לחץ - כפר רתמים

Transcription

לחץ - כפר רתמים
‫רתמון מס' ‪ ,9‬תשרי תש"‬
‫דבר העורך‬
‫שלום וברכה לכל תושבי רתמים‪,‬‬
‫הנושא של הרתמון החגיגי לכבוד החגים הוא‪' -‬שנה הלכה‪ ,‬שנה באה'‪,‬‬
‫תודה רבה לכל הכותבים‪ ,‬המאיירים‪ ,‬ולכל מי שהשקיע מזמנו לטובת הרתמון‪.‬‬
‫מכיוון שלא רבים מהכותבים התייחסו לנושא‪ ,‬אתייחס אליו בקצרה‪.‬‬
‫החגים שבפתח והסתיו שכבר כאן (באשדוד ובבאר‪-‬שבע כבר ירד גשם) נושאים עימם אוירה של סיכום‪ ,‬התכנסות‪,‬‬
‫חשבון נפש וכמובן של ציפייה להתחדשות‪.‬‬
‫את חשבון הנפש אני מעדיף להשאיר לכל אחד לעשות לעצמו‪.‬‬
‫אבל בהקשר של חשבון נפש‪ ,‬אני רוצה לנצל את הבמה ולבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי בו ביודעין ובלא‬
‫יודעין‪ ,‬וגם ממי שעדיין לא הספקתי לפגוע בו‪.‬‬
‫לסכם את השנה זו לא משימה פשוטה ‪ .‬באופן אישי השנה החולפת עברה עליי במהירות מדהימה ומדאיגה‪.‬‬
‫אנחנו באמת כבר שנה ביישוב? !‬
‫בשנה החולפת החלו אט‪-‬אט להירקם קשרים ביננו ובין המקום הזה המכונה 'רתמים'‪ ,‬וביננו לבין השכנים הנפלאים‬
‫שלנו (גם אלו שגרים בשכונות יותר מרוחקות)‪ ,‬בין אם בשגרת היומיום ובין אם באירועים הרבים והמגוונים ביישובנו‬
‫הקט‪.‬‬
‫זה המקום להודות לוועדות השונות (למרות שלא כולם שלחו סיכום לרתמון) על הפעילות המבורכת ועל כל‬
‫ההשקעה ביישוב ובתושביו‪.‬‬
‫ונעבור לנושא ההתחדשות‪,‬‬
‫לכל המשפחות החדשות‪ -‬ברוכות הבאות וקליטה מהירה וטובה!‬
‫לרגל הרחבת הקהילה והציפייה להתחדשות‪ ,‬התבקשתי בשם המזכירות להכריז על תחרות חוצת שכונות ונושאת‬
‫פרסים (גובה הפרס עוד לא נקבע) –‬
‫שם התחרות‪' :‬לכל כביש יש שם'‪.‬‬
‫פרטים‪:‬הציבור מתבקש לשלוח למייל של המזכירות הצעות לשמות עבור שכונות היישוב‪.‬‬
‫כולם מוזמנים להשתתף בתחרות‪ ,‬אז קדימה ‪,‬לעבודה!‬
‫אני רוצה לסיים בסיפור מהגמ' לכבוד החג‪ ,‬הקשור למאמר חז"ל – "במידה שאדם מודד‪ ,‬בה מודדים לו"‪.‬‬
‫הגמרא במסכת תענית מספרת‪" :‬מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה‪ .‬ירד‬
‫רבי עקיבא אחריו‪ ,‬ואמר‪ :‬אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה‪ .‬אבינו מלכנו למענך רחם עלינו‪ ,‬וירדו גשמים‪ .‬הוו מרנני‬
‫רבנן (היו מרננים החכמים על רבי אליעזר‪ ,‬שרבי עקיבא גדול ממנו)‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪' :‬לא מפני שזה גדול מזה‪,‬‬
‫אלא שזה מעביר על מידותיו‪ ,‬וזה אינו מעביר על מדותיו'‪".‬‬
‫יהי רצון שנראה מעלת חברנו‪.‬‬
‫שנה טובה ומתוקה לנו ולכל בית ישראל‪,‬‬
‫גלעד‬
‫דבר המזכיר‬
‫לחברי כפר‪-‬רתמים שלום‪.‬‬
‫השנה אשר עברנו הינה שנה משמעותית אשר שמה אותנו על המפה של חשיבות יישוב הנגב‪.‬‬
‫עברנו דרך ארוכה כדי לממש את חלומו של כל אחד מהחברים בנפרד וחלומנו כקבוצה והדרך ארוכה לאין‪-‬ערוך‪.‬‬
‫לאט לאט אנו מקימים ישוב ‪,‬מקבלים עוד החלטה‪ ,‬מביאים עוד מבנה‪ ,‬מקימים עוד מערכת חינוך\מועדון וכו' וכו'‪...‬‬
‫היישוב נצבע בצבעים חדשים‪ ,‬משפחות חדשות ורוח רעננה של אידיאליסטיות וחיוניות‪.‬‬
‫אני שמח שזכיתי לחבור לאנשים אשר החליטו לעשות מעשה\שינוי ולקחת אחריות על חייהם ועל חיי האומה‬
‫ולא נתנו לחייהם לחלוף ולעבור בסטנדרטיות המקובלת ‪...‬‬
‫כך אני רואה את הדברים ומאמין שאנו רק בתחילתה של דרך ארוכה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אני מוצא לנכון לבקש סליחה באם פגעתי במישהו במהלך עבודתי‪.‬‬
‫אני מאחל לכולנו שהשנה הקריבה תהיה שנה שבה נתקדם ונעלה במעלה ההר ונמשיך ליישב ולהפריח חבל‬
‫ארץ זו בשמחה וטהרה‪.‬‬
‫שנה טובה‬
‫ליאור נחמה‬
‫מזכיר‬
‫כפר רתמים‬
‫מהנעשה בועדות‬
‫צוות קהילה‬
‫בחודש יוני האחרון הוקם צוות קהילה ע"י מזכירות הישוב כמענה לצורך שנבע מתחושות הציבור וחברי המזכירות‬
‫עצמם‪ .‬תחושות שישנם צרכים בסיסיים ביותר כחברה וכפרטים שאינם מקבלים מענה למרות כמות הוועדות‪,‬‬
‫האנשים והשעות היקרות המושקעות בקהילתנו‪.‬‬
‫הצוות אשר חבריו הם יעל אבני‪ ,‬מיכל לאופר ואני (דוד כהנא) החליט שלמרות הדחף הפנימי של חברי הצוות והלחץ‬
‫מחוצה לו להתחיל לפעול‪ .‬בגלל היותנו גוף חדש שמטרותיו ותפקידיו אינם מוגדרים וברורים ליישוב והרצון שצוות‬
‫קהילה יתפקד לאורך תקופה ארוכה מהרגיל‪ ,‬יש לבצע תהליך הקמה מסודר שייקח זמן ובמקביל לעסוק רק‬
‫בדברים שנראו לנו דחופים ביותר‪ .‬מאז הקמת הצוות בחודש יוני נפגש הצוות פעמים רבות עם אופיר צימרינג‪,‬‬
‫העובד הסוציאלי הקהילתי של המועצה‪ ,‬לצורך גיבוש מטרותיו‪ ,‬תפקידיו‪ ,‬דרכי הפעולה שלו וגם קצת על מה אנחנו‬
‫לא רוצים להיות‪ ..‬אני שמח לבשר שאנחנו ממש בסוף התהליך ובקרוב נציג בפניכם את תוצאותיו‪.‬‬
‫לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אנו מאחלים לכולנו שנה שבה יהיה נעים לחיות יחד כקהילה שתהווה מודל‬
‫לקהילה חמה שפשוט כיף להיות חלק ממנה‪.‬‬
‫צוות קהילה‪.‬‬
‫ועדת מעורבות חברתית‬
‫ברצוננו לפרט היכן אנו עומדים מבחינת הפרויקט‪-‬החברתי הזמני עם בית אשל‪.‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬סקירה על המקרה שארע בשבת‪:‬‬
‫הנערים מההוסטל הגיעו בערב שבת מתרגשים מעצם הגעתם לרתמים‪ .‬חלקם השתתף איתנו בתפילת קבלת שבת‬
‫ולאחריה ישבנו לסעודת שבת עם משפחות סאק‪ ,‬חיבה ורוטשילד‪ .‬במהלך הסעודה נאמרו דברי תורה והאווירה‬
‫הייתה טובה‪ .‬לאחר הסעודה מחצית מהנערים נשארו לשיחה (שיחת רשות) עם אפרים גלר בנושא טוב ורע‪ .‬בתום‬
