אי שוויון בבריאות והצורך הדחוף הכשרה לסיעוד לסטודנטים ערבים

‫אי שוויון בבריאות והצורך הדחוף‬
‫בהכשרה לסיעוד לסטודנטים ערבים בדרום‬
‫עמותת יסמין אלנגב לבריאות האישה והמשפחה‬
‫אודות העמותה‬
‫עמותת 'יסמין אלנגב' נוסדה בשנת ‪ 7002‬ע"י קבוצת נשים ערביות‪-‬בדואיות תושבות הנגב‪,‬‬
‫במטרה לשפר את הזמינות‪ ,‬ההתאמה התרבותית והנגישות לשירותי בריאות עבור נשים ערביות‪-‬‬
‫בדואיות בפרט‪ ,‬והאוכלוסייה הערבית בנגב בכלל‪ .‬העמותה פועלת במישור הציבורי ומעבירה‬
‫מידע בריאותי חיוני לנשים ולאוכלוסייה כולה‪ .‬בנוסף פועלת העמותה להגברת המודעות לחיים‬
‫בריאים בקרב הקהילה הערבית‪-‬הבדואית‪ .‬בזכות פעילותה קיבלה העמותה בשנת תשס"ח את‬
‫פרס יושבת ראש הכנסת לאיכות חיים‪ ,‬ובשנת ‪ 0202‬את מגן שר הבריאות ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0222‬התחיל מסלול מיוחד באוניברסיטת בן גוריון לסטודנטים ערבים בדואים בזכות‬
‫עבודת הלובי שעמותת יסמין אלנגב עשתה ובזכות השותפות עם משרד הבריאות בדרום‬
‫ואוניברסיטת בן גוריון ‪.‬‬
‫‪Yasmin AlNagab for the Health of Women and the Family‬‬
‫‪PO Box 3549, Be’er-Sheva 84135, Israel‬‬
‫‪Mobile: 279-54-2196999; Fax: 972-8-6239714‬‬
‫‪yasminegev@gmail.com‬‬
‫נייר עמדה זה דן בצורך של הכשרת אחיות‬
‫‪‬‬
‫על פי משרד הבריאות קיים מחסור חמור באחים ואחיות בישראל בכלל‪,‬‬
‫ובמגזר הבדואי בפרט‪.‬‬
‫מחקרים מראים שמצבם הבריאותי של הבדואים בנגב ירוד ביותר לעומת כל‬
‫תושבי ישראל‪ ,‬כולל תינוקות וילדים‪.‬‬
‫על פי אנשי לשכת הבריאות בדרום לשיפור הבריאות במגזר הבדואי דרוש‬
‫כוח אדם ערבי‪-‬בדואי‪ ,‬בשל הבדלי שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סכנות ובעיות‬
‫בריאות‪.‬‬
‫המחסור בכוח אדם מתאים הוביל לסגירת טיפות חלב‪ ,‬שהן הדרך היחידה‬
‫לקדם בקרב נשים בדואיות רבות מודעות לבדיקות הריון‪ ,‬מניעת מומים‬
‫מולדים וטיפול הולם ביילודים‪ ,‬וכן לצמצום מרפאות‪.‬‬
‫עולה שקיים מחסור חמור בעובדי סיעוד ערבים‪ ,‬במקביל למצב בריאותי‬
‫חמור באוכלוסייה הבדואית ערבית בנגב‪.‬‬
‫מבקר המדינה קבע כי קיים צורך בהתמודדות עם "המחסור החמור‬
‫המתמשך באחיות בכל מגזר המיעוטים ובעיקר בדרום"‪ ,‬והדגיש במסקנותיו‬
‫כי "מן הראוי שהמשרד יפעל כדי לתת פתרון‪ ,‬ולו חלקי‪ ,‬למצוקה זו"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שר הבריאות הקודם בן יזרי הכיר בעובדות אלה ופתח מסלול ייעודי‬
‫לסטודנטים ערבים לסיעוד‪ ,‬מסלול זה נפתח באופן חד פעמי למחזור אחד‬
