ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות מוסף כותנה מיוחד בגליון

ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות מוסף כותנה מיוחד בגליון

‫גליון מס ‪5‬‬
‫מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫ניסן תשס"ח‬
‫ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות‬
‫מוסף כותנה מיוחד‬
‫בגליון זה‬
‫‪22‬‬
‫ייעול דישון תירס מתוק‬
‫סיכום ניסויים ותצפיות‬
‫‪32‬‬
‫מסילה משותפת‬
‫‪34‬‬
‫הגברת לחץ הידראולי‬
‫‪41‬‬
‫מערכת דישה חדשה‬
‫ניר ותלם‬
‫ירחון לנושאי גידולי שדה‬
‫ומיכון והנדסה בחקלאות‬
‫ירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה‪,‬‬
‫שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות והמכון להנדסה‬
‫חקלאית‪ .‬מיסודו של “גן שדה ומשק"‬
‫ו"מיכון והנדסה בחקלאות"‬
‫מו"ל‪ :‬ארגון עובדי הפלחה‬
‫כתובת המערכת‬
‫ארגון עובדי הפלחה‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ 305‬הרצליה ב'‪,‬‬
‫טלפון‪ ,09-9604080 .‬פקס‪09-9604087 .‬‬
‫אתר‪www.falcha.co.il :‬‬
‫דוא"ל‪falcha@cotton.co.il :‬‬
‫עורכת‪ :‬מיכל צוריאל‬
‫דוא"ל‪nir-vetelem@cotton.co.il :‬‬
‫עורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה‪:‬‬
‫יוסף כץ‬
‫דוא"ל‪mikun@cotton.co.il :‬‬
‫מערכת‪ :‬גרשון שליסל‪ ,‬פיני מהר"מ‪,‬‬
‫נחום הלפגוט‪ ,‬שלמה שמואלי‪ ,‬אבישי וזה‪,‬‬
‫ד"ר זאב שמילוביץ‬
‫פרסום ומודעות‬
‫בנושאי גד"ש‬
‫אהובה צרפתי‪03-7516615 :‬‬
‫‪ | 052-2723062‬פקס‪03-7516614 :‬‬
‫‪ahuvatz@bezeqint.net‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מוסף כותנה‬
‫יבולים וכלכלה ‪ -‬סיכום ארצי של עונת הכותנה ‪8.................................................... 2007‬‬
‫סיכום עונת ההדברה ‪11............................................................................................................‬‬
‫הלקטית הורודה ‪13....................................................................................................................‬‬
‫להשאיר רגל אחת בדלת ‪15.....................................................................................................‬‬
‫הכותנה האורגנית ‪ -‬סיפורו של גידול שהפך מרעיון הזוי למציאות‪17...............................‬‬
‫השפעת תוספת חנקן בדישון צד על יבול חימצה לא מושקית‪20.....................................‬‬
‫ייעול דישון תירס מתוק ‪ -‬סיכום ניסויים ותצפית שדה‪22..................................................‬‬
‫גידול סורגום לתחמיץ ‪28..........................................................................................................‬‬
‫מדור מיכון‪31..............................................................................................................................‬‬
‫מסילה משותפת ‪32....................................................................................................................‬‬
‫שאלות ותשובות‪33....................................................................................................................‬‬
‫הגברת לחץ הידראולי ‪34..........................................................................................................‬‬
‫ריסוק גזם‪36................................................................................................................................‬‬
‫פיתוח מתקן למדידת מעבר חום ‪38 . .....................................................................................‬‬
‫מערכת דישה חדשה‪41.............................................................................................................‬‬
‫בחברות ובמפעלים‪42................................................................................................................‬‬
‫הבט אחורה בחיוך‪44.................................................................................................................‬‬
‫מוזיאונים למיכון חקלאי עתיק‪45...........................................................................................‬‬
‫טרקטורים ברשת‪46...................................................................................................................‬‬
‫מדורים‪:‬‬
‫נושא לדיון‪4 ...............................................................................................................................‬‬
‫בין עלון לעלון‪6 .........................................................................................................................‬‬
‫פרסום ומודעות‬
‫בנושאי מיכון והנדסה‬
‫נעמי חיימוביץ‪052-2722935 :‬‬
‫אהובה צרפתי‪03-7516615 :‬‬
‫הפקה‪ :‬פרסום "שיאים"‬
‫דפוס האוזר בע"מ‬
‫ת‪.‬ד ‪ 835‬גבעתיים ‪53108‬‬
‫‪seim@hauser.co.il‬‬
‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‬
‫צילום תמונת שער‪ :‬איתן סלע‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪| 2008‬‬
‫‬
‫נושא לדיון‬
‫הבעיות החדשות משכיחות את הראשונות‬
‫לאחר שלוש שנים טובות‪ ,‬עד טובות מאד‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬הגענו לשנה קשה‬
‫מאד לחקלאים ולענף הירקות וגידולי השדה במיוחד וצרה אחר צרה נופלת‬
‫עלינו‪.‬‬
‫קרה קשה מנשוא נתנה את אותותיה בכל גידולי השדה‪ ,‬ועל אף שענפי‬
‫הפלחה יצאו בחסד ממנה‪ ,‬להפטר בלא כלום אי אפשר‪ ,‬ובגליל העליון יש‬
‫נזקים גדולים‪.‬‬
‫וכבר עומדת בפתח בצורת קשה מאד‪ ,‬שמאז שנת ‪ 1999‬לא היתה כמוה‪.‬‬
‫לבצורת יש שני היבטים‪ :‬הראשון‪ ,‬המיידי ‪ -‬כל גידולי הפלחה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫החיטה‪ ,‬נפגעים ישירות מחוסר משקעים‪ .‬השני ‪ -‬מאגרי המים העיליים‬
‫והתחתיים מתרוקנים‪ ,‬וצפוי קיצוץ משמעותי במכסות המים‪.‬‬
‫“ועוד זה מדבר וזה בא"‪ ,‬וצרת שער הדולר בעורפנו‪ .‬בחלק מהגידולים‬
‫אנו צמודים לשער הדולר‪ ,‬ומה שחשבנו כהישג וכמחיר הגון ויפה‪ ,‬מתברר‬
‫שנשחק ב‪. 25%-‬‬
‫איני חושב שחקלאות בכיינית הינה הדרך הנכונה‪ ,‬אך את העובדות אין‬
‫לשנות‪ ,‬והתיאור לעיל הינו המצב לאשורו‪ ,‬ועל כולם‪ ,‬חקלאים וממשלה‪,‬‬
‫לעזור להתגבר על בעיות אלו‪.‬‬
‫ובהקשר לכך‪ ,‬ברצוני לצטט פסוק מספר דברים‪ ,‬ואת הסברו של ר' עובדיה‬
‫ספורנו לפסוק זה‪:‬‬
‫להיות נאמנים לכותנה‪ ,‬וזה מתוך החלטה שהמשך גידול כותנה בעת הזו‪,‬‬
‫עוזרת ותומכת בענף הכותנה גם לשנים הבאות‪ .‬וזו בהחלט מטרה ראויה‪.‬‬
‫דברים פרק ח'‪ ,‬פסוק ט'‪:‬‬
‫א ָבנ ֶי ָה‬
‫אׁשֶר ֲ‬
‫ת ְחסַר ּכל ּבָּה אֶֶרץ ֲ‬
‫סּכֵנ ֻת ּתאכַל‪ּ-‬בָּה לֶחֶם ֹלא‪ֶ -‬‬
‫אׁשֶר ֹלא בְ ִמ ְ‬
‫"אֶֶרץ ֲ‬
‫ּתחְצב נ ְחׁשֶת"‬
‫מהֲָרֶרי ָה ַ‬
‫בְַרז ֶל ּו ֵ‬
‫ספורנו לפרק ח'‪ ,‬פסוק ט'‪:‬‬
‫אמְרֹו‬
‫ׁשּי ִ ָּמצְאּו ּבָּה מָעֹות ּבְזֹול‪ּ ,‬כְ ָ‬
‫סּכֵנ ֻת ּתאכַל‪ּ-‬בָּה לֶחֶם‪ֶ .‬‬
‫אׁשֶר ֹלא בְ ִמ ְ‬
‫"אֶֶרץ ֲ‬
‫מנ ָם יֶקר‬
‫א ְ‬
‫"ו ַ ִּת ָּמלֵא אְַרצֹו ּכֶסֶף וְזָהָב‪ ,‬וְאֵין ֵקצֶה לְאצְרתָיו" (ישעיה ב‪ ,‬ז)‪ּ .‬כִי ָ‬
‫אּלָא עַל ּבַּצֶרת ׁשֶל ּפֵרֹות‪,‬‬
‫אמְָרם ז"ל‪ֹ" :‬לא ׁשָנּו ֶ‬
‫ַהּמָעֹות ָקׁשֶה מִּיֶקר ַהּפֵרֹות‪ּ ,‬כְ ָ‬
‫אבָל עַל ּבַּצֶרת ׁשֶל מָעֹות ַמתְִריעִים עָלֶי ָה ִמּי ָד" (תענית יט‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ֲ‬
‫ר' עובדיה ספורנו‪ ,‬פרשן המקרא‪ ,‬מסוף המאה ה‪ 15-‬ותחילת המאה ה‪16-‬‬
‫וכנראה הבין גם משהו בכלכלה‪ ,‬גורס כי הבעיה הכלכלית (מעות) קשה‬
‫מבעיית מיעוט הגשמים (בצורת)‪.‬‬
‫ושוב כותנה‪...‬‬
‫בגליון הנוכחי אנו מקדישים מקום נרחב לנושא גידול הכותנה‪ .‬אנו עומדים‬
‫בתחילת עונת זריעת הכותנה‪ .‬השטחים סגורים וכל מגדל יודע את תכניותיו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬התמזל מזלנו‪ ,‬ומחירי הכותנה בעולם מתחילים להתנהג כמו שאר‬
‫הסחורות‪ ,‬ומטפסים מעלה‪ .‬רבות דיברנו‪ ,‬נאמנו וכתבנו על ניצול הזדמנויות‬
‫בעיתוי הנכון‪ ,‬וזה יתרונו של מהיר החלטה‪ ,‬ולמי שמגיב מהר למה שקורה‬
‫בשוק‪ .‬מועצת הכותנה משקיעה כסף ומעודדת את אותם המשקים שימשיכו‬
‫‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫עיתוננו “ניר ותלם"‬
‫לאחר הפקת גליון זה‪ ,‬מס' ‪ ,5‬ניתן לומר שהצלחנו לייצב ולמצב את אופי‬
‫העיתון‪ .‬אנו מקווים שרוב הקוראים שבעי רצון מהמבנה המשותף לגד"ש‬
‫ולמיכון החקלאי ובכל מקרה נשמח לקבל הערות והארות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשמח‬
‫לארח בעיתון כותבים נוספים בנושאים המהווים את ליבת העיתון‪ .‬כל מאמר‬
‫וכל רעיון יתקבל וייבחן בעין אוהדת‪.‬‬
‫ניתן לפנות ישירות לעורכת‪ ,‬מיכל צוריאל‪ ,‬בדוא"ל‪:‬‬
‫‪nir-vetelem@cotton.co.il‬‬
‫‬
‫ונקווה שליהודים יהיה אורה ושמחה וששון ויקר‪.‬‬
‫‬
‫גרשון שליסל‬
‫מנכ"ל‬
‫תכשירי לידור כימיקלים‬
‫להדברת עשבים בתירס‬
YCGAEXWA
DX@IH
QXIZAMIAYRDZXACDADKTDN
IAGXEMIIPBCMIAYRLYDXACDL
DVVDXG@LMEYIILMILR
OEPBPNLRAQXIZAMIIPBCMIAYRLYDVVDZRIPNLXIYKZ
AEKIRLMXEBDDVVDMCWDRIXFXG@LMEYIILICEGIDLERT
!MICEWCEWAYZENHQIXNAMI@ZDZWELGA
'(ODTIW@
UXEEW
MEYIILQXIZAMINIIWMIAYRZXACDLYCGXIYKZ
.ALS DIAKRNZVEAWLJIIYXIYKZD!DVVDXG@
-QEQIXLMIXZENDQXIZIPFZNIYX
IHL@IEXHQEEWPEWILIAE<BXAILWQW@-WEZNQXIZ
!*%$#&%''
!&%q*(DQTXE@-@ETQNQXIZ
!LECIB LKMEYIIXG@LMIYCEG&-MIIAWERMILECIB
LRAQXIZAMILRIAGXMIAYRLYDVVDZRIPNLXIYKZ
DFZPIQEHETDZKXRNADRIBTLMXEBDICEGIIDLERTOEPBPN
!GNVALITEXELKDOEVNIGEMICI@EPHXWADRIBTIR
!MIXACENDMIAYRDIYXEYEDEELRDIRHLWPXIYKZD
!FEAXIIPINLYDVVDZRIPNAXZEIALIRIXIYKZD
-EPZXAGLYMIKIXCNDZEEVNE@DXAGDICXYNALAWLXYT@SQEPRCIN
#(' '('(('+GQTCIXY -MIIPETVDMIWNRD #(' '('((#'XE@ILQCD -IAXRNEOEILRLILBOLEBDZNX
#(' '('((#)L@XYIXTER -IAXRNLILBEFKXN #(' '('(('%ILRIXNER -IAXRXFBN
#& *)#)%%)QWT#& *)#)%%% -CXYN #(' '('((',DWIAVMDXA@ -MEXCEDAXR#(' '('((#,FX@XYIA@ -YIKLEZEAEGX
ZE@XEDDLRCTWDEMIXIYKZDZEIEZZ@OEIRA@XW
‫בין עלון לעלון‬
‫חיטה‬
‫אנו בעיצומן של ההכנות להכרזת בצורת‪ .‬ביום שני ושלישי האחרונים סיירה‬
‫ועדת בצורת בצפון וגם בדרום‪ ,‬בנגב‪ ,‬ופחות או יותר נקבעו הגבולות‪ .‬לצערנו‪,‬‬
‫הנוהל מוכר ‪ -‬כל מי שרוצה להוריד שטח לשחת לסוגיה‪ ,‬חייב להודיע לפני‬
‫כל פעולה לאפרים שלמה ממס רכוש ורק באישורו אפשר להמשיך הלאה‪.‬‬
‫המצב היותר קשה כרגע נראה בקטניות‪ ,‬אבל גם החיטה לא נראית טוב‪.‬‬
‫התארגנות לקציר הקרוב ‪ -‬במקביל לענייני הבצורת‪ ,‬אנחנו מנסים להתארגן‬
‫לקציר הקרוב‪ ,‬ויש לעדכן אותנו בצורה מסודרת וברורה על היקף השטחים‬
‫שיורדים לשחת ותחמיץ‪ ,‬כדי שנוכל לעדכן את הקונים ונוכל להתארגן‬
‫בהתאם ‪ -‬חברת השגחה‪ ,‬אחסונים וכדומה‪.‬‬
‫בחזית התמיכות ל‪ ,2007 -‬אנחנו מנסים לצלוח את הקווים של חשב משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬לצערי‪ ,‬כרגע ללא הצלחה גדולה‪ ,‬וכל שבוע מכשול חדש צף‬
‫לפנינו ‪ -‬עוד נייר ועוד אישור וכסף ‪ -‬אין!‬
‫על התחייבות מכירת החיטה ‪ -‬אני מזכיר לכל המגדלים שחתמו על התחייבות‬
‫מכירת החיטה בהסדר ודרך המערכת‪ ,‬כי יש התחייבות בלתי חוזרת‪ ,‬להעביר‬
‫את כל יבול הגרעינים שייקצר‪ ,‬למערכת‪ .‬מצב בו מגדלים יעשו דין לעצמם‬
‫ולא ישווקו בהתאם להתחייבות‪ ,‬יביא לתביעות נגדנו וקריסת המערכת‬
‫המאורגנת של החיטה‪ .‬אל נגרום במו ידינו לנזק בלתי הפיך להתארגנות‬
‫החיטה‪ ,‬כי גם בשנה הבאה נגדל חיטה!!!‬
‫סגירת חשבון ‪ - 2007‬הגענו לסיכום עם חברת “תבואות" על סגירת חשבון‬
‫‪ ,2007‬בתחילת החודש‪ .‬נכון להיום הכסף עדיין לא עבר וזה רק מראה לנו‬
‫שוב עם מי יש לנו עסק‪ .‬מה שנותר לנו לעשות‪ ,‬זה להחליט בינינו‪ ,‬איך‬
‫לחלק את הכסף‪ .‬גם כאן חשוב לדעתי לא להגיע לקיצוניות‪ ,‬ברור לי כי אלה‬
‫שגרמו לנזק חייבים לשלם יותר מאלה שעמדו בהתחייבות‪ ,‬וגם כאן חשוב‬
‫ביותר כי נדע לצאת מהעניין ביחד‪ ,‬ולא נפרק את העסק תוך כדי‪.‬‬
‫חימצה‬
‫השדות כרגע נראים בסדר גמור‪ ,‬עדיין צעירים ולא פורחים‪ .‬נקווה שמזג‬
‫האוויר‪ ,‬בשבועות הקרובים‪ ,‬יהיה סביר והשרב לא יגרום נזקים גדולים‪.‬‬
‫בעיה חדשה שעומדת לפתחנו היא‪ ,‬קיצוץ עמוק במכסות המים‪ ,‬שכבר היום‬
‫מביא למצב בו שדות שתוכננו לקבל השקייה‪ ,‬הופכים לשדות בעל‪ ,‬מה‬
‫שמקטין את פוטנציאל היבול בכל השטח הזרוע‪ ,‬וזה בתורו גורר בעיות‪.‬‬
‫חמניות‬
‫מזרע החמניות גדול יחסית השנה‪ ,‬ויעמוד על כ‪ 90,000-‬דונם‪ .‬המחירים‬
‫טובים‪ ,‬כ‪ ₪ 6-‬לק"ג באמבטיה‪ ,‬ונקווה שגם השדות יתפתחו יפה ויגיעו‬
‫לקציר עם יבול גבוה‪.‬‬
‫אבטיח גרעינים‬
‫המחירים גבוהים ואני מזכיר לכולנו לחתום על הסכמים לפני הזריעה‪ .‬גרעיני‬
‫האבטיח מיועדים לשימוש מקומי‪ .‬אין להם פתח ייצוא אחר ובשנת שמיטה‬
‫השוק המקומי מתקשה לשווק כמויות גדולות של סחורה ויש לחץ על יבוא‬
‫ללא מכס‪ .‬כך שמי ששם זרעים באדמה‪ ,‬טוב יעשה אם קודם יחתום על הסכם‬
‫‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫ורק לאחר מכן יזרע ולא ההיפך‪.‬‬
‫כותנה‬
‫השדות הראשונים נזרעים‪ ,‬המחירים גבוהים אבל מה יהיה עם הדולר הנמוך‬
‫בטירוף ???‬
