מוסף ביו מאי 2014

Transcription

מוסף ביו מאי 2014
‫‪08‬‬
‫‪10‬‬
‫בזכות השבלול‬
‫נפלאות הטכנולוגיה‬
‫ליום השמיעה הארצי‬
‫| מאי ‪2014‬‬
‫ממרום קולו‬
‫מרום מויאל‪ ,(27) ,‬זמר צעיר‪ ,‬לקוי שמיעה מילדותו‪,‬‬
‫מוציא בימים אלה את הסינגל החדש שלו "להקשיב"‬
‫מ‬
‫ויאל‪ ,‬חלה בגיל חמישה חודשים בדלקת קרום‬
‫המוח‪ ,‬ושמעתו נפגעה באופן משמעותי‪ .‬הוא‬
‫חרש באוזן שמאל‪ ,‬ובאוזן ימין שומע רק באופן‬
‫חלקי‪ .‬למרות מגבלות אלו‪ ,‬מויאל כותב‪ ,‬מלחין ומעבד‬
‫שירים וכמובן שר אותם‪ .‬הסינגלים המוכרים שלו הם‪:‬‬
‫"רוקדת" ו"משהו שמח"‪ .‬מרום מנגן על סקסופון ומפו‬
‫חית‪ ,‬את צעדיו הראשונים החל במגמת המוסיקה עוד‬
‫בימי התיכון‪ .‬כעת סינגל רביעי "להקשיב"‪ ,‬אותו כתב‬
‫ולהלחין אחיו‪ -‬אתגר מויאל‪ .‬אתגר האח‪ ,‬בחר בטקסט‬
‫חשוף‪ ,‬המשקף את חייו של אחיו מרום בהתמודדות‬
‫היום יומית ככבד שמיעה‪ .‬האחים לבית מויאל ימשיכו‬
‫לשתף פעולה גם בסינגלים הבאים‪ ,‬עד לאלבום בכורה‬
‫שיראה אור כבר בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫להקשיב‬
‫מילים ולחן‪ :‬אתגר מויאל‪ ,‬אסף צרויה‬
‫עיבוד והפקה מוסיקלית‪ :‬אסף צרויה‬
‫א זֶ ה א ָחׁשּוב ִל ְׁשמ ַֹע‬
‫ָה ִע ָּקר זֶ ה ְל ַה ְק ִׁשיב‬
‫ִּכי ְּכ ֶׁש ַּמ ְק ִׁש ִיבים ַל ֶּׁש ֶקט‬
‫ָאז ַּגם לֹו‬
‫יֵ ׁש ָמה ְל ַה ִּגיד‬
‫ֶׁש ָּכל ֶא ָחד אֹותֹו ָּד ָבר‬
‫ָע ִדיף ַעל ַמ ָּב ִטים ֶׁש ְּנ ַח ֵּי† ֲה ִכי ִחּיּו† ֶׁש ֵּיׁש‬
‫ֻּכ ָּלנּו ֲאנָ ִׁשים‬
‫א זֶ ה א ָחׁשּוב ִל ְׁשמ ַֹע‬
‫ָה ִע ָּקר זֶ ה ְל ַה ְק ִׁשיב‬
‫ִּכי ְּכ ֶׁש ַּמ ְק ִׁש ִיבים ַל ֶּׁש ֶקט‬
‫ָאז ַּגם לֹו‬
‫יֵ ׁש ָמה ְל ַה ִּגיד‬
‫ֶׁש ָּכל ֶא ָחד אֹותֹו ָּד ָבר‬
‫ָע ִדיף ַעל ַמ ָּב ִטים ֶׁש ְּנ ַח ֵּי† ֲה ִכי ִחּיּו† ֶׁש ֵּיׁש‬
‫ֻּכ ָּלנּו ֲאנָ ִׁשים‬
‫ְל ַק ֵּבל זֶ ה ְּכמֹו ָל ַק ַחת‬
‫רַ ק ְל ַד ְמיֵ ן ֶאת זֶ ה ְל ֵה ֶפ†‬
‫ָה ַע ְצבּות ִהיא ָהאֹורַ ַחת‬
‫ַה ַח ִּיים‬
‫ֵהם ָּכל ַה ֶּדרֶ † ֶׁש ֵּיׁש ְלŒ‬
‫וְ יֵ ׁש ָלנּו‬
‫וְ יֵ ׁש ִׂש ְמ ָחה‬
‫וְ יֵ ׁש רִ ּקּוד וְ יֵ ׁש ָל ָּמה‬
‫וְ ָכל ַה ְּׁש ָאר זֶ ה ְס ָתם‬
‫ְּכ ֵדי ְל ַה ְפ ִחיד‬
‫ֻמ ָּתר ָלנּו ִל ְטעֹות‬
‫ַּבּסֹוף זֶ ה יִ ְס ַּת ֵּדר‬
‫ׁשֹומעֹות‬
‫ָה ִע ָּקר ֶׁש ִּי ְהיּו ָאזְ נְ Œ ְ‬
‫אֹומר‬
‫ֶאת ָמה ֶׁש ִּפיŒ ֵ‬
‫אֹותן ֵה ֵיטב‬
‫ִּת ְפ ְקחּו ֶאת ָה ֵעינַ יִ ם ִּת ְפ ְקחּו ָ‬
‫ֻּכ ָּלם ׁשֹונִ ים ָּכמֹונִ י‬
‫ְל ֻכ ָּלם אֹותֹו ַה ֵּלב‬
‫להורדת השיר‪:‬‬
‫צלצולים באוזניים‬
‫למה לי טנטון עכשיו?‬
‫‪12‬‬
‫בולים וסימנים‬
‫מה אומרת שפת הסימנים?‬
‫מגזיןביו‬
‫תוכן‬
‫‪04‬‬
‫בריאות ‪2014‬‬
‫קטע טוב לבריאות‬
‫חדשות ומחקרים‬
‫‪06‬‬
‫גוונים של אפור‬
‫מודעות ללקויות שמיעה‬
‫‪08‬‬
‫בזכות השבלול‬
‫טכנולוגיה ורפואה‬
‫‪10‬‬
‫צלצולים באוזניים‬
‫טנטון‬
‫‪12‬‬
‫בולים וסימנים‬
‫שפת הסימנים‬
‫‪14‬‬
‫הפן הרגשי‬
‫התמודדות עם לקות שמיעה‬
‫‪16‬‬
‫הצלצול הוא בשבילי!‬
‫הנגשת ההשכלה הגבוהה‬
‫‪18‬‬
‫סל בריאות‬
‫תודה לשתל‬
‫בהתחלה נאלמו ציפורי השיר‪ ,‬הדרורים‪ ,‬והיה לי קצת קשה להבין את‬
‫האנשים‪ ,‬ולא ממש קל בטלפון כמו פעם‪ ...‬אחר כך נאלמו גם הבולבולים‬
‫שקוראים בקול חזק וגם הדלתות חדלו לחרוק‪ .‬הצלצול של המיקרוגל נעטף‬
‫בשמיכת פוך עבה‪ ,‬הלך ונחלש עד שנאלם גם הוא‪...‬‬
‫אי אפשר היה לדבר עוד מחדר לחדר‪ .‬כל החלפת מילה הצריכה מגע‬
‫עין‪ .‬ופתאום היה קשה לחצות את הכביש כי גם שאון המכוניות נדם‪ .‬כבר‬
‫לא יכולתי לסמוך עליו‪ :‬הסתכלי שמאלה‪ ,‬וימינה‪ ,‬ושוב שמאלה חזרתי על‬
‫המנטרה ששיננתי לילדי‪.‬‬
‫אחר כך נאלמו גם העורבים‪ .‬קולות הבית לא נשמעו יותר‪ ,‬מכונת הכביסה‬
‫קשקשה את סיבוביה בשקט מופתי ואני לא הבנתי מדוע אישי סוגר את‬
‫הדלת של חדר הכביסה‪ .‬ופעם אחת הבאנו מכשיר חדש הביתה – מכשיר‬
‫שאמור להקיץ נרדמים בקול גדול‪ .‬הפעלתי‪ .‬כולם אטמו את אזניהם ואני‬
‫– אני לא שמעתי כלום‪ .‬שלא לדבר על מחזות ותיאטרון שהיגרו אל מחוץ‬
‫לתחום‪ ,‬הרצאות‪ ,‬רדיו‪ ,‬וגם טלוויזיה שהפכו להיות דוממים ומושבתים‪.‬‬
‫העיניים הפכו לאזנים‪ .‬את הכול צריך היה לראות‪ ,‬לקרוא‪ .‬אור‪ ,‬הבו לי‬
‫אור‪ ,‬בלי אור אני לא שומעת!‬
‫שיחות בטלות הפכו עינוי‪ ,‬בתי קפה – הס מלהזכיר‪ .‬חבורת ידידים‪,‬‬
‫השולחן המשפחתי‪ ,‬נעשו בליל של צלילים ללא פשר‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אני יודעת‪" ,‬למה את לא מרכיבה מכשירי שמיעה?" אז דווקא כן‪,‬‬
‫אני מרכיבה אותם‪ ,‬וקונה חדשים וחזקים יותר כל שנתיים שלוש‪ .‬זה אולי‬
‫האט את התהליך‪ .‬זה לא עצר אותו‪.‬‬
‫נשארו קונצרטים‪ .‬עדיין נהניתי ממוזיקה‪ ,‬עדיין הלכתי לקונצרטים עד‬
‫ש‪ ...‬עד שיום אחד היכו המצילתיים ואני לא שמעתי‪ ,‬עד שיום אחד תהיתי‬
‫מדוע הזמרת מזייפת‪ ...‬עד שהבנתי שמוטב בלי מכשירי שמיעה‪ ,‬שלפחות‬
‫באחת האזנים המכשיר לא עוזר‪ ,‬הוא רק מפריע‪ .‬חדלתי ללכת לקונצרטים‪.‬‬
‫בא יום החיבור ואני עדיין לא שומעת‪ ,‬רק קצת‪ ,‬רק לחשושים‪ ,‬צרצורים‬
‫קטנים‪ ,‬ועוד כיוון ועוד מיפוי ואני שומעת צלילים ואינני יודעת מה הם‪.‬‬
‫צרצור – זו מקדחה בדירה השכנה‪ ,‬רשרוש‪ ,‬זה שואב האבק‪ ,‬עוד צרצור‬
‫– זה המיקרוגל‪ .‬אוי‪ ,‬המיקרוגל! איזה יופי שאני שומעת אותו שוב‪ .‬אני כבר‬
‫לא צריכה לעמוד על ידו ולספור את השניות כדי לדעת מתי נגמר החימום!‬
‫ועוד מיפוי והצלילים הולכים וחזקים‪ ,‬והאיש שאיתי‪ ,‬מסביר לי בסבלנות‬
‫אין קץ‪ :‬זאת הדלת שחורקת‪ ,‬זה ציוץ של ציפור‪ ,‬זה צליל הפעמון של הדלת‪,‬‬
‫וזה המכשיר ההוא שלא שמעת‪ ,‬זוכרת?‬
‫זוכרת‪ .‬העולם נמלא צלילים שוב‪ .‬המכוניות מרעישות שוב‪ ,‬הדרורים‬
‫משגעות את השכל בצפצופיהם הרעשנים שאינם נפסקים‪ ,‬כל המכונות‬
‫בבית משמיעות צלילים‪ ,‬אפילו הכיריים מזמזמים‪.‬‬
‫אבל‪...‬‬
‫קשה להבין דיבור‪ .‬שיחה בטלה בבית קפה עדיין לא קלה‪ ,‬השולחן‬
‫המשפחתי עדיין מאתגר‪ .‬בית הקפה נעשה אפשרות‪ ,‬אבל לא לשיחות‬
‫חשובות‪ ,‬הרדיו מתחיל לרמוז – נסי אותי‪ ,‬הרצאות ותיאטרון עדיין לא‬
‫ניסיתי‪ .‬ומוזיקה? זאת שהייתה כל כך חשובה בשבילי? עדיין במשורה‪.‬‬
‫העיניים לטושות פחות‪ .‬השמיעה חוזרת לאט לאט לאוזניים‪ .‬תודה לפלא‬
‫הזה שנקרא שתל קוכליארי‪ .‬תודה על הצלילים עד עכשיו‪ ,‬תודה על התקווה‪.‬‬
‫על השתל הקוכליארי שמעתי גדולות ונצורות‪ .‬מודעיי שהשתמשו בו‬
‫המליצו בכל פה‪ .‬זה הפתרון‪ ,‬אמרו‪ ,‬תעשי‪ .‬עשיתי‪.‬‬
‫אילנה פריד‪ ,‬חברת הועד המנהל של בקול‬
‫זה היה ניתוח של חמש שעות‪ ,‬יקיצה כואבת מהרדמה ארוכה מדי‪ ,‬ימים‬
‫אחדים בבית החולים‪ ,‬בחילות‪ ,‬אינפוזיות‪ .‬אני באה הביתה ואני חרשת‪.‬‬
‫האוזן המנותחת נפוחה ומחלימה והאוזן השנייה כבר בקושי משלימה את‬
‫החסר‪ .‬אני צועקת כדי לשמוע את עצמי וסביבי אנשים מבקשים שאדבר‬
‫יותר בשקט‪ .‬תמיד‪ ,‬אבל תמיד בהרצאות ביקשו ממני לדבר יותר בקול‪,‬‬
‫עכשיו מבקשים שאדבר בשקט‪...‬‬
‫עורכת‪ :‬אורנה יצחקי בירבך מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך עורכת גרפית‪ :‬ענת קריספין‪-‬דעואל גרפיקה‪ :‬ענת אברבוך מנהל סטודיו הארץ‪ :‬בני דניאל עיבוד תמונה‪ :‬עיתון הארץ‬
‫מנהלת המגזין‪ :‬אילנה כהן [‪ ilanac@haaretz.co.il ]050-7117673‬מנהל מחלקת מוספים מסחריים‪ :‬ארז אכטל הארץ המחלקה המסחרית‪ :‬שוקן ‪ ,21‬תל אביב‪ ,‬טל' ‪,03-5121311‬‬
‫פקס' ‪ .03-5121170‬המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ .‬המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף הינו פרסומי ואין לראות במאמרים ו‪/‬או במודעות המלצה מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫‪ | 2‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫‪2014 Wellbeing‬‬
