¯ 2009-2010 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

‫דוח סיכום פעילות‬
‫אגף קרקע‬
‫שנת ‪2009-2010‬‬
‫תוכן ענייניים‬
‫‪.1‬‬
‫תקציר ‪3 ....................................................................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיכום פעילות במהלך ‪5 ............................................. 2009-2010‬‬
‫‪.3‬‬
‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪8 ............................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫מכוני טיהור ‪18 ...........................................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫פסולת ‪24 ..................................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫המעבדה לכימיה אנליטית ‪27 .......................................................‬‬
‫‪.7‬‬
‫נספחים‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬תקציר‬
‫דו"ח דו‪ -‬שנתי זה מסכם את פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬סביב תחומי הפעילות הבאים‪ :‬פיקוח‬
‫על שפכי תעשייה ‪ ,‬פיקוח על מכוני טיהור‪ ,‬המעבדה לכימיה אנליטית ופסולת‪.‬‬
‫בתחום הפיקוח על שפכי תעשייה עבודת האגף נעה החל מפיקוח שוטף על מתקני קדם הטיפול של‬
‫התעשיות באמצעות תוכנית דיגומים שנתית ‪ ,‬אכיפה מכוח חוק העזר לשפכי תעשייה של האיגוד וכלה‬
‫במתן חוות דעת מקצועיות לרשות בהתאם לבקשתה‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬בין העבודות הבולטות שבוצעו בשנים אלו ומפורטות בפרק ‪ 3‬ניתן למצוא את בחינת יעילות‬
‫מערך קדם הטיפול של מפעל ארוחות ניר עציון והגשת המלצות לרשות לחיוב המפעל בהתאם‬
‫לנוסחת חיוב לעומס אורגני; ביצוע עבודת ניטור מקיפה על קווי ההולכה של מ‪.‬מ זכרון יעקב לאיתור‬
‫מקורות שומנים במט"ש מעין צבי ; ניטור ואכיפה אינטנסיביים על המחלבה ועל היקב בבנימינה אשר‬
‫הזרימו שפכים תעשייתיים החורגים משמעותית הן בעומסים אורגנים והן בתמלחות למט"ש חדרה ;‬
‫ניטור צמוד ואכיפה על מפעל עוף טנא שבחדרה אשר הזרים עומסים גבוהים של כלורידים למכון‬
‫הטיהור וגרם לפסילת הקולחים לחקלאות במשך תקופה ממושכת ; טיפול מיידי במפעל אליאנס אשר‬
‫גרם לזיהום קו ההולכה למט"ש במזוט עקב תקלה שהתרחשה במתחם מיכלי הדלק ; ביצוע סקר‬
‫שפכים לעירית באקה‪-‬ג'ת עם תחילת הפעלה מכון הטיהור במטרה למפות את העסקים הקיימים‬
‫ולקבוע תנאים ברישיון עסק ; הכנת חוו"ד למ‪.‬א עמק חפר הבוחנת את עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה‬
‫והשפעתם על העומס האורגני של כלל שפכי המועצה וזאת כחלק מתהליך ההתחברות של עמק חפר‬
‫למט"ש נתניה‪.‬‬
‫בתחום מכוני הטיהור עבודת האגף משתנה בהתאם לדרישת הרשות ובהתאם לשיטת ההפעלה של‬
‫המט"ש )הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות עצמה(‪ .‬כאשר‪ ,‬הפעילות בתחום מכוני‬
‫הטיהור נעה החל מפיקוח שוטף על איכות הטיפול והתהליך‪ ,‬איתור מקורות שפכים חריגים‪ ,‬עיבוד‬
‫נתונים ‪,‬כתיבת דו"חות וכלה במתן חוו"ד לרשויות‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬מעורבותו הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם הוא משמש כגוף‬
‫המנהל את המכון ומפקח על הקבלן עבור הרשויות‪ .‬במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה‬
‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד‬
‫הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות‬
‫דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד‬
‫אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע מספר עבודות בולטות בתחום מכוני הטיהור‪ ,‬בניהם‪:‬‬
‫חוו"ד לרשויות )זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל( על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‬
‫מעין צבי והכנת המכרז לקבלן קבוע למט"ש ‪ ,‬עבודה לאיתור מקורות שומנים בקווי ההולכה למט"ש‬
‫מעין צבי והכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון‪ ,‬כנס בעלי עסקים במ‪.‬מ זכרון יעקב לשיפור ההפרדה במקור‪,‬‬
‫איסוף החומר והכנת חוות דעת עבור החברה לטיפול והשבת ביוב בחדרה )מט"ש חדרה( בתיק‬
‫בוררות שהתנהל מול חברת ניטרון‪ ,‬עיבוד וניתוח תוצאות פרויקט האגנים הירוקים ביד חנה וכתיבת‬
‫דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה‪ ,‬עבודה לאפיון קווי ההולכה למט"ש באקה‪-‬גת‪ ,‬בדיקת היתר‬
‫הבניה למט"ש נתניה ובדיקת היתר הבניה למכונה ‪ 8‬במפעלי נייר חדרה בהיבט של תוספת העומס‬
‫למכון הטיהור של המפעל‪.‬‬
‫בתחום הפסולת פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬היוותה פריצת דרך עבור הרשויות החברות‬
‫באיגוד להשתלבותם במציאות הסביבתית שיצר המשרד להגנת הסביבה בנושא הטיפול בפסולת ‪.‬‬
‫כאשר הרקע לפעילות זו הינה חקיקת חוק היטלי הטמנה בינואר ‪ , 2007‬אשר היווה נקודת מפנה‬
‫במדיניות הטיפול בפסולת בישראל ‪ .‬החוק אשר הסדיר גביית היטלי הטמנה מהרשויות במחיר שעתיד‬
‫לעלות בהדרגה במשך ‪ 5‬שנים בא במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים‬
‫לסביבה‪ .‬בשנים אלו עיקר פעילות האגף בתחום הפסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי הרשות‬
‫ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪ .‬כאשר‪ ,‬בשנת ‪ 2009‬האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה‬
‫‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור‬
‫ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית‬
‫אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות‬
‫עם סוציו אקונומי נמוך( "קול קורא" לסיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת‬
‫בניין וסיוע במימון פעולות אכיפה למניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד‬
‫הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר‬
‫להפרדה במקור של פסולת הביתית ל‪ 2-‬זרמים )רטוב ויבש( אשר כלל תוכנית תפעולית וכלכלית‬
‫התואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫המעבדה לכימיה אנליטית נותנת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת‬
‫חוק העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪ .‬המעבדה מבצעת‬
‫בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם עבור ‪ 31‬פרמטרים‬
‫כימים המוסמכים ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬ביצעה המעבדה ‪ 9240‬בדיקות כימיות ל‪ 31-‬פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬ביצעה המעבדה רק כ‪ 5000-‬בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה‬
‫לכל ‪ 31‬הפרמטרים והסמכה מחודשת‪ ,‬אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר‬
‫הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם‬
‫כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיכום פעילות במהלך ‪2009-2010‬‬
‫טבלה ‪ 1‬שלהלן מסכמת את פעילות האגף בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ היתרי בנייה ורישוי עסק‬
‫ מכוני טיהור‬
‫ שפכי תעשייה‬
‫ פסולת‬
‫טבלה ‪ -1‬משימות שבוצעו ע"י אגף קרקע בין השנים ‪ 2009-2010‬וסטאטוס הטיפול בהן‬
‫נושא‬
‫טיפול בהיתרי בנייה ורישוי‬
‫עסק‬
‫מט"ש מעין צבי‬
‫פירוט פעילות‬
‫בדיקה ומתן חוות דעת להיתרי בנייה‬
‫הכנת הנחיות לדוחות סביבתיים‬
‫מעקב וטיפול בתנאים ברישיון עסק‬
‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב‬
‫זכרון‬
‫מעקב אחר תהליך הטיפול‬
‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬
‫טיפול בתקלות ציוד‬
‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬
‫פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬
‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן‬
‫התפעול‬
‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת‬
‫החשבונות לרשויות ומעקב אחר‬
‫התשלומים לקבלנים‬
‫הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬
‫מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול‬
‫סיניאבר ובלשה‬
‫בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים‬
‫לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪,‬‬
‫חברת ברן ‪,‬חברת יודפת מהנדסים ו‪-‬‬
‫‪.SWDP‬‬
‫דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬
‫דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬
‫דו"ח מסכם שנת ‪2010‬‬
‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות‬
‫להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‬
‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית‬
‫השומנים מהמסעדות ‪ +‬כנס בעלי עסקים‬
‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון‬
‫התשלומים בין הרשויות‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין‬
‫נזק לציוד‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין‬
‫נזק לציוד מחודש יולי ‪2010‬‬
‫הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‬
‫‪5‬‬
‫סטאטוס‬
‫שוטף‬
‫ניהול שוטף‬
‫הסתיים בנובמבר ‪2009‬‬
‫בתהליך‬
‫ממתינים לחוות דעת של‬
‫פרופ' סמי וייץ מחברת‬
‫‪.SWDP‬‬
‫הסתיים במרץ ‪2009‬‬
‫הסתיים בנובמבר ‪2010‬‬
‫בהכנה‬
‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬
‫בוצע ביולי ‪ 2009‬המשך‬
‫עבודה עד סוף ינואר‬
‫‪2011‬‬
‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬
‫הסתיים בפברואר ‪2010‬‬
‫תביעה הוגשה ממתינים‬
‫לתשובה‬
‫תביעה הוגשה ממתינים‬
‫מט"ש ניר עציון‬
‫מט"ש חדרה‬
‫מועצה אזורית עמק חפר‬
‫פרויקט האגנים הירוקים‬
‫ביד חנה‬
‫מטב"ח‬
‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬
‫מנא"י‬
‫הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש‬
‫והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‬
‫חוות דעת על חוק העזר של המועצה‬
‫חוות דעת למועצה אזורית חוף כרמל‬
‫לנוסחת התחשבנות לפי עומס אורגני‬
‫עזרה בהקמת מערכת ‪ IOSIGHT‬למעקב‬
‫מרחוק אחר פעילות המט"ש‬
‫טיפול שוטף ברפתות המזרימות למט"ש‬
‫כולל דיגומים ובחינת תפקוד מערכות‬
‫טיפול הקדם‬
‫בחינת מערכת הקדם טיפול במפעל‬
‫ארוחות ניר עציון והמלצות לשינויים‬
‫מעקב שוטף אחר התעשיות המזרימות‬
‫למכון מבנימינה‪ ,‬אור עקיבא וחדרה‬
‫מעקב וטיפול בתחנת הניטור שהוקמה‬
‫בת"ש אור עקיבא‬
‫מעקב אחר תהליך הטיפול במט"ש‬
‫טיפול בתקלה של הזרמת מזוט למט"ש‬
‫חדרה ממפעל אליאנס ודרישה לניקוי הקו‬
‫איסוף החומר וכתיבת חוות דעת לבוררות‬
‫בין ניטרון למט"ש‬
‫סקר תעשיות וקווי הולכה על כלל‬
‫התעשיות המזרימות למט"ש‬
‫טיפול שוטף בתעשיות שבתחום המועצה‬
‫הכנת חוות דעת למועצה על נוסחת חיוב‬
‫לעומס אורגני‬
‫סקר שפכים ברפתות‬
‫הכנת חלופה למועצה לטיפול בשפכי‬
‫הרפתות‬
‫הכנת חוו"ד למועצה לבחינת ריכוזי ‪BOD‬‬
‫בכניסה למט"ש נתניה‬
‫חוות דעת להיתר בנייה למט"ש נתניה‬
‫כתיבת הדו"ח המסכם לשלב א' והצגתו‬
‫בפני הדריקטוריון‬
‫מחקר שלב ב' עם הקבלן הזוכה – מעבר‬
‫מפיילוט למערכת בקנ"מ של ‪ 5‬דונם‬
‫ניתוח תהליכי ואנגרטי לתהליך הטיפול‬
‫ביצוע סקר תעשיות בבאקה ובג'ת‬
‫ניטור על קווי הולכה מרכזיים וכניסה‬
‫למט"ש‬
‫בחינת מערך קדם טיפול של מפעל שימורי‬
‫מרכז טרם אישור להזרמה למערכת הביוב‬
‫חוות דעת האיגוד על דו"ח הקבלן לחיוב‬
‫המועצה בגין שפכים חריגים‬
‫כניסה למעורבות בתהליך הטיפול במכון‬
‫בחינת התוכנית וכתיבת חוות דעת להיתר‬
‫בנייה למכונה ‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫לתשובה‬
‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬
‫הסתיים במאי ‪2009‬‬
‫הסתיים בינואר ‪2009‬‬
‫שוטף‬
‫שוטף‬
‫יסתיים בינואר ‪2011‬‬
‫שוטף‬
‫שוטף‬
‫שוטף‬
‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬
‫הסתיים במרץ ‪2010‬‬
‫תוכנית עבודה הוגשה‬
‫ממתינים לאישור‬
‫שוטף‬
‫הסתיים בינואר ‪2009‬‬
‫הסתיים ב‪2009-‬‬
‫הסתיים בנובמבר ‪2009‬‬
‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬
‫הסתיים בספטמבר‬
‫‪2009‬‬
‫הסתיים באוגוסט ‪2009‬‬
‫טרם החל בשלבי ליווי‬
‫עריכת החוזה‬
‫בהכנה‬
‫הסתיים בדצמבר ‪2009‬‬
‫הסתיים ביולי ‪2010‬‬
‫הסתיים באוגוסט ‪2010‬‬
‫הסתיים בדצמבר ‪2010‬‬
‫במהלך ‪2010‬‬
‫הסתיים בינואר ‪2010‬‬
‫מסוף תמלחות חדרה‬
‫פסולת‬
‫בחינת תוכנית לטיפול וסילוק פסולת‬
‫תהליכית‪ -‬מעקב אחר הסוללה‬
‫הגשת תוכנית עקרונית וקבלת אישור‬
‫המשרד לאיכות הסביבה‬
‫קידום התוכנית ליישומה באחת מהרשויות‬
‫‪ :‬חדרה או מנשה‬
‫טיפול בקול קורא וחשבונות של ‪2007-‬‬
‫‪ 2008‬עבור עיריית חדרה‬
‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬לעיריית‬
‫חדרה‪ -‬הבקשה התקבלה והוקצו מיליון ‪₪‬‬
‫לעירייה‬
‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬
‫לפסולת לעירית חדרה‬
‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ‬
‫בנימינה‪ -‬הבקשה התקבלה‬
‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬
‫לפסולת למ‪.‬מ בנימינה‬
‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬לעיריית‬
‫באקה ג'ת‪ -‬הבקשה התקבלה‬
‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬
‫לפסולת לעירית באקה גת‬
‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ‬
‫פרדסיה‪ -‬הבקשה התקבלה‬
‫איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב‬
‫לפסולת למ‪.‬מ פרדסיה‬
‫הכנת קול קורא לשנת ‪ 2009‬למ‪.‬מ פרדיס‪-‬‬
‫הבקשה התקבלה‬
‫‪7‬‬
‫יסתיים במהלך ‪2010‬‬
‫הסתיים ב‪2009-‬‬
‫בתהליך‬
‫הסתיים דצמבר ‪2009‬‬
‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬
‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬
‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬
‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬
‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬
‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬
‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬
‫יסתיים בסוף ‪2010‬‬
‫הסתיים בתחילת ‪2010‬‬
‫‪ .3‬פיקוח על שפכי תעשיות‬
‫‪ 3.1‬רקע כללי‬
‫השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים‪ ,‬הרכבם וכמותם שונה‬
‫מתעשייה לתעשייה‪.‬‬
‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים‪.‬‬
‫שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות‬
‫הולכה וטיפול של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים‪ ,‬באופן שעלול לפסול אותם‬
‫לשימוש להשקיה בשטחים חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים‪ .‬כדי להתאימם לרמת שפכים‬
‫סבירה )עפ"י חוק העזר( נדרש טיפול מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור )במפעל(‪.‬‬
‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכים‬
‫בחיבור למערכת הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי‬
‫מכון הטיהור ושימוש חוזר בהשבה חקלאית של הקולחים‪ .‬בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים‬
‫בסביבה‬
‫מקורות זיהום ‪ -‬מפעלי תעשייה‬
‫בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים‪ ,‬פסולות ותשטיפים ‪ .‬מזהמים רבים‬
‫כוללים תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומנים ושמנים מינראליים ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסים‪,‬‬
‫וחומרים אנטי בקטריאלים ‪ .‬וכן‪ ,‬ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות‬
‫מקור זיהום נוסף‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬
‫ מפעל מזון ‪ -‬השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה‬
‫‪ 100,000‬תושבים‪ ,‬וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים‪.‬‬
‫ מפעל לציפוי מתכות ‪ -‬שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי‬
‫שתייה ובנוסף לגרום לזיהום קרקע‪.‬‬
‫ מצבעת טקסטיל ‪ -‬השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן ‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הטיפול והפיקוח על התעשיות‬
‫בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים‬
‫שונות‪ .‬אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול‬
‫בשפכים‪ .‬פעילות זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות‬
‫של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק המים‪.‬‬
‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר‬
‫בטיפול הינו המניעה במקור‪ .‬מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון‬
‫והן במעקב רצוף אחר הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬
‫תיכנון ‪ -‬הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ‪,‬בתכניות‬
‫ובבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪,‬‬
‫אמורה למנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬
‫סקר שפכי תעשיות ‪ -‬מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור‪ ,‬מקורות השפכים‬
‫ובדיקה מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך‬
‫הקדם טיפול מבחינה טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬
‫פעילות שוטפת‪ -‬מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטים רבים‪ ,‬וחייב להתאים לכל סוג‬
‫של תעשיה ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסוף‬
‫נתונים ובדיקת מערך טיפול הקדם הקיים במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול‬
‫בבעיה הספציפית ( ועריכת מיפוי של המוקדים הבעייתיים ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות‬
‫השוטפת של מערך קדם הטיפול ושל עבודת המפעל‪ ,‬וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל‬
‫וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הליכי הרישוי‬
‫‪8‬‬
‫מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש בחומרים‬
‫שאינם מזהמים‪.‬‬
‫ניטור‪ -‬ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת‬
‫עמידה באיכויות‪.‬‬
‫אכיפה ‪ -‬במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה‪ ,‬על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי‬
‫המכיל תיעוד ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים‪ .‬השלב הבא‬
‫במסלול הפיקוח הוא הגשת תביעה כנגד המזהם‪.‬‬
‫‪ 3.3‬פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬
‫מועצה אזורית חוף כרמל‬
‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2-‬מוקדי המפגע העיקריים למט"ש ניר עציון‬
‫והם‪ :‬מפעל הארוחות ניר עציון ורפתות חוף כרמל )ניר עציון‪ ,‬עין איילה והבונים(‪.‬‬
‫מפעל ארוחות ניר עציון ‪ -‬האיגוד בחן את יעלות מתקן ה‪ DAF -‬הן בסדרת דיגומים על המתקן‬
‫והן בחוות דעת שהזמין המפעל מיועצים שונים‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתקן עובד‬
‫בקיבולתו המקסימלית ואינו מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומנים‪.‬‬
‫האיגוד המליץ בפני המועצה או לדרוש מהמפעל את הרחבת המתקן או לבצע חיוב חודשי לפי‬
‫נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתאם לעלות הטיפול במט"ש )ראה נספח ‪(1‬‬
‫רפתות‪ -‬במ‪.‬א חוף כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות )‪ 500-600‬חולבות( ‪ :‬רפת ניר עציון ורפת‬
‫הבונים ו‪ 3-‬רפתות מושביות קטנות )כ‪ 100-‬חולבות( בעין איילה‪.‬‬
‫עם הקמת מט"ש ניר עציון‪ ,‬איגוד ערים החל לבצע דיגומים דחופים על רפתות אלו בניסיון לשפר‬
‫את מערך טיפול הקדם ולמנוע נזקים לצנרת ולתהליך הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהלך ‪2009‬‬
‫בוצעו ‪ 12‬דיגומים על כלל הרפתות שהצביעו בחלקן על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקים‬
‫מרחפים‪.‬‬
‫עבור רפת ניר עציון‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגין חריגה וזאת‬
‫עד להגדלת בור השיקוע הקיים‪.‬‬
‫עבור רפת הבונים‪ ,‬תוצאות הדיגומים הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעין איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבים‬
‫רבים שנשלחו לבעלי הרפתנים ופגישות שנערכו עמם‪.‬‬
‫חוק עזר למועצה‬
‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהלך ‪ 2009‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר‬
‫הקיים של המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצורך‬
‫בהסדרת חוק עזר לשפכי תעשייה שיחליף את חוק העזר לדוגמא )ראה נספח ‪(2‬‬
‫מועצה מקומית זכרון יעקב‬
‫מועצה מקומית זכרון יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעין צבי‪ .‬שפכי התעשייה של‬
‫המועצה מאופיינים בעיקר בתעשיית המזון )מסעדות‪ ,‬בתי מלון( ובתעשיית היקב‪.‬‬
‫המשמעות הינה עומסים אורגנים גבוהים מאוד וריכוזי שומנים גבוהים שמקורם מציר המסעדות‬
‫שממוקם לאורך המדרחוב הראשי של זכרון‪.‬‬
‫במהלך ‪ ,2009‬התקבלו ריכוזי שומנים גבוהים מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת‬
‫ניטור מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו )ראה נספח ‪ .(3‬חוות דעת זו‬
‫תורגמה ליום עיון שיזם האיגוד עבור בעלי העסקים בזכרון‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את‬
‫המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאים ברישיון עסק ‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬האיגוד המליץ בפני המועצה ליישם פתרון לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמים‬
‫במדרחוב באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומנים מרכזיים ל‪ 2-‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מועצה אזורית מנשה‬
‫הפעילות של אגף קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3-‬מפעלים גדולים באזור‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעל גלעם‪-‬‬
‫בשנת ‪ 2009-2010‬אגף קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2-‬בעיות עיקריות‪:‬‬
‫‬
‫שדרוג ושיפוץ המתקן האנאירובי‪ -‬המתקן האנאירובי עובד כ‪ 20-‬שנה רצוף ומטפל בכ‪-‬‬
‫‪ 350-400‬מ"ק שפכים ליום‪ .‬המתקן סובל מסדקים בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב‬
‫כך נפלטים גזי מתאן ו‪ H2S-‬לסביבה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתקן‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬ביקש המפעל לאשר את שדרוג המתקן באמצעות הדממתו לכחודש ימים‬
‫ובמקביל הזרמת השפכים הגולמיים בריכוז ‪ COD‬של כ‪ 10,000-‬מג"ל למערכת האזורית‬
‫ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאים להדממת המתקן בזמן השדרוג‬
‫)ראה נספח ‪.(4‬‬
‫‬
‫חריגות ריכוזי הנתרן בשפכים‪ -‬לשפכי המפעל ריכוזי נתרן גבוהים )כ‪ 740-‬מג"ל( שמקורם‬
‫משימוש בסודה קאוסטית למספר זרמים‪ :‬זרם רענון שרף בתהליך הספיחה של ייצור‬
‫הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות עמילנים מעובדים‪ ,‬תיקון ‪ pH‬לשפכים וזרם האוסמוזה ההפוכה‪.‬‬
‫האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל לבצע שינויים והפחתה במקור לנתרן‪ .‬המפעל ביצע‬
‫עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצם את ריכוזי הנתרן לכ‪ 400-500-‬מג"ל‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ריכוזים אלו עדיין לא עומדים בתקנות ולכן‪ ,‬בשלב זה האיגוד יבצע בחינה כמותית‬
‫להשפעת ריכוזי הנתרן בשפכי המפעל על ריכוזי הנתרן בכלל השפכים המגיעים למט"ש‬
‫עין שמר‪.‬‬
‫‪ .2‬גן שמואל מזון‪-‬‬
‫שפכי מפעל גן שמואל מזון מהווים את החלק הארי של השפכים המגיעים למט"ש גרנות‪ ,‬הן‬
‫מבחינה הידרולית והן מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכים‪ ,‬שמקורם מתהליך ייצור המיצים‬
‫במפעל‪ ,‬מאופיינים בעומסים אורגנים גבוהים מאוד )במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות(‪ ,‬אשר‬
‫אינם עומדים בדרישות רישיון העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד עם עומסים אלו ומפיק קולחים באיכות גרועה‪ .‬אגף‬
‫קרקע ליווה את המפעל בשנתיים האחרונות בגיבוש החלטה לפתרון‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו‬
‫‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫ שדרוג המתקן האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכים העומדים בתנאי הרישיון‪.‬‬
‫ השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬
‫בסופו של תהליך‪ ,‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות‬
‫שאפשרות זו הייתה היקרה מבין השתיים‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא‬
‫הטיפול בשפכים ולהותירו בידי המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיון לכך‪.‬‬
‫‪ .3‬אמבר גרנות – פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬במפעל גרנות התמקדה בליווי ההנחיות‬
‫להכנת סקר פליטות לא מוקדיות במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬
‫מועצה מקומית בנימינה‬
‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אגף קרקע במועצה‬
‫המקומית בנימינה התמקדה ב‪ 3 -‬מפעלים המזרימים שפכים תעשייתיים למערכת ההולכה‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלבת השומרון‪-‬‬
‫סיור בשטח שביצע האגף בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכים שלה‬
‫למערכת הביוב האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכים‪.‬‬
‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית ‪:‬‬
‫ ב‪ 28.12.09 -‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוגם היה גלוי על פני השטח ובהתאם‬
‫לכך התוצאות היו תקינות‬
‫‪10‬‬
‫ ב‪ 15.2.10-‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות‬
‫שהמחלבה התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬
‫ ב‪ 17.2.10-‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפעם כאשר הדוגם היה מוחבא‬
‫בתוך השוחה ובהתאם לכך התוצאות העידו על הזרמת שפכים תעשייתיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬היועץ המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬עם זאת‬
‫ההזרמות נמשכו )ראה נספח ‪.(5‬‬
‫בחודשים יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים נוספים שהעידו כי‬
‫המחלבה ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני‬
‫וכלורידים גבוהים מגיעים למכון הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה‬
‫ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד‬
‫להסדרת נושא השפכים‪.‬‬
‫‪ .2‬יקב אליעז‬
‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין‪ ,‬כאשר כמות השפכים בתקופת‬
‫הבציר נעה בין ‪ 25-30‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬
‫עבור יקב זה קיים הסכם עבר עם האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית‬
‫מאושרת רק עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪.‬‬
‫לפי הסכם זה היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכים למתקן גת ועם‬
‫סיום העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערים ביצע דיגומים מורכבים על שפכי היקב כחודש‬
‫לאחר סיום עונת הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים‬
‫המרחפים‪ ,‬עדות להזרמת שפכים תעשייתיים‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות‬
‫ובסיכום פגישה שנערכה בחודש מרץ ‪ , 2010‬האיגוד דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים‬
‫סניטריים‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי‬
‫המקצוע המתאימים‪) .‬ראה נספח ‪(6‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דיגומים נוספים שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכים‬
‫התעשייתיים נמשכת בעומסים אורגנים חריגים מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬ויטאמד‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס פניצילין‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילין‪ ,‬חומרים לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופים וטיפות עיניים‪.‬‬
‫מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו‪:‬‬
‫ מרככים ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח‬
‫בעתלית‬
‫ דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמים לשפכים‪.‬‬
‫ מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכים‪.‬‬
‫ מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמים לשפכים‪.‬‬
‫ מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמים לשפכים‪.‬‬
‫ שטיפת כלים ורצפות‬
‫השפכים התעשייתיים ) כ‪ 5,000 -‬מ"ק בשנה( זורמים בגרביטציה אל בריכת אופרטיבית בנפח‬
‫‪ 16‬מ"ק‪ .‬הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה‬
‫מהווה בריכת שיקוע מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפנים את‬
‫הנוזלים והמשקעים מתחתית הבריכה לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכים מתחברים אל‬
‫מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דרך שוחה נפרדת מהשפכים הסניטריים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים‬
‫המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫מלבד שלושת מפעלים אלו קיימים בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אולם ללא הזרמה של שפכים‬
‫תעשייתיים כמו‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬
‫גני אליזה ופנינת הברון – גני אירועים שאינם מחוברים למערכת הביוב‬
‫טופ לייזר‪ -‬ייצור יבש ללא שפכים תעשייתיים‬
‫עיריית אור עקיבא‬
‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור‬
‫עקיבא בעלת המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה ‪2‬‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ :2‬מפעלים באור עקיבא המייצרים שפכים תעשייתיים‬
‫סיווג‬
‫שם המפעל‬
‫פירוט‬
‫קוסמטיקה‬
‫ותרופות‬
‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬
‫קוסמטיקה‬
‫אנה לוטן‬
‫קוסמטיקה‬
‫ברברה וולף‬
‫קוסמטיקה‬
‫גל פארמה‬
‫פרמצטיקה‬
‫דקסון‬
‫פרמצטיקה‬
‫ויראו‬
‫פרמצטיקה‬
‫זיווד אלקטרוני‬
‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬
‫ציוד השקייה‬
‫רפאל תעשיות מגופים‬
‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכים תעשייתיים‬
‫נאגרים ומפונים לרמת חובב‬
‫נשק ותחמושת‬
‫מפרולייט‬
‫מפעל יבש‪ -‬שפכים סניטריים בלבד‬
‫מיחזור‬
‫ויגור מחזור פסולת‬
‫מזון‬
‫מאיר את בייגל‬
‫מזון‬
‫ארקדי מוצרי מאפה‬
‫מזון‬
‫‪ 6‬אולמות וגני אירועים‬
‫מוסכים‬
‫‪ 6‬מוסכים‬
‫תחנות דלק‬
‫‪ 2‬תחנות דלק‬
‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי‬
‫הקוסמטיקה והפרמצטיקה בעלי פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‪-‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומים מורכבים על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומים של‬
‫שנת ‪ 2009‬הצביעו על ערכים גבוהים מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקים‪ ,‬דטרגנטים ושומנים‪.‬‬
‫האיגוד יידע את המפעל בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומן ‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכים המוזרמת‬
‫למערכת הביוב‪ ,‬עם חריגות קלות בריכוזי השומנים‪ .‬האיגוד ימשיך לעקוב בתוכנית הדיגום‬
‫לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכים מהמפעל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .2‬אנה לוטן‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומים על המפעל‪ .‬בדיגום הראשון של שנת ‪2009‬‬
‫התקבלו תוצאות חריגות בשומנים והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומן‪.‬‬
‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכים עקב ספיקת שפכים נמוכה מאוד )כ‪1-2-‬‬
‫מ"ק‪/‬יום(‪ ,‬עם זאת האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעון היתר הינה רק לאחר‬
‫שהמפעל מיצה הליכים טכנולוגים ומעשיים שהינן בתחום הסביר לסדר גודלו של המפעל על‬
‫מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה זה מדובר בתחזוקת מפריד שומן‪ ,‬אין הצדקה‬
‫למתן הקלה‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומים הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬עם זאת שוב בדיגום‬
‫של פברואר ‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומנים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי‬
‫הקוסמטיקה באור עקיבא ואכיפה בהתאם‪.‬‬
‫‪ .3‬ברברה וולף‬
‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמים ואריזה של אבקות איפור ולקים‪ .‬מחלקת האריזה הינה‬
‫מחלקה יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמים ישנם ‪ 2‬ריאקטורים שעוברים שטיפה בין מנה למנה‪.‬‬
‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים ובפגישה וסיור שקיים האיגוד במחלקת הייצור‬
‫במפעל התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענון גבוהה מאוד של המרכך‪ .‬לפיכך ‪,‬האיגוד‬
‫דרש לשנות את תדירות הרענון ולבצע דיגום חוזר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיגום מורכב שביצע האיגוד במרץ‬
‫‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידים גבוהים מאוד )‪ 2600‬מג"ל( בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכן דרישת האיגוד‬
‫שונתה לאיגום ופינוי מלא של התמלחת )ראה נספח ‪.(7‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומים שבוצעו מאז‬
‫הצביעו על איכות שפכים בהתאם לחוק העזר‪.‬‬
‫‪ .4‬גל פארמה‬
‫המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים )לא כולל פניצילין(‪ .‬ספיקת‬
‫השפכים התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ‪ 2 -‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכים אלו זורמים‬
‫אל מיכל איסוף שפכים חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה‪ pH -‬נבדקת‪ ,‬מתקנים‬
‫את החומציות במידת הצורך ומזרימים לביוב‪ .‬שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר ‪ (HPLC‬נאספים‬
‫בחביות ומפונים לרמת חובב‪ .‬שפכים סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות‬
‫למערכת הביוב‪.‬‬
‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים ביציאה למערכת הביוב האזורית‬