‫מנפטת מילוסיב סגרה את שעריה לעונת ‪ 2008‬ונקווה שרק לעונה זו‪ .‬אנחנו‬
‫נשארים עם שתי מנפטות ‪ -‬אחת בעמק ואחת במשקי הדרום‪.‬‬
‫צפי המזרע על כ‪ 50-‬אלף דונם‪ ,‬מאד נמוך‪ ,‬מה שמחייב התארגנות אחרת‬
‫במועצה‪ .‬גם כאן נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה‪.‬‬
‫ירקות תעשייה‬
‫אפונה ‪ -‬הקטיף החל ברגל שמאל‪ ,‬החום והשרב לא עוזרים לנו‪ .‬השדות‬
‫מתקדמים מהר‪ ,‬וכבר אנו שומעים על פספוסים בשדות שלא הושקו ברגעים‬
‫הקריטיים‪ .‬השנה אנחנו בהתארגנות קצת שונה‪ ,‬כאשר רני יפעה מתאם בין‬
‫המפעלים והקוטפים ואנחנו מקווים שתרומתו תהיה משמעותית ותתן לכל‬
‫הענף יציבות בנקודות הקטיף הבעייתיות שלה‪.‬‬
‫תירס ‪ -‬אנחנו שומעים על הורדת שטחים בעקבות הקיצוץ במים‪ ,‬מה שמלחיץ‬
‫את המערכת‪ ,‬מפעלים ומגדלים כאחד‪.‬‬
‫החיפוש אחר מגדלים מוריד את הקוטפים דרומה‪ ,‬לאזור מסמיה וקרית גת‪.‬‬
‫אני מזכיר לכולם שאנחנו עובדים בפול‪ .‬הקטנו השנה את הערבויות אותן‬
‫אנחנו מעמידים ל"פרי גליל"‪ ,‬תוך כוונה להפסיק לערוב למפעל בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬כך שצריך להיות ברור לכל המגדלים החדשים‪ ,‬שאנחנו עובדים‬
‫בפול‪ ,‬וכך החלטנו להמשיך‪.‬‬
‫תירס גרעינים‬
‫המחירים ממשיכים להיות גבוהים ואפשר למכור תירס נכון להיום ב‪-‬‬
‫‪ $ 300‬לטון במכון‪ .‬שימו לב‪ ,‬גם כאן הקיצוץ במים חריף ויש לתכנן בקפידה‬
‫את ההתחייבות שלנו לכלל הגידולים‪ ,‬בכדי שלא נעמוד עם הבטחות ביד‪,‬‬
‫ללא יכולת לממשן‪.‬‬
‫שחת ותחמיצים‬
‫למרות נסיונות רבים להסכים על מחיר לשחתות ולקש‪ ,‬לא הצלחנו להגיע‬
‫לעמק השווה ולכן‪ ,‬המחיר המומלץ שלנו הוא כדלקמן‪:‬‬
‫שחת דגן ‪ ₪ 780 -‬לטון במתבן‪.‬‬
‫שחת קטניות לסוגיה ‪ ₪ 870 -‬לטון במתבן‪.‬‬
‫קש חיטה ‪ ₪ 505 -‬לטון במתבן‪.‬‬
‫בהמשך נפרסם מחירי קש נוספים ‪ -‬קש תירס‪ ,‬קש עגבניות‪ ,‬קש חומוס וקש‬
‫חמניות‪ .‬נקווה שבהמשך נצליח להגיע להסכמה על המחיר‪ .‬המצב בו אנו‬
‫חוזרים לדפים נפרדים‪ ,‬אינו בריא לדעתי‪ ,‬ויש להמשיך לעשות מאמצים‬
‫להגיע להסכמות‪.‬‬
‫להת'‬
‫פיני מהר"מ‪ ,‬ראש מדור גד"ש‬
‫יגאל פלש‪ ,‬ממ"ר כותנה‪ ,‬שה"מ‬
‫יבולים וכלכלה ‪-‬‬
‫סיכום ארצי של‬
‫עונת הכותנה ‪2007‬‬
‫כללי‬
‫עונת הכותנה של ‪ 2007‬מאחורינו‪ .‬קטיף הכותנה‬
‫עבר‪ ,‬כמעט‪ ,‬ללא הפרעה מיוחדת‪ .‬כל שטחי‬
‫הכותנה נקטפו ללא גשמים‪ .‬בכל אזורי הארץ‬
‫לא ספגנו נזקי גשם וזוהי שנת איכות סיבים‬
‫מצוינת‪ .‬ניפוט ומיון הכותנה הסתיימו במחצית‬
‫דצמבר וניתן לסכם את תוצאות היבול והאיכות‬
‫של עונת ‪.2007‬‬
‫שנת ‪ 2007‬תיחרט בזיכרוננו כשנת מפנה בכל‬
‫הקשור לזחל ורוד‪ .‬שנה בה שדות לא מועטים‬
‫ספגו נזקים משמעותיים ביבול‪ ,‬מגדלים רבים‬
‫ספרו גם עשרה ריסוסים נגד המזיק‪ ,‬בנוסף לנזקי‬
‫היבול בשדה‪.‬‬
‫שנת ‪ 2007‬תיזכר כשנת עליית מחירים‪ ,‬הן בסיבים‬
‫והן בגרעינים‪ .‬אולם מול כל אלה באה ירידת שער‬
‫הדולר ושוחקת עד דק את הרווחיות של הגידול‬
‫אצל מגדלים רבים‪.‬‬
‫למרות הצפי להמשך עליית מחירים גם לקראת‬
‫שנת ‪ ,2008‬ישנה הקטנת ציפיות מהגידול (לעומת‬
‫גידולי הגרעינים) אצל מגדלים רבים‪ .‬כתוצאה‬
‫משילוב הנסיבות אותן אנו מסכמים בשנה זו‪ ,‬יש‬
‫חששות כי שטח המזרע העתידי יצטמצם להיקפים‬
‫נמוכים שלא ראינו בענף שנים רבות‪ ,‬עובדה‬
‫שמסכנת את הישרדות תשתיות הענף (שיווק‪,‬‬
‫מנפטות‪ ,‬מחקרים‪ ,‬הדרכה) לשנים הבאות‪.‬‬
‫פימה‬
‫בממוצע ארצי התקבל יבול הסיבים של כ‪166-‬‬
‫ק"ג\ד’ בפימה בדומה לשנת ‪ ,2006‬הנמוך מיבולי‬
‫השיא של השנים ‪ 2004‬ו‪ ,2005-‬שהיה כ‪180-‬‬
‫ק"ג\ד’‪ .‬יבול ממוצע זה מתאפיין בשונות יבולים‬
‫גדולה‪ ,‬הן בין מגדלים והן בין חלקות אצל אותו‬
‫המגדל‪ .‬לא בכל המקרים אנחנו מסוגלים להסביר‬
‫‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫לעצמנו את הסיבות ליבולים אלו‪.‬‬
‫נשמרת רמת איכויות מצוינת של ‪ 99.5%‬ממחיר‬
‫הבסיס‪ ,‬שהיא שיא כל הזמנים‪ .‬להזכירכם‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2005‬השיגו המגדלים את השיא הקודם‪98.9% ,‬‬
‫ממחיר הבסיס בפימה‪ .‬בהחלט ניתן לזקוף נתון‬
‫זה לקטיף ללא גשם‪ ,‬אך ככלל‪ ,‬נתוני האיכות‬
‫של הפימה הישראלית השתפרו מאד במהלך ‪3-4‬‬
‫השנים האחרונות ובהתאם‪ ,‬גם המחיר אותו אנחנו‬
‫מצליחים לפדות בשווקים‪ ,‬ויכולת התחרות מול‬
‫הפימות האמריקאיות והמצריות‪.‬‬
‫המחירים בשוק הפימה ממשיכים להיות טובים אף‬
‫מאלו שהושגו עבור מגדלי ‪ .2006‬להערכת אנשי‬
‫מועצת הכותנה המחיר למגדל בעונת ‪ 2008‬יעמוד‬
‫על כ‪ 105-‬סנט\פאונד לעומת כ‪ 95-‬סנט\פאונד‬
‫בשנת ‪ .2005‬תוספת המחיר תפצה במשהו על‬
‫פחיתת היבול‪ .‬לצערנו יש לזכור כי יבול סיבים‬
‫של ‪ 166‬ק"ג\ד’ הינו כממוצע הרב שנתי בפימה‬
‫ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫אקלה‬
‫יבולי האקלה השנה מצויינים‪ .‬יבול האקלה‪ ,‬כולל‬
‫האורגני‪ ,‬עומד על כ‪ 208-‬ק"ג\ד’ סיבים‪ .‬תוצאות‬
‫האיכות לא אכזבו והמחיר הממוצע של ק"ג סיבים‬
‫באקלה הינו ‪ 100%‬ממחיר הבסיס‪ .‬גם מבחינת נזקי‬
‫הזחל הורוד זכו מגדלי האקלה רק לנחת‪.‬‬
‫מחירי האקלה ממשיכים לטפס בעולם‪ .‬המחיר‬
‫למגדל‪ ,‬להערכת המועצה‪ ,‬יעמוד בעונת ‪2007‬‬
‫על כ‪ 72-‬סנט\פאונד‪ .‬נציין כי השנה גידלו מעט‬
‫אקלה‪ ,‬מרביתה אורגנית‪ ,‬או לזרעים‪ .‬היבולים‬
‫היו מצוינים ומסתבר כי השילוב של יבול גבוה‪,‬‬
‫אחוז סיבים גבוה‪ ,‬מחיר סיבים סביר‪ ,‬מחירי‬
‫גרעינים גבוהים ותוספת למחירם בייצור לזרעים‪,‬‬
‫מביאים את מעט מגדלי האקלה השנה לתוצאה‬
‫כלכלית טובה מאד‪.‬‬
‫אקלפי‬
‫שטחי הגידול של זן המכלוא שילשו את פריל‬
‫סתם בכל אזורי הגידול‪ .‬יבול הסיבים הממוצע‬
‫שהושג במגוון תנאים מאכזב‪ ,‬ועומד על כ‪185-‬‬
‫ק"ג\ד’‪ .‬להערכת מועצת הכותנה מחיר הבסיס‬
‫למגדל יעמוד העונה על כ‪ 91-‬סנט\פאונד‪ ,‬שהוא‬
‫גבוה מהשנה הקודמת‪ .‬גם באקלפי הושגו השנה‬
‫איכויות טובות‪ ,‬והמחיר הממוצע למגדל עמד‬
‫על ‪ 95.5%‬ממחיר הבסיס‪ .‬כמות הנפים בסיבים‪,‬‬
‫הגדולה יחסית לעומת פימה‪ ,‬היא חסרונו העיקרי‬
‫של הזן‪.‬‬
‫האכזבה בשנה זו באה לידי ביטוי ביבול הממוצע‬
‫הארצי של הזן‪ .‬במקביל‪ ,‬מגדלים רבים ראו יבולים‬
‫טובים מאד‪ ,‬באזור ה‪ 200-‬ק"ג\ד’ סיבים ומעלה‪,‬‬
‫גם בשנה זו‪ .‬יש לנתח נתוני כל חלקה בנפרד‬
‫כדי להסיק את המסקנות הנכונות לגבי הסיבות‬
‫ליבולים הנמוכים אצל חלק מהמגדלים‪ .‬גורמים‬
‫כמו חלקות שוליות‪ ,‬זריעות מאד מאוחרות ותנאי‬
‫השקייה קשים‪ ,‬הם סיבות משמעותיות לירידת‬
‫יבול‪ .‬חשוב לציין כי מגדלים רבים מציינים כי‬
‫הזן נתקף פחות על ידי הזחל ורוד‪ ,‬מאשר הפימה‬
‫ורוסס הרבה פחות ריסוסים‪.‬‬
‫לאקלפי יש מספר יתרונות גידול לעומת פימה‪,‬‬
‫כמו עמידות לאלטרנריה (דומה לאקלה)‪ ,‬צריכת‬
‫מים נמוכה‪ ,‬ועונת גידול קצרה יותר‪ .‬יש לנצל‬
‫גורמים אלו בחוכמה‪ .‬חסרונותיו הם עלות זרעים‬
‫יקרה ועלות ניפוט מעט יותר גבוהה מהפימה‪.‬‬
‫בתחשיב הכללי של הזנים סיכום ‪ 2007‬מצביע‬
‫על ירידה ברווחיות של שני הזנים העיקריים‪,‬‬
‫הפימה והאקלפי‪ .‬בולטת במיוחד הפגיעה באקלפי‬
‫כתוצאה מירידה משמעותית ביבול‪.‬‬
‫התפלגות שטחי המזרע‬
‫דונמים‬
‫אקלה‬
‫אקלפי‬
‫סה"כ‬
‫אזור‬
‫פימה‬
‫‪6,053‬‬
‫‪13,288‬‬
‫גליל עליון‬
‫‪7,235‬‬
‫‪1,292‬‬
‫‪14,896‬‬
‫גליל מערבי‬
‫‪13,466‬‬
‫‪138‬‬
‫‪36,757‬‬
‫יזרעאל ‪ +‬גלבוע‬
‫‪33,032‬‬
‫‪490‬‬
‫‪3,235‬‬
‫גרנות‬
‫‪10,528‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1,235‬‬
‫‪11,778‬‬
‫דרום‬
‫‪20,204‬‬
‫‪405‬‬
‫‪7,284‬‬
‫‪27,893‬‬
‫נגב‬
‫‪2,620‬‬
‫‪1,174‬‬
‫‪1,395‬‬
‫‪5,189‬‬
‫בית שאן‬
‫‪100‬‬
‫‪27‬‬
‫‪472‬‬
‫‪599‬‬
‫סה"כ ארצי‬
‫‪87,185‬‬
‫‪2,249‬‬
‫‪20,966‬‬
‫‪110,400‬‬
‫יבולי סיבים לפי אזורים וזנים‬
‫יבולי סיבים ק"ג‪/‬ד'‬
‫אזור‬
‫פימה‬
‫גליל עליון‬
‫‪161‬‬
‫אקלה‬
‫אקלפי‬
‫‪173‬‬
‫גליל מערבי‬
‫‪166‬‬
‫‪238‬‬
‫‪184‬‬
‫יזרעאל ‪ +‬גלבוע‬
‫‪161‬‬
‫‪165‬‬
‫‪180‬‬
‫גרנות‬
‫‪162‬‬
‫‪218‬‬
‫‪184‬‬
‫דרום‬
‫‪176‬‬
‫‪223‬‬
‫‪199‬‬
‫נגב‬
‫‪162‬‬
‫‪219‬‬
‫‪200‬‬
‫בית שאן‬
‫‪92‬‬
‫ממוצע ארצי‬
‫‪166‬‬
‫‪137‬‬
‫‪208‬‬
‫‪185‬‬
‫תחשיב ממוצע של גידול זני כותנה בדולר\ד’‪ ,‬על בסיס תוצאות שנת ‪2007‬‬
‫ערך הדולר לשנת ‪₪ 4.00=1$ 2007‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬היה הקף מזרע הכותנה כ‪-‬‬
‫‪ 110,000‬דונם‪ .‬ירידה של כ‪ 15%-‬בהיקפי‬
‫המזרע לעומת שנת ‪ .2006‬עיקרה נובע מרמת‬
‫היבולים הבינונית שהייתה בפימה בשנת ‪2006‬‬
‫והשחיקה בשער הדולר‪ .‬השינוי המשמעותי בשנת‬
‫‪ 2007‬נבע מירידה משמעותית במזרע הפימה ועל‬
‫לייה בהיקף מזרע מכלוא האקלפי‪ ,‬בו נתלו צפיות‬
‫רבות להמשך יבולים גבוהים ופריצה במכירות‪.‬‬
‫האקלה הצטמצמה להקפי מינימום‪ ,‬בעיקר לגידול‬
‫אורגני ולייצור זרעים‪.‬‬
‫הממוצע הארצי של יבול סיבי הפימה עומד‬
‫על כ‪ 166-‬ק"ג\ד'‪ .‬יבול זה‪ ,‬בדומה לשנת‬
‫‪ ,2006‬עומד ברמת הממוצע הרב שנתי של הפימה‬
‫ונמוך ב‪ 10%-‬לערך‪ ,‬מיבולי השיא של השנתיים‬
‫הקודמות ‪ 2004‬ו‪ .2005-‬גם יבול האקלפי הינו‬
‫נמוך‪( ,‬בממוצע)‪ ,‬בהתאמה ומאכזב במיוחד‪.‬‬
‫ירידת היבול נרשמה אצל כל המגדלים‪ ,‬אם כי‬
‫אצל חלקם הינה פחות משמעותית‪ .‬ישנם מגדלים‬
‫אשר הפגיעה ביבול היא “אנושה" ולא תמיד ברורה‬
‫הסיבה‪ .‬חלקות רבות נפגעו מזחל ורוד‪ ,‬ובאחרות‬
‫הפגיעה הבולטת היא במשקל הלקט נמוך במיוחד‬
‫(ללא תיעוד מסודר)‪ ,‬דבר המסביר בחלקו‪ ,‬את‬
‫העובדה שהיבול הנמוך התגלה לאשורו רק בזמן‬
‫הקטיף‪ .‬אין ספק כי היבול הינו האכזבה הגדולה‬
‫בשנה זו לעומת הציפיות של מגדלים רבים‪ .‬יבולי‬
‫סיבי האקלה טובים מאד בכל האזורים‪ .‬בעמק יבולי‬
‫הפימה (בטבלה) כוללים את האורגני והאקלה היא‬
‫כולה אורגנית‪.‬‬
‫בתחשיב הכללי של הזנים סיכום ‪2007‬‬
‫מצביע על ירידה ברווחיות של שני הזנים‬
‫העיקריים‪ ,‬הפימה והאקלפי‪ .‬בולטת במיוחד‬
‫הפגיעה באקלפי כתוצאה מירידה משמעותית‬
‫ביבול‪.‬‬
‫התוצאה הטובה של האקלה (שטח מזרע קטן) נול‬
‫בעת בעיקר בשל רמת היבולים הגבוהים שהושגו‬
‫אצל כל המגדלים וכן מתרומת המחיר המושג‬
‫באורגני‪ .‬יש לזכור כי רמת ההוצאות בפימה‬
‫עלתה יותר מאשר באקלה‪ ,‬כתוצאה מהעלייה‬
‫במספר הריסוסים כנגד הזחל הורוד‪.‬‬
‫הממשקים המצטיינים הם אקלה ביבול גבוה‬
‫במיוחד ופימה אורגנית בזכות מחיר גבוה ויבול‬
‫סביר‪.‬‬
‫שנת ‪ - 2007‬בעמק יזרעאל כל האקלה אורגנית‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪| 2008‬‬
‫‬
‫יתרה בדולר\דונם (רווחיות) לפי אזורים וזנים‬
‫על סמך התחשיב הממוצע הארצי והיבולים‬
‫הממוצעים באזורים מתקבלת תמונת המקרו‬
‫של הרווחיות באזורי הגידול השונים‪ .‬התמונה היא‬
‫כללית‪ ,‬אך מצביעה על העובדה כי התוצאה אצל‬
‫מגדלי דרום הארץ הייתה טובה יותר מזו של מגדלי‬
‫צפון הארץ‪ ,‬זאת בעיקר כתוצאה מיבולים ברמה‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬כמרכיב העיקרי ברווחיות הגידול‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬כ‪ 2/3-‬משטחי הגידול הם מתל‪-‬אביב‬
‫וצפונה וכ‪ 1/3-‬מתל‪-‬אביב ודרומה‪ .‬מרכיב הכותנה‬
‫בסל הגד"ש הוא יותר משמעותי אצל מרבית‬
‫מגדלי צפון הארץ‪ ,‬ובהם התוצאות השנה פחות‬
‫טובות‪ .‬אזורי דרום הארץ מאופיינים יותר בגידול‬
‫חיטה בשטחי הבעל (שמחיריה הצפויים לעונת‬
‫‪ 2008‬גבוהים במיוחד) ובגידולי שלחין ליצוא‬
‫כמו תפו"א‪ ,‬אג"א ופפריקה‪.‬‬
‫יתרה ממוצעת לאזור ב‪/$-‬ד‬
‫אזור‬
‫פימה‬
‫גליל עליון‬
‫‪10‬‬
‫אקלפי‬
‫אקלה‬
‫‪-3‬‬
‫גליל מערבי‬
‫‪22‬‬
‫‪99‬‬
‫‪20‬‬
‫יזרעאל ‪ +‬גלבוע‬
‫‪15‬‬
‫‪44‬‬
‫‪12‬‬
‫גרנות‬
‫‪12‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫דרום‬
‫‪48‬‬
‫‪70‬‬
‫‪53‬‬
‫נגב‬
‫‪12‬‬
‫‪62‬‬
‫‪55‬‬
‫ממוצע ארצי‬
‫‪21‬‬
‫‪59‬‬
‫‪25‬‬
‫בעמק יזרעאל כל כותנת האקלה היא אורגנית‪.‬‬
‫השוואת רווחיות הזנים לאורך שנים‬
‫תחשיב כללי ממוצע לפי זמנים לאורך שנים‬
‫פימה‬
‫פימה אורגני‬
‫אקלה‬
‫אקלה אורגני‬
‫אקלפי‬
‫יתרה לפחת ‪$ 2007‬‬
‫‪21‬‬
‫‪80‬‬
‫‪59‬‬
‫‪37‬‬
‫‪25‬‬
‫יתרה לפחת ‪₪ 2007‬‬
‫‪84‬‬
‫‪319‬‬
‫‪237‬‬
‫‪147‬‬
‫‪100‬‬
‫יתרה לפחת ‪$ 2006‬‬
‫‪47‬‬
‫‪139‬‬
‫‪17‬‬
‫‪36‬‬
‫‪80‬‬
‫יתרה לפחת ‪₪ 2006‬‬
‫‪202‬‬
‫‪599‬‬
‫‪74‬‬
‫‪153‬‬
‫‪346‬‬
‫יתרה לפחת ‪$ 2005‬‬
‫‪90‬‬
‫‪25‬‬
‫‪38‬‬
‫יתרה לפחת ‪₪ 2005‬‬
‫‪414‬‬
‫‪115‬‬
‫‪175‬‬
‫למכירה‬
‫ציוד השקיה וטפטוף‬
‫תוצרת נען‪-‬דן‬
‫‪10‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫ניתן לראות את התנודות ברווחיות בשנים‬
‫האחרונות קשורות בעיקר במחירי הסיבים‪,‬‬
‫ביבולים ושער הדולר‪ .‬בפימה ישנה ירידה ברווחיות‬
‫משנת ‪ 2005‬עד לשנת ‪ .2007‬באקלפי המגמות‬
‫מתהפכות כל שנה והאקלה בשנת ‪ 2007‬שיפרה‬
‫את מצבה משמעותית משנים קודמות‪.‬‬
‫ניתן לסכם כי מגמות אלו ניידות וקשה לחזות‬
‫בתחילת העונה היכן תסתיים אולם‪ ,‬חשוב לשמור‬
‫ביד את כל האופציות מבחינת הזנים וממישקי‬
‫הגידול כדי לאפשר ניידות קלה לאור התמורות‬
‫המתחוללות‪.‬‬
‫במצב מעולה ובמחיר אטרקטיבי‬
‫כל הציוד אחרי שימוש של עונה אחת או שתיים ‪ -‬שמור כחדש‬
‫¸‬
‫¸‬
‫¸‬
‫¸‬
‫‪ 550‬דונם טפטוף ספיקה ‪ 1.6‬ליטר שעה‪ ,‬כל ‪ 60‬ס"מ קוטר ‪ 20‬מ"מ‪.‬‬
‫מסננים ‪ 4‬צול ו‪ 6 -‬צול עמיעד ‪ +‬כל הציוד הנלווה‪.‬‬
‫צינורות לייפלט ‪ 3‬צול כ–‪ 3,500‬מטר‪.‬‬
‫צינורות פוליתלן להולכת מים והציוד הנלווה‪.‬‬
‫נא לפנות‪ :‬הדר ‪ -‬טל'‪ | 04-6949384 :‬נייד‪054-2446764 :‬‬
