[ א[ נא לשמור על קדושת הגיליון "ד בס O O

‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬
‫בס"ד‬
‫]א[‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫הלכות לתענית שבעה עשר בתמוז‬
‫• מובא בטור )או"ח סי' תקמ"ט הל' ט"ב ותעניות ( ‪...‬ותניא‪ :‬רבי עקיבא היה דורש ‪" :‬כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום‬
‫השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" ]זכריה ח' ‪ -‬י"ט [ ‪"...‬צום העשירי" ‪-‬זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על‬
‫ירושלים שנאמר "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום הזה וגו' ]יחזקאל‬
‫כ"ד י"א[ ולמה נקרא שמו עשירי שהוא החודש העשירי )טבת מניסן הוא עשירי( והיה ראוי להקדימו כסדר הפורעניות אלא שכתב בסדר‬
‫החדשים )היפך מדעת ר"ש ‪-‬וכדעת ר"ע ‪-‬גמ' ראש השנה יח‪ .(:‬‬
‫• ובסימן שאחריו כתב הטור )סי' תק"ן( והאידנא "רצו ונהגו להתענות" לפיכך אסור לפרוץ גדר וכל שכן בדורות הללו שבעונותינו יש שמד‬
‫ואין שלום הילכך הכל חייבים להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים אמנם ישנה מחלוקת ראשונים אם בטלה תקנת הנביאים )על ‪4‬‬
‫צומות הללו( בזמן בית שני ‪ -‬ומ"מ ‪ -‬כשחרב בית שני‪ ,‬החזירו חכמים את ארבעת הצומות הללו וי"א שאף בזה"ז הוי תקנת נביאים‪ .‬‬
‫א‪ .‬תענית י"ז בתמוז‪ -‬צום זה שיחול ביום‬
‫שלישי הוא הנקרא "צום הרביעי" כיון שחל‬
‫בחודש הרביעי מניסן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכרזת התענית‪:‬‬
‫"שבת מכריזין התענית"‪-‬היא שבת פרשת‬
‫"פנחס" אחר קריאת ס"ת מכריז השליח‬
‫ציבור‪:‬‬
‫"אחינו בית ישראל ְש ָמעוּ‪ :‬צום רביעי )י"ז‬
‫בתמוז( יהיה ביום שלישי‪ .‬יהפוך אותו‬
‫הקב"ה לששון ושמחה כדכתיב‪" :‬כה אמר‬
‫ה' צבאות‪ :‬צום הרביעי וצום החמישי וצום‬
‫השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה‬
‫לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת‬
‫והשלום ֱא ָהבוּ"‪.‬‬
‫‪.‬בני אשכנז לא נהגו להכריז על הצום )רמ"א‬‫תק"ן ס"ד( אך ראוי שהגבאי יודיע לקהל שלא‬
‫ישכחו הצום או שיתלה מודעה בנוסח כל‬
‫שהוא שצריך להזכיר לציבור על יום הצום‪.‬‬
‫]הל' חגים להגרמ"א זצ"ל[‪.‬‬
‫ג‪ .‬חמישה דברים קשים אירעו בי"ז בתמוז‪:‬‬
‫נשתברו הלוחות )ע"י משה רבינו ע"ה(‪ .‬בוטל‬
‫התמיד‪ .‬הובקעה העיר בזמן חורבן בית שני‪.‬‬
‫שרף אפוסטמוס הרשע את התורה‪ .‬הועמד‬
‫צלם בהיכל‪.‬‬
‫ד‪ .‬תחילת הצום‪ -‬ביום ג'‪ -‬מעלות השחר‬
‫)שעון קיץ(‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,4:15 -‬ת"א‪ ,4:21 -‬חיפה‪,4:16 -‬‬
‫ב"ש‪ ,4:22 -‬נתיבות‪.4:23 -‬‬
‫ה‪ .‬בליל התענית )יום ב' בערב( כל זמן שלא‬
‫ישן יכול לשתות ולאכול כרצונו עד עלות‬
‫השחר )הזמנים הנזכרים לעיל( אפילו אם‬
‫נתנמנם וניעור‪ .‬אבל אם ישן בלילה שינת קבע‬
‫)‪ 1/2‬שעה בשכיבה י"א אף פחות מזה( אסור‬
‫לו לאכול ולשתות אפילו שהתעורר קודם‬
‫עלות השחר אלא אם כן התנה מן הלילה לפני‬
‫השינה שבדעתו לקום לפני עלות השחר לאכול‬
‫ולשתות‪.‬‬
‫ בכל אופן‪ -‬יש איסור אכילת פת או מזונות‬‫בשיעור כביצה )‪ 54‬ג'(‪) -‬ופירות ושתיה‪-‬אין‬
‫הגבלה(‪ -‬תוך ‪ 1/2‬שעה לפני עלות השחר‪,‬‬
‫אא"כ התחיל קודם לכן‪-‬יכול להמשיך עד‬
‫עה"ש‪) .‬פסק"ת(‬
‫™נוסח התנאי‪:‬שיאמר בפיו)אור לציון( או‬
‫שיחשוב בדעתו )הגר"ם אליהו זצ"ל ( קודם‬
‫שישן‪" :‬הריני מתכוין לאכול‪ /‬לשתות קודם‬
‫עמוד השחר"‪.‬‬
‫• לפי מנהג האשכנזים על שתיה אין צורך‬
‫להתנות)רמ"א( אכן ראוי לכתחילה להתנות‬
‫גם על שתיה‪ ,‬אך הרגיל לשתות קודם תפילה‬
‫מותר לו בלא תנאי )מ"ב‪/‬פסק"ת(‪.‬‬
‫אדם שעבר ואכל בלא תנאי כלל‪-‬לא הפסיד‬‫התענית לכל האופנים ]שמצטרף ואומר‬
‫"עננו" עולה לדוכן )כהן( או לספר תורה מתוך‬
‫ג' עולים[ )פסק"ת(‪.‬‬
‫‪ y‬לפי מנהג הספרדים עפ"י פסק מרן השולחן‬
‫ערוך צריך להתנות גם על שתיה‪.‬‬
‫‪ y‬יש מן האחרונים הספרדים שכתבו שאם‬
‫הוא תדיר קם קודם עה"ש ורגיל לשתות‬
‫באותה שעה קודם תפילה ואתמול שכח‬
‫להתנות והוא צמא מאוד ורוצה להקל לשתות‬
‫כל עוד לא עלה השחר יש לו על מה לסמוך‬
‫]כה"ח )סופר( תקס"ד סק"ט[‪.‬‬
‫ו‪ .‬עפ"י חכמי הקבלה בהסתמך על הזוהר‬
‫הקדוש איסור חמור לאכול קודם תפילה אם‬
‫כבר ישן ואפילו לא עלה השחר ואפילו התנה‬
‫על כך וכן נהגו במרוקו ועוד קהילות‪.‬‬
‫‪ y‬יש מחמירים לא לאכול בשר בליל התענית‬
‫ובמוצאי התענית‪.‬‬
‫ז‪ .‬כל אלו פטורים מן הצום‪ :‬קטן פחות מגיל‬
‫י"ג )‪ (13‬שנה וקטנה פחות מגיל י"ב )‪ (12‬שנה‪,‬‬
‫מעוברת משלושה חודשים ואילך )או אף‬
‫קודם לכן אם יש לה צער הקאות ומיחושים‬
‫או חולשה( וחולה )אפילו אם אין בו סכנה(‬
‫וזקן ותשוש כח‪.‬‬
‫ מיניקת בפועל פטורה מלצום‪ .‬הפסיקה‬‫להניק‪-‬צריכה לצום אא"כ מרגישה חולשה‬
‫]חזון עובדיה )פורים(‪/‬הנאמ"ן הגר"ם מזוז‬
‫שליט"א[‪.‬‬
‫]מרן הגרע"י שליט"א פירסם )בשיעור הלווין(‬
‫שתתחלנה לצום עד ‪ 10/11‬בבוקר ואם קשה‬
‫להן‪ -‬יפתחו את הצום[‪.‬‬
‫ יולדת‪/‬מפלת – עד ‪ 30‬יום פטורה‪ .‬יותר מכן‬‫)עד כ"ד חודש( – תלוי בהנקה או בחולשה‪-‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫ח‪ .‬אמנם חתן וכלה בתוך שבעת ימי משתה‬
‫שלהם ובעלי ברית אברהם )אבי הבן‪ ,‬סנדק‪,‬‬
‫מוהל( לרוב הפוסקים ככולם צריכים לצום‬
‫ט‪.‬אין לשטוף הפה בבוקר הצום‪ .‬ובמקום‬
‫צורך גדול ישטוף עם מעט מים ויוריד פיו‬
‫כלפי מטה שלא יבלע המים‪ .‬הזקוקים לבלוע‬
‫כדורים בתענית ]ללא צורך באכילה[ אם‬
‫אפשר בלא מים‪ -‬עדיף‪.‬‬
‫ואם לאו‪-‬יוכלו לשתות מעט מים בכפית כדי‬
‫לבלוע הכדור‪.‬‬
‫י‪ .‬מצד הדין מותר להסתפר ולהתרחץ בצום‬
‫זה אך בעל נפש יחמיר בענין הרחיצה‪ .‬המודיע‬
‫שהוא מתענה בתענית ציבור כמו י"ז בתמוז‬
‫הרי זה קידוש ה' וחיזוק למקיימי מצוות )מה‬
‫שאין כן בתענית יחיד פרטית שצריך להצניע‬
‫ולהסתיר מעשיו(‪.‬‬
‫יא‪ .‬שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד‬
‫שהוא בצום חייב להשלים התענית‪ ,‬אלא‬
‫שאם אכל ככותבת )כ‪ 35-40-‬ג'( וי"א אף‬
‫בכזית ]‪ 27‬גרם[ ‪ -‬וכן הלכה ]ראה חזו"ע‪/‬‬
‫תעניות )עמ' ע"ו‪-‬ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[‬
‫לא יאמר אח"כ "עננו" ]במנחה[ ובכל זאת‬
‫ישלים התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר‬
‫"עננו"‪.‬‬
‫ בירך בטעות על דבר מאכל או משקה ונזכר‬‫שהוא צום יטעם משהו ממנו כדי שיהנה גרונו‬
‫שלא תהיה ברכתו לבטלה ]כך פסק מרן‬
‫הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‪ .‬אמנם לד'‬
‫כף החיים )סופר( והגרב"צ אבא שאול‬
‫והגר"ם אליהו ז"ל( שלא יטעם כלל אלא‬
‫יאמר‪" :‬ברוך‪ ,‬שם כבוד מלכותו לעולם ועד"[‪.‬‬
‫‪ .‬חולה שבכוונה אכל פחות פחות מכשיעור ‪-‬‬‫יכול לומר "עננו" בתפלתו )חזו"ע‪/‬שם(‪.‬‬
‫יב‪ .‬היחיד ששכח "עננו" אם אמר "ברוך אתה‬
‫ה'" אינו רשאי לסיים "למדני חוקיך" אך יכול‬
‫לאומרה קודם "יהיו לרצון" השני‪ .‬שכח‬
‫לגמרי –א"צ לחזור‪.‬‬
‫שליח ציבור ששכח לומר ברכת "עננו"‬
‫במקומה בחזרת התפילה‪:‬‬
‫‪ y‬כל זמן שלא סיים ברכת "רופא חולי עמו‬
‫ישראל"‪ -‬חוזר לאומרה וממשיך אח"כ‬
‫"רפאנו"‪.‬‬
‫‪ y‬אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "רופא חולי עמו‬
‫ישראל" ויכלול ברכת "עננו" ב"שומע תפילה"‬
‫כיחיד‪] .‬וחותם "בא"י‪-‬שומע תפילה"‪ -‬כיחיד[‬
‫‪ y‬שכח גם שם‪ -‬אינו חוזר‪ .‬וטוב שיאמרנה‬
‫בסוף תפילת י"ח ויחתום "ברוך שומע‬
‫תפילה" ללא שם ומלכות )ילקו"י ח"ה עמ'‬
‫תקל"ח‪/‬פסקי הגר"ם אליהו ז"ל(‪.‬‬
‫‪ .‬טעה הש"צ ואמר ברכת "עננו" קודם ברכת‬‫"ראה"‪ -‬יצא י"ח )חזו"ע(‬
‫טעה הש"צ ובמקום לחתום "שומע תפילה"‪-‬‬‫חתם "ברוך עונה לעמו ישראל בעת צרה"‬
‫יצא י"ח )חזו"ע(‬
‫יג‪ .‬מי שאינו מתענה לא יהיה שליח ציבור‬
‫ולא יעלה לתורה ואם כהן הוא לא ישא כפיו‬
‫]במנחה[ ]ואם אין כהן אחר שמתענה יעלה‬
