גיליון 55 חורף 2013/14

Transcription

גיליון 55 חורף 2013/14
‫אקרופוליס‬
‫כתב עת בנושא פילוסופיה‪ ,‬תרבות והתנדבות‬
‫חורף ‪2013/14‬‬
‫גיליון ‪● 55‬‬
‫אשדוד ● גבעתיים ● חיפה ● ירושלים ● כפר סבא ● נתניה ● קריות‬
‫●‬
‫ראשון לציון ● תל אביב‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫אמנות הבחירה‬
‫‪7‬‬
‫להיות מציאותי‬
‫‪12‬‬
‫עם מעט עזרה מידידיי‬
‫‪15‬‬
‫שלושת מישורי התנועה בארץ ישראל‬
‫‪20‬‬
‫כוחם של סמלים‬
‫‪24‬‬
‫האיש שלא פחד למות‬
‫‪28‬‬
‫האשליה‬
‫משחר ההיסטוריה היה האדם צופה‬
‫בטבע‪ ,‬וככל שהלכו הימים והתקצרו בחודשי‬
‫החורף‪ ,‬התגברה והתעבתה החשיכה סביבו‪.‬‬
‫הטבע קפא ולאדם נדמה היה שהכול סביבו‬
‫מת‪.‬‬
‫בלב החשיכה הזאת‪ ,‬בלב המוות‪ ,‬ביקש‬
‫האדם להדליק ניצוץ של אש כדי לסייע לאור‬
‫במלחמתו בחושך‪.‬‬
‫ובמעבה החושך הגדול‪ ,‬הימים המתקצרים‬
‫מתכנסים אל היום הקצר ביותר בשנה‪ ,‬הוא‬
‫יום היפוך האנרגיה‪ .‬זהו היום שבו מתוך‬
‫החושך הגדול נולד אור קטן‪ ,‬והאור הזה‬
‫הולך ומתעצם‪ ,‬והימים הולכים ומתארכים‬
‫שוב עד לאביב‪ ,‬שבו כל מה שהיה טמון‬
‫באדמה הקפואה יבקע שוב אל האור‪.‬‬
‫והאדם‪ ,‬שהיה עד לתהליכים אלו‪ ,‬ביקש‬
‫לסייע להם‪ ,‬להבטיח את התקיימותם‪,‬‬
‫להבטיח שהאור אכן ינצח גם השנה את‬
‫החושך‪ ,‬להבטיח שהחושך לא יישאר לתמיד‪.‬‬
‫לשם כך הוא קבע סמלים וחגים שנחגגו‬
‫בכל שנה בזמן שיא החורף‪ .‬אצל היהודים זהו‬
‫‪31‬‬
‫גשר אל הבלתי נראה‬
‫תחרות צילום פילוסופית‬
‫דליה שטיינברג גוזמן‪ ,‬המנהלת הבין‪-‬לאומית‬
‫של אקרופוליס החדשה‬
‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל‪-‬אביב‬
‫נירית ארבלי‪ ,‬מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה‬
‫ענת סלע‬
‫אלי מיטרני‬
‫קרן יוספאן‬
‫רן לוינשטיין‬
‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬
‫צילום העטיפה‪ :‬טל קוליקובסקי‪ ,‬הזוכה במקום‬
‫הראשון בתחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה"‬
‫תוכן המאמרים והמודעות בעיתון על דעת הכותבים ובאחריותם בלבד‪.‬‬
‫‪www.newacropolis.org.il‬‬
‫עורכת העיתון‪ :‬יסמין פיאמנטה עיצוב גרפי‪ :‬אירה בס‬
‫עריכה לשונית והגהות‪ :‬שחר אלוני‪ ,‬יפעת קלוגר‪,‬‬
‫אילן גולדשטיין תרגום‪ :‬פנינה ברוידא והדר‬
‫וינרב‪ .‬עיתון אקרופוליס החדשה‪ ,‬עמותה ללא מטרות‬
‫‪ 58-012-144-0‬רישיון עמותה‬
‫רווח מספר‬
‫מספר ‪ 2225‬מנהל העמותה‪ :‬אלון ברזילי‬
‫‪magazine@acropolis.org‬‬
‫מערכת‪:‬‬
‫אי‪-‬מייל‬
‫ביוון העתיקה‪ ,‬הייתה האקרופוליס החלק הגבוה ביותר של העיר‪ .‬עבורנו מסמל השם אקרופוליס את החלק הגבוה ביותר בתוכנו‪ ,‬המקום‬
‫שבו מתאפשר המפגש בין עולם החומר לעולם הרוח‪ .‬אקרופוליס שבתוכנו היא השאיפה שלנו להכרה אנושית רחבה וגבוהה יותר‪.‬‬
‫תוכן‬
‫דבר העורכת‬
‫"לא יהיה ניצחון של האור על החושך‬
‫כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה‪,‬‬
‫שבמקום להילחם בחושך‪ ,‬עלינו‬
‫להגביר את האור" (א‪.‬ד‪ .‬גורדון)‬
‫חנוכה‪ ,‬שבו האור בחנוכייה הולך וגדל; אצל‬
‫הנוצרים חג המולד‪ ,‬המציין את לידתו של‬
‫ישוע‪ ,‬שהטיף לאהבה וחמלה‪ ,‬חג המסומל‬
‫על‪-‬ידי עץ אשוח מלא נרות זוהרים ובוהקים;‬
‫אצל ההינדים – הדיוואלי‪ ,‬חג האור; וגם בני‬
‫התרבויות העתיקות נהגו להדליק מדורות‬
‫של אש בלב החושך‪ ,‬מתוך מחשבה שמעשים‬
‫טקסיים אלו יוכלו לסייע בלידתו המחודשת‬
‫של האור‪.‬‬
‫בחנוכה אנו שרים שכל אחד הוא אור‬
‫קטן וכולנו יחד אור איתן – כי לכל אדם‬
‫אור בתוך הלב‪ ,‬ניצוץ של הכרה שהוא נושא‬
‫איתו‪ .‬האור הזה מבטיח שהחושך לא יכסה‬
‫את העולם‪ ,‬שבערות ובורות לא יכסו את‬
‫החכמה ואת היופי‪ .‬כי בכל תקופה היה קיים‬
‫חושך שצריך לגרש‪ ,‬והאור של כולנו יחד‬
‫הוא הכוח החזק ביותר‪ ,‬זה שמזכיר לנו את‬
‫מהותנו האנושית המשותפת‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫יסמין פיאמנטה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫אמנות הבחירה‬
‫דליה שטיינברג גוזמן‪ ,‬המנהלת הבין‪-‬לאומית של אקרופוליס החדשה‬
‫האם קיים חופש בחירה?‬
‫חיינו הינם רצף של בחירות בלתי פוסקות‪.‬‬
‫היכולת לבחור היא מדע ואמנות כאחד‪ .‬מדי‬
‫פעם עלינו לעצור ולשאול את עצמנו האם‬
‫אנחנו אכן בוחרים‪ ,‬או שמא אנו מניחים לחיינו‬
‫להתנהל באופן כמעט אוטומטי במסלולם‬
‫הרגיל‪ .‬אם התשובה חיובית מוטב שנבחן‬
‫זאת‪ ,‬שכן חוסר תנועה ועצירת תהליכים של‬
‫שיפור עצמי או של הרחבת ההכרה‪ ,‬כמוהם‬
‫למעשה כנסיגה ‪ -‬בעולם שזז ומשתנה כל‬
‫הזמן‪ .‬רק אם נוכל להודות בפני עצמנו כי‬
‫הדברים אינם כשורה‪ ,‬נוכל גם להודות בכך‬
‫שלעתים איננו יודעים ואיננו מסוגלים למצוא‬
‫פתרונות טובים ועמידים למצבים שונים‪.‬‬
‫אנו נמצאים בתקופה שדורשת מאיתנו‬
‫לבחור‪ .‬בשיח הציבורי מדובר רבות אודות‬
‫בחירה באג'נדה פוליטית או בממשלה כזו‬
‫או אחרת‪ .‬אולם בכוונתי לדון בבחירות שכל‬
‫אדם ניצב מולן מדי יום‪ ,‬בחירות אשר הופכות‬
‫להיות‪ ,‬במובנים מסוימים‪ ,‬הציר של החיים‬
‫עצמם‪.‬‬
‫נדמה כאילו עומדות בפנינו אינספור‬
‫אפשרויות‪ .‬במצב כזה קשה לדעת במה‬
‫לבחור‪ .‬עושר האפשרויות המוצגות בפנינו‬
‫עלול להותיר טעם לוואי מר‪ ,‬כיוון שהוא‬
‫מותיר תחושה של חוסר איזון ושל אפשרות‬
‫לטעות‪ .‬מצד שני‪ ,‬עושר זה נעים ומפתה‪,‬‬
‫ועלול להוביל לסוג של חוסר אחריות‪,‬‬
‫למחשבה שאם אטעה פשוט אבחר בדבר‬
‫אחר‪ ,‬ושום נזק לא ייגרם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אין בנמצא הרבה דברים טובים‬
‫שאפשר לבחור בהם; רוב האפשרויות ריקות‬
‫מתוכן‪ ,‬מסכות צבועות הנהרסות בבואן במגע‬
‫עם המציאות‪ .‬העונג הראשוני מול שפע‬
‫אפשרויות הבחירה נעלם כאשר אנו מזהים כי‬
‫אף אחת מהאפשרויות הקיימות בפנינו אינה‬
‫מספקת אותנו‪ ,‬וכי יש לחדש באופן מתמיד‬
‫את מלאי הבחירות כדי להישאר מעודכנים‬
‫במרוץ המטורף וחסר המטרה המתחולל‬
‫בעולמנו‪ .‬מאחורי החזות של התפתחות‬
‫לכאורה‪ ,‬נמצאות חורבותיהן של הבערות ושל‬
‫השקר‪.‬‬
‫ימי הביניים‬
‫עלינו להבין שאנו חיים בסוג של ימי‬
‫ביניים‪.‬‬
‫אף אדם אינו חסין מפני המטח היומי של‬
‫אסונות‪ ,‬אימה וטרגדיות‪ ,‬מטח המחלחל אלינו‬
‫דרך אמצעי התקשורת‪ .‬לעתים אנו עלולים‬
‫לחוות דברים אלה גם בעצמנו‪ .‬כאב ובושה‬
‫תוקפים אותנו בהתמדה‪ ,‬תחת כותרות שונות‪.‬‬
‫באמצעי התקשורת מתפרסמות כל כך‬
‫הרבה שערוריות הקשורות בשחיתות עד‬
‫שנדמה כי אין בנמצא מספיק נייר עיתון על‬
‫מנת לתאר אותן‪ .‬ישנן פרשיות המיטשטשות‬
‫במרוצת הזמן‪ ,‬כיוון שלא ניתן להצביע‬
‫בדיוק על הנפשות הפועלות; פרשיות אחרות‬
‫מתחדדות בצורה מוגזמת כאשר יש צורך‬
‫בשעיר לעזאזל‪ .‬כל תנועת כסף הופכת‬
‫לחשודה‪ ,‬עד כדי כך שפתיחת עסק עצמאי‬
‫הפכה לעניין מצמרר עבור האזרח הפשוט‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בעלי הכוח ממשיכים לעשות ככל‬
‫העולה על רוחם‪ ,‬כל עוד הם יכולים‪ .‬כיבוד‬
‫החוק כבר מזמן אינו ערך כשלעצמו‪ .‬היכולת‬
‫להיחלץ מהרשעה הופכת להיות תלויה בכוחו‬
‫של העבריין ובכמות וחשיבות החברים‬
‫והאויבים שלו‪.‬‬
‫רבים מנסים לקום ולפעול על מנת‬
‫להציל את המצב‪ .‬נערכים מפגשים ואספות‪,‬‬
‫מתנוססים דגלים ונשלחים מברקים המגנים‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫אלימות‪ ,‬אפליה גזעית ודתית ושנאה המפרידה‬
‫בין אנשים‪ .‬אך כולם נופלים לאותו הבור ‪ -‬אף‬
‫שהם אומרים דברים נפלאים‪ ,‬בסופו של דבר‬
‫כל אחד מגן על האמירה הייחודית והנפרדת‬
‫שלו כמו הייתה אוצר‪.‬‬
‫האם באמת עולמנו נמצא ברגע היסטורי‬
‫זה במצב כה גרוע‪ ,‬או שאנו עדים למעשים‬
‫שנעשו כבר אלפי פעמים בעבר‪ ,‬רק שכיום הם‬
‫מנופחים על ידי אמצעי התקשורת‪ ,‬היודעים‬
‫שבעזרת סנסציות ימכרו עוד עיתונים? האם‬
‫באמת יש חדש תחת השמש? אני חושבת‬
‫שלא‪ :‬הבערות שלנו איננה דבר חדש‪ ,‬וכמוה‬
‫גם יכולתנו לשכוח ולראות בחוזר על עצמו‬
‫דבר חדשני‪.‬‬
‫בתקופתנו מתחוללים שינויים חיצוניים‬
‫גדולים‪ :‬הקידמה הטכנולוגית משחררת אותנו‬
‫מעבודות רבות והופכת את חיינו לנוחים‬
‫יותר; המדע מאפשר לנו להתקרב לדברים‬
‫גדולים עד אין‪-‬סוף ולקטנים עד אין‪-‬סוף‪.‬‬
‫אבל באופן מהותי‪ ,‬בהתחשב בקפיצות‬
‫הגדולות שהמצאות אלה מאפשרות‪ ,‬המין‬
‫האנושי השתנה והתפתח אך מעט‪.‬‬
‫למרות הקידמה הטכנולוגית‪ ,‬הסבל‬
‫האנושי נמשך‪ :‬סבלם של אלו שאינם מצליחים‬
‫לרזות ושל אלו הפוחדים מהגיהינום‪ ,‬סבלם‬
‫של המשתוקקים לדעת יותר ושל אלו שאינם‬
‫יודעים דבר‪ ,‬סבלם של אלו שאינם יודעים‬
‫למי או במה להאמין‪ ,‬סבלם של ההורגים‬
‫וסבלם של המתים‪.‬‬
‫לדעת לבחור‬
‫מדברים על מלחמות‪ ,‬על אלו שרוצים בהן‬
‫ומלבים אותן‪ ,‬ועל אלו שהם קרבנותיהן ואינם‬
‫רוצים בהן‪ .‬אבל לצד התוקפים והקרבנות‬
‫קיימים מאות אלפי אנשים פסיביים‪ ,‬שאינם‬
‫יכולים‪ ,‬או שאינם רוצים לעשות דבר כדי‬
‫לשפר את המצב‪.‬‬
‫מבקרים את הכתות ואת המטיפים‬
‫שמנצלים את התמימים והבורים‪ ,‬אך איש‬
‫אינו מתייחס לשאלה‪ ,‬מדוע ישנם כל כך הרבה‬
‫תמימים ובורים? האם אותם אופורטוניסטים‬
‫אינם מנצלים את הנאיביות של חסרי הניסיון?‬
‫האם יש הבדל גדול בין אלה המשווקים לנו‬
‫את גן העדן לבין אלה המוכרים לנו תרופות‬
‫כוזבות?‬
‫הפחד להחליט הוא תוצאה של מנטליות לא‬
‫בוגרת‪ .‬לכך אחראים מספר גורמים‪ :‬החינוך‬
‫שקיבלנו בבית או בבית הספר‪ ,‬העובדה שיש‬
‫מעט מאוד דוגמאות חיוביות שאפשר ללכת‬
‫בעקבותיהן‪ ,‬מיעוטם של רעיונות ברורים ושל‬
‫נקודות מבט אנושיות מורכבות‪ ,‬כשבמקביל‬
‫לכך כל הזמן אופנות מתחלפות‪ ,‬והתעמולה‬
‫הממוסחרת דואגת לצבוע הכול בוורוד‪.‬‬
‫אני חוששת מאוד שהבגרות הפסיכולוגית‬
‫והאינטלקטואלית של האנשים‪ ,‬שתלויה‬
‫בערכו האישי של כל אחד‪ ,‬אינה עומדת יותר‬
‫בראש סדר העדיפויות של החברה‪.‬‬
‫הבחירות שאנו עושים בחיינו אינן‬
‫משחק‪ .‬קלות הראש שבה נוהגים בהן מעידה‬
‫יותר מכול על חוסר ודאות ועל פחד‪ .‬רק‬
‫שבמקום לקפוא מול האימה אנו בוחרים‬
‫בתנועה מתמדת‪ ,‬בשינוי חיצוני גס המחופש‬