‫יובל שטוסר ‪ -‬מנהל אגף הייצור‬
‫וההדברה‬
‫סכום עונת ההדברה‬
‫מאפייני עונת ההדברה ‪2007‬‬
‫בבואנו לסכם את עונת הדברה ‪ 2007‬ניתן לראות כי היא אופיינה‪ ,‬בעיקר‪,‬‬
‫באוכלוסיות גבוהות מאוד של זחל ורוד‪ .‬היו מעט כנימות עלה‪ ,‬כנימות עש‪,‬‬
‫פשפש כותנה ואקריות‪ .‬הליותיס היה דומה לשנים קודמות‪ ,‬ציקדות היו ברמה‬
‫בינונית‪ ,‬אך המופע נמשך זמן ארוך יותר‪ .‬זיפית‪ ,‬פרודניה וחלפת‬
‫היו ברמה נמוכה מאוד‪.‬‬
‫הזחל הורוד‬
‫הזחל הורוד היווה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬את המזיק העיקרי‬
‫בעונה‪ .‬וניתן לראות כי משנה לשנה נמשכת מגמת‬
‫ההתעצמות‪ .‬הסימן הראשון היו לכידות גבוהות‪,‬‬
‫במלכודות המדגם ‪ -‬כבר בחודשים אפריל ומאי (בטרם‬
‫יושם ה"בילבול")‪.‬‬
‫ביוני נמצאו רוזטות בחלק מהשדות‪ .‬נמצאו לכידות‬
‫העש במלכודות‪ ,‬למרות יישום הפרומונים ל"בילבול"‪.‬‬
‫נמצא כי מספר מגדלים ויתרו על הצבת המלכודות לזחל‬
‫ורוד בשדותיהם וכך נמנע מהם מידע‪ .‬בהמשך העונה התפתחו‬
‫“כתמי" נגיעות במספר אזורי גידול שהלכו והתרחבו במהלך העונה למוקדים‬
‫נרחבים למדי‪ .‬למרות הריסוסים החוזרים ונשנים באותם מוקדים‪ ,‬נראה‬
‫שעצמת המזיק התגברה מדור לדור‪ ,‬כך שבמהלך המחצית השנייה של‬
‫אוגוסט ובספטמבר נתקבלו לכידות גבוהות‪ ,‬נמצאו בקלות ביצים רבות‪,‬‬
‫וזחלים בהלקטים‪ .‬עיקר ההדברה בוצעה בפירתרואידים ובסופרתיון‪ .‬בחלק‬
‫מהשדות שרוססו נגרם נזק רב להלקטים בסוף העונה‪.‬‬
‫חלק גדול ממוקדי הנגיעות שנבדקו בתחילת העונה היו ליד‬
‫אתרים שהוגדרו כלוקים בבעיות סניטציה (שאריות ערמות‬
‫משנה שעברה‪ ,‬ריכוזי שאריות שנאספו בקצה השדה‬
‫בקילטור הכנת השטח‪ ,‬שדות נגועים משנה שעברה‬
‫או שדות שלא נחרשו)‪.‬‬
‫על פי הנתונים שנאספו בחלקות המדגם של המועל‬
‫צה עלות ההדברה לזחל ורוד הגיע לסכום של כ‪40-‬‬
‫ש"ח לדונם‪ ,‬בתוספת עלות הבילבול בסך ‪ 15.75‬ש"ח‬
‫לדונם‪.‬‬
‫כנימות העלה‬
‫כנימות העלה הקדימו בחודש‪ ,‬עם גל עיקרי באמצע אפריל‪ .‬הטיפולים‬
‫במוספילן היו יעילים‪.‬‬
‫רמת הנגיעות בכנימות החלה לעלות שוב ביולי‪ ,‬אמנם לרמה נמוכה‪ ,‬אך‬
‫נמשכה עד סוף העונה‪ ,‬בעיקר בשולי השדות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הנגיעות לא‬
‫היוותה בעיה מיוחדת ולא הגענו לרמות אילוח גבוהות‪.‬‬
‫ציקדות‬
‫ציקדות ‪ -‬הנגיעות הייתה בינונית‪ ,‬אך נמשכה יותר זמן‪ .‬במקומות‬
‫בהם התאחר הטיפול הראשון נגד כע"ט נתנו‪ ,‬לעיתים‪ ,‬טיפולי‬
‫ניקוי נגד ציקדות במהלך חודש יולי‪ .‬עיקר ההדברה נעשתה‬
‫באמצעות פגסוס שנתן תוצאות טובות‪.‬‬
‫כנימת‪-‬עש‪-‬הטבק‬
‫כנימת‪-‬עש‪-‬הטבק ‪ -‬הנגיעות היתה גבוהה מעט יותר‬
‫מאשר בשנים האחרונות‪ .‬ברוב המקומות הסתפקו‬
‫בטיפול אחד‪ .‬המזיק הודבר‪ ,‬כמעט באופן בלעדי‬
‫באמצעות פגסוס‪ .‬יש לציין שגם תוצאות ההדברה‬
‫שנתקבלו ממוספילן ומטייגר היו טובות‪ .‬העלות המל‬
‫צטברת לריסוס נגד כע"ט מסתכמת על פי חלקות המדגם‬
‫ב‪ 15-‬ש"ח לדונם‪.‬‬
‫הליותיס‬
‫הליותיס הופיע לקראת אמצע מאי ופיתח אוכלוסיות לא גבוהות‪ .‬באמצע‬
‫יולי היה “גל" נמוך נוסף‪ .‬ביצים וזחלים בודדים נמצאו במשך כל העונה‪.‬‬
‫פרט למקרים חריגים‪ ,‬ההדברה בתיונקס היתה טובה‪.‬‬
‫בדומה לשנתיים הקודמות נוכחות האויבים הטבעיים הייתה רבה‪ ,‬ובלא מעט‬
‫שדות הם ניתנה תשובה הולמת‪ .‬סך כל עלות השימוש בחומרים להדברת‬
‫הליותיס עומד על ‪ 8‬ש"ח לדונם‪.‬‬
‫גם השנה נתקלנו בתופעה של הורדת סיפי פעולה‪,‬‬
‫המהווה ערעור של גישת ההדברה המשולבת‪ ,‬שבסיסה‬
‫הוא מתן אפשרות לאויבים הטבעיים לעשות את חלקם‬
‫‪ -‬לפני שאנו מתערבים ומפרים את המאזן‪.‬‬
‫חלפת‬
‫חלפת ‪ -‬הנגיעות החלה בסוף יוני‪ .‬עצמת המחלה‬
‫הייתה השנה נמוכה מאוד עקב הכנסת זני פימה שהינם‬
‫עמידים יותר‪ .‬טיפולים בתכשירים פרוטקטנטיים עצרו את‬
‫התקדמות המחלה במרבית השדות וכמעט שלא היה שימוש‬
‫בתכשירים סיסטמיים‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לראות כי בסך הכל השנה השימוש העיקרי בחומרי הדברה היה‬
‫כנגד זחל ורוד‪ ,‬כנימת עש טבק‪ ,‬הליותיס‪ ,‬ומעט מאוד פרודניה וחלפת‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪11 | 2008‬‬
‫ריסוס שבועי בקוטלי‪-‬חרקים‪ ,‬ממוצע ארצי‬
‫עלות שבועית של קבוצות קוטלי חרקים ‪2007 -‬‬
‫עלות תכשירים לדונם לפי קבוצות תכשירים ‪2007 -‬‬
‫‪12‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫עלות אמצעי "בלבול" הזחל הורוד‬
‫הלקטית ורודה‬
‫אריאלה ניב ‪ -‬מועצת הכותנה‬
‫ההלקטית‬
‫חריש‪ ,‬יישום פרומונים לבילבול זכרים וריסוס להדברת הזחלים‪ .‬רק יישום‬
‫מדוייק של כל האמצעים יחד‪ ,‬כל אחד בעיתו‪ ,‬יכחיד את אוכלוסית הלקטית‬
‫הורודה או הזחל הורוד‪ ,‬כפי שהוא מוכר בקרב מגדלי הכותנה‬
‫הורודה‪,‬‬
‫(‪Pectinophora )Gelechiidae‬‬
‫‪ ,gossypiella‬עש הנחשב‬
‫לאחד ממזיקי הכותנה הנל‬
‫פוצים והקשים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫מוצא ההלקטית הורודה מדל‬
‫רום מזרח אסיה והיא נפוצה‬
‫בעולם‪ ,‬במהירות‪ ,‬בידי האדם‪,‬‬
‫זחלים בוקעים מביצה‬
‫בעיקר על ידי משלוחים של‬
‫זרעים נגועים‪ .‬מזיק זה תוקף‪,‬‬
‫בעיקר צמחים ממשפחת החלמיתיים‪ ,‬עם העדפה ברורה לכותנה‪ .‬בישראל‬
‫תוקפת ההלקטית הורודה רק כותנה (במקרים בודדים נמצאה על גידולים‬
‫אחרים ממשפחת החלמיתיים)‪ .‬ההלקטית הורודה ניזונה על אברי פרי ופוגעת‬
‫בכפתורים צעירים ובהלקטים‪ .‬הנזק להלקטים הוא משמעותי מבחינה כלכלית‬
‫ונגיעות קשה יכולה להביא לאובדן היבול כולו‪.‬‬
‫מחזור החיים‬
‫מחזור החיים מתאים בדיוק למחזור הגידול של הכותנה‪ .‬הבוגרים של הדור‬
‫הראשון מתחילים להגיח באביב‪ ,‬לאחר התגלמותם של זחלים‪ ,‬אשר בילו‬
‫את החורף בתרדמה בתוך הלקטים‪ ,‬או זרעים ששרדו משנה קודמת‪ .‬אחרי‬
‫ההזדווגות מטילות הנקבות של הדור הראשון את ביציהן על חלקים וגטל‬
‫טיביים של הצמח‪ .‬הזחלים הבוקעים מביצים (כ‪ 1-2-‬מ"מ אורכם) מחפשים‬
‫כפתורים (ניצני פרחים) להתפתח בהם‪.‬‬
‫אם הגיחה מתרחשת לפני התפתחות כפתורים על צמחי הכותנה אין לזחלים‬
‫היכן להתפתח‪ ,‬ולכן גיחת הבוגרים בשלב צמחי כזה מכונה “גיחת התאבדות"‪.‬‬
‫כניסת זחלים לכפתורים קטנים תביא לנשירתם‪.‬‬
‫עם הכניסה לכפתורים גדולים יותר (כס"מ אורכם)‪ ,‬יתפתח הזחל עם הכפתור‪,‬‬
‫כשהוא ניזון על האבקנים המתפתחים‪ .‬לקראת הפריחה יסיים את התפתחותו‪.‬‬
‫הזחל מדביק מבפנים את עלי הכותרת והפרח לא נפתח אלא מקבל צורה‬
‫של רוזטה (בדרך כלל יתפתח הלקט תקין מהפרח הסגור)‪ .‬הזחל ינשור עם‬
‫הפרח לקרקע ושם יתגלם‪.‬‬
‫הנקבות של הדור השני והלאה מטילות‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על ההלקטים‪ ,‬במקומות‬
‫מוגנים‪ ,‬כגון‪ ,‬מתחת לעלי הגביע‪ ,‬או בסדקים‪ .‬הביצים מוטלות בודדות‬
‫או בצברים‪ .‬הזחלים חודרים להלקטים תוך כשעתיים מרגע הבקיעה ואיל‬
‫נם משאירים סימנים בולטים על‬
‫פני ההלקט‪ .‬הזחלים מוגנים בתוך‬
‫אברי הצמח‪ ,‬ועובדה זו משפרת‬
‫את שרידותם‪ ,‬ומפחיתה משמעול‬
‫תית את היכולת להדבירם‪ ,‬הן על‬
‫ידי האויבים הטבעיים והן על ידי‬
‫תכשירי הדברה כימיים‪.‬‬
‫בתום ארבע דרגות זחל‪ ,‬המתפתחות‬
‫ביצים בנות ‪ 3-4‬ימים‬
‫בתוך ההלקט‪ ,‬קודח הזחל חור בדול‬
‫פן ההלקט ומפיל עצמו אל הקרקע‪,‬‬
‫שם הוא מתגלם‪ .‬הבוגרים שיוצאים מהגלמים מזדווגים‪ ,‬מטילים ביצים על‬
‫ההלקטים וחוזר חלילה‪ .‬ההלקטית מקיימת בארץ ‪ 4-5‬דורות‪ .‬קיומה מושפע‬
‫באופן משמעותי ממזג האוויר והטמפרטורות‪.‬‬
‫במהלך חודש ספטמבר‪ ,‬כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות‪ ,‬מתחיל‬
‫לים הזחלים להיכנס לשלב של תרדמה בתוך ההלקטים‪ ,‬בעיקר בהלקטים‬
‫הירוקים הנמצאים על הצמח‪ ,‬אשר לא יפתחו עד הקטיף‪ .‬במצב תרדמה זה‬
‫הם עוברים את החורף‪ .‬ההלקטים הירוקים שלא נקטפו‪ ,‬נופלים על הקרקע‬
‫אחרי העיבודים עם מכסחת או עקרן‪ ,‬והזחלים אשר נמצאים בהם מהווים‬
‫את פוטנציאל הנגיעות לשנה הבאה‪.‬‬
‫האם המעבר לגידול זני פימה העצים את המזיק?‬
‫בשנים האחרונות עברנו בארץ לגידול של זני פימה‪ ,‬זנים של כותנה ארול‬
‫כת סיב‪ .‬המעבר נבע משיקולים כלכליים‪ ,‬כיוון שזני הפימה הינם עתירי‬
‫הכנסה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עונת הגידול של הפימה ארוכה יותר מעונת הגידול של‬
‫הזנים האחרים‪ .‬במשך תקופה ארוכה יותר יש על הצמחים הלקטים ירוקים‬
‫“הקוראים" להלקטית הורודה להטיל עליהם‪ ,‬ואכן‪ ,‬בשנים האחרונות התעצמה‬
‫אוכלוסיית המזיק בארץ‪.‬‬
‫כיצד מתמודדים עם המזיק בארה"ב?‬
‫שם נמצאים בשלבים אחרונים של הכחדת המזיק‪ ,‬כאשר הם משתמשים‬
‫במספר אמצעים הכוללים‪ ,‬זנים טרנסוגניים‪ ,‬זנים שהונדסו גנטית‪ ,‬המייצרים‬
‫רעלן להדברת הזחלים‪ ,‬פיזור זכרים עקרים‪ ,‬אשר מונעים הזדווגות תקינה בין‬
‫זכרים לנקבות‪ ,‬יישום פרומונים לבילבול זכרים‪ ,‬הדברה באמצעות תכשירים‬
‫כימיים וסילוק השאריות מהשדה לאחר הגידול‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪13 | 2008‬‬
‫צמחים שניזוקו מהלקטית ורודה‬
‫זחל בצורת רוזטה‬
‫איור ‪ .1‬הקשר בין מספר ריסוסי מזיקים בכותנה להיקף מזרע אקלה‪/‬פימה‬
‫ההתמודדות עם המזיק בארץ‬
‫בארץ אין גידול של כותנה טרנסוגנית ואין פיזור של זכרים עקרים‪ ,‬וההל‬
‫תמודדות עם המזיק נעשית‪ ,‬רק באמצעות יישום פרומון לבילבול הזכרים‬
‫בכל שדות הכותנה‪ ,‬ריסוסים של תכשירי הדברה נגד בוגרים וזחלים צעירים‬
‫שלא חדרו עדיין לתוך ההלקטים‪ ,‬ואמצעי סניטציה שונים‪ ,‬שנועדו לסלק‬
‫את שאריות הכותנה מהשדות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫בעבודה אשר בוצעה בעונה האחרונה הראו כי החריש הוא האמצעי היעיל‬
‫ביותר לסילוק שאריות הכותנה מהשדות‪ .‬כל אחת מדרכי ההתמודדות יעילה‬
‫במידה מסויימת‪ ,‬אך רק ביישום מדוייק של כל האמצעים יחד‪ ,‬כל אחד‬
‫בעיתו‪ ,‬נוכל להכחיד את אוכלוסיות ההלקטית הורודה ולחזור למצב בו‬
‫המזיק לא יהווה איום על גידול הכותנה בארץ‪ .‬הכותנה היוותה נדבך חשוב‬
‫בין גידולי השדה בארץ‪ ,‬ובידינו להחזירה למקומה זה‪.‬‬
‫להשאיר רגל אחת‬
‫מיכל צוריאל‬
‫בדלת‬
‫קורות חייו של שלמה פלס שזורים סיבי כותנה תרתי משמע‪ .‬הוא‬
‫עבד במועצת הכותנה ‪ 46‬שנים‪ ,‬שימש מנהל מכון המיון במועצת הכות‬
‫תנה יותר משלושים וחמש שנה ופרש לפני שנתיים לגימלאות‪ .‬שנות‬
‫עבודתו הרבות במועצת הכותנה הפכו אותו למאגר ידע לא רשמי‪ ,‬של‬
‫ענף הכותנה בארץ‪.‬‬
‫שלמה פלס נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד‪ .‬בשנת ‪ 1954‬השתחרר מהצבא‬
‫וחזר לקיבוצו עין חרוד איחוד והחל לרכז את ענף משתלת עצי פרי‪ ,‬אבל‬
‫גילה שלבו מושך אותו אל השדה‪“ .‬בילדותי בקיבוץ עבדתי בגידולי שדה‪.‬‬
‫אהבתי את השדה יותר מן המטע‪ ".‬בשנת ‪ 1956‬הוחלט בקיבוץ להתחיל‬
‫לזרוע כותנה והוא נקרא לרכז את הענף‪.‬‬
‫את רעיון גידול הכותנה הביא לארץ סם המבורג‪ .‬להמבורג היתה חווה‬
‫גדולה לגידול כותנה וירקות לתעשייה בקליפורניה‪ .‬בהזמנת חיים גבעתי‪,‬‬
‫שר החקלאות דאז וגולדה מאיר‪ ,‬שרת העבודה‪ ,‬הגיע המבורג בתחילת שנות‬
‫החמישים לביקור בארץ‪ .‬מתוך רצון לתרום למדינה הצעירה שקמה‪ ,‬הוא לא‬
‫רצה לתת כסף‪ ,‬כרבים מיהודי התפוצות העשירים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה מוכן‬
‫לתרום ידע ומשאבים לקידום החקלאות‪.‬‬
‫האגדה מספרת‪ ,‬אומר שלמה פלס‪ ,‬שהמבורג הגיע לעמק בית שאן‪ ,‬רכן‬
‫וחפן חופן אדמה בין כפות ידיו‪ ,‬הריח את האדמה ואמר‪ :‬כאן‪ .‬זה המקום‬
‫לזרוע כותנה‪.‬‬
‫ואם סם המבורג‪ ,‬יהודי עשיר מאמריקה‪ ,‬מוכן להשקיע בגידול כותנה‬
‫בארץ‪ ,‬הוא כנראה יודע‪.‬‬
‫כך הוקמה החווה הראשונה לגידול כותנה‪ ,‬שנקראה על שמו של סם‪,‬‬
‫חוות שמואל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מלכת הכותנה‬
‫בשנת ‪ 1953‬נזרעה כותנה בשטח של ‪ 300‬דונם בארבעה מקומות בארץ‪:‬‬
‫בחוות איבים שעל יד ניר עם‪ ,‬במשואות יצחק‪ ,‬בחוות שמואל בעמק בית‬
‫שאן ובחוות מרדכי במעוז חיים‪ .‬סם המבורג דאג למשלוח הראשון של חומר‬
‫להדברת זחל ההלקט הזיפי‪ ,‬ואכן באותה שנה עלתה הכותנה יפה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1954‬נזרעו ‪ 3,000‬דונם ובשנת ‪ 1955‬התרחב הגידול עד לחמישים אלף‬
‫דונם‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הצטרף גם עין חרוד איחוד‪.‬‬
‫הידע האגרונומי היה קיים‪ ,‬אך ניסיון בגידול כותנה לא היה‪ .‬בשנה השנייה‬
‫של הגידול הזחל הורוד והפרודוניות השמידו את כל היבול‪ .‬לא נשאר מה‬
‫לקטוף‪ ,‬אומר שלמה ומציין כי בתגובה הביאו חומרי הדברה חזקים יותר‪.‬‬
‫תחילה קטפו כותנה בידיים‪ ,‬בעזרת גיוסי ילדים וחברים‪ ,‬ובשנת ‪ 1955‬כבר‬
‫גייסו תלמידים מבתי‪-‬הספר של משקי הקיבוצים‪ ,‬שבאו לעזור בקטיף‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1957‬הובאה הקטפת הראשונה‪ ,‬קטפת חד טורית‪ .‬הקימו מחנה‬
‫של קוטפים וקוטפות‪ ,‬שהתחרו ביניהם על רמת ההספק היומית‪ .‬השיא אז‬
‫היה ‪ 120‬ק"ג ליום‪ .‬כיוון שהיו אלה בדרך כלל קוטפות‪ ,‬מי שקטפה הכי‬
‫הרבה כותנה נחשבה למלכת הכותנה‪.‬‬
‫מיון ידני‬
‫בשנת ‪ 1958‬פנה אל שלמה פלס צבי נוימרק ז"ל‪ ,‬חבר קיבוץ עין הנציב‪,‬‬
‫שהיה ממקימי מועצת הכותנה‪ ,‬והציע לו להצטרף אל הארגון‪ .‬באותה תקופה‬
‫חברי הקיבוצים שעבדו מחוץ לקיבוץ היו חייבים לחזור כל פרק זמן קבוע אל‬
