כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה

‫כנס‬
‫מחקרי מרכז מדע‬
‫ים המלח והערבה‬
‫ה‪3-‬‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות‬
‫יום חמישי‪ ,‬י"א בכסלו‪ ,‬תשע"ד‬
‫‪ 14‬בנובמבר ‪2013‬‬
‫אולם הסנאט ע"ש ו' א' מינקוף‬
‫קריית האוניברסיטה ע"ש משפחת מרקוס | באר שבע‬
‫חברי הוועדה המארגנת‬
‫פרופ’ שאול קרקובר‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן גוריון בנגב ויו”ר הוועד המנהל‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫פרופ’ צבי בנטואיץ‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומרכז מדע ים המלח‬
‫והערבה‬
‫ד”ר חנן גינת‪ ,‬מנהל מדעי‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫גב’ יעל מאור‪ ,‬מנכ”לית‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫הכנס נערך במשותף על ידי מרכז מדע ים המלח והערבה ואוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫מארגני הכנס מבקשים להודות לנשיאת האוניברסיטה‪ ,‬פרופ’ רבקה‬
‫כרמי‪ ,‬לרקטור האוניברסיטה‪ ,‬פרופ’ צבי הכהן‪ ,‬ולדיקן הפקולטה‬
‫למדעי הרוח והחברה‪ ,‬פרופ’ דיויד ניומן‪ ,‬על תמיכתם בארגונו של‬
‫הכנס‪.‬‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה פועל בשיתוף ובמימון משרד המדע‬
‫והטכנולוגיה‪ ,‬המשרד לשיתוף פעולה אזורי‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב‬
‫והגליל והמועצות האזוריות חבל אילות‪ ,‬ערבה תיכונה‪ ,‬תמר‪ ,‬מגילות‬
‫ים המלח‪ ,‬והמועצה המקומית מצפה רמון‪ .‬המרכז נתמך על ידי‬
‫קרן יק”א‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬רשויות ניקוז ערבה וים המלח וגופים‬
‫אזוריים נוספים‪ ,‬אשר להם עניין בפיתוח אזורי ים המלח‪ ,‬הערבה‬
‫וארץ המכתשים‪ .‬המרכז פועל בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב‪.‬‬
‫תכנית הכנס‬
‫‪8:45‬‬
‫מפגש ורישום‬
‫‪ 9:15‬‬
‫‬
‫דברי פתיחה‬
‫פרופ' שאול קרקובר‪ ,‬יו"ר מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ברכות‬
‫‬
‫‪ 9:45‬‬
‫פרופ' צבי הכהן‪ ,‬רקטור‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫פרופ' דוד ניומן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה‪ ,‬אוניברסיטת ‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫הרצאת אורח‬
‫רפואה מותאמת אישית‬
‫‬
‫‪10:15‬‬
‫פרופ’ איתן פרידמן‪ ,‬מנהל היחידה לאונקוגנטיקה‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‬
‫רפואה וביולוגיה בים המלח ובערבה‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' שמעון מוזס‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומרכז מדע ים‬
‫המלח והערבה‬
‫‬
‫הישגים ואתגרים למחקר ביו‪-‬רפואי בים המלח‬
‫פרופ’ צבי בנטואיץ‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומרכז מדע ים המלח‬
‫‬
‫והערבה‬
‫‬
‫היבטים ביולוגיים ורפואיים של מחקר המיקרוביום בים המלח‬
‫ד”ר שירי משנר‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫מחלות נוירודגנרטיביות והשלכותיהן‪ :‬שימוש בדגי זברה כפלטפורמה‬
‫לסריקת תרופות פוטנציאליות‬
‫ד”ר ניבה רוסק‪-‬בלום‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫השימוש במרבדים מיקרוביאליים כביו‪-‬פילטר לטיפול בשפכי דגים‬
‫ד”ר גבי בנט‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪11:45‬‬
‫הפסקת קפה‬
‫‪12:15‬‬
‫מים ועדויות לשינויי אקלים‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' אילון אדר‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש בלושטיין‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫עשבי ים בראש מפרץ אילת והשלכותיהם הסביבתיות‬
‫ד"ר גדעון וינטרס‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫מידול אבדני תמסורת בעת שיטפון לאורך ערוץ נחל פארן‬
‫גפן רונן‪-‬אלירז‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬ומרכז מדע ים‬
‫המלח והערבה‬
‫חורף ‪ :2012-13‬שנת שיא באירועי גשם בנגב הדרומי ובערבה‬
‫ד"ר חנן גינת‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫מכ”ם עננים וגשם בנחל בוקק‬
‫ד"ר כרמית איש שלום‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪13:45‬‬
‫הפסקת צהריים‪ :‬כריכים וכיבוד קל‬
‫‪14:15‬‬
‫ארכיאולוגיה וחברה‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' סטיב רוזן‪ ,‬המחלקה לארכיאולוגיה והמשנה לרקטור‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫מכרות נחושת קדומים בנחל עמרם‬
‫ד"ר עוזי אבנר‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה ומכון ערבה‬
‫האם אתרי מורשת עולמית משמשים ככלי לשימור סביבתי וקידום‬
‫תיירותי?‬
‫יוני שטרן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ומרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫תפיסות‪ ,‬חוויות ותיכנון לעתיד בקרב מזדקנים בערבה הדרומית‬
‫ד"ר אביגיל מוריס‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה ומכון ערבה‬
‫חלוציות במדבר בתחילת המאה ה‪ :21-‬המקרה של מצפה רמון‬
‫ד"ר יהושוע שמידט‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫תפישת מערכות מורכבות בתחום החברתי והאקולוגי בעיני תלמידים‬
‫מירב פרי‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫ומרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪15:45‬‬
‫דברים לסיכום‬
‫פרופ' מוטי הרשקוביץ‪ ,‬סגן נשיאה ודיקן למחקר ופיתוח‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫בפתח הכנס השלישי‬
‫למחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫הכנס הדו‪-‬שנתי של מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה מתקיים באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב זו הפעם השלישית ברציפות‪ .‬בכנס הקודם לפני שנתיים הצגתי‬
‫את הגידול המהיר שחל במספר החוקרים המועסקים על ידי המרכז‪ ,‬במספרם‬
‫של המחקרים המבוצעים בו‪ ,‬במספרם של הסטודנטים לתארים גבוהים הנתמא‬
‫כים על ידו‪ ,‬ובמספרם של הפרסומים המדעיים שפורסמו על ידי חוקרי המרכז‪.‬‬
‫הגידול בפרמטרים אלו נמשך והם אלו שסיפקו את התנאים להמשך הגידול‬
‫במספרם של המחקרים והפרסומים המדעיים שבאו בעקבותיהם‪.‬‬
‫בפתחו של הכנס השלישי למחקרי ים המלח והערבה‪ ,‬אני שמח לדווח שמרכז‬
‫המדע ממשיך להתפתח בכל התחומים‪ ,‬כולל ציוד מדעי ומחקרי מתקדם שנוסף‬
‫לכל שלוחותיו‪ .‬עיקר גאוותו של המרכז בחידושים ובפרסומים המדעיים שנכא‬
‫תבים על ידי חוקריו‪ .‬מטבע הדברים אין אפשרות להציג בכנס חד‪-‬יומי את כל‬
‫עבודות המחקר ואת כל הממצאים שנמצאו על ידי החוקרים‪ .‬החוברת שלפנינו‬
