לצפייה בעלון לחצו כאן

‫לק”י‬
‫גליון חודש‬
‫עמותה להפצת ערכי היהדות הנאמנה‬
‫גליון מס' ‪69‬‬
‫רח' הרב שלום יצחק הלוי ‪ 4‬קרית אונו ת‪.‬ד ‪ 211‬מיקוד‪55100 :‬‬
‫‬
‫בשיתוף‪" :‬אורות יצחק"‪ ,‬גרעין תורני קהילתי ‪ -‬מודיעין‬
‫המרכז העולמי‬
‫למשפט התורה‬
‫‬
‫בית הדין‬
‫לדיני ממונות‬
‫‬
‫מכון מש"ה‬
‫לחקר משנת‬
‫הרמב"ם‬
‫‬
‫מכון תורני‬
‫לחקר מנהגי‬
‫העדות בישראל‬
‫‬
‫שיעורי תורה‬
‫תלמוד תורה‬
‫וכולל אברכים‬
‫‬
‫שבתות עיון‬
‫וירחי כלה‬
‫‬
‫מפעלים לטיפוח‬
‫אהבת ישראל‬
‫וארצו‬
‫‬
‫קרנות מחקר‬
‫עדוד וחסד‬
‫‬
‫ארגון‬
‫‬
‫מו"ר הרה"ג רצון ערוסי‬
‫‬
‫אשת‬
‫אב‬
‫חיל‬
‫העלון מוקדש לזכר אבינו‬
‫הרב יחיא ב”ר חיים‬
‫בשארי נע"ג‬
‫נ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ע בכ”ב אב תשס"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הפטרות תלת דפורענותא ושבע‬
‫דנחמתא‪ ,‬וארבע התעניות שנתקנו בגין‬
‫חורבן ירושלים והמקדש ‪ ,‬מתמקדות‬
‫בייחודנו הדתי כעם ה' ובזכותנו לחיות‬
‫בארצנו הקדושה כעם הקודש‪ .‬ייחודנו‬
‫וזכותנו אלה באים לידי ביטוי בבנין‬
‫ב י ת ‪-‬ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש ה ר י ב חו ר בנ ו א י ן‬
‫קדושת עם‪-‬ישראל וקדושת ארץ‪-‬ישראל‬
‫שלמה ‪ .‬תכלית ההפטרות והתעניות ‪-‬‬
‫ל ע ו ר ר ב ע ם ‪-‬י ש ר א ל א ת ה ת ש ו ב ה‬
‫וחשבון הנפש‪ ,‬ולהחיות בנו את כוחות‬
‫הקדושה ‪ ,‬כך שנזכה בסופו של דבר‬
‫להיות עם קודש בארץ הקודש‪ ,‬ולממש‬
‫את בניין בית‪-‬המקדש השלישי‪.‬‬
‫בעוונותינו חרבו הבית הראשון והשני‪,‬‬
‫אך בידינו מסורת ונבואה כי ייבנה‬
‫הבית השלישי ‪ .‬ידוע ‪ ,‬כי הבית השני‬
‫חרב בשל שנאת חינם ‪ ,‬אולם הבית‬
‫השלישי ייבנה בזכות אהבת חינם ולא‬
‫ייחרב לעולם‪ .‬לכן‪ ,‬לא רק שאנו מצווים‬
‫לסלק שנאה מתוכנו אלא אנו צריכים‬
‫להרבות באהבת חינם‪.‬‬
‫ציווי התורה " וְ ָע שׂוּ ִל י ִמ ְק ָדּ שׁ וְ ָשׁ ַכ ְנ ִתּ י‬
‫תוֹכ ם " אינו מתייחס לדבר שבעבר ‪,‬‬
‫ְבּ ָ‬
‫אלא לעתיד ‪ .‬עלינו לצרוב בתודעתנו‬
‫שאסור לנו לשקוט על השמרים‪ ,‬ועלינו‬
‫להתרענן ולהתחדש‪ .‬כפי שאסור לאדם‬
‫שטעה ‪ ,‬להתמיד בטעותו שהכשילה‬
‫אותו‪ ,‬ועליו להבחין בטעותו ולשפר את‬
‫התנהגותו כדי שלא ייכשל להבא ‪ .‬כך‬
‫מוטל לעשות גם על האומה והחברה‪.‬‬
‫אָרץ ֲהדֹם‬
‫אָמר ה' ַה ָשּׁ ַמיִ ם ִכּ ְס ִאי וְ ָה ֶ‬
‫"כֹּה ַ‬
‫ַר ְג ָל י ֵא י זֶה ַב יִ ת ֲא ֶשׁ ר ִתּ ְב נוּ ִל י וְ ֵא י זֶה‬
‫נוּח ִתי"‪ .‬נבואת ישעיה על בנין‬
‫ָמקוֹם ְמ ָ‬
‫בית‪-‬המקדש מעלה שאלה‪ :‬הואיל וא ‪-‬‬
‫להינו אחד הוא שאין לו גוף ודמות‬
‫הגוף ‪ ,‬מדוע נצטווינו לבנות לו בית ?‬
‫אָרץ ְכּבוֹדוֹ"! אילו היינו‬
‫הרי " ְמלֹא ָכל ָה ֶ‬
‫ַע ם אלילי ‪ ,‬הבית היה משמש משכן‬
‫לצלמים ופסלים ולפולחן אלילים‬
‫רבים‪ :‬אליל הפוריות‪ ,‬העושר‪ ,‬האהבה‪,‬‬
‫המלחמה‪ ,‬השלום‪ .‬אלילים אשר‬
‫מנהלים את עולמנו בהתאם‬
‫להתחברותם עם גרמי השמיים‪,‬‬
‫ו לע וב ד י ה ם נו ת ר ל כ וו ן מ עש י ה ם‬
‫ופעולותיהם בהתאם לתנועת הכוכבים‬
‫ובהתאם להזיותיהם ‪ ,‬ובזאת להפיק‬
‫מאווייהם‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬ידיעת ייחוד ה ' מנוגדת‬
‫בתכלית לאמונת האלילים ‪ ,‬ולפיכך‬
‫הציווי לבנות בית ‪-‬מקדש תמוה ‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬בסוף נבואת ישעיה נאמר‪" :‬וְ ָהיָה‬
‫וּמ ֵדּ י ַשׁ ָבּ ת ְבּ ַשׁ ַבּ תּוֹ‬
‫חֹד שׁ ְבּ ָח ְד שׁוֹ ִ‬
‫ִמ ֵדּ י ֶ‬
‫אָמר ה'"‪,‬‬
‫יָבוֹא ָכל ָבּ ָשׂר ְל ִה ְשׁ ַתּ ֲחוֹת ְל ָפנַי ַ‬
‫ומי שלא יבוא סופו להיענש בחומרה‪.‬‬
‫נמצ א ‪ ,‬כ י בנ יגוד למשת מע ב ראש‬
‫הנבואה ‪ ,‬ה ' כן חפץ שנעלה לבית ‪-‬‬
‫המקדש‪ .‬בדומה לישעיה‪ ,‬ירמיה הנביא‬
‫מיעט לכאורה מחשיבותו של בית ‪-‬‬
‫התשע"ג‬
‫המקדש בשללו את הקרבת הקרבנות‪:‬‬
‫בוֹת י ֶכ ם וְ ל ֹא‬
‫" ִכּ י לֹא ִד ַבּ ְר ִתּ י ֶא ת ֲא ֵ‬
‫אוֹת ם ֵמ ֶא ֶר ץ‬
‫ָ‬
‫יא י‬
‫הוֹצ ִ‬
‫ִ‬
‫ית ים ְבּ יוֹם‬
‫ִצ וִּ ִ‬
‫ָבח"‪ ,‬ושניהם ‪,‬‬
‫עוֹל ה ָוז ַ‬
‫ִמ ְצ ָריִ ם ַעל ִדּ ְב ֵרי ָ‬
‫ירמיה וישעיה ‪ ,‬מבקשים ללמדנו כי‬
‫הדבר החשוב יותר מכל הוא ישרות‬
‫דעת האדם ‪ ,‬נקיות לבו ‪ ,‬אישיותו וזוך‬
‫נפשו‪.‬‬
‫זכינו להידבק בדרך החיים שהתורה‬
‫מתווה לנו ‪ ,‬ולהסיר מעלינו דעו ת‬
‫אסטרולוגיות כוזבות‪ .‬זכינו לידע כי ה'‬
‫יתברך אין לו גוף ודמות הגוף‪ ,‬וממנו‬
‫הצדק ‪ ,‬החסד ‪ ,‬החכמה והחיים ‪ .‬ובכל‬
‫ליל שבת אנו מזכירים ב ‪ 13 -‬יסודות‬
‫האמונה כי אין לה ' גוף ודמות הגוף ‪.‬‬
‫אם כ ן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬מה צורך לו בבית ‪-‬‬
‫מקדש ? הרי המושג " מקום " לא שייך‬
