עבודת גמר פולין

‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫אוניברסיטת חיפה בי"ס ארצי לתיירות‬
‫‪U‬‬
‫קורס מדריכי חו"ל תשע"ד ‪2014‬‬
‫מוגש למרצה אלי רוזנר‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מגישה ‪:‬‬
‫יפה זהבי ת"ז – ‪010805869‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . 2‬תוכן העניינים‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מספר‬
‫הפרק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מספר‬
‫נושא‬
‫עמוד‬
‫‪1‬‬
‫כותרת‪-‬פולין‪ ,‬עבודת גמר‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪4‬‬
‫מדוע פולין‬
‫מבואות‪-‬פולין‪-‬דיוקנה של מדינה‪ :‬דגל‪ ,‬סמל‪7 ,‬‬
‫המנון‬
‫‪11‬‬
‫מבוא גיאוגראפי‪ :‬חלוקה למחוזות‪,‬‬
‫אדמיניסטרטיבית‪ ,‬מיקום‪ ,‬אקלים‪ ,‬טבע‬
‫וזואולוגיה‪ ,‬חלוקה דמוגראפית לפח ערים‬
‫ראשיות‪ ,‬האופי הלאומי‪ ,‬חגים ומנהגים‪,‬‬
‫צייד‪ ,‬פיקנטריה‪ :‬תכשיט מהים הבלטי‬
‫מבוא לכלכלת פולין‪ :‬ישראל‪-‬פולין‪ ,‬השוואה‪22 .‬‬
‫יצוא‪-‬ובוא‪ .‬הסכמים בילטראליים‪ .‬הסכמים‬
‫עם ישראל‪ .‬מוצרי צריכה‪.‬שערי המרה‪.‬‬
‫מחצבים‪ .‬תקופת האיחוד האירופי‪ .‬השקעות‬
‫זרות בפולין‪.‬‬
‫מידע שימושי לתייר‪ :‬מספרי טלפון‪ .‬חשמל‪27 .‬‬
‫בריאות‪ .‬עלות ועוד‪...‬‬
‫‪28‬‬
‫משטר‬
‫‪29‬‬
‫תחבורה‬
‫‪30‬‬
‫אירועים מוסיקאליים ותרבותיים‬
‫‪30‬‬
‫טיפול רפואי לתייר‬
‫‪30‬‬
‫פרטים על חברות התעופה‪ ,‬ויזות‬
‫‪31‬‬
‫מבוא גסטרונומי‬
‫‪33‬‬
‫מיעוטים ודתות‬
‫הכנסייה הקתולית בת ימינו‬
‫‪34‬‬
‫מבוא היסטורי‬
‫רקע היסטורי‬
‫טבלת אירועים היסטוריים‬
‫מלה"ע ‪2‬‬
‫‪38‬‬
‫הקהילה היהודית‬
‫אלף שנות התיישבות בפולין‪ :‬ימי הביניים‪,‬‬
‫בעת החדשה‪ ,‬במאה ה‪ ,18-‬פריחה‬
‫תרבותית‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מסעדות כשרות‬
‫‪50‬‬
‫נושא מורחב‪-‬היסטוריה‪-‬תקופת החלוקות‬
‫ואדם מיצ'קביץ'‪-‬המשורר הפולני הלאומי‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫‪U‬‬
‫‪19‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪20‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪21‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪22‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫נושא מורחב‪-‬אמנות‪-‬ציור "יהודים מתפללים ‪71‬‬
‫ביום כיפור"‪ -‬מאוריצי גוטליב‬
‫הדרכת אוטובוס‪-‬היסטוריה‪-‬המרד הפולני‪78 -‬‬
‫אוגוסט ‪44‬‬
‫‪81‬‬
‫הצגת הדרכה‪ .‬אתר א‪:‬‬
‫"אנדרטת הביוב"‪-‬רח' פרוסטה ‪,51‬וארשה‬
‫‪87‬‬
‫אתר ב'‪ :‬בית כנסת נוז'יק בככר‬
‫גז'יבובסקה‪-‬רח' טווארדה ‪.6‬‬
‫ברברה גרוברסקה‪-‬בר המצווה הראשון‬
‫אחרי המלחמה בביה"כ נוז'יק‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫תכנון מסלול טיול‪-‬מסע שורשים של‬
‫משפחות בפולין‪-‬בלרוס‪/‬פולין‬
‫‪97‬‬
‫מילים שימושיות בפולנית‬
‫‪100‬‬
‫לוח זמני טיסות‬
‫רשימת בתי מלון בטיול הנ"ל בבלרוס ופולין‬
‫‪103‬‬
‫טבלת חלוקה לימים ולשעות של הטיול‬
‫הנ"ל‪ .‬עזרי הדרכה‬
‫‪108‬‬
‫טבלת מסלול עירוני‪-‬חלוקה לשעות‬
‫היום השניים עשר‪-‬בוארשה‬
‫‪110‬‬
‫בלרוס‪-‬דיוקן מדיני‬
‫‪114‬‬
‫בבליוגראפיה ומקורות מידע‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.3‬מדוע פולין?‬
‫‪U‬‬
‫פולין מסמלת עבור רבים מאתנו את שואת יהודי אירופה‪ .‬רבות שמענו על‬
‫הרעב בגטאות הצפופים‪ ,‬על מחנות המוות האכזריים ועל רצח כ‪ 6-‬מליון‬
‫מבני עמנו‪.‬‬
‫מספורי הורינו ניתן היה להבין שארץ זו‪ ,‬שהייתה מחוז ילדותם ומקום בו‬
‫דורות של בני משפחתם‪-‬חיו וגדלו בה‪ ,‬ינקו את חלבה ואת תרבותה‪.‬‬
‫הוריהם והורי הוריהם ראו בה את ביתם ומולדתם לצד הפולנים שכניהם‪-‬‬
‫פולין זו‪-‬בגדה בהם‪ .‬בגידה זו צרבה את נפשם צריבה עמוקה‪.‬‬
‫רבים מאתנו שמעו את ההצהרה הנחרצת כי לעולם לא ישובו לשם שנית‪.‬‬
‫רגלם לא תדרוך עוד על אדמת הארץ המקוללת הזו‪...‬רובם אף סירבו לדבר‬
‫את שפת העם ‪ -‬הפולנית‪ ,‬בהגיעם ארצה ‪ -‬כדי למחוק את זכרה של פולין‬
‫מליבם‪.‬‬
‫אולם קשה להתעלם מאלף שנות חיים‪ ,‬יצירה תרבותית ענפה‪ ,‬היסטוריה‬
‫מפוארת המכילה בתוכה סופרים‪ ,‬שחקני תיאטרון‪ ,‬הוגי דיעות‪ ,‬רבנים‬
‫ואדמו"רים שכתבו פירושים ותוספתות לתנ"ך ולחכמים שקדמו להם‪.‬‬
‫קהילות רבות שתרמו לתרבות היהודית‪ ,‬לתרבות המקומית והעולמית‪.‬‬
‫זרמים ביהדות‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬ציונות ועוד‪ ..‬כל אלו נוצרו על אדמתה של‬
‫פולין‪.‬‬
‫בילדותנו הלעיטו אותנו בסיפורי שלום עליכם‪ ,‬עגנון‪ ,‬י‪.‬ל פרץ‪ ,‬חיים נחמן‬
‫ביאליק ועוד‪ .‬רוב הסיפורים שקראנו נכתבו על אדמת פולין ועליהם‬
‫התחנכנו‪.‬‬
‫אלו שבאו "משם"‪ -‬ידעו גם לספר לנו על ארץ ירוקה‪ ,‬יערות עבותים‪,‬‬
‫פטריות ופירות יער‪ ,‬אגמים מרובים‪ ,‬נהרות והרים מושלגים‪.‬‬
‫הם הביאו משם את האידיש העסיסית מהשטיטל‪ ,‬מהעיירה היהודית‪,‬‬
‫ואמרות השפר שעליהן התחנכנו‪.‬‬
‫יחד עם סיפורי השואה אפשר היה גם להבחין בגעגועים לנופים ולדברים‬
‫"הטובים" שהשאירו שם מאחור‪...‬‬
‫רובנו ראינו בדמיוננו ארץ שחורה משחור‪ ,‬מלאה בקברים ובבורות מוות‪....‬‬
‫אולם הסקרנות לראות את ארץ נוף ילדותם של כשלושה מליון וחצי מבני‬
‫עמנו‪ ,‬הביאה רבים מאיתנו לגיא ההריגה הזה‪ ,‬ומה רב היה הפלא‪ ,‬ומה‬
‫גדולה הדיכוטומיה בין הדימוי לבין המראות‪...‬‬
‫ובהגיענו לפולין ‪ -‬ארץ הולדת חלק מהורינו‪ -‬התגלתה לעינינו ארץ יפהפייה‪.‬‬
‫ערים קסומות בנויות בסגנון ימי ביניימי ‪-‬גותי‪ ,‬רניסנסי‪ ,‬ברוקי‪ ,‬רוקוקו וכו'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בהיותה במרכז אירופה‪-‬בין מזרח למערב‪ ,‬פולין מכילה מגוון של סגנונות‬
‫בנייה‪ ,‬בהשפעת התקופות‪ ,‬גלי הכובשים הרבים שמסביב והרצון להתחרות‬
‫בשכניה‪.‬‬
‫הטבע המופלא שבו היא טובלת‪-‬שובה את הלב והעין‪ .‬הצבע הירוק של‬
‫וההרים‬
‫יערותיה‪ ,‬נהרותיה הארוכים והרחבים‪ ,‬האגמים המאזוריים‬
‫המושלגים‪-‬מרעננים את הנפש‪.‬‬
‫המאכלים המגוונים והטעימים ‪-‬מזכירים לנו את המטבח של אמא ‪ -‬ממש לא‬
‫כפי שמספרות הבדיחות על הפולנים והפולניות‪ .‬השפעות מזרח ומערב‬
‫נכרות אף בהם‪ .‬השפה נשמעת ומצלצלת כמוכרת לחלקנו‪ .‬האנשים יפים‬
‫ונעימים‪ ,‬שמחים לעזור למבקש עזרה בחיפוש מקום או כתובת‪.‬‬
‫רבים האתרים בפולין שהם מורשת עולם על פי אונסקו‪.‬‬
‫ההרגשה של התייר הישראלי‪ ,‬בן להורים שבאו מארץ זו‪ ,‬היא‪ -‬שהוא דורך‬
‫על האדמה שעליה דרכו אמא ואבא‪ ,‬סבא וסבתא‪ .‬ובה קבורים הדורות‬
‫הקודמים‪ .‬הסקרנות והרצון לחקור את שורשי המשפחה ולהבין איפה ואיך‬
‫חיו ומה באמת קרה שם‪ ....‬מביא רבים מאתנו לארץ הזו‪.‬‬
‫מה מציעה פולין לתייריה?‬
‫‪U‬‬
‫פולין של היום היא‪ -‬ערים גדולות ומודרניות‪ ,‬שבהן רשת תחבורה מפותחת‪,‬‬
‫שדרות רחבות‪ ,‬גנים מטופחים עם פסלים ומזרקות וארמונות לתפארת‪.‬‬
‫מלונות פאר מפנקים וחדשנים‪ ,‬מרכזי קניות גדולים של כל המותגים‬
‫והפירמות הגדולות‪ .‬היסטוריה של מלכים‪ ,‬בני אצולה טירות ומבנים‬
‫מיוחדים שהשאירו אחריהם‪ ,‬מקשטים היטב את הערים והכפרים ושווים‬
‫ביקור‪.‬‬
‫אפשר לבקר בפולין בהרבה מאוד מוזיאונים מעניינים בנושאים שונים‬
‫ומגוונים המתאימים לכל נפש‪ .‬כיכרות הערים‪ ,‬הרינק‪-‬כפי שהן נקראות‪-‬‬
‫מוקפות בבתים מסוגננים‪ ,‬צבעוניים ויפים ומלאים בתי קפה ומסעדות‬
‫צבעוניות ומזמינות‪ .‬בסופי השבוע‪ -‬מופעי הרחוב מושכים קהל תיירים רב‬
‫ועליז‪ ,‬ובשווקים העממיים מציאות מכל סוג ותוכן‪...‬‬
‫פולין של היום היא‪ -‬ערים ימי ביניימיות‪ ,‬בחלקן עדיין מוקפות חומה‪ ,‬אתרים‬
‫היסטוריים והרבה כנסיות יפות )רובן קתוליות‪ ,‬ומיעוטן‪-‬פרבוסלאביות(‬
‫המכילות מעשי אומנות רבים ויקרי ערך‪ .‬נוכל למצוא עצמנו בכפרים‬
‫פסטוראליים וציוריים‪ ,‬בם בתי עץ מגולפים‪ -‬תאווה לעיניים‪ .‬ערי מרפא‬
‫למכביר‪ ,‬היושבות על מעיינות גופרית בעלי סגולות ריפוי‪.‬‬
‫אוהבי הטבע ייהנו לטייל במרחבים הגדולים שבה‪ ,‬מטפסי הרים יימצאו בה‬
‫את מבוקשם‪ ,‬וחובבי הגלישה בשלג ימצאו מקומם ברכסי הריה הדרומיים‪...‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫גם אוהבי השייט לסוגיו‪ ,‬הדייג והצייד‪-‬יוכלו לנסות את מזלם בתשעת‬
‫אלפים האגמים שרובם נמצאים באזורים המזוריים שבצפון‪.‬‬
‫אוהבי התרבות ימצאו בפולין מגוון של פעילויות ופסטיבלים בכל התחומים‪-‬‬
‫מהאומנות הפלאסטית ועד אומנויות הבמה‪ ,‬ומה שביניהן‪ .‬יש ביקוש רב‬
‫לתיאטרון היהודי ע"ש אסתר קמינסקה‪)-‬השחקנית האידישאית‬
‫המפורסמת(‪ -‬יש להזמין כרטיסים זמן רב מראש‪ .‬חובבי האופרות‬
‫והקונצרטים‪-‬יזכו לבקר בהן ברבע מהמחיר שבארץ וליהנות מביצוע ברמה‬
‫גבוהה ביותר‪.‬‬
‫מי שטעם את טעם פולין ‪ -‬נשאר עם רצון לעוד‪....‬‬
‫)יפה זהבי(‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .4‬מבואות‪-‬פולין‪-‬דיוקאן‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫א‪.‬הדגל‬
‫הדגל האזרחי של פולין נמצא בשימוש מאז תחילת‬
‫המאה ה‪ .20-‬הדגל הימי האזרחי ודגל המדינה )שלא‬
‫משתמשים בו הרבה( מכילים את סמל המדינה‬
‫במרכז המחצית הלבנה של הדגל‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬בנובמבר ‪ ,1831‬במהלך מרידת נובמבר הסיים‬
‫החליט שהצבעים הלאומיים של פולין יהיו אלו של‬
‫סמל האיחוד הפולני‪-‬ליטאי‪ ,‬כלומר לבן ואדום‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 1919‬הסיים של פולין‪ ,‬ששוב זכתה לעצמאות‪ ,‬יצר את דגל פולין בצורתו‬
‫הנוכחית‪.‬‬
‫מאז ‪ 2 ,2004‬במאי הוא יום הדגל בפולין‪ .‬יום זה אינו יום חופש‪.‬‬
‫דגל ימי צבאי‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫דגל מדיני וצבאי‬
‫‪U‬‬
‫ב‪.‬הסמל‬
‫מקורו של הסמל באגדה‪ ,‬לפיה מייסד פולין‪ ,‬לך‪ ,‬ראה קן של עיט לבן על רקע שמש‬
‫אדומה שוקעת‪ ,‬שגרמה לו לראות את פלומת הראש של העיט בצורת כתר מוזהב‪ .‬הוא‬
‫קרא למקום גנייזנו )קן של עייט( וכאן נוסדה בירתה הראשונה של פולין‪.‬‬
‫היסטוריונים משייכים את הסמל לסמל הגייסות הרומיים וכן לסמל האימפריה הרומית‬
‫הקדושה‪ ,‬שהיה מבוסס על עיט שחור )עיט הרייך(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בהיסטוריה סמל העיט הלבן‪ ,‬המופיע כבר על מטבעות מתקופת מלכותו של המלך‬
‫בולסלאב הראשון )היה בנו ויורשו של מיישקו הראשון בשנת ‪( 1000‬‬
‫יאסט (‪,‬הפך‬
‫המלך פשמישל השני)מלך בשנים ‪ 1295-1296‬משושלת המלוכה לבית ְפּ ְ‬
‫את הסמל לסמלה של ממלכת פולין‪ .‬בתקופת האיחוד הפולני‪-‬ליטאי‪ ,‬הידוע גם‬
‫כרפובליקת שני העמים‪ ,‬הייתה מדינה שהתקיימה בין השנים ‪ 1795–1569‬הסמל היה‬
‫של עיט דו ראשי שסימל את האיחוד בין פולין לליטא‬
‫הסמל הנוכחי מקורו בתיקון של החוקה שנערך בשנת ‪ .1927‬בשנת ‪ 1945‬הוריד השלטון‬
‫הקומוניסטי את הכתר מראשו של העיט‪ ,‬והחליף את הרוזטות על כנפי העיט בכוכבים‬
‫)המזכירים את הסמל הקומוניסטי(‪ .‬בשנת ‪ 1990‬הושב הסמל לצורתו המקורית משנת‬
‫‪.1927‬‬
‫ג‪.‬ההמנון הפולני‬
‫‪U‬‬
‫מזורקת דוֹמבּרוֹבסקי )בפולנית‪Mazurek :‬‬
‫‪ ,(Dąbrowskiego‬או "פולין עוד לא אבדה" היא ההמנון‬
‫הלאומי של פולין‪ .‬זוהי גרסה של השיר המקורי שנכתב על‬
‫ידי יוזף ויביצקי בשנת ‪ ,1797‬שנתיים לאחר חלוקתה‬
‫השלישית של פולין‪ .‬לחנו של ההמנון הוא כלחן המזורקה‪,‬‬
‫ריקוד פולני עממי‪ ,‬אך מחבר הלחן אינו ידוע‪ .‬השיר ידוע גם‬
‫בשמו המקורי "שיר הלגיונות הפולנים באיטליה" או בשם‬
‫"עוד לא אבדה פולין" – מילותיו הראשונות של השיר‪.‬‬
‫מטרתו המקורית של השיר הייתה לחזק את המורל בקרב‬
‫החיילים הפולנים שנלחמו תחת פיקודו של יאן הנריק‬
‫דומברובסקי עבור נפוליאון בונפרטה בכיבושו את איטליה‪.‬‬
‫הרעיון המרכזי בשיר הוא שפולין‪ ,‬אף על פי שאינה‬
‫עצמאית‪ ,‬לא אבדה כל עוד הפולנים חיים ונלחמים בשמה‪.‬‬
‫ההמנון אומץ רשמית על ידי הרפובליקה השנייה של פולין‬
‫בשנת ‪ 1926‬ומעמדו של ההמנון מעוגן בחוקת פולין‪ ,‬כמו גם הדגל והסמל‪.‬‬
‫השורות הראשונות מתוך ההמנון הלאומי משקפות היטב את הגאווה הפולנית ואת‬
‫אופייה של אומה שלא ניתן לדכא את רוחה‪ .‬הפולנים הם עם פטריוטי‪ ,‬עצמאי ומרדני‬
‫במיוחד‪ ,‬היו להם הזדמנויות אינספור להגן על חירותם ועל ריבונותם לאורך אלף שנים‬
‫של היסטוריה סוערת‪.‬‬
‫פולין לכודה בין שתי מעצמות כוחניות‪-‬גרמניה ורוסיה‪ -‬ואלה פלשו אליה ונלחמו עליה‬
‫ללא הרף‪ .‬גבולותיה נעו מזרחה ומערבה‪ ,‬ועוצמתה שלה גברה ודעכה חליפות‪ .‬במאה ה‪-‬‬
‫‪ 17‬הייתה המדינה הגדולה באירופה‪ ,‬אך בסוף המאה ה‪ 18-‬כמעט נמחקה מהמפה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫תרגום לעברית‬
‫עוד לא אבדה פולין‪,‬‬
‫כל עוד אנו עוד חיים‪.‬‬
‫את מה שכוח זר כבש‪,‬‬
‫אנחנו בחרב ניקח‪.‬‬
‫פזמון‪:‬‬
‫צעד‪ ,‬צעד ‪,‬דומברובסקי‪,‬‬
‫מאיטליה לפולין‪.‬‬
‫הבה נאחד את האומה‪,‬‬
‫תחת פיקודך‪.‬‬
‫חצה את הוויסלה והוורטה‪,‬‬
‫ופולנים נהיה‪.‬‬
‫בונפרטה הראה לנו‪,‬‬
‫דרכים לניצחון‪.‬‬
‫פזמון‬
‫כמו שהלך צ'ארנייצקי לפוזנן‬
‫אחרי שנלחם בשבדים‪,‬‬
‫כדי לשחרר את מולדתנו‬
‫מהשלשלאות‬
‫בחזרתו דרך הים‪.‬‬
‫פזמון‬
‫שם אב אומר לבשה שלו‬
‫בעודו בוכה‬
‫שמעי‪ ,‬נדמה שﬠַ מנו‬
‫הולם בתופים‪.‬‬
‫פזמון‬
‫תעתיק עברי‬
‫פּוֹל ְס ַקה נְ יֶה‬
‫י ְֶשצֶ 'ה ְ‬
‫זְ גִ י ֶנוַה‬
‫ְקי ְֶדי ְמי זְ 'י ְֶמי‬
‫אוֹבּצַ ה ְפּ ֶשמוֹץ‬
‫צוֹ נַאם ְ‬
‫ְוזֵ'וַה‬
‫ֶ'מי‬
‫אוֹד ְבּ ֶיז ְ‬
‫ַשׁ ְבּלוֹ)ן ) ְ‬
‫ֶר ְפ ֶרן‪:‬‬
‫ארש‪ ,‬מארש ‪,‬‬
‫ַמ ְ‬
‫רוֹב ְס ִקי‪,‬‬
‫דוֹמ ְבּ ְ‬
‫ְ‬
‫פּוֹל ְס ִקי‪.‬‬
‫ְווֹס ְק ֶי ְי דוֹ ְ‬
‫ֶ'מי ו ְ‬
‫זז ְ‬
‫ווֹדם‬
‫פּשׁ ֶ‬
‫זַה ְטווֹיִים ֶ‬
‫ַארוֹדם‪.‬‬
‫ֶ‬
‫זְ ווֹ)נ(צְ 'ים ֶשׁ)ן( זְ נ‬
‫ִיסוֶה ‪ְ ,‬פּ ֶשי ְְדזֶ'ם‬
‫ְפּ ֶשי ְְדזֶ'ם ו ְ‬
‫ו ְַר ֶט)ן)‬
‫אמי‬
‫אק ִ‬
‫)נ(דזֶ'ם פּוֹלַ ַ‬
‫בֶּ ְ‬
‫יקוַאד‬
‫ַדא ְו נַאם ְפּ ְשׁ ְ‬
‫בּוֹנַפַּ ְר ֶטה‬
‫אמי‬
‫יַאק זְ וְיצֶ ')נ(זַ'ץ ' ַמ ְ‬
‫ֶר ְפ ֶרן‬
‫'ארנְ יֶצְ ִקי דוֹ‬
‫יַאק צַ ְ‬
‫פּוֹזְ נַאנְ יַה‬
‫פּוֹ ְשׁו ְֶדזְ ִקים זַבּוֹזֶ'ה‬
‫ְדלַ ה אוֹיצְ 'יזְ נְ י ַראטוֹוַאנְ יַה‬
‫וְרוּצִ 'ים ֶש)ן( ְפּ ֶשׁז מוֹזֶ'ה‬
‫ֶר ְפ ֶרן‬
‫יוּז' ַטאם אוֹיְצֶ 'ץ דוֹ ְס ֶו ְי‬
‫אשׁי‬
‫בַּ ִ‬
‫ַאקאנְ י‬
‫מוּוִי ז ְַפּו ַ‬
‫ַאשי‬
‫ְסווּחַ אי יֶנוֹ‪ ,‬פּוֹנוֹ נ ִ‬
‫אראבַּ אנְ י‬
‫ִבּיוֹ)ן( ְו ַט ַ‬
‫פולנית‬
‫‪Jeszcze Polska nie zginęła,‬‬
‫‪Kiedy my żyjemy.‬‬
‫‪Co nam obca przemoc‬‬
‫‪wzięła,‬‬
‫‪Szablą odbierzemy.‬‬
‫‪Refren:‬‬
‫‪Marsz, marsz, Dąbrowski,‬‬
‫‪Z ziemi włoskiej do Polski.‬‬
‫‪Za twoim przewodem‬‬
‫‪Złączym się z narodem.‬‬
‫‪Przejdziem Wisłę,‬‬
‫‪przejdziem Wartę,‬‬
‫‪Będziem Polakami.‬‬
‫‪Dał nam przykład‬‬
‫‪Bonaparte,‬‬
‫‪Jak zwyciężać mamy.‬‬
‫)‪(Refren‬‬
‫‪Jak Czarniecki do Poznania‬‬
‫‪Po szwedzkim zaborze,‬‬
‫‪Dla ojczyzny ratowania‬‬
‫‪Wrócim się przez morze.‬‬
‫)‪(Refren‬‬
‫‪Już tam ojciec do swej Basi‬‬
‫‪Mówi zapłakany‬‬
‫‪Słuchaj jeno, pono nasi‬‬
‫‪Biją w tarabany.‬‬
‫)‪(Refren‬‬
‫ֶר ְפ ֶרן‬
‫‪9‬‬
‫‪U‬‬
‫‪10‬‬
‫ד‪ .‬נתונים מייצגים‬
‫יבשת‬
‫אירופה‬
‫שפה רשמית‬
‫פולנית]‪[2‬‬
‫עיר בירה‬
‫(והעיר הגדולה‬
‫ביותר)‬
‫ורשה‬
‫‪52°13′N‬‬
‫‪21°02′E52.217°N‬‬
‫;‪21.033°E52.217‬‬
‫‪21.033‬‬
‫משטר‬
‫רפובליקה‬
‫ראש המדינה‬
‫‪-‬נשיא‬
‫נשיא‬
‫ברוניסלב קומורובסקי‬
‫אווה קופץ'‬
‫ראש ממשלה‬
‫הקמה‬
‫‪-‬הוכרזה מחדש‬
‫המאה ה‪ 10-‬לספירה‬
‫‪11‬בנובמבר‪1918‬‬
‫שטח]‪[3‬‬
‫דירוג עולמי‬‫אחוז שטח‬‫המים‬
‫‪312,685‬קמ"ר‬
‫‪70‬בעולם‬
‫‪2.6%‬‬
‫אוכלוסייה]‪[4‬‬
‫)הערכה ליולי‬
‫)‪2014‬‬
‫דירוג עולמי‬‫של אוכלוסייה‬
‫צפיפות‬‫דירוג עולמי‬‫של צפיפות‬
‫‪38,346,279‬נפש‬
‫‪34‬בעולם‬
‫‪122.64‬נפש לקמ"ר‬
‫‪88‬בעולם‬
‫תמ"ג]‪[5‬‬
‫)הערכה לשנת‬
‫)‪2013‬‬
‫דירוג עולמי‬‫תמ"ג לנפש‬‫‪-‬דירוג עולמי‬
‫‪814,000‬מיליון ‪$‬‬
‫‪21‬בעולם‬
‫‪21,228 $‬‬
‫‪64‬בעולם‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫לנפש‬
‫מדד הפיתוח‬
‫האנושי]‪[6‬‬
‫)‪(2012‬‬
‫‪-‬דירוג עולמי‬
‫‪0.821‬‬
‫‪39‬בעולם‬
‫מטבע‬
‫זלוטי פולני ‪PLN-‬‬
‫אזור זמן‬
‫‪+1UTC‬‬
‫סיומת‬
‫אינטרנט‬
‫‪.pl‬‬
‫קידומת‬
‫בינלאומית‬
‫‪48+‬‬
‫‪ .5‬מבוא גיאוגראפי‬
‫‪U‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪ .‬מפת פולין וחלוקה למחוזות‬
‫מדינה במרכז אירופה‪,‬‬
‫הגובלת‬
‫במערב ‪:‬בגרמניה‪,‬‬
‫בדרום ‪:‬בצ'כיה ובסלובקיה‬
‫במזרח ‪:‬באוקראינה ובבלרוס‬
‫בצפון‪:‬בליטא ‪,‬רוסיה ובים הבלטי‬
‫שטחה של פולין ריבועי כמעט‪ ,‬והמרחק הגדול ביותר ממערב למזרח הוא כ‪ 680-‬ק"מ‪,‬‬
‫ומצפון לדרום ‪ 650‬ק"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחוזות פולין‬
‫) מתוך אתר ויקינגה(‬
‫מפת פולין מחולקת למחוזות‬
‫מחוזות פולין )בפולנית‪;Powiat :‬‬
‫צורת הריבוי‪ (powiaty :‬היא החלוקה‬
‫האדמיניסטרטיבית השנייה בגודלה‬
‫)אחרי הפרובינציות‪ ,‬ומעל הגמינה(‬
‫בפולין כיום‪ .‬ב‪ 16-‬הפרובינציות של‬
‫פולין‪ ,‬יש כיום )נכון ל‪379 (2008-‬‬
‫מחוזות‪ ,‬בהן ‪ 64‬ערים שאינן נכללות‬
‫במחוז‪ ,‬אלא בעלות שלטון עצמאי‪.‬‬
‫החלוקה למחוזות נעוצה עוד מימי‬
‫האיחוד הפולני‪-‬ליטאי במאה ה‪16-‬‬
‫ואף קודם לכן‪ .‬עם חלוקת פולין בסוף‬
‫המאה ה‪ ,18-‬בכל אחד מחלקיה של‬
‫המדינה הוחל צורת השלטון הנהוגה‬
‫במדינה אליה סופחה‪ ,‬כך שבחלקיה‬
‫הגרמניים של המדינה נהגה שיטת‬
‫הקרייס‪ ,‬ובחלקיה הרוסיים של המדינה ‪ -‬האוזד‪ .‬עם כינונה מחדש של הרפובליקה‬
‫הפולנית השנייה חודשה שיטה זו‪ ,‬עד ל‪ ,1975-‬אז בוטלו המחוזות‪ ,‬לטובת ‪49‬‬
‫פרובינציות קטנות‪ .‬לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית‪ ,‬הוקמו מחדש‬
‫המחוזות‪ ,‬ב‪ 1-‬בינואר ‪.1999‬‬
‫שם המחוז נקבע בדרך כלל על פי שם בירת המחוז )לפעמים למחוז יש יותר מבירה‬
‫אחת‪ ,‬ואז שם המחוז מורכב משניהם(‪ ,‬או על שם של רכס הרים וכדומה שבשטח המחוז‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫סמכויות המחוז מוגבלות יחסית‪ ,‬ומתמקדות בעיקר בניהול בתי הספר העל יסודיים‪,‬‬
‫תחזוקת חלק מן הכבישים‪ ,‬מערכת הבריאות‪ ,‬היתרי בניה ורישוי כלי רכב‪ .‬המחוז מנוהל‬
‫על ידי מועצה נבחרת‪ ,‬שבראשה עומד מנהל )‪ ,starostwo powiatowe‬מילולית‪ :‬זקן‬
‫המחוז(‪ .‬בערים ראש העיר ומועצת העיר הם גם ראשי המחוז‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬מושב מועצת המחוז נמצא מחוז לשטח המחוז‪ .‬למשל‪ ,‬במחוז פוזנן‪ ,‬מושב‬
‫המחוז הוא בעיר פוזנן‪ ,‬אף שהעיר עצמה היא במחוז נפרד ממחוז פוזנן עצמו‪ ,‬מחוז‬
‫פולין הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלוקה אדמיניסטרטיבית‬
‫פולין מחולקת לשישה עשר מחוזות )וויבודזטבה ‪ ,(województwa -‬המחולקים לנפות‬
‫)‪ (powiat‬המחולקים אף הם לפלכים )‪ .(gmina‬הטבלה שלהלן מפרטת את מחוזות פולין‪,‬‬
‫וערי הבירה של המחוזות‪:‬‬
‫מחוזות פולין‬
‫מחוז‬
‫שם בפולנית‬
‫בירה‬
‫שם בפולנית‬
‫קויאבויה ‪ -‬פומרניה‬
‫‪Kujawsko-Pomorskie‬‬
‫בידגושץ '‬
‫טורון‬
‫‪Bydgoszcz‬‬
‫‪Torun‬‬
‫פולין רבתי‬
‫‪Wielkopolskie‬‬
‫פוזנן‬
‫‪Poznań‬‬
‫פולין זוטא‬
‫‪Małopolskie‬‬
‫קרקוב‬
‫‪Kraków‬‬
‫לודז '‬
‫‪Łódź‬‬
‫לודז'‬
‫‪Łódźkie‬‬
‫שלזיה תחתית‬
‫‪Dolnośląskie‬‬
‫ורוצלב‬
‫‪Wrocław‬‬
‫לובלין‬
‫‪Lublin‬‬
‫לובלין‬
‫‪Lublin‬‬
‫לובוש‬
‫‪Lubusz‬‬
‫גורזוב‪-‬וילקופולסקי‬
‫זיילונה‪-‬גורה‬
‫‪Gorzów Wielkopolski‬‬
‫‪Zielona Góra‬‬
‫מזוביה‬
‫‪Mazowieckie‬‬
‫ורשה‬
‫‪Warszawa‬‬
‫אופולה‬
‫‪Opole‬‬
‫אופולה‬
‫‪Opole‬‬
‫פודלסיה‬
‫‪Podlaskie‬‬
‫ביאליסטוק‬
‫‪Białystok‬‬
‫פומרניה‬
‫‪Pomorskie‬‬
‫גדנסק‬
‫‪Gdańsk‬‬
‫שלזיה‬
‫‪Śląskie‬‬
‫קאטוביץ'‬
‫‪Katowice‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫תת קרפטיה‬
‫‪Podkarpackie‬‬
‫סבייטוקזי'סקי‬
‫‪Świętokrzyskie‬‬
‫וורמיה‪ -‬מזוריה‬
‫‪ Warmińsko-Mazurskie‬אולשטין‬
‫מערב פומרניה‬
‫‪12TU‬‬
‫ז'שוב‬
‫‪Rzeszów‬‬
‫קילצה‬
‫‪Kielce‬‬
‫‪U12T‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪Zachodniopomorskie‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪U12T‬‬
‫שצ'צין‬
‫‪U12T‬‬
‫‪Olsztyn‬‬
‫‪Szczecin‬‬
‫‪U‬‬
‫ד‪ .‬המיקום‬
‫פולין שוכנת במרכז אירופה‪ ,‬בין הים הבלטי להרי הקרפטים‪ .‬המרכז הגיאומטרי שח‬
‫היבשת נמצא בסביבות ורשה הבירה‪ :‬כאן נחצים הקווים הדמיוניים שבין נורבגיה וחצי‬
‫האי הפלפונזי ביוון‪ ,‬ובין חצי האי רוקה‪-‬פורטוגל‪ ,‬למרכז הרי אורל ברוסיה‪ .‬שטחה של‬
‫פולין הוא יותר מ‪ 312-‬אלף קמ"ר והיא המדינה התשיעית בגודלה באירופה‪ .‬בגבולותיה‬
‫הנוכחיים‪ ,‬שנקבעו בשנת ‪ ,1945‬פולין גובלת בגרמניה במערב‪ ,‬הרפובליקה הצ'כית‬
‫וסלובקיה בדרום‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬בלרוס וליטא במזרח‪ ,‬ורוסיה )מחוז קלינינגרד( בצפון‪.‬‬
‫פולין היא ברובה שפלה‪ ,‬התופסת את החלק המזרחי של שפלת מרכז אירופה‪ .‬רמה‬
‫ורכס הרים נמצאים רק בדרום המדינה‪ .‬הגובה הממוצע הוא ‪ 173‬מ' מעל פני הים‪.‬‬
‫שטחים שגובהם פחות מ‪ 300-‬מטר תופסים ‪ 91%‬מכלל שטח המדינה‪ .‬הים הבלטי‪ ,‬עם‬
‫חופי החול הרחבים‪ ,‬הדיונות והאגמים‪ ,‬הוא גבול טבעי בצפון‪ .‬צפון פולין מכוסה אגמים‬
‫ומשקעי קרחונים‪ .‬זהו אזור האגמים של פומרניה‪-‬והאגמים הגדולים נמצאים החבל‬
‫המזורי‪ .‬רבים מן האגמים האלה הם בני אלפי שנים‪ .‬מתןך תשעת אלפים האגמים של‬
‫פולין‪ ,‬הרוב הם אגמי קרחונים‪ :‬הגדול בהם הוא אגם שנרדבי‪-‬שטחו ‪ 113‬קמ"ר‪ ,‬והעמוק‬
‫הוא אגם הנצ'ה שעומק‪4‬ו ‪ 108.5‬מ'‪.‬‬
‫בשפלה המרכזית נמצא אזור ויילקופולסקה‪ ,‬שפלת שלזיה ושפלת מזובשה‪.‬‬
‫בחלקה הדרומי של פולין נמצאים רמות והרים מפוסלים במגוון רב של צורות גיאולוגיות‪.‬‬
‫נוף שובה לב במיוחד נמצא באזור קרקוב צ'נסטוחובה‪ :‬תצורות גיר קרסיות‪ ,‬צוקים ומעל‬
‫‪ 400‬מערות‪ .‬כן ראויים לציון הרי סטולובה ברכס קרקונושה‪ .‬הרכס הגבוה ביותר הוא‬
‫רכס הטטרה‪ .‬כאן נמצא ההר הגבוה ביותר‪ ,‬הר ריסי‪ ,‬שמתנשא לגובה של ‪ 2499‬מ'‪.‬‬
‫שני הנהרות הארוכים של פולין הן ויסלה העוברת בקרקוב ובוורשה‪ ,‬ואודר‪-‬במערב פולין‪.‬‬
‫שני הנהרות משמשים נתיבי תחבורה חשובים‪.‬‬
‫כל שטחה של פולין נמצא באזור הזמן של מרכז אירופה )‪(GMT+1‬‬
‫בבליוגראפיה‪ :‬פולין בקצרה‪ .‬המכון הפולני‪ .‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪U‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪U‬‬
‫הרחבה‪ -‬מבוא גיאוגרפי‬
‫שטח ‪ 312677‬קמ"ר פי ‪ 15‬ממדינת ישראל ששטחה ‪ 20770‬קמ"ר‬
‫אורך ‪ 680‬ק"מ ממזרח למערב‬
‫רוחב ‪ 650‬ק"מ מצפון לדרום‬
‫הקצה הצפון מערבי גובל עם הים הבלטי ‪ 524‬ק"מ של קו חוף‬
‫גובלת ב‪ 7‬מדינות‬
‫גרמניה ‪ 460‬ק"מ ‪ ,‬צ'כיה וסלובקיה ‪ 1310‬ק"מ ‪ ,‬אוקראינה ‪ ,‬בלרוס ‪ ,‬ליטא ורוסיה ‪1244‬‬
‫ק"מ‬
‫פולין היא מדינה גדולה ‪,‬נמוכה ושטוחה‪ 75% ,‬משטחה‪ ,‬נמצאת בגובה פחות מ‪ 200‬מטר‬
‫מעל פני הים ‪.‬‬
‫אך הנוף הפולני‪ ,‬רובו תוצר של עידן הקרח האחרון‪ ,‬אשר בנסיגתו יצר ‪ 4‬אזורים שונים‬
‫ממזרח למערב ‪,‬כאשר הקרחונים התקדמו מסקנדינביה לדרום מערב דרך פולין ‪.‬‬
‫ההרים בדרום ‪ ,‬המישור במרכז ‪ ,‬חגורת האגמים והחוף הבלטי בצפון‪.‬‬
‫ההרים בדרום מתנשאים‬
‫הבסקידי‪,‬‬
‫מרכס הסודטים בדרום מערב דרך הרי הטאטרה ועד‬
‫הסודיטים הם הרים עתיקים מבחינה גיאולוגית‪ ,‬צורתם מעוגלת ושיא גובה בפסגת‬
‫שנייז'קה ‪ 1062‬מ' ברכס קארקונושה‪.‬‬
‫ריסי היא הפסגה הכי גבוהה במדינה ‪ 2499‬מ' ‪,‬בהרי הטאטרה רכס אלפיני המתנשא‬
‫בגבול עם סלובקיה‪.‬‬
‫בסקידי רכס גדול ומיוער מצפון להרי הטאטרה ופסגתו בביה גורה ‪ 1725‬מ‬
‫רכס ביישצ'אדי בקצה הדרום ופסגתו טארנצינה ‪ 1343‬מ'‪.‬‬
‫המישורים המרכזיים חוצים את מרכז המדינה ממערב למזרח ‪,‬נמצאים בו המחוזות דרום‬
‫שלזיה ‪ ,‬וילקפולסקה " פולין הגדולה" מאזוביה ופודלאסייה‪.‬‬
‫נהרות זורמים דרומה מהקרחונים הנמסים ‪,‬כאשר מביאים איתם משקעי בוץ וחול ‪,‬אשר‬
‫ביחד יוצרים את האדמה הפורייה של פולין ‪,‬רוב האזור חקלאי והוא מהווה את השטח‬
‫הגדול בפולין‪ -‬לגידול דגנים ‪,‬‬
‫במקומות מסוימים ‪,‬קיימות דיונות חול‪ ,‬עקב העפת החול על ידי הרוח‪.‬במקום קיימות‬
‫אזורי דיונות החול הכי גדולות באירופה אשר מתנשאות לגובה של כ ‪ 30‬מ' ‪.‬‬
‫בחלק המערבי של אזור המישורים יש מרבצי פחם גדולים ‪,‬אשר סיפקו את הדלק‬
‫למהפכה התעשייתית במאה ה‪. 19 -‬‬
‫בקצה הצפון מזרחי‪ -‬פומרניה ‪ ,‬וארמיה ומאזוריה מחוזות אלה מלאים באגמים ומורנות‬
‫שנוצרו עקב סחף של קרחונים ‪,‬האדמה מורכבת מחמר דביק וסלעים ‪,‬אשר נשארו לאחר‬
‫שהקרחונים נמסו קיימים גם כ ‪ 9000‬אגמי קרחוניים כך שפולין הופכת להיות מדינה‬
‫מס' ‪ 2‬באירופה במספר האגמים הקרחוניים לאחר פינלנד ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫רוב שטח האדמה לא מתאים לחקלאות ‪,‬בגלל החמר והחומציות ‪ ,‬רוב האזור הוא יער‬
‫ויש בו מעט מאוד שטחים חקלאיים ‪.‬‬
‫אזור מישור החוף גם כאן לאחר שהקרחונים נמסו הותירו שכבה של חול והאזור מאופיין‬
‫בביצות ודיונות חול ולשונות יבשה לתוך הים ‪.‬‬
‫נהרות‪ -‬כל הנהרות מתנקזים צפונה לים הבלטי‪ ,‬נהר הוויסלה הוא הארוך ביותר ‪1900‬‬
‫ק"מ כאשר בוג ונארב הם יובליו החשובים ‪.‬‬
‫הוויסלה מכונה "אם כל הנהרות" ‪,‬והיא חוצה ערים חשובות ביניהם קראקוב ‪ ,‬וורשה‪,‬‬
‫גדאינסק ועוד‪ ..‬כמו כן כולו נמצא בתחומי פולין ‪.‬‬
‫הנהר השני באורכו הוא האודרה ‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ – 1‬העולם מסדרת מדריכי ‪ Lonely planet‬עמוד ‪52 , 51‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ה‪ .‬האקלים‬
‫פולין שוכנת באזור האקלים הממוזג‪ .‬רב השנה מזג האוויר מתון‪ ,‬כמו בבריסל או‬
‫בברלין‪ ,‬אך ולעיתים קרובות‪ ,‬העונות שטנות מאוד משנה לשנה‪ .‬בחורף )דצמבר‪-‬מרס(‬
‫הטמפרטורה היא בדרך כלל בסביבות ‪ 0‬מעלות צלסיוס‪ ,‬אך לעיתים קרובות היא יורדת‬
‫אל מתחת ל‪ 15-‬מעלות מתחת ל‪ .0-‬הקיץ )יוני‪-‬ספטמבר( חמים בדרך כלל‪ ,‬אך לעיתים‬
‫קרובות עולות הטמפרטורות מעל ‪ 30‬מעלות‪ .‬כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא‬
‫כ‪ 600-‬ממ'‪ ,‬ובהרים ‪ 1500-2000‬ממ' ויותר‪.‬‬
‫האקלים בפולין ‪,‬הוא יבשתי מתון ‪,‬עם השפעה ימית ‪,‬לאורך החוף הבלטי וכתוצאה מכך‬
‫מזג האוויר הוא הפכפך‪.‬‬
‫הקיץ בדרך כלל ‪,‬חמים עם שמש ‪,‬יולי הוא החודש החם ביותר‬
‫אך עם זאת זו העונה הכי גשומה ‪.‬‬
‫סתיו ואביב ‪ -‬מזג אוויר חמים ונעים‪ ,‬אך גם בעונות אלה יורדים גשמים ‪,‬‬
‫מדצמבר עד מרץ ובהרים עד אפריל שלג כבד‪.‬‬
‫בחורף הטמפרטורה צונחת לפעמים עד למינוס ‪ 20‬מעלות!‬
‫באביב עם הפשרת השלגים הנהרות עולים על גדותיהם ‪.‬‬
‫ממוצע המשקעים הוא כ ‪ 600‬מ"מ לשנה אך הכמות משתנה מאזור לאזור כך שבמרכז‬
‫פולין יבש יחסית עד‪ 450 :‬מ"מ לשנה‪ ,‬ובהרים עד ‪ 1000‬מ"מ לשנה‪.‬‬
‫החודשים הטובים לבקר בפולין הם מאי אוגוסט ספטמבר ואוקטובר‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם מסדרת מדריכי ‪ lonely planet‬עמ' ‪459‬‬
‫העולם פולין של שטיינהרט קציר עמ' ‪16‬‬
‫מסע בפולין מדריך למטיל של רות פרבמן עמ' ‪18‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫פולין בקצרה‪-‬המכון הפולני‪ ,‬עמ' ‪7‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪U‬‬
‫ו‪ .‬הידעת?‪ -‬הטבע‪-‬זואולוגיה‬
‫‪ 1/4‬מהאוכלוסייה העולמית של החסידות הלבנות‪ -‬כ‪-‬‬
‫‪– 40,000‬חיה בפולין‪.‬‬
‫פולין היא הארץ האהובה על החסידות‪ :‬רבע מכלל‬
‫אוכלוסיית החסידות בעולם בונות את קניהן בין נהר‬
‫האודר לבין נהר הבוג‪.‬‬
‫פולין היא אחת המובילות באירופה בתחום שמירת‬
‫הטבע‪ .‬צמחים ובעלי חיים מוגנים נמצאים ב‪ 23-‬גנים לאומיים וב‪ 1200-‬שמורות טבע‪.‬‬
‫הגנים והשמורות נגישים מאוד לתיירים‪ .‬אחת השמורות המעניינות באירופה היא באזור‬
‫ההצפה של נהר ביבז'ה )‪ .(BIEBRZA‬שמורה זו מאוכלסת ב‪ 253-‬מיני ציפורים‪ .‬בעלי חיים‬
‫שכמעט נכחדו ברחבי אירופה מצאו מקלט בשטחים הנרחבים של הביצות והאגמים‬
‫בבייבז'ה‪.‬‬
‫הגן הלאומי סלובינסקי לחוף הים הבלטי ידוע בזכות הדיונות הנודדות שחו‪ .‬שגובהן‬
‫מגיע עד ‪ 30‬מטר‪ .‬וכן‪ ,‬בזכות אגמי החוף הרדודים‪ .‬החולות הנודדים מכסים על יערות‪,‬‬
‫ביצות ואף ישובים‪ ,‬אך בו בזמן הם חושפים שטחים שכוסו שנים רבות קודם לכן‪.‬‬
‫ברכס הרי הטטרה ישנן מערות קרחונים ‪ ,‬אגמים ומפלי מים‪ .‬באזור נמצאים יעלים‪ ,‬חזירי‬
‫בר‪ ,‬דובים וביזונים‪.‬‬
‫פולין בקצרה‪-‬המכון הפולני‪ :‬עמ' ‪11‬‬
‫‪U‬‬
‫ז‪ .‬חלוקה דמוגראפית‬
‫שם רשמי‬
‫שטח‬
‫אוכלוסייה‬
‫שיעור גידול אוכלוסין‬
‫‪RZECZPOSPOLITA POLSKA‬‬
‫‪312,685‬קמ"ר )מקום ‪ 70‬בעולם(‬
‫‪ 38,8‬מיליון נפש )מקום ‪ 32‬בעולם(לפי נתון‬
‫סטטיסטי מיולי ‪2013‬‬
‫האוכלוסייה מצטמצמת‬
‫‪-0.05%‬‬
‫תושבים‬
‫פולנים ‪ ,96.7%‬גרמנים ‪ ,0.4%‬ביילורוסים‬
‫אוקראינים ‪,0.2%‬ואחרים יהודים ‪,‬טטארים ‪,‬‬
‫צוענים ‪ ,‬וקבוצות אחרות‪2.7%‬‬
‫צפיפות‬
‫‪ 122.94-‬נפש לקמ"ר מקום ‪ 67‬בעולם‪.‬‬
‫שפות‬
‫דתות‬
‫פולנית )בפי ‪ 97.8%‬מהתושבים(‬
‫קתולים ‪) 89.8%‬כשלושה‪-‬רבעים משתתפים‬
‫בפולחן(‪,‬‬
‫אורתודוקסיים מזרחיים ‪,1.3%‬‬
‫פרוטסטנטים ‪,0.3%‬‬
‫לא צוינה דת ‪8.3%‬‬
‫ורשה‬
‫רפובליקה‬
‫הנשיא ברוניסלב קומורובסקי‬
‫ראש‪-‬הממשלה‪ :‬דונלד טוסק‬
‫‪11‬בנובמבר ‪) 1918‬הכרזת הרפובליקה(‬
‫‪17%‬‬
‫בירה‬
‫ממשל‬
‫ראש מדינה נוכחי‬
‫עצמאית מאז‬
‫אוכלוסייה מתחת לקו‬
‫העוני‬
‫תמ"ג לנפש‬
‫‪13,300‬דולר )מקום ‪ 70‬בעולם(‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫שיעור אבטלה‬
‫מטבע‬
‫ענפי כלכלה מרכזיים‬
‫‪18.3%‬‬
‫זלוטי‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬חיטה ‪,‬תרנגולות‪,‬‬
‫ביצים‪ ,‬חזירים‪ ,‬חלב; בניית מכונות‪ ,‬ברזל ופלדה‪,‬‬
‫כריית פחם‪ ,‬כימיקלים ‪,‬מספנות‪ ,‬עיבוד מזון‪,‬‬
‫זכוכית‪ ,‬משקאות‪ ,‬טקסטיל‬
‫ידיעת קרוא וכתוב‬
‫‪99.8%‬‬
‫תוחלת חיים‬
‫נשים ‪ ;79.23 -‬גברים ‪70.95 -‬‬
‫מקום ‪ 81‬בעולם‬
‫ח‪ .‬האוכלוסייה‬
‫‪U‬‬
‫אוכלוסייתה של פולין מונה למעלה מ‪ 38.6-‬מיליון נפש‪ .‬ומכל ‪ 29‬אזרחי אירופה‪ -‬אחד‬
‫מהם הוא פולני‪ .‬על פי אמות מידה אירופיות אוכלוסיית פולין צעירה‪ ,‬משכילה‪ ,‬מצטיינת‬
‫ביזמות וביצירתיות‪ .‬כל פולני עשירי הוא בעל השכלה אקדמית טכמחצית מן הפולנים הם‬
‫בוגרי בתי ספר תיכוניים‪ .‬במשך עשר השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים פי‬
‫שלושה‪.‬‬
‫גם תוחלת החיים עלתה בשנים האחרונות כמו בשאר אירופה‪ .‬הריבוי הטבעי נמוך‬
‫)‪ .(3.0%‬הצעירים מתמקדים בלימודים ובעבודה‪ ,‬מקימים חברות משלהם ולעיתים יותר‬
‫ויותר קרובות‪ ,‬דוחים את הנישואים ואת הרחבת המשפחה‪ .‬בתחילת שנות התשעים היה‬
‫גיל הנשואים הממוצע לנשים ‪ .22‬היום הגיל הממוצע הוא ‪ .24‬מספר הנשים הרווקות‬
‫עולה אף הוא‪ 5% :‬בראשית שנות התשעים‪ ,‬כ‪ 20%-‬היום‪.‬‬
‫התפלגות אוכלוסיית פולין לפי קבוצות גיל‪:‬‬
‫בני ‪16.7% :0-14‬‬
‫בני ‪70.3% :15-64‬‬
‫בני ‪ 65‬ומעלה‪13% :‬‬
‫ביבליוגראפיה‪ :‬פולין בקצרה‪ ,‬חוברת של המכון הפולני‪WWW.POLAND.GOV.PL-‬‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ט‪ .‬התפלגות אוכלוסייה לפי ערים ראשיות‬
‫‪U‬‬
‫מלבד הבירה‪ ,‬ורשה‪ ,‬המונה למעלה ממיליון וחצי תושבים‪ ,‬יתר עריה הגדולות של פולין‬
‫הן‪ :‬לודג' )קרוב למיליון נפש(‪ ,‬קרקוב )כ‪ 750,000-‬נפש(‪ ,‬ורוצלב‪ ,‬פוזנן‪ ,‬גדנסק‪ ,‬שצ'צ'ין‪,‬‬
‫לובלין וקטוביץ'‪.‬‬
‫לפני מלחמת העולם השנייה חיו בפולין מעל ‪ 3‬מליון יהודים אך היום מספר היהודים נע‬
‫בין ‪ 5000‬ל ‪ 10000‬נפש ‪.‬‬
‫צפיפות האוכלוסין משתנה ממקום למקום‪:‬‬
‫שיליזה העילית ‪ 70%‬מהאוכלוסייה שיעור הילודה היה גבוהה יחסית בתקופה שלפני‬
‫המלחמה‪ ,‬אך פחת בהדרגה ועומד כיום על ‪ 0.02%‬כמו בגרמניה ‪.‬לאחר המלחמה ‪,‬‬
‫הייתה הגירה שלילית ו מיליוני פולנים עזבו בעיקר לארה"ב‪ ,‬בשיקגו יש למעלה‬
‫ממיליון אמריקאים ממוצא פולני‪ ,‬ויש המכנים אותה‪ ,‬העיר הפולנית השנייה בגודלה מייד‬
‫לאחר ורשה‪ ,‬כיום כ ‪ 10‬מיליון פולנים חיים מחוץ למדינה תוצאה של שני גלי הגירה‬
‫גדולים בתחילת המאה הקודמת ולאחר מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫אוכלוסיית פולין הומוגנית כמעט בצורה מוחלטת‪ 97% ,‬מהאוכלוסייה הם פולנים‪3% ,‬‬
‫מתחלקים במיעוטים שונים ‪.‬‬
‫יהודים כיום רק כ ‪ 10,000‬נפש ב ‪ 1939‬היו בפולין ‪ 3.3‬מיליון יהודים‪,‬‬
‫הטטארים הפולנים שהובאו לפולין על ידי המלך יאן סובייסקי השלישי במאה ה‪ -17-‬חיים‬
‫עד היום בכפרים קרושיניאני ובוהוניקי‪ -‬שליד הגבול המזרחי‪ .‬רשת מועדונים לרוכבי‬
‫סוסים מושכת את אוהבי הספורט הזה וסוסי ההרבעה הפולנים מפורסמים בכל העולם‪.‬‬
‫נהרות רבים מציעים מסלולי אתגר יפים לחתירה‪ ,‬והאגמים עתירי הדגה מושכים אליהם‬
‫את חובבי הדייג‪ .‬מעגנים ורשת תעלות מזמינים את שייטי היאכטות באזור האגמים‬
‫ולאורך החוף הבלטי‪ .‬הנוף פתוח ומציע הנאה רבה לצפרים ולציידים‪ .‬מגוון בתי מלון‬
‫ותקשורת טובה‪ .‬הרשת הסלולארית פרושה עתה ברב שטחה של פולין‪.‬‬
‫פולין בקיצור‪-‬המכון הפולני‪ :‬עמ' ‪11‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫י‪ .‬האופי הלאומי‬
‫הפולנים הם עם יצירתי וסתגלן ‪,‬לכל אחד יש פתרונות משלו‪ ,‬ואינם לרוב עובדי עצות‬
‫מול תקלות בלתי צפויות ‪,‬יש להם חילוקי דעות בתחומים הפוליטיים אך בעיתות משבר‬
‫הם מתאחדים ויחד עומדים ‪ ,‬באומץ מול כל אויב‪,‬‬
‫הם בעלי חוש הומור ונינוחים לרוב‪ ,‬אבל במעבר לויכוח הם מרצינים מהר ואף למעלה‬
‫מזה ‪,‬מה שמלמד על דם חם‪..‬‬
‫הפולנים שמרנים ומסורתיים יותר מחבריהם האירופיים‪ 75 ,‬מתושבי פולין קתולים‪ ,‬וזאת‬
‫למרות שנות המשטר האנטי דתי הקומוניסטי ששלט במדינה‪.‬‬
‫הפולנים ידידותיים ומסבירי פנים‪ ,‬אמרה פולנית אומרת ‪ ":‬אורח בבית‪ -‬אלוהים בבית"‪.‬‬
‫אם אדם זר יתיידד עם פולני‪ ,‬הוא ינהג כלפיו בפתיחות ובנדיבות רבה‪,‬כמו לאמרה‬
‫נוספת בפולין‪" ,‬הצג את פניך היפות ביותר‪ -‬גם אם תשקע בחובות‪".‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫המשפחה הטיפוסית מורכבת משני מבוגרים ושני ילדים‪ ,‬אם כי יותר ויותר משפחות‬
‫מסתפקות בילד אחד‪ .‬כתוצאה מן הפתוח הכלכלי ניכרת הגירה אל העיר‪ .‬כיום גרים‬
‫בערים כמעט ‪ 24‬מליון איש )למעלה מ‪ 60%-‬מן האוכלוסייה( האזורים הצפופים ביותר‬
‫הם גושי הערים שמסביב לקטוביצה‪ 4 -‬מליון נפש‪ ,‬וארשה‪ 2.5 :‬מליון‪ ,‬גדאינסק ופוזנן כ‪-‬‬
‫‪ 1.5‬מיליון נפש כל אחת‪ .‬האזורים דלילי האוכלוסייה הם האזורים החקלאיים במזרח‪.‬‬
‫צפיפות האוכלוסייה היא ‪ 124‬איש על קמ"ר‪.‬‬
‫פולין בקצרה‪ :‬עמ' ‪15‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫יא‪ .‬חגים ומנהגים‬
‫ראש השנה האזרחית‬
‫‪ 1‬בינואר –‬
‫חג ההתגלות או חג שלושת המלכים‬
‫‪ 6‬בינואר –‬
‫חג נוצרי אשר מועדו משתנה משנה לשנה‪ ,‬על פי רוב בין סוף מרץ‬
‫חג הפסחא –‬
‫לתחילת אפריל‬
‫יום העובדים‬
‫‪ 1‬במאי –‬
‫יום החוקה לציון קבלת החוקה הראשונה ב‪1791-‬‬
‫‪ 3‬במאי –‬
‫קורפוס כריסטי ‪ -‬חג נוצרי אשר מועדו משתנה משנה לשנה ומתקיים תמיד ביוני‬
‫‪ 15‬באוגוסט – עלייתה השמיימה של מריה הגבירה )עבור הכנסייה( וחג הצבא הפולני‬
‫)עבור המדינה(‬
‫‪ 1‬בספטמבר – יום כל הקדושים‬
‫‪ 11‬בספטמבר – יום העצמאות )לציון השבת העצמאות ב‪(1918-‬‬
‫‪ 25‬בדצמבר – היום הראשון של חג המולד‬
‫‪ 26‬בדצמבר – היום השני של חג המולד‬
‫הפולנים אוהבים לנוח‪ .‬פולין היא המדינה השנייה באירופה מבחינת מספר החגים‬
‫בשנה‪ .‬יש לנו כ‪ 11-‬מהם‪ ,‬כאשר בפורטוגל‪ ,‬מלטה וסלובקיה ישנם ‪ 12‬ובהונגריה רק‬
‫שישה‪.‬‬
‫בחג המולד‪ ,‬הפסטיבל החשוב והאהוב ביותר בשנה‪ ,‬המשפחה כולה יושבת ליד השולחן‬
‫ביחד‪ .‬המסורת מכתיבה כי לפני ארוחת הערב‪ ,‬אשר מורכבת מ‪ 12-‬מעדנים שונים‪ ,‬על‬
‫כל המתאספים לשבור אפיפיות דקות מסורתיות‪ ,‬הנקראות אופלטקי‪ .‬בחג הפסחא‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ ,‬כולם מתאספים לארוחת בוקר מסורתית‪ ,‬אשר בה הם חולקים בביצים שבורכו‬
‫בכנסייה יום לפני כן‪ .‬היום לאחר מכן‪" ,‬יום שני הרטוב"‪ ,‬מרטיבים הפולנים זה את זה‬
‫)ובאזורים מסוימים‪ ,‬מצליפים זה בזה עם ענפי ערערים( כסימן למזל טוב‪.‬‬
‫חגי כנסייה אחרים נחגגים באורח צנוע יותר‪ .‬בחג ההתגלות‪ ,‬הקתולים כותבים בגיר את‬
‫האותיות ‪ K+M+B‬על דלתות הכניסה שלהם‪ ,‬בחג השבועות‪ ,‬נושאים קנים לכנסייה‬
‫ובקורפוס כריסטי‪ ,‬הולכים בתהלוכות לארבעה מזבחות‪ .‬בחג העלייה לשמיים‪ ,‬אלפי‬
‫עולים לרגל עומדים ליד חומות המתחם המקודש ביאסנה גורה בצ'נסטוחובה‬
‫ומשתתפים במיסה החגיגית‪.‬‬
‫חגי המדינה הם‪ ,‬עבור רוב הפולנים‪ ,‬הזדמנות למנוחה‪ .‬בשלושת הימים הראשונים של‬
‫מאי‪ ,‬רחובות הערים המרכזיות מרוקנים בו בזמן שהמונים מצויים ביעדים התיירותיים‬
‫הפופולאריים‪ .‬המועדים העוקבים של יום העובדים‪ ,‬יום הדגל הלאומי ויום החוקה נותנים‬
‫לכל אחד את הזכות לחופשה מהעבודה‪.‬‬
‫פולנים שמחים גם לחגוג ימים מיוחדים מסוימים‪ ,‬גם אם הם צריכים ללכת לעבודה בהם‪:‬‬
‫יום האישה‪ ,‬יום הילד‪ ,‬יום הסבא והסבתא‪ ,‬יום הכורים‪ ,‬יום ולנטין הקדוש‪ ,‬יום אנדז'יי‬
‫הקדוש‪....‬אין זה חשוב באם מסורת חגיגה מסוימת הגיעה מהמזרח או מהמערב‪ .‬מה‬
‫שמשנה הוא כי האנשים מהנים עצמם‪ ,‬זוכרים את אלו הקרובים אליהם או עורכים מחווה‬
‫נאה‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪www.poland-convention.pl‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪UT‬‬
‫‪www.edenpolska.pl‬‬
‫‪UT‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪www.krainaodry.pl‬‬
‫•‬
‫‪UT‬‬
‫‪www.promujmypolskerazem.pl‬‬
‫‪12TU‬‬
‫‪UT‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪U‬‬
‫יב‪ .‬פיקנטריה‬
‫‪ .1‬תכשיט היישר מהים הבאלטי‬
‫הענבר זוכה להערכה רבה מאות בשנים‪ .‬עקבות הנתיב שלו מובילות למרחקים‪ :‬מהים‬
‫הבאלטי עד לרומי העתיקה‪ .‬על פי האמונה‪ ,‬בימים ההם הענבר סייע לשמר נעורים‪ ,‬יופי‬
‫ובריאות‪ :‬מענבר גילפו תכשיטים וקמאות‪ ,‬השתמשו בו גם להורדת חום‪ ,‬להקלה בכאבי‬
