לחץ - כפר רתמים
Transcription
לחץ - כפר רתמים
רתמון מס' ,9תשרי תש" דבר העורך שלום וברכה לכל תושבי רתמים, הנושא של הרתמון החגיגי לכבוד החגים הוא' -שנה הלכה ,שנה באה', תודה רבה לכל הכותבים ,המאיירים ,ולכל מי שהשקיע מזמנו לטובת הרתמון. מכיוון שלא רבים מהכותבים התייחסו לנושא ,אתייחס אליו בקצרה. החגים שבפתח והסתיו שכבר כאן (באשדוד ובבאר-שבע כבר ירד גשם) נושאים עימם אוירה של סיכום ,התכנסות, חשבון נפש וכמובן של ציפייה להתחדשות. את חשבון הנפש אני מעדיף להשאיר לכל אחד לעשות לעצמו. אבל בהקשר של חשבון נפש ,אני רוצה לנצל את הבמה ולבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי בו ביודעין ובלא יודעין ,וגם ממי שעדיין לא הספקתי לפגוע בו. לסכם את השנה זו לא משימה פשוטה .באופן אישי השנה החולפת עברה עליי במהירות מדהימה ומדאיגה. אנחנו באמת כבר שנה ביישוב? ! בשנה החולפת החלו אט-אט להירקם קשרים ביננו ובין המקום הזה המכונה 'רתמים' ,וביננו לבין השכנים הנפלאים שלנו (גם אלו שגרים בשכונות יותר מרוחקות) ,בין אם בשגרת היומיום ובין אם באירועים הרבים והמגוונים ביישובנו הקט. זה המקום להודות לוועדות השונות (למרות שלא כולם שלחו סיכום לרתמון) על הפעילות המבורכת ועל כל ההשקעה ביישוב ובתושביו. ונעבור לנושא ההתחדשות, לכל המשפחות החדשות -ברוכות הבאות וקליטה מהירה וטובה! לרגל הרחבת הקהילה והציפייה להתחדשות ,התבקשתי בשם המזכירות להכריז על תחרות חוצת שכונות ונושאת פרסים (גובה הפרס עוד לא נקבע) – שם התחרות' :לכל כביש יש שם'. פרטים:הציבור מתבקש לשלוח למייל של המזכירות הצעות לשמות עבור שכונות היישוב. כולם מוזמנים להשתתף בתחרות ,אז קדימה ,לעבודה! אני רוצה לסיים בסיפור מהגמ' לכבוד החג ,הקשור למאמר חז"ל – "במידה שאדם מודד ,בה מודדים לו". הגמרא במסכת תענית מספרת" :מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה .ירד רבי עקיבא אחריו ,ואמר :אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה .אבינו מלכנו למענך רחם עלינו ,וירדו גשמים .הוו מרנני רבנן (היו מרננים החכמים על רבי אליעזר ,שרבי עקיבא גדול ממנו) .יצתה בת קול ואמרה' :לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו ,וזה אינו מעביר על מדותיו'". יהי רצון שנראה מעלת חברנו. שנה טובה ומתוקה לנו ולכל בית ישראל, גלעד דבר המזכיר לחברי כפר-רתמים שלום. השנה אשר עברנו הינה שנה משמעותית אשר שמה אותנו על המפה של חשיבות יישוב הנגב. עברנו דרך ארוכה כדי לממש את חלומו של כל אחד מהחברים בנפרד וחלומנו כקבוצה והדרך ארוכה לאין-ערוך. לאט לאט אנו מקימים ישוב ,מקבלים עוד החלטה ,מביאים עוד מבנה ,מקימים עוד מערכת חינוך\מועדון וכו' וכו'... היישוב נצבע בצבעים חדשים ,משפחות חדשות ורוח רעננה של אידיאליסטיות וחיוניות. אני שמח שזכיתי לחבור לאנשים אשר החליטו לעשות מעשה\שינוי ולקחת אחריות על חייהם ועל חיי האומה ולא נתנו לחייהם לחלוף ולעבור בסטנדרטיות המקובלת ... כך אני רואה את הדברים ומאמין שאנו רק בתחילתה של דרך ארוכה. בהזדמנות זו אני מוצא לנכון לבקש סליחה באם פגעתי במישהו במהלך עבודתי. אני מאחל לכולנו שהשנה הקריבה תהיה שנה שבה נתקדם ונעלה במעלה ההר ונמשיך ליישב ולהפריח חבל ארץ זו בשמחה וטהרה. שנה טובה ליאור נחמה מזכיר כפר רתמים מהנעשה בועדות צוות קהילה בחודש יוני האחרון הוקם צוות קהילה ע"י מזכירות הישוב כמענה לצורך שנבע מתחושות הציבור וחברי המזכירות עצמם .תחושות שישנם צרכים בסיסיים ביותר כחברה וכפרטים שאינם מקבלים מענה למרות כמות הוועדות, האנשים והשעות היקרות המושקעות בקהילתנו. הצוות אשר חבריו הם יעל אבני ,מיכל לאופר ואני (דוד כהנא) החליט שלמרות הדחף הפנימי של חברי הצוות והלחץ מחוצה לו להתחיל לפעול .בגלל היותנו גוף חדש שמטרותיו ותפקידיו אינם מוגדרים וברורים ליישוב והרצון שצוות קהילה יתפקד לאורך תקופה ארוכה מהרגיל ,יש לבצע תהליך הקמה מסודר שייקח זמן ובמקביל לעסוק רק בדברים שנראו לנו דחופים ביותר .מאז הקמת הצוות בחודש יוני נפגש הצוות פעמים רבות עם אופיר צימרינג, העובד הסוציאלי הקהילתי של המועצה ,לצורך גיבוש מטרותיו ,תפקידיו ,דרכי הפעולה שלו וגם קצת על מה אנחנו לא רוצים להיות ..אני שמח לבשר שאנחנו ממש בסוף התהליך ובקרוב נציג בפניכם את תוצאותיו. לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אנו מאחלים לכולנו שנה שבה יהיה נעים לחיות יחד כקהילה שתהווה מודל לקהילה חמה שפשוט כיף להיות חלק ממנה. צוות קהילה. ועדת מעורבות חברתית ברצוננו לפרט היכן אנו עומדים מבחינת הפרויקט-החברתי הזמני עם בית אשל. ראשית כל ,סקירה על המקרה שארע בשבת: הנערים מההוסטל הגיעו בערב שבת מתרגשים מעצם הגעתם לרתמים .חלקם השתתף איתנו בתפילת קבלת שבת ולאחריה ישבנו לסעודת שבת עם משפחות סאק ,חיבה ורוטשילד .במהלך הסעודה נאמרו דברי תורה והאווירה הייתה טובה .