‫לספר תורה ישראל המתענה במקום הכהן[‬
‫וכן לוי וישראל שאינם מתענים דינם כן‪.‬‬
‫ובמקום שאין מתענה שיודע לקרוא בתורה‬
‫יקרא ש"צ שאינו מתענה ]אך ש"צ שאינו‬
‫מתענה ועלה חזן באופן הנז"ל אינו יכול לומר‬
‫ברכת "עננו" בפני עצמה בחזרה[ אלא יאמרנה‬
‫תוך "שומע תפלה")חזו"ע(‪] .‬ולפי האור לציון‬
‫אינו יכול לאומרה כלל[‬
‫יד‪ .‬כשיש רוב מניין מתענים ]לספרדים ששה‪.‬‬
‫לאשכנזים )משנב"ר( שבעה[‪ .‬אפשר כבר‬
‫להוציא ספר תורה לקריאת "ויחל"‪.‬‬
‫)שחרית‪/‬מנחה( וה"ה לענין אמירת "עננו"‬
‫כברכה בפני עצמה בחזרה‪ .‬וה"ה לנשיאת‬
‫כפיים במנחה שסמוכה לשקיעה‪) .‬והכהנים‬
‫יכולים להיות מאותם ‪ 6/7‬מתענים(‪.‬‬
‫ לפי האור לציון )ח"ג פל"א ה"ד( – בימים‬‫שאינם שני וחמישי – צריכים עשרה מתענים‬
‫להוצאת ס"ת )כהשנה(‬
‫]ב [‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫ אלו שחושבים לאכול ביום התענית כגון‬‫מחמת חולי וכדומה אינם נחשבים למתענים‬
‫בתפילת שחרית אף שעדיין לא אכלו כיון‬
‫שעתידים הם לאכול ואינם מצטרפים לרוב‬
‫של ששה ]או שבעה ‪ -‬לאשכנזים[ בין לספר‬
‫תורה או ברכת "עננו" בחזרה כברכה בפני‬
‫עצמה‪.‬‬
‫ט"ו‪ .‬נשיאת כפיים בתענית ציבור‪:‬‬
‫מזמן מנחה גדולה ]‪ [13:17‬ועד זמן פלג‬
‫המנחה ]‪ - [18:39‬אין נשיאות כפיים כלל‪ .‬ויש‬
‫למחות שלא יעלו כהנים לדוכן! )למנהג בני‬
‫ספרד וחלק מבני אשכנז( )אמנם החזון איש‬
‫ז"ל הורה שיעלו כהנים מזמן מנחה גדולה‬
‫)ונהגו כמותו בכ"מ בבני ברק(‬
‫וכן ש"צ בחזרה ‪ -‬בזמן הנ"ל‪ -‬אינו אומר‪:‬‬‫"אלקינו‪ ...‬ברכנו בברכה המשולשת"‪] .‬לד'‬
‫מרן הגרע"י שליט"א –אך לדעת הבן איש חי‬
‫ז"ל בשו"ת רב פעלים יכול לאומרו[‬
‫ויקבעו מנחה תוך ‪ 40‬דקות לשקיעה שברכת‬‫כהנים תהיה לכתחילה תוך ‪ 1/2‬שעה‬
‫לשקיעה‪.‬‬
‫‪ -‬אם עלה כהן מפלג המנחה ואילך‪ -‬לא ירד‪.‬‬
‫ ברכת כהנים ‪ -‬בדיעבד עד סמוך לצאת‬‫הכוכבים )הזמנים במסגרת הסמוך(‪.‬‬
‫ט"ז‪ .‬במנחה של התענית – קודם "יהיו‬
‫לרצון" השני אומרים‪" :‬רבון כל העולמים‬
‫גלוי וידוע לפניך שבזמן שביהמ"ק קיים אדם‬
‫חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא‬
‫חלבו ודמו ומתכפר לו‪ .‬ועכשיו ישבתי‬
‫בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך‬
‫שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו‬
‫לפניך עג"ב המזבח – ותרצני"‪.‬‬
‫נציין ‪ 2‬הערות לגבי הנוסח הנז"ל‪:‬‬‫* י"א לאומרו בערבית )תשב"ץ( אך רוב‬
‫האחרונים כתבו לאומרו במנחה כלשון מרן‬
‫שו"ע )תקס"ה ס"ד( כדעת הטור ]הלבוש‪-‬‬
‫אחרונים ז"ל‪ /‬הראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל[‪.‬‬
‫לכן אם שכח במנחה‪-‬יכול לאומרו בערבית‪.‬‬
‫*דעת השולחן גבוה )הובא בכה"ח תקס"ה‬
‫סקכ"א( לומר נוסח זה רק בתענית יחיד ולא‬
‫בארבע תעניות של חובה‪.‬‬
‫אכן רוב האחרונים הכריעו לאומרו גם‬
‫בתעניות ציבור )חובה( כהבנת פשט מרן‬
‫השו"ע )שם( ]כה"ח שם‪-‬בשם מאמ"ר‪-‬‬
‫וערוה"ש ומט"א‪ -‬וכ"פ מרן הראש"ל הגרמ"א‬
‫ז"ל[‪.‬‬
‫י"ז‪ .‬חיוב גדול על האדם בתעניות אלו לקונן‬
‫ולהצטער על כל המאורעות שאירע בהם‬
‫שמהם הגיע צער גדול ושבר גדול כביכול‬
‫לבורא יתברך‪-‬שמו וזה עיקר ושורש התענית‪.‬‬
‫ולא תהיה תעניתו כמצוות אנשים מלומדה‬
‫וישוב אל אלוקיו בכל ליבו ובכל נפשו‪...‬‬
‫)פסק"ת בשם האחרונים(‪.‬‬
‫י"ח‪ .‬וכן בימים כאלו חייב כל איש לפשפש‬
‫במעשיו כי אין העיקר בצום אלא בשינוי‬
‫המעשים‪ -‬כי שינוי המעשים גורם לביטול‬
‫הגזירה והתענית היא הכנה לתשובה ולכן‬
‫אותם האנשים המבלים יום צום בטיול או‬
‫עסוקים בדברים בטלים תפסו את הטפל‬
‫ועזבו את העיקר‪) .‬הגרמ"א ז"ל הל' חגים‬
‫ותעניות(‪.‬‬
‫זמני שקיעה וצאה"כ ביום הצום‬
‫יום ג'‪ -‬י"ז תמוז )שעון קיץ(‬
‫י‪-‬ם‬
‫ת"א ‪ /‬ב"ש חיפה‬
‫נתיבות‬
‫‪7:48‬‬
‫‪7:50 7:47‬‬
‫שקיעה‪7:49 :‬‬
‫‪8:05‬‬
‫‪8:07 8:04‬‬
‫צאה"כ‪8:06 :‬‬
‫סיום הצום‪] :‬עפ"י המופיע בלוחות השנה[‬
‫ב‪ 20:10-‬בכל רחבי הארץ‪ .‬ובשעת הצורך אפשר‬
‫לסיימו כל מקום לפי צאת הכוכבים הנז"ל ‪.‬‬
‫‪ Z‬התעוררות לאמירת תיקון חצות ]בימי "בין המצרים"‪ -‬אחר חצות היום )‪Y [(12:46/47‬‬
‫"מנהג טוב וכשר הוא לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים )בימות החול לא כולל יום שישי‪ ,‬ערב ראש חודש אב‪ ,‬ר"ח אב ו‪-‬ט' באב(‬
‫ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וכו'‪ .‬כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב" )רבינו האר"י ז"ל ‪ /‬שער הכוונות ‪ /‬משנה ברורה( וכן‬
‫נהגו בקהילות קדושות בכל מקום )"כף החיים" סי' תקנ"א אות רכ"א(‪.‬‬
‫ומרן החיד"א )בספר "מורה באצבע" סי' ר"ל( כתב‪ :‬טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום בבין המצרים אחר חצות‪ .‬וכן נהגו בארץ ישראל תוב"ב עפ"י‬
‫כתבי רבינו האר"י זצ"ל‪ .‬והוא מנהג ותיקין‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובספרו שם הגדולים )מערכת ספרים( כותב‪ :‬ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק‪ ,‬על‬
‫שום דבר תורה או דברי חז"ל ח"ו‪ ,‬והכל מתאבלים על חורבן ביהמ"ק בעוה"ר )ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות וכו'( ובימי בין המצרים בבית‬
‫הכנסת הגדולה וק"ל )‪ (130‬תלמודי תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל‪ ,‬וכו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫גם בחול המנהג פשוט בימים אלה בבתי כנסיות לומר תיקון חצות חבל שמנהג יקר זה )ככל המנהגים היפים והקדומים שלנו( הולך ומשתכח גם בין‬
‫ההמון וגם בין תלמידי חכמים‪ .‬ואין איש שם על לב‪ .‬אם לגבי תיקון חצות בלילה ישנו תירוץ ידוע "אונסא דשינה שאני"‪ .‬מה נענה ביום?‬
‫כדאי מאוד לחדש מנהג זה בימינו‪ .‬ואם אי אפשר בחצות היום בדיוק אפשר לסמוך למנחה להתאסף לומר תיקון חצות במנין וכל המתאבל‬
‫על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן! ]ממרן ראש ישיבת "כסא רחמים" הרב הנאמ"ן מאזוז שליט"א[‬
‫‪ Z‬מנהגי בין המצרים‪ -‬בקצרה‪ .‬מי"ז בתמוז‪ -‬עד ערב ר"ח אב ‪Y‬‬
‫‪ y‬מנהג רוב הספרדים לערוך נישואין מאחר י"ז בתמוז עד ערב ראש חדש אב ]דמשנכנס אב )ליל ראש חודש אב( ממעטין בשמחה[‪ .‬ומנהג אחינו בני‬
‫אשכנז להימנע מכך כבר מי"ז בתמוז‪ .‬ולפי פסק מרנן הראשל"צ יוסף שליט"א )והגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪ -‬גם הם יכולים להקל בנישואין‬
‫במקום הצורך‪ -‬עד ליל ר"ח אב‪] .‬ויש מקהילות הספרדים שהחמירו ג"כ מי"ז בתמוז‪ -‬כיון שאין בזמן זה סימן ברכה )הגרמ"א זצ"ל עפ"י הגרח"פ‪/‬כה"ח‪/‬בא"ח([‪ .‬וגם‬
‫בסעודת אירוסין יש מנהגים בזה‪.‬‬
‫‪ y‬מי"ז בתמוז‪ -‬עד מוצאי ט' באב‪ -‬אין לשמוע שירים )כמובן‪ -‬שירי קודש( המלווים בכלי מנגינה‪ .‬חוץ משמחת מצוה בזמנה‪ ,‬כגון‪ :‬מילה‪,‬‬
‫פדיון הבן או בר מצוה‪ .‬שאפשר להקל בזה)עד ר"ח אב(ומותר לשמוע אף בליווי כלי נגינה‪ .‬ושירה בפה ללא כלי נגינה מותר לשורר או לשמוע‪,‬‬
‫וכן בשבתות אלו שרים פיוטים כהרגלם‪.‬‬
‫‪ y‬איסור תספורת‪ -‬מן הדין רק בשבוע שחל בו ט' באב ‪ ,‬אך רבים מהספרדים נהגו להקפיד בזה מראש חודש אב והלאה‪ .‬אלא אם כן מי שנהג‬
‫כן כל בין המיצרים ג' פעמים מחומרא‪ -‬צריך התרת נדרים אם רוצה לבטל מנהגו‪.‬‬
‫‪ y‬וכן בבשר ויין‪ -‬הספרדים החמירו רק ממוצאי ר"ח אב‪ .‬ואשכנזים‪ -‬מי שלא החמיר מי"ז בתמוז‪ -‬מחמיר מר"ח עצמו‪.‬‬
‫יש להשתדל לא לברך "שהחיינו" על פרי חדש בימות החול‪) .‬כבר מליל י"ז תמוז( ולגבי שבתות‪ -‬לפי הרבה פוסקים פשטנים‪ -‬אפשר להקל‬
‫לצורך השבת ולפי האריז"ל יזהר מלברך גם בשבתות אלו‪ .‬לגבי בגדים חדשים‪ -‬צריך להחמיר גם בשבתות לא ללבשן ]ולהגרב"צ אבא שאול‬
‫ז"ל – כל ההקפדה בבגדים חדשים‪ ,‬מר"ח אב )וברכת "שהחיינו" אין מברכים כבר מי"ז תמוז([‪.‬‬