‫הקיבוץ‪ .‬ואכן שלוש פעמים חזר אל הקיבוץ‪ ,‬פעם כמרכז משק‪ ,‬פעם כמזכיר‬
‫הקיבוץ ופעם כמנהל המפעל “ריקור" המייצר מוצרים בתחום הקריאוגניקה‪,‬‬
‫בעין חרוד‪“ ,‬הרגשתי כמו דג מחוץ למים"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫אחרי הפעם הזאת שונה תקנון והוא לא התבקש לחזור ולמלא תפקידים‬
‫במשק ויכול היה לחזור לאהבתו המקורית ‪ -‬הכותנה‪.‬‬
‫הוא נשלח‪ ,‬מטעם מועצת הכותנה‪ ,‬לקורס מיון כותנה שנערך בממפיס טנסי‪.‬‬
‫הקורס נמשך כחצי שנה וכלל תלמידים מארצות הברית ומארצות נוספות‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬מיון הכותנה התבצע בצורה ידנית‪ .‬חצי שנה מולל‬
‫שלמה בידיו סיבי כותנה‪ ,‬עד שרכש את היכולת לאבחן את הכותנה‪ ,‬כלומר‬
‫לקבוע את אורך הסיב והגוון‪ .‬כל סוף שבוע היו התלמידים נבחנים‪ .‬לפני‬
‫כל תלמיד הונחו שלושים דוגמיות כותנה והוא היה אמור למיינן‪ .‬כשסיים‬
‫את הקורס חזר לארץ והתמנה למנהל מכון המיון והחליף את זאב צור‬
‫מקיבוץ מרחביה‪.‬‬
‫בשנות השישים פותח בארצות הברית ציוד מכני למיון כותנה‪ .‬הוא‬
‫הצליח לשכנע את הנהלת המועצה להשקיע כסף ברכישת מכונה למיון‬
‫כותנה‪ .‬באותה תקופה יכולת לרכוש דירה בעבור אותו כסף שהושקע‬
‫במכונה‪“ .‬אנחנו היינו הראשונים‪ ,‬מחוץ לארצות הברית‪ ,‬שרכשנו מכונה‬
‫למיון" אומר שלמה‪.‬‬
‫בתחילת ימיה של מועצת הכותנה נרכש שטח חולות כורכר‪ ,‬צפונית לתל‬
‫אביב‪ ,‬באמצע שום מקום‪ .‬הוקמו שם מחסני ענק לאיכסון כותנה‪ .‬באותה‬
‫תקופה הארץ היתה מלאה במנפטות‪ .‬שלמה עצמו סופר מהזיכרון ‪ 15‬מנפטות‬
‫פעילות‪ .‬מידי יום הועברה הכותנה שנקטפה מן המנפטות להרצליה על מנת‬
‫לבצע מיון רק יותר מאוחר הבינו שאין צורך לשנע כמויות ענק של כותנה‬
‫וצי של משאיות אל מכון המיון בהרצליה ודי יהיה אם ישלחו כמות מדגמית‬
‫מכל כריכה‪ .‬וכך בעזרת טנדר קטן נפתרה בעייה השינוע‪.‬‬
‫במכון המיון נקבעה איכות הכותנה לפי מספר מדדים‪ :‬אורך הסיב‪ ,‬הגוון‪,‬‬
‫האילוח (כמה גופים זרים יש בתוך החומר כמו עלים‪ ,‬קש וגופים זרים)‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪15 | 2008‬‬
‫בשלב מסויים גילו במטוויות שסיבים של כותנה ישראלית נדבקים‬
‫אחד לשני‪ ,‬תהליך הייצור במטווייה ממוקד סביב פעולת יישור הסיבים ואם‬
‫הסיבים נדבקים‪ ,‬המכונות נתקעות וכל תהליך העבודה נעצר‪.‬‬
‫לאחר שבדקו גילו כי האחראית לתופעה היא כנימת עש הטבק‪ ,‬שהפרל‬
‫שותיה מכילות אחוז סוכרים גבוה ובצרוף לחות נוצרת ההדבקה‪.‬‬
‫בעזרת דוקטור דניאל רימון‪ ,‬חוקר במשרד החקלאות‪ ,‬פותחה שיטה‬
‫בעזרתה ניתן לקבוע את אחוז הסוכרים‪ ,‬מחוץ לסוכרים הטבעיים‪ ,‬שיש‬
‫בכותנה‪.‬‬
‫דניאל רימון חיבר ספר שנקרא “גידול כותנה ‪ -‬עיון ומעשה" שיצא‬
‫לאור בתחילת שנות השמונים‪ .‬בהדרכתו של רימון נבנתה מעבדה במועצת‬
‫הכותנה וכל משלוח כותנה‪ ,‬שהגיע למכון המיון‪ ,‬נבדק ודורג לפי תכולת‬
‫הסוכר ובהתאם נקבע המחיר למגדל‪ .‬ככל שנמצאה רמת סוכר גבוהה יותר‬
‫ירד המחיר‪ .‬מצב זה חייב את המגדלים למצוא דרכים יעילות יותר להלחם‬
‫בעש הטבק‪ ,‬כי המצאות המזיק הכבידה על כיסיהם‪.‬‬
‫כותנה הצבעונית‬
‫באמצע שנות השמונים נעשה ניסיון מהפכני בתחום גידול הכותנה‪,‬‬
‫לגדל כותנה צבעונית‪.‬‬
‫בארץ נעשו מספר ניסיונות ובמקביל גם בארצות הברית‪ .‬מתוך מטרה‬
‫לחסוך את תהליך אשפרת הכותנה‪ ,‬תהליך שכלל את צביעת האריגים‪ .‬מדובר‬
‫בתהליך יקר הדורש אנרגיה‪ .‬היכולת לוותר על אשפרת הכותנה לא רק תחסוך‬
‫כסף אלא גם תמנע זיהום סביבתי שכרוך בתהליך תעשייתי נוסף‪.‬‬
‫פילו‪ ,‬הלא הוא גד פישלר חבר קיבוץ נוה איתן דאז‪ ,‬ששמו כמטפח זני‬
‫כותנה מפורסם בכל הארץ‪ ,‬הצליח לטפח זן שהסיבים שלו ירוקים וזן נוסף‬
‫שסיביו חומים‪.‬‬
‫"אני זוכר איך העברתי הרצאות על נושא הכותנה הצבעונית בכנסים‬
‫ברחבי העולם"‪ ,‬מספר שלמה‪" ,‬מתוך מטרה לקדם את הנושא‪ .‬גם את המל‬
‫משלה הצליחו לרתום לפרוייקט והמדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה‬
‫מימן חלק מעלות הפרוייקט"‪.‬‬
‫רם וידן מקיבוץ נען‪ ,‬ששימש כמנכ"ל מועצת הכותנה‪ ,‬יזם פרוייקט משותף‬
‫עם חברת כיתן לייצור מגבות‪ ,‬כלי מיטה וחולצות טי מכותנה צבעונית‪.‬‬
‫הפרוייקט נחל כישלון חרוץ‪ .‬התברר שהצבע הירוק דוהה כשהוא נחשף‬
‫לשמש‪ .‬וחלק מן המגבות דהה בחשיפה לאור‪ .‬ובהמשך‪ ,‬כשהבד הוכנס למכונת‬
‫כביסה‪ ,‬השטיפה החזירה חלק מן הצבע‪ .‬כל המעורבים בפרוייקט משכו ידיהם‬
‫בבהלה‪ .‬המדען הראשי דרש את הכסף בחזרה‪ .‬מועצת הכותנה לא ששה‬
‫צילום‪ :‬איתן סלע‬
‫‪16‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫שלמה פלס מארח את רפאל איתן ז"ל‪ ,‬במכון למיון כותנה בהרצליה‪.‬‬
‫להחזיר‪ .‬בסוף העניין הסתיים בבית משפט והמדען קיבל את הכסף‪.‬‬
‫"במשך ‪ 56‬שנות חייה של מועצת הכותנה היו משברים בענף‪ .‬אבל משבר‬
‫עמוק‪ ,‬לאורך כל הגזרה‪ ,‬אני לא זוכר"‪ .‬אומר שלמה ומוסיף‪" :‬פעם תקפו את‬
‫מגדלי הכותנה כאוייבי העם‪ ,‬כי השתמשנו במים טובים להשקייה‪ .‬אבל כעת‪,‬‬
‫כאשר הכותנה מושקית במים מושבים‪ ,‬נושא המים אינו תקף"‪.‬‬
‫“לדעתי‪ ,‬הכותנה לא תעלם‪ .‬עוד יחזרו לגדל כותנה בארץ"‪ ,‬אומר שלמה‬
‫פלס באופטימיות‪“ ,‬לפני שבועיים דיברתי עם רכז גד"ש במשק‪ ,‬בבית הפרטי‬
‫שלי‪ ,‬והוא אמר לי‪ :‬אני זורע השנה ‪ 400‬דונם כותנה‪( .‬זה לא שטח גדול‪.‬‬
‫בשנות השיא זרענו ‪ 4,000‬דונם כותנה לערך)‪ .‬החלטתי להשאיר רגל אחת‬
‫בדלת ובלבד להשאר עם הגידול‪ ,‬שאם בשנה הבאה המצב ישתנה ונרצה‬
‫להרחיב את הגידול יהיה לי בסיס‪ .‬וזו לדעתי‪ ,‬הדרך בה יש לנהוג‪".‬‬
‫יכולת ספיגה מצויינת‬
‫סיב הכותנה הינו בעל יכולת ספיגה מצויינת‪ .‬הכותנה יכולה לספוג עד‬
‫‪ 25%‬ממשקלה‪ .‬סיב הניילון‪ ,‬לשם השוואה‪ ,‬סופג פחות מחצי אחוז וסיבי‬
‫הפוליאסטר מגיעים עד ‪ 7%‬ממשקלם‪ .‬הכותנה גם נעימה למגע‪ ,‬מאווררת אך‬
‫לא חונקת‪ .‬אריגי כותנה ידועים כאריגים נושמים‪ ,‬המאפשרים לגוף להזיע‪,‬‬
‫חלק מן הזיעה מתאדה וחלק נספג באריג‪ .‬גם עם כל החידושים הטכנולוגיים‪,‬‬
‫“אין תחליף לכותנה‪ ".‬אומר שלמה פלס בנחרצות‪“ ,‬הכותנה צריכה להשאר‪.‬‬
‫אנחנו הצלחנו לפתח ענף עם השגים אגרונומיים חשובים‪ ,‬יבולים טובים‬
‫ואיכות מצויינת‪ .‬לכותנה המצרית למשל‪ ,‬יש מוניטין ככותנה הטובה ביותר‬
‫בעולם‪ ,‬כיוון שכל הגידול נקטף ידנית‪ .‬אנחנו בישראל הצלחנו לגדל כותנה‬
‫ארוכת סיב לקטוף אותה בעזרת מיכון ולהשתוות לכותנה המצרית‪".‬‬
‫“עם זאת הבעייה היא עולמית‪ .‬אי אפשר להתחרות במחיר שמגדלים‬
‫באפריקה או בסין מקבלים עבור הכותנה‪ .‬החקלאי הישראלי רוצה להרוויח‬
‫ובצדק‪ .‬ייצור למטרות אנרגיה העלה את מחירי הגרעינים בעולם‪ .‬מגדלים‬
‫רבים עוברים לגידולי שדה אחרים‪ .‬אבל אני מאמין שזה ישתנה‪ .‬השוק ירגע‪.‬‬
‫מחירי הגרעינים יתמתנו‪ ,‬מחירי הכותנה יעלו וכל מי שיצליח לשרוד את‬
‫השנה הקשה הזו יראה ברכה בעמלו‪".‬‬
‫ומיד לאחר מכן מוסיף בכנות‪“ ,‬אולי זו משאלת לב אישית שלי‪ ,‬יותר‬
‫מנבואה‪ ,‬כי התחום קרוב לליבי‪ .‬נהנתי מכל יום שעבדתי עם הכותנה כי‬
‫אהבתי את העבודה"‪.‬‬
‫ראיין וכתב אורי אדלר‪,‬‬
‫מדריך לחקלאות אורגנית‬
‫הכותנה האורגנית ‪-‬‬
‫סיפורו של גידול שהפך‬
‫מרעיון הזוי למציאות‬
‫לאחרונה פרש דן וסרמן‪ ,‬חבר קיבוץ חפציבה מצוות גידולי השדה של‬
‫הקיבוץ‪ .‬מכיוון שדן היה הרוח החיה בגידול הכותנה האורגנית בישראל‬
‫חשבתי לנכון לקיים עימו שיחה על הגידול‪ ,‬שלדעתי לפחות‪ ,‬הוא אחד‬
‫הגידולים החשובים בסל הגידולים האורגניים‪ .‬אני מקווה כי גם אתם‬
‫הקוראים תשתכנעו בכך לאחר קריאת הכתבה‪ .‬את השיחה קיימנו ביום‬
‫חורף‪ ,‬שטוף שמש‪ ,‬על מפתן ביתו של דן בקיבוץ חפציבה‪.‬‬
‫דן וסרמן מעורב בגידול הכותנה משנת ‪ .1967‬כנער‪ ,‬החל לעבוד בשדות‬
‫הכותנה של קיבוצו חפציבה‪ .‬בימים רחוקים אלו‪ ,‬המודעות לגישה האורגנית‪,‬‬
‫לשמירה על הסביבה והבריאות הייתה מזערית‪ .‬נושא החקלאות האורגנית‬
‫לא עלה על דל שפתיים במיוחד לא דובר בהקשר לגידולים כמו הכותנה‪.‬‬
‫המחשבה היתה שכותנה לא אוכלים לכן אפשר לרסס כמה שרוצים‪.‬‬
‫כאן ברצוני להזכיר‪ ,‬כי באותם ימים התקיימה בצניעות חלקתו האורגנית‬
‫של חיים פלדנר בבית אלפא‪ ,‬מראשוני המטפחים בישראל‪ .‬זנים שטיפח נמל‬
‫צאים בשימוש מסחרי גם כיום‪ .‬פלדנר העלה ספקות לגבי הגישות החקלאיות‬
‫שנחשבו חדשניות בזמנו‪ .‬בספר שיצא לאור בתחילת שנות הארבעים כותב‬
‫פלדנר‪ :‬באו מומחי התחנה לחקר החקלאות מרחובות ואמרו כי על כל חור‬
‫בעלה יש לרסס ב ‪ . DDT -‬התוצאה היתה שכל חיפושיות פרת משה רבנו‬
‫(שאינן מזיקות) שכבו על הגב ואילו כנימות העלה חגגו על העלים‪ .‬אני‬
‫חוטי פרומון לבילבול זחלי הזחל הורוד‪.‬‬
‫רושם מילים אלו מן הזיכרון בשל העדר עותק זמין של הספר‪.‬‬
‫מים מבריכות הדגים‬
‫למרות שאהב מאד את העבודה בשדה וכל הקשור אליה‪ ,‬העבודה‬
‫בכותנה חשפה תופעות שדן וסרמן לא היה יכול להתעלם מקיומן‪ .‬למשל‪,‬‬
‫עומס המזיקים‪ ,‬שהלך וגבר עם התפתחות העונה‪ ,‬התגברות שחייבה יותר‬
‫ריסוסים‪.‬‬
‫הארכת עונת הגידול במטרה למקסם את היבול גרמה מחסור במים‬
‫ואילצה שימוש במים מאיכות ירודה מברכות הדגים לקראת סוף העונה‬
‫עם כל המשמעות של מים מליחים אילו על איכות הקרקע לעתיד פוריות‬
‫החלקות‪.‬‬
‫הארכת העונה גרמה גם לכך שאסיף הכותנה נכנס לתקופות גשומות‬
‫שמשמען פגיעה באיכות וסיכון לעובדים‪ .‬התופעות גרמו להופעת ספקות‬
‫כי משהוא לא נכון בגישה המקובלת‪ .‬נושא עמידות של מזיקים לא היה‬
‫מפותח באותה תקופה ולקח זמן להבין כי יעילותם של חומרי הדברה‬
‫הולכת ופוחתת‪.‬‬
‫תפוקה שולית פוחתת‬
‫בשנות ה‪ 70-‬החליט וסרמן לקחת פסק זמן מחקלאות והחל ללמוד כלכלה‬
‫ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הלימודים חשפו בפניו את‬
‫תופעת התפוקה השולית הפוחתת‪ ,‬מושג מתחום הכלכלה‪ ,‬הגורס כי ככל‬
‫שהתפוקה עולה כל עליה נוספת דורשת השקעה גדולה יותר במשאבים‪,‬‬
‫יחסית ליחידת תפוקה מושגת‪ .‬בשורה התחתונה‪ :‬החל מנקודה מסויימת כל‬
‫השקעה נוספת תניב פחות תפוקה‪.‬‬
‫הלימודים “פתחו את הראש" לדן וסרמן והעלו התלבטות לגבי צדקת‬
‫הדרך‪ .‬הוא החל להבין כי כל מי שעוסק בחקלאות חייב להסתכל על החקלאות‬
‫כאל מערכת שלמה של ערכים‪ ,‬צרכים ומשאבים (מוגבלים) ויש לבחון אותה‬
‫בהקשר הסביבתי הרחב‪.‬‬
‫אי אפשר להסתכל על כותנה כאל מוצר תעשייתי חד מימדי‪ ,‬בו היבול‬
‫הנאסף הוא המטרה הבלעדית‪ .‬מכאן גם צמחה התובנה כי מה שחשוב הוא‬
‫השגת יבול שממקסם את התפוקות ונותן את התפוקה האופטימלית ולא‬
‫רק התפוקה לטווח קצר אלא בטווח הארוך‪( .‬גישה שתואמת את עקרונות‬
‫הכלכלה האקולוגית המתפתחת בימים אלו)‪.‬‬
‫כל התהיות הללו עלו בתקופה בה סגדו הכול לפלאי מדע הכימיה‪,‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪17 | 2008‬‬
‫דן וסרמן בשדה‬
‫כמו בחקלאות גם ברפואה‪ ,‬נראה היה כי הכימיה תספק את הפתרונות לכל‬
‫חולי‪ .‬ולא רק כימיה‪ ,‬גם הגישה שגרסה כי רק ניסיונות “מסודרים" וניתוחים‬
‫סטטיסטיים מהוים את מקור הידע היחיד‪ ,‬שלטה בכיפה‪.‬‬
‫“באותה תקופה ניסיתי לעיתים להתבונן על מכלול הגורמים שמשפיעים‬
‫על מצב הצמח‪ ,‬כמו אוכלוסיית האויבים הטבעיים‪ ,‬הזנת הצמח וכדומה"‪ ,‬אומר‬
‫וסרמן ומוסיף‪ :‬ההתבוננות המפורטת בגידול וזיהוי אוכלוסיות של אוייבים‬
‫טבעיים הביאה לדילוג על ריסוסים‪ ,‬פתאום‪ ,‬הסתבר שמזיקים “חזקים" כמו‬
‫פרודניה וכנימות עש הטבק‪ ,‬שברגיל דרשו כמויות עצומה של ריסוסים‪ ,‬לא‬
‫הופיעו כשויתרנו על ריסוסים ‪ -‬האיזון הביולוגי החל להופיע‪.‬‬
‫השנים חלפו‪ ,‬בשלב מסויים נולדו לו ילדים ואיתם התובנה שבמרחק‬
‫‪ 200-300‬מטרים מבית הילדים מרוסס שדה הכותנה אחת לשבוע בזרחנים‬
‫אורגניים מסוכנים‪“ .‬לאחר גמר הריסוס בשדה הייתי לוקח את הילדים מבית‬
‫הילדים ומריח שם את ריח הריסוס שרוסס זמן קצר קודם בשדה הסמוך וזאת‬
‫מבלי לדבר על רעילותם של החומרים שהיו בשימוש באותן שנים‪".‬‬
‫תובנה זו הביאה לבדיקה מעמיקה יותר של כלל העשייה החקלאית‪ .‬או‬
‫בצורה אישית יותר‪ ,‬במקביל לתהליכים שעבר ולספקות שהצטברו נוצר‬
‫קשר בין וסרמן ומריו לוי מקיבוץ שדה אליהו‪ ,‬שהחל לקדם את החקלאות‬
‫האורגנית בקיבוצו והקים בתחילת שנות השמונים את הארגון לחקלאות‬
‫אורגנית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫בנימה אישית אני חייב לציין כי יתכן והדברים שנאמרו עד כאן‪ ,‬בכתבה‪,‬‬
‫נשמעים מהוססים מעט‪ .‬צריך לזכור באיזה תקופה אנו עוסקים‪ .‬היה זה מהפכני‬
‫באותה תקופה לצאת ולומר כי ניתן לחשוב על גידול כותנה אורגנית ללא‬
‫החומרים הכימיים‪ ,‬בהם הטמיעו את גידול הכותנה בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫הצעת ניסוי למועצת הכותנה‬
‫מתחילת הדיונים על גידול הכותנה האורגנית ברור היה כי ההצלחה‬
‫והכישלון תלויים ביכולת להתגבר על הזחל הורוד‪ .‬הרעיון היה להתחכם‬
‫לזחל הורוד‪ ,‬המגיח כשהטמפרטורה ואורך היום מתאימים גם לנביטת‬
‫הכותנה‪ .‬ולכן הוחלט לדחות את זריעת הכותנה בשבועיים במקום המועד‬
‫המקובל במחצית מרץ‪ ,‬לתחילת אפריל‪ .‬וזאת כדי שפרפרי הזחל הורוד‬
‫המגיחים במחצית מרץ‪ ,‬לא ימצאו צמחי כותנה‪ ,‬לא יוכלו להטיל ביצים‬
‫וימותו לפני הצצת הכותנה‪ .‬למעשה הגחת פרפרי הזחל הורוד הפכה לגיחת‬
‫התאבדות‪ .‬במקביל‪ ,‬החל פיזור מוגבר של חוטי בילבול‪ -‬חוטים ספוגים‬
‫בפרורמון נקבי של הזחל הורוד‪ ,‬שגורם לזכרים להתבלבל ולאבד את‬