לאחר הסעודה מחצית מהנערים נשארו לשיחה (שיחת רשות) עם אפרים גלר בנושא טוב ורע .בתום השיחה פנו הנערים לחדריהם. בשעה 2:00קידר ,מנהל ההוסטל ,שם לב שישנו נער אחד שמסתובב בחוץ למרות שאסור היה עליהם לצאת מהחדרים .בבירור עם הנער הסתבר שחזר מסיבוב ביישוב במהלכו נכנס לבית ביישוב וגנב ארנק וכסף .הנער נלקח במיידית ע"י מנהל ההוסטל לתחנת משטרה נחקר והושם במעצר בית. למחרת בבוקר ,צוות ההוסטל יידע אותנו על התקרית .הם הודיעו על כוונתם לעזוב את היישוב עד לשעה עשר בבוקר וכך אכן נעשה (למעט נער אחד שומר שבת שנשאר ביישוב בליווי מדריך). לדברי קידר ,במהלך אותו הלילה ,לאחר הגניבה ,הנערים היו נסערים מאוד וחשו כי חברם עשה להם עוול וגרם נזק רב לתדמית שלהם בעיני היישוב .לדבריו ,הנערים כעסו על אותו הנער על כך שהעז ככה לפגוע במי שכה משקיע בהם ודואג להם (היינו -היישוב). ההוסטל החליט לעזוב כבר במהלך השבת מכיוון שהן הנערים והן הצוות חשו בושה בשל המעשה שאירע ואף הנער היחיד שנשאר ביישוב התבייש ולא רצה לצאת מחדרו ונעתר רק לאחר הפצרותינו. מאז ועד עכשיו ,אנו ,חברי ועדת פרויקט חברתי ,חשים מבוכה גדולה ולא יודעים כיצד להמשיך עם הפרויקט. מצד אחד ,הסיכון שכה חששנו מפניו הפך לממשי .מעתה אין לנו שום ערבון לכך שאירוע כזה לא יישנה והדבר האחרון שאנו רוצים הוא שעוד מישהו ביישוב יפגע. מצד שני ,באיזשהו מקום ,היה זה סיכון ידוע מראש ואף דיברנו עליו בשיחה היישובית שקדמה לפרויקט .יש הטוענים שיש להמשיך בפרויקט למרות המקרה ולהראות שאיננו מאבדים אמון בנערים ,כיוון שאלו נערים הרגילים בכך שהסביבה לא נותנת בהם אמון .אין לנו ספק שהנערים שממילא העריכו את מחוות היישוב ,יעריכו ויתרגשו כפליים אם ניתן להם הזדמנות נוספת .עם זאת ,האם היישוב צריך לפתוח שוב שעריו בפני הנערים? היה חשוב לנו לקבל גם את דעת ההוסטל בנושא .בשבוע הראשון הם היו מאוד מבויישים ,הסתגרו בתוך עצמם ו"עשו חושבים" .הם הגיעו למסקנה שהם מאוד ישמחו אם הפרוייקט ימשיך .אם לפני השבת הזו הפרוייקט התחיל מנקודת מבט שהוא יכול לעזור ולתרום לנערים ,דווקא עכשיו הוא נעשה להכרחי ומשמעותי יותר בעיניהם -הפך למדד ליכולת של החברה להכיל אותם למרות המורכבות שהם מביאים איתם. לגבי העתיד -אין להוסטל אפשרות לסגור הרמטית ולהבטיח שלא יקרו מקרים כאלו בעתיד .הדבר לא נחשב כ"מכשול" שאנו מציבים בפניהם ,מכיוון שזו בדיוק מטרת ההוסטל ,שהוא הוסטל קהילתי ויום יום הנערים יוצאים לבי"ס לבד ומתמודדים עם סיטואציות דומות. עד כאן לבטינו ותהיותיינו. מכיוון שרוב היישוב לא פגש בנערים ולא ראה במי מדובר ,בשבועות הקרובים אנו נערוך פעילות משותפת (לא שבת) ביישוב אליה כולם יוזמנו להצטרף ,להכיר ולהנות .כל זאת על מנת שנגיע להחלטה שקולה והגיונית. נשמח ממש לכל דעה שלכם בנושא והתייחסותכם .נשמח אם זה יהיה פנים מול פנים או אם מישהו מעדיף לשלוח למייל של הוועדה שהוא . p.hevrati@gmail.com וועדת מעורבות חברתית, נתן סאק ,פנינית ברוקנטל ,אורטל אמסטרדם ובועז רוטשילד. ועדה תורנית במהלך השנה החולפת ,כמעט כל שבוע (מלבד בשבועות עמוסים באירועים ואסיפות) מתקיים ברתמים השיעור השבועי שמאורגן ע"י ו .תורנית. רוב השיעורים מועברים ע"י תושבי הישוב ומדי פעם יש מרצים אורחים. בין המרצים בשנה האחרונה -הרב בני קלמנזון ,הרב יעקב נגן ,רועי גולדשמידט ,חנה אדלר ,אורן ספיר ,יהודה אבני ,יוני גרין ,יוני בן שמואל ,שמעון פוגל ,כנרת רוטשילד ,דוד כהנא ,עטר בן שמואל וקרן פוגל. ובשבועיים הקרובים יעבירו שיעורים -אוראל שרפ וחנה אדלר .שווה להגיע ! השיעורים מתקיימים בימים משתנים על מנת לאפשר לכולם/ן להגיע (ולנסות שלא יתנגש בפגישות של ועדות או מזכירות )...והשעה תמיד קבועה 20:45 -לאחר ערבית .הודעות ועידכונים נשלחים במייל. הנושאים מגוונים ורבים והנוכחות משתנה מפעם לפעם( ...קצת מאכזב לפעמים לראות נוכחות דלה לאחר כל המאמצים באירגון השיעור וכן מצד המרצה שטרח/ה והכין/ה שיעור מושקע)... מי שמעוניין/ת להעביר שיעור או שרוצה ומוכן/ה שהשיעור יתקיים בביתו/ה או שיש לו/ה רעיונות למרצים אורחים- מוזמן/ת לפנות לקרן פוגל מו .תורנית. כולם וכולן מוזמנים ומוזמנות בשמחה! נאחל לכולנו שהשנה הקרובה תהיה שנה טובה ומתוקה ומלאה בשיעורים מעניינים ! ו .תורנית ועדת תרבות סיכום תרבות – קיץ תש"ע בסיומו של קיץ מגוון ומרתק ועדת תרבות גאה להציג – סיכום קיץ :2010 הרצאה בנושא "ירושלים בחורבנה" ,הרצה :גרשון בר -כוכבא :מצוייד בחץ וקשת ,מצגת מאלפת, כשרון משחק ,אפקטים והרבה ידע הצליח גרשון להעביר לנו את עצמת הליגיון הרומי ,את אומץ היהודים ואת גודל החורבן .היה מעשיר וחוויתי! הצגת ילדים" -העכבר והתפוח" :תיאטרון קמגולם הגיע עד אלינו עם תפאורה ובובות ,שירים וקולות. ההצגה לגילאי +2הייתה מצחיקה ומרגשת ,קצת מבהילה ובעיקר מעניינת ,וגם קצת למדנו על חברות וסבלנות .