‫בלבד והוכתר כהצלחה בהכשרת כוח אדם איכותי לא מנוצל‪.‬‬
‫‪ 73‬הסטודנטים‪/‬יות הלומדים‪/‬ות במסלול לא יספיקו לענות על הצרכים‬
‫באחים ואחיות ערבים בדרום‪.‬‬
‫סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבטיח שיפתח מסלול נוסף ללימודי אחיות‬
‫ערביות בדואיות באוניברסיטת בן גוריון (ועדת הכספים‪.)7.7..3.3 ,‬‬
‫הנתונים העולים מדו"ח זה מעלים את הצורך הדחוף בקיום ההבטחה‬
‫לפתיחת מסלול הכשרה יעודי לערבים גם בשנת הלימודים הקרובה (‪.3.3-‬‬
‫‪).3..‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תוכן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מחסור בעובדי סיעוד בישראל ובפרט בנגב‬
‫מחסור בעובדי סיעוד ביישובים הערביים‪-‬הבדואים בנגב‬
‫אי‪-‬שוויון בהיצע שירותי הבריאות בין הדרום לשאר הארץ‬
‫צמצום אפליה בתחום התעסוקה‬
‫הצורך בשירותים זמינים‪ ,‬נגישים ומותאמים לציבור הערבי‬
‫תמונת המצב הבריאותית באוכלוסייה הערבית‪-‬הבדואית בדרום‬
‫סיכום‬
‫א‪.‬‬
‫מחסור בעובדי סיעוד בישראל ובפרט בנגב‪:‬‬
‫ועדת בן נון לבחינת אומדן צרכי כוח האדם העתידיים במקצועות הבריאות מצאה שיש להכשיר‬
‫בשנים הקרובות ‪ 052‬אחים‪/‬יות נוספים‪/‬ות מדי שנה בנוסף לאלו המסיימים‪/‬ות את לימודיהן‪/‬ם‬
‫בכל שנה‪.‬‬
‫על פי ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות‪ ,‬שושנה ריבא‪ ,‬קיים מחסור באחיות מזה חמש שנים‪,‬‬
‫כאשר‪" :‬לפני שלוש שנים עמדנו על ‪ 8.5‬אחיות לאלף נפש וזה היה די נמוך חסר לנו בסביבות ‪333‬‬
‫אחיות לשנה‪ .‬אנחנו מייצרים כרגע‪ ,‬נכון לשנה האחרונה‪ .,.33 ,‬אחיות בשנה ואנחנו צריכים‬
‫להגיע ל‪ .,333-‬אחיות‪ .‬תגברנו מאוד את ההכשרה ויחסית לשנה שעברה‪ ,‬אז התחילו ללמוד‬
‫‪ ,.,.33‬אנחנו נמצאים היום ב‪ .,833-‬בתחילת שנת הלימודים‪( ".‬ישיבת הוועדה לענייני ביקורת‬
‫המדינה ‪.)7.....333‬‬
‫כך גם לדברי דן בנטל‪ :‬מנהל בכיר על אגף‪ ,‬משרד מבקר המדינה‪" :‬באחיות יש מחסור ברור כבר‬
‫עתה‪ .‬מדובר על מאות אחיות‪ ,‬פער כל שנה‪ ...‬בפריפריה מורגשת המצוקה כי במרכז עוד מצליחים‬
‫לפצות את הרופאים ויש להם פרקטיקה פרטית וכל מיני אפשרויות אחרות אבל בפריפריה קשה‬
‫יותר לעסוק במחקר‪ ,‬כמעט אין פרקטיקה פרטית‪ ,‬יש פחות הוראה ולכן שם המצוקה היא הרבה‬
‫יותר קשה‪ ,‬גם במערכת האשפוז וגם בקהילה‪( " .‬ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה‬
‫‪.)7.....333‬‬
‫המחסור בעובדי סיעוד נגרם בין השאר בשל העלאת רף מבחני הכניסה ובגין האקדמיזציה של‬
‫מערך הסיעוד‪ .‬כפי שנאמר קודם לכן הועדה לבחינת אומדן צרכי כוח האדם העתידיים‬
