לכ גב חנה הרוש 18 נובמבר 1996

Transcription

‫בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר‬
‫וביה"ס הימי‬
‫‪ISRAEL NAUTICAL COLLEGE‬‬
‫‪ALUMNI ASSOCIATION‬‬
‫‪www.bogreyam.org‬‬
‫‪mail@bogreyam.org‬‬
‫‪ 12‬ינואר ‪2012‬‬
‫סמ ‪subdakarstory‬‬
‫מורשת ח"י‬
‫הנדון‪ :‬אבדן הצוללת דקר‬
‫בפורום היסטוריה צבאית בויקיפדיה הפנו את תשומת הלב לערך על אח"י דקר‪ .‬והועלתה השאלה‬
‫מדוע אבדה הצוללת? בדיקת הערך העלתה שחסרו בו גם נתונים אחרים ‪.‬‬
‫מעיון בחומר במוזיאון העפלה וחיל הים‪ ,‬משיחות עם יודעי דבר וקריאה מחדש של הכתובים חידשתי‬
‫את הכתוב שבהיקפו עולה על ערך אנציקלופדי‪ .‬עקב עיסוק בחומר שמעט מאוד מבינים בו ראיתי‬
‫צורך לנתח משמעויות‪ ,‬מה שעשוי לעורר נוגדנים אצל שומרי החותם של הויקיפדיה‪.‬‬
‫כמי שהוסמך כקצין טנ"ץ ושירת במשחתות‪ ,‬טרפדות וסטי"לים הערכתי נתונה לעמיתים בצוללות‪.‬‬
‫ונקודת הראות שלי היא חיצונית‪ .‬כמי שרכש את הידע שלו על חשבון הציבור לא הרשיתי לעצמי‬
‫להחבא מאחורי אי ידיעה‪.‬‬
‫המאמר מהוה "חוכמה שלאחר מעשה" כמו שאר הערכים באנציקלופדיות ומוטב חוכמה מאוחרת‬
‫מחוסר חוכמה בכלל‪.‬‬
‫אני מודה לחברים שהקדישו תשומת לב‪ ,‬תרמו מידע וסייעו להבנת והכנת החומר‪.‬‬
‫כל ההשגות והטעויות הן באחריותי‪.‬‬
‫הוא מוצב באתר הבוגרים ונשלח למסגרת מאמרי מורשת של חיל הים‪.‬‬
‫תא"ל (מיל) אלי רהב‬
‫יו"ר ע' הבוגרים‬
‫‪1‬‬
‫אבדן הצוללת דקר‬
‫הוכן עבור ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬
‫תוכן עניינים‬
‫[ הסתרה ]‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬הצוללת אח"י דקר‬
‫‪2‬כללי‬
‫‪3‬שירות בצי הבריטי‬
‫‪4‬שירות בחיל הים‬
‫‪5‬הפלגה לארץ‬
‫‪6‬ניתוק הקשר וחיפוש הצוללת‬
‫‪7‬הכרזה על האבדן‬
‫‪8‬אבדן צוללות בציי המעצמות‬
‫‪9‬דיווח מפקד ח"י על האבדן‬
‫‪10‬תעלומת הדקר‬
‫‪11‬יכולת חיפוש בעומק רב‬
‫‪12‬מצוף הסימון‬
‫‪13‬יישום לקחים‬
‫‪14‬החיפושים במצרים‬
‫‪15‬חיפושים בים האגאי‬
‫‪16‬מיקוד גזרת החיפוש‬
‫‪17‬מציאת השברים‬
‫‪ 18‬מחקר שרידי הצוללת‬
‫‪19‬סיבות אפשריות לטביעה‬
‫‪20‬סיכום‬
‫‪21‬אתרי זכרון‬
‫‪22‬נספח החקירות והחיפושים אחר שברי הצוללת‬
‫‪23‬לקריאה נוספת‬
‫‪24‬קישורים חיצוניים‬
‫‪25‬הערות שוליים‬
‫כללי‬
‫הצוללת אח"י (אוניית חיל הים) דקר‪ ,‬שסימונה צ‪ ,77-‬הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי‪ ,‬אשר‬
‫נרכשה מהצי המלכותי הבריטי ב‪ ,1965-‬שופצה במספנות בבריטניה‪ ,‬אויישה בצוות ישראלי‬
‫‪2‬‬
‫והוכשרה ע"י הצי הבריטי‪ .‬בדרכה ל[[ישראל]] ב‪ 25‬ינואר ‪ ,1968‬טבעה ומבין ‪ 69‬אנשי צוותה לא היו‬
‫ניצולים‪.‬‬
‫יציאת הדקר לדרך בנמל פורטסמות‬
‫‪.9/1/1968‬‬
‫כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום שלה בחוף רצועת עזה‪ .‬מסקנות שגויות מניתוח‬
‫ממצאי המצוף ומיקומו‪ ,‬הובילו לחיפושים בחופי מצרים והים האיגאי‪ ,‬שלא העלו דבר‪.‬‬
‫בגמר המלחמה הקרה ניאותו האמריקאים להעמיד לטובת הענין את יכולת החיפוש והאיתור שלהם‬
‫במים עמוקים‪ .‬החיפושים חזרו והתמקדו בקטע שבו אבד הקשר על הנתיב המתוכנן‪ .‬שברי הדקר‬
‫נמצאו ב‪ 28‬מאי ‪ 31 ,1999‬שנה אחרי האבדן‪ ,‬בעומק ‪ 3‬ק"מ על הנתיב לחיפה במרחק ‪ 270‬מייל‬
‫מיעדה‪.‬‬
‫שירות בצי הבריטי‬
‫סמל אה"מ טוטם‬
‫‪3‬‬
‫‪ HMS Totem‬בשנת ‪ ,1945‬עמוד הטוטם נראה‬
‫בקדמת הגשר‪.‬‬
‫אח"י "דקר" הייתה במקורה צוללת מסדרה של ‪ 54‬צוללות דגם ‪ ,T‬אשר נבנתה לחיל הים הבריטי‬
‫בשנת ‪ ,1943‬היא הושקה ב‪ 28-‬בספטמבר של אותה שנה בשם אה"מ טוטם‪ ,‬כשלמעשה נכנסה‬
‫לשירות רק ב‪ .1945 -‬יעודה היה לתקוף אניות גם כאשר הן מוגנות בכלי שייט נגד צוללות‪ .‬המיוחד‬
‫באיפיון שלה היה יכולת לירות ‪ 10‬טורפדות במטח אחד‪.‬‬
‫בתום מלחמת העולם השניה הושבתו מרבית הצוללות מהסדרה‪ .‬אלה שהושארו בשירות וביניהן‬
‫הטוטם יועדו למשימה של מעקב ולחימה בצוללות רוסיות‪ .‬כדי לעשותה יעילה יותר למשימה זאת‬
‫עברה אה"מ טוטם בשנות ה‪ 50-‬שיפוצים נרחבים‪ ,‬במספנות צ'טהם (בריטניה)‪ .‬השיפוצים כללו‬
‫הארכת גוף הלחץ‪ ,‬הסרת תותח הסיפון‪ ,‬הסרת צינורות טורפדו חיצוניים‪ ,‬הוספת מצברים ושני‬
‫מנועים חדשים ועיצוב מחדש של ביתן הגשר‪.‬‬
‫שירות בחיל הים‬
‫באותה תקופה נדרשו לחיל הים באופן מיידי צוללות שיחליפו את אח"י תנין ואח"י רהב שסיימו את‬
‫שירותן‪ .‬בניית צוללות מתקדמות דורשת זמן רב ולא נראתה אפשרית אז‪ .‬גודל הצוללת התאים‬
‫לתפישה ההתקפית של ח"י ולנשיאת כלי קומנדו‪ .‬עבור הצוללנים הייתה בכך התקדמות משמעותית‪:‬‬
‫ מ"כלי שייט היכול גם לצלול" לצוללת המיועדת לפעול מתחת למים באופן רצוף‪ .‬רכישת צוללות ה‪T-‬‬‫שהוצעו ע"י הבריטים בתקציב סביר היתה אפשרות ריאלית‪.‬‬
‫סמלה של אח"י דקר – דג חרב על רקע עוגן וגלי הים‪ ,‬עוצב ע"י מ' אריה‬
‫מפקד חיל הים יוחאי בן נון החליט על רכישת הצוללות‪ .‬בשנת ‪ 1964‬נעשתה עסקה בין ישראל‬
‫ובריטניה‪ ,‬במסגרתה נרכשו שתי צוללות מדגם ‪ ,T‬אה"מ "טרפין" ו"טוטם"‪ ,‬ובהמשך צורפה לעסקה‬
‫צוללת שלישית "טרנצ'ן"‪ .‬שתי הצוללות הראשונות שופצו במספנת הצי הבריטי בפורטסמות' ושמן‬
‫שונה לאח"י לוויתן ואח"י דקר‪ .‬הצוללת השלישית שופצה בישראל ושמה שונה לאח"י לאח"י דולפין‬
‫(‪ ]1[ .)1968‬הצוללות נרכשו במחשבה שיוכלו לשרת כעשר שנים ובמהלך השיפוץ‪ ,‬נוספה להן יכולת‬
‫נשיאת אנשי קומנדו‪ .‬בנוסף גם הותקן בהן מכשיר חדיש לגילוי שידורי מכ"מ‪ .‬השיפוץ של הצוללת‬
‫הראשונה אח"י לוויתן בפיקודו של זאב אלמוג (אברוצקי) הסתיים באמצע שנת ‪ 1967‬והצוללת אף‬
‫‪4‬‬
‫השלימה את ניסויי הים באזור פורטסמות' ובסקוטלנד‪ .‬תקופת אימוני ההיבנות בוטלה עקב הפקודה‬
‫להפליג בהקדם ארצה בכוננות למלחמת ששת הימים‪ ,‬הלויתן חומשה בטורפדות ויצאה לארץ‪ .‬אך‬
‫הגיעה ביומה האחרון של המלחמה‪ .‬הצוללת' דקר המשיכה את השיפוצים לפי התכנית‪.‬‬
‫על הדקר פיקד רס"ן יעקב רענן‪ ,‬בוגר קורס חובלים ד'‪ ,‬קצין מוערך‪ ,‬שירת כסגן מפקד של יוסף דרור‬
‫בצוללת "תנין"‪ .‬רכש ניסיון רב בצוללות ופיקד גם על "אח"י נוגה"‪ .‬רענן יועד עם הגעתו לארץ לקבל‬
‫את הפיקוד על השייטת כולה‪ .‬צוות הצוללת אשר כלל אנשים מנוסים היה נוכח בשלבי השיפוץ‪.‬‬
‫השיפוץ נמשך כשנתיים והסתיים בהצלחה‪ .‬העיתונאי ערן שורר‪ ,‬אשר נלווה לתחילת המסע‪ ,‬סיפר‬
‫ששמע מפיו של סגן המפקד‪ ,‬רס"ן אברהם (בומי) ברקאי שבנושאי הבטיחות לא היו ויתורים‪.‬‬
‫בגמר השיפוץ נמסרה ה"דקר" לידיים ישראליות‪" .‬נס השירות הפעיל" הונף על הדקר ב‪10 -‬‬
‫בנובמבר‪ .1967 ,‬השיפוץ הושלם במלואו כולל ניסויי הים בפורטסמות‪ .‬סדרת אימוני ההיבנות‬
‫‪ Working Up‬כפי שנקראת בח"י ‪ .‬נערכה ת"פ השייטת הבריטית בסקוטלנד‪ .‬בחינת הסיום של‬
‫אימוני ההיבנות היתה תרגול של ‪ 36‬שעות בנוכחות מפקד הבסיס הבריטי ומפקד שייטת הצוללות‬
‫הדר קמחי‪ .‬הצוללת והצוות עמדו היטב במבחן‪ .‬כך נמסר למפקד חיל הים שלמה אראל שביקר‬
‫בבסיס‪.‬‬
‫הפלגה לארץ‬
‫‪5‬‬
‫סגן המפקד ברקאי מצדיע למפקד העולה לסיפון ‪9/1/1968‬‬
‫המפקד יעקב רענן מוציא את הצוללת לים ‪.9/1/1968‬‬
‫התמונות באדיבות מוזיאון העפלה וחיל הים‪.‬‬
‫נתיב הדקר בהתאם לדיווחיה‪ .‬התרשים באדיבות מוזיאון העפלה וח"י‬
‫‪6‬‬
‫כנראה הצילום האחרון של הדקר שהתקבל ממטוס סיור אמריקאי בקטע המערבי של הים התיכון‪.‬‬
‫באדיבות מוזיאון העפלה וח"י‪.‬‬
‫יזמת מפקד הדקר יעקב רענן‪ ,‬להפקת לקחים בדרך הומוריסטית‪.‬‬
‫בפקודת ההפלגה שנמסרה בפורטסמות' סומן נתיב אשר כלל כניסה לתדלוק בגיברלטר‪ ,‬מעבר‬
‫צפונית למלטה ודרומית לכרתים‪ ,‬עד לחיפה‪ .‬בתדרוך האחרון שניתן בפני מפקד שייטת הצוללות‬
‫הדר קמחי ההוראה הייתה שבאיזור מפרץ ביסקאיה שבו מתאמנות צוללות נאט"ו תיעשה ההפלגה‬
‫על פני המים‪ .‬משם עד לגיברלטר לפי שיקולי המפקד‪ .‬בקטע הים התיכון תוכנן שההפלגה תיעשה‬
‫בצלילה‪.‬‬
‫היה זה שינוי מדיניות מהפלגות קודמות‪ .‬הצוללת לויתן שהפליגה ביוני ‪ 1967‬והצוללת אח"י דולפין‬
‫(‪ )1968‬בפיקודו של אברהם דרור שיצאה שבוע אחרי הדקר עשו את הדרך בהפלגה על‪-‬מימית‪.‬‬
‫המהירות הממוצעת על הנתיב חושבה לפי ‪ 5.5‬קשר‪ ,‬כדי לאפשר אימונים שונים‪ .‬מועד ההגעה‬
‫המתוכנן היה ‪ 6‬בפברואר ‪.1968‬‬
‫בחיפה אמור היה רס"ן רענן למסור את הפיקוד על הדקר לסגנו‪ ,‬אברהם ברקאי – שכבר הוסמך‬
‫לפיקוד על צוללת ואף קיבל את דרגת הרס"ן ‪ -‬ובעצמו להתמנות לתפקיד מפקד שייטת הצוללות‪.‬‬
‫הקשר עם הצוללת היה באלחוט ‪ -‬ישירות למפקדת ח"י‪ .‬על הצוללת לדווח את מיקומה הגיאוגרפי‬
‫אחת ל‪ 24 -‬שעות והודעת ביקורת קשר קצרה כל ‪ 8‬שעות‪ .‬הודעת הביקורת היתה קצרה והמפקדה‬
‫מאשרת קבלתה‪ .‬עוד נקבע שבאם לא הייתה הצלחה בהקמת הקשר עד ‪ 8‬שעות מביקורת קודמת ‪-‬‬
‫על הצוללת היה לעלות על פני המים ולא לחזור לצלילה עד אחרי השגת הקשר‪ .‬כמו כן היה עליה‬
‫לדווח במקרה של עלייה על פני המים ובמקרה של צלילה מחדש‪.‬‬
‫בנוסף לצוותה הקבוע צורפו להפלגה הרופא סגן ד"ר יעקב מאור (פולרביץ) וכן מהנדס אלקטרוניקה‬
‫סא"ל בני מיימון‪ ,‬שבא לחנוך מתקן לגילוי שידורי מכ"ם‪ ,‬פרי פיתוח חיל הים‪ ,‬שהותקן בצוללת‪ .‬ב‪9-‬‬
‫בינואר ‪ 1968‬הפליגה אח"י דקר מנמל פורטסמות' באנגליה‪ ,‬בדרכה לחיפה ועליה ‪ 69‬אנשי צוות‪.‬‬
‫את ראשית הדרך במפרץ ביסקאיה עשתה הצוללת על פני המים‪ .‬מול חופי פורטוגל שילבה בין‬
‫הפלגה בצלילה לבין שיוט על פני המים‪ .‬באחד הימים התקרבה הצוללת לסירת דייג פורטוגזית‬
‫ובסחר חליפין רכשו ממנה דגי ים שזה עתה נידוגו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הצוללת נכנסה לתידלוק בגיברלטר ב‪ 15 -‬ינואר‪ .‬לצוות ניתנה חופשת חוף‪ .‬העיתונאי ערן שורר ירד‬