‫השיחה פנו הנערים לחדריהם‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2:00‬קידר‪ ,‬מנהל ההוסטל‪ ,‬שם לב שישנו נער אחד שמסתובב בחוץ למרות שאסור היה עליהם לצאת‬
‫מהחדרים‪ .‬בבירור עם הנער הסתבר שחזר מסיבוב ביישוב במהלכו נכנס לבית ביישוב וגנב ארנק וכסף‪ .‬הנער נלקח‬
‫במיידית ע"י מנהל ההוסטל לתחנת משטרה נחקר והושם במעצר בית‪.‬‬
‫למחרת בבוקר‪ ,‬צוות ההוסטל יידע אותנו על התקרית‪ .‬הם הודיעו על כוונתם לעזוב את היישוב עד לשעה עשר‬
‫בבוקר וכך אכן נעשה (למעט נער אחד שומר שבת שנשאר ביישוב בליווי מדריך)‪.‬‬
‫לדברי קידר‪ ,‬במהלך אותו הלילה‪ ,‬לאחר הגניבה‪ ,‬הנערים היו נסערים מאוד וחשו כי חברם עשה להם עוול וגרם נזק‬
‫רב לתדמית שלהם בעיני היישוב‪ .‬לדבריו‪ ,‬הנערים כעסו על אותו הנער על כך שהעז ככה לפגוע במי שכה משקיע‬
‫בהם ודואג להם (היינו‪ -‬היישוב)‪.‬‬
‫ההוסטל החליט לעזוב כבר במהלך השבת מכיוון שהן הנערים והן הצוות חשו בושה בשל המעשה שאירע ואף הנער‬
‫היחיד שנשאר ביישוב התבייש ולא רצה לצאת מחדרו ונעתר רק לאחר הפצרותינו‪.‬‬
‫מאז ועד עכשיו‪ ,‬אנו‪ ,‬חברי ועדת פרויקט חברתי‪ ,‬חשים מבוכה גדולה ולא יודעים כיצד להמשיך עם הפרויקט‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬הסיכון שכה חששנו מפניו הפך לממשי‪ .‬מעתה אין לנו שום ערבון לכך שאירוע כזה לא יישנה והדבר‬
‫האחרון שאנו רוצים הוא שעוד מישהו ביישוב יפגע‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬באיזשהו מקום‪ ,‬היה זה סיכון ידוע מראש ואף דיברנו עליו בשיחה היישובית שקדמה לפרויקט‪ .‬יש‬
‫הטוענים שיש להמשיך בפרויקט למרות המקרה ולהראות שאיננו מאבדים אמון בנערים‪ ,‬כיוון שאלו נערים הרגילים‬
‫בכך שהסביבה לא נותנת בהם אמון‪ .‬אין לנו ספק שהנערים שממילא העריכו את מחוות היישוב‪ ,‬יעריכו ויתרגשו‬
‫כפליים אם ניתן להם הזדמנות נוספת‪ .‬עם זאת‪ ,‬האם היישוב צריך לפתוח שוב שעריו בפני הנערים?‬
‫היה חשוב לנו לקבל גם את דעת ההוסטל בנושא‪ .‬בשבוע הראשון הם היו מאוד מבויישים‪ ,‬הסתגרו בתוך עצמם‬
‫ו"עשו חושבים"‪ .‬הם הגיעו למסקנה שהם מאוד ישמחו אם הפרוייקט ימשיך‪ .‬אם לפני השבת הזו הפרוייקט התחיל‬
‫מנקודת מבט שהוא יכול לעזור ולתרום לנערים‪ ,‬דווקא עכשיו הוא נעשה להכרחי ומשמעותי יותר בעיניהם‪ -‬הפך‬
‫למדד ליכולת של החברה להכיל אותם למרות המורכבות שהם מביאים איתם‪.‬‬
‫לגבי העתיד‪ -‬אין להוסטל אפשרות לסגור הרמטית ולהבטיח שלא יקרו מקרים כאלו בעתיד‪ .‬הדבר לא נחשב‬
‫כ"מכשול" שאנו מציבים בפניהם‪ ,‬מכיוון שזו בדיוק מטרת ההוסטל‪ ,‬שהוא הוסטל קהילתי ויום יום הנערים יוצאים‬
‫לבי"ס לבד ומתמודדים עם סיטואציות דומות‪.‬‬
‫עד כאן לבטינו ותהיותיינו‪.‬‬
‫מכיוון שרוב היישוב לא פגש בנערים ולא ראה במי מדובר‪ ,‬בשבועות הקרובים אנו נערוך פעילות משותפת (לא‬
‫שבת) ביישוב אליה כולם יוזמנו להצטרף ‪,‬להכיר ולהנות‪ .‬כל זאת על מנת שנגיע להחלטה שקולה והגיונית‪.‬‬
‫נשמח ממש לכל דעה שלכם בנושא והתייחסותכם‪ .‬נשמח אם זה יהיה פנים מול פנים או אם מישהו מעדיף לשלוח‬
‫למייל של הוועדה שהוא ‪. p.hevrati@gmail.com‬‬
‫וועדת מעורבות חברתית‪,‬‬
‫נתן סאק‪ ,‬פנינית ברוקנטל‪ ,‬אורטל אמסטרדם ובועז רוטשילד‪.‬‬
‫ועדה תורנית‬
‫במהלך השנה החולפת‪ ,‬כמעט כל שבוע (מלבד בשבועות עמוסים באירועים ואסיפות) מתקיים ברתמים השיעור‬
‫השבועי שמאורגן ע"י ו‪ .‬תורנית‪.‬‬
‫רוב השיעורים מועברים ע"י תושבי הישוב ומדי פעם יש מרצים אורחים‪.‬‬
‫בין המרצים בשנה האחרונה‪ -‬הרב בני קלמנזון‪ ,‬הרב יעקב נגן‪ ,‬רועי גולדשמידט‪ ,‬חנה אדלר‪ ,‬אורן ספיר‪ ,‬יהודה‬
‫אבני‪ ,‬יוני גרין‪ ,‬יוני בן שמואל‪ ,‬שמעון פוגל‪ ,‬כנרת רוטשילד‪ ,‬דוד כהנא‪ ,‬עטר בן שמואל וקרן פוגל‪.‬‬
‫ובשבועיים הקרובים יעבירו שיעורים‪ -‬אוראל שרפ וחנה אדלר‪ .‬שווה להגיע !‬
‫השיעורים מתקיימים בימים משתנים על מנת לאפשר לכולם‪/‬ן להגיע (ולנסות שלא יתנגש בפגישות של ועדות או‬
‫מזכירות‪ )...‬והשעה תמיד קבועה ‪ 20:45 -‬לאחר ערבית‪ .‬הודעות ועידכונים נשלחים במייל‪.‬‬
‫הנושאים מגוונים ורבים והנוכחות משתנה מפעם לפעם‪( ...‬קצת מאכזב לפעמים לראות נוכחות דלה לאחר כל‬
‫המאמצים באירגון השיעור וכן מצד המרצה שטרח‪/‬ה והכין‪/‬ה שיעור מושקע‪)...‬‬
‫מי שמעוניין‪/‬ת להעביר שיעור או שרוצה ומוכן‪/‬ה שהשיעור יתקיים בביתו‪/‬ה או שיש לו‪/‬ה רעיונות למרצים אורחים‪-‬‬
‫מוזמן‪/‬ת לפנות לקרן פוגל מו‪ .‬תורנית‪.‬‬
‫כולם וכולן מוזמנים ומוזמנות בשמחה!‬
‫נאחל לכולנו שהשנה הקרובה תהיה שנה טובה ומתוקה ומלאה בשיעורים מעניינים !‬
‫ו‪ .‬תורנית‬
‫ועדת תרבות‬
‫סיכום תרבות – קיץ תש"ע‬
‫בסיומו של קיץ מגוון ומרתק ועדת תרבות גאה להציג – סיכום קיץ ‪:2010‬‬
‫‪‬‬
‫הרצאה בנושא "ירושלים בחורבנה"‪ ,‬הרצה‪ :‬גרשון בר‪ -‬כוכבא‪ :‬מצוייד בחץ וקשת‪ ,‬מצגת מאלפת‪,‬‬
‫כשרון משחק‪ ,‬אפקטים והרבה ידע הצליח גרשון להעביר לנו את עצמת הליגיון הרומי‪ ,‬את אומץ היהודים‬
‫ואת גודל החורבן‪ .‬היה מעשיר וחוויתי!‬
‫‪‬‬
‫הצגת ילדים‪" -‬העכבר והתפוח"‪ :‬תיאטרון קמגולם הגיע עד אלינו עם תפאורה ובובות‪ ,‬שירים וקולות‪.‬‬
‫ההצגה לגילאי ‪ +2‬הייתה מצחיקה ומרגשת‪ ,‬קצת מבהילה ובעיקר מעניינת‪ ,‬וגם קצת למדנו על חברות‬
‫וסבלנות‪ .‬היה נפלא !‬
‫‪‬‬
