מימון המונים בישראל - הארגון הישראלי למימון המונים | ISCA

‫מימון‬
‫המונים‬
‫בישראל‬
‫קול קורא –מרץ ‪1014‬‬
‫אדר תשע"ד‬
‫אנו החתומים על מסמך זה מאמינים בצורך ובפוטנציאל של מהפכת מימון ההמונים ‪,Crowdfunding -‬‬
‫כאלטרנטיבה נוספת למימון עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית‪ ,‬לקידום הכלכלה והחברה בישראל‪.‬‬
‫המסמך מצביע ברמה העקרונית על דרך הפעולה המומלצת למימוש תעשית מימון המונים בריאה ומשמעותית‬
‫בישראל‬
‫ההמלצות הן פשרה ראציונאלית המביאה בחשבון את האילוצים הקיימים; הרגולציה הקיימת‪ ,‬מקורות המימון‬
‫הקיימים (ממשלתיים‪ ,‬בנקאיים וחוץ בנקאיים)‪ ,‬יחסי הגומלין בין משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות והתשתיות‬
‫הקיימות לתפעול ובקרה‪ ,‬כל זאת אל מול התנאים הנדרשים למימוש תעשיית מימון המונים‪.‬‬
‫מסמך זה נכתב בסיומו של שיח שנמשך מתחילת שנת ‪ 3102‬ביוזמת הארגון הישראלי למימון המונים במסגרתו‬
‫נדונו התהליכים המתפתחים בתעשיה למימון המונים במדינות שונות בעולם‪ ,‬החסמים הרגולטוריים‪ ,‬החוסרים‬
‫בתשתיות‪ ,‬היתרונות וחסרונות של הטכנולוגיה והמימד האינטרנטי‪ ,‬ניהול הסיכונים והתרומה הפוטנציאלית לכלכלה‬
‫ולחברה‪.‬‬
‫תודתנו נתונה לכל השותפים למלאכה‬
‫‪ 3102 © Israel Crowdfunding Association – ISCA‬הארגון הישראלי למימון המונים‬
‫ראש הארגון‪ :‬ברוך לבנון ‪054-4307272 blevanon@tocometrue.com‬‬
‫‪1‬‬
‫אנו מבקשים לעודד ולקדם את תעשיית מימון ההמונים (‪ )Crowd-funding‬בישראל כפרויקט לאומי‪ ,‬וזאת מתוך‬
‫אמונה כי להשקפה ממלכתית והוליסטית ביחס להסדרת התעשיה יהיה ערך מוסף משמעותי כלכלי וחברתי‪.‬‬
‫מזכר תמציתי זה מתכוון להוות מצפן רעיוני ותפיסתי לתעשיית מימון ההמונים על שלל גווניה‪ ,‬תוך ניצול מיטבי‬
‫של טכנולוגיה ותשתיות‪.‬‬
‫תופעת מימון המונים היא חלק ממהפכת האינטרנט והתקשורת וחלק ממהפכת מיקור ההמונים (‪.)crowdsourcing‬‬
‫זו תופעה ש תשפיע הן על משקי הבית והן על עסקים‪ ,‬בעיקר עסקים קטנים ובינוניים (כולל היי‪-‬טק)‪ .‬כבתחומים‬
‫אחרים‪" ,‬שרשרת המזון" הפיננסית בין הפרט המשקיע לבין מגייס ההון תשתנה‪ .‬התהליך שעבר על שוק המדיה‬
‫הדיגיטלית‪ ,‬העיתונות‪ ,‬העברת כספים ושיווק קמעונאי באינטרנט‪ ,‬החל גם בתחום המימון‪.‬‬
‫מימון המונים היא כבר תופעה קיימת‪ .‬זו תעשיה עולמית המכפילה את שוויה מדי שנה (‪ 2.3 -3102‬ביליון דולר);‬
‫התקשורת עוסקת בנושא באופן תדיר; האקדמיה מפנה את תשומת ליבה לחקר התחום; גורמים עסקיים כולל קרנות‬
‫הון סיכון‪ ,‬מפנים משאבים לתעשיית מימון ההמונים וקיימת עשייה ממשלתית במדינות רבות בעולם – הן בשינויי‬