‫מהספינה והמכונאי יחזקאל מזרחי הצטרף‪( ,‬לא היו חילופים נוספים בגיברלטר) והדקר יצאה לדרך‬
‫עוד באותו לילה בשעה ‪.160200‬‬
‫לפי דיווחי המיקום שנשלחו כל יום בשעה ‪ 0600‬הסתמנה המהירות הממוצעת על הנתיב כ ‪7.5‬‬
‫קשר‪ .‬כדי לשמור על מהירות זאת בצלילה‪ ,‬הצוללת לא סטתה מנתיבה ועשתה כנראה את מרבית‬
‫הדרך בשילוב ישיר של מנועי הדיזל‪ .‬הגדלת המהירות הממוצעת ב‪ 50%‬ביחס לפקודה נראתה‬
‫בתחום סמכותו של המפקד בים‪ .‬יישומה קיצר את משך ההפלגה אך הגדיל את הזמן בו הייתה‬
‫הצוללת בשינור וחייב מאמץ מיוחד של הצוות‪ .‬הייתה זו הצורה החסכונית למרחקים ארוכים‪ .‬אך‬
‫העדפת המהירות הגבוהה פגעה בדיסקרטיות של הצוללת בשעות היום והקטינה את יכולת הגילוי‬
‫שלה בשעות הלילה‪.‬‬
‫נוהלי התפעול והחיים של צוותי הצוללות מחייבים משמעת הדוקה יותר משאר ספינות חיל הים‪ .‬כל‬
‫פקודה שניתנת ‪ -‬חוזרים על קבלתה‪ ,‬מדווחים על הביצוע ומדווחים על גמר ביצוע‪ .‬אנשים שהכירו‬
‫את רענן העריכו מאוד את מנהיגותו‪ .‬לדברי ערן שורר יישם יוזמות מקוריות כדי להגביר את‬
‫המקצוענות‪ .‬ביניהן כדי להחדיר לקחים ולמנוע חזרה על טעויות ניהלו בדקר את "ספר השטויות"‬
‫כאשר השוגה היה חייב לחבר שיר על האירוע שהיה מובא לידיעת כולם‪ .‬כלפי מפקדת ח"י הפגין‬
‫רענן מקצועיות מבצעית בכך שדיווחי המיקום נעשו בדיוק בשעה ‪ 0600‬והדקר היתה בדיוק על‬
‫המסלול‪.‬‬
‫ב‪ 21‬בינואר דיווח רענן שהתקדמות הצוללת טובה וכי יוכל להקדים ולהיכנס ביום א ‪ 28‬בינואר‪.‬‬
‫בבוקר של יום א לא היה נוח לקיים את קבלת הפנים המתוכננת‪ .‬לכן אושר לדקר להיכנס לנמל ביום‬
‫ב' ‪ 29‬בינואר בשעה ‪( 1000‬הקדמה בחמישה ימים)‪ .‬גם בעבר הקדימו צוללות את הגעתן מחו"ל‪ ,‬ואז‬
‫"התיישבו" על הקרקע והכינו את הצוללת לקראת הכניסה‪ .‬רענן קיבל את ההנחיה ללא כל השגה ולא‬
‫שינה ממנהגו‪ .‬הדקר המשיכה באותו קורס לחיפה‪ - 102 -‬ובאותה מהירות ממוצעת ‪ 7.5 -‬קשר‪.‬‬
‫הדקר העבירה רשימת נושאים שדרשו טיפול במספנת ח"י‪ .‬לא היה ביניהם שום נושא שהשפיע על‬
‫בטיחות הצלילה‪.‬‬
‫מזג האוויר אשר במערב הים התיכון היה טוב‪ ,‬הפך לגרוע בחלקו המזרחי‪ .‬הלילה של ‪ 24/25‬בינואר‬
‫היה מעונן עם גשם רוח צפון מערבית עד מערבית ‪ 18-25‬קשר‪ .‬הים היה רוגש וגובה הגלים בין ‪2.5‬‬
‫ל ‪ 4‬מטר‪.‬‬
‫ניתוק הקשר וחיפוש הצוללת‬
‫האתר האחרון שדיווחה הדקר ‪ 34 16N 26 26E‬היה בתאריך ‪ 24‬בינואר שעה ‪ 0600‬כארבעים מייל‬
‫מדרום לקצה המזרחי של כרתים‪ .‬קשר הביקורת האחרון קוים ב‪ 25-‬בינואר ‪ 2‬דקות לאחר חצות‪.‬‬
‫בדיקת הקשר הבאה ‪ -‬שתכלול דיווח אתר ‪ -‬היתה אמורה להתקבל בשעה‪ 6‬בבוקר (שעון ישראל)‪.‬‬
‫כאשר לא התקבל דיווח מהדקר עד השעה ‪ 0800‬תוגברה ההאזנה אך עדיין לא הוכרז מצב חירום‪.‬‬
‫זאת מכיוון שלצוללות באותה תקופה היו קשיי שידור וקליטה‪ ,‬בייחוד במזג אוויר סוער‪ ,‬כמו זה ששרר‬
‫בים התיכון בחורף ‪ .1968‬במהלך אותו היום שודרו קריאות חוזרות ונשנות אל הדקר גם בתדר‬
‫אזרחי פתוח‪ .‬אך מצידה של הדקר ‪-‬דממה‪ .‬ב‪ 1225‬בצהריים נקלט שידור אך לאחר בדיקה התברר‬
‫כי אינו קשור לדקר‪.‬‬
‫החיפושים החלו בבוקרו של ‪ 26‬בינואר אז נשלח מטוס סטרטוקרוזר ואחריו גם מטוס נורד של חיל‬
‫האוויר‪ .‬הוכרז על מבצע חיפושים בינלאומי‪ ,‬במחשבה שהצוללת אולי לא הצליחה להקים קשר עלתה‬
‫‪8‬‬
‫על פני המים והתקרבה לאחד החופים‪ .‬נעשתה פניה לבריטים ולצי השישי של ארצות הברית‪.‬‬
‫האמריקאים שלחו ‪ 4‬משחתות לאיזור והבריטים הוציאו ספינה ומטוס באיזור קפריסין‪ .‬כל אניות צי‬
‫הסוחר שהיו בקרבת האזור הוזעקו לחיפושים‪ .‬כך גם ספינות חיל הים‪ ,‬הצוללת לויתן ושתי ספינת‬
‫טילים שבדיוק הגיעו משרבורג‪ .‬המשחתת אח"י יפו שקיצרה את הביקור בסיציליה יצאה לאיזור‪.‬‬
‫הצוללת דולפין הגיעה לכרתים ממערב ושם נפגשה עם סטי"ל וקיבלה גזרת חיפוש‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תרשים פעילות החיפוש אחרי אח"י דקר ‪ .1968 26/1-4/2‬באדיבות מוזיאון העפלה וח"י‪.‬‬
‫לחיל האויר הבריטי היתה בקפריסין "תחנת חיפוש והצלה" המיועדת לאתר טייסים שנטשו מעל הים‪.‬‬
‫לתחנה היה מוקד קשר ונוהלי עבודה עם כל מדינות האיזור והיא אף הפעילה שתי ספינות מאוישות‬
‫באנשי ח"א הבריטי‪ .‬החיפושים נמסרו לניהול המפקדה הזאת אשר פעלה לפי תכניות הקבע שלה‬
‫והרחיבה את הגזרה לכל הרבע המזרחי של הים התיכון‪ .‬חיל הים שלח את רס"ן אלכס דרורי‬
‫כמומחה לקשר ורס"ן אלחנן התרסי כקצין צוללות‪ ,‬לשמש כקציני קישור במפקדה הזאת‪ .‬ב‪27 -‬‬
‫בינואר בלילה דווח למפקדת החיפושים כי תחנת ניקוסיה קלטה למשך ‪ 7‬דקות שידור בתדר מצופי‬
‫הצוללת (‪ 4340‬ק"ה) והבחינה גם באותיות ‪ SOS‬וכן במילה ‪ SUBSUNK‬שהם חלק משיטת השידור‬
‫של המצוף‪ .‬בחקירות הקשר שנעשו אחר כך אבד הביטחון בדיווח זה‪.‬‬
‫ב‪ 30-‬בינואר הודיעה מפקדת החיפושים הבריטית בקפריסין כי הסיכויים למציאתה של הדקר‬
‫קרובים לאפס‪ .‬וכי מבצע החיפושים הבינלאומי יסתיים עם שקיעת השמש ב‪ 31-‬בינואר‪ .‬מבצע‬
‫החיפושים הישראלי נמשך עוד ארבעה ימים וכאשר שקעה השמש ב‪ 4-‬בפברואר נקראו כל ספינות‬
‫חיל הים ומטוסי חיל האוויר לשוב לבסיסיהם‪ .‬מבצע החיפוש אחר אח"י דקר הסתיים‪.‬‬
‫בחיפושים השתתפו ‪ 38‬כלי שייט מתוכם בוצעו ‪ 2172‬שעות ים של כוחות חיל הים בלבד‪ .‬כמו כן‬
‫בוצעו ‪ 105‬גיחות מטוסים‪ .‬כל שטח איזור החיפושים "כוסה" מספר פעמים‪ .‬קוימו תצפיות עין ומכ"מ‬
‫מכלי שייט ומטוסים‪ .‬כמו גם האזנה בים ובחוף לכל התדרים שהצוללת עשויה היתה לקרוא בהם‪.‬‬
‫חשוב לציין כי יעילות החיפוש של מטוסי הסיור הבריטים והאמריקאים הייתה גבוהה במיוחד בהיותם‬
‫בנויים מצוידים ומאומנים לחיפוש בים‪.‬‬
‫הים הסוער הפריע לכלי השייט בחיפושים אך למטוסים הפריע הרבה פחות מאשר לאניות‪ .‬ניתן‬
‫להניח כי אילו היתה הדקר על פני המים היתה מתגלית ע"י המחפשים‪ .‬כך גם אם היה ריכוז של‬
‫אנשים דלק או ציוד על פני המים‪.‬‬
‫מלחמת ההתשה עם מצרים הייתה באותה תקופה בעיצומה‪ .‬הצי המצרי לא לקח חלק במאמץ‬
‫החיפושים הבינ"ל ובחופי מצרים לא נערכו חיפושים‪ .‬ממשלת מצרים הצהירה בחודש פברואר כי‬
‫לכוחותיה המזוינים אין קשר להיעלמות ה"דקר"‪.‬‬
‫הכרזה על האבדן‬
‫הרמטכ"ל חיים בר‪-‬לב מינה ועדת חקירה צה"לית בראשותו של האלוף ישראל טל‪ .‬חיל הים מסר‬
‫לועדה את כל הנתונים אך היה בחשש גדול מתוצאותיה‪ .‬מעמדו של חיל הים בציבור לאחר מלחמת‬
‫ששת הימים ואחרי הטבעתה של אח"י אילת היה בשפל‪ .‬והתקלה הנוכחית הינה בגדר אסון לאומי‪.‬‬
‫נשמעו דיבורים בחוגי הצבא על ציים בעולם שרמתם אינה מספקת להפעלת צוללות‪ .‬האלוף טל סיכם‬
‫את הדו"ח שאין לדעת מה קרה לדקר‪ .‬וכי "הצוללת היא כלי מסוכן במהותו"‪ .‬אך לא המליץ להפסיק‬
‫את שירות הצוללות בחיל הים‪.‬‬
‫ב‪ 6-‬במרץ ‪ 1968‬הכריז שר הביטחון‪ ,‬רב אלוף משה דיין בכנסת כי הדקר ואנשי צוותה נחשבים‬
‫אבודים‪ .‬הוכרז יום אבל לאומי וברחבי המדינה הורדו דגלי הלאום לחצי התורן‪ .‬בסיום דבריו אמר‬
‫דיין כי " גילוי הצוללת על קרקע הים אפשרי מבחינה תיאורטית אבל אין לנו אמצעים ומכשירים לבצע‬
‫זאת בכוחות ישראלים"‪".......‬אם יהיו בידי צה"ל האמצעים הדרושים לכך‪ -‬נבחון את האפשרות של‬
‫עריכת חיפושים כאלה‪ ,‬וכן נמשיך לעקוב אחר כל סימן העלול להצביע על מקום ונסיבות טביעתה של‬
‫"דקר" ‪"...‬נתמיד במשימת חייהם ונחשל את זרועה הימית של ישראל"‬
‫ב‪ 1-‬ביולי הוציא הרב הצבאי הראשי‪ ,‬האלוף שלמה גורן‪ ,‬תעודות פטירה לכל אנשי הצוות האבודים‪.‬‬
‫הדבר נעשה כדי לאפשר לשאיריהם לקבל פיצויים ממשרד הביטחון ולהסדיר את ענייני הירושה‪ .‬אך‬
‫על התעודות נכתב‪" :‬אישור זה אינו מהווה היתר עגונות"‪ ]2[.‬רק כשנה וחצי לאחר היעלמות הצוללת‬
‫[‪]3‬‬
‫הותרו נשות אנשי הצוות מעגינותן‪.‬‬
‫אבדן צוללות בציי המעצמות‬
‫אבדני צוללות התרחשו לא רק בעת מלחמה‪ .‬הותק של צי בהפעלת צוללות‪ ,‬אינו מהוה כלשעצמו‬
‫חסינות‪ .‬בסמיכות זמנים לאבדן הדקר‪ ,‬ארעו תקלות‪ ,‬אשר בחלקן היו קטלניות‪ ,‬לצוללות של‬
‫המעצמות הימיות‪.‬‬
‫בח"י היה ידוע על שתי צוללות של הצי המלכותי הבריטי אבדו בהתנגשות עם אניות‪ .‬הצוללת ‪HMS‬‬
‫‪ TRUCULENT‬בינואר ‪ 1950‬והצוללת ‪ ]4[ HMS AFFRAY‬ביוני ‪.1951‬‬
‫‪11‬‬
‫לצי הצרפתי אבדו בשנים ‪ 1968‬עד ‪ 1971‬שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה‬
‫[‪]5‬‬
‫לטביעתה‪ .‬שלושתן היו צוללות דיזל‪-‬חשמל‪ ,‬מסדרת דפנה‪.‬‬
‫הצוללת מינרב [‪ ]6‬אבדה ליד טולון בים התיכון יומיים אחרי ה"דקר" בשעות הבוקר‪ ,‬המינרב הייתה‬
‫בשינור בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל‪ .‬הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלושת השנים לאחר‬
‫שאבדה אך היא לא נמצאה‪ .‬הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים‪ ,‬הנמצאים באיזור בו‬
‫פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין ‪ 1000‬ל‪ 2000‬מטר ‪.‬‬
‫[‪]7‬‬
‫לטכס האשכבה למינרב הגיע הנשיא שארל דה גול ואף צלל עם צוללת אחות אוורידיצה‪ .‬המחווה‬
‫היפה לא הועילה וב‪ 4 -‬למרץ ‪ 1970‬בשעות הבוקר טבעה האוורידיצה באותו איזור‪ .‬רעש‬
‫ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות‪.‬‬
‫ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותם לבדיקת תחתית במבדוק‪.‬‬
‫מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה‪ .‬היות ובתחתית‬
‫האוניה נמצאו סימני גירוד טריים‪ .‬למרות שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה‬
‫דבר‪.‬‬
‫ב‪ 19‬לפברואר ‪ 1971‬נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת פלורה מאותו דגם‪ ,‬בעת שינור במזג‬
