חוברת לימים נוראים

Transcription

חוברת לימים נוראים
‫ירח האיתנים‬
‫בטאון המועצה הדתית רמת גן‬
‫תשרי ה'תשע"ד‬
‫עריכה‪ :‬הרב אור חיים טאוב‬
‫סדר‪ :‬דב ליברמן ‪' -‬מילה טובה'‬
‫‪250-4558558‬‬
‫המועצה הדתית רמת גן‬
‫רח' הרצל ‪ ,84‬ת‪.‬ד‪ ,501 .‬רמת גן‪50525 ,‬‬
‫טל'‪ ,20-5422555 :‬שלוחה ‪ 500‬פקס‪20-5421845 :‬‬
‫ברכת ראש המועצה הדתית‬
‫פרשת נצבים הינה אחת הפרשות המרגשות והיפות בתורה‪ .‬היא תמיד הפרשה‬
‫האחרונה בשנה ובה כלולים עקרונות מנחים לכל התורה‪ .‬היא מאפשרת לנו‬
‫הזדמנות לעשות בדק בית ושיפור עמדות לקראת השנה החדשה‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה‪ ,‬פרשת נצבים מעמידה בפנינו‪ ,‬מטלות חדשות וכן את‬
‫היכולת לעמוד איתנים בפני האתגרים המוצבים לפנינו‪.‬‬
‫עמידה יציבה ואיתנה מעניקה כוח והתמדה וממלאת את האדם מרץ וחיות לקראת‬
‫השנה החדשה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מזה חצי עשור‪ ,‬בו אני עומד בראשות המועצה הדתית ‪ ,‬אני חש את הצורך‬
‫בפתחה של כל שנה להתייצב לפני שליחות ציבורית זו‪.‬‬
‫אני תקוה כי הקב"ה ייתן בי את הכוח והידע להתייצב למשימה זו ביתר שאת כדי‬
‫שאוכל להתמודד עם המטלות הרבות הנצבות לפתחנו ‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה ברצוני להודות לכל השותפים בהצלחת עבודת המועצה‪,‬‬
‫הנעשית מתוך עבודה משותפת‪ :‬לרב העיר‪ ,‬הרה"ג יעקב אריאל‪ ,‬לראש העיר‪ ,‬מר‬
‫צבי בר‪ ,‬לרבניה‪ ,‬סגני ראש העיר ולחברי המועצה הדתית ועובדיה‪.‬‬
‫שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל‬
‫יהודה סירי‬
‫ראש המועצה הדתית רמת גן‬
‫תוכן‬
‫ברכות ‪7 .................................. ................................ ................................‬‬
‫ברכת רב העיר‪ ,‬הרב יעקב אריאל ‪7 ..............................................................‬‬
‫ברכת ראש העיר‪ ,‬מר צבי בר ‪8 .....................................................................‬‬
‫ברכת סגן ראש העיר‪ ,‬מר אביהוא בן משה ‪9 ................................................‬‬
‫מאמרים ‪11 ..................................................................................‬‬
‫קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם‪/‬הרב יעקב אריאל‪31 ........................................‬‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת שופר‪/‬הרב אהרן כ"ץ ‪31 ....‬‬
‫עשר שאלות לעשרת ימי תשובה‪/‬הרב מנחם מנשה ‪82 ...................................‬‬
‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪/‬הרב אברהם ברדה ‪11 .....................................‬‬
‫מפגש מעולם אחר‪/‬הרב אהרן ברנשטיין ‪12 .......................................................‬‬
‫כי קרוב אליך הדבר מאד‪/‬הרבנית נעמי שפירא ‪54 ...........................................‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי ‪51 ....................... ................................‬‬
‫הלכות כלליות ‪73 .................. ................................ ................................‬‬
‫מידע שימושי ‪23 ................... ................................ ................................‬‬
‫מפעילויות המועצה הדתית ‪304 ........................ ................................‬‬
‫ברכת רב העיר‬
‫על סף השנה החדשה‪ ,‬שנת תשע"ד‪ ,‬ברכותינו ואיחולינו לתושבי רמת גן שתהיה‬
‫שנת עלייה דגולה‪ ,‬שנה שבה נרבה במצוות ובמעשים טובים בין אדם למקום ובין‬
‫אדם לחברו‪.‬‬
‫שנה שבה ישרור השלום בתוכנו ובארצנו‪ ,‬שהחרב המונפת עלינו תשוב לנרתקה ולא‬
‫יישמע חמס בארצנו‪ ,‬שוד ושבר בגבולנו‪.‬‬
‫שנה טובה וישועה לפרט ולכלל‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫ברכת ראש העיר‬
‫תושבים‪/‬ות יקרים‪/‬ות‬
‫בפרוס השנה החדשה ברצוני לאחל לכם ולבני משפחותיכם‪ ,‬מי ייתן וחג זה יהיה‬
‫בסימן בריאות‪ ,‬הצלחה ושלום לכל ישראל‪.‬‬
‫העיר רמת גן תמשיך לטפח ולשמור על יחסי שכנות טובה בין תושביה החילוניים‬
‫והדתיים כפי שנהגה עד היום‪ ,‬תוך כבוד הדדי ושותפות חברתית‪.‬‬
‫ברצוני להודות לרב הראשי לרמת‪-‬גן‪ ,‬הרב יעקב אריאל‪ ,‬ולכל העוסקים במלאכת‬
‫הקודש‪.‬‬
‫חג שמח!‬
‫שלכם‪ ,‬תמיד לשירותכם!‬
‫צבי בר‬
‫ראש העיר רמת‪-‬גן‬
‫ברכת סגן ראש העיר‬
‫תושבים יקרים‪ ,‬השלום והברכה‪,‬‬
‫עומדים אנו בפתחה של שנה חדשה אליה מגיעים אנו לאחר הכנה נפשית באמירת‬
‫סליחות‪.‬‬
‫אמירת הסליחות היא מימוש אמירתם של חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו"‪.‬‬
‫הדוגמה המוחשית למשקל הסליחות בכפרה לעוונות האדם‪ ,‬יכולים אנו למצוא‬
‫בסיפור הידוע והמפורסם על רבי אלעזר בן דורדיא‪ ,‬שלא הניח קדשה אחת בעולם‬
‫שלא בא עליה‪ ,‬כשבסיום חייו יוצאת בת קול משמים האומרת "רבי אלעזר בן‬
‫דורדיא מזומן לחיי העולם הבא"‪ .‬זהו סיפור המכיל בתוכו תקווה רבה לחוטא‬
‫המבקש לחוזר בתשובה‪.‬‬
‫אולם מאידך‪ ,‬נפגשים אנו עם דמותו הטראגית של אלישע בן אבויה שיצא לדרך‬
‫רעה‪ ,‬ששמע מאחורי הפרגוד בת קול האומרת "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"‪.‬‬
‫שמיעה זו‪ ,‬לכשעצמה אולי מדגישה את גדולתו של האיש המסוגל למרות חטאיו‬
‫לשמוע מה נשמע בעולמות העליונים‪ ,‬מובילה אותו לאמירה מתריסה "אצא ואהנה‬
‫בעולם הזה"‪.‬‬
‫הכיצד?‬
‫משיב על כך הרב בן חמו בספרו שבחי תשובה‪:‬‬
‫" אלעזר בן דורדיא‪ ,‬הגיע למסקנה ששורש התשובה תלוי בו וביכולת שלו‬
‫לתקן‪ .‬כשחוטא יודע ומבין שהתשובה תלויה בו כלומר האחריות נמצאת‬
‫עליו הרי הוא מקבל את העזרה האלוקית ומתקיימת בו אמירת חז"ל "הבא‬
‫ליטהר מסייעין בידו"‪.‬‬
‫בשונה ממנו‪ ,‬אלישע בן אבויה שפירש בצורה שגויה את בת הקול "שובו בנים‬
‫שובבים חוץ מאחר" כאמירה מקבעת וחוסמת את עניין התשובה‪ ,‬אינו מנסה לקרוע‬
‫את רוע הגזירה אלא להיפך הוא מביא עצמו להוסיף חטא‪ ,‬ובכך חורץ את דינו‪.‬‬
‫‪ | 30‬ירח האיתנים‬
‫מי שהיטיב לפרש ולבאר זאת היה רבנו חננאל בכותבו על אלישע בן אבויה "אילו‬
‫היה חוזר‪ ,‬לא היה נטרד‪ ,‬שאין הפרגוד ננעל בפני בעלי תשובה"‪.‬‬
‫תושבים יקרים‪,‬‬
‫אני מבקש בהזדמנות זו להודות לראש העיר מר צבי עם סיום כהונתו בעוד מספר‬
‫שבועות‪ ,‬על תמיכתו הרבה בציבור הדתי והמסורתי בעיר‪.‬‬
‫הבאנו בעזרת שיתוף הפעולה המלא להישגים רבים עבור כלל הציבור בכלל והציבור‬
‫הדתי והמסורתי בפרט בחידוש ובשידרוג ‪ 121‬בתי הכנסת בעיר‪ ,‬בחידוש המקוואות‪,‬‬
‫בבניית בתי הכנסת לעדה המרוקאית‪ ,‬בית הכנסת שבזי ברמת השקמה ובבית‬
‫הכנסת היווני‪ .‬חידוש בית המועצה הדתית ופתיחת ספרייה תורנית כבראשונה‬
‫ברמת גן ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫נתפלל ונאחל לכל עם ישראל‪ ,‬שנה טובה כתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫שלכם ותמיד בשבילכם!‬
‫בברכת שנה טובה‬
‫אביהוא בן משה‬
‫סגן ראש העיר‬
‫מאמרים‬
‫קהלת כמענה לפוסטמודרניזם‪/‬הרב יעקב אריאל‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת‬
‫שופר‪/‬הרב אהרן כ"ץ‬
‫עשר שאלות לעשרת ימי תשובה‪/‬הרב מנחם מנשה‬
‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪/‬הרב אברהם ברדה‬
‫מפגש מעולם אחר‪/‬הרב אהרן ברנשטיין‬
‫כי קרוב אליך הדבר מאד‪/‬הרבנית נעמי שפירא‬
‫קהלת כמענה לפוסטמודרניזם‬
‫ֹ‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫רב העיר‬
‫ספר קהלת מכיל לכאורה סתירות רבות‪ .‬הוא משבח את החכמה ומגנה אותה‪ .‬הוא‬
‫מהלל את השמחה ופוסל אותה‪ .‬וכן את החברה והבדידות‪ ,‬את הצדק והעוול‪ ,‬את‬
‫העוני והעושר‪ ,‬את המשפט והשלטון‪ ,‬את האישה‪ ,‬את הנאות החיים‪ ,‬ואת החיים‬
‫בכלל‪ .‬בכל אלו יש סתירות לכאורה לכאן ולכאן‪ .‬לכן סברו חכמים שאולי ראוי לגנוז‬
‫את הספר‪ ,‬כדי שלא יגרום לבני אדם‪ ,‬שאינם אמונים על דיונים מסוג זה‪ ,‬תקלה‬
‫חמורה‪ .‬במקום להתחזק באמונתם‪ ,‬זו עלולה להתערער חלילה‪ .‬אולם לבסוף חזרו‬
‫והשאירוהו בין כתבי הקודש‪ ,‬כי תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה‪ .‬כלומר‪ ,‬נקודת‬
‫המוצא של הספר וכן מסקנתו הסופית הן אמונה מוחלטת ובלתי מעורערת בתורה‪.‬‬
‫שאלות בטרם זמנן‬
‫מצינו מחלוקת דומה בין הרמב"ם לראב"ד‪ 1‬בשאלת הידיעה והבחירה‪ .‬הרמב"ם עונה‬
‫על כך תשובה פילוסופית עמוקה‪:‬‬
‫"דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים‬
‫גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין שהוא יתעלה‬
‫שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה‪".‬‬
‫הראב"ד משיג עליו‪:‬‬
‫"לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע‬
‫להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה‬
‫וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם‬
‫בספק‪".‬‬
‫‪ .1‬הלכות תשובה פרק ה'‪.‬‬
‫‪ | 35‬ירח האיתנים‬
‫בקורדובה‪ ,‬בה חיה הרמב"ם בצעירותו‪ ,‬השאלה ניסרה בחלל והיה צורך לתת לה‬
‫תשובה עמוקה לפי רמת השואלים‪ .‬בפרובנס‪ ,‬בה חי הראב"ד השאלה לא נשאלה‬
‫כלל‪ .‬לשם מה היה לעורר אצל התמימים שאלה שגם את תשובתה הפילוסופית‬
‫קשה היה להם להבין?‬
‫חז"ל‪ ,‬כשסברו תחילה לגנוז את ספר קהלת‪ ,‬חשבו כמו הראב"ד‪ ,‬שאין טעם לעורר‬
‫שאלות ולתת להן תשובות עמוקות‪ .‬אך לבסוף השתכנעו כמו הרמב"ם‪ ,‬שאין טעם‬
‫להתעלם מהשאלות‪ .‬הן קיימות ונוקבות ויש לתת להן מענה‪ .‬כמו כן מסתבר לומר‬
‫שאומנם היו דורות ומקומות שהאמונה הייתה תמימה ולא היה מקום לעורר שאלות‬
‫מיותרות‪ .‬אך חז"ל ראו בעיני הנשר שלהם גם דורות ומקומות אחרים‪ ,‬שהשאלות‬
‫כבר מנסרות בחלל ואין טעם להתחמק מהן‪.‬‬
‫סיבת הספקות‬
‫קהלת הקדים את זמנו‪ .‬ובן דורנו ימצא השתקפות של בעיותינו בספר‪ .‬דומה שסגנון‬
‫החשיבה של העולם הפוסט‪-‬מודרני‪ ,‬המערער מוסכמות‪ ,‬המדרדר ערכים‪ ,‬המערער‬
‫אמונות‪ ,‬קרוב יותר לרוח הספר מאשר דורות קודמים‪ .‬אולם על כך אומר קהלת‪:2‬‬
‫ֹּאמר ֶמה ָהיָ ה ֶש ַה ָ ּי ִמים ָה ִראשֹּנִ ים ָהי ּו טוֹּ ִבים מא ּ ֶלה ִּכי ל ֹּא מ ָחכְ ָמה ָש ַאלְ ָּת ַעל‬
‫" ַאל ּת ַ‬
‫זֶ ה"‪ .‬ספקות והתלבטויות אינם חדשים הם כבר היו לעולמים‪ .‬הם רק פושטים צורה‬
‫ולובשים צורה‪ .‬המסקנה העולה מן הספר היא שדווקא הסתירות המרובות יוצקות‬
‫בנו אמונה חזקה יותר‪ .‬למרות הספקות ניתן לא רק להישאר באמונה תמימה‪ ,‬אלא‬
‫אדרבה לצאת מהם מחוזקים ומחושלים יותר‪.‬‬
‫ההתלבטות והמבוכה קיימות ועומדות מאז היות האדם עלי אדמות‪ .‬הן חלק מובנה‬
‫של האישיות האנושית‪ .‬יש הבדל מובנה בין הטבע הרוחני של האדם‪ ,‬הנוטה‬
‫להאמין ללא ספקות‪ ,‬לבין השכל החוקר והדורש המפקפק והמתלבט‪.‬‬
‫"הספק הוא אם המדע" אמר סוקרטס אבי הפילוסופיה היוונית הקלאסית‪ .‬ללא‬
‫ספקות אין חקירה מדעית‪ .‬הטלת ספק במוסכמות‪ ,‬בדעות הקדומות ובהשערות‬
‫הישנות היא המפתחת את החשיבה המדעית ודוחפת את האנושות קדימה‪.‬‬
‫אלמלא הספק החיים היו קופאים ומתאבנים‪ ,‬היינו נשארים באותו מצב בו היינו‬
‫‪ .2‬ז‪ ,‬י‬
‫קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם | ‪34‬‬
‫לפני אלפי שנים‪ .‬דבר זה קרה באירופה של ימי הביניים (המכונים בלועזית ימי‬
‫החושך)‪.‬‬
‫אולם היא הנותנת‪ .‬כוחה של החקירה המדעית הוא בשאלותיה‪ ,‬ובניסיונותיה לתת‬
‫מענה הגיוני לתמיהותיה‪ .‬למעשה‪ ,‬היא אינה יכולה לתת תשובות מוסמכות וסופיות‪.‬‬
‫כל הנחה תעורער‪ ,‬כל מסקנה תיסתר‪ .‬המדע לא יגיע לעולם למסקנות חד‪-‬‬
‫משמעיות ‪ ,‬שאם כן הוא יקפא על שמריו ולא ימשיך להתקדם‪ .‬תמיד הוא ימשיך‬
‫לשאול‪ ,‬לחקור‪ ,‬להסתפק ולהתלבט‪ .‬כל זאת רק באשר למדעי הטבע‪ .‬אולם באשר‬
‫לאמונות וערכים – בהם האדם לא יכול להישאר מסופק‪ .‬טוב או רע מחייבים הכרעה‬
‫ודאית ומוחלטת‪ .‬מותר או אסור‪ ,‬ראוי או לא‪ ,‬חיינו תלויים בכך‪ .‬אלו אינן שאלות‬
‫מדעיות התלויות בשכל בלבד‪ .‬אין אפשרות להישאר בהם תלויים באויר‪ ,‬שאם כן‬
‫נישאר גם תלויים על העץ‪...‬‬
‫מקור הערכים‬
‫אותה חשיבה מדעית מביאה אותנו להכרה שתחום האמונה והערכים מקורם‬
‫באינטואיציה על מחקרית‪ .‬דווקא הכישלון של המדע לייצב ערכים בדרך רציונאלית‬
‫הוא המביא אותנו למסקנה שמקור הערכים הוא על‪-‬שכלי‪ .‬המדע הוא המביא‬
‫אותנו להכרה שיש גם ספירה על‪-‬מדעית שהיא מקור הערכים‪ .‬טוב ורע אינם תלויים‬
‫בחשיבה ארצית‪ ,‬יש להם מקור שמימי‪ִּ " .‬כי ַ ּגם יוֹּ ד ַע ָאנִ י ֲא ֶשר יִ ְהיֶ ה ּטוֹּ ב לְ יִ ְראי ָהא‪-‬‬
‫ל ִֹּהים ֲא ֶשר יִ ְירא ּו ִמ ּ ְל ָפנָ יו"‪.3‬‬
‫הוא לא אומר שלרשע לא יהיה נוח או לא נעים‪ .‬אדרבה בפסוק הסמוך הוא מציג‬
‫את המציאות העגומה תחת השמש של צדיק ורע לו רשע וטוב לו "יֶ ש ֶה ֶבל ֲא ֶשר‬
‫נַ ֲע ָשה ַעל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר יש צַ דִּ ִיקים ֲא ֶשר ַמ ִ ּג ַיע ֲאל ֶהם ְּכ ַמ ֲעשה ָה ְר ָש ִעים וְ יש ְר ָש ִעים‬
‫ֶש ַּמ ִ ּג ַיע ֲאל ֶהם ְּכ ַמ ֲעשה ַה ַ ּצדִּ ִיקים‪ָ .‬א ַמ ְר ִּתי ֶש ַ ּגם זֶ ה ָה ֶבל"‪.4‬‬
‫הוא מגיע למסקנה שטענה זו היא הבל‪ .‬כי לא התועלת או הנזק הם קנה המידה‬
‫לטוב או לרע‪ .‬הטוב הוא טוב לא משום שהוא נוח ונעים‪ ,‬אדרבה דווקא כאשר יש בו‬
‫סבל ויסורים הוא נבחן כטוב אמיתי‪ ,‬בגלל שכך ראוי שיהיה‪ .‬הרשעה היא רעה כי‬
‫‪ .3‬ח יב‬
‫‪ .4‬שם יד‬
‫‪ | 31‬ירח האיתנים‬
‫אינה לרצון הא‪-‬להים‪ .‬הרשע‪ ,‬גם כשלכאורה טוב לו‪ ,‬הוא בעצם לא טוב‪ ,‬כי אינו‬
‫עושה מעשים טובים ואיננו ירא מא‪-‬להים‪.‬‬
‫"וְ טוֹּ ב לֹּא יִ ְהיֶ ה לָ ָר ָשע וְ לֹּא יַ ֲא ִר ְ‬
‫יך יָ ִמים ַּכצּ ל ֲא ֶשר אינֶ נּ ּו יָ רא ִמ ּ ִל ְפני א‪-‬ל ִֹּהים"‪ .5‬הצל‬
‫עלול אומנם להאריך זמן‪ ,‬אולם הוא צל‪ ,‬אין לו ממשות עצמית משלו‪ .‬הוא הבל‪.‬‬
‫מותר האדם מן הבהמה‬
‫דוגמא אחרת‪ .‬בהתחלה מנקר הספק אולי " ִמ ְק ֶרה ְבני ָה ָא ָדם ו ִּמ ְק ֶרה ַה ְּבה ָמה ו ִּמ ְק ֶרה‬
‫ֶא ָחד לָ ֶהם ְּכמוֹּ ת זֶ ה כּ ן מוֹּ ת זֶ ה וְ רו ַּח ֶא ָחד לַ כּ ֹּל וּמוֹּ ַתר ָה ָא ָדם ִמן ַה ְ ּבה ָמה ָאיִ ן ִּכי ַה ּכֹּל‬
‫ָה ֶבל ַהכּ ֹּל הוֹּ ל ְך ֶאל ָמקוֹּ ם ֶא ָחד ַהכּ ֹּל ָהיָ ה ִמן ֶה ָע ָפר ְו ַה ּכֹּל ָשב ֶאל ֶה ָע ָפר"‪ .6‬אין לכאורה‬
‫רוח באדם‪ .‬הכל רק חול וחול‪.‬‬
‫אולם בסופו של דבר‪ ,‬אחרי העמקה‪ ,‬האדם מכיר באמת האמונית‪ .‬לא ייתכן שהכל‬
‫רק עפר‪ .‬יש רוח באדם ומקורה בשמיים ממעל‪" .‬וְ יָ שֹּב ֶה ָע ָפר ַעל ָה ָא ֶרץ ְּכ ֶש ָהיָ ה‬
‫וְ ָהרו ַּח ָּתשוּב ֶאל ָהאל‪ִֹּ -‬הים ֲא ֶשר נְ ָתנָ ּה"‪.7‬‬
‫השאלה שנשאלה בתחילה ִמי יוֹּ ד ַע רו ַּח ְּבני ָה ָא ָדם?‪ ...‬נהפכת לתשובה תרתי‬
‫משמע‪ָ " :‬העֹּלָ ה ִהיא לְ ָמ ְעלָ ה וְ רו ַּח ַה ְּבה ָמה ַה ּי ֶֹּר ֶדת ִהיא לְ ַמ ּ ָטה לָ ָא ֶרץ"‪.8‬‬
‫דווקא החשיבה הראשונית המוטעית שמותר האדם מן הבהמה כביכול אין‪ ,‬מביאה‬
‫את האדם למסק נה ההפוכה שמותר האדם מן הבהמה‪ .‬שאם לא כן אין לחיים‬
‫משמעות‪ ,‬אלא – ֲהבל ֲה ָבלִ ים ַהכּ ֹּל ָה ֶבל‪.‬‬
‫אומנם המחשבות מתרוצצות‪ ,‬אולם במבט עמוק יותר האדם מגלה שנברא בצלם‬
‫אתי ֲא ֶשר ָע ָשה ָהא‪-‬ל ִֹּהים ֶאת ָה ָא ָדם‬
‫א‪-‬להים והוא מקור הודאות "לְ ַבד ְראה זֶ ה ָמ ָצ ִ‬
‫יָ ָשר וְ ה ָּמה ִב ְקש ּו ִח ּ ְשבֹּנוֹּ ת ַר ִ ּבים"‪.9‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫שם יג‬
‫ג יט‪-‬כ‬
‫יב‪ ,‬ז‬
‫ג‪ ,‬כא‬
‫ז כט‬
‫קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם | ‪37‬‬
‫חיי מותרות‬
‫דוגמא אחרת – ההדוניזם‪ .‬הרדיפה אחרי תענוגות החיים לראות בהם את חזות‬
‫הכל‪ .‬קהלת כבר ניסה דרך זו " ָא ַמ ְר ִּתי ֲאנִ י ְ ּבלִ ִ ּבי לְ כָ ה ָּנא ֲאנַ ּ ְסכָ ה ְב ִש ְמ ָחה ו ְּראה‬
‫ְבטוֹּ ב"‪ 10‬והוא מתאר באריכות ובצבעים מרהיבים את חיי העושר והמותרות ומסכם‬
‫"וְ כֹּל ֲא ֶשר ָש ֲאל ּו עינַ י ל ֹּא ָא ַצלְ ִּתי מ ֶהם ל ֹּא ָמנַ ְע ִּתי ֶאת לִ ִ ּבי ִמ ָּכל ִש ְמ ָחה"‪.11‬‬
‫יתי ֲאנִ י ְ ּבכָ ל ַמ ֲע ַשי ֶש ָעש ּו יָ ַדי‬
‫אולם אחר התבוננות מעמיקה יותר מסקנתו היא "ו ָּפנִ ִ‬
‫‪12‬‬
‫ו ֶּב ָע ָמל ֶש ָע ַמלְ ִּתי לַ ֲעשוֹּ ת וְ ִהנּ ה ַהכּ ֹּל ֶה ֶבל ו ְּרעוּת רו ַּח וְ אין יִ ְתרוֹּ ן ַּת ַחת ַה ּ ָש ֶמש" ‪.‬‬
‫המסקנה אינה הסתגפות‪ ,‬אלא איזון‪ ,‬אכילה ושתיה במסגרת ערכית‪ ,‬כגון סעודת‬
‫מצוה וכדו' ראויה "ל ְך אכֹּל ְ ּב ִש ְמ ָחה לַ ְח ֶמ ָך ו ֲּשתה ְבלֶ ב־טוֹּ ב יינֶ ָך ִּכי כְ ָבר ָר ָצה ָהאל ִֹּהים‬
‫ת־מ ֲע ֶש ָ‬
‫יך"‪( .13‬פסוק זה מובא בפוסקים כאסמכתא לסעודה חגיגית במוצאי יום‬
‫ֶא ַ‬
‫הכיפורים‪).‬‬
‫אמת ויציב‬
‫אלה הן רק דוגמאות בודדות מני רבות שמגילה זו מלאה מהן – התשובות אינן‬
‫צמודות בדרך כלל לשאלות‪ .‬פעמים רבות הן במקום אחר‪ ,‬תוך כדי דיון בשאלות‬
‫אחרות‪ .‬דבר המקשה על לימוד מסודר של המגילה‪ .‬אולם זו מעלתה‪ .‬היא משקפת‬
‫כראי את החיים הטבעיים עצמם‪ .‬החיים אינם מסודרים באופן שיטתי‪ .‬הם זורמים‬
‫בקצב שלהם ומזמנים לאדם מצבים שונים ומתחלפים והפתעות לא מתוכננות‪.‬‬
‫פעמים שהם מעוררים קשיים אמוניים שנדמה לכאורה שאין להם פתרון‪.‬‬
‫בהזדמנויות אחרות נמצאים כבהסח הדעת פתרונות לאותן שאלות‪.‬‬
‫לכן אין להיבהל מאמירות ותופעות הנראות על פניהן כמערערות לכאורה את‬
‫האמונה‪ ,‬אין להיסחף אחרי הזרם האדיר של אי היציבות הערכית והמוסרית‬
‫המאפיין את חיינו הפוסט‪-‬מודרניים‪ .‬אדרבה‪ ,‬אי היציבות עצמה טומנת בחובה את‬
‫התשובה‪ .‬כל הכחשה היום תוכחש מחר בעצמה‪ .‬כל מהפכה היום תיהפך מחר‬
‫מאליה‪ .‬בתוך האוקיינוס הסוער של אי יציבות ניצבת האמונה כאי של יציבות בתוך‬
‫גלי הספקות המתנפצים אליה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫בא‬
‫שם י‬
‫שם יא‬
‫ט‪ ,‬ז‬
‫‪ | 32‬ירח האיתנים‬
‫כך מנהיג ה' את עולמו‪ ,‬שהאדם ילמד בעצמו ומעצמו‪ ,‬דרך כישלונותיו‪ ,‬מהי הדרך‬
‫הראויה‪ .‬הנפילות עצמן יעמידו את האדם בסופו של דבר על רגליו‪ .‬מהמכה עצמה‬
‫מתקן רטיה‪.‬‬
‫"וְ ָהא‪-‬לֹּ ִהים ָע ָשה ֶש ִ ּי ְרא ּו ִמ ּ ְל ָפנָ יו"‪ ,‬אין הכוונה לשלילת הבחירה החופשית‪ ,‬לא ולא!‬
‫אדרבה‪ ,‬ה' ברא את האדם חופשי על מנת שבתעיותיו‪ ,‬תוך כדי חיפוש דרכו‪ ,‬יגיע‪,‬‬
‫מתוך הכרתו העצמית‪ ,‬למטרתו‪ .‬התעיות והטעויות הן חלק הכרחי של חיפוש הדרך‪,‬‬
‫התשובה החיובית לחידת החיים הראויים תבוא בדרך השלילה‪ .‬בדומה לדרך‬
‫המדעית של ניסוי‪ ,‬תהייה וחיפוש דרך עד שיימצא הפתרון‪ .‬לכן כל נסיון שלא‬
‫הצליח מקדם אותנו לקראת יעודו‪ .‬אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל‬
‫בהם‪ .‬המסקנות מפוזרות בכל חלקי הספר‪ .‬ללמדך שגם כאשר האמונה התמימה‬
‫מתגברת ומשכנעת את האדם הוא עלול לחזור לסורו ולחפש פתרון לחידת החיים‬
‫בתבונתו האנושית‪ .‬הוא נכשל שוב וקם‪ .‬שבע יפול צדיק וקם‪ ,‬עד אשר יערה עליו‬
‫ממרום‪ ,‬ממעל לשמש‪.‬‬
‫תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה‪:‬‬
‫"סוֹ ף ָּד ָּבר ַהכֹל נִ ְׁש ָּמע‬
‫ֶאת ָּהא‪-‬ל ִֹהים יְׁ ָּרא וְׁ ֶאת ִמ ְׁצוֹ ָּתיו ְׁשמוֹ ר‬