היה נפלא ! ערב שירי אהבה לט"ו באב :התכנסנו על הדשא לשיר שירי אהבה עם אורית גולן והגיטרה בליווי מצגת מרהיבה .בין שיר לשיר שמענו סיפורי היכרות של זוגות מיישובנו .היה מעניין ואף מפתיע... שוק יוצרים :איזו חגיגה נפלאה – עוגיות ושייקים ,פיצות ,תמונות ,מזוזות ,סיכות ותכשיטים ,שמיכות, מחצלות ,עבודות בעץ ,קרמיקה ,תיקים ,ועוד ועוד ...כל כך הרבה יצירות נפלאות והכול מעשה ידינו ,איזה כיף ! תודה רבה לכל מי שהשתתף ,ליוצרים ,לקונים ,וגם למי שסתם בא לראות ,להתרשם ולספוג את האווירה הנעימה. ערב פיצה וסרט :סתם יום של חול ,דשא ,מקרן ומסך ,עם הפיצות המעולות של משפחת סאק ,צפינו בסרט" :אליס בארץ הפלאות" (עם ג'וני דפ) .היה נעים וטעים! ערב נשים – שחייה לילית :ביוזמתן של אילה ,עמית ודקלה גרטלר ,קיימנו ערב נשים בבריכה המהוללה של משפחת מלכה .עם שולחן ערוך ומעוצב ,עוגות טעימות ומשחקים כולן נהנו מאוד -גם האמיצות שנכנסו למים וגם הפחדניות ( )שלא ...תודה רבה למשפחת מלכה ויישר כוח למארגנות! זאת ההזדמנות להזכיר שכל מי שיש לה רעיון לערב נשים מוזמנת לפנות אלינו ותבוא עליה הברכה! גברים – ועדת תרבות עדיין מחכה לגברבר שירים את הכפפה ויארגן ערב גברים... חג עלייה :בחולצות אחידות ובאווירת חג ,עם אורחים ומכובדים חגגנו את חג העלייה. אז מה היה לנו שם? מתנפחים ,פופקורן ,שערות סבתא ,נקניקיות ,ג'ימבורי לקטנטנים ,דוכני קליעה למטרה, הפתעות ועוד .הטקס היה מרגש ומרומם ,בהשתתפות מכובדים ,ובכיכובן של תמרה וכרמלה ...ולאחר מכן ,פינת קפה ומאפה מפנקת (ברי המזל הספיקן לטעום גם מהפנקייק )...והופעה מעולה ומקפיצה של להקת "הקאברנה" עם מיטב המוזיקה הישראלית ! תודות: לעטר ושלומית על הקריינות ,וליוני גרין על העזרה בכתיבת הטקס. ליוני וחנן (תמרה וכרמלה) על ההצגה המצחיקה לאוריה ונועם על העזרה בהגשת הפרחים .לשלום על התאורה .למשפחת דמרי על הקניות. לכל התורנים והעוזרים :עיצוב במה ,סידור כסאות ,הבאת והחזרת ציוד מרביבים ,חשמל ותאורה ,פינת קפה וכמובן הקיפול בסוף. לאוריה על כל הטלפונים והשיגועים ועל הבאת החולצות. לקיבוץ רביבים השכן על השאלת הציוד (כסאות ,במה ,מסך) בחפץ לב. ומעל לכול – תודה למשה קרסנר שנסע והביא ,סחב והרים ,הרכיב ,פירק ,תלה ,ריתך ,והכול בחיוך ושמחה. תודה לכולם ואם שכחנו מישהו -לא נורא ,ברתמון הבא... מסיבת סיום קיץ של מועצה אזורית רמת נגב :נוסף על שאר הפעילויות שהיו הקיץ במועצה (הופעות, ירידים ,הצגות) התקיים אירוע סיום הקיץ במחנה רמון .חברי רתמים הגיעו בייצוג מרשים ביותר (אוטובוס שלם )...ונהנו יחד עם שאר חברי המועצה משלל אטרקציות לכל המשפחה ובסיום הופעה של הזמר גידי גוב. לסיום רצינו להודות לכול המתנדבים למיניהם על שיתוף הפעולה ,ולכל המפרגנים -במייל ,בשבילים ובכלל ,זה מחמם את הלב! שנה טובה לכל קהילת כפר רתמים המדהימה ! שלכם ובשבילכם, ועדת תרבות. רתמידע עשה לך רב נקודות לדיון על בחירת רב ליישוב אני מעוניין לחלק את דברי לכמה חלקים שכולם עוסקים ביחס בין הרב ובין הקהילה .קהילה כאן היא מונח מרחיב שכולל גם את היישוב כמוסד ,וגם את התושבים כיחידים וכקבוצה. אני אתחיל בזה שאני מאמין שיש צורך ברב ,אבל מידת האמון שלי בעולם הרבני היא נמוכה .לצערי ,היום יש מגמות מאד שליליות בתחום הזה .גם אם חלק מהדברים שאני אומר ישמעו טריוויאליים ,בחלק גדול מהמקרים אתם תראו לבד שיש פער בין מה שנשמע כאן כמובן מאליו ובין האופן שבו רבנים תופסים את התפקיד שלהם. אחת המטרות שלי היא להציע לאנשים נקודות מבט על הרבנים שיבואו לכאן ולהציף נושאים שאיתם צריכם לעמת אותם. הרב כפוסק ומורה התפקיד הראשון של רב הוא להיות מורה לתורה ופוסק הלכה .לכן אנחנו צריכים לתת את הדעת שאנחנו בוחרים רב שיתאים בקווים כלליים לגישות הנפוצות יותר בין התושבים .לא הייתי חושב שמתאים כאן רק יוצא ישיבת כיסא רחמים שיעביר רק שיעורים הלכתיים ,דרשות עממיות עם בדיחות וילמד בלילה קבלת האר"י ליחידי סגולה .לא שאני פוסל את זה לכשעצמו אבל ברור לי שלרובנו המוחלט זה לא יביא שום תועלת רוחנית .אני מציע שכשאנחנו פוגשים רב נשאל את עצמנו אם הדרך שלו מתאימה לנו .בתחום הפסיקה זה אומר קודם כל שצריך להיות לו שיעור קומה מינימלי אבל אפילו יותר חשוב שהוא יהיה אדם שקשוב למורכבויות של כל אדם ושל הציבור ,שידע להתאים לכל אחד את הדרך ההלכתית הנצרכת בתוך המסגרת ההלכתית .אלו דברים שבאים לידי ביטוי אפילו בהצהרות וכדאי שנקשיב לרבנים שיגיעו אם הם יצהירו כאלו. אני מאמין שרב צריך להיות גם תלמיד חכם ולמדן ,לא רק בקיא הלכה ולא רק ירא שמיים .קודם כל זה חשוב מפני שפסיקת הלכה במקרים מורכבים צריכה להיעשות מתוך תעוזה וביטחון עצמי של למדנים .יש אמנם הרבה למדנים שמכוח החריפות הגיעו לקולות של שטות ולחומרות של הבל .