‫אויר גרוע באיזור טולון ‪ .‬המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה‪ .‬הצוללת הצליחה לעלות לפני המים‬
‫אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל‪.‬‬
‫לאחר ארועים אלה תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם דפנה‪ ]8[ .‬בתרני‬
‫היניקה בצוללות ה‪ T‬הבריטיות כפי שהותקנו גם באח"י לוויתן ואח"י דולפין לא היו תקלות‪ .‬נראה שלא‬
‫היתה תקלה בתורן היניקה של ה"דקר"‪.‬‬
‫הצי הסובייטי איבד ב‪ 4 -‬במרץ ‪ 1968‬את הצוללת ‪ ]9[ K-129‬מדגם "גולף" נושאת טילים בליסטיים‪,‬‬
‫בעת סיור מבצעי בלב האוקיינוס השקט‪ ,‬צוללת זו היתה יעד למבצע חילוץ‪ ,‬ע"י ה‪ CIA‬ונמסרת‬
‫[‪]10‬‬
‫לגביה אינפורמציה מטעה‪ .‬אך נראה שאירע פיצוץ טורפדו בצמ"ט או במנוע הרקטי של טיל‪.‬‬
‫ב‪ 24‬מאי אותה שנה התרחשה תקלה בכור הגרעיני לצוללת ‪ K-27‬נהרגו ‪ 9‬אנשי צוות מקרינה‪.‬‬
‫צוללת גרעינית אחרת אבדה לצי הסובייטי בשנת ‪ 1968‬בים הארקטי‪ .‬הצוללת (שמה לא ידוע)‬
‫איבדה כושר תנועה‪ ,‬ישבה על הקרקע חודש שלם ‪ ,‬לא קיבלה עזרה‪ ,‬עד שכל ‪ 90‬איש אנשי צוותה‬
‫גוועו‪ .‬ההשפלה לצי הסובייטי כה גדולה שהארוע נשמר מידיעת העם הרוסי עד היום‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1970‬קרתה תקלה בריאקטור צוללת גרעינית ‪ K-8‬מדגם נובמבר‪ ,‬במפרץ ביסקאיה‪.‬בעת‬
‫הנסיון לגרירתה‪ ,‬היא טבעה עם ‪ 52‬אנשי צוות‪.‬‬
‫הצי האמריקני ‪ -‬שבועיים לאחר היעלמות ה"דקר" קרתה תקלה טכנית שכמעט הביאה לטביעתה‬
‫של הצוללת‪ ,USS Chopper, SS-342 ,‬בת גילה של ה"דקר"‪ ,‬מסדרת בלאו [‪ .]11‬ב‪ 11 -‬בפברואר‬
‫‪ ,1968‬בעת אימון עם כלי שייט נגד צוללות‪ ,‬ליד קובה‪ ,‬בהיותה בעומק ‪ 150‬רגל ובירידה מתונה‪ ,‬חל‬
‫קצר חשמלי‪ .‬הצוללת המשיכה לרדת והזוית גדלה‪ .‬נגד ההיגוי העביר על דעת עצמו את המנועים‬
‫מלא אחורה‪ .‬הצוללת שהגיעה למצב כמעט אנכי בעומק ‪ 1000‬רגל לפני שהירידה נעצרה‪ .‬הצוללת‬
‫‪11‬‬
‫התיישרה הזדקפה עלתה בניצב עד חציה מחוץ למים‪ ,‬נפלה ונשכבה בציפה אך ללא כושר תנועה‪.‬‬
‫העיוותים בגוף הלחץ פסלו אותה לצלילות נוספות‪.‬‬
‫הצוללת הגרעינית ‪ USS Scorpion, SSN-589‬אבדה ב ‪ 5‬יוני ‪ 1968‬בלב האטלנטי‪ .‬הדעות בצי‬
‫ארה"ב חלוקות אם הסיבה לאבדן הייתה הפעלת טורפדו בתוך הצמ"ט‪ ,‬או מסיבה אחרת‪.‬‬
‫דיווח מפקד ח"י על האבדן‬
‫מפקד חיל הים האלוף שלמה אראל הוציא ב‪ 1‬במרץ ‪" 1968‬דו"ח אבדן אח"י דקר" [‪ ]12‬לשר הביטחון‬
‫משה דיין‪ .‬הדו"ח הציג את כל הנושאים הקשורים לדקר וכל העובדות שהיו ידועות‪ .‬את תרשומת‬
‫הקשר שהיה איתה במהלך ההפלגה ואת התנהלות החיפושים לאחר ניתוק הקשר‪ .‬מציין כי "הדקר‬
‫טבעה במצולות הים במרכז האגן המזרחי של הים התיכון על הנתיב לחיפה בין השעות ‪– 002222‬‬
‫‪ 002022‬ינואר ‪ ".8690‬בדו"ח הציג אראל את התקלות לצוללות שהיו ידועות לו באותה עת‪ .‬הוזכרו‬
‫‪ 9‬צוללות שאבדו בין השנים ‪ .1968 1947‬לגבי שלוש מהן לא ידועה הסיבה‪ .‬שלוש צוללות טבעו עקב‬
‫התנגשות באוניה‪ .‬תקלות טכניות היוו את הסיבות לטביעת שלוש צוללות אחרות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השטח הסביר לחיפוש שברי אח"י דקר‪ ,‬בדו"ח אראל ‪ 1‬מרץ ‪ ,1968‬באדיבות מוזיאון העפלה וח"י‪.‬‬
‫בסיכום הציג אראל את תובנות חיל הים לסיבות שהיו יכולות להביא לאבדן הצוללת – סיבה אחת או‬
‫שילוב של התרחישים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1‬התנגשות בכלי שייט – היות ועל אף הפרסום הרב שניתן לחיפושים לא היה דיווח על התנגשות‬
‫מאף אוניה‪ ,‬לכן ייחס אראל סבירות נמוכה מאוד לתרחיש זה‪.‬‬
‫‪ 2‬תקלה טכנית באחת מהמערכות החיונית‪ -:‬הידראוליקה‪ ,‬לחץ אויר או חשמל ‪ 24‬וולט שהביאה‬
‫לשיבוש יכולת השליטה בצוללת‪.‬‬
‫‪ 3‬תקלה תפעולית הצוות לא הצליח לשמור על העומק בים הסוער או להתיישר מצלילה‪.‬‬
‫לתרחיש ההתנגשות‪ .‬ניתנה בדו"ח הערכת חסר‪ ,‬ימאים יודעים שאניה עשויה למחוץ צוללת ובתנאי‬
‫החושך והים לא להרגיש בכך‪ .‬בפרק המתייחס לתקלות בצוללות אחרות‪ ,‬מתואר המקרה של‬
‫הצוללת הבריטית ‪ HMS Affray‬כי "התנגשה באוניה כשהפליגה במצב שינור בתעלת למאנש‪ .‬וכי‬
‫לאוניה הפוגעת נודע הדבר רק כשעלתה על מבדוק זמן ניכר לאחר המקרה"‪ .‬השכיחות של‬
‫ההתנגשות בתאונות צוללות הינה גבוהה מאוד‪ .‬מתוך ‪ 71‬תאונות שקרו לצוללות בתקופה שלאחר‬
‫[‪]13‬‬
‫מלחמת העולם השניה‪ ,‬קרו ‪ 32‬ארועי התנגשות (שמרביתם נסתיימו ללא נזק קטלני לצוללת)‪.‬‬
‫על מנת שהחיפושים הנרחבים שנעשו לא יובילו למסקנה שגויה‪ .‬כלל אראל בדו"ח המלצה לחיפושים‬
‫בעתיד השטח הסביר לחיפוש שברי הצוללת שהינו הרחבת הנתיב לחיפה‪ ,‬מדיווח הביקורת בחצות‬
‫‪ 24/25‬לינואר עד מועד הדיווח שלא הגיע בבוקר למחרת‪ .‬עומק המים באותו איזור כ‪ 3 -‬ק"מ ולחיל‬
‫הים לא הייתה באותם הימים את היכולת לבצע חיפוש בעומק זה‪.‬‬
‫את אמונו במפקדי כלי השייט בכלל וברענן‪ ,‬מפקד הדקר בפרט‪ ,‬הביע אראל במלים "‪...‬יש לבטל כל‬
‫אפשרות שהמפקד סטה ביוזמתו בצורה קיצונית מהנתיב המוכתב לו והתקרב לחופים כל‬
‫שהם‪ "...‬עוד נכתב בדו"ח כי "אין לייחס את אבדן הדקר לאיזה שהוא ליקוי עקרוני הנובע מגילה‪,‬‬
‫מצבה הטכני והשינויים שבוצעו בה" והוסיף "אין לייחס את אבדן הדקר לאיזה שהוא ליקוי עקרוני‬
‫בהרכב הצוות ואופן הכשרתו‪".‬‬
‫יצירת תעלומת הדקר‬
‫דבקות בעיקרי "דו"ח אבדן הדקר" שהוציא אראל היתה חוסכת מאמצי שוא של חיל הים ומקטינה‬
‫את עגמת הנפש לקרובי הנספים‪ .‬אך הדו"ח‪ ,‬שיכול לשמש דוגמא לנייר מטה מסודר‪ ,‬והקיף את כל‬
‫הקשור לאבדן‪ ,‬יצא בתפוצה מינימלית‪ .‬מסקנות אראל בקשר למקום טביעת הדקר והסיבות‬
‫האפשריות שגרמו לכך‪ ,‬נמסרו למטה הכללי ושר הביטחון אך לא הובאו לידיעת ציבור‪ .‬גם מרבית‬
‫‪.‬קציני חיל הים היו ממודרים ממנו‬
‫כמעט בכל התאונות בהם הצוללת אבדה לא ניתן לברר את הארוע עד תומו‪ .‬בתודעת עמי המדינות‬
‫הימיות‪ ,‬מתקבלת טביעה של צוללות כחלק מהחיים בים‪ .‬עם ישראל בארצו ספג לא מעט מהלומות‬
‫אך לא הסכין שלא לקבל תשובות‪ .‬הימנעות ח"י מלגבש ולפרסם מסקנות לפי מיטב הערכתו‪ ,‬גם‬
‫‪.‬כאשר אין לכך ראיה חותכת‪ ,‬יצרה חלל שהחל להתמלא ע"י אחרים‬
‫‪13‬‬
‫בתודעה הציבורית בישראל החלה להיוצר '''תעלומת הדקר''' ‪ -‬הצוללת איננה וחיל הים לא יודע היכן‬
‫היא ומה קרה לה‪ .‬החלה להתפתח חרושת שמועות‪ .‬בעלי החלומות‪ ,‬המעלים באוב‪ ,‬כולם בעלי‬
‫כוונות טובות ראו צורך להביא את סיפורם‪ .‬ח"י נאלץ לבדוק כל שמועה לתייקה ולהפריכה והתעלומה‬
‫התעצמה‪ .‬ההימנעות מפרסום דברים ברורים ועמידה על הדעת‪ ,‬יצרה עגמת נפש רבה למשפחות‬
‫הצוות‪ ,‬העיקה על הפעלת [[שייטת הצוללות]] ובהמשך נתנה פתח למהלכי שולל של חיל הים בעצמו‪.‬‬
‫השמועות העיקריות היו‪-:‬‬
‫פגיעה ע"י הצי הסובייטי ‪ -‬ברית המועצות היתה אז ספקית הנשק העיקרית לכוחות המזוינים של‬
‫אויבי ישראל‪ .‬ביוני ‪ ,1967‬אחרי תבוסת הערבים במלחמה‪ ,‬ניתקה גם את קשריה הדיפלומטיים עם‬
‫ישראל‪ .‬מ‪ 10‬ביולי ‪ 1967‬אף נכנסו כוחות הצי הסובייטי לנמלי מצרים וסוריה כדי להרתיע תקיפה‬
‫ישראלית‪ .‬חיל הים נקט ב"כבדהו וחשדהו" והתרחק מכל מגע עם כוחות סובייטיים בים‪ .‬במלחמת‬
‫ההתשה קיבל חיל האוויר הסובייטי אחריות להגנה בגזרות החיכוך במצרים ובסוריה אך לא היה‬
‫מקרה של פעילות צבאית סובייטית יזומה כנגד כלי שייט ישראלי‪.‬‬
‫בדו"ח המודיעין לאותו יום שהועבר גם לדקר לא נרשמה פעילות מיוחדת באיזור הנתיב‪ .‬כדי להציב‬
‫מארב לצוללת בים הפתוח יש צורך בהתארגנות של מספר כלי שייט ומטוסי סיור‪ -‬פעילות שלא ניתנה‬
‫להיעשות מבלי שתתגלה‪ .‬קהילת המודיעין האמריקאית שעוקבת באופן שוטף על הרוסים דיווחה‬
‫לישראל שלא היתה פעילות כזאת‪.‬‬
‫עם חידוש היחסים (בדצמבר ‪ )1991‬והעליה הגיעו גם סיפורים חדשים‪ .‬העולים על סמך נסיונם‬
‫האישי נטו לייחס זדוניות בלתי מוגבלת למשטר הסובייטי‪ .‬סיפורים נבדקו ולא נמצאו אמינים‪.‬‬
‫פגיעה ע"י חיל הים המצרי ‪ -‬הצי המצרי לא פעל בגזרה בה תוכנן נתיב הצוללת‪ .‬ב‪28‬ינואר‪1968‬‬
‫הודיעה ממשלת מצרים ביזמתה כי לכוחות הים שלה אין קשר להיעלמות‪ .‬למצרים לא היתה סיבה‬
‫להסתיר מפגש כזה וודאי היו גם מתגאים בו‪ .‬למרות הכרזת ממשלת מצרים התנדבו כזבנים שונים‬
‫להתבטא שהם פגעו בצוללת באיזור אלכסנדריה‪ .‬התאריכים לא התאימו ואופן הפגיעה היה לא ברור‪.‬‬
‫אך בעקבות החקירה הכושלת של המצוף (ראה בהמשך) קיבלו הדברים תימוכין‪ .‬אחרי חתימת‬
‫הסכם השלום בין ישראל למצרים יוצא חיל הים בשנת ‪ 1981‬לחפש באיזור אלכסנדריה‪( .‬על כך‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫הערכה שהוספת מיכלי פיצוי גרמה להחלשת מבנה הצוללת – סיבה שהעלו אנשי מספנת הצי‬
‫בפורטסמות' כנגד הטענות שאולי לא שיפצו טוב את הצוללת הישנה‪ .‬במכתבים ובשיחה עם נציגי‬
‫משפחות הדקר הביעו דעתם‪ ,‬שהוספת מיכלי מי ים‪ ,‬שנדרשו לפיצוי עבור צוללי הקומנדו וציודם‪,‬‬
‫החלישה את גוף הצוללת‪ .‬גם הדיבורים על כך שהדקר סבלה מעייפות החומר אין להם בסיס‪.‬‬
‫מקובל שהצוללת יכולה לעשות עשרת אלפים צלילות לעומק מקסימלי‪.‬‬
‫חולשת מבנה קשורה ללחץ מים גבוה הנוצר בירידה לעומק רב‪ .‬צוללות בסיור מבצעי עושות מדי‬
‫פעם ירידה לעומק מירבי אך ספק אם הדבר נעשה בהפלגה בה כל רגע מנוצל להתקדמות‪ .‬הוספת‬
‫מיכלים כזאת בוצעה גם בצוללת אח"י לויתן‪ .‬בבדיקות שנערכו לאחר הארוע לא נמצאה ראיה לתלות‬
‫את האבדן בתוספת המיכלים‪ ]14[ .‬לסיכום איכות הצוללת נזכיר כי‪ -:‬עברה שיפוץ ארוך בנוכחות‬
‫הצוות‪ ,‬קיימה אימונים מתישים בפיקוח מקצועי ועשתה דרך ארוכה מבלי שיתגלו בה תקלות‬
‫משמעותיות‪.‬‬