‫הנקבות‪ .‬בחקלאות הרגילה נהוג היה לפזר כ ‪ 20‬חוטים לדונם‪ ,‬בפיזור יחיד‬
‫הגדילו באורגני את מספר הפיזורים לשלושה ואת מספר החוטים ל ‪70 -‬‬
‫וזאת כדי להבטיח בילבול יעיל לכל תקופת הגידול‪ .‬המרכיב השלישי של‬
‫ההתמודדות עם הזחל היה קיצור העונה בסופה וקביעת מועד הקטיף בין ‪15‬‬
‫ל‪ 20 -‬בספטמבר‪ .‬זאת כדי לחסום את תחילת החריפה (תרדמת החורף) של‬
‫הזחל שמתחילה עם התקצרות היום לאחר ‪ 21‬לספטמבר (היום בו משתווה‬
‫אורך היום לאורך הלילה)‪.‬‬
‫נושא בעייתי נוסף מולו היו צרכים להתמודד חלוצי הכותנה האורגנית‬
‫ולמעשה‪ ,‬ממשיכים להתמודד בו גם היום‪ ,‬הוא נושא העשבייה‪ .‬כמו בנול‬
‫שא הזחל פותחה כאן תורת גידול כוללת שמתמודדת עם הנושא במספר‬
‫מישורים‪:‬‬
‫זריעה ברטוב ‪ -‬הרעיון הוא לזרוע את הכותנה לתוך שכבת קרקע רטובה‬
‫על ידי הסרת שכבת הקרקע העליונה בפס הזריעה‪ ,‬בצורה ששאר פני השטח‬
‫נותרים יבשים‪ .‬הדבר נעשה על ידי זריעה בחריץ לעומק בו הקרקע רטובה‬
‫מגשמי החורף או מהשקייה‪ ,‬שבוצעה זמן מה מראש‪ ,‬במקרה של חורף שחון‪.‬‬
‫זרעי הכותנה שנזרעים בקרקע רטובה נובטים בעוד שזרעי העשבים שנמצאים‬
‫בשכבות הקרקע העליונה והיבשה נותרים בתרדמתם‪ .‬בצורה זו מקנים לנבטי‬
‫הכותנה יתרון על העשבים‪ ,‬יתרון שמקל בטיפולי קילטור מכאניים והגימור‬
‫נעשה בעישוב ידני‪.‬‬
‫מהר מאוד נמצא כי מתן קומפוסט‪ ,‬ברמה מתאימה לסוג הקרקע והאזור‪,‬‬
‫משמש מקור מספק ליסודות הזנה לגידול‪.‬‬
‫עם התובנות שנצברו פנו דן וחבריו מחפציבה‪ ,‬עם מריו לוי כתגבורת‪,‬‬
‫למועצת הכותנה בהצעה לבצע ניסוי מסחרי ראשון בגידול כותנה אורגנית‪.‬‬
‫מועצת הכותנה אישרה‪ ,‬בהיסוס רב‪ ,‬את ביצוע הניסוי בתנאי שילווה על‬
‫ידי אנטמולוג מומחה בשמירה אישית‪ .‬התנאי לביצוע הניסוי היה כי אם‬
‫תתפרץ אוכלוסיית מזיקים שתצא משליטה יכוסח השטח מיידית והגידול‬
‫האורגני יופסק‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי באותה תקופה‪ ,‬כותנה רגילה רוססה כ‪15-‬‬
‫ריסוסים ויותר בעונה‪.‬‬
‫הניסוי עבר בהצלחה‬
‫להפתעת כולם ואולי לאכזבת חלק מהנוגעים בדבר‪ ,‬הניסוי עבר בהצלחה‪.‬‬
‫מזיקי מפתח בכותנה הקונבנציונלית כמו זחל ורוד‪ ,‬כנימות עש הטבק‪ ,‬קשות‬
‫ופרודניה כלל לא התבססו בשטח‪ .‬אנשי המקצוע שליוו את הניסוי הגדירו‬
‫את שחזתה עינם כנס‪.‬‬
‫מאז הניסוי שנערך בשנת ‪ 1990‬ועד היום ממשיך ה"נס" להתקיים וזאת‬
‫בתנאי שאכן מקפידים על כל התובנות שנצברו במהלך השנים‪ .‬מאידך‪ ,‬יש‬
‫לציין‪ ,‬כי עדיין ישנם מזיקים כמו פשפש הכותנה והזפית שמרימים לעיתים‬
‫ראש ודורשים התערבות זהירה‪ .‬אבל פרט לכך ניתן לציין כי תוצאות גידול‬
‫הכותנה האורגנית‪ ,‬מבחינת היבול והאיכות‪ ,‬קרובה לתוצאות הכותנה הרגילה‬
‫והיו גם שנים בהן יבול הכותנה האורגנית גבר על יבול הכותנה הרגילה‪.‬‬
‫ולמלעיזים הטוענים כי התוצאה נכונה רק לאזור קטן ומוגדר‪ ,‬בוצע‬
‫בתחילת העשור ניסוי לגידול כותנה אורגנית גם בגבעת ברנר‪ ,‬שלווה בין‬
‫השאר גם על ידי אנטמולוג מועצת הכותנה בעבר‪ ,‬ד"ר דוד בר וכותב דברים‬
‫אלו וגם שם התוצאה הייתה ניקיון כמעט מוחלט ממזיקים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫ניסוי להתמודדות עם עש הטבק שנערך בחלקה ננטש מכיוון שהביקורות‬
‫היו נקיות יותר מאשר הטיפולים בחומרי הדברה‪ ,‬מהמעט שכן מאושרים‬
‫לשימוש בחקלאות אורגנית‪.‬‬
‫לאור התוצאות התייצב הגידול והגיע בשנים האחרונות לכדי ‪3000‬‬
‫דונם שמניבים יבול טוב והכנסה גדולה משמעותית מזו של הכותנה הרגילה‪.‬‬
‫הגידול עצמו התפשט וגדל כיום במשקים קיבוציים בעמק חרוד ובעמק‬
‫יזרעאל ומהווה נדבך חשוב בחקלאות האורגנית המתפתחת בשנים האחל‬
‫רונות‪ .‬בשנתיים האחרונות חל מהפך נוסף עם המעבר לגידול זנים ארוכי‬
‫סיב מטיפוס פימה‪ ,‬מעבר שנעשה בהיסוס מה אבל נחל הצלחה גם הוא‪.‬‬
‫קטיף ירוק‬
‫בעיה נוספת שנאלצו להתמודד עימה בשנים האחרונות היא בעיית‬
‫השילוך‪ .‬לאחר שבשנת ‪ 2002‬נאסר השימוש במגנזיום קלורט‪ -‬מא"ג על ידי‬
‫הרשויות האורגניות באירופה‪ ,‬חומר שהיה מאושר לשימוש לשלוך כותנה‬
‫וגם להדברת עשבים בחקלאות אורגנית‪ .‬האיסור נחת עלינו כרעם ביום בהיר‬
‫וזאת לאחר שבאנגליה גילו כי נעשה שימוש בחומר‪ ,‬שלעניות דעתם‪ ,‬אינו‬
‫עומד בדרישות התקן האורגני‪ ,‬אף כי באותו זמן היה מאושר לשימוש על‬
‫ידי התקן הישראלי‪ .‬כך פתאום נוצר חשש כי חסרון האפשרות לשלך ישבית‬
‫את הענף‪ .‬המכה נפלה על המגדלים ערב סיום הגידול‪ .‬אבל שוב‪ ,‬יכולת‬
‫היצירתיות של המגדלים הצילה את המצב‪ ,‬שנראה עגום‪.‬‬
‫המגדלים עורכים מפגשים‪ ,‬מספר פעמים במהלך העונה‪ ,‬חולקים את‬
‫הקשיים מולם יש להתמודד‪ ,‬חולקים רעיונות וידע ומגבשים פיתרונות בשיתוף‬
‫פעולה וכך גם נהגו במציאת פיתרון בנוגע לבעיית השילוח‪.‬‬
‫בעיית השילוך נפתרה על ידי עצירה מוקדמת של ההשקיה‪ ,‬לצורך‬
‫הכנת הכותנה לקטיף “ירוק"‪ -‬קטיף במצב בו צמח הכותנה עדיין ירוק‪ .‬גם‬
‫כאן שיתוף פעולה עם המנפטה אפשר פתרון של קטיף וניפוט מתוזמנים‪,‬‬
‫כך שלא נגרם נזק משמעותי לכותנה גם בקטיף ירוק‪ .‬חשוב לזכור כי לא‬
‫ניתן לאכסן את ערמות הכותן בשדה עד הניפוט כמקובל בכותנה שעליה‬
‫הושרו‪ ,‬אלא יש לנפט תוך יומיים מהקטיף כדי למנוע תסיסה אפשרית של‬
‫הכותנה בערמה‪.‬‬
‫כיום הכותנה האורגנית הינה עובדה קיימת ומוכיחה עצמה כל שנה אף‬
‫כי לימוד הממשק ושיפורו נמצאים רק בתחילת הדרך‪.‬‬
‫חזון ואמונה‬
‫סיפור פיתוח הכותנה האורגנית מלמד כי חזון‪ ,‬אמונה ועקשנות בצרוף‬
‫יכולת התבוננות‪ ,‬כושר ניתוח ולקיחת אחריות יכולים להפוך רעיון‪ ,‬שאולי‬
‫נשמע הזוי‪ ,‬למציאות‪ .‬לגידול הכותנה האורגנית משמעות רחבה מעבר למל‬
‫שמעות הצרה של רווח מידי‪ .‬לגידול הכותנה האורגנית משמעות סביבתית‬
‫עמוקה שכוללת יצירת סביבה נקייה מחומרים רעילים‪ ,‬שיפור מבנה הקרקע‪,‬‬
‫הקטנת סחף קרקע והקטנת תלות בתשומות שאינן מתחדשות‪.‬‬
‫ובראיה קדימה ומעט חזון‪ ,‬שאולי אבד כמעה בשנים האחרונות‪ ,‬הכותנה‬
‫האורגנית מהווה נדבך מרכזי בהפיכת חקלאות ישראל וישראל כולה למדינה‬
‫ירוקה וידידותית יותר לסביבה ולחי‪ .‬הודות לחזון של מעטים ועקשנות‬
‫שלעיתים משתלמת יש היום כותנה אורגנית וגד"ש אורגני בהיקף משמעותי‬
‫וגדל‪ .‬נוצרה הזדמנות לצרף את הגד"ש האורגני לשאר גידולי השטח הפתוח‬
‫המטעים והחממות האורגניות ולהפוך את ישראל כולה לירוקה יותר תוך‬
‫שינוי איכות החיים והתדמית של המדינה כולה‪.‬‬
‫ואולי כאן המקום להזכיר כי כותנה אורגנית גדלה גם בתורכיה ונפוצה‬
‫באפריקה רק שבארצות אילו הגידול הוא בחלקות קטנות והקטיף מבוצע ביד‪.‬‬
‫ולכן כל ההיבט האגרוטכני של הגידול שונה כשהמזיקים מודברים קולטורלית‬
‫ או בשפה יומיומית פשוטה ‪ -‬המזיקים נאספים בידיים‪ .‬באזורים אלו גידול‬‫הכותנה הוא נדבך חשוב בסל המוצרים האורגניים‪ .‬לכותנה האורגנית יש‬
‫משמעות חברתית בכך שגידולה והמחיר שמתקבל בעבורה‪ ,‬מאפשר חיים‪,‬‬
‫תרתי משמע‪ ,‬באזורי גידול שננטשו בעבר‪.‬‬
‫וחזרה לעמק ולארץ‪ ,‬הכותנה האורגנית הפכה להיות גידול עוגן של‬
‫גידולי השדה האורגניים שהתפתחו והגיעו להיקף של אלפי דונמים וזאת‬
‫בזכות חזון נחישות ותעוזה של מעטים שלא חששו לצאת נגד המקובל‬
‫ולשבור את המוסכמות‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪19 | 2008‬‬
‫דני זוהר ‪ -‬מדריך שה”מ‬
‫ישראל שי ‪ -‬גד”ש דגנים‬
‫אלי אורן ‪ -‬חברת “דשן ‪ -‬גת”‬
‫השפעת תוספת חנקן‬
‫בדישון צד על יבול‬
‫חימצה לא מושקית‬
‫מבוא‬
‫חקלאים רבים מדווחים על יבולי חימצה גבוהים יותר כאשר מגדלים חמצה‬
‫על גבי כרבים עשירים כגון תירס או תפוחי אדמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקובל להוסיף‬
‫חנקן לחימצה שלחין במהלך הגידול‪ ,‬בעיקר כאשר נראית פגיעה בפקעיות‬
‫או התפתחות לקויה של הצמח‪ .‬החלטנו לבדוק את השפעת תוספת חנקן‬
‫בדישון צד בחימצה לא מושקית על יבול גרעיני החימצה‪.‬‬
‫הניסוי הוצב במתכונת בלוקים באקראי עם ‪ 6‬חזרות‪ .‬בכל חזרה סומנו ונקצרו‬
‫‪ 10‬מטר רץ ערוגה (‪ 20‬מ"ר)בעזרת קומביין ניסיונות בתאריך ‪.27.6.06‬‬
‫תוצאות‬
‫תוצאות היבול מובאות להלן‪:‬‬
‫טבלה מספר ‪:3‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫נבחרה חלקת חימצה מזן “ירדן" בקיבוץ נגבה (גד"ש דגנים) בשטח ‪405‬‬
‫ד' על גבי כרב חיטה‪ .‬תאריך זריעה ‪ .13 - 14/12/2006‬החלקה רוססה נגד‬
‫עשבים בבוראל טרום נביטה ובאלאנקס ע"ג הנוף‪.‬‬
‫בדיקות הקרקע טרום זריעה הראו את הערכים הבאים‪:‬‬
‫טבלה מספר ‪:1‬‬
‫‪K CaCl2‬‬
‫‪ P‬אולסן‬
‫‪ N‬חנקתי‬
‫עומק‬
‫מ"ג‪/‬ל'‬
‫מ"ג‪/‬ק"ג‬
‫מ"ג‪/‬ק"ג‬
‫‪0-30‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8.12‬‬
‫החלקה דושנה בזרחן לפני הזריעה לפי ‪ 5‬ק"ג‪/‬ד' ‪.P2O5‬‬
‫הטיפולים‪:‬‬
‫מספר‬
‫דשן‬
‫ק"ג‪/‬ד' חנקן‬
‫‪1‬‬
‫ללא דשן‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫אוראן ‪32%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫אוראן ‪32%‬‬
‫‪10‬‬
‫ביצוע הדישון בתאריך ‪ 1.3.06‬על ידי מדשנת סיכות של גד"ש דגנים‪ .‬הדישון‬
‫בוצע לפני סגירת הנוף‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫משקי ‪ -‬ללא חנקן‬
‫‪11.1‬‬
‫‪276.3‬‬
‫‪ 5‬ק"ג‪ /‬ד' חנקן‬
‫‪11.8‬‬
‫‪295.8‬‬
‫‪ 10‬ק"ג‪ /‬ד' חנקן‬
‫‪11.7‬‬
‫‪292.1‬‬
‫בין הטיפולים לא נמצא הבדל בניתוח סטטיסטי לרמת מובהקות של‬
‫‪.0.05‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫טבלה מספר ‪:2‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫טיפול‬
‫יבול ק"ג‪ 40 /‬מ"ר‬
‫יבול ק"ג‪ /‬ד'‬
‫ניכרת מגמה של תוספת יבול גרעיני חימצה בטיפולי הדישון ‪ 5‬ו‪ 10 -‬ק"ג‪/‬ד'‬
‫חנקן‪ ,‬עם יתרון קל לטיפול של ‪ 5‬ק"ג‪/‬ד' חנקן‪ .‬מגמה זו אינה מובהקת‪ .‬נראה‬
‫כי תוספת חנקן מעל ‪ 5‬ק"ג‪/‬ד' אינה תורמת לתוספת יבול‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היבול בניסוי ובחלקה המסחרית היה גבוה יחסית ויתכן ובתנאים תת‪-‬‬
‫אופטימליים היתה תרומת תוספת החנקן באה לידי ביטוי נמרץ יותר‪.‬‬
‫אנו ממליצים על המשך ניסוי זה בשנים הבאות‪.‬‬
‫תודות‬
‫לגד"ש דגנים על העמדת החלקה לצורך הניסיון ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫לועדת מגדלים דרום על סיוע לקציר בקומביין הניסיונות‪.‬‬
‫לאופק אורן על העזרה באיסוף הניסיון‪.‬‬
‫אורטיבה�טופ‬
ÏÂÙÈË
Ô¯Á‡
ÈÙφÌÈÓÈ©
®ÛÈÒ‡‰
±¥
≤±
≤±
∑µ
±¥
ÁÙ ÔÂÈÓ
ÒÈÒ¯˙ ®ß„ؘ¢ÓÒ©
‰ÏÁÓ
Ï„Ȃ
Æ˙ÂÏÁÓ†Ï˘†·Á¯†Áˆ¯È·„Ó‰†È˘„Á†¯È˘Î˙
®Ì„φ¯ËÈÏ©
µ∞
≤∞≠¥∞
µ∞
≤∞≠¥∞
µ∞
≤∞≠≥∞
µ∞
±µ≠≥∞
‰¯È‚†„Ú ∞Æ∞µ•
˙ÙÏÁ
‰Ó„‡†ÁÂÙ˙
˙È˙¢Ά¨ÌÂÈÏÈÙÓËÒ
ψ·
Ô„ÏÈÁ†¨ÌÂÈÏÈÙÓËÒ
Ì¢
‰ËÈΘ҇
‰ˆÓÁ
Ô„ÏÈÁ ‰ȯ˘†¨˜Ò¯Ù‡
ÛÈÊ˘
Ɖ¯È‰Ó†‰¯·„‰†˙ÂÏÈÚÙ†ÏÚ·
Greening Effect†Ï˘†˙È„ÂÁÈȉ†‰ÚÙÂ˙φ̯‚†¯È˘Î˙‰
‡ÂˆÈÈφÌȯ˙ÂÓ‰†ÌÈ¯È˘Î˙‰†˙ÓÈ˘¯·†‡ˆÓ
‫ברלקס�גרגירים‬
Ú„ȉ†˜È˙‰†¯È˘Î˙‰†Ï˘†ÌÈÒÓ†ÌȯȂ¯‚φ¯·ÚӉ†˙ÂÈϷˉ†Ô„ÈÚ†ÛÂÒ
ÆҘϯ·
‫ייעול דישון תירס מתוק ‪-‬‬
‫סיכום ניסויים ותצפיות שדה‬
‫(‪)6‬‬
‫רני יפעה(‪ ,)1‬אפרים צוקרמן(‪ ,)2‬יורם שטינברג(‪ ,)1‬דגנית שדה(‪ ,)1‬גלי ארנון(‪ ,)3‬עופר גלסנר(‪ ,)4‬טל שני(‪ )5‬ושי מיטל‬
‫(‪ - )5‬חיפה כימיקלים‪.‬‬
‫(‪ - )3‬מרכז גד"ש יזרעאל‪.‬‬
‫(‪ - )1‬מרכז חקלאי העמק‪.‬‬
‫(‪ - )6‬אגם ‪ -‬חקלאות מתקדמת‬
‫(‪ - )4‬מעבדות עין הנציב‪.‬‬
‫(‪ - )2‬גד"ש שה"מ‪.‬‬
‫הניסוי נערך במימון קרן המחקר של מועצת הצמחים האגף לירקות‬
‫תקציר‪:‬‬
‫קנייני התירס המתוק המובילים באירופה‪ ,‬שהם היעד העיקרי של יצוא התירס‬
‫מישראל‪ ,‬הצהירו לא אחת‪ ,‬כי בעתיד הלא רחוק המגדל יאלץ לא רק לדווח‬
‫על כמות וסוג הדשן אותו מקבל הגידול כנדרש כיום‪ ,‬אלה אף להפחית את‬
‫רמת הדישון לרמות של ‪ 20‬יחידות חנקן לדונם‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 2005‬בוצעו תצפיות דישון מסחריות בחלקות תירס‪ ,‬בדו גידול בגליל‬
‫העליון‪ ,‬ובסתיו בבית שאן‪ .‬בשתי התצפיות לא נמצא הבדל ביבול ובאיכות‬
‫הקלחים בין דישון משקי של ‪ 28‬יחידות חנקן ‪ ,‬לבין יישום ‪ 20‬יחידות חנקן‪,‬‬
‫שהוצנעו בפס‪ ,‬כדשן יסוד‪.‬‬
‫כדי לבחון את סוגית כמות הדשן החנקני ועיתוי הפיזור שלו בתירס מתוק‪,‬‬
‫נערכה באביב ‪ 2006‬תצפית מסחרית וניסוי דישון בחלקת תירס מתוק בקיבוץ‬
‫יזרעאל‪ .‬בניסוי נבדקה השפעת כמויות שונות של דשן חנקני‪ ,‬שניתן כדשן‬
‫יסוד (‪ 20 ,15 ,0‬ו‪ 25-‬ק"ג דשן חנקני צרוף) על יבול הקלחים‪ .‬הניסוי נערך‬
‫בשיטת הבלוקים באקראי ב‪ 4-‬חזרות‪.‬‬
‫התצפיות שנערכו בין השנים ‪ 2005‬ו‪ 2006-‬והניסוי בשנת ‪ 2006‬מצביעים‬
‫על אפשרות הפחתת כמות הדשן החנקני‪ ,‬ביניהם דשני “מולטי גרו"‪ ,‬מבלי‬
‫שייבולי התירס המתוק יפגעו בצורה משמעותית‪ .‬על סמך ממצאי התצפיות‬
‫והניסוי הנוכחיים‪ ,‬ובהשוואה לנוהג הקיים של בדיקות קרקע והמלצות‬
‫דישון לתירס‪ ,‬נראה שקיים פער בין המחסור האמיתי בחנקן לבין ההמלצות‬
‫לדישון‪ .‬ממצא זה מוליך למסקנה‪ ,‬שניתן לצמצם משמעותית את מנת הדשן‬
‫החנקני הניתן לתירס המתוק‪.‬‬
‫בכדי לבסס את ממצאי התצפיות והניסוי שבוצעו בשנים ‪ 2005‬ו‪,2006-‬‬
‫חשוב ורצוי לבצע את הניסויים פעם נוספת‪ ,‬לפתח את אמצעי בקרה‪ ,‬לחיזוי‬
‫מחסורים בחנקן‪ ,‬במטרה לגבש את המלצות הדישון‪.‬‬
‫במספר מדדים כמו‪ :‬צבע‪ ,‬טעם‪ ,‬מרקם וכדומה‪ .‬כמו כן נקבעו מגבלות‪ ,‬לתנאי‬
‫הגידול והוגדר הצורך במערכת בקרה ותיעוד המוכתבים והמאושרים על‬
‫ידי הקניין‪ ,‬שהעיקריות מביניהן‪:‬‬