‫כוללת תקצירים של שלוש עשרה עבודות שרובן נמצאות בביצוע ותוצאותיהן‬
‫יפורסמו בקרוב‪.‬‬
‫מיגוון נושאי המחקר המוצגים בכנס עשיר ומעיד על הרב‪-‬תחומיות של מחא‬
‫קרי המרכז‪ .‬שתי הרצאות מציגות אלמנטים מתוך המחקר בתחומי הרפואה‬
‫והביולוגיה בים המלח‪ .‬מחקר נוסף בתחום הביו‪-‬רפואי מציג תוצאות של ניסויים‬
‫שנעשו על דגי זברה לסריקת תרופות פוטנציאליות למחלות נוירודגנרטיביות‪.‬‬
‫הרצאה נוספת מוסרת דיווח על השימוש במרבדים מיקרוביאליים כביו‪-‬פילטר‬
‫לשפכי דגים‪ .‬תחומי הגשם והמים מיוצגים בשלוש הרצאות המציגות מעקב‬
‫אחר אירועי גשם ועננות באזור ים המלח והערבה וכן מעקב אחר אובדן מי‬
‫שיטפונות בנחל פארן‪ .‬תחום הסביבה מיוצג הפעם על ידי מחקר על עשבי ים‬
‫במפרץ אילת והשלכותיהם הסביבתיות‪.‬‬
‫מרכז המדע החל לאחרונה במחקרים בתחום מדעי החברה‪ .‬הוותיק בתחומים‬
‫אלה הוא המחקר הארכיאולוגי שמציג הפעם ממצאים מפתיעים ממכרות הנחוא‬
‫שת הקדומים בנחל עמרם‪ .‬מחקר אחר תוקף את ההנחה שאתרי מורשת עולמית‬
‫המוכרזים על ידי אונסק"ו מגדילים את ההסתברות לשימור סביבתי ולקידום‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪5‬‬
‫תיירותי‪ .‬שלוש הרצאות אחרונות מציגות ממצאים על חוויות ותפישות של אוכא‬
‫לוסיות מגוונות כמו מזדקנים באזור הערבה‪ ,‬חלוצים עכשוויים במצפה רמון‪,‬‬
‫ומערכות אקולוגיות מורכבות בעיני קבוצות תלמידים‪.‬‬
‫מרכז המדע ים המלח והערבה בשנתו השביעית מייצג מכון מחקר יציב ומנוסה‬
‫שמטרתו לקדם מחקר יישומי באחד האזורים הפריפריים ביותר בישראל‪ .‬בהיותו‬
‫גובל בממלכת ירדן המרכז מקיים מחקרים משותפים גם עם חוקרים בממלכה‬
‫הירדנית‪ .‬בתוקף תפקידי אני רוצה להודות לכל הגופים התומכים במרכז המדע‬
‫בכלל ובקיומו של הכנס הזה בפרט‪ .‬הראשונים מוצגים בפירוט בכריכה האחוא‬
‫רית של חוברת תקצירים זו‪ .‬התמיכה בקיומו של הכנס באה ממרכז המדע עצמו‬
‫וכן מקרן נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬מלשכת רקטור האוניברסיטה‬
‫פרופ' צבי הכהן‪ ,‬ומהקצבת הפקולטה למדעי הרוח והחברה בראשותו של פרופ'‬
‫דיויד ניומן‪.‬‬
‫לסיום אני רוצה לאחל לכולנו כנס פורה ומוצלח‪.‬‬
‫פרופ' שאול קרקובר‬
‫יו"ר הוועד המנהל‪ ,‬מרכז המדע ים המלח והערבה‬
‫איש סגל המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪ | 6‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫רפואי בים המלח‬-‫הישגים ואתגרים למחקר ביו‬
Achievements and Challenges for Biomedical Research at the Dead Sea
Zvi Bentwich ‫צבי בנטואיץ‬
‫גוריון בנגב ומרכז מדע ים המלח והערבה‬-‫אוניברסיטת בן‬
zvi@adssc.org
The Dead Sea region has been renowned for its medical therapeutic effects
for at least two millennia. During the last decades and more recently, serious efforts have been made for scientific documentation of the therapeutic
effects of climatotherapy and of Dead Sea water and mud. Most notably,
skin diseases such as Psoriasis and Atopic dermatitis have been clearly
shown to be significantly affected by climatotherapy and sun exposure at
the Dead Sea environment. Furthermore, other medical conditions such as
joint diseases, cystic fibrosis and possibly some other diseases have also
been shown to be positively affected by those elements. There is however a
clear deficiency in the amount and quality of these studies as well as in controlled clinical studies that would demonstrate the scope and perspective of
medical benefit that the Dead Sea and its environment may offer.
The unique environment of the Dead Sea region also gives rise to plants
and microorganisms that are able to withstand the extreme conditions of
temperature, radiation, desiccation and salinity, that are prevalent in this region. Thus the biology of these organisms is very unique and the functional
elements that enable them to survive the existing harsh conditions is relying
on specialized and most powerful biological systems that are of great scientific interest and possible useful application. The challenge of biological
research of these organisms and systems is immense and may lead to the
findings of new functional systems with profound effects and applications.
Preliminary studies of these elements are being now performed and the preliminary results will be presented and discussed.
7 | ‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות‬
‫היבטים ביולוגיים ורפואיים‬
‫של מחקר המיקרוביום בים המלח‬
The Biological and Medical Aspects of Microbiome
Research in the Dead Sea
Shiri Meshner ‫שירי משנר‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬
shiri@adssc.org
There is a growing interest in microbiological research that focuses on the
genetic makeup and function of microbial populations (microbiome), and
especially in microbial colonization of the body and in microbial organisms
surviving extreme conditions. The Dead Sea presents a unique environment
for studying both these aspects of the microbiome: 1) The constant drying
of the Dead Sea with its increased salinity and appearance of dozens of
sinkholes on the lake’s shoreline has resulted in rich population of halophilic bacteria as well as a wide spectrum of organisms capable of growth
in extreme conditions of salinity, temperature UV radiation and desiccation.
2) The unique climatotherapeutic potential of the Dead Sea especially for
skin diseases such as Psoriasis and Atopic Dermatitis, has made that region
a center for treatment of such and other diseases.
We have tried to address both these aspects using most advanced techniques for genomic and functional analysis of microorganisms. These methodologies were applied to bacteria obtained and cultured from sink holes
on the shores of the Dead Sea, and in parallel to skin swabs obtained from
patients with Psoriasis before and after treatment- climatotherapy at the
Dead Sea and regular therapy at the Rabin Medical Center in Petah Tiqwa.
Preliminary results of these studies will be presented and the implication of
the findings discussed.
