תפקידי מליאת המועצה האזורית ומערכת היחסים שבין חברי המליאה

‫משרד ראשי‪:‬‬
‫‪972-3-5629911‬‬
‫‪972-3-5625353‬‬
‫רח' החשמונאים ‪ ,100‬מגדל חשמונאים‪,‬‬
‫טל‪:‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 20221 .‬תל‪-‬אביב מיקוד ‪61201‬‬
‫אתרנו‪:‬‬
‫‪www.mach-law.co.il‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫‪office@mach-law.co.il‬‬
‫‪Head office:‬‬
‫‪Tel:‬‬
‫‪Fax:‬‬
‫איתן מימוני‪ ,‬עו"ד ונוטריון‬
‫אורית שלוש )‪ ,(1960-2008‬עו"ד‬
‫אייל בוקובזה‪ ,‬עו"ד‬
‫שולי קליין‪,‬עו"ד‬
‫תומר טבק‪ ,‬עו"ד‬
‫‪1 0 0 HA'HACHMONAIM S t .‬‬
‫‪P . O B O X 20221 T E L - A V I V 6 1 2 0 1‬‬
‫‪EITAN MAIMONI, ADV. & NOTARY‬‬
‫‪ORIT CHELOUCHE (1960-2008), ADV.‬‬
‫‪EYAL BOKOVZA, ADV.‬‬
‫‪SHULI KLEIN, ADV.‬‬
‫‪TOMER TABAK, ADV.‬‬
‫גליה רוזנבוים‪-‬טירן‪ ,‬עו"ד‬
‫‪GALYA ROSENBAUM TIRAN, ADV.‬‬
‫‪Kfar Sava branch:‬‬
‫סניף כפר סבא‪:‬‬
‫רח' ויצמן ‪ ,107‬כפר סבא מיקוד ‪44225‬‬
‫טל‪:‬‬
‫‪972-9-7672220‬‬
‫‪Tel:‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪972-9-7678869‬‬
‫‪Fax:‬‬
‫‪107 WEITZMAN ST' Kfar Sava 44225‬‬
‫זהר מימוני‪ ,‬עו"ד‬
‫‪ZOHAR MAIMONI, ADV.‬‬
‫ת א ר י ך‪:‬‬
‫מ ס פ ר נ ו‪:‬‬
‫‪D a t e : 06/07/2010‬‬
‫‪: 2000/8‬‬
‫‪Our ref‬‬
‫סמכויות‪ ,‬תפקידי מליאת המועצה האזורית ומערכת היחסי שבי חברי המליאה לראש‬
‫המועצה וההנהלה המקצועית של המועצה‬
‫מבוא‬
‫המועצות האזוריות בנויות ממקבץ יישובים בעלי אופי שונה ובעלי תכלית שונה‪ ,‬לדוגמא מושבים‪ ,‬קיבוצים‬
‫ויישובים בעלי אופי התיישבותי או קהילתי וכיוצא בזה‪ .‬מועצה אזורית פועלת מכוחה של פקודת המועצות‬
‫המקומיות ועל פיה פרסם שר הפנים את צו המועצות המקומיות )מועצות אזוריות(‪ .‬השילטון המקומי‬
‫במרחב הכפרי מתאפיין בשילטון דו‪-‬רובדי )מועצה אזורית וועד מקומי(‪ .‬על מנת לאפשר לוועד המקומי‬
‫לפעול‪ ,‬חייבת המועצה לאשר האצלת סמכויות לכל ועד מקומי‪ .‬מועצה היא "בית הנבחרים" המקומי‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬המוסד העליון של הרשות המקומית‪ .‬זהו הגוף אשר מוסמך יותר מכל גורם מקומי אחר לקבוע את‬
‫תנאי החיים במקום ולהשפיע על איכותם‪.‬‬
‫‪ 3‬מוסדות מוניציפאליים עומדים לבחירה בתחום המועצות האזוריות‪:‬‬
‫ראש המועצה האזורית‪.‬‬
‫נציג הישוב למליאת המועצה האזורית‪.‬‬
‫ועד ישוב מקומי‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪1‬‬
‫לראש המועצה האזורית ) ס ‪)4‬א( חוק המועצות האזורית )בחירת כראש המועצה(( )ס ‪ (18‬רשאים‬
‫לבחור כל תושבי המועצה האזורית אשר הם בעלי זכות בחירה )מופיעים בפנקס הבוחרים(‪ .‬הבחירות‬
‫לנציגי הישוב במליאה ולועד המקומי נעשות על ידי תושבי הישוב בלבד‪.‬‬
‫הבחירות לראש המועצה האזורית‪ ,‬נציג הישוב במליאת המועצה ולועד המקומי נערכות אחת לחמש‬
‫שנים‪) .‬ס‪ 3‬חוק המועצות האזוריות )מועד בחירות כלליות((‪ .‬צו המועצות המקומיות‪ ,‬מפרט מהם התנאים‬
‫להגשת מועמדות לכל אחד מהגופים הללו‪ ,‬מי רשאי לבחור וכן מהו סדר הפעולות בכל הקשור לעריכת‬
‫הבחירות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה‪.‬‬
‫מליאת המועצה מורכבת מחברים אשר נבחרו מכל יישוב ויישוב אשר בתחום המועצה האזורית‪ .‬הרכב‬
‫המליאה מתבצע בעזרת "המודד"‪ ,‬המודד הינו מספר )בסעיף ‪)17‬ג( )‪ (3‬לצו( אשר מהווה את המפתח‬
‫לקביעת מספר חברים יישלח כל יישוב למועצה וכיצד תורכב המועצה‪ .‬למועצה יכולות ותפקידים רבים‪.‬‬
‫יש לה הסמכות והיכולת לאשר נושאים ועניינים שהוגדרו בחוק‪) ,‬כגון אישור צו מיסים‪ ,‬אישור תקציב של‬
‫ועדים מקומיים‪ ,‬קבלתם לעבודה או פיטורם של עובדים סטאטוטוריים‪ ,‬הקמת תאגידים‪ ,‬ניהול מקרקעין‬
‫ועוד( כמו כן לחוקק חוקי עזר לפקח‪ ,‬לבקר וליזום‪ .‬על המועצה לדון במעשיה ובכוונותיה של הנהלת‬
‫הרשות‪ ,‬להתבונן במדיניות של ראש המועצה‪ ,‬לחוות דעה על מדיניות זו‪ ,‬המועצה היא לרוב הגוף היחיד‬
‫המוסמך לקבל החלטות‪ ,‬אך חלק לא מבוטל מפעילותה מתבצע באמצעות הוועדות השונות שהיא ממנה ‪.‬‬
‫המבנה המורכב של המועצות האזוריות מזמין לעיתים תכופות מצבים של ניגוד עניינים‪ .‬בין בעלי‬
‫התפקידים השונים במוסדות המוניציפאליים בתחום המועצה האזורית‪ .‬לכן‪ ,‬הועדה למניעת ניגוד עניינים‬
‫ברשויות המקומיות של משרד המשפטים קבעה כי בעל תפקיד ביצועי בשכר במועצה לא יכול לכן כחבר‬
‫מליאה‪ .‬באופן דומה קיים לטענת הועדה‪ ,‬ניגוד עינינים בין כהונת חבר ועד מקומי אשר נבחר לכהן כנציג‬
‫הישוב במליאת המועצה‪.‬‬
‫סמכויות ראש המועצה‬
‫)ס ‪ (3‬ראש המועצה ישמש גם כחבר מועצה לכל דבר ועניין כל עוד יכהן כראש מועצ‪ ,‬אף אם לא היה‬
‫ברשימת המועמדים לכהונה כחבר מועצה‪.‬‬
‫ס ‪) 3‬א( מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה‪.‬‬
‫ס ‪)3‬ב( ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו )מכח כל דין( על המועצה‪ ,‬יבוצעו כראוי‪.‬‬
‫ס ‪)3‬ג( ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי‬
‫המועצה‪ ,‬אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪2‬‬
‫)ס ‪ (4‬ראש המועצה רשאי‪ ,‬באישור המועצה‪ ,‬לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר‬
‫ועדת הנהלה או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬לעניין מסוים או לסוג‬
‫עניינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי חוק רישוי עסקים‪.‬‬
‫)ס‪64‬א( דיון חוזר בהחלטות המועצה‪.‬‬
‫)א(‬
‫ראש מועצה רשאי‪ ,‬תוך ‪ 48‬שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה‪ ,‬להודיע‬
‫בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד‬
‫הדיון החוזר‪.‬‬
‫)ב(‬
‫הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך ‪ 10‬ימים מיום‬
‫שנתקבלה ההחלטה‪ ,‬או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת ‪ 40%‬מחברי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫)ג(‬
‫תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון‬
‫החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו‪ ,‬לפי המוקדם יותר‪.‬‬
‫)ד(‬
‫החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף‪.‬‬
‫)ה(‬
‫לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא‬
‫נתקבלה ברוב כזה‪ .‬סמכות זו של ראש מועצה אינה ניתנת לאצילה לזולת‪ .‬כאשר‬
‫המועצה באה לבחור סגנים לראש הרשות ‪ -‬תיערך הצבעה גלויה‪.‬‬
‫סמכויות המועצה ותפקידיה‬
‫)ס‪ (2‬מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה‪.‬‬
‫סמכויות המועצה )ס‪.(63‬‬
‫)א( המועצה מוסמכת‪ ,‬לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה‪ ,‬בכלל זה ‪:‬‬
‫‪ .1‬לקיים סדר‪ ,‬שלטון תקין ובטחון;‬
‫‪ .2‬להקים ולקיים ולנהל שירותים‪ ,‬מפעלים ומוסדות‪.‬‬
‫‪ .3‬לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום העניינים הכלכליים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬
‫התרבותיים והחינוכיים‪ ,‬של תושביו;‬
‫‪ .4‬לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;‬
‫‪ .5‬להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;‬
‫‪ .6‬להסדיר‪ ,‬להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת ענייניהם של כל שירות‪ ,‬מפעל‬
‫ומוסד ציבורי‪ ,‬וכן לקבוע מחירים‪ ,‬אגרות‪ ,‬וימים ושעות לפתיחתם‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .7‬להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים‪ ,‬מלאכות ותעשיות‪ ,‬לרבות קביעת ימים‬
‫ושעות לפתיחתם;‬
‫‪ .8‬לקבוע סדרים‪ ,‬להטיל איסורים והגבלות‪ ,‬כדי להבטיח את בריאות הציבור‪ ,‬את הסדר‬
‫ואת הביטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים ולבערם; להשמיד‬
‫מזיקים או בעלי‪-‬חיים שאין להם בעלים‪ ,‬למנוע דליקות ולכבותן‪ ,‬לסלק מפגעים‬
‫ולמנוע תקלות‪ ,‬לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;‬
‫‪ .9‬להסדיר‪ ,‬להגביל או לאסור רוכלות‪ ,‬תגרנות רחוב‪ ,‬צילומי רחוב‪ ,‬פרסומת רחוב‪,‬‬
‫איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;‬
‫‪ .10‬להסדיר עניני השקאה‪ ,‬מרעה ומניעת סחף וכן עניין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו‬
‫היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;‬
‫‪ .11‬ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה לשם אספקת מים בתחומה של‬
‫המועצה‪ .‬לפי חוק חוק תאגידי מים וביוב‪ ,‬התשס"א ‪ -2001‬סעיף ‪ . 151‬חוק זה לא‬
‫יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית‪.‬‬
‫‪ .12‬לא תייסד המועצה חברה‪ ,‬חברת‪-‬בת‪ ,‬אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל‬
‫מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה‪ ,‬אלא באישור שר הפנים ובתנאים‬
‫שהוא קבע‪.‬‬
‫‪ .13‬לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום‪,‬‬
‫לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫)ב( המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רישיונות‪.‬‬
‫)ג( המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים‪ ,‬כדי לערוך בהם חקירות‪,‬‬
‫בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות‪.‬‬
‫)ד( ‪ .‬המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬לענין מסוים או‬
‫לסוג של ענינים‪ ,‬למעט סמכותה להפקיע מקרקעין‪ ,‬על פי חוק התכנון והבניה‪.‬‬
‫מיסים‬
‫המקור הכספי למימון תקציב המועצה הינו הטלת מיסים מונצואליים שמטילה המועצה האזורית‪.‬‬
‫וזאת בנוסף לתשלומי העברה המתקבלים מגופים שילטוניים אחרים‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪4‬‬
‫פקודת המועצות המקומיות ]נוסח חדש[*‬
‫‪.‬‬
‫‪.14‬בכפו להוראות צו הכינו‪ ,‬תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬ארנונות‪ ,‬לרבות ארנונות חינו‪ ,‬על נכסי! הנמצאי! בכפר או בקבוצת הכפרי! או באזור או ברובע‪,‬‬
‫שישולמו על ידי בעליה! או מחזיקיה!; ארנונת חינו לפי פסקה זו מותר להטילה בנוס על כל ארנונת‬
‫חינו המוטלת לפי סעי ‪ ,12‬של פקודת החינו;‬
‫)‪ (2‬אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר‪ ,‬וכ היטלי! שעיריות מורשות אותה שעה להטיל! או‬
‫שמועצה מקומית רשאית להטיל! לפי כל חיקוק‪ ,‬ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקו! הציבורי‬
‫או השירות הציבורי הנית במקו! הציבורי הוא נגיש לאנשי! ע! מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלו!‬
‫כלשהו; בפסקה זו‪" ,‬מקו! ציבורי"‪" ,‬שירות ציבורי" – כהגדרת! בסימני! ג' וד' בפרק ה'‪ 1‬בחוק שוויו‬
‫זכויות לאנשי! ע! מוגבלות‪ ,‬התשנ"ח(‪) 1998‬להל – חוק השוויו(; "נגישות" – כמשמעותה לפי פרק‬
‫ה'‪ 1‬בחוק השוויו; "אד! ע! מוגבלות" – כמשמעותו בפרק ב' לחוק השוויו;‬
‫)‪ (3‬אגרות בעד הספקת שירותי! על ידי המועצה המקומית‪ ,‬שישלמו הנהני! מאות! שירותי!;‬
‫)‪ (4‬דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרי! או האזור או הרובע למטרות חינו או‬
