טראומטיזציה משנית בקרב עובדים ביחידות לטיפול מקל )פליאטיבי(

‫מאמרים‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 151‬חוב' ‪ • 11‬נובמבר ‪2012‬‬
‫טראומטיזציה משנית בקרב עובדים ביחידות‬
‫לטיפול מקל (פליאטיבי) ‪ -‬תוצא של חשיפה‬
‫מתמשכת לסבל ותמותה‬
‫‪2,1‬‬
‫טלי סמסון‬
‫פסח שוורצמן‬
‫תקציר‪:‬‬
‫יחידות לטיפול מקל (פליאטיבי) מהוות צומת משמעותי בטיפול בחולים הנוטים למות‬
‫בקהילה ובאשפוז‪ .‬תפיסת המוות כחלק טבעי ממעגל החיים מביאה לפיתוח שירותים‬
‫שיאפשרו טיפול מיטבי בחולה ומשפחתו גם בשלבי מחלה קשים‪ ,‬גסיסה ומוות‪ .‬חשיפה‬
‫נשנית לסבל הגופני והנפשי הכרוך בשלבי סוף החיים‪ ,‬עשויה להוות קרקע פורייה‬
‫להתפתחות תסמינים בתר–חבלתיים (פוסט–טראומטיים) בקרב הצוות המטפל‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫כי בקרב עובדים במקצועות הטיפול קיימים תוצרי טיפול ייחודיים הנקשרים להשפעות‬
‫החשיפה לקרבנות טראומה‪ .‬תוצרי טיפול שליליים תוארו במושגים שונים וביניהם‬
‫"תשישות החמלה" (‪ ,)Compassion fatigue‬טראומטיזציה משנית או טראומטיזציה בלתי‬
‫אמצעית‪ .‬לצידם מתקיימים גם תוצרים חיוביים (סיפוק ותחושת משמעות)‪ .‬איכות חייו‬
‫הכוללת של העובד היא תוצר של האיזון הייחודי ביניהם‪.‬‬
‫בסקירה זו אנו מציגים את מושג הטראומטיזציה המשנית‪ ,‬המנגנונים המוצעים‬
‫להתפתחותה‪ ,‬כלי מדידה מקובלים‪ ,‬מימצאי מחקרים העוסקים בהשפעת החשיפה‬
‫לתהליכי גסיסה ומוות על צוותי הטיפול‪ ,‬והמלצות למחקר בעתיד בתחום זה‪ .‬פיתוח‬
‫ויישום תוכניות לצמצום תוצאי עבודה שליליים והגברת תוצאים חיוביים‪ ,‬חיוניים לשימור‬
‫העובדים ולעידוד אנשי מקצוע נוספים להצטרף לתחום מתפתח זה‪ .‬אלה מהווים נדבך‬
‫חיוני בתהליך הטמעת הטיפול המקל והפצתו בישראל‪.‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫הוספיס; טיפול מקל (פליאטיבי); טראומטיזציה משנית; תוצרי טיפול חיוביים‪ ,‬תוצרי טיפול שליליים; איכות חיים מקצועית‪.‬‬
‫‪:KEY WORDS‬‬
‫‪.Hospice; Secondary trauma or traumatization; Positive outcomes; Negative outcomes; Professional quality of life‬‬
‫‪607‬‬
‫‪2,3‬‬
‫‪1‬היחידה לגריאטריה והטיפול המשכי בקהילה‪,‬‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬מחוז דרום‬
‫‪2‬מרכז סיאל‪-‬מרכז מחקר ברפואת משפחה‬
‫ורפואה ראשונית‪ ,‬המחלקה לרפואת משפחה‬
‫‪3‬היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי‪:‬‬
‫החטיבה לבריאות בקהילה‪ ,‬הפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫הקדמה‬
‫מפרשות המטפלים‬
‫ארגון הבריאות העולמי מגדיר טיפול מקל (טיפול פליאטיבי)‬
‫כגישת טיפול שנועדה לשמור על איכות חייהם של חולים חשוכי‬
‫מרפא ובני משפחתם [‪ ,]1‬מתוך מטרה לאפשר את איכות החיים‬
‫הטובה ביותר שניתן להשיג עד למוות [‪ .]2‬דחק בתר חבלתי (עקה‬
‫פוסט טראומטית) עשוי להיווצר בעקבות חשיפה ישירה לאירוע‬