‫בריאות ‪2014‬‬
‫אורנה יצחקי בירבך‬
‫‪ | 4‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫‪ .01‬התנהגויות תקשורתיות‬
‫ושיקום שמיעה‬
‫החוקר גרהם וויר (‪ )Graham Weir‬טוען כי‬
‫קיים היבט נוסף שיש להתחשב בו בשיקום השי‬
‫מיעה והוא התנהגויות תקשורתיות‪ .‬מסתבר כי‬
‫ההתנהגויות התקשורתיות עלולות להביא לחסמים‬
‫להשתלבות חברתית אצל כבדי השמיעה‪ .‬לטענתו‪,‬‬
‫קלינאי התקשורת צריך לעזור לכבדי השמיעה לאזן‬
‫את תפקודי התקשורת שלהם ובכך לנטרל את החסם‬
‫החברתי שנוצר עקרב הירידה בשמיעה‪ .‬בהקשר זה‬
‫מציינת יהודית גולדברג‪ ,‬מנהלת תחום השמיעה‬
‫בחברת מדטון כי התאמת מכשיר שמיעה שונה‬
‫מאדם לאדם והצלחתה תלויה בניסיון‪ ,‬במקצועיות‬
‫ובמיומנות של קלינאי התקשורת‪ .‬בעולם המדע ידוע‬
‫כי מערכות השמע בגוף האדם אינן זהות ולכן במהלך‬
‫התאמת מכשיר שמיעה צריך לחוש את האדם ואת‬
‫אישיותו‪ .‬ירידה בשמיעה גורמת לעצב‪ ,‬לחץ ותסכול‬
‫ולכן כאשר ההתאמה של המכשיר נעשית באופן‬
‫מדויק‪ ,‬תוך רגישות והתייחסות אינדיבידואלית‬
‫אפשר להרגיש הקלה משמעותית ושינוי דרמטי‬
‫באיכות השמיעה וביכולת התקשורתית‪.‬‬
‫‪ .02‬אספירין‪ ,‬גידולים במוח‪,‬‬
‫איבוד שמיעה וצלצולים באוזניים‬
‫במחקר‪ ,‬שפורסם בכתב עת מדעי בדקו החוקרים‬
‫כ‪ 700-‬איש שאובחנו עם שוונומה וסטיבולרית‪,‬‬
‫הנקראת גם נוירינומה אקוסטית‪ .‬ניתוח הנתונים‬
‫שערכו גילה כי שיעור צמיחת הגידולים הואט אצל‬
‫חולים שנטלו אספירין לעומת אלו שלא השתמשו‬
‫בתרופה‪ .‬גיל ומין לא השפיעו על התוצאות‪.‬‬
‫שאין להם סוכרת‪ .‬גם מי שרק רמות הסוכר בדם שלו‬
‫גבוהות‪ ,‬אבל עדיין לא פיתח מחלת סוכרת נמצא‬
‫ב ‪ 30% -‬סיכון גבוה יותר לירידה בשמיעה יותר‬
‫מאשר אלה עם רמות סוכר נורמליות בדם‪.‬‬
‫‪ .03‬אחד מכל שמונה ילדים‬
‫ובני נוער סובל מאובדן שמיעה‬
‫‪ .05‬גם שמיעה באוזניות עלולה‬
‫לגרום לחירשות‬
‫לאחד מכל שמונה ילדים ובני נוער יש סוג של‬
‫אובדן שמיעה‪ ,‬הנגרם על ידי חשיפה לרעשים‪,‬‬
‫בניהם מוסיקה רועשת בצורה מוגזמת‪ .‬על פי מחקר‬
‫חדש‪ ,‬הורי בני הנוער אינם תופסים את חומרת‬
‫המצב‪ 70 .‬אחוז מההורים לא דיברו עם ילדיהם‬
‫בנוגע לחשיפה לרעש‪ ,‬כי הם חשבו שהסיכון לנזק‬
‫שמיעה בפועל הוא נמוך‪ .‬ההורים אינם יכולים לשי‬
‫לוט בעוצמת המוסיקה שבני נוער שלהם בוחרים‬
‫להאזין‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬חשוב להעלות את המודעות‬
‫לתוצאות שחשיפה לרעש עלולה לגרום לדיון‪.‬‬
‫שימוש באוזניות הפך מקובל במחוזותינו‪ ,‬אבל‬
‫מחקר חדש מגלה כי הקשבה לאוזניות בעוצמה‬
‫גבוהה‪ ,‬עלולה לפגוע במעטפת של תאי עצב השי‬
‫מיעה ולהביא לחירשות זמנית‪ .‬המחקר שפורסם‬
‫בכתב העת ‪Proceedings of the National‬‬
‫‪ Academy of Sciencee‬ונערך במחלקה לפ�י‬
‫זיולוגיה של התא ופרמקולוגיה באוניברסיטת לסטר‬
‫הבריטית‪ ,‬ניסה לבדוק כיצד ומדוע הדבר קורה‪.‬‬
‫החוקרים חשפו תאי עצב במעבדה לעוצמות‬
‫סאונד גבוהות והממצאים הראו כי‪ ‬ווליום גבוה‬
‫מעל ‪ 110‬דציבלים הורס את מעטה תאי העצב‬
‫– המכונים מיילין‪ .‬החוקרים מסבירים כי המצב‬
‫הפיך ולאחר ‪ 3‬חודשים בהם נמנעים מחשיפה‬
‫לרעש מוגבר‪ ,‬משתקמת המעטפת והשמיעה חוי‬
‫זרת לאיתנה‪.‬‬
‫‪ .04‬מי שיש לו ערכי סוכר‬
‫גבוהים בדם נמצא בסיכון‬
‫לירידה בשמיעה‬
‫אנשים עם ערכי סוכר גבוהים בדמם‪ ,‬נמצאים‬
‫בסיכון לירידה בשמיעה‪ .‬כך קובע מחקר מדעי‬
‫שנערך במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית‪.‬‬
‫המחקר מצא כי אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון‬
‫גבוה פי שניים ללקות בירידה בשמיעה יותר מאלה‬
‫‪ .06‬שומעים דמנציה?‬
‫במסגרת מחקר אמריקאי חדש אשר נערך לאחי‬
‫רונה בקרב אוכלוסיית הקשישים‪ ,‬בנוגע להשפעת‬
‫הירידה בשמיעה על התפתחות מחלת דמנציה‪,‬‬
‫גילו החוקרים כי אכן קיים קשר ישיר בין ירידה‬
‫באיכות השמיעה‪ ,‬ואף אובדן שמיעה מוחלט בקרב‬
‫קשישים‪ ,‬לבין ההתפתחות של המחלה‪ .‬אנשים‬
‫אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה‪,‬‬
‫מאשר אנשים אחרים ששמיעתם טובה‪.‬‬
‫החוקרים מעריכים כי בעוד כמה עשורים מהיום‬
‫(עד שנ ת ‪ )2050‬שכיחות הופעתה של מחלת הד�מ‬
‫נציה תעלה בקרב אנשים ששמיעתם ירודה‪ ,‬כ‪100-‬‬
‫מיליון איש ברחבי העולם‪.‬‬
‫מחלת הדמנציה וכן תופעת איבוד השמיעה הן‬
‫בעלות מכנה משותף‪ :‬בשני המקרים מתקיימים‬
‫תהליכים נוירו‪-‬פתולוגיים משותפים‪ ,‬תופעה של‬
‫היחלשות המאגר הקוגניטיבי במוח‪ ,‬תופעת בידוד‬
‫מהסביבה החברתית כתוצאה מאיבוד השמיעה‬
‫ופגיעה בסיסית של עצב השמיעה (חירשות עצבית‬
‫סביבתית)‪.‬‬
‫‪ .07‬לקות שמיעה בקרב בני ‪20‬‬
‫ומעלה‬
‫• כ‪( 16%-‬כ‪ 789-‬אלף נפש) מבני ‪ 20‬ומעלה מ�ת‬
‫קשים בשמיעה במידה כלשהי‪ 16% ,‬מהגברים‬
‫ו‪ 15%-‬מהנשים‪.‬‬
‫• ‪( 12%‬כ‪ 622-‬אלף נפש) מתקשים קושי מועט‬
‫ו‪( 3%-‬כ‪ 166-‬אלף נפש) מתקשים קושי רב‪ ,‬או‬
‫אינם שומעים בכלל‪ ,‬גם בזמן שהם מרכיבים מכשירי‬
‫שמיעה (בעלי לקות שמיעה חמורה)‪.‬‬
‫‪ .08‬נגישות בתחבורה‬
‫‪ .11‬תעסוקה‬
‫נגישות לאנשים עם ליקויי שמיעה מתייחסת‬
‫הן למידע המותאם למוגבלות והן לאביזרי עזר‬
‫ויזואליים ולא שמיעתיים‪ ,‬או להגברת אביזרי‬
‫עזר שמיעתיים‪ ,‬כגון‪ :‬בכלי תחבורה (אוטובוסים‪,‬‬
‫רכבות ומטוסים)‪ ,‬כתוביות מידע וכתוביות לשי‬
‫עת‪-‬חירום‪.‬‬
‫בגילי העבודה העיקריים (‪ ,)25-54‬שיעור‬
‫המועסקים בקרב אנשים עם לקות שמיעה חמו י‬
‫רה הוא ‪ ,66%‬לעומת ‪ 80%‬בקרב אנשים שאינם‬
‫לקויי שמיעה‪.‬‬
‫‪ .09‬תקשורת ונגישות‬
‫משרד הבריאות ומשרד הרווחה משתתפים‪ ,‬על‪-‬‬
‫פי קריטריונים קבועים‪ ,‬במימון מכשירי שמיעה‬
‫ואביזרי עזר ללקויי שמיעה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬למשרד‬
‫הרווחה יש סל תקשורת לחירש‪ ,‬הכולל רשימת אביזרי‬
‫עזר‪ ,‬כגון‪ :‬פקס‪ ,‬טלפון‪ ,‬מחשב‪ ,‬גלאי בכי לתינוק‪,‬‬
‫זימונית‪ ,‬שירותי תרגום ‪ -‬שמהם זכאי החירש להחזר‬
‫הוצאות בס ך ‪ 3,000‬שקלים‪ ,‬זאת נוסף על דמי ת�ק‬
‫שורת המשולמים ישירות לעומד בקריטריונים‪ ,‬בסך‬
‫כ‪ 280-‬שקלים בחודש‪.‬‬
‫‪ .10‬השכלה‬
‫שיעור בעלי השכלה נמוכה‪ ,‬גדול יותר בקרב‬
‫אנשים לקויי שמיעה‪ ,‬לעומת אנשים ללא לקות‬
‫שמיעה‪ .‬בגילי ‪ 44-20‬שיעור חסרי תעודת בגרות‬
‫בקרב לקויי השמיעה הוא ‪ ,38%‬לעומת ‪ 29%‬בקרב‬
‫אנשים שאינם לקויי שמיעה‪.‬‬
‫‪ .12‬נגישות ללקות שמיעה‬
‫במרחב הציבורי‬
‫במשרדים המעניקים שירותים לציבור (טיפות‪-‬חלב‪,‬‬
‫בתי‪-‬ספר‪ ,‬בתי‪-‬חולים וכיוצ"ב)‪ :‬פקסימיליות‪ ,‬עמדות‬
‫שירות מיוחדות לכבדי שמיעה‪ ,‬תחנת ממסר לחירשים‪.‬‬
‫מערכות הגברה במבנים ציבוריים‪ :‬כגון תיאטראות‪,‬‬
‫מוסדות ממשלתיים‪ ,‬בתי אבות וכו' (המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לנכים‪,‬‬
‫מסייע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתקנת מערכות הגברה ומערכות‬
‫תמלול בתיאטראות)‪.‬‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ :‬שירותי תמלול‪ ,‬צילום‬
‫מחברות‪ ,‬הנחיות למרצים (המופיעים בפני קהל עם‬
‫ליקויי שמיעה)‪.‬‬
‫במלונות‪ :‬טלפון עם הגברה או התראה ויזואלית‪,‬‬
‫מערכת התראה במצבי חירום וכו'‪.‬‬
‫‪ .13‬פעילות גופנית והסיכון‬
‫ללקות שמיעה אצל נשים‬
‫מחקר מדעי ומרתק שנערך לאחרונה הוכיח‬
‫כי הליכה‪ ,‬ריצה קלה או כל פעילות גופנית‬
‫מתונה המביאה לצמצום במסת הגוף ( ‪,)BMI‬‬
‫מפחיתה את הסיכון לאובדן השמיעה אצל נשים‪.‬‬
