לחץ כאן להורדת הקובץ

‫תכנית אב לאגן נחל קדרון ‪ -‬ואדי אל נאר‬
‫ﻣﺨﻄﻂ ﻋﺎم ﻟﺤﻮض وادي اﻟﻨﺎر‬
‫‪KIDRON VALLEY- WADI EL NAR MASTER PLAN PROJECT‬‬
‫דו"ח מס' ‪2‬‬
‫ועדת היגוי מס' ‪2‬‬
‫עיריית ירושלים ‪26.04.2010‬‬
‫‪ -‬טיוטה לעיון בלבד ‪-‬‬
‫אריה רחמימוב ליאורה מירון‬
‫אדריכלים ומתכנני ערים‬
‫מי נפתוח ‪/34‬א' ליפתא‪ ,‬ירושלים מיקוד ‪ 95863‬טל‪ 02-5378077 :‬פקס‪02-5378099 :‬‬
‫‪ar_ra_ar@rahamimoff.com‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל קדרון ‪ -‬ואדי אל נאר‬
‫ﻣﺨﻄﻂ ﻋﺎم ﻟﺤﻮض وادي اﻟﻨﺎر‬
‫‪KIDRON VALLEY- WADI EL NAR MASTER PLAN PROJECT‬‬
‫דו"ח מס' ‪2‬‬
‫ועדת היגוי מס' ‪2‬‬
‫עיריית ירושלים ‪26.04.2010‬‬
‫טיוטה לעיון בלבד‬
‫חברי ועדת ההיגוי‬
‫פרופ' ראובן לסטר‬
‫נעמי צור‪-‬סגנית ראש העיר‬
‫אדר' שלמה אשכול‪-‬מהנדס העיר‬
‫גיל רייכמן‪-‬מנהל המחלקה לאיכות הסביבה‬
‫גרי עמל‪-‬מנכ"ל הרשות‬
‫אינג' אבי פרוינד‪-‬מהנדס הרשות‬
‫שוני גולדברגר‪-‬מנהל מחוז ירושלים‬
‫יו"ר הוועדה‬
‫עיריית ירושלים‬
‫רשות ניקוז ים המלח‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫מתכנן ישראל קמחי‬
‫ד"ר אורן בלונדר‬
‫פרופ' גלן יגו‬
‫מרכז פרס לשלום‬
‫מכון מילקן‬
‫צוות התכנון‬
‫ראש צוות התכנון‬
‫אוכלוסיה‪ ,‬חברה‬
‫תכנון קהילתי‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬מורשת ותיירות‬
‫תכנון סביבתי ושיקום נופי‬
‫הידרולוגיה וגיאוהידרולוגיה‬
‫אקולוגיה‪ ,‬איכות סביבה והידרוגיאוגרפיה‬
‫ביוב‬
‫תחבורה ותשתיות‬
‫מדיניות ומשפט‬
‫משפט בינלאומי‬
‫כלכלה סביבתית‬
‫מיפוי ו‪GIS -‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל קדרון‬
‫אדר' אריה רחמימוב‪ ,‬אדר' ליאורה מירון‬
‫גיאוגרף ומתכנן ישראל קמחי‪ ,‬מכון ירושלים‬
‫מתכנן מוחמד נכאל‬
‫ארכיאולוג אבנר גורן‬
‫אדר' ורדית צורנמל‪ ,‬צורנמל טורנר אדריכלי נוף‬
‫פרופ' אליהו רוזנטל‬
‫גיאוגרף ומתכנן סביבתי רם אלמוג‪ ,‬קיימא‬
‫אינג' אילן הלבץ‪ ,‬לביא נטיף‬
‫אינג' מרק רנדר‪ ,‬אמאב‬
‫עו"ד דני לבני‬
‫ד"ר רובי סייבל‬
‫ד"ר בועז ברק‬
‫גיאוגרף ומתכנן סביבתי רם אלמוג‪ ,‬קיימא‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫סדר יום לוועדת היגוי מס' ‪1 ........................................................................ 2‬‬
‫דו"ח יו"ר ועדת ההיגוי‪ ,‬פרופ' ראובן לסטר ‪2 ....................................................‬‬
‫פרק א'‪ :‬מבוא ‪3 ..............................................................................................‬‬
‫פרק ב'‪:‬‬
‫עיקרי המצב הקיים ‪ ,‬תכנית עבודה ופרוגרמה עפ"י נושאי התכנון‪:‬‬
‫אינג' אילן הלבץ ‪.............................‬‬
‫אינג' מרק רנדר ‪..............................‬‬
‫עו"ד דני לבני ‪.................................‬‬
‫ד"ר רובי סייבל ‪..............................‬‬
‫ד"ר בועז ברק ‪................................‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪37‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫‪46‬‬
‫‪51‬‬
‫‪54‬‬
‫אוכלוסיה‪ ,‬חברה‬
‫תכנון קהילתי‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬מורשת ותיירות‬
‫תכנון סביבתי ושיקום נופי‬
‫הידרולוגיה וגיאוהידרולוגיה‬
‫אקולוגיה‪ ,‬איכות סביבה‬
‫הידרוגיאוגרפיה‬
‫ביוב‬
‫תחבורה ותשתיות‬
‫מדיניות ומשפט‬
‫משפט בינלאומי‬
‫כלכלה סביבתית‬
‫ב‪.1‬‬
‫ב‪.2‬‬
‫ב‪.3‬‬
‫ב‪.4‬‬
‫ב‪.5‬‬
‫ב‪.6‬‬
‫ב‪.7‬‬
‫ב‪.8‬‬
‫ב‪.9‬‬
‫ב‪.10‬‬
‫ב‪.11‬‬
‫ב‪.12‬‬
‫גיאוגרף ומתכנן ישראל קמחי ‪..........‬‬
‫מתכנן מוחמד נכאל ‪........................‬‬
‫ארכיאולוג אבנר גורן ‪......................‬‬
‫אדר' ורדית צורנמל ‪........................‬‬
‫פרופ' אליהו רוזנטל ‪........................‬‬
‫גיאוגרף ומתכנן סביבתי רם אלמוג‬
‫פרק ג'‪:‬‬
‫עקרונות התכנון ‪ -‬פרוגרמת התכנית ‪ -‬מתווה ראשוני‪.................................‬‬
‫‪60‬‬
‫פרק ד'‪:‬‬
‫נספחים‬
‫ד‪.1‬‬
‫"סמינר נוסע" – סיורים לצוות התכנון‬
‫ סיור מס' ‪ 1‬לראש האגן שנערך ב‪..................................... 02.02.10 -‬‬‫ סיור מס' ‪ 2‬למורד ולמרכז האגן שנערך ב‪........................ 09.03.10 -‬‬‫ סיור מס' ‪ 3‬למרכז האגן שנערך ב‪.................................... 26.03.10 -‬‬‫מפגש בעלי עניין ומינהלת הנחל שנערך ב‪............................... 03.03.10 -‬‬
‫רשימת בעלי עניין ‪..............................................................................‬‬
‫מכתב של יו"ר ועדת ההיגוי‪ ,‬פרופ' ראובן לסט רוד"ר אמג'ד אלאווי לפרופ' אורי שני‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫‪69‬‬
‫‪74‬‬
‫‪81‬‬
‫‪87‬‬
‫‪89‬‬
‫ד‪.5‬‬
‫ניר עמדה )מודפס משמאל לימין(‬
‫‪FROM CONFLICT TO PEACE BUILDING‬‬
‫‪99‬‬
‫ד‪.2‬‬
‫ד‪.3‬‬
‫ד‪.4‬‬
‫מנהל רשות המים‪ ,‬ולד"ר שדד אטילי‪ ,‬מנהל רשות המים של הרשות הפלסטינית‬
‫‪TRANSBOUNDARY STREAMS – INTERNATIONAL MASTER PLAN PROJECT‬‬
‫ד‪.6‬‬
‫ד‪.7‬‬
‫פרקי העבודה‪ ,‬תהליך התכנון ולו"ז ‪100 .....................................................‬‬
‫רשימת מפות ‪101 .....................................................................................‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל קדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪19.04.2010‬‬
‫תכנית אב לקדרון ‪ -‬דו"ח היו"ר‬
‫להלן עדכון לקראת ישיבת ועדת ההיגוי‪:‬‬
‫‪ .1‬תקציב – אנו עדיין עובדים תחת איום של חוסר תקציב והכסף שמגיע לצוות התכנון אינו‬
‫מכסה את ההתחייבות הכספית החוזית‪ .‬יש צורך במימון נוסף‪ .‬בעניין זה פניתי לקרן ברברה‪,‬‬
‫קרן רוטשילד‪ ,‬קרן פורטלנד‪ ,‬קרן גודווין‪ ,‬קרן מלקן ומרכז פרס‪ .‬חברי ועדת ההיגוי אמורים‬
‫לעזור בגיוס תקציב להשלמת התכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬התחברות עם הרשות הפלסטינאית‪-‬‬
‫נפגשתי עם נציב המים של הרשות הפלסטינאית ובמקביל נפגשתי עם ד"ר אמג'ד אליווי‪,‬‬
‫מנהל עמותה העובדת בחסות ה‪ . PWA -‬סיכמנו‪ ,‬ד"ר אליווי ואני‪ ,‬בעידודם של ד"ר אורן‬
‫בלונדר וד"ר שדד עטלי‪ ,‬להכין מסמך ראשוני לקבלת תרומה‪ .‬מסמך זה מיועד להקמת צוות‬
‫עבודה משותף ישראלי פלסטינאי לבחון דרכי ניהול של כל הנחלים חוצי גבולות‪.‬‬
‫‪ .3‬התקיים סיור לקדרון "הפראי" בליווי רט"ג והמשרד להגנת הסביבה‪ .‬שם עמדנו על היופי‬
‫מבראשית של הנחל וסביבתו‪ .‬המקום מתאים לאתר תיירות‪ ,‬אם ישפרו את איכות הביוב‬
‫בנחל‪.‬‬
‫‪ .4‬הוקם אתר אינטרנט הנושא את השם קדרון בעברית לצורך ניהול האתר‪ .‬מי שמעוניין לראות‬
‫את החומר מתבקש ללכת לקדרון ‪ .com‬אבקש שכל חבר מהוועדה יעביר אלי כל חומר‬
‫שברצונו להעלות לאתר‪.‬‬
‫‪ .5‬נערכה רשימה של יוזמות עסקיות כדי לשפר את איכות היחסים של הגרים ליד הנחל ולתת‬
‫לאנשים אלה תמריץ לתמוך בקדרון נקי ומסודר‪ .‬בעזרת ורד דוקטורי בלאס מקרן מילקן‪,‬‬
‫בועז ברק מצוות התכנון ורוברטו ספנדל‪ ,‬נערך מסמך לקבלת עזרה להכנת תכניות עסקיות‬
‫לעסקים קטנים‪.‬‬
‫‪ .6‬נערך סיור עם עיריית ירושלים ומבט"י‪ .‬הסיור הבליט את הקושי בהקמת מכון טיהור שפכים‬
‫בגבולות העיר והעלה בסימן שאלה את הרעיון להקפיץ את הקולחים מחוץ לאגן הקדרון‪.‬‬
‫נקבע שיערך מפגש בעלי עניין לנושא מיוחד זה בהנחיית שלמה אשכול ובהנחייתי‪.‬‬
‫‪ .7‬נקבעה ישיבה למנהלת נחל קדרון לצורך הכנה ואישור קול קורא למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .8‬נקבעה פגישה עם עיריית ירושלים בנושא הטיפול בפסולת מוצקה על ידי תושבי מזרח‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫פרופ' ראובן לסטר‪ ,‬עו"ד‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪1‬‬
‫סדר יום לוועדת היגוי מס' ‪ 2‬שתיערך ב‪26.04.2010 -‬‬
‫א‪.‬‬
‫נושא‬
‫משתתפים‬
‫לו"ז‬
‫דבר יו"ר ועדת ההיגוי‬
‫פרופ' ראובן לסטר‬
‫‪08:30-08:45‬‬
‫דברי חברי ועדת ההיגוי‬
‫‪8:45-09:00‬‬
‫מכון ירושלים ‪ -‬דיווח כספי‬
‫מתכנן ישראל קמחי‬
‫‪09:00-09:15‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חומר רקע‪ ,‬פרוגרמה ושפת תכנון‬
‫אדר' אריה רחמימוב‬
‫אדר' ליאורה מירון‬
‫‪09:15-10:00‬‬
‫ג‪.‬‬
‫דיון‪ :‬סוגיות תכנון מרכזיות‬
‫בהתאם למכתבו הרצ"ב של יו"ר ועדת ההיגוי‪ ,‬פרופ' ראובן לסטר‬
‫‪2‬‬
‫‪10:00-11:00‬‬
‫פרק א'‬
‫מבוא‬
‫נחל קדרון הינו אחד הנחלים החשובים ביותר אם לא החשוב ביותר מבין נחלי ישראל הזורמים‬
‫מקו פרשת המים הארצית לכיוון מזרח‪ .‬נחל קדרון הוא הנחל העיקרי המקשר בין העיר העתיקה‪,‬‬
‫מדבר יהודה וים המלח‪ .‬תרומתו הסגולית לתכנית שיקום הנחלים הארצית הינה בכך שהוא חוצה‬
‫אזורים גיאוגרפיים‪ ,‬חוצה גבולות ובעל פוטנציאל לבניית תהליך רב חשיבות של שיתוף פעולה‬
‫ושיתופיות בין עמים‪ ,‬תרבויות ודתות‪.‬‬
‫להלן הסיבות העיקריות לחשיבותו‪:‬‬
‫חשיבות הפרויקט המוצע‬
‫הקדרון וגיא בן הנום מקיפים את העיר העתיקה של ירושלים – אתר המורשת החשוב במדינה‪.‬‬
‫הקדרון עובר דרך אתרי אמונה‪ ,‬תרבות ומורשת בעלי חשיבות לאומית ובינלאומית עליונה –‬
‫ליבה של ירושלים העתיקה‪ ,‬הר ציון‪ ,‬עיר דויד וכפר השילוח ‪ -‬סילוואן‪ ,‬מר סבא‪ ,‬הורקניה ועוד‬
‫הרבה אתרים החשובים לשלושת הדתות המונותאיסטיות‪.‬‬
‫תוכנית האב יכולה ליצור כר לשיתוף פעולה פורה בין כל תושבי האזור ולהדגיש את האופי הרב‪-‬‬
‫תרבותי ואת ההזדמנות ליצירת הבנה וגישור בין הישויות השונות‪.‬‬
‫חשיבות עליונה קיימת בהתייחסות התיכנונית למרחב האמונה והתרבות של אגן הקדרון‪ ,‬שהוא‬
‫מהחשובים והמשמעותיים למירב האנשים בעולם‪ ,‬ולראיית ערכים אלה כמובילים העיקריים‬
‫בעיצוב ההווה והעתיד של האזור‪.‬‬
‫שיקום נחל קדרון יכול להוות דוגמא מנחה לשורה ארוכה של נחלים שיטפוניים הזורמים מקו‬
‫פרשת המים הארצית מזרחה‪.‬‬
‫באגן ההיקוות של הקדרון מתגוררים כיום בהערכה כ‪ 250,000 -‬תושבים‪ .‬תכנית כוללת לקדרון‬
‫תהווה תרומה משמעותית לאיכות החיים של אלפי תושבים‪.‬‬
‫נחל קדרון עובר דרך שלוש ישויות פוליטיות‪ :‬עיריית ירושלים‪ ,‬הרשות הפלסטינית והמנהל‬
‫האזרחי‪ .‬כנחל חוצה גבולות תטפל תכנית הנחל בסוגיות ייחודיות בעלות חשיבות לאומית‬
‫ובינלאומית‪.‬‬
‫תרומת הפרויקט בהסרת מפגעים סביבתיים במרחב הנחל‬
‫כשליש מהביוב של בירת ישראל זורם ללא טיפול דרך נחל קדרון – כ‪ 25,000 -‬מ"ק ביום‪7,000 .‬‬
‫מ"ק נוספים זורמים לאגן הקדרון מכיוון בית לחם ובית סחור‪ .‬התכנית תיבחן מספר חלופות‬
‫להסדרת מפגע סביבתי חמור זה‪.‬‬
‫התכנית תיבחן את ההשפעה הסביבתית של הזרמת ביוב לנחל שטפוני וההשלכות האקולוגיות‬
‫לכך‪ .‬לחלופין תבדוק התכנית את המשמעות של שאיבת ביוב זה מאגן הקדרון לאגן ניקוז מערבית‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪3‬‬
‫לקו פרשת המים הארצית‪ .‬כמו כן ייבחנו פתרונות ביתיים‪ .‬לכל החלטה תהיינה השלכות‬
‫מרחיקות לכת לאורך שנים על גיבוש אופיו של נחל קדרון‪.‬‬
‫תועלת חברתית קהילתית‬
‫בתחום השיפוט של עיריית ירושלים מתגוררים כיום כ‪ 230,000 -‬תושבים בתחום אגן נחל‬
‫הקדרון‪ .‬מספר זה גדל ב‪ 100% -‬ב‪ 20 -‬השנים האחרונות‪ .‬סביר ביותר להניח שמספר התושבים‬
‫המתגוררים באגן הקדרון עשוי לגדול עד כ‪ 400,000 -‬תושבים בדור הקרוב‪ .‬נחל הקדרון איננו‬
‫מהווה כרגע תרומה סביבתית קהילתית לתושבים המתגוררים באגן‪.‬להיפך‪ ,‬ניתן לומר שהקדרון‬
‫בלמעלה ממחציתו בתחום השיפוט של עיריית ירושלים‪ ,‬מהווה מטרד סביבתי ובריאותי‪ .‬יתר על‬
‫כן ערוצי המשנה הזורמים אל הקדרון אף הם אינם מטופלים‪ .‬ניתן לומר שהמערכת ההידרולוגית‬
‫והאקולוגית והסביבתית הינן פגומות‪.‬‬
‫תהליך תכנון כוללני של הקדרון וערוצי המשנה שלו יכולים ליצור מערכת של שטחים פתוחים‬
‫אשר תהווה "מטריצה אורבנית" המקשרת את העיר העתיקה‪ ,‬את האוניברסיטה העברית‪ ,‬את‬
‫אתרי התיירות המרכזיים בירושלים וכ‪ 30 -‬שכונות מגורים ערביות ויהודיות למערך אדיר של‬
‫שטחים פתוחים ומטופחים‪ .‬מערך זה יקשר בין שכונות המגורים‪ ,‬הטיילות‪ ,‬השטחים הפתוחים‬
‫ומוסדות הציבור למכלול אורבני איכותי‪ .‬למכלול זה תהיה תמורה גדולה ביותר להרחבת מערך‬
‫התיירות בירושלים‪.‬‬
‫כמו כן תהייה לטיפול אורבני זה תרומה רבה מאוד בשידרוג המעמד הסוציואקונומי של שכונות‬
‫המגורים לאורך הנחל‪ ,‬לדימוי הציבורי והעצמי של תושבי אגן הקדרון ולערך הנדל"ני של‬
‫המרחב‪.‬‬
‫תרומתו האקולוגית של הפרויקט‬
‫‪‬‬
‫הצומח הטבעי באגן הקדרון‪ :‬באגן הקדרון העליון ייעשה מאמץ לשמר את המופע של‬
‫אחד מנופי התרבות והמורשת החשובים בעולם‪ .‬לאורך הקדרון התפתחו עם השנים‬
‫ריכוזים של מטעי זיתים ותרבות חקלאית עשירה‪ .‬למרות שהמופע של נוף התרבות הוא‬
‫פגוע‪ ,‬השימור של רצף פתוח של מסדרון אקולוגי ראשי לאורך הקדרון ומסדרונות‬
‫משניים במורדות יתרמו רבות לאקולוגיה של מרחב הקדרון‪ .‬סקרי צמחיה שנערכו‬
‫לאורך הקדרון גילו עושר צמחי של כ‪ 260 -‬מיני צמחים שונים‪ ,‬רב שנתיים וחד שנתיים‬
‫גם יחד‪ ,‬אך חלק מצמחים אלה הינם אנדמים והם התפתחו באגן כתוצאה מהזרמת‬
‫השפכים‪ .‬התכנית תיקבע את מתכונות הניטור של הצמחיה עם פיתוח תהליך ההפסקה‬
‫של הזרמת שפכים ושיקום אפיק הנחל והחזרתו )גם אם באופן חלקי( למצבו הטבעי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החי באגן הקדרון‪ :‬אגן הקדרון הינו "ענף" של השבר הסורי אפריקאי אשר דרכו הגיעו כ‪-‬‬
‫‪ 80‬בעלי חיים חולייתיים – בין השאר יעלים והצבי המדברי‪ .‬תכנית האב תוודא ככל‬
‫האפשר שימור מרחבים פתוחים ורצופים לטובת בעלי החיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקדרון מהווה חלק מפרוזדור נדידת הציפורים מהחשובים בעולם‪ .‬כחצי מיליארד‬
‫ציפורים עוברות במרחב זה כפעמיים בשנה‪ .‬גם הבט זה של נדידת הציפורים והצפרות‬
‫יהוו חלק מתכנית זאת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫מפגעים סביבתיים באגן הקדרון‪:‬‬
‫‪ ‬פסולת בניין‪ :‬מאות אלפי מ"ק של פסולת בניין הושלכו בתוואי האפיקים של‬
‫הקדרון ויובליו‪ .‬הדבר מהווה מפגע בריאותי‪ ,‬נופי‪ ,‬הידרולוגי וסביבתי מהרמה‬
‫הגבוהה ביותר‪ .‬התכנית תתווה דרכים לפינוי הפסולת תוך קביעת סדרי עדיפויות‪,‬‬
‫שלביות מימוש וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬הזרמת שפכים‪ :‬להזרמת השפכים בקדרון יש השלכות בתחומים רבים כגון סכנה‬
‫בריאותית עקב השקיה של גידולים חקלאיים במי ביוב וכן חילחול מזהמים‬
‫לאקוויפר ההר המזרחי‪ .‬התכניות המקיפות שהוזכרו לעיל יצמצמו באופן‬
‫משמעותי סכנות אלו‪ .‬ראוי לציין שבקדרון העליון ישנם מספר אזורים כגון ואדי‬
‫ג'וז שבהם יש ריכוז מוסכים המהווים מקור זיהום‪ .‬גם נושא זה יטופל כחלק‬
‫מהטיפול הכולל בהיבטים האקולוגיים של הנחל‪.‬‬
‫תרומת הפרויקט לשיפור איכות המים ולמשטר המים בנחל‬
‫נחל קדרון הינו באופיו נחל אכזב עם זרימות שטפוניות‪ .‬מספר מצומצם של מעיינות‪ ,‬כגון מעיין‬
‫הגיחון ועין רוגל‪ ,‬מזרימים כמות קבועה של מים )פחות ממיליון מ"ק בשנה(‪ .‬במהלך ההיסטוריה‬
‫שימשו מים אלה בעיקר לשתיה ולחקלאות כך שהקדרון נשאר ברובו נחל אכזב‪ .‬במהלך הדורות‬
‫האחרונים‪ ,‬עם גידול האוכלוסיה החלו לזרום כמויות גדולות של מי ביוב בקדרון – כאמור לעיל‬
‫כ‪ 35,000 -‬מ"ק ביום שהם כ‪ 10 -‬מליון מ"ק בשנה‪ .‬תכנית מקפת וכוללת לטיפול במערכות הביוב‬
‫של הקדרון יביאו לשיפור דרמתי באיכות המים ובמשטר הזרימה של הנחל‪ .‬כחלק מהתכנית‬
‫הכוללת לפתרון בעיות הביוב של הקדרון תוצגנה חלופות לניצול מי הביוב המטוהרים לפי מערך‬
‫שימושים שייבחן ע"י ועדת ההיגוי‪.‬‬
‫מטרות הפרויקט‬
‫‪ .1‬תכנית לאגן הקדרון בתרחישים‪:‬‬
‫דו קיום‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬שותפות ‪co-existence, cooperation, partnership -‬‬
‫‪ .2‬פיתוח "מרחב ביוספרי" אזור שמור‪ ,‬נקי מביוב‪ ,‬ממטרדים ומנוקז‬
‫‪" .3‬הנחל כגשר"‪:‬‬
‫בין ישויות פוליטיות ותרבותיות‬
‫בין חברות‪ ,‬אוכלוסיות )כ‪ 250,000 -‬תושבים כיום(‪ ,‬קהילות ושכונות‬
‫‪ .4‬יצירת מרחב תיירות ושימור אתרי מורשת ‪" -‬הנחל של העיר הקדושה"‬
‫‪ .5‬חיזוק הקשר לאורך יובלי הקדרון ‪ -‬בין הרכסים והערוץ‪ ,‬בין הבנוי והפנוי‬
‫‪ .6‬פיתוח תרבות הפנאי‪ ,‬ספורט ונופש‬
‫‪ .7‬יצירת כלי לניהול ופיתוח אגני בראיה רב שנתית‬
‫‪ .8‬התכנית כקטליזטור לגיוס מימון‬
‫‪ .9‬יישום בשלבים תוך כדי הכנת התכנית‬
‫‪ .10‬התכנית כבסיס לתכניות סטטוטוריות‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪5‬‬
‫התכנית תיצור אינטגרציה בין הגורמים השונים המעורבים כרגע בפיתוח ושימור אגן הקדרון‪.‬‬
‫התכנית הוצגה בפני למעלה מ‪ 30 -‬בעלי עניין והתקיים דיון יסודי ומקיף בהיבטים השונים של‬
‫מימוש התכנית‪ .‬חלק אינטגרלי ממערך העבודה המתמשך הוא שיתוף בעלי העניין בכל שלב‬
‫משלבי התכנית‪ .‬לפיכך התכנית תוצג מספר פעמים לבעלי העניין השונים לפני שתגובש סופית על‬
‫מנת להבטיח את מימוש הפוטנציאל התרבותי‪ ,‬האמוני‪ ,‬הסביבתי‪ ,‬נופי‪ ,‬אורבני‪ ,‬אזורי‪ ,‬אקולוגי‪,‬‬
‫חברתי ותשתיתי של תכנית זאת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ב'‬
‫עיקרי המצב הקיים‪ ,‬תכנית עבודה ופרוגרמה עפ"י נושאי התכנון‬
‫ב‪ .1‬אוכלוסיה וחברה‬
‫מתכנן וגיאוגרף ישראל קמחי‬
‫אוכלוסיית אגן הקדרון שבתחומי ירושלים‬
‫את אוכלוסיית אגן הקדרון כולו אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות‪ .‬אלה המתגוררים בתחומי‬
‫השיפוט של עיריית ירושלים ואלה שמחוצה לה‪ .‬בגבולות השיפוט של העיר החלוקה הראשית‬
‫תהא בין יהודים לערבים ובנוסף לכך בחלק הערבי אפשר להגדיר תת קבוצות לפי החלוקה לארבע‬
‫קבוצות משנה‪ :‬המרחב הראשון משתרע מגבול השיפוט בדרום ועד לרכס ארמון הנציב )ג'בל‬
‫מוכבר(‪ .‬השני מקו הרכס ועד לשכונת עכבאת א' סוואנה כולל השכונות הבאות‪ :‬אבו תור‪,‬‬
‫סילוואן‪ ,‬ראס אל עמוד‪ ,‬ואדי קדום‪ ,‬א' טור ועכאבת סוואנה‪ .‬השלישי כולל את השכונות הערביות‬
‫העירוניות שמצפון לעיר העתיקה‪ ,‬ובהן‪ ,‬ואדי ג'וז‪ ,‬שייח ג'ראח‪ ,‬באב א' זהרה ואזור סלאח א דין‪.‬‬
‫המרחב הרביעי הוא העיר העתיקה שבין החומות‪.‬‬
‫בתחומי אגן הקדרון מתגוררת גם אוכלוסייה יהודית גדולה במערב העיר‪ .‬אוכלוסייה זו כוללת‬
‫את תושבי מרכז העיר והשכונות הצפוניות‪ .‬תחום האגן המאוכלס ביהודים משתרע ממזרח‬
‫לחומת העיר העתיקה לאורך כביש מס' ‪ 1‬צפונה עד לצומת שדרות לוי אשכול‪ ,‬משם מערבה‬
‫לאורך שדרות לוי אשכול ורח' בר אילן עד לשכונת רוממה‪ .‬בתפנית חדה לאורך קו פרשת המים‬
‫לכיוון רח' אגריפס עד לרחוב שמואל הנגיד‪ .‬משם דרומה לרח' קרן היסוד עד למחנה אלנבי )רח'‬
‫חנוך אלבק( ועד לרכס ארמון הנציב‪ .‬שני ריכוזי אוכלוסייה יהודת נוספים מצויים במרחב האגן‪,‬‬
‫האחד בגבעת שפירא ושיכוני הסטודנטים בהר הצופים ואוכלוסיית השני ברובע היהודי ובעיר‬
‫דוד‪.‬‬
‫בכל המרחב כולו‪ ,‬התגוררו בסוף שנת ‪ 2008‬כ ‪ 232,000 -‬תושבים‪ ,‬מהם ‪ 157,500 -‬ערבים‪ ,‬ו ‪-‬‬
‫‪ 74,500‬יהודים אלה גם אלה מהווים ‪ 30%‬מאוכלוסיית העיר‪ .‬האוכלוסייה הערבית שבתחומי‬
‫האגן מהווה כ – ‪ 58%‬מהאוכלוסייה הערבית שבעיר‪.‬‬
‫אוכלוסיית אגן הקדרון שמעבר לתחום השיפוט של ירושלים‬
‫המקורות לבדיקת האוכלוסייה מחוץ לגבולות השיפוט של ירושלים בעיתיים‪ .‬המקור העיקרי הם‬
‫נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרש"פ‪ ,‬על אלה קשה לסמוך‪ .‬המקור השני הוא נתוני‬
‫מערכות הביטחון לסוגיהן‪ ,‬וגם אלה אינם מדויקים מספיק‪ .‬הנתונים מאספים לפי מסגרות‬
‫יישוביות שגבולותיהן לא תמיד מוגדרים‪ .‬חלק מהישובים משתרע על פני מרחב שאינו משתייך‬
‫לאגן הקדרון‪ .‬במקרה דנן נעשה האומדן על פי ספירת מבנים המשתייכים לאגן וכאלה מחוצה לו‬
‫והאוכלוסייה הותאמה בצורה של אומדן בלבד‪.‬‬
‫היישובים הנמצאים מחוץ לגבולות שיפוט ירושלים ובתחומי האגן הם‪ :‬סוואחרה א' שרקייה‪,‬‬
‫עובדייה‪ ,‬שייח סעיד‪ ,‬ג'הזם‪ ,‬חרזאן‪ ,‬הדסייה ודבוקות קטנות של בתים שאינם מזוהים בשם‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪7‬‬
‫ומשתייכים ברובם לשבט הג'הלין‪ .‬לפי נתוני הלמ"ס הפלשתיני נכון לשנת ‪ 2007‬התגוררו במרחב‬
‫האמור כ – ‪ 19,000‬איש‪ .‬לפי מקורות אחרים האומדן עומד על ‪ 22,000‬איש‪ .‬הריכוזים העיקריים‬
‫הם בעובדייה כ – ‪ 12,000‬תושבים‪ ,‬בשייח סעיד כ – ‪ 2,000‬תושבים ובסוואחרה שרקייה כ – ‪6,000‬‬
‫תושב‪ .‬האחרים פזורים בדבוקות קטנות יותר‪.‬‬
‫אוכלוסיית המרחבים הגובלים באגן הקדרון‬
‫את אגן הקדרון מקיפים שני אגני ניקוז‪ ,‬האחד מצפון – אגן האוג‪ ,‬השני מדרום אגן נחל דרגות‪.‬‬
‫האגן הדרומי – דרגות‪ ,‬מנקז שורה ארוכה של ישובים ועיירות כמו בית לחם ובית סאחור המונות‬
‫יחד כ – ‪ 51,000‬תושב‪ ,‬הכפר ארטס כ – ‪ 4,000‬תושבים‪ ,‬וכן חלקים גדולים מההתיישבות‬
‫הבדואית של שבט התעמרה באזור זעתרה המונים כ – ‪ 25,000‬איש נוספים‪ ,‬המפוזרים בדבוקות‬
‫של ישובי קבע מדרום מזרח לבית לחם‪.‬‬
‫אוכלוסיית האגן הצפוני מונה את היישובים אבו דיס ואל עזריה – כ – ‪ 30,000‬תושבים‪ ,‬מעלה‬
‫אדומים כפר אדומים וקידר – כ – ‪ 38,000‬תושבים‪ .‬שבט הג'הלין הפרוס במרחב מונה כ – ‪1,000‬‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מאפייני אוכלוסיית האגן‬
‫אוכלוסיית האגן נחלקת לכמה קבוצות‪ .‬בחלק הדרומי בתחומי העיר ומחוצה לה מתגוררת‬
‫אוכלוסייה שמוצאה בדואי‪ .‬עיקרה משבט הסוואחרה‪ .‬חלקה המתגורר בתחומי השיפוט‬
‫העירוניים קרויים סוואחרה ע'רבייה ומעבר לקו השיפוט העירוני סוואחרה שרקיה‪ .‬האחרונים‬
‫מתגוררים בעיקר בשולי הכפר אבו דיס‪ ,‬באזור המכונה חרבת ג'יב א‪ -‬רום‪ .‬קבוצה אחרת של‬
‫אוכלוסייה ערבית היא ממוצא כפרי ומושבה סביב סילוואן‪ ,‬לאלה הצטרפו במהלך השנים‬
‫תושבים ממוצר חברוני‪ .‬קבוצה שלישית היא הקבוצה העירונית המתגוררת מחוץ לחומות העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬בעיקר מצפון לה‪ ,‬בשכונות מרכז העיר הערביות כמו שייח ג'ראח‪ ,‬באב א' זהירה‪,‬‬
‫עכאבאת סוואנה ושכונת אבו תור‪ .‬גם לאלה הצטרפה אוכלוסייה גדולה שמוצאה מהר חברון‬
‫ומהעיר חברון‪ .‬רובם של אלה נכנסו לגור בעיר העתיקה ואף התבססו בה מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫תושבי העיר העתיקה‬
‫האוכלוסייה הערבית בעיר העתיקה מונה כ – ‪ 33,000‬תושב והתפלגותה לפי הדת הייתה בשנת‬
‫‪ 74% : 2006‬מוסלמים‪ 18% ,‬נוצרים‪ .‬המוסלמים היו ונשארו הרוב בעיר העתיקה ומספרם עלה‬
‫בהתמדה במרוצת השנים‪ .‬מספרם האבסולוטי של הנוצרים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הצטמצם מאוד וחלקם‬
‫היחסי מכלל האוכלוסייה ירד מ‪ 30%-‬בשנת ‪ 1967‬ל‪ 18%-‬בשנת ‪.2006‬‬
‫בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית העיר העתיקה בכ‪ 15%-‬ועיקר הגידול התרחש ברובע המוסלמי‬
‫והיהודי‪ .‬גידול האוכלוסייה בעיר העתיקה בכלל וברובע המוסלמי בפרט‪ ,‬נובע מריבוי טבעי גבוה‬
‫ומעלייה בהיקף ההגירה לעיר העתיקה‪ .‬הקשיים היומיומיים של הפלסטינים לעבור בין ירושלים‬
‫לגדה המערבית‪ ,‬לצד החשש הגובר של פלסטינים ירושלמים שעזבו את העיר לאבד את‬
‫זכויותיהם‪ ,‬הם שדוחפים אותם לעזוב את בתיהם ביישובים הסמוכים לעיר ולחזור לגור‬
‫בירושלים‪ .‬עם התקדמות בנייתה של גדר ההפרדה גברה יותר ההגירה של פלסטינים לירושלים‬
‫ובתוך כך לעיר העתיקה וסביבתה‪ .‬ההגירה הגוברת לירושלים שהגדילה מאוד את הביקוש לדיור‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫תרמה לעלייה במחירי הדיור והקשתה על החוזרים‪ ,‬שרובם אינם בעלי אמצעים‪ ,‬למצוא דיור‬
‫במחיר סביר‪ .‬כתוצאה מכך רבים המהגרים בחזרה לירושלים שעברו להתגורר בשכונות העניות‬
‫יותר‪ ,‬בהן מחירי הדיור נמוכים‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה‬
‫מרבית אוכלוסייתה היהודית של עיר העתיקה מתגוררת ברובע היהודי‪ .‬בשנת ‪ 2008‬התגוררו בעיר‬
‫העתיקה כ‪ 3,800-‬יהודים‪ ,‬לעומת ‪ 2,800‬בשנת ‪ 1995‬ו‪ 2,200-‬בשנת ‪ .1983‬האוכלוסייה היהודית‬
‫מהווה כיום כ ‪ 10%‬מכלל האוכלוסייה בעיר העתיקה ושיעור זה נשאר יציב לאורך השנים‪.‬‬
‫במהלך השנים חלו תמורות לא רק בגודל האוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה אלא גם‬
‫במאפייניה‪ .‬ההתיישבות היהודית ברובע היהודי החלה לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬באפריל ‪1968‬‬
‫הופעל צו הפקעה ממשלתי על ‪ 120‬דונם לצורך שיקום הרובע היהודי על‪-‬מנת להפכו בחזרה לרובע‬
‫מגורים לאוכלוסייה יהודית‪ .‬לשם כך הוקמה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי‪ ,‬שמטרתה‬
‫לשקם את הרובע ולהפכו לשכונת מגורים ברמה חברתית‪-‬כלכלית בינונית ומעלה‪ ,‬תוך שמירת‬
‫אפיה ההיסטורי‪.‬‬
‫התמורות בגודל האוכלוסיות בתחומי האגן‬
‫בדומה לירושלים כולה‪ ,‬גם אגן הקדרון עשוי פסיפס מגוון של שכונות‪-‬מגורים‪ .‬בין השנים ‪1967-‬‬
‫‪ 2008‬עלה מספר תושבי האגן מ – ‪ 109,000‬איש ל – ‪ 232,000‬איש‪ ,‬דהיינו גידול של ‪ .113%‬באותה‬
‫תקופה של ‪ 41‬שנים גדלה האוכלוסייה הערבית מ‪ 43,500-‬תושבים ל‪ 157,500-‬תושבים יותר מפי ‪4‬‬
‫או גידול של ‪ .262%‬האוכלוסייה היהודית גדלה במהלך אותן שנים מ – ‪ 58,500‬תושבים ל –‬
‫‪ 74,500‬תושבים גידול של ‪ 27%‬בלבד‪ .‬האוכלוסייה היהודית גדלה בקצב נמוך מזו הערבית בעיקר‬
‫בשל הסיבות הבאות‪ :‬עזיבת תושבים את מרכז העיר‪ ,‬לרבות פינוי יזום של אזור ממילא והזדקנות‬
‫האוכלוסייה היהודית בחלקיה המרכזיים של ירושלים‪ .‬תוספת של אוכלוסייה יהודית הייתה רק‬
‫ברובע היהודי שאוכלס במהלך אותן שנים‪.‬‬
‫עם איחוד העיר ב ‪ 1967‬היוותה האוכלוסייה הערבית באגן כ – ‪ 66%‬מכלל תושביה הערבים של‬
‫ירושלים‪ .‬מספר זה ירד במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות וכיום עומד משקלה של האוכלוסייה‬
‫הערבית במרחב הנדון על ‪ .58%‬זהו תהליך טבעי של פיזור האוכלוסייה הערבית בכל מזרחה של‬
‫העיר ובעיקר כלפי צפון לשכונות שועפט ובית חנינא שאינן משתייכות לאגן הקדרון‪.‬‬
‫משקלה של האוכלוסייה היהודית במרחב האגן ירדה בשיעור גדול בשל הבנייה המהירה של‬
‫השכונות היהודיות החדשות בשוליה של העיר ומחוץ לאגן הקדרון‪ .‬הירידה במשקלה של‬
‫האוכלוסייה היהודית באגן היא מ – ‪ 30%‬ב – ‪ 1967‬ל ‪ 15% -‬בשנת ‪.2008‬‬
‫התמורות במערך המרחבי ובאופיין של השכונות באגן‬
‫השכונות הערביות‬
‫האוכלוסייה הערבית שבאגן מתגוררת כולה בשכונות שנוסדו בעבר הרחוק לעיתים מאות שנים‬
‫קודם לתקופתנו‪ .‬חלקן הגדול של השכונות‪ ,‬בעיקר אלה שמדרום לעיר העתיקה לא השתייכו‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪9‬‬
‫לירושלים הירדנית קודם איחוד העיר‪ .‬כך למשל כל המרחב של סוואחרה לא היה חלק מירושלים‬
‫וסופח אליה רק אחרי יוני ‪ .1967‬גם סילוואן למשל צורפה לתחום שיפוטה של ירושלים הירדנית‬
‫בתקופה מאוחרת יחסית בסוף שנות ה – ‪ 50‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫השכונות הערביות באגן שונות זו מזו באופיין הפיזי והדמוגרפי חברתי‪ .‬את המרחב שמדרום‬
‫לשכונת אבו תור ניתן לכנות המרחב הבדואי שעבר תהליך הדרגתי של אורבניזציה‪ ,‬אך המבנה‬
‫החמולתי ‪ -‬המשפחתי נשאר חזק ומקבל ביטוי גם בפריסה הנבדלת של המשפחות בחלקים שונים‬
‫של המרחב הזה‪ .‬מאידך שכונת סילוואן ממזרח לעיר העתיקה היא החלה ככפר עם מערך‬
‫מסורתי ומבנה חמולתי ברור‪ .‬שכונות אחרות‪ ,‬בעיקר אלה הנמצאות מצפון לעיר העתיקה הן‬
‫שכונות עירוניות שנבנו במהלך שנות ה – ‪ 30‬וה ‪ 40 -‬כשכונות אורבניות עם כל המשמעות ואופי‬
‫הבנייה של סוג כזה של שכונות‪ .‬כל אחת מהשכונות מאופיינת במערך פיזי שונה‪ .‬חלקן בנוי בצורה‬
‫מכונסת מאד וצפופה במדרונות תלולים‪ ,‬חלקן במבנה מפוזר על פני מספר גבעות‪ ,‬וחלק אחר‬
‫באזורים מישוריים יותר כמו אלה שמצפון לעיר העתיקה‪ .‬גם מבחינה חברתית כלכלית קיים שוני‬
‫בין השכונות הערביות כאשר השכונות של מרכז העיר‪ ,‬בתוכן שייח ג'ראח ואדי ג'וז ועכבאת‬
‫סוואנה אמידות יותר עם מערך שירותים טוב יחסית לאחרות‪.‬‬
‫האוכלוסייה הערבית בשכונות האגן מתאפיינת במשקי‪-‬בית גדולים‪ ,‬במבנה גילים צעיר‪ ,‬בשיעור‬
‫נמוך יחסית של מועסקים ובשיעור נמוך במיוחד של תעסוקת נשים‪ ,‬וכתוצאה מכך גם ההכנסה‬
‫למשק בית נמוכה‪ .‬על‪-‬פי הדירוג החברתי‪-‬כלכלי של הלמ"ס לשנת ‪ 1995‬השתייכו השכונות‬
‫הערביות באגן לאשכולות המעמד הנמוך ‪ִ ) 6-2‬משרע האשכולות שאליהם השתייכו השכונות‬
‫הערביות בירושלים נע בין אשכולות ‪ 2‬ל‪ ,8-‬רובן השתייכו לאשכולות ‪ .(4-2‬שכונת עיר‪-‬דוד דורגה‬
‫באשכול ‪ ,2‬סילואן‪ ,‬ראס אל‪-‬עמוד וא‪-‬טור )צפון( דורגו באשכול ‪ .3‬השכונות שאוכלוסייתן‬