‫אשר חרגו מהערכים שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD-‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר‬
‫מעיד על פריקות נמוכה מאוד של שפכים אלו‪ .‬האיגוד יידע את המפעל וביקש התייחסות‬
‫לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות וב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י‬
‫האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכים בהתאם חוק העזר‪.‬‬
‫‪ .5‬דקסון‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגים שונים‪ ,‬בנוסף מייצרים‬
‫משחות קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות )חוקן( וסירופים להורדת חום‪.‬‬
‫שפכים סניטרים ותעשייתיים )מי שטיפת הציוד(‪ ,‬מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכים‬
‫שמקורם במטבח חדר האוכל ושפכים תעשייתיים ממחלקת מילוי ואריזת ווזלין‪ ,‬עוברים טיפול‬
‫קדם במפריד שומנים‪ ,‬טרם חיבורם אל המערכת הראשית‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכם‬
‫עמדו בדרישות חוק העזר ושניים מהם חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה‬
‫לאי היציבות באיכויות השפכים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .6‬וויראו‬
‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון )מוחלשים ומומתים( וטרינריים‪ .‬השפכים התעשייתיים‬
‫והסניטרים מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‪:‬‬
‫ נקיונות של חדרי ההדגרה והחום‪ .‬החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט‪.‬‬
‫ שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר‪.‬‬
‫ ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬
‫ רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה‪.‬‬
‫ שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים‬
‫המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור‬
‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכים‬
‫התעשייתיים באזור מפורטים בטבלה ‪ 3‬שלהלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ :3‬מפעלים בפרדס חנה המייצרים שפכים תעשייתיים‬
‫שם המפעל‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫ייצור בלוקי‬
‫בני‬
‫איטנג‬
‫בני‬
‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬
‫רפת חקלאית‬
‫רפת בי"ס חקלאי‬
‫בתי אריזה‬
‫פרי שומרו בית אריזה‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫בתי אריזה‬
‫גזר שליט בית אריזה לגזר‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק פז‬
‫מוסכי‬
‫מוס ‪ 5‬כוכבי‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪,‬‬
‫מוס מלגזות‪ ,‬אבי המניע‪ ,‬כלי‬
‫מוטורי‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬
‫חומרי בידוד ואיטו‬
‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010-‬בפרדס חנה הינם‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרון‪.‬‬
‫ איטונג‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS-‬ב‪ COD-‬וחריגות חמורות‬
‫בשומנים ובשמן המינרלי‪.‬‬
‫ בית אריזה פרי השומרון‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק‬
‫העזר‪.‬‬
‫ בית אריזה גזר שליט‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה‬
‫במוצקים המרחפים‪.‬‬
‫ישנן תעשיות נוספות בפרדס חנה אולם ‪ ,‬חלקן לא מייצרות שפכים תעשייתיים וחלקן שפכיהן לא‬
‫מותרים להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגום ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬
‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה ‪ 4‬שלהלן‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טבלה ‪ 4‬תעשיות בפרדס חנה שלא מותרות להזרמת שפכי תעשייה‪:‬‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫שפכי תעשייה‬
‫ייצור תוספי לבנייה‬
‫אגירה ומחזור לתהלי‬
‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬
‫אוגר ומפנה‬
‫שם המפעל‬
‫בני‬
‫חברת שפיר מבני תעשיות‬
‫קוסמטיקה‬
‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬
‫פלסטיק‬
‫אנג'יפלס‬
‫ציפויי פטורופלאסטיי על‬
‫מגוו רחב של מתכות בהגנה‬
‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכו‬
‫מתכות‬
‫יציקות השומרו‬
‫יציקות ברונזה ואלומיניו‬
‫אי שפכי‬
‫מתכות‬
‫מטלקור‬
‫אספקת מתכות לתעשייה‬
‫איגו ופינוי‬
‫בית קירור‬
‫בית קירור פישמ‬
‫אי שפכי תעשייתיי‬
‫יצור שתלי סינטטי ללסתות‬
‫אוגמא שיווק בע"מ‬
‫אי שפכי תעשייתיי‬
‫עיריית חדרה‬
‫שפכי חדרה מנוקזים למט"ש חדרה דרך ‪ 2‬קווים‪:‬‬
‫ שפכי חדרה צפון מצטרפים למאסף הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬
‫ שפכי חדרה דרום מנוקזים בקו נפרד‬
‫טבלה ‪ 5‬מפרטת את סוגי המפעלים מאזור חדרה התורמים שפכים דרך מאסף חדרה‪:‬‬
‫טבלה ‪ :5‬מפעלים בחדרה המייצרים שפכים תעשייתיים‬
‫שם המפעל‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫ייצור צמיגי‬
‫גומי‬
‫אליאנס‬
‫מכבסה‬
‫מכבסת של"ג‬
‫משחטה מזו‬
‫עו! טנא‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה מזו‬
‫הוד הנהדר‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה מזו‬
‫בית מטבחיי‬
‫מדיקל‬
‫בי"ח הלל יפה‬
‫מוסכי‬
‫כ‪ 70‬מוסכי‬
‫אולמי אירועי‬
‫כ‪ 10‬אולמות ארועי‬
‫מזו‬
‫‪ 2‬קניוני‬
‫מכבסה תעשייתית‬
‫שחיטת בקר‬
‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתורם השפכים‬
‫המרכזי למט"ש‪ ,‬עוף טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬
‫‪ .1‬עוף טנא‪-‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומים על מפעל עוף טנא )ראה נספח ‪.(8‬‬
‫‪15‬‬
‫תוצאות הדיגומים הצביעו באופן עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים בשפכים‬
‫המוזרמים למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזים הממוצעים עבור דגימות אלו עומד על כ‪ 500 -‬מג"ל בספיקה‬
‫של כ‪ 750-‬מק"י‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמן את‬
‫המפעל לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש‬
‫חדרה )ראה נספח ‪.(9‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגין חשד לגרימת סיכון‬
‫סביבתי מעיסוק עם אמוניה וזיהום מים‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהום מים תישקל‬
‫פתיחת חקירה על זיהום מים במלחים לאחר בדיקה חוזרת שתיערך תוך חודש מיום השימוע‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכון הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידים גבוהים בשפכים‪ ,‬אשר‬
‫טופלו ע"י האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אולם משנוכחנו כי אין שיפור ברמת הכלורידים פנה‬
‫האיגוד במכתב למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות‬
‫המפעל )ראה נספח ‪.(10‬‬
‫אולם‪ ,‬היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בית המשפט‬
‫מנהל המחוז האריך את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬
‫‪ .2‬אליאנס‪-‬‬
‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת‬
‫הביוב האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתחם מיכלי הדלק במפעל )ראה נספח ‪ .(11‬התקלה‬
‫גרמה לנזק הן למערכת ההולכה והן למכון הטיהור בחדרה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתחם הדלק‬
‫מחיבורו למערכת הביוב )ראה נספח ‪ .(12‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכים‬
‫במפעל ובהתאם לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאים חדשים‪) .‬רה נספח ‪(13‬‬
‫‪ .3‬הוד הנהדר‪-‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬בוצעו ‪ 8‬דיגומים על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופן מגמתי הצביעו על חריגות‬
‫בערכי הכלורידים‪ ,‬עם ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמדדו גם חריגות קלות בריכוז‬
‫השומנים ‪ .‬כאשר‪ ,‬למשחטה ספיקת שפכים של כ‪ 85-‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF-‬‬
‫עיריית באקה‪ -‬גת‬
‫במסגרת הפעלתו של מכון הטיהור החדש של באקה‪-‬ג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד‬
‫בביצוע סקר שפכים שמטרתו למפות את העסקים הקיימים ולאפיין את איכות השפכים היוצאת‬
‫מהם על מנת לקבוע מתקני קדם בתהליך הסטטוטורי של קביעת תנאים ברישיון עסק )ראה‬
‫נספח ‪ .(14‬להלן עיקרי ממצאי הסקר שביצע האיגוד‪:‬‬
‫נסקרו כ‪ 40-‬בתי עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכים תעשייתיים מתוך כ‪ 100-‬בתי עסק‪.‬‬
‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות ניתן לקבוע כי תרומת השפכים מהתעשייה בהיבט‬
‫ההידרולי הינו קטן יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה‬
‫כ‪ 30%-‬מכלל העומס האורגני המתוכנן למכון‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקיף במערכות קדם טיפול‬
‫בתעשיות השונות בנוסף לכך‪ ,‬בלי לקחת בחשבון בסך העומסים מפעל השימורים והעקר מבתי‬
‫הבד‪.‬‬
‫רוב העסקים ממוקמים באזור המגורים ומפוזרים בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנם עסקים‬
‫שאין הפרדה בין החיבור השפכים הביתי לשפכים של העסק‪.‬‬
‫רוב העסקים לא מחוברים למערכת הביוב ומנוקזים במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקים‬
‫התשטיפים מנוקזים לשטח ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מועצה אזורית עמק חפר‬
‫בתחום המועצה האזורית עמק חפר קיימים כ‪ 70-‬תעשיות המייצרות שפכים תעשייתיים‪ ,‬כאשר‬
‫שתי התעשיות הגדולות ביותר הינן מפעל המיצים "גת" המייצר כ‪ 2500-‬מ"ק‪/‬יום ומפעל שחיטת‬
‫העופות "הוד חפר" המייצר כ‪ 1,600-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינן בעיקר עסקי מזון‪,‬‬
‫רפתות ומוסכים‪ ,‬בעלות ספיקת שפכים כוללת של כ‪ 1,100-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬סה"כ ספיקת השפכים‬
‫התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪ 5,200-‬מ"ק‪/‬יום המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת השפכים הכוללת‬
‫של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכים העירוניים הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח‬
‫צמוד ואכיפה מוגברת על הערכים המותרים בחוק העזר‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב‬
‫בחברה הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור‬
‫שוטף במפעלים‪ ,‬דיגום שפכים‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה‬
‫בעמק חפר והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬
‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק‬
‫חפר למט"ש נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיום בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמים למאגר‬
‫מרץ‪.‬‬
‫חוות הדעת אשר מוצגת בנספח ‪ 15‬מסכמת את תרומת התעשיות הן בהיבט ההידרולי )ספיקה(‬
‫והן בהיבט האיכותי )עומסי ‪ (BOD‬וקבעה לסיכום כי‪:‬‬
‫• השפכים הסניטרים תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20%-22% -‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫• שפכי התעשייה תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי אולם כ‪ 80% -‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫מתוכם‪ ,‬עסקי המזון תורמים כ‪ 3% -‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20% -‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫• משמעות ממצאים אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזון והגבלה בפיתוח איזור‬
‫התעשייה היבשה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.4‬‬
‫מכוני טיהור‬
‫‪ 4.1‬מכוני הטיהור בתחום האיגוד‬
‫בתחום האיגוד קיימים ‪ 13‬מכוני טיהור השייכים ל‪ 18-‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬מכוני‬
‫טיהור אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר‬
‫חדרה והמטב"ח אשר מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪6‬‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ :6‬מכוני טיהור בתחום האיגוד וספיקת השפכים היומית שלהם‬
‫בעלות המכון‬
‫שם המכון‬
‫ניר עציון‬
‫מעין צבי‬
‫עין שמר‪-‬מנשה ‪1‬‬
‫ספיקת שפכים יומית )מ"ק(‬
‫מ‪.‬א חוף כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬
‫ועוספייה*‬
‫מ‪.‬מ זכרון יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס‬
‫ומ‪.‬מ חוף כרמל‬
‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית אום אל‬
‫פאחם‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר‬
‫קרע‪ ,‬מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ‬
‫בסמ"ה‪.‬‬
‫‪5,100‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪10,500‬‬
‫גרנות‪ -‬מנשה ‪2‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪2,700-3,700‬‬
‫להבות חביבה‪ -‬מנשה ‪3‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪500‬‬
‫גליקסון‪ -‬מנשה ‪4‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪400-900‬‬
‫באקה ג'ת‬
‫עיריית באקה‪ -‬ג'ת‬
‫‪2,500‬‬
‫חדרה‬
‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינה‪-‬‬
‫גבעת עדה‪ ,‬אור עקיבא‪,‬‬
‫קיסריה‪ ,‬ג'סר אל זרקא ושני‬
‫ישובים בחוף כרמל‬
‫‪24,000‬‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר חדרה‬
‫‪6,000‬‬
‫בית חירות‪-‬נתניה‬
‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪38,000‬‬
‫מטב"ח‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪900‬‬
‫יד חנה‬
‫מ‪.‬א עמק חפר**‬
‫‪15,000‬‬
‫מרץ‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪7,000‬‬
‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד‬
‫‪18‬‬
‫‪ 4.2‬פעילות האיגוד בשנת ‪ 2009-2010‬בתחום מכוני הטיהור‬
‫‪ 4.2.1‬הקדמה‬
‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים‬
‫בין הרשויות לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבלן חיצוני‬
‫לעומת הפעלה של הרשות עצמה(‪ .‬הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת‪:‬‬
‫ פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬
‫ בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל‬
‫ודיגומי בקרה באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬
‫ בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית‬
‫בשיתוף עם מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬
‫ בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬
‫ בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור‬
‫מקור שפכים חריגים ‪.‬‬
‫ עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬
‫ מתן חוות דעת לרשויות‪.‬‬
‫ דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‪.‬‬
‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כך לדוגמא מעורבותו‬
‫הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם האיגוד משמש כגוף המנהל את‬
‫המכון ומפקח על הקבלן המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל‪ .‬במכוני טיהור‬
‫אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי‬
‫מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים‬
‫הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד‬
‫המועצה‪.‬‬
‫פירוט מלא לפעילות שנעשתה בשנת ‪ 2009-2010‬סביב מכוני הטיהור הוצגה בטבלה ‪ .1‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מטבע הדברים נרחיב ונפרט את הפעילות בעיקר סביב מכון הטיהור מעין צבי וניתן סקירה‬
‫קצרה עבור יתר המכונים‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬פעילות האיגוד במכון טיהור מעין צבי‬
‫מט"ש מעין צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל ופועל בשיטת הבוצה‬
‫המשופעלת בתהליך להרחקת חנקן וזרחן‪ .‬המט"ש מטפל כיום בספיקה יומית של כ‪ 4,800-‬מ"ק‪,‬‬
‫המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת התכנון לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬
‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה‬
‫הזמני‪ .‬שיטת ההפעלה שנבחרה במעין צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של‬
‫מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות‬
‫הקבועות מומנו ע"י הקבלן‪ ,‬תמורתן הוא קיבל תשלום חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪,‬‬
‫קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרים ותחזוקת שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות )ראה הסבר‬
‫בתרשים ‪ .(2‬היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש‬
‫)ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון העלולים לפגוע בציוד‬
‫לטווח ארוך‪.‬‬
‫עם סיום החוזה הקבלני ב‪ 2009-‬וטרם פרסום מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד‬
‫מקצועית על סוג ההתקשרות המומלץ למכרז הקבוע מבין ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי‬
‫מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי המנגנון הקיים או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד‬
‫אשר מוצגת בנספח ‪ 16‬קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיים מבצע חלוקת אחריות נכונה בין בעלי‬
‫המכון לקבלן ההפעלה ולפיכך מומלץ להמשיך במתכונת הקיימת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הרשויות בחרו לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לכך התבקש האיגוד ב‪ 2010-‬לפרסם מכרז‬
‫הפעלה לקבלן קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכן נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את‬
‫המחיר הנמוך ביותר עבור ההפעלה )ההוצאות הקבועות(‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרים ורכישות הציוד‬
‫משולמות ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנון זה הינו לשמש כציר המתווך בין הרשויות‬
‫לקבלנים )הפעלה ובוצה( ולהוות גורם מפקח מטעם הרשויות על קבלן ההפעלה‪.‬‬
‫הפיקוח והניהול של המכון מתואר בתרשים ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורים‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה שוטפת קבועה‪ -‬הכוללת ‪:‬‬
‫• מעקב אחר תהליך הטיפול‬
‫• עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬
‫• טיפול בתקלות ציוד‬
‫• ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬
‫• הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים‬
‫לקבלנים‬
‫• פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬
‫• פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול‬
‫• ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרון‬
‫• מתן שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬
‫‪ .2‬עבודות תקופתיות‪ -‬הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות‪ ,‬טיפול‬
‫בתקלות ציוד מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזים‪,‬הכנת דוח"ות מסכמים ועוד‪.‬‬
‫להלן סיכום לעבודות שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 2009-2010-‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬
‫• הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬
‫• מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה‬
‫• בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת‬
‫ברן ‪,‬חברת יודפת מהנדסים ו‪.SWDP-‬‬
‫• דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬
‫• דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬
‫• הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‪-‬‬
‫ראה נספח ‪16‬‬
‫• הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות וקיום כנס בעלי עסקים‪-‬‬
‫ראה נספח ‪.3‬‬
‫• הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות‪ -‬ראה נספח ‪.17‬‬
‫• הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‪ -‬ראה נספח‬
‫‪.18‬‬
‫• הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות שופו‬
‫בסכום של ‪.₪ 2,500‬‬
‫• הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי ‪ -2010‬התביעה לא‬
‫התקבלה‪.‬‬
‫• הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות שופו בסכום‬
‫של כ‪.₪31,000-‬‬
‫‪20‬‬
‫תרשים ‪ -1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעין צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי‬
‫)זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל(‬
‫רשויות‬
‫קבלן הפעלה‬
‫מכרז הפעלה‬
‫‪2007+2010‬‬
‫איגוד‬
‫קבלן בוצה‬
‫ניטור קווי‬
‫הולכה‬
‫מעקב‬
‫תהליכי‬
‫חוות דעת על‬
‫בעיית השומנים‬
‫דוחות שנתיים‬
‫פגישות‬
‫עבודה‬
‫קבלן‬
‫הנהלת‬
‫חשבונות‬
‫תקלות ציוד‬
‫הזמנות‬
‫רכש‬
‫רשויות‬
‫חוו"ד‬
‫יקב זכרון‬
‫תקלת מערך ייצוב‬
‫סיניאבר‬
‫בלשה‬
‫תביעות‬
‫יועצים‬
‫הפסקת חשמל‬
‫ברק‬
‫תרשים ‪ -2‬מנגנון ניהול חשבונות במט"ש מעין צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי )הנהלת חשבונות(‬
‫רשויות‬
‫קבלן‬
‫הוצאות משתנות‬
‫הוצאות קבועות‬
‫כוח אדם‬
‫חשמל‬
‫תחזוקה מונעת‬
‫בוצה‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫פולימרים‬
‫שמירה‬
‫מים שפירים‬
‫ביטוח קבלני‬
‫אנשי שירות‬
‫פינוי גבבה‬
‫‪21‬‬
‫ביטוח‬
‫תחזוקת שבר‬
‫‪ 4.2.3‬פעילות האיגוד במכוני טיהור נוספים‬
‫מט"ש חדרה‬
‫מט"ש חדרה תופעל במשך כ‪ 10-‬שנים ע"י חברת ניטרון בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיים‬
‫החליטה החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה )החברה שייכת לששת הרשויות‬
‫בעלות המט"ש( לסיים את התקשרותה עם חברת ניטרון ולהפעיל עצמאית את המכון‪ .‬במקביל‬
‫הגישה חברת ניטרון תביעה כנגדה אשר טיעוניה היו בעיקר כספיים אולם גם עסקו בטענה כי‬
‫עקב כניסת שפכים חריגים בעלי אופי תעשייתי למכון נגרם נזק מסיבי לציוד‪.‬‬
‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית‬
‫משפט עבור תביעת ניטרון ותתמקד בטענותיהם לגבי כניסת שפכים רעילים וחריגים‪.‬‬
‫האיגוד אסף במשך מספר חודשים חומרים היסטוריים מהארכיון ובמרץ ‪ 2010‬ריכז אותם לכדי‬
‫חוות דעת מקצועית אשר התייחסה באופן ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטעם ניטרון‪.‬‬
‫פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה‬
‫מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר‬
‫בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים "קשים"‬
‫הזורמים בנחל שכם משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי‬
‫בטיפול בשפכים אלו נובע בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר‪ -‬נובמבר( ‪,‬שבה מנוקזים לנחל שפכים‬
‫המכילים מזהמים שונים שהם תוצר של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות מים‬
‫ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות‬
‫ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת ענבר‪.‬‬
‫על מנת ללטש את השפכים ולהתאימם לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרון כי‬
‫החלופה המועדפת לכך הינה חלופת האגנים ירוקים‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוקם פרויקט ניסיוני‬
‫בסמוך למתקן הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחון את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגנים ירוקים‬
‫על קולחי מתקן הטיפול‪ .‬בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות‬
‫שונות לטיפול באמצעות אגנים ירוקים על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר )שטח הפיילוט(‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערים נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט‬
‫לאורך כל תקופת הפעלתו הן במסגרת תוכנית הניטור הרציפה והן בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬
‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיים ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27-‬חודשי‬
‫הפעלה‪ ,‬במהלכם‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופן רציף ע"י האיגוד בסדרת דיגומים‬
‫מורכבים והופקו דו"חות תקופתיים הן לקבלנים והן למועצה העוקבים אחר התוצאות‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ ,2009‬עם סיום הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה )ד"ח שלב‬
‫א'( אשר הוצג בפני הדריקטוריון ונציגי המשרד להגנת הסביבה‬
‫בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל להמשיך לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה‬
‫הזוכה תתכנן‪ ,‬תקים ותפעיל אגן ירוק על שטח של ‪ 5‬דונם‪.‬‬
‫גם שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמך הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬החברה הזוכה נמצאת בשלב התכנון המפורט‪.‬‬
‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬
‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכים יומית‬
‫של כ‪ 2,500-‬מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%-‬מהכמות הכוללת של השפכים עקב אי רישות מלא‬
‫של קווי ביוב‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכים‬
‫עם עומסים אורגנים גבוהים וריכוזי כלורידים גבוהים ביקשה הרשות המקומית באקה‪-‬ג'ת‬
‫מהאיגוד לבצע עבודת ניטור על קווי ההולכה במטרה לבחון ולקבוע מקורות זיהום חריגים‬
‫והשפעתם על ריכוזי השפכים הכללי של הרשות בכניסה למכון הטיהור בהשוואה לתכנון )ראה‬
‫נספח ‪.(19‬‬
‫‪22‬‬
‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומים על חמשת המאספים הראשיים ועל הכניסה‬
‫הראשית למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומם מצא כי מקור העומסים הינם בשפכי המחלבות‪,‬‬
‫שפיכת ביוביות ומפעל השימורים של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת תנאים ברישיון עסק אשר יכתיבו את סוגי קדם הטיפול הנדרשים ובהמשך אכיפתם‪.‬‬
‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתחם המכון על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬
‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזון והמוסכים‪.‬‬
‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויים למוצא ימי‪.‬‬
‫‪ .5‬פיקוח שוטף על מפעל השימורים בהפרדת הזרמים ופינוי התמלחות‪.‬‬
‫נתניה‪ -‬בית חירות‬
‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר בשטחים חקלאיים של בית חירות‪,‬‬
‫משרתת את עיריית נתניה וכ‪ 50%-‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנן לספיקה יומית של ‪40,000‬‬
‫מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אולם מאחר והמכון הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה‬
‫תכנית לשידרוג והרחבה של המכון‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערים הפרשה הטכנית והמסמך הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י‬
‫צוות האיגוד והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויים‬
‫עקב הערות המשרד להגנת הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמך סביבתי‬
‫מעודכנים אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר‬
‫הבנייה אשר נבחנה בשני היבטים‪:‬‬
‫‪ .1‬היבטים תהליכיים‪ -‬מערך הטיפול על כל מרכיביו הכולל בין היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכן‬
‫‪,‬חישובי תהליך ‪ ,‬גודל המבנים ואיכויות קולחין ובוצות‪.‬‬
‫‪ .2‬היבטים סביבתיים הכוללים בין היתר מתקנים לטיפול בזיהום אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬
‫מטרדי רעש‪.‬‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ )מנא"י( ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת‬
‫‪ 1953‬בשטח של ‪ 200‬דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬
‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3-‬תתי מפעלים‪:‬‬
‫ המפעל הלבן המייצר ניירות לבנים לכתיבה והדפסה וכולל מכונה )מכונה ‪ (4‬המוזנת‬
‫בחומר גלם של תאית וכימיקלים עם תפוקה של ‪ 360‬טון ליום ובצריכת מים יומית‬
‫של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬
‫ המפעל החום ממחזר קרטונים לייצור ניר חום וקרטון גלי )מכונה‪ (1,2‬עם תפוקה‬
‫‪ 410‬טון ליום ובצריכת מים יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬
‫ המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט )מכונה ‪ (3‬ומערך‬
‫הדאינקינג )ניקוי הדיו מהנייר( עם תפוקה ‪ 90‬טון ליום וצריכת המים יומית של ‪900‬‬
‫מ "ק ‪.‬‬
‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000-‬טון נייר לשנה וכוונות‬
‫המפעל להגדיל את תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טון‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪2007‬‬
‫בקשה לתוספת מכונה למערך הייצור )מכונה ‪ (8‬אשר תחליף את מכונה ‪.1‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו‬
‫כתוצאה מהקמת מכונה ‪.8‬‬
‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיים ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית‬
‫חדרה חוות דעת מקצועית ‪.‬‬
‫בהיבט השפכים‪ ,‬למפעל ספיקת שפכים תעשייתית של כ‪ 6,500-‬מ"ק‪/‬יום המטופל במכון טיהור‬
‫נפרד עצמאי‪ ,‬אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קדם‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול‬
‫שלישוני לקולחים כולל ריכוך‪ .‬הקולחים המטופלים ממוחזרים בחלקת לפעילות הייצור ובחלקם‬
‫זורמים לנחל חדרה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫במהלך השנתיים שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 2008-2009‬החלה תכתובת ענפה בין‬
‫המפעל לאיגוד בנוגע לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אגף קרקע‪ ,‬אשר בחן את היבט השפכים‪ ,‬טען‬
‫לאורך כל התקופה כי המתקן האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת עם תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתקן‬
‫האירובי צפוי לשיבושים בתהליך ייצוב הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬
‫בינואר ‪ , 2010‬אגף קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכים ‪ ,‬אולם התנה את האישור בבחינה‬
‫מחודשת של המערך עם סיום הרצת מכונה ‪.8‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהליך הטיפול במתקן האנאירובי‬
‫ובעקבותיו גם המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬
‫אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום‬
‫מקורות מים ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של‬
‫קריסת תהליך הטיפול במכון הטיהור של מנא"י‪.‬‬
‫‪ .5‬פסולת‬
‫‪ 5.1‬רקע כללי‬
‫עד אמצע שנות ה‪ 90-‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת‬
‫נקברה והוטמנה באתרי הטמנה לא מאושרים אשר פעלו במרבית האזורים בארץ‪ .‬הפסולת‬
‫הוטמנה באתרים הללו ללא כל פיקוח או מתן הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬
‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה הן במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמים‬
‫היות וההטמנה של הפסולת גורמת לצמצום שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעים רבים‬
‫לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪ ,‬זיהום מקורות מים וקרקע וכן סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬
‫בנוסף פוטנציאל הזיהום מהטמנה יכול להמשך לאורך תקופת ההפעלה ולאחריה בין ‪30-100‬‬
‫שנה לעומת שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקים ופגיעה בסביבה ‪.‬‬
‫היתרון הכלכלי של ההטמנה בכך שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אולם מתעלמת מעלויות‬
‫חיצוניות )עלויות הזיהום( בהן נושא בעקיפין כלל הציבור‪ ,‬ולכן במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת‬
‫טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬
‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדרך‬
‫של הטלת היטל על כל טון פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה‬
‫ידידותיים לסביבה‪ .‬כאשר המרכיב המרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור‬
‫מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהליך זה המוטיב המרכזי‬
‫הינו‪ :‬להפוך את יצרן הבעיה – האזרח – לשותף בפיתרון‪.‬‬
‫‪ 5.2‬פעילות המשרד ‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬
‫‪ 5.2.1‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדרך‬
‫של"היטל הטמנה" החל מ‪ 1-‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טון אשפה יעלו בהדרגה עד‬
‫לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח נוספים וזאת בנוסף לדרישת תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור )‪(1998‬‬
‫שעל פיהן הרשויות נדרשות לעמוד ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות‬
‫סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנון לתיקון כשלי שוק )עיוות מחירים המתמרץ‬
‫שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות יותר( ובמטרה לחסל מפגעים‬
‫ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪.‬‬
‫עם זאת ‪,‬באמצעות קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה ניתן להחזיר לרשויות המקומיות את‬
‫כספי היטל ההטמנה למחזור וצמצום ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר‬
‫הפרדת פסולת תבוצע במקור)משק הבית( ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 5.2.2‬הרשות המקומית‬
‫נכון להיום הדרך שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי‬
‫ההטמנה‪ .‬אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקים מהרשות וכתוצאה מכך עלויות השינוע הן יקרות‪ .‬עם‬
‫זאת‪,‬הרשויות המקומיות חייבות כיום כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיהם‬
‫היבטים סביבתיים יחד עם שאר השיקולים ‪,‬הקדימויות והאילוצים‪ .‬וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות‬