‫בו‪ ,‬וכפי שאמר הנביא ישעיה‪ְ " :‬מלֹא ָכל‬
‫אָרץ ְכּבוֹדוֹ"‪.‬‬
‫ָה ֶ‬
‫רצון הקב " ה שנעקור מלבנו מושגים‬
‫אליליים ואגואיסטיים ‪ ,‬כי תוצאתם‬
‫קיבעון ואטימות‪ .‬פולחן ה"אני"‪ :‬את מי‬
‫אקדם ‪ ,‬על מה אהמר ‪ ,‬אמתי אתעשר ‪.‬‬
‫אָד ם ְל ָע ָמ ל‬
‫לעומת זאת ביהדות ‪ָ " :‬‬
‫יוּלּ ד "‪ .‬האדם צריך להתמודד בהגיון‬
‫ָ‬
‫ובהגינות ולא להמר‪ .‬עליו להתפלל לה'‬
‫לחכמה ולחסד ‪ :‬שכל שיקוליו יהיו‬
‫נקיים מנטיות חמדניות‪ ,‬ולידע מהי דרך‬
‫ההתנהגות הנכונה‪.‬‬
‫כשהקב"ה מצווה אותנו לבנות מקדש‪,‬‬
‫זה לא בכדי שאדם יבוא למקדש ויבקש‬
‫הצלחה בקריירה ‪ ,‬כסף ‪ ,‬כבוד וכיו " ב ‪,‬‬
‫הבל הבלים ! האם אתה רוצה באמת‬
‫במקדש יהודי ? בבקשה ‪ ,‬תבדוק את‬
‫עצמך‪ :‬האם באמת אתה בא לפ ַני עם‬
‫יושרה ? ! האם שגית ? ! אפשר לחזור‬
‫בתשובה באמת ‪ ,‬כי מי הוא זה שלא‬
‫שוגה?! ולכן‪ ,‬בשוב החוטא‪ ,‬עליו לבוא‬
‫למקום שבו הוא מתייחד לפני בורא‬
‫עולם ‪ ,‬ולהתייצב מול האמת‪ :‬חטאתי ‪,‬‬
‫עוויתי ‪ ,‬פשעתי‪ ,‬ואני רוצה לפתוח דף‬
‫חדש‪ ,‬וזאת כדי שאוכל להיוולד מחדש‬
‫ולזכות להזדמנות נוספת‪.‬‬
‫נמצא ‪ ,‬כי תכלית המקדש היא לטהר‬
‫את בני האדם‪ .‬ברם‪ ,‬לא יתכן שחוטא‬
‫שאינו פורש מחטאיו יבוא למקדש‬
‫ויבקש כפרה‪ .‬וכפי שאמר ישעיה‪ :‬אתם‬
‫באים בטענות לקב" ה‪ :‬צמנו‪ ,‬התענינו‪,‬‬
‫שליט"א‬
‫למה אינך שומע? ! אז משיבם הנביא ‪,‬‬
‫כי באותם הצומות שנועדו לתשובה‬
‫אתם מרמים זה את זה ‪ .‬למי אפוא‬
‫אתם צמים ? לשם מה ? האם הא ‪-‬ל‬
‫זקו ק לצומות יכ ם ? לק רבנו תי כם ?‬
‫לתפילותיכם? ה' רוצה שליבכם‬
‫ומעשיכם יהיו טהורים ‪ .‬המקדש נועד‬
‫לטהרנו ולהעניק לנו השראה לערכי‬
‫יושר ‪ ,‬חסד ואמת ‪ ,‬ואין מחסום בפני‬
‫התשובה כאשר היא אמיתית ‪ .‬לעומת‬
‫זאת ‪ ,‬פולחן המקדש האלילי ‪ ,‬כלל‬
‫תועבות מיניות סוערות כדי להגיע‬
‫לאכסטזה‪ ,‬וזהו ההבדל העצום והתהום‬
‫הפעורה בין שתי תפיסות העולם ‪ ,‬כי‬
‫בדת האמת‪ ,‬כדי להגיע להשראה‪ ,‬צריך‬
‫ניקיון כפיים וחשבון נפש בכל תחום‪.‬‬
‫אין פלא שישעיה הנביא אומר שאין‬
‫צורך בבנין או מקום מנוחה לה '‪ ,‬הרי‬
‫אין לו גוף ולא דמות הגוף! אלא‪ ,‬הבית‬
‫שאתם בונים לה ' הוא למענכם ‪ ,‬בית‬
‫שנועד לטהרתכם כדי שתשליטו שוב‬
‫את צלם הא ‪-‬לוה שבכם‪ .‬צלם הא‪-‬לוה‬
‫שבנו הוא מעין מכשיר ניווט לחיים ‪,‬‬
‫‪ GPS‬שמקבל את חיותו מתורת משה‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬יש לרענן ולאזן את המערכת‪,‬‬
‫שמא היא חרגה מאיזונה ‪ ,‬ואומרת על‬
‫שמאל שהוא ימין ‪ .‬לכן ‪ ,‬יש להתחדש‬
‫ולהתרענן ‪ ,‬ולדעת שמעשינו הטובים‬
‫הם לטובתנו בלבד ‪ ,‬ומשום כך הנביא‬
‫מזכיר את ההשתחוויה לפני ה ' מדי‬
‫חודש בחדשו ‪ ,‬כדי לרענן את שכלינו‬
‫והגינותנו‪ ,‬להתחבר לערכיות ולהרחיק‬
‫את היצריות ‪ ,‬וכל מי שלא יבוא לשם‬
‫כך‪ ,‬ייענש ויתדרדר וזהו עונשו הגדול‪.‬‬
‫אין דבריי נובעים מתוך מטרה להטיף‪,‬‬
‫אלא מתוך כאב עצום‪ .‬מצד אחד‪" :‬ברוך‬
‫אשר בחר בנו מכל העמים"‪ ,‬כל העמים‬
‫שסובבים אותנו הם עמים של‬
‫התלהמות ‪ ,‬כוחנות ‪ ,‬ושחיתות ‪ .‬ואילו‬
‫אנו ב " ה ‪ ,‬ניחנו בהתנהלות שקולה ‪,‬‬
‫בצ ד ק ‪ ,‬וב שו ו יו ן ‪ .‬אב ל מצ ד א ח ר ‪,‬‬
‫הדמוקרטיה שלנו חורקת‪ ,‬נגע השוחד‬
‫פושׂה‪ ,‬ונדיר האדם שמקבל משרה רמת‬
‫דרג לאור כישוריו ומעלותיו‪ ...‬ויתרה‬
‫מזו‪ ,‬אדם שסרח ושב בתשובה‪ ,‬נחסם‬
‫באופן מיידי מלקבל תפקידים נוספים‪.‬‬
‫בהיותנו עם יהודי‪ ,‬עלינו לפתוח בפני‬
‫השבים את דרכי התשובה‪ ,‬ולא לחסום‬
‫אדם שפשע ושב ‪ ,‬שהרי אם ייחסמו‬
‫דרכי התשובה ‪ ,‬בני האדם יתמידו‬
‫ברמאותם ובשקריהם ‪ ,‬שהרי מי יקבל‬
‫את תשובתם ? יש כאן סכנה להרס‬
‫החברה‪.‬‬
‫נתפלל לבורא עולם שנזכה להשראה‬
‫של " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם "‬
‫ונזכה לדמוקרטיה יהודית אמיתית‪.‬‬
‫הרב ד"ר חננאל סרי יצ"ו‬
‫מחלוקת ידועה עסקה בשאלה האם עבודת שמיים‬
‫מתעלה‪ ,‬כאשר האדם מחפש להבין את מטרתה של כל‬
‫מצווה ‪ ,‬או שמא חיפוש כזה רק גורע ‪ ,‬שכן הוא נובע‬
‫מחיפוש כדאיות ורווח אישי מקיומה של כל מצווה ‪,‬‬
‫ובלעדי שכר כזה‪ ,‬ספק אם האדם היה מתמסר באותה‬
‫מידה לקיום המצווה‪ ,‬ואולי אף היה מתמרד לה‪ .‬מצד‬
‫שני ‪ ,‬חוסר הבנתם של מסרים הטמונים במצוות‬
‫התורה ‪ ,‬יגרור פעמים רבות קיום בצורה שאינה‬
‫מושלמת‪ ,‬שכן אדם שאינו מבין את רוח ההלכה ואת‬
‫השיקולים המנחים אותה ‪ ,‬יתקשה להכריע במקרים‬
‫חדשים כיצד ראוי שינהג‪ .‬רק כאשר אדם למד והפנים‬
‫את העקרונות המנחים שעומדים ביסוד המצוות‬
‫)קדושת החיים ‪ ,‬חשיבות כבוד הבריות ‪ ,‬חומרתן של‬
‫ע"ז ג"ע וש"ד‪ ,‬חומרת חילול שם שמים ועוד רבים(‪ ,‬רק‬