‫היו גם גרסאות שלא מהתחום הרציונלי אשר הוסיפו עגמת נפש לכאב החייל והמשפחות‪ .‬באנגליה‬
‫גרסו‪ -:‬שהדקר השאירה את הטוטם בבריטניה ולא היתה מוגנת יותר בקסמיו‪ .‬לאנשים המאמינים‬
‫‪14‬‬
‫בכך הדבר מהוה בעיה‪ .‬בקורותיה של ‪ HMS Totem‬נגנב הטוטם בעת ביקור בנמל הליפקס (נובה‬
‫סקוטיה)‪ ,‬קנדה‪ ,‬בשנות החמישים‪ .‬הצוללת נשארה בנמל והצוות הבריטי לא נרגע עד שנרכש טוטם‬
‫חדש אצל האינדיאני "צ'רלי איש הטוטם"‪ .‬שלות הנפש של צוות הדקר לא היתה מושפעת מפסל כל‬
‫שהוא‪ .‬בישראל טענו אחרים כי‪ -:‬צוות הדקר לא שמר את דיני ישראל ולכן נענש‪ .‬הכתב ערן שורר‬
‫מספר על רס"ל אברהם עטרי שהוגדר ע"י מפקד השייטת הדר קמחי‪ ,‬כאחד מל"ו הצדיקים ושמר על‬
‫כשרות מלאה במטבחו הקטן‪.‬‬
‫יכולת חיפוש בעומק רב‬
‫יש לציין כי יכולת האיתור והחיפוש על קרקעית הים בעומק רב היתה באותה תקופה רק בידי‬
‫האמריקאים‪ .‬בשנת ‪ 1963‬נמצאו שברי הצוללת גרעינית האמריקאית "טרשר" שהתפוצצה בעת‬
‫הקריסה רק לאחר זמן רב למרות שהמקום היה ידוע במדויק‪ .‬שבריה אותרו ע"י הבתיסקף טריאסטה‬
‫ואניית המחקר אוקינוגרפי של ההצי האמריקאי מיזר‪ .‬הטרשר נמצאה בששה שברים גדולים והרבה‬
‫חלקים קטנים יותר שהיו מפוזרים על שטח גדול‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫צילום של חרטום הצוללת סקורפיון שנעשה ע"י צוות הבתיסקף טריאסטה‪ II‬באותה שנה ופורסם ע"י‬
‫הצי האמריקאי מספר שנים מאוחר יותר‪.‬‬
‫במהלך השנים שאחרי מלחמת העולם רשתו האמריקאים בהידרופונים את מרחבי הימים וקיימו‬
‫האזנה רצופה‪ .‬ההידרופונים קלטו את רעשי הפיצוץ וכך הצליחו לאתר שברי צוללות שקרסו‪ .‬בסוף‬
‫אוקטובר ‪ 1968‬מצאה אונית המחקר האוקינוגרפי של הצי מיזר‪ ,‬את שרידי הצוללת גרעינית‬
‫סקורפיון בעומק ‪ 3000‬מטר‪ ,‬במרכז האוקינוס האטלנטי‪ ,‬לאחר חמישה חודשי חיפוש‪ .‬והצוללת‬
‫גרעינית הליבוט שהוכשרה למשימות איתור תת מימי מצאה באוגוסט ‪ 1968‬את שרידי הצוללת‬
‫הרוסית ‪ K-129‬בעומק ‪ 4800‬מטר‪ ,‬בהאוקיינוס השקט‪ ,‬וזאת לאחר חיפוש של שלושה שבועות‬
‫בלבד‪ .‬יכולת האיתור התת מימית היתה חלק מהעצמה האמריקאית במלחמה הקרה והם שמרו עליה‬
‫בסודיות מרובה גם מבעלי בריתם‪.‬‬
‫המידע על כושר החיפוש האמריקאי במים העמוקים הובא לישראל רק באמצע שנות השמונים ונוצל‬
‫[‪]15‬‬
‫לחיפוש הדקר רק באמצע שנות התשעים‪.‬‬
‫מצוף הסימון‬
‫‪16‬‬
‫מצוף האחורי של הדקר שנמצא בחוף חאן יונס ועכשיו במוזיאון העפלה וחיל הים‪ .‬ניתן להבחין‬
‫באנטנה שנקצצה בעת ארוע האבדן‪.‬‬
‫לצוללת דקר היו שני מצופי סימון חירום‪ ,‬קדמי ואחורי‪ ,‬מאוחסנים מחוץ לגוף הלחץ מתחת לסיפון‬
‫העליון‪ .‬כבל מתכת באורך ‪ 200‬מטר על מגלול מחבר את המצוף לצוללת‪ .‬תפקיד המצופים לסמן את‬
‫מקום הצוללת במידה והיא על הקרקעית ואינה יכולה לעלות‪ .‬שחרור המצוף נעשה בפעולה מתוך גוף‬
‫הלחץ ע"י הצוות ואינו אוטומטי‪ .‬המצוף צבוע כתום עם "עיני חתול" מחזירי אור‪ ,‬פנס מנצנץ ומשדר‬
‫המכוון לשידור אוטומטי בתדר המוקצה לכל צוללת‪( .‬לדקר הוקצה תדר ‪ 4340‬ק"ה‪ ).‬המצוף הינו גליל‬
‫פח צבוע באדום שבמרכזו מיכל אטום ומותקנים בו המשדר והמצבר‪ .‬אנטנת שוט נמצאת על סיפון‬
‫הצוללת במצב שכיבה עם קפיץ המרים אותה להזדקפות וכך גם פותח את מפסק ההפעלה‪ .‬הציפה‬
‫[‪]16‬‬
‫מתקבלת ע"י מיכלי אלומיניום הנמצאים זקופים בצפיפות בתוך מסגרת הגליל‪.‬‬
‫ב‪ 9‬פברואר ‪ 1969‬הוזעק סגן מפקד בסיס אשדוד‪ ,‬רס"ן שמואל שבח‪ ,‬ע"י הממשל הצבאי בעזה‬
‫בעקבות דיווח של דייג מקומי על מוקש גדול שנמצא בחוף חאן יונס‪ .‬הימאים הגיעו למקום בקומנדקר‬
‫בשעות הערב זיהו במרחק ‪ 20‬מטר מקו המים מצוף נטוי על צידו וחציו קבור בחול‪ .‬המצוף זוהה על‬
‫סמך שלטי המתכת שעליו כמצוף האחורי של הדקר‪ .‬ההתרגשות עם קבלת אות מהצוללת האבודה‬
‫היתה גדולה‪ .‬בחפירה בידיים הוצא המצוף מתוך החול והובא לבסיס אשדוד‪ .‬לבקשה‪ ,‬בדיעבד‬
‫מיותרת‪ ,‬שהגיעה ממפקדת ח"י הוטל המצוף למים בנמל ודווח כי הוא אכן צף‪.‬‬
‫מאוחר יותר הגיעו קצינים מהמטה ולקחו את המצוף לבדיקות בהטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫והמכון לחקר ימים ואגמים‪ .‬בטכניון נבדק המצוף בלחצים גוברים והולכים‪ .‬נמצא כי בלחץ המתאים‬
‫לעומק מים של ‪ 326‬מטר יקרסו גלילי האלומיניום ומים במיכל האטום מתחילים להיכנס בלחץ‬
‫המתאים ל‪ 86 -‬מטר‪ .‬מסקירת הנזקים למצוף‪ -:‬האנטנה שנמשכה ונקצצה‪ ,‬ברגי תפישת מכסה‬
‫המשדר שנמעכו‪ ,‬ארבעת "עיני חתול" החסרות‪ ,‬קטע מכבל עגינת המצוף בארך ‪ 65‬ס"מ‪ ,‬הסיקו‬
‫שהמצוף קיבל אותם בעודו נמצא מתחת למכסה הסיפון‪ .‬לא השקיעו מחשבה מה גרם לנזקים הללו‪.‬‬
‫מדגימות החול‪ ,‬התולעים והצדפים הסיקו כי המצוף היה עגון תקופה מסוימת מול החוף המצרי‬
‫ומקצות הכבל הסיקו כי חלקם נחתך במכה יחידה כשנה לפני שנמצא ושאר החוטים נשחקו במשך‬
‫השנה‪ ,‬עד שנותק סופית רק ‪ 4‬שבועות לפני שנמצא‪.‬‬
‫הדו"ח התעלם מהאפשרות ש"ארוע אלים" הסיר את כל מכלול המצוף מהצוללת‪ .‬בדיקות הלחץ‬
‫וחקירות התולעים והצדפים שנעשו בפירוט רב תפשו את כל תשומת הלב‪ .‬מהעובדה שהכבל נשחק‬
‫הסיקו שהיה תקופה מסוימת מתוח ולכן הגדירו שנשאר מחובר לצוללת‪ .‬והיות והמצוף עצמו לא קרס‪,‬‬
‫אזי הצוללת נמצאת בעומק רדוד מ‪ 326‬ועמוק מ‪ 86‬מטר‪ .‬הצטברות ההנחות השגויות הוצגה על‬
‫המפה כרצועה באורך של ‪ 160‬מייל ורוחב ‪ 10‬מייל לאורך חוף סיני ומצרים שבה אמורה להימצא‬
‫הדקר‪.‬‬
‫בעוד שחיל הים תפש את אחריותו לא לפרסם דברים שאינו בטוח בהם‪ .‬החקירה ה"מדעית"‬
‫שהוגשה לו הניבה תוצאה יחידה‪ ,‬נחרצת ושגויה לחלוטין‪ .‬המסקנה שהתבססה על המצוף בלבד‪-:‬‬
‫א‪ .‬לא הצליחה לסגור את הפער בזמן ומרחב‪ .‬המרחק מהאתר האחרון שדווח לגזרת החיפוש‬
‫המוצעת היה ‪ 245‬מייל והדקר במהירות ‪ 7.5‬קשר בה הפליגה כל הדרך עושה הדקר רק ‪ 180‬מייל‬
‫ב‪ 24‬שעות‪ .‬אף אם היתה הדקר משנה את המסלול לכיוון מצרים הייתה נמצאית במרחק ‪ 65‬מייל‬
‫מהגזרה המוצעת לחיפוש – פער של כמעט ‪ 9‬שעות‪.‬‬
‫ב המצאות הדקר בחוף מצרים לא התאימה לסגנון הפיקוד של חיל הים שעיקריו‪ -:‬מפקד כלי שייט‬
‫בים רשאי ולפעמים גם חייב לסטות מפקודה כדי להצליח במשימה‪ ,‬או כדי לשמור על בטחון כלי‬
‫השייט וצוותו‪ .‬אך עליו לדווח על כך בזמן אמת‪ .‬רענן הוכיח שלא הרשה לעצמו להקדים את הגעת‬
‫הדקר וביקש לכך אישור‪ .‬ודאי היה מבקש אישור לסטייה כה משמעותית מהנתיב המתוכנן בפקודת‬
‫ההפלגה‪.‬‬
‫ג המסקנה גם לא עמדה במבחן ההגיון הפשוט‪ ,‬שצוללת לא חמושה לא תתקרב לחוף אויב שבו רק‬
‫‪ 3‬חודשים קודם לכן הוטבעה המשחתת אח"י אילת‪ .‬וצוות אחרי זמן רב בחו"ל לא יחפש טיולים וגם‬
‫לא יסתכן באיחור לטכס קבלת הפנים‪.‬‬
‫רס"ן יעקב רענן‪ ,‬ימאי ותיק‪ ,‬שהוכיח עצמו כמפקד מקצוען‪ ,‬רחב ידע וקפדן‪ ,‬שהיה צפוי לעלות בדרגה‬
‫ולקבל את הפיקוד על שייטת הצוללות‪ ,‬ייתכן ולא בחר את משטר ההפלגה המתאים ביותר לתנאי‬
‫האיזור‪ ,‬אך לא נתן שום עילה לחשד בהפרת משמעת מבצעית כזאת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫יישום לקחים‬
‫למרות חוסר הבהירות לגבי נסיבות האבדן ננקטו בשייטת הצוללות ובחיל הים צעדים שנחשבו‬
‫כלקחים ראויים‪ -:‬הפלגה בשילוב ישיר של מנועי הדיזל לציר המדחף נעשתה רק בתנועה על מימית‪,‬‬
‫צלילה נעשתה רק על מנועים חשמליים‪ .‬גזרות הפעולה של הצוללות חולקו לריבועים והצוללת‬
‫נדרשה לדווח חריגה מהריבוע המתוכנן‪ .‬תקופות השירות בין השיפוצים קוצרו‪ .‬בדור הבא של‬
‫הצוללות הועמד מספר אנשי הצוות על שליש מכמותו בצוללות ה‪ .T‬בהפלגותיהם של הצוללות‬
‫הבאות לארץ‪ ,‬העקרון המנחה חזר להיות "הגעה בטוחה במועד" ‪,Safe and Timely Arrival‬‬
‫שמקורו עוד מימי השיירות במלחמת העולם‪.‬‬
‫המסקנה לגבי מיקום השברים בחוף המצרי‪ ,‬שהגיעה מחוקרי המצוף‪ ,‬עמדה בסתירה לסיכום מח"י‬
‫שלמה אראל בדו"ח אבדן הדקר‪ .‬הוצגה כעובדה לחיל הים‪ ,‬שלא ידע להתמודד איתה ושימשה דלק‬
‫לחרושת השמועות ומכשול להמשך תהליך החיפושים‪ .‬באותם שנים עסק החייל במלחמת ההתשה‪,‬‬
‫בבנין הכוח ובחילוץ הסטי"לים משרבורג והכנתם לקרב‪ .‬הפעולות המבצעיות הרבות בים התיכון ובים‬
‫סוף לא איפשרו תשומת לב לנושא ה"דקר"‪ .‬שנשאר בתחום אחריות של שייטת הצוללות‪ .‬על היכולת‬
‫חיפוש במים עמוקים עוד לא היה ידוע בישראל‪ ,‬ולמעשה לא ניתן היה דבר לעשות‪.‬‬
‫האלופים אברהם בוצר‪ ,‬בנימין תלם ומיכאל ברקאי לא דחו את דו"ח המצוף‪ ,‬אך האבסורד שבו בלט‬
‫לעין והם לא ראו בו בסיס לעבודה‪ .‬ברקאי‪ ,‬שבעת הארוע היה מפקד צוללת אחות הלויתן הכיר היטב‬
‫את רענן חברו מנוער ווסגנו אברהם (בומי) ברקאי היה אחיו הצעיר‪ .‬ברקאי ידע שהדקר או מה‬
‫שנותר ממנה נמצאים על הנתיב המתוכנן בעומק הים‪.‬‬
‫משפחות צוות הדקר הבינו שלחיל הים יהיו תמיד נושאים אחרים בעדיפות והתארגנו לקבוצת לחץ‪.‬‬
‫התארגנותם אכן סייעה לשמירת המוטיבציה לחיפושים‪ ,‬אך לא היתה להם אפשרות לשקול את‬
‫המידע המגיע אליהם‪ .‬התקשורת שמחה לשתף פעולה ולהגביר את העוצמה של כל פניה‬
‫מהמשפחות‪ .‬גם קודם לכן ובאופן טבעי שרר בחיל הים המנהג של התחשבות שלא להוסיף לכאב‬
‫המשפחות וכעת נעשה שיקול ראשוני‪.‬‬
‫חקירת הנושא הועברה משייטת הצוללות לטיפול אישי של מפקד חיל הים‪ .‬כל מח"י במשמרתו הביא‬
‫את התובנה שלו וסגנונו לנושא‪ .‬משנת ‪ 1981‬ואילך מונו קצינים אחראים לניתוב נושא החיפושים‬
‫שעבדו בכפיפות ישירה למפקד ח"י‪ .‬העקרון שעמד בהתייחסות בחייל היה שלא להביע הערכות‬
‫והשערות שאין להם ראיה חותכת‪ .‬הדבר נבע מתפישת האחריות המקצועית אבל לא מעט גם‬
‫מהרגשת המחויבות לחברים שאבדו בדקר‪ .‬למעשה לא נערך תחקיר בפורום קציני חיל הים לאירועי‬