‫מסכן חיים‪ ,‬כמו תאונת דרכים או מחלה חשוכת מרפא‪ ,‬ולסבל‬
‫הכרוך בהתמודדות עם אירוע כזה‪.‬‬
‫אחד הקריטריונים להתפתחות טראומה עוסק בתוצאות‬
‫החשיפה לסבלו של הזולת‪ ...":‬חשיפה לגירוי טראומטי קיצוני שיש‬
‫בו מעורבות ישירה ואישית הכרוכה בסכנת חיים‪ ,‬פציעה או איום‬
‫בפציעה‪ ,‬או איום על השלמות הגופנית של אדם אחר‪ ,‬או לימוד‬
‫על חוויה של מוות בלתי צפוי‪ ,‬פציעה חמורה או איום במוות או‬
‫פציעה של אדם קרוב" [‪ .]3‬מכאן‪ ,‬שהקירבה לסבל המשמעותי‬
‫(גופני ונפשי) הכרוך בשלבי סוף החיים‪ ,‬עשויה להוות קרקע‬
‫פורייה להתפתחות תסמינים בתר–חבלתיים (פוסט–טראומטיים)‬
‫בקרב הצוות המטפל בחולה במצב סופני‪.‬‬
‫בסקירה זו נדונים מושג הטראומטיזציה המשנית והמנגנונים‬
‫המוצעים להתפתחותו‪ ,‬מובאות פרשות מטפלים‪ ,‬מוצגים כלי‬
‫מדידה מקובלים ומימצאי מחקרים העוסקים בהשפעת החשיפה‬
‫לתהליכי גסיסה ומוות על צוותים פליאטיביים‪ ,‬ומובאים דיון‬
‫והמלצות למחקר עתידי בתחום‪.‬‬
‫מטפל ‪ — 1‬א' ס'‪ :‬מתמחה ברפואת משפחה בקהילה‪ ,‬שולב בניגוד‬
‫לבקשתו המקורית ביחידת הוספיס וקיבל לטיפולו שלושה חולים‬
‫הנוטים למות‪ .‬באחת מישיבות הצוות סיפרה מזכירת היחידה‪,‬‬
‫שבני המשפחות התקשרו להודות על טיפולו ומאוד התרגשו‬
‫מהיחס האנושי שמעניק למטופלים‪ .‬ס' סיפר‪ ,‬שאם בעבר התמקד‬
‫בתסמינים הגופניים ובהקלה עליהם‪ ,‬הרי שהיום הוא מתייחס‬
‫גם לעצב‪ ,‬לסבל הנפשי שגורם תהליך הגסיסה ומקדיש לכך זמן‪.‬‬
‫הוא מתאר מודל תקשורת הכולל התייחסות רחבה לכל ההיבטים‪.‬‬
‫בניגוד לתפיסתו המקצועית בשלבי הלימודים‪ ,‬ס' מזהה ביכולתו‬
‫להקל על סבל נפשי כמקור למשמעות עיקרי בתפקיד בו בחר‬
‫כרופא‪ ,‬ומעודד את מטופליו להביא לדיאלוג עמו גם היבטים אלו‪.‬‬
‫מטפלת ‪ - 2‬ב' ג'‪ :‬אחות ותיקה ביחידה‪ ,‬אשר מלווה שנים‬
‫במיומנות גבוהה מאוד חולים הנוטים למות ובני משפחותיהם‪,‬‬
‫ועם רבים מהם היא עומדת בקשר חודשים ארוכים אחר כך‪.‬‬
‫לאחרונה עלה מספר הביקורים שהיא מבצעת ביום עבודה‪,‬‬
‫ובהתאמה לכך מספר החולים המטופלים על ידה ישירות‪ .‬בביקורי‬
‫בית משותפים שמקיים הצוות כשיגרת העבודה‪ ,‬ג' ממעטת לדבר‪,‬‬
‫מבצעת את פעולות הסיעוד ביעילות רבה‪ ,‬ממוקדת ועניינית‪ .‬עקב‬
‫ריבוי המטופלים בטיפולה פעמים רבות הצוות נותר והיא ממשיכה‬
‫למטופל הבא‪ .‬ג' יודעת שהעלייה במספר החולים בטיפולה היא‬
‫תוצאה של צמצום הדיאלוג והיכולת להאזין לחולים‪ .‬קל לה יותר‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 151‬חוב' ‪ • 11‬נובמבר ‪2012‬‬
‫להתמקד בהיבטים הסיעודיים בלבד ולצמצם את החשיפה שלה‬
‫לסבלו הנפשי–רוחני של החולה‪ .‬התוצאה היא טיפול מתפשר‬
‫וחסר מעורבות רגשית‪.‬‬
‫מטפלת ‪ - 3‬ד'‪ :‬עובדת סוציאלית באונקולוגיה ילדים בבית‬
‫חולים‪ .‬שוקלת פנייה לייעוץ על רקע מריבות נשנות עם בן‬
‫הזוג‪ .‬עד כה נהגו בני הזוג לארח ולהתארח אצל חברים‪ .‬בן זוגה‬