‫ראש ולסייע בבעיות עיכול ונדודי שינה‪ .‬היום ידוע כי הענבר מפיץ יונים שליליים‬
‫שהשפעתם חיובית לגוף האדם‪ .‬משחת ענבר‪ ,‬ואפילו טוב מזה‪ ,‬ליקר עשוי מכוהל ושברי‬
‫ענבר‪ ,‬משמשים לריפוי שיגרון‪ .‬וכמובן‪ ,‬האבנים הירוקות‪ ,‬הלבנות‪ ,‬או הזהובות‪,‬‬
‫משובצות בכסף‪ ,‬מהוות תכשיט מיוחד במינו שניתן לרכישה ברחבי המדינה‪ ,‬אך‪-‬מטבע‬
‫הדברים‪-‬בעיקר באזור החוף‪.‬‬
‫הענבר‪ ,‬גילו עולה על זה של הים הבאלטי‪ -‬נוצר לפני מיליון שהים‪ .‬זהו למעשה שרף עצי‬
‫מחט פרה היסטוריים‪ ,‬שאין אודותיהם מידע רב‪ .‬הוא מורכב‬
‫בעיקר מפחם )‪ ,(79%‬אך גם מחמצן‪ ,‬מימן וגפרית‪ .‬כאשר‬
‫משפשפים אותו הוא מושך אליו נייר כמו מגנט‪ ,‬וכאשר‬
‫משליכים אותו למי‪-‬מלח‪ ,‬הוא צף על פניהם‪ .‬את אבני הענבר‬
‫מומלץ לחפש אחרי סערה של רוחות צפון‪-‬מזרחיות‪ ,‬בשעה‬
‫ארבע או חמש בבוקר‪ .‬הענברים בעלי הערך הרב ביותר הם‬
‫אלה שבעלי חיים או צמחים קטנים רבועים בתוכם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬ספורטאים‬
‫קופץ הסקי אדם מאליש הוא הספורטאי הפולני המפורסם ביותר‪.‬‬
‫הצלחותיו של איש צנוע זה מן העיירה הקטנה ויסלה‪ ,‬הפכו אותו‬
‫לאחד הפולנים המפורסמים ביותר באירופה‪ .‬הוא אלוף העולם‬
‫שנתיים ברציפות‪.‬‬
‫רוברט קוז'יונסקי היה אלוף אולימפי בהליכה ארבע פעמים‪.‬‬
‫אונטיליה ינדז'יצ'אק זכתה במדליית זהב אירופית ובאליפות‬
‫אולימפית בשחייה אולימפית ל‪ 200-‬מטר באתונה ‪ .2000‬בשנת ‪ 2004‬היא זכתה בפרס‬
‫משרד החוץ לספורטאי הפולני הטוב ביותר‪.‬‬
‫אוהבי הספורט זוכרים היטב את נבחרת הכדורגל הפולנית בשנות השבעים )הנבחרת‬
‫הפולנית השתתפה גם באליפות העולם ‪ ,( 2002‬את האתלטים‪ :‬אירנה שבינסקה‬
‫וולדיסלב קוזקייביץ'‪ ,‬כמו את המתאגרפים ואת נבחרת הכדורעף הפולנית‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬פולין ברשימת אונסקו של מורשת עולם‬
‫עשרה ערכים ברשימת מורשת העולם של אונסקו נמצאים בפולין‪.‬‬
‫הראשון בהם הוא העיר קרקוב‪ ,‬מתחם עירוני מימי הביניים שהשתמר להפליא‪ .‬שלושת‬
‫האתרים הבאים הם הערים‪ :‬וארשה‪ ,‬טורון )‪ ( TORUN‬וזמושץ' )‪ ,( ZAMOSC‬שלושתן‬
‫מילאו תפקיד חשוב בתרבות ובהיסטוריה של פולין‪ .‬למטייל בסמטאות העיר העתיקה‬
‫המשוחזרת בווארשה קשה להאמין כי הרובע הזה נהרס לחלוטין במהלך מלחמת העולם‬
‫השנייה ושוחזר תוך שימת לב קפדנית לכל פרט‪ .‬טורון עירו של קופרניקוס‪ ,‬ידועה ב‪-‬‬
‫‪ 300‬ויותר מונומנטים הרשומים בהיסטוריה של האמנות האירופית‪ .‬כיכר השוק‬
‫וסביבותיו לא השתנו מזה ‪ 700‬שנה‪ ,‬זאמושץ' נוסדה במאה ה‪ 16-‬על ידי איל ההון של‬
‫התקופה‪ ,‬יאן זמויסקי‪ ,‬כבירת אחוזתו הענקית‪ .‬בהמשך הרשימה נמצא את יער‬
‫ביאליבייז'ה‪ -‬אחד היערות העתיקים והגדולים שנשמרו באירופה‪ ,‬ואת מכרה המלח‬
‫בוייליצ'קה‪ .‬המכרה נפתח במאה ה‪ .14-‬אולמות המלח נמצאים בעומק של ‪ 64‬עד ‪135‬‬
‫מטר מתחת לאדמה‪ .‬מבצר האבירים הטבטוני במלבורק מרשים את כל רואיו‪ .‬האבירים‬
‫הטבטונים הקימו מדינה עצמאית בשטחיה הצפוניים של פולין במאה ה‪ .13-‬קלבריה‬
‫זבז'ידובסקה הוא אתר שהוקם לכבוד מריה הקדושה‪ .‬הוא‬
‫מדמה את ה"וויה דולורוסה" בירושלים‪ .‬שתי כנסיות לותרניות‬
‫לשלום‪ ,‬ביאבור ובסווידניצה ליד ולבז'יך‪ ,‬המבנים היחידים‬
‫מסוגם בעולם‪ ,‬נוספו לא מכבר לרשימת אונסקו‪ .‬שתי הכנסיות‬
‫האלה מהמאה ה‪ 17-‬הן כנסיות העץ הגדולות ביותר בפולין‪,‬‬
‫ובתוכן יש ציורי פוליכרום המציגים תמונות מן הברית הישנה‬
‫ומן הברית החדשה וכן נופים של חבל שילזיה‪ .‬עוד אתר הוא‬
‫המוזיאון באתר ההשמדה הנאצי באושוויץ בירקנאו‪ .‬במלחמת העולם השנייה הושמדו‬
‫במקום זה יותר מ‪ 1.5-‬מליון איש‪ 90 .‬אחוז מהם יהודים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .6‬מבוא לכלכלת פולין‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫א‪ .‬פולין ‪ -‬ישראל השוואה שנת ‪2011‬‬
‫נושא‬
‫תמ"ג הערכה‬
‫דירוג עולמי‬
‫תמ"ג לנפש‬
‫דירוג עולמי‬
‫פולין‬
‫‪ 781,500‬מליון ‪$‬‬
‫‪21‬‬
‫‪$ 20,600‬‬
‫‪60‬‬
‫ישראל‬
‫‪ 238,200‬מליון ‪$‬‬
‫‪52‬‬
‫‪$ 31,400‬‬
‫‪41‬‬
‫ישראל – פולין‪-‬יחסים כלכליים ‪:‬‬
‫היקף פעילות גדול של השקעות ישראליות בפולין )סך של ‪ 2‬מיליארד דולר(‪ ,‬לעיתים דרך‬
‫מדינה שלישית‪ ,‬בעיקר אוניות ‪,‬נדל"ן מניב‪ ,‬מרכזי קניות‪ ,‬דירות מגורים ומלונות‪ .‬בין‬
‫החברות המשקיעות‪ :‬חברות נדל"ן ‪,‬עלית‪ ,‬טבע‪ ,‬סופרפארם ועוד ‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫היחסים בין שתי המדינות טובים ומתקיימים ביקורים ומשלחות משתי המדינות‪,‬‬
‫משלחות ראשי ערים‪ ,‬ועידות עסקים ‪ .‬וכן‪-‬חילופי תרבויות‪ :‬שיתוף פעולה בתיאטרון‪,‬‬
‫אופרות‪ ,‬קולנוע והרצאות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫יצוא יבוא‬
‫תחומי יצוא עיקריים‬
‫מיכון וציוד תחבורה‪ ,‬סחורות מעובדות‪ ,‬מזון ובעלי חיים ‪.‬‬
‫מדינות יצוא עיקריות ‪ :‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬איטליה ‪,‬צ'כיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬רוסיה ‪.‬‬
‫תחומי יבוא עיקריים ‪:‬‬
‫מיכון וציוד תחבורה‪ ,‬סחורות מעובדות‪ ,‬מינרלים‪,‬דלקים‪ ,‬שמנים ‪.‬‬
‫מדינות יבוא עיקריות ‪ :‬גרמניה ‪,‬רוסיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬איטליה‪ ,‬סין‪ ,‬צרפת‪ ,‬צ'כיה ‪.‬‬
‫נתוני הסחר הבילטראלי‪:‬במיליוני דולרים‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫סה"כ יצוא מישראל לפולין‬
‫סה"כ יבוא מפולין לישראל‬
‫‪2008‬‬
‫‪287‬‬
‫‪153‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪202‬‬
‫‪170‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪219‬‬
‫‪237‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫ענפי יצוא מרכזיים מישראל לפולין ב ‪: 2010‬באלפי דולרים‬
‫מיכון וציוד חשמלי ‪55,078:‬‬
‫תוצרי תעשיות כימיות ‪24,697:‬‬
‫מכונות ומכשירים מכאניים וציוד מחשבים‪22,074 :‬‬
‫פלסטיק ומוצריו ‪17,014:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ענפי יבוא מרכזיים מפולין לישראל ב ‪:2010‬באלפי דולרים‬
‫משקאות‪ ,‬כהלים וחומץ‪40,122 :‬‬
‫מיכון וציוד חשמלי‪30,149 :‬‬
‫מיכון וציוד מכני‪ ,‬ציוד מחשבים‪19,267 :‬‬
‫שמני תמצית וריזינואידים‪ ,‬תכשירי קוסמטיקה וטואלט ‪15,217:‬‬
‫ברזל ופלדה ‪14,553 :‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הסכמים בילטראליים‪:‬‬
‫‪ WATO, NATO,‬הסכם אסוציאציה עם האיחוד האירופי‪ ,‬אס"ח עם ‪ EFTA, CEFTA‬ועם‬
‫מדינות שונות כולל ישראל ‪.‬חברה באיחוד האירופי ‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הסכמים עם ישראל ‪:‬‬
‫הסכם מניעת כפל מס‪ ,‬כתב אמנה לקידום השקעות‪ ,‬הסכם לשת"פ בתחום התקשורת‬
‫והתיירות‪ ,‬שת"פ בינממשלתי‪ ,‬הסכם אסוציאציה בין ה ‪- EU‬שפולין חברה בו ‪-‬לישראל ‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪The World Factbook - CIA‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ב‪ .‬מוצרי צריכה‪-‬נתונים כלכליים‬
‫מוצר‬
‫שנה‬
‫חשמל‬
‫‪2009‬‬
‫דירוג‬
‫עולמי‬
‫‪23‬‬
‫נפט‬
‫‪2010‬‬
‫‪72‬‬
‫נפט‬
‫‪2009‬‬
‫‪22‬‬
‫נפט‬
‫מאגרים‬
‫‪2010‬‬
‫‪71‬‬
‫גז טבעי‬
‫‪2010‬‬
‫‪49‬‬
‫יצור‬
‫צריכה‬
‫יבוא‬
‫יצוא‬
‫‪141800‬‬
‫מליון‬
‫קוט"ש‬
‫‪132200‬‬
‫מליון‬
‫קוט"ש‬
‫‪2008‬‬
‫‪564500‬‬
‫חביות‬
‫ביום‬
‫‪2191‬‬
‫קוט"ש‬
‫‪9594‬‬
‫קוט"ש‬
‫‪28230‬‬
‫חביות‬
‫ביום‬
‫‪531300‬‬
‫חביות‬
‫ביום‬
‫מאגרים‬
‫‪50400‬‬
‫חביות‬
‫ביום‬
‫‪96380000‬‬
‫חביות‬
‫‪6084‬‬
‫מליון‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫מ"ק‬
‫גז טבעי‬
‫‪2010‬‬
‫‪38‬‬
‫גז טבעי‬
‫‪2010‬‬
‫‪47‬‬
‫גז טבעי‬
‫‪2010‬‬
‫‪24‬‬
‫גז טבעי ‪2011‬‬
‫מאגרים‬
‫‪2010‬‬
‫פחם‬
‫‪50‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪9‬‬
‫נחושת‬
‫כסף‬
‫‪8‬‬
‫עופרת‬
‫‪2007‬‬
‫‪9‬‬
‫מלח‬
‫‪2008‬‬
‫‪21‬‬
‫קרקע‬
‫חקלאית‬
‫ברזל‬
‫‪2011‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪34‬‬
‫כוח‬
‫עבודה‬
‫‪2011‬‬
‫אבטלה‬
‫אוכלוסיה ‪2003‬‬
‫מתחת‬
‫לקו‬
‫העוני‬
‫‪131‬‬
‫‪17200‬‬
‫מליון‬
‫מ"ק‬
‫‪47‬‬
‫מליון‬
‫מ"ק‬
‫‪10890‬‬
‫מליון‬
‫מ"ק‬
‫‪164800‬‬
‫מ"ק‬
‫‪ 77‬מליון‬
‫טון‬
‫‪ 429‬אלף‬
‫טון‬
‫‪37.7‬‬
‫מליון‬
‫אונקיות‬
‫‪59900‬‬
‫טון‬
‫‪ 1.6‬מליון‬
‫טון‬
‫‪808‬‬
‫מליון טון‬
‫‪17.85‬‬
‫מליון‬
‫‪12.4%‬‬
‫‪17%‬‬
‫נתונים כלכליים‬
‫‪U‬‬
‫תמ"ג ‪2011‬‬
‫תמ"ג ‪2011‬‬
‫תמ"ג ‪2011‬‬
‫חקלאות‬
‫תעשיה‬
‫שירותים‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪33.6%‬‬
‫‪63%‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪The World Factbook - CIA‬‬
‫מטבע‬
‫‪U‬‬
‫‪ -‬זל'וטי שער ההמרה )‪( 19.10.14‬‬
‫זלוטי‪₪ -‬‬
‫‪ 1‬זלוטי= ‪₪ 1.269‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫זלוטי‪ -‬דולר‬
‫‪ 3.3073‬זלוטי=‪ 1‬דולר‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫זלוטי ‪-‬יורו‬
‫‪ 4.2182‬זלוטי = ‪ 1‬יורו‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫תפוקה נמוכה וחוב לאומי כבד הייתה הירושה של פולין מהקומוניזם‪ ,‬דבר שהביא את‬
‫הממשלה ב ‪ 1990‬לתוכנית כלכלית קיצונית ‪,‬במטרה לבנות כלכלת שוק ‪,‬דבר שגרם‬
‫לאינפלציה גדולה וירידה חדה בתוצר הגולמי הלאומי‪.‬‬
‫אך באמצע שנות ה ‪ 90‬החלה צמיחה‪.‬‬
‫‪ 60%‬מכוח העבודה ‪,‬מועסק במגזר הפרטי ‪,‬כך שהעסקים הקטנים הם אלה שמניעים את‬
‫הכלכלה קדימה‪.‬‬
‫הרבה חוות קטנות פועלות בפולין ‪,‬ובזכותם המדפים בחנויות מלאות תמיד מכל טוב ‪.‬‬
‫הגבלות סחר רבות ‪-‬צמצמו את הייצוא של התעשיות הכבדות ‪,‬שרידי העידן הקומוניסטי‬
‫ובכלל זה תעשיית הפחם והפלדה נותרו בבעלות המדינה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2002‬עמד שיעור האינפלציה על ‪, 3.3%‬אך הצמיחה עמדה על ‪1.1%‬‬
‫בלבד‪,‬והאבטלה של ‪.18%‬‬
‫פולין שייכת היום לאיחוד האירופי ‪,‬אך המטבע שלהם הוא נפרד ונקרא זל'וטי‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם של שטיינהרט קציר עמ' ‪17‬‬
‫ג‪ .‬מחצבים‬
‫אוצרות הקרקע‬
‫האזור בו נמצא‬
‫אגני הפחם של שלזיה העילית וליד לובלין‬
‫פחם האבן חומרי הגלם החשוב ביותר‬
‫המצבורים נמצאים בשלזיה התחתית ‪,‬‬
‫פחם חום‬
‫ביאלקופולסקה וליד העיר לודז'‬
‫בקראקוב בשלזיה העליונה ליד צ'סטוכובה‬
‫עופרת ברזל‬
‫וליד ורשה‬
‫מאגרי מלח גדולים במיוחד ליד קויאביה‬
‫מאגרי מלח‬
‫שלזיה התחתית‬
‫אבץ ‪,‬נחושת וגופרית‬
‫פולין נמצאת במקומות הראשונים בכריית הפחם מבין מדינות העולם‪.‬‬
‫פולין נחשבת מהארצות המובילות ביצור של חומרי בניה רבים חול אבן סיד ועוד‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מדרך חץ מהדורה שנייה עמ' ‪103‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫ד‪ .‬פולין היא אחת המדינות שמאפיינות ומסמלות את אירופה‬
‫החדשה של תקופת האיחוד‪,‬‬
‫המדינה הרוויחה הרבה והתפתחה הודות לכניסה לאיחוד האירופי וניתן לראות זאת בכל‬
‫היבטי החיים במדינה‪ .‬כיום כלכלת פולין חזקה ביחס לעבר‪ ,‬יש צמיחה והשקעות זרות‬
‫רבות נכנסות למדינה שהפכה להיות יעד אטרקטיבי מאוד למגוון השקעות ומקום מושלם‬
‫לעשיית עסקים‪.‬‬
‫פולין הייתה לאורך שנים מדינה מזרח אירופית טיפוסית‪ ,‬עם שלטון קומוניסטי וכלכלה‬
‫חלשה‪ .‬גם לאחר נפילת הקומוניזם כלכלת פולין המשיכה לדשדש ולא הראתה צמיחה‬
‫משמעותית‪ ,‬רק לאחר הכניסה לאיחוד האירופי החל השינוי שהכניס משקיעים זרים‬
‫למדינה ואפשר לאזרחי פולין לצאת לרחבי היבשת ולמצוא שפע של עבודות‪.‬‬
‫כלכלת פולין נחשבת כיום לחזקה ולמתפתחת ביותר מבין מדינות מזרח אירופה‬
‫הקומוניסטיות לשעבר‪ ,‬מרבית האוכלוסייה משכילה באופן יחסי וכן פולין נמצאת קרוב‬
‫מספיק למערב אירופה‪ ,‬בעיקר לגרמניה‪ ,‬עובדה שעוזרת לה מאוד מבחינה מסחרית‬
‫ותעשייתית‪ .‬המטבע בפולין נשאר עדיין הזלוטי המקומי והמדינה לא עברה לגוש היורו‬
‫למרות כניסתה לאיחוד‪ ,‬אימוץ היורו אמור להתבצע רק בשנת ‪ 2010‬כי יש לפולין עוד‬
‫התקדמות לעשות‪ .‬את הצמיחה והתפתחות המדינה ניתן לראות בכל רחבי פולין אך‬
‫בעיקר בעיר הבירה ורשה‪ .‬ורשה נמצאת בתנופת בנייה ופיתוח כבר כמה שנים ובאופן‬
‫טבעי גם המשקיעים הישראלים זיהו את הפוטנציאל ונמצאים בפולין בהיקפים גדולים‬
‫יחסית‪.‬‬
‫נתונים כלכליים של כלכלת פולין‬
‫פולין מדורגת במקום ה‪ 22-‬מבחינת התמ"ג שלה‪ ,‬תמ"ג שעומד על מעל ‪ 500‬מיליארד‬
‫דולר‪ .‬הגידול בתמ"ג של כלכלת פולין מראה על הצמיחה היפה של המשק הפולני והוא‬
‫עומד על אחוז יחסית יציב בשנים האחרונות של כ‪ .4%-‬פולין היא חברה בארגון לשיתוף‬
‫פעולה אזורי‪ ,‬ה‪ ,OECD-‬שוב עובדה שמעידה על צמיחה וחוזק כלכלי טוב‪ .‬למרות השיפור‬
‫הניכר של כלכלת פולין הענפים המרכזיים במשק עדיין נותרו ענפים מיושנים מעט וכאלו‬
‫שלמרות נחיצותם לא נחשבים במחוללי צמיחה משמעותיים‪,‬‬
‫ענפים אלו הם‪:‬‬
‫חקלאות – אחוז גדול יחסית מכוח העבודה לעומת תרומה קטנה לתוצר‪.‬‬
‫תעשיית פלדה‬
‫מפעלי מזון‬
‫טקסטיל‬
‫שיעורי האינפלציה של כלכלת פולין נמוכים יחסית ועומדים בשנים האחרונות על כ‪-‬‬
‫‪ ,2.5%‬האבטלה בפולין עומדת על כ‪ 10%-‬וחשוב לציין כי פולנים רבים עובדים בכל‬
‫רחבי אירופה בענפים מסורתיים ובעיקר בבריטניה‪ .‬אחד הגורמים הבעייתיים מבחינת‬
‫כלכלת פולין הוא שזוהי כלכלה שמייבאת יותר מאשר היא מייצאת‪ ,‬לכן ההוצאה גדולה‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫לעומת ההכנסה‪ .‬נתון זה חיובי ואטרקטיבי כמובן עבור משקיעים זרים ובייחוד כאלו‬
‫שמעוניינים למכור מוצרים לשוק של כ‪ 40-‬מיליון פולנים‪.‬‬
‫ה‪ ..‬השקעות זרות בפולין‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של כלכלות שנמצאות בתנופה וצמיחה הן כניסת משקיעים‬
‫זרים רבים ומגוונים אל המדינה‪ .‬מבחינה זו כלכלת פולין בהחלט מראה סימנים חיוביים‬
‫ביותר‪ .‬מתחילת שנות ה‪ ,2000-‬וביתר שאת לאחר כניסת פולין לאיחוד האירופי‪ ,‬ישנן‬
‫הרה מאוד השקעות זרות )וממשלתיות( בפולין‪ .‬השקעות אלו החלו בכניסת חברות‬
‫גדולות שהקימו מערכי ייצור ופיתוח במדינה והמשיכו בכניסת משקיעי נדל"ן רבים לשוק‬
‫שעד אז היה רדום וזול וכמובן חברות קמעונאיות שהחלו לשווק את מוצריהן במדינה‬
‫המתפתחת‪.‬‬
‫מבחינת משקיעים ישראלים‪ ,‬רוב רובם של משקיעים אלו פנו לתחום הנדל"ן‪ ,‬בעיקר‬
‫פיתוח נדל"ן מניב )משרדים‪ ,‬קניונים( ופיתוח פרויקטים למגורים‪ .‬משקיעים פרטיים‬
‫רכשו דירות בפולין על מנת ליהנות מעליית המחירים שלא איחרה לבוא ועוד צפויה‬
‫להמשיך בעתיד‪ .‬רוב ההשקעות הישראליות מתרכזות בבירה ורשה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬כלכלת פולין נמצאת על הדרך הנכונה להצלחה‪ ,‬הממשלה מנהיגה מדיניות‬
‫מוניטארית זהירה ושמרנית‪ ,‬משקיעים זרים נוהרים למדינה והיא עדיין נחשבת‬
‫אטרקטיבית וכדאית למשקיעים‪.‬‬
‫‪ .7‬מידע שימושי‬
‫א‪ .‬מספרי טלפון לחירום‬
‫אמבולנס ‪999‬‬
‫מכבי אש ‪998‬‬
‫משטרה ‪ 997‬מטלפון רגיל ‪ 112‬מטלפון סולארי‬
‫אין לצפות שיהיה מענה באנגלית תמיד יש הרבה מוקדנים שאינם דוברי אנגלית‬
‫חרום עירוני ‪86‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם של שטיינהרט קציר עמ' ‪17‬‬
‫אזור זמן ‪utc+1‬‬
‫סיומת אינטרנט‪pl-‬‬
‫קידומת טלפון ‪-48+‬‬
‫ב‪ .‬שעות פתיחה‬
‫העסק‬
‫ימים בשבוע‬
‫שעות פתיחה‬
‫שעות סגירה‬
‫מכולות‬
‫ב' עד ו'‬
‫שבת‬
‫ב' עד ו'‬
‫בין ‪ 7:00‬ל ‪8:00‬‬
‫‪8:00‬‬
‫בין ‪ 18:00‬ל ‪19:00‬‬
‫עד ‪14:00‬‬
‫‪17:00‬‬
‫שבת‬
‫ב' עד ו'‬
‫‪9:00‬‬
‫בנקים‬
‫המרת מטביע‬
‫בערים‬
‫קטנות‬
‫שעות‬
‫מצומצמות‬
‫יותר‬
‫‪14:00‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫דואר‬
‫משרדי‬
‫ממשלה‬
‫מוזיאונים‬
‫ואתרי תיירות‬
‫שבת‬
‫ב' עד ו'‬
‫‪8:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪20:00‬‬
‫ב' עד ו'‬
‫‪8:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫ג' עד א'‬
‫בין‬
‫‪11:00‬‬
‫בערים‬
‫הגדולות‬
‫לפחות‬
‫סניף דואר‬
‫אחד פתוח‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫‪9:00‬‬
‫ל ‪ 15:00‬ל ‪18:00‬‬
‫ג‪ .‬שקעים חשמליים‬
‫בפולין משתמשים במתח ‪ 230‬וולט ‪ 50‬הרץ ובשקעים ותקעים עגולים עם הרכה‬
‫שמובנית הפוך כדאי להצטייד במתאם‬
‫ד‪ .‬שגרירות ישראל בפולין‬
‫השגרירות הישראלית ‪-‬רחוב קש'עביצ'יעקגו )‪24 (krzywickyego‬‬
‫‪{info@warsaw.mfa.gov.il‬‬
‫טל ‪ 8250923 8252897‬פקס ‪8251607‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪ 8‬משטר‬
‫ב‪ 1952-‬הוקמה "הרפובליקה העממית של פולין" ששלטה במדינה עד ניצחון תנועת‬
‫"סולידאריות" ב‪ ,1989-‬ובחירתו של לך ולנסה לתפקיד נשיא פולין ב‪.1990-‬‬
‫כיום פולין היא דמוקרטיה פרלמנטרית‪ .‬בפרלמנט יש שני בתים‪ :‬הבית העליון‪ ,‬הקרוי‬
‫"סנאט"‪ ,‬אליו נבחרים ‪ 100‬נציגים‪ ,‬והבית התחתון‪ ,‬הקרוי "סיים"‪ ,‬אליו נבחרים ‪460‬‬
‫נציגים‪ .‬הנשיא‪ ,‬שלו סמכויות טקסיות בעיקר‪ ,‬ממנה את ראש הסיעה הגדולה ביותר‬
‫בפרלמנט לראש ממשלת פולין‪.‬‬
‫השם הרשמי‪ -‬רפובליקת פולין או בפולנית ‪rzeczpospolita polska:‬‬
‫משטר –רפובליקה‬
‫הנשיא )ראש המדינה ( – ברוניסלב קומורובסקי‬
‫ראש הממשלה‪ --‬אווה קופץ'‬
‫הקמה ‪-‬המאה ה‪ 10-‬לספירה‪ ,‬הוכרזה מחדש ‪11‬נובמבר ‪1918‬‬
‫שטח‪ 312685 -‬קמ"ר דירוג עולמי ‪ 70-‬אחוז שטח מים‪2.6%-‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫ב ‪ 1989‬תנועת סולידאריות בראשות לך ולנסה‬
‫הביסה את המפלגה הקומוניסטית ‪.‬‬
‫לך ולנסה הפך לנשיא הרפובליקה ה ‪ 3‬של פולין ‪ ,‬ב ‪1997‬‬
‫נכתבה החוקה החדשה ‪,‬ובשנת ‪ 1999‬הפכה לחברי בברית נאט"ו‪ .‬ב ‪ 2004‬הצטרפה‬
‫לאיחוד האירופי‪.‬‬
‫כיום פולין היא דמוקרטיה נשיאותית בפרלמנט יש שני בתים‬
‫הבית העליון‪ "-‬סנאט" עם ‪ 100‬נציגים‪,‬‬
‫והבית התחתון "הסיים" עם ‪ 460‬נציגים‬
‫אסון התרסקות המטוס‬
‫אבל כבד וטראומה פקדה את העם הפולני באסון נפילת המטוס‪ ,‬בו מצא את מותו נשיא‬
‫פולין לך קצ'ינסקי ורעייתו מריה ‪,‬שרים ורמטכ"ל צבא פולין‪,‬‬
‫האסון משול כחמור ביותר לעם הפולני ‪,‬מאז מלחמת העולם השנייה באסון נהרגו ‪ 96‬בני‬
‫אדם ש ‪ 88‬מהם היו חברי המשלחת הפולנית‬
‫לטכס לציון ‪ 70‬שנה ‪,‬לטבח שביצעו חיילים סובייטים ‪,‬באלפי קצינים פולנים העם הפולני‬
‫חשד )ונראה לי שעדיין חושד( בהנהגה הרוסית על הפלת המטוס‪ ,‬למרות שנטען‬
‫שהתאונה בטעות אנוש ‪).‬הקשר היה יותר ממקרי(‪.‬‬
‫‪ .7‬תחבורה‬
‫ניתן לשכור רכב בפולין‪ .‬המחיר נוח וההתמצאות קלה בגלל השילוט‪ ,‬ניתן לשכור עם‬
‫הרכב ‪G.P.S‬‬
‫בתוך וורשה לדוגמא אפשר לקנות כרטיס יומי בכל אמצעי התחבורה הציבורית במחיר‬
‫של ‪ 3‬יורו בלבד‪,‬‬
‫קו ‪ 180‬ב‪-‬וורשה לוקח אותך לרוב המקומות החשובים ב‪-‬וורשה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .10‬אירועים מוסיקאליים ותרבותיים‬
‫חודש‬
‫מרס אפריל‬
‫מאי‬
‫ורשה‬
‫לנצ'וט‬
‫ורשה‬
‫קריניצה‬
‫יוני‬
‫מקום‬
‫יוני יולי‬
‫קראקוב‬
‫אפולה‬
‫קזמאייז' דולני‬
‫יולי‬
‫יוני –ספטמבר‬
‫אולשטין‬
‫קרקוב‬
‫אוגוסט‬
‫ורשה‬
‫ז'לז'ובה וולה‬
‫ספטמבר‬
‫זקופנה‬
‫אוקטובר כל חמש שנים‬
‫ורשה‬
‫ביבליוגרפיה מסע בפולין רות פרבמן עמ' ‪29 – 28‬‬
‫האירוע‬
‫מוסיקת ג'ז‬
‫מוסיקה קאמרית‬
‫יריד ספרים בין‪ -‬לאומי‬
‫פסטיבל יאן קיפורה לשירים‬
‫פולניים‬
‫פסטיבל לסרטים קצרים‬
‫פסטיבל לשירים פולניים‬
‫פסטיבל לפולקלור פולני‬
‫פסטיבל יהודי‬
‫פסטיבל בינלאומי לפולקלור‬
‫בינאלה בין לאומית‬
‫לגראפיקה‬
‫פסטיבל שופן‬
‫פסטיבל בין לאומי לשירה‬
‫קונצרטים של שופיין‪ ,‬כל יום‬
‫ראשון בגן וואז'נקי‪-‬כל‬
‫השנה‬
‫פסטיבל בין לאומי‬
‫לפולקלור‬
‫תחרות בין לאומית ע"ש‬
‫שופן‬
‫‪ .11‬טיפול רפואי בתיירים‬
‫הטיפול הרפואי בערים הגדולות הוא טוב אך במקומות אחרים הוא לא תמיד‬
‫טוב ואיכותי אך בקונסוליה או בשגרירות וגם במלונות היוקרה יכולים להמליץ‬
‫על מרפאות רופאים אמינים‬
‫לפעמים צריכים לקנות את הציוד הרפואי שצריכים בשביל הטיפול‬
‫כמו כן שירות האחיות מוגבל למדי‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם מסדרת מדריכי ‪ lonely planet‬עמ' ‪487‬‬
‫‪ .12‬פרטים על חברות תעופה‪-‬‬
‫א‪.‬נתיבי אויר פולניים לוט‬
‫‪ -03-7951550‬בן יהודה ‪ 23‬תל אביב‬
‫שעות פעילות‪ :‬יום א' ‪ -‬יום ה'‪09.00-17.00 -‬‬
‫ב‪.‬נתיבי אויר בלרוס‪-‬בלביה נסיעות בע"מ‪-‬‬
‫‪03-5292994‬‬
‫כתובת‪ :‬פרישמן ‪ 8‬תל אביב‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫ויזות‬
‫נכון לעכשיו פולין שייכת לאיחוד האירופי וברגע שנכנסים מקבלים ויזה ל ‪ 3‬חודשים אך‬
‫מצב זה עלול להשתנות יש לבדוק‬
‫לבלרוס יש צורך בוויזה‪ .‬ויזה יחידנית עולה ‪ . $ 65‬ויזה קבוצתית עולה ‪$ 10‬‬
‫מזמינים בשגרירות בלרוס בישראל‪.‬‬
‫יש צורך לקנות ביטוח רפואי לבלרוס בשדה התעופה בבלרוס‬
‫‪ .13‬מבוא גאסטרונומי‪-‬אוכל בפולין‬
‫בבליוגראפיה‪-‬פולין בקצרה‪-‬המכון הפולני עמ'‪48-49‬‬
‫מימים ימימה אהבו הפולנים לאכול ולשתות‪" .‬אל תיתן אמון במי שאוכל מעט‪ .‬הוא רע או‬
‫קנאי"‪ -‬אומר פתגם פולני עתיק‪ .‬המטבח הפולני הטיפוסי מגוון מאוד‪ .‬מנה ראשונה היא‬
‫בדרך כלל צלחת מוצרי בשר‪ .‬המפורסמים ביותר הם נקניקים מסוגים שונים‪ .‬כל אזור‬
‫והנקניקים המיוחדים לו‪ .‬הטובים ביותר הם הנקניק היבש של קרקוב ו"ונקניק הציידים"‬
‫שהכנתו כוללת עישון משיח הערער‪ .‬המטבח הפולני ידוע גם בשינקן המשובח שלו‪ ,‬אך‬
‫גם סוגים אחרים של מוצרי בשר ראויים לציון‪ :‬סאלצעסון )‪ ,( salceson‬נקניקי ממרח‬
‫)‪ ( kszanka‬קשאנקה‪.‬‬
‫גבינת צאן מיוחדת‪ – oscypek-‬המיוצרת על ידי איכרים בהרים של דרום פולין‪ ,‬נפוצה‬
‫מאוד בדרום‪ .‬גם לחם הוא מעדן בפולין‪ ,‬בעיקר לחם שיפון שחור‪.‬‬
‫המאכל הפולני העתיק ביותר‪ ,‬שלא נמצא בשום ארץ אחרת הוא הז'ורעק‪ :‬מרק סמיך‬
‫המוגש עם חצי ביצה קשה ופיסות נקניק‪ .‬במטבח הפולני הישן נפוץ המרק הקל‬
‫לצורותיו‪-‬פולעבקה‪ .‬עוד מאכל אופייני הוא חמיצת הסלק‪-‬בורשט‪ ,‬המוגש עם כיסוני בשר‪.‬‬
‫בקיץ מוגש מרק קר‪ ,‬חלודניק‪ ,‬עשוי מיוגורט וירקות‪.‬‬
‫המנה העיקרית היא עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬בשר או בשר ציד‪ ,‬והיא מוגשת עם תפוחי אדמה‪ ,‬כוסמת‬
‫או פסטה פולנית מיוחדת וטעימה הנקראת קלוסקי‪ .‬בנוסף יוגש סלט ירקות טרי‬
‫וחמוצים‪-‬מלפפונים‪ .‬כרוב כבוש ועוד‪ .‬ביגוס‪-‬נחשב לאחד המאכלים הטיפוסיים בפולין‬
‫והוא מוגש כתוספת או כמנה עיקרית‪ .‬הוא עשוי כרוב כבוש‪ ,‬סוגי בשר שונים‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬פטריות ויין אדום‪ .‬במטבח הפולני תמצא גם מאכלים בהם ניכרת השפעת עמים‬
‫אחרים‪ .‬בעיקר המטבח היהודי‪-‬בסגנון ספרדי או בסגנון אשכנזי‪)...‬גפילטע‪-‬פיש‪ ,‬רגל‬
‫קרושה ועוד‪(...‬‬
‫המטבח הפולני ידוע גם בעוגות הטעימות שלו‪ .‬העיר טורון היא מקור הדובשניות‪ .‬עוגיות‬
‫אופייניות אחרות הן עוגת פרג ופסחא‪-‬עוגת גבינה ביתית עם פירות יבשים ואגוזים‪.‬‬
‫ורשה מפורסמת בסופגניות שלה‪-‬הטובות ביותר הן מקונדיטוריות בליקלה ברח' נובי‪-‬‬
‫שוויאט בוארשה‪.‬‬
‫המיוחדים בין המשקאות האלכוהוליים הנפוצים הם סוגי וודקה פירות‪ -‬וודקה עם פרי‬
‫החוזרר הנקראת יז'נביאק‪ ,‬וודקה עם דובדבנים או סוגי וודקה ביטר‪ ,‬שהם מתאבנים‬
‫טובים‪ .‬עם זאת‪-‬המצליחים ביותר הם סוגי הוודקה המסורתית הנקייה‪ .‬הפופולאריות של‬
‫הבירה ושל משקאות קלים עולה‪ .‬בבקבוק וודקה ז'וברובקה תמצאו עלה של עשב מיער‬
‫ביאלובייז'ה המעניק למשקה טעם מיוחד‪ :‬אפשר לשתות אותה עם מיץ תפוחים‪ .‬שבבי‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫זהב תמצאו בוודקה גולדוואסר המסורתית מגדנסק‪ .‬גם לוודקה כשרה יש מסורת ארוכה‬
‫ועשירה‪.‬‬
‫האוכל הפולני נחשב לאכל "זקן" אבל יש הרבה הוכחות שלא כך הדבר‪.‬‬
‫המאכלים המומלצים במסעדות המקומיים הם‪ kamiene shodki :‬מעדן של ברווז צלוי‬
‫מוגש עם תפוחים‪ ,‬לא להחמיץ את הבורשט המסורתי יחד עם קבנוס יבש וטעים להפליא‬
‫והכרוב הכבוש הביתי ואת מרק הפירות –הקומפוט‪ .‬וכמובן את הפירוגי‪,‬הכיסונים‬
‫הבאים עם מילויים שונים לבחירתכם‪.‬אך עקר המטבח הפולני העממי מתבסס על‬
‫החזיר‪,‬סחאב ויפשוז'י –ירך חזיר צלויה‪,‬גולונקה‪-‬שוק חזיר מבושל‪.‬‬
‫הפולנים ניצלו תמיד את פירות ופטריות היער‪,‬ובחודשי הקיץ משפחות מהערים הולכות‬
‫ליערות המצויות בשפע ללקות גרגירי פירות יער ולאסוף פיטריות ‪ ,‬הטובות למאכל‪.‬‬
‫בפולין מתחילים את היום ב )סנידאנייה = ארוחת בוקר( חלב ‪ ,‬לחם וחמאה ‪ ,‬גבינות ‪,‬‬
‫ירך חזיר = שינקה וביצים‬
‫‪ 13:00‬עד ‪ 17:00‬ארוחת צהריים –אוביאד‪ ,‬הארוחה העיקרית והמזינה ביותר‪ -‬בבית או‬
‫בקפיטריה שבמקום העבודה או בבארים החלביים ‪,‬ארוחת צהריים גדולה ומקבילה‬
‫לארוחת הערב בעולם המערבי אך בפולין אוכלים אותה בצהריים‪.‬‬
‫ארוחת ערב ‪ -‬שעות הארוחה משתנות ממקום למקום וגודלה משתנה ממקום למקום‪.‬‬
‫לפעמים היא משביעה ולפעמים קלה‪ -‬אפילו רק קפה ועוגה‪.‬‬
‫כשאוכלים‪ -‬מברכים את האחרים במלה סמאצ'נגו = בתיאבון‬
‫כשמרימים כוסית אומרים‪ :‬נא‪ -‬זדנוביה = לחיים‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ – 1‬העולם‪ ,‬מסדרת מדריכי ‪ Lonely planet‬עמוד ‪60‬‬
‫אז כמה זה עולה לנו‪....‬‬
‫חדר לזוג במלון בינוני ‪ 200‬זל' )זלוטי(‪,‬‬
‫כרטיס קולנוע ‪ 16‬זל'‪,‬‬
‫ליטר וודקה )המשקה הלאומי‪ 40 (..‬זל'‬
‫כרטיס לחשמלית ‪ 2.40‬זל'‪100 ,‬‬
‫ק"מ‪-‬נסיעה באוטובוס ‪ 14‬זל'‪,‬‬
‫ליטר דלק ‪ 3.85‬זל'‪,‬‬
‫בקבוק מים מינראליים ליטר וחצי ‪ 2.50‬זל‪,‬‬
‫חצי ליטר בירה מקומית ‪ 6‬זל'‪,‬‬
‫פיצה )זפייקאנקי( ‪ 3‬זל'‪,‬‬
‫חולצת טריקו למזכרת ‪ 12‬זל'‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪.14‬מיעוטים ודתות‬
‫‪ 95%‬מתושבי פולין הם קתולים אדוקים ‪.‬‬
‫יש לציין שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני ממוצא פולני ‪,‬חיזק מאוד‪ ,‬את מעמדה של‬
‫הכנסייה הקתולית בפולין‪.‬‬
‫‪ 5%‬אורתודוקסים‪ ,‬פרוטסטנטים‪ ,‬יהודים‪ ,‬מוסלמים וקראים‪.‬‬
‫בעבר השתרעה פולין בין רומא לביזנטיון והושפעה מכל מיני זרמים ובמיוחד מהכנסייה‬
‫האורתודוקסית אך ב ‪, 1596‬התפצלה הכנסייה האורתודוקסית של פולין מהכנסייה‬
‫הרוסית וקיבלה את עליונותו של האפיפיור ‪.‬‬
‫כך נוצרה הכנסייה האוניאטית " היוונית קתולית " ‪.‬‬
‫ולמרות השינוי שימרה הכנסייה האוני‪-‬אטית את מסורתה המזרחית ואת המזמורים‬
‫הדתיים המזרחיים‪.‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נעו גבולותיה של פולין מערבה ולכן נשארה רצועה קטנה‬
‫מאוד בגבול המזרחי ‪,‬שמשתייך לכנסייה האורתודוכסית ‪,‬שמהווה ‪ 1%‬מהאוכלוסייה אך‬
‫קל לזהות את הכנסיות שלהם בזכות כיפת הבצל שמאפיינות אותם‪.‬‬
‫‪ 0.5%‬משתייכים היום לכנסייה האוני‪-‬איטית‪ ,‬כאשר רובם אוקראינים שפזורים ברחבי‬
‫המדינה ‪,‬כתוצאה של ישוב בכפיה ‪,‬אשר כפו עליהם הקומוניסטים ‪,‬לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה ‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ – 1‬העולם מסדרת מדריכי ‪ Lonely planet‬עמוד ‪42‬‬
‫הכנסייה הקתולית בפולין בימינו‬
‫מאז נפילת הקומוניזם התחזקה הכנסייה והרימה ראש מחדש‪,‬תבעה מחדש אדמות‬
‫שהולאמו ע"י הקומוניסטית‪,‬‬
‫הכנסייה צברה כוח והשפעה בשלטון‪ ,‬הנשיא לך ולנסה שהיה מתומכי הכנסייה הגדולים‬
‫לא עשה צעד בלי עצת הכומר‪.‬‬
‫לאחר לחץ ומסע "צלב" נלחמה הכנסייה נגד חוק ההפלות‪ ,‬עד שהצליחה לחוקק חוק‬
‫מגביל ב ‪1993‬‬
‫כמו כן החזירה את לימודי הדת לבתי הספר ב ‪ ,1990‬ב ‪ 1995‬שילם לך ולנסה בכיסאו ‪,‬‬
‫בגלל תמיכתו הגורפת בכנסיה‪,‬‬
‫ובמקומו נבחר ‪ ,‬אלכסנדר קבאסנייבסקי‪,‬שבלם את המיליטנטיות של הכנסייה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .15‬מבוא היסטורי‬
‫א רקע היסטורי רשימת אירועים‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫לפנה"ס‬
‫עד האזור המוכר כפולין היום יושב לראשונה‬
‫ועם הזמן פלשו אילו עמים שונים‬
‫הקלטים ‪ ,‬הבאלטים ‪ ,‬ההונים ושבטים גרמאנים שונים‬
‫בראשית‬
‫הביניים‬
‫ימי הגירה של הסלאבים המערביים אל המישורים שבין הנהרות‬
‫ויסטולה ואודירה והם זכו לשם פולנים שמשמעותו אנשי‬
‫המישורים‬
‫‪966‬‬
‫‪1000‬‬
‫הדוכס מיישקו הראשון מקבל על עצמו את הדת הנוצרית‬
‫וזוכה להכרה של האפיפיור כשליט האזור וכך נוסדה הישות‬
‫הפוליטית פולין וכך יסד שלטון של שושלת פיאסט ששלטה ‪400‬‬
‫שנה ויותר‬
‫התפשטות הדת הנוצרית ואז נוסדו מושבי הגמונות בערים‬
‫קואואובז'ג פומראניה קראקוב וורוצלב‬
‫‪1025‬‬
‫בנו של מיישקו הומלך כמלך פולין מתוקף צו של האפיפיור‬
‫מאה ‪11‬‬
‫הישגים בשדה הקרב ופולין מתפשטת לגבולות דומים‬
‫לגבולותיה של היום ולאורך ההיסטוריה פולין ידעה הרבה‬
‫שינויים טריטוריאליים ולמרות שסטאלין קבע את גבולותיה‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה אך גבולותיה היום דומים לאלה‬
‫שלפני כאלף שנה‬
‫‪1038‬‬
‫מושב המלך עובר מפוזנאן לקראקוב עכב כך ששבטים גרמניים‬
‫פולשים לפולין‪ ,‬ופולין לא מצליחה לשמור על עצמה כמעצמה‬
‫מאה ‪12‬‬
‫עקב המצב מחולקת פולין ל‪ 4-‬נסיכיות‬
‫‪1226‬‬
‫עקב החמרה נוספת במצב נסיך מאזוביה מזמין חבורה של‬
‫צלבנים גרמניים על מנת לעזור לו להמיר את דתם של הפגאנים‬
‫בצפון ומהר מאוד הם לקחו לעצמם חלקים נרחבים מחוף הים‬
‫הבלטי‬
‫אמצע המאה פלישה של הטטארים על קראקוב‬
‫ה ‪13‬‬
‫‪1333‬‬
‫‪1370‬‬
‫עד קאזימיר השלישי "הגדול" מצליח להשתלט על הממלכה ותחת‬
‫שלטונו ידעה פולין המאוחדת שגשוג ופיתוח‬
‫עשרות ערים קמו בממלכה‬
‫קראקוב פורחת והופכת להיות אחד ממרכזי התרבות החשובים‬
‫באירופה‬
‫קאזימיר מת ללא יורש חוקי וכך הגיעה לקיצה שושלת פיאסט‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫ליטה השכנה ממלכה פוליטית חזקה והמעוז הפגאני האחרון‬
‫במזרח אירופה‬
‫אצילי פולין מחליטים לחתן את יאדוויגה בת ה ‪ 10‬בתו של אחינו‬
‫של קאיזמיר לדוכס הגדול של ליטא ג'אגיילו וכך הביאו לאיחוד‬
‫בין ליטה לפולין דבר שהפך אותה למעצמה שהשתרעה על שטח‬
‫עצום מהים הבלטי ועד הים השחור‬
‫‪1410‬‬
‫צבאה של המעצמה המאוחדת מביס את האבירים הטבטוניים‬
‫מאה ‪16‬‬
‫המלך הנאור סיגיסמונד הראשון מביא את הרנסאנס לפולין‬
‫‪1543‬‬
‫האסטרונום הנודע ניקולאי קופרניקוס מפרסם את מחקרו על‬
‫מסלוליהם של גרמי השמיים דבר שחולל מהפכה של ממש‬
‫בלימודי האסטרונומיה‬
‫‪1569‬‬
‫איחוד רשמי ביו פולין לליטא כאשר פולין היא השותף הבכיר‬
‫ואיחוד הזה נמשך עד סוף המאה ה‪18 -‬‬
‫‪1572‬‬
‫השושלת היאגיילונית גוועה והאצילים חיזקו את מעמדם‬
‫והחליטו לבחור מלך על ידי מועצת האצילים הסיים והם תמיד‬
‫העדיפו זרים על מנת שיוכלו לשלוט בהם וכך ‪ 11‬מתוך המלכים‬
‫שהיו במאה ‪ 17‬ובמאה ה ‪ 18‬היו זרים‬
‫‪1596‬‬
‫סיגיסמונד המלך המיובא משבדיה מעביר את הבירה מקראקוב‬
‫לוורשה‬
‫מאה ‪17‬‬
‫מלחמות בין שבדיה ורוסיה כאשר הצבאות עוברים דרך פולין‬
‫הלוך ושוב ותוך כדי כך נגסו משטחה של פולין הצפוני והמזרחי‬
‫סוף המאה ה‪ -‬פולין נכה פוליטית וצבאית ועכב כך‬
‫‪18‬‬
‫רוסיה ‪,‬פרוסיה ואוסטריה מחלקות ביניהם את פולין‬
‫‪ 1795 – 1773‬החלוקה התבצעה ב ‪ 3‬חלוקות וכך נמחקה פולין בהדרגה‬
‫ממפת אירופה‬
‫סוף המאה ‪ 18‬גל של תחיה לאומית שוטף את פולין והתנועה הרומנטית‬
‫אמצע באומניות קוראת לשמר את המסורות העממית אשר האדירה‬
‫עד‬
‫את העבר וביכתה את אובדן העצמאות‬
‫המאה ‪19‬‬
‫‪1794‬‬
‫טאדאוש קוסצ'יושקו הנהיג מלחמת עצמאות נגד הרוסים ללא‬
‫הצלחה‬
‫‪1807‬‬
‫המורדים הפולנים נלחמים לצד נפוליון נגד הרוסים אך עם‬
‫הבסתו של נפוליון הם הובסו יחד איתו‬
‫‪1831‬‬
‫‪1863‬‬
‫עד היו עוד מרידות נגד הרוסים שהובסו גם‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪1919‬‬
‫בחוזה ורסאי נוסדה פולין החדשה לאחר ‪ 5‬שנים של מלחמה‬
‫והפיכות‬
‫בטרם‬
‫הספיקה‬
‫להתאושש‬
‫כבר הייתה מלחמה בנהגתו של המרשל יוזף פיאוסוצקי ולאחר‬
‫שנתיים של לחימה השיבה פולין בהסכם את ווילנה ולבוב‬
‫‪1.9.1939‬‬
‫הנאצים מפציצים את העיר הפולנית גדאנסק ומלחמת העולם‬
‫השנייה נפתחה ‪ .‬היטלר הופך את פולין למטה הצבאי שלו‬
‫והשתמש בפולין כקרש קפיצה למתקפה נגד בריה"מ אך הצבא‬
‫שלו נבלם עקב התקפת נגד של בריה"מ וכך הפכה פולין לשדה‬
‫קרב ונחרבה וכשהגיעו הרוסים הם לא שחררו את פולין אלא‬
‫כפו עליה כיבוש מסוג אחר‬
‫שישה מליון פולנים מצאו את מותם כשמתוכם שלש‬
‫יהודים שהושמדו במחנות המוות של הנאצים‬
‫מליון‬
‫הפולנים הסלאבים הופכים לעובדי כפייה אצל הנאצים‬
‫ושוב שורטטו מחדש גבולותיה של פולין כאשר בריה"מ לקחה‬
‫לעצמה את החלקים המזרחיים של פולין והרחיבה את שטחה‬
‫על חשבון גרמני וישבה שם בכפייה כ מליון פולנים גרמנים‬
‫ואוקראינים‬
‫‪ 40‬שנה‬
‫שלטון סובייטי בפולין שהתאפיינו בהרבה מחאות ללא הצלחה‬
‫תוך כדי זה שמשאיר את האופוזיציה מובסת אך בטוחה בעצמה‬
‫יותר ויותר‬
‫‪1980-1981‬‬
‫המחאה מגיעה לשיאה אך השלטון שורד עכב הכרזתו על משטר‬
‫צבאי‬
‫בסוף‬
‫ה‪80-‬‬
‫שנות מיכאל גורבצ'וב מנהיג ברה"מ מעניק למנהיג פולין הקומוניסטי‬
‫הגנרל וויצ'ך יוזלסקי את ההיתר להגיע לפשרה עם האופוזיציה‬
‫‪1989‬‬
‫בחירות והקומוניסטים לא זוכים אפילו במושב אחד בפרלמנט‬
‫וארגון סולידריות הפך לסמלה של הלאומיות הפולנית‬
‫למעשה הפולנים התחילו באפקט הדומינו דבר שהוביל‬
‫לשרשרת של מחאות שמוטטו את הקומונזם הקומוניזם‬
‫‪1990‬‬
‫מנהיג סולידריות לך ולנסה נבחר לנשיא בבחירות דמוקראטיות‬
‫‪1999‬‬
‫פולין מתקבלת כחברה בנאט"ו‬
‫‪1.5.2004‬‬
‫פולין הצטרפה לאיחוד האירופי אך הם לא שייכים לגוש האירו‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫מלחמת העולם השנייה‬
‫כיבוש פולין ותוצאותיו ניכרים עד עצם היום‪ ,‬ניתן לומר שהטראומה של‬
‫המלחמה תלווה את פולין לאורך זמן רב‪ ,‬במלחמה נהרגו קרוב ל ‪ 7‬מיליון‬
‫פולנים מתוכם כ ‪ 3‬מיליון יהודים אזרחי פולין ‪ .‬כ ‪ 20%‬מהאוכלוסייה !‬
‫בניגוד לסטיגמה כאילו רוב הפולנים היו משת"פים של הנאצים‪ ,‬העם‬
‫הפולני התנגד לכובש הנאצי ‪ ,‬הוקמה הארמיה קריובה)צבא המולדת( ‪a.k‬‬
‫שנתמכה ע"י הממשלה‬
‫הממשלה הפולנית הגולה באנגליה וארמיה לודובה‬
‫‪ a.l‬לוחמים פולניים‬
‫קומוניסטיים שנתמכו ע"י רוסיה הסובייטית‪.‬‬
‫הנאצים שקיבלו פקודה להחריב את בירת פולין לפני נפילתה לידי הצבא‬
‫האדום‪.‬‬
‫ה ‪ a.k‬שמנה כ ‪ 200000‬מהאליטה הפולנית הלא קומוניסטית קיבלה‬
‫פקודה למרוד באופן גלוי ולהתקומם בוורשה ‪ ,‬למנוע הריסתה המוחלטת‬
‫ולמנוע נפילתה לרוסים‪.‬‬
‫הצבא האדום שהיה כבר פחות מ ‪ 30‬ק"מ מורשה ‪ ,‬בצורה צינית עמד מנגד‬
‫ונ ואפשר לנאצים לשחוק את הארמיה הפולנית ‪ ,‬זאת על מנת לאפשר‬
‫להפוך את פולין למדינת חסות בתמיכת צבא העם ‪ a.l‬הקומוניסטי‪.‬‬
‫המרד התחיל ב ‪ 1‬אוגוסט ‪ 1944‬ונגמר בהפסד מול הצבא הנאצי‬
‫הדורסני‪,‬ראוי לציין את גבורתם של הפולנים שהחזיקו מעמד עד ל ‪2‬‬
‫לאוקטובר ) ‪ 63‬ימים נגד הצבא הנאצי החזק( למעלה מ ‪ 18000‬לוחמים‬
‫פולנים נהרגו‪ 25000 ,‬נפצעו ‪ 250000‬אלף אזרחים נהרגו בזמן הריסת‬
‫ורשה ש ‪ 85%‬נהרסה לחלוטין‪ .‬כ ‪ 17000‬גרמנים נהרגו‬
‫כאמור הרוסים יכלו למנוע חלקית את חורבן וורשה‪ ,‬אך תוכניות סטאלין היו‬
‫אחרות‪ ..‬בסיום מלחמת העולם השנייה הפכה פולין לארץ חסות רוסית‪,‬‬
‫ועיקר פעולתה בשיקום המדינה ההרוסה‪.‬‬
‫העם הפולני הגאה לא סולח עד היום לרוסים ‪ ,‬זה כולל רצח נתעב של‬
‫קצינים פולניים במסווה של גרמנים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .16‬הקהילה היהודית‬
‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬
‫הקהילה היהודית‪ ,‬התיישבה לראשונה בפולין‪ ,‬בשנת ‪ 966‬סמוך להקמת המדינה‪,‬‬
‫השלטון העניק חופש לחיי תרבות ‪,‬רוח ‪,‬מסחר ודת‪ ,‬השגשוג של הקהילה ‪,‬היה מקור‬
‫לאבן שואבת ליהודי אירופה‪ .‬מהמאה ה ‪ ,16‬מספר היהודים בפולין‪ ,‬היה כבר למעלה‬
‫יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הקהילה הגדולה ומהקהילות‬
‫החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות‪ .‬ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של‬
‫היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית‪ ,‬לצד תקופות של‬
‫אנטישמיות קשה‪ ,‬רדיפות‪ ,‬פרעות וגירושים‪ ,‬ששיאן היה השמדתה כמעט מוחלטת‬
‫במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה‪ .‬היא מנתה כ‪3.4-‬‬
‫מיליון נפש – ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של‬
‫פולין‪ ,‬שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה‪.‬‬
‫במזרח אירופה התיישבו יהודים כבר במאות הראשונות לספירה‪ .‬יהודים עברו בה ואף‬
‫סחרו באזור פולין במהלך המאות ה‪ 8-‬וה‪ .9-‬ככל הידוע‪ ,‬התיישבות יהודית בפולין החלה‬
‫במאה ה‪ ;10-‬משלהי המאה ה‪ ,11-‬רבים מהיהודים נמלטו מזרחה מרדיפות מסעי הצלב‬
‫שהתחוללו באשכנז‪ ,‬כלומר במרחב הדובר גרמנית אשר כלל את גרמניה‪ ,‬בוהמיה‬
‫שבצ'כיה‪ ,‬וצרפת‪ .‬מלכי פולין‪ ,‬אשר במקביל להתפשטות הנצרות בפולין ניסו לשלב את‬
‫ארצם באירופה המרכזית‪ ,‬הזמינו יהודים להשתקע בפולין על מנת לקדם את כלכלתה‪.‬‬
‫יהודים התקבלו בסבר פנים יפות על ידי מיישקו השני‪ :‬ואחריו בימי בולסלב השלישי‬
‫אשר הוציא כתב קיום ליהודים‪ ,‬שבו נאמר כי היהודים נמצאים בחסותו ואין לפגוע בהם‪.‬‬
‫בעקבות הפיצול בפולין‪ ,‬לאחר מותו של בולסלב השלישי ב‪ ,1138‬השתדל כל רוזן‬
‫שבחצרו יהיו יהודים שיעזרו לו בעזרת קשריהם וידיעותיהם בתחומי המסחר‪ ,‬התעבורה‬
‫והתקשורת‪.‬‬
‫בולסלב החמישי הדוכס של קאליש‪ ,‬המכונה גם "בולסלב החסיד"‪ ,‬הוציא בשנת ‪1264‬‬
‫"פריבילגיום"‪ ,‬כתב זכויות מקיף‪ ,‬שהסדיר גם את מערכת היחסים בין הנוצרים ליהודים‪.‬‬
‫כאשר השתלט שליט נסיכות קרקוב קז'ימייז' השלישי על פולין כולה‪ ,‬הוציא אף הוא‬
‫פקודה מאשררת של כתב הזכויות של בולסלב החמישי‪ ,‬ומעידה כי היהודים נמצאים‬
‫תחת חסותו‪.‬‬
‫ההגירה היהודית לפולין התגברה במיוחד לאחר גזרות רינדפלייש בשלהי המאה ה‪;13-‬‬
‫ואחר כך בשל עלילות המגפה השחורה באמצע המאה ה‪ ,14-‬אם כי ידוע כי גם בפולין‬