‫ִכי זֶ ה ָּכל ָּה ָּא ָּדם"‪.‬‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה‬
‫ובתקיעת שופר‬
‫הרב אהרן כ"ץ‬
‫ראש כולל הלכה במכון הגבוה לתורה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪,‬‬
‫ורב קהילת "דובב עוז"‬
‫במשנה במסכת ברכות שנינו‪" :‬היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא‪ ,‬אם כוון לבו –‬
‫יצא‪ ".‬ובגמרא שם "שמע מינה‪ :‬מצוות צריכות כוונה! מאי אם כוון לבו – לקרות‪.‬‬
‫לקרות? והא קא קרי! בקורא להגיה‪".‬‬
‫המשנה קובעת שמי שהיה קורא בתורה והגיע זמן קריאת שמע תוך כדי קריאתו אם‬
‫כיון ליבו יצא ידי חובת קריאת שמע (מדובר שקורא פסוקי קריאת שמע שבתורה)‪.‬‬
‫הגמרא מתלבטת האם נלמד מכאן שמצוות צריכות כוונה (ותהיה קושיא לרבה‬
‫הסובר במסכת ראש השנה שגם התוקע לשיר יצא ידי חובת תקיעת שופר) ומיישבת‬
‫שמדובר בקורא להגיה‪ .‬רש"י מבאר שכיון שהוא קורא להגיה את הספר ולבודקו אם‬
‫יש בו טעות אפילו לקריאה נמי לא מכוון ולכן לא יוצא בקריאתו ידי חובת קריאת‬
‫שמע‪ .‬התוספות שואלים מה הוא המושג קורא להגיה שהרי סוף כל סוף הוא קורא‪,‬‬
‫ואם מצוות אינן צריכות כוונה מדוע שלא יצא ידי חובה בקורא להגיה?‬
‫על כן מבארים התוספות את הסוגיה שאינו קורא את המילים כמו שצריך לקוראן‬
‫בדקדוק אלא ככתיבתן באותיות שהרי הוא מבקש לבדוק האם הספר כתוב בצורה‬
‫מדוקדקת בחסרות ויתירות ואז יש הבדל בין צורת כתיבתן של המילים לצורת‬
‫הגייתם‪ .‬התוספות מביאים דוגמא מפרשת שמע ‪ -‬המילים לטטפת ומזוזת‪ .‬לפי‬
‫פירוש התוספות ביאור דברי המשנה הוא שאם כיוון ליבו לקרוא בצורה מדוקדקת‪.‬‬
‫ואף שאמרינן במסכת ברכות שמי שקרא ולא דקדק באותיותיה יצא‪ ,‬צריך לומר‬
‫בשיטת התוספות‪ ,‬שהקורא שלא בדקדוק אך אין בקריאתו כדי לשנות מפירוש‬
‫המילים יצא‪ ,‬אך הקורא באופן משובש לגמרי באופן שאין בקריאה פירוש למילים‬
‫הנקראים אינו יוצא ידי חובתו‪.‬‬
‫‪ | 80‬ירח האיתנים‬
‫שיטת הרמב"ם בקריאת התורה‬
‫הרמב"ם פסק שמי שקרא וטעה אפילו בדקדוק‪ ,‬ואפילו על אות אחת מחזירין אותו‬
‫עד שיקראנה בדקדוק‪ .‬יעויין בדברי ההגהות מיימוניות שהסביר דברי הרמב"ם‬
‫ואמר‪:‬‬
‫"כן שמעתי מפי מורי רבינו שאמר בישיבה ומשמו אמנם שום ראיה לא אמר‬
‫לנו ונוכל לומר ראייתו מדגרס בירושלמי מנין לתרגום ר' זעירא בשם ר'‬
‫חננאל ויקראו בספר בתורת האלהים וגו' ויקראו בספר זה מקרא מפורש זה‬
‫תרגום ושום שכל אלו הטעמים ויבינו אלו המסורות וכו'‪ .‬וקא בעי והתרגום‬
‫מעכב וכו' עד אמר ר' יונה אף על גב דתימא אין תרגום מעכב טעה מחזירים‬
‫אותו ע"כ‪ .‬וה"ה וכ"ש לדקדוק דילפינן נמי מהאי קרא ומורי רבינו הסכים על‬
‫ידי לראיה"‪.‬‬
‫נראה לנו‪ ,‬שאם זה אכן מקורו של הרמב"ם‪ ,‬יש לומר שאין פה מחלוקת בין הרמב"ם‬
‫והתוספות ‪ .‬ויש לחלק בין קריאת שמע פרטית שכל עוד אינו משנה בפירוש המילים‬
‫אף שהוא משנה בקריאה יצא ידי חובתו ורק שינוי במשמעותם של המילים גורם‬
‫לאי יציאה ידי חובת קריאת שמע מה שאין כן במי שקורא בתורה שמטרת הקריאה‬
‫בתורה היא ללמד תורה לרבים ובלשון שהרבים יבינו את דברי התורה ועל כן יש‬
‫לקרוא קריאה תמה ואף להוסיף לאותה קריאה תרגום ואפילו טעמים‪ ,‬שאם לא כן‬
‫הקורא לא רק שאינו מביא תורה בדקדוק אלא אף מטעה את השומעים‪ .‬קריאת‬
‫שמע יש בה מצוות קבלת עול מלכות שמים על ידי אמירת הפרשה שיש בה קבלת‬
‫מלכות ה' ועול מצוותיו‪ ,‬מה שאין כן בקריאה בתורה יש משום הוראת תורה לרבים‪.‬‬
‫הרמב"ם פוסק ‪:‬‬
‫"הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל לא יצא‬
‫ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו יצא‪ ,‬אפי' היה קורא בתורה כדרכו או‬
‫מגיה את הפרשיות האלו בעונת קריאה יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון"‪.‬‬
‫לדעת הרמב"ם‪ ,‬אף שקורא את הפרשיות של קריאת שמע להגיה ‪ -‬יצא ידי חובתו‪,‬‬
‫ומשמע שאף שקרא כל קריאת שמע להגיה פרט לפסוק הראשון יצא ידי חובתו‪.‬‬
‫משמע מדברי הרמב"ם שצריך לקרא קריאת שמע בכוונת מצוות שמע רק בפסוק‬
‫הראשון ובשאר קריאת שמע לא כיון כלל לשם קריאת שמע יצא ידי חובתו‪.‬‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת שופר | ‪83‬‬
‫אכן מכ ירים אנו את מחלוקת האמוראים בתלמוד עד היכן צריך כוונת הלב‪ .‬גדולי‬
‫התנאים ‪ -‬רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו בעניין זה‪ .‬לדעת רבי עקיבא כל הפרשה‬
‫כולה צריכה כוונת הלב‪ ,‬הוא לומד כן מהפסוק "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך‬
‫היום על לבבך" ‪ -‬כל הפרשה כולה צריכה להיות על לבבך‪ .‬ואילו לרבי אליעזר ‪-‬‬
‫"הדברים האלה" היינו הפסוק הראשון שמע ישראל‪ ,‬אלה חייבים להיות על לבבך‪.‬‬
‫על כן אמר ר' אליעזר‪ ,‬עד כאן צריך כוונת הלב מכאן ואילך לא צריך כוונה‪ .‬שם‬
‫בתלמוד פוסק רבה בר בר חנה בשמו של ר' יוחנן הלכה כר' עקיבא‪ ,‬שכל הפרשה‬
‫צריכה כוונת הלב‪ .‬הש אלה היא האם יש ללמוד מכאן שמצוות צריכות כוונה‪ ,‬שהרי‬
‫בוודאי נלמד מכאן יסוד דין כוונה‪ .‬מאידך מחלוקת בתנאים עד היכן צריך כוונה‪.‬‬
‫בעולמה של תורה נהוג להסביר‪ ,‬שאין דין כוונה במצוות כדין הכוונה בקריאת שמע‪.‬‬
‫הכוונה שאליה אנו מכוונים כשאנו אומרים מצוות צריכות כוונה היא שיש לכוון‬
‫בזמן עשיית המצווה לצאת ידי חובת המצווה‪ .‬אבל כשאנו מדברים בקריאת שמע‬
‫על הכוונה אנו דנים בחובתנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שהרי עיקר קריאת שמע‬
‫היא לא רק לקיים מצוות קריאת שמע אלא לקבל עלינו עול מלכות שמים‪.‬‬
‫מחלוקת התנאים‪ ,‬מה אנו צריכים לעשות על מנת שבמעשה של אמירת פסוקי‬
‫שמע נקבל עלינו עול מלכות שמים? לדעת רבי אליעזר הפסוק של שמע ישראל הוא‬
‫היוצר קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬והיו הדברים האלה על לבבך מתייחס לפסוק הזה‪.‬‬
‫חלק עליו ר' עקיבא ואמר שכל הפרשה כולה מחייבת מחשבה של קבלת עול מלכות‬
‫שמים ועל כל הפרשה כולה אומר לנו הקדוש ברוך הוא והיו הדברים האלה על‬
‫לבבך‪.‬‬
‫לאור הדברים הללו שנראים בפשטות הסוגיה יש לברר – אמנם לצורך קבלת עול‬
‫מלכות שמים מסתפק ר' אליעזר וגם הרמב"ם להלכה בכוונה בפסוק הראשון‪ ,‬אבל‬
‫מדין מצוות צריכות כוונה לצאת ידי חובת המצווה‪ ,‬אם כל אמירת שלשת פרשיות‬
‫שמע נדרשות לקיום מצוות קריאת שמע‪ ,‬מדוע לא תהיה חובת כוונה לצאת ידי‬
‫המצווה בכל אמירת שלשת הפרשיות? צריך לומר שבסוגיית מצוות צריכות כוונה‬
‫פסק הרמב"ם שמצוות אינן צריכות כוונה‪ ,‬וכל הכוונה המחויבת בקריאת שמע היא‬
‫רק לקבלת עול מלכות שמים ולזה מסכים הרמב"ם עם דעתו של ר' אליעזר שקבלת‬
‫עול מלכות שמים מקיימים על ידי כוונה בפסוק הראשון‪.‬‬
‫‪ | 88‬ירח האיתנים‬
‫שיטת הרמב"ם בסוגיית מצוות צריכות כוונה‬
‫שיטת הרמב"ם בסוגיית מצוות צריכות כוונה צריכה בירור‪ .‬בהלכות מצה פסק‬
‫הרמב"ם שמי שאכל מצה בלא כוונה כגון שכפאוהו עכו"ם או ליסטים לאכול יצא‬
‫ידי חובתו‪ .‬אפשר להוסיף שמהבירור שערכנו לעיל בשיטת הרמב"ם בהלכות קריאת‬
‫שמע‪ ,‬ומהעובדה שהוא מצריך כוונה רק בפסוק הראשון ומדין קבלת עול מלכות‬
‫שמים ולא מצריך כוונה בכל פרשיות שמע יש ללמוד ששיטתו היא שמצוות אינן‬
‫צריכות כוונה‪.‬‬
‫לאור דברים אלה יש לעמוד על שיטתו בכוונה במצוות שופר שכך כתב רמב"ם‪:‬‬
‫"מי שתקע ונתכוון להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוון לצאת‬
‫ידי חובתו אף על פי שאין התוקע מתכוון לזה פלוני ששמע תקיעתו ואינו‬
‫יודעו יצא‪ ,‬שהרי נתכוון לכל מי שישמענו‪ ,‬לפיכך מי שהיה מהלך בדרך או‬
‫יושב בתוך ביתו ושמע התקיעות משליח ציבור יצא אם נתכוון לצאת‪ ,‬שהרי‬
‫שליח צבור מתכוון להוציא את הרבים ידי חובתן‪".‬‬
‫מדבריו אלה של הרמב"ם שצריך כוונת השומע לצאת ידי חובה נראה שהיה סבור‬
‫שמצוות צריכות כוונה לצאת ידי חובה‪.‬‬
‫בסתירות הללו שבין ההלכות עמדו כבר רבים ממפרשי הרמב"ם‪ .‬למעשה קיימות‬
‫שתי גישו ת עקרוניות בהבנת הרמב"ם ושיטתו בעניין השאלה האם מצוות צריכות‬
‫כוונה‪ .‬האחת מיוצגת על ידי הר"ן‪ ,‬שאותם גם ציין מרן בעל הכסף משנה ‪:‬‬
‫"פסק הר"ם במז"ל בפרק ב' מהלכות שופר דצריך שיתכוון משמיע להוציא‬
‫ושומע לצאת הא לאו הכי לא יצא אלא שבפ"ו מהל' חמץ ומצה כתב‬
‫דכפאוהו ואכל מצה יצא ולא פליגא דידיה אדידיה דס"ל דבתקיעת שופר‬
‫כיון דחזינן דרבי זירא אמר לשמעיה איכוין ותקע לי נקטינן דצריך כוונה‬
‫אבל בכפאוהו ואכל מצה כיון דלא חזינן בגמ' מאן דפליג עליה בהדיא לא‬
‫דחינן לה דאע"ג דבתקיעת שופר לא יצא הכא יצא שכן נהנה כדאמרינן‬
‫בעלמא המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה‪".‬‬
‫לשיטה זו‪ ,‬דעת הרמב"ם שבאכילת מצה אין צורך בכוונה לצאת שכן ההנאה‬
‫הקיימת בשעת קיום המצווה‪ ,‬הנאת אכילה מייחסת את המעשה לאדם ומוציאתו‬
‫ידי חובה‪ .‬לדעתו הרי כמו דין המתעסק בחלבים ועריות שחייב למרות שאינו מכוון‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת שופר | ‪81‬‬
‫לעבירה – ההנאה מייחסת בהכרח את המעשה לאדם וגורמת לו להתחייב בעבירה‬
‫שעשה‪ ,‬כן הדין גם בקיום המצווה‪ .‬לשיטה זו של הר"ן והכסף משנה עיקרה של‬
‫שיטת הרמב"ם היא שמצוות צריכות כוונה אלא שבמקום שיש הנאה היא המייחסת‬
‫את המעשה לאדם ואז נמצא מקיים את המצווה גם ללא הנאה‪.‬‬
‫הפוכה מזה הייתה שיטתו של הגאון הגדול ר' חיים סולובייצ'ק זצ"ל מי שהיה ר"מ‬
‫בישיבת וולוזי'ן ואחר כך מילא מקום אביו כרבה של העיר בריסק (מכאן כינויו ר'‬
‫חיים בריסקר)‪.‬‬
‫לשיטת ר' חיים‪ ,‬הרמב"ם סבור שמצוות אינן צריכות כוונה ומן הטעם הזה האוכל‬
‫מצה בלא כוונת קיום המצווה יוצא ידי חובתו ומן הטעם הזה התוקע לשיר יוצא אף‬
‫הוא ידי חובת מצוות שופר‪ ,‬ומה שכתב הרמב"ם שמי שיוצא ידי חובה בשמיעת‬
‫תקיעת שופר שמבצע איש אחר – צריכה להיות כוונת שומע ומשמיע על מנת כדי‬
‫לחבר את מעשה המשמיע ליציאה ידי חובה של השומע‪ .‬כיון שהאיש אינו עושה‬
‫מעשה של תקיעת שופר‪ ,‬כיצד יצא ידי חובה במעשה שעושה איש אחר‪ ,‬לשם כך‬
‫בעינן כוונת שומע ומשמיע‪.‬‬
‫לדעה זו מובן מדוע סבור הרמב"ם שבקריאת שמע אין צריך כוונה אלא בקריאת‬
‫הפסוק הראשון של שמע בלבד שהרי מצוות אינן צריכות כוונה לצאת‪ .‬הכוונה‬
‫המיוחדת באמירת הפסוק הראשון של קריאת שמע נובעת מהחיוב המיוחד הנוסף‬
‫בקריאת שמע והוא שעל ידי אמירת הפסוק הזה אנו מקבלים עלינו עול מלכות‬
‫שמים‪.‬‬
‫הוכחה שהרמב"ם מצריך כוונה בקיום המצוות‬
‫אף שדבריו של רבנו הגר"ח זצ"ל נראים כמסבירים היטב את שיטת הרמב"ם כראוי‪,‬‬
‫עדיין יש לעיין בדברים אחרים שכתב הרמב"ם ‪ -‬למשל דבריו בהלכות מגילה‪.‬‬
‫כתב רבנו הגדול ‪:‬‬
‫"הקורא את המגילה בלא כוונה לא יצא‪ ,‬כיצד היה כותבה או דורשה או‬
‫מגיהה אם כיון לבו לצאת בקריאה זו יצא ואם לא כיון לבו לא יצא‪ ,‬קרא‬
‫והוא מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה יצא‪".‬‬
‫אף שהאיש קורא בעצמו את המגילה ולא יוצא ידי חובת קריאתה בשמיעה מאיש‬
‫אחר ‪ -‬מחייב הרמב"ם כוונה לצאת ידי חובה בקריאת המגילה כולה‪ ,‬ועל כן הכותבה‬
‫‪ | 85‬ירח האיתנים‬
‫לשם הגהה או דרשה לא יצא ידי חובה‪ ,‬אלא אם כן התכוון בקריאה זו גם לצאת ידי‬
‫חובת מצוות מגילה‪ .‬הקורא להגיה הרי הוא מתעסק‪ ,‬כמו שכתב רש"י בפירושו‬
‫לסוגיית קריאת שמע‪ ,‬ומדוע יצא ידי חובתו בקריאת שמע ולא יצא ידי חובתו‬
‫בקריאת המגילה?‬
‫מהות הכוונה במצוות‬
‫מגישתו של הר"ן בהבנת דברי הרמב"ם‪ ,‬אפשר להבין לשיטתו‪ ,‬מדוע יש צורך‬
‫בכוונה במצוות‪ .‬שהרי הר"ן חידש‪ ,‬שמצוות שאדם נהנה בשעת עשייתן אינן זקוקות‬
‫לכוונה על מנת לצאת בהן ידי חובה‪ ,‬ונראה מכאן שכאשר אדם עושה מצווה ואינו‬
‫מכוון בעשייתה לשם קיום המצווה אין הכוונה שזו אינה מצווה‪ ,‬אלא שאי אפשר‬
‫לייחס לו קיום מצווה‪ ,‬שהרי האדם לא כיון במעשה שיהיה לשם מצווה שלו‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫אם האדם נהנה מאותו המעשה‪ ,‬אי אפשר לנתק בין המעשה והאדם‪ ,‬ועל כן ברור‬
‫שאת המעשה שהוא מעשה של מצווה אני מייחס לאדם‪.‬‬
‫אפשר לומר בגישה זו שמעשה מצווה אינו צריך כוונה בשביל לעשותו מעשה של‬
‫מצווה שהרי כך עושים את המצווה‪ .‬הכוונה נצרכת כדי לחבר את מעשה המצווה‬
‫אל העושה את אותה המצווה‪ ,‬ובמקום שיש הנאה לאדם‪ ,‬הנאתו מחברת בין‬
‫העושה והאדם ועל כן גם ללא כוונה הוא יוצא ידי חובתו‪ .‬זאת ככל הנראה הבנת‬
‫הר"ן בדין מצוות צריכות כוונה‪.‬‬
‫אך הגרי"ד סולובייצי’ק‪ ,‬מוכיח בשיעוריו למסכת ברכות‪ ,‬שהכוונה הנדרשת במצוות‬
‫עושה את המעשה למעשה של מצווה‪ .‬אחת ההוכחות שהזכיר הרב זצ"ל היא‬
‫מהסוגיה בסוף מסכת עירובין‪ ,‬שם שנינו ‪:‬‬
‫"ואיבעית אימא‪ :‬דכולי עלמא ‪ -‬שבת זמן תפילין הוא‪ .‬והכא במצות צריכות‬
‫כוונה קמיפלגי‪ .‬תנא קמא סבר‪ :‬לצאת בעי כוונה‪ ,‬ורבן גמליאל סבר‪ :‬לא בעי‬
‫כוונה‪".‬‬
‫הגמרא מבארת את שיטת רבן גמליאל הסובר שהמוצא תפילין בשבת מכניסן שניים‬
‫שניים‪ ,‬ההסבר האחרון בסוגיה הוא‪ ,‬שרבן גמליאל סובר שגם שבת זמן תפילין הוא‪,‬‬
‫אלא הוא סבור שמצוות צריכות כוונה‪ .‬זהו שכתב שם רש"י‪:‬‬
‫"ונראה לי דהכי גרסינן‪ :‬תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה‪ ,‬ולכולי‬
‫עלמא תכשיט הן‪ ,‬הלכך‪ ,‬כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה ‪-‬‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת שופר | ‪84‬‬
‫לענין בל תוסיף נמי‪ ,‬אף על גב דלא מכוין להו למצוה ‪ -‬איכא בל תוסיף‪ ,‬כיון‬
‫דזמן תפילין הוא‪ ,‬ורבן גמליאל סבר‪ :‬צריכות כוונה‪ ,‬לצאת ידי חובתו‪ ,‬הלכך‬
‫בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה‪".‬‬
‫להסברו של רש"י‪ ,‬כיון שמצוות צריכות כוונה הרי אם הוא מכוון רק לזוג אחד של‬
‫תפילין והזוג השני הוא כתכשיט‪ ,‬הוא לא יעבור על בל תוסיף משום שכיון שלא כיון‬
‫לשם מצווה אין לו דין מצווה‪ .‬במילים אחרות הכוונה לא רק מחברת בין המצווה‬
‫לעושה המצווה‪ ,‬אלא למעשה נותנת למעשה שם של מצווה‪ ,‬ובלא כוונה אין על‬
‫מעשה האדם כלל שם מצווה‪ .‬לכן גם בדין של בל תוסיף רק אם לזוג השני יש שם‬
‫של מצוות תפילין הרי בהנחת שני זוגות הוא עובר בבל תוסיף ‪ .‬אך אם אין האדם‬
‫מכוון בהנחת הזוג השני לשם מצוות תפילין יוצא שהנחת הזוג השני הוא כתכשיט‬
‫בעלמא ולשם מצוות תפילין יש לו רק זוג אחד ועל כן ברור שאין כאן איסור בל‬
‫תוסיף בהנחת הזוג השני‪.‬‬
‫כאן עולה בברור‪ ,‬שהגדרת הצורך בכוונה היא שרק הכוונה עושה את המעשה‬
‫כמעשה של מצווה‪ .‬אמנם כל זה למאן דאמר מצוות צריכות כוונה‪ ,‬אך למאן דאמר‬
‫מצוות אינן צריכות כוונה יש למעשה דין מצווה גם בלא כוונת האדם‪ .‬לגישה זו‪,‬‬
‫הסובר שמצוות צריכות כוונה מצווה הנעשית ללא כוונה אין לה שם מצווה אלא‬
‫פעולה אנושית רגילה‪ .‬למאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה העובדה שהקב"ה‬
‫צווה לעשות מעשה מסויים‪ ,‬האדם העושה אותו מעשה ‪ -‬הרי הוא מקיים מצווה‪.‬‬
‫לעניות דעתי יוצא מן הכלל לעניין זה הוא המצוות התלויות באכילה‪ .‬באותן מצוות‬
‫הקשורות באכילה והנאת האדם הקדוש ברוך הוא צווה לנו להנות‪ ,‬וכשהאדם נהנה‬
‫קיים את המצווה‪ .‬לא הכוונה נותנת למעשה שם מצווה‪ ,‬אלא ההנאה היא הנותנת לו‬
‫שם מצווה‪ .‬כמו בעבירה שגם המתעסק בחלבים ועריות עבר עבירה אף שלא כיוון‬
‫לאותו מעשה והיה בבחינה של מתעסק שהרי מה שהקפידה התורה שאדם לא יהנה‬
‫בהנאה של איסור‪ ,‬והרי נהנה‪ .‬לכן מי שכפאוהו ואכל מצה בלא כוונת מצווה קיים‬
‫מצוות מצה‪ .‬אך התוקע לשיר לא יצא ידי חובת שופר שהרי כל שלא כיוון לשם‬
‫מצוות שופר אין על המעשה שלו שם מצוות תקיעת שופר אלא ניגון בכלי שיר‬
‫ומדוע יצא ידי חובת המצווה‪.‬‬
‫‪ | 81‬ירח האיתנים‬
‫הסבר ותירוץ לקושיית בעל השאגת אריה‬
‫בעל ה"שאגת אריה" בספרו למסכת ראש השנה "טורי אבן" שואל על הסוגייה‬
‫שהוזכרה בעירובין‪ .‬מדוע אומרת הגמרא שמותר להכניס את התפילין שנים שנים‬
‫רק למאן דאמר מצוות צריכות כוונה‪ ,‬שאז אם אינו מכוון לשם מצוות תפילין אינו‬
‫עובר על הזוג השני באיסור בל תוסיף‪ .‬וכמו שנתבאר לעיל‪ ,‬שלעבור על המצווה‬
‫באיסור בל תוסיף צריך כוונה‪ ,‬אבל למאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה עובר בבל‬
‫תוסיף גם אם אינו מכוון ועל כן אינו יכול להכניס את התפילין שנים שנים‪ .‬הרי כבר‬
‫אמרו הראשונים שגם אם אין צריך כוונה במצוות‪ ,‬אדם המכוון שלא לצאת ידי חובת‬
‫המצווה ודאי אינו יוצא בה ידי חובה ‪.‬‬
‫נראה להסביר לאור הדברים שהוסברו לעיל‪ ,‬שלמאן דאמר מצוות אינן צריכות‬
‫כוונה מכל מקום אדם לא יצא ידי חובה של קיום המצווה אם מכוון שלא לצאת‪.‬‬
‫אמנם יש כאן מעשה מצווה והוא אינו יוצא ידי חובתו‪ .‬אבל לגבי הדין האם יש כאן‬
‫בל תוסיף במצווה‪ ,‬התשובה היא חיובית שהרי כמו שביארנו לעיל המעשה שעשה‬
‫הוא מעשה מצווה‪ ,‬והוא עשאו בדרך של הוספה שהרי הניח שני זוגות תפילין ועבר‬
‫על בל תוסיף‪ .‬ואף שלא יצא ידי חובת המצווה שהרי כיוון שלא לצאת‪ ,‬המעשה הוא‬
‫מעשה של מצווה שנעשה בדרך של הוספה על המצווה‪.‬‬
‫לטעמנו לגישה הסוברת שמצוות אינן צריכות כוונה יש לנתק בין קיום המצווה‪ ,‬היינו‬
‫השאלה האם המעשה שנעשה הוא מעשה של מצווה ובין היציאה ידי חובת‬
‫המצווה‪ .‬מי שעשה את המצווה בדרך של הוספה על המצווה וכיון שלא לצאת ידי‬
‫חובת המצווה מצד אחד לא יצא ידי חובת המצווה‪ ,‬שאין אדם יוצא ידי חובת‬
‫המצווה בעל כרחו‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬עבר על בל תוסיף שהרי עשה את מעשה המצווה‬
‫בדרך של הוספה על המצווה‪.‬‬
‫סיכום סוגיית מצוות צריכות כוונה לשיטת הרמב"ם‬
‫הרמב"ם סבור דרך כלל שמצוות צריכות כוונה‪ .‬אם אדם עושה מעשה ואינו מכוון‬
‫לשם מצווה אין מעשהו מעשה של מצווה אלא ככל מעשה האדם או מעשה הקוף‬
‫ואין הדבר יכול להחשב לו כמעשה מצווה‪ ,‬ועל כן התוקע לשיר לא קיים מצוות‬
‫שופר‪ .‬בכדי להוציא אחרים ידי חובתם בתקיעת שופר‪ ,‬היינו שמעשה התקיעה של‬
‫ראובן יועיל גם לשמעון‪ ,‬צריכים שניהם לכוון לשם מצווה‪ .‬התוקע חייב לכוון‪ ,‬שאם‬
‫לא יכוון אין זה כלל מעשה תקיעת שופר אלא ניגון שיר בעלמא‪ .‬השומע חייב לכוון‪,‬‬
‫כוונה בקריאת שמע‪ ,‬בקריאת התורה ובתקיעת שופר | ‪87‬‬
‫שאם לא כן גם הוא לא קיים מצווה אלא שמע קול שיר בעלמא‪ .‬רק הכוונה היא‬
‫העושה מעשה השמעת קול השופר למעשה מצווה‪.‬‬
‫במצוות שבה ההנאה היא המצווה כמו באכילת מצה אין צורך בכוונה שהרי המצווה‬
‫היא ליהנות במעשה האכילה‪ ,‬לכן במצווה זו ‪ -‬מצוות אינן צריכות כוונה‪.‬‬
‫בקריאת שמע‪ ,‬המצווה היא לקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬אין כאן שתי מצוות‪,‬‬
‫מצוות קריאת שמע ומצוות קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬אלא זו המצווה שעל ידי‬
‫קריאת שמע יקבל עליו האדם עול מלכות שמים‪ .‬אם בקריאת הפסוק הראשון של‬
‫קריאת שמע קיבל עליו האדם עול מלכות שמים‪ ,‬קריאת הפרשיות אינן צריכות‬
‫כוונה אחרת בשביל לעשות את הקריאה למצוות קריאת שמע‪ .‬מן הטעם הזה סבור‬
‫הרמב"ם שהקורא את שמע וכוון בפסוק הראשון לפירוש המילים הרי קיבל עליו עול‬