מנגד רב שאין לו יכולת למדנית תמיד יפסוק פסיקות הססניות ופחדניות (ולרוב מחמירות) .בנוסף ,מבחינת לימוד תורה ,צריך אדם שיכול להיענות לאתגר האינטלקטואלי שלא מעט מאיתנו מגישים (אפילו אם ההשכלה הרשמית של חלק מהאנשים היא לא בתחום התורני) .צריך רב שנוכל לכבד גם בגלל הכישורים שלו ולא רק בזכות המעמד והזקן היפה. גם מבחינה רוחנית כללית יותר – דרוש לנו אדם שאין פער גדול מדי בין הגישה שלו ובין הזרמים העיקריים כאן ביישוב .אני לא מתכוון רק לזה שלא רלוונטי להביא רב שמציית לגדוילים של העולם החרדי ,אלא גם לרבנים שהם רשמית חלק מהמחנה שלנו אבל בפועל הם אולטרה שמרנים (או אולטרה ליברלים ,אם יש רבנים כאלו) .העניין הזה קשור במיוחד למה שאתייחס אליו בפסקה הבאה. יכולת הכלה של השונות א חד האתגרים המסובכים בכל יחסים של רב וקהילה הוא הצורך להכיל דרכים דתיות שונות .אמרתי השבוע לכמה אנשים שלקח לי חמש שנים בישיבה גבוהה על מנת לרכוש את היכולת הזו .לצערי העמוק ,זוהי אחת החולשות המרכזיות של העולם הרבני .אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות (אבל מוכן לעשות זאת באופן פרטי) אבל כולנו יודעים שיש לא מעט רבנים שאפילו אם יש להם מאור פנים לכל פונה ,וסבלנות לכל אחד – הם עדיין מניחים כמובן מאליו שהאמת הגמורה היא הדרך שאותה הם נוקטים .יש מתאם מסוים בין הדפוס הזה ובין שמרנות באופן כללי .בניסוח יותר מדויק – יש הרבה רבנים שהם טולרנטים (סבלניים) כלפי גישות דתיות שונות ומעט שהם פלורליסטים (מאמינים בריבוי אמיתות) .אני מתכוון כאן בעיקר לפתיחות לכיוון הליברלי אבל גם להבנה עמוקה של השמרנות של רבים מאיתנו .אני חושב שהמבנה הקהילתי שלנו ,לכתחילה ,מחייב פתיחות אמיתית ולא רק הצהרות ומאור פנים. אנחנו חייבים לחפש אחרי רב שיש לו באמת נכונות להכיל את העמדות של רבים מאיתנו .אפשר להרבות בדוגמאות אבל לא זה הפורום .הדבר הזה נחוץ לא רק על מנת למנוע חיכוכים אלא על מנת למנוע מצב שבו יש רב דחליל ,כזה שאף אחד לא סופר. אני חושב שאני יכול להזהיר יותר מפני הבעיה הזו משום שהייתי הרבה שנים בתוך ישיבה ,למרות שבמקביל הייתי גם בחוץ ואפילו חלק מקהילה "בעלבתית" .עולם הישיבות לא מחנך לנושא הזה בכלל ובעולם הכוללים המצב אפילו יותר חמור (משום שהם מראש חיים בקהילה ונפרדים ממנה בו זמנית) .הישיבות גם נוטות "לשכפל" אנשים שכן מי שמרגיש טוב ומתקדם בתוכן הוא רק מי שמראש משחק על פי החוקים של הישיבות .אנחנו חייבים לקחת בחשבון שכל רב שנביא יסתבך בכמה תקריות מהסוג הזה ,אבל זה המחיר וצריך למצוא מישהו שלפחות יהיה מודע לנושא ויהיה מוכן לצמוח איתנו. נקודה רגישה במיוחד היא הנושא של נשים .אחת השאלות היסודיות בפמיניזם היא האם כשאנחנו מדברים על "כולם" אנחנו מדברים גם על נשים או שה"כולם" שלנו זה רק גברים .לצערי העמוק רבנים לא מבינים כלום ביחס לצרכים רוחניים של נשים .העולם הרוחני שלהם הוא גברי לחלוטין וזאת משום שהם גדלו בישיבות .אני מתכוון כאן לצרכים של נשים הן מהכיוון הפמיניסטי שדורש יותר שיתוף של נשים בחיים הרוחניים והדתיים שלנו (שלא לומר – שוויון של ממש) .פעמים רבות רבנים ,שתמיד כל האופציות היו פתוחות בפניהם והם מעולם לא היו חלק מסיפור דתי שיש בו נשים ,פשוט לא מבינים את הבקשה הזו ופותרים אותה בכינויי גנאי מעליבים .אבל אני אומר את הדברים אפילו מכיוון שמרני יותר שאומר שלנשים יש עולם רוחני משלהן .פעמים רבות הפנייה הרבנית לנשים היא מביכה ומעליבה – הם מניחים שאי אפשר לדבר איתן לעניין כמו לגברים ולכן מתחילים להתקשקש ולדבר בתת רמה (שוב ,אני מוכן להדגים בפרטיות) .מבחינה זו ,רב שיש לו בת זוג בעלת שיעור קומה בפני עצמה זו ברכה כפולה ,זה לא צריך להיות תנאי ,אבל זה בהחלט יתרון .לעומת זאת ,עצם הרצון של הרב להיות קשוב לצרכים של הנשים הוא הכרח בל יעבור. הותרת האחריות בידי הציבור מבחינתי זהו הסייג החשוב ביותר שמוטל על רב .אנחנו לא מביאים אדם שיהיה דתי במקומנו ,ולא מישהו שישב בגיהינום בשבילנו כדי שנגיד שעשינו הכול על פי מורה הוראה .אנחנו מביאים אדם שיהיה מוביל רוחני ומורה תורה. בתחום ההלכתי זה אומר שיש הרבה מאד מקומות ,בעיקר במישור הפרטי ,שבהם הרב צריך להציג את מכלול השיקולים ההלכתיים ,הערכיים ועוד תחומים ולהגיד לאדם – עכשיו אתה צריך להחליט מה לעשות .לפעמים זה קשה וצריך לשבת עם השואל או השואלת זמן ארוך ולברר את היסודות .אני לא מתכוון כאן לכל מקרה של כפית בחלב או קטנות כאלה ,אלא לשאלות יותר רציניות .יש הרבה רבנים ,והרבה שומעי לקח של רבנים ,שמאמינים שהתפקיד של הרב הוא להנחות אנשים להתנהג באותו אופן שבו הרב חושב. בתחום הציבורי למשל ,וזו רק דוגמה ,אני מאמין מאד שאם לרב מסוים יש את הכישורים הרלוונטיים הוא צריך להיות מעורב גם בתחום החינוכי של היישוב .מנגד ,בשום צורה לא יכול להיות שהרב יהיה זה שיפטר מורים או יחליט על אופי הפעילות בגנים. לסיכום – הן בתחום הציבורי והן בתחום הפרטי האחריות מוטלת בסופו של דבר על הציבור .