‫נרדפו ונהרגו יהודים באשמת הפצת המגפה השחורה‪ ,‬ובנוסף הם נרדפו באשמת נטילת‬
‫ריבית‪ .‬אולם הרשויות השלטוניות‪ ,‬המלך והאצילים‪ ,‬עמדו במתח מתמיד עם הרשות‬
‫הדתית‪ ,‬הכנסייה‪ .‬בסינודים של הכנסייה הקתולית שהתכנסו ב‪ 1279 ,1267-‬ו‪1285-‬‬
‫הוחלט כי על היהודים לשאת סימני זיהו וכי עליהם להתגורר בשכונות נפרדות‬
‫)ההגבלות היהודיות(‪.‬‬
‫גלי מהגרים יהודים נוספים הגיעו לפולין‪ ,‬כמו גם לארצות ליטא ורוסיה‪ ,‬בעקבות הפרעות‬
‫בחצי האי האיברי בשנת ‪ ,1391‬גירושי ספרד בשנת ‪ ,1492‬ופורטוגל בשנת ‪.1496‬‬
‫היהודים מצאו בפולין שלטון סובלני‪ ,‬שהכיר בתרומתם לפיתוח המסחר והכלכלה ועודד‬
‫אותם להתיישב בה‪ ,‬במידה רבה בשל הידע הכלכלי והבנקאי הרחב שהביאו עמהם‪,‬‬
‫אשר התבקש בעקבות עליית חשיבותם של הנתיבים בין דרום פולין לבין האימפריה‬
‫העות'מאנית‪ ,‬מאז המאה ה‪ .15-‬בשלהי ימי הביניים השתרעה פולין על שטח נרחב‬
‫במזרח אירופה וכללה ארצות אחדות‪ :‬ממלכת פולין‪ ,‬שכללה את פולין גדול‪ ,‬פולין קטן‪,‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫ווהלין ורייסן‪-‬גליציה‪ ,‬הארכידוכסות הליטאית‪ ,‬שמשנת ‪ 1385‬הייתה קשורה בחוזה עם‬
‫פולין וב‪ 1569-‬התאחדה עימה‪ ,‬ובלארוס‪.‬‬
‫עם התיישבותם בפולין הסתגלו היהודים ולמדו את צרכיה הכלכליים‪ ,‬ואף פיתחו עבור‬
‫השליטים מנגנוני מסחר ומנהל חדשים‪ .‬על כך מציין ההיסטוריון ישראל ברטל‪ ,‬כי‬
‫"במקביל לצמיחתה הדמוגרפית של האוכלוסייה היהודית בפולין‪ ,‬חלו גם שינויים רבי‪-‬‬
‫משמעות בתחום עיסוקיה הכלכליים‪ :‬אם בערי גרמניה התמחו היהודים בעסקי הון‬
‫ואשראי‪ ,‬בפולין של המאות ‪ 15-14‬הם עברו יותר לחכירה של נכסי האצילים ולמסחר‬
‫ומלאכה בערים‪ .‬התפתחות זו הכשירה אותם להתיישבות באזורי הספר‪ ,‬שבהם הוקמו‬
‫ערים חדשות ‪ -‬ולעתים היה בערים אלה רוב יהודי מכריע‪ .‬אולם באותו זמן הביאו שינויים‬
‫אלה להתגברות העוינות כלפי היהודים מצד העירונים בערים הוותיקות של צפון‪-‬מערב‬
‫פולין‪ ,‬דבר שדחף את היהודים להגירה מזרחה"‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הוקמו קהילות מאורגנות וכוננו חיי התרבות והיצירה של יהודים באדמת פולין‪.‬‬
‫ראשיתם הניכרת לעין‪ ,‬במלומדים ותלמידי חכמים שהגיעו מספרד‪ ,‬פורטוגל ואשכנז‪,‬‬
‫בהם רבי יעקב פולאק‪ ,‬תלמידו של רבי יעקב מרגליות מרגנשבורג‪ ,‬אשר הגיע מפראג‬
‫בה שימש כרב קהילה אל העיר קרקוב )במקורות העבריים‪ :‬קראקא( בפולין‪ ,‬הקים ישיבה‬
‫גדולה שהצטיינה בשיטת הלימוד בפלפול‪ ,‬והייתה למרכז תורני חשוב‪ .‬תלמידו‪ ,‬רבי‬
‫שלום שכנא‪ ,‬שימש כרב קהילת יהודי לובלין וראש הישיבה שהקים בה ועמד בראשה עד‬
‫שנת ‪.1559‬‬
‫בעת החדשה‬
‫בעקבות האיחוד הפולני ב‪ 1569-‬והתפשטותה של פולין מזרחה‪ ,‬נוצרו הזדמנויות‬
‫חדשות למיעוט היהודי לבטא את כישוריהם ויכולותיהם‪ .‬היישוב היהודי באותה עת‬
‫מוערך בכ‪ 30,000-‬נפש‪ .‬ב‪ 1567‬הוציא המלך היגלוני האחרון זיגמונט השני אוגוסט צו‬
‫מלכותי המעניק ליהודים רשות לפתוח ישיבה בלובלין‪.‬‬
‫מעמדם של יהודי פולין הוגדר בפריבילגיות )"כתבי קיום"( מטעם השלטון‪ ,‬אשר הכירו‬
‫בקהל היהודי כנציג בלעדי של הקהילה‪ .‬הקהל‪ ,‬הנציגות הנבחרת של הקהילה‪ ,‬מנה‬
‫בעלי אמצעים ותלמידים חכמים ומילא תפקיד חשוב בפיתוח האוטונומיה הדתית‬
‫והתרבותית של יהודי פולין‪ .‬בסוף המאה ה‪ 15-‬הוקמו "ועדים" – ועד ארבע ארצות וועד‬
‫מדינת ליטא‪ ,‬שהיו מעין קונגרס‪-‬על של קהלי הקהילות השונות‪ .‬תפקידם היה לטפל‬
‫בנושאים והבעיות המשותפים לכלל הקהילות‪ ,‬ובעיקר להסדיר את חלוקת נטל המסים‬
‫שהוטלו על היהודים מצד השלטונות‪ .‬בשנת ‪ ,1764‬משהחל השלטון לגבות מס גולגולת‬
‫ישירות מכל יהודי‪ ,‬בוטלו הוועדים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1572‬נבחר המלך אנרי הרביעי‪ ,‬מלך צרפת על ידי האצילים‪ ,‬בהסדר שהמעיט‬
‫מאוד בכוחו של המלך‪ ,‬ונתן כוח רב לאצולה‪ .‬זו הייתה התחלת תהליך התחזקות‬
‫האצולה על חשבון השלטון המרכזי‪ .‬לכן נוצר פער במעמדם ומצבם של היהודים בחלקי‬
‫פולין השונים בהתאם ליחס השליט המקומי אליהם‪.‬‬
‫בשל הפלישות לפולין‪ ,‬שגרמו לאבידות כבדות בנפש ורכוש‪ ,‬ראו שלטונות פולין בעין‬
‫יפה התיישבות של מהגרים מהמערב‪ ,‬בעיקר גרמניה‪ ,‬יהודים ולא‪-‬יהודים‪ .‬בערי פולין‬
‫התיישבו גרמנים‪ ,‬שהביאו עימם אל הפולנים מטען של רגשות שליליים כלפי היהודים‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬פולין נחשבה כמקום נוח ליהודים‪ ,‬שאף פירשו את שמה "פה לין" ‪ -‬במשמע‪,‬‬
‫כאן יוכלו היהודים ללון ולקבל מקלט‪ .‬אחד מיהודי פולין‪ ,‬הרב שאול וואהל‪ ,‬שהיה בנו של‬
‫רב העיר ונציה שבאיטליה ואף כיהן בעצמו כראש ישיבה בפולין‪ ,‬שימש כשר ויועץ בכיר‬
‫למלך פולין במאה ה‪ .16-‬לפי האגדה הוא אף מונה למלך ללילה אחד‪ ,‬בעת חילופי‬
‫מלכים‪ ,‬ובמשך כל אותו הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫מרבית יהודי פולין התגוררו בעיירות )"שטעטלעך"( ועסקו במסחר ומלאכה‪ .‬מיעוטם‪,‬‬
‫בעיקר בווהלין וגליציה‪ ,‬התגוררו במפוזר באזורים כפריים‪ ,‬חכרו אחוזות וטחנות‪ ,‬ועסקו‬
‫בגביית מסים פיאודליים מן האריסים‪.‬‬
‫באופן מסורתי עסקו יהודי פולין בכספים‪ ,‬חלפנות והלוואות‪ ,‬אך במאות ה‪ 14-‬וה‪ 15-‬כבר‬
‫חדרו כמעט לכל ענפי המסחר ולרבים מענפי המלאכה‪ .‬בעקבות כך רבו ההאשמות כנגד‬
‫היהודים על רקע כלכלי‪ ,‬והם הוצגו כמשתלטים על ענפי המסחר והמלאכה השונים‬
‫וגוזלים את פרנסתם של הפולנים‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬אולצו יהודי קרקוב ב‪ 1485-‬לחתום על‬
‫התחייבות לנטוש את עיסוקם בענפים אלה‪ .‬גם יהודי הכפרים‪ ,‬חוכרי האחוזות וגובי‬
‫המסים‪ ,‬זכו למנה הולכת וגוברת של שנאה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬האוטונומיה שניתנה ליהודים בניהול ענייניהם הפנימיים איפשרה פיתוח של חיי‬
‫תרבות עצמאיים‪ .‬שפת היומיום בפיהם הייתה יידיש‪ ,‬כאשר העברית משמשת כשפת‬
‫קודש ותפילה‪ .‬מרבית יהודי העיירות ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬החינוך היה תורני וכלל לימוד‬
‫בחדרים‪ ,‬ישיבות ובתי מדרש‪ .‬בשנת ‪ 1580‬הוקם ועד ארבע הארצות אשר פעל עד ל‪-‬‬
‫‪ ,1764‬מנהיגיו שעמדו בראשו וענפי המשנה שלו ‪ -‬ועדי הגלילות השונים‪ ,‬שימשו כמוסד‬
‫המרכזי העליון של יהדות פולין‪ .‬בשנת ‪ 1764‬החליט השלטון הפולני על הפסקת גביית‬
‫המסים על ידי הוועד וגביית המסים מהיהודים באופן ישיר כפי שנגבו המסים מכלל‬
‫האוכלוסייה ובכך הגיע תפקידו המסורתי של הוועד לידי סיום‪ .‬כל עוד היה ועד ארבע‬
‫הארצות קיים‪ ,‬היה נהוג מס ישיר‪ ,‬שכונה "סכומות"‪ .‬המחלוקת הקשורה לגבייתו הייתה‬
‫גדולה‪ ,‬ובמקרים רבים דנו תקנות הקהל בסכומים שיש לשלם ובדרך לגבותם‪ .‬לצורך‬
‫גביית המס ניסו בעלי הרכוש להצהיר שהכנסתם זעומה ושאין ביכולתם לשלם את המס‪.‬‬
‫כחלק מהתערערות השלטון העצמי התקשו הקהילות בגביית המס‪ ,‬ולכן החלו לגבות‬
‫מסים עקיפים‪ ,‬אשר הוטלו על מחזור עסקים או‬
‫רכישת מוצרים‪ .‬המס העקיף נקרא קראפקי או‬
‫קורופקי‪ .‬המס הוטל על בשר משחיטה כשרה )ועל‬
‫עצם השחיטה(‪ ,‬על נרות ועל שאר השירותים‬
‫שנתנה הקהילה ליהודים ושלא הייתה אפשרות‬
‫לרכוש אותם מחוץ למסגרת הקהילה‪ .‬מס הקורופקי‬
‫הוטל לצד או במקום מס הסכומות‪ ,‬תלוי בקהילה‬
‫ובתקופה‪ .‬היו החלטות רבות לגבי השימוש בכספים‬
‫אלו‪ ,‬בהחלטות הקהל של מינסק‪ ,‬תקכ"ה‪ ,‬נאמר‬
‫"ועל כן החליטו להקדיש מכספי הקורופקא )מכס‬
‫הבשר( סך ‪ 200‬זהובים בכל שנה לקניית ספרים‬
‫לבית המדרש‪".‬‬
‫במאה ה‪17-‬‬
‫יהודים פולנים בלבוש טיפוסי ‪ -‬המאה ה‪) 17-‬למעלה(‪,‬‬
‫המאה ה‪) 18-‬למטה(‬
‫במאה ה‪ 17-‬פרץ משבר בחיי יהדות פולין‪ ,‬בשל סיבות תרבותיות וכלכליות‪ .‬מבחינה‬
‫תרבותית‪ ,‬היהודים היו מיעוט שונה וזר‪ ,‬והם נרדפו בהתמדה ובעקביות על ידי הכנסייה‪.‬‬
‫מפעם לפעם חויבו יהודים להיכנס לכנסיות על מנת לשמוע הטפות‪ ,‬הכנסייה תבעה‬
‫לעצמה זכות שיפוט על יהודים )זכות שלא הייתה לה בימי הביניים בפולין( וכמרים עמדו‬
‫בראש עלילות הדם וההסתה נגד יהודים‪ .‬ובנוסף‪ ,‬הם ירדו בממעמד היזמים והחדשנים‬
‫עקב תמורות המודרנה בטכנולוגיה ובכלכלה שלא היה להם חלק בהן‪ ,‬כגון טכנולוגיות‬
‫)בניית אוניות שיכלו להפליג בים הצפוני( עם סיבות פוליטיות )החלשות השלטון המרכזי‬
‫שגרמה לחוסר ביטחון בדרכים( גרמו להסטת נתיבי הסחר מפולין‪ .‬וכך קופחה פרנסתם‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫של יהודים שעסקו במסחר; ולכך התווספה העובדה שנוצרים שקופחה פרנסתם‬
‫השתלטו על תחומים ועסקים של יהודים וגרמו לגל נוסף של אבדן מקומות פרנסה‪ .‬אחד‬
‫הפתרונות שמצאו יהודים לאבדן מקורות הפרנסה המסורתיים היה ייבוא ומכירת מוצרים‬
‫מוגמרים ממקומות אחרים‪ ,‬אולם בכך העלו את חמתם של בעלי המלאכה המקומיים‬
‫שאיבדו את קהל לקוחותיהם‪ .‬במקביל‪ ,‬גידול מספרם של היהודים מחד וצמצום מקורות‬
‫הפרנסה הביאו לתחרות גדולה בין היהודים לבין עצמם על מקורות פרנסה‪ .‬תחרות זו‬
‫גרמה לכך שעיקרון המערופיא לא נשמר‪.‬‬
‫ביטחון הקהילות היהודיות היה תכופות רעוע‪ ,‬בעיקר באזורי גליציה בדרום‪-‬מזרח‬
‫המדינה‪ .‬מרידות תכופות של הקוזאקים והאיכרים האוקראינים כנגד השלטון ונטל‬
‫המסים הובילו תמיד לגל פרעות כנגד היהודים‪ ,‬שהצטיירו בעיניהם כנציגי השלטון‬
‫השנוא מתוקף עיסוקם בכספים‪ ,‬הפעלת קרקעות חכורות‪ ,‬הפעלת בתי מרזח וטחנות‬
‫קמח‪ ,‬וגביית מס‪.‬‬
‫מהבולטים באירועים אלה היה מרד הקוזאקים והאיכרים נגד השלטון הפולני בשנים‬
‫‪ 1649-1648‬בראשות בוגדן חמלניצקי‪ .‬מרד זה לווה בסדרת פוגרומים יוצאת דופן‬
‫בהיקפה ואכזריותה‪ ,‬שנודעו כגזרות ת"ח ת"ט או כ"פרעות חמלניצקי"‪ ,‬בהם נחרבו‬
‫כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה‪ .‬בפרעות נרצחו‪ ,‬על פי ההערכות‪ ,‬מעל‬
‫‪ 100,000‬יהודים‪ ,‬נאנסו עשרות אלפי נשים ונערות‪ ,‬נבזז והושמד רכוש רב‪ ,‬הן פרטי והן‬
‫קהילתי )כולל ספרי תורה וחפצי קודש(‪ .‬יהודים אשר נתפשו על ידי ההאטמנים נמכרו‬
‫לעבדות בשוקי העבדים שניהלו הטטארים באזור השפך של נהר קמה אל הוולגה‪ .‬חיבורו‬
‫של המלומד היהודי נתן נטע האנובר‪" ,‬יוון המצולה" "הוא אולי המקור החשוב ביותר‬
‫לידיעותנו על פרעות ‪."1648‬‬
‫בשנת ה'תי"ד )‪ (1654‬כרת חמילניצקי ברית עם הצאר אלכסיי הראשון לבית רומנוב‪,‬‬
‫ויחד עם הרוסים שתבעו לעצמם חלק מפולין חזר וכבש קהילות רבות בשטחי בלארוס‪,‬‬
‫ליטא ופולין‪ ,‬ובהן מוהילב‪ ,‬וילנה ולובלין‪ .‬בקהילות אלו התרכזו אז גם פליטים רבים‬
‫מערים אחרות‪ .‬יהודי וילנה הספיקו ברובם לברוח‪ ,‬אך כל רכושם עלה באש שדלקה‬
‫בבתי העיר במשך ‪ 17‬יום‪ ,‬ואילו יהודי לובלין הוסגרו על ידי תושבי העיר הגויים‪ ,‬ונהרגו‬
‫בה כאלפיים נפש‪.‬‬
‫גזרות ת"ח ת"ט השפיעו על התקבלותה של השבתאות‬
‫ביהדות פולין בשנות השישים של המאה ה‪ ,17-‬עד‬
‫להתרסקותה של התנועה היא הפיחה תקווה אצל רבים;‬
‫היסטוריונים מסבירים‪ ,‬כי עקב המשבר הרוחני שנגרם‬
‫בשל פרעות‪ ,‬הרס הקהילות והסבל הרב‪ ,‬הייתה ציפייה‬
‫גדולה לגאולה והשבתאות מילאה צורך זה‪.‬‬
‫בתקופת השלטון העות'מאני בפודוליה )‪,(1672-1699‬‬
‫איבדו רבני פולין את השליטה‬
‫הרוחנית על המחוז ורבני האימפריה‬
‫העות'מאנית לא הגיעו למחוז ולכן‬
‫התנקזו לכאן שבתאים‪ ,‬שחלקם חיו‬
‫בגלוי כשבתאים וחלקם חיו בהסתר‪.‬‬
‫יהודים מפולין‪1765 ,‬‬
‫יהודי פולני‪ ,‬במפנה המאות ה‪ 18-‬עד ה‪19-‬‬
‫התפוררות המשטר הכלכלי גרמה ליהודים למצוא לעצמם פרנסות‬
‫חלופיות‪ .‬התחזקות מעמד בעלי האחוזת ‪ -‬הפריצים והמאגנאטים‬
‫פתחה מקור פרנסה חדש ‪ -‬חכירת אחוזות ועסקים מניבים באחוזות‪.‬‬
‫חסותו של הפריץ על היהודי "שלו" הבטיחה לאותו יהודי הגנת מה‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫מפני לחציהם של אנשי הכנסייה ומפני עוינותם של האיכרים‪ ,‬שנבעה לרוב מכך שהיהודי‬
‫היה גובה המסים‪ .‬הפריצים היו קתולים ברובם ואילו האיכרים וההיידמקים פרבוסלבים‪.‬‬
‫הפריצים שזלזלו באיכרים הפרבוסלאביים מצאו בני ברית ביהודים‪ ,‬שאמנם דתם הייתה‬
‫שונה אבל לא היו שותפים למרידות הקוזאקים וההיידמקים‪ .‬בשלוש מרידות היידמקים‬
‫)ב‪ ,1734-‬ב‪ 1750-‬וב‪ (1768-‬נפגעו קהילות שונות‪.‬‬
‫יהודים הבטיחו לפריצים דמי חכירה וקיבלו בתמורה את ניהול ההכנסות מאחוזות‬
‫ומהמצוי בשטחים שבשליטת האציל כמו בתי מרזח‪ ,‬טחנות קמח ויערות לכריתה‪ .‬יהודים‬
‫שלא עמדו בהבטחותיהם הכספיות לפריץ היו עלולים להיענש ואכן נענשו לעתים‬
‫קרובות‪ .‬חוסר היכולת לעמוד בתשלומים נבע בין היתר בגלל התחרות שהייתה בין‬
‫חוכרים יהודים לבין עצמם במטרה לזכות בחכירה‪.‬‬
‫בניהול עסקים אלו הביאו היהודים לביטוי את כישוריהם המסחריים כמו ידיעת קרוא‬
‫וכתוב‪ ,‬יכולת ניהול כספים‪ ,‬וכן קשרים קהילתיים‪.‬‬
‫על מנת לתפקד כחוכרים נאלצו רוב החוכרים לעזוב את קהילותיהם העירוניות ולעבור‬
‫יחד עם משפחותיהם לגור במרחב הכפרי‪ .‬חלוקת פולין הביאה לקיצוץ במספר החוכרים‬
‫ולתהליך חזרה מהכפר אל העיר‪ .‬פולין חולקה בין פרוסיה‪ ,‬האימפריה הרוסית ואוסטריה‪.‬‬
‫בפרוסיה )גרמניה( האיכרים שוחררו לחלוטין מהצמיתות וקיבלו מעמד אזרחי‪ .‬היו‬
‫איכרים שידעו לנצל מצב זה ושיפרו את מצבם הכלכלי תוך שהחלו לעסוק במסחר‬
‫בבהמות‪ ,‬במוצרים חקלאיים‪ ,‬ואף החלו להלוות כסף לאיכרים אחרים ובכך דחקו את‬
‫יהודי הכפרים ממקצועם המסורתי‪ .‬באימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית היה תהליך דומה‪,‬‬
‫האיכרים הפולנים והרותנים שוחררו מצמיתות והתגלו בהם יזמים שדחקו יהודים‬
‫מפרנסותיהם המסורתיות במרחב הכפרי ואף התחרו ברוכלים שסובבו בכפרים ומכרו‬
‫מני סדקית‪.‬‬
‫באימפריה הרוסית היו אפשרויות התעסוקה האלטרנטיביות ליהודים פחותות מאשר‬
‫באוסטריה ופרוסיה‪ ,‬אולם גם בה נאלצו יהודים לעזוב את המרחב הכפרי ולעבור‬
‫לעיירות ולערים‪ .‬הסיבה העיקרית הייתה צווים שיצאו מטעם השלטון וחייבו יהודים לעזוב‬
‫את הכפרים‪ .‬ב‪ 1782-‬בהמשך להחלטה כי סוחרים ועירונים חייבים לשבת ביישובים‬
‫עירוניים ולא ביישובים כפריים‪ ,‬חלו גם על היהודים מגבלות על התיישבות בכפרים אלא‬
‫אם כן עסקו בחקלאות‪.‬‬
‫פריחה תרבותית‬
‫בראשית עת החדשה הפכה פולין להיות מרכז חיים של יהדות העולם‪ .‬לימוד התורה‬
‫וחיבור הספרות התורנית פרחו‪ ,‬ורבו בה תלמידי חכמים‪ .‬רשת מסועפת של ישיבות‬
‫ומוסדות לימוד השתרעה על פני יישובי היהודים במחוזות פולין‪ .‬הפלפול היה לשיטת‬
‫הלימוד בישיבות פולין‪.‬‬
‫תנועת ההשכלה היהודית עלתה באותו זמן במרכז אירופה ומערבה והטיפה לערכים‬
‫חילוניים ואוניברסאליים‪ ,‬והשתלבות יהודים בסביבתם‪ .‬להשכלה הייתה השפעה מועטה‬
‫על יהודי פולין‪ ,‬שהעדיפו להתמקד בשימור אורח החיים התורני וההלכתי במסגרות‬
‫האורתודוקסיות והחסידיות‪.‬‬
‫תנועת הבונד הסוציאליסטית נוסדה בשנת ‪ .1897‬מטרתה הייתה לאחד את כל הפועלים‬
‫היהודים באימפריה הרוסית‪ ,‬פולין וליטא‪ .‬הבונד ניסה לתמוך בתנועה רוסית מהפכנית‬
‫רחבה‪ ,‬כדי להפוך את רוסיה למדינה סוציאליסטית ודמוקרטית‪ .‬הם קיוו כי במסגרת‬
‫מדינה כזו‪ ,‬יזכו היהודים להכרה כאומה עם מעמד חוקי של מיעוט‪.‬‬
‫כ ‪ 30%‬מאוכלוסיית היהודים בעולם‪ .‬לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה‬
‫היהודית ‪ 3.5‬מיליון‪.‬‬
‫במלחמת העולם השנייה הושמדה הקהילה היהודית כמעט לחלוטין‪,‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫אחרי השחרור ותחת השלטון הקומוניסטי ‪,‬יחס השלטונות לא היה דומה ליחס שלפני‬
‫המלחמה ‪,‬‬
‫היום חיים בכל פולין‪ ,‬לא יותר מכ ‪ 15,000‬יהודים בלבד‪.‬‬
‫א רקע היסטורי על הקהילה היהודית‬
‫היסטורית יהודי בפולין בטבלה‬
‫היהודים חיו בפולין עוד אגדה מספרת על סוחר יהודי‬
‫מאה ‪10‬‬
‫בשם אברהם פרוכוביניק שהציעו‬
‫מהמאה ה‪10-‬‬
‫לו להיות מלך במאה ה‪9-‬‬
‫היהודים הראשונים הגיעו שלזיה בה הוקמו הישובים‬
‫לפולין היו סוחרים ורוכלים היהודים הראשונים‬
‫שנמלטו מרדיפות בקיסרות‬
‫גרמניה ובמיוחד במשך היום זה דרום מערב פולין‬
‫מסעות הצלב‬
‫הרס של הקהילות היהודיות‬
‫מאה ‪13‬‬
‫יחד עם ישובים נוצרים על‬
‫ידי פולשים טטארים‬
‫נתקבלו מהגרים על ידי‬
‫לאחר מכן‬
‫שרצו‬
‫מכיוון‬
‫השליטים‬
‫ליישב שוב את הערים‬
‫שלהם‬
‫הנסיך בולסלאב הצדיק‬
‫‪1264‬‬
‫מקאליש מפרסם שורת‬
‫חוקים "הפריבילגיה של‬
‫הבטיחו‬
‫אשר‬
‫קאליש"‬
‫ליהודים את הזכות לחיות‬
‫בעיר‬
‫קאזימיר הגדול היה מלך מסופר שהייתה לו מאהבת‬
‫מאה ה‪14‬‬
‫שאהד את היהודים וצידד יהודיה בשם אסתרקה‬
‫בהקמתה של אוכלוסיה‬
‫יהודית עירונית ולאחר מכן‬
‫היקנה ליהודים את הזכות‬
‫לחיות בכל רחבי ממלכתו‬
‫מהמאה ה‪ 13-‬עד המאה ה‪ -‬גלים של יהודים נוהרים‬
‫מגרמניה ‪ ,‬בוהמיה ‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫מוראביה ‪ ,‬ספרד ‪ ,‬איטליה‬
‫ומקומות אחרים כשהם‬
‫נמלטים מרדיפות גירושים‬
‫ומעשה טבח בארץ מוצאם‬
‫חיו בפולין בין ‪ 20‬אלף ל‪ 30‬ב ‪ 60‬קהילות בערים ברחבי‬
‫עד סוף המאה ה‪16-‬‬
‫שהתאחדה עם‬
‫פולין וליטא‬
‫אלף יהודים‬
‫פולין ב‪1358‬‬
‫בקהילות וגרו בדרך כלל באזור השוק‬
‫חיו‬
‫היהודים‬
‫מצומצמות תחת הגנת ובתוך חומות הערים‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫במאה ה‪13-‬‬
‫‪1267‬‬
‫מאה ‪15‬‬
‫‪1454‬‬
‫‪1548 – 1506‬‬
‫‪1551‬‬
‫‪1580‬‬
‫המלך‬
‫היהודים היו בעלי מלאכה‬
‫‪,‬רוכלים ‪ ,‬סוחרים ‪ ,‬שמכרו‬
‫בעיקר בהמות ‪ ,‬יינות ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אקזוטיים‬
‫תבלינים‬
‫טקסטיל צבעים ועוד והיו‬
‫ביניהם שעסקו בהלוואת‬
‫כסף בריבית‬
‫היהודית‬
‫האוכלוסייה‬
‫להיתקל‬
‫מתחילה‬
‫בהתנגדויות של הכנסייה‬
‫הקתולית ועוינות מצידם של‬
‫הסוחרים הלא יהודיים‬
‫שבעיקר היו גרמנים‬
‫בוורוצלב התכנסות של‬
‫מועצת הכנסייה הפולנית‬
‫מכריזה כי‬
‫ועלילת הדם הראשונה ואלימות‬
‫פרצה לאחר המגיפה השחורה‬
‫והאשימו את היהודים בהריגת‬
‫הנוצרים על מנת להשתמש‬
‫בדמם להכנת מצות לפסח‬
‫היהודים הם שטופי דעות‬
‫זדוניים‬
‫ומנהגים‬
‫קדומות‬
‫שעלולים לטמא את הנוצרים‬
‫וחייבו אותם לענוד תג‬
‫מסע לחצים על המלך הקרדינאל זביגנייב אולשניצקי‬
‫לביטול הייה מגדולי המתנגדים ליהודים‬
‫קאיזמיר‬
‫שמזמין את ג'ון מקאפיסטראנו‬
‫הפריבילגיות של היהודים‬
‫המכונה צורר היהודים כינוי‬
‫שניתן לו עקב רדיפתו ליהודים‬
‫בגרמניה שעקב נאומיו הועלו‬
‫רוב היהודים על מוקד‪ ,‬באשמת‬
‫חילול שם שמים כמו כן פרצו‬
‫פרעות אנטי יהודיות בקראקוב‬
‫ובוורשה עקב דרשותיו‬
‫המלך נכנע ללחצים ומכריז אך החלטה זו לא מאריכה ימים‬
‫על ביטול כתבי הזכויות‬
‫ליהודים‬
‫ושוב מוענקות ליהודים דבר שהביא לתור הזהב ליהדות‬
‫פולין במיוחד בתקופתו של‬
‫פריבילגיות חדשות‬
‫המלך סיגיסמונד הראשון‬
‫המלך סיגיסמונד השני מעניק למנהיגיהם של הקהילות‬
‫"אוגוסטוס" שאהד את היהודיות סמכויות שיפוטיות‬
‫היהודים ונאבק בהאשמות ומנהליות בכל הקשור לחיי‬
‫היהודים וכל קהילה בחרה‬
‫שנהיו תכופות יותר ויותר‬
‫לעצמה מועצת זקנים שנקראה‬
‫קהל ועלי הוטל גבית מסים‬
‫פיקוח על בתי הספר וכל מיני‬
‫סמכויות אחרות ואפילו לפקח על‬
‫הרבנים‬
‫הקמתה של מועצת ארבע וכך הייה כמו מדינה בתוך מדינה‬
‫ארצות גוף ממשל עליון‬
‫שחלש כ ‪ 200‬שנים על כל‬
‫היבטי החיים היהודיים‬
‫עד‬
‫שהתקיימה‬
‫בפולין‬
‫‪ 1764‬ומרכזה הייה בלובלין‬
‫ישבו נציגיהם של פולין ליטא הייתה חלק מהמועצה אך‬
‫ב ‪ 1623‬קיימה ארגונים מרכזיים‬
‫הגדולה שכללה‬
‫משלה‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫אחרי ‪1500‬‬
‫‪ 1500‬עד ‪1648‬‬
‫תחילת המאה ה‪16-‬‬
‫‪ 1648‬עד ‪1649‬‬
‫ובמשך כ ‪ 70‬שנה‬
‫‪1665‬‬
‫‪ 1726‬עד ‪1791‬‬
‫פולין הקטנה ‪ ,‬ורוסיה‬
‫האדומה גאליציה המזרחית‬
‫ופולדוליה‬
‫גלים גדולים של יהודים‬
‫זורמים לפולין שהגיעו‬
‫ממרכז אירופה ומערבה גם‬
‫איטלקים וספרדיים‬
‫האוכלוסייה היהודית גדלה‬
‫מאוד ומ ‪ 30‬אלף הפכה ל‬
‫‪ 500‬אלף‬
‫אחד מאחה הייה הרופא יצחק‬
‫היספונס אשר שימש כרופא חצר‬
‫המלוכה בסוף המאה ה‪15-‬‬
‫ותחילת המאה ה‪16-‬‬
‫וכך הפכה פולין וליטא למרכז‬
‫היהודי הגדול בעולם‬
‫כמו כן הייתה רמה גבוהה של‬
‫השכלה תרבות ודת‬
‫נבנו הרבה ישיבות שפארו ובהן שגשגו תלמידים כמו משה‬
‫איסרליס הרמ"א שאמר מוטב‬
‫את פולין‬
‫לחיות עם לחם צר בשלווה‬
‫בפולין מאשר ליהנות מתנאים‬
‫כלכליים טובים יותר בסכנות‬
‫הקיימים‬
‫הביטחון‬
‫וחוסר‬
‫במדינות אחרות הוא חי ונקבר‬
‫בקרקוב‬
‫ובתקופה זו נתנו את השם‬
‫בעברית של פולין פה לין‬
‫והפירוש כאן תהיה מנחתינו‬
‫התחלת התקוממות עקובה בהיסטוריה בפולנית מכנים‬
‫עמד אותה המבול‬
‫שברושה‬
‫מדם‬
‫ההטמאן הקוזאקי בוגדן‬
‫חמליניצקי והחלה ‪ 30‬שנה‬
‫של מלחמה תוהו ובוהו‬
‫וחורבן‬
‫חמלינצקי הוביל המוני עשרות אלפים נרצחו באכזריות‬
‫קוזאקים שדתם הייתה ומסופר שהיו פותחים את בטנם‬
‫אורתודוקסית של נשים יהודיות ומכניסים‬
‫יוונית‬
‫אוקראינים וטטארים שעבדו לתוכו חתולים חיים ותופרים‬
‫הפולנים חזרה‬
‫של‬
‫השדות‬
‫הקתולים ודוכאו תמיד ונגד‬
‫היהודים אשר שימשו כגובי‬
‫מסים ומנהלי אחוזות של‬
‫הפולנים‬
‫הקוממיות של קוזאקים ‪ 700‬קהילות יהודיות נחרבו‬
‫ונהרגים הרבה יהודים בין ‪100‬‬
‫בלתי פוסקות ומלחמות‬
‫אלף ל‪ 500‬אלף במספר‬
‫נדחפים ומשיחי שקר רבים במספר‬
‫רבים‬
‫יהודים‬
‫למיסטיקה ואמונות תפלות הופיעו‬
‫והסתגרות‬
‫לפרישות‬
‫ולצפיות לביאת המשיח‬
‫התאסלם על מנת להציל את‬
‫שבתאי צבי רב ההשפעה‬
‫חייב ומת באלבני בשנת ‪1676‬‬
‫משיח שקר אחר שטען שהו‬
‫יעקב פרנק‬
‫גלגולו של שבתאי צבי‬
‫מאמינים על פי השמועה הם עסקו‬
‫אחריו‬
‫גיבש‬
‫במסגרת‬
‫מיניות‬
‫ששילבו עקרונות מהיהדות באורגיות‬
‫הפולחן‬
‫נצרות ואסלאם‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1756‬‬
‫‪1759‬‬
‫את‬
‫הוקיעו‬
‫הרבנים‬
‫הפראנקיסטים‬
‫הם המירו את דתם‬
‫לקתולים‬
‫התפתחה‬
‫תנועה‬
‫עוד‬
‫במקביל שקיימת עד היום‬
‫החסידות שהיא למעשה‬
‫נגד היהדות הדוגמטית‬
‫והנוקשה‬
‫מתנגדי התנועה מתאגדים‬
‫ישראל בן אלעזר שקרא‬
‫להתקרב לאלוהים בשמחה ולא‬
‫ידי לימוד ספרים ולקראת מותו‬
‫היו לו כ ‪ 100‬אלף חסידים‬
‫אך זה לא מונע את התפשטותה‬
‫‪1772‬‬
‫והופכת להיות הכת היהודית‬
‫הגדולה והחזקה במזרח אירופה‬
‫תנועת ההשכלה מתפתחת באמצעות כתביו של הפילוסוף‬
‫בשלהי המאה ה‪18-‬‬
‫בגרמניה במקביל לתנועת היהודי משה מנדלסון‬
‫החסידות‬
‫תנועת ההשכלה חודרת‬
‫בקושי ובאיטיות למזרח‬
‫אירופה עקב התנגדות‬
‫חריפה מצידם של היהדות‬
‫האורתודוקסית‬
‫הרבנית‬
‫ומצידה של החסידות‬
‫תנועת ההשכלה חודרת‬
‫במאה ה‪19-‬‬
‫למזרח אירופה דבר שגרם‬
‫לקריעת משפחות והריסתם‬
‫מודרניזם‬
‫בין‬
‫בעימות‬
‫ומסורת‬
‫פולין מחולקת בין רוסיה פולין חוזרת ומופיעה כמדינה‬
‫מ‪ 1772‬עד ‪1795‬‬
‫עצמאית רק לאחר מלה"ע ה‪1-‬‬
‫פרוסיה ואוסטריה‬
‫הפטריות הפולני טדיאוש כאשר חטיבה יהודית בפיקודו‬
‫‪1794‬‬
‫קושצ'יושקו מוביל הפיכת של ברק יוסלביץ' נלחמה עם‬
‫כוחותיו‬
‫נפל נגד רוסיה‬
‫את והחיים שלהם היו עלובים מאוד‬
‫מאלצים‬
‫הרוסים‬
‫היהודים לחיות ברצויה צרה לאותם מיליוני יהודים‬
‫לאורך גבולה המערבי של‬
‫המדינה‬
‫מהכפרים‬
‫היהודים‬
‫גורשו‬
‫חוקי מאי‬
‫‪1882‬‬
‫והוגבלה מאוד תנועתם וזכותם‬
‫לנסוע ולעסוק במסחר‬
‫סוף המאה ה‪19-‬ותחילת התחילו פוגרומים בזה אחר דבר שגרם להגירה המונית‬
‫זה נגד היהודים‬
‫המאה ה‪20-‬‬
‫רובם לאמיריקה‬
‫‪ 1.5‬מליון יהודים מהגרים‬
‫‪ 1980‬עד ‪1914‬‬
‫הרדיפות תרמו להתעוררות‬
‫האקטיביזם הפוליטי בין‬
‫היהודים ובמיוחד באיגודים‬
‫ובמפלגות‬
‫המקצועיים‬
‫השמאל‬
‫יש לציין שבגליציה המצב מכיוון שהיא הייתה תחת‬
‫האימפריה‬
‫של‬
‫שליטתה‬
‫הייה שונה‬
‫האוסטרו‪-‬הונגארית‬
‫כ ‪ 300‬אלף יהודים מהגרים עקב העוני והאנטישמיות‬
‫‪ 1913‬עד ‪1891‬‬
‫האוסטרו‪-‬‬
‫מהאימפריה‬
‫הונגארית‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫לאחר מלה"ע ‪1‬‬
‫‪1934‬‬
‫בין מלה"ע ‪ 1‬למלה"ע ‪2‬‬
‫‪1.9.1939‬‬
‫שנות ה ‪60‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1980‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫כשהוקמה פולין החדשה אך ערבויות אלה לא התקיימו‬
‫הובטח ליהודים ולמיעוטים במלואם ובוטלו ב ‪1934‬‬
‫שוויון זכויות‬
‫ביטול הערבויות לשוויון‬
‫זכויות למיעוטים‬
‫האנטישמיות לא התמעטה תוך כדי זה שאנטישמיות הופכת‬
‫הקיצוניים הימניים מנהלים להיות חלק ממדיניות הממשלה‬
‫תעמולה לעידוד הגירת‬
‫המגבלות‬
‫היהודים‬
‫לעוני‬
‫גרמו‬
‫הכלכליות‬
‫ואבטלה בקרב היהודים‬
‫ואף על פי כן ‪ 3.3‬מליון מקוון שחי בעיקר בערים הייה‬
‫יהודים הקימו לעצמם עולם מספרם נע בין ‪ 30%‬ל ‪50%‬‬
‫מלא ובערים מסוימות הגיע ל ‪80%‬‬
‫שהייה‬
‫משלהם‬
‫עד ‪ 90%‬לכן היו להם חיים‬
‫רוחניות‬
‫משלהם בתי ספר תרבות‬
‫מערכת חינוך מפותחת והיו גם‬
‫מפלגות פוליטיות ארגוני צדקה‬
‫ותרבות איגודי סופרים עיתונאים‬
‫ופועלים‬
‫מלה"ע ‪ 2‬פורצת וגרמניה מתוך ‪ 3.3‬מליון יהודים שחיו שם‬
‫שרדו רק ‪ 300‬אלף‬
‫פולשת לפולין‬
‫יחד עם ‪ 3‬מליון שנספו אלפי בתי כנסת בתי תפילה‬
‫נמחתה גם ציביליזציה ומבנים יהודיים נהרסו עד היסוד‬
‫שלמה על כל מפעליה‬
‫ספרים ותשמישי קדושה מצבות נעקרו כדי לשמש ריצוף‬
‫למדרכות‬
‫הושמדו‬
‫הותכו‬
‫יהודים‬
‫גופות‬
‫בכבישים כדי ליצור מהם‬
‫סבון‬
‫לאחר הזוועה היגרו רוב ולאחר ההגירה נותרו בפולין כ‬
‫‪ 30‬אלף יהודים‬
‫הניצולים‬
‫הגירה המונית סופית עכב כנאה עקב הפגנות הסטודנטים‬
‫מערכת אנטישמיות מכיפה ב ‪ 1968‬ומלחמת ששת הימים ב‬
‫שאורגנה על ידי המשטר ‪1967‬‬
‫הקומוניסטי‬
‫יציאתם של מרבית היהודים נותרו שם אלפים בודדים‬
‫מפולין‬
‫עלייתה לשלטון של תנועת צעירים יצאו לפולין לגלות את‬
‫סולידריות‬
‫שורשיהם‬
‫וצירים רבים יהודים ולא כמו כן ספרים רבים על היהדות‬
‫אנטי והיהודים יצאו לאור‬
‫ובעיקר‬
‫יהודים‬
‫קומוניסטים החילו לטפל‬
‫יהודיים‬
‫קברות‬
‫בבתי‬
‫והאנדרטות‬
‫אתרים יהודיים במזרח אירופה של שטינהרט קציר‬
‫עמ' ‪ 33‬עד ‪ 42‬עמ' ‪ 78‬עד ‪80‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫בתי הכנסת בפולין‪-‬אתמול והיום‬
‫בתי כנסת בפולין היום‬
‫קראקוב‬
‫רוב בתי הכנסת והמרכזים היהודיים נהרסו במלחמת העולם השנייה ‪,‬אך חלקן הקטן‬
‫שוחזרו ושופצו מחדש‪ ,‬מספר מבקרים לא גדול‪ ,‬בעקר התיירים‪ ,‬שמות בתי הכנסת‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫בקרקוב‪ :‬בככר שרוקה וקז'ימייש‪-‬בית הכנסת רמ"א‪ ,‬בית הכנסת הישן )אלטשול( בית‬
‫הכנסת טמפל המפואר מכולם בקרקוב‪-‬ברחוב מיודובה‪ .‬בית כנסת קופה ברחוב‬
‫מיודובה‪ .‬בית כנסת אייזיק‪ -‬ברחוב אסתר‪.‬‬
‫רח' שרוקה ‪40‬‬
‫רח' מיודוביה ‪ " 24‬במקום יש גם מקווה" בשבתות וחגים נערכות תפילות‬
‫שרוקה ‪ 2‬בית כנסת מהישנים באירופה אך הבניין שקיים היום הוא משוחזר ומשמש‬
‫כמוזיאון יהודי וחלק מהמוזיאון ההיסטורי של קראקוב‬
‫יש גם מספר בתי כנסת אשר אינם מתפקידים כבתי כנסת‬
‫בית הכנסת קופה משנת ‪ 1595‬ברחוב מיודוביה בעבר שימש כבית חרושת לנעליים‪.‬‬
‫היום שופץ וחזר לתפקד כבית כנסת‪ .‬משלחות נוער מפולין נוהגות לבקר בו ולהתפלל‬
‫בערב שבת‪.‬‬
‫בית הכנסת פופר – הסוחר העשיר‪-‬מתחילת המאה ה‪ 17 -‬ברחוב שרוקה ומשמש היום‬
‫כמועדון לנוער לא יהודי‬
‫בית הכנסת הגבוה ברחוב ג'וזפה מתחילת המאה ה‪ 17-‬היום משמש כמוזיאון וכבית‬
‫פרטי של אדריכל ובאותו רחוב בית הכנסת איזיק שמשמש היום כבית יוצר לאומן‬
‫ורשה‬
‫בית הכנסת ומשרדי הקהילה ברחוב טבארדה ‪6‬‬
‫בית הכנסת ע"ש סוחר נוז'יק משוחזר ומשמש כאתר היסטורי‪ .‬מסעות פולין מבקרות בו‬
‫ומתפללים בערב שבת וכן הקהילה היהודית הקטנה המצויה בווארשה הכוללת "יהודים‬
‫חדשים"‪ -‬כאלה שגילו את דבר יהדותם לאחרונה‪.‬‬
‫בית הכנסת בטיקוצ'ין‪ ,‬בית הכנסת בוורוצלב‪ ,‬בית הכנסת בלנצוט‪ ,‬בית הכנסת בזמושץ‪,‬‬
‫בית הכנסת של חסידות בובוב‪ .‬בית הכנסת בלודז‪ -‬המנוהל ע"י שמחה קלר‪ ,‬בית‬
‫הכנסת בחלם‪ -‬שמשמש כבנק בקומה העליונה ומסעדה בקומה התחתונה‪ .‬בית הכנסת‬
‫בתוך ישיבת חכמי פולין‪-‬לובלין‪ .‬בית הכנסת בפוזנן‪ -‬שהפך לקנטרי קלאב והמקום בו‬
‫ישב הקהל הפך לבריכת שחיה‪-‬ועוד‪...‬‬
‫ישנם עוד בתי כנסת שעדיין עומדים שוממים ובקושי עומדים על תילם‪ .‬אולם חלקם‬
‫משמשים כמוזיאונים – כמו בית הכנסת בקז'ימיש דולני‪ ,‬או‪-‬בית הכנסת הגבוה‬
‫שבקרקוב וכן האלטע‪-‬שול ובזמושץ'‪ .‬חלקם משמשים קהל קטן של מתפללים‪-‬תיירים‬
‫יהודים‪ ,‬פולנים שגילו וחזרו ליהדותם‪ ,‬וכן‪-‬יהודים שנשארו בפולין ולא עזבוה לאחר‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫המלחמה‪ .‬הם משמשים כמזכרת לימים שלפני המלחמה‪ ,‬בהם פרחה התרבות היהודית‬
‫והייתה במלוא תפארתה‪.‬‬
‫אפשר למצוא ולראות עוד שרידים של אתרים יהודיים אך רובם אינם בשימוש יהודי‬
‫ומשמשים את כלל האוכלוסייה ולא לשם המטרה שעבורה הם הוקמו‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מדרך חץ מהדורה שנייה עמ' ‪114‬‬
‫וידע אישי‬
‫מסעדות כשרות‬
‫‪.1‬בוורשה‪-‬מסעדת רמב"ם‪ ,‬מסעדת יפו‪ ,‬מסעדת תל אביב‪ .‬ליד בית כנסת נוז'יק‪.‬‬
‫‪.2‬בלודז‪ -‬מסעדת טוביה החולב‪ .‬ליד בית הכנסת בניהול שמחה קלר‬
‫‪.3‬בקרקוב‪ -‬בתוך בית הכנסת יצחק יש מסעדה בפיקוח חב"ד ומלון עדן שניתן גם ללון‬
‫וגם לאכול כשר‪ .‬בכיכר שרוקה בקז'ימיש‪.‬‬
‫‪.4‬בלובלין –בלב העיר העתיקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתי חב"ד‬
‫בית חב"ד במרכז וורשה קפה ועוגה חופשי‪ ,‬ניתן גם ללון במקום‬
‫‪Chabad-Lubavitch of Krakow‬‬
‫‪Krakow, 31-057 Poland‬‬
‫טלפון‪: 48-12-430-2222‬‬
‫פקס‪48-12-430-0000 :‬‬
‫‪www.chabadkrakow.pl‬‬
‫‪Co-director ,Rabbi Eliezer Gurary‬‬
‫‪Co-director ,Mrs. Esther Gurary‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .17‬הסטוריה‪ -‬נושא מורחב‪-‬‬
‫פולין בתקופת החלוקות )‪(1772-1795‬‬
‫מבוא‬
‫אדם מיצ'קביץ' אינו רק המשורר הפולני הלאומי‪ ,‬אלא‬
‫אחד ממעוררי הלאומיות הפולנית‪,‬‬
‫כאחד האינטלקטואלים והמעוררים הלאומים החשובים‬
‫ביותר בפולין במאה ה – ‪ ,19‬הוביל ושיקף מיצ'קביץ'‬
‫תפיסות רבות במחשבה הפולנית של התקופה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בבואנו לבחון את ההיסטוריה האינטלקטואלית‬
‫הפולנית של התקופה‪ ,‬היה זה אך טבעי להתמקד‬
‫בדמותו של אדם מיצ'קביץ'‪.‬‬
‫מסגרת הזמן לעבודה זו מתחילה בחלוקה הראשונה‬
‫של פולין בשנת ‪ 1772‬ומסתיימת בכישלון המרד הפולני‬
‫נגד השלטון הרוסי בשנת ‪.1863‬‬
‫בתקופה זו הגיעה פולין לאחד משיאיה הגדולים‬
‫במחשבה‪ ,‬בתרבות וביצירה‪ ,‬זאת לצד מרידות‬
‫אקטיביות סוערות וכישלונותיהן הצורבים‪ .‬ניתן לראות‬
‫במשוררים ובמורדים את סמליה של התקופה הזו‬
‫בפולין‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬המשוררים היו מורדים‪,‬‬
‫והמורדים היו משוררים ‪ -‬כלומר אנשי רוח ותרבות ‪ -‬לפחות בחלקם‪ .‬על כן בחרנו‬
‫ככותרת לעבודה זו את השם "משוררים ומורדים בפולין הרומנטית"‪ ,‬כאשר דמותו של‬
‫אדם מיצקביץ' היא הדוגמא הבולטת ביותר למשוררים ‪ -‬מורדים אלה‪.‬‬
‫עבודה זו אינה מתוחמת כלל מבחינת מקום‪ .‬איננו מתמקדים רק בשטחי פולין גופא‪,‬‬
‫שכלל איננה קיימת כישות פוליטית באותה תקופה‪ ,‬אלא בכל מקום שבו נישאים רעיונות‬
‫פולנים‪ ,‬והכוונה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬למרכז הגולה הפולנית הגדולה בפריז‪.‬‬
‫העבודה התבססה על מספר מאמרים הנוגעים להיסטוריה הפולנית הכללית וכן על‬
‫מאמרים הנוגעים באופן ספציפי לתקופת הרומנטיקה הפולנית‪ .‬לגבי ההיסטוריה‬
‫הפולנית הכללית‪ ,‬התבססנו על ספרו של נורמן דייויס‪ ,"Heart of Europe" ,‬ועל הספר‬
‫מקיימברידג'‪,‬‬
‫היסטוריונים‬
‫קבוצת‬
‫של‬
‫המפורט‬
‫"‪ ."The Cambridge history of Poland‬בהקשר לתקופת הרומנטיקה הפולנית‪ ,‬התבססנו‬
‫על פרקים מספרו של אוסקר הלצקי‪ ,"A history of Poland" ,‬שהיו לנו לעזר רב‪ ,‬וכן על‬
‫מאמר בנושא המשיחיות הפולנית בתוך ספרו של אנדז'י וליצקי‪Philosophy and “ ,‬‬
‫”‪ .romantic nationalism: the case of Poland‬הפרקים בספרו של יעקב טלמון‪,‬‬
‫"רומנטיקה ומרי"‪ ,‬העוסקים בהתעוררות הלאומיות וברוח הרומנטיקה‪ ,‬ספקו לנו הן רקע‬
‫כללי בנושא והן תובנות מרתקות לגבי הרעיונות הפולניים‪.‬‬
‫לגבי תולדות חייו של מיצ'קביץ'‪ ,‬התבססנו בעיקר על המבוא הביוגרפי המפורט שכתב‬
‫יוסף ליכטנבום‪ ,‬לתרגומו העברי של הפואמה "פאן תאדיאוש"‪ .‬המבוא של ליכטנבום כלל‬
‫קטעי מכתבים שכתב מיצ'קביץ' במשך חייו‪ ,‬ואלה סיפקו לנו מידע מרתק לגבי דמותו‪.‬‬
‫כמו כן התבססנו על עיון חלקי בכמה מכתביו של מיצ'קביץ' אשר תורגמו לעברית‪ ,‬וקטעי‬
‫שירים שתורגמו לאנגלית‪ ,‬אך לא לעברית‪ ,‬שמצאנו באינטרנט‪.‬‬
‫העבודה מחולקת לארבעה פרקים מרכזיים‪ .‬בפרק הראשון נביא סקירה היסטורית‬
‫תמציתית של ההתרחשויות בפולין בתקופה הנדונה‪ .‬לדעתנו‪ ,‬על מנת להבין את דמותו‬
‫של מיצ'קביץ' ואת חשיבותו בעיני הפולנים‪ ,‬כמו גם את התפתחות הרעיונות הפולניים‬
‫של התקופה‪ ,‬יש להכיר את ההתרחשויות ההיסטוריות במהלכה‪ .‬תוך כדי תיאור‬
‫ההתפתחויות ההיסטוריות‪ ,‬ננסה להדגיש אלמנטים של היסטוריה אינטלקטואלית ושל‬
‫זרימת רעיונות‪.‬‬
‫בפרק השני נתאר את הביוגרפיה של מיצ'קביץ'‪ ,‬שהתחוללה על רקע התקופה שתוארה‬
‫בפרק הראשון‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫הבנת דמותו וחשיבותו של מיצ'קביץ' תיתן הבנה רחבה יותר על דמותה של פולין‬
‫בתקופה זו‪ ,‬על התעוררות הרוח הלאומית הפולנית ופריחת הרומנטיקה הפולנית של‬
‫התקופה‪ .‬קראנו לפרק זה‪" :‬אדם מיצ'קביץ' – ביוגרפיה של דמות המייצגת זרימת‬
‫רעיונות"‪ ,‬משום שתוך כדי תיאור תולדות חייו של האיש‪ ,‬נתייחס לאלמנטים שונים של‬
‫השפעה רעיונית ונציג כיצד‪ ,‬לתפיסתנו‪ ,‬מהווה דמותו דוגמא בולטת לדמות המייצגת‬
‫זרימת רעיונות‪.‬‬
‫בפרק השלישי נרחיב את היריעה על אופי הלאומיות הפולנית הרומנטית‪ ,‬שכאמור‪,‬‬
‫מייצגת את התקופה הנדונה‪.‬‬
‫בפרק הסיכום ננסה לסכם את האלמנטים של זרימת הרעיונות בחייו של מיצקביץ' ובחיי‬
‫האומה הפולנית במאה ה – ‪.19‬‬
‫פולין – רקע היסטורי של התקופה‬
‫ממלכת פולין הגדולה הייתה ממלכה רחבה וחזקה‪ ,‬שהייתה בשיא תפארתה במאה ה –‬
‫‪ .16‬מדובר בממלכה שהשתרעה מחופי הים הבלטי בצפון ועד גבול מולדביה בדרום‪,‬‬
‫אשר בשנת ‪ 1569‬התעצמה עוד יותר‪ ,‬בהתאחדה עם ממלכת ליטא‪ .‬מבחינת מוסדות‬
‫השלטון התפתחה בממלכה זו שיטה של משטר מלוכני פרלמנטרי‪ .‬כלכלתה הייתה‬
‫יציבה ומבוססת יחסית ומפעלי בנייה גדולים נראו בכל רחבי הממלכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קשריה‬
‫התרבותיים עם המערב היו ענפים‪ ,‬והיא הגיעה ליצירה עשירה בספרות‪ ,‬בהגות ובמדע‪1 .‬‬
‫‪F0‬‬
‫החל מראשית המאה ה – ‪ 17‬הורגשה התדרדרות במצבה של הממלכה הגדולה‪ .‬ארבעה‬
‫מלכים זרים שלטו בה בזה אחר זה‪ ,‬והדבר פגע ביציבותה של הממלכה‪ .‬מוקדי כוח‬
‫מקומיים‪ ,‬טריטוריאליים‪ ,‬הלכו ופוררו את כוחו של השלטון המרכזי ואת אחדות הממלכה‪,‬‬
‫וחוק הליברום וטו )‪ (Liberum Veto‬יצר‪ ,‬למעשה‪ ,‬שיתוק של המערכת‪ 2 .‬במצב זה‪ ,‬החלו‬
‫לבוא על פולין פלישות של קוזקים‪ ,‬של שוודים‪ ,‬של רוסים ושל מונגולים‪ .‬ההתדרדרות‬
‫הגיעה לשיאה בהתפוררותה המלאה של פולין‪ ,‬בשלושה שלבים‪ ,‬הם שלושת החלוקות‪.‬‬
‫‪F1‬‬
‫שלושת חלוקות פולין‬
‫הרקע לחלוקות קשור ביחסי פולין עם רוסיה הצארית וביחסי רוסיה הצארית עם‬
‫המעצמות הגדולות הנוספות באזור‪ ,‬פרוסיה והאימפריה ההבסבורגית‪ .‬פולין של ערב‬
‫החלוקה הראשונה הייתה ממלכה כמעט משותקת‪ ,‬שהייתה תלויה במידה רבה ברוסיה‪.‬‬
‫הצארית‪ ,‬קטרינה השנייה‪ ,‬ביקשה להשאיר את פולין חלשה‪ ,‬מפולגת מבחינה מעמדית‬
‫ותלויה ברוסיה‪ 3 .‬במסגרת שליטתה מרחוק על פולין‪ ,‬התנגדה רוסיה הצארית לכל‬
‫רפורמה‪ ,‬ולו הקלה ביותר‪ ,‬וביקשה להתערב צבאית בכל פעם שחשה סכנה של רפורמות‬
‫מתקרבות‪ 4 .‬התקפה צבאית רוסית איימה על מאזן הכוחות בין שלושת שכנותיה‬
‫הגדולות של פולין‪ :‬רוסיה‪ ,‬פרוסיה ואוסטריה‪ ,‬ועל כן עשויה הייתה לגרום למלחמה‬
‫ביניהם‪ .‬על מנת למנוע מלחמה בין מעצמות אלה‪ ,‬בכל פעם שעמדה רוסיה לתקוף את‬
‫פולין‪ ,‬היא דאגה להסדיר הסכמי חלוקה של שטחים פולניים בינה לבין פרוסיה‬
‫ואוסטריה‪ 5 .‬זהו‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬התהליך שהתרחש בכל אחת משלושת החלוקות‪.‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪F4‬‬
‫החלוקה הראשונה התרחשה באוגוסט ‪ ,1772‬בעקבות הסכם לחלוקה חלקית של פולין‬
‫בין שלושת המעצמות‪ .‬כל מדינה שכנה השתלטה על שטחים מפולין‪ ,‬ובסך הכל איבדה‬
‫פולין ‪ 211,000‬קמ"ר ומעל לחמישה מיליון תושבים‪ .‬הסיים הפולני נאלץ‪ ,‬בלחצה של‬
‫רוסיה‪ ,‬לאשר את הסכם החלוקה‪ ,‬בשנת ‪6 1773.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪F‬‬
‫חלוקה זו הייתה מכה קשה לפולין‪ ,‬אך ניכר כי בתקופה שלאחריה חלה התאוששות‬
‫מסוימת ואפילו התעוררות אינטלקטואלית‪ .‬התעוררות זו הייתה בחסות המלך הפולני‬
‫‪ 1‬בעניין זה יש להזכיר את האסטרונום הפולני‪ ,‬ניקולאוס קופרניקוס‪ ,‬שהעמיד את השמש במרכז היקום‪,‬‬
‫במקום את כדור‬
‫הארץ‪ ,‬ובכך החל למעשה מהפיכה בתפיסת מקומו של כדור הארץ‪ ,‬מבחינה מדעית ופילוסופית כאחד‪.‬‬
‫‪ 2‬חוק ה"ליברום וטו" קבע‪ ,‬שכל משתתף יחיד בסיים הפולני יכל להטיל וטו על החלטות‪.‬‬
‫‪)) .‬להלן ‪ -‬דויס‪3Davies Norman, "Heart of Europe", pp. 307-308.‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמוד ‪.308‬‬
‫‪ 5‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬עמוד ‪.310‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫פוניאטובסקי‬
‫אוגוסטוס‬
‫סטניסלב‬
‫)‪ ,(Stanisllaw Augustos Poniatowski‬הוא המלך הפולני האחרון‪ ,‬שמלך מ – ‪ 1764‬ועד‬
‫התפוררותה הסופית של פולין בשנת ‪ .1795‬המלך פוניאטובסקי היה אדם משכיל‪,‬‬
‫שריכז סביבו חוג של אינטלקטואלים ואמנים‪ ,‬תמך במפעלי בנייה‪ ,‬בהקמת מערכת חינוך‬
‫והשכלה ואף בפיתוח הכלכלה‪ 7 .‬קבוצה זו הניחה את היסוד למערכת חינוך מודרנית‬
‫בפולין‪ ,‬עודדה את צמיחת הערים ואף ניסיונות ראשוניים בתעשייה‪ ,‬והכניסה לפולין‬