‫במקצועות הבריאות (ועדת גבי בן‪-‬נון)‪ ,‬מצאה שיש להכשיר בשנים הקרובות ‪ 583‬אחיות נוספות‬
‫מדי שנה (בנוסף ל‪ ..33 -‬המסיימות כיום את לימודיהן מדי שנה)‪ .‬משרד הבריאות נערך כיום‬
‫בדחיפות להמצאת פתרונות חירום למצוקה אפשרית‪.‬‬
‫לדברי אילנה בלמקר מנהלת משרד הבריאות בדרום ‪ :‬קיים מחסור גדול באחיות בדרום‪ .‬כבר‬
‫כעת חסרות במשרד הבריאות ‪ 80‬אחיות‪ ,‬אף שיש תקנים להעסקתן‪ .‬בשנים האחרונות נסגרו‬
‫מרפאות ביישובים בדואים ויהודים בדרום‪ ,‬ומרפאות אחרות צומצמו‪ ,‬בשל מחסור בכוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫בין התחנות שנסגרו שלוש טיפות חלב בכפרים בלתי‪-‬מוכרים (קסר אלסר ‪,‬אבו תלול ‪,‬וואדי‬
‫אלנעם) שלוש תחנות בבאר‪-‬שבע‪ ,‬שתי תחנות בדימונה‪ ,‬וכן תחנות במעגלים‪ ,‬כפר‪-‬מימון‪ ,‬מחנה‬
‫עדי‪ ,‬ועומר‪.‬‬
‫מחסור בעובדי סיעוד ביישובים הערבים‪-‬הבדואים בנגב‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬עקב מחסור בעובדי סיעוד‪ ,‬נסגרו באוקטובר ‪ 0222‬תחנות לאם ולילד בשלושה כפרים‬
‫בלתי מוכרים בנגב‪ .‬בנוסף‪ ,‬חל צימצום של מרפאות אחרות‪ .‬לדברי ד"ר אילנה בלמקר‪ ,‬רופאת‬
‫מחוז דרום במשרד הבריאות‪ ,‬המחסור בעובדי סיעוד פוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בדרום‪.‬‬
‫בעקבות סגירת התחנות‪ ,‬הגישה העמותה בשיתוף עם עמותת עדאלה עתירה לבג"צ בעניין‪.‬‬
‫בתשובת המדינה לבג"צ נמסר כי הושג הסדר בין נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות על אישור‬
‫תמריצים לאחיות ואחים שיהיו מוכנים לעבוד במרפאות אם וילד בכפרים הערבים‪-‬הבדואים‬
‫בנגב‪ .‬בין היתר‪ ,‬סוכם על אישור זכאות לדרגה נוספת לאחים ואחיות שיעבדו בכפרים אלו; מענקי‬
‫עידוד; התח שבות בזמן הנסיעה ממועד האיסוף כזמן עבודה; פתיחת כיתה להסבת אקדמאים‬
‫לתחום הסיעוד והעסקת עובדי מנהל‪.‬‬
‫אי‪-‬שוויון בהיצע שירותי הבריאות בין הדרום לשאר הארץ‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיים פער כמותי ואיכותי ניכר בין שירותי הבריאות במחוז דרום ובין היקף השירותים הללו‬
‫בשאר האזורים במדינה‪.‬‬
‫הזכות לבריאות הוגדרה באמנות בינ"ל שונות‪ ,‬ובכללן האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ופוליטיות של האו"ם הקובעת כי חובה על מדינות שהן צד לאמנה (וישראל ביניהן)‬
‫ליישם את הזכות לבריאות באופן מלא‪ ,‬ולדאוג ל"יצירת התנאים שיבטיחו לכל שירות וטיפול‬
‫רפואי במקרה של חולי‪ .‬האמנה מדגישה כי על המדינה לממש את הזכות לבריאות בלא אפליה‬
