צמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית

‫צמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית‬
‫אילנה ונטורה‪Msc Pharm ,Bsc Biol ,ClH ,ND ,‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה דלקתית כרונית אוטואימונית ורב מערכתית‪ .‬מכלול גורמים‬
‫גנטיים וסביבתיים תורמים לתהליך הדלקתי‪ .‬המחלה פוגעת ב‪ 1%-‬מהאוכלוסיה‪ ,‬ובטווח‬
‫הגילאים שבין ‪ 50-25‬שכיחותה בנשים גבוהה פי ‪ 3-2‬מאשר בגברים‪ .‬עפ"י הרפואה‬
‫הקונוונציונלית‪ ,‬נמוכים הסיכויים למנוע את המחלה או לרפא אותה‪ .‬גישות אלטרנטיביות‬
‫הכוללות תזונה נאותה‪ ,‬תוספי תזונה וצמחי מרפא‪ ,‬יכולות להוות מענה חלופי או משלים לשיטות‬
‫הריפוי המקובלות‪.‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪1‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית (‪ ,)rheumatoid arthritis - RA‬הינה מחלה דלקתית כרונית התוקפת את‬
‫הקרום העוטף את המפרק (סינוביום)‪ .‬בשונה מדלקת מפרקים ניוונית )‪)osteoarthritis - OA‬‬
‫הנובעת בעיקר מתהליכי שחיקה של המפרקים‪ ,‬דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית‬
‫שבה המפרקים‪ ,‬בד"כ אלה של כפות הידיים וכפות הרגליים‪ ,‬נפגעים ראשונים ומפתחים דלקת‬
‫סימטרית‪ ,‬וכך בהדרגה גם שאר המפרקים הזוגיים (כתפיים‪ ,‬ברכיים וכדומה) ‪ -‬מצב המוביל‬
‫לנפיחות ולכאבים‪ ,‬ולעתים קרובות להרס החלק הפנימי של המפרקים ולעיוות צורתם‪.‬‬
‫מחלה זו מתפתחת בקרב ‪ 1%‬בקירוב מהאוכלוסיה‪ ,‬היא פוגעת בנשים בתדירות גבוהה פי ‪3-2‬‬
‫מגברים‪ .‬לרוב היא מופיעה לראשונה בגילאים שבין ‪ ,50-25‬אך יכולה להופיע בכל גיל‪ .‬אצל אנשים‬
‫מסוימים המחלה נעלמת בצורה ספונטנית‪ ,‬אצל ‪ 3‬מתוך ‪ 4‬אנשים הטיפול מעלים את התסמינים‪,‬‬
‫אולם כתוצאה מהמחלה לפחות אדם אחד מתוך עשרה הופך בסופו של דבר למוגבל‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הסחוס‪ ,‬העצם והגידים במפרק נשחקים‪ ,‬מצב המוליך להתהוות צלקות בתוך‬
‫המפרק עצמו‪ .‬קצב ההתדרדרות שונה מאדם לאדם‪.‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית יכולה לחולל תסמינים שונים בגוף ולא רק במפרקים (יפורט בהמשך)‪.‬‬
‫גורמים‬
‫‪4,3,2‬‬
‫הסיבה המדויקת למחלה זו אינה ידועה‪ ,‬אך נראה שיש בה מכלול של גורמים‪ ,‬ביניהם‪ :‬היבטים‬
‫תורשתיים‪ ,‬הפרעה אוטואימונית‪ ,‬זיהומים על ידי מיקרואורגניזמים‪ ,‬גורמים תזונתיים – אי‬
‫סבילות או אלרגיות למזון‪ ,‬הצטברות של מתכות רעילות במפרקים‪ ,‬תפקודי מעיים לא תקינים‪,‬‬
‫מעי חדיר‪ ,‬מתח נפשי‪.‬‬
‫קיימות הוכחות לכך שדלקת מפרקים שגרונית היא תגובת חיסון עצמי‪ ,‬שבה מתפתחים נוגדנים‬
‫נגד מרכיבים של רקמות מפרקים‪ .‬מאזן בין סוגי תאי ‪ Th‬וייצור הציטוקין הפרו‪-‬דלקתי ‪TNFα‬‬