‫להתפתחות‪ ,‬בזינוק ללא מטרה וללא מסלול‬
‫מוגדר‪.‬‬
‫אל מול מציאות זו‪ ,‬איננו רוצים לעמוד‬
‫בחוסר אונים‪ .‬בעולם מפוצל ומבולבל‪ ,‬איננו‬
‫רוצים ליפול קורבן ברשתם של אינטרסנטים‬
‫ואופורטוניסטים‪ .‬אנו חייבים לדעת לבחור‪.‬‬
‫השינוי צריך להיות פנימי‪ .‬אם המהות‬
‫הפנימית של האדם לא תשתנה‪ ,‬לא יחול‬
‫שינוי אמיתי בנסיבות החיצוניות‪ .‬פנימיותו‬
‫של האדם משתנה רק כאשר הוא מגיע לידיעה‬
‫עמוקה ולניסיון יציב ומוכח ‪ -‬גם אם אותו‬
‫ניסיון רק מוכיח לו‪ ,‬כדברי סוקרטס החכם‪,‬‬
‫שהוא איננו יודע דבר‪ .‬גם זה הנו ידע רב ערך‪.‬‬
‫זוהי קריאה להבנה שהבחירה איננה‬
‫פשוטה‪ .‬אולי הטעות נמצאת באמונה שמה‬
‫שאנו יכולים לבחור בו‪ ,‬הוא רק מה שאנחנו‬
‫יכולים לראות בעינינו ולמשש באצבעותינו‪.‬‬
‫אולי יש צורך לפתח בעזרת הפילוסופיה‬
‫דרכים חדשות ‪ -‬או דרכים ישנות שנעזבו ‪-‬‬
‫כדי למצוא אמיתות אותנטיות; קווים מנחים‬
‫יציבים ומאוזנים שיאפשרו לאדם להכיר‬
‫בשותפות שלו בתוך כלל האנושות‪.‬‬
‫להיות מציאותי‬
‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל‪-‬אביב‬
‫האם פגשתם שאיפה זו בחייכם? האם‬
‫מישהו הציע או דרש מכם להיות מציאותיים?‬
‫האם קול פנימי שלכם ביקש לכוונכם להיות‬
‫מציאותיים?‬
‫להיות מציאותי; נראה שאכן מדובר‬
‫בשאיפה ראויה‪ .‬להיות מציאותי משמעו אולי‬
‫להיות‪ ,‬או לפעול‪ ,‬בהתאמה למציאות‪ .‬ההנחה‬
‫הבסיסית היא שככל שאני פועל בהתאם‬
‫למציאות‪ ,‬הסיכוי שלי להצליח ולחוש טוב‬
‫בקשר לכך‪ ,‬טוב יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬השאיפה להיות‬
‫מציאותי אינה שאיפה סתמית או שולית‪ ,‬משום‬
‫שיש לה השלכות קונקרטיות על היכולת שלנו‬
‫לפעול ולהשיג את רצוננו בעולם‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬האם זה כל כך פשוט להיות‬
‫מציאותי?‬
‫שאלת היכולת להיות מציאותי עלתה‬
‫בתודעתי ביתר שאת בעקבות שיחה לה הייתי‬
‫שותף‪ ,‬שעניינה הבחירות המתקרבות לרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬מעשה שהיה כך היה‪ :‬בעיר חביבה‬
‫במרכז הארץ‪ ,‬בתחילתה של ישיבת עבודה‬
‫במפעל מסוים‪ ,‬עלה הנושא של הבחירות‬
‫המקומיות‪ .‬מישהו בחדר הזכיר את העובדה‬
‫שהמועמדות של ראש העיר המכהן נמצאת‬
‫בסכנה‪ ,‬משום שתלוי ועומד נגדו עניין משפטי‬
‫לא פתור‪ ,‬שיכול להעיד כי פעל על פי נורמות‬
‫מושחתות‪ ,‬כלומר לקח מה שלא לו‪ ,‬ועשה‬
‫לביתו היכן שאסור‪.‬‬
‫האזכור הזה הצית מיד דיון נוקב בשאלה‪,‬‬
‫מהי המשמעות של ההאשמות הללו נגד ראש‬
‫העיר באופן פרקטי‪ .‬לצורך הדיון התקבלה‬
‫ההנחה שראש העיר אכן פעל כפי שמאשימים‬
‫שפעל‪ ,‬ועלתה השאלה‪ ,‬האם עובדה זאת‬
‫צריכה להשפיע על הבחירות בעיר?‬
‫השאלה חודדה עוד יותר לאחר סקירה‬
‫מהירה של המועמדים המרכזיים שהציגו את‬
‫מועמדתם לראשות העיר‪.‬‬
‫הייתה הסכמה בחדר שהמועמדות של ראש‬
‫העיר המואשם‪ ,‬ושלצורך הדיון אנו אפילו‬
‫מקבלים שהוא אכן אשם‪ ,‬היא הבולטת ביותר‬
‫מבחינת העשייה הקונקרטית בעיר‪ .‬מדובר‬
‫בראש עיר מכהן שפעל רבות ברחבי העיר‪,‬‬
‫לשביעות רצון התושבים‪.‬‬
‫אני‪ ,‬שהייתי חלק מהנוכחים בישיבה‪,‬‬
‫הופתעתי לגלות שיחסית ללא ויכוח או‬
‫הסתייגויות רבות מדי עלתה וצצה ההסכמה כי‬
‫יש לבחור בראש העיר‪ ,‬אף על פי שפעל באופן‬
‫מושחת‪ ,‬משום שהוא האופציה הטובה ביותר‬
‫שאפשר לדמיין בכל הקשור לעשייה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הזכיר מישהו שבעצם זה לא דבר שמאפיין רק‬
‫את העיר שלנו‪ .‬אנו מכירים דוגמאות רבות של‬
‫פוליטיקאים לא ישרים‪ ,‬וכל עוד מדובר באחד‬
‫שעושה למען העיר‪ ,‬זה טוב מספיק בשבילנו‪.‬‬
‫בנקודה זאת הצעתי להביט על העניין‬
‫מזווית אחרת ושאלתי‪ ,‬האם היושבים בחדר‬
‫אינם חושבים שיש משמעות ממשית ונוכחת‬
‫בקיום שלנו לעובדה שאנו מבקשים לשים‬
‫בראשנו‪ ,‬בתפקיד שהוא מנהיגותי וייצוגי‪,‬‬
‫אדם שאנו מאמינים שהוא מושחת‪ ,‬רק משום‬
‫שהוכיח שהוא יודע לקדם פרויקטים ברחבי‬
‫העיר? מה המקום של התפיסה הערכית שלנו‬
‫כאן? האם איננו צריכים להקפיד על שמירת‬
‫האתיקה לפני כל דבר אחר?‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫האנשים בחדר היו מופתעים מעט לשמוע‬
‫את דבריי וחלקם חייכו והנהנו בראשם‪ .‬הייתה‬
‫שתיקה קצרה ואז אמרה מישהי‪ :‬זה יפה מה‬
‫שאתה אומר‪ .‬הייתי רוצה לחיות בעולם כזה‬
‫שבו הדברים מתנהלים כך‪ ,‬אבל אנו כאן‬
‫מבקשים להיות מציאותיים‪.‬‬
‫להיות מציאותי בסיטואציה הזאת‪ ,‬כמו‬
‫באחרות ברחבי הארץ שלנו‪ ,‬היא לבחור באדם‬
‫שאכן יקדם דברים ברמה הנראית‪ ,‬גם אם אנו‬
‫יודעים שהוא אינו ישר‪ ,‬או שתוך כדי הפעילות‬
‫הציבורית שלו הוא לוקח שלא כדין לעצמו‪.‬‬
‫כך מצאתי עצמי (שוב‪ ,‬יש לומר) בצד של‬
‫הלא מציאותיים בחדר‪ .‬הלא מציאותי‪ ,‬שבלי‬
‫לומר מפורשות התחבר לתיאורים שונים כמו‪:‬‬
‫החולמני‪ ,‬האידיאליסט‪ ,‬הרוחני שאינו כל כך‬
‫מחובר לארץ‪ ,‬זה שיש לו פריבילגיה להיות‬
‫פילוסוף‪ .‬ולכאורה המציאות היא אחרת‪ ,‬היא‬
‫יוקדת ודורשנית ומבקשת מבט מפוכח ו"חכם"‬
‫ויכולת של סחר ומכר כדי להגיע לתוצאה‬
‫הטובה ביותר האפשרית‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אני מציע לחשוב על‬
‫האפשרות שדווקא הכיוון שאני מצביע עליו‬
‫הוא שיכול לקרב אותנו יותר למצב של להיות‬
‫מציאותיים‪ .‬מישהו העביר צלחת בורקסים בין‬
‫האנשים והדיון נדם‪.‬‬
‫האמירה הזאת של הגברת המלומדת‬
‫והטובה‪" :‬אנו מבקשים להיות מציאותיים"‬
‫וההשלכות שלה המשיכו ללוות אותי עוד‬
‫ימים רבים‪ .‬אם כן‪ ,‬מה המשמעות של להיות‬
‫מציאותיים? מהי המציאות‪ ,‬או מה מציאותי?‬
‫בתולדות המחשבה והפילוסופיה עסקו‬
‫רבות בשאלה‪ .‬ידועים במיוחד שני זרמים‬
‫מתווכחים ומתנגדים זה לזה‪ ,‬והם הזרם‬
‫המטריאליסטי והזרם האידיאלי‪ .‬באופן‬
‫סכמטי‪ ,‬הראשון טען למציאות חומרית‪ ,‬והשני‬
‫טען למציאות רוחנית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר אנו מתרחקים מעט‬
‫ממחוזות המחשבה האנליטית והדיכוטומית‬
‫ומתבוננים במודלים של מחשבה‪ ,‬שנמצאים‬
‫תמיד בהיבטים היותר פנימיים של התרבויות‬
‫והדתות השונות‪ ,‬אנו יכולים לפגוש בסינתזות‬
‫מעניינות בין שתי התפיסות המנוגדות‬
‫לכאורה שהזכרתי לעיל‪.‬‬
‫תפיסה פשוטה ובהירה‬
‫נאוס‬
‫התפיסה‬
‫היא‬
‫במיוחד‬
‫השלישונית‪ ,‬כפי שאנו‬
‫מוצאים ביוון (ולא רק‬
‫פסיכה‬
‫ביוון)‪ .‬תפיסה זו מציגה את‬
‫העולם ואת האדם ככוללים‬
‫בתוכם גם היבטים רוחניים‪,‬‬
‫גם היבטים נפשיים וגם‬
‫סומה‬
‫היבטים פיזיים (ובמקור‬
‫היווני בהתאמה‪ :‬נאוס‪,‬‬
‫פסיכה וסומה)‪.‬‬
‫כך אין עוד משמעות למחלוקת בין הרוח‬
‫לחומר; להיפך‪ ,‬עולה האפשרות שמדובר‬
‫באיכויות קשורות ומשלימות‪ ,‬ושכדי להיות‬
‫מסוגלים לתפוס את המציאות בצורה מלאה יש‬
‫להביט על הכוליות כולה‪ ,‬מהרוח ועד החומר‪.‬‬
‫על פי תפיסה זו‪ ,‬למציאות דרגות שונות‪.‬‬
‫חלק מדרגות אלו מוכר‪ ,‬ברור ונראה‪ ,‬וחלק‬
‫אחר לוט בערפל‪ .‬ברור שהמימד הפיזי הוא‬
‫הברור והנוכח ביותר לחושים שלנו‪ ,‬ואולי‬
‫בשל כך הוא קשור מאוד לזהותנו‪ .‬המימד‬
‫הנפשי‪ ,‬אף שהוא עדין יותר ובלתי נראה‪,‬‬
‫קשור ליכולות הרגשיות והמחשבתיות שלנו‪,‬‬
‫ואלו‪ ,‬אף שהן נסתרות מן העין‪ ,‬בכל זאת‬
‫מהוות חלק מהחוויות היום‪-‬יומיות שלנו‪.‬‬
‫המימד הרוחני הוא העדין‪ ,‬הנסתר והסתום‬
‫ביותר‪ .‬לא בכדי כונה מימד זה בתרבויות‬
‫שונות‪ ,‬המסתורין‪ .‬מה אפשר לומר עליו? יש‬
‫סימנים שונים שנותנים בו‪ :‬הבלתי נראה‪,‬‬
‫הערכי‪ ,‬האידיאלי‪ ,‬השורש האחדותי של הכול‪,‬‬
‫הדבר היחיד שקיים במציאות‪ ,‬השלמות‪,‬‬
‫אלוהים ועוד‪.‬‬
‫המודל השלישוני אומר יותר מאשר‬
‫שלמציאות יש דרגות שונות; הוא גם נותן סדר‬
‫בדרגות אלו‪ ,‬סדר היררכי וסדר של נביעה זה‬
‫מזה‪ .‬על פי המודל‪ ,‬השורשים של כל המציאות‬
‫נמצאים ברוח‪ ,‬ומשם הם משתלשלים לעולם‬
‫הנפשי ואז מתבטאים בעולם הקונקרטי‪-‬‬
‫מוחשי‪ ,‬במימד הפיזי‪ .‬אם תרצו‪ ,‬העולם נברא‬
‫על‪-‬ידי מחשבה של האל‪ ,‬שהתבטאה בדיבור;‬
‫כלומר‪ ,‬ראשית כל יצירה בבלתי נראה‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫במחשבה‪ ,‬ברעיון (ממש בהתאמה לסמל הקבלי‬
‫של עץ החיים‪ ,‬המתאר את שורשיו של הקיום‬
‫בשמים)‪.‬‬
‫אז מהי המציאות? ומה זה להיות מציאותי?‬
‫אפשר לומר שתפיסת המציאות תלויה‬
‫בעיני המתבונן‪ ,‬כלומר ביכולתנו להכיר את‬
‫המציאות‪ .‬אולם האם העובדה שאנו קולטים‬
‫רק חלק מהמציאות גורמת לצמצום המציאות?‬
‫נראה שהתשובה היא כן ולא‪ .‬כן‪ ,‬כיוון שעל פי‬
‫תפיסת המציאות שלנו אנו גוזרים את האמונות‬
‫שלנו ומשם את דרכי ההתנהגות שלנו‪ ,‬ובאופן‬
‫זה אנו ממשיכים לייצר את המציאות שלנו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התשובה לשאלת המציאות בעיני‬
‫המתבונן היא גם 'לא'‪ .‬העובדה שאנו קולטים‬
‫רק חלק מהמציאות‪ ,‬או נותנים לסובייקטיביות‬
‫שלנו להפריע לנו לקלוט באופן אובייקטיבי‬
‫יותר‪ ,‬אינה מפחיתה מחשיבות הקיום‬
‫האובייקטיבי יותר של המציאות‪ ,‬אשר אינה‬
‫תלויה ביכולת התפיסה שלנו אותה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫העובדה שמרביתנו לא תופסים את הרוח‪ ,‬אינה‬
‫מפחיתה מחשיבות ומרכזיות הרוח במהלך‬
‫יצירת העולם‪ ,‬ואולי חשוב מזה‪ ,‬במהלך‬
‫האחזקה השוטפת שלו‪.‬‬
‫מה כל זה אומר? שבידינו להחליט כיצד‬
‫אנו פועלים בעולם‪ ,‬מתוך איזו זהות בסיסית‬
‫ומה אנו שמים במרכז‪ .‬נדמה שאנו חיים‬
‫בציביליזציה שהעמידה במרכזה את העולם‬
‫הנראה והחומרי‪ .‬בעולם זה יש משמעות‬
‫עליונה לכמות‪ ,‬לחומרי ולתוצאה המיידית‬
‫הנראית‪ .‬כך‪ ,‬ברמת הפרט כמו גם ברמת‬
‫הקולקטיב‪ ,‬להיות מציאותי זה לבקש את‬
‫התוצאה המיידית שאפשר לראות אותה‪ ,‬על‬
‫חשבון תהליך שמבקש לגעת ולטפל בשורשים‬
‫של הדברים‪ .‬האתגר הוא שהמשך פעולה‬
‫כזאת‪ ,‬שהמרכז שלה הוא מנטליות חומרנית‪,‬‬
‫גורם רק לחיזוקה וחישוקה של המציאות‪ ,‬ואז‬
‫עיני המביטים בה יכולות רק לאשר כי אכן אין‬
‫ברירה‪ ,‬צריך להיות מציאותיים‪.‬‬