‫אז הוא יכול להמשיך ולצעוד כאדם דתי בעולמנו‬
‫המשתנה‪ .‬בדברי הרמב"ם מצאנו שיש חשיבות לקיום‬
‫המצווה לשם עצמה ‪ ,‬מבלי לבחון את מטרותיה‬
‫ורווחיה )הקדמת פרק חלק וכן בהלכות תשובה פ"י (‪.‬‬
‫בפירושו למשנה האחרונה במסכת מכות הוא אף‬
‫מתאר שזכייה בשכר אמיתי על קיום מצווה ‪ ,‬יש רק‬
‫כאשר האדם מקיים מצוה לשמה ‪ ,‬כלומר בצורה‬
‫מושלמת ‪ .‬לשם כך הרבה הקב " ה את מספרן של‬
‫המצוות והן עוסקות בכל תחום אפשרי‪ ,‬כדי שיוכל כל‬
‫אדם למצוא מצוה כלשהי שאותה יקיים לשמה ‪ .‬אך‬
‫לעומת דבריו אלו ‪ ,‬בכמה מקומות אחרים הסתייג‬
‫הרמב"ם מהשימוש שעושים מקצת החכמים במונחים‬
‫"מצוות שכליות" ו" מצוות שמעיות"‪ .‬החלוקה צריכה‬
‫להיות לדעתו בין מצוות מובנות למצוות שאינן‬
‫מובנות לנו‪ .‬הדגש הוא על מובנן אצלנו‪ ,‬שכן המגבלה‬
‫בהבנתן נובעת מקוצר דעתנו ולא שהן במהותן חסרות‬
‫מטרה )ראה רס"ג‪ ,‬הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג' (‪ .‬אמנם‬
‫יש חשיבות גם לטיפוח הצייתנות לרצון הקב"ה ‪ ,‬אך‬
‫לדעת הרמב " ם לא יתכן שיינתנו מצוות שכל תוכנן‬
‫הוא רק ההישמעות ללא תכלית עצמית ‪ .‬את מי‬
‫שהשתמש במונח " מצוות שמעיות " ‪ -‬ראה הרמב " ם‬
‫כאדם שטעה בשגיאתם של המתכלמין ‪ .‬כת זו טענה‬
‫שרצון הבורא ועובדת היותו "כל יכול"‪ ,‬הם הקביעות‬
‫הראשונות במעלה ולכן הן מוחלטות ‪ ,‬גם אם יווצרו‬
‫בגללן מצבים שחורגים מן ההגיון והשכל הישר ‪ .‬פרק‬
‫שלם הקדיש הרמב"ם לדעה זו )ג‪ ,‬לא( והכינו כהקדמה‬
‫לפרקי טעמי המצוות ‪ .‬הרמב " ם שלל גישה זו ‪ ,‬שכן‬
‫מהותו של הקב"ה הינה שכל מושלם ולכן אין ההגיון‬
‫מהווה עבור הקב" ה מגבלה אלא הוא דבר המתבקש‬
‫מכל מעשיו ‪ .‬מעשה שאינו תואם את החוכמה הוא‬
‫חסרון גדול שלא יתכן שהקב"ה יהיה קשור אליו‪ .‬גם‬
‫בדיונו בדברי חז"ל המדגישים את ההתאמה בין שכר‬
‫המצוות לצער הכרוך בעשייתן )פרק שישי בהקדמתו‬
‫למסכת אבות ( ‪ ,‬הדגיש הרמב " ם את עדיפותה של‬
‫עשיית מצוה מתוך הזדהות עמה‪ ,‬ומתוך כך הגביל את‬
‫מעלתו של האדם המתאמץ לכבוש את רצונו כדי‬
‫שמירת מצוות והבנת מטרתן‬
‫בתקופה האחרונה החל ויכוח לאומי שקיבל כותרת‬
‫"שוויון בנטל "‪ .‬הויכוח מסתעף לשני ערוצים מרכזיים‪,‬‬
‫האחד‪ :‬גיוס צבאי כולל‪ ,‬והשני השתתפות כללית ב"מעגל‬
‫העבודה"‪.‬‬
‫במאמר קצר זה‪ ,‬אנסה להציג את המושג "עבודה" כערך‬
‫מוסרי ולא רק כאמצעי ‪ ,‬ומבלי להיכנס למערבולת‬
‫היריבות הפוליטית שמתרחשת בימים אלו‪.‬‬
‫אָד ם; ַו יַּנִּ ֵחהוּ ְב גַן ‪ֵ -‬ע ֶד ן‪ְ ,‬ל ָע ְב ָד הּ‬
‫" ַו ִיּ ַקּ ח ה' ֱא ‪-‬ל ִֹה ים ‪ֶ ,‬א ת‪ָ -‬ה ָ‬
‫וּל ָשׁ ְמ ָר הּ "‪ .‬הרש " ר הירש מסביר ) בראשית ‪ ,‬פרק ב ‪,‬‬
‫ְ‬
‫פסוקים ד‪-‬טו( שה "עבודה" וה" שמירה " האמורות כאן ‪,‬‬
‫אינן מתייחסות רק לעבודת הקרקע; אלא הן כוללות את‬
‫כל התנהגותו המוסרית של האדם‪ ,‬במעשהו ובמחדלו‪.‬‬
‫בראשית הבריאה‪ ,‬האדם הראשון מקבל שני תפקידים‪:‬‬
‫לעבוד ולשמור ‪ .‬לעבוד – להפעיל כוחות אנושיים על‬
‫מנת להתקיים‪ .‬לשמור – לנהל את החיים תחת ביקורת‪.‬‬
‫רמז לו הקב"ה‪ ,‬רק אם תעבוד‪ ,‬תדע לנהל ולשמור‪ .‬ואם‬
‫תשמור את העבודה ולא תתעצל ‪ -‬תישא פירות בעמלך‪.‬‬
‫בבסיס הבריאה‪ ,‬ה' יוצר את הפוטנציאל להיווצרותם של‬
‫צמחי האדמה‪ ,‬וכאילו חיפש " שותף" מתאים שישלים‬
‫את יצירתו וייתן לה המשכיות‪ .‬כבר ב"תכנית" הבריאה‬
‫ולפני לידתו של האדם‪ ,‬מסתמנת השותפות בין א‪-‬לוהים‬
‫אָר ץ וְ ָכ ל ‪-‬‬
‫יח ַה ָשּׂ ֶד ה ֶט ֶר ם ִי ְה יֶה ָב ֶ‬
‫ואדם בפסוק ‪ " :‬וְ כֹל ִשׂ ַ‬
‫ֵע ֶשׂב ַה ָשּׂ ֶדה ֶט ֶרם י ְִצ ָמח ִכּי לֹא ִה ְמ ִטיר ְי‪-‬הוָה ֱא‪-‬ל ִֹהים ַעל‪-‬‬
‫אָדם אַיִן ַל ֲעבֹד ֶאת‪ָ -‬ה ֲא ָד ָמה‪ ".‬שותפות בין שניים‪,‬‬
‫אָרץ וְ ָ‬
‫ָה ֶ‬
‫מקבלת ביטוי במערכת יחסים מוסריים בין שניים‪ .‬אם‬
‫ישנה כזו‪ ,‬אזי השותפות משגשגת‪ ,‬ואם אינה אזי לא רק‬
‫שהיא נכשלת‪ ,‬אלא מתפתחת איבה בין השניים‪.‬‬
‫עונשו של האדם בעקבות החטא ‪ ,‬בא להחדיר לאדם‬
‫ֹאכל‬
‫אַפּי ָך תּ ַ‬
‫ֵעת ֶ‬
‫מוסריות וערכים‪ .‬העונש הצטמצם ל‪ְ "-‬בּז ַ‬
‫ֶל ֶח ם"‪ .‬כל איש חינוך יודע שעונש חייב להיות מקביל‬
‫למעשה הרע‪.‬‬
‫האם העונש שיצא מאת ה' מתאים במידה מדויקת לסוג‬
‫חטא אדם הראשון?‬
‫אכן כן ‪ .‬אדם הראשון נגע בחלק שאינו מורשה לו או‬
‫שנאמר בחלק שלא התייגע בו‪.‬‬
‫כאן בדיוק מתאים העיקרון "בזיעת אפיך"‪ ,‬כלומר רק מה‬
‫שבזיעת אפיך רשאי אתה לאכול‪.‬‬
‫מכאן נגזר הרעיון המוסרי להתפרנס מיגיע כפיים ולא‬
‫על חשבונם של אחרים ‪ ,‬ואשר חז " ל נתנו מקום‬
‫משמעותי לרעיון זה‪.‬‬
‫אמר דוד המלך‪" :‬יגיע כפיך כי תאכל" ועליו מטה שלמה‪:‬‬
‫אכתּוֹ אָח הוּא ְל ַב ַעל ַמ ְשׁ ִחית"‪ .‬הפסוק‬