‫למטרות אחרות‪ ,‬אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלו! דמי השתתפות כאמור בני אד! או סוגי! של בני‬
‫אד! שלפי דעתו אי ההשתתפות מיועדת להנאת! או להנאת ילדיה!;‬
‫)‪ (5‬ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרי! או האזור או הרובע‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫בלי לפגוע בהוראות סעי ‪ 2‬יכול שצו הכינו יכלול הוראות בדבר –‬
‫)‪ (1‬שומת תשלומי החובה וכל העניני! הכרוכי! בשומה;‬
‫)‪ (2‬הטלת תשלומי החובה לפי אחוזי! שוני! או לפי דרגות שונות על נכסי! או בני(אד! מסוגי!‬
‫שוני! או על חלקי! מיוחדי! של תחו! המועצה המקומית;‬
‫)‪ (3‬אופ גביית תשלומי החובה ומת פטור מה!‪ ,‬וכ ויתורי!‪ ,‬הנחות ומחיקות;‬
‫)‪ (4‬שמיעת ערעורי! בעני תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופ אחר‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫)א( ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדי בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה‪ ,‬בשינויי!‬
‫המחוייבי! לפי העני‪ ,‬וארנונת גולגולת‪ ,‬אגרות וסכומי! אחרי! המגיעי! למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדי‬
‫בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה‪ ,‬בשינויי! המחוייבי! לפי העני‪ ,‬ולראש המועצה המקומית יהיו לעני זה‬
‫הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו די‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪5‬‬
‫)ב( לעני סעי זה די ועד מקומי כדי מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לעני זה לראש‬
‫הועד המקומי‪ ,‬ושר הפני! רשאי‪ ,‬בצו הכינו‪ ,‬להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לעני זה או להעביר‪ ,‬כול או‬
‫מקצת‪ ,‬למועצה המקומית‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫אי לרשו! בפנקס מקרקעי כל העברת נכס המצוי בתחומה של מועצה מקומית‪ ,‬אלא לאחר שהוצגה לפני‬
‫רש! מקרקעי תעודה חתומה בידי ראש המועצה המקומית‪ ,‬המעידה שכל החובות המגיעי! למועצה מאת בעל הנכס‬
‫ביחס לאותו נכס והנובעי! מהוראות הפקודה או כל חיקוק אחר‪ ,‬סולקו במלוא! או שאי חובות כאלה‪" .‬העברה"‪,‬‬
‫לעני סעי זה – כמשמעותה בפקודת העברת קרקעות‪.‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫הסדרת הטלת מיסים בצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות‬
‫‪ .66‬הכנסות‬
‫הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד‪.‬‬
‫‪ .67‬מכסות ושילומן‬
‫)א( המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות‬
‫בתקציב שאושר על ידי השר‪.‬‬
‫‪ .68‬מיסים ושילומם )תיקון‪ :‬תשכ"ט‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬תשנ"ד(‪7‬‬
‫)א( המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות‪ ,‬ההיטלים ודמי ההשתתפות‪,‬‬
‫למעט ארנונה )להלן ‪ -‬מסים(‪ ,‬שמועצה רשאית להטילם לפי הפקודה‪.‬‬
‫)ג( החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית‪ ,‬ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים‬
‫בהם‪ ,‬ואולם המועצה רשאית‪ ,‬בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה‪ ,‬להסמיך את הועד לגבות במקומה‬
‫ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחומי הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את‬
‫המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו‪.‬‬
‫‪68‬א‪ .‬מועד החלטה על ארנונה )תיקון‪ :‬תשנ"ב(‬
‫החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה תתקבל לא יאוחר מיום ‪ 1‬בדצמבר שלפני שנת‪-‬הכספים שלגביה‬
‫מוטלת הארנונה‪.‬‬
‫‪ .69‬שיעורי מסים )תיקון‪ :‬תשכ"ח‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬תשנ"ד(‬
‫)א( המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים‪ ,‬למעט ארנונה כללית‪ ,‬את מועדי שילומם‪ ,‬ולהטילם לפי‬
‫דרגות או אחוזים או בסיסי‪-‬הערכה שונים‪ ,‬על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום‬
‫המועצה‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .75‬הפחתת מסים וויתור עליהם )תיקון‪ :‬תשמ"ב‪ ,‬תשנ"ד(‬
‫המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים‪ ,‬למעט תשלומי ארנונה כללית‪ ,‬בהתחשב במצבו החמרי של‬
‫החייב בהם או של הועד המקומי החייב מסיבה אחרת שיאשר השר‪.‬‬
‫התקציב ככלי לניהול וכמסגרת לבקרה‬
‫דיני העיריות‪ ,‬המועצות המקומיות והאזוריות‪ ,‬קובעים כי כל רשות מקומית תפעל לפי תקציב שנתי וכי‬
‫שנת הכספים לכל הרשויות תתחיל ב ‪ -1‬לינואר של כל שנה‪ .‬תקציב שאושר הוא מסמך משפטי המחייב‬
‫את הרשות‪.‬‬
‫התקציב הוא המסגרת הכלכלית לפעילותה של הרשות‪ .‬הוא גם כלי לניהול הרשות על פי מטרות ויעדים‪.‬‬
‫התקציב משקף תמונת מצב של מבנה הרשות‪ ,‬מספר עובדיה‪ ,‬תפקידיה השונים והאופן שבו היא מבצעת‬
‫אותם‪.‬‬
‫התקציב הוא גם הצהרת הכוונות של הרשות לגבי מסגרת הפעילות הכספית שלה בשנת התקציב‪ ,‬כאשר‬
‫הכל מבוסס על אומדן של המקורות והשימושים שחייבים להגיע לאיזון‪ ,‬כלומר שסך כל ההוצאות לא יעלה‬
‫על סך כל ההכנסות‪.‬‬
‫א‪ .‬התקציב כמתכונת לפעילות הרשות המקומית‬
‫התקציב הוא מלאכת מחשבת של אומדן הכנסות והוצאות‪ ,‬אשר לשם הבטחת התממשותו יש לתת את‬
‫הדעת‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחינת תקציבי השנים הקודמות לעומת מימושם בפועל‪ ,‬בגיוס ההכנסות ובהזדקקות להוצאות‪.‬‬
‫‪ .2‬להערכת מקורות המימון האחרים )שלא במסגרת ההכנסות הרגילות( הצפויים להתקבל ברשות‪.‬‬
‫‪ .3‬להערכת ההתפתחות הקיימת והצפוייה בהיקף הפעילות של הרשות‪.‬‬
‫‪ .4‬להפנמת מדיניות משרד הפנים ומשרדים אחרים באשר להשתתפויות תקציביות‪ ,‬שיעורי גבייה‪,‬‬
‫תשלום שכר‪ ,‬מענק איזון‪ ,‬היתרי אשראי וכד'‪.‬‬
‫‪ .5‬על בסיס בחינות והערכות לעיל‪ ,‬קביעת מדיניות‪ ,‬ארוכת טווח ‪ -‬מחד וריאלית‪ -‬מאידך‪ ,‬של מטרות‬
‫ויעדים עם סדרי עדיפות נאותים וחזון חברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬כבסיס לסלי שירותים מאוזנים ומגוונים מקורות‬
‫משאביהם‪ ,‬למדיניות של גביית הכנסות עצמיות‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪7‬‬
‫תפקידי התקציב‬
‫תפקידיו המרכזיים של התקציב ברשות המקומית הם‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת מסגרת תקציבית מקסימלית לכל פעולה שעושה הרשות בשנת התקציב‪ ,‬תוך פירוט סעיפי‬
‫המשנה של כל פעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬הצבעה על מקורות מימון ברורות לכל הפעולות המתוכננות‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנון נכון ‪ -‬כלומר חיבור מושכל בין מטרות וצרכים‪ ,‬עלויות ריאליות‪ ,‬הכנסות ומקורות ריאליים‪.‬‬
‫‪ .4‬מסגרת לבקרה‪ ,‬פיקוח וניתוח‬
‫ב‪ .‬הכנת מסגרת הפעילות הכספית של הרשות‬
‫‪ .1‬החוק מטיל על הגזבר להכין הצעת תקציב וראש הרשות יגיש הצעת התקציב לאישור המועצה‪ .‬גזבר‬
‫הרשות הוא הגורם המקצועי המסייע לראש הרשות בהכנת התקציב וניהולו על כל שלביו ‪ -‬גיבוש‬
‫המדיניות הפיננסית והתקציבית של הרשות‪ ,‬ריכוז הצעות התקציב שהועברו מיחידות הרשות וגיבושן‬
‫לתקציב אחיד‪ ,‬מלא‪ ,‬אפקטיבי ומאוזן‪ ,‬עלויות כח אדם על פי תקו ועלויות שירותי כח אדם‬
‫שהרשות רוכשת‪ ,‬השתתפויות בגופי סמך ‪ ,‬גיוס כספים ואבטחת המשאבים הכספיים לפעילות הרשות‪.‬‬
‫א‪ .‬בקביעת מועדי גיבוש התקציב ושלבי הדיונים והאישורים השונים‪ ,‬יש להביא בחשבון כי גיבוש‬
‫התקציב‪ ,‬כתהליך מסודר של הצבת יעדים ובניית תוכנית עבודה‪ ,‬דורש בין היתר תיאום‪ ,‬דיונים‬
‫וישיבות בין גורמים שונים המשתתפים בעריכתו‪ ,‬לרבות דיונים בין‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫• מנהל האגף‪/‬המחלקה ומנהלי היחידות השונות‪ ,‬מנהלי גופי סמך‬
‫• הגזבר‪ ,‬מנהל משאבי אנוש ומנהלי האגפים‪ /‬המחלקות‪.‬‬
‫• הגזבר וראש הרשות‪.‬‬
‫• ראש הרשות וועדת כספים ו‪/‬או ועדת הנהלה‪.‬‬
‫• ראש הרשות והמועצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחידות הרשות יכללו בהצעת תקציבן‪ ,‬על‪-‬פי הנחיות מדיניות התקציב‪ ,‬את כל הפעולות‬
‫המתוכננות להתבצע במהלך השנה‪ ,‬תוך פירוט סדרי עדיפויות והמקורות למימון פעולות אלה‪.‬‬
‫טיוטת התקציב המוצעת‪ ,‬מן הראוי שתהיה סבירה ותאפשר פעילות במסגרתה ללא חריגות וללא‬
‫צורך באישור תקציב נוסף‪ ,‬במהלך השנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ראש הרשות המקומית‪ ,‬ייעזר בגזבר הרשות לשם קבלת מידע וכלים לניתוח טיוטות התקציב‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נתונים פרטניים שונים‪ ,‬נתוני השוואה בין יחידות שונות של הרשות‪ ,‬נתוני השוואה מול‬
‫שנים קודמות ו‪/‬או נתוני השוואה עם רשויות אחרות‪ ,‬הדומות בגודלן לרשות הנידונה‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪8‬‬
‫ד‪ .‬לאחר גיבוש הצעת התקציב על ידי ראש הרשות והגזבר‪ ,‬תוגש ההצעה לדיון בוועדת הכספים‪,‬‬
‫או בוועדת ההנהלה‪ ,‬ובמועצת הרשות‪ .‬בדיוני הוועדה והמועצה יציג ראש הרשות את דעתו על‬
‫התקציב‪ ,‬יסקור את תוכניות העבודה ויעמוד על סדרי העדיפויות והשקפת עולמו בכל הנוגע‬
‫לתקציב והיקפו‪ .‬הערות הוועדה יוגשו לעיון המועצה יחד עם הצעת התקציב‪ .‬בעת הדיונים‬
‫במועצה‪ ,‬כמו גם קודם לכן‪ ,‬בעת הכנת הטיוטות‪ ,‬מן ההכרח לתת את הדעת לנושא מימון‬
‫הפעולות העומדות לביצוע ‪ -‬מקור המימון‪ ,‬זמינותו וכדאיות השימוש בו לפעולה המסוימת‪.‬‬
‫‪ .2‬הוראות החוק על תהליך הכנת התקציב ואישורו‪.‬‬
‫הפקודות‪ ,‬הצווים והתקנות החלים על הרשויות השונות‪ ,‬קובעים כי הכנת התקציב ואישורו ייעשו לפי סדר‬
‫הפעילות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הגזבר יכין הצעת תקציב לרשות‪ ,‬על‪-‬פי מדיניות ראש הרשות והנחיות משרד הפנים‪ ,‬וראש‬
‫הרשות יגישה לפני ועדת הכספים‪ ,‬ובמועצה מקומית ומועצה אזורית ‪ -‬אם אין בהם ועדת כספים‬
‫ לפני ועדת הנהלה‪ ,‬ואחר כך יגישה לאישור המועצה‪ ,‬בצירוף הערותיה של ועדת‬‫הכספים‪/‬הנהלה‪ ,‬לא יאוחר מחודשיים לפני תחילת שנת הכספים אליה מתייחסת ההצעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעירייה צורת התקציב הינה לפי הוראות התוספת הרביעית לדיני עיריות‪ .‬שר הפנים רשאי‬
‫לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן‪ ,‬בכלל או בפרט לעירייה פלונית‪ .‬הוראות אלה מחייבות‪,‬‬
‫ברובן‪ ,‬גם מועצות מקומיות ואזוריות‪.‬‬
‫ג‪ .‬המועצה תחל לדון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה‪ ,‬בשינויים או בלא‬
‫שינויים‪ ,‬עד יום תחילת שנת הכספים שאליה היא מתייחסת‪ .‬התקציב יוגש ב‪ 2 -‬אופנים במקביל‪:‬‬
‫) ‪ (1‬עותק מודפס – יוגש למחוז ו‪ (2 )-‬עותק מקוון יוזן באתר משרד הפנים‪ . ,‬בהתאם להנחיות‬
‫האתר‬
‫ד‪ .‬תקציב הרשות טעון אישור של שר הפנים‪ .‬יש לצרף ולמלא הסברים‪ . ,‬פירוטים‪ ,‬טבלאות‬