‫אבל אפשר לפעול אחרת‪ ,‬ויש צורך לפעול‬
‫אחרת‪.‬‬
‫אחרת איך? אחרת במובן של להעז לשים‬
‫במרכז לא את החומר הכמותי אלא את הערך‬
‫הרוחני‪ .‬לתת חשיבות לא רק לתוצאה המיידית‬
‫אלא להיות מוכנים להשקיע לטווח הארוך‪,‬‬
‫לתת משקל לדרך שבה אנו עושים את הדברים‬
‫ולנסות לגעת בשורשים העמוקים ביותר שאנו‬
‫יכולים לקלוט‪ .‬כך‪ ,‬אנו חייבים גם להבין שיש‬
‫קשר בין מצב הפוליטיקה שלנו‪ ,‬לבין היכולת‬
‫והמוכנות שלנו לתת חשיבות רבה יותר לביטוי‬
‫של ערכים שאנו מאמינים בהם ולדרך שבה‬
‫נעשים דברים‪ ,‬יותר מאשר לתוצאה הרגעית‪.‬‬
‫כל עוד נעדיף את התועלת החומרית‪,‬‬
‫הכסף‪ ,‬הנוחות‪ ,‬האמצעים‪ ,‬על פני ביטוי של‬
‫הצודק‪ ,‬הנכון והיפה‪ ,‬נמשיך לפעול כבעלי‬
‫מנטליות חומרנית‪.‬‬
‫ובשאלה‪ ,‬האם יש משמעות פרקטית‬
‫לעובדה שאדם מושחת מנסה להיות ראש עיר‪,‬‬
‫התשובה הנכונה יותר צריכה להיות‪ ,‬כן! לא‬
‫ראוי ולא נכון שאדם שצריך להיות מנהיג‪,‬‬
‫ולכן דוגמה לציבור כולו‪ ,‬יהיה אדם לא אתי‪,‬‬
‫ולמרות היכולות הביצועיות שלו‪ ,‬יפעל מתוך‬
‫אינסטינקט של כוח פרטי ולא יותר מכך‪.‬‬
‫לכן זה מציאותי לבקש לבחון את חיינו‬
‫מתוך נקודת מבט ערכית‪ .‬זה נכון ונדרש‬
‫להעז לחלום ולממש התנהלות אחרת במרחב‬
‫הפרטי כמו גם הציבורי שלנו‪ .‬זה חכם וצודק‬
‫לשאוף כל הזמן להרחיב את תפיסתנו ואת‬
‫תפיסת המציאות שלנו‪ .‬לשאוף עוד וללא‬
‫הפסק לשורשים של הדברים ולהיות אמיצים‬
‫לתת לשורשים עדיפות עליונה על כל כוח‬
‫וצורך אחר‪.‬‬
‫כולנו מכירים את המילים המקסימות‬
‫והחכמות כל כך של נסיך אחד קטן‪" :‬מה‬
‫שעיניי רואות אינו אלא הקליפה‪ .‬העיקר סמוי‬
‫מן העין"‪.‬‬
‫הגיע הזמן לקלוט שיופיין של מילים אלו‬
‫אינו בפיוטיות שלהן וגם לא בתמימות הזכה‬
‫שלהן‪ ,‬אלא בעובדה שהן אכן נוגעות בלב לבה‬
‫של המציאות‪ .‬לא לעשות זאת ולהמשיך לפעול‬
‫בעולם המבוגרים שיצרנו באופן "מציאותי"‪,‬‬
‫"פרגמטי" וחיצוני כל כך‪ ,‬הוא הדבר הלא‬
‫מציאותי ביותר שאפשר לעשות‪.‬‬
‫במה תבחרו? האם רוצים אתם להיות‬
‫מציאותיים? ■‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ט‬
‫לפעו רפו‬
‫שההתנדלות‬
‫להא ק ר ו פ ובות‬
‫ברח חדשה ליס‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫ארץ‬
‫שיפוץ בתי נזקקים‪ ,‬פעילויות עם ילדים במצוקה‪ ,‬ניקוי‬
‫יערות‪ ,‬עזרה לקשישים‪ ,‬שיקום גינות קהילתיות ועוד‪.‬‬
‫בואו להיות השינוי שהנכם רוצים לראות בעולם‪.‬‬
‫בחודש אפריל יתקיים סמינר חווייתי‬
‫"התנדבות כתרגול פילוסופיה מעשית"‬
‫המיועד לכל מי שאוהב להתנדב‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪1-700-504-604 :‬‬
‫‪hitnadvut@newacropolis.org.il‬‬
‫התנדבות‪http://www.newacropolis.org.il/‬‬
‫‪12‬‬
‫עם מעט עזרה מידיד י‬
‫נירית ארבלי‪ ,‬מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה‬
‫״חשכה אינה יכולה לסלק חשכה;‬
‫רק אור יכול לעשות זאת‪ .‬שנאה‬
‫אינה יכולה לסלק שנאה; רק אהבה‬
‫יכולה לעשות זאת״ (מרטין לותר קינג)‪.‬‬
‫לא בכל יום אנו זוכים לכך שמשפט חכמה‬
‫יהפוך לדוגמה חיה של מציאות בצורה כה‬
‫מעוררת השראה‪ ,‬אך בקיץ האחרון זה קרה‪.‬‬
‫וכך היה‪ :‬בבוקר ה‪ 22-‬באוגוסט ‪ 2013‬נכנס‬
‫בחור בן ‪ 20‬בשם מייקל היל לבית ספר יסודי‬
‫בג'ורג'יה‪ ,‬שבו לומדים כ‪ 900-‬ילדים‪.‬‬
‫מצויד ברובה קלצ'ניקוב‪ 500 ,‬כדורים‬
‫וייאוש מוחלט מהחיים‪ ,‬הוא פסע בהחלטיות‬
‫לעבר מזכירות בית הספר‪ .‬זו לא הייתה‬
‫הפעם הראשונה שאירוע מסוג זה קורה‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ ,‬ולצערנו אין צורך בדמיון‬
‫מפותח במיוחד כדי לשער כיצד הוא עלול‬
‫היה להסתיים‪.‬‬
‫אך רצה הגורל ואותו בחור בחר כבת‬
‫ערובה אישה בשם אנטואנט טאף‪ ,‬מנהלת‬
‫החשבונות של בית הספר‪ .‬הוא טען מולה את‬
‫נשקו והיא החליטה לדבר איתו‪ .‬לאחר כ‪40-‬‬
‫דקות של דיאלוג ביניהם הסכים מייקל היל‬
‫להניח את נשקו‪ ,‬לשכב על הרצפה ולהיכנע‬
‫לשוטרים‪ .‬האירוע הסתיים מבלי שטיפת דם‬
‫אחת נשפכה במהלכו‪.‬‬
‫השאלה המתבקשת היא‪ :‬מה היה במילותיה‬
‫של אותה אישה שהיה בכוחן לגרום לאדם‬
‫מעורער בנפשו‪ ,‬שלא ראה טעם לחייו ופעל‬
‫כמי שאין לו מה להפסיד‪ ,‬לסגת מכוונותיו‬
‫ההרסניות ולהתמסר במלאות להנחיותיה?‬
‫מספר ציטוטים מדבריה‪ ,‬כפי שהוקלטו‬
‫על‪-‬ידי מוקד החירום‪ ,‬עשויים לעזור לנו‬
‫לפענח את החידה‪" :‬הכול הולך להיות בסדר‪,‬‬
‫מתוק‪ .‬אני רק רוצה שתדע שאני אוהבת‬
‫אותך‪ ,‬אוקיי?"‪ .‬וגם‪" ,‬אני גאה בך ‪ -‬כולנו‬
‫עוברים דברים קשים בחיים‪ .‬אתה תהיה‬
‫בסדר"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬במהלך אותה שיחה‬
‫גורלית ומורטת עצבים הצליחה טאף לשכנע‬
‫את אותו בחור בודד ורדוף שלמישהו בעולם‬
‫אכפת ממנו‪ .‬היא הצליחה להעביר לו את‬
‫התחושה שמישהו רואה אותו‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫בתבונה רבה היא גם שיתפה אותו בצרותיה‬
‫שלה‪ ,‬במשברים שחוותה וברגעי ייאוש קשים‬
‫שמהם הצליחה בסופו של דבר להתרומם‪.‬‬
‫היא נתנה לו להרגיש שהיא מבינה אותו‪,‬‬
‫ומשום כך – שהוא איננו לבד‪.‬‬
‫במילותיה של הפילוסופיה הטיבטית‪,‬‬
‫טאף השתמשה בכוח החזק ביותר הידוע למין‬
‫האנושי – כוחה של החמלה‪ .‬היא הצליחה‬
‫לראות ב"מפלצת" שמולה ‪ -‬אדם‪ .‬מבעד‬
‫לכוונות הרצחניות‪ ,‬היא הצליחה לזהות נפש‬
‫מיוסרת ומבולבלת המשוועת לחום אנושי‪,‬‬
‫ועם הנפש הזו היא יצרה קשר‪.‬‬
‫אפלטון טען שכל המחלות בעולם נובעות‬
‫משתי סיבות עיקריות‪ :‬בורות וטירוף‪ ,‬שגם‬
‫הוא תוצאה של בורות‪ .‬לא קשה להבחין‬
‫שהעולם שלנו לוקה כיום בשניהם‪ .‬אחד‬
‫הסימפטומים הבולטים הוא התגברות‬
‫האלימות בכל פינה ובכל היבט של חיינו‪.‬‬
‫בין אם מדובר במקרים תכופים יותר ויותר‬
‫של אלימות שמתלקחת בקלות רבה מדי בין‬
‫בני אדם מסיבות כמו סכסוכי שכנים‪ ,‬חניה‬
‫וכדומה‪ ,‬ובין אם מדובר באלימות בין ובתוך‬
‫מדינות‪ ,‬טרור ומאבקים פוליטיים רוויי דם‪.‬‬
‫נראה כי אנו הולכים ומאבדים את היכולת‬
‫לפתור בעיות בדרך אחרת‪.‬‬
‫בימים כאלה מקובל לחשוב כי מה שיציל‬
‫אותנו הוא נשק נוסף‪ ,‬חזק יותר‪ ,‬מפחיד יותר‬
‫והרסני יותר מזה שיש ליריבינו‪ .‬אנו ממהרים‬
‫‪13‬‬
‫להקים חומות חיצוניות ופנימיות בינינו לבין‬
‫האחרים‪ ,‬מסתגרים יותר ויותר בתוך הבתים‬
‫והדעות שלנו‪ ,‬וכל זר מצטייר בעינינו כאויב‪.‬‬
‫בימים כאלו‪ ,‬דוגמה המראה לנו כיצד לב‬
‫אוהב‪ ,‬לב גדול‪ ,‬פתוח ורחב‪ ,‬יכול לנצח את‬
‫החושך הגדול ביותר‪ ,‬היא אוצר יקר שעלינו‬
‫לשמור עליו מכל משמר‪.‬‬
‫אגדה בודהיסטית מספרת על נסיך צעיר‬
‫שסיים את לימודיו וזכה בתואר "נסיך חמשת‬
‫כלי הנשק"‪ .‬חמוש בכליו החדשים הוא‬
‫מגיע ליער אפל שבו חי תפלץ בשם "דביק‬
‫שיער"‪ .‬בטוח בכוחו הוא נכנס אל היער‬
‫נחוש להתעמת עם המפלצת‪ .‬הוא יורה בה‬
‫את חציו‪ ,‬מנחית עליה את חרבו ומכה בה‬
‫בכידונו‪ ,‬אך כל כלי הנשק נדבקים בשערו‬
‫של היצור ומותירים אותו ללא פגע‪ .‬מלא‬
‫תושייה מסתער הנסיך בגופו על המפלצת‪,‬‬
‫אך איבריו נדבקים לגופה והוא נותר תלוי‬
‫עליה‪ .‬המפלצת‪ ,‬שבכל זאת מתרשמת מאומץ‬
‫לבו של הנסיך הצעיר‪ ,‬שואלת אותו‪" :‬מדוע‬
‫אינך מפחד ממני?"‪ ,‬והוא משיב "כי בבטני‬
‫ברק המשמש לי נשק‪ ,‬אם תטרפי אותי‬
‫לא תצליחי לעכלו‪ ,‬הוא יקרע את קרביך‬
‫ויהרגך"‪ .‬נפעמת מדבריו מרפה המפלצת‬
‫מן הנסיך והוא בתמורה מעניק לה מחכמתו‬
‫ומצווה עליה שלא לתקוף עוד את עוברי‬
‫האורח‪ ,‬אלא לקבל את מנחתם‪.‬‬
‫הדוגמה שהעניקה לנו אנטואנט טאף‬
‫מזכירה לנו שוב כי הנשק החזק והאפקטיבי‬
‫ביותר שלנו איננו מה שיש לנו בידיים‪ ,‬אלא‬
‫מי שאנחנו‪ .‬היה זה אור הברק שבלבו של‬
‫הנסיך ולא כלי נשקו המובחרים אשר הכניע‬
‫את המפלצת המבעיתה‪ .‬היו אלה מילותיה‬
‫הרגישות והחומלות של טאף ולא איומיהם‬
‫של כוחות המשטרה‪ ,‬שכיתרו את המקום‪,‬‬
‫שהניאו את היל מכוונותיו‪.‬‬
‫ניטיב לעשות אם נזכור זאת‪ ,‬וזיכרון זה‬
‫יעודד אותנו להשקיע מרץ ומאמץ רבים יותר‬
‫כדי לחצוב את אור הברק מתוך לבנו‪ ,‬כלומר‬
‫לטפח את מעלותינו הרוחניות‪ :‬האומץ‪,‬‬
‫החמלה‪ ,‬שיקול הדעת‪ ,‬המתינות‪ ,‬האהבה‬
‫ועוד אוצרות רבים‪ ,‬שאם נטפח אותם‪ ,‬יעמדו‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫לשירותינו ויסייעו להאיר את העולם ההולך‬
‫ושוקע בעלטה‪.‬‬
‫כאשר ארג'ונה‪ ,‬גיבור האפוס ההודי‬
‫"המהברטה" מגיע לידידו‪ ,‬האל קרישנה‪ ,‬כדי‬
‫להצטייד בנשק בטרם יציאתו לקרב הגדול‬
‫ביותר של חייו‪ ,‬מעמיד אותו קרישנה בפני‬
‫בחירה‪ :‬האם ירצה בצבא אדיר‪ ,‬חמוש ומיומן‬
‫או שמא יעדיף במקום זאת שקרישנה ישמש‬
‫כרכב במרכבתו‪ .‬ארג'ונה בוחר בקרישנה‪.‬‬
‫הוא מבין שהדבר הנחוץ לו ביותר איננו‬
‫חומרי‪ ,‬אלא רוחני‪ ,‬והוא בוחר בהדרכתו של‬
‫מורה רוחני‪ ,‬מורה של חכמה שיפסע לצידו‬
‫צעד אחר צעד וילמד אותו כיצד לנצח את‬
‫החשכה באמצעות מעלותיו האנושיות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הייתי רוצה לצטט ממילותיו של‬
‫ד"ר עזאלדין אבו‪-‬אלעיש‪ ,‬הרופא העזתי‬
‫אשר התפרסם לאחר שאיבד שלוש מבנותיו‬
‫במהלך הפגזות מבצע "עופרת יצוקה"‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬לבו לא נסגר והוא ממשיך‬
‫לבנות גשרים של אמון והבנה בין שני‬
‫העמים‪ .‬הוא כותב‪" :‬עלינו למצוא את האור‬
‫שיוביל אותנו למטרתנו‪ .‬איני מדבר כאן על‬
‫אור האמונה הדתית‪ ,‬אלא על האור כסמל‬
‫לאמת‪ .‬האור שמאפשר לנו לראות‪ ,‬לפזר את‬
‫הערפל ולמצוא את התבונה‪ .‬על‪-‬מנת למצוא‬
‫את אורה של האמת‪ ,‬אנחנו חייבים לדבר זה‬
‫עם זה‪ ,‬להקשיב זה לזה‪ ,‬לכבד זה את זה‪.‬‬
‫במקום לבזבז את האנרגיה שלנו על שנאה‪,‬‬
‫עלינו להשתמש בה כדי לפקוח את עינינו‪,‬‬
‫כדי שנראה מה מתרחש באמת‪ .‬אם נצליח‬
‫לראות את האמת‪ ,‬נוכל לחיות אלה לצד‬
‫אלה"‪.‬‬
‫גיבורים אמיתיים אינם כאלה משום‬
‫שצוידו בכוח על‪-‬אנושי כלשהו‪ ,‬אלא בדיוק‬
‫משום שלא צוידו בשום דבר דומה לזה‪ .‬הם‬
‫שם כדי להזכיר לנו שאת מה שיש להם ‪ -‬יש‬
‫לכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫עלינו להודות לאנשים כמו אנטואנט טאף‬