‫הדקר‪.‬‬
‫עם הזמן והתקדמות לצוללות חדישות עבר התוקף של חלק מהלקחים הטכניים‪ .‬אך גם לאחר‬
‫שהאחריות לחיפושים הועברה משייטת הצוללות ממשיך נושא הדקר להמצא במודעות המיידית של‬
‫אנשי שייטת הצוללות‪ .‬בהכרה ששירות בצוללות משמעותו שלטעות קטנה עשויה להיות השפעה‬
‫קריטית‪.‬‬
‫בציי העולם יש מסורת של המשכיות בשם האניה‪ .‬בכל דור יש אניה המתכבדת לשאת שם ותיק‪ ,‬גם‬
‫אם על קודמותיה עברו חויות קשות‪ .‬לאחר מציאת הדקר נשקל בחיל הים לקרוא את השם דקר על‬
‫אחת הצוללות בבניה‪ .‬מפקד ח"י אלי מרום‪ ,‬בהמלצת הצוללנים‪ ,‬החליט שהדקר תישאר יחידה וכך‬
‫ימשיך זכרה ללוות את חיל הים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫החיפושים במצרים‬
‫בתחילת שנות השבעים פורסם בעיתוני מצרים כי קציני צי שונים מתפארים שפגעו בצוללת‪ .‬זאת‬
‫למרות הודעת הממשלה המצרית מפברואר ‪ 1968‬שלכוחותיה לא היה קשר לנושא‪ .‬עיקרי הסיפור‬
‫לא תאמו את המיקום וגם לא בתאריך והתקבלו בגיחוך בח"י‪.‬‬
‫בעת חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים סוכם שיהיה אפשר להמשיך בפעילות איתור‬
‫הנעדרים גם בתחום מצרים ובעזרתם של המצרים ‪ .‬נושא הדקר הוצג למצרים כחלק מנושא‬
‫הנעדרים‪ .‬הוברר כי קשרי שר הביטחון עזר ויצמן עם חוסני מובארק יאפשרו ואפילו יעודדו חיפושים‬
‫בחופי מצרים‪ .‬כלפי פנים בח"י הוצג כ"ניצול חלון ההזדמנויות"‪.‬‬
‫לחיפושים במצרים היו מטרות נוספות‪ :‬שיתוף פעולה עם חיל הים המצרי במשימה המתקבלת יפה‬
‫בציבור‪ ,‬ריצוי שר הביטחון על יזמתו‪ .‬רכישת ציוד איתור והקנית כושר חיפושים מתחת למים‪ .‬לכך‬
‫נוספה הפגנת מחויבות למשפחות שמצידם העדיפו פעילות כל שהיא על חוסר מעשה‪.‬‬
‫הוכן מסמך באנגלית‪ ,‬שקציני חיל הים היו ממודרים ממנו‪ ,‬המתאר את כל הניסויים בהטכניון ‪ -‬מכון‬
‫טכנולוגי לישראל והציג את "קפיצת הדרך" [‪ ]17‬שעשתה הצוללת כדי להגיע לגזרה זאת‪ .‬המצרים‬
‫התבקשו לאשר חיפוש מול נמל אלכסנדריה [‪ ]18‬באיזור שבו "הותקפה" הדקר ע"י הכזבנים המצריים‪.‬‬
‫האלוף במיל שלמה אראל‪ ,‬שב והביע את אמונו במפקדי כלי השייט של חיל הים וברענן מפקד הדקר‬
‫בפרט‪ ,‬והדגיש את חוסר התוחלת בחיפושים בחוף המצרי‪ .‬מכתבו שהופנה למפקד חיל הים‪,‬‬
‫לרמטכ"ל רפאל איתן ושר הביטחון עזר ויצמן לא הועיל‪.‬‬
‫חיל הים רכש ציוד איתור תת מימי מתוצרת ארה"ב והתארגן עם יחידת האיתור החילית על הגוררת‬
‫החילית לחיפושים בחופי אלכסנדריה‪ .‬ניהול החיפושים נמסר לידי סא"ל יואב עיטם‪ ,‬שעמד מאחורי‬
‫דו"ח המצוף מ‪ 1969‬ונעשה ראש ענף הידרוגרפיה בחיל הים‪ .‬להפלגה הראשונה הוזמן כתב‬
‫הטלביזיה מיכה לימור כדי לתעד את מציאת שברי הדקר‪ .‬משפחות החללים היו מרוצות מעצם‬
‫ההתעסקות בחיפושים "שיחפשו אפילו בים אחר רק שלא יפסיקו לחפש‪."...‬‬
‫החיפושים בחוף המצרי‪ ,‬שהתבססו על המסקנה השגויה מהמצוף והיומרות המצרית‪ ,‬נערכו בשנים‬
‫‪ 1981-82‬ותרמו לתרגול ורכישת נסיון ע"י יחידת האיתור‪ .‬לאחר מבצע שלום הגליל בשנת ‪1982‬‬
‫ביטלו המצרים את נכונותם לחיפושים‪ .‬מאוחר יותר בשנת ‪ 1986‬הסכימו לחיפושים בתנאי שיעשו ע"י‬
‫חברה אמריקאית‪ .‬דקר לא היתה יכולה להיות בגזרה המצרית ושבריה לא נמצאו‪ .‬בתודעה הציבורית‬
‫התעלומה התגברה‪.‬‬
‫חיפושים בים האגאי‬
‫ב‪16‬מרץ ‪ 1988‬מינה מח"י אלוף אברהם בן שושן‪ - ,‬צוללן בעצמו שהפליג בטוטם עוד בצי הבריטי‬
‫(ולא רחוק היה מלהצטרף כסגן מפקד מיועד בדקר)‪ -.‬את תא"ל מיל הדר קמחי לנהל את המשך‬
‫החיפושים‪ .‬קמחי לא הסכין אף פעם לאופציה המצרית ומינויו סימן את סיום הפעילות בחופי מצרים‪.‬‬
‫תשומת הלב הופנתה לאיזורים בהם היתה הצוללת עשויה להימצא וללא "קפיצת דרך"‪.‬‬
‫מבואות הים האיגאי מהוים נתיב חשוב לישראל נמצאים בתחום המים טריטוריאליים של יוון‪.‬‬
‫במסגרת החוק הבינלאומי של זכות מעבר בתום לב ניתן לעבור בהם אך לא לעסוק בפעילות צבאית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫כלי השייט של חיל הים משתמשים בנתיבים אלה למעבר וגם למחסה מהסערות התכופות באיזור‪.‬‬
‫צוללת יכולה לעבור גם היא אך עליה לשוט על פני המים (כפי שעשתה אח"י דולפין שבוע אחר כך‪.‬‬
‫מצב צלילה אינו נכלל במסגרת "מעבר בתום לב"‪ .‬רענן הכיר את החוק הבינלאומי והכיר היטב את‬
‫האיזור‪ .‬בשנת ‪ 1962‬נכנס כמפקד הקורבטה אח"י נוגה לביקור רשמי ברודוס‪ .‬באם היתה לו כוונה‬
‫להיכנס לאיזור זה (ולמעשה לחזור על עקבותיו) היה מודיע על כך‪ .‬על כן הימצאות הדקר בקרבת‬
‫מיצרי הים האיגאי היתה יכולה לנבוע רק מאילוץ‪ .‬תרחיש שניתנה לו סבירות נמוכה‪ -:‬שהדקר ניזוקה‬
‫מסיבה כל שהיא ובלי יכולת להפעיל את הקשר‪ .‬המפקד מוביל אותה להחפה במקום הקרוב ביותר‪.‬‬
‫אך היא לא הגיעה לחוף וטבעה‪.‬‬
‫בבחירת איזור החיפושים בים האגאי שררה עדיין ההנחה הבסיסית השגויה מדו"ח המדענים‬
‫שהמצוף היה מחובר כל שנת ‪ 1968‬לצוללת‪ .‬בדיקות ספקטרומטריות חדשות‪ ,‬שנעשו לחול שנאסף‬
‫מפינות המצוף‪ ,‬הראו שהוא מתאים דוקא לים האגאי‪ .‬קמחי גם שם לב לכך שקו המים בתוך מיכל‬
‫המשדר היה אלכסוני וסבר שזה סימן להימצאות המצוף בתוך הצוללת עצמה‪.‬‬
‫מח"י‪ ,‬האלוף מיכה רם‪ ,‬קיבל את המלצת קמחי תוך ידיעה שהחיפושים נערכים באיזורים בהם‬
‫הסבירות להמצאות הדקר נמוכה‪ .‬שלטונות היווניים לא העמידו קשיים‪ .‬ובאישורם נסרקו חופי כרתים‪,‬‬
‫קסוס‪ ,‬קרפאתוס ורודוס‪ .‬בסריקות אלה שנערכו בקרבת החופים ועד עומק של ‪ 350‬מטר ‪ -‬לא נמצאו‬
‫שברי הצוללת‪.‬‬
‫באותה תקופה על מנת לסגור שמועות שהועלו בעיתונות ‪-‬אף כי ניתנה להם סבירות אפסית ‪ -‬נשלחה‬
‫ספינת איתור תת מימי של ח"י‪ ,‬למקום שבו דיווחו דייגים על קריעת רשתות מול חופי סיני‪ .‬למרות‬
‫הפירסום הרב שהדייגים משכו לעצמם‪ ,‬באתר הדייגים לא נמצאה הדקר‪.‬‬
‫מיקוד גזרת החיפוש‬
‫קמחי סיכם את החיפושים בים האגאי ודיווח כי "כל איזורי הסבירות הנמוכה נסרקו ויש לחזור לנתיב‬
‫ולחפש במים העמוקים"‪ .‬מח"י עמי איילון הודה להדר קמחי על מאמציו ובשנת ‪ 1996‬העמיד בראש‬
‫הועדה את תא"ל מיל גדעון רז‪ ,‬צוללן ותיק שפיקד בעבר על הצוללת אח"י לויתן‪ .‬רז היה עמיתו של‬
‫אברהם ברקאי סגן מפקד הצוללת בקורס החובלים ובקורס קציני הצוללות‪ .‬רז‪ ,‬שפעל גם הוא‬
‫בהתנדבות‪ ,‬הגדיר את פעילותו לתחום החיפושים בלבד‪ .‬בתחום הציבורי ומול משפחות הצוות‪ ,‬טיפל‬
‫תא"ל מיל גבי נווה‪ ,‬איש צוללות וראש מספן כוח האדם בעברו‪.‬‬
‫היות והאיזורים הרדודים כבר נסרקו התמקדו כעת המאמצים למים העמוקים‪ .‬רז ואיילון ידעו שאין‬
‫לחיל הים יכולת איתור במים עמוקים‪ .‬לשם כך דרוש סיוע מציים אחרים‪ .‬גדעון רז הכין בקשת סיוע‬
‫למציאת הדקר הכוללת סקירה על כל הידוע ומה שנעשה בעבר‪ .‬הבקשה הועברה דרך נספחי צה"ל‬
‫לציי ארה"ב‪ ,‬הולנד‪ ,‬בריטניה ורוסיה‪ .‬רק הצי האמריקאי הגיב ונענה לאתגר‪.‬‬
‫הפיקוד על חיל הים עבר לאלוף אלכס טל‪ .‬באוקטובר ‪ 1998‬נענה שר הביטחון יצחק מרדכי לפנית‬
‫משפחות הדקר והכריז על פרס כספי של ‪ 300,000‬דולר‪ ,‬למי שיביא נתונים שיסייעו לפתרון‬
‫התעלומה‪ .‬הודעת הפרס פורסמה בעיתונים בטורקיה‪ ,‬יון‪ ,‬קפריסין‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ .‬מידע ממשי על‬
‫הדקר לא הגיע‪ .‬אבל ההיבט השלילי של הפרשה כפי שהצטייר בפני שר הביטחון בפרט ובתודעת‬
‫הציבור בכלל גרם להעלאת הנושא לצמרת סדר העדיפויות בחיל הים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מפקד חיל הים האמריקאי אדמירל ג'רמי בורדה [‪ ]19‬הגיע לביקור בישראל‪ .‬יחודו של בורדה מלבד‬
‫היותו יהודי‪ ,‬בהיותו היחידי בתולדות ארה"ב שהגיע לתפקיד הבכיר ביותר של מפקד הצי מתוך‬
‫שורות המלחים ולא דרך המכללות‪ .‬בשיחה אישית עם מח"י‪ ,‬סיפר בורדה על שאיפתו לסייע לח"י‬
‫הישראלי וטל הביע משאלה לסייע במציאת הדקר‪ .‬בורדה לא הופתע מהבקשה שכבר הועלתה‬
‫בדרגי המטה והבטיח להעמיד את הציוד והידע של הצי האמריקאי לצרכי החיפושים‪.‬‬
‫אדמירל בורדה קיפד את חייו במאי ‪ 1996‬ולא ראה בתוצאות הוראותיו‪ .‬הצי האמריקאי מילא את‬
‫ההתחייבות והודיע שניתן יהיה להשתמש בצוללת המחקר האטומית שלו‪]20[ NR1‬לפרק זמן שיוקדש‬
‫לחיפושים‪ .‬והמליץ לחיל הים על מספר חברות שהתמחו בגילוי עצמים בעומק הים‪ ,‬בין החברות‬
‫הייתה חברת נאוטיקוס [‪ .]21‬לאחר הסידורים הכספיים הקים גדעון רז ועדה מקצועית בראשותו וכלל‬
‫בה את המומחים האמריקאים‪.‬‬
‫כאיזור הסביר ביותר לשברי הדקר הוגדר המלבן הגדול ונקרא ‪ .B‬הריבוע המערבי שנקרא ‪A‬‬
‫והבליטה הקטנה בצפון ‪ C‬הוגדרו בעדיפות נמוכהה יותר‪ .‬לאור אנומליות מקומיות שנמצאו ע"י הצי‬
‫האמריקאי‪ .‬התרשים באדיבות חברת נאוטיקוס‪.‬‬
‫בסדרת פגישות בין וועדת חיל הים בראשותו של תא"ל(מיל)גדעון רז לבין וועדה של צי ארה"ב‬
‫באחריותו של אדמירל ‪ .J.Krol‬צי ארה"ב צירף לוועדה את מנהל חברת נאוטיקוס דיויד ג'ורדן‬
‫והמהנדס הראשי טום דטוויילר‪.‬‬
‫אנשי נאוטיקוס שהיו מודעים היטב לתופעת הקריסה שכוללת מעיכה ופיצוץ‪ ,‬הזימו את המסקנה‬
‫השגויה משנת ‪ 1969‬לגבי הימצאות השרידים במים רדודים‪ .‬בהעלותם אפשרות שהמצוף ניתק‬
‫מהצוללת בעת האירוע ביחד עם תוף הכבל שלו‪ .‬כוח הציפה איזן את משקל המכלול והמצוף צף‬
‫כשמרביתו מתחת למים ונסחף בזרמי הים עד שהמשקולת נתקלה בקרקעית בקרבת החוף‪ .‬הכבל‬
‫המשיך ונשחק עד שנקרע לגמרי ושיחרר את המצוף שהגיע לחוף בו נמצא‪.‬‬
‫בסדרת החשיבה המסקנות גובשו בצורה של מתן ביטוי מספרי לתחושות הבטן והתובנות של כל‬
‫המשתתפים בדיון‪ .‬בתחילה הועלו כל ההשערות האפשריות ואחר כך קיבלו שקלול ע"י המשתתפים‪.‬‬
‫בסיכום נכתב כי‪" :‬באמצעות גישה אנליטית מובנית הגיעה הוועדה למסקנה כי בהסתברות הגבוהה‬