‫והצהרות חתומות – כמפורט בהנחיות‬
‫ה‪ .‬השר רשאי לשנות‪ ,‬לדחות או להוסיף פריט בתקציב‪ ,‬אם לדעתו הדבר חיוני לטובת הציבור‪,‬‬
‫מחמת נסיבות החורגות מהרגיל והקשורות ברשות‪ .‬לא אישר השר את תקציב הרשות – יורה‬
‫לראש הרשות להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על ‪ 30‬יום‪.‬‬
‫תמצית התקציב המאושר ‪ -‬בעיריות ‪ -‬תפורסם ב'רשומות'‪.‬‬
‫רשות מקומית ללא תקציב מאושר‬
‫א‪ .‬אם החלה שנת הכספים והמועצה ‪ 4‬או השר טרם אישרו את הצעת התקציב‪ ,‬תהא הרשות‬
‫רשאית להוציא בכל חודש‪ ,‬כל עוד לא אושרה ההצעה‪ ,‬סכום השווה לחלק השנים עשר מן‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪9‬‬
‫התקציב השנתי הקודם‪ ,‬בתוספת סכום שאישר שר הפנים בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות‬
‫מיוחדות אחרות‪ .‬כל זאת רק לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא אישרה המועצה את התקציב בתוך ‪ 3‬חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת‬
‫)ואם לא חלפו ‪ 6‬חודשים מיום עריכת הבחירות לראש הרשות ‪ -‬בתוך ‪ 6‬חודשים מיום קבלת חוק‬
‫התקציב השנתי בכנסת( – יזומנו ראש הרשות וחברי המועצה‪ ,‬סמוך לתום המועד לאישור‬
‫התקציב‪ ,‬לדיון אצל הממונה על המחוז‪ .‬זאת‪ ,‬כדי להשמיע את עמדתם באשר לסיבות לאי‪-‬‬
‫אישור התקציב ובאשר לסיכוי לאישור התקציב באם תוארך התקופה‬
‫ג‪ .‬השר רשאי‪ ,‬במהלך ‪ 3‬או ‪ 6‬החודשים לעיל‪ ,‬להאריך את התקופה לאישור התקציב לתקופה‬
‫נוספת שלא תעלה על ‪ 3‬חודשים‪ .‬זאת‪ ,‬רק באם שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר‬
‫התקציב‪ ,‬וכן באם שוכנע גם שהמשך פעילות הרשות בלא תקציב מאושר בתקופת ההארכה לא‬
‫יביא ליצירת גירעון שוטף בשיעור ‪ 10%‬מהתקציב או יותר או לניהול כספי שאינו תקין‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם תום התקופה לאישור התקציב או לאחר תום ההארכה‪ ,‬באם ניתנה והתקציב לא אושר –‬
‫תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש הרשות‪ .‬המנכ"ל רשאי לזמן את ראש הרשות‬
‫לשימוע נוסף בטרם מתן המלצתו לשר באשר להחלטה אודות המשך כהונתו של ראש הרשות‪.‬‬
‫בתוך ‪ 14‬ימים מתום התקופה‪ ,‬ימנה השר ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש הרשות או‬
‫המועצה‪ ,‬בלבד‪ .‬ההוראות החלות על "ועדה ממונה" יחולו על ועדה זו ועל יושב הראש שלה‪ ,‬באם‬
‫מונה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫‪ .3‬תקציב מועצות אזוריות‬
‫במועצות אזוריות אשר המבנה המוניציפלי שלהן מורכב יותר‪ ,‬בהיותן כוללות גם ועדים מקומיים בעלי‬
‫מעמד סטטוטורי מוגדר‪ ,‬יש הוראות ייחודיות בחלקן‪ ,‬באשר לתקציב הכנסות והוצאות של המועצה‬
‫והישוב הבודד‪:‬‬
‫א‪ .‬ההוצאות שמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה )להלן‪ :‬הוצאות כלליות(‪ ,‬יתמלאו‪ ,‬ככל‬
‫האפשר‪ ,‬מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה )להלן‪ :‬הוצאות מיוחדות(‪ ,‬יתמלאו ככל האפשר מן‬
‫ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק‪.‬‬
‫ג‪ .‬על אף האמור לעיל‪ ,‬רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של‬
‫הוצאות כלליות ולהיפך‪ .‬הרשאה זו אינה חלה על כספים לענייני תרבות וחינוך שיבואו מההכנסות‬
‫מאותו חלק של תחום המועצה‪ ,‬כלומר‪ :‬אין המועצה רשאית להוציאם לשם מילוי הוצאות כלליות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכנסות המועצה הנן ממכסות תשלום‪ :‬מאגרות‪ ,‬היטלים ודמי השתתפות‬
‫וממסים‪,‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .4‬סוגי התקציב‬
‫תקציב הרשות המקומית מורכב מתקציב רגיל ומתקציב בלתי רגיל )תב"ר(‪ .‬במהלך שנת הכספים‬
‫מתווסף‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬תקציב נוסף )מילואים( לתקציב הרגיל‪ ,‬או לתב"ר‪.‬‬
‫סעיפי התקציב בנויים בהתאם ליעדי השימוש ובאופן שיהיה ברור ונוח לכל הגורמים המשתמשים בו‪.‬‬
‫העברה מסעיף לסעיף‬
‫רשות מקומית רשאית‪ ,‬להעביר מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו‪ ,‬ובלבד שיתמלאו בין השאר‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫• ההעברה איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר‪.‬‬
‫• אין עוברים על סך כל ההוצאות שאושרו בתקציב‪.‬‬
‫• תוספת או הפחתה בסעיף מסוים שאינה עולה על ‪ 20%‬מהסכום המאושר מחייבת רק את‬
‫אישור המועצה‪ .‬שינוי גדול יותר מחייב גם את אישור השר‪.‬‬
‫ג‪ .‬התקציב הרגיל‬
‫התקציב הרגיל יכלול את כל סעיפי ההכנסות וההוצאות הרגילים בשנת תקציב‪.‬‬
‫‪ .1‬סעיפי ההכנסות יכללו‪:‬‬
‫הכנסות עצמיות‬
‫הכנסות מתשלומים כחוק של בעלי נכסים )או המחזיקים בהם( המצויים בתחום הרשות המקומית וכן‬
‫אגרות והכנסות למימון שירותים ספציפיים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ארנונה‪ ,‬אגרות שירותים‪ ,‬השתתפות בהוצאות‪ ,‬רשיונות‪ ,‬קנסות‪ ,‬מכירות )מים‪ ,‬נכסים(‪ ,‬דמי‬
‫שכירות והעברות משנים קודמות‪ .‬חלק מהכנסות אלה )ארנונה( מהווה מס לכל דבר ואינו מותנה בשירות‬
‫ספציפי ובהיקפו‪.‬‬
‫תשלומי העברה ממשרדי ממשלה‬
‫בחלק מהשירותים )בעיקר בתחומי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות וקליטה( הרשות המקומית מהווה מעין קבלן‬
‫של שירותים שביסודם הם ממלכתיים‪ .‬הלכך‪ ,‬על משרדי הממשלה הייעודיים לממן שירותים אלו‪.‬‬
‫העברות בגין שירותים ממלכתיים והבולטים שבהם‪:‬‬
‫א‪ .‬העברות משרד החינוך ‪ -‬השתתפות המשרד בפעולות החינוך ברשות‪ ,‬לרבות הסעות‬
‫תלמידים‪ ,‬שירותי מזכירות‪ ,‬פעולות תרבות וספורט‪ ,‬שכר מורים המועסקים ישירות על‪-‬ידי‬
‫הרשות המקומית וכיו"ב‪ .‬התשלומים ניתנים על‪-‬פי תקן וסל השירותים שקבע משרד החינוך ולא‬
‫על‪-‬פי ההוצאה בפועל של הרשות‪ .‬כדי להבטיח את יציבותה של מערכת החינוך המוניציפלית‪,‬‬
‫חוקק חוק המחייב את הרשות המקומית לפתוח חשבון בנק נפרד )'חשבון חינוך'(‪ ,‬המיועד רק‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪11‬‬
‫למטרות חינוך המפורטות בתוספת לחוק‪ .‬המדינה תעביר ההקצבות למטרות אלו לרשויות‪ ,‬אך‬
‫ורק‪ ,‬במישרין לחשבון בנק זה‪ .‬החשבון חסין מעיקולים‪ ,‬מלבד ממקרים מיוחדים על‪-‬פי החלטת‬
‫בית דין לעבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬העברות משרד הרווחה – ההשתתפות בשכר עו"ס ומימון פרויקטים שונים על‪-‬פי התקן‬
‫ותחשיב עלויות שקבע המשרד ולא על‪-‬פי ההוצאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬משרדים נוספים‪ :‬משרדי הבריאות‪ ,‬הקליטה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬בינוי ושיכון‪.‬‬
‫מענקים של משרד הפנים‬
‫משרד הפנים מעניק לרשויות המקומיות ‪ 3‬סוגי מענקים‪:‬‬
‫א‪ .‬מענק איזון ‪ -‬מענק הבא להשלים את הפער שבין ההוצאה המינימלית המחושבת לרשות לבין‬
‫פוטנציאל ההכנסות המחושבות שלה‪ .‬משרד הפנים מבקש להבטיח בכך‪ ,‬שכל הרשויות יוכלו‬
‫להעניק לתושביהם‪ ,‬את 'השירותים המוניציפליים המינימליים'‪ .‬המענק לרשות מחושב על‪-‬פי‬
‫נוסחת ועדת גדיש )אשר החליפה את נוסחת סוארי( המביאה בחשבון את הנתונים של כל רשות‬
‫מקומית הזכאית למענק איזון‪ .‬חלק מהרשויות המקומיות הוגדרו כרשויות חזקות‪ ,‬שהן "נטולות‬
‫מענק" ואחרות רשויות חלשות הזכאיות לפיצוי על מיעוט הכנסותיהן וזכאיות למענק איזון‪.‬‬
‫התשלום בפועל מושפע גם מאילוצי התקציב‪ ,‬על‪-‬פי מדיניות הממשלה‪ .‬על עקרונות דוח ועדת‬
‫גדיש‪ ,‬המהווה היום בסיס עקרוני לתחשיבי הזכאות למענק‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מענק מיועד ‪ -‬מענק הניתן כהשתתפות במימון שירות‪ ,‬או פעולה ספציפית של הרשות‪ ,‬כגון‬
‫משא"ז‪.‬‬
‫ג‪ .‬מענק מיוחד ‪ -‬מענק על פי החלטה מיוחדת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מענק הבירה הניתן לירושלים‪ ,‬מענק‬
‫שטפונות‪ ,‬מענק להתיישבות צעירה‪.‬‬
‫השתתפויות ממשלתיות עקיפות‬
‫משרדי ממשלה‪ ,‬לרבות משרד הפנים‪ ,‬מעבירים כספים במישרין לגורמים ציבוריים‬
‫שונים הפועלים בתחום הרשות המקומית‪ ,‬בהתאם למוסכם עם הרשות על שיעורי השתתפות תקציבית‬
‫של הרשות והממשלה או על‪-‬פי החוק הגורמים הללו נותנים בדרך כלל‪ ,‬שירותים למספר רשויות‬
‫מקומיות או לרשות מקומית אחת ועומדים במידה מסוימת תחת פיקוחן‪ .‬חלקם הוקמו מכוח חוק וחלקם‬
‫מכוח הסדרים וולונטריים בין רשויות מקומיות שונות ‪ .2‬לדוגמא‪:‬‬
‫א‪ .‬שירותי כבאות ‪ -‬על‪-‬פי חוק שירותי הכבאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מועצות דתיות ‪ -‬על‪-‬פי חוק שירותי הדת היהודיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬איגודי ערים ‪ -‬מוקמים באישור שר הפנים למתן שירותים מוגדרים ומשותפים בתחומן‪.‬‬
‫סיוע ממוסדות ציבוריים ארציים‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪12‬‬
‫תמיכה בפרויקטים מוגדרים באמצעות מפעל הפיס‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ .‬עמותות וקרנות‬
‫הפועלים לקידום נושאים ויעדים ספציפיים‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיפי ההוצאות של הרשויות יכללו‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות לשירותים ‪ -‬כל השירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית‪ ,‬לרבות שירותים‬
‫ממלכתיים המסופקים באמצעותה‪.‬‬
‫ההוצאות לשירותים אלו מורכבות משני סוגי הוצאות‪:‬‬
‫‪ .1‬שכר ‪ -‬הוצאות משכורת ושכר של כלל המועסקים על‪-‬ידי הרשות המקומית‪ ,‬בכל‬
‫תחומי הפעילות לרבות חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬דת ובריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולות ‪ -‬הוצאות הרשות המקומית בתפעולם של כל השירותים‪ .‬כגון‪ :‬תכנון‪,‬‬
‫תשתית‪ ,‬אחזקה‪ ,‬שמירה‪ ,‬הוצאות משרדיות‪ ,‬ציוד ואספקה‪ ,‬השתתפות בהוצאות של‬
‫מוסדות‪ .‬תפעול השירותים השונים נעשה באמצעות עובדים המועסקים על ידי הרשות או‬
‫באמצעות קבלנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פחת על נכסים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פירעון הלוואות ותשלומים ‪ -‬שזמן פירעונם חל באותה שנה‪ ,‬כולל ריבית והצמדות בגינן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרשות למימון פיתוח ולקרנות שונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מדיניות האשראי‬
‫הרשות המקומית‪ ,‬באישור שר הפנים ובמקרים מסוימים – גם שר האוצר‪ ,‬רשאית לקחת אשראי בנקאי‬
‫ואשראי אחר‪ ,‬לזמן ארוך ו‪/‬או לזמן קצר‪ ,‬לשם פריסת מימון הוצאות הפיתוח על פני זמן‪.‬‬
‫פירעון האשראי )קרן וריבית( יכול שימומש מהלוואה נוספת או מהתקציב הרגיל של הרשות‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אשראי לזמן ארוך נועד לממן פעולות פיתוח ואילו אשראי לזמן קצר נועד לממן פעילות‬
‫שוטפת והון חוזר )בתקציב הרגיל(‪.‬‬
‫ו‪ .‬תקציב נוסף )תקציב מילואים(‬
‫על‪-‬פי הפקודות החלות על הרשויות המקומיות ותקנות הרשויות המקומיות )הכנת תקציבים(‪:‬‬