‫השפעות רבות ממערב אירופה ברוח הנאורות‪ 8 .‬בהשפעת רעיונות ההשכלה‪ ,‬ובעקבות‬
‫הזעזוע שעבר על פולין בשל החלוקה הראשונה‪ ,‬ביקשו המלך וחוג האינטלקטואלים‬
‫שסביבו לבצע תיקונים ורפורמות שלטוניות בממלכה‪ .‬התיקונים תוכננו על ידי הסיים‬
‫הפולני‪ ,‬ושיאם היה בהכנת חוקה לפולין‪.‬‬
‫‪F6‬‬
‫‪F7‬‬
‫החוקה התקבלה בסיים ב – ‪ 3‬במאי ‪ .1791‬היא קבעה שפולין תפעל בצורה של ממלכה‬
‫תורשתית‪ ,‬שבה המלך יהיה אחראי בפני הסיים‪ ,‬ובעצם יצרה מעין שיטה של הפרדת‬
‫רשויות‪ 9 .‬החוקה גם קבעה שהמלך חייב להיות פולני‪ ,‬וביטלה את חוק הליברום וטו‪,‬‬
‫אולי בשל ההערכה שמקור חולשתה של פולין היה במלכיה הזרים ובחוק זה‪ .‬בנוסף עוגן‬
‫שוויון הזכויות שניתן לעירונים‪ ,‬ואף בוצעו מהלכים לקראת הענקת זכויות ליהודים‬
‫ולאיכרים‪10 .‬‬
‫‪F8‬‬
‫‪F9‬‬
‫קבלת החוקה עוררה בפולין התלהבות רבה‪ ,‬תחושת ניצחון ואחדות לאומית‪ 11 .‬זוהי‬
‫החוקה המודרנית הכתובה הראשונה באירופה‪ ,‬והשנייה בעולם כולו‪ ,‬לאחר החוקה‬
‫האמריקאית משנת ‪.1789‬‬
‫‪F10‬‬
‫להערכתנו‪ ,‬אין לראות את קבלת החוקה הפולנית באופן מנותק מההתרחשויות במערב‬
‫באותה תקופה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1789‬התרחשו שני אירועים חשובים‪ :‬הכרזת זכויות האדם והאזרח במסגרת‬
‫אירועי המהפכה הצרפתית‪ ,‬וקבלת החוקה האמריקאית‪ .‬ניתן לראות את החוקה הפולנית‬
‫כהד לאירועים אלה‪ 12 ,‬ואולי אף כמעין יישום חלוצי של רעיונות המהפכה הצרפתית‬
‫והחוקה האמריקנית במזרח אירופה‪ .‬עצם קבלת החוקה העמיד את פולין‪ ,‬באופן ברור‪,‬‬
‫לצדם של הורסי המשטר הישן באירופה‪ ,‬והיווה מקור לגאווה לאומית מרגע קבלתה‪ .‬עד‬
‫עצם היום הזה יש לחוקה זו משמעות מיוחדת בפולין‪ ,‬ולראייה ‪ -‬תאריך קבלתה‪ ,‬הוא ה –‬
‫‪ 3‬במאי‪ ,‬הוא חג לאומי‪ ,‬מאז נפילת המשטר הקומוניסטי‪.‬‬
‫‪F1‬‬
‫התגובות לאותה "שלוחה מזרחית של רעיונות המהפכה הצרפתית" היו דומות לתגובות‬
‫לאירועים המהפכניים של ‪ 1789‬בפריז‪ .‬כזכור‪ ,‬צרפת נקלעה למלחמה כפולה‪ ,‬מול‬
‫המלוכנים‪ ,‬מתנגדי המהפכה‪ ,‬מבית‪ ,‬ומול שכנותיה מבחוץ‪ ,‬שחששו מהשפעת הרעיונות‬
‫המהפכניים בשטחיהן‪ .‬כך קרה גם בפולין‪ :‬חלק מבני האצולה התנגד לחוקה וביקש‬
‫לבטלה‪ .‬בחסותה של רוסיה הקימו המתנגדים את הקונפדרציה של טרגוביציה‬
‫)‪ ,(Targowica‬ונלחמו נגד הממלכה הפולנית לצד רוסיה ופרוסיה‪ ,‬שפתחו במתקפה‬
‫צבאית נגד פולין לאחר קבלת החוקה‪13 .‬‬
‫‪F12‬‬
‫כעבור כמה חודשים הוכרעה פולין‪ ,‬והמלך פוניאטובסקי ציווה על כניעה ועל ביטול‬
‫החוקה‪ .‬רוסיה ופרוסיה‪ ,‬השתלטו על שטחים נוספים של פולין‪ ,‬בהתאם להסכם חלוקה‬
‫שקבעו מראש‪ .‬פרוסיה קיבלה את עיר הנמל דנציג ואת סביבתה‪ ,‬ורוסיה ‪ -‬את‬
‫ביילורוסיה ואת אזור ווהלין‪ .‬זוהי החלוקה השנייה‪ ,‬משנת ‪ ,1793‬ובה פולין איבדה עוד‬
‫למעלה מ – ‪ 300,000‬קמ"ר‪14 .‬‬
‫‪F13‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמוד ‪.307‬‬
‫‪8Reddaway W.F, Penson J.H, Halecki O., Dyboski R. (ed“ ,(.The Cambridge history‬‬
‫‪of Poland”,‬‬
‫להלן ‪ -‬רדווי‪ ,‬פנסון‪ ,‬הלצקי‪ ,‬דיבוסקי(‪pp.138-139. ( .‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמודים ‪.134 - 138‬‬
‫‪ 10‬שם‪ ,‬עמוד ‪.134‬‬
‫‪ 11‬שם‪ ,‬עמוד ‪.135‬‬
‫‪ 12‬על השפעת המהפכה הצרפתית והגותו של רוסו על החוקה הפולנית‪ ,‬ראה‪ :‬שם‪ ,‬עמוד ‪.209‬‬
‫‪ 13‬שם‪ ,‬עמוד ‪.310‬‬
‫‪ 14‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫ההשפלה והמכה הקשה שנחתו על פולין עוררו רוחות של התנגדות‪ ,‬שבאו לידי ביטוי‬
‫במרד שפרץ במרץ ‪ .1794‬בראש המרד עמד הגיבור הפולני הידוע תאדיאוש קושצ'יושקו‬
‫)‪.(Tadeusz Kosciuszko‬‬
‫קושצ'יושקו היה אז בן ‪ 41‬וקריירה צבאית מרשימה כבר מאחוריו‪ .‬הוא היה מהתלמידים‬
‫הראשונים באקדמיה לצוערים בוורשה‪ ,‬ובהמשך פיקד על אקדמיה זו‪ .‬כקצין צעיר יצא‬
‫ללימודים בפריז ושהה בה מספר שנים‪ .‬בשנת ‪ 1776‬הגיע לצפון אמריקה כמתנדב‪ ,‬על‬
‫מנת ללחום לצד המושבות במלחמת העצמאות האמריקאית‪ .‬הוא חזר לפולין בשנת‬
‫‪ ,1784‬הצטרף לצבא הפולני ונלחם במסגרת זו במלחמה שפרצה לאחר קבלת‬
‫החוקה‪ 15 .‬לאחר כניעת המלך הפולני‪ ,‬וביצוע החלוקה השנייה‪ ,‬החליטו קציני הצבא‬
‫לצאת למרד ברוסים והם בחרו להעמיד בראש המשימה את סגן האלוף קושצ'יושקו‪16 .‬‬
‫‪F14‬‬
‫‪F15‬‬
‫צבאו של קושצ'יושקו לא היה גדול‪ ,‬והוא ביקש להרחיבו‪ .‬מעמד העירונים‪ ,‬שהזדהה עם‬
‫המהפכה הצרפתית וכבר היה חדור רעיונות של לאומיות פולנית‪ ,‬השתלב במרד‬
‫במהירות‪ 17 ,‬אך קושצ'יושקו ביקש לשלב במאבק גם את האיכרים‪ .‬במסגרת זו פרסם‬
‫במאי ‪ 1794‬מנשר שבו ביטל את הצמיתות‪ ,‬והבטיח לאיכרים בעלות על הקרקע‬
‫והפחתת חובותיהם‪ 18 .‬גם כאן לא ניתן להתעלם מהרקע של השפעות המערב‪.‬‬
‫‪F16‬‬
‫‪F17‬‬
‫בשנת ‪ ,1793‬במסגרת מלחמתה הכפולה של צרפת‪ ,‬פורסמה פקודת הגיוס הכללי‪.‬‬
‫פקודה זו הניחה את הבסיס לראשית הצבאות המודרניים והלאומיים‪ ,‬שכן גייסה את כל‬
‫שדרות האומה הצרפתית למאבק‪ ,‬והפכה את הצבא מצבא של אצילים או שכירים לצבא‬
‫לאומי‪ .‬ניתן לזהות דמיון בין התרחשות זו בפריז לבין המנשר של קושצ'יושקו‪ ,‬ואולי ניתן‬
‫לראות גם בנושא זה יישום מזרחי חלוצי של רעיונות המהפכה הצרפתית‪ .‬לצד נושא‬
‫הגיוס הכללי‪ ,‬יש לזכור שיחסו של קושצ'יושקו לאיכרים‪ ,‬ובאופן כללי לזכויות הטבעיות‬
‫של כל אדם‪ ,‬הושפעו מתקופות שהותו בפריז ובצפון אמריקה‪ 19 .‬קושציושקו פנה גם‬
‫ליהודים‪ ,‬שייקחו חלק במאבק הפולני‪ ,‬ואכן גדוד יהודי תחת פיקודו של ברק יוסלביץ'‬
‫)‪ (Berek Joselewicz‬הצטרף לקרבות המורדים‪.‬‬
‫‪F18‬‬
‫בעקבות מאמצים אלה‪ ,‬מנה צבאו של קושצ'יושקו כ – ‪ 150,000‬איש‪ ,‬אנשי צבא‬
‫ואזרחים‪ .‬לצבא זה חסרו ציוד ותחמושת‪ .‬בנוסף‪ ,‬העזרה שהובטחה למורדים מצד צרפת‬
‫בוששה להגיע‪ .‬במצב זה הצליחו צבאות רוסיה‪ ,‬פרוסיה ואוסטריה‪ ,‬ששיתפו ביניהם‬
‫פעולה‪ ,‬לדכא את המרד‪20 .‬‬
‫‪F19‬‬
‫לאחר תבוסת פולין‪ ,‬ולאחר מאבקי שלל קשים בין שלושת המעצמות‪ ,‬נחתם הסכם‬
‫החלוקה השלישית והסופית של פולין‪ 21 .‬הפעם חולקה הממלכה כולה‪ .‬רוסיה הוסיפה‬
‫לשטחיה את כל ליטא וביילורוסיה‪ ,‬אוסטריה לקחה את אזור לובלין‪ ,‬אזור קרקוב ודרום‬
‫פולין‪ ,‬ופרוסיה קיבלה את אזור וורשה ושטחים רבים סביבו‪ 22 .‬פולין חדלה מלהיות ישות‬
‫פוליטית עצמאית‪ ,‬ונמחקה לחלוטין ממפת אירופה‪ ,‬ולא שבה להתקיים עד להקמתה‬
‫מחדש‪ ,‬לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בשנת ‪.1918‬‬
‫‪F20‬‬
‫‪F21‬‬
‫נפוליאון ונסיכות ורשה‬
‫התקוות בפולין להשגת עצמאות מחודשת התעוררו עם התקדמותו של צבא נפוליאון‬
‫מזרחה‪ .‬התקווה הייתה שנפוליאון ישחרר את פולין וישיב לה את עצמאותה‪ .‬פולנים‬
‫‪ 15‬רדווי‪ ,‬פנסון‪ ,‬הלצקי‪ ,‬דיבוסקי‪ ,‬עמודים ‪.155 – 154‬‬
‫‪ 16‬שם‪ ,‬עמוד ‪.155‬‬
‫‪ 17‬שם‪ ,‬עמודים ‪.157 – 155‬‬
‫‪ 18‬שם‪ ,‬עמוד ‪.165‬‬
‫‪ 19‬שם‪ ,‬עמוד ‪.155‬‬
‫‪ 20‬שם‪ ,‬עמודים ‪.156 ,167‬‬
‫‪ 21‬שם‪ ,‬עמודים ‪.175 – 174‬‬
‫‪ 22‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.311‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫רבים אף הצטרפו לצבא המהפכה הצרפתי‪ ,‬הן כבודדים והן במסגרת לגיונות פולנים‪,‬‬
‫שנלחמו בעיקר בחזית האיטלקית‪23 .‬‬
‫‪F2‬‬
‫נפוליאון עצמו חיזק את תקוות הפולנים בהתבטאויותיו לגבי זכותה של פולין לעצמאות‪,‬‬
‫דוגמת דבריו שנאמרו בוורונה‪ ,‬בספטמבר ‪:1796‬‬
‫" ‪I like the Poles. The Partition of Poland was an iniquitous deed that cannot stand.‬‬
‫‪When I have finished the war in Italy, I will lead the French myself and will force‬‬
‫‪24 "the Russians to re-establish Poland‬‬
‫‪F23‬‬
‫בסופו של דבר לא המשיך נפוליאון לפולין לאחר המערכה באיטליה‪ ,‬אלא פנה להילחם‬
‫בחזיתות אחרות‪ ,‬ורק כעבור עשר שנים לאחר הצהרה זו‪ ,‬קיים – לפחות באופן חלקי ‪-‬‬
‫את הבטחתו‪ .‬בנובמבר ‪ 1806‬הוא כבש את ורשה והחל בארגון ממלכה פולנית עצמאית‪.‬‬
‫הממלכה קמה על השטחים של מרכז ממלכת פולין לשעבר‪ ,‬שעברו בחלוקה השלישית‬
‫לידי פרוסיה ונכבשו כעת על ידי צרפת‪ 25 .‬כלומר‪ ,‬שלא הייתה זו ממלכה המשתרעת על‬
‫כל שטחי פולין לשעבר‪ ,‬אלא ישות מצומצמת למדי‪ .‬נפוליאון דרש מהממלכה שיתוף‬
‫פעולה מרצון עם המאמץ הצבאי הנפוליוני‪ ,‬וכן שלח לשם נציג מטעמו‪ .‬בכל אופן הייתה‬
‫זו ממלכה עצמאית‪ 26 ,‬שנקראה "נסיכות ורשה" והתקיימה מ – ‪ 1807‬ועד ‪.1815‬‬
‫‪F24‬‬
‫‪F25‬‬
‫לנסיכות ורשה היו חוקה ליברלית‪ ,‬שהוכתבה על ידי נפוליאון‪ ,‬וצבא עצמאי‪ .‬צבא זה אף‬
‫הצליח לגבור על האוסטרים ולצרף שטחים רבים לנסיכות‪ ,‬לרבות הבירה ההיסטורית‪,‬‬
‫קרקוב‪.‬‬
‫כאשר פרצה מלחמת רוסיה – צרפת‪ ,‬בשנת ‪ ,1812‬יצא נפוליאון במסע צבאי מזרחה‪.‬‬
‫צבא נפוליאון שעט דרך אדמות ליטא‪ ,‬והתקוות לשחרור הציפו גם את האזור הזה‪ ,‬שהיה‬
‫תחת שליטה רוסית‪ .‬באותם ימים ישב בליטא הנער אדם מיצ'קביץ'‪ ,‬ועל השפעת‬
‫המפגש של המשורר לעתיד עם הכוחות הצרפתיים נפרט בהמשך‪ .‬תקוות אלה נכזבו‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬כאשר הצבא הצרפתי הובס‪ ,‬ופתח בנסיגה‪ .‬הנסיגה סימנה את סופו של‬
‫שלטון נפוליאון‪ ,‬ועימו‪ ,‬את ראשית הריאקציה השמרנית בצרפת ובאירופה כולה‪.‬‬
‫ממלכת פולין הקונגרסאית‬
‫קונגרס וינה ב – ‪ 1815‬חילק מחדש את אירופה לאחר תבוסת נפוליאון‪ .‬בקונגרס זה דנו‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬בשאלה הפולנית‪ .‬המצב שנקבע בשטח על ידי כיבושי רוסיה‪ ,‬וכן הצורך העז‬
‫של מדינות המערב בקואליציה עם רוסיה‪ ,‬הפך את הצאר ל"מרוויח הגדול" בנושא‬
‫הפולני‪ 27 .‬הקונגרס קבע‪ ,‬שמרבית שטחיה של נסיכות וורשה יהפכו לממלכה פולנית‪,‬‬
‫שמלכה הוא הצאר הרוסי‪ 28 .‬כלומר‪ ,‬היה מדובר בישות מדינית נפרדת מרוסיה‪ ,‬אך‬
‫כפופה לאותה הסמכות‪ ,‬היא הצאר‪ .‬ממלכה זו מכונה ממלכת פולין הקונגרסאית‪ ,‬משום‬
‫שנוצרה בקונגרס וינה‪ .‬שאר שטחי פולין היו מסופחים למעצמות השכנות כלפנים‪.‬‬
‫השטחים המערביים חזרו לידי פרוסיה‪ ,‬שטחי דרום פולין ‪ -‬אזור גליציה ‪ -‬לאוסטריה‪,‬‬
‫השטחים המזרחיים נשארו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בידי רוסיה‪ ,‬ורק העיר קרקוב‪ ,‬לגביה לא הצליחו‬
‫להגיע לשום הסדר מקובל‪ ,‬נותרה כעיר חופשית עצמאית‪29 .‬‬
‫‪F26‬‬
‫‪F27‬‬
‫‪F28‬‬
‫ראשיתה של פולין הקונגרסאית הייתה תקופה של אופטימיות מבחינת הפולנים‪.‬‬
‫לממלכה הייתה חוקה משלה ומידה רבה של אוטונומיה‪ .‬מוסדות השלטון והצבא המשיכו‬
‫את המוסדות הקיימים של נסיכות וורשה‪ ,‬והיו מאוישים בעיקר על ידי פולנים‪ 30 .‬רק‬
‫‪F29‬‬
‫‪ 23‬אלה הם הלגיונות הפולנים הראשונים‪ ,‬שהוקמו בינואר ‪ 1797‬וכונו "הלגיונות של דומברובסקי"‪ ,‬על‬
‫שם מפקדם ומקימם‬
‫)‪ .(John Henry Dabrowski‬בשורות לגיונות אלה נולד השיר שלימים יהיה ההמנון הפולני‪" ,‬עוד‬
‫לא אבדה פולין"‪.‬‬
‫וראה‪ :‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.161‬‬
‫‪ 24‬רדווי‪ ,‬פנסון‪ ,‬הלצקי‪ ,‬דיבוסקי‪ ,‬עמוד ‪.210‬‬
‫‪ 25‬שם‪ ,‬עמודים ‪236 - 237‬‬
‫‪ 26‬שם‪ ,‬עמוד ‪.237‬‬
‫‪ 27‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.163‬‬
‫‪ 28‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 29‬שם‪ ,‬שם‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫תחום יחסי החוץ של הממלכה לא היה עצמאי‪ ,‬ונוהל בידי רוסיה הצארית‪ 31 .‬הממלכה‬
‫פיתחה מערכת חינוך ענפה‪ ,‬כולל בתי ספר פולניים‪ ,‬וכן הקימה אוניברסיטה וטכניון‬
‫בוורשה‪32 .‬‬
‫‪F30‬‬
‫‪F31‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬התעוררו תקוות לאיחוד מחדש עם ליטא‪ 33 ,‬ורוח של לאומיות פולנית‬
‫ופטריוטיות פולנית החלה לנשוב באזור של ליטא‪ ,‬שהיה מסופח לרוסיה עוד מימי‬
‫החלוקה השלישית‪ .‬מרכזה של התעוררות לאומית זו היה בווילנה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫באוניברסיטה המקומית‪.‬‬
‫‪F32‬‬
‫התגובה הרוסית הייתה תהליך רוסיפיקציה באזור של ליטא‪ ,‬וניסיון להחניק רגשות‬
‫לאומיים פולניים‪ .‬במסגרת זו בוצע גל של מאסרים וגירושים‪ ,‬שהתמקד בעיקר‬
‫באוניברסיטה של וילנה‪ ,‬ממנה גם פוטרו מרצים רבים‪34 .‬‬
‫‪F3‬‬
‫מרד ‪ 1830‬ותוצאותיו‬
‫תהליך הרוסיפיקציה והחנקת הרוח הלאומית הפולנית הלך והתפשט‪ ,‬ועבר משטחי‬
‫ליטא גם לשטחי פולין הקונגרסאית‪ .‬בממלכה הקונגרסאית נוצרה מתיחות בין הצאר‬
‫לבין הפולנים‪ ,‬על רקע אי כיבוד החוקה מצדו של הצאר וניסיונו לצמצם את האוטונומיה‬
‫הפולנית‪ .‬היחסים המתוחים החריפו עם עליית הצאר ניקולאי הראשון לשלטון בשנת‬
‫‪ .1825‬צאר זה היה נוקשה ומדכא יותר מקודמו‪ .‬הוא שלט ביד קשה ובאכזריות גם בתוך‬
‫רוסיה עצמה וגם בפולין הקונגרסאית‪ .‬הוא ביקש להתנער מהמחויבות לחוקה‪ ,‬התערב‬
‫באופן שרירותי בהחלטות הממלכה‪ ,‬והיה חשדן כלפי הפולנים‪ ,‬במיוחד לאור קשריהם‬
‫עם מהפכנים ברוסיה‪ 35 .‬יחסו של הצאר גרם לתסיסה בקרב הפולנים בממלכה‬
‫הקונגרסאית‪.‬‬
‫‪F34‬‬
‫לתסיסה זו יש להוסיף את הדי מהפכת יולי ‪ 1830‬בפריז‪ .‬הייתה זו הפיכה נגד המלך‬
‫שרל העשירי‪ ,‬שהביאה להחלפתו במלך ליברלי יותר‪ ,‬הוא לואי פיליפ‪ .‬אירוע זה הפיח‬
‫רוח חדשה בקרב מהפכנים במקומות שונים באירופה בכלל ובפולין בפרט‪ .‬ככל הנראה‬
‫התכוון הצאר ניקולאי הראשון לשלוח כוחות של צבא פולין לצרפת‪ ,‬כדי לסייע לדיכוי‬
‫ההפיכה שם‪ ,‬דבר שהביא את התסיסה והמתח לשיאם‪36 .‬‬
‫‪F35‬‬
‫המתח התפרץ במרד גלוי‪ ,‬שהחל בלילה שבין ‪ 29-30‬בנובמבר ‪ 1830‬בוורשה‪ .‬את פרוץ‬
‫המרד הובילו צעירים נלהבים‪ ,‬חניכי בית הספר לצוערים שבוורשה‪ ,‬בראשם קצין צעיר‬
‫בשם ויסוצקי‪ .‬עד מהרה הגיע צבא הממלכה הקונגרסאית והצטרף למרד‪ ,‬שהתפשט בכל‬
‫רחבי הממלכה‪ .‬במקביל פרץ מרד גם בליטא ובמחוזות פולנים נוספים‪ ,‬כך שתוך זמן‬
‫קצר כמעט כל השטחים הפולנים שתחת רוסיה עמדו במצב של התקוממות‪.‬‬
‫באופן יחסי למרידות הפולניות שיבואו לאחר מכן‪ ,‬למרד של ‪ 1830‬היה סיכוי רב יותר‬
‫להצליח‪ .‬זאת בעיקר משום שהיה צבא מאורגן‪ ,‬מאומן ומצויד‪ ,‬הוא צבאה של פולין‬
‫הקונגרסאית‪ .‬ואכן‪ ,‬בשלבים הראשונים של המרד‪ ,‬הצליחו הפולנים להדוף את הכוחות‬
‫הרוסים מעל אדמת הממלכה הקונגרסאית‪ ,‬ואפילו הקימו שלטון עצמאי‪ .‬המרד נמשך‬
‫כשנה שלמה‪ ,‬עד שבאוקטובר ‪ 1831‬נכנעו סופית המורדים האחרונים‪ ,‬זמן קצר לאחר‬
‫נפילתה של העיר וורשה לידי הרוסים‪.‬‬
‫לאחר דיכוי המרד‪ ,‬פעל הצאר ביד קשה ביותר בממלכה הקונגרסאית‪ .‬החוקה בוטלה‪,‬‬
‫הצבא פוזר‪ ,‬האוטונומיה צומצמה ולמעשה חדלה מלהתקיים‪ ,‬כאשר מי ששלט בפועל‬
‫בממלכה היה נציב שמונה על ידי הצאר‪37 .‬‬
‫‪F36‬‬
‫‪ 31‬רדווי‪ ,‬פנסון‪ ,‬הלצקי‪ ,‬דיבוסקי‪ ,‬עמוד ‪.276‬‬
‫‪ 32‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.165‬‬
‫‪ 33‬שם‪ ,‬עמוד ‪.163‬‬
‫‪ 34‬ההיסטוריון הפולני יואכים ללוול )‪ ,(Lelewel‬שהיה מרצה באוניברסיטה של וילנה‪ ,‬איבד את תפקידו‬
‫ויצא לגלות במערב‪,‬‬
‫בעקבות גל זה של דיכוי ורוסיפיקציה‪.‬‬
‫‪ 35‬שם‪ ,‬עמוד ‪.165‬‬
‫‪ 36‬רדווי‪ ,‬פנסון‪ ,‬הלצקי‪ ,‬דיבוסקי‪ ,‬עמוד ‪.295‬‬
‫‪ 37‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.167‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫על מנת להחניק את הרוח הלאומית הפולנית ותקוות למרד נוסף‪ ,‬החל השלטון הרוסי‬
‫החדש בתהליך רוסיפיקציה נוקשה‪ ,‬תוך דיכוי ורדיפות‪ ,‬במהלכו נסגרו בתי ספר פולנים‪,‬‬
‫כולל אוניברסיטת וורשה‪.‬‬
‫במקביל התרחשה גרמניזציה מואצת בשטחים של פולין שהיו תחת פרוסיה ותחת‬
‫אוסטריה‪ ,‬על מנת לדכא רוח מרדנית דומה בשטחיהן‪.‬‬
‫כך שבכל חלקי פולין לשעבר‪ ,‬עמדו הפולנים מול שלטון זר‪ ,‬שניסה להחניק את‬
‫התעוררות הלאומיות הפולנית ולהחליף את התרבות הפולנית בתרבותו שלו‪.‬‬
‫במסגרת פעולות הדיכוי לאחר המרד‪ ,‬עשו הרוסים שפטים במורדים ובמנהיגיהם‪:‬‬
‫עונשים כבדים‪ ,‬הגליות רבות לסיביר‪ ,‬החרמת אדמות ועוד‪ .‬מי מהמורדים שיכל והספיק‪,‬‬
‫ברח למערב לפני שנפל בידי השלטון הרוסי‪ .‬כך שדיכוי המרד הביא לגל של גולים‬
‫שנמלטו למערב אירופה‪ ,‬גל המכונה "ההגירה הגדולה"‪ .‬הגירה זו הולידה את הגולה‬
‫הפולנית הגדולה‪ ,‬שכללה קרוב לעשרת אלפים איש‪ ,‬שרובם התרכזו בפריז‪.‬‬
‫חיי הרוח הפולניים‬
‫הגולים בפריז ניהלו חיים סוערים מבחינה פוליטית ורעיונית‪ .‬הם הקימו אגודות רבות‪,‬‬
‫פרסמו כתבים‪ ,‬התווכחו ביניהם בשאלת עתידה של פולין‪ ,‬ואף הקימו ועד לאומי‪ ,‬הוא‬
‫"הועד הלאומי הפולני"‪ .‬רבים מהגולים היו מנהיגים‪ ,‬בהם אינטלקטואלים ואנשי רוח‪,‬‬
‫שהיו לב החיים התרבותיים והאינטלקטואלים של פולין‪ ,‬ועל כן ניתן לומר שיחד עם‬
‫הגולים‪ ,‬גלה גם המרכז האינטלקטואלי הפולני לפריז‪38 .‬‬
‫‪F37‬‬
‫נקודה זו משמעותית ביותר מבחינת ההיסטוריה האינטלקטואלית‪ ,‬שכן המרכז‬
‫האינטלקטואלי‪ ,‬המקום שבו ישבו הדמויות המרכזיות‪ ,‬שבו נוצרו היצירות המרכזיות‪,‬‬
‫שבו פעמו בעוצמה הרבה ביותר החיים האינטלקטואליים והתרבותיים הפולניים‪ ,‬היה‬
‫מעתה – ולמשך כמה עשרות שנים – לא בפולין כי אם במערב אירופה‪ ,‬ובמיוחד בפריז‪.‬‬
‫לחיי הרוח הפולניים הייתה חשיבות מיוחדת‪ .‬חשוב לזכור שבמשך כל שנות החלוקה ועד‬
‫העצמאות ב – ‪ ,1918‬לא פסקו חיים תרבותיים ואינטלקטואליים פולניים‪ .‬אומנם פולין לא‬
‫התקיימה כישות פוליטית‪ ,‬אבל היא המשיכה כל אותו הזמן להתקיים כישות תרבותית‬
‫ורוחנית‪ .‬אולי דווקא משום שלא הייתה לפולנים עצמאות מדינית‪ ,‬הם נאחזו ברוח‪,‬‬
‫בתרבות‪ ,‬והדבר התגבר ככל שהשלטונות הזרים ניסו לכפות על פולין את תרבותם על‬
‫ידי תהליכי רוסיפיקציה וגרמניזציה‪ .‬השמירה על הרוח הלאומית והתרבותית הפולנית‬
‫הייתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬סוג נוסף של מרד נגד השלטון הזר‪ ,‬מרד בצורת התנגדות להיטמעות‬
‫תרבותית בקרב הכובש‪.‬‬
‫אחיזה זו ברוח באה לידי ביטוי בשני רבדים עיקריים‪ :‬הרובד הדתי והרובד הלשוני –‬
‫תרבותי‪.‬‬
‫ברובד הדתי היה שימוש בשוני בין הקתוליות הפולנית לבין דתם של הכובשים‪ :‬הרוסים‬
‫הפרובוסלאבים והגרמנים הפרוטסטנטים‪ .‬בשל הדיכוי התרבותי‪ ,‬הכנסיות הפכו לאחד‬
‫המקומות היחידים‪ ,‬שבהם היה ניתן להתבטא בשפה הפולנית באופן חופשי‪.‬‬
‫ברובד הלשוני ‪ -‬התרבותי ניכרה פריחה ביצירה ובהגות על כל ענפיהן‪ .‬במיוחד בלטו‬
‫משוררים וסופרים‪ ,‬אשר הגדולים שבהם‪ ,‬בתקופה זו‪ ,‬היו אדם מיצקביץ'‪ ,‬יוליוש סלובצקי‬
‫וזיגמונד קרשינסקי‪ 39 .‬בנוסף לתחום הספרות‪ ,‬ניתן היה לראות פריחה בענפים אחרים‪.‬‬
‫‪F38‬‬
‫‪ 38‬יש לומר כי הגולה בפריז לא הייתה רק המרכז האינטלקטואלי הפולני של התקופה‪ ,‬אלא גם המרכז‬
‫הפוליטי והמדיני‪.‬‬
‫בהקשר זה בולטת במיוחד דמותו של הנסיך אדם צ'רטוריסקי‪ ,‬שעמד בראש הגולים בפריז‪.‬‬
‫‪ 39‬יוליוש סלובצקי )‪ - (1809-1840 ,Slowecki‬משורר פולני רומנטי‪ ,‬למד משפטים בוילנה‪ .‬אחרי‬
‫כישלון‬
‫מרד ‪ 1830‬גלה לפריז ולשוויץ‪ .‬ערך מסעות שונים‪ ,‬עד יוון‪ ,‬מצרים‪ ,‬לבנון וארץ ישראל‪ .‬בכתיבתו‬
‫ניכרו השפעות של‬
‫ביירון‪ ,‬מיצקביץ' ושייקספיר‪ .‬כתב על לאומיות‪ ,‬גבורה וחירות‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫היסטוריונים מקצועיים כיואכים ללוול‪ ,‬נרושוויץ' וצ'יינוחה‪ 40 ,‬לצד סופרים כמיצקביץ'‪,‬‬
‫סלובצקי וקרשינסקי‪ ,‬כתבו חיבורים היסטוריים רבים‪ .‬הכתיבה ההיסטורית היא נושא‬
‫משמעותי בהתעוררות הלאומית‪ ,‬לא רק בפולין אלא בכל האזור‪ .‬הכתיבה ההיסטורית‬
‫יצרה סיפור עבר משותף לכל הלאום‪ ,‬ביססה את עתיקותו‪ ,‬וחיזקה אלמנטים תרבותיים‬
‫אותם ביקשו המעוררים הלאומיים להדגיש‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬בכל מזרח אירופה ובמרכזה‪,‬‬
‫נכתבו מסות היסטוריות‪ ,‬כחלק מתהליך התחייה הלאומית‪ ,‬וניכר כי גם בפולין הייתה‬
‫פעילות רבה בתחום זה‪.‬‬
‫‪F39‬‬
‫הפריחה התרבותית באה לידי ביטוי בתחומים נוספים‪ :‬בפילוסופיה הפולנית‪ ,‬עם דמויות‬
‫כיאן שניאדצקי או אוגוסטוס ציאשקובסקי‪ ,‬בהגות מדינית פרי עטו של מוכנצקי‪ ,‬וביצירה‬
‫מפוארת בתחום הציור‪ ,‬עם אמנים כיוליוש קוזאק ויאן מטייקו המפורסם‪ 41 .‬בדומה‪,‬‬
‫הייתה גם פריחה בתחום המוזיקלי‪ ,‬ובמסגרתה בלט המלחין והפסנתרן הפולני הגדול‪,‬‬
‫פרידריך שופן‪ 42 .‬ביצירות של שופן שולב רגש רומנטי פולני עז‪ ,‬ויצירות שונות שלו‬
‫עסקו בפאר של פולין בעבר ובסבלה בהווה‪.‬‬
‫‪F40‬‬
‫‪F41‬‬
‫דמויות אלה מסמלות את פריחתה התרבותית של פולין‪ ,‬דווקא בתקופה של חוסר‬
‫עצמאות‪ ,‬תוך היאחזות ברוח‪ .‬רבים מהם גלו למערב אירופה לאחר המרד של ‪ ,1830‬כמו‬
‫סלובצקי‪ ,‬קרשינסקי וללוול‪ ,‬או שכבר נמצאו בגלות עוד לפני המרד‪ ,‬כמיצקביץ' ושופן‪.‬‬
‫לצד ההתנגדות הרוחנית לכיבוש ולניסיון לבצע רוסיפיקציה או גרמניזציה‪ ,‬לא פסקה‬
‫בפולין גם השאיפה להתנגדות אקטיבית מזוינת‪.‬‬
‫מרידות בשנות הארבעים‬
‫המרד הבא פרץ בשנת ‪ ,1846‬בשטחי דרום פולין‪ ,‬היא גליציה‪ ,‬אזור שהיה תחת השלטון‬
‫האוסטרי‪.‬‬
‫המרד התחיל בעיר קרקוב‪ ,‬שהייתה עיר עצמאית לפי החלטת קונגרס וינה‪ ,‬ומשם‬
‫התפשט לכל רחבי גליציה‪ .‬השלטון האוסטרי דיכא מרד זה על ידי הסטת האיכרים‬
‫הפולנים נגד המורדים‪ ,‬שרובם היו מקרב בני האצולה‪ .‬האיכרים המוסטים עצרו בעצמם‬
‫זיגמונד קרשינסקי )‪ - (1812-1859 ,Krasinski‬משורר ומחזאי פולני‪ .‬כתב יצירות בסגנון נשגב‪ ,‬עם‬
‫מגמה מיסטית דתית‪.‬‬
‫בכתיבתו ניכרו השפעות של סקוט וביירון‪ ,‬וכן השפעות של הרדר‪.‬‬
‫‪ 40‬יואכים ללול )‪ - (1786-1861 ,Lelewel‬היסטוריון‪ ,‬חוקר ועסקן לאומי פולני‪ .‬למד באוניברסיטת‬
‫וילנה‪ ,‬בהמשך לימד‬
‫בה‪ .‬עם הדיכוי בווילנה‪ ,‬עבר לוורשה ושם לימד באוניברסיטה עד המרד של ‪ .1830‬היה אחד ממנהיגי‬
‫המרד‪ ,‬ולאחריו גלה‬
‫לפריז ומשם לבריסל‪ .‬במערב אירופה היה מאוד פעיל בקרב הגולים והיה בקשר עם מנהיגי התנועות‬
‫המהפכניות באירופה‪.‬‬
‫אחרי כישלון אביב העמים‪ ,‬נסוג מהזירה הפוליטית‪.‬‬
‫‪ 41‬יאן מטייקו )‪ - (1838-1893 ,Matejko‬צייר פולני‪ .‬למד בקרקוב‪ ,‬במינכן ובוינה‪ ,‬ניהל את בית‬
‫הספר לאמנות בקרקוב‪.‬‬
‫גדול ציירי הנושאים ההיסטוריים בפולין‪.‬‬
‫‪ 42‬פרידריך שופן )‪ - (1810-1849 ,Chopin‬נולד ליד וורשה‪ ,‬גילה כשרון מוזיקלי נדיר מגיל צעיר‪,‬‬
‫נחשב יוצר ייחודי‪ ,‬ללא‬
‫השפעות מיוצרים אחרים‪ .‬גדל עם הכרה לאומית עזה‪ ,‬יצר מוזיקה פולנית והקשורה בהיסטוריה‬
‫הפולנית‪ ,‬למשל "המהפכן"‬
‫שכתב ב – ‪ ,1831‬בזמן המרד הפולני‪ .‬שופן ‪,‬שעזב את פולין והתיישב בוינה עוד לפני המרד‪ ,‬כתב‬
‫יצירה זו לאחר ששמע‬
‫על האירועים המהפכניים במולדתו‪ .‬היצירה הפכה לסמל בפולין מאז ועד היום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1831‬עבר שופן לפריז‪ ,‬שם הגיע לשיא הצלחתו גדולים כנגן וכיוצר )בעיקר לפסנתר(‪ .‬נפטר‬
‫בפריז בגיל צעיר‪ ,‬בן‬
‫‪ ,39‬בשל מחלה‪ .‬בצוואתו ביקש שופן‪ ,‬שגופו ייקבר בפריז‪ ,‬אך הלב – ייקבר בוורשה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫את המורדים‪ ,‬ואף עלו על טירות האצילים הפולנים בגליציה‪ ,‬שם ביצעו מעשי שוד‬
‫וטבח‪43 .‬‬
‫‪F42‬‬
‫אופן זה של דיכוי המרד‪ ,‬במעין מלחמת אחים‪ ,‬היה מכה קשה לרוח הלאומית הפולנית‪.‬‬
‫המיתוס‪ ,‬לפיו כל העם שותף במאבק לשחרור לאומי‪ ,‬נפגע קשות‪ .‬הנושא החברתי של‬
‫שילוב האיכרים במאבק הלאומי‪ ,‬חזר‪ ,‬למעשה‪ ,‬בכל המרידות‪ ,‬החל ממרד קושצ'יושקו ב‬
‫ ‪ ,1794‬דרך מרד ‪ ,1830‬מרד ‪ 1846‬ואף יופיע במרד הבא‪ ,‬בשנת ‪ .1863‬מנהיגי‬‫המורדים הכריזו‪ ,‬בכל פעם‪ ,‬על שחרור האיכרים‪ ,‬בניסיון למשכם לצד המאבק הלאומי‪,‬‬
‫בעוד שהשלטונות הציעו הקלות ושחרור לאיכרים‪ ,‬על מנת למשוך אותם כנגד המורדים‪.‬‬
‫אופן תפקודם של האיכרים קשור‪ ,‬כמובן‪ ,‬במידת התבססות התודעה הלאומית הפולנית‬
‫בקרבם‪ .‬קצב התגברות התודעה הלאומית בקרבם היה שונה באזורים השונים של‬
‫פולין‪ 44 .‬ניתן להציע‪ ,‬כי באזור הפולני שתחת אוסטריה קצב זה היה איטי יותר‪ ,‬ובכך‬
‫התאפשרה ההסטה של השלטון האוסטרי‪.‬‬
‫‪F43‬‬
‫במהלך השנה המהפכנית של ‪ ,1848‬כאשר בכל מערב אירופה התעוררו מהפכות "אביב‬
‫העמים"‪ ,‬דווקא באזורים של פולין לא הייתה התקוממות משמעותית‪ .‬רק בשטח הפולני‬
‫שתחת פרוסיה הייתה התקוממות‪ ,‬אשר דוכאה במהרה‪ .‬ניתן לייחס את חוסר‬
‫ההתקוממות להלם ולפגיעה ברוח הלאומית‪ ,‬שנגרמו כתוצאה מהטבח הגליצאי‪ ,‬כשנה‬
‫וחצי לפני כן‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בעקבות המרד של ‪ ,1846‬השתלט השלטון האוסטרי על העיר‬
‫החופשית‪ ,‬קרקוב‪ ,‬וסיפח אותה לאימפריה‪ .‬בכך בא הקץ למעוז הפולני העצמאי היחיד‪,‬‬
‫שהתקיים מאז ‪ ,1815‬ואף זו הייתה מהלומה קשה לרוח הלאומית הפולנית‪.‬‬
‫למרות המהלומה הקשה שספגה הלאומיות הפולנית ב – ‪ ,1846‬ולמרות האמור לעיל על‬
‫השתיקה בעת המהפכות של ‪ ,1848‬לא פסקו השאיפות המהפכניות בקרב הפולנים‪.‬‬
‫מרד ‪1863‬‬
‫בשנת ‪ 1863‬התרחשו בפולין הקונגרסאית הפגנות פטריוטיות ודרישות לרפורמות‪.‬‬
‫המתיחות התפרצה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬במרד גלוי‪ ,‬שבא כתגובה על כוונת הצאר לגייס את‬
‫הנוער העירוני הפולני לצבא‪.‬‬
‫במרד השתתפו מרבית חלקי העם ‪ -‬אצילים‪ ,‬עירוניים‪ ,‬יהודים וחלק מהאיכרים‪ .‬במקביל‬
‫פרצה התקוממות גם בליטא‪45 .‬‬
‫‪F4‬‬
‫היה זה מרד חסר סיכוי מלכתחילה‪ ,‬שכן לא היה צבא פולני כלל‪ .‬המורדים היו מתנדבים‬
‫חסרי הכשרה מתאימה‪ ,‬שלחמו לוחמה פרטיזנית לא מאורגנת‪ .‬תקוותם של הלוחמים‬
‫לעזרה מן המערב נכזבה‪.‬‬
‫למרות מצב זה‪ ,‬נמשך דיכוי המרד למעלה משנה‪ ,‬עד אשר נתפסו המעוזים האחרונים‬
‫של המתנגדים‪.‬‬
‫אחרי המרד ביצע הצאר פעולות קשות של דיכוי בפולין הקונגרסאית‪ :‬הממלכה בוטלה‬
‫כליל ושטחה סופח לחלוטין לרוסיה‪ .‬השלטון הרוסי החליט למחוק אפילו את השם‬
‫"פולין"‪ ,‬ולכן סיפח את הממלכה הפולנית תחת השם "מחוז הוויסלה"‪ .‬עשרות אלפים‬
‫נהרגו במהלך הדיכוי‪ ,‬עשרות אלפים נוספים הוגלו לסיביר‪ .‬השלטון הרוסי הפעיל דיכוי‬
‫לאומי קשה ורוסיפיקציה חריפה‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬דווקא באוסטריה היה שינוי לטובה‪ ,‬בשל צרכים פוליטיים של השלטון‬
‫ההבסבורגי לשיתוף פעולה עם הפולנים‪ .‬ההבסבורגים העניקו לפולנים אוטונומיה‬
‫נרחבת‪ ,‬ואפשרו פולניזציה של החינוך‪ .‬בעקבות זאת ובעקבות הדיכוי הקשה באזור‬
‫הרוסי‪ ,‬עברו חלק מהחיים המדיניים והאינטלקטואליים הפולניים לגליציה‪ ,‬בעיקר‬
‫לקרקוב וללבוב‪.‬‬
‫המרד של ‪ 1863‬היה המרד המזוין האחרון בתקופת החלוקות‪ .‬לאחר מרד זה גדל‬
‫בפולין דור חדש‪ ,‬דור שהתרחק מהרעיונות הרומנטיים של שחרור המולדת באמצעים של‬
‫מרד מזוין‪ ,‬דור עם סדרי עדיפויות שונים‪ .‬מכאן והילך התמקדו הפולנים בבנייה‪ ,‬פיתוח‬
‫‪ 44‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.251‬‬
‫‪ 45‬שם‪ ,‬עמוד ‪.168‬‬
‫‪43Halecki Oscar“ ,A history of Poland”, pp. 235 – 236.‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫תעשייה‪ ,‬הכנת תשתית ארגונית וחיזוק הלאומיות‪ ,‬על מנת להכין את הקרקע לימים‬
‫שלאחר שחרור פולין‪ ,‬מבלי לנסות לקרבו בדרך אלימה‪.‬‬
‫סקירתנו התמקדה בתקופה שניתן לכנותה "התקופה הרומנטית בפולין"‪ .‬החל מהחלוקה‬
‫הראשונה ועד כשלון המרד של ‪ .1863‬זוהי תקופת פעילותם של המעוררים הלאומיים‬
‫הגדולים בפולין‪ ,‬תקופת פריחה אדירה לחיי הרוח‪ ,‬תקופה של חלומות רומנטיים עזים‪,‬‬
‫תקופה של מאבק מזוין ומאבק אינטלקטואלי השזורים זה בזה‪.‬‬
‫אדם מיצקביץ' חי בתקופה זו‪ ,‬והיה אחד ממוביליה ואחד מנותני הטון המרכזיים‬
‫במהלכה‪.‬‬
‫אדם מיצקביץ' – ביוגרפיה של דמות המייצגת זרימת רעיונות‬
‫ילדות ונערות‬
‫אדם )ברנרד( מיצקביץ' נולד בערב חג המולד‪ 24 ,‬בדצמבר ‪ ,1798‬כשלוש שנים לאחר‬
‫החלוקה השלישית של פולין‪ .‬מקום הולדתו המדויק אינו ידוע‪ ,‬אך היה זה בשטח של‬
‫ליטא‪ ,‬שסופח לרוסיה במהלך החלוקה השלישית‪ .‬אדם היה השלישי מבין שישה בנים‬
‫של משפחת אצולה פולנית נמוכה‪ ,‬שהתייתמו בגיל צעיר יחסית מאב ומאם‪ .‬ילדותו‬
‫עברה עליו באזור כפרי‪ ,‬מוקף נופי טבע‪ ,‬ששמר על צביונו המסורתי – עממי‪ .‬חוויות‬
‫ילדותו וונופיה יחזרו ויבואו לידי ביטוי בכתיבתו‪.‬‬
‫כבן למשפחת אצולה זעירה‪ ,‬התחנך מיצקביץ' בבית ספר שהפעילו נזירים דומיניקנים‬
‫וזכה להשכלה‪.‬‬
‫כבר בהיותו בן ‪ 13‬קרא מיצקביץ' בשפה הצרפתית באופן שוטף‪ .‬עובדה זו משמעותית‪,‬‬
‫משום שידיעת שפות היא תנאי הכרחי ובסיסי לתנועה של רעיונות ממקום למקום‪.‬‬
‫תקופת נערותו הייתה התקופה שבה פולין וליטא היו אחוזות ציפייה לבואו של נפוליאון‪,‬‬
‫בתקווה שהקיסר הצרפתי ישחרר את פולין וישיב לה את עצמאותה‪ .‬כנער בעיירה‬
‫נובוגרודק‪ ,‬צפה מיצקביץ' בשנת ‪ 1812‬בצבאות נפוליאון בדרכם‪ ,‬כמנצחים‪ ,‬אל פנים‬
‫רוסיה‪ .‬על רקע זה החלה להתפתח הערצתו של מיצקביץ' לצרפת ולנפוליאון‬
‫לימודים באוניברסיטה וראשית היצירהבשנת ‪ 1815‬יצא מיצקביץ' ללימודים‬
‫באוניברסיטה של וילנה‪ ,‬שהייתה ידועה בקנה מידה בינלאומי באותה התקופה‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה למד מתמטיקה ופיזיקה‪ ,‬אבל עוד לפני סוף השנה הוא עבר לפקולטה לספרות‬
‫ולאמנויות חופשיות‪ .‬במהלך לימודיו באוניברסיטה התוודע מיצקביץ' לספרות המערבית‪,‬‬
‫הן ספרות קלאסית כהומרוס‪ ,‬וירגיליוס ואובידיוס‪ ,‬והן ספרות מערבית מודרנית‪ ,‬כגיתה‪,‬‬
‫שילר וביירון‪.‬‬
‫שלושה מרצים השפיעו על מיצקביץ' בצורה בולטת במהלך לימודיו באוניברסיטה‪ ,‬כשכל‬
‫אחד מהם יצק פן נוסף לדמותו של מיצקביץ'‪ ,‬הן בהקשר של זרימת רעיונות והן בהקשר‬
‫של התעוררות לאומית‪ .‬האחד היה גוטפריד ארנסט גרודק‪ ,‬פילולוג‪ ,‬אצלו למד מיצקביץ'‬
‫את השפה הרומית וספרות קלאסית‪ .‬השני היה ליאון בורובסקי‪ ,‬שלימד רטוריקה‬
‫וספרות‪ ,‬בין השאר עסק רבות בספרות זרה‪ :‬גרמנית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬איטלקית וספרדית‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬והידוע מכולם‪ ,‬היה ההיסטוריון הפולני החשוב יואכים ללוול‪ .‬כפי שהזכרנו‬
‫בפרק הקודם‪ ,‬ללוול היה אחת הדמויות החשובות בהתעוררות הלאומיות הפולנית‪ ,‬וכתב‬
‫ספרי היסטוריה רבי חשיבות לנושא ההתעוררות הלאומית‪ .‬הקשרים עם ללוול נמשכו גם‬
‫לאחר שמיצקביץ' סיים את לימודיו‪ ,‬ואין ספק שלמורה הייתה השפעה רבה על הגותו ועל‬
‫דרכו של התלמיד‪.‬‬
‫בתקופת לימודיו של מיצקביץ' בווילנה‪ ,‬התנהלו בעיר חיי רוח עשירים‪ ,‬וניתן אף לומר כי‬
‫שם החלה ההתעוררות הלאומית הפולנית‪ ,‬על רקע הקמת ממלכת פולין הקונגרסאית‬
‫והאופטימיות ששררה בממלכה זו בשלב הראשון לאחר הקמתה‪ .‬כאמור‪ ,‬בליטא‬
‫התעוררו שאיפות לאיחוד מחדש עם פולין‪ ,‬במהלכו תתנתק ליטא מרוסיה ותסתפח‬
‫לממלכה הקונגרסאית‪ .‬מיצקביץ' נטל חלק חשוב בתסיסה זו‪ ,‬בהקימו את אגודת‬
‫הסטודנטים החשובה‪ ,‬אגודת "הפילומטים" )"חובבי המדע"(‪ .‬ראשית פעולתה של‬
‫האגודה התרכזה בספרות ובמדע‪ ,‬בעזרה הדדית בין החברים‪ ,‬ובעידוד מגמות של‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫השכלה‪ .‬בהמשך התרחבו פעולות האגודה והחלו לכלול גם הפצת רעיונות של לאומיות‬
‫פולנית‪ ,‬הקרבה למען המולדת‪ ,‬ושאיפות לשחרורה‪.‬‬
‫חברי האגודה היו מקריאים זה לזה יצירות ספרותיות מקוריות וגם יצירות מתורגמות‪,‬‬
‫מהספרות הקלאסית ומהספרות הצרפתית‪ .‬מיצקביץ' הקריא במסגרת זו את תרגומיו‬
‫לכתבים של וולטיר‪ ,‬וגם עיבודים מקוריים שלו ברוח וולטיר‪.‬‬
‫בתקופה זו כתב מיצקביץ' את ביכורי יצירותיו‪ ,‬שהיו משופעות ברוח הרומנטיקה‬
‫דוגמא‬
‫המערבית‪.‬‬
‫בולטת לכך ניתן למצוא בספר שיריו הראשון‪" ,‬בלדות ורומנסות"‪ .‬הספר יצא לאור‬
‫בווילנה‪ ,‬בשנת ‪ ,1821‬לאחר שמיצקביץ' כבר סיים את לימודיו ושימש מורה ללטינית‬
‫בגימנסיה בקובנה‪.‬‬
‫ספר שירים זה היווה שלב חדש בשירה הפולנית של התקופה‪ ,‬וסימל את ראשית חדירתו‬
‫של הזרם הרומנטי לספרות הפולנית‪ 46 .‬בספר ניכרים אלמנטים רומנטיים כגון רגשות‬
‫עזים‪ ,‬דמיון‪ ,‬נופי טבע‪ ,‬מסורות וסיפורים עממיים‪ .‬כמו כן בולטת בשירים הלשון הפולנית‬
‫העממית‪ ,‬דבר שהיה חדשני בשירה הפולנית‪ ,‬והיווה אלמנט רומנטי של שימוש בשפה‬
‫אותנטית‪ ,‬הפונה למקורות הלשוניים והתרבותיים של הלאום‪ 47 .‬ניתן לזהות בשירים‬
‫ראשונים אלה השפעה שייקספירית והשפעה ביירונית‪48 .‬‬
‫‪F45‬‬
‫‪F46‬‬
‫‪F47‬‬
‫כדוגמא להשפעת הרומנטיקה המערבית על קובץ שירים זה‪ ,‬נציג את שיר המבוא‬
‫לקובץ‪ ,‬שיר שהוא פרוגרמטי במידה רבה‪ ,‬שנקרא "‪ ,"Romantycznosc‬כלומר‪,‬‬
‫"רומנטיקה"‪ .‬השיר מספר על נערה שאהובה מת שנתיים קודם לכן‪ ,‬והנה היא רואה‬
‫אותו לנגד עיניה‪ ,‬מדברת אתו‪ ,‬חשה את מגעו‪ .‬המון האיכרים סביבה‪ ,‬שרואה אותה‬
‫בחזיונותיה‪ ,‬קורא לה להתפלל למען נשמת אהובה‪ ,‬שכנראה נמצאת לידה באותם‬
‫הרגעים‪ .‬רק איש זקן אחד קורא מתוך ההמון כי אלה הבלים – הנערה הוזה‪ ,‬והמון‬
‫האיכרים הוא טיפש וחסר הגיון‪ .‬בשני הבתים האחרונים של השיר עונה המשורר לאיש‬
‫הזקן‪49 :‬‬
‫‪F48‬‬
‫"הנערה חשה"‪ ,‬אני משיב בענווה‬
‫"וההמון מעומק ליבו מאמין"‬
‫רגש ואמונה אלי ידברו בבהירות‬
‫רבה יותר מעדשות עיני המלומד‬
‫יודע אתה אמיתות מתות‪ ,‬לא ידועות לאדם‬
‫רואה אתה פרטי העולם בכל ניצוץ של כוכב‬
‫אינך יודע אמת חיה‪ ,‬לעולם לא תראה נס‬
‫רחם בלבך ובחן את לבבך‬
‫בשיר זה ניכרים כמה נושאים רומנטיים מובהקים כמו שיגעון וחזיונות על טבעיים‪50 ,‬‬
‫אהבה אינסופית גדולה ממוות והאמונה בחכמת העם הפשוט‪ .‬האיש הזקן מסמל את‬
‫הרציונליסטים‪ .‬בעצם הבחירה באיש זקן ישנה הבעת דעה של מיצקביץ'‪ ,‬כי הרציונליזם‬
‫היא גישה ישנה שעבר זמנה‪ .‬שני הבתים האחרונים הם תשובת המשורר לרציונליסטים‬
‫בדבר חשיבות הרגשות‪ ,‬הדמיון והחוכמה העממית‪ ,‬על פני חוקי התבונה וההגיון‬
‫האנושי‪ .‬מהשיר עולה גישתו של מיצקביץ'‪ ,‬שאין אמת אחת אבסולוטית‪ ,‬רציונלית‪ ,‬אלא‬
‫‪F49‬‬
‫‪ 46‬ליכטנבום יוסף‪ ,‬בהקדמה ל"פאן תדיאוש"‪ ,‬עמוד ‪) 22‬להלן – ליכטנבום(‪.‬‬
‫‪ 47‬אבינרי שלמה‪" ,‬רשות הרבים‪ :‬שיחות על מחשבה מדינית"‪ ,‬עמוד ‪,138‬‬
‫יעוז‪-‬קסט איתמר )עורך(‪" ,‬הפרח הכחול – לקט שירת הרומנטיקה"‪ ,‬עמוד ‪ 2‬במבוא‪.‬‬
‫‪ 48‬ליכטנבום‪ ,‬עמוד ‪.23‬‬
‫‪ 49‬התרגום שלי‪ ,‬מתוך תרגום לאנגלית שנמצא באינטרנט‪.‬‬
‫‪ 50‬טלמון יעקב‪" ,‬רומנטיקה ומרי‪ :‬אירופה ‪ ,"1815-1845‬עמוד ‪) 142‬להלן – טלמון(‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫האמת היא דבר אינדיבידואלי‪ ,‬אותו יגלה כל אדם מתוך רגשותיו ודמיונותיו‪ ,‬מתוך לבבו‪.‬‬
‫אלמנטים אלה הם רעיונות רומנטיים מובהקים‪51 .‬‬
‫‪F50‬‬
‫בין היצירות הנוספות שכתב מיצקביץ' בתקופה זו‪ ,‬חשוב לציין את החלקים הראשונים‬
‫של יצירתו הגדולה "‪") "Dziady‬אבות"(‪ ,‬שהיא טרגדיה רומנטית משופעת במנהגים‬
‫עממיים ובהלכי רוח מסתוריים‪ 52 ,‬ואת השיר הידוע "אודה לנעורים"‪ ,‬בו הביע המשורר‬
‫שאיפות עזות לשחרור לאומי‪ ,‬געגוע לימי הנעורים וכמיהה לחופש‪ .‬רבים משיריו של‬
‫מיצקביץ' כללו את הרעיונות של שחרור לאומי‪ .‬שירים אלה היו חלק חשוב מההתעוררות‬
‫הלאומית הפולנית‪ ,‬וליבו רגשות אלה בקרב הסטודנטים בווילנה ובליטא בכלל‪.‬‬
‫‪F51‬‬
‫כאמור‪ ,‬התגובה הרוסית לתסיסה הלאומית הפולנית בליטא ולשאיפות האיחוד מחדש‬
‫עם פולין‪ ,‬הייתה תהליך של רוסיפיקציה וניסיון להחניק את הרגשות הפולניים‪ .‬במסגרת‬
‫זו נערכו מעצרים רבים‪ ,‬במיוחד באוניברסיטה של וילנה‪ .‬השלטון הרוסי עלה על‬
‫עקבותיהן של אגודות הסטודנטים‪ ,‬ובעקבות זאת‪ ,‬נעצרו מיצקביץ' ורבים מחבריו‪.‬‬
‫בתקופת המעצר בכלא‪ ,‬היה תאו של מיצקביץ' מקום כינוס לשיחות מלאות רגש‬
‫וגבורה‪ 53 .‬פסק הדין דן אותם על "הפצת נציונליזם פולני אווילי באמצעות השכלה"‬
‫לגירוש לפנים רוסיה‪ .‬מי שלא גורש‪ ,‬כמו ההיסטוריון יואכים ללוול‪ ,‬הודח מהאוניברסיטה‪.‬‬
‫באופן זה החניקו השלטונות הרוסים את נבטי הלאומיות הפולנית בליטא‪.‬‬
‫‪F52‬‬
‫הגירוש לפנים רוסיה‬
‫מיצקביץ' גורש מווילנה באוקטובר ‪ ,1824‬והוא בן ‪ .25‬הוא נשלח לפטרסבורג ושהה שם‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬בהמשך נשלח לאודסה לעשרה חודשים ולבסוף הגיע למוסקבה‪ ,‬שם‬
‫נשאר במשך ארבע שנים‪.‬‬
‫נדודיו של מיצקביץ' היוו בסיס לזרימה דו ‪ -‬כיוונית של רעיונות‪ .‬כאינטלקטואל בראשית‬
‫דרכו‪ ,‬וכמשורר צעיר ומשכיל‪ ,‬עבר מיצקביץ' בשלושה מרכזים חשובים אלה של‬
‫האימפריה הצארית‪ .‬בכל מקום הוא התקבל בחוג הספרותי המקומי‪ ,‬פגש אנשי ספר‬
‫רבים‪ ,‬רוסים או פולנים גולים‪ ,‬וכן מהפכנים רוסים‪ ,‬שסחפו אותו אחרי הרעיונות‬
‫המהפכניים‪ .‬במוסקבה פגש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את פושקין והתיידד אתו מאוד‪.‬‬
‫הקרבה והידידות בין שני המשוררים הייתה רבה‪ .‬ניתן למצוא ביניהם נקודות מקבילות‬
‫רבות‪ :‬שניהם היו בני אותו גיל‪ ,‬שניהם הושפעו רבות מביירון האנגלי ‪ -‬עד כדי כך‬
‫שמיצקביץ' מכונה "ביירון הפולני" ופושקין מכונה "ביירון הרוסי"‪ ,‬שניהם יצרו כיוונים‬
‫חדשים בספרות עמם‪ ,‬והיו שוחרי רעיון החופש‪ 54 .‬ידידות זו הולידה תהליך חשוב של‬
‫החלפת רעיונות והעברתם‪ .‬מיצקביץ' תרגם כתבים של פושקין לפולנית‪ ,‬ובכך עזר‬
‫להעברת רעיונות מרוסיה לפולין‪ ,‬ופושקין תרגם את מיצקביץ' לרוסית ובכך תרם להפצת‬
‫רעיונות מפולין לרוסיה‪.‬‬
‫‪F53‬‬
‫יש לציין כי בשלב זה של חייו‪ ,‬החל מיצקביץ' להיות משורר ידוע‪ ,‬לא רק בפולין וברוסיה‪,‬‬
‫אלא גם במערב‪ .‬שיריו תורגמו לצרפתית ולגרמנית‪ ,‬ושמו כבר התחיל להישמע בחוגים‬
‫ספרותיים במערב אירופה‪.‬‬
‫נדודיו הרבים בתקופה זו על פני מרחבי רוסיה‪ ,‬בעיקר בעגלות‪ ,‬הכניסו לחייו וליצירתו‬
‫של מיצקביץ' את מוטיב הנדודים הרומנטיים‪ 55 .‬אחד האלמנטים ברוח הרומנטית הוא‬
‫המשורר הנע ונד‪ ,‬הנכסף לחוויות‪ ,‬לנדודים‪ ,‬לארצות מרחקים ‪ .56‬מיצקביץ' החל לחלום‬
‫על מסע במערב אירופה‪.‬‬
‫‪F54‬‬
‫‪F5‬‬
‫בעזרתו של פושקין‪ ,‬ואנשי ספר רוסים חשובים נוספים‪ ,‬הצליח מיצקביץ' לקבל אישור‬