‫ביותר נמצאים שרידי ה"דקר" על קרקעית הים בעומק רב לאורך נתיבה המקורי המתוכנן – תוצאה‬
‫שונה ממסקנות שתי הועדות הקודמות‪ .‬חלק גדול מראיות המצוף‪ ,‬אשר כיוונו את חשיבת הועדות‬
‫הקודמות הועמדו עתה בספק‪ ,‬והוצגו תרחישים חדשים‪ ,‬התומכים באתר הנמצא בעומק רב ושאינם‬
‫עומדים בסתירה לראיות המצוף‪".‬‬
‫‪21‬‬
‫המשמעות הייתה התמקדות בגזרת חיפוש מצומצמת במרכז השטח שצוין ב"דו"ח אבדן הדקר" של‬
‫אראל ממרץ ‪" 1968‬כשטח סביר לחיפוש"‪ .‬עומק הים בגזרה זו ‪ 3000‬מטר‪.‬‬
‫צוללת מחקר ‪ NR1‬הגיעה לאיזור ועסקה בחיפושים לתקופה של חודש ימים‪ .‬היות ויכולת הגילוי של‬
‫ה ‪ NR1‬מוגבלת עד ‪ 1000‬מטר היא הופנתה לחיפוש בחופי קפריסין ומצרים – ללא תוצאות‬
‫מציאת השברים‬
‫בקיץ ‪ 1998‬הותקן סונאר סורק צד למים עמוקים ‪ DSILOS‬על ספינה ישראלית והופעל ע"י יחידה‬
‫של הצי האמריקאי‪ .‬היחידה סרקה את איזור ‪ C‬וחלק מאיזור ‪ B‬בגזרת החיפושים לא אותרו עצמים‬
‫הדומים לדקר‪.‬‬
‫חיפוש ‪ - 1999‬נתיבי החיפוש ואתר הימצאות השברים – התרשים באדיבות חברת נאוטיקוס‬
‫בסוף שנת ‪ 1998‬הוציא משרד הביטחון מכרז לחברות מסחריות אמריקאיות לביצוע החיפוש‬
‫במעמקי הים ובו זכתה חברת נאוטיקוס‪ .‬הבחירה בנאוטיקוס היתה גם עקב תעוזתם כשהתחייבו‬
‫לדרוש את התמורה רק לאחר הצלחתם במציאת השרידים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬החלו החיפושים‪ .‬חברת נאוטיקוס התארגנה עם מומחים וציוד גם מחברות אחרות‪.‬‬
‫אותו מייק ויליאמסון מסיאטל עם סונאר סורק צד ‪ .AMS 60‬ומייק קוצלב מחברת פיניקס מרילנד עם‬
‫הרובוט הצילום ‪ .Remora 6000‬שתי ספינות גרר מיוחדות נשכרו מחברת ‪EDT Towage Ltd‬‬
‫בקפריסין‪ , :‬הפליינג אנטרפרייז לגרירת הסונאר והאיאס המצויידת גם במערכת‪ ,‬המסוגלת לשמור‬
‫מקום בים ללא עגינה‪ ,‬לעבודה עם רובוט הצילום‪.‬‬
‫התארגנות נעשתה בנמל לימסול בניהולו של טום דטויילר ובתחילת חודש מאי יצאו לים העבודה לא‬
‫החלה מייד מספר ימים הושקעו כדי להתגבר על תקלות חשמליות בסונאר‪ .‬בתחילה כוונו ע"י חיל‬
‫הים לגזרה ‪ C‬הקטנה ואח"כ עברו לגזרה ‪ .B‬רוחב גזרת הסריקה ‪ 1500‬מטר‪ .‬על הסונאר להמצא‬
‫בגובה ‪ 60‬מטר מעל הקרקעית‪ .‬עומק הים במקום ‪ 3‬ק"מ היה צורך לפרוש את כבל הגרירה באורך‬
‫כפול‪ .‬גרירת הסונאר סורק צד נעשית במהירות בין ‪ 1.5‬ל‪ 3‬קשר‪.‬‬
‫המטרות המתגלות קיבלו מספר זיהוי והערכה ראשונית והנתונים שנאגרו במחשב עברו ניתוח נוסף‬
‫ע"י גב דונה ג'ונסון מצוותו של וילאמסון‪ .‬נציגים מחיל הים שהו באופן קבוע בספינות היו אלה רס"ן‬
‫יחיאל געש בפליינג אנטרפרייז עם צוות הסונאר ועוזרו סרן רובין רוזנבלט באיאס עם הרובוט הצילום‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫גזרת החיפוש תוכננה ל‪ 16‬תלמים החריש העמוק והאיטי נעשה כאשר במהלכו התגלו נותחו ותויגו‬
‫‪ 320‬מטרות של הסונאר‪ .‬מתוכן היו ‪ 19‬מטרות שעליהן הורד רובוט הצילום לזיהוי‪ .‬בתלם האחרון‬
‫של החיפוש‪ ,‬הרגיש רס"ן יחיאל געש מחויבות לגבי אחד ההדים שהסתמנו על הצג‪ .‬ספינת‬
‫החיפושים עלתה עליו בנתיב החוזר וההדים אושרו כשברי אוניה "אפשרות לצוללת"‪ .‬הרובוט התת‬
‫מימי הורד מעליו דבר ראשון התגלה חלק מגשר עם שרוול הוצאת הלוחמים מאלומיניום (המוצב כיום‬
‫בבכניסה למוזיאון)אחריו התגלה גוף הצוללת עם כיפת הסונאר האופינית לצוללות ‪ .T‬באתר הנמצא‬
‫במחצית הדרך בין כרתים לבין חיפה אותרו שברי הדקר ב‪ 28-‬במאי ‪ 1999‬כשהם מונחים על‬
‫קרקעית הים בעומק של ‪ 2,950‬מטר‪ .‬השברים נמצאו במרכז השטח הסביר לחיפושים שהוגדר‬
‫במסמך אבדן הדקר‪ ,‬ממרץ ‪ 1968‬ובמרכז הגזרה הממוקדת שנקבעה ב‪.1997‬‬
‫למחרת זוהו השברים בוודאות באמצעות רובוט צילום תת מימי‪ ,‬כשייכים ל"דקר"‪ .‬משימת הזיהוי‬
‫הוטלה ע"י מח"י על יו"ר וועדת איתור הדקר תא"ל (מיל) גדעון רז שצירף אליו את מפקדי שייטת‬
‫הצוללות בעבר‪ ,‬אל"מים (מיל) דורון עמיר ומיכאל קיסרי‪ .‬רז דיווח על הזהוי הוודאי של השברים‬
‫למח"י אלכס טל‪ ,‬שבהוראתו הועברה הידיעה‪ ,‬טלפונית‪ ,‬עוד באותו יום לכל משפחות צוות הדקר‪.‬‬
‫רס"ן יחיאל געש שליווה את החיפושים שנים ארוכות הועלה לדרגת סא"ל‪.‬‬
‫מחקר שרידי הצוללת‬
‫מיד עם מציאת הצוללת הוחל בחיל הים בניסיון לנתח את התעוד אשר התקבל מתהליך זיהוי הדקר‪.‬‬
‫לצורך ניתוח הממצאים כונס פורום משותף של מהנדסים וותיקי שייטת הצוללות אשר ניסו לזהות‬
‫פרטים חיוניים בצילומי הוידאו התת ימיים‪ .‬אולם‪ ,‬כמות ואיכות הצילומים אשר נעשו למטרה של זיהוי‬
‫הצוללת בלבד לא אפשרה מתן תשובות חד משמעיות לגבי שתי שאלות עיקריות שנותרו תלויות‬
‫בחלל האויר‪ :‬מה היתה סיבת הכשל שהביאה לאובדן הצוללת‪ ,‬והאם נותרו שרידים מצוות הצוללת‬
‫באתר הטביעה‪.‬‬
‫מתעוד הוידאו ושרטוט סכימתי שהכינה חברת נאוטיקוס ניתן היה להבחין כי גוף הצוללת נותר שלם‬
‫ברובו‪ ,‬למעט ירכתי הצוללת אשר ניתקו ממקומם ונחו בצמוד למרכז הצוללת וסנפיר הצוללת אשר‬
‫נשבר ונטה על צידו‪ .‬הרושם הראשוני היה כי גוף הצוללת נותר שלם אולם עיון מעמיק בתעוד העלה‬
‫כי נזק רב נגרם לשלושת מדוריה המרכזיים של הצוללת ובמספר מקומות נפרץ גוף הלחץ וניתן היה‬
‫להבחין בחלקי הצוללת הפנימיים‪ .‬גשר הצוללת וחלקי סיפון זוהו כשהם פזורים על קרקעית הים‬
‫לאורך מאות מטרים בנתיב שקיעתה של הדקר‪.‬‬
‫לצורך המחשה וניתוח של נזקי הצוללת בוצעה על ידי מהנדסי חיל הים הדמיה ממוחשבת של חלקי‬
‫גוף הצוללת באתר הטביעה‪ ,‬עליהם סומנו הנזקים המזוהים‪ ,‬בנוסף בוצעו מספר מחקרים לצורך‬
‫בחינת ההתכנות של מספר תרחישי כשל‪ .‬באמצעות דגם הנדסי נבחנה התנהגותו ההידרודינמית של‬
‫גוף הצוללת הניזוק בעת שקיעתו ופגיעתו בקרקע‪ .‬על סמך התעוד והניסויים ניתן היה להעריך את‬
‫הגורמים לנזק הנראה אולם בהעדר תעוד מפורט למצב ההפעלה האחרון של מערכות הצוללת‪ ,‬לא‬
‫ניתן היה לזהות את מצב ההפעלה ונקודת הכשל המדוייקת שהובילה לאובדן הצוללת‪.‬‬
‫גם שאלת המצאותם של שרידי הצוות נבחנה בקפידה ולצורך כך פנו נציגי חיל הים לבכירי המומחים‬
‫בתחום הפתולוגיה בארץ בעולם‪ .‬לאחר שהתברר כי איכות התעוד התת ימי איננה מאפשרת תשובה‬
‫חד משמעיות בנושא שרידי הצוות ודיעות המומחים חלוקות בנוגע לתנאי הסביבה בסביבת הטביעה‬
‫והשפעתם על השתמרות השרידים‪ ,‬הוחלט על ביצוע מחקר באתר הטביעה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫לאור הצלחתה באיתור נבחרה חברת נאוטיקוס לביצוע המחקר‪ .‬במהלך סדרה של סקרים נותחו‬
‫הממצאים הקיימים‪ ,‬נבנתה תוכנית לביצוע המחקר התת ימי וגובשו האמצעים והנוהלים הנדרשים‪.‬‬
‫לצורך ביצוע המשימה שכרה החברה מומחים חיצוניים ובשיתוף עם אנשי חיל הים וותיקי שייטת‬
‫הצוללות בוצע סיעור מוחות לבחינת מגוון תסריטי הכשל האפשריים‪ .‬לכל אחד מתסריטים אלו נרשמו‬
‫ההוכחות הנדרשות כגון מצב מערכות‪ ,‬פקדים‪ ,‬או שסתומים אשר ייתכן וניתן יהיה לזהות באתר‪.‬‬
‫לצורך זיהוי עדויות אלו‪ ,‬ובפרט לצורך איתור שרידי הצוות‪ ,‬במידה והשתמרו‪ ,‬נדרש מהחברה שיפור‬
‫משמעותי באיכות הצילום‪ .‬לאחר שדרוג מערכת התאורה ב ‪ ROV‬ומעבר לתעוד בפורמט דיגיטלי‪,‬‬
‫סיפקה החברה צילומי ניסיון משביעי רצון ואושרה היציאה למחקר באתר‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2000‬בוצע המחקר באתר טביעת הצוללת כשיעדיו נקבעו על ידי פיקוד חיל הים‪:‬‬
‫נסיון לאיתור שרידי הצוות‪ ,‬שליית מספר חלקים מהצוללת וביניהם גשר הצוללת לצורך הנצחה‪ ,‬ביצוע‬
‫מחקר של תנאי הסביבה באתר‪ ,‬לתמיכה בתוצאות במידה ולא יאותרו שרידים מהצוות‪ ,‬וניסיון לאתר‬
‫את הסיבה לאובדן הצוללת‪ .‬המחקר נוהל על ידי חברת נאוטיקוס שהעסיקה לצורך המחקר מספר‬
‫מומחים חיצוניים‪ :‬המהנדס וחוקר התאונות הימיות רובין ויליאמס מאנגליה‪ ,‬הד"ר מרסלה סורג‪,‬‬
‫אנתרופולוגית ומתמחה בטפונומיה (השתמרות שרידים) ימית מאוניברסיטת מיין‪ .‬אל"מ ג'ונתן פאוויס‪,‬‬
‫מפקד צוללות בצי הבריטי‪ ,‬ודר' אלכסי איבנוב‪ ,‬אחראי על דגימות קרקע ומים מאוניברסיטת טקסס‪,‬‬
‫הפעילות התת מימית ועל סיפון הספינה תועדה במלואה על ידי צלם סרטי התעודה דיוויד בראון‪.‬‬
‫הפעלת ה ‪ ROV‬בוצעה על ידי חברת פיניקס מסיפון האוניה הקפריסאית ‪.EDT EAS‬‬
‫אל המחקר התלווה צוות ישראלי ‪ -:‬אל"מ (מיל) דורון עמיר אשר שירת בצוללות ה‪ T‬כקצין טכני‬
‫והמשיך כמפקד צוללת מדגם גל ומפקד שייטת הצוללות‪ .‬רס"ן (מיל) ד"ר ברק חירות‪ ,‬כימאי ימי‬
‫מהמכון לחקר ימים ואגמים ומפקד ספינות בט"ש בחיל הים ורס"ן איל ישראלי‪ ,‬קצין טכני‪ ,‬מהנדס‬
‫ומרכז המחקר מטעם חיל הים‪.‬‬
‫שלא בידיעת חיל הים צורף למחקר ארנון מנור‪ ,‬בנו של דן מנור שהיה מכונאי בצוות הדקר‪ .‬מנור‪,‬‬
‫קולנוען תושב ארה"ב פנה לנאוטיקוס בבקשה לצרפו למשלחת והחברה אשר חיפשה היבט אנושי‬
‫לצורך סרט שתוכנן להעשות בעקבות המחקר‪ ,‬שמחה לצרפו כעוזר צלם‪ .‬מנור שנוכחותו התגלתה‬
‫לצוות הישראלי רק בלב ים‪ ,‬הוא שהכין את השלט "‪ "Never Forgotten‬שהוצב על חרטום הדקר‬
‫במעמקים‪ .‬נוכחותו התגלתה בדיעבד כברכה‪ .‬כאשר העיד ממקור ראשון‪ ,‬על המאמץ והנחישות‬
‫שגילו חיל הים וחברת נאוטיקוס במהלך ביצוע המחקר‪ .‬הסרט טרם נעשה אך חומר הגלם המצולם‬
‫שימש להכנת תוכנית במסגרת ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק‪.‬‬
‫לאחר התמקמות הספינה באתר הטביעה וביצוע תעוד ראשוני במשך כיומיים‪ ,‬התקבלה התראה‬
‫מטאורולוגית והים החל לעלות‪ .‬בהתייעצות הוחלט להקדים ולשלות את גשר הצוללת ולהשיט אותו‬
‫לחיפה‪ .‬לאחר פעילות מרתונית של כעשרים וארבע שעות נקשר הגשר לכבל‪ ,‬הורם באיטיות אל פני‬