‫מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫במחקרים רבים נמצאו פערים בהיקף שירותי הבריאות בישראל בין המרכז לאזורי הפריפריה‬
‫בשורה ארוכה של פרמטרים בסיסיים‪ .‬זאת‪ ,‬אף שהאוכלוסייה בנגב זקוקה עד מאד לשירות‬
‫הציבורי בשל המצב החברתי‪-‬כלכלי של האוכלוסייה‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬על‪-‬פי נתוני משרד הבריאות מ ‪ .332‬קיימים בכל הארץ ‪ .32‬תקנים למיטות‬
‫במחלקות טיפול נמרץ לב‪ ,‬בחלוקה שלהלן‪ :‬צפון – ‪ ;44‬חיפה – ‪ ;47‬ירושלים – ‪ ;44‬מרכז – ‪;57‬‬
‫תל‪-‬אביב – ‪ ;88‬דרום– ‪( ..3‬מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל‪ ,‬משרד הבריאות‪,‬‬
‫‪ .).332‬יש לסייג נתונים אלה‪ ,‬כיוון שיש פערים בין מספר התקנים למספר המיטות בפועל‪ .‬מחד‬
‫גיסא‪ ,‬לעתים קרובות מספר המיטות בפועל קטן יותר מן התקן עקב בעיות תקציביות‪.‬‬
‫דווח של שלי לוי שהוגש לכנסת ב ‪ .3‬באוקטובר ‪ ,.333‬הראה כי במחוז דרום אין מסגרת לטיפול‬
‫בהפרעות אכילה‪ .‬היעדר מסגרות אשפוזית במסגרת המרפאות המתמחות בטיפול בהפרעות‬
‫אכילה במחוז הדרום מוביל להפניית החולות למסגרות טיפול במרכז הארץ‪ .‬פניה זו כרוכה‬
‫בנסיעה ארוכה ובהוצאות כלכליות המוטלות על משפחות החולות‪ ,‬ומוביל להיעדר טיפול בפועל‪.‬‬
‫צמצום אפליה בתחום התעסוקה‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מקצוע הסיעוד הוא מקצוע אקדמי המקובל גם עבור נשים ערביות‪ .‬מדובר אם כן בהזדמנות‬
‫להעלות את אחוזי ההשכלה‪ ,‬התעסוקה ומציאת הפרנסה הן בקרב ערבים בכלל והן בקרב נשים‬
‫ערביות בפרט‪.‬‬
‫המתאם הגבוה בין מוצא עדתי לבין מעמד כלכלי פוגע בסיכוייהם של תלמידים מקהילות‬
‫מוחלשות לזכות בהשכלה גבוהה בכלל‪ ,‬וללמוד במסלולים היוקרתיים של ההשכלה הגבוהה‬
‫בפרט (נוגה דגן בוזגלו ‪,‬זכויות חברתיות בישראל‪ :‬הזכות להשכלה גבוהה)‪ .‬לפגיעה זו השפעה‬
‫מכרעת על היכולת להשתכר בכבוד בהמשך‪.‬‬
‫כיום אחוז הסטודנטים בקרב היהודים גבוה פי שלושה מאחוז הסטודנטים בקרב ערבים (‪ 3%‬מול‬
‫‪ ,7.7%‬דוח סיכוי בעריכת עו"ד עלי חיידר)‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אחוז הנדחים הערבים יותר מכפול מאחוז‬
‫הנדחים היהודים (‪ 47.2%‬מול ‪ ,.3.8%‬שם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬על אף שהערבים מהווים ‪ .3%‬מהאוכלוסייה‪,‬‬
‫הם מהווים רק ‪ ..%‬מהמועסקים‪ ,‬והמועסקים משתכרים רק ‪ 33%‬מהממוצע הכללי! מפילוח‬
‫מגדרי עולה שרק כחמישית מהנשים הערביות עובדות‪.‬‬