‫יציאה מרוסיה‪ ,‬לאחר שנים של ניסיונות לא מוצלחים להשיג אישור זה‪ .‬במאי ‪ 1829‬הוא‬
‫יצא את פולין‪ ,‬בדרכו למערב אירופה‪ ,‬ועזב לתמיד את אדמות רוסיה ומזרח אירופה‪.‬‬
‫‪ 51‬שם‪ ,‬עמודים ‪.139 - 138‬‬
‫‪ 52‬ליכטנבום‪ ,‬עמוד ‪.26‬‬
‫‪ 53‬שם‪ ,‬עמוד ‪.31‬‬
‫‪ 54‬שם‪ ,‬עמוד ‪.41‬‬
‫‪ 55‬הובסבום אריק‪" ,‬תקופת המהפכה‪ :‬אירופה ‪ ,"1789-1848‬עמודים ‪.342 ,339‬‬
‫‪ 56‬טלמון‪ ,‬עמוד ‪.157‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫תקופה סוערת במערב אירופה‬
‫עם הגיעו למערב אירופה פתח מיצקביץ' בתקופה של נדודים‪ .‬תקופה זו חשובה משתי‬
‫סיבות‪.‬‬
‫האחת קשורה לרעיון הרומנטי של גיבור נודד והרפתקן‪ ,‬אשר מיצקביץ' לא רק כתב עליו‪,‬‬
‫אלא גם חי אותו‪ .‬הסיבה השנייה היא‪ ,‬שתוך כדי נדודיו מעיר לעיר‪ ,‬פגש מיצקביץ'‬
‫דמויות רבות‪ ,‬אנשי רוח‪ ,‬סטודנטים ועוד‪ ,‬ובכך יצר תשתית משמעותית לזרימה של‬
‫רעיונות‪.‬‬
‫את נדודיו החל מיצקביץ' בהמבורג‪ ,‬ומשם המשיך לברלין‪ .‬בביקורו באוניברסיטה של‬
‫ברלין‪ ,‬הוא נפגש עם סטודנטים פולנים רבים שלמדו שם‪ ,‬ואף הצטרף אליהם לשמוע‬
‫שיעורים של הגל‪ .‬מיצקביץ' לא קיבל את גישותיו של הגל‪ ,‬וביקר אותן קשות‪ 57 .‬ביקורת‬
‫זו גרמה לוויכוחים בינו לבין הסטודנטים הפולנים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬ביקורתו של על הגל מספקת‬
‫תובנה נוספת לגבי מקומו של מיצקביץ'‪ ,‬כדמות שמייצגת העברה וזרימה של רעיונות‪.‬‬
‫אמנם מיצקביץ' היה נשא של רעיונות‪ ,‬אך הוא היה נשא ביקורתי‪ .‬לא נראית מצידו‬
‫התייחסות מעריצה כלפי הרעיונות המערביים באשר הם‪ ,‬אלא גישה ביקורתית‪ ,‬והמפגש‬
‫עם הגל הוא דוגמא בולטת לעניין זה‪.‬‬
‫‪F56‬‬
‫מברלין המשיך מיצקביץ' לויימאר‪ ,‬עירו של גיתה‪ .‬גיתה כבר שמע על מיצקביץ' ואף הכיר‬
‫את תרגום שיריו לגרמנית‪ ,‬וקיבל אותו כאורח בביתו למספר ימים‪ .‬שהייתו של מיצקביץ'‬
‫במחיצת הדמות החשובה ביותר של התרבות המערבית של התקופה‪ ,‬מוסיפה נדבך‬
‫נוסף לתהליך של זרימת הרעיונות‪.‬‬
‫מויימאר המשיך מיצקביץ' לדרזדן‪ ,‬ואחר כך לפראג‪ .‬בפראג הוא פגש את המשורר‬
‫הפטריוט הצ'כי‪ ,‬וצלאב האנקה‪ ,‬ולמד ממנו על תחיית הספרות הצ'כית‪ .‬לאחר מכן הגיע‬
‫לציריך‪ ,‬וונציה‪ ,‬מילאנו‪ ,‬פירנצה ולבסוף התיישב ברומא‪.‬‬
‫ברומא הוא פגש אישים שונים‪ ,‬טייל‪ ,‬נסחף בחיים החברתיים‪ ,‬ספג חוויות‪ ,‬וניהל חיי‬
‫אהבה סוערים‪ .‬בכל התקופה הזו‪ ,‬מאז שיצא את רוסיה‪ ,‬הוא כמעט ולא יצר‪.‬‬
‫התפנית – מרד ‪1830‬‬
‫אורח חיים זה של מיצקביץ' השתנה לחלוטין לאחר ששמע על ההתקוממות בפולין‬
‫הקונגרסאית‪ ,‬בנובמבר ‪ .1830‬הוא ניסה להגיע לפולין ולהצטרף למורדים‪ ,‬אך לאחר‬
‫שהתברר לו שהמרד נכשל‪ ,‬הוא חזר לרומא‪ .‬מכאן והילך שינה מיצקביץ' לחלוטין את‬
‫אורח חייו‪ .‬הוא החל להתרחק מחיי החברה וחזר ליצירה‪ .‬פגישותיו עם גולים פולנים‬
‫רבים‪ ,‬שהשתתפו במרד‪ ,‬וסיפרו לו על האירועים בגוף ראשון‪ ,‬הביאו אותו לגל של‬
‫השראה ויצירה‪ ,‬שכלל שירים רבים בנושא המרד‪ ,‬כמו כן התגבר בקרבו רגש הגעגועים‬
‫למולדת‪ ,‬וגם על כך כתב יצירות רבות‪ .‬בהקשר זה יש להזכיר את יצירתו הגדולה ביותר‪,‬‬
‫"פאן תדיאוש"‪ ,‬שאמנם נכתבה כעבור ארבע שנים‪ ,‬אך מבטאת בצורה המשמעותית‬
‫ביותר את רגשות הכיסופים לפולין‪ ,‬שחש מיצקביץ' באותה התקופה‪" .‬פאן תדיאוש" היא‬
‫יצירה של ‪ 12‬ספרים בחרוזים‪ ,‬על חיי האצולה בליטא בשנים ‪ ,1812 - 1811‬סביב‬
‫הצפייה לבואו של נפוליאון‪ .‬מיצקביץ' הציג בספר זה תמונת חיים רב צדדית של העם‬
‫הפולני‪ ,‬על מנהגיו‪ ,‬דמויותיו‪ ,‬ונופי חייו‪ .‬טלמון כותב‪ ,‬כי הרומנטיקה היא שירת‬
‫הערגה‪ 58 .‬ניתן למצוא אלמנט זה ברבות מיצירותיו של מיצקביץ' ובמיוחד ביצירה זו‪,‬‬
‫המשופעת געגועים וכיסופים למולדת‪ ,‬כמו למשל בשורות הפתיחה‪:‬‬
‫‪F57‬‬
‫ליטא מולדתי ! את לבריאות נמשלת !‬
‫רק איש אבד לו‪ ,‬נפשו המייחלת‬
‫תדע הוקירך‪ .‬עתה תפארתך המלאה‬
‫אראה ואציירה‪ ,‬כי נפשי לך כמהה !‬
‫בתקופה זו של פרץ היצירה המתחדש‪ ,‬עסק מיצקביץ' במקביל ליצירותיו המקוריות‪ ,‬גם‬
‫בתרגום לפולנית של "גיאור" לביירון‪ .‬ביחסו ל"גיאור" ניכר השינוי שחל במיצקביץ'‪.‬‬
‫‪ 57‬ליכטנבום‪ ,‬עמוד ‪.55‬‬
‫‪ 58‬טלמון‪ ,‬עמוד ‪.145‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫בצעירותו העריץ המשורר הפולני את ביירון ותרגם רבות מיצירותיו‪ .‬בשלב זה של חייו‪,‬‬
‫ביקש להתמקד ביצירה מקורית‪ ,‬העוסקת בפולין וברעיונות שחרורה‪ ,‬ותרגום ביירון היה‬
‫לו לזרא‪ .‬הוא המשיך בתרגום אך ורק מתוך צרכים חומריים‪ .‬על כך מעידים קטעים‬
‫ממכתביו‪..." :‬את 'גיאור' הנוכל והטרדן סיימתי‪ ,‬בלע ממני למעלה מירח ימים‪'...‬גיאור'‬
‫הפטאלי בתיקוניו ובהעתקתו‪ ,‬שעממני והוגיעני באופן נורא והפסיק את עבודותיי‬
‫החשובות ביותר‪ .‬סוף סוף סיימתיו‪ ,‬שכן הבטיחו לי כסף‪ 59 ."...‬מתוך העובדה‬
‫שמיצקביץ' התבסס כלכלית‪ ,‬באותם הימים‪ ,‬בעיקר על תרגום יצירות מערביות לפולנית‪,‬‬
‫ניתן להסיק שהיה ביקוש רב ליצירות מתורגמות אלה‪ ,‬עניין שמעיד על התהליך‬
‫המתמשך של זרימת רעיונות מערביים לפולין‪.‬‬
‫‪F58‬‬
‫כמה חודשים לאחר כשלון המרד בפולין‪ ,‬עבר מיצקביץ' לפריז‪ ,‬שם התרכזה מרבית‬
‫הגולה הפולנית‪ ,‬ובתוכה‪ ,‬כאמור‪ ,‬חלק גדול מאנשי הרוח והמעוררים הלאומיים‪ .‬עם‬
‫הגעתו לפריז‪ ,‬הוא מצא את עצמו במרכז החיים הפוליטיים והאינטלקטואליים של‬
‫הגולים‪ .‬אלה היו מאוד סוערים ומפולגים ביניהם ברעיונותיהם הפוליטיים‪ ,‬לגבי עתידה‬
‫של פולין לאחר שתשתחרר מעול זרים‪ .‬מיצקביץ' לא היה שותף לתסיסה בקרב הגולים‪,‬‬
‫הוא העדיף להתרכז ביצירה‪ ,‬דרכה ביקש לאחד את הניצים למען המטרה של שחרור‬
‫פולין‪ .‬במסגרת זו כתב שני ספרים חשובים ביותר‪ ,‬הם "ספר העם הפולני" ו"ספר הגולה‬
‫הפולנית"‪ ,‬ועליהם נפרט בפרק הבא‪.‬‬
‫בינתיים נציין ששני ספרים אלה תורגמו במהרה לצרפתית‪ ,‬והיו בעלי השפעה רבה‬
‫בקרב הפולנים ובקרב אינטלקטואלים צרפתיים ואיטלקיים‪ .‬בצרפת אף נכתב חיקוי של‬
‫הספרים הללו‪ 60 .‬השפעת כתביו אלה של מיצקביץ' ניכרה לא רק במערב‪ ,‬אלא גם‬
‫במזרח אירופה‪ .‬אינטלקטואל אוקראיני כתב ספר שחיקה את הרעיונות של מיצקביץ' וגם‬
‫ציטט אותו במפורש‪ .‬ספר זה השפיע על התעוררות המודעות הלאומית האוקראינית‪61 .‬‬
‫נוסף לספרים אלה‪ ,‬זכו גם קבצי שירים ומאמרים שונים‪ ,‬פרי עטו של מיצקביץ'‪,‬‬
‫לתרגומים במזרח אירופה ובמערבה‪.‬‬
‫‪F59‬‬
‫‪F60‬‬
‫בנוסף לספרים שכתב‪ ,‬היה מיצקביץ' שותף בייסוד ובעריכת כתב עת בשם "הגולה‬
‫הפולני"‪ ,‬החל מסוף שנת ‪.1832‬‬
‫המפנה בחייו לאחר ‪ ,1830‬התאפיין גם בשאיפה להתמסר לחיי משפחה‪ .‬הוא התחתן‬
‫בשנת ‪ ,1834‬בגיל ‪ ,36‬עם צלינה שימנובסקי‪ ,‬בתה של פסנתרנית פולנית מפורסמת‪,‬‬
‫שנענתה למכתבו‪ ,‬עזבה את ורשה והגיעה לפריז‪.‬‬
‫לאחר זמן מה עברה המשפחה ללוזאן שבשוויץ‪ ,‬שם קיבל מיצקביץ' מישרה באקדמיה‪.‬‬
‫בשל מצבה הבריאותי הקשה של אשתו‪ ,‬הם שבו כעבור מספר שנים לפריז‪ .‬בפריז‬
‫התקבל מיצקביץ' לעבודה כמרצה לספרות סלאבית בקולג' דה פרנס‪ ,‬בקתדרה‬
‫ללימודים סלאביים‪ .‬לעצם העובדה שהוקמה קתדרה ללימודים סלאביים בפריז‪ ,‬יש‬
‫משמעות רבה בנושא זרימת הרעיונות‪ .‬העברת הרעיונות‪ ,‬לפחות במקרה הפולני‪ ,‬לא‬
‫הייתה חד – כיוונית והקמת הקתדרה מעידה על עניין גובר של המערב בתרבות‬
‫הסלאבית‪.‬‬
‫בתקופת הוראתו בקולג' דה פרנס )‪ (1840-1844‬נתפס מיצקביץ' לרעיונותיו של‬
‫המיסטיקן הפולני אנדז'י טוביאנסקי )‪ .(Andrzej Towianski‬טוביאנסקי היה פולני מליטא‪,‬‬
‫שגלה למערב אירופה ושם נדד והטיף תורות משיחיות‪ ,‬על בסיס להט האמונה‪,‬‬
‫היטהרות ושמירת מוסר אנושי גבוה באופן קיצוני‪ .‬רבים מהגולים הפולנים נסחפו אחר‬
‫תנועתו המשיחית של טוביאנסקי‪ ,‬וביניהם גם מיצקביץ'‪ .‬ההתקרבות לטוביאנסקי נבעה‬
‫הן מריפוי בדרך נס‪ ,‬כביכול‪ ,‬שריפא המיסטיקן את אשתו החולה של מיצקביץ'‪ ,‬הן בשל‬
‫בסיס חזק של דעות דומות ורעיונות משיחיים משותפים‪ ,‬והן בזכות אישיותו הכריזמטית‬
‫של טוביאנסקי‪ 62 .‬מיצקביץ' הפך לשופר ולבמה של טוביאנסקי‪ ,‬והשתמש לצורך העניין‬
‫בשיעוריו באוניברסיטה‪ .‬מצב זה הביא‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לסיום תפקידו באוניברסיטה‪63 .‬‬
‫‪F61‬‬
‫‪F62‬‬
‫‪ 59‬ליכטנבום‪ ,‬עמודים ‪.83 – 82‬‬
‫‪60Walicki Andrzej“ ,Philosophy and romantic nationalism: the case of Poland”, p.‬‬
‫להלן ‪ -‬וליצקי(‪251 (.‬‬
‫‪ 61‬שם‪ ,‬עמוד ‪.252‬‬
‫‪ 62‬שם‪ ,‬עמודים ‪253 – 254‬‬
‫‪ 63‬ליכטנבום‪ ,‬עמוד ‪.104‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫לאחר זמן קצר‪ ,‬התרחק מיצקביץ' מחוגו של טוביאנסקי והקים חוג משלו‪ ,‬בו דיבר על‬
‫מהפכה אקטיבית ושילוב בין פולנים ויהודים לצורך כך‪ .‬במסגרת פעילותו זו‪ ,‬הוא הגיע‬
‫לרומא‪ ,‬שם נפגש פעמיים עם האפיפיור על מנת לבקש את עזרתו בשחרור פולין‪.‬‬
‫חלומות להקמה מחדש של הלגיונות הפולניים‬
‫במהלך ביקורו של מיצקביץ' ברומא‪ ,‬פרצה במקום מהפכת ‪ 64 1848.‬המהפכה באיטליה‬
‫לבשה צורה של מלחמת עצמאות מול האימפריה ההבסבורגית‪ .‬בהשפעתה‪ ,‬החל‬
‫מיצקביץ' להתמקד ברעיון של תחיית הלגיונות הפולניים‪ .‬לגיונות כאלה נוצרו לראשונה‬
‫בתקופת המלחמות הנפוליוניות‪ ,‬זמן קצר לאחר אובדן העצמאות הפולנית‪ ,‬והצטרפו‬
‫לצבא הצרפתי במלחמתו בחזית האיטלקית‪ .‬כעת ביקש מיצקביץ' לחדש את הלגיונות‬
‫וללחום שוב באיטליה‪ ,‬הפעם את מלחמת השחרור של האיטלקים מהאוסטרים‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪F‬‬
‫בתחילה‪ ,‬מאמציו של מיצקביץ' לא העלו פרי‪ ,‬וגדוד המתנדבים שלו הורכב מ – ‪ 14‬איש‬
‫בלבד‪ ,‬אך בהמשך הצטרפו מנהיגים נוספים‪ ,‬הגדודים גדלו וחלקם‪ ,‬אכן‪ ,‬השתתף‬
‫בקרבות באיטליה‪65 .‬‬
‫‪F64‬‬
‫נושא הלגיונות עלה שוב כעבור מספר שנים‪ ,‬עם פרוץ מלחמת קרים‪ ,‬היא מלחמת רוסיה‬
‫עם תורכיה בשנים ‪ .1853-1856‬מלחמה זו עוררה מחדש את רוחו של מיצקביץ'‪ ,‬כמו גם‬
‫את רוחם של רבים אחרים‪ ,‬שקיוו שמלחמה כלל אירופאית תפתור את בעיית פולין‪,‬‬
‫במיוחד לאחר שאנגליה וצרפת הצטרפו למלחמה לצידה של תורכיה‪ .‬רבים‪ ,‬כולל יוזף‬
‫בם‪ 66 ,‬הגיעו לתורכיה‪ ,‬כדי לסייע לצבא התורכי במלחמה‪ .‬גם מיצקביץ' רצה בכך‪ ,‬אך‬
‫בשלב זה של חייו לא יכול היה לעזוב את אשתו‪ ,‬שלא הייתה בקו הבריאות‪ ,‬ואת ששת‬
‫ילדיהם‪.‬‬
‫‪F65‬‬
‫ב ‪ 1855 -‬נפטרה אשתו‪ ,‬לאחר מחלה קשה‪ ,‬ואז חזר מיצקביץ' לנושא הלגיונות‪.‬‬
‫בשליחותו של ראש הגולה הפולנית בפריז‪ ,‬הנסיך אדם צ'רטוריסקי‪ 67 ,‬הוא הגיע‬
‫לקושטא‪ ,‬לסייע בארגון הלגיונות הפולנים‪ ,‬שילחמו לצד התורכים‪ .‬נזכיר‪ ,‬שבנוסף‬
‫למטרה עיקרית זו‪ ,‬שאף מיצקביץ' גם להקים לגיון יהודי‪ ,‬שיפעל במסגרת הלגיונות‬
‫הפולנים‪ ,‬ואף דאג להקמתו של בית כנסת במחנה הצבאי בקושטא‪ ,‬לטובת הלוחמים‬
‫היהודים‪.‬‬
‫‪F6‬‬
‫מיצקביץ' הגיע לקושטא בספטמבר ‪ .1855‬במהלך פעילותו שם הוא חי חיים צבאיים לכל‬
‫דבר‪ :‬ישן באוהל תורכי‪ ,‬השתתף בסקירות הצבאיות ובציד‪ ,‬כל זאת כשהוא בן ‪68 57.‬‬
‫כעבור חודשיים הכריעו אותו התנאים‪ ,‬הוא חלה ותוך זמן קצר נפטר‪ ,‬ב – ‪ 26‬בנובמבר‬
‫‪.1855‬‬
‫‪67‬‬
‫‪F‬‬
‫ארונו הושט לפריז על מנת שייקבר לצד אשתו‪ .‬בשנת ‪ 1890‬נפתח קברו ועצמותיו‬
‫הועברו בטקס חגיגי לקתדרלה שבארמון הואוול בקרקוב‪ ,‬שם קבורים גדולי האומה‬
‫הפולנית‪.‬‬
‫מיצקביץ' נחשב עד היום כמשורר הפולני הלאומי‪ ,‬מעין "ביאליק פולני"‪ ,‬ופסלים בדמותו‬
‫מוצבים בערים רבות ברחבי פולין‪.‬‬
‫בחייו ובכתיבתו ביטא מיצקביץ' את הרוח של הלאומיות הרומנטית הפולנית‪ ,‬והיה אחד‬
‫ממעורריה‪.‬‬
‫בפרק הבא נבחן את האלמנטים המרכזיים ברוח זו‪ ,‬ואת מקומם בהיסטוריה‬
‫האינטלקטואלית של התקופה‪.‬‬
‫‪ 64‬שם‪ ,‬עמוד ‪.108‬‬
‫‪ 65‬שם‪ ,‬עמודים ‪.112 – 109‬‬
‫‪ 66‬על יוזף בם ראה פירוט בפרק הבא‪.‬‬
‫‪ 67‬הנסיך אדם צ'רטוריסקי )‪ :(1861 – 1770 ,Czartoryski‬מדינאי פולני בולט‪ ,‬התחנך במערב‬
‫אירופה‪ ,‬לאחר החלוקה‬
‫השלישית של פולין שמש כיועץ בכיר של הצאר‪ ,‬לאחר המרד של ‪ 1830‬הוא גלה לפריז‪ ,‬שם הנהיג‬
‫את הגולים הפולנים‬
‫ובעצם הווה את המדינאי הפולני החשוב ביותר של התקופה‪.‬‬
‫‪ 68‬ליכטנבום‪ ,‬עמוד ‪.125‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫רעיונות הלאומיות הרומנטית הפולנית‬
‫ניתן לעמוד על תכני הלאומיות הרומנטית הפולנית דרך שני הספרים החשובים‬
‫שמיצקביץ' פרסם בשנת ‪" :1832‬ספר העם הפולני" ו"ספר הגולה הפולנית"‪.‬‬
‫"ספר העם הפולני" הוא ספר היסטוריה‪ ,‬שמתאר את תולדות העם הפולני מראשית‬
‫הבריאה ועד אובדן העצמאות‪ ,‬תוך ניסיון לעורר אהבה לעבר‪ ,‬לשמור על הרוח הפולנית‬
‫ולחזק את הרגש הלאומי של הגולים‪.‬‬
‫בכתיבת ספר זה ניתן לזהות את השפעתו של ההיסטוריון יואכים ללוול על מיצקביץ'‪,‬‬
‫בעצם הכתיבה ההיסטורית ובבחירת הדגשים בתיאור ההיסטוריה הפולנית‪.‬‬
‫ב"ספר הגולה הפולנית" העלה מיצקביץ' את הצורך באחדות בין הגולים‪ .‬למחבר הספר‬
‫הייתה ביקורת קשה על חוסר האחדות והמאבקים הפנימיים‪ ,‬שהתנהלו בקרב הגולים‬
‫בפריז‪ .‬הוא ביקש ליצור אחדות ושיתוף פעולה בין הגולים למען המטרה המשותפת של‬
‫שחרור פולין‪69 .‬‬
‫‪F68‬‬
‫"ישו בקרב האומות"‬
‫בספרים אלה תיאר מיצקביץ' את פולין כבחיר העמים‪ ,‬והשווה את קורותיה של האומה‬
‫הפולנית לישו – חייו‪ ,‬עינוייו ותחייתו‪ .‬הוא טען שפולין נצלבה פוליטית‪ ,‬והשווה זאת‬
‫לצליבת גופו של ישו‪ .‬הוא ערך הקבלה בין סבלם של הפולנים לבין סבלו של ישו‪ ,‬שהיווה‬
‫קורבן למען האנושות כולה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬כפי שתחייתו של ישו אמורה‪ ,‬כביכול‪ ,‬להביא‬
‫ישועה לעולם כולו‪ ,‬כך גם תחייתה של פולין‪ ,‬בדמות חזרתה לחיים עצמאיים‪ ,‬אמורה‬
‫להביא ישועה לאומות כולן‪ ,‬כלומר חופש ושחרור לכל האומות‪ 70 .‬לכן מכנה מיצקביץ'‬
‫את פולין "ישו בקרב האומות"‪.‬‬
‫‪F69‬‬
‫משימתם של הפולנים היא להביא לגאולה על ידי הקרבה ומרד כמו‪-‬צלבני נגד העולם‬
‫הישן‪ .‬דבר זה הופך את תפקידה של פולין לאוניברסלי‪ ,‬ואת מאבקה למען עצמאותה‬
‫למאבק למען האומות כולן ושחרורן‪ .‬על כן נתפסו הפולנים‪ ,‬בעיני עצמם וגם בעיני רבים‬
‫אחרים‪ ,‬כאליטה של גבורה ושל הקרבה עצמית‪ ,‬כ"אבירי החירות האוניברסלית" או‬
‫כ"אבירי המהפכה האירופאית"‪ 71 .‬אין זה פלא‪ ,‬שהגורמים השמרנים באירופה ראו‬
‫בפולנים את "הנשאים העיקריים" של "המגפה המסוכנת של זכויות האדם והאזרח"‪72 .‬‬
‫‪F70‬‬
‫‪F71‬‬
‫ברעיונות הללו יש אלמנט דתי מאוד חזק‪ .‬הלאומיות הפולנית משולבת‪ ,‬בצורה‬
‫משמעותית ובאופן בלתי נפרד‪ ,‬עם האלמנט הדתי‪ ,‬הקתולי‪ .‬זוהי לאומיות מאוד‬
‫נוצרית‪ 73 .‬זהו דבר מעניין‪ ,‬שכן במרבית המקרים היה הלאום מעין תחליף לדת‪ ,‬זהות‬
‫שעלתה במקביל לירידת מעמדה של הדת‪ ,‬אך במקרה של פולין הלאום והדת משולבים‬
‫באופן הדוק ביניהם‪ .‬לכך מתחבר הטיעון שהצגנו בפרק הראשון‪ ,‬לפיו אחד הרבדים‬
‫שבהם נאחזו הפולנים אל מול תהליכי הרוסיפיקציה והגרמניזציה היה הרובד הדתי‪.‬‬
‫‪F72‬‬
‫נוסף לפן הדתי בלאומיות הפולנית‪ ,‬קיים גם אלמנט משיחי מאוד בולט‪ ,‬שמתאים לרוח‬
‫התקופה והוא רומנטי באופיו‪ .‬המשיחיות באה לידי ביטוי ברעיון של פולין כ"ישו בקרב‬
‫האומות" ובתפיסת תפקידה של פולין ותפקידם של הפולנים במאבק על רעיון החופש‬
‫האוניברסאלי‪ ,‬כלומר בתוכנית הגאולה‪ .‬יש לציין שהמשיחיות הייתה "אופנתית" באותה‬
‫תקופה במערב אירופה‪ ,‬כך שניתן לזהות בהקשר זה אלמנטים של זרימת רעיונות‬
‫מהמערב למחשבה הפולנית‪ ,‬אך בפולין הייתה הקצנה של רעיון זה‪74 .‬‬
‫‪F73‬‬
‫"למען חירותנו וחירותכם"‬
‫מתוך תפיסת הפולנים כ"ישו בקרב האומות" התפתחה תפיסה נוספת‪ ,‬המתייחסת‬
‫לסולידאריות בין האומות‪ .‬הפולנים יילחמו עבור שחרור וחופש‪ ,‬לא רק של פולין‪ ,‬אלא‬
‫‪ 69‬וליצקי‪ ,‬עמוד ‪.248‬‬
‫‪ 70‬שם‪ ,‬עמודים ‪.249 – 248‬‬
‫‪ 71‬טלמון‪ ,‬עמוד ‪.108‬‬
‫‪ 72‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.163‬‬
‫‪ 73‬שם‪ ,‬עמוד ‪.169‬‬
‫‪ 74‬וליצקי‪ ,‬עמוד ‪.251‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫של כל מקום שאיננו חופשי‪ ,‬מתוך שלוש סיבות‪ .‬האחת היא תפיסת תפקידם המשיחי‪,‬‬
‫כפי שתיארנו לעיל‪ ,‬השנייה היא הערכתם שנפילת הסדר הישן‪ ,‬משמעה נפילת‬
‫האימפריות שכבשו את פולין‪ ,‬והשלישית היא הצפייה שעזרתם לעמים אחרים תגרום‬
‫בהמשך לעמים אלה להלחם לצד פולין למען שחרורה שלה‪.‬‬
‫לחימה למען החופש‪ ,‬כרעיון אוניברסאלי‪ ,‬הוא נושא חשוב מאוד ברומנטיקה הפולנית של‬
‫התקופה‪ .‬בכל מקום באירופה בו היו תנועות מהפכניות נגד הסדר הישן‪ ,‬היו גולים‬
‫פולנים שלקחו בכך חלק‪ ,‬כפי שכתב ההיסטוריון נורמן דייויס‪" :‬בתקופה זו היו פולנים על‬
‫כל בריקדה באירופה"‪ 75 .‬כלומר‪ ,‬רעיונות הרומנטיקה הפולנית מדברים על עזרה הדדית‬
‫בין האומות במאבקן לחירות‪" .‬למען חירותנו וחירותכם"‪.‬‬
‫‪F74‬‬
‫מיצקביץ' הביע וייצג רעיון זה‪ ,‬לא רק בשני הספרים משנת ‪ ,1832‬אלא גם בפועלו‬
‫בנושא הלגיונות הפולניים‪ ,‬כפי שתיארנו לעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא ייסד בפריז‪ ,‬בשנת ‪,1849‬‬
‫כתב עת בשם "בימת העמים"‪ ,‬שהתבסס על רעיון זה‪ .‬זה היה כתב עת פוליטי‬
‫בצרפתית‪ ,‬שבוטאו בו רעיונות של חופש ושל סולידאריות בין העמים‪ ,‬במאבקם המשותף‬
‫למען החירות‪ .‬השלטונות הצרפתיים בתקופת הריאקציה לאירועי ‪ 1848‬אסרו את כתב‬
‫העת ואף בצעו מאסרים בקרב חברי המערכת‪.‬‬
‫הדוגמא הבולטת ביותר ליישום הרעיון הפולני של "למען חירותנו וחירותכם"‪ ,‬היא דמותו‬
‫של הגנרל הפולני יוזף בם )‪.(1795 - 1850 ,Bem‬‬
‫בם נולד עם החלוקה השלישית‪ ,‬בטרנוב שבגליציה המערבית‪ .‬בצעירותו הצטרף לצבא‬
‫נפוליאון בפלישתו לרוסיה‪ .‬לאחר מכן התקדם בדרגות הפיקוד של צבא נסיכות ורשה‬
‫ובהמשך בצבא של פולין הקונגרסאית‪.‬‬
‫במרד ‪ 1830‬השתתף בם כקצין בכיר‪ ,‬מפקד חיל התותחנים‪ .‬אחרי דיכוי המרד נמלט‬
‫לפריז‪ ,‬ושם לימד מתמטיקה‪ ,‬אך לא לזמן רב‪ .‬עם פרוץ אירועי אביב העמים‪ ,‬הצטרף‬
‫לצבא ההונגרי שנלחם נגד בית הבסבורג‪ .‬קושוט מסר לידי בם את הפיקוד על כל‬
‫טרנסילבניה‪ .‬לאחר דיכוי המרד ההונגרי‪ ,‬נמלט בם לתורכיה‪ ,‬שם עסק בארגון מחדש של‬
‫הצבא התורכי‪ .‬בתורכיה הוא התאסלם וקיבל שם מוסלמי‪ .‬הוא התקדם בתפקידים בצבא‬
‫התורכי וסיים את חייו כמושל אזור חלב שבסוריה‪ ,‬תפקיד שקיבל לאחר שהציל מטבח‬
‫את אוכלוסייתה הנוצרית של חלב‪.‬‬
‫בם הוא דוגמא מיוחדת ליישום הרעיון של "למען חירותנו וחירותכם"‪ ,‬אך אין הוא היחיד‪.‬‬
‫הוא חלק מתופעה מאוד רחבה‪ .‬פולנים החלו להשתתף בצבאות של "כוחות השינוי" עוד‬
‫בימי צבא נפוליאון‪ ,‬אליו הצטרפו גם פולנים כבודדים וגם לגיונות שלמים‪ .‬בהמשך לכך‪,‬‬
‫השתתפו לגיונות פולנים לצד איטליה במלחמתה בהבסבורגים ב – ‪ ,1848‬ובאופן כללי‬
‫השתתפו פולנים רבים במהפכות אביב העמים‪ ,‬בכל מקום שבו הן פרצו‪.‬‬
‫כך שנראה‪ ,‬שאכן הפולנים באותה תקופה קיבלו והגשימו את הרעיון של תפקידם‬
‫המיוחד‪ ,‬להלחם למען רעיון החופש‪ ,‬כחלק ממאמצם להביא את הגאולה לפולין ולאומות‬
‫כולן‪ .‬התפיסה של תפקידם המיוחד של הפולנים‪ ,‬משתלבת ברעיונות הכלליים של‬
‫התקופה‪ ,‬שכל אומה יש תפקיד מיוחד‪.‬‬
‫כמו כן מתחברת תפיסה זו לתודעתם העצמית של הפולנים כלאום מגן וכמדינת סף‬
‫המגינה על האחרים‪ :‬מגינת המזרח מפני המערב‪ ,‬מגינת המערב מפני המזרח ומגינת‬
‫העולם הנוצרי מפני העולם המוסלמי‪.‬‬
‫התודעה של פולין כמגינה על המזרח מפני המערב‪ ,‬קשורה לניצחונם של הפולנים על‬
‫האבירים הטאוטונים הגרמאניים‪ ,‬בקרב גרונוואלד בשנת ‪ .1410‬קרב זה סימל עבור‬
‫הפולנים מאבק למען עצמאות‪ ,‬ואת היותם בריקדה אחרונה שעצרה את התפשטות‬
‫השבטים הגרמאניים מזרחה‪.‬‬
‫התודעה של פולין כמגנת המערב מפני המזרח‪ ,‬קשורה לניצחון הצבא הפולני על צבא‬
‫הקוזקים של חמיילניצקי‪ ,‬שבעקבותיו נסוגו הקוזקים אל מעבר לדנייפר‪ .‬אומנם היה זה‬
‫ניצחון חלקי בלבד‪ ,‬אך הוא חיזק את התודעה של ההקרבה הפולנית למען אומות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪ 75‬דויס‪ ,‬עמוד ‪.166‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫כמו כן מופיעה התפיסה של פולין כמגנת העולם הנוצרי הקתולי‪ .‬לכך קשור במיוחד‬
‫אירוע הצלת העיר וינה על ידי הפולנים‪ ,‬בראשם המלך הפולני יאן סובייצקי )‪,Sobieski‬‬
‫‪ .(1696 - 1629‬בשנת ‪ 1683‬הגיע סובייצקי לעזרת וינה‪ ,‬שהייתה במצור תורכי‪ .‬הוא‬
‫הצליח להדוף את המוסלמים‪ ,‬ובכך נודע כמי שעצר את התפשטות האיסלאם באירופה‬
‫בעת החדשה‪.‬‬
‫מיצ'קביץ' הדגיש נקודות אלה של ההיסטוריה הפולנית‪ ,‬ב"ספר העם הפולני"‪ ,‬ובכך‬
‫חיזק אלמנט נוסף בלאומיות הרומנטית הפולנית‪.‬‬
‫באחד ממאמריו של מיצ'קביץ'‪ ,‬הוא כתב בעד השיגעון ונגד ההיגיון והרציונליזם‪.‬‬
‫ההיגיון‪ ,‬כך כתב‪ ,‬צריך לפעול בחיי היומיום של היחיד‪ ,‬אבל כשמדובר במצב חירום‬
‫לאומי‪ ,‬רק השיגעון יוביל להצלחה‪ 76 .‬זהו רעיון שעובר כחוט השני ברבים מכתביו של‬
‫המשורר הלאומי‪ ,‬כבר מראשית דרכו‪ ,‬כפי שהראנו כדוגמא בפרק הראשון‪ ,‬בשיר‬
‫"‪ ."Romantycznosc‬רעיונות אלה מוסיפים אלמנט רומנטי חשוב‪ ,‬של העדפת הרגש על‬
‫פני הרציונליזם‪ ,‬סערת התלהבות‪ ,‬והירואיזם‪ ,‬רעיונות שמשתלבים היטב בתפיסת‬
‫הלאומיות הרומנטית הפולנית‪ ,‬כפי שתיארנוה לעיל‪ .‬זוהי רומנטיקה אקטיבית‪ ,‬ויש לציין‬
‫כי מיצ'קביץ' לא היה רק נאה דורש‪ ,‬כי אם גם נאה מקיים‪ ,‬בחייו ובמותו‬
‫‪F75‬‬
‫סיכום‬
‫אדם מיצ'קביץ' הוא גדול משוררי פולין‪ ,‬ממעורריה הלאומיים החשובים ביותר‪ ,‬והראשון‬
‫בשורת היוצרים של תקופת הפריחה בספרות הפולנית בראשית המאה ה – ‪.19‬‬
‫מיצ'קביץ' אינו מייצג את פולין כולה‪ ,‬אך לדעתנו בהחלט ניתן לראות בו סמל לפולין של‬
‫התקופה‪.‬‬
‫פולין של המאה ה – ‪ 19‬היא פולין של התלהבות לאומית‪ ,‬רומנטיקה‪ ,‬הירואיזם‪ ,‬ופרץ‬
‫תרבות ויצירה‪ ,‬וכך בדיוק ניתן להגדיר גם את מיצ'קביץ' עצמו‪ .‬תולדותיה של פולין‬
‫במאה ה – ‪ 19‬סוערים ומלאי אירועים ותהפוכות‪ ,‬וכך גם תולדות חייו של מיצ'קביץ'‪ .‬וכפי‬
‫שפולין של המאה ה – ‪ 19‬היא דמות וירטואלית בלבד‪ ,‬שכן איננה קיימת כישות פוליטית‬
‫ומדינית‪ ,‬כך גם הייתה אהבתו של מיצ'קביץ' אליה וירטואלית בלבד‪ ,‬שכן הוא עזב את‬
‫אדמת ליטא בגיל צעיר יחסית ומאז מעולם לא שב למולדתו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כף רגלו מעולם‬
‫לא דרכה על אדמתה של פולין גופא‪ ,‬אלא על אדמת ליטא‪ ,‬שהייתה שותפה במאה‬
‫ה – ‪ 16‬לממלכה הגדולה המאוחדת של פולין – ליטא‪.‬‬
‫נוסיף‪ ,‬כי פולין של המאה ה – ‪ 19‬הייתה שותפה פעילה בתהליכים של זרימת רעיונות‬
‫באירופה‪ ,‬וכך גם מיצ'קביץ'‪ ,‬שלא היה רק שותף בתהליכי ההיסטוריה האינטלקטואלית‬
‫של התקופה‪ ,‬אלא גם אחד ממוביליה‪ ,‬וניתן לומר כי יותר מכל היה זה המשורר הלאומי‬
‫שהפך את פולין לצומת של זרימת רעיונות‪.‬‬
‫מיצקביץ' כצומת של זרימת רעיונות‬
‫הדוגמאות השונות של מעוררים לאומיים ממזרח אירופה‪ ,‬שהצגנו בקורס "היסטוריה‬
‫אינטלקטואלית של מזרח אירופה"‪ ,‬הציגו דמויות שבעיקר ספגו והעבירו לארצם רעיונות‬
‫מערביים‪ .‬האינטלקטואלים הבולטים של צ'כיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬הונגריה ומדינות אחרות במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬ספגו רעיונות דרך לימודים באוניברסיטאות מערביות ודרך קריאת ספרות‬
‫מערבית‪ .‬מיצ'קביץ' מייצג‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬דמות מסוג אחר‪ ,‬לא רק צינור חד כיווני של העברת‬
‫רעיונות‪ ,‬אלא צומת רב כיווני של זרימת רעיונות‪.‬‬
‫לכל מזרח אירופה זרמו רעיונות מהמערב‪ ,‬דרך לימודים ושהות במערב אירופה‪,‬‬
‫תרגומים ועיתונים‪.‬‬
‫פולין היא חלק בלתי נפרד מתופעה זו‪ ,‬שניכרת בפועלו של מיצ'קביץ' בעיקר בהעברת‬
‫רעיונות רומנטיים והרואיים‪ ,‬התעוררות לאומית וכיסופים למולדת ולשחרורה‪ .‬בפרק‬
‫השני הראנו כיצד ניתן לזהות השפעה רעיונית וסגנונית על מיצ'קביץ' מכיוון הזרם‬
‫הרומנטי שמקורו במערב אירופה‪ .‬השפעות הרומנטיקה ניכרו החל מכתביו הראשונים‬
‫של מיצ'קביץ'‪ ,‬דרך אלמנטים רבים בהגותו ובאורח חייו ועד למותו ההרואי בנוסח ביירון‪.‬‬
‫‪ 76‬וליצקי‪ ,‬עמוד ‪.251‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫ואולם המשורר הלאומי לא רק העביר לפולין רעיונות מערביים‪ ,‬אלא גם הביא אליה‬
‫השפעות מהמזרח‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬רעיונות אותם ספג בגלות ברוסיה ומתוך הקשרים האישיים‬
‫שיצר במהלכה‪ .‬דוגמאות לכך ראינו בתרגומיו לפושקין ולהוגים רוסים אחרים‪ ,‬וגם –‬
‫בדומה להעברת רעיונות מהמערב – ברעיונות שספג במזרח והביע בכתיבתו המקורית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬דרך מיצ'קביץ' התאפשרה זרימה של הרעיונות הפולניים‪ ,‬מחשבת מיצ'קביץ'‬
‫ואחרים‪ ,‬למזרח אירופה ולמערבה כאחד‪ .‬תרגום כתבי מיצ'קביץ' לשפות שונות והפצתם‬
‫במקומות שונים באירופה‪ ,‬הפכו את ההגות הפולנית‪ ,‬פרי עטו‪ ,‬לנגישים לקוראים לא‬
‫פולנים‪ .‬את הדי השפעותיו של מיצ'קביץ' על ההגות בזמנו ניתן לזהות בספרות‬
‫שנכתבה ברוחו‪ ,‬כמו הספר האוקראיני שהזכרנו בפרק ב'‪ ,‬או ספרים דומים בצרפתית‬
‫ובאיטלקית‪ .‬דוגמאות נוספות להשפעותיו תהיינה בקשרים האישיים עם פושקין‪,‬‬
‫שאפשרו השפעות אינטלקטואליות מזרחה‪ ,‬ובקשריו במערב‪ ,‬כמו גם פעילותו בקתדרה‬
‫ללימודים סלאביים בפריז‪ ,‬שאפשרו השפעות אינטלקטואליות מערבה‪.‬‬
‫כל אלה הפכו את מיצ'קביץ' לדמות בולטת בזרימת הרעיונות מפולין למזרח אירופה‬
‫ולמערבה‪ ,‬וכן מרחבי אירופה לפולין‪.‬‬
‫בתווך בין תהליך קליטת הרעיונות לבין תהליך העברתם‪ ,‬התרחש תהליך של ביקורת‬
‫וסינון ושל שילוב רעיונות מיובאים ברעיונות מקוריים‪ .‬בחלק מכתביו התרחק מיצ'קביץ'‬
‫מן הסגנון הרומנטי‪ ,‬והוא העדיף פעמים רבות את היצירה האישית המקורית‪ ,‬על פני‬
‫היצירה בהשפעה מערבית‪ .‬כמו כן ראינו ביחסו למחשבה ההגליינית‪ ,‬כיצד הוא ספג‬
‫רעיונות באופן ביקורתי ומבוקר‪ .‬בנוסף לספיגה הביקורתית‪ ,‬מיצ'קביץ' שילב את‬
‫הרעיונות המיובאים ברעיונות פולניים מקוריים‪.‬‬
‫כפי שכתבנו בראשית הסיכום‪ ,‬מיצ'קביץ' מוביל ומסמל את המתרחש בפולין כולה‬
‫בתקופתו‪ ,‬כך שכל האמור לעיל על המשורר הלאומי באופן אישי‪ ,‬נכון גם לגבי ההגות‬
‫הפולנית בכללה‪.‬‬
‫פולין‪ ,‬בזכות ההגות המיצקביצ'אית‪ ,‬אך גם בזכות הוגים פולנים אחרים‪ ,‬ספגה רעיונות‬
‫כלל אירופיים‪ .‬ניתן לראות בצורה בולטת למדי‪ ,‬כיצד הרעיונות המיובאים לפולין‬
‫השתלבו ברעיונות מקומיים מקוריים‪ ,‬ונוצרה תערובת מיוחדת‪ ,‬שהיא ספק פולנית או‬
‫ספק כלל מזרח אירופאית‪ ,‬אך פולין נראית לנו כמובילה וכבולטת במיוחד בהקשר זה‪.‬‬
‫נראה לנו כי יש צורך במחקר רחב יותר לגבי מידת היותה של תערובת זו פולנית או‬
‫מזרח אירופאית בכלל‪ ,‬אך במסגרת עבודה זו קצרה היריעה מכך‪ ,‬ואנו נסתפק להלן‬
‫בסיכום תוכנה של תערובת זו‪.‬‬
‫הלאומיות הרומנטית הפולנית – השראה אירופאית ומחשבה מקורית‬
‫הלאומיות הפולנית שהתעוררה בשנות העשרים בליטא‪ ,‬החלה עם רעיונות שהיו שאובים‬
‫מהרומנטיקה המערבית‪ .‬אופייה של הלאומיות הפולנית היה רומנטי במידה רבה‪ ,‬לפחות‬
‫עד למשבר של ניפוץ הרומנטיסיזם לאחר כשלון מרד ‪.1863‬‬
‫אבל‪ ,‬להשפעה המערבית על התהוותו ועל אופיו של הלאום‪ ,‬הצטרפו רעיונות פולנים‬
‫מקוריים‪ ,‬ובראשם האלמנט הקתולי החזק‪ .‬נוצר צירוף מיוחד בין דת ללאום‪ ,‬שכאמור‬
‫לעיל יש צורך בבירור עד כמה הוא פולני ועד כמה הוא כלל מזרח אירופאי‪ ,‬אך בכל אופן‬
‫הוא כלל איננו מערב אירופאי‪.‬‬
‫בהמשך לשילוב ייחודי זה‪ ,‬וכן בהשפעת התפיסה הכלל אירופאית במאה ה – ‪ ,19‬על כך‬
‫שלכל אומה יש תפקיד מיוחד‪ ,‬ניתן לזהות אלמנט פולני מקורי נוסף‪ ,‬הוא הרעיון של‬
‫פולין כ"ישו בין האומות" ותפיסת הייעוד המשיחי והאוניברסאלי של הפולנים‪ .‬לכך נוסיף‬
‫את התפיסה של מאבק נגד הסדר הישן "למען חירותנו וחירותכם" ואחוות העמים שהיא‬
‫טומנת בקרבה‪ .‬גם כאן ניתן לזהות מחשבה פולנית מקורית‪ ,‬לצד השפעות מהפכניות‬
‫ממזרח וממערב‪ ,‬הקוראות להפיכת הסדר הקיים‪ .‬רעיונות אלה רווחו לא רק במחשבה‬
‫הפולנית הפנימית‪ ,‬אלה גם באו לידי ביטוי בדימוי שהיה לפולנים בקרב אומות העולם‬
‫כ"אבירי המהפכה"‪ ,‬ויש לציין כי דימוי זה היה מוצדק במידה רבה‪.‬‬
‫כך שהמחשבה הלאומית הפולנית לא נולדה רק בכפיפות למחשבה המערבית והפצתה‬
‫במזרח אירופה‪ ,‬אלא כללה גם אלמנטים מקוריים חשובים‪ .‬אנו מעריכים שההתפתחות‬
‫המקורית קשורה בעוצמה רבה להתפתחויות ההיסטוריות והפנימיות של פולין‪.‬‬
‫בין היסטוריה אינטלקטואלית להיסטוריה פוליטית ‪ -‬מדינית‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫אנו מציעים כי זרימת הרעיונות – האופנים‪ ,‬הקצב‪ ,‬הכיוון‪ ,‬הפתיחות לקבל רעיונות‬
‫והיכולת לייצר ולשלב רעיונות מקוריים – תלויים הן באופיים וביכולותיהם של‬
‫האינטלקטואלים של התקופה‪ ,‬והן בהתפתחויות ההיסטוריות המקומיות‪.‬‬
‫ראשית ההתעוררות הלאומית הייתה קשורה למצבה של פולין בתקופת החלוקות ודיכוי‬
‫השלטונות הזרים‪ .‬בו בזמן שבמערב אירופה התגבשה והתחזקה הזהות הלאומית‪,‬‬
‫נעשה ניסיון לדכא את הזהות הפולנית‪ .‬אך דווקא ככל שתהליכי הרוסיפיקציה‬
‫והגרמניזציה איימו לחנוק את הלאומיות הפולנית ואת התרבות הפולנית‪ ,‬כך הלכו אלה‬
‫והתעצמו‪ .‬תקופת ההתקוממויות הייתה תקופה של התעוררות חזקה של הרוח הלאומית‪,‬‬
‫כולל מרידות חסרות סיכוי‪ ,‬ותקופה של שיא ביצירה הפולנית‪ .‬הלאום הפולני המשיך‬
‫להתקיים גם ללא מדינה‪ ,‬ולא נבלע תרבותית ולאומית בכובש ובחזק מבחינה פוליטית‪.‬‬
‫טלמון קרא ללאומיות הפולנית‪" :‬לאומיות מסוג אחר‪ ,‬מעין נוסח יהודי‪ ,‬לאומיותה של‬
‫אומה כבושה‪ ,‬מושפלת ומדוכאה‪ ,‬החולמת חלומות תחייה" ועוד המשיך טלמון וכתב‪:‬‬
‫"פטריוטיות פולנית הייתה דבקות ברעיון האומה‪ ,‬ומאחר ואין לה אחיזה בקרקע‪,‬‬
‫האחיזה הייתה בלבבות"‪.‬‬
‫ההיסטוריה הפולנית נושקת להיסטוריה המערבית וגם להיסטוריה של רוסיה‪ .‬קרבה זו‬
‫איננה מתבטאת בתחומי ההיסטוריה הפוליטית והצבאית בלבד‪ ,‬אלא גם בהיסטוריה‬
‫האינטלקטואלית‪ .‬התפתחות הרעיונות השונים בפולין קשורה קשר הדוק לא רק לזרימת‬
‫רעיונות מסביבתה‪ ,‬במיוחד מהמערב‪ ,‬אל תוך פולין‪ ,‬אלא גם להשפעות ההיסטוריה‬
‫הפוליטית – מדינית של מדינות אלה ויחסן לפולין‪ .‬לדוגמא‪ ,‬התהוות המרכז‬
‫האינטלקטואלי הפולני בגולה הגדולה בפריז‪ ,‬היה תוצאה של היסטוריה מדינית‪ ,‬לאחר‬
‫המרד של ‪ 1830‬ודיכויו‪ .‬כך גם התחזקות המרכז האינטלקטואלי הפולני בגליציה לאחר‬
‫השינוי לטובה ביחסה של האימפריה ההבסבורגית לפולנים‪.‬‬
‫אך לא בלבד שתהליכי ההיסטוריה הפוליטית ‪ -‬מדינית השפיעו על תהליכי ההיסטוריה‬
‫האינטלקטואלית‪ ,‬אלא ניתן לזהות גם השפעה הפוכה‪ ,‬שבה זרימת הרעיונות משפיעה‬
‫על ההתפתחויות המדיניות בפולין ובקרב הפולנים‪ .‬הדוגמא הראשונה שהראנו לעניין זה‬
‫הייתה עוד מסוף המאה ה – ‪ ,18‬בהיותה של פולין "שלוחה מזרחית" חלוצית של‬
‫רעיונות המהפכה הצרפתית‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר בחוקה של‬
‫‪ .1791‬הלאומיות הרומנטית הפולנית הביאה להשתתפותם הפעילה של פולנים בלגיונות‬
‫ובמרידות ברחבי אירופה‪ ,‬כמו גם – כמובן – השפיעה רבות על התפרצותן של המרידות‬
‫הפולניות נגד השלטונות באזורי החלוקה השונים‪.‬‬
‫כלומר שהמקרה הפולני מדגים את התובנה הכללית‪ ,‬של השפעות הדדיות בין‬
‫ההיסטוריה הכללית להיסטוריה האינטלקטואלית‪.‬‬
‫אופני זרימת הרעיונות‬
‫לסיום‪ ,‬היבט כללי נוסף של ההיסטוריה האינטלקטואלית‪ ,‬אותו ניתן לסכם מתוך הדוגמא‬
‫הפולנית‪ ,‬הוא אופני זרימת הרעיונות‪ .‬מתוך עבודה זו ניתן לזהות כמה דרכים מובהקות‬
‫להעברת השפעות רעיוניות בין ארצות ולאומים‪.‬‬
‫האחת היא דרך תרגום ספרות‪ ,‬שירה והגות‪ .‬תרגומים שעשה מיצקביץ' לוולטיר‪ ,‬לביירון‬
‫או לפושקין‪ ,‬הפכו את רעיונותיהם של כותבים אלה לזמינים עבור המשכילים הפולנים‬
‫של התקופה‪ ,‬בפולין ובגולה הפולנית‪ .‬מצד שני‪ ,‬תרגום כתביו של מיצקביץ' והפצתם‬
‫ברוסיה‪ ,‬באוקראינה ובמקומות שונים במערב‪ ,‬אפשרו הפצה הפוכה של רעיונות‪.‬‬
‫הדרך השנייה היא באמצעות קשרים אישיים‪ .‬דוגמא לכך ראינו בחברות שבין מיצקביץ'‬
‫לפושקין‪ ,‬אך גם בכל מסעותיו‪ ,‬במזרח ובמערב‪ ,‬במהלכם פגש הוגים שונים‪ ,‬מפגשים‬
‫שאפשרו חליפת רעיונות וזרימתם‪ .‬יש להזכיר שנוסף למפגשים בלתי אמצעיים‪ ,‬היו‬
‫ההוגים המיודדים מחליפים ביניהם מחשבות ורעיונות דרך חליפת מכתבים‪ ,‬ובכך‬
‫התאפשרה זרימה שוטפת של רעיונות‪ ,‬גם בלי תלות במפגש פיזי בין הגורמים‪.‬‬
‫דרך שלישית היא העיתונות‪ .‬בהקשר זה נזכיר את שני העיתונים שיסד מיצקביץ'‪ ,‬אשר‬
‫היו נדבך חשוב להחלפת רעיונות‪ .‬באופן ברור‪ ,‬העיתונות היא במה זמינה למאמרי‬
‫הגות‪ ,‬בעלי תפוצה רחבה‪.‬‬
‫דרך רביעית‪ ,‬שהוזכרה בעבודה זו רק בקצרה אך חשוב לתת עליה את הדעת‪ ,‬היא דרך‬
‫הלימודים האקדמאים‪ .‬צעירים פולנים רבים יצאו ללימודים במערב‪ .‬נזכיר רק לדוגמא‪,‬‬
‫את תדיאוש קושצ'יושקו‪ ,‬הנסיך אדם צ'רטוריסקי או הצייר יאן מטייקו‪ .‬כמו כן נזכיר‬
‫בהקשר זה את הקבוצה של סטודנטים פולנים שקיבלה את פניו של מיצ'קביץ' בברלין‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫במקביל‪ ,‬עצם הקמת הפקולטה ללימודים סלאביים בפריז‪ ,‬היא דרך מובהקת לזרימת‬
‫רעיונות מערבה מתוך האקדמיה‪ .‬ניתן לשער שהלימודים במערב היו יוקרתיים יותר‬
‫מאשר לימודים באוניברסיטאות של פולין הכבושה‪ ,‬המחולקת והמדוכאת‪ ,‬ועל כן‬
‫בהקמת הפקולטה ניתן אולי לראות כמעין תחליף ליציאה ללימודים במזרח‪ ,‬כלומר‬
‫שבמקום לצאת אל האקדמיה במזרח‪ ,‬הביאו אותה למערב‪ ,‬לפריז‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Davies Norman“ ,Heart of Europe: A short history of Poland”, Oxford, 1984‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪Halecki Oscar“ ,A history of Poland”, London, 1983.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪Reddaway W.F, Penson J.H, Halecki O., Dyboski R. (ed“ ,(.The Cambridge‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪history of Poland”, Cambridge, 1951.‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪Walicki Andrzej“ ,Philosophy and romantic nationalism: the case of Poland”,‬‬
‫‪Oxford, 1982.‬‬
‫‪.5‬‬
‫אבינרי שלמה‪" ,‬רשות הרבים‪ :‬שיחות על מחשבה מדינית"‪ ,‬מרחביה‪.1966 ,‬‬
‫‪.6‬‬
‫הובסבום אריק‪" ,‬תקופת המהפכה‪ :‬אירופה ‪ ,"1789-1848‬ת"א‪.1965 ,‬‬
‫‪.7‬‬
‫טלמון יעקב‪" ,‬רומנטיקה ומרי‪ :‬אירופה ‪ ,"1815-1845‬ת"א‪.1973 ,‬‬
‫‪.8‬‬
‫יעוז‪-‬קסט איתמר )עורך(‪" ,‬הפרח הכחול – לקט שירת הרומנטיקה"‪ ,‬ת"א‪.1967 ,‬‬
‫‪.9‬‬
‫לוקר מלכה‪" ,‬פני הרומאנטיקה"‪ ,‬ירושלים‪.1962 ,‬‬
‫‪.10‬‬
‫ליכטנבום יוסף‪" ,‬משוררים עולמיים‪ :‬מסות"‪ ,‬ת"א‪.1966 ,‬‬
‫‪.11‬‬
‫מיצקביץ' אדם‪) ,‬מתרגם ומקדים‪ :‬ליכטנבום יוסף(‪" ,‬פאן תדיאוש"‪ ,‬ת"א‪.1953 ,‬‬
‫‪.12‬‬
‫מיצקביץ' אדם‪) ,‬מתרגם ומקדים‪ :‬סקולקי שלמה(‪" ,‬גראז'ינה"‪ ,‬ת"א‪.1950 ,‬‬
‫‪.13‬‬
‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬ת"א‪.1988 ,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ .16‬אומנות‪ -‬נושא מורחב‬
‫תמונת יום כיפור‪ /‬מאוריצי גוטליב‬
‫צייר פולני יהודי‪ ,‬תלמידו המוכשר והמועדף של יאן‪ -‬מטייקו‪-‬מקרקוב‪-‬הצייר הלאומי של‬
‫פולין שתיעד את ההיסטוריה שלה בציוריו המונומנטאליים הגדולים‪ ,‬השפעתו על‬
‫מאוריצי הייתה גדולה‪.‬‬
‫"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים"‬
‫"יהודים מתפללים בבית הכנסת‬
‫"יהודים‬
‫או‬
‫הכיפורים"‬
‫ביום‬
‫מתפללים" הוא ציור מאת הצייר‬
‫היהודי‪-‬פולני מאוריצי גוטליב‪ .‬הציור‬
‫התפרסם בעיתונות בפולין ובגרמניה‬
‫ובמאה ה‪ 20-‬הפך לאחד מן הייצוגים‬
‫הבולטים של האמנות היהודית‪.‬‬
‫גוטליב‪ ,‬שנפטר בגיל צעיר‪ ,‬צייר‬
‫יצירה זו בשנת חייו האחרונה‪ .‬הציור‬
‫מתאר קבוצת מתפללים יהודים בעת‬
‫תפילה בבית הכנסת‪ .‬רבות מן‬
‫הדמויות המתוארות הן פורטרט של‬
‫בני משפחתו של גוטליב ‪ -‬החיים‬
‫והמתים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מכיל הציור דיוקן‬
‫עצמי משולש שלו ‪ -‬כמבוגר בשנות‬
‫העשרים במרכז הציור‪ ,‬כנער מתבגר‬
‫הקורא ביחד עם אביו בצידו הימני‬
‫של הציור‪ ,‬וכנער צעיר‪ .‬במרכז‬
‫הציור‪ ,‬על גבי ספר התורה‪ ,‬חרט‬
‫גוטליב כתובת זיכרון לעצמו‪ .‬גוטליב‬
‫הסביר מעשה זה ברצון שלו ליצור‬
‫מחדש את קרובי משפחתו על הבד‪,‬‬
‫ולשלב עצמו ביניהם‪ .‬ממד ביוגראפי‬
‫נוסף הקיים ביצירה הוא הכללת‬
‫דיוקנה של לאורה הנשל‪-‬רוזנפלד‪,‬‬
‫ארוסתו של גוטליב‪ ,‬אשר ביטלה את‬
‫האירוסין עמו ונישאה לאחר‪.‬‬
‫יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים‬
‫מאוריצי גוטליב‪, 1878‬‬
‫שמן על בד ‪, 245 × 192‬ס"מ‬
‫מוזיאון תל אביב לאמנות ‪,‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫"מאוריצי נראה כאדם שחרב עליו‬
‫עולמו‪ .‬הסתגר בבית‪ ,‬ולא נענה‬
‫להזמנת חברים‪ ,‬שרצו למשוך אותו למסיבות‪ .‬הם רצו להכיר לו בנות‪ ,‬שיראה שלא רק‬
‫לאורה אחת ישנה בעולם‪ .‬אך הוא לא נענה‪.‬‬
‫כשנכזבה תקוותו שלאורה תשוב אליו‪ ,‬כאב כה חד פילח את לבו עד שחשב רק כיצד‬
‫להשקיטו‪ ,‬מה לעשות כדי לא לחוש ולא לסבול‪ .‬לא לחשוב על לאורה‪ ,‬על אכזבתו‪ ,‬לעצום‬
‫עיניים ולהירדם‪ .‬לנצח‪ ,‬להימוג‪ .‬להיעלם‪.‬‬
‫ככל שחשב על כך יותר‪ ,‬יותר קסם לו הרעיון‪ .‬מחשבות על מוות דחו את המחשבות על‬
‫לאורה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫לא לאורה עמדה כעת במרכז חייו‪ ,‬אלא מר המוות‪.‬‬
‫את פניה‪ ,‬את עיני היונים שלה העניק לנשים שבתמונה‪ ,‬רוחה של לאורה מרחפת כאן‪,‬‬
‫מעל עזרת הנשים‪ ,‬נאצלת פי שבעה‪ ,‬כי היד שהובילה את המכחול האצילה עדינות ונועם‬
‫מכוח האהבה האצורה באיש המצייר‪.‬‬
‫גם את עצמו צייר כאן‪ ,‬בשילוב תקופות מחייו הקצרים‪ :‬בתור ילד‪ ,‬בתור נער ובתור עלם‪.‬‬