‫יכול לשחק תפקיד עיקרי בתגובה החיסונית בדלקת מפרקים שגרונית‪ 3.‬עם זאת‪ ,‬עדיין לא ברור‬
‫מה גורם לתגובה החיסונית‪ .‬השערות ומחקרים אחרים מתמקדים ברגישות גנטית‪ ,‬חדירות המעי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫גורמים תזונתיים‪ ,‬אורחות חיים‪ ,‬אלרגיה למזון ומיקרו‪-‬אורגניזמים‪.‬‬
‫נמצא קשר בין דלקת מפרקים שגרונית לבין תפקוד לא תקין של המעיים‪ .‬ידוע שמעיהם של‬
‫אנשים הסובלים ממחלה זו חדירים יותר לאנטיגנים תזונתיים ולחיידקים‪ ,‬והפלורה החיידקית‬
‫בהם עשויה להשתנות‪ 8,7,6.‬השינויים בחדירות ובפלורה החיידקית יכולים לגרום לספיגת‬
‫האנטיגנים הדומים לאנטיגנים ברקמות המפרק‪ .‬נוגדנים שנוצרו במטרה להיקשר לאנטיגנים‬
‫אלו‪ ,‬יהיו בעלי תגובתיות צולבת עם האנטיגנים ברקמות המפרקים‪.‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה רבת‪-‬גורמים קלאסית; גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים‬
‫‪3‬‬
‫לתהליך הדלקתי‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫‪1‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית יכולה להתחיל לפתע כאשר מפרקים רבים מפתחים דלקת בו זמנית‪.‬‬
‫במרבית המקרים המחלה מתחילה בהדרגה‪ ,‬ופוגעת באיטיות במפרקים שונים‪ .‬לרוב הדלקת‬
‫סימטרית‪ .‬הראשונים לפתח דלקת הם מפרקים הקטנים בשורש כפות הידיים ובקרסוליים‪.‬‬
‫עם התקדמות המחלה ניתן לחוש בתסמינים גם בכתפיים‪ ,‬במרפקים‪ ,‬בברכיים‪ ,‬באגן הירכיים‪,‬‬
‫בלסת ובצוואר‪.‬‬
‫לרוב המפרקים המודלקים נפוחים וכואבים ולעתים קרובות הם נעשים נוקשים‪ ,‬בעיקר בבוקר‬
‫לאחר יקיצה משינה‪ ,‬או לאחר פרק זמן ממושך של חוסר פעילות (ישיבה או שכיבה ממושכת)‪.‬‬
‫לעתים נוצרת מגבלה בתנועות המפרק ובטווח התנועה של המפרק‪ .‬אנשים מסוימים חשים‬
‫עייפות וחולשה בעיקר בשעות אחר הצהריים המוקדמות‪.‬‬
‫המפרקים הפגועים מוגדלים ויכולים להתעוות במהירות‪ .‬לקפוא בתנוחה אחת (כוויצה) באופן‬
‫שאינו מאפשר להם להיפתח במלואם‪ .‬האצבעות נוטות להתכופף לכיוון הזרת‪ .‬שורשי כף יד‬
‫נפוחים יכולים לגרום לתסמונת המנהרה הקרפלית‪.‬‬
‫כשליש מהחולים מפתחים בליטות קשות תת‪-‬עוריות בזרועות (קשרירים ראומטטאידיים ‪-‬‬
‫‪.(rheumatoid nodules‬‬
‫דלקת מפרקים שגרונית יכולה להיות מלווה בחום נמוך ובתחושה כללית רעה‪ ,‬בתיאבון ירוד‬
‫ובירידה במשקל‪ ,‬ומדי פעם גם בדלקת בכלי הדם (‪ )vasculitis‬הגורמת לנזק עצבי ולכאבי רגליים‪.‬‬
‫ביטויים חוץ מפרקיים נוספים‪ :‬ניוון שרירים‪ ,‬דלקת הצדר או דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס)‪ ,‬או‬
‫דלקת והצטלקות בריאות‪ ,‬הגורמות לעתים לכאבים בחזה‪ ,‬לקשיים בנשימה ולתפקוד לקוי של‬
‫הלב‪ ,‬לעתים מתפתחת דלקת בקשרי הלימפה‪ ,‬או דלקת עיניים‪.‬‬
‫אבחנה‬
‫‪3,1‬‬
‫לעתים קשה להבחין בין דלקת מפרקים שגרונית לבין מצבים רבים אחרים היכולים לגרום‬