‫רגולציה והן במעורבות ישירה והשקעה בעסקים דרך פלטפורמות מימון המונים‪.‬‬
‫‪"Crowd funding is an important contributor to the democratization of‬‬
‫‪innovation – the biggest paradigm shift in innovation since the‬‬
‫"‪Industrial Revolution‬‬
‫‪MIT Professor - Eric von Hippel‬‬
‫למימון המונים ערך מוסף לא מבוטל בכל הקשור למעורבות חברתית – ברמה עולמית‪ ,‬לאומית ומקומית‪ .‬קיים‬
‫חיבור טבעי לרשתות החברתיות‪ ,‬ומושג ה‪ "LIKE" -‬מקבל מאפיינים חזקים יותר של מחויבות ושיתוף; בתרומות‪,‬‬
‫בהלוואות ובהשקעה במניות‪.‬‬
‫טכנולוגיית האינטרנט‪ ,‬התקשורת והמחשוב מאפשרות רגולציה חדשה פורצת דרך‪ .‬רגולציה נבונה היא זו שתעמוד‬
‫במבחן צרכי השוק לאורך שנים רבות‪ .‬זאת בזכות השילוב הנכון של הבנת היכולת; הפוטנציאל והחסרונות של‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬יחד עם תעוזה מושכלת ופתיחות מחשבתית‪ .‬זהו האתגר האמיתי של רשויות הרגולציה‪ ,‬הכנסת‬
‫והממשלה; עליהם להשתחרר מעכבות מנטאליות ופסיכולוגיות המחוברות ליסודות הממסד הפיננסי והמשפטי‬
‫הקיים‪.‬‬
‫הצורך וההזדמנות‬
‫הקמת תעשייה מימון המונים מחייבת שינויים רגולטוריים‪ ,‬התאמת תשתיות דיגיטאליות וחינוך השוק‪ .‬אלו עולים‬
‫בקנה אחד עם הצורך בהגדלת תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלה ולחברה‪ .‬ישראל מפגרת אחר‬
‫מדינות ‪ OECD‬ואירופה בביצועי העסקים הקטנים והבינוניים‪ :‬בתרומתם לשעור המועסקים במשק‪ ,‬תרומתם‬
‫לתמ"ג‪ ,‬תרומתם לייצוא ויעילות השקעה לתוצר‪( .‬התשתיות הדיגיטאליות הנדרשות לתעשית מימון המונים ישרתו‬
‫גם תהליכים נוספים כגון הגברת התחרותיות בין הבנקים‪ ,‬המלחמה בהלבנת הון ‪ ,‬ושיפור השירות הציבורי בכלל)‬
‫‪1‬‬
‫העסקים הקטנים והבינוניים כוללים עסקים ממגזר ההיי‪-‬טק‪ ,‬התעשיה‪ ,‬המסחר‪ ,‬השירותים‪ ,‬העסקים חברתיים‬
‫והעמותות‪ .‬כל אחד מהם (‪ 99%‬מכ‪ 211 -‬אלף העסקים הרשומים בישראל) הוא מיזם השותף ותורם למרקם‬
‫הכלכלי חברתי של המדינה‪ .‬הסיבה המרכזית לכשל בביצועי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל היא חוסר זמינות‬
‫המימון להקמה ולפיתוח עסקים אלה‪ .‬בולטת הדעיכה הדרמטית באשראי שהופנה במשק לעסקים אלה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כתוצאה מהעדפות של המוסדות הפיננסיים והריכוזיות במשק‪.‬‬
‫אסטרטגיה ויישום נכונים של מימון המונים בישראל יאפשרו ליצור משאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה‪,‬‬
‫יביאו לשיפור בזמינות המימון לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית‪ ,‬כאלטרנטיבה נוספת למוסדות הפיננסים‬