‫מלכות שמים‪ ,‬ושאר הקריאה אף שהיה כקורא בתורה יצא ידי חובת מצוות קריאת‬
‫שמע‪.‬‬
‫ָּשלוֹ ם ָּרב לְׁ א ֲֹה ֵבי תוֹ ָּר ֶת ָּך וְׁ ֵאין לָּ מוֹ ִמכְׁ שוֹ ל‪.‬‬
‫עשר שאלות לעשרת ימי תשובה‬
‫סא"ל (מיל') הרב מנחם מנשה‬
‫מנהל מחלקת הכשרות‬
‫בארבעה פרקים העולם נידון‪ :‬בפסח – על התבואה‪ ,‬בעצרת – על פירות האילן‪,‬‬
‫בראש השנה – כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬שנאמר‪" :‬היוצר יחד ליבם‪,‬‬
‫המבין אל כל מעשיהם" ‪.‬‬
‫על פירוש המילים "כבני מרון"‪ ,‬מובאים כמה כיוונים‪ .‬האם כמעלות בית חורון‪ ,‬האם‬
‫כבני אמריא – ככבשים הנספרים לקראת מעשר‪ ,‬או כחיילותיו של בית דוד‪ .‬לפי כל‬
‫הפירושים‪ ,‬באים חכמי המשנה להציב בפנינו תמרור המכוון את דרכינו לקראת‬
‫השנה החדשה‪ ,‬שהרי ביום זה נפתח ספר הזיכרונות ובו מובאות בקשותינו הרבות‬
‫לחיים טובים‪ ,‬פרנסה‪ ,‬בריאות וכו'‪.‬‬
‫וכל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬לפי הכנתו בימים שלפני – יוכל לעמוד במדרגה גבוהה יותר‬
‫כשעומד לפני ספר החיים‪ ,‬וכמאמר חז"ל‪ :‬בינוניים – תלויים ועומדים עד יום‬
‫הכיפורים‪ .‬ולעולם יחזיק אדם עצמו בינוני – כך‪ ,‬שמפתיחת הדין ועד לחתימה‪,‬‬
‫עוברים עלינו אותם עשרת ימים של ימי תשובה‪ ,‬ובימים אלו ראוי לנו לשאול עצמנו‬
‫כיצד להגיע לחתימה טובה‪.‬‬
‫אבקש לקחת ללימוד את המעשה המובא בתלמוד‪ ,‬וממנו לשאוב חכמה‪ ,‬לקחת‬
‫כלים לחיי היום יום ולהתייצב כחיילותיו של בית דוד ולדרוש‪" :‬כתבנו לחיים"‪.‬‬
‫אומרת הגמרא במסכת תמיד ‪:‬‬
‫עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב‪:‬‬
‫אמר להן‪ ,‬מן השמיים לארץ רחוק או ממזרח למערב (מה מרחק גדול יותר –‬
‫מן השמיים לארץ או ממזרח למערב)? אמרו לו‪ ,‬ממזרח למערב‪ ,‬שהרי חמה‬
‫במזרח – הכל מסתכלין בה‪ ,‬חמה במערב – הכל מסתכלין בה‪ ,‬חמה באמצע‬
‫הרקיע – אין הכל מסתכלין בה (ואולם‪ ,‬מביאה הגמרא שלדעת חכמים‪,‬‬
‫המרחק שווה בשווה בין כל הצדדים)‪ .‬אמר להן‪ ,‬שמיים נבראו תחילה או‬
‫עשר שאלות לעשרת ימי תשובה | ‪81‬‬
‫הארץ? אמרו‪ ,‬שמיים נבראו תחילה‪ ,‬שנאמר‪" :‬בראשית ברא א‪-‬להים את‬
‫השמיים ואת הארץ"‪.‬‬
‫אמר להן‪ ,‬אור נברא תחילה או חושך? אמרו לו‪ ,‬לזה אין לנו תשובה (אמנם‬
‫יש להם תשובה‪ ,‬אבל חששו שישאל הלאה מה למעלה ומה למטה‪ ,‬וזקני‬
‫הנגב ביקשו להימנע מלעסוק בנושאים אלו‪ .‬כן‪ ,‬בהחלט יש נושאים שלא‬
‫צריך להיכנס אליהם‪ ,‬אם אינו מוכן כראוי להתעסק בהם‪ .‬וכבר למדונו חז"ל‬
‫שאין לעסוק בקבלה לפני גיל ‪ ,01‬ומי שאינו מלא בש"ס ופוסקים אינו‬
‫מתאים לעיסוק זה)‪.‬‬
‫אמר להן‪ ,‬מיהו הנקרא חכם? אמרו לו‪ ,‬הרואה את הנולד‪ .‬אמר להן‪ ,‬מיהו‬
‫הנקרא גיבור? אמרו לו‪ ,‬הכובש את יצרו‪ .‬אמר להן‪ ,‬מיהו הנקרא עשיר?‬
‫אמרו לו‪ ,‬השמח בחלקו‪ .‬אמר להן‪ ,‬מה יעשה אדם ויחיה? אמרו לו‪ ,‬ימית את‬
‫עצמו‪ .‬מה יעשה אדם וימות? יחייה את עצמו‪ .‬אמר להן‪ ,‬מה יעשה אדם‬
‫להיות מקובל על הבריות? אמרו לו‪ ,‬יתרחק מהמלכות ומהרשויות‪ .‬אמר‬
‫להם‪ ,‬לי יש עצה טובה משלכם‪ ,‬יאהב את המלכות ואת השלטונות ובכך‬
‫יוכל לעשות טובות לבני אדם‪ ,‬וימצא חן בעיניהם‪ .‬אמר להם‪ ,‬היכן עדיף‬
‫לאדם לגור‪ ,‬בים או ביבשה? אמרו לו‪ ,‬ביבשה נאה לגור‪ ,‬שהרי כל יורדי הים‬
‫אין דעתם מתיישבת עד שעולים ליבשה‪ .‬אמר להם‪ ,‬מי מכם החכם ביותר?‬
‫אמרו לו‪ ,‬כולנו שווים בחכמה‪ ,‬שהרי השבנו לך יחד את כל התשובות‪.‬‬
‫אמר להם‪ ,‬ומדוע אינכם מתחתנים עימנו או לפחות אוכלים ושותים איתנו?‬
‫הרי אנחנו המלכות! אמרו לו‪ ,‬המלכות הזו היא זמנית‪ ,‬והיא ניצחונו של‬
‫השטן‪ .‬אמר להם אלכסנדר‪ ,‬כיצד אתם מעיזים לדבר מולי וכנגד המלכות?‬
‫הרי בידי להרוג אתכם! אמרו לו‪ ,‬המלך לא מפר הבטחתו‪ ,‬ואתה הבטחתנו‬
‫שנוכל לדבר ולומר את הדברים בחופשיות‪ .‬מיד הלבישם בלבושי ארגמן‬
‫ומלבושי מלכות על צווארם‪.‬‬
‫בהמשך הגמרא‪ ,‬מבקש אלכסנדר עצה מהחכמים כיצד יוכל להגיע מעבר להרי‬
‫החושך‪ ,‬ומשם הוא מגיע לשער גן עדן ולומד בעצמו את תכלית חיי האדם בעולמו‬
‫(מומלץ לעיין במקור)‪.‬‬
‫עד כאן מובא תוכן הגמרא בתרגום לשפתנו‪ ,‬כדי להבין את הויכוח של אלכסנדר‬
‫וזקני הדרום‪.‬‬
‫‪ | 10‬ירח האיתנים‬
‫אולם‪ ,‬מעבר לתוכן השאלות כפשוטן‪ ,‬טמון בהם חומר למחשבה על התנהלות חיינו‬
‫במהלך השנה‪ ,‬ואם לקראת עשרת ימי תשובה נלמד את עשרת הדברים שנשאלו‪,‬‬
‫נוכל לשאוב מהם מטלה לכל יום – מראש השנה של בריאת העולם (לפי דעה אחת‬
‫בגמרא) שבו נבראו שמיים וארץ‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬ועד ליוה"כ שבו אנו מבקשים‬
‫מהקב"ה‪ :‬מלך לא מפר הבטחות‪ ,‬ואתה הבטחתנו "שובו אלי ואשובה אליכם"‪.‬‬
‫ובין הימים הגדולים האלה‪ ,‬ישנם את "ימי האמצע"‪ ,‬החולין‪ ,‬שבהם אדם עסוק‬
‫בעסקי החול ובעבודת כפיו‪ ,‬ובימים אלו שואל את עצמו – מיהו חכם? מיהו גיבור?‬
‫מיהו עשיר? – שהרי שלושתם תכונות הנדרשות ע"י כל אדם‪ ,‬והם הם המדד‬
‫להצלחה בעיני בני אדם או להיות "נקרא" מצליח‪ ,‬ואלה השאלות שנשאלו זקני‬
‫הדרום‪.‬‬
‫ייתכן כי אלכסנדר מוקדון – שהיה חכם‪ ,‬עשיר וגיבור – ציפה לתשובה אחרת‪ .‬מיהו‬
‫חכם? אתה אדוני המלך‪ ,‬ומי גיבור גדול ממך שכבש את העולם ומושל בכיפה?‬
‫ועשיר – האם יש עשיר ממך?‬
‫ואילו זקני הדרום אינם משיבים לו בלשונו‪ ,‬אלא ההיפך הוא הנכון‪ ,‬ולא בדיוק‬
‫ראייתך את העולם היא הנכונה‪.‬‬
‫תפיסת העולם – כי חכם הוא מי שיודע יותר מכל אדם‪ ,‬וכשישאלו בפני כיתה מי‬
‫החכם מכולם – יצביעו כולם על אותו תלמיד המחונן והמוכשר שהם מכירים‪ .‬גיבור‬
‫הוא מי שחזק יותר מכל אדם‪ ,‬ובודאי שנצביע על זה הנושא על חזהו את מספר‬
‫המדליות הגדול מכולם‪ .‬ועשיר הוא מי שיש לו יותר מכל אדם‪ ,‬וההוכחה היא בוודאי‬
‫חשבון הבנק שלו‪ ,‬או כמות הנכסים שברשותו‪ .‬זו תפיסת חכמי אומות העולם‪ .‬ואילו‬
‫חכמי ישראל משיבים לו הפוך ממחשבתו‪ .‬הסתכלות זו ביקשו זקני הדרום ללמד‬
‫לאלכסנדר ולנו‪ ,‬ולכן הוכנסו הדברים לתלמוד הבבלי שנלמד מהם לדורי דורות‪ .‬אל‬
‫תרומם את עצמך על גבם וחשבונם של אחרים‪ ,‬אל תמדוד מעלתך כנגד מעלתם של‬
‫אחרים‪ ,‬אלא העצם את עצמך מכוחך‪ ,‬והיא מעלת החכם‪ ,‬הגיבור והעשיר‪.‬‬
‫וכך מביא התנא באבות ‪" :‬בן זומא אומר‪ :‬איזהו חכם? הלומד מכל אדם‪ ,‬איזהו גיבור?‬
‫הכובש את יצרו‪ ,‬איזהו עשיר? השמח בחלקו"‪.‬‬
‫וכך נאמר על שלמה המלך‪ ,‬החכם מכל אדם‪" ,‬ויחכם מכל האדם" – לא שהיה חכם‬
‫יותר מכולם‪ ,‬אלא שחכמת ו באה לו שלמד מכל אדם‪ ,‬ומכל אחד ידע מה יש ללמוד‬
‫– באשר הוא – והיא גדולת החכם‪.‬‬
‫עשר שאלות לעשרת ימי תשובה | ‪13‬‬
‫כשנשאל את השאלות הנ"ל את עצמנו‪ ,‬נמצא בהם משמעות רחבה ועמוקה יותר‪.‬‬
‫השאלה התמידית העומדת מול אדם המנסה להשפיע על חברו דרך שמירת מצוות‬
‫– האם במקביל לדרכו עליו להתחיל לקיים מצוות‪ ,‬או שמא הפסוק "סור מרע" ורק‬
‫אח"כ "עשה טוב"‪ ,‬הוא המראה את הדרך? כשהרגלו של אדם נהפך לטבע‪ ,‬קשה‬
‫להסירו ולנתקו ניתוק גמור‪ ,‬ועלול אתה לאבד הכל בבחינת "תפסת מרובה – לא‬
‫תפסת"!‬
‫אמרו לו‪ ,‬המרחק בין שמיים לארץ והמרחק ממזרח למערב שווה‪ ,‬ולא חשוב הסדר‪,‬‬
‫חשובה הדרך‪ ,‬גם אם אינך יכול לבטל את כל מעשיך הקודמים – התחל בקיום‬
‫מצוות למרות הכל‪ ,‬ו"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"‪.‬‬
‫ואם תשאל‪ ,‬באיזה סוג מצוות להתעסק ולהשקיע את כוחי‪ ,‬האם במצוות הקשורות‬
‫לארץ – שבין אדם לחברו‪ ,‬או שמא במצוות שמיים – שבין אדם למקום? ומה נברא‬
‫תחילה?‬
‫אמרו לו‪ ,‬שמיים נבראו – יודעים חכמים את נפש האדם ואת הקשיים בהם נמצא‪.‬‬
‫להיטיב פתאום עם חברו‪ ,‬למחול‪ ,‬לסלוח‪ ,‬על שפגעו בו במהלך השנה כולה‪ ,‬על‬
‫הנזקים שנגרמו על ידם – ועכשיו‪ ,‬פתאום לסלוח? למחול? הכיצד?!‬
‫ועל זאת מציעים התחל בשמיים – "שמיים נבראו תחילה" – וכשאדם מקיים רצונו‬
‫של מקום‪ ,‬ועושה מעשיו ל"שם שמיים"‪ ,‬וכשמתחיל לברוא את ה"שמיים" שלו‪ ,‬יוכל‬
‫בוודאי לברוא את ה"ארץ" – הכוללת את ה"ארציות" של האדם ולרומם אותה כלפי‬
‫שמיים‪.‬‬
‫כשנתבונן‪ ,‬נראה כי למהלך השאלות‪ ,‬יש סדר בעל משמעות‪ ,‬הבא לבנות בניינו של‬
‫אדם‪ ,‬בצעדים מדודים‪ ,‬אך יציבים וקבועים‪.‬‬
‫בפת חה של שנה חדשה‪ ,‬מקבלים אנו עשרה ימים בהם "המלך בשדה"‪ .‬ימים בהם‬
‫השמיים והארץ "קרובים יותר" מאשר מזרח ומערב‪ ,‬שבימים אלו "דרשו ה' בהמצאו‬
‫קראוהו בהיותו קרוב"‪ ,‬ובכל יום שואל אותנו שאלה אחת‪ ,‬שהיא בחינת "מדרגה"‬
‫אחת לעלות בה‪ .‬אנחנו מצידנו צריכים לתת את התשובות והפתרונות כיצד אנחנו‬
‫מאירים יותר משאנו מחשיכים‪ ,‬כיצד מקובלים אנו על הבריות ומאהיבים את‬
‫ה"מלכות" על הבריות‪ ,‬וכיצד חיים אנו על "יבשה"‪ ,‬שהקרקע מוצקה תחת רגלינו‬
‫‪ | 18‬ירח האיתנים‬
‫והדרך בטוחה וקבועה‪ ,‬ולא "מהלכים" על גלי הים הנתונים לטלטלה וגאות ושפל –‬
‫לפי מצב רוחו של האדם‪.‬‬
‫בעבודה רצופה ועקבית יום אחר יום‪ ,‬שלב אחר שלב – אפשר להגיע גם מעבר להרי‬
‫החושך ואפילו עד שערי גן עדן‪.‬‬
‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‬
‫הרב אברהם ברדה‬
‫רב בית הכנסת 'יד הגיבורים'‬
‫הגיעו ימים‪ ,‬בהם הקשר עם הבורא הולך ומתהדק‪ .‬ימים של תשובה‪ ,‬של רחמים‪,‬‬
‫וקול השופר הולך וחזק‪ .‬ימים בהם אנו מצווים לקחת עימנו דברים ולשוב אל ה'‪.‬‬
‫עברה לה שנה תמימה‪ ,‬שנים עשר חודשים‪ ,‬כחמישים שבועות‪ ,‬כתשעת אלפים‬
‫שעות‪ ,‬כחמש מאות אלף רגעים‪ ,‬בהם השפיע עלינו הבורא חיים ובריאות מלבוש‬
‫ומזון‪ ,‬ואת פיו מרינו בכוח שהשפיע עלינו!‬
‫ר' שמשון רפאל הירש מתאר את הבריאה בתקופה זו‪ ,‬איך כל אחד ממרכיביה שואף‬
‫להגיע לשלמות‪:‬‬
‫התפוח מתאדם באדמימות קיצונית‪ ,‬פני התירוש ילהבו כפני להבים‪ ,‬כל‬
‫ירק על פני האדמה וכל דגן אשר בקמה יתאמצו להמלא במלואם‪ .‬הדבורה‬
‫ממהרת למצוץ את לשד הפרחים האחרון לפני שיבלו‪ ,‬הנמלה אצה לגרור‬
‫את הגרעין האחרון‪ ,...‬הכל ממהרים כי עוד מעט יקרא האדון‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬לקראת חודש אלול‪ ,‬כאשר צינת בוקר מבשרת את הסתיו‪ ,‬מתלוה אלינו‬
‫הקדושה המיוחדת של ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬היהודי מתהלך ברצינות ובכובד‬
‫ראש ועורך לו חשבון נפש מהו המשא אותו הוא מביא עמו בסיומה של שנה?‬
‫ובאיזה אופן יקבל את פניה של השנה החדשה?‬
‫לתחושה זו מצרף הקב"ה תמריצים‪ ,‬שולח אלינו ממעונו את מידת החסד והרחמים‪,‬‬
‫פותח לפנינו פתח כפתחו של אולם‪ ,‬כאשר אנו מואילים לפתוח אפילו כחודו של‬
‫מחט‪.‬‬
‫לא יתכן כי דוקא אנו בני האדם המורמים שבברואים נהיה כנרדמים‪ .‬בהיות השנה‬
‫קרובה לאחריתה‪ ,‬ועוד מעט קט ויזמין אותנו האדון לפני כס משפטו‪ ,‬יהיה זה נכון‬
‫מצידנו אם נשכיל להתעורר לתחיה רוחנית‪ ,‬נפשיט נא מעלינו את כל הבגדים‬
‫שאינם נאים‪ ,‬ונלבש מחלצות כיאה וכיאות לבני מלכים‪.‬‬
‫‪ | 15‬ירח האיתנים‬
‫הרב הגאון יהודה לייב חסמן בעל ה"אור יהל"‪ ,‬מתאר בפרקי מערכות התשובה כי‬
‫טבעו של האדם להיות מסיח דעתו ושוכח ממשמעות החיים האמתיים‪ ,‬מהידיעה‬
‫שסופו למות וליתן דין וחשבון לפני בוראו‪ ,‬כמ"ש חז"ל ‪":‬אזיל אניש בהאי עלמא‬
‫וחשיב דדילי הוא תדיר ‪ "...‬על כך נאמר במסכת אבות‪ :‬הסתכל בשלושה דברים ואין‬
‫אתה בא לידי עבירה‪ ,‬דע מאין באת? ולאן אתה הולך? ולפני מי אתה עתיד ליתן דין‬
‫וחשבון"‬
‫כאן הורה לנו רופא כל בשר יסוד מחלת נפש האדם שהיא השכחה וההתעסקות‬
‫בשגרת החיים הגשמיים עד שהיא משתרשת בנפשו ודעתו נעשית משותקת מכל‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הסתכל‪ ,‬התחל מבראשית כאילו לא ידעת על כך קודם לכן‪ ,‬דע‪-‬שים לב מאין‬
‫באת‪ ,‬התבונן בענין יצירתך שהוא מטיפה סרוחה‪.‬‬
‫ולאן אתה הולך ‪ -‬חקוק על לוח ליבך לאן אתה הולך באחרית ימיך שהוא למקום עפר‬
‫רימה ותולעה‪.‬‬
‫רק אחרי הפנמה והעמקה של שני היסודות הנ"ל‪ ,‬שאל את עצמך לפני מי אתה‬
‫עתיד ליתן דין וחשבון ‪ -‬והתשובה הברורה היא‪ ,‬לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪.‬‬
‫מה שאין כן‪ ,‬אם תחשוב בליבך‪ ,‬הרי כל אלה דברים ידועים וברורים ומה לי‬
‫להעלותם על ליבי שוב ושוב ולדכא את רוחי‪ ,‬דע כי החומר לא יבחין באבוס שלפניו‬
‫וישקע בתוכו ולא יהיה ירא לא מהעבר ולא מהעתיד וחס ושלום לא יכין עצמו לדין‬
‫וחשבון והיתה אחריתו מרה‪.‬‬
‫על כך פתח שלמה המלך החכם מכל האדם את ספרו‪ ,‬ספר קהלת‪ ,‬בענין שחיי האדם‬
‫החומריים הם‪" :‬הבל הבלים הכל הבל" וחתם במילים‪" :‬סוף דבר הכל נשמע את‬
‫הא‪-‬לוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"‬
‫בכונתו להתוות בפנינו דרך שנדע מהו עיקר החיים ומה הבל‪.‬‬
‫בציור על ידי משל‪ ,‬מתואר אומן במעשה הנגרות‪ ,‬שיצר עבור לקוח אמיד ארון‬
‫מיוחד במינו‪ ,‬מעץ נדיר ובעל ערך ‪.‬‬
‫הוא שקד על מלאכתו ימים ולילות והמוצר אשר יצא מתחת ידיו הפליא עין כל‬
‫רואה‪ ,‬ביופיו במבנהו ובחוזקו‪.‬‬
‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה' | ‪14‬‬
‫לימים נפל האיש העשיר מנכסיו ונאלץ למכור בשוק השחור את כל מטלטליו כולל‬
‫הארון המפואר‪.‬‬
‫חלפו שנים והנגר הגיע למחוז כפרי לרגל עסקיו‪ ,‬שם נקרעו מנעליו והוא ניגש‬
‫לסנדלר לתקן אותם‪ ,‬ויהי בהיכנסו אל צריפו של הסנדלר הביט נכחו בהשתאות‪ ,‬זעק‬
‫זעקה גדולה ויתעלף‪.‬‬
‫הסנדלר המבוהל חש אליו להעירו‪ ,‬עיסה רקותיו והשקהו מים‪ .‬כשהתעורר הסביר‬
‫את פשר עלפונו‪ ,‬ואמר‪ :‬ארון זה בניתי במו ידי השקעתי בו את מיטב כוחותי‬
‫וכישורי‪ ,‬שוויו רב מאד‪ .‬צר לי‪ ,‬צר לי מאד מאד‪ ,‬על כי הוא משמש מחסן לגרוטאות‪.‬‬
‫אללי לי בראותי את מעשה ידי יורדים לטמיון‪.‬‬
‫הוא הדבר בדיוק‪ ,‬כאשר הקב"ה יוצר האדם‪ ,‬מוריד לעולם את נזר הבריאה‪ ,‬נופח בו‬
‫נשמת חיים החצובה מתחת לכסא הכבוד‪ .‬והנה האדם במקום לשכן בעצמו‪ ,‬תורה‬
‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬הוא מוכר נפשו לכל תאוות העולם הזה וגורם צער רב‬
‫לנשמתו ולשכינה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬להוותינו‪ ,‬בני אדם אנחנו קרוצי חומר‪ ,‬והיצר הרע מתדפק על דלתותינו‬
‫שחרית וערבית ומנסה בכל כוחו להסית אותנו מהדרך הישרה‪ .‬ומה נעשה שהוא‬
‫מאש ואנחנו מבשר ודם?‬
‫בדיוק לשם כך הפריש עבורינו הקב"ה את ימי הרחמים שהם ימי סליחה וכפרה‪.‬‬
‫אם נתבונן בפירוש המילה סליחות‪ ,‬שהוא מחילה‪-‬מחיקה‪ ,‬כאותו קונה הבא אל‬
‫החנוני לקחת מצרכיו מידי יום משך שנה שלימה‪ ,‬ובתום השנה אינו משלם אף‬
‫פרוטה רק מבקש שימחול לו‪ .‬ברור הדבר שאם כך היתה כונתו‪ ,‬לעשות בזדון‬
‫מלכתחילה‪ ,‬אינו ראוי למחילה‪ ,‬למחיקת החוב או אפילו לפרישת תשלומים‪ ,‬אך אם‬
‫נאנס באיזה שהיא צורה הרי שהחנוני יתחשב איתו וינהל עימו משא ומתן מתחשב‬
‫יותר‪.‬‬
‫כן הוא בענינינו‪ ,‬האדם החוטא ואומר שלום יהיה לי‪ ,‬אומר אחטא ואשוב אין‬
‫מספקין בידו לעשות תשובה‪ ,‬אין מוחלין לו‪.‬‬
‫אך אם במעשיו משכו היצר ברשתו‪ ,‬ועל כך ליבו עליו היה דוי‪ ,‬ליבו יודע ומצטער‬
‫במאד מאד שהמרה את פי ה'‪ ,‬הריהו כשוגג ‪ -‬ותשובה ובקשת מחילה מועילין לו‪ ,‬על‬
‫זאת המזיד שהתרו בו אין לו שום התנצלות ועליו לשאת את עונשו כראוי לו‪.‬‬
‫‪ | 11‬ירח האיתנים‬
‫על כן כאשר אנו ניגשים לבקש סליחה על חטאינו ופשעינו ‪,‬עלינו לדעת להתבייש‬
‫ולהיכנע‪ ,‬כי "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך"‪ ,‬דלים בכל ורשים מכל‪ ,‬כי לרחמיו אין קץ‬
‫וגבול‪.‬‬
‫ובעיקר בתקופה אחרונה זו‪ ,‬כשגלי הים החומריים רבים ומציפים אותנו עלינו‬
‫לעשות השתדלות להתעורר וכפי שאומר ר' אהרון הלוי מברצלונא ‪ -‬בעל ספר‬
‫החינוך‪ ,‬כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות‪ ,‬עלינו למצא דרכים שימשכו את לבינו‬
‫אל הטהרה והקדושה וירחיקו אותנו מין הזוהמה‪.‬‬
‫ניזכר נא בערגה‪ ,‬בצינת שחרית של חודש אלול‪ ,‬בשעת השכמה מרוממת‪ ,‬בניגוני‬
‫הסליחות המעוררים את הנפש ובלגימה של קפה מעוררת‪.‬‬
‫תלוה אותנו קריאתו של נעים זמירות ישראל האומר‪" :‬אחת שאלתי מאת ה' אותה‬
‫אבקש ‪,‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"‬
‫אומר על כך החפץ חיים‪ ,‬דוד המלך על אף שהיה מלך והיו לו כמה וכמה היכלות‬
‫מפוארים ומרווחים בביתו לשבת וללמוד בהם‪ ,‬אף על פי כן אמר שבתי בבית ה' כל‬
‫ימי חיי ‪ ,‬כי באמת בבית המדרש יש הצלחה יותר בלימוד‪ ,‬שכל הלומד בבית המדרש‬
‫לא במהרה שוכח תלמודו‪ .‬כך גם אמר הנביא עמוס " רק אתכם ידעתי מכל משפחות‬
‫האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם‪....‬הישאג אריה ביער וטרף אין‬
‫לו?‪......‬אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו? ‪"...‬‬
‫אם כל ה עולם נהנים מחיי שעה כל פעולותיהם ביד המקרה‪ ,‬אנחנו עם ה' שונים‬
‫מהם‪ .‬אנחנו קשורים אל א‪-‬לוהינו בכל יום מימות השנה וביתר שאת בימים מסוגלים‬
‫אלו‪.‬‬
‫במסכת ראש השנה אמרו חז"ל שאין דנים את האדם אלא על פי מעשיו של אותה‬
‫שעה‪ ,‬שנאמר‪" :‬כי שמע ה' אל קול הנער באשר הוא שם" ‪ -‬על כך פירש רש"י‬
‫שהשיב הקב"ה לטענת מלאכי השרת‪ ,‬השעה הוא צדיק‪ ,‬אמרו לו צדיק?? אמר להם‬
‫באשר הוא שם‪.‬‬
‫הרי זו אחת מדרכי טובו של הקב"ה‪ ,‬שאפילו שלפניו גלוי העתיד כמו ההווה ממש‬
‫בכל זאת אינו דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה‪.‬‬
‫לכן אם נגיע לעת המשפט עם מעשים טובים‪ ,‬עם חרטה ועזיבת חטא אמיתית –‬
‫נגיע לזכות הנפלאה של יש קונה עולמו בשעה אחת‪.‬‬
‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה' | ‪17‬‬
‫אחינו עם ה'‪ ,‬תודה גדולה אנו חייבים לבוראינו שהעניק לנו בסוף כל שנה הזדמנות‬
‫לברוח מין החטא‪ ,‬להשתחרר ממאסר הגשמיות‪ ,‬כדוגמת מנוסת הרוצח בשגגה אל‬
‫ערי מקלט שם נאמר‪":‬ושמתי לך מקום לנוס שמה"‪.‬‬
‫בזמן שעם ישראל היו על אדמתם‪ ,‬היו להם שש ערי מקלט ועוד ארבעים ושמונה‬
‫ערי הלויים ששמשו כערי מקלט עבורם‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬ערי המקלט שלנו הם ששת המילים ‪" -‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬ועוד‬
‫ארבעים ושמונה מילים מ"ברוך שם כבוד מלכותו ועד" עד 'ובשעריך' שבפרשה‬
‫הראשונה של קריאת שמע‪.‬‬
‫הרעיון הוא‪ ,‬שכל יהודי שהתרחק מתורת ה' בכל ימות השנה יוכל לנוס שמה – אל‬
‫האמונה‪ ,‬אל קבלת עול מלכות שמיים ולהינצל מפגעי היצר הרודף אותו בכל יום‪.‬‬
‫הנה מגיעים אלינו ימי הרחמים והסליחות‪ .‬נקבל אותם בזרועות אהבה ותשובה‪,‬‬
‫נתקרב בהדרגה מימי חודש אלול אל יום הדין ראש השנה‪ ,‬אל הימים שבין כסא‬
‫לעשור ‪ -‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬ואל פסגת הרוחניות ‪ -‬שבת שבתון יום הכיפורים‪.‬‬
‫והקב"ה יערה עלינו ממרומים ‪ -‬רוח טהרה וקדושה‪ ,‬רוח מחילה וסליחה ויכתבינו‬
‫ויחתמנו לחיים טובים ולשלום‪.‬‬
‫מפגש מעולם אחר‬
‫הרב אהרן ברנשטיין‬
‫קהילת נהורא‬
‫מעשה בפריץ עשיר שהחכיר את בית המרזח שלו ליהודי‪ ,‬אב למשפחה ברוכת‬
‫ילדים‪ .‬קשיי הפרנסה יחד עם הוצאות מרובות‪ ,‬לא הותירו ליהודי את הסכום הנדרש‬
‫לתשלום‪ .‬הפריץ‪ ,‬שהיה נשוי שנים רבות אך לא זכה לפרי בטן‪ ,‬החליט לא לחוס ולא‬