‫‪ y‬צריך להגביר הזהירות בתקופה זו בדרכים‪ ,‬בחציית כביש במקום המסוכן‪ ,‬עניני מעקה‪ ,‬רחצה בחוף ללא מציל‪ .‬טיול ובריכה ]ובאור לציון‬
‫)ח"ג(‪-‬אוסר רק בשבוע שחל בו[ לתענוג )ולא לרפואה וכדו'( )בקיטנה לילדים להעסיקן‪ -‬מקילים( זהירות באוכלים‪ -‬מתחת המיטה בלילה‪ ,‬משקין מגולין‪,‬‬
‫לא לשים כסף בפיו‪ ,‬פירות לא שטופין‪ ,‬וכן ניתוח רפואי יזום ולא דחוף‪ -‬לדחותו אחר י' באב‪.‬‬
‫‪ Z‬המחלוקת בעניין הכרזת ראש חודש ‪Y‬‬
‫‪ y‬שבת‪ -‬פרשת " מסעי" היא שבת שלפני ר"ח מנחם‪-‬אב ובאופן רגיל ככל שבת שלפני ר"ח‪ -‬נקראת "שבת מברכין החודש"‪ ,‬אלא כיון ששבת‬
‫זאת היא לפני ר"ח אב ולא סתם ר"ח רגיל‪ -‬ישנם מנהגים שונים לגבי "תואר" זה של "שבת מברכין" וכדלקמן‪:‬‬
‫‪ y‬דעת המשנה ברורה ])תי"ז סק"א( )עפ"י המגן אברהם ומחצית השקל( )עפ"י התוספות([‪ :‬יש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח משום שהוא חודש של‬
‫פורענות )ואסמכתא מ"ש באיוב‪" :‬במספר ירחים אל יבא"(‪.‬‬
‫‪ y‬ובהגהות המרדכי )מועד קטן פ"ג( דחה זאת וכתב‪ :‬אדרבא הזמן דווקא ראוי לברך את ישראל )וכן אין ראיה שאיוב אמר זאת על חודש אב(‪.‬‬
‫‪ y‬ובכף החיים )תי"ז סק"ה( הביא הנ"ל ובשם תיקון יששכר הוסיף שיש מקומות שמכריזים אותו ואומרים‪" :‬יהפכהו הקב"ה עלינו ועל כל‬
‫עמו ישראל לטובה" וכן דעת הכנסת הגדולה ומרן החיד"א בספרו לדוד אמת וכ"פ הראש"ל הגר"ם אליהו זצ"ל וכן מנהג בני ספרד‪.‬‬
‫‪Z‬מולד חודש אב‪ :‬יום שבת כ"ח תמוז‪ ,‬שעה ‪ 16:40‬ו‪ 12 -‬חלקים ‪Y‬‬
‫‪ Z‬ראש חודש מנחם אב‪ -‬יום שני‪ ,‬יהפכהו הקב"ה וכו' וכנ"ל ‪Y‬‬
‫] ג[‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫‪ Y‬מר"ח מנחם אב‪ -‬עד ט' באב ‪Y‬‬
‫א‪" .‬משנכנס אב ממעטין בשמחה"‪ -‬ואם יש לו‬
‫דין ודברים או תביעה משפטית עם גוי‪ -‬ידחם‬
‫לפחות עד אחרי י' באב )וי"א ט"ו באב(‪).‬וי"א עד‬
‫ר"ח אלול(‪.‬‬
‫ב‪ .‬החל מר"ח אב )יום שני(אוסרים בניין של‬
‫שמחה או מותרות‪ ,‬קנייה והזמנת רהיטים‪,‬‬
‫צביעה וסיוד‪ ,‬שתילה ונטיעה‪ .‬ומחמירין במשא‬
‫ומתן‪ ,‬למעט צרכי חתן וכלה או כשיש הפסד‪.‬‬
‫* לגבי הסכמי חוזי דירות‪ :‬יש המקפידים שלא‬
‫לחתום בימים אלו‪ .‬ויש אומרים )אור לציון‬
‫ח"ג פכ"ו ה"א( שאף בט' באב מותר לחתום על‬
‫חוזה ולקנות דירה דהוי הפסד ודבר האבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשר ויין‪ -‬ברוב עדות ספרד נהגו להמנע‬
‫מאכילת בשר )ושתיית יין( החל ממוצאי ר"ח‬
‫אב )ליל חמישי( ]בכלל זה בשר עוף ובהמה‪,‬‬
‫שימורי בשר ותבשיל שנתבשל בו בשר‪ .‬מוצרי‬
‫סויה אף הדומים לבשר‪-‬אינם בכלל האיסור[‬
‫* תימנים מיקילים עד סעודה מפסקת )רמב"ם(‬
‫אשכנזים מחמירים גם בר"ח עצמו‪.‬‬
‫)ויש נוהגים כבר מי"ז בתמוז(‪.‬‬
‫‪y‬אין צורך להחמיר במשקאות חריפים‪/‬בירה‪.‬‬
‫)עד סעודה מפסקת(‬
‫יוצאים מן הכלל‪)-‬שמותרים בבשר‪/‬יין(‪:‬‬
‫™ בסעודת מצוה‪ -‬למוזמנים לברית מילה‬
‫ופדיון הבן )וי"א אף בסעודת מסכת בעיתה(!‬
‫‪ y‬חולה‪ -‬הזקוק לאכול בשר‪ ,‬מעוברת חלשה‬
‫)שנתאוותה לבשר(‪ ,‬מינקת‪ ,‬יולדת )תוך ל' יום(‬
‫אעפ"י שאינה מינקת‪.‬‬
‫‪ y‬קטן‪ -‬שאינו מבין מחורבן ביהמ"ק‪ -‬שרי‬
‫לכו"ע‪.‬‬
‫‪ y‬קטן שהגיע לגיל חינוך‪-‬בני אשכנז מחמירים‪.‬‬
‫ולבני ספרד אפשר להקל עד גיל י"ב וכ"ש אם‬
‫חלוש )מרן הגרע"י שליט"א(‪.‬‬
‫‪ y‬ויש מתירים בכל אופן עד גיל י"ג )מרן‬
‫הגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪.‬‬
‫‪ y‬מי שבירך בטעות על בשר‪ -‬יטעם מעט‪.‬‬
‫™ ערב "שבת חזון"‪ -‬הרגילים לטעום קודם‬
‫השבת ממאכלי השבת‪-‬מותר‪.‬והמחמיר‪-‬תע"ב‪.‬‬
‫• ™"שבת חזון"‪ -‬אוכל ושותה )בשר ויין(‬
‫כהרגלו‬
‫• הנמנע מאכילת בשר ועוף ושתיית יין בשבת‬
‫"חזון" משום אבילות של בית המקדש‪ -‬עבירה‬
‫בידו‪ .‬ואם נהג כן אין צריך התרה למנהג טעות‬
‫זה ) חזו"ע (‪.‬‬
‫™ במוצאי שבת חזון‪ -‬הבדלה על היין‪:‬‬
‫ספרדים‪ -‬מבדילים ושותים כהרגלם‪.‬‬
‫אשכנזים‪ -‬מבדילים ונותנים לקטן לשתות‬
‫היין‪.‬‬
‫™ במוצאי שבת חזון )דברים( ‪ -‬סעודה‬
‫רביעית‪ :‬יש אוסרים לאכול בה בשר ויש‬
‫מתירים ויש מקילים‪-‬במיוחד לרגילים בבשר‬
‫בכל מוצ"ש‪ -‬וכ"ש אם זה נשאר מסעודת שבת‪.‬‬
‫]אף קטנים בני חינוך שרי[‬
‫ד‪ .‬תספורת ותגלחת‪:‬‬
‫‪ y‬מדינא דגמרא )תענית( אסור להסתפר‬
‫ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב ]מוצ"ש‬
‫חזון )דברים( עד מוצאי ט' באב[ וכך נפסק‬
‫בשו"ע‪-‬ובני ספרד פוסקים כן‪-‬אך רבים נהגו‬
‫להחמיר כבר מר"ח אב‪.‬‬
‫ מנהג האשכנזים להחמיר כבר מי"ז בתמוז‪.‬‬‫וכן המנהג עפ"י הארי ז"ל‪-‬והעושה כן תע"ב‬
‫)הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬
‫‪ y‬נשים‪-‬מן הדין מותר להן להסתפר אף‬
‫"בשבוע שחל בו" )פסקי מרן הגרע"י‬
‫שליט"א‪/‬הגרב"צ א"ש זצ"ל( ואם אפשר‬
‫לדחות זאת ‪-‬עדיף ]הגרב"צ א"ש ז"ל\)כה"ח([‬
‫]וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל להחמיר גם להן( ‪ -‬ויש‬
‫אוסרים גם לנשים )למנהג פוסקי אשכנז(‪.‬‬
‫‪ y‬קטנים‪ -‬אסור לספרן ע"י גדולים‪.‬‬
‫‪ y‬מוהל‪-‬סנדק ואבי הבן ‪ -‬בברית מילה‬
‫שנערכת "בשבוע שחל בו"‪-‬אין שום היתר‬
‫לתספורת‪-‬תגלחת אך אם זה קודם "שבת‬
‫חזון" אפשר להקל בזאת וכן לחתן בתוך ז' ימי‬
‫משתה‪.‬‬
‫‪ y‬שפם המעכב אכילה‪-‬מותר לגוזזו אף בשבוע‬
‫שחל בו‪ -‬אך בט' באב בעצמו‪-‬אסור‪.‬‬
‫‪ y‬צפרניים ‪) -‬העודפים על הבשר( מותר לקצצן‬
‫גם בשבוע שחל בו ויש מחמירים ממוצאי ר"ח‬
‫ומתירין רק לכבוד שבת חזון‪ .‬אם לא עודף על‬
‫הבשר ‪-‬יש להחמיר‪ .‬וכן לכבוד "מצוה" ‪-‬מותר‪.‬‬
‫ולד' מרן הגרב"צ אבא שאול )אור לציון ח"ג(‬
‫ז"ל יש לחתכם בשינוי )בשיניו או ביד( אם זה‬
‫בשבוע שחל בו‪.‬‬
‫]במקום צורך ‪ -‬מתיר הרב בא"ח ברב פעלים‪-‬‬
‫אף ביום ט' באב עצמו בצינעא[‪.‬‬
‫ה‪ .‬רחצה‪ -‬יש נוהגים לא לרחוץ אף בצונן כבר‬
‫מר"ח אב )בן איש חי‪ /‬הגר"ם אליהו זצ"ל )בני‬
‫אשכנז( מלבד ערב שבת חזון ‪.‬‬
‫ אמנם מנהג רוב בני ספרד להקל לרחוץ מר"ח‬‫אב אף במים חמים )וכן מקצת מבני אשכנז(‬
‫וכ"ש רחצה בחמין בערב שבת חזון )וכן מקווה(‬
‫לכבוד שבת קודש‪.‬‬
‫והרבה מבני אשכנז מחמירים ומתירין לכבוד‬
‫שבת חזון רק בצונן‪.‬‬
‫‪ y‬ובשבוע שחל בו ‪ -‬נהגו בני ספרד להקל בצונן‬
‫)אף עם סבון( )או לרגילים במקווה כל יום(‪.‬‬
‫וכן מעיקר הדין מותר לרחוץ בצונן בבריכה‪/‬ים‬
‫)מרן הגרע"י שליט"א( ויש אוסרים אף‬
‫ממנהגא )אור לציון ח"ג‪ -‬דאוסר בצונן בשבוע‬
‫זה(‪ .‬אלא שיש אוסרים לשהות בבריכה מר"ח‬
‫אב )וי"א מי"ז בתמוז( וכ"ש בשבוע שחל בו‬
‫כשזה לתענוג בעלמא מצד סכנתא ]פסקי‬
‫תשובות ושם בשם הסטייפלר ‪ -‬הגרי"י‬
‫קנייבסקי ז"ל שהורה כן במשפחתו דאיתרע‬
‫המזל בימים אלו[ )וכ"פ הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬
‫ מי שהוא בעל זיעה יתירה או מטונף מדי‬‫מעבודתו‪-‬מותר לכל הדעות לרחוץ בצונן בשבוע‬
‫זה ויש בזה גם כבוד הבריות‪.‬‬
‫‪ y‬ובמעוברת‪/‬חולה אעפ"י שאין בו סכנה‪ ,‬אדם‬
‫חלוש ועפ"י הוראת רופא‪-‬מותר להם לרחוץ‬
‫במים חמים בשבוע זה‪.‬‬
‫‪ y‬ילדים קטנים‪ -‬מותר לרחצם )אם אינם‬
‫יודעים לבדם( אף במים חמים כדרכן‪ :‬פחותים‬
‫מגיל ‪ 3‬מותר לכל הדיעות‪ .‬יש מחמירין בחמין‬
‫כשהגיעו לגיל חינוך‪/‬יודעים מהות החורבן )רוב‬
‫פוסקי אשכנז( אא"כ הילד מצונן‪/‬חולה או‬
‫נתלכלך יותר מידי‪.‬‬
‫ולפי מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל )אורל"צ‬‫ח"ג( כל ילד שפחות מגיל י"ג שנים‪-‬רוחץ‬
‫כדרכו‪.‬‬
‫ו‪ .‬כיבוס‪ -‬ולבישת בגדים מכובסים –אסור‬
‫לכבס בגדים ממוצ"ש חזון בשבוע שחל בו ט'‬
‫באב )אפי' לא רוצה ללבשו עתה(‪.‬‬
‫ וכן ישנו איסור לבישת בגדים מכובסים‬‫בשבוע זה‪] .‬חילוק בין בגדים פנימיים או‬
‫חיצוניים לקמן[ אלא שמחמת החום הכבד‬
‫השורר באיזורינו הקילו הפוסקים לנהוג באופן‬
‫כזה שילבש הבגד המכובס קודם שבת חזון‬
‫כחצי שעה‪/‬שעה‪ .‬ויורידינו ויניחנו למשמרת‬