‫"גַּם ִמ ְת ַר ֶפּה ִב ְמ ַל ְ‬
‫מדגיש את חשיבות המלאכה‪.‬‬
‫רוב ספר משלי משבח את החכמה‪ ,‬אולם אין זה מספיק‬
‫ללמוד חכמה ‪ -‬צריך גם לעשות מלאכה‪ :‬גם מי שמתרפה‬
‫במלאכתו‪ ,‬ואינו משקיע מספיק בעבודתו‪ ,‬דומה לאדם‬
‫משחית‪:‬‬
‫אָביו וְ ִאמּוֹ וְ א ֵֹמר ֵאין‬
‫א‪ .‬משחית את החברה‪ ,‬כמו ב"גּוֹזֵל ִ‬
‫ָפּ ַשׁ ע ‪ָ -‬ח ֵב ר הוּא ְל ִא ישׁ ַמ ְשׁ ִח ית " ) משלי כ ‪ ,‬ח ( ‪ ,‬אין לו‬
‫פרנסה משל עצמו ולכן הוא עלול להגיע למצב שיגזול‬
‫את הוריו או אנשים אחרים‪" ,‬כל שאינו מלמד את בנו‬
‫אומנות )מלאכה( ‪ -‬מלמדו ליסטות" )קידושין ל‪.(:‬‬
‫ב‪ .‬משחית את נפשו‪ ,‬כמו ב"נ ֵֹאף ִא ָשּׁה ‪ֲ -‬ח ַסר ֵלב‪ַ ,‬מ ְשׁ ִחית‬
‫ַע ֶשׂ ָנּ ה " )משלי ו( ; הוא אינו מממש את כל‬
‫ַפ שׁוֹ הוּא י ֲ‬
‫נְ‬
‫הצדדים של נפשו‪ .‬חלק ניכר מהנפש שלו בטל‪ ,‬ולכן הוא‬
‫עלול להגיע לניאוף ‪ ,‬כדברי חז " ל‪" :‬בטלה מביאה לידי‬
‫זימה" )כתובות נ"ט(‪ .‬ולכן קבעו חז"ל‪ ,‬שעשיית מלאכה ‪-‬‬
‫חשובה‪ ,‬גם כערך בפני עצמו‪ ,‬ולא רק כאמצעי לפרנסה‪:‬‬
‫"היה לה ולו ממון הרבה‪ ,‬אפילו היו להן כמה ְש ָפחוֹת ‪-‬‬
‫להבטלה בלא מלאכה כלל‪ ,‬שהבטלה מביאה‬
‫אינה יושבת ְ‬
‫לידי זימה; והמדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה כלל ‪-‬‬
‫יוציא וייתן כתובה‪ ,‬שהבטלה מביאה לידי זימה" )רמב"ם‬
‫הלכות אישות כא(‪.‬‬
‫מלאכה חשובה גם לאנשים הלומדים תורה ‪ ,‬כדברי‬
‫הרמב"ם‪" :‬כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה‬
‫מלאכה ויתפרנס מן הצדקה ‪ -‬הרי זה חלל את השם‬
‫וביזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו‬
‫ונטל חייו מן העולם הבא‪ ...‬וכל תורה שאין עמה מלאכה‬
‫סופה בטילה וגוררת עון‪ ,‬וסוף אדם זה שיהא מלסטם‬
‫את הבריות" )רמב"ם ת"ת ג' ב'(‪.‬‬
‫לקיים מצוה‪ ,‬למקרים בהם משיכת האדם לעבירה היא‬
‫משיכה טבעית שראוי שהאדם ייתן לה ביטוי אלא‬
‫שהוא צריך להיות ביטוי מוגבל בצורה הראויה ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ ,‬אכילה היא דבר הכרחי ‪ ,‬אולם יש לעשותו‬
‫בצורה התואמת את מצוות כשרות המזון‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫כאשר מדובר בתכונות רעות שאין להן מקום כלל והן‬
‫מעידות על פגם בנטיות הנפש‪ ,‬שם ראוי שהאדם יאבק‬
‫בהן ‪ ,‬ועצם המאבק מעיד על חסרון בנפש אותו אדם ‪,‬‬
‫חסרון שנובע מריחוקו של האדם מהקב"ה ‪ .‬בהתאמה‬
‫לכך ‪ ,‬ישנה מצוה מיוחדת שמגדירה את הצורך‬
‫להידמות לקב"ה בכל תכונה שהוא תואר בה )הלכות‬
‫דעות א‪ ,‬ה‪-‬ו(‪ .‬אם נחזור עתה לדברי הרמב"ם במסכת‬
‫מכות‪ ,‬נראה שיש להבינם בצורה אחרת‪ :‬לא רק שקיום‬
‫מצוה לשמה צריך להיות נקי משיקולי כדאיות‬
‫חומריים ‪ ,‬אלא ראוי שהאדם ידע את תכליתה של‬
‫המצוה ) חסד עם הזולת ‪ ,‬פיתוח תכונות נפש טובות‬
‫וכדומה( ורק אז הוא יהיה קיום המצוה‪ ,‬קיום של רצון‬
‫הקב "ה בדרגה המעולה ‪ .‬מו"ר הרב קאפח הראה שני‬
‫מקורות נוספים לחשיבות הבנתן של המצוות אצל‬
‫מקיימיהן ‪ ,‬האחת במו " נ ) ג ‪ ,‬נא ( ‪ ,‬והשנייה בהלכות‬
‫איסורי ביאה יד ‪ ,‬ג ‪ ,‬שם הובאה הגדרת היהודי השלם‬
‫כפי שבית דין צריכים להציג בפני מי שבא להתגייר‪:‬‬
‫"אין צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצוות אלו‬
‫ויודען"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא די בעשייתן כדי להיות צדיק גמור‬
‫אלא העשייה צריכה להשתלב בידיעתן של המצוות‬
‫הנעשות‪.‬‬
‫אלעזר קייסי יצ"ו‬
‫כוס תנחומין‬
‫לידיד‬
‫הליכות עם ישראל‬
‫ר’ אהוד מורי‬
‫על פטירת אמו‬
‫הי"ו‬
‫ע"ה‬
‫מן השמים תנוחמו‬
‫ולא תוסיפו לדאבה עוד‬
‫כוס ברכות‬
‫לידידינו היקרים‬
‫ר’ חיים בשארי הי"ו ורעיתו מרגו מב"ת‬
‫לרגל נישואי ביתם‬
‫הדר נעמה עם בח"ל נריה‬
‫יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן‬
‫לתפארת עם ישראל‬
‫מאחלים‬
‫מערכת אור ההליכות‬
‫הרב יוסף קארו ‪ ,‬ב "כסף משנה " שם‪ ,‬חלק על הרמב" ם‬
‫בעניין הקיצבאות ללומדי תורה‪ ,‬וטען שמותר לתלמידי‬
‫ישיבות לקבל קיצבאות על‪-‬מנת שיוכלו להקדיש את רוב‬
‫זמנם ללימוד ‪ ,‬אך גם הוא לא חלק על החשיבות של‬
‫עשיית מלאכה‪ ,‬וכך פסק בשולחן ערוך‪" :‬אחר‪-‬כך ]אחרי‬
‫שלמד תורה[ ילך לעסקיו‪ ,‬דכל תורה שאין עמה מלאכה ‪-‬‬
‫סופה בטלה וגוררת עוון‪ ,‬כי העוני יעבירנו על דעת קונו‪.‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי‪ ,‬ותורתו‬
‫קבע‪ ,‬וזה וזה יתקיים בידו‪) ".‬שולחן ערוך אורח חיים קנו‬
‫א(‪.‬‬
‫וכן הוסיף הרב יחיאל מיכל אפשטיין‪" :‬וכמה טועים בזה‬
‫לומר שהאומנות הוא דבר של בזיון‪ ,‬שהרי כמה תנאים‬
‫ואמוראים שהיו בעלי מלאכות ! ואיתא במדרש רבה‬