‫השתייכה לאשכולות הגבוהים ביותר הן הרובע הארמני‪ ,‬בּאבּ א‪-‬זהרה והמושבה האמריקאית‪,‬‬
‫שדו השכונות הערביות באגן החזותי קשורות קשר הדוק לעיר העתיקה‪ ,‬והיא להם גלעין עירוני‬
‫שאיתו הן מקיימות זיקות תפקודיות כלכליות וחברתיות‪.‬‬
‫מצפון לחומת העיר העתיקה משתרעות השכונות שייח ג'ראח‪ ,‬ואדי ג'וז‪ ,‬בּאבּ א‪-‬זהרה והמושבה‬
‫האמריקאית ‪ −‬כולן בעלות אופי עירוני‪ .‬שכונות אלו נמצאות בחלקן במרכז העסקים הראשי של‬
‫מזרח‪-‬ירושלים שהוא המשכו של מרכז העסקים המסורתי והתיירותי שבעיר העתיקה ובחלקן‬
‫גובלות במע"ר‪ .‬במרכז זה מצויים רבים ממוסדות הציבור המרכזיים במזרח‪-‬ירושלים‪ ,‬ביניהם‬
‫מוסדות בריאות‪ ,‬בתי‪-‬ספר תיכוניים גדולים‪ ,‬הספרייה המרכזית‪ ,‬מכוני‪-‬מחקר ועמותות‪ .‬בשייח‬
‫ג'ראח מתרכזות קונסוליות אירופיות ונציגויות של האיחוד האירופי‪ ,‬השוכנות בבתי‪-‬מידות‬
‫מטופחים‪ .‬בשכונה גם כמה בתי‪-‬מלון‪ ,‬חלקם מהיוקרתיים במזרח‪-‬ירושלים‪ ,‬וכן ריכוז של‬
‫מסעדות השוכנות על קו התפר העירוני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬מנתה האוכלוסייה הערבית בשכונות שמצפון לעיר העתיקה כ‪17,746-‬‬
‫תושבים‪ ,‬מהם ‪ 8,373‬בוואדי ג'וז‪ 2,814 ,‬בשייח' ג‘ראח ו‪ 6,559-‬בבּאבּ א‪-‬זהרה‪ ,‬בדרך שכם‬
‫ובמושבה האמריקאית‪ .‬האוכלוסייה בשכונות אלו משתייכת למעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה‬
‫יותר מן האוכלוסייה בשכונות שממזרח ומדרום לעיר העתיקה‪ .‬בשיח ג'ראח ובמושבה‬
‫‪10‬‬
‫האמריקאית יש ריכוז משפחות מהמעמד הבינוני והגבוה‪ ,‬רבות מהן משתייכות למשפחות‬
‫הפלסטיניות הירושלמיות המכובדות‪ .‬בוואדי ג'וז אוכלוסייה מגוונת ללא שיוך חמולתי‬
‫ולה זיקות חברתיות‪ ,‬תרבותיות ומשפחתיות לגדה‪.‬‬
‫מצפון‪-‬מזרח ועד דרום‪-‬מזרח לעיר העתיקה‪ ,‬נמצאות השכונות א‪-‬טור‪ ,‬א‪-‬צוואנה‪ ,‬ראס אל עמוד‪,‬‬
‫עיר‪-‬דוד וסילואן‪ .‬חלק מהן נוצרו ככפרים ברמת תשתיות פיזיות נמוכה במיוחד‪ ,‬והתאמתן לרמה‬
‫הנהוגה במערב העיר היא משימה מורכבת‪ .‬זאת בשל הטופוגרפיה הקשה שמקשה ומייקרת מאוד‬
‫פיתוח עירוני ובשל המבנה המורכב של בעלויות קרקע והיעדר הסדר קרקעות‪ .‬מצב זה מקשה על‬
‫האפשרות של קבלת שטחים לשירותים ציבוריים ולתשתיות‪.‬‬
‫אוכלוסיית סילואן מנתה בשנת ‪ 1983‬כ‪ 5,081-‬תושבים והיא גדלה ביותר מפי שתיים‪ ,‬לכ‪12,131 -‬‬
‫תושבים עד שנת ‪ .2008‬אוכלוסיית השכונה צעירה מאוד‪ ,‬והגיל החציוני של תושביה הוא ‪14.6‬‬
‫שנה‪ ,‬כלומר מחצית האוכלוסייה צעירה מ‪ 15-‬והמחצית האחרת מבוגרת מגיל ‪ .15‬שכונה זו היא‬
‫מן העניות ביותר בירושלים‪.‬‬
‫שכונות נוספות המשתייכות לאגן הן ראס אל עמוד וואדי קדום‪ .‬בהן מספר התושבים מגיע ל –‬
‫‪ .16,820‬ראש אל עמוד הבנויה בראש הר המשחית‪ ,‬נחשבת לשכונה מבוססת יותר עם מערך‬
‫שירותים מספק למדי‪ ,‬ואילו ואדי קדום השוכנת על גדות הואדי ובתחתיתו‪ ,‬היא מהירודות בכל‬
‫מזרח ירושלים‪ .‬צפיפות הבנייה בה מהגבוהות בעיר ומצב הדיור בכי רע‪ .‬גם מערך השירותים‬
‫הציבוריים לוקה מאד בחסר‪.‬‬
‫אבו תור היא שכונה שעברה תהליך השתנות מאז אוחדה העיר‪ .‬משכונה יוקרתית בעבר עברה‬
‫תהליך הידרדרות‪ ,‬הגדלת צפיפות המגורים ויציאת אוכלוסייה מבוססת לשכונות הערביות‬
‫הצפוניות‪ ,‬בית חנינא ושועפט‪ .‬בשכונה כיום ‪ 15,400‬תושבים‪ .‬היא גובלת באבו תור היהודית –‬
‫שכונה יוקרתית ומבוססת וחלק משירותי הציבור‪ ,‬בעיקר השטחים הפתוחים‪ ,‬משמשים גם את‬
‫האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫השכונות הדרומיות ביותר הן השכונות שעד ‪ 1967‬לא נכללו כלל בירושלים‪ .‬הכינוי הכולל שלהן‬
‫הוא סוואחרה אל ע'רביה – או ג'בל מוכבר על שם הרכס המגדיר את האגן החזותי של העיר‬
‫העתיקה‪ .‬שכונות אלה יושבו על ידי המלך חוסיין בבדואים משבט הסוואחרה שהיו נאמנים לו‬
‫החל משנות ה – ‪ 50‬המוקדמות של המאה הקודמת‪ .‬המבנה השבטי נשאר בעיקרו ועוד יותר מכך‬
‫המבנה המשפחתי‪ .‬בשכונה זו כל גבעה מאוכלסת על ידי משפחה מורחבת‪ ,‬ויש חמש גבעות כאלה‪.‬‬
‫אוכלוסיית האזור הזה היא ‪ 33,700‬נפש‪ .‬מבחינה פיזית השכונות בנויות אבן בבנייה נמוכה‬
‫יחסית‪ ,‬ובאיכויות גבוהות‪ .‬אולם בשל שיפועי הקרקע החריפים הנגישות לבתים קשה‪ .‬כל‬
‫התשתיות ובעיקר הכבישים והמדרכות )שברובן לא קיימות כלל( לקויות וטעונות שיקום מרחיק‬
‫לכת‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪11‬‬
‫השכונות היהודיות שבתחומי האגן‬
‫בתחומי האגן ומצפון מערב לעיר העתיקה נמצאות השכונות הוותיקות של ירושלים בהן‪ ,‬מאה‬
‫שערים‪ ,‬בית ישראל‪ ,‬שכונת החבשים‪ ,‬מורשה )מוסררה(‪ ,‬רחובות הבוכרים‪ ,‬כרם אברהם‪ ,‬גאולה‬
‫ושכונות מרכז העיר – אבן ישראל‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬אחוה‪ ,‬ומזכרת משה‪ .‬המרכז המסחרי הראשי‬
‫של ירושלים סביב הרחובות יפו‪ ,‬בן יהודה והמלך ג'ורג משתייך אף הוא לתחומי אגן הקדרון‪.‬‬
‫ממערב לעיר העתיקה השכונות ממילא‪ ,‬כפר דוד‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬ימין משה‪ ,‬טלביה וחלקים‬
‫מרחביה נמצאים גם הן בתחומי האגן‪ .‬מדרום נמצא את צפון תלפיות‪ ,‬החלק היהודי של שכונת‬
‫אבו‪-‬תור‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית בשכונות האלה נחלקת לשתי קבוצות עיקריות‪ .‬אלה שחיו במערב העיר‬
‫בריבונות ישראל קודם למלחמת ששת הימים כמו שכונות מרכז העיר והשכונות הצפוניות‬
‫החרדיות‪ ,‬ואלה שנבנו מחדש או שוקמו לאחר ‪ ,1967‬כמו הרובע היהודי‪ ,‬ממילא‪ ,‬החלק המזרחי‬
‫של תלפיות מזרח ומעלות דפנה‪ .‬אופיין של כל השכונות היהודיות הוא עירוני מובהק ונבנו ככאלה‬
‫מלכתחילה‪ .‬לשכונות רמת שירותים ציבוריים ותשתיות טובה בהרבה מאלו של השכונות‬
‫הערביות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ב‪ .2‬תכנון קהילתי ושיתוף הציבור ‪ -‬המגזר הערבי‬
‫מתכנן מוחמד נכאל‬
‫מבוא‪ :‬ההתיישבות הערבית מסביב לקדרון‬
‫נחל קדרון )ואדי אנאר( הינו אחד הנחלים החשובים ביותר שמסביבו הייתה התיישבות ערבית של‬
‫שכונות וכפרים במשך שנים רבות בעבר‪ .‬זאת נוסף להרכב האוכלוסייה השונה מהמגזר הערבי‬
‫הכללי ‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬החלה היציאה הערבית מתוך חומות העיר העתיקה‪ .‬בחלקים הצפוניים כללה‬
‫ההתיישבות את חמולת הנשאשיבים ומשפחת ג'אר אללה‪ ,‬בחלקו הדרומי הייתה התיישבות של‬
‫חמולת החוסינים ונוסיבה באזור של האמריקן קולוני ובאב א סאהרה )שער הפרחים(‪ ,‬תופעת‬
‫היציאה מהחומות לגבי הערבים הייתה מוגבלת בראשיתה למשפחות האמידות‪ ,‬שהקימו‬
‫ארמונות מפוארים ומגודרים‪.‬‬
‫בכיוון מזרח התיישבו המשפחות הפחות אמידות כמו משפחת ע'ושה‪ ,‬חג'אזי‪ ,‬אנסארי ואחרים עד‬
‫הקטע של דרך א טור )בן עודיה(‪ ,‬בחלק זה פונה הנחל דרומה ובגדה המזרחית של הנחל התיישבו‬
‫משפחות מכפר א' טור שירדו מהר הזיתים מערבה בשטח המוכר היום בשם צוואנה ומנצוריה‪,‬‬
‫משפחות כמו אבו סביתאן‪ ,‬ואנסארי ואחרים התיישבו בחלק זה‪ ,‬הבניה באזור זה הייתה דלילה‬
‫וצנועה בהשוואה לבניית החוסינים והנשאשיבים‪.‬‬
‫בסילואן‪ ,‬התיישבו התושבים הכפריים בתוך מערות ובמבנים בקרבת המעיינות בגדה המזרחית‬
‫של הנחל‪ ,‬התושבים עסקו בחקלאות בעיקר באזור ראס אל בוסתן‪ .‬עד שנות השמונים של המאה‬
‫העשרים‪ ,‬משפחות כמו עבאסי וקרעין ואבו דיאב אעור ומראע'ה התגררו מסביב למעיינות ועסקו‬
‫בחקלאות‪ .‬לפי זקני הכפר‪ ,‬שדותיהם השתרעו עד למישור אדומים‪ .‬בחלק המערבי של הנחל‪,‬‬
‫בואדי חלווה התגוררו משפחות כמו בידון‪ ,‬עליואת וסרחאן‪.‬‬
‫בכיוון ואדי יאצול התיישבו משפחות עבאסי וסומרין‪ ,‬ובגבעה המערבית התגוררו יותר חברונים‬
‫על אדמות סילואן בחלק הקרוי היום אבו תור ובו משפחות כפריות מסילואן ‪ -‬זע'ל‪ ,‬סרחאן‪,‬‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫מהקטע שבין הצומת עם ואדי יאצול ועד צומת עין לוזה‪ ,‬מתגוררות שלוש קבוצות אוכלוסייה‪:‬‬
‫‪ ‬האוכלוסייה הכפרית מסילואן‪ :‬כמו עבאסי‪ ,‬אעואר‪ ,‬מראע'ה ואבו תאיה ועוד‪ ,‬התיישבו‬
‫בסמוך לנחל והיום יש מרכז עסקים ושירותים קטן יחסית שמשרת את האזור ממש בתוואי‬
‫הנחל הכולל מסחר‪ ,‬מסגדים‪ ,‬מרפאות ושירותים אחרים‪ .‬‬
‫‪ ‬בגדה הצפונית‪ :‬התיישבה אוכלוסייה כפרית וחברונית‪ ,‬גם בחלק הנמוך‪ ,‬וגם בחלק העליון‬
‫ראס אל עמוד‪ ,‬בשכונה זו התיישבו בתחילה עשירי סילואן כמו משפחות עבאסי‪ ,‬וקאק‪ .‬היום‬
‫המצב השתנה‪ .‬‬
‫‪ ‬הגדה הדרומית‪ :‬התיישבה אוכלוסייה בדואית מערב אסואחרה‪ ,‬שפעם התגוררה במערות‪,‬‬
‫היום היא שולטת על כל הגדה הדרומית‪ ,‬אך יש פלישה של חברונים בשנים האחרונות אל‬
‫הגדה הזאת‪ .‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪13‬‬
‫דרומה לעין לוזה ובקרבת הנחל גרה אוכלוסייה ממוצא בדואי עד לשיח סעד בדרום‪ ,‬מלבד הקטע‬
‫הצפוני בואדי קדום‪ ,‬כאן מתגוררים החברונים ואפשר להגדירם כשכונת עוני ‪.‬‬
‫רשימת השכונות ותתי השכונות הסמוכות לנחל‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שם שכונה‬
‫‪ ‬‬
‫‪1 ‬‬
‫שיח' ג'ראח‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2 ‬ואדי ג'וז ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 3 ‬אמריקן קולוני‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 4 ‬באב א סאהרה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 5 ‬א טור ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 6 ‬א צואנה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 7 ‬אשיאח ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 8 ‬אלחרדוב ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 9 ‬סילואן ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 10 ‬ואדי חילוה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 11 ‬בידון ‪ ‬‬
‫השילוח‬
‫‪ 12 ‬עין סילואן‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 13 ‬ראס אלבוסתאן‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 14 ‬ביא איוב ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 15 ‬אבו תור ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 16 ‬עבאסיה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 17 ‬ואדי יאצול‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 18 ‬עין לוזה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 19 ‬מראע'ה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 20 ‬אעור ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 21 ‬סוויח ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 22 ‬ראס עמוד ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 23 ‬ואדי קדום‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 24 ‬גבל מוכבר‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 25 ‬ח'רבת א סואחרה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 26 ‬צלעה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 27 ‬דיר אסונה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 28 ‬הדרך האמרקאית‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 29 ‬ח'לת עבד ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 30 ‬שיח' סעד ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 31 ‬בית סאחור‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 32 ‬בית לחם מערב‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 33 ‬עבידיה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 34 ‬זעאתרה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 35 ‬דאר סלאח‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 36 ‬סואחרה שרקיה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 37 ‬מנזר מר סאבא‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 38 ‬תעאמרה ‪ ‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שכונה‬
‫תת שכונה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫הרשות ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שיתוף הציבור ועבודה עם הקהילה‬
‫באגן ההיקוות של הקדרון מתגוררים כיום בהערכה כ‪ 250,000 -‬תושבים‪ .‬תכנית כוללת לקדרון‬
‫תהווה תרומה משמעותית לאיכות החיים של אלפי תושבים‪.‬‬
‫בנחל קדרון מעורבות ‪ 3‬ישויות פוליטיות‪ :‬עיריית ירושלים‪ ,‬הרשות הפלסטינית והמנהל האזרחי‪.‬‬
‫הנחל הוא אפוא חוצה גבולות והתכנית תטפל בסוגיות ייחודיות בעלות חשיבות לאומית‬
‫ובינלאומית‪ .‬בשיחה שהתנהלה עם מהנדסים פלסטינים מעבר לקו הגבול באזור בית לחם ובית‬
‫סאחור‪ ,‬מתברר שיש נכונות לתמוך ולסייע בפרויקטים הקשורים באגן הנחל‬
‫מבחינת הקמת מכון טהור‪ ,‬ופרויקטים אחרים הקשורים לחקלאות ולקידום האזור‪ ,‬הם גם יהיו‬
‫מוכנים לעזור בשכנוע אנשים בעלי עניין בעירית בית לחם ובית סאחור וגם בעבידיה ושאר‬
‫המקומות הסמוכים לירושלים מעבר לגבול העירוני‪ ,‬עד לתחום המנהל האזרחי‪.‬‬
‫רמת שיתוף הציבור בקטעים של הנחל שבתוך ירושלים שונה מאוכלוסייה לאוכלוסייה‪ .‬בערב א‬
‫סואחרה לדוגמה יש שיתוף פעולה טוב עם בעלי העניין‪ ,‬גם בעלי האדמות וגם יזמים וחקלאיים‪,‬‬
‫כבר יש מגעים ראשוניים עם יזמים מקומיים להקמת מגריסה לפסולת בנייה‪ ,‬הקמת חוות לצאן‬
‫ועזים ואולי הקמת מחלבה ועשיית מאכלים מקומיים‪.‬‬
‫עוצמת השיתוף פוחתת ככול שמתקרבים לעיר העתיקה‪ ,‬כאשר יש התנגדות "מוצהרת " בעיקר‬
‫בסילואן באזור ראס אל בוסתן ‪ ,‬במקום משתלטים אנשי החזית העממית והקומוניסטים‪ ,‬בניגוד‬
‫לאזור הדרומי שבו יש השפעה לאנשי התנזים והרשות הפלסטינית‪ .‬האזור הצפוני מתון וחלוני‬
‫בשיח' גראח וואדי ג'וז ובו ניתן להגיע לדיבור‪.‬‬
‫יש לציין שכמעט בכל האזורים האלה אין השפעה למנהלים קהילתיים‪ ,‬תיאורטית הם נחשבים‬
‫באזורי הרשום והשירות של מתנס"ים שונים כמו בית דוד‪ ,‬א טור‪ ,‬וצור באהר‪ ,‬אך בפועל‪,‬‬
‫מתנ"סים אלה מוגדרים כמשתפ"ים בקרב האוכלוסייה הערבית בעיר המזרחית‪ ,‬לכן ממומלץ‬
‫לדבר עם המוכתרים ונציגי הכפרים והשכונות והוועדות השונות‪ ,‬כפי שנעשה בפרויקט ערב א‪-‬‬
‫סואחרה‪ ,‬שהייתה לו הצלחה גדולה‪ .‬פרויקט זה גייס סביבו את אנשי סילואן‪ ,‬סואחרה‪ ,‬חברונים‪,‬‬
‫בדואים וכפריים‪ ,‬והגורמים הפולטים לא התערבו‪.‬‬
‫"התכנית תיצור אינטגרציה בין הגורמים השונים המעורבים כרגע בפיתוח ושימור אגן הקדרון‪.‬‬
‫התכנית הוצגה בפני למעלה מ‪ 30 -‬בעלי עניין והתקיים דיון יסודי ומקיף בהיבטים השונים של‬
‫מימוש התכנית‪ .‬חלק אינטגרלי ממערך העבודה המתמשך הוא שיתוף בעלי העניין בכל שלב‬
‫משלבי התכנית‪ .‬לפיכך התכנית תוצג מספר פעמים לבעלי העניין השונים לפני שתגובש סופית על‬
‫מנת להבטיח את מימוש הפוטנציאל הסביבתי‪ ,‬נופי‪ ,‬אורבני‪ ,‬אזורי‪ ,‬אקולוגי‪ ,‬חברתי ותשתיתי של‬
‫תכנית זאת‪".‬‬
‫לכן מומלץ לתרגם את התוכנית גם לשפה הערבית דבר שאמור לחשוף את התוכנית בשקיפות‬
‫לגורמים האחרים‪ .‬גם תרגום זה יכול לסייע בבניית מערכת אמון עם השכנים‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ .3‬ארכיאולוגיה‪ ,‬מורשת ותיירות‬
‫ארכיאולוג אבנר גורן‬
‫מבוא‬
‫אגן נחל קדרון מקיף ומכיל בתוכו אזור משמעותי שאין שני לו בעולם בחשיבותו מבחינת מורשת‬
‫ואמונה‪ .‬האגן הזה עשיר באתרי נוף‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬עלייה לרגל וצליינות ותיירות‪.‬‬
‫ראש הנחל חובק את "האגן הקדוש" – גרעינה הקדום של ירושלים וההרים הסובבים אותה‪.‬‬
‫המשכו מתחבר אל לב מדבר יהודה – עד לים המלח‪ .‬הצירוף של העיר הקדושה והמדבר שלה‬
‫יוצר משמעות רוחנית מיוחדת ויחידה במינה לכל המאמינים במשך כל הדורות‪ ,‬והיום ‪ -‬ליותר‬
‫ממחצית האנשים החיים בעולם‪.‬‬
‫משמעות זו מחייבת את התכנון של אגן נחל קדרון לראות בה את הגורם המנחה העיקרי בעיצוב‬
‫ההווה והעתיד של האזור הזה‪.‬‬
‫האגן העליון – "האגן הקדוש"‬
‫כללי‬
‫בתוך האגן העליון של נחל קדרון שוכן גרעינה האמוני והקדום של ירושלים‪ ,‬שהנו אחד המקומות‬
‫העשירים ביותר בעולם במשמעות‪ ,‬במרחבי תרבות ואמונה ובאתרים‪.‬‬
‫הגרעין הזה‪ ,‬מכיל את המרחב של העיר הקדומה ושל המעטפת שלה‪ .‬בתקופות השיא הייתה‬
‫ירושלים גדולה יותר מאשר פי שלושה מהעיר העתיקה מוקפת החומות של היום‪ .‬שלושה ערוצים‬
‫מרכזים של הקדרון חובקים וחוצים את הגרעין הקדום‪ :‬הערוץ הראשי של הקדרון בחלקו‬
‫העליון‪ ,‬הערוץ של גיא בן הנם וערוץ הגיא‪ ,‬או הגיא המרכזי )יוסף בן מתתיהו מכנה אותו‬
‫"טירופיון ‪ -‬גיא עושי הגבינה"‪ ,‬אך זה שם ששימש רק תקופה קצרה ויש להשתמש בשם המקראי‪,‬‬
‫הקיים לאורך כל הדורות – הגיא‪ ,‬או אל‪-‬ואד( ‪.‬‬
‫ערוץ הקדרון היה תמיד גבולה המזרחי של העיר‪ .‬בשיא גודלה השתרעה העיר מספר פעמים עד‬
‫גדות גיא בן הנם‪ ,‬שגבל אותה ממערב )במחצית הדרומית של צד זה( ומדרום‪.‬‬
‫שני ערוצים אלה מובנים היום בחלקם העליון‪ ,‬אבל מסביב לעיר העתיקה הם מהווים שטחים‬
‫פתוחים ומשמעותיים‪ ,‬ועשירים במוקדי אמונה ומורשת‪.‬‬
‫עד ימי המלך חזקיהו )‪ 700‬לפה"ס( היה הערוץ של הגיא המרכזי גבולה המערבי של העיר‪ .‬מאז ועד‬
‫היום מהווה הגיא את השדרה של לב האזור האורבאני של העיר ונושק לאתרים החשובים ביותר‪.‬‬
‫שלושת הערוצים מתאחדים למרגלות סילוואן – כפר השילוח‪ ,‬ומתחת לעיר דוד‪.‬‬
‫ממזרח וממערב לערוצים האלה‪ ,‬מצפון לקו החומה הצפוני של היום ומדרום לאזור המפגש של‬
‫שלושת הערוצים‪ ,‬נמצא השטח שהיום כולו בנוי‪ ,‬אך בעבר היה המרחב שהקיף את העיר הקדומה‬
‫לדורותיה‪ .‬המרחב הזה עשיר באתרים‪ ,‬ומכיוון שבעבר היה מחוץ לאזור האורבאני‪ ,‬הוא עשיר‬
‫במתקני מים‪ ,‬הכוללים גם את אמות המים לירושלים‪ ,‬בשרידי ישוב כפרי וחקלאי‪ ,‬במתקני‬
‫פולחן‪ ,‬והרבה קברים ובבתי קברות‪ ,‬מהתקופות הקדומות ועד לימנו אנו‪ .‬חלק מאזורי הקבורה‬
‫נמצאים ערוץ בגדה הצפונית של גיא בן הנם‪ ,‬על מורדות הר ציון‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אתרי הקבורה עשירים בהיסטוריה‪ ,‬באתנוגרפיה‪ ,‬במבני דת ובמונומנטים ואמנות‪ .‬פיתוח מתאים‬
‫יהפוך אותם לאתרים אטרקטיביים למבקרים )וראו בפרק ההערות הכלליות – פיזור המבקרים‬
‫אל מחוץ לתחומי העיר העתיקה(‪.‬‬
‫הליבה‬
‫הליבה של המורשת‪ ,‬העלייה לרגל‪ ,‬הצליינות והתיירות נמצאת בעיר העתיקה ובמרחבים‬
‫הצמודים אליה‪.‬‬
‫העושר העצום והמשמעות העמוקה של אתרי העיר העתיקה וסביבתה מביאים לאינטנסיביות‬
‫רבה מאד של הביקורים בהם‪ .‬תוכנית האב של אגן הקדרון מתמודדת עם המשמעות המשותפת‬
‫של האתרים באגן‪ ,‬ועם האפשרות להשתמש בקשר הגיאוגרפי שלהם אל הסביבה ואל ציר הנחל –‬
‫ובעיקר אל הגיא המרכזי ‪ -‬כאל יצירה של מעטפת תוכן משותף ומאחד‪ ,‬שתקנה משמעות עמוקה‬
‫למכלול כולו ותסייע בבניית המסרים של הביקור במרחב‪.‬‬
‫בגלל העוצמה והכמות של התכנים‪ ,‬עבודה זו לוקחת זמן רב ומאמצים גדולים‪ ,‬והיא נמצאת‬
‫עכשיו רק בתחילת התהליך‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כבר עכשיו ברור שיהיה צורך ליצור ולהדגיש את החיבור לקדרון וליובליו‪ ,‬יחד עם‬
‫הטיפול במערכי הסברה‪ ,‬נגישות ותשתיות‪ ,‬בנושאי כושר הנשיאה והקיבולת ובעוד נושאים רבים‪.‬‬
‫רכסים‪ ,‬תצפיות ושבילים‬
‫האגן העליון של נחל קדרון מוקף בטבעת הרים‪ ,‬שרק פתח אחד פרוץ בה – הפתח דרכו עובר נחל‬
‫קדרון מהעיר למדבר‪.‬‬
‫להרים עצמם יש משמעות רבה בכל אחת מהדתות והאמונות והם עשירים במורשת ובאתרים‪.‬‬
‫נשקפים מהם נופי תרבות ואמונה משמעותיים ביותר‪ ,‬הדורשים התייחסות תכנונית מקיפה‬
‫וכוללת‪.‬‬
‫כל התצפיות אל מרחב "האגן הקדוש" קשורות ויזואלית לראש הקדרון‪ ,‬בכלל זה הר גילה )ראס‬
‫בית ג'אלה( ואף נבי סמואל ותל אל פול – גבעת בנימין )בין גבעת זאב מזרח לבית חנינא‪ ,‬בירתו של‬
‫המלך שאול(‪.‬‬
‫לרכסים מדרום‪ ,‬ממזרח ומצפון ‪ -‬ג'בל מוכבר וארמון הנציב‪ ,‬הר הזיתים והר הצופים – יש גם‬
‫חיבור טופוגרפי לאגן העליון של הקדרון‪.‬‬
‫את הנכס הזה יש לשמור מכל משמר‪ ,‬וליצור רצף של מרחבי תצפית ושל שטחים פתוחים‬
‫למרגלותיהם‪ ,‬מסביב לכל האגן‪ .‬יש ליצור מערך מובנה של שבילים ודרכים )להולכי רגל‪ ,‬רוכבי‬
‫אופניים‪ ,‬חמורים‪ ,‬סוסים‪ ,‬נוסעים בסוגי רכב שונים וכו'( שיצאו מהתצפיות‪ ,‬מהרכסים‬
‫ומהשטחים הפתוחים ויובילו אל רצועת הנחל של הקדרון‪ .‬מערך כזה יקשר את המקומות כולם‬
‫לרצף ולמכלול אחיד ומשמעותי‪.‬‬
‫האגן האמצעי והתחתון –מדבר יהודה‪ ,‬מצוק ההעתקים וחוף ים המלח‬
‫כללי‬
‫בתקופות הקדומות וכמעט עד העת החדשה‪ ,‬היווה מדבר יהודה חלק בלתי נפרד מהישות‬
‫האמונית‪ ,‬הצליינית והתרבותית של ירושלים‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪17‬‬
‫נביאי המקרא‪ ,‬מנהיגים רוחניים של היהדות‪ ,‬הנצרות והאיסלם והרבה מהמאמינים‪ ,‬ראו במדבר‬
‫את הסמל למהות הרוחנית של הקשר של האדם עם האל‪.‬‬
‫המקורות והמסורות קושרות הרבה מהאירועים והאישים החשובים עם המדבר‪ ,‬ואתרי קדושה‪,‬‬
‫מסורת וארכיאולוגיה רבים נמצאים במרחביו‪ ,‬ובמיוחד לאורך הקדרון‪.‬‬
‫פוטנציאל הצליינות גבוהה במיוחד‪ .‬המדבר מציע התנסות רוחנית וחידוש קשר חזק ומסורות‬
‫משמעותיות שחיברו בין העיר הקדושה ובין המדבר שלה‪.‬‬
‫המשמעות והקשר הזה נשכחו במידה רבה‪ ,‬והקשיים של התנועה מהעיר אל המדבר ובתוכו‬
‫מכבידים עוד יותר על העלייה לרגל‪ ,‬הצליינות והתיירות למרחב הזה‪ .‬יחד עם זאת ישנם אתרים‬
‫שמושכים מבקרים רבים – קומראן‪ ,‬יריחו‪ ,‬מנזרי מר סבא‪ ,‬סנט' ג'ורג'‪ ,‬קרנטל‪ ,‬דיר חג'לא ועוד‪.‬‬
‫החשיבות של אתרים אלה היום מעידה על הזיקה ועל החיפוש של צליינים‪ ,‬תיירים ומטיילים‬
‫אחרי סוג זה של אתרים ומרחבי תרבות‪.‬‬
‫עוצמות הנוף והטבע שבמדבר יהודה מרשימות וייחודיות‪ .‬מבין הקניונים הגדולים של מדבר‬
‫יהודה‪ ,‬מצטיין נחל קדרון ביופיו ובייחוד שלו‪ ,‬בעיקר בשני החלקים הקניוניים שלו – קניון מר‬
‫סבא וקניון מצוק ההעתקים‪.‬‬
‫שרידים ואתרים במדבר‬
‫שרידים קדומים נמצאים בכל רחבי אגן הקדרון‪ ,‬החל מתקופות פרהיסטוריות וכלה בתקופות‬
‫המאוחרות‪ .‬אתרים מתקופת המקרא נמצאים בשולי ההר‪ ,‬בבקעת הורקניה ובחוף ים המלח‪.‬‬
‫אתרים חשמונאים עיקריים הם מצודת הורקניה וחורבת מזין ‪ -‬מצודת הנמל שבשפך נחל קדרון‬
‫לים המלח‪ .‬אל מצודת הורקניה מובילים מפעלי מים וסביה נתגלתה מערכת מצור מיוחדת במינה‪,‬‬
‫כנראה מימי הורדוס‪ ,‬אשר תרם גם לבניה במצודה עצמה‪.‬‬
‫מנזר מר סבא הוא החשוב במנזרי המדבר‪ ,‬ומדהים ביופיו‪ ,‬במיקום ובארכיטקטורה שלו‪ .‬הוא בעל‬
‫משמעות דתית עמוקה ומכיל אוצרות חשובים של כתבי יד‪ ,‬איקונות‪ ,‬מעשי אמנות וחפצי פולחן‬
‫רבים‪ .‬קניון מר סבא עשיר מאד בשרידי נזירות קדומה‪ ,‬לא רק במנזר עצמו‪ ,‬אלא לאורך כל‬
‫אורכו‪.‬‬
‫שרידי נזירות רבים נוספים נמצאים בכל רחבי האגן‪ ,‬במיוחד בפסגת הר מונטר ובחורבות‬
‫הורקניה‪ ,‬אך גם במקומות רבים נוספים‪.‬‬
‫אתר נבי מוסא הוא החשוב באתרי האיסלם במדבר יהודה‪ .‬הוא אתר מרשים ומיוחד‪,‬שעדיין‬
‫מתפקד כמקום פעיל ומוקד עליה לרגל‪.‬‬
‫תיירות נוף‪ ,‬טבע ואתגר‬
‫יופיו של נחל קדרון‪ ,‬הגיוון הרב שלאורך אפיקו‪ ,‬הן בנופים ובמורפולוגיה שלו‪ ,‬הן במסלע‬
‫ובטופוגרפיה והן בעולם החי והצומח )שחלקו מופר מאד היום‪ ,‬בגלל זרימת הביוב באפיק(‪ ,‬יהפכו‬
‫אותו‪ ,‬כשתיפתר בעיית הביוב‪ ,‬לאטרקטיבי במיוחד למטיילים המחפשים עוצמות נוף‪ ,‬טבע‪,‬‬
‫הרפתקאות ואתגרים‪.‬‬
‫הנחל מצטיין גם בעובדה שהשפך שלו‪ ,‬בקטע בו הוא חוצה את מצוק ההעתקים‪ ,‬הוא צר ועמוק‪.‬‬
‫הוא עובר בקניון רצוף במפלים ומרשים מאד‪ .‬כשלא יזרמו מי הביוב בנחל‪ ,‬יהיה קטע זה אחד‬
‫המושכים ביותר לאורך כל ים המלח‪ ,‬ומלבד היופי והרושם החזק‪ ,‬הוא יציע גם אתגרי טיפוס‬
‫מצוקים‪ ,‬סנפלינג ועוד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫נתיבי המדבר‬
‫הגורמים המושכים העיקרים של מדבר יהודה לעולי רגל לצליינים‪ ,‬לתיירים‪ ,‬למטיילים‪ ,‬לתיירות‬
‫מורשת ותרבות‪ ,‬לתיירות טבע וסביבה ולתיירות אתגר‪ ,‬הם הראשוניות‪ ,‬הנוף והסביבה המדברית‪,‬‬
‫יחד עם המשמעות רבת השנים של המהות הרוחנית של מדבריות‪ ,‬ושל מדבר זה במיוחד‪.‬‬
‫לכן יש בראש ובראשונה לשמור על ערכים אלה‪ ,‬ולפתח אותם כאטרקציות העיקריות‪.‬‬
‫מתוך כך ברור שיש לעשות את המירב כדי שהפיתוח בעתיד יהיה נכון ומינימאלי‪ .‬הדבר מתייחס‬
‫גם לשמירה על אופי התנועה בשטח‪ ,‬שצריך להיות רק בדרכי עפר וברכב מדברי‪ ,‬רב מינוע )‪,(4 x 4‬‬
‫באופניים וברגל‪ .‬בעתיד‪ ,‬אפשר יהיה להוסיף גם רכיבה על גמלים וחמורים‪ .‬יש להימנע בכל מחיר‬
‫מפיתוח דרכי גישה לרכב רך ולהגביל את תנועת הרכב המדברי לדרכים מסומנות‪ ,‬שיהיו מיועדות‬
‫לכך ויפותחו על בסיס הדרכים הקיימות בשטח ועל דרכי שירות של מערך הטיפול בביוב )שגם‬
‫אותן יש לפתח‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬על בסיס דרכים קיימות(‪.‬‬
‫מערכת הנתיבים כוללת שביל רגלי לאורך כל אפיק הקדרון‪ ,‬מצפונה של ירושלים ועד לשפך לים‬
‫המלח‪ .‬חלק מהשביל כשיר גם לרוכבי אופניים ובעלי חיים‪ .‬יפותחו ויסומנו נתיבים לרוכבי גמלים‪,‬‬
‫חמורים ואופניים וכן דרכים נבחרות‪ ,‬שלהן תוגבל נסיעת רכבים מדבריים – משאיות מותאמות‬
‫וג'יפים‪ ,‬טרקטורונים ואופנועי שטח‪.‬‬
‫הדרכים תגענה אל האתרים החשובים שבמרחב )או לקרבתם(‪ ,‬ולתצפיות המרשימות‪ ,‬כגון ראש‬
‫הר מונטר‪ ,‬תצפית מנזר מר סבא והתצפיות מראש מצוק ההעתקים‪.‬‬
‫בגלל האופי המיוחד של המבקרים ושל המדבר הזה‪ ,‬צריך יהיה לאתר ולייחד מקומות מתאימים‬
‫להתבודדות‪ ,‬רגיעה והתייחדות‪ ,‬ולאפשר גישה אליהם‪ ,‬אם רק ברגל ורכיבה על בעלי חיים‪ ,‬או‬
‫לפחות להרחיק את הדרכים מהם למרחק מה‪ ,‬שאותו יעברו ברגל‪.‬‬
‫לאחר שיוסר המטרד של הביוב והוואדי ינוקה )על ידי זרימה של כמה וכמה שיטפונות?( יתוכנן‬
‫ויפותח מערך של שבילי רגל מסומנים בשני הקניונים של הנחל‪ .‬בקניון מר סבא השבילים יאפשרו‬
‫להגיע לשרידים המרשימים של מקומות הנזירות וההתבודדות‪ ,‬לקטעים המצוקיים המרשימים‪,‬‬
‫לתצפית על המנזר ולמנזר עצמו‪ ,‬ולאטרקציות נוף וטבע‪.‬‬
‫פיתוח הגישה לשרידים הקדומים מותנה בסקר ובבדיקה של מצב השימור שלהם‪ ,‬ונקיטת פעולות‬
‫שימור וחיזוק בהתאם לחוות דעת מקצועיות בעניין‪.‬‬
‫בקניון מצוק ההעתקים‪ ,‬השבילים צריכים לאפשר מעבר מראש הקניון ועד לתחתיתו‪ ,‬באזור‬
‫השפך‪ ,‬כשחלק מהשביל צריך יהיה לעקוף את הקניון‪ ,‬וסעיפים שלו יאפשרו גישה למפלים‬
‫ולבריכות ולגבים שלמרגלותיהם‪ ,‬לתצפיות נוף ולתצפיות על בעלי חיים‪.‬‬
‫שערים וכניסות‬
‫"החזרת העטרה ליושנה" של הקדרון‪ ,‬כציר הרוחני המקשר בין ירושלים והמדבר שלה )בניגוד‬
‫לציר הפונקציונאלי‪ ,‬העובר בתוואי של כביש ירושלים ‪ -‬ים המלח(‪ ,‬מחייבת שיהיה מעבר טבעי‬
‫וזורם לאורך כל הנחל‪ ,‬וכניסה ראשית שתהייה לאורך הקטע של הנחל שעובר מהמרחב האורבאני‬
‫לתוך המשכו במרחב הכפרי ובספר המדבר‪ ,‬ולקטע המדברי‪ ,‬עד לים המלח‪.‬‬
‫כיום המעבר לא מתאפשר באזור גדר ההפרדה ובגבול השטח של הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫תוכנית האב תציג את ההכרח ביצירת שער ומעבר באזור הזה‪ ,‬גם אם הוא יהיה שער )לתיירות‬
‫בלבד( שיהיה כרוך בהסדרים פורמאליים )כמו המעבר לבית לחם‪ ,‬למשל(‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪19‬‬
‫שער נוסף‪ ,‬חיוני‪ ,‬יהיה על הדרך היורדת מבית לחם לאגן הנחל )הדרך לעובדייה ולמר סבא(‪.‬‬
‫שערים נוספים יהיו עבור רכב מדברי באזור קידר‪ ,‬ממישור אדומים‪ ,‬מהדרך הבאה לאורך מצוק‬
‫ההעתקים משני צידיה – ממצוקי דרגות והדרך המדברית‪ ,‬העולה מאלמוג‪ .‬הכביש המגיע דרך‬
‫בקעת הורקניה יפותח לשער חשוב‪ ,‬ולאורכו‪ ,‬בחלק הצפוני של הבקעה‪ ,‬ניתן יהיה לפתח שירותים‬
‫ותשתיות‪ .‬מכביש זה תפותח דרך גישה לקרבת מצודת הורקניה‪.‬‬
‫הערות כלליות‬
‫נתיבי שלוש האמונות‬
‫בכל מרחבי האתר יפותחו נתיבים שיש להם נרטיבים המתאימים לאמונה היהודית‪ ,‬הנוצרית‬
‫והמוסלמית‪ .‬חלק מכל נתיב יכול להיות משותף לשלוש או לשתיים מהאמונות‪ ,‬וחלק – לאמונה‬
‫אחת בלבד‪ .‬מתוך רצון להדגיש את המשותף וללמוד את השונה‪ ,‬הנתיבים לא ייוחדו לאחת‬
‫מהאמונות‪ ,‬אבל הנרטיב שיסופר‪ ,‬ידגיש את המשותף ויכבד את המסורות הנפרדות‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים‪ :‬הר הזיתים‪ ,‬אברהם – העקדה ומלכיצדק‪ ,‬ישו‪ ,‬ובעיקר העלייה לירושלים‬
‫והשבוע האחרון‪ ,‬מוחמד – מסע הלילה‪ ,‬העליה לשמים‪ ,‬מסע עומר אבן כיתב‪ ,‬קומראן‪ ,‬נזירות‬
‫המדבר‪ ,‬העלייה לירושלים מנבי מוסא‪ ,‬ועוד הרבה‪.‬‬
‫תיירות איכות לעומת תיירות מסות‬
‫ניתן למדוד את ההצלחה של פיתוח תיירות במדדים שונים‪ :‬מספר התיירים‪ ,‬ההכנסות הישירות‬
