בחינה משווה של תקנים והנחיות המקובלים בישראל ביישום אחריות תאגידית

‫‪ -‬תקציר מחקר יישומי‪- 1‬‬
‫כלים שלובים ‪2‬‬
‫בחינה משווה של תקנים והנחיות המקובלים‬
‫בישראל בדיווח ויישום אחריות תאגידית‬
‫‪A comparative analysis of Israeli common CSR applied methodologies‬‬
‫יוני ‪2102‬‬
‫‪2‬‬
‫כתיבה‪ :‬עו"ד חגית הלמר‬
‫הנחיה מקצועית‪ :‬ליעד אורתר‬
‫‪3‬‬
‫לציטוט המחקר – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (המכון לאחריות תאגידית)‪ ,‬כלים שלובים ‪ - 2‬בחינה‬
‫משווה של תקנים והנחיות המקובלים בישראל בדיווח ויישום אחריות תאגידית‪.)2102( ,‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 1‬נוסח מחקר זה הינו תקציר של המחקר המלא‪ .‬לעיון במחקר המלא ראו באתר המכון לאחריות תאגידית ‪-‬‬
‫‪http://www.csri.org.il/?p=847‬‬
‫‪ 2‬עורכת דין סביבתית עצמאית ‪hagitlegal@gmail.com‬‬
‫‪ 3‬ראש תחום דיווחי קיימות במכון לאחריות תאגידית‪ ,‬המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומרצה לקיימות ואחריות תאגידית‬
‫באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו ‪liad.ortar@gmail.com‬‬
‫תקציר‬
‫בחינה משווה של תקנים והנחיות המקובלים בישראל ביישום אחריות תאגידית‬
‫התמורות המשמעותיות בשיח הציבורי והעסקי‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬מציגות ציפיה בציבור‬
‫להתנהלות עסקית הוגנת של חברות‪ ,‬הרואה לא רק את שורת הרווח אלא גם השיקולים‬
‫הסביבתיים והחברתיים ארוכי הטווח‪ .‬אחריות תאגידית היא גישה ניהולית המבקשת לגלם‬
‫ערכים אלו ויישומה כרוך בסוגיות שעל מנהלי החברות להחליט לגביהן‪ ,‬ובהן שאלת הדיווח‬
‫הלא פיננסי‪/‬וולונטארי (האם לדווח? איך לדווח? למי? וכו')‪ .‬זאת לאור חלקם המרכזי של‬
‫עקרון השקיפות והתייחסות למחזיקי עניין‪ ,‬פנימיים וחיצוניים‪ ,‬ביישום אחריות תאגידית‪.‬‬
‫בישראל מדובר בגישה ניהולית שהחלה את דרכה לפני למעלה מעשור והיא הולכת ומתרחבת‪.‬‬
‫מחקר 'כלים שלובים‪ '2‬סוקר את הכלים העדכניים והמרכזיים כיום לדיווח וליישום אחריות‬
‫תאגידית ‪.‬‬
‫המחקר סוקר שלושה "מסלולים" והם‪ :‬דירוג מעלה לשנת ‪ ,2102‬תקן ‪ )2102( 01,111‬של מכון‬
‫התקנים ואפשרות לדיווח תאגידי לפי הנחיות ה ‪ . (Global Report Initiative) GRI‬המחקר‬
‫משווה את ה"מסלולים" זה מול זה וגם מול הצעת חוק לדיווח אחריות תאגידית (חוברת‬
‫דיווח(‪ ,‬התשע"ג‪ .2102-‬המחקר פורט‪ ,‬מרכז ומשווה‪ ,‬את אמות המידה לדיווח ויישום אחריות‬
‫תאגידית ובאופן זה משקף מה מצפים בפועל מחברות לעשות כדי שאכן תהיינה חברות‬
‫המיישמות אחריות תאגידית‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי כל גופי היישום הנ"ל מציבים רף דרישות גבוה ומפורט בתחומים‬
‫שונים תחת אחריות תאגידית‪ :‬אתיקה‪ ,‬זכויות עובדים‪ ,‬ממשל תאגידי‪ ,‬סביבה ועוד‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫קיימים ביניהם הבדלים מהותיים בגישה ליישום אחריות תאגידית‪ ,‬כגון ‪ -‬גודל החברה (האם‬
‫רק חברות בסדרי גודל אדירים או שמא כל חברה); אופי היישום‪ :‬על בסיס הגדרה עצמית של‬
‫החברה את תחום וגבולות השפעתה או שמא על פי צ'ק ליסט מוגדר של מסמך היישום; הנחיה‬
‫(או העדרה) לדיווח לגבי ה"מעטפת" האסטרטגית של החברה בהקשר של קיימות‪ ,‬או דיווח‬
‫לפי "פילוח" תחומי אחריות תאגידית; קיומו (או היעדרו) של הליך ודירוג של החברה‬
‫המיישמת; ולבסוף ‪ -‬שקיפות‪ :‬נמצא כי זוהי סוגיה מרכזית המבדילה בין גורמי היישום‬
‫השונים נוכח מחלוקת בנוגע למחויבות האינהרנטית בפרסום דו"ח אחריות תאגידית לחברה‬
‫המבקשת ליישם אחריות תאגידית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מציג המחקר מגמות עדכניות בעולם והן פעילות ארגון ‪ SASB‬האמריקאי (‪)2100‬‬
‫ומטרתו קביעת אמות מידה ענפיות אחידות ומדידות לחברות בארה"ב‪ ,‬בכדי לשמש כלי‬
‫מדידה מהימן עבור משקיעים לבחינת ביצועיהן בתחום הקיימות‪ .‬וכן‪ ,‬אישורה במאי ‪ ,2102‬של‬
‫דירקטיבה אירופאית שתחייב את החברות הגדולות באירופה הנסחרות בבורסה‪0111 ,‬‬
‫במספר‪ ,‬לדווח על סוגיות מפתח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬העסקת עובדים‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬מניעת‬
‫שחיתות וגיוון תעסוקתי ‪.‬‬
‫יש לתת את הדעת למגמות עולמיות אלו‪ .‬מדובר בתהליכים שיכולים לארוך זמן אבל הכרת‬
‫המגמות תסייע לחברות להגיע מוכנות ובשלות ל'קו ההתחלה' אם וכאשר תגובש בארץ‬