‫להתחשב‪ ,‬ובאמצע החורף המושלג השליך את היהודי יחד עם עשרת ילדיו אל‬
‫הרחוב‪ .‬דווקא באותה השנה‪ ,‬נתעברה אשת הפריץ‪ ,‬והפריץ האכזר זכה לחבוק בן‬
‫זכר‪.‬‬
‫רבי נחמן מברסלב‪ ,‬שסיפר זאת‪ ,‬סיים ואמר‪ :‬נפלאים דרכי השם! (שיח שרפי קודש‪,‬‬
‫ברסלב)‬
‫מיסודי התורה להאמין בשכר ועונש‪ .‬מעשינו הטובים משפיעים טובה‪ ,‬וכן להפך‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬איננו יודעים חשבונות שמים‪ ,‬ואיננו יודעים לזהות בשעת מעשה מה באמת‬
‫טוב לנו וכיצד הקדוש ברוך מנהיג את עולמו‪ .‬גם אם אנו מתפלאים‪ ,‬צדיק ורע לו‬
‫ורשע וטוב לו היא מציאות שכולנו מכירים‪ .‬אכן‪ ,‬נפלאים דרכי ה'!‬
‫מה יקרה לי בשנה הבאה?‬
‫לא ניתן לגשת אל עבודת אלול ותשרי מתוך חשבון תועלתני של להרוויח חיים‪,‬‬
‫בריאות פרנסה ואושר בלבד‪ .‬האם מישהו ערב לנו כי חזרתנו בתשובה תועיל ישירות‬
‫לשפע גשמי בחיינו? מבלי להיכנס לעובי הקורה של שאלת ה'צדיק ורע לו‪ ,‬רשע‬
‫וטוב לו'‪ ,‬עינינו רואות כי פעמים רבות הצדיקים סובלים ומושפלים ואילו רשעי ארץ‬
‫מתגאים בעשרם והצלחתם‪ .‬אם המימד הפיזי בלבד עומד בראש מעיינינו‪ ,‬ייתכן‬
‫ו'עדיף' להיוותר רשע וטוב לו ולקבל את שכרנו בעולם הזה בהרחבה‪ ,‬מאשר לעלות‬
‫למעמד צדיק ורע לו‪ ,‬ולהסתכן בהידרדרות פיזית שמטרתה זיכוך ותיקון חטאים‪.‬‬
‫בקיצור‪ :‬לא בטוח שהחשבון שלנו "יצליח"‪.‬‬
‫מפגש מעולם אחר | ‪11‬‬
‫עלינו לגשת אל תפילות ומצוות ימי ראשית השנה‪ ,‬ממקום עמוק יותר‪ .‬מתרחש‬
‫בימים הללו משהו ענק‪ ,‬עצום‪ ,‬וחבל לראות אותו רק כדיון בתקציב השנה הקרובה‬
‫מחד‪ ,‬או כימי חג חביבים‪-‬ותו‪-‬לא מאידך‪.‬‬
‫רבי שמואל מונקיס היה מגדולי תלמידיו של בעל התניא‪ ,‬ומנהגו היה לעטוף את‬
‫גאונותו וצדקותו בהומור ומעשי ליצנות‪ .‬במוצאי השבת בה פותחים באמירת‬
‫הסליחות (למנהג אשכנז) הוא התארח בביתם של זוג זקנים‪ .‬כאשר הם ניסו להקיץ‬
‫אותו בחצות הלילה‪ ,‬לקראת תחילת הסליחות‪ ,‬הוא פקח זוג עיניים עייפות ושאל‪:‬‬
‫"מה אתם רוצים ממני? אמצע הלילה עכשיו‪ ,‬תנו לישון!" זוג הזקנים תמה עד מאוד‬
‫"מתחיל ים סליחות! קום מהר!" ואילו ר' שמואל בשלו‪ ,‬לא יודע על מה הסער ומה זה‬
‫סליחות‪ ,‬ומה פתאום עכשיו‪...‬‬
‫המארחים לא ידעו את נפשם‪ .‬יהודי של צורה מתארח בביתם‪ ,‬ומתנהג הוא כאחד‬
‫הריקים‪" .‬מה זה סליחות?! סליחות זה להתפלל לה' שגם בשנה הבאה הפרה תיתן‬
‫חלב!" הם טענו נגדו‪.‬‬
‫זה כבר היה יותר מדי בשביל ר' שמואל‪" .‬וכי בשביל מעט חלב" התעגלו עיניו‬
‫בתמיהה מעושה "שני זקנים שכמותכם קמים באמצע הלילה? לא הגזמתם?!" מייד‬
‫קם ר' שמואל והחל להסביר בטוב טעם את טעמם של הסליחות‪ ,‬המחדשות את‬
‫הדביקות בה' ובקשת קרבתו בימים הנפלאים של אלול ותשרי‪.‬‬
‫מי אהיה בשנה הקרובה?‬
‫הימים הנוראים אינם רק ימי גזירות בבית דין של מעלה‪ ,‬אלא ימים בהם נושקים‬
‫השמיים והארץ‪ ,‬ימים בהם נפתחת בפנינו האפשרות להתרומם מעל הארציות אל‬
‫מקומות נעלים‪ .‬ההתרחשות הפנימית הזו‪ ,‬היא הפותחת את התקווה האמיתית‬
‫לשנה החדשה‪ .‬במקום לעסוק במה יקרה לי וכמה יהיה לי‪ ,‬ניתן לעסוק בשאלה‬
‫עמוקה בהרבה‪ :‬איזה מין יהודי אהיה בשנה הקרובה?‬
‫סוד ידוע הוא כי כאשר אדם לא מוצא טעם לחייו‪ ,‬הרכוש ושאר העניינים הפיזיים‬
‫מאבדים את ערכם בעיניו‪ .‬מאפשרי החיים הם חשובים‪ ,‬רק כאשר יש תוכן פנימי‬
‫לחיים‪ .‬הימים הנוראים‪ ,‬בראש ובראשונה מעוררים אותנו לעסוק בעצם החיים‪ ,‬ורק‬
‫כנגזרת מכך בבקשת שפע‪.‬‬
‫ואם כבר לעסוק בפנימיות – אין די בבדיקה טכנית של כמות מצוות מול עבירות‪.‬‬
‫אנחנו יצורים מורכבים‪ ,‬וגם ריבונו של עולם יודע את זה ומעוניין לא רק במעשים‬
‫‪ | 50‬ירח האיתנים‬
‫אלא "רחמנא ליבא בעי"‪ .‬אפילו במישור הטכני – כל שינוי לטובה שנערוך יצליח‬
‫במידה בה ינבע ממעמקי האישיות‪ .‬תיקון המעשים לא יוכל לצמוח רק מהחלטות‬
‫קונקרטיות‪ ,‬אלא משינוי‪ ,‬העמקה והתחדשות של העמידה שלנו מול ה'‪.‬‬
‫"ואהבת את ה' אלוקיך" לדוגמא‪" ,‬בכל לבבך‪ ,‬ובכל נפשך ובכל מאודך"‪ .‬האם מישהו‬
‫מאתנו מאמין שהמצווה הזו‪ ,‬שהיא ללא ספק מצוות עשה מהתורה‪ ,‬מחייבת אותנו‬
‫בדיוק כמו ברכת המזון‪ ,‬הנחת תפילין או קידוש בשבת?‬
‫מתי לאחרונה עצרנו לבחון את מי אנו אוהבים והאם הלב שלנו עוד בכלל פועם‪,‬‬
‫מתרגש‪ ,‬מתלהב? ראש השנה הוא הזדמנות!‬
‫עורו!‬
‫עורו ישנים משנתכם!‬
‫השופר צועק עלינו בקול לא נעים‪ .‬הוא בא לזעזע את שביעות הרצון העצמית‪-‬‬
‫התמידית שלנו ולפתוח לנו אופק חדש‪ ,‬שנה חדשה‪ ,‬תקווה ותעוזה לקשר עם בורא‬
‫העולם; קשר שמזמן התייאשנו מקיומו‪ ,‬אם בכלל חפצנו בו אי‪-‬פעם‪.‬‬
‫בשורות הבאות ננסה לחדור לעומק ההתרחשות של ימי ראש השנה‪ .‬נראה כיצד ימי‬
‫הדין הללו מעמידים אותנו פנים בפנים אל מול פניו של המלך הקדוש ומעניקים לנו‬
‫הזדמנות פז לחידוש קרבת אלוקים ודעת ה'‪.‬‬
‫דין ללא אשמה‬
‫בנוהג שבעולם לכנות את המזומן לדין בתואר 'נאשם'‪ ,‬וזאת מפני שלא יעלה על‬
‫הדעת לפתוח תיק פלילי לאדם נורמטיבי ללא כל סיבה‪ .‬אין עשן בלי אש‪.‬‬
‫לימים הנוראים קונוטציה שלילית‪ .‬בימים אלו אנו נידונים על מעשינו‪ ,‬כאשר באוויר‬
‫מרחף איום של גזר דין מוות! 'מי יחיה ומי ימות‪ ,‬מי בקיצו ומי שלא בקיצו'‪ .‬כך‪ ,‬שנה‬
‫אחר שנה‪ ,‬אנו ניצבים על ספסל הנאשמים‪ .‬לפתע מתערערת התפיסה שלנו את‬
‫עצמנו כאנשים טובים‪ ,‬ותיק פלילי חמור 'נופל' עלינו משמיים‪ ,‬כאשר כל גזר דין‬
‫אפשרי‪...‬‬
‫סיפור לא נעים למי שלוקח אותו ברצינות‪ .‬אם רק היו שואלים אותנו‪ ,‬היינו מעדיפים‬
‫לוותר על האירוע ולפתוח את חגי תשרי היישר משמחת סוכות‪...‬‬
‫מפגש מעולם אחר | ‪53‬‬
‫אבל משהו בחשבון הזה לא מסתדר‪ .‬חז"ל תקנו ברוח קודשם בנוסח התפילה‬
‫והקידוש של ראש השנה את המילים‪" :‬ותתן לנו השם אלוקינו באהבה את יום‬
‫הזיכרון הזה"‪ .‬האם אוהב מזמין את אהוביו לדין?‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬חלה עלינו מצוות עשה לשמוח ביום טוב של ראש השנה! אנו‬
‫לובשים בגדים חגיגיים‪ ,‬סועדים ארוחת חג ושמחים לא למרות היום הקדוש אלא‬
‫דווקא לכבודו‪ .‬בנוסף‪ ,‬על אף שהחטאים שלנו הם נושא הדיון בבית דין של מעלה‪,‬‬
‫ואפשרות התשובה פתוחה בפנינו‪ ,‬איננו מזכירים כל חטא שהוא בתפילות ימי ראש‬
‫השנה‪ ,‬עד כדי שנהגו לא לאכול אגוזים בגלל שאגוז (עם הכולל) עולה בגימטריא‬
‫חטא ‪.‬‬
‫איננו מתרצים תירוצים‪ ,‬מביעים חרטה או מתייחסים בכלל לנושא הדיון! זכותו‬
‫האלמנטארית של כל נאשם נשללת מאתנו?!‬
‫אין זאת‪ ,‬אלא שעלינו להבין את מהותו של דין ראש השנה בפנים חדשות‪ .‬עובדת‬
‫היותנו מזומנים לדין לא הופכת אותנו לנאשמים אלא למזומנים לפגישה פנים אל‬
‫פנים עם מי שאמר והיה העולם‪" .‬כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון! "‬
‫נמשל הדבר לחסיד שיגע וטרח‪ ,‬ונסע מרחקים עצומים בגעגועיו לקראת רבו‪,‬‬
‫ודווקא על מפתן דלתו נתקף הוא ביראת הרוממות‪ ,‬וכמעט והופך למשותק‪ .‬חסידים‬
‫מכל הסוגים תיארו את החוויה האדירה‪.‬‬
‫זר לא יבין זאת‪ ,‬הוא עלול עוד לפרש את המעמד כאירוע שלילי‪.‬‬
‫בתשוקה ורתיעה המעורבות זו בזו ניצב החסיד בפני רבו‪ .‬הפגישה המטלטלת‪,‬‬
‫מעמידה את החסיד בפני תביעה לשלמות רוחנית כמעט בלתי אפשרית‪ ,‬ועל אף‬
‫המתח שהיא גורמת‪ ,‬שום הון שבעולם לא ישווה לתענוג שהיא עצמה יוצרת!‬
‫המפגש הישיר עם א‪-‬לוהים מעמיד אותנו מול אמת מוחלטת‪ ,‬כזאת שבהכרח‬
‫מבליטה את המרחק שלנו ממנה‪..." .‬והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט‬
‫עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי‪ .‬ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה‬
‫כעומד לפני המלך" ‪.‬‬
‫המפגש הזה הוא ישיר‪ ,‬הוא מכאיב‪ ,‬אך גם מרפא כל מכאוב‪ .‬אפילו יום הכיפורים‪,‬‬
‫היום הקדוש בשנה‪ ,‬לא יוצר את המפגש האישי והישיר של "עוברים לפניו כבני‬
‫מרון"‪ .‬זהו מעמד של פעם בשנה‪ ,‬מעמד הבוחן את חיינו וכליותינו במבט מפולש‪.‬‬
‫‪ | 58‬ירח האיתנים‬
‫אל מול הפער העצום הזה נולדת זעקה של געגוע‪ ,‬מנהמת לבנו אנו תוקעים בשופר‪,‬‬
‫שדווקא ללא מילים יודע לזעוק השתייכות ונגיעה של הזדהות על אף המרחק האין‬
‫סופי‪.‬‬
‫בימי ראש השנה אנו עסוקים ב"תשובה כללית"‪ .‬איננו עסוקים בפרט זה או אחר‬
‫אלא בשאלת הזהות שלנו – למי אנו שייכים‪ .‬השופר מעורר אותנו מהשינה בהבלי‬
‫הזמן ומעורר אותנו לחדש את הברית עם הקב"ה‪ .‬מתוך כאב המרחק אנו זועקים‬
‫בכל כי אנו שייכים רק למלך הקדוש‪ .‬זהו נושא היום‪ .‬איננו ראויים כלל‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫אנו ניצבים להמליכו ולקבל עול תורתו ומצוותיו עלינו בחשק וברצון‪ .‬זהו נושא היום‪.‬‬
‫כך שאנו פותחים דף חדש לשנה חדשה‪ ,‬ורק מתוך כך מקבלים את הכוח ואת‬
‫ההקשר הנכון להתנקות מן העבר הלא טוב‪.‬‬
‫יום הכיפורים יוכיח‬
‫מהי משמעותו של דין ראש השנה‪ ,‬אם הוא לא ייחתם לפני שיומתק ברחמים‬
‫ובמחילה של יום הכיפורים? האם זהו משחק?‬
‫"ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין" מתארים חז"ל‪" ,‬ראה שאין העולם‬
‫מתקיים – שיתף עמו מדת הרחמים"‪ .‬ראש השנה הוא יום בריאת העולם והאדם‪,‬‬
‫ובכל שנה מתרחש אותו תהליך‪ :‬ייסוד העולם‪ ,‬וייסוד השנה החדשה עומדים על‬
‫הדין – על האמת!‬
‫אם תתחיל השנה ברחמים של יום הכיפורים‪ ,‬בוויתור על האמת המוחלטת של‬
‫'ביקש הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין' הוויתור מצדו יותיר אותנו ללא שייכות‬
‫לאמת הגדולה‪ .‬נכון הדבר ש'ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬שיתף עמו מדת הרחמים'‬
‫אבל האמת השלימה שלפני הרחמים לוקחת אותנו ברצינות‪ ,‬משייכת אותנו אליו‬
‫ממש‪.‬‬
‫פעם בשנה אנו פוגשים את האמת כפי שהיא‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬שמלבד צדיקים עליונים‪,‬‬
‫היכולים לעמוד במבדק של מידת הדין‪ ,‬אנשים מן היישוב לא שייכים לכך‪ .‬חז"ל‬
‫אומרים שעם התקיעה בשופר המלך קם מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬בקיעת‬
‫הלב שבתקיעת השופר מספיקה‪ ,‬זוהי ה'עמידה בדין' שלנו‪ .‬משם והלאה יגיעו‬
‫הרחמים‪.‬‬
‫מפגש מעולם אחר | ‪51‬‬
‫חייל בצבא רוסיה של הצאר ניקולאי ניצב בפקודה ליד גשר‪ ,‬כאשר תפקידו היה‬
‫להצדיע כיאות כאשר תעבור שם מרכבתו של הצאר‪ .‬תוכניותיו של הצאר לא היו‬
‫ידועות מראש‪ ,‬ועל החייל היה לחכות ימים שלמים עם מדים מגוהצים ונעלים‬
‫מצוחצחות‪.‬‬
‫יום עבר‪ ,‬ועוד יום והחייל המשועמם משקיף אל הצדדים ורואה נחל משובב עיניים‬
‫החולף מתחת הגשר‪ .‬החום מעיק‪ ,‬וברגע של חוסר חשיבה פשט החייל את מדיו‬
‫והחל להשתכשך במים‪ .‬בדיוק באותו הרגע נשמעה מרכבתו של הצאר‪ ,‬ולחייל לא‬
‫נותר זמן אלא לבחור אחת מהשתיים‪ :‬להתחבא מתחת לגשר‪ ,‬ולא להעניק לצאר את‬
‫כבודו‪ ,‬או לרוץ כפי שהוא ולהתייצב על עמדו ולהצדיע‪.‬‬
‫מתוך אהבתו ונאמנותו לצאר‪ ,‬מסר החייל את נפשו ונעמד מבויש‪ ,‬ערום ורטוב‬
‫והצדיע!‬
‫מרכבתו של הצאר נעצרה‪ ,‬ומתוכה ירד הצאר שהבין את הסיטואציה ואת הבחירה‬
‫של החייל ו‪ ...‬העניק לו צל"ש!‬
‫איננו יכולים לעמוד בדין‪ .‬איננו יכולים להתייצב בפני א‪-‬לוהים ולומר לעצמנו שאנו‬
‫מוכנים‪ ,‬מגוהצים וראויים‪ .‬מושלמים‪ ,‬צדיקים או אפילו קרובים לכך‪ .‬אנו עומדים‬
‫בבושה וביראה‪ ,‬אך מלאים באהבה! ביום הזה אנו ממליכים אותו על העולם כולו ועל‬
‫השנה הקרובה‪ ,‬ואיננו עסוקים בעצמנו‪ ,‬בחלקיותנו ובחטאינו! לכך נועד יום‬
‫הכיפורים‪ ,‬היום בו יורד הקב"ה עד אלינו ומכבס את כל כתמינו‪ .‬אך בראש השנה‪,‬‬
‫אנו מוזמנים אל על‪ ,‬אליו! אל איך שהוא רואה את הדברים!‬
‫אין משמעותי יותר מעצם המפגש שלנו אתו‪ ,‬אין משמח יותר מזה וזהו כל עיסוקנו‪.‬‬
‫להתייצב בפניו‪ ,‬להצדי ע‪ ,‬להשתייך‪ ,‬לדעת שלרגע אחד הוא מסתכל עלינו‪ ,‬חושב‬
‫עלינו אישית‪ .‬ואם ערומים‪ ,‬רטובים ומבוישים אנו? השם ירחם!‬
‫עזרא ונחמיה יוכיחו‬
‫בספר נחמיה נמצא תיאור יוצא דופן של ראש השנה‪:‬‬
‫ֹּאמרוּ‪,‬‬
‫"וַ ּי ָא ְספ ּו כָ ל‪ָ -‬ה ָעם‪ְּ ,‬כ ִאיש ֶא ָחד‪ֶ ,‬אל‪ָ -‬ה ְרחוֹּ ב‪ֲ ,‬א ֶשר לִ ְפני ַש ַער‪ַ -‬ה ָּמיִ ם; וַ ּי ְ‬
‫לְ ֶעזְ ָרא ַה ּסֹּפר‪--‬לְ ָה ִביא ֶאת‪-‬ס ֶפר ּתוֹּ ַרת מ ֶֹּשה‪ֲ ,‬א ֶשר‪ִ -‬צ ָּוה א‪-‬דני ֶאת‪-‬יִ ְש ָראל‪.‬‬
‫וַ ָ ּי ִביא ֶעזְ ָרא ַהכּ ֹּהן ֶאת‪ַ -‬ה ּתוֹּ ָרה לִ ְפני ַה ָּק ָהל‪ ,‬מ ִאיש וְ ַעד‪ִ -‬א ּ ָשה‪ ,‬וְ כֹּל‪ ,‬מ ִבין‬
‫לִ ְשמ ַֹּע‪ּ ְ --‬ביוֹּ ם ֶא ָחד‪ ,‬לַ ח ֶֹּדש ַה ּ ְש ִב ִיעי‪ .‬וַ ִ ּי ְק ָרא‪-‬בוֹּ לִ ְפני ָה ְרחוֹּ ב ֲא ֶשר לִ ְפני ַש ַער‪-‬‬
‫‪ | 55‬ירח האיתנים‬
‫ַה ַּמיִ ם‪ִ ,‬מן‪ָ -‬האוֹּ ר ַעד‪ַ -‬מ ֲחצִ ית ַה ּיוֹּ ם‪--‬נֶ גֶ ד ָה ֲאנָ ִשים ְו ַה ָּנ ִשים‪ְ ,‬ו ַה ְּמ ִבינִ ים; וְ ָאזְ ני כָ ל‪-‬‬
‫ָה ָעם‪ֶ ,‬אל‪-‬ס ֶפר ַה ּתוֹּ ָרה‪ .‬וַ ַ ּי ֲעמֹּד ֶעזְ ָרא ַה ּסֹּפר‪ַ ,‬על‪ִ -‬מגְ דַּ ל‪-‬עץ ֲא ֶשר ָעש ּו לַ דָּ ָבר‪"...‬‬
‫החודש השביעי הוא תשרי (לפי ספירת התנ"ך ניסן הוא החודש הראשון)‪ ,‬והיום‬
‫הראשון בו הוא ראש השנה‪ .‬ביום הזה‪ ,‬התכנסו המוני העם לשמוע את עזרא הסופר‬
‫מקריא מתוך ספר התורה‪.‬‬
‫"וַ ִ ּי ְפ ַּתח ֶעזְ ָרא ַה ּס ֶפר לְ עיני כָ ל‪ָ -‬ה ָעם‪ִּ ,‬כי‪-‬מ ַעל ָּכל‪ָ -‬ה ָעם ָהיָ ה; וּכְ ִפ ְתחוֹּ ‪ָ ,‬ע ְמד ּו כָ ל‪-‬‬
‫ָה ָעם‪ .‬וַ יְ ָב ֶר ְך ֶעזְ ָרא‪ֶ ,‬את‪-‬א‪-‬דני ָהא‪-‬ל ִֹּהים ַה ָ ּגדוֹּ ל; וַ ַ ּי ֲענ ּו כָ ל‪ָ -‬ה ָעם ָאמן ָאמן‪ְּ ,‬במ ַֹּעל‬
‫יהם‪ ,‬וַ ִ ּי ְּקד ּו וַ ִ ּי ְש ַּת ֲחו ּו לַ א‪-‬דני‪ַ ,‬א ּ ַפיִ ם ָא ְר ָצה‪ .‬וְ ישו ַּע ו ָּבנִ י וְ שר ְביָ ה יָ ִמין ַע ּקוּב‬
‫יְ ד ֶ‬
‫יטא ֲעזַ ְריָ ה יוֹּ זָ ָבד ָחנָ ן ּ ְפלָ איָ ה‪ ,‬וְ ַהלְ וִ ִ ּים‪ְ --‬מ ִבינִ ים ֶאת‪-‬‬
‫ַש ְ ּב ַתי הוֹּ ִד ָ ּיה ַמ ֲעשיָ ה ְקלִ ָ‬
‫ָה ָעם‪ ,‬לַ ּתוֹּ ָרה; וְ ָה ָעם‪ַ ,‬על‪ָ -‬ע ְמ ָדם‪ .‬וַ ִ ּי ְק ְרא ּו ַב ּס ֶפר ְּבתוֹּ ַרת ָהא‪-‬ל ִֹּהים‪ְ ,‬מפ ָֹּרש;‬
‫ֹּאמר נְ ֶח ְמיָ ה הוּא ַה ִּת ְר ָש ָתא וְ ֶעזְ ָרא ַה ּכֹּהן ַה ּסֹּפר‬
‫וְ שוֹּ ם ֶשכֶ ל‪ ,‬וַ ָ ּי ִבינ ּו ַ ּב ִּמ ְק ָרא‪ .‬וַ ּי ֶ‬
‫וְ ַהלְ וִ ִ ּים ַה ְּמ ִבינִ ים ֶאת‪ָ -‬ה ָעם לְ כָ ל‪ָ -‬ה ָעם‪ַ ,‬ה ּיוֹּ ם ָקדֹּש‪-‬הוּא לַ א‪-‬דני א‪-‬לֹּהיכֶ ם‪ַ --‬אל‪-‬‬
‫ֹּאמר‬
‫ִּת ְת ַא ְ ּבלוּ‪ ,‬וְ ַאל‪ִּ -‬ת ְבכּ וּ‪ִּ :‬כי בוֹּ כִ ים ָּכל‪ָ -‬ה ָעם‪ְּ ,‬כ ָש ְמ ָעם ֶאת‪-‬דִּ ְברי ַה ּתוֹּ ָרה‪ .‬וַ ּי ֶ‬
‫לָ ֶהם לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ְש ַמ ִּנים ו ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִּקים‪ ,‬וְ ִשלְ ח ּו ָמנוֹּ ת לְ אין נָ כוֹּ ן לוֹּ ‪ִּ --‬כי‪ָ -‬קדוֹּ ש‬
‫ַה ּיוֹּ ם‪ ,‬לַ ֲאדֹּנינוּ; וְ ַאל‪ּ -‬ת ָעצבוּ‪ִּ ,‬כי‪ֶ -‬ח ְדוַ ת א‪-‬דני ִהיא ָמ ֻע ְ ּזכֶ ם‪ .‬וְ ַהלְ וִ ִ ּים ַמ ְח ִשים לְ כָ ל‪-‬‬
‫ָה ָעם‪ ,‬לאמֹּר ַה ּס ּו‪ִּ --‬כי ַה ּיוֹּ ם‪ָ ,‬קדֹּש; וְ ַאל‪ּ -‬ת ָעצבוּ‪ .‬וַ ּילְ כ ּו כָ ל‪ָ -‬ה ָעם לֶ אכֹּל וְ לִ ְש ּתוֹּ ת‪,‬‬
‫וּלְ ַש ּ ַלח ָמנוֹּ ת‪ְ ,‬ולַ ֲעשוֹּ ת‪ִ ,‬ש ְמ ָחה גְ דוֹּ לָ ה‪ִּ :‬כי ה ִבינ ּו ַּבדְּ ָב ִרים‪ֲ ,‬א ֶשר הוֹּ ִדיע ּו לָ ֶהם‪".‬‬
‫מדהים! העם בוכים לשמע דברי התורה‪ ,‬המוכיחים אותם על חטאיהם וחוסר‬
‫ידיעתם‪ ,‬ואילו נחמיה והלווים משתיקים אותם! העם עוסק בראש השנה בחזרה‬
‫בתשובה ונחמיה אומר להם שהם טועים‪ ,‬לא כך מתנהגים בראש השנה! "אל‬
‫תתאבלו ואל תבכו‪ ,‬היום יום של שמחה‪ ,‬שמחו בה'! עליכם לערוך סעודות שמחה‬
‫ושלחו אוכל למי שאין לו‪"...‬‬
‫ראש השנה לא הפ ך לפורים‪ .‬אלא שמוקד ההתרחשות של ראש השנה הוא שמחה‬
‫אדירה בפגישה המחודשת עם אלוקים שנשכח מלבנו‪ .‬חטאינו‪ ,‬המתחדדים על רקע‬
‫מפגש זה‪ ,‬אינם נושא היום‪ .‬אמרנו ועוד נאמר סליחות ובקשות כפרה‪ ,‬יום הכיפורים‬
‫בא יבוא‪ ,‬אך כעת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא הנושא‪ ,‬ואנו ממליכים אותו ומשתייכים‬
‫אליו! טקס המלכה הוא מלא הוד ומלא שמחה‪ ,‬אין בו מקום לתכנים אחרים‪.‬‬
‫כי קרוב אליך הדבר מאד‬
‫הרבנית נעמי שפירא‬
‫המדרשה לנשים – אוניברסיטת בר אילן‬
‫החודש הזה‪ ,‬חודש אלול‪ ,‬הוא החודש של התשובה‪ .‬אנחנו חוזרים לא‪-‬לוהינו‪,‬‬
‫חוזרים להקשיב לנשמתינו‪.‬‬
‫מהו חטא? ‪ -‬החטא‪ ,‬הוא ההחטאה שלנו‪ ,‬איפה שפיספסנו‪ .‬המקום שבו הרצון הטוב‬
‫לא הגיע ליעדו‪ ,‬שהמעשה לא ביטא את האמת שלנו‪ .‬החטא נובע מהעיוורון שלנו‪,‬‬
‫מכך שישנם חלקים בנפש שלנו‪ ,‬ושישנם חלקים בעולם שלנו‪ ,‬שאיננו רואים אותם‪.‬‬
‫החטא נובע מכך שיש בנו דחפים ורצונות לא מבוררים שדוחפים אותנו‪.‬‬
‫כלשונו של הרב קוק זצ"ל באורות התשובה ‪:‬‬
‫"וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה‪ ,‬הרי החטא מוכרח‬
‫הוא מצד זה‪ .‬ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"‪.‬‬
‫אין לנו אפשרות שלא להחטיא את המטרה‪ ,‬שכן יש בנו חלק עיוור‪ .‬ואם נאמר –‬
‫איננו רוצים דחפים‪ ,‬איננו רו צים טבעיות‪ ,‬נחניק את כל הספונטניות‪ ,‬נרסן את זרמי‬
‫הנפש‪ ,‬נעצור כל מה שאנחנו לא רואים בוודאות שהוא טוב – ובעצם זה נאבד את‬
‫הטבעיות שלנו‪ .‬האם זוהי הדרך הנכונה‪ ,‬האם כך התורה מורה לנו?‬
‫על כך עונה הרב בהמשך‪:‬‬
‫"ובטול עצם טבעיותם של החיים וכדי שיהיה האדם בלתי חוטא‪ ,‬זהו עצמו‬
‫החטא היותר גדול‪' ,‬וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'"‪.‬‬
‫לבטל את חיוניות החיים‪ ,‬את העיוורון המובנה שלנו‪ ,‬זה חטא עוד יותר גדול‪,‬‬
‫להתנגד לבריאה הכי בסיסית שלנו‪ ,‬לכוחות החיים שה' שנתן לנו את התורה‪ ,‬טמן‬
‫בנו‪ .‬ועל זה מביא הרב סמך מהנזיר‪ ,‬שהזיר עצמו מהיין‪ ,‬וצריך לכפר על כך‪ .‬כי בזה‬
‫שמנע עצמו מהנאות העולם הזה המותרות‪ ,‬אפילו שזה לצורך תיקונו‪ ,‬הוא פגם‬
‫ו"חטא על הנפש"‪.‬‬
‫‪ | 51‬ירח האיתנים‬
‫אם כן‪ ,‬מה תקנתינו? טבעיות החיים באה עם עיוורון וחטא‪ ,‬וחוסר טבעיות החיים‬
‫הוא חטא עוד יותר גדול‪.‬‬
‫על כך באה התשובה‪ ,‬שקדמה לעולם ‪ ,‬משום שלא ניתן לקיים עולם טבעי וממילא‬
‫עיוור‪ ,‬שאין בתשתית שלו תשובה‪.‬‬
‫התשובה היא האפשרות לעצור‪ ,‬לברר‪ ,‬להודות בעיוורון‪ ,‬בהחטאה‪ ,‬בטעות‪.‬‬
‫האפשרות להתחרט‪ ,‬לחזור לרצון הטוב הפנימי‪ ,‬הראשוני‪ ,‬הנשמתי‪ .‬לקחת את‬
‫הראיה החדשה‪ ,‬שכבר לא עיוורת‪ ,‬ולקבל לעתיד‪ .‬האפשרות לנווט את אותו רצון‬
‫בדרך יותר מדויקת‪ ,‬וכל זה מתוך ובתוך החיים וטבעיותם‪.‬‬
‫כלשונו של הרב‪:‬‬
‫"על כן התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים‬
‫למקורו‪"...‬‬
‫בדרך זו‪ ,‬הטבעיות הולכת ומתבררת דווקא דרך מעקשי החטא והתשובה‪ ,‬והעולם ‪-‬‬
‫ואנחנו בתוכו ‪ -‬נעשים מתוקנים יותר וחיוניים יותר‪.‬‬
‫החודש הזה‪ ,‬חודש התשובה‪ ,‬מחזיר אותנו לעצמינו‪ ,‬לא‪-‬לוהינו‪ .‬אנחנו לומדים‬
‫להבחין במשגים שלנו‪ ,‬להכיר בהם‪ ,‬בענווה לעמוד מולם‪ .‬להיות כנים עם הטעויות‬
‫שלנו‪ ,‬לא להעלים אותם ולא להעצים אותם‪ .‬לקחת אחריות על עצמינו ‪ ,‬אך לא‬
‫אחריות מופרזת‪ ,‬לא האשמה ודיכוי‪ ,‬אלא הבנה וקבלת המציאות‪ .‬אנחנו לומדים‬