‫לשבוע שחל בו )ממוצ"ש(‪.‬‬
‫ ובאופן זה יכול להכין הרבה בגדים לצורך זה‪.‬‬‫‪y‬אם לא הספיק )או לא הכין מספיק בגדים(‬
‫יכול גם בשבת חזון ללבוש באופן שלא ניכר‬
‫ש"מכין" לחול וכגון‪ :‬שילבש מכובסים בערב‬
‫שבת ויפשטם בלילה‪ .‬ובבקר שבת ילבש‬
‫אחרים‪ .‬ואם צריך עוד יפשטם במנוחת צהרי‬
‫השבת וילבש ב"מנחה" אחרים ואין בזה מכין‬
‫משבת לחול‪) .‬אחרונים(‪] .‬אמנם בבגדים‬
‫חיצוניים של חול ניכר שבזה מכין לחול[‪.‬‬
‫‪y‬בשבוע שחל בו ‪ -‬אין גם להציע סדינים וכסויי‬
‫מיטות ‪/‬ספות מכובסים‪.‬‬
‫‪y‬טליתות מצוה מותר לכבס או ללבוש מכובס‬
‫אם אין לו אחר או נתלכלך ביותר )אחרונים(‪.‬‬
‫‪y‬איסור כיבוס חל גם על מפות ומגבות ידים‬
‫ושולחן‪.‬‬
‫‪y‬מי ששכח ולא הכין בגדים קודם שבוע זה‪ -‬יש‬
‫מהפוסקים שמציעים להניחו על הרצפה )שעה‬
‫מועטת( או לדרוך עליו אך יש מפוסקי‬
‫הספרדים שכתבו שאינו מועיל ויש שכתבו‬
‫שאין צריך ]וכ"ד העולת יצחק )רצאבי([ ‪-‬אלא‬
‫ייקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו )במקום‬
‫שאינו יכול להשאר עוד עם בגדי שבת מפני‬
‫כבוד הבריות(‪.‬‬
‫• האם גם לגבי בגדים פנימיים )כולל גופיות‬
‫וגרביים( הדין כן כשצריך להכינם לפני שבת‬
‫חזון? אכן משמעות פסקי הבן איש חי ושאר‬
‫פוסקים )וכן דעת הגר"ם אליהו ז"ל( הדין‬
‫שווה בכולם‬
‫• אמנם בחזון עובדיה‪ /‬בין המצרים )עמ' ר"ל(‬
‫חידש לאחרונה שמעיקר הדין אפשר להקל‬
‫וללבוש מכובס מהבגדים הפנימיים וכ"ד‬
‫הגרי"ש אלישיב שליט"א )וכ"פ הגרש"ז‬
‫אויערבאך ז"ל(‬
‫‪y‬כיבוס בגדי ילדים‪ -‬פחותים מגיל ‪ -3/4‬מותר‬
‫לכל הדיעות‪ .‬למעלה מזה אם אין להם להחליף‬
‫יש מקילים עד גיל ‪) 6/7‬אור לציון‪ ,‬פסקי‬
‫תשובות( ובמיוחד שהיום יש מכונות כביסה‬
‫מקילים אם א"א אחרת‪.‬‬
‫‪y‬גיהוץ‪ -‬למרן הגר"ע יוסף שליט"א ‪ -‬מותר‬
‫בשבוע שחל בו ולמרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל ‪-‬‬
‫אסור הגיהוץ בבגדי לבן ולא נאסר כ"כ‬
‫בצבעונים‪ .‬ולפי הגר"מ אליהו ז"ל ועפ"י‬
‫הבא"ח והמשנב"ר )פסקי תשובות( אסור כל‬
‫גיהוץ בשבוע זה‪.‬‬
‫ז‪ .‬בגוד ונעליים‬
‫• בגדים הטעונים ברכת "שהחיינו" אין‬
‫לובשים‪/‬מחדשים כבר מי"ז תמוז )וגם‬
‫בשבתות לכתחילה אין לחדשם(‪ .‬אמנם מותר‬
‫לבני ספרד לחדש )אף בחול( בגד שאינו חשוב‬
‫כג' גרביים‪ ,‬בגדים פנימיים עד "שבת חזון"‬
‫ולא "בשבוע שחל בו"‪.‬‬
‫• נעליים חדשות אסרינן לנעול ‪/‬לחדש מר"ח‬
‫אב אך מותר לקנות נעלי בד עבור הצום‬
‫ולכתחילה יחדשם קודם ר"ח או אף בשבת‬
‫"חזון" ואם שכח )או לא קנה( יכול לקנות עד‬
‫ערב ט' באב ‪.‬‬
‫• תפירה‪ ,‬גזירה וסריגה של בגדים חדשים‬
‫אסורה בשבוע זה )אא"כ עבור נישואין שנערכים‬
‫מיד אחר ט' באב( וראוי להחמיר כבר מר"ח ‪-‬‬
‫מ"מ תיקון בגדים משומשים‪ /‬שנקרעו מותר‬
‫בשבוע זה )תיקון פשוט(‪.‬‬
‫ח‪ .‬שטיפת רצפת הבית ‪ -‬בשבוע שחל בו ‪ -‬פוסקי‬
‫הספרדים מקילים‪.‬בין פוסקי אשכנז יש‬
‫המחמירים ויש גם מקילים בלא חומר ניקוי וכ"ש‬
‫כשנתמלא רפש ולכלוך‪.‬‬
‫ט‪ .‬צחצוח נעליים‪ -‬מותר לבני ספרד)אור לציון‬
‫ח"ג‪ /‬מרן הגר"ע יוסף שליט"א(‪ .‬וגם בפוסקי‬
‫אשכנז יש המתירים )אגרות משה( אך יש גם‬
‫המחמירים )הגרי"ח זוננפלד(‪.‬‬
‫] ד[‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫הלכות לערב ט' באב‪ -‬ויום ט' באב‬
‫ערב ט' באב – יום שני‬
‫י‪ .‬מחצות היום ]‪ 12:47/46‬ברחבי הארץ[‬
‫מותר ללמוד )תורה( רק במה שמותר בט'‬
‫באב ]והן‪:‬עניני החורבן‪-‬איוב‪,‬ירמיה ושירת‬
‫האזינו‪ .‬בש"ס‪ :‬פ' הניזקין)גיטין( פ' אלו‬
‫מגלחין )מועד קטן( הלכות שמחות ]יו"ד סי'‬
‫ש"ם עד הסוף[ וכמובן הל' ט' באב‪ .‬בחזו"ע‬
‫כתב שיכול ללמוד מה שחפץ‪.‬‬
‫יא‪ .‬גם ערב ט' באב אומרים אחר חצות‬
‫היום‪-‬תיקון רחל כפי שנהוג כל בין המצרים‬
‫)בא"ח( ]וד' הגרב"צ אבא שאול ז"ל נוטה‬
‫שלא לאומרו )עפ"י פמ"ג ועוד ושכן נתפשט‬
‫המנהג([‪.‬‬
‫יב‪.‬מנחה‪ -‬מוקדמת מן הרגיל לפני סעודה‬
‫מפסקת ואין אומרים בה תחנון ונפילת‬
‫אפיים‪.‬‬
‫סעודה מפסקת‬
‫יג‪.‬‬
‫• כל ההגבלות לקמן בסעודה הסמוכה לצום‬
‫ממש‪.‬בסעודה שקודם לה או סעודה של‬
‫קודם חצות היום ‪ -‬אין הגבלה כלל‪.‬‬
‫עיקרי ההגבלות לסעודה מפסקת‪:‬‬
‫א‪ .‬אסורים מן הדין )גמרא( באכילת בשר‬
‫ושתית יין‪.‬‬
‫ב‪ .‬איסור אכילת שני תבשילין‪.‬‬
‫ג‪.‬איסור זימון‪.‬‬
‫• סעודה זו צריך לעשותה בפת) אור לציון(‬
‫ובכל זאת תבשיל )אחד( שאוכל בסעודה לא‬
‫נחשב יחד עם הפת כ‪ 2 -‬תבשילים כיון שגם‬
‫כך מיני מאפה לא נחשבים לתבשיל דלא‬
‫גזרו בהם ויכול להוסיף מיני מזונות אם‬
‫ירצה‪.‬‬
‫• לשני תבשילין ‪ -‬נחשבים‪ :‬המבשל מין‬
‫אחד)אפילו אחד רך‪ :‬ואחד עבה( אם בישל‬
‫אותו בשתי קדירות )אא"כ בני ביתו‬
‫מרובים(‪.‬‬
‫ וכן מין אחד צלוי והאחר מבושל או‬‫שלוק או מטוגן או להיפך‪ .‬וכן כשתבשיל‬
‫אחד רך והאחר עבה‪.‬‬
‫ ‪ 2‬מינים כשכל השנה אין מערבין אותן‬‫]כג' עדשים ‪/‬ביצה יחדיו[‪-‬נחשבים ‪2‬‬
‫תבשילין‪ .‬והרבה טועין בזה‪) .‬כיון שרק בט'‬
‫באב רובם עושין כן בלבד(‪.‬‬
‫מבושלות‬
‫ מאידך‪-‬ביצה‪+‬עגבניות‬‫]"שקשוקה"[ נקראים מין אחד ומותר כיון‬
‫שהרגילות כל השנה לעשות כן‪ .‬וכן הדין‬
‫בממולא )קישואים‪/‬פלפל(‪.‬‬
‫המפוסטרים‬
‫חלב‬
‫ מוצרי‬‫)אשל‪/‬גבינה‪/‬שמנת( לא נחשבים לתבשיל‬
‫לעניין סעודה מפסקת ואין בעיה לצרפם‬
‫לתבשיל נוסף )ביצה( לרוב הפוסקים ]עפ"ד‬
‫מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א )וכן‬
‫דעת הגר"ם אליהו זצ"ל(‪) -‬וכן נהגו מיוצאי‬
‫מרוקו[ ]וראה באור לציון ח"ג פכ"ח ה"ב‬
‫שנוטה דעתו להחמיר בזה[‪.‬‬
‫רסק עגבניות ומרגרינה וריבות מבושלות‬‫וכן כבושים‪/‬חמוצים או בירה‪/‬קולה נחשבים‬
‫לתבשיל נוסף‪).‬הגרמ"א(]הקולה נאסרת מצד‬
‫תענוג‪ -‬הגרב"צ אבא שאול ז"ל([‬
‫ כן יש להחמיר מלשתות בסעודה או‬‫בסופה תה‪-‬קפה שנחשבים למ"ד תבשיל אחד‬
‫)ורק לזקנים אפשר להקל( וכ"ש שראוי‬
‫בס"ד‬
‫להחמיר בגלידה‪/‬שוקולד ‪,‬גם שנחשבים‬
‫תבשיל נוסף למ"ד וגם אין ראוי להתעדן‬
‫ולהתענג בסעודה זו‪.‬‬
‫• אין לאכול דגים בסעודה זו )שו"ע תקנ"ב‬
‫ס"ב‪/‬כה"ח סקט"ו ‪/‬משנב"ר סק"ו ועפ"י‬
‫מג"א(‪.‬‬
‫• גם מי שפטור מתענית זו צריך לנהוג ככל‬
‫דיני ופרטי והגבלות סעודה מפסקת )אור‬
‫לציון(‬
‫• לכתחילה לא ישבו ‪ 3‬אנשים לאכול יחד ‪-‬‬
‫שלא יתחייבו בזימון וגם אם אכלו ‪ -‬לא‬
‫יזמנו!]לפי הבא"ח‪/‬הגרמ"א זצ"ל[ ולפי מרן‬
‫הגרע"י בחזו"ע יכולים לזמן‪.‬‬
‫• נהגו לשבת על שרפרף‪/‬כרית עג"ב הרצפה‬
‫ולא במקומו הרגיל ליד שולחן‪.‬‬
‫יד‪ .‬עפ"י השו"ע )מרן ורמ"א תקנ"ה ס"ב(‬
‫ואחרונים‪ :‬נוהגים מכניסת הצום לישב )או‬
‫בלילה לישון( עג"ב מזרון על הרצפה )אך לא‬
‫ישירות עג"ב הרצפה‪ -‬וזאת עד חצות היום‬
‫למחרת )‪) (12:47/46‬ובלילה מניחין אבן תחת‬
‫הכר וכד'( ולזקנים‪-‬מבוגרים או נשים‪-‬אין‬
‫להחמיר אם קשה בכך‪.‬‬
‫טו‪ .‬זמנים לצום‪ -‬ומניין שנות החורבן‬
‫™ כניסת צום ט' באב‪-‬יום ב' בערב‬
‫בשקיעת החמה]שעון קיץ‪:‬ירושלים‪.7:35 :‬‬
‫ת"א‪ .7:33:‬חיפה‪ .7:35 :‬ב"ש‪.7:33:‬‬
‫נתיבות‪ [.7:34:‬וכמובן ראוי להפסיק לאכול‬
‫כמה דק' קודם לכן שא"א לצמצם‪.‬‬
‫™ בליל ט' באב )בחצות הלילה( ‪– 12:47/46‬‬
‫תיקון רחל בלבד‪.‬‬
‫™ ממנחה של יום ב'‪ -‬עד מוצאי הצום )ג'(‬
‫אין תחנון ונפ"א‪ .‬וכן ביום ט' באב אין תקון‬
‫רחל בחצות היום‪.‬‬
‫™ ההכרזה על החורבן‪:‬לרוב השיטות ‪1943‬‬
‫שנים‪] .‬לפי לוח כסא רחמים )הגר"ם מזוז‬
‫שליט"א(‪ 1942‬שנים‪.‬וכן מנהג בני תימן[‬
‫™ מוצאי הצום ברחבי הארץ‪ 7:55 :‬בערב‬
‫)וכן הוא בלוחות הנפוצים אך מי שסיים‬
‫הצום בצאת הכוכבים )י‪-‬ם‪/‬חיפה‪7:51-‬‬
‫ת"א‪ -7:48-‬ב"ש ‪ 7:49 -‬נתיבות‪ ( 7:50 :‬אין‬
‫למנוע ממנו זאת ‪.‬‬
‫יום ט' באב – יום שלישי‬
‫טז‪ .‬נטילה בבקר‪ -‬עד סוף קשרי האצבעות‬
‫)ללא כף היד עצמה( ג' פעמים לסירוגין‬
‫)ויברך על נטילת ידים( ובעוד ידיו לחות‬