‫ שימוש בזני תירס שלא יוצרו בשיטות של הנדסה גנטית )‪.)G.M.O‬‬‫ שימוש מוגבל בתכשירי הדברה‪ ,‬תוך מניעת שאריות תכשירי ההדברה‬‫במוצר‪ ,‬הקפדה על שמירת איכות הסביבה ‪ -‬תוך התחשבות בסביבה ושמירה‬
‫על חיות בר והדגה ביערות ובאגמים‪.‬‬
‫הקניינים‪ ,‬בראשות טכנולוג המזון של החברות באנגליה‪ ,‬עורכים בארץ‪,‬‬
‫ביקורת באתרי הגידול ובמפעלי המזון‪ ,‬הכוללת‪ :‬בקרה אחרי ביצוע תהליכי‬
‫הגידול‪ ,‬הרישום‪ ,‬המעקב והתיעוד של כל מהלכי הגידול ותהליכי הייצור‪.‬‬
‫בחורף ‪ 2004-5‬יזמו מפעלי התעשייה דיון‪ ,‬בשיתוף גורמי מקצוע‪ ,‬לחיפוש‬
‫דרכים לייעול השימוש בחנקן בתירס המיועד למאכל‪ .‬במגמה להיערך בזמן‬
‫לקראת מועד כניסת מגבלות הדישון לתוקף‪.‬‬
‫התירס לסוגיו‪ ,‬למאכל אדם ולמספוא‪ ,‬הינו צרכן גדול של חנקן‪ ,‬המלצות‬
‫הגידול לקבלת יבול מרבי נעות בין ‪ 30‬ק"ג חנקן צרוף לדונם בתירס מתוק‬
‫לבין ‪ 35‬ק"ג חנקן לדונם בתירס למספוא ולגרגרים (ברקוביץ ש‪.)2000 .‬‬
‫בנוסף למגבלות הכמות‪ ,‬נמצאים מחירי הדשן החנקני במגמת עליה מתל‬
‫מדת‪ .‬לאור האמור‪ ,‬קיים הצורך לייעול השימוש בדשן‪ ,‬העשוי לשפר את‬
‫רווחיות הגידול‪.‬‬
‫מבוא ותיאור הבעיה‪:‬‬
‫חומרי הזנה ודשנים שטיפים עלולים להיות מזהמי מקורות מי תהום‪ ,‬נחלים‪,‬‬
‫אגמים ותעלות ניקוז ולכן יש להשתמש בהם בזהירות ולוודא שימוש מיל‬
‫טבי בחומרים אלו‪ .‬קנייני תירס מתוק בארופה דורשים מן המגדלים בארץ‬
‫להפחית את רמת הדישון לרמות של ‪ 20‬יחידות חנקן לדונם ועל המגדלים‬
‫להערך לקראת השינוי‪.‬‬
‫תעשיית יעוד התירס המתוק נחלקת לשני מגזרים עיקריים‪:‬‬
‫תעשיית מזון ‪ -‬שימורים וקפואים‪.‬‬
‫שיווק טרי ‪ -‬ארוז ובתפזורת‪ ,‬לשוק מקומי וליצוא לאירופה‪.‬‬
‫רשתות השיווק הגדולות באירופה מגדירות את איכות התירס (הקפוא והטרי)‬
‫‪22‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫התהליך השכיח היום‪ ,‬לקביעת תוכנית הדישון בתירס‪ ,‬מורכב מביצוע בדיקת‬
‫פוריות קרקע לרמות חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן‪ ,‬הנערכות בפרקי זמן שונים לפני‬
‫הזריעה ולעיתים אף שבועות רבים לפני הזריעה‪ ,‬טרם עיבודי היסוד ולעיתים‬
‫שבועות בודדים לפני זריעה‪ .‬תוכנית הדישון‪ ,‬הנקבעת מראש‪ ,‬מתבססת‬
‫על ממצאי בדיקות הקרקע הראשוניות חסרה היום בדיקה אמינה‪/‬רציפה‬
‫לקביעת רמת החנקן במהלך הגידול‪.‬‬
‫במשך הגידול לא נערכות בדיקות נוספות ותוספות הדשן ניתנות בהתאם לתל‬
‫כנית הנקבעת מראש‪ .‬מקובל לחלק את מתן הדשן החנקני לשני שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬מתן ‪ 10‬יחידות חנקן‪ ,‬כדשן יסוד לפני הזריעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוספת כ‪ 15-20 -‬יחידות חנקן במהלך הגידול‪ ,‬על ידי פיזור דשן מוצק‪,‬‬
‫הצנעה בסיכות או דרך מערכת ההשקיה‪ .‬תוספת זו של דשן חנקני מחולקת‬
‫למספר מנות (‪ 1‬עד ‪ 6‬מנות)‪ ,‬בהתאם לשיטת היישום ולצריכת החנקן‬
‫החזויה‪ ,‬כתלות בגיל הפנולוגי של התירס‪.‬‬
‫בעיות ביישום וזמינות דשן במערכות ההשקיה‪:‬‬
‫מערכת הטפטוף מזרימה את החנקן‪ ,‬המהול במים‪ ,‬לבית השורשים‪ ,‬שטח‬
‫הפנים‪/‬נפח האזור המושקה בטפטוף הוא קטן‪ .‬סביב אזור הרטבת הטפטפת‬
‫נבנה "בצל" הרטבה‪ ,‬שחלקו העליון צר‪ .‬הדשן מחלחל עם המים לשכבות‬
‫הקרקע העמוקות‪ .‬מכיוון שצמח התירס מנצל את המים הנמצאים בשכבת‬
‫הקרקע בעומק של עד ‪ 60‬ס"מ‪ ,‬ברוב תקופת הגידול ‪ ,‬לא ברור איזה חלק‬
‫מסך כמות הדשן החנקני הזמין נקלטת על ידי השורשים‪.‬‬
‫ביישום באמצעות קו‪-‬נוע הדשן מוזרק למים באופן רציף וקבוע במהלך‬
‫ההשקיה‪ .‬מכיוון שריכוז הדשן במים אחיד‪ ,‬סביר להניח שחלק מהדשן‪ ,‬יחלחל‬
‫לעומק הקרקע‪ ,‬חלק ייקלט כראוי וחלק ייספג בסנטימטרים העליונים או‬
‫יזרום עם מי הנגר העילי‪ ,‬אל מחוץ לשטח הגידול‪.‬‬
‫דשן בשיחרור איטי‪:‬‬
‫בשנים האחרונות הוצג על ידי חברת “חיפה כימיקלים" דשן חנקני גרנולרי‬
‫משופר‪ ,‬הנקרא “מולטי גרו"‪ .‬מולטי גרו הוא למעשה אוריאה ‪ 46%‬שחלק‬
‫מהפתיתים בו צופו בפולימר‪ ,‬המאט את קצב ספיחת הלחות לגרגר הדשן‬
‫ומאט את קצב המסתו‪ ,‬פירוקו וזמינותו לצמח‪.‬‬
‫המולטי גרו מיוצר ביחסים שונים של ציפוי גרגרי אוריאה‪“ ,‬מולטי גרו‬
‫‪ "30‬משמעו‪ 30% :‬מהפתיתים מצופים בפולימר‪ ,‬ב"מולטי גרו ‪50% :"50‬‬
‫מהפתיתים מצופים בפולימר‪ .‬ככל שאחוז הפתיתים המצופים גדול יותר‬
‫ קצב שחרור החנקן איטי יותר‪.‬‬‫קצב המסת הפולימר ושחרור החנקן תלוי בלחות ובטמפרטורה‪ ,‬ככל שהללו‬
‫גבוהים יותר קצב שחרור החנקן מהיר יותר ולהיפך‪.‬‬
‫הצנעת הדשן בסיכות בעומק קבוע בקרקע ממתנת את השפעת שינויי‬
‫הטמפרטורה והלחות בסביבת פתיתי הדשן‪ .‬ככל שהדשן מוצנע עמוק יותר‬
‫תנאי הלחות והטמפרטורה יציבים יותר‪ ,‬ונדיפות הדשן לאטמוספרה קטנה‬
‫או נעצרת לחלוטין‪.‬‬
‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת יעילות שימוש בדשנים חנקנים מסוגים ובריכוזים שונים על מדדי‬
‫היבול‪ ,‬תוך בחינת שיטות היישום של הדשנים השונים והתאמתם לקצב‬
‫צריכת החנקן על ידי צמח התירס המתוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לברר את סוגית יעילות ניצול הדשן על ידי התירס נבדקו מספר שיטות‬
‫ואמצעי בקרה‪ ,‬שיאפשרו בחינה שבועית של תכולת החנקן בצמח‪.‬‬
‫ בקביעת מטרות הניסוי לא ראינו לנכון לבדוק את השפעת תוספת החנקן‬
‫השולית על צבירת היבול וכן את קצב צריכת חנקן ועיתויו על ידי התירס‪.‬‬
‫נושא זה נבחן וניבדק בעבר פעמים רבות וקיים חומר רב בנושא‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‪:‬‬
‫תצפיות דישון בשטחים מסחריים‪ ,‬סתיו ‪2005‬‬
‫בקיץ ‪ 2005‬בוצעו שתי תצפיות דישון מסחריות בחלקות תירס מתוק בדו‬
‫גידול בגליל העליון‪ ,‬ובסתיו בבית שאן‪ .‬בכל הניסיונות והתצפיות הדשן‬
‫יושם על ידי שתי סיכות בערוגה להלן סיכום התצפיות‪:‬‬
‫‪ .1‬בקיץ ‪ 2005‬בוצעה תצפית מסחרית בגד"ש כלנית בגליל העליון‪ .‬התצפית‬
‫נערכה בחלקה מסחרית של תירס מתוק מזן רויאלטי בדו גידול‪ ,‬אחרי‬
‫חיטה לתחמיץ‪ .‬ההשקיה בוצעה בקונוע‪ ,‬מועד הזריעה ‪ ,12/5/05‬כל חלקת‬
‫תצפית‪/‬טיפול הייתה ‪ 8.4‬דונם‪ .‬עונת הגידול הייתה חמה והתירס נקטף‬
‫‪ 79‬ימים לאחר הזריעה‪ .‬להלן פירוט הטיפולים‪:‬‬
‫א‪ .‬דישון משקי ‪ 28‬ק"ג חנקן צרוף (כנהוג באזור)‪ 12 :‬ק"ג צרוף של חנקן‬
‫ אורן ‪ ,‬הוצנע בערוגה ביסוד לפני הזריעה ועוד תוספת של ‪ 16‬ק"ג‬‫צרוף של חנקן נוזלי ‪ -‬אורן‪ 30 ,‬יום אחרי זריעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מולטי גרו ‪ 20 ,30%‬ק"ג חנקן צרוף לפני זריעה‪.‬‬
‫‪ .3‬מולטי גרו ‪ 20 ,50%‬ק"ג חנקן צרוף לפני זריעה‪.‬‬
‫‪ .2‬בסתיו ‪ 2005‬בוצעה תצפית מסחרית בגד"ש מעוז חיים‪ ,‬בחלקה מסחרית‬
‫של תירס מתוק בדו גידול‪ ,‬אחרי שעועית לתעשייה‪ .‬כל חלקת תצפית‪/‬‬
‫טיפול הייתה ‪ 9‬דונם והושקתה בטפטוף‪ ,‬מועד זריעה ‪ .15/9/05‬להלן‬
‫הטיפולים‪:‬‬
‫א‪ .‬טיפול משקי‪ 28 ,‬ק"ג חנקן צרוף‪ 20 :‬ק"ג חנקן צרוף באוריאה ‪46%‬‬
‫הוצנעו ביסוד‪ ,‬ועוד תוספת ‪ 8‬ק"ג חנקן צרוף ‪ -‬אורן ‪ 32%‬דרך‬
‫מערכת הטפטוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצנעת ‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף שניתן באוריאה ‪.46%‬‬
‫ג‪ .‬הצנעת ‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף‪ ,‬שניתן במולטי גרו ‪.50%‬‬
‫ד‪ .‬הצנעת ‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף‪ ,‬שניתן במולטי גרו ‪.30%‬‬
‫ בשתי התצפיות‪ ,‬מעבר לשקילה המסחרית‪ ,‬נקטפו ידנית ‪ 4‬חזרות מכל‬
‫חלקה‪ ,‬היבול נשקל ובוצעה הערכת איכות היבול‪.‬‬
‫באביב בשנת ‪ 2006‬נערכו תצפית מסחרית וניסוי דישון בשדות קיבוץ יזרעאל‬
‫בעמק יזרעאל המזרחי‪ .‬יישום הדישון בוצע על ידי מצנע מוצקים ‪ 2 ,‬סיכות‬
‫לערוגה לקראת מועד הזריעה‪.‬‬
‫התצפית‪ :‬כללה ‪ 4‬טיפולים שיפורטו בהמשך‪ ,‬כל טיפול נערך על שטח‬
‫של ‪ 8‬דונם‪.‬‬
‫הניסוי‪ :‬כלל ‪ 10‬טיפולים ונערך בשיטת הבלוקים באקראי ב‪ 4-‬חזרות‪.‬‬
‫זן התירס ‪ -‬ג'ובילי‪.‬‬
‫כרב ‪ -‬חמניות‪.‬‬
‫השקיה ‪ -‬קוונוע חזיתי‪.‬‬
‫תצפית‪ :‬טיפולי הדישון החנקני ‪ -‬ק"ג חנקן צרוף לדונם‪.‬‬
‫‪ .1‬מולטי גרו ‪ 25 - 30%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מולטי גרו ‪ 20 - 50%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .3‬מולטי גרו ‪ 20 - 30%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .4‬אוריאה ‪ 20 - 46%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫ניסוי‪ :‬בסוג ובמינון הדישון חנקני ‪ -‬ק"ג חנקן צרוף לדונם‪.‬‬
‫‪ .1‬מולטי גרו ‪ 30 - 30%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מולטי גרו ‪ 20 - 50%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .3‬מולטי גרו ‪ 20 - 30%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .4‬אוריאה ‪ 20 -‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .5‬מולטי גרו ‪ 15 - 30%‬ק"ג ביסוד ‪ 5 +‬ק"ג לאחר זיהוי מחסור בחנקן‪.‬‬
‫‪ .6‬אוריאה ‪ 15 -‬ביסוד ‪ 5 +‬ק"ג לאחר זיהוי מחסור בחנקן‪.‬‬
‫‪ .7‬מולטי גרו ‪ 15 - 30%‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .8‬אוריאה ‪ 15 -‬ק"ג ביסוד‪.‬‬
‫‪ .9‬ביקורת ‪ +‬תוספת ‪ 5‬ק"ג חנקן צרוף לאחר זיהוי מחסור‪.‬‬
‫‪ .10‬ביקורת ללא תוספת חנקן‪.‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪23 | 2008‬‬
‫בדיקות יסודות הזנה ומינראלים אחרים בקרקע‪ ,‬במים ובצמחים ‪-‬‬
‫‪ .1‬דגימות קרקע נלקחו ב‪ 2-‬נקודות במשבצת הניסוי לפני דישון היסוד‪,‬‬
‫ב‪ 2-‬עומקים‪ 30-60 ,0-30 :‬ס"מ‪ ,‬ונשלחו לבדיקה במעבדת שירות שדה‬
‫בנווה יער‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת תכולת חומרי הזנה במי ההשקיה‪ ,‬במעבדת שירות שדה בנווה‬
‫יער‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקת תכולת חנקן בשתי שיטות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקה שבועית ב‪ )NIRA) Near InfraRed Analyzer-‬במעבדות עין‬
‫הנציב‪ .‬בדיקת החזר האור לקביעת מחסורים בחנקן‪ ,‬נעשתה בדגימות‬
‫של עלים לאחר יבוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקות שבועיות לקביעת כמות המינראלים בצמח על ידי מיצוי צמחי‪,‬‬
‫שנערכו במעבדת שירות שדה בנווה יער‪ .‬המיצוי נעשה לאחר יבוש‬
‫כלל הצמח ושריפתו‪.‬‬
‫בנוסף לשיטות האנליטיות נערכה סריקה ע"י ‪ Green Seeker‬על שטח‬
‫רחב‪ ,‬לזיהוי מחסורים בחנקן‪ ,‬וכן נעשה שימוש ב‪ SPAD -‬לקריאה ולזיהוי‬
‫של מחסורי חנקן בעלים התחתונים‪.‬‬
‫אסיף ‪ -‬יבול הקלחים נשקל ונבדקו מדדי איכות הקלחים‪.‬‬
‫ניתוח סטטיסטי ‪ -‬בדיקת השונות בין טיפולי הדישון נעשתה במבחן שונות‬
‫על פי ‪ Tukey & Kramer‬בתוכנת ‪.JMP IN-5.1‬‬
‫בשתי התצפיות‪ ,‬נעשתה הערכת איכות היבול‪ .‬בשתי התצפיות לא נמצאו‬
‫הבדלים באיכות הקלחים בין טיפולי הדישון המשקי של ‪ 28‬ק"ג חנקן‪ ,‬לבין‬
‫טיפולי הדישון של ‪ 20‬ק"ג חנקן‪ ,‬שהוצנע ביסוד‪.‬‬
‫לאור התצפיות והתוצאות שהתקבלות בשנת ‪ ,2005‬מצאנו לנכון לבחון את‬
‫הנושא בניסוי מבוקר בשנת ‪.2006‬‬
‫תוצאות התצפית והניסוי בשנת ‪2006‬‬
‫על סמך תוצאות התצפיות בשנת ‪ 2005‬נערכו בשנת ‪: 2006‬‬
‫תצפית משקית כל טיפול ‪ 8‬דונם‪.‬‬
‫וניסוי בבלוקים האקראי ‪ 4‬חזרות ‪,‬‬
‫באיורים ‪ 1‬ו‪ 2-‬מוצגים יבולי הקלחים בתצפית המסחרית ובניסוי‪ ,‬כתלות‬
‫בסוג הדשן ועיתוי פיזורו‪.‬‬
‫איור ‪ - 1‬יבול הקלחים בתצפית המשקית‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫סיכום תצפיות מקדימות בדישון בשטחים מסחריים‪ ,‬סתיו ‪2005‬‬
‫טבלה ‪ - 1‬תוצאות התצפית המסחרית בגד"ש כלנית בגליל העליון‪.‬‬
‫הטיפול‬
‫היבול הנאסף (ק"ג\ד)‬
‫דישון משקי ‪ 28‬ק"ג חנקן צרוף לפי הפירוט‪:‬‬
‫דישון יסוד ‪ 12‬ק"ג חנקן‬
‫תוספת של ‪ 16‬ק"ג חנקן‪ 30 ,‬ימים לאחר הזריעה‪.‬‬
‫‪1780‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 30%‬ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה‪.‬‬
‫‪2080‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 50%‬ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה‪.‬‬
‫‪2040‬‬
‫איור ‪ - 2‬יבול הקלחים הראויים לשיווק בניסוי‪.‬‬
‫ממצאי התצפית מראים שהיבול הנאסף בחלקות שדושנו במולטי גרו הניבו‬
‫יבול גבוה יותר וזאת למרות שקיבלו רק ‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף לעומת ‪ 28‬ק"ג‬
‫בדישון המשקי‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 2‬תוצאות התצפית המסחרית בגד"ש מעוז חיים‪.‬‬
‫הטיפול‬
‫היבול הנאסף (ק"ג\ד)‬
‫דישון משקי ‪ 28‬ק"ג חנקן צרוף לפי הפירוט‪:‬‬
‫דישון יסוד ‪ 20‬ק"ג חנקן‪.‬‬
‫תוספת של ‪ 8‬ק"ג חנקן‪ ,‬דרך מערכת הטפטוף‪.‬‬
‫‪1740‬‬
‫‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף ‪ -‬אוריאה ‪. 46%‬‬
‫‪1760‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 30%‬ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה‪.‬‬
‫‪1670‬‬
‫‪1770‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 50%‬ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה‪.‬‬
‫ממצאי התצפית במעוז חיים מראים שלא היה הבדל משמעותי בגובה היבול‬
‫הנאסף בכל טיפולי הדשן‪ ,‬זאת למרות ההבדלים בכמות הדשן החנקני‬
‫בטיפולים השונים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫יבול הקלחים בתצפית כפי שהוא מוצג באיור ‪ ,1‬מראה הבדל של כ‪ 600-‬ק"ג‬