‫לדלקת מפרקים‪ ,‬כגון‪ :‬קדחת שיגרון חריפה‪ ,‬דלקת מפרקים גונקוקוקית‪ ,‬מחלת ליים‪ ,‬תסמונת‬
‫רייטר‪ ,‬דלקת מפרקים ספחתית (פסוריאזיס)‪ ,‬דלקת שדרה מקשחת‪ ,‬צינית (גאוט)‪ ,‬צינית מדומה‪,‬‬
‫ודלקת מפרקים ניוונית (‪.)osteoarthritis‬‬
‫למחלה תסמינים בעלי דפוס אופייני‪ ,‬אך לעתים יש צורך בצילומי רנטגן‪ ,‬בבדיקות מעבדה‪,‬‬
‫בדגימות נוזל סינוביאלי שנשאבות מהמפרק ואפילו בביופסיה של הקשרירים‪ .‬בבדיקות דם‬
‫בודקים מדדים כמו‪.RF ,ESR ,CRP :‬‬
‫התמונה הקלינית צריכה לכלול דלקת מפרקים בשורש כף היד ו‪/‬או במפרק כף היד ו‪/‬או במפרקי‬
‫האצבעות במשך שישה שבועות לפחות‪.‬‬
‫אצל ‪ 9‬מתוך ‪ 10‬חולים שקיעת הדם (‪ )ESR‬מוחשת‪ ,‬רוב החולים סובלים מאנמיה קלה‪ ,‬לעתים‬
‫נדירות ספירת תאי הדם הלבנים נמוכה באופן חריג‪ .‬ברוב המקרים תהיה עלייה ברמת ‪ CRP‬אשר‬
‫משמש כמדד ראשוני יחד עם ‪.ESR‬‬
‫בדמם של ‪ 7‬מתוך כל ‪ 10‬חולים מצוי נוגדן ‪ -‬חלבון פתולוגי המכונה גורם שגרוני )הפקטור‬
‫הריאומטי ‪( ,)rheumatoid factor - RF -‬גורם זה מופיע גם במחלת כבד כרונית ובזיהומים‬
‫מסוימים)‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי הפקטור הריאומטי אינו מספיק לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית‪,‬‬
‫כיוון שהוא עשוי להימצא בדמם של אנשים הסובלים מבעיות אחרות ולא מדלקת מפרקים‬
‫שגרונית‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הוא נמצא אצל כ‪ 80%-70%-‬מהחולים במחלה זו ומשמש ככלי עזר לאישור‬
‫האבחנה‪ .‬ככל שרמתו בדם גבוהה יותר כך תהיה המחלה קשה יותר והפרוגנוזה גרועה יותר‪ .‬אצל‬
‫‪ 3%‬מהאוכלוסיה הבוגרת והבריאה ניתן לאתר פקטור ריאומטי בדם‪ .‬אולם אצל חולים ב‪,RA-‬‬
‫החלבון מופיע בשכיחות גבוהה‪.‬‬
‫צילומי הרנטגן מראים הרס של המפרקים ופגיעה ברקמות הרכות‪ ,‬המתבטא בכרסום הסחוס‬
‫ובהיצרות המרווח במפרק‪ .‬ככל שהמחלה מתקדמת‪ ,‬הפגיעה במפרקים משמעותית יותר‪.‬‬
‫טיפול‬
‫‪3,2,1‬‬
‫טיפול רגיל ‪ /‬קונוונציונאלי בתרופות‬
‫‪3,1‬‬
‫לטיפול התרופתי הסטנדרטי מגבלות רבות היות והוא אינו מתייחס לשורש הבעיה המורכבת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למרבית התרופות השונות תופעות לוואי קשות‪.‬‬
‫תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (‪)NSAIDs‬‬
‫אספירין ואיבופרופן‪ ,‬מפחיתות את הכאב והנפיחות‪ .‬ממתנות את הדלקת במפרק‪ ,‬מקטינות את‬
‫נפיחותו ומסלקות את כאב המפרקים ואת קישיון הבוקר‪ .‬תופעות לוואי שכיחות הן צלצולים‬
‫באוזניים במינון יתר‪ ,‬כיבים והפרעות בקיבה אותן ניתן למנוע על ידי תרופות סותרות חומצה‪,‬‬
‫כאבי ראש‪ ,‬בלבול‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬נפיחות ובצקת‪ ,‬ולעתים מחלה בכליות‪.‬‬
‫תרופות נוגדות שיגרון בעלות קצב פעולה איטי‬