‫‪ .1‬ראש הרשות רשאי להורות לגזבר להכין לרשות‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬הצעת תקציב נוסף לתקציב‬
‫הרגיל או לתקציב הבלתי רגיל‪ .‬ראש הרשות יגיש הצעת התקציב לוועדת הכספים‪ ,‬ובאין ועדת‬
‫כספים – בפני ועדת הנהלה ולאחר מכן יגישה לאישור המועצה‪.‬‬
‫‪ .2‬המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה והיא רשאית לאשר אותה‬
‫בשינויים או בלא שינויים‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3‬תקציב מילואים טעון אישורו של השר‪ .‬השר רשאי לשנות או לדחות או להוסיף פריט בתקציב‪,‬‬
‫בדומה לתקציב הראשי‪.‬‬
‫‪ .4‬לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חודשיים מיום שהוגשה לה‪ ,‬לא תהא עוד‬
‫ההצעה טעונה אישור המועצה וראש המועצה יגיש את ההצעה לאישור השר‪ ,‬בצירוף פרוטוקול‬
‫ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה‪ ,‬אם דנה‪.‬‬
‫‪ .5‬ראה ראש הרשות‪ ,‬בהסתמך על דוח רבעוני שהגיש לו הגזבר‪ ,‬כי המשך פעילות הרשות‬
‫בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף – יורה לגזבר‪ ,‬בתוך ‪ 7‬ימים‬
‫מיום קבלת הדין וחשבון להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח את מניעת היווצרותו של‬
‫הגירעון השוטף‪ .‬הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך ‪ 30‬ימים מיום קבלת ההוראה‪.‬‬
‫המועצה נדרשת לאשר הצעת תקציב זו בתוך ‪ 21‬ימים מיום שהוגשה לאישורה‪ .‬לא אישרה‬
‫המועצה ההצעה תוך ‪ 21‬ימים מיום שהוגשה לה – לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה‬
‫וראש הרשות יגישה לאישור שר הפנים‪ ,‬והוא רשאי לאשר אותה כפי שהיא או בשינויים‪.‬‬
‫‪ .6‬מתכונת התקציב הנוסף כמתכונת התקציבים הראשיים )תקציב רגיל או תב"ר(‪.‬‬
‫ח‪ .‬התקציב ככלי ניתוח ובקרה‬
‫‪ .1‬בניית מסגרת תקציב לפעולות מיועדת בין היתר לקביעת ההיקף הכספי אשר אותו מייעדת‬
‫הרשות לפעולה מסוימת‪ ,‬לא רק משיקולים כספיים‪ ,‬אלא מתוך מכלול שיקוליה‪ ,‬לרבות יעדים‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ואחרים והשגתם ביעילות ארגונית וכלכלית‪ ,‬תוך קביעת סדרי‬
‫עדיפות וחלוקת משאבים‪ ,‬מראש‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח דוח התקציב מאפשר לבדוק את יעילות ביצוע הפעולות ולהסיק מסקנות‪ ,‬בין היתר ‪-‬‬
‫לגבי המשך פעולה מסוימת וכדאיותה‪ ,‬התייעלות נדרשת וכיו"ב‪ .‬הניתוח יכול ורצוי שיתבצע‬
‫במספר מישורים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוח היעדים ואוכלוסיות היעד ‪-‬‬
‫שלבי ניתוח זה יכללו ‪-‬‬
‫ הגדרת היעדים‪ ,‬לרבות סוגי הפעולות והאוכלוסייה לה הם מיועדים‪.‬‬‫ הגדרת סדרי עדיפות‪.‬‬‫ גיוס המשאבים לפעולות‪.‬‬‫ הקצאת המשאבים לפעולות‪.‬‬‫ניתוח זה מן הראוי שיתבסס על השקפת עולמם של מציעי התקציב והמאשרים‬
‫אותו‪ ,‬לרבות – מנהלי יחידות‪ ,‬הגזבר‪ ,‬ראש הרשות וחברי המועצה‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח מקורות המימון ‪ -‬האם נוצלו המקורות ליעדים הכדאיים ביותר‪ ,‬מבחינה כלכלית‪/‬‬
‫חברתית‪ /‬ארגונית‪ /‬אחרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח התקציב מול הביצוע בפועל ובדיקת היקף הפערים )גירעון או עודף תקציבי(‬
‫ומקורם‪.‬‬
‫מקור הפערים יכול שיהיה בין היתר מהסיבות הבאות –‬
‫‪ .1‬תחזית שגויה בדבר עלות ביצוע הפעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬חריגה בביצוע הפעולה מעבר למתוכנן‪.‬‬
‫‪ .3‬דחיית הוצאות‪/‬הכנסות או הקדמתן‪.‬‬
‫‪ .4‬קצב התקדמות הביצוע שונה מהמתוכנן‪.‬‬
‫‪ .5‬בזבוז משאבים והעדר בקרה נאותה‪.‬‬
‫בדיקת מקור הפערים מאפשרת קבלת החלטות על המשך הפעולה והיקפה‪ ,‬או‬
‫על הצורך בתיקון התקציב‪ ,‬לשנה השוטפת ו‪/‬או לשנים הבאות‪ .‬תיקון תקציב‬
‫השנה השוטפת דורש כמובן אישורים מתאימים ומן הראוי להימנע מראש‬
‫מלהגיע למצב זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתוח הביצוע בפועל אל מול התקציב ואל מול התקציב והביצוע בפועל של השנה‬
‫הקודמת ו‪/‬או של שנים קודמות בכלל‪ .‬ניתוח מסוג זה מאפשר לבדוק את התאמת נתוני‬
‫התקציב וסבירותם ביחס לביצוע בשנים הקודמות‪ ,‬תוך התחשבות בנתונים המיוחדים‬
‫ששררו בתקופות הקודמות ובהתפתחויות המתאימות לשנה הנדונה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניתוח התכנון ו‪/‬או הביצוע אל מול התכנון ו‪/‬או הביצוע של רשויות מקומיות אחרות‪,‬‬
‫שהן בסדר גודל דומה ובאפיונים רלבנטיים אחרים דומים‪.‬‬
‫ניתוח מסוג זה מאפשר לבחון ‪-‬‬
‫‪ .1‬מקור הפערים כאמור ברשות המקומית הנידונה לעומת הקורה ברשויות האחרות )הערכה‬
‫נמוכה‪/‬גבוהה של הוצאה‪ ,‬אומדן שגוי של היקף פעולה וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪ .2‬הפקת לקחים מתוצאות התכנון והביצוע ברשויות אחרות לצורך אישור תקציבן של פעולות‬
‫חדשות‪ ,‬בעיקר אלה אשר קשה לקבוע מראש את היקפן ואת המשאבים הדרושים לביצוען‪.‬‬
‫‪ .3‬חשיפה מוקדמת של בזבוז משאבים )כגון ‪ -‬קביעת שכר גבוה מהמקובל‪ ,‬רכישת פריטים‬
‫מיותרים‪ ,‬סגירת עסקאות כושלות עם ספקים וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה ותהליך ארגוני אופטימלי למימוש פעילות‪.‬‬
‫‪ .5‬עמידה על קצב התקדמות של פרויקטים ברשויות אחרות‪ ,‬הדומות בגודלן ובאופי אוכלוסייתן‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪15‬‬
‫נציין כי ניתוח זה מתבסס על נתוני רשות אחרת אשר יתכן שאינם תמיד זמינים‪ ,‬אך כדאי לפתח‬
‫חילופי מידע הדדיים לתועלת כל השותפים לכך‪.‬‬
‫‪ .6‬מניתוח התקציב ניתן להסיק‪ ,‬מבעוד זמן‪ ,‬לגבי רזרבות ו‪/‬או גירעונות צפויים מפעולה מסוימת‬
‫ומסך כל הפעולות‪ .‬רזרבות יכולות להוביל לקבלת החלטה בדבר ביצוע פעולות נוספות‪ ,‬לרבות‬
‫בתחום פיתוח‪ ,‬הקמה ורכישת ציוד‪ ,‬ואילו לגירעונות )הצפויים יותר‪ (...‬יש למצוא מקורות מימון‬
‫מתאימים‪ ,‬ו‪/‬או לצמצם היקף הפעילות הגירעונית‪.‬‬
‫‪ .7‬ניתוח התקציב מן הראוי שיבוצע על ידי ראש הרשות המקומית ועל ידי כל מקבלי ההחלטות‬
‫והגורמים המשפיעים ברשות‪ ,‬כגון‪ :‬חברי הוועדות השונות וחברי המועצה‪.‬‬
‫‪ .8‬הגזבר יכול לסייע בהשגת הנתונים הדרושים לניתוח התקציב‪ ,‬כמתואר לעיל‪ ,‬והצגת נתונים‬
‫אחרים‪ ,‬לפי דרישת ראש הרשות‪ ,‬המועצה וועדת הכספים‪.‬‬
‫לגזבר הנתונים הדרושים‪ ,‬מתוקף תפקידו ותחומי אחריותו‪ ,‬אשר כוללים בין היתר‪:‬‬
‫א‪ .‬תחזית המשאבים הכספיים שיעמדו לרשותה של הרשות המקומית‪ ,‬הן מהכנסות עצמיות והן‬
‫ממקורות חיצוניים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישום וניהול ספרי עזר וספרי מלוות‪ ,‬ומערכת ממוחשבת של מעקב תקציבי ומעקב חשבונאי‬
‫אחר תכנון מול ביצוע‪ ,‬על‪ -‬פי כללי משרד הפנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחריות למערכת הסטטיסטיקה הדמוגרפית המקומית שמנהלת מערכת הרשות המקומית‪.‬‬
‫י‪ .‬פעולות אכיפה למניעת חריגות תקציב ואשראי‬
‫כל הרשויות המקומיות מחויבות בדיווח רבעוני למשרד הפנים תוך ‪ 30‬יום מתום הרבעון‪ ,‬על‪-‬פי מתכונת‬
‫שנקבעה‪ .‬על סמך דיווח זה ינקטו הצעדים שיקבעו בחוק‪ ,‬אשר יאלצו את הרשות המקומית למלא אחר‬
‫המסגרות בהן היא מחויבת‪ ,‬כמפורט בסעיפים הקודמים‪.‬‬
‫צעדים אלו יעשו בשלבים ובדירוג בהתאם להיקף החריגה מהתקציב ו‪/‬או להיקף החוב החיצוני‪ .‬צעדים‬
‫אלו מעוגנים בחוק ויופעלו‪ ,‬כאשר הנסיבות יחייבו זאת‪.‬‬
‫בין צעדי האכיפה האפשריים ‪-‬‬
‫א‪ .‬נקיטת צעדים המופעים בחוק יסודות התקציב )ראה להלן(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מינוי גובה ממונה ‪ 3‬להפעלת מערך הגביה ברשות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מינוי חשב מלווה ‪ 3‬לרשות אשר בסמכותו לפקח ולאשר בחתימתו כל פעילות ומסמך כספי‬
‫ברשות‪ ,‬אותה הוא מלווה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פיזור המועצה של הרשות ומינוי ועדה ממונה‪ ,‬על‪-‬ידי שר הפנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬חיוב אישי לנבחרי ציבור או עובדי ציבור‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪16‬‬
‫פעילות היחידה לאכיפה במשרד האוצר להשבת שכר חריג לבעלות המשלמת‪.‬‬
‫חוקי עזר‬
‫המועצה היא הסמכות המקומית להתקין חוקי עזר‪ ,‬בתחומי העשייה של הרשות המקומית‪.‬‬
‫חוקי העזר מסייעים לרשות לבצע כדין את תפקידיה‪ .‬חוקי העזר מהווים חקיקת משנה של התחיקה‬
‫הראשית‪ ,‬שהיא חוקי הכנסת ובכללן פקודות הרשויות המקומיות לסוגיהן‪ ,‬התקנות והצווים שפרסמו‬
‫השרים מכוחם של החוקים ובכללן צווי הכינון של הרשויות‪ .‬סמכות החקיקה של המועצה מפורשת‬
‫ומפורטת בפקודות ובצווים העוסקים ברשויות המקומיות וכן מוסדרת בנוהלי משרד הפנים המתפרסמים‬
‫בחוזרי המנכל‪ .‬אין המועצה רשאית להתקין חוקים שיסתרו את מה שנקבע בתחיקה הראשית או שהם‬
‫בסמכות המדינה‪ .‬בית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבג”ץ‪ ,‬מוסמך לבקר את חוקי העזר ולקבוע אם הם‬
‫סותרים את מאמר המחוקק ואת רוחו‪ .‬הבג”ץ מוסמך גם לבקר את התערבותו של שר הפנים כמורשה‬
‫החקיקה של הרשות‪.‬‬
‫ועדות המועצה‬
‫כאמור את עיקר עבודתה המליאה עושה בעזרת ועדות‪.‬‬
‫כאשר יש לבחון את העניינים לגופם‪ ,‬לברור בין האלטרנטיבות‪ ,‬להגדיר את נקודות המוצא והמחלוקת‪,‬‬
‫לנסות לשכנע זה את זה ולמצוא‪ ,‬לאחר ככלות הכל‪ ,‬את הפתרונות המעשיים ההולמים את הצרכים‬
‫האמיתיים‪ ,‬כי אז אין טוב מאשר הוועדות‪ .‬הוועדה היא המסגרת שבה ממקדת המועצה את עבודתה‪ .‬זהו‬
‫למעשה הפורום הציבורי מקצועי של הרשות המקומית‪ .‬הזירה שבה נפגשים נבחרי הציבור יחד עם חברי‬
‫ההנהלה והדרגים המקצועיים הבכירים ברשות ושומעים את המומחים והיועצים השונים‪ ,‬וכולם ביחד‬
‫מטכסים עצה עם נציגים הנוגעים בעניין‪ .‬יכולתה של המועצה לעבוד באמצעות ועדות היא מגורמי‬
‫הצלחתה‪ ,‬אף שבדרך כלל‪ ,‬מליאת המועצה היא הגוף היחיד המוסמך לאשר החלטות‪.‬‬
‫הוועדה היא הזירה המתאימה ביותר עבור הנבחר לפעול‪ ,‬להשפיע ולבקר‪ ,‬ברוח מצעו ובהתאם‬
‫להבטחות לציבור הבוחרים‪ .‬בוועדה אפשר לתת ביטוי מלא להכשרתו המקצועית של הנבחר‪ ,‬לניסיון‬
‫הנבחר וכמובן גם לתפיסת העולם שלו‪.‬‬
‫ועדה מוסמכת למנות לעצמה ועדת משנה )ס ‪ ,(46‬לטיפול חד‪-‬פעמי או קבוע‪ ,‬בנושא מסוים שבתחום‬
‫סמכותה‪ .‬ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בפני הוועדה‪ .‬גם ועדות רשות‪ ,‬שלכאורה הן חסרות‬
‫סמכויות סטטוטוריות‪ ,‬עשויות למלא תפקיד נכבד בחיי המקום‪ .‬מידת השפעתן של הוועדות נובעת ותלויה‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪17‬‬
‫מעל לכל באישיותם של חברי הוועדה‪ ,‬בכישוריהם‪ ,‬ביוזמתם‪ ,‬בהתמדתם וביכולת השכנוע שלהם‪ .‬יש‬
‫וחבר חרוץ ומוכשר בוועדת רשות מצליח להשפיע יותר מאשר נבחר פסיבי וחסר כישורים בוועדת חובה‪.‬‬
‫ועדות החובה הן ‪ :‬ועדה מקומית לתכנון ובניה )אם הרשות קטנה‪ ,‬אפשר לשלב הרשות בועדה לתכנון‬