‫בחשיבה ובגישה לשמירת איכות הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצורך בתיאום בין צרכים כלכליים‬
‫לסביבתיים והכרה בחיפוש אחר פתרונות סביבתיים‪,‬שתועלתם מצדיקה את עלותם בנוסף‬
‫ליצירת ערך תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬
‫‪ 5.2.3‬איגוד ערים לשמירת איכות סביבה‬
‫האיגוד כגוף מקצועי ומיומן תפקידו לייעץ ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום‬
‫מדיניותה הסביבתית החל משלב איתור הצרכים‪ ,‬סקרים‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיים ‪,‬בניית‬
‫תוכנית עסקית ותפעולית וכלה בחינוך הקהילה‪.‬‬
‫כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון בעלויות שינוע והטמנת‬
‫אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי‬
‫הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬
‫קולות קוראים‬
‫בכדי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה‬
‫לפעילות ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא"‬
‫בנושאי מחזור ‪.‬‬
‫קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך‬
‫שהרשות תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2009‬‬
‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס‬
‫"קול קורא" בשני נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית‬
‫מפורטת לפסולת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים‪ ,‬תוך‬
‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשים הפוטנציאלים‪ .‬כאשר עקרונות התכנון של‬
‫המוקדים יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות‬
‫מרבית‪ ,‬קירבה אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תוך ארגון נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור‬
‫יכילו מיכלי אצירה לאיסוף נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬פלסטיק )‪ ,(PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדים יהיו מתקני‬
‫אצירה לפסולת אלקטרונית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתונים על המצב הקיים ועל תחזית‬
‫לכמויות עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרים‪ ,‬מגורים‪ ,‬עסקים‪ ,‬מוסדות ציבור‪-‬‬
‫חינוך‪ ,‬ובחלוקה לסוגי פסולת‪ -‬מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גזם וסוגי פסולת נוספים‪ .‬בחינת חלופות למערך‬
‫טיפול בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרון הקצה‪ .‬מערך האצירה‪ ,‬האיסוף‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד‬
‫והטיפול בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‪.‬‬
‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלים ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליון ‪. ₪‬‬
‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבורן‬
‫הושלמו והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקה‪-‬ג'ת נבחר יועץ והועברו לו את הנתונים שהאיגוד‬
‫ריכז אך עדיין התוכנית בהכנה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת ‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם‬
‫"קול קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנון מערך הפרדה ומחזור על ידי‬
‫הרשות המקומית )בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית( בחירת פתרונות קצה אזורים‬
‫קיימים‪/‬עתידיים ופריסת מערך המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬
‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ ₪ 250,000‬ונבחר יועץ לביצוע ‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2010‬‬
‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות עם סוציו‬
‫אקונומי נמוך( "קול קורא" המכיל שני מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין ‪,‬ובכלל זה ניקוי השטח‪ -‬מסגרת‬
‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סימנו האתרים לשיקום מפגעים כמו כן תמונות המשקפות את‬
‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקום יבוצע במרוכז‬
‫באתרים ובאופן של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סיוע במימון פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין‬
‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולים סביבתיים באחסון ופנוי פסולת בניין בתהליך התכנון‬
‫באמצעות נוהל והנחיות‪ ,‬יזמים המבקשים היתר בנייה‪ ,‬ידרשו לחתום על טופס הצהרה בין היתר‬
‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪.‬מתן‬
‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אשור )תעודות שקילה( מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתאם‬
‫לכמויות שעליהם הצהיר היזם ‪.‬‬
‫במסגרת הבקשה לסיוע במימון פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬
‫סביבתי במשרה מלאה בנוסף לצוות העובדים הקיים ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬
‫פסולת בניין ברשות שהתמקדה בשלושה מישורים ‪:‬‬
‫• בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬
‫הוכן נוהל לקביעת התנאים לאחסון פסולת הבניין באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות‬
‫ופינויים מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאים לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬
‫קביעת תנאים להובלה הפיזית של הפסולת )העמסת הפסולת ללא השארת שיירים‬
‫באתר‪ ,‬שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו'(‪.‬‬
‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתקן טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬
‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬
‫הפעלת מערך של חיוב את בעלי המגרשים הפנויים למנוע השלכת פסולת למגרשים‬
‫אלה באמצעות גידורם וניקיונם ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשים‪ ,‬המועצה תבצע המועצה‬
‫ותחייבם בהוצאות‪.‬‬
‫התקנת מערכת שילוט )איסור השלכת פסולת ברשות הרבים( – בשטחים פתוחים בהם‬
‫צפויה השלכת פסולת בנין‪.‬‬
‫• הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪.‬‬
‫מערך הסברה ופרסום שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא‬
‫מניעת השלכת פסולת )עודפי עפר ובנין( ברשות הרבים‪.‬‬
‫הקצאת כח אדם להגדלת והגברת מערך האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו‬
‫באמצעות מינוי והפעלת מערך מפקחי ונאמני ניקיון בהתאם חוק שמירת הניקיון‪,‬‬
‫התשמ"ד – ‪,1984‬‬
‫• בניית מערך זמין‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעים ומיתקנים לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬
‫הצבת מכולות ייעודיות בתוך שטח אתר הבנייה ע"י יצרן פסולת הבנייה )משפץ‪ ,‬קבלן(‪.‬‬
‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופן‬
‫עצמאי או ע"י קבלן פרטי‬
‫יצרן פסולת הבנייה מזמין מהרשות המקומית שירותי פיני פסולת בנייה או לחילופין‬
‫מקבלן פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור ייצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬
‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתקן שבו נעשה שימוש בפסולת )מחזור‪/‬שימוש חוזר(‪.‬‬
‫הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מיקומם של אתרים שקבעה לפינוי‬
‫הפסולת‪.‬‬
‫הבקשות המפורטות בסעיפים א' ו‪-‬ב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה אך טרם התקבלה‬
‫תשובה ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סיוע בהכנת קול קורא לעיריית חדרה‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע‬
‫לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר להפרדה במקור של פסולת הביתית לשני זרמים‪ ,‬זרם‬
‫רטוב אשר מכיל אך ורק פסולת אורגנית רקבובית וזרם יבש המכיל את כל היתר מרכיבי‬
‫הפסולת‪.‬‬
‫האיגוד הכין תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפנים עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי מכלי אצירה‬
‫להפרדה במקור לכל זרם‪ ,‬צרכים לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים‬
‫ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינוך והסברה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפיינים סביבתיים‬
‫ליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות )תמריץ בית אב(‪ .‬התוכנית לוותה‬
‫בלוחות זמנים ואבני דרך לביצוע בשכונות ‪.‬‬
‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ‪ 20 -‬מיליון ‪ ₪‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב‬
‫של כ‪ 18 -‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪ .6‬המעבדה לכימיה אנליטית‬
‫יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת חוק העזר‬
‫לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬
‫מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך‬
‫הקפדה על התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים‪ .‬כאשר‪ ,‬חלק‬
‫ניכר מפעילות המעבדה הינו ביצוע הדיגום באופן מקצועי על מנת להקטין ולצמצם את השפעת‬
‫הדיגם בתוצאת האנליזה‪ .‬המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים‬
‫לקביעת הרכבם ואיכותם ‪ .‬הבדיקות מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על ה‪-‬‬
‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬
‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת‬
‫מעבדות‪ .‬המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי‬
‫הפרמטרים הנדרשים לאפיון הרכב השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים‬
‫ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק ביוכימי ועוד‪ .‬דיגום מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום‬
‫אוטומטיים‪.‬המשמשים לדיגום מורכב במוצא של קדם הטיפול בתעשייה או נקודת חיבור‬
‫למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתאם לדרישות‬
‫הפיקוח ואכיפה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬ביצעה המעבדה ‪ 9240‬בדיקות כימיות ל‪ 31-‬פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬ביצעה המעבדה רק כ‪ 5000-‬בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה‬
‫לכל ‪ 31‬הפרמטרים והסמכה מחודשת‪ ,‬אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה‪.‬‬
‫המעבדה במבנה החדש משתרעת על שטח של ‪ 600‬מ"ר מרווח המחולק לחדרי עבודה לפי‬
‫תחום פעילות וכוללת תשתיות ירוקות‪ ,‬כמו‪ :‬מערכת אוסמוזה הפוכה‪ ,‬סחרור מים במערכות‬
‫זיקוק במקום שחרורם למערכת הביוב ומערכות יניקה למניעת מטרדי ריח בשטח העבודה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר‬
‫הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם‬
‫כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪-‬כרמל(‬
‫נספח ‪1‬‬
‫תארי‪26/01/09 :‬‬
‫מספרנו ‪48102 :‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫מר דורו ליפקונסקימנכ"ל‬
‫החברה לטיפול במי חו כרמל‬
‫הנדו‪ :‬מפעל ארוחות ניר עציו המלצה לחיוב לפי עומס אורגני‬
‫סימוכי‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 47833‬מיו ה‪29/12/08‬‬
‫מערכת טיפול הקד במפעל ארוחות ניר עציו נבחנה במש‪ $‬תקופה ארוכה ה ע"י האיגוד וה ע"י‬
‫המפעל‪ .‬המפעל‪ ,‬שביצע שיפורי במתק הטיפול בהתא להמלצתו של פרופ' נח גליל‪ ,‬עדיי סובל‬
‫מחריגות מתמשכות בעומס האורגני‪ .‬על פי חוות הדעת של פרופ' גליל‪ ,‬ג לאחר יישו המלצותיו‬
‫יש לצפות כי כושר הורדת העומס האורגני במתק ה‪ DAF‬לערכי שנקבעו בחוק העזר הינה‬
‫גבולית‪ .‬בהתא לכ‪ $‬קבע כי בפני המפעל עומדות ‪ 2‬אפשרויות‪ :‬האחת שדרוג מער‪ $‬טיפול הקד‬
‫באמצעות הוספת טיפול ביולוגי והשנייה חיוב אגרת הביוב לפי עומס אורגני‪.‬‬
‫המפעל הצהיר כי הטמיע באופ מלא את כל המלצות הדו"ח ובמקביל עקב במהל‪ $‬חודש ימי‬
‫אחר ביצועי המערכת‪ .‬ממצאי הבדיקות שבוצעו ע"י המפעל ובדיקות שבוצעו ע"י האיגוד מצביעות‬
‫על כושר טיפול מוגבל למערכת ה‪ .DAF‬היות ואי אנו ממליצי על הטמעת תהליכי טיפול‬
‫ביולוגיי למפעלי בסדר גודל כזה‪ ,‬המלצתנו הינה חיוב המפעל לפי אגרה המבוססת על חישובי‬
‫תוספת עלות הטיפול במט"ש בגי חריגה בריכוז ה‪ BOD‬המותר בחוק העזר‪ .‬כאשר‪ ,‬הנוסחא‬
‫המוצגת להל מבוססת על ‪ 2‬מרכיבי‪:‬‬
‫‪ .1‬עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‬
‫‪ .2‬עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי‬
‫הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪ ,‬מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס צריכה‬
‫של כ‪ 3.5‬קוט"ש‪/‬ק"ג ‪ BOD‬מורחק‪ .‬היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ‪ 43‬אגורות‪ ,‬עלות‬
‫הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינו ‪.(0.43*3.5) , 1.5‬‬
‫הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול המט"ש‬
‫הקובעי יחס של ‪/, 0.6‬ק"ג ‪.BOD‬‬
‫לפיכ‪ ,$‬עלות הטיפול הכוללת לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינה ‪ , 2.1‬ותחשיב אגרת הביוב בגי‬
‫חריגה מריכוז ‪ BOD‬של ‪ 600‬מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר‪ ,‬הינה‪:‬‬
‫‪∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1‬‬
‫‪ Q‬ספיקת השפכי של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬
‫‪ BOD‬ריכוז ‪ BOD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬
‫‪ 103‬מעבר יחידות‬
‫‪ – 2.1‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש )‪(,‬‬
‫כמו כ‪ ,‬אנו ממליצי כי חיוב האגרה יתבצע באחת מ‪ 2‬הדרכי הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת ער‪ BOD $‬חודשי באמצעות דיגו מורכב אחת לחודש שיבוצע ע"י האיגוד ‪.‬‬
‫‪ .2‬קביעת ער‪ BOD $‬קבוע של ‪ 1400‬מג"ל‪ ,‬המבוסס על ממוצע הבדיקות שבוצעו ה ע"י‬
‫המפעל וה ע"י האיגוד בחודשי אוגוסטדצמבר ‪.2008‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קר ב דוד מלאכי‬
‫מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור‬
‫לוטה‪:‬‬
‫מכתבנו מס' ‪ 47833‬מיו ה‪29/12/08‬‬
‫תגובת המפעל במכתב מיו ה‪11/1/09‬‬
‫העתקי‪:‬‬
‫מר כרמל סלע ראש מ‪.‬א‪ .‬חו כרמל‬
‫מר ירוח לקרי‪ 0‬מנכ"ל האיגוד‬
‫גב' גלוריה אפרתי מנהלת אג קרקע‬
‫‪2‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪2‬‬
‫תארי‪11/05/09 :‬‬
‫מספרנו ‪49108 :‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫מר דורו ליפקונסקי מנכ"ל‬
‫החברה לטיפול במי חו כרמל‬
‫הנדו‪ :‬ניסוח תקנות לחוק העזר של חו כרמל‬
‫חוק העזר לביוב של מועצה אזורית חו כרמל קובע תחשיב היטל ואגרת ביוב המבוססי על גודל‬
‫השטח וייעודו )מגורי או מלאכה ותעשייה(‪ ,‬ע זאת מרכיב עלות הטיפול במכו הטיהור כתלות‬
‫בעומס המזה אינה כלולה בתחשיב‪.‬‬
‫על מנת להתאי את החוקי הקיימי למציאות החדשה‪ ,‬שבה קיי מט"ש חדש התוכנ להפיק‬
‫קולחי להשקיה בלתי מוגבלת )תקני ועדת ענבר(‪ ,‬התבקש האיגוד להעביר את חוות דעתו בנוגע‬
‫לעדכו חוק העזר לביוב של חו כרמל בהיבט של איכויות שפכי ותחשיב אגרת הביוב‪.‬‬
‫להל חוות דעתנו ע"פ בקשתכ‪:‬‬
‫בבדיקה שערכנו בחוקי העזר של מועצה אזורית חו כרמל נמצא כי קיימי ‪ 2‬חוקי עזר בנושא‬
‫ביוב העוסקי בהיבטי שוני של הזרמת הביוב בתחו הרשות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז ‪ 2007‬עוסק בתחשיב היטל הביוב לכיסוי הוצאות‬
‫של התקנת מערכות הביוב הציבורי ובתחשיב אגרת הביוב לכיסוי הוצאות החזקת‬
‫מערכת הביוב‪ .‬כאשר‪ ,‬ה תחשיב ההיטל וה תחשיב האגרה מבצע הפרדה בי שטחי‬
‫מגורי לשטחי תעשייה ומלאכה ולוקח בחשבו את הפרמטרי הבאי‪:‬‬
‫ הביב הציבורי והביב המאס– עבור חישובי ההיטל‬
‫ הביב הציבורי‪ ,‬הביב המאס‪ ,‬מכו הטיהור והחזר הו – עבור חישובי האגרה‪.‬‬
‫חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב‪,‬‬
‫התשמ"ב ‪ 1981‬אומ) ע"י המוא"ז חו כרמל בשנת ‪ 1991‬באישור שר הפני ועוסק‬
‫בהגבלות על הזרמת שפכי תעשייה לביב הציבורי באיכות שאינה עומדת בערכי שנקבעו‬
‫בחוק‪ .‬ע זאת‪ ,‬סעיפי חוק העזר לדוגמא והאיכויות המוגדרות בתוספת לחוק‪ ,‬אינ‬
‫מושלמי ונדרש בי היתר להתאימ לתקנות המי החדשות )ראה פירוט בהמש*(‪.‬‬
‫היות ועבודה דומה נעשה לפני מספר שני באיגוד במסגרת גיבוש חוק העזר להזרמת שפכי‬
‫תעשייה ‪ ,‬המלצותינו ה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לאמ) את חוק העזר להזרמת שפכי תעשייה של איגוד ערי שרוכרמל ואת התיקו לחוק‪,‬‬
‫שביסוד מבוססי על חוק העזר לדוגמא לרשויות המקומיות‪ ,‬אול בתוספת סעיפי‬
‫והגדרות המתמקדי במת כלי עזר טובי יותר לאכיפה על התעשייה ולהקלה בעת הצור*‬
‫)ראה פירוט בסעיפי ‪ .(12‬כמו כ‪ ,‬חוק העזר של האיגוד עבר לאחרונה תיקו על מנת‬
‫להתאי את הערכי בחוק לתקנות המי החדשות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ב‪.‬‬
‫תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א ‪.2000‬‬
‫תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג ‪2003‬‬
‫תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד ‪2003‬‬
‫להוסי לחוק העזר לשפכי תעשייה תחשיב אגרת ביוב המבוסס על נתוני התפעול הקיימי‬
‫של מט"ש נירעציו עבור טיפול בק"ג חומר אורגני הנכנס למט"ש )ראה פירוט בסעי ‪.(3‬‬
‫להל השינויי העיקריי המומלצי להטמעה בחוק העזר לדוגמא להזרמת שפכי תעשייה‬
‫של חו הכרמל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל טעו היתר‬
‫חוק העזר לדוגמא מגדיר מהו מפעל טעו היתר‪ ,‬אול בסעיפי ‪ 2‬ו‪ 3‬קובע החוק כי בכל‬
‫מקרה היתר להזרמת שפכי תעשייה מחייב עמידה בתנאי ובדרישות המפורטות בתוספת‬
‫לחוק ‪.‬‬
‫חוק העזר של איגוד ערי מגדיר מפעל טעו היתר בדומה לחוק העזר לדוגמא‪ ,‬אול בסעי ‪6‬‬
‫לחוק מוסי כי‪" :‬רשאי המנהל להתיר למפעל לסטות מ ההוראות של התוספות כאמור א‬
‫‪ .1‬בעל מפעל הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא קיימת אפשרות טכנולוגית סבירה‬
‫למנוע את הסטייה;‬
‫‪ .2‬המנהל ישתכנע‪....‬כי הסטייה מדרישות התוספות כאמור לא תפריע למערכת הביוב על‬
‫כל מרכיביה ומתקניה‪".‬‬
‫תוספת זו לחוק ‪ ,‬מאפשרת להתיר הקלות למפעלי קטני אשר מיצו את טכנולוגיות הטיפול‬
‫הטובות ביותר בחצר המפעל ושהינ בתחו הסביר לסדר גודלו של המפעל‪ ,‬אול עדיי אינ‬
‫מגיעות לערכי הנדרשי על פי חוק‪.‬‬
‫בהתא לכ*‪ ,‬אנו ממליצי לאמ) את יתר הסעיפי בחוק הנוגעי למפעל טעו היתר ‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫סעי‬
‫‪ 4‬הזרמת שפכי ממפעל טעו היתר‬
‫‪ – 5‬תנאי למת היתר‬
‫‪ 6‬היתר מותנה בקיו הוראות התוספות‬
‫‪ – 9‬בדיקות המפקח‬
‫‪ 13‬חומרי מסוכני‬
‫‪ 14‬איסור מהילת שפכי‬
‫‪ 15‬מלחי‬
‫‪ 17‬מניעת נזק או הסרת המפגע‬
‫איכות השפכי המותרת להזרמה&התוספות לחוק‬
‫איכות השפכי התעשייתיי המותרי להזרמה מנוסחי בתוספת לחוק העזר לדוגמא‪ ,‬אול‬
‫הרשימה הינה חלקית ביותר ואינה מציגה את השינויי שבוצעו בשני האחרונות בתקנות‬
‫המי‪ ,‬לפיכ* אנו ממליצי כי הסעיפי הבאי ישונו‪/‬יתווספו לחוק העזר לדוגמא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫את סעי א' מומל) לשנות ‪ :‬בנז‪ ,‬טולאו‪ ,‬ממיסי כגו פחמ טטראכלורי‪ ,‬כלורופור‪,‬‬
‫מתיל כלורי‪ ,‬טרי כלורו אתלי ודומיה‪ ,‬בריכוז העולה על ‪ 0.5‬מ"ג‪/‬ל'‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בסעי ב' מומל) לשנות את ער* ההגבה העליו מ‪ 9.0‬ל‪) 10.0‬בהתא לתקנות המי(‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בסעי ח' מומל) לשנות את ריכוז הציאנידי מ‪ 2.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪ 0.5‬מיליגר‪/‬ליטר‬
‫)בהתא לתקנות המי(‬
‫ד‪.‬‬
‫לסעי י"א מומל) להוסי ‪ 4‬ס"ק‪:‬‬
‫צח"ב כללי מעל ‪ 600‬מ"ג‪/‬ל'‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫יחס שמעל ‪ 0.6‬בי צח"כ מסונ לבי צח"כ כללי כאשר ריכוז הצח"כ הכללי עולה על‬
‫‪ 800‬מ"ג‪/‬ל'‪.‬‬
‫יחס שמעל ‪ 5‬בי צח"כ לבי צח"ב‪:‬‬
‫שפכי לא יכילו מרכיבי אורגניי בריכוזי רעילי או מרכיבי אורגני המעכבי‬
‫את הטיפול הביולוגי בשפכי או הגורמי נזק לגידולי המושקי בקולחי או‬
‫הפוגעי בחי או בצומח במקורות המי שאליה מגיעי הקולחי‬
‫ה‪.‬‬
‫בסעי י"ז מומל) לשנות את ריכוז הכלור או הלוג פעיל אחר מ‪ 3.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪0.5‬‬
‫מיליגר‪/‬ליטר )בהתא לתקנות המי(‬
‫ו‪.‬‬
‫בי סעי כ' לכ"א יש להוסי את הסעי הבא‪ :‬נתר בתור ‪ SAR‬בריכוז העולה על ‪101‬‬
‫מ"ג‪/‬ל' כ ‪ Na‬מעל ריכוז במי המסופקי למפעל‪:‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בסעי כ"א )ריכוז פלוארידי( מומל) לשנות את הריכוז מ ‪ 1.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪6.0‬‬
‫מיליגר‪/‬ליטר )בהתא לתקנות המי(‬
‫ח‪.‬‬
‫בסעי כ"ב )ריכוז דטרגנטי( מומל) לשנות את ריכוז הדטרגנטי המכוני "רכי" מ‬
‫‪ 40.0‬מיליגר‪/‬ליטר ל ‪ 30.0‬מיליגר‪/‬ליטר ‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫מומל) להוסי סעי נוס ‪ :‬אקריל אמיד בריכוז העולה על ‪ 0.5‬מ"ג‪/‬ל';‬
‫י‪.‬‬
‫עבור סעי כ"ה העוסק בריכוז המותר למתכות כבדות מתבקש לייש את השינויי‬
‫המופיעי בטבלה שלהל המשווה בי הערכי הקיימי בחוק העזר לדוגמא לעומת‬
‫הערכי הקיימי בחוק העזר של האיגוד )המותא לתקנות המי(‪ ,‬כאשר בצהוב מסומני‬
‫הפרמטרי אות נדרש לשנות‪:‬‬
‫ער* קיי‬
‫איגוד‬
‫אב) כ‪Zn‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪5.0‬‬
‫‪3‬‬
‫ארס כ‪As‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.1‬‬
‫בורו כ‪B‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫בריליו כ‪Be‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫ונדיו כ‪V‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.5‬‬
‫חמר כ‪Al‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫כס כ‪Ag‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.002‬‬
‫כספית כ‪Hg‬‬
‫כרו שש ערכי כ‬
‫‪6+‬‬
‫כרו שלוש ערכי כ‬
‫‪Cr‬‬
‫‪3+‬‬
‫‪Cr‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫ליתיו כ‪Li‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫מוליבדי כ ‪Mo‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.15‬‬
‫מנג כ‪*Mn‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫נחושת כ‪**Cu‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫ניקל כ‪Ni‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫סלניו כ‪Se‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.05‬‬
‫עופרת כ‪Pb‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.5‬‬
‫צריו כ‪Ce‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫לא קיי‬
‫‪0.25‬‬
‫קדמיו כ‪Cd‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.1‬‬
‫קובלט כ‪Co‬‬
‫מ "ג ‪ /‬ל‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.0‬‬
‫*‬
‫** או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת ‪ 1.0‬מג"ל לפי הגבוה מבי השניי‪.‬‬
‫או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת ‪ 0.5‬מג"ל לפי הגבוה מבי השניי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.3‬‬
‫אגרת הביוב התעשייתי‬
‫חוק העזר לדוגמא קובע בסעי ‪ 7‬כי מפעל טעו היתר ישל לראש הרשות אגרה בשל הזרמת‬
‫שפכי תעשייה‪ ,‬שאת שיעורה תיקבע הרשות‪.‬‬
‫היות ובחוק העזר לחו כרמל )ביוב( לא קיימת התייחסות לתחשיב אגרת הביוב התעשייתי‬
‫בגי חריגה מהאיכות הנדרשת בחוק‪ ,‬אנו ממליצי לקבל את התחשיב הבא המבוסס על עלות‬
‫הטיפול האמיתית לק"ג ‪ BOD‬במט"ש ניר עציו הכוללת ‪ 2‬מרכיבי‪:‬‬
‫‪ .1‬עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי‪.‬‬
‫הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה‪ ,‬מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס‬
‫צריכה של כ‪ 3.5‬קוט"ש‪/‬ק"ג ‪ BOD‬מורחק‪ .‬היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ‪43‬‬
‫אגורות‪ ,‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינו ‪.(0.43*3.5) 3 1.5‬‬
‫הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול‬
‫המט"ש הקובעי יחס של ‪/3 0.6‬ק"ג ‪.BOD‬‬
‫לפיכ*‪ ,‬עלות הטיפול הכוללת לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש הינה ‪ 3 2.1‬ותחשיב אגרת הביוב‬
‫בגי חריגה מריכוז ‪ BOD‬של ‪ 600‬מג"ל‪ ,‬הינה‪:‬‬
‫‪∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1‬‬
‫‪ &Q‬ספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬
‫‪ &BOD‬ריכוז ‪ BOD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬
‫‪ &10&3‬מעבר יחידות‬
‫‪ – 2.1‬עלות הטיפול לק"ג ‪ BOD‬הנכנס למט"ש )‪(3‬‬
‫לחילופי‪ ,‬נית להמיר את נוסחת החישוב לחישוב על בסיס ‪ , COD‬כאשר התחשיב הינו בגי‬
‫חריגה מריכוז ‪ COD‬של ‪ 2000‬מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר‪ .‬ובמקרה זה הנוסחא תהייה‪:‬‬
‫‪∆COST=Q*(COD-2000)*(10-3)*0.9‬‬
‫‪ &Q‬ספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק‪/‬חודש(‬
‫‪ &COD‬ריכוז ‪ COD‬הנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל(‬
‫‪ &10&3‬מעבר יחידות‬
‫‪ – 0.9‬עלות הטיפול לק"ג ‪ COD‬הנכנס למט"ש )‪(3‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכ ולספק כל מידע נוס בהתא להערותיכ‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קר ב דוד מלאכי‬
‫מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור‬
‫‪4‬‬
‫לוטה‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז‬
‫‪ .2‬חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב‪,‬‬
‫התשמ"ב‬
‫‪ .3‬חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה‬
‫למערכת הביוב(‪ ,‬התשנ"ו‪1996‬‬
‫‪ .4‬חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה‬
‫למערכת הביוב( )תיקו(‪ ,‬התשס"ט‪2009‬‬
‫‪ .5‬תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א ‪.2000‬‬
‫‪ .6‬תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג ‪2003‬‬
‫‪ .7‬תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד ‪2003‬‬
‫‪5‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪3‬‬
‫תארי‪28/06/09 :‬‬
‫מספרנו ‪49465 :‬‬
‫סיכו עבודת הניטור לאיתור מקור השומני במט"ש מעי! צבי‬
‫איכות השפכי המגיעה למט"ש מעי צבי מאופיינת בריכוזי שומני הגבוהי מהמקובל לשפכי‬
‫עירוניי‪ ,‬מצב המקשה על קיו תהלי ביולוגי תקי במכו מחד ומאיד מגדיל את עלויות התפעול‬
‫השוטפות )אנרגיה‪ ,‬פינוי בוצה וצריכת כימיקלי(‪.‬‬
‫דיגומי שבוצעו על ‪ 2‬הקווי הראשיי במט"ש הצביעו על עומס אורגני וריכוז שומני גבוה‬
‫מהמאס! המשות! זכרו"פרדיס‪ .‬ההערכה היא כי מקור השומני הינו מסעדות‪.‬‬
‫בישיבת רשויות שהתקיימה ב"‪ 16/3/09‬הועלה הנושא בפני שלושת הרשויות והוחלט כי איגוד‬
‫ערי יבצע עבודת דיגו על קווי ההולכה על מנת לאתר את מקור השומני‪.‬‬
‫להל ממצאי העבודה‪:‬‬
‫סטטוס בתי העסק במדרחוב זכרו!‬
‫בחודש מר* ביצע האיגוד סיור ראשוני וביקר במספר בתי עסק ברח' המייסדי ורח' הנדיב‪ ,‬על‬
‫מנת לעמוד על איכות השפכי שמקורה במסעדות‪.‬‬
‫בסיור נמצא כי במרבית בתי העסק לא קיי מפריד שומ‪ ,‬ולפיכ שאריות אוכל ושומני המוסרי‬
‫בעת שטיפת הכלי והרצפות זורמי ללא טיפול למערכת הביוב‪ .‬ע זאת‪ ,‬במרבית בתי העסק‬
‫קיי איסו! מסודר של השמ המטוג במיכל ייעודי ופינויו ע"י חברת "פנדאנגו"‪.‬‬
‫בתי העסק בה נדרש מפריד שומ‪:‬‬
‫‪ .1‬מסעדת הש! )ארומה(‬
‫‪ .2‬גלידריה‬
‫‪ .3‬דר היי‬
‫‪ .4‬מסעדת אמיגוס‬
‫‪ .5‬מקדונלדס‬
‫‪ .6‬פאב ההוביט‬
‫בתי העסק בה קיי מפריד שומ‪:‬‬
‫‪ .1‬מסעדת לימה" בעת פתיחת מפריד השומ נראה כי לא נשאב זמ רב‬
‫‪ .2‬פיצ'וטו‬
‫‪ .3‬אל"מוכתאר" לא נשאב זמ רב‬
‫תיאור מערכת הביוב הקיימת‬
‫מערכת הביוב בזכרו יעקב מחולקת ל"‪ 3‬אזורי ביוב )ראה תרשי ‪:(1‬‬
‫‪ .1‬אזור ‪"A‬מקי! את חלקו הדרו מזרחי של הישוב וכולל את השכונות "רמת צבי"‪" ,‬נווה‬
‫רמז" ו"נווה שרת"‪ .‬רשת הביבי באזור זה אוספת את השפכי לתחנת השאיבה הדרומית‬
‫)בנווה שרת( ומש השפכי נסנקי לקצה המאס! הדרומי שבאזור ביוב ‪.C‬‬
‫‪ .2‬אזור ‪ "B‬משתרע על מורדותיה הצפו מזרחיי של המושבה וכולל את חלקה המזרחי של‬
‫המושבה הותיקה ובו היקב וגבעת זמרי‪ .‬אזור זה מתרכז לקו ההולכה היורד בכביש עוק!‬
‫זכרו‪ ,‬חוצה את כביש ‪ 70‬ובתוואי נחל דליה מקבל את שפכי מאיר שפיה )ראה נק' ‪B4‬‬
‫בתרשי(‪ .‬בדרכו מערבה ממשי הקו למאס! משות! ע פרדיס עד לתחנת השאיבה‬
‫המשותפת זכרו‪/‬פרדיס‪ .‬כמו כ‪ ,‬על קטע המאס! המשות! מתווספי בשתי נק' )‪ B3‬ו"‬
‫‪ (D2‬שאר שפכי זכרו יעקב מ"גבעת עד" ו"נווה שלו" ‪.‬‬
‫‪ .3‬אזור ‪ "C‬משתרע על פני מרבית שטח הישוב וכולל את מורדותיה המערביי של זכרו‬
‫יעקב‪ .‬באזור קיימי ‪ 2‬מאספי ראשיי‪:‬‬
‫א‪ .‬המאס! המערבי" קולט את שפכי "גבעת עד"‪ ,‬מערב המושבה הותיקה ו"נווה שלו"‬
‫אוס! בדר את שפכי קיבו* "מעי צבי" ומתנקז עד לנק' ‪.C‬‬
‫ב‪ .‬המאס! הדרומי" מגיע מאזור ‪ A‬וקולט את השכונות הדרו מערביות ‪":‬נווה הברו"‪,‬‬
‫דרו "נווה יעקב" ו"שמורת זכרו"‪ .‬בנק' ‪ C‬נפגשי שפכי המאס! המערבי ע‬
‫המאס! הדרומי ועוברי טיפול הפרדה ראשוני ע"י מערכת גריסה‪ .‬מנק' ‪ C‬ממשיכי‬
‫השפכי למאס! ראשי החוצה את כביש ‪ 4‬עד למט"ש‪.‬‬
‫בחירת נקודות הדיגו‬
‫לצור ביצוע העבודה נבחרו ‪ 7‬נקודות דיגו מרכזיות על פי השיקולי הבאי )ראה תרשי ‪:(1‬‬
‫אזור ‪: C‬‬
‫‪ .1‬נקודה ‪ "1‬בסמו למדרחוב בנק' המפגש בי רח' המייסדי לרח' הנדיב‪ .‬נקודה זו קולטת‬
‫את מרבית שפכי בתי העסק הממוקמי במישור המדרחוב‪ ,‬ולפיכ אמורה לתת תמונה‬
‫אמינה לעומס השומני העיקרי המגיע מאזור זכרו‪.‬‬
‫‪ .2‬נקודה ‪ "2‬סמוכה לבניי המועצה‪ ,‬קולטת את השפכי המגיעי מנק' ‪ 1‬בתוספת שפכי‬
‫סניטרי ומסעדת הש!‪ .‬מנקודה זו והלאה כלל השפכי הנאספי במאס! המערבי‬
‫שבאזור ‪ C‬הינ שפכי סניטרי ולכ‪ ,‬דיגו נק' זו יצביע על יחס המיהול של שפכי‬
‫המסעדות ע השפכי הסניטרי‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודה ‪ "3‬מסומנת בתרשי כנקודה ‪ ,C‬או המגרסה‪ .‬כפי שתואר לעיל‪ ,‬נק' זו קולטת את‬
‫שפכי המאס! המערבי ואת שפכי המאס! הדרומי ומזרימה אות למאס! הראשי המגיע‬
‫ישירות למט"ש ‪ .‬לפיכ‪ ,‬בחירת נק' זו תית מידע ה לגבי השפעת שפכי המסעדות‬
‫במיהול הכולל וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש שמקורו מהמאס! הראשי הדרומי‪.‬‬
‫אזור ‪: B‬‬
‫‪ .4‬נקודה ‪ "4‬נמצאת סמו לפאב האירי בהצטלבות הכביש שבי רח' ז'בוטינסקי לרח' הנדיב‪.‬‬
‫נקודת דיגו זו קולטת את שפכי המסעדות והפאבי הנמצאי במורד הכביש )פינת‬
‫הנדיב"המייסדי( בניה‪ :‬הגלידריה‪ ,‬דר היי‪ ,‬אמיגוס‪ ,‬הפאב האירי וכ את בתי העסק‬
‫המתרכזי לרח' ז'בוטינסקי‪ .‬בחירת נקודה זו אמורה לתת תמונה משלימה להשפעת שפכי‬
‫המסעדות בהיבט של ריכוזי שומני וחומר אורגני‪.‬‬
‫‪ .5‬נקודה ‪ "5‬מסומנת בתרשי כנק' ‪ , b6‬נמצאת בהצטלבות שבי כביש ‪ 70‬היש לכביש דר‬
‫היקב‪ .‬נקודה זו למעשה מרכזת את כלל שפכי זכרו המגיעי מאזור ביוב ‪) B‬ללא גבעת עד‬
‫ווילות בחורש( לפני פגישת ע מאיר שפיה ופרדיס‪.‬‬
‫מאס! משות!‬
‫‪ .6‬נקודה ‪ "6‬ת"ש פרדיס‪ .‬בנקודה זו מתרכזי כלל השפכי מאזור ‪ B‬של זכרו‪ ,‬שפכי מאיר‬
‫שפיה ושפכי פרדיס‪ .‬מת"ש פרדיס השפכי נסנקי ישירות למט"ש‪ .‬בחירת נק' זו תית‬
‫מידע ה לגבי תרומת זכרו למאס! המשות! וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש‬
‫שמקורו מהמאס! המשות!‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מט"ש‬
‫‪ .7‬נקודה ‪ "7‬מט"ש מעי צבי‪ .‬דיגו זר השפכי הכולל של מט"ש מעי צבי )שילוב בי‬
‫המאס! המשות! למאס! הראשי הדרומי( יית אינדיקציה לגבי ריכוז השומני הכולל‬
‫המגיע למט"ש ותרומת כל אחד מהמאספי לעומס המשוקלל‪.‬‬
‫תרשי ‪ &1‬תרשי סכמטי של קווי ההולכה למט"ש ונקודות הדיגו שנבחרו‬
‫מט"ש מעיין‬
‫צבי‬
‫פרדיס‬
‫‪7‬‬
‫פרדיס מאסף‬
‫מערבי‬
‫מאיר‬
‫שפיה‬
‫‪B4‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪B3‬‬
‫‪B2‬‬
‫מאסף‬
‫משותף‬
‫‪ 6‬ת"ש‬
‫פרדיס‬
‫כביש ‪70‬‬
‫גבעת עדן‬
‫‪+‬ווילות בחורש‬
‫‪5‬‬
‫נק' ‪b6‬‬
‫דרך היקב‬
‫‪B‬‬
‫זיכרון צפון‬
‫יקב‬
‫‪ 2‬מועצה‬
‫מאסף‬
‫ראשי‬
‫דרומי‬
‫מאסף‬
‫מערבי‬
‫‪4‬‬
‫מתחם ותיק‬
‫ומול היקב‬
‫‪C‬‬
‫הפאב האירי‬
‫קיבוץ‬
‫מעין צבי‬
‫‪1‬‬
‫מסעדות‬
‫איזור ביוב‬
‫‪B‬‬
‫מסעדות‬
‫איזור ביוב ‪C‬‬
‫)מדרחוב(‬
‫‪3‬‬
‫‪) C‬מגרסה(‬
‫‪A‬‬
‫זכרון דרום )רמת צבי‪ ,‬נווה‬
‫שרת‪ ,‬נווה רמז‪ ,‬כפר היין(‬
‫מאסף‬
‫דרומי‬
‫שמורת‬
‫זכרון‪+‬נווה ברון‬
‫נקודות הדיגום שנבחרו‬
‫‪3‬‬
‫כביש ‪4‬‬
‫תוצאות הדיגומי‬
‫הפרמטרי שנבדקו בכל אחד מהדיגומי הינ‪:‬‬
‫‪ .1‬חומר אורגני – נמדד כ"‪ BOD‬ו"‪COD‬‬
‫‪ .2‬מוצקי מרחפי" נמדד כ" ‪TSS‬‬
‫‪ .3‬חנק )‪ (TKN‬וזרח )‪(TP‬‬
‫‪ .4‬שומני )‪(OIL‬‬
‫חשוב לציי כי בחלק מהנקודות בוצעה עבודת דיגו קודמת‪ ,‬ב"‪ ,2008‬ולכ תאריכי הדיגומי‬
‫נפרשי מ"‪ 2008‬עד יוני ‪.2009‬‬
‫להל תוצאות הדיגומי לפי נקודות הדיגו‪:‬‬
‫נקודה ‪ -1‬שוחה במדרחוב‬
‫‪TKN‬‬
‫‪83‬‬
‫‪602‬‬
‫‪130‬‬
‫‪72.8‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪80‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪TSS BOD COD‬‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪21/04/2009‬‬
‫‪342 1016 993‬‬
‫‪2228‬‬
‫‪466 7470 5230 16127 04/05/2009‬‬
‫‪12/05/2009‬‬
‫‪196 1249 1838 4037‬‬
‫‪02/06/2009‬‬
‫‪168 1018 698‬‬
‫‪1816‬‬
‫‪14‬‬
‫‪95‬‬
‫‪235 1094 1176 2694‬‬
‫ממוצע*‬
‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬
‫‪OIL‬‬
‫‪388‬‬
‫‪2664‬‬
‫‪684‬‬
‫‪297‬‬
‫‪456‬‬
‫נקודה ‪ -2‬שוחה ליד המועצה‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪21/04/2009‬‬
‫‪04/05/2009‬‬
‫ממוצע‬
‫‪COD‬‬
‫‪777‬‬
‫‪1345‬‬
‫‪1061‬‬
‫‪TSS‬‬
‫‪308‬‬
‫‪439‬‬
‫‪374‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪408‬‬
‫‪649‬‬
‫‪529‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪236‬‬
‫‪290‬‬
‫‪263‬‬
‫‪TKN‬‬
‫‪72‬‬
‫‪80‬‬
‫‪76‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪OIL‬‬
‫‪77‬‬
‫‪186‬‬
‫‪131.5‬‬
‫נקודה ‪ - 3‬מגרסה‬
‫‪TP TKN Cl TSS BOD COD‬‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪13/04/2008‬‬