‫רגולציה בתחום זה‪.‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫"כלים שלובים ‪ – "2‬למי ולמה‬
‫בתקופה האחרונה אנו רואים כיצד יותר ויותר אנשים מביעים עניין רב בתחום האחריות התאגידית‪ .‬חלקם‬
‫מתוך רצון לאמץ פרקטיקה זו בתור הקריירה האישית שלהם‪ ,‬חלקם כמושא למחקר ולימוד אקדמי וחלקם‬
‫מתוך רצון לבחון אימוצה במסגרת מקומות העבודה הנוכחיים שלהם‪ .‬אי לכך‪ ,‬קהל היעד אשר הינו לנגד‬
‫עינינו בתהליך הכתיבה היה רחב ומגוון והתייחס לעניין ציבורי גובר זה‪ .‬מחד אנו פונים לאלו שכבר עוסקים‬
‫בדבר אך אנו רוצים להגיע גם אל קהלים חדשים בייחוד אם יהיו אלו דירקטורים‪ ,‬מנהלים ויועצים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬גם לאלו אשר כבר מכירים את הנושא‪ ,‬המחקר הזה הוא בבחינת מיפוי מעודכן עבורם של הנחיות‬
‫ומסמכי הדיווח ויישום המובילים השונים‪ .‬עבור אלו שנחשפים לנושא לראשונה‪ ,‬המחקר הזה הוא בבחינת‬
‫הצגה כללית של מסמכי הדיווח והיישום עבורם‪.‬‬
‫מכיוון שעסקינן במגוון סוגים רחב של תאגידים (חברות ציבוריות‪ ,‬פרטיות‪ ,‬ממשלתיות‪ ,‬ארגונים ללא‬
‫מטרות רווח ותאגידים עירוניים) אשר כולם מהווים עבורנו מושא לדיווח ויישום אחריות תאגידית‪ ,‬לשם‬
‫הפישוט נתייחס למכלול מורכב ומגוון זה כאל– "חברה" או "החברה"‪ .‬אנו מודעים היבט לכך שבשפה‬
‫העברית מילה זו יכולה להתפרש גם כ ‪ Society‬וגם כ ‪ .Company‬אולי דווקא משום כפל לשון זה המראה‬
‫על זהות אינטרסים אפשרית החלטנו לא לעשות שימוש במילה העברית האפשרית הנוספת והיא "תאגיד"‪.‬‬
‫אחריות תאגידית ‪ /‬אחריות חברתית ‪ /‬אחריות חברתית‪-‬סביבתית ‪ /‬אחריות חברתית‪-‬תאגידית ‪ /‬קיימות‬
‫בעסקים ‪ /‬אזרחות תאגידית ( ‪Corporate Citizenship, Sustainability in the Business Sector,‬‬
‫‪ Corporate Social Responsibility‬וכן הלאה)‪ ,‬הם כולם מונחים מקובלים המתארים גישה של חברות‬
‫הלוקחו ת בחשבון שיקולים חברתיים‪ ,‬אתיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים בניהול וקבלת ההחלטות שלהן‪ ,4‬וזאת‬
‫מתוך הבנה שהתנהגות אחראית של ארגונים חורגת מהתכלית הקלסית של מקסום הרווח הכלכלי של‬
‫התאגיד‪ ,‬ונועדה גם להיטיב עם החברה (‪ )society‬והסביבה‪ .5‬לשם הפישוט נשתמש להלן במונח – "אחריות‬
‫תאגידית"‪.‬‬
‫דיווח אחריות תאגידית ‪ /‬דיווח קיימות ‪ /‬דיווח לא‪-‬פיננסי ( ‪corporate social report, sustainability‬‬
‫‪ )report, non-financial report‬הם כולם מונחים המתארים דיווח של חברה על אופן יישום האחריות‬
‫התאגידית שלה‪ .6‬דיווחים אלו נבדלים זה מזה בהיבטים מהותיים שונים (כגון וולונטריות או חיוב בדיווח‪,‬‬
‫קיום או העדר בקרה חיצונית על הדיווח‪ ,‬החברות שהן מושא לדיווח ועוד)‪ ,‬אך גם דומים זה לזה בהיבטים‬
‫מהותיים אחרים (התייחסות רחבה ומפורטת‪ ,‬המציבה לחברות רף גבוה בסוגיות של אתיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬סביבה‬
‫וממשל תאגידי)‪ .‬לשם הפישוט נשתמש להלן במונח – "דיווח אחריות תאגידית"‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 4‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 0-2‬לת"י ‪)2102( 01111‬‬
‫‪ 5‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 2-2‬למסמך אחריות תאגידית של חברות – חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪ ,2102‬המכון לאחריות תאגידית‪,‬‬
‫נכתב עבור ח"כ איתן כבל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת‬
‫‪ 6‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 2-0‬למסמך חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪2102‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫במהלך כניסת חברה לתהליך יישום אחריות תאגידית צצות ועולות סוגיות רבות שעל מנהלי החברה‬
‫להחליט לגביהן‪ ,‬וביניהן גם שאלת הדיווח (האם לדווח? איך לדווח? עבור מי מיועד הדיווח? וכיו')‪ .‬בפני‬
‫חברה המבקשת ליישם אחריות תאגידית מצויים כיום בישראל כמה "מסלולי דיווח‪/‬יישום"‪.‬‬
‫ב‪ 2112-‬בוצע מחקר יישומי ראשון‪ 7‬שערך בחינה השוואתית של שלושת הגופים המובילים בישראל בתחום‬
‫אחריות חברתית‪ :‬ארגון מעלה‪ ,‬מכון התקנים באמצעות ת"י (תקן ישראלי) ‪ 01111‬והנחיות ה‪ GRI -‬לדיווח‪,‬‬
‫בגרסת ה‪ .G3-‬המחקר דאז‪ ,‬כלים שלובים‪ ,‬יתעדכן כאן‪ ,‬במחקר זה‪ .‬שכן מאז ‪ 2112‬התחוללו שינויים‬
‫משמעותיים בתחום האחריות התאגידית‪ :‬ב‪ 2101-‬פורסם תקן ‪ ,ISO:26000‬תקן בינלאומי ראשון מסוגו‬
‫בעולם לאחריות חברתית‪ ,‬ב‪ 2100-‬הושקה גרסת ה‪ G3.1-‬של הנחיות ה‪ GRI-‬שכוללת הרחבת של הנחיות‬