‫ועזאלדין אבו‪-‬אלעיש על כך שהם מוכיחים‬
‫לנו במעשים‪ ,‬שמילותיו של מרטין לותר‬
‫קינג אינן רק משפט שנחמד לתלות על לוח‬
‫המודעות‪ .‬מדובר באמת חיה‪ ,‬שהגשמתה‬
‫ביום‪-‬יום של כל אחד מאיתנו נחוצה לנו‬
‫היום‪ ,‬יותר מאי פעם‪■ .‬‬
‫ביביליוגרפיה‪:‬‬
‫‪" :Ynet‬גיבורה בארצות הברית‪ :‬המזכירה שמנעה טבח‬
‫בבית הספר"‪ ,‬יצחק בן חורין‪ ,‬וושינגטון‪.24.8.13 ,‬‬
‫"הארץ"‪" :‬האישה האמיצה שהזכירה לכולנו מה חסר‬
‫היום בפוליטיקה"‪ ,‬גארי יאנג‪ ,‬גארדיאן‪.26.8.13 ,‬‬
‫"הגיבור בעל אלף הפנים"‪ ,‬ג'וזף קמפבל‪ ,‬הוצאת‬
‫ידיעות ספרים‪.2013 ,‬‬
‫"לא אשנא"‪ ,‬עזאלדין אבו‪-‬אלעיש‪ ,‬הוצאת ידיעות‬
‫ספרים‪.2010 ,‬‬
‫שלושת מישורי התנועה‬
‫בארץ ישראל‬
‫מהי המשמעות הייחודית של חיינו כאן‪ ,‬בחלקה הגיאוגרפית הזו של העולם‪,‬‬
‫רוחשת התנועה והפעילות? מה עוד קרה וקורה כאן מעבר לקיומנו הזמני‪-‬‬
‫העכשווי כבני אדם‪ ,‬שמשך חייהם קצר ממשך קיומה של האדמה? אילו‬
‫סמלים גלויים לעינינו ואולי איננו קוראים אותם?‬
‫ענת סלע‬
‫התנועה על פני האדמה‬
‫ארצנו נמצאת במחצית הדרך בין שני‬
‫עמקי נהרות גדולים‪ ,‬מצרים וארם נהריים‪,‬‬
‫שהיו מרכזים מדיניים רבי עצמה ומקורות של‬
‫תרבויות רבות תנופה‪ ,‬ועל כן יש כאן הרבה‬
‫מאוד שרידים‪ .‬דרכים ראשיות בינלאומיות‬
‫עוברות כאן ובהן צעדו צבאות‪ ,‬סוחרים‬
‫ועולי רגל בני דתות שונות‪ .‬אפשר לדמיין את‬
‫העקבות שהותירו אחריהם‪ :‬צבאות משוריינים‬
‫הותירו חלקי כלים‪ ,‬אולי חללים; סוחרים‬
‫איבדו מטבעות ודברי ערך אחרים; עולי הרגל‬
‫הותירו שרידי מדורות וצמחייה שעלתה מתוך‬
‫שיירי מאכל וגלעינים שונים‪.‬‬
‫מבט על שניים מן התלים הניצבים בצמתים‬
‫של שתי דרכים ראשיות‪ ,‬תל חצור ותל מגידו‪,‬‬
‫חושף מידע מעניין‪ .‬תל חצור ניצבת על דרך‬
‫הים בקרבת דרך המלך‪ ,‬ותל מגידו ‪ -‬בצומת‬
‫של שתי דרכים מרכזיות‪ :‬האחת מחברת‬
‫את פניקיה ומישור עמק עכו עם דרך ההר‬
‫המרכזית (מכונה גם דרך האבות); השנייה‪,‬‬
‫מוליכה ממצרים לסוריה וארם נהריים בדרך‬
‫הים‪ .‬מיקום שתי הערים חזק הן מבחינה‬
‫אסטרטגית והן מבחינה מסחרית‪.‬‬
‫תל חצור נחשב לתל הגדול ביותר בארץ‬
‫ולעיר הכנענית החשובה והמוכרת ביותר‪,‬‬
‫החל מהאלף השלישי לפני הספירה‪ ,‬ועד היום‬
‫אין הסבר ברור לגודלה ולעצמתה‪ .‬תל מגידו‬
‫הייתה העיר המרכזית בעמק יזרעאל במהלך‬
‫האלף הרביעי‪ ,‬השלישי והשני לפני הספירה‪.‬‬
‫בתקופת הברזל‪ ,‬ברובו של האלף הראשון‬
‫לפני הספירה‪ ,‬הייתה עדיין עיר מרכזית אך‬
‫כבר היו מרכזים נוספים באזור שהתחרו בה‪.‬‬
‫חצור מוזכרת בכתבי מארי (היא סוריה כיום)‬
‫ובמכתבי תל אל‪-‬עמארנה במצרים‪ .‬גם מגידו‬
‫מוזכרת במכתבי תל אל‪-‬עמארנה‪.‬‬
‫בדומה לאותם נתיבים שנכבשו תחת רגלי‬
‫צועדים שונים‪ ,‬אנו רואים כי אותם תלים‬
‫נושבו שוב ושוב על‪-‬ידי אוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫בתל חצור נתגלו ‪ 21‬שכבות התיישבות ובתל‬
‫מגידו ‪ 26 -‬שכבות‪ .‬שכבות התיישבות אלה‬
‫נוצרו על‪-‬ידי עמים שונים‪ ,‬שבחרו כולם שוב‬
‫ושוב באותן נקודות אסטרטגיות והקימו את‬
‫יישוביהם על שרידי ההתיישבות הקודמת‪,‬‬
‫שנחרבה לרוב במלחמה‪ ,‬לעתים תוך שינויים‬
‫ארכיטקטוניים ולעתים כמעט ללא שינוי‪.‬‬
‫האם רק משום המיקום האסטרטגי‪-‬‬
‫המסחרי‪-‬ביטחוני? האם רק גובה ונגישות‬
‫לדרכים ולמים יכולים להסביר את המשיכה‬
‫הזו?‬
‫בתל חצור אפשר לראות כי מקדש אחד‬
‫(או ארמון פולחני) נבנה על קודמו‪ ,‬תוך‬
‫הכנסת שינויים בכיווני השערים‪ .‬מפליא עוד‬
‫יותר לראות את האזור המקודש בתל מגידו‪.‬‬
‫‪ 13‬שכבות התיישבות בנו את המקדש על גבי‬
‫המקדש הקודם תוך הגדלתו‪ ,‬צמצומו‪ ,‬שינוי‬
‫כיווני פתחיו‪ ,‬הוספת במה ועוד‪ .‬בתקופות‬
‫מסוימות נחרבה העיר כולה אך המקדש נותר‬
‫שלם‪ .‬איך אפשר להסביר זאת? האם אנרגטית‬
‫יש שם משהו שניתן היה לזהות ושאותו יכלו‬
‫לקבל ושאפו לשמר?‬
‫מירצ'ה אליאדה‪ ,‬חוקר בתחום הדתות‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫וסופר‪ ,‬סוקר בספרו "תבניות בדת השוואתית"‬
‫את ההירופאניות‪ – 1‬ההתגלויות של קדושה‬
‫בסביבות שונות‪ .‬אותם עצמים‪ ,‬דוממים או‬
‫חיים‪ ,‬מקבלים משמעות שונה עבור בני‬
‫תרבויות שונות‪ .‬למשל‪ ,‬העמים השמיים‬
‫העריצו בשלב מסוים בהיסטוריה שלהם את‬
‫הזוג האלוהי של אל הסערה והפוריות‪ ,‬בעל‪,‬‬
‫ואלת הפוריות (החקלאית בעיקרה)‪ ,‬בלית‪.‬‬
‫הנביאים היהודיים התייחסו לזה כאל חילול‬
‫הקודש‪ .‬מנקודת המבט שלהם‪ ,‬דרך הרפורמה‬
‫של משה הם הגיעו לתפיסה נעלה יותר‪ ,‬טהורה‬
‫ושלמה יותר של האלוהות‪ .‬אך הפולחן של בעל‬
‫ובלית היה גם הוא הירופאניה‪ .‬הוא חשף את‬
‫קדושת החיים האורגניים‪ ,‬הכוחות היסודיים‬
‫של הדם‪ ,‬המיניות והפוריות‪ .‬פולחן זה נמשך‬
‫מאות שנים עד אשר הוחלף ב"צורה האלוהית"‬
‫של אלוהים‪ ,‬שעלתה על "הצורה האלוהית" של‬
‫בעל‪ .‬הצורה החדשה קידשה את החיים וחשפה‬
‫אפשרות רוחנית אחרת‪ ,‬שבה חיי האדם וגורלו‬
‫היו בעלי ערכים חדשים‪.‬‬
‫חילופי המשמעות והמאבקים על שליטה‬
‫במשמעות דתית או בהירופאניה מסוימת‬
‫מוכרים לנו גם כיום בין דתות הספר ‪ -‬יהדות‪,‬‬
‫נצרות ואסלאם‪ .‬כל אחת מן הדתות מבקשת‬
‫לחדש את ההירופאניה בדרכה שלה‪ ,‬על גבי‬
‫אותן אבנים עצמן‪ .‬אלפי שנים אחורה‪ ,‬וגם‬
‫כיום‪ .‬לא המצאנו דבר‪.‬‬
‫התנועה בשמים מעל‬
‫אם נרים את מבטנו מן האדמה אל‬
‫השמים נראה עוד תנועה שעוברת כאן‪,‬‬
‫במשך שנים‪ ,‬דורות ותקופות‪ .‬בעונות השנה‬
‫השונות ניתן לצפות בארצנו במיליוני עופות‬
‫ממאות מינים שונים‪ .‬אל מאות מיני העופות‬
‫המקננים בישראל חוברים מאות מיני עופות‬
‫אחרים הנודדים מאירופה ומאסיה לאפריקה‪,‬‬
‫החולפים על פני הארץ בשתי עונות הנדידה‪.‬‬
‫ישראל מציעה להם מגוון רחב של אזורים‬
‫ביו‪-‬גיאוגרפיים ועושר במגוון מקומות חיות‪.‬‬
‫אין עוד מקום בעולם שבו עופות דואים‬
‫נסקרים בצורה כה מקיפה‪.‬‬
‫השבר הסורי‪-‬אפריקני משמש ציר נדידה‬
‫מרכזי שנתי לציפורים‪ ,‬כלומר מסלולי הנדידה‬
‫עוברים מעל הדרכים הראשיות הבינלאומיות‬
‫של העולם העתיק‪ ,‬דרך הים‪ ,‬דרך המלך ודרך‬
‫ההר‪ .‬זוהי תופעת טבע משמעותית ביותר‬
‫וקדומה‪ ,‬המעלה את השאלה‪ ,‬האם העופות‬
‫החלו לנדוד בעקבות תנועת בני האדם או‬
‫שמא תנועת העופות השפיעה על התפתחות‬
‫האדם‪ ,‬שהיה בעל כישורים פחותים לחיים‬
‫בג'ונגל ונע לסוואנות הפתוחות ומשם‬
‫בעקבות העופות הנודדים?‬
‫כמו התנועה האנושית על פני הנתיבים‬
‫העתיקים שנכבשו ברגליים‪ ,‬גם תנועת‬
‫העופות בשמים‪ ,‬באותם נתיבים בלתי‬
‫מסומנים (לפחות לא לעין האנושית)‪ ,‬יכולה‬
‫להיות הרמונית או מתנגשת‪ .‬נראה כי בשנים‬
‫האחרונות אנו מסקרים יותר את ההתנגשויות‬
‫השונות‪ ,‬התנגשויות הרות אסון של עופות‬
‫במטוסים והתנגשויות אינטרסים בין אנשי‬
‫שמירת הטבע לבין דייגים‪.‬‬
‫מי היה כאן קודם? עופות מים נודדים‬
‫או דייגי ברכות דגים? והאם ניתן "ללמד"‬
‫שקנאים שמסלול מעופם צרוב במוחם מרגע‬
‫שבקעו מהביצה? בשנים האחרונות מספקים‬
‫לשקנאים דגים למאכל כחלק מפתרון מערכתי‬
‫שיאפשר גם את המשך המעבר של העופות‬
‫במסלול הקדום וגם את פרנסתם של בני האדם‬
‫בענף זה‪ .‬וזה עוד לא הכול‪.‬‬
‫התנועה מתחת לפני האדמה‬
‫ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה‬
‫גיאולוגית‪ ,‬בעיקר בשל הימצאותה באזור‬
‫מפגש של שלושה לוחות טקטוניים – הלוח‬
‫האירו‪-‬אסיאתי‪ ,‬לוח ערב והלוח האפריקני‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ישראל נמצאת בחלק של הלוח‬
‫האפריקני‪ ,‬ומתוכו על תת הלוח ישראל וסיני‪,‬‬
‫שבינו לבין לוח ערב נוצר שבר המוכר בשם‬
‫השבר הסורי‪-‬אפריקני‪ .‬ציר האנרגיה המרכזי‬
‫של ארץ ישראל עובר מצפון לדרום לאורך‬
‫בקעת הירדן‪ ,‬שהיא חלק מהשבר‪ .‬ראשיתו‬
‫בצפון‪ ,‬בתורכיה‪ ,‬והוא מסתיים באפריקה‬
‫באזור הימות‪ .‬ים סוף‪ ,‬שבמרכזו עובר השבר‬
‫הסורי‪-‬אפריקני‪ ,‬נמצא בין הלוח האפריקני‬
‫והלוח הערבי‪ ,‬שמתרחקים זה מזה‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬גם האדמה מתחתינו נמצאת בתנועה‬
‫מתמדת‪ ,‬ולא רק בהקשר אסטרונומי‪ .‬רעידות‬
‫אדמה קלות עד בינוניות החוזרות באזורנו‬
‫משחררות כנראה את האנרגיה המצטברת‬
‫בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים‪.‬‬
‫בעודנו ממתינים לרעידת האדמה הבאה אנו‬
‫הולכים וקרבים לשכנים אחדים ומתרחקים‬
‫מאחרים מבלי שנשים לב לכך‪.‬‬
‫מה יכול אדם אחד לעשות?‬
‫הפילוסופיה המעשית נותנת כיוון ודרך‬
‫להתייחסות אל מה שקורה סביבנו‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫היא נותנת פרספקטיבה‪ .‬אנו חיים בנקודת זמן‬
‫קטנה אחת‪ ,‬לא רק כבני אנוש אלא כאנושות‬
‫בכלל‪ .‬רב הנסתר על הגלוי כאשר אנו מנסים‬
‫לפענח את המשמעות העמוקה של אירועים‬
‫ותופעות סביבנו‪ .‬ללא ספק‪ ,‬כשאנו חוזרים‬
‫לפסוק מספר שופטים פרק ג'‪" ,‬ותשקוט הארץ‬
‫ארבעים שנה"‪ ,‬אנו מבינים שהיה בזה משהו‬
‫מיוחד ושונה‪ ,‬מפני שהרעש המתמשך במקום‬
‫הפיזי שבו אנו חיים הוא רעש קונקרטי‪ ,‬רעש‬
‫של תנועה ערה של אזור שאין בו מנוחה‪.‬‬
‫ניעזר בקונפוציוס‪ 2‬כדי להזכיר את‬
‫האפשרות של כל אחד מאיתנו ליישר קודם‬
‫כל את המחצלת שלו לפני שיפנה ליישר‬
‫לאחרים‪ .‬היכן שנראה חיכוך או התנגשות נפנה‬
‫את מבטנו פנימה ונבדוק מהו החיכוך ומהי‬
‫ההתנגשות בתוכנו‪ .‬היכן שנראה מעוף הרמוני‬
‫חוצה גבולות עם כיוון ומטרה‪ ,‬נשאף לחבור‬
‫אליו‪ .‬במקום תנועת צבאות‪ ,‬ולא רק במובן‬
‫הפשוט‪ ,‬נוסיף תנועה הרמונית שיכולה להדהד‬
‫בלבותיהם של כלל אחינו בני האדם‪ .‬בתוך כל‬
‫הרעש הנראה והנשמע‪ ,‬למעלה בשמים‪ ,‬כאן‬
‫על פני האדמה ותחתיה‪ ,‬יכול כל אחד מאיתנו‬
‫להיות פשוט אדם ולהוסיף יציבות‪ ,‬שקט‬
‫והרמוניה באשר יהיה‪■ .‬‬
‫‪ 1‬אליאדה‪ ,‬מ‪ .)2003( .‬תבניות בדת השוואתית‪.‬‬
‫הוצ' נמרוד‬
‫‪ 2‬קונפוציוס (קונג פו צה)‪ .)1960( .‬מאמרות‪ .‬הוצ' ביאליק‬
‫כאן ועכשיו‬
‫‪ .1‬הדרך אל האושר‪ :‬מדוע האושר חמקמק‬