‫ליד העלם המהורהר‪ ,‬מתחת לגווילי התורה המגוללים‪ ,‬הטביע כתובת עם מלות אבן‬
‫מצבה‪" :‬לזיכרון נשמת המנוח משה דוד"‪ .‬כך סקר וסגר את מעגל חייו‪ :‬ילדות‪ ,‬נעורים‪,‬‬
‫עלומים‪.‬‬
‫לגיל בשלות גברית‪ ,‬גיל זקנה‪ ,‬לא יגיע‪ ,‬נבואה‪ ,‬או הכרזת כוונות? מי יודע?"‬
‫בציור תמונה זאת סיפק את הצורך לספר על האני העצמי המורכב שלו‪ .‬לכן כתב‪" :‬אני‬
‫מצייר תמונה זאת בדם לבי‪ ,‬ובשעה שאני מצייר אותה אני שוכח את סבלי"‪.‬‬
‫הוא כותב לידידתו יוליה כשהוא מסביר לה את תמונת בית הכנסת‪ " :‬את רואה את‬
‫דמויות הנשים? לאורה הילדה‪ ,‬לאורה הנערה‪ ,‬לאורה מבוגרת‪ ,‬כך ודאי הייתי רואה‬
‫אותה‪ ,‬לו ניתן היה לנו להזקין ביחד"‪.‬‬
‫כשאביו‪-‬יצחק גוטליב‪ ,‬רואה אותו בכאבו העז הוא חושש לו ויועץ לו לנסוע לרומא‪ ,‬שם‬
‫ימצא מרפא לליבו הדווי‪ .‬וכך הוא כותב לו‪:‬‬
‫"סע לאיטליה‪ ,‬מאוריצי"‪ ,‬כל אמן חייב לבקר באיטליה‪ ,‬לראות את הפסלים‪ ,‬את‬
‫התמונות‪ ,‬לקבל השראה" ובכך חשב לשנות את האווירה‪ ,‬לראות מקומות חדשים‪ ,‬למען‬
‫ירגיעו את ליבו הסוער‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬מאוריצי נסע לרומא וכאן קיבל את ההשראה לצייר את ציורו‪ :‬יהודים בבית‬
‫הכנסת"‪.‬‬
‫גירוי והשראה שימשו לו ביקורים בבית הכנסת‪ ,‬אשר בגיטו ברומא‪ .‬הוא כתב‪:‬‬
‫"כאן בגיטו של רומא‪ ,‬גרים ילדי היהודים‪ ,‬קורבנות רדיפותיהם של האפיפיורים‬
‫ונגישותיהם‪ ....‬בשבת הם יושבים כל היום בבית הכנסת ואומרים תהילים במין מנגינה‬
‫נוגה‪ ,‬קוסמת משלהם‪ .‬ובנות הגיטו שנותנות הן עיניהן באדם‪ ,‬הריהן מלאות נועם‪ ,‬ענווה‬
‫וכיסופים‪ .‬ובן רגע הן עוצמות את עיניהן‪ ,‬ביישניות וצנועות‪ .‬הצניעות נסוכה כאן על‬
‫הכל‪"...‬‬
‫לכאורה‪ ,‬המתואר בציור מתאים למתרחש בבית כנסת בכל שבת וחג‪ .‬הזיהוי שלו עם יום‬
‫הכיפורים טמון בראש ובראשונה בציור עצמו באמצעות כתובת זעירה ‪" -‬מחזור של יום‬
‫כפור" הרשומה בספר שהיהודי סמוך למרכז התמונה רכון עליו )הכתובת מופיעה‬
‫בתחתית הדף הפתוח ולא בכריכה המוסתרת(‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד למותו של גוטליב‪ ,‬שנת‬
‫‪ ,1879‬נודע הציור בעיתונות הפולנית בשמות שונים כגון "‪") "modłący się Żydzi‬יהודים‬
‫בבית הכנסת"( או "‪") "W dzień Sabbatu‬ביום השבת"(‪ .‬בעיתונות היהודית בפולין‬
‫נקשר הציור עם יום הכיפורים‪ .‬בתקופה שלאחר מותו של גוטליב‪ .‬באחד ההספדים‬
‫שנכתבו לזכרו מצוין כי הציור מתאר את תפילת יום הכיפורים‪" ,‬קודם במקצת לתפילת‬
‫נעילה" )בסוף תפילת נעילה תוקעים בשופר‪ ,‬ואכן בציור מופיע שופר ‪ -‬על השולחן‬
‫הנמוך‪ ,‬בצד שמאל למטה(‪ .‬בכתב העת "כנסת ישראל" כונה הציור "גוי קדוש ביום‬
‫קדוש"‪ .‬מרטין בובר‪ ,‬בהרצאה שנשא בנושא האמנות היהודית בקונגרס הציוני העולמי‬
‫החמישי‪ ,‬בשנת ‪ ,1901‬התייחס אל היצירה בשם "‪") "Betende Juden‬יהודים‬
‫מתפללים"(‪ ,‬שם אשר היה ידוע בעיתונות הגרמנית של אותה עת‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪73‬‬
‫בראיון שנתן לסופר נתן סאמועלי )‪ (Nathan Samuely‬בשנת ‪ ,1878‬תיאר גוטליב את‬
‫המניע לציורו "יהודים מתפללים" כהתעוררות דתית‪-‬לאומית‪:‬‬
‫"החומר הזה אשר לקחתי לי לציורי הראשון ואשר בו הצבתי לי יד ושם‪ ,‬הוא בא לי מאת‬
‫אחד מבני‪-‬אומנותי‪ ,‬אחד מתלמידי האקאדעמיא‪ ,‬כי הוא העלה על לבי את עמי ואת צור‬
‫מחצבתי‪ .‬והדבר כן היה‪ :‬בהיותי בבית הציורים היה ליבי מלא על כל גדותיו ממלאכת‬
‫מחשבתי ונפשי הייתה שכורה מכל הגדולות והנשגבות אשר סביב שתו עלי‪ ,‬עד כי‬
‫האמנתי בחפזי כי כבר נפלה החומה המבדלת אותי מכל בני העמים‪ ,‬כי הרחיבו גבולות‪-‬‬
‫עולם לפני עד אי קץ‪ ,‬ואהיא בעיני אח ורע לכל בני האדם‪ ,‬אין גדר ואין מסך מבדיל‪ ,‬כולנו‬
‫אחים ורעים‪ ,‬כלנו בני אב אחד‪ ,‬אל אחד בראנו ‪ -‬אך עודני חוזה את החלום הנעים הזה‬
‫והנה נגעה בי יד ואיקץ מחלומי‪ .‬אחד מתלמידי האקאדעמיא‪ ,‬אשר בא בריב עמדי הוציא‬
‫עלי רוחו בדברים מרים כלענה באמרו‪' :‬אל נא תשכח מי ומה אתה‪ ,‬רק יהודי נקלה‪ ,‬בזוי‬
‫עם‪ ,‬תולעת ולא איש‪ ,‬מרמס היית מאז ומעולם לכל רגל‪ ,‬וגם עתה יוכל כל איש להשכין‬
‫לעפר כבודך ‪,‬ולך אין הצדקה לתבוע את עלבונך‪ '...‬בשמעי את הלעג הנורא הזה‪ ,‬אשר‬
‫כבר נשכח כמת מלבבי‪ ,‬החל דמי לרתוח בקרבי כסיר נפוח‪ ,‬לבבי חש מכאוב איום ונורא‪,‬‬
‫כל פצעי בת עמי התעוררו בקרבו‪ ,‬קראו ולא דמו ‪ -‬אז נשבעתי להקדיש כל כחי ואוני לבת‬
‫עמי הנלאה‪".‬‬
‫– נתן סאמועלי ‪,‬זיכרונות )על קבר הציר מרדכי גאטטליעב( ‪,‬אחיאסף‪ ,‬תרנ"ה‪.‬‬
‫על אף הצהרתו המאוחרת של גוטליב‪ ,‬לא היה זה ציורו הראשון והוא אף הוסיף ליצור גם‬
‫ציורים בנושאים לא יהודיים ואף ציורים בעלי קונטקסט נוצרי‪ .‬יחד עם זאת היווה הציור‬
‫בעיניו עדות על לאומיותו היהודית‪ .‬עדות לכך ניתן למצוא בביקורו בפגישה של תנועת‬
‫"שומר ישראל" בגליציה‪ ,‬תנועה אשר דגלה בשילוב היהדות בחברה‪ ,‬אליה הביא‬
‫רפרודוקציה מצולמת של יצירתו‪.‬‬
‫"ביטוי נוסף להווי החיים הדתי המיוחד של יהדות מזרח אירופה נמצא בציור "יהודים‬
‫בבית הכנסת"‪ ,‬משנת ‪ 1878‬בקירוב‪ .‬שניים מן הגברים המתוארים ישובים בדממה‪ ,‬גבר‬
‫נוסף מתפלל מסידור התפילה וידיו אוחזות בראשו בתנוחה המעידה על חוויה דתית‬
‫עזה‪ ,‬ואילו האיש בקצה הימני מבטא התלהבות דתית או אולי זעם‪ .‬דמות כגון זו מקומה‬
‫לא יכירנה במערב אירופה ובמרכזה‪ ,‬אף לא בבתי הכנסת המודרניים בלבוב ובקרקוב‪,‬‬
‫המועדפים על אנשים בסביבתו הקרובה של האמן‪ .‬הדמויות בציור לא ראו ביהדות עניין‬
‫שולי כפי שאולי חשו היהודים המודרנים בווינה‪ ,‬ברלין ובקרקוב‪ .‬אלא דבר עמוק ונפשי‬
‫יותר הנוגע לעצם מהותן‪ .‬שלושה דורות מוצגים ביצירה זו והנער‪ ,‬נציג הדור הצעיר‬
‫ביותר‪ ,‬עודו במלבוש המסורתי של יהודי מזרח אירופה‪ .‬מאחוריו ניצב גבר צעיר‪ ,‬ככל‬
‫הנראה אב הנער‪ .‬הוא חבוש כובע שחור‪ ,‬זקן מעטר את פניו וראשו שעון על ידו‪ .‬העולם‬
‫האורתודוקסי נראה כאן כעולם דתי שלם‪ ,‬כמו המשפחה היהודית‪ ,‬שניכרת בה המשכיות‬
‫הדורות ללא סימני המודרנה‪ .‬התבוננות בציור מעוררת תחושה של על זמניות‪ ,‬שכן‬
‫מעמד כגון זה יכול היה להתרחש במאה השש עשרה‪ ,‬כמו גם בשנות השבעים של‬
‫המאה התשע עשרה‪ .‬ואולם רוח האדיקות מלווה במלנכוליה מודגשת‪ ,‬שבאה לידי ביטוי‬
‫בתנוחתו של האב‪ ,‬המרמזת כביכול על כך שעולם סגור זה מצוי בדעיכה ונתון‬
‫להשתלטותו של העולם שבחוץ‪ ,‬שבו היה גם לגוטליב חלק‪.‬‬
‫הציור "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" משנת ‪ 1878‬הוא התיאור‬
‫המפורסם ביותר של החיים היהודים שיצר גוטליב‪ .‬זוהי יצירתו המוכרת ביותר‪ ,‬סמל‬
‫ההיכר שלו‪ ,‬אם אפשר לומר‪ ,‬אחת היצירות הקלסיות באמנות היהודית המודרנית‬
‫ובוודאי זו שזכתה למספר הרב ביותר של רפרודוקציות והדפסים‪ .‬גם ציור זה נודע‬
‫בשמות שונים‪ .‬ואחדים מהם אינם מציינים את יום הכיפורים כלל‪ .‬לעיתים נקרא הציור‬
‫"יהודים מתפללים" בלבד‪ .‬ויסבורג‪ .‬הביוגראף הראשון של גוטליב‪ ,‬מעניק לו כותרת‬
‫אחת בפולנית‪) Zydzi w boznicy -‬יהודים בבית הכנסת( ואחרת בגרמנית – ‪Betende‬‬
‫‪") Juden‬יהודים מתפללים"(‪ .‬גם הנריק פון סטרובה‪ ,‬חוקר פולני של האמנות בן זמנו של‬
‫גוטליב‪ ,‬קורא לציור זה ‪ .Betende Juden‬העתק של הציור הודפס בעיתונות הפולנית‬
‫‪73‬‬
‫‪74‬‬
‫תחת הכותרת ‪) W dzien Sabbatu‬ביום שבת(‪ ,‬אך לעתים משמשת שוב הכותרת "יהודים‬
‫מתפללים"‪ .‬אמנם כך מכונה הציור בחוברת המיוחדת שהתפרסמה לרגל גילוי המצבה‬
‫שהוקמה על קברו של גוטליב בשנת ‪".1892‬‬
‫לעומת זאת נתן סאמועלי‪ ,‬ששוחח עם גוטליב על יצירה זו בשנת ‪ ,1878‬קושר בינה לבין‬
‫יום כיפור‪ ,‬ומודיע לנו כי האמן עצמו גמר אומר לציירה בימי התשובה הקודמים ליום‬
‫קדוש זה‪ .‬גם בדברי הספד לגוטליב שפורסמו בשנת ‪ 1879‬נאמר שהציור מתאר תפילה‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬ואף נקבע כי זמן ההתרחשות "קודם במקצת לתפילת נעילה"‪ ....‬במאמר‬
‫בכתב בעת העברי "כנסת ישראל" נקראת היצירה "גוי קדוש ביום קדוש"‪ ,‬והכוונה היא‬
‫ככל הנראה ליום הכיפורים‪.‬‬
‫תפילת היהודים ביום הכיפורים המתוארת בציור נערכת באולם בית כנסת רחב ידיים‪,‬‬
‫אולי בית הכנסת בדרוהוביץ' שנבנה בשנות הארבעים והחמישים של המאה התשע‬
‫עשרה ובו התפללו גוטליב ואביו‪ .‬בחלונות הותקנו זגוגיות צבעוניות‪ .‬הנראות מעל ראשי‬
‫הנשים‪ ,‬ועמודים תומכים בתקרה המקומרת‪ .‬הנרות בצדו השמאלי של הציור מעלים אור‪.‬‬
‫מקובל להניח כי בין המתפללים נמצאים בני משפחתו של מאוריצי‪ .‬הנחה הנשענת‬
‫במידה רבה על דבריו של גוטליב בנוגע ליצירה‪ ,‬כפי שמגולל לימים סאמועלי‪ .‬מאוריצי‬
‫עצמו ניצב במרכז הציור בטלית צבעונית ואקזוטית למראה‪ .‬ראשו נסמך על ידו‪ .‬מצד‬
‫שמאל אנו רואים את האמן כילד ועל צווארו תלוי מדליון עם ראשי התיבות של שמו‬
‫בעברית‪ .‬מצד שני נראית דמות נער צעיר‪ .‬אולי שוב דמותו של מאוריצי‪ .‬הקורא מתוך‬
‫מחזור התפילה ולצידו גבר‪ ,‬אולי אביו‪ .‬לכך מתכוון מאלינובסקי באומרו כי הציור מציג‬
‫"תיאור שלם של ימי חייו"‪ .‬כמו כן נטען כי האמן צייר את לאורה אהובתו בין הנשים‬
‫המתפללות‪ .‬על המחיצה הנמוכה המפרידה בין עזרת הנשים לעזרת הגברים רשם האמן‬
‫פסוק מתוך סדר קריאת התורה‪ ,‬ועל מעיל ספר התורה מופיעות בעברית השורות‬
‫המפורסמות‪ ,‬שתרמו רבות למסתורין האופף את הציור‪ ,‬המכריזות כי ספר התורה נתרם‬
‫לזיכרון נשמת האמן המנוח‪ .‬הציור פנה לקהל היהודי ולא יהודי כאחד‪ ,‬אך המסרים‬
‫העבריים שבו כוונו מן הסתם לקהל היהודי בלבד‪ ,‬שכן‪ ,‬הצופה הלא יהודי לא יכול היה‬
‫לפרש את משמעם‪.‬‬
‫אם יאן מטייקו ואמנים פולנים רבים כמוהו שאפו להציג את האומה הפולנית בכלי‬
‫מלחמה‪ ,‬הרי שגוטליב צייר כאן את האומה היהודית בעבודת האלוהים‪ .‬בציור זה‬
‫הצטרפו נושאים אחדים מתוך מפעלו האמנותי‪ .‬אחד מהם נוגע לזרותם של היהודים‪,‬‬
‫ל"אחרותם"‪ .‬מלבושיהם של שני המאוריצים נראים משונים‪ .‬ובמיוחד מחלצותיו של הילד‬
‫משמאל‪ ,‬ונראה שהם צוירו כדי להדגיש את מוצאם הזר ואולי אף ה"אוריינטלי" של‬
‫היהודים‪ .‬ואולם אין דבר חריג במראיתן של הנשים‪ .‬והן מזכירות מעט את דמויותיו של‬
‫גרוטגר ברישומו "האנשים בכנסיה"‪.‬‬
‫הציור חדור עצבות‪ ,‬נוסתלגיה ויופי‪ .‬נעדרים ממנו ההתלהבות הדתית והריגוש העז‬
‫שמצאנו ביצירות אחדות של גוטליב מן הסוג העוסק בחיים היהודיים‪ ,‬ורק רגש‬
‫המלנכוליה מחלחל והולך‪ .‬יש יסוד לדבר‪ ,‬כפי שאמנם היה מי שטען‪ ,‬כי ציור זה מבקש‬
‫להנציח ולהוקיר אורח חיים דועך‪ :‬פניו אל העבר ולא אל העתיד‪ ,‬והוא מתאר תרבות‬
‫יהודית שהמשך דרכה מוטל בספק עקב פלישתה האכזרית של המודרניות‪ .‬בהתאם לכך‬
‫יגדל הילד הלבוש בגד מוזר ויהיה לאינטלקטואל אירופי הנראה בדיוקן העצמי משנת‬
‫‪ ... .1878‬ואולם‪ ,‬גם אם זהו עולם בדעיכה עדיין טמון בו יופי‪ .‬לפיכך השתמש גוטליב‬
‫באמנותו‪ ,‬שרבים ראוה כנוגדת את עיקרי היהדות‪ ,‬כדי לקלס לא רק את הרוחניות‬
‫היהודית‪ ,‬אלא גם את האסתטיקה היהודית‪ .‬האין זה מחזה מרתק ונהדר המציג גברים‬
‫ונשים בני דורות שונים המאוחדים יחדיו באמונתם ובגורלם המשותף? אף שאמונה זו‬
‫עומדת בסכנה‪ ,‬היא יוצרת חזיון מרהיב‪ .‬במובן זה‪ ,‬גוטליב מגשים את דרישותיהם של‬
‫האמנים היהודים סאלמון ומאנה‪ ,‬להפיק יצירה שתטביע בעולם את רישום יופיה של‬
‫היהדות‪ .‬אכן‪ ,‬כדבריו של לאופולד פיליכובסקי‪:‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫"גוטליב היה האמן היהודי הראשון שהבחין ביופי הפיוטי של חיי היהודים בגלות‪,‬‬
‫הראשון שראה בחייהם של היהודים הפולנים‪ ,‬בלבושם העלוב‪ ,‬בנשיהם ובטפם‪-‬ריתמוס‬
‫משוכלל‪ ,‬חינניות‪ ,‬תוכן‪ ,‬דרך תרבותית‪ .‬הוא הבין ברגישות האמנותית כי הטלית יכולה‬
‫לשמש את האמן ליצירת קווים ענוגים לא פחות מן הטוגה היוונית או הרומית"‪.‬‬
‫ביצירותיו השייכות לסוגה העוסקת בחיים היהודים‪ ,‬מתאר גוטליב עולם שהכיר מבפנים‬
‫אך נסתלק ממנו‪ .‬הוא השתייך לעולם זה אך גם ניצב מחוצה לו‪.‬‬
‫בלב מפעלו האמנותי היהודי של מאוריצי גוטליב נעוץ פרדוקס‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הוא ראה‬
‫עצמו כמי שמשימה רובצת על כתפיו‪ :‬להביא לפיוס בין היהודים לפולנים‪.‬‬
‫מצד אחר‪ ,‬יצירותיו העוסקות בחיים היהודים‪ ,‬מדגישים את זרותם של היהודים‪ ,‬את‬
‫שורשיהם המזרחיים‪ ,‬את לבושם המוזר והאקזוטי ואת מנהגיהם המשונים והנבדלים כל‬
‫כך מן המנהגים של המערב‪) ".‬מאוריצי גוטליב‪-‬אמנות‪ ,‬הסטוריה וזיכרון‪-‬מאת עזרא‬
‫מנדלסון עמ'‪(149-152‬‬
‫הציור נמכר לאספן מורשה במחיר של ‪ 10,000‬רובל‪ .‬החל משנת ‪ 1939‬מוצג הציור‬
‫במוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬לאחר שנקנה בידי סידני למון‪ ,‬אספן אמנות אמריקאי‪ ,‬אשר‬
‫השאיל אותו למוזיאון‪.‬‬
‫החל משנות השישים של המאה ה‪ ,20-‬הפך הציור לסממן ללאומיות היהודית‪ .‬דמותו‬
‫המצוירת של גוטליב‪ ,‬הנמצא ביחס דיאלקטי עם התיאור הליטורגי היהודי שבציור‪,‬‬
‫נתפשה כשלב בתהליך של שלילת הגלות היהודית‪ .‬בשנת ‪ 1975‬הוציא השירות הבולאי‬
‫הישראלי בול ועליו הופיע ציורו של גוטליב‪ ,‬כחלק מסדרת בולים בנושא חגי ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬אף נתלה העתק של הציור במוזיאון "בית התפוצות" שהוקם באותה עת‬
‫באוניברסיטת תל אביב אולם במשך שנים אחדות חסרו דמויות הנשים מהעתק זה‪.‬‬
‫עזרת הנשים של בית הכנסת מתוארת כמעין מרפסת נמוכה המשקיפה על החלל‬
‫המרכזי‪ .‬היא בנויה בעזרת עמודי אבן פשוטים הנושאים קמרונות‪ .‬המישור האחורי של‬
‫הציור מתואר וילון כחול שמעליו נחשפים שני חלונות זכוכית עגולים המעוצבים בטכניקה‬
‫של ויטראז'‪ .‬דרך החלונות‪ ,‬הנדמים כזוג עיניים‪ ,‬משתקף אור בוהק‪ .‬מקור אור נוסף‬
‫מתואר בצידה השמאלי של הקומפוזיציה בדמות שני נרות גדולים ודולקים‪ ,‬שייתכן שהם‬
‫ה"געזונטא ליכט" המפורסמים‪-‬אותם הנרות שדולקים מערב יום כיפור ועד למוצאי יום‬
‫כיפור לשם סגולה‪ .‬בחלל עזרת הנשים מתוארות שתים‪-‬עשרה נשים כשמתוכן לאורה‬
‫)ארוסתו של גוטליב( מתוארת פעמיים‪ .‬בצד השמאלי של הציור היא מופיעה כאישה‬
‫צעירה המחזיקה את סידור התפילה הקטן על חזה‪ ,‬ובחלקו הימיני של הציור היא‬
‫מתוארת יושבת ומתלחשת עם אימה‪.‬‬
‫הציור שלפנינו‪ ,‬שנעשה בווינה‪ ,‬הוא אחד משלוש היצירות הגדולות בנושאים דתיים‬
‫שצייר גוטליב‪ ,‬ובולט בו הקונפליקט האישי של האמן באשר לזהותו כפולני‪ ,‬יהודי או איש‬
‫ההשכלה‪.‬‬
‫תקופת‬
‫הציור מתבסס על זיכרונות האמן מבית הכנסת בעיירת הולדתו‪ ,‬דרוהוביץ'‪.‬‬
‫הציור מצטיין בעושר של אפקטים טכניים‪ ,‬החל בשכבות הצבע‪ ,‬שמקצתן שקופות‬
‫למחצה ומקצתן אטומות‪ ,‬וכלה באימפאסטו – משיכות מכחול תלת מימדיות וחריטות‬
‫בצבע‪ ,‬בעזרת קצהו המחודד של המכחול‪ .‬האריגים והשטיחים מתוארים בפרטי פרטים‪.‬‬
‫על ספר התורה כתוב‪ ,‬שהוא מוקדש לזכר נשמת המנוח משה גוטליב זיכרו לברכה‪,‬‬
‫ואפשר שהציור מהווה סיכום לחייו ולהשקפת עולמו של מאוריצי גוטליב‪.‬‬
‫משה גוטליב נולד למשפחה יהודית מסורתית בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה‪ ,‬אז חלק מן‬
‫האמפריה האוסטרו הונגרית )כיום באוקראינה( בשנת ‪ .1856‬התחיל ללמוד אמנות בגיל‬
‫‪ 15‬בבירת האימפריה וינה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫מאוחר יותר למד אצל יאן מטייקו בקרקוב‪ .‬אצל מטייקו סבל מאנטישמיות מחבריו‬
‫ללימודים‪ ,‬עזב תוך פחות משנה וחזר לווינה כדי לחזור לשורשיו היהודיים‪ ,‬מאחר שגדל‬
‫כחילוני‪ .‬נדד במשך לימודיו מעיר לעיר‪ ,‬בין וינה‪ ,‬קרקוב‪ ,‬מינכן ורומא‪.‬‬
‫בראשית דרכו האמנותית הושפע גוטליב מהפטריוטיות הפולנית ששררה באותה עת‬
‫בארץ מולדתו‪ ,‬והדבר ניכר בציוריו )ראו‪" :‬דיוקן עצמי בלבוש פולני"‪.(1874 ,‬‬
‫כשנתיים מאוחר יותר‪ ,‬הוא נתקל בספר היסטוריה יהודית של ההיסטוריון גרץ וזהותו‬
‫היהודית התעוררה בו‪ .‬ציור המדגים זאת היטב הוא "דיוקן עצמי‬
‫כאחשוור" ‪ .1876‬הוא מצייר נושאים יהודים שונים –סיפורי התנ"ך‪ ,‬דמויות יהודיות‪ ,‬ובין‬
‫השאר בולטים ציוריו על ישו– בעל חזות יהודית במיוחד )"ישו בפני שופטיו"(‪.‬‬
‫לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו יאן מטייקו לצייר שני ציורים על קז'ימייז' מלך פולין‪.‬‬
‫במאה ה‪" – 14-‬המלך קז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קז'ימייז' ואהובתו‬
‫אסתרק'ה"‪ ,‬ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים‪.‬‬
‫בגיל ‪ 20‬זכה גוטליב במדליית הזהב בתחרות אמנות במינכן בגין הציור "ג'סיקה‬
‫ושיילוק"‪ ,‬המראה סצנה מתוך "הסוחר מונציה" של שיקספיר‪ .‬הוא צייר את פניה של‬
‫ג'סיקה על בסיס אישה‪ ,‬לורה רוזנפלד‪ ,‬שלהּ הציע נישואין‪ .‬רוזנפלד דחתה את הצעתו‪,‬‬
‫ולבסוף התחתנה עם בנקאי מברלין‪.‬‬
‫גוטליב חלה בשפעת קשה ונפטר בגיל ‪ .23‬למרות גילו הצעיר‪ ,‬יותר מ‪ 300-‬ציורים שלו‬
‫שרדו‪ ,‬לא כולם הושלמו‪ .‬לאחר נפילת מסך הברזל נגלו ציורים רבים שלו לעולם המערבי‬
‫והמוניטין שלו גדל‪ .‬אחיו‪ ,‬הצייר לאופולד גוטליב‪ ,‬נולד חמש שנים לאחר מותו‪.‬‬
‫על שמו רחוב בתל אביב‪ .‬ברחוב התגורר במשך שנים רבות הצייר יצחק פרנקל‪.‬‬
‫הציור התפרסם בעיתונות בפולין ובגרמניה והפך לאחד מן הייצוגים הבולטים של‬
‫האמנות היהודית במאה ה‪.20-‬‬
‫דוד הורוביץ‪ ,‬ממיסדי "השומר הצעיר" והנגיד של בנק ישראל‪ ,‬על דרוהוביץ‪" :‬דרוהוביץ‬
‫היא יוצאת דופן על רקע חיי החברה הרגילים בעיירות גליציה המזרחית‪ .‬לכאורה הריהי‬
‫עיירה ככל עיירות גליציה‪ :‬מלנכולית‪ ,‬אפופת אוירה דחוסה של חוסר תוחלת‪ .‬תצויים בה‬
‫כל מרכיבי חברה זו‪ :‬חסידים ומשכילים‪ ,‬אינטליגנציה הצופה בתמיהה סקרנית מזרחה‬
‫ומערבה‪ ,‬מתבוללים המהופנטים על ידי קסמי תרבות זרה‪ ,‬ניצני התנועה הציונית‪,‬‬
‫ליברלים ושמרנים‪ ,‬כלי קודש וסוחרים‪ ,‬אביונים ועשירים‪ .‬ועם זאת שונה היא‪ .‬לכל אחד‬
‫מרבדים רבים ומגווהים אלו של החברה צביון נמרץ יותר מבמקומות אחרים‪ .‬לכל אחד‬
‫מתהליכי החיים קצב מהיר יותר‪ .‬הכל כאילו חריף יותר‪ ,‬בולט יותר‪ ,‬מגוון יותר‪ .‬ניכר כי‬
‫כאן פועל חומר מתסיס וממריץ שמקומו נפקד בערי גליציה האחרות‪ .‬מעיינות הנפט‬
‫הפורצות מבטן האדמה בעיירה הקטנה‪ ,‬בוריסלב הסמוכה‪ ,‬חוללו תמורות כלכליות‬
‫וחברתיות שלא היו דוגמתן במקומות אחרים בגליציה‪ ...‬זו הייתה העיירה היחידה‬
‫בגליציה שמשכה לתוכה גורמים בינלאומיים‪"...‬‬
‫תאריכון‬
‫‪ -1856‬גוטליב נולד בדרוהוביץ להוריו יצחק ופאני גוטליב‪ .‬היו לו ארביה אחים ש‪ 3-‬מהם‬
‫היו לציירים )מרצין‪ ,‬פיליפ‪ ,‬וליאופולד( ושתי אחיות‪.‬‬
‫‪-1863‬למד בבי"ס יסודי דובר פולנית בדרוהוביץ שנוהל על ידי מסדר יווני‪-‬קתולי של‬
‫האחים הבזיליאנים‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ -1867‬למד בגימינסיה הריאלית על שם פראנץ‪-‬יוסף‪.‬‬
‫‪ -1869‬למד בביס תיכון בלבוב‪ ,‬ששפתו גרמנית‪ .‬סיים לימודיו בבי"ס נמוך יותר בעיירה‪-‬‬
‫סטריי ‪.Stryj‬‬
‫‪ -1869-1871‬לימודים בלבוב אצל מיכאל גודלבסקי )צייר נופים ודיוקנאות(‪.‬‬
‫‪ -1871-1873‬לימודים בוינה‪.‬‬
‫‪ -1873‬מפגש ראשון של גוטליב עם יאן מטייקו‪.‬‬
‫‪ -1873-1874‬עובר ללמוד אצל מטייקו בקרקוב‪.‬‬
‫‪ -1874‬דיוקן עצמי כאציל פולני‪.‬‬
‫‪ -1875‬עבר לוינה‪ ,‬לימודים בביה"ס המקצועי לציור אצל קארל וורצינגר‪ .‬ביקור לכמה‬
‫חודשים בדרוהוביץ‪.‬‬
‫‪ -1875-1876‬לומד באקדמיה לאמנות במינכן‪.‬‬
‫‪ -1876‬שיילוק וג'סיקה‪ ,‬מינכן‪ :‬דיוקן עצמי כאחשוור‪ ,‬דיוקן נער יהודי )דיוקן עצמי בכובע(‬
‫‪ -1876‬כתב גוטליב לחברו הקרוב ביותר ואלריאן קרצ'ינסקי‪" :‬אני פולני ויהודי‪ ,‬ואני‬
‫רוצה לעבוד למען שני העמים בעזרת האל"‪.‬‬
‫‪ -1877‬משנה זו מציג בפומבי גוטליב וזוכה לתהילה מיידית‪.‬‬
‫העיתון טיגודניק אילוסטרבאני ‪" :1877 .16.10‬ציוריו של גוטליב עשו רושם רב‬
‫בעולם האמנות‪ .‬באישיותו מתווסף לנו כשרון חדש כביר ועצמאי ממדרגה ראשונה‪...‬‬
‫התמונות שהציג בתערוכה זו נושאות כבר חותם של בשלות אמנותית מושלמת‪ .‬הוא‬
‫אינו מחפש עכשיו את דרכו‪ ,‬כי כבר מצאה והוא צועד בה בצעד איתן ובטוח‪ .‬והרי זה‬
‫עדיין‪ ,‬כך נראה‪ ,‬איש צעיר מאוד"‪.‬‬
‫איורים לנתן החכם‪ :‬רחה מקבלת את פני אביה‪ ,‬והצלת רחה מהלהבות‪.‬‬
‫ צלאח א‪-‬דין וביטה משחקים שח‬‫ אוריאל דה קוסטה מבטל את השקפותיו בבית הכנסת‬‫ אוריאל דה קוסטה ויהודית ואן סטראטן‬‫במכתב ללאורה כתב‪" :‬מה מופלאה יהודית זו‪ ,‬אף אמנם ראויה לאהבתו של אוריאל‪...‬‬
‫כשגזרו נידוי על אוליאל והכל נמנעו לבוא בד' אמותיו‪ ,‬לא נרתעה זו אפילו מפני הנידוי‬
‫והודיעה בפני קהל ועדה על אהבתה אותו‪ .‬מה מתוקה אהבתה של יהודית כזו‪...‬ואוריאל‬
‫מה מאושר הוא בעצם אמונו"‪...‬‬
‫‪ -1877‬גיוקן לאורה רוזנםלד‬
‫‪-1977-1878‬יהודית והולופרנס‬
‫שולמית וראש יוחנן המטביל‪ ,‬שולמית רוקדת‬
‫דיוקן עצמי בלבוש ערבי‬
‫דיוקן עצמי‬
‫‪-1878‬‬
‫דיוקן איגנאץ קוראנדה‪ ,‬הנציג הליברלי במועצת המדינה האוסטרית ראש‬
‫הקהילה היהודית בוינה‪.‬‬
‫דיוקן מאוריצי וארמן‪ ,‬ציר הפרלמנט הונגרי‪.‬‬
‫יוסף וויציחובסקי ב"טיגודניק אילוסטרובאני" על ישו נואם בבית הכנסת‬
‫‪-1878‬‬
‫בכפר נחום‪" :‬ישו של גוטליב הוא דמות חדשה לגמרי‪ ,‬שלא נוצרה מתוך‬
‫האמונה‪ -‬אלא תתוך האהבה‪ :‬איןזה לא אל ולא אדם בן תמותה‪ :‬זהו נביא‬
‫מקראי‪ ,‬עברי‪ ,‬המדבר אל העברים ומוכן רק להם"‪.‬‬
‫גוטליב נוסע לרומא‪.‬‬
‫‪-1878‬‬
‫בחגיגה למטייקו שגוטליב נכח בה‪ ,‬האמן בולסלב לאשצ'יינסקי אמר‪:‬‬
‫"רבותי‪ ,‬נמצא בינינו גוטליב הצעיר‪ ,‬ששמו נודע בארצנו‪ .‬בשהותו הקצרה‬
‫כאן הפך יקר לכולנו‪ .‬יצירותיו מעידות כי בני ישראל )‪ (israeliten‬יש לאל‬
‫ידם לתרום לתהילת מולדתם‪ ,‬והאמן שצייר ציורים אלה הוא ההוכחה כי‬
‫ניתן לחיות עמם בנעימים‪ .‬הבה נשתה לבריאותו של גוטליב הצעיר‪ ,‬למען‬
‫ישמש דוגמא לבני אמונתו שבארצנו"‪.‬‬
‫בסוף הערב‪" -‬כיוון שהחרשתי קם מטייקו וחש אלי לחבקני ולנשקני‪,‬‬
‫שיימיראדזקי והרוזן קולצ'יצקי בעקבותיו‪ ,‬וכל היתר נהגו כדוגמתם‪ .‬ועם‬
‫שחבקני ונשקני‪ ,‬לחץ שיימיראדזקי את ידי ואמר‪" :‬אתה אדוני‪ ,‬הנך ידידנו‬
‫היקר"‪ .‬ומטייקו אמן מופת זה‪ ,‬רוממני כשהניח פיו על פי בנשיקה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪-1878‬‬
‫‪-1879‬‬
‫באמונה! רב אמן זה נישקני‪ ,‬אף שאינני ראוי לנשיקותי‪ .‬כעת תהיה שאיפת‬
‫נפשי להוכיח כי נשיקה זו יאה לי"‪.‬‬
‫גוטליב במכתב מרומא לידיד‪" :‬מה מאוד רציתי לעקור את כל המשפטים‬
‫הקדומים כלפי בני עמי‪ :‬ומאוד חפצתי לעקור מן השורש את המשטמה‬
‫האופפת את העם הניגש והנענה ולהביא שלום בין הפולנים והיהודים‪,‬‬
‫שהרי תולדותיהם של שני העמים הן ספר תולדות הצער והייסורים‪ .‬אמת‪-‬‬
‫יומרני להאמין כי אני נקרא להיות שליח ממין זה‪ .‬ואם נעדר אני כוחות‬
‫להגשמת המטרה הנעלה‪ ,‬לו יהיו לי אהבת בני ארצי והדיווחים בעיתונות‬
‫הפולנית לידים על אופיי‪ ,‬שדרכי היא לפחות הדרך הנכונה לקראת תכלית‬
‫זו"‪.‬‬
‫גוטליב מצייר יהודים הפונים אל קז'ימיר הגדול ומבקשים לקבלם בפולין‪,‬‬
‫קז'ימיר הגדול מעניק זכויות ליהודי פולין‪ ,‬ציור נוסף‪-:‬המלך קז'ימיר‬
‫ואסתרקה‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪.1‬בדמי ימיו‪ ,‬מאוריצי גוטליב ‪ ,1879–1856‬עריכת הקטלוג נחמה גורלניק‪ ,‬מאמרים מאת אויגן‬
‫קולב‪ ,‬יז’י מאלינובסקי‪ ,‬מוזיאון תל אביב‪.1991 ,‬‬
‫‪.2‬מאוריצי גוטליב‪ ,‬איגרות ודברי יומן )בלוויית תשע תמונות‪ ,‬ערך ותרגם מפולנית וגרמנית וצירף‬
‫הערות וסוף‪-‬דבר מרדכי נרקיס(‪.‬‬
‫‪.3‬מאוריציו גוטליב‪" ,‬יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור"‪1878 ,‬‬
‫‪ 7 .4‬באוקטובר‪ 2008 ,‬מאת רחל שיאון‪ ,‬הספרייה המרכזית –הבלוג של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ .5‬לאה שנער‪-‬מאוריצי גוטליב‪ :‬עמ' ‪91-95‬‬
‫‪.6‬מאוריצי גוטליב‪ -‬אמנות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬זיכרון‪ -‬אזרא מנדלסון‪ .‬עמודים‪149-152 :‬‬
‫הציור נמצא באוסף הקבוע של מוזיאון ת"א‬
‫תמונותיו של מאוריצי גוטליב תלויות במוזיאון הלאומי בקרקוב הנמצא‬
‫בקומה השנייה של הסוקניצה‪-‬שוק הבדים‪ -‬וכן‪ -‬במוזיאון על שם עמנואל‬
‫רינגלבלום‪ :‬המכון ההיסטורי היהודי‪ -‬הנמצא ברחוב טלומצקה‪-‬מול המקום‬
‫בו עמד בית הכנסת הנאולוגי הגדול והמרשים שהופצץ במהלך מרד גטו‬
‫וארשה‪.‬‬
‫מאוריצי גוטליב קבור בבית הקברות "החדש" ברחוב מיודובה‪ ,‬בקרקוב‪-‬‬
‫האנדרטה עשויה אובליסק משיש שחור ובראשו פאלעטה‪-‬צלחת לערבוב‬
‫צבעים של צייר‪ .‬בלוויתו השתתפו רבים ומכובדים מתושבי קרקוב ופולין‬
‫עצמה‪ .‬הייתה זו קבורתו השנייה‪...‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫)יפה זהבי(‬
‫‪ .19‬הדרכת אוטובוס‪-‬הסטוריה‪-‬המרד הפולני בורשה‬
‫מרד ורשה‪ ,‬שנקרא "מבצע סופה"‪ ,‬פרץ ב ‪ 1.8.44‬לאחר קרב הירואי של‬
‫חיילי הארמיה קריובה ‪,‬צבא המולדת ‪ ,‬נמשך ‪ 63‬ימים והוכרע באכזריות‬
‫‪200,000‬‬
‫ע"י הצבא הגרמני העדיף בנשק וכוח אדם‪ ,‬ב‪.2.10.1944-‬‬
‫לוחמים ובעיקר אזרחי ורשה מצאו את מותם‪ .‬חלקם במהלך הקרבות אך‬
‫רובם כתוצאה של הרס מוחלט של העיר‪ ,‬בטיהור ע"י טנקים חומרי נפץ‬
‫ולהביורים‪.‬‬
‫העיר ורשה נפלה ‪,‬ובהוראת היטלר נהרסה עד היסוד‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫המהלכים שקדמו למרד‬
‫על מנת להבין את השתלשלות הדברים‪ ,‬נציין את האופי הפולני‪ ,‬שהוא עם גאה ובלתי‬
‫נכנע ‪,‬למרות שנכבש הרבה פעמים בעבר‪ .‬מתקפת הפתע הגרמנית ב ‪ 1.9.39‬ומתקפת‬
‫הסובייטים ב ‪ , 17.9.39‬והקלות הבלתי נסבלת בה הוכרע הצבא הפולני ‪ ,‬האמיץ אומנם‪,‬‬
‫אך נחות בצורה מוחלטת‪ ,‬בנשק ולוחמים ‪ ,‬פרשים של פעם מסתערים על טנקים‪.‬‬
‫העם הפולני חש פגוע וכמעט מהיום הראשון החליט על הקמת מחתרת‪ ,‬שתהיה‬
‫מאורגנת ותיעזר בבני הברית לקראת יום ההתקוממות‪.‬‬
‫המחתרות – ארמיה קריובה ‪ a.k‬צבא המולדת‬
‫וארמיה לודובה‬
‫‪ a.l‬צבא העם‬
‫עוד לפני מלחמת העולם קמה תנועה סוציאליסטית קומוניסטית בפולין‪ ,‬ללא מעט יהודים‬
‫קסם הראיון של " כל האנשים התאחדו‪ ,‬הרחיקו את הדת וקירבו את האדם שהוא מרכז‬
‫העולם"‪.‬‬
‫הוקמה המחתרת "צבא העם" שנתמכה כמובן ע"י הסובייטים‪.‬‬
‫ב ‪ 1943‬כאשר גילו הנאצים ‪,‬ביער קטין‪ ,‬את מעשי הטבח של הרוסים נגד צמרת הצבא‬
‫ואנשי הציבור הפולנים‪ ,‬נותקו יחסי ממשלת פולין הגולה בלונדון עם ברית המועצות‪.‬‬
‫ניתוק זה הביא לנתק כמעט מוחלט בין המחתרת הפולנית הפרו מערבית הארמיה‬
‫קריובה לבין צבא העם הקומוניסטי‪).‬ארגון זה עזר מאד למרד גטו ורשה כי צמרת‬
‫לוחמיו הזדהו עם הסוציאליזם(‬
‫נתק זה ‪ ,‬ואי רצון שיתוף פעולה בין המחתרות מצד אחד‪ ,‬וגל השמועות שסחף את‬
‫פולין כולה ‪ ,‬על המעצרים ומעשי הטבח החדשים של הרוסים בקציני המחתרת‪ ,‬לאחר‬
‫שחרור החלקים המזרחיים ‪,‬הביאו את צמרת הממשלה הפולנית לחשדנות ‪,‬ולנסות‬
‫להשתלט על ורשה ‪,‬בהתראה קצרה מדי ‪ ,‬וזאת‪ -‬שלא תיפול בידי הסובייטים‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1944‬חצו הכוחות הגרמניים הנסוגים את פולין ונמלטו מפניו של הצבא הסובייטי‬
‫המתקדם‪ .‬באותה העת התכוננה המחתרת הפולנית בווארשה ליום שבו תשוחרר העיר‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 1944‬ניתנה ההוראה למרד כללי אנטי גרמני‪ ,‬מתוך כוונה להשתלט על‬
‫העיר לפני שיכבוש אותו הצבא האדום‪" ,‬צבא העם " )‪( AK: ARMIA - KRAJOWA‬היה‬
‫אמנם נחות‪ -‬גם מספרית וגם בתחמושת‪-‬אך קיווה שיצליח להשתלט על מרכז העיר‬
‫ולהחזיק מעמד כשבוע עד שייחלצו לעזרתו מטוסי בנות הברית ועד שהכוחות הסובייטים‬
‫יסלקו את הנאצים מהבירה‪.‬‬
‫הפעולות הראשונות של המורדים היו מוצלחות‪ :‬לאחר שהתבצרו בעזרת אבני ריצוף‬
‫שעקרו מהמדרכות‪ ,‬ולאחר שהצליחו לעבור בעיר בצינורות הביוב‪ ,‬כבשו חלקים נרחבים‬
‫מווארשה‪ .‬אך העזרה איחרה להגיע‪ .‬בנות הברית היו עסוקות בהתקדמות מזרחה לאחר‬
‫הנחיתה בנורמנדי‪ ,‬ומשלוח מטוסים לוארשה היה מבצע מסובך מבחינה לוגיסטית‪.‬‬
‫סטאלין‪ ,‬שחייליו עמדו כבר משני צדי נהר הוויסלה‪ ,‬נתן הוראת עצירה מוחלטת‪ ,‬למפקדי‬
‫הכוחות‪ ,‬לעמוד על מקומם‪,‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫הצבא האדום‪ ,‬שחנה מעברו האחר של נהר הוויסלה‪ ,‬בפראגה‪ ,‬לא נקף אצבע‪ .‬כששמע‬
‫על המרד‪ ,‬עצר סטאלין את המתקפה על וארשה והורה לגנרלים שלו שלא יתערבו ושלא‬
‫יעזרו למורדים‪ :‬להיפך‪ ,‬הוא קיווה שהגרמנים יחסלו את תאי ההתנגדות הפולניים ויכינו‬
‫את הקרקע לפלישה קומוניסטית‪ .‬על מנת שוארשה "תנוקה " מכל הלאומניים הפולנים‬
‫ע"י הגרמנים‪ ,‬ואז היא תיפול לרגלי הרוסים ללא מתנגדי המהפכה‪.‬‬
‫למרות ההכנות המרובות למרד הפולני‪ ,‬הייתה התראה של יומיים בלבד להכנות‪ ,‬המרד‬
‫תוכנן תוך הישענות על המפציצים של בנות הברית והסיוע המהיר של הצבא האדום‪,‬‬
‫דבר שלא קרה ‪ ,‬ולמרות האומץ והלחימה העזה של הלוחמים הם הוכרעו כאמור ונאלצו‬
‫להיכנע‪.‬‬
‫ורשה רגשה ורעשה במשך ‪ 63‬ימים‪ .‬המורדים פעלו באומץ וללא ליאות‪ ,‬אך בסופו של‬
‫דבר אולצו להיכנע‪ .‬כ‪ 200,000-‬פולנים נהרגו במרד ורשה‪ .‬הנקמה הנצית הייתה אכזרית‬
‫מאין כמותה‪ -‬היטלר הורה להרוג את כל תושבי העיר‪ ,‬לא לקחת שבויים‪ ,‬ולפוצץ או‬
‫לשרוף את כל הבתים‪ .‬ורשה נמחקה מעל פני האדמה‪ .‬רק ב‪ 17-‬בינואר‪ ,1945 ,‬נכנס‬
‫הצבא הסובייטי "לשחרר" את ורשה‪ ,‬אלא שאז לא היה מה לשחרר‪ .‬פרט לעיי חורבות‪.‬‬
‫עבור הפולנים‪ ,‬מרד ורשה היה מעשה הגבורה ההרואי‪ -‬טראגי ביותר‪ -‬במהלך המלחמה‪.‬‬
‫האירועים מונצחים במוזיאון מרד ורשה )עמ' ‪ ,(80‬ובאנדרטה למרד ורשה )עמ' ‪.(75‬‬
‫מהלכי הקרבות‬
‫שעת ה‪-‬ש' נקבע לשעה ‪ 17:00‬ע"י גנרל אנטוני‬
‫חרושציל המכונה מונטר‪ ,‬הפולנים קראו לה שעת‬
‫ה ‪" webouch W‬פיצוץ בפולנית"‪ .‬ההחלטה‬
‫לפתוח במרד בשעת אור מלא הייתה טעות‬
‫מכרעת ‪,‬גורם ההפתעה בוטל‪ ,‬מה עוד שמפקד‬
‫הצבא הגרמני‪ ,‬ריינר שטהל קיבל מידע על‬
‫אפשרות להתקוממות והורה להעמיד בכוננות‬
‫מלאה את חיל המצב בשעה ‪.16:30‬‬
‫בתחילה‪ ,‬תוך אבדות קשות‪ ,‬הצליחה המחתרת‬
‫הפולנית לכבוש חלקים ממרכז ורשה העיר‬
‫העתיקה וברובע וולה‪ .‬הכיבוש לא היה מלא והשאיר בידי הגרמנים נקודות מרכזיות‪.‬‬
‫המחתרת כשלה כבר בתחילה לחבור לכל המקומות ששוחררו וכל מקום שנכבש הפך‬
‫להיות מקום להגנה ‪ .‬הגרמנים הזרימו יחידות נוספות ובלמו את המתקפה תוך שהם‬
‫מבודדים את הלוחמים שעברו מהתקפה למגננה‪.‬‬
‫הדרך היחידה לקבל סיוע ומזון היה דרך תעלות הביוב שנשלטו לחלוטין ע"י המחתרת‪,‬‬
‫בעלי הברית עשו מאמצים להצניח אספקה ללוחמים אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי‪.‬‬
‫למרד הצטרפו גם שרידי הלוחמים של גטו ורשה‪ ,‬בראשם יצחק צוקרמן שחבר למחתרת‬
‫ארמיה לודובה‪ .‬הוא פרסם איגרת לחבריו היהודים כ‪ 25000-‬ששרדו את חיסול הגטו‬
‫"להצטרף לאחים הפולנים ולהלחם למען שחרור פולין המולדת שלנו"‪.‬‬
‫מתוך הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"‪/‬יוסף ז'מיאן עמ' ‪: 117 -118‬‬
‫"שאר מוכרי הסיגריות‪ ,‬שהמרד השיגם בפינות העיר השונות‪ ,‬התייצבו מיד בתחנות‬
‫הגיוס‪ .‬תרזה וחברתה הפולנייה וגם האלינקה צורפו לשירות הצלב האדום במרכז העיר‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫האחיות מארישה וסטפצ'ה הועסקו בשירות הקשר של ארגון הצופים‪ .‬במטר‪-‬אש של‬
‫מכוניות הירייה הגרמניות נשאו מכתבים ודו"חות מגזרה קרבית אחת לחברתה‪ .‬סטפצ'ה‬
‫השיגה איכשהו אקדח קטן והייתה מראה אותו לחיילים בגאווה רבה‪" .‬קאיטעק"‪ -‬זה היה‬
‫כינויה של סטפצ'ה ‪ -‬הייתה בבת עינו של הגדוד כולו‪ .‬ה"כפרי" שהיה ברחוב הוז'א פינת‬
‫ככר שלושת הצלבים‪ ,‬צורף למחלקתו של סגן "קרדום"‪ .‬תחילה מילא תפקידי קשר‪ ,‬וגם‬
‫השתתף בגיחות של יחידתו על רחוב פראסקאטי‪ .‬אחר כך צורף ליחידה קרבית כחייל‬
‫גמור‪ .‬ניתן לו הכינוי "האקדח"‪ .‬ליאון "קציצה" שהיה ברחוב מוקוטובסקא‪ ,‬לחם ביחידתו‬
‫של רב סרן "אייל"‪ ....‬פאוול התנדב‪ ,‬ולאחר הפצרות רבות נעתר לו הסגן שפיקד על‬
‫הגזרה‪ .‬אחר חצות הלילה הזדחל פאוול משער בית הרוס בפינת רחוב בראצקה‪ .‬כבר‬
‫היה אמצע הכביש‪ ,‬קרוב למטרה‪ ,‬והגרמנים שקלטו רחש חשוד‪ ,‬ירו זיקוק‪ .‬פאוול קפא‬
‫במקומו‪ .‬נורו עוד כמה זיקוקין ושוב השתררה דממה וחשיכה‪ .‬עד מהרה התנער מן‬
‫הפחד וקרב בזחילה לגרמנים ההרוגים‪ .‬את הרובים והרימונים קשר לחגורתו‪ ,‬הוציא את‬
‫הכדורים מן האשפות‪ ,‬מילא בהם את כיסיו וחזר בזחילה לקווי ההגנה הפולניים‪.‬‬
‫בזכות מעשה זה נתקבלו האחים לשורת המורדים"‬
‫כאמור ‪-‬המרד נמשך ‪ 63‬ימים יותר מכפול ימים לכניעת צבא פולין בספטמבר ‪.39‬‬
‫ב ‪ 2.10.44‬חתם מפקד המרד גנרל תדיאוש בור על כניעת המחתרת תוך הבטחת‬
‫הנאצים להתייחס ללוחמים לפי אמנת זנבה‪ ,‬ואומנם הנאצים פרקו את הלוחמים מנשקם‬
‫והעבירו אותם למחנות בגרמניה ‪ ,‬חלקם שרדו ושוחררו ע"י צבא בעלי הברית‪ .‬מנהיגי‬
‫המרד תדיאוש בור וגנרל אנטוני חרושציל ניצלו ומצאו מחסה בבריטניה וארה"ב‬
‫‪.‬אנדרטת המרד בוארשה‬
‫ביבליוגרפיה העולם פולין מסדרת ‪ lonely planet‬עמוד ‪ 35‬אתר ‪polania‬‬
‫‪ .20‬הצגת הדרכה באתרים‬
‫א‪ .‬אתר ראשון‪-‬וארשה‪-‬אנדרטת הביוב‪ -‬רח' פרוסטה ‪51‬‬
‫)על פי סיפורו של קאז'יק ‪-‬שמחה רותם(‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫"בשלב מסוים הגרמנים הציתו את‬
‫הגטו ואנחנו בפנים – בלהבות‪.‬‬
‫ידענו שזה הסוף שלנו ‪,‬ושזה פשוט‬
‫להישרף בחיים בפנים ]בתוך הגטו[‪.‬‬
‫ראינו שלמרות הכל‪ ,‬רוב רובו של‬
‫הארגון נותר בחיים‪ .‬אז מה עושים?‬
‫וכאן התברר לי שלא חשבו על‬
‫אפשרות כזו‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬תוך כדי המרד‪ ,‬הגיעו אליי‬
‫שני חברים מהאי"ל ‪.‬מארק אדלמן ‪,‬‬
‫שהיה איש ה'בונד'‪ ,‬הוא היה‬
‫המפקד שלי‪ .‬הם שאלו אותי אם אני‬
‫מוכן לנסות לצאת מהגטו‪ .‬אמרתי‬
‫"כן"‪ ,‬לא היה לי מה להפסיד ‪,‬ידעתי‬
‫מה מחכה לי‪...‬‬
‫שלחו שני אנשים‪ :‬את זיגמונט‬
‫פרידריך‪ ,‬ניסינו לצאת בכל מיני‬
‫דרכים והדבר היה בלתי אפשרי‪ .‬הגטו כולו עמד‬
‫בלהבות והיה שמור‪ :‬מסביב הייתה חומה גבוהה‬
‫והיו שומרים גרמנים ואוקראינים והייתה‬
‫המשטרה הפולנית‪ .‬כולם שמרו שאף אחד לא‬
‫לברוח‪.‬‬
‫היה‬
‫מאוד‬
‫וקשה‬
‫יברח‬
‫מצאנו מנהרה קצרה שהובילה מצד אחד של‬
‫הרחוב אל הצד השני‪.‬‬
‫יצאנו לצד הארי באחד במאי בלילה והחלטנו‬
‫שאנחנו נשארים שם עד לפנות בוקר‪ ,‬כדי לראות‬
‫ולהתמצא בשטח‪.‬‬
‫היינו צריכים למצוא מקום נח לקפוץ החוצה‬
‫]מהגטו[ וישר להיכנס אליו‪ .‬הבנו שהדרך היחידה‬
‫זה תעלות הביוב‬
‫הגענו למישהו שקראו לו' מלך הסחטנים' ‪,‬הוא גר‬
‫בקומת קרקע ואפשר היה לצאת מהחלון שלו ולרדת משם לתעלות הביוב‪ ,‬מבלי לעבור‬
‫דרך השער ולהסתכן בכך ששומר הבית יראה אותנו וימסור אותנו לגרמנים‬
‫ללכת בתעלות הביוב בלי מובילים שמכירים את הדרכים ואת התעלות הצדדיות הייתי‬
‫הולך לאיבוד‪ ...‬הצלחנו לגייס לעניין הזה שני פולנים‪ ,‬עובדי תעלות הביוב‪ .‬שכנענו‬
‫אותם ‪.:‬שאנחנו הולכים להציל קבוצה של פולנים‪ ,‬שנתקעו בגטו ושבעבור עזרתם הם‬
‫יירשמו בספרי ההיסטוריה לעולם ועד‪ ...‬אז הם הסכימו ללכת ולעזור‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫לאחר שעברנו כמה עשרות מטרים בתוך התעלות הם התחרטו וסרבו להמשיך ללכת‪.‬‬
‫הוצאתי את האקדח שהיה ברשותי ואמרתי להם" ‪:‬או שאתם הולכים ]איתנו[ או נשארים‬
‫פה‪ ,‬מה שאתם בוחרים"‪ ,‬אז הם המשיכו ללכת‪ .‬הגענו לאיזשהו מקום והם אמרו לי‪:‬‬
‫הגטו"‪.‬‬
‫בתוך‬
‫"אתה‬
‫הלך איתי בחור נוסף‪ ,‬מ'השומר הצעיר'‪ ,‬ואמרתי לו‪" :‬תשמע‪ ,‬אתה נשאר לשמור‬
‫עליהם"‪,‬‬
‫כי הייתי בטוח שאם נשאיר אותם לבד הם לא יחכו לנו ואני עליתי למעלה‪.‬‬
‫לא הכרתי את המקום! הכל היה הרוס !‬
‫יצאתי‬
‫באחד‬
‫במאי‬
‫וחזרתי‬
‫חזרה‬
‫בלילה‬
‫שבין‬
‫ה‪8-‬‬
‫וה‪9-‬‬
‫במאי‪.‬‬
‫מצאתי את עצמי חזרה בתוך הגטו‪ .‬ידעתי בדיוק איפה אני נמצא‪ ,‬זיהיתי את המקום‬
‫והתחלתי להתרוצץ ‪,‬ניסיתי למצוא איפה שידעתי‪ ...‬כאשר יצאתי בכלל לא העליתי על‬
‫הדעת שהמצב יכול להשתנות‪ ,‬שאנשים עברו למקומות אחרים‪ :‬לבונקרים אחרים‪...‬‬
‫למרתפים אחרים‪ ...‬כל אחד חיפש איפשהו להסתתר‪ ...‬בקיצור‪ ,‬אני מסתובב‪ ...‬אני מגיע‬
‫למקום אחד‪ ,‬אני מגיע למקום שני ולמקום שלישי ואני לא יודע‪ ...‬רץ כמו מטורף ו‪...‬אין‬
‫תשובה משום מקום‪ .‬איש לא עונה‪.‬‬
‫ואז‪ ...‬פתאום אני שומע קול של אישה‪ ,‬ששוכבת איפה שהוא בין ההריסות‪ .‬כי אין שום‬
‫בית שלם‪ ,‬כלום! ו‪ ...‬אני מתחיל לדבר איתה ואני שואל אותה‪" :‬אולי שמעת? אולי ראית?‬
‫אולי‪ "?...‬והיא עונה לי‪ ,‬ואני מנסה למצוא אותה ובשום אופן לא מצאתיה! הקדשתי לזה‬
‫דקות ארוכות שנראו לי כמו נצח‪ .‬בסוף ויתרתי והמשכתי ללכת ‪.‬‬
‫היה לי רגע של כנראה חולשה או‪ ...‬לא יודע להגדיר את המצב שלי‪ ,‬התיישבתי בתוך‬
‫ההריסות האלה‪ ,‬באיזשהו מקום‪ ,‬לא ידעתי בדיוק איפה אני‪ ,‬ידעתי שאני בתוך הגטו‬
‫ו‪...‬ישבתי‪ .‬לא יודע כמה זמן‪ ...‬כנראה לא מעט‪ .‬לא ידעתי מה להחליט ודמיינתי לעצמי‬
‫שאני היהודי האחרון בגטו ורשה או בוארשה בכלל‪ .‬חשבתי שאחכה עד הבוקר והגרמנים‬
‫יכנסו ואז תהיה לי אפשרות‪ :‬או שאצליח‪ ,‬או שלא אצליח להרוג גרמני אחד‪ ,‬אולי שניים‪,‬‬
‫אולי אף אחד‪ ...‬יהרגו אותי ובזה נגמר הסיפור‪.‬‬
‫כמו שאני יושב‪ ,‬כמעט בניחותא‪ ,‬ובאמת‪ ,‬לא יודע מה לעשות‪ ...‬כן ללכת‪ ,‬לא ללכת‪ ...‬אין‬
‫לי כבר לאן ללכת‪ .‬איש לא עונה לי‪ ,‬סימן שאין אף אחד‪.‬‬
‫פתאום נזכרתי ששני המובילים שלי והבחור הנוסף מחכים לי והחלטתי שאני חוזר‬
‫לתעלת הביוב‪.‬‬
‫הם חיכו במקום והתחלנו ללכת בחזרה‪ ,‬מבלי שום תוצאה‪ ,‬שום דבר‪.‬‬
‫כאן קרה הדבר הבלתי אפשרי שבכלל קשה להאמין שהוא היה‪ ,‬אבל עובדה שהוא‬
‫היה‪:...‬‬
‫פתאום היה נדמה לי ששמעתי איזה רשרוש בתוך תעלת הביוב‪ ,‬אבל אני לא בטוח ואני‬
‫גם לא יודע מי‪ ....‬אולי זה הגרמנים‪ .‬הכל היה עניין של שניות‬
‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫ופתאום אני פוגש בתוך תעלת הביוב עשרה אנשים שהכרתי‪ ,‬ביניהם‪ ,‬הראשונה שראיתי‪,‬‬