‫יעבירם עג"ב עיניו להעביר לפלופי העין וכד'‬
‫ ובמוצאי התענית מתחסדים ליטול נטילה‬‫גמורה ג' פעמים לסירוגין‪.‬‬
‫יז‪ .‬בברכות השחר‪-‬אין לומר ברכת "שעשה‬
‫לי כל צרכי" וזאת עפ"י דעת הארי ז"ל והבן‬
‫איש חי ]הגרמ"א ז"ל[‪ .‬ומרן הגר"ע יוסף‬
‫שליט"א פרסם בשנים האחרונות שאפשר‬
‫לברכה וכן הוא נוהג מקדם קדמתא‪.‬וכ"פ‬
‫בחזו"ע וכ"פ בילקוט יוסף החדש )קצושו"ע‬
‫ח"ב עמ' קע"ג ה"ח([ ]התימנים גם ברכת‬
‫"המעביר" לא מברכים )עיני יצחק רצאבי([‬
‫יח ‪.‬ג' מנהגים בענין הנחת תפילין בט' באב‪:‬‬
‫• רוב העולם‪ -‬ועפ"י פסק מרן השו"ע‬
‫)תקנ"ה ס"א( המנהג להתעטף בטלית ולהניח‬
‫תפילין‪ -‬רק במנחה )בברכה( ולא בשחרית‪.‬‬
‫וכן נוהגים גם יהודי צפון אפריקה ובני‬
‫אשכנז ובני תימן‪.‬‬
‫• נתפשט מנהג נוסף )עפ"י פסק מרן הבן‬
‫איש חי ז"ל וכפסק הגר"ם אליהו ז"ל( שאחר‬
‫ברכות השחר בביתם יתעטפו בטלית ויניחו‬
‫תפילין )בברכה( ויקראו בהם קריאת שמע‪.‬‬
‫• לגבי מי שלא קרא קריאת שמע בשחרית‬
‫עם תפילין )דרש"י(‪ -‬כשמניחם במנחה‬
‫)אעפ"י שלדעת המשנב"ר לא יקרא ק"ש(‬
‫דעת מרן הגר"ע יוסף והגר"ש וואזנר‬
‫שליט"א )וכ"ד הגר"ש אויערבאך ז"ל(‬
‫שמותר לקרא בהם ק"ש במנחה‪.‬‬
‫• מנהג חסידי בית א‪-‬ל )מקובלים(וכן מנהג‬
‫רבים בירושלים להתפלל שחרית בציבור בט'‬
‫באב כולם עטופים בטלית ומעוטרים‬
‫בתפילין כמנהג כל השנה ללא יוצא דופן‪.‬‬
‫]הצעת מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‬
‫גם בדיעה זו וגם בהצעה הקודמת‪ ,‬ובכל אופן‬
‫גם אם נהגו כדיעה א' העיקר לא לעשות‬
‫אגודות אגודות מחולקות במקום אחד[‪.‬‬
‫יט‪ .‬אין לקרא חוק לישראל )או מעמדות(‬
‫)של יום א'‪-‬ואתחנן( בט' באב‪] ,‬יש סדר‬
‫מיוחד "חק לישראל לט' באב" )איש‬
‫מצליח([‪ .‬ואין לשאול "מה שלומך?" ואם‬
‫הקדימו עם הארץ יענהו בשפה רפה "בקר‬
‫טוב" ומותר לברך חברו בברכת "מזל טוב!‪.‬‬
‫קריאת תהילים‪ -‬בד"כ ג"כ אסורה ביום זה‪,‬‬
‫אמנם דרך תפלה‪ /‬בקשה )כג' על חולה וכד'(‪-‬‬
‫שרי וכן למי שלא יודע לקרא כלום ורגיל בכל‬
‫יום רק בתהלים‪ -‬מותר )חזו"ע עמ' שי"א(‪.‬‬
‫ לימוד תורה מותר ביום זה‪-‬בעניני החורבן‪,‬‬‫וכג'‪ :‬ירמיהו‪,‬איוב‪ ,‬פרק הנזיקין במסכת‬
‫"גיטין" או פרק "אלו מגלחין" במסכת‬
‫"מועד קטן" או הלכות שמחות )שו"ע יו"ד‬
‫סי' ש"מ עד הסוף( וכמובן הלכות ט' באב‬
‫ותקנות אחר החורבן )שו"ע או"ח סי'‬
‫תק"ס(‪.‬‬
‫‪ .‬וכן לימוד בספרי המוסר ‪ -‬מרן הגר"ע‬‫יוסף שליט"א מתיר אך לא במסתעפים‬
‫לתיאור פסוקים וכד' המביאים לידי שמחה‬
‫והגרב"צ אבא שאול ז"ל כתב שיש להימנע‬
‫מזה‬
‫ אין ראוי לברך ברכת הגומל בט' באב אך‬‫בשאר ימי או שאר תענית אין מניעה ) כה"ח‬
‫‪ /‬אורל"צ ( ‪.‬‬
‫כ‪ .‬רחיצת תענוג אסורה )ושמענו שיש‬
‫הרוחצים גופם אחר חצות יום ט' באב‪ -‬והוא‬
‫איסור גמור מן הדין(‪ .‬כהנים יכולים ליטול‬
‫ידיהם כרגיל )הגרע"י שליט"א וכ"פ הגרב"צ אבא‬
‫שאול ז"ל אך דעת הגרמ"א ז"ל להחמיר רק עד פרקי‬
‫האצבעות(‪.‬נתלכלכו ידיו מותר לרחצם‪ .‬וכן‬
‫נשים אעפ"י שנוגעות במים‪ -‬מותרות בבישול‬
‫ובהכנת מאכלים למוצאי הצום‪ ,‬אחר חצות‬
‫היום )‪ .(12:47/46‬רחיצה לרפואה‪ -‬שרי )וכן‬
‫ביולדת‪/‬מעוברת סמוך ללידה ]וכן לכלה תוך‬
‫‪ 30‬יום מחופתה(‪ .‬שרוחצת פניה[‬
‫ וכן חולה האוכל בט"ב נוטל ידיו כדרכו‬‫)ולא יאמר נחם בברהמ"ז(‬
‫כא‪ .‬נעלי עור‪-‬אסור גם לנשים‪).‬וביולדת‪-‬‬
‫מקילין(ולגבי ילדים שמבינים מענין החורבן‬
‫י"א להחמיר )הגרמ"א זצ"ל ( ויש מקילין עד‬
‫גיל בר מצוה ]הגרב"צ אבא שאול ז"ל(‪ /.‬וכ"ד‬
‫הגרע"י שליט"א‪-‬אך כתב שראוי לחנכם לזה[‬
‫]ה[‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫ויש מחמירים אף בקבקב מעץ שמחופה עליו‬
‫עור‪ .‬שאר סוגים‪-‬מותר מן הדין )ויש מחמירין‬
‫בנעל סגורה כדמיון נעל גמורה‪ -‬אף אם‬
‫עשויה מבד( ]פוסקי אשכנז‪ .‬אך פוסקי ספרד‬
‫הקילו בזה[ ואין שום איסור בחגירת חגורת‬
‫עור‪.‬‬
‫כב‪ .‬אסור מן הדין לשטוף את הבית במים‪-‬‬
‫בזמן הצום עד צאתו)‪(19:55‬וכן לסדר את‬
‫הבית בכל כוחן ובנקיון דקדקני )אפילו ללא‬
‫מים( או במלאכה שיש בה היסח דעת מן‬
‫האבילות‪ -‬י"א למנוע מנשים מבינות תורה‪.‬‬
‫)וי"א להניח להן שיש סמך לאמונתן‬
‫בגאולה(‪.‬‬
‫כג‪ .‬אסור לסוך בקרם או שמן וכד' לשמירת‬
‫העור אך לרפאות יובש או פצע‪ -‬מותר‪ .‬וכן‬
‫מותר להשתמש בדיאודורנט למניעת ריח רע‬
‫וזיעה‪ .‬שאר תכשיטי קוסמטיקה )ובשמים(‬
‫פוסקי דורנו‬
‫כד‪ .‬אין מברכין על בשמים בט' באב כלל‬
‫ואפילו בברית מילה שנערכת בט' באב )שו"ע‬
‫תקנ"ט ס"ז( )פוסקי דורנו( )ויש שנהגו‬
‫במרוקו לברך על בשמים במילה כזו(‪).‬וכן‬
‫התיר הגרב"צ ז"ל באור לציון ח"ג פכ"ט‬
‫ה"כ(‬
‫כה‪ .‬בעניין אמירת "עננו" ו"נחם"‪:‬‬
‫• מנהג יהודי מרוקו לומר "עננו" בבוקר‬
‫)שחרית( ובמנחה‪ .‬ו"נחם" במנחה בלבד )וכן‬
‫נהגו בני אשכנז(‪.‬‬
‫• עפ"י מרן השו"ע וכן נהגו מבני ספרד‬
‫והמנהג בירושלים‪-‬לומר "עננו" ו"נחם" בכל‬
‫ג' התפילות‪.‬‬
‫• ויש מבני ספרד שאומרים "עננו" ב‪-‬ג'‬
‫התפילות ו"נחם" רק במנחה ויש עוד מנהגים‬
‫בזה‪].‬רק שבני תימן )בלדי( אומרים "רחם" [‬
‫• השוכח "נחם"‪-‬יאמרנו ב"שומע תפילה"‬
‫ואם גם שם שכח יאמרנו קודם "מודים"‬
‫במקום "יעלה ויבוא"‪ .‬שכח גם שם יאמרנו‬
‫קודם "יהיו לרצון" השני‪ .‬לא נזכר –א"צ‬
‫לחזור על תפילתו‪.‬‬
‫כו‪.‬שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד‬
‫שהוא בצום חייב להשלים התענית‪ ,‬אלא‬
‫שאם אכל ככותבת )כ‪ 38-‬ג'( וי"א אף בכזית‬
‫]‪ 27‬גרם[ ‪ -‬וכן הלכה ]ראה חזו"ע‪/‬תעניות‬
‫)עמ' ע"ו‪-‬ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[ לא‬
‫יאמר אח"כ "עננו" )במנחה(ובכל זאת ישלים‬
‫התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר "עננו"‪.‬‬
‫כז‪ .‬מי שבטעות בירך על מאכל‪/‬משקה בט'‬
‫באב ‪ :‬אמר "ברוך אתה ה' יסיים "למדני‬
‫חוקיך" ‪.‬סיים כל הברכה‪:‬‬
‫• לפי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א‪-‬‬
‫יטעם מעט )וזה גם בשאר צומות‪ .‬אך‬
‫ביוהכ"פ יאמר בשכמל"ו ( ‪/‬ברכי יוסף(‪.‬‬
‫• לפי כה"ח )סופר(‪/‬הגרב"צ אבא שאול‬
‫והגר"ם אליהו ז"ל אין לטעום אפילו מעט‬
‫ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬
‫ועד" ‪-‬וזה בכל הצומות כולם‪.‬‬
‫כח‪ .‬חולה האוכל )בהיתר( פת בצום זה אינו‬
‫אומר "נחם" בברהמ"ז‪ .‬אמנם בתפילה יאמר‬
‫"נחם" בתוך ברכת "בונה ירושלים" אך לא‬
‫יאמר "עננו"‪.‬‬
‫חולה שבכוונה אוכל פחות פחות מכשיעור‬
‫יכול לומר "עננו" בתפילתו )חזו"ע(‬
‫סיום ברכת "נחם"‪ :‬יש אומרים‪" :‬ברוך אתה‬
‫ה' מנחם ציון בבנין ירושלים"‪).‬לדעת מרן‬
‫הגרע"י שליט"א‪/‬הגרב"צ ז"ל ועו"פ( ויש‬
‫אומרים‪" :‬מנחם ציון ובונה ירושלים"‪).‬שאר‬
‫מנהגים‪/‬יהודי מרוקו(‪.‬‬
‫כט‪ .‬לגבי עישון סיגריות בט' באב‪ :‬מן הדין‬
‫התירו הפוסקים‪ .‬אך רובם כתבו שאם אינו‬
‫יכול להמנע מכך יש לעשן בצנעא‪ .‬ואם יוכל‬
‫להחמיר ג"כ רק אחר חצות היום )בצינעא(‬
‫עדיף ונכון כך!‬
‫ל‪ .‬במוצאי הצום מקדשין הלבנה‪-‬וראוי‬
‫לטעום משהו קודם לכן דאין לקדש הלבנה‬
‫לכתחילה כשעדיין בתענית )ועדיף אף לנעול‬
‫נעלים‪-‬חזו"ע( ומנהג רבים שגבאי ביהכנ"ס‬
‫מביא מזונות שתיה ופירות לפתיחת הצום‬
‫קודם ברכת הלבנה ‪.‬‬
‫לא‪ .‬נהגו ליטול ידיים ג' פעמים לסירוגין‬
‫במוצאי הצום )חסידות(‪.‬‬
‫לב‪ .‬במוצאי הצום ‪ -‬ליל י' באב‪:‬‬
‫• הספרדים‪ -‬מותרים בכיבוס ורחצה בחמין‬
‫ותספורת ותגלחת )רק שלפי המקובלים‬
‫אין להסתפר בלילה כלל כל השנה(‪.‬אך‬
‫בשר‪/‬עוף ויין אין לאכול ולשתות עד ליל‬
‫אחד עשר באב והוא הדין בענין ברכת‬
‫"שהחיינו" שיש להחמיר שלא לברך עד‬
‫ליל י"א באב )המחמיר במוצאי הצום‬
‫בלילה גם בת"ה‪-‬תע"ב(‪.‬‬
‫• ולבני אשכנז ‪ -‬מן הדין נהגו להחמיר בכל‬
‫הפרטים דלעיל עד עשירי באב בחצות‬
‫היום‬
‫זמני סיום הצום ‪20:10 :‬‬
‫ימיםהארץ‬
‫‪(21‬רחבי‬