‫תרופות שביכולתן לשנות את המהלך הטבעי של המחלה ולא רק לדכא את תסמיניה השונים ‪-‬‬
‫‪Disease – Modifying Anti Rheumatic Drugs - DMARDs‬‬
‫תרכובות זהב‪ ,‬פניצילאמין‪ ,‬הידרוקסיכלורוקווין וסולפאסאלאזין משנות את מהלך המחלה‪ ,‬אך‬
‫השפעתן ניכרת רק כעבור מספר חודשים ותופעות הלוואי שלהן עלולות להיות מסוכנות‪.‬‬
‫קורטיקוסטירואידים‬
‫השפעתם של קורטיקוסטרואידים כגון פרדניזון להחלשת הדלקת היא דרמטית ביותר‪ .‬הם‬
‫יעילים בשימוש קצר טווח‪ ,‬ויעילותם נוטה לפחות עם הזמן‪ ,‬בעוד שבדרך כלל דלקת מפרקים‬
‫שגרונית פעילה במשך שנים‪ .‬שימוש ממושך בתכשירים קורטיקוסטירואידליים גורם לתופעות‬
‫לוואי רבות הקשורות כמעט בכל איבר בגוף וביניהן ירידה בעובי העור‪ ,‬חבורות בעור‪,‬‬
‫אוסטיאופורוזיס‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬צבירת נוזלים‪ ,‬בצקות‪ ,‬השמנה‪ ,‬העלאת רמת שומנים בדם‪,‬‬
‫השפעות מנטליות‪ ,‬שיעור יתר‪ ,‬השפעות על הליבידו והאון המיני‪ ,‬דיכוי חיסוני‪ ,‬היפרגליקמיה‪ ,‬אי‬
‫ספיקת אדרנל‪ ,‬תסמונת קושינג (במצבים קיצוניים) וירוד (קטרקט) בעין‪.‬‬
‫תרופות מדכאות חיסון‬
‫מתוטרקסאט‪ ,‬אזתיופרין וציקלופוספאמיד יעילות בטיפול ב‪ RA-‬קשה‪ .‬הן מדכאות את הדלקת‬
‫באופן המפחית את הצורך בקורטיקוסטרואידים אך הן בעלות תופעות לוואי קשות מאוד‪ ,‬כולל‬
‫מחלת כבד‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬רגישות מוגברת לזיהומים‪ ,‬דיכוי ייצור של תאי דם במוח העצם‪ ,‬דימום‬
‫משלפוחית השתן (ציקלופוספאמיד) והגדלת סיכון לסרטן‪.‬‬
‫טיפולים אחרים כוללים תרגילי התעמלות‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬מנוחה מבוקרת‪ ,‬חימום המפרקים‬
‫המודלקים ולעתים ניתוחים להחלפת מפרקים פגועים‪.‬‬
‫טיפול בגישה נטורופתית ‪ /‬אינטגרטיבית‬
‫‪3,2‬‬
‫מכיוון ש‪ RA-‬הינה מחלה מולטי‪-‬פקטוריאלית‪ ,‬הרי שטיפול משולב הכולל‪ :‬תזונה נאותה‪ ,‬תוספים‬
‫תזונתיים מתאימים‪ ,‬פעילות גופנית ופיזיותרפיה מבוקרת‪ ,‬וכמובן טיפול בצמחי מרפא הפועלים‬
‫במגוון מנגנונים מתאימים עשוי לתת מענה ראוי למחלה כבר בשלבי הופעתה הראשונים‪ ,‬ועל ידי‬
‫כך להקטין נזק אפשרי מסיבוכים‪.‬‬
‫תזונה נאותה‬
‫לתזונה חשיבות רבה בטיפול בדלקת מפרקים‪ .‬מחקרים רבים מצביעים על מעורבות של אלרגיות‬
‫‪12 ,11 ,10 ,9‬‬
‫למזון בתהליך הדלקתי‪.‬‬
‫דיאטת אלימינציה כאמצעי טיפולי‬
‫בדיאטת אלימינציה מוציאים מן התפריט את המזונות הידועים כגורמי רגישות‪ :‬חלב ומוצרי‬
‫חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬חיטה‪ ,‬תירס‪ ,‬אגוזים ובוטנים‪ ,‬קקאו ושוקולד‪ ,‬עגבניות‪ ,‬פלפל וחצילים‪ ,‬תפוחי‬
‫אדמה‪ ,‬בשר בקר‪ ,‬חומרים משמרים וצבעי מאכל‪ ,‬שמרים‪ ,‬מזונות המכילים סליצילטים וסויה‪.‬‬
‫בזמן הדיאטה יש להימנע משתיית קפה ותה‪.‬‬