‫הקיימים‪ ,‬וכמו כן ישמשו כמכפיל כוח לתקציבים ממשלתיים‪ ,‬קרנות‪ ,‬בנקים ומשקיעים‪ ,‬פרטיים ומוסדיים‪ ,‬ויתרמו‬
‫להקטנת הריכוזיות במשק‪.‬‬
‫עליה בהכנסות המדינה‬
‫מינוף תקציבים ממשלתיים‬
‫והשקעות של מוסדיים‬
‫משאב לאומי חדש‬
‫ומנוע צמיחה למשק‬
‫יציבות כלכלית‬
‫עליה בתמ"ג‬
‫תעסוקה‬
‫אופטימיות כלכלית וחברתית‬
‫‪Crowd-funding‬‬
‫מימון המונים‬
‫מדובר במשאב לאומי לעידוד הכלכלה והחברה שאינו על חשבון תקציב המדינה!‬
‫כן ידרשו משאבים מוגבלים של הגורמים האופרטיביים בממשלה וברשויות הרלוונטיות כדי להשלים תשתיות‬
‫(אמצעים דיגיטאלים)‪ ,‬כדי למתג‪ ,‬להטמיע ולחנך את השוק ובהמשך לעקוב ולעדכן תשתיות‪ ,‬רגולציה ונהלים‪.‬‬
‫מדינת ישראל נמצאת בשעת כושר יחידה במינה‪ .‬קיים שילוב של מארג פוליטי‪ ,‬רעננות והתחדשות בפרופיל‬
‫חברי הכנסת ושרי הממשלה ביחד עם אינטרסים חוצי מפלגות לטיפול בתחרות בין הבנקים‪ ,‬בריכוזיות‬
‫במשק ‪ ,‬בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ובשיפור השירות הציבורי‪ .‬כל אלה מעוררים פתיחות ומשתלבים‬
‫מצוין בחזון לפיתוח מימון המונים כמשאב לאומי חדש‪.‬‬
‫אם תנוצל שעת הכושר‪ ,‬האופי היזמי והטכנולוגי של ישראל יביא להתפתחות חברות טכנולוגיות בתחום‬
‫מימון המונים‪ ,‬כחלק ממה שמכונה היום "‪ ,)finance technologies( "FinTech‬וימצב את ישראל‬
‫כמובילה עולמית בתחום‪ .‬בנוסף‪ ,‬חתירה להסכמים בינ"ל במימון המונים‪ ,‬תביא לאפקטיביות מכסימלית של‬
‫עוצמת האינטרנט ואבן שואבת להשקעות זרות במשק הישראלי‪ ,‬בתרומות‪ ,‬בהלוואות והשקעה במניות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫האתגרים במימוש מימון המונים‬
‫‪ .0‬הגנה על הציבור ומזעור נזקים‪ ,‬תוך יצירת אלטרנטיבות חדשות למימון באינטרנט‪ ,‬זאת ללא פגיעה‬
‫ביציבות המוסדות הפיננסים הקיימים ומניעת הלבנת הון‪.‬‬
‫‪ .3‬בניית מעטפת רגולטורית הוליסטית והרמונית הנותנת מענה לכלל המנגנונים של מימון המונים (מימון‬
‫בתרומות‪ ,‬בהלוואות ובהשקעה במניות) ולכלל הסקטורים של עסקים קטנים ובינוניים (‪ )P2B‬ומשקי‬
‫הבית (‪.)P3P‬‬
‫‪ .2‬אבולוציה רגולטורית הנשענת על זמינות תשתיות וטכנולוגיות‪ ,‬תוך היזון חוזר מהשוק (תשתיות כגון‪:‬‬
‫ת‪.‬ז וחתימה אלקטרונית‪ ,‬מאגרי מידע‪ ,‬פרופיל פיננסי‪/‬בנקאי‪/‬צרכניי וכדומה)‪.‬‬
‫‪ .4‬הובלת התהליך ‪ -‬שילוב נכון של הגורמים הרלוונטיים לרגולציה לתפעול ולבקרה‪:‬‬
‫(הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬המדען הראשי‪ ,‬מרכז ההשקעות)‬
‫•‬
‫משרד הכלכלה‬
‫•‬
‫משרד האוצר (אגף התקציבים‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬רשות התקשוב הממשלתי)‬
‫•‬
‫רשות ניירות ערך‬
‫•‬