‫מתלונן על כך שלאחרונה היא מסוגרת‪ ,‬שקועה בעצמה ולא‬
‫נעים להיות בחברתה‪ .‬לאחר מפגשים חברתיים ד' אינה רגועה‬
‫ומתקשה להירדם‪ .‬ד' אכן משתעממת‪ ,‬ואינה מוצאת טעם בשיחות‬
‫הקטנוניות והמיותרות על ענייני עבודה‪ ,‬טיסות וכל מנעמי החיים‪,‬‬
‫בעת שהילדים הנאבקים על חייהם אשר בהם טיפלה ומטפלת‪,‬‬
‫עולים במחשבותיה ואינם מרפים‪.‬‬
‫תוצרי חשיפה לקורבנות טראומה בקרב מטפלים‬
‫בקרב עובדים במקצועות הטיפול [‪ ]4‬קיימים‪ ,‬בנוסף לשחיקה‪,‬‬
‫תוצרי טיפול ייחודיים הנקשרים להשפעות החשיפה לקורבנות‬
‫טראומה על אנשי המקצוע‪ .‬אלו תוארו במושגים שונים וביניהם‬
‫"תשישות החמלה" (דחק החמלה) [‪ ,]5‬טראומטיזציה משנית‬
‫[‪ ]6‬וטראומטיזציה בלתי אמצעית [‪ .]7‬בספרות העדכנית מקובל‬
‫לראות את התיאורים הללו כמייצגי אותה תופעה [‪ .]8‬כשם‬
‫שקורבנות טראומה מדווחים על תוצאים שליליים וחיוביים‬
‫כתוצאה מהחשיפה לאירוע הטראומטי‪ ,‬כך גם המטפלים‪ .‬במאמר‬
‫זה אנו מתמקדים בתוצאים הללו‪.‬‬
‫תוצאים חיוביים (פרשת מטפל ‪)1‬‬
‫צמיחה בתר חבלתית (‪ )Post traumatic growth‬מוגדרת כנטייה‬
‫של האדם שנחשף לאירוע טראומטי לדווח על שינויים חיוביים‬
‫משמעותיים בתפיסת העצמי‪ ,‬השקפת העולם והיחסים עם‬
‫אחרים‪ ,‬בעקבות האירוע‪ Tedeschi .‬ו–‪ ]9[ Calhoun‬מנו שיפור או‬
‫התפתחות בחמישה תחומים בעקבות טראומה‪ :‬תחושה של קשר‬
‫קרוב יותר לאחרים‪ ,‬ראיית אפשרויות חדשות בחיים‪ ,‬תחושה רבה‬
‫יותר של כוח אישי‪ ,‬התחזקות נפשית–רוחנית‪ ,‬והערכה מחודשת‬
‫וחיובית יותר לחיים‪.‬‬
‫כשם שנפגעי טראומה עשויים לדווח על צמיחה‪ ,‬מטפלים‬
‫עשויים להפיק סיפוק מפעולת הסיוע לנפגע הטראומה‪ ,‬אשר‬
‫נובע מעצם העזרה והיכולת לסייע‪ .‬סיפוק זה מכונה "סיפוק‬
‫החמלה" (‪ .]10[ )Compassion satisfaction‬עובדי יחידות הוספיס‬
‫מדווחים על סיפוק זה כתחושות הכרת תודה‪ ,‬מודעות מוגברת‬
‫להיבטים קיומיים ורוחניים של חייהם כתוצאה מעבודתם עם‬
‫חולים נוטים למות‪ .‬כן הם מדווחים על יכולת לפתח יחסים‬
‫משמעותיים‪ ,‬מודעות עצמית גבוהה‪ ,‬יחסי חברות ותמיכה עם‬
‫עמיתים‪ ,‬משפחות חברים [‪.]11‬‬
‫תוצאי חשיפה שליליים (פרשות מטפלים ‪ 2‬ו–‪)3‬‬
‫שחיקה מוגדרת כתוצאה טבעית‪ ,‬ארוכת טווח‪ ,‬מצטברת‬
‫והפיכה‪ ,‬שמקורה תעסוקתי‪ ,‬אשר עשויה להתפתח בקרב‬
‫עובדים בתפקידים שונים ובכל ארגון‪ .‬שחיקה מתבטאת‬
‫בשלושה ממדים‪ :‬תשישות רגשית‪ ,‬דה–פרסונליזציה (הפחתת‬
‫תחושת הקשר הבינאישי של העובד עם עמיתים לעבודה‬
‫ועם לקוחות)‪ ,‬ופגיעה בהישגים האישיים (הערכה שלילית של‬
‫העובד את הישגיו) [‪ .]4‬טראומטיזציה בלתי אמצעית מתרחשת‬
‫מתהווה בעקבות האזנה נשנית של המטפל לתיאור הנרטיב של‬
‫מאמרים‬
‫ההתנסויות הטראומטיות‪ .‬התסמין המרכזי הוא שינוי בסכמות‬
‫הקוגניטיביות של המטפל בחמישה תחומים‪ ,‬המייצגים צרכים‬
‫פסיכולוגיים שנקשרים לטראומה‪ :‬אמון‪ ,‬ביטחון‪ ,‬שליטה‪,‬‬
‫הערכה ואינטימיות [‪( ]7‬מטפל ‪.)2‬‬