‫הייתה פנינה גרינשפן‪ .‬אתם יכולים לתאר לעצמכם מן פגישה כזו‪ ,‬פתאומית‪ ,‬בתוך תעלת‬
‫הביוב‪ .‬שמחה וששון! כמעט שאיבדנו בינתיים את המובילים‪ ,‬כי הם לא רצו לחכות יותר‪,‬‬
‫הם כבר הבינו מה שהולך פה אז היה צריך מהר מהר לעשות את הדברים‪ .‬בתוך הקבוצה‬
‫מצאתי בחור אחד ששמו היה שלמה שוסטר ‪,‬שהיה צעיר ממני בשנה‪ ,‬אותו הכרתי היטב‪,‬‬
‫סמכתי‪.‬‬
‫עליו‬
‫שאלתי אותו קודם כל אם יש עדיין אנשים מהארגון שנותרו בחיים והם עדיין בפנים‪.‬‬
‫קיבלתי תשובה חיובית‪ .‬ביקשתי ממנו שייקח איתו אדם נוסף‪ ,‬יחזור בחזרה ויביא את‬
‫הביוב‪.‬‬
‫לתעלת‬
‫כולם‬
‫נתתי הוראה לחכות על יד מכסה היציאה מתעלת הביוב‪ ,‬במקום בו אני אצא‪.‬‬
‫בדרך סימנתי בגיר את המסלול בו עברנו‪ .‬לפני שירדתי לתעלה לקחתי איתי גיר‪ ,‬כי‬
‫לקחתי בחשבון שמישהו עלול לפספס ואז לא אדע איך לחזור בכלל‪.‬‬
‫הגעתי למכסה שממנו נכנסתי פנימה‪ ,‬ליד אותו 'מלך הסחטנים'‪ ,‬וחזרתי אליו ‪.‬חזרתי‬
‫אליו כי זה היה הכי קרוב וגם כי שם יכולתי להחליף את הבגדים‪.‬‬
‫נסו לחשוב איך נראיתי ואיך הרחתי אחרי כל הטיול' הזה‪ ...‬אמרתי לעשירייה הזאת‬
‫שאצור איתם קשר ‪.‬שאלו אותי אם יש לי זה או יש לי זה ואני אמרתי שיש לי הכל‪ .‬מה אני‬
‫אגיד להם‪ ,‬שאין לי כלום? שאני לא יודע מה אני עושה ברגע שאני יוצא החוצה? אמרתי‬
‫להם שיחכו ושאני אצור איתם קשר‪ .‬ו‪ ...‬קודם כל אני קיימתי את מה שאמרתי‪:‬‬
‫לפנות בוקר חזרתי חזרה ויצרתי איתם קשר‪ .‬בכל מכסה של תעלות הביוב יש פתח קטן‬
‫של כשני סנטימטרים‪ .‬שלשלתי דרכו פתק פנימה וביקשתי תשובה אם כל היתר‪ ,‬כל מי‬
‫שנשאר בגטו‪ ,‬כבר הגיע ואם הם מחכים במקום‪.‬‬
‫קיבלתי תשובה חיובית‪ ,‬שהאנשים הגיעו ומחכים שנוציא אותם ושאם לא נוציא אותם‬
‫באופן מיידי‪ ,‬אז כבר לא יהיה את מי להוציא‪ ,‬וידעתי שזה המצב באמת‪ .‬לא הייתה לי‬
‫שום אפשרות כזאת‪ .‬בינתיים‪ ,‬בלילה‪ ,‬דאגתי להוריד להם קצת אוכל‪.‬‬
‫תשובה ברורה לא יכולתי לתת להם‪ ,‬כי לא ידעתי מתי אני משיג ומארגן את כל זה‪...‬‬
‫קודם כל רכב‪ ...‬מאיפה אני לוקח רכב להעביר את כל האנשים ?‬
‫אחרי ריצות לפה ולשם הצלחנו להתארגן לחלץ אותם בעשרה במאי‪ ,‬באמצע היום‪,‬‬
‫במרחק של כ‪ 150-‬מטר ממשמר גרמני ‪.‬למה החילוץ נקבע דווקא בשעה הזו ובמיקום‬
‫הזה ?‬
‫בגלל אותו 'מלך סחטנים'‪ ,‬כי שם הוא גר וזה היה הבסיס לכניסה לתעלה ולחזרה‬
‫זה‪.‬‬
‫את‬
‫וניצלנו‬
‫פעולה‬
‫שיתף‬
‫הוא‬
‫בינתיים‬
‫מהתעלה‪.‬‬
‫שעת החילוץ נקבעה לאמצע היום כי בשעות החשכה היה עוצר ואי אפשר היה לנוע‬
‫ברחובות וגם כי הזמנו משאית להובלת רהיטים ‪,‬כאילו על‪-‬מנת להעביר תכולה של בית‪.‬‬
‫הזמנו שתיים אך הגיעה רק אחת ופתאום הנהג רואה שבמקום רהיטים אנחנו מעמיסים‬
‫אנשים‪...‬‬
‫תוך כדי כל המהומה הזאת עובר קצין משטרה פולנית והולך לכיוון עמדת הגרמנים‪.‬‬
‫ניגשתי אליו ואמרתי לו שמתבצעת כאן פעולה של המחתרת הפולנית וביקשתי ממנו‬
‫לחזור בחזרה מאיפה שבא‪...‬‬
‫הוא חזר בו ואנחנו פתחנו את מכסה הביוב ואנשים התחילו לצאת‪ ,‬עלו למשאית‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫אני אומר' התחילו לצאת' זה מוגזם מכיוון שהם היו באפיסת כוחות ולכל אחד היה צריך‬
‫לעזור ‪,‬לסחוב אותו החוצה‪ ...‬האוטו התמלא וכשראיתי שאף אחד יותר לא יוצא ניגשתי‬
‫לפתח התעלה ‪,‬והתכופפתי פנימה וצעקתי פנימה אם יש עוד מישהו ואין קול ואין עונה‬
‫ו‪ ...‬נתתי הוראה לזוז ‪.‬‬
‫האם הגרמנים ראו את כל זה?‬
‫הם ראו שיש איזו מהומה אבל הם לא ניגשו לבדוק‪ ,‬לא עשו שום פעולה‪ .‬היה להם‬
‫תפקיד לעמוד שמה אז הם עמדו שמה‪ ...‬אם הם ראו או לא ראו אני לא יודע‪.‬‬
‫כמה יהודים עלו על המשאית?‬
‫אני חושב שבמשאית היה‪ ...‬כל כך צפוף‪ ...‬שכבו אחד על השני‪ .‬על המשאית עלה גם‬
‫מפקד השטח שלי‪ ,‬הממונה על כמה קבוצות לוחמות‪ ,‬מארק אדלמן‪ .‬המשאית התמלאה‪.‬‬
‫נתתי הוראה לנסוע‪.‬‬
‫אני נותן הוראה לזוז‪ -‬אז צבייה לובטקין שהייתה בין אלה שעלו למשאית‪ ,‬אמרה לי‪:‬‬
‫"נשארו אנשים למטה‪ ,‬חכה"‪ .‬אמרתי לה‪" :‬תשמעי‪ ,‬כאן אני מפקד הפעולה‪ ",‬במילים‬
‫אלה‪" ...‬ואני לא מחכה‪ .‬אחרת אף אחד לא יצא בחיים מפה‪ ".‬ונתתי הוראה לזוז וזהו‪,‬‬
‫הסיפור‪.‬‬
‫נגמר‬
‫כשהגענו ליער אמרה אליי צבייה כי היא כועסת עליי מאוד וכי היא מתכוונת לירות בי‪.‬‬
‫אמרתי לה כי אין לי התנגדות כי נירה איש ברעהו‪.‬‬
‫מארק אדלשטיין סיפר לי אחר‪-‬כך כי ברגע שפתחנו את התעלה ואנשים החלו לצאת‪,‬‬
‫נשלחו שני אנשים ללכת לקרוא לאלה שהיו בתעלה הצדדית‪ .‬השניים סרבו‪ .‬צבייה פנתה‬
‫אז לשלאמק שוסטר ולאדולף הוכמן ושלחה אותם‪ .‬כן הבטיחה להם‪ ,‬כי בלעדיהם לא‬
‫ביותר‪.‬‬
‫הקרוב‬
‫חברי‬
‫היה‬
‫שלאמק‬
‫‪.‬אגב‪,‬‬
‫תצא(‬
‫על אף הכל‪ ,‬בשוקלי גם עכשיו בפרספקטיבה של שנים רבות אחורנית את העניין‪,‬‬
‫בטוחני כי נהגתי נכון אז על שלא חזרנו למקום היציאה ‪.‬האוטו היה ממילא מלא ולא היה‬
‫מקום בו לאנשים נוספים‪.‬‬
‫לפי חשבוני הגיעו הגרמנים דקות ספורות אחר שהתרחקנו מן המקום‪ .‬הנחתי כי‬
‫כשהאנשים הנשארים בתעלה יגיעו אל הפתח ויראו כי היא סגורה‪ ,‬הם יבינו כי אי אפשר‬
‫לצאת עתה‪ .‬שיקול זה היה מוטעה‪ ,‬כי כפי הנראה הם דווקא ניסו לצאת וכאמור‪ ,‬נהרגו‬
‫כולם‪.‬‬
‫לשאלתי על שום מה נשארו ה‪ 15-‬איש בתעלה הצדדית ולא התרכזו כולם ליד פתח‬
‫היציאה‪ ,‬ענתה לי צבייה ואמרה כי ליד הפתח היו מים רבים וקשה היה להחזיק שם את‬
‫יותר‪.‬‬
‫יבש‬
‫במקום‬
‫מהם‬
‫חלק‬
‫להחזיק‬
‫הכרח‬
‫היה‬
‫האנשים‪.‬‬
‫למחרת היום התקשרתי עם אנטק צוקרמן‪ .‬סיפרתי לו כי צבייה אשתו היא בין הניצולים‪.‬‬
‫הוא לא האמין בתחילה‪ .‬אחר כך לקחתיו ליער והפגשתיו עם צבייה ועם כל האחרים]‪.‬‬
‫אני דיברתי עם מארק אחרי זה בלי סוף פעמים ושאלתי אותו‪" :‬תגיד לי‪ ,‬למה אתה לא‬
‫התערבת? אתה היית המפקד שלי‪ ".‬מה שאני יכול להגיד לכם זה שהוא היה באפיסת‬
‫כוחות ולא היה מסוגל לעשות דבר‪ .‬אבל על זה הוא ענה לי‪" :‬תשמע‪ ,‬אני חשבתי שאתה‬
‫היחידי שיודע מה שהוא עושה שם‪ ".‬טוב‪ ...‬זה נכון‪ ,‬פשוט לא היה מישהו אחר‪ .‬לא‬
‫שביקשתי את התפקיד‪ .‬לא ביקשתי שום דבר‪ ,‬לא היה לי מושג שאני אעמוד בפני מצב‬
‫כזה‪ .‬אבל היה צריך לפעול‪ .‬דבר אחד שהבנתי הוא שכל רגע נוסף שעובר אנחנו עלולים‬
‫יקר‪.‬‬
‫מחיר‬
‫לשלם‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫היה צריך להוביל את האנשים לאיזשהו מקום‪ ,‬ואין יערות בסביבה קרובה לורשה ‪.‬זה‬
‫היה מינוס גדול‪ ,‬אבל לא הייתה ברירה‪ ,‬זה מה שהיה‪ .‬ביקשתי מהחבר שלי‪ ,‬שהלך איתי‬
‫לשם‪ ,‬שייסע עם המשאית‪ ,‬שנדע לאן הם הגיעו‪ .‬הייתי צריך למצוא אותם אחרי זה‪ ,‬אי‬
‫אפשר היה לשלוח אותם לבד‪ .‬אבל הוא לא הסכים‪ .‬אז בלית ברירה אני קפצתי על‬
‫המשאית ונסעתי והגענו לאיזה מן יערון קטן‪ ,‬חורשה בעצם‪ .‬אחרי שעברו כשעה וחצי‪-‬‬
‫שעתיים מאז שהגעתי איתם לשם‪ ,‬חשבתי‪" :‬הגיע הזמן לחזור לורשה‪ ,‬לגשת לשם‬
‫ולראות מה קרה‪ ".‬כשחזרתי ראיתי שהבחור הזה שהלך איתי‪ ,‬היהודי‪ ,‬כבר לא בחיים‪.‬‬
‫ראיתי אותו הרוג‪ ,‬ירוי‪ ,‬ומלבדו עוד מישהו אחד ירוי‪ .‬הבנתי שאצטרך להסתלק כי ראו‬
‫אותי שם הרבה אנשים ומישהו יכול להצביע עליי ואני עלול לגמור גם‪ ...‬והסתלקתי משם ‪.‬‬
‫מה עלה בגורלם של האנשים שהצלחתם לחלץ מהגטו?‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הבאנו את הקבוצה הזאת של האנשים‪ ,‬שאני מעריך שהיו כחמישים‪-‬‬
‫שישים איש‪ ,‬ליער מרוחק מאוד‪ ,‬יער סמיך שהשם 'יער' ראוי לו‪ .‬והם ישבו שם עד סוף‬
‫‪- 1944‬תחילת ‪ .1945‬אני הייתי מגיע אליהם לתוך היער וגם שם היו צרות עם הפולנים‪.‬‬
‫אם היו יודעים שזו קבוצה של יהודים היו מחסלים אותם‪ .‬בינתיים יצרנו קשר עם ראשי‬
‫המחתרת[ הפולנית[ בורשה וקיבלנו מהם עזרה‪ .‬הם ]קבוצת האנשים שחולצה מהגטו[‬
‫ישבו בתוך היער תקופה ארוכה מאוד‪ .‬חלקם נהרגו בפעולות שונות‪ .‬אבל במשך‬
‫התקופה הזאת הוצאנו חלק מהיער‪ ,‬הבאנו אותם לורשה‪ ,‬הסתרנו אותם במקומות‬
‫מסתור‪ ,‬וחלק ממש נשאר ]ביער[ עד הסוף‪ .‬אנחנו קיימנו איתם קשר כל שנות הכיבוש‪.‬‬
‫עם רובם בתוך היער ועם חלקם במקומות המסתור שמצאנו להם אחר כך‪.‬‬
‫מה המשמעות של מציאת מקום מסתור? במה זה כרוך?‬
‫כשאומרים מקום מסתור‪ ,‬ואני יודע מה היחס שלנו לעם הפולני‪ ,‬אני מוכרח לומר שזה לא‬
‫נכון ולא בסדר‪ .‬חלק מהעם הוא אנטישמי‪ ,‬זה אני מסכים‪ ,‬אבל אלה ‪ -‬חסידי אומות‬
‫העולם ‪,‬אני אומר לכם בכל הכנות‪ ,‬אני לא יודע אם זה היה להיפך אם אני הייתי מוכן‬
‫לעשות את זה‪ .‬אם הייתי מוכן להסתיר מישהו אצלי בבית כאשר אני יודע שאם תופסים‬
‫אותי הורגים אותי והורגים את משפחתי‪ .‬ואני יכול להגיד לכם על מקרה אחד‪ ,‬שאני יודע‬
‫ידיעה אישית ‪,‬לא מסיפורים‪ ,‬על משפחה פולנית‪ :‬זוג ושלושה ילדים קטנים‪ ,‬שהחזיקה‬
‫שבעה יהודים בכפר מסוים ומישהו הלשין עליהם‪ .‬הגיעו גרמנים‪ ,‬הרגו את היהודים‪,‬‬
‫הרגו את שלושת הילדים לעיני ההורים ואחר‪-‬כך הרגו את שני ההורים‪ ,‬כאשר האישה‬
‫הייתה בהריון ‪.‬‬
‫מה שמעת על שהתרחש במילא ‪?18‬‬
‫תלוי מתי‪ .‬במילא ‪ 18‬התרחש אותו הדבר מה שהיה בכל מקום בסוף‪ .‬הכל נהרס ונגמר ‪.‬‬
‫מפקד השטח שלי‪ ,‬מארק אדלמן‪ ,‬הוא טען בכלל שהכל עניין של הבנה ושל מחשבה‪.‬‬
‫ושלא היו צריכים להתאבד שם‪ .‬קשה להתווכח‪ .‬יכול להיות שהצדק איתו‪ .‬איש לא יכול‬
‫להגיד ככה או ככה‪ .‬יכול להיות שהמזל היה משחק להם ושהם היו יכולים לצאת מהגטו‬
‫עם אותה קבוצה שיצאה‪ .‬שבכל‪-‬זאת כמה עשרות אנשים יצאו‪ .‬לא שזה מי יודע מה‪ ,‬מבין‬
‫בגטו‪....‬‬
‫שהיו‬
‫אלפים‬
‫מאות‬
‫זה היה הרבה מאוד עניין של מזל‪ .‬ופרט למזל‪ ,‬אז צריך היה לדעת להחליט על דברים‬
‫תוך שניות‪ ,‬ו‪ ...‬או שאתה מחליט טוב או שאתה מחליט רע‪ ,‬והתשלום הוא גבוה ‪.‬זהו‪.‬‬
‫האם אתה יודע היום היכן נמצא בור הביוב שממנו יצאת ושממנו חילצת את האנשים?‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫אני יודע ועוד איך! לפני כשלוש שנים טיילתי בורשה עם פולני שהכרתי לפני מספר‬
‫שנים‪ ,‬ועברנו ליד פסל של דה‪-‬גול‪ ,‬והוא אמר לי‪" :‬קאז'יק‪ ,‬אתה היית צריך לעמוד כאן‬
‫ולא הוא‪ ".‬חשבתי שהבן אדם יצא מדעתו‪ .‬כעבור כשנתיים‪ ,‬הוא טילפן אליי וסיפר לי‬
‫שמקימים אנדרטה ברחוב פרוסטה‪ .‬מי שרוצה לבקר שם‪ ,‬זה פרוסטה ‪ .51‬אז הוא סיפר‬
‫לי שהוא הקים גוף שעוסק בזה‪ ,‬אשר מורכב כולו מפולנים וגם שגריר ישראל בורשה‬
‫בעת ההיא‪ ,‬והם הולכים להקים שם אנדרטה‪ ,‬ואכן הקימו אותה‪ .‬והיא חיה וקיימת‪ .‬מאז‬
‫קיבלתי תלונות מאותו אדם וגם מאחרים‪ ,‬שהקבוצות הישראליות לא מגיעות לשם לבקר‪.‬‬
‫השנה נציין שבעים שנה למרד גטו ורשה ולמרידות בגטאות ובמחנות נוספים ‪,‬והנושא‬
‫נלמד בבתי הספר ומושם עליו דגש גם במסעות בני הנוער לפולין‪".‬‬
‫"איזה מסר עיקרי ‪,‬לדעתך‪ ,‬צריך להעביר לבני הנוער?"‬
‫"להיות בני‪-‬אדם ‪.‬‬
‫אנחנו חיה על שתי רגליים‪ .‬ממש כך ‪ -‬כך אני חושב‪ ,‬כך אני מרגיש‪ .‬ובין‬
‫החיות האלה‪ ,‬על שתי רגליים‪ ,‬יש גם אנשים‪ ,‬שראויים לשם הזה ‪-‬אדם ‪".‬‬
‫)על פי ספרו של שמחה רותם‪"-‬ובתוכי העבר‪...‬בארגון היהודי הלוחם )עמודים ‪(50-58‬‬
‫‪ .21‬ב‪ .‬אתר שני ‪ -‬בית‬
‫כנסת נוז'יק בככר‬
‫גז'יבובסקה )כיכר‬
‫הפטריות(‬
‫בית כנסת נוז'יק ברחוב טוורדה ‪6‬‬
‫בשנת ‪ 1898‬החליט זלמן נוז'יק‪,‬‬
‫בנו של מנשה‪ ,‬שהיה סוחר‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫סדקית‪,‬לבנות בית כנסת ברחוב טוורדה‪ ,‬למרות שהיו הרבה בתי כנסת בשכונת כיכר‬
‫גרז'יבוסקי‪.‬‬
‫ברחוב טוורדה היו ‪ 18‬בתי כנסת קטנים‪ ,‬פרטיים‪ .‬על מנת להכין פרויקט זה שכר נוז'יק‬
‫את שירותיו של אדריכל מפורסם מאוד מוורשה‪ ,‬ושמו קרול קוזלובסקי‪ ,‬המתכנן של‬
‫אולם התזמורת הפילהרמונית של ורשה‪ ,‬שהוזמן על ידי שלושה יהודים בעלי ממון ‪-‬‬
‫רייכמן‪.‬‬
‫ואלכסנדר‬
‫גרוסמן‬
‫לודוויג‬
‫קרוננברג‪,‬‬
‫ליאופולד‬
‫ג'וליאן‬
‫בית הכנסת הוקם בשנים ‪ 1902 - 1889‬כדי לשרת את מה שמכונה "בעלי בתים"‪.‬‬
‫בעלים של בתים‪ ,‬חנויות ובתי מלאכה קטנים‪ ,‬מהמעמד הבינוני‪ .‬הם היו זכאים לרכוש‬
‫מושבי ישיבה בבית הכנסת‪ .‬העניים היו יכולים רק להשתתף בתפילות הבוקר‪ ,‬כאשר‬
‫ביום‪.‬‬
‫פעמיים‬
‫נערכו‬
‫התפילות‬
‫בשנת ‪ 1914‬לאחר מותה של רבקה‪ ,‬אשתו של זלמן‪ ,‬בית הכנסת הועבר לרשות הקהילה‬
‫היהודית של ורשה‪ ,‬בתנאי שהוא יתוחזק מתרומות של תורמים ויישמר את השם המלא‬
‫שלו‪ ,‬ויתקיימו בו תפילות לזכר מייסדי המקום בכל "אל מלא רחמים"‪.‬‬
‫עד‪ 1939‬הייתה קרן "נוז'יק"‪ ,‬שהוקמה על ידי הקהילה היהודית של ורשה‪ ,‬אשר חילקה‬
‫את הכספים לצורך התחזוקה של בית הכנסת‪ ,‬על פי דרישות הצוואה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬המבנה הורחב‪ :‬נוספה במה למקהלה‪ ,‬שעוצבה על ידי מאוריצי גרודז'נצקי‪.‬‬
‫זהו בית הכנסת היחיד בוורשה הממוקם על הגדה השמאלית של נהר הוויסלה‪ ,‬אשר‬
‫השנייה‪.‬‬
‫העולם‬
‫מלחמת‬
‫את‬
‫שרד‬
‫בתקופה של ‪ 1939-1941‬בית הכנסת שימש כמחסן חציר וכאורווה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬הנאצים הרשו לפתוח שלושה בתי כנסת בוורשה‪ ,‬כולל בית הכנסת נוז'יק‪.‬‬
‫היהודי‪.‬‬
‫השנה‬
‫ראש‬
‫ביום‬
‫התקיימה‬
‫הרשמית‬
‫הפתיחה‬
‫הטקס נוהל על ידי חזן בכיר‪ ,‬דוד אייזנשטט‪ .‬ההיסטוריון מאיר בלבן )‪,(1877-1942‬‬
‫פרופסור באוניברסיטת וורשה ובמכון למדעי היהדות‪ ,‬שהיה ראש המחלקה לארכיב‬
‫הדרשה‪.‬‬
‫את‬
‫נשא‬
‫וורשה‪,‬‬
‫בגטו‬
‫היודנרט‬
‫אחרי המלחמה‪ ,‬בית הכנסת היה בשימוש עד ‪ .1968‬הוא נפתח שוב בפולין אחרי‬
‫התמורות‬
‫‪.1983‬‬
‫בשנת‬
‫הפוליטיות‬
‫אז בוצעו בו עבודות שיקום‪ ,‬ונבנה האגף המזרחי‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬האגף הוא מקום מושבו‬
‫של איגוד הקהילות היהודיות ברפובליקה של פולין ושל הקהילה היהודית בוורשה‪.‬‬
‫לבית הכנסת הגיעו משה קצב‪ ,‬נשיא מדינת ישראל וגם רונלד לאודר‪ ,‬שנותן חסות‬
‫ליוזמות רבות שמטרתן להחיות את חיי התרבות והדת היהודיים בפולין‪.‬‬
‫קרן לאודר מימנה את השיפוץ של חזית בית הכנסת בשנת ‪. 2002‬‬
‫בנובמבר ‪ 2007‬הוביל ג'וזף מלוואני‪ ,‬אחד האמנים המפורסמים ביותר של מוסיקה‬
‫השבת‪.‬‬
‫תפילות‬
‫את‬
‫עברית‪,‬‬
‫ליטורגית‬
‫בתחום האדריכלות‪ :‬בית הכנסת בנוי בצורה של האות ‪ T‬עם כניסה שהיא רחבה יותר‬
‫הראשי‪.‬‬
‫מהאולם‬
‫מבנהו מנסה לשחזר את מבנה בית המקדש בירושלים‪ ,‬לפי התיאור המקראי‪.‬‬
‫אפשר לומר רבות על הסגנון הארכיטקטוני של בית הכנסת‪ :‬אלמנטים ניאו רומנסקיים‬
‫ממוצא ביזנטי הם השולטים בעיטורי החזית )הפאסאדה( כמו גם בתוכנית של הפנים‪.‬‬
‫לעין‪.‬‬
‫נראים‬
‫רנסנסיים‬
‫רמזים‬
‫גם‬
‫"ייצוג של סמלים יהודיים ניכר בבירור בחזית בית הכנסת"‬
‫מגילה של ספר תורה מוכתרת בעיטורים מאבני פסיפס מעל לוחות הברית נמצאת בצד‬
‫ארון הקודש‪ ,‬שמשני צדדיו ‪ 2‬עמודים‪ ,‬הרומזים כנראה ליכין ובועז‪ ,‬עמודי הכניסה לבית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫החלל הפנימי מחולק על ידי המעברים לשלושה גושים‪ ,‬עם יציעים לנשים‪ ,‬שאליהם‬
‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫נפרדות‪.‬‬
‫ודלתות‬
‫נפרדים‬
‫שיש‬
‫מדרגות‬
‫גרמי‬
‫מוליכים‬
‫לכיוון הקיר המזרחי ניצבת בימת החזן על שלושה צירים‪ ,‬תחת כיפת הזהב עם מגן דוד‪.‬‬
‫על הכותרת ישנה כתובת )תהלים קי"ח(‪" :‬פתחו לי שערי צדק‪ ,‬אבוא בם‪ ,‬אודה יה"‪.‬‬
‫מדרגות השיש המובילות אל הבימה הן סימטריות‪ .‬יש להם מעקה ברזל מעוטר בעמודים‬
‫עם מוטיב של עיטור פרחוני בצורת האות ‪ .S‬שם ממוקם ארון הקודש‪ .‬דלתותיו מעוטרות‬
‫פרוכת‪.‬‬
‫ועליו‬
‫רב‪,‬‬
‫בעושר‬
‫מנורת ארון הקודש נמצאת בצד שמאל‪ ,‬ואילו בצד ימין עומד החזן שמוביל את התפילות‪.‬‬
‫במרכז ‪ -‬בימה מרובעת עם ‪ 2‬דלתות‪ ,‬מוקפת במעקה עם מוטיב של יהלומים‪.‬‬
‫בבית הכנסת יש ‪ 600‬מושבים‪.‬‬
‫א' ברגמן בספרו "בתי כנסת ובתי תפילה בוורשה מסוף המאה ה‪ 18 -‬ועד ראשית המאה‬
‫ה‪ ,2007 ,"21 -‬עמ' ‪.313‬‬
‫ספרה של מרי ברג‪.‬‬
‫המשך ההדרכה על בית כנסת "נוז'יק"‬
‫בר המצווה הראשון לאחר המלחמה שנחוג בבית הכנסת "נוז'יק"‬
‫ברברה גרוברסקה‪-‬היהודייה היחידה בסוכצ'וב‬
‫)לפי סיפורו של אריה פירסטנברג מסוכצ'וב‪ -‬שסיפר את הסיפור לבת משפחתו‪-‬יפה‬
‫זהבי(‬
‫‪Barbara gruberski-Skiba‬‬
‫אנחנו עומדים מול בית ברחוב ליצ'לנה תשע‪,‬רחוב בו‬
‫נמצאת הגימנסיה‪ .‬מבית הקברות פונים מזרחה חוצים‬
‫את רחוב טראוגוטה וממשיכים לרחוב ליצ'לנה‬
‫וזהו סיפורו‪9 ul. Licealna :‬‬
‫משנסתיימה מלחמת השמד‪ ,‬חזר אריה לעיר הולדתו‪ ,‬סוכצ'וב‪ ,‬כדי לחפש יהודים‪ .‬אריה‬
‫מצא ‪ 3‬יהודים‬
‫הראשון‪-‬הולנדר‪ ,‬כשפרצה המלחמה היה בן ‪ .10‬פולני מהעיר העסיק אותו כרועה צאן‪,‬‬
‫וכך הוא שרד‪ .‬כשגדל נישא לאחת מבנותיו של הגוי‪ ,‬התנצר ונולדו לו שני ילדים‪ .‬בן ובת‪.‬‬
‫אריה שומר על קשר עם הבת ששמה אנייה‪ .‬אנייה שומרת על קשר עם בני משפחתה‬
‫החיים בישראל‪ ,‬ברחובות‪ .‬היא נשואה אולם ‪-‬חשוכת ילדים‪.‬‬
‫אריה מצא יהודי נוסף‪-‬שיינבלאד‪ .‬אותו יהודי חזר מרוסיה עם אישה רוסיה גויה ועם אחיו‪.‬‬
‫הם ניצלו‪ .‬האח נסע לאמריקה ונשאר שם עד היום‪ .‬שיינבלאד הכריז שאין הוא מעוניין‬
‫לנסוע למקום אחר‪,‬אלא‪-‬רצונו לחיות ולמות בסוכצ'וב‪ .‬כשחזר לסוכצ'וב‪ ,‬אשתו הראשונה‪,‬‬
‫הרוסייה‪ ,‬נפטרה‪ .‬שיינבלאד נשא אישה שנייה נוצרייה‪ .‬הגויים סיפרו לאריה ששיינבלאד‬
‫התנצר‪ .‬הם ראו כיצד הוטבל לנצרות בכנסיה המקומית‪ .‬שיינבלאד הכחיש זאת באזני‬
‫אריה‪ .‬אריה לא שמר על קשר עם ילדיו של שיינבלאד‪.‬‬
‫והנה‪-‬יום אחד סיפרו הפולנים לאריה כי ישנה יהודיה נוספת בעיר‪ .‬אריה הלך לפגוש את‬
‫אותה יהודיה‪ .‬ברברה גרוברסקה שמה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫"מי את‪ ,‬ברברה?" שאל אריה את היהודייה‪ .‬הושיבה ברברה את אריה פירסטנברג על‬
‫כסא‪ .‬את ילדיה שלחה לחצר וסיפרה את סיפורה‪:‬‬
‫ב‪– 1942-‬נולדה ברברה בגטו וארשה‪ .‬ההורים חשו כי סוף הקיום היהודי מתקרב‪ .‬הם‬
‫החליטו להציל את בתם הקטנה‪ ,‬כדי שיישאר שריד למשפחתם‪ .‬ההורים לקחו את‬
‫ילדתם והביאו אותה לסוכצ'וב בהיותה בת ‪ 8‬חודשים‪) .‬סוכצ'וב קרובה לוארשה‪ .( -‬הם‬
‫מסרו את התינוקת למשפחה נוצרית וחתמו על חוזה‪ .‬האם חתומה על חוזה המבטיח כי‬
‫בכל חודש יישלח סכום מסוים של כסף כדי להבטיח את כלכלתה של התינוקת‪ .‬האם‬
‫נספתה במרד גטו וארשה‪ ,‬באפריל ‪ . 1943‬כיוון שהכסף חדל להגיע‪ ,‬החליטה‬
‫המשפחה‪" :‬אם אין כסף‪ -‬נזרוק את הילדה לנחל הבזורה"‪ .‬ואז‪ ,‬קרה נס‪ .‬משפחה‬
‫חשוכת ילדים פנתה להורים המאמצים ובקשו לקבל את הילדה ולאמצה להם לבת‪" .‬תנו‬
‫לנו את הילדה"‪ .‬אמרו‪" ,‬אנחנו נגדל אותה"‪ .‬והם אכן גידלו אותה באהבה כנוצרייה ונתנו‬
‫לה את שם משפחתם‪ :‬גרוברסקה‪.‬‬
‫יום אחד הגיעה ברברה ‪ ,‬כמידי יום ביומו‪ ,‬לבית סיפרה‪ ,‬לגימנסיה‪ .‬היא נכנסה לכיתתה‪,‬‬
‫והינה על הלוח כתובת מאירת עיניים‪" :‬ברברה יהודיה מצורעת"‪ .‬חזרה הילדה בבכי‬
‫וצעקות הביתה‪" .‬ספרו לי מי אני?" קראה לעבר הוריה בדמעות בעיניה‪ .‬ההורים‪ ,‬שכבר‬
‫היו מבוגרים‪ ,‬סיפרו לה את האמת והראו לה את החוזה‪ .‬ברברה‪ ,‬הנערה בת ה‪15-‬‬
‫‪,‬בעלת האומץ הרב‪ ,‬יצאה לרחובות העיר‪ ,‬והכריזה לפני כל חמישים אלף הסוכצ'ובאים‪:‬‬
‫"אני יהודיה‪ ,‬אני יהודיה!!"‬
‫ברברה התקשרה לוועד הקהילה היהודית בוארשה וסיפרה להם את סיפורה‪ .‬הם לקחו‬
‫אותה תחת חסותם ושלחו אותה ללמוד‪ .‬כיום ברברה גרוברסקה היא רופאה והיא‬
‫מנהלת את קופת החולים שבעיר סוכצ'וב‪ .‬כשהגיעה ברברה לפרקה ורצתה להינשא‪-‬לא‬
‫מצאה יהודי להינשא לו‪ ,‬ברברה פגשה פולני קומוניסט‪ ,‬אתיאיסט‪ ,‬שאמר לה‪" :‬את יכולה‬
‫להישאר יהודייה‪ ,‬ואני אשאר פולני אתיאיסט‪-‬ונתחתן"‪ .‬ברברה נישאה לו‪ .‬שמו סקיבה‪,‬‬
‫אך היא מתעקשת לשמור על שם נעוריה‪-‬שם המשפחה של הוריה שגידלו אותה באהבה‪.‬‬
‫נולדו לזוג שני ילדים‪ :‬אנדז'י‪-‬הבן ומרישה‪-‬הבת‪Marissa Andrzej .‬‬
‫כשאנדז'אק הגיע לגיל ‪ , 13‬ברברה החליטה לחגוג לו בר מצווה בבית הכנסת נוז'יק ‪,‬‬
‫היחידי שנותר מ‪ 600-‬בתי הכנסת בוארשה‪ ,.‬אולם מה תעשה ואין חזן בוארשה?" הדבר‬
‫היה לפני כ‪ 20-‬שנה‪.‬‬
‫השנה היא ‪, 1939‬‬
‫בבית הספר "יבנה" שבסוכצ'ב למדו רק בעברית‪ ,‬לא באידיש ולא בפולנית‪ .‬אריה שימש‬
‫כמורה למוסיקה ולזמרה וביים הצגות בבית ספר זה‪ .‬אריה ניהל את המקהלה‪ .‬אריה‬
‫פירסטנברג ניגן על כינור מאז היותו בן ‪ .12‬בין תלמידיו היה ילד ושמו דוד וישניא‪ .‬הוא‬
‫היה סולן המקהלה‪ .‬ב‪– 1937 -‬משפחתו עזבה את סוכצ'וב ועברה לגור בוארשה‪ .‬דוד‬
‫וישניא הפך לסולן המקהלה של בית כנסת נוז'יק‪ , .‬עם פרוץ המלחמה‪ ,‬משפחת וישניא‬
‫גורשה לאושוויץ שני האחים וההורים נספו‪ .‬דוד הוא היחידי מכל משפחתו ששרד אודות‬
‫לקולו היפה‪ .‬הוא הוזמן לשיר לפני הגרמנים במסיבות שערכו במחנה‪ .‬הוא הנעים להם‬
‫את זמנם באידיש‪ ,‬בפולנית ובעיקר בגרמנית‪ .‬בבלוק ‪ 17‬בבירקנאו עבר את כל עינויי‬
‫המחנה‪ .‬דויד ניצל ונסע עם הצבא האמריקאי לארה"ב והפך לחזן בבית הכנסת הרפורמי‬
‫שבניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫באחד הימים קרא דוד בעיתון שכמוהו‪-‬גם בית הכנסת נוז'יק שבוארשה‪-‬שרד‪ ,‬למרות‬
‫שהגרמנים הפכוהו לאורווה‪ .‬הוא שופץ ועומדים לערוך טכס לקראת האירוע‪" .‬בטכס כזה‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫עלי להיות בבית כנסת נוז'יק‪ ,‬שם הייתי סולן במקהלה"‪ ,‬אמר לעצמו‪ ,‬ונסע כנציג‬
‫השגרירות האמריקאית לוארשה‪.‬‬
‫שמונה שנים לאחר המלחמה שואל דויד את גבאי בית הכנסת‪ ,‬שפירא‪" :‬מי החזן‬
‫היום?" "צר לי"‪ ,‬ענה הגבאי "אין לי רב‪ ,‬אני בעל תפילה‪ ,‬ואין לי חזן"‪" .‬היום יש לך חזן‬
‫בבית הכנסת" ענה דוד וישניא‪" ,‬אנוכי אנהל את התפילה"‪ .‬וכשעלה דוד וישניא על‬
‫הבמה‪ ,‬דמעות עמדו בעיניו‪ .‬כשקולו הנעים מילא את חלל בית הכנסת‪ ,‬הוא ראה בעיני‬
‫רוחו את הוריו יושבים בין הקהל הרב שהצטופף שם‪ .‬הוא התפלל ובכה‪ ,‬וכשסיים את‬
‫התפילה‪ ,‬ניגש אליו הגבאי שפירא ובפיו בקשה‪" :‬אני גר בפרגה‪ ,‬הרובע שמעבר‬
‫לוויסלה‪ ,‬לכן כל שבת אני חייב ללכת ברגל מפרגה המרוחקת לבית הכנסת‪ .‬אני רואה‬
‫שאתה יוצא ובא בין מכובדים וגדולים‪ .‬האם תוכל לבקש מהם שידאגו לי לחדר ליד בית‬
‫הכנסת כדי שלא אאלץ לחלל שבת בנסיעה בטרמוואי?" )חשמלית(‪" .‬ובקשה נוספת לי‬
‫אליך‪ :‬בעיירה אחת בפולין‪ ,‬ישנה אישה אחת ולה בן‪ .‬רוצה היא לערוך לו בר‪-‬מצווה בבית‬
‫הכנסת‪ .‬הנער מגיע לכאן פעמיים בשבוע ואני מכין אותו לדרשה‪ ,‬אולם אין חזן בנמצא"‪.‬‬
‫"היכן אותה העיירה?"‪ -‬שאל דויד‪" .‬אתה חזן אמריקאי ואינך מכיר עיירות בפולין" ענה‬
‫הגבאי‪" .‬אינני אמריקאי‪ ,‬נולדתי בפולין‪ ,‬אמור לי את שם העיירה‪ ,‬אולי עודני זוכר?"‬
‫"ואם אומר לך שהאישה גרה בעיירה ששמה סוכצ'וב‪ ,‬תדע היכן זה?" דויד החסיר‬
‫פעימה‪" ,‬סוכצ'וב היא עיירת הולדתי!" קרא בהתרגשות‪ .‬עוד באותו היום נסעו שניהם‬
‫ברכב של השגרירות לעיירה וכשפגשו את ברברה הבטיח לה דויד כי יבוא למועד‬
‫מארה"ב כדי להיות חזן בבר המצווה של אנדז'עק‪.‬‬
‫ואכן‪-‬בבוא הזמן נערכה מסיבת בר‪-‬המצווה בבית הכנסת נוז'יק‪ ,‬כשדויד וישניה הוא‬
‫החזן‪.‬‬
‫בר המצווה הראשון שנחוג בבית כנסת נוז'יק לאחר המלחמה‪ ,‬היה של נער יהודי שנולד‬
‫בסוכצ'וב‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫ברברה שלחה את בנה‪ ,‬לאחר בר‪ -‬המצווה‪ ,‬לישיבה בארה"ב‪ .‬הוא נימול‪ ,‬הפך לדתי‬
‫חרדי‪ .‬אריה פירסטנברג פגש בו כשבא לחופשה הביתה‪ .‬הוא למד רפואה באוניברסיטה‬
‫על שם אינשטיין‪ .‬לאחר מכן עשה עליה‪ ,‬הגיעה לארץ והשתקע בקיבוץ דתי‪ .‬בכל שנה‪,‬‬
‫בהזכרה ליהדות סוכצ'וב‪ ,‬אנדז'עק היה אורח כילד הראשון היהודי שנולד בעיירה לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬אולם‪ ,‬בהגיע זמנו להתגייס לצה"ל‪ ,‬לקחה אותו ברברה חזרה לעיירה‪ .‬היא‬
‫פחדה פן ייהרג‪ .‬ליפני כ‪ 5-‬שנים שלחה ברברה מכתב לאריה בו היא מבקשת למצוא כלה‬
‫לבנה‪ ,‬אולם אריה לא הצליח במשימה זו ולא נמצאה כלה לבן‪ .‬מארישה הבת הפכה‬
‫למרים ולמדה בישיבה דתית‪ ,‬אף היא‪ ,‬בארה"ב‪.‬‬
‫)מתוך הבלוג של יפה זהבי‪ -‬חומרי הדרכה(‬
‫‪ .22‬תכנון המסלול‪-‬‬
‫א תכנית הטיול‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬
‫מסע שורשים בלרוס‪-‬פולין‪-‬עשרה ימים מלאים‪ -‬יולי ‪2014‬‬
‫מארגנת מלווה ומדריכה‪ -‬יפה זהבי‪ -‬טל' ‪050-6992553‬‬
‫‪ 1.‬יום רביעי‪ 2.7.14-‬טיסה לילית ‪00.40‬‬
‫מבן גוריון למינסק עם חברת בעלאביה‪.‬‬
‫נחיתה ב‪ 05.00-‬במינסק‪.‬‬
‫סיור במינסק‪ :‬כיכר מרשימה של‬
‫העיר‪ ,‬אנדרטה לקורבנות היהודים ביאמה‪,‬‬
‫ניסע לאיויה‪,‬‬
‫)שורשיהם‬
‫יוסי‬
‫של‬
‫בית האופרה במינסק‬
‫ושלומי‬
‫דוברובסקי(‬
‫שלושת‬
‫עיר‬
‫הדתות‪ :‬בית‬
‫כנסת‪ ,‬כנסיה‬
‫ומסגד‪ .‬ארוחה‬
‫חמה ונסיעה‬
‫לנובוגרודק‪ -‬נבקר במוזיאון הנמצא במחנה‬
‫העבודה שבגטו ואת המנהרה )‪ 200‬מטר(‬
‫שחפרו יושביו כדי לברוח למחנה הפרטיזנים‬
‫של טוביה בילסקי‪ .‬נמשיך לברנוביצ'י'‪ .‬נבקר במוזיאון‪ .‬סיפור שורשים של אמא של‬
‫שלומי ויוסי דוברובסקי‪-‬דור שני למייסד בית החרושת הראשון בארץ לצרכי משרד ובית‬
‫ספר‪"-‬דף‪-‬רון"‪ .‬נשמע על החסידות המיוחדת שבה‪ .‬ביקור באנדרטה לקורבנות השואה‪,‬‬
‫סיור בעיר‪ ,‬ארוחת ערב‪ .‬לינה בברנוביצ'י ‪Garizont Hotel Baranowichi.‬‬
‫‪.2‬יום חמישי‪– 3.7.14-‬‬
‫יום השחרור של בלרוס ממלתעות הנאציזם‪ .‬נצא מוקדם ללידה‪ -‬עיר שורשיה של אמא‬
‫של דובי גלאון‪ .‬סיור בעיר היפה‪ .‬ומשם לגרודנא‪ .‬עיר גדולה ומעניינת‪ .‬ביקור בבית‬
‫הכנסת הגדול‪-‬מוזיאון‪ .‬בית הקברות‪ ,‬גטו ובתי ספר תרבות‪ .‬רחוב ביאליסטוקה‪-‬סיפור‬
‫שורשים של משפחתו של דובי גל‪-‬און‪ .‬נשמע את סיפורו של צבי חסיד‪-‬הפרטיזן האחרון‬
‫מקבוצת בילסקי‪-‬שהלך לעולמו לפני כשנה‪ .‬נשתתף באחד הטקסים של בני המקום‬
‫לכבוד יום השחרור מעול הגרמנים‪ .‬לינה בגרודנו‪Semashko Hotel. Grodno.‬‬
‫‪.3‬יום שישי‪ - 4.7.14-‬ארוחת בוקר ארוזה‪ .‬נסיעה ב‪6.30-‬‬
‫לתחנת הרכבת‪ .‬מעבר גבול –ברכבת לקוזניצה‪ .‬מיניבוס‬
‫פולני יחכה לנו בצד הפולני וייקח אותנו לסובלקי הנמצאת‬
‫בצפון‬
‫מזרח‬
‫פולין‬
‫קרוב‬
‫לגבול‬
‫הליטאי‪.‬‬
‫באזור‬
‫בית הכנסת בסובלקי שהפך לסיפריה‬
‫העיר העתיקה בוארשה‬
‫האגמים המזורים היפה והפופולארי‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬‬
‫בקרב התיירים והמקומיים כאחד‪ .‬ביקור בארכיון העיר‪ .‬ביקור בבית הקברות‪ ,‬בבית‬
‫הספר שהפך לבית אבות וברינק‪-‬ככר שוק העיר‪ -‬נשמע את סיפור השורשים של אבא של‬
‫דובי גלאון‪ .‬משם נעשה דרכנו דרומה‪-‬לטרבלינקה‪ -‬מחנה ההשמדה‪-‬חלק ממבצע‬
‫ריינהרד‪ .‬נשמע את סיפורו של המקום ונערוך טקס לזכר הנספים‪.‬‬
‫נעשה דרכנו לוארשה‪ .‬נכנס לבית הכנסת היחיד ששרד בוארשה מתוך כ‪ 600-‬בתי כנסת‬
‫ושטיבלאך‪-‬שנהרסו לחלוטין‪) .‬פתוח עד ‪ (20.00‬נערוך קבלת שבת‪ .‬לינה בוארשה‪ .‬מלון‬
‫‪Hotel Holiday Inn Juzefow‬‬
‫ארוחת בוקר נסיעה לקז'ימיש‪-‬דולני‪-‬ה"ראש פינה" של פולין‪-‬‬
‫‪.4.‬יום‪-‬שבת‪5.7.14-‬‬
‫נשמע את סיפורה של אסתרק'ה‪-‬אהובת ליבו של המלך קז'ימיש הגדול‪ ,‬מהמאה הארבע‬
‫עשרה‪ .‬תצפית על מאידנק והסבר קצר‪ .‬משם ללובלין‪ .‬סיור בישיבת חכמי לובלין‪ .‬נשמע‬
‫את סיפורו המופלא של הרב שפירא –מייסד הישיבה ומנהלה הדגול‪ ,‬שהנחיל את הדף‬
‫היומי ושיטת הפלפול‪ .‬סיור בעיר העתיקה המוקפת חומה‪ ,‬מקום שתפקד כגטו‪ .‬היום‬
‫אזור בילוי ובתי קפה פופולארי‪ .‬במיוחד בסופי שבוע‪ .‬ובזאמעק‪).‬טירה(‬
‫נלון בעיר זמושץ היפה‪-‬עיר הולדתו של הסופר י‪.‬ל‪.‬פרץ ורוזה לוקסנבורג "האדומה"‪-‬עיר‬
‫שהוכרזה כראויה לשימור ע"י אונסקו‪ .‬לינה במלון בכיכר העיר‪Hotel Mercure .‬‬
‫‪Zamojski‬‬
‫‪ .5‬יום ראשון‪ – 6.7.14 -‬הרוביישוב‪ ( Hrubieszow) -‬סיור בעיירה עם סיפורה המיוחד‪.‬‬
‫סיפור השורשים של נילי גלאון‪ .‬נמשיך דרכנו לטרנובז'עק‪-‬עיר שורשיה של תמי ובה נלך‬
‫בעקבות שורשיה של תמי דוברובסקי‪ .‬נערוך טקס לנרצחים בבורות בזביליטובסקה‬
‫‪HOTEL CRYSTAL PARK DABROWA‬‬
‫גורה ‪ .Zbylitowska Gura‬נלון‬
‫‪TARNOWSKA‬‬
‫‪ .6‬יום שני ‪– 7.7.14‬‬
‫קמילה‬
‫עם‬
‫סיור‬
‫מנהלת‬
‫יאזיאק–‬
‫לשימור‬
‫המוזיאון‬
‫מורשת יהודי טרנוב‪.‬‬
‫טרנוב‪-‬בימת קוסביצקי בבית‬
‫הכנסת שנשרף‬
‫בעקבות שורשיה‬
‫של משפחת יערי‪-‬‬
‫ואלד‪ -‬תמי דוברובסקי‪ .‬ניסע לקרקוב‪ -‬נסייר בקזימיש‪-‬הרובע היהודי ובתי הכנסת‬
‫המרובים שבו‪ .‬נסעד ליבנו בארוחת הצהריים‪ .‬נבקר בפודגוז'ה‪-‬שכונה בה שכן הגטו‪.‬‬
‫נבקר בבית המרקחת של חסיד אומות עולם‪-‬תדיאוש פנקיביץ‪ .‬נמשיך למפעל האמייל‬
‫של חסיד אומות עולם‪-‬אוסקר של שינדלר‪ -‬נמשיך למחנה העבודה פלשוב‪ .‬משם לגבעת‬
‫הואועל‪-‬בה קבורים מלכי ויקירי פולין לדורותיהם‪ .‬נמשיך לעיר העתיקה‪ ,‬לאוניברסיטה‬
‫היאגלונית‪-‬בה למד קופרניקוס ומפורסמים אחרים‪ .‬נמשיך לרחוב שפיטלנה וסיפור‬
‫הציגנריה‪ .‬נשמע את סיפור המרד של צעירי תנועות הנוער בקרקוב‪ .‬הברביקאן‬
‫ואנדרטת גרונבלד‪ .‬נסיעה לויליצ'קה‪-‬מכרות המלח המוכרים לשימור ע"י אונסקו‪ .‬נקנח‬
‫בכיכר הסוקניצה על בתי הקפה העליזים‪ .‬לינה בקרקוב‪.‬‬
‫‪- Hotel Home Sw. Sebastiana st.‬סמוך לכיכר הסוקניצה‬
‫‪ .7‬יום שלישי ‪ -8.7.14‬ניסע לסרומובצ'ה ניזנה‪ .‬נעשה רפטינג בנהר הדונאייץ‪ .‬משם‬
‫לזקופנה‪ ,‬נטייל להנאתנו לאורך השוק התיירותי והססגוני‪ .‬נעלה ברכבל לטיילת‬
‫קרופובקי‪ -‬נצפה בנוף המרהיב של העמק עטור ההרים‪ .‬נבקר בכפר חוחולוב‪-‬בעל בתי‬
‫העץ המגולפים מעשה אומנות‪ .‬לינה באושויינצ'ים‪Hotel Olimpijski Oswiecim .‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .8‬יום רביעי ‪ – 9.7.14‬נערוך ביקור מודרך במחנה שהפך להיות סמל לאכזריות השואה‪:‬‬
‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬נסיעה ללודז'‪-‬המנצ'סטר של פולין‪-‬נסעד בדרך ארוחת צהריים‪ .‬ביקור‬
‫ברדיגאסט‪ -‬מקום האיסוף והשילוח של יהודי לודז' למחנות המוות‪ .‬נראה את אנדרטת‬
‫הלב השבור‪ .‬נרגע במנופקטורה‪ -‬בית החרושת של התעשיין העשיר‪-‬ישראל פוזננסקי‪-‬‬
‫שהפך למקום בילוי וקניות‪ .‬נקנח ב "דיזינגוף" של לודז'‪ -‬הריהו רחוב פיוטרקובסקה‬
‫בעל ארמונות הפאר ותעשיית הקולנוע‪ .‬לינה בלודז'‪.‬‬
‫‪Hotel Holiday Inn Lodz‬‬
‫‪ .9‬יום חמישי ‪ -8.00-12.00 – 10.7.14‬לודז'‪-‬נבקר בבית‬
‫הכנסת היחידי‬
‫לודז‪-‬ארמון ישראל פוזננסקי‬
‫את‬
‫ששרד‬
‫השואה ונפגוש‬
‫ראש‬
‫את‬
‫הקהילה‬
‫היהודית‪-‬‬
‫שמחה קלר‪.‬‬
‫בבית‬
‫נבקר‬
‫הקברות ששטחו בין הגדולים באירופה‪ .‬נצפה‬
‫בפסלו של משה רבנו עם לוחות הברית‬
‫העומד במקום בו עמד בית הכנסת העתיק‬
‫והמפואר של יהודי לודז'‪ .‬נסיים בפארק הניצולים‬
‫‪ -12.30-14.00‬נפרד מלודז' ונשימה פעמינו לוארשה‪.‬‬‫‪-14.30-18.00‬נבקר‪-‬במוזיאון להיסטורית יהודי פולין שזה עתה נפתח )פתוח עד‬
‫‪ .(18.00‬נערוך טקס ונאמר קדיש לזכרם ליד אנדרטת רפפורט המפורסמת‪ .‬נבקר‬
‫במילה ‪ -18‬הבונקר בו נספו מרדכי‬
‫האנדרטה לזכר רצח היהודים במינסק‬
‫אנילביץ' וחבריו‪-‬מורדי גטו וארשה‪ .‬ומשם‬
‫לאומשלאגפלאץ‪ -‬המקום בו קיבצו ושלחו‬
‫את היהודים לטרבלינקה‪ ,‬אושוויץ‬
‫ומאידנק‪ .‬וארשה‪ .,‬נטייל בעיר העתיקה‬
‫המשוחזרת‪ .‬נראה את האנדרטה של‬
‫המרד בפולני‪ .‬נסעד ליבנו‪ .‬נערוך מסיבת‬
‫סיום ונסכם את אשר עבר עלינו‪ .‬לינה‬
‫בוארשה‪Hotel Novotel Centrum .‬‬
‫‪ .10‬יום שישי ‪ – 11.7.14‬נבקר בבית‬
‫הקברות הגדול ביותר במניין מצבותיו‬
‫בכל אירופה )‪ .(09.00-11.00‬שם נבין עד כמה גדולה ומפוארת הייתה קהילת פולין‬
‫ווארשה בעיקר‪ .‬נבקר בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק‪-‬המחנך הדגול‪ .‬נבקר בכיכר‬
‫גז'יבובסקה‪-‬בית כנסת‪ ,‬כנסיית המומרים‪ ,‬תיאטרון אידי‪ ,‬בית בגטו ברחוב פרוז'נה‪.‬‬
‫הז'י"ך ברחוב טלומצקה‪ .‬נצא לטבע‪-‬לגני המלך המפוארים והארמון שעל המים‪ .‬ומשם‬
‫נצא לקניות בבתי הכלבו הגדולים בעליה ירוז'לימסקה‪-‬מי שרוצה‪ .‬ב‪– 20.00-‬נגיע לשדה‬
‫התעופה על שם שופין ונעשה דרכנו חזרה‪-‬הביתה‪.‬‬
‫מחיר הטיול כולל‬
‫אוטובוס ונהג‪-‬מדריך מקומי )דובר עברית( צמוד לכל אורך המסלול‪ .‬נסיעה ברכבת במעבר‬
‫הגבול‪ .‬מדריכה ישראלית מנוסה לפולין ולבלרוס‪-‬בוגרת יד ושם )יפה זהבי(‪ .‬מדריכה‬
‫מקומית מנוסה ומקושרת לבלרוס )תמרה בורודץ(‪ .‬מלונות ברמת תיירות טובה בפולין על‬
‫‪95‬‬
‫‪96‬‬
‫בסיס לינה וארוחת בוקר‪ .‬בבלרוס –חצי פנסיון‪ .‬טיסה למינסק בלרוס וטיסה חזרה מוארשה‪.‬‬
‫טיפים לנותני שירות מקומיים וכניסות לאתרים‪ .‬ביטוח בבלרוס‪ .‬ויזה לבלרוס‪ .‬הליכה‬
‫בעקבות שורשי המשתתפים‪.‬‬
‫המחיר אינו כולל‪:‬קניות אישיות‪ .‬ביטוח נסיעות למטען וביטוח בריאות‪ .‬ארוחות שאינן‬
‫מצוינות‪ ,‬לאורך הדרך‪ .‬כל הוצאה פרטית שאינה כלולה בסעיף "המחיר כולל"‪ .‬טיפים‬
‫למדריכים ולנהגים‪.‬‬
‫ייתכנו שינויים בסדר ובאתרים במסלול הטיול‪ -‬לפי הצורך ולפי שיקול דעת המארגנים‬
‫ולפי ההספק‪.‬‬
‫מחיר הטיול הוא ‪ 1850‬יורו לאדם‪.‬‬
‫תוספת ‪ 150‬יורו לאדם בחדר יחיד‬
‫דמי הרשמה‪ 620 :‬דולר‪ ,‬שהם חלק מתוך הסכום הכולל‪ .‬כל הסכום ישולם עד חודשיים‬
‫לפני הטיול‪,‬‬
‫שונות‬
‫הטיול מאפשר לכל משתתף מזוודה בינונית ותרמיל‪ .‬משקל מותר לאדם הוא ‪ 20‬ק"ג‪.‬‬
‫מעבר לכך יחויב הנוסע במטען עודף‪-‬כמקובל בשדות התעופה‪.‬‬
‫על כל נוסע לדאוג לקחת עמו תרופות אותן הוא צורך‪ .‬תכשיר נגד יתושים‪ .‬כובע‪ .‬מטפחת‬
‫לנשים לבתי כנסת‪ .‬נעליים נוחות להליכה‪ .‬מומלץ להצטייד בלבוש בשיטת "הבצל"‪.‬‬
‫)הסברים במפגש(‪-‬מעיל גשם ומטריה‪ .‬כדאי גם מאוורר קטן‪.‬‬
‫יש להצטייד בנרות זיכרון‪ ,‬תמונות משפחתיות‪ ,‬מסמכים מעניינים ובסיפור משפחתי כתוב‪,‬‬
‫בקיצור‪ .‬רצוי לעשות שעורי בית‪-‬ולבוא עם פרטים רבים ככל האפשר על חיי בני המשפחה‬
‫במקום‪ -‬כדי שנוכל לגעת מעט בהיסטוריה המשפחתית‪.‬‬
‫יש לעמוד בלוח זמנים כדי שנוכל לבצע את התוכנית‪ .‬איחור של אחד פוגע בשאר חברי‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫נשתדל לטפח וליצור אווירה טובה‪ ,‬חברית‪ ,‬מכבדת ומשפחתית‪ .‬נשתף פעולה‪ ,‬נתמוך‬
‫ונעזור זה לזה בשעת הצורך‪.‬‬
‫אין אחריות על כשלים שאינם בשליטתנו‪ .‬כולנו נעשה ככל שביכולתנו להנעים‪,‬לעזור ולתרום‬
‫להצלחת המסע‪ .‬על כל נוסע לדאוג לרכוש ביטוח מטען ובריאות‪.‬‬
‫ולסיכום‬
‫נאחל לכולנו טיול שורשים מרגש‪ ,‬נוגע ללב‪ ,‬משמעותי‪,‬‬
‫עשיר בחוויות נעימות ומוצלח‪.‬‬
‫שם הנוסע‪/‬ת_____________________‬
‫ת‪.‬ז‪_________________________:‬‬
‫חתימת הנוסע‪/‬ת______________________‬
‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫המסלול הוא‪:‬‬
‫‪ – 2.7.14‬מינסק – איוויה – נובוגרודק‪ -‬ברנוביצ'י‪.‬‬
‫‪ – 3.7.14‬ברנוביצ'י – לידה ‪ -‬גרודנו‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬
‫אנטרופיה‬
‫קז'ימיש דולני‬
‫זקופנ‬
‫אט אט גווע \ פבלו נרודה‬
‫אט ‪-‬אט גווע ‪,‬‬
‫מי שלא נוסע‪,‬‬
‫מי שלא קורא‪,‬‬
‫מי שלא שומע מוסיקה‪,‬‬
‫מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו‪.‬‬
‫אט ‪-‬אט גווע‪,‬‬
‫זה שהורס את האהבה לעצמו‪,‬‬
‫זה שדוחה עזרה מושטת‪.‬‬
‫אט‪ -‬אט גווע ‪,‬‬
‫זה שלא מחליף את המותג‪,‬‬
‫שלא מחליף את צבע הלבוש‪,‬‬
‫שלא משוחח‪ ,‬עם מי שהוא לא מכיר‪.‬‬
‫אט אט גווע‪,‬‬
‫זה שמתרחק ממערבולת החושים‪,‬‬
‫המונע מעצמו תשוקות‪.‬‬
‫המחזירות את ברק העיניים‬
‫ומשקמות את הלב ההרוס‪.‬‬
‫אט‪-‬אט גווע‬
‫זה שלא מסכן את הוודאי‪,‬‬
‫או הלא וודאי‪,‬‬
‫כדי ללכת אחרי חלום‪.‬‬
‫אט‪-‬אט גווע‬
‫זה שלא מרשה לעצמו‬
‫אפילו פעם אחת‬
‫לברוח מהעצות הנבונות‪.‬‬
‫חייה היום‪.‬‬
‫סכן היום‪.‬‬
‫עשה היום‪.‬‬
‫עשה מיד‪.‬‬
‫אל תסכים לגווע לאט‪.‬‬
‫הסר את המכשולים‪.‬‬
‫אל תסרב לאושר‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ .21‬מילים שימושיות בפולנית‬
‫אולי‪=-‬מוֹ ֶז'ה מה זה?= צ'וֹ טוֹ יֶאסט? מוכרח‪/‬ה= מוּז'ה‬
‫דוֹב ֶז'ה ‪ ,‬תודה = ְד ִז'יֶנְ קוּיֶה‬
‫בסדר‪/‬טוב = ְ‬
‫ארדזוֹ‪ ,‬בבקשה =ּפְ רוֹשֶ ה‬
‫תודה רבה = ְד ִז'יֶנְ קוּיֶה בָּ ְ‬
‫ידזֶנְ יָה‪ ,‬ברצון= חֶ נטַ נְ יֶאה‪ ,‬סליחה = פְּ רשפְּ רשם‪.‬‬
‫דוֹב ְ‬
‫שלום‪/‬להת'= ִ‬
‫סלח‪/‬י לי= ויבצ'מי‪ ,‬לא =נְ ֶיע‪ ,‬כן= טַ ק‪ ,‬לאט =פּוֹוֹלִ י‪ ,‬עזרה= פּוֹמוּץ‪.‬‬
‫ֶאסט מוֹיֶה‪.‬‬
‫איפה= גְ דֶ ְז'יֶה‪ ,‬מעט= מָ אוֹוא‪ ,‬זה שלי= טוֹ י ְ‬
‫יטקַ י‪ ,‬דג = ִריבָּ ה‪ ,‬בשר= ְמיֵנְ סוֹ ‪ ,‬לחם= ח ֶלעבּ ‪,‬‬
‫פּר ְ‬
‫צ'יפס= ִ‬
‫וורדוֹ‪ ,‬מרק= זוּפָּ ה‪ ,‬מים =ווֹדָ ה‬
‫ביצה =יַיְ קוֹ‪ ,‬ביצה קשה= יַיְ קוֹ נָה ְט ְ‬
‫לוֹדי‬
‫קוּרצה‪ ,‬גלידה= ִ‬
‫מסעדה= רסטאוראציה‪ ,‬תה= חֶ ְרבָּ טָ ה‪ ,‬חלב = ְמלֶקוֹ‪ ,‬עוף= ָ‬
‫קאוּיארנִ יָה‪ ,‬קקאו=קקאו‪ ,‬חשבון= ָרכוֹנֶק‬
‫ְ‬
‫קפה= קאווע‪ ,‬בית‪-‬קפה=‬
‫סוכר =צוּקְ יֶר‪ ,‬גבינה= סֶ ר‪ ,‬איש )אדון(= פַּ ן‪ ,‬אישה )גברת(= פַּ אנִ י‬
‫יוּטשֶ ה‪.‬‬
‫יוּתרוֹ‪ ,‬מחרתיים= פּוֹוְ ְ‬
‫הוא= אוֹן‪ ,‬היא= אוֹנָה‪ ,‬מחר= ְ‬
‫צוֹר ִאי‪ ,‬היום= ְד ִז'יש‪ְ ,‬ד ִז'ישַ י‪ ,‬לילה= נוֹץ‪.‬‬
‫אתמול= וְ ָ‬
‫דוֹב ִרי‪ .‬שלום בכל שעות היום‪.‬‬
‫לילה טוב =דוברינוץ‪ ,‬בוקר= ראנוֹ‪ ,‬בוקר טוב= ְד ֶז'יאֵ ן ְ‬
‫דוֹב ִרי וִ יאֶ צ'וֹר‪ ,‬שלום משעות הערביים‬
‫ְ‬
‫ערב טוב=‬
‫גוֹדזִינָה?‬
‫טוֹרה ְ‬
‫אמבטיה= וַאנָה‪ ,‬חדר =פּוֹקוּי‪ ,‬מה השעה‪ -‬קְ ָ‬
‫פּוֹצ'טָ ה‪.‬‬
‫דקה‪ִ -‬מינוּטָ קה‪ ,‬מודיעין= אינפורמאציה‪ ,‬בית‪-‬דואר= ְ‬
‫פוליציָה‪ ,‬בית‪-‬כנסת‪ִ -‬סינָגוֹגָה‪.‬‬
‫ְ‬
‫בית‪-‬חולים‪ְ -‬שפּיטַ אל‪ ,‬משטרה‪-‬‬
‫בית‪-‬עלמין‪ -‬צֶ מֶ ענְ טַ אש‪.‬‬
‫ירוֹבנִ יק‬
‫חנות ְסק ֵלעפּ‪ ,‬שוק ִרינֶק‪ ,‬נהג קִ ְ‬
‫פּוֹטשֶ בוּיֶה‪ ,‬יכול מוֹגֶה רוצֶ ה חוצ'ה‬
‫צריך‪/‬ה ְ‬
‫‪99‬‬
100
‫ לוח זמני הטיסות‬.24
:‫להלן זמני הטיסה‬
2.7.14
(‫ )חברת תעופה בלביה‬8:55 - 00:40 ‫ מינסק‬- ‫ת"א‬
11.7.14
(‫לוט‬-‫ )חברת תעופה‬08:50 -22:55- ‫אביב‬-‫ תל‬- ‫וורשה‬
24.7.2012
.(25.7) 03:50 - 22:55
‫ רשימת בתי מלון‬.‫ד‬
- Garizont Hotel Baranowichi.