‫כל כך? כיצד יכול האושר להיות חלק‬
‫בלתי נפרד מחיינו? נכיר את המבנה‬
‫השביעוני של האדם על פי מורשת‬
‫המזרח‪ ,‬תפקידו בבניית האישיות‬
‫ובמציאת המהות הפנימית‪ .‬כיצד התייחס‬
‫המערב לנפש האדם ומה חשיבותה‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫‪ .2‬קארמה יוגה‪ :‬ה”בהגוודגיטה” – ספר‬
‫החכמה של הודו העתיקה‪ ,‬סיפורו של‬
‫ארג’ונה הלוחם‪ .‬גלגולי נשמות‪ ,‬דהרמה‬
‫וקארמה‪ ,‬הצורך לזהות את המעשה הנכון‬
‫והדרך להגשמתו‪ .‬הדרך להשגת החופש‪.‬‬
‫‪ .3‬התפתחות רוחנית דרך הבודהיזם‪:‬‬
‫ה”דהאמאפאדה” ‪ -‬תורתו של בודהא‬
‫המתייחסת ליכולת שלנו להכיר בסבל‪,‬‬
‫והדרך המעשית לשחרר את עצמנו מהסבל‬
‫ומהבערות – “דרך האמצע”‪ .‬כיצד להבחין‬
‫בין מציאות לאשליה‪.‬‬
‫‪ .4‬הקול הפנימי‪“ :‬קול הדממה” – ההוראות‬
‫לצועדים בדרך על פי הבודהיזם הטיבטי‪.‬‬
‫כיצד להתכונן למסע רוחני ולהתגבר על‬
‫המכשולים הניצבים בדרך‪.‬‬
‫‪ .5‬כלים לחיים ‪ -‬היום כמו בעולם העתיק‪:‬‬
‫המושג “סדר” על פי כתביו של קונפוציוס‪.‬‬
‫הערך העליון והמעלה כאמצעים להשגת‬
‫האושר על פי אריסטו‪“ .‬מהאט” – מושג‬
‫ה”צדק” ממצרים העתיקה‪ ,‬כיצד לתת‬
‫משמעות למעשים שלנו‪.‬‬
‫‪ .6‬האמן‪ ,‬המאוהב והפילוסוף – מי אתה?‬
‫שלושת הדרכים להתפתחות על פי‬
‫פלוטינוס‪ ,‬התנועה הכפולה של הנשמה‪.‬‬
‫מושג האחריות האינדיבידואלית על פי‬
‫הפילוסופיה של הסטואיקנים‪.‬‬
‫‪ .7‬האור בקצה המערה‪ :‬היציאה מחושך‬
‫לאור על פי מיתוס המערה של אפלטון‪.‬‬
‫מיהו פילוסוף ומיהו פוליטיקאי? מה‬
‫תפקידם כיום?‬
‫‪ .8‬כולם מדברים על שלום‪ ,‬אף אחד לא‬
‫מדבר על צדק‪ ...‬הפוליטיקה כמדע‬
‫העוסק בביטוי האתיקה בחברה‪ .‬תפיסת‬
‫הצדק והחינוך של אפלטון והמחלוקת‬
‫בינו לבין אריסטו‪ .‬ארבעת עמודי התווך‬
‫של החברה‪ :‬מדע‪ ,‬דת‪ ,‬אמנות ופוליטיקה‪.‬‬
‫המורשת של פיתגורס‪ ,‬בית הספר האחרון‬
‫למסתורין במערב‪.‬‬
‫קורס פילוסופיה כדרך חיים‬
‫"היה השינוי שהנך רוצה לראות בעולם"‪ .‬כלים מעשיים לחיים‪.‬‬
‫‪ .9‬למה לי פוליטיקה עכשיו? מהמלך–כהן‬
‫ועד לאנרכיה‪ ,‬הצורות השונות של ארגון‬
‫המדינה‪ .‬החברה המסורתית מול החברה‬
‫המודרנית‪ .‬לידתה של הדמוקרטיה ביוון‬
‫העתיקה ומאפייניה הפילוסופיים‪.‬‬
‫‪ .10‬הדרך למסתורין‪ :‬התפקידים המסורתיים‬
‫בחברות עתיקות‪ .‬הילדות‪ ,‬הבגרות‬
‫והזקנה‪ ,‬הדרך למסתורין‪ :‬חניכות‬
‫שבטית‪ ,‬חניכות מיסטית וחניכות מאגית‪.‬‬
‫המסתורין כחינוך שלם‪.‬‬
‫‪ .11‬שיחות אישיות עם משתתפי הקורס‬
‫‪ .12‬כשמיתולוגיה והיסטוריה נפגשות‪:‬‬
‫ההיסטוריה כזיכרון העבר והמיתולוגיה‬
‫ככלי המעניק לה משמעות וכיוון‪.‬‬
‫‪ .13‬הסוד של הסמלים‪ :‬הסמלים מאפשרים‬
‫את הקשר לרעיונות מופשטים‪ .‬דוגמה‪:‬‬
‫עץ החיים בקבלה‪ ,‬הינו עץ של סמלים‬
‫המבטאים רמות שונות באדם וביקום‪,‬‬
‫באמצעותו ניתן ללמוד על תהליך הבריאה‬
‫של האדם והעולם‪ .‬ההיבטים השונים‬
‫של האלוהות‪ :‬מונותאיזם‪ ,‬פוליתאיזם‪,‬‬
‫פאנתאיזם‪.‬‬
‫‪ .14‬גלגל החיים‪ :‬היוגות ההודיות‪ ,‬המעבר‬
‫לעידן הדלי‪ ,‬האם הוא יוביל לרנסאנס‬
‫רוחני? מה ניתן לצפות מה"עידן החדש"‪,‬‬
‫ומה הוא לא יהיה‪.‬‬
‫‪ .15‬הניצוץ האלוהי באדם‪ :‬המיתוס של‬
‫פרומתאוס ומשמעותו‪ .‬מהו האדם באמת‬
‫ומהו העתיד האנושי?‬
‫‪ .16‬סיכום – איפה אנו ולאן ממשיכים?‬
‫סיכום הרעיונות המרכזיים והצצה אל‬
‫לימודי ההמשך‪ ,‬המציעים את הצעד הבא‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫במהלך הקורס יתקיימו שיחות אישיות‬
‫עם המשתתפים‪ ,‬פעילות קבוצתית וסמינר‬
‫תרגילים‪.‬‬
‫הרצאות היכרות בכניסה חופשית‬
‫ותאריכי פתיחת קורסים באתר‪:‬‬
‫‪www.newacropolis.org.il‬‬
‫כוחם של סמלים‬
‫אלי מיטרני‬
‫ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות‬
‫של סמלים‪ ,‬מתרבויות מכל רחבי העולם‪.‬‬
‫אינני מכיר תרבות אנושית אחת אשר אין לה‪,‬‬
‫לצד תפיסתה החברתית והדתית‪ ,‬גם עולם‬
‫סמלי‪ .‬בתוך אוסף הסמלים של התרבות ישנם‬
‫אלמנטים החוזרים על עצמם‪ ,‬בין אם ביצירות‬
‫אמנות‪ ,‬עיטורים של מקדשים או פינות‬
‫השראה בבתים פרטיים‪ .‬מדוע בוחר האדם‬
‫שוב ושוב לעבוד עם הסמלים? מהו כוחם ומה‬
‫הם מאפשרים‪ ,‬בשונה מהשפה המדוברת או‬
‫מהכתב?‬
‫העולם המסורתי מתייחס למציאות‬
‫כמורכבת משני אלמנטים‪ :‬רוח וחומר‪.‬‬
‫הרוח היא העיקרון היוצר והמוביל‪ ,‬אך היא‬
‫מופשטת ואינה ניתנת לתפיסה באמצעות‬
‫החושים; ואילו המציאות החומרית היא אוסף‬
‫הצורות המייצגות את הביטויים השונים של‬
‫העולם הרוחני‪.‬‬
‫חלק מחיינו נחווה בעולם החומר‪ .‬עלינו‬
‫לדאוג לצרכינו היום‪-‬יומיים‪ :‬הפיזיים‪,‬‬
‫הרגשיים וכדומה‪ .‬אבל מעבר לכך‪ ,‬אנו עדים‬
‫לקיומה של מציאות בלתי נראית‪ ,‬מציאות‬
‫מיתית‪ ,‬הקיימת בשאיפות שלנו לגעת במהות‬
‫החיים; למה אנחנו כאן ומה תפקידנו? מה הם‬
‫העקרונות הנמצאים בבסיס הקיום? שאלות‬
‫אלה אינן שאלות מדעיות‪ ,‬אלה שאלות‬
‫אנושיות‪ .‬במקרים רבים נגלה שהתשובות‬
‫שהאדם נתן לשאלות אלה נמצאות‪ ,‬יותר‬
‫מכול‪ ,‬עמוק בתוך התפיסה הסמלית שלו‪ .‬אם‬
‫נתאמץ נגלה‪ ,‬דרך הסמלים‪ ,‬עולם שלם של‬
‫משמעויות נסתרות‪ .‬משמעויות אלו מסמלות‬
‫קשרים הדדיים הקיימים בין כוחות הטבע‬
‫הנמצאים בבסיס הקיום‪.‬‬
‫ביוון מסופר כי התאוס נכנס לתוך הכאוס‬
‫ויוצר בו סדר‪ ,‬ובתהליך הדרגתי נולדים‬
‫האלים זה מתוך זה‪ ,‬עד שלבסוף נוצר עולם‬
‫החומר הגשמי‪.‬‬
‫במצרים עולה האי הראשוני‪ ,‬המייצג את‬
‫האחדות‪ ,‬מתוך האוקיינוס ההיולי‪ ,‬וממנו‬
‫נוצרים האלים הראשונים‪ ,‬המסמלים תהליך‬
‫הדרגתי של הכנסת סדר והפרדה‪.‬‬
‫בספר בראשית מסופר על אלוהים‪ ,‬הבורא‬
‫באמצעות המילה‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך‬
‫מפריד בין השמים לארץ‪ ,‬בין‬
‫האור לחושך‪ ,‬ולבסוף יוצר את‬
‫בעלי החיים ואת האדם‪.‬‬
‫מיתוסי בריאה אלו מייצגים‬
‫את אותה תפיסה מסורתית‬
‫שעולם גשמי זה‪ ,‬שאנו רואים‬
‫וחווים באמצעות חושינו‪,‬‬
‫אינו אלא ביטוי של עקרונות‬
‫מופשטים ורוחניים‪.‬‬
‫התפיסה המקובלת היום‬
‫מנוגדת לחלוטין ויוצאת‬
‫מתוך נקודת מבט הפוכה‪ .‬עולם הרוח נתפס‬
‫כתוצאת לוואי של מורכבות חומרית ‪ -‬ההכרה‬
‫האנושית‪ .‬המחשבות והרגשות הם תולדה‬
‫של קשרים פיזיולוגיים בין חומרים כימיים‬
‫בגופינו‪ ,‬ותו לא‪.‬‬
‫אם ננסה לכפות פרשנות ברוח זו על מיתוסי‬
‫הבריאה ונתייחס אליהם כאל ניסיונותיו‬
‫הראשונים של האדם להבין ולתאר כיצד נוצר‬
‫העולם באופן פיזיקלי‪ ,‬נחמיץ את העיקר‪.‬‬
‫כפי שמתאר זאת מירצ'ה איליאדה‪" :‬תוך כדי‬
‫חקר החברות המסורתיות הללו‪ ,‬עובדה אחת‬
‫בלטה לעינינו במיוחד‪ :‬ההתקוממות שלהן‬
‫נגד הזמן הקונקרטי‪ ,‬ההיסטורי‪ ,‬והנוסטלגיה‬
‫שלהן לשיבה מחזורית אל הזמן המיתי של‬
‫הראשית‪' ,‬הזמן הגדול'‪1".‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬שהמשמעות אינה במאורעות‬
‫שקרו‪ ,‬אלא בעיקרון המיתולוגי שמניע ונמצא‬
‫בבסיס הדברים‪ .‬האלים השונים מייצגים‬
‫עקרונות רוחניים וכוחות טבע‪ .‬הקשרים בין‬
‫האלים והאינטראקציות ביניהם מסמלים את‬
‫האופן שבו כוחות הטבע פועלים אלו עם אלו‪,‬‬
‫בתוך העולם ובתוך כך גם על האדם‪.‬‬
‫בתפיסה המסורתית הרוח הבלתי נראית‬
‫קודמת לחומר‪ .‬הנראה והמוצק‬
‫הוא ביטוי של הבלתי נראה‪.‬‬
‫העבודה עם סמלים הייתה‬
‫ועודנה אמצעי של האדם לגעת‬
‫ברבדים העדינים והמופשטים‬
‫של המציאות‪ ,‬אותם רבדים‬
‫שאי אפשר לתפוס או לתאר‬
‫באמצעות המילים‪ .‬הסמל‬
‫כמוהו כגשר המחבר בין‬
‫הנראה לבלתי נראה‪ .‬הוא‬
‫מסתיר‪ ,‬ובו בזמן מגלה‪ .‬הוא‬
‫מאפשר לתודעה שלנו לנסוק‬
‫מעבר לגבולות המוכר והידוע‪ ,‬ולהתחבר‬
‫לרובד של המציאות שלרוב חולף על פנינו‬
‫מבלי שנדע לראותו או לזהותו‪.‬‬
‫בין אם אנחנו מודעים לכך או לא‪ ,‬השפה‬
‫הסמלית היא חלק בלתי נפרד מחיינו‪ .‬זו‬
‫שפה פשוטה‪ ,‬כל‬
‫כך פשוטה שלרוב‬
‫היא חולפת על‬
‫פנינו מבלי שנבחין‬
‫בה‪ .‬החיים מדברים‬
‫באמצעות‬
‫איתנו‬
‫השפה הסמלית‪ .‬אם‬
‫‪22‬‬
‫נקשיב לה ונלמד אותה‪ ,‬תתאפשר לנו חוויה‬
‫אנושית אחרת‪ .‬ללא סמלים לא נוכל להגשים‬
‫את מלוא הפוטנציאל האנושי שלנו‪ ,‬כיוון שלא‬
‫נדע כלל על קיומן של חוויות אלה‪ .‬החורף‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הוא תקופה בת שלושה חודשים‪ ,‬שבה‬
‫קר יותר ומואר פחות‪ .‬הקור מוביל להתכנסות‬
‫פנימה‪ .‬יש פחות חיים ברובד הנגלה‪ ,‬העצים‬
‫משילים את עליהם והפקעות מתחבאות עמוק‬
‫באדמה על‪-‬מנת לאפשר שמירה על ניצוץ‬
‫החיים‪ ,‬כדי שיוכל לשוב וללבלב באביב‪.‬‬
‫האור‪ ,‬המסמל את ההכרה‪ ,‬את היכולת ללכת‬
‫בביטחון ולראות את הדרך ‪ -‬מועט בחורף‪.‬‬
‫גם בחיינו יש תקופות חשוכות וקרות‬
‫שבהן אנו חווים אבדן של כיוון ומשמעות‪,‬‬
‫של חוסר ביטחון וחוסר בהירות‪ .‬אם נפתח את‬
‫ההכרה הסמלית על‪-‬ידי התבוננות בכוחות‬
‫הטבע‪ ,‬נוכל להתמודד טוב יותר עם תקופות‬
‫אלה בחיינו‪ ,‬נוכל לצלוח את הסערות ולצאת‬
‫מנצחים‪ ,‬כפי שהאביב מנצח תמיד בסופו של‬
‫דבר את החורף‪ ,‬קשה ככל שיהיה‪.‬‬
‫מעבר לתפקיד הסמל ככלי אישי עבור כל‬
‫אחד‪ ,‬יש בו גם כוח של אחדות‪ .‬שימוש נכון‬
‫בסמלים מאפשר לנו‪ ,‬כאנושות‪ ,‬להתאחד‬
‫סביב עקרון אוניברסלי ולבטא אותו כקבוצה‪.‬‬
‫מסיבה זו ישנם בתרבויות רבות חגים‬
‫בעלי סמליות הקשורה לעקרונות של הטבע‬
‫ולחוקיות המחזורית המתבטאת בהם‪ .‬חג‬
‫החנוכה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נותן נופך רחב יותר‬
‫לסמליות של החורף‪ .‬המיתוס של החג מתאר‬
‫כד קטן של שמן שהצליח להזין את מנורת‬
‫המקדש בדרך נס‪ ,‬במהלך שמונה ימים שלמים‪.‬‬
‫מהי משמעות הדבר? בחושך‪ ,‬בחורף‪ ,‬בשפל‬
‫המחזור‪ ,‬קשה לזהות ולמצוא את המקור‬
‫אשר מאיר את חיינו וממלא אותם בשמחה‬
‫אבל‬
‫ובמשמעות‪.‬‬
‫אם נתאמץ‪ ,‬נצליח‬
‫למצוא את הכד‬
‫הקטן המכיל את‬
‫התקווה‬
‫שביב‬
‫שבתוכנו; הניצוץ‬
‫שלעולם אינו כבה‪.‬‬
‫ייתכן ששביב זה יראה לנו חלוש מכדי שיוכל‬
‫להאיר שוב את חיינו‪ ,‬אך אם נעז ונתקרב‬
‫אליו‪ ,‬נגלה מחדש את נס הבריאה‪ .‬ככל‬
‫שנשתמש בו‪ ,‬ייצא מתוך החשכה עוד ועוד‬