‫ערב שירי אהבה לט"ו באב‪ :‬התכנסנו על הדשא לשיר שירי אהבה עם אורית גולן והגיטרה בליווי מצגת‬
‫מרהיבה‪ .‬בין שיר לשיר שמענו סיפורי היכרות של זוגות מיישובנו‪ .‬היה מעניין ואף מפתיע‪...‬‬
‫‪‬‬
‫שוק יוצרים‪ :‬איזו חגיגה נפלאה – עוגיות ושייקים‪ ,‬פיצות‪ ,‬תמונות‪ ,‬מזוזות‪ ,‬סיכות ותכשיטים‪ ,‬שמיכות‪,‬‬
‫מחצלות‪ ,‬עבודות בעץ‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬תיקים‪ ,‬ועוד ועוד‪ ...‬כל כך הרבה יצירות נפלאות והכול מעשה ידינו‪ ,‬איזה‬
‫כיף !‬
‫תודה רבה לכל מי שהשתתף‪ ,‬ליוצרים‪ ,‬לקונים‪ ,‬וגם למי שסתם בא לראות‪ ,‬להתרשם ולספוג את האווירה הנעימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ערב פיצה וסרט‪ :‬סתם יום של חול‪ ,‬דשא‪ ,‬מקרן ומסך‪ ,‬עם הפיצות המעולות של משפחת סאק‪ ,‬צפינו‬
‫בסרט‪" :‬אליס בארץ הפלאות" (עם ג'וני דפ)‪ .‬היה נעים וטעים!‬
‫‪‬‬
‫ערב נשים – שחייה לילית‪ :‬ביוזמתן של אילה‪ ,‬עמית ודקלה גרטלר‪ ,‬קיימנו ערב נשים בבריכה המהוללה‬
‫של משפחת מלכה‪ .‬עם שולחן ערוך ומעוצב‪ ,‬עוגות טעימות ומשחקים כולן נהנו מאוד‪ -‬גם האמיצות‬
‫שנכנסו למים וגם הפחדניות (‪ )‬שלא‪ ...‬תודה רבה למשפחת מלכה ויישר כוח למארגנות!‬
‫זאת ההזדמנות להזכיר שכל מי שיש לה רעיון לערב נשים מוזמנת לפנות אלינו ותבוא עליה הברכה!‬
‫גברים – ועדת תרבות עדיין מחכה לגברבר שירים את הכפפה ויארגן ערב גברים‪...‬‬
‫‪‬‬
‫חג עלייה‪ :‬בחולצות אחידות ובאווירת חג‪ ,‬עם אורחים ומכובדים חגגנו את חג העלייה‪.‬‬
‫אז מה היה לנו שם? מתנפחים‪ ,‬פופקורן‪ ,‬שערות סבתא‪ ,‬נקניקיות‪ ,‬ג'ימבורי לקטנטנים‪ ,‬דוכני קליעה למטרה‪,‬‬
‫הפתעות ועוד‪ .‬הטקס היה מרגש ומרומם‪ ,‬בהשתתפות מכובדים‪ ,‬ובכיכובן של תמרה וכרמלה‪ ...‬ולאחר מכן‪ ,‬פינת‬
‫קפה ומאפה מפנקת (ברי המזל הספיקן לטעום גם מהפנקייק‪ )...‬והופעה מעולה ומקפיצה של להקת "הקאברנה"‬
‫עם מיטב המוזיקה הישראלית !‬
‫תודות‪:‬‬
‫לעטר ושלומית על הקריינות‪ ,‬וליוני גרין על העזרה בכתיבת הטקס‪.‬‬
‫ליוני וחנן (תמרה וכרמלה) על ההצגה המצחיקה ‪‬‬
‫לאוריה ונועם על העזרה בהגשת הפרחים‪ .‬לשלום על התאורה‪ .‬למשפחת דמרי על הקניות‪.‬‬
‫לכל התורנים והעוזרים‪ :‬עיצוב במה‪ ,‬סידור כסאות‪ ,‬הבאת והחזרת ציוד מרביבים‪ ,‬חשמל ותאורה‪ ,‬פינת קפה וכמובן‬
‫הקיפול בסוף‪.‬‬
‫לאוריה על כל הטלפונים והשיגועים ועל הבאת החולצות‪.‬‬
‫לקיבוץ רביבים השכן על השאלת הציוד (כסאות‪ ,‬במה‪ ,‬מסך) בחפץ לב‪.‬‬
‫ומעל לכול – תודה למשה קרסנר שנסע והביא‪ ,‬סחב והרים‪ ,‬הרכיב‪ ,‬פירק‪ ,‬תלה‪ ,‬ריתך‪ ,‬והכול בחיוך ושמחה‪.‬‬
‫תודה לכולם ואם שכחנו מישהו‪ -‬לא נורא‪ ,‬ברתמון הבא‪...‬‬
‫‪‬‬
‫מסיבת סיום קיץ של מועצה אזורית רמת נגב‪ :‬נוסף על שאר הפעילויות שהיו הקיץ במועצה (הופעות‪,‬‬
‫ירידים‪ ,‬הצגות) התקיים אירוע סיום הקיץ במחנה רמון‪ .‬חברי רתמים הגיעו בייצוג מרשים ביותר (אוטובוס‬
‫שלם‪ )...‬ונהנו יחד עם שאר חברי המועצה משלל אטרקציות לכל המשפחה ובסיום הופעה של הזמר גידי‬
‫גוב‪.‬‬
‫לסיום רצינו להודות לכול המתנדבים למיניהם על שיתוף הפעולה‪ ,‬ולכל המפרגנים‪ -‬במייל‪ ,‬בשבילים ובכלל‪ ,‬זה‬
‫מחמם את הלב!‬
‫שנה טובה לכל קהילת כפר רתמים המדהימה !‬
‫שלכם ובשבילכם‪,‬‬
‫ועדת תרבות‪.‬‬
‫רתמידע‬
‫עשה לך רב‬
‫נקודות לדיון על בחירת רב ליישוב‬
‫אני מעוניין לחלק את דברי לכמה חלקים שכולם עוסקים ביחס בין הרב ובין הקהילה‪ .‬קהילה כאן היא מונח מרחיב‬
‫שכולל גם את היישוב כמוסד‪ ,‬וגם את התושבים כיחידים וכקבוצה‪.‬‬
‫אני אתחיל בזה שאני מאמין שיש צורך ברב‪ ,‬אבל מידת האמון שלי בעולם הרבני היא נמוכה‪ .‬לצערי‪ ,‬היום יש‬
‫מגמות מאד שליליות בתחום הזה‪ .‬גם אם חלק מהדברים שאני אומר ישמעו טריוויאליים‪ ,‬בחלק גדול מהמקרים‬
‫אתם תראו לבד שיש פער בין מה שנשמע כאן כמובן מאליו ובין האופן שבו רבנים תופסים את התפקיד שלהם‪.‬‬
‫אחת המטרות שלי היא להציע לאנשים נקודות מבט על הרבנים שיבואו לכאן ולהציף נושאים שאיתם צריכם לעמת‬
‫אותם‪.‬‬
‫הרב כפוסק ומורה‬
‫התפקיד הראשון של רב הוא להיות מורה לתורה ופוסק הלכה‪ .‬לכן אנחנו צריכים לתת את הדעת שאנחנו בוחרים‬
‫רב שיתאים בקווים כלליים לגישות הנפוצות יותר בין התושבים‪ .‬לא הייתי חושב שמתאים כאן רק יוצא ישיבת כיסא‬
‫רחמים שיעביר רק שיעורים הלכתיים‪ ,‬דרשות עממיות עם בדיחות וילמד בלילה קבלת האר"י ליחידי סגולה‪ .‬לא‬
‫שאני פוסל את זה לכשעצמו אבל ברור לי שלרובנו המוחלט זה לא יביא שום תועלת רוחנית‪ .‬אני מציע שכשאנחנו‬
‫פוגשים רב נשאל את עצמנו אם הדרך שלו מתאימה לנו‪ .‬בתחום הפסיקה זה אומר קודם כל שצריך להיות לו שיעור‬
‫קומה מינימלי אבל אפילו יותר חשוב שהוא יהיה אדם שקשוב למורכבויות של כל אדם ושל הציבור‪ ,‬שידע להתאים‬
‫לכל אחד את הדרך ההלכתית הנצרכת בתוך המסגרת ההלכתית‪ .‬אלו דברים שבאים לידי ביטוי אפילו בהצהרות‬
‫וכדאי שנקשיב לרבנים שיגיעו אם הם יצהירו כאלו‪.‬‬
‫אני מאמין שרב צריך להיות גם תלמיד חכם ולמדן‪ ,‬לא רק בקיא הלכה ולא רק ירא שמיים‪ .‬קודם כל זה חשוב מפני‬
‫שפסיקת הלכה במקרים מורכבים צריכה להיעשות מתוך תעוזה וביטחון עצמי של למדנים‪ .‬יש אמנם הרבה למדנים‬
‫שמכוח החריפות הגיעו לקולות של שטות ולחומרות של הבל‪ .‬מנגד רב שאין לו יכולת למדנית תמיד יפסוק פסיקות‬
‫הססניות ופחדניות (ולרוב מחמירות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבחינת לימוד תורה‪ ,‬צריך אדם שיכול להיענות לאתגר האינטלקטואלי‬