‫‪12.3 49.8 185 298‬‬
‫‪190‬‬
‫‪632‬‬
‫‪05/05/2008‬‬
‫‪13.4 58.2 290 372‬‬
‫‪357‬‬
‫‪814‬‬
‫‪04/06/2008‬‬
‫‪12.5 59.4 226 414‬‬
‫‪268‬‬
‫‪724‬‬
‫‪10.2 51.5 188 194‬‬
‫‪01/07/2008‬‬
‫‪199‬‬
‫‪480‬‬
‫‪12.3 54.8 210 353‬‬
‫‪27/08/2008‬‬
‫‪214‬‬
‫‪695‬‬
‫‪10.9 48.2 184 357‬‬
‫‪16/09/2008‬‬
‫‪914 2211‬‬
‫‪13.5 50.4 233 422‬‬
‫‪17/09/2008‬‬
‫‪354‬‬
‫‪761‬‬
‫‪01/06/2009‬‬
‫‪8.14 71.2 178 336‬‬
‫‪311‬‬
‫‪788‬‬
‫‪29/7/2009‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪57‬‬
‫‪206 410‬‬
‫‪396‬‬
‫‪828‬‬
‫‪12‬‬
‫‪56‬‬
‫‪216 341‬‬
‫‪270‬‬
‫‪699‬‬
‫ממוצע*‬
‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬
‫‪OIL‬‬
‫‪65‬‬
‫‪120‬‬
‫‪82‬‬
‫‪51‬‬
‫‪76‬‬
‫‪93‬‬
‫‪93‬‬
‫‪106‬‬
‫‪81‬‬
‫נקודה ‪ - 4‬שוחה ליד הפאב האירי‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪21/04/2009‬‬
‫‪04/05/2009‬‬
‫‪12/05/2009‬‬
‫ממוצע‬
‫‪COD‬‬
‫‪1218‬‬
‫‪1237‬‬
‫‪1386‬‬
‫‪1280‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪666‬‬
‫‪447‬‬
‫‪614‬‬
‫‪576‬‬
‫‪TSS‬‬
‫‪255‬‬
‫‪456‬‬
‫‪446‬‬
‫‪386‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪192‬‬
‫‪197‬‬
‫‪250‬‬
‫‪213‬‬
‫‪TKN‬‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪75‬‬
‫‪77‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪OIL‬‬
‫‪180‬‬
‫‪137‬‬
‫‪152‬‬
‫‪156‬‬
‫נקודה ‪ - 5‬שוחה ‪ b6‬בירידה מכביש היקב‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪01/06/2009‬‬
‫‪02/06/2009‬‬
‫‪29/07/2009‬‬
‫ממוצע‬
‫‪COD‬‬
‫‪1187‬‬
‫‪1308‬‬
‫‪972‬‬
‫‪1248‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪388‬‬
‫‪391‬‬
‫‪454‬‬
‫‪390‬‬
‫‪TSS‬‬
‫‪776‬‬
‫‪794‬‬
‫‪402‬‬
‫‪785‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪166‬‬
‫‪182‬‬
‫‪207‬‬
‫‪174‬‬
‫‪TKN‬‬
‫‪91.3‬‬
‫‪84.5‬‬
‫‪67‬‬
‫‪88‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪OIL‬‬
‫‪139‬‬
‫‪129‬‬
‫‪123‬‬
‫‪134‬‬
‫נקודה ‪ - 6‬ת"ש פורדיס‬
‫‪TKN‬‬
‫‪50.4‬‬
‫‪69.4‬‬
‫‬‫‪63.9‬‬
‫‪61.6‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪56.0‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‬‫‪15.4‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪TSS BOD COD‬‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪04/05/2008‬‬
‫‪173 436‬‬
‫‪583 1223‬‬
‫‪05/05/2008‬‬
‫‪171 705‬‬
‫‪460 1193‬‬
‫‪28/05/2008‬‬
‫‪181 430‬‬
‫‪400 1136‬‬
‫‪04/06/2008‬‬
‫‪177 415‬‬
‫‪380‬‬
‫‪962‬‬
‫‪01/07/2008‬‬
‫‪183 377‬‬
‫‪382‬‬
‫‪870‬‬
‫‪27/08/2008‬‬
‫‪192 690‬‬
‫‪435 1082‬‬
‫‪16/09/2008‬‬
‫‪184 1786 1050 2070‬‬
‫‪17/09/2008‬‬
‫‪186 1383 828 1625‬‬
‫‪21/04/2009‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪68‬‬
‫‪192 474‬‬
‫‪506 1235‬‬
‫‪04/05/2009‬‬
‫‪10.5 67.2 173 431‬‬
‫‪406‬‬
‫‪911‬‬
‫‪12/05/2009‬‬
‫‪386‬‬
‫‪940‬‬
‫‪15‬‬
‫‪127 206 457‬‬
‫‪11.6 62.2 173 358‬‬
‫‪01/06/2009‬‬
‫‪468 1010‬‬
‫‪10.6 64.4 168 365‬‬
‫‪02/06/2009‬‬
‫‪335‬‬
‫‪861‬‬
‫‪13.4 110 181 325‬‬
‫‪29/07/2009‬‬
‫‪564 1118‬‬
‫‪14‬‬
‫‪68‬‬
‫‪181 543‬‬
‫‪464 1087‬‬
‫ממוצע כולל*‬
‫‪12‬‬
‫‪78‬‬
‫‪182 417‬‬
‫‪420‬‬
‫‪991‬‬
‫ממוצע ‪2009‬‬
‫* הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום‬
‫‪OIL‬‬
‫‪233‬‬
‫‪214‬‬
‫‪173‬‬
‫‪111‬‬
‫‪192‬‬
‫‪126‬‬
‫‪496‬‬
‫‪395‬‬
‫‪181‬‬
‫‪120‬‬
‫‪103‬‬
‫‪124‬‬
‫‪115‬‬
‫‪119‬‬
‫‪174‬‬
‫‪129‬‬
‫‪TKN‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‬‫‪63.8‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪73.9‬‬
‫‪77.8‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‬‫‪14.3‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪63‬‬
‫‪13‬‬
‫‪OIL‬‬
‫‪105‬‬
‫‪112‬‬
‫‪77‬‬
‫‪111‬‬
‫‪71‬‬
‫‪73‬‬
‫‪97‬‬
‫‪110‬‬
‫‪95‬‬
‫נקודה ‪ -7‬מט"ש‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪13/04/2008‬‬
‫‪05/05/2008‬‬
‫‪28/05/2009‬‬
‫‪04/06/2008‬‬
‫‪01/07/2008‬‬
‫‪16/09/2008‬‬
‫‪01/06/2009‬‬
‫‪02/06/2009‬‬
‫ממוצע‬
‫‪COD‬‬
‫‪788‬‬
‫‪847‬‬
‫‪702‬‬
‫‪814‬‬
‫‪737‬‬
‫‪816‬‬
‫‪902‬‬
‫‪952‬‬
‫‪820‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪260‬‬
‫‪362‬‬
‫‪297‬‬
‫‪308‬‬
‫‪279‬‬
‫‪332‬‬
‫‪300‬‬
‫‪322‬‬
‫‪308‬‬
‫‪TSS‬‬
‫‪330‬‬
‫‪327‬‬
‫‪301‬‬
‫‪371‬‬
‫‪342‬‬
‫‪374‬‬
‫‪456‬‬
‫‪466‬‬
‫‪371‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪180‬‬
‫‪235‬‬
‫‪186‬‬
‫‪189‬‬
‫‪185‬‬
‫‪196‬‬
‫‪168‬‬
‫‪192‬‬
‫‪191‬‬
‫ניתוח התוצאות‬
‫מאס' ראשי דרומי )נקודות ‪(1&3‬‬
‫מתוצאות הדיגומי המוצגות בתרשימי ‪ 2‬ו"‪ 3‬על בסיס ממוצע כולל‪ ,‬נית ללמוד כי ריכוזי‬
‫השומני והחומרי האורגניי ביציאה מהמדרחוב )נק' ‪ (1‬גבוהי באופ חריג )‪ 450‬מג"ל‬
‫שומני!( ועלולי לגרו לנזק רב למערכת ההולכה‪ .‬ע זאת‪ ,‬במיהול הכולל ע שפכי סניטרי‬
‫נית להבחי בירידה דרסטית בריכוזי המזהמי כבר בשוחה הסמוכה )נק' ‪"2‬בני המועצה( וירידה‬
‫נוספת בנק' הקליטה המרכזית של המאס! הדרומי )נק' ‪"3‬מגרסה(‪.‬‬
‫המשמעות היא‪ ,‬כי במיהול הכולל שפכי המסעדות שמקור באזור ‪ C‬אינ גורמי לעומסי‬
‫חריגי על המט"ש‪ .‬אול‪ ,‬עלולי להוות בעיה לצנרת ההולכה ולתחזוקת הקווי‪.‬‬
‫תרשי‪ – 2‬ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' ‪1"3‬‬
‫חומר אורגני )נק' ‪(1,2,3‬‬
‫‪2694‬‬
‫‪2190‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪COD‬‬
‫‪BOD 1500‬‬
‫‪1061‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪699‬‬
‫‪529‬‬
‫‪500‬‬
‫‪270‬‬
‫‪0‬‬
‫נק'‬
‫‪3) 3‬מגרסה(‬
‫נק'‬
‫‪2) 2‬מועצה(‬
‫נק'‬
‫‪1) 1‬מדרחוב(‬
‫תרשי‪ – 3‬ריכוז שומני בממוצע בנק' ‪1"3‬‬
‫שומנים )נק' ‪(1,2,3‬‬
‫‪456‬‬
‫‪132‬‬
‫‪81‬‬
‫נק'‬
‫‪3) 3‬מגרסה(‬
‫נק'‬
‫‪2) 2‬מועצה(‬
‫‪6‬‬
‫נק'‬
‫מדרחוב(‬
‫‪1) 1‬‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪OIL‬‬
‫מאס' משות' זכרו!&פרדיס )נקודות ‪(4&6‬‬
‫תוצאות הדיגומי על קווי הביוב המובילי למאס! המשות! מוצגי בתרשימי ‪ 4"5‬כממוצע על‬
‫פני הדיגומי שבוצעו ב"‪ 2009‬בלבד‪.‬‬
‫מניתוח התוצאות נית לראות כי שיעור ההפחתה בריכוזי המזהמי )חומר אורגני ושומני( בי‬
‫נקודות הדיגו נמו משמעותית בהשוואה למאס! הדרומי‪.‬‬
‫היות ולא ידועות הספיקות המדויקות בכל אחת מהנקודות נית להסיק ‪ 2‬מסקנות בלבד‪:‬‬
‫‪ .1‬הריכוזי שנמדדו בנקודה ‪ 5‬ומייצגי את תרומת זכרו בלבד )מאזור ‪ (B‬למאס! המשות! ‪,‬‬
‫מצביעי על ריכוזי חומר אורגני ושומני הגבוהי מהמקובל לשפכי עירוניי‪ .‬ולפיכ‪,‬‬
‫נית להניח כי באיזור ביוב ‪ B‬תרומת השפכי הסניטרי למיהול עומסי המזהמי שמקור‬
‫מבתי העסק באזור )ראה נק' ‪ (4‬קטנה יחסית‪.‬‬
‫‪ .2‬בי נקודת דיגו ‪ 5‬ל"‪ ,6‬בה מצטרפי כלל שפכי פרדיס ומאיר שפיה‪ ,‬קיימת ירידה קטנה‬
‫בריכוזי המזהמי‪ ,‬אול נית היה לצפות כי ע קליטת ספיקת השפכי מפרדיס תהייה‬
‫הפחתה משמעותית יותר בריכוזי‪ .‬לפיכ‪ ,‬נית להניח כי קיימת תרומה נוספת ג מאזור‬
‫פרדיס‪.‬‬
‫תרשי ‪ – 4‬ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' ‪4"6‬‬
‫חומר אורגני )נק' ‪(4,5,6‬‬
‫‪COD‬‬
‫‪1280‬‬
‫‪1247‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪991‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪576‬‬
‫‪420‬‬
‫‪600‬‬
‫‪390‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫נק'‬
‫‪) 6‬ת"ש משותפת(‬
‫נק'‬
‫‪(b6) 5‬‬
‫נק'‬
‫‪) 4‬פאב אירי(‬
‫תרשי ‪ – 5‬ריכוז שומני בממוצע בנק' ‪4"6‬‬
‫שומנים )נק' ‪(4,5,6‬‬
‫‪180‬‬
‫‪156‬‬
‫‪OIL‬‬
‫‪134‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪129‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫נק'‬
‫‪) 6‬ת"ש משותפת(‬
‫נק'‬
‫‪(b6) 5‬‬
‫‪7‬‬
‫נק'‬
‫‪) 4‬פאב אירי(‬
‫‪0‬‬
‫השפעה על המט"ש )נקודה ‪(7‬‬
‫זר השפכי בכניסה למכו הטיהור מגיע מ"‪ 2‬קווי‪:‬‬
‫‪ .1‬המאס! הדרומי הראשי ‪ :‬כ"‪ 2500‬מ"ק‪/‬יו‬
‫‪ .2‬המאס! המשות! זכרו"פרדיס‪ :‬כ" ‪ 2080‬מ"ק‪/‬יו‬
‫על מנת לעמוד על התרומה הכוללת של כל מאס! למט"ש והיות וספיקת השפכי מכל קו נמדדת‬
‫במט"ש‪ ,‬חושבו העומסי )ריכוז מוכפל בספיקה( עבור כל אחד מהמזהמי ‪,‬כפי שמוצג בתרשימי‬
‫‪ 6‬ו"‪.7‬‬
‫מתוצאות החישוב נית לראות כי למרות שהספיקה מהמאס! המשות! קטנה ב"‪ 400‬מק"י‬
‫מהמאס! הדרומי‪ ,‬תרומת עומסי המזהמי גבוהה בכ"‪ 20%‬בהשוואה למאס! הדרומי‪.‬‬
‫תרשי ‪ – 6‬חישובי עומס אורגני על המאספי ובכניסה למט"ש‬
‫‪4500‬‬
‫‪4246‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2062‬‬
‫‪1748‬‬
‫‪1424‬‬
‫‪2500‬‬
‫עומס ‪COD‬‬
‫‪2000‬‬
‫עומס ‪BOD‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪874‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪676‬‬
‫‪500‬‬
‫מט"ש‬
‫מאסף דרומי‬
‫מאסף משותף‬
‫‪0‬‬
‫תרשי ‪ – 7‬חישובי עומסי שומני על המאספי ובכניסה למט"ש‬
‫‪474‬‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪267‬‬
‫‪203‬‬
‫‪250‬‬
‫‪ 200‬עומס שומנים‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫מט"ש‬
‫מאסף דרומי‬
‫מאסף משותף‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ .1‬תוצאות הבדיקות שבוצעו על קווי הביוב של זכרו באזור ‪ ,B‬המייצגי את תרומת זכרו‬
‫בלבד למאס! המשות! ‪ ,‬הצביעה על ריכוזי גבוהי של שומני וחומר אורגני )נקודה ‪.(5‬‬
‫‪ .2‬תוצאות הבדיקות בת"ש פרדיס )נק' ‪ (6‬הצביעו על ריכוזי גבוהי של חומר אורגני‬
‫ושומני מהמקובל לשפכי עירוני‪ .‬כמו כ‪ ,‬השוואה בי נקודת דיגו ‪ 5‬ל"‪ ,6‬בה‬
‫מצטרפי כלל שפכי פרדיס‪ ,‬גבעת עד ומאיר שפיה‪ ,‬מראה כי כמעט ואי שינוי בריכוזי‬
‫המזהמי בי ‪ 2‬הנקודות )בטווח השגיאה המעבדתית(‪ ,‬למרות יחס המיהול הגדול ע‬
‫שפכי סניטריי‪ .‬לפיכ‪ ,‬נית להניח כי קיימת תרומה לא מבוטלת ג משפכי פרדיס‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאות הבדיקות באזור המדרחוב )נק' ‪ (1‬על שפכי המסעדות הצביעו על תרומת שומני‬
‫וחומר אורגני גבוהי מאוד‪ ,‬העלולי לגרו נזק רב לקווי הביוב המקומיי‪ .‬ע זאת‪ ,‬עקב‬
‫יחס המיהול הגבוה ע שפכי סניטרי באזור ‪ ,C‬נצפתה הפחתה משמעותית בריכוזי‬
‫המזהמי בנק' הקליטה )נק' ‪"3‬מגרסה(‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוז השומני המותר להזרמה מבתי עסק ע"פ חוק העזר לדוגמא הינו ‪ 100‬מג"ל כאשר‬
‫ההנחה היא שבמיהול ע השפכי הסניטרי הריכוז במט"ש יהיה נמו משמעותית‬
‫מער זה‪ .‬לכ‪ ,‬ריכוז שומני ממוצע של כ"‪ 100‬מג"ל הנמדד בשפכי המט"ש הינו גבוה‬
‫במיוחד וגור לנזק תהליכי והוצאות תפעוליות מיותרות לרשויות‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪ .1‬ממצאי הסיור בבתי העסק שבאזור המדרחוב הצביעו כי במרבית אי מתקני הפרדת‬
‫שומני‪ ,‬ובאלו שיש המפרידי לא מתוחזקי כיאות‪ .‬יחד ע זאת בהרבה בתי עסק קיי‬
‫קושי פיזי להתקי מפריד שומני‪.‬‬
‫היות ובתי עסק אלו ממוקמי פיזית על כ"‪ 2‬צירי ביוב )באזור ‪ B‬ובאזור ‪ ,(C‬אנו ממליצי‬
‫על התקנת מפרידי שומ מרכזיי שיתוחזקו ע"י המועצה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי טיפול מרכזי בזר זה‪ ,‬יג על הצנרת הקיימת מפני שחיקה ‪ ,‬יפחית‬
‫משמעותית את פעולות התחזוקה הנדרשות כיו על קווי הביוב ויקטי את העומס הכולל‬
‫המגיע למט"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬פתרו חילופי למתק מרכזי הינו התניית תנאי ברישיו עסק להתקנת מפרידי שומ‬
‫ותחזוקת השוטפת‪ ,‬וביצוע אכיפה קפדנית על תנאי אלו‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לאתר מקורות עומס נוספי מאזור פרדיס ולטפל בה‪ ,‬על מנת להפחית את ריכוזי‬
‫המזהמי הגבוהי הנמדדי דר קבע בת"ש פרדיס"זכרו ולשמור על תקינות התחנה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪4‬‬
‫תארי‪16/06/10 :‬‬
‫מספרנו ‪52998 :‬‬
‫לכבוד ‪:‬‬
‫רחלי דוד‪ -‬מרכזת בכירה למים ושפכים‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫הנדון ‪ :‬מפעל גלעם – תנאים להשבתת המתקן האנאירובי לצורך שיפוץ ושדרוג‬
‫הבקשה לבחינת אפשרות של השבתת מערך האנארובי המשמש את המפעל כמערך קדם טיפול של‬
‫השפכים במטרה לשיפוץ ושדרוג המערכת הכולל ‪,‬ניקוי ושיפוץ מערכות פנימיות והחלפת הגג‪ .‬הזמן‬
‫המוערך כחודש ימים וזאת כי יבוצעו הכנות ורכישת הציוד קודם לעצירת המערכת‪.‬‬
‫מערך האנארובי במפעל הוקם משנת ‪ 93-‬ונמצא במצב בעייתי מבחינה בטיחותית בשל חוסר‬
‫אטימה בין גג לדפנות הראקטור ודליפה של ביוגז לסביבה‪ .‬מערך האנארובי מטפל ב‪ 350-‬מ"ק יומי‬
‫מתוך ‪ 600‬מ"ק שפכים יומי המייצרים במפעל‪ .‬שפכים אלו מאופיינים בעומס אורגני גבוה בכניסה‬
‫לראקטור של כ‪ 3000-8000 -‬ק"ג ליום‪.‬‬
‫בבחינת הבקשה ע"י האיגוד עמדו בפניו השיקולים כי ‪,‬לא ניתן להמשיך מצב זה בו יש סיכון‬
‫בטיחותי של נפיצות והצתה באזור יחד עם זאת לא צריכים להריע את המצב הקיים‪ .‬נציין כי‬
‫דליפה של ביוגז לסביבה נגרם בעייה סביבתי גדולה של פגיעה בגזי החממה‪.‬‬
‫כפי הידוע עצירת המערכת האנארובית במפעל תביא להעברת שפכים גולמיים למערכת הטיפול‬
‫האזורי שלא פועלת בלאו הכי‪ ,‬ולהגביר את הזיהום והמפגע בנחל חדרה‪ .‬נשקלה האפשרות לשנע‬
‫את כל שפכי המפעל )‪ 350‬מ"ק( ‪,‬אך ע"פ ההערכה שלנו אין מתקן באזור שיכול לקבל את מלא‬
‫העומס של המפעל ‪ .‬על כן האיגוד בדק את העומסים של הזרמים השונים הנוצרים במפעל‪.‬‬
‫האיגוד ממליץ בפני מנהל המחוז להגנת הסביבה לאפשר את השבתת המתקן האנארובי‬
‫בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המפעל יפנה את זרמי ה שפכי ם מהמקורות ‪:‬‬
‫שפכי העמילנים המעובדים כמות שפכים מוערכת בכ‪ 50-60 -‬קוב‪/‬יממה‪ ,‬עם ריכוז ‪10000- COD‬‬
‫‪ 15000‬מג"ל ‪ .‬עומס אורגני כולל כ‪ 800 -‬ק"ג‪/‬יום ‪ COD‬המהווה ‪ 20%‬העומס האורגני המגיע‬
‫למט"ש ‪.‬‬
‫שפכי רענון של תהליך ספיחה )מפעל פרוקטוזה(‪ .‬כמות השפכים מוערכת בכ‪ 40 -‬קוב‪/‬יממה עם‬
‫בריכוז של כ‪ 10000 COD -‬מג"ל עומס אורגני כ‪ 400-‬ק"ג‪ /‬יום ‪.‬‬
‫זרמי שפכים אלו יפונו למתקן אנארובי באיזור הובלת השפכים תהיה ע"י מיכליות‪.‬‬
‫פינוי של זרמים אלו יצמצם את העומס האורני ב‪ ) 40% -15%-‬המטופלים בראקטור האנארובי(‬
‫מהשפכים שיוזרמו למטש' עירון בעת השיפוץ ‪.‬‬
‫‪ .2‬המפעל יעשה ידאג בהקפדה גדולה לצימצום והקטנה של זרמי השפכים ממקרות לא מוגדרים בין‬
‫היתר שפיכות וגלישות בתהליך הייצור‪.‬‬
‫‪ .3‬המפעל יעשה מאמצים להביא לצימצום והקטנה בתפוקת מוצרים בהם ישנה כמות שפכים עם‬
‫עומס אורגני ‪.‬‬
‫‪ .4‬המפעל יבצע מס' פעולות לצורך שיפור פעילות הטיפול בשפכים במט"ש עין שמר‪ ,‬לפני התחלת‬
‫שיפוץ הראקטור האנאירובי שהם ‪ :‬שיפוץ והשמשת ‪ 3‬מאווררי שטח בהספק ‪ 30HP‬כל אחד‪ ,‬שאינם‬
‫עובדים‪ ,‬בבריכת החימצון הקיימת וניקוי בריכת שיקוע‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫א‪.‬גלוריה‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪5‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪6‬‬
‫תארי‪04/03/10 :‬‬
‫מספרנו ‪52066 :‬‬
‫לכבוד‬
‫מר אילן חסון – מנכ"ל‬
‫יקבי בנימינה‬
‫ת‪.‬ד‪ 34 .‬בנימינה ‪30550‬‬
‫א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬סיכום פגישה ביקב בעקבות חריגות באיכות השפכים‬
‫סימוכין‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 51775‬מיום ה‪7/2/10 -‬‬
‫בהמשך לפנייתנו מיום ה‪) 7/2/10-‬ראה סימוכין( וסיור בשטח עם מר בני שמעוני ביום ה‪22/2/10-‬‬
‫בנוגע לחריגות באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב האזורית התקיימה פגישה עם הנהלת‬
‫היקב בתאריך ‪.4.3.10‬‬
‫בפגישה השתתפו‪:‬‬
‫מר אילן חסון‪ -‬מנכ"ל היקב‬
‫מר בני שמעוני – מנהל ייצור‬
‫מר ששון בן אהרון‪ -‬יינן ראשי‬
‫גלוריה אפרתי‪ ,‬קרן בן דוד‪ -‬מלאכי ‪ -‬איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‬
‫להלן עיקרי הנושאים שהועלו בפגישה‪:‬‬
‫‪ .1‬בהתאם לסיכום עבר עם היקב לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק‬
‫עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪ ,‬העביר היקב לאיגוד ערים מסמך ב‪-‬‬
‫‪ 16/11/09‬שבו הוא מודיע על סיום עונת הבציר ב‪ 1/11/09-‬והתחברות לביוב החל מה‪-‬‬
‫‪.15/11/09‬‬
‫‪ .2‬לאחר קבלת ההודעה‪ ,‬איגוד ערים ביצע ב‪ 28/12/09-‬בדיקה מורכבת על הביוב המוזרם‬
‫מהיקב למערכת האזורית‪ ,‬אשר תוצאותיה החריגות הובאו לידיעתכם במכתבנו שבסימוכין‪.‬‬
‫‪ 2‬בדיקות נוספות בוצעו ב‪)17/2/10 -‬מורכבת( וב‪) 22/2/10-‬אקראית(‪ ,‬שהצביעו על חריגות‬
‫חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים המרחפים‪.‬‬
‫‪ .3‬שלושת תוצאות הדיגומים אשר נידונו במהלך הישיבה מובאות להלן‪:‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪COD‬‬
‫כלורידים‬
‫מוצקים מרחפים‬
‫‪28/12/09‬‬
‫‪6.04‬‬
‫‪14713‬‬
‫‪195‬‬
‫‪1385‬‬
‫‪17/2/10‬‬
‫‪7.21‬‬
‫‪3526‬‬
‫‪177‬‬
‫‪22/2/10‬‬
‫‪4.51‬‬
‫‪24387‬‬
‫‪471‬‬
‫‪302‬‬
‫‪3529‬‬
‫חוק עזר‬
‫‪6-9.5‬‬
‫‪ 1800‬מג"ל‬
‫‪ 200‬מג"ל מעל מי אספקה‬
‫)באזור חדרה עד ‪ 350‬מג"ל(‬
‫‪ 1000‬מג"ל‬
‫‪ .4‬לאור התוצאות שלעיל איגוד ערים דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים‬
‫תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים סניטריים‪.‬‬
‫‪ .5‬הנהלת היקב התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי המקצוע‬
‫המתאימים‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫א‪ .‬גלוריה‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר שלמה כץ‪ -‬מנהל המחוז‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫דר' לילה יעקב‪ -‬מהנדסת המחוז‪ ,‬לשכבת הבריאות המחוזית חיפה‬
‫מר יפים רויזמן‪ -‬מנכ"ל תאגיד הביוב האזורי‬
‫גב' רחלי דוד –המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫מר שושן משה– מנהל מחלקת רישוי עסקים – מ‪.‬מ בנימינה‪ -‬גבעת עדה‬
‫‪2‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪-‬כרמל(‬
‫לכבוד‬
‫מר חיים רגב‪ -‬מנכ"ל‬
‫מפעל ברברה וולף‬
‫אור עקיבא‬
‫תארי‪19/04/09 :‬‬
‫מספרנו ‪48805 :‬‬
‫נספח ‪7‬‬
‫א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬חריגות באיכות השפכים‬
‫רצ"ב תוצאת בדיקת שפכים מה‪ 25/3/09-‬ביציאה ממפריד השומן‪ ,‬כפי שנדגמה ונבדקה במעבדת‬
‫האיגוד‪ .‬להלן ריכוז התוצאות והערכים הנדרשים על פי חוק העזר‪:‬‬
‫פרמטר‬
‫‪pH‬‬
‫‪COD‬‬
‫‪TSS‬‬
‫כלורידים‬
‫שומנים כללי‬
‫‪25/3/09‬‬
‫‪7.56‬‬
‫‪452‬‬
‫‪112‬‬
‫‪2597‬‬
‫‪51‬‬
‫חוק עזר‬
‫‪6-9‬‬
‫‪ 1800‬מג"ל‬
‫‪ 1000‬מג"ל‬
‫‪ 200‬מג"ל מעל מי אספקה‬
‫)באזור חדרה עד ‪350‬‬
‫מג"ל(‬
‫‪ 100‬מג"ל‬
‫תוצאות הבדיקות מצביעות על חריגה חמורה בריכוז הכלורידים בשפכים המוזרמים למערכת הביוב‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫חריגה זו נצפתה עוד בעבר‪ ,‬בדיגומים שביצע האיגוד ב‪ 4/6/07-‬וב‪ 1/7/08 -‬ומקורה‪ ,‬לטענתכם‪,‬‬
‫מרענון מרכך המים לפני האוסמוזה ההפוכה‪.‬‬
‫בפגישה שנערכה במפעלכם בתאריך ה‪ 6/10/08 -‬סוכם כי המפעל ישנה את תדירות רענון המרכך‬
‫ואכן בדיגום נוסף שערכנו ב‪ 18/11/08-‬לא נמצאו חריגות בריכוזי הכלורידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדיגום הנוכחי‬
‫מצביע כי פתרון זה אינו מספק‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל אנו דורשים להפסיק לאלתר את הזרמת התמלחות מרענון המרכך לביוב‪.‬‬
‫התמלחות יאספו למיכל איגום ויפונו לאתר מורשה‪ .‬עד קבלת האישורים המתאימים לפינוי התמלחת‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬עליכם להציג בפנינו את מערך האיגוד בשטח המפעל‪.‬‬
‫אנו מבקשים לקבוע פגישה לדיון בממצאים‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קרן בן דוד‪ -‬מלאכי‬
‫מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור‬
‫לוטה‪:‬‬
‫תעודת המעבדה‬
‫העתק‪:‬‬
‫גב' אילנית יובל פודים – מרכזת ענף שפכי תעשייה – המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫גב' דליה כהן – מחלקת רישוי עסקים – עירית אור עקיבא‬
‫ירוחם לקרץ‪ ,‬גלוריה אפרתי‪ -‬כאן‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫תארי‪11/05/09 :‬‬
‫לכבוד‬
‫מר חיי רגב‬
‫מנכ"ל ברברה וול‬
‫ת‪.‬ד‪171 .‬‬
‫אור עקיבא ‪30600‬‬
‫א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדו‪ :‬סיכו פגישה בנושא הפרדת תמלחות במפעל ברברה וול‬
‫סימוכי‪ :‬מכתבנו מס' ‪ 48805‬מתארי‪ %‬ה&‪19/4/09‬‬
‫מכתבכ מתארי‪ %‬ה&‪26/4/09‬‬
‫בהמש‪ %‬למכתבנו שבסימוכי‪ ,‬נערכה פגישה במפעלכ בתארי‪ %‬ה& ‪ 09 .11.05‬במטרה לוודא כי‬
‫בוצעה הפרדה מלאה של זר התמלחת מרענו המרכ‪. %‬‬
‫על פי הצהרת המפעל ‪ ,‬תהלי‪ %‬ייצור הקרמי יעבוד במתכונת של אחת לשבוע כאשר רענו‬
‫המרכ‪ %‬יתבצע ג כ אחת לשבוע‪.‬‬
‫בסיור במחלקת ייצור הקרמי מצאתי כי צינור מי השטיפה מרענו המרכ‪ %‬הוכנס למיכל איגו‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬על פי הצהרת המפעל‪ ,‬פינוי המיכל יבוצע ע"י שאיבת המי למיכלי קטני והעברת‬
‫לפינוי משות במפעל ויטאמד‪.‬‬
‫המפעל נדרש להעביר לאיגוד מידי חודש את קבלות הפינוי ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪8‬‬
‫סיכום תוצאות דיגומי עוף טנא ‪2009-2010‬‬
‫‪o‬‬
‫תאריך‬
‫‪6.1.09‬‬
‫‪21.1.09‬‬
‫‪26.3.09‬‬
‫‪14.7.09‬‬
‫‪21/10/2009‬‬
‫‪18/11/2009‬‬
‫‪29/12/2009‬‬
‫‪10/02/2010‬‬
‫‪16/02/2010‬‬
‫‪24/02/2010‬‬
‫‪15/03/2010‬‬
‫‪12/05/2010‬‬
‫‪28/06/2010‬‬
‫‪29/06/2010‬‬
‫‪06/07/2010‬‬
‫‪07/07/2010‬‬
‫‪12/07/2010‬‬
‫‪13/07/2010‬‬
‫‪14/07/2010‬‬
‫‪30/06/2010‬‬
‫‪20/10/2010‬‬
‫‪01/01/2011‬‬
‫‪16/02/2011‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪7.73‬‬
‫‪7.81‬‬
‫‪8.07‬‬
‫‪8.25‬‬
‫‪7.63‬‬
‫‪7.38‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪6.91‬‬
‫‪5.58‬‬
‫‪7.40‬‬
‫‪7.54‬‬
‫‪7.73‬‬
‫‪6.83‬‬
‫‪7.24‬‬
‫‪7.52‬‬
‫‪7.83‬‬
‫‪7.35‬‬
‫‪7.34‬‬
‫‪7.50‬‬
‫‪7.35‬‬
‫‪COD‬‬
‫‪859‬‬
‫‪441‬‬
‫‪218‬‬
‫‪51‬‬
‫‪725‬‬
‫‪1132‬‬
‫‪1805‬‬
‫‪323‬‬
‫‪3708‬‬
‫‪3159‬‬
‫‪657‬‬
‫‪1130‬‬
‫‬‫‬‫‪2071‬‬
‫‬‫‬‫‪1994‬‬
‫‪3641‬‬
‫‪4324‬‬
‫‪3746‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪641‬‬
‫‪231‬‬
‫‪75‬‬
‫‪15‬‬
‫‪394‬‬
‫‪650‬‬
‫‪992‬‬
‫‪189‬‬
‫‪1878‬‬
‫‪1917‬‬
‫‪417‬‬
‫‪580‬‬
‫‬‫‬‫‪1118‬‬
‫‬‫‬‫‪1248‬‬
‫‪1815‬‬
‫‪2412‬‬
‫‪2405‬‬
‫‪TSS‬‬
‫‪247‬‬
‫‪146‬‬
‫‪72‬‬
‫**‪<25‬‬
‫‪257‬‬
‫‪330‬‬
‫‪596‬‬
‫‪137‬‬
‫‪1287‬‬
‫‪808‬‬
‫‪298‬‬
‫‪467‬‬
‫‬‫‬‫‪785‬‬
‫‬‫‬‫‪776‬‬
‫‬‫‪1492‬‬
‫‪1281‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫‬‫‬‫‪63‬‬
‫‬‫‬‫‪74‬‬
‫‬‫‪98‬‬
‫‪129‬‬
‫‪7.67‬‬
‫‪595‬‬
‫‪329‬‬
‫‪245‬‬
‫**‪<25‬‬
‫‪23/02/2011‬‬
‫ממוצע ‪09‬‬
‫ממוצע ‪10‬‬
‫ממוצע כולל‬
‫‪7.50‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪1027‬‬
‫‪747.3‬‬
‫‪2475.3‬‬
‫‪1698.8‬‬
‫חסר‬
‫‪428.3‬‬
‫‪1397.9‬‬
‫‪961.4‬‬
‫‪302‬‬
‫‪274.7‬‬
‫‪814.6‬‬
‫‪576.5‬‬
‫חסר‬
‫‪38.0‬‬
‫‪85.8‬‬
‫‪77.8‬‬
‫‪Oil and‬‬
‫‪Grease‬‬
‫‪169‬‬
‫‪45‬‬
‫‪25‬‬
‫**‪<20‬‬
‫‪112‬‬
‫‪187‬‬
‫‪305‬‬
‫‪63‬‬
‫‪685‬‬
‫‪363‬‬
‫‪130‬‬
‫‪210‬‬
‫‬‫‬‫‪367‬‬
‫‬‫‬‫‪455‬‬
‫‪689‬‬
‫‪1054‬‬
‫‪626‬‬
‫‪SS-550 C‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫**‪<25‬‬
‫‪38‬‬
‫**‪<25‬‬
‫‪65‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪448‬‬
‫‪290‬‬
‫‪215‬‬
‫‪192‬‬
‫‪797‬‬
‫‪618‬‬
‫‪883‬‬
‫‪132‬‬
‫‪669‬‬
‫‪618‬‬
‫‪185‬‬
‫‪747‬‬
‫‪145‬‬
‫‪417‬‬
‫‪816‬‬
‫‪224‬‬
‫‪190‬‬
‫‪598‬‬
‫‪912‬‬
‫‪746‬‬
‫‪559‬‬
‫‪690‬‬
‫‪136‬‬
‫‪122‬‬
‫‪3895‬‬
‫‪491.9‬‬
‫‪497.0‬‬
‫‪488.1‬‬
‫חסר‬
‫‪140.5‬‬
‫‪464.2‬‬
‫‪329.8‬‬
‫מס'‬
‫דגימות‬
‫‪7.0‬‬
‫‪14.0‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫שלמה כ מנהל המחוז‬
‫המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫תארי‪11/11/09 :‬‬
‫מספרנו ‪50852 :‬‬
‫א‪.‬נ‪.‬‬
‫הנדו‪ :‬הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית‬
‫בתארי ‪ 8/11/09‬החל משעה ‪ 11:40‬התקבלו קריאות של מוליכות גבוהה במט"ש חדרה שנעו בטווח‬
‫ערכי‪ $‬של ‪ 28004000‬מיקוסימנס‪.‬‬
‫בבדיקה שבוצעה ע‪ $‬מפעלי‪ $‬באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו& עוז‬
‫שבחדרה‪.‬‬
‫בבירור ע‪ $‬מנהל המפעל נמצא כי במפעל קרתה תקלה של משאבה הסונקת את התמלחות למיכלי איגו‪$‬‬
‫המפוני‪ $‬למוצא ימי‪ .‬התקלה נמשכה עד יו‪ $‬שלישי ה‪ 10/11/09‬בשעות הצהריי‪.$‬‬
‫מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת קולחי מט"ש חדרה‬
‫להשקייה‪.‬‬
‫מפעל זה היה אמור להעביר את פעילותו מחו לתחו‪ $‬חדרה בסו& שנה זו‪ ,‬אול‪ $‬מבירור ע‪ $‬מנהל המפעל‬
‫המעבר נדחה לשנה נוספת‪.‬‬
‫אודה ל מאוד בא‪ $‬תפעיל את סמכות ותזמ את הנהלת המפעל לשימוע ולאכיפה מנהלתית‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫א‪ .‬גלוריה‬
‫לוטה‪:‬‬
‫רשימת קריאות מוליכות במט"ש‬
‫העתקי‪:$‬‬
‫איזי ענבר מנכ"ל עירית חדרה‬
‫יפי‪ $‬רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה‬
‫רחלי דוד‪ ,‬נמרוד קלי&‪ ,‬ער יגיל מחוז חיפה‬
‫אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה‬
‫טובה יצחקי רישוי עסק חדרה‬
‫שי אשכנזי מנכ"ל עו& עוז‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫שלמה כ מנהל המחוז‬
‫המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫תארי‪27/02/11 :‬‬
‫מספרנו ‪54401 :‬‬
‫א‪.‬נ‪.‬‬
‫הנדו‪ :‬הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית‬
‫סימוכי מכתבינו מיו ‪11.11.09‬‬
‫סיכו שימוע מיו ‪1.8.2010‬‬
‫בתאריכי ‪ 1213.10.2010‬התקבלו במשרדינו הודעות טלפוניות על ריכוזי גבוהי של כלורידי בשפכי‬
‫הנכנסי למכו הטיהור בחדרה ‪,‬הריכוזי מעל ‪ 500‬מג"ל ‪.‬‬
‫בבדיקה שבוצעה ע מפעלי באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו' עוז‬
‫שבחדרה וזאת ע"פ דיווח מחברת השפד על מס' הפינויי של תמלחות מהמפעל‪.‬‬
‫יש לנו הרוש כי‪ ,‬מפעל זה אינו מכיר בחשיבות העניי וההתנהלות מצדו היא אקראית ביותר ובפרט‬
‫שבתודעותו אמור לצאת מתחו חדרה ‪.‬‬
‫אודה ל מאוד בא תפעיל את סמכות להביא את המפעל לסדר ולעבודה תקינה כל עוד הוא ממשי‬
‫ופועל באזור ‪ .‬מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת‬
‫קולחי מט"ש חדרה להשקייה‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫א‪ .‬גלוריה‬
‫העתקי‪:‬‬
‫דני גרינוולד – רשות המי‬
‫איקי צור מנכ"ל עירית חדרה‬
‫יפי רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה‬
‫אילנית פודי ‪ ,‬נמרוד קלי'‪ ,‬ער יגיל מחוז חיפה‬
‫אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה‬
‫טובה יצחקי רישוי עסק חדרה‬
‫עזרא סידרנסקי קולחי מנשה‬
‫שי אשכנזי מנכ"ל עו' עוז‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪11‬‬
‫לכבוד‬
‫תארי‪16/02/10 :‬‬
‫מספרנו ‪51894 :‬‬
‫מר יוסי אנגליסטר‬
‫מנכ"ל אליאנס‬
‫חדרה‬
‫הנדו‪ :‬גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית‪.‬‬
‫ביו ה ‪ 12.2.2010‬בשעה ‪ 7:30‬התקבלה הודעה טלפונית ממנכ"ל מכו הטיהור חדרה‬
‫מר יפי רוייזמ על כמות גדולה של שומני המגיעי למכו‪.‬‬
‫בסיור שנעשה בכניסה למכו כחצי שעה לאחר ההודעה ע"י החתו מטה נמצאה כמות גדולה של‬
‫מזוט ‪ .‬הכניסה למגוב הגס הייתה מוצפת בשכבת מזוט והמגוב היה מרוח ע ריח אפייני של מזוט‬
‫‪ .‬ע"פ המראה שהתגלה לא היה ספק שהחומר השחור הוא מזוט ‪.‬‬
‫מהכרות שלנו של השטח הצבענו על מפעל אליאנס מאחר והוא המפעל ע הפוטנציאל הגדול‬
‫באיזור למקור של מזוט‪ ,‬במקביל נלקחו דוגמאות מהזרימות‪.‬‬
‫לקראת השעה ‪ 9:30‬הגענו למפעל למרכז האנרגיה ובמקו נמצא שמאצרת מיכלי הדלק מלאה‬
‫במזוט ‪,‬והמזוט מנוקז למערכת הביוב ‪.‬‬
‫מפעילי הדוודי הסבירו שאכ הייתה תקלה במערכת כתוצאה מבעיית סגירת אט של מסנ ‪,‬‬
‫אשר ממנו דל‪ %‬המזוט למאצרה ומ המאצרה המזוט זר למערכת הביוב העירוני‪.‬‬
‫המזוט זר למערכת הביוב העירונית למרות צמיגותו מאחר ובאליאנס המאצרה מנוקזת יחד ע‬
‫מי קונדנס מקיטור אשר משמש לחימו המזוט לפני כניסה לתא בעירה‪.‬‬
‫דרשנו מהמפעל הפסקה מיידית של כל הזרמה ממער& האנרגיה למערכת הביוב העירוני ויפונו כל‬
‫הנוזלי ממפריד הדלק וניקוי המאצרה ‪.‬‬
‫חידוש הזרמה של מי הקונדס ממער& זה תהיה רק באישור האיגוד לאחר שהמערכת תהייה נקייה‪.‬‬
‫נקבעה פגישה ע נציגי המפעל בכדי לקבוע פעולות שינקטו שמקרה זה לא יחזור על עצמו‪.‬‬
‫בברכה ‪,‬‬
‫א ‪ .‬גלוריה‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬
‫מר שלמה כ( – מנהל מחוז‬
‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬
‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬
‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪12‬‬
‫לכבוד‬
‫תארי‪21/02/10 :‬‬
‫מספרנו ‪51970 :‬‬
‫מר יוסי אנגליסטר‬
‫מנכ"ל אליאנס‬
‫חדרה‬
‫הנדו‪ :‬גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית‪.‬‬
‫סימוכי ‪ :‬מכתבנו מיו ‪16.2.10‬‬
‫בהמש למכתבנו שבסימוכי ‪:‬‬
‫בבדיקה שביצענו ע תאגיד מי חדרה נמצא כי גלישת המזוט ממפעלכ למערכת הביוב העירונית גרמה‬
‫לציפוי דפנות צנרת הביוב העירונית‪.‬‬
‫על כ הינכ נדרשי לבצע שטיפה מלאה של קוו הביוב העירוני‪ .‬השטיפה תתבצע בתיאו ובהנחיית‬
‫תאגיד מי חדרה‪.‬‬
‫השטיפה תבוצע מיידית‪ ,‬או לחילופי השטיפה תבוצע ע"י תאגיד מי חדרה ומפעלכ יחויב בעלות השטיפה‪.‬‬
‫לטיפולכ המסור‪.‬‬
‫בברכה ‪,‬‬
‫א ‪ .‬גלוריה‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬
‫מר שלמה כ‪ – $‬מנהל מחוז‬
‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬
‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬
‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪13‬‬
‫לכבוד‬
‫מר יוסי אנגליסטר‬
‫מנכ"ל אליאנס‬
‫תארי‪28/02/10 :‬‬
‫מספרנו ‪52009 :‬‬
‫חדרה‬
‫הנדו‪ :‬הסדרת תשתית הביוב מתח המזוט‪.‬‬
‫סימוכי‪ :‬סיכו דיו מיו ‪) 17.2.2010‬אלי שושני(‬
‫בהתאם לסיכום הדיון שבסימוכין הרינו לאשר את הסדרת תשתית הביוב ממתחם אחסנת המזוט ותחנת‬
‫התדלוק באופן ‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לנקות לאלתר את כל התעלות והבורות במתחם המזוט ותחנת התדלוק משאריות מזוט‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוק מאצרות של מכלי המזוט ושל תחנת התדלוק ומסנני המזוט ממערכת הביוב העירונית‪.‬‬
‫‪ .3‬לא תהיה כל הזרמת נגר עלי ממקורות אלו למערכת הביוב העירונית לרבות דרך מפריד הדלק המקומי‪.‬‬
‫‪. 4‬רצפת המאצרות יהיו עם ציפוי עמיד בפני פחממנים בה יאסף דלק במקרה של גלישה‪.‬‬
‫‪ .5‬פתחי ההזנה ‪/‬מילוי של מכלי הדלק ותחנות התדלוק יהיו נתונים בתוך המאצרה‪.‬‬
‫‪ .6‬המאצרות יוחזקו במצב נקי ותקין בכל עת ‪ ,‬כל דליפה של מזוט ‪,‬סולר תיספג בחומר ייעודי או לחילופין‬
‫ישאבו יפונה לאתר מורשה‪.‬‬
‫‪ .7‬תותקן משאבה לפינוי נגר עלי בכל מאצרה למערכת ניקוז מי גשמים ללא כל שארית דלק‪,‬סולר‪.‬‬
‫‪ . 8‬מי ניקוז הדודים )קונדס( יש להזרים ישירות למערכת ביוב ולא דרך מפריד השמן‪.‬‬
‫‪ .9‬מפריד השמנים ישמש לטיפול מי תשטיפים מחדר הדוודים‪.‬‬
‫‪ .10‬יש לפרק את האל חוזר הישן ממסנן המזוט כך שפיית חיבור צינור המכלית ימצא בתוך המאצרה‪.‬‬
‫‪ .11‬תוגש לאישור פרשה טכנית לשידרוג מפרידי השמנים מחוץ למתחם המזוט )חברת גרינאל (‬
‫‪ .12‬מפריד השמנים הקיים ינוקה ויושמש בהתאם להוראות היצרן כך שאיכות השפכים תעמוד בתאי החוק ‪.‬‬
‫‪ . 13‬עם השלמת העבודות התשתית נציג האיגוד יזומן לאישור‪.‬‬
‫בברכה ‪,‬‬
‫א ‪ .‬גלוריה‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב‬
‫מר שלמה כ‪ – #‬מנהל מחוז‬
‫מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור‬
‫מר אנריקי קלייזר – מנכ"ל מי חדרה‬
‫גב' רחלי דוד‪ ,‬עיר יגיל ‪ ,‬נימרוד – מחוז חיפה‬
‫מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס‬
‫מר אלי שושני – מנהל מער& אנרגיה‬
‫נספח ‪14‬‬
‫סקר תעשיות‬
‫עבור עיריית באקהג'ת‬
‫לשנת ‪2009‬‬
‫הוכ ע"י‪:‬‬
‫גלוריה אפרתי‬
‫קר ב דוד מלאכי‬
‫תודותינו‪:‬‬
‫לסמיר וניזר ממחלקת רישוי עסק בעיריית באקה ג'ת‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו כרמל‬
‫מבוא‪:‬‬
‫מטרת הסקר הינה לנסות להערי ולכמת את כמויות והרכב השפכי התעשייתיי כמשתק מהמצב‬
‫הנוכחי בתעשיות )עסקי( בתחו שיפוט הרשות המקומית ‪ .‬נתוני אלה ישמשו תשתית תכנונית‬
‫לקביעת מערכי קד טיפול בעסקי לפני חיבור למערכת הביוב מרכזי‪,.‬לבחינת השפעת שפכי‬
‫תעשייתיי על מכו הטיהור וקביעת תנאי ברישוי העסקי ובניית מתווה לפיקוח השוט בתעשייה‪.‬‬
‫באקה –ג'ת ממוקמת בנקודה בה פוגש צפו השרו את מורדות הרי השומרו באזור המילוי הצפוני‬
‫מערבי של אקוויפר ההר‪ ,‬הידוע כאזור בו מי התהו קרובי לפני השטח ולפיכ מועדי במיוחד‬
‫לזיהו‪ .‬מקור מי שתייה מרכזי של ישראל והיחידי של הרשות הפלסטינאית‪ ,‬אזור הנחשב לרגיש‬
‫במיוחד לזיהומי‪.‬‬
‫באקה הוכרזה כעיר בשנת ‪ 1996‬ואוחדה ע הישוב ג'ת אשר נמצא מדרומה לרשות מוניציפאלית אחת‬
‫העיר באקהג'ת בשנת ‪ . 2003‬עיר זו מונה כ ‪ 33,000‬תושבי‪ ,‬שטחה המוניציפאלי ‪ 15,000‬דונ‪.‬‬
‫באקה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרי השכני‪ ,‬ויש בה מוסדות חינו ובריאות‪ .‬רוב תושבי‬
‫באקהג'ת מתפרנסי מחקלאות‪ ,‬ממסחר‪ ,‬מתעסוקה במערכת החינו ומעבודות בערי הסמוכות‪.‬‬
‫למרות זאת סובל האזור מזיהומי חמורי הנגרמי בעיקר מהעדר מערכת לטיפול במי שפכי‪.‬‬
‫במענה למפגעי סביבתיי אלו הוק מתק טיפול בשפכי הנמצא בשלבי הרצה מתקדמי בשפכי‬
‫ומתופעל במהל השנה הראשונה ע"י חברת קל בני טרמק‪.‬‬
‫מערכת ביוב קיימת‬
‫בעיריית באקהג'ת קיימות מערכות ביוב פנימיות חלקיות ‪ .‬ע"פ תוכנית אב לביוב ‪,‬הרשות בונה‬
‫מאספי ביוב מרכזיי ‪,‬אשר מיועדי להולי את הביוב אל מכו הטיהור ‪ .‬נכו להיו הביוב מנותב‬
‫בעיקר לבורות ספיגה מקומיי ובחלקו זור לתעלות ניקוז קיימות הנאספות למובל נחל חדרה‪.‬‬
‫מכו הטיהור‪.‬‬
‫בנייתו של מכו הטיהור לטיפול בשפכי הסתיימה והמכו נמצא בשלבי ראשוני של הרצות‬
‫ובדיקת הציוד‪ .‬המכו אמור לשרת את אוכלוסיית עיריית באקהג'ת ובעתיד היישוב הפלסטיני‬
‫באקה אל שרקייה יחובר למט"ש בסיוע האיחוד האירופי‪ .‬המט"ש תוכנ לשלושה שלבי‪:‬‬