‫בראשית ‪ :‬חביבה היא המלאכה מזכות אבות ‪ ,‬שזכות‬
‫אבות הצילה ממון ‪ ,‬ומלאכה הצילה נפשות ‪ ,‬שנאמר ‪:‬‬
‫'לולי א‪-‬להי אבי אברהם‪ ...‬כי עתה ריקם שלחתני‪ ,‬את‬
‫כפ י ראה א ‪-‬להים ויוכח אמש ' ‪ .‬כלומר ‪,‬‬
‫עניי ואת יגיע ַ‬
‫שלא הרגו לבן ליעקב בפגעו בו " ) ערוך השולחן אורח‬
‫חיים קנו(‪.‬‬
‫נסיים את המאמר בדבריו של הרמב"ם‪ ,‬בפירושו למשנה‬
‫באבות "ר' לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל‬
‫רוח " ) אבות ד ' ד ' ( ‪ " -‬כשנעיין בדברי רז " ל לא נמצא‬
‫אצלם שהיו מבקשים ממון מבני אדם ולא היו מקבצים‬
‫ממון לישיבות הנכבדות והיקרות ולא לראשי גליות‪ ,‬לא‬
‫לדייניהם ולא למרביצי התורה ולא לאחד מהגדולים ולא‬
‫לשאר בני אדם מן העם"‪ .‬הרמב"ם מביא מספר רב של‬
‫דוגמאות שבהן חכמים עסקו במלאכה על מנת ללמד את‬
‫העם מוסר ודרך ארץ‪ .‬אחד הסיפורים‪ :‬וקרנא היה דיין‬
‫בא " י והוא הוה דלי דולא ) דולה דליים ( ‪ ,‬וכשהיו באין‬
‫בעלי הדין לפניו היה אומר תנו לי מי שידלה במקומי או‬
‫תנו לי כדי בטילתי ואדון לכם‪.‬‬
‫מסתבר שהעונש "בזיעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬נתפס בעיננו‬
‫כעונש ‪ ,‬מפני שלא כתוב בו " ארור " באופן ישיר כמו‬
‫שנאמר על הנחש‪ ,‬אלא היא הכוונה לאדם לדורי דורות‪,‬‬
‫ללמד את בניו אחריו ליהנות מיגיע כפיו‪.‬‬
‫כוס ברכות‬
‫לידידנו הדגול ולכל משפחתו היקרה‬
‫הרב אדיר דחוח הלוי ב"ר יוסף יצ"ו לאוי"ט‬
‫חתן ידידינו המסורים יומם ולילה בהפצת פעולותיה‬
‫של "הליכות עם ישראל" ומכון מש"ה‬
‫ר' אברהם חמדי הלוי ונוו"ב אהובה מנב"ת‬
‫עם קבלת התואר דוקטור לתלמוד‬
‫שיתקיים בך "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"‬
‫ותזכה ויפוצו מעיינותיך ויאדיר שמך בכל הארץ‬
‫המאחלים‬
‫מערכת אור ההליכות‬
‫לענין כסוי עינים בפסוק ראשון‪ ,‬איתה בגמ ' לא חזינא ליה לרבי דמקבל‬
‫]השאלות משוחזרות להבנת התשובות‪:‬‬
‫עול מלכות שמים ‪ ,‬כלומר לא ראיתי את רבנו הקדוש שקורא את שמע ‪.‬‬
‫)א( האם מותר להפסיק בפסוקי דזמרה‬
‫אמר ליה כשמעביר ידיו על עיניו ההיא שעתא מקבל עליו עול מלכות‬
‫)ב( מדוע מכסים את העיניים בקריאת שמע‬
‫) ג ( השואל שאל את מארי בקשר לנשוק הציציות שמים‪ .‬וטוב לנהֹג כדברו כי זה עוזר לרכז את המחשבה‪.‬‬
‫בפרשה שלישית של קריאת שמע ‪ ,‬ונדמה היה לשואל ולענין נשוק הציצית לא הסתכלת יפה‪.‬‬
‫שמארי בתפלת שחרית נהג כן ונישק את הציציות[‬
‫והנני מאחל לך הצלחה בגדול ילדיך המוצלחים‬
‫‬
‫ו אב תשנ"ח ותזכה לראות בשלותם כנה"ר‬
‫לק"י‬
‫בכ”ר יוסף קאפח‬
‫כבוד ר' משה אלשיך נ"י‬
‫קבלתי מכתבך עם הכסף ‪ .‬והנה מצורף קבלה החתומה‬
‫ע"י הגבאי שלנו‪.‬‬
‫קוראים נוספים המעוניינים לפרסם תשובות‪ ,‬מאת מו"ר הגאון‬
‫לשאלותיך‪ :‬ביחס להפסק בזמירות ראה משנה תורה מהדורתי דף קפב שם‬
‫הרב יוסף קאפח זצ"ל מוזמנים ליצור קשר בטלפון‪054-2443930 :‬‬
‫הבאתי דברי הרי"ף מיבעי ליה לאניש דלא לאשתעויי וכו'‪ .‬ושם גם הבאתי‬
‫או בדוא"ל‪orhalichot@gmail.com :‬‬
‫דברי הרמב"ם שגם דעתו שאסור להפסיק אלא לברכות אם נזדמנו‪.‬‬
‫בכנס לציון יום השנה לזכרו של מו" ר הרב יוסף למנוע מלבקר בהצגות או קונצרטים‪ ,‬אולם לבתי‬
‫קאפח זצ " ל שהתקיים בבית הכנסת " ישורון " קול נו ע א ין הי תר וז את לא ור הע וב דה שכ ל‬
‫בהנחייתו של הרב אליהו אביעד‪ ,‬דיברו הרב עוז הסרטים חזקתם בגירוי יצרים ושלהוב תאוות‪.‬‬
‫קאפח בנושא תיקון אוכלין בשבת‪ .‬השאלה‪ :‬האם‬
‫מותר להשרות בורגול בשבת בכדי להוסיפו הרב אביעד אשואל בפתח דבריו הסב את תשומת‬
‫לסלט ? הובאו שיטות שונות ראשונים ואחרונים לב הציבור לעובדה שכל דוברי הכנס הם דור שני‬
‫בדין הכשרת אוכלין בשבת‪ ,‬והביא את דעתו של ל ת ל מ י ד י מ א ר י ) ח ו ץ מ ה ר ה ” ג ר צ ו ן ע ר ו ס י‬
‫מארי שמאכל שלא ראוי ‪ ,‬אסור לעשותו ראוי שליט”א(‪ .‬הרב אשואל דיבר בנושא התפילה‪ ,‬ועל‬
‫למאכל בשבת‪ ,‬ויש ענין של מכה בפטיש באוכלין‪ .‬המנהג של תפילה אחת בציבור ושעוד עדות‬
‫קיימו ואף בתור לכתחילה את מנהג זה ‪ .‬הרב‬
‫ר ' יוחאי מקבילי הביא את שיטות הלל ושמאי אשואל הכריז שהוא עובד על צאת ספרו החדש‬
‫לגבי שימור דברים לכבוד השבת ‪ ,‬שהלל סובר בעזר ה’‪ ,‬שיח משה ‪ -‬על הלכות תפילה לרמב”ם‪.‬‬
‫שיש לכבד כל יום ויום במאכלים הראויים לאותו‬
‫היום‪ ,‬בניגוד לדעת בית שמאי שיש להניח דברים בהרצאה החותמת את האירוע דיבר הרה ” ג רצון‬
‫לכבוד השבת‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הזכיר את נושא ידיעת ה ’ ערוסי שליט " א בנושא הכשרת כלים חלקים‬
‫שככל שהאדם יודע יותר הרי שהוא אוהב יותר כזכוכית ונירוסטה‪ ,‬שאם אין בכלים בליעה אז אין‬