‫הדיווח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬השפעות על הקהילה המקומית ומגדר‪ ,‬ובמחצית ‪ 2102‬חלו בשלושת הגופים‬
‫הללו שינויים מהותיים במסמכי ההנחיות (יפורטו להלן במסגרת הסקירה שתוצג ביחס לכל אחד מהם)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במחצית ‪ 2102‬החלה להיות מקודמת הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪2102-‬‬
‫שנכתבה על ידי המכון לאחריות תאגידית‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי‪ ,‬כלים שלובים ‪ ,2‬היא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להראות את נקודות המפגש והשוני בין המסמכים הראשיים היום בתחום דיווח ויישום האחריות‬
‫התאגידית בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאפשר לחברה שכבר דיווחה לפי אחד הדיווחים או ההנחיות הנ"ל‪ ,‬לזהות מה נדרש ממנה על‬
‫מנת לעלות בקנה אחד עם עקרונות הדיווח או ההנחיות לפי אחד מהמסמכים האחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להמחיש לחברות המיישמות כיום אחריות תאגידית‪ ,‬ולחברות המבקשות להתחיל ליישם אחריות‬
‫תאגידית‪ ,‬כיצד עליהן להטמיע‪ ,‬לנהל ולדווח את פעילותן בתחום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לסקור מגמת עתידיות בעולם בתחום דיווחי אחריות תאגידית‪.‬‬
‫מטרת המחקר אינה לתאר את הבשורה הגלומה לחברות ביישום גישת אחריות תאגידית (באם תהיה זו‬
‫חיובית או שלילית מבחינתן)‪ .‬אנו מקווים כי אגב קריאת המחקר‪ ,‬גם ללא פריסת הרקע הרעיוני הרחב‬
‫והעמוק בנוגע ליתרונות ולרווחים באימוץ גישה זו‪ ,‬יתוודעו דירקטורים ומנהלי חברות לבסיס הערכי של‬
‫גישה זו‪ ,‬שבכוחו להיות מתורגם גם לבסיס עסקי איתן ואסטרטגי עבור החברות בניהולם‪.8‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המחקר‪ ,‬כמחקר השוואתי הבוחן מתודולוגיית דיווח ויישום‪:‬‬
‫‪ ‬אינו סוקר את הפעילות הענפה המתקיימת בישראל בתחום ניהול אחריות תאגידית;‬
‫‪ ‬אינו מבצע הערכה של מידת היישום של המתודולוגיות השונות;‬
‫‪ ‬ואינו סוקר את ההתפתחות הפנימית בכל גוף דיווח או יישום‪.‬‬
‫עניינים אלו הם רחבי‪-‬יריעה בהרבה מגבולות מחקרנו‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 7‬כלים שלובים‪ ,‬בחינה השוואתית של תקנים והנחיות ישראליים ביישום אחריות חברתית‪-‬סביבתית‪ ,‬חברת ביונדביזנס‪2112 ,‬‬
‫‪ 8‬להרח בה בדבר מחקרים שבוצעו בנוגע ליתרונות עסקיים וניהוליים הגלומים בחיוב בדיווחי אחריות חברתית‪ ,‬עמ' ‪ 2‬למסמך‬
‫חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪2102‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫מגמות עדכניות בישראל – התפתחויות מרכזיות מאז פרסום "כלים שלובים ‪"0‬‬
‫הפרק להלן יסקור את שלושת מסמכי הדיווח והיישום המובילים הפועלים כיום בישראל בתחום האחריות‬
‫התאגידית וכן את הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪ .2102-‬היות ומטרת הצעת החוק‬
‫היא "לעלות דרגה" בדיווחי האחריות התאגידית ולהפכם למחייבים‪ ,‬מעניין לבחון את הצעת החוק על רקע‬
‫שלושת מסמכי היישום הוולונטריים כיום‪ .‬חשוב לציין כי המחקר עוסק אך ורק בבחינה השוואתית של‬
‫גורמי הדיווח הפעילים והמקובלים בישראל כאשר בעולם קיים מגוון רחב הרבה יותר‪.‬‬
‫נציין כי מסמך יישום נוסף הצטרף גם הוא אל מעגלי המסמכים הקיימים בישראל וכוונתנו ל"מדריך‬
‫לפיתוח בר‪-‬קיימא בחברות הממשלתיות" אשר פורסם בדצמבר ‪ 9 2102‬אך כאמור אינו נכלל בסקירה זו‪.‬‬
‫התייחסות מפורטת למסמך זה ניתן למצוא בנייר העמדה שהוכן במסגרת יום איכות הסביבה בכנסת ב‪-‬‬
‫‪.10 00.0.2102‬‬
‫(‪ – GRI )0‬יוזמת הדיווח הגלובאלית‬
‫‪11‬‬
‫ארגון ה ‪ )Global Reporting Initiative( GRI‬הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח שנוסד ב‪0992-‬‬
‫בארה"ב במסגרת ‪ ,UNEP‬תכנית הסביבה של האו"ם וכיוזמה של ארגון ‪ CERES‬האמריקאי‪ ,‬המאגד‬
‫מאות חברות ומשקיעים בפעילות למען קידום הקיימות ושמירה על הסביבה‪ .‬ה‪ GRI-‬היה חלוץ בפיתוח‬
‫מסגרת כוללת לדיווחי אחריות תאגידית‪ ,‬והנחיותיו לדיווח (הגרסה הראשונה שלהן הושקה ב‪,)2111-‬‬
‫משמשות כיום אלפי עסקים וחברות‪ ,‬מכל הגדלים ומכל המגזרים העסקיים‪ ,‬בכל העולם‪.‬‬
‫מטרת הארגון היא להגביר את השקיפות והאחריותיות (‪ )12accountability‬התאגידית של חברות ולהפוך‬
‫את דו"חות האחריות התאגידית לברי‪-‬השוואה בין חברה אחת לשנייה ובין נקודות זמן שונות‪ ,‬ובכך להגביר‬