‫ובניה מרחבית(‪ ,‬ועדת משנה לתכנון ובניה‪ ,‬ועדת ההנהלה‪ ,‬ועדת מל"ח‪ ,‬ועדת ביטחון )ברשויות בהן‬
‫קיים משמר אזרחי(‪ ,‬ועדה לאיכות הסביבה‪ ,‬ועדה לעניני ביקורת‪ ,‬ועדת הנחות‪ ,‬ועדה למאבק לנגע‬
‫הסמים‪ ,‬ועדת ערר לקביעת ארנונה כללית‪ ,‬ועדת קליטת עליה )ברשויות בהן לפחות ‪ 10%‬מתושביה עלו‬
‫לישראל אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ ,(1990‬ועדת מכרזים‪ ,‬ועדת רכש ובלאי‪ ,‬ועדת תמיכות‪ ,‬ועדה חקלאית‪ ,‬ועדה‬
‫להנצחת זכרם של נרצחי טרור‪ ,‬ועדה להקצאת קרקעות ומבנים )ועדה המורכבת מעובדי רשות בכירים‬
‫בלבד ‪,‬אך המלצת הוועדה תוגש לאישור המועצה ‪.‬המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת משנה‪ ,‬אשר‬
‫רשאית להמליץ‪ ,‬בפני מליאת המועצה‪ ,‬על דחייה או קבלה של המלצת הוועדה( ‪.‬‬
‫כמו כן קיימות ועדות רשות ‪ :‬ועדת כספים )באין ועדת כספים ברשות‪ ,‬תמלא ועדת ההנהלה את תפקידה‬
‫של ועדת הכספים(‪ ,‬ועדה לבטיחות בדרכים‪ ,‬ועדת חינוך‪ ,‬ועדה לקידום הילד‪ .‬כמו כן ועדת רווחה‪ ,‬ועדת‬
‫תחבורה‪ ,‬ועדת רישוי עסקים‪ ,‬ועדת שמות מקומות ציבוריים ועוד‪.‬‬
‫וביתר פירוט על מספר ועדות‪:‬‬
‫) ס‪ (38‬ועדת הנהלה מרכזת‪ ,‬מתאמת ומייעצת בניווט מועצת הרשות ‪ -‬בפרט‪ ,‬ובניהול ענייני‬
‫הרשות בכלל‪ .‬מתפקדת בפועל כהנהלת הקואליציה המקומית‪ .‬למעשה כמעט בכל רשות מקומית‬
‫קיימת מסגרת כל שהיא של ועדת הנהלה‪.‬‬
‫היא תורכב מ‪ :‬ראש הרשות‪ ,‬סגניו של ראש הרשות‪ ,‬חברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את‬
‫מספרם ותבחר בהם‪.‬‬
‫תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה‪ ,‬לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח‬
‫עליהן‪ ,‬להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין‪ ,‬ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל‬
‫עליה על ידי המועצה‪ ,‬ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות‪ ,‬אגרות‪ ,‬היטלים או‬
‫תשלומים אחרים‪ ,‬ללוות כספים‪ ,‬להתקין חוקי‪-‬עזר או לקבל עובדים במשכורת‪ .‬אישור או שינוי‬
‫סדר היום לישיבות המועצה‪ ,‬קודם הישיבה‪.‬‬
‫)ס‪ (39‬ועדת בקורת המועצה תבחר מבין חבריה ועדת בקורת‪ .‬ראש המועצה וסגניו לא יהיו‬
‫חברים בועדת הביקורת‪ .‬מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה‪,‬‬
‫ובלבד שבמועצה שלידה פועלת ועדת הנהלה ולא כל הסיעות במועצה מיוצגות בה‪ ,‬או במועצה‬
‫שראש המועצה שלה לא נבחר בקולותיהם של נציגי כל הסיעות בה‪ ,‬יהיה לפחות חבר אחד של‬
‫ועדת הביקורת נציג של סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה או שלא הצביעה בעד בחירתו של‬
‫ראש המועצה‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪18‬‬
‫)ס ‪ 39‬א( תפקידים וסמכויות לבדוק אם החלטות המועצה הוצאו לפועל כדין;‬
‫לבדוק את חשבונות המועצה ולבדוק אם פעולות המועצה נעשו במסגרת תקציבה‬
‫המאושר;‬
‫לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה עליהם הצביעו הועדה או מבקר‬
‫המדינה בפני המועצה‪.‬‬
‫ועדת הביקורת רשאית לקבל מכל חבר מועצה‪ ,‬או עובד המועצה‪ ,‬ידיעות‪ ,‬מסמכים‬
‫והסברים הדרושים לה למילוי תפקידה‪.‬‬
‫)ס ‪ (40‬ועדה חקלאית למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בעניינים החקלאיים‬
‫של המועצה ושל תחום המועצה‪.‬‬
‫) ס ‪40‬א( ועדת מכרזים המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק‬
‫הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה‬
‫שלדעת הועדה ראויה לאישורו; הועדה תבחר לפי המפתח הסיעתי שלה )ובלבד שיהא נציג אחד‬
‫לפחות מסיעת האופוזיציה( ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים‪ .‬החליט ראש המועצה‬
‫לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה‪ ,‬ירשום את‬
‫הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת מליאת המועצה בישיבתה הקרובה‪ .‬ראש המועצה רשאי‪,‬‬
‫באישור מליאת המועצה‪ ,‬לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים‪ ,‬אף שהועדה לא‬
‫המליצה עליה‪.‬‬
‫) ס‪ 40‬ב( ועדת מל"ח המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת‬
‫חירום‬
‫)ס ‪40‬ג(‪ .‬ועדת בטחון‬
‫במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי‪ ,‬כמשמעותו בפקודת‬
‫המשטרה‪ ,‬תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בעניין המשמר האזרחי‪ .‬חברי ועדת‬
‫הביטחון יהיו ‪ -‬נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; נציגי שרים אלה‪ ,‬אם ראו לשלוח נציג‪:‬‬
‫נציג שר הביטחון‪ ,‬נציג שר החינוך והתרבות‪ ,‬נציג שר המשטרה; חברים אחרים כפי שתחליט‬
‫הועדה‪.‬‬
‫)ס ‪149‬ה( ועדת קליטה ברשות שלפחות ‪ 10%‬מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט תש"ן‬
‫)‪ 1‬בינואר ‪ ,(1990‬תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של‬
‫התושבים האמורים‪.‬‬
‫)ס ‪49‬ח ( ועדה להנצחת פעולות טרור המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי‬
‫פעילות טרור‪ ,‬שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי ברשות שנרצחו‬
‫בעקבות פעילות טרור‪ .‬מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪19‬‬
‫יהיו חברי המועצה‪ ,‬שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי‬
‫הרשות‪ ,‬שהמועצה קבעה את דרך בחירתם‪" ) .‬נרצח פעילות טרור" – נפגע שמת עקב פגיעת‬
‫איבה‪ ,‬הכל כאמור בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪(.1970-‬‬
‫המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה‬
‫)ס ‪149‬י( ועדה איכות הסביבה‬
‫ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח וממוש בני‬
‫קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות‬
‫המאושרות‪ .‬חברי הוועדה יהיו ‪ :‬ארבעה חברי מועצה; עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות‬
‫הסביבה בעיריה; שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם‬
‫ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור‪,‬‬
‫ובאין ארגון מקומי‪ ,‬תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון‬
‫ארצי; לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה‪.‬‬
‫)ב(‬
‫חברי הוועדה יהיו –‬
‫)‪(1‬‬
‫ארבעה חברי מועצה;‬
‫)‪(2‬‬
‫עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;‬
‫)‪(3‬‬
‫שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים‬
‫מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור‪ ,‬ובאין ארגון‬
‫מקומי‪ ,‬תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;‬
‫)‪(4‬‬
‫ה‬
‫נציג השר לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫)ס ‪149‬יא( ועדה למלחמה בסמים‬
‫המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים‬
‫המסוכנים‪ ,‬לגבי מניעה‪ ,‬שיקום וטיפול‪ ,‬לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן‬
‫חינוך והסברה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את‬
‫תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות‪.‬‬
‫חברי הוועדה יהיו‪ :‬שלושה חברי מועצה‬
‫לכל היותר‪ ,‬שאחד מהם יהיה היושב ראש‪ ,‬כפי שתבחר המועצה; מנהל אגף הרווחה או מנהל‬
‫המחלקה לשירותים חברתיים; מנהל מחלקת חינוך; שני נציגי ציבור‪ ,‬שיבחר ראש העיריה‬
‫באישור המועצה; מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של הרשות‪ ,‬שניתן בו חינוך על‪-‬יסודי‪ ,‬שינה‬
‫מנהל מחלקת חינוך; נציג הרשות הלאומית למלחמה בסמים שימנה המנהל הכללי של הרשות‪.‬‬
‫מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים ייקבע על ידי המועצה‪ ,‬כך‬
‫שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪20‬‬
‫)ס ‪ .(41‬ועדות שונות נוסף על הועדות הנקובות בשמן‪ ,‬רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או‬
‫ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים‪.‬‬
‫)ס ‪ (42‬הרכב הועדות ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו‬
‫מחצית חבריה‪ ,‬לפחות‪ ,‬חברי מועצה והשאר ‪ -‬בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה ובלבד‬
‫שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי כהרכב הסיעתי של המועצה‪) .‬לא מלח ולא‬
‫בטחון(‬
‫)ס ‪ (43‬יושבי ראש הועדות ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב‪-‬ראש בועדת ההנהלה‬
‫ובועדת מל"ח; יושבי‪-‬ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה‪.‬‬
‫)ס ‪ (44‬תקופת הכהונה של ועדות המועצה ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת‪-‬כהונתה‬
‫של המועצה‪ ,‬מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר‪ .‬ועדה ארעית תחדל לכהן‬
‫עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה‪ ,‬כולו או מקצתו‪,‬‬
‫בכפוף להוראות צו זה‪.‬‬
‫)ס ‪ (45‬חדילת חברות חבר‪-‬מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר‪-‬ועדה‪ ,‬חברותו באותה ועדה‬
‫נפסקת משנפסקה חברותו במועצה‪ .‬חבר‪-‬ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר‬
‫המועצה יחדל מהיות חבר הועדה‪ .‬חבר‪-‬ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו‬
‫בהודעה בכתב לראש המועצה‪.‬‬
‫)ס ‪ (46‬ועדות משנה כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת‪-‬משנה לכל מטרה הנראית לה‬
‫בגדר תפקידה‪.‬‬
‫)ס ‪ (47‬סדרי העבודה של הועדות כל ועדה של המועצה רשאית‪ ,‬בשים לב להחלטות המועצה‪,‬‬
‫ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בעניין זה‪ ,‬לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה‪.‬‬
‫תפקוד לקוי של המליאה‬
‫לא אחת מתברר שמועצה שנבחרה‪ ,‬אינה מצליחה לתפקד‪ .‬עבודתה רצופה תקלות‪ ,‬ישיבותיה‬
‫משתבשות‪ ,‬ראש הרשות אינו מצליח להעביר החלטות‪.‬‬
‫חותמת גומי‪ :‬העובדה שראש הרשות נבחר בבחירות אישיות על‪-‬ידי המצביעים תושבי הישוב‬
‫ובחירתו אינה טעונה אישורם של חברי המועצה ‪ -‬מעניקה לו כוח רב וביטחון‪ .‬אם גם סיעתו של‬
‫ראש הרשות זכתה ברוב גדול המאפשר לה לנהל את הרשות בלי שותפים‪ ,‬או עם מספר שותפים‬
‫קטן‪ ,‬או אפילו בקואליציה מקיר אל קיר‪ ,‬עלול להיווצר מצב שבו משיקולים מפלגתיים או אישיים‪,‬‬
‫לא תהיה המועצה שנבחרה אלא 'חותמת גומי' בלבד‪ .‬היא תאשר כל עניין שיביא בפניה ראש‬
‫הרשות‪ ,‬היא תדחה כמעט ברוב אוטומטי כל יוזמה שלא תעלה בקנה אחד עם מדיניותם או‬
‫תפיסתם של ראש הרשות ועוזריו‪ .‬אף שאין בכך כל פגם חוקי‪ ,‬ואפשר אף להגדיר זאת כמימוש‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪21‬‬
‫העיקרון הדמוקרטי שהרוב הוא למעשה השולט‪ ,‬הרי התופעה אינה רצויה ואינה לטובת הרשות‪.‬‬
‫בהעדר ביקורת‪ ,‬אפילו בתוך אותה מפלגה או סיעה ‪ -‬עלולה המערכת להסתאב‪ .‬יש לצפות מכל‬
‫הנבחרים‪ ,‬גם בקואליציה וגם באופוזיציה ‪ -‬אם היא אכן קיימת ‪ -‬שלא יראו עצמם כ'חותמת גומי'‪,‬‬