‫בישראל מתקבלים סטודנטים ערבים מעטים ללימודי מקצועות הבריאות‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר בשל פערי‬
‫השכלה וחסמים כלכליים חברתיים‪ ,‬אך גם בגין גורמים נוספים כגון הבדלי תרבות ופערי שפה‪,‬‬
‫הטיות תרבותיות במבחני הקבלה ועוד‪ .‬בעיה זו חמורה עוד יותר באזור הנגב‪ .‬קיימים צעירים‬
‫המעוניינים ללמוד במסלול מתאים‪ ,‬אולם עקב תנאי הקבלה והשפה סטודנטים רבים נאלצים‬
‫לנדוד לחו"ל ללמוד את המקצועות הנ"ל או פונים ללימודי מקצועות אחרים בלית ברירה‪.‬‬
‫הבחירה בלימודים בחו"ל כמעט ואינה קיימת עבור נשים צעירות מהקהילה‪.‬‬
‫הצורך בשירותים זמינים‪ ,‬נגישים ומותאמים לציבור הערבי‪:‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ברבים ממוסדות הרפואה בנגב‪ ,‬ובעיקר בשירותי האשפוז‪ ,‬ניתן הטיפול בידי דוברי עברית‪.‬‬
‫אנשי המקצוע מסכימים כי הקהילה זקוקה עד מאד לשירות הרגיש לתרבות ומודע לצרכים‬
‫המיוחדים‪ ,‬ובפרט לצורך התמודדות עם סוגיות רגישות כגון תחלואה על רקע גנטי‪.‬‬
‫שיעורי תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב ובמיוחד בקרב תושבי הכפרים‬
‫שהוכר בהם לאחרונה‪ .‬על פי כל הנתונים אשר פורסמו לאחרונה‪ ,‬ובמיוחד הדוח שפורסם על ידי‬
‫ארגון רופאים לזכויות אדם באפריל ‪ ,.333‬עולה כי שיעור תמותת התינוקות בשנת ‪ .338‬הגיע‬
‫לשיעור של ‪ .4.3‬לכל ‪ .333‬לידות חי‪ ,‬כאשר הגיע ל‪ 7.3 -‬בקרב האוכלוסייה היהודית בנגב‪,‬‬
‫והשיעור הממוצע לכלל האוכלוסייה באותה שנה עמד על ‪ 4.2‬ל‪ .,333 -‬לידות חי‪.‬‬
‫ד"ר יצחק בן‪-‬ציון‪ ,‬סגן מנהל ביה"ח סורוקה דיווח לועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‬
‫בישיבתה ביום ‪ 5/4/.335‬כי‪ 78%" :‬מהיולדות הבדואיות מגיעות לבתי חולים‪ ,‬כאשר זו הפעם‬
‫הראשונה בה הם הגיעו לרופא‪ ]...[ .‬פעם ראשונה אותו רופא נתקל באותה אשה בעת הלידה‪,‬‬
‫ופתאום רואים ילד במשקל ‪ 8‬קילו‪ .‬הגניקולוגים שלנו מצוינים‪ ,‬כי הם מסוגלים לעשות תהליך של‬
‫‪ 8‬חודשים ב‪ 8 -‬דקות‪ ,‬אבל יש גבול גם לדבר הזה"‪ .‬הגעתן של יולדות ערביות בשלב הריון‬
‫מתקדם‪ ,‬לעיתים ערב לידה‪ ,‬בלא שערכו את הבדיקות החיוניות‪ ,‬עלול לפגום באופן חמור‬
‫בהתפתחות ההריון ולהוות מקור סכנה לאם וליילוד‪ ,‬ובכלל זאת סכנת חיים וסכנה לבריאותם‬
‫ולשלומם‪.‬‬
‫מרפאת "טיפת חלב" ממלאת תפקיד חיוני בהדרכת אמהות בהבטחת טיפול רפואי הולם לנשים‬
‫בהריון כגון בהפניה לקיום בדיקות גנטיות טרם הריון ובדיקות אחרות במהלך ההריון‪ ,‬בגילוי‬
‫מוקדם של תחלואה וקשיים אחרים‪ ,‬בשמירה על שלום היילודים‪ ,‬בהבטחת התפתחות תקינה‬