‫להתוודות עליהם ובכך להיפרד מהם לשלום ‪ -‬ומתוך השחרור הזה‪ ,‬לחזור לשאיפות‬
‫הפנימיות‪ ,‬לרצונות העליונים שבנו‪ .‬לחוש בתוכנו את האמון‪ ,‬את התקווה‪ .‬לפתוח‬
‫את עצמינו לחופש עליון‪ ,‬לייחל לקירבת א‪-‬לוהים ולהיוולד מחדש‪.‬‬
‫בלי התשובה‪ ,‬החיים שלנו‪ ,‬אינם חיים‪ ,‬אינם מאירים‪ ,‬אינם מרוממים‪ .‬אנו נמצאים‬
‫תמיד במתח בין רצון עליון‪ ,‬שאיפה נשגבה להיות שלמים‪ ,‬מוסריים וטובים לבין‬
‫חוסר מימוש‪ ,‬חולשה וקטנות של יום יום‪ .‬עד שנדמה לנו שהרצונות המוסריים הם‬
‫"שגעון גדלות" ויש להיפרד מהם אם רוצים לשמור על שפיות‪ .‬אבל "שפיות" זו כל‬
‫כך רחוקה מטעם של חיים‪ ,‬מחיוניות פנימית‪ ,‬שהיא נהיית מאוסה‪.‬‬
‫באה התשובה ומלמדת אותנו על עצמינו‪ .‬מסבירה לנו כיצד לחיות באמת‪ ,‬כיצד‬
‫לאגד בין הרצונות הגבוהים לחיים‪ .‬התשובה משמעה שהעיקר בנו הוא העריגה‪,‬‬
‫| ‪57‬‬
‫הרצון לשלמות‪ ,‬וכל מה שאנחנו לא מצליחים להגשים רצונות אלו בפועל (בגלל‬
‫המוגבלויות שלנו‪ ,‬או בגלל מוגבלויות המציאות) זה לא העיקר‪ ,‬בזה לא נכון לשקוע‪.‬‬
‫"‪ ...‬עיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל יסוד השלמות‪,‬‬
‫והחפץ הזה הוא הוא יסוד התשובה‪." ...‬‬
‫ככל שנאמין יותר בכוח של השאיפות שלנו‪ ,‬במרכזיות שלהם בתוכנו‪ ,‬ניצור בתוך‬
‫עצמינו בטחון ומנו חה‪ .‬נלמד להרפות מהחולשות שלנו‪ ,‬לדעת את חוסר השלמות‬
‫שלנו אבל לא להעצים אותם‪ ,‬ולפנות באופטימיות לאופק הגדול שפותחת התשובה‬
‫בפנינו‪.‬‬
‫בחודש זה‪ ,‬חודש אלול‪ ,‬ה' יוצא אלינו‪ ,‬לשדה‪ ,‬ליומיום‪ ,‬לקטנות‪ .‬ה' פותח בפנינו את‬
‫האפשרות לחזור אליו‪ .‬ה' נותן בנו אמון‪ ,‬ה' נותן בנו תקוה לרומם את חיינו‪ ,‬לפתוח‬
‫אותם לנוכחותו‪ .‬ה' בא אלינו‪ .‬האם נבוא אליו?‬
‫הלכות ומנהגים‬
‫לחודש תשרי‬
‫ראש השנה‬
‫שבת שובה‬
‫צום גדליה‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫ערב יום כיפור‬
‫יום כיפור‬
‫סוכות‬
‫שמחת תורה‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי‬
‫ראש השנה‬
‫התרת נדרים‬
‫ערב ראש השנה תשע"ד כט' אלול יחול השנה ביום רביעי (‪.)3....4‬‬
‫ביום זה נוהגים לעשות התרת נדרים‪ .‬מכיון שמצוי מאד שאדם מבטא‬
‫בשפתיו דבר שחייב לקיימו מדין נדר (ואינו בקי בהלכות אלו) יש לחשוש‬
‫שמא הוא עובר על נדרו בשוגג‪ .‬לכן נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה‪,‬‬
‫כדי להכנס לשנה החדשה ללא עוון נדרים‪.‬‬
‫עומדים בפני שלשה מישראל (ואם אפשר‪ ,‬בפני עשרה) ומבקשים מהם‬
‫שיתירו את כל הנדרים שעשה כפי הנוסח בסידור‪ ,‬ומי שאינו מבין מה‬
‫שהוא אומר יכול לאומרו בכל לשון וסגנון שהוא מבין‪ .‬והשלושה (עשרה)‬
‫שהוא עומד בפניהם עונים לו שכל הנדרים מותרים ומחולים (כפי הנוסח‬
‫בסידור)‪.‬‬
‫ישנן קהילות שמושיבים שלשה אנשים והם מתירים נדרם של כל הקהל‬
‫שעומד בפניהם (ואין צורך שכל אחד יבקש התרה לבד)‪.‬‬
‫ערב ראש השנה‬
‫יש נוהגים ללכת לבית הקברות בערב ראש השנה ולהשתטח על קברי‬
‫צדיקים שימליצו טוב בעדינו בימי הדין הבאים‪ .‬כן מרבים בנתינת צדקה‬
‫ביום זה‪.‬‬
‫בערב ראש השנה מכינים את עצמנו כבכל ערב חג‪ ,‬מסתפרים‪ ,‬מתרחצים‪,‬‬
‫טובלים‪ ,‬ולובשים בגדים נאים לכבוד החג‪.‬‬
‫ואף שבראש השנה מתחילים ימי הדין‪ ,‬וכנהוג בעולם שאדם שיש לו דין‬
‫לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו וכו' לפי שאינו יודע איך ייגמר‬
‫דינו‪ ,‬מכל מקום אנו לא נוהגים כן‪ ,‬אלא מסתפרים מתרחצים‪ ,‬לובשים‬
‫לבנים‪ ,‬אוכלים שותים וכו' לפי שאנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא ירחם‬
‫עלינו כרחם אב על בנים ויזכה אותנו בדין ויכתבנו לחיים טובים וארוכים‬
‫ולשלום‪.‬‬
‫‪ | 48‬ירח האיתנים‬
‫עירוב תבשילין‬
‫תקנו חכמים שלא לבשל או לאפות בחג לצורך השבת שלאחריו‪ ,‬אלא אם‬
‫כן הניח ערוב תבשילין מערב החג שיהיה שמור אצלו עד שבת‪ .‬היות והשנה‬
‫ראש השנה חל סמוך לשבת נוהגים להכין ערוב תבשילין מערב החג (יום‬
‫רביעי)‪.‬‬
‫אופן עשיית ערוב התבשילין‪:‬‬
‫לוקחים לחם או חלה בכמות של כביצה (מעל ‪ 77‬גרם) וכן כמות של‬
‫כזית (מעל ‪ 28‬גרם) של תבשיל חשוב (כגון בשר‪ ,‬דג או ביצה)‬
‫מברכים ואומרים את הנוסח הבא‪:‬‬
‫"ברוך אתה א‪-‬דני א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצונו על מצות ערוב‪ .‬בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי‬
‫ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא‬
‫טבא לשבתא לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"‪.‬‬
‫(מי שאינו מבין את הכתוב בארמית יכול לומר זאת בעברית‪" :‬בזה‬
‫יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל‬
‫צרכינו מיום טוב לשבת‪ ,‬לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת")‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬יש לשמור את ערוב התבשילין עד שבת‪ ,‬בשבת ניתן (ואף רצוי)‬
‫לאכול את ערוב התבשילין‪.‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫בערב ראש השנה יום רביעי כט' אלול תשע"ג (‪ )3....4‬בשעה ‪.4:3.‬‬
‫מדליקים נרות חג‪.‬‬
‫היות וראש השנה הינו שני ימים‪ ,‬והיות ונוהגים להדליק נרות גם בליל שני‬
‫של החג‪ ,‬אין ליצור אש חדשה בחג (ע"י חיכוך הגפרור או הפעלת מצית‬
‫וכו') ומותר רק להעביר אש מאש הדולקת כבר‪ ,‬לכן יש להכין אש‬
‫(באמצעות נר נשמה גדול) לפני כניסת החג שתישאר דולקת עד ליל החג‬
‫השני‪ ,‬ומאש זו נוכל להדליק (ע"י העברה) את נרות החג ביום השני‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪41‬‬
‫השימוש בגז בחג‬
‫מכיוון שאסור לכבות אש בחג‪ ,‬הפתרון המומלץ ביותר לשימוש בגז בחג‬
‫הוא 'חגז' דהיינו באמצעות מתקן המחובר למערכת הגז שניתן לווסת אותו‬
‫גם בחג עצמו‪ .‬קובעים מראש לכמה זמן מעוניינים להשתמש בגז והשעון‬
‫מכבה את הגז מעצמו‪.‬‬
‫ליל ראש השנה‬
‫בליל ראש השנה אחרי תפילת ערבית‪ ,‬מברכים איש את רעהו בברכת‬
‫'לשנה טובה תכתב‪/‬י ותחתם‪/‬מי'‪.‬‬
‫כשחוזרים מבית הכנסת מקדשים על היין בנוסח הקידוש לראש השנה‪.‬‬
‫אחרי הקידוש נוטלים ידיים לסעודה ומברכים ברכת 'המוציא לחם מן‬
‫הארץ' על לחם משנה (שתי חלות שלימות) יש שנוהגים לטבול את הפרוסה‬
‫בדבש (כל השנה טובלים את הפרוסה במלח‪ ,‬ואילו בראש השנה טובלים‬
‫בדבש)‪.‬‬
‫על פי דברי חכמינו ז"ל ישנה משמעות בדברים שעושים לשם סימן ואות –‬
‫נהגו כל ישראל לאכול מאכלים שונים בראש השנה כ'סימן' ו'אות' לטובה‪,‬‬
‫ומתפללים בעת אכילתם לשנה טובה (שזהו גם הטעם למה שטובלים‬
‫פרוסת הלחם בדבש – סימן לשנה מתוקה)‪ .‬ואלו ה'סימנים' שנוהגים לאכול‬
‫בליל ראש השנה בתחילת הסעודה‪:‬‬
‫תמרים ואומרים 'יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו ואויבינו'‪.‬‬
‫רימון‬
‫לפני אכילתו אומרים 'יהי רצון מלפניך שירבו זכויותנו‬
‫כרימון'‪.‬‬
‫תפוח‬
‫טובלים בדבש ואומרים 'יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו‬
‫שנה טובה ומתוקה'‪.‬‬
‫דגים‬
‫ואומרים 'יהי רצון מלפניך שנפרה ונרבה כדגים'‬
‫ראש‬
‫נוהגים לקחת ראש כבש או דג‪ ,‬ואומרים 'יהי רצון מלפניך‬
‫שנהיה לראש ולא לזנב'‪ .‬ודורשי רמזים אמרו שהמילה‬
‫'לראש' היא ראשי תיבות 'לעשות רצון אבינו שבשמים'‪.‬‬
‫‪ | 45‬ירח האיתנים‬
‫כן יש נוהגים לאכול קרא (סוג דלעת)‪ ,‬סילקא (סלק עלים) כרתי (כרישא‪,‬‬
‫דומה לבצל ירוק) וכו' כל משפחה כמנהגה‪.‬‬
‫הנוהגים לאכול את הסימנים בתוך הסעודה יברכו "בורא פרי העץ" על הפרי‬
‫הראשון אותו הם אוכלים‪ .‬הנוהגים לאכול את הסימנים לפני הסעודה יברכו‬
‫את הברכה הראויה לכל מין אותו הם אוכלים‬
‫יום ראשון של ראש השנה‬
‫ביום ראשון של ראש השנה (יום חמישי בשבוע) א' תשרי תשע"ד (‪)7.9.15‬‬
‫משכימים לבית הכנסת לתפילת היום‪ ,‬ביום זה דן הקדוש ברוך הוא את‬
‫העולם כולו ולכן מקפידים מאוד בתפילות המיוחדות שמתפללים ביום זה‪,‬‬
‫כי דרכן מבקשים מהקדוש ברוך הוא שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל‪.‬‬
‫מתפללים כל נוסח התפילה בשחרית כפי הנוסח בסידור לראש השנה‪.‬‬
‫אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבראש השנה נפקדה שרה אמנו‪ ,‬ולכן קוראים‬
‫בתורה בפרשת וירא בפסוקים המדברים אודות לידת יצחק‪ .‬להפטרה‬
‫קוראים בתחילת ספר שמואל – תפילת חנה ולידת שמואל‪ ,‬היות וגם חנה‬
‫נפקדה בראש השנה‪.‬‬
‫תקיעת שופר‬
‫אחרי הקריאה בתורה תוקעים בשופר‪ ,‬ומצווה על כל איש מישראל לשמוע‬
‫קול השופר בראש השנה‪ ,‬כמו שכתוב 'יום תרועה יהיה לכם' ונאמר 'תקעו‬
‫בחדש שופר בכסה ליום חגנו'‪ ,‬ולכן חובה על כל אחד להגיע לבית הכנסת‬
‫בראש השנה‪ ,‬על מנת לקיים מצווה רמה ונשאה זו של שמיעת קול השופר‪.‬‬
‫מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמוע התקיעות‪ ,‬חייב לתקוע לבדו‬
‫בביתו‪.‬‬
‫השופר עשוי מקרן נבובה של איל זכר המזכיר זכות עקידת יצחק שנשחט‬
‫תמורו איל‪.‬‬
‫השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב‪ ,‬וטוב שיהיה כפוף לרמז שיכפפו‬
‫ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪44‬‬
‫רמזי השופר‬
‫ישנם כמה וכמה רמזים בתקיעת שופר בראש השנה‪:‬‬
‫א‪ .‬תקיעת שופר היא דרך קבלת עול מלכות‪ ,‬שכך עושים למלכים בעת‬
‫הכתרתם – תוקעים ומריעים לפניהם‪ .‬וכך בראש השנה תוקעים אנו בשופר‬
‫לפי שביום זה מכתירים את ה' למלך העולם ומקבלים על עצמנו עול מלכות‬
‫שמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקיעה מהווה כעין אזהרה‪ :‬היות וראש השנה הוא הראשון לעשרת ימי‬
‫תשובה‪ ,‬תוקעים בשופר כדי להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לחזור בתשובה –‬
‫ישוב‪ ,‬לפני יום הכיפורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קול השופר מזכיר לנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאד'‪,‬‬
‫וזכירה זו ממריצה אותנו לקבל את התורה מחדש כמו שקבלו עליהם‬
‫אבותינו – באמירת 'נעשה ונשמע'‪.‬‬
‫ד‪ .‬השופר שעשוי מקרן איל מזכיר לנו עקדת יצחק שהיה מוכן למסור את‬
‫נפשו לקיום דבר ה' ועל ידי זה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה‪.‬‬
‫ה‪ .‬טבע השופר להרעיד נימי הלב‪ ,‬ככתוב 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא‬
‫יחרדו' ובשמענו קול שופר מתמלא לבבנו פחד וחרדה המביאים לתשובה‪.‬‬
‫ו‪ .‬התקיעות מבשרות את הגאולה ומעידות על יום קיבוץ גלויות ויום תחיית‬
‫המתים – שיהיו בקול שופר‪ ,‬ככתוב בדברי נביאנו הקדושים‪.‬‬
‫סדר התקיעות‬
‫התוקע עומד ליד הבימה שעליה קראו בתורה‪ ,‬ומברך הברכות 'לשמוע קול‬
‫שופר' וכן 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ומכוון להוציא השומעים ידי‬
‫חובה‪ .‬השומעים מכוונים לצאת ידי חובתם‪ ,‬ולכן אין עונים 'ברוך הוא וברוך‬
‫שמו' באמצע הברכות‪ ,‬רק עונים אמן בסיומן‪.‬‬
‫אחרי הברכות מיד מתחיל בעל התוקע לתקוע בשופר ותוקעים שלושים‬
‫קולות‪ :‬תקיעה‪ ,‬שברים‪-‬תרועה‪ ,‬תקיעה – שלש פעמים; תקיעה‪ ,‬שברים‪,‬‬
‫תקיעה – שלש פעמים; תקיעה‪ ,‬תרועה‪ ,‬תקיעה – שלש פעמים; וזו עיקר‬
‫‪ | 41‬ירח האיתנים‬
‫החובה של שמיעת קול שופר – שלושים קולות‪ .‬בתפילת מוסף יש הנוהגים‬
‫לתקוע בתפילת הלחש מיד לאחר סיום שלוש הברכות האמצעיות –‬
‫מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬ויש הנוהגים לתקוע אך ורק בחזרת הש"ץ‬
‫לאחר סיום הברכות האמצעיות ומיד בגמר התפילה תוקעים שוב שלושים‬
‫קולות‪ .‬באמצע הקדיש שלאחר התפילה תוקעים עוד עשרה קולות‪ .‬סך הכל‬
‫– ‪ 111‬קולות (‪ 01‬תקיעות‪ 21 ,‬שברים ו‪ 21-‬תרועות)‪.‬‬
‫אין מפסיקין בדיבור ושיחה שאינה מענין התפלה החל מהתקיעות‬
‫הראשונות עד אחר גמר התקיעות בסיום התפילה‪.‬‬
‫לאחר התפילה הולכים בני ישראל לביתם בשמחה‪ ,‬ובטוחים שהקדוש ברוך‬
‫הוא שמע את תפילותינו ודמעותינו וכתב כל אחד ואחת מעם ישראל לשנה‬
‫טובה ומבורכת‪.‬‬
‫אחרי התפילה מקדשים על היין ואוכלים סעודת החג‪ .‬את פרוסת הלחם‬
‫שמברכים עליה ברכת 'המוציא' יש שנוהגים לטבול בדבש‪.‬‬
‫מנהגי ראש השנה‬
‫משתדלים להרבות באמירת תהלים בראש השנה בכל רגע פנוי‪ ,‬ונוהגים‬
‫לומר כל ספר תהלים‪ .‬ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים פעמיים – (במשך‬
‫ימי ראש השנה) לפי שיש בתהילים מאה וחמישים פרקים‪ ,‬ופעמיים הם סך‬
‫הכל שלש מאות‪ ,‬שזהו גם מנין 'כפר' העולה בגימטריה שלש מאות‪ .‬כלומר‬
‫שאמירת תהלים פעמיים מביאה 'כפר' על חטאינו‪.‬‬
‫תשליך‬
‫אחרי תפילת מנחה של ראש השנה עורכים סדר 'תשליך' במקום מים כמו‬
‫שפת ים‪ ,‬נהר‪ ,‬באר או ים ואומרים את הנוסח המופיע במחזורים ובסידורים‪.‬‬
‫התפילה נקראת כך על שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם'‪ ,‬והיא‬
‫השלכת החטאים במקום אשר לא ייזכרו ולא ייפקדו כלל‪ ,‬שהוא הנושא‬
‫העיקרי של תפילה זו‪ .‬הולכים למקום מים כסימן והמחשה לתפילת‬
‫'ותשליך במצולות ים'‪.‬‬
‫מוקדי 'תשליך' ברמת גן הם בפארק מרום נווה ובפארק הלאומי‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪47‬‬
‫ליל שני דראש השנה‬
‫אין להכין מיום ראשון של ראש השנה ליום השני‪ .‬את ההכנות לסעודת ליל‬
‫חג שני יש להתחיל החל מהשעה ‪ ..:41‬אחרי אמירת 'ברוך המבדיל בין‬
‫קודש לקודש'‪.‬‬
‫בליל שני של ראש השנה מתפללים תפילת ערבית‪.‬‬
‫לפני הקידוש בבית‪ ,‬הנשים והבנות מדליקות נרות חג‪ .‬היות ובחג אסור‬
‫ליצור אש חדשה כנ"ל‪ ,‬לכן צריכים להיזהר ולהדליק מאש הדולקת כבר‬
‫(שהוכנה לפני כניסת החג) שאז מותר להעביר מאש זו ולהדליק נרות‪.‬‬
‫לפני הדלקת נרות מניחים על השולחן פרי חדש שלא אכלו עדיין מתחילת‬
‫העונה שלו‪ ,‬ובשעת אמירת ברכת 'שהחיינו' תכוון האשה שהברכה תכלול‬
‫גם את הפרי החדש (שתאכל אחר הקידוש)‪.‬‬
‫כשמדליקים הנרות מברכים‪' :‬ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם אשר‬
‫קדשנו במצוותיו להדליק נר של יום טוב'‪ ,‬ואחר כך מברך 'ברוך אתה ה' א‪-‬‬
‫להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' (יש נשים שנוהגות‬
‫שלא לברך 'שהחיינו' בלילה השני אלא לשמוע ברכה זו בקידוש)‪.‬‬
‫אחרי הדלקת נרות מקדשים על היין‪.‬‬
‫בסיום הקידוש מברכים שהחיינו ובעת אמירת הברכה מסתכלים על הפרי‬
‫החדש המונח על השולחן ומכוונים שהברכה תכלול גם את הפרי החדש‪.‬‬
‫מיד לאחר הקידוש‪ ,‬לפני שנוטלים ידיים לסעודה מברכים ברכת 'בורא פרי‬
‫העץ' ואוכלים מהפרי‪.‬‬
‫יום שני של ראש השנה‬
‫ביום שישי‪ ,‬ב' דראש השנה (‪ )0.9.15‬קוראים בתורה פרשת עקדת יצחק כדי‬
‫שמאורע זה ייזכר לפני הקדוש ברוך הוא ויתעורר במדת הרחמים לרחם על‬
‫עמו ישראל בדין‪.‬‬
‫מיום שני של ראש השנה ואילך אין מאחלים יותר 'כתיבה וחתימה טובה' כי‬
‫אם 'חתימה טובה' שהרי הכתיבה היתה בראש השנה‪ ,‬ואילו החתימה טובה‬
‫תהיה ביום כיפור‪ ,‬ולכן מאחלים 'גמר חתימה טובה'‪.‬‬
‫‪ | 42‬ירח האיתנים‬
‫שבת שובה‬
‫ביום שבת‪ ,‬ג' בתשרי (‪ )3....4‬בשעה ‪ .4:43‬מדליקים נרות שבת על ידי‬
‫העברה מאש דולקת ומברכים 'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם אשר‬
‫קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת קדש'‪.‬‬
‫שבת זו נקראת שבת שובה‪ ,‬ושני טעמים נאמרו בקריאת שם זה‪:‬‬
‫א‪ .‬על שם ההפטרה שמפטירים בשבת זו המתחילה 'שובה ישראל‬
‫עד ה' אלהיך'‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי שזוהי השבת שבתוך עשרת ימי תשובה‪ ,‬והיא מיוחדת –‬
‫שבת של תשובה‪.‬‬
‫בשבת זו מתפללים כרגיל בכל שבתות השנה‪ ,‬ומוסיפים את התפילות‬
‫המיוחדות שנוהגים להוסיף בעשרת ימי תשובה (להלן)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬נוהגים לאכול במהלך השבת את התבשיל שהונח לערוב תבשילין‪.‬‬
‫צאת השבת בשעה ‪ ,..:44‬מתפללים ערבית ועושים הבדלה כבכל מוצאי‬
‫שבת‪.‬‬
‫צום גדליה‬
‫למחרת שבת שובה‪ ,‬ביום ראשון ג' תשרי (‪ )4....4‬חל צום גדליה (נדחה)‪.‬‬
‫צום גדליה נקרא בנביאים 'צום השביעי'‪ .‬צמים בו מעלות השחר עד צאת‬
‫הכוכבים מפני הצרות שארעו בו‪ ,‬כשהחריב נבוכדנצר מלך בבל את בית‬
‫המקדש והגלה את ישראל‪ ,‬הפקיד על שארית העם שהיה בארץ את גדליה‬
‫בן אחיקם‪ ,‬והוא היטיב עם הנשארים בציון; ואולם ביום שני של ראש השנה‬
‫קמו אנשים והרגו את גדליה והיהודים אשר היו אתו‪ ,‬ואז ברחו כל העם‬
‫מקטן ועד גדול ונתפזרה שארית הפליטה והגלות נשלמה‪ .‬ומכיון שאין‬
‫צמים בראש השנה (יום הריגתו)‪ ,‬צמים למחרת – ג' תשרי ונקרא צום גדליה‬
‫(בשנה זו הצום נדחה לד' תשרי מפאת השבת)‪.‬‬
‫הצום מתחיל בשעה ‪ 3:34‬לפנות בוקר ומסתיים בשעה ‪ ..:.1‬בערב‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪41‬‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫עשרת הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים נקראים 'עשרת ימי תשובה'‬
‫כי ימים אלה הם ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬מיוחדים ומיועדים לתשובה‪,‬‬
‫לחשבון נפש‪ ,‬לתפילה ולתיקון המעשים‪ ,‬וכן כותב הרמב"ם‪' :‬אף על פי‬
‫שהתשובה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא‬
‫יפה ביותר ומתקבלת היא מיד'‪.‬‬
‫בימים אלה מרבים בתפילה ומדקדקים במצוות יותר מבכל השנה‪.‬‬
‫בכל יום של עשרת ימי תשובה מוסיפים – לפני אמירת 'ברכו' – בתפילת‬
‫שחרית‪ ,‬את המזמור 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ' (תהלים קל)‪ ,‬וכן‬
‫אומרים תפילת 'אבינו מלכנו' (הארוך) בשחרית ובמנחה‪.‬‬
‫כמו כן מוסיפים בתפילת לחש מספר פסוקים ('זכרנו לחיים'‪' ,‬מי כמוך'‪,‬‬
‫'וכתוב לחיים'‪' ,‬בספר חיים')‪ ,‬את הברכה השלישית בתפילת לחש חותמים‬
‫במילים 'המלך הקדוש' (ולא 'הא‪-‬ל הקדוש' כבכל יום)‪ .‬בברכת 'השיבה‬
‫שופטינו' חותמים במילים 'המלך המשפט' (ולא 'מלך אוהב צדקה ומשפט'‬
‫כבכל יום) וכן מסיימים תפילת לחש במילים 'עושה השלום במרומיו וכו'‪.‬‬
‫פרטי הדינים למי שלא הזכיר תוספות אלו מופיעים בסידורים השונים‪.‬‬
‫ערב יום כיפור‬
‫סדר כפרות‪:‬‬
‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬ט' תשרי (‪ )15.9.15‬באשמורת הבקר‪ ,‬נוהגים לעשות‬
‫'סדר כפרות'‪ ,‬ואפשר להקדים ולעשותו במשך עשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫'כפרות' פירושו תמורה‪ ,‬תחליף ופדיון (לא מלשון כפרה וסליחה)‪ .‬לוקחים‬
‫תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה או לחילופין דגים‪ ,‬ואומרים הפסוקים 'בני‬
‫אדם יושבי חשך וצלמוות' כפי שמובא במחזורים‪ ,‬ומסובבים את העוף‪/‬הדג‬
‫מעל הראש ואומרים 'זה חליפתי זה תמורתי זה התרנגול ילך למיתה ואני‬
‫אלך לחיים טובים וארוכים ולשלום'‪.‬‬
‫‪ | 10‬ירח האיתנים‬
‫ראוי לעשות סדר כפרות עם כסף ואז אומר 'אלו המעות ילכו לצדקה ואני‬
‫אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום'‪.‬‬
‫בקשת מחילה מחברו‪:‬‬
‫יום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום‪ ,‬אך אינו מכפר על עבירות‬
‫שבין אדם לחבירו עד שירצה ויפייס את חברו‪ ,‬לכן חייב כל אדם לפייס את‬
‫חברו שציערו לפני יום הכיפורים‪ ,‬ולבקש את סליחתו‪ .‬ולא יהיה אדם אכזרי‬
‫מלמחול אלא כשבא לפייס אותו חברו יסלח לו מיד וכך נכנסים ליום‬