‫את אמון מחזיקי העניין בחברות‪ .‬לצורך כך פותחו גם הנחיות דיווח מגזריות ממוקדות כגון למגזר‬
‫הלוגיסטיקה והתחבורה‪ ,‬תעשיית החשמל‪ ,‬המגזר הפיננסי ועוד‪ .‬המסגרת להנחיות הדיווח נקבעת‬
‫באמצעות תהליך מקצועי מתמשך שמקיים הארגון עם קבוצות עבודה בינלאומיות‪ ,‬מומחים בתחום‬
‫האחריות התאגידית ונציגי מחזיקי עניין שונים‪ ,‬וכן הליך העברה להערות הציבור‪ ,‬זאת במטרה ליצור‬
‫מסגרת הנחיות לדיווח שתתאים לכל סוגי החברות המדווחות‪.‬‬
‫כיום שירותי הארגון התרחבו גם למתן הדרכה ואימון‪ ,‬ליווי חברות מדווחות "מתחילות" והדרכה לעסקים‬
‫קטנים‬
‫ובינוניים‬
‫באמצעות‬
‫גופי‬
‫הדרכה‬
‫מוסמכים‬
‫(‪partners‬‬
‫‪training‬‬
‫‪certified‬‬
‫‪.)GRI‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 9‬להלן קישור למסמך ‪http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/7507D193 -5219-4FD4-9E7B- -‬‬
‫‪455BAB15F4BB/0/madrijpituajbarkaiima.pdf‬‬
‫‪ 10‬לנייר העמדה המלא ‪http://www.csri.org.il/?p=838 -‬‬
‫‪11‬‬
‫מתוך אתר ה‪ .GRI-‬להרחבה נפנה למסמך כלים שלובים ‪ 2112‬ולמסמך חובת דיווח חברתי‪-‬סביבתי‪ ,‬יולי ‪ .2102‬העדכון ביחס‬
‫ל‪ 2102-‬הינו מתוך אתר ה‪.GRI-‬‬
‫‪ 12‬אחריותיות – דרישת סף לממשל תאגידי וציבורי לפיה הארגון אחראי ומחוייב למן דין וחשבון כלפי כל מי שעשוי להיות‬
‫מושפע מהחלטותיו ופעילותיו – הגדרה מתוך הספר‪ :‬אחר יות תאגידית‪ ,‬כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה‬
‫וסביבה‪ ,‬עברי ורבין‪2102 ,‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫ב‪ 2100-‬הושק עדכון לגרסת ההנחיות השלישית‪ ,‬ה‪ .G3.1-‬העדכון הרחיב את מסגרת הנחיות הדיווח‬
‫בנושאי מיגדר‪ ,‬קהילה וזכויות אדם‪ .‬מאז ‪ 0992‬פורסמו בעולם יותר מ‪ 22,111-‬דוחות אחריות תאגידית‪,‬‬
‫כאשר ב‪ 2112-‬מס' הדוחות עמד על ‪ 229‬וב‪ 2102-‬על ‪.2,291‬‬
‫במאי ‪ 2102‬הושקה הגרסה הרביעית של ההנחיות ‪( G4 -‬על כך בהרחבה בהמשך – בפרק מגמות עתידיות)‪.‬‬
‫לפי מסמך ההקדמה ל‪ ,G4-‬חברות יבחרו מתי ברצונן לעבור לדיווח על פיו‪ ,‬יחד עם זאת מובהר כי לאחר ה‪-‬‬
‫‪ 20.02.2105‬דיווחים לפי ה‪ GRI-‬צריכים להיות לפי הנחיות ה‪ .G4-‬היות והנחיות ה‪ G4-‬יתחילו להיות‬
‫מוחלות ביחס לכל חברה רק החל מינואר ‪ – 2100‬לצורך מחקר זה נמשיך ונבדוק את מסמכי היישום‬
‫העדכניים האחרים‪ ,‬בהשוואה ל‪.G3/G3.1-‬‬
‫‪13‬‬
‫(‪ )2‬מעלה – עסקים מנהיגים אחריות חברתית‬
‫מעלה היא ארגון גג (ללא מטרות רווח) של כ‪ 001-‬מהחברות הגדולות בישראל המפתחת את הסטנדרטים של‬
‫ניהול אחראי בעסקים בישראל‪ .‬ארגון מעלה נוסד ב‪ 0991-‬כמיזם עסקי‪-‬חברתי ומאז ‪ 2115‬חברתי מעלה‬
‫מפרסמת מידי שנה את דירוג ואת מדד מעלה בבורסה לניירות ערך שמאפשר לכל חברה משתתפת למפות‪,‬‬
‫להשוות ולקבוע יעדים לניהול אחראי‪ .‬העסקים החברים במעלה מאפשרים למידה ופיתוח תמידי של‬
‫הסיפור הישראלי של אחריות תאגידית לצד הבאת ידע עולמי מרשת הארגונים המובילים בתחום‬
‫ובהם‪.Global Compact UN, CSR 360 , BSR :‬‬
‫דירוג מעלה מאפשר לחברות המובילות במשק לבחון ולדרג את ביצועיהן בתחום האחריות התאגידית‬
‫ולהיכלל בדירוג מעלה ובמדד מעלה בבורסה לניירות ערך‪ .‬הדירוג מתבסס על קריטריונים מפורטים‬
‫בתחומים מרכזיים של אחריות תאגידית‪ .‬הדירוג נערך מאז ‪ ,2115‬מבוצע בהתאם למודל של חברת הייעוץ‬
‫מקינזי ומבוקר על ידי משרד רו"ח ארנסט אנד יאנג‪ ,‬ונחשב כדיווח רשמי לגלובל קומפקט ‪(Global‬‬
‫)‪ ,Compact‬רשת עסקים של האו"ם לאחריות סביבתית חברתית‪ .‬החברות הציבוריות המשתתפות בדירוג‬
‫מהוות את מדד מעלה הנסחר בבורסה בת"א באמצעות תעודת סל וקרן נאמנות‪ .‬המדד הינו כלי פיננסי‬
‫המייצג את כל החברות הציבוריות המשתתפות בדירוג מעלה ומטרתו לאפשר השקעה אתית על פי‬
‫קריטריונים של אחריות חברתית‪.‬‬
‫מידי שנה מפרסם ארגון מעלה את השאלון לשנת הדיווח הנבחנת‪ .‬ב‪ 2102-‬התקיים הליך רחב של עדכון‬
‫השאלון‪ .‬תוצאת התהליך היא שאלון מעלה לשנת ‪ .2102‬עדכון השאלה בוצע באמצעות ועדה ציבורית‬
‫הכוללת אישים בולטים מתחומי האקדמיה והתעשייה ולה מס' ועדות משנה‪ :‬ועדת איכות סביבה‪ ,‬ועדת‬
‫אתיקה‪ ,‬ועדת ממשל תאגידי‪ ,‬ועדת מעורבות בקהילה וועדת סביבת עבודה וזכויות אדם‪ .‬כן נעשה הליך של‬
‫פרסום קול קורא וקבלת הערות למדדים בשאלון לכל מחזיקי העניין‪ .‬ב‪ 0.9.2102-‬פורסמו הקריטריונים‬
‫לשאלון מעלה ‪ , 2102‬רבים מהם קריטריונים חדשים או שעברו פיתוח לאור תהליך העדכון‪ .‬ב‪ 2102-‬גם ניתן‬