‫סמוך ללידה‪ ,‬ובמניעת תמותת תינוקות‪ .‬טיפול בשפה הערבית ישפר את שירותי הבריאות‪ ,‬בכך‬
‫שיבטיח את הבנת האבחון והוראות הטיפול‪ ,‬וכן טיפול המתאים לתרבות‪ ,‬לאורח החיים ולצרכים‬
‫המיוחדים המאפיינים את הקהילה הערבית‪-‬הבדואית בנגב‪.‬‬
‫מבקר המדינה הצביע בדו"ח ‪8.‬ב' לשנת ‪ .33.‬על הצורך בנקיטת צעדי מדיניות לשיפור מצב‬
‫הבריאות ביישובים הערבים בנגב‪ ,‬ובכפרים הבלתי מוכרים בפרט‪ .‬הוא ציין את הצורך בהקדשת‬
‫מאמץ מיוחד להדרכת הורים למניעת נישואי קרובים‪ ,‬למתן הסבר על אפשרויות למניעה ראשונית‬
‫של מומים מולדים ועל היתרונות הכרוכים בקיום בדיקות הריון‪ .‬מבקר המדינה העיר כי "בשל‬
‫העומס המוטל על כוח האדם הקיים‪ ,‬השירותים אינם ניתנים באיכות הראויה‪ ,‬או שאינם ניתנים‬
‫במלואם"‪ .‬בין השאר‪ ,‬המבקר ציין כי משך התור בתחנות טיפת חלב מגיע ל‪ 7-4 -‬שבועות‪ ,‬וביקורי‬
‫הבית המתבצעים מעטים‪.‬‬
‫תמונת המצב הבריאותית באוכלוסייה הערבית‪-‬הבדואית בדרום‪:‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הקהילה הערבית בנגב נתונה ברמת סיכון גבוהה בתחום הבריאות‪ ,‬בשל עונייה‪ ,‬ובגין רמת‬
‫השכלה נמוכה במיוחד בקרב אמהות‪ ,‬דבר המהווה גורם סיכון מובהק לבריאות תינוקות‬
‫וילדים‪ .‬תושבי הכפרים הבלתי מוכרים נתונים בסיכון מיוחד‪ ,‬בשל העדר מים זורמים ושירותי‬
‫תברואה‪ ,‬בשל סיכונים סביבתיים‪ ,‬ובשל העדר שירות רפואי נגיש ברוב הכפרים הללו‪.‬‬
‫תינוקות וילדים‪:‬‬
‫מצבם הבריאותי של ילדים ערבים‪-‬בדואים נמוך מאוד במדדים רבים משל ילדים יהודים בגיל‬
‫דומה‪ .‬כך נמצא כי‪:‬‬
‫שיעור גבוה של הילודים הערבים בנגב מתאפיינים במשקל לידה נמוך ואף‬
‫‪‬‬
‫סובלים משיעור משקל נמוך מאד‪.‬‬
‫שיעור ניכר מהתינוקות הערבים בנגב סובלים מאנמיה ואף מאנמיה קשה‪ ,‬וכן‬
‫‪‬‬
‫מרמת אבץ נמוכה ומחסור בויטמינים ‪ A‬ו‪ E-‬בהשוואה לכלל האוכלוסיה‪.‬‬
‫חוסרים אלו עלולים לגרום להפרעות בהתפתחות פיזית‪ ,‬מוטורית‬
‫וקוגניטיבית‪.‬‬
‫בקרב הילדים הערבים בנג ב רווחת שכיחות גבוהה של בעיות של חוסר גדילה‬
‫‪‬‬
‫(גובה נמוך לגיל) או משקל נמוך לגובה‪ ,‬ובפרט כך בקרב בנות עד גיל חמש‪.‬‬
‫בעיות אלו קשורות להנקה‪.‬‬
‫בקרב הילדים הערבים בנגב נמדד שיעור ניכר של תת‪-‬משקל‪ ,‬הבולט בעיקר‬
‫‪‬‬
‫בקרב תלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫בקרב הילדים הערבים בנגב בולט שיעור ניכר של אשפוז במחלות זיהומיות‬
‫‪‬‬
‫בדרכי העיכול ובדלקת ריאות‪ ,‬בהשוואה לילדים יהודים בנגב‪.‬‬
‫שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסיה אינו מלא‪ ,‬מועד החיסון מאוחר יחסית‪,‬‬