נגזרות מכאן כל מיני קביעות שקשורות להחלטות קודמות של היישוב שאני מבקש לא להיכנס אליהן .מבחינתי ,הרב יכול להיות מעורב בכל נושא ,אבל כמעט באף נושא ציבורי שאינו הלכתי-מובהק הוא לא אומר את דבריו כפוסק .תפקידו של הרב הוא להכניס את הממד של התורה ואת זה הוא עושה על פי תפיסתו .לעיתים זו זווית הלכתית ולעיתים זו זווית רעיונית. אני מקווה ומתפלל שבכל מקרה כזה ,כולנו נקשיב לו וכשיהיה מי שיחלוק עליו יהיה זה רק משום שהוא משוכנע שהוא עצמו פועל מתוך שיקולים של תורה. שמעון אצלינו בחצר... חג עליה ___ שמח! היה כיף בחג עליה!! מתנפחים ,אוכל ,טקס מרגש ,שירים וריקודים ! באמת נהנתי! מה שהציק לי ונתקלתי בזה במקומות שונים כשותפה לארגון האירוע ,היה התחושה שאסור להגיד שאנו חוגגים שנה לעליה לקרקע. אני מניחה שאילו היה מדובר בציון 4שנים לייסוד הגרעין לא היינו עושים טקס כ"כ רציני ,קרוב לוודאי ש'המכובדים' למיניהן לא היו מגיעים ,ולא מן הנמנע לחשוב ,שלּו היינו רוצים לציין 4שנים להקמת הגרעין היינו בוחרים בתאריך אחר ולאו דווקא בתאריך זה. וקצת בהקשר למה שיוני כתב במייל (ומאד הסכמתי איתו) -לגבי חוסר ההתלהבות לקראת חג העליה -אני חושבת שאם מציינים שנה לעליה ,וחושבים איפה היינו לפני שנה ואיפה אנו עומדים היום -מאז נוצרו חברויות בין התושבים, בין הילדים ,נוצר הווי מדשאות מפותח ,הווי טרמפים ,בדיחות פנימיות ,הליך אסיפות ודיונים מוכר ,נוצרו גינות מהממות ,ברובנו מצאנו עבודה בדרום ,נולדו מלא ילדים וגדלנו ליישוב המונה כמעט 50משפחות .וכל זה בשנה!! - זה בהחלט מרגש!! אני מסכימה שהתשתית לכל המהלך המוצלח הזה ,מקורה בהתיישבות בטללים וחשוב לספר את סיפור העליה כשראשיתו נעוצה בטללים ואף קודם לכן .אולם יש לזכור כי ההתיישבות שם היתה זמנית ,והמטרה ,כבר מהתחלה היתה להגיע לכאן .אז הנה -אנחנו כאן ! כבר שנה שלימה! אני חושבת שלהבא ,ניתן להחליט שבארוע הזה באוגוסט מונים את שנות היישוב החל מהעליה לטללים ,זה בהחלט מקובל עלי .ניתן גם לוותר על האירוע באוגוסט ולציין רק את העליה לטללים בארוע אחר במקומו (לדוג' בשבת בראשית). אבל דווקא השנה ,היה לי חבל שבמקום להגיד בתחילת הטקס: "ברוכים הבאים לרתמים ,אנו שמחים ונרגשים לחגוג שנה לעליה לקרקע לרתמים" ,היה עלינו לומר" :ברוכים הבאים לרתמים ,אנו שמחים ונרגשים לציין את חג העליה לרתמים". אמנם הבדל פעוט ,אך משמעותי לעניות דעתי. כנרת מבוא קצר להיסטוריה :הסיפור שאנחנו בוחרים לספר על עצמנו לעצמנו בעקבות הדברים שכתב חנן חנן פרסם ברתמון הקודם רשימה שהשוותה בין החפיר שמקיף את היישוב ובין החריש שערכו ראשוני רביבים על מנת לקבוע את בעלותם על הקרקע .בשורות הבאות אני רוצה להתבונן דרך הדברים של חנן ,ולמעשה דרך האלטרנטיבות לדברים ,על כמה שאלות יסוד בחיי הקהילה שלנו. מבוא קצר למחקר היסטורי אחת הקלישאות על היסטוריה הוא "את הסיפור הרשמי כותבים המנצחים" .זוהי כמובן אמירה לא מדויקת ,פעמים רבות אנחנו יכולים להיחשף לגרסאות האלטרנטיביות של המנוצחים .ניקח לשם הדוגמה את תשעה באב שהסתיים זה עתה – אנחנו יכולים לקרוא על חורבן ירושלים ממקורות רומיים (ואז נגלה שירושלים חרבה בגלל עוצמה צבאית) ,ממקורות של יוסף בן מתתיהו (ואז נגלה שירושלים חרבה על ידי עוצמה צבאית אבל בגלל מלחמת אחים, וכעונש מאלוהים) ,או דרך חז"ל (ואז נגלה שירושלים חרבה בגלל ההסתאבות הדתית) .זה מה שנקרא נרטיב " ,סיפר") .מחקר ההיסטוריה מלמד אותנו שאין אפשרות לשלול נרטיבים באופן מוחלט (כמובן ,יש גבול (narrative לכל תעלול – אין נרטיב שיספר שירושלים חרבה בגלל האינקוויזיציה הספרדית) .עד כאן שיעור ראשון. מדוע חשוב לדעת ש"את הסיפור הרשמי כותבים המנצחים"? קודם כל כדי שנוכל להטיל בו ספק .אבל חשוב יותר הוא שנזכור את הכלל הבא "הסיפור שאתה מספר ,יותר משהוא מלמד על העבר הוא מלמד על א) איך אתה רוצה לתפוס את העבר ב) איך אתה תופס את ההווה" .נחזור לדוגמה הקודמת :הרומאים הניחו שעוצמה צבאית היא המפתח לקיומה של האימפריה ,הם רצו שכולם ידעו שלא כדאי להתעסק איתם .יוספוס רצה שיהודים ימנעו מלמרוד ויחכו בסבלנות לנפילת האימפריה הרומית .חז"ל רצו שהיהדות והיהודים ישתקמו לאחר החורבן הנורא .עד כאן שיעור שני. מסקנה – חשוב שנהיה מודעים למשמעות של הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. נמשיך. הסיפור שלנו – גרסת חנן כשחנן בחר לספר את סיפורו של החפיר הוא למעשה ניסה לקבוע כמה דברים .א) רתמים היא חלק מהמפעל הציוני .ב) המפעל הציוני כרוך בעימות עם הערבים ,וכך יהיה גם בעתיד .העימות הזה נובע מתוקפנות ערבית .ג) על הפעילות שלנו שורה רוח של חריש – של חקלאות שמפרה את הקרקע. אין לי שום התנגדות לסיפור הזה ,באמת .אבל לשם התרגיל אני מבקש לערער על שלוש הקביעות האלו .