3-‫ | כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‬8
‫מחלות נוירודגנרטיביות והשלכותיהן‪ :‬שימוש בדגי זברה‬
‫כפלטפורמה לסריקת תרופות פוטנציאליות‬
‫ניבה רוסק‪-‬בלום‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪niva@adssc.org‬‬
‫מחלות ניוון מח כמו מחלת האלצהיימר‪ ,‬פרקינסון‪amyotrophic lateral ,‬‬
‫‪ ,)ALS( sclerosis‬ושבץ מוחי‪ ,‬מאופיינות בנזק מוחי ראשוני‪ ,‬שלאחריו מתחילה‬
‫שרשרת אירועים משנית‪ ,‬כמו מוות תאי עצב ודלקת‪ ,‬אשר גורמת לנזק השניוני‬
‫והנרחב‪ .‬מחלות אלה פוגעות באוכלוסיה רחבה‪ ,‬בעיקר בוגרת‪ ,‬וגורמות לנכות‬
‫קשה ואף למוות‪.‬‬
‫במחקר זה השתמשנו בדג הזברה‪ ,‬חיית מודל מובילה לביולוגיה התפתחותית‬
‫ומחלות אדם‪ ,‬כדי ללמוד על הפתוגנזה והתנהגות מערכת העצבים ומערכת‬
‫החיסון במספר מחלות נוירודגנרטיביות‪ .‬ההתפתחות המהירה של העוברים‪,‬‬
‫והיותם שקופים‪ ,‬במקביל לעובדה שמרכיבי המח ומערכת החיסון שלהם שמוא‬
‫רים לאורך האבולוציה‪ ,‬הופכים את מערכת המודל הזה למתאימה ביותר למחקר‬
‫זה‪.‬‬
‫באופן ספציפי יותר‪ ,‬אנו מעמידים מודלים של מחלת ניוון השרירים ‪ ALS‬ושבץ‬
‫מוחי בדגי הזברה‪ ,‬בוחנים את המנגנונים הטמונים בבסיס מחלות אלו ומאפיינים‬
‫את התנהגות הלרוות לאחר פרוץ המחלה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העמדנו תשתית רחבת היקף לסריקת חומרים תרפויטיים פוטנציאלים‬
‫למחלות אלה בדגי זברה‪ ,‬מהם נגזרות של מולקולות איתות בתאים הרצויים‪,‬‬
‫ספריית פפטידים (בשיתוף עם פרופ' אילנה גוזס‪ ,‬אוניברסיטת ת"א) וספריית‬
‫צמחי מדבר (בשיתוף עם ד"ר רבקי אופיר‪ ,‬מרכז מדע)‪ .‬האפקט של מועמדים‬
‫אלה על האירועים המולקולריים והתאיים של דלקת ונוירודגנרציה יבדקו בדגי‬
‫הזברה הקלים למניפולציה ולאחר מכן יבחנו בחולייתנים גבוהים יותר‪.‬‬
‫מחקר זה בכללותו צפוי לשפוך אור על מנגנונים האחראים על הפתופיזיולוגיה‬
‫של מחלות ניוון מוח ובסיוע למציאת ופיתוח תרופות‪.‬‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪9‬‬
‫השימוש במרבדים מיקרוביאליים‬
‫כביו‪-‬פילטר לטיפול בשפכי דגי‬
‫‪2‬‬
‫סווט וורחובסקי‪ ,1‬זאב רונן‪ ,1‬עמית גרוס‪ 1‬וגבי בנט‬
‫‪1‬מכון צוקרברג למדעי המים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‬
‫‪2‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪gabi@adssc.org‬‬
‫הפחיתה המדאיגה בדגה העולמית וצמצום אזורי הדיג‪ ,‬משמשת זרז להקמת‬
‫מערכות לגידול דגים בים וביבשה‪ .‬המערכות היבשתיות‪ ,‬האינטנסיביות ברובן‪,‬‬
‫מייצרות שפכים אשר יש לטפל בהם‪ ,‬אם על מנת לסחררם ואם לפני שחרורם‬
‫לסביבה‪ .‬החנקן הוא המרכיב העיקרי בשפכים אלה‪ ,‬אשר מחד‪ ,‬יכול לגרום לתא‬
‫מותת הדגים ומאידך‪ ,‬הוא מקור לזיהום סביבתי‪ .‬הטיפול בשפכי הדגים נעשה‬
‫על ידי מגוון של שיטות‪ ,‬ברובן ביולוגיות‪ ,‬כאשר מחירן מהווה מרכיב חשוב‬
‫ברווחיות מערכת הגידול‪ .‬העלאת נצילות מערכות הטיהור היא על כן הכרחית‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחן השימוש במרבדים מיקרוביאליים תרמופיליים‪ ,‬המורכבים מחא‬
‫ברת מיקרואורגניזמים אוטוטרופיים והטרוטרופיים כדרך לסלק חנקן‪ ,‬גם על‬
‫ידי קליטתו וגם על ידי דה‪-‬ניטריפיקציה‪ .‬המרבד המיקרוביאלי‪ ,‬בנוסף להיותו‬
‫ביופיטר‪ ,‬יכול לשמש גם כמקור לדלק ביולוגי‪ -‬בעיקר מתאן‪.‬‬
‫בשלב הראשון של העבודה נבחנה יכולת סילוק החנקן ויצירת ביומסה‪ ,‬בתנאי‬
‫מליחות וטמפרטורה שונים‪ ,‬כדי לבחון את טווחי הפעילות של המרבד בפרא‬
‫מטרים אלה‪ .‬לאחר שאלו נמצאו‪ ,‬נבנה פוטוביוריאקטור (‪ ,)PBR‬המושתת על‬
‫עקרון ה‪ ,spray culture-‬בו גודל המרבד בריכוזי ‪ CO2‬גבוהים‪ .‬בשלב הבא‬
‫נבחנה יכולתו של המרבד לטפל בשפכי דגים‪ ,‬בתנאים שונים‪ ,‬בשיטת הזרימה‬
‫הרציפה( (‪ .)continuous flow‬תנאי ניסוי זה נקבעו על פי תוצאות השלב הר�א‬
‫שון‪ .‬הדגימות שנלקחו בכניסה וביציאה מה‪ PBR-‬עברו אנליזה לתכולת צורוני‬
‫החנקן השונים וגידול הביומאסה חושב כהפרש בין המשקל היבש הסופי למשא‬
‫קל ההתחלתי של המרבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬אופיינה חברת המיקרואורגניזמים המרכיבים‬
‫את המרב בתנאים שונים‪ ,‬באמצעים מולקולאריים‪.‬‬
‫נמצא כי למליחות שבין מים מליחים למי ים אין השפעה על פעילות המרא‬
‫בד דהינו‪ ,‬המרבד מתאים לטיפול במגוון רחב של שפכי חקלאות מים‪ .‬לעוא‬
‫מת טווח המליחות הרחב לפעילות‪ ,‬הטמפרטורה המיטבית לפעילות המרבד‬
‫היתה ‪ ,400C‬כאשר ב‪ 300C-‬הפעילות היתה פחות יעילה וב‪ 500C-‬המרבד לא‬
‫‪ | 10‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫שרד‪ .‬עוד נמצא כי פעילות המרבד‪ ,‬כפי שמתבטאת בקצב פינוי החנקן ובגיא‬
‫דול בביומסה‪ ,‬עלה באופן משמעותי כאשר ריכוז ה‪ CO2-‬ב‪ PBR-‬עלה מריכוז‬
‫אטמוספרי ל‪ 2%-‬והמרבד דושן בברזל זמין‪ .‬ללא אלה‪ ,‬פעילות המרבד הייתה‬
‫כמעט אפסית‪ .‬עוד עולה‪ ,‬כי בתנאים אידיאלים אלה‪ ,‬מעל מחצית החנקן פוא‬
‫נתה באמצעות דניטריפיקציה‪ ,‬כאשר השאר נלקח על ידי הביומסה‪ .‬במצב‬
‫האידיאלי‪ ,‬קצב פינוי החנקן על ידי המרבד המיקרוביאלי‪ ,‬בין ‪ 1.6‬ל‪ 7-‬גרם חנקן‬
‫למטר ריבוע של המרבד ליום‪ ,‬תלוי בעונה‪ ,‬גבוה מזה של ביופילטרים רבים‪.‬‬
‫חברת המיקרואורגניזמים המרכיבה את המרבד בו עשינו שימוש כוללת בעיא‬
‫קר ציאנובקטריה מסוג ‪ Leptolyngbia‬ו‪ Spyrolina-‬ומגוון של אצות אדומות‪.‬‬
‫הרכב זה שונה באופן קיצוני מחברת המיקרואורגניזמים שהרכיבה את המרבד‬
‫בטבע‪ ,‬דבר המצביע על יכולתו של המרבד לשנות את הרכב החברה שלו בהא‬
‫תאם לתנאים ‪.‬‬
‫תוצאות מחקר זה מצביעות על יכולתו של המרבד המיקרוביאלי שמקורו ב"חמת‬
‫גדר" להוות פילטר ביולוגי יעיל לצורך טיפול בשפכי דגים‪,‬כאשר נשמרים התא‬
‫נאים המתאימים לפעילותו‪ .‬ביופילטר זה נמצא יעיל יותר מביופילטרים אחרים‬
‫באופן מהותי‪.‬‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪11‬‬
‫עשבי ים בראש מפרץ אילת והשלכותיהם הסביבתיות‬
‫‪3‬‬
‫גדעון וינטרס‪ ,1‬סיגל אברמוביץ‪ ,1‬גיל רילוב‬
‫‪2‬‬
‫רחמים שם טוב‪ ,1‬ונורית נוימארק‬