‫"תשישות החמלה" תוארה לראשונה על ידי ‪ ]5[ Joinson‬כביטוי‬
‫ייחודי של תופעת השחיקה בקרב מקצועות הטיפול‪ .‬בהמשך‬
‫כונתה תופעה זו טראומה משנית [‪ ]6‬ותוארה כתגובה טבעית‪,‬‬
‫התנהגותית ורגשית‪ ,‬לחשיפה לאירועים טראומטיים שנחוו על ידי‬
‫אחרים משמעותיים‪ .‬העקה נובעת מהרצון לסייע לזולת הסובל‬
‫כתוצאה מחוויה טראומטית ומהעזרה הניתנת לו‪ .‬השילוב בין‬
‫אמפתיה מוגברת ליצירת הקשר הטיפולי ובין החשיפה לסבלם‬
‫של נפגעי הטראומה‪ ,‬מעמיד את המטפלים במצב רגיש ופגיע‪.‬‬
‫תעוד הטראומה שעברו המטופלים שלהם ומראותיה משפיעים‬
‫על חייהם האישיים והמקצועיים‪ ,‬וכתוצאה מכך נוצרים תסמינים‬
‫נפשיים‪ ,‬סומאטיים ותפקודיים‪ ,‬הדומים לאלו של המטופלים‪.‬‬
‫תסמינים אלה מקבילים לשלושת המימדים הקלאסיים של תגובה‬
‫בתר חבלתית (פוסט טראומטית)‪ :‬עוררות יתר (שינה טרופה‪,‬‬
‫רגזנות וכעסנות); הימנעות (ממקומות‪ ,‬התנסויות‪ ,‬מחשבות‪,‬‬
‫רגשות ועוד גירויים הנקשרים לאירוע המטריד); וחזרתיות‬
‫(מחשבות פולשניות ותגובות פיזיולוגיות בתגובה להיזכרות הלא‬
‫רצויה באירוע המטריד) (מטפל ‪.]6[ )3‬‬
‫כלים למדידת תוצאי חשיפה בקרב המטפלים‬
‫בראשית המחקר נעשה שימוש בכלים שפותחו למדידת תוצרי‬
‫חשיפה ישירה לטראומה בקרב קורבנות הטראומה עצמם‪ ,‬לצורך‬
‫מדידת תוצרי החשיפה לקרבנות הטראומה בקרב מטפלים‪,‬‬
‫מבלי שנבדקה מהימנות הכלים לאוכלוסיית המטפלים [‪.]10‬‬
‫במטרה להבחין בין תוצרי הטראומה בקרב מטופלים ומטפלים‪,‬‬
‫פותחו כלים ספציפיים למדידת השפעות החשיפה לטראומה על‬
‫המטפלים והם ‪ ]12[ )STSS( Secondary Traumatic Stress Scale‬ו–‬
‫‪ .]13[ )STS( The Secondary Trauma Scale‬מוקדי המדידה בכלים‬
‫אלו הם התסמינים הבתר חבלתיים המתקבלים מחשיפה ישירה‬
‫של המטפלים לחוויה טראומטית‪.‬‬
‫שאלון ה– ‪ ]6[ )CF ( Compassion Fatigue Scale‬מרחיב את‬
‫ההתייחסות להשפעת החשיפה של המטפל לטראומה של‬
‫המטופל‪ .‬בנוסף לאומדן התסמינים‪ ,‬הוא כולל פריטים ייחודיים‬
‫המכוונים להערכת השינוי בסכמות קוגניטיביות‪ ,‬תחושת משמעות‬
‫וקשרים בין אישיים‪ .‬מאחר שהתייחסות לתוצאי חשיפה שליליים‬
‫בלבד עשויה ליצור הטיה של המימצאים‪ ,‬הורחב השאלון כך‬
‫שיכלול גם פריטים המאפשרים לבדוק תוצאי חשיפה חיוביים‬
‫בסולם ה– ‪.]10[ )CSF ( Compassion Satisfaction Fatigue scale‬‬
‫נקודות התורפה של כלים אלו הן‪ :‬היעדר נקודת חיתוך המאפשרת‬
‫ניתוח של המימצאים‪ ,‬והעובדה שמהימנותם נבדקה בעיקר‬
‫בקרב מטפלים בתחום בריאות הנפש (פסיכותרפיסטים ועובדים‬
‫סוציאליים) [‪.]14‬‬
‫על מנת להתמודד עם ריבוי הכלים‪ ,‬ולאפשר אחידות והכללה‬
‫ממחקרים שונים‪ ,‬פותח שאלון "איכות החיים המקצועית‬
‫במקצועות הטיפול"‪ .‬שאלון זה מאפשר למדוד את ההשפעה‬
‫הכוללת של העיסוק בתחום על המטפל (‪.]8[ )ProQol, 2002‬‬
‫איכות החיים המקצועית היא מושג רחב המתייחס למאפייני‬