‫צורך להכשירם‪ ,‬ודי לכאורה בניקיונם?‬
‫את ה’‪.‬‬
‫המקור הינו בפרשת מטות " אך את הזהב ואת‬
‫הרב אליקים צדוק דיבר בעיקר בעניין חינוך הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת‬
‫הילדים ‪ ,‬והדוגמא אישית שמהווה את החינוך העופרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש‬
‫הטוב ביותר‪ ,‬יותר מכל גערה או תוכחה‪ .‬כמו כן וטהר אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבא באש‬
‫הזכיר את עניין הבר מצווה שלא נהגו בתימן ‪ ,‬תעבירו במים"‪ ) ,‬מה שבא במים ‪ -‬תעבירו במים(‪,‬‬
‫והביא את דברי מארי על מסיבות בר המצווה וטעונים טבילה מפני הטומאה‪ .‬התורה מדברת על‬
‫הנוהגות כיום שלעיתים אינם משקפות את כלים ולא על גולמי החומרים‪ ,‬וההכשר טעון מפני‬
‫האירוע ובמיוחד הדרשות אותן נושאים חתני בר גיעולי גויים‪ .‬התורה אומרת במפורש שיש בליעה‬
‫המצווה אשר מועברות מאירוע לאירוע ‪ ,‬וללא בכלים ‪ ,‬והאיסור הבלוע ‪ -‬ייפלט לאוכל ‪ ,‬ויוצא‬
‫קשר לחתן הבר מצווה‪ ,‬אשר לפעמים הן בבחינת שנֶאכל אוכל אסור‪ .‬מכאן התורה הצריכה הכשר‬
‫לעג לרש לחתן בר המצווה‪ .‬הובאו דברי מארי על כלים שנבלעו מאיסור ‪ ,‬ומכאן ידוע המשפט‬
‫נחיצות לימוד תורה לבת בענייני מצוותיה‪ .‬בנוסף כתשמישו כך הכשרו ‪ .‬הטעם הבלוע בכלי ‪ -‬אסור‬
‫הביא את דברי מארי לגבי ביקור בבתי תיאטראות מהתורה ‪ .‬מטרת ההכשרה ‪ -‬להפליט את טעם‬
‫שבמידה ואין דברי נבלה או הצגת תועבה אין האיסור‪ .‬כלים ישנים ‪ -‬אינם טעונים הכשר‪ .‬כלים‬
‫של גויים או של חילונים שהשתמשו בצונן ‪ -‬לא‬
‫טעונים הכשר ) אלא רק ניקוי(‪ .‬כלי חרס ‪ -‬אין לו‬
‫הכשר ‪ ,‬משום שבליעתו מרובה ) וגם ליבון לא‬
‫מועיל כי חושש שיתבקע (‪ .‬כלי זכוכית ‪ -‬לפי‬
‫שיטת הרמב"ם טעונים הכשר‪ ,‬ומארי מדייק שכלי‬
‫זכוכית הוזכרו יחד עם כלי מתכת ‪ -‬והכשרתם‬
‫ככלי מתכת‪ .‬מארי סובר שלעולם כלי זכוכית ככלי‬
‫מתכת בין לענין הכשר ובין לענין חמץ‪.‬‬
‫לׂקותם אינה מעלה ואינה מורידה )שתחשוב‬
‫וח ַ‬
‫ַ‬
‫שאין בליעה( ואין להקל בכלי נירוסטה כלל‪ .‬וזאת‬
‫בניגוד לדעת הרה”ג עובדיה יוסף שליט ” א שכלי‬
‫זכוכית אינם טעונים הכשר‪ .‬הובאו תשובות מארי‬
‫ממאגר הרב חמאמי בשאלות שנשאל לגבי כלי‬
‫זכוכית והכשרן‪ .‬הרה”ג רצון ערוסי שליט”א חידד‬
‫את הנקודה שגם אם המדע אומר שכלי זכוכית‬
‫לא בולעים משום חלקותם או כל סיבה שהיא ‪,‬‬
‫אין לזוז מגמרא מפורשת שכלי זכוכית דינם ככלי‬
‫מתכת‪ ,‬וכך הדין‪.‬‬
‫המנחה‪ ,‬הרב אליהו אביעד‪ ,‬הזכיר את הבקשה‪,‬‬
‫שכל מי שנפגש עם הרב אבשלום עדן זצ ” ל ‪ ,‬כל‬
‫סיפור ‪ ,‬כל מאורע ‪ ,‬מתבקש לפנות להליכות עם‬
‫ישראל ‪ ,‬לשם הוצאת ספר בעז ” ה במלאת שנה‬
‫לזכרו‪.‬‬
‫הכנס הועבר בשידור ישיר באתר נצח ישראל‬
‫באדיבות ר’ עזריה נהרי יצ” ו‪ .‬שיעורו של הרה”ג‬
‫רצון ערוסי שליט” א הועבר אף בשידור חי ברשת‬
‫מורשת‪.‬‬
‫ניתן לראות את הכנס בשידור חוזר באתר נצח‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל‬
‫למשפחות היקרות‬
‫הרב חיים שאלתיאל שליט"א‬
‫רב מלון דן י‪-‬ם‬
‫ונוו"ב סיגלית חמדה מנב"ת‬
‫באירוסי הבת‬
‫נועה‬
‫שתחי'‬
‫נכדת מו"ר הרה"ג רצון ערוסי ונוו"ב הרבנית שרה מנב"ת‬
‫עם הבחור החשוב‬
‫דניאל יצחק הלוי שיחי'‬
‫בן ר' משה ב"ר שלמה )סלימאן( בכה"ר יחיא יצחק הלוי‬
‫ונוו"ב ניצה שתחי'‬
‫ויהי רצון שיתקיים בהם בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬
‫לתפארת המשפחות ולתפארת עדתנו וכל ישראל‬
‫המאחלים‬
‫מערכת אור ההליכות‬
‫נֹהֵ ג ּ ַכ ּצֹאן יוֹ סֵ ף‬
‫משנתו החינוכית של הרב יוסף קאפח‬
‫מאת‪ :‬חיים קדם‬
‫בספר זה מרוכזת שיטתו החינוכית של מורנו הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל‪ .‬מתוך‬
‫התיעוד שבכתב ושבעל פה מתגלה תמונה של פעילות חינוכית ענפה ומקיפה‬
‫‪03‬‬‫לרכישה‪ :‬מכון מש"ה ‪03-5351119‬‬
‫אתר נצח ישראל‪www.net-sah.org :‬‬
‫מתוך שו"ת באתר "מורשת" ‪ www.moreshet.co.il‬ואתר "נצח ישראל" ‪www.net-sah.org‬‬
‫ש ‪ :‬אני נמצאת כרגע בטיול בדרום אמריקה ‪ .‬אשמח‬
‫לדעת מה ההלכה שלפיה נוהגים בתשעת הימים לפי‬
‫הפסיקה התימנית‪ .‬מה מותר לעשות ומה אסור‪.‬‬
‫ת ‪ :‬לפי עיקר הדין ‪ " ,‬משנכנס אב ממעטין בשמחה" ‪,‬‬
‫ובשבוע שחל בו תשעה באב ‪ ,‬אין מסתפרין ואין‬
‫מכבסים ‪ .‬אולם נהגו אבותינו שלא להתחתן בימים‬
‫אלו‪ ,‬אלא אם כן הבחור טרם קיים פריה ורביה ‪ .‬ויש‬
‫שנהגו שלא לקנות דברים חדשים וכיו''ב‪ .‬אך אבותינו‬
‫נהגו לאכול בשר עד ערב תשעה באב חוץ מהסעודה‬
‫המפסקת ‪ .‬אין הבדל בין חו '' ל לארץ בכל העניינים‬
‫הנ''ל‪.‬‬
‫ש ‪ :‬בתענית תשעה באב ידוע שאין לומר בשחרית‬
‫ברכת כהנים‪ .‬שאלתי בנוגע לעלייה לתורה האם כהן‬