‫‪1‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪2‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה‬
‫‪3‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה‬
‫‪wintersg@adssc.org‬‬
‫עשבי ים( (‪ )seagrass‬הינם הצמחים העילאיים היחידים שחזרו לים‪ .‬הם מש�ג‬
‫שגים בסביבות ימיות שם הם גדלים במרבדי דשא נרחבים בעומקים של ‪2-50‬‬
‫מטר‪ .‬לעשבי ים תפקידים אקולוגים רבים‪ ,‬ובסביבה הימית הם נחשבים מבא‬
‫חינת שירותי המערכת‪ ,‬לאחד מבתי הגידול בעלי הערך הכלכלי הגבוה ביותר‬
‫(פי שלושה משוניות אלמוגים)‪ .‬פגיעה באזורים בהם מתקיימים מרבדים נרחא‬
‫בים של עשבי ים‪ ,‬פוגעת בבעלי החיים והצמחים הנמצאים ביחסי גומלין עם‬
‫עשבי הים‪ ,‬גוררת גם לפגיעה בבתי גידול סמוכים אחרים (כגון שוניות אלמוגים)‬
‫ומאיצה את תהליך סחיפת החופים‪ .‬ואכן‪ ,‬ברחבי העולם‪ ,‬חשיבותן של עשבי ים‬
‫מתבטאת לא רק בהקמת שמורות ימיות מיוחדות לצמחים אלו‪ ,‬אלא גם במאמצי‬
‫שיקום ושתילה של עשבי ים באזורים מהם עשבי הים נעלמו‪.‬‬
‫בישראל מעט מאוד ידוע על עשבי ים לאורך חופי מפרץ אילת‪ ,‬ועוד הרבה פחות‬
‫ידוע על עשבי ים בחופי הים התיכון‪ .‬שאלות כגון היכן בדיוק אנו מוצאים עשבי‬
‫ים לאורך חופי ישראל‪ ,‬באילו מינים מדובר‪ ,‬ואילו מינים נוספים של בעלי חיים‬
‫וצמחים קשורים ביחסי גומלין עם עשבי הים של ישראל‪ ,‬נותרות ללא מענה‪.‬‬
‫אנו מציעים לפתח את עשבי ים והפורמיניפרים החיים עליהם כברומטר סביבתי‬
‫של שרותי מערכות אקולוגיות ימיות של סביבת מדף היבשת של מפרץ אילת‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬אנו מתכוונים לערוך סקר נרחב שיתמקד בראש מפרץ אילת על מנת‬
‫למפות את עשבי הים באזור וללמוד את המאפיינים (בעלי החיים‪ ,‬הצמחים והתא‬
‫נאים הא‪-‬ביוטיים) שמוצאים בבתי הגידול האלו‪ .‬סקר כזה הינו קריטי בתכנון‬
‫שימור הסביבה הימית בישראל (תכנון שמורות ימיות‪ ,‬ניטור שינויים בסביבה‬
‫הימית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬סקר כזה יגביר את מודעות הציבור לעושר הביולוגי בחופי‬
‫ארצנו ואף יתרום לחיזוק קשרינו עם מדינות שכנות הגובלות בים סוף‪ .‬הניסיון‬
‫שיילמד בעבודה זו יכול לשמש בסיס לסקרים דומים בים התיכון בעתיד‪.‬‬
‫‪ | 12‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫מידול אבדני תמסורת בעת שיטפון לאורך ערוץ נחל פארן‬
‫‪3‬‬
‫גפן רונן‪-‬אלירז‪ ,1,3‬דודיק אברהם‪ ,2‬חנן גינת‪ ,1‬ודן בלומברג‬
‫‪1‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪2‬הקריה למחקר גרעיני‪ ,‬נגב‬
‫‪3‬המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫‪gefenre@gmail.com‬‬
‫מי תהום באזורים מדבריים מהווים מקור עיקרי למערכת האקולוגית ולטוא‬
‫בת פעילות אנושית‪ .‬שיטפונות באזורים אלו‪ ,‬מהווים אחד ממקורות המילוי‬
‫וההעשרה החשובים‪ .‬תהליך ההעשרה משיטפונות הינו תהליך מורכב‪ ,‬המוא‬
‫שפע ממשתנים רבים‪ ,‬המשתנים במרחב ובזמן‪ .‬שימוש מוגבר במי התהום‪,‬‬
‫גורר ירידה במפלסי המאגרים ועלול לגרום לזיהום וייבוש המאגר‪ ,‬במידה ויעלה‬
‫על נפחי ההעשרה‪ .‬בכדי לשמור על מאגרים אלו ולקיימם כמקור אספקת מים‬
‫אמין‪ ,‬יש להבין את תהליך ההעשרה‪ ,‬ולהעריך את פוטנציאל העשרת מי התהום‬
‫משיטפונות באזורים מדבריים‪.‬‬
‫מחקר זה התמקד בכימות ומידול נפחי המים הנתרמים מהשיטפונות‪ ,‬להלן "אבא‬
‫דני התמסורת"‪ ,‬ותרומתם לעלייה במפלסי מי התהום‪ .‬אזור המחקר נבחר במורד‬
‫נחל פארן‪ ,‬בין כבי ש ‪ 40‬לכביש ‪ .90‬בתחום זה מתופעלות שתי תחנות הידרו�מ‬
‫טריות על ידי אנשי השרות ההידרולוגי לאורך שנים‪ ,‬ולפיכך בסיס הנתונים גדול‬
‫יחסית‪ .‬במהלך תקופת המחקר‪ ,‬נאספו נתונים ייחודיים בשני שיטפונות שאירעו‬
‫באפריל ‪ .2011‬נתונים אלו כוללים מדידות של שטחים רטובים בנקודות זמן‬
‫נבחרות במהלך השיטפונות ושינויים רציפים במי התהום שנאספו באמצעות‬
‫חיישנים אוגרי נתונים‪ ,‬אשר הוצבו בשתי בארות תצפית באזור המחקר‪.‬‬
‫בשלב ניתוח הנתונים פותח מודל לתיאור השינויים במשתנים השונים‪ .‬בסיס‬
‫המודל הינו סדרה הנדסית‪ .‬במשוואת המודל מחושב מקדם המאפיין את דעיכת‬
‫הסדרה המחושבת‪ ,‬המאפשר את חישוב איברי הסדרה ליחידת זמן או מרחק‪.‬‬
‫המודל מאפשר חישוב של אבדני התמסורת ליחידת אורך‪ ,‬חישוב השינויים במא‬
‫פלס מי התהום‪ ,‬כולל שלב העלייה במפלס ושלב הירידה עד התייצבות ליחידת‬
‫זמן וכן חישוב השינויים בגודל השטח הרטוב ליחידת זמן‪.‬‬
‫ההתאמות שהתקבלו בין הערכים המדודים לערכים המחושבים על פי המודל‬
‫היו גבוהות ומהוות פתח יישומי במספר היבטים‪ .‬בניתוח חישובי אבדני התמסוא‬
‫רת על בסיס שתי תחנות הידרומטריות בלט הדמיון של המקדם לכל השיטפוא‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪13‬‬
‫נות‪ .‬לפיכך סברנו שניתן להתאים מקדם אופייני לנחל‪ .‬היתרון הגדול במציאת‬
‫מקדם אופייני לנחל נתונה בכך‪ ,‬שכאשר קיים מקדם אופייני לנחל ניתן לחשב‬
‫את אבדני התמסורת רק על בסיס אותו מקדם ומדידות מתחנה הידרומטרית‬
‫אחת בלבד‪ .‬ממצא זה מהווה בסיס לעבודת המשך‪ ,‬שהחלה מכבר באגן נחל‬
‫חיון ונחל ציחור‪ .‬ההתאמות שהתקבלו בין השינויים במפלסי מי התהום המדוא‬
‫דים למפלסי מי התהום המחושבים על בסיס המודל היו גבוהות‪ .‬התאמות אלו‬
‫מצביעות על האפשרות שבעתיד ניתן יהיה לחשב את תגובת מפלסי מי התהום‬
‫לשיטפון מבלי למדוד את המפלס בזמן האירוע‪.‬‬
‫‪ | 14‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫חורף ‪:2012-13‬‬
‫שנת שיא באירועי גשם בנגב הדרומי ובערבה‬
‫‪1‬‬
‫חנן גינת‪ ,1‬בני שלמון‪ ,2‬ינאי שלומי‪ ,1‬ואינה רבקין‬
‫‪1‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪2‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪hananginat@adssc.org‬‬
‫משנ ת ‪ 1995‬ועד שנת ‪ 2009‬זכינו למעט מאוד אירועי גשם משמעותיים שבע�ק‬
‫בותיהם התרחשו שיטפונות בנגב הדרומי‪ ,‬בערבה הדרומית ובראש מפרץ אילת‪.‬‬
‫יש נחלים שלא התרחשו בהם שיטפונות כ‪ 15-‬שנה‪ ,‬ושנות היובש האלה גרמו‬
‫לתמותה רבה של עצי שיטים ולהתייבשות של מעיינות באזור‪.‬‬
‫ב‪ 18-17-‬בינואר ‪ 2010‬זכינו לאירוע גשם בעוצמה חריגה ובכמות משקעים שבין‬