‫שלא מעט מאיתנו מגישים (אפילו אם ההשכלה הרשמית של חלק מהאנשים היא לא בתחום התורני)‪ .‬צריך רב‬
‫שנוכל לכבד גם בגלל הכישורים שלו ולא רק בזכות המעמד והזקן היפה‪.‬‬
‫גם מבחינה רוחנית כללית יותר – דרוש לנו אדם שאין פער גדול מדי בין הגישה שלו ובין הזרמים העיקריים כאן‬
‫ביישוב‪ .‬אני לא מתכוון רק לזה שלא רלוונטי להביא רב שמציית לגדוילים של העולם החרדי‪ ,‬אלא גם לרבנים שהם‬
‫רשמית חלק מהמחנה שלנו אבל בפועל הם אולטרה שמרנים (או אולטרה ליברלים‪ ,‬אם יש רבנים כאלו)‪ .‬העניין הזה‬
‫קשור במיוחד למה שאתייחס אליו בפסקה הבאה‪.‬‬
‫יכולת הכלה של השונות‬
‫א חד האתגרים המסובכים בכל יחסים של רב וקהילה הוא הצורך להכיל דרכים דתיות שונות‪ .‬אמרתי השבוע לכמה‬
‫אנשים שלקח לי חמש שנים בישיבה גבוהה על מנת לרכוש את היכולת הזו‪ .‬לצערי העמוק‪ ,‬זוהי אחת החולשות‬
‫המרכזיות של העולם הרבני‪ .‬אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות (אבל מוכן לעשות זאת באופן פרטי) אבל כולנו יודעים‬
‫שיש לא מעט רבנים שאפילו אם יש להם מאור פנים לכל פונה‪ ,‬וסבלנות לכל אחד – הם עדיין מניחים כמובן מאליו‬
‫שהאמת הגמורה היא הדרך שאותה הם נוקטים‪ .‬יש מתאם מסוים בין הדפוס הזה ובין שמרנות באופן כללי‪ .‬בניסוח‬
‫יותר מדויק – יש הרבה רבנים שהם טולרנטים (סבלניים) כלפי גישות דתיות שונות ומעט שהם פלורליסטים‬
‫(מאמינים בריבוי אמיתות)‪ .‬אני מתכוון כאן בעיקר לפתיחות לכיוון הליברלי אבל גם להבנה עמוקה של השמרנות של‬
‫רבים מאיתנו‪ .‬אני חושב שהמבנה הקהילתי שלנו‪ ,‬לכתחילה‪ ,‬מחייב פתיחות אמיתית ולא רק הצהרות ומאור פנים‪.‬‬
‫אנחנו חייבים לחפש אחרי רב שיש לו באמת נכונות להכיל את העמדות של רבים מאיתנו‪ .‬אפשר להרבות‬
‫בדוגמאות אבל לא זה הפורום‪ .‬הדבר הזה נחוץ לא רק על מנת למנוע חיכוכים אלא על מנת למנוע מצב שבו יש רב‬
‫דחליל‪ ,‬כזה שאף אחד לא סופר‪.‬‬
‫אני חושב שאני יכול להזהיר יותר מפני הבעיה הזו משום שהייתי הרבה שנים בתוך ישיבה‪ ,‬למרות שבמקביל הייתי‬
‫גם בחוץ ואפילו חלק מקהילה "בעלבתית"‪ .‬עולם הישיבות לא מחנך לנושא הזה בכלל ובעולם הכוללים המצב אפילו‬
‫יותר חמור (משום שהם מראש חיים בקהילה ונפרדים ממנה בו זמנית)‪ .‬הישיבות גם נוטות "לשכפל" אנשים שכן מי‬
‫שמרגיש טוב ומתקדם בתוכן הוא רק מי שמראש משחק על פי החוקים של הישיבות‪ .‬אנחנו חייבים לקחת בחשבון‬
‫שכל רב שנביא יסתבך בכמה תקריות מהסוג הזה‪ ,‬אבל זה המחיר וצריך למצוא מישהו שלפחות יהיה מודע לנושא‬
‫ויהיה מוכן לצמוח איתנו‪.‬‬
‫נקודה רגישה במיוחד היא הנושא של נשים‪ .‬אחת השאלות היסודיות בפמיניזם היא האם כשאנחנו מדברים על‬
‫"כולם" אנחנו מדברים גם על נשים או שה"כולם" שלנו זה רק גברים‪ .‬לצערי העמוק רבנים לא מבינים כלום ביחס‬
‫לצרכים רוחניים של נשים‪ .‬העולם הרוחני שלהם הוא גברי לחלוטין וזאת משום שהם גדלו בישיבות‪ .‬אני מתכוון כאן‬
‫לצרכים של נשים הן מהכיוון הפמיניסטי שדורש יותר שיתוף של נשים בחיים הרוחניים והדתיים שלנו (שלא לומר –‬
‫שוויון של ממש)‪ .‬פעמים רבות רבנים‪ ,‬שתמיד כל האופציות היו פתוחות בפניהם והם מעולם לא היו חלק מסיפור‬
‫דתי שיש בו נשים‪ ,‬פשוט לא מבינים את הבקשה הזו ופותרים אותה בכינויי גנאי מעליבים‪ .‬אבל אני אומר את‬
‫הדברים אפילו מכיוון שמרני יותר שאומר שלנשים יש עולם רוחני משלהן‪ .‬פעמים רבות הפנייה הרבנית לנשים היא‬
‫מביכה ומעליבה – הם מניחים שאי אפשר לדבר איתן לעניין כמו לגברים ולכן מתחילים להתקשקש ולדבר בתת‬
‫רמה (שוב‪ ,‬אני מוכן להדגים בפרטיות)‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬רב שיש לו בת זוג בעלת שיעור קומה בפני עצמה זו ברכה‬
‫כפולה‪ ,‬זה לא צריך להיות תנאי‪ ,‬אבל זה בהחלט יתרון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עצם הרצון של הרב להיות קשוב לצרכים של‬
‫הנשים הוא הכרח בל יעבור‪.‬‬
‫הותרת האחריות בידי הציבור‬
‫מבחינתי זהו הסייג החשוב ביותר שמוטל על רב‪ .‬אנחנו לא מביאים אדם שיהיה דתי במקומנו‪ ,‬ולא מישהו שישב‬
‫בגיהינום בשבילנו כדי שנגיד שעשינו הכול על פי מורה הוראה‪ .‬אנחנו מביאים אדם שיהיה מוביל רוחני ומורה תורה‪.‬‬
‫בתחום ההלכתי זה אומר שיש הרבה מאד מקומות‪ ,‬בעיקר במישור הפרטי‪ ,‬שבהם הרב צריך להציג את מכלול‬
‫השיקולים ההלכתיים‪ ,‬הערכיים ועוד תחומים ולהגיד לאדם – עכשיו אתה צריך להחליט מה לעשות‪ .‬לפעמים זה‬
‫קשה וצריך לשבת עם השואל או השואלת זמן ארוך ולברר את היסודות‪ .‬אני לא מתכוון כאן לכל מקרה של כפית‬
‫בחלב או קטנות כאלה‪ ,‬אלא לשאלות יותר רציניות‪ .‬יש הרבה רבנים‪ ,‬והרבה שומעי לקח של רבנים‪ ,‬שמאמינים‬
‫שהתפקיד של הרב הוא להנחות אנשים להתנהג באותו אופן שבו הרב חושב‪.‬‬
‫בתחום הציבורי למשל‪ ,‬וזו רק דוגמה‪ ,‬אני מאמין מאד שאם לרב מסוים יש את הכישורים הרלוונטיים הוא צריך‬
‫להיות מעורב גם בתחום החינוכי של היישוב‪ .‬מנגד‪ ,‬בשום צורה לא יכול להיות שהרב יהיה זה שיפטר מורים או‬
‫יחליט על אופי הפעילות בגנים‪.‬‬
‫לסיכום – הן בתחום הציבורי והן בתחום הפרטי האחריות מוטלת בסופו של דבר על הציבור‪ .‬נגזרות מכאן כל מיני‬
‫קביעות שקשורות להחלטות קודמות של היישוב שאני מבקש לא להיכנס אליהן‪ .‬מבחינתי‪ ,‬הרב יכול להיות מעורב‬