‫עולה ראשון ? וכן לוי עולה שני ? אני שואל שאלה‬
‫זאת ‪ ,‬מאחר וחבר שמתפלל בבית הכנסת אמר שאין‬
‫כהן עולה ראשון מאחר ואין ברכת כהנים‪.‬‬
‫ת‪ :‬לפי עיקר הדין יש ברכת כהנים בשחרית בתשעה‬
‫באב‪ ,‬וזו שיטת רבינו‪ .‬אלא שנהגו שלא לשאת כפיהם‬
‫בשחרית ‪ ,‬מכח מנהג בלבד ‪ .‬ומנהג זה חדר לתימן רק‬
‫במאה הי''ח‪ .‬ואין להוסיף גם ביטול תקנת חז''ל שיש‬
‫לקרוא בתורה‪ :‬כהן‪ ,‬לוי וישראל‪ .‬ואין לזה שום קשר‬
‫עם המנהג שלא לשאת כפיהם‪.‬‬
‫ש‪ :‬ממתי חובה לא ללכת לים‪ ,‬האם מראש חודש אב‬
‫ועד ט' באב או לפני כן?‬
‫ת ‪ :‬אין חובה לא ללכת לים ולא איסור ללכת לים ‪.‬‬
‫מותר מבחינת הדין אפילו בשבוע שחל בו תשעה‬
‫באב ‪ .‬כמובן רק בחוף ים בלתי מעורב ‪ .‬אלא יש‬
‫חוששים ללכת לים בימי בין המצרים‪ ,‬יש מי"ז בתמוז‬
‫ויש מר" ח ויש רק בשבוע שחל בו תשעה באב ‪ .‬ועל‬
‫כגון זה נאמר‪ :‬מאן דקפיד קפדינן בהדיה‪.‬‬
‫ש ‪ :‬ילמדנו רבינו האם נכון להניח רק תפילין של יד‬
‫בט' באב לדעת הרמב"ם?‬
‫ת‪ :‬כן ‪ .‬אבל בבית ‪ .‬לא בציבור ‪ ,‬כי אין לשנות ממנהג‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ש ‪ :‬אני בשבועות ההריון הראשונים ‪ .‬תקופה זו לא‬
‫קלה‪ ,‬מכיון שהיא מלווה בתשישות‪ ,‬בחילות והקאות‪.‬‬
‫האם אני יכולה לשתות לשיעורים על מנת לא להרגיש‬
‫רע ולהגיע למצב של אפיסת כוחות?‬
‫ת‪ :‬בתשעה באב אישה בהיריון צריכה לצום‪ ,‬אלא אם‬
‫כן היא חולה ואז היא פטורה מן הצום‪ ,‬גם אם אין לה‬
‫שום פיקוח נפש ‪ .‬אישה בהריון שביום תשעה באב‬
‫היא מרגישה בחילות‪ ,‬והיא מקיאה והגיעה לתשישות‪,‬‬
‫מותר לה לשתות ולאכול כדי צורכה ‪ ,‬ולא יותר‪ .‬ואין‬
‫צורך בשיעורים‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם ניתן לסחור במניות בתקופת בין המיצרים ‪,‬‬
‫היות וזה מקור הכנסתי העיקרי?‬
‫ת‪ :‬כן‪.‬‬
‫ש‪ :‬א‪ .‬האם מותר לחתום על הסכם שכירות בתקופת‬
‫בין המיצרים?‬
‫ב ‪ .‬האם מותר לעבור להתגורר בדירה בשכירות‬
‫בתקופה שבין המיצרים?‬
‫ת‪ :‬א‪ .‬כן‪ .‬ב‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ :‬ראיתי בכמה מקומות בפירושו על הרמב"ם שמארי‬
‫קאפח זצ " ל כתב שתשובות הרמב " ם לחכמי לוניל‬
‫מזוייפות‪ .‬אמנם לא מצאתי את המקור שבו הוא מביא‬
‫את הראיות לדבר ‪ .‬איפה כתב בהרחבה על הנושא‬
‫והוכיח את הזיוף?‬
‫ת‪ :‬בהרבה מקומות בפירושו למשנה תורה ‪ .‬השתמש‬
‫בתוכנה ''אוצר מכון מש''ה''‪ ,‬ותוכל בנקל להגיע לכל‬
‫המקומות הנ''ל‪.‬‬
‫ש ‪ :‬האם כתובה שנקרעת לחציין כשרה ? אני רואה‬
‫בהלכות מלוה ולוה ששטר שנקרע ‪ -‬בתוקפו עד‬
‫שיקרע קרע בית דין‪ ,‬שתי וערב?‬
‫ת‪ :‬כל שטר חוב ובכללם כתובה ‪ ,‬שנקרע קרע שאינו‬
‫קרע הפוסל שטר ‪ ,‬הוא בעל תוקף ‪ ,‬אם מודי ם‬
‫בחוב ‪ .‬עם כל זאת יש לשחזר שטר חוב בלתי קרוע ‪,‬‬
‫כדי להבטיח את המוטב‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם נהגו בתימן ב״לקט שכחה ופאה״? וא״כ האם‬
‫מדאורייתא או מדרבנן?‬
‫ת‪ :‬מן התורה רק בארץ )רבינו מתנות עניים(‪ ,‬ומדרבנן‬
‫גם בחו '' ל ) א ‪ ,‬יד (‪ .‬לא ידוע לי שנהגו ‪ .‬כי בצנעא‬
‫וסביבותיה לא עסקו בחקלאות‪ ,‬ובשרעב במידה ועבדו‬
‫בחקלאות‪ ,‬דומני‪ ,‬שבשדות גויים‪ ,‬ולא בשדות שלהם‪.‬‬
‫אבל גם הדין המחייב בחו''ל מדרבנן לקט שכח ופאה‪,‬‬
‫הני מילי כשיש באותה סביבה עניי ישראל ‪ ,‬שהרי גם‬
‫בארץ ישראל מתנות עניים הנובעת מקדושת א '' י ‪,‬‬
‫נותנים לעניים שאינם יהודים‪ ,‬רק משום דרכי שלום‪,‬‬
‫עיין דרך אמונה ‪ ,‬שם ‪ ,‬אות פ ''ד‪ .‬ניתן להאזין להלכה‬
‫יומית באתר ''נצח ישראל"‪.‬‬
‫ש‪ :‬אני בחור לפני צבא בוגר ישיבה תיכונית‪ .‬לצערנו‬
‫אבי הסתבך בחובות גדולים ובעיקר חוב גדול לשוק‬
‫האפור‪ .‬מספר פעמים הרביצו לו ואיומים חמורים על‬
‫חייו עד כדי כך שברח מהבית‪ .‬המשפחה הקרובה לא‬
‫רוצה לעזור ממספר סיבות ואין אפשרות לשכנעם ‪.‬‬
‫אני הבכור במשפחה ושקלתי לבקש דחיית שירות כדי‬
‫לעבוד עם אבי ולהרגיע את המצב ‪ .‬שוחחתי אף עם‬
‫מספר נושים של אבי והם דווקא הראו סימנים של‬
‫התגמשות לאחר שהבהרתי להם שאני נכנס לתמונה‬
‫כדי להציל את המשפחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רב השכונה הסכים‬
‫לשוחח עם הנושים ולרכך קצת את החוב שלא תתפח‬
‫ריבית ‪ .‬השאלה שלי האם רצוי ) או אף חובה ( לבצע‬
‫מהלך כזה של דחיית השירות ולפגוע בעתידי‪ ,‬כל זאת‬
‫כמובן כדי לעשות כיבוד הורים ‪ ,‬כי חלק ממשפחתי‬
‫רואים זאת בעין לא יפה שאני לכאורה נפגע ממהלך‬
‫כזה‪.‬‬
‫ת‪ :‬מן הדין אינך חייב‪ .‬כי כיבוד בן לאב בפרנסת האב‪,‬‬
‫משל האב ‪ ,‬לא משל הבן ‪ .‬אבל אם נדבק לבך ‪ -‬יישר‬
‫כוחך ‪ .‬ובלבד שמעורבותך כאמור בשאלתך תהיה‬