‫החוקרים גילו‪ ‬כי נשים עם ‪ BMI‬של ‪ 30-34‬היו‬
‫בסיכון נמוך יחסית של ‪ 17%‬לאובדן שמיעה‪,‬‬
‫בהשוואה לנשים עם ‪ BMI‬של ‪ +40‬שהיו בסיכון‬
‫גבוה יותר של ‪ 25%‬לאובדן השמיעה‪ .‬ממצאים‬
‫אלה מספקים הוכחה כי שמירה על משקל בריא‬
‫וביצוע בפעילות גופנית‪ ,‬עשויים לסייע במניעה‬
‫של אובדן שמיעה או לעכב את התפתחותו‪ .‬לכן‬
‫אנחנו ממליצים בכל גיל‪ ,‬על פעילות גופנית‬
‫קבועה ומתונה‪ ,‬טיול ארוך עם הכלב‪ ,‬ריצה קלה‪,‬‬
‫רכיבה על אופניים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .14‬ענין של גיל‬
‫• לקות השמיעה עולה עם הגיל‪ :‬יותר ממחצית‬
‫(‪ )55%‬מבני ‪ 75‬ומעלה מתקשים בשמיעה במידה‬
‫כלשהי‪ 16% ,‬מבני ‪ 75‬ומעלה מתקשים קושי רב‬
‫בשמיעה או אינם שומעים בכלל‪.‬‬
‫• בגיל ‪ 64 –45‬אנשים עם לקות שמיעה חמורה‬
‫חשים בדידות לעיתים קרובות בשיעור הגדול פי‬
‫שלושה מהשיעור בקרב אנשים ללא לקות שמיעה‬
‫(‪ 26%‬לעומת ‪ 9%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫• בגיל ‪ ,64–45‬אנשים בעלי לקות שמיעה חמורה‬
‫אינם מרוצים מחייהם בשיעור הגדול פי שניים‬
‫וחצי מהשיעור בקרב אנשים ללא לקות שמיעה‬
‫(‪ 34%‬לעומת ‪ 14%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬מגזין ביו | הארץ | ‪5‬‬
‫לקויות שמיעה‬
‫גוונים של אפור‬
‫בישראל מעל ‪ 800,000‬איש ואישה‪ ,‬חווים ירידה בשמיעה‪ ,‬אחד מכל שישה אנשים בגילאי העבודה‬
‫ואחד משלושה בגילאי ‪ .65+‬ניתן לבצע שינוי‪ ,‬מדובר בתהליך לא פשוט‪ ,‬שמצריך הסתגלות‪ ,‬ליווי ותמיכה‬
‫| ורדית דנציגר‪ ,‬מנכ"לית בקול‪ ,‬ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים‬
‫ה‬
‫צעד הראשון בהתמודדות עם הירידה בש־‬
‫מיעה הוא ההכרה בכך שישנה בעיה‪ .‬בלי‬
‫ההכרה הזו אנו נמצאים בהכחשה ומונעים‬
‫מעצמנו את ההתמודדות הלא קלה והמורכבת עם‬
‫הירידה בשמיעה‪ .‬רבים מתכחשים לעובדת היותם‬
‫כבדי שמיעה‪ .‬אחרים‪ ,‬המודעים לבעיית השמיעה‬
‫שלהם‪ ,‬עושים ככל יכולתם כדי להסתירה‪ .‬בשני המ־‬
‫קרים קשה לפתח דרכי התמודדות יעילות עם הבעיה‪.‬‬
‫מחקרים מראים שחולפות להן ‪ 7‬שנים מרגע‬
‫שהאדם מודע לירידה בשמיעה עד שהוא נוקט‬
‫בפעולה כלשהי‪ .‬הסיבות לכך רבות ‪" :‬אני מסתדר"‪,‬‬
‫לא רוצה שיחשבו שאני מבוגר"‪" ,‬תיאטרון? מזמן הפ־‬
‫סקתי ללכת‪ ,‬אין לי מושג מה השחקנים ממלמלים"‪,‬‬
‫"מכשיר שמיעה באוזן שלי‪ ,‬מה פתאום?"‪.‬‬
‫‪ 7‬שנים! זה המון‪ .‬והמחיר שאנו משלמים כל כך‬
‫גבוה‪ ,‬מחיר של בידוד חברתי‪ ,‬הימנעות משיחות‪ ,‬סבל‬
‫בארוחות משפחתיות (כולם צוחקים אבל אין מושג‬
‫ממה)‪ ,‬החמצה של חלקים בשיחה‪ ,‬פגיעה בביטחון‬
‫העצמי‪ ,‬פגיעה בזוגיות‪ ,‬בקריירה‪ ,‬בחיי החברה ועוד‪.‬‬
‫והכל בגלל שאנחנו מתביישים‪ .‬מתביישים‪ .‬ומתכח־‬
‫שים‪ .‬יש כלים שבעזרתם ניתן להתמודד עם ההכחשה‬
‫והבושה‪ .‬זה שווה‪ .‬להתמודד‪ .‬כי הכל אחר כך נראה‬
‫אחרת‪ ,‬בעצם‪ ,‬נשמע אחרת‪.‬‬
‫ההתמודדות עם הירידה בשמיעה פנים רבות לה‪,‬‬
‫ההשפעה היא על כל תחומי החיים‪ ,‬והיא לא שייכת‬
‫רק למי שחווה זאת‪ ,‬אלא גם לסובבים אותו‪ ,‬למעגל‬
‫הקרוב‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬ולמעגל העבודה והלימודים‪,‬‬
‫התרבות‪ ,‬הפנאי‪ .‬בקיצור‪ ,‬על כל מעגלי חייו של האדם‪.‬‬
‫דרמטי? כן‪ .‬זה דרמטי‪ .‬והשינוי שיכול להתרחש דרמטי‬
‫אף הוא‪ .‬יש לזה שם‪ :‬איכות חיים‪.‬‬
‫ניתן לבצע שינוי‪ ,‬מדובר בתהליך‪ .‬לא תמיד זה קל‪.‬‬
‫לפעמים כן‪ .‬תלוי‪ .‬התהליך לא פשוט‪ ,‬מצריך הסתג־‬
‫לות‪ ,‬מצריך ליווי ותמיכה‪ .‬לא תמיד‪ .‬אבל זה מקל‪ ,‬זה‬
‫הופך את הכל לאפשרי‪ .‬זה אפשרי‪ .‬יש דרך‪ .‬תאפשרו‬
‫לעצמכם שינוי‪ ,‬והחברה גם היא תשתנה‪ .‬ככל שיותר‬
‫אנשים ישתמשו בטכנולוגיות המסייעות (מכשירי‬
‫שמיעה‪ ,‬אביזרי עזר‪ ,‬אסטרטגיות תקשורת ועוד)‬
‫החברה תהפוך למכילה יותר‪ ,‬נגישה יותר‪ ,‬רגישה יותר‪.‬‬
‫קשובה יותר‪ .‬ככל שיותר אנשים יכירו בבעייתם וינקטו‬
‫בפעולה (הנתונים מדהימים‪ :‬בישראל מעל ‪800,000‬‬
‫איש ואישה‪ ,‬חווים ירידה בשמיעה‪ ,‬אחד מכל שישה‬
‫אנשים בגילאי העבודה ואחד משלושה בגילאי ‪.)65+‬‬
‫ירידה בשמיעה היא לעיתים בלתי נראית‪ ,‬שקופה‪.‬‬
‫עובדה המקשה על ההתמודדות‪ .‬עמיתה המשילה‬
‫את המצב לתרמוס שנופל ונשבר‪ .‬כלפי חוץ התרמוס‬
‫‪ | 6‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫נראה שלם‪ ,‬מבפנים הכל רסיסים‪ .‬תגידו "אני מסת־‬
‫דר"‪ .‬לא כולם מסתדרים‪ .‬הירידה בשמיעה מתייחסות‬
‫לסקאלה רחבה של ירידות‪ .‬החל מירידה קלה ויש‬
‫ירידה עמוקה‪ .‬ההתמודדות משתנה מאדם לאדם‬
‫והרבה תלוי גם באישיותו ובתפיסת חייו‪ ,‬ובתפיסתו‬
‫את המגבלה עימה הוא נאלץ להתמודד‪.‬‬
‫אחת הבעיות היא להגדיר את הקושי‪ ,‬את הזהות‪.‬‬
‫אם ארכיב מכשיר שמיעה אני חירש? אם אומר שאני‬
‫לא שומע אני כבד שמיעה? מה זה אומר לגבי הזהות‬
‫שלי? אני אוהבת לצטט את שירה חורש ז"ל שדייקה‬
‫בהגדרת הקושי וכתבה‪ " :‬זה באמת היה הקטע‬
‫הכי קשה‪ ,‬להגדיר את עצמי מחדש‪ ,‬אבל בפה מלא‬
‫אני יכולה להגיד שמצאתי שהרבה יותר קל להיות‬
‫חירשת מאשר כבדת שמיעה‪ .‬לבני אדם מאד קשה‬
‫להבין את האפור‪ ,‬על כל גווניו‪ .‬יותר קל להבין את‬
‫השחור ואת הלבן‪ ,‬את המוחלט‪ .‬או שאת שומעת‬
‫או שלא‪ .‬עצוב"‪.‬‬
‫הרבה תלוי בידע ובמידע שיש לאדם‪ .‬לקבל‬
‫מידע וכלים‪ ,‬לדעת‪ ,‬להכיר את הזכויות ורק‬
‫לאחר מכן להחליט‪ .‬אחת הבעיות המרכ־‬
‫זיות היא חוסר בידע ולכן אנו כולאים‬
‫עצמנו בים של דעות קדומות‪ ,‬סטיגמות‬
‫ומנציחים את מעגל הקושי ולא שוב־‬
‫רים אותו‪ .‬פורצים דרך‪ .‬שינוי חברתי‪.‬‬
‫ממקמים את עצמנו בשחור ובלבן‪.‬‬
‫הצעד הראשון למקם עצמנו באפור‪.‬‬
‫על גווניו‪ .‬ובהתמודדות נכונה‪ ,‬וב־‬
‫קבלת מידע וכלים להתמודדות‪,‬‬
‫ובהחלטה אישית ואמיצה האפור‬
‫לאיטו יצבע בצבעי הקשת‪ .‬זה‬
‫אפשרי!‬
‫ארגון בקול פועל למתן‬
‫מידע ותמיכה להתמודדות‬
‫עם הירידה בשמיעה באמצ־‬
‫עות קו מידע ותמיכה ארצי‪,‬‬
‫ליווי ותמיכה‪ ,‬קיום סדנאות‬
‫וקורסים‪ ,‬קבוצות תמיכה‬
‫וקבוצות לעזרה עצמית‪,‬‬
‫ניידת שמיעה ארצית‪ ,‬יעוץ‬
‫אודיולוגי אישי ויעוץ קבוצתי‪,‬‬
‫הדרכות ומרכזי תצוגה לאביזרי עזר‬
‫ועוד‬
‫ניתן לפנות לקו המידע בטלפון ‪03-5257001‬‬
‫או באמצעות דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫‪info@bekol.org | www.bekol.org‬‬
‫טכנולוגיה ורפואה‬
‫בזכות השבלול‬
‫חשיבותו של שתל השבלול אצל ילדים עם מוגבלויות‪ ,‬היא מכרעת ופותחת בפניהם צוהר אל העולם החיצון‬
‫| ד"ר מיכל קאופמן – יחזקאלי‬
‫נ‬
‫בדב (שם בדוי)‪ ,‬תאום‪ ,‬נולד במשקל ‪ 1.5‬קילו�ג‬
‫רמים בשבוע ‪ 32‬להריון‪ .‬במשך ‪ 3‬חודשים נאבק‬
‫על חייו בפגיה‪ ,‬הונשם‪ ,‬סבל מזיהום מערכתי‬
‫ואובחן כסובל משיתוק מוחין‪ .‬לאחר תקופה מתיג‬
‫שה בפגיה הגיע הביתה‪ ,‬ואז החל בסדרת טיפולים‬
‫בתחומים שונים‪ .‬בגיל ‪ 10‬חודשים‪ ,‬עלה החשש כי‬
‫נדב אינו שומע‪ .‬מיד בוצע בירור שכלל בדיקות שמיג‬
‫עה שונות (חלקן בהרדמה) ותוצאותיהן אימתו את‬
‫החשש‪ :‬נדב חרש‪ .‬לו היה נדב תינוק בריא שבעייתו‬
‫היחידה היא חרשות הפתרון כיום הינו ברור‪ :‬השתלת‬
‫שתל השבלול‪.‬‬
‫פשר השתל‬
‫שתל השבלול הינו מכשיר משוכלל המושתל בתהג‬
‫ליך ניתוחי לתוך האוזן הפנימית (השבלול) ומגרה‬
‫ישירות את עצב השמיעה וכך עוקף את תאי השערה‬
‫הפגועים בתוך השבלול‪ .‬השתל מאפשר לילדים שנוג‬
‫לדו חרשים לפתח שפה מדוברת תקינה‪.‬‬
‫‪ | 8‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫בכך מאפשר שתל השבלול התפתחות תקינה‬
‫של אותם ילדים חרשים‪ ,‬שילובם במסגרות החיג‬