‫אישיות של העובד לצד מאפייני העיסוק ותוצאי הטיפול ‪-‬‬
‫השליליים והחיוביים כאחד‪ .‬כל אלו יחד יוצרים את "האיכות‬
‫שחווה אדם העובד במקצועות הטיפול‪ ,‬ביחס לעבודתו כמסייע"‪.‬‬
‫החוקרים טוענים‪ ,‬כי תוצאים חיוביים ממתנים התפתחות של‬
‫‪608‬‬
‫מאמרים‬
‫תוצאי טיפול שליליים‪ ,‬וכי השילוב ביניהם יוצר את האיכות‬
‫הכוללת‪ .‬השאלון תוקף לעברית על ידי המחברים‪ ,‬אולם טרם‬
‫פורסמו מחקרים שבהם נעשה בו שימוש‪.‬‬
‫שימוש בראיונות איכותניים נעשה להשגת הבנה אודות הדרך‬
‫בה החשיפה למוות הנשנה משפיעה על המטפל‪.‬‬
‫טראומטיזציה משנית וסיפוק חמלה בקרב עוב־‬
‫דים בתחום הטיפול המקל‬
‫ייחודיות עבודת הצוות עולה מפרשות מטפלים [‪ ]15‬וממחקרים‬
‫אמפיריים בנושא‪ ,‬שנבדקו בהם תוצאי עבודה חיוביים ושליליים‬
‫בקרב עובדי יחידות לטיפול מקל בעולם‪ .‬בקרב צוותי הוספיס‬
‫דווח על סיכון בינוני עד גבוה לטראומטיזציה משנית [‪.]17,16‬‬
‫לצד המימצאים הללו‪ ,‬במחקרים שנעשה בהם שימוש בשאלון‬
‫‪ ,]8[ ProQol‬דווח על רמות גבוהות של סיפוק חמלה‪ ,‬וסיכון גבוה‬
‫או בינוני לשחיקה [‪.]18,16‬‬
‫טראומטיזציה משנית נמצאה ביחס ישיר עם דרגת חרדה‪ ,‬עומס‬
‫במשימות היומיום‪ ,‬השקעת אמפתיה מוגברת בחולים המובילה‬
‫לטשטוש גבולות [‪ ,]17‬דיכאון ושחיקה [‪ .]19‬סיפוק חמלה כפי‬
‫שנמדד ב–‪ ProQol‬נמצא ביחס ישיר עם ותק בתחום הפליאטיבי‪,‬‬
‫אובדן אישי במשפחה‪ ,‬מספר הפטירות בקרב חולי היחידה [‪,]19‬‬
‫ופעילויות לטיפוח עצמי בתחום הרגשי והרוחני [‪.]18‬‬
‫במחקרים איכותניים נמצא‪ ,‬כי הסוגיות הבאות קשורות‬
‫לאיכות החיים של אנשי הטיפול בתחום הטיפול המקל‪:‬‬
‫נתונים מפחיתי שחיקה וטראומטיזציה משנית ‪ -‬איכות הקשר עם‬
‫המטופלים; יכולת ליחסים משמעותיים עם החולה ומשפחתו לצד‬
‫גבולות אישיים ברורים‪ ,‬אשר מפחיתים שחיקה וטראומטיזציה משנית‬
‫נתונים מגבירי שחיקה וטראומטיזציה משנית ‪ -‬חשיפה לסבלם‬
‫של החולים‪ ,‬הכלת סיפורי המטופלים‪ ,‬רמת המעורבות הרגשית‬
‫עימם ותגובת האמפתיה אליהם [‪.]20 ,19‬‬
‫תקשורת ומתן בשורה קשה ‪ -‬בקבוצת מיקוד איכותנית‪ ,‬שבה‬
‫השתתפו ‪ 12‬רופאים יועצים גנטיים‪ ,‬נקשרה טראומה משנית למתן‬
‫בשורה קשה למטופלים [‪ .]20‬במחקר איכותני שכלל ‪ 18‬רופאים‬
‫אונקולוגים נמצא‪ ,‬כי טראומטיזציה משנית מופחתת קשורה‬
‫לפיתוח מודל מובנה לתקשורת עם חולים הנוטים למות‪ ,‬כחלק‬
‫מתהליך ההתמודדות של המטפלים עם המחלה [‪.]11‬‬
‫פיתוח מנגנוני התמודדות ‪ -‬שביעות רצון גבוהה מהעבודה‬
‫וטראומטיזציה משנית מופחתת נמצאה בקרב רופאים שתפסו את‬
‫תפקידם ככזה הכולל היבטים רפואיים ופסיכו סוציאליים כאחד‬
‫[‪ ]11‬וחוו עצמם כבעלי יכולת חיובית להשפיע על התמודדות‬
‫המטופל ובני המשפחה‪ ,‬עד לקבלה של המוות‪ .‬הגורמים המשמרים‬
‫שביעות רצון הם אווירת הצוות והחלמת המטופלים [‪ .]19‬תוצאות‬
‫מחקרים אלו תומכות בקשר בין כלים להתמודדות לשביעות רצון‬
