לפרשות ויקהל- פקודי

‫כ”ג אדר התשע”ה‬
‫גיליון ‪440‬‬
‫בסיעתא דשמיא‬
‫לזכות שיל ׂה סעידי ומשפחתו הי”ו‬
‫ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫דברי תורה בהלכה ובאגדה‪ ,‬מוסר ופרשת שבוע‬
‫קידוש ליל שבת‬
‫יֹום ַה ִּש ִּׁשׁי‪ :‬וַ יְ ֻכ ּלּו ַה ָּשׁ ַמ יִ ם ְו ָה ָא ֶר ץ ְו ָכ ל‬
‫יע י‬
‫ֹלה ים ַּב ּיֹום ַה ְּש ִׁב ִ‬
‫ְצ ָב ָא ם‪ :‬וַ יְ ַכ ל ֱא ִ‬
‫ּש ּבֹת ַּב ּיֹום‬
‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר ָע ָׂש ה וַ יִ ְ ׁ‬
‫ְמ לַ ְ‬
‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר ָע ָׂש ה‪:‬‬
‫ַה ְּש ִׁב ִ‬
‫יע י ִמ ָּכ ל ְמ לַ ְ‬
‫יע י וַ יְ ַק ֵּד ׁש‬
‫ֹלה ים ֶא ת יֹום ַה ְּש ִׁב ִ‬
‫וַ יְ ָב ֶר ְך ֱא ִ‬
‫אכ ּתֹו ֲא ֶׁש ר‬
‫אֹתֹו ִכּי בֹו ָׁש ַב ת ִמ ָּכ ל ְמ לַ ְ‬
‫ֹלה ים לַ ֲע ׂשֹות‪:‬‬
‫ָּב ָר א ֱא ִ‬
‫(ואומר המקדש) ַס ְב ֵרי ָמ ָרנָ ן‪,‬‬
‫לחיִ ּים‪.‬‬
‫(ועונים) ַ‬
‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א ֵ‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן‪:‬‬
‫ֵ‬
‫(יכוון לקיים מצות עשה דאורייתא של הקידוש‪,‬‬
‫ועל היין מצוה דרבנן)‬
‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א ֵ‬
‫ֹותיו‪ ,‬ו ְָר ָצה ָבנּו‪,‬‬
‫ֲא ֶׁשר ִק ְּד ָׁשנּו ְּב ִמ ְצ ָ‬
‫ּוב ָרצֹון ִהנְ ִחילָ נּו‪,‬‬
‫ו ְַׁש ַּבת ָק ְדׁשֹו ְּב ַא ֲה ָבה ְ‬
‫אשׁית‪ְּ ,‬ת ִחּלָ ה‬
‫זִ ָּכרֹון לְ ַמ ֲע ֵׂשה ְב ֵר ִ‬
‫יאת ִמ ְצ ַריִ ם‪.‬‬
‫יצ ַ‬
‫לְ ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש‪ ,‬זֵ ֶכר לִ ִ‬
‫ּוב ָרצֹון ִהנְ ַחלְ ָּתנּו‪.‬‬
‫ו ְַׁש ַּבת ָק ְד ְשָׁך ְּב ַא ֲה ָבה ְ‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַק ֵּדׁש ַה ַּשׁ ָּבת‪:‬‬
‫זמני השבוע‬
‫כ”ג‬
‫אדר‬
‫א’‬
‫ניסן‬
‫עלות השחר‬
‫זמן טלית ותפילין‬
‫הנץ החמה‬
‫סוף זמן ק”ש (מג”א)‬
‫חצות יום ולילה‬
‫שקיעה‬
‫צאת הכוכבים‬
‫‪4:39‬‬
‫‪4:46‬‬
‫‪5:58‬‬
‫‪8:14‬‬
‫‪11:50‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪4:29‬‬
‫‪4:36‬‬
‫‪5:49‬‬
‫‪8:08‬‬
‫‪11:48‬‬
‫‪17:53‬‬
‫‪18:08‬‬
‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הגרע”י זצוק”ל שהובאו בלוח אור החיים המדוייק‬
‫* לפי אופק ת”א‬
‫לפרשות ויקהל‪-‬‬
‫פקודי‬
‫ַה ְפ ָט ָרה‪“ :‬ויהי דבר”‬
‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמואל עוקשי זצ"ל‬
‫נלב"ע בכ"ה אדר תשס"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת יעל עוקשי‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪ .‬אכי"ר‬
‫קידוש יום שבת‬
‫ִמזְ מֹור לְ ָדוִד‪ ,‬יְיָ ר ִֹעי ֹלא ֶא ְח ָסר‪:‬‬
‫יצנִ י‪ַ ,‬על ֵמי ְמנֻ חֹות יְנַ ֲהלֵ נִ י‪:‬‬
‫ִּבנְ אֹות ֶּד ֶׁשא יַ ְר ִּב ֵ‬
‫יְׁשֹובב‪ ,‬יַנְ ֵחנִ י ְּב ַמ ְעּגְ לֵ י ֶצ ֶדק לְ ַמ ַען‬
‫ֵ‬
‫נַ ְפ ִׁשי‬
‫ְׁשמֹו‪ּ :‬גַ ם ִּכי ֵאלֵ ְך ְּבגֵ יא ַצלְ ָמוֶת ֹלא ִא ָירא‬
‫ּומ ְׁש ַענְ ֶּתָך ֵה ָּמה‬
‫ָרע ִּכי ַא ָּתה ִע ָּמ ִדי‪ִׁ ,‬ש ְב ְטָך ִ‬
‫יְנַ ֲח ֻמנִ י‪ַּ :‬ת ֲערְֹך לְ ָפנַ י ֻׁשלְ ָחן נֶ גֶ ד צ ְֹר ָרי‪ִּ ,‬ד ַׁשנְ ָּת‬
‫וָח ֶסד‬
‫ּכֹוסי ְרוָיָה‪ַ :‬אְך טֹוב ֶ‬
‫ֹאשׁי ִ‬
‫ַּב ֶׁש ֶמן ר ִ‬
‫יְמי ַחּיָי‪ ,‬ו ְַׁש ְב ִּתי ְּב ֵבית יְיָ לְ א ֶרְֹך‬
‫יִ ְרּדפּונִ י ָּכל ֵ‬
‫יָמים‪:‬‬
‫ִ‬
‫ִאם ָּת ִשׁיב ִמ ַּשׁ ָּבת ַרגְ לֶ ָך‪ֲ ,‬עׂשֹות ֲח ָפ ֶצָך ְּביֹום‬
‫את לַ ַּשׁ ָּבת עֹנֶ ג לִ ְקדֹוׁש יְ יָ‬
‫ָק ְד ִשׁי‪ ,‬ו ְָק ָר ָ‬
‫ְמ ֻכ ָּבד‪ ,‬ו ְִכ ַּב ְדּתֹו ֵמ ֲעׂשֹות ְּד ָר ֶכיָך‪ִ ,‬מ ְּמצֹוא‬
‫ֶח ְפ ְצָך ו ְַד ֵּבר ָּד ָבר‪ָ :‬אז ִּת ְת ַעּנַ ג ַעל יְ יָ‬
‫ו ְִה ְר ַּכ ְב ִּתיָך ַעל ָּב ֳמ ֵתי ָא ֶרץ‪ ,‬ו ְַה ֲא ַכלְ ִּתיָך‬
‫נַ ֲחלַ ת יַ ֲעקֹב ָא ִביָך ִּכי ִּפי יְ יָ ִּד ֵּבר‪:‬‬
‫ו ְָׁש ְמרּו ְבנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ֶאת ַה ַּשׁ ָּבת‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות ֶאת‬
‫ּובין ְּבנֵ י‬
‫ַה ַּשׁ ָּבת לְ דֹר ָֹתם ְּב ִרית עֹולָ ם‪ֵּ :‬בינִ י ֵ‬
‫יִ ְש ָׂר ֵאל אֹות ִהיא לְ עֹלָ ם‪ִּ ,‬כי ֵׁש ֶׁשת יָ ִמים‬
‫ּובּיֹום‬
‫ָע ָׂשה יְ יָ ֶאת ַה ָּשׁ ַמיִ ם ו ְֶאת ָה ָא ֶרץ ַ‬
‫יעי ָׁש ַבת וַ יִ ּּנָ ַפׁש‪ַ :‬על ֵּכן ֵּב ַרְך יְ יָ‬
‫ַה ְּש ִׁב ִ‬
‫ֶאת יֹום ַה ַּשׁ ָּבת וַ יְ ַק ְד ֵׁשהּו‪:‬‬
‫יין‬
‫ַס ְב ֵרי ָמ ָרנָ ן‪( :‬ועונים‪ ):‬לְ ַחיִ ּים‪:‬‬
‫לקידוש‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪,‬‬
‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‪,‬‬
‫ֱא ֵ‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן‪:‬‬
‫ֵ‬
‫זמני השבת‬
‫שעון‬
‫חורף‬
‫ב‬
‫נשי‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ”ק הרה”ג משומר צו‬
‫המרא דאתרא‪-‬גן יבנה‬
‫שלי‬
‫ברי‬
‫ט”א‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫ר”ת‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ירושלים *‪17:30‬‬
‫‪18:22‬‬
‫‪19:05‬‬
‫תל אביב‬
‫‪17:28‬‬
‫‪18:20‬‬
‫‪19:01‬‬
‫חיפה‬
‫‪17:29‬‬
‫‪18:20‬‬
‫‪19:03‬‬
‫באר שבע ‪17:30‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪19:03‬‬
‫*לנוהגים ‪ 40‬דק’‪17:10 :‬‬
‫הכשרת כלים‬
‫לפסח‬
‫סיפור לשבת‬
‫‪3l‬‬
‫‪l‬‬
‫לקראת פסח‬
‫‪l 1 1+ 5 l‬‬
‫אבות ובנים‬
‫‪12-13 l‬‬
‫‪l‬‬
‫שבת פרה | שבת מברכין | ר”ח ניסן יחול ביום שבת הבא | המולד יום שישי שעה ‪ 12:43‬ו‪ 3-‬חלקים‬
‫סיפורי חז”ל‬
‫‪16 l‬‬
‫‪l‬‬
‫רעיון מפרשת השבוע‬
‫הרה"ג יורם מיכאל‬
‫אברג'ל שליט"א‬
‫"אל יעשו עוד מלאכה"‬
‫יחד מפיצים תורה‬
‫ומקדשים שם שמים!‬
‫בפרשתנו מספרת התורה כיצד כל עם ישראל הזדרזו‬
‫להביא את תרומותיהם למשכן בשמחה ובנדיבות לב‪,‬‬
‫מי כסף וזהב‪ ,‬מי תכלת וארגמן וכו' איש כפי יכולתו‪,‬‬
‫ומרוב שעם ישראל הביאו את תרומותיהם בלב טוב‬
‫וביד רחבה‪ ,‬הוצרכו האחראים על המלאכה לומר‬
‫למשה‪" :‬מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה‬
‫אשר ציוה ה' לעשת אתה"‪ ,‬ובעקבות זאת "ויצו משה‬
‫ויעבירו קול במחנה לאמר‪ ,‬איש ואשה אל יעשו עוד‬
‫מלאכה לתרומת הקדש" (ל"ו‪ ,‬ה'‪-‬ו')‪.‬‬
‫פעילויות העמותה‬
‫לזיכוי הרבים‪:‬‬
‫שיעורי תורה‬
‫הפצת עלון תורני‬
‫שיעורי תורה לתשב"ר‬
‫תהילים בשבתות לתשב"ר‬
‫גמ"ח למשפחות נזקקות‬
‫תפילת העורכים‬
‫"יהי רצון מלפניך ה'‬
‫אלוקינו‪ ,‬שלא יארע דבר‬
‫תקלה על ידינו‪ ,‬ולא נכשל‬
‫בדבר הלכה‪ ,‬וישמחו בנו‬
‫חברינו‪...‬‬
‫ויהי רצון שכל מעשינו יהיו‬
‫לשם שמיים ללא פניות‬
‫אישיות ולא למטרות‬
‫כבוד ותהילה"‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫העורכים‬
‫המערכת‬
‫עמותת 'משכן שילה' (ע"ר)‬
‫פועלת לשם שמים ללא מטרות‬
‫רווח‪ ,‬להפצת תורה ומעשים‬
‫טובים‪.‬‬
‫להפצת הגיליון‬
‫במקומות נוספים ולהקדשות‪:‬‬
‫‪054-26-49-550‬‬
‫מדבר זה יש ללמוד לקח גדול מאוד בעבודת ה'‪:‬‬
‫כי הלא כל עבודתנו במשך זמן הגלות היא בעצם‬
‫לעשות מהעולם משכן לה'‪ ,‬דהיינו להכשיר את‬
‫העולם ולקדש אותו באופן שהוא יהיה ראוי לשמש‬
‫כדירה מתאימה לה' יתברך‪ ,‬ובכך לממש את תאוותו‬
‫של הקב"ה שנתאווה שעיקר דירתו תהיה דווקא‬
‫בעולם הזה התחתון ולא בעולמות העליונים‪.‬‬
‫אך צריך לדעת שבוא יבוא הזמן ולא ירחק שבעזרת‬
‫ה' תושלם המלאכה ותסתיים העבודה‪ ,‬והעולם יהיה‬
‫מוכן לקבל בתוכו את האור העצום של הגאולה‪ ,‬ואז‬
‫המשיח יכריז בקול גדול כפי שהכריז משה בשעתו‪:‬‬
‫"איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש"‪.‬‬
‫כלומר מאותו רגע כבר לא תהיה אפשרות לעשות‬
‫איזה מעשה טוב כלשהו שיוסיף נחת לה' ויגמול חסד‬
‫עם השכינה‪ .‬גם אם אדם יהיה מוכן לתת את כל הון‬
‫ביתו כדי לזכות בעוד מצווה קטנה הוא כבר לא יוכל‪.‬‬
‫ואז הקב"ה יאמר לשכינה הקדושה‪" :‬ספרי נא לי‬
‫מי גמל עמך חסד בזמן גלותך?"‪ ,‬והשכינה הקדושה‬
‫תתחיל לפרט לפני הקב"ה את המעשים הטובים‪,‬‬
‫תיקוני החצות‪ ,‬התפילות בנץ‪ ,‬הצדקות‪ ,‬הלימוד‬
‫לשם שמים וכו' וכו' שעשה כל אחד ואחד "לאוקמא‬
‫שכינתא מעפרא"‪ ,‬ולכל אחד ייתן הקב"ה שכר עצום‬
‫לפי ריבוי החסד שגמל עם השכינה‪.‬‬
‫"וכל המזכה את הרבים‬
‫אין חטא בא על ידו"‬
‫רק מי שבזמן הגלות הצטער בצער הבורא השואג‬
‫על ביתו שחרב‪ ,‬ואומר "מה לו לאב שהגלה את‬
‫בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם"‪ ,‬וכן‬
‫בצער השכינה השוכבת בעפר ואומרת‪" :‬אוי לבנים‬
‫שבעוונותיהם החרבתי ביתי ושרפתי היכלי והגלתים‬
‫לבין האומות" (ברכות ג‪ ,).‬רק הוא יזכה לשמוח באותה‬
‫שמחה גדולה שישמחו הקב"ה ושכינתו הקדושה‬
‫בזמן הגאולה‪.‬‬
‫באותה שעה כל מי שעשה למען הקב"ה ושכינתו‬
‫הקדושה רק מעט‪ ,‬קל וחומר מי שלא עשה בכלל‪ ,‬וקל‬
‫וחומר בן בנו של קל וחומר מי שגם גרם להם צער‬
‫במעשיו‪ ,‬תצא נשמתו ממנו מרב צער וכלימה‪ .‬הוא‬
‫יתחנן בכל ליבו ונפשו לעשות איזה מעשה טוב‪ ,‬לתת‬
‫איזה פרוטה לצדקה‪ ,‬להניח תפילין‪ ,‬לעשות איזה‬
‫טובה ליהודי וכו' כדי לזכות גם כן להיות באותה‬
‫השמחה‪ ,‬אך אז כבר יהיה מאוחר‪ .‬נשלמה המלאכה‬
‫והעבודה הסתיימה!‬
‫לכן צריך כל אדם להתעורר כעת לעשות כל אשר‬
‫ביכולתו לכבוד הקב"ה ושכינתו ולכבוד התורה‬
‫הקדושה כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה לעתיד‬
‫לבוא‪ ,‬כאשר כבר יהיה מאוחר‪ .‬כל אדם ישתמש‬
‫ביכולות ובכישרונות שה' חנן אותו כדי לקדש את‬
‫שמו של הבורא בעולם‪.‬‬
‫מי שיודע ללמוד תורה‪ -‬ילמד בכל הכוח‪ .‬מי שנתן לו‬
‫ה' כושר דיבור והסברה‪ -‬ימסור שיעורים וילמד תורה‬
‫לאחרים‪ .‬מי שיודע לכתוב מאמרים‪ -‬יחבר ספרים‬
‫מועילים‪ .‬ומי שלא יודע לעשות כלום מלבד לצבור‬
‫כסף‪ ,‬גם הוא לא מיותר‪ -‬עליו להחזיק בכספו את בני‬
‫התורה שביכולתם לקדש את העולם‪ ,‬ובכך ישמח אף‬
‫הוא בשמחתם‪ .‬ועיקר הכל‪ -‬שיהיו כל מעשינו לשם‬
‫שמים‪.‬‬
‫הגיליון בהמלצת הרבנים ובינהם‪:‬‬
‫הרה”ג דוד‬
‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬
‫לאו שליט"א‬
‫הרב הראשי לישראל‬
‫שבזי ‪ 1/10‬גן יבנה‬
‫מיקוד ‪70800‬‬
‫פקס‪077-47-01-207 :‬‬
‫"יישר כח למפיצי דברי תורה והלכה‬
‫המוסיפים לשולחן השבת את האווירה‬
‫הנכונה"‬
‫לתרומות‪:‬‬
‫בנק לאומי (‪ )10‬סניף ‪932‬‬
‫מס' חשבון‪53090068 :‬‬
‫מס' עמותה‪580560803 :‬‬
‫ניתן לתרום באשראי‪ ,‬הוראת‬
‫קבע ומזומן‪.‬‬
‫לקבלת הגיליון במייל‬
‫‪admin@mishkanshilo.net‬‬
‫חלק מהתמונות באדיבות יצחק‬
‫אלמקיאס ‪ -‬אומנות יהודית‬
‫גיליון 'משכן שילה' מופץ ביותר מ‪ 6,000-‬עותקים‪ .‬לבית הכנסת שלך הוא מגיע?‬
‫אבן שמואל‬
‫אבני חפץ‬
‫אדם‬
‫אורה‬
‫אופקים‬
‫אחיסמך‬
‫אילת‬
‫אלעד‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון*‬
‫באר‪-‬יעקב‬
‫באר שבע‬
‫גבעת כוח‬
‫בני דרום‬
‫בני עייש*‬
‫בית גמליאל‬
‫בית דגן‬
‫בית יעקב‬
‫בית שאן*‬
‫בית שמש‬
‫ברכיה‬
‫בת ים‬
‫גבעת שמואל‬
‫גדרה‬
‫גן יבנה*‬
‫גני תקווה‬
‫דימונה‬
‫הרצליה‬
‫זבדיאל‬
‫חדרה‬
‫חולון*‬
‫חיפה‬
‫טבריה‬
‫יבנה‬
‫ינון‬
‫ירושלים‬
‫ישעי‬
‫לוד‬
‫כוכב יעקב‬
‫מודיעין‬
‫מצפה רמון‬
‫מיתר‬
‫נהורה‬
‫נחלה‬
‫ניצן‬
‫נריה‬
‫נתיבות‬
‫נס ציונה‬
‫נתניה‬
‫עכו‬
‫פרדס חנה‬
‫פתח תקווה‬
‫קרית אונו‬
‫קרית אתא‬
‫קרית גת‬
‫קרית עקרון*‬
‫קרני שומרון‬
‫ראש העין‬
‫ראשון לציון*‬
‫רוגלית‬
‫רחובות*‬
‫רמלה‬
‫רמת גן‬
‫שדה עוזיה‬
‫שתולים‬
‫תל אביב‬
‫תלמים‬
‫יש לך הזדמנות לצבור זכויות עצומות לצידה טובה לדרך ארוכה‪...‬‬
‫בוא והיה שותף בהפצת תורה למען שמו יתברך בהמלצת גדולי הדור שליט"א! ‪054-26-49-550‬‬
‫* מוקד חלוקה מרכזי‬
‫"וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"‬
‫" ְו ִצ ְד ָק ָתם עֹו ֶמ ֶדת ָ‬
‫ל ַעד"‬
‫ברכת השנה‬
‫ברכת השנה‬
‫ברכת השנה‬
‫ברכת השנה‬
‫לעילוי נשמת‪:‬‬
‫יעקב בן מזל פילוסוף ז"ל‬
‫רחל בת שרה פילוסוף ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫שפעת שלומים וברכות‬
‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫שפעת שלומים וברכות‬
‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫שפעת שלומים וברכות‬
‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫שפעת שלומים וברכות‬
‫ממרומים יחולו על ראשם של‪:‬‬
‫גלית ואילן‬
‫קהלני הי"ו‬
‫אוריאל ואילנה דנין‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫ולהצלחת משפחתם הי"ו‬
‫הודיה‪ ,‬מוריה‪ ,‬מאיה ויהונתן הי"ו‬
‫ולע"נ יהודה בן ר' חיים‬
‫דנין זצ"ל‬
‫תהילה ואוהד משה‬
‫אלגרבלי הי"ו‬
‫פנחס אברהם‬
‫ואבישג אזולאי‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫משכן שילה |‬
‫והילדים‬
‫והילדים‪:‬‬
‫נעמי‪ ,‬יהונתן‪ ,‬איתמר ויוסף הי"ו‬
‫ברכת השנה‬
‫סיפור לשבת‬
‫אמונה בבורא עולם‬
‫החסיד המפורסם רבי מנחם מנדל‬
‫פוטרפאס זצ"ל (הידוע בכינוי ר'‬
‫מענדל)‪ ,‬אשר היה מגדולי וחשובי‬
‫חסידי ליובאוויטש‪ ,‬אשר במהלך חייו ביקש להימלט מברית‬
‫המועצות (רוסיה) לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אולם נעצר על‬
‫ידי הסובייטים ונשפט בעוון בגידה‬
‫לעשר שנות מאסר‪ ,‬שאותן ריצה‬
‫במחנות עבודה בסיביר (הקור‬
‫בסיביר לעיתים הגיע אף עד למינוס‬
‫‪ 55‬מעלות!) ובחסדי שמים לאחר‬
‫מאורעות רבים‪ ,‬שנות תלאה וסבל‬
‫קשים זכה ויצא והיגר לבריטניה‪,‬‬
‫ולאחר מכן שימש בתפקיד משפיע‬
‫הישיבה בכפר חב"ד‪.‬‬
‫הלה נשאל‪ ,‬כיצד ובאיזה כוח‬
‫הצליח לעבור אותם מאורעות‬
‫קשים בסיביר הקפואה‪ ,‬וכיצד לא‬
‫איבד את אמונתו במי שאמר והיה‬
‫העולם‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬אמונתו התחזקה‬
‫בניסיונות הקשים הללו‪ .‬לשמע השאלה פתח וסיפר להם מעשה‪,‬‬
‫שראו עיניו ברוסיה ומזה לקח התעוררות לעבודת השם והתחזקות‬
‫בעת ניסיון‪.‬‬
‫באחד הימים הבחין מיודענו בגוי אחד‪ ,‬שטיפס על הר גבוה מאוד‪.‬‬
‫הטיפוס ארך שעות ארוכות‪ .‬כשהגיע הלה לפסגת ההר‪ ,‬תקע שם‬
‫חתיכת ברזל עצומה בראש ההר ועליה קשר חבל גדול וארוך‬
‫מאוד‪ .‬למחרת ראה שוב את אותו גוי‪ ,‬אולם הפעם טיפס הוא על‬
‫הר גבוה שני הסמוך לו‪.‬‬
‫כאשר הגיע לראש ההר עשה כמעשהו ביום האתמול‪ ,‬ותקע‬
‫שם ברזל בפסגת ההר ואת הקצה השני של החבל קשר לאותה‬
‫חתיכת ברזל‪ ,‬כאשר בין ההרים הייתה ביקעה עמוקה מאוד ולעיני‬
‫האנשים המשתהים למעשהו‪ ,‬עלה הלה על החבל ועל אף המרחק‬
‫הרב עבר בגבורות הנפש מההר האחד למשנהו‪ ,‬כאשר כל העומדים‬
‫למרגלות ההר מביטים בפליאה‪ ,‬כיצד הוא מצליח לעשות כדבר‬
‫הזה‪.‬‬
‫למחרת שוב הגיע‪ ,‬ולמראהו יצאו האנשים המתגוררים בכפר‪ .‬שם‬
‫הודיע לכולם‪ ,‬שכמעשהו אתמול יעשה היום‪ ,‬דהיינו יעבור מהר‬
‫להר על ידי טיפוס על החבל‪ .‬אך האנשים הפצירו בו‪ ,‬שלא יסכן‬
‫את חייו שוב‪ .‬שכן לא בכל יום מתרחש נס‪ .‬אולם אותו אדם אטם‬
‫אוזנו מלשמוע‪ .‬ובאומץ לב טיפס שוב לראש ההר ועבר על החבל‬
‫בהצלחה מהר להר‪.‬‬
‫ביום שלמחרת הודיע שוב לאנשים‪ ,‬שהוא עומד לפסוע שוב על‬
‫החבל אך הפעם יוסיף על מעשהו וימשוך לגרור עגלה על החבל‬
‫הדק‪ ,‬ובזאת שאל אותם‪ ,‬אם הם מאמינים שיש בידו לעשות כן‪.‬‬
‫חלק מן הסובבים השיבו‪ ,‬שאם הצליח לעשות את הבלתי יאומן‬
‫ולעבור על החבל מקצה לקצה בגבורת נפש עצומה‪ ,‬על כן מסתבר‬
‫שיכול הוא לעלות על החבל הדק ויעביר גם עגלה עליה‪.‬‬
‫שמח הלה בתשובתם‪ .‬אולם הוסיף‬
‫לשאול אותם‪" :‬האם יש מישהו‬
‫מבינכם המסכים לשבת בתוך העגלה‬
‫כאשר אני אגרור אותה על החבל‬
‫מקצה ההר האחד למשנהו?"‪ ,‬למותר‬
‫לציין‪ ,‬שכולם סירבו כאחד ואף אחד‬
‫מהם לא היה מוכן לקפח את חייו‬
‫בעבור פעלול מיותר‪.‬‬
‫לא עבר זמן רב‪ .‬ולפתע ראו את האיש‬
‫מטפס על ההר הגבוה ולצידו הולך‬
‫ילד קטן והם גוררים עגלה ועולים‬
‫בהר‪ .‬ויהי כאשר הגיעו לראש ההר‪,‬‬
‫נכנס הילד בעליזות ובשמחה לתוך‬
‫העגלה והאיש גרר את העגלה על החבל והצליח לצלוח את התהום‬
‫בהצלחה‪ ,‬והיו אנשים תמהים‪ :‬מיהו הילד הקטן‪ ,‬שהסכים‬
‫להסתכן ולהיכנס לתוך העגלה‪ ,‬שהיא נגררת על החבל ובכל סטייה‬
‫קלה יכולה ליפול לתהום רבה?!‬
‫משירד הילד שאלו אותו על כך‪ .‬איך לא פחד לעשות כדבר הזה‪,‬‬
‫אולם הילד השיב להם בפשטות ובבטחה "האיש האלוף שעבר‬
‫בחבל הוא אבא שלי‪ ,‬ואם הוא ציווה עליי לשבת בעגלה‪ .‬הייתי‬
‫סמוך ובטוח‪ ,‬שהוא יודע בבירור שבידו לעבור את החבל עם העגלה‬
‫ללא שום סיכון‪ .‬שאם לא כן לא היה מכניס אותי למקום שכזה!"‪.‬‬
‫וסיים החסיד ואמר‪" :‬מסיפור זה למדתי דבר נשגב‪ ,‬שהרי הילד‬
‫כל כך בטח באביו עד כדי כך שלא חשש כלל וכלל לקפח את חייו‪,‬‬
‫משום "שלא ייתכן שאבא יעשה לי משהו שלא טוב עבורי"‪ ,‬ומה‬
‫גם שמדובר באבא גוי מטופש‪ ,‬שיכולותיו מוגבלות‪ ,‬ובוודאי שיכול‬
‫היה למצוא את מותו ביחד עם בנו‪ ,‬על אחת מצלעותיו של ההר‪,‬‬
‫ועל כל זאת הבן נכנס לעגלה בביטחון‪ ,‬בשמחה ובעליזות שאינן‬
‫משתמעות לשתי פנים"‪.‬‬
‫"אם כן"‪ ,‬מסיים מיודענו‪" ,‬אני‪ .‬שאבא שלי הוא מלך מלכי המלכים‬
‫הקב"ה‪ ,‬שמלוא כל הארץ כבודו‪ ,‬והוא בעל היכולת ובעל הכוחות‬
‫כולם‪ .‬ואין גבול לכוחו ולגבורתו‪ ,‬מה לי לחשוש מהמאורעות‬
‫המרים ומהניסיונות הקשים שפוקדים אותי‪ .‬הלא זה רצונו של‬
‫בורא עולם שאם זה לא היה רצונו זה לא היה נעשה ואם כן סמוך‬
‫אני ובטוח שהכול לטובתי‪ ,‬וזה מה שגרם לי להיות שמח ומאושר‬
‫ולעבור את כל המשברים בראש מורם"‪.‬‬
‫לומדים מגליון "משכן שילה" בשבת?‬
‫הכנסו להגרלה החודשית בחינם‪...‬‬
‫שלחו את פרטיכם (שם‪ ,‬טלפון וכתובת ‪ +‬אימייל) ‪( SMS – 052-64-18-300‬ניתן גם להתקשר)‬
‫מייל‪ admin@mishkanshilo.net :‬פקס‪077-47-01-207 :‬‬
‫הגרלת חודש אדר‪" :‬ומתוק האור" הגדה של פסח ‪ -‬הרה"ג שלמה לוינשטיין שליט"א‬
‫זוכה הגרלת חודש שבט ‪ :‬חגי פאר (רחובות)‬
‫"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא?‪ ...‬ותלמוד תורה כנגד כולם"‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪:‬‬
‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪.‬‬
‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬
‫ּבו ֹ אֶ ְמ ְצא תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נַפְ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬
‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה בַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יִ כְ ּפ ֹל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬
‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬
‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ הַ ּנֶאֱ מָ ן‪ ,‬הַ ּנֶאֱ מָ ן‪:‬‬
‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬
‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשלו ֹט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬
‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּתָ ִמיד לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ּסֵ ף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש‬
‫יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪.‬‬
‫ּבְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬
‫הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪.‬‬
‫הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪ִׂ ,‬ש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת‬
‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬
‫הּוא ְ‬
‫ְראֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪.‬‬
‫וַהֲ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולֶ ָך וְ ָאז יֵרָ אֶ ה כָ ל זְ כּורֶ ָך‪.‬‬
‫ָׁשֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬
‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּבְ בו ֹרִ ית‪.‬‬
‫אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לָ אֵ ל עַ רְ בִ ית וְ ַׁש ְחרִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫לידיעת התורמים‪,‬‬
‫עקב ריבוי ההקדשות‪,‬‬
‫ב"ה‪ ,‬ההקדשות‬
‫הקבועות יתחלפו מידי‬
‫שבוע ויופיעו אחת‬
‫לשבועיים‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּויָּה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬
‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי קַ ּ ֵבץ נִ דְ חֵ י יְ דִ ידַ י‪.‬‬
‫וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ׂנְ ַאי נַפְ ִ ׁשי ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪.‬‬
‫אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬
‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬
‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י‪.‬‬
‫ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י ע ֲֵש ׂה כָ לָ ה‪:‬‬
‫ּדַ לְ תֵ י ְתׁשּובָ ה חַ י ּפְ תַ ח לִ י‪,‬‬
‫ּכִ י ַׁשבְ ִּתי מֵ חֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬
‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬
‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪.‬‬
‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪ .‬יְ בַ ּ ֵש ׂר עַ ם ְסג ּ ָֻלה‪:‬‬
‫ְׁ‬
‫חָ זָק זְ כו ֹר זֶרַ ע יִ ְצחָ ק‪.‬‬
‫ּות ִהּלָ ה‪:‬‬
‫וְ קַ ּבְ צֵ ם ִמּמֶ רְ חָ ק ּונְ סַ ּדֵ ר ִׁשיר ְ‬
‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ּפְ ׁשּוטָ ה‪.‬‬
‫לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬
‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬
‫הַ רְ חֶ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬
‫שמעון‬
‫יהודה‬
‫איתמר‬
‫טלי‬
‫אלעד‬
‫יוסי‬
‫משה‬
‫אבי‬
‫ניר‬
‫אלעזר‬
‫יהודה‬
‫הדריאל‬
‫שושן‬
‫אחרק‬
‫יפרח‬
‫מלבר‬
‫שירם‬
‫עמר‬
‫שמלה‬
‫טימור‬
‫עמר‬
‫דנין‬
‫כבתי‬
‫שמעוני‬
‫‪3‬‬
‫|‬
‫‬
‫שילה‬
‫משכן‬
‫|‬
‫שילה‬
‫משכן‬
‫מעליא‪.‬‬
‫ונהורא‬
‫איתנה‬
‫בריאות‬
‫מתוך‬
‫סלה‪,‬‬
‫טוב‬
‫וכל‬
‫ואושר‬
‫לעושר‬
‫יזכו‬
‫כל‪,‬‬
‫מכל‬
‫בכל‬
‫ולברכה‪,‬‬
‫לטובה‬
‫ליבם‬
‫משאלות‬
‫כל‬
‫וימלא‬
‫משפחתם‬
‫ואת‬
‫אותם‬
‫יברך‬
‫הקב"ה‬
‫‪3‬‬
‫דבר תורה לשולחן שבת‬
‫שאלות ותשובות‬
‫שנשאל המקובל האלוקי‬
‫הרה"ג מרדכי אליהו‬
‫זצוק"ל‬
‫אוסף יקר המלוקט מ'בני ציון'‪' ,‬תורת הפרשה'‪' ,‬מעיין השבוע' ועוד‪...‬‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫ֹׁשה אֶ ת‪ּ-‬כָ ל‪-‬ע ֲַדת ּבְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל‪ּ ...‬ובַ ּיוֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י יִ ְהיֶה לָכֶ ם ק ֶֹדׁש‪"...‬‬
‫"וַּיַ ְקהֵ ל מ ֶ‬
‫(ל"ה‪ ,‬א'‪-‬ב')‬
‫על פסוק זה אומר המדרש הגדול‪ :‬זה שאמר הכתוב‪" :‬במקהלות ברכו אלהים" (תהילים ס"ח‪,‬‬
‫כ"ז) דורשי אגדה אומרים כי מתחילת התורה ועד כאן‪ ,‬לא נאמרה אף פרשה בהקהלה של‬
‫עם ישראל‪ ,‬אלא זו בלבד‪ .‬ולמה?‬
‫אלא‪ ,‬כך אמר הקב"ה למשה‪ :‬הקהל את בניי במצוות שבת‪ ,‬כדי שתהיה שמורה לדורות‪,‬‬
‫להיעשות קהילות קהילות‪ ,‬להיכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לשמוע דברי תורה‪ ,‬ולקדש‬
‫את שמי הגדול‪ .‬אמר הקב"ה לישראל‪ :‬אם נקהלים אתם בכל שבת לבתי כנסיות וקוראים‬
‫בתורה‪ ,‬מעלה אני עליכם כאילו העדתם עלי שאני מלככם‪ .‬וכן‪ ,‬הנביא ישעיה מפרש ואומר‪:‬‬
‫"ואתם עדי נאום ה' ואני אל"‪( .‬ישעיה מ"ג‪ ,‬י"ב)‬
‫לסעודה שנייה‬
‫"ׁש ֶׁשת י ִָמים ֵּתעָ ֶׂשה ְמלָאכָ ה ּובַ ּיוֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י‪ַׁ ...‬שּבַ ת ַׁשּבָ תוֹן‪ ,‬לַה'"‬
‫ֵ‬
‫(ל"ה‪ ,‬ב'ׂ)‬
‫שנינו בשמות רבה‪ :‬השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ .‬אמר להם הקב"ה לישראל‪:‬‬
‫אם תזכו לשמור שבת – מעלה אני עליכם (מחשיב אני לכם) כאילו שמרתם כל המצוות‬
‫שבתורה‪ ,‬ואם תחללו אותה – מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצוות‪.‬‬
‫מדרש זה הסביר פעם רבי ישראל מראדין‪ ,‬בעל ה"חפץ חיים"‪ ,‬בדרך הבאה‪ :‬על הכתוב‪:‬‬
‫"אך את שבתותי תשמורו‪...‬לדעת כי אני ה' מקדשכם"‪ ,‬דרשו במסכת שבת (י'‪" :):‬אמר לו‬
‫הקב"ה למשה‪ :‬מתנה טובה יש לי בבית גנזי (באוצרותי) ושבת שמה‪ ,‬ואני מבקש ליתנה‬
‫לישראל‪ ,‬לך והודיעם!"‬
‫ועתה‪ ,‬צאו וראו‪ :‬אם הכלה מחזירה לחתן את המתנות ששיגר לה‪ ,‬ודאי שהדבר מוכיח‬
‫ששוב היא אינה חפצה בו והשידוך שנקשר ביניהם מתבטל במהרה‪.‬‬
‫והוא הדין – אמר החפץ חיים – לגבי שמירת השבת‪ :‬אם חלילה אין ישראל שומרים את‬
‫השבת‪ ,‬כפי שנצטוו לעשות על ידי בורא עולם‪ ,‬נראים הם כמחזירים לנותן התורה את‬
‫המתנה היקרה ביותר שנתן לעמו‪ ,‬ובכך כאילו מכריזים‪ ,‬קבל עולם‪ ,‬שאין הם רוצים‪ ,‬חס‬
‫ושלום‪ ,‬בקשר המיוחד הקיים מדורי דורות בין ישראל לבין הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫לסעודה שלישית‬
‫ׁש ֶקל‪( "...‬ל"ח‪ ,‬כ"ד)‬
‫ֹלׁשים ֶ‬
‫ּוׁש ִ‬
‫ּוׁשבַ ע מֵ אוֹת ְ‬
‫"ּכָ ל‪-‬הַ ּזָהָ ב‪ ,‬הֶ עָ ׂשּוי ל ְַּמלָאכָ ה‪ֵּ ...‬ת ַׁשע וְ עֶ ְׂש ִרים ּכִ ּכָ ר‪ְ ,‬‬
‫שואל ה"ספורנו"‪ ,‬מדוע מפרטת התורה הקדושה את כמות הזהב‪ ,‬הכסף והנחושת שהיו‬
‫במעשה המשכן?‬
‫אלא‪ ,‬משיב ה"ספורנו"‪ ,‬זאת כדי להראות לנו שכמות הזהב‪ ,‬הכסף והנחושת שהייתה‬
‫במשכן היא כמות מועטה ביחס לעושר שהיה בבית המקדש הראשון‪ ,‬כפי שמבואר בספר‬
‫מלכים (א' פרק ו'‪ ,‬כ"ב)‪" :‬ואת כל הבית ציפה זהב עד תום כל הבית‪ ,‬וכל המזבח אשר לדביר‬
‫ציפה זהב"‪ ,‬ועוד יותר עשיר היה בית המקדש שבנה הורדוס‪.‬‬
‫הראשון לציון‪,‬‬
‫הרב הראשי לישראל‬
‫בעל שו"ת מאמר מרדכי‬
‫ועוד‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם האישה יכולה לקדש כאשר הבעל לא יכול לקדש?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אם יש בנים שיכולים לקדש ‪ -‬הם יקדשו‪ .‬אבל אם‬
‫אין בנים ‪ -‬האישה יכולה לקדש במקומו ולהוציאו ידי‬
‫חובה‪ .‬וכשהיא מקדשת צריכה לשתות רוב רביעית מכוס‬
‫הקידוש [ולכן רצוי שתקדש על מיץ ענבים]‪ .‬אמנם אם‬
‫הבעל יכול לשתות מן הקידוש‪ ,‬תיתן לבעלה לשתות‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כמה צריך לשתות המבדיל מיין הבדלה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בהבדלה צריך המבדיל לשתות רביעית ממש‪ ,‬כיון‬
‫שבהבדלה צריך לברך ברכה אחרונה על היין‪ ,‬ואם‬
‫ישתה רק כמלוא לוגמיו יכנס למחלוקת אם מברך ברכה‬
‫אחרונה‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מה שיעור היין שצריך המקדש לשתות לכתחילה מכוס‬
‫הקידוש? ומה יעשה מי שקשה לו לשתות יין?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מהדין צריך לשתות רוב רביעית‪ .‬אמנם‪ ,‬אדם שקשה‬
‫לו לשתות שיעור זה מפני חוזק היין וכדו' יכול לטעום‬
‫מהיין ולתת לאחר לשתות רוב רביעית‪ ,‬ומצוה מן‬
‫המובחר שכולם יטעמו מן היין‪ .‬וכשאין אדם שיכול‬
‫לשתות רוב רביעית לבד‪ ,‬ייתן לכל אנשי הבית לשתות‬
‫מעט מעט ושתיית כולם מצטרפת לשיעור‪ ,‬ואף על פי‬
‫שעובר זמן שהוא יותר מכדי שיעור שתיית רביעית‬
‫ביניהם ‪ -‬שתייתם מצטרפת‪ ,‬מכיוון שזו דרך שתייה‪,‬‬
‫להעביר מאחד לשני‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם מותר לקדש ולהבדיל על יין או מיץ ענבים‬
‫מפוסטר?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מותר לקדש ולהבדיל על יין או מיץ ענבים מפוסטר‪.‬‬
‫ובדין יין מפוסטר יש לציין‪ ,‬שכדי שליין יהיה דין של יין‬
‫"מבושל" צריכים להתקיים שלושה תנאים‪ :‬א‪ .‬שירתח‬
‫ממש‪ .‬ב‪ .‬שהיין יגיע לחום שהיד סולדת בו ויתמעט‪.‬‬
‫ג‪ .‬שכתוצאה מן הפיסטור ישתנה טעם היין‪ .‬ועל זה יש‬
‫מי שאומר שכיון שכיום רגילים לפסטר את היין‪ ,‬אין זה‬
‫נקרא שינוי‪ ,‬ולדבריו גוי שנגע ביין מפוסטר עשאו "יין‬
‫נסך"‪ ,‬ואין זה נכון‪ .‬ולכן יש לדרוש מן היקבים לציין‬
‫במפורש על בקבוקי היין המפוסטר‪ :‬א‪ .‬שהיין מפוסטר‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיש לו דין יין מבושל‪.‬‬
‫ואף על פי כן התמידה השכינה במשכן יותר מאשר התמידה במקדש שלמה‪ ,‬שהיה כאמור‬
‫עשיר בזהב‪ ,‬בכסף ובנחושת יותר מהמשכן‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שבבניין הורדוס‪ ,‬שהיה העשיר‬
‫מכולם‪ ,‬לא נראתה השכינה כלל! וזאת‪ ,‬כדי ללמדנו‪ ,‬שכל העושר וגודל הבניין הם אינם‬
‫הסיבה להשראת השכינה‪ ,‬אלא רק אנו ומעשינו קובעים את השראת השכינה‪ ,‬ולא הכסף‬
‫והזהב הם המורידים את השכינה לעולמנו הגשמי‪ .‬שכן‪ ,‬רוצה ה' את יראיו ואת מעשיהם‪,‬‬
‫כדי לשכון בתוכם‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪ ,‬והכוונה היא שהאדם‬
‫יכשיר את עצמו‪ ,‬באופן שהשכינה הקדושה תוכל לשרות בקרבו‪ ,‬כמו שנאמר בתהילים‪:‬‬
‫"אהל שכן באדם"‪ ,‬ופרש – אהל שכן באדם‪ ,‬ולא בעצים ובאבנים‪ ,‬בכסף ובזהב‪.‬‬
‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת לע"נ‬
‫ויטוריו בן מיסה רבא ז"ל‬
‫ולע"נ אינס בת מזל רבא ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת משפחות‪:‬‬
‫רבא‪ ,‬אוהב שלום‪ ,‬בללי‪,‬‬
‫תורג'מן וחכמון הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א אֵ ל נו ֹרָ א‬
‫ּופק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים זֵרּוהָ ‪ ,‬יָּה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫ְ‬
‫מָ רו ֹם זְ כָ ר נָא ְּברִ ית ִאיׁש חֲ לו ֹם חָ לַ ם‪,‬‬
‫הַ רְ ּ ֵבה אֶ ת זַרְ עו ֹ וְ תֶ ן לו ֹ ְ ׁשלו ֹם עו ֹלָ ם‪,‬‬
‫נָא רְ צֵ ה גִ זְ עו ֹ וְ ח ֹן אֶ ת זַרְ עו ֹ‪ ,‬עַ ד מָ תַ י‬
‫יִ ְהיֶה ֶש ׂה פְ זּורָ ה אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫ַׁשוְ עָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪,‬‬
‫ּותחַ ּדֵ ׁש ַׁש ְחרּותָ ּה לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪,‬‬
‫ְ‬
‫הֵ ידָ ד יִ ְהיֶה יו ֹם ּבו ֹ ִמ ְק ּ ָד ְ ׁשָך יִ ְתּכוֹנַן‪,‬‬
‫הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך נֶאֱ נָח‪,‬‬
‫צו ֹעֵ ק ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ָ :‬יר ֹּנּו כ ּ ָֻלם ִּכי ָ ׁשכַ ן עָ לָ יו הֶ עָ נָן‪ ,‬וְ ִ ׁשיר‬
‫ּומזְ מו ֹר לְ פָ נָיו נִ גְ מו ֹר‪,‬‬
‫ִ‬
‫ִּכי יָדְ ָך עַ ל הָ אוֹיֵב ּ ָגבְ רָ ה‪,‬‬
‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ּכִ י יָדו ֹ גָבְ רָ ה‪,‬‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫ָאכַ ל אֶ ת ּפִ רְ יָּה וְ עו ֹד יָדו ֹ ֹלא קָ ְצרָ ה‪,‬‬
‫ְׁשלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪,‬‬
‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪.‬‬
‫י ְ‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫אברהם פנחס‬
‫אזולאי‬
‫משכן שילה |‬
‫עידו‬
‫חדד‬
‫‪4‬‬
‫נינט‬
‫דיין‬
‫שמעון‬
‫אלקובי‬
‫לירן‬
‫ניסים‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬
‫ּבִ ִּתי צְ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪,‬‬
‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬
‫חָ לַ ף הַ ּג ֶֶׁשם הַ ְּסתָ יו עָ בַ ר‪ִ .‬‬
‫זְ מָ ן קָ רִ יב עַ ם קָ דְ ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬
‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף‬
‫לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪ .‬רִ חַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪,‬‬
‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג עֵ ינֵיְך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬
‫וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬
‫ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬
‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ׁ ָ .‬שם ְ‬
‫חַ ּבְ ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ ְּל ִּגים‬
‫ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪ָׁ ,‬שבִ ים אֵ לַ יִ ְך‪ּ :‬בִ ִּתי צְ ִאי‪...‬‬
‫יָרַ דְ ִּתי חֶ בְ רָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪ּ .‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ּדְ בִ ירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ׁשּובִ י לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫קּומי רָ ִּני‪:‬‬
‫ִּׂשפְ תו ֹתֵ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬
‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ּבְ חּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪,‬‬
‫קו ֹל צַ הֲ לו ֹת חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫יטי רַ עְ יָה עֲדִ ינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א‬
‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בָ תֵ ך וְ לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪ .‬הַ ּבִ ִ‬
‫אתי רִ יבו ֹת‪ִ .‬אם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִמּיו ֹם נְ דּודֵ ְך נ ָָׂש ִ‬
‫ְׂשחו ֹק רִ ּנָה‪ָׁ ,‬שרִ ים ִׁשירָ יִ ְך‪ּ :‬בִ ִּתי צְ ִאי‪...‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫בנימין‬
‫שלום‬
‫יותם‬
‫מינס‬
‫עמית‬
‫אריה‬
‫ארז‬
‫הרמס‬
‫אליהו‬
‫שאול‬
‫מרדכי‬
‫מזרחי‬
‫ישראל‬
‫ז'נו‬
‫יעקב‬
‫סבן‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫הלכות לשולחן שבת‬
‫מתוך 'בהלכה ובאגדה'‪' ,‬חזון עובדיה'‪' ,‬ילקוט יוסף'‪' ,‬הלכה ברורה'‬
‫עפ"י דעת מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫שאלות ותשובות‬
‫עם הרה"ג‬
‫ַה ְכ ָׁש ַרת ַה ֵּכלִ ים לְ ֶפ ַסח (א')‬
‫בן ציון מוצפי שליט"א‬
‫המשך ההלכות בהלכה יומית עמוד ‪11‬‬
‫לסעודה ראשונה‬
‫גדול מזכה הרבים‪.‬‬
‫ראש ישיבת‬
‫“בני ציון”‬
‫הַ ַּטעַ ם לְ הַ כְ ָש ַרת הַ ּכֵ לִ ים‬
‫הַ ּכֵ לִ ים ֶׁשָאנּו ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ הֶ ם ּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה לְ מַ ַאכְ לֵי חָ מֵ ץ‪ ,‬מֵ ַאחַ ר וְ הֵ ם ּבְ לּועִ ים מֵ הֶ חָ מֵ ץ‪ ,‬אֵ ין ָאנּו יְ כוֹלִ ים לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש‬
‫ּבָ הֶ ם ּבְ חַ ג הַ ּפֶ סַ ח‪ ,‬אֶ ּלָא ִאם ּכֵ ן נַפְ לִ יט אֶ ת הֶ חָ מֵ ץ הַ ּבָ לּועַ ּבָ הֶ ם‪ּ .‬ולְ הַ ּלָן נ ְִראֶ ה ּכַ ּמָ ה ּפְ ָרטֵ י ִּדינִים ּבְ הֶ כְ ֵׁשר ּכְ לֵי הֶ חָ מֵ ץ‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בחסדי ה' קרה לנו נס‪ ,‬נכנסנו לחדר פנימי בבית‬
‫וגילינו את הילדה בת ה ‪ 5‬עם מפזר חום בידיים‬
‫שעולה באש‪ ,‬כרית ושמיכה נשרפו ומעט מבגדי‬
‫הילדה‪.‬‬
‫האם לעשות סעודת הודיה או משהו אחר רוחני?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫תתרמו לסעודת עניים‪ ,‬יש אברכים רעבים הזקוקים‬
‫למזון‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם ניתן להשתמש במוצרים סגורים שנקנו (לא על‬
‫ידי) מרשת שידוע שפותחת בשבת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בדיעבד מותר‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם יש מצוות השבת אבידה לגוי?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כשיהיה קידוש השם מהמעשה ‪ -‬מצווה גדולה היא‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם עליי לקום מפני אחי הגדול ממני בכל פעם‬
‫שעובר לפניי? ואם הוא לא דתי? כך שמעתי מפי רב‬
‫השכונה שצריך לעמוד בכל פעם‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מעיקר ההלכה‪ ,‬דעת מרן השלחן ערוך חייב לכבדו‬
‫בדומה לאביו‪ .‬אך האחרונים כתבו שלא הקפידו בכך‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אם מצאתי עגלה של סופר ברחוב או בכל מקום אחר‪,‬‬
‫האם מותר להשתמש בה משום ייאוש למרות שכתוב‬
‫שם הסופר‪ ,‬ואם אסור‪ ,‬האם עליי לדווח על כך לבעל‬
‫הסופר משום השבת אבידה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אתה חייב מדין תורה להחזיר העגלה לבעליה‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫רציתי לדעת איך צריך לתרום צדקה והאם יש 'לשם‬
‫יחוד'?‬
‫וכאשר תורמים לשם מישהו או משהו האם זה פוגם‬
‫בלשמה?‬
‫בנוסף‪ ,‬רציתי לדעת איך לחלק בין ישיבה‪ ,‬מקווה וכו'‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬יאמר הנני בא לקיים מצוות עשה של מעשה‬
‫הצדקה‪ ,‬ככתוב "פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך"‪,‬‬
‫לתקן שורש וכו׳‪.‬‬
‫ב‪ .‬זה פחות מעלה בהחלט‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקווה קודם לכל‪ ,‬בישוב או שכונה שאין מקווה‬
‫לנשים דווקא‪.‬‬
‫זכות הלימוד בגיליון מוקדשת לע"נ‬
‫יעקב לוי (טויק)‬
‫בן חזנה ז"ל‬
‫מַ ע ֲֶרכֶ ת ְמיֻחֶ ֶדת לְ פֶ ַסח‬
‫ִמי ֶׁשּיָכוֹל לְ יַחֵ ד לְ עַ ְצמ ֹו מַ ע ֲֶרכֶ ת ּכֵ לִ ים ְמיֻחֶ ֶדת לְ פֶ סַ ח‪ָּ ,‬תבוֹא עָ לָיו ּבְ ָרכָ ה‪ .‬וְ י ִָׂשים לֵב לְ הַ ְצנִיעַ אֶ ת ּכָ ל ּכְ לֵי הֶ חָ מֵ ץ‬
‫ֶׁש ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה ּבְ ָארוֹן ְמיֻחָ ד‪ ,‬וְ יִ ְסּגֹר אוֹת ֹו וְ יִ כְ ּתֹב עָ לָיו "ּכְ לֵי חָ מֵ ץ"‪ ,‬לְ בַ ל יִ ְטעּו לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבַ ּפֶ סַ ח‪.‬‬
‫ָאדם י ְֶׁשנָּה אֶ פְ ָׁשרּות לְ יַחֵ ד מַ ע ֲֶרכֶ ת ּכֵ לִ ים נוֹסֶ פֶ ת‪ ,‬וְ לָכֵ ן יֵׁש ל ַָדעַ ת אֶ ת ּפְ ָרטֵ י הַ ִּדינִים כְ ִּדלְ הַ ּלָן‪.‬‬
‫ָאמנָם ֹלא לְ כָ ל ָ‬
‫וְ ְ‬
‫הַ ּמָ קוֹר ִמן הַ ּתו ָֹרה‬
‫ּכְ ֶׁשחָ זְ רּו עַ ם יִ ְׂש ָראֵ ל ִמ ִּמלְ חֶ מֶ ת ִמ ְדיָן‪ ,‬הֵ בִ יאּו עִ ּמָ ם ָׁשלָל ּגָדוֹל ֶׁשל ּכְ לֵי ּכֶ סֶ ף ּוכְ לֵי זָ הָ ב‪ ,‬וְ ִצּוָ ה אוֹתָ ם הַ ָּקּבָ "ה לְ הַ כְ ִׁשיר אֶ ת‬
‫סּוקים לְ הַ ּלָן (במדבר פרק ל"א פסוקים כ"א‪-‬כ"ג)‪:‬‬
‫ּכָ ל הַ ּכֵ לִ ים ִמּבְ לִ יעַ ת הַ ּמַ אֲ כָ לוֹת הָ אֲ סּורוֹת ֶׁשּנִבְ לְ עּו ּבָ הֶ ם‪ּ ,‬כַ ְמבָֹאר ּבַ ּפְ ִ‬
‫מׁשה‪ :‬אַ ְך אֶ ת הַ ּזָ הָ ב‬
‫ְׁשי הַ ּצָ בָ א הַ ּבָ ִאים ל ִַּמלְ חָ מָ ה‪ ,‬זֹאת חֻ ַּקת הַ ּתו ָֹרה אֲ ֶׁשר ִצּוָ ה ה' אֶ ת ֶ‬
‫"וַ ּיֹאמֶ ר אֶ לְ עָ זָ ר הַ ּכֹהֵ ן אֶ ל ַאנ ֵ‬
‫וְ אֶ ת הַ ּכָ סֶ ף אֶ ת הַ ְּנח ֶֹׁשת אֶ ת הַ ּבַ ְרזֶ ל אֶ ת הַ ּבְ ִדיל וְ אֶ ת הָ עֹפָ ֶרת‪ּ :‬כָ ל ָּדבָ ר אֲ ֶׁשר ָיבֹא בָ אֵ ׁש ַּתעֲבִ ירּו בָ אֵ ׁש וְ טָ הֵ ר אַ ְך ּבְ מֵ י‬
‫נ ִָּדה יִ ְתחַ ּטָ א וְ כֹל אֲ ֶׁשר ֹלא ָיבֹא ּבָ אֵ ׁש ַּתעֲבִ ירּו בַ ּמָ יִ ם"‪.‬‬
‫סּוקים אֵ ּלּו ָאנּו לְ מֵ ִדים‪ּ ,‬כִ י ּכָ ל ּכְ לִ י אֲ ֶׁשר ּבָ לַע ִמּמַ אֲ כַ ל ִאּסּור ‪ּ -‬כְ ֵדי לְ הַ כְ ִׁשיר ֹו ּולְ הַ ּגִ יעַ לִ פְ לֵטַ ת הָ ִאּסּור ּכָ לִ יל‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשרוֹ‬
‫ִמּפְ ִ‬
‫ּכְ ֶד ֶרְך ַּת ְׁש ִמיׁשוֹ‪ ,‬כְ ִּדלְ הַ ּלָן‪:‬‬
‫לסעודה שנייה‬
‫לִ ּבּון‬
‫ּפּודים ֶׁשּצוֹלִ ים ּבָ הֶ ם עַ ל הָ אֵ ׁש ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבָ לְ עּו ִאּסּור ּבְ אֶ ְמצָ עּות הָ אֵ ׁש‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם‬
‫ּכֵ לִ ים ֶׁשהַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם הּוא ּבְ אֵ ׁש‪ּ ,‬כְ גוֹן ִׁש ִ‬
‫ּגַם ּכֵ ן עַ ל יְ ֵדי הָ אֵ ׁש‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו לְ הַ כְ נִיסָ ם ּבְ תוְֹך הָ אֵ ׁש עַ ד ֶׁשּיִ ְהיּו נִיצוֹצוֹת אֵ ׁש נ ִָּתזִ ים מֵ הֶ ם‪ ,‬וְ הֶ כְ ֵׁשר זֶ ה נ ְִק ָרא "לִ ּבּון"‪.‬‬
‫הַ גְ עָ לָה‬
‫ּכֵ לִ ים ֶׁשהַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם הּוא עַ ל יְ ֵדי ּבִ ּׁשּול ֶׁשל ָּדבָ ר לַח‪ּ ,‬כְ גוֹן ִסיר ֶׁשּב ַֻּׁשל ּב ֹו מָ ָרק א ֹו מַ אֲ כָ ל עִ ם רֹטֶ ב ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבְ לִ יעָ תָ ם‬
‫ּבְ אֶ ְמצָ עּות לַח רוֹתֵ חַ ‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּגַם ּכֵ ן עַ ל יְ ֵדי הַ ּמַ יִ ם הָ רו ְֹת ִחים‪ .‬וְ זֶ הּו הַ ּנ ְִק ָרא "הַ גְ עָ לָה" [הַ פְ לָטָ ה]‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו לְ הַ ְר ִּתיחַ מַ יִ ם‬
‫ּבִ כְ לִ י‪ּ ,‬ובְ עוֹד ֶׁשהַ ּמַ יִ ם ְמבַ עְ ּבְ עִ ים‪ ,‬יַכְ נִיס אֶ ת הַ ּכְ לִ י לַּמַ יִ ם וְ גַם אֶ ת הַ ּי ִָדּיוֹת וְ הַ ִּמכְ סֶ ה‪ּ ,‬ובָ זֶ ה יִ ּפָ לֵט הָ ִאּסּור הַ ּבָ לּועַ ‪( .‬קלה‪,‬‬
‫קלו)‬