‫‪‬‬
‫וקיים פער משמעותי באחוז הכיסוי החיסוני בכפרים הבלתי מוכרים בהשוואה‬
‫ליישובי הקבע‪.‬‬
‫(הנתונים לקוחים מתוך "מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ‪ 2‬שנים ביישובי קבע‬
‫ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב"‪ ,‬לשכת הבריאות מחוז הדרום מדצמבר‪.).335 ,‬‬
‫כמו כן נמצא כי‪:‬‬
‫בקרב אוכלוסיה זו השיעורים הגבוהים בישראל של מומים מולדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬לכ – ‪ 88,333‬ילדים אין רופא ילדים ‪ -‬בכל הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫מבוגרים‪:‬‬
‫מצבם הבריאותי של בוגרים ערבים‪-‬בדואים נמוך אף הוא ממקביליהם היהודים‪ .‬ידוע היום כי‪:‬‬
‫קיימים הבדלים בין יהודים לערבים בתחלואה ובתמותה של מחלות לב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גברים ערבים נמצאים בסיכון ללקות בהתקף לב פי ‪ ..2‬מגברים יהודים‪ ,‬ונשים‬
‫‪‬‬
‫ערביות – פי ‪ ..4‬מנשים יהודיות‪.‬‬
‫בשנת ‪ .333‬שיעור התמותה המתוקנן לגיל עקב מחלות לב היה גבוה ב‪.5%-‬‬
‫‪‬‬
‫בקרב גברים ערבים לעומת גברים יהודים‪ ,‬וב‪ 22%-‬בקרב נשים ערביות לעומת‬
‫נשים יהודיות‪.‬‬
‫קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב באוכלוסייה הערבית לעומת‬
‫‪‬‬
‫האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בתמותה מהתקפי לב בכלל האוכלוסייה‪,‬‬
‫‪‬‬
‫אך שיעור הירידה גדול יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים‪.‬‬
‫(הנתונים לקוחים מתוך מחלות לב בישראל – שכיחות‪ ,‬טיפול ומניעת מוות ‪ .3‬באוקטובר ‪.).333‬‬
‫כמו כן נמצא כי‪:‬‬
‫הערבים בישראל לוקים בסוכרת יותר מהיהודים ועוסקים בפעילות גופנית‬
‫‪‬‬
‫פחות מהם‪.‬‬
‫שיעור המעשנים בקרב הגברים הערבים גבוה מזה שבקרב הגברים היהודים‬
‫‪‬‬
‫(‪ 48%‬לעומת ‪ .).5%‬עם זאת‪ ,‬שיעור המעשנים בקרב נשים ערביות נמוך מזה‬
‫שבקרב נשים יהודיות (‪ 3%‬לעומת ‪.).3%‬‬
‫בנוגע להשמנת יתר‪ ,‬שיעור הנשים הערביות גבוה משיעור הנשים היהודיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור הסובלים מדיכאון באוכלוסייה הערבית גבוה פי ‪ ..8‬משיעורם‬
‫‪‬‬
‫באוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫(נתונים שנאספו על‪-‬פי דיווח עצמי)‬
‫ממחקר שעסק ב"שימוש בשירותי בריאות למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם ומודעות‬
‫לגורמי סיכון למחלות אלה במגזר היהודי והערבי בישראל" של עפרה קלטר‪-‬ליבוביץ' ואחרים‬
‫(טרם פורסם)‪ ,‬עולה כי‪:‬‬