‫וטראומה מופחתת‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪609‬‬
‫יחידות לטיפול מקל מהוות צומת בטיפול בחולים הנוטים למות‬
‫ובחולים הנוטים למות‪ ,‬הן בקהילה והן באשפוז‪ .‬מגמות מדיניות‬
‫הבריאות העוסקות בהעתקת הטיפול בחולים אלו לקהילה‪ ,‬עולות‬
‫בקנה אחד עם התפיסה הפליאטיבית אשר לפיה המוות הוא חלק‬
‫טבעי ממעגל החיים שמקומו בחיק המשפחה והקהילה‪.‬‬
‫פיתוח שירותים שיאפשרו את הישארות החולה בסביבתו‬
‫הטבעית‪ ,‬גם בשלבי מחלה קשים ובעת הגסיסה‪ ,‬מביא עמו צורך‬
‫בשינויים תרבותיים חברתיים‪ .‬אלו כוללים תהליכי סוציאליזציה‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 151‬חוב' ‪ • 11‬נובמבר ‪2012‬‬
‫של בני משפחה וחולים‪ ,‬פיתוח סובלנות לחולי ולמוות כתהליכים‬
‫נורמטיביים והטמעתם בתרבות הקהילה‪ .‬בתהליך זה משמשים עובדי‬
‫מקצועות הבריאות ביחידות ההוספיס כסוכני שינוי חברתיים‪ .‬תוצאי‬
‫עבודה שליליים מהווים אבן נגף למילוי תפקידים חברתיים אלו ‪.‬‬
‫ההבנה‪ ,‬שיש להעמיק את הידע העומד לרשותנו אודות‬
‫הדרך שבה חשיפה לטראומה של הזולת משפיעה על איכות חיי‬
‫המטפלים‪ ,‬מעסיקה חוקרים בעשורים האחרונים‪ .‬מודעות זו‬
‫החלה מתפתחת בקרב עובדי בריאות הנפש המטפלים בקורבנות‬
‫אלימות קשה (רצח‪ ,‬תקיפות מיניות‪ ,‬אלימות במשפחה ועוד)‪.‬‬
‫בהמשך עלה הצורך לבחון את השפעת החשיפה לסבל משמעותי‬
‫ולמוות נשנה בקרב רופאים‪ ,‬אחיות ועובדים סוציאליים‪,‬‬
‫המטפלים טיפול מקל בחולה במצב סופני‪ .‬מהמחקר הקיים עולה‪,‬‬
‫כי עובדים אלו חשופים לשחיקה בעוצמה פחותה מעמיתיהם‬
‫בתחום האונקולוגיה‪ .‬מבין מרכיבי השחיקה‪ ,‬קיימת תשישות‬
‫רגשית מוגברת‪ ,‬לצד סיכון מוגבר להתפתחות טראומה משנית‪.‬‬
‫שני הגורמים הללו ‪ -‬החשיפה לסבל משמעותי‪ ,‬שלעיתים אינו‬
‫ניתן להקלה‪ ,‬ומוות מתמיד של מטופלים ‪ -‬הוכרו כגורמי סיכון‬
‫לטראומטיזציה משנית‪ ,‬אך גם מקור לצמיחה רוחנית‪ .‬שילוב זה‬
‫מלמד‪ ,‬שבקרב העובדים יכולים להתקיים תוצאי חשיפה חיוביים‬
‫ושליליים זה לצד זה‪ ,‬והשילוב הייחודי ביניהם הוא שיקבע את‬
‫איכות חייו הכוללת של העובד‪.‬‬
‫לצד הבנה זו‪ ,‬עדיין חסרה לנו הבנה מעמיקה אודות התרומה‬
‫היחסית של כל אחד מהגורמים המרכיבים את איכות החיים‬
‫המקצועית הכוללת של העובד ‪ -‬מאפייני העובד‪ ,‬התפקיד‬
‫והארגון‪ ,‬בהתפתחותם של תוצאים אלו‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫התמודדות עם מחלה מסכנת חיים‪ ,‬תהליכי גסיסה ומוות‪ ,‬הוכרה‬
‫כגורם סיכון לטראומה‪ .‬לכן נקבע‪ ,‬כי התמודדות כזו מהווה‬
‫גורם סיכון לתוצאי חשיפה שליליים וחיוביים בקרב המטפלים‬
‫בחולים ובני משפחותיהם‪ .‬ממיעוט המחקרים שנבדקו בהם‬
‫תוצאי החשיפה בקרב המטפלים עולה‪ ,‬כי בקרב עובדים בתחום‬
‫הפליאטיבי‪ ,‬תוצאים חיוביים (סיפוק) ושליליים (סיכון מוגבר‬
‫לטראומטיזציה משנית) מתקיימים זה לצד זה‪ ,‬וכי השילוב‬
‫הייחודי ביניהם יוצר את איכות חייו הכוללת של העובד‪ .‬תפקידם‬