‫אלא יפעילו שיקול‪-‬דעת‪ ,‬ייזמו יוזמות עצמאיות‪ ,‬יפקחו על תפקוד מוסדות הרשות ויראו עצמם‬
‫שליחי ציבור ולא משרתיו הנאמנים ועושי דברו של ראש הרשות‪.‬‬
‫מועצה 'לעומתית' היפוכה של המועצה הפועלת כ'חותמת גומי' של ראש הרשימה‪ ,‬היא ה'מועצה‬
‫הלעומתית'‪ .‬כלומר המועצה שמתייצבת ברוב קולותיה נגד ראש הרשות‪' .‬מועצה לעומתית' אינו‬
‫מושג המופיע בחוק‪ .‬אין לו גם מעמד מיוחד משלו‪ .‬זהו מונח שנטבע במשרד הפנים כדי להגדיר‬
‫מציאות קשה שבה המועצה מתייצבת נגד ראש הרשות‪ .‬המועצה כאמור לעיל‪ ,‬היא המוסמכת‬
‫למנות סגנים ובעלי תפקידים בכירים‪ ,‬לאשר תקציבים‪ ,‬תוכניות ופעולות ולחוקק חוקי עזר‪ .‬אם‬
‫המהלך הזה משתבש בשל יחסי הכוחות 'הלעומתיים' במועצה‪ ,‬עלולה 'מועצה לעומתית'‬
‫להתדרדר עד לכדי חוסר תפקוד מוחלט‪ .‬אמנם החוק מאפשר לראש הרשות לבצע‪ ,‬חלקית‪,‬‬
‫מהלכים ללא אישור המועצה‪ ,‬אך לטווח ארוך‪ ,‬אם ראש הרשות והמועצה לא יגיעו להבנה בכל‬
‫הנושאים לעיל‪ ,‬עלול שר הפנים‪ ,‬לאחר עיון מעמיק ובדיקת המצב ובמקרים מסויימים כמתחייב‬
‫בחוק – להביא לבחירה ו‪/‬או למינוי ראש רשות ו‪/‬או מועצה או ועדה כתחליף‪.‬‬
‫מועצה סרבנית ) פק' ס ‪ (36‬כאשר נראה לממונה על המחוז שמועצה או ראש רשות נמנעים‬
‫ממילוי חובה או מביצוע עבודה‪ ,‬שהם מחויבים בהם לפי החוק או לפי כל דין‪ ,‬רשאי הוא לדרוש‬
‫מהם בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה ולקצוב לכך את הזמן הדרוש‪ .‬אם המועצה או‬
‫ראש הרשות נמנעים מלמלא את הצו‪ ,‬תוך הזמן הקצוב‪ ,‬רשאי הממונה על המחוז למנות את‬
‫ראש הרשות או כל אדם אחר מתאים‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כדי שימלא את החובה או את העבודה‪.‬‬
‫מועצה שלא ניתן לכנסה בשעת חירום ) פק' ס ‪ (37‬בשעת חירום כאשר אין אפשרות לכנס‬
‫ישיבה של המועצה‪ ,‬רשאי הממונה על המחוז להורות לראש הרשות למלא חובה או לבצע‬
‫עבודה‪ ,‬שהן הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תושביו‪.‬‬
‫מועצה שכשלה בניהול ענייניה הכספיים ) פק' ס ‪38‬א( סבר שר הפנים שהרשות המקומית‬
‫אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ותשלומים עבור אספקת מים או שאינם נגבים‬
‫בשיעורים שנקבעו בחוק ‪ -‬רשאי הו למנות אדם מתאים להפעלת מערך הגבייה ברשות זו‪ .‬השר‬
‫למנות חשב מלווה לרשות לתקופה או לתקופות שיקבע‪ ,‬אם שיעור הגירעון השוטף ברשות הוא‬
‫‪ 10%‬או יותר‪ ,‬ושיעור הגירעון המצטבר הוא ‪ 15%‬או יותר‪ .‬או תקציב הרשות או ענייניה‬
‫הכספיים מנוהלים‪ ,‬באופן לא תקין‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪22‬‬
‫סדרי הישיבות‬
‫)ס ‪ (48‬מועד הישיבות המועצה תקבע את הימים לישיבותיה‪ ,‬ובלבד שתקיים לפחות ישיבה‬
‫רגילה אחת בכל ששה שבועות; ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת‪-‬מועצה שלא מן המניין‪.‬‬
‫ראש המועצה חייב לכנס ישיבת‪-‬מועצה שלא מן המניין‪ ,‬אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי‬
‫שליש‪ ,‬לפחות‪ ,‬מחברי המועצה ובה פורט סדר‪-‬היום הנדרש‪ ,‬או אם באה דרישה לכך מאת ועדת‬
‫ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך ‪ 14‬יום מיום‬
‫הגשת דרישה כאמור‪ ,‬יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר‪-‬היום‬
‫הנדרש‪.‬‬
‫יושב ראש הוועדה הוא 'איש המפתח' שלה‪ .‬יושב‪-‬ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת‬
‫הועדה שהוא יושב‪-‬ראש בה‪ ,‬והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה‪ ,‬או על פי דרישה‬
‫מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת‪.‬‬
‫)ס‪ (49‬סדר היום סדר היום לישיבת‪-‬מועצה‪ ,‬שלא נקבע מראש על ידי המועצה‪ ,‬ייקבע על ידי‬
‫ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה‪ .‬ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע‬
‫ראש המועצה‪ .‬סדר היום לישיבת‪-‬ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה‪ ,‬ייקבע על ידי ראש‬
‫הועדה‪ .‬הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה‪ ,‬יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה‪.‬‬
‫אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה‪ ,‬שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה‬
‫ישיבה‪ ,‬אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה‪.‬‬
‫)ס ‪ (50‬הזמנות הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה‪ ,‬פרט לישיבה הראשונה של‬
‫המועצה הראשונה‪ ,‬חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב‪-‬ראש הועדה‪ ,‬המפרטת את סדר‪-‬יומה‬
‫של הישיבה‪ ,‬תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות ‪ 24‬שעות לפני הישיבה; ואם היא‬
‫נשלחה על ידי הדואר‪ ,‬יש לשלחה לפחות ‪ 36‬שעות לפני הישיבה‪ .‬הודעה בדבר זמנה‪ ,‬מקומה‬
‫וסדר‪-‬יומה של כל ישיבת‪-‬מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה‪.‬‬
‫)ס ‪ (51‬הנהלת הישיבות ראש המועצה יהיה היושב‪-‬ראש בכל ישיבות המועצה‪ ,‬ובהעדרו ‪ -‬סגן‬
‫ראש המועצה‪ .‬יושב‪-‬ראש ועדה יהיה יושב‪-‬ראש בכל ישיבותיה‪ ,‬ובהעדרו ‪ -‬חבר הועדה שייבחר‬
‫לשם כך על ידי הנוכחים‪.‬‬
‫)ס‪ (52‬פומביות ישיבות המועצה ישיבות המועצה יהיו פומביות‪ ,‬אלא אם הוחלט בישיבה שתהא‪,‬‬
‫כולה או חלקה‪ ,‬בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫)ס‪ (53‬מנין חוקי רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי‬
‫בשעה שנקבעה לישיבה‪ ,‬תידחה הישיבה לשעה אחת‪ ,‬ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות‬
‫שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור ‪ -‬תידחה הישיבה ל‪ 7-‬ימים ואז תהיה‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪23‬‬
‫חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בעניין שלא‬
‫עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת‪ .‬נקבע בדין להחלטה מסוימת רוב מיוחד בהצבעה‪ ,‬יהיה‬
‫רוב זה גם המניין החוקי לדיון באותו עניין‪ .‬החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה‬
‫או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן‬
‫בדין רוב מיוחד‪ .‬מספר‪-‬קולות שקול פירושו דחיית ההצעה‪ .‬ההצבעה במועצה או בוועדה היא‬
‫בהרמת‪-‬ידיים‪ ,‬אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה‬
‫ההצבעה חשאית‪.‬‬
‫)ס‪ (54‬פרוטוקול בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות‬
‫חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה‪ ,‬את מהלך הדיונים‪ ,‬את ההצעות ואת תוצאות‬
‫ההצבעה‪ .‬הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב‪-‬ראש הישיבה‪.‬‬
‫הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות ‪ 7‬ימים לפני הישיבה הבאה‪ .‬היה ערעור על‬
‫פרט מפרטי הפרוטוקול‪ ,‬יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה‪.‬‬
‫)ס‪ (55‬סדר העבודה והישיבות המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה‬
‫שלא נקבעו הוראות אחרות בעניין זה‪.‬‬
‫)ס‪(56‬תוקף הדיונים וההחלטות תקפם של דיון והחלטה במועצה או בוועדה לא ייפגע מחמת‬
‫שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה‪ ,‬או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכושרו או מחמת ליקויים‬
‫בסדר הישיבה או בדיונים‪ ,‬שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות‪.‬‬
‫נושאי המשרה‪.‬‬
‫חברי המועצה הם 'הגוף הנבחר' של הרשות‪ .‬גם ראש הרשות וסגניו‪ ,‬אף שהם מקבלים שכר על‬
‫עבודתם מקופת המועצה ואחראים לביצוע החלטות המועצה באמצעות המערכת המבצעת‪,‬‬
‫)משרדי הרשות(‪ ,‬הינם נבחרים‪ ,‬מבחינת דרכי בחירתם והסרתם מתפקידם ומבחינת סמכותם‪.‬‬
‫מולם או תחתם‪ ,‬פועל ברשות גם 'גוף ממונה'‪ ,‬המבצע את מדיניות המועצה‪ .‬אלה הם עובדים‪,‬‬
‫בכירים וזוטרים‪ ,‬בשכר שהמועצה מעסיקה כעובדיה או שוכרת את שירותיהם‪ ,‬כדי שתוכל למלא‬
‫את תפקידיה כחוק‪.‬‬
‫המועצה מקבלת עובדים וממנה אותם‪) .‬למשל‪ ,‬לא יתמנה אדם עובד מועצה‪ ,‬אלא לאחר בדיקה‬
‫רפואית המאשרת את כשירותו לשרת במשרה הנידונה – ס ‪ 22‬חוק המועצות המקומיות )שירות‬
‫העובדים((‪ .‬מינוי עובד מועצה ייעשה בכתב‪ ,‬חתום בידי ראש המועצה וגזברה )ס ‪ 11‬חוק‬
‫המועצות המקומיות )שירות העובדים((; מועצה צריכה להחתים את עובדיה על טופס שמירת‬
‫סודיות וכן לבצע אחת לשנה הערכה של עובדיה בטופס הערכת עובד‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪24‬‬
‫את ה'גוף הממונה' אפשר לחלק ל ‪ -2‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬נושאי תפקידים בכירים שהחוק מחייב את המועצה למנותם‪ ,‬לאחר מכרז פומבי‪ ,‬או לדאוג‬
‫שפעולותיהם יתבצעו )'תפקידים סטטוטוריים'(‪ ,‬כדי להבטיח ניהול תקין וכושר מקצועי לעבודת‬
‫הרשות‪.‬‬
‫‪ .2‬בעלי תפקידים אחרים‪ ,‬זוטרים ובכירים‪ ,‬שהרשות‪ ,‬לפי גודלה‪ ,‬אופייה ושיקול דעתה‪ ,‬מעסיקה‬
‫או שוכרת‪.‬‬
‫) פ"ע ס ‪ (167‬מספר בעלי תפקידים שחייבים להיות בכל מועצה אזורית‪ :‬מזכיר; מהנדס; מנהל‬
‫מחלקת חינוך; מבקר )חייב להיבחר על ידי מליאת המועצה‪ ,‬בהחלטה ברוב חבריה‪ ,‬במשרה‬
‫מלאה(‪ ,‬גזבר‪ .‬בעלי התפקיד האלו‪ ,‬חייבים להיבחר על ידי ועדת המכרזים לבחירת עובדים‬
‫בכירים‪.‬‬
‫רשות מקומית חייבת לקבל ייעוץ משפטי וכן חייבת למנות עורך‪-‬דין‪ ,‬להיות יועצה המשפטי‪.‬‬
‫מבחינת החוק אפשר שאדם ימלא יותר מ'תפקיד חובה' אחד או גם תפקיד אחר בנוסף‪ .‬למשל‪,‬‬
‫גם מזכיר וגם גזבר‪ .‬ברשויות עד ‪ 10,000‬נפש – יועסקו המזכיר והגזבר כ"א ב‪ 50% -‬משרה או‬
‫לחילופין – עובד אחד ישמש ב ‪ -2‬התפקידים ב‪ 100% -‬משרה‪ .‬ברשויות שבין ‪ 10,001‬ל‪-‬‬
‫‪ 15,000‬נפש – יועסקו המזכיר והגזבר כ"א ב‪ 75% -‬משרה או לחילופין – תהא משרת המזכיר‬
‫או הגזבר ב‪ 100% -‬והמשרה השנייה – ‪) .50%‬חוזר מנכ"ל ‪ 6/2004‬מתאריך ‪(16.04.2004‬‬
‫העובדים הבכירים יועסקו לפי חוזה אישי‪ .‬מטבעו של החוזה האישי שמתחייבת ממנו "מידה‬
‫מיוחדת של אמון אישי"‪ ,‬ואי תחולתם של 'חוק שעות עבודה ומנוחה'‪ ,‬ההסכמים הקיבוציים‪,‬‬
‫לרבות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות וככלל ‪ -‬ללא כל תמורה או הטבה נוספת‪,‬‬
‫מלבד המפורש בחוזה האישי‪.‬‬
‫מזכיר במועצה אזורית יש חובת מינוי מזכיר‪ .‬בין סמכויותיו‬
‫חתימה על מסמכים )חוזה ‪,‬כתב התחייבות או תעודה אחרת ‪,‬שאין בהם התחייבות כספית( )ס‬
‫‪(232‬‬
‫הזמנות לישיבות‪ ,‬שינויים בסדר היום‪ ,‬טיפול בפרוטוקול ושמירתו‪ ,‬שמירת רשימות ומסמכים‬
‫)עותק שלישי של הפרוטוקולים של הליכי קביעת תוצאות הבחירות‪ ,‬ימסרו למזכיר המועצה(‪) .‬ס‬
‫‪(234‬‬
‫מסירת מסמכים )כל הודעה‪ ,‬הזמנה צו או מסמך שיש רשות או חובה למוסרם למועצה או לועדה‬
‫כל שהיא‪ ,‬תהא מסירתם כדין‪ ,‬גם אם נמסרו לידיו של מזכיר המועצה(‪) .‬ס ‪(238‬‬
‫גזבר‪ :‬מינוי גזבר הנו חובה בכל רשות מקומית‪ .‬המועצה‪ ,‬בהחלטת רוב חבריה‪ ,‬תמנה גזבר‬