‫תכיפות הביקורים אצל רופא ראשוני רבה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תדירות המפגשים עם רופאים מקצועיים מועטה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תדירות ההגעה למוקדי רפואה דחופה מועטה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצב הדברים המתואר לעיל עומד בניגוד לעקרון הקבוע בסעיף ‪ 7‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫התשנ"ד‪ .334 -‬המחייב מתן טיפול רפואי באיכות סבירה ותוך זמן סביר‪ ,‬ובניגוד לסעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫זכויות החולה‪ ,‬התשנ"ו‪ ,.332 -‬הקובע את זכותו של המטופל לטיפול רפואי באיכות סבירה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬המצב עומד בניגוד לעקרון העולה מסעיף ‪ 4‬לחוק זכויות החולה האוסר על הפליה מטעמי דת‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬מין לאום‪ ,‬וארץ מוצא‪.‬‬
‫הפגיעה בולטת במיוחד מאחר ומדובר באוכלוסיה של אמהות וילודים בסיכון בריאותי מובהק‪,‬‬
‫הידוע ומוכר מזה שנים רבות‪ ,‬ומאחר וגורמים רבים ובהם מבקר המדינה‪ ,‬גורמים מקצועיים ואף‬
‫עמות ת "רופאים לזכויות האדם" התריעו משך שנים‪ ,‬ציינו את חומרת המצב‪ ,‬והצביעו על הצורך‬
‫החיוני והדחוף במענה הולם לצרכים‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫עמותת יסמין אלנגב הצליחה לגייס סטודנטים ללמידת מקצוע הסיעוד בשנה שעברה‪ .‬מניסיוננו‬
‫למדנו כי בחברה הערבית בנגב קיים כוח אדם איכותי‪ ,‬שאינו מנוצל‪ ,‬העשוי לתרום להתגברות על‬
‫המחסור בעובדי סיעוד‪.‬‬
‫פיתוח מקצועות הבריאות בקהילה הערבית בנגב יתרום לצמצום האפליה בתחום ההשכלה‪ ,‬ויביא‬
‫להפחתת‬
‫שיעורי האבטלה והעוני‪ .‬כך יוכלו בני הקהילה ובנותיה להשתלב במקצועות המתאפיינים‬
‫בתעסוקה קבועה ובשכר ממוצע ויותר‪ .‬תהיה בכך תרומה לצמצום פערי ההכנסה ולמניעת‬
‫דחיקתה של קהילה זו לשולי החברה הישראלית‪.‬‬
‫בשנת תש"ע נפתח מסלול לסיעוד בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם המחסור הגדול באחיות‪ ,‬ולהביא לצמצומם של פערים בולטים בשירותי‬
‫הבריאות לאוכלוסיית הדרום ובפרט לקהילה הערבית בנגב‪ ,‬על משרד הבריאות האמון על‬
‫בריאות הציבור להקים בדחיפות בשנת הלימודים הקרובה מחזור נוסף למסלול ללימודי סיעוד‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪ :‬הייג'ר אבו שארב‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬עמותת יסמין אלנגב לבריאות האישה‬
‫והמשפחה‪yasminegev@gmail.com ,258-0029222‬‬