‫נוך הרגילות ומאוחר יותר שילובם במעגל החברתי‬
‫והתעסוקתי‪ .‬השתל יכול גם לשמש מבוגרים שאיבדו‬
‫שמיעתם לחזור לעולם השומעים‪.‬‬
‫תהליך ההשתלה הנו מורכב וכולל בנוסף לתהליך‬
‫הניתוחי‪ ,‬תהליך שיקום ארוך שבמהלכו לומדים‬
‫הילדים והמבוגרים לשמוע עם השתל‪ .‬לשם כך יש‬
‫צורך במידה רבה של שיתוף פעולה מצד המושתל‬
‫וגם עקביות ומסירות מצד ההורים‪ .‬מידת הצלחתו של‬
‫המושתל בשימוש בשתל תלויה ביכולתו הקוגניטיג‬
‫בית‪ ,‬בעבודה עקבית של המרכז המשקם ובשיקום‬
‫אינטנסיבי בבית בעזרת ההורים‪.‬‬
‫לכן עולה השאלה‪ ,‬האם אפשר או כדאי בכלל‬
‫לבצע השתלה בנדב‪ ,‬הפגוע כל כך‪ ,‬שאין אנו יודג‬
‫עים מהי יכולתו הקוגניטיבית? האם ההורים יעמדו‬
‫בשיקום השמיעתי האינטנסיבי בנוסף לכל הטיפוג‬
‫לים האחרים? והאם שווה הסיכון‬
‫הניתוחי?‬
‫בעבר‪ ,‬ילדים פגוג‬
‫עים כמו נדב לא‬
‫היו מועמדים כלל‬
‫לתהליך ההשתלה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪,‬‬
‫לאחר שהצטבר ניג‬
‫סיון רב בהשתלות‬
‫בעולם ובארץ (מעל‬
‫ל‪ 3,000-‬מושתלים‬
‫בישראל)‪ ,‬אחוז הסיג‬
‫בוכים של הניתוחים‬
‫ירד והביטחון עלה‪,‬‬
‫הועלתה האפשרות של‬
‫השתלה במקרים מסובג‬
‫כים יותר כמו ילדים או‬
‫מבוגרים עם לקויות אחרות‪ .‬במקרים אלו המטרה‬
‫אינה בהכרח להגיע לפיתוח שפה מדוברת והשתלבות‬
‫במערכת החינוך הרגילה אלא לאפשר לאותם ילדים‬
‫תקשורת עם הסביבה‪ ,‬במיוחד עם המטפלים שלהם‬
‫שהיא חיונית לשיקומם הכללי ביתר התחומים‪.‬‬
‫פשר השמע‬
‫בגיל שנה וחודשיים עבר נדב ניתוח השתלת שתל‬
‫שבלול‪ .‬הניתוח עבר בהצלחה ללא סיבוכים ומהלך‬
‫ההחלמה המידי היה תקין‪ .‬כחודש לאחר הניתוח‬
‫בוצע החיבור לחלק החיצוני המאפשר את התחלת‬
‫תהליך השמיעה‪ .‬שלב זה הוא בדרך כלל שלב מרגש‬
‫וטעון מאוד‪ .‬זוהי הפעם הראשונה שהמושתל חווה‬
‫את חווית השמיעה‪ .‬אצל ילד בריא התגובות נעות‬
‫מפליאה‪ ,‬בהלה‪ ,‬צחוק או אפילו בכי ומלוות לרוב‬
‫בתגובות רגשיות גם של המשפחה‪ .‬במקרה של נדב‪,‬‬
‫החיבור הראשוני היה מאכזב‪ .‬קשה היה להבחין‬
‫בתגובה כלשהיא מצד נדב למרות שהמכשיר הדגים‬
‫פעילות תקינה‪ .‬ההורים הצעירים אך למודי הניסיון‬
‫התקשו להסתיר את אכזבתם‪ ,‬אבל לא התייאשו‪ .‬הם‬
‫התמידו באדיקות בשיקום האינטנסיבי שכלל פגיג‬
‫שות חד שבועיות עם המרכז המשקם בבית החולים‬
‫ועבודה בבית עם קלינאית תקשורת‪ ,‬זאת בנוסף‬
‫לכל הטיפולים האחרים שנדב מקבל בשל בעיותיו‬
‫האחרות‪ .‬לאחר מספר חודשים‪ ,‬כאילו במטה קסם‪,‬‬
‫החל נדב להגיב‪ ,‬היה נדמה כאילו יצא מהבועה שלו‬
‫והחל לתקשר עם העולם הקרוב אליו‪ .‬התגובות‬
‫הראשונות כללו חיוכים‪ ,‬פרצי צחוק ולאחר מכן הפכו‬
‫לעיצורים ותנועות וברור היה שהוא מנסה ליצור קשר‬
‫עם הסביבה‪ .‬היום‪ ,‬לאחר שנה‪ ,‬נדב מסוגל לשבת ולג‬
‫שחק‪ ,‬ממלא הוראות פשוטות ומתחיל לדבר במילים‬
‫בודדות‪ .‬התקשורת עם מטפליו טובה וההתקדמות‬
‫המוטורית שלו מהירה‪ .‬הוא מבלה בגן שיקומי ומתג‬
‫קשר עם המטפלים והילדים האחרים‪.‬‬
‫לא רק חרשות‬
‫נדב הוא אחד מעשרות ילדים ומבוגרים חרשים‬
‫הסובלים בנוסף לחרשות ממוגבלויות אחרות‪ ,‬שעברו‬
‫בשנים האחרונות ניתוח שתל שבלול‪ .‬שתל השבלול‬
‫מהווה את אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר‬
‫ברפואה ומאפשר להחזיר את השמיעה ללוקים בחג‬
‫רשות‪.‬‬
‫אצל אנשים בריאים השתל מאפשר התפתחות‬
‫שפה תקינה והשתלבות במהלך החיים הרגיל‪ .‬ילדים‬
‫או מבוגרים הלוקים במוגבלויות אחרות ותלויים‬
‫במשך כל חייהם במטפלים‪ ,‬זקוקים פי כמה וכמה‬
‫לכל אפשרות תקשורת עם הסביבה‪ .‬בעבר‪ ,‬ילדים‬
‫ומבוגרים אלו כלל לא היו מועמדים לתהליך השג‬
‫תלה‪ ,‬אך מחקרים בארץ ובעולם הצביעו על עליה‬
‫ביכולת המוטורית והקוגניטיבית של ילדים אלו לאחר‬
‫הניתוח‪ ,‬ועל שיפור משמעותי באיכות החיים של‬
‫המושתלים ומשפחותיהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ממחקר שנערך‬
‫בבית החולים הדסה עין כרם ובו השתתפו ‪ 42‬ילדים‬
‫בעלי מוגבלויות שעברו השתלת שתל שבלול‪ ,‬עולה‬
‫שקרוב ל‪ 90% -‬מההורים דיווחו בשאלונים על שיפור‬
‫ניכר בתפקוד הילדים בתחומים שונים כמו תפקוד‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬שפתי ומוטורי לאחר ההשתלה‪ .‬בנוסף בהג‬
‫שוואה בין קבוצה זו לקבוצת מושתלים בריאים עלה‬
‫כי ‪ 92%‬הצליחו להשיג את כל אבני הדרך המהוות‬
‫שלבים בהתפתחות שפה אצל ילדים בריאים‪ ,‬אלא‬
‫שהזמן שלקח להם להגיע לאותם שלבים היה ארוך‬
‫יותר מהרגיל‪ ,‬כצפוי על רקע המוגבלויות הנוספות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מובן שאצל אנשים אלו כל צעד קטן ביכולת‬
‫השמיעה מהווה צעד ענק באיכות חייהם‪ ,‬ויותר‬
‫מרכזי השתלה פותחים בפני בעלי המוגבלויות את‬
‫האפשרות לשמוע באמצעות שתל השבלול‪.‬‬
‫הכותבת היא מומחית לרפואת אף אוזן גרון וניתוחי ראש‬
‫וצוואר‪ ,‬מנהלת תכנית שתל השבלול‪ ,‬בית החולים האוניברסי־‬
‫טאי הדסה עין כרם‬
‫טנטון‬
‫צלצולים באוזניים‬
‫שומעים צפצופים באוזניים?‬
‫נדמה לכם שצרצר התיישב לו‬
‫באוזן? כנראה שמדובר בטנטון –‬
‫מצב אותו חווה ‪ 15%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫על התופעה והפתרונות‬
‫| ד"ר יהב אורון‪ ,‬מומחה לרפואת אף אוזן וגרון‪,‬‬
‫אחראי על תחום הפרעות שמיעה וסחרחורת‬
‫במחלקת א‪.‬א‪.‬ג‪ ,‬בית החולים וולפסון‬
‫מ‬
‫רגישים שיש לכם צפצוף באוזניים מידי‬
‫פעם? אולי אתם שומעים זמזום או צרצור‬
‫באוזן אחת או בשתיהן? אם עניתם בחיוב‬
‫על שאלות אלו – יש לכם טינטון‪ ,‬כמו לעוד ‪15%‬‬
‫מהאוכלוסייה‪ .‬מה אנחנו יודעים על התופעה הזו‬
‫וכיצד ניתן לסייע למי שסובל ממנה?‬
‫למה לי טנטון עכשיו?‬
‫מדוב לרוב בטינטון סובייקטיבי )מצב בו רק‬
‫האדם המתאר את הטינטון שומע אותו(‪ .‬הגורם‬
‫הראשוני לכך יכול להיות האוזן‪ .‬מחלות של האוזן‬
‫החיצונית כמו פקק שעווה חוסם או דלקת של האוזן‬
‫החיצונית יכולים לגרום לכך‪ .‬גם דלקת של האוזן‬
‫התיכונה‪ ,‬או נוזלים המצטברים באוזן זו בעקבות‬
‫נזלת עלולים לגרום להופעת טינטון‪ .‬בדרך כלל‬
‫טיפול באותן מחלות יגרום גם להעלמות של‬
‫הטינטון‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬לטינטון מתלווה ירידה‬
‫בשמיעה‪ .‬איבר השמיעה‪ ,‬המצוי באוזן הפנימית‬
‫ומכונה שבלול‪ ,‬הוא זה שנפגע וגורם לירידה בשמיעה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬נגרמת דווקא פעילות יתר של עצב‬
‫השמיעה ושל צברי תאי‪-‬עצב בגזע המוח‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך מופיע הטינטון‪ .‬חשיפה לתרופות מסוימות‪,‬‬
‫הגורמות לנזק לאיבר השמיעה‪ ,‬חבלות ראש וגידולים‬
‫‪ | 10‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫שפירים‪ ,‬נדירים‪ ,‬של עצב השמיעה עלולים גם הם‬
‫לגרום לטינטון ולירידה בשמיעה‪.‬‬
‫נוספות לפי הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬הטנטון עצמו אינו מלמד‬
‫דבר על מצב השמיעה של המטופל‪ ,‬כעת או בעתיד‪.‬‬
‫עם הישמע הצרצור‬
‫מה עושים?‬
‫אם שומעים רעש שכזה באוזניים‪ ,‬מומלץ לגשת‬
‫להיבדק ע"י רופא אף‪ ,‬אוזן וגרון‪ .‬הוא יבדוק ויפתור‬
‫בעיות הניתנות לטיפול מידי ‪ .‬בדרך כלל תישלחו‬
‫גם לביצוע בדיקת שמיעה‪ ,‬יתכן ותופנו גם לבדי‬
‫קת ‪(Auditory Brainstem Response) ABR‬‬
‫שמטרתה בדיקת הולכת הגירוי הקולי מן האוזן אל‬
‫גזע המוח‪ .‬ברוב המקרים אין צורך בבדיקות דימות‬
‫)כגון בדיקות ‪ CT‬או ‪.(MRI‬‬
‫אם נמצאה הפרעה כלשהי הניתנת לתיקון אזי‬
‫לרוב הטיפול יביא גם להעלמת הטינטון‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬לא ניתן למצוא מקור ברור לטינטון‬