‫יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו בקרוב‪ ,‬ויקויים בנו מ"ש בספרים הקדושים שכ"א )בכל‬
‫אלו יהפכו‬
‫)ראה פרטים נוספים בעמ' ד'(‬
‫למועדים‪ :‬י"ז בתמוז ‪ -‬יו"ט ראשון‪ ,‬ג' שבועות ‪ -‬חול המועד ויום טוב אחרון‪ ,‬ט' באב‪ ,‬אמן!‬
‫"שבת חזון" ביבנה‬
‫בבין המצרים מיעט אדמו"ר "באבא סאלי" בקבלת קהל מבקרים והירבה‬
‫להסתגר ולהצטער על החורבן‪ .‬עריכת סעודות מאן דכר שמייהו לכל עת‬
‫וזמן ‪ -‬ובפרט בתשעת הימים ‪ -‬אין זה הזמן‪.‬‬
‫כאשר אדמו"ר "באבא סאלי" שהה ביבנה)שנת תשכ"ה( הגיע רבי חזן‬
‫מארחו המסור בשהיותיו בירושלים ‪ -‬וקרובו מחו"ל‪ .‬הפציר האדמו"ר‬
‫בהם שישובו לבקרו אחר ט' באב ואז יגמול להם כגמולם הטוב‪.‬‬
‫כאן התערבה הרבנית ע"ה‪ ,‬והפצירה באדמו"ר‪ ,‬שבכל זאת לא ישלח את‬
‫רבי חזן ואורחו בלא סעודה‪ ,‬הרי היום יום ההילולא של האר"י הקדוש‪,‬‬
‫וכדאי האר"י הקדוש‪ ,‬שלכבודו יסעד אדמו"ר ביחד עם אורחיו החשובים‪.‬‬
‫ומיד קיבל אדמו"ר את הצעתה של הרבנית‪ ,‬ובתוך זמן קצר התישבו‬
‫לסעודה‪ .‬תוך כדי סעודה הפציר אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬ברבי חזן‬
‫וקרובו‪ ,‬שישארו עימו עד לאחר תשעה באב‪ ,‬שחל באותה שנה ביום ראשון‬
‫]צום דחוי[‪ ,‬כי הוא לא יכול להשלים עם העובדה שאורחים כה חשובים‬
‫יפטרו ממנו רק בסעודה של מה בכך‪ ,‬ואדמו"ר לא ויתר‪ ,‬עד שרבי חזן‬
‫הבטיח לחזור לשבת ולהשאר עד אחרי הצום‪.‬‬
‫בשבת‪ ,‬כולל שבת חזון‪ ,‬אין זכר לעצבות‪ ,‬רק שמחה וקדושה שררו בבית‬
‫אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬מכניסת השבת ועד צאתה‪ .‬ואולם בבוקר אותה‬
‫שבת‪ ,‬אדמו"ר התפלל בביתו‪ ,‬וביקש מרבי חזן שלא יאחר‪ ,‬ומיד לאחר‬
‫התפילה יחזור הביתה לסעודת השבת‪ .‬רבי חזן ראה את הבעת פני‬
‫אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬שונה ממה שרגיל לראות אצלו בשבת‪ ,‬אך לא‬
‫שאל דבר‪ ,‬ויצא לתפילה‪ ,‬כשחזר לא יכל להתאפק מלשאול את אדמו"ר‬
‫שמא אינו חש בטוב? ומדוע נפלו פניו? אז סיפר לו אדמו"ר‪ ,‬שחלם שאש‬
‫ירדה מן השמים ושרפה חלק מהעולם‪ ,‬ובמוצאי שבת יגלה לו מה שראה‪.‬‬
‫השבת עברה על רבי חזן במעט מתח‪ ,‬ובמוצאי שבת הזדרז לאחר התפילה‬
‫והקינות לחדר אדמו"ר "באבא סאלי"‪ ,‬לשמוע מה בפיו‪ .‬בהתקרבו לבית‬
‫אדמו"ר שמע קול המולה‪ ,‬ורק כשנכנס לבית‪ ,‬נודע לו שאדמו"ר גילה‪,‬‬
‫שאשת בנו הצדיק מו"ר רבי מאיר זצוקלל"ה ]במרוקו[‪ ,‬נפטרה באותה‬
‫שבת‪ ,‬ולכן כל הבית כמרקחה‪ ,‬ואכן לאחר מספר שעות נתקבלה הידיעה‬
‫מחו"ל על המקרה המצער‪ ,‬ואותו צום עבר על בני הבית במשנה צער‪.‬‬
‫במוצאי הצום‪ ,‬עת החלו מבקרים רבים לבא לבית אדמו"ר להביע את‬
‫תנחומיהם על פטירת כלתו‪ ,‬שכח אדמו"ר "באבא סאלי" את צומו‬
‫ותעניתו‪ ,‬וטיפל באורחיו‪ .‬אולם רק כשראה את רבי חזן חוזר מבית‬
‫הכנסת‪ ,‬עזב את חדרו בתירוץ כל שהוא‪ ,‬כשהוא משאיר שם את בני‬
‫המשפחה עם המנחמים הרבים‪ ,‬ונכנס למטבח‪ ,‬כשהוא גורר אחריו את‬
‫רבי חזן‪" :‬אתה אחרי צום ארוך ומתיש‪ ,‬ואתה אורח אצלי‪ ,‬ולכן רוצה אני‬
‫לטפל בך ולהאכילך‪ ,‬כי אין בבית מי שיעשה זאת‪ ,‬בשעה כאובה זו"‪.‬‬
‫היתכן‪ ,‬ענה רבי חזן‪ ,‬שכבודו יעמוד במטבח לשמשני הרי יכול אני לטפל‬
‫בעצמי? ישוב כבודו לחדרו‪ ,‬ויקבל את כל הבאים לנחם‪ .‬לא‪ ,‬ענה אדמו"ר‬
‫"באבא סאלי"‪ ,‬את הנעשה אין להשיב‪ ,‬לנפטרת לא אוכל לעזור יותר‪,‬‬
‫ומאידך‪ ,‬יש עלי חובה קדושה כמארח‪ ,‬לטפל באורחי ולהאכילו‪ ,‬ובפרט לך‬
‫שפתחת לי את ביתך והחזקתני תקופה כה ארוכה‪ ,‬לעולם לא אשכח לך‬
‫זאת‪ ,‬ועל‪-‬כן תפסיק להפציר בי‪ ,‬לא אצא מן המטבח‪ ,‬עד שתגמור את‬
‫ארוחתך‪ .‬וכך שהה אדמו"ר עם רבי חזן שעה ארוכה במטבח‪ ,‬כאשר בני‬
‫הבית לא ידעו להיכן נעלם‪ ,‬והכריח את רבי חזן לטעום‪ ,‬ולו פעם אחת‬
‫בחייו‪ ,‬ממה שיגיש לו אדמו"ר "באבא סאלי" בכבודו ובעצמו‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫] ו[‬
‫תקנות חז"ל‪ -‬סימנים "זכר לחורבן"‬
‫"אם אשכחך ירושלים‪ -‬תשכח ימיני תדבק‬
‫לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה‬
‫את ירושלים על ראש שמחתי"‬
‫¸בתלמוד ובזוהר הקדוש בשולחן ערוך‬
‫בכתבי הארי ז"ל ואחרונים ז"ל מוזכרים‬
‫כמה וכמה תקנות חשובות סימנים ופרטים‬
‫שונים כדי שלא נשכח חורבן ירושלים עד‬
‫אשר ייבנה ביהמ"ק במהרה בימינו‪ ,‬אמן!‬
‫א‪ .‬אחת התקנות החשובות‪ -‬אמירת "תקון‬
‫חצות" )תקון רחל ותקון לאה( אחר חצות‬
‫לילה‪ -‬עד עלות השחר )ראה הוראות‬
‫מפורטות בנפרד(‪.‬‬
‫¸אדם שלא יכול לקיים תקון חצות ותפילת‬
‫שחרית בהנץ החמה או תקון חצות ואמירת‬
‫סליחות‪ -‬תקון חצות עדיף )אחרונים(‪.‬‬
‫¸וכך פוסק מרן השו"ע בעניין התפילה על‬
‫החורבן )סימן א' סעיפים ב'‪-‬ג'(‪" :‬המשכים‬
‫להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות‬
‫המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני‬
‫שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפילה‬
‫שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות‬
‫הרצויה‪ :‬ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר‬
‫ודואג על חורבן בית המקדש" ע"כ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשולחן ערוך )תק"ס ס"א(‪" :‬משחרב בית‬
‫המקדש תקנו החכמים שהיו באותו דור‬
‫שאין בונים לעולם בניין מסוייד ומכוייר‬
‫אלא טח ביתו וסד בסיד ומשייר מקום אמה‬
‫על אמה כנגד הפתח בלא סיד "אמה על‬
‫אמה" ‪ 48‬ס"מ ‪ 48 X‬ס"מ )שיטת חזו"א ז"ל‪:‬‬
‫‪ 60‬ס"מ ‪ 60 X‬ס"מ(‪.‬‬
‫¸וכן הדין במדביק טפטים בכניסה שצריך‬
‫לשייר מידה זו בלי טפט‪.‬‬
‫¸ועיקר החיוב בבונה או קונה בית )מגן‬
‫אברהם( )ולגבי שכירות אם קיבל דירה‬
‫מסויידת אין צריך לקלוף ודוקא במקום‬
‫שהמשכיר מקפיד על כך‪ -‬פטור(‪.‬‬
‫¸יש מצריכים לשייר "זכר לחורבן" אמה‬
‫על אמה כנ"ל גם במחסן )שנפרד מהבית( או‬
‫חנות ששטחן ‪ 4 X 4‬אמות )‪1.92 X 1.92‬‬
‫מטר( )חכם יעקב יוסף שליט"א‪ /‬ספר "אור‬
‫שרה"(‪.‬‬
‫ במקום שיש חשש לשלום בית אם ישייר‬‫אמה על אמה בלא סיד ‪ -‬הצעת מרן הגרב"צ‬
‫אבא שאול ז"ל שיסייד באותו מקום בצבע‬
‫שונה‪.‬‬
‫¸ודבר זה כמעט נשכח מלב מבלי משֹים‬
‫וראוי להקפיד ולעורר על זה בבונים‪/‬קונים‬
‫בית )מחברה‪/‬קבלן( שהלכה היא בשולחן‬
‫ערוך‪ :‬וכתב הגר"ח פלאג'י זצ"ל‪" :‬כמו צער‬
‫בנפשי על כמה בתי ישראל דאין להם ציון‬
‫כראוי זכר לחורבן בית המקדש דצריך אמה‬
‫על אמה נגד הפתח בלא סיד ועושין בזה‬
‫תרתי לריעותא פחות משיעורא וגם טחין‬
‫אותו במראה גוון שחור צח ואדרבא הוא‬
‫מכלל יופי ואין בזה זכר לחורבן ואני שמעתי‬
‫מפי אבא מארי האביר יעקב )פלאג'י זצ"ל(‬
‫דאמר אלי שהיה בדוק אצלו שכל בית שיש‬
‫בו אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו‬
‫ומראה הלבנים נראה מטיט אז אותו הבית‬
‫נכון עד עולם וכל הדרים בו‪ .‬וזה דרכו דרך‬
‫הקודש שכל בית שהיה נכנס להיות מסתכל‬
‫באמת הבניין זכר לחורבן אם היה עשוי‬
‫כדינו ואם לא‪ ,‬היה גוער לבעל הבית מדוע‬
‫ככה עשית? והיה מפציר בו עד שהיה מתקנו"‬
‫)"מועד לכל חי‪ /‬חודש אב(‪.‬‬
‫ג‪ .‬עוד תקנו שכאשר עורכים שולחן לאורחים‬
‫)ביום חול( מחסרים מעט מקום פנוי‬
‫להראות שאין השמחה שלימה )שם תק"ס‬
‫ס"ב(‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוד פסק מרן )שם ס"ב(‪" :‬וכשהחתן נושא‬
‫אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום‬
‫הנחת התפילין" והרמ"א פסק שנהגו לשבר‬
‫כוס‪ .‬וכן המנהג לשבר כוס זכוכית אחר ז'‬
‫ברכות בחופה )כמו המעשה בברכות דף ל"א(‬
‫ומדוע זכוכית?‬
‫‪ y‬כשם שזכוכית יש לו תקנה כך לישראל יש‬
‫תקנה ותקוה טובה‪.‬‬
‫‪ y‬כשם שזכוכית תוכו כברו כן נהיה שלא‬
‫ישלוט בנו יצר הרע‪.‬‬
‫ה‪ .‬תקנה נוספת כשאשה מתקשטת‬
‫בתכשיטים לא תתקשט בכולם אלא תשייר‬
‫בכל פעם תכשיט אחד שלא תענדנו‬
‫)שם‪/‬מג"א(‪.‬‬