‫והעקיפות שהם יוצרים‪ ,‬המומנטום לביקורים חוזרים או לביקורים של אחרים‪ ,‬הבאים בעקבות‬
‫החוויה המוצלחת שהמבקרים חולקים איתם‪ ,‬הצלחה בנושאים שאינם תיירותים במובהק –‬
‫הסברה‪ ,‬מחקר‪ ,‬מסחר ותעשיה ועוד‪ .‬יודגש שהיום ברור ומוכח )גם כמותית(‪ ,‬שתיירות איכות‬
‫לסוגיה השונים‪ ,‬יוצרת הצלחה גבוהה בהרבה מתיירות מסות‪ .‬עד כה‪ ,‬התרכז פיתוח התיירות‬
‫בעיקר בתיירות מסות של קבוצות מאורגנות )וגדולות(‪ ,‬ושל מסלולים סטנדרטיים‪ .‬אכן‪ ,‬חלק ניכר‬
‫מהעלייה לרגל ומהצליינות היא מטבעה תיירות מסות ויש להמשיך ולטפח אותה‪ ,‬ולפתח את‬
‫המרחב כך שימשוך ויתאים לתיירות כזו‪ ,‬אך בתכנון של פיתוח המגמות האלה במרחב הקדרון‪,‬‬
‫יש לקחת בחשבון את החשיבות העולה של תיירות איכות לסוגיה השונים‪ ,‬להעצים אותה וליצור‬
‫עבורה תשתית מתאימה‪ .‬יש לדאוג בהקדם לדיונים וסקרים‪ ,‬אשר יציפו את הצורך לתגבר את‬
‫ההכנות והתשתיות לתיירות איכות‪ ,‬ויביאו לקבלה של החלטות מנחות בכיוון זה‪.‬‬
‫בהתייחס לתשתיות הנדרשות לתיירות איכות – מועלים כאן שני נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫תכנים‬
‫תשתית חשובה היא מערך התכנים ואמצעי ההסברה שלהם למבקרים למיניהם‪.‬‬
‫ניתן כבר היום למצוא ספרות כתובה ומורי דרך בעלי הכשרה‪ ,‬ברמה גבוהה ובכמות מרשימה‪ .‬עם‬
‫זאת – לא קיים מודל המתמודד עם הצורך להשתמש באינפורמציה הקיימת לגבי אתרים‪,‬‬
‫מקומות ומרחבי קדושה ותרבות‪ ,‬כבפלטפורמה למיצוי ולבניה של תובנות‪ ,‬אשר הן היוצרות את‬
‫החוויה המשמעותית ביותר של הצליין‪ ,‬התייר והמסייר‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אין זה מתפקידה ומיכולתה של תוכנית אב לבנות מודל כזה‪ ,‬אך חשוב להמליץ‪ ,‬גם במסגרת‬
‫תוכנית האב‪ ,‬ליצור תהליך של לימוד ויצירה של מודל כזה‪ ,‬אשר יהיה משמעותי לפיתוח עתידי‪,‬‬
‫הן של המערך הפיסי והן של התכנים וההדרכה‪.‬‬
‫תשתיות פיזיות‬
‫כבר עתה ברור שהתשתית הפיסית צריכה לכלול מקומות לינה‪ ,‬אוכל‪ ,‬קניות וכו'‪ ,‬המתאימים‬
‫לאנשים מסוג זה‪ :‬הדגשה על מלונות בוטיק‪ ,‬חדרים ואירוח אצל משפחות‪ ,‬במרחבי המדבר וכו';‬
‫אוכל אתני ומקומי‪ ,‬גורמה‪ ,‬ארוחות בבתי משפחות )כולל אוהלי בדואים(‪ ,‬אוכל אורגני וטבעוני‪,‬‬
‫ועוד; מערך נגישות למרחבים ואתרים; מערך תוכני והסברתי – שילוט‪ ,‬המחשה‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬
‫מרכזי מבקרים; מערך של נופש ופנאי – שטחים פתוחים וירוקים‪ ,‬תצפיות ושבילי שיטוט‪,‬‬
‫מתקנים ועוד‪.‬‬
‫פיזור המבקרים אל מחוץ לתחומי העיר העתיקה‬
‫כמות המבקרים בתוך תחומי העיר העתיקה קרובה הרבה פעמים כבר היום למיצוי של כושר‬
‫הקליטה והנשיאה המירביים של העיר‪ .‬שיפור התשתיות והמערך הפיזי‪ ,‬וכן יצירה של פיקוח על‬
‫כמות המבקרים בזמן נתון‪ ,‬יכולים לתרום להקלת מה ולהגברת הנפח‪ ,‬אבל יש לחפש פתרונות‬
‫נוספים‪ .‬אחד מהפתרונות הוא שדרוג האתרים ומקומות הביקור במעטפת שמסביב לעיר‬
‫העתיקה‪ .‬כאמור לעיל )ראו בעמוד ‪ ,2‬בפרק "האגן העליון – האגן הקדוש"‪ ,‬את הסעיף "כללי"(‪,‬‬
‫יש עושר רב של אתרי ביקור במרחב הזה‪ .‬הרבה מהם משמשים כבר היום מוקדי ביקור )לדוגמה‬
‫– גת שמנים‪ ,‬גן הקבר( אך רבים יותר הם האתרים שלהם פוטנציאל גבוה‪ ,‬אך הם אינם נגישים‬
‫ואינם פתוחים לביקורים‪ .‬הסיבות לכך הן שונות‪:‬‬
‫מדיניות של מוסדות דת ואחרים‪ ,‬המקשה על הביקורים )דוגמאות‪ :‬סט' אטיין‪ ,‬מנזר אונופריוס‪,‬‬
‫קברי המלכים(;‬
‫מתיחות אתנית‪ ,‬דתית ופוליטית ובטחון )דוגמאות‪ :‬מערות הקבורה החשובות שבכפר סילוואן‪,‬‬
‫אתרים ברובע המוסלמי ובשכונות אחרות בעיר(‪.‬‬
‫חוסר פיתוח )דוגמאות‪ :‬אתרי גיא בן הנם‪ ,‬קטעי אמות המים במעלה גיא בן הנם‪ ,‬קברי‬
‫הסנהדרין(‪.‬‬
‫חוסר פרסום מתאים ואי הכללה בתוכניות סיור )דוגמאות‪ :‬קברי כתף הנם‪ ,‬העמוד במגרש‬
‫הרוסים‪ ,‬קבר יסון ברחביה‪ ,‬הבריכה והקברים בממילא(‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית האב יאותרו האתרים האלה ויוצעו פעולות לשיפור ולעידוד הכללתם במערך‬
‫הצליינות והתיירות‪.‬‬
‫פיתוח הקשר אל המדבר‪ ,‬המרחב הרוחני של העיר‪ ,‬והסדרת החיבור הפיזי בין העיר ובין המדבר‪,‬‬
‫יתרמו גם הם למשיכה של מבקרים אל מרחבי המדבר ולהקלה בעומס על מוקדי הביקור בעיר‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪21‬‬
‫ב‪ .4‬תכנון סביבתי ושיקום נופי‪ :‬היבטים נופיים‬
‫אדר' ורדית צורנמל‬
‫נוף הקדרון‬
‫לאגן נחל הקדרון חשיבות מקומית ובינלאומית עצומה‪ ,‬בשל העובדה שהוא אוצר בתוכו כמות‬
‫עצומה של אתרים‪ ,‬המהווים מוקדי אמונה עבור שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות‪ .‬בראש‬
‫האגן מצויה העיר העתיקה‪ ,‬על אתריה‪ .‬כמו כן פזורים באגן הנחל אינספור אתרים נוספים בעלי‬
‫דרגות חשיבות שונות‪ ,‬אשר משמעותם מועצמת בשל ריכוזם העצום בתוך שטח האגן‪ .‬המדיום‬
‫שמאחד את כל האתרים לכדי "מקום" הנו הנוף הפתוח של הקדרון והקשר המתקיים לאורכו של‬
‫הנחל מירושלים אל נופי המדבר‪ .‬אגן הקדרון הנו אחד מנופי התרבות החשובים בעולם‪ ,‬הן מכיוון‬
‫שהוא התעצב על ידי כוחות הטבע במשולב עם מעשה ידי אדם והן בשל הנרטיבים הקשורים בו‪,‬‬
‫המרכזיים לתרבות האנושית‪.‬‬
‫נוף הקדרון‪ :‬מגוון ועוצמה‬
‫נחל הקדרון עובר דרך מגוון עצום של נופים‪ ,‬בשל השתנות גיאומורפולוגית ואקלימית ובהשפעת‬
‫התרבות האנושית במשך אלפי שנים‪ .‬תיאור נופי הקדרון ופירוט של יחידות הנוף לאורכו – ראה‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫הקדרון מתחתר חליפות בין מסלע גירי לבין קירטון‪ .‬כתוצאה מכך מהווה הנחל מחרוזת של‬
‫נופים‪ ,‬כגון‪ :‬אזורי גבעות‪ ,‬ערוץ מצוקי ומרשים‪ ,‬קטעי מצוק עוצרי נשימה‪ ,‬בקעה רחבת ידיים‪.‬‬
‫המעבר מקו פרשת המים הארצית ועד ים המלח ניכר מאוד באגן הקדרון‪ ,‬בנופיו מתקיים מעבר‬
‫מאזור ספר המדבר אל לב מדבר יהודה‪.‬‬
‫לאורך אגן הקדרון‪ ,‬תרבויות שונות הותירו את חותמן בנופיו‪ .‬בראש אגן הקדרון התפתחה העיר‬
‫ירושלים‪ ,‬באלפי שנים של היסטוריה אשר אותותיהם ניכרים בה גם כיום‪ .‬בפריפריה של העיר‬
‫ההיסטורית השפיעו על הנוף שימושים הקשורים בעיר‪ ,‬לרבות מערכות דרכים‪ ,‬מערכות איסוף‬
‫והולכה של מים‪ ,‬אזורי קבורה‪ ,‬מתקנים חקלאיים וכיו"ב‪ .‬באגן הקדרון התיישבו גם נזירים‪,‬‬
‫אשר בחרו להתרחק מירושלים‪ ,‬ויצרו כמה מהאתרים המרשימים והחשובים שבו‪ .‬מחוץ לחומות‬
‫העיר העתיקה חלה במאות האחרונות התפתחות אינטנסיבית – הן של שכונות עירוניות וישובים‬
‫כפריים והן של מונומנטים דתיים‪ /‬שלטוניים אשר הוקמו בידי קבוצות שונות באופיין ובמוצאן‪.‬‬
‫כיום ניתן לראות באגן הקדרון העליון בנייה עירונית צפופה‪ ,‬אשר במספר מקומות אף מטשטשת‬
‫את אפיק הנחל‪ .‬בחלקו העליון של אגן הקדרון נותרו מדרונות פתוחים לא מעטים אשר מחדירים‬
‫את נופי ספר המדבר אל תוך העיר‪ .‬לאורך נחל הקדרון ניתן לחוות בעוצמה מעבר בין הבנייה‬
‫העירונית הצפופה לאזורים כפריים באופיים ולנופי חקלאות ‪ ,‬משם לנופי מרעה ולהתיישבות חצי‬
‫נוודית ונוודית של הבדואים ולשטחי מדבר בלתי מיושבים‪.‬‬
‫נוף הקדרון‪ :‬הפרה והזנחה‬
‫מרחב אגן הקדרון מלא סתירות‪ :‬הפוטנציאל האדיר‪ ,‬הלא ממומש של השטח‪ ,‬מתקיים בכפיפה‬
‫עם הזנחה והפרה של השטח‪ .‬עיקר הפעילות התיירותית מצטמצמת לתוך העיר העתיקה‬
‫‪22‬‬
‫וסביבתה הקרובה וכן למספר אתרים מרכזיים )הר הזיתים‪ ,‬הטיילות ועוד(‪ .‬הפוטנציאל‬
‫התיירותי של המרחב הפתוח והבנוי ושל חלק גדול מן האתרים בעלי העניין תיירותי‪/‬צלייני נותר‬
‫בלתי ממומש‪ .‬ניתן להתרשם כי כמעט ואין שימוש בשטחים הפתוחים על ידי תושבי המקום‪,‬‬
‫למרות המחסור האדיר בשטחים ציבוריים פתוחים במזרח ירושלים‪ .‬שטחים נרחבים באפיק‬
‫הנחל פגועים ומופרים על ידי הביוב הזורם בנחל‪ ,‬פסולת מסוגים שונים‪ ,‬עבודות עפר ותשתית‬
‫ומעבר חומת ההפרדה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הקדרון מצטייר כשטח מופר אשר איכותו נמוכה ומכאן‬
‫שגם היכולת לשכנע בחשיבות שימורו נמוכה‪ .‬גורמי הפגיעה ועוצמות הפגיעה משתנים במקטעים‬
‫שונים של הוואדי‪ .‬באגן העליון עיקר הנזקים קשורים ללחצים העירוניים על השטח הפתוח‬
‫ולחומת ההפרדה‪ .‬לבעיות הסביבתיות השלכות ישירות על האוכלוסייה באזורים אלה‪ .‬באזור‬
‫המדברי במרכז ובמורד האגן עיקר הנזקים הנם של עבודות תשתית ושל פעילות הצבא‪ .‬שטח‬
‫מדברי מופר קשה מאוד לשיקום ויש לצמצם עד כמה שניתן נזקים נוספים‪ ,‬במיוחד באזורים‬
‫אלה‪.‬‬
‫הרציונאל התכנוני‬
‫מטרות התכנית‪ ,‬מן ההיבט הנופי‪:‬‬
‫‪ ‬גיבוש חזון כולל לאגן הקדרון‪ ,‬מתוך ראיה רב מערכתית ורחבה )עבודה בקנה מידה "נופי"(‬
‫‪ ‬פיתוח ושיקום אשר יתבססו על המשאבים הקיימים במקום ועל האיכויות האותנטיות שלו‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מרחב אגן הקדרון עבור מגוון קהלי יעד‪ :‬תושבי המקום והציבור הרחב‪ ,‬לרבות‬
‫תיירים‪.‬‬
‫‪ ‬שיקום סביבתי ונופי של הנחל ממפגעי ביוב ופסולת‪.‬‬
‫‪ ‬שימור ושיקום נופי תרבות ומורשת בעלי חשיבות עולמית‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש הפוטנציאל התיירותי העצום של מרחב הקדרון‪ ,‬לטובת התיירות והכלכלה המקומית‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מערכת שטחים פתוחים שימושיים‪ ,‬כמנוף לשיקום רב מערכתי של אגן הקדרון‪ .‬‬
‫‪ ‬קשירת אגן הקדרון‪ ,‬ברמה התפקודית וברמת התודעה‪ ,‬למרחבים הסובבים‪ ,‬בעיר ובמדבר‪ .‬‬
‫‪ ‬שינוי דימוי המקום בעיני תושביו ובעיני הציבור הרחב‪ :‬מחצר אחורית למרחב איכותי‪ .‬‬
‫נקודות מוצא לתכנון‪:‬‬
‫‪ ‬הצורך בפעולה תכנונית ומעשית‪ :‬חשיבותו של הקדרון מחייבת מימוש של האחריות‬
‫הציבורית כלפי הנחל וכלפי האוכלוסיות הקשורות בו‪.‬‬
‫‪ ‬הדינאמיקה של מערכת הנחל כנקודת מוצא לתכנון‪ :‬תכנון בר‪-‬קיימא אשר נובע‬
‫מהדינאמיקה של הנחל כמערכת טבעית; הדגשת הרציפות של הנחל בשטחים הפתוחים‬
‫ובתוך הבינוי; מיצוי הפוטנציאל השימושי של אפיק הנחל ויובליו כשלד הירארכי למערכת‬
‫שטחים פתוחים‪ .‬‬
‫‪ ‬בחינת מיתוס "המדבר של העיר הקדושה" אל מול המציאות האורבאנית‪ :‬בחינת כלים‬
‫להשפעה על הבינוי המתוכנן והקיים על מנת לשמר את החיבור בין המדבר והעיר לאורך ציר‬
‫נחל הקדרון‪ .‬יש לחזק ולטפח את האיכויות הנופיות של המקום כמשאב תיירותי‪-‬כלכלי‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬מתן ביטוי לצרכים של מגוון האוכלוסיות ובעלי העניין בשטח‪ :‬איתור צרכים ורצונות במגוון‬
‫תהליכי שיתוף הציבור וליבון פערים וניגודי עניינים‪.‬‬
‫פרוגרמה לשטחים פתוחים‪ :‬מפתח ליצירת יחסי גומלין עיר ‪ -‬נחל‬
‫להלן פרוגרמה המתמקדת בשימושי השטחים הפתוחים‪ ,‬מתוך שאיפה להפוך את הקדרון למרחב‬
‫פעיל‪ ,‬חי‪ ,‬המממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בו‪ .‬הפרוגרמה להלן מתמקדת בעיקר באזור‬
‫העירוני‪ ,‬בראש אגן הקדרון‪ .‬יהיה צורך לקשור פרוגרמה זאת להיבטי שימוש נוספים ובמיוחד‬
‫לשימושים הציבוריים‪ .‬תכנון מושכל של מערכת שטחים פתוחים‪ ,‬הנתמך על ידי פונקציות‬
‫ציבוריות ומסחריות‪ ,‬עשוי ליצור שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי המקום‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫פיתוח מערכת השטחים הפתוחים‪ ,‬בהקשר תיירותי‪ ,‬אשר תיעשה בעבור התושבים ובמעורבותם‪,‬‬
‫תהווה מנוף לפיתוח האזור ברבדים נוספים‪.‬‬
‫פרוגרמת שימושים רב‪-‬רובדית‪ :‬רשימה טנטטיבית‬
‫הדרך הנכונה לברר את המאוויים ואת הצרכים הקונקרטיים של קבוצות אוכלוסיה שונות ביחס‬
‫לשטח נתון היא לבצע הליך של שיתוף הציבור‪ .‬במנותק מהליך כזה‪ ,‬להלן רשימה פרוגרמטית‬
‫ראשונית‪ ,‬אשר הוכנה על פי מיטב הבנתנו‪ .‬הרשימה מניחה נקודות מבט שונות על שטח התכנון‪,‬‬
‫של קבוצות אוכלוסיה שונות‪ .‬הרשימה להלן אינה מניחה סדרי עדיפויות כי אם מבקשת להעלות‬
‫על הכתב כוונים אפשריים ולהציף קונפליקטים אפשריים בין הצרכים של קבוצות שונות‪.‬‬
‫‪ .1‬נחל הקדרון עבור תושבי אגן הקדרון‪ ,‬בשכונות הסמוכות לנחל ‪" -‬עירוניים"‪:‬‬
‫שטח פתוח שימושי‪ ,‬מרחבים ברי‪-‬שימוש הנותנים מענה לצרכים החסרים במרחב‪:‬‬
‫שטחי פיקניק‪ ,‬לרבות חניה ומתקנים; אזורי פעילות מוצלים; שטח התכנסות‪-‬חוץ; שטחים‬
‫פתוחים רב תכליתיים לאירועי חוץ; מתקני משחק וספורט; מסלולי הליכה ורכיבה‪.‬‬
‫כמו כן ‪ -‬התחברויות רבות ככל הניתן לשכונות הסמוכות לנחל )דרך ערוצי משנה(‪ ,‬ברגל‪ ,‬באופניים‬
‫)ובע"ח(‪ ,‬ברכב; תצפיות משטחים במעלה האגן‪ ,‬אשר יוכלו לתפקד גם כ"גני כיס"; מוסדות ציבור‬
‫הממוקמים בשולי השטח הפתוח ובהשקה לו; מסחר המשרת את משתמשי השטח הפתוח‪.‬‬
‫ההתמקדות היא בשטחים השימושיים בעלי נגישות מיידית לשכונות – ראש אגן הקדרון‪ .‬אופי‬
‫הפיתוח צריך להיות כזה שאינו יורד ברמתו מהמקובל במערב העיר‪.‬‬
‫‪ .2‬נחל הקדרון עבור תושבי אגן הקדרון – "כפריים"‪:‬‬
‫אפשרות להמשך פיתוח חקלאי לאורך הנחל; אפשרות לפיתוח מיזמים כלכליים הקשורים‬
‫לחקלאות; כל השימושים בשטח הפתוח‪ ,‬כמצוין בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ .3‬נחל הקדרון עבור תושבי מזרח העיר‪:‬‬
‫שטחים שימושיים‪ ,‬כמצוין בסעיף ‪ ,1‬בדגש על שימושים התואמים פרק רובעי – מענה זמין‬
‫לשטחים פתוחים החסרים במזרח העיר; נגישות תחבורתית וחניה )כמצוין בסעיף ‪ ;(1‬התחברות‬
‫לכביש הטבעת המזרחי; תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫‪ .4‬נחל הקדרון עבור קבוצות צליינים‪ /‬תיירות אמונית )קבוצות גדולות – "תיירות מאסות"(‪:‬‬
‫"נוף קדומים" – ציפייה לפגוש במקום מציאות הזהה לדימוי של המקום כפי שמתקשר לסיפור‬
‫ההיסטורי‪-‬דתי וכפי שמיוצג בדימויים המכוננים של הדמיון הקולקטיבי )דוגמת ציורי רוברטס(;‬
‫‪24‬‬
‫שימור הנוף הנצפה מנקודות תצפית עיקריות; טיילות; אתרים מפותחים ונגישים‪ ,‬בכל האגן – עד‬
‫ים המלח; רציפות בין אתרים )מסלולים‪ ,‬ה "ויה דולורוזה" כמודל(; נקודות נוחות במסלול‬
‫לאיסוף ופריקה ע"י אוטובוסים; חנויות מזכרות בעלות גוון דתי ותיירותי; הסעדה ולינה‬
‫לקבוצות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך התייחסות לקבוצות דתיות שונות‪ ,‬מסלולים‪/‬אתרים‪/‬דגשים שונים‪.‬‬
‫‪ .5‬נחל הקדרון עבור צליינים בודדים )גורם בעל כוח כלכלי רב!(‪:‬‬
‫דימוי "נוף קדומים"‪ ,‬אתרים ורציפות – כמצוין בסעיף ‪ ;4‬פיתוח אתרים ותכנים נוספים ל"ביקור‬
‫שני"‪ /‬ביקור מעמיק; תחבורה ציבורית; לינה והסעדה ברמה גבוהה – אכסניות ומלונות בוטיק‪,‬‬
‫לרבות אופציה לשהייה ממושכת; אתרים ושירותים לתיירות לילה‪ ,‬במרחקי הליכה קצרים‬
‫ממקומות הלינה; תשתית לטיולי מדבר‪ ,‬לרבות ציר צליינות ירושלים‪-‬ים המלח‪.‬‬
‫‪ .6‬נחל הקדרון עבור תושבי מערב העיר‪:‬‬
‫ריאה ירוקה גדולה משמעותית )"פארק מטרופוליני מזרחי"(‪ ,‬בעיר אשר כיום אינה משופעת‬
‫פארקים; הנכחת אגן הקדרון בשטחים פתוחים במעלה וקשירתו לירושלים; שטחים שימושיים‪,‬‬
‫בדומה למפורט בסעיף ‪ ;1‬מסחר – בתי אוכל )מכל הסוגים‪ ,‬מעממי ועד "בוטיק"(‪ ,‬מזכרות ועוד;‬
‫אטרקציות – פינות ליטוף‪ ,‬פיתות‪ ,‬חקלאות מסורתית; בהירות תנועתית‪ ,‬התמצאות )ציר תנועה‪,‬‬
‫לא בהכרח ציר נושאי כמו לצליינים(; חניה; תחבורה ציבורית עם קשר למרכז ומערב העיר;‬
‫תצפיות על השטח הפתוח‪ ,‬גם לצרכי התמצאות; קשר לכביש הטבעת – שינוי תפיסת המרחב‪,‬‬
‫קשרים תנועתיים; ירידה למסלולי הליכה ומסלולי אופניים לכוון מדבר יהודה‪ /‬ים המלח; טיולי‬
‫מדבר בשטח המרכזי של אגן הקדרון )נחל הקדרון כ"שער צפוני"(‪.‬‬
‫נחל הקדרון מנקודת המבט של שימור משאבי טבע‬
‫באגן הקדרון שטחים רבים אשר ראויים להיות מוגנים מפיתוח ומהפרה‪ ,‬תחת הגדרות שונות –‬
‫סטטוטוריות ואחרות‪ .‬בין אם מדובר בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים או באתרי טבעי עירוני‬
‫בחלקו העליון של האגן‪ .‬שימורם של ערכי טבע באגן הנו מחויבות החברה‪ .‬לשימור משאבי טבע‬
‫ישנו ערך בפני עצמו וכן הנו בעל ערכים שימושיים עבור קבוצות האוכלוסייה השונות‪.‬‬
‫פרוגרמה לשיקום הנופי‬
‫באגן הקדרון ישנן בעיות סביבתיות קשות‪ .‬עבודות מקיפות תידרשנה על מנת למזער אותן‪ .‬יש‬
‫צורך בהכנת פרוגרמה מפורטת‪ ,‬רב תחומית‪ ,‬לעבודות השיקום הסביבתי נופי‪ ,‬במשולב עם חשיבה‬
‫על פרוגרמת השטחים הפתוחים‪ .‬כך‪ ,‬הפתרונות אשר יתקבלו למפגעים הסביבתיים יתמכו‬
‫בשימושים של השטח הפתוח וההשקעות הכספיות בנושאים הסביבתיים ישאו פרי גם בהיבטים‬
‫האחרים – שימושיים ונופיים‪.‬‬
‫דילמות תכנוניות‬
‫התכנון באגן הקדרון מציף שאלות רבות‪ .‬התשובות להן עשויות להיות שונות‪ ,‬בהתאם‬
‫לדיסציפלינה‪ ,‬לאינטרס ולתפיסת העולם‪ .‬להלן הסוגיות התכנוניות המרכזיות‪ ,‬בהיבט הנופי‪,‬‬
‫אותן יהיה לדעתנו צורך ללבן במסגרת הצוות במהלך העבודה‪ .‬הסוגיות הנדונות לעיל עשויות‬
‫להביא לגיבוש עמדה ברורה‪ ,‬או שיהוו נקודות מוצא לחלופות תכנוניות שונות‪ .‬בהתייחס לכל‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪25‬‬
‫דילמה‪ ,‬להלן‪ :‬הסבר קצר‪ ,‬פירוט חלופות הקצה‪ ,‬חלופת ביניים ולסיום עמדה ראשונית שלנו‪,‬‬
‫הנכונה לשלב זה של העבודה‪ .‬יש לראות כל אחת מן הדילמות כרצף של אפשרויות וחלופות ביניים‬
‫ולא באופן בינארי‪.‬‬
‫רצף‪ :‬ניתוק < חיבור‬
‫כיום הנגישות באגן נמוכה‪ .‬הקדרון הינו תא שטח מנותק ומקוטע‪ ,‬מבודד הן מאפשרות פיזית‬
‫לגישה והן מן התודעה‪ .‬זהו מצב נדיר מאוד באזור ובארץ בכלל‪ .‬הקשר של ירושלים למדבר נתפס‬
‫כיום לאורך הכביש לים המלח בלבד‪ ,‬לא דרך השטח‪ .‬מבלי להיכנס לניתוח שלל הסיבות אשר‬
‫יצרו מצב זה‪ ,‬ניתן בהחלט לטעון שהניתוק הינו חלק ממהות המקום כיום‪ .‬הסיטואציה הזאת‬
‫משמרת מקומות "אותנטיים" ו"סודיים" מחד‪ ,‬ומאידך מאפשרת ניצול לרעה של השטח והזנחתו‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬ניתוק‬
‫שימור אופי זה‪ ,‬תוך שינויים מינימאליים לצורך התאמת ההליכה לאורך הקדרון למיטיבי‬
‫לכת‪ /‬רכיבה בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬חיבור‬
‫ביצוע עבודות בשטח האגן על מנת לאפשר רצף תנועתי לאורך כל הוואדי‪ ,‬של הולכי רגל‬
‫ורוכבים שאינם בדרגת מטיבי לכת – דהיינו לקהל הרחב‪ .‬לצורך כך יש לאפשר גישת רכב‬
‫נוחה אל שביל‪/‬י הוואדי ממספר מקומות‪ ,‬לרבות אזורי חניה וכיוצא בזה‪ .‬שבילי הטיול‬
‫יכולים להיות מבוססים על שבילים קיימים וכן על דרכי ביוב מתוכננות‪.‬‬
‫‪ ‬חלופות ביניים‪:‬‬
‫על פי חלופות אלה ניתן לאפשר נגישות מוגבלת לקהל הרחב לקטעים בוואדי )"הצצות"(‬
‫ולאתרים במרחב האגן‪ .‬אלו פתרונות המתבססים על הרגישות המשתנה של אזורי האגן‬
‫השונים‪ .‬האינטנסיביות של השימוש וההתערבות עשויה להיות מוגברת במעלה הנחל‪ ,‬באזור‬
‫העירוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמדתנו בשלב זה היא כי יש צורך לבחון פתרונות המאפשרים נגישות מוגבלת לנחל ולאתרים‬
‫במרחב האגן‪ ,‬מבלי לפגוע באיכויות השטח‪.‬‬
‫רצף‪ :‬ייבוש < הזרמה‬
‫מהות הקדרון – נחל אכזב‪ ,‬הן מבחינה אקולוגית והן מן הבחינה הנופית‪ .‬הזרמת הביוב יצרה‬
‫מציאות חדשה בכל המרחב‪ ,‬באגן ומחוצה לו‪ .‬הביוב‪ ,‬בהנחה שהוא מטוהר ומטופל‪ ,‬עשוי להיות‬
‫נכס נחשק‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬ייבוש הקדרון‬
‫הוצאה מוחלטת של השפכים מאגן הקדרון )בפתרון השאיבה לאגן השורק או בכל פתרון‬
‫אחר( ושיקום נופי של הוואדי מכל הנזקים שיצר הביוב‪ .‬מיזעור ככל הניתן של כל עדות פיזית‬
‫לנוכחות הביוב העירוני באגן הנחל‪ ,‬לרבות הסתרה של מתקנים וקווי תשתית‪ .‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬מים באגן הקדרון‬
‫טיפול במים והזרמתם בקדרון‪ ,‬מטוהרים‪ .‬המט"ש )מרכז טיהור שפכים( עשוי להיות ממוקם‬
‫מחוץ לאגן הקדרון‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ ‬חלופות ביניים‪:‬‬
‫טיפול בשפכים בתוך מרחב אגן הקדרון‪ .‬ניצול הביוב )המטוהר( כנכס‪ ,‬לצרכי חקלאות או‬
‫תיירות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמדתנו היא כי יש להרחיב את מרחב ההתייחסות בבחינת פתרון הביוב הרצוי לירושלים‪ .‬לא‬
‫ניתן לשאוף ולהעלים את עובדת קיומה של עיר גדולה זאת‪ .‬לסילוק הביוב ישנו מחיר סביבתי‬
‫ונופי אשר יש לכמתו בבחינת החלופות השונות‪.‬‬
‫רצף‪ :‬שימור < בינוי‬
‫באגן הקדרון העליון אוכלוסיה מוחלשת‪ ,‬אשר לא מקבלת ולו מענה בסיסי לצרכיה‪ .‬גידול‬
‫האוכלוסייה צפוי להחמיר משמעותית מצב זה‪ .‬הבינוי הינו על אדמות פרטיות ומכאן מתאם גבוה‬
‫בין דפוסי הבעלות ובין תפרושת הבינוי‪ .‬במקביל – אגן הקדרון הינו אחד הנכסים החשובים של‬
‫התרבות האנושית‪ .‬לנוף הפתוח ולקשר בין העיר ובין המדבר שמור תפקיד מרכזי בחשיבות‬
‫הדתית של האתרים הנקודתיים השונים‪ .‬קיים כאן קונפליקט מובנה חמור‪ :‬האינטרס של‬
‫אוכלוסיית האגן מחייב בינוי מסיבי‪ ,‬האינטרס הציבורי מחייב שימור מחמיר‪ .‬על כך יש להוסיף‬
‫את הקונפליקט הגיאופוליטי ‪ -‬דיונים על רמת הפיתוח מבטאים אינטרסים פוליטיים ומאבק על‬
‫השליטה במרחב‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬שימור‬
‫הקפאת הבינוי‪" ,‬הצלת" השטחים הפתוחים שנותרו ואולי הריסה חלקית של בינוי על מנת‬
‫לייצר רצף של השטח הפתוח‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬בינוי כל האגן העליון‬
‫תכנון השטח מתוך פרוגרמה של גידול האוכלוסייה‪ ,‬לרבות הגדרת שטחים "לתכנון בעתיד"‪,‬‬
‫לצרכי הגידול העתידי‪ .‬מהות חלופת קצה זאת‪ -‬בינוי כל האגן העליון של הקדרון‪ ,‬מהשטחים‬
‫הבנויים כיום ועד חומת ההפרדה‪.‬‬
‫‪ ‬חלופות ביניים‪:‬‬
‫מתן פתרונות לבינוי תוך שימור שטחים פתוחים נרחבים בראש האגן‪ ,‬למשל ‪ -‬באזורים אשר‬
‫אינם נכללים בתכנית ערב א סוואחרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמדתנו היא כי יש הכרח לצאת לתכנון מתוך פרוגרמה של צרכי האוכלוסייה המקומית באגן‬
‫ולא רק מתוך בחינת "כושר הנשיאה" של האגן‪ .‬במקביל לכך יש לבחון מהו מערך השטחים‬
‫הפתוחים החשובים והחיוניים ביותר ולהטמיעם בתכנית האב ובתכניות הבינוי‪ .‬יש להתייחס‬
‫ליצירת רצפים‪ ,‬לקישור ליובלי משנה של הקדרון ולקביעת מימדי השטח הפתוח במקטעים‬
‫שונים של הנחל וכן בחלק מהמדרונות‪.‬‬
‫רצף‪ :‬קדושה < חולין‬
‫כמו באתרים אחרים שהינם מקומות יישוב בעלי כוח משיכה תיירותי רב‪ ,‬גם במרחב הקדרון ישנו‬
‫קונפליקט מובנה בין צרכי האוכלוסייה המקומית ובין מערכת הציפיות של התיירים‪ .‬לפיתוח‬
‫התיירות עשוי להיות רווח ישיר לתושבים המקומיים‪ ,‬לפחות לחלקם – נתון זה משפיע אף הוא על‬
‫הקונפליקט‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪" :‬קדושה"‬
‫חלופה מוטת תיירות ובעיקר תיירות אמונית‪ ,‬על מגוון סוגי המטיילים מן הדתות השונות‪.‬‬
‫קהל יעד זה הוא שיכתיב את מיקום הדרכים‪ ,‬תמהיל ותפרושת ייעודי הקרקע וכן אופי‬
‫הבינוי והפיתוח‪ .‬מכיוון שהנוף עצמו הינו מרכיב קריטי במשיכת תיירות לקדרון‪ ,‬לחלופה‬
‫זאת העדפה ברורה לשימור מחמיר של נוף הקדרון‪ ,‬ע"ע דילמת שימור‪-‬בינוי‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪" :‬חולין"‬
‫חלופה מוטת אוכלוסייה‪ ,‬בדגש על האוכלוסייה המקומית של אגן הקדרון וצרכיה‪ .‬אופי‬
‫הבינוי ימשיך‪ ,‬מן הסתם מגמות קיימות וייתן בעתיד ביטוי להשתנות הצרכים והאופנות‬
‫התכנוניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמדתנו היא כי כל תכנון צריך שיעשה באופן שלא יפקיע את השטח מתושביו‪.‬‬
‫רצף‪" :‬שיפור" הנוף < אותנטיות‬
‫נוף הקדרון‪ ,‬כפי שמתואר ע"י עולי רגל לירושלים במאות ה ‪ ,19-20‬לרבות ציוריו המפורסמים‬
‫והמכוננים של דייויד רוברטס ‪ ,‬השתנה ללא היכר‪ .‬ההתפתחות העירונית בעשורים האחרונים‬
‫הביאה לאגן הקדרון בינוי צפוף ועטפה את העיר העתיקה בכבישים סואנים‪ .‬בחלקו הקטן מנסה‬
‫הפיתוח החדש להתאים את עצמו לדימויי העבר‪ ,‬במידות שונות של הצלחה‪ .‬סוגיית הצל במרחב‬
‫הקדרון עשויה להמחיש את דילמת שיפור הנוף מול ההיצמדות לאותנטי ‪ -‬האם ליצור באופן‬
‫מלאכותי בוסתנים ונאות מדבר המהווים התערבות בקיים על מנת לתת מענה לצורך בצל?‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪" :‬שיפור" הנוף‪.‬‬
‫כל הבינוי והפיתוח החדש ייעשה באופי שישדר "קדמוניות"‪ ,‬גם אם מדובר באלמנטים שאין‬
‫להם דבר עם השימושים בשטח בכל תקופה היסטורית שהיא )דוגמת קירות תומכי כבישים‪,‬‬
‫מצפורי נוף‪ ,‬שילוט ועוד(‪ .‬זאת על מנת לספק לתיירים את הדימוי ה"היסטורי" אותו הם‬
‫מחפשים )דוגמא‪ :‬הפיתוח החדש במרחב ממילא( ועל מנת לאזן את הבינוי החדש באגן‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת קצה‪ :‬אותנטיות בכל מחיר‬
‫הפרדה מובהקת בין ההיסטורי‪/‬ארכיאולוגי ובין העכשווי‪ .‬להדגשת ההבדל תינתן העדפה‬
‫לשימוש בחומר ובצורה אשר מייצגים באופן מובהק את ההווה ויוצרים קונטרסט עם הקיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמדתנו היא כי יש צורך לאתר את האיכויות הקיימות במרחב האגן ולמצוא דרך להדגישן‪.‬‬
‫יש להישמר מפני שינוי הנוף בשם ייצוג העבר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ב‪ .5‬הידרולוגיה וגיאוהידרולוגיה‬
‫פרופ' אליהו רוזנטל‬
‫סוגיות תכנוניות מרכזיות‬
‫הכרת הזרימות העיליות ומשטר הניקוז בנחל הקדרון הינו שלב הכרחי לגיבוש תכנית האב לאגן‬
‫זה‪.‬‬
‫טיוטת תכנית עבודה‬
‫אמידת הזרימות העיליות של האגן מחייבת ביצוע מספר סקרים אזוריים אשר ממצאיהם‬
‫ישתלבו בתמונה ההידרולוגית הכוללת‪.‬‬
‫נושאי העבודה‬
‫גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה‬
‫‪‬‬
‫תיאור המבנים הגיאולוגיים והאלמנטים הטקטוניים האזוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור רצף השכבות הבונות את האזור עם דגש מיוחד על סיווגן הידרוגיאולוגי כלומר‬
‫התייחסות למוליכותו ההידראולית של המסלע‪ ,‬מהירות החדירה והגדרת אזורי חלחול‬
‫פוטנציאליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בירור הקשר בין מיקום נביעתם של המעיינות באגן לבין השכבות והמבנים הגיאולוגיים‬
‫‪‬‬
‫הצגת מודל כוללני של מי התהום בתחם האגן ובאזורים סמוכים‪.‬‬
‫הידרוגרפיה‬
‫תיאור הרשת ההידרוגרפית ובחינת הקשר בין הערוצים‪ ,‬צורתם וגודלם לבין המסלע והמשטר‬
‫ההידרומיטיאורולוגי המקומי‪.‬‬
‫הידרומטיאורולוגיה‬
‫‪‬‬
‫ריכוז הנתונים ההידרומטיאורולוגיים ובניית תמונה רב‪-‬שנתית מהימנה של המערכות‬
‫הסינופטיות הגורמות לגשמים באיזור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בירור פירוס הגשמים‪ ,‬משכם‪ ,‬עוביים ועוצמתם‪.‬‬
‫הידרולוגיה של זרימה עילית‬
‫‪‬‬
‫איסוף מדידות זרימה האקראיות שבוצעו בתחום האגן ע"י גורמים הידרומטריים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בירור היחס בין זרימות טבעיות‪ ,‬ניקוז עירוני ובזרמת שפכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע מדידות שדה לשם אמידת ספיקות‪-‬שיא‬
‫‪‬‬
‫שיחזור של משטר הגאויות‪ ,‬אופיין‪ ,‬ספיקות השיא‪ ,‬נפחי הגאויות‪ ,‬חלוקתן בזמן ושכיחות‬
‫‪‬‬
‫בניית הידרוגרף‪-‬רב שנתי של הזרימה בנחל תוך הפרדה ברורה בין ניקוז עירוני‪ ,‬זרימת ביוב‬
‫וזרימות טבעיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכה של הסחף המובל ע"י הנחל והערכה של הנזקים העלולים להתהוות מהצפה ע"י‬
‫גאויות‪-‬שיא והסחף הנגרף על ידם‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪29‬‬
‫דו"ח לועדת ההיגוי על פעולותיו של הצוות ההידרולוגי נכון ל – ‪15.4.2010‬‬
‫כללי‬
‫הצוות ההידרולוגי החל את עבודתו לפני כ – ‪ 6‬שבועות ופעולותיו מתנהלות ע"פ התכנית‬
‫המקורית שהוגשה לועדת ההיגוי‪ .‬למרות שהפעילות העיקרית סובבת סביב נושאים הקשורים‬
‫בזרימה עילית‪ ,‬הוכנה סקירת‪-‬רקע על מי התהום באיזור תכנית‪-‬האב ובסביבתה‪ .‬המידע על‬
‫מי תהום יהווה מרכיב חשוב בגיבושה של תכנית האב‪.‬‬
‫מי תהום‬
‫הדו"ח שהוגש כולל התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רקע גיאולוגי‪-‬סטרוקטורלי אזורי‬
‫‪‬‬
‫אגני מי התהום במזרח יהודה‬
‫‪‬‬
‫המודל ההידרוגיאולוגי‬
‫‪‬‬
‫המשקעים המעשירים את מי התהום‬
‫‪‬‬
‫אקוויפרים‪ ,‬אקוויטרדים ואקוויקלודים באגן‬
‫‪‬‬
‫המעיינות באגן והגורמים ההידרוגיאולוגיים המבקרים את נביעתם‬
‫‪‬‬
‫הקידוחים באזור‬
‫‪‬‬
‫דו"ח על מצב העכשיוי של מי התהום )מפלסים ומליחויות( ‪ ‬‬
‫הידרומטריה‬
‫אחד הנושאים הקריטיים לגיבוש תכנית אב אגנית הוא אמידה של ספיקות השיא של גאויות‬
‫העוברות באפיק הקדרון‪.‬‬
‫מאחר ועד כה לא בוצעו באגן מדידות סדירות נתעורר הצורך לבצע מספר חתכים לאורך‬
‫האפיק ולמדוד בסביבתם את סימני השיא שהותירו אחריהם הגאיות שעברו באפיק‪.‬‬
‫הצוות ההידרומטרי שהורכב לצורך ביצועה של משימה זאת הכין תכנית לביצועם של ‪ 4‬חתכי‬
‫רוחב‪.‬‬