‫המרכזי של חברי הצוות בתהליכים החברתיים שנזכרו לעיל‪ ,‬לצד‬
‫המודעות אודות הידע הצנוע העומד לרשותנו על התהליכים‬
‫הרגשיים שהם חווים‪ ,‬מדגישים את חשיבות העמקת הידע אודות‬
‫התוצאים שעשויים אנשי המקצוע לחוות עקב הקדשת חייהם‬
‫המקצועיים להקלת סבלם של החולים הנוטים למות‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫נערכים מחקרים אמפיריים ואיכותניים הנכללים בהם מבנה‬
‫מערכת הבריאות ומאפיינים תרבותיים ייחודיים לישראל‪.‬‬
‫בנוסף לעידוד המחקר בתחום‪ ,‬יש ליישם את הידע הקיים‬
‫על ידי פיתוח תכניות לצמצום תוצרי עבודה שליליים‪ ,‬תוכניות‬
‫טיפול לעובדים שנפגעו‪ ,‬התערבויות לשימור העובדים ועידוד‬
‫אנשי מקצוע נוספים להצטרף‪ .‬אלו מהווים נדבך חיוני בתהליך‬
‫הטמעת הטיפול המקל והפצתו בישראל‪.‬‬
‫•‬
‫מחבר מכותב‪ :‬פסח שוורצמן‬
‫המחלקה לרפואת משפחה ושירות שיכוך כאב‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,653 .‬באר שבע ‪84105‬‬
‫טלפון‪08-6477429 :‬‬
‫פקס‪08-6477636 :‬‬
‫דוא”ל‪spesah@bgu.ac.il :‬‬
‫מאמרים‬
2012 ‫ • נובמבר‬11 '‫ • חוב‬151 ‫הרפואה • כרך‬
‫ביבליוגרפיה‬
1. World Health Organization,
National Cancer control
program, policies and
managerial guidelines (2e).
Genava: WHO, 2002.
2. National Consensus Project
for Quality Palliative Care,
Clinical Practice Guidelines
for Quality Palliative Care,
Second Edition, 2009; info@
nationalconsensusproject.
org.
3. American Psychiatric
Association. Diagnostic
and statistical manual of
mental disorders (3rd Ed.),
Washington, D.C. Author,
1994.
4. Maslach C, Schaufeli WB,
Leiter MP, Job burnout.
Annual rev Psychology,
2001;52:397-422.
5. Joinson CA, Copping with
compassion fatigue. Nursing,
1992; 116-121.
6. Figley CR, Compassion
fatigue as secondary
traumatic stress disorder:
An overview. In: Figley CR,
(ED). Compassion Fatigue,
Copping with secondary
traumatic stress disorder
in those who treat the
traumatized, Brunner/Mazel,
1995.
7. MacCann I & Pearlman L,
Vicarious Traumtization: A
framework for understanding
the psychological effect
of working with victims.
Journal of traumatic stress,
1990; 3: 131-149.
8. Stamm B, The concise
manual for professional
quality of life scale. Pocatello,
ID: ProQol. Org, 2009.
9. Tedeschi RG & Calhoun LG,
The Posttraumatic Growth
Inventory: Measuring the
Positive Legacy of Trauma.
Journal of Traumatic Stress,
1996; 9: 455-471.
10.Stamm BH, Measuring
Compassion Satisfaction
as Well as Fatigue:
Developmental History of
the Compassion Fatigue and
Satisfaction Test. In Figley
CR (Ed.), 107‐119. Treating
Compassion Fatigue,
NewYork: Brunner Mazel,
2002.