‫ו‪ .‬אמנם מרן שו"ע פסק )תק"ס ס"ג(‪" :‬וכן‬
‫גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל‬
‫משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור‬
‫לשומעם מפני החורבן" וזה כפסק הרמב"ם‬
‫ז"ל וכל זה שלא במקום מצוה‪ .‬ובימינו‪,‬‬
‫רבים נוהגים להקל לשמוע שירי קודש‬
‫וניגונים בימות החול שלא במקום מצוה‬
‫וזאת עפ"י הטעמים שהובאו במאירי )שירות‬
‫ותשבחות להשם יתברך‪ ,‬במקום שאין‬
‫פריצות והוללות‪ ,‬אין איסור( ובכמה‬
‫אחרונים )שבשמיעת כלי נגינה דרך רדיו‬
‫וטייפ לא גזרו חז"ל על כלים אלו שלא היו‬
‫בעולם(‪) .‬פסקי מרן הראשל"צ הגרע"י‬
‫שליט"א(‪].‬והאור לציון מחמיר כל השנה‬
‫ומיקיל רק לחולה עצבות וכדומה [‬
‫¸בימי הספירה ובימי בין המצרים במקום‬
‫שאין סעודת מצוה בזמנה אוסרים את‬
‫שמיעתם גם דרך רדיו‪ /‬טייפ‪.‬‬
‫ז‪ .‬מתקנות חז"ל הנוספות‪ :‬הרואה ערי‬
‫יהודה ירושלים ‪ -‬והמקדש בחורבנן ‪ -‬אומר‪:‬‬
‫"ציון מדבר היתה ירושלים שממה" ‪ -‬וקורע‬
‫)טפח‪-‬בבגדיו(‪) .‬על ירושלים(‪ " .‬בית קודשינו‬
‫ותפארתנו אשר היללוך בו אבותינו היה‬
‫לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה" )על‬
‫המקדש(‪ -‬וקורע‪.‬‬
‫וכך נפסק בשו"ע ‪ -‬תקס"א )ס"א‪ -‬ס"ה(‪.‬‬
‫והרבה מהפוסקים בדורנו סוברים על שכן‬
‫צריך לנהוג בהגעה בדורנו לכותל‬
‫המערבי)וכשרואים המסגדים(‪] .‬ויש מקילים‬
‫כשרואים את הכותל בלבד[‬
‫]ויש שסוברים שלא נהגו בכך מכמה טעמים‬
‫)חלק מפוסקי ספרד( ויש שהציעו להשאיל‬
‫בגדיהם לאחר ע"י נתינת מטבע לאחר וכו'‬
‫ולא נאריך כאן בזה[‬
‫ח‪ .‬תקנה נוספת שאמנם לא נזכרה בתלמוד‬
‫אך בזוה"ק נזכרה‪ :‬וכך כתב רבינו יוסף‬
‫חיים זיע"א בספרו בן איש חי )שנה א' פרשת‬
‫"בהר‪ -‬בחוקותי" א'(‪:‬‬
‫כתב רבינו האריז"ל בשער המצוות שצריך‬
‫האדם לזכור בתוך אכילתו את חורבן בית‬
‫המקדש כמ"ש בזוהר הקדוש פרשת‬
‫"תרומה" וידאג בליבו על זאת שבזמן שבית‬
‫המקדש קיים היתה השכינה מקבלת שפע‬
‫מעולה ומשובח ממה שהוא אחר החורבן על‬
‫כן ירגיל לומר )בתוך סעודתו( כך‪" :‬לשם‬
‫יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו‬
‫ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה‬
‫ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני זוכר‬
‫את ירושלים אשר חרבה בעונותינו והריני‬
‫מצפה לבנינה שיבנה אותה הקב"ה במהרה‬
‫בימינו‪ ,‬אמן‪ .‬ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו‬
‫ואלוקי אבותינו שתשכון בתוך ירושלים‬
‫עירך כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה‬
‫בתוכה תכין ובנה אותה בניין עולם במהרה‬
‫בימינו וקיים בה מקרא שכתוב )זכריה ב'‬
‫ט'( "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב‬
‫ולכבוד אהיה בתוכה"‪.‬‬
‫‪YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY‬‬
‫עוד משחר נעוריו ציפה אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א ועל כל ישראל‬
‫לגאולה והכשיר עצמו לקבלת פני משיח צדקינו הרדיפות שהיו מנת חלקו‬
‫בגלות הביאוהו להתפלל ולהפציר יום יום על הגאולה‪.‬‬
‫תקון חצות חוק ולא יעבור בסדר יומו והוא מזיל דמעות כמים על גלות‬
‫ישראל וגלות השכינה בכל ימות השנה וקל וחומר בן בנו של קל וחומר‬
‫בימי בין המיצרים בם הרבה בקינות ובכיות מרובות על צרות עם ישראל‪.‬‬
‫מי שראה את אדמו"ר "באבא סאלי" זצ"ל בימי תשעה באב עת ישב על‬
‫הקרקע וקונן מרה על החורבן משך שעות ארוכות יכול להעיד שהיה נראה‬
‫כאדם שאיבד באותו רגע את היקר שיש לו‪.‬‬
‫בימים אלו מיעט הרב בקבלת קהל והרבה להסתגר ולהצטער על החורבן‪.‬‬
‫אמנם בשבת כולל "שבת חזון"אין זכר לעצבות רק שמחה וקדושה שררו‬
‫בבית האדמו"ר זיע"א ‪.‬‬
‫בעת עלותו ארצה בשנת התרפ"ד ]‪[1992‬והוא בן ל"ב ]‪ [32‬שנים צעדיו‬
‫הראשונים בירושלים היו לחונן את עפרה מול שריד מקדשנו בכותל‬
‫המערבי שם שפך שיחו על אורך עגלות צער השכינה ומתחנן על לגלותינו‬
‫ופדות נפשנו בביאת משיחנו ובבנין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫‪ZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZYZ‬‬
‫]ז[‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫זמני "תיקון חצות"‪ ,‬כללים והלכות‬
‫‪ y‬חול המועד פסח‪.‬‬
‫אומרים "תיקון רחל" בלבד‪:‬‬
‫‪ y‬ליל ט' באב‪.‬‬
‫‪ y‬בימים שבין י"ז תמוז עד ט' באב )לא‬
‫כולל ימי שישי‪ ,‬שבתות‪ ,‬ערב ר"ח‪ ,‬ור"ח‬
‫אב וט' באב( מחצות היום עד ערוב היום‬
‫)שקיעה(‪.‬‬
‫אומרים "תיקון לאה" בלבד‪:‬‬
‫‪ y‬ימים שאין נופלים על פניהם‪ -‬בלילות‬
‫שקודם להם‪.‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫‪ y‬עשרת ימי תשובה )ללא ראש השנה‪,‬שבת‬
‫תשובה וכיפורים שאז לא אומרים שום‬
‫תיקון כלל(‪.‬‬
‫‪ y‬ממוצאי כיפור עד ראש חודש חשוון כולל‬
‫חול מועד סוכות‪.‬‬
‫‪ y‬לילות ראשי חודשים‪ .‬וכן ליל ערב ראש‬
‫חודש אחר שעת המולד‪ .‬ח' ימי חנוכה‪ ,‬ט"ו‬
‫בשבט‪ ,‬ימי פורים )י"ד‪ ,‬ט"ו אדר א' ואדר‬
‫ב'(‪ ,‬ט"ו באב‪ ,‬ימי העומר ]זאת אומרת‪:‬‬
‫מר"ח ניסן עד י"ב סיון )‪ 71‬יום( אומרים‬
‫"תיקון לאה" בלבד‪ .‬ולהוציא שבתות‪7 ,‬‬
‫ימי פסח כולם וחג השבועות שאין אומרים‬
‫כלל "תיקון חצות"[‪ ,‬בבית אבל בר מינן )‪7‬‬
‫ימים(‪,‬‬
‫בבית חתן )‪ 7‬ימים(‪ ,‬בליל המילה ל‪-‬ג' בני‬
‫אדם‪ :‬אבי הבן‪ ,‬סנדק‪ ,‬מוהל‪ .‬בשנת‬
‫השמיטה בארץ ישראל בלבד‪.‬‬
‫"תיקון חצות‪" :‬תיקון רחל"‪ -‬יושב על‬
‫בד‪/‬כרית‪/‬שטיח על גבי הריצפה‪ .‬כשיש‬
‫"תיקון לאה" בלבד‪ :‬יושב עג"ב ספסל‪,‬‬
‫כסא‪ ,‬ספה וכדו'‪.‬‬
‫* וידוי קודם "תיקון חצות"‪ .‬ואם היה ער‬
‫ואמר וידוי בק"ש שעל המיטה )כמה דקות‬
‫קודם( לא יחזור לומר וידוי בתיקון חצות‪.‬‬
‫* נשים לא תאמרנה "תיקון חצות" כלל‬
‫)בא"ח( – ]לדעת כה"ח וכ"ד מרן הגרע"י‬
‫שליט"א שיכולות לומר [ ‪.‬‬
‫* זמן "תיקון חצות"‪:‬מחצות הלילה עד‬
‫עלות השחר‪ .‬לפי מרן הבן איש חי ז"ל עד‬
‫חצי שעה קודם עלות השחר‪.‬לפי מרן‬
‫הגר"ע יוסף שליט"א עד עלות השחר‪ .‬ולפי‬
‫הרב מצליח מזוז ז"ל "תיקון לאה" אפשר‬
‫לסיים עד ‪ 5‬דקות אחר עלות השחר] וכ"ד‬
‫מרן הגרע"י שליט"א – ולא הגביל בכמה‬
‫דקות –רק כל זמן שעדיין חשיכה ]הליכות‬
‫עולם[ ‪.‬‬
‫* ספר "שלימות הלב" )רבינו ישועה בסיס‬
‫זצ"ל סידור "איש מצליח"(‪:‬‬
‫א‪ .‬יתעורר הגבר ויעזוב השינה לקום‬
‫בחצות לעבודת קונו‪ ,‬לתקן נשמתו‪ ,‬ברוב‬
‫חדותו ובהשכמתו להיות נשמתו שמורה‬
‫ותפילתו ברוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אתם בני גבורות דמעות הורידו‪ ,‬וקומו‬
‫זמן חצות‪ ,‬טהרו ידיכם‪ ,‬כוונו להקים‬
‫מלכות נופלת‪ ,‬סגירת עיניים פתחו‪ ,‬צדקתי‬
‫קרובה‪ ,‬רפואה שלימה תבא‪.‬‬
‫* אחת התקנות החשובות שתקנו חכמים‬
‫ז"ל אחר החורבן כאות "השתתפות"‬
‫בגלות השכינה ובצערה היא אמירת‬
‫"תיקון חצות"‪.‬‬
‫* מעלות גדולות‪ ,‬רמות ונשגבות נאמרו‬
‫למשכימים קום או לאותם ערים בשעות‬
‫הלילה לומר "תיקון חצות" וכן פסקו‬
‫הפוסקים שאם אדם יוכל לומר "תיקון‬
‫חצות" וע"י כך יפסיד תפילת שחרית‬
‫ב"הנץ החמה" שידוע כמה וכמה רבו‬
‫מעלות התפילה בזמנה בכל זאת נפסק‬
‫שעדיפה "תקון חצות" על תפילת "הנץ‬
‫החמה" אם אינו יכול לקיים שתיהן‪ .‬וכן‬
‫אם אין זמן עדיף "תיקון חצות" על‬
‫אמירת סליחות‪") .‬שארית יוסף" ח"א(‪.‬‬
‫וכבר הבאנו לעיל פסק מרן שו"ע בענין זה‬
‫)ראה ס"א לעיל(‪.‬‬
‫¸אנו מציגים לפניכם חילוקי הזמנים‬
‫לאמירת"תיקון חצות" )מלא‪" :‬תיקון‬
‫רחל"‪"+‬תיקון לאה" או חלקי‪" :‬תיקון‬
‫לאה"(‪ .‬למשך ימות השנה‪ ,‬למען יהא עזר‬
‫לכל נצרך‪:‬‬
‫"תיקון חצות" מלא‪" :‬תיקון רחל" ‪+‬‬
‫"תיקון לאה"‪:‬‬
‫אין אומרים כלל תיקון חצות" לא "תיקון‬
‫רחל" ולא "תיקון לאה"‪:‬‬
‫‪ y‬לילות שבת של כל השנה‪.‬‬
‫‪ y‬לילות ימים טובים )פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬ראש‬
‫השנה‪ ,‬כיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬שמיני עצרת‪/‬שמחת‬