‫* ק ֶֹדם הַ הַ גְ עָ לָה יְ נ ֶַּקה אֶ ת הַ ּכְ לִ י הֵ יטֵ ב ּבְ חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ ,‬וְ י ִָסיר ִמּמֶ ּנּו ּכָ ל לִ כְ לּוְך וַ חֲ ל ָֻּדה‪ ,‬וִ ינ ֶַּקה ּגַם ּבִ ְמקוֹם הַ ּבְ ָרגִ ים‪( .‬קלד)‬
‫* ּכְ לִ י ּגָדוֹל ְמאֹד ֶׁשּמֵ חֲ מַ ת ּג ְָדל ֹו אֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ּכָ נֵס לְ תוְֹך ּכְ לִ י הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬יְ מַ ּלְ אֵ הּו מַ יִ ם עַ ד הַ ּסוֹף וְ י ְַר ִּתיחֵ הּו ּבְ אֹפֶ ן ֶׁשּיַּגִ יעּו‬
‫הַ ּמַ יִ ם עַ ל ּכָ ל ְׂשפַ ת הַ ּכְ לִ י‪ .‬וְ ַיע ֲֶׂשה ָׂשפָ ה ּגְ בוֹהָ ה יוֹתֵ ר לְ פִ יו ֶׁשל הַ ּכְ לִ י‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁשּיִ ְתמַ ּלֵא הֵ יטֵ ב וְ יַּגִ יעּו הַ ּמַ יִ ם ּגַם ּבִ ְׂשפָ תוֹ‪,‬‬
‫ֶׁשהֲ ֵרי ִאי אֶ פְ ָׁשר ֶׁשֹּלא נ ְִּתזּו ּפַ עַ ם ַאחַ ת נִיצוֹצוֹת מֵ הֶ חָ מֵ ץ ֶׁש ִה ְתּבַ ֵּׁשל ּבַ ּכְ לִ י עַ ל הַ ָּׂשפָ ה‪ .‬וְ אּולָם ּכָ ל זֶ ה ּבִ כְ לִ י ָרגִ יל ֶׁשּנ ֹוגֵעַ‬
‫ִיסים‬
‫ִיסים אוֹת ֹו לְ תוְֹך ַּתבְ ִׁשיל הֶ חָ מֵ ץ‪ּ ,‬וכְ גוֹן ַקע ֲַרת מַ ּצֶ ֶקת ּגְ ד ֹולָה ֶׁשּמַ כְ נ ִ‬
‫הֶ חָ מֵ ץ ַרק ּבְ תוֹכ ֹו וְ ֹלא ִמּבַ חּוץ‪ ,‬אֲ בָ ל ּכְ לִ י ֶׁשּמַ כְ נ ִ‬
‫אוֹתָ ּה לְ תוְֹך הַ ִּסיר ּכְ ֵדי לִ ְׁשּפְֹך ִמּמֶ ּנָה לַּצַ ּלָחוֹת‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבָ לְ עָ ה חָ מֵ ץ ִמּבַ חּוץ‪ ,‬צָ ִריְך לְ הַ כְ נִיסָ ּה ֻּכּלָּה לְ תוְֹך ּכְ לִ י הַ הַ גְ עָ לָה‪.‬‬
‫(סימן תנב ס"ו ובמשנה ברורה)‬
‫* נָהֲ גּו לִ ְׁשטֹף אֶ ת הַ ּכְ לִ י ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים ִמּיָד לְ ַאחַ ר הַ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ הַ ּטַ עַ ם ל ַָּדבָ ר‪ ,‬זֵ כֶ ר לְ בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּדׁש‪ֶׁ ,‬שהָ יּו נו ְֹתנִים אֶ ת‬
‫הַ ּכֵ לִ ים לְ ַאחַ ר הַ הַ גְ עָ לָה ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים‪( .‬סימן תנב סעיף ז‪ .‬קמב‪ ,‬קנז)‬
‫לסעודה שלישית‬
‫סּוגֵי ּכֵ לִ ים ׁש ֹונִים‬
‫ּכְ לֵי זְ כּוכִ ית ‪ָׁ -‬שנִינּו ּבְ מַ ּסֶ כֶ ת ָאבוֹת ְּד ַרּבִ י נָתָ ן‪ּ" :‬כְ לֵי זְ כּוכִ ית אֵ ינָם ּבוֹלְ עִ ים וְ אֵ ינָם ּפוֹלְ ִטים"‪ .‬עַ ל ּכֵ ן אֵ ינָם ְצ ִריכִ ים ׁשּום‬
‫ירה‪ ,‬מֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪,‬‬
‫ּבּוקי ּבִ ָ‬
‫הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬וַ אֲ פִ ּלּו ִאם ִהכְ נִיסּו ּבָ הֶ ם מַ ְׁש ֶקה חָ מֵ ץ חַ ם א ֹו ַקר לִ זְ מַ ן ְממֻ ָּׁשְך ּכְ בַ ְק ֵ‬
‫ּובִ לְ בַ ד ֶׁשּיִ ְׁש ְטפֵ ם וִ ִידיחֵ ם הֵ יטֵ ב‪ּ .‬כֵ ן ּפָ סַ ק מָ ָרן ַרּבֵ נּו יוֹסֵ ף ָקאר ֹו ּבַ ּׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך (סימן תנא סעיף כו)‪ .‬וְ הּוא הַ ִּדין לִ ְׁשָאר‬
‫יְ מוֹת הַ ָּׁשנָה ֶׁשּמֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבְ אוֹתָ ן ּכוֹסוֹת וְ צַ ּלָחוֹת ֶׁשל זְ כּוכִ ית לְ מַ ַאכְ לֵי ּבָ ָׂשר ּולְ מַ ַאכְ לֵי חָ לָב‪.‬‬
‫ִמנְהַ ג ּבְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז לְ הַ ְח ִמיר ּבִ כְ לֵי זְ כּוכִ ית ֶׁש ִה ְׁש ַּת ְּמׁשּו ּבָ הֶ ם ּבְ חָ מֵ ץ חַ ם‪ֶׁ ,‬שֹּלא לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪( .‬הרמ"א סימן תנא‬
‫ּדּורל ְֶקס ּוּפַ יְ ֶר ְקס‪ֶׁ ,‬ש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ הֶ ם לְ בִ ּׁשּול עַ ל הָ אֵ ׁש מַ ּמָ ׁש‪ ,‬יְ כוֹלִ ים ּבְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז‬
‫סעיף כו) וְ אּולָם‪ּ ,‬כְ לֵי זְ כּוכִ ית ֶׁשל ָ‬
‫ירם עַ ל יְ ֵדי הַ גְ עָ לָה ָׁשֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּולְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬וְ אֵ ין צָ ִריְך לְ ָׁש ְטפָ ם ַאחַ ר ּכָ ְך ּבְ מַ יִ ם ָק ִרים ּכַ ּנָהּוג לְ ַאחַ ר‬
‫לְ הַ כְ ִׁש ָ‬
‫יסים‪( .‬קנה)‬
‫הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬מֵ חֲ ָׁשׁש ֶׁשּמָ א יִ ְתּפו ְֹצצּו לִ ְר ִס ִ‬
‫ָָארץ לְ הַ ְח ִמיר ּבִ כְ לֵי זְ כּוכִ ית‪ּ ,‬ובָ אּו וְ ָקבְ עּו אֶ ת ְמקוֹמָ ם ּבְ אֶ ֶרץ יִ ְׂש ָראֵ ל‪ַ ,‬ר ָּׁש ִאים לְ ַׁשּנוֹת‬
‫עֲדוֹת הַ ִּמזְ ָרח ֶׁשּנָהֲ גּו ּבְ חּוץ ל ֶ‬
‫ִמ ִּמנְהָ גָם ּולְ הָ ֵקל ּכְ ַדעַ ת מָ ָרן הַ ּׁשֻ לְ חָ ן עָ רּוְך‪ַ ,‬אף ּבְ לִ י הַ ָּת ָרה‪( .‬קנה‪ ,‬קנז‪ ,‬פו)‬
‫ּכְ לֵי ְּפל ְַס ִטיק‪ ,‬עֵ ץ‪ ,‬אֶ בֶ ן‪ ,‬אֶ מַ יְ ל [ּפַ ח ְמצֻפֶ ּה ּבְ חֹמֶ ר לָבָ ן אוֹ צִ בְ עוֹנִ י] ‪ּ -‬כְ ִדין ּכְ לֵי מַ ָּתכוֹת‪( .‬קנא‪ ,‬קנז)‬
‫נלבע י"ד בשבט תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ידה ֲעלֵיהֶ ם ֶׁשאֵ ינָם ּפוֹלְ ִטים‪ ,‬וְ לָכֵ ן יְ נ ֶַּקה אוֹתָ ם הֵ יטֵ ב ֶׁשֹּלא‬
‫ּכְ לֵי חֶ ֶרס ‪ -‬אֵ ין מוֹעִ יל לָהֶ ם הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬מֵ ַאחַ ר וְ הַ ּתו ָֹרה הֵ עִ ָ‬
‫יִ ְהיֶה חָ מֵ ץ נִּכָ ר ּבָ הֶ ם‪ ,‬וְ י ְַצנִיעֵ ם ּבְ מָ קוֹם ְמיֻחָ ד‪ ,‬וְ ֹלא יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬וְ אּולָם ִאם הַ ִּׁשּמּוׁש ּבָ הֶ ם ּבְ מַ ְׁש ֶקה חָ מֵ ץ צוֹנֵן‬
‫ירה‪ ,‬וְ ָׁשהָ ה הַ ּמַ ְׁש ֶקה ּבְ תוֹכָ ם ‪ָׁ 24‬שעוֹת וָ מַ עְ לָה‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬א ֹו ֶׁשּיְ מַ ּלְ אֵ ם מַ יִ ם‪ּ ,‬ולְ ַאחַ ר ‪ָׁ 24‬שעוֹת יְ רו ֵֹקן‬
‫ּכְ מ ֹו ּבִ ָ‬
‫אֶ ת הַ ּמַ יִ ם וִ ימַ ּלֵא ׁשּוב מַ יִ ם אֲ חֵ ִרים לְ מֶ ֶׁשְך ‪ָׁ 24‬שעוֹת‪ ,‬וִ ירו ֵֹקן וִ ימַ ּלֵא ׁשּוב לְ מֶ ֶׁשְך ‪ָׁ 24‬שעוֹת‪ ,‬וְ ָאז יִ ְהיֶה ַר ַּׁשאי לָתֵ ת‬
‫לְ תוֹכָ ם יַיִ ן לְ לֵיל הַ ּסֵ ֶדר‪( .‬סימן תנא ס"א‪ ,‬סכ"א‪ .‬קמט)‬
‫ולהצלחת זיו לוי בן אסתר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה‪,‬‬
‫זיווג הגון ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪ .‬אכי"ר‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ָאעּופָ ה אֶ ְ ׁשּכוֹנָה‪ ,‬וְ ָארְ ִחיקָ ה נְ ד ֹד‪,‬‬
‫יו ֹדּוָך רַ עְ יוֹנַי ה' רו ֹעִ י‪ .‬חַ י ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת ק ֹדֶ ׁש יו ֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י‪:‬‬
‫ְ ׁשמַ ח ּבְ נִ י ּבְ חֶ לְ ְקָך‪ֹ ,‬לא ִּתּקַ ח ּגַם אֶ ת ֶׁשּלְ ָך‪.‬‬
‫ּבַ ִּמדְ ּבָ ר ָאלִ ינַה‪ ,‬וְ אּולַ י אֶ ְמצָ א ּדו ֹד‪.‬‬
‫הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪.‬‬
‫יו ֹם אֲ ֶׁשר ּכִ ּלִ יתָ ּבו ֹ ּכָ ל ְמלַ אכְ ּתֶ ָך‪ ,‬או ֹמַ ר ּכִ י ָׂשרִ ית עַ ל ּכָ ל זּולָ תֶ ָך‪,‬‬
‫ֶׁשק ַאהֲ בָ תו ֹ‪ּ ,‬בְ לִ ּבִ י ּבוֹעֲרָ ה‪ִ ,‬מּיו ֹם ּפְ רֵ דָ תו ֹ‪ ,‬נַפְ ִׁשי עָ לַ י מָ רָ ה‪.‬‬
‫נ ֶ‬
‫ּומַ ע ֲִׂשים עָ ִׂשיתָ אֵ ין לְ בַ ּלותֶ ָך‪ ,‬לִ י בֶ ן אֲ מָ תֶ ָך ִחיׁש לְ הַ רְ ּגִ יעִ י‪:‬‬
‫ָך‪,‬‬
‫לְ‬
‫ים‬
‫ֹפִ‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ם‬
‫ַיִ‬
‫נ‬
‫י‬
‫עֵ‬
‫יָך‪.‬‬
‫ָדֶ‬
‫י‬
‫ֵעַ‬
‫נ‬
‫ַעְ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫יָך‪,‬‬
‫לֶ‬
‫גְ‬
‫רַ‬
‫ּבְ‬
‫ְך‬
‫ֹלֵ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫יְ ִדיד ִּמנִ י ּבָ רַ ח‪ ,‬הָ לַ ְך ֲעזָבַ נִ י‪ ,‬אֵ יזו ֹ ּ ֶדרֶ ְך ָארַ ח‪ ,‬וְ אֵ לְ כָ ה ּגַם אֲ נִ י‪.‬‬
‫ֶיָך‪:‬‬
‫נ‬
‫פָ‬
‫לְ‬
‫ם‬
‫ֹלָ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫הָ‬
‫יָך‪,‬‬
‫י‬
‫ֶ‬
‫ּ‬
‫חַ‬
‫ּת‬
‫ְ‬
‫ה‬
‫חָ‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫ּׂש‬
‫ִ‬
‫הַ‬
‫ָך‪.‬‬
‫ּבְ‬
‫ם‬
‫ֹעֵ‬
‫ו‬
‫ּפ‬
‫ב‬
‫ּלֵ‬
‫הַ‬
‫אתי לְ בַ ּקֵ ׁש‪ּ ,‬דו ֹדִ י ּבֵ ין חֲ בֵ רִ ים‪ ,‬נִ לְ ּכַ דְ ִּתי ּבְ מו ֹקֵ ׁש‪ִ ,‬הּכּונִ י הַ ּׁשו ְֹמרִ ים‪.‬‬
‫יָצָ ִ‬
‫ְׁשבִ יעִ י בָ חַ רְ ּתָ ר ֹאׁש לְ כָ ל הַ ִּמנְ יָנִ ים‪ .‬וְ או ֹתו ֹ ִקּדַ ְׁשּתָ ּבְ ָׁשבּועות וְ ָׁשנִ ים‪,‬‬
‫ִחיׁש אֲ ֶׁשר נ ָָׂשאתָ לְ ֶגזַע אֱ מּונִ ים‪ּ ,‬ופְ דֵ ם מֵ אֲ סו ֹנִ ים ָארְ ִחי וְ רִ בְ עִ י‪:‬‬
‫ישנִ י עֲדִ י‪ ,‬וִ ירַ חֵ ם עָ לַ י‪.‬‬
‫יתי לְ דו ֹדִ י‪ ,‬מָ תַ י יָבו ֹא אֵ לַ י‪ ,‬יַלְ ּבִ ֵ ׁ‬
‫צִ ִּפ ִ‬
‫ּומי ָׂשמֵ חַ ‪ּ ,‬בָ עו ֹלָ ם הַ זֶה או ֹרֵ חַ ‪ֹ .‬לא בְ חַ יִ ל וְ ֹלא בְ כ ֹחַ ‪,‬‬
‫ִמי עָ ִׁשיר ִ‬
‫חֲ ש ֹף זְ רוֹעֲָך‪ ,‬לְ קַ ּבֵ ץ ּפְ זּורִ ים‪ּ ,‬גַּלֵ ה קֵ ץ יִ ְׁשעֲָך‪ ,‬וְ דִ גְ לְ ָך הָ רֵ ם‪.‬‬
‫הַ ּמָ מו ֹן יִ ְהיֶה לְ ָך‪ .‬הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫רְ צֵ ה בִ ְמנּוחָ ִתי יו ֹם זֶה יו ֹם ְמנּוחָ ה‪ּ ,‬ובְ יו ֹם עֲבודָ ִתי הַ ְמצֵ א לִ י‬
‫קּומי יְ ִחידָ ִתי‪ ,‬וְ ׁשּובִ י ּבִ ְתׁשּובָ ה‪ ,‬אֲ חו ִֹתי רַ עְ י ִָתי‪ִ ,‬הּנֵה ּגו ֹאֲ לֵ ְך ּבָ א‪.‬‬
‫ִ‬
‫ֶה‬
‫הָ רְ וָחָ ה‪ ,‬וְ הָ כֵ ן לִ ְׁשבִ יתָ ִתי מַ ְׂשאֵ ת וַאֲ רּוחָ ה‪ ,‬וְ ָׂשׂשון וְ ִׂש ְמחָ ה יִ ְהי‬
‫הַ ּבֵ ט וְ ָׂשא עֵ ינֶיָך‪ִ ,‬מי נָתָ ן ּכָ ל‪-‬אֵ ּלֶ ה לְ ָך‪ּ ,‬גַם ּבָ נִ ים לְ שֻ לְ חָ נֶָך‪ .‬חֲ מּודָ ה יְ קָ רָ ה‪ ,‬רַ ּבַ ת הַ ּמַ עֲלו ֹת‪ּ ,‬גַם ִמּפָ ז נִ בְ חֲ רָ ה‪ְ ,‬צ ִאי נָא ִּב ְמחו ֹלו ֹת‪.‬‬
‫ַׁשעֲׁשּועִ י‪:‬‬
‫ִאם ּתו ֹדֶ ה רַ ק לְ בו ֹרְ אֶ ָך‪ּ ,‬כֵ ן ּתָ ִמיד יִ ְהיֶה לְ ָך‪.‬‬
‫זָכָ רְ ִּתי לָ ְך חֶ סֶ ד‪ ,‬נְ עּורַ יִ ְך נְ עּורִ ים‪ ,‬הֵ יכָ לֵ ְך ָאיַסֵ ד‪ּ ,‬בְ ַאבְ נֵי ְספָ רִ ים‪.‬‬
‫אֶ ל‪-‬עו ֹלָ ם ֶׁשּכֻּלו ֹ ַׁשּבָ ת ְּתזַּכֵ נּו‪ ,‬וְ נֵרְ ָך ּבְ ִהּלו ֹ ִׂשים או ֹר ּבַ עֲדֵ נּו‪ ,‬וְ אֶ ל‬
‫קּומי לָ ְך אֲ הּובָ ה‪,‬‬
‫קו ֹל ּדו ֹדִ י ִהּנֵה ּבָ א‪ְ ,‬מדַ ּלֵ ג עַ ל הֶ הָ רִ ים‪ִ ,‬‬
‫הַ ִּׂש ְמחָ ה ְּתחַ ּ ֶייָך‪ ,‬הָ עו ֹלָ ם לְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫ִמ ְׁשּכָ ן ִׁשיֹלה ּתָ ׁשּוב ּתַ עֲלֵ נּו‪ְ ,‬מהֵ רָ ה ֲענֵנּו או ֹרִ י וְ יִ ְׁשעִ י‪:‬‬
‫ּכִ י בָ א קֵ ץ ּדְ רו ֹרִ ים‪.‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫רוני חכים‬
‫רחמים‬
‫יניר שמעון שמעון‬
‫רענן‬
‫יפת‬
‫אפרים‬
‫אביחי‬
‫שמואל‬
‫יהודה‬
‫דוד‬
‫יצחק‬
‫אליהו‬
‫שירם‬
‫אזולאי‬
‫אבוחצירא‬
‫מגידי‬
‫טובי‬
‫כהן‬
‫משה‬
‫יעיש‬
‫סמין‬
‫כהן‬
‫זנודה‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫מגיד‬
‫משכן שילה |‬
‫‪5‬‬
‫דין תורה‬
‫סוגיות בדיני ממונות עם הרה"ג‬
‫יובל אברהמי שליט"א ‪ -‬דיין לענייני ממונות‬
‫נזקי האקונומיקה‬
‫שאלה‪ :‬חברה של ביתי הגיעה אלינו לבית‪ ,‬ונשענה על‬
‫השיש במטבח ומיד לאחר מכן ראתה שצבע הבגד דהה‬
‫כנראה משיירי אקונומיקה שניקו בה את השיש לפני כן‪ .‬הבגד אינו שלה‪ ,‬האם אנו‬
‫חייבים לשלם לה על הבגד?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ראשית צריך לדעת איזה סוג מזיק יש כאן כדי להבין האם יש כאן חיוב בכלל‪ .‬ופשוט‬
‫שכאן לא מדובר באדם המזיק‪ ,‬אלא סוג הזיק הזה הוא "בור" – ככל חפץ שהוא ממונו‬
‫של אדם שאם הניחו ברשות הרבים וקרה נזק לאדם שנתקל וניזוק בו חייב לשלם‪ .‬אך‬
‫כאן הדבר פשוט שפטורים אתם על הנזק מכיון שגם אם הבור הזה היה ברשות הרבים‪,‬‬
‫כגון אדם ששפך אקונומיקה ברשות הרבים ואדם שהלך ברחוב החליק ונפל ובגדו נהרס‬
‫מהאקונומיקה – אין לחייב את המזיק‪ ,‬מכיון שדרשו בגמ' בב"ק [ס‪ ]:‬כי יפתח איש בור ונפל‬
‫שמה שור או חמור‪ ,‬שור ולא אדם [שמת]‪ ,‬חמור – ולא כלים‪ .‬ולכן פטורים על נזקי כלים‬
‫שניזוקו בבור‪ ,‬וכך פסק מרן בש"ע חו"מ [בסי' תי‪ ,‬סעיף כא]‪.‬‬
‫ואין זה אלא גרמא ופחות מכך‪ ,‬מכיוון שלא הייתה כאן שום כוונה להזיק לכן פטורים‬
‫אתם אפי' בדיני שמים‪ .‬אך אותה בחורה צריכה לשלם על הבגד מכיוון שלה יש דין שואל‪,‬‬
‫ושואל חייב אפי' על אונסין‪ ,‬עיין בחו"מ בסי' שמ' [סעיף א]‪ .‬אך כמובן ההלכה ששמין לנזיקין‬
‫[ש"ע בסי' שפז] ויש לעשות שומה כמה שווה בגד כזה משומש‪ ,‬ונכון שתיתן פיצוי מסויים‪.‬‬
‫חיים של קדושה‬
‫מאמרי חיזוק והנהגת גדולי ישראל‬
‫בנושא שמירת העיניים‬
‫השומר עיניו יכול לראות למרחקים‬
‫מסופר על האדמו"ר הצדיק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל‪ ,‬שפעם בא אליו יהודי מלונדון‬
‫וביקש את עזרתו‪ .‬הוא סיפר שבנו הבחור נעלם לפני מספר שבועות מהבית‪ ,‬הם עשו את‬
‫הכל כדי לאתר אותו‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬גם המשטרה המקומית‪ ,‬חיפשה אותו זמן רב אך‬
‫ללא תוצאות‪.‬‬
‫רבי מאיר הרהר מעט‪ ,‬ולאחר מכן ביקש שיביאו לו נייר חלק‪ ,‬תוך כדי שהוא שואל את‬
‫בן שיחו‪ ,‬האם מכיר את הרחובות שבעיר לונדון? כשנענה בחיוב‪ ,‬לקח רבי מאיר עט והחל‬
‫לשרטט על הנייר מספר רחובות‪ ,‬הוא הראה ליהודי את המפה שלו‪ ,‬והסביר לו את האזור‬
‫אותו צייר‪.‬‬
‫לאחר שהאב אמר שהוא מכיר את האזור‪ ,‬הוסיף רבי מאיר ציור של בניין בפינת אחד‬
‫הרחובות‪ ,‬ואמר לאב‪" :‬בבניין זה נמצא בנך‪ ,‬בניין זה שייך לכנסייה‪ ,‬ואני רואה שם את‬
‫הבן האובד שלך‪."...‬‬
‫האב נדהם מהגילוי המפתיע‪ ,‬הוא מיד התקשר למשפחתו בלונדון בכדי שיבררו את‬
‫העניין‪ ,‬לאחר זמן קצר נודע שהבן אכן נמצא שם מספר שבועות‪.‬‬
‫לאחר הסיפור הזה שאלו את רבי מאיר זצוק"ל‪ ,‬איך הרב ידע באיזה מקום הבחור נמצא?‬
‫השיב רבי מאיר‪ ,‬מי ששומר את עיניו בטהרה‪ ,‬הוא יכול לראות בעיניו למרחקים‪ ,‬והסוד‬
‫הוא שמירת העיניים ממראות אסורות‪( .‬קדושת העיניים)‬
‫שאלות ותשובות‬
‫עם הרה"ג‬
‫אהרון בוטבול שליט"א‬
‫ראש בית תורה “יביע אומר”‬
‫וחתנו של מרן הראשון לציון‬
‫הרה”ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם מותר לפזר תבלינים על תפוח אדמה או‬
‫ביצה חמים מאוד‪ ,‬כאשר הוציאו את התפו"א‬
‫והביצה מהקדרה והם מונחים בצלחת‪ ,‬או שיש‬
‫לחוש לבישול התבלינים?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אסור ליתן תבלין לתוך כלי ראשון – אפילו לאחר‬
‫שהעבירוהו מעל האש – כל זמן שהיד סולדת בו‪,‬‬
‫שכלי ראשון מבשל‪ .‬אולם מפורש במשנה – וכן‬
‫נפסק להלכה – שמותר ליתן תבלין לתוך כלי שני‬
‫שלא עמד על האש‪ ,‬שכלי שני אינו מבשל‪ ,‬ותבלין‬
‫אינו נחשב לקלי הבישול ואין לחוש בו לבישול‬
‫בכלי שני (שבת מב רע"ב‪ .‬שלחן ערוך סימן שיח סעיף ט‪,‬‬
‫משנה ברורה ס"ק סה)‪.‬‬
‫וגם לאחינו האשכנזים שחוששים בכלי שני‬
‫למיחזי כמבשל‪ ,‬תבלין מותר‪ ,‬כיון שהוא בא רק‬
‫להטעים את התבשיל (משנה ברורה סי' שיח ס"ק לד)‪.‬‬
‫ונחלקו הפוסקים אם היתר זה שכלי שני אינו‬
‫מבשל שייך גם בגוש כמו תפוח אדמה וביצה‪.‬‬
‫אולם למעשה לדעת מרן רבינו הגדול זיע"א‪ ,‬אין‬
‫הבדל בזה בין מרק לבין דבר גוש‪ ,‬וגם תבשיל‬
‫מוצק שמונח בכלי שני אינו מבשל כלל‪ ,‬ולכן‬
‫מותר לפזר תבלינים על גבי תפוח אדמה וביצה‬
‫כשמונחים בכלי שני‪ ,‬אפילו אם הם רותחים‪( .‬חזון‬
‫עובדיה שבת ח"ד עמ' שסז)‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מי שערך שעון שבת למזגן מערב שבת שידלוק‬
‫בשעה מסוימת‪ ,‬אלא ששכח להזיז את הבורג‬
‫שאמור להפעיל את המזגן בשבת‪ ,‬האם מותר‬
‫להזיז את הבורג בשעה שהמזגן מכובה כדי‬
‫שידליק את המזגן לאחר מכן בשעה היעודה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כאשר מעביר את השעון למצב שבת‪ ,‬הרי הוא‬
‫גורם את הדלקת המזגן‪ ,‬וגם גרם הדלקה אסורה‬
‫בשבת מדרבנן (שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' יח אות ז)‪.‬‬
‫ומכל מקום אם יש צורך גדול‪ ,‬כגון שחם מאוד‪,‬‬
‫ואין גוי מצוי שם‪ ,‬ניתן להקל להעביר את השעון‬
‫למצב שבת ולגרום את הפעלת המזגן‪ ,‬שהרי‬
‫הדלקת מזגן בשבת אסורה מדרבנן‪ ,‬ומכיוון‬
‫שהכול נעשה כאן בדרך גרמא‪ ,‬הרי זה כשבות‬
‫דשבות שמותר במקום צורך גדול אפילו על ידי‬
‫ישראל‪( .‬ש"ע סי' שז סעיף ה‪ .‬שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח‬
‫סי' לח‪ .‬חזון עובדיה שבת ח"ג עמ' תעז)‬
‫האור שנגנז לצדיקים‬
‫מסופר עוד על האדמו"ר הצדיק המקובל רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל שהיה אומר‬
‫שהאור הגדול שאדם הראשון היה צופה בו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ושעל זה אמרו חכמינו‬
‫שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים‪ ,‬אותם צדיקים אלו הם ששומרים על עיניהם מחמת‬
‫יראת שמים שבהם‪ .‬וכשרואים הם דברי כיעור‪ ,‬מיד סוגרים את עיניהם בלי בושה‬
‫מהרחוב‪ ,‬בכדי שלא יטמאו את עיניהם בדבר האסור‪ ,‬ועיניים כאלו הוסיף ואמר‪ ,‬רואות‬
‫בלי הגבלה כלל‪ .‬וכך נהג מקטנותו הרב זצ"ל‪ ,‬ובשביל זה זכה לקדושה עליונה וגבוהה‪,‬‬
‫מאחר ששמר על עצמו ממראות אסורות‪( .‬שם)‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫חנה בת יעל ז"ל‬
‫נלב"ע י"ב אדר ב' תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּגּופי ּכֻּלו ֹ‬
‫מּול אֵ לִ י וְ גָדְ לו ֹ‪ ,‬יִ רְ עַ ד ִ‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ תו ֹן אֵ ין לִ ְׁשּכ ֹחַ ‪ ,‬זִ כְ רו ֹ ּכְ רֵ יחַ הַ ּנִ יחו ֹחַ‬
‫אֶ ל ּגָלִ יל אֶ ל ּגָליל אֶ ל ּ ָגלִ יל‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬
‫ּבַ ּצַ ר לִ י אֶ ְקרָ א לו ֹ‪ ,‬יָּה עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ּ ,‬ובְ טּוב לֵ ב אָ ִׁשיר לו ֹ‪,‬‬
‫יוֹנָה מָ צְ ָאה ּבו ֹ מָ נו ֹחַ ‪ ,‬וְ ָׁשם יָנּוחּו יְ גִ יעֵ י כ ֹחַ‬
‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה ְּכמו ֹ רִ ּמו ֹן‪ :‬אַ ְׁשרַ יִ ך אֶ רֶ ץ הַ ּ ָגלִ יל‪ּ .‬כָ ְמהָ ּה נַפְ ִׁשי לָ ְך הַ ּ ָגלִ יל‪.‬‬
‫יָּה צּור עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬
‫ימים‪ .‬הַ ּיו ֹם נִ כְ ּבָ ד לִ בְ נֵי אֱ מּונִ ים‪ ,‬זְ ִהירִ ים לְ ָׁש ְמרו ֹ ָאבו ֹת ּובָ נִ ים‬
‫יקים‪ .‬אֶ ל ְקדו ַֹשיִ ְך ְּת ִמ ִ‬
‫אֶ ל ְּגדו ֹלַ יִ ְך צַ ּדִ ִ‬
‫חָ קּוק ּבִ ְׁשנֵי לֻחו ֹת אֲ בָ נִ ים‪ ,‬מֵ ר ֹב או ֹנִ ים וְ אַ ִּמיץ ּכ ֹחַ ‪:‬‬
‫ַאחים‪.‬‬
‫מָ גֵן ִצּנָה הֵ ם עַ ל ִ‬
‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא‬
‫חַ ּיִ ים הֵ ם ְּבתו ֹכֵ נּו‪ .‬מַ רְ וִ ים אֶ ת ִצ ְמאוֹנֵנּו‪:‬‬
‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪.‬‬
‫לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪ְ .‬‬
‫יָצַ ר לו ֹ עו ֹלָ ם‪ּ ,‬ובְ צַ לְ מו ֹ ָאדָ ם‪ ,‬עו ִֹׂשים רְ צו ֹנו ֹ‪ּ ,‬בְ אֵ ימָ ה ּכֻּלָ ם‪,‬‬
‫ָאמרּו כְ אֶ חָ ד‬
‫ּובָ אּו כֻּלָ ם ּבִ בְ רִ ית יַחַ ד‪ַ ,‬נע ֲֶׂשה וְ נִ ְׁשמַ ע ְ‬
‫עָ רַ ְך ׁשֻ לְ חָ ן לְ עַ ִּמי‪ .‬יו ֹסֵ ף הּוא ֵנזֶר ִּתפְ ַארְ ִּתי‪.‬‬
‫רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬
‫ּבָ חַ ר ּבְ ֶגזַע‪ ,‬עַ בְ ּדו ֹ ַאבְ רָ הָ ם‪ ,‬לְ קַ ּדְ ׁשו ֹ לָ עַ ד‪ ,‬לְ עו ֹלָ ם‪ .‬עֲלֵ יהֶ ם‬
‫ּופָ ְתחּו וְ עָ נּו יְ ָי אֶ חָ ד‪ּ ,‬בָ רּוְך הַ ּנו ֹתֵ ן לַ ּיָעֵ ף ּכ ֹחַ ‪:‬‬
‫ִחּדֵ ׁש הֵ כִ ין הַ ְּצפַ ִּתי‪:‬‬
‫ּומי יִ דְ מֶ ה‬
‫ּפו ֹרֵ ׂש ִצּלו ֹ‪ ,‬וְ הּוא עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ְׁ ,‬שבָ חָ יו ִמי מָ נָה‪ִ ,‬‬
‫ִּבזְ כּותו ֹ עָ מַ ד עו ֹלָ ם‪ְ .‬מרו ֹמַ ם הּוא ִמּכֻּלָ ם‪.‬‬
‫ּותעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬
‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ְ .‬‬
‫לו ֹ‪ ,‬יָּה אֵ לִ י עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬
‫ִּדּבֶ ר ְּבקָ ְדׁשו ֹ אֵ ל ּבְ הַ ר הַ ּמ ֹר‪ ,‬יו ֹם הַ ְּׁשבִ יעִ י זָכו ֹר וְ ָׁשמו ֹר‬
‫נִ ִּסים עָ ָׂשה לִ י ּבִ זְ כּות ָאהּוב‪ .‬אֶ ל ּגָלִ יל‪...‬‬
‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כִ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל‬
‫ְ‬
‫וְ כָ ל ּפִ ּקּודָ יו יַחַ ד לִ גְ מ ֹר‪ ,‬חַ ּזֵק מָ ְתנַיִ ם וְ אַ ּמֵ ץ ּכ ֹחַ ‪:‬‬
‫ִׂש ּ ַמח לְ עַ ם ּבְ ִׁשירָ יו‪ .‬לְ כָ ה ּדו ֹדִ י לִ ירֵ ָאיו‪.‬‬
‫ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬
‫צָ רַ י הַ ְׁשמֵ ד‪ ,‬וְ או ֹיְ בַ י ּכַ ּלֵ ה‪ ,‬וְ עַ ם יְ דִ יד‪ ,‬עָ ֹלה ַיעֲלֶ ה‪,‬‬
‫ִּת ּ ֵקן ְׁשֹלמ ֹה ּבְ עַ ּמָ יו‪ִּ :‬בזְ כּותו ֹ‪ ...‬אֶ ל ּגָלִ יל‪...‬‬
