מסמך פתיחה לתלמידים בקבוצת הסמינריון של ד”ר מושיק

מסמך פתיחה לתלמידים בקבוצת הסמינריון של ד”ר מושיק

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה לכלכלה‬
‫סמינריון‪ :‬תיאוריה כלכלית ‪ -‬מיקרו‪ ,‬תשע"ב‬
‫ד"ר מושיק לביא‬
‫מטרות הסמינריון‪:‬‬
‫המטרה הבסיסית היא כתיבת עבודה מחקרית או מעין מחקרית בדרך עצמאית‪ ,‬בנושא לפי בחירת‬
‫התלמיד‪/‬ה‪ .‬לשם כך‪ ,‬התלמיד‪/‬ה נדרש‪/‬ת לגבש יכולת להתמודד עם ספרות מקצועית‪ ,‬לנסח שאלת‬
‫מחקר עצמאית ולנתח אותה‪ .‬הסמינריון מאפשר את יישומו של הידע שרכשו התלמידים במהלך‬
‫הלימודים‪ .‬נקודת המוצא של העבודה היא שאלה שהתלמיד מציג לעצמו ובוחר בצורה עצמאית‪.‬‬
‫נושא הסמינר הוא תיאוריה כלכלית תוך דגש על מיקרו כלכלה‪.‬‬
‫מתווה הסמינריון‪:‬‬
‫א‪ .‬בחירת נושא העבודה‪ :‬בחירת סוגיה וגישה מחקרית נכונה היא המפתח לכתיבת עבודה טובה‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬מומלץ להקדיש לכך מחשבה‪ .‬בהתאם להוראות המחלקה‪ ,‬יש לקבר אישור מקדמי לנושא‬
‫העבודה ("הצעת מחקר") עד ליום ‪ .1.1.2012‬כדי לעמוד בלוח זמנים זה יש להגיש על‪-‬גבי עמוד‬
‫אחד את הפרטים הבאים‪ ,‬עד לתאריך ‪:20..2.20..‬‬
‫‪ .1‬הצגת נושא העבודה בקצרה‪ .‬יש להציג בפסקה אחת‪ ,‬בצורה ברורה ופשוטה‪ ,‬מהי‬
‫"השאלה המחקרית" נשוא העבודה (כלומר‪ ,‬מה שהתלמיד‪/‬ה מבקש‪/‬ת לבדוק‪ ,‬לחקור‪,‬‬
‫לטעון וכיו"ב)‪ .‬על הסוגיה הנבחנת להיות משמעותית אך גם ‪ -‬ובעיקר ‪ -‬לא רחבה‬
‫מידי;‬
‫‪ .2‬סקירה קצרה בת פיסקה אחת של המאמר המרכזי עליו תסתמך העבודה‪ .‬לא‬
‫תתאפשר הגשת עבודה על נושא "כללי" שלא נתמך לפחות במאמר מקצועי מסוים‬
‫אחד;‬
‫‪ .3‬המוטיבציה (המחקרית – לא האישית) לעבודה‪ .‬יש לתאר בפסקה אחת מהי חשיבותו‬
‫של הנושא שנבחר‪ ,‬מהו השוני של העבודה המתוכננת ביחס למאמר שנבחר‪ ,‬מהן‬
‫ההשלכות האפשריות של העבודה וכדומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישות אישיות‪ :‬פגישות אישיות לקידום הכתיבה תערכנה במהלך תקופת הלימודים בסמסטר‪.‬‬
‫מטרת הפגישות היא לסייע לתלמידים בכתיבת עבודה נכונה‪ .‬הפגישות תתבצענה לפי צרכי‬
‫התלמיד‪/‬ה ובקשתו‪/‬ה‪ .‬מומלץ מאוד להיעזר בפגישות אלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצגת העבודה‪ :‬תלמיד‪/‬ה רשאי להציג את עבודתו למנחה לצרכי משוב במהלך תקופת הלימודים‬
‫בשני הסמסטרים‪ ,‬דבר שיאפשר את שיפורה במידת הצורך‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגשת עבודת הסמינריון‪ :‬המועד האחרון להגשת עבודות הסמינריון הוא בהתאם לנדרש ע"י‬
‫מזכירות ביה"ס‪ :‬יום לפני תחילת שנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫הנחיות לכתיבת העבודה‬