‫בכל נושא‪ ,‬אבל כמעט באף נושא ציבורי שאינו הלכתי‪-‬מובהק הוא לא אומר את דבריו כפוסק‪ .‬תפקידו של הרב הוא‬
‫להכניס את הממד של התורה ואת זה הוא עושה על פי תפיסתו‪ .‬לעיתים זו זווית הלכתית ולעיתים זו זווית רעיונית‪.‬‬
‫אני מקווה ומתפלל שבכל מקרה כזה‪ ,‬כולנו נקשיב לו וכשיהיה מי שיחלוק עליו יהיה זה רק משום שהוא משוכנע‬
‫שהוא עצמו פועל מתוך שיקולים של תורה‪.‬‬
‫שמעון‬
‫אצלינו בחצר‪...‬‬
‫חג עליה ___ שמח!‬
‫היה כיף בחג עליה!!‬
‫מתנפחים‪ ,‬אוכל‪ ,‬טקס מרגש‪ ,‬שירים וריקודים ! באמת נהנתי!‬
‫מה שהציק לי ונתקלתי בזה במקומות שונים כשותפה לארגון האירוע‪ ,‬היה התחושה שאסור להגיד שאנו חוגגים‬
‫שנה לעליה לקרקע‪.‬‬
‫אני מניחה שאילו היה מדובר בציון ‪ 4‬שנים לייסוד הגרעין לא היינו עושים טקס כ"כ רציני‪ ,‬קרוב לוודאי ש'המכובדים'‬
‫למיניהן לא היו מגיעים‪ ,‬ולא מן הנמנע לחשוב‪ ,‬שלּו היינו רוצים לציין ‪ 4‬שנים להקמת הגרעין היינו בוחרים בתאריך‬
‫אחר ולאו דווקא בתאריך זה‪.‬‬
‫וקצת בהקשר למה שיוני כתב במייל (ומאד הסכמתי איתו)‪ -‬לגבי חוסר ההתלהבות לקראת חג העליה‪ -‬אני חושבת‬
‫שאם מציינים שנה לעליה‪ ,‬וחושבים איפה היינו לפני שנה ואיפה אנו עומדים היום‪ -‬מאז נוצרו חברויות בין התושבים‪,‬‬
‫בין הילדים‪ ,‬נוצר הווי מדשאות מפותח‪ ,‬הווי טרמפים‪ ,‬בדיחות פנימיות‪ ,‬הליך אסיפות ודיונים מוכר‪ ,‬נוצרו גינות‬
‫מהממות‪ ,‬ברובנו מצאנו עבודה בדרום‪ ,‬נולדו מלא ילדים וגדלנו ליישוב המונה כמעט ‪ 50‬משפחות‪ .‬וכל זה בשנה!! ‪-‬‬
‫זה בהחלט מרגש!!‬
‫אני מסכימה שהתשתית לכל המהלך המוצלח הזה‪ ,‬מקורה בהתיישבות בטללים וחשוב לספר את סיפור העליה‬
‫כשראשיתו נעוצה בטללים ואף קודם לכן‪ .‬אולם יש לזכור כי ההתיישבות שם היתה זמנית‪ ,‬והמטרה‪ ,‬כבר מהתחלה‬
‫היתה להגיע לכאן‪ .‬אז הנה‪ -‬אנחנו כאן ! כבר שנה שלימה!‬
‫אני חושבת שלהבא‪ ,‬ניתן להחליט שבארוע הזה באוגוסט מונים את שנות היישוב החל מהעליה לטללים‪ ,‬זה בהחלט‬
‫מקובל עלי‪ .‬ניתן גם לוותר על האירוע באוגוסט ולציין רק את העליה לטללים בארוע אחר במקומו (לדוג' בשבת‬
‫בראשית)‪.‬‬
‫אבל דווקא השנה‪ ,‬היה לי חבל שבמקום להגיד בתחילת הטקס‪:‬‬
‫"ברוכים הבאים לרתמים‪ ,‬אנו שמחים ונרגשים לחגוג שנה לעליה לקרקע לרתמים"‪ ,‬היה עלינו לומר‪" :‬ברוכים‬
‫הבאים לרתמים‪ ,‬אנו שמחים ונרגשים לציין את חג העליה לרתמים"‪.‬‬
‫אמנם הבדל פעוט‪ ,‬אך משמעותי לעניות דעתי‪.‬‬
‫כנרת‬
‫מבוא קצר להיסטוריה‪ :‬הסיפור שאנחנו בוחרים לספר על עצמנו לעצמנו‬
‫בעקבות הדברים שכתב חנן‬
‫חנן פרסם ברתמון הקודם רשימה שהשוותה בין החפיר שמקיף את היישוב ובין החריש שערכו ראשוני רביבים על‬
‫מנת לקבוע את בעלותם על הקרקע‪ .‬בשורות הבאות אני רוצה להתבונן דרך הדברים של חנן‪ ,‬ולמעשה דרך‬
‫האלטרנטיבות לדברים‪ ,‬על כמה שאלות יסוד בחיי הקהילה שלנו‪.‬‬
‫מבוא קצר למחקר היסטורי‬
‫אחת הקלישאות על היסטוריה הוא "את הסיפור הרשמי כותבים המנצחים"‪ .‬זוהי כמובן אמירה לא מדויקת‪ ,‬פעמים‬
‫רבות אנחנו יכולים להיחשף לגרסאות האלטרנטיביות של המנוצחים‪ .‬ניקח לשם הדוגמה את תשעה באב שהסתיים‬
‫זה עתה – אנחנו יכולים לקרוא על חורבן ירושלים ממקורות רומיים (ואז נגלה שירושלים חרבה בגלל עוצמה‬
‫צבאית)‪ ,‬ממקורות של יוסף בן מתתיהו (ואז נגלה שירושלים חרבה על ידי עוצמה צבאית אבל בגלל מלחמת אחים‪,‬‬
‫וכעונש מאלוהים)‪ ,‬או דרך חז"ל (ואז נגלה שירושלים חרבה בגלל ההסתאבות הדתית)‪ .‬זה מה שנקרא נרטיב‬
‫‪" ,‬סיפר")‪ .‬מחקר ההיסטוריה מלמד אותנו שאין אפשרות לשלול נרטיבים באופן מוחלט (כמובן‪ ,‬יש גבול ‪(narrative‬‬
‫לכל תעלול – אין נרטיב שיספר שירושלים חרבה בגלל האינקוויזיציה הספרדית)‪ .‬עד כאן שיעור ראשון‪.‬‬
‫מדוע חשוב לדעת ש"את הסיפור הרשמי כותבים המנצחים"? קודם כל כדי שנוכל להטיל בו ספק‪ .‬אבל חשוב יותר‬
‫הוא שנזכור את הכלל הבא "הסיפור שאתה מספר‪ ,‬יותר משהוא מלמד על העבר הוא מלמד על א) איך אתה רוצה‬
‫לתפוס את העבר ב) איך אתה תופס את ההווה"‪ .‬נחזור לדוגמה הקודמת‪ :‬הרומאים הניחו שעוצמה צבאית היא‬
‫המפתח לקיומה של האימפריה‪ ,‬הם רצו שכולם ידעו שלא כדאי להתעסק איתם‪ .‬יוספוס רצה שיהודים ימנעו מלמרוד‬
‫ויחכו בסבלנות לנפילת האימפריה הרומית‪ .‬חז"ל רצו שהיהדות והיהודים ישתקמו לאחר החורבן הנורא‪ .‬עד כאן‬
‫שיעור שני‪.‬‬
‫מסקנה – חשוב שנהיה מודעים למשמעות של הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו‪.‬‬
‫נמשיך‪.‬‬
‫הסיפור שלנו – גרסת חנן‬
‫כשחנן בחר לספר את סיפורו של החפיר הוא למעשה ניסה לקבוע כמה דברים‪ .‬א) רתמים היא חלק מהמפעל‬
‫הציוני‪ .‬ב) המפעל הציוני כרוך בעימות עם הערבים‪ ,‬וכך יהיה גם בעתיד‪ .‬העימות הזה נובע מתוקפנות ערבית‪ .‬ג)‬
‫על הפעילות שלנו שורה רוח של חריש – של חקלאות שמפרה את הקרקע‪.‬‬
‫אין לי שום התנגדות לסיפור הזה‪ ,‬באמת‪ .‬אבל לשם התרגיל אני מבקש לערער על שלוש הקביעות האלו‪ .‬א) רתמים‬
‫שונה מהציונות הקלאסית באופן מהותי – היישוב דתי‪ ,‬קפיטליסטי ואינו חלק מפרויקט הקמת בית לאומי לעם‬
‫היהודי (המדינה תתקיים יפה בלעדינו‪ ,‬זה בדוק)‪ .‬ב) חנן מודה שהחפיר אינו קשור לעימות בפועל עם הערבים‪ .‬הוא‬
‫אפילו "מאיים" ב"הרמת גבה" של בדויים‪ ,‬שונה לא מעט מהאיום בנשק‪ .‬ג) למרות שהחפיר עתיד לשרת חקלאות –‬