‫אור‪.‬‬
‫המכוונות המשותפת של קהילה לעיקרון‬
‫סמלי מאפשרת לכל פרט בתוכה להפוך‬
‫לשליח של העקרונות הרוחניים בתוך העולם‪.‬‬
‫על כך נאמר‪" ,‬כל אחד הוא אור קטן וכולנו‬
‫אור איתן"‪ .‬כל אחד‪ ,‬בכך שהוא חי את‬
‫הסמל‪ ,‬הופך בעצמו לסמל עבור הסובבים‬
‫אותו‪ ,‬ובכך מקרין אור והופך לדוגמה חיה‬
‫של עקרונות הטבע בתוך החברה האנושית‪.‬‬
‫על‪-‬ידי ההשתתפות בחגים האדם הופך שותף‬
‫במעשה הבריאה ומאפשר את התגשמותה‬
‫בתוך העולם החומרי‪.‬‬
‫השאלות האנושיות שציינו בתחילת המאמר‬
‫נמצאות בבסיס מסעו הרוחני של האדם‪.‬‬
‫העבודה עם העולם הסמלי היא אחד הכלים‬
‫החשובים שיש לנו על‪-‬מנת לצעוד במסע זה‪.‬‬
‫אם נהפוך את חיינו לסמל של המהות הרוחנית‬
‫המפעמת בנו נוסיף משמעות ועומק לחיינו‪,‬‬
‫וחשוב מכך‪ ,‬נוסיף באופן פעיל אור גם לעולם‬
‫סביבנו‪.‬‬
‫נסיים בדבריה של דליה שטיינברג גוזמן‪,‬‬
‫המנהלת הבין‪-‬לאומית של אקרופוליס החדשה‪:‬‬
‫"תיבת נוח וזאת של סרגון‪ ,‬המטה של הרקולס‪,‬‬
‫הסוכך של ברהאמה‪ ,‬הסכין של צ'אווין‪,‬‬
‫קוואצל של האצטקים והיונה של הנוצרים‬
‫ הם סמלים; כמותם‪ ,‬הדמויות שמשרטטים‬‫הכוכבים בשמים ושמפתחות הפרשנות שלהן‬
‫הם היחסים השונים המוכתבים על‪-‬ידי‬
‫נקודות התצפית; כמותם‪ ,‬מחולות החתונה של‬
‫הדבורים ופתיתי השלג דמויי הכוכבים‪ .‬ספר‬
‫זה עצמו הוא סמל של סמל אחר‪ ,‬טוב יותר‪,‬‬
‫שחלמתי אני‪ .‬ואתה‪ ,‬קורא שלי‪ ,‬הנך סמל של‬
‫הישות הפנימית שלך‪ ,‬הנאבקת לגלות מחדש‬
‫ולהפוך לחלק מודע מן המהות הממשית שלה"‪.‬‬
‫‪ 1‬אליאדה‪ ,‬מ‪ .)2000( .‬המיתוס של השיבה הנצחית‪:‬‬
‫ארכיטיפים וחזרה‪ ,‬הוצ' כרמל‪.‬‬
‫לימודי‬
‫פיתוח קול‬
‫היכולת לשיר טמונה בכל אדם‪.‬‬
‫בואו לחוות את גילוי קולכם‪,‬‬
‫והתחברו לעולם העשיר‬
‫והמופלא של המוזיקה‬
‫הנחה מיוחדת‬
‫למגיעים דרך העיתון‬
‫יסמין ‪0546-317884‬‬
‫אתם‬
‫מוזמנים‬
‫לפרסם‬
‫כאן‬
‫למ ע ונייני ם ‪:‬‬
‫‪magazine@acropolis.org‬‬
‫ציורי שמן ייחודיים‬
‫ניתן להזמין רפרודוקציות‬
‫תואמות למקור בהדפסה על קנבס‬
‫רינת אוראל ‪054-4625440 -‬‬
‫‪rinat@rinatorel.co.il‬‬
‫‪www.rinatorel.co.il‬‬
‫אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים‪ ,‬תוכניהם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫האיש שלא פחד למות‬
‫קרן יוספאן‬
‫סוקרטס היה גדול הפילוסופים ביוון‬
‫העתיקה‪ ,‬נביא בעירו‪ .‬זה שחרט את המשפט‬
‫האלמותי‪" ,‬אני יודע שאני לא יודע"‪ .‬הוא היה‬
‫מורהו הדגול והנערץ של אפלטון‪ ,‬אדם שלא‬
‫למד מימיו במסגרת מסודרת‪ ,‬והצליח למשוך‬
‫אליו אוהדים נלהבים רבים ולקומם עליו את‬
‫נכבדי העיר אתונה‪.‬‬
‫יוון של המאה החמישית לפני הספירה‬
‫הייתה מדינה בשינוי מהותי; אתונה הפכה‬
‫לעיר קוסמופוליטית ומתפתחת‪ .‬אנשים רבים‬
‫עברו דרכה‪ ,‬הדעות התחלפו‪ ,‬ולתוך ההמולה‬
‫הזו נכנסה אסכולה חדשה שנקראה סופיזם‬
‫ קבוצה של אנשים מלומדים ומכובדים‬‫אשר לימדו את האצולה‪ ,‬תמורת כסף רב‪ ,‬את‬
‫"הדרך להצלחה"‪ .‬הם לימדו מוסר מנקודת‬
‫מבט הישגית וחיצונית‪" :‬מה שמצליח – הוא‬
‫טוב"‪ .‬לדידם‪ ,‬המוסר לא היה טוטאלי‪ ,‬אלא‬
‫תלוי זמן ומקום‪" ,‬מי שאינו מצליח – אינו‬
‫מוסרי"‪.‬‬
‫הם היו הפוכים בתפיסת עולמם מסוקרטס‪,‬‬
‫ואנטי‪-‬ממסדיים‪ ,‬ולכן החליטה להעמידו‬
‫אשר טען שהצלחה איננה מדד למוסר (אנחנו‪,‬‬
‫למשפט‪ .‬מובן שלא היה מדובר רק בהאשמות‬
‫אנשי התרבות המערבית הקפיטליסטית‬
‫הרשמיות; החברה למעשה שפטה אותו על‬
‫של המאה ה‪ ,21-‬בוודאי מעלים חיוך מריר‬
‫זרותו‪ .‬הוא היה עני‪ ,‬לא משכיל‪ ,‬הסתובב‬
‫בקוראנו את הדברים)‪ .‬סוקרטס טען שהוא‬
‫בעיר וערער את האמיתות של האנשים‪ .‬הוא‬
‫פילוסוף כי הוא יודע שהוא אינו יודע‪ .‬זה מה‬
‫הפך ללא פופולרי ולאויב הציבור‪ .‬כל חייו היו‬
‫שהגדיר אותו‪ .‬הוא לא טען שלא ניתן לדעת או‬
‫מסע צלב נגד היהירות האתונאית‪ .‬הוא הבדיל‬
‫שאין ערך לידיעה‪ ,‬אלא שהוא לא בא מעמדת‬
‫עצמו מהכלל והעמיד את כולם על טעותם‪.‬‬
‫היודע‪ .‬לדידו‪ ,‬מה שהופך אותו לפילוסוף הוא‬
‫הוא החדיר ספקות ללבם של האנשים‪ ,‬גרם‬
‫החקירה שלו את העולם ואת בני האדם‪ .‬זו‬
‫להם לאי נחת‪ ,‬למתח ולתסכול‪ .‬הוא פעל נגד‬
‫הייתה נקודת המוצא שלו‪ ,‬להתחיל בלשאול‬
‫תהליכי הסוציאליזציה של החברה‪ ,‬ולכן היא‬
‫את השאלה‪" :‬חיים שאין בהם חקירה‪ ,‬לא‬
‫התקוממה‪.‬‬
‫כדאי לו לאדם לחיותם"‪ .‬הוא ראה את ייעודו‬
‫ב"נאום ההגנה" שלו בפני שופטיו‪ ,‬שטח‬
‫לא בהשגת כסף או קריירה‪ ,‬אלא בדאגה לבני‬
‫סוקרטס את טיעוניו‪ ,‬אך לא התנצל על אורח‬
‫האדם שיהיו טובים ונכונים ככל האפשר‪.‬‬
‫חייו‪ ,‬אלא הסביר מדוע הוא חי כפי שהוא חי‪.‬‬
‫סוקרטס היה מכוער מאוד‪ ,‬בתרבות‬
‫היה זה למעשה נאום ההגנה של הפילוסופיה‬
‫שהיללה את יופיו של הגוף‪ .‬אלקיביאדס‪,‬‬
‫נגד החברה‪ .‬סוקרטס הסביר מדוע צריך להיות‬
‫אחד מידידיו‪ ,‬אמר עליו שהוא כמו שדון‪,‬‬
‫והחברה‪,‬‬
‫פילוסוף‪,‬‬
‫שכאשר פותחים אותו‬
‫מגלים בפנים פסל "אתה טועה מאוד‪ ,‬אדוני‪ ,‬אם אתה בתגובה‪ ,‬הוקיעה אותו‬
‫מוזהב של אל‪ .‬היופי סבור כי אדם‪ ,‬שיש בו אפילו קמצוץ ממנה‪" :‬הפכתי להיות‬
‫שלו היה פנימי‪ ,‬יופי כבוד‪ ,‬צריך לשקול את הסכנה של מאוד לא אהוד‪ ,‬זה מה‬
‫רוחני שאינו תלוי בגוף חיים ומוות יותר מאשר לבחון בכל שירשיע אותי‪ ...‬כל עוד‬
‫אלא ברמת ההכרה מעשה רק זאת‪ :‬האם הוא פועל בצדק נשמה באפי לא אפסיק‬
‫בפילוסופיה‬
‫שהגיע אליה‪ .‬סוקרטס או באי צדק‪ ,‬והאם אלה מעשי איש לעסוק‬
‫טוב או איש רע"‬
‫ולעורר אתכם‪ .‬אתם‬
‫היה בן דמותו הארצי‬
‫לא מתביישים לצבור‬
‫של ארוס האלוהי‪,‬‬
‫כסף ותהילה‪ ,‬ואילו לנפש‪ ,‬שתהיה טובה ככל‬
‫כפי שניתן לראות בדיאלוג "המשתה"‪ ,‬שם‬
‫האפשר‪ ,‬אינכם דואגים"‪.‬‬
‫מושווה סוקרטס לאל האהבה ‪ -‬האהבה‬
‫סוקרטס התייחס בבוז להאשמות נגדו‪,‬‬
‫הנמשכת ליופי‪ ,‬כשם שסוקרטס הפילוסוף‬
‫וטען שיש לכבדו במקום להענישו‪ .‬ידידיו‬
‫נמשך לדעת ולחכמה‪ .‬עצם היותו בן דמותו‬
‫הציעו לו לברוח אך הוא סירב‪ .‬הוא יכול‬
‫של אל מסביר את חוסר הפחד שלו מהמוות‪,‬‬
‫היה להציע עונש קל יותר או להתנצל על‬
‫הרי לדידו מדובר במותו של הגוף‪ ,‬לא של‬
‫הטעויות שכביכול עשה או לבקש רחמים‪ ,‬אך‬
‫הנשמה הנצחית‪.‬‬
‫הוא סירב וטען שיש לציית לחוק בכל מקרה‪,‬‬
‫סוקרטס הועמד למשפט בטענה שהוא‬
‫גם כשהחוק פועל נגדך‪" :‬לא אכנע לאף אחד‬
‫"משחית את הנוער ואינו מציית לאלים"‪,‬‬
‫ולא אנהג בניגוד לצדק בגלל פחד מן המוות‪,‬‬
‫כאשר בפועל‪ ,‬כל שביקש היה לדבר עם‬
‫אפילו אם אמות בו במקום"‪.‬‬
‫אנשים צעירים‪ ,‬בעלי תפיסה מגובשת‬
‫סוקרטס לא פחד מהמוות‪ ,‬הוא חשש רק‬
‫ומקובעת‪ ,‬ולנסות לייצר אצלם צורך‬
‫לאבד את חירותו‪ .‬כל עוד עמד על עקרונות‬
‫לבנייה מחודשת ואוטונומית של מי שהם‬
‫הצדק והאמת – הרגיש חופשי‪ .‬הוא לא היה‬
‫באמת‪ .‬אך האצולה היוונית ראתה אותו‬
‫מוכן להיכנע לתכתיבי החברה ולשרירות‬
‫כאנרכיסט המעביר מסרים אנטי‪-‬דתיים‬
‫‪26‬‬
‫ספרו של פייר פאולין‪:‬‬
‫גשר אל הבלתי נראה‬
‫האמן‪ ,‬החולם‬
‫והלוחם ‪ -‬גשר‬
‫נים האחרונות‬
‫חברתית של הש‬
‫הפוליטית וה‬
‫האם המודלים‬
‫ההתעוררות‬
‫טוב יותר‪ .‬אך‬
‫רים אחדות‬
‫תקווה לעתיד‬
‫קיימים מאפש‬
‫מעוררת‬
‫והחברתיים ה‬
‫הפוליטיים‬
‫בין בני האדם?‬
‫קת בהישרדות‪.‬‬
‫תית‬
‫ואחווה אמי‬
‫תיה והיא מסתפ‬
‫ברה את חלומו‬
‫שרת אינטרסים‬
‫האנושות ק‬
‫וסופי‪ ,‬אלא מ‬
‫אינו ערך פיל‬
‫הצדק כבר‬
‫"אקרופוליס‬
‫לם‪ ,‬ומייסדה של‬
‫אישיים‪.‬‬
‫הוא פילוסוף‪ ,‬צ‬
‫כדרך חיים‪.‬‬
‫פייר פאולין‬
‫לפילוסופיה‬
‫ל"‪ ,‬בית ספר‬
‫היא המפתח‬
‫החדשה בישרא‬
‫תכן שהאמנות‬
‫מציע‪ ,‬כי יי‬
‫ורל בין אנשים‪.‬‬
‫הוא‬
‫בספר זה‬
‫של שותפות ג‬
‫נראה לנראה‪.‬‬
‫אחדות והבנה‬
‫ופך את הבלתי‬
‫ליצירת‬
‫שבעבודתו ה‬
‫הוא נגיש לכול‪,‬‬
‫"האמן הוא זה‬
‫פי‪ ,‬מאחר ש‬
‫היופי‪ ...‬היו‬
‫הוא חושף את‬
‫בני האדם"‪.‬‬
‫עית לאחד בין‬
‫הוא הדרך הטב‬
‫האמן‪,‬‬
‫גשר‬
‫החולם והלוחם‬
‫אל הבלתי נראה‬
‫פייר פאולין‬
‫אל הבלתי נראה‬
‫האמן‪ ,‬החולם והלוחם אחד הם ‪ -‬האדם אשר‬
‫באופנים שונים מבקש להתקרב אל האמת‪.‬‬
‫בעולם שבו האנושות שקועה במלחמות דת‪ ,‬לאום‬
‫ואינטרסים כלכליים‪ ,‬בני האדם אינם רואים עוד‬
‫לנגד עיניהם אידיאל אנושי משותף‪ .‬ספרו של פייר‬
‫פאולין מבקש לבדוק האם האמנות יכולה להצליח‬
‫במקום שבו נכשלה הפוליטיקה‪ ,‬ולהזכיר לבני‬
‫האדם את מהותם האנושית המשותפת‪.‬‬
‫"היופי‪ ,‬מאחר שהוא נגיש לכול‪ ,‬הוא הדרך הטבעית‬
‫לאחד בין בני האדם"‪.‬‬
‫פייר פאולין‬
‫מזדהים עם סוקרטס ועומדים איתו מול‬
‫לבה‪ .‬אם על לשון המאזניים ניצבים צדק מול‬
‫החברה‪ .‬דבריו גורמים לנו להרהר במוות‬
‫חיים‪ ,‬אזי לא חיים בכל מחיר‪ ,‬אלא הבחירה‬
‫שלנו‪ ,‬לכתוב את "נאום ההגנה" שלנו‪ .‬הם‬
‫החופשית בצדק‪" :‬אתה טועה מאוד‪ ,‬אדוני‪,‬‬
‫מאלצים אותנו לחשוב על משמעות חיינו‬
‫אם אתה סבור כי אדם‪ ,‬שיש בו אפילו קמצוץ‬
‫ועבור מה שווה לנו למות‪.‬‬
‫כבוד‪ ,‬צריך לשקול את הסכנה של חיים ומוות‬
‫מרטין לותר קינג‪ ,‬לוחם צדק אחר‪ ,‬ניסח‬
‫יותר מאשר לבחון בכל מעשה רק זאת‪ :‬האם‬
‫זאת במילים המרגשות האלו‪" :‬יקר כל כך‬
‫הוא פועל בצדק או באי צדק‪ ,‬והאם אלה‬
‫שהייתם מוכנים למות בשבילו"‪.‬‬
‫מעשי איש טוב או איש רע"‪.‬‬
‫"אני אומר לכם שאם לא מצאתם משהו‬
‫לא היה פער בין העולם האידיאלי של‬
‫יקר כל כך שהייתם מוכנים למות בשבילו‪,‬‬
‫סוקרטס לבין הדרך שבה חי‪ .‬הוא העדיף‬
‫אינכם ראויים לחיות‪.‬‬
‫מוות על פני חרפה‪ ,‬ומבחינתו ימשיך לעשות‬
‫"אתם עשויים להיות בני ‪( 38‬כמוני)‪ ,‬ויום‬
‫אחרי המוות בדיוק את מה שעשה כאן על‬
‫אחד הזדמנות גדולה מתייצבת מולכם וקוראת‬
‫פני האדמה‪ ,‬והוא לגרום לאנשים לשאול את‬
‫לכם לקום ולהגן על איזה עיקרון גדול‪ ,‬איזה‬
‫השאלה‪ ,‬לבחון את מעשיהם‪ ,‬לחפש את הנכון‬
‫נושא גדול‪ ,‬איזו מטרה גדולה‪.‬‬
‫והטוב ולממשו‪ .‬סוקרטס חי את האידיאל‬
‫"ואתם מסרבים מפני שאתם רוצים‬