‫כעיקרון‪ ,‬עבודת הסמינריון היא אישית‪ ,‬אך תתאפשר גם עבודה בזוגות‪ .‬הכתיבה צריכה להיות‬
‫כתיבה מדעית‪ ,‬בדומה למאמרים המקצועיים שתקראו‪ .‬חשוב מאוד להקפיד על התנסחות בהירה‬
‫ומשפטים קצרים‪.‬‬
‫יש להקפיד מאוד על כללי ציטוט נאותים כמקובל ולערוך רשימה ביבליוגרפית של המקורות ששימשו‬
‫לכתיבת העבודה‪ .‬חשוב שהעבודה תבדיל בצורה חדה בין הספרות שהתלמיד‪/‬ה מתייחס‪/‬ת אליה‪,‬‬
‫לבין התשומות המקוריות של התלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫העבודה תהא מודפסת ובהיקף של ‪ 15-20‬עמודים‪ ,‬ברווח של שורה וחצי‪ ,‬ובשוליים סבירים של‬
‫לפחות ‪ 2.5‬ס"מ‪ .‬ההיקף הנ"ל אינו כלל את שער העבודה‪ ,‬רשימת תוכן‪ ,‬רשימה ביבליוגרפית‬
‫ונספחים‪.‬‬
‫תבנית העבודה צריכה להיות סדורה וערוכה בדומה למתווה שלהלן‪:‬‬
‫חלק א ‪ -‬תקציר‪( :‬פחות מעמוד אחד) תיאור קצר של תרומת העבודה‪ :‬דהיינו‪ ,‬מהי שאלת המחקר‬
‫שנבחנה‪ ,‬מה עמדת הספרות הקיימת בנושא‪ ,‬מהי הגישה שננקטה לבדיקת שאלת המחקר ומהן‬
‫התוצאות אליהן העבודה הגיעה‪.‬‬
‫חלק ב ‪ -‬מבוא‪ 1-2( :‬עמודים) תיאור הנושא והצגה ברורה של השאלה‪/‬הסוגיה המחקרית הנבחנת‬
‫ע"י התלמיד‪/‬ה‪ ,‬המוטיבציה המחקרית והצגת מבנה העבודה‪.‬‬
‫חלק ג ‪ -‬סקירה ספרותית‪ :‬יש לתאר בקצרה את הספרות הקיימת בשאלה המחקרית שנבחרה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬את מאמר הליבה אליו תידרש העבודה‪ ,‬וכן ספרות נוספת הנוגעת לעניין‪ .‬בשום אופן אין‬
‫להסתפק רק בקריאת במאמר המרכזי שבחרתם‪ .‬חובה לקרוא ספרות כלכלית נוספת בעניין‪ ,‬לאחר‬
‫חיפוש עצמאי של מקורות הרלבנטיים לסוגיות שנידונות בעבודה‪.‬‬
‫אין צורך לחזור על הוכחות פורמאליות‪ .‬אין לסכם את הספרות או לתרגמה לעברית‪ .‬אין צורך באזכור‬
‫של כל תו ותג במאמרים הנסקרים‪ ,‬רק את העיקר‪.‬‬
‫יש להציג באופן תמציתי כל מאמר‪ .‬באם קיימת התפתחות מחקרית הדרגתית בנושא‪ ,‬יש לציין את‬
‫שלביה בקצרה לשם תיאור מלא ובהיר של התמונה‪ .‬הסקירה הספרותית שנערכת במאמרים‬
‫שתקראו היא קו מנחה מצוין לאופן שבו צריכה להיערך סקירת הספרות‪ .‬ככל שהמאמר חיוני ומהותי‬
‫יותר לסמינריון‪ ,‬יש לתארו בפירוט רב יותר ובמידת הצורך לעמוד על הנחותיו וכיוצא באלו‪.‬‬
‫חלק ד ‪ -‬דיון‪ :‬חלק זה הינו התשומות האישיות של התלמיד‪/‬ה‪ ,‬וצריך לכן להוות את עיקר העבודה‪.‬‬
‫להלן הצעות לשיטות עבודה מקובלות בעבודות סמינריון‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתוח כלכלי וביקורת מקורית של המודל‪ :‬אין הכוונה לביקורת "רוחבית‪/‬שטחית" על כל הניואנסים‬
‫במאמר‪ .‬בדרך כלל הביקורות נסבות סביב ההנחות של המודל‪:‬‬