‫לראשונה‪ ,‬בשיתוף הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה‪ ,‬אות הגיוון בעסקים על שם דב לאוטמן‪ ,‬לעידוד‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 13‬מתוך אתר מעלה ‪ .http://www.maala.org.il/he/company/about/main‬לעדכון ‪ – 2102‬ראו הקישור בעמוד הבית ל‪-‬דירוג‬
‫מעלה ‪ 2102‬הקריטריונים החדשים‪ ,‬תוצאות דירוג מעלה וסקירת אות הגיוון בעסקים‪.‬‬
‫עמ' ‪0‬‬
‫יוזמות לגיוון בעסקים על ידי שילוב וקליטה של אוכלוסיות בתת תעסוקה‪ .‬עדכון הדירוג ב‪ 2102-‬ובהמשך‬
‫העדכונים של ‪ 2102‬ו‪ , 2102-‬הפך את הדירוג למערכת ניהול פנימית לחברה‪ .‬ייחוד מעלה ביחס למסמכי‬
‫יישום אחרים הוא ביצירת דירוג מקודד המהווה ‪ ,benchmark‬נקודת ייחוס‪ ,‬להשוואת ביצועים והתקדמות‬
‫במימוש האחריות התאגידית בין החברות הגדולות בארץ שבחרו להשתתף בדירוג‪ ,‬לרבות השוואה‬
‫סקטוריאלית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫(‪ )3‬מכון התקנים הישראלי‬
‫המכון הינו תאגיד ממלכתי הפועל עפ"י הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים משנת ‪ .0952‬מטרות המכון הן‬
‫הכנת תקנים והבטחת איכותם של מוצרים‪ ,‬במהלך השנים התרחבה נגיעתו של המכון לכל תחומי החיים‪.‬‬
‫גופים מקבילים למכון התקנים הישראלי פועלים בכל המדינות המפותחות והשפעתם על התרבות העסקית‬
‫והמשקית ההולכת וגדלה‪ .‬המכון פועל בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬תקינה‪ ,‬בדיקות והבטחת איכות‪ .‬מכון‬
‫התקנים יזם ניסוחם של אלפי תקנים (חלקם הינם אימוץ של תקנים בינלאומיים) הנוגעים לכל תחומי‬
‫הפעילות המשקית ולכל תחומי החיים‪ :‬תקנים העוסקים בשלום הפרט‪ ,‬ביטחונו‪ ,‬בריאותו ורווחתו‪,‬‬
‫המשקפים את החובה של המדינה להגן על אזרחיה‪ .‬בתוך קבוצת תקנים אלו יש לציין במיוחד את התקנים‬
‫לאיכות הסביבה‪ ,‬שחיוניותם הולכת וגדלה לנוכח ההתפתחויות התעשייתיות והטכנולוגיות‪.‬‬
‫ב‪ 2112-‬הציג מכון התקנים הישראלי את ת"י (תקן ישראלי) ‪ 01111‬לאחריות חברתית ‪ -‬תקן חדש לצמצום‬
‫הפערים החברתיים‪ .‬התקן החברתי נועד לשמש "מורה נבוכים" לחברות ישראליות שפועלות בכלכלה‬
‫גלובלית ונדרשות מעבר להצלחה ארגונית ועסקית גם להוכיח הצלחה בפעילות חברתית וסביבתית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬היה מכון התקנים משתתף מוביל בוועדה העוסקת בקביעת התקן בין‪-‬לאומי לאחריות חברתית‬
‫(ועדה שהורכבה ממומחים מ‪ 52-‬מדינות החברות ב‪ ISO -‬ועוד ‪ 22‬ארגונים בין‪-‬לאומיים)‪ .‬ואכן‪ ,‬ב‪2101-‬‬
‫פורסם תקן ‪ ,ISO:26000‬תקן ראשון מסוגו בעולם לאחריות חברתית (התקן הבינלאומי אינו מיועד‬
‫להתעדה אלא הוא מסמך יעץ)‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2102‬הושק ופורסם תקן הישראלי ת"י ‪ - 01111:2102‬מערכות ניהול אחריות חברתית‪ .‬התקן‬
‫הישראלי החדש למערכות ניהול אחריות חברתית מציג גישה מערכתית לניהול אחריות חברתית ומאפשר‬
‫התעדה לארגון המיישם אותו‪ .‬התקן במהדורת ‪ 2102‬מהווה רוויזיה לת"י ‪ .01111:2112‬זהו תקן ישראלי‬
‫מקורי המתבסס על עקרונות התקן הבין‪-‬לאומי ‪ISO 26000:2010 - Guidance on Social‬‬
‫‪ Responsibility‬ועל המודל החדש לתקני ניהול של ‪ .ISO.‬התקן יכול להכיל או להשתלב עם מערכות‬
‫ניהוליות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬מערכת ניהול איכות‪ ,‬מערכת ניהול סביבתית‪ ,‬מערכת ניהול בריאות ובטיחות‬
‫בתעסוקתה ומערכת ניהול יחסי עבודה‪.‬‬
‫עיקרי הרוויזיה ב‪ 2102-‬הם‪:‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 14‬ההקדמה מבוססת על המפורט ביחס למכן התקנים במסמך כלים שלובים ‪ ,2112‬העדכון ביחס ל‪ 2102-‬הינו מתוך אתר מכון‬
‫התקנים‪.‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫‪ .0‬הוספת האפשרות לקבלת התעדה למערכת ניהול אחריות חברתית‪.‬‬
‫‪ .2‬הוספת טבלת מדדים לבדיקת רמת הבשלּות של ארגון בניהול אחריות חברתית ‪ -‬זהו כלי לבחינת‬
‫רמת הבשלות של מאפייני מפתח במערכת ניהול האחריות החברתית‪ ,‬שמטרתו לסייע להיערכות‬
‫ליישום מערכת ניהול האחריות החברתית בארגון‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫(‪ )2‬הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪2102-‬‬
‫הצעת החוק שנוסחה על ידי המכון לאחריות תאגידית ב‪ 2102-‬ותושק בקרוב במסגרת השדולה לאחריות‬
‫חברתית שמקים חה"כ איתן כבל‪ ,‬היא חלק מיוזמתו של ח"כ כבל לקדם בחקיקה "תן תקן חברתי"‬
‫בישראל‪ :‬תו תקן שיעודד את הציבור לצריכה אתית על ידי העדפת מוצרים ושירותים שקיבלו דירוג גבוה‪,‬‬