‫לאחר שייבחר במכרז פומבי הגזבר – לא יפוטר אלא אם דנה בכך מליאת המועצה לפי המלצת‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪25‬‬
‫ראש הרשות‪ .‬המועצה מוסמכת לפטרו בישיבת מועצה ברוב ‪ 2/3‬מחבריה ובלבד שמסרה הודעה‬
‫כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה ולאחר שנתנה לו זכות לשאת לפני‬
‫המועצה את דברו בעניין הפיטורים‪.‬‬
‫החוק מטיל על הגזבר את האחריות לביטחונה של קופת הרשות‪) .‬ס‪77‬א ‪ ,‬פ"ע ס ‪(192‬‬
‫כל חוזה‪ ,‬כתב התחייבות‪ ,‬פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת הרשות‪ ,‬או תעודה‬
‫אחרת שיש בהם התחייבות כספית מטעם הרשות )ס‪.(78‬‬
‫רשאי גזבר‪ ,‬באישור המועצה להסמיך עובד הרשות‪ ,‬הכפוף לו לחתום בשמו על פקודת תשלום‪,‬‬
‫שובר תשלום או שיק עד לסכום שנקבע בתקנות‪ .‬אין בהסכמה זו כדי לפטור את הגזבר מחובותיו‬
‫ומאחריותו לפי כל דין‪) .‬פ"ע ס ‪) 191‬ב((‬
‫הגזבר אחראי על הכנה של הצעת התקציב ותקציב המילואים של הרשות וכן יפקח על שמירת‬
‫מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף בתקציב הרשות‪ .‬במועצה אזורית גזבר המועצה‬
‫הוא המופקד על הרישום בפנקס מיוחד של פרטי החוזים שנחתמו‪ ,‬על‪-‬ידי ראש המועצה‪ ,‬ללא‬
‫החלטה של המועצה‪) .‬פ"ע ‪) 206‬א( (‬
‫לאחר תום כל רבעון‪ ,‬יתייחס הגזבר בין השאר‪ ,‬לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאומדן ביצוע‬
‫התקציב ביחס לתקציב השנתי‪ ,‬כולו‪ .‬הגזבר יגיש הדוח לראש הרשות‪ ,‬למועצת הרשות‪ ,‬לוועדת‬
‫הכספים ולוועדת הביקורת ברשות המקומית; למינהל לפיתוח ותקצוב ולממונה על ביקורת‬
‫החשבונות במשרד הפנים‪ ,‬ולממונה על המחוז‪) .‬פ"ע ‪) 213‬ב( (‬
‫הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדות המועצה‪ ,‬תינתן לו הזדמנות להשמיע את‬
‫דעתו‪ ,‬בעל‪-‬פה או בכתב‪ ,‬לפני קבלת כל החלטה של המועצה או של ועדה‪ ,‬שיש לה השלכה על‬
‫תקצוב הרשות – הכנסותיה או הוצאותיה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי היועץ המשפטי של הרשות המקומית הוא גורם חשוב בתפקודה החוקי של‬
‫הרשות ובניהולה התקין‪ .‬היועץ המשפטי מייצג‪ ,‬במסגרת עבודתו ברשות‪ ,‬את החוק ואת אינטרס‬
‫הציבור‪ .‬הוא אמור להעניק ייעוץ משפטי מוקדם וליווי שוטף לנבחרים ולבכירים ברשות המקומית‬
‫במסגרת מילוי תפקידיהם השונים ברשות‪ .‬לניהול החוקי והתקין של הרשות גם השפעה חשובה‬
‫על מידת האימון שהתושבים ירחשו כלפי הרשות ועל הנכונות להישמע לחוקיה ולדרישותיה‪.‬‬
‫)י"מ ס ‪.(2‬חוק הרשויות המקומיות )ייעוץ משפטי(‪ ,‬תשל"ו ‪ , 1975‬מחייב כל רשות מקומית‬
‫בקבלת יעוץ משפטי‪ .‬יתירה מזו – היא חייבת למנות עורך דין שיהיה יועצה המשפטי‪.‬‬
‫)הערה‪ :‬קיים נוהל חדש על מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית וכן נוהל חדש למסירת‬
‫עבודות משפטיות לעורכי דין חיצוניים ברשויות המקומיות‪(.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪26‬‬
‫)י"מ ס ‪)3‬א(( יועץ משפטי של מועצה מקומית‪ ,‬עובד המועצה‪ ,‬יהיה עובד המועצה המקומית‬
‫ויחולו על מינויו וכהונתו ההוראות החלות על עובדי אותה מועצה מקומית‪.‬‬
‫)י"מ ס ‪ .(4‬יועץ משפטי של מועצה מקומית שאינו עובד המועצה רשאי לשמש גם יועץ משפטי של‬
‫מועצה מקומית נוספת‪ ,‬אחת‪ ,‬שלא כעובד המועצה‪ ,‬ובלבד שהמועצות המקומיות שבהן הוא‬
‫מועסק הסכימו לכך‪.‬‬
‫תנאי סף מינימליים של יועץ משפטי‪ :‬תואר ראשון במשפטים‪ ,‬ורשיון ישראלי לעריכת דין‪ .‬ניסיון‬
‫מקצועי מוכח ומוצלח של ‪ 5‬שנים כמשפטן וכעורך דין‪ .‬התמחות בדיני שלטון מקומי‪ ,‬תכנון ובנייה‪,‬‬
‫דיני עבודה‪ ,‬רישוי עסקים וחוקי עזר עירוניים‪.‬‬
‫)י"מ ס ‪.( 5-6‬היועץ המשפטי‪ ,‬שהוא עובד הרשות‪ ,‬יוזמן לישיבות המועצה‪ ,‬לרבות ישיבותיה‬
‫כוועדה מקומית לתכנון ולבנייה וישיבות ועדת המשנה לתכנון ולבנייה וכן לישיבות רשות רישוי‬
‫מקומית‪ ,‬ועדת המכרזים‪ ,‬ועדת הכספים‪ ,‬ועדת הנחות‪ ,‬ועדת תמיכות והוועדה להקצאת קרקע או‬
‫מבנה‪.‬‬
‫)י"מ ס ‪)6‬ג( (‪.‬לצורך ביצוע תפקידו‪ ,‬יוזמן היועץ המשפטי ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של‬
‫מועצת הרשות או כל ועדה מוועדותיה ותינתן לו ההזדמנות להשמיע את חוות דעתו המקצועית‪,‬‬
‫בעל‪-‬פה או בכתב‪ ,‬לפני קבלת כל החלטה‪ .‬יועץ משפטי רשאי למנות עורך דין מאנשי לשכתו על‬
‫מנת לייצגו בכל עניין‪ .‬מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה‬
‫באותה ישיבה‪.‬‬
‫תחומי העיסוק של לשכת היועץ המשפטי מעבר לתפקידי החובה של יעוץ משפטי ברשות‬
‫המקומית‪ ,‬תסייע לשכת היועץ המשפטי ב‪-‬מתן ייעוץ משפטי לראש הרשות ולסגן שהואצלו לו‬
‫סמכויות‪ ,‬למועצת הרשות ולוועדותיה השונות‪ ,‬לעובדי הרשות ‪ -‬בכל עניין הדרוש למילוי תפקידי‬
‫הרשות‪ ,‬חוות הדעת והחוזה בעסקה שהרשות המקומית עומדת לערוך‪ .‬כמו כן יחווה את דעתו‬
‫לפי פניית חבר מועצת הרשות ‪ -‬אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות ואם אין במתן‬
‫חוות הדעת כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים‪ .‬ניסוח מסמכים משפטיים שונים כגון‪:‬‬
‫צווי מיסים‪ ,‬הצעות לחוקי עזר לרבות עדכונים והסברים לחוקי העזר‪ ,‬חוזים שונים‪ ,‬הכנת תביעות‬
‫משפטיות ומסמכים אחרים בעלי אופי משפטי ומשמעות משפטית‪ ,‬הפצת פרשנות והסברים‬
‫לחקיקה חדשה לגורמים שונים ברשות‪ .‬ייצוג הרשות לרבות הופעה בפני בתי משפט ובתי הדין‬
‫השונים ובפני יתר המוסדות המשפטיים והשלטוניים‪ ,‬כגון ההוצאה לפועל‪ ,‬לשכת רישום‬
‫מקרקעין‪ ,‬יועצים משפטיים במשרדי הממשלה לעניין חקיקת חוקי עזר וכדומה‪ .‬ייצוג הרשות בפני‬
‫מוסדות ומשרדי הממשלה השונים ובפני מוסדות וגופים ממלכתיים אחרים‪ .‬טיפול בעניינים‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪27‬‬
‫הנוגעים לבית דין ארצי למשמעת לרבות הגשת התביעות לבית הדין‪ ,‬וליווי התהליך המשפטי‪.‬‬
‫אישור מוקדם להסכם פשרה בערכאות הליך בוררות בתביעה של עובד או של נבחר‪.‬‬
‫יועץ משפטי חיצוני ‪ :‬פרסם משרד הפנים נוהל חדש קובע הוראות והנחיות למינוי יועץ משפטי‬
‫חיצוני קבוע )להבדיל מעו"ד המועסק על‪-‬ידי הרשות במתן שירותים משפטיים‪ ,‬בנוגע לעבודה‬
‫מסוימת או בתחום מוגדר(‪ .‬זאת כמובן‪ ,‬ברשות מקומית שאינה חייבת על‪-‬פי חוק להעסיק יועץ‬
‫משפטי כעובדה‪.‬‬
‫הליך קבלת החלטה בדבר מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ :‬טרם קבלת החלטה על העסקת יועץ‬
‫משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬על ראש הרשות לשקול אפשרות למנות לרשותו יועץ משפטי שהוא עובדה‪.‬‬
‫החלטתו תתקבל בהסתמך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על חוות הדעת הבאות‪ :‬של גזבר הרשות ושל מזכיר‬
‫הרשות‪,‬‬
‫תוקם ועדה מקצועית תוקם ועדה מקצועית שתפקידה להמליץ בפני ראש הרשות בדבר מינויו של‬
‫יועץ משפטי חיצוני קבוע‪.‬‬
‫מבקר‪ ,‬נציג תלונות הציבור‪) .‬פ"ע ס ‪ 167‬ב‪-‬ה‪( .‬‬
‫מינוי מבקר בכל רשות מקומית הנו מינוי חובה על‪-‬פי פקודת העיריות ופקודת המועצות‬
‫המקומיות‪) .‬וכן בכל ועדה לתכנון ולבנייה‪ ,‬על‪-‬פי תיקון לחוק התכנון והבנייה( מועצת הרשות‬
‫בהחלטה ברוב חבריה‪ ,‬תמנה )לאחר בחירה במכרז פומבי( לרשות מבקר במשרה מלאה והוא‬
‫יהא עובדה‪ ) .‬ס ‪57‬א( במועצה אזורית ‪ -‬היה מספר התושבים בתחום המועצה ‪ 20,000‬או יותר‬
‫– יכהן המבקר במשרה מלאה‪ .‬היה מספר התושבים פחות מ ‪ 20,000‬יכהן המבקר בחצי משרה‪.‬‬
‫)רשאי שר הפנים לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן בכהונה חלקית בהתחשב במספר התושבים‬
‫והיישובים במועצה אזורית וכן בהיקף תקציבה של אותה מועצה(‪.‬‬
‫דרישות מהמבקר ‪) :‬חוק הביקורת הפנימית ס ‪ (3‬יחיד )לא חברה(‪ ,‬תושב ישראל; לא הורשע בעבירה‬
‫שיש עמה קלון; בעל תואר אקדמאי ) ברשות של ממונה על המחוז יכול להיות גם אדם המחוסר ההשכלה‬
‫הנדרשת‪ ,‬כמבקר הרשות‪ ,‬אם הוא רכש ניסיון במשך ‪ 10‬שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי(‪ ,‬רכש ניסיון‬
‫במשך שנתיים בעבודת ביקורת ‪ ,‬אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה‬
‫אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית‪.‬‬
‫מי שכיהן כחבר מועצה ברשות ‪ -‬לא ימונה ולא יכהן כמבקר הרשות אלא אם כן עברו ‪ 10‬שנים מתום‬
‫כהונתו כחבר מועצה באותה רשות‪ ,‬או ‪ 2‬שנים מתום כהונתו כחבר מועצה ברשות גובלת‪.‬‬
‫מי שהיה מועמד בבחירות למועצת הרשות‪ ,‬לא יכהן כמבקר אותה רשות למשך כל תקופת כהונתה של‬
‫אותה מועצת רשות שאליה היה מועמד‪.‬‬
‫תפקידי וסמכויות המבקר מוסדרים בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות‪ ,‬כדלקמן‪) :‬פ"ע ‪170‬א )א((‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .1‬לבדוק אם פעולות הרשות ככלל‪ ,‬לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבנייה נעשו כדין‪ ,‬בידי‬
‫המוסמכים לעשותם‪ ,‬תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון‪.‬‬
‫‪ .2‬לבדוק את פעולות עובדי הרשות‪ ,‬כפרט‪ ,‬ואף את פעולות חברי המועצה )למעט העשייה‬
‫הפוליטית(‪.‬‬
‫‪ .3‬לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל‪ ,‬הנהוגים ברשות‪ ,‬מבטיחים קיום הוראות כל דין‪ ,‬טוהר‬
‫המידות ועקרונות היעילות והחיסכון‪.‬‬
‫‪ .4‬לבקר את הנהלת חשבונות הרשות ולבדוק אם דרכי החזקת כספי הרשות‪ ,‬שמירת רכושה‬
‫ואחזקתו מניחות את הדעת‪ .‬לבדוק אם תוקנו הליקויים בניהול ענייני הרשות שעליהם הצביעו המבקר‪,‬‬
‫מבקר המדינה או רואי החשבון מטעם אגף הביקורת במשרד הפנים‪ .‬ביקורתו של מבקר הרשות תעשה‬
‫גם לגבי המועצה הדתית‪ ,‬שבתחום הרשות‪ ,‬וכן לגבי כל תאגיד‪ ,‬מפעל‪ ,‬מוסד‪ ,‬קרן או גוף‪ ,‬אשר הרשות‬
‫משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית או משתתפת במינוי הנהלתם‪ .‬כל אלו יקראו "גוף )עירוני(‬
‫מבוקר"‪ .‬תאגידים עירוניים הם בכלל הגדרות אלו‪.‬‬
‫כדי לבצע כל זה למבקר חייב להיות מעמד עצמאי‪ .‬מעמדו העצמאי של המבקר‪ ,‬אשר למותר להסביר את‬
‫הכרחיותו לצורך תפקודו הנאות‪ ,‬מובטח על‪-‬ידי כללים‪ ,‬המגובים בפקודת העיריות והמועצות מקומיות‪:‬‬
‫מבקר הרשות לא ימלא כל תפקיד אחר ברשות המקומית ובכל גוף מבוקר‪ .‬עובדי לשכת המבקר יתמנו‬
‫על‪-‬ידי ראש הרשות בהסכמת מבקר הרשות‪ .‬אף שדינם כשאר עובדי הרשות הם יקבלו הוראות‬
‫מקצועיות ממבקר הרשות בלבד‪ .‬לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר הרשות שלא בהסכמתו של‬
‫מבקר הרשות‪ ,‬או על‪-‬פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת‪ ,‬בנסיבות המתאימות‪ .‬לא יפוטר‪,‬‬
‫או יושעה מבקר הרשות‪ ,‬אלא באישור המועצה ברוב של ‪ ,3/4‬ולאחר שנתנה לו זכות לשאת לפני‬
‫המועצה את דברו בעניין פיטוריו‪ .‬מבקר הרשות הוא שמכין ומגיש‪ ,‬במסגרת הכנת התקציב הכללי‬
‫לרשות‪ ,‬לראש הרשות מידי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו‪ ,‬לרבות הצעת תקן‪ .‬ועדת הכספים‬