‫אם המזון שהוצא מהדיאטה הוא הגורם לתסמינים‪ ,‬תורגש הקלה‪ .‬אם אחרי דיאטת האלימינציה‬
‫מורגשת הקלה ניכרת בתסמינים‪ ,‬יש לנסות לשוב ולצרוך באופן הדרגתי את המזונות שהוצאו מן‬
‫התפריט‪ ,‬פריט אחד בלבד בכל פעם‪ .‬אם במשך שבוע לאחר חידוש הצריכה לא מופיעים‬
‫התסמינים מחדש‪ ,‬ניתן להניח כי אין רגישות למזון הנבדק‪ ,‬אפשר להמשיך לצרוך אותו‪ ,‬ולהוסיף‬
‫לתפריט פריט תזונה אחד נוסף‪.‬‬
‫מומלץ לאמץ תזונה היפואלרגנית‪ ,‬עתירת מזונות אורגניים‪ ,‬דגנים מלאים וסיבים‪ ,‬ירקות ופירות‪,‬‬
‫דגי מים קרים ושמנים צמחיים‪ .‬מומלץ להפחית בצריכת סוכר‪ ,‬בשר‪ ,‬פחמימות פשוטות ושומן‬
‫רווי ‪ -‬למניעת המחלה ואף לטיפול בה‪.‬‬
‫תוספי תזונה מומלצים‬
‫‪ ‬חומצות שומן חיוניות‪ :‬תוסף שמן דגים – עשיר בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‪,3‬‬
‫המסייעות בדיכוי התגובה הדלקתית‪.‬‬
‫‪ ‬נוגדי חמצון‪ :‬פירות וירקות הם מקור טוב לנוגדי חמצון‪.‬‬
‫תוספים נוגדי חמצון‪ :‬פלבונואידים‪ ,‬ויטמין ‪ ,C‬בטא קרוטן‪ ,‬ויטמין ‪ ,E‬סלניום ואבץ ‪ -‬מנטרלים‬
‫דלקת ותומכים בקולגן‪.‬‬
‫‪ ‬אנזימים פרוטאוליטיים‪ :‬ברומליין‪ ,‬משמש כנוגד דלקת יעיל‪.‬‬
‫‪ ‬פלבונואידים‪ :‬חלקם מעכבים שחרור היסטמין וייצור של לויקוטריאנים מתווכי דלקת‪.‬‬
‫אסטרטגיית הטיפול בצמחי מרפא‬
‫‪13‬‬
‫צמחים רבים ידועים ברפואה המסורתית של עמים שונים כנוגדי שיגרון‪ .‬חלקם נחקרו ומנגנון‬
‫הפעולה שלהם ידוע‪ .‬ניתן לסווג אותם לפי השפעתם הפיזיולוגית למספר קבוצות‪:‬‬
‫צמחים נוגדי דלקת‪ ,‬צמחים מנקזים‪ ,‬צמחים משתנים (‪ ,)diuretic‬צמחים ממריצי זרימת דם‪,‬‬
‫צמחים נוגדי עווית‪ ,‬צמחים משככי כאב‪.‬‬
‫צמחים נוגדי דלקת‬
‫צמחים הפועלים במנגנונים שונים להקלה על תופעות שונות הקשורות לתהליך הדלקתי כגון‬
‫עיכוב התהליך הדלקתי והפחתת כאב‪ ,‬נפיחות‪ ,‬נזק לקולגן‪ ,‬בצקת ועוד‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫כורכום (‪ - )Curcuma longa‬נוגד דלקת חשוב ומרכזי לטיפול בדלקת מפרקים‪.‬‬
‫ערבה לבנה (‪)Salix alba‬‬
‫ספיראה ‪ /‬פיליפנדולה (‪)Spirea ulmaria – Filipendula; Meadowsweet‬‬
‫מיני צפצפה (‪)Populus spp.‬‬
‫קיסוסית ( ‪)Smilax – Sarsaparilla‬‬
‫שוש קירח (‪)Glycyrrhiza glabra - Liquorice‬‬
‫צפורני חתול רפואיות (‪(Calendula officinalis - Marigold‬‬
‫פלפל שחור (‪)Piper nigrum - Black Pepper‬‬
‫ציפורני השטן (‪)Harpagophytum procumbens – Devil's claw‬‬
‫לבונה )‪)Boswelia spp. - Olibanum‬‬
‫ברומליין‬
‫‪14‬‬
‫ברומליין )‪ )bromelain‬מופק ממיץ הגבעול או מפרי האננס ( ‪Ananas /Ananas comosus‬‬
‫‪ .)sativum‬זהו אנזים מפרק חלבון (פרוטאוליטי)‪ ,‬בעל פעילות נוגדת דלקת‪ .‬הוא מעכב ייצור‬
‫קינינים‪ ,‬כגון ברדיקינין וקלידין‪ ,‬המגבירים כאב ונפיחות באזור הדלקת‪.‬‬
‫צמחים מנקזים ומתמירים‬
‫(‪)alterative/depurative‬‬