‫אֵ ל ַנעֲרָ ץ‪ַׁ ,‬שוְ עָ תו ֹ ֲענֵה‪ּ ,‬ובְ בֵ ית ְמעו ֹנו ֹ‪ ,‬לְ ִׁש ְמָך יו ֹדֶ ה‪ּ ,‬פְ דֵ ה‬
‫ּוׁשבּועָ ה‬
‫הָ עָ ם אֲ ֶׁשר נָע ּכַ ּצ ֹאן ּתָ עָ ה‪ ,‬יִ זְ ּכ ֹר לְ פָ ְקדו ֹ ּבִ בְ רִ ית ְ‬
‫עָ לָ ה אֲ רִ י וְ גּורָ יו‪ .‬מ ֶֹׁשה ּדַ רְ ָׁשן וְ עָ נָיו‪.‬‬
‫הַ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ ְחּפו ֹץ‪,‬‬
‫וְ רו ֹמֵ ם נָא‪ִ ,‬קרְ יָה נֶאֱ מָ נָה‪.‬‬
‫יׁשּנָה‪ .‬עַ ּתָ ה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אַ ְׁשרֵ י הַ ּדו ֹר חָ זָה ּפָ נָיו‪ִּ :‬בזְ כּותו ֹ‪ ...‬אֶ ל ּגָלִ יל‪ ...‬לְ בַ ל ַיעֲבָ ר ּבָ ם ִמ ְקרֵ ה רָ עָ ה‪ּ ,‬כַ אֲ ֶׁשר נִ ְׁשּבַ ע עַ ל מֵ י נ ֹחַ ‪:‬‬
‫ַאהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬
‫יָּה עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪ּ ,‬בַ ּצַ ר לִ י אֶ ְקרָ א לו ֹ יָּה אֵ לִ י עוֹזֵר לִ ְקהָ לו ֹ‪.‬‬
‫אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫מאיר‬
‫שלום‬
‫משכן שילה |‬
‫אמיתי‬
‫ישראל‬
‫‪6‬‬
‫עמליה‬
‫מלי‬
‫דוד‬
‫נביאן‬
‫אליהו‬
‫לוי‬
‫ינאי‬
‫אריה‬
‫גיורא‬
‫יהודה‬
‫אברהם‬
‫לוי‬
‫שמעון‬
‫בן לולו‬
‫עדנה‬
‫אהרון ונטלי רזיאל ותמר‬
‫יסייב‬
‫אסטיוקר‬
‫כובשי‬
‫אבנר‬
‫חכמון‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫שלום בית‬
‫שאלות ותשובות‬
‫עם הרה"ג‬
‫חיים יוסף דוד‬
‫אברג'ל שליט"א‬
‫ראש בית התורה‬
‫"נתיבות החיים והשלום"‬
‫מתוך "שבת המלכה"‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בזמן שמסירים את המכסה מעל הסיר‬
‫הרותח‪ ,‬לפעמים מטפטפים טיפות מים‬
‫מהאדים שבמכסה‪ ,‬לתוך הסיר הרותח‪,‬‬
‫האם זה מותר‪ ,‬או שמא יש לחוש בזה‬
‫לאיסור בישול כלפי אותן טיפות?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כאשר מסירים את המכסה שעל הסיר‬
‫הרותח‪ ,‬אם נטפו כמה טיפות מהאדים‬
‫הרותחים לתוך הסיר‪ ,‬אין בזה שום חשש‬
‫איסור‪ ,‬שהרי טיפות אלו כבר מבושלות‪,‬‬
‫ובדרך כלל עדיין הן חמות מאד‪ ,‬ויתכן שהן‬
‫חמות עוד בחום שהיד סולדת בו‪ .‬וכמו כן‬
‫אינו מתכוון לבשל טיפות אלו‪ ,‬וכן אינו צריך‬
‫להן כלל ועיקר‪ ,‬והרי זה בבחינת מלאכה‬
‫שאינה צריכה לגופה‪ ,‬וכאמור בצירוף דעת‬
‫הראשונים שאין בישול אחר בישול אפילו‬
‫בלח‪ ,‬הרי טיפות אלו כבר עברו בישול‪ ,‬אין‬
‫להחמיר בזה כלל‪ .‬והנח להם לישראל‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם מותר להניח "פלח לימון" בתוך כוס‬
‫תה רותח בשבת‪ ,‬או שמא יש לחוש בזה‬
‫לאיסור בישול הלימון?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מותר להניח פלח לימון בתוך כוס תה רותח‬
‫בשבת‪ ,‬ואין לחוש בזה לאיסור בישול‪,‬‬
‫כי להלכה דעת מרן השולחן ערוך שמותר‬
‫לתת בכלי שני רותח אפילו תבלין חריף‪,‬‬
‫וכל שכן שמותר לתת פלח לימון‪ ,‬שלפי מרן‬
‫אינו נקרא דבר חריף כלל‪ ,‬ואין לנו לחדש‬
‫איסורים מדעתינו‪ ,‬והנח להם לישראל‪.‬‬
‫להקדשה קבועה בגיליון‬
‫במהלך כל השנה‬
‫ו"מי שברך" כל שבת ע"י‬
‫עשרות רבות של תשב"ר‬
‫‪054-26-49-550‬‬
‫הרה"ג אהרון זכאי שליט"א‬
‫חכמות נשים בנתה ביתה‬
‫הכל מן האישה‬
‫נאמר בתלמוד‪ :‬פגש רבי יוסי לאליהו‪ ,‬אמר לו‪ :‬כתוב‪" :‬אעשה לו עזר"‪ ,‬במה אישה עזרתו‬
‫לאדם? אמר לו‪ :‬אדם מביא חיטים‪ ,‬חיטים כוסס? אדם מביא פשתן‪ ,‬פשתן לובש? (וכי אדם‬
‫אוכל חיטים כמות שהם‪ ,‬ולובש פשתן כמות שהוא?)‪ ,‬נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על‬
‫רגליו (יבמות ס"ג‪.).‬‬
‫ומסופר במדרש‪ :‬מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה‪.‬‬
‫אמרו‪ :‬אין אנו מועילים להקדוש ברוך הוא כלום‪ .‬עמדו וגרשו זה את זה‪ .‬הלך זה ונשא‬
‫רשעה אחת ועשתה אותו רשע‪ .‬הלכה זאת ונשאה לרשע אחד ועשתה אותו צדיק‪ .‬הוי אומר‪,‬‬
‫שהכול מן האישה (בראשית רבה י"ז‪ ,‬י"ב)‪.‬‬
‫וכן מצינו בתלמוד על רבי עקיבא שהיה רועה צאן‪ ,‬ובתו של כלבא שבוע נתנה עיניה בו‪,‬‬
‫אף שהיה עם הארץ גמור‪ ,‬אבל ראתה שהוא צנוע ובעל מידות טובות (עי' תוס' ד"ה דהוה) ולכן‬
‫קיבלה היא עליה לעשות ממנו תלמיד חכם‪ ,‬על אף ששידוך זה גרם שאביה הדיר אותה מכל‬
‫נכסיו‪ .‬ואמנם זכתה רחל להעניק לכלל ישראל את התנא הגדול רבי עקיבא‪ .‬ורבי עקיבא‬
‫ידע להעריך זאת‪ ,‬וכשחזר מבית תלמודו אמר לתלמידיו‪ :‬שלי ושלכם – שלה הוא (כתובות‬
‫ס"ג‪.).‬‬
‫נמצינו למדים שיש בכוח האישה לחולל פלאות‪ ,‬ואשריה ואשרי חלקה של אותה אישה‪,‬‬
‫שמדרבנת את בעלה להתעסק בתורה‪.‬‬
‫ומסופר על אמו של רבי זלמלה (אחיו של רבי חיים מוואלוז'ין)‪ ,‬שבהיותה הרה וטרם ילדה‪,‬‬
‫היה הגאון רבי אריה לב (בעל ספר "שאגת אריה") בביתם בלמדו בחברותא עם אביו של‬
‫רבי זלמלה‪ ,‬והנה תקפוה צירי לידה וכבשה עצמה שלא להפסיקם מלימודם‪ ,‬כל עוד יכלה‬
‫שאת הסבל‪ ,‬ואמרה כי התורה חביבה עליה מכל‪ .‬ובשמוע רבי אריה לב מזה‪ ,‬אמר שהיא‬
‫עשתה מעשה מלאך‪ ,‬לכן תזכה שייוולד ממנה בן שמעשיו וחכמתו כמלאך‪ ...‬ובאמת ידועה‬
‫העובדה שהגאון מוילנא התבטא אודות רבי זלמלה‪ ,‬שאין הוא בן אנוש כי אם מלאך‪...‬‬
‫קיצור‬
‫הלכות שמירת הלשון‬
‫עצה ותושיה‬
‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬
‫לחיים טובים‪ ,‬בריאים ומאושרים‬
‫מתוך "עצה ותושיה"‬
‫מבוסס על ספר החפץ חיים‬
‫הרב ניצן ראובן שליט"א‬
‫לשון הרע על אפיקורוס‬
‫סגולות לעצירת צרות ומגיפות‬
‫אנשים שיש בהם אפיקורסות מצוה לגנותם‬
‫בין בפניהם ובין שלא בפניהם‪ ,‬ואפיקורוס‬
‫נקרא‪ -‬זה הכופר בתורה שבכתב או בתורה‬
‫שבעל פה או בנבואה‪ ,‬וכל זה דווקא בתנאי‬
‫ששמע מהם בעצמו דברי אפיקורסות‪ ,‬אבל‬
‫אם שמע מאחרים שהם אפיקורסים אסור‬
‫לגנותם אבל צריך לברר את העניין ומותר‬
‫להזהיר אחרים שלא יתחברו עמהם עד‬
‫סגולה לזרע של קיימא‬
‫מוחזקים‬
‫שיתברר הדבר‪ ,‬וכן אם הם כבר‬
‫מייעץ מרן ה"חזון איש"‪ ,‬הפרשת מעשר‬
‫בעיר כאפיקורסים מותר לדבר עליהם כספים באופן קבוע עבור לומדי תורה‪ ,‬בכוחה‬
‫ואינו צריך לברר את הדבר‪{ .‬ח‪-‬ה} {ח‪-‬ו}‬
‫לפקוד בני זוג בזרע של קיימא‪.‬‬
‫מובא בשם הרב שך זצ"ל‪ :‬ישנם ‪ 3‬עצות‬
‫למניעת צרות מעם ישראל‪:‬‬
‫א) התחזקות בתפילה ובפרט בתפילת המנחה‪.‬‬
‫ב) להתחזק באמירת הברכות עם כוונת פירוש‬
‫המילים‪ ,‬ובעיקר בברכת המזון‪.‬‬
‫ג) לחזק את שולחן שבת קודש בתוכן רוחני‪.‬‬
‫ובימינו רבו המתכחשים לתורה מחמת שלא אומר בעל הספר "מצב הישר"‪ ,‬אישה שאינה‬
‫למדו את הנושא ודינם כתינוק שנשבה‪ ,‬נזהרת דיה בהלכות נידה‪ ,‬הן בבדיקות‪ ,‬הן‬
‫בהרחקות‪ ,‬או בשאר פרטי הדינים‪ -‬היא‬
‫ומכל מקום אם הם מסיתים ומדיחים נגד‬
‫"נענשת בהעדר בנים"‪.‬‬
‫קיום התורה והמצוות ‪ -‬מצווה לגנותם‪.‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ִחיׁש ִחיׁש אַ ּלּופי יִ ׁשעֲָך אֵ לִ י יָּה‪ָ ּ ,‬דר מָ רו ֹם וְהַ ְפלֵ ה‪.‬‬
‫חֲ ָסדֶ ך אֵ ל יָּה‪ .‬אֵ לִ י אֵ ל יָּה‪ָ .‬א ּ ָנא אֵ ל יָּה‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪:‬‬
‫יסי‪ ,‬מָ לֵ א רַ חֲ ִמים‪.‬‬
‫הָ רֵ ם לָ עַ ד נִ ִּ‬
‫ְּבָך ַש ְֹמ ִּתי מַ ְח ִסי‪ׁ ,‬שו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪.‬‬
‫הַ פְ לֵ א ׁשוכֵ ן מַ עְ לָ ה‪ ,‬יִ ְ ׁשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬
‫גּולה‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪ :‬אלי‬
‫ּושלַ ח לְ עַ ם ְס ּ ָ‬
‫ְׁ‬
‫ׁשו ֹכֵ ן ְ ׁשמֵ י ַשחַ ק‪ ,‬נו ֹרָ א עֲלִ ילו ֹת‪.‬‬
‫ִמ ּ ֶמ ִּני ַאל ִּתרְ חַ ק‪ ,‬ע ֶֹש ׂה גְ דו ֹלו ֹת‪.‬‬
‫קָ רֵ ב לְ עַ ם נִ בְ ּ ָדל‪ ,‬יִ ְשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬
‫ּולְ עו ֹלָ ם ֹלא י ְֶח ּ ַדל‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪ :‬אלי‬
‫מֶ לֶ ְך עַ ל ּ ָכל עֶ לְ יו ֹן‪ ,‬צּור עו ֹטֶ ה או ֹרָ ה‪.‬‬
‫ימין אֶ בְ יו ֹן‪ ,‬אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א‪.‬‬
‫ֲעמ ֹד לִ ִ‬
‫עֵ ינָיו ְּכדַ ל ׁשו ֹאֵ ל‪ ,‬יִ ְ ׁשעֲָך אֵ ל יָּה‪.‬‬
‫ּומקַ ּ ֶוה יו ֹם וָלֵ יל‪ ,‬חַ ְס ְּדָך אֵ ל יָּה‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן עִ ם ּ ַבת‪ ,‬וְיִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬
‫נָעִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪:‬‬
‫ּדְ רו ֹׁש ָנוִי וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬
‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬
‫ְּדר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪,‬‬
‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪:‬‬
‫ֹלהים ּתֵ ן ּבְ ִּמדּבָ ר הָ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ ר ֹאׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬
‫אֱ ִ‬
‫וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬
‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובַ ְּמגִ ּנָה‪,‬‬
‫ַרחיב ּפֶ ה נְ מַ ּלֶ א ּ ָנה‪ .‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬
‫וְ נ ִ‬
‫ֹאׁשָך‪,‬‬
‫ְּדעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬
‫נְ צ ֹר ִמ ְצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ .‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת ְקד ֶֹׁשָך‪:‬‬
‫יו ֹם זֶה ְמכ ּ ָֻבד ִמ ּ ָכל י ִָמים‪ִּ ,‬כי בו ֹ ָ ׁשבַ ת צּור עו ֹלָ ִמים‪:‬‬
‫ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים ּ ַתע ֲֶש ׂה ְמלַ אכְ ּ ֶתָך‪ ,‬וְ יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י לֵ אֹלהֶ יָך‪,‬‬
‫ַ ׁש ּ ָבת ֹלא ּ ַתע ֲֶש ׂה בו ֹ ְמלָ אכָ ה‪ִּ ,‬כי כָ ל עָ ָש ׂה ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים‪:‬‬
‫רִ אׁשו ֹן הּוא לְ ִמ ְקרָ אֵ י ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬יו ֹם ַ ׁש ּ ָבתו ֹן יו ֹם ַ ׁש ּ ָבת ק ֹדֶ ׁש‪,‬‬
‫ימים‪:‬‬
‫עַ ל ּ ֵכן ּ ָכל ִאיׁש ְּביֵינו ֹ יְ קַ ּ ֵדׁש‪ ,‬עַ ל ְ ׁש ּ ֵתי לֶ חֶ ם יִ בְ ְצעּו ְת ִמ ִ‬
‫אֱ כ ֹל מַ ְ ׁשמַ ִּנים ְ ׁשתֵ ה מַ ְמ ּ ַת ִּקים‪ִּ ,‬כי אֵ ל יִ ּ ֵתן לְ כָ ל ּבו ֹ ְּדבֵ ִקים‪,‬‬
‫ּ ֶבגֶד לִ לְ ּב ֹׁש‪ ,‬לֶ חֶ ם חֻ ִּקים‪ָ ּ ,‬ב ָש ׂר וְ דָ גִ ים וְ כָ ל מַ ְטעַ ִּמים‪:‬‬
‫ֹלא תֶ ְח ַסר ּ ָכל ּבו ֹ וְ ָאכַ לְ ּ ָת וְ ָש ׂבָ עְ ּ ָת‪ּ ,‬ובֵ רַ כְ ּ ָת‬
‫אֶ ת ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ֶ ׁשר ָאהַ בְ ּ ָת‪ִּ ,‬כי ּ ֵברַ כְ ָך ִמ ּ ָכל הָ עַ ִּמים‪:‬‬
‫הַ ּ ָ ׁשמַ יִ ם ְמ ַס ְּפרִ ים ְּכבו ֹדו ֹ‪ ,‬וְ גַם הָ ָארֶ ץ מָ לְ ָאה חַ ְסּדו ֹ‪,‬‬
‫רְ אּו ִּכי כָ ל אֵ ּ ֶלה עָ ְש ׂתָ ה יָדו ֹ‪ִּ ,‬כי הּוא הַ ּצּור‪ָ ּ ,‬פעֳלו ֹ תָ ִמים‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אליעזר‬
‫דוד ומזל אסף וכינרת גלית וירון‬
‫ניסן‬
‫לירון‬
‫שחר‬
‫מזוז‬
‫נהרי‬
‫ונירית נהרי‬
‫והודיה גבאי‬
‫יוסף‬
‫דמארי‬
‫נעים‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫אוריאל חקקיאן פנחס רפאל‬
‫ומשפחתו‬
‫ביטון‬
‫אריה וליאת לירן שמחי בן‬
‫רויטל‬
‫חיימוב‬
‫שבתאי‬
‫קונפינו‬
‫יהונתן ומיכל‬
‫חזות‬
‫משכן שילה |‬
‫‪7‬‬
‫שיחות מוסר בשילוב הנהגות מגדולי ישראל‬
‫הרה"ג‬
‫יוסף מוגרבי שליט"א‬
‫לְ ֵׁשם ָׁש ַמיִ ם ‪ -‬המשך‬
‫מָ צִ ינּו ּבְ תו ָֹרתֵ נּו הַ ְּקדו ָֹׁשה ֶׁשּכַ אֲ ֶׁשר נ ְִתנַּסָ ה‬
‫ַאר ְצָך‬
‫ַאבְ ָרהָ ם ּבַ ּנִּסָ יוֹן ֶׁשל "לְֶך לְ ָך מֵ ְ‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר‬
‫ּומּבֵ ית ָאבִ יָך אֶ ל הָ ֶ‬
‫ּומּמ ֹול ְַד ְּתָך ִ‬
‫ִ‬
‫ַאראֶ ּךָ"‪ ,‬וְ ִהבְ ִטיח ֹו הַ ָקּּבָ "ה ּבַ עֲבּור זֶ ה‪:‬‬
‫ְ‬
‫"וְ אֶ עֶ ְׂשָך לְ גוֹי ּגָדוֹל וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך‬
‫וֶ ְהיֵה ּבְ ָרכָ ה" (בראשית י"ב‪ ,‬ב')‪ ,‬עָ מַ ד‬
‫ּבַ ּנִּסָ יוֹן לְ ֹלא עו ְֹר ִרין‪ .‬וְ ִה ְקׁשּו הַ ְּמפָ ְר ִׁשים‪,‬‬
‫מַ ה ִנּּסָ יוֹן הָ יָה לְ ַאבְ ָרהָ ם ָללֶכֶ ת ּכַ אֲ ֶׁשר‬
‫הַ ָקּּבָ "ה מַ בְ ִטיח ֹו הַ בְ טָ חוֹת נִפְ לָאוֹת ּכָ אֵ ּלּו?‬
‫וְ כִ י ִמי מֵ ִא ָּתנּו ֹלא הָ יָה ה ֹולְֵך ִאם הָ יָה‬
‫ׁשוֹמֵ עַ זֹאת מֵ הַ ָקּּבָ "ה ּבִ כְ בוֹד ֹו ּובְ עַ ְצמוֹ?‬
‫אֶ ּלָא ִה ְסּבִ ירּו הַ ְּמפָ ְר ִׁשים‪ֶׁ ,‬שהַ ּנִּסָ יוֹן ֶׁשל‬
‫ַאבְ ָרהָ ם הָ יָה הַ ִאם ֵילְֶך ַרק ּבַ עֲבּור הַ ּבְ ָרכוֹת‬
‫הַ ּמֻ בְ טָ חוֹת א ֹו ּבִ גְ לַל ֶׁש ִּצּוָ הּו ה' יִ ְתּבָ ַרְך‪.‬‬
‫ידה‪" :‬וַ ֵּילְֶך ַאבְ ָרם ּכַ אֲ ֶׁשר ִּדּבֵ ר‬
‫וְ הַ ּתו ָֹרה ְמעִ ָ‬
‫אֵ לָיו ה'" (שם פס' ד')‪ּ ,‬כְ לוֹמַ ר לְ ֹלא מַ ּטָ רוֹת‬
‫ּופְ נִּיוֹת נוֹסָ פוֹת‪ֹ ,‬לא לְ ֵׁשם ּכָ בוֹד וְ ֹלא לְ ֵׁשם‬
‫ּפִ ְרסּום וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ .‬וְ ִאם נ ְִתּב ֹונֵן ּבְ פֵ רּוׁש ַר ִׁש"י‬
‫רּוׁשים לְ בִ ְרכָ ת ֹו‬
‫ּבַ ּמָ קוֹם ְנ ַגּלֶה ֶׁשּיֵׁש ְׁשנֵי פֵ ִ‬
‫ֶׁשל ה' יִ ְתּבָ ַרְך‪ :‬יֵׁש ְמפָ ְר ִׁשים "וְ אֶ עֶ ְׂשָך‬
‫לְ גוֹי ּגָדוֹל"‪ּ ,‬פֵ ירּוׁש‪ֶׁ ,‬שּיִ גְ ַּדל וְ יִ ְתּפַ ְרסֵ ם‬
‫ְׁשמוֹ‪" ,‬וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך" ּבְ מָ מוֹן‪" ,‬וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך"‬
‫ּבְ בָ נִים וְ כּו'‪ ,‬וְ יֵׁש או ְֹמ ִרים‪" ,‬וְ אֶ עֶ ְׂשָך לְ גוֹי‬
‫ּגָדוֹל"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י ַאבְ ָרהָ ם‪.‬‬
‫"וַ אֲ בָ ֶרכְ ָך"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י יִ ְצחָ ק‪.‬‬
‫"וַ אֲ ג ְַּדלָה ְׁשמֶ ָך"‪ ,‬זֶ ה מַ ה ֶׁשּאו ְֹמ ִרים אֱ ֹלהֵ י‬
‫ַי ֲעקֹב‪ .‬וְ לִ כְ או ָֹרה מַ ּדּועַ ַר ִׁש"י מַ ְׁש ִמיעֵ נּו ְׁשנֵי‬
‫רּוׁשים ּכָ ל ּכָ ְך ְמנֻּג ִָדים זֶ ה לָזֶ ה?‬
‫פֵ ִ‬
‫ּפֵ ֵרׁש הָ ַרהַ "ק הָ אוֹהֵ ב יִ ְׂש ָראֵ ל מֵ אַ ְּפ ָטא‬
‫רּוׁשים ּבְ ַר ִׁש"י ֹלא נֶאֶ ְמרּו‬
‫זִ יעַ "א‪ֶׁ ,‬ש ְּׁשנֵי הַ ּפֵ ִ‬
‫ְסתָ ם‪ ,‬אֶ ָלּא ֶרמֶ ז יֵׁש ּבָ הֶ ם לְ ל ְַּמ ֵדנּו‪ :‬אֶ ת‬
‫הַ ּפֵ רּוׁש הָ ִראׁשוֹן נִּסָ ה הַ ָּׂשטָ ן לְ הָ בִ יא ּבִ פְ נֵי‬
‫ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינּו‪ּ ,‬כְ ַדאי לְ ָך ָללֶכֶ ת‪ ,‬יֵׁש ּבָ זֶ ה‬
‫סוֹף סוֹף ּכָ בוֹד‪ֵׁ ,‬שם‪ ,‬מָ מוֹן‪ּ ,‬בָ נִים וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪,‬‬
‫וְ ָאז הֵ ִׁשיב ֹו ַאבְ ָרהָ ם ֶׁשּזֶ ה לְ ִׁשּטָ תוֹ‪ ,‬אַ ְך הּוא‬
‫ַאבְ ָרהָ ם יוֹצֵ א וְ ה ֹולְֵך ּבִ גְ לַל ּפֵ רּוׁש ַאחֵ ר‪,‬‬
‫אוֹת ֹו ְמעַ ְניֵן ּכְ בוֹד ָׁשמַ יִ ם! אוֹת ֹו ְמעַ ְניֵן‬
‫אֹלקי ַי ֲעקֹב‪.‬‬
‫ֹלקי יִ ְצחָ ק וֵ ֵ‬
‫ֹלקי ַאבְ ָרהָ ם‪ ,‬אֱ ֵ‬
‫אֱ ֵ‬
‫לְ ל ְַּמ ֵדנּו ֶׁשַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינּו ֹלא עָ ָׂשה אֶ ת‬
‫מַ ע ֲָׂשיו אֶ ּלָא לִ כְ בוֹד ֹו ֶׁשל ה' יִ ְתּבָ ַרְך לְ ַקּיֵם‬
‫אֶ ת ִצּוּוי ֹו וְ תּו לָא‪.‬‬
‫תורת החסידות‬
‫וְ ָׁשמַ עְ ִּתי מכ"ק מָ ָרן מו ִֹרי וְ ַרּבִ י עט"ר‬
‫ַאדמוֹ"ר הקוה"ט ִמ ַנ ְּדבו ְֹרנָה‬
‫ציס"ע הָ ְ‬
‫זצוקללה"ה וְ זִ יעַ "א‪ ,‬מַ ע ֲֶׂשה ֶׁשאֵ ַרע עִ ם‬
‫ַרּבֵ נּו הַ ּבַ עַ ל ֵׁשם טוֹב הַ ָּקדוֹׁש זִ יעַ "א‪,‬‬
‫ֶׁש ִהּגִ יעָ ה אֵ לָיו פַ ּעַ ם אֵ יז ֹו ִא ָּׁשה לְ ִה ְתּבָ ֵרְך‬
‫"ּבְ זַ ְרעָ א חַ ּיָא וְ ַקּיָמָ א" הֱ יוֹת ֶׁשהָ רוֹפְ ִאים‬
‫"קבְ עּו" ֶׁשָאפְ סּו ִסּכּויֶיהָ ָלל ֶֶדת‪ָ .‬נגַע הַ ָּדבָ ר‬
‫ָ‬
‫לְ לִ ּב ֹו ֶׁשל הַ ּבַ עַ ֵׁש"ט וְ גָזַ ר אֹמֶ ר ֶׁשתֵ ּלֵד ּבֵ ן‬
‫זָ כָ ר ל ַָּׁשנָה הַ ּבָ ָאה‪ .‬בַ ָּּׁשמַ יִ ם ָרעֲׁשּו וְ ָגעֲׁשּו‪,‬‬
‫ִמי הּוא זֶ ה וְ אֵ י זֶ ה הּוא אֲ ֶׁשר ְמלָא ֹו לִ ּב ֹו‬
‫לְ ַׁש ֵּדד מַ עַ ְרכוֹת הַ ּטֶ בַ ע ּבַ עֲבּור אוֹתָ ּה ִא ָּׁשה?‬
‫וְ גָזְ רּו עַ ל הַ ּבַ עַ ל ֵׁשם טוֹב ּבְ אוֹת ֹו ֶרגַע ֶׁשּיְ אַ ּבֵ ד‬
‫אֶ ת ּכָ ל חֶ לְ ק ֹו ּבָ ע ֹולָם הַ ּבָ א וְ אֶ ת ּכָ ל ְׂשכַ ר‬
‫הַ ִמ ְּצוֹת ֶׁש ִּּקּיֵם עַ ד לְ אוֹת ֹו יוֹם‪ .‬כַ ּאֲ ֶׁשר‬
‫נו ַֹדע הַ ָּדבָ ר לַּבַ עַ ֵׁש"ט הַ ָּקדוֹׁש הֵ חֵ ל לִ ְרקֹד‬
‫וְ לִ ְׂשמֹחַ ‪ִ ,‬מּׁשּום ֶׁשעַ ָּתה ִה ְתּבָ ֵרר ֶׁשּכָ ל מַ ע ֲָׂשיו‬
‫הָ יּו לְ ֵׁשם ָׁשמַ יִ ם וְ ֶׁשֹּלא עַ ל ְמנָת לְ ַקּבֵ ל‬
‫ּפְ ָרס‪ּ ,‬וכְ ֶׁש ָראּו ּבַ ָּׁשמַ יִ ם ּג ֶֹדל ִׂש ְמחָ ת ֹו ּבְ ִקּיּום‬
‫הַ ִּמ ְצוֹת לְ ֵׁשם ָׁשמַ יִ ם‪ ,‬הֶ ְחזִ ירּו ל ֹו אֶ ת ּכָ ל‬
‫ִמ ְצוֹתָ יו ּבְ מֻ ְׁשלָם‪.‬‬
‫"בצור ירום" ‪ -‬פרקי תניא עם הרה"ג יורם מיכאל אברג'ל שליט"א‬
‫מעשה‪ ,‬דיבור ומחשבה‬
‫"בפיך" ‪ -‬היינו "בלבבך" ‪ -‬היינו כחות המחשבה‪,‬‬
‫בכחות הדיבור שהמחשבות יהיו קדושות ועמוקות‬
‫שבפיך‪ ,‬שהדיבור יהיה מושלם‪ ,‬ולא יהיה ונקיות מכל רבב‪.‬‬
‫ח"ו מקולקל‪ ,‬הן שלך הן‪ ,‬ולאו שלך לאו‪,‬‬
‫כמו שכתוב בגמרא (ב"מ מ"ט‪ :):‬רבי יוסי "לעשותו" ‪ -‬היינו בכח המעשה שלך‪,‬‬
‫ברבי יהודה אומר‪ ,‬מה תלמוד לומר "הין שהמעשה יהיה מושלם‪ ,‬אסור שיחסר‬
‫צדק" (ויקרא י"ט)‪ ,‬והלא הין בכלל איפה אפילו גרגיר‪ .‬עֵ ד לדבר‪ ,‬ספר תורה שחסר‬
‫היה? אלא לומר לך‪ ,‬שיהא הן שלך צדק‪ ,‬בו אות אחת הרי הוא כשאר חומשים‪,‬‬
‫ולאו שלך צדק‪ .‬ופירש"י‪ ,‬כלומר כשאתה כיון שאינו מושלם‪ ,‬לכן אם כבר החלטת‬
‫מדבר הן או לאו ‪ -‬קיים דבריך והצדק לעשות‪ ,‬תעשה דבר מושלם‪ .‬אם אדם לא‬
‫אותם‪ .‬תמיד תשתדל לעמוד בדיבור שלך עושה ‪ -‬הוא לא יקבל שכר וגם לא יקבל‬
‫בצורה מכובדת‪ .‬חז"ל אומרים שהדיבור עונש‪ ,‬אבל אם הוא עושה עקום ‪ -‬הוא‬
‫נקרא מלכות‪" ,‬באשר דבר מלך שלטון יענש על זה‪ .‬א"כ היה טוב יותר אם הוא‬
‫ומי יאמר לו מה תעשה" (קהלת ח')‪ ,‬הפה זה לא היה עושה כלל‪ ,‬שבזה הוא לא מקלקל‪,‬‬
‫מלכות‪ ,‬כמאמר אליהו הנביא מלכות פה על דרך שאומר רבי יהושע (בעירובין ק'‪):‬‬
‫תורה שבעל פה קרינן לה‪.‬‬
‫כשנתת‪ ,‬עברת על בל תוסיף ועשית מעשה‬
‫בידך‪ ,‬כשלא נתת‪ ,‬עברת על בל תגרע ולא‬
‫עשית מעשה בידך ‪ -‬שב ואל תעשה עדיף‪.‬‬
‫אם אתה עושה טובה למישהו‪ ,‬אל תעשה‬
‫אותה כלאחר יד‪ ,‬אלא תעשה מכל הלב‬
‫ומכל הנשמה‪ ,‬כי זה יגן עליך‪ .‬כתוב בגמרא‬
‫(שבת קל"ט‪ ):‬בשכר "וראך ושמח בלבו"‬
‫(שמות ד') זכה לחושן המשפט על לבו‪,‬‬
‫כלומר למרות שאהרן היה גדול ממשה‪,‬‬
‫וקודם למשה נגלית שכינה על אהרן‪,‬‬
‫אף על פי כן לא נתקנא במשה שעולה‬
‫לגדולה‪ ,‬אלא להיפך שמח‬
‫מאד‪ ,‬ובגלל השמחה הזאת‬
‫זכה שהאורים ותומים‬
‫יהיו על ליבו‪ ,‬וגם ה' ציווה‬
‫אותו לברך את עמו ישראל‬
‫באהבה לכל הדורות‪.‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪ :‬וְ קו ֹ ֵי ה' יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו‬
‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬
‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬
‫אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪ ,‬יָרּוצּו וְ ֹלא‬
‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪ .‬לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י‬
‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪ .‬וְ ִתּנו ֹק‬
‫ֹאמרּו אֵ ין יִ יגָעּו יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬
‫לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪ .‬וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י הַ ּכ ֹל יו ֹדּוָך וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬
‫חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪ .‬וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪,‬‬
‫קָ דו ֹׁש ּ ַכה'‪:‬‬
‫ֹלא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬
‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪.‬‬
‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ֹן‪:‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ַאחֲ‬
‫ֹם‬
‫ו‬
‫י‬
‫לְ‬
‫ק‬
‫ׂחַ‬
‫ש‬
‫ְ‬
‫ַת‬
‫ִ‬
‫ּ‬
‫ו‬
‫ּה‪,‬‬
‫בּוש‬
‫ׁ‬
‫ָ‬
‫לְ‬
‫ר‬
‫דָ‬
‫הָ‬
‫וְ‬
‫ֹז‬
‫ע‬
‫ִסימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬
‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬
‫ּולְ ִ‬
‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪ .‬וְ הַ ֵּׁשנָה‬
‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ֹׁשמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪ :‬חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬
‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪ִ .‬מּבְ עו ֹד יו ֹם‬
‫ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪ּ .‬בְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך‬
‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן‬
‫מּוכָ נִ ים ּתַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪ .‬וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ ,‬עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪ּ .‬כַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו‬
‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה' יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ טַ ח עָ לָ יו‪ִ :‬אם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה‬
‫ְׁשתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪ .‬וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש‬
‫ּבֵ ן ּובַ ת‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬
‫יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י ַאהֲ בָ ה וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬
‫ּפְ עָ ִמים‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬
‫ֶה‬
‫ּז‬
‫הַ‬
‫ם‬
‫עַ‬
‫ּפַ‬
‫הַ‬
‫ְך‬
‫אַ‬
‫ָא‬
‫נ‬
‫י‬
‫נִ‬
‫קֵ‬
‫ּזְ‬
‫חַ‬
‫וְ‬
‫ָא‬
‫נ‬
‫י‬
‫נִ‬
‫רֵ‬
‫ָכְ‬
‫ז‬
‫דּושה לְ ָך‬
‫ּכּולם ְק ּ ָ‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמלְ חָ מָ ה ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֹטֵ חַ ‪ :‬יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬
‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪ּ .‬כָ ל‬
‫ִ‬
‫אֱ‬
‫הָ‬
‫יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬
‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪ .‬וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪ .‬מֵ חֶ בְ לֵ י‬
‫ִמּפְ לִ ְׁש ִּתים‪:‬‬
‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה' לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם‬
‫וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬
‫מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬פְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן‬
‫יו ֹדּו לַ ה' חַ ְסּדו ֹ וְ נִ פְ לְ או ֹתָ יו‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪ֵׁ .‬ש ֶׁשת י ִָמים‬
‫וַאֲ נָחָ ה‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬
‫לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪ּ .‬כִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש‬
‫ַוּיֵָאבֵ ק ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת‬
‫ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪ :‬לְ ִה ְתעַ ּנֵג‪...‬‬
‫וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת רּוחַ לְ יו ְֹצרו ֹ‪:‬‬
‫ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬
‫הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬
‫אשיכֶ ם‬
‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬
‫וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא‬
‫מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬
‫לרפואת‬
‫רננה‬
‫שרה‬
‫בת ניסים בת אבישי‬
‫משכן שילה | ‪8‬‬
‫ורדה‬
‫בת זיוה‬
‫גאולה חיה בת‬
‫בלה ארונבייב‬
‫מישל דוד בן כוכבה בת‬
‫אנדריי מלכה בלה ממן‬
‫סעדיה‬
‫כובשי‬
‫מרים בת‬
‫בנימין בן‬
‫ציפורה אוסקר אביגיל‬
‫שחר רחמים ניסים מורדכי‬
‫בן רחל‬
‫בן צביה‬
‫הקב"ה ירפאם רפואה שלמה במהרה‪ ,‬אל נא רפא נא להם‪ ,‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪.‬‬
‫מאי‬
‫בן רחל‬
‫להקדשות‬
‫‪052-8467104‬‬
‫טריוויה משפחתית‬
‫מתוך הספר "פיצוחים על הפרשה"‪,‬‬
‫חידות ושעשועי לשון על סדר‬
‫הפרשיות‪ /‬פ‪.‬חריף‬
‫חנוך לנער על פי דרכו‬
‫חידות‪:‬‬
‫ילד מזדקן‬
‫או ִֹתּיוֹת מַ ְחּכִ ימוֹת‬
‫ִמ ְצאּו ּבַ ּפָ ָר ָׁשה ִמּלָה הַ ּמֻ ְרּכֶ בֶ ת ִמ ְּׁשתֵ י או ִֹתּיוֹת‬
‫זֵ הוֹת!‬
‫תופעה מצערת המוכרת להורים רבים מאוד היא לראות את ילדיהם בני העשרה יושבים בחוסר מעשה‪,‬‬
‫מעבירים את זמנם בבטלה ובאדישות מפחידה‪ .‬במקום להיות מלאי מרץ נעורים‪ ,‬תוססים ופעילים‪ ,‬הם‬
‫יושבים ובוהים‪ ...‬מפחדים להתמודד‪ ,‬לעשות משהו עם עצמם‪ .‬יש בתופעה זו כדי להעלות סימני שאלה‬
‫רבים‪ .‬להיכן נעלם החיות הנעורים הזורם בעורקים של נערים בני גילם? איך הם הפכו ל"זקנים" בעודם‬
‫צעירים? בספר "אל תחטאו בילד"‪ ,‬הובאה התשובה כפי שנשמעה מפי אחד הנערים‪ .‬לפי התשובה שלו‬
‫האשמה מוטלת גם על כתפי ההורים‪ .‬אחד הנערים‪ ,‬בחור כישרוני ובעל מודעות עצמית גבוהה‪ ,‬הסביר‬
‫זאת בערך כך‪" :‬הדבר היחיד שלמדתי באמת הוא‪ ,‬שלא כדאי לי לעשות כלום‪ .‬קודם כל‪ ,‬רוב מה שאני‬
‫זוכר מההורים שלי זה‪' :‬אל תעשה' ו'שלא תעז' ו'אל תיגע'‪ .‬ובכלל מתי דיברו איתי? בבוקר‪ ,‬כשהם היו‬
‫לחוצים כדי ללכת לעבודה? בערב‪ ,‬כשחזרו מהעבודה עייפים? בשבת‪ ,‬כשהיו צריכים לנוח‪ ,‬לישון או ללכת‬
‫לשיעורים? בקושי זכרו שאני קיים‪ .‬רק כשהייתי עושה בעיות‪ ,‬היו נזכרים בי כדי לצעוק‪ ,‬לגעור ולנזוף‪.‬‬
‫כל מה שאני זוכר מהבית זה‪ ,‬שלא כדאי לעשות‪ .‬בשביל לחיות בשלום בבית‪ ,‬צריך פשוט לחבק ידיים‬
‫ולהתחמק מלעשות‪ .‬אפילו אם הם ביקשו ממני משהו‪ ,‬לעזור בבית‪ ,‬ללכת לקניות או משהו כזה‪ .‬אני זוכר‬
‫רק את ההערות והגערות כשלא עשיתי את זה כמו שצריך‪ .‬עדיף היה להתחמק מראש‪ ,‬לקבל צעקות על‬
‫זה שאני לא מוכן לעזור‪ ,‬ולא לנסות להתאמץ אם בין כך אחטוף הערות‪ ,‬וגם ארגיש עוד פעם את ההרגשה‬
‫הגרועה שאני לא יכול לעשות שום דבר כמו שצריך‪"...‬‬
‫"ומה בקשר לבית הספר? האם שם לא היה כדאי להתאמץ?"‪" ,‬לא! גם שם למדתי מהר מאד‪ ,‬שלא כדאי‪.‬‬
‫בין כה וכה אף אחד לא מעריך אותך באמת‪ .‬אבל גם בשביל לקבל 'כמעט טוב' הייתי צריך להתאמץ‪ ,‬ומי‬
‫היה מעריך את זה? (רק 'כמעט טוב')‪ .‬ואם אתה כבר מצליח 'בלי כוונה' באיזה מבחן‪ ,‬מייד התגובה היא‪:‬‬
‫"אתה רואה שאתה יכול‪ ,‬למה אתה לא תמיד כך?"‪" ,‬מדוע אתה לא כמו ההוא?"‪ ,‬אני זוכר היטב‪ ,‬שפעם‬
‫אחת השגתי 'מצוין' באיזה מבחן‪ ,‬והשווצתי עם זה כל‪-‬כך‪ ,‬עד שהמורה קרא לי ונתן לי שיחה שאסור‬
‫להתגאות‪ ...‬באתי הביתה‪ ,‬חיכיתי להורים ומיהרתי להראות להם‪ .‬כבר הרגשתי לא טוב‪ ,‬בגלל שאני‬
‫משוויץ‪ ,‬ובכל זאת עשיתי זאת‪ .‬הייתי צמא למילה טובה בלי 'אבלים'‪ .‬מה קיבלתי? 'יופי' יבש ואדיש‪,‬‬
‫ואחר כך גם‪' :‬אתה רואה שאתה יכול‪ ,‬אז למה‪ '...‬איבדתי את כל החשק להתאמץ‪ ,‬ובמשך הזמן גם את‬
‫הביטחון העצמי שלי"‪.‬‬
‫המסקנה המתבקשת מדברים אלו היא‪ ,‬כי עידוד אמיתי צריך להיאמר ללא התניות והגבלות‪ ,‬בלי 'אבל'‪.‬‬
‫מפתיע לראות איך הורים נדיבים ורחבי לב בכל שאר התחומים (ובעיקר לאחרים)‪ ,‬משתנים לפתע‬
‫ומתנהגים כקמצנים בכל הקשור לעידוד‪ .‬חבל!‬
‫ונחתום בסיפור‪ ,‬מנהל החברה חלה בדיוק ביום שבו הוזמן לקונצרט‪ .‬כמחווה של רצון טוב‪ ,‬נתן את‬
‫הכרטיסים למבקר הפנים של החברה‪ .‬למחרת הקונצרט‪ ,‬השאיר המבקר דו"ח כתוב על שולחנו של‬
‫המנהל‪ ,‬בזו הלשון‪:‬‬
‫כחלק מעבודתי‪ ,‬נשלחתי על ידך לקונצרט שבו היצירה המרכזית הייתה "הסימפוניה הבלתי גמורה של‬
‫שוברט"‪ .‬על אף שלדעתי‪ ,‬יש לפסול על הסף עבודות בלתי גמורות‪ ,‬עקבתי אחר הביצוע ולהלן ליקויים‬
‫חמורים שהתגלו בפני‪:‬‬
‫‪ .1‬הליקוי הבולט ביותר הוא ש‪ 22-‬הכינורות שבקבוצה נגנו בדיוק אותה מנגינה! זוהי כפילות בזבזנית!‬
‫אני סבור שניתן לפטר את רוב הכנרים‪.‬‬
‫‪ .2‬המתופף מתבטל במשך פרקי זמן ממושכים‪ .‬אני מציע להתקין שעון נוכחות מיוחד עבורו‪ ,‬כדי שאפשר‬
‫יהיה לפקח ולתגמל אותו רק לפי זמן עבודתו בפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬קטעי נגינה רבים חזרו על עצמם שוב ושוב‪ .‬אין שום טעם בכך שהחלילים יחזרו על מנגינה שנוגנה זה‬
‫עתה על ידי האבובים‪ .‬אם החזרות האלה תקוצצנה בקפידה‪ ,‬ניתן יהיה לחסוך ולסיים את הסימפוניה‬
‫תוך ‪ 20‬דקות במקום תוך שעתיים‪.‬‬
‫‪ .4‬אגב‪ ,‬לגבי הציוד‪ :‬שמתי לב שיש חוסר סטנדרטיזציה משווע בציוד הנגינה ובמיוחד בכלי המיתר‪.‬‬
‫ראיתי שיש כנורות גדולים וקטנים‪ ,‬כאלה שמחזיקים תחת הסנטר וכאלה שמחזיקים בין הרגליים‪.‬‬
‫נדמה לי שגודל אחיד וסטנדרטיזציה בציוד יועילו גם בהיבטי הניגון וגם‪ ,‬כמובן בתחזוקה שוטפת‪.‬‬
‫‪ .5‬המנצח‪ ,‬העובד הבכיר ביותר‪ ,‬לא ניגן אפילו צליל אחד במשך כל הקונצרט‪ ,‬והפגין זלזול בלקוחות‪,‬‬
‫תוך עמידה עם הגב לקהל (!!) היו מס' פעמים שבהם אף איים במקל על העובדים הכפופים לו‪ ,‬דבר שאין‬
‫להרשות בשום פנים ואופן‪ .‬אני הייתי משעה אותו עד לשימוע‪.‬‬
‫‪ .6‬אני סבור‪ ,‬שלו היה מר שוברט הנכבד מקפיד להימנע מהבזבוזים הנ"ל‪ ,‬הוא היה מספיק לסיים את‬
‫העבודה ולא היה משאיר אותנו עם סימפוניה בלתי גמורה‪.‬‬
‫בכבוד רב יועץ אירגוני‪.‬‬
‫ָרצּוף ְמרֻ ּצָ ף‬
‫סּוקים ְרצּופִ ים ֶׁשּבְ כָ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם יֵׁש‬
‫ִמ ְצאּו ְׁשנֵי ּפְ ִ‬
‫ֶרצֶ ף ֶׁשל ְׁש ֵּתי ִמּלִ ים זֵ הוֹת!‬
‫אֲ בִ זְ ֵרי ִס ְד ִקית‬
‫הֵ יכָ ן מָ צָ אנּו ּכַ פְ ּתוֹר וְ ֹלא ּבְ בֶ גֶד?‬
‫ידים‬
‫וְ י ְַפ ֵקד הַ ּמֶ לְֶך ְּפ ִק ִ‬
‫יׁשים הַ ּמֻ זְ ּכָ ִרים ּבַ ּפָ ָר ָׁשה הָ יָה ּפָ ִקיד?‬
‫ִמי מֵ הָ ִא ִ‬
‫צִ ּנִ ים ּפַ ִחים‬
‫הֵ יכָ ן מָ צָ אנּו ּפַ ִחים ֶׁשאֵ ינָם ְמיֹעָ ִדים לְ אַ ְׁשּפָ ה?‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫"וַ יְ ַר ְּקעּו אֶ ת־ּפַ חֵ י הַ ּזָ הָ ב"‪( .‬ל"ט‪ ,‬ג')‬
‫צִ ּנִ ים ּפַ ִחים‬
‫ידים‬
‫וְ י ְַפ ֵקד הַ ּמֶ לְֶך ְּפ ִק ִ‬
‫ִאיתָ מָ ר ‪ּ -‬כָ ָאמּור ּבְ ַר ִׁש"י עַ ל הַ ִּמּלִ ים‪ּ" :‬בְ יַד‬
‫ִאיתָ מָ ר" (ל"ח‪ ,‬כ"א) ‪" -‬הּוא הָ יָה ּפָ ִקיד ֲעלֵיהֶ ם"‪.‬‬
‫אֲ בִ זְ ֵרי ִס ְד ִקית‬
‫ּבַ ְּמנו ָֹרה‪" :‬וַ ּיַעַ ׂש אֶ ת־הַ ְּמנו ָֹרה וְ גוֹ' ּכַ פְ ּת ֶֹריהָ‬
‫ּופְ ָרחֶ יהָ ִמּמֶ ּנָה הָ יּו"‪( .‬ל"ז‪ ,‬י"ז)‬
‫ג'‪-‬ד' )‬
‫ָרצּוף ְמרֻ ּצָ ף‬
‫"וְ הֵ ם הֵ בִ יאּו אֵ לָיו עוֹד נ ְָדבָ ה ּבַ ּב ֶֹקר ּבַ ּב ֶֹקר"‪,‬‬
‫"איׁש ִאיׁש ִמ ְּמלַאכְ ּת ֹו אֲ ֶׁשר־הֵ ּמָ ה ע ִֹׂשים"‪.‬‬
‫ִ‬
‫(ל"ו‪,‬‬
‫חָ ח‪ּ" :‬כֹל נ ְִדיב לֵב הֵ בִ יאּו חָ ח"‪( .‬ל"ה‪ ,‬כ"ב)‬
‫או ִֹתּיוֹת מַ ְחּכִ ימוֹת‬
‫הידעת?‬
‫מושגים עממיים ומקורם בחז"ל מאיר פלבינסקי‬
‫הסבר‬
‫"מים גנובים ימתקו"‬
‫האדם נמשך יותר אל הדברים שאסורים‬
‫עליו‪ ,‬והוא משיגם בגניבה‪.‬‬
‫מקור‬
‫בספר משלי (ט' י"ז) "מַ יִ ם גְ ּנּובִ ים יִ ְמ ָּתקּו וְ לֶחֶ ם‬
‫ְסתָ ִרים יִ נְעָ ם"‪ .‬ומבאר המלבי"ם‪ :‬כי האדם‬
‫ימתק בפיו דבר שאינו ברשותו והוזהר ממנו‪,‬‬
‫וכן תמתיק לו את העבירה שיעשה בהסתר‬
‫ובגניבה ובאיסור‪.‬‬
‫בספר באר מים חיים (פר' משפטים) מבאר שלכן‬
‫גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה‪ ,‬כי‬
‫המצווה יצרו מקטרגו שלא לעשותו‪ ,‬ודואג‬
‫תמיד לבטל יצרו כמו שאיתא בתוספות‬
‫בעבודה זרה (דף ג‪ ,).‬ומכל שכן בעבירה שהיצר‬
‫הרע מגדיל תאוות חשק האיסור מאין כמוהו‪.‬‬
‫זְ ִמירו ֹת ִמּכְ נַף אֶ רֶ ץ‬
‫אֲ דו ֹן הַ ּכ ֹל ְמחַ ּיֶה ּכָ ל‬
‫ְׁשמַ עְ נּום‪ְ ,‬צבִ י צַ ּדִ יק‬
‫נְ ָׁשמָ ה‪,‬‬
‫יְ צַ ו חַ ְסּדו ֹ לְ בַ ת נָדִ יב חֲ כָ מָ ה‪ּ .‬בְ ִמזְ רָ חָ ה וְ יָּמָ ה‪.‬‬
‫יְ ָׁשרִ ים הו ֹלְ כִ ים ּתָ ִמיד‬
‫בּוׁשה מֵ ֲענַן ּת ַֹאר יְ קָ רו ֹ‪ּ ,‬בְ י ֶֹׁשר‪ ,‬נְ ִקּיִ ים הֵ ם ּבְ לִ י‬
‫לְ ָ‬
‫עָ ו ֹן וְ אַ ְׁשמָ ה‪.‬‬
‫ּומַ ְׁשּפַ עַ ת עֲלֵ י ּ ָכל הָ אֲ דָ מָ ה‪.‬‬
‫ְׁשמּועָ תָ ם לְ טו ֹב ּכֻּלָ ם‬
‫ְׁשאו ֹן ּגַּלֵ י ּגְ בּול י ִַּמים ּבְ רּורִ ים‪ ,‬וְ לָ הֶ ם נִ כְ ְספָ ה‬
‫נַפְ ִׁשי ּבְ תֵ ימָ ה‪.‬‬
‫ְּתעו ֹרֵ ר‪,‬‬
‫וְ עִ ם ּדו ֹדָ ּה ּבְ ִצּלו ֹ ַנעֲלָ מָ ה‪ .‬צ ֳִרי גִ לְ עָ ד ְׁשלַ ח לָ נּו‬
‫יְ דִ ידִ י‪ּ ,‬בְ ִצּיו ֹן נִ ְׂש ְמחָ ה‬
‫ּגֶבֶ ר וְ עַ לְ מָ ה‪.‬‬
‫ּבְ חַ ן ּבַ עֲלָ ּה ְׁשבָ טֵ ינּו ְּתנַהֵ ל‪,‬‬
‫ּומַ עֲלָ תָ ּה ְמהֻ ּדֶ רֶ ת וְ רָ מָ ה‪.‬‬
‫תמרה בת‬
‫דבורה‬
‫אברהם בן משה‬
‫מינה בת‬
‫הנולד מן תמר‬
‫אהרון וסימה‬
‫בטאשוילי‬
‫אלעזר דנין‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ְׁשמַ ע הָ אֵ ל ֲענֵנִ י ּבַ ְּת ִפּלָ ה‪,‬‬
‫ּבְ עֵ ת אֶ ְקרָ א ּבְ ִׁשיר ּדָ וִ ד ְּת ִהּלָ ה‪:‬‬
‫ֹלהים ִמ ְּמעו ֹן קָ דְ ׁשו ֹ ְויְַך‪,‬‬
‫י ְַׁשקֵ ף אֱ ִ‬
‫ּכָ ל ׂשו ֹנְ אֵ י עַ ּמו ֹ ּכְ הֶ רֶ ף עָ יִ ן‪:‬‬
‫לְ פָ נֶיָך אֲ נִ י נ ְֶח ָׁשב ּכְ ַאיִ ן‪ ,‬יְ ּתּוׁש‬
‫קָ טָ ן ְקדָ מַ נִ י ְּת ִחּלָ ה‪:‬‬
‫ִהּנֵה יְ ָי קָ ם וְ נִ ּצָ ב עַ ל אֲ נְַך‪,‬‬
‫י ְַׁשקֵ ם לְ כו ֹס רַ עַ ל‪ ,‬אֲ בָ ל ֹלא יָיִ ן‪:‬‬
‫ְמא ֹד חָ רַ ד לְ בָ בִ י ּ ַגם וְ חָ לָ ה‪,‬‬
‫ָלּותי אֲ נִ י אֻ ּמָ ה ְׁשפָ לָ ה‪:‬‬
‫ּבְ ג ִ‬
‫וִימַ הֲ רּו בָ ם מַ לְ אֲ כֵ י מַ ְׁש ִחית לְ הַ ך‪,‬‬
‫או ֹתָ ם ּבְ ִחּצֵ י יָּה ּובִ כְ לֵ י זָיִ ן‪:‬‬
‫הֲ ֹלא ּבַ כְ יַ"ץ אֲ ֶׁשר ִׁשירו ֹ‬
‫ְמ ָׁשלִ ים‪ ,‬יְ לּוד חַ זְ מַ "ק אֲ נִ י קַ ל‬
‫ִמּנְ מָ לָ ה‪:‬‬
‫סּורִ י רְ ִאי צִ ּיו ֹן ּבְ נֶחָ מַ ת ּבְ נְַך‪,‬‬
‫עֵ ת ּכַ אֲ שֶ ר יִ ְהיֶה לְ בָ עֵ ר קָ יִ ן‪:‬‬
‫ּפָ לְ ִטי ְקרָ א יו ֹם אֶ ְׁשלְ פָ ה חַ רְ ּבִ י וְ אַ ְך‪:‬‬
‫ּבָ ם ּכָ ל יְ פֵ ה מַ רְ אֶ ה וְ חֶ ְמּדַ ת עָ יִ ן‪ ,‬קַ ל ִמּנְ מָ לָ ה‪:‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫משה בן‬
‫מרים‬
‫אלכס אליהו סווירה‬
‫בן פאני‬
‫בת נוארה‬
‫לְ פֶ לַ ח הָ רִ ּמו ֹן‪ ,‬אֲ דַ ּמֶ ה רַ ּקָ תֵ ְך‪,‬‬
‫ּכְ גו ֹבַ ּה הָ ַארְ מו ֹן ּגְ בו ֹהָ ה קו ֹמָ תֵ ְך‪.‬‬
‫ּומ ֹר עִ ם ִקּנָמו ֹן יְ פִ יחּון ִמּבֵ יתֵ ְך‪,‬‬
‫ְצבִ ּיָה עֵ ינֶיהָ לְ לִ ּבִ י ָאסָ רּו‪:‬‬
‫לְ בָ נָה ּ ַכּסַ הַ ר ְמ ִאירָ ה‬
‫ּ ַכחַ ּמָ ה‪ְ ,‬מדַ ּלֶ גֶת מֵ הַ ר‬
‫אֱ לֵ י ּגִ בְ עָ ה רָ מָ ה‪.‬‬
‫אֲ נִ י ַארְ ּבֶ ה מ ֹהַ ר ְּתנּו לִ י‬
‫רּוחי‬
‫הָ עַ לְ מָ ה‪ ,‬לְ בָ בִ י עִ ם ִ‬
‫ּבְ יָדָ ּה נ ְֶחּבָ רּו‪:‬‬
‫לְ עֵ ינֵי הַ ּיו ֹנִ ים אֲ דַ ּמֶ ה עֵ ינֶיהָ ‪,‬‬
‫ּכְ מו ֹ חּוט הַ ָּׁשנִ ים ּדְ מּות ִׂשפְ תו ֹתֶ יהָ ‪.‬‬
‫חֲ בַ ּצֶ לֶ ת ָׁשרו ֹן וְ ׁשו ַֹׁשּנַת‬
‫לְ יָפְ יָּה עָ ם עו ֹנִ ים יְ בו ֹרַ ְך צּורֶ יהָ ‪,‬‬
‫עֵ מֶ ק‪ ,‬נְ טּויַת הַ ּגָרו ֹן וְ עָ לַ י‬
‫לְ בָ בִ י ּולְ בָ בָ ּה ּבְ ַאהֲ בָ ה נִ ְק ָׁשרּו‪:‬‬
‫ִּת ְתחַ ּמַ ק‪.‬‬
‫וְ תָ בִ יא הֶ חָ רו ֹן לְ לִ ּבִ י‬
‫ּדְ בָ רָ ּה ָׁשמַ עְ ִּתי וְ קו ֹלָ ּה הֶ עָ רֵ ב‪,‬‬
‫הַ ּנָמֵ ק‪ ,‬רְ ִטּיָה הָ בִ יאּו‬
‫עֲדֵ י עָ פָ ר ַׁש ְח ִּתי ּובַ ּלֵ ב אֵ ׁש צו ֹרֵ ב‪.‬‬
‫לְ מַ ּכָ ִתי ז ֹרּו‪:‬‬
‫וְ כַ ּמֵ ת נִ רְ ּדַ ְמ ִּתי וְ ִהּנֵה קו ֹל עָ רֵ ב‪,‬‬
‫יְ דִ ידִ י ִה ְתאַ ּפַ ק וְ רַ חֲ מַ י נִ כְ מָ רּו‪:‬‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות‬
‫גבריאל בן‬
‫שרה אבייב ‪052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104 052-8467104‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫משכן שילה |‬
‫‪9‬‬
‫לאורם נלך‬
‫ציון רבי חנניה סגן הכהנים‬
‫ציון רבי חלפתא ובניו‬
‫ראל‬
‫סי‬
‫ולי יש‬
‫פורים ומעשיות על גד‬
‫ציון שמעיה ואבטליון‬
‫ציון האידרא‬
‫הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל‬
‫ציון האר"י‬
‫ציון חבקוק הנביא‬
‫ציון האלשיך הקדוש‬
‫ציון יונתן בן עוזיאל‬
‫ציון יוסף הצדיק‬
‫‪.7‬‬
‫מערת המכפלה‬
‫קבר רחל‬
‫‬
‫ציון רבי אבא חלפתא‬
‫הרב הגאון ישראל יעקב פישר זצ"ל – נולד בשנת ה'תרפ"ה במהירות ובזריזות‪ ,‬ומיד המשיך ללמוד במקום שאחז"‪.‬‬
‫(‪ .)1925‬זמן מועט קודם לידתו‪ ,‬נרצח בירושלים ר' ישראל בעת שרבינו חלה‪ ,‬נזקק הוא לניתוח דחוף‪ ,‬אולם עקב גילו‬
‫יעקב דהאן הי"ד ואביו קרא לבנו על שמו של הקדוש‪ .‬וחולשתו הרבה‪ ,‬חששו הרופאים להרדימו‪ ,‬ואפילו בהרדמה‬
‫בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים'‪ ,‬וכבר אז הלך שמו מקומית בלבד‪ .‬והנה לתדהמתם‪ ,‬הצדיק נענה להם‪ ,‬שנכון‬
‫לפניו כמתמיד גדול בתורה‪ .‬סיפור ידוע מפי השרת בת"ת‪ ,‬כי הוא שיבצעו את הניתוח בלא הרדמה כלל‪ .‬ניסו לתאר בפניו‪,‬‬
‫בשעת לילה מאוחרת הוא שמע קול חרישי‪ ,‬אחר חיפוש קל כיצד מנתחים וחותכים לאורך ולרוחב‪ ,‬בעוד שעליו להמנע‬
‫הוא ראה את הנער ישראל יעקב יושב בחצר התלמוד תורה מכל תזוזה‪ ,‬וכן את הכאבים הכרוכים בטיפול‪ ,‬אבל הוא‬
‫לאור הירח והוגה בתורה‪ .‬התמדה גדולה זו נמשכה כל ימי נותר בשלו והגיב‪" :‬זה בסדר‪ ,‬אני אתעמק בסוגיה"‪ .‬בשעה‬
‫חייו עד שהיה בקיא עצום במכמני התורה‪ .‬ביכולתו של רבינו היעודה‪ ,‬החלו הרופאים במלאכתם‪ ,‬וכל אותה שעה שכב‬
‫הייתה האפשרות לומר על כל רמב"ם ורמב"ם‪ ,‬היכן נמצא הרב ללא ניע‪ .‬כשהסתיים הניתוח‪ ,‬חשו בניו הדואגים‪ ,‬אבל‬
‫מחמת עומק ריכוזו‪ ,‬לא הרגיש בהיכנסם‪ .‬כשניעור משרעפיו‪,‬‬
‫והאם יש בכלל כזה רמב"ם‪.‬‬
‫ראה את עצמו מחוייב למחוסרי קורת הגג הרבים שהסתובבו סיפר‪ ,‬שבחסדי שמים לא חש במעשה הניתוח‪ ,‬ואמר‪,‬‬
‫בביה"כ בזכרון משה‪ .‬מדי לילה היו אותם עניים מרודים שהכין אז את היסוד לדרשת 'שבת הגדול'‪.‬‬
‫אחד מראשי הישיבות בחו"ל‪ ,‬הגיע עם קבוצת‬
‫רבים‪ ,‬מוצאים להם את ביה"כ כבית מלון ואת ספסליו‬
‫בחורים מתלמידיו לארץ ישראל‪ .‬פנה ראש‬
‫כמיטות‪ .‬כששמע רבינו כי הגבאים ניתקו את‬
‫הישיבה לביתו של רבינו והפציר בו מאוד‪,‬‬
‫ההסקה בשעות הלילה מחה בידם‪ ,‬שכן אם הם‬
‫שייעתר לבקשת התלמידים המבקשים שיבחן‬
‫לא יהיו כאן הם יהיו ברחוב ושם הם עלולים‬
‫אותם על לימודיהם בשולחן ערוך חלק יורה‬
‫למצוא את מותם בקור הירושלמי‪.‬‬
‫"כל העוסק‬
‫דעה‪" .‬אם הרב יבחן אותם‪ ,‬יהיה בזה חיזוק‬
‫מדי יום היו עשרות אנשים מתדפקים על דלתו‬
‫צדיקים‬
‫בסיפורי‬
‫גדול עבורם" – טען ראש הישיבה‪.‬‬
‫בעניין הלכה‪ .‬עם השנים הצטרף לשמש כדיין‬
‫כאילו עוסק‬
‫ואכן בשעת בוקר הגיעו כעשרים בחורים‬
‫מטעם בד"צ העדה החרדית בירושלים‪,‬‬
‫ולאחר במעשי מרכבה"‬
‫עם ראש ישיבתם‪ ,‬ונכנסו כולם לחדרו של‬
‫מכן תפקד כראב"ד של העדה החרדית‪ .‬כיהן‬
‫הראב"ד וישבו במקומם‪ .‬והנה להפתעתם‬
‫במשך כארבעים שנה כרב שכונת זיכרון משה‬
‫(הבעל שם טוב‬
‫ביקש הראב"ד מכל הבחורים לצאת מהחדר‬
‫בירושלים‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ה באדר‪-‬א' ה'תשס"ג‬
‫הקדוש)‬
‫וביקש‪ ,‬שיישאר רק תלמיד אחד‪ .‬לאחר שיצאו‪,‬‬
‫(‪ .)2003‬חי כ‪ 78-‬שנים‪ .‬ציונו בהר המנוחות‬
‫פנה הראב"ד לראש הישיבה ואמר‪" :‬ימחל נא‬
‫בירושלים (טמון בגוש ב'‪ ,‬חלקה ה‪ -‬פושים)‪.‬‬
‫ראש הישיבה ויצא גם הוא‪ ,"...‬כך ישב הצדיק עם‬
‫אביו‪ :‬ר' אהרון (התפרסם כמי שירה במנהיג‬
‫כל בחור בנפרד ובחנו‪ .‬הבחינה נמשכה שעה ארוכה‬
‫ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במהלך מאורעות‬
‫ה'תרפ"ט)‪ .‬אמו‪ :‬מרת דבורה‪ .‬אחיו‪ :‬ר' אליעזר משה (רבה עד זמן מנחה‪.‬‬
‫של שכונת כנסת בירושלים)‪ ,‬ר' מאיר צבי (מו"צ בשכונת הר משנסתיימה הבחינה‪ ,‬נכנסו כולם לחדר וראש הישיבה שאל‪:‬‬
‫"כיצד שולטים הבחורים בחומר הנלמד?" השיב הראב"ד‪:‬‬
‫נוף בירושלים) ור' שלמה (מראשי ישיבת איתרי)‪.‬‬
‫ילדיו‪ :‬ר' אהרן (ממלא מקומו ברבנות זיכרון משה ומו"צ של "כולם ענו‪ .‬אחד יותר ואחד פחות אך כולם ענו"‪ .‬כשהלכו‬
‫העדה החרדית)‪ ,‬ר' יהודה (דיין בעדה החרדית)‪ ,‬ר' משה (ראש לדרכם הסביר את פשר הנהגתו‪ :‬דעו לכם מהי הלבנת פנים‪.‬‬
‫ישיבה קטנה רמ"א) ומרת חנה (נישאה לר' משה ברוורמן‪ ,‬אי אפשר לבחון בחור‪ ,‬בזמן שיושב שם בחור אחר‪ ,‬שכן אם‬
‫ראש ישיבת מאה שערים‪ ,‬מדריך חתנים ידוע‪ ,‬ומרצה בענייני לא ידע לענות‪ ,‬הרי חברו יראה בקלונו ח"ו‪ .‬איני יכול לתת‬
‫יד לדבר כזה‪ .‬הסכמתי לבחון‪ ,‬אך חלילה שתצא תקלה תחת‬