‫שלב מיידי )שנת ‪ (2004‬למצב אוכלוסייה של ‪ 36,240‬נפש ובספיקה ממוצעת של ‪ 5700‬מ"ק‪/‬יו‪.$‬‬
‫שלב א' יעד ‪ 2010‬למצב האוכלוסייה של ‪ 43,300‬נפש ובספיקה ממוצעת ‪ 8000‬מ"ק\יומי ‪.‬‬
‫שלב ב' הסופי ‪ 2020‬בצפי גידול של ‪ 59,000‬נפש ובספיקה ממוצעת ‪ 12500‬מ"ק\יומי‪.‬‬
‫תהלי הטיפול במט"ש מבוסס על שיטת בוצה משופעלת והינו תהלי אירובי ‪,‬ה בטיפול בנוזל וה‬
‫בטיפול בבוצה והכולל בי היתר טיפול שלישוני בקולחי –מערכת סינו וחיטוי‪ .‬התיכנו מתבסס על‬
‫השבת קולחי מלאה ללא גלישה לנחל ‪,‬ייעוד הקולחי הינו השקייה ‪,‬מאגר "עמק חביבה" מועצה‬
‫אזורית מנשה ולשימוש מקומי ‪.‬‬
‫דרכי ביצוע הסקר‬
‫התקבלה רשימת העסקי ממחלקת תברואה בעיריית באקהג'ת ‪,‬נעשה מיו עפ"י תחו העיסוק על‬
‫מנת לרכז את אות מפעלי המייצרי שפכי תעשייתיי ובעלי פוטנציאל זיהו‪.‬‬
‫הסקר התבסס על סיור בשטח בכ‪ 37‬בתי עסק‪ .‬באות מפעלי קיימנו סיור על מנת לעמוד מקרוב‬
‫על תהליכי הייצור ומקור השפכי ולאמוד את נתוני היק צריכת המי השפכי והרכב‪ .‬נציי כי‬
‫בא אחד מבתי העסק לא היה נית לקבל את הנתוני כמקובל היות ולא קיי תיעוד מסודר ומוני‬
‫מי נפרדי‪.‬‬
‫מערכת הביוב בד"כ היא משותפת לכלל הזרמי ‪ :‬שפכי סניטרי‪ ,‬תעשייתיי ונגר עלי של משטחי‬
‫נרחבי‪ .‬במקרי מסוימי מערכת הביוב משותפת ג למגורי‪ .‬עקב כ לא קיימת אפשרות לדגימות‬
‫שפכי מסודרת ‪.‬‬
‫לאור הבעיות והמגבלות הנובעות מהשטח כפי שתואר לא היה מנוס מלבסס את הסקר על הערכות‬
‫וניסיו‪ .‬במסגרת זו נעשה שימוש במידע ונתוני על עסקי דומי ברשויות אחרות שלגביה ישנו‬
‫בסיס נתוני רחב‪.‬‬
‫ממצאי הסקר‬
‫‪ .1‬מוסכי‪$‬‬
‫הפעילות השוטפת במוסכי כוללת שימוש בסוגי שוני של חומרי‪ ,‬בכלל זה שמני מינרליי‬
‫והידראוליי‪ ,‬ממסי ועופרת ממצברי‪ ,‬שסילוק באופ בלתי מבוקר עלול לגרו לנזקי קשי‬
‫לסביבה‪ .‬פוטנציאל הזיהו הרב ביותר מצוי בשמני המשומשי‪.‬‬
‫שמ משומש מכיל מתכות כבדות ורעילות וחומרי אורגניי שוני המסווגי כחומרי מסוכני‪.‬‬
‫הזרמת השמ המשומש למערכת הביוב או מחו‪ -‬למוס‪ ,‬על פני הקרקע‪ ,‬גורמת לזיהו קשה ולסכנה‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫התהלי הסביבתי המועד הינו איסו השמ המשומש במוסכי והעברתו למיחזור‪ .‬כרבע מ השמ‬
‫שבו נעשה שימוש אינו נית להשבה מכיוו שהוא נשר‪ ,‬מתנד וכדומה‪ .‬הבעיה היא אופ הסילוק של‬
‫הכמות הנותרת‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 24‬מוסכי למכונאות כללית מס' פריט ‪ 8.9‬א ברישוי העסק‪ .‬ממוקמי‬
‫באזור התעשייה ‪ ,‬נבדקו ‪ 10‬מוסכי מהרשימה ולהל ריכוז נתוני שנאספו בביקורי בעסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫אחמד עבאללה עתאמנה‬
‫אחמד תופיק עתאמנה‬
‫איאד דקה‬
‫אסעד ביאדסה‬
‫סטטוס‬
‫רישיו* עסק‬
‫יש‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫יאסי מקאלדה‬
‫יוס קעדא‬
‫אי בתהלי‬
‫אי‬
‫מוחמד‬
‫מוחמד גמיל עתאמנה‬
‫מוחמד מוסתפא עויס‬
‫מוחמד עויסאת‬
‫אי‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫מסעד עבד אלקרי ביאדסה‬
‫סאמי מוסטפא עויס‬
‫אי‬
‫אי‬
‫עבאללה )גמיל( אחמד‬
‫עתאמנה‬
‫יש‪11083‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫עבד אלחקי מוחמד נזלאת‬
‫עבד אללה עתאמנה‬
‫עבד אלקרי ביאדסה‬
‫יש‪10852‬‬
‫יש‬
‫אי‬
‫עומר רפעת‬
‫יש‬
‫עסא אבו רקייה‬
‫אי‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫עסא דקה‬
‫יש‪10477‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫פדל גנאיי‬
‫קוסיי חמזה גנאיי‬
‫ריאד אבו מו‬
‫ריאד ביאדסה‬
‫ג'מיל עויס‬
‫אי בתהלי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫ממצאי הסיור בעסק‬
‫פחחות וצבע צביעה ידנית ללא תנור ‪ ,‬מוס יבש‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ‬
‫)עפ"יהצהרה( ולבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי במאצרה ישנו איסו‬
‫מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה לא אטומי התשטיפי מנוקזי מחו‪ -‬לעסק ישנו‬
‫זיהו חמור של זיהו קרקע חשופה אי מפריד שומ‪ ,‬אי איסו שמני‬
‫משומשי ‪,‬מסנני ומצברי ‪.‬‬
‫תיקו תקרי יש אוס של צמיגי במקו – שפכי סניטרי‬
‫מוס קט ‪,‬מקורה ‪,‬משטחי עבודה מביטו התשטיפי מנוקזי מחו‪ -‬לעסק‬
‫אי מפריד שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני‬
‫משומשי ללא מאצרה ‪,‬אי איסו מסנני ומצברי‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה מביטו ‪,‬מוס יבש ‪.‬שפכי סניטרי מפוני‬
‫לבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי ללא במאצרה ‪,‬מסנני ומצברי –‬
‫הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪ ,‬ומסנני‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה לבור סופג ‪,‬ישנו‬
‫איסו שמני ללא מאצרה משומשי אי איסו מסנני ומצברי – לא הוצגו‬
‫אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬
‫מוס קט ‪,‬משטחי עבודה לא אטומי ומנוקזי לשטח פתוח אי מפריד‬
‫שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ‪,‬אי איסו שמני משומשי‬
‫מסנני ומצברי‬
‫מוס קט מאד ‪,‬משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי מחו‪ -‬לעסק לכביש ישנו‬
‫איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני ומצברי‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ‬
‫)עפ"יהצהרה( ולבור סופג ‪,‬ישנו איסו שמני במאצרה משומשי מסנני‬
‫ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ‪,‬מפריד שומני ומסנני‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה אטומי ומנוקזי מחו‪ -‬לעסק קיי מפריד שומ לא‬
‫מותק ‪,‬ישנו איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני‬
‫ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני‬
‫מקורה ‪,‬משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי לשטח פתוח‪,‬שפכי סניטרי‬
‫ותעשייתי לבור סופג אי מפרידשומ ‪,‬אי איסו שמני משומשי מסנני‬
‫ומצברי‬
‫‪ .2‬מפעלי בשר‬
‫מפעלי לעיבוד בשר משחררי שפכי בעלי ריכוז שמני ושומני גבוה‪ .‬ריכוז הצח"כ והצח"ב‬
‫בשפכי אלה הינו כ‪ 3500‬מ"ג‪/‬ליטר ו‪ 1500‬מג"ל בהתאמה‪ ,‬כאשר המזהמי העיקריי ה חלקי‬
‫עור ועצמות‪ ,‬שיער ונוצות‪ ,‬חלבוני ושומני‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 15‬עסקי בשר פריט מס' ‪ 4.4‬ברישוי העסק‪ :‬נבדקו ‪ 3‬בתי עסק לפירוק‬
‫עופות ‪ 3 ,‬בתי עסק למריטת עופות‪.‬‬
‫המפגע הסביבתי העיקרי של המשחטות בבאקה הינו מפגעי פסדי ואי הפרדת ד ‪ .‬נציי כי לא‬
‫קיימת בעיית תמלחות היות ואי הכשרת בשר‪.‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫סטטוס‬
‫‪1‬‬
‫ביאדסה בע"מ‬
‫אי‬
‫‪2‬‬
‫זוהיר פארס עויסאת‬
‫יש‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מוזהר עתאמנה‬
‫מוזהר עתאמנה‬
‫נסי אחמד ביאדסה‬
‫אברהי מגאדלה‬
‫אוסאמה ותד‬
‫חוסא מחמוד געפר‬
‫חוסא מסארווה‬
‫מאגד אבראהי אבו מו‬
‫ע‪.‬אלקאדר גבאלי ותד‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫יש‬
‫עבד אלסתאר אניס‬
‫פאיזה ותד‬
‫אי‬
‫יש‬
‫פראס דקה‬
‫אי‬
‫‪15‬‬
‫היש מוסטפה עויסה‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫מפעל פירוק עופות המתקבלי משחיטה בנצרת ‪ ,‬הבשר אחרי פירוק ממויי לפי‬
‫חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה כל‪.‬תשטיפי‬
‫תעשייתי מנוקזי לשני בורות ביטו בתור‪ .‬מס' פועלי כ‪20‬‬
‫מפעל "עו המרכז" מתקבל עופות והודי שחוט ומרוט מתבצע פירוק עופות‬
‫מויי לפי חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה‬
‫כל‪.‬תשטיפי תעשייתי מנוקזי לבור רקב ‪,‬הריקו של הבור אחת לשבוע ‪.‬‬
‫מס' פועלי כ‪50‬‬
‫מפעל פירוק שוקיי של הודי ‪,‬השוקיי מתקבלי כחומר גל ‪,‬הבשר עובר‬
‫אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה ‪.‬תשטיפי‬
‫תעשייתי מנוקזי לבור סופג דר מפריד שומני )עפ"י הצהרה(‪.‬מס' פועלי‬
‫כ‪, 10‬שטיפת הפלסטוני מנוקזת לכביש‪.‬‬
‫מפעל בשר אטליז‬
‫מפעל בשר אטליז‬
‫ממריטת עופות‬
‫ממריטת עופות‬
‫ממריטת עופות‬
‫ממריטת עופות‬
‫ממריטת עופות‬
‫ממריטת עופות‬
‫מריטת עופות ‪,‬ממוק באיזור מסחרי ‪/‬מגורי‪,‬מטופלי ‪ 150‬עופות ליו‬
‫‪.‬הטיפול כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת לאחר טבילת העו‬
‫בדוד מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ‪,‬נוצות‬
‫וחלרי פנימיי לפסולת‪.‬‬
‫ממריטת עופות‬
‫מריטת עופות ‪,‬ממוק סמו מגורי מסחר ‪,‬מטופלי ‪ 300‬עופות ליו ‪.‬הטיפול‬
‫כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת לאחר טבילת העו בדוד‬
‫מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ‪,‬נוצות וחלרי‬
‫פנימיי לפסולת‪.‬‬
‫מריטת עופות ‪,‬ממוק באיזור מגורי‪,‬שטח העסק כ‪ 25‬מ"ר ‪,‬מטופלי בי ‪70‬‬
‫‪ 80‬עופות ליו ‪.‬הטיפול כול שחיטה ‪,‬מריטה‪,‬שטיפה ופירוק ‪ .‬המריטה נעשת‬
‫לאחר טבילת העו בדוד מי חמי ‪ .‬תשטיפי מפעילות העסק מוקזי‬
‫למערכת הביוב ‪,‬נוצות וחלרי פנימיי לפסולת‪.‬‬
‫‪ .3‬עסקי מזו*‬
‫מאפיות‬
‫מקורות הזיהו העיקריי בשפכי המאפיות הינ‪:‬‬
‫ חומר אורגני ומוצקי מרחפי מחומרי גל ומוצרי‪ :‬קמח‪ ,‬סוכר‪ ,‬חמאה וכו'‬
‫ שומני חמאה‪ ,‬אפייה‬
‫ תמלחות חומרי ניקוי‬
‫ריכוז הצח"כ והצח"ב האופייניי לשפכי מאפיות הינו כ‪ 4000‬מ"ג‪/‬ליטר ו‪ 3000‬מ"ג‪/‬ליטר בהתאמה‪.‬‬
‫ריכוזי השומני הינ כ‪ 1000‬מ"ג‪/‬ליטר‪.‬‬
‫הטיפול בשפכי מאפיות מתמקד בראש ובראשונה במניעה במקור‪:‬‬
‫ הפרדת זרמי ניקיו‬
‫ שטיפת כלי ותבניות בטבילה‬
‫ בקרה על חומרי הניקוי‬
‫ ניקוי יבש )שואבי אבק( לשאריות אבקות )קמח‪ ,‬סוכר(‬
‫מחלבות‬
‫תעשיית החלב ומוצריו הינה צרכנית מי גדולה מאוד בתעשיית המזו‪ .‬עבור כל ק"ג תוצר מוגמר‬
‫המתקבל במחלבה משתחררי בממוצע כ‪ 2.6‬ליטר שפכי‪ .‬ריכוז הצח"כ והצח"ב בשפכי המחלבות‬
‫הינו כ‪ 10,000‬ו‪ 6000‬מ"ג‪/‬ליטר בהתאמה וריכוז השומני הממוצע הינו כ‪ 500‬מ"ג‪/‬ל‪.‬‬
‫הטיפול בשפכי מחלבות מתמקד בשני היבטי עיקריי‪:‬‬
‫ איסו מי הגבינה‬
‫ הפרדת זרמי‬
‫בתי בד‬
‫בעונת המסיק )אוקטובר נובמבר( העקר‪ ,‬השפכי הנוצרי מייצור שמ זית‪ ,‬מכילי עומסי‬
‫אורגני גבוהי‪ ,‬נוטרינטי ‪,‬שמני וג חומרי רעילי הנקראי פוליפנולי או טניני וליגניני‬
‫שהינ נגזרות פנוליות ‪ .‬הטני והליגני הינ תרכובות קשות פירוק הרעילות למיקרואורגניזמי‬
‫השוני וג לצמחי‪ .‬נוכחות תרכובות אלו בשפכי‪ ,‬גורמת לעיכוב בתהליכי הפירוק הביולוגיי כמו‬
‫כ לזיהו מקורות מי וקרקע‪.‬‬
‫מפעל חמוצי‬
‫המפעל מאופיי בכמות שפכי גדולה ע ערכי גבוהי של מלחי וכלורידי ותנודות של ‪pH‬‬
‫בסיסי‪ ,‬כתוצאה מכבישה של זייתי שחורי‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 3‬בתי בד‪ 17 ,‬מאפיות וקונדיטוריות ‪ ,‬מפעל ביסקוויטי ‪ ,‬מפעל חמוצי‪,‬‬
‫מפעל לייצור מזו לבעלי חיי ו‪ 3‬מחלבות‪ .‬בתי הבד לא נבדקו כי לא הייתה פעילות בבתי הבד‬
‫כאשר נער הסקר ‪.‬‬
‫עסקי מזו ומרכיביו מס' פריט ‪ 4.6‬ברישוי העסק ‪.‬‬
‫שם בעל עסק‬
‫סטטוס‬
‫קוסיי חמזה גנאיים‬
‫רסלאן מוחמד עתאמנה‬
‫תיסיר חמזה גנאיים‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫יוסף אבו עסבה‬
‫יש‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫תופיק מוחמד קעדאן‬
‫גמאל מוסא אבו מוך‬
‫וליד עתאמנה‬
‫זיאד ותד‬
‫יש‬
‫אין‬
‫יש‬
‫יש‬
‫זיד מותקאל ותד‬
‫חוסאם חאפז אבו מוך‬
‫לואי סבע מוחמד גנאיים‬
‫מוחמד פארס אבו מוך‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫נור אבו מוך‬
‫נסים מועאוויה קעדאן‬
‫סאמי כתאנה‬
‫סעיד מחמוד מסעד קעדאן‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫ע‪.‬אללה ע‪.‬אללטיף זעים‬
‫עאדל חאפז אבו מוך‬
‫עבדאללה עבאללטיף ביאדסה‬
‫שריף מוחמד לבנאוי‬
‫אין‬
‫אין‬
‫יש‬
‫אין‬
‫סוג עסק‬
‫בית בד לא פעל בזמן הסיור ‪,‬אין מערך טיפול בשפכים‬
‫‪,‬השפכים מפונים לשטחים חקלאיים‬
‫בית בד‬
‫בית בד‬
‫מחלבה ממוקמת בקומה ראשונה של בית מגורים ‪,‬השימוש‬
‫בחלב בקר ובשים השימוש ב‪ 10-15-‬אלף ליטר חלב‬
‫ליוםמייצרים גבינה‪ ,‬יוגורט ולבנה – אין הפרדת זרמים כל‬
‫התשטיפים כולל מי גבינה‪/‬גבן למערכת הביוב ללא כל‬
‫טיפול‬
‫מחלבה‪ -‬שימוש ב‪ 25-35-‬אלף ליטר חלב שמקורו בקר‬
‫וכבשים ‪,‬מייצרים גבינה יוגורט ולבנה בד"כ מי גבינה ‪,‬גבן‬
‫מפונים למערכת הביוב עם חלקממי המלח וחלק משווק עם‬
‫הגבינה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה פיתות יצירת בצק ‪,‬חיתוך רידוד ‪ ,‬ואפיה מקור‬
‫השפכים משטיפת רצפות ומיקסר אחד מכירה מקומית‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‪ -‬ממתקי המשולש מקור השפכים שטיפת רצפות‬
‫וכלים‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה –פיתות ‪,‬לחמניות ועוגות עם ‪ 3‬תנורים מקור‬
‫השפכים בשטיפת המקסר ורצפות‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫מאפייה‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫עבד אלרחמאן גסאר‬
‫תיסיר אחמד ביאדסה‬
‫עמאד סאמי אבו מוך‬
‫גהאד סובחי ביאדסה‬
‫אין‬
‫יש‬
‫אין‬
‫אין‬
‫שימורי בקה מפעל החמוצים‬
‫אין‬
‫‪24‬‬
‫נתבי ‪ 2005‬בע"ם‬
‫אין‬
‫מפעל בסקוויטים פעילות קודמת ייצור טחינה‪ ,‬שטח‬
‫המתחם כ‪ 1200 -‬מ"ר שמתוכו ‪ 350‬מ"לייצור והשאר‬
‫לאיחסון חומר גלם ומוצרים מקור השפכים בשטיפת רצפות‬
‫אחת לשבוע ללא ניקוי מקסרים‪.‬‬
‫קונדוטוריה‬
‫קונדוטוריה‬
‫קונדוטוריה‬
‫ייצור חמוצים מתפנה עוד מס' חודשים ע"פ החלטת בית‬
‫המשפט‬
‫מפעל לייצור תערובת מזון לבעלי חייים‬
‫מייצרים תערובת מגרעני חיטה ‪,‬תירס ‪,‬שעורה ‪,‬סויה‬
‫בתוספת שמנים וקמחים כל החמרים עוברים עיבוב כבישה‬
‫לכופתיות ‪ .‬החומר משווק בתפזורת ובשקים‬
‫מפעל יבש משפכים תעשייתיים מלבד שפכים סניטרים‪.‬כ‪8 -‬‬
‫עובדים‪.‬‬
‫‪ .4‬מכבסה‬
‫אבקות כביסה מכילות ריכוזי גבוהי ביותר של מלחי בעיקר נתר ובורו שהינו רעיל לצמחייה‬
‫כבר בריכוזי נמוכי‪ .‬בנוס‪ ,‬חלק ניכר מתכולת אבקות הכביסה המלאות הוא מלח בישול‪.‬‬
‫סקרי שבוצעו בישראל על איכות השפכי בישראל הצביעו כי הדטרגנטי הינ התורמי העיקריי‬
‫לזיהו השפכי בנתר ובורו ואחד מהתורמי העיקריי לזיהו בכלורידי‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬מכבסות משחררות בשפכיה כ‪ 250400‬מג"ל שמני ושומני המצויי בדר"כ באמולסיה‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות בהשבת הקולחי היא ריכוז המלחי הגבוה בה‪ ,‬שכ הטיפול בשפכי אינו‬
‫כולל סילוק מלחי‪ .‬המלחי הנמצאי בשפכי המיועדי להשקיה גורמי להרס מבנה הקרקע‪,‬‬
‫לפגיעה חמורה בגידולי צמחיי ולזיהו מי תהו‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 3‬מכבסות ‪,‬פריט מס' ‪ 6.4‬ברישוי עסק‪ :‬מכבסה אחת גדולה בג'ת ו‪2‬‬
‫קטנות בבאקה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שם בעל עסק‬
‫אמין מחמד גזמאוי‬
‫נור גמיל אחמד ותד‬
‫סטטוס‬
‫אין‬
‫אין‬
‫נשאת חוסני אבו עסבה‬
‫אין‬
‫סוג עסק‬
‫מכבסה קטנה לכביסה בתית ‪,‬מכונה ומיבש אחד‬
‫מכבסה קטנה לכביסה בתית ‪,‬מכונה ומיבש אחד‬
‫מכבסה ‪ -‬למפות לאולמות שמחה ‪,‬כביסה בתית וסדינים‬
‫לבתי מלון קיימות ‪ 2‬מכונות תעשייתיות ‪,‬מכונת גיהוץ ‪,‬ו‪3-‬‬
‫מייבשים‪ ,‬משתמשים במי רשת וחומרי ניקוי ‪.‬השפכים‬
‫למערכת הביוב‬
‫‪ .5‬אולמות ארועי‪$‬‬
‫שפכי בתי עסק של אולמות אירועי מאופייני בעומסי אורגני גבוהי ושומני‪ ,‬שמקור‬
‫בבישול‪ ,‬טיגו‪ ,‬צלייה ושטיפת כלי‪.‬‬
‫ריכוזי חומר אורגני אופייני הינ כ‪ 5000‬מ"ג‪/‬ליטר צח"כ וכ‪ 500‬מג"ל שומני‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 6‬אולמות ארועי‪ ,‬מספר פריט ‪ 7.9‬ברישוי העסק‪.‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫סטטוס‬
‫אחמד מדנייה‬
‫אחמד מואסי‬
‫אקר ותיסיר גרה‬
‫ריאד אבו מו‬
‫ריאד עויסאת‬
‫רשיד פארס עויסאת‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫סוג עסק‬
‫אול חתונות – מטבח מקומי להכנת אוכל – שפכי מטבח‬
‫וסניטרי‬
‫אול חתונות‬
‫אול חתונות‬
‫אול חתונות‬
‫אול חתונות‬
‫אול חתונות‬
‫‪ .6‬תחנות סיכה ורחיצה‬
‫שפכי תחנות סיכה ורחיצה מאופייני בריכוז שומני מינרלי גבוהי וכמויות גדולות של חול‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 10‬תחנות סיכה ורחיצה‪ ,‬מספר פריט ‪ 8.6‬ג' ברישוי העסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫אקר מקאלדה‬
‫וגדי עלי נאגי מגאדלה‬
‫וסא חידר‬
‫זקייה עתאמנה‬
‫מוניר מוראד קעדא‬
‫נאדר מקאלדה‬
‫סאמי ביאדסה‬
‫סטטוס‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫אי‬
‫סאמי זאמל אבו מו‬
‫ערפאת ותד‬
‫שאקר שפיק אבו מו‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‪,‬מיכל טמו לאיסו שמני ומפונה ע"י חב' דלקול‪ ,‬שטיפת‬
‫המכוניות נעשת ידנית ללא סיחרור וללא קד טיפול‪ ,‬התשטיפי מוזרמי דר תעלה‬
‫לבור סופג – אי חיבור למערכת הביוב ‪,‬אי איסו של שמני משומשי במקו‪.‬‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫תחנת סיכה ורחיצה‬
‫‪ .7‬מפעלי בטו* ובלוקי‪$‬‬
‫שפכי מפעלי בטו ובלוקי מאופייני בריכוז גבוה של מוצקי מרחפי ‪ ,‬אול ובד"כ קיי סחרור‬
‫פנימי של שפכי המפעל לתחילת התהלי‪ ,‬על מנת לחסו במי‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 6‬מפעלי בטו ובלוקי מספר פריט ‪ 10.7‬ברישוי העסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫גאלב נמר ביאדסה‬
‫סטטוס‬
‫יש‬
‫גמאל נמר ביאדסה‬
‫עבד עלי קעדא‬
‫יש‬
‫יש‬
‫מואסי תעשיותביטו‬
‫בטו מואסי‬
‫עזיז חסי קעדא‬
‫אי‬
‫אי‬
‫יש‬
‫סוג עסק‬
‫מפעל בלוק‬
‫מפעל בלוק מייצרי תערובת ויוצקי לתבניות מתהלי הייצור בעיקרו לא‬
‫אמורי להיות שפכי תעשייתיי –שפכי סניטרי בלבד‪.‬‬
‫מפעל טיט‬
‫מפעל ביטו ‪ ,‬ייצור ביטו וטיט ‪,‬ישנו סיחרר של מי ‪,‬ישנה שטיפה של מערבלי‬
‫בסמו למפעל כאשר עוד הבטו ותשטיפי מנוקזי בשטח‪.‬‬
‫מפעל ביטו‬
‫מפעל בלוקי‬
‫‪ .8‬ייצור חומרי ניקוי‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 2‬בתי עסק למכירת חומרי ניקוי בלבד ללא ייצור‪ .‬לפיכ‪ ,‬אי התייחסות‬
‫לנושא השפכי‪.‬‬
‫מספר פריט ‪ 10.8‬א' ברישוי העסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫אחמד חס ענבוסי‬
‫חאלד עתאמנה‬
‫סטטוס‬
‫אי‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד‬
‫אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד‬
‫‪ .9‬גפ"מ‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 11‬בתי עסק למילוי‪ ,‬אחסו ואספקה של גפ"מ ומפעל לשיפו‪ -‬מיכלי פלדה‬
‫לדלק‪.‬‬
‫בסיור שנער במספר עסקי בה צוי כי מתקיי מילוי גז ‪ ,‬בפועל לא היה מילוי גז רק אחסנה‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬אי התייחסות לנושא השפכי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫איאד עתאמנה‬
‫איאד עתאמנה‬
‫איאד עתאמנה‬
‫איאד עתאמנה‬
‫גלאל אבו חוסי‬
‫חוסני חס נדא‬
‫חס סעיד עתאמנה‬
‫נאסר חאלד מואסי‬
‫סעיד עבד אלסלימא‬
‫עתאמנה‬
‫סעיד עויסאת‬
‫סעיד עויסאת‬
‫סטטוס‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫יש‬
‫יש‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫מילוי גז‬
‫תחנה למילוי גז‬
‫חלוקת גז‬
‫מחס גז‬
‫מילוי גז‬
‫חלוקת גז‬
‫תחנה למילוי גז – אי מילוי ‪,‬אחסנה ומכירה בלבד‬
‫מחס גז‬
‫אי‬
‫אי‬
‫אי‬
‫מחס גז‬
‫חלוקת גז‬
‫מחס גז‬
‫שיפו‪ -‬מיכלי פלדה לדלק גדולי ומיכלי קוביה‬
‫לתידלוק השיפו‪ -‬כולל החלפת צנרת וצביעה ‪.‬ע"פ‬
‫התרשמות בסיור ישנו שריפת צבע – מפעל יבש ללא‬
‫שפכי תעייתיי מלבד שפכי סניטרי‬
‫באיצ'י מסחר ושיווק‬
‫בע"מ‬
‫‪ .10‬תחנות דלק‬
‫שפכי תחנות דלק מאופייני בריכוזי גבוהי של שמ מינרלי וכמויות שפכי קטנות‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 8‬תחנות דלק מספר פריט ‪ 2.2‬א' ברישוי העסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫אלו גת‬
‫אסמאעיל מוחמד אבו‬
‫מו‬
‫אשר לוי‬
‫חק חוסני ותד‬
‫סטטוס‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫תחנת דלק‬
‫יש‬
‫אי‬
‫יש‬
‫מוחמד נדאל עויסאת‬
‫מורתגי בדיע אבו מו‬
‫סמיר חמדא‬
‫תחנת פז גת‬
‫יש‬
‫יש‬
‫יש‬
‫אי‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק – תשתית משטח אטי ע קירוי ישנו‬
‫מפריד דלק המנוקז למערכת הביוב‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫‪ .11‬חומרי הדברה וחקלאות‬
‫בסיור בעסקי לא נמצא תהליכי ייצור‪ ,‬אלא מכירה בלבד‪ .‬לפיכ‪ ,‬לא רלוונטי להתייחס לנושא‬
‫השפכי‪.‬‬
‫בעירית באקה ג'ת קיימי ‪ 5‬תחנות דלק מספר פריט ‪ 3.4‬ג' ברישוי העסק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ש‪ $‬בעל עסק‬
‫אחי מקאלדה‬
‫סטטוס‬
‫יש‬
‫חס אחמד אבו מו‬
‫יוס מאקלדה‬
‫עפי שי ותד‬
‫רסמי יוס קעדא‬
‫אי‬
‫יש‬
‫אי‬
‫אי‬
‫סוג עסק‬
‫חומרי הדברה וחקלאות‬
‫חומרי הדברה וחקלאות – אי ייצור מכירה‬
‫מקומית בלבד‬
‫חומרי הדברה וחקלאות‬
‫חומרי הדברה וחקלאות‬
‫חומרי הדברה וחקלאות‬
‫‪ .12‬טבלה מסכמת נתוני תעשיות‬
‫מס'‬
‫בתי‬
‫העסק‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫סוג העסק‬
‫מוסכי מכונאות כללית‬
‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‪$‬‬
‫מוסכי מכונאות כללית‬
‫‪ 8.9‬א לפי ‪ 2‬מ"ק\יו‪$‬‬
‫מפעל פירוק עופות לפי‬
‫‪ 5‬מ"ק\יו‪$‬‬
‫מפעל פירוק עופות לפי‬
‫‪ 40‬מ"ק\יו‪$‬‬
‫מריטת עופות‬
‫לפי ‪ 1.5 0.5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫מפעל ביסקוויטי‬
‫בתי בד‬
‫לפי כ‪ 1‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫מאפיות וקונדיטוריה‬
‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪1.5‬‬
‫מ"ק‪/‬יו‪ $‬לאחת‪.‬‬
‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ‪2‬‬
‫מ"ק‪/‬יו‪ $‬לאחת‪.‬‬
‫מכבסות‬
‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫לאחת‪.‬‬
‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫לאחת‬
‫מפעל חמוצי‬
‫מחלבה קטנה‬
‫לפי כ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫מחלבה גדולה‬
‫לפי כ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫אולמות ארועי‬
‫הערכה נעשתה על בסיס‬
‫של ‪ 1000 500‬מנות ‪.‬‬
‫לפי כ‪ 15‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫לאחד‬
‫תחנות סיכה ורחיצה‬
‫הערכה נעשתה על‬
‫שטיפה של ‪ 10‬מכוניות‬
‫ליו‪ $‬כ‪1‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫לשטיפה ידנית‬
‫מפעלי בטו ובלוקי‬
‫תחנות דלק‬
‫לפי כ‪ 0.5‬מ"ק‪/‬יו‪$‬‬
‫לאחד‬
‫הערכת‬
‫כמות יומית‬
‫השפכי‪$‬‬
‫)מ"ק‪/‬יו‪($‬‬
‫ריכוזי צח"ב‬
‫אופייניי‪$‬‬
‫)מג"ל(‬
‫הערכת‬
‫עומס אורגני‬
‫לפי צח"כ‬
‫)ק"ג‪/‬יו‪($‬‬
‫דגשי‪$‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35006500‬‬
‫‪140260‬‬
‫‪32‬‬
‫‪10003000‬‬
‫‪3296‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪10‬‬
‫שמ מנירלי‬
‫ומתכות כבדות‬
‫שמ מנירלי‬
‫ומתכות כבדות‬
‫ריכוז שומני‬
‫‪40‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪40‬‬
‫ריכוז שומני‬
‫‪12‬‬
‫‪5001000‬‬
‫‪612‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪20‬‬
‫ד ונוצות‬
‫שומני וחומר‬
‫אורגני‬
‫‪3‬‬
‫לא מפוני למערכת הביוב ‪,‬רעילי למערכת הביוב‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪120‬‬
‫‪20‬‬
‫‪400‬‬
‫‪8‬‬
‫‪30‬‬
‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬
‫‪15‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪90‬‬
‫עומס אורגני גבוה‬
‫‪,‬שומני ‪,‬חנק‪,‬‬
‫כלורידי‬
‫‪90‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪225‬‬
‫אי מדיחי כלי‬
‫ולא מפרידי‬
‫שומני‬
‫‪10‬‬
‫‪500‬‬
‫‪5‬‬
‫נעשית רחיצה ידנית‬
‫ללא סיחרור מי‬
‫אי שפכי‬
‫‪4‬‬
‫‪750‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .13‬תרומת תעשיות למכו* הטיהור‬
‫על בסיס נתוני הטבלה המסכמת שבסעי ‪ 12‬נית להערי את תרומת היחסי של התעשיות לנתוני‬
‫התכ של מכו הטיהור‪.‬‬
‫סיכו‪ $‬תרומת התעשיות בבאקהג'ת‪:‬‬
‫פרמטר‬
‫ספיקה יומית ממוצעת‬
‫עומס צח"ב‬
‫יחידות‬
‫מ"ק‪/‬יו‬
‫ק"ג‪/‬יו‬
‫ערכי‪$‬‬
‫‪341‬‬
‫‪893‬‬
‫נתוני התכ* של המכו* הינ‪:$‬‬
‫פרמטר‬
‫ספיקה יומית ממוצעת‬
‫עומס צח"ב‬
‫יחידות‬
‫מ"ק‪/‬יו‬
‫ק"ג‪/‬יו‬
‫שנת ‪2004‬‬
‫‪5700‬‬
‫‪3067‬‬
‫תרומת* היחסית של התעשיות למכו* הטיהור בהתא‪ $‬ל‪ 2‬הטבלאות שלעיל‪:‬‬
‫‪ .1‬תרומה הידרולית ‪ 6%‬מכלל ספיקת השפכי‪ $‬במכו*‬
‫‪ .2‬תרומת עומס אורגני ‪ 30%‬מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו*‬
‫‪ .14‬סיכו‪$‬‬
‫מתו‪ 104 /‬עסקי‪ $‬נסקרו ‪ . 37‬נציי* כי עקב מחסור בנתוני‪ $‬ברשות‪ ,‬הממצאי‪ $‬המוצגי‪ $‬בדו"ח‬
‫מבוססי‪ $‬על הערכות בלבד כפי שידועות בספרות המקצועית ומנסיוננו בעבודה השוטפת ע‪$‬‬
‫התעשיות במתח‪ $‬האיגוד‪ .‬לכ*‪ ,‬יש להתייחס לממצאי‪ $‬אלו בזהירות רבה‪.‬‬
‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות נית* לקבוע כי תרומת השפכי‪ $‬מהתעשייה בהיבט‬
‫ההידרולי הינו קט* יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‬
‫‪ 30%‬מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו*‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקי‪ 0‬במערכות קד‪ $‬טיפול‬
‫בתעשיות השונות בנוס‪ 0‬לכ‪ ,/‬בלי לקחת בחשבו* בס‪ /‬העומסי‪ $‬מפעל השימורי‪ $‬והעקר מבתי הבד‪.‬‬
‫רוב העסקי‪ $‬ממוקמי‪ $‬באזור המגורי‪ $‬ומפוזרי‪ $‬בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנ‪ $‬עסקי‪$‬‬
‫שאי* הפרדה בי* החיבור השפכי‪ $‬הביתי לשפכי‪ $‬של העסק‪.‬‬
‫רוב העסקי‪ $‬לא מחוברי‪ $‬למערכת הביוב ומנוקזי‪ $‬במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקי‪$‬‬
‫התשטיפי‪ $‬מנוקזי‪ $‬לשטח ‪.‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫תארי‪26/07/10 :‬‬
‫מספרנו ‪53466 :‬‬
‫נספח ‪15‬‬
‫בחינת ריכוזי ‪ BOD‬בשפכי מועצה אזורית עמק חפר בכניסה למט"ש נתניה‬
‫עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות האזורית עמק חפר במטרה לבוח ולקבוע ריכוזי ‪ BOD‬של העסקי‬
‫והתעשיות והשפעת על ריכוז השפכי הכללי של המועצה‪.‬‬
‫במצב הנוכחי מערכת הולכת השפכי של מועצה אזורית עמק חפר מנותבת ל ‪ 2‬יעדי קליטה‪ :‬מט"ש נתניה‬
‫ומט"ש מר‪.‬‬
‫מט"ש מר קולט את שפכי האזור המזרחי של עמק חפר בגבול שבי גח"מ מצפו ויישובי גוש חי"ה מזרח‬
‫מדרו‪.‬‬
‫מט"ש נתניה קולט את האזור המערבי של עמק חפר בגבול שבי גח"א מצפו ויישובי גוש חי"ה מערב מדרו‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬בית יצחק סונקת ישירות למט"ש נתניה‪.‬‬
‫ע סיו עבודות השדרוג וההרחבה של מט"ש נתניה ‪ ,‬כלל שפכי הרשות האזורית עמק חפר יהיו מחוברי‬
‫ומטופלי במט"ש נתניה תו! ביטול מט"ש מר‪.‬‬
‫איכות השפכי שנקבעה לעמק חפר בכניסה למט"ש היא‪ 375 :‬מג"ל ‪) BOD‬צח"ב( בספיקה מקסימלית של‬
‫‪ 12,000‬מק"י‪ ,‬כלומר העומס המקסימלי המותר שהינו מכפלה של השניי עומד על ‪ 4.5‬טו צח"ב ליו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫סיכו ספיקות שפכי יומיות של מוע"א עמק חפר‬
‫טבלה ‪ 1‬מרכזת את סכו ספיקות השפכי שנמדדו בי השני ‪ 20082010‬בתחנות השאיבה של עמק חפר לפי‬
‫‪ 2‬יעדי הקליטה ‪:‬‬
‫טבלה ‪ :1‬ספיקות השפכי היומיות של עמק חפר )מק"י(‬
‫שנה‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫ינואר‪10-‬‬
‫פברואר‪10-‬‬
‫מרץ‪10-‬‬
‫אפריל‪10-‬‬
‫מאי‪10-‬‬
‫יוני‪10-‬‬
‫מחצית ‪2010‬‬
‫מט"ש מרץ‬
‫‪6651‬‬
‫‪5735‬‬
‫‪6271‬‬
‫‪7066‬‬
‫‪6804‬‬
‫‪6126‬‬
‫‪5582‬‬
‫‪5513‬‬
‫‪6227‬‬
‫מט"ש נתניה‬
‫‪2502‬‬
‫‪2816‬‬
‫‪3097‬‬
‫‪3033‬‬
‫‪2693‬‬
‫‪2882‬‬
‫‪2393‬‬
‫‪2881‬‬
‫‪2830‬‬
‫סה"כ‬
‫‪9153‬‬
‫‪8551‬‬
‫‪9367‬‬
‫‪10099‬‬
‫‪9497‬‬
‫‪9008‬‬
‫‪7975‬‬
‫‪8394‬‬
‫‪9057‬‬
‫ע"פ הנתוני נית לראות כי ספיקת השפכי הממוצעת של עמק חפר בי השני ‪2008‬יוני ‪ 2010‬הינה כ‪9000‬‬
‫מ"ק ליו‪ .‬אול‪ ,‬ספיקה זו אינה כוללת כיו את מפעל הוד חפר באזור התעשייה שמיועד להתחבר למט"ש‬
‫נתניה בספיקה ממוצעת של כ‪ 1800‬מק"י ע שיא יומי של ‪ 2100‬מק"י‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬ספיקת השפכי הכוללת הצפויה להיכנס למט"ש הינה כ ‪ 10,800‬מק"י בממוצע יומי ובתקופת שיא‬
‫עד כ‪ 12,000‬מק"י‪.‬‬
‫הערכת ספיקות מהתעשייה‬
‫חלקה של התעשייה בספיקת השפכי הכוללת של עמק חפר הינה כ‪. 50%‬‬
‫הערכה לספיקת התעשייה הכוללת בוצעה ע"י חלוקת התורמי ל‪ 4‬קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעל גת‬
‫‪ .2‬מפעל הוד חפר‬
‫‪ .3‬תעשיות שבאזור התעשייה עמק חפר‬
‫‪ .4‬תעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר‬
‫‪ 2.1‬ספיקת שפכי מפעל גת‬
‫ספיקת השפכי של מפעל גת הינה עונתית ומגיעה לשיא סביב החודשי פברוארמר‪.‬‬
‫בעונת ההדרי )אוקטובר יוני( המפעל מייצר שפכי בספיקה ממוצעת של כ‪ 2500‬מק"י ובספיקת שיא של‬
‫‪ 3800‬מק"י ‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2‬שלהל מסכמת את ספיקות השפכי שנמדדו בת"ש של הביוט במחצית הראשונה של ‪.2010‬‬
‫טבלה ‪ :2‬ספיקת שפכי מדודה בת"ש של מתק הביוט‬
‫חודש‬
‫ינואר‪10‬‬
‫פברואר‪10‬‬
‫מר‪10‬‬
‫אפריל‪10‬‬
‫מאי‪10‬‬
‫יוני‪10‬‬
‫ממוצע מחצית ‪2010‬‬
‫ספיקה‬
‫חודשית‬
‫)מ"ק‪/‬חודש(‬
‫‪58775‬‬
‫‪69714‬‬
‫‪72343‬‬
‫‪63500‬‬
‫‪68671‬‬
‫‪57331‬‬
‫*ספיקה יומית‬
‫)מ"ק‪/‬יו(‬
‫‪2099‬‬
‫‪2490‬‬
‫‪2584‬‬
‫‪2268‬‬
‫‪2453‬‬
‫‪2048‬‬
‫‪2323‬‬
‫‪65056‬‬
‫* ספיקה יומית חושבה לפי ‪ 28‬ימי עבודה בחודש‬
‫‪ 2.2‬ספיקת שפכי מפעל הוד חפר‬
‫ספיקת השפכי של מפעל הוד חפר במחצית הראשונה של שנת ‪ 2010‬מסוכמת בטבלה ‪ 3‬ועומדת בממוצע על‬
‫כ‪ 1620‬מק"י ע שיא של ‪ 2140‬מק"י‪.‬‬
‫נתוני הספיקות נלקחו מהדוחות החודשיי של המפעל ומבוססי על קריאת מד ספיקה ביציאה ממתק ה‬
‫‪.DAF‬‬
‫טבלה ‪ :3‬ספיקת שפכי של מפעל הוד חפר‬
‫חודש‬
‫ינואר‪10‬‬
‫פברואר‪10‬‬
‫מר‪10‬‬
‫אפריל‪10‬‬
‫מאי‪10‬‬
‫יוני‪10‬‬
‫ממוצע מחצית ‪2010‬‬
‫ספיקה‬
‫חודשית‬
‫)מ"ק‪/‬חודש(‬
‫‪33681‬‬
‫‪34524‬‬
‫‪41752‬‬
‫‪31882‬‬
‫‪33362‬‬
‫‪39051‬‬
‫*ספיקה יומית‬
‫)מ"ק‪/‬יו(‬
‫‪1531‬‬
‫‪1569‬‬
‫‪1898‬‬
‫‪1449‬‬
‫‪1516‬‬
‫‪1775‬‬
‫‪1623‬‬
‫‪35709‬‬
‫* ספיקה יומית חושבה לפי ‪ 22‬ימי עבודה בחודש‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2.3‬ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר‬
‫את ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר נית לבודד היות וכל אזור התעשייה מחובר לתחנת שאיבה אחת‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬שלהל מסכמת את ספיקות השפכי המדודות בתחנה בי השני ‪2009‬מחצית ‪) 2010‬לא כולל מפעל‬
‫הוד חפר(‪.‬‬
‫לצור! החישוב נית להסתמ! על הספיקה הממוצעת לשנת ‪ 2009‬כספיקה קובעת שעומדת על ‪ 400‬מק"י‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬ספיקת שפכי מדודה בת"ש של אזור התעשייה עמק חפר‬
‫שנה‬
‫‪2009‬‬
‫מחצית ‪2010‬‬
‫ינואר‪10-‬‬
‫פברואר‪10-‬‬
‫מרץ‪10-‬‬
‫אפריל‪10-‬‬
‫מאי‪10-‬‬
‫יוני‪10-‬‬
‫ספיקה מדודה בת"ש אז"ת ע"ח‬
‫ספיקה חודשית‬
‫‪10284‬‬
‫‪11288‬‬
‫‪10181‬‬
‫‪11132‬‬
‫‪10034‬‬
‫‪11492‬‬
‫‪12447‬‬
‫‪12440‬‬
‫ספיקה יומית*‬
‫‪396‬‬
‫‪434‬‬
‫‪392‬‬
‫‪428‬‬
‫‪386‬‬
‫‪442‬‬
‫‪479‬‬
‫‪478‬‬
‫*הספיקה היומית חושבה לפי ‪ 26‬ימי עבודה בחודש‬
‫‪ 2.4‬הערכת ספיקת שפכי התעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר‬
‫טבלה ‪ 4‬שלהל מסכמת את תרומת שפכי התעשיות שנמצאות מחו לאזור התעשייה עמק חפר לפי סוג העסק‪.‬‬
‫רשימה מלאה של סוג העסק וספיקת השפכי נית למצוא בנספח ‪. 1‬‬
‫ספיקת השפכי הכוללת מסתכמת בכ‪ 600‬מק"י‪ ,‬אול יש לציי כי ספיקה זו אינה כוללת את רפתות כפר‬
‫ויתקי‪ ,‬עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש נתניה )תוספת של כ‪ 60‬מק"י(‬
‫טבלה ‪ :4‬ספיקת תעשיות שאינ ממוקמות באזור התעשייה עמק חפר‬
‫תחום‬
‫עסקי מזון‬
‫**מוסכים‬
‫*רפתות‬
‫סה"כ‬
‫ספיקה יומית )מק"י(‬
‫‪400‬‬
‫‪10‬‬
‫‪250‬‬
‫‪660‬‬
‫* בתקופת הקי‬
‫**מוסכים בקיבוצי‬
‫‪ 2.5‬סיכו ספיקת שפכי תעשייה‬
‫לסיכו‪ ,‬ספיקת השפכי היומית הכוללת שמקורה מתעשייה הינה כ‪ 5,300‬מק"י ‪ ,‬לפי‪:‬‬
‫ספיקה‬
‫התעשייתי‬
‫ת כוללת‬
‫=‬
‫ספיק‬
‫ת‬
‫אז"ת‬
‫‪+‬‬
‫ספיקת‬
‫תעשיות‬
‫שמחו‬
‫לאז"ת‬
‫ספיק‬
‫‪ +‬ת הוד‬
‫חפר‬
‫‪2500+1800+660+400=5,360 m3/day‬‬
‫‪3‬‬
‫ספיק‬
‫‪ +‬ת גת‬
‫‪.2‬‬
‫הערכת עומסי ‪BOD‬‬
‫עומס ה‪ BOD‬הצפוי במט"ש )ספיקה כפול ריכוז( נית לחלק ל‪ 6‬תורמי עיקריי‪:‬‬
‫‪ .1‬עומס ממפעל גת‬
‫‪ .2‬עומס ממפעל הוד חפר‬
‫‪ .3‬עומס מאזור התעשייה‬
‫‪ .4‬עומס מהרפתות‬
‫‪ .5‬עומס שמקורו משפכי סניטרי‬
‫‪ .6‬עומס מיתר התעשיות )עסקי מזו ומוסכי( שמחו לאזור התעשייה‬
‫‪ 3.1‬עומס ממפעל גת‬
‫מפעל גת מאופיי בספיקה ממוצעת של כ‪ 2500‬מק"י ‪.‬‬
‫ריכוזי ה‪ BOD‬הממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה ‪ 5‬שלהל בהתא לבדיקות מעבדת האיגוד ועומדות‬
‫בממוצע על ‪ 600‬מג"ל‪.‬‬
‫יש לציי כי למפעל ‪,‬תנאי ברישיו עסק לספיקה של ‪ 4000‬מק"י באיכות של ‪ 450‬מג"ל ‪.BOD‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ריכוזי ‪ BOD‬ו‪ COD‬ממוצעי ביציאה מביוט גת‬
‫תאריך‬
‫ממוצע ‪2008‬‬
‫ממוצע ‪2009‬‬
‫ממוצע ‪2010‬‬
‫ממוצע כולל‬
‫‪COD‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪1706‬‬
‫‪1712‬‬
‫‪3281‬‬
‫‪2233‬‬
‫‪BOD‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪621‬‬
‫‪446‬‬
‫‪735‬‬
‫‪600‬‬
‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני ממפעל גת הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬
‫‪2500 m3/day * 600 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1500 kg/day‬‬
‫‪ 3.2‬עומס ממפעל הוד חפר‬
‫בטבלה ‪ 3‬הוצגו ממוצעי ספיקות המפעל במחצית הראשונה של ‪ 2010‬לפי ‪ 22‬ימי עבודה )ממוצע של ‪ 1620‬מק"י(‬
‫‪ ,‬ע זאת לצור! חישובי העומס האורגני נתייחס לספיקה היומית הממוצעת כספיקה אופיינית לימי ייצור‬
‫מלאי שעומדת על כ‪ 1800‬מק"י ‪.‬‬
‫ריכוזי ה‪ BOD‬הממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה ‪ 6‬שלהל ונלקחו מבדיקות המעבדה שמבוצעות‬
‫במעבדת האיגוד‪ .‬לצור! חישובי העומס האורגני נלקח ריכוז ‪ BOD‬ממוצע של ‪ 400‬מג"ל‪ ,‬בהתא לממוצע‬
‫‪.2010‬‬
‫טבלה ‪ :6‬ריכוז ‪ BOD‬ממוצעי ביציאה ממתק ה‪ DAF‬של מפעל הוד חפר‬
‫חודש‬
‫ינואר‪10-‬‬
‫פבר‪10-‬‬
‫מרץ‪10-‬‬
‫אפריל‪10-‬‬
‫מאי‪10-‬‬
‫יוני‪10-‬‬
‫ממוצע‬
‫‪) BOD‬מג"ל(‬
‫‪416‬‬