‫לפני ימים ספורים בוצעו בשדה שלושה חתכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חתך אחד במודד הזרימה‪ ,‬בין כביש ‪ 90‬לחוף הים‪,‬‬
‫‪‬‬
‫שני חתכים בבקעת הורקניה ‪ ‬‬
‫בזמן הקרוב יבוצע חתך רביעי בסביבת גדר ההפרדה‪ .‬במידה ויתאפשר ויתגלה צורך לכך‪ ,‬יבוצע‬
‫אף חתך חמישי‪.‬‬
‫הנתונים שנמדדו בשדה עוברים עתה ניתוח ועיבוד מתאימים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הידרולוגיה של זרימה עילית‬
‫בתכנית העבודה המקורית הודגש הצורך לאסוף מכל מקור מידע אמין נתונים על זרימות‬
‫היסטוריות בנחל‪ .‬מטרה חשובה שהוצבה בפני הצוות ההידרולוגי היא אמידת הקשר בין‬
‫משטר הגשמים ולמשטר היווצרות הגאיות בנחל‪.‬‬
‫הצוות ההידרולוגי אסף עד כה מידע וביצע חישובים בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדידות אקראיות של גשמים וזרימות בנחל מאז שנות הארבעים‬
‫‪‬‬
‫עוצמות גשמים בהסתברויות שונות בתחנות האזור ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫מאפייני אגן נחל קדרון בנקודות ריכוז שונות ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫פירוס חבורות קרקע באגן נחל קדרון בנקודות ריכוז שונות‬
‫‪‬‬
‫שימושי קרקע באגן נחל קדרון בנקודות ריכוז שונות ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫חישובים ראשוניים של ספיקות שיא פוטנציאליות ‪ ‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪31‬‬
‫ב‪ .6‬אקולוגיה ואיכות סביבה‬
‫גיאוגרף ומתכנן סביבתי רם אלמוג‬
‫המצב הקיים‬
‫אגן הקדרון )ואדי נאר( משתרע מקצהו העליון בעיר ירושלים‪ ,‬דרך מדבר יהודה ומסתיים בים‬
‫המלח‪ .‬הנחל מתאפיין כאכזב‪ ,‬כאשר ברוב מהלכו הוא עובר בסביבה מדברית ייחודית‪ .‬השילוב‬
‫בין הגרדיאנט האקלימי הקיצוני מירושלים לכיוון ים המלח‪ ,‬יחד עם המבנה הגיאולוגי הייחודי‬
‫של מדבר יהודה‪ ,‬יוצרים רצף מרקמים אקולוגיים ונופיים ייחודים‪ ,‬מהאזור הים תיכוני המובהק‪,‬‬
‫ועד האזור המדברי‪ ,‬המתאפיין בסובב ייחודי‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‪ ,‬לאורכו של בקע ים המלח‪ .‬על פי‬
‫מקורות היסטוריים לא מעטים‪ ,‬נראה שלאורך ההיסטוריה האנושית נישמר האיזון בין התהוות‬
‫תרבות נוף האדם‪ ,‬בעיקר בראש האגן‪ ,‬לבין הנוף הטבעי הייחודי של אזור זה‪ .‬אך בעשרות השנים‬
‫האחרונות חלה הפרה באיזון עדין זה‪ .‬בהיעדר תשומת לב מספקת מצד הרשויות האמונות על‬
‫מרחב זה‪ ,‬חלה הזנחה מתמשכת‪ ,‬אשר גרמה לטשטוש הפאר והיופי הייחודי של האגן ובייחוד‬
‫לראשו‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז כיבוש מזרחה של העיר והכללתה כחלק ריבוני של מדינת ישראל בשנת‬
‫‪ ,1967‬הוזנח אגן הקדרון בכל היבט שהוא‪ .‬כיום‪ ,‬אחד ממרכזי המורשת החשובים בעולם‪,‬‬
‫מתאפיין בעזובה והזנחה חסרת תקדים‪ .‬אחד המפגעים המשמעותיים בסובב זה הוא הזרמת‬
‫שפכים גולמיים‪ ,‬שמקורם העיקרי בתחום המוניציפאלי של ירושלים‪ .‬אליהם מתווספים עוד‬
‫שפכים במורד הקדרון מהישובים הפלסטינאים‪ :‬בית סאחור‪ ,‬מזרח בית לחם‪ ,‬עובדייה‪ ,‬ובאופן‬
‫חלקי מאל‪-‬עזריה ומאבו‪-‬דיס‪ .‬מלבד היות השפכים מפגע סביבתי ותברואתי‪ ,‬הם מהווים גורם‬
‫לזיהום של אקוויפר ההר המזרחי וכן לזיהומו של ים המלח‪ .‬זרימת השפכים לאורכו של נחל‬
‫הקדרון מהווה פגיעה אקולוגית חמורה‪ ,‬בכלל זה סיכון אוכלוסיות של החי והצומח‪ ,‬וכן פגיעה‬
‫בייחודיות של הסביבה המדברית‪.‬‬
‫בנוסף לבעיית השפכים החמורה בראש אגן הקדרון‪ ,‬הפך זה ברבות השנים ל"חצר האחורית" של‬
‫העיר ירושלים והישובים הסמוכים לה‪ ,‬בכלל זה אבו דיס‪ ,‬עובדייה ועוד‪ .‬שכונות מזרח ירושלים‬
‫וסביבותיהן‪ ,‬הפכו לאתר סילוק פסולת גדול מימדים‪ ,‬בייחוד לפסולת בניין‪ .‬לכך מצטרף מצב‬
‫התשתיות הרעוע בראש האגן‪ ,‬ששורשיו נעוצים בשילוב שבין בינוי לא פורמאלי בשכונות מזרח‬
‫העיר‪ ,‬לבין אי הפניית משאבים מצד עיריית ירושלים ומדינת ישראל לחידוש תשתיות‪ ,‬שחלקן‬
‫קיימות במקום עוד מהתקופה של השלטון הירדני באזור‪ .‬כל אלו‪ ,‬פוגמים קשות באיכות החיים‬
‫של האוכלוסייה המתקיימת בתחום האגן וכן פוגמים בערכי המורשת וההיסטוריה המצויים בו‪.‬‬
‫בנוסף למכלול המפגעים הסביבתיים בראש האגן‪ ,‬מצויים לאורכו נוספים‪ ,‬המהווים מיטרד‬
‫סביבתי‪ ,‬אקולוגי ונופי‪ .‬במורד הקדרון קיימים מספר מתקנים לטיפול בשפכים‪ .‬שניים אינם‬
‫פעילים כיום‪ :‬ברכות השהייה בבקעת הורקניה ומט"ש נטוש במורדות מצוק ההעתקים‪ .‬לאחרונה‬
‫נוספו אליהם בריכות להטיית שפכים בבקעת הורקניה‪ ,‬לצורך הובלתם אל ישובי בקעת הירדן‪.‬‬
‫מיפגע משמעותי נוסף הוא השימוש הצבאי האינטנסיבי במרחב ביקעת הורקניה‪ ,‬שגרם ברבות‬
‫השנים להרס פני הקרקע‪ ,‬לתפזורת כמות גדולה של פסולת מתכת ועוד‪ .‬בדומה לזרימת השפכים‬
‫בנחל‪ ,‬גם שימוש אינטנסיבי זה מהווה חייץ אקולוגי במרחב מדבר יהודה בכלל ובאגן הקדרון‬
‫בפרט‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫הרציונאל התכנוני‬
‫מטרות התכנית מן ההבטים הסביבתיים והאקולוגיים‬
‫‪ ‬גיבוש תוכנית כוללת לסילוק המפגעים הסביבתיים המצויים בתחום האגן וכן לשיקום‬
‫אתרים פגועים‪ .‬‬
‫‪ ‬גיבוש תוכניות לשימור חלקים ערכיים בתחום רצועת הנחל בפרט ובמרחב האגן בכלל‪ .‬בכלל‬
‫זה בחינת הקמת שמורת טבע במורד הקדרון וכן הכרה במרחב האגן כולו כשמורה ביוספרית‪ .‬‬
‫‪ ‬הטמעת היבטים סביבתיים בכל חלופות התכנון בכל הקשור לפיתוח‪ ,‬שימור והסדרה‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות ברגישות האקולוגית והסביבתית במרחב הקדרון‪ ,‬תוך שימת לב לכושר הנשיאה‪ .‬‬
‫‪ ‬גיבוש הנחיות לפיתוח רצועת הנחל בראש אגן הקדרון כרצועה אורכית רציפה‪ ,‬תוך הפיכתה‬
‫לריאה ירוקה בתוך המרקם האורבאני‪ .‬‬
‫‪ ‬פיתוח שטחים פתוחים ציבוריים בהתאם לצורכי אוכלוסיית מזרח העיר‪ ,‬תוך שמירת‬
‫קישוריות למרחב הירוק העתידי לאורך רצועת הנחל‪ .‬‬
‫‪ ‬גיבוש הנחיות למניעת מפגעים בתחום רצועת הנחל והמרחב הסמוך אליה‪ ,‬לרבות תחנות‬
‫דלק‪ ,‬מוקדי מסחר ותעשייה מזהמים‪ ,‬מתקני טיפול בשפכים‪ ,‬אתרי פסולת וכדומה‪ .‬‬
‫פרוגרמה‬
‫אגן הקדרון משלב בתחומו מגוון של מוקדים ערכיים שונים‪ ,‬השוכנים זה לצד זה מקדמת דנה‪.‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬האגן הקדוש של העיר ירושלים‪ ,‬הנתון בתוך סביבה על גבול המדבר‪ ,‬עם ערכי‬
‫טבע ונוף ייחודיים‪ .‬רעיון היסוד הוא להדגיש את אותם מוקדים ערכיים‪ ,‬תוך שמירה על רוח‬
‫המקום באמצעות תכנון פיתוח רגיש ובר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫בהיבטים הסביבתיים והאקולוגיים צריכה הפרוגרמה של תוכנית האב לפרט צרכים והיבטים‬
‫איכותיים וכמותיים של שימושי הקרקע והפעילויות השונות במרחב אגן הקדרון‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫הוליסטית לצרכים של האוכלוסיה ההולכת וגדלה בראש האגן מחד‪ ,‬והצבת מטרות לטיפול‬
‫בבעיות הסביבתיות המורכבות‪ ,‬בעיקר בראש אגן הקדרון‪ .‬התייחסות תכנונית הוליסטית עשויה‬
‫להיות המנוף להעצמה ולפיתוח מרחב ראש הקדרון והאגן כולו‪ ,‬כמוקד תיירותי ערכי ביותר‪,‬‬
‫במעגל האורבני המקומי ועד הרמה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫הפרוגרמה צריכה להתייחס למרחב הקדרון כאל שני מכלולים‪ :‬הראשון‪ ,‬המתקיים בראש האגן‪,‬‬
‫הוא המפגש בין תרבות נוף האדם לבין הנוף הטבעי‪ .‬במרחב זה נוף האדם חובק ומכליל בתוכו את‬
‫נוף הטבע‪ .‬מפגש זה יוצר קונפליקטים רבים‪ ,‬המחייבים מציאת איזונים בין הצרכים של‬
‫האוכלוסיה הנתונה במרחב זה‪ ,‬לבין צורכי הקיום של הסובב הטבעי‪ ,‬לרבות חי וצומח‪ .‬במרחב זה‬
‫קיימת הדרגתיות אורבאנית‪ ,‬מלב המרקם העירוני הצפוף‪ ,‬ועד המרחב הכפרי המסורתי‪,‬‬
‫המשתרע וחודר מזרחה‪ ,‬אל אזור ספר המדבר‪.‬‬
‫המכלול השני הוא מרכז ומורד האגן‪ ,‬בהם הנוף הטבעי חובק ומכליל בתוכו מוקדים של נוף יציר‬
‫האדם‪ .‬הייחודיות האקולוגית והנופית במרחב זה‪ ,‬מחייבת קביעת איזונים לשמירתו של הטבע‬
‫ולשיקומו באזוריו הפגועים‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪33‬‬
‫הנחל כריאה ירוקה במרחב אורבאני אינטנסיבי‬
‫הנחל ויובליו הראשיים ישמשו כציר אורכי פתוח במרחב מזרח ירושלים ויהוו מיפלט לאוכלוסייה‬
‫המתקיימת במרחב זה‪ .‬פיתוח זה יעשה בהתאם לצורכי האוכלוסייה המקומית למטרות פנאי‬
‫ונופש‪ ,‬אך תוך תכנון מושכל המתחשב בערכי הסביבה והנוף המצויים בשטחים הפתוחים‬
‫הקיימים כיום בראש האגן‪.‬‬
‫בהינתן תחזית עתידית לגידול ניכר בהיקף האוכלוסייה המקומית‪ ,‬יש להצביע על פוטנציאל‬
‫הבינוי למגורים בשטחים שאין להם השפעה שלילית על הנחל וסביבתו‪ .‬יש לשקם את מעטפת‬
‫הבינוי הנושקת לרצועת הנחל‪ ,‬תוך תכנון שימושים מוטי תיירות‪ ,‬פנאי ונופש‪ ,‬בזיקה אל המרחב‬
‫הפתוח לאורכו של הנחל‪.‬‬
‫בינוי ופיתוח בסמוך לרצועת הנחל‪ ,‬חייבת להיות עם הפנים אל האפיק‪ ,‬תוך תכנון רצף מדורג‬
‫המאפשר מבט אל האגן החזותי של הנחל ממירב המרחב הבנוי בתחום האגן‪.‬‬
‫הנחל במרחב הכפרי‬
‫המרחב הכפרי‪ ,‬המצוי במורד ראש האגן והחודר אל אזור ספר המדבר‪ ,‬מתמקד בעיקר בבמות‬
‫הרכסים‪ .‬העיבוד החקלאי המסורתי גלש בעשרות השנים האחרונות אל עבר אפיק הקדרון משני‬
‫צידיו‪ ,‬תוך יצירת נוף ייחודי לאורכו עד גבול ספר המדבר‪ .‬נוף ייחודי זה ראוי שיישמר‪ ,‬תוך‬
‫הקצאת המשאבים הנחוצים‪ ,‬בכלל זה הכוונה חקלאית לשימור שימושי הקרקע הקיימים‪ ,‬בחינת‬
‫חלופות למקורות מים‪ ,‬עם הפסקת הזרמת השפכים‪ ,‬ועידוד תיירות כפרית באזור‪ .‬התכנית תיקבע‬
‫הנחיות לשמירת האופי הכפרי של המרחב הבנוי‪ ,‬תוך הגבלת היקפה‪.‬‬
‫יש להדגיש ולהזכיר כי מירב המרחב הכפרי מסורתי מצוי בתחום השטח הפלסטינאי‪ .‬על כן‪,‬‬
‫להחלטות תיכנוניות במרחב זה לא תהיה משמעות אם יקבעו באופן חד צדדי‪ ,‬ללא שיתוף פעולה‪.‬‬
‫בהינתן מצב של אי שיתוף פעולה‪ ,‬ההנחיות התכנוניות יכולות להיות בגדר המלצות בלבד לרשות‬
‫הריבונית בשטח זה‪.‬‬
‫הנחל במרחב המדברי‬
‫כאמור‪ ,‬לנחל בפרט ולאגן בכלל‪ ,‬ישנה ייחודיות נופית ואקולוגית‪ ,‬כחלק ממכלול מדבר יהודה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬המבנה הגיאולוגי של האגן‪ ,‬הבא בייחוד לביטוי לאורכו של האפיק הראשי של הקדרון‪,‬‬
‫מדגיש ביתר שאת את ערכיותו במרחב מדברי זה‪ .‬רובו של מורד האגן המדברי ראוי שיישמר מפני‬
‫פיתוח תשתיות ובינוי‪ ,‬וכן מהפרות כאלו או אחרות‪ .‬מגבלות אלו חייבות להיות מעוגנות‬
‫סטטוטורית‪ ,‬תוך הבטחת שימור המרחב לדורות הבאים‪ .‬התוכנית תיקבע את מערכת האיזונים‬
‫לשימור בר‪-‬קיימא זה‪ ,‬תוך פיתוח מושכל ועדין לצורכי תיירות ונופש לאורכו של הקדרון‪ ,‬כציר‬
‫בין מרחב המיזרע ומרחב המדבר‪.‬‬
‫השיקום הסביבתי‬
‫כאמור בסעיפים קודמים‪ ,‬לאורכו של האגן מצויות בעיות סביבתיות קשות‪ .‬התכנית תפרט מכלול‬
‫תוכניות לסילוק כלל המטרדים ולשיקום סביבתי‪ ,‬הן בראש האגן והן במורדו‪ .‬שילוב המערכת‬
‫הצבאית בהליך התכנון הוא קריטי‪ ,‬בייחוד בהתייחסות לשטחי האש המשתרעים לאורך בקעת‬
‫‪34‬‬
‫הורקניה‪ .‬יש לבחון הגבלת שימושי הקרקע הצבאיים במרחב האגן‪ ,‬תוך שיקום המרחב הפגוע‬
‫בסביבת הנחל וכן פיתוח מיזמים תיירותיים שיאפשרו גישה קלה ובטוחה עבור הציבור הרחב‪.‬‬
‫סוגיות תכנוניות‬
‫רציפות הנחל‬
‫עיקרון שמירת רציפות הנחל וסביבתו לצורך ניקוז טבעי‪ ,‬כמסדרון אקולוגי עבור החי והצומח‬
‫באגן‪ .‬עיקרון זה עומד בניגוד למצב הקיים כיום‪ ,‬בו חוצה גדר ההפרדה את האגן‪ .‬הגדר אינה‬
‫מאפשרת נגישות אל מרחב המדבר מתוך העיר‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬מהווה חייץ אקולוגי לאורך הנחל‪ ,‬תוך‬
‫השארת ראש האגן מבודד מהמשכו‪ .‬על כן‪ ,‬נפגעת השמירה על רציפות המערכות האקולוגיות‬
‫לאורכו של הנחל‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש לבחון טיפול בגדר ההפרדה‪ ,‬בעיקר בסוללה החוצה את תוואי הנחל‬
‫מצד לצד‪ ,‬תוך מיזעור הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים שהיא גורמת‪ .‬בתאום עם משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬ניתן לשקול פתרונות אחרים שישיגו גם את מטרות התוכנית וכן גם יבטיחו את‬
‫המטרות הביטחוניות שלשמן הוקמה הגדר‪.‬‬
‫סוגיית זרימת השפכים בנחל‬
‫הקדרון הנו נחל אכזב מדברי במצבו הטבעי‪ .‬על כן‪ ,‬מתחייבת הפסקת הזרמת השפכים לאורכו של‬
‫הקדרון‪ ,‬לרבות הזרמת קולחים‪ .‬אמנם השפכים מהווים כיום משאב כלכלי לצורך קיום‬
‫החקלאות בישובי בקעת הירדן‪ ,‬אך השיקול הסביבתי והאקולוגי גוברים על השיקול הכלכלי‪.‬‬
‫זרימת שפכים או קולחים פרושה שמירת חיץ אקולוגי בציר צפון‪-‬דרום במרחב מדבר יהודה‪,‬‬
‫בואכה בקעת הורקניה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הזרימה לאורך הקדרון יוצרת בית גידול לח‪ ,‬המביא עימו מיני‬
‫צומח ובעלי חיים שהאזור אינו מקומם הטבעי‪ .‬כתוצאה מכך מופר האיזון האקולוגי באזור‪ .‬ניתן‬
‫לשקול אפשרות הזרמת קולחים מבית סאחור ובית לחם לשם ניצולם להמשך הפעילות החקלאית‬
‫ברצועת הנחל באזור הכפרי )ממורד ראש האגן ועד אזור עובדייה(‪.‬‬
‫סילוק השפכים מהקדרון מחייב טיפול בתחום המוניציפאלי של העיר‪ .‬בהתחשב בהבטים‬
‫הסביבתיים בזיקה אל הנחל וסביבתו ובהתחשב בקרבת האוכלוסייה אל הנחל ובתחזית העתידית‬
‫לגידולה‪ ,‬יש להימנע מהקמת מט"ש בתחום ראש הקדרון‪ ,‬גם אם יהיה מדובר בטכנולוגיה‬
‫שתבטיח את בטחון הסביבה והתושבים‪ .‬מלבד הבעיה הבריאותית והנופית הנעוצה במיקום‬
‫בעייתי זה‪ ,‬יש לקחת בחשבון את בעיית הטיפול בבוצה ממתקן שכזה‪ .‬שיפעול הבוצה מאזור נחות‬
‫טופוגרפית‪ ,‬בתחתית ראש האגן‪ ,‬יחייב שימוש בתשתית הכבישים הקיימת‪ ,‬שגם כך היא מוגבלת‬
‫ביחס לצרכים הקיימים והעתידיים של האוכלוסיה באגן‪ .‬לא יעלה על הדעת קיומו של קו‬
‫לשיפעול הבוצה דרך אזורי מגורים‪.‬‬
‫פיתוח ובינוי מול שימור‬
‫תחזית גידול האוכלוסייה המורה על הכפלת היקפה בשנים הבאות‪ ,‬מחייבת מתן פתרון לצורך‬
‫בסיסי קיומי‪ .‬בקונפליקט בין צורכי האוכלוסייה למגורים מחד‪ ,‬ושימור הדימוי של המרחב‬
‫הפתוח הסובב את העיר העתיקה מאידך‪ ,‬גובר קולם של הראשונים‪ .‬תכנית האב נועדה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לשפר את איכות חייה של האוכלוסייה המוחלשת המתקיימת בראש האגן‪ .‬אין חולק על הצורך‬
‫בחשיבות שיש לשימור רצועת נחל הקדרון פתוחה ורציפה‪ ,‬הן באפיק הראשי והן ביובלי הנחל‪ .‬בד‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪35‬‬
‫בבד‪ ,‬יש להצביע על השטחים הפחות איכותיים‪ ,‬הנושקים אל רצועת הנחל‪ ,‬בהם ניתן לתכנן בינוי‬
‫עתידי למגורים בהיקף ראוי בהתאם לצורכי האוכלוסייה הנוכחיים והעתידיים‪ .‬על מנת לא ליצוק‬
‫גוש אורבאני אינטנסיבי בכל מרחב ראש האגן עד לגדר ההפרדה‪ ,‬יש להציב מגבלות סטטוטוריות‬
‫לשמירת המידרג במאפיינים של המרקמים האורבניים המשתנים‪ ,‬מהאזור העירוני האינטנסיבי‪,‬‬
‫לעבר המרחב הכפרי המסורתי‪.‬‬
‫שמירת הרצף של רצועת הנחל‪ ,‬מחייב הריסה חלקית של בינוי הקיים בתחום זה‪ .‬יש לגבש לכך‬
‫תוכנית בשיתוף מלא של הציבור‪ ,‬תוך מציאת פתרונות חלופיים איכותיים מבעוד מועד לאלו‬
‫שבתיהם יהרסו‪.‬‬
‫המרחב המדברי באגן הקדרון ראוי שיישמר כפי שהוא‪ ,‬תוך שיקום נופי וסביבתי של אזור בקעת‬
‫הורקניה‪ .‬יש לגבש הנחיות סטטוטוריות לשימור מרחב זה בסטטוס גבוה‪ .‬מוצע לבחון הכרזת‬
‫המרחב כשמורת טבע‪.‬‬
‫על מנת ליצור את החיבוריות בין מערב למזרח‪ ,‬בין נוף תרבות האדם ונוף הטבע‪ ,‬מוצע לגבש‬
‫תוכנית להכרזת המרחב כשמורה ביוספרית‪.‬‬
‫נגישות הציבור הרחב לאורך הנחל‬
‫נגישות הציבור מוגבלת כיום לחלקיו השונים של הנחל‪ .‬כאמור‪ ,‬ראש אגן הקדרון מנותק ממורדו‬
‫באמצעות גדר ההפרדה‪ ,‬כשגם לאוכלוסייה הפלסטינאית התנועה למורד הקדרון מוגבלת ביותר‪,‬‬
‫למרות השערים בגדר‪.‬‬
‫ניתן להצביע על שני שערי כניסה עיקריים אל מרחב המדבר של אגן הקדרון‪ :‬באמצעות ציר‬
‫תנועה מערב‪-‬מזרח‪ ,‬המאפשר גישה אל מרחב האגן מצפון לו )מחוץ לתחום האגן(‪ ,‬הוא כביש מס'‬
‫‪) 1‬ירושלים‪-‬ים המלח(‪ .‬בחלקו המערבי של ציר תנועה זה‪ ,‬ישנן אפשרויות גישה רוחביות‬
‫באמצעות דרכים סלולות ודרכי עפר‪ ,‬כאשר הכניסות המרכזיות למרחב הקדרון הן מאזור מעלה‬
‫אדומים וכן מאזור הישוב קדר‪ .‬בחלקו המזרחי של ציר ירושלים – ים‪-‬המלח‪ ,‬מתאפשרת גישה‬
‫דרך צומת נביא‪-‬מוסא‪ ,‬לאורך ביקעת הורקניה‪ .‬הכניסה לאזור המדבר דרך שני שערים אלו אינה‬
‫בטוחה דייה ומחייבת תאום עם רשויות הצבא‪ .‬חלק ניכר ממורד האגן מצוי בתחום שטח אש‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬כך שהגישה לאזור מוגבלת לשבתות וחגים בלבד‪ ,‬וגם זאת בתאום עם רשויות הצבא‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬מתחייב תאום תכנוני עם גורמי צה"ל להסדרת גישה חופשית לכלל הציבור בכל עת‪,‬‬
‫תוך הבטחת ביטחונו‪.‬‬
‫הואיל ומרכז הקדרון ומורדו הם רגישים מבחינה אקולוגית ונופית‪ ,‬רצוי לגבש תכנית פיתוח‬
‫תחבורתית זהירה‪ ,‬על מנת לאפשר רצף תנועתי אורכי מחד )בעבור מטיילים ברגל‪ ,‬באופניים‬
‫וברכבי שטח(‪ ,‬אך תוך הגבלת היקף עבודות ההכשרה והתשתית כדי להימנע מפגיעה בטבע‬
‫מאידך‪ .‬יש להכשיר את צירי התנועה על בסיס אלו הקיימים ולהימנע מפריצת דרכים חדשות‪ .‬יש‬
‫להגביל מתחמי חנייה בסמיכות לרצועת הנחל‪ ,‬למעט מיצפורים‪ .‬ריכוז כלל ממשקי התיירות יהיה‬
‫בשערים אל המדבר ולא בתחום האגן עצמו )הסעדה‪ ,‬תיירות‪ ,‬שרותי רכב‪ ,‬חניות וכו'(‪ .‬הכשרת‬
‫דרכי העפר בתחום המדבר חייבת להיות מינימלית‪ ,‬תוך שילוט מתאים‪ .‬לאורך מורד הקדרון‬
‫ובייחוד בסמיכות למוקדים רגישים במיוחד‪ ,‬כדוגמת מרחב המר‪-‬סבא‪ ,‬יש לנקוט באמצעים‬
‫פיזיים על מנת להגביל את תנועת המטיילים לצירי התנועה בלבד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ב‪ .7‬הידרוגיאוגרפיה‬
‫גיאוגרף ומתכנן סביבתי רם אלמוג‬
‫המצב הקיים‬
‫נחל הקדרון מתאפיין כנחל אכזב‪ ,‬הניזון ממי גשמים בלבד בעונת החורף‪ .‬תכונתו האופיינית‪ ,‬כמו‬
‫לנחלים אחרים במדבר יהודה‪ ,‬היא זרימה מוגבלת לפרקי זמן קצרים מיד לאחר רדת גשמים‬
‫עזים‪ .‬זרימה זאת היא לרוב בעלת אופי שטפוני‪ ,‬המתבטאת בפתאומיות ובעוצמה רבה‪.‬‬
‫המאפיינים ההידרולוגיים לאורכו של הנחל‪ ,‬משתנים בהתאם לתשתית הגיאולוגית ולשינויים‬
‫הטופוגרפיים‪ ,‬ולכן מכתיבים אופי זרימה משתנה‪.‬‬
‫זרימת השפכים הקבועה לאורכו של הנחל‪ ,‬גורמת לשינויים מורפולוגיים משמעותיים‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫התחתרות האפיק‪ ,‬ייצוב הגדות על ידי צומח רב‪-‬שנתי ושינוי דגם הזרימה בייחוד בחלקים‬
‫האלוביאליים של הנחל‪ .‬מקור המים הטבעי העיקרי בקדרון הם הגשמים היורדים בעונת החורף‬
‫באזור ירושלים‪ ,‬במעברו המזרחי של קו פרשת המים של ישראל‪ .‬תדירות תרומת מי הגשמים‬
‫לזרימות בקדרון‪ ,‬משתנה משנה לשנה‪ ,‬ומסתכמת במספר אירועים בודדים בלבד‪ ,‬כאשר מירב מי‬
‫הנגר נתרמים על ידי ראש האגן – חלקה המזרחי של ירושלים‪ ,‬השכונות והישובים הפלסטינאים‬
‫סביב במעלה האגן‪ .‬בשל תהליך ציפוף השטח האורבני בשנים האחרונות באזור זה‪ ,‬עולה‬
‫בהתאמה גם כמויות הנגר הנתרמות לאפיק הקדרון‪ ,‬בשל איטום פני השטח בראש האגן‪ .‬תוספת‬
‫שימושי הקרקע בשנים האחרונות העלתה באופן דרמטי את כמויות הנגר הנתרמות לאפיק‬
‫הקדרון וכן את מספר אירועי השיטפון‪ .‬בהתחשב בעובדה כי קיימת זרימה קבועה של שפכים‬
‫בנחל‪ ,‬תוספת של אירוע שטפוני גדול‪ ,‬מחוללת שינויים מורפולוגיים והידרולוגיים משמעותיים‬
‫לאורך אפיקו של הקדרון‪ ,‬שאינם מאפיינים כלל נחלים מדבריים באזור זה‪.‬‬
‫אחד ממקטעי הנחל בהם ניכרת השפעה מכרעת של זרימת השפכים הוא זה הנתון בין מצוק‬
‫ההעתקים לבין קו חוף ים המלח‪ .‬הקרקע במרחב זה היא מאוד לא יציבה וסחיפה‪ .‬השילוב בין‬
‫זרימה קבועה של שפכים‪ ,‬עליה מתמדת בתדירות ובנפחי האירועים השטפוניים‪ ,‬וכן ירידה‬
‫מתמדת של מפלס ים המלח‪ ,‬כל אלו מסכנים כל תשתית שהיא בשפך הקדרון‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬ישנה‬
‫בעיה בתכנון כלשהו במרחב זה‪.‬‬
‫מקורות השפכים‬
‫רוב השפכים באגן הקדרון הנם שפכים ביתיים שמקורם מהמרחב הנתון בתחום המוניציפאלי של‬
‫ירושלים‪ .‬אליהם מצטרפים במורד שפכים ממזרח בית לחם‪ ,‬מבית סאחור ומבית ג'אלה‪,‬‬
‫המוסנקים מאגן הדרגה אל אגן הקדרון ‪) ‬ראה מפה ‪ 5.6‬א'( ‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקבלים שפכים גם‬
‫מעובדיה הנמצאת בתוך שטח האגן‪ .‬כ‪ 70% -‬משפכי בית לחם )החלק המזרחי( וכל שפכי בית‬
‫סאחור מוזרמים בצינור וניסנקים מאגן דרגה לאגן נחל הקדרון‪.‬‬
‫במזרח ירושלים אין תעשייה‪ ,‬למעט מרכז מוסכים גדול בוואדי ג'וז‪ ,‬התורם מזהמים אנ‪-‬אורגניים‬
‫ומתכות כבדות לשפכים‪ .‬השפכים מבית לחם ובית סאחור כוללים שפכים סניטאריים‬
‫ותעשייתיים‪ ,‬לרבות מפעלי טקסטיל‪ ,‬מנסרות אבן‪ ,‬מוסכים ועוד‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪37‬‬
‫איור מס' ‪ .5.6‬א'‪ :‬תשתיות השפכים בראש אגן הקדרון )מיפוי‪ :‬אלמוג רם(‬
‫השלכות גיהוהידרולוגיות‬
‫מלבד ההשלכות הגיאומורפולוגיות והסביבתיות שיש לזרימת השפכים‪ ,‬ישנן השלכות בתחום‬
‫הגיאוהידרולוגי‪ ,‬שכן נמצא שכמות משמעותית של השפכים‪ ,‬מחלחלת לאקוויפר ההר המזרחי‬
‫בשני "חלונות" לאורך תוואי האפיק הראשי של הקדרון‪ :‬באזור מצוקי המר‪-‬סבא ובמצוק‬
‫ההעתקים‪ .‬נמצא שמלבד ריכוזי המזהמים הגבוהים המאפיינים שפכים ביתייים‪ ,‬קיימים‬
‫מזהמים תעשייתיים‪ ,‬לרבות מתכות כבדות‪.‬‬
‫איור מס' ‪ 5.6‬ב'‪ :‬מפה גיאולוגית‪ ,‬המציינת את אזורי הסכנה לחידור מזהמים לאקוויפר‬
‫ההר המזרחי‪ .‬אזור המצוקים במר סבא ואזור מפלי מצוק ההעתקים‪ ,‬הם הרגישים ביותר‬
‫לחידור מזהמים לאקוויפר )מיפוי‪ :‬אלמוג רם(‬
‫‪38‬‬
‫הרציונאל התכנוני‬
‫מטרות התכנית מן ההבטים ההידרוגיאורפיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפסקת הזרמת השפכים לאורך הנחל‪ ,‬לרבות קולחים‪ .‬גיבוש המלצות לנקיטת אמצעים‬
‫לטיפול בשפכים שמקורם בישובים הפלסטינאים‪ ,‬לרבות עובדייה‪ ,‬אל‪-‬עזרייה ואבו‪-‬דיס‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש המלצות להסדרת הניקוז הטבעי באפיק הראשי לצורך הסדרת קליטת הנגר העירוני‬
‫והתמודדות עם אירועים שטפוניים עתידיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש תוכנית לשיקום ולהסדרת חלקים פגועים בתוואי הנחל לצורך תפקודיו ההידרולוגיים‬
‫הטבעיים‪ :‬ייצוב גדות; התאמת תוואי האפיק הראשי בראש הקדרון לתפוקות הנגר‬
‫העתידיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת מיזמים לניהול הנגר בראש האגן‪ ,‬לרבות הטמעת טכנולוגיות לאגירת מי גשמים‪,‬‬
‫הקמת גגות ירוקים להשהיית נגר‪ ,‬הקמת מקווי נגר מלאכותיים בשטחים הפתוחים‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת מוקדי זיהום בראש האגן במטרה למנוע זיהום אקוויפר ההר‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש תוכנית לאיגום וניצול מי שטפונות לאורך הקדרון‪ ,‬תוך הפנייתם לצרכים חקלאיים‪,‬‬
‫פנאי ונופש‪ .‬‬
‫פרוגרמה‬
‫זרימה שטפונית ותפקוד מערכת הניקוז הטבעית‬
‫שמירה על משטר הזרימה של הנחל ואופיו המדברי שטפוני‪ ,‬תוך הבטחת רצף הנחל לזרימה וניקוז‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫איכות וכמות המים בנחל‬
‫סילוק המזהמים והמיטרדים לאורכו של הנחל‪ ,‬לרבות השפכים‪ ,‬פסולת הבניין והפסולת הביתית‪.‬‬
‫תפיסת מי שטפונות וניצולם לצרכי אדם שונים‪ ,‬תוך מתן קדימות לשמירה על צרכי מערכות‬
‫טבעיות בנחל וצורכי פנאי ונופש‪.‬‬
‫סוגיות תכנוניות‬
‫‪‬‬
‫ייבוש הנחל מזרימת שפכים לאורכו‪ ,‬תוך מתן פיתרון לטיפול בשפכים בתחום המוניציפאלי‬
‫של ירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת האפשרויות לטיפול בשפכים מבית סאחור ובית לחם בתחום האגן‪ ,‬על מנת לספק את‬
‫צורכי החקלאות באזור עובדייה לאורך הקדרון‪ .‬בהינתן פתרון לטיפול בשפכים בתחום‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬ובהינתן טיפול לשפכי ירושלים בתחומה‪ ,‬לא יהיה מקור מים לחקלאות‬
‫הקיימת ברצועת הנחל כיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקום והסדרת חלקים פגועים בתוואי הנחל לצורך תפקודיו ההידרולוגיים הטבעיים‪ :‬ייצוב‬
‫גדות; התאמת תוואי האפיק הראשי בראש הקדרון לתפוקות הנגר העתידיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תאום התכנון עם צה"ל‪ ,‬בייחוד באזור הורקנייה‪ ,‬מחייב הטלת מגבלות תנועה וחצייה של רכב כבד‬
‫באפיק הקדרון‪ .‬המשך פעילות בתחום רצועת הנחל לאחר ההסדרה משמעותה פגיעה מורפולוגית‬
‫בנחל ואף גרימת הצפות מקומיות‪ .‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪39‬‬
‫ב‪ .8‬ביוב‬
‫אינג' אילן הלבץ‬
‫פתרון קצה לשפכים‬
‫במסגרת הפרויקט תוצגנה ‪ 2‬חלופות‪:‬‬
‫חלופה א'‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מט"ש בתחום שטח ‪" A‬בברך" הקדרון‪) ,‬החלופה הנ"ל מיצגת את הפתרון על פי ה"ספר"‪,‬‬
‫מט"ש במורד הזרימה(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המט"ש בהתאם לחלופה הנ"ל "ישרת" את כל שפכי אגן הקדרון‪) ,‬ירושלים‪ ,‬בית לחם מזרח‪,‬‬
‫בית סחור עובדיה ועוד(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קולחי המט"ש יופנו להשבה בצנרת בתחום שטחי הרשות ובקעת הירדן‪.‬‬
‫חלופה ב'‪:‬‬
‫המתווה של חלופה ב' מבוסס על ביצוע בשלבים כפי שיפורט להל"ן‪:‬‬
‫שלב ראשון‪:‬‬
‫באחריות ישראל‪-‬‬
‫הטיית שפכי אגן הקדרון מתחום ירושלים ואגן דרגות תת אגן ארמון הנציב בשאיבה למט"ש‬
‫שורק‪.‬‬
‫המערכת כוללת את המרכיבים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫ תחנת שאיבה בתחום אפיק הקדרון בסמוך לגדר ההפרדה‪) ,‬שאיבה דרגה ראשונה(‪.‬‬‫ בריכה אופרטיבית לויסות יומי ותחנה בסמוך לגדר ההפרדה‪) ,‬שאיבה דרגה שניה(‪.‬‬‫ תחנת שאיבה בתלפיות מזרח‪) ,‬שאיבה דרגה שלישית(‪ ,‬לאגן רפאים‪.‬‬‫ "חיזוק" הרשת הגרביטציונית באגן רפאים‪.‬‬‫ הרחבת מט"ש שורק‪.‬‬‫באחריות הרשות הפלסטינאית‪-‬‬
‫ הקמת מט"ש ב"רמת" בית סחור‪) ,‬ממזרח לבית סחור וממערב לקדרון(‪ ,‬ברום ‪ +580‬לשפכי‬‫בית לחם מזרח ובית סחור‪.‬‬
‫ ניצול הקולחים להשקייה חקלאית ב"רמת" בית סחור ולאורך אפיק הקדרון מנקודת‬‫ההזרמה כיום של שפכי בית סחור ובית לחם מזרח לאפיק הקדרון ועד לגדר ההפרדה במערב‬
‫)בתחום שטח ‪.(A‬‬
‫שלב שני‪:‬‬
‫מותנה ביצירת בסיס לשת"פ והוכחת יכולת ביצוע‪ ,‬תפעול ותחזוקה של הרשות בשלב א'‪.‬‬
‫באחריות ישראל‪.‬‬
‫הטיית חלק משפכי אגן הקדרון מגבול השיפוט של ירושלים למט"ש ב"רמת" בית סחור ע"ח‬
‫שאיבה מערבה וכמענה לגידול מעבר לספיקת היעד המוצעת למערך השאיבה מערבה‪) ,‬כפי שיוצע‬
‫בשלב א'(‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫שאיבת קולחי החורף ממט"ש הר חומה למערכת ההשבה של הרשות במורד מט"ש בית לחם‬
‫מזרח ובית סחור‪.‬‬
‫הקמה ותפעול של מערכת על אזורית משולבת שתתבסס על הולכה והשבת קולחים ומערך‬
‫הידרואלקטרי לעודפים‪) ,‬החלק הארי(‪ ,‬שלא ניתן יהיה להשיב בתחום שטח ‪ A‬הסמוך לגבול‬
‫השיפוט של עירית ירושלים‪.‬‬
‫באחריות הרשות הפלסטינאית‪.‬‬
‫ הרחבת ותפעול מט"ש בית לחם מזרח בית סחור וחלק משפכי אגן הקדרון מתחום ירושלים‪.‬‬‫‪-‬‬
‫ניצול חלק מהקולחים להשקיה בתחום שטח ‪.A‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫העברת העודפים )בגרביטציה( למערך המשולב הישראלי‪.‬‬
‫אופציה לניצול כמויות נוספות של קולחים מהמערכת הישראלית באזור יריחו‪.‬‬
‫תוכנית עבודה ולוח זמנים‬
‫שלב א'‬
‫ סיור שטח בתחום הרשות‪.‬‬‫ הצגת המתווה לחלופות התכנון‪.‬‬‫לוח זמנים‪ :‬חודש ממועד ביצוע הסיור בתחום הרשות‪.‬‬
‫שלב ב'‬
‫הצגת טיוטא של התוכנית‪.‬‬
‫לוח זמנים‪ :‬שלושה חודשים מיום הצגת המתווה לחלופות התכנון‪) ,‬שלב א'(‪.‬‬
‫שלב ג' ו‪ -‬ד'‬
‫תוכנית סופית לאישור הרשויות‬
‫לוח זמנים‪ :‬עד שלושה חודשים מיום הצגת טיוטת התכנון‪) ,‬שלב ב'(‪.‬‬
‫סיוע "חיצוני" דרוש באיסוף הנתונים מתחום הרשות בהתאם למפורט‪ ,‬להל"ן‪:‬‬
‫ מדידת השפיעה מבית לחם מזרח ובית סחור‪.‬‬‫ נתוני אוכלוסין עדכניים ותחזיות לבית לחם מזרח ובית סחור‪.‬‬‫ סיור בתחום הרשות על פי מתווה התואם את המערכות המוצעות ‪ -‬מטופל‪.‬‬‫ תיאום מפגש עם נציגות של החקלאיים בתחום אפיק הקדרון וברמת בית סחור‪.‬‬‫‪ -‬תיאום מפגש עם נציגי רשות המים הפלסטינאית‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪41‬‬
‫ב‪ .9‬תחבורה ותשתיות‬
‫אינג' מרק רנדר‬
‫האזור הגיאוגרפי המיוחד עליו משתרע אגן נחל קדרון‪ ,‬חלקו בשטח העיר ירושלים וחלקו באזור‬
‫מדברי‪ ,‬מצריך שימור ופיתוח מושכלים בכל תחומי התכנון‪ ,‬ביניהם תחום התחבורה‪.‬‬