‫חינוך ושלום בית)‪.‬‬
‫מספריו‪ :‬שו"ת אבן ישראל – תשעה כרכים עם פסיקות הרב‪ .‬ידי"‪.‬‬
‫על עוצם שקיעתו בתורה מסופר‪ ,‬כי רבינו נהג לעשן (היה זה הגאון רבי ישראל יעקב עם כל גדלותו העצומה‪ ,‬נהג בפשטות‬
‫כמובן לפני שהתברר חומרת ותוצאות העישון)‪ .‬נכדו ששאלו ובענווה עם תושבי שכונת מגוריו והיה משתדל להשתתף‬
‫פעם על כך‪ ,‬נענה‪" :‬לא היה לי מה לאכול‪ ,‬וזה היה תמורת בשמחת כל אחד ואחד מהם‪ .‬הוא הקפיד להגיע בזמן‪ ,‬שלא‬
‫סעודתי"‪ .‬אצבעות ידיו היו עליהן תמיד סימני כוויות‪ ,‬כי ייאלצו להמתין לו חלילה‪ .‬והיה מעדיף להמתין למוזמנים‪,‬‬
‫לא הרגיש באש שליחכה את אצבעותיו‪ ,‬והרבה פעמים ובלבד שלא יצטרכו להמתין לבואו‪.‬‬
‫היה שוקע בלימודו ושוכח מהסיגריה הבוערת שבידו‪ ,‬וגם סיפר אחד התושבים‪" :‬בבואי לגור בשכונה ערכתי שמחת‬
‫כשהאש הגיעה לאצבעותיו‪ ,‬לא הרגיש עד שהנוכחים היו 'שלום זכר' בביתי‪ .‬כנהוג‪ ,‬תליתי פתק בבית הכנסת להזמין‬
‫את ציבור המתפללים‪ .‬לא הזמנתי את הרב באופן אישי שכן‬
‫צועקים‪ ,‬ואז היה זורק את האש החיה מאצבעותיו‪.‬‬
‫חתנו העיד עליו כדברים האלה‪" :‬זכורני‪ ,‬לפני שנים רבות לא עלה בדעתי להטריח אותו לבוא לביתי‪ .‬להפתעתי הרבה‬
‫ישבתי אצלו בסעודה‪ ,‬והביאו לפניו מאכל מסוים‪ ,‬ואכלו‪ .‬הופיע הראב"ד‪ ,‬חשתי שלא בנוח והתנצלתי‪ .‬אך הראב"ד‬
‫היות שחיכה לסיום הסעודה‪ ,‬שאל מדוע אין מביאים את לא הבין על מה אני מתנצל‪" .‬ראיתי פתק‪ ,‬שאתה עושה‬
‫אותו מאכל? אמרו לו‪" :‬הרי עכשיו אכלת!" האכילה כלל לא 'שלום זכר' והגעתי" – אמר בפשטות‪.‬‬
‫עניינה אותו‪ ,‬כל מה שאכל‪ ,‬הכל היה היינו הך‪ ,‬תמיד אכל‬
‫יום שבת ‪-‬כ"ג אדר‬
‫יום ראשון ‪-‬כ"ד אדר‬
‫יום שני‪-‬כ"ה אדר‬
‫יום שלישי ‪-‬כ"ו אדר‬
‫יום רביעי ‪-‬כ"ז אדר‬
‫יום חמישי ‪-‬כ"ח אדר‬
‫יום השישי ‪-‬כ"ט אדר‬
‫ ר' יעקב רקח מגדולי‬‫רבני טריפולי מח"ס‬
‫'קולו של יעקב'‪.‬‬
‫ ר' מנחם סירירו רבו של‬‫היעב"ץ‪.‬‬
‫‪ -‬ר' יצחק מאיר מגור‪.‬‬
‫ ר' אליהו הכהן‬‫מח"ס 'שבט מוסר'‪.‬‬
‫ ר' חיים אלגאזי‬‫מקושטא מח"ס‬
‫'נתיבות המשפט'‪.‬‬
‫ ר' יצחק אבוחצירא‬‫הבבא חאקי רבה של‬
‫רמלה לוד‪.‬‬
‫ ר' סלמן חוגי עבודי‬‫אב"ד בירושלים‪.‬‬
‫ ר' חיים פנחס‬‫שיינברג (הגרח"פ)‪.‬‬
‫ ר' חיים סינואני‬‫מגדולי מקובלי ורבני‬
‫תימן בארץ ישראל‬
‫מח"ס 'מקום מקדש'‪.‬‬
‫ ר' עזרא עילי הכהן‬‫טוויל‪ ,‬ראב"ד בארם‬
‫צובא‪ ,‬מח"ס 'עט‬
‫סופר'‪.‬‬
‫ ר' רפאל משה‬‫בורלא מח"ס 'גט‬
‫מקושר'‪.‬‬
‫ ר' יום טוב גג' השני‬‫הי"ד‪.‬‬
‫ ר' שלמה הלוי‬‫מח"ס מחצית השקל‪.‬‬
‫ ר' אברהם פימינטיל‬‫מח"ס 'מנחת כהן'‪.‬‬
‫ ר' יהודה ליאון כלפון‬‫ראב"ד טיטואן‪.‬‬
‫ ר' יעקב הררי מחכמי‬‫ורבני דמשק‪.‬‬
‫ ר' מאיר ועקנין רבה‬‫של טבריה מח"ס 'ואמר‬
‫מאיר'‪.‬‬
‫ציון רבי בנאה האמורא‬
‫ציון רבי שלמה אלקבץ‬
‫ציון האמהות‬
‫ציון רבי עקיבא‬
‫ציון רבי משה קורדובירו‬
‫ציון רבי שמעון בר יוחאי‬
‫ציון רבי יוסף קארו‬
‫ציון רבי יוסי הגלילי‬
‫ציון אביי‬
‫ציון בניהו בן יהוידע‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ִמ ְּמקו ְֹמָך מַ לְ ּ ֵכנּו ּתו ִֹפיעַ ‪ .‬וְ ִת ְמלו ְֹך עָ לֵ ינּו ּכִ י‬
‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ תו ֹרַ ת חֶ סֶ ד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪ .‬צו ֹפִ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪ ,‬וְ לֶ חֶ ם עַ ְצלּות‪ֹ ,‬לא‬
‫ָאבִ ינּו ָאב הָ רַ חֲ מָ ן‪ ,‬הַ ְמרַ חֵ ם‪ ,‬רַ חֶ ם עָ לֵ ינּו‪ ,‬וְ תֵ ן ְּבלִ ּבֵ נּו‬
‫ְמחַ ּכִ ים אֲ נ ְַחנּו לָ ְך‪ .‬מָ תַ י ִּת ְמֹלְך ְּב ִצּיו ֹן‪ְּ .‬בקָ רו ֹב‬
‫ִּבינָה לְ הָ בִ ין ּולְ הַ ְׂשּכִ יל‪ ,‬לִ ְ ׁשמ ֹעַ לִ לְ מ ֹד ּולְ לַ ּמֵ ד‪ ,‬לִ ְׁשמ ֹר ת ֹאכֵ ל‪ .‬קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪ּ ,‬בַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪ .‬רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪ ,‬וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬
‫ֹאמרּו לְ ָך חו ֹסֶ יָך בְ צַ ּ ֶד ְקָך עֲמּוסֶ יָך‪ ,‬תֻ ְק ּ ַדש ָאד ֹון עַ ל‬
‫ֲׂשיָך וְ ִת ְׂשמַ ח ּבְ מַ ע ֲֶׂשיָך וְ י ְ‬
‫ְּביָמֵ ינּו לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד ִּת ְׁשּכו ֹן‪ִּ .‬ת ְתּג ּ ֵַדל וְ ִת ְתקַ ּדֵ ׁש וְ לַ עֲׂשו ֹת‪ּ ,‬ולְ קַ ּיֵם אֶ ת ּכָ ל ּדִ בְ רֵ י תַ לְ מּוד ּתו ֹרָ תֶ ָך ְּבַאהֲ בָ ה‪ .‬חֲ מו ֹל עַ ל מַ ע ֶ‬
‫ְּבתו ְֹך יְ ָ‬
‫דּוּש ְתָך ִק ּ ַד ְשּתָ ‪ ,‬נָאֶ ה לְ קָ דו ֹש ּפְ אֵ ר ִמ ְקדו ִֹשים‪:‬‬
‫ישיָך ּבִ ְק ָ‬
‫ּכ ֹל מַ ע ֲֶׂשיָך ּכִ י מַ ְקדִ ֶ‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירְ ָך לְ דו ֹר וָדו ֹר ּולְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪ .‬וְ הָ אֵ ר עֵ ינֵינּו בְ תו ֹרָ תֶ ָך‪ ,‬וְ דַ ּבֵ ק לִ ּבֵ נּו ְּב ִמ ְצו ֹתֶ יָך‪ ,‬וְ יַחֵ ד‬
‫וְ עֵ ינֵינּו ִתרְ אֶ ינָה מַ לְ כּותֶ ָך ּכַ ּדָ בָ ר הָ ָאמּור ְּב ִׁשירֵ י‬
‫טו ֹב לְ הו ֹדו ֹת לה'‪ּ .‬ולְ זַּמֵ ר לְ ִ ׁש ְמָך עֶ לְ יו ֹן‪ :‬לְ הַ ּגִ יד ּ ַבּבו ֹקֶ ר חַ ְס ּ ֶדָך‪ .‬וֶאֱ מּונ ְָתָך ּ ַבּלֵ ילו ֹת‪:‬‬
‫לְ בָ בֵ נּו לְ ַאהֲ בָ ה ּולְ יִ רְ ָאה אֶ ת ְ ׁשמֶ ָך‪:‬‬
‫ֻעּזֶָך‪ .‬עַ ל יְ דֵ י ּדָ וִ ד ְמ ִׁשיחַ ִצדְ קֶ ָך‪:‬‬
‫אָ ּנָא ּבְ כ ֹחַ ּגְ דֻּלַ ת יְ ִמינֶָך ּתַ ִּתיר ְצרּורָ ה‪ .‬קַ ּבֵ ל רִ ּנַת עַ ּמֶ ָך ַׂשּגְ בֵ נּו טַ הֲ רֵ נּו נו ֹרָ א‪ .‬נָא גִ ּבו ֹר ּדו ֹרְ ֵׁשי‬
‫יִ חּודֶ ָך ּכְ בָ בַ ת ָׁש ְמרֵ ם‪ּ .‬בָ רְ כֵ ם טַ הֲ רֵ ם רַ חֲ מֵ י ִצדְ קָ תֶ ָך ּתָ ִמיד ּג ְָמלֵ ם‪ .‬חֲ ִסין קָ דו ֹׁש ּבְ רו ֹב טּובְ ָך‬
‫מּוסר ָאבִ יָך‪ ,‬וְ ַאל ִּתּטו ֹש ּתו ֹרַ ת ִאּמֶ ָך‪ַ ,‬אדְ רַ ּבָ ה‪ּ ,‬תֵ ן ְּבלִ ּבֵ נּו ֶשנִ רְ אֶ ה ּכָ ל אֶ חָ ד מַ עֲלַ ת חֲ בֵ רֵ ינּו‬
‫ְשמַ ע ְּבנִ י ַ‬
‫נַהֵ ל עֲדָ תֶ ָך‪ .‬י ִָחיד ּגֵאֶ ה לְ עַ ְּמָך ּפְ נֵה זו ֹכְ רֵ י ְקד ָֻּׁשתֶ ָך‪.‬‬
‫ִּת ְתנַהֵ ג ּתָ ִמיד לְ דַ ּבֵ ר ּכָ ל ּדְ בָ רֶ יָך‪ּ ,‬בנַחַ ת לְ כָ ל ָאדָ ם וְ ֹלא חֶ ְסרוֹנָם וְ ֶשּנְ דַ ּבֵ ר ּכָ ל אֶ חָ ד אֶ ת חֲ בֵ רו ֹ ְּבדֶ רֶ ְך הַ ּי ָָשר‬
‫ּובְ כָ ל עֵ ת‪ּ ,‬ובָ זֶה ִּתּנָצֵ ל ִמן הַ ּכַ עַ ס‪ֶ ,‬ש ִהיא ִמּדָ ה‬
‫ּוׁשמַ ע צַ עֲקָ תֵ נּו יו ֹדֵ עַ ּתַ עֲלּומו ֹת‪.‬‬
‫ַׁשוְ עָ תֵ נּו קַ ּבֵ ל ְ‬
‫וְ הָ רָ צּוי לְ פָ נֶיָך‪ ,‬וְ ַאל ַיעֲלֶ ה בְ לִ ּבֵ נּו שּום ִש ׂנְ ָאה מֵ אֶ חָ ד‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל אֲ פִ יקֵ י מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נַפְ ִ ׁשי תַ ֲער ֹג אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬
‫רָ עָ ה לְ הַ חֲ ִטיא ְּבנֵי ָאדָ ם‪ .‬וְ כַ אֲ ֶשר ִּתּנָצֵ ל ִמן הַ ּכַ עַ ס‪ ,‬עַ ל חֲ בֵ רו ֹ חָ לִ ילָ ה‪ְּ ...‬תחַ ּזֵק או ֹתָ נּו ְּבַאהֲ בָ ה אֵ לֶ יָך ּכַ אֲ ֶשר‬
‫ֹלקים‪:‬‬
‫אֹלקים לְ אֵ ל חָ י‪ :‬מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪ְּ ,‬פנֵי אֱ ִ‬
‫צָ ְמָאה נַפְ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬
‫ּתַ עֲלֶ ה עַ ל לִ ְּבָך ִמּדַ ת הָ ֲע ָנוָה ֶש ִהיא ִמּדָ ה טו ֹבָ ה ּגָלּוי וְ יָדּועַ לְ פָ נֶיָך ֶש ְּיהֵ א הַ ּכ ֹל נַחַ ת רּוחַ אֵ לֶ יָך‪ָ ...‬אמֵ ן‬
‫ִמּכָ ל הַ ִּמדו ֹת הַ ּטו ֹבו ֹת‪ .‬לְ מַ עַ ן ּתַ ְצלִ יחַ ְּבכָ ל ּדְ רָ כֶ יָך‬
‫אֵ לֶ יָך ה' אֶ ְקרָ א‪ ,‬וְ אֶ ל ה'‪ ,‬אֶ ְתחַ ּנָן‪ְׁ .‬שמַ ע ה' וְ חָ ּנֵנִ י‪ ,‬ה'‪ ,‬הֱ יֵה עֹזֵר לִ י‪.‬‬
‫ּכֵ ן יְ ִהי רָ צו ֹן‪:‬‬
‫וְ ִתזְ ּ ֶכה לָ עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪:‬‬
‫ּומּתו ְֹך ִמעּוט ֲעו ֹנו ֹת‪:‬‬
‫עׁשר וְ כָ בו ֹד ִ‬
‫ּומּתו ְֹך ֶ‬
‫וְ זַּכֵ נּו לְ קַ ּבֵ ל ַׁשּבָ תו ֹת ִמּתו ְֹך ר ֹב ִש ְׂמחָ ה ִ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫חיים אידל‬
‫בן אסתר‬
‫משכן שילה |‬
‫חביב בן‬
‫מסעודה בן‬
‫לולו‬
‫‪10‬‬
‫כוכבה‬
‫הרוש בת‬
‫סתה‬
‫מקסים‬
‫ביטון בן‬
‫פיבי‬
‫פנחס אברהם‬
‫ז"ל בן מסעודה‬
‫שתח'‬
‫שלום בן‬
‫פרחה‬
‫ומסעוד‬
‫שמעון‬
‫אזולאי בן‬
‫דונה‬
‫חיים בן‬
‫זוהרה ממן‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫דוד שלום‬
‫בן זוהרה ממן‬
‫משה בן חנה‬
‫אלימלך‬
‫שלמה בן‬
‫עישה דדון‬
‫ריינה בת‬
‫מזל דדון‬
‫אהובה שכן‬
‫טוב ז"ל בת‬
‫מזל שתח'‬
‫'סדר לימעופדרשהתלכה יו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫'‬
‫לשבו‬
‫ויקרא‬
‫ּכל ַה‬
‫ָ‬
‫ּשֹונֶ ה ֲה ָלכֹות ְּב ָכל יֹום‬
‫ׁ‬
‫ֻמ ְב ָטח לֹו ֶׁשהּו‬
‫א ֶּבן ָהע‬
‫ֹו‬
‫ָ‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ַ‬
‫ה ָּבא‬
‫עפ"י פסקי מרן מאור ישראל‬
‫הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫ַה ְכ ָׁש ַרת ַה ֵּכלִ ים לְ ֶפ ַסח (ב')‬
‫יום ראשון ‪ -‬כ"ד אדר‬
‫יום רביעי ‪ -‬כ"ז אדר‬
‫ּכָ ל ּכְ לִ י הוֹלְ כִ ים ּבוֹ ַאחַ ר רֹב ַּת ְׁש ִמיׁשוֹ‬
‫בּוקים‪ .‬וְ ַיּנִיחַ‬
‫יקרוֹגָל לְ ֹלא ּגּופֵ י הַ ְׁשחָ מָ ה ‪ -‬יְ נ ֶַּקה אוֹת ֹו הֵ יטֵ ב ִמּכָ ל ְׁשי ֵָרי מַ אֲ כָ ל ְּד ִ‬
‫הֶ כְ ֵׁשר הַ ּכְ לִ י נ ְִקּבָ ע עַ ל ּפִ י רֹב ִׁשּמּוׁשוֹ‪ּ .‬כְ לוֹמַ ר‪ֶׁ ,‬ש ִאם עַ ל ּפִ י רֹב הַ ִּׁשּמּוׁש ּבַ ּכְ לִ י הּוא ִמ ְ‬
‫ּבְ תַ בְ ִׁשילִ ים ֶׁשּיֵׁש ּבָ הֶ ם לַחּות‪ּ ,‬כְ רֹטֶ ב א ֹו מָ ָרק‪ַ ,‬אף עַ ל ּפִ י ֶׁשּפְ עָ ִמים ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּב ֹו ּגַם ּבְ תוֹכ ֹו ַקע ֲַרת מַ יִ ם עִ ם ְמעַ ט חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ּ ,‬כְ ֵדי לִ פְ ּגֹם אֶ ת הַ ּמַ יִ ם ֶׁשֹּלא יִ ְהיּו ְראּויִ ים‬
‫יקר ֹוגָל ּבְ מֶ ֶׁשְך חָ מֵ ׁש א ֹו ֵׁשׁש ַּדּקוֹת‪ .‬וְ ִאם יֵׁש ּב ֹו ּגּופֵ י‬
‫ּבְ מַ אֲ כָ ל יָבֵ ׁש ֶׁשֹּלא ּבְ אֶ ְמצָ עּות רֹטֶ ב ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁשּמּוׁש ֹו הּוא ּבְ תַ בְ ִׁשיל לַח‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשר ֹו לִ ְׁש ִתּיָה ּכְ לָל‪ ,‬וְ יַפְ עִ יל ּכָ ְך אֶ ת הַ ִּמ ְ‬
‫ׁשר ַּתּנּור אֲ פִ ּיָה ּכַ ּנַ"ל‪( .‬ילקו"י ח"ה שסא)‬
‫הַ ְׁשחָ מָ ה‪ ,‬הֶ כְ ֵׁשר ֹו ּכְ הֶ כְ ֵ‬
‫ׁשר ּכָ ל ּכְ לִ י וְ כֶ לִ י‪( .‬סימן תנא סעיף ו)‬
‫ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ עַ ל ֶּד ֶרְך ז ֹו הֶ כְ ֵ‬
‫ּמּוׁשם הּוא ּבְ ָדבָ ר לַח‪ ,‬וַ אֲ פִ ּלּו ֶׁשּפְ עָ ִמים ְמבַ ֵּׁשל ּבָ הֶ ם מַ אֲ כָ ל יָבֵ ׁש לְ ֹלא‬
‫ִס ִירים ‪ -‬רֹב ִׁש ָ‬
‫ׁש ָרם ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ גַם ִמכְ סֵ ה הַ ִּסיר וְ הַ ָי ִּדית ְצ ִריכִ ים הַ גְ עָ לָה‪( .‬סימן תנא סעי'‬
‫רֹטֶ ב‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬
‫ה‪ ,‬יב‪ ,‬יד)‬
‫רּורית ֶׁשּבְ תַ ְח ִּתית הַ ּכְ לִ י‪ ,‬וְ ִאם ִאי אֶ פְ ָׁשר‬
‫יֵׁש לְ הַ ְקּפִ יד לְ נַּקוֹת וְ לִ גְ רֹר הֵ יטֵ ב אֶ ת הַ ַּׁש ְח ִ‬
‫ׁשהּוא‪( .‬קלו)‬
‫לְ הו ִֹציאָ ּה‪ ,‬יַגְ עִ יל אֶ ת הַ כְ ּלִ י ּכְ מ ֹו ֶ‬
‫יריִ ם [הַ ִּמ ְׁשטָ ח ֶׁשל הַ ּגַז] ‪-‬‬
‫ִיחים אֶ ת הַ ִּסיר ּבַ ּבִ ּׁשּול] וְ כִ ַ‬
‫חֲ צּובָ ה [הַ ּבַ ְרזֶ ל ֶׁשעָ לָיו מַ ּנ ִ‬
‫יְ נ ֶַּקה אֶ ת ּכָ ל הַ חֲ ל ִָקים הֵ יטֵ ב ּבְ חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ ,‬וְ י ְַח ִמיר לְ הַ גְ עִ ילָם‪ .‬אַ ְך ַאף ִאם עֵ ָרה‬
‫ֲעלֵיהֶ ם מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ ,‬הֻ כְ ְׁשרּו ּבְ כָ ְך‪ .‬וְ יֵׁש מַ ְח ִמ ִירים לְ צַ ּפוֹתָ ם ּבִ ְניַר‬
‫ּכֶ סֶ ף‪ .‬וְ הַ ּטַ עַ ם ֶׁשאֵ ינָם ְצ ִריכִ ים לִ ּבּון‪ּ ,‬כִ י אֲ פִ ּלּו ִאם נָפַ ל אֵ יזֶ ה חָ מֵ ץ יָבֵ ׁש עַ ל הַ חֲ צּובָ ה‬
‫וְ נ ְִצלָה ָׁשם ּבָ אֵ ׁש וְ נִבְ לַע‪ִ ,‬מן הַ ְּסתָ ם הּוא נ ְִׂש ַרף‪ .‬וַ אֲ פִ ּלּו ִאם ֹלא נ ְִׂש ַרף‪ּ ,‬בְ כָ ל זֹאת‬
‫ִיחים ּבְ פֶ סַ ח אֶ ת הַ ּמַ אֲ כָ ל עַ ְצמ ֹו עַ ל הַ חֲ צּובָ ה‪ ,‬אֶ ּלָא נו ְֹתנִים אוֹת ֹו‬
‫מֵ ַאחַ ר וְ ֹלא מַ ּנ ִ‬
‫ּבַ ִּסיר‪ ,‬וְ הַ ִּסיר עַ ל הַ חֲ צּובָ ה ‪ּ -‬כְ לָל ּגָדוֹל ּבְ י ֵָדינּו ֶׁשאֵ ין הַ ּבָ לּועַ ּבַ ּכְ לִ י יוֹצֵ א לִ כְ לִ י ַאחֵ ר‬
‫ֶׁשֹּלא ּבְ אֶ ְמצָ עּות רֹטֶ ב‪ּ .‬ובְ לָאו הָ כִ י הֲ ֵרי רֹב הַ ּנִבְ לַע ּבַ חֲ צּובָ ה אֵ ינ ֹו אֶ ּלָא ִמּמַ ה ֶּׁשּנ ְִׁשּפַ ְך‬
‫עָ לָיו‪ ,‬וְ ִאם ּכֵ ן מֵ עִ ַּקר הַ ִּדין ַּדי ל ֹו ּבָ עֵ רּוי ּבִ לְ בַ ד‪( .‬קלז)‬
‫הּורק‬
‫ּמּוׁשם הּוא ּבִ 'כְ לִ י ֵׁשנִי' ְ[ּדהַ יְ נּו ּבִ כְ לִ י ֶׁש ַ‬
‫ּכַ ּפוֹת‪ּ ,‬כַ ִּפּיוֹת ּומַ זְ לְ גוֹת ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬
‫אֵ לָיו הַ ּמַ אֲ כָ ל מֵ הַ ּכְ לִ י ֶׁשּב ַֻּׁשל ּבוֹ]‪ַ ,‬אף הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבִ כְ לִ י ֵׁשנִי‪ .‬וְ הַ יְ נּו ֶׁשּי ְַר ִּתיחַ מַ יִ ם‪ ,‬וְ יָכוֹל‬
‫לְ ָׁשפְ כָ ם לְ תוְֹך ְקעָ ָרה‪ּ ,‬ובְ עוֹד הַ ּמַ יִ ם חַ ִּמים ְמאֹד‪ַ ,‬יּנִיחַ אֶ ת הַ ּכֵ לִ ים ּבַ ְּקעָ ָרה‪ .‬וְ כָ ל ֶׁשּכֵ ן‬
‫ֶׁשאֶ פְ ָׁשר לְ הַ כְ ִׁש ָ‬
‫יקּה וִ יעָ ֶרה‬
‫ירם ּבְ עֵ רּוי ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ְּ ,‬דהַ יְ נּו ֶׁשּי ְַר ִּתיחַ מַ יִ ם וִ יעָ ֶרה עַ ל הַ ּכֵ לִ ים‪ְּ .‬פל ָָטה ֶשׁל ַׁשּבָ ת ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב אֶ ת הַ ּפְ לָטָ ה ִמּכָ ל חֲ ַׁשׁש חָ מֵ ץ ָּדבּוק‪ ,‬י ְַדלִ ָ‬
‫ּומּכָ ל מָ קוֹם‪ּ ,‬בְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז מַ ְח ִמ ִירים לְ הַ כְ ִׁש ָ‬
‫ִ‬
‫ירם ַּדוְ ָקא ּבְ הַ גְ עָ לָה ּבִ כְ לִ י ִראׁשוֹן‪( .‬סימן עָ לֶיהָ מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪( .‬קלח) וְ אּולָם ִאם י ְֶׁשנָּה ְרגִ ילּות לְ חַ ּמֵ ם חַ ּלוֹת‬
‫תנא סעיף ה‪ ,‬ו‪ .‬קמד)‬
‫ּבְ ַׁשּבָ ת עַ ל ּגַּבֵ י הַ ּפְ לָטָ ה‪ ,‬יְ צַ ּפֶ ה אוֹתָ ּה הֵ יטֵ ב ּבִ ְניַר ּכֶ סֶ ף‪ ,‬וְ יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבָ ּה ּבְ פֶ סַ ח‪.‬‬
‫יום שני ‪ -‬כ"ה אדר‬
‫יום חמישי ‪ -‬כ"ח אדר‬
‫ּפּודים ְּור ָׁשתוֹת ‪ֶׁ -‬שּצָ לּו ּבָ הֶ ם חָ מֵ ץ עַ ל הָ אֵ ׁש [ּכְ גוֹן ְק ִציצוֹת ּבָ ָׂשר הַ ְמע ָֹרבוֹת‬
‫ַסּכִ ין ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב ּובִ פְ ָרט ּבִ ְמקוֹם הַ ִחּבּור ַלּי ִָדית‪ .‬וְ ַאף עַ ל ּפִ י ֶׁשרֹב הַ ִּׁשּמּוׁש ּבְ סַ ּכִ ין ַׁש ִ‬
‫רּורי לֶחֶ ם]‪ ,‬הֶ כְ ֵׁש ָרם ּבְ לִ ּבּון ּבָ אֵ ׁש עַ ד ֶׁשּיִ ְהיּו נִיצוֹצוֹת נ ִָּתזִ ים מֵ הֶ ם‪ .‬וְ ִאם טָ עָ ה‬
‫הּוא ּבִ כְ לִ י ֵׁשנִי‪ִ ,‬מּכָ ל מָ קוֹם‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ֶׁשּבִ ְׁשעַ ת הַ ִחּתּוְך ּדוֹחֲ ִקים אֶ ת הַ ּסַ ּכִ ין ּבַ ּמַ אֲ כָ ל‪ּ ,‬בְ פֵ ֵ‬
‫ירם ּבְ הַ גְ עָ לָה ּבִ לְ בַ ד וְ צָ לָה ּבָ הֶ ם ּבְ פֶ סַ ח‪ַ ,‬ר ַּׁשאי לֶאֱ כֹל אֶ ת הַ ּמַ אֲ כָ ל‪ .‬וְ ִאם צָ לָה‬
‫לְ כָ ְך ּב ֹולַעַ ת הַ ּסַ ּכִ ין יוֹתֵ ר‪ ,‬וְ הֶ כְ ֵׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪ .‬וְ אּולָם ּבְ הַ גְ עָ לָה ז ֹו אֵ ין ִחּיּוב לְ הַ ְקּפִ יד וְ ִהכְ ִׁש ָ‬
‫רּורי לֶחֶ ם‪ַּ ,‬די לְ הַ גְ עִ ילָם‪( .‬קכו)‬
‫ֶׁשהַ ּמַ יִ ם יִ ְהיּו עַ ל הָ אֵ ׁש ּבִ ְׁשעַ ת הַ הַ גְ עָ לָה‪ ,‬אֶ ּלָא ַּדי ֶׁשהַ ּמַ יִ ם יִ ְהיּו חַ ִּמים ְמאֹד‪( .‬תנא ּבָ הֶ ם ּבָ ָׂשר וְ ֹלא יָדּועַ ל ֹו ֶׁשהָ יָה ְמע ָֹרב ּבָ הֶ ם ּפֵ ֵ‬
‫ס"ג‪ .‬קלז)‬
‫ׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪( .‬סימן תנא סעיף ה)‬
‫ּמּוׁשּה הּוא ּבִ כְ לִ י ִראׁשוֹן‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬
‫מַ ּצֶ ֶקת ‪ּ -‬כֵ יוָ ן ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬
‫מֵ ִדיחַ ּכֵ לִ ים ‪ -‬יְ נ ֵַּקהּו הֵ יטֵ ב עִ ם חָ ְמ ֵרי נִּקּוי‪ּ .‬ומֻ ָּתר לְ ִה ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבְ מֵ ִדיחַ ּכֵ לִ ים ּבִ כְ לֵי‬
‫ּבָ ָׂשר ּוכְ לֵי חָ לָב יַחַ ד‪.‬‬
‫מֵ חַ ם מַ יִ ם ‪ֶׁ -‬שּבְ מֶ ֶׁשְך הַ ָּׁשנָה מַ ְקּפִ ִידים ֶׁשֹּלא לְ חַ ּמֵ ם עָ לָיו ִּדבְ ֵרי מַ אֲ כָ ל‪ ,‬אֵ ין צָ ִריְך ַׁשיִ ׁש ִמ ְטּבָ ח ‪ -‬י ִָדיחַ וִ ינ ֶַּקה אוֹת ֹו הֵ יטֵ ב ּבְ כָ ל הַ ּפִ ּנוֹת‪ ,‬וִ יעָ ֶרה עָ לָיו מַ יִ ם רו ְֹת ִחים‬
‫הֶ כְ ֵׁשר‪ ,‬וְ ַרק יְ ִדיחֵ הּו הֵ יטֵ ב ִמּבַ חּוץ‪ .‬אַ ְך ִאם ִח ְּממּו עָ לָיו אֲ פִ ּלּו ּפַ עַ ם ַאחַ ת ּפִ ָּתה א ֹו ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪ .‬וְ ִאם יֵׁש חֲ ָׁשׁש ֶׁשּיִ ְת ַקלְ ֵקל מֵ הַ ּמַ יִ ם הָ רו ְֹת ִחים‪ַּ ,‬די ּבִ ְׁש ִטיפָ ה וַ הֲ ָדחָ ה‬
‫ּבּור ָקס וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ ,‬יַגְ עִ יל אֶ ת הַ ִּמכְ סֶ ה‪ ,‬אֲ בָ ל הַ מֵ חַ ם עַ ְצמ ֹו ִמן הַ ִּדין אֵ ין צָ ִריְך הֶ כְ ֵ‬
‫ֶ‬
‫שר‪ .‬הֵ יטֵ ב‪( .‬קס)‬
‫ּכֵ יוָ ן ֶׁשּזֶ ה נוֹתֵ ן טַ עַ ם ּבָ ר נוֹתֵ ן טַ עַ ם ֶׁשל הֶ ֵּתר‪ּ ,‬כִ י הֶ חָ מֵ ץ נָתַ ן טַ עַ ם ּבַ ִמכְ סֶ ה וְ הַ ִּמכְ סֶ ה‬
‫ּבַ מֵ חַ ם ּבִ זְ מָ ן ֶׁשהֶ חָ מֵ ץ הָ יָה עָ ַדיִ ן מּותָ ר‪ּ .‬וכְ מׂו ּבְ ִמ ְר ַקחַ ת ֶׁשנֶעֶ ְשׂתָ ה בִ כְ לִ י חָ מֵ ץ ֶׁשּמּותָ ר ּכִ ּיוֹר חַ ְר ִסינָה ‪ -‬יְ ִדיחֵ הּו הֵ יטֵ ב‪ ,‬וִ יעָ ֶרה עָ לָיו [ג' ּפְ עָ ִמים] מַ יִ ם רו ְֹת ִחים ִמּכְ לִ י ִראׁשוֹן‪.‬‬
‫(קנא)‬
‫לְ ָאכְ לָּה‪( .‬פסקי משה קב‪ .‬ועיין חזו"ע פסח קה)‬
‫ִיצל]‪ּ ,‬ובֵ ין‬
‫ּוׁשנ ְ‬
‫מַ חֲ בַ ת ‪ּ -‬בֵ ין ֶׁש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ ּה עִ ם הַ ְרּבֵ ה ֶׁשמֶ ן [ּכְ ִטּגּון ִצ'יּפְ ס ְ‬
‫ׁש ָרּה ּבְ הַ גְ עָ לָה‪( .‬כן כתבו בתשובות‬
‫ֶׁש ִּמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ ּה עִ ם ְמעַ ט ֶׁשמֶ ן [ּכְ ִטּגּון ּבֵ יצָ ה]‪ ,‬הֶ כְ ֵ‬
‫הגאונים‪ ,‬הראבי"ה‪ ,‬הרא"ש‪ ,‬הרוקח‪ ,‬טור ושו"ע סימן תנא סי"א‪ ,‬ויורה דעה סימן קכא ס"ד‪ .‬ערך‬
‫השלחן‪ ,‬אבני צדק‪ ,‬רבנו זלמן‪ ,‬חק יעקב‪ ,‬הש"ך‪ ,‬תפארת אדם‪ ,‬שלחן גבוה‪ ,‬החיד"א‪ ,‬זרע אמת‬
‫ועוד‪ .‬קלח)‬
‫יום שלישי ‪ -‬כ"ו אדר‬
‫ִסיר עּוגָה ‪ֶׁ -‬שּמו ְֹר ִחים ּב ֹו ְמעַ ט ֶׁשמֶ ן ֶׁשֹּלא ִּת ָּׂש ֵרף הָ עּוגָה‪ ,‬אֶ פְ ָׁשר לְ הַ כְ ִׁשיר ֹו ּבְ הַ גְ עָ לָה‪.‬‬
‫אַ ְך עָ ִדיף לִ ְקנוֹת ִסיר עּוגָה חָ ָדׁש לְ פֶ סַ ח‪( .‬שלחן גבוה‪ ,‬תפארת אדם‪ ,‬מהר"י בכר שמואל‬
‫ועוד‪ .‬קלב)‬
‫יום השישי ‪ -‬כ"ט אדר‬
‫ִׁשּמּוׁש ּבְ צוֹנֵן‬
‫ּמּוׁשם ּבְ צ ֹונֵן‪ּ ,‬כְ גָבִ יעַ ֶׁשל ִקּדּוׁש וְ כוֹסוֹת ּכֶ סֶ ף וְ כַ ּדוֹמֶ ה‪ֶׁ ,‬שּׁשוֹתֶ ה ּבָ הֶ ם‬
‫ּכֵ לִ ים ֶׁשרֹב ִׁש ָ‬
‫יס ִקי‪ַ ,‬אף עַ ל ּפִ י ֶׁש ִּמ ֵּדי ּפַ עַ ם נוֹתֵ ן ּבָ הֶ ם מַ ְׁש ֶקה חַ ם‬
‫ירה א ֹו וִ ְ‬
‫מַ ְׁש ִקים ֶשׁל חָ מֵ ץ ּכְ מ ֹו ּבִ ָ‬
‫יס ְקוִ יט‪ַּ ,‬די לְ ָׁש ְטפָ ם וְ לַהֲ ִדיחָ ם הֵ יטֵ ב‪ּ .‬ובְ נֵי אַ ְׁשּכְ נַז מַ ְח ִמ ִירים לְ הַ גְ עִ ילָם‬
‫ּומֻ ְטּבָ ל ּב ֹו ּבִ ְ‬
‫ּבְ רו ְֹת ִחים‪( .‬סימן תנא ס"ו‪ .‬קמז)‬
‫יצים‪( .‬קמח)‬
‫ּגּומּיוֹת ֶׁשּבְ ַדלְ תוֹת הַ ְמ ָק ֵרר ּובַ חֲ ִר ִ‬
‫ְמ ָק ֵרר ‪ -‬יְ נ ֶַּקה הֵ יטֵ ב‪ּ ,‬ובִ פְ ָרט ּבַ ִ‬
‫ׁשֻ לְ חָ ן ‪ִ -‬אם אוֹכֵ ל יְ ִׁשירוֹת עַ ל הַ ּׁשֻ לְ חָ ן לְ ֹלא מַ ּפָ ה‪ ,‬נָהֲ גּו לְ עָ רוֹת עָ לָיו מַ יִ ם רו ְֹת ִחים‪.‬‬
‫אַ ְך ִאם יֵׁש חֲ ָׁשׁש ֶׁשּיִ ְת ַקלְ ֵקל‪ַּ ,‬די ּבְ כָ ְך ֶׁשּיְ כַ ּסֶ ה אֶ ת הַ ּׁשֻ לְ חָ ן ּבְ מַ ּפָ ה ּכָ ל יְ מֵ י הַ ּפֶ סַ ח‪.‬‬
‫(קנט)‬
‫ַּתּנּור אֲ ִפּיָ ה ‪ -‬יְ נ ֶַּקה אֶ ת הַ ַּתּנּור הֵ יטֵ ב עִ ם חָ ְמ ֵרי נִּקּוי ִמּכָ ל ְׁשי ֵָרי מַ אֲ כָ ל וְ זֵ עָ ה‬
‫ֶׁש ִה ְצטַ ּבְ רּו ּבַ ּפִ ּנוֹת‪ .‬וְ טוֹב ֶׁשּי ְַמ ִּתין ‪ָׁ 24‬שעוֹת מֵ עֵ ת הַ ִּׁשּמּוׁש הָ ַאחֲ רוֹן ּבַ ַּתּנּור‪ ,‬וְ י ִַּס ֵ‬
‫יקהּו ִׁשּנַיִ ם ּתוֹתָ בוֹת ‪ -‬יִ ְׁש ְטפֵ ן וִ ינ ֵַּקן הֵ יטֵ ב הֵ יטֵ ב‪ ,‬וְ טוֹב לְ עָ רוֹת ֲעלֵיהֶ ן מַ יִ ם‬