‫ויעודד חברות לנהוג באחריות כלפי מחזיקי העניין שלהם ולוודא כי פעילותם נעשית על פי אמות מידה‬
‫ראויות‪ .‬עמדת המכון לאחריות תאגידית הינה כי לשם השגת המטרה של חקיקת "תו תקן חברתי" בישראל‬
‫נדרש תהליך שראשיתו בהטלת חובת דיווח בחוק‪ ,‬מה שיגביר את כוחו של הציבור ויעמיד לרשותו מידע‬
‫מסודר וברור על ביצועי תאגידים בתחום האחריות התאגידית‪.‬‬
‫לפי הצעת החוק‪ ,‬חברות ציבוריות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬חברות פרטיות גדולות (שמעסיקות מעל ‪ 251‬עובדים‬
‫או שהמחזור שלהן מעל ‪ 25‬מיליון ‪ )₪‬ותאגידים עירוניים‪ ,‬יגישו דו"ח אחריות תאגידית אחת לשנה למאגר‬
‫דיווח שיהיה פתוח לציבור‪ ,‬כאשר חברות פרטיות קטנות יעשו כן אחת לשנתיים‪ .‬חברה מדווחת תמנה‬
‫אחראי אחריות תאגידית ותהיה זכאית לסמן את מוצריה‪/‬שירותיה בתו "חברה מדווחת"‪.‬‬
‫הצעת החוק נוסחה לאחר מחקר מקיף שערך בנושא המכון לאחריות לתאגידית‪ ,‬לרבות מחקר משווה בנוגע‬
‫לחיוב בחקיקה של פרסום דו"חות לא‪-‬פיננסיים‪ ,‬אשר תוצאתו מלמדת כי ב‪ 2102-‬היו כבר ‪ 29‬מדינות‬
‫בעולם שחייבו דיווחי אחריות תאגידית בהיקף כזה או אחר‪ ,‬בין בחוקים או בתקנות; ולרבות סקר שערך‬
‫המכון בין מחזיקי עניין בתחום האחריות התאגידית בישראל (יועצי אחריות תאגידית‪ ,‬נציגי החברה‬
‫האזרחית‪ ,‬נציגי אקדמיה)‪ .‬הצעת החוק עולה בקנה אחד גם עם החלטת הפרלמנט האירופי מאפריל ‪2102‬‬
‫אשר העביר את הדירקטיבה באשר לרגולציה כופה בנוגע לדיווח אחריות חברתית (על כך בהמשך)‪.‬‬
‫ניכר בהצעת החוק שהיא מבקשת דיווח לגבי היבטים שקיימת לגביהם רגישות מיוחדת בחברה הישראלית‬
‫ובהם‪ :‬קיום הליכים משפטיים או חקירת ידועות בגין עבירות על חוקי המדינה או על חוקי מדינה אחרת‬
‫בה החברה פעילה‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬העסקת חיילי מילואים‪ ,‬לובי פוליטי (קיים גם ב‪ ,)G3-‬צריכת מקורות‬
‫מים טבעיים‪ ,‬וגם‪ ,‬יחס לבעלי חיים‪ ,‬תאונות דרכים (שלא מצויה אינדיקציה לגביהם במסמכים היישום‬
‫האחרים) ועוד‪ .‬גיבוש הצעת ההנחיות לדיווח בהצעת החוק נעשה על בסיס הצעת התוספת המדינתית‬
‫להנחיות ה‪ ,2112( GRI-‬תהליך שלא הושלם מכיוון שארגון ה‪ GRI-‬החליט שלא להכליל תוספות מדינתיות‬
‫בסט הנחיות הדיווח)‪ ,‬וכן בתהליך היוועצות פתוח ורחב שקוים ב‪ 2102-‬עם עשרות נציגי עמותות‪ ,‬ונציגי‬
‫ציבור ומגזר עסקי‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪ 15‬מתוך מסמך חובת דיווח חברתי‪-‬סביבתי‪ ,‬יולי ‪.2102‬‬
‫עמ' ‪1‬‬
‫עקרי ממצאי ההשוואה‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי מעלים כי ארבעת גופי הדיווח והיישום הנ"ל (אחד מהם כאמור הוא בגדר הצעה‬
‫עדיין)‪ ,‬מציבים רף דרישות גבוה ומפורט בתחומים שונים של אחריות תאגידית‪ :‬אתיקה‪ ,‬זכויות עובדים‪,‬‬
‫ממשל תאגידי‪ ,‬סביבה ועוד‪ :‬בכל אחד מהתחומים הללו ניכר כי גופי הדיווח והיישום מבקשים לברר ולקבל‬
‫מידע אודות יעדים ומדדים כמותיים‪ ,‬או דות קיומם של מסמכי מדיניות של התאגיד בכל תחום‪ ,‬אודות‬
‫מעורבות ומחויבות של דירקטוריון והנהלת החברה ליישום האחריות התאגידית הבאות לידי ביטוי‬
‫באינדיקציות שונות שכל גוף דיווח ויישום בודק אותן‪.‬‬
‫ניתן לראות בכך מצד אחד‪ ,‬הצבת רף ציפיות גבוה מצד הציבור וגופי הדיווח והיישום ביחס ליישום בפועל‬
‫של אחריות תאגידית‪ .‬ומצד שני‪ ,‬הכוונה וקריאת כיוון ביחס למה שתאגיד צריך לשאוף ולכוון אליו‪ .‬דווקא‬
‫הפירוט הרב יכול להקל על חברה מיישמת למצוא את דרכה ולקבל החלטות מובנות‪ ,‬שכן הוא מסיר את‬
‫העמימות סביב השאלה – מה צריך לעשות כדי ליישם אחריות תאגידית‪ ,‬ופורט לפרוטות באיזה אופנים נכן‬
‫שהדיווח והיישום יתקיימו‪.‬‬
‫מעטפת הקיימות‬
‫גודל החברה‬
‫אופי‬
‫המדווחת‪/‬מיישמת‬
‫הדיווח‪/‬יישום‬
‫הערכה ודירוג‬
‫דרישת השקיפות‬
‫חיצוניים‬
‫שאלון מעלה‬
‫גדול‬
‫הכוונה מלמעלה‬
‫חובת התייחסות‬
‫יש‬
‫ת"י ‪)2103( 01111‬‬
‫כל גודל‬
‫הכוונה מלמעלה‬
‫חובת התייחסות‬
‫יש‬
‫יש דירוג‪/‬ניקוד‬
‫(במסגרת הערכת‬
‫המערכת הניהולית)‬
‫לאחריות חברתית‬
‫יש דירוג‪/‬ניקוד‬
‫(במסגרת הערכת‬
‫המערכת הניהולית)‬
‫הצעת חוק אחריות‬
‫בינוני ומעלה‬
‫הכוונה מלמעלה‬
‫חברתית (חובת‬
‫אין דרישת‬
‫אין באופן מובנה‬
‫התייחסות כללית‬
‫חובה מובנית‬
‫(אקט של דיווח)‬
‫דיווח)‬
‫‪GRI –G3‬‬
‫כל גודל‬
‫הגדרה עצמית‬
‫חובת התייחסות‬
‫אופציונאלי‬
‫חובה מובנית‬
‫להבטחת איכות‬
‫(אקט של דיווח)‬
‫למול זאת‪ ,‬המחקר הנוכחי מעלה כי בין ארבעת גופי הדיווח והיישום הנ"ל קיימים הבדלים בגישה ליישום‬