‫שקולה וזהירה ‪ ,‬מלווה ע '' י חכם רבני שיסייעך‬
‫בשיקוליך‪ ,‬כדי שגם אתה לא תסתבך חלילה‪ ,‬כי עתידך‬
‫לבקשת החברים אנו מתארגנים לקראת ימי עיון‬
‫והתבוננות בגליל המערבי‪.‬‬
‫בין התאריכים א'‪-‬ד' אלול )‪(7-10/8/13‬‬
‫ימים רביעי‪-‬מוצ"ש‪ ,‬נצא )אם יגזור ה' בחיים(‬
‫לגליל המערבי ללימוד‪ ,‬סיורים בטבע ונופש‬
‫משפחות בשיתוף 'הליכות עם ישראל' סניף נתניה‪.‬‬
‫הלינה ב"מור אכזיב"‪ .‬האירוח בימי רביעי חמישי‬
‫ושישי על בסיס חצי פנסיון‪ ,‬בשבת‪-‬אירוח מלא‪.‬‬
‫המחיר לזוג‪₪ 1590 :‬‬
‫ילד )‪ (3-12‬בחדר הורים‪₪ 445 :‬‬
‫מבוגר )‪ 12‬ומעלה( בחדר הורים‪₪ 570 :‬‬
‫המעוניינים יזדרזו וירשמו‪ .‬מספר המקומות מוגבל !‬
‫התשלום‪ 5 :‬תשלומים שווים )הראשון בעת‬
‫הרישום(‪ .‬התשלום האחרון‪ :‬חודש לאחר האירוח‪.‬‬
‫לפרטים והרשמה‪ :‬אבי ‪050-6576418 :‬‬
‫ירון‪ 054-6887277 :‬מאיר‪050-6682097 :‬‬
‫ברכות‬
‫לאשת החיל מזכירת מכון מש"ה‬
‫המסורה והחרוצה‬
‫מרת ורד לוי‪-‬בדיחי מנב"ת‬
‫ולבעלה היקר ניר שיחי'‬
‫לפניך‪ ,‬וצריך אתה לדאוג לעתידך‪.‬‬
‫ש‪ :‬א‪ .‬הבנתי שאם הבשר מבושל על מנגל אינו צריך‬
‫חליטה ‪ ,‬האם נכון הדבר באופן גורף? האם לכל סוגי‬
‫הבשר? האם יש כלל בדבר?‬
‫ב ‪ .‬לגבי חליטת בשר טחון ‪ ,‬ראיתי תשובה של מורי‬
‫במקום אחר שהעניין בעייתי ‪ .‬האם הדרך היחידה זה‬
‫לחלוט בשר ולטוחנו בבית או שקיימות דרכים‬
‫לחולטו?‬
‫ת‪ :‬א‪ .‬אם הבשר נצלה במנגל‪ ,‬אינו צריך חליטה‪ .‬ב‪ .‬יש‬
‫מתירין‪ ,‬ואני אוסר לכתחילה‪.‬‬
‫ש ‪ :‬ראיתי תשובה של אחד הרבנים הספרדים לגבי‬
‫אופניים של ילדים קטנים שאינם מוקצה ‪ .‬מה כבו '‬
‫הרב יפסוק בעניין‪ ,‬האם דווקא ילדים או גם מבוגרים?‬
‫או שלשניהם זה נחשב מוקצה‪.‬‬
‫ת ‪ :‬אופניים של ילדים אינם מוקצה ‪ .‬בתנאי שאין‬
‫תאורה ‪ ,‬ואין שום מערכת חשמלית רק מכנית ‪,‬‬
‫והפידלים מניעים שרשרת עם שני גלגלי שיניים‪ ,‬ולא‬
‫יותר ‪ .‬כי האופניים של הגדולים נאסרו בגלל הרבה‬
‫טעמים ‪ ,‬גם בגלל התאורה ‪ ,‬גם אינם מונעים ע '' י‬
‫חשמל ‪ ,‬וגם בגלל חשש קלקול ותיקון ‪ ,‬והתאמת‬
‫הכידון ‪ .‬וגם בגלל החשש שיוציא מרשות לרשות או‬
‫יעבור את התחום ‪ .‬לא כן באופניים של ילדים ‪ ,‬אין‬
‫שום חשש מהנ''ל‪.‬‬
‫ש ‪ .1 :‬נהגתי לומר בבית הכנסת בבסיס שתי הלכות‬
‫באופן קבוע לאחר תפילת שחרית‪ ,‬עכשיו עברתי בסיס‬
‫וכעת בבסיס החדש הרב אומר דבר תורה לאחר‬
‫התפילה ולכן אני לא מוסיף‪ ,‬האם המעשה שלי נחשב‬
‫כחזקה של נדר? ואם כן מה עליי לעשות?‬
‫‪ .2‬לאחר שאחד המתפללים הבחין שהטלית שלי‬
‫מקופלת לחצי כמו שנוהגים אצלנו ‪ ,‬העיר לי שצריך‬
‫שכנפות הציצית יסובו סביבך ויהיו שתיים מלפניו‬
‫ושתיים מאחריו‪ ,‬מה עליי להשיב לו?‬
‫‪ .3‬אני קורא לעיתים תהלים בלילה בבית הכנסת‪ ,‬מה‬
‫עליי לענות לאלו שמעירים שאסור לקרוא זאת לאחר‬
‫החשכה?‬
‫ת ‪ .1 :‬גם לפוסקי ההלכה שהנהגה שנהג האדם כמוה‬
‫כנדר‪ ,‬הרי שינית מקום‪ ,‬יש רב שאומר דבר תורה‪ ,‬הרי‬
‫אינך מבטל מרצון את הנדר ‪ ,‬כי הציבור לא ירצה או‬
‫לא יוכל לשמוע דברי תורה ואולי גם הרב יתנגד‪.‬‬
‫‪ .2‬עליך להשיב לו ‪ ,‬שלפי הדין אין מניעה להתעטף‬
‫בטלית מקופלת כמו הטלית שלך‪ ,‬אלא שיש סוברים‬
‫שבעיטוף יש צורך שהאדם יהיה מוקף בארבע‬
‫הציציות שבארבע הכנפות‪ ,‬אך הנהגה זו אינה מעכבת‪.‬‬
‫הגע בעצמך שאדם מתעטף בטלית בלתי מקופלת ‪,‬‬
‫וטלית על ראשו ועל כתפיו ‪ ,‬ומשליך פלג ימני של‬
‫הטלית לצד שמאלו ‪ ,‬או ההיפך‪ ,‬באופן שכל הציציות‬
‫מושלכות על גבו ‪ ,‬כלום בירך לבטלה ‪ ,‬ועיטופו אינו‬
‫עיטוף?!‬
‫‪ .3‬הללו שאסרו מטעמי קבלה ‪ ,‬אסרו לימוד מזמורים‬
‫בעוד שאתה קורא מזמורים כתפלות‪.‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬
‫‪a‬‬
‫אין לקרוא בזמן תפילה וקריאת התורה‬
‫‪a‬‬
‫שבת שלום ומבורך‬
‫בהכנס בנכם‬
‫מתן‬
‫נ"י‬
‫בעול נועם מתן תורה ומצוות‬
‫יזכו ההורים והסבים למשפחותם לבית‬
‫אבותם‬
‫דוד ונוו"ב ציונה לוי הי"ו‬
‫אהרן ונוו"ב יונה בדיחי הי"ו‬
‫לראות במתן מתנה נפלאה בתפארת‬
‫מידותיו ומעלותיו‬
‫המאחלים‬
‫מערכת אור ההליכות‬
‫מכון מש"ה‬
‫הליכות עם ישראל‬
‫הליכות עם ישראל‬
‫עמותה להפצת ערכי היהדות הנאמנה‬
‫רח' הרב שלום יצחק הלוי ‪ 4‬קריית אונו ת‪.‬ד ‪55100 ,211‬‬
‫עורך ראשי‪ :‬יוסף פרחי‬
‫עורכי משנה‪ :‬נתנאל חמדי‪ ,‬שמואל חמדי‬
‫חברי המערכת‪ :‬הרב צפניה ערוסי‪ ,‬אבי חמדי‪ ,‬אביעד‬
‫רצהבי‬
‫טל'‪ 03-5340819 :‬פקס'‪03-5343658 :‬‬
‫דוא"ל‪orhalichot@gmail.com :‬‬
‫מספר המערכת של העלון בספרייה הלאומית‪:‬‬
‫‪2789255‬‬
‫כתובת לתרומות להמשך הפצת העלון‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 5042‬נתניה‬