‫לְ מֶ ֶׁשְך ָׁשעָ ה ַאחַ ת ּבְ ִמ ַּדת הַ חֹם הַ ּגְ בוֹהָ ה ּבְ יוֹתֵ ר‪ ,‬וְ ָאז ַר ַ‬
‫ּׁשאי לֶאֱ פוֹת וְ לִ ְצלוֹת ּב ֹו ּבְ פֶ סַ ח‪ .‬קמה)‬
‫ּומּכָ ל מָ קוֹם‪ ,‬לְ תַ בְ נִּיוֹת הָ אֲ פִ ּיָה ֹלא יוֹעִ יל הֶ כְ ֵׁשר זֶ ה‪ ,‬וְ לָכֵ ן ֹלא יִ ְׁש ַּתּמֵ ׁש ּבַ ַּתבְ נִּיוֹת ֶׁשל‬
‫ִ‬
‫ּומ ְׂשחֲ ֵקי הַ יְ ל ִָדים‪.‬‬
‫צַ עֲצּועִ ים ‪ -‬יֵׁש לִ ְׁשטֹף ּולְ נַּקוֹת הֵ יטֵ ב אֶ ת ּכָ ל צַ עֲצּועֵ י ִ‬
‫הֶ חָ מֵ ץ‪ ,‬אֶ ּלָא ּבְ תַ בְ נִּיוֹת ְמיֻחָ דוֹת לְ פֶ סַ ח א ֹו ּבְ תַ בְ נִּיוֹת חַ ד ּפַ ע ֲִמּיוֹת‪( .‬קלב)‬
‫חַ ִּמים‪( .‬סג‪,‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה ַּנע ֲֶׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪ :‬זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה' וַחֲ סָ דֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם הֵ ּ ָמה‪:‬‬
‫הַ ּ ַמלְ אָ ְך הַ ּג ֹאֵ ל א ִֹתי ִמּכָ ל רָ ע יְ בָ רֵ ְך אֶ ת הַ ּנְ עָ רִ ים‪ .‬וְ יִ ּקָ רֵ א בָ הֶ ם ְׁש ִמי וְ ֵׁשם אֲ בו ֹתַ י ַאבְ רָ הָ ם וְ יִ ְצחָ ק‪.‬‬
‫וְ יִ דְ ּגּו לָ ר ֹב ּבְ קֶ רֶ ב הָ ָארֶ ץ‪:‬‬
‫אֵ ין עֲרו ְֹך לְ ָך ה' אֱ לקֵ ינּו ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּזֶה‪ .‬וְ אֵ ין זּולָ ְתָך מַ לְ ּ ֵכנּו לְ חַ ּיֵי הָ עולָ ם הַ ּ ָבא‪ .‬אֶ פֶ ס ּבִ לְ ְּתָך ּגו ֹאֲ לֵ נּו‬
‫לִ ימו ֹת הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ‪ .‬וְ אֵ ין ּדו ֹמֶ ה ּלְ ָך מו ִֹׁשיעֵ נּו לִ ְת ִחּיַת הַ ּמֵ ִתים‪:‬‬
‫לּוֹלתיִ ְך לֶ כְ ּתֵ ְך ַאחֲ רַ י ּבַ ִּמדְ ּבָ ר ּבְ אֶ רֶ ץ ֹלא זְ רּועָ ה‪:‬‬
‫ָּ‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה' זָכַ רְ ִּתי לָ ְך חֶ סֶ ד נְ עּורַ יִ ְך ַאהֲ בַ ת ּכְ‬
‫ל‪-‬בנֶיהָ ‪ּ ,‬כִ י אֵ ינֶּנּו‪.‬‬
‫קו ֹל ּבְ רָ מָ ה נִ ְ ׁשמָ ע נְ ִהי ּבְ כִ י תַ ְמרּורִ ים רָ חֵ ל‪ְ ,‬מבַ ּ ָכה עַ ל‪ּ-‬בָ נֶיהָ ; מֵ אֲ נָה לְ ִה ּ ָנחֵ ם עַ ּ ָ‬
‫ּכ ֹה ָאמַ ר ה'‪ִ ,‬מנְ עִ י קו ֹלֵ ְך ִמּבֶ כִ י‪ ,‬וְ עֵ ינַיִ ְך‪ִ ,‬מּדִ ְמעָ ה‪ּ :‬כִ י יֵׁש ָׂשכָ ר לִ פְ ע ּ ָֻלתֵ ְך נְ אֻ ם ה'‪ ,‬וְ ָׁשבּו מֵ אֶ רֶ ץ אוֹיֵב‪.‬‬
‫ֵׁש‪-‬ת ְקוָה לְ ַאחֲ רִ יתֵ ְך‪ ,‬נְ אֻ ם‪-‬ה'‪ ,‬וְ ָׁשבּו בָ נִ ים‪ ,‬לִ גְ בּולָ ם‪:‬‬
‫וְ י ִּ‬
‫יקים או ֹר נָעִ ים‪:‬‬
‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם ָשמַ יִ ם עו ֹטֵ י עֲרָ פֶ ל ְמפִ ִ‬
‫נֵר לְ רַ גְ לִ י דְ בָ רֶ ָך‪ ,‬וְ או ֹר‪ ,‬לִ נְ ִתיבָ ִתי‪ .‬נִ ְ ׁש ּ ַבעְ ִּתי וָאֲ קַ ּיֵמָ ה לִ ְ ׁשמ ֹר‪ִ ,‬מ ְ ׁשּפְ טֵ י ִצדְ קֶ ָך‪:‬‬
‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪ ,‬נ ֹכַ ח ּפְ נֵי ה'‪:‬‬
‫ְּת ִפּלָ ה‪ ,‬לְ עָ נִ י כִ י ַי ֲעט ֹף וְ לִ פְ נֵי ה'‪ ,‬יִ ְׁשּפ ְֹך ִׂשיחו ֹ‪ .‬ה'‪ִׁ ,‬ש ְמעָ ה ְתפִ ּ ָל ִתי‪ ,‬וְ ַׁשוְ עָ ִתי‪ ,‬אֵ לֶ יָך תָ בו ֹא‪.‬‬
‫ַאל ּתַ ְסּתֵ ר ּ ָפנֶיָך‪ִ ,‬מּמֶ ּנִ י ּבְ יו ֹם צַ ר לִ י‪:‬‬
‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ז ֹאת ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים וְ עֵ ת רָ צו ֹן ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫ַאתה עִ ּ ָמדִ י‪:‬‬
‫ּ ַגם ִּכי אֵ לֵ ְך ְּבגֵיא צַ לְ מָ וֶת ֹלא ִאירָ א רָ ע ִּכי ּ ָ‬
‫רּוׁשלַ יִ ם עִ ירֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל ִצּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן ּכְ בו ֹדֶ ָך‪,‬‬
‫רַ חֶ ם נָא ה' אֱ ֹלקֵ ינּו עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל יְ ָ‬
‫וְ עַ ל מַ לְ כּות ּבֵ ית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬
‫ַאחֵ ינּו ּ ָכל ּבֵ ית יִ שרָ אֵ ל‪ .‬הַ ּנְ תּונִ ים ּ ַבצָ רָ ה ּובַ ִ ׁשבְ יָה‪ .‬הָ עו ְֹמדִ ים ּבֵ ין ּ ַבּיָם ּובֵ ין ּ ַב ּ ַיּבָ ָׁשה‪ .‬הַ ּ ָמקו ֹם יְ רַ חֵ ם‬
‫עֲלֵ יהֶ ם וְ יו ִֹציאֵ ם ִמּצָ רָ ה לִ רְ וָחָ ה‪ּ .‬ומֵ אֲ פֵ לָ ה לְ או ֹרָ ה‪ִ .‬‬
‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪ּ .‬ולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת‬
‫ּומ ִּׁשעְ ּבּוד לִ גְ אֻ ּ ָלה‪ .‬הַ ְׁשּתָ א ּבַ ֲעגָלָ א ּובִ זְ מַ ן קָ רִ יב‪ּ :‬בִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ ִ‬
‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נַפְ ִשי הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬
‫אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן ְ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רפאל בן‬
‫אברהם עמירן‬
‫אליהו ומזל‬
‫בן מלכה‬
‫בת פרחה דיין‬
‫אליהו בן‬
‫סעדה אבגי‬
‫עישה בת‬
‫אסתר‬
‫אבגי‬
‫הראל‬
‫יעיש‬
‫דוד דעי בן‬
‫זויה‬
‫עישה בת‬
‫אסתר אבגי‬
‫תמר ויוחנן‬
‫אסייג‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫מרים בת‬
‫ג'מילה טיירי‬
‫לוי בן פרחה‬
‫אלון‬
‫שלמה בר‬
‫סימי אלון‬
‫שאול בן‬
‫נעימה ואליהו‬
‫אברהם בן‬
‫רחל גולה‬
‫משכן שילה |‬
‫‪11‬‬
‫בות ּו ָבנִ ים‬
‫ָא ֹ‬
‫ְל ָפ‬
‫ּו ֵדי‬
‫שת ַו ַ ּי ְק ֵ‬
‫ָר ַׁ‬
‫הל‪ְ -‬‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ַּת‬
‫ה‬
‫ר ָׁש‬
‫ְמ ִצית ִס ּפ ּור ַה ּ ָפ ָ‬
‫הציורים מתוך ”בינת המקראות”‬
‫שבת שלום לכל הילדים!‬
‫פרשת ויקהל‬
‫משה רבנו מקהיל את בני ישראל‬
‫בסוף הפרשה הקודמת למדנו שמשה רבנו עלה אל הר‬
‫סיני בפעם השלישית וכשהוא ירד‪ ,‬קרן עור פניו‪.‬‬
‫יום אחרי שמשה ירד מהר סיני‪ ,‬היה זה למחרת יום‬
‫הכיפורים‪ .‬משה רבנו הקהיל את כל בני ישראל וכולם‬
‫נאספו כדי לשמוע את דברי משה אחרי שהיה בהר‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה‪.‬‬
‫קדושת השבת‬
‫הדבר הראשון שמשה רבנו אומר לבני ישראל‪ֵׁ " :‬ש ֶׁשת‬
‫יעי יִ ְהיֶׁה לָכֶׁ ם ק ֶֹׁדש‬
‫י ִָמים ֵׁתעָ ֶׁשה ְמלָאכָ ה ּובַ ּיוֹם ַה ְש ִב ִ‬
‫ַשבַ ת ַשבָ תוֹן לה'"‪.‬‬
‫משה רבנו בישר לבני ישראל שהקב"ה סלח להם (ביום‬
‫הכיפורים ה' אמר למשה "סלחתי כדברך") ושעליהם‬
‫להכין את המשכן כדי שהקב"ה ישרה שכינתו בינהם‪.‬‬
‫לפני ציווי המשכן משה רבנו אמר לבני ישראל שמלאכת‬
‫המשכן לא דוחה את השבת‪ .‬מפסוקים אלו למדו חז"ל‬
‫מהן המלאכות האסורות בשבת‪ .‬כיצד? מכיוון שציווי‬
‫השבת קדם לציווי המשכן‪ ,‬חז"ל למדו שכל המלאכות‬
‫שנעשו במשכן הן המלאכות האסורות בשבת‪ .‬וכמה‬
‫מלאכות היו? "טל (‪ )93‬מלאכות"‪.‬‬
‫משה מצווה את בני ישראל להביא את תרומת המשכן‬
‫משה רבנו מצווה את בני ישראל להביא את החומרים‬
‫ֹשת‪:‬‬
‫שמהם הכינו את המשכן וכליו‪" :‬זָהָ ב וָכֶׁ ֶׁסף ּונְ ח ֶׁ‬
‫ַארגָמָ ן וְ תוֹלַעַ ת ָשנִי וְ ֵׁשש וְ עִ זִ ים‪ :‬וְ ֹערֹת אֵׁ ילִ ם‬
‫ּות ֵׁכלֶׁת וְ ְ‬
‫ְ‬
‫ְמאָ ָד ִמים וְ ֹערֹת ְתחָ ִשים ַועֲצֵׁ י ִש ִטים‪ :‬וְ ֶׁשמֶֶׁׁמן ל ַָמאוֹר‬
‫ַאבנֵׁי ש ַֹהם‬
‫ּובְ ָש ִמים לְ ֶׁשמֶׁ ן הַ ִמ ְשחָ ה וְ לִ ְקט ֶֹׁרת הַ סַ ִמים‪ :‬וְ ְ‬
‫ֹשן"‪ ,‬בני ישראל הזדרזו והביאו‬
‫וְ ַאבְ נֵׁי ִמל ִֻּאים לָאֵׁ פוֹד וְ ַלח ֶׁ‬
‫את תרומתם‪ ,‬כל אחד כרצונו‪.‬‬
‫היו נשים חכמות שטוו את צמר העיזים בעודם חיים וגם‬
‫הן הביאו את תרומתן לה'‪.‬‬
‫הנשיאים התנדבו בסוף כי אמרו‪" :‬בואו נחכה עד שבני‬
‫ישראל יביאו את תרומתם ומה שהם יחסירו אנחנו‬
‫נשלים"‪ ,‬וכשראו שבני ישראל כבר הביאו את כל מה‬
‫שהיה צריך להביא וכמעט שלא נשאר להם מה להביא‬
‫הם הביאו את אבני השוהם ואבני המלואים לאפוד‬
‫ולחושן‪ .‬הנשיאים למדו לקח וכשהמשכן היה מוכן הם‬
‫היו הראשונים שבאו והביאו קרבנות (על כך נלמד‬
‫בעזרת ה' בפרשת נשא)‪.‬‬
‫מינוי העוסקים במלאכה‬
‫משה רבנו אומר לבני ישראל שהקב"ה בחר ב ְבצַ לְ אֵׁ ל בֶׁ ן‬
‫הּודה להיות האחראי על מלאכות‬
‫אּורי בֶׁ ן חּור לְ מַ טֵׁ ה יְ ָ‬
‫ִ‬
‫יס ָמְך לְ ַמ ֵׁטה ָדן ואת‬
‫המשכן ואיתו ָאהֳ לִ יָאב בֶׁ ן אֲ ִח ָ‬
‫שניהם הקב"ה מילא ברוח חכמה לעסוק במלאכה‪ .‬משה‬
‫רבנו קרא לבצלאל ולאהליאב וביחד איתם הגיעו עוד‬
‫אנשים שהקב"ה מילא אותם ברוח חכמה‪.‬‬
‫בני ישראל המשיכו להביא עוד ועוד תרומות למשכן עד‬
‫שאמרו למשה שהעם מרבים להביא יותר ממה שצריך‪.‬‬
‫משה העביר קול במחנה שיפסיקו להביא עוד תרומות‬
‫והעם נמנע מלהביא‪.‬‬
‫עשיית המשכן וכליו‬
‫בפרשיות תרומה ותצווה למדנו שהקב"ה ציווה את‬
‫משה על עשיית המשכן וכליו‪ .‬בפרשיות ויקהל ופקודי‪,‬‬
‫התורה מספרת לנו על עשיית המשכן וכליו כאשר ציווה‬
‫ה' את משה‪.‬‬
‫המשכן‬
‫ארון הברית‬
‫השולחן‬
‫מכיוון שכבר ביארנו את מעשה המשכן‪ ,‬נחזור על‬
‫הדברים בעזרת ציורים‪.‬‬
‫יריעות המשכן‬
‫אלו הם שלושת הכיסויים שכיסו את המשכן‬
‫בניית המשכן‬
‫בפרשיות תרומה ותצווה למדנו על הציווי לעשיית‬
‫המשכן וכליו ובגדי הכוהנים‪ .‬בפרשתנו מסופר על עשיית‬
‫המשכן וכליו‪.‬‬
‫אֲ בָ ְרכָ ה אֶ ת יְ ָי ְּבכָ ל עֵ ת ּ ָת ִמיד ְּת ִה ּ ָלתו ֹ‬
‫ֹלהים‬
‫ְּבפִ י סו ֹף ּ ָדבָ ר הַ ּכ ֹל נִ ְ ׁשמָ ע אֶ ת הָ אֱ ִ‬
‫יְ רָ א וְ אֶ ת ִמ ְצו ֹתָ יו ְ ׁשמו ֹר ִּכי זֶה ּ ָכל‬
‫הָ ָאדָ ם ְּת ִה ּ ַלת יְ ָי יְ דַ ּ ֶבר ִּפי וִ יבָ רֵ ְך ּ ָכל‬
‫ּ ָב ָש ׂר ֵ ׁשם קָ ְדׁשו ֹ לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד וַאֲ נ ְַחנּו‬
‫נְ בָ רֵ ְך יָּה מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד‪-‬עו ֹלָ ם הַ לְ לּויָּה‬
‫וַיְ דַ ּ ֵבר אֵ לַ י זֶה הַ שֻּ ׁ לְ חָ ן אֲ ֶ ׁשר לִ פְ נֵי יְ יָ‪.‬‬
‫אם מברכים בזימון המברך אומר‪:‬‬
‫יׁשא‪:‬‬
‫הַ ב לָ ן וְ נִ בְ ִריְך לְ מַ לְ ּכָ א ִעּלָ ָאה קַ ִּד ָ‬
‫המסובים עונים‪ָׁ :‬שמַ יִ ם‪:‬‬
‫המברך אומר‪ִּ :‬ב ְרׁשּות מַ לְ ּכָ א ִעּלָ ָאה‬
‫ּוב ְרׁשּות ַׁשּבָ ת‬
‫יׁשא‪( ,‬בשבת ‪ִ -‬‬
‫קַ ִּד ָ‬
‫ּוב ְרׁשּות מו ֹרַ י וְ רַ ּבו ֹתַ י‬
‫מַ לְ ְּכתָ א) ִ‬
‫ׁשּותכֶ ם נְ בָ רֵ ך (בעשרה‪ :‬אֱ ֹלהֵ ינּו)‬
‫ּוב ְר ְ‬
‫ִ‬
‫ֶׁשָאכַ לְ נּו ִמ ֶּׁשלו ֹ‪:‬‬
‫המסובים עונים‪ּ :‬בָ רּוְך (בעשרה‪:‬‬
‫ּובטּובו ֹ‬
‫אֱ ֹלהֵ ינּו) ֶׁשָאכַ לְ נּו ִמ ֶּׁשלו ֹ ְ‬
‫חָ יִ ינּו‪:‬‬
‫המזמן‪ָ ּ :‬ברּוְך (אֱ ֹלהֵ ינּו) ֶ ׁשָאכַ לְ נּו‬
‫ּובטּובו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל ּ ָת ִמיד חָ יִ ינּו‪.‬‬
‫ִמ ּ ֶ ׁשּלו ֹ ְ‬
‫ַאתה יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו‬
‫ָּ‬
‫ּ ָברּוְך‬
‫מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם הָ אֵ ל הַ ּ ָזן‬
‫או ֹתָ נּו וְ אֶ ת הָ עו ֹלָ ם ֻּכּלו ֹ‬
‫ְּבטּובו ֹ ְּבחֵ ן ְּבחֶ סֶ ד ְּברֶ וַח‬
‫ּוברַ חֲ ִמים רַ ִּבים נ ֹתֵ ן‬
‫ְ‬
‫ּובְ‬
‫ל‪-‬ב ָש ׂר ִּכי לְ עו ֹלָ ם‬
‫לֶ חֶ ם לְ כָ ּ ָ‬
‫ּובטּובו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל‬
‫ְ‬
‫חַ ְסּדו ֹ‬
‫ּ ָת ִמיד ֹלא חָ סַ ר לָ נּו וְ ַאל‬
‫י ְֶחסַ ר לָ נּו מָ זו ֹן ּ ָת ִמיד‬
‫לְ עו ֹלָ ם וָעֶ ד ִּכי הּוא אֵ ל‬
‫ּומפַ ְרנֵס לַ ּכ ֹל וְ ֻׁשלְ חָ נו ֹ‬
‫זָן ְ‬
‫עָ רּוְך לַ ּכ ֹל וְ ִה ְת ִקין ִמ ְחיָה‬
‫ְּב ִרּיו ֹתָ יו‬
‫ּומָ זו ֹן לְ כָ ל‬
‫ּובר ֹב‬
‫אֲ ֶ ׁשר ּ ָברָ א ְברַ חֲ מָ יו ְ‬
‫חֲ סָ דָ יו ּ ָכָאמּור ּפו ֹתֵ חַ‬
‫אֶ ת‪-‬יָדֶ ָך ּומַ ְש ִּׂביעַ לְ כָ ל‪-‬חַ י‬
‫ַאתה יְ ָי הַ ּ ָזן‬
‫רָ צו ֹן‪ָ ּ ,‬ברּוְך ּ ָ‬
‫אֶ ת הַ ּכ ֹל‪.‬‬
‫נו ֹדֶ ה ְּלָך יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו עַ ל‬
‫ֶ ׁש ִהנְ חַ לְ ּ ָת לַ אֲ בו ֹתֵ ינּו אֶ רֶ ץ‬
‫ּורחָ בָ ה ְּב ִרית‬
‫חֶ ְמ ּ ָדה טו ֹבָ ה ְ‬
‫וְ תו ֹרָ ה חַ ִּיים ּומָ זו ֹן עַ ל‬
‫ֶ ׁשהו ֹצֵ אתָ נּו מֵ אֶ רֶ ץ ִמ ְצרַ יִ ם‬
‫ּופְ ִדיתָ נּו ִמ ּ ֵבית עֲבָ ִדים וְ עַ ל‬
‫יתָך ֶ ׁשחָ תַ ְמ ּ ָת ִּב ְב ָש ׂרֵ נּו וְ עַ ל‬
‫ְּב ִר ְ‬
‫ּתו ֹרָ ְתָך ֶ ׁש ִּל ּ ַמ ְד ּ ָתנּו וְ עַ ל חֻ ּ ֵקי‬
‫ְרצוֹנְָך ֶ ׁשהו ֹדַ עְ ּ ָתנּו וְ עַ ל חַ ִּיים‬
‫ּומפַ ְרנֵס‬
‫ְ‬
‫ַאתה זָן‬
‫ּומָ זו ֹן ָ ׁש ּ ָ‬
‫או ֹתָ נּו‪.‬‬
‫וְ עַ ל הַ ּכ ֹל יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו אֲ נ ְַחנּו‬
‫ּומבָ ְרְר ִכים אֶ ת ְ ׁשמָ ְך‬
‫מו ִֹדים לָ ְך ְ‬
‫ּ ָכָאמּור וְ ָאכַ לְ ּ ָת וְ ָש ׂבָ עְ ּ ָת ּובֵ רַ ְכ ּ ָת‬
‫אֶ ת יְ ָי אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל‪-‬הָ ָארֶ ץ הַ ּט ֹבָ ה‬
‫ַאתה יְ ָי עַ ל‬
‫אֲ ֶ ׁשר נָתַ ן‪-‬לָ ְך ּ ָברּוְך ּ ָ‬
‫הָ ָארֶ ץ וְ עַ ל הַ ּ ָמזו ֹן‪.‬‬
‫רַ חֵ ם יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו עָ לֵ ינּו וְ עַ ל‬
‫רּושלַ יִ ם‬
‫יִ ְש ׂרָ אֵ ל עַ ּ ָמְך וְ עַ ל יְ ָ ׁ‬
‫עִ ירָ ְך וְ עַ ל הַ ר ִצּיו ֹן ִמ ְ ׁש ּ ַכן‬
‫ְּכבו ֹדָ ְך וְ עַ ל הֵ יכָ לָ ְך וְ עַ ל‬
‫ְמעוֹנְָך וְ עַ ל ְּד ִבירָ ְך וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת‬
‫הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ ּ ָקדו ֹׁש ֶ ׁש ִּנ ְקרָ א‬
‫ָאבינּו ְרעֵ נּו זּונֵנּו‬
‫ִ ׁש ְמָך עָ לָ יו ִ‬
‫ּ ַפ ְרנְ סֵ נּו ּ ַכלְ ְּכלֵ נּו הַ ְרוִ יחֵ נּו‬
‫הַ רְ וַח לָ נּו ְמהֵ רָ ה ִמ ּ ָכל‪-‬‬
‫צָ רו ֹתֵ ינּו וְ נָא ַאל ּ ַת ְצ ִריכֵ נּו‬
‫יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו לִ ידֵ י מַ ְּתנו ֹת ּ ָב ָש ׂר‬
‫וָדָ ם וְ ֹלא לִ ידֵ י הַ לְ וָָאתָ ם‬
‫אֶ ּ ָלא לְ י ְָדָך הַ ְּמלֵ ָאה וְ הָ ְרחָ בָ ה‬
‫ֲשירָ ה וְ הַ ְּפתּוחָ ה יְ ִהי רָ צו ֹן‬
‫הָ ע ִ ׁ‬
‫ֶ ׁשֹלּ א נֵבו ֹׁש ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּ ֶזה וְ ֹלא‬
‫נִ ּ ָכלֵ ם לְ עו ֹלָ ם הַ ּ ָבא ּומַ לְ כּות‬
‫ּ ֵבית ּ ָדוִ ד ְמ ִ ׁשיחָ ְך ּ ַתחֲ זִ ירֶ ּ ָנה‬
‫לִ ְמקו ֹמָ ּה ִּב ְמהֵ רָ ה ְביָמֵ ינּו‪.‬‬
‫בשבת קודש‪ְ :‬רצֵ ה וְ הַ חֲ לִ יצֵ נּו יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו ְּב ִמ ְצו ֹתֶ יָך‬
‫ּוב ִמ ְצוַת יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י הַ ַ ׁש ּ ָבת הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ קָ דו ֹׂש הַ ּ ֶזה‪.‬‬
‫ְ‬
‫ִּכי יו ֹם ּ ָגדו ֹל וְ קָ דו ֹׁש הּוא ִמ ְּלפָ נֶיָך נִ ְ ׁשּבו ֹת ּבו ֹ וְ נָנּוחַ ּבו ֹ‬
‫וְ נִ ְתעַ ּ ֵנג ּבו ֹ ְּכ ִמ ְצוַת חֻ ּ ֵקי רְ צוֹנְָך וְ ַאל ְּת ִהי צָ רָ ה וְ יָגו ֹן ְּביו ֹם‬
‫ַאתה‬
‫ְמנּוחָ תֵ נּו וְ הַ ְראֵ נּו בְ נֶחָ מַ ת ִצּיו ֹן ִּב ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו ִּכי ּ ָ‬
‫יתָך‬
‫הּוא ּ ַבעַ ל הַ ּ ֶנחָ מו ֹת וְ גַם ֶ ׁשָאכַ לְ נּו וְ ָ ׁש ִתינּו חָ רְ ּ ַבן ּ ֵב ְ‬
‫הַ ּ ָגדו ֹל וְ הַ ּ ָקדו ֹׁש ֹלא ָ ׁשכַ ְחנּו ַאל ִּת ְ ׁש ּ ָכחֵ נּו לָ נֶצַ ח וְ ַאל‬
‫ָאתה‪.‬‬
‫ִּתזְ נָחֵ נּו לָ עַ ד ִּכי אֵ ל מֶ לֶ ְך ּ ָגדו ֹל וְ קָ דו ֹׁש ּ ָ‬
‫בראש חודש‪ :‬אֱ ֹלהֵ ינּו וֵאֹלהֵ י אֲ בו ֹתֵ ינּו‪ַ ,‬יעֲלֶ ה וְ ָיב ֹא י ִַּגיעַ‬
‫יֵרָ אֶ ה וְ יֵרָ צֶ ה יִ ּ ָ ׁשמַ ע יִ ּ ָפקֵ ד וְ יִ ּ ָזכֵ ר זִ כְ רוֹנֵנּו וְ זִ כְ רו ֹן אֲ בו ֹתֵ ינּו‪,‬‬
‫רּושלַ יִ ם עִ ירָ ְך‪ ,‬וְ זִ כְ רו ֹן מָ ִ ׁשיחַ ּ ֶבן ּ ָדוִ ד עַ ְב ּ ָדְך‪,‬‬
‫זִ ְכרו ֹן יְ ָ ׁ‬
‫וְ זִ ְכרו ֹן ּ ָכל‪-‬עַ ְּמָך ּ ֵבית יִ ְש ׂרָ אֵ ל לְ פָ נֶיָך‪ ,‬לִ פְ לֵ טָ ה לְ טו ֹבָ ה לְ חֵ ן‬
‫לְ חֶ סֶ ד ּולְ רַ חֲ ִמים לְ חַ ִּיים טו ֹבִ ים ּולְ ָ ׁשלו ֹם ְּביו ֹם‪ :‬ר ֹאׁש‬
‫ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‪ :‬לְ רַ חֵ ם ּבו ֹ עָ לֵ ינּו ּולְ הו ִֹׁשיעֵ נּו‪ .‬זָכְ רֵ נּו יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו‬
‫ּופ ְקדֵ נּו בו ֹ לִ בְ רָ כָ ה‪ ,‬וְ הו ִ ֹׁשיעֵ נּו בו ֹ לְ חַ ִּיים‬
‫ּבו ֹ לְ טו ֹבָ ה‪ָ ּ ,‬‬
‫טו ִֹבים‪ִּ ,‬ב ְדבַ ר יְ ׁשּועָ ה וְ רַ חֲ ִמים; חּוס וְ חָ ּ ֵננּו‪ ,‬וַחֲ מ ֹל וְ רַ חֵ ם‬
‫עָ לֵ ינּו‪ ,‬וְ הו ִ ֹׁשיעֵ נּו ִּכי אֵ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪ִּ ,‬כי אֵ ל מֶ לֶ ְך חַ ּנּון וְ רַ חּום‬
‫ָאתה‪.‬‬
‫ָּ‬
‫ַאתה יְ ָי‬
‫רּושלַ יִ ם עִ ירָ ְך ִּב ְמהֵ רָ ה בְ יָמֵ ינּו ּ ָברּוְך ּ ָ‬
‫וְ ִתבְ נֶה יְ ָ ׁ‬
‫רּושלָ יִ ם (בלחש ָאמֵ ן)‬
‫ּבוֹנֵה יְ ָ ׁ‬
‫ִּּב ְר ַּכת‬
‫המנורה‬
‫כתונת תשבץ‬
‫חושן‬
‫מכנסיים‬
‫ציץ‬
‫הכיור‬
‫אפוד‬
‫מעיל תכלת‬
‫כלי המנורה‬
‫פרשת פקודי‬
‫מזבח הזהב‪-‬הקטורת (הפנימי)‬
‫בגדי כהונה‬
‫אחרי שסיימו להכין את המשכן וכליו ואת בגדי‬
‫הכהונה‪ ,‬הביאום אל משה כדי שיקים ויעמיד את‬
‫המשכן על תילו‪.‬‬
‫הקב"ה עשה נס שמשה רבנו הקים את המשכן לבדו‬
‫ובגלל שחלקי המשכן היו כבדים הם הוקמו מאליהם‬
‫בידיו הנאמנות של משה רבנו‪.‬‬
‫מזבח הנחושת‪-‬העולה (החיצוני)‬
‫אבנט‬
‫מצנפת ומגבעת‬
‫הקב"ה אומר למשה שב‪-‬א' בניסן עליו להקים את‬
‫המשכן ולסדר את הכלים כל אחד במקומו‪.‬‬
‫משה רבנו גם ילביש את הכוהנים בבגדיהם המיוחדים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ב‪-‬א' בניסן‪ ,‬בשנה השניה לצאת בני ישראל‬
‫ממצרים‪ ,‬משה הקים את המשכן והקטיר את קטורת‬
‫הסמים‪.‬‬
‫משה הקים את המשכן כבר שבעה ימים לפני א' בניסן‬
‫ובכל יום היה מפרקו ומקימו מחדש‪.‬‬
‫כשסיים משה את הקמת המשכן ב‪-‬א' בניסן והקריב את‬
‫הקורבנות ביחד עם אהרן הכהן‪ ,‬כבוד ה' ירד על המשכן‬
‫בענן‪ .‬כשהענן היה על המשכן אסור היה לאף אחד‬
‫להיכנס‪ ,‬אפילו לא למשה רבנו‪ .‬כשהקב"ה רצה לרמוז‬
‫לבני ישראל שהגיע הזמן להמשיך במסעיהם במדבר‪,‬‬
‫עלה הענן ובזמן חנייתם ירד הענן בחזרה ובלילה היה‬
‫עמוד האש על המשכן וכך ראו בני ישראל את השראת‬
‫השכינה על המשכן במשך שנות נדודיהם במדבר‪.‬‬
‫למצוא שאלות חזרה בעמוד ‪.15‬‬
‫ניתן‬
‫אם שכח לומר רצה והחליצנו בסעודות שבת‪,‬‬
‫אם נזכר כאן‪ ,‬קודם שאמר "ברוך" מברכת הטוב‬
‫והמטיב אומר נוסח זה‪:‬‬
‫ַאתה יְ יָ‪ ,‬אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם‪ׁ ֶ ,‬ש ּ ָנתַ ן ַ ׁש ּ ָבתו ֹת‬
‫ּ ָברּוְך ּ ָ‬
‫לִ ְמנּוחָ ה לְ עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל ְּבַאהֲ בָ ה לְ או ֹת וְ לִ ְב ִרית‪ָ ּ .‬ברּוְך‬
‫ַאתה יְ יָ‪ְ ,‬מקַ ּ ֵדׁש הַ ּ ַ ׁש ּ ָבת‪.‬‬
‫ָּ‬
‫אם נזכר אחרי שאמר "ברוך" – בסעודה ראשונה‬
‫ושניה חוזר לראש ברה"ז‪ ,‬ואפי' אם מסופק אם‬
‫אמר "רצה"‪.‬‬
‫ובסעודה שלישית‪ ,‬אפילו אם בוודאי שכח אינו‬
‫חוזר‪ ,‬וימשיך בברכת הטוב והמטיב שהתחיל בה‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח עַ ל ִּכ ּ ֵסא ְכבו ֹדו ֹ‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח‬
‫ּ ַב ּ ָ ׁשמַ יִ ם ּובָ ָארֶ ץ‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּ ַת ּ ַבח ּ ָבנּו לְ דו ֹר ּדו ִֹרים‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬
‫הּוא קֶ רֶ ן לְ עַ ּמו ֹ י ִָרים‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְת ּ ָפַאר ּ ָבנּו לְ נֵצַ ח נְ צָ ִחים‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ פַ ְרנְ סֵ נּו ְּבכָ בו ֹד וְ ֹלא ְב ִבּזּוי‪ְּ ,‬בהֶ ּ ֵתר וְ ֹלא ְב ִאּסּור‪,‬‬
‫ְּבנַחַ ת וְ ֹלא ְבצָ עַ ר‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ּ ֵתן ָ ׁשלו ֹם ּ ֵבינֵינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬
‫הּוא יִ ְ ׁשלַ ח ְּברָ כָ ה ְרוָחָ ה וְ הַ ְצלָ חָ ה ְּבכָ ל מַ ע ֲֵש ׂה יָדֵ ינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן‬
‫הּוא י ְַצלִ יחַ אֶ ת ְּדרָ כֵ ינּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְ ׁש ּב ֹר ע ֹל ּ ָגלּות ְמהֵ רָ ה‬
‫ַארצֵ נּו‪.‬‬
‫מֵ עַ ל צַ ּ ָוארֵ נּו‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יו ֹלִ יכֵ נּו ְמהֵ רָ ה קו ְֹמ ִמּיּות ְּב ְ‬
‫ּורפּוַאת‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ְר ּ ָפאֵ נּו ְרפּוָאה ְ ׁשלֵ מָ ה ְרפּוַאת הַ ּנֶפֶ ׁש ְ‬
‫הַ ּגּוף‪ :‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ פְ ּ ַתח לָ נּו אֶ ת יָדו ֹ הָ ְרחָ בָ ה‪ .‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא‬
‫יְ בָ רֵ ְך ּ ָכל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד ִמ ּ ֶמּנּו ִּב ְ ׁשמו ֹ הַ ּ ָגדו ֹל‪ְּ ,‬כמו ֹ ֶ ׁש ִּנ ְת ּ ָב ְרכּו‬
‫ַאברָ הָ ם יִ ְצחָ ק וְ ַי ֲעק ֹב‪ַ ּ ,‬ב ּכ ֹל ִמ ּכ ֹל ּכ ֹל‪ֵ ּ ,‬כן יְ בָ רֵ ְך או ֹתָ נּו‬