א) רתמים שונה מהציונות הקלאסית באופן מהותי – היישוב דתי ,קפיטליסטי ואינו חלק מפרויקט הקמת בית לאומי לעם היהודי (המדינה תתקיים יפה בלעדינו ,זה בדוק) .ב) חנן מודה שהחפיר אינו קשור לעימות בפועל עם הערבים .הוא אפילו "מאיים" ב"הרמת גבה" של בדויים ,שונה לא מעט מהאיום בנשק .ג) למרות שהחפיר עתיד לשרת חקלאות – כרגע אין מדובר בפרויקט חקלאי אלא בסימון אלים של טריטוריה באמצעות השחתת הקרקע. עכשיו ,לפני שכולם קופצים עלי – אני לא מעוניין להפריך את הסיפור של חנן .אני בהחלט מעוניין בו ומסוגל להגן עליו .מה שאני אומר הוא שחנן מספר את הסיפור הזה משום שהוא רוצה לתפוס את עצמו כך – ציוני ,בעימות-בעל- כורחו עם הערבים ואוהב אדמת ארץ ישראל .זה לגיטימי וחיובי – אבל בהחלט לא מוחלט. תחרות הנרטיבים הגדולה בואו ננסה ,לשם השעשוע ,ליצור כמה נרטיבים מתחרים לסיפור רתמים .כולם ,אגב ,אמיתיים לחלוטין .אני אוותר על המובן מאליו – הצגת הסיפור מהזוית הבדואית – לא משום שהוא אינו אמיתי ,אלא משום שהוא נדוש .חלק מהורסיות האלו הם דברים ששמעתי מאנשים ביישוב או מחוץ לו .אני נותן כאן רק כותרות ,את הפרטים תשלימו לבד. א .לאחר ההתנתקות הציונות הדתית מבינה שמפעל ההתנחלויות בא אל קיצו המעשי והכוחות שבה מופנים לעבר מטרות חדשות. ב .לאחר ההתנתקות הציונות הדתית ממשיכה את מפעל ההתנחלויות בכיוונים חדשים – לעבר האוכלוסייה הערבית בנגב שנתפסת כאיום. ג. בבורגנות העירונית-דתית יש מעין משבר ערכים ,לכן הדור הצעיר עוזב את הערים ויוצא לחפש קהילות, ערכים ושייכות במדבר. ד. צעירים שרובם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים מעוניינים לגור בקהילה הומוגנית ,מבודדת מתרבויות אחרות ומשכבות סוציו-אקונומיות שונות. ה .צעירים שרובם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים מתנתקים מהמרכז לטובת יציאה אל הפריפריה והשתלבות בה. אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה ,אבל נדמה לי שכולם תפסו את העיקרון .אני מניח שכל מי שקורא את זה מבין שבכל אחד מהסיפורים האלו יש גרעין לא מבוטל של אמת .אבל מכל מיני סיבות ,אני מניח שאת רוב חמשת הסיפורים האלו לא נספר כסיפור הרשמי של רתמים .מדוע? מפני שהם לא משקפים את האופן שבו אנחנו רוצים לתפוס את עצמנו. ועוד הערה לגבי הסיפור הבדואי – אם אנחנו מקבלים את העובדה שכל נרטיב משקף מרכיבים מסויימים של אמת, אנחנו צריכים לפחות להיות מודעים לאפשרות של הסיפור הבדואי .הוא לא צריך לרפות את ידינו ,אבל נוכל לעשות את הדברים טוב יותר אם נשמע אותו. סיכום השתמשתי כאן בדברים של חנן על מנת לנסות ולהדגים את החשיבות של האופן בו אנחנו מספרים על עצמנו. חשוב שנהיה מודעים למשמעויות של הבחירות שלנו ,שנקפיד לספר את הסיפור שמשקף את הערכים שלנו באופן הכי עמוק .אבל מצד שני חשוב גם שנדע להיות קשובים לאלטרנטיבות האחרות ,לפגמים ולחוסר הדיוק שיש בכל סיפור. שנה חלפה – פעם ראשונה \ משה .ק. זו פעם ראשונה ששנה חלפה מאז שעברנו לרתמים ,אז הנה כמה דברים נוספים שיחד עם המעבר קרו בפעם הראשונה: פעם ראשונה שאני עובר דירה אחרי החתונה. פעם ראשונה שאני יכול לבחור שאני גר ברח' פו הדב .1 פעם ראשונה שרכבתי על סוס. פעם ראשונה שכמעט התנגשתי בגמל. פעם ראשונה שעשר דק' אחרי ספונג'ה הבית כבר מלא חול. פעם ראשונה שסביבי יש רק חול ואני דורך על דשא. פעם ראשונה שהייתי בחתונה בדואית. פעם ראשונה שה"שכנים" שלי מבריחי סמים. פעם ראשונה שחשש לשיטפונות בנגב מצריך היערכות מוקדמת. פעם ראשונה שאם באמת יש שיטפונות אז יש חופש. פעם ראשונה שאמרתי דבר תורה בבי"כ בערב שבת. פעם ראשונה שצפיתי בגמר המונדיאל. פעם ראשונה שנסיעה של שעה וחצי נחשבת "קפיצה לירושלים". פעם ראשונה שהדרך לאילת קצרה יותר מהדרך להורים. פעם ראשונה שהייתי מנהל אגף לוגיסטיקה ופיתוח. פעם ראשונה שיש טנדר 4*4שחונה קבוע מחוץ לבית שלי. פעם ראשונה שראיתי המלטה של גדי. פעם ראשונה שזבובים עוקצים אותי. פעם ראשונה שהבית שלי מוקף תעלת נ"ט. פעם ראשונה שיש לי בחצר האחורית 14דונם דשא. פעם ראשונה שכמעט בכל בית ביישוב יש אופנוע. פעם ראשונה שתלת אופן זה לא של הילדים. פעם ראשונה שראיתי צבוע מטייל בשביל הראשי פעם ראשונה שראיתי צבוע... פעם ראשונה שאני ממחזר בקבוקים. פעם ראשונה ששתלתי אקליפטוסים. פעם ראשונה שלראש מועצה שלי קוראים שמוליק. פעם ראשונה שלמדתי ש"בומבק הודי" זה לא סוג דיזנטריה. פעם ראשונה שבמקום להתחלף ,השכנים שלי מתרבים. פעם ראשונה שאני באמצע המדבר ומרגיש בבית. מתכון לחג שלום לכולם ! ביקשו שאתן מתכון לרתמון וישר חשבתי על מתכונים שונים לעוגות דבש מוצלחות לכבוד התחלת השנה שתהיה שנה מתוקה כדבש אך לא מצאתי מתכון מעניין מספיק ומקורי אני מודה ,אז החלטתי לתת את המתכון לעוגה שאפיתי השבת .