‫בנק ישראל (המפקח על הבנקים‪ ,‬החטיבה לטכנו' מידע)‬
‫•‬
‫משרד המשפטים (הרשות לאיסור הלבנת הון‪ ,‬הרשות למשפט טכנו' ומידע)‬
‫•‬
‫משרד ראש הממשלה (המועצה לתכנון כלכלי)‬
‫•‬
‫הכנסת‬
‫אנו משוכנעים כי מחויבות ממלכתית להקמת תעשיית מימון ההמונים תרתום את כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬ובה‬
‫בשעה תיצור מומנטום כלכלי חיובי כבר בטווח הקצר‪ .‬לתופעת מימון ההמונים יש היבטים סוציו‪-‬כלכליים‬
‫וחברתיים משמעותיים‪ ,‬ועל כן מומלץ להתייחס מראש לתהליך החשיבה הרגולטורית ותהליך המיתוג וחינוך השוק‪,‬‬
‫כמקשה תכנונית אחת‪.‬‬
‫שיח ופעילות רגולטורית בתחום מימון המונים קיימים כבר כמעט בכל מדינות העולם בשלבי חקיקה ויישום שונים‪.‬‬
‫המדינות הבודדות בהן אפשר למצוא פריצות דרך והתפתחות משמעותית של תעשיית מימון המונים אינן מתאימות‬
‫לשמש כמודל חיקוי עבורנו בשל השוני בתשתיות‪ ,‬ברגולציה הקיימת ובמבנה שוק ההון והאשראי בישראל‪.‬‬
‫שבעת עקרונות הזהב לקידום מימון המונים בישראל‬
‫מתוך הכרת שוק מימון ההמונים ומחקרים על התפתחותו העולמית בשנים האחרונות‪ ,‬ומתוך הכרת העקרונות‬
‫המנחים וההצעות הרגולטוריות במדינות רבות בעולם‪ ,‬אנו מבקשים להציע שבעה עקרונות מנחים להקמת תעשיית‬
‫מימון המונים‪ .‬אלו הם שבעה עקרונות אוניברסליים שאמורים לעמוד לנגד עיניהם של כל העוסקים בתחום‪ ,‬יהא זה‬
‫גורם ממשלתי‪ ,‬ארגון מקצועי‪ ,‬אנשי מקצוע או יזמים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לתת לחוכמת ההמונים לנצח‬
‫המפתח להצלחה הוא כוחם המשולב של הרבה פרטים הפועלים יחד למטרה משותפת‪ .‬לשם כך יש לפעול‬
‫להגדלת ההיצע (ריבוי פרוייקטים במגוון רחב) והביקוש (מספר המשקיעים שישתתפו) למימון המונים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שילוב "בודק או משקיע מנוסה"‬
‫שילוב של אדם או גורם בעל ניסיון וידע לצד ההמון‪ ,‬לבדיקה ו\או השקעה בפרויקט‪ ,‬יקטין את הסיכון‬
‫ויגדיל את אמון הציבור‪ .‬יש להבטיח מגוון רחב של אלטרנטיבות לשילוב מסוג זה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫הגבלת הסיכון‬
‫הגבלת הסיכונים על ידי הגבלת סכומי הכסף המאושרים לגיוס לכל פרוייקט מחד ומאידך להשקעה ע"י‬
‫אזרח בודד‪ .‬יש להתחיל בסכומים נמוכים ולהגדילם עם התפתחות השוק והניסיון שייצטבר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ניהול הכסף על ידי גופים מפוקחים‬
‫הבטחה כי הכסף העובר מהציבור ליזם דרך הפלטפורמות המקוונות ינוהל על ידי גופים המפוקחים על ידי‬
‫הרגולטור‪ .‬יש להבטיח מגוון אלטרנטיבות לניהול ופיקוח מסוג זה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שקיפות תהליכים ואינפורמציה‬