‫או שאי אפשר לתקן את שנפגע )לדוגמה – במקרה‬
‫של ירידה עצבית‪-‬תחושתית בשמיעה(‪ .‬טיפולים‬
‫שונים נבדקו והוצעו אך אין טיפול שמביא להעלמות‬
‫הטינטון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להקל על הסובל מהטנטון‬
‫ולהפחית במידת מה את ההפרעה לה גורם הטינטון‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי הסיכוי שהטינטון מלמד על סכנה‬
‫למטופל הינו זניח‪ ,‬זאת לאחר שבוצעה בדיקה מקיפה‬
‫של רופא אף אוזן וגרון‪ ,‬כולל בדיקות שמיעה ובדיקות‬
‫שימוש במיסוך – רעש רקע שגורם לטינטון לא‬
‫להישמע – יכול לאפשר תפקוד טוב יותר ביום‪-‬יום‬
‫למי שסובל מטינטון‪ .‬צלילי טבע‪ ,‬מוזיקה‪" ,‬רעש לבן"‬
‫)רחש – שניתן להשמיע למשל באמצעות אפליק‬
‫ציות שונות בטלפונים החכמים( הם צלילים מיסוך‬
‫מצויינים‪.‬‬
‫וידוא שאין בדמכם מחסור בוויטמינים‪ ,‬שתפקוד‬
‫בלוטת התריס תקין ושלחץ הדם נמצא בתחום הנו‬
‫רמלי‪ .‬כאשר הגוף לא מאוזן – הטינטון מחמיר‪.‬‬
‫צאו לבצע פעילות גופנית – הדבר ישפיע לטובה‬
‫על מצב הרוח שלכם‪ ,‬יעייף אתכם ויאפשר לכם שנת‬
‫לילה טובה‪ ,‬וכן ישפיע לטובה על כלי הדם בגופכם‪.‬‬
‫הדבר חשוב לא רק לבריאות המוח‪ ,‬הלב והכליות‪,‬‬
‫אלא גם לבריאות האוזניים‪ ,‬שכמו כל איבר בגוף‪,‬‬
‫תלויה בכלי דם בריאים‪.‬‬
‫אם נמצאה ירידה בשמיעה מומלץ שימוש במ‬
‫כשירי שמיעה‪ ,‬וזאת מכיוון שהם יכולים להפחית‬
‫את ההפרעה שגורם הטינטון‪ ,‬ולשפר את התקשורת‬
‫עם הסביבה‪.‬‬
‫מומלץ למצוא דרכים להפחית מתח ואי‪-‬שקט להם‬
‫עלול לגרום הטינטון‪ .‬כך תפחת גם ההפרעה שגורם‬
‫הטינטון‪ .‬פעילות גופנית‪ ,‬תחביב‪ ,‬יוגה או מדיטציה‪,‬‬
‫כל אחד לפי בחירתו‪.‬‬
‫במספר מרפאות בארץ מטפלים בהצלחה בסו‬
‫בלים מטינטון בשיטות דוגמת היפנוזה או ביופידבק‬
‫על מנת להפחית עצבנות ומתח הקשורים לטינטון‪.‬‬
‫במקרים מסוימים נרשמות למטופלים תרופות על‬
‫מנת להקל על הסובלים מהפרעות שינה‪ ,‬מהפרעות‬
‫למצב הרוח ומחרדה‪ .‬טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי‬
‫יכול להועיל גם כן‪.‬‬
‫במסגרת טיפול בשיטת ה‪Ti n n it us -‬‬
‫‪ (TRT) Retraining Therapy‬מרכיבים המטופ‬
‫לים מכשירי שמיעה )אם קיימת ירידה בשמיעה( או‬
‫מכשירים המייצרים רעש ‪.Noise Generators-‬‬
‫לשיטה זו שיעורי הצלחה טובים מאוד בהפחתת המ‬
‫טרד שגורם הטינטון והיא מיושמת במספר מרפאות‬
‫בארץ‪ .‬טיפול פסיכולוגי מאסכולת ה‪Cognitive -‬‬
‫‪ (CBT) Behavioral Therapy‬הוכח כיעיל אף‬
‫הוא בטיפול בטינטון‪ .‬בארץ ובעולם מתקיימים כל‬
‫העת מחקרים הבודקים טיפולים חדשניים‪ .‬יש לקוות‬
‫כי בעתיד נוכל לשפר עוד יותר את חיי הסובלים ממנו‪,‬‬
‫ואולי להעלים את הטינטון לחלוטין‪.‬‬
‫שפת הסימנים‬
‫בולים וסימנים‬
‫המכון לקידום החרש בשיתוף השירות הבולאי יצרו חמישה בולים בשפת הסימנים‬
‫| יעל קקון‪ ,‬מנהלת‪ ,‬גלי איגלברג‪ ,‬קשרי קהילה‪ ,‬המכון לקידום החרש‬
‫"העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר באמצעות‬
‫שפה חזותית‪ ,‬שאיננה מצריכה שימוש בחוש השמע‪,‬‬
‫גורמת לכך שאין הם רואים עצמם נכים או לקויים"‬
‫ה‬
‫מילים "אהבה"‪" ,‬נשיקה"‪" ,‬להתראות"‪" ,‬תודה"‬
‫ו"חברות"‪ ,‬המופיעות על גבי סדרה של חמי‪-‬‬
‫שה בולים והסימן "דרישת שלום"‪ ,‬המופיע‬
‫בחותמת המוטבעת‪ ,‬הינם מקבץ בסיסי של שפת‬
‫הסימנים הישראלית‪ .‬מטרתם לחשוף את הציבור‬
‫לשפת הסימנים‪ ,‬לקרב וליצור גשר בין עולמם של‬
‫האנשים השומעים לעולמם של האנשים החרשים‬
‫וכבדי השמיעה‪ .‬הסימנים מוצגים כתמונה ומורכבים‬
‫מתבנית כף יד וממיקומו של הסימן‪ .‬אלמנטים כמו‬
‫תנועה במרחב והבעות פנים‪ ,‬המצטרפות באופן סימו‪-‬‬
‫לטני לסימון‪ ,‬אינן באות לידי ביטוי בתמונה הסטטית‪.‬‬
‫ההנפקה של הבולים היא יוזמה של עובדי השירות‬
‫הבולאי בדואר ישראל‪ .‬לדברי ירון רצון‪ ,‬מנהל השירות‬
‫הבולאי‪ ,‬המטרה היא לעורר מודעות לאוכלוסיית‬
‫כבדי השמיעה והחירשים‪ ,‬עם סימנים של מחוות‬
‫אנושיות מרגשות משפת הסימנים‪" .‬בולים אלה‬
‫‪ | 12‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫מיועדים לשימוש שוטף נרחב בדואר ישראל כך שרוב‬
‫עם ישראל ייחשף למסרים חשובים אלה"‪.‬‬
‫איזו שפה?‬
‫בישראל חיים כ‪ 750,000-‬אנשים חרשים וכבדי‬
‫שמיעה‪ ,‬מתוכם כ‪ 15,000-‬דוברי שפת הסימנים‪.‬‬
‫שפת הסימנים היא שפה אנושית‪ ,‬טבעית וחזותית‪,‬‬
‫המובעת באמצעות ידיים‪ ,‬פנים וגוף‪ .‬היא אינה שפה‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬ובכל קהילת חרשים מתפתחת שפה‬
‫ייחודית‪ .‬העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר‬
‫באמצעות שפה חזותית‪ ,‬שאיננה מצריכה שימוש‬
‫בחוש השמע‪ ,‬גורמת לכך שאין הם רואים עצמם‬
‫נכים או לקויים‪ ,‬אלא קהילה שיש לה מאפיינים של‬
‫קבוצת מיעוט‪ :‬היסטוריה משותפת‪ ,‬פעילות תרבותית‬
‫וחברתית ושפה משותפת ‪ -‬שפת הסימנים‪.‬‬
‫שפת הסימנים היא השפה היחידה שילד חרש‬
‫יכול לרכוש באופן טבעי ללא הוראה מכוונת‪ .‬רכישת‬
‫השפה הטבעית הינה גורם הכרחי להתפתחות רגשית‪-‬‬
‫חברתית וקוגניטיבית תקינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כפי שהוכח‬
‫במחקרים‪ ,‬רכישת שפת הסימנים כשפה טבעית‬
‫מסייעת מאוד ללימוד השפה המדוברת הרגילה‪.‬‬
‫אנשים חרשים רבים רואים בשפת הסימנים את‬
‫שפת האם שלהם‪ ,‬גם אם לא רכשו שפה זו מינקות‪.‬‬
‫העיקר מחקר‬
‫המחקר הבלשני של שפות סימנים החל בשנות‬
‫ה‪ 60-‬של המאה ה‪ ,20-‬וכיום קיימת הכרה עולמית של‬
‫בלשנים בכך ששפת הסימנים היא שפה שלמה ומלאה‪.‬‬
‫מאיר וסנדלר (‪ )2004‬שחקרו את שפת הסימנים‬
‫הישראלית מצאו כי ההגאים בשפת סימנים זו כוללים‬
‫שלוש קטגוריות ראשיות‪ :‬תבנית כף היד‪ ,‬תנועה‬
‫ומיקום‪ .‬כל אחת מהקטגוריות כוללת רשימת הגאים‪.‬‬
‫הגאים אלו באים לידי ביטוי בתבניות יד שונות‪ ,‬סוגי‬
‫תנועה אפשריים ומיקומים אפשריים‪ .‬באמצעות‬
‫מרכיבים אלו ניתן לבנות את כל הסימנים בשפה‪,‬‬
‫כפי שהעיצורים והתנועות מרכיבים את המילים‬
‫בשפות המדוברות הרגילות‪ .‬מרכיב חיוני במבנה‬
‫הלשוני של שפת סימנים הוא הבעות הפנים‪ ,‬שבל‪-‬‬
‫עדיהן לא ניתן להעביר מסר בשפת הסימנים במלואו‪.‬‬
‫מעמדן של שפות הסימנים בעולם משתנה ממדינה‬
‫למדינה‪ ,‬והזכויות של האנשים החרשים מושפעות אף‬
‫ממעמדה של שפת הסימנים בכל מדינה‪.‬‬
‫כשאומרים לאדם חירש 'תודה' או 'בבקשה' בש‪-‬‬
‫פתו‪ ,‬נותנים לו להרגיש שייך‪ .‬לאנשים חרשים וכבדי‬
‫שמיעה יש זכות להשתתפות שוויונית ופעילה בחב‪-‬‬
‫רה‪ ,‬בכל תחומי החיים‪ ,‬ולחינוך מלא בשפתם‪ .‬הכרה‬
‫רשמית בשפת הסימנים כשפה תוכל להפחית מעט‬
‫מהמוגבלות‪ ,‬אם גם לא להסיר אותה לחלוטין‪.‬‬
‫בנימה אישית‬
‫זה קרה למטה‪,‬‬
‫בכניסה המרובעת‬
‫"‬
‫"זה קרה למטה‪ ,‬בכניסה המרובעת‪ .‬ישבנו על‬
‫מושב האבן שהקיף משני צדדים את הכניסה‬
‫שהיוותה רחבה למשחקים‪ ,‬היו הילדים מהבניין‬
‫ואולי עוד כמה‪ ,‬במשחק שמישהו עומד מול השאר‬
‫שמאד אהבתי‪ ,‬ולא יכולתי פתאום להשתתף‪ .‬לא היה‬
‫לי מה להגיד‪ ,‬לא שמעתי מה אומרים‪ ,‬לא הבנתי שאני‬
‫לא שומעת‪ ,‬לא הבנתי מה קורה בכלל‪ .‬פתאום פשוט‬
‫לא הייתי שם"‪.‬‬
‫פעמים רבות אני צריכה להסביר מה זה אומר‬
‫'לא לשמוע'‪ ,‬מי אני‪ ,‬איך אני מתנהלת בעולם? לרוב‬
‫האנשים יש היכרות מצומצמת עם חרשות וכבדות‬
‫שמיעה‪ ,‬והם רואים אותי דרך איזושהי פריזמה של‬
‫היכרות עם מישהו חירש או כבד שמיעה או עם חומר‬
‫תאורטי‪ ,‬או עם מידע חלקי מהתקשורת‪" .‬יש לך את‬
‫זה קצת בקול‪ ,‬את הקול של החרשים"‪.‬‬
‫אנשים חרשים וכבדי שמיעה הם מאד מגוונים בדרכי‬