‫‪517‬‬
‫‪360‬‬
‫‪367‬‬
‫‪360‬‬
‫‪397‬‬
‫‪403‬‬
‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני ממפעל הוד חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬
‫‪1800 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 720 kg/day‬‬
‫‪ 3.3‬עומס מאזור התעשייה‬
‫‪4‬‬
‫ספיקת אזור התעשייה ע"פ מדידות בתחנת שאיבה עומדת בממוצע על ‪ 400‬מק"י )ללא הוד חפר(‪.‬‬
‫‪ BOD‬הממוצע שנמדד בתחנה הינו כ‪ 400‬מג"ל )ראה טבלה ‪:(7‬‬
‫ריכוז ה‬
‫טבלה ‪ :7‬ריכוזי ‪ BOD‬בתחנת שאיבה עמק חפר‬
‫תאריך‬
‫‪11/01/2010‬‬
‫‪26/01/2010‬‬
‫‪01/02/2010‬‬
‫‪22/02/2010‬‬
‫‪03/03/2010‬‬
‫‪16/03/2010‬‬
‫‪13/04/2010‬‬
‫‪12/05/2010‬‬
‫‪01/06/2010‬‬
‫‪08/06/2010‬‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז ‪) BOD‬מג"ל(‬
‫‪333‬‬
‫‪375‬‬
‫‪285‬‬
‫‪448‬‬
‫‪1227‬‬
‫‪321‬‬
‫‪429‬‬
‫‪426‬‬
‫‪289‬‬
‫‪483‬‬
‫‪377‬‬
‫לסיכו‪ ,‬העומס האורגני מאזור התעשייה עמק חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬
‫‪400 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 160 kg/day‬‬
‫‪ 3.4‬עומס מהרפתות‬
‫בעמק חפר ישנ כ‪ 36‬רפתות מושביות ו‪ 5‬רפתות קיבוציות ‪.‬‬
‫הספיקה הכוללת מהרפתות הינה כ ‪ 250‬מק"י לפי‪:‬‬
‫שם הרפת‬
‫רפת ג‪.‬ח‪.‬א‬
‫רפת ג‪.‬ח‪.‬מ‬
‫רפת חפר‬
‫רפת עין החורש‬
‫רפת המעפיל‬
‫רפת מושבית‬
‫סה"כ ספיקה מהרפתות‬
‫ספיקה יומית )מק"י(‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30+40+8+15+15+36*3=216‬‬
‫ריכוז ה‪ BOD‬שנלקח לצור! חישוב העומס הינו ‪ 800‬מג"ל ה עבור הקיבוציות וה עבור המושביות‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬העומס האורגני מהרפתות הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬
‫‪250 m3/day * 800 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 200kg/day‬‬
‫חשוב לציי כי חישוב זו אינו כולל את ‪ 20‬רפתות כפר ויתקי‪ ,‬עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש‬
‫נתניה ‪ .‬במידה ואכ התחברו תהייה זו תרומה של כ ‪ 48‬ק"ג‪/‬יו ‪ ,‬לפי‪:‬‬
‫‪ 20*3 m3/day*800 gr/m3/(1000)-1kg/gr= 48 kg/day‬רפתות‬
‫*ללא צינו‬
‫‪ 3.5‬עומס שמקורו משפכי סניטריי‬
‫הערכת הספיקה שמקורה משפכי סניטרי מבוססת על המשוואה הבאה‪:‬‬
‫ספיקת שפכי סניטרי= תפוקת ביוב שנתית * מספר נפשות‬
‫בעמק חפר קיימי כיו ‪ 36,500‬נפשות ולצור! החישוב נלקחה תפוקת ביוב בהתא לממוצע הארצי העומד על‬
‫‪ 50‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה )לפי צריכת מי של ‪ 60‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה כפול מקד המרה של ‪ 80%‬ביוב(‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לפיכ!‪ ,‬ספיקת השפכי הסניטרית היומית הינה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪36,500 * 50 /365 = 5000 m /day‬‬
‫ריכוזי ה‪ BOD‬האופייניי לאוכלוסייה נלקחו מסדרת דיגומי שבוצעה בת"ש של בת חפר‪ ,‬המאופיינת‬
‫בשפכי סניטרי בלבד‪ .‬ריכוזי אלו עומדי בממוצע על ‪ 175‬מג"ל )ראה טבלה ‪ , (8‬ע זאת מפאת מספר‬
‫הדיגומי המועט ולצור! חישובי העומס יילקח ריכוז ‪ BOD‬מחמיר של ‪ 200‬מג"ל ‪.‬‬
‫טבלה ‪ :8‬ריכוזי ‪ BOD‬שנמדדו בת"ש בת חפר‬
‫תאריך‬
‫‪) BOD‬מג"ל(‬
‫‪24/6/10‬‬
‫‪12/7/10‬‬
‫‪13/7/10‬‬
‫ממוצע‬
‫‪248‬‬
‫‪121‬‬
‫‪157‬‬
‫‪175‬‬
‫לפיכ‪ ,‬העומס האורגני ממפעל טיב טע הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה‪ BOD‬הממוצע‪:‬‬
‫‪5000 m3/day * 200 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1000 kg/day‬‬
‫‪ 3.6‬עומס נותר ליתר התעשיות‬
‫יתר התעשיות שמחו לאזור התעשייה ושאינ רפתות מוגדרות בעיקר כעסקי מזו וקצת מוסכי‪.‬‬
‫הספיקה הכוללת של אות עסקי )ראה נספח ‪ (1‬הוערכה בסעי‪ 2.4 2‬כ ‪ 382‬מק"י‪.‬‬
‫בהתא להתחייבות של עמק חפר לעומס ה‪ BOD‬המקסימלי המותר בכניסה למט"ש ובהתא לעומסי‬
‫שחושבו בסעיפי ‪ 3.13.4‬נית להערי! מהו העומס הנותר ליתר התעשיות בעמק חפר‪ ,‬לפי‪:‬‬
‫עומס‬
‫מותר‬
‫בכניסה‬
‫למט"ש‬
‫עומס‬
‫משפכי‬
‫=‬
‫=‬
‫סניטרי‬
‫עומס‬
‫‪ +‬מיתר‬
‫התעשיו‬
‫ת‬
‫‪+‬‬
‫עומס‬
‫עומס‬
‫עומס‬
‫עומס‬
‫מהרפתות‬
‫‪ +‬ממפעל ‪ +‬ממפע‬
‫‪ +‬מאזור‬
‫ל גת‬
‫הוד חפר‬
‫התעשייה‬
‫)‪1500 + 720 + 160 + 200 + X + 1000 = (12,000*375* 1000-1‬‬
‫עומס נותר ליתר התעשיות )עסקי מזו בעיקר( = ‪ 920‬ק"ג‪ /‬יו‬
‫חשוב להדגיש כי במידה ורפתות כפר ויתקי יצטרפו למט"ש )הוערכו בתרומה של כ‪ 48‬ק"ג‪/‬יו( העומס הנותר‬
‫ליתר התעשיות הינו כ‪ 900‬ק"ג‪/‬יו‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬היות והספיקה של יתר התעשיות הוערכה )עסקי מזו לא באיזור התעשייה ( כ ‪ 400‬מק"י‪ ,‬לפיכ!‬
‫ריכוז ה‪ BOD‬המותר לעסקי המזו הינו ‪ 2300‬מג"ל ‪ ,‬לפי‪:‬‬
‫‪ =920*1000/400=2300 mg/l‬ריכוז ‪ BOD‬מותר לעסקי המזו‬
‫‪6‬‬
‫‪ 3.7‬סיכו‬
‫טבלה ‪ 9‬שלה מסכמת את כל הנתוני שהוצגו בתחשיב‪:‬‬
‫טבלה ‪ :9‬סיכו נתוני תחשיב העומס האורגני‬
‫פרמטר‬
‫יחידות‬
‫גת‬
‫הוד‬
‫חפר‬
‫ספיקה יומית מ"ק‪/‬יו ‪1,800 2,500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪600‬‬
‫ריכוז ‪ BOD‬מג"ל‬
‫עומס ‪ BOD‬ק"ג‪/‬יו ‪720 1,500‬‬
‫סה"כ עמק חפר‬
‫שפכי‬
‫יתר התעשיות‬
‫אזור‬
‫רפתות‬
‫ביתיי היו לפי בעת החיבור‬
‫)עסקי מזו(‬
‫תעשייה‬
‫למט"ש‬
‫מוני‬
‫‪12,000 10,800‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪400‬‬
‫‪216‬‬
‫‪400‬‬
‫‪375‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2300‬‬
‫‪800‬‬
‫‪400‬‬
‫‪4,500‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪920‬‬
‫‪173‬‬
‫‪160‬‬
‫באדו ער! מחושב‬
‫נית לומר ‪:‬‬
‫שפכי האוכלוסיה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%22%‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫שפכי התעשייה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 80%‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכ‪ ,‬עסקי המזו )יתר התעשיות (‬
‫תורמי כ‪ 3%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫משמעות ממצאי אלה‪:‬‬
‫אכיפה מואצת על עסקי מזו ‪.‬‬
‫הגבלה בפיתוח איזור תעשיה – תעשיה יבשה ‪.‬‬
‫הסכ ע מטש' נתניה מגביל פיתוח הרשות‬
‫מסמ זה הוכ ע"י ‪ :‬אפרתי גלוריה ‪,‬ב דוד מלאכי קר – איגוד ערי שרו כרמל‪.‬‬
‫דרור רונ – חב' כלכלית‪.‬‬
‫נספח ספיקת מפעלי שמחו‪ 1‬לאזור התעשייה עמק חפר‬
‫ספיקה יומית‬
‫שם המפעל‬
‫‪1.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫בית בכפר בית אבות‬
‫גני שרונית גן אירועים‬
‫מוסך עין החורש‬
‫מוסך המעפיל‬
‫מוסך מאיר‬
‫מוצרי מעברות‬
‫מחלבת בית יצחק בע"מ‬
‫מחלבת יובל‬
‫מחלבת יעקובס‬
‫מטבח ג‪.‬ח‪.‬מ‬
‫מטבח ג‪.‬ח‪.‬א‬
‫מטבח מכמורת‬
‫מטבח כפר הרוא"ה‬
‫מטבח מעברות‬
‫מטבח משטרה בית נעורים‬
‫מטבח משמר השרון‬
‫מסעדה הרואה בקפה‬
‫מסעדה זינגר'ס‬
‫מסעדה טורקיז‬
‫מסעדת ‪DVD RUN‬‬
‫מסעדת אנאמרו‬
‫‪7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪110‬‬
‫‪5‬‬
‫מסעדת בית היין‬
‫מסעדת סולה סולה‬
‫מסעדת קפאנה‬
‫מתחם אלונית ן )צפוני(‬
‫מתחם אלונית )דרומי(‬
‫מתחם דלק נדלן ביתן אהרון‬
‫מתחם פז חופית‬
‫מתחם פז רופין )ארומה(‬
‫מתחם פז רופין )ילו(‬
‫מתחם פז רופין)השמן(‬
‫קניון אם הדרך )יוטבתה(‬
‫קניון אם הדרך )מנה מנה(‬
‫קניון אם הדרך )סטופ מרקט(‬
‫פארק אוטופיה‬
‫פנימיה בן יקיר‬
‫פנימיה תום‬
‫קיטרינג בראף‬
‫קיטרינג שייט‬
‫קייטרינג אבשה‬
‫קייטרינג טעם וצבע‬
‫קייטרניג גרציה‬
‫רפת ג‪.‬ח‪.‬א‬
‫רפת ג‪.‬ח‪.‬מ‬
‫רפת חפר‬
‫רפת עין החורש‬
‫רפת המעפיל‬
‫רפתות מושביות אחרות‬
‫שופרסל‬
‫‪ 600‬מק"י‬
‫סה"כ‬
‫‪8‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪-‬כרמל(‬
‫נספח ‪16‬‬
‫תארי‪10/03/09 :‬‬
‫מספרנו ‪47913 :‬‬
‫חוות דעת למכרז הפעלה קבוע למט"ש מעי צבי‬
‫הקדמה‬
‫מט"ש מעי צבי החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬בניהול חברת א‪.‬ל‪.‬ד ‪,‬שזכתה במכרז ההפעלה הזמני‬
‫למט"ש‪.‬‬
‫המכרז הזמני‪ ,‬שפורס בינואר ‪ 2007‬ונחת ביולי ‪ ,2007‬קבע כי תקופת החוזה הינה לשנה מתו‬
‫תקופת מבחני הקבלה וההרצה‪ ,‬דהיינו ‪ .14.10.08‬אפשרות להארכת החוזה באות תנאי ניתנה‬
‫לתקופה של שנה נוספת ועד לתקופה מצטברת מרבית של ‪ 3‬שני‪.‬‬
‫סוג ההתקשרות שנקבעה במכרז ההפעלה הזמני הינה התקשרות על בסיס של הוצאות קבועות‬
‫והוצאות משתנות‪ .‬כאשר‪ ,‬תחת סעי‪ $‬הוצאות קבועות נכללי כלל ההוצאות הנלוות לתפעול‬
‫ואחזקת המט"ש )ראה סעי‪ (1.2 $‬ותחת סעי‪ $‬ההוצאות המשתנות נכללי‪:‬‬
‫ חשבו חשמל‬
‫ חשבו פינוי בוצה‬
‫ חשבונות פולימרי‬
‫ הוצאות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות למט"ש‬
‫על פי החוזה שנקבע ע קבל ההפעלה‪ ,‬ההוצאות הקבועות משולמות ע"י הקבל ונכללות‬
‫בחשבו התפעול החודשי וההוצאות המשתנות משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי‬
‫בפרויקט‪.‬‬
‫ע סיו תקופת חוזה ההפעלה לקבל זמני‪ ,‬התבקש איגוד ערי להכי חוות דעת שתיבח את‬
‫סוגי ההתקשרות האפשריי עבור הפעלת המכו‪.‬‬
‫חוות דעת זו‪ ,‬נכתבה על בסיס איסו‪ #‬נתוני‪ $‬מקי‪ #‬על התנהלות המכו במהל שנת‬
‫ההפעלה הראשונה‪ ,‬ע‪ $‬זאת חשוב לציי כי ההיבט המשפטי של חוזי ההתקשרות לא נסקר‬
‫במסמ זה‪.‬‬
‫להל הנושאי הנסקרי במסמ(‪:‬‬
‫תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיי ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני הפעלה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סקירת ‪ 3‬סוגי התקשרות קבלנית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מסקנות והמלצות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיים‬
‫‪ 1.1‬תיאור בעלי התפקידים במכון‬
‫חברת א‪.‬ל‪.‬ד המתמחה בניהול‪ ,‬תפעול ותחזוקת מכוני טיהור שפכי החלה להפעיל את מכו‬
‫טיהור מעי צבי בסו‪ $‬ספטמבר ‪ .2007‬ע תחילת הפעלת המכו שכרה א‪.‬ל‪.‬ד את שירותי חברת‬
‫פלגי מי לתפעול היומי של המכו בניהולו של מנהל מט"ש ניר עציו‪.‬‬
‫חלוקת התפקידי במכו הינה כדלקמ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהנדס תהלי() עובד חברת א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬מהנדס תהלי( ע ניסיו של ‪ 25‬שנה בתפעול מכוני‬
‫טיהור רבי באר‪ +‬כמו‪ :‬נתניה‪ ,‬תנובות‪ ,‬קולחי השרו‪ ,‬רמת השרו ועוד‪ .‬במסגרת תפקידו‪,‬‬
‫קובע המהנדס את אופ תהלי( הטיפול במכו בהתא לתנאי המשתני‪ ,‬מנחה את מנהל‬
‫המכו לצורות התפעול השונות של המתקני בהתא לאיכות התהלי( ועוקב יומית אחר‬
‫השתנות איכות השפכי‪ ,‬הקולחי והבוצה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מנהל המט"ש) עובד חברת פלגי מי‪ ,‬אחראי בפועל על אחזקה שוטפת ותקופתית של‬
‫המתקני והציוד‪ ,‬תפעול מתקני הטיפול השוני‪ ,‬תחזוקת האתר‪ ,‬כיול מדי‪ ,‬הזמנות‪,‬‬
‫התנהלות מול ספקי וכו'‬
‫ג‪.‬‬
‫מפעיל המט"ש) ת‪.‬פ מנהל המט"ש‪ ,‬עובד חברת פלגי מי במשרה מלאה במכו הטיהור‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫איגוד ערי) נציג שלושת הרשויות המשמש גור מקצועי בניהול ופיקוח על תפקוד‬
‫המט"ש‪ .‬במסגרת תפקידו‪ ,‬האיגוד מקשר בי קבל ההפעלה לרשויות בכל הנושאי‬
‫האדמיניסטרטיביי ומשמש כגור מפקח על ניהול המכו ה בהיבט התפעולי וה בהיבט‬
‫התהליכי‪ .‬להל פירוט כללי לעבודת האיגוד במסגרת התפעול השוט‪ $‬של המכו‪:‬‬
‫ איסו‪ $‬חודשי של נתוני איכות והצלבת ע חשבונות הבוצה‪ ,‬הפולימרי‬
‫והחשמל‪.‬‬
‫ מעקב אחר מער( הטיפול והתחזוקה של המט"ש‪.‬‬
‫ ניהול חשבונות ‪ :‬קבל הפעלה)רשויות וקבל בוצה)רשויות‪.‬‬
‫ ניהול הזמנות ציוד ותחזוקה‪.‬‬
‫ קשרי ע ספקי הציוד במסגרת שנות האחריות‪.‬‬
‫ ישיבות מול מהנדס תהלי( ומנהל המט"ש‪.‬‬
‫ דו"ח שנתי לרשויות ולגורמי האכיפה‪.‬‬
‫ שירותי מחשב‬
‫‪ 1.2‬ניהול חשבונות לפי חוזה ההפעלה הקיים‬
‫כאמור‪ ,‬ע"פ החוזה הקיי חברת א‪.‬ל‪.‬ד מקבלת תשלו חודשי קבוע משלושת הרשויות בגי‬
‫תפעול ותחזוקה של המט"ש‪ ,‬כאשר התשלו כולל את הסעיפי הבאי‪:‬‬
‫א‪ .‬כוח אד‬
‫ב‪ .‬תחזוקת ציוד אלקטרומכני‪ ,‬חשמל ‪,‬בקרה וגנרטור‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחזוקת צנרת‬
‫ד‪ .‬שיפוצי ציוד‪ ,‬החלפת חלקי‪ ,‬בדיקות שבר ובלאי‪.‬‬
‫ה‪ .‬צביעה שוטפת ותקופתית של הציוד והמתקני‬
‫ו‪ .‬אספקת ציוד מכני וציוד תחזוקה‪ :‬דלקי‪ ,‬שמני‪ ,‬צבעי וכו'‬
‫ז‪ .‬תחזוקת מבני‬
‫ח‪ .‬תחזוקת האתר‬
‫ט‪ .‬ריסוס והדברה תקופתיי‬
‫י‪ .‬שמירה‬
‫‪2‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫בדיקות מעבדה והפקת דו"חות‬
‫ביטוחי‪ :‬שבר מכני‪ ,‬ציוד‪ ,‬צד שלישי‪ ,‬אחראיות מקצועית וחבות מעבידי‪.‬‬
‫פינוי גבבה וגרוסת חול‪.‬‬
‫יתר הוצאות המט"ש משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי בפרויקט וכוללות בעיקר‪:‬‬
‫חשבו חשמל‪ ,‬חשבו בוצה וחשבו פולימרי‪ .‬הוצאות אלו משתנות מידי חודש ותלויות בנתוני‬
‫תפעול התהלי( במכו הטיהור‪ .‬כאשר‪ ,‬חלוקת החשבונות בי הרשויות הינה‪:‬‬
‫חשבו חשמל) משול חודשית ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫‬
‫חשבו פינוי בוצה ופולימרי – משול חודשית ע"י מ‪.‬מ פרדיס‬
‫‬
‫חשבו מי) משול חודשית ע"י מ‪.‬א‪ .‬חו‪ $‬כרמל‬
‫‬
‫ביטוח נגד נזקי אש ופריצה) משול שנתית ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫‬
‫מלבד ההוצאות המשתנות‪ ,‬קיימות הוצאות נוספות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות שאינ‬
‫נכללות בחוזה ההפעלה ע הקבל‪ .‬דוגמא לרכישות שבוצעו ב)‪ :2008‬הזמנת ביוביות‪ ,‬מחפרו‬
‫לניקוש עשבי‪ ,‬רכישת תעלות נירוסטה לפיזור בוצה‪ ,‬רכישת מסנני לדיזות שטיפת מסמיכי‬
‫ועוד‪ .‬סיכו שנתי להוצאות המט"ש מפורט בהרחבה בסעי‪.2 $‬‬
‫במסגרת הפעלתו השוטפת של המט"ש נקבע מנגנו ניהול חשבונות חודשי המנוהל ע"י האיגוד‬
‫כמפורט להל‪:‬‬
‫א‪ .‬תפעול ותחזוקה) חשבו התפעול הקבוע נשלח ישירות לשלושת הרשויות ע"י א‪.‬ל‪.‬ד‬
‫ב‪ .‬בוצה ופולימרי) א‪.‬ל‪.‬ד וקבל הבוצה מעבירי מידי חודש‪ ,‬בנפרד‪ ,‬לאיגוד ערי את חשבו‬
‫הפולימרי והבוצה בהתאמה‪ .‬האיגוד בודק את חשבונות הבוצה והפולימרי לפי מעקב‬
‫חודשי ולאחר אישור מעביר את החשבונות לתשלו למ‪.‬מ‪ .‬פרדיס‪ ,‬במקביל האיגוד מעביר‬
‫בקשה למ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬א חו‪ $‬כרמל להשתתפות היחסית בחשבונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשמל) חשבו החשמל הרשו על ש מ‪.‬מ זכרו יעקב משול ישירות ע"י המועצה‬
‫והעתק נשלח לאיגוד ערי‪ .‬האיגוד מעביר בקשה למ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬א חו‪ $‬כרמל‬
‫להשתתפות היחסית בחשבו זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביטוח) חשבו הביטוח משול אחת לשנה ע"י מ‪.‬מ זכרו יעקב‪ .‬החשבו נשלח לאיגוד‬
‫והאיגוד מעביר בקשה לפרדיס וחו‪ $‬כרמל להשתתפות היחסית בחשבו‪.‬‬
‫ה‪ .‬רכישות והזמנות מיוחדות) קבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד מעביר את הבקשה לאיגוד ערי‪ ,‬האיגוד‬
‫בוח את חיוניות הבקשה ובמידת הצור( אוס‪ $‬הצעות מחיר לאישור שלושת הרשויות‪ .‬ע‬
‫קבלת האישור‪ ,‬האיגוד מוציא הזמנת עבודה‪/‬רכישה לקבל ההפעלה בתוספת תקורה של‬
‫‪ .12%‬את הקבלות האיגוד מעביר לשלושת הרשויות לפי חלק היחסי‪.‬‬
‫‪ 1.3‬סיכום העלות הכוללת לטיפול לשנת ‪ 2008‬ע"פ החוזה הקיים‬
‫העלות הכוללת לטיפול במט"ש מחודש ינואר ‪ 2008‬ועד דצמבר ‪ 2008‬מסוכמת בטבלה שלהל ‪:‬‬
‫זכרון יעקב )‪(₪‬‬
‫פרדיס )‪(₪‬‬
‫חוף כרמל )‪(₪‬‬
‫סה"כ‬
‫תפעול ותחזוקה‬
‫‪67.57%‬‬
‫‪393,339‬‬
‫‪18.96%‬‬
‫‪110,370‬‬
‫‪13.47%‬‬
‫‪78,412‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪582,120‬‬
‫חשמל‬
‫‪595,582‬‬
‫‪167,119‬‬
‫‪118,729‬‬
‫‪881,429‬‬
‫פולימרים‬
‫‪73,601‬‬
‫‪20,652‬‬
‫‪14,672‬‬
‫‪108,925‬‬
‫בוצה‬
‫‪195,320‬‬
‫‪54,806‬‬
‫‪38,937‬‬
‫‪289,063‬‬
‫צריכת מים‬
‫‪13,404‬‬
‫‪3,761‬‬
‫‪2,672‬‬
‫‪19,837‬‬
‫ביטוח אש ופריצה‬
‫‪24,225‬‬
‫‪6,797‬‬
‫‪4,829‬‬
‫‪35,851‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1,295,469‬‬
‫‪363,506‬‬
‫‪258,250‬‬
‫‪1,917,225‬‬
‫סוג החשבון‬
‫‪3‬‬
‫מלבד מרכיבי ההוצאות המפורטות בטבלה שלעיל בוצעה השנה הוצאה נוספת של ‪1 197,933‬‬
‫לטיפול בבעיית הרעש מצנרת האוויר של המפוחי‪ .‬הוצאה זו הינה בגדר השקעה חד פעמית ולכ‬
‫לא נכנסה לחישוב המחיר הכולל לטיפול במ"ק שפכי‪ ,‬כפי שמוצגת להל‪:‬‬
‫חישוב העלות בפועל לטיפול במ"ק שפכים‬
‫סה"כ הוצאות ‪2008‬‬
‫‪1,917,225‬‬
‫‪₪‬‬
‫סה"כ שפכים ‪2008‬‬
‫‪1,588,796‬‬
‫מ"ק‬
‫מחיר למ"ק‬
‫‪1.21‬‬
‫‪/₪‬מ"ק‬
‫‪ 1.4‬יתרונות‪/‬חסרונות לחוזה הקיים‬
‫חוות דעת זו מבוססת על ניסיו שנצבר במש( שנה וחצי בה המט"ש פועל על פי המתכונת‬
‫המתוארת לעיל‪ .‬במהל( תקופה זו האיגוד עקב אחר התנהלות קבל ההפעלה‪ ,‬קבל הבוצה‬
‫ומערכת הגומלי רשויות)איגוד)קבלני‪ .‬מתו( מערכת זו נית לעלות ‪ 2‬מסקנות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬קבל ההפעלה‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬בשיתו‪ $‬קבל המשנה‪ ,‬פלגי מי‪ ,‬הצליחו ליצור מערכת עבודה טובה‬
‫ויעילה ב)‪ 2‬היבטי עיקריי‪:‬‬
‫א‪ .‬בהיבט התהליכי‪ ,‬המט"ש מנוהל באופ מקצועי ביותר ע"י מהנדס תהלי( ע‬
‫ניסיו רב מטע חברת א‪.‬ל‪.‬ד‪ .‬איכות הקולחי שהתקבלה במהל( שנת‬
‫ההפעלה הראשונה עמדה ביעדי התכנו באופ מלא עבור חומר אורגני ‪,‬מוצקי‬
‫מרחפי ואמוניה‪ ,‬ובאופ חלקי עבור חנק וזרח‪ .‬כמו כ‪ ,‬איכות הבוצה‬
‫שהופקה עמדה לאור( כל השנה ביעדי התכנו ובתקנות לסילוק בוצה )ראה‬
‫סיכו בדו"ח השנתי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהיבט התפעולי‪ ,‬תחזוקת הציוד בוצעה במהל( כל התקופה בהתא להוראות‬
‫היצרני השוני ולפי תוכנית עבודה שבועית מסודרת של קבל המשנה‪ ,‬פלגי‬
‫מי‪ .‬בנוס‪ ,$‬הניסיו הנצבר בהפעלת ‪ 2‬מכוני טיהור זהי‪ ,‬תר משמעותית‬
‫לאופ בו טופלו תקלות במכו‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול חשבונות– מנגנו ניהול החשבונות המתואר בסעי‪ 1.2 $‬לא הצליח לעבוד בצורה‬
‫מיטבית במהל( תקופת ההפעלה של המט"ש‪ .‬הבעיות שנוצרו ה‪:‬‬
‫א‪ .‬עיכוב בהחזרי התשלומי בי הרשויות‬
‫ב‪ .‬עיכוב בהעברת התשלו החודשי הקבוע לקבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיכוב בהעברת התשלו לקבל הבוצה‬
‫חשוב להבי כי במקרה של קבל פינוי הבוצה‪ ,‬החשבו מורכב מתשלו עבור ההובלה‬
‫ותשלו עבור הכניסה לאתר הקומפוסטציה‪ .‬היות וההובלה משולמת ע"י קבל הבוצה‬
‫לחברה פרטית‪ ,‬כל עיכוב בהחזרי התשלומי לקבל גוררי אותו למימו ביניי ‪ ,‬אותו הוא‬
‫לא יכול לשאת‪.‬‬
‫עיכובי אלו גרמו לקבל פינוי הבוצה להפסיק את הפינוי עד קבלת החזרי התשלומי‪.‬‬
‫במצב זה הנזק למט"ש עלול להיות הרסני לתהלי( הטיפול ובנוס‪ $‬ליצור מטרדי ריחות‬
‫קשי לתושבי האזור‪.‬‬
‫עבור קבל ההפעלה א‪.‬ל‪.‬ד‪ ,‬מרווח המימו אמנ גדול יותר‪ ,‬אול ג במקרה שלו עיכובי‬
‫לאור( זמ בתשלו התפעול והפולימרי‪ ,‬מקשי עליו להוציא הזמנות בזמ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני ‪2008‬‬
‫פרק זה מבוסס על תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות לאחזקת המכו בכללותו‪ ,‬בהתא‬
‫לעלויות בפועל ולאומדני מקורבי‪ ,‬וזאת ללא תלות בעלות התפעול והתחזוקה שנקבעה ע"י א‪.‬ל‪.‬ד‬
‫במכרז ההפעלה‪.‬‬
‫נציי כי‪ ,‬חישוב העלות למ"ק מבוסס על העלות השנתית המלאה להפעלת המכו מחולקות בכמות‬
‫השפכי השנתית שנכנסה למכו‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬העלות השנתית להפעלת המכו חולקה ל)‪ 4‬סעיפי‪:‬‬
‫‪ .1‬הוצאות משתנות‪ :‬חשמל‪ ,‬פולימרי‪ ,‬מי‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬גבבה וגרוסת‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות קבועות‪ :‬כוח אד‪ ,‬שמירה‪,‬ביטוחי וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬עלות תחזוקת ציוד מונעת‬
‫‪ .4‬הוצאות בגי השכרת שירותי תחזוקה וטיפול של חברות חיצוניות‬
‫‪ 2.1‬הוצאות משתנות‬
‫בסעי‪ $‬זה נכללות הוצאות החשמל‪ ,‬פינוי הבוצה‪ ,‬צריכת פולימרי ‪ ,‬צריכת מי שפירי ופינוי‬
‫גבבה וגרוסת חול‪ ,‬כפי שסוכמו מהחשבונות בפועל בשנת ‪ 2008‬ומפורטות בטבלה ‪ 1‬שלהל‪:‬‬
‫טבלה ‪ : 1‬עלויות שנתיות להוצאות משתנות‬
‫סעיף‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כמות שנתית‬
‫פירוט‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פינוי גבבה להטמנה‬
‫פינוי גרוסת להטמנה‬
‫צריכת מים שפירים‬
‫הוצאות חשמל‬
‫‪ 48‬טון לשנה‬
‫‪ 96‬טון לשנה‬
‫‪ 5320‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫כ‪ 2,000,000-‬קווט"ש‪/‬שנה‬
‫‪/₪ 150‬טון‬
‫‪/₪ 150‬טון‬
‫‪5‬‬
‫פינוי בוצה‬
‫‪ 2005‬טון‪/‬שנה‬
‫‪6‬‬
‫פולימרים‬
‫‪ 6,800‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫עלות‬
‫שנתית‬
‫‪7,200‬‬
‫‪14,400‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪881,430‬‬
‫‪/₪ 2000‬הובלה‬
‫‪/₪ 59‬טון כניסה לאתר‬
‫‪2.7 euro/kg‬‬
‫סה"כ עלות שנתית להוצאות משתנות‬
‫‪289,063‬‬
‫‪108,925‬‬
‫‪1,321,017‬‬
‫‪ 2.2‬הוצאות קבועות‬
‫בסעי‪ $‬ההוצאות הקבועות נכללות עלויות כגו‪ :‬כוח אד‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬שמירה וביטוחי‪ .‬טבלה‬
‫‪ 2‬שלהל מפרטת את סעיפי ההוצאות הקבועות‪ ,‬כאשר העלויות בסעיפי ‪ 1)4‬נלקחו מחברת‬
‫א‪.‬ל‪.‬ד‪ .‬והעלות בסעי‪ 5 $‬נלקחה מהפרמיה השנתית המשולמת ע"י מ‪.‬מ זכרו‪.‬‬
‫טבלה ‪ : 2‬עלויות שנתיות להוצאות קבועות‬
‫סעיף‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כוח אדם‪+‬רכב‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫שמירה‬
‫‪4‬‬
‫ביטוחים של הקבלן‬
‫‪5‬‬
‫ביטוח של הבעלים‬
‫פירוט‬
‫מנהל מכון‪,‬מפעיל‪ ,‬ומהנדס תהליך‬
‫כולל עלות חומרים‬
‫כולל תשלום לחברת השמירה‬
‫ביטוח שבר מכני‪,‬ציוד‪ ,‬צד שלישי‪,‬‬
‫אחראיות מקצועית‪,‬חבות מעבידים‬
‫וביטוח סביבתי‬
‫נזקי אש ופריצה‬
‫סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות‬
‫‪5‬‬
‫מחיר חודשי‬
‫‪25000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪8000‬‬
‫מחיר שנתי‬
‫‪300000‬‬
‫‪84,000‬‬
‫‪96000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪48000‬‬
‫‪2,988‬‬
‫‪35851‬‬
‫‪563,851‬‬
‫‪ 2.3‬עלות ציוד לתחזוקה מונעת‬
‫בסעי‪ $‬זה נכללת עלות תוכנית התחזוקה של כלל הציוד במט"ש‪ ,‬שנבנתה ע"פ הוראות יצרני‬
‫הציוד השוני‪ .‬תוכנית זו מבוצעת באופ מלא במט"ש ע"י המפעיל ובפיקוח מנהל המכו‪ ,‬וכוללת‬
‫את עלות הציוד המשמש לתחזוקת שבר‪ ,‬כמו‪ :‬שמני‪ ,‬דלקי‪ ,‬פילטרי וכו'‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬שלהל מציגה את העלויות השנתיות לתחזוקה מונעת‪ ,‬כפי שנלקחו מחברת א‪.‬ל‪.‬ד‪:‬‬
‫טבלה ‪ : 3‬עלויות ציוד לתחזוקה מונעת‬
‫סעיף‬
‫סוג הציוד‬
‫‪1‬‬
‫מגובים מכאניים‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ממיין גרוסת‬
‫‪ 10‬מערבלים אנכיים‬
‫‪ 3‬מפוחים‬
‫‪5‬‬
‫גנרטור‬
‫‪6‬‬
‫גשרים באגני שיקוע‬
‫‪7‬‬
‫‪ 2‬משאבות קולחים‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מערבל טבול מבנה ‪H‬‬
‫מערבל טבול מבנה ‪I‬‬
‫מערכת פולימרים למסמיכים‬
‫‪11‬‬
‫‪ 2‬מסמיכים‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 4‬משאבות מינון פולימרים‬
‫‪ 2‬מערבלים למיכלי הכנה‬
‫‪14‬‬
‫‪ 2‬צנטריפוגות‬
‫‪15‬‬
‫‪ 4‬משאבת הזנת בוצה לצנטריפוגות‬
‫‪16‬‬
‫מסועים לסילוק בוצה ‪2‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫לוחות חשמל ובקרה‬
‫תאורת חוץ‬
‫פעילות תחזוקה‬
‫גירוז‪+‬ניקוי‬
‫החלפת שמן גיר‬
‫גירוז‪+‬ניקוי‬
‫החלפת שמן‬
‫החלפת שמן‪,‬גירוז וניקוי פילטר אוויר‬
‫החלפת שמנים ופילטרים‬
‫עלות סולר‬
‫החלפת שמן גיר‬
‫גירוז‬
‫גירוז‬
‫החלפת שמן‬
‫החלפת שמן‬
‫החלפת שמן‬
‫החלפת אטמים לברזי פיקוד מים‬
‫החלפת שמן‬
‫גירוז‬
‫החלפת שמן‬
‫החלפת שמן‬
‫גירוז ‪ 2‬מיסבים‬
‫גירוז ‪ 4‬מיסבים‬
‫החלפת שמן גיר ‪BOX‬‬
‫החלפת מיסבים‬
‫החלפת שמן‬
‫גירוז‬
‫החלפת שמן גיר למנועים‬
‫טיפול ע"י חשמלאי מוסמך כולל שנאים‬
‫החלפת מנורות וספקים‬
‫סה"כ עלות שנתית לתחזוקת ציוד מונעת‬
‫‪6‬‬
‫תדירות‬
‫תחזוקה‬
‫שבועיים‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שבועיים‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫כל ‪ 3000‬ש"ע‬
‫שנה‪1/‬‬
‫‪ 12‬ש"ע בשנה‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שבועיים‪1/‬‬
‫שבועיים‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫חצי שנה‪1/‬‬
‫חצי שנה‪1/‬‬
‫‪/3‬שנה‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שבוע‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫כל ‪ 100‬ש"ע‬
‫כל ‪ 200‬ש"ע‬
‫כל ‪ 2000‬ש"ע‬
‫כל ‪ 5000‬ש"ע‬
‫שנה‪1/‬‬
‫חודש‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫שנתיים‪1/‬‬
‫עלות שנתית‬
‫)‪(₪‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪250‬‬
‫‪1800‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪5880‬‬
‫‪150‬‬
‫‪180‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪480‬‬
‫‪100‬‬
‫‪30‬‬
‫‪832‬‬
‫‪416‬‬
‫‪600‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪240‬‬
‫‪200‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪29,708‬‬
‫‪ 2.4‬הוצאות בגין השכרת שירותים של חברות חיצוניות‬
‫בסעי‪ $‬זה נכללות העלויות הנלוות להשכרת שירותי חיצוניי למט"ש‪ ,‬כגו‪ :‬ביוביות‪ ,‬אנשי בקרה‪,‬‬
‫חשמלאי ועוד‪ .‬פירוט מלא להוצאות השנתיות עבור השכרת שירותי חיצוני מוצגות בטבלה ‪:4‬‬
‫טבלה ‪ : 4‬הוצאות בגי הזמנת שירותי מחברות חיצוניות‬
‫סעיף‬
‫סוג ההוצאה‬
‫תדירות שנתית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫עבודת חשמלאי‬
‫עבודת איש בקרה‬
‫תקלות במנועים ומשאבות‬
‫ביוביות לאחזקה שוטפת‬
‫אנשי שירות למדי חמצן וספיקה‬
‫טיפול למערכות כיבוי אש‬
‫ריסוס עשבים והדברת יתושים‬
‫ועכברים‬
‫תחזוקת אתר )שער וגדרות(‬
‫כ‪ 3-‬תקלות בחודש=‪ 12‬בשנה‬
‫כ‪ 4-‬פעמים בשנה )‪ 4‬שעות כל ביקור(‬
‫‪ 1-2‬משאבות‪/‬שנה‬
‫כ‪ 6-‬שנה‬
‫‪/1‬רבעון )‪ 4‬שעות כל ביקור(‬
‫שנה‪1/‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫עלות‬
‫יחידה‬
‫‪200‬‬
‫‪60$‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪60$‬‬
‫שנה‪1/‬‬
‫עלות שנתית‬
‫)‪(₪‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪3840‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪9000‬‬
‫‪2880‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪1500‬‬
‫עבודת מחפרון פעמיים בשנה‬
‫‪3000‬‬
‫‪38,120‬‬
‫סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות‬
‫‪ 2.5‬חישוב המחיר הכולל למ"ק שפכים מטופלים‬
‫המחיר הכולל למ"ק שפכי מטופלי הינו ס( כל העלויות המפורטות בסעיפי ‪ 2.1)2.4‬מחולקות‬
‫בכמות השפכי הכוללת שנכנסה למכו בשנת ‪.2008‬‬
‫בסיכו שנתי‪ ,‬כמות השפכי שטופלה בשנת ‪ 2008‬במט"ש מעי צבי הינה‪ 1,588,796 :‬מ"ק‬
‫ס( כל הוצאות השנתיות לפי סעפי ‪1 1,952,700 : 2.1)2.4‬‬
‫ש "ח‬
‫מחיר כולל למ"ק שפכי‪ $‬מטופלי‪:$‬‬
‫מ "ק‬
‫‪1,952,700‬‬
‫‪= 1.23‬‬
‫‪1,588,796‬‬
‫בתרשי שלהל נית לראות את ההתפלגות היחסית של מרכיבי הוצאות הטיפול במט"ש כפי‬
‫שנסקרו לעיל‪:‬‬
‫פילוג הוצאות הטיפול‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪29%‬‬
‫משתנות‬
‫קבועות‬
‫תחזוקה מונעת‬
‫שרותים חיצוניים‬
‫‪67%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.3‬‬
‫סקירת סוגי התקשרות להפעלת מכוני טיהור‬
‫כיו באר‪ +‬מקובלי שלושה סוגי התקשרות עיקריי להפעלת מכוני טיהור‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי מחיר למ"ק‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי הוצאות קבועות ומשתנות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעלה עצמית ע"י הרשויות‪.‬‬
‫הסקירה שלהל מסכמת את שלושת סוגי התקשרות אלו‪:‬‬
‫‪ 3.1‬הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק‬
‫הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק מקובלת כיו בהרבה מכוני טיהור באר‪ .+‬לפי סוג‬
‫התקשרות זה כל הוצאות הטיפול לרבות הוצאות משתנות ממומנות ע"י הקבל‪ ,‬כאשר התמורה‬
‫החודשית משולמת לו על פי מחיר אחיד למ"ק המוכפל בספיקת השפכי החודשית שנכנסה‬
‫למט"ש‪.‬‬
‫יתרונות‬
‫• עלות הפעלה נמוכה יחסית בגלל אלמנט התחרות‪.‬‬
‫• התעסקות מינימלית של הרשויות בהפעלת המכו‪.‬‬
‫• מנגנו ניהול קל יחסית בהשוואה להפעלה ע"י רשות‪ ,‬היות והעבודה היא ע"פ חוזה‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫• החיסרו העיקרי בחוזה מסוג זה הינו אופ תחזוקת המכו) הקבל מעוניי להוזיל את‬
‫עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח עבודתו‪ ,‬ולכ ברב המקרי מתקיימת‬
‫במכו אחזקת שבר בלבד ולא קיימת מוטיבציה לשדרוג והחלפת מכלולי‪.‬‬
‫• החלפת ציוד רק באחזקת שבר‪.‬‬
‫• חיסכו בעלויות החשמל‪ ,‬פינוי הבוצה והפולימרי על חשבו איכות הקולחי והבוצה‪.‬‬
‫• הפעלה לקויה של המכו עלולה להביא לטענות )לפעמי בלתי צודקות( לגבי איכות‬
‫השפכי )רעלני(‪.‬‬
‫• מרכיב כוח האד אינו בר שליטה ובמקרי רבי חסרה מומחיות ומקצועיות‪.‬‬
‫• מנהל המכו משות‪ $‬למספר מכוני‪.‬‬
‫• מינימו השקעה ) רווח מקסימלי‬
‫‪ 3.2‬הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות והוצאות משתנות‪.‬‬
‫הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות ומשתנות הינה סוג החוזה שנבחר במהל( שנת‬
‫ההפעלה הראשונה עבור קבל ההפעלה הזמני‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד‪.‬‬
‫כפי שתואר בסעי‪ 1 $‬שלעיל ‪ ,‬על פי סוג חוזה זה הקבל משל עבור ההוצאות הקבועות לתפעול‬
‫המט"ש כמפורט בסעי‪ 1.2 $‬והרשויות משלמות עבור ההוצאות המשתנות‪ ,‬בניה‪ :‬חשמל‪ ,‬מי‪,‬‬
‫פינוי בוצה ופולימרי‪.‬‬
‫היתרו הגדול ביותר בחוזה מסוג זה הינו הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות‬
‫המשתנות( מהוצאות הקבל‪ .‬במצב זה‪ ,‬הרווח הקבלני אינו תלוי בעלות הטיפול‪ ,‬אלא רק במרכיבי‬
‫העלות הקבועה‪ ,‬שבעיקר‪:‬‬
‫) כוח אד‬
‫) בדיקות מעבדה‬
‫) ביטוחי‬
‫) שמירה‬
‫) פינוי גבבה וגרוסת‬
‫) הזמנות שירותי חברות חיצוניות‬
‫) עלות הציוד לתחזוקה מונעת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫במרבית המקרי‪ ,‬מרכיבי עלויות אלו משותפי לפרויקטי נוספי שבאחריות הקבל‪ ,‬ולכ עלות‬
‫זולה יחסית‪ .‬כ( לדוגמא‪ ,‬כוח אד הינו מרכיב עלות אשר נחלק על פני מספר פרויקטי‪ .‬יתר‬
‫המרכיבי‪ ,‬עלות אמנ ייחודיות למט"ש‪ ,‬אול סוג ההוצאה משות‪ $‬למט"שי נוספי שבאחריות‬
‫הקבל‪ ,‬ולכ יש באפשרותו להשיג מחירי מוזלי עבור‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬קיימת מוטיבציה לקבל לבצע את תוכנית התחזוקה המונעת‪ ,‬היות ועלותה נמוכה‬
‫יחסית אול התועלת המושגת לטווח ארו( גבוהה‪ .‬לסיכו‪:‬‬
‫יתרונות‬
‫• מרכיב ההוצאה העיקרי במט"ש )ההוצאות המשתנות( אינו באחריות הקבל ולפיכ(‬
‫נמנעי שיקולי חיסכו העלולי לפגוע בציוד לטווח ארו(‪.‬‬
‫• שיקו ציוד בהתא לדרישות המכו‪ ,‬היות ומרכיב זה אינו באחריות הקבל‪.‬‬
‫• שקיפות מידע) הקבל אינו מעוניי להסתיר תקלות אלא להציפ על פני השטח‪.‬‬
‫• שמירה על איכות תהלי( טובה‪ ,‬היות ומרכיבי העלות המשתנה )חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‬
‫ופולימרי( אינו מהווה שיקול לחיסכו בתהלי(‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫• עלות הטיפול גבוהה יותר בהשוואה לחוזה לפי מ"ק‪.‬‬
‫• הרשויות נדרשות להתעסקות חודשית ע הוצאות המט"ש‪.‬‬
‫• לקבל אי אינטרס לחסו( בעלויות ההוצאות המשתנות היות וה אינ באחריותו‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הפעלה עצמית ע"י הרשויות‬
‫הפעלה מסוג זה מקובלת בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד‪ ,‬כדוגמת השפד"‪ ,‬מכו טיהור חיפה‬
‫ומכו טיהור ירושלי‪ .‬הסיבה לכ( נעוצה בעובדה שהפעלה מסוג זה יקרה מאוד בהשוואה‬
‫להפעלה ע"י קבל ממספר סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬לא קיי מנגנו תחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬דורש הקצאת כוח אד בלעדי להפעלה‪ ,‬בעוד שבחברות קבלניות הוצאות החברה‬
‫ממומנות ממספר רב של פרויקטי הנשלטי ע"י אותו כוח אד‪.‬‬
‫‪ .3‬אחזקה מונעת בהתא להוראות יצרני הציוד‪.‬‬
‫‪ .4‬שיקו ציוד בהתא לדרישת המט"ש‪.‬‬
‫‪ .5‬מנגנו ציבורי הינו בדר"כ מנגנו מנופח הסובל מבזבזנות יתר‪.‬‬
‫מסיבות אלו‪ ,‬סוג התקשרות זה מקובל בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד‪ ,‬בה עלות הטיפול‬
‫למ"ק יורדת ככל שספיקת השפכי עולה )יתרו הגודל(‪ .‬לסיכו‪:‬‬
‫יתרונות‬
‫• אחזקה מונעת ושיקו ציוד מתבצעי ללא דיחוי ובהתא לדרישת המתק‪.‬‬
‫• שליטה טובה יותר באיכויות הקולחי והבוצה‪.‬‬
‫• מזעור הליקויי בהפעלת המכו ע"י ניהול ובקרת תהלי( מקצועיי‪.‬‬
‫• כוח אד בשליטה מלאה של הלקוח‪.‬‬
‫• נית לשלוט על ההוצאות ע"י בקרה כלכלית מסודרת‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫• עלות הפעלה יקרה יותר מקבל בסדר גודל של ‪.10%)15%‬‬
‫• קשה לניהול במקרה שמדובר במספר רשויות בעלות אינטרסי שוני‪.‬‬
‫• מנגנו ציבורי) מנגנו מנופח‬
‫• לחצי להכנסת עובדי שיתכ ואינ מתאימי )מינוי פוליטיי(‬
‫• גו‪ $‬ציבורי ללא מטרות רווח בדר( כלל מתאפיי במוטיבציה קטנה יותר להתייעלות‬
‫בהשוואה לחברות קבלניות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.4‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫ההחלטה מהו סוג ההתקשרות הנכו עבור תפעול מכוני טיהור אינה פשוטה‪ .‬מחד‪ ,‬עומדת העלות‬
‫החודשית למ"ק ומאיד(‪ ,‬עומדת תחזוקת הציוד ושימור האתר על מרכיביו השוני‪ .‬ולכאורה‪ ,‬שני‬
‫פרמטרי אלו לא ניתני להפרדה‪ .‬אול‪ ,‬במרבית חוזי ההתקשרות שני פרמטרי אלו אינ עולי‬
‫בקנה אחד מנקודת ראותו של הקבל‪ .‬הקבל מעוניי להציע את המחיר הנמו( ביותר למ"ק על מנת‬
‫לזכות במכרז ומקביל להוזיל מצידו את עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח‬
‫עבודתו‪ .‬התנהלות שכזו עלולה לפגוע ה בטווח הקצר וה בטווח הארו( במכו הטיהור‪ .‬בטווח‬
‫הקצר‪ ,‬הוזלה בעלויות התפעול עלולה לפגוע באיכות הקולחי והבוצה המופקות מהמכו‪ .‬בטווח‬
‫הארו( הפגיעה הגדולה ביותר היא בתחזוקת המתקני והציוד ‪,‬שהינ מרכיב גדול בהשקעת ההו‬