‫המים והועמס על סיפון הספינה‪ ,‬עם הגשר נשלו שני מחווני ג'יירו‪ ,‬ארגז ובו ציוד סיפון וכלי עבודה‬
‫שהשתמרו היטב‪ ,‬ומצפן מגנטי שהיה מותקן בגשר וקרס לחלוטין בעת טביעת הצוללת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫סימני קריסה ושבר בגוף הלחץ‪ .‬באדיבות חברת נאוטיקוס‪.‬‬
‫לאחר חזרת הצוות לאתר הטביעה בוצע תעוד מקיף של שרידי הצוללת וסביבתם‪ ,‬בסריקות שבוצעו‬
‫לא אותרו כל שרידים מהצוות‪ .‬לצורך תיקוף ממצא זה נלקחו מהאתר דגימות קרקע ומים ומוקמו בו‬
‫רגשים לתעוד תנאי הסביבה‪ .‬בוצע איתור ומיפוי מפורט של חלקי הצוללת ומיקומם ונבדק מצבן‬
‫האחרון של מערכות הצוללת‪ .‬בנוסף נשלו פריטים נוספים מסביבת הצוללת שכללו את בית מצוף‬
‫ההחלצות‪ ,‬חלקי חילוף ומכלולים אשר ניתקו מגוף הצוללת‪.‬‬
‫ממצא מיוחד בחשיבותו ובנסיבות השתמרותו הוא חליפת מדי א' ועליה דרגות רב"ט שנמצאה קבורה‬
‫למחצה בקרקע כשהיא מקופלת על קולב מתכת ועטופה במעיל סערה ושקית פלסטית שהגנו‬
‫ואיפשרו השתמרות חלקית‪ .‬על פי המספר המטובע על סמל הצוללן זוהו מדים אלו כשייכים לרב"ט‬
‫יוסף אלמוג (סוויסה) ז"ל‪ ,‬מכונאי מצוות הדקר‪ .‬לאחר תהליך שימור הועברו המדים לידי בני משפחתו‬
‫וכיום הם מוצגים לקהל במוזיאון העפלה וחיל הים בחיפה‪.‬‬
‫מסקנות המחקר הצביעו כי הסיבה לאי השתמרותם של שרידי הצוות נובעת מפריצת גוף הצוללת‬
‫ושבירתו‪ ,‬מפעילות ביולוגית לה נמצאו עדויות בדמות מספר סוגי דגים וסרטנים אשר תועדו‬
‫באתר‪.‬ומתנאי הסביבה הכוללים מצב של חוסר רוייה בסידן‪ ,‬בשילוב עם טמפרטורה גבוהה יחסית‬
‫שאינה מאפשרת השתמרות עצם לאורך זמן‪.‬‬
‫על פי הערכה הנזק שאותר במרכז הצוללת מקורו בקריסה הידרוסטטית בשלושת מדוריה המרכזיים‬
‫והעיקריים עקב חריגה מעבר לעומק הצלילה המירבי‪ .‬כתוצאה מקריסת הגוף התנתקו גשר הצוללת‬
‫וחלקי סיפון אשר שקעו לאורך נתיב שקיעת הצוללת‪ .‬בשלב זה השתחרר ממקומו גם בית מצוף‬
‫ההצלה האחורי ושקע כשמצוף הסימון האחורי מתנתק וצף על פני המים‪.‬‬
‫על פי ניתוח הממצאים באתר גוף הצוללת הפגוע מהקריסה שקע ופגע בקרקע בחרטום‪ ,‬מעוצמת‬
‫הפגיעה ניתקו הירכתיים וסנפיר הצוללת התכופף כלפי צידה הימני עם כל התרנים פרט לפריסקופ‬
‫ההתקפה‪ ,‬הקדמי והדק מביניהם‪ ,‬אשר נשאר על עומדו במצב תחתון ורק קצהו התכופף‪ .‬ההגה‬
‫הקדמי נמצא בזוית קלה לעליה ואילו ההגה אחורי נמצא בזוית חדה לצלילה‪ ,‬מעבר למגבלת התנועה‬
‫האפשרית‪ ,‬ככל הנראה עקב פגיעתו בקרקע ובגוף הצוללת‪.‬‬
‫בחינה של מערכות נוספות הצביעה תוך הסתמכות על מצב שסתומים בגשר על הפלגה במצב של‬
‫צלילה‪ .‬מדפי יניקת שינור ופליטת הדיזלים אותרו כשהם סגורים ומאובטחים אולם שלושה מדפים‬
‫השייכים למערכת אוורור מצברים נמצאו במצב פתוח ומעידים כי הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי‪,‬‬
‫תוך כדי שינור או זמן קצר ביותר לאחר הפסקתו‪ .‬גוף הצוללת נבחן בקפידה ולא נמצאו בו כל סימנים‬
‫לפגיעה ממקור חיצוני‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מחוון ג'ירו שניתק מגשר הצוללת‪ .‬באדיבות חברת נאוטיקוס‬
‫השלט "לא נשכחתם" שהוצב על חרטום הדקר‬
‫בדו"ח הסופי אותו סיפקה החברה במהלך ‪ 2001‬נכתב כי‪" :‬לא ניתן לקבוע שום מסקנה מוצקה‬
‫ביחס לסיבת הטביעה ורצף האירועים שקדם לה"‪ .‬לגבי אנשי הצות נכתב כי "קרוב לודאי שכל‬
‫הגופות אבדו לבלי שוב כבר בעת התאונה או מיד אחריה"‪.....‬‬
‫אל הדו"ח הסופי צורפה חוות הדעת של רובין ויליאמס המומחה הבריטי לנושא שברי צוללות שהיה‬
‫חלק מצות המחקר‪ .‬הערכתו לסיבת הטביעה היא חדירת מים מסיבית לאיזור החרטום‪ .‬אין בדו"ח‬
‫הסבר מה המקור לחדירת המים‪ .‬ומאחר ואזור זה שלם וללא אפשרות לגישה לצורך מחקר‪ ,‬השאלה‬
‫מה גרם לחדירה זאת נשארה ללא תשובה‪.‬‬
‫דורון עמיר ואיל ישראלי‪ ,‬הופתעו לקרוא על חדירת המים המסיבית‪ ,‬בדו"ח הסיכום הסופי‪ ,‬מאחר‬
‫ותרחיש חדירת המים נבחן בדומה לתרחישים אחרים במהלך המחקר ולא נמצאו לו כל ראיות באתר‬
‫הטביעה‪ .‬גם ברי סמכא אחרים לנושא הדקר‪ :‬הדר קמחי וגדעון רז‪ ,‬לא ראו את תרחיש חדירת המים‬
‫כסביר‪ .‬הראיה היחידה עליה הסתמך רובינס ‪ -‬שלמות המדור הקדמי של הצוללת ‪ -‬לפי עקרון התער‬
‫של אוקהם יש לקבל את ההסבר הפשוט יותר‪ :‬המדורים בקצוות הצוללת‪ ,‬החרטום והירכתיים‪ ,‬קטנים‬
‫יחסית ולפיכך חזקים יותר מהמדורים המרכזיים‪ .‬חדירת המים בעקבות קריסת הצוללת במדוריה‬
‫המרכזיים מוטטה את המחיצות הפנימיות‪ ,‬שנבנו במכוון כשהן חלשות מגוף הלחץ‪ ,‬מדורי החרטום‬
‫והירכתיים הוצפו וקריסתם נמנעה‪ .‬קריסה זהה במאפייניה תועדה בניסויים מבוקרים שביצע הצי‬
‫הבריטי בצוללות מדגם זה ומדגמים דומים [‪ .]23‬האפשרות של כשל בגוף הלחץ כאשר הצוללת בעומק‬
‫פריסקופי אינה סבירה‪ ,‬ותקלה משמעותית בדלתות הצמ"טים אפשרית רק בעת תרגול או הפעלה‪,‬‬
‫תרחיש שאיננו ריאלי בצוללת שאינה חמושה ונמצאת בהפלגה ממושכת‪.‬‬
‫סיבות אפשריות לטביעה‬
‫‪26‬‬
‫דו"ח הסיכום של נאוטיקוס‪ ,‬שלא אושר ואף לא נדחה‪ ,‬איפשר לחיל הים לסגור את נושא החיפושים‬
‫מול המשפחות מבלי צורך להגדיר במדויק את הגורם לאבדן‪ .‬לקחים טכניים ומבצעיים הופקו במועד‬
‫מוקדם יותר ואין צפיות ללקחים חדשים‪ .‬מסתבר כי בתודעה הציבורית נשארה '''תעלומת הדקר'''‬
‫ואנשים ממשיכים לשאול מדוע טבעה צוללת‪.‬‬
‫נמצאו ראיות מספיקות כדי לשלול פגיעה חיצונית בצוללת כך שפגיעה מפעילות עוינת יורדת מעל‬
‫הפרק‪.‬‬
‫הממצאים מראים שהאירוע החל כשהצוללת היתה בעומק רדוד‪ .‬בעומק זה לא מופעל עומס רב על‬
‫חוזק המבנה‪ .‬לכן הטיעונים של החלשת מבנה בעקבות הוספת מיכלי הצד‪ .‬או החשש מעייפות‬
‫החומר של הצוללת הותיקה נשללים‪.‬‬
‫לא נמצאה ראיה ולא הוגדר גורם לחדירת מים מסיבית המופיעה לראשונה בדו"ח נאוטיקוס גם אם‬
‫מקבלים את המסקנה כי קרתה‪.‬‬
‫לא נמצאה ראיה חותכת לתרחיש של התנגשות ימית אך לא ניתן לשלול אותה ‪ -‬בבדיקה מקרוב של‬
‫שברי הסנפיר לא נמצא סימן למכה חיצונית‪ .‬את הנזקים לסנפיר וניתוק הגשר ניתן לייחס לקריסת‬
‫גוף הלחץ ולקריסת תא הצוללים שהיה בקדמת הסנפיר‪ .‬את התפרקות מסגרת הסיפון (‪)Casing‬‬
‫והנזקים שנמצאו על המצוף‪ ,‬אפשר לייחס גם להתנגשות‪.‬‬
‫לא נמצאו ראיות בעד או נגד תקלה טכנית וגם לא לתקלה תפעולית ‪ -‬תרחישים אלה נשארו בגדר‬
‫אפשרות‪.‬‬
‫התרחיש המתקבל ביותר על הדעת הינו‪ -:‬לילה חשוך‪ ,‬גלים ‪ 2.5‬עד ‪ 4‬מטר‪ ,‬ה"דקר" מפליגה‬
‫בעומק פריסקופי‪ ,‬במהירות גבוהה‪ ,‬בשילוב ישיר של מנועי הדיזל‪ .‬המכ"מ לא מופעל‪ ,‬הפריסקופ‬
‫מוגבל‪ ,‬רעש מנועי הדיזל מפריע לקליטת הסונאר‪ .‬נקלעת למצוקה כשמגלה אניה בטווח קרוב‪.‬‬
‫התגובה המיידית היא ירידה לעומק בטחון‪ .‬רצף הפעולות במעבר משילוב ישיר בשינור לצלילה מלאה‬
‫במנועי חשמל מתבצע למיטב יכולתו של הצוות‪ .‬יתכן שההתנגשות נמנעת‪ ,‬אך בתנופתה ממשיכה‬
‫הצוללת לרדת‪ .‬הצוות אינו מצליח לאזן את הצוללת ולייצבה בעומק הבטחון‪ ,‬עד שהיא עוברת את‬
‫עומק הקריסה נמעכת ומתרסקת‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪27‬‬
‫רצף צילומי שברי הדקר על קרקעית הים‪ ,‬כפי שנמסר למשפחות בשנת ‪ 2001‬ע"י חיל הים‪.‬‬
‫הסיכום של מפקד חיל הים ידידיה יערי נמסר בתחילת שנת ‪ 2001‬למשפחות אנשי הצוות‪ .‬גם הוא‬
‫לא הובא לידיעת הציבור ואף קציני החייל לא היו מודעים לו‪:‬‬
‫• ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב המתוכנן‪.‬‬
‫• הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי תוך שינור או בהכנות לשינור‪.‬‬
‫• עקב ארוע פתאומי חרגה הצוללת מעבר לעומק הצלילה‪ ,‬חריגה שהביאה לקריסת שלושה ממדוריה‬
‫המרכזיים וניתוק חלקי גוף וסיפון‪.‬‬
‫• הצוללת שקעה בעומק המים ופגעה בחרטומה בקרקע תוך שבירת חלקה האחורי ופיזור מכלולים‬
‫על קרקע הים‪.‬‬
‫• לאור מצבה העכשווי של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא לטביעתה‬
‫(הערכת הדו”ח ‪ -‬הצפה בחרטום)‪.‬‬
‫• בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת ניסיון לשלייתו‪.‬‬
‫התחייבותו של שר הביטחון משה דיין לחיפוש שרידי הצוללת דקר קוימה במלואה‪ .‬המאמצים שנעשו‬
‫ע"י חיל הים וכל המעורבים בנושא הניבו לבסוף פרי‪ .‬אנשים השקיעו את מחשבתם ומרצם למציאתה‪.‬‬
‫חלקם בהתנדבות וכולם בתחושת שליחות‪.‬‬
‫חיפוש השרידים בים העמוק הינה מומחיות המחייבת ידע וציוד מיוחד‪ .‬המומחיות הזאת התפתחה‬
‫בארה"ב והועמדה לשימוש אזרחי רק אחרי תום המלחמה הקרה‪ .‬חיל הים לא חסך בהוצאות‬
‫ולחברת נאוטיקוס מגיעים שבחים על שהתארגנה עם הציוד המתאים והמומחים המוסמכים והביאה‬
‫תוצאות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אתרי זכרון‬
‫גשר הפיקוד של הדקר אשר נמשה מהים מוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה‪ ,‬והוא בולט לעין‬
‫העוברים בכביש הכניסה לעיר מכיוון דרום‪ .‬במוזיאון מצויים שרידים נוספים‪.‬‬
‫אנדרטת הצוללת אח"י דקר‬
‫‪29‬‬
‫פנים אנדרטת הדקר בגן הנעדרים‬
‫האנדרטה לזכר החללים נמצאת בגן הנעדרים בהר הרצל‪ .‬ליד אנדרטה זאת נערכים טקסי הזיכרון‬
‫השנתיים‪.‬‬
‫האנדרטה לזכר הצוללת דקר בגן הנעדרים בהר הרצל בירושלים‬
‫על לוח הזיכרון בבית הקברות של העדה הקתולית בעיר פאפוס בקפריסין הוצב ע"י ארגון הצוללנים‬
‫בדימוס מבריטניה ביזמת איש צוות ‪ HMS Totem‬לשעבר‪ ,‬שלט המודיע על מציאת הדקר‪.‬‬
‫בערים רבות בישראל קיימים רחובות הנקראים ע"ש "אח"י דקר"‪.‬‬
‫שיוט אח"י דקר ‪ -‬ביזמת עמותת דולפין בה חברים ותיקי הצוללנים‪ ,‬ובהשתתפות חיל הים‪ ,‬נערך‬
‫מדי שנה בסמיכות ליום איתור השברים (‪ 28‬מאי) שיוט מפרשים במפרץ חיפה‪ .‬גמר השיוט וחלוקת‬
‫התעודות מתקיים בביה"ס לקציני ים עכו‪ .‬משפחות צוות הדקר משתתפות בשיוט ומניחות זרים בלב‬