‫קלחים לדונם בין טיפולי הדישון במולטי גרו ‪ 30%‬ובאוריאה‪ ,‬לבין הטיפול‬
‫במולטי גרו ‪ .50%‬כמויות הדשן בכל הטיפולים היו דומות‪ .‬הטיפול בדשן‪,‬‬
‫שמשך פירוקו אמור להיות איטי ביותר‪ ,‬הניב את היבולים הנמוכים ביותר‪.‬‬
‫מאפייניה של תצפית מסחרית‪ ,‬שהיא דוגמת שטח גדול כמו במקרה הנוכחי‪,‬‬
‫אך ללא חזרות‪ .‬יתכן שגורמים נוספים כגון‪ :‬עומק קרקע‪ ,‬מרקם הקרקע‪,‬‬
‫השקיה ועוד‪ ,‬גרמו להטיית התוצאה‪ .‬כדי לבדוק סוגיה זו‪ ,‬יש צורך לבחון‬
‫את היבולים בניסוי מסודר בחזרות‪ ,‬שתוצאותיו מוצגות באיור ‪.2‬‬
‫ניתוח תוצאות הניסוי מגלה שלא היו הבדלים סטטיסטיים בין הטיפולים‪.‬‬
‫עם זאת נראית מגמה‪ ,‬שבה הטיפולים בהם ניתנה כמות כוללת של חנקן‪,‬‬
‫‪ 20‬ק"ג\ד'‪ ,‬היו בעלי יבול גבוה מהחלקות שקיבלו תוספת של ‪ 15‬ק"ג\ד'‪.‬‬
‫יבוליהם של הטיפולים שדושנו ביסוד ב‪ 20-‬ק"ג חנקן ויותר לדונם היו‬
‫גבוהים בלמעלה מ‪ 160-‬ק"ג\ד' מאלה שקיבלו תוספת דישון ראש ובלמעלה‬
‫מ‪ 270 -‬ק"\ד' מהביקורת‪ ,‬ללא דישון‪.‬‬
‫המגמות המתוארות באיור ‪ 2‬מצביעות על כך‪ ,‬שבתנאי הניסוי‪ ,‬בתירס מתוק‪,‬‬
‫דישון חנקני בכמות של ‪ 20‬ק"גד' יכול לתת מענה טוב לצריכת החנקן‬
‫ולקליטתו ע"י צמחי התירס המתוק‪ ,‬תוך קבלת יבול סביר‪ .‬חיזוק להשערה‬
‫זו ניתן לראות בתוצאות טיפולי האוריאה של ‪ 5 + 15‬ק"ג\ד'‪.‬‬
‫היבול בטיפול המולטי גרו ‪ 20 ,50%‬ק"ג\ד'‪ ,‬לא נפל סטטיסטית מיתר‬
‫הטיפולים‪ ,‬שבהם ניתנו ה‪ 20-‬ק"ג‪ ,‬אך טיפול זה לא בלט ביבוליו (ראה גם‬
‫בתצפית)‪ .‬ניתן לשער‪( ,‬הדבר לא נבדק)‪ ,‬שדווקא אחוז הגרגרים המצופים‬
‫הגבוה גרם לשחרור איטי מדי של החנקן וזמינותו לצמח בשלבי הגידול‬
‫המוקדמים הייתה בלתי מספקת‪.‬‬
‫כדי לבחון את השאלת זמינות החנקן לצמחים במשך כל תקופת הגידול‪,‬‬
‫נבחן את הממצאים בבדיקות הקרקע והבדיקות הצמחיות‪.‬‬
‫היו גבוהים במקצת ובמיוחד בשכבת הקרקע העמוקה יותר‪.‬‬
‫בניתוח הממצאים חשוב לשים לב לכמות החנקן בקרקע‪ ,‬היכולה להשפיע‬
‫על תוצאות הניסוי ומשמעותן‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 2‬תכולת יסודות הזנה במי ההשקיה‪.‬‬
‫יסוד ההזנה‬
‫טבלה ‪ - 1‬תוצאות בדיקות הקרקע לפני הזריעה‪.‬‬
‫עומק שכבת מוליכות ‪SAR‬‬
‫‪-N‬‬
‫‪-N‬‬
‫‪ - P‬זרחן‬
‫‪-K‬‬
‫אשלגן (מ"ג\ק"ג) חנקתי אמוניאקלי‬
‫הקרקע (ס"מ) חשמלית‬
‫(מ"ג\ (מ"ג\ק"ג)‬
‫(מא"ק\ל’)‬
‫(‪)dS\m‬‬
‫ק"ג)‬
‫‪0-30‬‬
‫‪0.695‬‬
‫‪2.955‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪12.75‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪14.55‬‬
‫‪30-60‬‬
‫‪1.165‬‬
‫‪3.845‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪9.35‬‬
‫‪18.45‬‬
‫בדיקות הקרקע המוצגות בטבלה ‪ 1‬מראות שקיימים הבדלים בין שכבות‬
‫הקרקע‪ .‬על פי ערכי ה‪ SAR-‬והמוליכות החשמלית נראה‪ ,‬שמידת מליחות‬
‫הקרקע גבוהה יותר בעומק ‪ 30-60‬ס"מ ומגיעה לערכים קריטיים‪.‬‬
‫ריכוזם של הזרחן והאשלגן‪ ,‬שמידת נידותם בקרקע מוגבלת‪ ,‬הייתה גבוהה‬
‫יותר בשכבת הקרקע העליונה‪ .‬לעומתם‪ ,‬ערכי החנקן ביום ביצוע הדגימה‬
‫כמות לליטר‬
‫כמות ב‪ 400-‬קוב מים‬
‫‪-N‬חנקתי (מ"ג\ל)‬
‫‪09.0‬‬
‫‪ 0.36‬ק"ג חנקן לדונם‬
‫‪-N‬אמוניאקלי (מ"ג\ל’)‬
‫‪00.0‬‬
‫‪ – P‬זרחן מסיס (מ"ג\ל’)‬
‫‪0.40‬‬
‫‪ 0.160‬ק"ג לדונם‬
‫‪-K‬אשלגן מסיס (מא"ק\ל’)‬
‫‪0.62‬‬
‫‪ 248‬מא"ק לדונם‬
‫מהמוצג בטבלה ‪ 2‬ניתן לראות שתוספת יסודות ההזנה‪ ,‬שמקורם במי ההשקיה‬
‫ובמיוחד החנקן‪ ,‬הייתה נמוכה מאד‪ .‬ניתן להניח שתוספת זו של חנקן הייתה‬
‫קטנה ביותר וניתנה באופן שווה לכל הטיפולים‪ ,‬כך שהשפעתה על תוצאות‬
‫הניסוי הייתה שולית‪.‬‬
‫בבדיקות כמויות החנקן בצמח השלם (מיצוי מעבדה) ובעלה התחתון (‪,)NIRA‬‬
‫בכל שיטה בפני עצמה‪ ,‬לא נראו הבדלים כמותיים בין הטיפולים עד שלב‬
‫הופעת העלה ה‪ .13-‬החל משלב זה ניכרת ירידה בכמות החנקן בצמחים‬
‫שנדגמו בטיפולים‪ ,‬שדושנו ב‪ 15-‬ק"ג\ד' ומטה‪ .‬ההבדלים הבולטים ביותר‬
‫היו בביקורת‪ ,‬בה לא ניתנה תוספת חנקן כלשהי‪.‬‬
‫לאור הממצאים בטבלה ‪ ,3‬בהם לא נמצאו הבדלים בתכולת החנקן בשלבי‬
‫הגידול הראשוניים‪ ,‬נבדקה השפעת כמות החנקן בצמח בשלבי הגידול‬
‫המאוחרים על היבול‪ .‬בחינת המתאם נעשתה לכל שיטת מדידה בנפרד‬
‫טבלה ‪ - 3‬תכולת חנקן ע"י מיצוי הצמח השלם ובדיקת העלה התחתון ב‪ NIRA-‬בדישוני היסוד (ערכי החנקן מ"ג\ק"ג חומר יבש)‪.‬‬
‫תאריך דגימה וגיל פנולוגי‬
‫הטיפול‬
‫‪12.5.06‬‬
‫עלה ‪13‬‬
‫‪21.5.06‬‬
‫שליפת מכבד‬
‫‪20.4.06‬‬
‫‪ 7-8‬עלים‬
‫‪11.4.06‬‬
‫‪ 5-6‬עלים‬
‫‪4.5.06‬‬
‫‪ 10-11‬עלים‬
‫‪26.4.06‬‬
‫‪ 8-9‬עלים‬
‫‪NIRA‬‬
‫מיצוי‬
‫‪NIRA‬‬
‫מיצוי‬
‫‪NIRA‬‬
‫מיצוי‬
‫‪NIRA‬‬
‫‪NIRA‬‬
‫מיצוי‬
‫מולטי גרו ‪ 30 -30%‬ק"ג ביסוד‬
‫‪3.02‬‬
‫‪4.17‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪4.33‬‬
‫‪3.23‬‬
‫‪3.83‬‬
‫‪3.61‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪2.72‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 50%‬ק"ג ביסוד‬
‫‪3.08‬‬
‫‪4.46‬‬
‫‪3.22‬‬
‫‪4.41‬‬
‫‪3.30‬‬
‫‪3.89‬‬
‫‪3.73‬‬
‫‪3.34‬‬
‫‪2.77‬‬
‫מולטי גרו ‪ 20 - 30%‬ק"ג ביסוד‬
‫‪2.97‬‬
‫‪4.10‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪4.64‬‬
‫‪3.22‬‬
‫‪3.71‬‬
‫‪3.42‬‬
‫‪3.53‬‬
‫‪2.76‬‬
‫אוריאה ‪ 20 -‬ביסוד‬
‫‪3.07‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪3.22‬‬
‫‪4.37‬‬
‫‪3.28‬‬
‫‪3.98‬‬
‫‪3.64‬‬
‫‪3.28‬‬
‫‪2.68‬‬
‫מולטי גרו ‪ 15 - 30%‬ק"ג ביסוד‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.14‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.56‬‬
‫‪3.38‬‬
‫‪3.84‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪2.93‬‬
‫‪2.56‬‬
‫אוריאה ‪ 15 -‬ק"ג ביסוד‬
‫‪3.17‬‬
‫‪4.17‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪4.47‬‬
‫‪3.53‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪3.17‬‬
‫‪2.72‬‬
‫ביקורת ללא תוספת חנקן‬
‫‪3.15‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪3.02‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.28‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪1.97‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪25 | 2008‬‬
‫ברגרסיה ליניארית והיא מוצגת באיור ‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫איור ‪ - 3‬המתאם בין היבול לבין תכולת החנקן בשיטת מיצוי החנקן המעבדתית‬
‫ושיטת ה‪.NIRA-‬‬
‫בחינת המתאם באיור ‪ 3‬מובילה לשלושה ממצאים חשובים‪:‬‬
‫‪ .1‬תכולת החנקן הפוחתת בצמחים בשלבי הגידול המאוחרים‪ ,‬יכולה להצביע‬
‫על מידת הפחיתה ביבול‪.‬‬
‫‪ .2‬קווי הרגרסיה בין שתי השיטות היו מקבילים‪.‬‬
‫‪ .3‬מקדם המתאם היה נמוך למדי‪.‬‬
‫מכיוון שבחינת המתאם בין כמויות וריכוזי הדשן לבין היבול הייתה לכל‬
‫הטיפולים‪ ,‬עולה האפשרות שקצב שחרור הדשן לא היה דומה בכל השיטות‬
‫ולכן יבול הצמחים הושפע מגורם זה‪ .‬מכאן שרצוי לבחון את המתאם בין‬
‫היבול לבין הכמויות השונות של אותו הדשן מאותו הסוג‪ .‬באיור ‪ 4‬מוצג‬
‫המתאם בין תכולת החנקן בצמחים בכמויות שונות של מולטי גרו ‪,30( 30%‬‬
‫‪ 15 ,20‬ק"ג\ד') לעומת הביקורת‪ ,‬הבלתי מדושנת‪ ,‬לבין יבול הקלחים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫קלחים טובים‪ .‬יבולים אלה הושגו על ידי הצנעת הדשן החנקני במנה‬
‫אחת ביסוד ב דשן בשחרור איטי או באוריאה וכן בכמות חנקן זהה‪,‬‬
‫שניתנה בשתי מנות (יסוד ‪ 15‬וראש ‪ 5‬ק"ג\ד')‪ .‬השאלה הדורשת בירור‬
‫האם כמות זאת תספיק גם באותם שדות בהם פוטנציאל היבול עולה‬
‫על ‪ 1.8‬טון נטו לדונם? (כפי שנראה בתצפית בגד"ש כלנית בגליל‬
‫העליון)‪.‬‬
‫על סמך ממצאי התצפיות והניסוי הנוכחיים‪ ,‬בהשוואה לנוהג הקיים של‬
‫בדיקות קרקע והמלצות דישון לתירס‪ ,‬נראה שקיים פער בין המחסור‬
‫האמיתי בחנקן והמלצות לדישון‪ .‬ממצא זה מוליך למסקנה שניתן לצמצם‬
‫באחוזים ניכרים את מנת הדשן החנקני הניתן לתירס מתוק‪.‬‬
‫בשתי השיטות למדידת תכולת החנקן בצמחים נמצא מתאם בין תכולת‬
‫החנקן ליבול‪ .‬מחסורים בחנקן בין הביקורת לשאר הטיפולים אובחנו‬
‫החל משלב הגידול של ‪ 10-8‬עלים‪ .‬זיהוי המחסורים בשלב זה מחייב‬
‫בחינה של יעילות התגובה לתיקון המחסור‪ .‬לאור האמור‪ ,‬יש לבחון‬
‫מדדים ואמצעים נוספים‪ ,‬רגישים יותר‪ ,‬שיוכלו להצביע על מחסורים‬
‫בשלבים מוקדמים יותר‪ ,‬ויאפשרו תגובה יעילה‪ ,‬בעיתוי מוקדם ככל‬
‫הניתן‪.‬‬
‫הממצאים בתצפיות מראים‪ ,‬שיבול הקלחים בחלקות שדושנו במולטי‬
‫גרו ‪ 20 ,50%‬ק"ג היו נמוכים יחסית‪ .‬יתכן ושחרור איטי מדי של החנקן‬
‫גרם למחסור בחנקן זמין בשלבי הגידול המוקדמים‪ .‬מן הראוי לבחון‬
‫סוגיה זו בהמשך‪.‬‬
‫קיים פער בין שתי שיטות מדידת החנקן בצמחים‪ .‬על פי הניסוי הנוכחי‬
‫קיים מתאם טוב יותר למצוי מעבדתי מזה של ה‪ .NIRA-‬בשיטת ה‪-‬‬
‫‪ NIRA‬נדגמים כ‪ 50-‬עלים מ‪ 50-‬צמחים והיא מאפשרת קבלת תוצאות‬
‫תוך יממה‪ .‬בעוד שלקבלת תוצאות של מיצוי מעבדתי‪ ,‬בו נדגמים כ‪10-‬‬
‫צמחים‪ ,‬מתקבלות לאחר שבוע‪ .‬לאור זאת חשוב לפתח ולבחון מקדמי‬
‫התאמה בין שתי השיטות כדי לקבל תוצאות מהירות בזמן אמת‪.‬‬
‫בכדי לבסס את ממצאי התצפיות והניסוי בשנים ‪ 2005‬ו‪ ,2006-‬חשוב‬
‫ורצוי לחזור על הניסויים פעם נוספת במטרה לזהות בברור רב יותר‬
‫מחסורים בחנקן בזמן המאפשר תגובה ע"י תוספת חנקן ולפתח מודל‬
‫והמלצות לדישון‪ ,‬הנסמכים על נתונים הנבדקים בכל שדה‪.‬‬
‫איור ‪ - 4‬המתאם בין היבול לבין תכולת החנקן בטיפולי מולטי גרו ‪ 30%‬בכמויות‬
‫שונות בשיטת מיצוי החנקן המעבדתית ושיטת ה‪.NIRA-‬‬
‫מהמתואר באיור ‪ ,4‬ניתן לראות מתאם טוב יותר בין היבול לתכולת אותו‬
‫סוג הדשן‪ ,‬שניתן בכמויות שונות‪ .‬בשיטת המיצוי המעבדתית המתאם היה‬
‫גבוה יתר ומובהק‪ ,‬לעומת שיטת ה‪.NIRA-‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫התצפיות בשנים ‪ 2005‬ו‪ 2006-‬והניסוי בשנת ‪ 2006‬היו בעלי חשיבות גבוהה‬
‫לבדיקת כמויות הדשן החנקני בהם אנו משתמשים לגידול תירס מתוק ובחינת‬
‫אפשרויות היישום של דשנים מסוגים שונים‪.‬‬
‫תוצאות התצפיות והניסוי מצביעות על אפשרות הורדת כמות הדשן החנקני‪,‬‬
‫על ידי הצנעת דשן בפס‪ ,‬בראשית הגידול ביניהם דשני “מולטי גרו"‪ ,‬זאת‬
‫מבלי שיבולי התירס המתוק יפגעו בצורה משמעותית‪.‬‬
‫להלן עיקרי המסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬בקרקעות פוריות‪ ,‬תוספת של ‪ 20‬ק"ג חנקן צרוף הביאו לקבלת יבולי‬
‫‪26‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫מצנע מוצקים שתי סיכות לערוגה‬
‫מצנע מוצקים מבט מאחור‬
‫ספרות מצוטטת‬
‫ברקוביץ‪ ,‬ש‪ .2000 .‬גידול תירס‪ .‬חוברת בהוצאת משרד החקלאות‪ ,‬שה"מ‬
‫וארגון מגדלי ירקות ‪ 144‬עמודים‪.‬‬
‫תודות‬
‫לצוות גד"ש קיבוץ יזרעאל‪ ,‬למשה מרון ‪ -‬על הצנעת מוצקים‪ ,‬לשחר ‪ -‬חיפה‬
‫כימיקלים‪ ,‬פטר וינר ‪ -‬הדסים‪ ,‬אלישע שמש ‪ -‬מועדת מגדלים עמק יזרעאל‪,‬‬
‫על עזרתם הרבה בביצוע הניסוי והבאתו לידי גמר‪.‬‬
‫גידול סורגום לתחמיץ‬
‫אפרים צוקרמן ועופר גורן ‪ -‬שה"מ‬
‫גידולי קיץ למספוא צורכים כמויות גדולות של מים‪ .‬סורגום למספוא יכול‬
‫לנצל את המים הניתנים לו ביעילות גבוהה יחסית לגידולי מספוא קיציים‬
‫אחרים‪ .‬קיימת עדיפות לגידול סורגום בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כמות המים העומדת לרשות המגדל מוגבלת או שמחירם גבוה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקולי ממשק והזנת הבקר‪.‬‬
‫את הסורגום ניתן לגדל בתנאי בעל או בהשקיה בכמויות שונות של מים‪.‬‬
‫כמו כן ניתן לקוצרו פעם אחת או פעמיים בהתאם למועדי הזריעה ולתנאי‬
‫הגידול שיפורטו בהמשך‪.‬‬
‫פירוט האפשרויות לקציר אחד מופיעות בטבלה ‪ 1‬ולשני קצירים בטבלה ‪2‬‬
‫(טבלה ‪ 2‬היא המשך לטבלה ‪.)1‬‬
‫כרב‬
‫‬
‫טבלה ‪ - 1‬חלופות אפשריות לגידול סורגום חד‪-‬קצירי‬
‫הזנים המאושרים לזריעה מסחרית בארץ הם‪ FS-5 ,‬ו‪ .Super Sile 20-‬זנים‬
‫אלה הם מכלואים גבוהים שטופחו לייצור יבול חומר יבש גבוה ואיכותי‬
‫להזנת הבקר‪ .‬מן הראוי לציין שנבחנים בארץ מכלואים חדשים של סורגום‬
‫למספוא ובתוכם גם זני ‪ ,BMR‬העשויים לאחר בחינתם להיכנס לגידול‬
‫מסחרי בשנים הבאות‪.‬‬
‫זני ה‪ )Brown Mid Rib( BMR-‬בעלי עורק עלה מרכזי חום‪ ,‬הם זנים בעלי‬
‫דופן משנית דלת ליגנין‪ .‬זנים אלה בעלי נעכלות דופן גבוהה ולכן נחשבים‬
‫כאיכותיים להזנת הבקר‪ .‬יתרונם של זנים אלה הוא גם חסרונם‪ ,‬מכיוון שהם‬
‫נוטים לרבוץ בתנאי שלחין‪ .‬בארץ נבחנים זנים שיתאימו לגידול סורגום בבעל‬
‫וכן טיפוחים חדשים של זנים מקבוצה זו המתאימים גם לגידול בשלחין‪.‬‬
‫אופי הגידול ושיטת ההשקיה (‪)1‬‬
‫נח (‪)2‬‬
‫בעל‪:‬‬
‫מועד זריעה‬
‫מועד קציר‬
‫(ימים מהצצה)‬
‫יבול חזוי‬
‫(טון\ד’)‬
‫מרס אפריל‬
‫‪120 - 110‬‬
‫‪1.1 - 0.8‬‬
‫השקית עזר בהמטרה‪:‬‬
‫‪ 50‬קוב\ד’ להנבטה ובמידת הצורך הוספת מנת מים נוספת לאחר כשבוע להשלמת חתך ההרטבה עד‬
‫נח (‪ )2‬עומק ‪ 120‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 120‬קוב\ד’ יינתנו במשך הגידול בשתי מנות‪ ,‬האחת ‪ 60‬קוב\ד’ ‪ 30-35‬ימים לאחר ההצצה והשנייה ‪60‬‬
‫קוב\ד’ ‪ 45-50‬ימים לאחר ההצצה‪.‬‬
‫מרס אפריל‬
‫‪120 - 110‬‬
‫‪1.6 - 1.2‬‬
‫השקית עזר בטפטוף‪:‬‬
‫נח (‪ )2‬הנבטה כנ"ל‪.‬‬
‫‪ 120‬קוב\ד’ יינתנו החל מ‪ 30-‬ימים לאחר ההצצה עד תחילת שליפת מכבדים ראשונים‪.‬‬