‫אגן הנחל מתפרס על שלושה מרחבי שיפוט‪ ,‬אשר המערבי והקטן מביניהם הוא המפותח ביותר‬
‫ושייך לתחום השיפוט של עיריית ירושלים‪ .‬מיקום הנחל בסמוך לעיר העתיקה בירושלים מצריך‬
‫אף הוא תכנון רגיש ומושכל‪.‬‬
‫אזור זה של אגן הניקוז מאוכלס ברובו על ידי תושבים ערבים הגרים במזרח ירושלים‪ .‬חלק לא‬
‫מבוטל של הבניה באגן הניקוז העליון הינה בניה לא חוקית אשר יש צורך להסדיר‪ .‬עבור חלק‬
‫מהמבנים מדובר בפרוצדורה תכנונית אשר השפעתה על אפיק הקדרון ואגן הניקוז אינו גדול‪ .‬לא‬
‫כך עבור מבנים אחרים אשר בנויים על אפיק הנחל עצמו‪.‬‬
‫עקרי המצב הקיים‬
‫תשתיות תחבורה באגן הניקוז העליון‬
‫אשר לכבישים באגן הניקוז העליון – חלקם במצב פיזי גרוע‪ .‬באזור יש שיפועים גדולים‪ ,‬קיימת‬
‫בעיה של גלישת קרקע‪ ,‬יש העדר רב במדרכות ובתשתיות להולכי רגל‪ ,‬הסלילה הקיימת הינה‬
‫ישנה ובלתי מתוחזקת באופן ראוי‪ .‬קיימת בניה לא חוקית על זכות הדרך של כבישים‪ .‬בפועל יש‬
‫מקרים בהם יש תוכניות סלילה – דוגמת הדרך האמריקאית‪ ,‬אך יש בניה לא חוקית של בתי‬
‫מגורים על זכות הדרך של הכביש‪ ,‬נוצר מצב בעייתי מבחינה סטטוטורית והדבר מקשה על ביצוע‬
‫תוכניות‪.‬‬
‫תחבורה הציבורית )מקור‪ :‬נתן גוטמן‪ ,‬ד"ר מאיה חושן(‬
‫במשך שנים רבות בשכונות הערביות במזרח ירושלים לא הייתה מערכת תחבורה ציבורית‬
‫מוסדרת‪ .‬במצב העניינים שהיה‪ ,‬שגשגה מערכת ענפה ובעייתית של הסעות פיראטיות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬אחרי תהליך ארגון‪-‬מחדש מתוכנן‪ ,‬יצא לדרך פרויקט התחבורה הציבורית של מזרח‬
‫ירושלים‪ .‬את הפרויקט הובילו משרד התחבורה‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬ותכנית אב לתחבורה ירושלים‪.‬‬
‫‪ 15‬החברות המפעילות קווי תחבורה ציבורית‪ ,‬התאגדו במסגרת עמותת "מסיעי מזרח העיר"‬
‫אשר קיבלה תמיכה כספית ממשרד התחבורה‪ ,‬שבעזרתה נרכשו עשרות אוטובוסים חדשים‪.‬‬
‫במסגרת התכנית שופצו ושודרגו תחנות מרכזיות‪ ,‬ניתנו זיכיונות להפעלת קווי תחבורה ציבורית‪,‬‬
‫הוכשרו מסלולים חדשים לתחבורה ציבורית‪ ,‬והוצבו תחנות לנוחות הנוסעים‪ .‬השיפור כלל גם‬
‫הפעלת מערכת אכיפה על המפעילים‪ .‬במסגרת האחדת השירות נקבעו לוחות זמנים‪ ,‬הופעלה‬
‫מערכת כרטוס אחידה בעלת תעריפי נסיעה ברורים וקבועים‪ ,‬הוארכו שעות השירות והופעלה‬
‫מערכת פיקוח על הקווים‪.‬‬
‫בעקבות הארגון מחדש‪ ,‬גדל באופן משמעותי במספר משתמשי מערכת התחבורה הציבורית‬
‫במזרח העיר‪ .‬לוח ‪ 1‬מטה מציג נתונים אודות התחבורה הציבורית במזרח העיר‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לוח ‪ 5.9‬א'‪ :‬נתוני תחבורה ציבורית במזרח ירושלים‪ ,‬לפני ואחרי הארגון מחדש של הקווים‬
‫הנושא‬
‫מספר הנסיעות היומיות‬
‫מספר הנוסעים ביממה‬
‫מספר האוטובוסים‬
‫מספר תחנות האוטובוס‬
‫נסיעות בטרנזיטים פיראטיים‬
‫‪1998‬‬
‫‪725‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪72‬‬
‫‪-‬‬‫‪78,000‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪4.461‬‬
‫‪85,000‬‬
‫‪269‬‬
‫‪) 330‬כ‪ 80-‬מקורות(‬
‫‪16,000‬‬
‫שוני גדול קיים בין מרחבי התכנון השונים עליו משתרע אגן הקדרון‪ .‬מרחב התכנון המרכזי‬
‫והמזרחי הינם ברובם המוחלט שטחי מדבר פתוח ומצריכים התייחסות שונה מאשר המרחב‬
‫המערבי המפותח‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במרחבי תכנון אלו יש שטחים רחבי היקף אשר הינם שטח אש של‬
‫צה"ל והגישה אליהם כיום הינה מוגבלת‪.‬‬
‫בתכנון תנועה במרחב פתוח יש צורך במתן דגשים מיוחדים המתאימים לשטח בעל רגישות נופית‬
‫וסביבתית‪ .‬מחד‪ ,‬יש צורך בהנגשת האזור לתושבים ולמבקרים ולתת מענה הולם ללחצי הפיתוח‬
‫הקיימים‪ .‬מאידך‪ ,‬על התכנון להיעשות באופן המיטב עם הסביבה הנופית הרגישה ותוך כדי‬
‫עידוד תנועה לא מוטורית ושימוש בתחבורה ציבורית‪ .‬על כן‪ ,‬בתכנון התנועה של אגן נחל קדרון‬
‫יש צורך במתן הדגשים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬עדיפות להגעה מהמרחב העירוני ברגל ובאופניים‪ ,‬וכן בתחבורה ציבורית‪ .‬‬
‫‪ ‬חשיבות קשירת הפארק עם מארג השטחים הפתוחים באזור כולו‪ ,‬כפי שמופיע בתוכנית‬
‫העמקים הירוקים של ירושלים‪ :‬צירי הליכה וצירים ירוקים המקשרים בין הפארק לשטחים‬
‫ציבוריים פתוחים אחרים במרחב‪ .‬‬
‫‪ ‬יש להימנע מהעברת כבישים באזורים בעלי רגישות נופית גבוהה בשטח אגן הניקוז‪ .‬‬
‫‪ ‬אימוץ מדיניות של תכנון כבישים המפחיתה תנועה עוברת‪ .‬‬
‫‪ ‬יש ליצור לאורך כבישים בשטח האגן אפשרויות מעבר ונגישות מרביים בין השטח הבנוי‬
‫והפארק על ידי מעברים מסוגים שונים‪ ,‬ובכלל זה מעברים המעודדים תנועה לא מוטורית‪ .‬‬
‫‪ ‬על מערכת הדרכים באזור הבנוי של אגן נחל קדרון לתת בסיס פונקציונאלי להולכי רגל‬
‫ורוכבי אופניים‪ .‬‬
‫‪ ‬על מערכת הדרכים באזור לשמור על תצפית נאותה לאזור העיר העתיקה ככל שהדבר‬
‫מתאפשר‪ .‬‬
‫‪ ‬בחינה של פיתוח שבילי אופניים בשטח שסמוך לים המלח‪ .‬‬
‫‪ ‬תכנון תנועה הרגיש לטופוגרפיה הקיימת באזור‪ .‬‬
‫‪ ‬קישור לחניונים בעיר העתיקה ולטובת המבקרים בשטח אגן הנחל‪ .‬‬
‫‪ ‬התייחסות לדרכים לרכבי שטח בתחום אגן הניקוז‪ .‬‬
‫‪ ‬הנגשת האזור לשכונות חדשות המתוכננות במרחבי התכנון‪ .‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪43‬‬
‫תכנית עבודה‬
‫על מנת למצוא את האיזון בין פיתוח לשימור של שטח אגן הקדרון‪ ,‬יש צורך ללמוד את מאפייני‬
‫השטח‪ .‬מובן כי תוכנית העבודה במרחב התכנון העליון יהיה שונה מזה במרכזי והתחתון‪.‬‬
‫במרחב התכנון העליון של האגן יש מספר פרויקטים תחבורתיים בתכנון או בביצוע‪ .‬על תוכנית‬
‫האב של אגן נחל הקדרון ליצור ממשק עם פרויקטים אלו‪ ,‬ואף לנצל לטובתה את צירי הפיתוח‬
‫אשר יכולים להוות מנוף לשיפור רמת החיים של תושבי האזור‪ .‬חלק מפרויקטים אלו נמצאים‬
‫בשלבי תכנון מתקדמים כיום‪ ,‬כגון תוואי הקו הראשון של הרכבת הקלה‪ ,‬אשר חלקו נמצא בשטח‬
‫האגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשטח האגן ישנם פרויקטים מתוכננים אשר טרם הגיעו לשלב ביצוע‪ .‬שלושה‬
‫פרויקטים מרכזיים מתוכננים הם‪:‬‬
‫‪ ‬כביש הטבעת המזרחי – סלילה של ציר צפון דרום חדש שהינו חלק מכבישי הטבעת מסביב‬
‫לירושלים‪ .‬בשתי נקודות חציה הכביש יעבור מעל הנחל באמצעות גשר‪ .‬‬
‫‪ ‬הכביש האמריקאי – ציר צפון דרום קיים במזרח העיר‪ ,‬בעל חשיבות רבה בהעברת תנועה‪.‬‬
‫חלקים מהכביש הסלול כיום אינו מתוחזק באופן ראוי‪ .‬יש מחסור במדרכות לאורך מרבית‬
‫הציר‪ ,‬ובפועל נבנו בתי מגורים על ציר הדרך של הכביש‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוא משמש כאחד‬
‫הצירים המשמעותיים ביותר הקיימים כיום להעברת תנועה באגן הניקוז העליון אשר במזרח‬
‫העיר‪ .‬הכביש מתוכנן לסלילה מחודשת והרחבה‪ .‬‬
‫‪ ‬תכנון שכונת ערב א' סאווחרה – הסדרה של מערכת הכבישים וסלילה בשכונת ערב א‪-‬‬
‫סוואחרה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בתכנון האגן כאמור יהיה צורך לבצע תיאום תכנוני עם הגורמים המקדמים פרויקטים אלו וכן‬
‫לבחון כיצד אופי הממשקים של הקדרון עם פרויקטים אלו יכולים לשרת את מטרת תוכנית האב‪.‬‬
‫שלב חשוב של העבודה הינו זיהוי של נקודות אינטנסיביות לפיתוח אשר יעלו מעבודת צוות‬
‫התכנון ובחינת אופי הגישה התחבורתית הרצויה לנקודות אלו‪.‬‬
‫פרוגרמת תחבורה על פי אופי המרחב‬
‫בשל השונות הגדולה בחלקיו השונים – ניתן להגדיר חלקים מאגן הניקוז של הקדרון כעירוניים‪,‬‬
‫כפריים‪ ,‬מדבריים‪ ,‬תיירותיים וכיוצא בזה‪ .‬עבור חלקים שונים אלו ניתן ורצוי לתכנן פרוגרמה‬
‫תחבורתית שונה המתאימה לאופי של כל אזור וכן לחזון צוות התכנון עבור כל אחד מחלקי האגן‪.‬‬
‫עבור המרחב העירוני בשטח אגן הניקוז הנמצא בשטח המוניציפאלי של עיריית ירושלים‪ ,‬יש צורך‬
‫בפרוגרמה המאפשרת נגישות טובה לתושבי השכונות‪ .‬רצוי לאפשר מעברים מסוגים שונים‬
‫המאפשרים לא רק תנועת כלי רכב ותחבורה ציבורית אלא גם תנועה לא מוטורית‪ .‬יש לבחון‬
‫מקרוב את הנושא של צירים לשבילי אופניים באזור אגן הקדרון כאפשרות תיירותית וכערך‬
‫מוסף לאזור כולו‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לאחר זיהוי הנקודות האינטנסיביות שיש לעודד ולפתח יש צורך בהנגשתם‪ .‬מימד‬
‫חשוב של אזור זה‪ ,‬הנמצא במרחב תיירותי ובסמיכות רבה לעיר העתיקה‪ ,‬היא יצירת שפה‬
‫להתמצאות בשטח שתעודד הגעת מבקרים ותיירים ותיצור פעילות חיובית בשטח זה של‬
‫ירושלים‪ .‬נחל הקדרון יכול לתפקד במרחב זה כפארק רובעי עבור תושבי האזור וכמוקד לתיירות‬
‫פנים וחוץ‪ .‬כביש הטבעת המזרחי הינה התוכנית התחבורתית הגדולה ביותר בשטח זה‪ ,‬ועל‬
‫‪44‬‬
‫הרעיונות והתוכניות של צוותנו באזור זה להתחשב בתוואי שלו ובחיבורו לשכונות האזור‪ .‬מלבד‬
‫פרויקט תחבורתי זה‪ ,‬הכביש האמריקאי נמצא בשלבי תכנון מתקדמים ויש לקוות כי ביצועו יביא‬
‫לשיפור ניכר ברמת החיים והבטיחות של תושבי האזור‪ ,‬ובתקווה יסייע בהנגשת האזור לתיירים‪.‬‬
‫שטח אגן הניקוז לכיוון מזרח משתנה לאזור כפרי המאופיין על ידי איכלוס מועט יחסית וריבוי‬
‫בשטחים פתוחים‪ .‬האזור מצריך נגישות תוך שימת דגש לערכי טבע שלא רצוי להפר אותם על ידי‬
‫תשתיות‪.‬‬
‫המשך האגן מזרחה במהרה הופך לשטח של ספר המדבר ולאחר מכן לשטח מדברי‪ .‬שטח זה הינו‬
‫בשליטת הרשות הפלסטינאית אשר לא ברור באיזה היקף ואופן ייקחו חלק בתוכנית האב‪.‬‬
‫נחל הקדרון מתנקז לים המלח‪ .‬בחלק זה המזרחי והתחתון ביותר של האגן‪ ,‬רצוי לשים את‬
‫הדגש על זיהוי מיזמי תיירות אשר יכולים למשוך תיירות חיובית לאגן הקדרון‪ .‬בסמוך לים‬
‫המלח ניתן ורצוי למצוא את היתרון היחסי של נחל הקדרון‪ .‬יש להמליץ על צירים מסוגים שונים‬
‫על מנת לתמוך בנקודות האינטנסיביות אשר יקודמו באזור‪.‬‬
‫סוגיות תכנון נושאיות‬
‫גישה לנקודות אינטנסיביות‬
‫תכנון אפשרויות גישה לנקודות האינטנסיביות לפיתוח אשר יעלו מעבודת צוות התכנון‪ .‬נקודה‬
‫חשובה עלתה במפגש התכנון השני והיא כי לאורך צירים חדשים שיקומו יש לטפל באופן מיידי‬
‫על ידי אכלוסם במיזמים או בשימושים חיוביים ומוסדרים על מנת שהאזור לא ידרדר להזנחה או‬
‫לתופעות שליליות הנצפות כעת באזור כגון בניה לא חוקית‪.‬‬
‫נקודות חציה של הנחל על ידי כבישים‬
‫יש צורך לבחון את מוקדי החצייה של הנחל על ידי כבישים‪ .‬עיקר העבודה הינה בתחום שיפוט‬
‫ירושלים אשר באזור זה של אגן הניקוז יש מספר פרויקטים תחבורתיים מתוכניים‪ .‬פרויקטים‬
‫אלו בחלקם חוצים את הנחל‪ .‬יהיה צורך בהמלצות לסוגי חציות אשר יאפשרו המשכיות של‬
‫הקדרון ושל הפארק ויתאימו ככל האפשר לחזון תוכנית האב‪.‬‬
‫ציר צליינות‬
‫בשל אופיו המיוחד של אגן הקדרון‪ ,‬המתחיל במערב בעיר ירושלים‪ ,‬נכנס למדבר ומתנקז לים‬
‫המלח‪ ,‬ניתן ליצור בסיס לתיירות מדברית וצליינית‪ .‬לאורך הציר ישנם אתרים המיוחדים‬
‫לנצרות‪ ,‬לאסלאם וליהדות‪ .‬קיימים שבילים המתאימים למעבר שטחי רכב‪ .‬יש לבחון חיבוריות‬
‫בדרך צליינית מירושלים ועד לאתר קומראן ולאתר הטבילה על הירדן אשר מושך צליינים רבים‬
‫אליו ואשר הגישה אליו כיום הינה מוגבלת על ידי הצבא‪.‬‬
‫ניצול כבישי גישה לתשתיות כצירים לתיירות ‪ ‬‬
‫הציר של דרך יריחו הישנה העובר ליד מרכז טיהור שפכים )מט"ש( נבי מוסא המתוכנן מעלה את‬
‫הרעיון להסדיר את הדרך לא רק ככביש גישה לתשתיות אלא ככביש היכול לשמש תיירים‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬במידה ויוקם מט"ש באגן הקדרון‪ ,‬עלתה האפשרות לנצל את כביש הגישה לצורך תשתיות‬
‫לתשתית של דרך לצורכי תיירות‪ .‬יש לציין כי בשל אופי האזור בעל רגישות נופית‪ ,‬יש צורך‬
‫להסדיר צירי מעבר מסודרים ומוגבלים לכלי רכב בצירים מסויימים על מנת לשמור על ערכי‬
‫הטבע באזור‪ .‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪45‬‬
‫ב‪ .10‬מדיניות ומשפט ‪ -‬מעמד משפטי ומינהלי ‪-‬ממצאים ראשוניים‬
‫עו"ד דני לבני‬
‫מבוא‬
‫מלבד שטח קטן במערב ירושלים‪ ,‬כל שטח נחל הקדרון נמצא מעבר לקו שביתת הנשק שנחתם בין‬
‫ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬סוריה ולבנון מ‪") 1949-‬קו הירוק"(‪ .‬הדין הבינלאומי לא מכיר בריבונות‬
‫ישראלית מעבר לקו הירוק‪ .‬הוא גם לא הכיר בריבונות הירדנית בגדה המערבית לפני כן‪ .‬על‬
‫ישראל מוטלת החובה לנהל את השטחים מעבר לקו הירוק שבשליטתה על פי הדין הבינלאומי‬
‫לשטחים כבושים‪ ,‬שנקבע בעיקר על ידי אמנות האג ואמנות ג'נבה‪ ,‬והדין המנהגי‪ .‬הדין‬
‫הבינלאומי מחייב את הכוח השולט לשמור על הדינים הקיימים בשטח‪ ,‬ולנהל את המקום‬
‫לרווחת התושבים‪.‬‬
‫שני דברים שינו את אופי המשפט באזור נחל הקדרון‪ .‬הראשון היה הרחבת גבולות העיר והכרזת‬
‫כל העיר המורחבת כשטח בריבונות ישראלית על ידי הכרזת ירושלים )הרחבת תחום העירייה( מ‪-‬‬
‫‪ ,1967‬וחוק יסוד‪ -‬ירושלים בירת ישראל מ‪ .1980 -‬השני הוא הסכמי אוסלו‪ ,‬שחילקו את‬
‫האחריות לניהול הגדה המערבית באופן זמני‪ ,‬עד לכריתת הסכם סופי בין ישראל והרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬ההסכמים חילקו את השטח ל‪ 3-‬אזורים‪ :‬שטח ‪ A‬בשליטתה ביטחונית ואזרחית של‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬שטח ‪ B‬בשליטה ביטחונית ישראלית ואזרחית פלסטינית‪ ,‬ושטח ‪ C‬בשליטה‬
‫ישראלית‪ .‬ישראל שמרה על אחריות ביטחונית כוללת ככלל‪ ,‬ובגבולות כפרט‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫מאז צרוף מזרח ירושלים למדינה ולעיריית ירושלים על ידי הכנסת‪ ,‬כל דיני המדינה חלים על כל‬
‫שטח ירושלים‪ ,‬כולל דיני התכנון‪ ,‬דיני המים‪ ,‬דיני הסביבה‪ ,‬וכו'‪ .‬ברמה הארצית כל משרדי‬
‫הממשלה פועלים כאן ומשפיעים על הקדרון‪ .‬רוב תושבי מזרח ירושלים‪ ,‬על פי בחירתם‪ ,‬אינם‬
‫אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫ברמה המקומית‪ ,‬לעיריית ירושלים הסמכות לפעול בכל עניין הנוגע לרווחת הציבור בתחום העיר‪.‬‬
‫במסגרת סמכויותיה אלו אחראית העירייה על כמה תחומים הבולטים בחשיבותם בקדרון‪,‬‬
‫למשל‪ :‬תשתית הכבישים המקומיים‪ ,‬הספקת מים וטיפול בביוב ובניקוז ‪ ,‬מניעת מטרדים‬
‫וסילוקם‪ ,‬שמירת בריאות הציבור‪ ,‬רישוי עסקים ומפעלים ופיקוח עליהם‪ ,‬תכנון ופיתוח ברמה‬
‫המקומית וניהול שירותים ועבודות ציבור‪.‬‬
‫בחלק של הקדרון בתחום ירושלים ישנם מספר רב של בעלי עניין ובמספר רמות‪ .‬ברמה הארצית‬
‫נכללים משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים אחרים כגון קרן קיימת ומנהל מקרקעי ישראל‪ .‬ברמה‬
‫האזורית נכללים רשות ניקוז ים המלח ומשרדי התכנון והבניה‪ .‬גופים נוספים ניכללים ברמה‬
‫המקומית‪ .‬ישנם גם ארגונים אזרחיים ומוסדות ללא מטרת רווח‪ .‬למרות מספר רב של בעלי‬
‫עניין‪ ,‬האזור סובל מרמה נמוכה של שירותים מוניציפאליים‪ .‬בולטת במיוחד התופעה של בניה‬
‫ללא היתר וחוסר תכנון‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫ביוב‬
‫כבר עשרות שנים זורמים בנחל הקדרון כ‪ 10-‬מיליון מטרים מעוקבים בשנה של ביוב גולמי‬
‫מירושלים‪ ,‬מבית לחם ומבית סחור‪ .‬הזרמת הביוב של ירושלים בקדרון ללא טיפול מהווה הפרה‬
‫של הדין הבינלאומי וגם של הדין הישראלי‪ .‬חוק המים אוסר על זיהום מים‪ ,‬ומחייב טיפול‬
‫בשפכים על פי תכנית מאושרת על ידי מנהל רשות המים שמפרטת את דרך סילוקם של השפכים‪,‬‬
‫מהותם וכמותם‪ ,‬הרכבם הכימי‪ ,‬הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות‪.‬‬
‫לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית‪ ,‬אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על‬
‫דרך זמנית לסילוק השפכים‪ ,‬עד לאישורה של התכנית‪ .‬השר להגנת הסביבה או מנהל הרשות‬
‫הממשלתית‪ ,‬הכל לפי הענין‪ ,‬רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים‪ ,‬באישורים‪ ,‬ברשיונות‬
‫ובהיתרים הניתנים‪.‬‬
‫תקנות בריאות העם מחייבים את עיריית ירושלים לטפל בשפכים שלה במיתקן טיהור ברמה של‬
‫‪ 20‬מיליגרם לליטר של צריכת חמצן ביוכימית ו‪ 30-‬מיליגרם לליטר ריכוז מוצקים מרחפים‪.‬‬
‫עיריית ירושלים גובה אגרת ביוב מתושביה‪ ,‬למרותו שהביוב בחלק הדרום‪-‬מזרח של העיר לא‬
‫עובר טיפול‪.‬‬
‫יש מספר גורמים שאחראים על נושא הביוב‪ .‬עיריית ירושלים אחראית על טיפול בשפכים‪ ,‬כולל‬
‫מערכת צינורות הביוב והטיפול בשפכים‪ .‬למשרד הבריאות אחריות לקבוע את איכות השפכים‪.‬‬
‫למשרד להגנת הסביבה אחריות להגן על המים שזורמים בנחלים‪ .‬רשות המים אחראית על כלל‬
‫המים במדינה‪ .‬כל תוכנית לבניית מכון לטיפול בשפכים חייב לקבל את האישור של משרדי‬
‫התכנון‪ ,‬משרד התשתיות ורשות המים‪ .‬בירושלים דנים בתוכניות לטיפול בשפכים בוועדת‬
‫המשנה לביוב של ועדת התכנון לאזור ירושלים‪ .‬למשרדים אלו אין סמכות משפטית לפעול‬
‫בקדרון מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫ישנם מספר רב של תוכניות לטיפול בשפכים של הקדרון‪ ,‬תכניות ישראליות ותכניות משותפות‬
‫עם הפלסטינים‪ .‬שנים רבות מתנהלות שיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית לגבי הקמת מכון‬
‫לטיפול בשפכים בקדרון‪ .‬תכניות מגירה יש בשפע‪ ,‬אולם הן אינן נושאות תוצאות‪ .‬ב‪ 1991-‬ראשי‬
‫העיר של ירושלים‪ ,‬בית לחם ובית ג'אלה חתמו על הסכם לטפל בביוב של בית ג'אלה והחלק‬
‫המערבי של בית לחם בישראל במכון לטיפול שפכים בנחל שורק‪ .‬הסכם זה עדיין תקף והרשות‬
‫הפלסטינית משלמת עבור הטיפול‪ .‬כ‪ 4-‬שנים לאחר מכן‪ ,‬ראש העיר של ירושלים ובית לחם ניהלו‬
‫שיחות על בניית מתקן לטיפול בשפכים משותף בחלק העליון של הקדרון )המרפק(‪ .‬ממשלת‬
‫גרמניה הסכימה לממן את הפרויקט אך הרשות הפלסטינית לא חתמה‪ ,‬והמתקן לא נבנה‪ .‬גם ב‪-‬‬
‫‪ 2005‬הרעיון להקמת מכון לטיפול בשפכים משותף בקדרון נדון בישיבה של הוועדה המשותפת‬
‫למים )‪ ,(JWC‬ותוכנית ראשונית הוכנה אך ללא תוצאות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חברת המים של ירושלים‪ ,‬הגיחון‪ ,‬וחברת הבת שלה לביוב‪ ,‬מבט"י‪ ,‬הכינה‬
‫מספר תוכניות לטיפול בשפכים של ירושלים‪ .‬מלבד בניית מתקן בתוך גבולות העיר או שאיבת‬
‫השפכים מערבה‪ ,‬כל תוכנית אחרת מחייבת שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪47‬‬
‫שטח הקדרון מחוץ לירושלים‬
‫ה ִמנהל האזרחי‬
‫מאז מלחמת ששת הימים‪ ,‬כל איזור הגדה המערבית‪ ,‬למעט מזרח ירושלים‪ ,‬מוחזק בידי מדינת‬
‫ישראל מכוח הסכם הפסקת האש והסכמים עם הרשות הפלסטינית‪ ,‬ונשלט ע"י מדינת ישראל‬
‫באמצעות ממשל צבאי‪.‬‬
‫המשפט הבינלאומי‪ ,‬אשר חל על השטחים הכבושים כתוצאה מהמלחמה‪ ,‬ממשיך להיות בתוקף‬
‫כל עוד מעמדו החוקי של השטח לא משתנה‪ .‬הסכם אוסלו ‪ II‬יצר שלושה אזורים שונים‪ ,‬ולכל‬
‫אחד מהם מעמד משפטי שונה‪ .‬שטח "‪ "A‬שבשליטה פלשתינית מלאה‪ ,‬שטח "‪ "B‬בשליטה‬
‫ביטחונית ישראלית ושליטה אזרחית פלסטינית ושטח "‪ "C‬תחת שליטה ישראלית מלאה‪ .‬שטח‬
‫‪A‬ו‪ B-‬כולל את מרכזי האוכלוסייה בגדה המערבית‪ ,‬ושטח ‪ C‬מהווה כ‪ 70%-‬מכלל שטח הגדה‬
‫המערבית‪ .‬ישראל ממשיכה לשלוט על גבולות חוץ וביטחון על כל הגדה המערבית‪.‬‬
‫נחל קדרון‪ ,‬ואדי נאר‪ ,‬נמצא ברובו בתוך שטח ‪ .C‬בית לחם ובית סחור‪ ,‬שנמצאות באגן‬
‫הדרגות‪/‬דארג'ה ולא הקדרון‪ ,‬שואבות חלק מהשפכים שלהן לאגן הקדרון‪ .‬הערים האלו נמצאות‬
‫בשטח ‪.A‬‬
‫כדי להבטיח את סדר וחיים נורמאלים בשטחים‪ ,‬וכמו כן להבטיח גידול והתפתחות‪ ,‬החוק‬
‫הבינלאומי משאיר את הדין הקיים במקומו‪ .‬ניתן לשנות אותו‪ ,‬אך ללא שינוי מהותי בעל אופי‬
‫קבוע‪ .‬סמכותו של הממשל הצבאי להבטיח את הסדר והחיים הציבוריים לטובת התושבים‪,‬‬
‫כולל צורכי הביטחון של ישראל והממשל הצבאי עצמו והן את צרכיה של האוכלוסייה האזרחית‪.‬‬
‫ה ִמנהל האזרחי נוצר על ידי צו צבאי של מפקד האזור בשנת ‪ ,1981‬לצורך ניהול העניינים‬
‫האזרחיים‪ .‬ראש ה ִמנהל האזרחי ממנה קציני מטה )קמ"טים( וראשי מדורים‪ ,‬דומה לחלוקת‬
‫האחריות בין שרי הממשלה בישראל‪ .‬רוב המשרדים השונים של המינהל האזרחי עובדים לפי‬
‫המדיניות המקצועית של עמיתיהם במשרדי הממשלה ישראלים‪ .‬היקף הקשר והעצמאות משתנה‬
‫ממשרד למשרד‪ .‬כולם פועלים על פי החוק הירדני‪ ,‬כפי שתוקן על ידי צווי המושל הצבא‪.‬‬
‫למספר קמ"טים ‪/‬ראשי מדורים במינהל האזרחי יש השפעה על חלק מהקדרון ‪ /‬ואדי נאר‬
‫הנמצא בשטח ‪ , C‬בעיקר בתחומים הקשורים לאיכות הסביבה‪ ,‬מים וביוב‪ ,‬תכנון והגנת הטבע‪.‬‬
‫מאז שהסכם אוסלו ‪ II‬נתן שליטה אזרחית על רוב האוכלוסייה הפלסטינית לרשות הפלסטינית‪,‬‬
‫סמכויות ה ִמנהל האזרחי פחתו‪ .‬ההערכה היתה שהממשל האזרחי יפעל בעיקר כמתאם עם‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬והמשרדים השונים צומצמו בהתאם‪.‬‬
‫אך זו לא הסיבה היחידה לכך שכוחו של המנהל האזרחי מוגבל‪ .‬הממשל הצבאי הוקם כאמצעי‬
‫זמני עם מנדט לקבל החלטות לטווח הקצר וללא שינויים משמעותיים לטווח הארוך‪ .‬ה ִמינהל‬
‫האזרחי‪ ,‬כזרוע של הממשל הצבאי‪ ,‬פועל גם כממשל וגם כמחוקק‪ .‬זאת אומרת שאין בחירות או‬
‫בית מחוקקים שמייצג את הציבור‪ .‬מפקד האזור וראש המינהל האזרחי‪ ,‬ככל חיילים ישראלים‪,‬‬
‫כפופים להוראות החוק הישראלי ולהחלטותיה של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ראש המינהל האזרחי מעדכן את החוקים כפי שהוא רואה לנכון‪ ,‬אך לא יכול לעמוד בקצב‬
‫השינויים הנדרשים‪ ,‬במיוחד באזורים שיש לו ולצוותו מומחיות מוגבלת‪ .‬כאשר מתווסף לכל זה‬
‫מחסור של מימון וכוח אדם‪ ,‬בשילוב של לחצים בטווח הקצר ודרישה מועטה לקבלת החלטות‬
‫ברות קיימא‪ ,‬התוצאות הן ההזנחה של שיקולים רבים‪ ,‬בעיקר סביבתיים‪.‬‬
‫מקור הבעיות והטיפול בהן אינם מוגבלים תמיד לשטח הנתון בשליטת הצבא‪ :‬כך למשל מקורות‬
‫השפכים שזורמים בקדרון נמצאים הן בישראל הן בשטח הפלסטיני‪ .‬גם מקורות המים אינם‬
‫מכירים בגבולות פוליטיים‪ .‬בשטחי יהודה ושומרון בכלל אין טיפול בנחלים או שיקום נחלים‪ ,‬אין‬
‫פיקוח על המים במעיינות וכמעט שאין טיהור שפכים‪ .‬באזור יהודה ושומרון כולו‪ ,‬רק חלק קטן‬
‫מהאוכלוסייה מחובר למערכת ביוב כלשהי‪ ,‬ואף מכוני הטיפול בשפכים הקיימים אינם מספיקים‬
‫לעמוד בכמויות מי הביוב המגיעות אליהם‪ .‬ישנו גם לחץ פוליטי‪ ,‬בעוד שהפלסטינים וישראלים‬
‫מחפשים את השליטה על מקורות המים מבחינות פוליטיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬וביטחוניות‪ .‬לא קיימת‬
‫רשות האחראית על ניקוז למניעת שיטפונות‪ ,‬למרות פניות מרשות ניקוז ים המלח לקבלת סמכות‬
‫לפעול באזור‪.‬‬
‫הדין הבינלאומי ואחריות לנזק סביבתי‬
‫הדין הבינלאומי קובע כללים בדבר התנהגות בין מדינות שונות ובין אזרחי מדינות שונות‪ .‬מדינות‬
‫בעולם נאלצו לקבוע נהלי התנהגות ביניהן‪ ,‬בכדי ליישב סכסוכים ולפעול בעניינים שטיפולם‬
‫מחייב שיתוף פעולה בינלאומי‪ .‬הדין הבינלאומי מחייב כל מדינה להתנער מזיהום השטח של‬
‫השכן‪ .‬כלומר‪ ,‬שום מדינה אינה מחזיקה בידיה את הזכות להשתמש בשטחה או להרשות את‬
‫השימוש בשטחה בדרך שתגרום נזק למדינה אחרת‪.‬‬
‫ברי כי שום מדינה אינה פועלת בחלל ריק‪ ,‬והתפתחויות המדע מדגישות זאת‪ .‬פגיעה במים‪,‬‬
‫באוויר או בקרקע במדינה אחת עלולה להשפיע על מדינה אחרת‪ ,‬אפילו ממרחק אלפי‬
‫קילומטרים‪ .‬המדע גם מלמד שמשאבי הטבע קיימים בכמויות מוגבלות‪ .‬לכן מספר רב של מדינות‬
‫העולם חתמו על אמנות להגן על ערכי טבע‪ .‬כמו כן פותחו עקרונות בדין הבינלאומי‪ ,‬בעיקר‬
‫"פיתוח בר קיימא"‪ ,‬כדי לאפשר חיים משותפים בכפר הגלובלי‪ .‬המדינות וממשלותיהן מחזיקות‬
‫באחריות כלפי כל העולם לשמור על ערכי טבע‪ ,‬אם מדובר ביערות הגשם בדרום אמריקה‪ ,‬בקרח‬
‫בקוטב הצפוני והדרומי או בלווייתנים בים הפתוח‪ 1.‬גם בידי ישראל מופקדת החובה לשמור על‬
‫ערכי טבע וערכי היסטוריה לא רק בעבור אזרחי ישראל‪ ,‬אלא בעבור כלל אזרחי העולם‪.‬‬
‫מועצה אזורית מגילות‬
‫כשליש מאגן קדרון נמצא בגבולותיה של המועצה האזורית מגילות‪ .‬המועצה נוצרה יחד עם עוד‬
‫חמש מועצות אזוריות ביהודה ושומרון על ידי צו של הממשל הצבאי ב‪ .1979-‬הוא משמש‬
‫כשלטון המקומי עבור ששת הישובים היהודיים בשטח ‪ C‬לאורך ים המלח בין עין גדי ליריחו‪ .‬סך‬
‫כל האוכלוסייה מונה כ ‪ 1000-‬תושבים‪ .‬הרכבה של המועצה האזורית מגילות דומה למועצות‬
‫אזוריות ישראלית‪ .‬המועצה פועלת כמועצה אזורית לתכנון ולבנייה ומחליטה בענייני תכנון‬
‫‪ 1‬ביוני ‪ 2006‬ישראל הצביעה נגד ציד לווייתנים‪ ,‬בתור חברים בארגון הבינלאומי לציד לווייתנים ) ‪International‬‬
‫‪.(Whaling Commission – IWC‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪49‬‬
‫אזוריים‪ .‬התושבים בישובי המועצה האזורית נחשבים לאזרחים ישראלים לכל דבר‪ ,‬אפילו‬
‫ששטח המועצה נמצאת מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬
‫שטח אש‬
‫כמחצית אגן קדרון ‪ /‬ואדי נאר נמצא בשטח שמוגדר כשטח אש צבאי‪ .‬הצבא שולט על הגישה‬
‫לאזור והשימושים בו‪ .‬אמנם דבר זה מגביל את ההתפתחות באופן משמעותי‪ ,‬אך זה גם משתקף‬
‫בטיפול ובהשגחה הסביבתית המועטת הניתנים בשטח‪. .‬לתימרונים של הטנקים ולפעילויות‬
‫צבאיות אחרות יש השפעה משמעותית על הסביבה והנוף‪ .‬באזור שופכים פסולת בנין רבה‪ ,‬וצה"ל‬
‫לא מטפל בבעיה‪.‬‬
‫חלק משטח האש חופף את שטח שמורת הטבע מצוק העתקים ושמורות טבע אחרות באזור‪.‬‬
‫הבעיה הזאת נפוצה בהרבה מקומות‪ ,‬ולכן צה"ל ורשות הטבע והגנים חתמו על הסכם לניהול‬
‫סביבתי של שטחי אש שנקרא "הסכם מצנע"‪ .‬על פי ההסכם‪ ,‬תרגילים בשטחים חופפים מחייב‬
‫הודעה מראש לרשות הטבע והגנים‪ .‬המידע כולל סוג ומשך התרגיל‪ ,‬האזור‪ ,‬והחלפת מספרי‬
‫טלפון‪ .‬הרשות יכולה להתנגד לתוכנית ולהציע תוכניות חלופיות‪ .‬אם אין הסכמה‪ ,‬המתאם‬
‫הצבאי ינסה לגשר בין הצדדים‪ .‬ההסכם אוסר על חיילים להזיק למינים מוגנים בכל מקום‬
‫שמתאמנים‪ ,‬אלה אם זה הכרחי למילוי תפקידם‪ .‬אבל בסוף של דבר לצה"ל יש את המילה‬
‫האחרונה‪ ,‬ובשטחי אש שלא מוכרזים כשמורות טבע‪ ,‬התהליך לא מחייב‪.‬‬
‫מתקנים לטיפול בשפכים שהוקמו בקידרון‬
‫בשנת ‪ 1985‬אגודת "מי תמר" )ארגון של ארבע ישובים במועצה‪ -‬מצפה שלם‪ ,‬קליה‪ ,‬אלמוג ובית‬
‫הערבה( הקימה מתקן שיקוע לטיפול חלקית למי ביוב בשפך הקדרון‪ .‬הקמת המתקן עלתה ‪1.5‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬והמתקן הוקם על מנת לנצל את מי הקדרון להשקיית מטעי התמרים של ‪4‬‬
‫הישובים‪ .‬ב ‪ 1997-‬המתקן הפסיק לפעול עקב עלויות גבוהות של תחזוקה‪ .‬המתקנים והצנרת‬
‫עדיין קיימים בשטח‪ ,‬ליד המפל בשפך הקדרון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬אישרה רשות המים את העברת השפכים לבקעת הירדן‪ .‬הוקם סכר באמצע מדבר‬
‫יהודה‪ ,‬בבקעת הורקניה‪ .‬משם עוברים מי הביוב בצינור למאגרים בבקעת הירדן לשימוש‬
‫החקלאים‪ ,‬ללא טיפול‪ .‬לקו יש נזילות וגלישות‪ ,‬ומידי פעם מזרימים את הבוצה שנוצרת ישר‬
‫לנחל‪ .‬פתרון זמני זה גבה ממון רב וגורם נזק קשה לסביבה‪.‬‬
‫שני המתקנים הוקמו להפקת רווח כלכלי מהביוב‪ ,‬בלי לקחת אחריות סביבתית למנוע זיהום מי‬
‫התהום והקרקע ‪,‬פגיעה בנוף‪ ,‬מטרדי ריח‪ ,‬וסיכונים בריאותיים‪.‬‬
‫תמ"א ‪13‬‬
‫מטרת הכנת תמ"א ‪ 13‬היא "הכנת תכנית כוללת לתכנון מחדש של אזור ים המלח המערבי‪ ,‬לאור‬
‫השינויים הגיאומורפולוגיים בתשריטים השונים באזור"‪ .‬התוכנית מעלה שאלות משפטיות לאור‬
‫המצב המשפטי של האזור הצפוני של ים המלח שמעבר לקו הירוק‪ .‬על פי היועץ המשפטי של‬
‫הצוות‪ ,‬בהכנת התוכנית לא מבדילים בין האזורים‪ ,‬מלבד התייעצות עם קמ"ט התכנון‪ .‬החלק‬
‫הצפוני של התוכנית חייב לעבור אישור של מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי על מנת‬
‫לקבל תוקף משפטי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ב‪ .11‬משפט בינלאומי‬
‫ד"ר רובי סייבל‬
‫הרקע המשפטי‪ ,‬כללי המשפט הבינלאומי ‪ ‬‬
‫כעקרון‪ ,‬מדינה רשאית לעשות כרצונה בשטחה‪ ,‬כפוף רק למגבלות שהמדינה לקחה על עצמה‬
‫ביחסיה הבינלאומיים וכפוף לכללים שהמשפט הבינלאומי מחיל‪.‬‬
‫פיתוח תיירות‬
‫אין כללים במשפט הבינלאומי המתייחסים לחובה לשתף פעולה בנושא פיתוח התיירות ועל כן‬
‫נושא זה נתון כולו לרצון הצדדים‪.‬‬
‫טיפול בביוב ובמקורות מים‬
‫כל עוד אין פגיעה במדינה שלישית המשפט הבינלאומי הוא דיספוזיטיבי בנושאי מים וביוב‬
‫ומאפשר לישראל ולרש"פ להגיע לכל הסדר המקובל על הצדדים‪ .‬עם זאת הבסיס למו"מ בין‬
‫מדינות מתבסס על המשפט הבינלאומי‪ .‬גורמי מימון שלישיים‪ ,‬כגון הבנק העולמי‪ ,‬נוהגים לממן‬
‫פרויקטים רק אם הם תואמים את כללי המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫אגן היקוות בינלאומי מוגדר כמערכת של מים עיליים ומי תהום המשתרעת על פני שתי מדינות או‬
‫יותר אשר בגלל הקשר הפיזי בין מקורות המים הם מהווים מערכת מאוחדת ומימי המערכת‬