‫שלו‪ ,‬וזה היה גם האתגר שהעמיד בפני האדם‪.‬‬
‫להמשיך לחיות‪ .‬אתם פוחדים לאבד את מקום‬
‫המוות נמצא כל הזמן ברקע‪ .‬כל בני האדם‬
‫עבודתכם‪ ,‬או שאתם‬
‫מהמוות‪,‬‬
‫פוחדים‬
‫מתייגים אותו כ"משהו הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים פוחדים שימתחו עליכם‬
‫רע"‪ .‬סוקרטס לא‪ ,‬מולנו מראה לגבי החיים שאנו רוצים ביקורת או שתאבדו‬
‫ובכך שוב הבדיל את לחיות‪ .‬שניהם גורמים לנו להתחיל את הפופולריות שלכם‪,‬‬
‫עצמו משאר האנשים‪ .‬להטיל ספק באמיתות שעל פיהן אנו או שאתם פוחדים‬
‫הוא התייחס למוות כמו מנהלים את חיינו‪ .‬שניהם מושכים שמישהו ידקור אתכם‬
‫או יפוצץ את ביתכם‪.‬‬
‫"הגירה של הנשמה‬
‫ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫ואז אתם מסרבים‬
‫מכאן למקום אחר"‪.‬‬
‫לנקוט עמדה‪.‬‬
‫הוא לא פחד משום‬
‫"ובכן‪ ,‬תוכלו להמשיך לחיות עד שתהיו‬
‫שהיה פילוסוף‪ .‬עמדת חוסר הידיעה שהוזכרה‬
‫בני ‪ ,90‬אבל אתם בעצם מתים‪ ,‬והפסקת‬
‫קודם הציבה אותו חסר פחד מול המוות‪ ,‬כי‬
‫הנשימה היא רק הודעה מאוחרת על מותה של‬
‫מי מאיתנו יודע בוודאות מה מתרחש בזמן‬
‫הרוח קודם לכן‪.‬‬
‫המוות? או במילותיו של סוקרטס‪" :‬מי מאיתנו‬
‫"אתם מתם כשסירבתם לעמוד לימין‬
‫יודע איזה עסקה טובה יותר הוא עושה? אלה‬
‫היושר‪ .‬מתם כשסירבתם לעמוד לימין האמת‪.‬‬
‫הנשארים בחיים או אלה המתים?‪ ...‬אולי‬
‫מתם כשסירבתם לעמוד לימין הצדק"‪.‬‬
‫המוות הוא הגדולה בברכות?"‬
‫הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים מולנו‬
‫סוקרטס נשפט לבסוף‪ ,‬הואשם ונידון‬
‫מראה לגבי החיים שאנו רוצים לחיות‪ .‬שניהם‬
‫למיתה‪ ,‬ובשוויון נפש שתה את כוס התרעלה‬
‫גורמים לנו להתחיל להטיל ספק באמיתות‬
‫ומת‪ .‬הוא אפילו הספיק לגעור באחד‬
‫שעל פיהן אנו מנהלים את חיינו‪ .‬שניהם‬
‫מתלמידיו שבכה מצער הפרדה על ערש דווי‪,‬‬
‫מושכים ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת‪■ .‬‬
‫ושאל את התלמיד אם לא למד ממנו דבר‪ ,‬כי‬
‫אם היה לומד ומיישם את ערכיו של סוקרטס‪,‬‬
‫לא היה בוכה‪.‬‬
‫כל הקטעים במאמר מתוך‪ :‬כתבי אפלטון‪ ,‬תרגום‪ :‬יוסף‬
‫כשאנו קוראים את "נאום ההגנה" אנו‬
‫ג‪ .‬ליבס‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת שוקן‪ ,‬תשל"ה‬
‫האמן‪ ,‬החולם והלוחם‬
‫חדש!‬
‫לרכישה בסניפי אקרופוליס החדשה‬
‫ברחבי הארץ‬
‫ג'אם סשן במהות‬
‫מוסיקה היא חלק בלתי‬
‫נפרד מחייכם?‬
‫מחפשים השראה?‬
‫צמאים לאלטרנטיבה אמנותית?‬
‫תיאטרון במהות מזמין אתכם‬
‫למפגש מוסיקלי לא שגרתי אל‬
‫תוך הלילה!‬
‫יום שישי ‪17.1‬‬
‫בשעה ‪21:00‬‬
‫הכניסה חופשית‬
‫אמנים מוזמנים להביא עמם כלי נגינה‪.‬‬
‫שוחרי המוסיקה מוזמנים להגיע‪ ,‬ליהנות‬
‫ולחוות את הרגע שבו מתחברים להשראה‬
‫והאמנות נולדת‪.‬‬
‫תיאטרון במהות‬
‫ריב"ל ‪ 5‬קומה ‪ ,3‬תל אביב‬
‫לפרטים נוספים‪03-5104426 :‬‬
‫אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים‪ ,‬תוכניהם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫האשליה‬
‫רן לוינשטיין‬
‫הסרט "אשליה"‪ ,‬אשר נקרא באנגלית‬
‫‪ ,Now you see me‬מספר על ארבעה‬
‫קוסמים ואמני אשליה‪ ,‬הנקראים "ארבעת‬
‫הרוכבים" (‪ ,)Four horsemen‬אשר במהלך‬
‫הופעותיהם שודדים בנק‪ ,‬גונבים כספת מלאה‬
‫בכסף רב ועוד מעללים מסוג זה‪ ,‬כאשר סוכני‬
‫ה‪ FBI-‬רודפים אחריהם בניסיון לתפסם‪.‬‬
‫מעבר לכך שהסרט עתיר אפקטים וכוכבים‬
‫ובהחלט מלא אקשן והתלהבות‪ ,‬הוא מציע‬
‫כמה גישות מעניינות שכדאי להתעכב עליהן‬
‫מעט‪ .‬שמו של הסרט בתרגום מילולי לעברית‬
‫הוא "כעת אתם רואים אותי"‪ ,‬אך הסרט נקרא‬
‫בארץ "האשליה"; נחזור לכך בהמשך‪.‬‬
‫משהו בקסמים ובקוסמים משך תמיד את‬
‫בני האדם‪ .‬מאז ומעולם אהבנו את הריגוש‬
‫והמסתורין‪ ,‬ובעיקר נשאנו את עינינו‬
‫בהשתאות למראה התעלומה הקרויה קסם‪.‬‬
‫חלקנו אוהבים את תחושת הפליאה נוכח‬
‫הבלתי ייאמן‪ ,‬בעוד שכמה מאיתנו עושים‬
‫כל שביכולתנו על‪-‬מנת להצליח "לתפוס"‬
‫את הקוסם בעת ביצוע המהלך ולהבין‬
‫איך מבצעים את הקסם‪ .‬כך או כך‪ ,‬החוויה‬
‫ממסמרת אותנו‪.‬‬
‫אחת הנקודות המעניינות בסרט רומזת‬
‫לנו על דרך להסתכל על עולם הקסמים‪ ,‬דרך‬
‫זווית ראייה רחבה ככל האפשר‪.‬‬
‫כבר בהתחלה מציגה לנו אחת הדמויות‬
‫הראשיות משפט שהעיקרון שבו יחזור כמה‬
‫וכמה פעמים לאורך הסרט‪" :‬התקרבו‪ ,‬קרוב‬
‫יותר‪ ,‬מפני שככל שאתם חושבים שאתם‬
‫רואים‪ ,‬כך יהיה קל יותר להשלות אתכם"‪.‬‬
‫זה עלול להישמע לנו מעט מוזר‪ ,‬שהרי‬
‫האינסטינקט הראשוני שלנו כאשר מציגים‬
‫בפנינו קסם הוא לעקוב במלוא תשומת הלב‬
‫אחר ידיו של הקוסם או להתקרב אליו‪ ,‬כדי‬
‫לא לאפשר שום מרווח שבו יוכל לתעתע בנו‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אם הקוסם טוב‪ ,‬אנו נופלים בפח‬
‫פעם אחר פעם‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הכיצד?‬
‫אם נחקור את התרבויות העתיקות‪ ,‬נבחין‬
‫במאפיין החוזר על עצמו‪ .‬מאפיין זה הוא‬
‫אחדות לעומת הפרדה‪ ,‬ואמחיש אותו על‪-‬ידי‬
‫משל‪ .‬נניח שאנו מטיילים ביער; אנו הולכים‬
‫לאורך השביל ורואים את העצים‪ ,‬את הפרחים‬
‫לצד השביל ואולי את אחת מחיות היער‪.‬‬
‫כאשר אנו ממשיכים לטייל אנו פוגשים בנחל‬
‫ורואים את הסחף שהזרם מסיע‪ .‬אם נמשיך‬
‫להתקדם יתגלה לעינינו לפתע עמק עם אחו‬
‫ירוק ובהמות מלחכות עשב‪ ,‬ואז מולנו‪,‬‬
‫במרחק‪ ,‬נבחין בהר גבוה‪ .‬אם נטפס לפסגת‬
‫ההר ונשקיף על הדרך מלמעלה‪ ,‬נראה לפתע‬
‫את השביל‪ ,‬הנהר והעמק כחלקים שונים של‬
‫אותה התמונה האחת שלפנינו‪.‬‬
‫כך היא הדרך הרוחנית ‪ -‬מעבר מהראייה‬
‫החלקית המאפיינת את המישור‪ ,‬לראייה‬
‫הרחבה המאפיינת את פסגת ההר‪ .‬הטיפוס‬
‫לפסגה הוא אשר מאפשר לנו לעשות את‬
‫המעבר מלראות תמונות נוף נפרדות‪,‬‬
‫שלכאורה מנותקות האחת מרעותה‪ ,‬לתמונה‬
‫אחת שלמה המאחדת את הטבע לכדי יצירה‬
‫אחת עוצרת נשימה‪ .‬קסם טבעי‪ .‬השאלה‬
‫היחידה שנשאלת היא ‪ -‬האם נעז לטפס‬
‫לפסגה?‬
‫החיים הם קסם בפני עצמם‪ ,‬אולי הקסם‬
‫האמיתי והעמוק ביותר‪ ,‬אך כמו בכל קסם‬
‫טוב‪ ,‬קיים בהם אלמנט האשליה‪ .‬באמצעות‬
‫האשליה‪ ,‬מסיט הקוסם את תשומת הלב של‬
‫הצופה מהמקום שבו מתרחש הקסם בפועל‪,‬‬
‫על‪-‬מנת למנוע ממנו לרדת לשורש העניין‬
‫ולגלות את הסוד שמאחורי התעלול‪ .‬כך‪,‬‬
‫לכל אורכו של הסרט אנו עדים לשלל הסחות‬
‫דעת והטעיות המתוכננות ומבוצעות בקפידה‬
‫על‪-‬ידי ארבעת הרוכבים שלנו ומותירות את‬
‫סוכני ה‪( FBI-‬ואותנו‪ ,‬הצופים) תמיד צעד‬
‫אחד‪ ,‬לפחות‪ ,‬מאחור‪.‬‬
‫המסורת ההודית (הינדואיזם) מכנה את‬
‫העולם הנראה שלנו בשם "מאיה" – אשליה‪.‬‬
‫אין הכוונה לכך שהעולם אינו קיים‪ ,‬אלא לכך‬
‫שמה שאנו תופסים כמציאות מוחלטת אינו‬
‫בהכרח כזה‪ .‬אנו מתהלכים בעולם מונחים‬
‫על‪-‬ידי חמשת החושים שלנו ובטוחים שכל‬
‫מה שניתן לראות‪ ,‬לשמוע ולגעת בו הוא‬
‫אמיתי וקיים‪ ,‬ושכל מה שלא הוא אשלייתי‪.‬‬
‫אנו בונים חיים שלמים על בסיס דעות‬
‫קדומות‪ ,‬שמועות וחוויות סובייקטיביות‬
‫מסוימות‪ ,‬מבלי לחקור אותן לעומק ולבסס‬
‫את הקביעות שלנו על‪-‬ידי התנסות אמיתית‪,‬‬
‫ולא חד פעמית‪ .‬מכירים את המצב שבו שני‬
‫אנשים נמצאים בדיוק באותה סיטואציה‬
‫יחד‪ ,‬אך כאשר יספרו לגורם שלישי מה היה‬
‫שם אפשר יהיה לחשוב כי כל אחד מהם היה‬
‫במציאות שונה לחלוטין?‬
‫הדבר נובע מכך שאיננו קולטים את‬
‫המציאות והחיים כפי שהם‪ ,‬אלא מוסיפים‬
‫עליהם את הצבעים השונים של החוויה‬
‫הסובייקטיבית שעברנו; אם כעסנו או‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫שמחנו‪ ,‬כך נראה את הסיטואציה‪ .‬אך האם זו‬
‫המציאות?‬
‫הפילוסוף היווני אפלטון מספר במשל‬
‫המערה על אנשים היושבים זה לצד זה‪,‬‬
‫כבולים בשלשלאות ופונים לכיוון קיר‬
‫המערה‪ .‬על קיר זה מופיעות צלליות של‬
‫חפצים‪ ,‬חיות ודמויות שונות המופעלות על‪-‬‬
‫ידי "אדוני המערה"‪ .‬אותם אנשים בטוחים‬
‫שזוהי המציאות‪ ,‬שזהו העולם שבו הם חיים‪,‬‬
‫והם מפתחים משחקים סביב הצלליות הללו;‬
‫מדרגים את חבריהם לפי היכולת לזהות את‬
‫הצללית במהירות האפשרית‪ ,‬או לפי היכולת‬
‫לנחש מה תהיה הצללית הבאה או מה יהיה‬
‫גודלה‪ .‬אפלטון קרא לזה "מדע הצללים"‪.‬‬
‫העלילה מסתבכת כאשר אחד מיושבי‬
‫את האשליה‪ .‬כאשר אנו מתחילים להכיר‬
‫באשליה ומתחילים להבדיל בין עיקר לטפל‪,‬‬
‫אנו שומעים את הקול השקט שבתוכנו‪ ,‬את‬
‫קולה של הנשמה‪ .‬וכאשר אנו מסכימים‬
‫ללכת אחרי הקול הזה‪ ,‬לפתע אנו מתחילים‬
‫לגלות שהשלשלאות היחידות שקיימות הן‬
‫השלשלאות שבהן כבלנו את עצמנו‪ ,‬ואז‪ ,‬תוך‬
‫כדי צעידה‪ ,‬כבמטה קסם‪ ,‬הן פשוט נעלמות‪.‬‬
‫ארבעת הקוסמים בסרט מתחילים כל‬
‫אחד כאינדיבידואל‪ .‬לכל אחד מופע משלו‬
‫בקנה מידה כזה או אחר‪ ,‬אך רק לאחר שהם‬
‫מתאחדים והופכים לקבוצה שבה כל אחד‬
‫מביא את יכולותיו וסגנונו לכדי הרמוניה‪,‬‬
‫הם מסוגלים להעלות את המופע הגדול ביותר‬
‫שנראה‪ ,‬הקסם המדהים ביותר‪.‬‬
‫"החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות רבות‪ ,‬כדוגמת בית גדול‬
‫יותר‪ ,‬מכשיר סלולרי חדש יותר או מכונית מהירה יותר‪ .‬אשליה זו‬
‫מותירה אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע הצללים‪ .‬אך‬
‫כיצד השתחרר אותו אדם יוצא דופן מכבליו? האין זהו קסם?"‬
‫המערה מרגיש שמשהו חסר לו‪ ,‬שלא יכול‬
‫להיות שזו המציאות‪ ,‬ואז הוא קם ומתחיל‬
‫ללכת לכיוון פתח המערה‪ .‬כאשר עיניו‬
‫מסתגלות לאור השמש הוא מבחין לפתע בזיו‬
‫העולם‪ .‬הוא רואה את הטבע והחיות‪ ,‬את‬
‫השמים והאדמה ואת העושר הרב של הצבעים‬
‫והקולות‪ .‬משל זה אינו מדבר על עולם דמיוני‬
‫הרחק הרחק אי‪-‬שם‪ .‬הוא מדבר על העולם‬
‫שבו חי אפלטון‪ ,‬עולם שלמרבה ההפתעה לא‬
‫השתנה רבות בעקרונותיו עד ימינו‪.‬‬
‫החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות‬
‫רבות‪ ,‬כדוגמת בית גדול יותר‪ ,‬מכשיר סלולרי‬
‫חדש יותר או מכונית מהירה יותר‪ .‬אלה רק‬
‫מספר דוגמאות מני רבות‪ .‬אשליה זו מותירה‬
‫אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע‬