‫‪ 18‬ל‪ 40-‬מ"מ בנגב הדרומי ובערבה הדרומית‪ ,‬שבעקבותיו זרמו כל נחלי האזור‪.‬‬
‫אירועי גשם נוספים היו באותו חורף (תש"ע) אולם רק באזור שמצפון לתמנע‪,‬‬
‫ובעקבותיהם נרשמו כחמש זרימות בנחל פארן‪ .‬חורף תשע"א היה יבש והגשם‬
‫הגיע רק באביב ‪ -‬בחודש אפריל‪ ,‬בשני אירועי גשם בעוצמה חריגה‪ .‬כל אירועי‬
‫הגשם בחורפים אלה מקורם בשקעים ברומטרים שהגיעו ממערב ואף אחד מהם‬
‫לא היה כתוצאה מפעילות של אפיק ים סוף "רטוב"‪.‬‬
‫בסתיו‪ ,‬חורף ואביב תשע"ג נרשמו תשעה אירועי גשם בתקופה של כחצי שנה!‬
‫מספר אירועים כזה לא נרשם בשנה אחת מאז תחילת המדידות באילת בשנת‬
‫‪ .1949‬חמישה מתוך אירועים אלו מקורם באפיקי ים סוף‪ ,‬המתפתחים ממזרח‬
‫אפריקה דרך הים האדום ומצטיינים לרוב במקומיותם ‪ -‬תאי גשם שבהם נמדדה‬
‫כמות של יותר מ‪ 30-‬מ"מ וקוטרם עד ‪ 20‬ק"מ ובשוליהם אין כלל משקעים‪ .‬בין‬
‫אירועי הגשם המעניינים ביותר היה אירוע גשם קיצוני ובעקבותיו ספיקות שיא‬
‫שנרשמו בנחל עמרם באירוע שהיה ב‪ 18-‬בנובמבר ‪ .2012‬באירוע על כביש‬
‫הערבה נמדדה כמות משקעים של ‪ 27‬מ"מ‪ ,‬שירדה בפרק זמן של פחות משעה‪.‬‬
‫רום המים המקסימלי היה ‪ 1.4‬מטרים ונמדדה ספיקה של ‪ 77‬מ"ק‪/‬שנייה – שזו‬
‫עוצמה בהחלט חריגה ביותר‪.‬‬
‫השונות בכמות המשקעים השנתית ובפיזור המרחבי בולטת בסיכום הכמויות‬
‫באתרים שבהם יש תחנות מדידה‪ .‬בעוד שבבית ספר שדה אילת נרשמו בסך‬
‫הכל‪ ,‬בכל השנה‪ ,‬כ‪ 14-‬מ"מ גשם‪ ,‬בכניסה לנחל שחורת‪ ,‬במרחק של ‪ 15‬ק"מ‬
‫משם‪ ,‬נמדדה כמות מצטברת של ‪ 73‬מ"מ גשם! המקומיות של הגשם מוכרת‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪15‬‬
‫ֹשה ֳח ָדִׁשים‬
‫ׁ‬
‫ֶשם‪ְּ ,‬בעוֹד ְׁשל ָ‬
‫ׁ‬
‫ת‪-‬ה ּג ֶ‬
‫ַע ִּתי ִמ ֶּכם ֶא ַ‬
‫כבר מתקופת התנ"ך‪" :‬וְ גַם ָאנ ִֹכי ָמנ ְ‬
‫ל‪-‬עיר ַא ַחת לֹא ַא ְמ ִטיר; ֶח ְל ָקה ַא ַחת ִּת ָּמ ֵטר‪,‬‬
‫ל‪-‬עיר ֶא ָחת‪ ,‬וְ ַע ִ‬
‫ַל ָּק ִציר‪ ,‬וְ ִה ְמ ַט ְר ִּתי ַע ִ‬
‫יבׁש" (עמוס ד'‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫יה ִּת ָ‬
‫ֹא‪-‬ת ְמ ִטיר ָע ֶל ָ‬
‫ׁשר‪-‬ל ַ‬
‫וְ ֶח ְל ָקה ֲא ֶ‬
‫שפע השיטפונות הנביטו חלק ממאגר הזרעים הגדול שבקרקע‪ ,‬והביאו לשנה‬
‫שופעת פרחים‪ :‬כבכל שנה ברוכת גשמים זכינו לחזות בפריחת מינים נדירים‬
‫כמו לשנן בובה‪ ,‬לוטוס אילתי‪ ,‬לשון‪-‬אפעה קטנה‪ ,‬זצניה מזרחית וחלבלוב גרגיא‬
‫רי‪ .‬כמו כן חל שיפור משמעותי במצבם של מרבית עצי השיטה לאורך הנחלים‪.‬‬
‫אחת השאלות המסקרנות ביותר היא אם השינויים האלה קשורים לשינויי האקא‬
‫לים בכדור הארץ‪ ,‬שכנראה מתרחשים בעשרות השנים האחרונות ‪ -‬מחד גיסא‪,‬‬
‫שנות יובש רבות ומאידך גיסא‪ ,‬שנה עם תשעה אירועי גשם שבהן כמויות גשם‬
‫גדולות‪ .‬על מנת לתת תשובה לשאלה זו‪ ,‬יהיה נכון להמשיך בניטור מסודר ובא‬
‫מדידה מפורטת ככל האפשר של כמויות וסוג המשקעים ושל אירועי השיטפון‪,‬‬
‫ולקבל מידע על פיזור המשקעים בזמן ובמרחב‪.‬‬
‫‪ | 16‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫מכ"ם עננים וגשם בנחל בוקק‬
‫‪3‬‬
‫כרמית איש‪-‬שלום‪ ,1‬אפרת מורין‪ ,2‬ואבי פרוינד‬
‫‪1‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪2‬החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫‪3‬רשות ניקוז ים המלח והערבה‬
‫‪ccarmit@gmail.com‬‬
‫חשיבות ההתרעה מפני שטפונות באזור ים המלח היא רבה ויכולה להיות מצילת‬
‫חיים‪ .‬חשיבות זו גוברת בעיקר באזורים בהם בסיס הסחיפה של הנחלים הנשא‬
‫פכים לחלק הדרומי של ים המלח מתרומם בכל שנה ומקשה על ניקוז המים‪.‬‬
‫באזור שפך נחל בוקק קיים אזור תיירותי הומה אדם ותשתיות תיירותיות כך‬
‫ששטפון בסדר גודל רציני יכול לגבות מחיר יקר מאוד‪.‬‬
‫מודל התרעה מפני שיטפונות מתבסס על נתוני גשם המתקבלים בזמן אמת‪.‬‬
‫רשת טיפוסית של מדי גשם אינה מאפשרת קבלת מידע אמין על הגשם במרחב‬
‫בשל המרחק הרב יחסית בין מדי הגשם‪ .‬באזורים מדבריים בעיה זו מחריא‬
‫פה בהרבה מכיוון שהגשם מתאפיין בשטח כיסוי קטן במיוחד ושונות מרחבית‬
‫גדולה‪ .‬עם התפתחות מערכת המכ"ם המטאורולוגי‪ ,‬המאפשרת מדידת גשם‬
‫בטכנולוגיית חישה מרחוק‪ ,‬ניתן לקבל בזמן אמת מידע על הגשם בפירוט גבוה‬
‫בזמן ובמרחב ולשטח כיסוי גדול‪ .‬מודל התרעה מפני שיטפונות מבוסס על נתוני‬
‫מיקרו מכ"ם מטאורולוגי מקומי לאזור ים המלח‪.‬‬
‫השימוש במכ"מ מטאורולוגי לצרכי התרעה מפני שטפונות נחקר באזור מדבר‬
‫יהודה בנחל ערוגות‪ .‬נבנה מודל המתבסס על פיתוח מודל גשם‪-‬נגר המאפשר‬
‫חיזוי הנגר בנקודות שונות באגן ההיקוות‪ .‬אך לאור הפעלת המודל בו נעשה שיא‬
‫מוש במכ"מ מטאורולוגי אזורי אנו מנסים הפעלת המודל בנחל בוקק בהסתמך‬
‫על נתוני מיקרו מכ"ם חדיש וראשון מסוגו בארץ ובאזורים מדבריים שיותקן‬
‫בערד‪ ,‬כך שלא תהיינה מגבלות של הסתרה ומרחק מהמכ"ם האזורי‪ ,‬הנמצא‬
‫באזור המרכז‪ .‬הנתונים שיתקבלו מהמיקרו‪-‬מכ"ם צפויים להיות מדוייקים ואמיא‬
‫נים יותר ביחס למכ"ם האזורי כאשר שטח הכיסוי קטן יותר‪ .‬הנתונים משתי‬
‫מערכות המכ"ם (האזורי והמקומי) וכן נתוני מדי גשם שיפוזרו באגן נחל בוקק‬
‫ובסביבתו‪ ,‬יאפשרו הערכות של נתוני עצמות גשם בפירוט זמן ומרחב גבוה‬
‫ושילובם עם נתוני זרימה בנחל יאפשרו פיתוח מערכת התרעה משיטפונות באגן‬
‫ההיקוות של נחל בוקק‪.‬‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪17‬‬
‫פיתוח מודל התראה מפני שיטפונות באזור ים המלח‪ ,‬המתבסס על טכנולוגיית‬
‫חישה מרחוק הינו מחקר חדשני‪ ,‬אשר תועלתו גדולה ביותר לתושבים‪ ,‬למבא‬
‫קרים ולגופים השונים באזור‪ ,‬הן בהגנה על חיי אדם והן בהגנה על תשתיות‪.‬‬
‫פרויקט זה משותף למרכז מדע ים המלח והערבה‪ ,‬לאוניברסיטה העברית ולא‬
‫רשות ניקוז ים המלח‪ ,‬המממנת את רכישת המיקרו מכ"ם ואת מדי הגשם והזא‬
‫רימה‪.‬‬
‫‪ | 18‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫מכרות נחושת קדומים בנחל עמרם‬
‫‪2‬‬
‫עוזי אבנר‪ ,1‬חנן גינת‪ ,1‬רחמים שם‪-‬טוב‪ ,1‬שריאל שליו‪ ,2‬סנה שילסטיין‬
‫‪4‬‬
‫אורי בסון‪ ,3‬שגיא פילין‪ ,3‬ראומה ערב‪ ,3‬ובועז לנגפורד‬
‫‪1‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪2‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪3‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫‪ 4‬המרכז לחקר מערות‬