‫זורמים בדרך כלל למוצא אחד‪ 2.‬חלקים מאגן היקוות הקדרון נמצאים בשליטה אזרחית של‬
‫הרשות הפלסטינית )רש"פ(‪ .‬הרש"פ לא הכריזה על עצמה כמדינה עצמאית אך ישראל הכירה ב‪-‬‬
‫"זכויות המים הפלסטיניות בגדה המערבית"‪ 3‬וכי יש לדון בזכויות אלו במסגרת שיחות על מעמד‬
‫הקבע‪ .‬נחל הקדרון על יובליו נחשב אפוא כאגן היקוות בינלאומי )‪(International drainage basin‬‬
‫ויש לצאת מההנחה כי הרש"פ עצמה וכן גורמים בינלאומיים יראו את הרש"פ כבעלת חובות‬
‫וזכויות של מדינה באשר לאגן היקוות הקדרון לו היא שותפה‪.‬‬
‫באשר לחלק מהאגן הנמצא בשליטה צבאית ישראלית‪ ,‬בעיקר שטח המועצה האזורית מגילות‪,‬‬
‫עמדת ישראל היא כי יש ספק אם מדובר בשטח כבוש מאחר ואין מדובר בשטח של מדינה אחרת‬
‫הנמצא תחת כיבוש ישראלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישראל התחייבה להחיל על השטח את דיני הכיבוש ומדינות‬
‫העולם רואות את יו"ש כשטח כבוש‪ .‬בהתאם לדיני הכיבוש‪ ,‬ישראל אינה ריבונית אך חובתה‬
‫וזכותה לנהל את השטח‪ .‬המדינה הכובשת זכאית לנצל אוצרות טבע אך בדרך שריבון סביר היה‬
‫מנצלם ואסור לבצע ניצול יתר‪.‬‬
‫המשפט הישראלי קובע כי מזרח ירושלים היא שטח ריבוני ישראלי‪ ,‬עם זאת אין מדינה זרה‬
‫כלשהי המכירה בריבונות זו‪ .‬רוב המדינות קובעות כי מדובר בשטח כבוש שיש להחיל עליו את דיני‬
‫הכיבוש‪ .‬עמדת ארה"ב מעורפלת יותר וקובעת רק שמעמד מזרח ירושלים לא יכול להיקבע באורח‬
‫חד צדדי על ידי ישראל וצריך להיקבע במו"מ עם הפלסטינים‪.‬‬
‫‪UN Convention on the Law of the Non-Navigational Uses of International Waterways 1970, UN‬‬
‫‪Doc.A/51/869, Article 2.‬‬
‫כרך ‪Israel Palestine Interim Agreement on the West Bank and Gaza Strip, 28 September 1995, 33‬‬
‫‪, Annex Article 40 (1).‬כתבי אמנה ‪1071‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪51‬‬
‫הכללים המשפטיים הרלבנטים לענין הקדרון‬
‫המשפט הבינלאומי מחיל שני מכלולי מגבלות לגבי אגן היקוות בינלאומי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חובות לגבי מניעת נזק סביבתי למדינה זרה השותפה לאגן‪ .‬‬
‫‪4‬‬
‫בין ישראל והרש"פ יש הסכם "ביניים" המתייחס לנושאי מים שבו הצדדים מתחייבים בין‬
‫היתר לנקוט בצעדים למניעת זיהום מקורות מים‪ ,‬לעשות שימוש בר קיימא במקורות המים‪,‬‬
‫לטפל במי שופכין ולשתף פעולה בנדון‪.‬‬
‫בנוסף להתחייבויות הכלולות בהסכם הביניים‪ ,‬המשפט הבינלאומי המנהגי מטיל חובה על‬
‫מדינות השותפות באגן היקוות בינלאומי למנוע נזק למדינה שכנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלוקה "הוגנת" של מקורות מים ‪ ‬‬
‫המשפט הבינלאומי המנהגי קובע שיש לחלק מים מאגן היקוות בינלאומי על בסיס חלוקה‬
‫הוגנת )‪ (equitable‬המביאה בחשבון בין היתר שימושים קיימים‪ ,‬שימושים עתידים‪ ,‬מבנה‬
‫גיאוגרפי של האגן‪ ,‬מניעת נזק למדינה שכנה‪ ,‬גודל האוכלוסייה התלויה במקור המים‪ ,‬קיום‬
‫אלטרנטיבות וצרכים חברתיים וכלכליים של המדינות‪ 5.‬המשפט הבינלאומי המנהגי קובע‬
‫גם כי יש להודיע מראש על כל פעולה העשויה להשפיע על מדינה השותפה באגן ההיקוות אך‬
‫‪6‬‬
‫עצם השותפות באגן אינה מעניקה זכות וטו למדינה השכנה‪.‬‬
‫בחינת משפטית של שלוש אפשרויות לטיפול בביוב‬
‫‪‬‬
‫המשך הזרמת ביוב לא מטוהר מירושלים )ומערים אחרות( לתוך הקדרון‪.‬‬
‫ביוב לא מטוהר כנראה זרם בנחל הקדרון בתקופה העותמנית‪ ,‬בתקופת המנדט ובתקופת‬
‫השלטון הירדני‪ .‬כיום רוב הביוב מקורו בשטח מערב ירושלים ובשטח מזרח ירושלים‬
‫שישראל רואה כשטחה הריבוני‪ .‬לדעתי למרות שהביוב זרם בעבר‪ ,‬המשך זרימת הביוב‬
‫מהווה פגיעה בחובה למנוע זיהום מדינה שכנה )שטחים בשליטת הרש"פ ושטחים של יו"ש‬
‫בשליטת ישראל( ועל כן חובה על ישראל לנקוט בצעדים למניעת זיהום כזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול בביוב והזרמת ביוב מטוהר לנחל הקדרון‪:‬‬
‫בניית מתקן טיהור ביוב הינה פעולה סבירה של ממשל‪ ,‬כך שגם לגבי מדינות השוללות‬
‫ריבונות ישראלית על מזרח ירושלים אין מקום להתנגדות אם ישראל תזרים מים מטוהרים‬
‫בנחל קדרון‪ .‬אמנם זה ישנה את הסביבה אך סביבת ביוב אינה סביבת טבעית שיש לשמרה‪.‬‬
‫לאחר השלמת בניית מתקן הטיהור‪ ,‬יכולה להתעורר שאלה לגבי זכות לשימוש במים‬
‫המטוהרים‪ .‬ישראל והרש"פ תידרשנה להגיע להסכם על חלוקה אקוויטבלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העברת הביוב מירושלים מערבית לתוך נחל שורק וטיהורו שם‬
‫החלופה השלישית‪ ,‬של העברת הביוב מירושלים לתוך נחל שורק וטיהורו שם היא בעייתית‬
‫מבחינת המשפט הבינלאומי‪ .‬מצד אחד הפעולה תימנע מטרד סביבתי על ידי הפסקת זרימת‬
‫הביוב‪ .‬מאידך גם כיום יש ניצול פלסטיני של מי הביוב וכאשר מי הביוב יטוהרו יהיה‬
‫בהטייתם משום הטיית מקור מים מתוקים‪ .‬מאידך אסור לישראל להמשיך ולהזרים מי‬
‫ביוב מזרחה‪ .‬לדעתי אילו מדובר היה במי ביוב הבאים כולם משטח ישראלי ריבוני שאין‬
‫‪Footnote 3.‬‬
‫‪Footnote 2 Article 5,6.‬‬
‫‪Lake Lanoux Arbitration (France v. Spain) 12 UNRIAA 281 (1957).‬‬
‫‪52‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫עליו מחלוקת ניתן להצדיק את ההטיה מערבה בטענה שאין כאן הטית מים אלא ייצור מים‬
‫ואין חובה לייצר מים עבור מדינה שכנה‪ .‬במקרה הנוכחי חלק גדול מהביוב מקורו במזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬שטח שמדינות העולם אינן מכירות בו כשטח ישראלי ריבוני‪ .‬אם ישראל תטה את‬
‫זרימת הביוב ממזרח ירושלים מערבה ותטהר את המים הפעולה עלולה להתקבל כגזילת‬
‫מקור מים‪ .‬אילו ניתן היה להפריד פיזית בין ביוב מערב ירושלים לביוב שמקורו במזרח‬
‫העיר‪ ,‬ישראל היתה רשאית להטות את המים "המערביים" לתוך נחל שורק‪ .‬מאחר ואני‬
‫מבין כי אין אפשרות להפריד בין שתי מערכות הביוב אז ישראל חייבת לטהר את הביוב‬
‫ולאפשר המשך הזרמתו מזרחה בערוץ הקדרון‪ .‬ישראל רשאית להשתמש בחלק מהמים‬
‫המטוהרים האלו ויש לשאוף להגיע להסדר עם הרש"פ לגבי איזה חלק מהמים המטוהרים‬
‫מגיעים לישראל ולרשות‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אין כללים במשפט הבינלאומי הרלוונטיים לגבי שיתוף פעולה בין ישראל והרש"פ לפיתוח‬
‫תיירותי של אגן הקדרון ולכן הנושא תלוי רק ברצון הצדדים‪.‬‬
‫ישראל מחויבת לטהר את מי הביוב של ירושלים המערבית והמזרחית הזורמים לערוץ הקדרון‪.‬‬
‫מדינות זרות יטילו ספק אם ישראל רשאית להטות את מי הביוב של מזרח ירושלים מערוץ‬
‫הקדרון אל נחל שורק‪ .‬אם ישראל תטהר את מי הביוב הזורמים בערוץ הקדרון היא זכאית‬
‫להשתמש בחלק "הוגן" של מים מטוהרים אלו לצרכיה ויש לשאוף להגיע להסדר עם הרש"פ על‬
‫חלוקה כזו‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪53‬‬
‫ב‪ .12‬כלכלה סביבתית‬
‫ד"ר בועז ברק‬
‫במהלך ההיסטוריה גרמה פעילותו הכלכלית והחברתית של האדם‪ ,‬ובמיוחד במשך עשרות השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬מספר רב של השפעות סביבתיות בלתי רצויות באגן הקדרון‪ .‬השפעות אלו פוגעות בחי‬
‫בצומח ובדומם באגן‪ ,‬אולם מצב איכות הסביבה התדרדר כל כך‪ ,‬עד שכיום פוגעת הסביבה גם‬
‫בפעילות הכלכלית של האדם עצמו‪ .‬המטרה המרכזית של שיקום הקדרון בהיבט הכלכלי סביבתי‪,‬‬
‫הינה להביא לשיא את התועלת הציבורית ממשאבי הטבע והמורשת באזור‪ ,‬יצירת מקורות‬
‫תעסוקה‪ ,‬מתן שירותים חיוניים‪ ,‬שמירה על בריאות הציבור והשבחת ערך הקרקע והרכוש‪ .‬רק‬
‫כאשר משיגים מטרות אלו מבלי לפגוע בעקרונות של שמירה על משאבי הטבע והסביבה‪ ,‬מתקבלת‬
‫רמת הרווחה המרבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להבטיח את שמירת המורשת ההיסטורית‪ ,‬משאבי הדורות‬
‫הבאים‪ ,‬וחלוקה צודקת של השימושים‪ ,‬ההכנסות‪ ,‬והתועלות‪.‬‬
‫בעת ביצוע השיקולים הכלכליים והתכנוניים‪ ,‬יש להתחשב בכל בעלי העניין הנוגעים בפיתוח נחל‬
‫הקדרון‪ ,‬קרי‪ ,‬התושבים‪ ,‬הסביבה והרשויות‪ .‬יש להבטיח כי המניע המרכזי של הפיתוח נובע‬
‫מעקרונות המבוססים על תמריצים כלכליים‪ ,‬בניגוד להטלת חוקים ותקנות‪ .‬על תמריצים אלו‬
‫להיות ברורים ונגישים עבור כל בעלי העניין‪ .‬חשיבותם הרבה של תמריצים נכונים‪ ,‬בא לידי ביטוי‬
‫מיוחד כאשר ישנם מצבים של חוסר אמון‪ ,‬אינטרסים מנוגדים וקיבעון מחשבתי‪ .‬התמריץ הכלכלי‬
‫משמש כגשר מעל מכשולים אלו ומאפשר לחברה להצליח בפיתוח‪ ,‬וכל זאת‪ ,‬בעזרת שיקולים‬
‫כלכלים טהורים ומבלי להתחשב בשיקולים זרים ומעכבים‪.‬‬
‫ישנה הטרוגניות רבה באופן ובעוצמה בה משפיעה איכות הסביבה באגן על הפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫הטרוגניות זו נובעת בשל ההבדלים במבנה הגיאוגרפי של כל אזור ואזור‪ ,‬סוג האוכלוסייה החיה‬
‫בו‪ ,‬הצרכים האקולוגיים‪ ,‬המבנה השלטוני והחוקי בשטח‪ ,‬ערכי תרבות ומורשת‪ .‬השפעות‬
‫סביבתיות שונות מגיעות לידי ביטוי‪ :‬בצפיפות המגורים והתשתיות הלקויות בחלקו העליון של‬
‫האגן‪ ,‬זיהום ביוב חמור בחלקו המרכזי של האגן והפרעות לסביבה בחלקים התחתונים‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫זוכה כל אזור ליתרון יחסי כל שהוא על פני אזורים אחרים ביכולת פיתוח הפוטנציאל הכלכלי‬
‫הגלום בו‪ ,‬וביכולות להסתגל לשינויים סביבתיים‪.‬‬
‫יתרון יחסי‬
‫יתרון יחסי מוגדר‪ ,‬כיתרון של אזור או גורם יצור‪ ,‬על פני אזורים אחרים‪ ,‬ביכולת היצור הכלכלי‬
‫וכושר הנשיאה של פעילות האדם תוך שמירה על הסביבה‪ .‬זיהוי והתמקדות ביתרון היחסי של‬
‫אגן הקדרון על פני אגנים אחרים באזור ובחלקים השונים בתוך הקדרון‪ ,‬יאפשר למצות את‬
‫הפוטנציאל הכלכלי סביבתי של האגן‪.‬‬
‫יתרונו היחסי של הקדרון על פני אגנים אחרים מתבטא בעיקר במעלה הנחל‪ .‬העיר ירושלים‬
‫והאתרים המקודשים בה יוצרים את מוקד העוצמה והכוח המניע לפעילות הכלכלית‪ .‬יכולת‬
‫הכניסה של מבקרים אל השטח המדברי מאזור מזרח ירושלים נגישה וזמינה יותר מכל אגן אחר‬
‫במדבר יהודה‪ .‬פיתוח דרכי הגישה למבקרים מחלקיו העליונים של הנחל אל המדבר‪ ,‬יביאו לידי‬
‫ביטוי את היתרון היחסי‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫יתרון יחסי נוסף לקדרון הינו בהיותו במיקום מרכזי בין מוקדי עניין לשלושת הדתות‪ .‬האגן‬
‫ממוקם בתווך שבין מוקדי המורשת החשובים בקומראן‪ ,‬אתר הטבילה המסורתי ‪ -‬קאס`ר אל‪-‬‬
‫יהוד ונבי מוסא לבין ירושלים ובית לחם‪ .‬בנוסף מציע הנחל לאורך כל התווי מגוון רחב של‬
‫נקודות עניין הכוללות מנזרים‪ ,‬קניונים ומצוקים‪ ,‬ותצפיות נוף מדבריות‪.‬‬
‫עקרונות המודל הכלכלי סביבתי‬
‫המודל הכלכלי משלב בין ארבעה מרכיבים נפרדים‪ :‬התכנון האדריכלי וההנדסי‪ ,‬המיזמים‬
‫הכלכליים‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬מימון ומינוף פיננסי‪ .‬המודל בוחן את ההשפעות ההדדיות של‬
‫המרכיבים השונים ומתווה את דרך הפעולה להשגת תוצאה אופטימאליות מבחינה רב מערכתית‪.‬‬
‫מיזם כלכלי מוגדר כפעילות שמטרתה מיקסום הרווחים על ידי הגורמים הפועלים במיזם‬
‫והמשקעים בו‪ .‬הצלחתם של מיזמים כלכליים בתהליך שיקום והסדרת אגן הקדרון הם בעלי‬
‫חשיבות עליונה להצלחת תוכנית השיקום וההסדרה של הנחל והאגן‪ .‬הפעילות הכלכלית משמשת‬
‫תמריץ חשוב לאוכלוסיה לקבלת השינויים ולהבטחת המשך השמירה בעתיד של הפיתוח ואיכות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫זיהוי מוקדם של הפוטנציאל הכלכלי מהמיזמים‪ ,‬מאפשר לצוות התכנון להכליל במערכת‬
‫השיקולים את הפעילות הכלכלית‪-‬חברתית שתתקיים לאחר תהליך השיקום‪ .‬הכנסת השיקולים‬
‫הכלכליים להליך התכנון מאפשרת את הכלת המיזמים במרחב באופן יעיל ורצוי‪ .‬מנגד‪ ,‬מעניקים‬
‫המיזמים הכלכליים הצדקה נוספת למאמץ ולהשקעה בתוכנית‪.‬‬
‫עקרונות מנחים לפיתוח מיזמים‬
‫‪ ‬שיתוף מוקדם של גורמי השפעה והתגייסותם לצורך ביצוע המיזם‪ :‬בעלי קרקעות‪ ,‬בעלי הון‪,‬‬
‫ראשי חמולות‪ ,‬מוכתארים‪ ,‬ועד שכונות‪ ,‬מנהיגים פלסטינאים וגורמים בין לאומיים‪ .‬‬
‫‪ ‬נטרול רגישויות דתיות ופוליטיות‪ .‬בירושלים המערבית )ימין‪/‬שמאל( ‪ ,‬במזרח ירושלים‬
‫)אזרחי ישראל‪ ,‬תנזים‪ ,‬פלסטינאים( ‪ ,‬גדר ההפרדה )קביעת עובדות‪ ,‬הפקעת קרקעות(‪,‬‬
‫שטחים פלסטיניים ‪ .A,B,C‬‬
‫‪ ‬יצירת התאמה בין אופי המיזם לאורח החיים והמאפיינים של התושבים המושפעים ממנו‪.‬‬
‫חברה עירונית‪ ,‬חקלאית‪ ,‬נוודית‪ .‬שימוש מרבי ביתרון היחסי של הקבוצות השונות‪ :‬כוח‬
‫אדם‪ ,‬יכולת טכנולוגית‪ ,‬ידע ומסורות‪ .‬‬
‫‪ ‬בחינת ההשפעות הסביבתיות של המיזם על הסביבה‪ .‬הערכה של השינויים הסביבתיים על‬
‫הצלחת המיזם‪ .‬השתלבות המיזם בנוף המקומי שבו הוא פועל‪ .‬‬
‫‪ ‬הימנעות מהצורך בהפקעת אדמות או הריסת מבנים לצורך ישום מיזמים‪ .‬שילוב מנגנונים‬
‫של תמריצים ושיתוף האוכלוסייה המושפעת כבעלי עניין כלכלי בהצלחת התוכנית‪.‬‬
‫‪ ‬למיזמים ולהצעות שהועלו בעבר ‪,‬יש לינקות בגישות חדשות‪ .‬יש להתמקד בבעיות שעצרו את‬
‫הביצוע בעבר‪ ,‬כגון‪ :‬התנגדות התושבים והרשויות‪ ,‬בעיות מימון‪ ,‬תנאים סביבתיים‪ .‬מציאת‬
‫פתרונות שיאפשרו את התקדמות התהליך‪.‬‬
‫‪ ‬בחינת הקריטריון לקידום מיזמים‪ :‬אלו הם המיזמים בעלי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר‬
‫לעומת המיזמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר )חברתית כלכלית סביבתית(‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪55‬‬
‫עזרה למיזמים תינתן בצורת‪ :‬סיוע משפטי ומנהלי‪ .‬סיוע תכנוני‪ :‬דרכי גישה‪ ,‬חניה‪ ,‬פיתוח נוף‪,‬‬
‫תשתיות‪ .‬סיוע פיננסי‪ :‬הלוואות ומינוף פיננסי‪ .‬מימון מיזמים בעזרת מינוף פיננסי הינו תהליך‬
‫שבו בעזרת הון ראשוני ניתן להרחיב את ההשקעות מעבר להון העצמי של התוכנית‪ .‬המיזמים‬
‫משמשים ככוח המניע של כלי המימון והמינוף הפיננסי‪ .‬המנוף הפיננסי מרחיב את ההשקעה‬
‫בתוכנית ובמיזמים השונים‪ ,‬הן בהיקפם והן בטווח הזמן וברציפות שבהם כספים יהיו זמינים‪.‬‬
‫בתמורה להלוואות למימון המיזמים‪ ,‬תזרים כספים חוזר מהמיזם יממן את עלות המינוף‪.‬‬
‫צורות מימון זו חשובה ביותר עבור תוכניות לשיקום הסביבה וטיפול במשאבי טבע‪ .‬על מנת‬
‫להשיג את התוצאות הרצויות מבחינה סביבתית הן עבור האדם והן עבור הסביבה הטבעית‪ ,‬יש‬
‫צורך להבטיח את רמת ההשקעה הכספית הדרושה ואת רציפות ומחויבות המימון‪ .‬רק באופן זה‬
‫מתאפשר פיתוח בר קיימא‪ .‬השיפורים הסביבתיים שיווצרו עקב ביצוע תוכנית השיקום יחזקו את‬
‫כוחו של המנוף הפיננסי ויבטיחו את עמידותו בפני קשיים כדוגמת משברים כלכליים ומצוקות‬
‫תקציב‪.‬‬
‫קרן מחזורית‬
‫קרן מחזורית הינה אחת הדרכים לבצע מינוף פיננסי לצורך מימון תוכניות ומיזמים סביבתיים‬
‫וציבוריים‪ .‬בשיטה זו הון ראשוני משמש כבסיס הקרן‪ .‬על בסיס הביטחון שהון זה מעניק‪,‬‬
‫מונפקות אגרות חוב לציבור הנושאות ריבית‪ .‬כעת עומד לרשות הקרן סכום כסף גדול מההון‬
‫הראשוני‪ .‬כספים אלו מנוצלים לצורך יישום התוכנית ולצורך הלוואות בריבית מועדפת מהריבית‬
‫הנהוגה בשוק למיזמים הרצויים‪ .‬תזרים החזרי הכספים של המיזמים מממן את ריבית אגרות‬
‫החוב והחזר הקרן‪ .‬הצמיחה הכלכלית הצפויה מתוכנית השיקום‪ ,‬השיפור באיכות הסביבה‪,‬‬
‫פעילות המיזמים ותקציבים חדשים מאפשרים את מיחזור התהליך בו אגרות חוב חדשות נמכרות‬
‫לציבור‪ ,‬כספים נוספים מושקעים באגן והלוואות חדשות ניתנות למיזמים וחוזר חלילה‪.‬‬
‫מגוון השקעות‬
‫עיקרון כלכלי נוסף שיש לשמר בעת פיתוח האגן הוא יצירת פורטפוליו או מגוון השקעות‪.‬‬
‫השקעות אלו מניבות הכנסה לתושבי האזור והן משמשות מקור למימון הלוואות שניתנו לצורך‬
‫הפיתוח‪ .‬חלוקת סיכונים בין ההשקעות השונות כגון תיירות חוץ ופנים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשייה קלה‬
‫תבטיח את עתידם הכלכלי של התושבים בתרחישים מדיניים וחברתיים שונים‪ .‬על ידי יצירת‬
‫קשר בין האינטרסים הכלכליים של התושבים המקומיים למרכיבים של שמירה על הסביבה‪,‬‬
‫יתאפשר פיתוח בר קיימא של האזור‪.‬‬
‫ביוב כמשאב טבע‬
‫חרף היות הביוב סכנה בריאותית ומטרד סביבתי‪ ,‬נמצא לביוב שימוש כלכלי רב לכל אורך אגן‬
‫הקדרון‪ .‬הסתמכות זו על מקור מים יציב‪ ,‬מפרנסת תושבים רבים באגן‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪.‬‬
‫שימושי הביוב להם אנו עדים כיום הם‪ :‬השקית מטעים‪ ,‬גידול עשב מרעה‪ ,‬השקיית עדרי צאן‪,‬‬
‫ויתכן אף כי ישנם שימושים אחרים‪ .‬התושבים הוכיחו כי על ידי ניצול נכון של הביוב הם‬
‫מצליחים ליצור רווחים כלכליים לאורך שנים רבות‪ .‬אפילו כיום ישנה תחרות על זרם הביוב בין‬
‫‪56‬‬
‫מועצה אזורית מגילות ים המלח‪ ,‬בקעת הירדן‪ ,‬בדווים פלסטינאים‪ ,‬בדויים ישראלים‪ ,‬תושבי‬
‫מזרח ירושלים‪ .‬תחרות זו עתידה להתעצם עם הסדרת הביוב והעלמתו מעל פני השטח‪.‬‬
‫ישנה חשיבות רבה לפיתוח פיתרונות חלופיים עבור המשתמשים במשאב חינם זה‪ ,‬אשר עבורם‬
‫הביוב לא יהיה זמין יותר לאחר הסדרת הנחל‪ .‬פתרונות אפשריים עשויים להימצא בפיתוח‬
‫מערכות למים אפורים ותפיסת נגר עלי‪ .‬יש להיערך למצב בו תחל תנועת אוכלוסיה במרחב‬
‫כתוצאה משינוים במשק המים והביוב‪.‬‬
‫חלופות הטיפול בביוב‬
‫באופן כוללני קיימות שתי גישות תכנוניות לטיפול בזרם הביוב ממקורות שונים באגן הקדרון‪.‬‬
‫הגישה המערבית המציעה את העברת מרבית זרם הביוב מהאגן לטיפול ושימוש בנחל שורק‬
‫במערב‪ ,‬ומנגד‪ ,‬הגישה המזרחית המציעה את הטיפול בביוב בתוך אגן הקדרון )ברך הקדרון(‬
‫ושימוש במים המושבים‪ ,‬ברמת טיפול שלישונית במזרח‪ .‬מתוך ניתוח מקדמי של הנתונים‬
‫מסתמנת העדפה לטיפול באגן המזרחי‪ ,‬בתוך אפיק הקדרון‪.‬‬
‫טבלה ‪ 5.12‬א'‪ :‬הערכה כספית וחברתית של חלופות הטיפול בביוב‪.‬‬
‫פגיעה סביבתית‬
‫חלופה תאור‬
‫מערב‬
‫מזרח‬
‫הערכה כספית או חברתית‬
‫זיהום אוויר הנוצר משאיבת המים לאגן אחר‬
‫)הערכות לפי כמות החשמל הדרושה והנזק‬
‫הנגרם מהזיהום הנפלט(‪.‬‬
‫‪ ₪ ~200,000‬בשנה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫תקלות במערכת השאיבה ‪ -‬עלות הניקוי השנתית‬
‫הצפויה‪.‬‬
‫‪ ₪ 50,000‬בשנה‬
‫עלות פתרון עבור שאר מקורות הביוב הקיימים‪,‬‬
‫אשר לא יועברו לאגן אחר וצרכים חדשים‪.‬‬
‫בהתאם לחלופות ההנדסיות שידרשו‬
‫על מנת למנוע ביוב בנחל‪.‬‬
‫הקמת מתקן טיהור שפכים בשטח הנחל‪.‬‬
‫פגיעה בתושבים הגרים בסמיכות‬
‫לשטח הבניה המתוכנן‪.‬‬
‫זרימת מים מושבים בנחל אכזב – בקטע ברך‬
‫הקדרון – מפעלי ההטיה בבקעת הורקניה‪.‬‬
‫ערך זניח ‪ -‬בשל ההשפעה ההפיכה‬
‫של ההזרמה )דוגמת נחל אוג(‪.‬‬
‫עלות טיפול בשפכים‬
‫מערב‬
‫מזרח‬
‫עלות טיפול בשפכים‬
‫עלות זהה למזרח‬
‫עלות שאיבת הביוב )עלות חשמל למשאבות(‬
‫‪ 4.1‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‬
‫עלות טיפול בשפכים‬
‫עלות זהה למערב‬
‫פוטנציאל שימוש הידרואלקטרי‬
‫חסכון טרם חושב‬
‫‪3‬‬
‫תועלות חברתיות‬
‫‪4‬‬
‫מערב‬
‫חקלאות‪ ,‬מקורות מים‪ ,‬טבע ונוף‬
‫חסכון של ‪₪ 300,000‬‬
‫מזרח‬
‫חקלאות‪ ,‬שימושי אדם והרחבת הישוב‬
‫חסכון של ‪₪ 1,800,000‬‬
‫תיירות בנחל איתן לעומת נחל אכזב )מים ברמה‬
‫שלישונית(‬
‫עודף תועלת ‪ 4.5‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪57‬‬
‫היבטים פוליטיים‬
‫מערב‬
‫פעולה ישראלית להרחקת המפגע הביוב‪ ,‬או‬
‫לקיחת משאב – מים מושבים‪.‬‬
‫בהתאם לגישה שתינקט בצד‬
‫הפלסטינאי‪ :‬תועלת או נזק‪.‬‬
‫מזרח‬
‫העברת מים לפלסטינאים במיקום מועדף‬
‫תועלת לתהליך המדיני‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מחושב לפי צריכת חשמל של ‪ 4,200‬מגה ואט‪ ,‬הפולטת ‪ 2,400‬טון ‪ CO2‬במחיר ‪ 20‬אירו לטון‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הערכה של רשות טול כרם ‪ 2006‬לניקוי נחל שכם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מחושב לפי צריכת חשמל של ‪ 4,200‬מגה ואט במחיר ‪ 50‬אגורות לקילו ואט‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מחושב לפי הפרש מחיר מים מושבים ‪ ₪ 0.9‬לבין מחיר מים לחקלאות ‪ ₪ 1.5‬עבור כמות של ‪ 5‬מיליון מטר קוב לשנה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מחושב לפי הפרש מחיר מים מושבים ‪ ₪ 0.9‬לבין מחיר מים לתושבים ‪ ₪ 4.5‬עבור כמות של ‪ 5‬מיליון מטר קוב לשנה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מחושב לפני נכונות לשלם לשימוש בנחל איתן ‪ ₪ 250‬למשפחה לשנה לעומת נחל אכזב ‪ ₪ 100‬למשפחה לשנה‪ .‬הנחת‬
‫השימוש היא של ‪ 30‬אלף משפחות בשנה‪ .‬מכון ערבה ‪ ,2007‬ברק ‪.2009‬‬
‫פיתוח מיזמים‬
‫פיתוחם של מספר מיזמים במרחב‪ ,‬יביא להנעת התהליכים החברתיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‬
‫הדרושים ליישום תוכנית שיקום האגן‪ .‬מיזמים אלו יהיו מתחומים כלכליים שונים הכוללים‪:‬‬
‫מוקדי מסחר‪ ,‬פיתוח חקלאות‪ ,‬תיירות‪ :‬אירוח ומלונאות‪ ,‬פעילות נופש ופנאי‪ ,‬תעשייה זעירה‪.‬‬
‫בהיבט כלכלת הסביבה זוהו מספר מיזמים בעלי ערך כלכלי וסביבתי רב‪ ,‬אשר בהם ישנה תועלת‬
‫רבה בישומם בהקדם‪.‬‬
‫‪ ‬חקלאות תיירותית ‪ ‬‬
‫מטרה המיזם להקים עסקים למכירת מוצרים ושירותים חקלאיים לתיירים ותושבים‬
‫מקומיים‪ ,‬על ידי ניצול המשאבים המקומיים הקיימים של משקי הבית‪ .‬משקי הבית ייפתחו‬
‫בבתיהם חוות זעירות שיעסקו בגידול בעלי חיים וצמחים מהם יופקו מוצרי צריכה‪ .‬לקוחות‬
‫אשר יפקדו את המשקים יוכלו לרכוש את המוצרים וליהנות מחוויות העשייה וההתנסות‬
‫באורח החיים החקלאי‪ .‬העסקים יפעלו במסגרת של עוסק זעיר‪/‬מורשה‪ .‬סוג זה של מיזמים‬
‫יכלול מגוון רחב של פעילויות‪ :‬הכנת מוצרי מזון )גבינות‪ ,‬חומוס‪,‬שמן זית‪ ,‬לחמים‪ ,‬תבלינים‪,‬‬
‫אפיה ובישול(‪ ,‬פעילויות )רכיבה‪ ,‬האכלה‪ ,‬ליטוף‪ ,‬לימוד(‪ .‬העסקים יוקמו בסמיכות לאתרי‬
‫עניין תיירותיים )המרחב המרכזי( ולאורך צירי המעבר בין מקומות מרכזיים )המרחב‬
‫העליון(‪ .‬המיזם יביא לפתיחת שטחים פרטיים לכניסה חופשית ומעבר של הציבור וליצירת‬
‫מקומות תעסוקה לבני משק הבית‪ .‬מימון העסקים יעשה בשיטת מיקרו‪-‬פיננס‪ .‬מתן הלוואות‬
‫בסכומים קטנים ובריבית נמוכה‪ .‬ההלוואה אינה תלויות ערבויות או הדגמה של יכולת‬
‫פיננסית‪ ,‬אלא תלויה בביצוע המיזם‪.‬‬
‫‪ ‬מימון והסדרת מים וביוב ביתים‬
‫מטרה המיזם הינו הקמת חברה פיננסית הממנפת קרן השקעות לצורך הסדרת מערכות מים‬
‫וביוב ביתיים‪ ,‬להסדרת חיים תקינים עבור תושבים ממעמד כלכלי ומשפטי מעורער‪ .‬החברה‬
‫תפעיל קרן מחזורית לצורך מימון עבודות חיבור לתשתית מים וביוב של בתים באזור‪ .‬בעלי‬
‫בתים ומבנים )ללא קשר לחוקיות הבית( יתקשרו עם החברה ויפעלו תחת שם החברה‪.‬‬
‫החברה תגייס כספים באמצעות הנפקות אגרות חוב על בסיס קרן שמקורה מכספים‬
‫‪58‬‬
‫ממשלתיים‪ ,‬עירוניים ותרומות‪ .‬באמצעות הכספים הנוספים שיתקבלו‪ ,‬תשכור החברה‬
‫קבלנים מורשים לצורך חיבור המבנים למערכות הביוב או מערכות חלופיות וחיבור שעוני‬
‫מים‪ .‬החברה תגבה מבעלי המבנים כספים מדי חודש עבור מים וביוב ותעביר במרוכז כספים‬
‫לחברת הגיחון עבור העלויות‪ .‬בשארית הכסף שיגבה יוחזר החוב לקרן‪ .‬באזורים בהם תפעל‬
‫החברה הפיננסית יוענקו לחברה זכויות מיוחדות לפעילות תיירותית‪ .‬כספים מהכנסות אלו‬
‫ישמשו גם כן להחזר חובות הקרן‪ .‬השפעה המיזם על הסביבה צפויה להביא להסרת מפגעי‬
‫בריאות‪ ,‬זיהום נחלים וריח‪ .‬השפעת כלכליות יכללו‪ :‬עליית ערך הבתים‪ ,‬פתיחת אפשרות‬
‫לפעילות תיירותית‪ ,‬יצירת מקומות תעסוקה‪ .‬ההשפעה החברתית תביא לשיפור באיכות‬
‫החיים של התושבים באזור‪ ,‬קבלת תוכנית השיקום ולהבטחת כבוד האדם‪.‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪59‬‬
‫פרק ג'‬
‫עקרונות התכנון ‪ -‬פרוגרמת התכנית ‪ -‬מתווה ראשוני‬
‫תפיסת התכנון‪ :‬מטריצת האגן כשלד התוכנית‬
‫תפיסת התכנון שמה את המבנה הבסיסי של האגן במרכז התוכנית‪ ,‬במטרה לאפשר פיתוח בר‬
‫קיימא של הנחל‪ .‬הכוונה היא לשחרר את החסמים העומדים בפני שימור הסביבה הטבעית‪,‬‬
‫פיתוח עירוני‪ ,‬כלכלי ותשתיתי לאורך הנחל ולהסדיר את הקונפליקט המתמשך של הסביבה‬
‫הטבעית והבנויה‪ .‬התוכנית מבוססת על כן על ראית שתי הסביבות המעורבות – הטבעית והבנויה‬
‫– כסביבות המשכיות שנדרשות בעיקר באגן העליון להשלים זו את זו‪ ,‬לתמוך זו בזו‪ ,‬ולהתקיים‬
‫בשיווי משקל לאורך זמן‪ .‬תכונות התכנון הנדרשות משתי המערכות הללו‪ ,‬המהוות עקרונות‬
‫בסיס לתכנון‪ ,‬לוקחות בחשבון את המאפיין התכנוני הבסיסי של סביבת הנחל‪ :‬את חופש המעבר‬
‫הציבורי לאורך הנחל‪ ,‬את הרציפות של מרחב הנחל ואת היותו נגיש לכל אורכו‪ .‬עקרונות אלה‬
‫יפורטו בהמשך לכלים מעשיים ולפרוגרמת יישום‪ ,‬בהתייחס לשני אזורי התכנון העיקריים‪ :‬האגן‬
‫העליון והאגן המרכזי והתחתון‪.‬‬
‫מאפייני הסביבה הבנויה – מרחב מעלה האגן‪:‬‬
‫שילוב הסביבה הבנויה בסביבה הטבעית באמצעות הגדרתה כדופן המלווה את סביבת הנחל‪,‬‬
‫בהתאם למדרג בינוי מתוכנן‪ .‬מטרת השילוב היא לאפשר פיתוח כלכלי‪-‬עירוני במוקדים ובאתרים‬
‫מוגדרים לאורך הנחל ולהבטיח את קיומם של יחסים המשכיים בין הבינוי לבין סביבת הנחל‪.‬‬
‫לצורך כך גם יש להגדיר את האזורים הלא מבונים לאורך הנחל שיש לשמרם‪ ,‬המהווים מקור כוח‬
‫ועוצמה לאזורים המבונים‪.‬‬
‫מאפייני הסביבה הפתוחה – מרחב האגן המרכזי והתחתון‬
‫שמירה על האגן המרכזי והתחתון כשטח פתוח ושילוב מושכל של אוכלוסיית האזור‪ ,‬מערכות‬
‫התשתית‪ ,‬הרשויות המדיניות והגופים הפעילים בדופן הנחל‪.‬‬
‫עקרונות התכנון מנוסחים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬לאגן העליון בנפרד מהאגן המרכזי והתחתון‪ .‬נפרט אותם‬
‫להלן על פי התכנים התכנוניים ההולמים את המרחבים המתוכננים‪.‬‬
‫עקרונות תכנון של מרחב האגן העליון‬
‫מטריצת מרחב האגן העליון‪ :‬רצועת הנחל‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬דפנות ומוקדים‬
‫הנחל במרחב העליון עובר בסביבה עירונית מבונה הכוללת את העיר העתיקה‪ ,‬את המע"ר‬
‫המערבי והמזרחי של ירושלים ושכונות מגורים במערב ובמזרח העיר‪ .‬בהמשך עובר הנחל בסביבה‬
‫כפרית וספר מדבר‪ .‬מתוך עקרונות הפיתוח בר הקיימא נגזר מכלול של מאפייני תכנון‪ ,‬שישמרו על‬
‫מערכת היחסים הרגישה בין הנחל לסביבתו ויאפשרו קיום הדדי ומכבד של המערכת הנחלית‬
‫והמערכת העירונית והפתוחה שלצידה‪ .‬עקרונות אלה מובאים להלן‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .1‬רצף ירוק ציבורי פתוח לאורך כל רצועת נחל הקדרון‬
‫המשמעות של שמירת רצף ציבורי פתוח לאורך רצועת הנחל תתורגם בתוכנית לפתיחה‬
‫של צירים ירוקים‪ ,‬עבירים ונגישים בערוץ הנחל העליון‪ .‬תוכנית האב תגדיר לצורך כך את‬
‫הרצפים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מהאוניברסיטה בהר הצופים ועד גדר ההפרדה – ‪ 6.7‬ק"מ‬
‫‪-‬‬
‫מגן העצמאות ועד מפגש קדרון גיא בן הינום – ‪ 2.3‬ק"מ‬
‫‪-‬‬
‫מוואדי ג'וז ועד כביש מס' ‪ 1.4 – 1‬ק"מ‬
‫‪-‬‬
‫סה"כ ‪ 10.4‬ק"מ‬
‫התוכנית תגדיר את המיקום ואת שפת התכנון המפורטת של החציות המתוכננות בתוך‬
‫הרצף הנחלי‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרה ושיקום דפנות בינוי לאורך הקדרון‬
‫שלמות הערוץ תושג על ידי הגדרה ושיקום של הסביבה העירונית המוגדרת כדופן ערוץ‬
‫הנחל‪ .‬התוכנית מאפיינת לפיכך את דפנות הסביבה הבנויה באזורים בהם הבינוי נושק‬
‫לנחל‪ :‬מע"ר מזרח‪ ,‬ואדי ג'וז‪ ,‬גן המלך וסילוואן‪ ,‬אבו תור‪ ,‬עובדייה ועוד‪.‬‬
‫האיפיון כולל התייחסות למכלול הרכיבים המבונים לרבות עיצוב אורבני‪ ,‬חזיתות‬
‫ושבילים היורדים לנחל הקדרון‪ .‬כחלק מכך‪ ,‬כולל התכנון התייחסות לערוצי הזרימה‬
‫ההיסטוריים של הנחל‪ ,‬העוברים בתוך הרקמה העירונית המבונה‪ .‬איזכור הנחל וזרימתו‬
‫במרחב העירוני– ‪ – river regeneration‬תתרחש במרכז העירוני‪ ,‬בכלל זה במע"ר מערבי‬
‫והמזרחי‪.‬‬
‫עם הזרימה במורד הנחל משתנה חתך הנחל ומתרחשת ירידה באינטנסיביות הבינוי‪.‬‬
‫מדרג הבינוי עובר ממערך עירוני אינטנסיבי לסביבה פרברית‪ ,‬כפרית ולספר מדבר‪.‬‬
‫התוכנית תגדיר את גבולות האזורים הללו ואת אופי הדופן המלווה את הנחל בכל אחד‬
‫מהאזורים הללו‪ .‬הגדרת התכנון כוללת טיפול בדירוג הבינוי‪ ,‬כולל צפיפות הבינוי‪ ,‬גובה‬
‫הבינוי מאפיינים אדריכליים והפיתוח הסביבתי‪.‬‬
‫‪ .3‬שימור מרחבים פתוחים לאורך הקדרון‬
‫גם האזורים המבונים כוללים הפוגות בבינוי של פארקים ומרחבים פתוחים‪ .‬התוכנית‬
‫תקשור בין הפארקים והשטחים הפתוחים לבין ערוצי הנחל והנחל עצמו‪ ,‬וכך תיצור רצף‬
‫של שטחים פתוחים‪ ,‬להם נודעת חשיבות מרכזית כשדרה תומכת במרקם הבנוי‪.‬‬
‫המערכות המרכזיות של השטחים הפתוחים כוללות את הרצפים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עמק צורים‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬מורדות הר זיתים‬
‫‪-‬‬
‫גן העצמאות‪ ,‬בריכת השילוח‪ ,‬גיא בן הינום‬