‫מרס אפריל‬
‫‪120 - 110‬‬
‫‪1.6 - 1.2‬‬
‫השקית עזר בהמטרה‪:‬‬
‫מים‬
‫כמות‬
‫להשלמת‬
‫נוספים‬
‫קוב\ד’‬
‫כ‪40-‬‬
‫של‬
‫תוספת‬
‫ההצצה‪,‬‬
‫לאחר‬
‫ימים‬
‫וכ‪8-‬‬
‫לאחר ‪ 40‬קוב\ד’ להנבטה‬
‫אפריל עד‬
‫גידול בחתך הקרקע עד עומק ‪ 120‬ס"מ‪.‬‬
‫חורף ‪ 140‬קוב\ד’ שינתנו בשתי מנות‪ ,‬האחת ‪ 70‬קוב\ד’‪ 35-30 ,‬ימים לאחר ההצצה והשנייה ‪ 70‬קוב\ד’ ‪ 50-45‬סוף יולי‬
‫ימים לאחר ההצצה‪.‬‬
‫‪105 - 95‬‬
‫‪1.5 - 1.1‬‬
‫אפריל עד‬
‫סוף יולי‬
‫‪105 - 95‬‬
‫‪5.1 - 1.1‬‬
‫לאחר השקיה בטפטוף‪:‬‬
‫גידול הנבטה ‪ +‬השרשה בהמטרה כנ"ל ‪ 140 +‬קוב\ד’ שינתנו החל‬
‫חורף מ‪ 30-‬ימים לאחר ההצצה עד תחילת שליפת מכבדים ראשונים‪.‬‬
‫(‪ - )1‬בעמקים המזרחיים או בקרקעות קלות ובינוניות יש להשקות כ‪ 10%-‬יותר מכמות המים המומלצת בטבלה‪.‬‬
‫(‪ - )2‬על מנת להבטיח גידול תקין של הסורגום לאחר כרב נח‪ ,‬יש לדאוג לחתך קרקע רווי עד לעומק של ‪ 120‬ס"מ לפני הזריעה‪ .‬במידה וחסרים מים בקרקע‬
‫רצוי להשלים את החסר לפני או בזמן ההנבטה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫טבלה ‪ - 2‬חלופות אפשריות לגידול סורגום דו‪-‬קצירי (הגידול והקציר הראשון יעשה על פי האפשרויות המופיעות בטבלה ‪)1‬‬
‫מועד זריעה (‪)1‬‬
‫מועדי קציר‬
‫(ימים מחידוש הגידול)‬
‫יבול חזוי קציר שני‬
‫(טון\ד’)‬
‫אופי הגידול ושיטת ההשקיה‬
‫השקיה בהמטרה‪:‬‬
‫חידוש הגידול בהמטרה של ‪ 100‬קוב\ד’ והשקיה נוספת של ‪ 100‬קוב\ד’ שינתנו כ‪ 30-‬ימים מחידוש‬
‫הצימוח‪ ,‬או בשתי מנות של ‪ 60-50‬קוב\ד’ ‪ 52‬ו‪ 53-‬ימים לאחר חידוש הצימוח בהתאמה‪.‬‬
‫מרס אפריל‬
‫‪90- 70‬‬
‫‪0.9 - 0.7‬‬
‫השקיה בטפטוף (‪:)2‬‬
‫חידוש הגידול ב‪ 80-‬קוב\ד’ ותוספת של ‪ 120‬קוב\ד’ שינתנו החל מ‪ 25-‬ימים לאחר חידוש‬
‫הצימוח ועד שלב תחילת שליפת מכבדים ראשונים‪.‬‬
‫מרס אפריל‬
‫‪90 - 70‬‬
‫‪0.9 - 0.7‬‬
‫(‪ - )1‬מועד זריעה מאוחר עלול לגרום לכניסה של הגידול השני לשלהי חודש אוקטובר ואף לנובמבר‪ .‬בתקופה זו הטמפרטורות יורדות והלחות עולה‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫בתקופה זו אנו צפויים לגשמים‪ .‬גורמים אלה אינם מסייעים להתייבשות טובה של הסורגום‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתקופה זו יכולים להיות משבי רוח עזים (כולל‬
‫רוחות מזרחיות) המלווים בגשמים‪ .‬תנאים אלו עלולים לגרום לרביצה‪ .‬שדה רובץ או אחוז חומר יבש נמוך מ‪ 30%-‬עלולים לגרום לפחת גדול בשדה או‬
‫בבור התחמיץ‪.‬‬
‫(‪ - )2‬לאחר הגידול הראשון‪ ,‬במידה ושלוחות הטיפטוף אינן מפריעות לקציר‪ ,‬ניתן לשקול את הצורך באיסוף וגלילת השלוחות‪ .‬בשיטה זו נחסכת עבודה רבה‬
‫וניתן לחדש את הגידול במהירות‪.‬‬
‫מועדי זריעה מומלצים‬
‫ניתן לזרוע מ‪ 20-‬למרס או כשטמפרטורת הקרקע בבוקר (בעומק הזריעה)‬
‫אינה פחותה מ‪ 15-‬מעלות צלזיוס‪ .‬לא רצוי לזרוע מכלואי סורגום מתחילת‬
‫חודש מאי עד סוף יולי עקב התקפות צפויות של רימות זבוב האטריגונה‬
‫(ראה‪ ,‬הדברת מזיקים)‪.‬‬
‫דישון‬
‫חודש לפני הזריעה ולא יאוחר משבועיים לפניה יש לערוך בדיקות קרקע‬
‫לזרחן‪ ,‬אשלגן וחנקן‪ .‬זמן זה דרוש למעבדות לקביעת המלצות לדישון‪.‬‬
‫את המחסורים של זרחן ואשלגן רצוי להשלים בזמן הכנת השטח לזריעה‪.‬‬
‫בשטחי דו‪-‬גידול בהם גידולי החורף נזרעו בערוגות‪ ,‬ניתן לתת את דישוני‬
‫היסוד לפני התיחוח כדשנים בודדים או בתערובות מתאימות‪ .‬ניתן גם‬
‫להצניע דשן נוזלי מתאים בסיכות‪ ,‬לעומק ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬מתחת לשורה המיועדת‬
‫או מצדדיה‪ .‬בשדות המושקים בטיפטוף ובהם קיים גירעון קטן ביסודות‬
‫המזינים‪ ,‬ניתן להשלים את החסר בתקופת הגידול הראשונה באמצעות‬
‫מערכת ההשקיה‪.‬‬
‫זרחן‬
‫ריכוז הזרחן הדרוש בשכבת הקרקע בעומק ‪ 20-0‬ס"מ‪ .12 ppm ,‬בשדות‬
‫בהם רמת הזרחן נמוכה מערך זה‪ ,‬יש להוסיף ‪10-8‬ק"ג סופר פוספט מעושר‬
‫כדי להעלות את הרמה ב‪ .1 ppm-‬בהשקיה בהמטרה‪ ,‬הזרחן כולו יינתן‬
‫לפני הזריעה כדשן יסוד‪ .‬בהשקיה בטפטוף‪ ,‬יינתנו ‪ 2/3‬מכמות הזרחן כדשן‬
‫יסוד ושליש נוסף דרך מערכת ההשקיה‪.‬‬
‫אשלגן‪ :‬הריכוזים הרצויים בקרקע יבשה בעומק ‪ 20-0‬ס"מ‪ ml/l 8 ,‬במיצוי‬
‫תמיסת הקרקע ב‪ .Calcium Chloride-‬ברמה פחותה מ‪ ,ml/l 8-‬מדשנים‬
‫ב‪50 -‬עד ‪100‬ק"ג אשלגן כלורי לדונם‪ .‬את האשלגן מוסיפים לפני הזריעה‬
‫כדשן יסוד‪.‬‬
‫הזריעה‪ .‬ההצנעה תתבסס על מספר אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬קילטור השדה לאחר הדישון‪.‬‬
‫‪ .2‬דישון בסוף החורף כשיש צפי סביר לגשם סמוך למועד הדישון‪.‬‬
‫‪ .3‬דישון סמוך לזריעה והנבטת השדה והצנעת הדשן ע"י השקיה‪.‬‬
‫בחלקות מושקות בהם ניתן לדשן דרך מערכת ההשקיה יינתנו ‪ 8‬ק"ג חנקן‬
‫צרוף כדשן יסוד (ראה דישון חנקני בבעל) והיתר דרך מערכת ההשקיה עד‬
‫תחילת שליפת המכבדים‪.‬‬
‫בחלקות בהם לא ניתן לדשן דישון רצוף דרך מערכת ההשקיה‪ ,‬יינתנו‬
‫‪2/3‬מהכמות כדשן יסוד‪ ,‬ו–‪ 1/3‬כחודש לאחר ההצצה‪.‬‬
‫במידה ומחדשים את הסורגום לקציר שני‪ ,‬יש להוסיף לאחר הקציר הראשון‬
‫עוד ‪ 10‬יחידות חנקן לדונם‪ .‬תוספת חנקן זו מומלץ שמחצית מהכמות תינתן‬
‫בעת ההשקיה לחידוש הגידול והמחצית השנייה כ‪ 25-‬ימים מאוחר יותר‪.‬‬
‫כמות זרעים‬
‫זורעים כ‪ 17-‬זרעים למטר שורה‪ ,‬שהם ‪ 0.65-0.75‬ק"ג זרעי סורגום לדונם‪.‬‬
‫עומד סופי מומלץ ‪ 13-15‬צמחים למטר שורה‪.‬‬
‫מרווחי זריעה‬
‫בתנאי בעל ושלחין זורעים את מיכלואי הסורגום במזרעה (פלנטר)‪ ,‬במרווחים‬
‫של ‪ 100-75‬ס"מ בין השורות‪.‬‬
‫עומק הזריעה‬
‫זרעי סורגום יטמנו בכל התנאים עד עומק של ‪ 2.5-3.5‬ס"מ‪ .‬בבעל יש‬
‫להקפיד שהטמנת הזרעים תעשה באדמה רטובה‪ .‬לאחר הכיסוי הזרעים יש‬
‫להקפיד על הידוק טוב של פס הזריעה כדי ליצור מגע טוב בין הקרקע הלחה‬
‫והזרעים‪ ,‬ובכך להבטיח נביטה טובה‪.‬‬
‫בשלחין רצוי לזרוע ביבש ולהנביט את השדה ע"י השקיה‪.‬‬
‫חנקן‬
‫הדברת עשבים‬
‫גידול הסורגום למספוא דורש עד ‪ 15‬ק"ג חנקן צרוף לדונם‪ ,‬הכמות הגבוהה‬
‫דרושה כשזורעים בדו‪-‬גידול לאחר גידול חורפי‪.‬‬
‫בשדות בעל רצוי לדשן את כל המנה (עד ‪ 10‬ק"ג חנקן צרוף לדונם) לפני‬
‫טיפולי חורף‪ :‬כאשר השדה המיועד לסורגום השתבש במשך החורף בעשבי בר‪,‬‬
‫ניתן להשמידם בריסוס קוטלי מגע כגון‪AMMONIUM THIOCYANATE :‬‬
‫(אזולן)‪( AMINOTRIAZOL ,‬וידזול) ‪( DIQUAT + PARAQUAT‬דוקטלון)‪,‬‬
‫ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪29 | 2008‬‬
‫‪( GLYPHOSATE + OXYFLUORFEN‬ראונדאפ‪+‬גול) (האחרון עד ‪30‬‬
‫סמ"ק\ד')‪ .‬ניתן גם להשתמש במונע נביטה ‪(ATRAZINE‬אטרזין ודומיו)‬
‫במינון של עד ‪ 200-100‬גרם\ד' ולשלבו עם קוטלי עשבים ‪AMINOTRIAZOL‬‬
‫(וידזול) או ‪( GLYPHOSATE‬ראונדאפ)‪ .‬במינון הגבוה של ה‪ATRAZINE-‬‬
‫יהיה בתחילת החורף וככל שמתקרבים לזריעה יופחתו המינונים‪.‬‬
‫המינונים המומלצים כולל השילובים יהיו בהתאם למינים‪ ,‬לגובה העשבים‬
‫בשדה והמגבלות המופיעות בתוויות הרישוי של החומרים‪.‬‬
‫טיפולי קדם הצצה‪ :‬להדברת רחבי עלים בלבד נשתמש ב‪ATRAZINE-‬‬
‫(אטרזין ודומיו) בכמות של ‪ 80-100‬גרם\ד' בנפח תרסיס של ‪ 15-20‬ליטר\‬
‫דונם‪ .‬ביצוע הטיפול‪ ,‬אחרי הזריעה ולפני השקיית הנבטה‪.‬‬
‫טיפולים לאחר ההצצה‪ :‬להדברת ירבוזים (‪ , )Amaranthus‬מורכב‬
‫בים (‪ )Compositae‬וכיו"ב עד ‪ 2-3‬עלים אמיתיים‪ ,‬ניתן להשתמש ב‪-‬‬
‫‪(ATRAZINE‬אטרזין ודומיו) במינון של ‪ 60-50‬גרם\ד' ‪ +‬משטח ‪.0.5%‬‬
‫במקרים של שיבוש חזק של רחבי עלים לאחר ההצצה‪ ,‬כאשר הגידול מעל‬
‫‪ 30‬ס"מ רצוי לרסס מתחת לנוף הצמחים בריסוס מכוון בין השורות‪ .‬בריסוס‬
‫המכוון ניתן להשתמש בתכשירים הורמונליים מקבוצת ה‪ 2,4-D-‬כגון‪:‬‬
‫אלבר‪-‬סופר במינון של ‪ 180‬סמ"ק לדונם בנפח ריסוס גבוה‪ .‬היישום של ריסוס‬
‫מעל הנוף בחומרים ההורמונליים שהיו נהוגים בשנים קודמות‪ ,‬גרמו לנזקים‬
‫כבדים לגידולים שכנים לכן יישום זה הוצא מתווית השימוש בחומר‪.‬‬
‫רצוי להדביר את רוב העשבים ע"י קילטור שטחי‪ ,‬אחד או שנים‪ ,‬בעיקר‬
‫בשדות בעל כאשר לקילטור בנוסף להדברת העשבים‪ ,‬יש חשיבות גם בכיסוי‬
‫חריצים בקרקע ומניעת איבוד מים מהקרקע‪.‬‬
‫מזיקי הסורגום והדברתם‬
‫‪ .1‬מזיקי קרקע עיקריים‪:‬‬
‫זחלי אגרוטיס (‪ - )Agrotis ipsilon‬פעילים באביב‪ ,‬הנזק העיקרי נעשה‬
‫לנבטים צעירים כאשר הטמפרטורות נמוכות ומשך הנביטה מתמשך‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬ריסוס בתכשיר ‪( ENDOSULFAN‬תיונקס) על עשבים לפני הצצת‬
‫נבטי הסורגום‪ ,‬במינון ‪ 350-400‬סמ"ק\ד'‪ .‬אין לטפל בתכשיר זה לאחר‬
‫התחלת ההצצה של נבטי הסורגום‪ ,‬מחשש לצריבות‪ .‬טיפול ההדברה סמוך‬
‫לאחר הצצת הסורגום ייעשה ע"י פיזור פיתיון מגורען של התכשיר פיתיון‬
‫(ספסן פרודן וכו'‪ ,SUDIUM FLUOSILICAT 15% ).‬במינון ‪ 2‬ק"ג\ד' וגם‬
‫(קורקרון) ‪ FROFENOFOS‬במינון ‪ 200-250‬סמ"ק\ד' נמצא יעיל‪.‬‬
‫במקרה של הטלה ובקיעה על נוף הצמחים וחדירה למשפך‪ ,‬החל מ‪ 10-‬ימים‬
‫לאחר ההצצה ‪ -‬אפשר לרסס ב‪( -ENDOSULFAN-‬תיונקס ודומיו) במינון‬
‫‪ 300-350‬סמ"ק\ד' על פני כל השטח‪ .‬אם מרססים רק בשורות‪ ,‬יש להקטין‬
‫את המינון בהתאם‪.‬‬
‫‪ .2‬מזיקי נוף עיקריים‪:‬‬
‫רימת זבוב האטריגונה (‪ )Ahetrigona soccata‬נקראה בעבר ‪indica‬‬
‫‪ -Ahetrigona‬הנזק העיקרי הנגרם ע"י הזבוב מתרחש בעיקר בחודשי הקיץ‬
‫המוקדמים (תחילת מאי עד תחילת יולי)‪ .‬הנקבה מטילה את ביציה על עלי‬
‫נבטי הסורגום‪ .‬הרימות הבוקעות חודרות לקודקודי הצמיחה ומכרסמות בהם‪.‬‬
‫כרסום קודקודי הצמיחה לגרום לתמותת נבטים אך הנזק העיקרי מתבטא‬
‫בביטול השלטון הקודקודי וכתוצאה מכך מתפתחים הרבה סעיפי משנה‬
‫(חייצים)‪ ,‬הגורמים לשדה להראות עשבוני ומנונס עם פוטנציאל הנבה נמוך‪.‬‬
‫בצמחים מפותחים בהם ‪ 8‬עלים ויותר‪ ,‬נזקי האטריגונה הינם שוליים‪.‬‬
‫השפעת עיתוי זרעי סורגום ב"קרוזר"‪ ,‬כנגד זבוב האתריגונה‪ ,‬נבדל‬
‫קה בניסויי שדה ונמצאה יעילה‪ .‬עדיין מומלץ להימנע מזריעה בשיא‬
‫פעילות המזיק‪ ,‬לצורך התחמקות‪ ,‬מתחילת מאי ועד תחילת יולי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫| ניר ותלם | גליון מס' ‪ | 5‬מרץ‪-‬אפריל ‪2008‬‬
‫מזיקי הנוף כגון‪ :‬לפיגמה (‪ ,)Spodoptera exigua‬תולעת הגדוד (‪Mythimna‬‬
‫‪ ,)unipuncta‬הליוטיס ( ‪ ,)Helicoverpa (Heliothis) armigera‬פרודניה‬
‫(‪ ,)Spodoptera littoralis‬נובר התירס האירופי (‪)Ostrinia nubilalis‬‬
‫ונובר התירס המזרחי (‪ ,)Chilo agamemnon‬אינם גורמים בדרך כלל לנזק‬
‫כלכלי‪ .‬במידה ויש התקפות חזקות של אחד או יותר מהמזיקים המוזכרים‬
‫ניתן להדבירם בהתאם להמלצות הנהוגות לגבי תירס למספוא ולא יאוחר‬
‫מ‪ 7-‬ימים לפני הקציר‪.‬‬
‫כנימות עלה (‪ - )Aphidoidea‬פעילות בעיקר באביב ובסתיו‪ .‬מוצצות בנוף‬
‫הסורגום ומפרישות טל דבש‪ ,‬שעליו מתפתחת פטריית פייחת‪ .‬עיקר הנזק‬
‫בהתקפה קשה‪ ,‬היא התייבשות מוקדמת של העלים‪ .‬בדרך כלל לא גורמות‬
‫הכנימות לנזק כלכלי‪ .‬במידה וצפויים נזקים חריפים ניתן להדבירן בהתאם‬
‫להמלצות הנהוגות בתירס למספוא‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬הטיפול בכל התכשירים ייעשה עד ‪ 7‬ימים לפני האסיף‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬הסורגום ידוע כגידול רגיש לכימיקלים שונים‪ .‬על כן‪ ,‬מומלץ בד"כ‬
‫להימנע מטיפולי הדברה על נוף הגידול‪ .‬בכל מקרה של צורך בהדברת‬
‫מזיקים בסורגום‪ ,‬רצוי להתייעץ עם מדריכי הגידול או פקח הדברה המכיר‬
‫את הגידול ומזיקיו‪.‬‬
‫קצירת סורגום לתחמיץ‬
‫את הסורגום לתחמיץ מהמכלואים שהוזכרו קוצרים לאחר שליפת המכבדים‬
‫לפי בדיקות חומר יבש (‪ 120 - 110‬ימים לאחר הצצה)‪ .‬חשוב שהקציר יתבצע‬
‫לא מתחת ל‪ 29%-‬ח"י‪ .‬במקרים בהם מתחילה רביצה בשדה סמוך למועד‬
‫הקציר‪ ,‬יש לשקול הקמלה מכאנית של השדה ע"י קציר ואיסוף הקמה כאשר‬
‫אחוזי היובש של הצמחים תואמים את המומלץ להחמצה‪ .‬מומלץ להיוועץ‬
‫עם מדריך הגידול בדבר הנחיצות והכדאיות הכלכלית בהקמלה‪.‬‬
‫בעת קצירת הסורגום דרושה הקפדה מיוחדת על גודל הקיצוץ‪ .‬סורגום‪ ,‬שאינו‬
‫מקוצץ כראוי‪ ,‬מסכן את טיב התחמיץ (מבחינת הידוק לא מספק ועיפוש)‪.‬‬
‫מומלץ לקצץ לחתיכות באורך ‪ 2.5 - 2.0‬ס"מ‪ .‬יש לשים לב לכך‪ ,‬שסכיני‬
‫המקצצה (בקומביין) יהיו תמיד מושחזות וסדורות במרווחים המומלצים‪.‬‬
‫הכלי הבסיסי לקציר סורגום לתחמיץ הוא הקומביין לירק הכולל‪ :‬ראש קציר‬
‫ל‪ 4 ,3-‬או ‪ 5‬שורות (בהתאם לתנאי השטח)‪ ,‬מערכת הזנה‪ ,‬תוף קיצוץ‪ ,‬מפוח‬
‫וארובה‪ .‬אין להשתמש במערכת המיעוך‪.‬‬
‫למען שמירה על הקרקע‪ ,‬רצוי להתאים את כלי האסיף (עגלות מכוניות)‬
‫למצב היובש בקרקע‪ .‬בקרקעות השומרות על רטיבות או הנוטות להידוק‬
‫רצוי להשתמש בעגלות או משאיות חד‪-‬סרניות ולא בדו‪-‬סרניות שהן כבל‬
‫דות יותר‪ .‬כמו כן רצוי שכלי האיסוף ינועו על שבילים מוגדרים ולהימנע‬
‫מסיבובים מיותרים בשטח‪.‬‬
‫אזהרות‪:‬‬
‫השקיה אינטנסיבית בקולחים של דגני קיץ‪ ,‬עלולה לגרום לאגירה של‬
‫ניטרטים באברי הצמח‪ .‬עליה בכמות הניטרטים עלולה לגרום להרעלות‬
‫בבקר‪ .‬בזמן ההחמצה הניטרטים מתפרקים ואין בהם סכנה‪ .‬בחלקות סורגום‬
‫העשויות להיקצר לשחת‪ ,‬מומלץ לשלוח מדגם של צמחים‪ ,‬לבדיקת ניטרטים‬
‫במכון הוטרינרי‪.‬‬
‫מידע נוסף על הרעלנים והבדיקות הדרושות‪ ,‬ניתן לקבל אצל מדריכי‬
‫הבקר‪.‬‬