‫והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן‪ ,‬כפי שהגיש אותן מבקר הרשות‪ ,‬במסגרת דיוני הצעת התקציב‬
‫השנתי‪ .‬מבקר הרשות הוא הקובע את תוכנית עבודתו השנתית‪ ,‬את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת‬
‫היקף הביקורת‪ ,‬בהתאם לשיקול דעתו העצמאי‪ .‬המבקר הוא שיקבע‪ ,‬על פי שיקול דעתו‪ ,‬את דרכי‬
‫עבודתו לביצוע הביקורת ברשות המקומית ובגופים עירוניים מבוקרים‪ ,‬המבקר הוא המוסמך בלעדית‬
‫לקבוע אילו מסמכים ומאגרי מידע יועמדו לרשותו‪ ,‬ראש הרשות‪ ,‬סגניו‪ ,‬חברי המועצה ועובדי הרשות‪,‬‬
‫חברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר‪ ,‬ימציאו למבקר על‪-‬פי דרישתו כל מסמך שברשותם אשר לדעת‬
‫המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש‪ .‬למבקר הרשות או לעובד שהוא‬
‫הסמיך לכך תהיה גישה‪ ,‬לצורך ביצוע תפקידו‪ ,‬לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב‪ ,‬לכל בסיס נתונים ולכל‬
‫תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של הרשות או של המשרתים את הרשות או של גוף עירוני מבוקר‪ .‬לצורך‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪29‬‬
‫ביצוע תפקידו יוזמן מבקר הרשות ויהא רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת הרשות או כל ועדה‬
‫מוועדותיה‪ ,‬או כל ועדה של גוף )עירוני( מבוקר‪ .‬בישיבה שאינה סגורה‪ ,‬רשאי המבקר להיות נוכח אף‬
‫באמצעות עובד מלשכתו‪.‬‬
‫המבקר יגיש לראש הרשות אחת לשנה‪ ,‬לא יאוחר מ ‪ -1‬באפריל‪ ,‬דוח על ממצאי הביקורת שערך‪ ,‬על‬
‫שנה קודמת‪ .‬דוחות המבקר‪ ,‬חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר הרשות במילוי‬
‫תפקידו‪ ,‬לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי‪ ,‬אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי‪.‬‬
‫ממונה על תלונות הציבור )חוק הרשויות המקומיות )ממונה על תלונות הציבור(‬
‫כל סוגי הרשות המקומית‪ ,‬מחויבים במינוי ממונה על תלונות הציבור )ת"צ ס ‪ . (2‬מועצת רשות מקומית‬
‫תמנה את מבקר הרשות המקומית לממונה על תלונות הציבור‪ .‬בתנאים מיוחדים‪ ,‬רשאית המועצה למנות‬
‫לתפקיד זה עובד בכיר אחר של הרשות המקומית‪ .‬במילוי תפקידו יהיה הממונה על תלונות הציבור‬
‫עצמאי ובלתי תלוי‪ ,‬ואחראי בפני מועצת הרשות בלבד )ת"ב ס ‪ .(3‬הרשות המקומית תעמיד לרשות‬
‫הממונה על תלונות הציבור משאבים הולמים הדרושים לו לשם מילוי תפקידו‪ .‬לא יעשה אדם דבר שיש בו‬
‫כדי להפריע בהגשת תלונה לממונה על תלונות הציבור או בבירורה או למנוע או לעכב את הגשתה או‬
‫בירורה)ת"צ ס ‪(9‬‬
‫תפקידים‪ ,‬סמכויות ודרכי פעולה )ת"צ ס ‪ : (5‬כל אדם רשאי להגיש תלונה לממונה על תלונות הציבור על‬
‫הרשות המקומית ומוסדותיה‪ ,‬על גוף עירוני מבוקר‪ ,‬על עובד‪ ,‬על נושא משרה או על ממלא תפקיד בהם‪.‬‬
‫התלונה תהא בעניין הנוגע למילוי תפקידיו של הנילון אם מעשה פוגע במישרין במתלונן עצמו או מונע‬
‫ממנו במישרין טובת הנאה )או פוגע באדם אחר‪ ,‬והמתלונן קיבל‪ ,‬את הסכמתו של אותו אדם אחר להגיש‬
‫תלונה בעניינו( או המעשה נעשה בניגוד לחוק או שנעשה בלא סמכות חוקית או בניגוד‬
‫למינהל תקין או שיש בו נוקשות יתרה או אי‪-‬צדק בולט‪ .‬בירור תלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה‬
‫אחת מיום הגשתה‪.‬‬
‫הממונה יכול להמנע מבירור תלונות מסוימות‪ ,‬למשל כמו תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט‪ .‬תלונה‬
‫שהממונה סבור שהיא קנטרנית או טורדנית; תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית; )ת"צ ס ‪(7‬‬
‫פיטורים לא יפוטרו מזכיר‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מבקר‪ ,‬מנהל חינוך ורופא וטרינרי אלא באישור‬
‫מליאת המועצה בישיבתה על פיטוריהם‪ ,‬לאחר שנתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים‬
‫יידון באותה ישיבה‪ .‬מזכיר‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מנהל חינוך ורופא וטרינרי – לא תדון המועצה‬
‫בפיטוריהם אלא אם קדמה לכך המלצת ראש הרשות‪ .‬על‪-‬פי פסק דין )בש"א )חי'( ‪ (3899/05‬ועדת‬
‫פיטורין מוסמכת להכריע בהליכי שימוע של פיטורי עובדים וגם להכריע בניגוד לפסק בוררות‪ .‬כאשר‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪30‬‬
‫הפיטורים נדרשים בשל ביצוע עבירת משמעת של נושא המשרה‪ ,‬הגוף המוסמך להחליט על הפיטורים‬
‫הוא בית הדין למשמעת‪ ,‬הפועל על‪-‬פי חוק הרשויות המקומיות )משמעת(‪.‬‬
‫ניגוד אינטרסים‪ ,‬דילמת הסוכן הכפול )דילמת הנציג(‬
‫כבר שייקספיר בזמנו כתב מחזה ששמו "משרתם של שני אדונים"‪ .‬כאשר אדם יש לו ‪ 2‬בוסים‪ ,‬יש לו ‪2‬‬
‫ממונים‪ ,‬וביחוד כאשר רצונות והמטרות של הממונים שלו מתנגשים‪ ,‬למי הוא חייב את חובת האמונים?‬
‫בדרך כלל נוצר משולש‪ .‬הדוגמא הקלסית ביותר היא המשולש רופא‪-‬חולה‪-‬קופת חולים‪ .‬רופא נמצא‬
‫בתווך בין החולה‪ ,‬כשברצונו לתת לו את המיטב‪ ,‬את התרופות הכי טובות‪ ,‬את הבדיקות הכי יקרות‪ ,‬ובין‬
‫המעסיק שלו )בית חולים‪ ,‬קופת חולים( שמספר לו שהתקציב שלו הוא מוגבל‪ ,‬ויש שיקולים כלכליים‪ .‬ואם‬
‫ייתן לחולה אחד‪ ,‬יש סיכוי שזה יהיה על חשבון חולה אחר‪ .‬וזאת דילמת הסוכן הכפול‪.‬‬
‫בתחום הכלכלה‪ ,‬קוראים לזה בעיית הנציג‪ .‬מנהל החברה )דירקטור(‪ ,‬מתמנה על ידי בעלי המניות‪ .‬הוא‬
‫נמצא בתווך בין החברה ובין בעלי המניות‪ .‬קורה לא פעם שהמטרות של שני אלו הם הפוכים‪ .‬בעלי‬
‫המניות רוצים להרוויח כסף‪ .‬הם רוצים למשוך מהחברה רווחים על ההשקעות שלהם‪ .‬החברה רוצה‬
‫לשמור על הכסף הזה ולהשקיע בחזרה בחברה עצמה‪ ,‬להתפתח ‪ ,‬לגדול‪ ,‬לצמוח‪ .‬מה צריך המנהל‬
‫לעשות?‬
‫למי הוא חייב את חובת האמונים שלו? בכל מצב שבו מנהל הפרט האחד את נכסיו של הפרט האחר‪ ,‬או‪,‬‬
‫נמצא במצב שבו יש לו כוח להשפיע על מצבת נכסיו של הפרט האחר – כופפת מערכת המשפט את בעל‬
‫הכוח לחובה לנהוג באימון כלפי הפרט הכפוף לפעולותיו‪.‬‬
‫חוק החברות סעיף ‪) 254‬א( "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה‪ ,‬ינהג בתום לב ויפעל לטובתה"‬
‫חבר מליאה‪ ,‬גם הוא בעצם סוכן כפול‪ .‬מצד אחד הוא נבחר על ידי הישוב‪ ,‬הוא נציגו במליאה‪ ,‬מאידך –‬
‫הוא חייב לפעול לטובת המועצה האזורית בכללותה‪ .‬ומה קורה כאשר המטרות של הישוב והמועצה‬
‫מתנגשים? מה קורה למשל כאשר המועצה רוצה להעלות מס )שלפי דעתה נחוץ( ונציג הישוב היודע‬
‫שבישוב שלו לא יאהבו זאת )בלשון ההמעטה(‪ .‬אם נעשה "השלכה" ונשווה לחברה‪ ,‬הרי שהישוב ששלח‬
‫את הנציג הוא "בעל המניות"‪ ,‬ואילו המועצה היא "החברה"‪ .‬לכן לפי זה חובת הנאמנות של חבר מליאה‬
‫היא קודם כל לטובת המועצה‪.‬‬
‫הכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות נתקבלו באופן רשמי בידי מרכז‬
‫השלטון המקומי‪ .‬הכללים גובשו בידי ועדה בה השתתפו נציגים של היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬משרד‬
‫הפנים ומרכז השלטון המקומי‪ .‬הוועדה הוקמה לאחר שנמצא‪ ,‬שמספר נבחרי ציבור בשלטון המקומי לא‬
‫נהגו‪ ,‬לדעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לפי הנורמות הנדרשות בתחום ניגוד העניינים‪ .‬הכללים נועדו‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪31‬‬
‫להקל את ההתמצאות בדיני ניגוד העניינים‪ ,‬ומהווים מעין "קודיפיקציה בזעיר אנפין" של דיני ניגוד‬
‫העניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות כפי שהם קבועים בחקיקה‬
‫ניתנת בזה הודעה‪ ,‬כי מרכז השלטון המקומי קבע כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור‬
‫ברשויות המקומיות; כללים אלה תחילתם ביום ה' בתשרי התשמ"ה )‪ 1‬באוקטובר ‪.(1984‬‬
‫חובה למנוע ניגוד עניינים חבר מועצה ינהל את ענייניו כך שלא יהיה ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר‬
‫המועצה לבין תפקיד אחר או ענין אישי שלו‪.‬‬
‫בעיה זו החמירה‪ ,‬כאשר אותו אדם הוא גם חבר במליאה של המועצה והוא גם חבר בועד המקומי‪.‬‬
‫ניגוד אינטרסים ע"פ הגדרה‪ ,‬תפקיד הועד המקומי הוא לדאוג ליישובו ואילו תפקיד המועצה לדאוג לכלל‬
‫תושבי המועצה‪ .‬לפעמים על המועצה לקבל החלטות בניגוד מוחלט לעמדת הישוב הספציפי ‪.‬‬
‫חבר מליאה נדרש לא אחת לקבל החלטות מעשיות לטובת כלל האזור אולם יתכנו מקרים בהם החלטה‬
‫זו תהיה בניגוד לעמדת הועד המקומי בישוב בו הוא חבר וניגוד האינטרסים יש לו השלכות ממשיות‪.‬‬
‫"לעניין זה אין לנו אלא לזכור ולהזכיר את תפישתנו‪ ,‬כי אין חבר מועצה איזורית ממלא את תפקידו‬
‫נאמנה‪ ,‬אלא כשלנגד עיניו הדאגה `לכלל האינטרסים של כל אותו איזור הנמצא בתחום שיפוטה של‬
‫המועצה` ‪ ...‬עליו לצאת מן ההנחה היסודית‪ ,‬כי כל חבר במועצה שתיבחר יהא מודע למהות תפקידו‪,‬‬
‫לאחריותו לכל ענייניה של המועצה ולחובתו לפעול לרווחת כל האיזור על כל ישוביו‪ ,‬וכי יצביע בדיוני‬
‫המועצה כשהוא משווה לנגד עיניו עיקרון זה" )בג"צ ‪ 189/88‬ועד מקומי נאות הכיכר ואח` נ` שר הפנים‬
‫ואח`‪( ,‬‬
‫לכן דרושה הפרדה מלאה בין החברות בועד המקומי לחברות במליאה‪.‬‬
‫מעורבות חבר המליאה ביישובו צו המועצות כבר לקח בחשבון את הצורך של חבר מליאה להיות מעורב‬
‫ישירות ביישובו בתקנה ברורה כי הוא יוזמן לישיבות הועד המקומי‪ .‬סעיף ‪104‬ג‪" :‬נציג האזור שבו מצוי‬
‫היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב"‪ .‬לכן אין חשש כלל כי נציג המליאה‬
‫יהיה מנותק מהנעשה ביישובו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬הועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות מקומות הביעה את דעתה וקבעה‬
‫שיש ניגוד אינטרסים בין כאשר אותו אדם מכהן כחבר מליאה הן במועצה איזורית והן בועד המקומי‪.‬‬
‫הוועדה סברה כי נוכח סמכויותיה של המועצה האזורית בכל הנוגע לוועדים מקומיים‪ ,‬אין מקום שמי‬
‫שמכהן בוועד יהיה גם חבר המועצה האיזורית‪ ,‬בעלת סמכויות הכרעה ופיקוח בכל הנוגע לענייני הוועד‬
‫האינטרסים של הוועד המקומי והמועצה האיזורית אינם תמיד חופפים וייתכנו מצבים שבהם המועצה‬
‫והוועד יהיו חלוקים בדעותיהם‪) .‬הסיבה לכך‪ ,‬נעוצה בזה שהוועד דואג לישוב בודד ואילו המועצה דואגת‬
‫לכלל הישובים(‪.‬‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪32‬‬
‫בבג"צ ‪ ,595/89‬משה שמעון נ' דנינו פ"ד מ"ד )‪ ,409 (1‬דן כב' הנשיא ברק באריכות בנושא "ניגוד‬
‫העניינים"‪ .‬בין שאר הדברים אשר נאמרים בפסק הדין עולה‪ ,‬כי הניגוד אינו חייב להתקיים הלכה למעשה‪,‬‬
‫די שהוא עלול להתרחש‪ .‬די ב"חשש סביר" לניגוד עניינים אפילו חשש זה אינו מגיע לכדי אפשרות‬
‫ממשית‪.‬‬
‫בעתירות שהוגשו נגד משרד הפנים‪ ,‬נטען כי הוראת מנכ"ל משרד הפנים האוסרת על כהונה משותפת‬
‫של אותו אדם בועד המקומי ובמועצה האזורית‪ ,‬איננה חוקית ויש לבטלה‪.‬‬
‫בעקבות העתירות‪ ,‬שטרם הוכרעו‪ ,‬השעה המפקח הארצי על הבחירות את הדרישה להתפטרות מאחד‬
‫התפקידים‪ ,‬עד להכרעה בעתירות‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫אית מימוני‪ ,‬עו"ד‬
‫מימוני שלוש ושות'‬
‫משרד עורכי די‬
‫‪2000/8167‬‬
‫‪33‬‬