‫‪-‬‬
‫ואדי יאצול ו‪ 4 -‬ואדיות דרומיים‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .4‬שימור יובלי משנה ויובלים שלישונים כרצף שטחים פתוחים‬
‫יובלי המשנה והיובלים השלישוניים של ערוץ הנחל העליון יוצרים אף הם רקמה של‬
‫צירים ירוקים ושטחים פתוחים המאווררת את הסביבה הבנויה ומזינה את הנחל‪.‬‬
‫השמירה על פתיחותם ורציפותם מהווה על כן עיקרון תכנוני התומך בשתי הסביבות‪,‬‬
‫הנחלית והבנויה‪.‬‬
‫התוכנית תתייחס ליובלים מרכזיים‪ ,‬שישה ממזרח ושישה ממערב‪ ,‬תקשר ביניהם לרצף‬
‫פתוח‪ ,‬תתייחס לבינוי בדפנותיהם ולשטח הפתוח שעוטף אותם‪.‬‬
‫‪ .5‬מפגשי קדרון ויובלי משנה‬
‫המפגשים בין ערוץ הנחל ליובלי המשנה מייצרת תופעה ייחודית‪ ,‬בעיקר בשל קיומו של‬
‫שטח פתוח גדול יחסית בתוך הרקמה המבונה ונקודת מפגש ברורות בין מרחב הנחל‬
‫לסביבה העירונית‪ .‬נקודות אלה מציעות הזדמנות לגיבוש של מרחבים ציבוריים‬
‫מודגשים‪ .‬התוכנית תתווה את אופי הפיתוח של נקודות המפגש הללו ואת אופן יצירת‬
‫החיבור בין מוסדות ציבור‪ ,‬שטחי ציבור מבונים ופתוחים‪ ,‬פארקים‪ ,‬שבילים להולכי רגל‪,‬‬
‫צירי תנועה וכיוב' לכלל אירועים אורבניים לאורך הנחל‪.‬‬
‫‪ .6‬פיתוח טיילות ומצפורים לאורך צירים ראשיים ולאורך יובלים‬
‫הרצף התנועתי‪ ,‬הנוף הפתוח וצירי המבט אל העיר העתיקה מחד והמדבר מאידך‬
‫מזמינים את פיתוחם של טיילות‪ ,‬מצפורים ונקודות תצפית לאורך הנחל‪ .‬התוכנית תמקם‬
‫את תוואי המסלולים ואת המוקדים המרכזיים המוצעים‪.‬‬
‫‪ .7‬תשריטים והשפעתם על התכנון‬
‫התשריטים שיידונו במהלך התכנון ‪ -‬דו קיום‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬שותפות ‪(co-existence,‬‬
‫)‪ cooperation, partnership‬ישפיעו על מרכיבי תכנון שונים כדוגמת‪ :‬גדר ההפרדה‪,‬‬
‫מוסדות משותפים‪ ,‬תשתיות משותפות‪ ,‬בינוי‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מערכות תשתית‪ ,‬תיירות ושערים‬
‫לקדרון‪ .‬התכנית תדגיש את ההבדל שיוצג בין החלופות השונות‪.‬‬
‫‪ .8‬קידום רווחת התושבים והעצמת האוכלוסייה‬
‫‪-‬‬
‫מגורים‬
‫‪-‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬תרבות ודת‬
‫‪-‬‬
‫מרכזי מסחר ותעסוקה‬
‫‪-‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬פנאי נופש ותיירות‬
‫‪ .9‬חיזוק הקשר בין העיר העתיקה‪ ,‬מונומנטים ומוסדות ציבור לקדרון‬
‫שער שכם ורוקפלר‪ ,‬שער האריות וגת שמנים‪ ,‬שאר האשפות‪ ,‬עיר דוויד וסילוואן‪ ,‬שער יפו‬
‫וגני טדי‪ ,‬קינג דייוויד וימק"א‪ ,‬מלון הר ציון ימין משה ובריכת הסולטן ‪ ,‬ארמון הנציב‬
‫והטיילות‪ ,‬אוניברסיטת אל קודס )מעבר לגדר ההפרדה(‪ ,‬איברהמיה קולג'‪ ,‬מסגד בוואדי‬
‫יאצול‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ .10‬טבעת פיתוח בדרגות שונות בהתרחקות מהעיר העתיקה‬
‫התכנית תיבחן את דרוג הפיתוח בהתרחקות מהעיר העתיקה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בינוי עירוני – מע"ר מזרח‪ ,‬סילוואן‪ ,‬א דרואנה‪ ,‬ערב א סוואחרה‪ ,‬צפון א טור‬
‫‪-‬‬
‫בינוי כפרי – דרום מזרח‬
‫‪-‬‬
‫בינוי ספר מדבר – דרום מזרח מצפון ומדרום לגדר ההפרדה‬
‫‪ .11‬תיירות הקדרון‬
‫התכנית תציע מוקדי תיירות באגן שישולבו במפת התיירות הכוללת של ירושלים עפ"י את‬
‫הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בתי מלון וצימרים נוספים‬
‫‪-‬‬
‫מסעדות‪ ,‬גלריות ובתי קפה‬
‫‪-‬‬
‫"שערים"‪ ,‬מסלולי תיירות ועליה לרגל‬
‫‪ .12‬קביעת קיבולת מקסימאלית לכל שכונה‬
‫התכנית תבדוק באופן כללי את קיבולת האגן לפי חתכי בינוי )לבדוק גודל הכפלת‬
‫האוכלוסייה ‪ 460,000 – 230,000‬תושבים(‪ ,‬צפיפויות ורמת שירותים‪.‬‬
‫בהמשך תגדיר התכנית את אופי השכונות ויעודי שטחים כולל שירותים עירוניים‬
‫ותעסוקה‬
‫‪ .13‬הנדסה עירונית משופרת‬
‫התכנית תצביע על נקודות עיקריות לשיפור ההנדסה העירונית הכוללת את מערכת‬
‫הדרכים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ניקוז‪ ,‬שבילי אופניים‪ ,‬שבילי הולכי רגל‪ ,‬תאורה‪ ,‬נטיעות‪ ,‬פינוי אשפה‬
‫וכד'‪.‬‬
‫עקרונות תכנון מרחב אגן הקדרון המרכזי והתחתון‬
‫‪ .1‬רצף פתוח לאורך כל רצועת נחל הקדרון והערוצים‬
‫‪-‬‬
‫סילוק מפגעים ושיקום‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח המרחב הביוספרי‬
‫‪ .2‬שיקום "חתך הנחל"‬
‫הגדרת רצועת הנחל‪ :‬אפיק‪ ,‬כתף הנחל‪ ,‬רצועת ההגנה ותחום ההשפעה‬
‫‪ .3‬שימור מרחבי נוף לאורך הקדרון‬
‫‪-‬‬
‫הגדרת מגוון תאי נוף‪ :‬המדבר‪ ,‬מצוק ההעתקים‪ ,‬בקעת ים המלח ושפך הקדרון‬
‫‪-‬‬
‫מיקום מיצפורים‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ .4‬חיזוק הקשר בין המדבר והעיר הקדושה‬
‫‪-‬‬
‫מנזרים ואתרים מיוחדים‬
‫‪-‬‬
‫מסלולי עליה לרגל וטיול‬
‫‪-‬‬
‫צירים נגישים‬
‫‪ .5‬מפגשי קדרון וערוצי משנה מרכזיים‬
‫מוקדים תיירותיים‪-‬סביבתיים מיוחדים‬
‫‪ .6‬התייחסות מיוחדת לאוכלוסיית המרחב‬
‫‪-‬‬
‫שטח ‪ A‬ו‪ – B -‬אוכלוסייה עירונית‪ ,‬פרברית וכפרית‬
‫‪-‬‬
‫בדואים‪ ,‬נזירים‪ ,‬תושבי מועצה אזורית מגילות‪ ,‬חיילים‬
‫‪ .7‬חקלאות במרחב הנחל‬
‫‪-‬‬
‫חקלאות מקומית‪/‬מסורתית‬
‫‪-‬‬
‫חקלאות מודרנית )מטעי התמרים בשפך הקדרון(‬
‫‪ .8‬מערכת כבישים‪ ,‬דרכים‪ ,‬שבילים ותשתיות משופרות‬
‫‪-‬‬
‫מערכת דרכים‪ ,‬דרכי שרות‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ניקוז‪ ,‬שבילי אופניים‪ ,‬שבילי הולכי רגל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גשרים וחציות‬
‫‪-‬‬
‫מפגשי נחל וכבישים‬
‫‪ .9‬תשריטים והשפעתם על התכנון‬
‫‪-‬‬
‫שטחי ‪ B ,A‬ו‪ ,C -‬גדר ההפרדה‬
‫‪-‬‬
‫המנהל האזרחי‪ ,‬צה"ל ומועצה אזורית מגילות‬
‫‪-‬‬
‫שערים‬
‫‪-‬‬
‫תשתיות משותפות‬
‫‪-‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .10‬תיירות הקדרון‬
‫‪64‬‬
‫‪-‬‬
‫"שערים"‬
‫‪-‬‬
‫שימור ושיקום אתרים מיוחדים והנגשתם‬
‫‪-‬‬
‫צירי עלייה לרגל‪ ,‬מסלולי טיול ותיירות נושאית‬
‫פרק ד'‬
‫נספחים‬
‫ד‪" .1‬סמינר נוסע" ‪ -‬סיורים במרחב אגן הקדרון של צוות התכנון‬
‫"סמינר נוסע" מס' ‪1‬‬
‫סיכום סיור צוות התכנון בראש האגן שהתקיים ב‪02.02.10 -‬‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫צוות התכנון ‪ -‬פרופ' אליהו רוזנטל‪ ,‬עו"ד דני לבני‪ ,‬אינג' אילן הלבץ‪ ,‬ד"ר בועז ברק‪ ,‬אבנר גורן‪ ,‬רם אלמוג‪,‬‬
‫אינג' מרק רנדר‪ ,‬הדס אבידור‪ ,‬מוחמד נכאל‪ ,‬אדר' ורדית צורנמל‪ ,‬אדר' מיכל טורנר‪ ,‬אדר' אריה‬
‫רחמימוב‪ ,‬אדר' ליאורה מירון‬
‫מסלול הסיור )ראה תמונות בהמשך(‬
‫‪ .1‬תצפית מטילת גולדמן‬
‫‪ .2‬שכונת אבו תור וירידה לגיא בן הינום‬
‫‪ .3‬תצפית מהכניסה למנזר אונופריוס חקל דמא‬
‫‪ .4‬ראס אל בוסתן‬
‫‪ .5‬ביה"ס היסודי המעורב בשכונת סילוואן וביר איוב‬
‫‪ .6‬וואדי יצול עד לפאתי יער השלום‬
‫‪ .7‬מרכז עין אל לוזה הרחוב הראשי של שכונת סילוואן‬
‫‪ .8‬צומת עין לוזה‬
‫‪ .9‬הדרך האמריקאית ותצפית על הנחל משכונת ואדי קדום‬
‫‪ .10‬דיר אסונה עד למחסום‬
‫‪ .11‬חזרה לדרך האמריקאית והמשך מזרחה עד למחסום שייח סעד‬
‫הנושאים המרכזיים שנדונו‪:‬‬
‫ שכונות ותתי שכונות‪ ,‬הרכב האוכלוסייה‪ ,‬רקע‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תעסוקה וכד'‬‫ היבטים של אקולוגיה‪ ,‬איכות סביבה מטרדים ודרכי הטיפול בהם‪.‬‬‫ היבטים נופיים‪ ,‬מוקדי תצפית‪ ,‬יחידות נוף‪ ,‬נופי תרבות לשימור‬‫ אתרי מורשת‪ ,‬ארכיאולוגיה והפוטנציאל התיירותי‬‫ בחינת ציר תיירותי‪/‬צלייני מרכזי לאורך הנחל‬‫ תחבורה ותשתיות‬‫ היבטים כלכליים ורעיונות ראשוניים ליזמות ולפוטנציאל יזמי‬‫‪ -‬היבטים משפטיים‪-‬מדיניים והחוק הבינלאומי‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪65‬‬
‫מפת סיור מס' ‪ 1‬של צוות התכנון ב‪02.02.2010 -‬‬
‫מסלול הסיור‪:‬‬
‫‪ .1‬תצפית מטילת גולדמן‬
‫‪ .2‬שכונת אבו תור וירידה לגיא בן הינום‬
‫‪ .3‬תצפית מהכניסה למנזר אונופריוס ‪ -‬חקל דמא‬
‫‪ .4‬ראס אל בוסתן‬
‫‪ .5‬ביה"ס היסודי המעורב בשכונת סילוואן וביר איוב‬
‫‪ .6‬ואדי יצול עד לפאתי יער השלום‬
‫‪ .7‬מרכז עין אל לוזה הרחוב הראשי של שכונת סילוואן‬
‫‪ .8‬צומת עין לוזה‬
‫‪ .9‬הדרך האמריקאית ותצפית על הנחל משכונת ואדי קדום‬
‫‪ .10‬דיר אסונה עד למחסום‬
‫‪ .11‬חזרה לדרך האמריקאית והמשך מזרחה עד למחסום שייח סעד‬
‫‪66‬‬
‫תמונות ממסלול הסיור לראש האגן ב‪02.02.10 -‬‬
‫הכניסה למנזר חכל דמא‬
‫שכונת סילוואן – מבט מהמנזר‬
‫ביר איוב ובינוי באפיק הנחל‬
‫ביר איוב‬
‫ואדי יאצול‬
‫חזית ביה"ס היסודי המעורב בשכ' סילוואן‬
‫נופי תרבות לשימור בוואדי‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪67‬‬
‫גדר ההפרדה‬
‫מפגש הנחל עם גדר ההפרדה‬
‫נופי תרבות לשימור – מבט מדיר אסונה‬
‫אירוח בדיר אסונה‬
‫מגורים כפריים ונופי תרבות‬
‫"שער" למדבר‬
‫גדר ההפרדה בסמוך למחסום אבו סעד‬
‫חקלאות לאורך ואדיות וערוצי המשנה‬
‫‪68‬‬
‫"סמינר נוסע" מס' ‪2‬‬
‫סיכום סיור צוות התכנון למורד ולמרכז האגן שנערך ב‪09.03.10 -‬‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫רשות ניקוז ים המלח ‪ -‬גרי עמל‪ ,‬אבי פרוינד‬
‫מכון מילקן ‪ -‬עמית אשכנזי‬
‫צוות התכנון ‪ -‬פרופ' אליהו רוזנטל‪ ,‬ד"ר איזבלה שנציס‪ ,‬משה וולפצון‪ ,‬עו"ד דני לבני‪ ,‬אינג' אילן הלבץ‪,‬‬
‫ד"ר בועז ברק‪ ,‬אבנר גורן‪ ,‬רם אלמוג‪ ,‬אינג' מרק רנדר‪ ,‬הדס אבידור‪ ,‬מוחמד נכאל‪ ,‬אדר' ורדית צורנמל‪,‬‬
‫אדר' מיכל טורנר‪ ,‬אדר' אריה רחמימוב‪ ,‬אדר' ליאורה מירון‬
‫מסלול הסיור )ראה תמונות בהמשך(‬
‫‪ .12‬תצפית על הישוב אבנת‬
‫‪ .13‬מתקן השפכים הנטוש בסמוך לאבנת – עליה לאורך הצינור הנטוש אל מפלי הקדרון‬
‫ותצפית לפתחת הקדרון‬
‫‪ .14‬מפגש הנחל וכביש ‪ 90‬תצפית מהגשר לעבר שפך הקדרון‬
‫‪ .15‬תצפית לעבר חורבת מזין‪ ,‬סלע ‪ PEF‬ועין פשחה‬
‫‪ .16‬ביקור קצר בגן לאומי קומראן‬
‫‪ .17‬צומת אלמוג ‪ -‬ביקור במועצה אזורית מגילות ופגישה עם מהנדס המועצה‬
‫‪ .18‬תצפית על משתתפי מסע האופניים – "הטור דה ישראל"‬
‫‪ .19‬נסיעה בבקעת הורקניה לאורך כביש ‪ :80‬תצפית על המפגש עם נחל אוג והמשך עד למפגש‬
‫עם נחל הקדרון ‪ -‬תצפית לעבר הנחל ולעבר מכון הטיהור ממערב‬
‫‪ .20‬מתקן מעבר צינור הקולחין לבקעת עמק הירדן ובאתר המיועד למט"ש נבי מוסא‬
‫‪ .21‬ביקור בחאן נבי מוסא‬
‫הנושאים המרכזיים שנדונו‪:‬‬
‫ שיתוף הקהילה הפלסטינית ‪ -‬מוחמד נכאל‪ :‬דרכים אפשריות ליצירת שיתוף פעולה עם‬‫התושבים במרחב‬
‫ מורשת‪ ,‬ארכיאולוגיה והפוטנציאל התיירותי ‪ -‬אבנר גורן‪ :‬הסטוריה‪ ,‬מורשת וחשיבות‬‫האתרים באגן ל‪ 3 -‬הדתות‪ ,‬צירי עליה לרגל‪ ,‬פיתוח תיירותי ומיזמים פוטנציאליים‬
‫ הידרולוגיה והידרוגיאולוגיה ‪ -‬פרופ' אליהו רוזנטל‪ :‬מבנה גיאולוגי של השטח‪ ,‬היבטים‬‫הידרולוגיים‪ ,‬משמעות נופית ואפשרויות קיימות לאיסוף נתונים הידרולוגיים‬
‫ ביוב – אינג' אילן הלבץ‪ :‬חלופות לפתרון בעיית הביוב באגן והתכנית למט"ש נבי מוסא‪,‬‬‫המתקן הקיים למעבר מי הקולחין לבקעת הירדן‪,‬‬
‫ גאוגרפיה‪ ,‬אקולוגיה ואיכות סביבה ‪ -‬רם אלמוג‪ :‬מבנה פיסי ומבנה גיאולוגי‪ ,‬השלכות‬‫הביוב בנחל על האקולוגיה ואיכות סביבה‪ ,‬מטרדים ודרכי הטיפול בהם‪ ,‬השפעת הפעילות‬
‫הצבאית על המרחב‬
‫ תכנון סביבתי ושיקום נופי – אדר' ורדית צורנמל ואדר' מיכל טורנר‪ :‬יחידות נוף ומרכיבי‬‫נוף‬
‫ כלכלה סביבתית – ד"ר בועז ברק‪ :‬מיזמים כלכליים‪-‬סביבתיים פוטנציאליים למגוון‬‫אוכלוסיית המרחב‪.‬‬
‫ תכנון כולל – אדר' אריה רחמימוב‪ ,‬אדר' ליאורה מירון‪ :‬התפיסה התכנונית הכוללת‬‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪69‬‬
‫קונפליקטים שהועלו‪:‬‬
‫ מתקן השפכים הנטוש בשפך הקדרון – הריסה או בסיס למיזם מקומי‬‫ מעבר וחציה של דרכים‪ ,‬צירים ותשתיות לאורך הנחל כמו מפגש הנחל עם כביש ‪ ,90‬צנרת‬‫הביוב וכד'‬
‫ פיתוח החקלאות באגן ומקור המים להשקיה‬‫‪ -‬הקדרון בעתיד ‪ -‬נחל אכזב או נחל איתן‬
‫‪70‬‬
‫מפות הסיור ב‪ – 09.03.2010 -‬מפה כללית ומפה מוגדלת של אזור הסיור‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪71‬‬
‫תמונות מסיור מס' ‪ 2‬שנערך ב‪09.03.10 -‬‬
‫מט"ש נטוש בסמוך לאבנת‬
‫צנרת המט"ש הנטוש‬
‫הקדרון במצוק ההעתקים‬
‫שפך הקדרון – מבט לכיוון מזרח‬
‫חציית נחל קדרון וכביש ‪90‬‬
‫התחתרות הנחל החציית כביש ‪ 90‬ממזרח‬
‫מערות קומראן‬
‫נחל אוג במפגש עם כביש ‪ ,80‬בקעת הורקניה‬
‫‪72‬‬
‫תמונות מסיור מס' ‪ 2‬שנערך ב‪09.03.10 -‬‬
‫מט"ש נטוש בסמוך לאבנת‬
‫אפיק הקדרון בבקעת הורקניה‬
‫אתר המיועד למט"ש נבי מוסא‬
‫הצנרת לבקעת הירדן באתר מט"ש נבי מוסא‬
‫כיפות מסגד חאן נבי מוסא‬
‫החצר המרכזית ‪ -‬חאן נבי מוסא‬
‫דיון הצוות בחצר נבי מוסא‬
‫דיון הצוות באפיק הקדרון בהורקניה‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪73‬‬
‫"סמינר נוסע" מס' ‪3‬‬
‫סיכום סיור למרחב מרכז האגן שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫רשות הטבע והגנים ‪ -‬אלי דרור‪ ,‬אבי ציפורי‬
‫רשות ניקוז ים המלח ‪ -‬גרי עמל‪ ,‬אליס גבאי‬
‫המשרד לאיכות הסביבה – אלון זס"ק‬
‫עיריית ירושלים – גיל רייכמן‬
‫מכון מילקן ‪ -‬עמית אשכנזי‬
‫מכון פרס לשלום – אורן בלונדר‪ ,‬מורן דימנט‬
‫יו"ר ועדת ההיגוי – ראובן לסטר‪ ,‬ריקי חסון‬
‫מהנדסים ללא גבולות‪ – EWB ,‬ליעד דרי‬
‫צוות התכנון ‪ -‬דני לבני‪ ,‬בועז ברק‪ ,‬מוחמד נכאל‪ ,‬ורדית צורנמל‪ ,‬מיכל טורנר‪ ,‬אביטל חגי‪ ,‬רם אלמוג‪ ,‬יובב‬
‫זוהר‪ ,‬ליאורה מירון‬
‫מסלול הסיור‬
‫‪ .1‬כניסה לשטח בסמוך לישוב קידר‬
‫‪ .2‬תצפית מהר מונטר‬
‫‪ .3‬ירידה לקדרון לגשר בהמשך הדרך המגיעה מעובדייה‬
‫‪ .4‬תצפית על מנזר המר סבא‬
‫‪ .5‬מאגר תפיסת השפכים לבקעת הירדן‬
‫‪ .6‬הנחל בבקעת הורקניה והבריכות הנטושות להשהיית השפכים )למט"ש קדרון( בבקעה‬
‫‪ .7‬תצפית על שפך הקדרון ממצוק ההעתקים‬
‫‪ .8‬חזרה בדרך שלאורך מצוק ההעתקים עד לנבי מוסא‬
‫נושאים מרכזיים שנדונו‪:‬‬
‫‪ .1‬אוכלוסיית המרחב‬
‫‪ .2‬חי וצומח במרחב‬
‫‪ .3‬אקולוגיה‪ ,‬איכות סביבה ותאי נוף‬
‫‪ .4‬דפוסי התיישבות‪ ,‬מגורים ותעסוקה במרחב‪ :‬מעלה אדומים‪ ,‬קדר‪ ,‬אוכלוסיית הבדואים‪,‬‬
‫מנזרים‪ ,‬מערות‪ ,‬ישובים פלסטינים‪ ,‬מועצה אזורית מגילות‬
‫‪ .5‬דרכים ותשתיות‬
‫‪ .6‬בעית הביוב‪ ,‬מפעל הטית השפכים‪ ,‬המט"ש הנטוש‬
‫‪ .7‬הפוטנציאל התיירותי במרחב‬
‫‪ .8‬הפעילות הצבאית בשטח‬
‫תודה מיוחדת לאלי דרור על הליווי וההסברים המרתקים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מפת מסלול הסיור‬
‫מסלול הסיור – רקע כללי‬
‫מסלול הסיור‪:‬‬
‫תצפית מהר מונטר‪ ,‬ירידה לנחל‪ ,‬תצפית לעבר מנזר מר סבא‪ ,‬מפעל הטיית השפכים‪ ,‬מצפה נחל קדרון‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪75‬‬
‫תמונות מסיור מס' ‪ 3‬שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫‪ .1‬כניסה לשטח בסמוך לישוב קדר‬
‫הישוב קדר‬
‫המדבר הפורח‬
‫‪ .2‬תצפית מהר מונטר‪ :‬לכיוון מערב ‪ -‬ירושלים‬
‫‪76‬‬
‫עובדייה‬
‫המשך תמונות מסיור מס' ‪ 3‬שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫עובדייה‪ ,‬בית לחם‪ ,‬בית סחור‬
‫תצפית לכיוון מזרח‬
‫‪ .3‬ירידה לקדרון לגשר בהמשך הדרך המגיעה מעובדייה‪ :‬התיישבות בדואים ושרידי מערות נזירים‬
‫נוודים במרחב‬
‫ביוב זורם בקדרון‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫הגשר בהמשך הדרך המגיעה מעובדייה‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪77‬‬
‫המשך תמונות מסיור מס' ‪ 3‬שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫תצפית לכיוון מורד הנחל‬
‫‪ .4‬הדרך לאורך הנחל לתצפית על מנזר המר סבא‬
‫תצפית על מנזר מר סבא‬
‫תצפית על מנזר מר סבא‬
‫‪78‬‬
‫דפוסי התיישבות בדופן הצפונית של הנחל‬
‫המשך תמונות מסיור מס' ‪ 3‬שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫‪ .5‬מאגר תפיסת השפכים לבקעת הירדן‬
‫‪ .6‬הנחל במרחב בקעת הורקניה והבריכות הנטושות להשהיית השפכים )חלק ממט"ש אבנת הנטוש(‬
‫תצפית לכיוון מעלה הנחל‬
‫שמורת טבע מצוק ההעתקים‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫בור מים אופייני‬
‫פריחה לאורך הערוצים‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪79‬‬
‫המשך תמונות מסיור מס' ‪ 3‬שנערך ב‪24.03.10 -‬‬
‫‪ .7‬תצפית על שפך הקדרון ממצוק ההעתקים‬
‫מטעי התמרים לאורך חוף ים המלח‬
‫קניון הנחל במצוק ההעתקים‬
‫‪ .8‬חזרה בדרך שלאורך מצוק ההעתקים עד לנבי מוסא‬
‫‪80‬‬
‫אבנת והמט"ש הנטוש‬
‫ד‪ .2‬סיכום מפגש מס' ‪ 1‬של בעלי העניין ומינהלת הנחל‬
‫תכנית אב לאגן נחל קדרון ‪ -‬סיכום מפגש בעלי עניין ‪ -‬מינהלת מס' ‪1‬‬
‫המפגש התקיים במכון ירושלים לחקר ישראל ב‪03.03.2010 -‬‬
‫משתתפים ‪ -‬ראה נספח מס' ‪ 1‬של סיכום המפגש‬
‫המפגש נחלק ל‪ 3 -‬חלקים עיקריים‪ :‬הצגת התכנית‪ ,‬דיון פתוח וסיכום‪.‬‬
‫חלק ‪ :1‬הצגת התכנית‬
‫א‪ .‬הגב' נעמי צור – סגנית ראש העיר ויו"ר מינהלת נחל קדרון‪ ,‬פרופ' יעקב בר‪-‬סימן‪-‬טוב ‪ -‬ראש‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬פרופ' ראובן לסטר ‪ -‬יו"ר ועדת ההיגוי וגרי עמל‪ -‬מנהל רשות‬
‫ניקוז ים המלח ברכו על התכנית והדגישו את חשיבותה המקומית‪-‬עירונית‪ ,‬הלאומית‪,‬‬
‫הבינלאומית‪ ,‬הערכית והרב תרבותית‪.‬‬
‫הגב' נעמי צור – סגנית ראש העיר ציינה כי התכנית תאפשר לקדם פרויקטים העוסקים‬
‫בניקוי ותחזוקה‪ ,‬פיתוח תשתיות ואכיפה וקידום תהליך להכנת תכניות סטאטוטוריות‬
‫ליישום‪ .‬כמו כן תומכת התכנית בצרופה של ירושלים לרשת בינלאומית של ערים צילייניות ‪-‬‬
‫מוקדי דת ועליה לרגל מסביב לעולם‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המתכנן ישראל קמחי הציג נושאים מרכזיים מהעבודה בעריכתו "אגן נחל קדרון – המרחב‬
‫החזותי של העיר העתיקה בירושלים"‪ .‬הנושאים עוסקים בהיבטים מגוונים של תכנון‪,‬‬
‫גיאוגרפיה‪ ,‬הסטוריה‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬וכד'‪ .‬הנושאים כללו את עיקרי ההמלצות‬
‫ועקרונות התכנון שהתקבלו ע"י צוות תכנון תכנית האב כבסיס לעבודה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אדר' אריה רחמימוב ואדר' ליאורה מירון הציגו את תכנית העבודה המוצעת וצוות התכנון‬
‫הציג את עיקרי עבודתו כלהלן‪:‬‬
‫ג‪ .1‬תחום התכנית‪ ,‬תחום ההתייחסות‪ ,‬גבולות האגן וחלוקה ל‪ 3 -‬מרחבי תכנון‪ :‬העליון‬
‫המרכזי והתחתון )ראה נספח מס' ‪ 2‬של הסיכום(‬
‫ג‪ .2‬מטרות העבודה )ראה נספח מס' ‪ 3‬של הסיכום(‬
‫ג‪ .3‬ועדת ההיגוי וצוות התכנון )ראה נספח מס' ‪ 4‬של הסיכום(‬
‫ג‪ .4‬פרקי העבודה‪ ,‬מרכיבי העבודה‪ ,‬סוגיות מרכזיות בתהליך התכנון‪ ,‬תוצרים‪ ,‬תהליך‬
‫התכנון ולו"ז‬
‫ג‪ .5‬נושאים מרכזיים בהם יעסוק צוות התכנון כולל מיזמים כלכליים לקידום בטווח‬
‫הקצר‬
‫חלק ‪ :2‬דיון פתוח‬
‫ד‪.‬‬
‫במסגרת הדיון הציגו המשתתפים נושאים מגוונים כלהלן‪:‬‬
‫ד‪ .1‬אוריאל אהרונוב – מהנדס מ‪ .‬א‪ .‬מגילות‪ :‬המועצה האזורית מגילות מברכת את‬
‫קידום התכנית‪ ,‬תשתף פעולה בכל התחומים ומקווה שנושא הביוב יידון בשלבים‬
‫המוקדמים של התכנית‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪81‬‬
‫ד‪ .2‬ברוך נגר ‪ -‬ראש מינהלת המים והביוב‪ ,‬יו"ש‪ :‬בשלב ראשון ומתוך נסיון העבר יש‬
‫לפתור את בעיית הביוב ללא התחשבות בלחצים פוליטיים‪ .‬בהמשך יש לקדם תכנית‬
‫לפתרון בעיית השפכים ליישום בשלבים עפ"י התרחישים‪.‬‬
‫ד‪ .3‬זאב הכהן – רט"ג‪ :‬קיים חשש מהפער שיווצר בין התכנית לבין יכולת היישום‪ .‬ממליץ‬
‫להתחיל במקביל עם תהליך התכנון בתהליך של שיתוף הציבור ‪ -‬יש ללמוד מניסיון‬
‫הרט"ג בפרויקטים שיישמו בעמק צורים ובגיא בן הינום‪ .‬פרויקטים אלו נעשו בשיתוף‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ד‪ .4‬יובל נחום ‪ -‬קמ"ט מים – מינהל אזרחי‪ :‬יש לשקם ולשמר את נחל קדרון כנחל אכזב‪.‬‬
‫הביוב גרם להיווצרות מערכת אקולוגית לא טבעית ומזיקה לסביבה‪.‬‬
‫ד‪ .5‬חיים ארליך – עמותת עיר עמים‪ :‬קיימת התעלמות מהידרדרות המצב הפוליטי‬
‫והמצב בשטח‪ .‬יש לעשות "מהלך של ריבון" – אחריותנו לטפל במצב שבאגן באופן‬
‫מיידי‪.‬‬
‫ד‪ .6‬טליה שוסברגר – מהנדסת המחוז‪ ,‬מש' הבריאות‪ :‬בעיית הביוב תיגדל כי האוכלוסיה‬
‫גדלה‪ .‬הוועדה המחוזית והמשרד להגנת הסביבה בודקים מספר חלופות לפתרון בעיית‬
‫הביוב‪ .‬אין כיום פיקוח על חקלאות ומרעה המושקים מהביוב שזורם בנחל‪ .‬בנוסף‬
‫ציינה שקיימת חובה של המדינה לספק שרותי בריאות לכלל תושבי האגן‪.‬‬
‫ד‪ .7‬ניצן לוי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכ"ס‪ ,‬מרחב יהודה‪ :‬יש לעשות כל מאמץ ולהגיע‬
‫לשת"פ עם הפלסטינאים‪ .‬קיימות עובדות בשטח של שת"פ בנושאים בעלי אינטרס‬
‫משותף‪ .‬לדעתו יש להוסיף תשריט שעוסק בנתק‪.‬‬
‫ד‪ .8‬נדב כהן – משרד החוץ‪ :‬הפרויקט בשלב זה הוא בלתי ישים‪ .‬הנושאים היחידים שניתן‬
‫לקדם הם בתחומי מים וביוב‪.‬‬
‫ד‪ .9‬יעל המרמן – עיריית ירושלים‪ :‬יש לקדם במקביל לתכנית האב תכנית יישום‪.‬‬
‫ד‪ .10‬גדעון ברומברג ‪ -‬ידידי כדור הארץ‪ :‬יש לקדם תכנית לכל התרחישים ‪ -‬ישמחו לשתף‬
‫פעולה‪.‬‬
‫ד‪ .11‬איל יפה – ראש מינהלת נחלים במשרד להגנת הסביבה‪ :‬יש לבחון את מערכת הנחל‬
‫ולמצוא איזון סביבתי כשם שעשו בנחל שורק ובנחל באר שבע‪ .‬יש למפות‬
‫קונפליקטים‪ ,‬סדרי עדיפויות ולתמרן ביניהם‪ .‬על המדינה לקחת סמכות ואחריות‬
‫ולטפל באגן‪.‬‬
‫ד‪ .12‬דב קוזניצוב ‪ -‬אגודת המים בקעת הירדן‪ :‬יש לנקות את הנחל באופן מיידי‪ .‬אלפי‬
‫דונמים בבקעת הירדן ניזונים ממי הביוב בקדרון‪ .‬אם יהיה הסדר ישתפו פעולה‬
‫ויעברו להשקיה במים אחרים‪.‬‬
‫ד‪ .13‬צבי רבהון ‪ -‬משרד החקלאות‪ ,‬נציבות המים‪ :‬יש להתחיל בהקדם במערך ניתור של‬
‫האגן‪ .‬מציע שת"פ ליישום תהליך הניתור‪.‬‬
‫ד‪ .14‬איציק שוויקי – המועצה לשימור אתרים‪ :‬לדעתו יש להמשיך את פרויקט הרט"ג‬
‫שהחל בחלק הצפוני והמערבי של מרחב הקדרון העליון‪ .‬כ"כ קורא לנקיטת פעולות‬
‫של שימור באגן בשת"פ עם המועצה לשימור אתרים‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫חלק ‪ :3‬סיכום‬
‫ה‪ .‬לסיכום העלו פרופ' ראובן לסטר ‪-‬יו"ר ועדת ההיגוי וגרי עמל ‪ -‬מנכ"ל רשות ניקוז את‬
‫הנושאים שלהלן‪:‬‬
‫ה‪.1‬‬
‫בישיבה זו הוקמה מינהלת נחל הקדרון עפ"י החלטת מליאת רשות ניקוז "ים‪-‬המלח"‪.‬‬
‫שותפים במינהלת כל בעלי העניין לנושא נחל הקדרון‪ .‬הגב' נעמי צור קיבלה על עצמה‬
‫את תפקיד יו"ר המנהלת וכולנו מאחלים בהצלחה למנהלת ולפרויקט בכללותו‪.‬‬
‫ה‪.2‬‬
‫ועדת ההיגוי וצוות התכנון מודים על הנוכחות המרשימה וההשתתפות הפעילה של‬
‫בעלי העניין ומקווים להמשך שיתוף פעולה ודיון פתוח ומפרה‬
‫רשמה‪:‬ליאורה מירון‬
‫תפוצה‪ :‬משתתפים‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪83‬‬
‫נספח ‪ - 1‬משתתפים‬
‫שם‪:‬‬
‫מהנדס מ‪ .‬א‪ .‬מגילות‬
‫מנהל מחוז ירושלים‪ ,‬המועצה לשימור אתרים‬
‫קק"ל‬
‫מרכז פרס לשלום‬
‫ידידי כדור הארץ‬
‫עיריית י"ם‬
‫רשות העתיקות‬
‫סגן מנהל אגף ביצוע‪ ,‬החמ"ת‬
‫‪Uriel_a@dead-sea.org.il‬‬
‫‪shmuroz@017.net.il‬‬
‫‪haims@kkl.org.il‬‬
‫‪m.diment@peres-center‬‬
‫‪gidon@foeme.org‬‬
‫‪HMYael@jerusalem.muni.il‬‬
‫‪jon@israntique.org.il‬‬
‫‪arik@igtc.co.il‬‬
‫‪reuven@jda.gov.il‬‬
‫‪dov@agumaimjv.co.il‬‬
‫‪Baruchn10@water.gov.il‬‬
‫‪gilre@jerusalem.muni.il‬‬
‫‪tevashak@spni.org.il‬‬
‫‪Yaffe3@gmail.com‬‬
‫‪nitsan@enviosh.org.il‬‬
‫‪Amirer@sviva.gov.il‬‬
‫‪Nadav.cohen@mfa.gov.il‬‬
‫‪Shlomomo@moin.gov.il‬‬
‫‪Samirm@int.gov.il‬‬
‫‪Hananya@israntiqe.org.il‬‬
‫‪yuvaln@water.gov.il‬‬
‫‪Zeev.h@npa.org.il‬‬
‫‪zvir@moag.gov.il‬‬
‫‪Talya.schossberger@lbjr.he‬‬
‫‪alth.gov.il‬‬
‫‪reuven@jda.gov.il‬‬
‫‪sgyakir@jerusalem.muni.il‬‬
‫‪02-6296926‬‬
‫‪0503-122022‬‬
‫‪02-5635224‬‬
‫‪0507752971‬‬
‫‪050-7591111‬‬
‫‪052-3733733‬‬
‫‪054-9217777‬‬
‫‪02-6418837‬‬
‫‪054-6472270‬‬
‫‪052-3953533‬‬
‫‪02-6726992‬‬
‫‪02-6726992‬‬
‫‪054-4482884‬‬
‫‪050-7591111‬‬
‫‪054-4860467‬‬
‫‪050-2873901‬‬
‫‪03-5584505‬‬
‫‪050-5524834‬‬
‫אגודת המים בקעת הירדן‬
‫ראש מינהלת המים והביוב‪ ,‬יו"ש‬
‫עיריית ירושלים – איכ"ס‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫המש' להגנת הסביבה‪-‬ראש מינהלת הנחלים‬
‫מנכ"ל איגוד ערים לאיכ"ס‪ ,‬מרחב יהודה‬
‫המש' להגנת הסביבה‬
‫משרד החוץ‬
‫מנהל לשכת התכנון המרכזית איו"ש‬
‫מתאם פעולות ישראל בשטחים‪ ,‬מש' החקלאות‬
‫רשות העתיקות‬
‫קמ"ט מים – מינהל אזרחי‬
‫רט"ג‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬נציבות המים‬
‫מהנדסת המחוז‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫ראובן פינסקי‬
‫יקיר שגב‬
‫חיים ארליך‬
‫בוני בוקסר‬
‫הלין רומני‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים‬
‫מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י‪-‬ם‬
‫רכז פיתוח מדיניות‪ ,‬עמותת עיר עמים‬
‫קרן גולדמן‬
‫‪Local Action for Biodiversity‬‬
‫ועדת היגוי‬
‫נעמי צור‬
‫ראובן לסטר‬
‫גרי עמל‬
‫ישראל קמחי‬
‫עמית אשכנזי‬
‫ורד דוקטורי בלאס‬
‫ס' רה"ע ירושלים‬
‫יו"ר ועדת ההיגוי‬
‫מנכ"ל רשות ניקוז‬
‫צוות התכנון – אוכלוסיה ‪ -‬מכון י"ם‬
‫מכון מילקן‬
‫מכון מילקן‬
‫‪naomitsur@gmail.com‬‬
‫‪richard@laster.co.il‬‬
‫‪da@ma-tamar.co.il‬‬
‫‪lulik@jiis.org.il‬‬
‫‪Amit.kolkore@gmail.com‬‬
‫‪info@ewb.org.il‬‬
‫הידרולוגיה וגיאוהידרולוגיה‬
‫הידרולוגיה‬
‫כלכלה סביבתית‬
‫תחבורה‬
‫תחבורה‬
‫שיקום סביבתי ותכנון נופי‬
‫צוות התכנון – אוכלוסיה ‪ -‬מכון י"ם‬
‫תכנון קהילתי‬
‫אקולוגיה איכות סביבה הידרוגאוג'‬
‫ביוב‬
‫ארכיאולוגיה ומורשת‬
‫משפט בינלאומי‬
‫מדיניות ומשפט‬
‫ראש צוות התכנון‬
‫‪elirose@netvision.net.il‬‬
‫‪izabela@012.net.il‬‬
‫‪boazbarak@gmail.com‬‬
‫‪marc@amav.net‬‬
‫‪hadas@amav.net‬‬
‫‪vardit@tstr.co.il‬‬
‫‪lulik@jiis.org.il‬‬
‫‪nakhalm@gmail.com‬‬
‫‪almogim@gmail.com‬‬
‫‪ilan@lavi-natif.co.il‬‬
‫‪Abumar.avner@gmail.com‬‬
‫‪msrobbie@mscc.huji.ac.il‬‬
‫‪dani@laster.co.il‬‬
‫‪arie@rahamimoff.com‬‬
‫‪Liora.meron@gmail.com‬‬
‫צוות התכנון‬
‫אליהו רוזנטל‬
‫איזבלה שנצ'ס‬
‫בועז ברק‬
‫מרק רנדר‬
‫הדס אבידור‬
‫ורדית צורנמל‬
‫ישראל קמחי‬
‫מוחמד נכאל‬
‫רם אלמוג‬
‫אילן הלבץ‬
‫אבנר גורן‬
‫רובי סייבל‬
‫דני לבני‬
‫אדר' אריה רחמימוב‬
‫אדר' ליאורה מירון‬
‫‪84‬‬
‫תפקיד‬
‫דוא"ל‬
‫בעלי עניין‬
‫אהרונוב אוריאל‬
‫איציק שוויקי‬
‫חיים סהר‬
‫מורן דימנט‬
‫גדעון ברומברג‬
‫יעל המרמן סולר‬
‫ג'ון זליגמן‬
‫אריק קודלר‬
‫ראובן פינקס‬
‫דב קוזניצוב‬
‫ברוך נגר‬
‫גיל רייכמן‬
‫אברהם שקד‬
‫איל יפה‬
‫ניצן לוי‬
‫אמיר ארז‬
‫נדב כהן‬
‫שלמה מושקוביץ‬
‫סמיר מועדי‬
‫חנניה היזמי‬
‫יובל נחום‬
‫זאב הכהן‬
‫צבי רבהון‬
‫טליה שוסברגר‬
‫ראש צוות התכנון‬
‫טל'‬
‫‪02-9945000‬‬
‫‪0528746405‬‬
‫‪050-5475290‬‬
‫‪054-2808015‬‬
‫‪052-4532597‬‬
‫‪050-9601414‬‬
‫‪02-5377027‬‬
‫‪050-6495710‬‬
‫‪02-6297966‬‬
‫‪054-3024430‬‬
‫‪050-6221218‬‬
‫‪050-7462784‬‬
‫‪052-3689757‬‬
‫‪050-6233241‬‬
‫‪054-7879227‬‬
‫‪050-6233185‬‬
‫‪050-6203076‬‬
‫‪050-6234028‬‬
‫‪0506234036‬‬
‫‪02-5417555‬‬
‫‪050-6234113‬‬
‫‪057-7762151‬‬
‫‪050-6241803‬‬
‫‪02-6217393,‬‬
‫‪050-6242604‬‬
‫‪02-5635224‬‬
‫‪02-5378077‬‬
‫‪054-5279772‬‬
‫נספח ‪ – 2‬תחום התכנון‪ ,‬תחום ההתייחסות ומרחבי תכנון של תכנית האב‬
‫אגן הקדרון – תחום התכנון ותחום ההתייחסות‬
‫אגן הקדרון – מרחבי התכנון‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪85‬‬
‫נספח ‪ :3‬מטרות התכנית‬
‫מטרת על‪ :‬אגן הקדרון ‪ -‬מרחב איכות בין העיר העתיקה‪ ,‬מרכז ירושלים וים המלח‬
‫‪ .1‬תכנית לאגן הקדרון בתרחישים‪:‬‬
‫דו קיום‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬שותפות ‪co-existence, cooperation, partnership -‬‬
‫‪ .2‬פיתוח "מרחב ביוספרי" אזור שמור‪ ,‬נקי מביוב‪ ,‬ממטרדים ומנוקז‬
‫‪" .3‬הנחל כגשר"‪:‬‬
‫בין ישויות פוליטיות ותרבותיות‬
‫בין חברות‪ ,‬אוכלוסיות )כ‪ 250,000 -‬תושבים כיום(‪ ,‬קהילות ושכונות‬
‫‪ .4‬יצירת מרחב תיירות ושימור אתרי מורשת ‪" -‬הנחל של העיר הקדושה"‬
‫‪ .5‬חיזוק הקשר לאורך יובלי הקדרון ‪ -‬בין הרכסים והערוץ‪ ,‬בין הבנוי והפנוי‬
‫‪ .6‬פיתוח תרבות הפנאי‪ ,‬ספורט ונופש‬
‫‪ .7‬יצירת כלי לניהול ופיתוח אגני בראיה רב שנתית‬
‫‪ .8‬התכנית כקטליזטור לגיוס מימון‬
‫‪ .9‬יישום בשלבים תוך כדי הכנת התכנית‬
‫‪ .10‬התכנית כבסיס לתכניות סטטוטוריות‬
‫נספח ‪ :4‬חברי ועדת ההיגוי וצוות התכנון‬
‫חברי ועדת ההיגוי‬
‫ יו"ר הוועדה ‪ -‬פרופ' ראובן לסטר‬‫ עיריית ירושלים – נעמי צור‪ -‬סגנית ראש העיר‪ ,‬אדר' שלמה אשכול‪-‬מהנדס העיר‪ ,‬גיל‬‫רייכמן‪-‬אגף איכ"ס‬