‫אחריות תאגידית‪ ,‬וזאת במספר היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .0‬גודל החברה שהיא מושא לשימוש במסמך הדיווח או היישום‪ :‬האם התכלית היישום היא רק עבור‬
‫חברות בסדרי גודל שמחזוריהן הוא מאות מיליוני ‪( ₪‬כגון בדירוג מעלה) או שמא חברות מסדרי‬
‫גודל בינוניים ומעלה (הצעת החוק) או אף כל חברה (ת"י ‪ )2102( 01111‬ו‪ .)G3/3.1-‬הפנמת אחריות‬
‫תאגידית בחברות המובילות במשק יכולה לשמש השראה ודוגמא לחברות אחרות‪ ,‬והשאלה היא‬
‫אם התמקדות רק בהן לא תביא להחמצה של חברות ועסקים רבים שגם להם השפעה‪ ,‬חיובית או‬
‫שלילית‪ ,‬בתחומי סביבה וחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬אופי הדיווח‪/‬יישום‪ :‬הבחנה על בסיס הגדרה עצמית של החברה את תחום וגבולות השפעתה‬
‫(‪ )G3/3.1‬או שמא על פי צ'ק ליסט מוגדר של מסמך הדיווח או יישום (ת"י ‪ ,)2102( 01111‬דירוג‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫מעלה והצעת החוק)‪ .‬במובן זה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הנחיות ה‪ G3/3.1-‬נותנות יותר "יד חופשית" לחברה‬
‫המדווחת‪ ,‬אך למעשה היות ומדובר בהנחיות קפדניות לדיווח והגדרת גבולות ותחום ההשפעה של‬
‫החברה‪ ,‬אמורה להתקיים בקרה גבוהה גם היכן שמתקיים תהליך של הגדרה עצמית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן‬
‫דירוג מעלה והן ת"י ‪ )2102( 01111‬בוחנים את האסטרטגיה הניהולית של הארגון בהקשר של‬
‫קיימות‪ ,‬שהיא עצמה תהליך של הגדרת גבולות ותחום השפעה הנבדק של החברה‪ ,‬אל מול הצ'ק‬
‫ליסט‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחיית מסמך הדיווח או היישום לגבי ה"מעטפת" האסטרטגית של החברה בהקשר של קיימות‬
‫(‪ G3/3.1‬ות"י ‪ ) 2102( 01111‬ודירוג מעלה) או היעדרה של הנחיה כזו ודיווח רק לפי "פילוח" תחומי‬
‫האחריות התאגידית (הצעת החוק)‪.‬‬
‫‪ .2‬קיומו של הליך הערכה ודירוג חיצוני של החברה המדווחת והמיישמת (כאשר במעלה מדובר גם‬
‫בהשוואה בין החברות המדורגות עצמן‪ ,‬מה שנותן ‪ ,benchmark‬נקודת ייחוס‪ ,‬לאבחון התקדמות‬
‫החברה לכיוון של אחריות תאגידית‪ ,‬גם למול חברות אחרות בתחום)‪ ,‬כמו גם של הליך הדרכה‬
‫וליווי שלה ביישום (‪ G3/3.1‬ודירוג מעלה)‪ ,‬או היעדרו של הליך כזה (הצעת החוק)‪.‬‬
‫נדגיש כי ב‪ G3-‬ההערכה והבדיקה היא של מסמך הדיווח (לא של החברה עצמה‪" ,‬בשטח")‪ .‬חברה‬
‫המבצעת הליך בקרה חיצוני של נתוני הדיווח שלה מקבלת '‪ '+‬לצד הדירוג שלה‪ .‬הליך כזה יכול‬
‫לכלול גם בחינה של נתוני הבסיס של החברה‪ ,‬עליהם התבססו הנתונים המעובדים שהוצגו בדיווח‪.‬‬
‫בת"י ‪ )2102( 01111‬הבדיקה היא של ביצועי החברה עצמה (לא של מסמך דיווח שפרסמה)‪.‬‬
‫‪ .5‬שקיפות‪ :‬נמצא כי זוהי סוגיה מרכזית המבדילה בין גורמי הדיווח והיישום השונים‪ .‬השונות‬
‫מתבטאת בכך ש‪ G3-‬והצעת החוק הם מסמכי דיווח‪ ,‬וככאלו השקיפות היא חלק אינהרנטי בהם‪.‬‬
‫באופן מובנה‪ ,‬מתקיים בהם פרסום של הנתונים המדווחים (שהם עיבוד של נתוני הבסיס של‬
‫החברה)‪ .‬בכך מבקשים מסמכי הדיווח הללו "להחצין" את הנתונים המדווחים למול מחזיקי העניין‬
‫באופן שיאפשר השוואה בין חברות‪ ,‬כמו גם הערכה של התקדמות‪ ,‬נסיגה או התפתחות האחריות‬
‫התאגידית לאורך זמן באותה חברה‪.‬‬
‫דירוג מעלה ות"י ‪ )2102( 01111‬הם מסמכי יישום של ניהול אחריות תאגידית והשקיפות נמדדת בהם‬
‫במסגרת בחינת מערכת הניהול‪ .‬שני הגופים מתמרצים שקיפות שכן החברות מדורגות‪/‬נבחנות גם על כך‬
‫לצורך הניקוד בדירוג‪/‬התעדה‪ ,‬לרבות בנוגע לפרסום או לתשתית הקיימת בחברה לצורך פרסום דו"ח‬
‫אחריות ת אגידית‪ .‬פרסום הנתונים המצטברים בתהליך התשובות לשאלון‪/‬צ'ק ליסט נתון לבחירת החברה‪.‬‬
‫התוצאה יכולה להיות כי קיימת שקיפות על ידי "החצנה" של מידע ונתונים שונים של החברה בפלטפורמות‬
‫שונות‪ ,‬אך לאו דווקא אחידות ובנות השוואה (אתר החברה‪ ,‬דוחות כספיים‪ ,‬פרסומים שונים‪ .‬וכאמור‪,‬‬
‫אפשרי גם דו"ח אחריות תאגידית)‪ .‬ההשוואה בדירוג מעלה (ה‪ )benchmark-‬מגולמת למעשה בדירוג עצמו‬
‫עמ' ‪01‬‬
‫(פלטינה‪ ,‬זהב‪ ,‬כסף)‪.‬‬
‫כנובע מכך‪ ,‬קיימת כיום מחלוקת בנוגע למחויבות האינהרנטית בפרסום דו"ח אחריות תאגידית לחברה‬
‫המבקשת ליישם אחריות תאגידית‪ .‬ניתן לתמצת אותה בשאלה האם הדיווח מניע תהליך של יישום‪ ,‬או‬
‫שמא היישום הוא המוליד את הדיווח‪ .‬העדר דרישה מובנית לשקיפות הנתונים המצטברים בתהליך‬