עוגה נהדרת ,מהירת הכנה ,זולה במרכיביה ,ויוצאת רכה ונימוחה. בשבילכם חברים יקרים עוגת שוקולד נהדרת: מצרכים: 3ביצים חצי כוס שמן כוס וחצי מים כוס וחצי קמח תופח 2כפיות סוכר וניל חצי כוס שוקולית 2כפות קקאו כוס וחצי סוכר ציפוי שוקולד : חבילה של שוקולד חלב כף שמן קרוקונט (אגוזי לוז מסוכרים) (ניתן לרכוש בכל סופר באזור של הפיצוחים). אופן ההכנה: .1לערבב את המצרכים "הרטובים" ,לערבב את המצרכים "היבשים" ולאחד בין שתי הקערות. .2למזוג לתבנית קפיצית עגולה בקוטר 24משומנת היטב (אני אוהבת להשתמש בספריי שמן) (אני השתמשתי בתבנית בקוטר )26ולהכניס לתנור שחומם מראש ל 180מעלות (חום בינוני) בסביבות 50דקות (אני שמתי בסביבות ה 40דקות) עד שמריחים ריח שוקולדי בכל הבית וקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פרורים לחים (זהירות לא לייבש את העוגה יותר מידי בתנור). .3להמיס את השוקלד חלב בכלי על אש נמוכה מאוד ולהחזיק את הכלי ביד מעל האש ( שוקולד חלב נוטה להשרף בקלות) להוסיף את כף השמן ולערבב (בשלב זה ניתן להפריד את שולי התבנית מהעוגה ולהפוך את העוגה על צלחת הגשה). .4למרוח את הציפוי על העוגה ולפזר מעל את הקרוקונט . ניתן לשמור מחוץ למקרר עד חמישה ימים ובמקרר עד שבוע ימים אם תשאר בכלל עוגה עד אז. תהנו תהנו.. מיכל לאופר. בריאות הציבור - עטר " תולעים בטוסיק" כשהורים אומרים ש"יש לילד תולעים" הכוונה היא שהוא סובל מהדבקה של תולעים במעיים אשר יכולה להיות מלווה בתלונות או לא. חלקכם וודאי מעווים את פרצופם כבר בשלב זה ,אך כדאי לכולנו לדעת כי מדובר בתופעה נפוצה למדי .על פי רוב זוהי בעיה של ילדים,בד"כ בגיל גן/בית ספר .כאשר הורים עלולים להידבק דרך ילדיהם. מדובר בתולעים הקרויות תולעי סיכה (על שום צורתם) ,בשמם הלועזי אוקסיוריס (.)OXYURIS הילדים נדבקים על ידי בליעה של ביצי התולעת .הביצים יכולות להיות בכל מקום :רהיטים ,מצעים ,מגבות ,ידיות של דלתות וכדומה .לאחר הבליעה תבקע מהביצה תולעת במעי .במהלך הלילה התולעת נודדת לפי הטבעת שם היא מטילה את ביציה. הנדידה לפי הטבעת גורמת לגירוד .פעמים רבות ילדים הסובלים מתולעים מגרדים את פי הטבעת ולאחר מכן לעיתים מכניסים את ידיהם לפה וכך נוצרת הדבקה חוזרת. סיבות להדבקה: הדבקה מהסביבה (ילדים אחרים)אכילה מבלי לשטוף ידייםהגיינה ירודהמתי נחשוד: גרד או כאב באזור פי הטבעתהפרעה בשינה או קושי בהירדמותלעיתים רחוקות :אי נוחות בבטן או אובדן תיאבוןבבנות עלול להיות גרד באיבר המין.איך נאבחן: לפי תלונות/סימנים/התנהגות של הילדניתן לנסות ולראות את התולעים בעין אם מסתכלים בפי הטבעת בשעת הלילה (או בחושך מוחלט) עם פנס.במרפאה יש אפשרות לנסות ולראות את הביצים תחת מיקרוסקופ.טיפול: הטיפול התרופתי הוא פשוט :מתן ורמוקס ( )VERMOXבשתי מנות (לעיתים שלוש) במרווח של שבועיים זו מזו.הסיבה לרווח של שבועיים היא שהתרופה פוגעת רק בתולעים החיות ואילו הביצים נותרות בחיים ,לכן נותנים עוד פעם כדי להרוג את התולעים שבקעו. לעיתים מטפלים בכל המשפחה ,כדי למנוע הדבקות חוזרות.אם ,מסיבה כלשהי לא מעוניינים בטיפול תרופתי ניתן לנסות ולטפל על ידי מתן שום טרי ,בכל מקרה כדאי להתייעץ לפני כן עםגורם מוסמך. יש להקפיד על כללי הגיינה (שטיפת ידיים בסבון).יש ליידע את המסגרות אליהן הילד משתייך.רצוי להחליף מצעים ומגבות.לסיכום: אם אתם חושדים שלילדכם סובל מתולעים -אין סיבה להיבהל או להתבייש .מדובר ,כאמור ,בתופעה נפוצה. גשו למרפאה הקרובה לביתכם ובקשו טיפול .וכמובן יידעו את הגן או הכיתה אליה הולך הילד. וכמובן -לא לשכוח לשטוף ידיים היטב!! הכותבת איננה רופאה ,למרות שאולי תהיה יום אחד בע"ה ,אין לראות בכתוב לעיל תחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. נכתב על סמך .emedicine חוויות – משה.ק. "דרך היין" לקראת השנה החדשה ה"רתמון" מתחדש בפינה חדשה ובה נסקור את חוות "דרך היין". ישנן כ 15 -חוות במועצה אזורית רמת נגב המהוות רצף התיישבותי -חקלאי ממשאבי שדה ועד למצפה רמון. החוות יוצרות אפשרות נעימה של מפגש עם אנשים האוהבים את המדבר ובחרו לחיות בתוכו מעמל כפיים זאת לצד אירוח ותיירות. בכל רתמון נסקור חווה אחרת ,הפעם נתחיל בחווה שזכיתי להכיר את בעליה באופן אישי – "חוות נחל הרועה" . 'השמש נחה מעל. מתחתיה חוצב דרכו אט אט במעלה שלוחת טרסות עתיקות ,נחל הרועה. סביב מדשדשות עזים ,בספק שעמום ספק בשביעות רצון עצמית. מסביב נשמע רק קולה של הרוח ההומה ,כמו יונה שבאה להשקיט שלום. קול פכפוך משקה יוגורט לכוס. אתנחתא. אוושת הסכין בחריץ הגבינה. מישהו דואג להביא עוד לחם טרי מאפה בית .הוא גם זה שדואג לכנס את העזים חזרה בדיר ,להאכיל אותן ,לחלוב אותן ,להכין את הגבינות . הוא זה שדואג לשקט ולשלווה האופפת את המקום. חוות נחל הרועה – טעימה מהמדבר' חוות נחל הרועה הוקמה לפני כ 6 -שנים על ידי אבי סרגוסטי כחלק מפרויקט דרך היין. אבי ויערה סרגוסטי ו 4-ילדיהם גרים בבית החווה הממוקם במדרון מתון של גבעה הצופה לנחל הרועה .