‫הקפדה על שקיפות רבה לאורך כל תהליך המימון לצורך בקרה ומחקר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 111%‬דיגיטל ואינטרנט‬
‫חתירה לניצול מקסימלי של היכולות הטכנולוגיות לתפעול‪ ,‬בקרה ואכיפה‪.‬‬
‫(אוטונומיות בזמן אמיתי‪ ,‬ללא מעורבות או מענה אנושי)‬
‫‪7‬‬
‫ויטאליות (חיוניות) עסקית של הפלטפורמות למימון המונים‬
‫יש להימנע מהעמסת אחריות רבה מדי ועלויות גבוהות על הפלטפורמות‪ ,‬כדי לעודד את הקמתן‬
‫והתפתחותן של הפלטפורמות למימון המונים‪.‬‬
‫האתגר והחסמים מתגברים כשעוברים ממנגנון גיוס בתרומות למנגנון ההלוואות ולבסוף למנגנון המניות‪ .‬מנגנון‬
‫המניות מסובך במיוחד בעיקר משום שמדובר בהתקשרות ארוכת טווח ללא הגדרה סופית חד משמעית של תוצאת‬
‫ההתקשרות בין המממן לבין המגייס (בעיקר בהשקעות הזנק בהיי‪-‬טק)‪ .‬במקביל קיים קושי ליצור לאורך הזמן‬
‫שליטה ובקרה של הציבור המממן‪ .‬מצד שני יש לדאוג שמימון המונים במניות לא יהווה חסם לעצם התיפעול‬
‫השוטף – קבלת החלטות‪ ,‬ולחיוניות הפיננסית של המיזם בעתיד‪ -‬כגורם מעכב בגיוסים עתידיים ושותפויות‬
‫אסטרטגיות‪ .‬מסיבות אלה ואחרות יש חשיבות רבה לבחירת אבני הדרך הנכונות באבולוציה הרגולטורית של‬
‫תעשיית מימון המונים‪ .‬אנו מציעים להתחיל מהקל אל הקשה‪ ,‬כלומר להתחיל במנגנון המימון‪ ,‬בסקטורים ובתנאים‬
‫הרגולטוריים שיבטיחו הצלחה כבר בימיה הראשונים של תעשייה חדשה זו‪.‬‬
‫כמו כן כמרכיב חשוב בחינוך השוק‪ ,‬רצוי לחתור בשלביה הראשונים של תעשיית מימון המונים לחוויה חיובית של‬
‫המשקיעים בתוך פרק זמן קצר יחסית (‪ 3-2‬שנים)‪.‬‬
‫פרמטרים בהערכת הסיכון‬
‫‪ .0‬בבסיס הגדרתו של מימון המונים מדובר בהגבלת הסכום השנתי שניתן לגייס‪ ,‬וכן את הסכום המותר‬
‫לאזרח להשקעה בודדת והסכום המצטבר השנתי‪ .‬מפתח פרוגרסיבי יאפשר לבעלי הכנסות גבוהות‬
‫להשקיע סכומים גדולים יותר‪ .‬יש לאזן בין השיקולים השונים לקביעת הסכומים ‪ ,‬באופן שיאפשרו‬
‫הזדמנות כלכלית משמעותית למיזם‪.‬‬
‫מגבלות אלה יבוקרו בזמן אמיתי בעזרת מאגר נתונים ייעודי שיתבסס על נתונים המונפקים ע"י גורמים‬
‫מפוקחים ועל תשתיות דיגיטאליות‪ .‬חובת הצגת הנתונים (עיסקי ואישי) מוטלת על הגורם המגייס ועל‬
‫האזרח‪ .‬מערכת הבקרה תאפשר לגורמי הממשלה ולרשויות לנתח ולשקול מעת לעת באם להגדיל או‬
‫להקטין את המגבלות האמורות‪.‬‬
‫הגבלות אלה יבטיחו שלא תהייה פגיעה קריטית במשקי הבית ובמשאביו של האזרח המממן‬
‫‪ .3‬גם בהערכה אופטימית סך המימון במנגנון מימון המונים יעמוד על סביבות ‪ 2-7‬ביליון ש"ח בתוך ‪2-01‬‬
‫שנים‪ ,‬אי לכך אין לראות באפיק זה סכנה ליציבות הבנקים‬