‫הצללים‪ .‬אך כיצד השתחרר אותו אדם יוצא‬
‫דופן מכבליו? האין זהו קסם?‬
‫בהחלט‪ .‬זהו הקסם המתגלה בפני זה‬
‫המעז ללכת אחר קול לבו‪ ,‬זה הנוטש‬
‫העיקרון הוא פשוט מאוד ‪ -‬כוחה של‬
‫האחדות תמיד יגבר על כוחותיהם הנפרדים‬
‫של היחידים‪.‬‬
‫כל שנותר לנו כעת הוא לשאול את עצמנו‪,‬‬
‫האם נרצה להיות קוסמים אמיתיים? קוסמים‬
‫אשר הבמה שלהם היא החיים עצמם והיכולת‬
‫לבצע בהם את הבלתי אפשרי? אם תשובתנו‬
‫היא כן‪ ,‬האם לא יהיה זה הדבר הטבעי ביותר‬
‫לעשות זאת יחד‪ ,‬על‪-‬מנת להיטיב בקנה‬
‫המידה הגדול ביותר – העולם?‬
‫הבטחתי שאחזור לשם הסרט במקור‬
‫ובגרסתו העברית‪ .‬חייו של התלמיד ההולך‬
‫בדרך מתחילים באשליה‪ .‬אך אם ילך בה‬
‫בהתמדה ומתוך אושר ויתעלה מעל לאשליה‪,‬‬
‫יגיע בסופו של דבר אל הראייה‪ ,‬אל פסגת‬
‫ההר‪ ,‬אל המפגש עם הקול הפנימי‪ ,‬קולו של‬
‫הלב –‪.Now you see me‬‬
‫וזכרו – בחיים‪ ,‬כמו בכל קסם טוב‪ ,‬העיקר‬
‫תמיד סמוי מן העין‪■ .‬‬
‫גשר אל הבלתי נראה‬
‫תחרות צילום פילוסופית‬
‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬
‫"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד‪ ,‬כי הדבר‬
‫החשוב באמת סמוי מן העין"‪ .‬אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי‬
‫יש איזה קסם בצילום‪.‬‬
‫ביכולתו ללכוד את האור‪ ,‬להנציח רגע‪ ,‬לגלות‬
‫ולברוא מציאות‪.‬‬
‫המצלמה‪ ,‬למרות היותה כלי המונח בין הצלם‬
‫לבין מושא הצילום‪ ,‬היא גם כלי של חיבור‪.‬‬
‫באמצעותה אנו רואים לעומק‪ ,‬מגלים את מה‬
‫שעין חשופה אינה תמיד רואה‪ ,‬מתבוננים‪,‬‬
‫ובכך מעוררים לחיים את מה ששכחנו שקיים‬
‫מסביבנו‪ ,‬ולפעמים גם בתוכנו‪.‬‬
‫המצלמה היא מתווך‪ ,‬גשר‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬בין הצלם לבין האובייקטים‬
‫שבפריים‪ .‬בהמשך‪ ,‬בין המתבונן לבין הדימוי‬
‫שתלוי על הקיר‪ .‬לבסוף‪ ,‬בין המתבונן לבין‬
‫הצלם‪ ,‬ובינו לבין עצמו‪.‬‬
‫יש איזה קסם בחיים‪.‬‬
‫יש את הנראה‪ ,‬ויש צעיפים רבים כל כך שאנו‬
‫מסירים במהלך חיינו כדי לגלות אט אט אמת‬
‫עמוקה יותר‪ ,‬כדי לזהות שמאחורי ריבוי‬
‫התופעות יש אחדות בלתי נראית אבל נוכחת‪.‬‬
‫הפילוסוף‪ ,‬כמו הצלם‪ ,‬הוא גשר‪,‬‬
‫מתווך‪.‬‬
‫הוא לומד לראות את הבלתי נראה‪ ,‬להתבונן‬
‫עם הלב‪ ,‬לקלוט לא רק את הריבוי ושלל‬
‫הצורות הנקלטות על‪-‬ידי החושים‪ ,‬אלא‬
‫גם את המאחד‪ ,‬את המהות האחת השוכנת‬
‫בעומק הדברים‪.‬‬
‫התהליך הפילוסופי אינו תהליך של הוספה של‬
‫ידע‪ ,‬אלא תהליך של הסרה‪ ,‬של היזכרות‪.‬‬
‫לכן המסע מרגש כל כך‪ ,‬משום שאנו פוגשים‬
‫את החכמה שהייתה קיימת בתוכנו תמיד‪ ,‬רק‬
‫ששכחנו‪.‬‬
‫אנו מסירים מעליה צעיף אחר צעיף‪ ,‬ובכך‬
‫הופכים להיות ערים וחופשיים יותר‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בתחרות‬
‫הצילום ובתערוכה‪ .‬הדימויים אפשרו לנו‬
‫להיזכר בטוב‪ ,‬בפשוט‪ ,‬ביפה‪ ,‬ובזמינות של‬
‫כל אלה בעולמנו‪ ,‬אם רק נתעכב עוד רגע‪,‬‬
‫ונתבונן‪.‬‬
‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‪ ,‬צוות תחרות הצילום‬
‫"גשר אל הבלתי נראה"‬
‫הצילומים בעמודים הבאים הינם חלק מזוכי תחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה"‪,‬‬
‫שהתקיימה ביום הפילוסופיה הבין‪-‬לאומי בחודש נובמבר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫טל קוליקובסקי כל בלון במדבר הוא פרח‬
‫חבורת הילדים הזו הייתה מאושרת‪ ,‬וכל שהיה לה הוא‬
‫בלון כחול זוהר‪ ,‬שביחד איתו‪ ,‬צבעו והחיו את המדבר‬
‫השומם‪ ,‬ונתנו משמעות לדבר הזה שנקרא חיים‪.‬‬
‫שירה רוטקופף‬
‫קובי עמיאל ‪ Sol 26/4/13‬קאטלוניה‬
‫אוהד קב פרסונה‬
‫קובי עמיאל ‪Association‬‬
‫רבקה טבק זרוקים‬
‫אשפה מטבעה‪ ,‬נסתרת מן העין‪ .‬אנו דוחסים אותה‬
‫לפחים‪ ,‬גורסים אותה ובמקרה הטוב‪ ,‬מנסים למחזרה‪.‬‬
‫על אף זאת‪ ,‬אין כמו האשפה שלנו כדי להעיד על‬
‫הרגלי הצריכה שלנו‪ ,‬כי אם גם על מה שאנו לא‬
‫רוצים עוד ועל מה שאנו מנסים להסתיר‪.‬‬
‫נטע קמר מי בכלוב?‬
‫טל קוליקובסקי אמהות מוקדמת‬
‫אנחנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬בטוחים שההסתכלות שלנו על‬
‫העולם היא הנכונה‪ .‬התמונה מחדדת עבורי עד‬
‫כמה בפועל‪ ,‬אנחנו אלה שחיים בכלוב האשליה‪,‬‬
‫כשהטבע (במקרה זה‪ ,‬בעלי החיים) לא מבין על‬
‫מה כל המהומה‪.‬‬
‫פרסונה היא תדמית שעוטה‬
‫על עצמו האדם בחברה ויש‬
‫בה מרכיב של זיוף‪ .‬תוצר‬
‫של פשרה בין דרישות‬
‫החברה לאישיות היחיד‪.‬‬
‫בעבודה אני מציג את‬
‫הפנים השונות שלי‪ ,‬ואיך‬
‫הסביבה שלי רואה אותי‪.‬‬
‫האם איבדתי את האני‬
‫האמיתי? נאלצתי לחשוב‬
‫על עצמי ולא לקבל הכל‬
‫כמובן מאליו‪ ..‬מעיק‬
‫לפעמים לנסות להבין‬
‫ולחשוב מי אני‪ ,‬מה אני‬
‫ואיפה אני עומד בשלב זה‬
‫של החיים‪ ..‬לפחות אני אף‬
‫פעם לא לבד‪..‬‬
‫בתור אדם שהאבולוציה נראית לו הגיונית למדי‪,‬‬
‫בכל פעם שאני רואה אינסטינקטים טבעיים אני‬
‫מתרגש מחדש ומקבל אישורים לאמונתי‪ .‬אם אני‬
‫תופס אותם במצלמה‪ ,‬מה טוב‪.‬‬
‫גיל גופר ‪Seeing through you‬‬
‫נינו (חנניה) הרמן קפה מסריק‬
‫הילה בורג כדור פורח~ ‪05:56‬‬
‫"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק‪,‬‬
‫מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"‬
‫(אלברט איינשטיין)‬
‫גיל גופר ‪Human without a mask & Raw nature‬‬
‫אישה וילד‪ ,‬ללא מסכות וללא חוקים‪ ,‬כך מול הטבע הפראי‬
‫והחיים בצורתם הטהורה ביותר‪ .‬צפון קניה‪ ,‬הכפר הנידח טום‪,‬‬
‫שבט הסמבורו‪ .‬אפריל ‪2013‬‬
‫אנ ִי רֹוָאה לְתֹוכִי אֵת‬
‫מטַי וַ ֲ‬
‫“ַאּתֶ ם רֹואִים אֶת קְ ָ‬
‫ּצעִירֹות‪.‬‬
‫אֲׁשֶ ר ָהי ִיתִ י‪ ,‬רֹוצָה ׁשּוב לִהְיֹות ּבִׁשְ נֹותַ י ַה ְ‬
‫אנ ִי‬
‫ּמכֻּסֹות זֹו ֲ‬
‫ַּש ׂפָתַ י ִם הַחֹוׁשְ קֹות ַחּי ִים וְעֵינ ַי ַה ְ‬
‫ה ְ‬
‫מבִינ ָה עֲדַ י ִן אֶת מַׁשְ מָעּות ׁשְ עֹון ַה ְּזמַן‪.‬‬
‫ׁשֶ אֵינ ָּה ְ‬
‫ּבוִילֹונֹות ׁשֶ ח ֹרִ ים‬
‫מעַט קָ ט יִפְר ֹׂש י ָדָ יו וִי ַכּסֶה ְ‬
‫עֹוד ְ‬
‫‪-‬אֲדֻ ּמִים ַהּוָי ָתִ י ֻּכּלָּה‪( ".‬אורה עשהאל)‬
‫אתיופיה‪ ,‬הרי הבלה‪ .‬דווקא במקומות שנראה כאילו‬
‫הזמן עמד מלכת‪ ,‬נמצאת החוכמה העמוקה ביותר‪.‬‬
‫הילד בפשטותו נותן מבט ובמבטו העמוק כאומר "האם‬
‫חברתכם מפותחת כפי שהיא נראית?" דצמבר ‪2012‬‬
‫אקרופוליס החדשה הינה ארגון‬
‫לפילוסופיה מעשית כדרך חיים‪ ,‬אשר‬
‫הוקם בשנת ‪ 1957‬בארגנטינה ופועל כיום‬
‫בלמעלה מ‪ 60-‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1987‬נפתח הסניף הישראלי‬
‫הראשון‪ ,‬על‪-‬ידי מר פייר פאולין‪ .‬כיום‬
‫לומדים באקרופוליס החדשה בארץ מאות‬
‫אנשים הפועלים ותורמים לחברה ב‪9-‬‬
‫מרכזים‪.‬‬
‫אקרופוליס החדשה אינה שייכת‬
‫לשום דת‪ ,‬אינה מעורבת בפעילות‬
‫פוליטית‪ ,‬וכל אדם יכול לקחת חלק‬
‫באופן חופשי בפעילויותיה‪ .‬הפעילות‬
‫שלנו מתקיימת בשלושה שלבים‪ ,‬בהם‬
‫אפשר להשתתף לפי העדפה והתאמה‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬כל מי שמוצא עניין‬
‫בלימודים‪ ,‬ובוחר ללמוד את הנושאים‬
‫הנלמדים בקורסים ובהרצאות שלנו‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מי שבוחר להיות חבר‬
‫בארגון‪ ,‬כדי לקחת חלק בפעילויות‬
‫ולחיות‬
‫והה תנד ב ו ת‪,‬‬
‫ה תר ב ו ת‬
‫חיים‪.‬‬
‫כדרך‬
‫הפילוסופיה‬
‫את‬
‫שלב ‪ - 3‬מי שמבקש לא רק להיות פילוסוף‪,‬‬
‫אלא להיות תלמיד‪ .‬כלומר‪ ,‬לעשות תהליך‬
‫אישי של עבודת מורה‪-‬תלמיד כפי שהיה‬
‫נהוג בבתי הספר העתיקים‪.‬‬
‫מטרות הארגון‬
‫פילוסופיה‬
‫אקרופוליס החדשה היא עמותה‬
‫בינלאומית ללא מטרות רווח‪ .‬כל‬
‫הפעילים‪ ,‬המנהלים והמורים פועלים‬
‫מתוך רצונם הטוב ומתוך הזדהות עם‬
‫המטרות המשותפות‪:‬‬
‫‪ .1‬לקדם את רוח האחווה ללא אפליה‬
‫של גזע‪ ,‬מין‪ ,‬אמונה‪ ,‬לאום מעמד חברתי‬
‫או צבע‪.‬‬
‫‪ .2‬לפתח את הלימוד ההשוואתי של‬
‫הדתות‪ ,‬המדעים‪ ,‬האמנויות והפילוסופיות‪.‬‬
‫‪ .3‬לחקור את היכולת האנושית ואת כל‬
‫חוקי הטבע‪.‬‬
‫אנו מוצאים שהתשובות לשאלות‬
‫המשמעותיות ביותר שכל אדם פוגש‬
‫בתוך לבו ובמעמקי נשמתו‪ ,‬הן אותן‬
‫התשובות שמצאו מחפשי הדרך מאז‬
‫ומעולם‪ .‬המערביים והמזרחיים ‪ -‬כולם‬
‫ביקשו להיות תלמידים של החיים‪ .‬הדרך‬
‫של תלמידי החיים היא אוניברסלית‪.‬‬
‫החכמה האנושית שייכת לכולם‪.‬‬
‫אנו מבטאים זאת הלכה למעשה‬
‫באמצעות שלושה צירים‪ :‬פילוסופיה‪,‬‬
‫תרבות והתנדבות‪.‬‬
‫תוכנית לימודים אחידה בכל סניפינו‬
‫ברחבי העולם שמקורה בלימודים‬
‫שהתקיימו בבתי ספר של חכמה בתקופות‬
‫שונות בהיסטוריה‪.‬‬
‫תרבות‬
‫אנו יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי על‬
‫מנת לגעת בלבותיהם של האנשים‪ ,‬לעורר‬
‫ולהזכיר לאדם מיהו ומה הוא יכול להיות‪.‬‬
‫התנדבות‬
‫קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות‬
‫למען הסביבה והקהילה‪ ,‬המתבססות על‬
‫ערכי הנדיבות‪ ,‬הסובלנות והאחווה‪ .‬גם מי‬
‫שאינו חבר באקרופוליס מוזמן להצטרף‬
‫לפעילויות השונות‪.‬‬
‫סניפי אקרופוליס החדשה בישראל‬
‫סניף אשדוד‬
‫רחוב דקר ‪ 26‬ב'‬
‫טל’ ‪08-8506226‬‬
‫סניף גבעתיים‬
‫רח' יצחק שדה ‪ 7‬פינת רח' גולומב‬
‫טל’ ‪03-5445115‬‬
‫סניף חיפה‬
‫שד’ הנשיא ‪( 86‬מול מלון דן כרמל)‬
‫טל’ ‪04-8381610‬‬
‫סניף ירושלים‬
‫דרך בית לחם ‪ ,46‬פינת יפתח ‪2‬‬
‫טל’ ‪02-6221399‬‬
‫סניף כפר סבא‬
‫רח' ויצמן ‪ 84‬כפר סבא‬
‫טל’ ‪09-7665799‬‬
‫סניף נתניה‬
‫אוסישקין ‪ ,17‬פינת קק”ל ‪2‬‬
‫טל’ ‪09-8622630‬‬
‫סניף קריות‬
‫שד’ גושן ‪ ,83‬קריית מוצקין‬
‫טל’ ‪04-8402660‬‬
‫סניף ראשון לציון‬
‫‪1 7 0 0 - 5 0 4 - 6 0 4‬‬
‫‪www.newacropolis.org.il‬‬
‫‪info@newacropolis.org.il‬‬
‫תרמ”ב ‪( 22‬בצמוד לתחנה המרכזית הישנה)‬
‫טל’ ‪03-9561002‬‬
‫סניף תל אביב‬
‫ריב”ל ‪5‬‬
‫טל' ‪03-5104426‬‬
‫מקום‪-‬טוב‬
‫השכרת כיתות לימוד מאובזרות‪ ,‬חדרי ישיבות‬
‫אולם כנסים‪ ,‬אולם תיאטרון‪ ,‬דוג'ו וקליניקה‬
‫מקום‪-‬טוב בתל אביב ריב״ל ‪,5‬‬
‫‪www.makomtov.org.il info@makomtov.org.il‬‬
‫‪054-240-7222‬‬