‫אֲ בו ֹתֵ ינּו‪ְ ,‬‬
‫יַחַ ד ְּברָ כָ ה ְ ׁשלֵ מָ ה וְ כֵ ן יְ ִהי רָ צו ֹן וְ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫ַאתה יְ ָי אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עו ֹלָ ם‪ ,‬לָ עַ ד הָ אֵ ל‬
‫ּ ָברּוְך ּ ָ‬
‫ַאדירֵ נּו‪ּ ,‬בו ְֹראֵ נּו‪ּ ,‬גו ֹאֲ לֵ נּו‪ְ ,‬קדו ֵ ֹׁשנּו‬
‫ָאבִ ינּו‪ ,‬מַ לְ ּ ֵכנּו‪ִּ ,‬‬
‫ְקדו ֹׁש ַי ֲעק ֹב‪ ,‬רו ֹעֵ נּו רו ֹעֵ ה יִ ְש ׂרָ אֵ ל‪ ,‬הַ ּ ֶמלֶ ְך הַ ּטו ֹב‬
‫יטיב לָ נּו‪,‬‬
‫וְ הַ ּ ֵמ ִטיב לַ ּכל‪ׁ ֶ ,‬ש ְּבכָ ל יו ֹם וָיו ֹם הּוא הֵ ִ‬
‫ֵיטיב לָ נּו‪ ,‬הּוא גְ מָ לָ נּו‬
‫יטיב לָ נּו‪ ,‬הּוא י ִ‬
‫הּוא מֵ ִ‬
‫הּוא גו ְֹמלֵ נּו הּוא יִ גְ ְמלֵ נּו לָ עַ ד‪ ,‬חֵ ן וָחֶ סֶ ד וְ רַ חֲ ִמים‬
‫וְ רֵ יוַח וְ הַ ּ ָצלָ ה וְ כָ ל‪-‬טו ֹב‪.‬‬
‫ּומנּוחָ ה לְ חַ ּ ֵיי‬
‫בשבת‪ :‬הַ רָ חֲ מָ ן הּוא יַנְ ִחילֵ נּו עו ֹלָ ם ֶ ׁש ֻּכלו ֹ ַ ׁש ּ ָבת ְ‬
‫הָ עו ֹלָ ִמים‪.‬‬
‫בראש חודש‪ :‬הַ רָ חֲ מָ ן הּוא יְ חַ ּ ֵדׁש עָ לֵ ינּו אֶ ת הָ ח ֹדֶ ׁש הַ ּ ֶזה‬
‫לְ טו ֹבָ ה וְ לִ ְברָ כָ ה‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ ּ ַטע ּתו ֹרָ תו ֹ וְ ַאהֲ בָ תו ֹ ְּבלִ ּ ֵבנּו וְ ִת ְהיֶה יִ ְרָאתו ֹ עַ ל‬
‫ּ ָפנֵינּו לְ ִבִבלְ ִּתי נֶחֱ טָ א‪ ,‬וְ יִ ְהיּו כָ ל מַ ע ֲֵש ׂינּו לְ ֵ ׁשם ָ ׁשמָ יִ ם‪.‬‬
‫אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בר"ח‪ ,‬ונזכר קודם‬
‫שהתחיל הטוב והמטיב‪ ,‬אומר‪:‬‬
‫אשי חֳ דָ ִ ׁשים לְ עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל לְ זִ ּ ָכרו ֹן‪.‬‬
‫ּ ָברּוְך ֶ ׁש ּ ָנתַ ן רָ ֵ ׁ‬
‫ואם התחיל הטוב והמטיב‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יִ פְ ר ֹׂש עָ לֵ ינּו סֻ ּ ַכת ְ ׁשלו ֹמו ֹ‪.‬‬
‫ַה ָּמ ֹזון‬
‫ברכת האורח‪ :‬הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ בָ רֵ ְך‬
‫אֶ ת הַ שֻּ ׁ לְ חָ ן הַ ּ ֶזה ֶ ׁשָאכַ לְ נּו עָ לָ יו‪,‬‬
‫וִ יסַ ּ ֵדר ּבו ֹ ּ ָכל מַ עֲדַ ּ ֵני עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יִ ְהיֶה‬
‫ָאבינּו (עָ לָ יו‬
‫ַאברָ הָ ם ִ‬
‫ְכ ֻׁשלְ חָ נו ֹ ֶ ׁשל ְ‬
‫הַ ּ ָ ׁשלו ֹם)‪ָ ּ .‬כל רָ עֵ ב ִמ ּ ֶמּנּו י ֹאכַ ל‪,‬‬
‫וְ כָ ל צָ מֵ א ִמ ּ ֶמּנּו יִ ְ ׁש ּ ֶתה‪ ,‬וְ ַאל‬
‫י ְֶחסַ ר ִמ ּ ֶמּנּו ּ ָכל טו ֹב לָ עַ ד ּולְ עו ֹלְ מֵ י‬
‫עו ֹלָ ִמים‪ָ ,‬אמֵ ן‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ בָ רֵ ְך אֶ ת ּ ַבעַ ל הַ ּ ַביִ ת‬
‫הַ ּ ֶזה ּובַ עַ ל הַ ְּסע ּ ָֻדה הַ ֹּזאת‪ ,‬הּוא‬
‫ּובָ נָיו וְ ִא ְ ׁשּתו ֹ וְ כָ ל אֲ ֶ ׁשר לו ֹ‪ְּ ,‬בבָ נִ ים‬
‫ֶ ׁש ִּי ְחיּו ּובִ נְ כָ ִסים ֶ ׁש ִּי ְרּבּו‪ָ ּ .‬ברֵ ְך יְ ָי‬
‫חֵ ילו ֹ ּופ ֹעַ ל יָדָ יו ִּת ְרצֶ ה‪ ,‬וְ יִ ְהיּו‬
‫ּוקרו ִֹבים‬
‫נְ כָ סָ יו ּונְ כָ סֵ ינּו מֻ ְצלָ ִחים ְ‬
‫לָ עִ יר‪ ,‬וְ ַאל יִ זְ ּ ַד ּ ֵקק לְ פָ נָיו וְ ֹלא‬
‫לְ פָ נֵינּו ׁשּום ְּדבַ ר חֵ ְטא וְ ִה ְרהּור‬
‫עָ ו ֹן‪ָ ,‬ש ׂׂש וְ ָש ׂמֵ חַ ּ ָכל הַ ּ ָי ִמים ְּבע ֶ ֹׁשר‬
‫וְ כָ בו ֹד מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד עו ֹלָ ם‪ֹ ,‬לא יֵבו ֹׁש‬
‫ּ ָבעו ֹלָ ם הַ ּ ֶזה וְ ֹלא יִ ּ ָכלֵ ם לָ עו ֹלָ ם‬
‫הַ ּ ָבא‪ָ ,‬אמֵ ן ּ ֵכן יְ ִהי רָ צו ֹן‪.‬‬
‫הָ רַ חֲ מָ ן הּוא יְ חַ ּ ֵיינּו וִ יז ּ ֵַכנּו וִ יקָ ְרבֵ נּו‬
‫לִ ימו ֹת הַ ּ ָמ ִ ׁשיחַ ּולְ בִ נְ יַן ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ּ ָדׁש‬
‫(מגְ ּדו ֹל)‬
‫ּולְ חַ ּ ֵיי הָ עו ֹלָ ם הַ ּ ָבא‪ .‬מַ גְ ִּדיל ִ‬
‫יְ ׁשּועו ֹת מַ לְ ּכו ֹ וְ ע ֶֹש ׂה חֶ סֶ ד לִ ְמ ִ ׁשיחו ֹ‬
‫לְ דָ וִ ד ּולְ זַרְ עו ֹ עַ ד עו ֹלָ ם‪ְּ .‬כפִ ירִ ים רָ ׁשּו‬
‫וְ רָ עֵ בּו וְ ד ֹרְ ֵ ׁשי יְ ָי ֹלא י ְַח ְסרּו כָ ל טו ֹב‪.‬‬
‫יתי צַ ִּדיק‬
‫יתי ּ ַגם זָקַ נְ ִּתי וְ ֹלא רָ ִא ִ‬
‫נַעַ ר הָ יִ ִ‬
‫ֶנ ֱעזָב וְ זַרְ עו ֹ ְמבַ ּ ֶקׁש לָ חֶ ם‪ָ ּ .‬כל הַ ּיו ֹם חוֹנֵן‬
‫ּומַ לְ וֶה וְ זַרְ עו ֹ לִ בְ רָ כָ ה‪ .‬מַ ה ּ ֶ ׁשָאכַ לְ נּו‬
‫יִ ְהיֶה לְ ָש ׂבְ עָ ה‪ּ ,‬ומַ ה ּ ֶ ׁש ּ ָ ׁש ִתינּו יִ ְהיֶה‬
‫לִ רְ פּוָאה‪ּ ,‬ומַ ה ּ ֶ ׁשהו ֹתַ רְְרנּו יִ ְהיֶה לִ ְברָ כָ ה‪,‬‬
‫ְּכדִ כְ ִתיב‪ :‬ו ִַּי ּ ֵתן לִ פְ נֵיהֶ ם ַו ֹּיאכְ לּו וַּיו ִֹתרּו‬
‫ַאתם ַׂל ׂיְ ָי ע ֵֹש ׂה‬
‫ֶּ‬
‫ִּכדְ בַ ר יְ יָ‪ְּ .‬ברּוכִ ים‬
‫ָ ׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ָ ּ .‬ברּוְך הַ ּ ֶגבֶ ר אֲ ֶ ׁשר יִ ְבטַ ח‬
‫ּ ַביְ ָי וְ הָ יָה יְ ָי ִמבְ טַ חו ֹ‪ .‬יְ ָי ע ֹז לְ עַ ּמו ֹ יִ ּ ֵתן יְ ָי‬
‫יְ בָ רֵ ְך אֶ ת עַ ּמו ֹ בַ ּ ָ ׁשלו ֹם‪.‬‬
‫עו ֶֹש ׂה ָ ׁשלו ֹם ִּב ְמרו ֹמָ יו הּוא בְ רַ חֲ מָ יו‬
‫ֲש ׂה ָ ׁשלו ֹם עָ לֵ ינּו וְ עַ ל ּ ָכל עַ ּמו ֹ יִ ְש ׂרָ אֵ ל‬
‫ַיע ֶ‬
‫וְ ִא ְמרּו ָאמֵ ן‪.‬‬
‫עון ִלי ָל ִדים‬
‫ׁ ַש ֲע ׁ ֻש ֹ‬
‫הגדי והזאב‬
‫ּת ֹו ָר ְת ָך‬
‫בו ְך‬
‫ָמ ֹ‬
‫ימה‬
‫צ ָל ִלית ַה ּ ַמ ְת ִא ָ‬
‫ְמ ָצא ֶאת ַה ְ ּ‬
‫הקומיקס באדיבות “מרווה למצא” השבועון לבית היהודי‬
‫ִּת ְפ ֹז ֶר ת ַה ָּפ ָר ׁ ָש ה‬
‫מסקנה‪ :‬לעולם אל תהססו בכל‬
‫חשש או ספק‪ ,‬הוכחה נוספת בקשו‪.‬‬
‫‘מ ְׁש ָּכן‬
‫ַח ְּפׂשּו ֶאת ‪ְּ 4‬בנֵי ִּמ ְׁש ָּפ ָחת ִ‬
‫יליֹון‪.‬‬
‫הג ָ‬
‫ּמּודי ִ‬
‫ִׁשיֹלּה’ ְּב ָכל ַע ֵ‬
‫“ וַ יְהִ י‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ָקרַ ב אֶ ל‪-‬הַ ַּמ ֲחנֶ ה‪ ,‬וַ ּי ְַרא אֶ ת‪-‬הָ ֵעגֶ ל‪ּ ַ ,‬י ִַחר‪-‬אַ ף מֹ ֶׁשה‪,‬‬
‫‪ #‬הציווי להקמת‬
‫המשכן (מ’‪ ,‬א’‪-‬ט”ז)‬
‫‪ #‬משה מקים את המשכן‬
‫(מ’‪ ,‬י”ז‪-‬ל”ג)‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ט‬
‫א‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ח‬
‫י‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ק‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ט‬
‫א‬
‫ג‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ג‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫צ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ה‬
‫מ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ט‬
‫א‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש ג‬
‫ח ע תרמילון‪:‬‬
‫י מ *ויקהל פקודי*‬
‫ה ב *יריעות*‬
‫ד ה *עצי שיטים*‬
‫ה ו *מזבח העולה*‬
‫ע ל *חצר המשכן*‬
‫ט ע השראת שכינה‬
‫*בגדי השרד*‬
‫י כ כיור * מנורה‬
‫ט א *שולחן*‬
‫תרמילון‪:‬‬
‫ים‬
‫ל‬
‫ִ‬
‫ד‬
‫ֵ‬
‫ב‬
‫ְ‬
‫ה‬
‫ֶ‬
‫‪7‬‬
‫ים‬
‫ל‬
‫ִ‬
‫ד‬
‫ֵ‬
‫ב‬
‫ְ‬
‫ה‬
‫ֶ‬
‫ה‬
‫ַ‬
‫ת‬
‫ְמ ָצא ֶא‬
‫ּ‬
‫ּ‬
‫ויקהל פקודי* יריעות* עצי שיטים* מזבח העולה* חצר המשכן* השראת שכינה‬
‫‪ #‬תרומות המתכות‬
‫(ל”ח‪ ,‬כ”ד‪-‬ל”א)‬
‫‪#‬בגדי השרד (ל”ט‪ ,‬א’‪-‬ל”א)‬
‫‪ #‬הסתיימה מלאכת המשכן‬
‫(ל”ט‪ ,‬ל”ב‪-‬מ”ג)‬
‫‪ #‬חצר המשכן‬
‫‪ #‬הקטורת ושמן‬
‫(ל”ח‪ ,‬ט’‪-‬כ’)‬
‫המשחה (ל”ז‪ ,‬כ”ט)‬
‫‪ #‬מזבח העולה (ל”ח‪ ,‬א’‪-‬ז’)‬
‫‪ #‬הכיור (ל”ח‪ ,‬ח’)‬
‫‪ #‬מפקד התרומות‬
‫ותכליתן (ל”ח‪ ,‬כ”א‪-‬כ”ג)‬
‫‪ #‬השולחן (ל”ז‪ ,‬י’‪-‬ט”ז)‬
‫‪ #‬המנורה (ל”ז‪ ,‬י”ז‪-‬כ”ד)‬
‫‪ #‬מזבח הקטורת‬
‫(ל”ז‪ ,‬כ”ה‪-‬כ”ח)‬
‫ׁ ַש ֲע ׁ ֻש ַעי‬
‫רמת קושי‪:‬‬
‫‪- 1‬קל‬
‫‪- 2‬בינוני‬
‫‪- 3‬קשה‬
‫‪- 4‬קשה‬
‫מאוד‬
‫ִחדו‬
‫ּ ּ דוֹ ן ִלי ָל ִדים‬
‫רש”י‬
‫מי אני?‬
‫‪3‬‬
‫יק ס‬
‫קו ִמ ְ‬
‫ֹ‬
‫ל"ט אבות מלאכה‬
‫כתיבה וציור‪ :‬ג‪ .‬וינד‬
‫ע"פי הר"הג ר' שמואל טרויבע שליט"א‪-‬מו"צ‬
‫מלאכת הבורר‬
‫‪2‬‬
‫“ובצלאל בן אורי וגו’ עשה את כל אשר ציווה ה’ ‪ .1‬בי עולה הכהן על מנת להדליק את המנורה‪.‬‬
‫‪ .2‬לחם הנאפה במשכן‪ ,‬לחם ה‪...‬‬
‫את משה” (שמות‪ ,‬ל”ח‪ ,‬כ”ב)‬
‫‪ .3‬בנו השתמשו לנשיאת כלי המשכן‪.‬‬
‫עיינו בפירוש רש”י וענו על השאלות‪:‬‬
‫‪ .4‬בנו קושטה המנורה‪.‬‬
‫“אשר ציווה משה אין כתיב כאן‪ ,‬אלא כל אשר ציווה ה’‬
‫‪ .5‬אבנים שהונחו בחושן‪ ,‬אבני ה‪...‬‬
‫את משה‪ ,‬אפילו דברים שלא אמר לו רבו‪ ,‬הסכימה דעתו ‪ .6‬אבנים שהונחו באפוד‪ ,‬אבני ‪...‬‬
‫למה שנאמר למשה בסיני‪ ,‬כי משה ציווה לבצלאל לעשות‬
‫תחלה כלים ואחר כך משכן‪ .‬אמר לו בצלאל‪ :‬מנהג עולם‬
‫לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫כך שמעתי מפי הקב”ה‪ .‬אמר לו משה‪ :‬בצל אל היית‪ ,‬כי‬
‫בוודאי כך ציווה לי הקב”ה‪ ,‬וכן עשה המשכן תחלה ואחר‬
‫כך עשה הכלים”‪:‬‬
‫תרמילון‪:‬‬
‫* מילואים * פנים * בדים * כבש* שוהם* כפתור ופרח*‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה (גימטריה)‬
‫‪4‬‬
‫‪.415 ,401 ,71 ,5 ,38 ,120 ,36 ,401 ,175 ,96‬‬
‫סדר את הפסוקים‬
‫‪ .1‬מה משמעות שמו של בצלאל?‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2‬כיצד משה הגיע למסקנה זאת?‬
‫רּומת ּולְ כָ ל‬
‫“אֹתֹו ִאיׁש ה’ לִ ּבֹו ֵה ִביאּו ֲא ֶׁשר רּוחֹו ְּת ַ‬
‫‪ 2‬מֹועֵ ד ֲא ֶׁשר נְ ָׂשאֹו וְ כֹל א ֶֹהל עֲ ב ָֹדתֹו ּכָ ל ּולְ ִבגְ ֵדי וַ ּיָ בֹאּו‬
‫נכון\לא נכון‬
‫לִ ְמלֶ אכֶ ת ַהּק ֶֹדׁש ֶאת נָ ְד ָבה”‬
‫קרא את המשפטים הבאים והחלט‪ -‬האם‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה (א”ת ב”ש) ‪3‬‬
‫המשפט שלפניך “נכון” או “לא נכון”‪:‬‬
‫פמצמ שסקב צגתבפט שבטצ צבטמא שתסק‬
‫חידה‬
‫הקומיקס באדיבות “מרווה למצא” השבועון לבית היהודי‬
‫‪ .1‬על יריעות המשכן פרשו את יריעות העיזים‪.‬‬
‫‪ .2‬למנורה היו שבעה קנים‪.‬‬
‫‪ .3‬ה”בדים” אלו היריעות שכיסו את המשכן‪.‬‬
‫‪ .4‬מקום השולחן היה בחצר המשכן‪.‬‬
‫‪ .5‬עם ישראל הביאו יותר מדי תרומות למשכן‬
‫והיה צריך לבקש מהם להפסיק‪.‬‬
‫‪ .6‬על האבנים בחושן היו רשומים החודשים‪.‬‬
‫כסקב צפדי ציבלט‬
‫אב גד הו זחט יכל מנסעפ צ ק רשת‬
‫ת שרק צ פעס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬
‫‪4‬‬
‫המשכן הוקם בראש השנה‪.‬‬
‫‪ .1‬נכון או לא נכון?‬
‫‪ .2‬מהו התאריך המדויק בו הוא הוקם?‬
‫‪ .3‬כיצד ידע משה מתי להקים את המשכן?‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫רוצים להיות צדיקי השבוע? שלחו תשובות לפקס‪ 077-4701207 :‬או למייל ‪admin@mishkanshilo.net‬‬
‫יֵ ׁש ְל ָך‬
‫שג?‬
‫ֻמ ּ ָ ׂ‬
‫משנה ברורה‬
‫ספר הלכתי חשוב‪ ,‬שחיבר רבי ישראל מאיר‬
‫הכהן מראדין [המכונה “החפץ חיים”‪ ,‬חי בשנים‪:‬‬
‫תקצ”ט (‪ - )1839‬תרצ”ג (‪ .])1933‬בספר זה הוא‬
‫הכריע במחלוקות של פוסקי ההלכה האחרונים‪,‬‬
‫בעיקר בנושאים שהתחדשו עד ימיו‪ .‬הספר נכתב‬
‫כביאור רק על חלק “אורח חיים” מהשולחן ערוך‪.‬‬
‫ּובנִ ים“‬
‫ְׁש ֵאלֹות ֲח ַז ָרה “ָאבֹות ָ‬
‫השבת קדם לציווי המשכן?‬
‫שציווי‬
‫חז”ל*מכך‬
‫בגדימה‬
‫ה* ‪.1‬‬
‫שולחן‬
‫מנורה*‬
‫למדו* כיור‬
‫השרד‬
‫‪ .2‬כמה מלאכות נעשו במשכן?‬
‫‪ .3‬למה הביאו הנשיאים את תרומתם למשכן בסוף?‬
‫‪ .4‬היכן במשכן הונח הכיור וממה הוא עשוי?‬
‫‪ .5‬במי בחר הקב”ה לבנות את המשכן וכליו?‬
‫‪ .6‬איזו תרומה הנשיאים הביאו למשכן?‬
‫‪ .7‬ממה היה עשוי המזבח החיצוני וממה הפנימי?‬
‫‪ .8‬מתי סיים משה את הקמת המשכן?‬
‫‪ .9‬כיצד רמז הקב”ה לישראל שהגיע הזמן להמשיך‬
‫במסעיהם במדבר?‬
‫‪ .10‬כמה בגדי כהונה היו ומהם?‬
‫‪ .1‬שכל המלאכות שנעשו במשכן הן המלאכות האסורות בשבת‪.‬‬
‫‪ .2‬ל”ט (‪ )39‬מלאכות‪.‬‬
‫‪ .3‬הנשיאים רצו לראות מה יתרמו בני ישראל‪ ,‬כדי שהם יוכלו להביא‬
‫בסוף את מה שיחסר‪.‬‬
‫‪ .4‬הכיור הונח בחצר המשכן בין מזבח העולה לבין אוהל מועד והוא‬
‫עשוי נחושת‪.‬‬
‫הּודה להיות האחראי על מלאכות‬
‫אּורי בֶ ן חּור לְ מַ ּטֵ ה יְ ָ‬
‫‪ .5‬בּבְ צַ לְ אֵ ל ּבֶ ן ִ‬
‫המשכן ואיתו ָאהֳ לִ יָאב ּבֶ ן אֲ ִחיסָ מָ ְך לְ מַ ּטֵ ה ָדן‪.‬‬
‫‪ .6‬את אבני השוהם ואבני המלואים לאפוד ולחושן‪.‬‬
‫‪ .7‬המזבח החיצוני היה עשוי נחושת והפנימי זהב‪.‬‬
‫‪ .8‬ב‪ -‬א’ בניסן‪.‬‬
‫‪ .9‬הענן שהיה מעל המשכן עלה ובזמן חנייתם ירד הענן בחזרה‪.‬‬
‫‪ 8 .10‬בגדים‪ 4 .‬לכהן הדיוט‪ :‬כתונת‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬אבנט‬
‫ומגבעת ו ‪ 4‬נוספים לכהן הגדול‪ :‬חושן‪ ,‬אפוד‪ ,‬מעיל וציץ‪.‬‬
‫ׁ ְש ֵאלוֹ ת‬
‫‪ #‬הפרוכת ומסך הפתח‬
‫‪ #‬ההתלהבות בשיאה‬
‫‪ #‬בני ישראל נענים‬
‫‪ #‬מלאכת המשכן‬
‫‪ #‬הארון‪ ,‬הכפורת והכרובים‬
‫(ל”ו‪ ,‬א’‪-‬ז’)‬
‫‪ #‬יריעות המשכן (ל”ו‪ ,‬ח’‪-‬י”ט)‬
‫‪ #‬מבנה המשכן (ל”ו‪ ,‬כ’‪-‬ל”ד)‬
‫לקריאה (ל”ה‪ ,‬כ”א‪-‬כ”ט)‬
‫(ל”ה‪ ,‬א’)‬
‫‪ #‬קדושת השבת (ל”ה‪ ,‬ב’‪-‬ג’)‬
‫‪ #‬קריאה למתנדבים (ל”ה‪ ,‬ד’‪-‬כ’)‬
‫(ל”ו‪ ,‬ל”ה‪-‬ל”ח)‬
‫(ל”ז‪ ,‬א’‪-‬ט’)‬
‫ְּת ׁשו ּבוֹ ת‬
‫‪ #‬מינוי ראשי המלאכה‬
‫(ל”ה‪ ,‬ל’‪-‬ל”ה)‬
‫ַר ֶּכ ֶבת‬
‫נוֹ ְׂש ֵאי ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬
‫מספר הפסוקים בפרשה‪214 :‬‬
‫בראשית‬
‫ש מו ת‬
‫ל ּה‬
‫ִמ ְׁש ָ ּכ ן ִׁש י ֹ‬
‫ִּת ׁ ְש ֵרי‬
‫ֶח ׁ ְשוָ ן‬
‫ִ ּכ ְס ֵלו‬
‫ֵט ֵבת‬
‫ׁ ְש ָבט‬
‫ֲא ָדר‬
‫יסן‬
‫נִ ָ‬
‫ִאיָ ּר‬
‫ִסיוָ ן‬
‫ַּת ּמו ּז‬
‫ָאב‬
‫ִל י ָל ִד ים‬
‫ִס ּפּור ֲח ַז ”ל ְמ ֻע ָּבד ִלי ָל ִדים‬
‫סבלנותו של ִהלל הזקן‬
‫ויקרא‬
‫ִמ ׁ ְ‬
‫ש ָ ּכ ן‬
‫ׁ ִש י ל ֹ ּה‬
‫ִמּתֹוְך “ּכֹה ָעׂשּו ֲח ָכ ֵמינּו“‬
‫לע “ נ יוכבת סגל ע“ ה‬
‫(על פי שבת ל’‪-:‬ל”א‪).‬‬
‫הלל ממשפחתו של דוד מלך ישראל היה‪ ,‬והוא עצמו היה נשיא מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬
‫על ישראל‪ .‬לא היה איש חכם ומכובד יותר ממנו בזמן ההוא‪ .‬אך גם הפעם לא כעס הלל‪ ,‬התלבש מהר‪ ,‬יצא לקראת האיש ושאלו‪:‬‬
‫חכמים גדולים באו להתייעץ עימו‪ ,‬תלמידים רבים באו ללמוד בני מה אתה מבקש?‬
‫אצלו‪ ,‬ובכל זאת לא התגאה הלל ולא כעס אף פעם‪ .‬עם כל אדם אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול! ענה לו הלל‪ :‬שאל בני‪ ,‬שאל!‬
‫ושוב שאל האיש שאלה שלא היתה חשובה דווקא בערב שבת‪ :‬מדוע‬
‫דיבר בסבלנות ובאהבה‪.‬‬
‫עיניהם של האנשים‪ ,‬הגרים בעיר תדמור‪ ,‬צרות וכמעט עצומות?‬
‫פעם ישבו שני אנשים ושוחחו על הנשיא‪ .‬אמר אחד מהם‪:‬‬
‫אמר הלל‪ :‬בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת! הסיבה היא‪ ,‬שהעיר הזאת‬
‫הלל הזקן אינו מתרגש כלל‪ ,‬על שום אדם ועל שום דבר‪.‬‬
‫אמר השני‪ :‬אני ארגיז אותו עד שיכעס ויגער בי (ידבר דברים נמצאת במדבר‪ ,‬והרוח מעיפה את החול לעיניהם של הגרים שם‪ .‬לכם‬
‫עיניהם צרות וכמעט עצומות‪ .‬כך עשה ה’‪ ,‬כדי שהחול לא יזיק להם‪.‬‬
‫קשים)!‬
‫הלך האיש‪ ,‬חיכה מעט ושוב קרא בחוץ כאילו אינו יודע‪:‬‬
‫חזר הראשון ואמר‪:‬‬
‫מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬
‫איני מאמין שתצליח לעשות זאת‪.‬‬
‫מיד התלבש הלל‪ ,‬יצא לקראתו ושאלו בנחת‪:‬‬
‫אני מוכן להתערב איתך‪ :‬אם באמת‬
‫בני‪ ,‬מה אתה מבקש? שאלה יש לי לשאול! שאל‬
‫תכעיס את הלל‪ ,‬אשלם לך ארבע‬
‫בני‪ ,‬שאל!‬
‫מאות זוז (כמו שקלים‪ ,‬כסף רב)‪.‬‬
‫מפני מה רגליהם של האנשים באפריקה רחבות הן?‬
‫צחק השני ואמר‪:‬‬
‫וגם הפעם ענה לו הלל בסבלנות‪:‬‬
‫הכסף הזה כבר מובטח לי‪ ,‬כי אני‬
‫בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת! התשובה היא‪ :‬מפני‬
‫יודע כיצד להרגיזו!‬
‫שהם גרים במקום‪ ,‬שיש בו הרבה ביצות וה’ עשה‬
‫אותו יום ערב שבת היה‪ ,‬והלל הזקן‬
‫להם רגליים רחבות‪ ,‬כדי שלא ישקעו במים ובבוץ‪.‬‬
‫היה עסוק בהכנות לקראת קבלת‬
‫ראה האיש שאינו מצליח להרגיז את הלל וחשב‬
‫שבת‪ ,‬התרחץ וחפף (רחץ) את ראשו‪.‬‬
‫בליבו‪“ :‬עכשיו אדבר אליו בחוצפה וגם אקלל‬
‫הלך האיש‪ ,‬עבר ליד ביתו של הלל‬
‫אותו‪ ,‬ואז בוודאי יכעס‪ ,‬ואזכה בכסף שחברי‬
‫וקרא‪ :‬מי כאן הלל? מי כאן הלל?‬
‫הבטיח לי!”‪.‬‬
‫אדם אחר בוודאי היה כועס על איש‬
‫מה עשה? אמר להלל‪:‬‬
‫כזה‪ ,‬שצועק בחוץ‪ ,‬כאילו אינו יודע‬
‫שאלות רבות יש לי לשאול‪ ,‬אבל פוחד אני‬
‫היכן גר הלל הנשיא‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שתכעס עליי‪.‬‬
‫גם מפריע לו באמצע הרחיצה‪ .‬לא‬
‫ישב הלל והזמין גם את האיש לשבת‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫כן הלל הזקן! הוא חשב‪“ :‬אולי הוא‬
‫לדבר במנוחה‪ ,‬ולא יחשוב כי עליו למהר‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬
‫צריך לשאול שאלה חשובה בתורה‬
‫כל השאלות שיש לך לשאול – שאל!‬
‫ועליי לענות לו מיד”‪.‬‬
‫אמר לו האיש‪ :‬אתה הוא הלל‪ ,‬שקוראים אותך‬
‫הזדרז הלל‪ ,‬התלבש ויצא החוצה‪ .‬בשקט שאל את האיש‪ - :‬בני‪,‬‬
‫נשיא ישראל?‬
‫מה אתה מבקש?‬
‫ענה לו‪ :‬כן‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול‪.‬‬
‫אמר האיש בחוצפה‪ :‬אם אתה הוא זה‪ ,‬הלוואי שלא יהיו רבים‬
‫ענה לו הלל‪ :‬שאל בני‪ ,‬שאל!‬
‫כמוך בישראל!‬
‫שאל האיש שאלה של שטות‪ ,‬בשביל להרגיז את הלל‪:‬‬
‫מפני מה ראשיהם של האנשים מארץ בבל סגלגלים (עגולים‪ ,‬שאל אותו הלל במנוחה ובלי לכעוס כלל‪ :‬בני‪ ,‬מפני מה?‬
‫מארכים כביצה)? וחשב‪“ :‬עכשיו יכעס הלל‪ ,‬כי אני שואל שאלה אמר האיש ברוגזו‪ :‬מפני שעל ידך הפסדתי ארבע מאוד זוז!‬
‫חברי הבטיח לתן לי את כל הכסף ההוא אם אביא אותך לידי‬
‫כזאת בערב שבת כאשר הוא עסוק!”‪.‬‬
‫אבל הלל ענה לו בנחת‪ :‬בני שאלה גדולה וחשובה שאלת‪ .‬כעס‪ ,‬והרי לא כעסת!‬
‫התשובה היא‪ :‬זה בגלל המיילדות (המטפלות או האחיות) בבבל‪ ,‬אמר לו הלל‪ :‬להבא היזהר ואל תתערב על דברים רעים כאלה!‬
‫הלא טוב יותר להפסיד ארבע מאות זוז ועוד פעם ארבע מאות‬
‫שאינן יודעות לטפל יפה בתינוקות‪.‬‬
‫הלך האיש משם‪ ,‬חיכה שעה קלה‪ ,‬כדי שהלל יחזור להכנותיו זוז מאשר להצליח להכעיס את הלל! האין זה טוב‪ ,‬שלא כעסתי?‬
‫לכבוד שבת‪ ,‬ואחר כך חזר ועבר ליד ביתו של הלל וצעק בחוץ‪ .‬הלך האיש משם בבושת פנים‪.‬‬
‫ִּפ ַ ּנת ַה ֲה ָל ָכה‬
‫ֱאלו ּל‬
‫מצות מורא אב ואם (המשך)‬
‫לבישת בגדי ההורים‬
‫אם יש לאב בגד המתאים במידותיו לבנו‪ ,‬מותר לבן ללבשו‪ ,‬ואין בזה זלזול ח”ו‪( .‬שפא)‬
‫צדיקי השבוע‬
‫ישיבה בכבוד‬
‫יצחק חנניה אוחיון (נתיבות) על הבן להקפיד לישב בפני אביו ואמו בכבוד ודרך ארץ‪ ,‬כמו שיושב לפני אדם חשוב‪ ,‬ולכן לא יסב‬
‫בפניהם‪ .‬ורק ב’ליל הסדר’ שיש מצות היסבה‪ ,‬התירו חכמים להסב‪ ,‬שמן הסתם האב מוחל לבנו‬
‫שלום אוחיון (נתיבות)‬
‫לצורך מצוה‪ ,‬אבל במשך השנה‪ ,‬אין לבן להסב או להשתטח על הספה ורגליו מורמות למעלה‪ ,‬בפני‬
‫אביו או אמו‪( .‬שמד‪ ,‬שמה)‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫ורדה ז"ל‬
‫בת חנה הי"ו‬
‫יעקב כהן ע"ה‬
‫נלב"ע בכ"ז אדר ב'‬
‫תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת משפחת גרטנר‬
‫הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה ושכל משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪ .‬אכי"ר‬
‫בן יוכבד‬
‫ויחזקאל ז"ל‬
‫נלב"ע בכ"ד אדר‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫דוד מחדון‬
‫בן לוי ז"ל‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫שמעון בן‬
‫שלום (סאלם)‬
‫אברהם ז"ל‬
‫נלב"ע בכ"ז אדר תשע"א‬
‫נלב"ע בכ"ג באדר תשע"ב‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום השנה לפטירת הוריכם או יקירכם מתקרב?‬
‫דמיינו את העוצמה של יותר מ‪ 6,000-‬משפחות שילמדו תורה לעילוי נשמתם בשבת האזכרה!!‬
‫פעם בשנה!!! זוהי חובתנו לעשות ולהחזיר להם טובה ונחת‪...‬‬
‫הקדישו גיליון זה לעילוי נשמתם “זוהי תועלת וזכות עצומה בשבילם”‬
‫(נא להיערך חודש מראש)‬
‫ב מ דב ר‬
‫ד ב רי ם‬
‫ׁ ְשמוֹ ת‬
‫וָ ֵא ָרא‬
‫ּ ֹבא‬
‫ְ ּב ׁ ַש ַ ּלח‬
‫יִ ְתרוֹ‬
‫ִמ ׁ ְש ָּפ ִטים‬
‫ְּתרו ָּמה‬
‫ְּת ַצוֶ ּה‬
‫שא‬
‫ִ ּכי ִת ָּ ׂ‬
‫וַ יַ ּ ְק ֵהל‪-‬‬
‫ְפקו ֵּדי‬
‫ַל ִגיל ַה ָרְך‬
‫ַח ְּפׂשּו‬
‫ֶאת ִׁשיֹלּה‬
‫ְּב ָכל ִפיּנֹות‬
‫ַהּיְ לָ ִדים‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‬
‫זכות הלימוד בגיליון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‬
‫דינה בת מרים‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫רגינה ברזני‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות‬
‫איתנה‪ ,‬ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫להקדשת לימוד התורה בגיליון‪:‬‬
‫להצלחה | לרפואה | לזרע של קיימא |‬
‫לזיווג הגון | לפרנסה טובה | לע"נ יקירכם‪:‬‬
‫‪054-26-49-550‬‬