‫‪uzi@adssc.org‬‬
‫בקעת נחל עמרם‪- ,‬כ‪ 12-‬ק“מ צפונה לאילת‪ ,‬נסקרה בשנות ה‪ 60-‬על ידי ב‪ .‬רות�נ‬
‫ברג‪ .‬בסוף שנות ה‪ 80-‬נערך בהנחייתו מיפוי של מכרות נחושת אחדים על ידי ל‪.‬‬
‫וויליס‪ .‬בראשית שנת ‪ ,2011‬החל מחקר בין תחומי במימון משרד המדע‪ ,‬הכולל‬
‫סקר ארכיאולוגי מפורט‪ ,‬מיפוי פנים המכרות‪ ,‬מחקר גיאולוגי‪-‬גיאומורפולוגי‪,‬‬
‫מחקר ההרכב הכימי של תרכיזי נחושת וסיגים‪ ,‬ומחקרים נלווים נוספים‪ .‬להלן‬
‫כמה מתוצאות המחקר‪:‬‬
‫מהתקופה הניאוליתית (האלפים ז‘‪-‬ו‘ לפנה“ס) התגלו ‪ 9‬אתרי פולחן‪ ,‬בחלקם‬
‫גם תרכיזי נחושת‪ .‬מהתקופה הכלכוליתית ומהברונזה הקדומה (האלפים ה‘‪-‬‬
‫ג‘ לפנה“ס) נאספו ממצאים מעטים בלבד‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נחל עמרם שימש כנראה‬
‫כמקור העיקרי לתעשיית נחושת ענפה בשני כפרים כלכוליתיים בתחומה של‬
‫עקבה‪.‬‬
‫מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל (המאות יג‘‪-‬ט‘ לפנה“ס) נמנו ‪88‬‬
‫כניסות למחילות כריה על המדרונות המצוקיים של הר אמיר ו‪ 67-‬פירי כריה‬
‫צרים‪ ,‬חצובים באזמל‪ .‬בבקעה עצמה תועד מחנה כורים ובו ‪ 160‬בקתות מגורים‪,‬‬
‫וסביבו ‪ 324‬שקעים חפורים שגם הם שמשו כמכרות נחושת‪ ,‬מאותה התקופה‪.‬‬
‫כריית הנחושת האינטנסיבית התנהלה החל מהתקופה הנבטית המאוחרת (לאחר‬
‫ביטול הממלכה) ועד התקופה האסלאמית הקדומה (המאות ג‘‪-‬י‘ לספירה)‪.‬‬
‫על כרית נחושת בערבה בתקופה הנבטית כמעט ולא ידוע דבר‪ ,‬אולם שלשה‬
‫תאריכי פחמן משלשה מכרות בנחל עמרם הצביעו על פעילות כריה באמצע‬
‫המאה הג‘ לספירה (להלכה‪ -‬התקופה הרומית המאוחרת‪ ,‬אך ללא נוכחות רומית‬
‫בנגב)‪ .‬נר שמן נבטי מאוחר שהתגלה באחד המכרות מצביע על המשך כריה‬
‫במאה הד‘‪ .‬לשיא גדלם הגיעו המכרות בתקופה האסלאמית הקדומה (מאות ז‘‪-‬י‘‬
‫לספירה)‪ ,‬אז נחצבו במכרות מחילות רחבות ופירים רחבים‪ ,‬בעזרת מקושים‪.‬‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪19‬‬
‫ארכו הכולל של המכרה הגדול ביותר ‪ 1100 -‬מ‘‪ ,‬וחפירה ארכיאולוגית בתוכו‬
‫סיפקה ממצאים רבים‪ ,‬ביניהם שרידי פירות‪ ,‬עצמות בעלי חיים‪ ,‬וחרסים רבים‬
‫שמהם רופאו שני כלי חרס‪ .‬המכרות יצרו שפכים גדולים מתחתם‪ ,‬המוערכים‬
‫כעת ב‪ 42.000-‬טונות‪ .‬בעזרת רדאר חודר קרקע למדנו כי עומקם עד ‪ 6‬מ‘‪,‬‬
‫ובעזרת סריקת לייזר תלת מימדית אנו מצפים להערכה מדויקת יותר של כמות‬
‫השפכים‪.‬‬
‫מחקר ההרכב הכימי של הסיגים סיפק עד עתה תוצאה עיקרית אחת‪ -‬הבחנה‬
‫ברורה בין סיגים קדומים ומאוחרים‪ .‬המשך המחקר צפוי לאפשר הבחנה חדה‬
‫יותר בין הסיגים לתקופותיהם‪ ,‬והבנה של טכנולוגיית ההתכה המיוחדת לכל‬
‫תקופה‪.‬‬
‫עד עתה סיפק המחקר גילויים חדשים רבים‪ ,‬וגם פתח שאלות רבות‪ .‬המשכו‬
‫תלוי כעת בעיקר בחפירות באתרים נבחרים ובבדיקות מעבדה רבות‪ ,‬בעלות‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫‪ | 20‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫האם אתרי מורשת עולמית משמשים ככלי לשימור‬
‫סביבתי וקידום תיירותי?‬
‫יוני שטרן‬
‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ומרכז מדע ים המלח‬
‫והערבה‬
‫‪yonishtern@gmail.com‬‬
‫המחקר בדק את תרומת ההכרזה של אתר מורשת עולמית בישראל על ידי‬
‫אונסק"ו‪ ,‬בהיבטים של שימור תרבות וטבע ובהיבטים של תיירות‪ .‬הממצאים‬
‫שעלו לאורך ביצוע המחקר‪ ,‬שלבי הניתוח והסקת המסקנות היו לכלים במקרה‬
‫המבחן של בקעת עובדה‪.‬‬
‫שיטת המחקר האיכותנית נבחרה ככלי העבודה לאיסוף וניתוח הממצאים שכא‬
‫ללו‪ :‬ראיונות‪ ,‬דיונים ותצפיות שדה‪ .‬עבודת הניתוח בוצעה בטכניקת "התיאוריה‬
‫המעוגנת בשדה" (גבתון‪ )2001 ,‬ובה‪ ,‬כלל עיבוד הממצאים חלוקה לקטגוריות‬
‫וזיקוק לתמות המרכזיות אשר שימשו לכתיבת הדיון והמסקנות‪ .‬בתמה הראא‬
‫שונה נמצא כי אין לאתרי המורשת העולמית מעמד סטטוטורי במדינת ישראל‬
‫והם לא קיבלו מעמד משפטי מיוחד‪ ,‬נתון זה מהווה סכנה בהגנה על ערכי הטבע‬
‫והמורשת‪.‬‬
‫תמה שניה שנידונה במחקר היא ניהול האתרים‪ ,‬הממצאים מעלים ליקויים חמוא‬
‫רים ברמת הניהול בשטח‪ .‬השמירה על ערכי המורשת העולמית ברבים מהאתרים‬
‫לא השתפרה לאחר ההכרזה ושיטת הניהול נשארה זהה לתקופה טרום ההכרזה‪.‬‬
‫התמה השלישית שעלתה במחקר היא נושא התיירות‪ .‬במרבית אתרי המורשת‬
‫העולמית בישראל לא הוקמו תשתיות תיירות חדשות ולא נצפתה עלייה במסא‬
‫פר המבקרים שניתן לשייכה להכרזה‪ .‬פעילות מיתוג ושיווק לא בוצעו בצורה‬
‫סדורה ובעקבות כך אבד המומנטום של ההכרזה‪ .‬התמה הרביעית במחקר היא‬
‫בנושא הארגונים הבינלאומיים‪ .‬הם אינם מוכרים לחלק ממנהלי האתרים בשטח‬
‫ולרוב הם לא לוקחים חלק בעבודת האתר‪ ,‬לא בניטור ולא בבקרה‪ .‬הדרת הארא‬
‫גונים מהאתרים עלולה לפגוע במנגנון הפיקוח והשימור הבינלאומי‪.‬‬
‫בקעת עובדה ממוקמת בדרום הנגב הדרומי‪ ,‬כ‪ 40-‬ק"מ צפונית לעיר אילת‪.‬‬
‫בבקעה ניתן למצוא ערכי טבע‪ ,‬מורשת והיסטוריה רבים בעלי חשיבות עוא‬
‫למית‪ .‬סקירת מצב התיירות וערכי הטבע והמורשת בבקעה בשיטת הניתוח‬
‫‪ ,SWOT‬מעלה ביקורת כלפי היתרונות לשימוש באתרי מורשת עולמית עבור‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪21‬‬
‫שמירת טבע ומורשת ועבור קידום התיירות‪ .‬המסקנה הסופית העולה במחקר‬
‫זה טוענת שהכרזה על אתר מורשת עולמית של אונסק"ו אינה תורמת בהכרח‬
‫לחיזוק ההגנה על ערכי המורשת והטבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההכרזה אינה תורמת בצוא‬
‫רה משמעותית לקידום התיירות ולהקמת תשתית תיירותית‪ .‬לאור מסקנות אלו‬
‫ברמה הארצית וניתוח מצבה של בקעת עובדה‪ ,‬הגיע המחקר למסקנה‪ ,‬כי לנוכח‬
‫המצב הקיים של מנגנון המורשת העולמית בישראל‪ ,‬אין טעם בקידום תהליך‬
‫הכרזה על בקעת עובדה‪ .‬ההמלצות לבקעת עובדה כוללות הקמת ועדת היגוי‬
‫מקומית שתפעל לשימור הבקעה לצד פיתוח תיירות בת קיימא בהיבטים של‬
‫חינוך לתיירות המדבר‪ .‬לסיכום‪ ,‬המלצות העבודה בדבר אתרי המורשת העולא‬
‫מית הן איגוד כל העוסקים בתחום לכדי רשות ממשלתית אחת‪ ,‬בעלת סמכויות‬