‫התקשורת שלהם‪ .‬יש כאלה )והם מוכרים יותר בת‬
‫קשורת( שמעדיפים לתקשר בשפת הסימנים ולוותר‬
‫על כל מה שקשור לשמיעה במידה כזו או אחרת‪.‬‬
‫אחרים מעדיפים להשקיע בעזרי שמיעה מגוונים‬
‫)מכשירי שמיעה‪ ,‬שתלי שמיעה‪ ,‬מכשיר ‪ FM‬וכו'(‪.‬‬
‫לא תמיד יש קשר בין רמת השמיעה לבין הבחירה‬
‫בצורת התקשורת‪ .‬אנשים רבים דוברי שפת סימנים‬
‫יש להם פוטנציאל שמיעתי טוב‪ ,‬אבל‪ ,‬מסיבות שו‬
‫נות‪ ,‬הם חיים את התקשורת שלהם בעיקר דרך שפת‬
‫הסימנים‪ .‬אחרים‪ ,‬כמוני למשל‪ ,‬יש להם שמיעה ירודה‬
‫מאד‪ ,‬אבל התרגלו‪ .‬התרגלתי לשמוע בעזרת מכשירי‬
‫שמיעה ולהיעזר בקריאת שפתיים‪ ,‬יש לי שמיעה‬
‫מוזיקלית )שמיעה מוזיקלית קשורה למבנים במוח‬
‫ולא לתפקוד השמיעה של האוזן(‪ ,‬ואני מאד אוהבת‬
‫מוזיקה‪ .‬גדלתי בתוך התרבות והשפה של העולם‬
‫השומע‪ .‬אולי בשוליים‪ ,‬אבל עדיין שם‪ .‬אני נהנית מן‬
‫המגע שנוצר בעבודתי‪ ,‬גם עם אנשים שומעים וגם עם‬
‫החרשים‪ .‬כמטפלת יש לי אפשרות למגע בלתי אמצעי‬
‫עם אנשים‪ ,‬שעוקף את קשיי התקשורת שמתעוררים‬
‫כשאני נמצאת בחברה מרובת משתתפים‪ .‬איבדתי את‬
‫שמיעתי בגיל צעיר ויש לי זיכרון עמום של שמיעה‪,‬‬
‫וזיכרונות ברורים יותר של חוויית איבוד השמיעה‪.‬‬
‫"תמיד הייתי כזאת‪ ,‬שלא גומרת מהצלחת‪ ,‬ועכשיו‬
‫לאחר הניתוח‪ ,‬כשאני מרגישה כמו בצק שמרים‬
‫שטפחו עליו והוציאו את שמריו‪ ,‬מכונסת וחמצמצת‬
‫בעצמי‪ ,‬אני שוב לא יכולה לגמור את האוכל בצלחת‪,‬‬
‫ואת השתייה מהכוס‪ .‬ואיכשהו זה נקשר אצלי לס‬
‫קרנות של ילדים‪ ,‬לחוויה שהעולם עז צבעים ועשיר‬
‫צלילים‪ ,‬והאוכל טעים אבל משטעמת וידעת אותו‬
‫הספיק לך‪ ,‬אין זמן להשקיע עוד‪ ,‬יש בחוץ ‪ -‬כוכבים‬
‫ופרחים‪ ,‬וחבל וגומי ומחניים וקלאס‪' ,‬חת שתיים‬
‫שלוש דג מלו'ח‪ ,‬מחבואים‪ ,‬תופסת ועוד משחקים‬
‫שכבר שכחתי‪.‬‬
‫אבל אני זוכרת היטב את האפרוריות שפשטה על‬
‫הכול משאיבדתי את שמיעתי ועדיין לא ידעתי‬
‫‪ | 14‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫"לא היה לי מה להגיד‪ ,‬לא‬
‫שמעתי מה אומרים‪ ,‬לא‬
‫הבנתי שאני לא שומעת‪,‬‬
‫לא הבנתי מה קורה בכלל‪.‬‬
‫פתאום פשוט לא הייתי‬
‫שם"‪ ,‬הפן הרגשי המלווה‬
‫את הסובלים מלקויות‬
‫בשמיעה | יעל הלוי‬
‫שאיבדתי אותה‪ .‬משהו אבד לי וכעסתי על האוב‬
‫דן‪ ,‬ואחר כך שקעתי בדיכאון שגם אותו לא ידעתי‬
‫לזהות‪ ,‬כל כך צעירה הייתי‪ .‬ניטלה ממני השמיעה‬
‫ומערך הילדים שבחצר השתנה‪ ,‬מילדה שהנהיגה‬
‫את המשחקים והייתה השובבה מכולם‪ ,‬זזתי הצידה‪,‬‬
‫השתנה המערך על לוח המשחק‪ ,‬ועוד אני זוכרת‬
‫את הפרפור האחרון של ניסיון לחזור למקומי שלא‬
‫צלח ואז הוויתור‪ ,‬מתוך תחושה עמומה שאי אפשר‪,‬‬
‫נלכדתי בשיני הטורף ואין מציל‪ .‬בלוע הזה הייתי לבד‪,‬‬
‫ואחר כך ‪ -‬חוזרת נכה‪ .‬משהו ננגס ונלקח ולא ישוב‬
‫עוד‪ .‬ולא חשוב מי את‪ ,‬ואולי אינך כה ‪strawberry‬‬
‫‪ child‬כפי שחשבת וציירת לעצמך מכל המכתביות‬
‫והתמונות שאספת‪ ,‬התכערת בעיני עצמך‪ ,‬והאחרים‬
‫קיבלו אותך כך בחזרה כי אין להם ברירה‪ ,‬ומאז את‬
‫נטל ותמיד תישארי נטל כזה‪ ,‬אלא אם תועילי ממש‪,‬‬
‫תעשי דברים על מנת שיסכימו להתאמץ להשאירך‬
‫במעגל הזה‪ .‬ואחר כך היפלטות הדרגתית החוצה‪,‬‬
‫מתוך עייפות‪ ,‬מטבעת אפורה לטבעת אפורה עוד‬
‫יותר‪ ,‬משום שבעצם גם אמא ואבא לא ידעו מה‬
‫לעשות והיו עסוקים בצרותיהם‪ ,‬ואת חווית פער‬
‫עצום מדי ממה שהיה קודם למה שנעשה ה‪-‬עכשיו‪.‬‬
‫פער עצום ולא הוגן ולא מכבד כלפייך‪ ,‬פער מעליב‬
‫ומתעלל‪ .‬וחוסר היכולת לאכול מתוך סקרנות שאין לה‬
‫שובע אל העולם הפכה לחוסר היכולת לאכול משום‬
‫שאינך יכולה להכניס לשם עוד דבר‪ .‬לבטן הרכה‪.‬‬
‫ומה שהציל אותך ממוות היו הספרים‪ .‬הספרים‬
‫האריכו את מחוזות החיים שהצטמצמו פתאום‪ .‬אפשר‬
‫היה לשמוע ולשיר ולחוות ולאכול דרך הספרים‪ ,‬לנהל‬
‫דיאלוגים עם אנשים מעניינים ולהגיע למקומות רחו‬
‫קים ולחיות עלילות מורכבות ויפות עם סופים טובים‬
‫יותר ופחות‪ ,‬אבל תמיד היו בהם חיים"‪.‬‬
‫הכותבת היא מטפלת בתנועה וביבליותרפיה‬
‫תוכן שיווקי‬
‫העתיד כבר‬
‫כאן והוא‬
‫נשמע מצוין‬
‫חוש השמיעה הינו אחד החושים החשובים ביותר אשר פגיעה בו הינה קריטית לאיכות‬
‫החיים‪ .‬לשמחתנו גם תחום השמיעה נהנה מההתקדמות הטכנולוגית שחלה בעשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬וכיום ניתן להקל במידה רבה‪ ,‬על איכות חייהם של לקויי השמיעה‪.‬‬
‫ריאיון עם טלי בר‪-‬משה‪ ,‬קלינאית תקשורת ‪ ,M.H.A‬ראש החטיבה האודיולוגית‬
‫במדטכניקה‪-‬אורתופון על התחום‪ ,‬על החידושים ועל השיפור המשמעותי באיכות החיים‪.‬‬
‫כ‬
‫בר למעלה מ‪ 50 -‬שנה‪ ,‬שבמדטכניקה אורתופון עושים כל‬
‫שניתן כדי שאתם תשמעו טוב יותר‪ .‬הצוות המקצועי והמיומן‪,‬‬
‫הכולל רופאים‪ ,‬קלינאי תקשורת בכירים וטכנאי מעבדה‬
‫אשר הוסמכו בארץ ומחו"ל‪ ,‬שמו לעצמם למטרה להעניק‬
‫שירותי שיקום שמיעה מתקדמים למען לקוחות החברה‪.‬‬
‫לצד המקצוענות והידע‪ ,‬המגובים במוצרים ובמערכות הטובות ביותר‬
‫בעולם‪ ,‬מאמינים במדטכניקה אורתופון כי מדובר בשליחות ולא רק בעסק‪.‬‬
‫"כשמישהו אומר לי ששיניתי את חייו‪ ,‬ויש אינספור אנשים כאלו‪ ,‬זה‬
‫השכר האמיתי בעמלי"‪ ,‬טלי בר‪-‬משה‪ ,‬קלינאית תקשורת ‪,M.H.A‬‬
‫ראש החטיבה האודיולוגית בחברה‪.‬‬
‫" כשיש לך את הכלים הטובים ביותר כמכשירי השמיעה של ‪,SIEMENS‬‬
‫שתלי שמיעה ושבלול של חברת ‪ ,MED-EL‬שהינם קטנים ומתקדמים‬
‫ביותר מבחינה טכנולוגית‪ ,‬אביזרי עזר‪ ,‬מערכות אלחוטיות וכלים‬
‫דיאגנוסטיים מעולים – אתה באמת יכול לתת את המענה הטוב ביותר‬
‫למטופליך"‪ ,‬היא מוסיפה‪.‬‬
‫שומעים את המאה ה‪21 -‬‬
‫ההתפתחות המהירה בתחום הרפואה במאה ה‪ , 21 -‬לא פסחה גם‬
‫על תחום השמיעה‪ .‬בר‪-‬משה מציינת כמה מהחידושים הטכנולוגיים‬
‫המתקדמים המוצעים במדטכניקה אורתופון‪:‬‬
‫חברת ‪ SIEMENS‬הצליחה ליצור מימד חדש בתחום מכשירי‬
‫השמיעה כאשר הציגה לראשונה בעולם את טכנולוגיות ה‪BST -‬‬
‫‪ Best Sound Technologies‬ואת ה‪ , XCEL -‬אלו הן פלטפורמות‬
‫הכוללות מנגנונים וטכנולוגיות חדשים‪ ,‬המשפרים באופן משמעותי‬
‫את איכות הקול והתועלת המתקבלת מהמכשירים תוך שימת דגש‬
‫על מובנות הדיבור ונוחות השימוש‪.‬‬
‫אפליקציות בשירות מכשירי השמיעה‬
‫חידוש נוסף נוגע בתחום האפליקציות‪ .‬כידוע האפליקציות מנהלות‬
‫את חיינו‪ ,‬החל ביומן הפגישות‪ ,‬דרך הניווט בדרכים ועד לקניות בסופר‪.‬‬
‫זה היה רק עניין של זמן עד שהאפליקציות יגיעו גם לאוזניים שלנו‪.‬‬
‫ה‪ – miniTek Remote App -‬היא האפליקציה החמה ביותר בתחום‬
‫מכשירי השמיעה מבית ‪ ,SIEMENS‬ה‪ miniTek-‬הינו ממשק אלחוטי‪,‬‬
‫קטן ואלגנטי‪ ,‬המסנכרן באופן אוטומטי את מכשירי השמיעה לטלפון‬
‫ולמערכות שמע מתקדמות‪ .‬חברת ‪ SIEMENS‬השיקה את האפליקציה‬
‫הראשונה בעולם המאפשרת לשלוט במכשירי השמיעה באמצעות‬
‫הסמארטפון‪ .‬האפליקציה זמינה גם בעברית‪ ,‬מיועדת לטלפונים‬
‫חכמים מדגמי אנדרואיד‪ ,‬ומאפשרת שליטה נוחה ודיסקרטית בממשק‬
‫ה‪ miniTek -‬ובמכשירי השמיעה באמצעותו‪ .‬בין היתר‪ ,‬ניתן לבחור‬
‫תכניות מהזיכרון‪ ,‬למתג מקורות שמע שונים‪ ,‬להפעיל פונקציות‬
‫נבחרות ישירות מתוך מסך הבית ושלל אפשרויות נוספות שיהפכו‬
‫את החיים לקלים יותר‪.‬‬
‫חידושים בשתלי שמעה ושבלול‬
‫גם בתחום השתלים ראינו השנה חידושים מרחיקי לכת כאשר חברת‬
‫‪ MED-EL‬השיקה לאחרונה את ה ‪ - RONDO -‬מעבד חדש לשתל‬
‫שבלול‪ .‬מעבד זה מהווה פריצת דרך טכנולוגית‪ ,‬שכן הוא המעבד היחיד‬
‫בעולם הכולל יחידה אינטגראלית אחת בלבד ואינו מצריך שימוש בבית‬
‫סוללה חיצוני או בכבלים כנהוג במעבדי שתל אחרים‪ .‬שתל חדשני נוסף‬