‫‪ ‬מודלים כלכליים מטבעם הם הפשטה של המציאות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבאת עדויות‬
‫אמפיריות ממשיות שסותרות בעליל את ההנחות המרכזיות (או את התוצאות‬
‫המרכזיות) נחשבת לביקורת טובה;‬
‫‪ ‬באיזו מידה ההנחה הכרחית למודל‪ ,‬האם ניתן להגיע לאותן תוצאות עם הנחות‬
‫אחרות;‬
‫‪ ‬באיזו מידה היא מגבילה את כלליות המודל ולפיכך את תקפות התוצאות שלו;‬
‫‪ ‬האם משתמעים מההנחות דברים שונים ממה שנאמר במאמר;‬
‫‪ ‬באיזו מידה ההנחה עולה בקנה אחד עם ספרות דומה בתחום;‬
‫‪ ‬כיצד ישפיעו שינויים קטנים בהנחה על מסקנותיו של המאמר‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחבת המודל‪ :‬יישומו של המודל בהקשרים אחרים או תחת הנחות שונות (לעיתים המאמרים‬
‫עצמם מציעים אפשרויות להרחבתו)‪ .‬דרכים טובות להרחיב מודל אנליטי הן‪:‬‬
‫‪ ‬הוספה או שינוי של פרמטר;‬
‫‪ ‬שינוי ספסיפיקציה של פונקציה;‬
‫‪ ‬שינוי של אחת ההנחות;‬
‫‪ ‬בדיקה אקונומטרית של תוצאות המודל‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה אקונומטרית‪ :‬ניתן לנסות ולשחזר את תוצאותיו של מאמר אמפירי מסוים ביחס לבסיס‬
‫נתונים שונה מזה שנעשה בו שימוש במאמר‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן לנסות להפריך את תוצאותיו של המאמר‬
‫המרכזי על‪-‬ידי שימוש באותו בסיס נתונים‪ ,‬אבל על‪-‬ידי ספסיפיקציה שונה לאמידה (עם הסבר‬
‫לעדיפות של הספסיפיקציה השונה)‪ .‬כל מי שבוחר לעשות עבודה אקונומטרית צריך לעשות את‬
‫הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬להציג בצורה ברורה מהי השאלה הנבדקת (השפעתו של משתנה מסוים על משתנה‬
‫תלוי כלשהו);‬
‫‪ ‬להציג את בסיס הנתונים ששימש לעבודה (מה המקור‪ ,‬הצגת סטטיסטיקה בסיסית‬
‫של המשתנים העיקריים);‬
‫‪ ‬הכי חשוב‪ :‬לומר מהי ההנחה המזהה (כלומר‪ ,‬מה הכותב‪/‬ת מניח‪/‬ה על הקשר בין‬
‫המשתנה הרלבנטי לבין ההפרעות האקראיות)‪.‬‬
‫‪ ‬לנסות ולתקף את התוצאות על‪-‬ידי משתני עזר‪.‬‬
‫‪ .4‬יישום של תורת המשחקים‪ :‬ניתוח תופעה כלכלית בכלים של תורת המשחקים‪ :‬שיווי משקל נאש‪,‬‬
‫משחקים חוזרים‪ ,‬משחקים אבולוציונים‪ ,‬משחקים בייסיאנים‪ ,‬מיקוח וכיוצא באלו‪ .‬על הניתוח ליישם את‬
‫הכלים מתורת המשחקים ביחס לשאלת המחקר בדרך של הצדקה או ביקורת‪.‬‬
‫‪.5‬עריכת ניסוי‪ :‬מחקר יישומי בו ננסה לענות על שאלה תיאורטית או אמפירית באמצעות בדיקה‬
‫במעבדה (או בניסוי שדה) של התנהגות אנושית‪ .‬יש להגדיר את הניסוי וכלליו‪ ,‬לעמוד על החדשנות‬
‫שבעריכתנו‪ ,‬לנהל אותו ולדווח ולנתח את תוצאותיו באמצעות הכלים הסטטיסטיים המקובלים‪.‬‬
‫ציון סופי‬
‫הציון בסמינריון יינתן כהערכה לעבודה הסופית שתוגש‪ .‬שלושת השיקולים המרכזיים במתן הציון יהיו‬