‫כרגע אין מדובר בפרויקט חקלאי אלא בסימון אלים של טריטוריה באמצעות השחתת הקרקע‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬לפני שכולם קופצים עלי – אני לא מעוניין להפריך את הסיפור של חנן‪ .‬אני בהחלט מעוניין בו ומסוגל להגן‬
‫עליו‪ .‬מה שאני אומר הוא שחנן מספר את הסיפור הזה משום שהוא רוצה לתפוס את עצמו כך – ציוני‪ ,‬בעימות‪-‬בעל‪-‬‬
‫כורחו עם הערבים ואוהב אדמת ארץ ישראל‪ .‬זה לגיטימי וחיובי – אבל בהחלט לא מוחלט‪.‬‬
‫תחרות הנרטיבים הגדולה‬
‫בואו ננסה‪ ,‬לשם השעשוע‪ ,‬ליצור כמה נרטיבים מתחרים לסיפור רתמים‪ .‬כולם‪ ,‬אגב‪ ,‬אמיתיים לחלוטין‪ .‬אני אוותר‬
‫על המובן מאליו – הצגת הסיפור מהזוית הבדואית – לא משום שהוא אינו אמיתי‪ ,‬אלא משום שהוא נדוש‪ .‬חלק‬
‫מהורסיות האלו הם דברים ששמעתי מאנשים ביישוב או מחוץ לו‪ .‬אני נותן כאן רק כותרות‪ ,‬את הפרטים תשלימו‬
‫לבד‪.‬‬
‫א‪ .‬לאחר ההתנתקות הציונות הדתית מבינה שמפעל ההתנחלויות בא אל קיצו המעשי והכוחות שבה מופנים‬
‫לעבר מטרות חדשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר ההתנתקות הציונות הדתית ממשיכה את מפעל ההתנחלויות בכיוונים חדשים – לעבר האוכלוסייה‬
‫הערבית בנגב שנתפסת כאיום‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בבורגנות העירונית‪-‬דתית יש מעין משבר ערכים‪ ,‬לכן הדור הצעיר עוזב את הערים ויוצא לחפש קהילות‪,‬‬
‫ערכים ושייכות במדבר‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫צעירים שרובם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים מעוניינים לגור בקהילה הומוגנית‪ ,‬מבודדת מתרבויות‬
‫אחרות ומשכבות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬צעירים שרובם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים מתנתקים מהמרכז לטובת יציאה אל הפריפריה‬
‫והשתלבות בה‪.‬‬
‫אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה‪ ,‬אבל נדמה לי שכולם תפסו את העיקרון‪ .‬אני מניח שכל מי שקורא את זה מבין‬
‫שבכל אחד מהסיפורים האלו יש גרעין לא מבוטל של אמת‪ .‬אבל מכל מיני סיבות‪ ,‬אני מניח שאת רוב חמשת‬
‫הסיפורים האלו לא נספר כסיפור הרשמי של רתמים‪ .‬מדוע? מפני שהם לא משקפים את האופן שבו אנחנו רוצים‬
‫לתפוס את עצמנו‪.‬‬
‫ועוד הערה לגבי הסיפור הבדואי – אם אנחנו מקבלים את העובדה שכל נרטיב משקף מרכיבים מסויימים של אמת‪,‬‬
‫אנחנו צריכים לפחות להיות מודעים לאפשרות של הסיפור הבדואי‪ .‬הוא לא צריך לרפות את ידינו‪ ,‬אבל נוכל לעשות‬
‫את הדברים טוב יותר אם נשמע אותו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫השתמשתי כאן בדברים של חנן על מנת לנסות ולהדגים את החשיבות של האופן בו אנחנו מספרים על עצמנו‪.‬‬
‫חשוב שנהיה מודעים למשמעויות של הבחירות שלנו‪ ,‬שנקפיד לספר את הסיפור שמשקף את הערכים שלנו באופן‬
‫הכי עמוק‪ .‬אבל מצד שני חשוב גם שנדע להיות קשובים לאלטרנטיבות האחרות‪ ,‬לפגמים ולחוסר הדיוק שיש בכל‬
‫סיפור‪.‬‬
‫שנה חלפה – פעם ראשונה‬
‫\ משה ‪.‬ק‪.‬‬
‫זו פעם ראשונה ששנה חלפה מאז שעברנו לרתמים‪ ,‬אז הנה כמה דברים נוספים שיחד עם המעבר קרו בפעם‬
‫הראשונה‪:‬‬
‫פעם ראשונה שאני עובר דירה אחרי החתונה‪.‬‬
‫פעם ראשונה שאני יכול לבחור שאני גר ברח' פו הדב ‪.1‬‬
‫פעם ראשונה שרכבתי על סוס‪.‬‬
‫פעם ראשונה שכמעט התנגשתי בגמל‪.‬‬
‫פעם ראשונה שעשר דק' אחרי ספונג'ה הבית כבר מלא חול‪.‬‬
‫פעם ראשונה שסביבי יש רק חול ואני דורך על דשא‪.‬‬
‫פעם ראשונה שהייתי בחתונה בדואית‪.‬‬
‫פעם ראשונה שה"שכנים" שלי מבריחי סמים‪.‬‬
‫פעם ראשונה שחשש לשיטפונות בנגב מצריך היערכות מוקדמת‪.‬‬
‫פעם ראשונה שאם באמת יש שיטפונות אז יש חופש‪.‬‬
‫פעם ראשונה שאמרתי דבר תורה בבי"כ בערב שבת‪.‬‬
‫פעם ראשונה שצפיתי בגמר המונדיאל‪.‬‬
‫פעם ראשונה שנסיעה של שעה וחצי נחשבת "קפיצה לירושלים"‪.‬‬
‫פעם ראשונה שהדרך לאילת קצרה יותר מהדרך להורים‪.‬‬
‫פעם ראשונה שהייתי מנהל אגף לוגיסטיקה ופיתוח‪.‬‬
‫פעם ראשונה שיש טנדר ‪ 4*4‬שחונה קבוע מחוץ לבית שלי‪.‬‬
‫פעם ראשונה שראיתי המלטה של גדי‪.‬‬
‫פעם ראשונה שזבובים עוקצים אותי‪.‬‬
‫פעם ראשונה שהבית שלי מוקף תעלת נ"ט‪.‬‬
‫פעם ראשונה שיש לי בחצר האחורית ‪ 14‬דונם דשא‪.‬‬
‫פעם ראשונה שכמעט בכל בית ביישוב יש אופנוע‪.‬‬
‫פעם ראשונה שתלת אופן זה לא של הילדים‪.‬‬
‫פעם ראשונה שראיתי צבוע מטייל בשביל הראשי‬
‫פעם ראשונה שראיתי צבוע‪...‬‬
‫פעם ראשונה שאני ממחזר בקבוקים‪.‬‬
‫פעם ראשונה ששתלתי אקליפטוסים‪.‬‬
‫פעם ראשונה שלראש מועצה שלי קוראים שמוליק‪.‬‬
‫פעם ראשונה שלמדתי ש"בומבק הודי" זה לא סוג דיזנטריה‪.‬‬
‫פעם ראשונה שבמקום להתחלף‪ ,‬השכנים שלי מתרבים‪.‬‬
‫פעם ראשונה שאני באמצע המדבר ומרגיש בבית‪.‬‬
‫מתכון לחג‬
‫שלום לכולם !‬
‫ביקשו שאתן מתכון לרתמון וישר חשבתי על מתכונים שונים לעוגות דבש מוצלחות לכבוד התחלת השנה שתהיה‬
‫שנה מתוקה כדבש אך לא מצאתי מתכון מעניין מספיק ומקורי אני מודה‪ ,‬אז החלטתי לתת את המתכון לעוגה‬
‫שאפיתי השבת‪ .‬עוגה נהדרת ‪ ,‬מהירת הכנה ‪ ,‬זולה במרכיביה ‪ ,‬ויוצאת רכה ונימוחה‪.‬‬
‫בשבילכם חברים יקרים‬
‫עוגת שוקולד נהדרת‪:‬‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫‪ 3‬ביצים‬
‫חצי כוס שמן‬
‫כוס וחצי מים‬
‫כוס וחצי קמח תופח‬
‫‪ 2‬כפיות סוכר וניל‬
‫חצי כוס שוקולית‬
‫‪ 2‬כפות קקאו‬
‫כוס וחצי סוכר‬
‫ציפוי שוקולד ‪:‬‬
‫חבילה של שוקולד חלב‬
‫כף שמן‬