‫של הפרויקט‪ .‬דוגמא מובהקת לכ( מצאנו במכו טיהור חדרה‪ ,‬שפעל במש( כ)‪ 10‬שני בשיטה זו‬
‫וסבל מתחזוקה לקויה קשה אשר הביאה להרס הציוד והשקעות גדולות לשיקומו‪.‬‬
‫במסגרת עבודת האיגוד בפיקוח על מכוני טיהור באזור‪ ,‬נחשפנו לשלושת סוגי ההתקשרות‬
‫שנסקרו בפרק ‪ ,3‬ולעניות דעתנו‪ ,‬חוזה ההתקשרות הקיי מבצע חלוקת אחריות נכונה בי בעלי‬
‫המכו לקבל ההפעלה‪.‬‬
‫לפי חלוקה זו‪ ,‬מופרדי ‪ 2‬מרכיבי חשובי ביותר משיקולי הרווח של הקבל‪ :‬תחזוקת הציוד‬
‫ושמירה על איכות תהלי( תקינה‪ .‬בטווח הקצר‪ ,‬התשלו החודשי נראה לכאורה גבוה לעומת‬
‫מחירי אטרקטיביי המוצעי בחוזי על בסיס מחיר לפי מ"ק‪ ,‬א( בטווח הארו( המשמעות היא‬
‫עלויות גבוהות מאוד לשיקו הציוד‪.‬‬
‫השוואה בי המחיר למ"ק המשול כיו בפועל )‪/ 1 1.21‬מ"ק) ראה סעי‪ (1.3 $‬לעומת המחיר‬
‫למ"ק שחושב לפי תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות במט"ש )‪/1 1.23‬מ"ק ) ראה פרק‬
‫‪ ,(2‬מראה כי ההפרשי אינ משמעותיי והעלות לטיפול במ"ק שפכי עומדת כיו על כ)‪1.2‬‬
‫‪/1‬מ"ק‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,$‬המלצתנו היא להמשי במתכונת הקיימת‪ ,‬כאשר את מנגנו ניהול החשבונות הקיי‪$‬‬
‫נית לשפר בדרכי‪ $‬שונות‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלו בגי תפעול) היות ותשלו זה הינו חודשי וקבוע נית לקבוע כי האיגוד ירכז‬
‫בתחילת כל שנה ‪ 12‬המחאות מכל רשות וידאג מידי חודש להעביר אות לקבל ההפעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תשלו עבור פינוי בוצה) קבל הבוצה הציע להגיע איתו להסכ על תשלו חודשי קבוע‬
‫שיקבע על פי ממוצע שנתי וישול לו כמידי חודש בהוראת קבע‪ ,‬כאשר אחת לשנה יבוצעו‬
‫קיזוזי בהתא לחשבונות החודשיי‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קר ב דוד)מלאכי‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו)כרמל‬
‫ ‪ 10‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪17‬‬
‫תארי‪11/03/10 :‬‬
‫מספרנו ‪51942 :‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫אלי אבוטבול ראש מועצה מקומית זכרו יעקב‬
‫כרמל סלע – ראש מועצה אזורית חו כרמל‪.‬‬
‫יונס מרעי ראש מועצה מקומית פרדיס‬
‫דני שניר גזבר מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫סאלח חוסי גזבר מ‪.‬מ פרדיס‬
‫דורו ליפקונסקי מנכ"ל החברה לטיפול במי חו כרמל בע"מ‬
‫הנדו‪ :‬מט"ש מעי צבי אלטרנטיבות לבחינת מנגנו התחשבנות לפי ספיקה‬
‫בישיבת רשויות מתארי ה‪ 10/01/10‬התבקש האיגוד להכי חוות דעת לבחינת חלופות‬
‫להתחשבנות לפי ספיקת שפכי‪ #‬מדודה לעומת ספיקת שפכי‪ #‬מחושבת‪.‬‬
‫כיו‪ ,#‬מנגנו ניהול החשבונות השוטפי‪ #‬של המט"ש מבוסס על יחס חלוקה שנקבע ע‪#‬‬
‫הקמת הפרויקט‪ ,‬לפיו חלקה של כל רשות במתק הינו‪:‬‬
‫‪ 67.57%‬מועצה מקומית זכרו יעקב‬
‫‪ 18.96%‬מועצה מקומית פרדיס‬
‫‪ 13.47%‬מועצה אזורית חו הכרמל‬
‫לצור הכנת חוות הדעת האיגוד אס את נתוני צריכות המי‪ #‬משלושת הרשויות כפי‬
‫שמדווחות לרשות המי‪ #‬עבור השני‪ 2008 #‬ו‪ 2009‬ואת עלויות ההקמה למדי ספיקה‪,‬‬
‫כפי שהוערכו ע"י ח‪.‬ג‪.‬מ‪.‬‬
‫להל ‪ 2‬האלטרנטיבות שנבחנו כפתרו למנגנו התחשבנות חדש‪.‬‬
‫‪ .1‬אלטרנטיבה ‪ 1‬מנגנו התחשבנות על פי ספיקת שפכי‪ $‬מחושבת‬
‫חישוב ספיקת השפכי‪ #‬של כל רשות מתבסס על נתוני צריכות המי‪ ,#‬כפי שמדווחי‪ #‬מידי‬
‫שנה לרשות המי‪.#‬‬
‫נתוני‪ #‬אלו מתחלקי‪ #‬ל‪ 3‬חלקי‪ #‬עיקריי‪:#‬‬
‫א‪ .‬צריכה עירונית‪:‬‬
‫ צריכה למגורי‪ #‬כולל גינו פרטי‬
‫ חינו‬
‫ ספורט ובריכות‬
‫ גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫ מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫צריכה‬
‫צריכה‬
‫בריאות‬
‫בתי מלו‬
‫מסחר ומלאכה‬
‫בנייה‬
‫תעשייתית‬
‫חקלאית‬
‫‪ 1.1‬נתוני צריכות המי‪ $‬במ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬מ פרדיס לשנת ‪2008‬‬
‫נתוני התפלגות צריכות המי‪ #‬במ‪.‬מ זכרו ובמ‪.‬מ פרדיס‪ ,‬כפי שדווחו לרשות המי‪ #‬בשנת‬
‫‪ ,2008‬מוצגי‪ #‬בטבלה ‪ 1‬שלהל‪ .‬הטבלה מפרטת את צריכות המי‪ #‬בפועל‪ ,‬ללא הפחת‪,‬‬
‫כפי שסופקו לצרכני‪ #‬ובהתא‪ #‬לקריאות שעוני המי‪ #‬ברשות )ראה ג‪ #‬נספח ‪:(1‬‬
‫טבלה ‪ 1‬התפלגות צריכות המי‪ #‬ברשויות לפי נתוני רשות המי‪ #‬לשנת ‪2008‬‬
‫קטגוריה‬
‫צריכה‬
‫עירונית‬
‫צריכה ביתית‬
‫גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי‪(#‬‬
‫חינו‬
‫ספורט ובריכות‬
‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות בריאות‬
‫בתי מלו‬
‫מסחר ומלאכה‬
‫מוסדות בטחו ותחבורה‬
‫בנייה‬
‫אחר‬
‫צריכה תעשייתית בהקצבה‬
‫צריכה חקלאית‬
‫סה"כ צריכה כוללת‬
‫צריכת מי‪) $‬מ"ק‪/‬שנה(‬
‫מ‪.‬מ זכרו יעקב מ‪.‬מ פרדיס‬
‫‪416,272‬‬
‫‪1,130,979‬‬
‫‪144,732‬‬
‫‪357,406‬‬
‫‬
‫‪34,716‬‬
‫‬
‫‪25,735‬‬
‫‬
‫‪128,796‬‬
‫‪288,717‬‬
‫‪14,340‬‬
‫‬
‫‪8,125‬‬
‫‬
‫‪147,994‬‬
‫‪6,378‬‬
‫‪56,119‬‬
‫‬
‫‪24,664‬‬
‫‪20,973‬‬
‫‪67,014‬‬
‫‪730‬‬
‫‬
‫‬
‫‪63,885‬‬
‫‬
‫‪2,552‬‬
‫‪877,802‬‬
‫‪2,062,325‬‬
‫צריכה תעשייתית עבור הצריכה התעשייתית חשוב להפריד את המפעלי‪ #‬הנכללי‪#‬‬
‫תחת קטגוריה זו‪ ,‬היות ולא כול‪ #‬מזרימי‪ #‬את שפכיה‪ #‬למט"ש‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬יקב התשבי מפנה את כל השפכי‪ #‬שלו ומפעלי הביטחו כלל אינ‪ #‬מחוברי‪#‬‬
‫למט"ש ומזרימי‪ #‬את שפכיה‪ #‬לבורות סופגי‪.#‬‬
‫המפעלי‪ #‬הנכללי‪ #‬בצריכה התעשייתית בהקצבה בזכרו הינ‪) #‬ראה נספח ‪:(2‬‬
‫‪ .1‬יקב זכרו יעקב )אגודת הכורמי‪ 30,600 – (#‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫‪ .2‬חרושת חומרי נפ‪ 5,040 0‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫‪ .3‬בת ח משרד הבטחו ‪ 26,316‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫‪ .4‬יקבי הברו )התישבי( ‪ 4,461‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫‪2‬‬
‫מפעלי בת אל )מפעלי‪ #‬גרמניי‪ (#‬הצורכי‪ 3750 #‬מ"ק‪/‬שנה אינ‪ #‬מופיעי‪ #‬בקטגורית‬
‫"צריכה תעשייתית" היות ואינ‪ #‬זכאי‪ #‬להקצבת מי‪ ,#‬אול‪ #‬נכללי‪ #‬תחת קטגוריית מסחר‬
‫ומלאכה ולפיכ נלקחי‪ #‬כבר בחשבו‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,#‬מתו רשימה זו רק יקב זיכרו מזרי‪ #‬למט"ש ולכ יש להוריד את הצריכה‬
‫השנתית של שלושת המפעלי‪ #‬האחרי‪ #‬מכמויות המי‪ #‬לצריכה התעשייתית‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬הצריכה התעשייתית בזכרו הינה ‪ 30,600‬מ"ק‪/‬שנה‪.‬‬
‫השוואת צריכות המי‪ #‬בזכרו ופרדיס לממוצע הארצי‬
‫על מנת לעמוד על צריכות המי‪ #‬בפרדיס ובזכרו בהשוואה לממוצע הארצי יש לחשב את‬
‫הצריכה הסגולית לנפש‪ .‬צריכה זו מחושבת ע"י חלוקת הצריכה הכוללת למגורי‪#‬‬
‫והצריכה הכוללת העירונית למספר הנפשות בכל רשות‪ ,‬בהתא‪ #‬למוצג בטבלה ‪:2‬‬
‫טבלה ‪ 2‬חישוב הצריכה הסגולית לנפש בשנת ‪2008‬‬
‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫‪1,488,385‬‬
‫‪1,995,888‬‬
‫‪18,590‬‬
‫‪80‬‬
‫‪107‬‬
‫פרמטר‬
‫סה"כ צריכה כוללת למגורי‪) #‬מ"ק‪/‬שנה(‬
‫סה"כ צריכה כוללת עירונית )מ"ק‪/‬שנה(‬
‫מספר תושבי‪) 2008 #‬נפש(‬
‫צריכה סגולית למגורי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫צריכה סגולית עירונית )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫מ‪.‬מ פרדיס‬
‫‪561,004‬‬
‫‪877,802‬‬
‫‪10,810‬‬
‫‪52‬‬
‫‪81‬‬
‫טבלה ‪ 3‬שלהל מרכזת את הנתוני‪ #‬שחושבו בטבלה ‪ 2‬ומשווה אות‪ #‬ביחס לממוצע‬
‫הארצי‪ .‬מסיכו‪ #‬הנתוני‪ #‬והשוואת‪ #‬לממוצע הארצי עולה כי הצריכה הממוצעת למגורי‪#‬‬
‫בזכרו גבוהה בכ‪ 10‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה בהשוואה לממוצע‪ .‬הסיבה לכ נעוצה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫ברמת החיי‪ #‬הגבוהה ובצריכת מי‪ #‬לגינו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צריכת המי‪ #‬למגורי‪ #‬בפרדיס‬
‫תואמת את הממוצע הארצי למועצות מיעוטי‪.#‬‬
‫הצריכה הסגולית העירונית ה בזכרו וה בפרדיס גבוהה מהממוצע הארצי ‪ .‬הסיבות לכ‬
‫נעוצות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בהשקיית גני‪ #‬ציבוריי‪ #‬ובבתי מלו בזכרו יעקב ובצריכה גבוהה‬
‫למוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪ #‬בפרדיס‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬השוואת נתוני הצריכה במועצות לממוצע הארצי‬
‫פרמטר‬
‫אחוז הפחת במועצות מקומיות‬
‫אחוז הפחת במועצות מיעוטי‪#‬‬
‫צריכה סגולית למגורי‪ $‬מועצות‬
‫מקומיות )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫צריכה סגולית למגורי‪ $‬מועצות‬
‫מיעוטי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫צריכה סגולית עירונית במועצות‬
‫מקומיות )מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫צריכה סגולית עירונית במועצות‬
‫מיעוטי‪) #‬מ"ק‪/‬נפש‪/‬שנה(‬
‫ממוצע ארצי‬
‫‪10%‬‬
‫‪22%‬‬
‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪69‬‬
‫‪80‬‬
‫‪11.5%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪93‬‬
‫‪63‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‪.‬מ פרדיס‬
‫‪52‬‬
‫‪107‬‬
‫‪81‬‬
‫‪1.2‬‬
‫חישוב כמויות השפכי‪ $‬במ‪.‬מ זכרו יעקב ומ‪.‬מ פרדיס‬
‫על פי התפלגות צריכת המי‪ #‬נית לחשב את כמויות השפכי‪ #‬באופ הבא‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4‬הנחת מקדמי הביוב עבור קטגוריות הצריכה‬
‫קטגוריה‬
‫צריכה ביתית‬
‫גינו פרטי‬
‫חינו‬
‫ספורט ובריכות‬
‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות בריאות‬
‫בתי מלו‬
‫מסחר ומלאכה‬
‫מוסדות בטחו ותחבורה‬
‫בנייה‬
‫צריכה תעשייתית )יקב בלבד(‬
‫צריכה חקלאית‬
‫כמות מי‪ $‬המחושבת כביוב )‪(%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫לפיכ‪ ,‬כמות השפכי‪ #‬המחושבת לכל רשות הינה הכפלה של צריכת המי‪ #‬השנתית בכל‬
‫קטגוריה‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪ , 1‬במקדמי הביוב המפורטי‪ #‬בטבלה ‪.4‬‬
‫תוצאות המכפלות מוצגות בטבלה ‪ 5‬שלהל‪:‬‬
‫טבלה ‪ 5‬כמויות ביוב מחושבות במ‪.‬מ זכרו ומ‪.‬מ פרדיס‬
‫קטגוריה‬
‫צריכה‬
‫עירונית‬
‫צריכה ביתית‬
‫גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי‪(#‬‬
‫חינו‬
‫ספורט ובריכות‬
‫גני‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות ושירותי‪ #‬ציבוריי‪#‬‬
‫מוסדות בריאות‬
‫בתי מלו‬
‫מסחר ומלאכה‬
‫מוסדות בטחו ותחבורה‬
‫בנייה‬
‫אחר‬
‫צריכה תעשייתית‬
‫צריכה חקלאית‬
‫סה"כ ביוב ב‪2008‬‬
‫כמות ביוב מחושבת )מ"ק‪/‬שנה(‬
‫מ‪.‬מ פרדיס‬
‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‬
‫‪1130979‬‬
‫‪0‬‬
‫‪416272‬‬
‫‪0‬‬
‫‪34716‬‬
‫‪25735‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14340‬‬
‫‪8125‬‬
‫‪110995‬‬
‫‪50507‬‬
‫‪24664‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,430,662‬‬
‫‪288717‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5740‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪730‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪711,460‬‬
‫‪ 1.3‬נתוני צריכות מי‪ $‬וביוב במ‪.‬א חו‪ .‬כרמל‬
‫נתוני כמויות הביוב של מ‪.‬א חו כרמל נלקחו מהחברה לטיפול והשבה במי חו כרמל‬
‫ומבוססי‪ #‬על צריכות המי‪ #‬בפועל של קיבו‪ 0‬מעי צבי ומושב דור )ראה נספח ‪.(3‬‬
‫למעשה מקד‪ #‬הביוב עבור ישובי‪ #‬אלו הינו ‪ 100%‬היות וצריכות המי‪ #‬ה‪ #‬לשימוש בייתי‬
‫בלבד )לאחר ניקוי צריכות המי‪ #‬לגינו הפרטי(‪.‬‬
‫אזור התעשייה של מעי צבי אינו נכלל בכמויות אלו‪ ,‬היות והוא אינו מחובר למערכת‬
‫הביוב וכרגע מזרי‪ #‬את שפכיו לבורות סופגי‪.#‬‬
‫כמו כ‪ ,‬ע"פ הסכ‪ #‬עבר‪ ,‬כפר הנוער שפייה משל‪ #‬את אגרת הביוב שלו לזכרו יעקב‪.‬‬
‫על פי נתוני‪ #‬אלו‪ ,‬צריכות הביוב בשנת ‪ 2008‬במ‪.‬א‪ .‬חו כרמל הינ‪:#‬‬
‫• קיבו‪ /‬מעיי צבי ‪ 41,510 :‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫• דור‪ 27,412 :‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫סה"כ‪ 68,922 :‬מ"ק‪/‬שנה‬
‫‪ 1.4‬חישוב החלק היחסי של כל רשות‬
‫ספיקת השפכי‪ #‬הכוללת של שלושת הרשויות כפי שחושבה לעיל הינה‪:‬‬
‫‪1,430,662+711,460+68,922 = 2,211,044 m3/year‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ספיקת השפכי‪ #‬שנמדדה במט"ש בשנת ‪ 2009‬עמדה על‪ 1,588,796 :‬מ"ק‬
‫היות ומדי הספיקה במט"ש מכויילי‪ #‬וקיימת התאמה בי מדי הכניסה ליציאה‪ ,‬נית להניח‬
‫כי הספיקה האמיתית במט"ש הינה כ‪ 1.6‬מלמ"ק‪.‬‬
‫אול‪ ,#‬היות ולא נית לבצע הפרדה בי שלושת הרשויות לפי מדי הספיקה במט"ש חישוב‬
‫החלק היחסי של כל רשות יתבצע ע"פ ספיקת השפכי‪ #‬המחושבת ולא המדודה‪.‬‬
‫בהתא‪ #‬לכ‪ ,‬טבלה ‪ 6‬מסכמת את חלקה היחסי של כל רשות בספיקה הכוללת‬
‫המחושבת‪:‬‬
‫טבלה ‪ 6‬חלקה היחסי של כל רשות בספיקת השפכי‪ #‬במט"ש‬
‫ש‪ $‬הרשות‬
‫זכרו יעקב‬
‫פרדיס‬
‫חו‪ .‬כרמל‬
‫סה"כ‬
‫ספיקה שנתית מחושבת )מ"ק(‬
‫‪1,430,662‬‬
‫‪711,460‬‬
‫‪68,922‬‬
‫‪2,211,044‬‬
‫‪5‬‬
‫חלק יחסי )‪(%‬‬
‫‪64.70%‬‬
‫‪32.17%‬‬
‫‪3.11%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 1.5‬הערות והסתייגויות מהחישובי‪:$‬‬
‫‪ .1‬חישובי‪ #‬אלו מבוססי‪ #‬על צריכות המי‪ #‬לשנת ‪ ,2008‬אול‪ #‬נתוני צריכות המי‪#‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬כפי שנלקחו מחברת מקורות )ראה נספח ‪ (4‬מצביעי‪ #‬על שינוי מגמה‬
‫משמעותי בי זכרו לפרדיס‪.‬‬
‫לפי נתוני‪ #‬אלו זכרו הקטינה את צריכת המי‪ #‬לשנת ‪ 2009‬ב‪ 18.5%‬בהשוואה‬
‫לשנת ‪ ,2008‬לעומת זאת פרדיס הגדילה את צריכת המי‪ #‬ב‪ 27%‬בהשוואה לשנת‬
‫‪.2009‬‬
‫ע‪ #‬זאת‪ ,‬היות ועדיי לא קיימי‪ #‬דיווחי‪ #‬מפורטי‪ #‬לגבי התפלגויות הצריכה בשנת‬
‫‪ 2009‬העדפנו כרגע להסתמ על נתוני ‪ 2008‬עד קבלת נתוני ‪ 2009‬מהרשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫‪ .2‬בחישובי‪ #‬לא נלקחו בחשבו ישובי חו כרמל המיועדי‪ #‬להתחבר בעתיד למט"ש‬
‫כמו נחשולי‪ ,#‬מעג מיכאל‪ ,‬אתר חגית ובת שלמה‪ .‬בעת חיבור‪ #‬תידרש הערכה‬
‫מחדש‪.‬‬
‫‪ .3‬צריכת המי‪ #‬לגינו פרטי מבוססת על הקצאות מי‪ #‬שניתני‪ #‬מרשות המי‪#‬‬
‫בהתא‪ #‬לשטח הגינה‪ ,‬אול‪ #‬אי דר לוודא כי אכ זוהי הצריכה האמיתית‪ .‬במקרי‪#‬‬
‫רבי‪ #‬תושבי‪ #‬נוהגי‪ #‬לחרוג מהקצאות אלו‪ ,‬מה שעשוי להקטי את כמויות הביוב‪.‬‬
‫‪ .4‬צריכה לחקלאות ההנחה היא שכל המי‪ #‬המוקצי‪ #‬לחקלאות אינ‪ #‬מגיעי‪ #‬לביוב‪,‬‬
‫אול‪ ,#‬ג‪ #‬בקרב החקלאיי‪ #‬ישנה תופעה ידועה של שימוש בהקצאות המי‪#‬‬
‫לחקלאות לצרכי‪ #‬ביתיי‪ ,#‬דבר שעשוי להגדיל את כמויות הביוב הביתי‪.‬‬
‫‪ .5‬צריכת מי‪ #‬של כפר הנוער שפיה אינה נלקחה בחשבו‪ ,‬היות והתברר כי לא‬
‫חויבה באגרת ביוב )קונה את המי‪ #‬ישירות ממקורות(‪.‬‬
‫‪ .2‬אלטרנטיבה ‪ 2‬מדידת ספיקת שפכי‪ $‬בפועל‬
‫אלטרנטיבה זו מבוססת על עבודה שביצעה חברת ח‪.‬ג‪.‬מ עבור מ‪.‬מ זכרו יעקב בנושא‬
‫התקנת מדי ספיקה ב‪ 3‬נקודות המתחברות למאס המשות ‪.‬‬
‫אול‪ ,#‬היות והמסמ נכתב באוגוסט ‪ 2007‬ומאז חלו שינויי‪ #‬במחירי העבודות‪ ,‬ביקשנו‬
‫מח‪.‬ג‪.‬מ לעדכ את האומדני‪ #‬המופיעי‪ #‬במסמ )ראה נספח ‪.(5‬‬
‫הנקודות שנבחרו ע"י ח‪.‬ג‪.‬מ ומאפשרות לבודד את הזר‪ #‬של זכרו מהמאס המשות הינ‪:‬‬
‫א‪ .‬מוצא כביש היקב )בהתחברות לכביש ‪(70‬‬
‫ב‪ 2 .‬מוצאי ביוב מגבעת עד‬
‫העלויות להתקנת מדי הספיקה כרוכות בביצוע שינויי‪ #‬הנדסיי‪ #‬במערכת הקיימת כגו‪:‬‬
‫ביצוע תאי‪ #‬וקטעי צנרת להטיית הזרימה והתקנת אביזרי‪ #‬דרושי‪.#‬‬
‫אומד עלויות מעודכ בהתא‪ #‬להערכת ח‪.‬ג‪.‬מ‬
‫א‪.‬‬
‫מד ספיקה על מוצא כביש היקב ‪1 130,000‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 2‬מדי ספיקה על מוצאי גבעת עד ‪1 110,000‬‬
‫‪6‬‬
‫סה"כ הוצאות לביצוע שלושת מערכות המדידה ‪ 0 240,000‬לא כולל מע"מ‪.‬‬
‫עלות שכ"ט לתכנו מפורט‪ 0 15,000 :‬לא כולל מע"מ‬
‫סה"כ עלות ‪ 0 255,000 :‬לא כולל מע"מ‬
‫‪ .3‬סיכו‪$‬‬
‫במידה והתוכנית להיפרדות המאס המשות תצא לפועל‪ ,‬לא תידרש התקנת מדי ספיקה‬
‫ולכ‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬הפתרו המוצג באלטרנטיבה ‪ 1‬יכול להוות בסיס טוב למנגנו‬
‫התחשבנות חדש‪ ,‬לפחות עד קבלת תמונת מצב ברורה לגבי מימוש התוכניות להיפרדות‪.‬‬
‫לסיכו‪ #‬המלצותינו הינה לבחו ‪ 2‬פתרונות אפשריי‪:#‬‬
‫‪ .1‬פתרו קבוע במידה ותוכנית ההיפרדות לא תצא לפועל אנו ממליצי‪ #‬על אימו‪0‬‬
‫מנגנו התחשבנות להוצאות השוטפות והקבועות לפי החישובי‪ #‬המוצגי‪#‬‬
‫באלטרנטיבה ‪) 1‬צריכות ‪ .(2008‬כאשר ע‪ #‬קבלת נתוני‪ #‬מעודכני‪ #‬על צריכות‬
‫‪ 2009‬והצטרפות ישובי‪ #‬חדשי‪ #‬מחו כרמל למט"ש האיגוד יבצע הערכה מחדש‬
‫ליחסי חלוקה אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬פתרו זמני אימו‪ 0‬זמני למנגנו ההתחשבנות המוצג באלטרנטיבה ‪ 1‬עד מימוש‬
‫התוכנית להיפרדות המאס המשות‪.‬‬
‫ע‪ #‬מימוש התוכנית אנו ממליצי‪ #‬כי על מנת לבודד את קיבו‪ 0‬מעי צבי ‪,‬הערכת‬
‫ספיקת שפכי הקיבו‪ 0‬תתבצע על פי צריכות המי‪ #‬בפועל וזאת מ ‪ 2‬סיבות‪:‬‬
‫• ספיקות אלו נמוכות מאוד בהשוואה לזכרו ופרדיס ולכ לא קיימת הצדקה‬
‫להוצאות כספיות על מ‪.‬א‪ .‬חו כרמל להתקנת ‪ 2‬מדי ספיקה על מנת לבודד‬
‫את ספיקת הקיבו‪.0‬‬
‫• ספיקת המי‪ #‬בפועל הינה ג‪ #‬ספיקת השפכי‪ #‬בגינה מחויבי‪ #‬התושבי‪#‬‬
‫באגרת ביוב‪ ,‬ולכ עבור מקד‪ #‬ביוב של ‪ 100%‬נתוני צריכת המי‪ #‬בפועל‬
‫אמיני‪ #‬מספיק על מנת להימנע ממדידת הספיקה‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קר בדוד מלאכי‬
‫איגוד ערי‪ #‬לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל‬
‫‪7‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫תארי‪28/06/10 :‬‬
‫מספרנו ‪53110 :‬‬
‫נספח ‪18‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫מר אלי אבוטבול‪ -‬ראש מועצה מקומית זכרון יעקב‬
‫מר יונס מרעי‪ -‬ראש מועצה מקומית פרדיס‬
‫מר כרמל סלע‪ -‬ראש מועצה אזורית חוף כרמל‬
‫הנדון‪ :‬מכרז למפעיל מט"ש מעין צבי‪ -‬השוואת ההצעות והמלצה לקבלן זוכה‬
‫בתאריך ה‪ 10/6/10-‬הוגשו ‪ 5‬הצעות לתיבת המכרזים שבמשרדי האיגוד‪:‬‬
‫‪ .1‬נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬
‫‪ .2‬קל בנין טרמק‬
‫‪ .3‬א‪.‬ל‪.‬ד איכות הסביבה‬
‫‪ .4‬פלגי מים‬
‫‪ .5‬זלמן בראשי ואחיו – הצעה הגיעה באיחור ולכן נפסלה‬
‫ארבעת ההצעות שהגיעו עד השעה ‪ 12:00‬לתיבת המכרזים נפתחו ונבדקו ע"י האיגוד בהתאם‬
‫לתנאי המכרז‪ .‬להלן סיכום השוואתי לקריטריונים שנבדקו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בדיקת עמידה בתנאי הסף‬
‫תנאי הסף שהוגדרו להשתתפות במכרז הינם‪:‬‬
‫‪ .1‬תאגיד ישראלי רשום כדין‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת מוכחת וניסיון מתאים לביצוע העבודות וההתחייבויות המפורטות במסמכי המכרז‬
‫ובכלל זה‪ :‬ניסיון במהלך ‪ 5‬השנים שלפני הגשת ההצעה למכרז זה‪ ,‬בהפעלה ואחזקה של‬
‫מתקן אחד או יותר לטיפול בשפכים‪ ,‬הפועלים בתהליך בוצה משופעלת‪ ,‬הקולטים בפועל‬
‫ספיקה יומית כוללת של לפחות ‪ 5,000‬מ"ק ליממה בממוצע‪.‬‬
‫להלן טבלת השוואה בין החברות לבדיקת עמידה בתנאי הסף‪:‬‬
‫שם החברה‪/‬תנאי‬
‫נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬
‫תאגיד‬
‫ישראלי‬
‫רשום כדין‬
‫‪+‬‬
‫יכולת‬
‫וניסיון‬
‫לא‬
‫מתאים‬
‫הערות‬
‫לחברה שלושה פרויקטים בתחום מכוני‬
‫טיהור‪ ,‬אולם בשניים מתוכם )מט"ש עין‬
‫בוקק ומט"ש יבנה( החברה הייתה קבלן‬
‫הפעלה משני ולכן לא מתאימה לדרישות‬
‫המכרז‪.‬‬
‫המט"ש היחידי שבו לחברה יש חוזה‬
‫הפעלה מול המזמין הינו מט"ש שדרות‪,‬‬
‫קל בנין טרמק‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫א‪.‬ל‪.‬ד איכות הסביבה‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫פלגי מים‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫אולם שיטת ההפעלה הינה ‪ S.B.R‬ולכן‬
‫לא מתאים לדרישות תנאי הסף הקובעות‬
‫שיטת טיפול של בוצה משופעלת‬
‫המט"ש הרלוונטי כיום לדרישות המכרז‬
‫הינו קרית גת הפועל בספיקה של ‪11,000‬‬
‫מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת‪ .‬החברה‬
‫מפעילה את המט"ש מ‪ .2006-‬כמו כן‪ ,‬קיים‬
‫ניסיון עבר במט"ש עומר וקולחי השרון‪.‬‬
‫עתירי ניסיון עם למעלה מ‪ 6-‬מט"שים‬
‫הפועלים בשיטת הבוצה המשופעלת‬
‫הרציפה בספיקה כוללת של מעל ‪70,000‬‬
‫מק"י‬
‫‪ 2‬מטש"ים רלוונטים לדרישות המכרז‪:‬‬
‫מט"ש עפולה בספיקה של ‪ 8000‬מק"י‬
‫ומט"ש ניר עציון בספיקה של ‪ 6000‬מק"י‬
‫לסיכום‪ ,‬שלוש חברות מתוך הארבע עומדות בתנאי הסף והן‪:‬‬
‫קל בנין טרמק‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ופלגי מים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פרופיל החברות‬
‫‪2.1‬‬
‫נ‪.‬ש‪.‬פ מים ושפכים‬
‫החברה הוקמה בשנת ‪ 2000‬הוקמה בשנת ‪ 2007‬ועוסקת בניהול פרויקטים‪ ,‬שידרוג‪,‬‬
‫הקמה‪ ,‬הרכבת ציוד‪ ,‬תפעול ותחזוקה של מערכות לטיפול בשפכים )תחנות שאיבה‬
‫ומטש"ים( הן לשפכים עירוניים והן לשפכים תעשיתיים‪.‬‬
‫פרויקטים רלוונטיים של החברה‪:‬‬
‫מט"ש שדרות שער הנגב‪ 4000 -‬מק"י בשיטת ‪ . S.B.R‬מופעל משנת ‪ 2000‬עבור איגוד‬
‫ערים שדרות‪/‬שער הנגב‪ .‬אולם‪ ,‬שיטה זו אינה מתאימה‬
‫לדרישת המכרז לתהליך בוצה משופעלת רציף‪.‬‬
‫מט"ש עין בוקק – ‪ 5200‬מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת ‪ ,‬החברה הפעילה את המט"ש‬
‫בין השנים ‪ 2000-2007‬כקבלן משנה של כחול‪-‬ירוק‪ .‬חוזה ההפעלה‬
‫הינו של כחול‪-‬ירוק עבור מוע"א תמר‪.‬‬
‫מט"ש יבנה‪ 6200 -‬מק"י ‪ .‬החברה בנתה את המכון הזמני עבור חברת אקוויז בתהליך‬
‫ה‪) AGAR-‬מצע מקובע( ותפעלה אותו במשך שלוש וחצי שנים‪ .‬יצויין כי‬
‫בדומה למט"ש עין בוקק החברה היוותה קבלן משנה לחברת אקוייז ולכן לא‬
‫מתאים לדרישת המכרז‪ .‬חוזה ההפעלה של אקוייז הינו מול עיריית יבנה‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫קל בניין טרמק‬
‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1973‬ופועלת בתחום עבודות תכנון‪ ,‬הקמה ותפעול של מכוני‬
‫טיהור ותחנות שאיבה‪.‬‬
‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬
‫שם המט"ש‬
‫תאריך‬
‫התחלה‬
‫קרית גת‬
‫‪2006‬‬
‫תאריך ספיקה יומית‬
‫סיום‬
‫)בפועל‪/‬תכנון(‬
‫‪2026‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24000/11000‬‬
‫שיטת הטיפול‬
‫בוצה משופעלת‬
‫‪2.3‬‬
‫בית שאן‬
‫‪2009‬‬
‫‪2032‬‬
‫‪18000/2000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫באקה‪-‬ג'ת‬
‫‪2010‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪8000/3000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫עירון‬
‫‪2010‬‬
‫‪2033‬‬
‫לא עובד‪18000/‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫ברקן‬
‫‪1998‬‬
‫‪2000/1000‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫א‪.‬ל‪.‬ד‬
‫החברה הוקמה בשנת ‪ 1999‬כחברת בת של אלקו התקנות ושירותים )‪ (1973‬בע"מ‬
‫ולסיכו בע"מ‪ .‬במהלך שנת ‪ 2005‬התווספה לפעילות החברה פעילותה של חברת פלגי‬
‫מים בע"מ שחלק מהאחזקות בה נרכשו ע"י תה"ל‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ואלקו התק"ש‪.‬‬
‫החברה עוסקת בתפעול ותחזוקת מתקני טיהור שפכים‪ ,‬תחנות שאיבה‪ ,‬מאגרים ועוד‪.‬‬
‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬
‫שם המט"ש‬
‫‪2.4‬‬
‫תאריך‬
‫התחלה‬
‫תאריך ספיקה יומית‬
‫סיום‬
‫)בפועל‪/‬תכנון(‬
‫שיטת הטיפול‬
‫תנובות‪-‬קלנסואה ‪2003‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪8000/7000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫חורה‪-‬שוקת‬
‫‪2009‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪9000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫חצור‪-‬גן יבנה‬
‫‪2000‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪6300/6200‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫מעין צבי‬
‫‪2007‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪9000/5000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫נתניה‬
‫‪2008‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪ 72000/36000‬בוצה משופעלת‬
‫קולחי השרון‬
‫‪2003‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪8000/10000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫להבים‬
‫‪2002‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫רהט‬
‫‪2006‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4000/5000‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫ירוחם‬
‫‪2006‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2500/2000‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫דימונה‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪7000‬‬
‫ערערה‬
‫‪2003‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪3000/500‬‬
‫אילת‬
‫‪2007‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪ 32000/32000‬בוצה משופעלת‬
‫מיצר‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2000‬‬
‫בן זכאי‬
‫‪2010‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪200‬‬
‫ערד‬
‫‪2009‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫‪A.G.A.R‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫פלגי מים‬
‫החברה הוקמה ב‪ 1974-‬ופועלת בתחום ניהול משאבי מים בעמק יזרעאל‪ .‬החל משנת ‪1994‬‬
‫הקימה החברה אגף לתפעול ותחזוקה של מערכות הולכה וטיפול במים ושפכים המונה ‪45‬‬
‫עובדים‪.‬‬
‫החברה הינה פרטית בבעלות תה"ל‪ ,‬אלקו ומועצות אזוריות עמק יזרעאל ומגידו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פרוייקטים נוכחיים של החברה‪:‬‬
‫שם המט"ש‬
‫תאריך‬
‫התחלה‬
‫מחלבת תנובה‬
‫‪4000/3500 07/2003‬‬
‫‪S.B.R‬‬
‫עפולה‬
‫‪9000/8000 07/2006‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫ניר עציון‬
‫‪10000/6000 01/2007‬‬
‫בוצה משופעלת‬
‫רני הסוללים‬
‫‪3500/3000 08/2008‬‬
‫‪MBR‬‬
‫תל עדשים‬
‫‪ 18000/15000 01/1994‬אקסטנסיבי‬
‫)בפועל‪/‬תכנון(‬
‫מגדל העמק‬
‫‪15000/8000 05/1995‬‬
‫אקסטנסיבי‬
‫חח"י אלון תבור‬
‫‪10000/6000 05/2009‬‬
‫שלישוני‬
‫חח"י אתר גזר‬
‫‪ 20000/15000 12/2009‬שלישוני‬
‫הסוללים‬
‫‪.3‬‬
‫ספיקה יומית‬
‫שיטת הטיפול‬
‫‪5/1997‬‬
‫‪10000/5000‬‬
‫בדיקת הערבות וטפסי המכרז‬
‫ערבות הקיום נבדקה בהתאם לנוסח שצורף בטופס ‪ , 3-3‬כמו כן הדרישה הייתה כי הערבות תישאר‬
‫בתוקף ‪ 90‬יום מיום הגשת ההצעות‪ ,‬דהיינו ה‪.7/9/10-‬‬
‫ערבות הביצוע )טופס ‪ (3-9‬ואישור על קיום ביטוחים )‪ (3-10‬נדרשים אך ורק מהקבלן הזוכה‪.‬‬
‫תנאי מכרז‬
‫תאגיד ישראלי רשום כדין‬
‫אישור על ניהול פנקסי חשבונות‬
‫תעודת רישום של התאגיד ותדפיס‬
‫מרשם החברות‬
‫טופס ‪) 3-1‬הצעת מחיר(‬
‫טופס ‪) 3-2‬אישור עו"ד‪/‬רו"ח(‬
‫טופס ‪) 3-3‬ערבות הקיום(‬
‫טופס ‪) 3-4‬זיהוי המציע(‬
‫טופס ‪) 3-5‬זיהוי חברי הצוות(‬
‫טופס ‪) 3-7‬פירוט ניסיון קודם בהפעלת‬
‫מט"שים(‬
‫טופס ‪) 3-8‬ציוד ייעודי לאחזקה והפעלת‬
‫המכון(‬
‫‪.4‬‬
‫נ‪.‬ש‪.‬פ‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫קל בנין‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫א‪.‬ל‪.‬ד‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫פלגי מים‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬
‫‪9/9/10‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬
‫‪8/9/10‬‬
‫‪+‬‬
‫חסר‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬
‫‪10/9/10‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪ ₪‬עד ה‪-‬‬
‫‪12/9/10‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫הצעות המחיר‬
‫דרישת המכרז בחלק א'‪ 1‬סעיף ‪ 5‬הייתה כי המציע ינקוב במחיר החודשי )לא כולל מע"מ( עבור כלל‬
‫ההוצאות לתפעול ואחזקת המכון בניהם‪ :‬כוח אדם‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬אחזקה שוטפת ותקופתית של‬
‫המתקן והציוד ‪ ,‬ציוד לתחזוקה מונעת‪ ,‬תחזוקת האתר והמבנים‪ ,‬שמירה‪ ,‬ריסוס והדברה‪ ,‬גינון‪,‬‬
‫צריכת מים שפירים‪ ,‬קריאות לאנשי שירות‪,‬ביטוחים ופינוי גבבה וגרוסת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי בהשוואה למכרז הקודם מספר הוצאות במכרז החדש הועברו מהרשויות לידי‬
‫הקבלן‪:‬‬
‫• טיפול שנתי למערכות כיבוי אש‬
‫• טיפול שנתי ללוחות חשמל ובקרה‬
‫• הזמנות לאנשי שירות‪ -‬חשמלאים‪ ,‬אנשי בקרה‪ ,‬ביוביות ומחפרונים‪.‬‬
‫• החלפת תאורת חוץ‬
‫• צריכת מים שפירים‬
‫להלן ההצעות שהוגשו ע"י הקבלנים עבור המחיר החודשי‪:‬‬
‫מחיר לחודש‬
‫לא כולל מע"מ )‪(₪‬‬
‫נ‪.‬ש‪.‬פ‬
‫קל בנין‬
‫א‪.‬ל‪.‬ד‬
‫פלגי מים‬
‫‪₪ 55,600‬‬
‫‪₪ 42,900‬‬
‫‪₪ 38,355‬‬
‫‪₪ 42,700‬‬
‫ההוצאות שישולמו ע"י הרשויות הינן‪:‬‬
‫• צריכת חשמל‬
‫• פינוי בוצה‬
‫• צריכת פולימרים‬
‫• ביטוח אש‪ ,‬פריצה וסיכוני טבע‬
‫• החלפה ורכישת ציוד עקב שבר או בלאי‬
‫• תיקון תקלות במנועים ובמשאבות‬
‫• קרן שיקום‬
‫‪.5‬‬
‫סיכום והמלצות‬
‫ניתן לסכם כי מבין ארבעת ההצעות שהוגשו שלוש הצעות ) חברת קל בנין‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ד ופלגי מים(‬
‫עומדות בתנאי הסף ובעלות ניסיון מתאים לניהול ותפעול מט"ש מעיין צבי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מבין שלושת ההצעות בלטה במיוחד חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנקבה במחיר הזול ביותר )בהפרש‬
‫של ‪ ₪ 4,345‬מההצעה השנייה הזולה ביותר( ובעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מכוני טיהור‬
‫בשיטת הבוצה המשופעלת הרציפה‪.‬‬
‫צוות הניהול והתפעול של א‪.‬ל‪.‬ד מוכר וידוע לאיגוד כצוות מקצועי ואמין ביותר עם הבנה הנדסית‬
‫עמוקה בתחום תהליכי הטיפול בשפכים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המלצתנו הינה לבחור בחברת א‪.‬ל‪.‬ד לקבלן ההפעלה של המט"ש‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫קרן בן דוד‪ -‬מלאכי‬
‫מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור‬
‫העתקים‪:‬‬
‫עו"ד אסף הדסי‪ -‬יועץ משפטי‬
‫מר דני שניר‪ -‬גזבר מ‪.‬מ זכרון יעקב‬
‫מר סאלח חוסין‪ -‬גזבר מ‪.‬מ פרדיס‬
‫מר דורון ליפקונסקי‪ -‬מנכ"ל החברה לטיפול במי חוף כרמל‬
‫ירוחם‪ ,‬גלוריה‪ -‬כאן‬
‫‪5‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרוכרמל(‬
‫נספח ‪19‬‬
‫תארי‪26.7.2010 :‬‬
‫מספרנו‪53793‬‬
‫לכבוד‬
‫מר יצחק ולד‬
‫ראש הער באקהג'ת‬
‫בחינת איכות שפכי הרשות באקה ג'ת בכניסה למט"ש‬
‫עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות המקומית באקהג'ת במטרה לבחו ולקבוע מקורות זיהו חריגי‬
‫והשפעת על ריכוזי השפכי הכללי של הרשות בכניסה למכו הטיהור בהשוואה לתכנו‪ ,‬ע זאת נציי כי‬
‫סדרת הדיגומי שבוצעה מייצגת ימי בודדי בה נעשה הדיגו ‪.‬‬
‫נכו לחודש יולי ‪ 2010‬ובהתא לדיווח מהנדס הרשות ‪,‬כ ‪ 70%‬מכלל השפכי של הרשות מרושת ומחובר‬
‫למערכת‪ 10% ,‬מהתושבי לא יחוברו בגלל בניה בלתי חוקית ו ‪, 20%‬שהינ שווה ער ‪ 1500‬ק"ב ‪/‬ליו‪,‬‬
‫יחוברו בהמש ‪.‬‬
‫מערכת הולכת השפכי של הרשות מנותבת למאס‪ %‬ראשי וממנו למכו הטיהור דר ארבעה מאספי משניי‬
‫שה )ראה תרשי סכמטי(‪:‬‬
‫מאס‪ A %‬שפכי שמקור ביישוב ג'ת‬
‫מאס‪ B %‬שפכי שמקור שכונה דרומית מערבית באקה‬
‫‪ E‬שוחה המנקזת מפעל שימורי מרכז כולל המגורי הסמוכי‪.‬‬
‫מאס‪ C %‬שפכי שמקור מהשכונות המתנקזות בשוחה כביש ‪3‬‬
‫מאס‪ D %‬שפכי שמקור מהשכונות לאור כביש טבעת צפוני‬
‫נחל‬
‫ג 'ת‬
‫‪E‬‬
‫‪A‬‬
‫מט"ש‬
‫מאסף ראשי‬
‫שימורי המרכז‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫שכונה דרומית מערבית באקה‬
‫‪B‬‬
‫הערכת הספיקות כפי שנקבעו בחודש יולי בשיתו‪ %‬מהנדס העיר ‪,‬נציגת קל בניי ואיגוד ערי‬
‫למכו הטיהור הוערכו כדלקמ‪:‬‬
‫כניסה למט"ש ‪ 2700‬מ"ק‪/‬יומי )מדוד(‬
‫מאס‪ 600750 A%‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב ע"פ מספר תושבי וצריכת מי(‬
‫מאס‪ 1000 B %‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב(‬
‫מאספי ‪ 1000 C+D‬מ"ק‪/‬יומי )מחושב(‬
‫ע חיבור שפכי מאס‪ D %‬למערכת הביוב נצפתה עלייה חדה בריכוזי הכלורדי ושינוי בערכי ההגבה בכניסה‬
‫למט"ש‪ .‬נציי כי במאס‪ %‬ביוב זה זורמי השפכי של מפעל שימורי המרכז‪.‬‬
‫מפעל שימורי מרכז נדג ונבדק בנפרד בדיגו מורכב למש ‪ 24‬שעות ‪,‬ממצאי הבדיקות בזר התעשייתי‬
‫של המפעל מצביעה על חריגות חמורות בריכוזי הכלורדי בהתא לטבלה המוצגת להל‪:‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫אקראי‬
‫‪14-15/6/10‬‬
‫מורכב‬
‫‪14-15/6/10‬‬
‫‪7.41‬‬
‫‪3400‬‬
‫‪302‬‬
‫‪83‬‬
‫‪89‬‬
‫‪25‬‬
‫‪935‬‬
‫‪7.13‬‬
‫‪2970‬‬
‫‪1037‬‬
‫‪590‬‬
‫‪266‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪689‬‬
‫חריגות אלו מהוות עברה על תקנות המי‪ ,‬פגיעה ביכולת השבת המי להשקיה חקלאית‪ .‬עקב כ& וע"פ‬
‫המלצת האיגוד הרשות נקטה בצעדי לניתוק שפכי המפעל ממערכת הביוב הציבורית בהתראה של ימי‬
‫בודדי למפעל‪.‬‬
‫במקביל בוצעו דיגומי בכל מאספי השפכי שלעיל ובכניסה למכו הטיהור באמצעות דוגמי מורכבי‬
‫מיו שני עד יו חמישי כולל ‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות על המאספי‬
‫תוצאות הבדיקות מאס‪A‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪20-21.07.10‬‬
‫‪21-22.07.10‬‬
‫‪22-23.07.10‬‬
‫ממוצע‬
‫‪6.75‬‬
‫‪1792‬‬
‫‪1711‬‬
‫‪990‬‬
‫‪579‬‬
‫‪37‬‬
‫‪337‬‬
‫‪7.33‬‬
‫‪1795‬‬
‫‪1004‬‬
‫‪429‬‬
‫‪345‬‬
‫‪41‬‬
‫‪277‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪1443‬‬
‫‪732‬‬
‫‪486‬‬
‫‪43‬‬
‫‪330‬‬
‫‪7.87‬‬
‫‪2240‬‬
‫‪1287‬‬
‫‪528‬‬
‫‪537‬‬
‫‪58‬‬
‫‪357‬‬
‫‪7.24‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪1361‬‬
‫‪670‬‬
‫‪486‬‬
‫‪45‬‬
‫‪325‬‬
‫תוצאות הבדיקות על מאס‪ A %‬מצביעות על חריגות בריכוזי החומר האורגני ביחס לשפכי סניטרי ‪.‬‬
‫חריגות אלו מקור‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬משפכי ‪ 2‬המחלבות של ג'ת ‪.‬‬
‫ע"פ סקר התעשיות שביצע האיגוד ב‪ , 2009‬שפכי המחלבות בג'ת מפוני למערכת הביוב ללא כל טיפול‬
‫ומאופייני בעומסי אורגניי גבוהי מאוד וכלורידי‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות מאס ‪B‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪7.69‬‬