‫הקדוש כולנו מאוחדים‪ ,‬ועל ידי זה זוכים לגמר חתימה טובה‪.‬‬
‫מלקות‪:‬‬
‫יש נוהגים בערב יום הכיפורים ללקות שלושים ותשע מכות קלות‪ ,‬כדי‬
‫שאדם יתן אל לבו על האיסורים שעבר שחייבים עליהם מלקות‪ .‬המלקה‬
‫והנלקה עומדים כשפניהם לכיוון צפון‪ ,‬הנלקה מתכופף קצת‪ ,‬והמלקה מכה‬
‫על גבו שלושים ותשע מכות קלות ברצועה של עור‪ ,‬ואומרים שלוש פעמים‬
‫את הפסוק 'והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר‬
‫כל חמתו' (שיש בו שלש עשר מילים‪ ,‬וכשאומרים את הפסוק שלש פעמים‬
‫הרי שלושים ותשע – תיבה אחת כנגד כל מכה)‪.‬‬
‫טבילה‪:‬‬
‫טובלים במקווה בערב יום הכיפורים ואפילו גברים שאינם מקפידים על‬
‫טבילה במשך כל השנה‪ ,‬בערב יום כיפור זהירים כל בני ישראל לטבול‬
‫במקווה כדי להכנס ליום הקדוש מתוך טהרה‪ .‬מתרחצים תחילה לכבוד‬
‫היום הקדוש ואחר כך טובלים‪.‬‬
‫מנחה של ערב יום כיפור‪:‬‬
‫מתפללים תפילת מנחה בשעה מוקדמת אחר הצהריים לפני סעודה‬
‫מפסקת‪ .‬בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים‪ ,‬בסיומה של תפילת שמונה‬
‫עשרה‪ ,‬אומרים סדר 'וידוי' (אשמנו‪ ,‬ועל חטא וכו')‪ ,‬לפי שמצווה להתוודות‬
‫על חטאינו בערב יום כיפור‪ .‬לפני תפילת מנחה נותנים צדקה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪13‬‬
‫דברים האסורים ביום הכיפורים‬
‫חמישה דברים נאסרו ביום כיפור‪ ,‬הנקראים חמישה עינויים (על פי הכתוב‬
‫'ועניתם את נפשותיכם') ואלו הן‪:‬‬
‫א‪ .‬אכילה ושתיה – אין לאכול ולשתות במהלך הצום‪( ,‬אסור‬
‫לשטוף את הפה אפילו כשפולט אחר כך את המים)‪ ,‬גם נשים הרות‬
‫ומניקות חייבות לצום‪ .‬בכל מקרה של חשש רפואי מהצום יש‬
‫להתייעץ עם רופא ולאחר מכן עם רב מוסמך (במקרה של פיקוח‬
‫נפש – אין לצום!)‪.‬‬
‫ב‪ .‬רחיצה – כל רחיצה של תענוג בין במים חמים ובין במים צוננים‪,‬‬
‫אסורה ביום כיפור‪ ,‬ואפילו להכניס אצבעו במים אסור‪ .‬היו ידיו‬
‫מלוכלכות – מותר לרחוץ את מקום הלכלוך ביום כיפור‪ .‬בבוקר‬
‫בקומו משנתו‪ ,‬רוחץ אדם ידיו 'נטילת ידים שחרית' כבכל בקר‪,‬‬
‫אבל רק עד סוף קשרי אצבעותיו (וכן לאחר יציאה משירותים)‬
‫ג‪ .‬סיכה – בין שהיא להעביר זיעה ובין לעדן את הבשר‪ ,‬בין במיני‬
‫שמנים בין בתכשירים אחרים – אסורה ביום כיפור‪.‬‬
‫ד‪ .‬נעילת הסנדל – אסור לנעול נעלי עור ביום כיפור‪ ,‬אלא נועלים‬
‫נעלי בד ‪ ,‬גומי וכדומה‪.‬‬
‫ה‪ .‬יחסי אישות – ביום כיפור נוהג אדם באשתו כבימי נדתה‪.‬‬
‫איסורים אלו הם בנוסף לאיסור מלאכה הנהוג ביום כיפור כמו בכל שבת‪.‬‬
‫אכילה בערב יום כיפור‬
‫מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה‪ .‬מצוה זו מעידה על אהבת‬
‫הקדוש ברוך הוא לעם ישראל כשציווה לצום רק יום אחד בשנה – לטובתם‬
‫לכפר עוונותיהם‪ ,‬וציוום שיאכלו וישתו תחילה כדי שלא יזיק להם הצום‬
‫'כל האוכל ושותה בערב יום כיפור‪ ,‬כאילו התענה שני ימים – ערב יום כיפור‬
‫ויום כיפור'‪.‬‬
‫סעודה מפסקת‬
‫הסעודה האחרונה שאוכלים בערב יום כיפור נקראת סעודה מפסקת‪ .‬אין‬
‫לשתות יין ומשקים המשכרים בסעודה זו ויאכל מאכלים הקלים לעיכול‪.‬‬
‫מותר לאכול בערב יום כיפור ט' תשרי (‪ ).4....4‬עד השעה ‪..4:44‬‬
‫‪ | 18‬ירח האיתנים‬
‫אחרי אכילת הסעודה המפסקת (לא יאוחר מהשעה ‪ 18:28‬כנ"ל) פורסים‬
‫מפה על השולחן כמו לקראת כל חג‪ .‬מדליקים נרות נשמה לזכר קרובים‬
‫שנפטרו‪.‬‬
‫ברכת הבנים והבנות‬
‫לפני שהולכים לבית הכנסת מברכים את הבנים והבנות בסדר הזה‪ :‬האב‬
‫מניח את ידיו על ראש הבן או הבת ואומר‪ :‬לבן – 'ישימך א‪-‬להים כאפרים‬
‫וכמנשה'‪ ,‬ולבת – 'ישימך א‪-‬להים כשרה רבקה רחל ולאה'‪ .‬אחר כך ממשיך‬
‫לומר נוסח ברכת כהנים‪' :‬יברכך ה' וישמרך‪ ,‬יאר ה' פניו אליך ויחונך‪ ,‬ישא ה'‬
‫פניו אליך וישם לך שלום‪ ,‬ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'‪.‬‬
‫מברכים איש את רעהו בברכת 'חתימה טובה'‪.‬‬
‫יום כיפור‬
‫הדלקת נרות‪:‬‬
‫יום כיפור השנה חל ביום שבת י' תשרי (‪ .)10.9.15‬בערב יום כיפור‪ ,‬ט' תשרי‪,‬‬
‫יום שישי (‪ )15.9.15‬בשעה ‪ 18:28‬מדליקות הנשים והבנות נרות היום‬
‫ומברכות 'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו‬
‫להדליק נר של יום הכיפורים'‪' ,‬ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם שהחיינו‬
‫וקימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫בגדי לבן‪:‬‬
‫נוהגים ללבוש בגדי לבן ביום הכיפורים (בגד לבן מיוחד – קיטל) וכמה‬
‫טעמים נאמרו בזה‪:‬‬
‫א‪ .‬להראות שביום זה (שאין אוכלים ושותים בו) אנו דומים‬
‫למלאכי השרת שעליהם נאמר 'לבוש בדים'‪.‬‬
‫ב‪ .‬להזכיר לאדם אחריתו שהוא יום המוות (שהלבוש הלבן דומה‬
‫לתכריכים) ועל ידי זה יכניע לבבו לשוב בתשובה שלמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סימן לסליחת עוונות – 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪11‬‬
‫בית כנסת‪:‬‬
‫מגיעים לבית הכנסת מבעוד יום (לפני שקיעת החמה) ומתעטפים בטלית‬
‫(מברכים כרגיל 'להתעטף בציצית')‪ ,‬ובזה נשלמות ההכנות האחרונות‬
‫לכניסת היום הקדוש‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬בו מבקשים מהקדוש ברוך הוא‬
‫שיחתום לנו שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫כל נדרי‬
‫התפילה הראשונה ביום כיפור היא 'כל נדרי' שתוכנה התרת כל הנדרים‬
‫והשבועות‪ .‬מוציאים ספרי תורה מארון הקדש‪ ,‬עוברים עם הספרים בין‬
‫הקהל וכולם מנשקים את התורה‪ .‬אחר כך אומר החזן תפלת 'כל נדרי'‪,‬‬
‫שהיא התרת נדרים‪ .‬לאחר מכן מברכים ברכת 'שהחיינו' – החזן והקהל יחד‬
‫(והקהל מסיים את הברכה לפני סיום החזן‪ ,‬על מנת שיוכלו לענות אמן אחר‬
‫החזן)‪ .‬ביום זה שאין מקדשים על היין‪ ,‬נאמרת ברכת 'שהחיינו' בתחילת‬
‫היום‪ .‬מחזירים את ספרי התורה להיכל ומתפללים קבלת שבת מקוצרת‬
‫ותפילת ערבית‪.‬‬
‫תפילת ערבית‬
‫במשך השנה כשקוראים 'שמע ישראל'‪ ,‬אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו'‬
‫בלחש‪ ,‬מכיוון שהיא שירת המלאכים אין ראוי לאומרה בקול; אולם ביום‬
‫כיפור שאנו דומים למלאכים‪ ,‬אומרים 'ברוך שם‪ '..‬בקול רם‪.‬‬
‫וידוי‬
‫כשאדם חוטא ורוצה לעשות תשובה‪ ,‬הנה‪ ,‬בנוסף לחרטה גמורה על העבר‬
‫וקבלה טובה על להבא (שלא ישוב עוד לחטאו) חייב אדם להתוודות לפני‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכשאומר 'אנא ה' חטאתי וכו' הרי זה וידוי‪ .‬וזהו הטעם‬
‫לכך שאומרים כמה וכמה פעמים במשך היום 'אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ '..‬וכן 'על חטא‬
‫שחטאנו לפניך‪ '..‬עם פירוט החטאים השונים שעשינו במשך השנה – כי‬
‫מצוות התשובה צריכה לבוא לידי ביטוי בוידוי דברים‪.‬‬
‫‪ | 15‬ירח האיתנים‬
‫תפילת הבוקר‬
‫ביום כיפור בבוקר משכימים לבית הכנסת להתחיל בתפילת היום ועומדים‬
‫כל היום בתפילה‪.‬‬
‫נוהגים להזכיר נשמות ביום כיפור‪.‬‬
‫אם נותר זמן בין תפילת מוסף לתפלת מנחה נוהגים לעשות הפסקה‪.‬‬
‫נעילה‬
‫בנוסף לארבע התפילות הרגילות – ערבית‪ ,‬שחרית‪ ,‬מוסף ומנחה – מוסיפים‬
‫ביום כיפור תפילה חמישית ‪ -‬נעילה‪ .‬שם זה הוא משום שבמשך עשרת ימי‬
‫התשובה‪ ,‬פתוחים שערי שמים לקבלת תפילותינו ולקבלת השבים‪ ,‬ואילו‬
‫בסיום הצום‪ ,‬מגיע זמן שהקדוש ברוך הוא נועל שערי שמים בתום תפילת‬
‫היום‪ .‬פירוש נוסף הוא שבמשך עשרת ימי התשובה הקדוש ברוך הוא דן‬
‫את כל באי העולם וכל הנבראים והיצורים בכל העולמות‪ ,‬אך כעת ה' נועל‬
‫(כביכול) את השערים לכל העולם‪ ,‬ומתייחד אך ורק עם בני ישראל‪ ,‬לקרבם‬
‫אליו בקירוב אמיתי ונצחי‪ ,‬וחותם כל אחד ואחת מהם לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫בסיומה של תפילת נעילה בסוף הצום‪ ,‬תוקעים בשופר כאות לרצון לגאולה‬
‫כמו גאולת העבדים והקרקעות שמתקיימת ביובל ביום הכיפורים לקול‬
‫תקיעת השופר‪.‬‬
‫גמר הצום בשעה ‪ ...:43‬לאחר סיום הצום מתפללים תפילת ערבית‪.‬‬
‫לאחר ערבית מבדילים על כוס יין ונר (יש להשתמש בנר שדלק מלפני‬
‫כניסת יום הכיפורים ועד צאת יום הכיפורים)‪.‬‬
‫במוצאי יום כיפור מתחילים בהכנות לעשיית סוכה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪14‬‬
‫סוכות‬
‫בניית סוכה כהלכה‬
‫בבניית הסוכה ישנם כמה פרטי דינים הנוגעים לכשרות סוכה‪.‬‬
‫נביא מספר דינים‪:‬‬
‫א‪ .‬על הסוכה להיות תחת כיפת השמים‪ .‬אם בנה את הסוכה תחת‬
‫מרפסת‪ ,‬או גג – הסוכה פסולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסוכה צריכות להיות לפחות ‪ 5‬דפנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬דפנות הסוכה צריכות להתחיל תוך ‪ 20‬ס"מ מהקרקע‪ .‬אם‬
‫הדפנות אינן סמוכות מספיק לקרקע‪ ,‬הסוכה פסולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדפנות אינן צריכות להגיע עד הסכך‪ ,‬אך עליהן להיות לפחות‬
‫בגובה של ‪ 81‬ס"מ‪ ,‬ואפילו אם מעליהן יש חלל עד הסכך – הסוכה‬
‫כשרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הדפנות צריכות להיות יציבות ועומדות שלא יתנענעו ברוח‬
‫רגילה‪ .‬ואם הדפנות רופפות וינודו ברוח רגילה – הסוכה פסולה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬העושה דפנות הסוכה משמיכות או מסדינים‪ ,‬צריך להקפיד‬
‫למותחם ולחברם היטב מכל הצדדים שלא ינודו כלל ברוח רגילה‪.‬‬
‫היות וקשה מאד לקשור את הסדינים שלא ינודו ברוח רגילה ‪,‬‬
‫מעמידים שלש דפנות מחומר יציב בגובה ‪ 81‬ס"מ‪ .‬אם אין לו חומר‬
‫לכך‪ ,‬יש לחבר ‪ 0‬קורות עץ (או רצועות מתוחות היטב או מוטות‬
‫מתכת) על עמודי הסוכה במרחקים של ‪ 21‬ס"מ אחד מהשני‪,‬דהיינו‬
‫לחבר קרש לעמודי הסוכה בגובה של ‪ 21‬ס"מ מהקרקע‪ 21 ,‬ס"מ‬
‫מעליו לחבר קרש שני וכן עוד שני קרשים באותה צורה‪ .‬זאת יש‬
‫לעשות בשלש דפנות‪ .‬פתרון זה נותן דפנות נוספות שנחשבות‬
‫יציבות‪ .‬לאחר מכן אפשר לתלות סדינים‪ ,‬והסוכה כשרה‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש להעמיד תחילה את הדפנות ואחר כך את הסכך‪ .‬אם עשה‬
‫להיפך‪ ,‬צריך להסיר את הסכך ולהניחו מחדש לאחר הקמת‬
‫הדפנות‪.‬‬
‫ז‪ .‬הסכך צריך להיות מן הצומח‪ ,‬ועליו להיות תלוש מהקרקע בעת‬
‫הנחתו על הסוכה‪.‬‬
‫‪ | 11‬ירח האיתנים‬
‫ח‪ .‬הסכך צריך לספק צל באופן שבשעת הצהריים יהיה יותר צל‬
‫משמש בקרקע הסוכה‪.‬‬
‫ט‪ .‬יש המהדרין להניח את הסכך על גבי מוטות שיוצרו מן הצומח‪,‬‬
‫ולא על מוטות מתכת‪.‬‬
‫י‪ .‬יש לבדוק היטב מהו מקור הסכך – שאינו גזול‪.‬‬
‫חכמינו ז"ל שיבחו את מצוות סוכה ואמרו שהיושב בצילה מסתופף בצל‬
‫אמונתו של הקדוש ברוך הוא ומקבל פני השכינה‪ .‬האושפיזין – נשמותיהם‬
‫של אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה ‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף ודוד באים ומשתתפים במצוות‬
‫הסוכה‪.‬‬
‫ארבעת המינים‬
‫מהפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‪ ,‬כפות תמרים‪ ,‬ענף עץ‬
‫עבות וערבי נחל' אנו למדים את דיני ארבעת המינים‪ .‬פרטי ההלכות‬
‫הנוגעים לארבעת המינים רבים ומגוונים‪ ,‬המובאים כאן הם עקרי הדברים‪,‬‬
‫למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך לגבי כשרותם של ארבעת המינים‪.‬‬
‫אתרוג‪ :‬פרי עץ הדר – משתדלים שמראהו יהיה מהודר‪ .‬עליו‬
‫להיות נקי מפגמים ולכלוכים שונים ואסור שיהיה יבש‪.‬‬
‫אסור שיהיה בו חוסר‪ ,‬וכן נקב בחציו העליון‪ .‬האתרוג כשר‬
‫הן כשצבעו ירוק (אם לא ירוק עז מאד) והן כשצבעו צהוב‪.‬‬
‫לולב‪ :‬אורכו לפחות ‪ 52‬ס"מ ועליו להיות בעל ראש אחד בחלקו‬
‫העליון‪ .‬כמו באתרוג‪ ,‬אסור שעלי הלולב יהיו יבשים (צבע‬
‫דומה ללבן)‪.‬‬
‫הדס‪ :‬אורכו – כל מקום צמיחת העלים‪ ,‬צריך להיות לפחות ‪20‬‬
‫ס"מ‪ .‬צריך שיהיו לפחות ‪ 15‬ס"מ מתוך אורך ההדס עם‬
‫שלשה עלים בכל קו עוקצים‪.‬‬
‫ערבה‪ :‬כמו ההדס‪ ,‬אורכה לפחות ‪ 20‬ס"מ‪ .‬אם נקטם ראש הקנה‬
‫או שנשרו רוב העלים – הערבה פסולה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪17‬‬
‫אגידת ארבעת המינים‬
‫יש לברך ולנענע את ארבעת המינים כשהם אגודים יחדיו – לולב אחד‪,‬‬
‫אתרוג אחד‪ ,‬שלושה הדסים ושתי ערבות‪.‬‬
‫ההדסים צריכים להיאגד מימין ללולב ביחס לשדרתו‪ ,‬והערבות משמאל‬
‫הלולב ולקשרם ללולב‪ .‬הלולב צריך להנשא מעל ההדסים והערבות בכ ‪8 -‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫נהגו לאגוד את הלולב ערב החג‪.‬‬
‫ערב סוכות‬
‫יש לסיים את בניית הסוכה לפני החג‪ ,‬וכן להכניס את השולחן והכסאות‪.‬‬
‫כניסת החג והדלקת נרות ביום רביעי יד' תשרי (‪ ).4....4‬בשעה ‪,.4:44‬‬
‫ונוהגים להדליק בסוכה בזהירות רבה‪ ,‬אך אם נושבת רוח בסוכה יש להדליק‬
‫נרות בבית‪.‬‬
‫מברכים שתי ברכות‪:‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב'‪,‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫חג הסוכות‬
‫מתפללים תפילת ערבית של חג‪ ,‬ולאחר התפילה סועדים סעודת חג בסוכה‪,‬‬
‫על כל אחד מוטלת חובת אכילה של לפחות כזית (‪ 28‬גרם) לחם בסוכה‬
‫בלילה הראשון‪.‬‬
‫בקידוש מוסיפים שתי ברכות נוספות‪ :‬ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה'‪ ,‬וכן 'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך‬
‫העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫בכל אכילה חשובה בסוכה בסוכות יש לברך ברכת 'לישב בסוכה'‪.‬‬
‫‪ | 12‬ירח האיתנים‬
‫צאת החג ביום חמישי טו' בתשרי (‪ )......4‬בשעה ‪ ...:.3‬אחרי תפילת‬
‫ערבית – הבדלה בסוכה‪.‬‬
‫מצות ארבעת המינים‬
‫ביום חמישי‪ ,‬חג ראשון של סוכות‪ ,‬טו' בתשרי (‪ )19.9.15‬במשך שעות היום‬
‫מקיימים את מצות 'נטילת לולב' (יחד עם שאר המינים)‪.‬‬
‫לוקחים את הלולב האגוד עם ההדסים מימינו והערבות‬
‫משמאלו‪ ,‬ביד ימין‪ ,‬ואת האתרוג ביד שמאל כשראש האתרוג‬
‫למטה והעוקץ למעלה – ומברכים‪:‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו‬
‫במצוותיו וצוונו על נטילת לולב'‪.‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו‬
‫והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫לאחר הברכה הופכים את האתרוג כשעוקצו למטה וראשו‬
‫למעלה ומנענעים את כל ארבעת המינים צמודים יחד‪.‬‬
‫יש לקיים מצוה זו גם בימי חול המועד (חוץ משבת) שלאחר מכן עד ליום‬
‫רביעי – הושענא רבה‪.‬‬
‫האתרוג דומה ללב‪ ,‬הלולב לשידרה‪ ,‬ההדס לעיניים והערבה לשפתיים –‬
‫אברי הגוף הפנימיים והחיצוניים יהיו שותפים במצוה‪.‬‬
‫ארבעת המינים רומזים לכל חלקי הציבור הן ואגודתם יחד מסמלת את‬
‫האחדות בעם ישראל‪.‬‬
‫תפילות חול המועד‬
‫בכל יום אומרים הלל שלם לאחר תפילת העמידה‪ .‬לאחריו אומרים‬
‫'הושענות'‪ ,‬מוציאים ספר תורה אחד לבימת בית הכנסת וסובבים‬
‫כשארבעת המינים בידיהם את בימת בית הכנסת‪ ,‬כאשר לכל יום יש נוסח‬
‫שונה של 'הושענא'‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪11‬‬
‫שמחת בית השואבה‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים היו מנסכים יין על המזבח בעת הקרבת‬
‫הקרבנות‪ .‬בחג הסוכות ניסכו גם מים כסמל לברכה שהקדוש ברוך הוא‬
‫מעניק לעם ישראל ולעולם כולו בחג הסוכות‪.‬‬
‫שאיבת המים מהמעין נעשתה בשמחה ובריקודים במשך כל לילות החג‪.‬‬
‫גם בימינו נהגו לשמוח ב'שמחת בית השואבה' זכר וסימן לאותם ימים‪.‬‬
‫חז"ל אמרו ש'כל שלא ראה שמחת בית השואבה‪ ,‬לא ראה שמחה מימיו'‪.‬‬
‫שבת חול המועד‬
‫ביום שישי ט"ז תשרי (‪ )41....4‬בשעה ‪ .4:.4‬מדליקים נרות שבת‪ .‬את‬
‫סעודות השבת נוהגים לאכול בתוך הסוכה‪.‬‬
‫אין נוטלים ארבעת המינים בשבת חול המועד‪ .‬ישנם מנהגים שונים לגבי‬
‫אמירת הושענות בשבת חול המועד וכל אחד ינהג כפי מנהג קהילתו‪.‬‬
‫הבדלה בצאת השבת בשעה ‪ ..:.3‬נוהגים לעשות בסוכה‪.‬‬
‫הושענא רבה‬
‫היום השביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה' משום שביום זה מקיפים‬
‫את הבימה עם כל ספרי התורה שבע פעמים באמירת נוסח 'הושענא'‪.‬‬
‫בליל 'הושענא רבה' נוהגים להיות ערים בלילה ללמוד תורה ולומר 'תיקון'‪.‬‬
‫בסיום ה'הושענות' חובטים חמש ערבות אגודות‪ ,‬חמש פעמים בקרקע‪.‬‬
‫מנהג זה שורשו במנהג נביאים שאחד מטעמיו הוא סימן לברכה על המים‬
‫שהערבות גודלות על נחליו‪.‬‬
‫יום זה נחשב כיום כפרה ותשובה ונוהגים לערוך סעודה מיוחדת‪.‬‬
‫‪ | 70‬ירח האיתנים‬
‫שמחת תורה‬
‫הדלקת נרות‬
‫שמחת תורה חל ביום חמישי כב' בתשרי (‪ .)41....4‬בערב החג – ביום רביעי‬
‫כא' בתשרי (‪ )41....4‬מדליקים נרות בשעה ‪ ,.4:.4‬ומברכים שתי ברכות‪:‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצוונו להדליק נר של יום טוב'‪,‬‬
‫'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו‬
‫לזמן הזה'‪.‬‬
‫הקפות‬
‫בליל החג מתכנסים בבית הכ נסת‪ ,‬ולאחר תפילת ערבית מוציאים את ספרי‬
‫התורה ורוקדים עמם‪ .‬הטעם לשמחה הוא משום שהסדר השנתי של‬
‫פרשיות השבוע מסתיים ומתחיל מחדש ביום זה‪.‬‬
‫ביום שמחת תורה לפני קריאת התורה‪ ,‬שוב סובבים בריקודים עם ספרי‬
‫התורה בבית הכנסת‪ .‬לאחר ההקפות קוראים בתורה את הפרשה האחרונה‬
‫– 'וזאת הברכה' ונהגו שכל המתפללים עולים לתורה‪ .‬לאחר מכן קוראים‬
‫את תחילת הפרשה הראשונה – 'בראשית'‪.‬‬
‫תפילת 'גשם'‬
‫בתפילת מוסף מתחילים לומר בברכת 'מחיה המתים' ‪' -‬משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם'‪ .‬ומתפללים תפילות נוספות על הגשם ‪' .‬משיב הרוח ומוריד הגשם'‬
‫נאמר עד חג ראשון של פסח‪.‬‬
‫הקפות שניות‬
‫צאת החג בשעה ‪ ...:14‬נהגו במוצאי החג לחגוג בשמחה וריקודים כדי‬
‫להמשיך את שמחת התורה לכל השנה‪.‬‬
‫הלכות כלליות‬
‫הלכות כלליות‬
‫איסור תולעים וחרקים‬
‫טבילת כלים‬
‫ערלה ונטע רבעי‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות‬
‫הפרשת חלה‬
‫איסור תולעים וחרקים‬
‫'וְ ל ֹּא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת נַ ְפשֹּתיכֶ ם ְּבכָ ל ַה ּ ֶש ֶרץ‪'...‬‬
‫החרקים והתולעים נמצאים בדברי מאכל רבים כמו קמח‪ ,‬פירות חיים‬
‫ויבשים‪ ,‬ירקות (חסה‪ ,‬פטרוזיליה‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬בצל ירוק ויבש ועוד)‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים ועוד‪.‬‬
‫איסור אכילת התולעים חמור מאד‪ ,‬ועל כן צריך לבררם ולבודקם לפני‬
‫השימוש‪.‬‬
‫קמח יש לנפות בנפה עם רשת צפופה (רצוי בנפה של משי)‪.‬‬
‫בכרוב‪ ,‬בכרובית‪ ,‬בחסה ובפטרוזיליה יש להפריד את העלים‪ ,‬להשרות אותם‬
‫במשך ‪ 5‬דקות במים וסבון או מים ומלח (כף שטוחה מלח לליטר מים)‪,‬‬
‫לשפשף כל עלה משני צדדיו‪ ,‬לשטוף בזרם מים כל עלה משני צדדיו‪,‬‬
‫ולבדוק מול מקור אור משני צדדיו אם אין תולעים‪ .‬יש לשפוך את המים‬
‫לאחר השרייה‪ ,‬ולאחר מכן להוציא את עלי החסה‪ .‬אחרת‪ ,‬התולעים‬
‫נדבקים שוב על העלים‪.‬‬
‫עדיף לקנות ירקות עלים שגדלו בתנאים מיוחדים ויש עליהם הכשר מרבנות‬
‫מוסמכת שהם נקיים מתולעים‬
‫‪ | 75‬ירח האיתנים‬
‫טבילת כלים‬
‫רכישת כלי אוכל ממתכת או מזכוכית מתוצרת לא יהודית‪ ,‬מחייבת‬
‫הטבלתם במקווה טהרה או בים לפני השימוש‪.‬‬
‫יש להטביל את הכלי בבת אחת‪ ,‬וכן יש לשים לב שהמים ייכנסו לתוך הכלי‪.‬‬
‫לפני הטבילה יש להסיר את המדבקות והתויות וכן כל לכלוך או חלודה‬