‫ רשות ניקוז ים המלח – גרי עמל‪-‬מנהל רשות ניקוז‪ ,‬אינג' אבי פרוינד‪-‬מהנדס הרשות‬‫ המשרד להגנת הסביבה – שוני גולדברגר‪-‬מנהל מחוז ירושלים‬‫ מכון ירושלים לחקר ישראל – ישראל קמחי‬‫ מרכז פרס לשלום – ד"ר אורן בלונדר‬‫ מכון מילקן‪ -‬פרופ' גלן יגו‬‫צוות התכנון‬
‫ ראש צוות תכנון – אדר' אריה רחמימוב‪ ,‬אדר' ליאורה מירון‬‫ מנהל ומשפט סביבתי – עו"ד דני לבני‪ ,‬משפט בינלאומי – ד"ר רובי סייבל‬‫ כלכלה סביבתית – ד"ר בועז ברק‬‫ דמוגרפיה וחברה – מתכנן וגיאוגרף ישראל קמחי‪ -‬מכון ירושלים‬‫ ביוב – אינג' אילן הלבץ‬‫ הידרולוגיה וגיאוהידרולוגיה – פרופ' אליהו רוזנטל‬‫ תנועה ותחבורה – אינג' מרק רנדר‪ ,‬אמאב‬‫ הידרוגיאוגרפיה‪ ,‬אקולוגיה ואיכות סביבה – רם אלמוג‬‫ תכנון קהילתי – מוחמד נכאל‬‫ ארכיאולוגיה‪ ,‬מורשת ותיירות ‪ -‬אבנר גורן‬‫ תכנון סביבתי‪ ,‬שיקום נופי – ורדית צורנמל‪ ,‬צורנמל טורנר אדריכלות נוף‬‫‪ -‬מיפוי ו‪ – GIS -‬רם אלמוג‬
‫‪86‬‬
‫ד‪ .3‬בעלי עניין‬
‫תכנית אב נחל הקדרון‪/‬ואדי נאר ‪ -‬רשימת בעלי ענין )לא סופית(‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שם‬
‫אייל יפה‬
‫אלון זס"ק‬
‫שמאי אסיף‬
‫אבי ציפורי‬
‫אלי דרור‬
‫יהושע שקדי‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫אורי שני‬
‫ברוך נגר‬
‫זאב אחיפז‬
‫דוד ירוס‬
‫צבי רבהון‬
‫דוד ויינברג‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫יעל שאלתיאלי‬
‫איתי גבריאלי‬
‫דב ליטבינוף‬
‫ג'ון סליגמן‬
‫יובל ברוך‬
‫שוני גולדברגר‬
‫אמיר ארז‬
‫טליה שוסברג‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫דלית זילבר‬
‫אורי אטיאס‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫ניצן לוי‬
‫מיכה בלום‬
‫עמוס אונגר‬
‫ישראל בר גיל‬
‫גדעון שמיר‬
‫אלי שמוליאן‬
‫גיל רייכמן‬
‫יאירה אפרתי‪-‬ויזנטל‬
‫יובל נחום‬
‫שלמה מוסקוביץ‬
‫סמיר מואדי‬
‫הנניה היזמי‬
‫יצחק מגן‬
‫בני אלבז‬
‫אבי שלו‬
‫‪.35‬‬
‫אסף גולטפלד‬
‫עמוס סבח‬
‫שלמה מוסקוביץ‬
‫איציק שווקי‬
‫‪.39‬‬
‫גדעון ברומברג‬
‫יובל ארבל‬
‫משה פרלמוטר‬
‫עו"ד עמית ברכה‬
‫פואד אבו חמד‬
‫חיים סהר‬
‫עזר פישלר‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫גוף‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫משרד הפנים‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫רשות המים‬
‫רשות המים‬
‫רשות המים‬
‫משרד החקלאות‬
‫משרד החקלאות‬
‫משרד הבריאות‬
‫משרד התיירות‬
‫חפ"ת‬
‫קרן קיימת לישראל‬
‫המכון הגיאולוגי‬
‫רשות ניקוז ים המלח‬
‫רשות העתיקות מחוז י‪-‬ם‬
‫תפקיד‬
‫ראש מינהל התכנון‬
‫מנהל היחידה הסביבתית‬
‫מדען ראשי‪ ,‬מנהל חטיבת‬
‫מדע‬
‫מנהל הרשות‬
‫ראש מנהלת המים ליש"ע‬
‫סמנכ"ל תשתיות וסביבה‬
‫שימור קרקע וניקוז‬
‫מהנדס ארצי לתכנון‬
‫מנכ"לית‬
‫יו"ר‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מנהל מחוז ירושלים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מהנדסת מחוז ירושלים‬
‫מש' הבריאות‬
‫לשכת התכנון‬
‫תכנון וסביבה‬
‫שטחי אש‬
‫מנכ"ל‬
‫סמנכ"ל‬
‫משרד הפנים‬
‫צה"ל‪-‬פיקוד מרכז‬
‫צה"ל‪-‬פיקוד מרכז‬
‫איגוד ערים לאיכה"ס‪ -‬יהודה‬
‫הגיחון‬
‫הגיחון‬
‫מבט"י‬
‫פיתוח מזרח ירושלים בע"מ‬
‫איכות הסביבה‬
‫החברה למרכזים ומנהלים קהילתיים‬
‫מים‬
‫תכנון‬
‫חקלאות‬
‫ארכיאולוגיה‬
‫איכות הסביבה‬
‫ארגונים בינלאומים‬
‫רשטג"ל‬
‫המנהל האזרחי‪ ,‬תכנון‬
‫מועצה לשימור אתרים‪ -‬מחוז ירושלים‬
‫קואליציית הארגונים ירושלים בת‬
‫קיימא‬
‫ידידי כדור הארץ‪ ,‬מזרח התיכון‬
‫החברה להגנת הטבע‪ -‬אזור י"ם‬
‫אדם טבע ודין‬
‫עמותה מרכז דיאלוג אל קודס‬
‫קרן קיימת לישראל‬
‫עמותת צלול‬
‫מנכ"ל‬
‫מנכ"ל‬
‫סמנכ"ל‬
‫קמ"ט‬
‫קמ"ט‬
‫קמ"ט‬
‫סגן קמ"ט‬
‫קמ"ט‬
‫קמ"ט‬
‫ראש אגף ארגונים‬
‫בינלאומים‬
‫קמ" ט‬
‫ביולוג מחוז יו"ש‬
‫מנכ"ל‬
‫מנכ"ל‬
‫מתכנן שימור קרקע‬
‫סמנכ"ל‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫חיים ארליך‬
‫חגי אגמון‪ -‬שניר‬
‫עיר עמים‬
‫המרכז הבין‪-‬תרבותי בירושלים‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬
‫בוני בוקסר‬
‫יוסי גוטמן‬
‫ראובן פינסקי‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫יקיר שגב‬
‫בוקי אורן‬
‫ד"ר גבריאל וינברג‬
‫פרופ' אביטל גזית‬
‫פרופ' יהודה אנזל‬
‫קרן גולדמן‬
‫חברת מקורות‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים‬
‫עיריית ירושלים‬
‫החברה לפיתוח מזרח ירושלים‬
‫חברת מיה‪ ,‬אריסון השקעות‬
‫‪.55‬‬
‫ד"ר אפרת מורין‬
‫‪.56‬‬
‫פרופ' נורית קלאוט‬
‫אונ' ת"א‬
‫אונ' עברית‪ ,‬גבעת רם‬
‫‪Director, Environmental Studies‬‬
‫‪Institute of Earth Sciences‬‬
‫החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ מכתב ונייר עמדה‬.4‫ד‬
‫ פרופ' ראובן לסט וד"ר אמגד אלאווי לפרופ' אורי שני וד"ר שדיד אטילי‬,‫יו"ר ועדת ההיגוי‬
April 15, 2010
Professor Uri Shani, Director
Israel Water & Sewerage Authority
Via Email
Dr. Shaddad Attili, Director
Palestine Water Authority
Via Email
Gentlemen,
Further to my previous letter to you, I have met with Dr. Amjad Aliewi,
Director of House of Water & Environment, a Palestinian NGO, to discuss issues of
mutual interest. Dr. Aliewi and I agreed to cooperate on a study of transboundry water
management systems applicable to this region. We have cooperated on a concept note
that explains the project we envision, a copy of which is hereto attached.
We wish to appear before the Joint Water Committee to present the concept
note to you and get the cooperation of your staffs in this joint effort. There is a
desperate need to determine mechanisms for management of joint basins and it is
incumbent on us to understand which mechanism will work best under conditions of
co-existence, cooperation and partnership.
We know that you recognize the importance of this breakthrough and we are
looking forward to presenting the concept at your earliest convenience.
Sincerely,
Richard Laster, Dr. Amjad Aliewi
89
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
90
principles. Suspicion and resistance may arise at different levels, and
frustration and disappointment when expectations and reality collide.
The Master Plan is a blueprint for the common future of the Streams
developed together by Israelis and Palestinians in coordination and in
consultation with stakeholders from both entities and from all levels. It reflects
a common vision that will improve the quality of life for the residents of the
Streams and visitors, both environmentally and economically.
This will be the first Master Plan for a transboundary streams in the region.
When completed, this Master Plan will serve as a model for other PalestinianIsraeli transboundary streams and rivers, as well as a starting point for
continued cooperation within the basin itself.
99
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
(such as population growth and water use), upstream/downstream, and scale
related issues are all addressed within a coherent framework.
Scenario
building is a planning tool which supports good decision-making based on a
systematic and consistent examination of possible trends and the impact if
those trends.
It will be used to develop objectives and actions that use
appropriate methodologies for good water and land management.
Sustainability of the Master Plan
Creating a joint Israeli Palestinian Master Plan entails several risk factors.
One major risk is failure of the team to reach agreement on a particular phase
of the project. This in turn could create tensions, halt progress, or even cause
the project to fail to reach its goals. This risk will be minimized by several
measures. First, the team members selected are not only experts in their
fields, but also have experience in working on joint Palestinian Israeli projects
of a similar nature. They are familiar with the many successes and failures in
attempts at joint action. Secondly, the ground rules of the project recognize
that the Master Plan will be based on ecological, historical, physical, economic
and geographical factors that serve the best interests of the Streams,
regardless of present or future political considerations or sovereignty.
The many issues to be discussed in creating the Master Plan require the input
and agreement of national government officials in general and the Joint Water
Committee in particular.
This is especially true when deciding on the
placement of the wastewater treatment plant and the planned uses of the
treated wastewater. Their inability to reach decisions could hamper progress
on these two important issues, and even spread to other areas of the Master
Plan. This risk will be minimized by keeping government officials informed of
the project and its progress throughout the entire process. In addition, the
Master Plan will be structured to enable separating the wastewater treatment
and reuse options from the rest of the Plan.
Our goal is to not only develop a Master Plan, but to do so while incorporating
the principles of basin management, including transparency, dialogue and
public involvement at and between all levels. This is not something to be
taken for granted in an area of conflict without much experience in using these
98
agricultural aspects and identifies the issues, concerns and problems of all
Streams that need to be addressed by the Master Plan.
One of the major problems to be tackled is treating the sewage. Without
purifying the effluent flowing in the streams there can little environmental
enhancement. For years, Israel and the Palestinian Authority have debated
the creation of sewage treatment plants in the Streams. In the past, several
plans for sewage treatment were developed under the auspices of different
government authorities. These plans will be collected and brought to the
attention of the stakeholders for their evaluation. The team will work towards
achieving agreement on a workable plan.
A subsequent plan for proper distribution of the treated water to the various
riparians in the Streams will then be developed. This includes the issue of a
"dry" or "wet" wadi- should water continue to flow year-round, or should the
streams return to its previous state as an intermittent stream?
The planners will then work to coordinate a Master Plan that takes into
consideration future land use planning. The Master Plan will consider
reduction of environmental degradation; water quality and effluent treatment;
use of the water that flows in the stream; rehabilitation of the river’s
ecosystem including flora and fauna; development of parks and pathways for
leisure and recreation; reconstruction and rehabilitation of historic sites;
designating land usage including protected areas, farmland, open spaces,
parks, business and residential areas; and the establishment of a visitors
center.
It will detail investment opportunities as well as the roles and responsibilities
of the various agencies which will be involved in the implementation of the
plan and the management of the resources of the Streams.
The Master Plan will introduce to regional planning integrated water resource
management (IWRM), whereby land use, water use and the environment will
be managed holistically, social and economic needs will be balanced with the
needs of the environment, and decision-making will be coordinated between
the local, regional and national levels.
Planning for water resources management requires that long term trends
97
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
Like most things in the Middle East, solving problems always has political
undertones. Creating a master plan for the Streams is interpreted by some
people on both sides as recognition of Israeli or Palestinian sovereignty. For
forty years, a temporary political situation has been in place in the region, and
deterioration of the mountain aquifer is just one result. The researchers, both
Israeli and Palestinian, recognize that a master plan, based on ecological,
historical, physical, economic and geographical terms agreed upon by both
sides will serve the best interests of the Streams, regardless of present or
future
Political Sovereignty
The creation of the first master plan for a joint Israeli-Palestinian water
sources will be a breakthrough in Palestinian-Israeli cooperation. Step by
step, once one of those streams is completed, it can serve as a blueprint for
similar plans for other cross-boundary waterways which are desperately in
need of rehabilitation.
As a starting point for reclamation, a survey of the Israeli and Palestinian
stakeholders involved is of vital importance.
The survey will identify the
issues, interests, priorities and characteristics of the various stakeholders and
stakeholder representatives, and the relationships between the different
stakeholders and stakeholder groups. The information gathered by this
research will inform the planners as to the needs of the stakeholders.
Meetings will be held to become acquainted with the stakeholders, determine
their vision for the streams and to serve as nuclei for further discussions in
developing the Master Plan. Involving the public strengthens the democratic
and participatory aspects of decision-making, and the resulting consensus
lends greater commitment to the implementation of outcomes.
A comprehensive study of the Streams’s geography, history and ecology will
be carried out. Every portion of the Streams will be studied, from drainage and
runoff to sewage and solid waste disposal. A study will be made of the
endemic species of fauna and flora in the Streams; agricultural methods and
crops, industry and arts and crafts. All this information will be compiled into an
Outline Plan that includes the region's historical, ecological, tourist and
96
The team will consist of a plan coordinator, planners, hydrologists, engineers,
archaeologists, ecologists, economists, jurists, sociologists, agronomists and
public awareness specialists. Additional experts will be brought in as needs
change. The selection of the team members will be done jointly by the
steering committee in order to create a balanced, realistic and useable Plan.
Regular meetings between the project team and the steering committee will
develop lines of communication for project feedback.
The major beneficiaries of the Master Plan are the residents around the
streams, as well as the surrounding environment in the region. Improved
planning, land usage and infrastructure will make the life near and around
these streams better and encourage the tourists to visit.
When implemented, local farmers will benefit from effluent which, when
treated sufficiently, can provide irrigation for crops and animals in an area,
increase the water resources and create new jobs and additional employment
opportunities due increasing tourism. Also tourists, hikers and other visitors
will benefit from the restoration of the natural beauty of the region.
Description of the Master Plan and its Effectiveness
The Master Plan will present a number of possible scenarios based on current
and expected land and water use and will detail how best to utilize the
resources of the streams while preserving its historic value. In addition, these
discussions will bring together local and regional stakeholders as well as
planners and local authorities to discuss their visions of the streams. This
joint effort will exemplify the ability of both parties to coexist and work together
to solve mutual problems.
95
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
Plan steering committee should been set up, comprised of Palestinian
representatives, and Israeli representatives. The unique structure of the
steering committee should comprise not only NGO's and academic
institutions, but also statutory bodies, will assure a plan that will be not only
diverse and comprehensive, but also practical.
The proposed collaborative work between Israeli and Palestinian experts
represents an unprecedented opportunity for setting up a framework for
collaborative integrated basin management between the two parties for a
shared water resource in a place of enormous historical, cultural, and
ecological importance and beauty. There is no alternative to collective action
when managing a shared international basin.
This requires water
management on the basin scale regardless of political borders.
Nature,
ecosystems and the intricate interaction between water, climate, soil, flora and
fauna can only be protected by collective action.
This is not theoretical approach, but it is an actual planning process, based on
the successful model of the Yarqon River Master Plan in the Tel Aviv region,
which converted the Yarqon River and its environment from an environmental
nuisance into a beautiful recreational area. The bi-national team of
professionals will use the skills developed in the Yarqon to create a Master
Plan for all transboundary wastewater streams. The steering committees will
create and guide a team of Israeli and Palestinian professionals who will act in
concert to develop the Master Plan.
94
Much of the fertile lands around the streams are not being farmed and
landowners have been forced to find other ways to make a living. The
resulting pollution of the surrounding environment and groundwater in the
area endangers existing water sources. The polluted surface water constitutes
a health hazard to agricultural lands and local residents, tourists and visitors.
Objective
The main objective of this concept note is to develop a master plan for
transboundary streams as a joint Israeli-Palestinian effort to combat the threat
of pollution and serve as a data base and guideline to protect the public and
the environment from basin pollution. The second major objective is to involve
the general public in the decision making progress and set up a public
participation and volunteer framework to care for the streams. A third major
objective of the project is to improve coordination in water decision-making
such as in river basin management.
Approach and Methodology
The Mountain Aquifer is the source of major streams and rivers in Israel’s
coastal area, including the Yarkon, Taninim, Hadera and other streams. The
confined area is located further down the slopes, beneath an impermeable
layer of rock. Most wells and water extraction sites are located there. For the
past 15 years, Israelis and Palestinians have deliberated solutions to protect
the groundwater and the surface water from pollution, these solutions
including rehabilitation and beautification some of these streams or building
and operating a joint sewage purification plants to. There have been a number
of meetings between Palestinian and Israeli held as decided in the Oslo
Accords of 1995. Israel and the Palestinian Authority set up a Joint Water
Committee to resolve water and wastewater issues in a formal setting.
Suggestions have been made to the JWC for a solution to the sewage
problem in the Streams, but a solution has not been found.
Things are changing, however. During the last few years, professionals and
politicians from both sides of the border held workshops and organized
conferences to discuss the problems of the Streams and to present the idea of
a Master Plan. In order to agree and develop the master plan, a joint Master
93
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
Introduction
Within Israel and the West Bank and Gaza Strip (WBGS) there are numerous
streams that cross the Palestinian/Israeli Green Line. Most of these are major
streams
that
flow
year-round
in
a
westward
direction
toward
the
Mediterranean Sea while a smaller number flow east to the Dead Sea or the
Jordan River. All of them originate in joint watersheds and they are all in need
of upgrading some are highly polluted, posing a health hazard to users; all
endanger flora and fauna and are unfit for recreational or consumptive uses.
The problem
The sewage of over 2.8 millions people of both Palestinians and Israelis who
live above the Mountain Aquifer is not adequately treated and finds its way
into streams and wadis, percolating into the groundwater. Sewage from most
Palestinian cities and villages receives no treatment at all. The sewage of
many Israeli settlements in the West Bank is not treated adequately, or even
at all. As a result, many natural springs and wadis have been contaminated,
and evidence of pollution in deep groundwater has already been detected.
Continued pollution would lead to the destruction of large parts of the
Mountain Aquifer.
Wastewater has major health, environmental, and economic consequences.
92
FROM CONFLICT TO PEACE BUILDING
:‫ נייר עמדה‬.5‫ד‬
TRANSBOUNDARY STREAMS – INTERNATIONAL MASTER PLAN PROJECT
‫פרופ' ראובן לסטר‬
FROM CONFLICT TO PEACE BUILDING
TRANSBOUNDARY STREAMS –
INTERNATIONAL MASTER PLAN PROJECT
CONCEPT NOTE
April 2010
91
26.04.10 – 2 '‫דו"ח ועדת היגוי מס‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫ד‪ .6‬פרקי העבודה‪ ,‬תהליך התכנון ולו"ז‬
‫פרקי העבודה‬
‫פרק א'‪ :‬ניתוח מצאי קיים‪ ,‬גיבוש פרוגרמה כוללת ועיבוד שפת תכנון אופיינית לכל אגן הנחל‪.‬‬
‫פרק ב'‪ :‬הכנת תכנית מנחה לשימור‪ ,‬הסדרה ופיתוח ‪ -‬עיבוד תמונת עתיד לכל מרחב הנחל‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬הכנת תכנית אב ויישום כוללת )דגש יושם על המרחב העליון והתחתון(‪.‬‬
‫תהליך התכנון ולו"ז‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)פרקי עבודה(‬
‫לו"ז עפ"י חודשים‬
‫‪.1‬‬
‫)פרק א'(‬
‫תכנית העבודה ורקע כללי‬
‫■‬
‫‪1.1‬‬
‫הצגת חומר רקע ומסקנות ראשוניות‬
‫■‬
‫‪1.2‬‬
‫סוגיות תכנון מרכזיות וטיוטת פרוגרמה‬
‫‪1.3‬‬
‫פרוגרמה ושפת תכנון‬
‫הכנה לועדת היגוי מס' ‪2‬‬
‫‪.2‬‬
‫■‬
‫)פרק ב'(‬
‫■‬
‫‪2.1‬‬
‫חלופות לסוגיות תכנון מרכזיות‬
‫■‬
‫‪2.2‬‬
‫תמונת עתיד‬
‫‪2.3‬‬
‫תכנית רעיונית‬
‫‪2.4‬‬
‫הכנה לועדת היגוי מס' ‪3‬‬
‫הצגת תמונת עתיד ותכנית רעיונית‬
‫)פרק ב'‪ -‬המשך(‬
‫‪3.1‬‬
‫עיבוד התכנית הרעיונית‬
‫‪3.2‬‬
‫טיוטת תכנית מנחה‬
‫‪3.3‬‬
‫תכ' מנחה לשימור‪ ,‬הסדרה‪ ,‬בינוי ופיתוח‬
‫‪3.4‬‬
‫הכנה לועדת היגוי מס' ‪4‬‬
‫‪.4‬‬
‫הצגת תכנית מנחה‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫)פרק ג'(‬
‫‪4.1‬‬
‫טיוטת תכנית האב עפ"י מרחבים‬
‫‪4.2‬‬
‫תכנית האב הכוללת‬
‫‪4.3‬‬
‫תכנית יישום‪ ,‬סדרי עדיפות ולו"ז‬
‫‪4.4‬‬
‫הכנה לועדת היגוי והצגת תכנית האב‬
‫■‬
‫הצגת תכנית האב ותכנית היישום*‬
‫■‬
‫* הצגה בפני בעלי עניין‬
‫‪100‬‬
‫■‬
‫‪1.4‬‬
‫הצגת חומר רקע‪ ,‬פרוגרמה ושפת תכנון‬
‫‪.3‬‬
‫‪.5‬‬
‫ינואר ‪2011‬‬
‫דצמבר‬
‫נובמבר‬
‫אוקטובר‬
‫ספטמבר‬
‫אוגוסט‬
‫יולי‬
‫יוני‬
‫מאי‬
‫אפריל‬
‫מרץ*‬
‫פברואר‬
‫ינואר ‪2010‬‬
‫ועדת היגוי‬
‫נושאים‬
‫■‬
‫■‬
‫■‬
‫ד‪ .7‬רשימת מפות‬
‫‪21.04.10‬‬
‫תכנית אב לאגן נחל קדרון ‪ -‬רשימת מפות שהוכנו ע"י צוות התכנון‬
‫מס' מפה‬
‫שם המפה‬
‫‪1‬‬
‫‪KB001‬‬
‫מפת בסיס ‪ -‬כלל אגן‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪KBH001‬‬
‫‪KB002‬‬
‫‪KBH002‬‬
‫‪KB003‬‬
‫‪KBH003‬‬
‫‪KBH004‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪KB006‬‬
‫‪KBH006‬‬
‫‪KBH004‬‬
‫‪KB010‬‬
‫‪KBH007‬‬
‫‪JIB002‬‬
‫מפת בסיס ‪ -‬ראש האגן‬
‫אורתופוטו ‪ -‬כלל אגן‬
‫אורתופוטו ‪ -‬ראש האגן‬
‫גיאולוגיה ‪ -‬כלל אגן‬
‫גיאולוגיה ‪ -‬ראש האגן‬
‫גבולות מנהליים‪ ,‬צה"ל‪-‬שטחי אימונים ושמורות‬
‫טבע – ראש אגן‬
‫מפת שיפועים ‪ -‬כלל אגן‬
‫מפת שיפועים – ראש אגן‬
‫מפת קווי שלד – ראש אגן‬
‫מפת מפגעים אקולוגיים וסביבתיים ‪ -‬כלל אגן‬
‫מפת מפגעים אקולוגיים וסביבתיים ‪ -‬ראש האגן‬
‫מערות ומבני קבורה ‪ -‬ראש האגן**‬
‫‪14‬‬
‫‪JIB001‬‬
‫התפתחות השטח הבנוי – ראש אגן ‪/‬אדר' מייק‬
‫טרנר**‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪JIB003‬‬
‫מפת ראש האגן ב‪ - 1895 -‬אדר' קונרד שיק**‬
‫מפת ראש האגן ב‪ 1904-1945 -‬אוגוסט קורמל‬
‫ברמן**‬
‫רגישות הידרולוגית עם סימון רוחב רצועת הנחל‬
‫מפת הירארכיה של הכבישים המתוכננים‬
‫מפת תחבורה ציבורית‬
‫מפת נקודות חציה של הנחל על ידי הכבישים‬
‫מפת תאי שטח כלל האגן‬
‫מפת תאי שטח ראש האגן‬
‫אתרים ארכיאולוגיים וצירי עליה לרגל וצליינות*‬
‫תכנית כוללת לראש האגן ‪ -‬מסגרת קונספטואלית‬
‫תכנית כוללת לאגן הקדרון ‪ -‬מסגרת קונספטואלית‬
‫גליון סיור מס' ‪ 1‬לצוות התכנון – ראש האגן‬
‫גליון סיור מס' ‪ 2‬לצוות התכנון – מרכז האגן‬
‫ומורדו‬
‫גליון סיור מס' ‪ 3‬לצוות התכנון – מרכז האגן‬
‫מפות ואיורים היסטוריים‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‬‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫כלל‬
‫האגן‬
‫ראש‬
‫האגן‬
‫קנ"מ‬
‫‪1:35,000‬‬
‫קנ"מ‬
‫‪1:15,000‬‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫י‪ .‬זוהר‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫בהכנה‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫י‪ .‬זוהר‬
‫‪+‬‬
‫בהכנה‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫‪+‬‬
‫בהכנה‬
‫עורך‬
‫המפה‪/‬‬
‫מקור‬
‫לשכבות‬
‫המידע‬
‫העיקריות‬
‫‪+‬‬
‫בהכנה‬
‫‪+‬‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫אמאב‬
‫אמאב‬
‫אמאב‬
‫ו‪ .‬צורנמל‬
‫ר‪ .‬אלמוג‬
‫א‪ .‬גורן‬
‫א רחמימוב‬
‫ל‪ .‬מירון‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫הערות‪:‬‬
‫* כלול במסגרת הקונספטואלית לכל אגן הקדרון‬
‫** מקור לשכבות מידע ‪ -‬מכון ירושלים ועבודת המחקר "אגן הקדרון‪-‬המרחב החזותי של העיר‬
‫העתיקה בירושלים‪ ,‬מדיניות שימור ופיתוח" בעריכתו של ישראל קמחי‬
‫תכנית אב לאגן נחל הקדרון‬
‫דו"ח ועדת היגוי מס' ‪26.04.10 – 2‬‬
‫‪101‬‬
102