‫ים‪ .‬לאחר מכן מתכנסות במוזיאון ההעפלה וחיל הים בין מוצגי הצוללת‪.‬‬
‫על חרטום שבר הצוללת בעומק הים‪ ,‬הוצב ע"י חברת נאוטיקוס שלט "לא נשכחתם"‬
‫‪31‬‬
‫נספח‪ :‬החקירות והחיפושים אחר שברי הצוללת‬
‫איזורי הסריקות שנעשו במשך השנים אחרי שברי הצוללת והמקום בו נמצאו לבסוף‪.‬‬
‫הבטחתו של שר הבטחון דיין לחיפוש הצוללת "לפי היכולת והידע" קויימה‪ .‬לצורך חיפושי הדקר נרכש‬
‫ציוד לחיפושים במים רדודים‪ .‬נסרקו איזורי ים נרחבים בחוף המצרי ובקטע המזרחי של הים האיגאי‪.‬‬
‫הצוללת נמצאה כאשר הוגדרה מחדש גזרת חיפוש מצומצמת והופעל ציוד למים עמוקים‪.‬‬
‫גזרת‬
‫החיפוש‬
‫מועד‬
‫מול‬
‫אלכסנדריה‬
‫במצריים‬
‫סריקה בסונר צד‪ ,‬מגנטומטר נגררים יחידת האיתור על אנית‬
‫‪25/10-25/11/1980‬‬
‫ח"י‬
‫ומצלמה תת מימית‬
‫מול‬
‫‪18/9-1/10/1981‬‬
‫ח"י‬
‫מול‬
‫‪8-20‬מרץ ‪1982‬‬
‫תאור הביצוע‬
‫משתתפים‬
‫ח"י‬
‫מול אל עריש‬
‫‪18-30‬אוגוסט ‪1985‬‬
‫ח"י‬
‫ים התיכון‬
‫‪1983‬‬
‫פיזור כרטיסים צפים לבדיקת זרמים‬
‫הוכיחו כי המצוף היה יכול להגיע גם ספינת טילים‬
‫מהנתיב‬
‫‪31‬‬
‫צפונית למרכז‬
‫סיני‬
‫חוף‬
‫מול‬
‫מצריים‬
‫מזרחית‬
‫לפורט סעיד‬
‫‪1985‬‬
‫דייגים מדווחים על עצם מתכתי גדול‬
‫עליו נתקעו רשתות‬
‫‪29/8-7/10 1986‬‬
‫"צ'לנג'‬
‫חידוש החיפושים מול אלכסנדריה‬
‫ומטוסי‬
‫בשיתוף האמריקאים‬
‫אמריקאים‬
‫‪1995‬‬
‫אוקיאנה מדווחת על גוף שהינו הדקר אנית חפירה ‪Ostsea‬‬
‫ויצאת לחיפוש אך לא מצליחה לזהות של אוקיאנה‬
‫דייגים‬
‫אקספרס"‬
‫סיור נצ"ל‬
‫אוקטובר ‪ 1992‬יוני‬
‫אוקטובר בוצעו חמש גיחות חיפושים חופי יחידת האיתור בהכוונת‬
‫הים ‪1993‬‬
‫‪ 1994‬אוגוסט ‪ 1995‬רודוס‪,‬קרפטוס‪,‬קאסוס ומזרח כרתים‪ .‬תא"ל מיל הדר קמחי‬
‫אפריל ‪1996‬‬
‫מזרח‬
‫האגאי‬
‫לציים‬
‫פניה‬
‫זרים‬
‫‪1996‬‬
‫ביזמת מח"י עמי איילון שממנה את‬
‫תא"ל מיל גדעון רז ‪ -‬פנייה לציי ארה"ב מח"י אלכס טל אדמירל‬
‫רוסיה הולנד ובריטניה לסיוע ‪ ,‬הענות ג'רמי בורדה‬
‫בחיוב ע"י הצי האמריקאי‪.‬‬
‫בהמלצת צי ארה"ב כינוס קבוצה‬
‫דצמבר ‪ 1996‬ינואר לחשיבה מחדש ומסקנתה איזור אדמירל‬
‫החיפוש צ"ל על הנתיב שתוכנן גדעון רז‬
‫‪1997‬‬
‫בפקודת ההפלגה‪.‬‬
‫חשיבה‬
‫מחדש‬
‫חיפוש‬
‫באיזורי‬
‫סבירות‬
‫נמוכה‬
‫סריקת‬
‫משוכלל‬
‫סונר‬
‫על‬
‫קרול‬
‫תא"ל‬
‫מחקר‬
‫שנת ‪1997‬‬
‫חיפוש דרומית לקפריסין ומול חופי צוללת‬
‫אמריקאית‪NR1‬‬
‫מצריים‬
‫‪3/6-18/8 1998‬‬
‫חיפוש באיזור ‪ C‬עם סונאר אמריקאי יחידת האיתור של צי‬
‫ארה"ב על אנית ח"י‬
‫משוכלל‬
‫סריקה‬
‫נתיב‬
‫ההפלגה‬
‫‪8/5-28/5 1999‬‬
‫סריקה באיזור הסבירות הגבוהה על חברת נאוטיקוס עם‬
‫נתיב ההפלגה בסיומה איתור השברים גוררות חברת ‪EDT‬‬
‫מקפריסין‬
‫וזיהוי עם רובוט צילום‬
‫חקירת‬
‫השברים‬
‫אוקטובר ‪2000‬‬
‫חברת נאוטיקוס על‬
‫הורדת רובוט לבדיקת שברי הצוללת‪ ,‬הגוררת איאס ‪,‬רובוט‬
‫חיפוש גופות‪ ,‬והבאת חלקים למצבות‪" .‬רמורה"של חברת‬
‫פיניקס‬
‫סיכום‬
‫‪2001‬‬
‫קבלת דו"ח מסכם מנאוטיקוס ודיווח‬
‫"נאוטיקוס"‪,‬‬
‫חברת‬
‫מפקד חיל הים למשפחות הצוות על‬
‫מח"י ידידיה יערי‬
‫התוצאות‬
‫לקריאה נוספת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ערן שורר‪" ,‬ששה ימים בדקר"‪ ,‬הוצאת עם הספר‪.1969 ,‬‬
‫אל"מ מיל יורם בר ים‪ ,‬כלי שיט ישראליים בממד הרביעי‪ ,‬הוצאת עמותת דולפין‪.2009 ,‬‬
‫‪32‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דיוויד‪ .‬ו‪ .‬ג'ורדן‪ ,‬דממה במצולות‪ :‬הצוללת דקר ‪ -‬ההיעלמות‪ ,‬החיפוש והאיתור‪ ,‬מאנגלית‪:‬‬
‫אמנון כץ‪ ,‬הוצאת מטר‪.2010 ,‬‬
‫האלוף שלמה אראל "לפניך הים"‪ ,‬הוצאה לאור של משרד הבטחון‪ .1998 ,‬ע‪298-305‬‬
‫הרב שלמה גורן‪ ,‬עגונות דקר ‪ :‬היתר עגונות צוות הצוללת דקר‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪.2008 ,‬‬
‫קישורים חיצוניים‬
‫כותרת '"אבדן הדקר"'‪ ,‬מאמר באתר מורשת חיל הים‪ ,‬ערכה מלחמת ההתשה שלב אבדן הצוללת‬
‫דקר ‪http://www.hi-teach.com/infohub/Main.asp‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיפורה של אח"י דקר באתר של אורי דותן‪-‬בוכנר‬
‫אתר הזיכרון לזכר נופלי אח"י דקר‬
‫ב"וידאופדיה" ‪ -‬אנציקלופדיית הווידאו של חדשות ‪ 2‬באינטרנט‬
‫וידאו‪ :‬החיפוש אחרי אח"י דקר‬
‫הצוללת דקר‪ ,‬באנציקלופדיה ‪ynet‬‬
‫מאמר על תקלות בכלי שייט צבאיים מאז מלחמת העולם באתר [‪Peacetime submarine‬‬
‫‪]http://www.lostsubs.com accidents‬‬
‫‪Arkin, William M., and Handler, Joshua. Neptune Papers Number 3 - Naval‬‬
‫‪,Accidents 1945 -1988. 1st ed. Washington, DC: Greenpeace International Press‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪‬‬
‫הפקת ערוץ ‪ -01‬סרט חובבים‪ ,‬שהכין אבי מרדכי‪ ,‬על הצוללת תנין‪ ,‬בו מופיעים חלק מאנשי‬
‫צוות הדקר ‪http://www.youtube.com/watch?v=l6qV2xlDTG4‬‬
‫חברת הגוררות הקפריסאית באתר [ ‪EDT Towage Ltd‬‬
‫‪] http://www.edttowage.com‬‬
‫‪‬‬
‫מאמר בנושא מבנה צוללות וניסויי קריסה בירחון הבריטי להנדסת אניות ‪30 JNE volume‬‬
‫‪ book 3 paper5‬דצמבר ‪D.K. Brown Eng, SUBMARINE PRESSURE HUL 1987‬‬
‫‪DIVING DEPTH BETWEEN THE WARS DESIGN AND‬‬
‫‪‬‬
‫הערות שוליים‬
‫‪ ^ .1‬צוללות ה‪ ,T-‬באתר עמותת דולפין‬
‫‪ ^ .2‬מרים גורן‪ ,‬עגונות דקר‪ ,‬דבר‪ 18 ,‬באפריל ‪ ,1969‬המשך‬
‫‪ ^ .3‬נשות צוות "דקר" הותרו מכבלי עיגון‪ ,‬דבר‪ 17 ,‬ביוני ‪1969‬‬
‫‪ ^ .4‬בדו" ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתןך שייטת הצוללות הבריטית‪ ,‬מיוחס אבדן‬
‫‪ HMS AFFRAY‬להתנגשות ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה‪.‬‬
‫‪ ^ .5‬ראה ‪ submarine Daphné class‬בויקיפדיה באנגלית‪ .‬הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום‬
‫אפריקה הולנד ופורטוגל‪ .‬חיל הים הישראלי היה מעונין מאוד ברכישת צוללות מדגם זה אך הדבר‬
‫דרש תקציב גדול מעבר למה שהתכוונו להקצות לו‪.‬‬
‫‪ ^ .6‬ראה ‪)sous-marin( Minerve‬בויקיפדיה הצרפתית‬
‫‪ ^ .7‬ראה ‪)sous-marin( Eurydice‬בויקיפדיה הצרפתית‪.‬‬
‫‪ ^ .8‬הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות‪.‬‬
‫‪ ^ .9‬ראה בויקיפדיה באנגלית ערך ‪Soviet Submarine K-129‬‬
‫‪ ^ .10‬ראה בויקיפדיה באנגלית ‪Project Azorian‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ ^ .11‬ראה בויקיפדיה באנגלית ‪Balao class submarine‬‬
‫‪ ^ .12‬בהיקף של ‪ 90‬עמודים‬
‫‪ ^ .13‬הסבירות הראויה לייחס לתרחיש ההתנגשות לפי נתוני הדו"ח עצמו היא ‪ 50%‬מסקנה כזאת‬
‫היתה מקטינה את הבסיס להיווצרות התעלומה‪.‬‬
‫‪ ^ .14‬בספר שפורסם ע"י ארגון גרינפיס קישור באתר ‪ lostsub.com‬בפרק ‪ Refereces‬מציין את כל‬
‫התקלות לכלי שייט צבאיים משנת ‪ 1946‬עד ‪.1988‬‬
‫‪ ^ .15‬האיזור שהוגדר הינו גדול מאוד ביחס לצוללת שנתנה דיווחים מדויקים בשעה ‪ 06‬בבוקר על‬
‫הנתיב‪ ,‬מהם עולה ששמרה על נתוני קורס ומהירות קבועים בתשעת היממות מהיציאה מגברלטר‪.‬‬
‫ניתן היה לקבוע את הבסיס לחיפוש כקו באורך ‪ 45‬מייל בקטע הנתיב מדיווח חצות ועד ‪ 6‬בבוקר‪.‬‬
‫‪ ^ .16‬השמועה הוזמה סופית רק בחקירות שלאחר מציאת הצוללת בשנת ‪ .2000‬בם הובהר כי תחילת‬
‫תהליך האבדן היתה כשהצוללת בעומק רדוד ‪-‬ללא לחץ גבוה‪.‬‬
‫‪ ^ .17‬ביזמת מפקד יחידת האיתור דאז יוסי כבשני הוזמנה‪ ,‬חברה אמריקאית‪ ,‬בשנת ‪ ,1984‬להציג את‬
‫יכולתה‪ .‬נציגים מחברת ‪ Williamson Associates‬מסיאטל‪ ,‬הציגו יכולת לחיפוש תת מימי בעומקים‬
‫שונים‪ .‬פיקוד חיל הים היה אז שרוי בקונספט החוף המצרי ולא התענין בהצעת החברה האמריקאית‪.‬‬
‫חמש עשרה שנה אח"כ תזמין חברת נאוטיקוס את מייק ויליאמסון שציוד הסריקה שלו יהוה את הכלי‬
‫העיקרי במציאת הדקר‪.‬‬
‫‪ ^ .18‬בצוללות אמריקאיות המצוף כולל גם טלפון בו אפשר לתקשר עם הצוות הלכוד‪.‬‬
‫‪ ^ .19‬מהירות הצוללת הועלתה ל‪ 9.5‬קשר‪ ,‬שעת הדיווח הוזזה ל‪ 0800‬הופיע זרם של ‪ 2‬קשר בדיוק‬
‫בכיוון שצריך‪.‬‬
‫‪ ^ .20‬הגזרה שנתבקשה נמצאית מערבית יותר אף ממה ששורטט בדו"ח המצוף ממרץ ‪1969‬‬
‫‪ ^ .21‬ראה ויקיפדיה באנגלית ‪Jeremy Michael Boorda‬‬
‫‪ ^ .22‬ראה ‪ NR-1 American submarine‬בויקיפדיה בשפה האנגלית‬
‫‪ ^ .23‬שמה החברה באותה עת היה מרידיאן ושונה לנאוטיקוס‬
‫‪ ^ .24‬כשאבד הקשר עם הצוללת המשפחות שמעו את ההודעה מהרדיו וצבאו על שער הבסיס‪ .‬החויה‬
‫היתה קשה ביותר‪ .‬מאז נקבע נוהל במספן כוח אדם‪ -:‬לקראת כל יציאה לחיפושים הוגדרו מספר‬
‫קצינים וקצינות בכוננות מיידית להגעה למפקדה‪ .‬לכל קצין היה דף קשר לקבוצת משפחות‪.‬‬
‫משהוזנקו הקצינים היה עליהם להתייצב במפקדה ולהקריא את הנוסח האחיד שקיבלו לבני‬
‫המשפחות שברשימתם‪ .‬תהליך זה בוצע במלואו ביום שישי ‪ 28‬מאי ‪1999‬‬
‫‪ ^ .25‬בצילומי ניסויי קריסה שנערכו לצוללות דומות בשנות ה‪ 80‬בבריטניה‪ .‬לפי פרסום המקצועי ‪JNE‬‬
‫מדצמבר ‪ 1987‬ההתרסקות מוגבלת למרכז הצוללת כמו בדקר‪.‬‬
‫קטגוריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צוללות ישראליות‬
‫ספינות מלחמה בריטיות‬
‫צה"ל‪ :‬תאונות בפעילות מבצעית‬
‫ספינות טרופות‬
‫אסונות ימיים‬
‫‪ 1968‬בישראל‬
‫הנצחת נעדרים בהר הרצל‬
‫‪34‬‬

לכ גב חנה הרוש 18 נובמבר 1996

Transcription

Similar documents

ס לקציני ים " בוגרי בי ס הימי " וביה

ס לקציני ים " בוגרי בי ס הימי " וביה

הבן של יקיר שעשוע מככב , הרכישה החדשה של משה אדרי מדור

אח"י "דקר"

בקרה ו אוטומציה : הנושא

נמל חדרה נמל הגז

ההרצאה עם פירמה - חזן הנדסת ביסוס בעמ

הוראות התקנה ואחזקה למיכלי הדחה

ונים ו ומח מכשירי מדידה : הנושא

C65 - ברמד