‫שעל הכלי‪.‬‬
‫נוסח הברכה לפני טבילת הכלי‪:‬‬
‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָּהעֹולָּ ם‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ֱא ֵ‬
‫ֹותיו וְּ ִצּוָּנּו ַעל ְּט ִבילַ ת כֶ לִ י‪.‬‬
‫ֲא ֶשר ִק ְּד ָּשנּו ְּב ִמ ְּצ ָּ‬
‫לפני טבילת כלים רבים‪:‬‬
‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָּהעֹולָּ ם‬
‫ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ֱא ֵ‬
‫ֹותיו וְּ ִצּוָּנּו ַעל ְּט ִבילַ ת כֵ לִ ים‪.‬‬
‫ֲא ֶשר ִק ְּד ָּשנּו ְּב ִמ ְּצ ָּ‬
‫ יש לברך את הברכה בהטבלת כלי מתכת וזכוכית בלבד‪.‬‬‫כלי עץ ופלסטיק אינם צריכים טבילה‪ ,‬וכשהידיות ממתכת מטבילים בלא‬
‫ברכה‪ .‬כלי חרס אינם צריכים טבילה‪ ,‬וכשמצופים בפורצלן מטבילים בלא‬
‫ברכה‪.‬‬
‫‪ -‬קטן או קטנה אינם נאמנים על טבילת כלים‪.‬‬
‫מיקום המקוואות לטבילת כלים ברמת גן (המקוואות לטבילת כלים פתוחים‬
‫בימים א‪-‬ה ‪ ,7.11-17.11‬וביום ו' עד ‪:)17.51‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת‪-‬השקמה‪ ,‬רח' עזריאל ‪.27‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת יצחק‪ ,‬רח' עוזיאל ‪.7‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת‪-‬עמידר‪ ,‬רח' מבצע עין ‪.7‬‬
‫‪ ‬מקוה שיכון ותיקים‪ ,‬שד' העם הצרפתי ‪.50‬‬
‫הלכות כלליות | ‪74‬‬
‫ערלה ונטע רבעי‬
‫התורה הזהרתנו שלא לאכול מפירות הגדלים בעץ מאכל – בשלש השנים‬
‫הראשונות של נטיעתו‪ ,‬ונקראים 'פירות ערלה'‪.‬‬
‫בשנה הרביעית הפירות קדושים כמו פירות מעשר שני‪ ,‬ונקראים 'פירות נטע רבעי'‬
‫ופודים אותם בברכה כמו בדיני מעשר שני‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות‬
‫(ע"פ הנחיות מכון התורה והארץ)‬
‫שנה זו (תשע"ד) היא שנת מעשר עני‪.‬‬
‫ההכנה להפרשה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפני ההפרשה יש לוודא שנמצאת ברשותך מטבע לחילול מעשר שני ונטע רבעי‪.‬‬
‫ללא מטבע כזו הפירות אסורים באכילה גם לאחר ההפרשה‪ .‬הדרך הבטוחה ביותר‬
‫לוודא זאת וכן למנוע תקלות נוספות היא מינוי על קרן מעשרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר יש‬
‫בפירות דרגות חיוב שונות (כאשר קונים בשוק אותו פרי במספר חנויות או כאשר‬
‫קונים בחנות אחת פרי מסוים מזנים שונים ולא יודעים אם הפרישו) יש לוודא שיש‬
‫במטבע מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחלקים את משקל הפירות למאה ומוציאים מתוכם כמות הגדולה ממאית‪ .‬כך יש‬
‫לעשות בכל אחד מסוגי הפירות העומדים להפרשה ומכל דרגת חיוב‪ .‬פעולה זו אינה‬
‫נחשבת להפרשת תרומות ומעשרות‪ ,‬כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל‬
‫מתנה‪ .‬כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה‪.‬‬
‫ָּברו ְׁך ַא ָּתה ד' אל ֵֹהינו ֶמלֶ ְׁך ָּהעוֹ לָּ ם ֲא ֶשר ִק ְׁד ָּשנו ְׁב ִמ ְׁצווֹ ָּתיו וְׁ ִצ ָּונו‬
‫לְׁ ַה ְׁפ ִריש ְׁתרומוֹ ת ו ַמ ַע ְׁשרוֹ ת‪.‬‬
‫מברכים רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשה (טבל ודאי) כאשר יש‬
‫ספק (כגון‪ :‬פרות שנקנו בשוק) אומרים את נוסח ההפרשה ולא מברכים‪.‬‬
‫ַמה ֶשא ַֹמר ַעכְׁ ָּשו יָּ חול ַעל ָּכל ִמין ְׁבנִ ְׁפ ָּרד‪:‬‬
‫‪ | 71‬ירח האיתנים‬
‫משפט זה מתייחס למקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קובעים‬
‫בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא‬
‫רק על מין אחד‪.‬‬
‫ַה ֵמ ִאית ַה ִנ ְׁמ ֵצאת ַב ַת ְׁח ִתית ֶשל ַמה ֶש ִה ַנ ְׁח ִתי ַב ַצד ‪ִ -‬ת ָּש ֵאר ֵבינְׁ ַתיִ ם‬
‫ֶט ֶבל‪ְׁ .‬ש ָּאר ַמה ֶש ִה ַנ ְׁח ִתי ַב ַצד ‪ֲ -‬ה ֵרי הוא ְׁתרו ָּמה ְׁגדוֹ לָּ ה ַעל ַהכֹל‪.‬‬
‫באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהווה תרומה גדולה‪.‬‬
‫תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד‬
‫(בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו) וקובעים שהחלק הנמצא מעליה הוא תרומה‬
‫גדולה‪ .‬חלק זה מהווה תרומה גדולה לא רק על הפירות שהוא הופרד מהם אלא גם‬
‫על המאית הנמצאת יחד איתו בצד‪.‬‬
‫ַה ֵמ ִאית ֶש ִהזְׁ ַכ ְׁר ִתי וְׁ עוֹ ד ֵת ַשע ֵמ ִאיוֹ ת ַב ַצד ָּה ֶעלְׁ יוֹ ן ֶשל ַמה ֶש ִב ְׁרצוֹ נִ י‬
‫לְׁ ַת ֵקן ‪ֲ -‬ה ֵרי ֵהן ַמ ֲע ֵשר ִראשוֹ ן‪.‬‬
‫בפסקה זו קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות‪ .‬חלקו מונח‬
‫בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות‪ .‬מאית אחת נמצאת בחלק המונח‬
‫בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות‪.‬‬
‫ַה ֵמ ִאית ֶש ִהזְׁ ַכ ְׁר ִתי ‪ֲ -‬ה ֵרי ִהיא ְׁתרו ַמת ַמ ֲע ֵשר‪.‬‬
‫פסקה זו מתייחסת למאית הנמצאת בפירות המונחים בצד‪ .‬בשלב הקודם קבענו‬
‫שהיא חלק מהמעשר הראשון‪ .‬עכשיו אנו קובעים שזו תהייה תרומת המעשר‪.‬‬
‫עוֹ ד ֵת ַשע ֵמ ִאיוֹ ת ַב ַצד ַה ַת ְׁחתוֹ ן ֶשל ַמה ֶש ִב ְׁרצוֹ נִ י לְׁ ַת ֵקן ‪ֲ -‬ה ֵרי ֵהן‬
‫ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י‪.‬‬
‫פסקה זו מתייחסת לפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל‪.‬‬
‫באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני‪ .‬תשע‬
‫מאיות אלו הן עשירית מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת‬
‫המעשר הראשון‪.‬‬
‫הלכות כלליות | ‪77‬‬
‫וְׁ ִאם ָּצ ִר ְׁ‬
‫יך לְׁ ַה ְׁפ ִריש ַמ ֲע ַשר ָּענִ י ‪ֲ -‬ה ֵרי ֵהן ַמ ֲע ַשר ָּענִ י‪.‬‬
‫בשנים ג' או ו' למניין שנות שמיטה‪ ,‬שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר‬
‫שני‪ ,‬קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני‪ .‬כדי שהמפריש לא יצטרך‬
‫לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו ‪ ,‬או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות‪,‬‬
‫כדאי לומר פסקה זו בכל מקרה‪ .‬שנה זו (תשע"ד) היא שנת מעשר עני‪.‬‬
‫בזמן הזה‪ ,‬מותר לאכול את הפירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את‬
‫קדושתם למטבע‪ .‬פעולה זו נקראת חילול‪ .‬חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה‪,‬‬
‫ויש לברך לפני עשייתה‪.‬‬
‫ָּברו ְׁך ַא ָּתה ד' אל ֵֹהינו ֶמלֶ ְׁך ָּהעוֹ לָּ ם ֲא ֶשר ִק ְׁד ָּשנו ְׁב ִמ ְׁצוֹ ָּתיו וְׁ ִצ ָּונו לִ ְׁפדוֹ ת‬
‫ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י‪.‬‬
‫מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר‬
‫שני‪ .‬ארבעה תנאים חייבים להתקיים לכך והם‪:‬‬
‫‪ .1‬יודעים בוודאות שעדיין לא הפרישו מהפירות תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫‪ .2‬קי ימת ידיעה ברורה שהפירות גדלו באחת מהשנים האלו‪ :‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬או ה'‬
‫למנין שנות שמיטה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל‪.‬‬
‫‪ .0‬ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי‪ .‬כאשר תנאי אחד לא מתקיים ‪ -‬אין מברכים‪.‬‬
‫ַמה ֶש ָּק ַב ְׁע ִתי לְׁ ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י ְׁבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְׁרכוֹ ‪ֲ ,‬ה ֵרי הוא ְׁמ ֻח ָּלל‪ָּ ,‬כל‬
‫ַד ְׁר ַגת ִחיוב ַעל ְׁפרו ָּטה וָּ ֶר ַבע ְׁבנִ ְׁפ ָּרד‪ַ ,‬ב ַמ ְׁט ֵב ַע ַה ְׁמי ֶֹע ֶדת לְׁ כָּ ְׁך ִב ְׁש ִבילִ י‪.‬‬
‫אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה ומעבירה‬
‫אותה למטבע שיוחדה לכך‪ .‬על המטבע חלה קדושת מעשר שני ואסורה היא לכל‬
‫שימוש‪.‬‬
‫יש לעקוב אחר מספר החילולים‪ .‬למשל‪ :‬על מטבע של עשר אגורות אפשר לחלל רק‬
‫כפעמיים עד שלוש ולא יותר‪.‬‬
‫כדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות‪.‬‬
‫‪ | 72‬ירח האיתנים‬
‫וְׁ ִאם יֵ ש ָּכאן ֵפרוֹ ת ְׁר ָּב ִעי‪ֲ ,‬ה ֵרי ֵהם ְׁבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְׁר ָּכן‪ְׁ ,‬מ ֻח ָּללִ ים‪ָּ ,‬כל‬
‫ַד ְׁר ַגת ִחיוב ַעל ְׁפרו ָּטה וָּ ֶר ַבע ְׁבנִ ְׁפ ָּרד‪ַ ,‬ב ַמ ְׁט ֵב ַע ַה ְׁמי ֶֹע ֶדת לְׁ כָּ ְׁך ִב ְׁש ִבילִ י‬
‫פירות העץ אשר חנטו בשנה הרביעית לנטיעת העץ נקראים נטע רבעי‪ .‬כאשר‬
‫מפרישים מפירות העץ חוששים שמא הם נטע רבעי ופודים אותם מספק‪.‬‬
‫לאחר אמירת נוסח ההפרשה יש לעטוף את הפירות המונחים בצד‪ ,‬שהם בעצם‬
‫תרומה גדולה ותרומת מעשר‪ ,‬בשקית בתוך שקית ולקוברם באדמה או להניחם‬
‫באשפה‪ .‬וזאת מכיוון שיש בפירות אלו קדושה שאינה ניתנת לחילול‪ ,‬ובזמן הזה‪,‬‬
‫מפאת הטומאה‪ ,‬אסור אף לכהנים לאכלם‪.‬‬
‫אם הפירות חייבים בהפרשה בוודאות‪ ,‬יש לתת את המעשר הראשון ללוי ובשנת‬
‫מעשר עני ‪ -‬יש לתת את מעשר העני לעני‪.‬‬
‫גם לפתרון ענין זה וכדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות‪.‬‬
‫הערות כלליות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילד שקטן מ‪ 15-‬שנים וילדה שקטנה מ‪ .12-‬אינם מפרישים תרומות‬
‫ומעשרות‪.‬‬
‫אין מפרישים מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות צריכה להיות כולה מאותו סוג פרי‪.‬‬
‫אין להפריש מפירות הפטורים מתרומות ומעשרות על פירות החייבים‪ ,‬וכן‬
‫להיפך‪.‬‬
‫אין להפריש בשבת ויום טוב‪.‬‬
‫הלכות כלליות | ‪71‬‬
‫הפרשת חלה‬
‫אשית ֲע ִרסֹּתכֶ ם ַח ּ ָלה ָּת ִרימ ּו ְתרו ָּמה' (במדבר טו כ)‬
‫'ר ִ‬
‫הלש בצק לאפיה מחמשת מיני דגן (חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬שיפון ושיבולת שועל –‬
‫קווקר)‪ ,‬חייב הבצק בהפרשת חלה מהעיסה‪ .‬בעת ההפרשה מברכים‪:‬‬
‫למנהג האשכנזים‪:‬‬
‫ְ‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ אל ֹּהינ ּו ֶמלֶ ך ָהעוֹּ לָ ם‪ֲ ,‬א ֶשר ִקדְּ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצוֹּ ָתיו‪,‬‬
‫יסה‪.‬‬
‫וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִריש ַח ּ ָלה ִמן ָה ִע ָ‬
‫למנהג עדות המזרח‪:‬‬
‫ְ‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ אל ֹּהינ ּו ֶמלֶ ך ָהעוֹּ לָ ם‪ֲ ,‬א ֶשר ִקדְּ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצוֹּ ָתיו‪,‬‬
‫וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִריש ַח ּ ָלה ְתרו ָּמה‪.‬‬
‫בגמר הברכה נוטל כזית מהבצק ואומר‪ֲ :‬הרי זוֹ ַח ּ ָלה – ושורפה מיד באש‪.‬‬
‫השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ‪ ..1111 -‬ק"ג קמח‪ ,‬והשיעור להפרשה בלא ברכה‬
‫הוא מ‪ ..41 -‬ק"ג קמח עד ‪ ..1111‬ק"ג‪ .‬בפחות מ‪ ..41 -‬ק"ג פטור מהפרשת חלה‪.‬‬
‫לפי שיטת ה'חזון איש'‪ ,‬השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ‪ 4.41 -‬ק"ג קמח‪,‬‬
‫והשיעור להפרשה בלא ברכה הוא מ‪ ..4 -‬ק"ג עד ‪ 4.41‬ק"ג‪ .‬בפחות מ‪ ..4 -‬ק"ג פטור‬
‫מהפרשת חלה‪.‬‬
‫גם אם לשו ואפו בצק מקמח פחות מהשיעור שפטור מחלה‪ ,‬אם מצרפים אחר כך‬
‫בסל או בקופסה או בניילון מיני מאפה נוספים שמגיעים לשיעור החיוב‪ ,‬חייבים‬
‫להפריש חלה‪.‬‬
‫אם העיסה נילושה בביצים או בשאר מי פירות‪ ,‬יש לערב בעיסה בשעת הלישה מעט‬
‫מים‪/‬חלב‪/‬דבש דבורים‪/‬יין‪ /‬שמן זית‪ ,‬ולהפריש חלה בברכה‪.‬‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫זמני המולד‬
‫רשימת מקוואות‬
‫כשרות – רק עם תעודה‬
‫מידע שימושי‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות‪ ,‬החליטה‬
‫המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א‪,‬‬
‫רב העיר רמת גן‪ ,‬ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר‪ .‬ניתן להתקשר לרבני בית‬
‫ההוראה בכל שאלה הלכתית‪.‬‬
‫רבני בית ההוראה‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫‪252-5555525 ,5485025‬‬
‫הרב אריה נדב‬
‫‪5458502‬‬
‫הרב שמעון בן חיים‬
‫‪250-0505050‬‬
‫הרב אריה רוטשטיין‬
‫‪250-4558450‬‬
‫הרב יוסף ניסן‬
‫‪258-0000544‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫‪258-8580214‬‬
‫הרב ישראל פייגנבלט‬
‫‪258-4805051‬‬
‫הרב אור חיים טאוב‬
‫‪250-8054015‬‬
‫הרב יחיעם עוזרי‬
‫‪250-0584410‬‬
‫מס' פקס‬
‫‪5408405‬‬
‫דואר אלקטרוני‬
‫‪rabanut@mdrg.org.il‬‬
‫‪ | 25‬ירח האיתנים‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה‬
‫לבית‪-‬דין הדן על‪-‬פי תורה‪ .‬הננו מבשרים לקהל הרחב שבית‪-‬הדין לדיני ממונות‬
‫ברמת‪-‬גן מגביר את פעילותו‪.‬‬
‫בפני בית‪-‬הדין נערכים דיונים בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עובדים ומעבידים‬
‫שכירות‬
‫תיווך‬
‫נזקים‬
‫הפרת חוזים ועוד‬
‫משך הדיונים בבית‪-‬הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות‪ .‬כידוע ההלכה‬
‫מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית‪-‬דין הדן על‪-‬פי התורה‪ .‬כל מי שנזקק לדיון כזה‬
‫מוזמן בזאת להתדיין בפני בית‪-‬הדין לדיני ממונות ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫כתובת בית‪-‬הדין‪:‬‬
‫בית הדין לענייני ממונות‬
‫רח' הרצל ‪ ,84‬ת‪.‬ד‪,501 .‬‬
‫רמת גן‪50525 ,‬‬
‫טל'‪ ,20-5422555 :‬שלוחה ‪500‬‬
‫פקס‪20-5421845 :‬‬
‫"ואשיבה שופטיך כבראשונה‪...‬‬
‫אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"‬
‫שיעורי דף היומי | ‪24‬‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות‬
‫של כלל הציבור בעיר‪ .‬מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות‬
‫מתקיימת בכ‪ 121-‬בתי כנסת ברחבי העיר‪ ,‬בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות‬
‫צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות‪ .‬המועצה הדתית משתתפת בהוצאות‬
‫שיעורים אלו‪.‬‬
‫דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי‬
‫המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה‪.‬‬
‫מצורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר‪.‬‬
‫בית כנסת‬
‫רחוב‬
‫ימים שעות‬
‫שם מגיד השיעור‬
‫אגודת בית‬
‫כנסת רמת חן‬
‫אהל שמעון‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪7.15 – 08.00‬‬
‫הרב ישראל פרוכטר‬
‫הבילויים ‪85‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪6.20 – 07.10‬‬
‫הרב ברוך עגמי‬
‫ז‬
‫‪07.00-07.45‬‬
‫הרב ברוך עגמי‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪8‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20.30-22.00‬‬
‫הרב נתנאל פוטרמילך‬
‫דובב עוז‬
‫הבילויים ‪55‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06.10-06.50‬‬
‫הרב כץ אהרן‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20.00-21.00‬‬
‫הרב אהרן ברנשטיין‬
‫ז‬
‫‪07.45-08.30‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪01‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪21.00-22.00‬‬
‫הרב שייקה גנץ‬
‫ז‬
‫לפני מנחה‬
‫הרב שייקה גנץ‬
‫‪ | 21‬ירח האיתנים‬
‫זכרון קדושים‬
‫אחד העם ‪54‬‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪85‬‬
‫יד הגבורים‬
‫נגבה ‪55‬‬
‫ישראל הצעיר‬
‫ק‪ .‬קריניצי‬
‫המשורר י‪.‬‬
‫כהן ‪04‬‬
‫מנחת חובב‬
‫השר משה ‪00‬‬
‫משכנות‬
‫ישראל‬
‫צעירים‬
‫ברודצקי ‪4‬‬
‫נאוה תהילה‬
‫הגלגל ‪80‬‬
‫שבטי ישראל‬
‫‪ -‬אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪080‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪19.40-20.40‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫ו‬
‫‪09.00-10.30‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪17.00-18.00‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫ו‬
‫‪10.30-11.30‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫ז‬
‫‪23.30-24.30‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪05.30-06.45‬‬
‫הרב ברדה אברהם‬
‫ז‬
‫א‪-‬ו‬
‫שלוש שעות‬
‫לפני צאת שבת‬
‫‪07.20-08.15‬‬
‫הרב ברדה אברהם‬
‫הרב אלחנן גולדהבר‬
‫ז‬
‫‪19.00-20.00‬‬
‫פנחס אהרנברג‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪08.00-09.00‬‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20.00-21.00‬‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫ז‬
‫א‪-‬ה‬
‫שלוש שעות‬
‫לפני צאת שבת‬
‫‪06.00-06.40‬‬
‫צבי אברמוב‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫ו‬
‫‪06.00-07.00‬‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫ז‬
‫‪07.50-08.30‬‬
‫חברותא‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06.30-07.30‬‬
‫הרב אשר לוי‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪16.35-17.35‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06.45-07.30‬‬
‫הרב קרויזר חיים‬
‫שיעורי דף היומי | ‪27‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪20.00-20.45‬‬
‫הרב כץ יהודה‬
‫ז‬
‫הראב"ע ‪5‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫לפני מנחה ‪ 85‬ד'‬
‫(זמן הדלקת‬
‫נרות)‬
‫‪07.00-07.30‬‬
‫שמואל רוזנר‪/‬אדלר‬
‫הרב אריאל יעקב‬
‫השורה ‪55‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪51.22-02.22‬‬
‫הרב נוסנס‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪14.00-15.00‬‬
‫הרב יובל נגר‬
‫שבטי ישראל‬
‫– אשכנזים‬
‫שבטי ישראל‬
‫ אשכנזים‬‫שכון מזרחי‬
‫נ‪ .‬אשכנז‬
‫שער האריות‬
‫תפארת שלמה סוקולוב ‪58‬‬
‫‪ | 22‬ירח האיתנים‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫[*זמן 'רגיל' למנחה = ‪ 17‬דקות לפני שקיעה‪].‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫אגודת אחים‬
‫רמב"ם‬
‫בן אליעזר ‪05‬‬
‫שחרית חול‬
‫‪5.02 -‬‬
‫רגיל‬
‫אגודת ביכ"נ‬
‫רמת חן‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫‪5.02‬‬
‫אין‬
‫אגודת הספרדים‬
‫– עמידר‬
‫בן אליעזר ‪1‬‬
‫‪5.22‬‬
‫אין‬
‫אהבה ואחוה‬
‫מלכי צדק ‪1‬‬
‫א‪5.55 .‬‬
‫ב‪5.85 .‬‬
‫אין‬
‫אהל גבריאל‬
‫אחד העם ‪52‬‬
‫‪5.22‬‬
‫אין‬
‫אהל יעקב‬
‫אהוד ‪4‬‬
‫‪5.02‬‬
‫אין‬
‫אהל מועד (אהל‬
‫מרדכי)‬
‫עזריאל ‪04‬‬
‫‪4.02‬‬
‫רגיל‬
‫אהל רחל‬
‫תלפיות ‪51‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪4.55 .‬‬
‫רגיל‬
‫אהל שמעון‬
‫ת‪.‬ד‪5558 .‬‬
‫א‪5.02 .‬‬
‫ב‪4.22 .‬‬
‫רגיל‬
‫אור ישרים‬
‫האם ‪58‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני זריחה‬
‫רגיל‬
‫אחוה ורעות‬
‫הדר ‪55‬‬
‫א‪4.22 .‬‬
‫ב‪4.55 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪21‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫אחוה נ‪ .‬שאמי‬
‫הרא"ה ‪055‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫אחוות אחים‬
‫נ‪ .‬בלאדי‬
‫חד נס ‪05‬‬
‫‪5.02‬‬
‫אליהו הנביא‬
‫בנוסח יהדות‬
‫מרוקו‬
‫ראש פינה ‪1‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫אריאל‬
‫המחתרת ‪54‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בית אל‪-‬גאולה‬
‫המלך יוסף ‪05‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪8‬‬
‫אין‬
‫אין‬
‫‪00.55‬‬
‫בצלאל ע"ש‬
‫בצלאל כץ‬
‫ביאליק ‪04‬‬
‫‪4.85‬‬
‫א‪58.22 .‬‬
‫ב‪55.22 .‬‬
‫‪02.22‬‬
‫גאולי ישראל‬
‫לעולי בבל‬
‫עזריאל ‪8‬‬
‫‪4.22‬‬
‫רגיל‬
‫דעת מנחם –‬
‫חב"ד‬
‫ביאליק ‪54‬‬