‫מתוקף חוק ובעלת תקציב לביצוע הגנה ושמירה על ערכי טבע ומורשת ברמה‬
‫הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫מקורות‬
‫גבתון‪ ,‬ד‪ .)2001( .‬תיאוריה המעוגנת בשדה‪ :‬משמעות תהליך ניתוח הנתונים‬
‫ובניית התיאוריה במחקר האיכותי‪ .‬בתוך צבר בן‪-‬יהושע‪ ,‬נ‪( .‬עורכת)‪ ,‬מסורת‬
‫וזרמים במחקר האיכותי‪ .‬תל אביב‪ :‬דביר‪ ,‬עמ’ ‪.195-227‬‬
‫‪ | 22‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫ חוויות ותכנון לעתיד‬,‫תפיסות‬
‫בקרב מזדקנים בערבה הדרומית‬
The Process of Ageing in the Arava and the Dead Sea:
Perceptions, Experience and Planning for the Future
Dr. Avigail Morris ‫אביגיל מוריס‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה ומכון ערבה‬
avigail@adssc.org
According to the Israeli Central Bureau of Statistics, it is estimated that 11.8
percent of the total Israeli population (1,025,000 people) will be 65 years
or older by the year 2020. This same report adds that not only is the percentage of the elderly expanding but that the elderly population is growing
older. These statistics indicate that longevity is increasing at a fast rate and
that the ageing process has slowed down. The consequences of increased
longevity are that perceptions of old age are changing significantly.
Research has shown that socially constructed perceptions regarding ageing
affect how older members of a society prepare for and experience the ageing process (Furstenberg, A. L., 2002; Levy, B., 2000; Levy, B.R., et al., 2002;
Sarkisian, C. A. et al., 2005). As a result, the expectations that people have of
this process for both themselves and their immediate community are highly
significant in terms of determining one's overall well-being in old age. Western images of the elderly as being physically and mentally weakened by the
ageing process encourages negative stereotypes about "growing old". Positive views about ageing are often ignored and as a result, the great potential
of the elderly to continue to contribute to society are often overlooked.
This research explores how the first generation of ageing members of eleven
small settlements in the southern Arava perceive and experiences their own
process of ageing on both a personal and communal level. It examines the
factors which influence these perceptions as well as investigates to what
extent the ageing population of the Arava fall into established negative stereotypes about the aged and to what extent they are actively creating new
images of ageing for both themselves and those who will follow them.
23 | ‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות‬
References:
Furstenberg, A. L. (2002), ‘Trajectories of aging: imagined pathways in later
life’, International Journal of Aging and Human Development, 55: 1–24.
Levy, B., Hausdorff, J., Hencke, R., & Wei, J. (2000). Reducing cardiovascular
stress with positive self-stereotypes of aging. Journal of Gerontology: Psychological Sciences, 55, 1-9.
Levy, B. R., Slade, M. D., Kunkel, S. R. and Kasl, S. V. (2002), ‘Longevity increased by positive self-perceptions of aging’, Journal of Personality and
Social Psychology, 83:261–270.
Sarkisian, C. A., Prohaska, T. R., Wong, M. D., Hirsch, S. and Mangione, C. M.
(2005), ‘The relationship between expectations for aging and physical activity among older adults’, Journal of General Internal Medicine, 20: 911–915.
3-‫ | כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‬24
‫ המקרה של מצפה רמון‬:21-‫חלוציות במדבר בתחילת המאה ה‬
Pioneers in the Desert: Mitzpe Ramon in the 21st
Century
Joshua Schmidt ‫יהושוע שמידט‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה ומכון ערבה‬
Joshua@adssc.org
This presentation offers a critical analysis of a fundamental socio-cultural
transformation occurring in Mitzpe Ramon, a remote town in the southern
Negev desert. Situated at the edge of the world’s largest erosion crater,
Makhtesh Ramon, the town is isolated and remote yet ethnically diverse being populated by six core communities each with its own appearance, language, religious beliefs, historical-cultural heritage and social norms. These
communities divide into two basic categories: those who reside in Mitzpe
Ramon due to government settlement policies and those whose move to
this peripheral location was a personal choice.
A recent influx of newcomers along with advances in digital communication
technologies have generated a local renaissance whereupon newly formed
communities are developing the intrinsic (natural) value of the Makhtesh
Ramon environs in ways and shapes that earlier residents had previously
ignored and/or were without the financial support and socio-political inclination to pursue. Drawing on findings from ongoing ethnographic research
of the town and its multifarious residents, this presentation assesses this
phenomenon by comparing and contrasting the ways in which two communities of middle-class newcomers—globalized (Ashkenazi) ‘neo-Bohemians’
and ideologically-directed National Religious settlers—personify two distinct versions of the contemporary Israeli pioneering ethos. Pictures taken
around town in the past few years help depict the distinction between these
two communities and illustrate the manner in which they are variously reshaping the town’s character.