‫קרוקונט (אגוזי לוז מסוכרים) (ניתן לרכוש בכל סופר באזור של הפיצוחים)‪.‬‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬לערבב את המצרכים "הרטובים"‪ ,‬לערבב את המצרכים "היבשים" ולאחד בין שתי הקערות‪.‬‬
‫‪ .2‬למזוג לתבנית קפיצית עגולה בקוטר ‪ 24‬משומנת היטב (אני אוהבת להשתמש בספריי שמן) (אני השתמשתי‬
‫בתבנית בקוטר ‪ )26‬ולהכניס לתנור שחומם מראש ל‪ 180‬מעלות (חום בינוני) בסביבות ‪ 50‬דקות (אני שמתי‬
‫בסביבות ה‪ 40‬דקות) עד שמריחים ריח שוקולדי בכל הבית וקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פרורים לחים‬
‫(זהירות לא לייבש את העוגה יותר מידי בתנור)‪.‬‬
‫‪ .3‬להמיס את השוקלד חלב בכלי על אש נמוכה מאוד ולהחזיק את הכלי ביד מעל האש ( שוקולד חלב נוטה להשרף‬
‫בקלות) להוסיף את כף השמן ולערבב (בשלב זה ניתן להפריד את שולי התבנית מהעוגה ולהפוך את העוגה על‬
‫צלחת הגשה)‪.‬‬
‫‪ .4‬למרוח את הציפוי על העוגה ולפזר מעל את הקרוקונט ‪.‬‬
‫ניתן לשמור מחוץ למקרר עד חמישה ימים ובמקרר עד שבוע ימים אם תשאר בכלל עוגה עד אז‪.‬‬
‫תהנו תהנו‪..‬‬
‫מיכל לאופר‪.‬‬
‫בריאות הציבור ‪-‬‬
‫עטר‬
‫" תולעים בטוסיק"‬
‫כשהורים אומרים ש"יש לילד תולעים" הכוונה היא שהוא סובל מהדבקה של תולעים במעיים אשר יכולה להיות מלווה בתלונות או‬
‫לא‪.‬‬
‫חלקכם וודאי מעווים את פרצופם כבר בשלב זה‪ ,‬אך כדאי לכולנו לדעת כי מדובר בתופעה נפוצה למדי‪ .‬על פי רוב זוהי בעיה של‬
‫ילדים‪,‬בד"כ בגיל גן‪/‬בית ספר‪ .‬כאשר הורים עלולים להידבק דרך ילדיהם‪.‬‬
‫מדובר בתולעים הקרויות תולעי סיכה (על שום צורתם)‪ ,‬בשמם הלועזי אוקסיוריס (‪.)OXYURIS‬‬
‫הילדים נדבקים על ידי בליעה של ביצי התולעת‪ .‬הביצים יכולות להיות בכל מקום‪ :‬רהיטים‪ ,‬מצעים‪ ,‬מגבות‪ ,‬ידיות של דלתות‬
‫וכדומה‪ .‬לאחר הבליעה תבקע מהביצה תולעת במעי‪ .‬במהלך הלילה התולעת נודדת לפי הטבעת שם היא מטילה את ביציה‪.‬‬
‫הנדידה לפי הטבעת גורמת לגירוד‪ .‬פעמים רבות ילדים הסובלים מתולעים מגרדים את פי הטבעת ולאחר מכן לעיתים מכניסים‬
‫את ידיהם לפה וכך נוצרת הדבקה חוזרת‪.‬‬
‫סיבות להדבקה‪:‬‬
‫הדבקה מהסביבה (ילדים אחרים)‬‫אכילה מבלי לשטוף ידיים‬‫הגיינה ירודה‬‫מתי נחשוד‪:‬‬
‫גרד או כאב באזור פי הטבעת‬‫הפרעה בשינה או קושי בהירדמות‬‫לעיתים רחוקות‪ :‬אי נוחות בבטן או אובדן תיאבון‬‫בבנות עלול להיות גרד באיבר המין‪.‬‬‫איך נאבחן‪:‬‬
‫לפי תלונות‪/‬סימנים‪/‬התנהגות של הילד‬‫ניתן לנסות ולראות את התולעים בעין אם מסתכלים בפי הטבעת בשעת הלילה (או בחושך מוחלט) עם פנס‪.‬‬‫במרפאה יש אפשרות לנסות ולראות את הביצים תחת מיקרוסקופ‪.‬‬‫טיפול‪:‬‬
‫הטיפול התרופתי הוא פשוט‪ :‬מתן ורמוקס (‪ )VERMOX‬בשתי מנות (לעיתים שלוש) במרווח של שבועיים זו מזו‪.‬‬‫הסיבה לרווח של שבועיים היא שהתרופה פוגעת רק בתולעים החיות ואילו הביצים נותרות בחיים‪ ,‬לכן נותנים עוד פעם כדי‬
‫להרוג את התולעים שבקעו‪.‬‬
‫לעיתים מטפלים בכל המשפחה‪ ,‬כדי למנוע הדבקות חוזרות‪.‬‬‫אם‪ ,‬מסיבה כלשהי לא מעוניינים בטיפול תרופתי ניתן לנסות ולטפל על ידי מתן שום טרי‪ ,‬בכל מקרה כדאי להתייעץ לפני כן עם‬‫גורם מוסמך‪.‬‬
‫יש להקפיד על כללי הגיינה (שטיפת ידיים בסבון)‪.‬‬‫יש ליידע את המסגרות אליהן הילד משתייך‪.‬‬‫רצוי להחליף מצעים ומגבות‪.‬‬‫לסיכום‪:‬‬
‫אם אתם חושדים שלילדכם סובל מתולעים ‪ -‬אין סיבה להיבהל או להתבייש‪ .‬מדובר‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתופעה נפוצה‪.‬‬
‫גשו למרפאה הקרובה לביתכם ובקשו טיפול‪ .‬וכמובן יידעו את הגן או הכיתה אליה הולך הילד‪.‬‬
‫וכמובן ‪ -‬לא לשכוח לשטוף ידיים היטב!!‬
‫הכותבת איננה רופאה‪ ,‬למרות שאולי תהיה יום אחד בע"ה‪ ,‬אין לראות בכתוב לעיל תחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך‪.‬‬
‫נכתב על סמך ‪.emedicine‬‬
‫חוויות –‬
‫משה‪.‬ק‪.‬‬
‫"דרך היין"‬
‫לקראת השנה החדשה ה"רתמון" מתחדש בפינה חדשה ובה נסקור את חוות "דרך היין"‪.‬‬
‫ישנן כ ‪ 15 -‬חוות במועצה אזורית רמת נגב המהוות רצף התיישבותי ‪-‬חקלאי ממשאבי שדה ועד למצפה רמון‪.‬‬
‫החוות יוצרות אפשרות נעימה של מפגש עם אנשים האוהבים את המדבר ובחרו לחיות בתוכו מעמל כפיים זאת לצד אירוח‬
‫ותיירות‪.‬‬
‫בכל רתמון נסקור חווה אחרת‪ ,‬הפעם נתחיל בחווה שזכיתי להכיר את בעליה באופן אישי – "חוות נחל הרועה" ‪.‬‬
‫'השמש נחה מעל‪.‬‬
‫מתחתיה חוצב דרכו אט אט במעלה שלוחת טרסות עתיקות‪ ,‬נחל הרועה‪.‬‬
‫סביב מדשדשות עזים‪ ,‬בספק שעמום ספק בשביעות רצון עצמית‪.‬‬
‫מסביב נשמע רק קולה של הרוח ההומה‪ ,‬כמו יונה שבאה להשקיט שלום‪.‬‬
‫קול פכפוך משקה יוגורט לכוס‪.‬‬
‫אתנחתא‪.‬‬
‫אוושת הסכין בחריץ הגבינה‪.‬‬
‫מישהו דואג להביא עוד לחם טרי מאפה בית‪ .‬הוא גם זה שדואג לכנס את העזים חזרה בדיר‪ ,‬להאכיל אותן‪ ,‬לחלוב אותן‪ ,‬להכין‬
‫את הגבינות ‪.‬‬
‫הוא זה שדואג לשקט ולשלווה האופפת את המקום‪.‬‬
‫חוות נחל הרועה – טעימה מהמדבר'‬
‫חוות נחל הרועה הוקמה לפני כ ‪ 6 -‬שנים על ידי אבי סרגוסטי כחלק מפרויקט דרך היין‪.‬‬
‫אבי ויערה סרגוסטי ו ‪ 4-‬ילדיהם גרים בבית החווה הממוקם במדרון מתון של גבעה הצופה לנחל הרועה‪ .‬בצמוד אליו נטע אבי‬
‫מטע זיתים קטן ובוסתן עצי פרי‪.‬‬
‫בסמוך לבית החווה נמצא דיר עזים‪ .‬נכון להיום מונה העדר כ ‪ 150 -‬ראש‪ .‬בעונה‪ ,‬העזים ניזונות ממרעה טבעי באזור ומייצרות‬