‫‪1.55‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת גן‬
‫הרצל ‪84‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת יצחק‬
‫ירושלים ‪04‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫הדר קודש‬
‫נוה יהושע ‪50‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫היכל שלמה‬
‫המחתרת ‪5‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪01‬‬
‫‪4.22‬‬
‫‪55.22‬‬
‫‪02.52‬‬
‫המרכזי לספרדים‬
‫הנגיד ‪0‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪5.22 .‬‬
‫א‪50.22 .‬‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 10‬ירח האיתנים‬
‫מנחה וערבית‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫זיכרון קדושים ‪-‬‬
‫השקמה‬
‫אחד העם ‪54‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫זכרון קדושים‬
‫חביבה רייק ‪1‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫חב"ד ‪-‬‬
‫"היכל מרדכי"‬
‫עוזיאל ‪5‬‬
‫‪5.85‬‬
‫רגיל‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪/80‬א‬
‫א‪51.02 .‬‬
‫ב‪02.85 .‬‬
‫‪50.22‬‬
‫יד הגיבורים‬
‫נגבה ‪55‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪5.22 .‬‬
‫ג‪5.85 .‬‬
‫רגיל‬
‫יחזקאל‬
‫מנחם יצחק ‪0‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫‪5.55‬‬
‫רגיל‬
‫ישורון‬
‫אלוף דוד ‪544‬‬
‫‪4.22‬‬
‫רגיל‬
‫ישראל הצעיר ק‪.‬‬
‫קריניצי‬
‫המשורר י‪ .‬כהן ‪04‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪5.52 .‬‬
‫אין‬
‫‪4.85‬‬
‫ישרים‬
‫ד"ר כהן ‪50‬‬
‫א‪8.52 .‬‬
‫ב‪5.52 .‬‬
‫חצי לפני‬
‫שקיעה‬
‫רגיל‬
‫למען שמו‬
‫באהבה‬
‫גילדסגיים ‪50‬‬
‫‪5.52‬‬
‫אין‬
‫מנחת חובב –‬
‫הפועל המזרחי‬
‫השר משה ‪00‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪5.02 .‬‬
‫ג‪4.55 .‬‬
‫רגיל‬
‫מקור חיים‬
‫סוקולוב ‪54‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫מרום נוה‬
‫יוחנן בדר ‪0‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫ימין משה‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪05.22 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪13‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫משכן הראל‬
‫החוגה ‪0‬‬
‫‪5.52‬‬
‫רגיל‬
‫משכנות ישראל‬
‫מנין לצעירים‬
‫ברודצקי ‪4‬‬
‫‪5.82‬‬
‫אין‬
‫משכנות ישראל‬
‫ברודצקי ‪1‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫נאוה תהילה‬
‫הגלגל ‪80‬‬
‫א‪ .‬הנץ‬
‫החמה‬
‫ב‪4.02 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוה שלום הכהן‬
‫סיירת דוכיפת ‪55‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫נווה יהושע‬
‫ארנון‬
‫א‪5.55 .‬‬
‫ב‪5.55 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוסח אשכנז ‪-‬‬
‫רמת יצחק‬
‫ההלכה ‪1‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫נחלת אפרים ‪-‬‬
‫מרום נוה‬
‫חזון איש ‪12‬‬
‫‪4.22‬‬
‫רגיל‬
‫נצח ישראל –‬
‫עמידר‬
‫המחתרת ‪1‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫נצח שראל‬
‫(בי"ס עמישב)‬
‫קפלן ‪5‬‬
‫סוכת שלום –‬
‫חב"ד‬
‫האש"ל ‪5‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫סיני‬
‫לאן ‪04‬‬
‫א‪5.85 .‬‬
‫ב‪5.85 .‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני‬
‫שקיעה‬
‫ע"ש כדורי‬
‫מועלם‬
‫השר משה‬
‫‪5.52‬‬
‫רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 18‬ירח האיתנים‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫ע"ש ספוז'ניקוב‬
‫יצחק‬
‫בן גוריון ‪501‬‬
‫‪5.85‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים‬
‫ז'בוטינסקי ‪500‬‬
‫א‪5.22 .‬‬
‫ב‪4.55 .‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים עמידר‬
‫המחתרת ‪54‬א‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫ציון עולי בבל‬
‫מלכי צדק ‪1‬‬
‫‪5.85‬‬
‫רגיל‬
‫רב ברכות‬
‫הגלגל ‪80‬א‬
‫חצי שעה‬
‫לפני הנץ‬
‫החמה‬
‫א‪ .‬פלג‬
‫המנחה‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רינת ישרים‬
‫באר אורה ‪55‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫שארית ישראל‬
‫אביבים ‪55‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫שבזי לצעירים‬
‫המחתרת ‪1‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל ‪-‬‬
‫טריפולי‬
‫פומפדיתא ‪0‬‬
‫‪5.85‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪080‬‬
‫א‪5.52 .‬‬
‫ב‪4.55 .‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫עדנים‬
‫בן גוריון ‪080‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫תימנים‬
‫בן גוריון ‪080‬‬
‫‪5.82‬‬
‫אין‬
‫שכון מזרחי ‪-‬‬
‫נ‪ .‬אשכנז‬
‫הראב"ע ‪5‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫שכון מזרחי‬
‫נ‪ .‬ספרד‬
‫הראב"ע ‪0‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪02.22 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪11‬‬
‫מנחה וערבית‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫שלום ודרך ארץ‬
‫ז'בוטינסקי ‪4‬‬
‫‪5.02‬‬
‫‪50.02‬‬
‫שלום שבזי –‬
‫תל יהודה‬
‫יד שלום ‪04‬‬
‫‪5.85‬‬
‫רגיל‬
‫שער האריות –‬
‫יבנה‬
‫השורה ‪55‬‬
‫‪5.22‬‬
‫‪50.02‬‬
‫אין‬
‫שערי ניסים‬
‫באר אורה ‪54‬‬
‫‪5.85‬‬
‫‪58.02‬‬
‫‪02.22‬‬
‫שערי יצחק‬
‫ברקאי ‪02‬‬
‫‪4.85‬‬
‫רגיל‬
‫שערי צדק ע"ש‬
‫הרב סעדיה חוזה‬
‫ישורון ‪55‬‬
‫‪5.22‬‬
‫רגיל‬
‫שערי ציון‬
‫בן אליעזר ‪04‬א‬
‫‪5.22‬‬
‫אין‬
‫תהילות ישראל‬
‫נרדימון ‪0‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫תל גנים‬
‫גדעון ‪08‬‬
‫‪5.55‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים –‬
‫ביאליק‬
‫ביאליק ‪51‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים‬
‫ז'בוטינסקי ‪54‬‬
‫‪5.22‬‬
‫אין‬
‫תפארת ישראל ‪-‬‬
‫עמידר‬
‫ההגנה ‪08‬‬
‫‪5.52‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת ישראל‬
‫יעקב‬
‫נרדימון ‪0‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת משה‬
‫עזריאל ‪0‬‬
‫‪5.02‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת שמעון‬
‫עזריאל ‪04‬‬
‫‪5.02‬‬
‫‪58.55‬‬
‫‪51.82‬‬
‫אין‬
‫‪ | 15‬ירח האיתנים‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫פרשת‬
‫השבוע‬
‫תאריך‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫ר"ת‬
‫תאריך‬
‫לועזי‬
‫א' דר"ה‬
‫יום ה'‪ ,‬א'‬
‫תשרי‬
‫‪18:39‬‬
‫‪---‬‬
‫‪20:12‬‬
‫‪5/9/2013‬‬
‫ב' דר"ה‬
‫יום ו'‪ ,‬ב'‬
‫תשרי‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪18:37‬‬
‫‪6/9/2013‬‬
‫האזינו ‪,‬‬
‫שבת שובה‬
‫ג' תשרי‬
‫‪---‬‬
‫‪19:33‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪7/9/2013‬‬
‫שבת יום‬
‫הכיפורים‬
‫י' תשרי‬
‫‪18:28‬‬
‫‪19:24‬‬
‫‪19:59‬‬
‫‪14/9/2013‬‬
‫חג הסוכות‬
‫יום ה'‪ ,‬ט"ו‬
‫תשרי‬
‫‪18:21‬‬
‫‪19:17‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19/9/2013‬‬
‫שבת חוה"מ‬
‫סוכות‬
‫י"ז תשרי‬
‫‪18:18‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪21/9/2013‬‬
‫שמחת תורה‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ב‬
‫תשרי‬
‫‪18:12‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪26/9/2013‬‬
‫בראשית‬
‫כ"ד תשרי‬
‫‪18:09‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:41‬‬
‫‪28/9/2013‬‬
‫נח‬
‫א' מרחשוון‬
‫‪18:00‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪5/10/2013‬‬
‫לך לך‬
‫ח' מרחשוון‬
‫‪17:51‬‬
‫‪18:48‬‬
‫‪19:23‬‬
‫‪12/10/2013‬‬
‫וירא‬
‫ט"ו מרחשוון ‪17:43‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪19:15‬‬
‫‪19/10/2013‬‬
‫חיי שרה‬
‫כ"ב מרחשוון ‪17:36‬‬
‫‪18:33‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪26/10/2013‬‬
‫תולדות‬
‫‪16:29‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪2/11/2013‬‬
‫כ"ט‬
‫מרחשוון‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן | ‪14‬‬
‫ויצא‬
‫ו' כסליו‬
‫‪16:23‬‬
‫‪17:22‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪9/11/2013‬‬
‫וישלח‬
‫י"ג כסליו‬
‫‪16:19‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪16/11/2013‬‬
‫וישב‬
‫כ' כסליו‬
‫‪16:16‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪23/11/2013‬‬
‫מקץ‪,‬‬
‫שבת חנוכה‬
‫כ"ז כסליו‬
‫‪16:14‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:47‬‬
‫‪30/11/2013‬‬
‫ויגש‬
‫ד' טבת‬
‫‪16:14‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:47‬‬
‫‪7/12/2013‬‬
‫ויחי‬
‫י"א טבת‬
‫‪16:15‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪14/12/2013‬‬
‫שמות‬
‫י"ח טבת‬
‫‪16:18‬‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪21/12/2013‬‬
‫וארא‬
‫כ"ה טבת‬
‫‪16:22‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪28/12/2013‬‬
‫בא‬
‫ג' שבט‬
‫‪16:27‬‬
‫‪17:28‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪4/1/2014‬‬
‫בשלח‪,‬‬
‫שבת שירה‬
‫י' שבט‬
‫‪16:32‬‬
‫‪17:34‬‬
‫‪18:06‬‬
‫‪11/1/2014‬‬
‫יתרו‬
‫י"ז שבט‬
‫‪16:39‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪18/1/2014‬‬
‫משפטים‬
‫כ"ד שבט‬
‫‪16:45‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪25/1/2014‬‬
‫תרומה‬
‫א' אדר א'‬
‫‪16:52‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪18:26‬‬
‫‪1/2/2014‬‬
‫תצוה‬
‫ח' אדר א'‬
‫‪16:58‬‬
‫‪17:58‬‬
‫‪18:32‬‬
‫‪8/2/2014‬‬
‫כי תשא‬
‫ט"ו אדר א'‬
‫‪17:04‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪18:38‬‬
‫‪15/2/2014‬‬
‫ויקהל‬
‫כ"ב אדר א'‬
‫‪17:10‬‬
‫‪18:09‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪22/2/2014‬‬
‫פקודי‪ ,‬שבת‬
‫שקלים‬
‫כ"ט אדר א' ‪17:16‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪1/3/2014‬‬
‫ויקרא‬
‫ו' אדר ב'‬
‫‪17:21‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:55‬‬
‫‪8/3/2014‬‬
‫צו שבת זכור‬
‫י"ג אדר ב'‬
‫‪17:26‬‬
‫‪18:24‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‪15/3/2014‬‬
‫שמיני‪,‬‬
‫שבת פרה‬
‫כ' אדר ב'‬
‫‪17:31‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪22/3/2014‬‬
‫‪ | 11‬ירח האיתנים‬
‫תזריע‪,‬‬
‫שבת החודש‬
‫כ"ז אדר ב'‬
‫‪18:36‬‬
‫‪19:34‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪29/3/2014‬‬
‫מצורע‬
‫ה' ניסן‬
‫‪18:41‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪20:14‬‬
‫‪5/4/2014‬‬
‫אחרי מות‪,‬‬
‫שבת הגדול‬
‫י"ב ניסן‬
‫‪18:45‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪12/4/2014‬‬
‫חג הפסח‬
‫יום ג'‪ ,‬ט"ו‬
‫ניסן‬
‫‪18:49‬‬
‫‪19:47‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪15/4/2014‬‬
‫שבת חוה"מ‬
‫פסח‬
‫י"ט ניסן‬
‫‪18:50‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪19/4/2014‬‬
‫ז' של פסח‬
‫יום ב'‪ ,‬כ"א‬
‫ניסן‬
‫‪18:54‬‬
‫‪19:51‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪21/4/2014‬‬
‫קדושים‬
‫כ"ו ניסן‬
‫‪18:55‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪26/4/2014‬‬
‫אמור‬
‫ג' אייר‬
‫‪19:00‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪20:34‬‬
‫‪3/5/2014‬‬
‫בהר‬
‫י' אייר‬
‫‪19:05‬‬
‫‪20:07‬‬
‫‪20:39‬‬
‫‪10/5/2014‬‬
‫בחוקותי‬
‫י"ז אייר‬
‫‪19:10‬‬
‫‪20:12‬‬
‫‪20:44‬‬
‫‪17/5/2014‬‬
‫במדבר‬
‫כ"ד אייר‬
‫‪19:15‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:48‬‬
‫‪24/5/2014‬‬
‫נשא‬
‫ב' סיוון‬
‫‪19:19‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪20:53‬‬
‫‪31/5/2014‬‬
‫חג השבועות‬
‫יום ד'‪ ,‬ו'‬
‫סיוון‬
‫‪19:23‬‬
‫‪20:25‬‬
‫‪20:56‬‬
‫‪4/6/2014‬‬
‫בהעלותך‬
‫ט' סיוון‬
‫‪19:23‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪20:56‬‬
‫‪7/6/2014‬‬
‫שלח לך‬
‫ט"ז סיוון‬
‫‪19:26‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:59‬‬
‫‪14/6/2014‬‬
‫קרח‬
‫כ"ג סיוון‬
‫‪19:28‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪21:01‬‬
‫‪21/6/2014‬‬
‫חוקת‬
‫ל' סיוון‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:33‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪28/6/2014‬‬
‫בלק‬
‫ז' תמוז‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪5/7/2014‬‬
‫פנחס‬
‫י"ד תמוז‬
‫‪19:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪21:00‬‬
‫‪12/7/2014‬‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן | ‪17‬‬
‫מטות‬
‫כ"א תמוז‬
‫‪19:25‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪20:58‬‬
‫‪19/7/2014‬‬
‫מסעי‬
‫כ"ח תמוז‬
‫‪19:21‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪20:54‬‬
‫‪26/7/2014‬‬
‫דברים‪ ,‬שבת‬
‫חזון‬
‫ו' מנחם אב‬
‫‪19:16‬‬
‫‪20:16‬‬
‫‪20:48‬‬
‫‪2/8/2014‬‬
‫ואתחנן‬
‫י"ג מנחם אב ‪19:10‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪20:42‬‬
‫‪9/8/2014‬‬
‫עקב‬
‫כ' מנחם אב ‪19:03‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪20:35‬‬
‫‪16/8/2014‬‬
‫ראה‬
‫כ"ז מנחם‬
‫אב‬
‫‪18:56‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪23/8/2014‬‬
‫שופטים‬
‫ד' אלול‬
‫‪18:47‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪30/8/2014‬‬
‫כי תצא‬
‫י"א אלול‬
‫‪18:38‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪6/9/2014‬‬
‫כי תבוא‬
‫י"ח אלול‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪13/9/2014‬‬
‫נצבים‪-‬וילך‬
‫כ"ה אלול‬
‫‪18:20‬‬
‫‪19:16‬‬
‫‪19:52‬‬
‫‪20/9/2014‬‬
‫‪ | 12‬ירח האיתנים‬
‫זמני המולד‬
‫חודש‬
‫זמן המולד‬
‫ימים‬
‫שבת‬
‫מברכים‬
‫תשרי‬
‫יום חמישי ‪ 55‬שעות ו ‪ 402‬חלקים‬
‫יום ה‪05.09. 13 ,‬‬
‫האזינו‬
‫ימים ו‪-‬ז‪4-5.10.13 ,‬‬
‫בראשית‬
‫כסליו‬
‫יום ראשון ‪ 54‬שעות ו ‪ 055‬חלקים‬
‫ימים א‪-‬ב‪0-8.55.50 ,‬‬
‫תולדות‬
‫טבת‬
‫ליל שלישי ‪ 5‬שעות ו ‪ 5281‬חלקים‬
‫ימים ג‪-‬ד‪0-8.50.50 ,‬‬
‫מקץ‬
‫שבט‬
‫יום רביעי ‪ 51‬שעות ו ‪ 450‬חלקים‬
‫יום ה‪2.1.14 ,‬‬
‫וארא‬
‫אדר א'‬
‫ליל שישי ‪ 4‬שעות ו ‪ 845‬חלקים‬
‫ימים ו‪-‬ז‪05.5.58-5.0.58 ,‬‬
‫משפטים‬
‫אדר ב'‬
‫יום שבת ‪ 05‬שעות ו ‪ 544‬חלקים‬
‫ימים א‪-‬ב‪0-0.0.58 ,‬‬
‫פקודי‬
‫ניסן‬
‫ליל שני ‪ 1‬שעות ו ‪ 145‬חלקים‬
‫יום ג‪5.8.58 ,‬‬
‫תזריע‬
‫אייר‬
‫יום שלישי ‪ 00‬שעות ו ‪ 518‬חלקים‬
‫ימים ד‪-‬ה‪ 02.8.58-5.5.58 ,‬קדושים‬
‫סיוון‬
‫יום חמישי ‪ 55‬שעות ו ‪ 824‬חלקים‬
‫יום ו‪02.5.58 ,‬‬
‫במדבר‬
‫תמוז‬
‫ליל שבת ‪ 2‬שעות ו ‪ 502‬חלקים‬
‫ימים ז‪-‬א‪04-01.5.58 ,‬‬
‫חוקת‬
‫אב‬
‫יום ראשון ‪ 50‬שעות ו ‪ 150‬חלקים‬
‫יום ב‪04.4.58 ,‬‬
‫מסעי‬
‫אלול‬
‫ליל שלישי שעה אחת ו ‪ 505‬חלקים ימים ג‪-‬ד‪05-04.4.58 ,‬‬
‫מרחשוון ליל שבת ‪ 5‬שעות ו ‪ 580‬חלקים‬
‫ראה‬
‫רשימת מקוואות | ‪11‬‬
‫רשימת מקוואות‬
‫מקוה רמת‪-‬השקמה‬
‫כתובת‪ :‬רח' עזריאל ‪ ,87‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪1133841 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪00.22‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪05.22‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה וחצי‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעה וחצי‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪5.22-4.22‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 55.22‬ועד שעה וחצי‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫‪ | 300‬ירח האיתנים‬
‫מקוה רמת יצחק‬
‫רח' עוזיאל ‪ ,4‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪1321150 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪00.02‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪05.22‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪5.02-4.02‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 55.22‬ועד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫רשימת מקוואות | ‪303‬‬
‫מקוה רמת‪-‬עמידר‬
‫רח' מבצע עין ‪ ,7‬רמת‪-‬גן‬
‫טל‪1775114 :‬‬
‫* במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪00.02‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪05.22‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪ 5.22-4.02‬בבקר‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫בחורף החל משעה ‪ 55.22‬ועד‬
‫שעתיים לפני כניסת שבת‬
‫בקיץ החל משעה ‪ 55.02‬ועד‬
‫שעתיים לפני כניסת שבת‬
‫‪ | 308‬ירח האיתנים‬
‫מקוה קרית קריניצי‬
‫רח' גילדסגיים ‪ ,38‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪7111035 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪00.22‬‬
‫שעון חורף‪54.02-05.22 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫ע"פ הזמנה טלפונית מראש‪,‬‬
‫יש להתקשר למקווה בשעות הערב‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעה וחצי‬
‫א‪-‬ה‬
‫אין‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 55.22‬ועד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫רשימת מקוואות | ‪301‬‬
‫מקוה רמת אפעל‬
‫רח' החוגה ‪ ,8‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪1141131 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪02.22-00.22 :‬‬
‫שעון חורף‪51.22-05.22 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪258-4820405‬‬
‫מוצאי שבת‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪258-4820405‬‬
‫מקוה שכון ותיקים‬
‫שד' העם הצרפתי ‪ ,15‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪1717528 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪00.02‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪05.22‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫‪ | 305‬ירח האיתנים‬
‫כשרות רק עם תעודה‬
‫חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר‪ ,‬חייבים להציג במקום בולט תעודת‬
‫כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן‪.‬‬
‫בתעודה חייבים להופיע‪:‬‬
‫‪ ‬שם החנות‬
‫‪ ‬הכתובת‬
‫‪ ‬סוג העסק‬
‫אין כל ערך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתעודה מצולמת‬
‫לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת‬
‫לתעודה שלא נמצאת במקום בולט‪ ,‬כגון במגירה‬
‫לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן‬
‫(שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות)‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫במכולת שאין לה הכשר‪ ,‬יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות‬
‫מוסמכת‪.‬‬
‫לאחרונה החלו גופי כשרות‪-‬בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות‪ ,‬תוך‬
‫הכשלת הציבור‪ .‬הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות‬