‫‪1795‬‬
‫‪800‬‬
‫‪234‬‬
‫‪440‬‬
‫‪52‬‬
‫‪256‬‬
‫מאס‪ %‬זה הקולט את שפכי השכונה הדרומית מערבית של באקה נדג פע אחת ותוצאות הדיגו הצביעו‬
‫על שפכי ממקור סניטרי בלבד‪ ,‬בהתא לאזור המזרי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוצאות הבדיקות מאס ‪C‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪21-22.07.12‬‬
‫‪22-23.07.13‬‬
‫ממוצע‬
‫‪7.44‬‬
‫‪1752‬‬
‫‪1215‬‬
‫‪540‬‬
‫‪599‬‬
‫‪119‬‬
‫‪266‬‬
‫‪6.71‬‬
‫‪2140‬‬
‫‪14871‬‬
‫‪4015‬‬
‫‪14420‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪292‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪1905‬‬
‫‪3025‬‬
‫‪815‬‬
‫‪1618‬‬
‫‪327‬‬
‫‪285‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪6370‬‬
‫‪1790‬‬
‫‪5545‬‬
‫‪828‬‬
‫‪281‬‬
‫ממצאי הדיגומי על מאס‪, C %‬הקולט את שפכי השכונות שבסמו לכביש ‪ , 3‬מצביעות על חריגות גבוהות‬
‫בריכוזי החומר האורגני והמוצקי המרחפי בהשוואה לשפכי סניטריי )ראה תוצאות מאס‪ . (B %‬אנו‬
‫מעריכי שמקור של ריכוזי גבוהי אלו של עומס אורגני מגיע ‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מביוביות המשחררות את‬
‫שפכיה באזור זה‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬יש לציי כי מסיור בשטח נצפו ביוביות השופכות באופ רצי‪ %‬את שפכיה לשוחה שנדגמה‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות מאס ‪D‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪20-21.07.10‬‬
‫‪21-22.07.10‬‬
‫‪22-23.07.10‬‬
‫ממוצע‬
‫‪7.77‬‬
‫‪1662‬‬
‫‪1113‬‬
‫‪421‬‬
‫‪522‬‬
‫‪67‬‬
‫‪242‬‬
‫‪6.34‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪1623‬‬
‫‪772‬‬
‫‪513‬‬
‫‪51‬‬
‫‪268‬‬
‫‪7.95‬‬
‫‪1860‬‬
‫‪761‬‬
‫‪211‬‬
‫‪361‬‬
‫‪38‬‬
‫‪273‬‬
‫‪7.89‬‬
‫‪1950‬‬
‫‪815‬‬
‫‪344‬‬
‫‪310‬‬
‫‪44‬‬
‫‪304‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1851‬‬
‫‪1078‬‬
‫‪437‬‬
‫‪426‬‬
‫‪50‬‬
‫‪272‬‬
‫מאס‪ D %‬קולט את השפכי של השכונות שלאור הכביש הטבעתי הצפוני וכ את שוחה ‪ E‬המנקזת את‬
‫שפכי מפעל השימורי‪ .‬אול‪ ,‬יש לציי כי בימי הדיגומי הנ"ל על המפעל נאסר להזרי את שפכיו‬
‫למערכת הביוב האזורית‪ ,‬ולכ התוצאות אינ משקפות את מלוא השפעת המפעל על איכות שפכי המאס‪.%‬‬
‫על מאס‪ %‬זה בוצעו ‪ 4‬דיגומי מורכבי‪ ,‬כאשר בשניי מהדיגומי נצפו חריגות בהשוואה לשפכי‬
‫סניטריי )ראה תוצאות מאס‪ , (B %‬ככל הנראה מהזרמות בלילה‪ ,‬ולכ יש מקו להניח כי ע הזרמת‬
‫שפכי מהמפעל עלולה להיות השפעה שלילית על איכות שפכי המאס‪ ,%‬וזאת למרות המיהול שנוצר ע‬
‫שפכי התושבי‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות על שוחה ‪E‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪20-21.07.10‬‬
‫‪21-22.07.10‬‬
‫‪22-23.07.10‬‬
‫ממוצע‬
‫‪7.06‬‬
‫‪1666‬‬
‫‪1273‬‬
‫‪576‬‬
‫‪365‬‬
‫‪30‬‬
‫‪261‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪1819‬‬
‫‪1346‬‬
‫‪522‬‬
‫‪515‬‬
‫‪78‬‬
‫‪268‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪1876‬‬
‫‪676‬‬
‫‪252‬‬
‫‪292‬‬
‫‪30‬‬
‫‪307‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪874‬‬
‫‪158‬‬
‫‪59‬‬
‫‪133‬‬
‫‪39‬‬
‫‪124‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1558‬‬
‫‪863‬‬
‫‪352‬‬
‫‪326‬‬
‫‪44‬‬
‫‪240‬‬
‫על שוחה ‪, E‬המנקזת את שפכי מפעל השימורי והתושבי‪ ,‬בוצעו ‪ 4‬דיגומי מורכבי‪ .‬בשניי‬
‫מהדיגומי נצפו חריגות בחומר האורגני ‪ ,‬בימי תואמי לימי שנצפו בשוחה ‪ D‬ולכ‪ ,‬נית להסיק ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫שזוהי תרומת המפעל )באות ימי המפעל עיבד בעיקר תירס ועגבניות התורמי עומס אורגני‪ ,‬ללא‬
‫מליחות(‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות כניסה‬
‫למכו הטיהור‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪19-20.07.10‬‬
‫‪20-21.07.10‬‬
‫‪21-22.07.10‬‬
‫‪22-23.07.10‬‬
‫ממוצע‬
‫‪7.41‬‬
‫‪1751‬‬
‫‪984‬‬
‫‪439‬‬
‫‪367‬‬
‫‪23‬‬
‫‪266‬‬
‫‪7.23‬‬
‫‪1892‬‬
‫‪1213‬‬
‫‪559‬‬
‫‪388‬‬
‫‪144‬‬
‫‪306‬‬
‫‪7.68‬‬
‫‪1887‬‬
‫‪894‬‬
‫‪349‬‬
‫‪384‬‬
‫‪53‬‬
‫‪306‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪860‬‬
‫‪283‬‬
‫‪510‬‬
‫‪76‬‬
‫‪316‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪1878‬‬
‫‪988‬‬
‫‪407‬‬
‫‪412‬‬
‫‪74‬‬
‫‪298‬‬
‫מכו הטיהור באקה ג'ת נדג ‪ 4‬ימי ברציפות דיגו מורכב‪ .‬ביו הראשו והשני לדיגו נצפו חריגות‬
‫בריכוז החומר האורגני בהשוואה למכוני טיהור אחרי באר‪ 0‬ובהשוואה לערכי התכנו‪ ,‬ע זאת היחס‬
‫‪ BOD/COD‬נשמר על ערכי המתאימי לשפכי עירוניי‪.‬‬
‫שאר הפרמטרי שנבדקו לא חרגו מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי‪.‬‬
‫חשוב לציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה נדג במעבדה על מנת לעמוד על תוספת המליחות שנתרמת‬
‫משפכי התעשייה‪ .‬ריכוז זה עמד על ‪ 220‬מג"ל כלורידי‪ ,‬כלומר ריכוז ממוצע של ‪ 300‬מג"ל כלורידי‬
‫בכניסה למט"ש מעיד על תרומה של כ‪ 80‬מג"ל מהתעשייה ומהתושבי‪ ,‬שהינה סבירה‪.‬‬
‫סיכו איכות השפכי‬
‫הטבלה שלהל מרכזת את ממוצעי הבדיקות על המאספי ובכניסה למכו‪ .‬מהתוצאות בטבלה נית לראות כי‬
‫מאס‪ , A%‬שתרומתו הוערכה בכ‪ 700‬מק"י‪ ,‬ומאספי ‪ C+D‬שתרומת המשותפת הוערכה בכ‪ 1000‬מק"י‬
‫מזרימי שפכי למכו הטיהור באיכות החורגת מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי באר‪ 0‬בעיקר בריכוזי‬
‫החומר האורגני‪.‬‬
‫בהתא לסקר התעשיות שביצע האיגוד ב‪ 2009‬נית להסביר את מקור החריגות של מאס‪ A %‬ב ‪ 2‬המחלבות‬
‫של ג'ת ‪ .‬את החריגות במאספי ‪ C‬ו‪ D‬נית לייחס לשפיכת ביוביות ולעיבוד ירקות במפעל השימורי‪.‬‬
‫הפרמטר הנבדק‬
‫‪pH‬‬
‫‪Cond, µmhos/cm@25.0oC‬‬
‫‪COD total, mg/l‬‬
‫‪BOD total, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪TSS - 105 C, mg/l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪SS - 550 C, mg/l‬‬
‫‬‫‪Cl , mg/l‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫כניסה למכון‬
‫‪7.24‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪1361‬‬
‫‪670‬‬
‫‪486‬‬
‫‪45‬‬
‫‪325‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪1795‬‬
‫‪800‬‬
‫‪234‬‬
‫‪440‬‬
‫‪52‬‬
‫‪256‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪6370‬‬
‫‪1790‬‬
‫‪5545‬‬
‫‪828‬‬
‫‪281‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1851‬‬
‫‪1078‬‬
‫‪437‬‬
‫‪426‬‬
‫‪50‬‬
‫‪272‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1558‬‬
‫‪863‬‬
‫‪352‬‬
‫‪326‬‬
‫‪44‬‬
‫‪240‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪1878‬‬
‫‪988‬‬
‫‪407‬‬
‫‪412‬‬
‫‪74‬‬
‫‪298‬‬
‫השוואת איכות השפכי במט"ש לנתוני התכנו‬
‫‪4‬‬
‫מכו טיהור באקה ג'ת תוכנ לשני שלבי בהתא לטבלה שלהל‪ .‬הספיקה המתוכננת לשלב א' הינה ‪ 8000‬מק"י ‪,‬‬
‫אול בפועל מגיעי למכו כיו כ‪ 2700‬מק"י‪ ,‬שהינ ‪ 34%‬מספיקת התכ‪.‬‬
‫ע"פ ארבעת ימי הדיגומי שביצע איגוד ערי נמצא כי עומסי הצח"ב והמוצקי המרחפי כיו מהווי ‪ 31%‬מער‬
‫התכנו לשלב א'‪.‬‬
‫ע"פ מידע שהתקבל מנציגת קל בני ריכוז הכלורידי כיו בכניסה למט"ש )‪ 300‬מג"ל( חורג מהדרישה לריכוז‬
‫כלורידי של ‪ 250‬מג"ל בכניסה למאגר חביבה‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬נציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה ‪,‬כפי שנבדק‬
‫במעבדת האיגוד‪ ,‬הינו ‪ 220‬מג"ל ‪ ,‬ולכ תרומה של כ‪ 80‬מג"ל הינה סבירה‪.‬‬
‫פרמטר‬
‫יחידות‬
‫שלב א'‬
‫שלב ב'‬
‫כיו‬
‫מק"י‬
‫‪8,000‬‬
‫‪12,500‬‬
‫‪2700‬‬
‫מג"ל‬
‫מג"ל‬
‫מג"ל‬
‫‪438‬‬
‫‪81‬‬
‫‪438‬‬
‫‪375‬‬
‫‪72‬‬
‫‪375‬‬
‫‪407‬‬
‫ספיקה יומית ממוצעת‬
‫ריכוזי ממוצעי‬
‫ריכוז צח"ב כללי‬
‫ריכוז חנק‬
‫ריכוז מוצקי מרחפי‬
‫‪412‬‬
‫עומסי‬
‫קג"י‬
‫קג"י‬
‫קג"י‬
‫מג"ל‬
‫עומס צח"ב כללי‬
‫עומס חנק‬
‫עומס מוצקי מרחפי כלליי‬
‫כלורידי‬
‫‪3,504‬‬
‫‪648‬‬
‫‪3,504‬‬
‫‪4,683‬‬
‫‪900‬‬
‫‪4,688‬‬
‫‪1099‬‬
‫‪1112‬‬
‫‪300‬‬
‫סיכו והמלצות‪.‬‬
‫חמשת המאספי המרכזיי והכניסה למט"ש נדגמו במהל ‪ 4‬ימי‪ ,‬תוצאות הדיגומי הצביעו על חריגות בעיקר‬
‫בחומר אורגני במאספי ‪ C,A‬ו‪ .D‬מקור החריגות‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל הינו שפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות ומפעל‬
‫השימורי‪.‬‬
‫ע זאת‪,‬בסקר התעשיות שביצע האיגוד נמצאו הראה כי בתי העסק של הרשות פועלי ללא טיפול קד ולכ יש‬
‫להניח כי חלק ממקור החריגות מיוחס לעסקי אלו‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .1‬על מנת לבחו את השפעת שפכי בתי העסק של הרשות על המאספי יש לבצע עבודה מקיפה שתכלול קביעת‬
‫סוגי טיפול הקד בכל עסק ‪ ,‬שיבואו לידי ביטוי בהגדרת תנאי ברישיו עסק ובמש אכיפת התנאי‪.‬‬
‫‪ .2‬שפיכת הביוביות תעשה רק במתח המכו‪ ,‬וזאת על מנת לשמור על קווי הביוב מפני התפתחות תנאי‬
‫קורזיבי וסתימות‪.‬‬
‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזו והמוסכי‪.‬‬
‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות בג'ת ובבאקה להפרדת תמלחות ופינויי למוצא ימי על פי אישור‪.‬‬
‫‪ .5‬פיקוח שוט‪ %‬על פעילות מפעל השימורי בהפרדת הזרמי ופינוי התמלחות‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫א‪.‬גלוריה‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר שלמה כ‪ – 0‬מנהל המחוז‬
‫אינג' לילה יעקב – מהנדסת מחוז משרד בריאות‬
‫מר דני גרינוולד רשות המי‬
‫‪5‬‬
‫מר סמיר שלבי – מנהל‬
‫אינג' זוהיר אקלדה מהנדס הרשות‬
‫אילנית‪ ,‬עיר ‪ ,‬מונהד – המשרד להגנת סביבה‪.‬‬
‫אופירה אשל קל בני טרמק‬
‫‪6‬‬
‫תאריך‪20/02/08 :‬‬
‫מספרנו ‪44755 :‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫אינג' בני ממקה‬
‫מהנדס עירית חדרה‬
‫א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬חוות דעת – מכונה ‪8‬‬
‫למשרדנו הומצאה בקשה להקמה והפעלה של מכונה חדשה לייצור ניירות אריזה כאשר כחומר גלם ישמש‬
‫פסולת נייר‪ .‬הבקשה מלווה בדוח סביבתי לבחינת ההשלכות הסביבתיות ‪.‬‬
‫חוות דעת זו הוכנה עם נציגי משרד להגנת הסביבה ולהלן עיקרי ממצאנו ותנאים לאישור הבקשה‪.‬‬
‫מקריאת המסמך הסביבתי עולה כי לא ניתן מענה מלא לנושאים מרכזים‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התברר כי המפעל הקים ארובה חדשה והתחיל לעבוד עם גז טבעי‪ .‬שינויים משמעותיים אלו לא באו לידי‬
‫ביטוי במסמך והפכו את חלקו הגדול של פרק איכות האוויר ללא רלוונטי‪ .‬עוד מסתבר‪ ,‬מבדיקת המסמך‬
‫הסביבתי ומישיבת עבודה שהתקיימה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כי לא הוצגו נתונים מלאים לגבי מתקן‬
‫הטיפול בשפכים הקיים במנא"י ולכן המסקנות של עורכי המסמך אינן משקפות נכונה את יכולת המתקן‬
‫לקלוט שפכים נוספים ‪.‬‬
‫נתונים כללים‪.‬‬
‫מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ ‪,‬ממוקמים באזור התעשייה חדרה ומייצרים נייר ‪ .‬חומרי הגלם‬
‫הדרושים לתהליך הייצור הם תאית ‪,‬פסולת נייר‪ ,‬כימיקלים שונים‪ ,‬אנרגיה ומים ‪.‬‬
‫כיום מייצר המפעל ‪ 310,000‬טון מוצרי נייר בשנה ובעתיד מתוכנן הייצור לגדול ל‪ 540,000 -‬טון לשנה ‪.‬‬
‫הייצור מתבצע באמצעות חמש מכונות ייעודיות ובעתיד תתווסף מכונה מס'‪ , 8‬נשוא בקשה זו)‪ 230,000‬טון‬
‫‪/‬שנה(‪.‬‬
‫עם כניסתה לפעילות של מכונה ‪ 8‬תופסק פעילותה של מכונה המיושנת )‪ 50,000‬טון‪/‬שנה(‪.‬‬
‫תהליך ייצור הנייר הוא תהליך עתיר שפכים וקיטור‪.‬‬
‫כיום צריכת המים השנתית היא כ‪ 2.8 -‬מיליון מ"ק ובעתיד צפויה להגיע לכ‪ 3.6 -‬מיליון מ"ק שנתי‪.‬‬
‫כמות השפכים שמקורם בתהליכי היצור היא כ‪ 2.4 -‬מיליון מ"ק בממוצע שנתי ‪.‬בעתיד צפויה כמות זו‬
‫לגדול עד מעל ל‪ 3.2-‬מיליון מ"ק שפכים בממוצע שנתית ‪.‬‬
‫הקיטור משמש בתהליך הייצור לייבוש מהיר של גלילי הנייר‪ .‬כמות הקיטור השנתית הנצרכת על ידי‬
‫המפעל היא כ‪ 845,000 -‬טון לשנה ובעתיד צפויה כמות זו לגדול לכ‪ 1,100,000-‬טון לשנה‪.‬‬
‫מערך האנרגיה ‪:‬‬
‫במפעל פועל מרכז אנרגיה המסוגל לייצר חשמל בתפוקה של ‪ 18‬מגווט באמצעות טורבינת קיטור ומספק‬
‫את הקיטור לקווי הייצור באמצעות דודי קיטור‪.‬‬
‫דוד ‪ 3‬בתפוקה ‪ 125‬טון\שעה – הוסב לשריפת גז טבעי )פעיל(‬
‫דוד ‪ 4‬בתפוקה ‪ 10‬טון\שעה ‪ -‬הוסב לשריפת גז טבעי )משמש לגיבוי(‪.‬‬
‫דוד ‪ 2‬בתפוקה ‪ 80‬טון\שעה – בנוי לשריפת מזוט )מושבת(‬
‫דוד ‪ 6‬בתפוקה ‪ 90‬טון\שעה –בנוי לשריפת גז טבעי )פעיל(‬
‫עם כניסתה לפעילות של מכונה מס' ‪ 8‬יפעלו דוד ‪ 3‬ודוד ‪ 6‬בהספקים חלקיים ודוד ‪ 4‬ישמש לגיבוי‪.‬‬
‫איכות אויר‬
‫הדוח הסביבתי בחן את נושא זיהום האוויר באמצעות חישוב פיזור מזהמים בתנאים תפעולים לא רלבנטי‬
‫)דוד ‪ 3‬גובה ארובה ‪ 70‬מטר ודוד ‪ 2‬גובה ארובה ‪ 27‬מטר על בסיס שרפת מזוט (‪ .‬מאחר ובפועל מייצר‬
‫המפעל בפועל קיטור על ידי שריפת גז טבעי בלבד‪ :‬בדוד ‪ 3‬הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה ‪ 70‬מטר‪,‬‬
‫ובדוד ‪ 6‬הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה ‪ 30‬מטר‪.‬‬
‫בחינת התוכנית ע"י האיגוד נעשתה באמצעות מודל מתמטי ) מודל ‪ ERMOD‬ונתוני‪-‬קצבי פליטה הקלט‬
‫הם על סמך נתוני היצרן (‪,‬להערכת ריכוזי המזהמים המחושבים כתוצאת מתרומת הדודים ולזיהוי אפקט‬
‫ה‪ . downwash-‬לצורך הרצת המודל הוזנו גבהי המבנים בסמוך ובסביבת הארובה‪.‬‬
‫המודל הורץ על רשת קולטנים‪ ,‬בשטח של ‪ 10x10‬קמ"ר‪ ,‬ברזולוציה של ‪ 500‬מ'‪ ,‬סה"כ ‪ 441‬קולטנים‪.‬‬
‫המודל הורץ מספר פעמים עם גבהי ארובה שונים כל פעם‪.‬‬
‫לאור ההסבה לגז והדגש על בדיקת אפקט זיהום מקומי‪ ,‬הרצת המודל בוצעה עבור תחמוצות חנקן בלבד‪.‬‬
‫נתוני קלט עיקריים‪:‬‬
‫דוד ‪ 3.65 :6‬גרם‪/‬שנייה )גז טבעי(‬
‫קצבי פליטת ‪:NOX‬‬
‫דוד ‪ 1.399 :3‬גרם‪/‬שנייה )גז טבעי ( ‪ 7.03‬גרם‪ /‬שנייה)מזוט(‬
‫דוד ‪ 30 :6‬מטר מעל פני הקרקע‪ 37.7 ,‬מטר מעל פני הים‬
‫גובהי ארובות‪:‬‬
‫דוד ‪ 70 :3‬מטר מעל פני הקרקע‪ 77.7 ,‬מטר מעל פני הים‬
‫טמפרטורת גזי הפליטה‪ :‬דוד ‪ 6‬חדש‪ 150 :‬מ"צ או ‪ 177‬מ"צ‬
‫דוד‪ 3‬קיים‪ 152 :‬מ"צ‬
‫מבנים‪ :‬הוכנסו כ‪ 50 -‬מבנים המוצבים סביב הארובות ‪.‬‬
‫קובץ מטאורולוגי‪ -‬מתבסס ע ל נתוני רוחות וטמפרטורה מתחנת הניטור חדרה ותחנת הניטור בית אליעזר‬
‫בין השנים ‪.2003-2005‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ .1‬בכל הבחינות שנעשו נמצא כי הערכים המתקבלים בקרקע אינם עוברים את התקן הסביבתי לתחמוצות‬
‫חנקן )‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק(‪.‬‬
‫‪ .2‬מפליטת ארובת דוד ‪ 6‬בגובה של ‪ 30‬מטר צפויה הרעה )ביחס למצב ללא מכונה ‪(8‬של ריכוזי תחמוצת‬
‫החנקן בקרקע ב‪ 386 -‬קולטנים עד פי ‪ 6‬מהריכוז שהיה קיים בעבר במצב בהפעלת דוד ‪ 3‬על בסיס מזוט‬
‫בגובה הארובה ‪ 70‬מטר‪.‬‬
‫עם הגבהת הארובה של דוד ‪ 6‬עד גובה של ‪ 63‬מטר מס' הקולטנים בהם מתקבלת הרעה יורד ומגיע ל‪0-‬‬
‫קולטנים‪ ,‬כך שבכל הרשת משתווה ריכוז תחמוצת החנקן לריכוזים הקיימים‪.‬‬
‫בגובה ארובה של ‪ 50‬מטר נמצאו כ‪ 13 -‬קולטנים בהם יש הרעה מינורית )הרעה מינורית הכוונה למאיות‬
‫האחוז(‪ .‬ביחס למצב הקיים‪.‬‬
‫‪.3‬מהשוואת פליטות דוד ‪ 6‬לפליטות דוד ‪ 3‬על בסיס הפעלתם בגז טבעי עולה שריכוזי ‪ NOX‬בגדר המפעל‬
‫כתוצאה מפליטות מדוד ‪ 6‬החדש הנם פי ‪ 15‬עד ‪ 20‬ביחס לריכוזי ‪ NOX‬הנגרמים על ידי הפליטות מהדוד‬
‫הישן‪ ,‬למרות שקצב הפליטה מהדוד החדש )‪ 3.65‬גרם‪/‬שנייה( הנו רק פי ‪ 2.6‬מעל קצב פליטת ‪ NOX‬מהדוד‬
‫הישן )‪ 1.399‬גרם‪/‬שנייה( וטמפרטורות גזי הפליטה הנן זהות‪ .‬לכן‪ ,‬גובה הארובה של הדוד החדש של ‪30‬‬
‫מטר גורם לעלייה בריכוזי ‪ NOX‬בגדר המפעל בשיעור של פי ‪ 5‬עד ‪ 8‬מהצפוי על בסיס ארובה של ‪ 70‬מטר‪.‬‬
‫‪ .4‬תרומת הפליטות מהדוד החדש בלבד לריכוזי ‪ NOX‬מביאה לריכוזים בין ‪ 26‬עד ‪ 100‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬
‫)מעל ‪ 10%‬מהתקן‪ ,‬העומד בשיעור של ‪ 940‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‪ ,‬כאשר תרומת הפליטות מהדוד הישן בלבד‬
‫מביאה לריכוזים זניחים בהשוואת לתקן )‪ 1.5‬עד ‪ 6.3‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‪ ,‬למרות שקצב הפליטה מהדוד‬
‫החדש הוא רק פי ‪ 2.6‬מעל קצב הפליטה מהדוד הקיים‪.‬‬
‫‪ .5‬מהשוואת תוצאות פליטות דוד ‪ 6‬בטמפ' ‪ 150‬מ"צ עם פליטות של שני הדוודים ‪ 3‬ו‪ 6-‬ביחד עולה שאין‬
‫הבדל בין הריכוזים המקסימלים המחושבים בכל הקולטנים כתוצאה מתרומת הדוד החדש בלבד לבין‬
‫הריכוזים המקסימלים המחושבים כתוצאה מתרומת הדוד החדש ‪ +‬הדוד הקיים‪ .‬לכן‪ ,‬תרומת הדוד‬
‫החדש הינה דומיננטית‪ ,‬למרות שפליטתו מהווה כ‪ ,72% -‬של קצבי הפליטה משני הדודים‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫‪ .6‬לאור הממצאים‪ ,‬ניתן להסיק שהשפעת תרומת הדוד החדש )דוד ‪ (6‬לריכוזים המחושבים בקרקע ‪ ,‬כולל‬
‫בגדר המפעל‪ ,‬בהשוואה למצב בלעדיו הנה משמעותית‪ .‬זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬כאשר טרם הפעלת הדוד החדש‪,‬‬
‫התבצע סילוק גזי הפליטה דרך ארובה בגובה של ‪ 70‬מטר ואילו כעת משמשת ארובה בגובה ‪ 30‬בלבד‬
‫לסילוק גזי הפלטה של דוד מס' ‪.6‬‬
‫שינוי גובה הארובה ל‪ 50-‬מטר יבטיח מצב איכות אויר כמעט ללא שינוי מהמצב היום‪ ,‬ויבטיח את סביבת‬
‫האתר מתופעת ה ‪. downwash-‬‬
‫פעילות בזמן תקלות‬
‫התנאים והנחות היסוד שלנו להפעלת מכונה ‪ 8‬היו שהמכונה תופעל על גז טבעי בלבד‪ ,‬דלק לגיבוי הגז‬
‫הטבעי יהיה סולר בלבד ולא יהיה מצב שהמפעל יחזור לשריפת דלק נוזלי אחר )מזוט (‪.‬‬
‫אנו מחלקים את התקלות לשלושה סוגים‪ :‬תקלות מחוץ למפעל כולל אי הספקת גז‪ ,‬תקלות בתחום המפעל‬
‫ולצורכי תחזוקה‪.‬‬
‫א‪ .‬תקלה מחוץ למפעל ‪ -‬ישרוף המפעל מזוט דל גופרית )‪ (0.5%‬בתיאום ואישור מראש איגוד ערים‬
‫להגנת הסביבה שרון – כרמל וזאת בתנאי שריכוזי הסביבה לא יעלו על ‪ 80%‬מתקן הסביבה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקלה בתוך המפעל ‪ -‬המפעל יעבוד על סולר‪.‬‬
‫ג‪ .‬צורכי תחזוקה ‪ -‬ניתן לאפשר הפעלת המתקנים שבוע בשנה עם מזוט דל גופרית‪ .‬יש להודיע‬
‫ולתאם מראש עם איגוד ערים להגנת הסביבה שרון – כרמל‬
‫שפכים ‪.‬‬
‫המערך לטיפול בשפכים הקיים במפעל מרחיק חומר אורגני וחומר חלקיקי מרחף ומומס נוטריינטים‪ ,‬אך‬
‫אינו מטפל בחומרים מינרלים גורמי קשיות ולכן הקולחים לא ניתנים לשימוש חוזר בתהליכי ייצור הנייר‪.‬‬
‫הוצאת גורמי קשיות )קלציום ואלקליניות( הינה תנאי הכרחי לשימוש חוזר בקולחים אלה בתהליכי‬
‫הייצור במפעל או לקירור לתחנת כח חדשה‪ .‬גם על מנת לעמוד בדרישות של צו הרשאה להזרמת קולחים‬
‫לנחל ‪ ,‬יש להרחיק מינרלים אלה‪.‬‬
‫איפיון זרם שפכי התעשיה ‪:‬‬
‫שפכי המפעל מאופייניים בתכולת חומר אורגני בעיקר במצב קולואידלי ומומס‪ ,‬שמקורו בעמילנים‬
‫ובשאריות של חומרי צבע‪ ,‬בתכולת מוצקים מרחפים ושוקעים‪ ,‬שמקורם בשאריות תאית ופסולת נייר‪,‬‬
‫ובתכולת חומרים מינרלים מומסים‪ ,‬המאופיינים במלחים‪ ,‬כמו סודיום כלוריד‪ ,‬קלציום כלוריד‪ ,‬סודיום‬
‫סולפט וקלציום סולפט‪ ,‬ובתכולת מינרלים מוצקים‪ ,‬כמו קלציום קרבונט וקלציום סולפט‪.‬‬
‫השפכים התעשייתיים מטופלים במערך טיפול הכולל ‪ :‬טיפול קדם )איגום סינון וניטרול ( ‪ ,‬טיפול ביולוגי‬
‫בשני שלבים‪ -‬טיפול אנאירובי וטיפול אירובי‪ ,‬טיפול שלישוני ע"י סינון חול והכלרה ומתקן לריכוך‪.‬‬
‫כיום רוב הקולחים המתקבלים בסוף תהליכים אלה מורחקים לנחל‪ .‬עם השלמת בניית מתקן הריכוך רוב‬
‫הקולחים יושבו לשימוש בתהליך הייצור‪.‬‬
‫בוצה – בתהליך ייצור הנייר נוצרים שני סוגים של בוצות‪ :‬סוג אחד בוצה שהיא פסולת תהליכית מהכנת‬
‫החומר וסינון ראשוני של השפכים ‪ .‬בוצה זו מפונת לריבוד רפתות‪.‬‬
‫סוג שני נוצר במכון האירובי כבוצה שניונית‪.‬‬
‫כיום תהליך ייצוב הבוצה נעשה באגן האוורור יחד עם הנוזל בהתבסס על כך ‪,‬שגיל הבוצה יהיה מעל ‪40‬‬
‫יום ‪.‬‬
‫מערך האיגום‪:‬‬
‫מערך האיגום במפעל כולל איגום אופרטיבי ואיגום לשעת חרום )אוגר חרום(‪.‬‬
‫האיגום האופרטיבי‪ :‬מיועד לאזן ולנטרל תנודות בספיקות‪ ,‬להבטיח ספיקה קבועה ורציפה למתקן‬
‫האנארובי‪ ,‬ולקלוט שפכים מריקון מכונות הנייר בעת תקלה‪ .‬בנוסף משמש זמן שהיה לתחילת תהליך‬
‫תסיסה של שפכי המפעל כחלק מקדם הטיפול‪.‬‬
‫האיגום האופרטיבי כולל‪ 2 :‬מיכלים בנפח של ‪ 700‬מ"ק כל אחד )מערך הקדם טיפול( ומיכל אחד בנפח של‬
‫‪ 1000‬מ"ק )ריקון מכונה ‪.(4‬‬
‫‪-3-‬‬
‫אוגר החרום ‪ :‬מיועד לאיגום קולחים אשר אינם עומדים בדרישות צו הרשאה להזרמה לנחל ‪.‬‬
‫אוגר החרום של המפעל הוא תעלה המנוקזת לנחל חדרה וממוקמת בשטח קיבוץ גן שמואל משמשת כאוגר‬
‫חרום‪.‬‬
‫ממדי התעלה‪ :‬רוחב לא אחיד הנע בין ‪ 5-20‬מטר‪ ,‬אורך ‪ 600‬מטר‪ ,‬עומק לא אחיד הנע בין ‪ 1-4‬מטר‪ ,‬ע"פ‬
‫חישוב מקורב קיבולת האוגר מגיעה לכ‪ 14,400 -‬מ"ק )‪. (600X2X12‬‬
‫קיבולת זו תיתן מענה בעת תקלה בטיפול בשפכים שתמשך עד לכשני ימי עבודה במפעל‪) .‬ספיקת השפכים‬
‫היומית במפעל היא ‪ 7000‬מ"ק (‬
‫טבלה ‪ : 1‬נתוני תכן המבוססת על נתוני הרו"ח הסביבתי והמפרטים הטכנים*‪.‬‬
‫דוח הסביבתי‬
‫ללא מכונה עם מכונה ‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫ספיקה יומית )מ"ק(‬
‫ספיקה ממוצעת יומית )מ"ק(‬
‫ספיקה מקסמלית יומית )מ"ק(‬
‫ספיקה שעתי )מ"ק(‬
‫צחב' כללי יומי )ק"ג(‬
‫צחכ' יומי )ק"ג(‬
‫מוצקים מרחפים יומי )ק"ג(‬
‫מפרטי המתקנים‬
‫מתקן אירובי‬
‫מתקן אנארובי‬
‫‪9600‬‬
‫‪6500‬‬
‫‪9500‬‬
‫‪8500‬‬
‫‪8100‬‬
‫‪500 -200‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪22000‬‬
‫‪1900‬‬
‫טבלה‪: 2‬נתונים תפעוליים*‬
‫אנארובי‬
‫חודשים‬
‫‪12/2006‬‬
‫‪01/2007‬‬
‫‪02/2007‬‬
‫‪03/2007‬‬
‫‪04/2007‬‬
‫‪05/2007‬‬
‫‪06/2007‬‬
‫‪07/2007‬‬
‫‪08/2007‬‬
‫‪09/2007‬‬
‫‪10/2007‬‬
‫‪11/2007‬‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ממוצע‬
‫מקסימום‬
‫ספיקה‬
‫מ"ק‪/‬יום‬
‫‪6543‬‬
‫‪8106‬‬
‫‪6283‬‬
‫‪7309‬‬
‫‪6731‬‬
‫‪7595‬‬
‫‪6381‬‬
‫‪7591‬‬
‫‪6318‬‬
‫‪7604‬‬
‫‪6449‬‬
‫‪7748‬‬
‫‪5831‬‬
‫‪7698‬‬
‫‪6270‬‬
‫‪7396‬‬
‫‪6015‬‬
‫‪7753‬‬
‫‪6177‬‬
‫‪7083‬‬
‫‪5846‬‬
‫‪7371‬‬
‫‪6337‬‬
‫‪7468‬‬
‫‪B.O.D‬‬
‫עומס‬
‫ריכוז‬
‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬
‫‪5101‬‬
‫‪1890‬‬
‫‪7920‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪3203‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪5250‬‬
‫‪1700‬‬
‫‪4919‬‬
‫‪1917‬‬
‫‪6023‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪5074‬‬
‫‪1825‬‬
‫‪6553‬‬
‫‪2150‬‬
‫‪5865‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪8378‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪4472‬‬
‫‪1779‬‬
‫‪6930‬‬
‫‪2250‬‬
‫‪5100‬‬
‫‪1517‬‬
‫‪8770‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪6044‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪9624‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪5410‬‬
‫‪1808‬‬
‫‪7234‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪5764‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪7515‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪4282‬‬
‫‪1650‬‬
‫‪7234‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪5051‬‬
‫‪1850‬‬
‫‪6667‬‬
‫‪2050‬‬
‫אירובי‬
‫‪C.O.D‬‬
‫עומס‬
‫ריכוז‬
‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬
‫‪17660‬‬
‫‪2699‬‬
‫‪**26750 3300‬‬
‫‪14376‬‬
‫‪2288‬‬
‫‪22570‬‬
‫‪3088‬‬
‫‪17272‬‬
‫‪2566‬‬
‫‪21782‬‬
‫‪2868‬‬
‫‪17739‬‬
‫‪2780‬‬
‫‪23137‬‬
‫‪3048‬‬
‫‪18253‬‬
‫‪2889‬‬
‫‪28956‬‬
‫‪3808‬‬
‫‪16213‬‬
‫‪2514‬‬
‫‪23864‬‬
‫‪3080‬‬
‫‪19604‬‬
‫‪3362‬‬
‫‪32147‬‬
‫‪4176‬‬
‫‪19945‬‬
‫‪3181‬‬
‫‪35590‬‬
‫‪4812‬‬
‫‪17997‬‬
‫‪2992‬‬
‫‪25492‬‬
‫‪3288‬‬
‫‪18185‬‬
‫‪2944‬‬
‫‪24196‬‬
‫‪3416‬‬
‫‪15170‬‬
‫‪2595‬‬
‫‪24236‬‬
‫‪3288‬‬
‫‪17300‬‬
‫‪2730‬‬
‫‪24286‬‬
‫‪3252‬‬
‫‪-4-‬‬
‫‪B.O.D‬‬
‫עומס‬
‫ריכוז‬
‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬
‫‪2094‬‬
‫‪320‬‬
‫‪2756‬‬
‫‪340‬‬
‫‪2117‬‬
‫‪337‬‬
‫‪3216‬‬
‫‪440‬‬
‫‪3116‬‬
‫‪463‬‬
‫‪4101‬‬
‫‪540‬‬
‫‪2457‬‬
‫‪385‬‬
‫‪3947‬‬
‫‪520‬‬
‫‪2742‬‬
‫‪434‬‬
‫‪3650‬‬
‫‪480‬‬
‫‪2509‬‬
‫‪389‬‬
‫‪4649‬‬
‫‪600‬‬
‫‪1516‬‬
‫‪260‬‬
‫‪2925‬‬
‫‪380‬‬
‫‪1662‬‬
‫‪265‬‬
‫‪2367‬‬
‫‪320‬‬
‫‪2274‬‬
‫‪378‬‬
‫‪5427‬‬
‫‪700‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪317‬‬
‫‪2550‬‬
‫‪360‬‬
‫‪1555‬‬
‫‪266‬‬
‫‪2359‬‬
‫‪320‬‬
‫‪2326‬‬
‫‪367‬‬
‫‪3286‬‬
‫‪440‬‬
‫‪C.O.D‬‬
‫עומס‬
‫ריכוז‬
‫במג"ל בק"ג‪/‬יום‬
‫‪4135‬‬
‫‪632‬‬
‫‪6452‬‬
‫‪796‬‬
‫‪3380‬‬
‫‪538‬‬
‫‪5679‬‬
‫‪777‬‬
‫‪4651‬‬
‫‪691‬‬
‫‪6311‬‬
‫‪831‬‬
‫‪3867‬‬
‫‪606‬‬
‫‪6513‬‬
‫‪858‬‬
‫‪4233‬‬
‫‪670‬‬
‫‪6273‬‬
‫‪825‬‬
‫‪3728‬‬
‫‪578‬‬
‫‪7043‬‬
‫‪909‬‬
‫‪3557‬‬
‫‪610‬‬
‫‪6151‬‬
‫‪799‬‬
‫‪3887‬‬
‫‪620‬‬
‫‪5259‬‬
‫‪711‬‬
‫‪3946‬‬
‫‪656‬‬
‫‪7350‬‬
‫‪948‬‬
‫‪3873‬‬
‫‪627‬‬
‫‪7317‬‬
‫‪1033‬‬
‫‪3315‬‬
‫‪567‬‬
‫‪5528‬‬
‫‪750‬‬
‫‪4049‬‬
‫‪639‬‬
‫‪8304‬‬
‫‪1112‬‬
‫* הנתונים התפעוליים בטבלה מתבססים על נתונים מהדוחות החודשיים של המפעל‪ .‬ערכי הממוצע‬
‫והמקסימום מייצגים את ערכי הממוצע והמקסימום של כל חודש בשנה‪.‬‬
‫** הערכים המסומנים בצהוב הם ערכים החורגים מנתוני הת‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בדוח הסביבתי מציגים את קיבולת המתקן האירובי כ‪ 17000-‬מ"ק ואת העומס האורגני כ‪ 8.5-‬טון‬
‫צחב'‪ .‬נתונים אלה אכן נכונים למתקן המשותף )מנא"י ‪+‬חדרה(‪ ,‬אך אינם נכונים כשמדובר רק על‬
‫מתקן מנא"י ‪.‬‬
‫כשאנו עוסקים במנא"י בלבד הקבולות יורדות למחצית הערכים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת הטיפול בשפכים של המפעל איננה מסוגלת להתמודד עם תוספת השפכים ממכונה ‪.8‬‬
‫‪ .3‬עומס אורגני ‪ -‬בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן‪ ,‬כבר בשלב זה מועמסים מתקני‬
‫הטיפול בעומס אורגני מעל יכולת התכן שלהם‪ ,‬הדבר בולט בפרט במתקן האנארובי )‪ 10‬חודשים‬
‫בתוך שנה(‪.‬‬
‫‪ .4‬עומס הידראולי –בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן‪ ,‬עומד המתקן האנאירובי‬
‫בקיבולתו הנוכחית הן בעומס הנוכחי והן בעומס העתידי‪ -‬עם מכונה ‪.8‬‬
‫לעומת זאת יכולת עמידתו של המתקן האירובי בספיקות המקסימום כיום היא גבולית ובעתיד עם‬
‫תוספת הפעילות ממכונה ‪ 8‬היא צפויה שלא לעמוד בספיקות המקסימום‪.‬‬
‫‪ .5‬הספיקה המקסימלית ע"פ נתונים בפועל ‪ 8106‬מ"ק‪/‬יומי )חודש‪ ( 12/2006‬זהה לספיקה המוצהרת‬
‫של המפעל עם הפעלת מכונה ‪.8‬‬
‫‪ .6‬בספיקה מקסימלית יומית של ‪ 9500‬מ"ק בהתאם להצהרת המפעל בדוח ‪.‬אין לשני המתקנים ‪-‬‬
‫האירובי והאנאירובי ‪ -‬יכולת הטיפול הנדרשת‪.‬‬
‫‪ .7‬בהתבסס על נתוני נספח ‪ 5‬של הדו"ח הסביבתי‪ ,‬כבר במצב הנוכחי גיל הבוצה קטן מגיל ‪ 40‬יום‪,‬‬
‫שהוא הגיל המאושר למפעל לייצוב בוצה בתהליך אירובי יחד עם הטיפול בנוזל‪.‬‬
‫בספיקות ועומסים גבוהים יותר‪ ,‬הצפויים בעתיד‪ ,‬יהיה צורך בייצוב הבוצה באופן שונה מזה‬
‫הנעשה היום במפעל‪.‬‬
‫חישובי פיזור מזהמים ממכוני טיפול בשפכים‪.‬‬
‫במענה לדרישה של בחינת השפעתם של מכוני הטיפול בשפכים )מכוני מנא"י‪ -‬אירובי ואנאירובי והמכון‬
‫האיזורי( על מטרדי ריח בסביבה כתוצאה מפליטת מזהמים ריחניים מפעילותם‪ ,‬הוצגה בדוח הסביבתי‬
‫הערכה כללית ללא פירוט לכל מרכיב במט"ש ‪.‬‬
‫מקורות רעש‪.‬‬
‫ההתיחסות לנושא הרעש היא בשני מצבים ‪ :‬האחד ‪ -‬הרעש שמקורו בפעילות ובמכונות הייצור בשלב‬
‫הנוכחי‪ ,‬והשני ‪-‬רעש שמקורו ממכונה ‪ 8‬ומערכות נלוות לפעילותה‪ ,‬שיתווספו בעתיד לפעילות הקיימת‪.‬‬
‫רעש ממכונה ‪8‬‬
‫מקורות רעש העיקריים בממכונה ‪ 8‬הם ארבעת המפוחים הנלווים לתפעולה בתהליך הייצור‪.‬‬
‫הערכת עוצמות רעש התבססו על ההנחה שמאפייני הרעש של מכונה ‪ 8‬תהיה דומים לאלה של למכונה ‪4,‬‬
‫ולכן מדידות רעש שנערכו עבור מכונה ‪ 4‬שימשו כמייצגים את מכונה ‪ . 8‬בנוסף נעשה שימוש בנתוני יצרן‬
‫ובמדידות בסמוך לדוד קיטור ‪ .3‬כל הנתונים הוזנו לתוכנת חיזוי הרעש ‪.‬‬
‫בחיזוי ובחישובים נמצא שאכן תהיינה חריגות מקריטריון הרעש ככל שהמבנה בו מצויה המכונה בנוי‬
‫באופן סטנדרטי‪ .‬הדוח קובע שעל מנת לעמוד בדרישות התקנות למניעת מפגעי רעש יש להשתמש‬
‫באלמנטים משופרים לבניה‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫בנוסף לזאת נערכו מדידות רעש הן בתוך מנא"י והן בשכונות המגורים הקרובות למנא"י ‪ ,‬במטרה לאתר‬
‫את מקורות הרעש ולקבוע את תרומתו של כל מקור לרעש בשכונות המגורים‪.‬‬
‫מתוצאות המדידות במתחם מנא"י עולה כי מקורות הרעש העיקריים במפעל‪ ,‬התורמים לרעש בשכונות‬
‫המגורים הם‪:‬‬
‫מכונת ייצור ‪, 4‬מכונות באולם הכנת החומרים של דפניר‪ ,‬מכונת ייצור ‪ ,3‬מכונות ייצור של אמניר ‪ ,‬מכונות‬
‫באולם עיבוד מוצרי נייר של חוגלה ומכונות הייצור ‪. 1,2‬‬
‫למרות הטיפול האקוסטי שנעשה למזין של מכונה ‪ 4‬ובכלל זה‪ :‬בניית קיר וטיפול במפוחים‪ ,‬טיפול אקוסטי‬
‫במבנה משאבות הווקום‪.,‬‬
‫בעיית הרעש בשכונות המגורים נפתרה באופן חלקי בלבד‪.‬‬
‫היא נפתרה בצד הדרומי בתדרים הגבוהים‪ ,‬אך לא בתדרים הנמוכים‪.‬היא לא נפתרה בשכונות המגורים‬
‫בצד מערב‪ ,‬ונראה שעם הפעלת דוד ‪ 6‬המצב בהן אף הוחמר‪ ,‬באשר תלונות התושבים התגברו‪.‬‬
‫חזות ונוף‬
‫המסמך לא ניתח את ההשפעות החזותיות‪ -‬נופיות‪ ,‬לרבות ההשלכות על תפקוד הנחל וסביבתו כפי שנדרש‬
‫בהנחיות‪ .‬יש להשלים פרק זה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬בתיאור הסביבה מופיעים מבטים מנקודות ראיה רחוקות מהמפעל ‪ .‬חסרים מבטים מהנחל וסביבתו )‬
‫נקודות ראיה קרובות (‪ .‬כמו כן על המבטים שצורפו יש להוסיף נקודת ציון היכן אמורה לקום המכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להציג הדמיות מנקודות התצפית שנבחרו בסעיף ‪ 1.6‬לרבות מרצועת הנחל‪ ,‬ולהעריך את ההשפעות‬
‫החזותיות כתוצאה מהקמת המכונה בכל נקודת תצפית ולהציע אמצעים לשיקום וטיפול נופי‪ ,‬על פי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להראות על גבי תשריט רצף מעבר חופשי לציבור בגדה המערבית של הנחל‪ ,‬לרבות הצגת פתרונות‬
‫בקטעים בהם קיים היום קיטוע ברצף השטח הפתוח‪.‬‬
‫רוחב רצועת המעבר החופשי יקבע תוך התייחסות לגדת הנחל המתוכננת על פי הספיקות העתידיות‪ ,‬מתן‬
‫אפשרות של מעבר‪/‬שביל להולכי רגל ואופניים ורצועת טיפול נופי במידת הצורך בממשק בין המפעל‬
‫וסביבת הנחל‪.‬‬
‫תעלת "סואץ" וחוות המיכלים‬
‫לאחר סיור בשטח שובו נכחו נציגי המפעל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים סוכם ‪:‬‬
‫א‪ .‬בשטח חוות המכלים ‪-‬‬
‫‪ .1‬יש לפנות את הקוביות והחביות המכילים מזוט הנמצאים בסמוך לחוות מיכלי הדלק הקיימת‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר הפינוי הנ"ל יש לגרד את שכבת האספלט והקרקע המזוהמת ולפנות אותה לרמת חובב‪.‬‬
‫‪ .3‬בגמר השלמת הטיפול ‪ ,‬יש לתאם סיור‪ ,‬עם אותם הגורמים‪ ,‬שבו יוחלט על המשך טיפול ‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬תעלת סואץ ‪ -‬במהלך עבודות העפר והתשתית למכונה ‪ , 8‬יוזמנו נציגי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד‬
‫ערים לבחינת השטח ומתן הנחיות בנושא קרקע מזוהמת‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬
‫ת נ אים ל ה י ת ר ב נ י ה‬
‫איכות אוויר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הבקשה להיתר תכלול את הגבהת הארובה או החלפתה לארובה בגובה של ‪50‬מטר‪.‬‬
‫יש להשלים ולהציג תוצאות בדיקות ארובות הדוודים )שריפת גז טבעי(והשוואת הממצאים‪ -‬קצבי‬
‫הפליטה לנתוני היצרן‬
‫להיתר יצורפו תנאי היצרן של הדוודים והם יהוו חלק בלתי נפרד מההיתר‪.‬‬
‫במצב תקלה המפעל יעבוד על פי התנאים שפורטו לעיל ויהוו חלק בלתי נפרד מההיתר‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫שפכים‬
‫לאור הממצאים שהצביעו על חוסר יכולתו של המתקן הקיים לעמוד בעומסי שיא ובתקלות יש ‪:‬‬
‫• להקים מיכל איגום בנפח של ‪ 1000‬מ"ק לריקון מכונה ‪.8‬‬
‫• להגיש תוכנית הרחבה למערך טיפול בשפכים אשר תיכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ייצוב בוצה שניונית‪.‬‬
‫התכנית תהווה נספח להיתר והיא תקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שלבים לביצועה‪.‬‬
‫• בתוכנית להרחבת המכון יש לבחון ולהעריך את קצבי הפליטה בכל מרכיב של מכון הטיפול ובכל‬
‫מכון בנפרד‪ ,‬לרבות מתקנים אחרים )תחנת מעבר לפסולת(‪ ,‬המהווים או עלולים להוות מטרד‬
‫ומפגע סביבתי‪.‬‬
‫בהתבסס על תוצאות הרצת המודל לפיזור המזהמים‪ ,‬יומלץ‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬על התקנת מתקנים‬
‫או שיפורים בתהליך‪ ,‬שיבטיחו עמידה בערכי הסף של המזהמים ‪ -‬מימן גופריתני ואמוניה‪.‬‬
‫תנאי לקבלת טופס ‪ 4‬להפעלת המכונה יהיה ביצוע תכנית ההרחבה על כל מתקניה ‪ ,‬ובאישור איגוד ערים‬
‫להגנת הסביבה שרון – כרמל‪.‬‬
‫רעש‬
‫לאור הממצאים שפורטו למעלה‪ ,‬קיימת בעיה של רעש במפעל בפעילות הנוכחית והעתידית ‪.,‬לפיכך‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫יש להציג מהם האלמנטים המשופרים לבניה של המבנה מכונה ‪ , 8‬שיביאו את רמת הרעש לערכים‬
‫שצויינו בדו"ח הסביבתי‪.‬‬
‫סוג האלמנטים ושילובם במבנה ייכללו בגיליון הבקשה להיתר‪.‬‬
‫תוכן תכנית לטיפול מערכתי במוקדי הרעש של המפעל ‪ ,‬תוך התייחסות פרטנית לכל אחד ממוקדי‬
‫הרעש ‪ .‬התכנית תוגש לאיגוד לא יאוחר מתאריך ‪ 8.4.2008‬ותכלול לו"ז מחייב לביצוע‪ .‬התכנית‬
‫תאושר על ידי איגוד ערים להגנת הסביבה שרון‪-‬כרמל ותהיה נספח מחייב להיתר‪ .‬אי עמידה בה‬
‫תהיה חריגה מתנאי ההיתר‪.‬‬
‫חזות ונוף‬
‫יש להגיש את ההשלמות כפי שפורטו בסעיפים ‪ 1‬ו‪ 2-‬בפרק החזות שבחוות דעת זו כתנאי להיתר‬
‫הבניה‪ ,‬ביצוע סעיף ‪ 3‬שלעיל יהיה תנאי לטופס ‪ ,4‬באישור המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים ‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ירוחם לקרץ‬
‫מנכ"ל האיגוד‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר רוברט ראובן – מנהל המחוז‬
‫‪-7-‬‬