‫הצטברות של חומרי פסולת במפרקים מזרזת תהליכים דלקתיים במפרקים‪ .‬הצמחים המנקזים‬
‫משפרים וממריצים פינוי של פסולת באמצעות מערכות הפינוי של הגוף‪ :‬הכליות‪ ,‬הכבד‪ ,‬הריאות‪,‬‬
‫המעי הגס והעור‪ .‬בכך הם מאטים תהליכי דלקת ומשפרים את איכות החיים‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫אירוס (‪)Iris versicolor‬‬
‫כרפס ריחני )‪ - )Apium graveolens - Celery‬זרעים‬
‫לפה גדולה (‪(Arctium lappa – Burdock‬‬
‫חומעה צהובה (‪)Rumex crispus‬‬
‫שינן רפואי (‪ - )Taraxacum officinalis - Dandelion‬שורש‬
‫צמחים משתנים (‪)diuretic‬‬
‫מסייעים בפינוי חומרי פסולת דרך הכליות‪ ,‬מונעים בצקות ומקלים על הדלקת‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫כרפס ריחני )‪ - )Apium graveolens - Celery‬זרעים‬
‫שינן רפואי (‪ - )Taraxacum officinalis‬עלים‬
‫שבטבט )‪)Equisetum arvense‬‬
‫ערער (‪)Juniperus communis‬‬
‫צמחים ממריצי זרימת דם‬
‫זרימת דם לקויה גורמת לירידה בכמות החמצן המגיעה לתאים ועלולה לפגוע בתפקוד השרירים‪.‬‬
‫צמחים ממריצי זרימת דם בשימוש פנימי וחיצוני מסייעים לתפקוד תקין של השרירים ומשככים‬
‫כאב הנגרם עקב הפרעה בזרימת הדם‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫רוזמרין רפואי (‪)Rosmarinus officinalis‬‬
‫פלפלת (‪)Capsicum annum‬‬
‫זנתוקסילום (‪)Zanthoxylum spp.‬‬
‫זנגביל רפואי (‪)Zingiber officinalis - Ginger‬‬
‫צמחים נוגדי עווית (‪)spasmolyitic‬‬
‫פועלים על קצות עצבים וגורמים להרפיה של שרירים חלקים‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫קוהוש שחור (‪)Cimicifuga racemosa - Black cohosh‬‬
‫בן חרצית (‪)Tanacetum parthenium – Feverfew‬‬
‫צמחים משככי כאב (‪)anaesthetic‬‬
‫צמחים הפועלים על מערכת העצבים במנגנונים שונים‪ .‬ניתן להיעזר בהם בשימוש פנימי או‬
‫חיצוני‪ .‬במקרים של מחלות ראומטיות המלוות בכאב‪ ,‬ניתן להיעזר בהם כטיפול סימפטומטי‬
‫לשיכוך הכאב‪ .‬הפעילים ביותר בין משככי הכאב הם צמחים המכילים אלקלואידים‪ ,‬הפועלים על‬
‫מערכת העצבים המרכזית או ההיקפית‪.‬‬
‫אלקלואידים פועלים במנגנון של חסימת הגירוי העצבי‪ ,‬או כנוגדי עווית‪ ,‬או במנגנון דלדול‬
‫המאגרים של ‪ – Substance P‬חומר המשתחרר בקצות העצבים התחושתיים בזמן כאב (כמו‬
‫הקפסיצאין‪ ,‬שמקורו בפלפלת)‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫ארניקה (‪ – )Arnica montana‬מותר לשימוש חיצוני בלבד‬
‫פלפלת (‪ – )Capsicum annum‬משכך כאב ‪ -‬בשימוש חיצוני בלבד‬
‫פרע מחורר (‪)Hypericum perforatum - St. john’s wort‬‬
‫ולריאנה רפואית )‪)Valeriana officinalis‬‬
‫צמחים אדפטוגנים‬
‫צמחים המשפרים את כושר ההסתגלות של האדם‪ ,‬את ההרגשה הכללית ואת היכולת לעמוד‬
‫במצבי לחץ פיזיים ונפשיים‪.‬‬