‫מאידך לסכום זה תהייה משמעות פורצת דרך לעסקים קטנים בינוניים ומשקי בית !‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬בדיקת אמינות המגייסים ואיכות הפרוייקט במימון המונים חייבת להיות פשוטה מהירה וזולה‪ .‬המנגנונים‬
‫ה קיימים על פי הנחיות רשות ניירות הערך לבדיקת חברות ציבוריות או אלה של מוסדות פיננסיים‬
‫מקצועיים (בנקאיים וחוץ בנקאיים ועד קרנות השקעה למינהן)‪ ,‬מורכבים וייקרים מדי‪ ,‬מעל ומעבר‬
‫ליכולות של עסקים קטנים ובינוניים‪ .‬מצד שני קיים חשש שפרוייקטים רבים שינסו לגייס מימון‬
‫במנגנון מימון המונים יהיו לא ראויים‪ ,‬ברמת הסבירות להצלחה (החל מהערכות כלכליות שגויות‪,‬‬
‫מבנה ניהולי כושל או יומרנות טכנולוגית)‪ ,‬שלא לדבר על ניסיונות לפעולות מרמה‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬אנו מציעים שכחלק מהתקינה למימון המונים‪ ,‬יוגדרו מכלול של גורמים מקצועיים‬
‫מאושרים; מפוקחים (ממשלתי ושאינו ממשלתי) ואנשי עסקים וטכנולוגיה שאינם מפוקחים‪ ,‬אלה‬
‫יספקו חוות דעת כבודק מנוסה‪ ,‬ללא אחריות‪ ,‬לתועלת ציבור המשקיעים‪ .‬חוות הדעת תיכלול‬
‫התייחסות למספר פרמטרים מחייבים‪ ,‬כפי שיוגדרו לקטגוריות השונות של פרוייקטים‪ .‬כמו כן מוצע‬
‫שהשתתפות בהשקעה בפרוייקט בשיעור מינימלי של משקיע העונה על הקריטריונים של בודק מנוסה‬
‫(כפי שיוגדר) תוכל להוות חלופה להצגת חוות דעת מהגורמים המקצועיים שלהלן‪.‬‬
‫למותר לציין שהתעשיה עצמה (הפורטאלים והציבור) תשפוט בהתאם למוניטין של הבודקים ושל‬
‫המשקיע המנוסה‪.‬‬
‫‪ .4‬מנסיונן של מדינות בהן החלה להתפתח תעשית מימון המונים (מיליוני פרוייקטים) ניתן לראות‬
‫שהתעשיה עצמה מגלה בגרות בבנית המוניטין והמיתוג כאלטרנטיבת מימון ראויה‪ ,‬אמינה ושקופה‬
‫לציבור‪( .‬לדוגמא‪ ,‬שיעור כשל פירעון בהלוואות מימון המונים נמוך מהממוצע בבנקים)‪.‬‬
‫‪ .2‬ערוץ להלבנת הון ‪ -‬מגבלות הגיוס והמימון בהן מדובר במימון המונים אינן אטרקטיביות דיין‬
‫לגורמים המבקשים לבצע הלבנת הון‪ .‬כמו כן אופן הבקרה והאכיפה הדיגיטאלי יאפשר למנוע ניסיונות‬
‫הלבנה משמעותיים במהירות רבה‪.‬‬
‫‪ .6‬קיים סיכון בהנהגת רגולציה למימון המונים שתהיה צרה ומפוקחת מדי או שתותאם לסקטור‪/‬ים מסויימים‬
‫בלבד‪ ,‬זו עשויה לעכב את התפתחותה של תעשית מימון המונים משמעותית למשק‪ ,‬מעבר לכך יתכן‬
‫ויגרם נזק לתדמית של תעשיה זו בעיניי ציבור‪.‬‬
‫המלצות לפעולה‬
‫‪1‬‬
‫מוביל לתהליך‪:‬‬
‫בחירת גורם‪/‬גוף מוביל שינהל את השיח ושיתוף הפעולה המחוייב בין גורמי הממשלה‪ ,‬הרשויות‪ ,‬הכנסת‬
‫וארגונים ומובילים מקצועיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המצפן‪:‬‬
‫אימוץ כללי הזהב כאסטרטגיה לקידום תעשיית מימון המונים בישראל‪.‬‬