‫תורה(‪.‬‬
‫‪YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY‬‬
‫"מורא מקדש" ‪ -‬מדיני הכותל המערבי‬
‫"‪"˘„˜Ó‰ ˙È· Ï˘ È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÓ ‰È΢ ‰ÊÊ ‡Ï ÌÏÂÚÓ‬‬
‫"‪"ÌÏÂÚÏ ·¯Á Âȇ˘ (È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÏ) ‰"·˜‰ ÂÏ Ú·˘‬‬
‫א‪ .‬חובה קדושה להכנס ליד הכותל‬
‫המערבי ביראת כבוד וכובד ראש וחלילה‬
‫להקל ראש כלפי הקודש ולכן אסור‬
‫מעיקר ההלכה להכנס שם בגילוי ראש בין‬
‫אנשים ובין נשים והנשים אשר מוזהרות‬
‫ועומדות שבכל הליכתן חייבות ללבוש‬
‫בגדי צניעות כל שכן שמוזהרות בלכתן אל‬
‫הכותל המערבי לבל יכנסו בבגדים ללא‬
‫שרוולים או במחשוף ח"ו לא תהא כזאת‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצווה לנשק אבני הכותל ולחונן את‬
‫עפרה כמ"ש "כי רצו עבדיך את אבניה‬
‫ואת עפרה יחוננו" )תהלים ק"ב(‬
‫ג‪ .‬אסור לבא ליד הכותל לשם ביקור של‬
‫טיול או לשם צילום לבד ואסור לאכול‬
‫ולשתות ליד הכותל ‪ -‬שנתקדש המקום‬
‫לתפילה ע"י רבבות ישראל‪ .‬והמיקל ראשו‬
‫בשיחה בטלה או באכילה ושתיה ועישון‬
‫עוונו גדול מנשוא ואם עושים ברית מילה‬
‫ע"י הכותל כיבוד הממתקים והמגדנות‬
‫יהיה מחוץ לתחום הכותל‬
‫ד‪ .‬מכאן גם יש ללמוד שחובה לכבות‬
‫פלאפונים בעת כניסה לתחום הכותל‬
‫המערבי וקל וחומר מבית כנסת!‬
‫)יראה כה"ח תעניות )ח"ז סי תקנ"ד‬
‫סק"ג( בעניין המעשן בט"ב ותחת חופת‬
‫חתנים וה"ה נראה גם הדבור בפלאפון‬
‫בעת עריכת חופה([‬
‫ה‪ .‬מותר למתפללים שעל ידי הכותל‬
‫להכניס יד בתוך הסדקים שבין נדבכי‬
‫הכותל ומותר לאיש לא טהור להכנס בלא‬
‫טבילה על יד הכותל ולהתפלל שם וכן‬
‫הדין ליולדת לפני טבילתה כי הכותל‬
‫המערבי הוא חומת הר הבית ולכן מותר‬
‫להכנס שם עם נעליים‪.‬‬
‫ו‪ .‬ויש להזהר שלא לנתוץ אפילו חלק‬
‫קטן מאבני הכותל וכן שלא לקחת מעפר‬
‫שבין נדבכי הכותל‪.‬‬
‫ז‪ .‬ענבים הגדלים בהר הבית בזמן הזה‬
‫ומובאים למכירה על ידי הערבים מותר‬
‫לקנותם ולאוכלם וכן מים שנשאבו ע"י‬
‫הערבים מהבור שבעזרת בית המקדש‬
‫מותר לשתותם‪.‬‬
‫ח‪ .‬כשיש צורך בדבר מותר לחתוך‬
‫בזהירות את העשבים הגדלים בין אבני‬
‫הכותל ואין שום קדושה בעשבים אלה‪.‬‬
‫ט‪ .‬אסור לטוס במטוס או הליקופטר על‬
‫שטח הר הבית להשקיף עליו כי קדושת‬
‫אויר העזרה וההיכל נמשכת עד לרקיע‬
‫והרי הוא כעזרה‪.‬‬
‫י‪ .‬אסור להכנס בזמן הזה להר הבית‬
‫שהוא מקום המקדש כולל שטח ההיכל‬
‫והעזרות והחיל מפני שכולנו טמאי מתים‬
‫וקדושה ראשונה שקידש שלמה המלך ע"ה‬
‫את ביהמ"ק קידשה לשעתה ולעתיד לבוא‬
‫וקדושת המקדש מפני שכינה ולפיכך‬
‫הנכנס למקדש בזמן הזה מתחייב באיסור‬
‫כרת ומצווה לפרסם הדברים להסיר‬
‫מכשול מדרך עמנו‪] .‬פסקי מרן הראשל"צ‬
‫הגר"ע יוסף שליט"א קול סיני‪ /‬חזו"ע‪/‬‬
‫ילקו"י קצוש"ע‪/‬ח"ב[‬
‫]ח[‬
‫בס"ד‬
‫‪ Y‬קובץ הלכתי‪ -‬בין המיצרים‪ -‬תשע"א ‪Y‬‬
‫מהו היום הקובע לשנות ערלה לחקלאים‪ ,‬בני המושבים ובעלי הגינות?‬
‫¸נפסק בשו"ע )יו"ד סי' רצ"ד ס"ד‪ -‬הל' ערלה( שעץ שניטע ב‪ 15-‬יום הראשונים של חודש אב ‪ ,‬עולה לו ל"שנת ערלה" אחת‪ ,‬כיון שהוא ‪ 44‬יום קודם ראש‬
‫השנה‪ ,‬והנוטע ביום זה "הרויח" שנה אחת לערלה )ומונה עוד שנתיים‪ -‬ויש ממתינים עד ט"ו בשבט שאחריו(‪.‬‬
‫לפי זה עיקר הרווח הוא בנטיעה עד סיום יום ט"ו באב‪) .‬השנה יום שני (‪.‬‬
‫ומה לגבי מי שנטע בט"ז באב )ליל שלישי(או ביומו?)ומדובר בנטיעה של שתיל ללא אדמה כלל(‬
‫¸לפי מרן הראשל"צ פאר הדור הגר"ע יוסף שליט"א‪ -‬מי שנטע השנה עד יום ב' ט"ו באב בשקיעה "הרויח שנה"‪.‬‬
‫ואם נטע בט"ז אב )יום שלישי( ]או לילו מן השקיעה ואילך)‪" [7:28- 7:26‬הפסיד" ומונה מראש השנה הקרוב ג' שנים )"קול סיני" הל' ט"ו בשבט עמ' ‪ 12‬הערה‬
‫‪ 15‬ופסקי מרן הגרע"י והגרי"צ יוסף שליט"א דיני ערלה(‪.‬‬
‫לפי מרן החזון איש זצ"ל‪ -‬גם מי שנטע בט"ז אב עד השקיעה )‪ 7:25- 7:27‬ברחבי הארץ ( "הרויח" שנה דאמרינן מקצת היום ככולו )עפ"י המאירי( ומונה לדבריו‬
‫מראש השנה הקרוב עוד שנתיים‪.‬‬
‫סגולות לומר ביומא דהילולא דצדיקיא ‪Y‬‬
‫ט"ו תמוז‪ -‬יום א'‬
‫כ"ז תמוז‪ -‬יום שישי‬
‫אור החיים הקדוש‬
‫"רבינו חיים בן עטר‬
‫ע"ה‬
‫זכרונו לברכה ולטובה"‬
‫יוסף הצדיק‬
‫)לסברא ב'(‬
‫"יוסף הצדיק ע"ה‬
‫זכרונו לברכה‬
‫ולטובה"‬
‫א' מנחם אב )ר"ח(‬
‫יום ב'‬
‫כ"ט תמוז‪ -‬יום א'‬
‫)ערב ר"ח(‬
‫אהרן הכהן‬
‫"אהרן הכהן ע"ה‬
‫זכרונו לברכה ולטובה"‬
‫רש"י ז"ל‬
‫"רבינו שלמה יצחקי‬
‫ע"ה‬
‫זכרונו לברכה ולטובה"‬
‫ה' מנחם אב‪-‬‬
‫יום שישי‬
‫האר"י ז"ל ע"ה‬
‫"רבינו יצחק לוריא‬
‫אשכנזי ע"ה‬
‫זכרונו לברכה‬
‫ולטובה"‬
‫כולם ‪ 24X‬פעמים‬
‫עדכון שווה פרוטה –)למעשר שני ‪/‬רבעי –פדיון הבן ועוד( עדכני בסמוך לזמן ההדפסה )בתמוז תשע"א (‬
‫‪ 1‬גרם כסף מזוקק ‪₪ 4.6815‬‬
‫‪ 1‬פרוטה ‪1/40) -‬ג' כסף( ‪ 11.7) ₪ 0.1170‬אג'(‬
‫]לחילול מעשר שני ‪/‬רבעי[‬
‫*ב‪ 8 ₪ 1-‬פעמים‬
‫* ב‪ 4 ₪ 1/2 -‬פעמים‬
‫*ב‪ 85 ₪ 10 -‬פעמים‬
‫*ב‪ 42 ₪ 5-‬פעמים‬
‫*ב‪ 17 ₪ 2-‬פעם‬
‫* לפדיון הבן )‪ 93‬ג' כסף( כ‪₪ 436 -‬‬
‫* שיעור ‪ 200‬זוז ) עיקר כתובה( למרן שו"ע ‪ 112.5‬גר' כסף כ‪) ₪ 527 -‬זוזי דרבנן(‬
‫* לרמ"א ‪ 900‬גר' כסף כ‪)] ₪ 4.214 -‬כפול ‪– 8‬זוזי דאוריתא( שו"ע אבה"ע סי' ס"ו סעי' ו'[‬
‫‪ùã÷åî äæ ïåéìâ‬‬
‫לרפו"ש‬
‫רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה‬
‫שליט"א‬
‫יחיא זכריה בן זהרה נ"י‬
‫מרגלית בת חממה תחי'‬
‫לע"נ‬
‫מירב ז"ל בת אביבה תחי'‬
‫החייל אבנר ז"ל בן מרגלית תחי'‬
‫אברהם בן עוואד ז"ל‬
‫יהודה בן יחיא ז"ל‬
‫לע"נ‬
‫הרבנית הצדקת מרת רוחמה אביחצירא זצ"ל‬
‫אשת חבר לאדמו"ר רבי אברהם אביחצירא זצוק"ל )בבא האנה(‬
‫בתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא סאלי זצוק"ל וזיע"א‬
‫וכלתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא חאקי זצוק"ל וזיע"א‬
‫נפ' כ"ב תשרי תשע"א‬
‫נדבת‬
‫ר' אליהו ואלישבע רצון‬
‫להצלחתם ולהצלחת רעות בת‬
‫אליהו תחי' חזרה בתשובה אמן‪.‬‬
‫לעלוי נשמת‬
‫מחפוד בן סעדה ז"ל‬
‫יונה ז"ל בת אורה תחי'‬
‫ציונה ז"ל בת אורה תחי'‬
‫)ט"ו אייר תשע"א(‬
‫להצלחת‬
‫עדנה בת חנה תחי' וב"ב‬
‫לעילוי נשמת‬
‫איז'ה )עליזה( בת עליה ז"ל‬
‫)ב' אב תש"ע( שרה בת איז'ה ז"ל‬
‫ברכה והצלחה‬
‫ליששכר ומזל כהן וב"ב‬
‫ליוסף ומזל בוכריס וב"ב‬
‫ולרפו"ש‬
‫מזל בת רחל )כהן( תחי'‬
‫לע"נ חנה בת‬
‫זוהרה ז"ל‬
‫)מעלימי(‬
‫)נפ' ג' סיון תשע"א(‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מוסה בן צאלח ז"ל‬
‫מרדכי בן חלימה ז"ל‬
‫יעקב בן זאב ורחל ז"ל‬
‫חנה בת מרים ז"ל‬
‫ברכה והצלחה‬
‫לאלירן בן רינה נ"י‬
‫ואביטל בת מרסדס תחי'‬
‫וב"ב שיחיו‬
‫ציונה בת עפיה ז"ל‬
‫תקוה בת סאלמה ז"ל‬
‫עפיה בת סלמה ז"ל‬
‫לרפואת‬
‫יוסף בן זוהרה נ"י‬
‫אליס בת לאה תחי'‬
‫ציפורה בת חביבה תחי'‬
‫ברוריה בת חביבה תחי'‬
‫לעילוי נשמת‬
‫לזיווג הגון‬
‫רחמים נ"י בן איז'ה ז"ל‬
‫יהודה נ"י בן איז'ה ז"ל‬
‫לרפו"ש וזיווג הגון‬
‫רחמים דעוס בן נור נ"י‬
‫יו"ל ע"י "ישיבת באבא סאלי"‬
‫בנשיאות האדמו"ר רבי ברוך אביחצירא‬
‫שליט"א‬
‫נתיבות ‪ -‬ת‪.‬ד‪394 .‬‬
‫מאיר בר שרה ז"ל )י"ד תמוז(‬
‫לרפו"ש‬
‫דוד בר שרה ז"ל )ט"ז תמוז(‬
‫שולמית בת שרה תחי'‬
‫אברהם בר שרה ז"ל )כ"ו תמוז(‬
‫שרה בת סוליקה תחי'‬
‫סוליקה בת אסתר ז"ל )ז' תמוז(‬
‫שמחה בת אסתר תחי'‬
‫לרפו"ש‬
‫רחל בת גומרי תחי'‬
‫סעדיה בן צלאח נ"י‬
‫טל‪ 08-9940900 :‬פקס‪08-9945171 :‬‬
‫להערות והבהרות ‪-‬‬
‫‪057/3189443 08/9944434‬‬
‫‪Shimon@babasali.co.il‬‬
‫‪www.babasali.co.il‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' משה‬
‫אלפסי ז"ל‬
‫בר עישה תחי'‬
‫לזיווג הגון‬
‫דוד נ"י‬
‫בן שרה‬
‫תחי'‬
‫לזיווג הגון‬
‫ורפו"ש‬
‫ברכה‬
‫והצלחה‬
‫רצון דר נ"י‬
‫ולבנותיו‬
‫היקרות‬
‫עדן‪ ,‬דורון‬
‫ומעיין‬
‫שיחי'‬