11.Kearney M K, Weininger B,
Vachon MS & al, Self-care
of Physicians Caring for
Patients at the End of Life.
JAMA, 2009;301:1155-1164.
doi:10.1001/ jama, 2009; 352
12.Bride BE, Robinson MM,
Yegidis B & Figley C,
Development and validation
of the secondary traumatic
stress scale. Research on
Social Work Practice, 2004;
14: 27–35.
13.Motta RW, Chirichella DM,
Maus MK & Lombardo MT,
Assessing secondary trauma.
The Behavior Therapist,
2004;27: 54–57.
14.Adams ER, Figley CR
& Boscarino JA, The
compassion fatigue scale:
its use with social workers
following urban disaster. Res
Soc Work Pract, 2008; 18:
238-250.
15.Siegel-Itzkovich J, Taking
Time to Say Goodbye. IMAJ,
2012; 14: 79-81.
16.Slocum-Guri S, Hemsworth
D, Chan WY W & al,
Understanding compassion
fatigue, satisfaction and
burnout: A survey of the
hospice palliative care
workforce. Palliative
Medicine, 2011;16: 1-7.
17.Abendroth M, & Flannery
J, Predicting the risk of
compassion fatigue: A study
of hospice nurses. Journal of
hospice & palliative nursing,
2006; 8:46-356.
18.Alkema K, Linton JM &
Davies R, A study of the
relationship between selfcare, compassion satisfaction,
compassion fatigue, and
burnout among hospice
professionals. Journal of
Social Work, End of Life
and Palliative Care, 2008;
4:101-19
19.Lawson S K, Hospice social
workers: the incidence of
compassion fatigue. http://
proquest.umi.com/pqdweb.
20.Benoit LG, Veach V & LeRoy
B, When You Care Enough to
Do Your Very Best: Genetic
Counselor Experiences of
Compassion Fatigue. Journal
of Genetic Counseling, 2007;
16, No. 3,299-312.
‫כרוניקה‬
‫עקה בעבודה מזיקה ללב אך פחות מעישון או חוסר תנועה‬
.‫ אך לא היו מסוגלים לשנות את המצב‬,‫שהושפעו מעקב בעבודה‬
‫ פעילות‬,‫ כי ברות (תזונה) מאוזנת‬,‫המחברים הדגישו במאמרם‬
‫גופנית קבועה והפסקת עישון הן מתכונת להורדת הסיכון ללקות‬
.‫ גם כאלה הקשורות בעבודה‬- ‫במחלות לב‬
‫איתן ישראלי‬
‫ כי ניתן‬,‫ איש משבע מדינות אירופיות נמצא‬200,000 ‫במחקר שכלל‬
‫ בעיקר באנשים‬,‫ ממקרי אוטם שריר הלב לעקה בעבודה‬3.4% ‫לייחס‬
36% ‫ ניתן לייחס‬,‫ עם זאת‬.‫בעלי אחריות רבה אך חסרי כוח החלטה‬
http://bit.ly/( ‫ לחוסר פעילות גופנית‬12%‫ממקרי האוטם לעישון ו־‬
‫ הסיכון למחלות לב וכלי דם גדל באנשים‬.).PpLxG0 Lancet 2012
‫כרוניקה‬
‫תרופה חדשה יעילה ובטוחה יותר לשינה‬
‫ בכך שזמן‬,‫ נמצאה יעילה יותר מאינבו‬Suvorexanr ‫פה הנקראת‬
‫ התרופה מעכבת‬.‫ההירדמות קצר יותר ואורך השינה גדול יותר‬
‫ תרו־‬.‫ האחראי על מחזור השינה והעירות‬,‫אורקסין בהיפותלמוס‬
‫ ולכן צפויה‬,‫ ופעלו בכל אזורי המוח‬GABA ‫פות ותיקות יותר עיכבו‬
.)Nature Med 2012;18:996( ‫הצלחה רפואית לתרופה החדשה‬
‫איתן ישראלי‬
610
‫ וההערכה‬,‫חלק גדול מהאוכלוסייה המבוגרת לוקה בחוסר שינה‬
.‫היא כי כחמישית מהמבוגרים בארה"ב נוטלים תרופות שינה‬
,‫ מיליון‬60‫ היה כ־‬2011 ‫מספר המירשמים לתרופות שינה בשנת‬
‫ נטילת תרופות שינה גורמת‬.‫ מיליארד דולר‬1.6 ‫והמכירות עלו על‬
.‫להשפעות לוואי כמו זלילה בלילה מתוך שינה ואפילו נהיגה‬
III ‫חברת "מרק" מפתחת תרופה חדשה הנמצאת בשלב‬
‫ התר�ו‬.‫ בסוף השנה הנוכחית‬FDA‫ומתוכננת לקבל את אישור ־ה־‬