-‫ברנוביץ בלרוס‬.1
82, Sovetskaya str. +375-1634-21012
Semashko Hotel. Grodno
- ‫גרודנו בלרוס‬.2
Antonov.str' 10. +375-152-750299
Hotel Holiday Inn Juzefow - ‫פולין‬
Telimeny 1, 05-420 Józefów, +48 22 778 30 00
39T
39T1
Hotel Mercure Zamojski-‫פולין‬
Kollataja 2 4 6
22400 ZAMOSC - POLAND
100
‫ורשה‬.3
'‫ זמושץ‬.4
101
Tel : (+48)84/6392516 - Fax : (+48)84/6392886
HOTEL CRYSTAL PARK -‫ דברובה טרנובסקה פולין‬.5
ul. Sportowa 2a (+48) 14 65 70 100, DABROWA TARNOWSKA
‫סמוך‬- Hotel Home Sw. Sebastiana st. -‫פולין‬-‫ קרקוב‬.6
‫לכיכר הסוקניצה‬
Hotel Galicia Oswiecim . -‫פולין‬-‫אושוינצ'ים‬.7
ul. Dąbrowskiego 119, 32-600 Oświęcim, Polska.
Tel. +48 33 843 61 15, +48 33 843 66 80, Fax +48 33 843 61 16
Hotel Holiday Inn Lodz
-‫פולין‬-'‫ לודז‬.8
‫פולין‬Piotrkowska 229/231, 00-000 Łódź,
+48 42 208 20 00
Hotel Novotel Centrum
•
•
•
•
•
•
101
-‫פולין‬-‫ וארשה‬.9
ul Marszalkowska 94/98
00-510 WARSAW
POLAND
Tel (+48)22/5960000
Fax (+48)22/5960647
E-mail H3383@accor.com
‫‪102‬‬
‫‪ .25‬טבלת חלוקה לימים ולשעות‬
‫)בטיול המקורי היו ‪ 10‬ימים‪ .‬לצורך עבודת הגמר‬
‫הוספתי יומיים נוספים כמתבקש‪ -‬הם באים לידי‬
‫בטוי בטבלה( יפה זהבי‬
‫שעה‬
‫‪21.40‬‬
‫‪ 21.40‬עד‬
‫‪22.40‬‬
‫‪24.00‬‬
‫‪00.40‬‬
‫‪05.00‬‬
‫‪05.10‬‬
‫‪ 05.10‬עד‬
‫‪06.00‬‬
‫‪06.30‬‬
‫‪07.00‬‬
‫‪ 07.00‬עד‬
‫‪07.10‬‬
‫‪ 07.10‬עד‬
‫‪07.15‬‬
‫‪07.15‬עד‬
‫‪07.45‬‬
‫‪07.45‬עד‬
‫‪08.45‬‬
‫‪ 08.45‬עד‬
‫‪10.45‬‬
‫‪ 10.45‬עד‬
‫‪12.30‬‬
‫‪-12.30‬‬
‫‪15.00‬‬
‫יום ראשון‪)-‬רביעי בשבוע(‬
‫הערות‬
‫מסלול פעילות ואתרים‬
‫שער ‪ 32‬קומה ‪1‬‬
‫התייצבות בשדה תעופה‬
‫קבלת הקבוצה ‪ +‬חלוקת‬
‫מדבקות אישיות עם השם‬
‫וברכת הדרך‪-‬מנויילן ‪+‬‬
‫אוזני זיהוי למזוודות‬
‫התייצבות בדלפק עלייה‬
‫למטוס‬
‫המראה מנתב"ג‬
‫לפי שעון מיקומי של‬
‫נחיתה במינסק‬
‫בלרוס‪-‬כמו בישראל‬
‫"מעכשיו מתנהלים לפי‬
‫שעון בלרוס זהה לשעון‬
‫ישראל"‬
‫יציאה מהמטוס‬
‫שירותים ‪ +‬ביקורת דרכונים‪.‬‬
‫ביטוח רפואי בלרוסי‬
‫התייצבות ליד מסוע הכבודה‬
‫הובלת הקבוצה לכיוון‬
‫האוטובוס‬
‫העמסת כבודה‬
‫ק"מ‬
‫בדיקת נוכחות לפי שמות‬
‫נסיעה משדה התעופה‬
‫למינסק‪-‬לאנדרטת הגבורה‬
‫שלושת החיילות של הצבא‬
‫האדום‬
‫ארוחת בוקר בחיק הטבע‬
‫סיור רכוב בעיר‪-‬‬
‫בית קברות היהודי‪ ,‬ימה‪-‬גיא‬
‫ההריגה‪ ,‬כיכר העיר‪,‬‬
‫נסיעה איוויה‬
‫סיור רכוב באיוויה‪.‬‬
‫ביקור באנדרטת הזיכרון‬
‫‪20‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪139‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 3‬ק"מ‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫‪-15.00‬‬
‫‪15.45‬‬
‫‪15.45‬‬‫‪16.45‬‬
‫‪16.45‬‬‫‪18.15‬‬
‫‪18.15‬‬
‫‪21.45‬‬
‫לנרצחים‪.‬‬
‫ביקור במוזיאון ליהדות העיר‬
‫נסיעה לנובוגרודק‬
‫ביקור במוזיאון הגטו‬
‫שבנובוגרוגק‪ ,‬במחנה‬
‫העבודה ובמנהרת הבריחה‬
‫נסיעה לברנוביצ'י‬
‫התארגנות במלון‬
‫ארוחת צהרים במסעדה ליד‬
‫המלון‬
‫כיכר ההריגה‪.‬‬
‫ביקור במוזיאון העיר ‪+‬כיבוד‬
‫קל‬
‫בית קברות‪,‬‬
‫ארוחת ערב ולינה במלון‬
‫יום שני‪)-‬חמישי בשבוע(‬
‫הערות‬
‫מסלול פעילות ואתרים‬
‫ארוחת בוקר‬
‫נסיעה ללידה‬
‫שעה‬
‫‪06.30‬‬
‫‪ 8:00‬עד‬
‫‪10.30‬‬
‫סיור רכוב בלידה‬
‫‪10.30‬‬‫‪.11.15‬‬
‫‪ 11:15-12:30‬ביקור בבית הקברות‪,‬‬
‫ובורות המוות‪.‬‬
‫‪ 12.30-13.15‬סיור במוזיאון‪,‬‬
‫‪13.15‬‬
‫‪ -13.15‬עד‬
‫‪15.15‬‬
‫‪15.15‬‬‫‪19.15‬‬
‫‪18.00‬‬‫‪ 20.00‬עד‬
‫‪05.00‬‬
‫ארוחת צהרים בבית של‬
‫איכרים‬
‫נסיעה לגרודנו‬
‫ביקור בבית הכנסת הגדול‪,‬‬
‫בבית הקברות‪ ,‬ברובע‬
‫היהודי‬
‫ובבית ספר מרשת תרבות‬
‫זמן חופשי לשוטט‬
‫בעיר‪.‬חגיגות וזיקוקים‬
‫לסיום מלה"ע השנייה‪.‬‬
‫ארוחת ערב ולינה במלון‬
‫יום שלישי‪)-‬שישי בשבוע(‬
‫השקמה מוקדמת וארוחות‬
‫ארוזות‬
‫‪37‬‬
‫ק"מ‬
‫‪124‬‬
‫ק"מ‬
‫ק"מ‬
‫‪124‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪2.‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪112‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 5‬ק"מ‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬
‫‪06.00‬‬
‫נסיעה במונית לרכבת‬
‫‪06.30‬‬‫‪07.45‬‬
‫‪08.30‬‬
‫נסיעה ברכבת מברנוביץ‬
‫לקוזניצה‪.‬‬
‫מיניבוס פולני מחכה לנו‬
‫שירותים וקפה‪ .‬נסיעה‬
‫בגבול‬
‫לסובלקי‪ +‬הפסקה‬
‫באוגוסטוס לקפה ושירותים‬
‫בתחנת דלק‪.‬‬
‫ירידה מהאוטובוס ופגישה‬
‫עם המדריך המקומי "דובר‬
‫אנגלית"‪-‬מנהל ארכיון יהודי‬
‫סובלקי‪ .‬הסבר ומציאת‬
‫מסמכים מארכיון‪.‬‬
‫בעקבות שורשים של דוב‬
‫סיור ברובע היהודי‬
‫גל‪-‬און‬
‫בסובלקי‪ ,‬בית הקברות‬
‫היהודי‪ ,‬בתי ספר וכו'‬
‫נסיעה לטרבלינקה עם‬
‫עצירת קפה ושירותים‬
‫בדרך‬
‫ביולי יש אור עד ‪23.00‬‬
‫סיור והדרכה בטרבלינקה‬
‫ובמוזיאון‬
‫נסיעה מטרבלינקה‬
‫לוארשה‬
‫ארוחת ערב וקבלת שבת‬
‫ולינה במלון הולידיי אין‬
‫ביוספוב בוארשה‬
‫יום רביעי‪)-‬שבת בשבוע(‬
‫ארוחת בוקר והתארגנות‬
‫לנסיעה‪-‬מזוודות‬
‫נסיעה מוארשה לקז'ימיש‬
‫דולני‬
‫כולל קניות של מזכרות‬
‫סיור בקיר המצבות‪,‬‬
‫ושתייה ואכילה בשוק‬
‫בממגורות לאורך הויסלה‬
‫ובבית הכנסת העתיק‪ .‬זמן‬
‫חופשי בכיכר העיר‪-‬קניית‬
‫מזכרות‪-‬שרותים ושתיה‬
‫‪13.00‬‬‫‪14.00‬‬
‫‪ 14:00‬עד‬
‫‪15:30‬‬
‫‪ 15:30‬עד‬
‫‪19.30‬‬
‫‪ 19:30‬עד‬
‫‪21:00‬‬
‫‪ 21:00‬עד‬
‫‪22:40‬‬
‫‪ 22.40‬עד‬
‫‪23:40‬‬
‫‪06.30‬עד‬
‫‪08.00‬‬
‫‪ 08.00‬עד‬
‫‪10.15‬‬
‫‪10.15‬‬
‫‪12.30‬‬
‫שעה‬
‫‪12.30‬‬‫‪13.00‬‬
‫‪13.00‬‬‫‪ 14.00‬עד‬
‫‪ 14.00‬עד‬
‫מסלול פעילות ואתרים‬
‫נסיעה מקז'ימיש דולני‬
‫לנאווענצ'וב‪-‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫נסיעה מנאווענצ'וב‬
‫מעבר גבול לקוזניצה‬
‫בפולין‬
‫הערות‬
‫עיירת מרחצאות מרפא‬
‫במסעדה בבית עץ‬
‫מגולף עתיק ומיוחד‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪28‬‬
‫ק"מ‬
‫‪205‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪238‬‬
‫ק"מ‬
‫‪110‬‬
‫ק"מ‬
‫‪150‬‬
‫ק"מ‬
‫ק"מ‬
‫‪19‬‬
‫ק"מ‬
‫‪26‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫‪14.30‬‬
‫‪ 14:30‬עד‬
‫‪15.30‬‬
‫‪ 15.30‬עד‬
‫‪16:00‬‬
‫‪ 16.00‬עד‬
‫‪18:30‬‬
‫‪ 18:30‬עד‬
‫‪20:00‬‬
‫‪ 20:00‬עד‬
‫‪21:00‬‬
‫‪06.30‬עד‬
‫‪08.00‬‬
‫‪08.00‬‬‫‪09.30‬‬
‫‪-09.30‬‬
‫‪10.30‬‬
‫‪10.30‬‬‫‪ 12.30‬עד‬
‫‪12.30‬‬‫‪16.30‬‬
‫‪-16.30‬‬
‫‪18.00‬‬
‫‪18.00‬‬‫‪20.30‬‬
‫‪20.30‬‬‫‪21.00‬‬
‫שעה‬
‫‪ 6:30‬עד‬
‫‪08.00‬‬
‫‪08.00‬‬‫‪ 08.30‬עד‬
‫למאידנק‬
‫הדרכה מהאנדרטה ומהר‬
‫האפר‬
‫נסיעה לעיר העתיקה של‬
‫לובלין‬
‫סיור בעיר העתיקה‬
‫ובישיבת חכמי לובלין‬
‫הפסקת שירותים במקום‬
‫נסיעה לזמושץ'‬
‫לא נכנסים למחנה עצמו‬
‫ק"מ‬
‫‪10‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫עיר מורשת עולם‬
‫סיור לילי בעיר‬
‫לינה במלון בכיכר העיר‬
‫יום חמישי‪)-‬ראשון בשבוע(‬
‫ארוחת בוקר ועליה‬
‫למיניבוס עם מזוודות‬
‫נסיעה עם כירכרות רתומות‬
‫לסוסים ‪-‬סיור מודרך בעיר‪.‬‬
‫נסיעה מזמושץ'‬
‫להרוביישוב‬
‫סיור בעיר ברחוב בו גרה‬
‫אמא של נילי‪-‬קושצ'ול ‪.‬‬
‫טכס בבית הקברות‬
‫לקורבנות השואה‬
‫נסיעה לטרנובז'עק וארוחת‬
‫צהריים בדרך‬
‫סיור בעיר שורשיה של תמי‬
‫דוברובסקי‪ -‬למשפחת‬
‫ואלד‪)-‬אחיינית של אברהם‬
‫ויהודה יערי(‪-‬כיכר העיר‬
‫ובית קברות‪ ,‬בית כנסת‬
‫מיוחד ובית הקהילה‬
‫נסיעה לזביליטובסקה גורה‬
‫טקס ביער בבורות המוות‬
‫הערות‬
‫מסלול פעילות ואתרים‬
‫יום שישי‪)-‬שני בשבוע(‬
‫ארוחת בוקר ועליה למיניבוס‬
‫עם המזוודות‬
‫בדרך בית כנסת‬
‫נסיעה לטרנוב‪.‬‬
‫יפהפה דוברובה‪-‬‬
‫‪100‬‬
‫ק"מ‬
‫ק"מ‬
‫‪107‬‬
‫‪48‬‬
‫ק"מ‬
‫‪165‬‬
‫ק"מ‬
‫‪154‬‬
‫ק"מ‬
‫ק"מ‬
‫‪ 12‬ק"מ‬
‫‪105‬‬
‫‪106‬‬
‫עד ‪8:30‬‬
‫‪11.00‬‬
‫‪11.00‬‬‫‪12.30‬‬
‫‪12.30‬‬‫‪14.00‬‬
‫‪14.00‬‬‫‪15.30‬‬
‫‪15.30‬‬‫‪18.00‬‬
‫‪18.00‬‬
‫‪18.30‬‬
‫‪18.30‬‬‫‪20.30‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪ 21.15‬עד‬
‫‪21.15‬‬‫‪22.15‬‬
‫‪06.30‬‬‫‪08.00‬‬
‫‪08.00‬‬‫‪09.30‬‬
‫‪09.00‬‬‫‪11.00‬‬
‫‪11.00‬‬‫‪13.00‬‬
‫‪ 13.00‬עד‬
‫‪15.00‬‬
‫‪ 15:00‬עד‬
‫‪18:30‬‬
‫ביקור בבית של משפחת‬
‫ואלד‪ .‬סיור בכיכר‪ ,‬העירייה‪.‬‬
‫מוזיאון יהודי‪ .‬מקווה רחוב‬
‫יהודי‪ ,‬אנדרטה לקבוצה‬
‫הראשונה שהגיעה לאושוויץ‪.‬‬
‫גטו‪ ,‬בית הקברות‪.‬‬
‫בליווי מנהלת המוזיאון‬
‫היהודי במקום‬
‫נסיעה מטרנוב לקרקוב‬
‫טרנובסקה‬
‫‪ 79‬ק"מ‬
‫ארוחת צהריים בקז'ימיש‪.‬‬
‫בכיכר שירוקה‬
‫ביקור בבית כנסת של‬
‫הרמ"א‪ ,‬אלטע שול‪ ,‬איזיק‪.‬‬
‫סיור והדרכה בשוק הברווזים‪,‬‬
‫בית כנסת קופה והטמפל‪.‬‬
‫סיור בפודגוז'ה‪-‬כיכר‬
‫הגיבורים ובית המרקחת של‬
‫פנקיביץ'‪ -‬נסיעה לבית‬
‫החרושת של שינדלר‪ ,‬נסיעה‬
‫לפלשוב‪ -‬מחנה העבודה‪.‬‬
‫נסיעה לוייליצ'קה‪ -‬מכרות‬
‫המלח‬
‫אתר מורשת עולם‬
‫סיור במכרות המלח‬
‫חזרה לקרקוב‬
‫‪ 20‬ק"מ‬
‫‪ 20‬ק"מ‬
‫אתר מורשת עולם‬
‫חזרה במוניות‬
‫ארוחת ערב בסוקניצה‪.‬‬
‫הכיכר בעיר העתיקה‬
‫לינה במלון קובוס‬
‫יום שביעי‪)-‬שלישי בשבוע(‬
‫ארוחת בוקר ועליה למיניבוס‬
‫עם המזוודות‬
‫סיור במערת הדרכון וגבעת‬
‫הארמונות הואועל‬
‫נסיעה לסרומובשצ'ה‪-‬נייעץ‬
‫לנהר הדוניעץ‬
‫שייט בנהר בסירות מיוחדות‬
‫נסיעה לזקופנה עם הפסקת‬
‫שירותים וקפה בדרך‬
‫סיור קניות וארוחת צהריים‬
‫בשוק‬
‫‪ 100‬ק"מ‬
‫‪ 50‬ק"מ‬
‫‪106‬‬
‫‪107‬‬
‫נסיעה מזקופנה‬
‫‪ 18:30‬עד‬
‫לאושוויענצ'ים‬
‫‪21:30‬‬
‫לינה במלון גליציה‬
‫‪21:30‬‬
‫יום שמיני‪-‬רביעי בשבוע(‬
‫הערות‬
‫מסלול פעילות ואתרים‬
‫שעה‬
‫‪ 6:30-08.00‬השקמה‪ ,‬ארוחת בוקר‬
‫ועליה עם המזוודות‬
‫למיניבוס‬
‫סיור באושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫‪ 08.15‬עד‬
‫‪13.00‬‬
‫נסיעה ללודז ‪ +‬עצירה‬
‫‪13.00‬עד‬
‫בדרך לשירותים וארוחה‬
‫‪19.00‬‬
‫קלה‬
‫סיור ברדגסט‪-‬תחנת‬
‫‪ 19.00‬עד‬
‫הרכבת ואנדרטת הלב‬
‫‪20.30‬‬
‫השבור‬
‫קניות וארוחת ערב‬
‫‪20.45‬עד‬
‫במנופקטורה‪-‬הארמון של‬
‫‪22.00‬‬
‫פוזננסקי‬
‫לינה במלון ברחוב‬
‫‪22.15‬‬
‫פיוטרקובסקה‬
‫יום תשיעי‪)-‬חמישי בשבוע(‬
‫ארוחת בוקר ועליה‬
‫‪06.30‬‬‫למיניבוס עם המזוודות‬
‫‪08.00‬‬
‫סיור בבית הקברות של‬
‫‪ 8:15‬עד‬
‫לודז‪ ,‬ובפארק הניצולים‪.‬‬
‫‪10:30‬‬
‫נסיעה לוארשה ‪ +‬עצירה‬
‫‪10.30‬‬‫לשירותים וארוחה קלה‬
‫‪14.00‬‬
‫ביקור בכיכר גז'יבובסקה‪:‬‬
‫‪ 14.00‬עד‬
‫כנסית המומרים‪,‬‬
‫‪16.30‬‬
‫בית כנסת נוז'יק‪ ,‬בית בגטו‬
‫ברח' פרוז'נה‪ ,‬תיאטרון‬
‫יהודי ע"ש אסתר קמינסקה‬
‫מסלול הגבורה‪,‬‬
‫‪ 16.30‬עד‬
‫אומשלאגפלאץ‬
‫‪18.30‬‬
‫סיור בעיר העתיקה‬
‫‪18.45‬‬‫‪20.00‬‬
‫ארוחת ערב במסעדת גיזה‬
‫‪ 20:15‬עד‬
‫ליד המלון‬
‫‪22.00‬‬
‫לינה בבית המלון במרכז‬
‫‪22.15‬‬
‫יום עשירי‪)-‬שישי בשבוע(‬
‫‪ 06.30‬עד‬
‫‪08.00‬‬
‫‪ 130‬ק"מ‬
‫ק"מ‬
‫‪278‬‬
‫ק"מ‬
‫‪0.2‬‬
‫ק "מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪130‬‬
‫ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫ארוחת בוקר ועליה‬
‫למיניבוס‬
‫‪107‬‬
‫‪108‬‬
‫‪ 08.15‬עד‬
‫‪10:45‬‬
‫‪11.00‬‬
‫‪12.00‬‬
‫סיור בבית הקברות הגדול‬
‫ברח' אוקופובה בוארשה‬
‫נסיעה וביקור בבית‬
‫היתומים של קורצ'אק‬
‫ברחוב כרוכמלנה‬
‫נסיעה לרחוב כלודנה ‪– 20‬‬
‫ביתו של צ'רניאקוב והגשר‬
‫המחבר בין הגטו הקטן‬
‫לגטו הגדול‪ ,‬ביקור בקטע‬
‫מחומת הגטו ברחוב זלוטה‬
‫ובבית החולים של הילדים‪.‬‬
‫ארוחת צהרים באחת‬
‫המסעדות ברחוב‬
‫קרקובסקה פשדמישצ'ה‪.‬‬
‫ביקור באנדרטת הביוב‬
‫ברחוב פרוסטה ‪-51‬של‬
‫קאזיק‬
‫אנדרטת המרד הפולני‪-‬‬
‫אוגוסט ‪44‬‬
‫ביקור בגן קרשינסקי‪,‬‬
‫באנדרטת מונטה‪-‬קזינו‬
‫ובמכסה הביוב של יורק‬
‫ביקור ברחוב טלומצקה‬
‫למקום שבו עמד בית‬
‫הכנסת הגדול‬
‫ובו נמצא המכון ההיסטורי‬
‫היהודי ע"ש עמנואל‬
‫רינגלבלום‬
‫קבלת שבת וארוחת ערב‬
‫במסעדה ליד בית המלון‬
‫‪21.40‬‬
‫חזרה למלון ללינת הלילה‬
‫יום האחד עשר‪-‬יום שבת‬
‫השקמה וארוחת בוקר‬
‫‪12.15‬‬
‫‪13.15‬‬
‫‪13.15‬‬
‫‪14.45‬‬
‫‪14.45‬‬
‫‪15.20‬‬
‫‪ 15.35‬עד‬
‫‪17.30‬‬
‫‪17.45‬‬
‫‪19.00‬‬
‫‪19.15‬‬‫‪20.15‬‬
‫‪20.30‬‬
‫‪21.30‬‬
‫‪06.30‬‬
‫‪07.50‬‬
‫‪07.50‬‬
‫‪08.00‬‬
‫‪08.00‬‬
‫‪09.00‬‬
‫‪09.00‬‬
‫‪10.30‬‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫עליה למיניבוס‬
‫נסיעה לסוכצ'ב‪ -‬שורשי‬
‫משפחת פונדק‬
‫ופירסטנברג‬
‫סיור בכיכר העיר‪ :‬בית‬
‫העירייה הישן שהפך‬
‫למוזיאון למה"ע ‪2‬‬
‫ולתולדות יהודי העיר‬
‫‪ 50‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪108‬‬
‫‪109‬‬
‫‪10.30‬‬
‫‪11.15‬‬
‫‪-11.30‬‬
‫‪12.30‬‬
‫‪12.30‬‬‫‪12.55‬‬
‫‪13.00‬‬‫‪14.30‬‬
‫‪-14.30‬‬
‫‪16.00‬‬
‫‪-16.00‬‬
‫‪16.30‬‬
‫‪-16.30‬‬
‫‪18.00‬‬
‫‪18.00‬‬‫‪18.30‬‬
‫‪18.45‬‬‫‪19.45‬‬
‫‪-19.45‬‬
‫‪20.30‬‬
‫)שירותים ושתייה במסעדה‬
‫בכיכר‪(.‬‬
‫הכנסייה שבכיכר ופסלו של‬
‫האפיפיור הפולני‪ -‬יוחנן‬
‫פאולוס השני‪-‬נהר הבזורה‬
‫הליכה דרך פארק שופין‪-‬‬
‫שנבנה על השכונה‬
‫היהודית שנמחקה לחלוטין‬
‫ביקור בבית הקברות‬
‫היהודי‪ -‬באוהל של חסידי‬
‫סוכצ'ב‪-‬אברמל'ה‬
‫בורנשטיין‪-‬הדלקת נר לזכר‬
‫יהודי העיר ואמירת קדיש‪,‬‬
‫ביקור בביתה של ברברה‬
‫גרוברסקה‪-‬הרופאה‬
‫היהודייה היחידה בעיר‬
‫נסיעה לז'לאז'ובה‪ -‬וולה‪-‬‬
‫כפר הולדתו של שופין‬
‫ארוחת צהרים במסעדה‬
‫שבאחוזת הבית‬
‫ביקור בביתו ובגנו של‬
‫המלחין הנודע‪-‬פרידריך‬
‫שופין‬
‫נסיעה לעיירה בלוניה‪ -‬עיר‬
‫שורשי משפחת פונדק‬
‫ומשפ' גבר‪-‬אמו של דב‬
‫מורן‪.‬‬
‫ביקור בכיכר העיר‪-‬מוקפת‬
‫חנויות ומסעדות‪-‬שתייה‬
‫וארוחה קלה במסעדה‬
‫בכיכר‪-‬שירותים‬
‫הבית נמצא בכיכר‪-‬רינק‬
‫ביקור בבית משפ' פונדק‬
‫ברחוב ה‪ 11-‬בנובמבר‬
‫ובחנות הנעליים)נקניקים‪-‬‬
‫היום(של המשפחה‬
‫ביקור בבית מכבי האש‬
‫שהיה בית ספר יסודי בו‬
‫למדו בנות המשפחה‪.‬בבית‬
‫הקברות הנוצרי‪ ,‬בו קבורות‬
‫חברות פולניות של‬
‫המשפחה‪-‬ובתחנת‬
‫הרכבת‪ ,‬ממנה נסעו כל יום‬
‫לוארשה‪.‬‬
‫נסיעה למלון בוארשה‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 8‬ק"מ‬
‫‪ 25‬ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪ 25‬ק"מ‬
‫‪109‬‬
‫‪110‬‬
‫‪-20.30‬‬
‫‪21.30‬‬
‫‪21.45‬‬
‫ארוחת ערב ליד המלון‬
‫חזרה למלון ללינת הלילה‬
‫ביבליוגראפיה‪ :‬המדריך למסייר בוארשה‪ ,‬המדריך למסייר בקרקוב‪ /‬בתיה דביר ואלכס‬
‫דנציגר‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪ -‬מדונה‪ ,‬מגבר‪ ,‬טבלט‪ ,‬תמונות בגודל ‪ 3A‬מנויילנות‪ ,‬קטעי‬
‫עדות‪ ,‬הקלטות של עדויות ושירים‪ ,‬נרות זיכרון‪ ,‬טקסים‪ ,‬מפת פולין‪ ,‬מפת‬
‫וארשה ומפת הגטו‬
‫‪ .26‬מסלול עירוני –‬
‫היום השנים עשר‪)-‬ראשון בשבוע(‬
‫‪07.30‬‬‫‪08.50‬‬
‫‪09.00‬‬‫‪10.30‬‬
‫‪10.30‬‬‫‪11.30‬‬
‫‪11.30‬‬‫‪12.30‬‬
‫‪12.50‬‬
‫‪13.00‬‬‫‪14.00‬‬
‫‪14-16.00‬‬
‫‪16.00‬‬‫‪16.20‬‬
‫‪16.20‬‬‫‪18.20‬‬
‫‪ -18.00‬עד‬
‫‪18:30‬‬
‫ארוחת בוקר ועליה עם‬
‫מזוודות למיניבוס‬
‫גן ססקי‪-‬סיור בגן היפה‬
‫ופסליו‪ .‬ביקור באנדרטה‬
‫לחייל האלמוני‪-‬טכס‬
‫החלפת משמרות‪ .‬פסל‬
‫יוסף פילסוצקי‪ ,‬בית‬
‫המשמר בעל הפינות‬
‫העגולות ומלון אירופייסקי‬
‫המפורסם‪-‬שירותים במלון‬
‫כנסית הצלב הקדוש‪-‬מקום‬
‫בו קבור ליבו של שופין‬
‫פיסלו של קופרניקוס ליד‬
‫הפקולטה למדעים‬
‫וביקור באוניברסיטת‬
‫וארשה‬
‫נסיעה לארמון וילנוב‬
‫ארוחה קלה ושירותים בגן‬
‫הארמון‬
‫ביקור בביתני‪ ,‬חדרי‬
‫הארמון‪ ,‬גניו ואגמיו‪.‬‬
‫נסיעה לגן וואז'ינקי‪-‬גני‪-‬‬
‫שופין‪.‬‬
‫סיור בארמון שעל המים‬
‫מבחוץ‪ -‬פסלים‪ ,‬ברבורים‬
‫ויונים‪ .‬פסל ויטוש‪-‬נציג‬
‫האיכרים‪ ,‬האזנה לקונצרט‬
‫לפסנתר של שופין בפארק‪,‬‬
‫על הדשא עם ציבור רב של‬
‫פולנים ותיירים‬
‫נסיעה לשדה התעופה ע"ש‬
‫פרדריק שופין‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק"מ‬
‫‪ 10‬ק"מ‬
‫‪ 4‬ק"מ‬
‫‪ 6‬ק"מ‬
‫‪ 12‬ק"מ‬
‫‪110‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 18.30‬עד‬
‫‪22.00‬‬
‫צ'ק אין‪ -‬בדיקות בטחון‬
‫ארוחת ערב בדיוטי פרי‬
‫וקניות אחרונות‬
‫עליה למטוס‬
‫‪ 22:00‬עד ‪23:00‬‬
‫‪22:55‬‬
‫המראה מוורשה לנתב"ג‬
‫‪23:55‬‬
‫‪03:30‬‬
‫‪04:00‬‬
‫‪04:30‬‬
‫נחיתה בנתב"ג‬
‫בדיקת דרכונים‬
‫לקיחת מזוודות ונסיעה‬
‫הביתה‬
‫מחכים עד שכולם‬
‫מקבלים את המזוודות‬
‫‪ 22:00‬עד‬
‫‪22:30‬‬
‫צק אין‬
‫ועליה‬
‫למטוס‬
‫המראה‬
‫מוורשה‬
‫לנתב"ג‬
‫המסע תוכנן ובוצע ע"י יפה זהבי בתאריך המוזכר בתוכנית‪ -‬מסלול הטיול נקבע בהתאם‬
‫לשורשי המשתתפים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ .27‬בלארוס‪-‬דיוקן‬
‫ּבלָ ארוּס )בבלארוסית וברוסית‪ ,Белару́сь :‬ברוסית גם‪ (Белору́ссия :‬היא מדינה‬
‫הגובלת ברוסיה ממזרח‪ ,‬באוקראינה מדרום‪ ,‬בפולין ממערב ובליטא ולטבייה מצפון‬
‫ואינה גובלת בים‪ .‬הייתה שייכת לברית המועצות‪ ,‬ולאחר התפרקות ברית המועצות‬
‫הפכה למדינה עצמאית‪ .‬מאז ‪ 1996‬קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת‬
‫אמנות ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ‪ ,‬כצעד לקראת איחוד אפשרי בין שתי‬
‫המדינות‪.‬‬
‫מקור השם‬
‫פירוש השם "בלארוס" הוא "רוס הלבנה"‪ .‬לעתים קרובות היא עדיין נקראת בעברית‬
‫ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה" )באנגלית ‪ ,White Russia‬בגרמנית ‪Weissrussland‬‬
‫וכדומה(‪ ,‬דבר שהיסטוריונים בלארוסים מתנגדים לו‪ ,‬מכיוון ש"רוסיה" הוא כינוי למדינה‬
‫הרוסית שמרכזה במוסקבה‪ ,‬שעלתה לגדולה לאחר המאה ה‪ ,13-‬בעוד ש"רוּס" הוא‬
‫הכינוי העתיק יותר לארץ הסלאבים המזרחיים שמרכזה היה בקייב‪ ,‬ושבלארוס רואה את‬
‫עצמה כאחת מיורשותיה )יחד עם רוסיה ואוקראינה(‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬השם נכנס לשימוש‬
‫רשמי רק במאה ה‪ 19-‬בעידוד השלטונות הרוסיים‪ .‬עד היום‪ ,‬בעיקר בחוגים לאומניים‪,‬‬
‫נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה‪ ,‬מתוקף היותה הגורם הדומיננטי‬
‫בדוכסות הגדולה של ליטא; גם הכינוי "בלורוסיה" או "ביילורוסיה"‪ ,‬שהגיע מהשפה‬
‫הרוסית‪ ,‬אינו נכון בעיניהם‪ .‬השלטון הנוכחי של בלארוס מקפיד להשתמש בשם בלארוס‬
‫)‪ (Беларусь‬גם בכתיבה ברוסית‪ .‬יש הטוענים כי היא מכונה "רוסיה הלבנה" על שם עצי‬
‫השדר הרבים שבה‪ ,‬עצים אלו לבנים בגזעם ועל כן השם תואם למראה המדינה‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫העמים הסלאביים והבלטיים התיישבו בשטחה של בלארוס בין המאות ה‪ 6-‬וה‪8-‬‬
‫לספירה‪ .‬במאות ה‪ 9-‬וה‪ 10-‬לספירה קמו המדינות הסלאביות הראשונות באזור –‬
‫פולאצק‪ ,‬טורוב וסמולנסק‪ .‬במאה ה‪ 13-‬הפך שטחה של בלארוס לחלק מהדוכסות‬
‫הליטאית הגדולה‪ .‬נבהרדק‪ ,‬הנמצאת בשטחה של בלארוס‪ ,‬הפכה לבירתה של‬
‫הדוכסות‪ ,‬והשפה העיקרית בה הייתה בלארוסית תיכונה‪ .‬ב‪ 1569-‬התאחדה הדוכסות‬
‫הליטאית הגדולה עם פולין והפכה ל"רפובליקת שני העמים" ) ‪Rzeczpospolita Obojga‬‬
‫‪ ;Narodów‬או "האיחוד הפולני‪-‬ליטאי"(‪ .‬ב‪ 1795-‬לאחר חלוקתה של הממלכה המאוחדת‬
‫של פולין וליטא‪ ,‬עבר שטחה של בלארוס לאימפריה הרוסית‪ .‬בני העם הבלארוסי‪,‬‬
‫אוניאטים ברובם‪ ,‬אולצו להמיר את דתם לנצרות פרבוסלאבית‪ ,‬ונערכה רוסיפיקציה של‬
‫התושבים‪ .‬תושבי בלארוס‪ ,‬יחד עם הליטאים והפולנים‪ ,‬ניסו למרוד מספר פעמים‬
‫בשלטון הצאר‪ ,‬אך הניסיונות כשלו והביאו להקשחת מדיניות הרוסיפיקציה‪.‬‬
‫לאחר מהפכת אוקטובר ב‪ 1917-‬הוכרזה עצמאותה של הרפובליקה העממית של‬
‫בלארוס )‪ ;(Беларуская Народная Рэспубліка‬מדינה זו לא זכתה להכרה רחבה‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1919‬עלו הקומוניסטים לשלטון בבלארוס והפכו אותה לרפובליקה הסובייטית‬
‫הסוציאליסטית של בלארוס‪ ,‬אשר ב‪ 1922-‬הפכה לאחת המייסדות של ברית המועצות‪.‬‬
‫חלקה המערבי של המדינה דהיום‪ ,‬ובו מחוזות בריסק‪ ,‬הרודנה ווילנה‪ ,‬סופחו לפולין‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1939‬בעקבות הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ ,‬פלשו הסובייטים למזרח פולין )מערב‬
‫בלארוס( וסיפחו אותו‪ .‬השטח חולק בין בלארוס ואוקראינה‪ ,‬והעיר וילנה נמסרה לליטא‪,‬‬
‫שסופחה לברית המועצות אף היא‪ .‬הסובייטים ביצעו קולקטיביזציה מיידית בשטחים‬
‫החדשים‪ ,‬והחלו ברדיפות מידיות נגד פולנים‪ ,‬שחלק גדול מהם הוגלה לסיביר ולמרכז‬
‫אסיה‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫חלקיה המערביים צורפו לנציבות הרייך אוסטלנד וכרבע מתושביה‪ ,‬יהודים ולא‪-‬יהודים‪,‬‬
‫נספו‪ .‬בסיום המלחמה הייתה הארץ עיי חורבות‪ ,‬ונזקקה לשיקום ממושך על ידי‬
‫השלטונות‪.‬‬
‫עד ‪ 1991‬הייתה בלארוס "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס"‪ ,‬כלומר‬
‫רפובליקה סובייטית בברית המועצות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בלארוס הייתה חברת ארגון האומות‬
‫המאוחדות מראשיתו‪ ,‬במקביל לחברותן של אוקראינה ושל ברית המועצות‪ .‬בשלהי‬
‫הפרסטרויקה התגברו הקריאות לעצמאות‪ ,‬ובאותה שנה החלו הפגנות ושביתות‪ ,‬אשר‬
‫הסתיימו כאשר הפרלמנט הכריז על עצמאות מברית המועצות‪ .‬בחודש אוגוסט שלאחר‬
‫כישלון ההפיכה במוסקבה הכריזה בלארוס סופית על עצמאותה‪.‬‬
‫דגל לבן‪-‬אדום‪-‬לבן‪ ,‬ששימש את הרפובליקה העממית של בלארוס שהוכרזה ב‪1919-‬‬
‫ואת הרפובליקה של בלארוס בשנים ‪ .1995–1991‬מאז ‪ 1995‬משמש הדגל בעיקר כסמל‬
‫ההתנגדות לשלטונו של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו‪.‬‬
‫סמל ה"פאהוניה" ‪ -‬אביר על סוס עם חרב ומגן‪ .‬הסמל שימש את‬
‫הרפובליקה העממית של בלארוס שהוכרזה ב‪ 1919-‬ואת הרפובליקה‬
‫של בלארוס בשנים ‪ .1995–1991‬סמלים דומים שימשו את הדוכסות‬
‫הליטאית הגדולה ואת ליטא העצמאית‪.‬‬
‫השלטון העצמאי היה בתחילה בעל אופי לאומני; בלארוסית הוכרזה כשפה הרשמית‬
‫היחידה במדינה‪ ,‬אף על פי שתושבים רבים העדיפו לדבר ברוסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬סמלי המדינה‬
‫שונו מסמלים סובייטיים לסמלים לאומיים בלארוסיים‪ :‬סמל ה"פאהוניה" ‪ -‬אביר עם חרב‬
‫על סוס‪ ,‬שהיה סמלה של הדוכסות הליטאית הגדולה‪ ,‬ודגל לבן‪-‬אדום‪-‬לבן‪ ,‬שקיימות‬
‫מספר גרסאות למשמעותו ההיסטורית ולקשר שלו לבלארוס; הדבר עורר ביקורת‪ ,‬מכיוון‬
‫שסמלים אלה שימשו בעת מלחמת העולם השנייה את משתפי הפעולה עם הנאצים‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ ,1995‬כאשר נבחר אלכסנדר לוקשנקו לנשיא‪ ,‬התהפך תהליך הבלארוסיזציה – השפה‬
‫הרוסית הפכה לשפה רשמית והוצגו סמלים לאומיים חדשים‪ ,‬שהיו מבוססים על הסמלים‬
‫הסובייטיים‪ .‬מאז נמצאת הארץ בתהליכי ריאקציה והתקרבות לרוסיה ועוינות כלפי‬
‫העולם המערבי‪ .‬מ‪ 1996-‬קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית מכסים‪ ,‬במטבע משותף‪,‬‬
‫ובנושאים קשורים נוספים‪ ,‬שיצרו ישות הקרויה "האיחוד של רוסיה ובלארוס"‪ ,‬לקראת‬
‫איחוד אפשרי בין שתי המדינות‪.‬‬
‫יבשת‬
‫אירופה‬
‫שפה רשמית‬
‫בלארוסית ‪,‬רוסית‬
‫עיר בירה‬
‫(והעיר הגדולה‬
‫ביותר)‬
‫מינסק‬
‫‪53°55′N‬‬
‫‪27°33′E /‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114‬‬
‫‪53.917°N‬‬
‫‪27.550°E /‬‬
‫‪53.917; 27.550‬‬
‫משטר‬
‫רפובליקה‬
‫נשיאותית‬
‫ראש המדינה‬
‫נשיא‬‫‪-‬ראש ממשלה‬
‫נשיא‬
‫אלכסנדר‬
‫לוקשנקו‬
‫מיכאיל‬
‫מיאסניקוביץ'‬
‫הקמה‬
‫הוכרזה‬‫‪-‬הוכרה‬
‫פירוק ברית‬
‫המועצות‬
‫‪27‬ביולי‪1990‬‬
‫‪25‬באוגוסט‪1991‬‬
‫שטח]‪[1‬‬
‫דירוג עולמי‬‫‪-‬אחוז שטח המים‬
‫‪207,600‬קמ"ר‬
‫‪86‬בעולם‬
‫זניח‬
‫אוכלוסייה]‪[2‬‬
‫)הערכה ליולי‬
‫)‪2014‬‬
‫דירוג עולמי של‬‫אוכלוסייה‬
‫צפיפות‬‫דירוג עולמי של‬‫צפיפות‬
‫‪9,608,058‬נפש‬
‫‪92‬בעולם‬
‫‪46.28‬נפש‬
‫לקמ"ר‬
‫‪163‬בעולם‬
‫תמ"ג]‪) [3‬הערכה‬
‫לשנת)‪2013‬‬
‫דירוג עולמי‬‫תמ"ג לנפש‬‫דירוג עולמי‬‫לנפש‬
‫‪150,400‬מיליון ‪$‬‬
‫‪62‬בעולם‬
‫‪15,654 $‬‬
‫‪87‬בעולם‬
‫מדד הפיתוח‬
‫האנושי]‪(2012)[4‬‬
‫‪-‬דירוג עולמי‬
‫‪0.793‬‬
‫‪50‬בעולם‬
‫‪114‬‬
‫‪115‬‬
‫מטבע‬
‫רובל בלארוסי‬
‫)‪(BYR‬‬
‫אזור זמן‬
‫‪+2UTC‬‬
‫סיומת אינטרנט‬
‫‪.by‬‬
‫קידומת‬
‫בינלאומית‬
‫‪375+‬‬
‫ביבליוגראפיה‪ -‬אתר ויקיפדיה‬
‫•‬
‫•‬
‫‪[Minsk Dima Bartalevich's photos of http://dimabartalevich.narod.ru‬‬
‫בלארוס‪ ,‬תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה‪CIA-‬‬
‫)באנגלית(‬
‫כתבה של העיתונאי אילן שחורי ב"רואים עולם" על בלרוס‪ ,‬ספטמבר ‪)2010‬ביוטיוב(‬
‫מאמר על בלארוס בשמונה חלקים‪ ,‬רועי ארד‬
‫בלארוס‪ ,‬במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית )ברוסית‬
‫‪T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪14T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪12‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪T14‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪14T‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם של שטינהרט קציר עמ' ‪32‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫העולם של שטינהרט קציר עמ' ‪32‬‬
‫העולם מסדרת מדריכי ‪ lonely planet‬עמ' ‪460‬‬
‫‪115‬‬
116
‫ ביבליוגרפיה ומקורות מידע‬.28
39 ‫ עד‬27 ‫העולם עמודים‬.1
‫עיתון הארץ‬-‫ מהעיתונות‬.2
3 +2 '‫קראקוב שלי של נתן גרוס עמ‬.3
102 ‫ עד‬99 ‫מסע בפולין של רות פרבמן עמודים‬.4
59 ‫ עד‬56 ‫מדריך "קל" למטיל מסע בפולין של רות פרבמן עמודים‬.5
35 ‫ עמוד‬lonely planet ‫פולין" מסדרת‬-‫"העולם‬.6
polania ‫ אתר‬.7
http://www.megalim.co.il .8
http://www.cbs.gov.il/reader .9
http://www.eby.co.il/country- 10
guides/czech1.html 11
http://translate.google.co.il .12
https://www.cia.gov. 13
http://www.mfa.gov.il.14
http://eby.co.il 15
http://www.snopi.com .16
http://he.wikipedia.org. 17
/http://www.tjt.co.il/advanced_search.18
/http://www.hamara.co.il.19
http://www.eby.co.il/country_guides/czech_country_military.html.20
www.wikipedia.org -‫ויקיפידיה‬
www.lametayel.co.il -‫למטייל‬
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598696,00.HTML –ynet ‫כתבה מתוך אתר‬
www.mfa.gov.il -‫אתר משרד החוץ של מדינת ישראל‬
‫אתר ויקינגה‬
.‫ המכון הפולני‬.‫פולין בקצרה‬
116
‫‪117‬‬
‫העולם של שטינהרט קציר‬
‫העולם של שטינהרט קציר‬
‫העולם מסדרת מדריכי ‪lonely planet‬‬
‫מדריך למסייר בווארשה\אלכס דנציג ובתיה דביר‪-‬מורשת‬
‫מדריך למסייר בלודז'‪ /‬אלכסדנציג ובתיה דביר‬
‫ברוכים הבאים לפולין‪/-‬חוברות בהוצאת משרד התיירות של פולין‪www.poland.gov.pl-‬‬
‫פולין בקצרה‪ /‬חוברת בהוצאת משרד התיירות הפולני‪www.polishinstitute.org.il :‬‬
‫‪12T‬‬
‫‪12T‬‬
‫העולם‪-‬פולין‪ -‬מסדרת מדריכי לונלי פלנט‪/‬ניל ווילסון‪ ,‬טום פרקינסון וריצ'רד ווטקינס‬
‫שטיינהרט קציר‪ /‬פולין‪ ,‬מסידרת לונלי פלנט‬
‫)על פי ספרו של שמחה רותם‪"-‬ובתוכי העבר‪...‬בארגון היהודי הלוחם )עמודים ‪(50-58‬‬
‫דפי עד‪ /‬יחיעאל שרפר‬
‫‪.1‬בדמי ימיו‪ ,‬מאוריצי גוטליב ‪ ,1879–1856‬עריכת הקטלוג נחמה גורלניק‪ ,‬מאמרים מאת א'‬
‫ברגמן בספרו "בתי כנסת ובתי תפילה בוורשה מסוף המאה ה‪ 18 -‬ועד ראשית המאה‬
‫ה‪ ,2007 ,"21 -‬עמ' ‪.313‬‬
‫ספרה של מרי ברג‪.‬‬
‫אויגן קולב‪ ,‬יז’י מאלינובסקי‪ ,‬מוזיאון תל אביב‪.1991 ,‬‬
‫‪.2‬מאוריצי גוטליב‪ ,‬איגרות ודברי יומן )בלוויית תשע תמונות‪ ,‬ערך ותרגם מפולנית‬
‫וגרמנית וצירף הערות וסוף‪-‬דבר מרדכי נרקיס(‪.‬‬
‫‪.3‬מאוריציו גוטליב‪" ,‬יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור"‪1878 ,‬‬
‫‪ 7 .4‬באוקטובר‪ 2008 ,‬מאת רחל שיאון‪ ,‬הספרייה המרכזית –הבלוג של אוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪ .5‬לאה שנער‪-‬מאוריצי גוטליב‪ :‬עמ' ‪91-95‬‬
‫‪.6‬מאוריצי גוטליב‪ -‬אמנות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬זיכרון‪ -‬אזרא מנדלסון‪ .‬עמודים‪149-152 :‬‬
‫א' ברגמן בספרו "בתי כנסת ובתי תפילה בוורשה מסוף המאה ה‪ 18 -‬ועד ראשית המאה‬
‫ה‪ ,2007 ,"21 -‬עמ' ‪.313‬‬
‫ספרה של מרי ברג‪.‬‬
‫‪Davies Norman“ ,Heart of Europe: A short history of Poland”, Oxford, 1984‬‬
‫‪14.‬‬
‫‪Halecki Oscar“ ,A history of Poland”, London, 1983.‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪Reddaway W.F, Penson J.H, Halecki O., Dyboski R. (ed“ ,(.The Cambridge‬‬
‫‪16.‬‬
‫‪history of Poland”, Cambridge, 1951.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪118‬‬
‫‪17.‬‬
‫‪Walicki Andrzej“ ,Philosophy and romantic nationalism: the case of Poland”,‬‬
‫‪Oxford, 1982.‬‬
‫‪.18‬‬
‫אבינרי שלמה‪" ,‬רשות הרבים‪ :‬שיחות על מחשבה מדינית"‪ ,‬מרחביה‪.1966 ,‬‬
‫‪.19‬‬
‫הובסבום אריק‪" ,‬תקופת המהפכה‪ :‬אירופה ‪ ,"1789-1848‬ת"א‪.1965 ,‬‬
‫‪.20‬‬
‫טלמון יעקב‪" ,‬רומנטיקה ומרי‪ :‬אירופה ‪ ,"1815-1845‬ת"א‪.1973 ,‬‬
‫‪.21‬‬
‫יעוז‪-‬קסט איתמר )עורך(‪" ,‬הפרח הכחול – לקט שירת הרומנטיקה"‪ ,‬ת"א‪.1967 ,‬‬
‫‪.22‬‬
‫לוקר מלכה‪" ,‬פני הרומאנטיקה"‪ ,‬ירושלים‪.1962 ,‬‬
‫‪.23‬‬
‫ליכטנבום יוסף‪" ,‬משוררים עולמיים‪ :‬מסות"‪ ,‬ת"א‪.1966 ,‬‬
‫‪.24‬‬
‫מיצקביץ' אדם‪) ,‬מתרגם ומקדים‪ :‬ליכטנבום יוסף(‪" ,‬פאן תדיאוש"‪ ,‬ת"א‪.1953 ,‬‬
‫‪.25‬‬
‫מיצקביץ' אדם‪) ,‬מתרגם ומקדים‪ :‬סקולקי שלמה(‪" ,‬גראז'ינה"‪ ,‬ת"א‪.1950 ,‬‬
‫‪.26‬‬
‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬ת"א‪.1988 ,‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪WARSAW A PORTRAITOF CITY/ ARKADY. WARSAW 1984/KRZYSTOF‬‬
‫‪JABIONSKI‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪POLAND MY HOMELAND/MIROSLAW WISNIEWSKI‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪POLAND/ CHRISTIAN PARMA/ WOJCIECH GIELZYNSKI-1997‬‬
‫‪.30‬‬
‫מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים‪/‬יוסף ז'מיאן עמ' ‪117-118‬‬
‫‪118‬‬