‫צמחים לדוגמה‪:‬‬
‫ג'ינסנג קוריאני (‪)Panax ginseng‬‬
‫ג'ינסנג סיבירי (‪)Eleutherococcus senticosus‬‬
‫ויתניה משכרת (‪)Withania somnifera‬‬
‫ספלילה (‪)Centella asiatica‬‬
‫שוש קירח (‪)Glycyrrhiza glabra‬‬
‫פטריית ריישי (‪)Ganoderma lucidium‬‬
‫סיכום‬
‫ אשר‬,‫ עם אפשרות לסיבוכים קשים‬,‫ כרונית‬,‫דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה רב מערכתית‬
‫ שיכוך הכאב והפחתת‬:‫ הטיפול הקונוונציונלי במחלה הוא לרוב סימפטומטי‬.‫הטיפול בה מורכב‬
.‫הדלקת בעזרת מגוון תרופות אשר לרובן תופעות לוואי קשות‬
,‫ לניקוי הגוף‬,‫הטיפול בצמחי מרפא מציע מגוון פעילויות להקלת התסמינים לאיזון וחיזוק הגוף‬
.‫ולמניעת סיבוכי המחלה‬
------------ ---------------‫אילנה ונטורה‬
‫הרבליסטית קלינית ונטורופתית‬
Ilanaven@gmail.com :‫דוא"ל‬
------------ ---------------‫מקורות‬
.2002 ‫ ישראל‬,‫ כינרת זמורה ביתן מוציאים לאור בע"מ‬,‫ מרק – המדריך הרפואי השלם‬.1
.‫ אור עם‬,‫ ישראל‬.‫ אנציקלופדיה לרפואה טבעית‬.)1995( '‫ מוריי מייקל ט' ופיזורנו ג'וזף א‬.2
3. Pizzorno JE Jr. and Murray MT (1999). Textbook of Natural Medicine. Churchill
Livingstone.
.‫ פוקוס‬,‫ ישראל‬.‫ האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי‬.)2006( ‫ באלך ג'יימס וסטנגלר מארק‬.4
5. Petersdorf R et al. (eds), (1983). Harrison's Principles of Internal Medicine.
McGraw-Hill, NY. pp. 1977-86.
6. Smith MD, Gibson RA, Brooks PM. Abnormal bowel permeability in ankylosing
spondylitis and rheumatoid arthritis. Journal of Rheumatology 1985;12 pp. 299-305
7. Zaphiropoulus GC. Rheumatoid arthritis and the gut. British Journal of
Rheumatology, 1986;25 pp. 138-40.
8. Segal AW, Isenberg DA. HaJirousou V, et al. Preliminary evidence for gut
involvement in the pathogenesis of Rheumatoid arthritis. British Journal of
Rheumatology, 1986;25, pp. 162-6.
9. McCrac F, Veerapen K, Dieppi P. Diet and arthritis. Practitioner, 1986;230:359-61.
10. Darlington LG, Ramsey NW, Mansfield JR. Placebo-controlled, blind study of
dietary manipulation therapy in rheumatoid arthritis. Lancet, 1986i: 236-8.
11. Hicklin JA, McEwen LM and Morgan JE. The effect of diet in rheumatoid arthritis.
Clinical allergy. 1980;10:463-7.
12. Panush RS. Delayed reaction to foods. Food allergy and rheumatic disease.
Annals of Allergy, 1986;56:500-3.
‫‪ .13‬פארן מ' וטשרני א' (‪ .)1997‬צמחי מרפא ברפואה המודרנית‪ .‬כרך א‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אקדמון‪.‬‬
‫‪ .14‬פארן מ' (תשס"ג)‪ .‬רפואת הצמחים‪ ,‬צמחי מרפא והשימוש בהם‪ .‬ירושלים‪ ,‬יריד הספרים‬
‫(התורני)‪.‬‬