25 | ‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות‬
‫תפישת מערכות מורכבות בתחום החברתי והאקולוגי‬
‫בעיני תלמידים‬
‫‪1‬‬
‫מירב פרי‪ ,1‬נועה אבריאל‪-‬אבני‪ ,2‬משה שחק‪ 3‬ופועה בר‬
‫‪1‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‪ 2‬מרכז מדע ים המלח‪ ,‬הערבה ורמון‬
‫‪3‬המחלקה לאקולוגיה‪ ,‬המכון לחקר המדבר‪ ,‬מדרשת שדה בוקר‬
‫‪effiemeirav@yahoo.com‬‬
‫בשנים האחרונות גוברת ההבנה שעל חינוך בתחום אקולוגיה וסביבה לעסוק‬
‫בחיבור בין מערכות אקולוגיות ואנושיות‪ .‬כמו כן חוקרי חינוך סביבתי רבים עוא‬
‫סקים בשאלה כיצד לפתח תפישות מורכבות של מערכות אקולוגיות וחברתיות‬
‫בקרב תלמידים‪.‬‬
‫פרוייקט אס"ם (אדם וסביבה במרחב) התקיים בבתי ספר באזור הדרום בחמש‬
‫השנים האחרונות‪ .‬במהלכו התלמידים נחשפו לרעיון של מערכות אקולוגית‪-‬‬
‫חברתית מצומדות דרך הכרות עם כל אחת מהמערכות‪ :‬שטח טבעי קרוב לבית‬
‫ספר כמערכת אקולוגית‪ ,‬היישוב כמערכת חברתית והקשר ביניהם במעגלים‬
‫שונים במרחב ובזמן‪ .‬בסיומו של הפרויקט ערכו התלמידים בקבוצות קטנות‬
‫עבודות חקר הקשורות למערכת האקולוגית חברתית המצומדת‪.‬‬
‫השתתפות התלמידים בפרוייקט היוותה הזדמנות לבחון מהו הדימיון והשוני‬
‫בתפישות של מערכות מורכבות בהתמודדות עם שלוש מערכות שונות (מערכת‬
‫חברתית‪ ,‬מערכת אקולוגית ומערכת מצומדת)?‬
‫הנתונים המוצגים בכנס הן מעבודה עם שתי קבוצות שונות בשנים תשע"ב‬
‫ובתשע"ג (סה"כ ‪ 32‬תלמידים)‪ .‬בתום הפרוייקט התבקשו התלמידים לצור מפות‬
‫מושגים של שלושת המערכות הבאות‪ :‬בית ספר כמערכת חברתית‪ ,‬המערכת‬
‫האקולוגית המדברית והמערכת המצומדת של היישוב והסביבה‪ .‬לאחר מכן‬
‫רואיינו על כל אחת מהמערכות‪.‬‬
‫מיפוי מעמיק של תפישות התלמידים מראה ש‪:‬‬
‫‬
‫•אצל התלמידים השונים זוהו "תפישות קבועות"‪ ,‬שחזרו על עצמן בשלושת‬
‫המערכות אל מול "תפישות משתנות"‪.‬‬
‫‬
‫•בתפישת המערכת האקולוגית בלטה ההתייחסות לאירגון עצמי של המעא‬
‫רכת‪ .‬במערכת המצומדת בלטה ההתייחסות לדינאמיות משתנה במערכת‬
‫‪ | 26‬כנס מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה ה‪3-‬‬
‫ולמורכבות הקשר בין אדם וסביבה‪ .‬בשתי המערכות‪ ,‬האקולוגית והמצומא‬
‫דת‪ ,‬הייתה התייחסות גבוהה לסקאלות מרחביות בתוך ומחוץ למערכת וכן‬
‫התייחסות לזמן‪ .‬בבית ספר באו לידי ביטוי רגשי אמפתיה ושייכות יותר‬
‫מאשר בשתי המערכות האחרות‪.‬‬
‫התוצאות מצביעות על חשיבות ההקשר בלמידה על מערכות שונות וכן על‬
‫החוזקות והחולשות במודל המערכות המצומדות ככלי לימודי לפיתוח תפישה‬
‫מורכבת‪.‬‬
‫תכנית הכנס ותקצירי הרצאות | ‪27‬‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה הוקם לפני כשמונה שנים כמכון מחקר‬
‫לחקר תופעות טבע ומרקמי חברה לאורך בקע ים המלח והערבה‪ .‬לאחרונה‬
‫הורחב אזור המחקר על מנת לכלול גם את מצפה רמון וארץ המכתשים‪ .‬ביחד‬
‫משתרע אזור המחקר על פני כשליש משטחה של מדינת ישראל‪ .‬יש באזור זה‬
‫שילוב נדיר של תופעות טבע ייחודיות ואקלים קיצוני‪ ,‬שבאים לידי ביטוי בעושר‬
‫של מינרלים‪ ,‬מסלע ונוף‪ ,‬כמו גם בתי גידול ייחודים של חי וצומח‪ .‬ימת ים המלח‬
‫וסביבתה יוצרים תנאי מרפא שאין דומה להם בעולם כולו‪ .‬באזור נמצאים אתרי‬
‫מורשת ותרבות בעלי ערך היסטורי לאומי ובינלאומי דוגמת מצדה‪ ,‬מערות קומא‬
‫ראן שבהן נתגלו מגילות ים המלח‪ ,‬מואה הנבטית‪ ,‬בקעת תמנע‪ ,‬ובקעת עובדה‪.‬‬
‫כל אלו מהווים כר נרחב לפעילות מחקרית של כשלושים חוקרים המועסקים על‬
‫ידי מרכז המדע‪ .‬במרכז מבוצעים מחקרים מתקדמים בתחומי ידע מגוונים בדגש‬
‫על מחקר בינתחומי‪-‬יישומי‪ .‬בין היתר מקדם המרכז מחקרי אקלים‪ ,‬גיאולוגיה‪,‬‬
‫מערכות אקולוגיות‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬חקר מיקרו‪-‬אורגניזמים וצמחי מרפא שבא‬
‫סביבות קיצון‪ ,‬רפואת סביבה‪ ,‬אנרגיה מתחדשת‪ ,‬חינוך סביבתי‪ ,‬חקר קהילות‬
‫בפריפריה ועוד‪.‬‬
‫שיתופי פעולה אזוריים ‪ :‬מרכז המדע‪ ,‬הפועל לאורך גבולה המזרחי של מד�י‬
‫נת ישראל‪ ,‬שם דגש בעבודתו על שיתופי פעולה חוצי‪-‬גבולות‪ .‬בשנים האחא‬
‫רונות מתקיימים כעשרה פרויקטים עם עמיתים מירדן ומהרשות הפלסטינית‬
‫לקידום מחקר יישומי‪ ,‬להרחבת הידע הקשור למשאבים המשותפים‪ ,‬למינוף‬
‫החינוך המדעי ולפיתוח החקלאות הכפרית‪ .‬מרכז המדע פועל בשיתוף ובמיא‬
‫מון משרד המדע והטכנולוגיה‪ ,‬המשרד לשיתוף פעולה אזורי‪ ,‬המשרד לפיתוח‬
‫הנגב והגליל והמועצות האזוריות חבל אילות‪ ,‬ערבה תיכונה‪ ,‬תמר‪ ,‬מגילות ים‬
‫המלח‪ ,‬והמועצה המקומית מצפה רמון‪ .‬המרכז נתמך על ידי קרן יק”א‪ ,‬הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬רשויות ניקוז ערבה וים המלח וגופים אזוריים נוספים‪ ,‬אשר להם עניין‬
‫בפיתוח המרחב‪ .‬המרכז פועל בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫נווה זוהר‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬ים המלח ‪86910‬‬
‫טל‪08-6688807 :‬‬
‫פקס‪08-6688907 :‬‬
‫‪www.adssc.org‬‬
‫‪E-mail: yael@adssc.org‬‬