‫חלב איכותי ממנו מפיק אבי גבינות עזים טבעיות בטעמים ייחודיים לאזור ‪ .‬כל הגבינות מיוצרות בעבודת יד במחלבה הקטנה‬
‫והביתית ע"י אבי תוך הקפדה על חומרים איכותיים וללא חומרים משמרים‪.‬‬
‫יש לציין שנכון להיום אין תעודת כשרות למוצרי החווה (הערה אישית –בעבר היתה תעודת כשרות ומאז לא השתנה דבר בהליך‬
‫הייצור ובמרכיבים‪)...‬‬
‫גבינות המוצעות למכירה בחווה‪:‬‬
‫גבינה בסגנון צפתית‪ ,‬גבינה בסגנון קממבר‪ ,‬גבינה בסגנון סנט מור‪ ,‬גבינת תום המדבר‪ ,‬לבנה ויוגורט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בחווה שתי יחידות אירוח זוגיות מיוחדות‪ ,‬בנויות אבן טבעית‪.‬‬
‫יחידות האירוח נבנו תוך שמירה על הסביבה המדברית הטבעית והן חלק בלתי נפרד ממנה‪.‬‬
‫ניתן להגיע לחווה בכל שעות היום לבקר את העזים בדיר‪ ,‬לשבת בחצר המוצלת והנעימה שבצד החנות והמחלבה‪ ,‬ליהנות‬
‫מהנוף המדברי רחב הידיים‪ ,‬לנשום את השקט והשלווה ולטעום מהגבינות המיוצרות במקום‪.‬‬
‫אפשרי גם להציע עצמכם לעבודה בחווה‪ ,‬תמיד יש מה לעשות ומניסיון זה ממש כיף ומהנה להיות שותף בעשייה‪.‬‬
‫לקבוצות מאורגנות ובתיאום מראש ניתן לערוך סיור מאורגן בו יסופר על פרויקט דרך היין‪ ,‬הקמת החווה‪ ,‬הסבר על גידול עדר‬
‫עזים במדבר ועל ייצור גבינות בעבודת יד במחלבה קטנה‪ .‬לסיום טעימות מהגבינות הייחודיות למקום‪.‬‬
‫החווה ממוקמת בין שדה בוקר לירוחם כקילומטר וחצי צפונית לישוב מרחב ‪-‬עם‪.‬‬
‫בצד ימין לכביש יש שלט המכוון לשביל עפר המוביל לתוך החווה‪.‬‬
‫לתיאום סיורים וסתם לקפוץ להגיד שלום ניתן להתקשר לאבי ‪054-4835545‬‬
‫כמובן שלבקר אפשר גם באתר ‪http://www.haroa.co.il/‬‬
‫הערה‪:‬ע"מ לא לקחת את הקרדיט מאף אחד ראוי לציין כי הנ" ל מועתק מאתר החווה והמועצה בשינויים קלים ותוספות מעטות‬
‫שלי‪.‬‬
‫רק צחקנו‪...‬‬
‫בעקבות צמיחתו המהירה של היישוב‪ ,‬נוצר מצב אבסורדי של תושבים שאינם משובצים לשום וועדה‪.‬‬
‫על מנת לתקן את המצב המעוות הזה‪ ,‬מוצגת להלן רשימת וועדות שטרם הוקמו ויש לייסדן‪ .‬אנו מצפים שכל תושב‬
‫ותושב ביישוב יירשם לאחת הוועדות לפחות‪ ,‬וכך נקיים את אחד ממשפטיה השגורים של וועדת קליטה‪" :‬חלוציות‬
‫זה לא רק לגור בחור‪ ,‬חלוציות זה גם זבובי חול!!"‬
‫‪‬‬
‫ועדת מטפחות‪ -‬באחריות הוועדה לתאם בין הנשים ולוודא שלא יווצר מצב של שתי נשים שהולכות עם‬
‫אותה מטפחת בשבת‪.‬‬
‫ניתן בהמשך להרחיב את סמכות הוועדה לתיאום בין קוני הספות‪/‬ספריות מאיקיאה למיניהן‪ -‬על מנת‬
‫למנוע כפילויות מביכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת שמירת הלשון‪ -‬עם הגדלת הקהילה ישנו חשש להתרופפות אחד היסודות החשובים של היישוב‪.‬‬
‫לפיכך הוחלט על צורך דחוף של וועדה שתאכוף את הנושא כראוי‪ .‬בסמכותה של הוועדה לתת דוחות‬
‫לכושלים (החל מקנס של נקיון ביה"כ בכל שבת שהתורנים המקוריים מבריזים‪ -‬דהיינו‪ -‬בכל שבת שניה‬
‫ועד לעונש חמור של אמירת ‪ 3‬שבתות רצוף דבר תורה בביה"כ)‪ ,‬וכן לדאוג לסבבי תהילים של נשות‬
‫היישוב מסביב לשעון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת קידושים‪ -‬מאחר והתחום נופל בין הכסאות‪( -‬ועדה תורנית טוענת שלחם זה לא תורה‪ ,‬ועדת תרבות‬
‫טוענת שאיך שהאנשים אוכלים פה זה לא ממש תרבותי‪ ,‬צוות קהילה אומר שהנושא לא מספיק טעון ע"מ‬
‫שיתערבו)‪ -‬ישנו צורך דחוף למלא את הריק שנוצר‪ .‬אחריות‪ -‬תיאום בין מכינות הפשטידות למיניהן‪ ,‬פיקוח‬
‫וניצוח על סבב דבר‪-‬תורה‪ ,‬אבטחת המגדנות בפני החתולים‪ ,‬הזנקת הילדים בהסתערות ודרבון משה‬
‫קרסנר בהבאת האייס‪ -‬קפה עוד בטרם יסתערו הזאטוטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת זה"ב (זהירות בדרכים)‪ -‬על הוועדה לעמוד בשעות היציאה מהגנים על הבָּמפר עם אפוד זוהר‬
‫ומוטות עם דגל רתמים ולדאוג לשובם של ילדינו לביתם בשלום‪ ,‬להסדיר את נושא חניות האופנועים‬
‫ביישוב‪ ,‬סימון שבילים לעגלות בלבד ומתן דוחו"ת לבינבות הדוהרות מעל למהירות המותרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת יידישקאייט‪ -‬בתפקידה לתקן את המציאות הקיימת כיום‪ -‬של קידוש ללא קוגאעל טוב‪ ,‬ללא ויסקי‬
‫משובח‪ ,‬הערינג מתקתק ואף ללא קיסם אחד לרפואה!! ‪ -‬כמובן תוך תיאום עם וועדת קידושים‪ .‬כמו כן‬
‫באחריותה להצפין מעט פירורי קרקר בזקנם של עבדקני היישוב וללמד מעת לעת איזה ניגון או בימבום‬
‫חדש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת פסטה‪ -‬בעקבות שיעור הצמיחה הגבוה ביישוב‪ ,‬תהילה מבקשת לפרוש מניהול סבבי האוכל‬
‫ליולדות‪ .‬בתפקיד הוועדה לדאוג לנושא חשוב זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתפקידה לסדר מרווחי זמן נאותים בין לידה‬
‫ללידה ע"מ שלא לגרום לעומס מיותר‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת‪ ,‬אנו מודים לתהילה על תיפקודה המסור ומאחלים לה בהצלחה בתפקידה החדש‪-‬‬
‫אחראית סבבי אוכל למיניקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת הסעות‪ -‬באחריותה לארגן הקפצה לצרכניה פעמיים ביום‪ ,‬הסעה למרפאה פעם בשבוע בתיאום עם‬
‫איילה והסעה למקווה במרחעם אחת לחודש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צוות חזון‪-‬קהילתי‪-‬חברתי‪-‬תרבותי‪ -‬באחריות הוועדה למצוא את ההבדלים בין הוועדות השונות שהוקמו‬
‫ולדאוג לנושאים שנופלים בין הכסאות הרבים‪.‬‬
‫בהצלחה לכל הוועדות החדשות!!‬
‫משפ' רוטשילד‬