‫שהוצג השנה הינו ה‪ ,Bone Bridge-‬גם הוא פיתוח מהפכני של חברת‬
‫‪ MED-EL‬והוא מיועד לילדים ולמבוגרים אשר חווים דלקות אוזניים‬
‫חוזרות או הסובלים מבעיות במבנה האוזן ומניתוחים חוזרים שכשלו‬
‫וכתוצאה מכך נפגעה שמיעתם‪ ,‬והם אינם יכולים ליהנות ממכשירי‬
‫שמיעה רגילים‪.‬‬
‫‪SIEMENS FRIENDS‬‬
‫כחלק מתפיסת מצוינות בשירות‪ ,‬אותה חרתה החברה על דיגלה‪,‬‬
‫הוקם ‪ ,SIEMEND FRIENDS‬מועדון לקוחות ייחודי וראשון מסוגו‬
‫בעולם‪ .‬החברות במועדון מקנה למשתמשים במכשירי השמיעה הטבות‬
‫ומבצעים הייחודיים רק להם‪.‬‬
‫העולם העסקי מביע אמון‬
‫במדטכניקה אורתופון‬
‫‪ ,Amplifon‬מהחברות המובילות בעולם בהתאמה ובהפצה‬
‫של פתרונות שמיעה‪ ,‬החליטה להיכנס לשוק הישראלי ולחבור‬
‫למדטכניקה אורתופון ולאחרונה השלימה את רכישת השליטה‬
‫בחברה‪ Amplifon .‬מעסיקה ברחבי העולם כ‪ 10,000 -‬עובדים‬
‫ב‪ 3,200 -‬סניפים הפרוסים ב‪ 21 -‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪ Amplifon‬מביאה איתה לישראל ניסיון מקצועי רב שנים ושיטות‬
‫עבודה מהמתקדמות בעולם‪ .‬המיזוג בין שתי החברות מהווה‬
‫הבעת אמון מיוחדת במינה במדטכניקה אורתופון כחברה‬
‫המובילה בתחומה בארץ במצוינות‪ ,‬בשירות ובקדמה טכנולוגית‪.‬‬
‫השילוב המוצלח בין שתי חברות מובילות בעלות השקפת עולם‬
‫דומה‪ ,‬ממנף את המטרות המקצועיות המשותפות ומגדיל את‬
‫מגוון טכנולוגיות השמיעה הנותנות פתרונות מיטביים המבטיחים‬
‫שביעות רצון מרבית אצל המשתמשים בהם‪.‬‬
‫מדטכניקה אורתופון‪ ,‬שירות לקוחות ארצי ‪www.medor.co.il 1-700-700-637‬‬
‫מאי ‪ | 2014‬מגזין ביו | הארץ | ‪15‬‬
‫השכלה‬
‫הצלצול הוא‬
‫בשבילי!‬
‫הנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים כבדי שמיעה‪ ,‬באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬כיצד מיישמים זאת בחיי הקמפוס?‬
‫| נעמי ביטמן‬
‫ל‬
‫א פשוט להיות סטודנט כבד שמיעה‪ .‬מלבד‬
‫ההשלכות הרפואיות של לקות השמיעה‬
‫עצמה‪ ,‬יש גם השלכות תקשורתיות וחברתיות‬
‫משמעותיות‪ ,‬שמקשות על החיים בסביבה שאינה מוי‬
‫דעת או נגישה‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬למעשה‪ ,‬הוא הצורך לעי‬
‫בוד פי כמה יותר קשה מכל סטודנט אחר כדי לצלוח‬
‫את המחויבויות האקדמיות בדרך אל התואר‪ .‬העובדה‬
‫הזו נכונה גם לסטודנטים שלומדים באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬מדובר‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬בכמה עשרות בודדות‬
‫של צעירים‪ ,‬שהצליחו לעבור שתי משוכות לא קלות‪:‬‬
‫סף קבלה גבוה ורמת אנגלית מספקת‪.‬‬
‫בעוד שדווקא הראשונה מביניהן נחשבת לקלה‬
‫יותר‪ ,‬השפה האנגלית היא זו המהווה מכשול עיקרי‪.‬‬
‫שמיעה לקויה הופכת כל שפה זרה לקשה יותר‬
‫ללמידה באופן טבעי‪ ,‬אך חשוב להתייחס גם לקושי‬
‫הפסיכולוגי‪ .‬כשתופסים את השפה כמאיימת‪ ,‬כפי‬
‫שקורה במקרים רבים של סטודנטים כבדי שמיעה‬
‫בשנה הראשונה ללימודיהם‪ ,‬קשה עוד יותר להתמודד‬
‫איתה‪ .‬מכיוון שמדובר בכלי בעל חשיבות עליונה‬
‫ללימודים אקדמיים‪ ,‬אין ברירה אלא לערוך מעין‬
‫מהפך תודעתי קטן‪.‬‬
‫מבחינת האוניברסיטה העברית‪ ,‬במקרה הצורך‪,‬‬
‫ניתן להאריך באופן יוצא דופן את התאריך האחרון‬
‫בו ניתן להגיע לרמת הפטור הנדרשת באנגלית‪ .‬מכיוון‬
‫שמדובר בקושי ייחודי גם מבחינת מתכונת הקורס‬
‫הקיימת‪ ,‬המותאמת לסטודנטים שומעים‪ ,‬ישנה הבנה‬
‫כי המצב מורכב יותר‪ ,‬ודורש גמישות‪.‬‬
‫להגיש השכלה‬
‫מבחינה מעשית‪ ,‬מונגשים הלימודים לרוב באמצעות‬
‫סל השיקום לו זוכים הסטודנטים מהמוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ .‬סל זה כולל תשלומים על תמלול‪ ,‬תרגום‬
‫לשפת הסימנים‪ ,‬רכישת מערכת ‪ FM‬ועוד‪ .‬כיצד‬
‫מצליחים גם ללמוד וגם למצוא מישהו שיתמלל‬
‫את השיעורים‪ ,‬בעיקר אם הסטודנט נמצא בשנתו‬
‫הראשונה לתואר? כאן נכנסת לתמונה יחידת הנגישות‬
‫של האוניברסיטה‪ ,‬הפועלת תחת דיקנט הסטודנטים‪.‬‬
‫ביחידה מטופלים סטודנטים עם מוגבלות חושית‪,‬‬
‫קוגניטיבית או פיזית על ידי רכזות‪ .‬המסלול שעובר‬
‫סטודנט כבד שמיעה מתחיל עם רכזת הנגישות‪ ,‬דרכה‬
‫הוא מקבל התאמות ספציפיות בתנאי בחינה הרלווני‬
‫טיות למצבו הרפואי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במידה והוא זכאי‬
‫לסל שיקום של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הוא פוגש את‬
‫רכזת כוח העזר‪ ,‬דרכה הוא מקבל תמלול או שיעורי‬
‫עזר מסטודנטים בעלי כישורים מתאימים‪ ,‬המאותרים‬
‫באמצעות היחידה באופן ספציפי לכל קורס וצורך‪.‬‬
‫עזרים נוספים המוצעים ביחידה הם תלושי צילום‬
‫ייעודיים‪ ,‬שיכולים לסייע למי שזקוק לצילומי מחבי‬
‫רות בפקולטות המדעיות‪ ,‬וכמובן מאגר של מערכות‬
‫‪ FMM‬איכותיות להשאלה לסטודנטים עם ירידה בשמ�י‬
‫עה‪ ,‬בין אם הם נעזרים במכשירי שמיעה‪/‬שתל שבלול‪,‬‬
‫או לא‪ .‬השאלת המערכת‪ ,‬מציאת כוח העזר המתאים‬
‫וליווי הסטודנטים נעשים ברובם על ידי רכזת כוח‬
‫העזר‪ ,‬שהיא גם סטודנטית כבדת שמיעה בעצמה‪,‬‬
‫המכירה מקרוב את הקשיים והצרכים הרלוונטיים‪.‬‬
‫אווירה בקמפוס‬
‫לצד עבודת יחידת הנגישות‪ ,‬מורגש שינוי כללי הן‬
‫ביחס‪ ,‬הן באווירה והן במודעות האוניברסיטאית‪.‬‬
‫מבחינה משפטית‪ ,‬תהליך אשרור תקנות נגישות‬
‫ההשכלה הגבוהה בישראל צובר תאוצה ומופנם‬
‫בהדרגה על ידי הגורמים השונים באוניברסיטה‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מעורב בניסוח התקנות גם תא סטודנטים עם‬
‫מוגבלות באוניברסיטה‪ ,‬שקיים כבר כשלוש שנים‬
‫והכניס לתודעה את הביטוי "לא עלינו‪-‬בלעדינו"‬
‫(‪ .")nothing about us without us‬בנוסף‪,‬‬
‫מעודד התא ביטחון ואסרטיביות בקרב הסטודנטים‬
‫הלוקחים בו חלק‪ ,‬חלקם כבדי שמיעה‪ ,‬ומתחיל‬
‫תהליך אישי וחברתי שבהדרגה משפיע על הקשר עם‬
‫המרצים‪ ,‬המתרגלים והסטודנטים‪ .‬סטודנטית פעילת‬
‫התא‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הצליחה לדאוג להנגשת כנס על ליי‬
‫מודים בחו''ל באמצעות ‪ ,FM‬כמו גם סדנא אקדמית‬
‫אחרת‪ .‬חשיבות הקשר עם הרכזות ביחידת הנגישות‬
‫והפעילות בתא הסטודנטים נעוצה ביכולת להעמיק‬
‫אצל סטודנטים כבדי שמיעה את ההבנה שהם יכולים‬
‫לחולל שינוי יותר טוב מכל אחד אחר‪ ,‬כיוון שהם אלו‬
‫שיודעים בדיוק כיצד צריכה ההנגשה להתבצע‪ .‬מספי‬
‫רם ההולך וגובר בארבעת קמפוסי האוניברסיטה‪ ,‬יחד‬
‫עם קולם הנשמע הן מבחינה אקדמית והן מבחינה‬
‫מנהלית‪ ,‬הם אלו שיכולים להוביל להגברת המודעות‬
‫לנגישות ברמה הטובה ביותר‪.‬‬
‫לצד השינוי הגדול הזה והאנשים שלוקחים בו חלק‪,‬‬
‫יש עוד דרך ארוכה‪ .‬סטודנטים כבדי שמיעה מתמוי‬
‫דדים עם קושי עיקרי הנובע מהיות המגבלה בלתי‬
‫נראית‪ ,‬ולפיכך גם בלתי מובנת‪ .‬קשה מאוד להסביר‬
‫לאנשים זרים ובניהם סגל אקדמי ומנהלי איך אפשר‬
‫לשמוע ולא להבין‪ ,‬מדוע חייבים לראות סרט מוקרן‬
‫עם כתוביות‪ ,‬או את ההכרח להנגיש כנסים אוניי‬
‫ברסיטאיים על ידי תמלול או ‪ .FM‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫ברגע שהחל השינוי‪ ,‬קשה לעצור אותו‪ .‬ההסברה‪,‬‬
‫פריצת הגבולות הפסיכולוגיים ובעיקר הדרישות של‬
‫סטודנטים לשוויון מלא‪ ,‬עושים את הדרך קלה יותר‬
‫גם לאחרים‪.‬‬
‫הכותבת היא רכזת כוח עזר ביחידת הנגישות‪ ,‬משרד דיקן‬
‫הסטודנטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ | 16‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫סל בריאות ‪/‬‬
‫דרורי לב‬
‫לימונית לואיזה‬
‫פרויקט "להשיב חיוך"‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מאתרת בישראל נכסים של נספי השואה ומשיבה אותם ליורשים‬