‫מצפן לבחינת ההתפשרות בין הרצוי לאפשרי‬
‫(פתיחות מחשבתית‪ ,‬השפעת הארגונים הפיננסיים הקיימים‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תשתיות)‬
‫‪3‬‬
‫תיכנון ומימוש מיידי‪.‬‬
‫הובלה של מהלך רגולטורי ותוכנית מימוש התואמים את התנאים הקיימים בארץ‪ ,‬מבלי להמתין למודלים‬
‫ומסקנות ממדינות אחרות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ההצלחה הראשונה‪:‬‬
‫בחירת אבן הדרך הראשונה בטווח הקצר‪ ,‬שלב ראשון בתוכנית הכוללת והיערכות לקראת תאריך יעד‬
‫לביצוע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫להשתלב בקיים‪:‬‬
‫תמיכה בתהליכים ומוסדות קיימים ותשתיות זמינות‪ ,‬לקידום בטווח הקצר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫נספח ‪ :1‬רקע‬
‫סטאטוס הפעילות הרגולטורית בישראל‪ ,‬לקידום מימון המונים‬
‫בישראל החלה פעילות רגולטורית בשני ערוצים‪ :‬האחד על ידי רשות ניירות הערך‪ ,‬שפירסמה ביוני ‪ 3102‬דוח ביניים‬
‫לתגובת הציבור‪ .‬פרק ו' בדוח עוסק במימון המונים במניות‪ ,‬למחקר ופיתוח בסטארט‪-‬אפים בשלב הראשוני‪ ,‬זאת כחלק‬
‫מהצעה כוללת להקלות בגיוס מימון מהציבור לתעשיית ההיי‪-‬טק בלבד‪ .‬הצעה זו כולל שיפורים שיעשו בה בעקבות‬
‫תגובת הציבור כולל עמדת הארגון הישראלי למימון המונים‪ ,‬תוגש כהצעת חוק ממשלתית לאישור הכנסת בתחילת‬
‫שנה הבאה ‪ .‬הערוץ השני הוא הצעת החוק של ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת‪ ,‬אשר הוגשה‬
‫לכנסת ה‪ 01-‬והוגשה שנית לכנסתה‪ .01 -‬הצעה זו נושאת את הכותרת מימון חברתי לעסקים ותואמת באופן כללי את‬
‫רוח החוק האמריקאי שנחתם על ידי הנשיא אובמה באפריל ‪ .3103‬החוק האמריקאי ("‪ ("JOBS Act‬רואה במימון‬
‫המונים אמצעי לעידוד וקידום יצירת מקומות עבודה במשק‪ .‬הצעתו של ח"כ ברוורמן מתייחסת בעיקרה למימון במנגנון‬
‫מניות‪ ,‬לכלל העסקים הקטנים והבינוניים במשק וללא התייחסות למשקי הבית‪ .‬בשלב זה ההצעה מתוכננת לעלות לדיון‬
‫בוועדת השרים לחקיקה באמצע ‪.3102‬‬
‫הארגון הישראלי למימון המונים ‪ISCA- Israeli Crowd-funding Association‬‬
‫ארגון ‪ ISCA‬שם לו למטרה לקדם את תעשיית מימון המונים בישראל תוך ראיה כלל מגזרית‪ ,‬לעסקים לעמותות‬
‫ולמשקי בית‪ ,‬לשימוש בכל מנגנוני המימון – במניות‪ ,‬בהלוואות ובתרומות‪ .‬הארגון חותר לאימוץ גישה ממלכתית‬
‫הוליסטית לקידום תעשיית מימון המונים בישראל כמשאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה‪ .‬הארגון יפעל‬
‫בשיתוף פעולה עם הגורמים הממלכתיים‪ ,‬ארגונים עיסקיים וגורמים בתעשיית מימון המונים להטמיעה ולחנך את‬
‫השוק‪.‬‬
‫נספח ‪ :3‬רשימת התומכים (בקובץ נפרד)‬
‫‪7‬‬