‫התשובות לשאלון‪/‬צ'ק ליסט באופן מתכלל וכלפי כולי עלמא‪ ,‬המאפשר השוואה והערכה לאורך זמן‪ ,‬מעורר‬
‫קושי‪ ,‬ככל שעקרון השקיפות נתפס כערך יסודי ומהותי בתפיסת האחריות התאגידית‪ .‬באותה מידה‪,‬‬
‫מתעורר קושי ביחס לזיהוי והערכה של הנתונים לגביהם מבוקשת שקיפות ‪ -‬נתונים מעובדים או מקודדים‬
‫לקראת דיווח או דירוג‪ ,‬או שמא נתוני בסיס של החברה לקראת התעדה‪ .‬וזאת כאשר נראה כי מוסכם על‬
‫הכל‪ ,‬שמטרת האחריות התאגידית היא צמצו ם ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השליליות והגברת‬
‫ההשפעות הסביבתיות והחברתיות החיוביות‪ .‬שמא אף הליכה לעבר יצירת "ערך משותף" לתאגיד ולחברה‬
‫(‪.)society‬‬
‫חיוב בדיווח אחריות תאגידית ישנה את כללי המשחק‪ ,‬וניכר בהצעת החוק (נפנה לטבלת השוואת‬
‫הממצאים) כי למול "עליית המדרגה" בעצם החיוב לדווח חלה הנמכה של רמת הפירוט הנדרשת מהחברה‬
‫המדווחת ביחס למדדים בהיבטים השונים של אחריות תאגידית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המחקר מציג מגמות עתידיות בעולם ביחס לדיווחי אחריות תאגידית‪ :‬מגמה ראשונה הינה עדכון‬
‫הנחיות ה‪ ,GRI-‬אשר החל מיום ‪ 0.0.2100‬יתבססו על גרסת ‪ G4‬השמה דגש על היבט המהותיות בדיווח‬
‫(‪ ,Materiality‬מהן ההשפעות המהותיות ביותר של החברה בתחום כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬וסביבתי‪ ,‬מהותיות דיין‬
‫כדי לדווח עליהן) במטרה להביא לדו"ח אסטרטגי וממוקד‪ .‬עדכון זה נועד למנוע מצב של "הצפת" דיווחי‬
‫אחריות תאגידית במידע עודף ומכביד שלא משקף ואף מטשטש את השפעות הליבה של החברה בתחומים‬
‫חברתיים וסביבתיים‪ .‬שכן בפועל‪ ,‬מחקרים מראים כי בתהליך הנוכחי של קביעת הסוגיות המהותיות‪,‬‬
‫תאגידים‪ ,‬בעצם כך שהם שקובעים את תהליך ההיוועצות עם מחזיקי העניין לצורך קביעת המהותיות‪,‬‬
‫מזהים לעיתים סוגיות מהותיות שמקלות עימם‪ .16‬עולה השאלה האם השינוי בעקרונות ה‪ G4-‬אכן ישיג את‬
‫המטרה המבוקשת‪.‬‬
‫מגמה שנייה מתייחסת לפעילות ארגון ‪ SASB‬בארה"ב‪,Sustainability Accounting Standard Board ,‬‬
‫ארגון ללא כוונת רווח שהוקם ב‪ 2100-‬ומטרתו לקבוע אינדיקטורים להשוואה פיננסית של ביצועי קיימות‬
‫בין חברות בתחומי תעשיה שונים ומוגדרים בארה"ב‪ ,‬כאשר במוצהר‪ ,‬מטרתו היא שילוב דיווחים על‬
‫ביצועי קיימות בדיווחים פיננסיים המוגשים על ידי חברות בארה"ב‪ .‬שילוב כזה מתאפשר שם כבר היום‬
‫באופן וולונטרי‪ .‬מדובר במגמה העולה בקנה אחד עם יוזמת ה‪ PRI-‬מ‪Principles for Responsible ,2110-‬‬
‫‪ , Investment‬שהינה יוזמה של האו"ם ושל גופים פיננסיים מובילים בעולם לביצוע השקעות פיננסיות‬
‫_________________________________________________________________________‬
‫‪16‬‬
‫‪Ortar, Liad. Materiality in Sustainability Reporting - an Obscure term which Requires Clarification.‬‬
‫‪Presented at EBEN Conference, Berlin (2014) To Be Published.‬‬
‫עמ' ‪00‬‬
‫אחראיות על דרך שקילת שיקולי חברה‪ ,‬סביבה‪ ,‬ממשל תאגידי ואתיקה בהשקעות‪ .‬כיום‪ ,‬הנחיות דומות‬
‫קיימות בישראל רק ביחס להיבטים סביבתיים של השקעות‪.‬‬
‫מגמה שלישית נוגעת לאישורה‪ ,‬באפריל ‪ ,2102‬של הדירקטיבה אירופאית לחיוב חברות גדולות בדיווח‬
‫חברתי‪ .‬דירקטיבה זו תחייב‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬חברות גדולות (כ‪ 0,111-‬במספר) אשר נסחרות בבורסה לדווח‬
‫על סוגיות מפתח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬העסקת עובדים‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬מניעת שחיתות ומתן שוחד וגיוון‬
‫תעסוקתי בהנהלות החברות‪ .‬הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪ 2102-‬תואמת מגמה זו‬
‫בעצם החיוב לדווח‪ ,‬קובעת את חובת הדיווח לא רק ביחס לחברות גדולות אלא גם ביחס לחברות בינוניות‬
‫ומעלה‪ ,‬וקובעת הנחיות דיווח בתחומים שונים של אחריות תאגידית‪ ,‬תוך שימת דגש על היבטים חשובים‬
‫לציבור הישראלי (כגון‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬חיילים וחיילות במילואים)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המחקר הנוכחי משקף ומתקשר את תפיסת הערך ה"מודרנית" המצופה מחברות כיום ‪ -‬בודאי‬
‫חברות גדולות‪ ,‬אשר "טביעת הרגל התאגידית" שלהן בהיבטים חברתיים וסביבתיים היא משמעותית‬
‫וניכרת ‪ -‬ומסייע לחברה המבקשת ליישם אחריות תאגידית לאפיין את חזקותיה‪ ,‬חולשותיה ואת מה‬
‫שנדרש ממנה לשנות ולשפר בהתנהלותה העסקית בכדי להיות חברה שאכן מיישמת אחריות תאגידית‪.‬‬
‫עמ' ‪02‬‬