‫יכולת הניתוח הכלכלית‪ ,‬מידת ההשקעה ורמת היצירתיות‪/‬המקוריות המחשבתית‪.‬‬
‫שעות קבלה ויצירת קשר‪:‬‬
‫הודעות והפניות לחומר עזר נוסף (מאמרים ודו"חות) יפורסמו באופן שוטף באתר המרצה‬
‫(‪ )www.moshiklavie.com‬תחת קטגורית ‪.TEACHING‬‬
‫שעת הקבלה השבועית שלי בשני הסמסטרים היא ביום ב'‪ ,11:00 – 10:00 ,‬חדר ‪ ,233‬בניין‬
‫כלכלה‪ .‬ניתן ליצור קשר לצורך קביעת פגישה או כל שאלה באמצעות דואר אלקטרוני‬
‫‪ .moshik@mail.biu.ac.il‬לרשותכם גם מספר הטלפון הנייד שלי‪ ,‬אנא השתמשו בו במקרים‬
‫דחופים בלבד‪.054-5599555 :‬‬
‫בהצלחה!‬
‫רשימה (לא מחייבת) של נושאים מומלצים לעבודת סמינר‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה תיאורטית‪ :‬השלכות אפשריות של הפרת מאזן המינים במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנחנו עדים להפרה משמעותי של היחס בין גברים ונשים במספר מדינות באסיה‬
‫ובאפריקה‪ .‬בחלק מהמקרים מגיע היחס בין נשים לגברים באוכלוסיה ל‪( 1.3.1-‬מספרם של הגברים‬
‫הוא פי ‪ 1.3‬לעומת מספר הנשים)‪ .‬הסיבה העיקרית לתופעה היא טכנולוגיית האולטרא סאונד‬
‫המאפשרת להורים לגלות את מין הילוד ולבצע הפלה‪ .‬ברור כי שינוי זה צפוי להשפיע בצורה‬
‫משמעותית על מספר תחומים‪ .‬שוק הנישואין‪ ,‬שוק העבודה‪ ,‬התמריצים התוך‪-‬משפחתיים להולדת‬
‫ילדים וגידולם ועוד‪ .‬ניתן לבחור היבט אחד של התופעה ולנסות לתאר אותו באמצעות בניית מודל‬
‫תיאורטי ופתרון שיווי המשקל החדש‪ .‬לדוגמא‪ .‬האם צמצום מספר הבנות צפוי לגרום לשיפור או‬
‫החמרה במצבם היחסי של בנות שכבר נולדו? האם רמת ההשקעה בבנות תגדל או תקטן? מה‬
‫ההשלכות על שוק העבודה עבור נשים?‬
‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬
‫‪Analia Schlosser and Luojia Hu “Prenatal Sex Selection and Girls’ Well-Being: Evidence from‬‬
‫‪India” , IZA Discussion Paper No. 5562.‬‬
‫‪ .2‬ניסוי – הטיה קבוצתית בניסויי חלוקה‪.‬‬
‫הכלכלה ההתנהגותית הציגה מספר עדויות משכנעות לגבי התנהגות פרטים בסיטואציות תחרותיות‬
‫שונות החורגת מהניבויים הקלאסיים של הפרט האנוכי‪ .‬בפרט‪ ,‬מחקרי מעבדה הציגו נטייה להוגנות‪,‬‬
‫מתן אמון ונדיבות ביחסים בין פרטים‪ .‬בעבודה תוכלו לבחון האם השתייכות קבוצתית של נבדקים‬
‫משפיעה על התנהגותם במסגרת משחקי מעבדה קלאסיים (משחק הדיקטטור‪ ,‬משחק החלפת‬
‫מתנות או משחק האולטימטום)‪ .‬בנוסף ניתן לבחון באילו כלים ניתן לחזק או להחליש את הנטייה‬
‫להשפעה הקבוצתית על הפרטים‪.‬‬
‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬
‫‪Chaim Fershtman and Uri Gneezy, 2001: “Discrimination in a Segmented Society: An‬‬