בצמוד אליו נטע אבי מטע זיתים קטן ובוסתן עצי פרי. בסמוך לבית החווה נמצא דיר עזים .נכון להיום מונה העדר כ 150 -ראש .בעונה ,העזים ניזונות ממרעה טבעי באזור ומייצרות חלב איכותי ממנו מפיק אבי גבינות עזים טבעיות בטעמים ייחודיים לאזור .כל הגבינות מיוצרות בעבודת יד במחלבה הקטנה והביתית ע"י אבי תוך הקפדה על חומרים איכותיים וללא חומרים משמרים. יש לציין שנכון להיום אין תעודת כשרות למוצרי החווה (הערה אישית –בעבר היתה תעודת כשרות ומאז לא השתנה דבר בהליך הייצור ובמרכיבים)... גבינות המוצעות למכירה בחווה: גבינה בסגנון צפתית ,גבינה בסגנון קממבר ,גבינה בסגנון סנט מור ,גבינת תום המדבר ,לבנה ויוגורט. בנוסף ,בחווה שתי יחידות אירוח זוגיות מיוחדות ,בנויות אבן טבעית. יחידות האירוח נבנו תוך שמירה על הסביבה המדברית הטבעית והן חלק בלתי נפרד ממנה. ניתן להגיע לחווה בכל שעות היום לבקר את העזים בדיר ,לשבת בחצר המוצלת והנעימה שבצד החנות והמחלבה ,ליהנות מהנוף המדברי רחב הידיים ,לנשום את השקט והשלווה ולטעום מהגבינות המיוצרות במקום. אפשרי גם להציע עצמכם לעבודה בחווה ,תמיד יש מה לעשות ומניסיון זה ממש כיף ומהנה להיות שותף בעשייה. לקבוצות מאורגנות ובתיאום מראש ניתן לערוך סיור מאורגן בו יסופר על פרויקט דרך היין ,הקמת החווה ,הסבר על גידול עדר עזים במדבר ועל ייצור גבינות בעבודת יד במחלבה קטנה .לסיום טעימות מהגבינות הייחודיות למקום. החווה ממוקמת בין שדה בוקר לירוחם כקילומטר וחצי צפונית לישוב מרחב -עם. בצד ימין לכביש יש שלט המכוון לשביל עפר המוביל לתוך החווה. לתיאום סיורים וסתם לקפוץ להגיד שלום ניתן להתקשר לאבי 054-4835545 כמובן שלבקר אפשר גם באתר http://www.haroa.co.il/ הערה:ע"מ לא לקחת את הקרדיט מאף אחד ראוי לציין כי הנ" ל מועתק מאתר החווה והמועצה בשינויים קלים ותוספות מעטות שלי. רק צחקנו... בעקבות צמיחתו המהירה של היישוב ,נוצר מצב אבסורדי של תושבים שאינם משובצים לשום וועדה. על מנת לתקן את המצב המעוות הזה ,מוצגת להלן רשימת וועדות שטרם הוקמו ויש לייסדן .אנו מצפים שכל תושב ותושב ביישוב יירשם לאחת הוועדות לפחות ,וכך נקיים את אחד ממשפטיה השגורים של וועדת קליטה" :חלוציות זה לא רק לגור בחור ,חלוציות זה גם זבובי חול!!" ועדת מטפחות -באחריות הוועדה לתאם בין הנשים ולוודא שלא יווצר מצב של שתי נשים שהולכות עם אותה מטפחת בשבת. ניתן בהמשך להרחיב את סמכות הוועדה לתיאום בין קוני הספות/ספריות מאיקיאה למיניהן -על מנת למנוע כפילויות מביכות. ועדת שמירת הלשון -עם הגדלת הקהילה ישנו חשש להתרופפות אחד היסודות החשובים של היישוב. לפיכך הוחלט על צורך דחוף של וועדה שתאכוף את הנושא כראוי .בסמכותה של הוועדה לתת דוחות לכושלים (החל מקנס של נקיון ביה"כ בכל שבת שהתורנים המקוריים מבריזים -דהיינו -בכל שבת שניה ועד לעונש חמור של אמירת 3שבתות רצוף דבר תורה בביה"כ) ,וכן לדאוג לסבבי תהילים של נשות היישוב מסביב לשעון. ועדת קידושים -מאחר והתחום נופל בין הכסאות( -ועדה תורנית טוענת שלחם זה לא תורה ,ועדת תרבות טוענת שאיך שהאנשים אוכלים פה זה לא ממש תרבותי ,צוות קהילה אומר שהנושא לא מספיק טעון ע"מ שיתערבו) -ישנו צורך דחוף למלא את הריק שנוצר .אחריות -תיאום בין מכינות הפשטידות למיניהן ,פיקוח וניצוח על סבב דבר-תורה ,אבטחת המגדנות בפני החתולים ,הזנקת הילדים בהסתערות ודרבון משה קרסנר בהבאת האייס -קפה עוד בטרם יסתערו הזאטוטים. ועדת זה"ב (זהירות בדרכים) -על הוועדה לעמוד בשעות היציאה מהגנים על הבָּמפר עם אפוד זוהר ומוטות עם דגל רתמים ולדאוג לשובם של ילדינו לביתם בשלום ,להסדיר את נושא חניות האופנועים ביישוב ,סימון שבילים לעגלות בלבד ומתן דוחו"ת לבינבות הדוהרות מעל למהירות המותרת. ועדת יידישקאייט -בתפקידה לתקן את המציאות הקיימת כיום -של קידוש ללא קוגאעל טוב ,ללא ויסקי משובח ,הערינג מתקתק ואף ללא קיסם אחד לרפואה!! -כמובן תוך תיאום עם וועדת קידושים .כמו כן באחריותה להצפין מעט פירורי קרקר בזקנם של עבדקני היישוב וללמד מעת לעת איזה ניגון או בימבום חדש. ועדת פסטה -בעקבות שיעור הצמיחה הגבוה ביישוב ,תהילה מבקשת לפרוש מניהול סבבי האוכל ליולדות .בתפקיד הוועדה לדאוג לנושא חשוב זה .כמו כן ,בתפקידה לסדר מרווחי זמן נאותים בין לידה ללידה ע"מ שלא לגרום לעומס מיותר. בהזדמנות זאת ,אנו מודים לתהילה על תיפקודה המסור ומאחלים לה בהצלחה בתפקידה החדש- אחראית סבבי אוכל למיניקות. ועדת הסעות -באחריותה לארגן הקפצה לצרכניה פעמיים ביום ,הסעה למרפאה פעם בשבוע בתיאום עם איילה והסעה למקווה במרחעם אחת לחודש. צוות חזון-קהילתי-חברתי-תרבותי -באחריות הוועדה למצוא את ההבדלים בין הוועדות השונות שהוקמו ולדאוג לנושאים שנופלים בין הכסאות הרבים. בהצלחה לכל הוועדות החדשות!! משפ' רוטשילד