‫החוקיים של הנספים‪ .‬נכסים שלא נמצא להם יורש משמשים לסיוע לניצולי שואה נזקקים‪ .‬החברה פועלת מכוח חוק‬
‫נכסים של נספי שואה שנחקק ב‪ ,2006 -‬במטרה לתקן את העוול ההיסטורי עם הנספים בשואה ולהשיב את נכסיהם‬
‫המצויים בישראל ליורשיהם החוקיים‪.‬‬
‫עד כה סייעה החברה לניצולי שואה נזקקים בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 2014‬צפויה‬
‫החברה לסייע לניצולי שואה נזקקים בהיקף של ‪ 135‬מיליון שקלים‪ .‬החברה מפעילה מספר אפיקי סיוע בהם מענקים‬
‫רבעוניים‪ ,‬כרטיסים נטענים של רשת "מגה" או "שופרסל" לרכישת מזון‪ ,‬ופטור מלא מהשתתפות עצמית ברכישת‬
‫תרופות מרשם שבסל הבריאות‪ .‬לאחרונה השיקה החברה אפיק סיוע חדש תחת הכותרת "להשיב חיוך"‪.‬‬
‫פרויקט "להשיב חיוך" יאפשר לניצולי השואה הנזקקים לקבל מימון לטיפולי שיניים במרפאות השיניים של קופות החולים בסך כולל של עד‬
‫‪ 5,000‬שקלים לשנה לניצול )בתוספת השתתפות עצמית בגובה ‪ .(10%‬הטיפולים יעשו בארבע קופות החולים המפעילות מרפאות שיניים‬
‫)כללית סמייל‪ ,‬מכבידנט‪ ,‬לאומית דנטיקה ומרפאות השיניים של קופ"ח מאוחדת(‪ .‬התשלום עבור הטיפול יועבר ישירות מהחברה לקופת החולים‬
‫ללא צורך בפניית הניצול לחברה‪.‬‬
‫יו"ר דירקטוריון החברה‪ ,‬מיכה חריש שיזם את אפיק הסיוע החדש‪ ,‬מציין‪" :‬לצד פעילותנו העיקרית לאיתור ולהשבת הנכסים ליורשים של נספי‬
‫השואה‪ ,‬אנו פועלים לשיפור איכות חייהם של הניצולים באמצעות כספים שמקורם במימוש נכסים שלא נמצא להם יורש‪ .‬ביוזמת החברה תוקן‬
‫החוק מכוחו החברה פועלת והחברה תרחיב את מימוש הנכסים שאין להם יורשים ותגדיל את תקציב הסיוע לניצולי שואה ל ‪ 135‬מיליון שקלים‬
‫בשנה במקום ‪ 100‬מיליון שקלים‪ ,‬כפי שהועבר בשנים קודמות"‪.‬‬
‫‪Flex Trial‬‬
‫בהדים תמיד תקנו מכשיר חדש‪" ,‬מהניילונים"‪ .‬כדי שתוכלו לבחור‬
‫את הדגם שהכי מתאים לצרכים ולסגנון החיים שלכם‪ ,‬תקבלו‬
‫מכשירי ‪ Flex Trial‬המשמשים להתנסות בלבד לפני הקניה‪ .‬במהלך‬
‫ההתנסות תוכל הקלינאית לתכנת ולהדגים לכם רמות טכנולוגיות‬
‫שונות במשך שבועות מספר על גבי מכשיר ההתנסות‪ .‬החלטתם מה‬
‫מתאים לכם ביותר‪ ,‬אתם מוזמנים לקבל זוג מכשירי שמיעה חדשים‬
‫בהחלט‪.‬‬
‫להתנסות‪ :‬רשת הדים ‪*2554‬‬
‫אקספרס לכף הרגל‬
‫שול‪ ,‬המותג לבריאות וטיפוח כף‬
‫הרגל‪ ,‬משיקה את שול אקספרס פדי‬
‫–פצירה חשמלית עם ראש אבן פצירה‬
‫מסתובבת‪ .‬המכשיר החדש פועל עם‬
‫סוללות וראש האבן ניתן להחלפה‪.‬‬
‫הצרכן הישראלי לא מוותר על התה‬
‫הירוק גם בקיץ‪ .‬לכן‪ ,‬פיתחה ויסוצקי תה‬
‫ירוק בטעם לימונית לואיזה‪ ,‬בתוספת‬
‫עלי סטיביה‪ .‬הסטיביה הינו צמח בעל‬
‫מתיקות טבעית‪.‬‬
‫להיות עם‪ ,‬להרגיש בלי!‬
‫מכשירי שמיעה מתקדמים ונסתרים מהעין‬
‫הידעתם ש‪ 7-‬שנים חולפות מהרגע בו מידרדרת שמיעתו של אדם‬
‫ועד שהוא מכיר במצבו ורוכש מכשיר שמיעה? מהיום אין סיבה‬
‫להתבייש ולחכות עד שלא תהיה ברירה!‬
‫את מקומם של מכשירי השמיעה הגדולים והמגושמים שהכרתם ‪,‬‬
‫תופסים מכשירי שמיעה חכמים‪ ,‬קטנים ונסתרים מעין‪ .‬בראשם עומד‬
‫מכשיר ה‪ nano-‬של‬
‫פונאק ‪ -‬יצרנית מכשירי‬
‫השמיעה המובילה‬
‫בעולם‪ .‬המכשיר‬
‫הקטנטן והמשוכלל נבנה‬
‫בהתאם למבנה האוזן‬
‫של המשתמש ומיוצר‬
‫בהדפסה דיגיטלית‪.‬‬
‫להשיג במכוני השמיעה‬
‫של חברת שטיינר!‬
‫תוכן שיווקי‬
‫לא על מכשיר השמיעה לבדו –‬
‫שיקום השמיעה בחמישה צעדים‬
‫מאת‪ :‬תמר גלבגיסר ‪ ,BA‬קלינאית תקשורת אודיולוגית‬
‫ב'שטיינר מכשירי שמיעה'‬
‫ע‬
‫שרה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל סובלים מירידה‬
‫בשמיעה ואחד מתוך שלושה מבוגרים מעל גיל ‪65‬‬
‫סובלים מלקות שמיעה‪ .‬במרבית המקרים ירכשו לקויי‬
‫השמיעה מכשירים לשיפור השמיעה– אך האם די בכך?‬
‫התשובה היא בהחלט לא!‬
‫אז מה כן? בתהליך שיקום השמיעה ישנן מספר נקודות שעליהן יש‬
‫לתת את תשומת הלב ואלו יעזרו ללקוי השמיעה להתאים עבורו את‬
‫המכשור המתאים לו ולוודא כי הוא משתמש בו בצורה אופטימלית עד‬
‫כמה שניתן לאורך זמן‪.‬‬
‫חמישה צעדים כבר אמרנו? מתחילים‪:‬‬
‫זיהוי‪:‬‬
‫שיקום שמיעה נכון ומוצלח יתחיל בזיהוי הקשיים והצרכים של‬
‫המשתמש וייקח בחשבון את אורח חייו‪ ,‬מקצועו‪ ,‬עיסוקיו ומסגרת‬
‫המגורים והמשפחה של לקוי השמיעה‪ .‬למשל‪ ,‬צרכיה התקשורתיים של‬
‫מורה בבי"ס יסודי המלמדת בכיתה של ‪ 35‬תלמידים‪ ,‬שונים מאלו של‬
‫עובד מעבדה‪ ,‬טבח או פנסיונרית העוסקת בפיסול כתחביב‪ .‬כך גם‪ ,‬עורך‬
‫דין או מרצה שעבודתם דורשת תקשורת ושיח אל מול גורמים רבים‪,‬‬
‫שונים בצרכיהם מרו"ח שנמצא לבדו במרבית שעות היום‪ .‬לכן בבואנו‬
‫‪ | 18‬הארץ | מגזין ביו | מאי ‪2014‬‬
‫לבחון את נושא ירידת השמיעה נשים דגש על שגרת יומו של המטופל‪.‬‬
‫מוטיבציה וגיוס תמיכה‪:‬‬
‫בבואנו לבחון את תהליך השיקום של המטופל נתייחס למשפחתו‪ ,‬בני‬
‫זוג וילדים בוגרים וננסה ככל שניתן להפוך גם אותם לחלק מהתהליך‪.‬‬
‫לקות השמיעה מעבר לעובדה שהיא מפריעה ללקוי השמיעה עצמו‪,‬‬
‫היא מפריעה גם לסביבתו‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬פעמים רבות הסביבה היא שדוחפת‬
‫ומעודדת אותו לשפר ולשקם את שמיעתו‪ .‬כחלק מתהליך הגברת‬
‫המוטיבציה של המועמד לקבל שיקום‪ ,‬חשוב לתת דגש גם על גיוס‬
‫התמיכה המשפחתית והסביבתית‪ .‬ללא שני אלה‪ ,‬התהליך יהיה מתסכל‬
‫ואף עלול להיכשל‪.‬‬
‫בחירת מכשור‪:‬‬
‫לאחר שני השלבים הראשונים והחשובים עד מאוד ייפנה קלינאי‬
‫התקשורת לשלב של בחירת המכשור המתאים ביותר באופן ייחודי ללקוי‬
‫השמיעה‪ .‬האם השיקום המוצלח ביותר עבורו יהיה שימוש במכשירי‬
‫שמיעה או שמא שימוש בשתל קוכליארי‪ ,‬ואולי שילוב השניים? מהי‬
‫הצורה והגודל של מכשירי השמיעה המתאימים ביותר לאדם זה? מהם‬
‫המאפיינים האלקטרו‪-‬אקוסטיים שחשוב או שהכרחי שיהיו במכשירי‬
‫השמיעה? האם ישנם אביזרי עזר נוספים שישלימו את שיקומו ויאפשרו‬
‫לו תקשורת מוצלחת בכל תחומי חייו?‬
‫כל אלו נובעים מאיתור הצרכים כפי שתואר קודם‪ ,‬ומחומרת הלקות‬
‫השמיעתית ואופייה‪ ,‬והם יידונו במשותף עם לקוי השמיעה המועמד לשיקום‪.‬‬
‫הסתגלות‪ ,‬הדרכה ותמיכה‪:‬‬
‫לאחר שנבחר המכשור המתאים ביותר‪ ,‬יבצע קלינאי התקשורת את‬
‫ההתאמה הראשונית‪ ,‬שתאפשר את התחלתו של תהליך הניסיון‬
‫וההסתגלות‪ .‬באותה פגישה ידריך הקלינאי את המשתמש כיצד להתחיל‬
‫בשימוש הדרגתי ויציג בפניו את כל משך התהליך‪ .‬לקוי השמיעה יזדקק‬
‫במהלך השבועות הקרובים להתאמה הראשונית‪ ,‬כיוונים נוספים והדרכה‬
‫לשימוש הולך וגובר‪ ,‬של משכי זמן ארוכים יותר וגם בסביבות רועשות‬
‫ומאתגרות יותר מבחינה שמיעתית‪.‬‬
‫אביזרי עזר‪:‬‬
‫לאחר תקופת ההסתגלות ולפי הצורך יותאמו ללקוי השמיעה בשלב‬
‫זה או בשלבים מאוחרים יותר גם אביזרי עזר נוספים‪ .‬למשל ‪ -‬סטרימר‬
‫לשימוש בטלפון הנייד )אביזר המזרים את הנשמע בטלפון ישירות‬
‫למכשירי השמיעה באופן נקי ואיכותי(‪ ,‬סטרימר לשמיעה נקייה של‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬מגבר לצלצול הטלפון או לפעמון הדלת‪ ,‬שעון מעורר הפועל‬
‫על רטט ועוד מגוון רחב של אביזרים ייעודיים‪.‬‬
‫בתום התהליך‪ ,‬לאחר ביצוע כיוונים נוספים בהתאם להתקדמות תהליך‬
‫ההסתגלות ולצרכים הספציפיים‪ ,‬יוכל לקוי השמיעה ליהנות מהקלה‬
‫משמעותית בתקשורת היומיומית עם הסובבים אותו ומשימוש אפקטיבי‬
‫באמצעי התקשורת שמסביבו‪.‬‬
‫לקוי השמיעה חווה קשיים בתחילת דרכו והתמיכה וההדרכה המדויקת‬
‫הן אלו שבסופו של דבר יאפשרו לו למקסם את שמיעתו ובכך בעצם‪,‬‬
‫את איכות חייו‪.‬‬