‫‪Experimental Approach” Quarterly Journal of Economics, Vol. 116, 2001 (February), pp. 351‬‬‫‪378.‬‬
‫‪ .3‬סטיות מן המודל הרציונאלי בקבלת החלטות‪( .‬אפשרות לניסוי‪ ,‬ניסוי שדה או מאמר תיאורטי)‬
‫מודלים בכלכלה מניחים בדרך כלל מקבל החלטות רציונאלי‪ .‬במציאות כמו גם בניסויים שונים‬
‫מתגלים ממצאים שאינם עקביים עם הנחה זאת‪ .‬יש מגוון רחב של דרכים להגדיר סטייה מהמודל‬
‫הרציונאלי ונימוקים שונים לסטיות כאלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גישה הרציונאליות המוגבלת (‪)Simon, 1956‬‬
‫מציעה שמקבלי ההחלטות ישקלו מספר קטן יותר של חלופות מתוך סט החלופות האפשרי מתוך‬
‫ידיעה כי החלופה הנבחרת אינה בהכרח הטובה מכולן‪ ,‬אך היא הטובה ביותר מבין החלופות‬
‫שנשקלו‪ .‬על פי גישת הרציונאליות המוגבלת‪ ,‬המוח האנושי יוצר קיצורי דרך שמניבים פתרונות‬
‫מתקבלים על הדעת‪.‬‬
‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬
‫האם כלכלני משרד האוצר מקבלים החלטות אישיות באופן רציונאלי? המקרה של ההחלטה הפנסיונית‬
‫מומי דהן‪ ,‬תהילה קוגוט ומשה שלם‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,‬יפורסם בקרוב‪.‬‬
‫לינק לקובץ‪http://public-policy.huji.ac.il/upload/Momimosheshalem2011.pdf :‬‬
‫‪ .4‬יישומים מעשיים של למידה חברתית‪( .‬אפשרות למחקר שדה‪ ,‬מאמר תיאורטי)‬
‫במקרים רבים פרטים מקבלים החלטות (בפרט בנוגע לרכישה) על‪-‬סמך למידה מהתנהגות אחרים‬
‫(מוכרים או לא)‪ .‬אנחנו קוראים ביקורות בעיתון‪ ,‬משווים תוצאות חיפוש באינטרנט או מסתכלים על‬
‫אורך התור מול דוכני פלאפל שונים‪ .‬בעבודה מהסוג הזה תוכלו לבחון כיצד אינפורמציה חברתית‬
‫משפיעה על התנהגות הפרטים (בצד הביקוש וההיצע) וכיצד היא מעצבת את תוצאות השווקים‪.‬‬
‫נקודת מוצא טובה (האם אתם מצליחים לזהות היכן נעשה המחקר הזה?)‪.‬‬
‫‪Arthur Fishman & Uri Gneezy, "A Field Study of Social Learning". Working paper.‬‬
‫‪http://www.biu.ac.il/soc/ec/wp/2011-21.pdf‬‬
‫‪ .5‬ניתוח ביקורתי של סוגיות כלכליות מתוך דו"ח ועדת טרכטנברג (או‪ :‬דו"ח ועדת הריכוזיות)‬
‫ועדת טרכטנברג סקרה שורה של סוגיות מרכזיות בכלכלת ישראל‪ .‬המלצות העבודה מסתמכות על‬
‫ניתוח שיווי המשקל במספר רב של שווקים ותחומים‪ .‬הוועדה התמקדה במקרים בהם מתקיים‬
‫בישראל כשלי שוק מסוגים שונים או תוצאה לא רצויה אחרת‪ .‬בסוג עבודה זאת‪ ,‬ניתן לבחור פרק (או‬
‫חלק מפרק) בדו"ח הוועדה‪ ,‬להציג את המודל הכלכלי שעומד בבסיס הממצאים של הוועדה לגבי‬
‫נקודת מוצא טובה‪:‬‬
‫דו"ח טרכטנברג‪http://hidavrut.gov.il/ :‬‬
‫דו" הביניים של ועדת הריכוזיות – "הועדה להגברת התחרותיות במשק"‪.‬‬
‫‪http://www.mof.gov.il/lists/list26/attachments/291/2011-1111.pdf‬‬