להורדת המדריך - לחץ כאן! - מרכז רבני אירופה

‫ב"ה‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫מוגשים בקצרה ובשפה ברורה‪ ,‬לפי מנהגי כלל עדות ישראל‬
‫נלקט ונערך על ידי‬
‫הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫יוצא לאור על ידי‬
‫אגף ההוצאה לאור 'מרכז רבני אירופה'‬
‫תשרי‪ ,‬ה'תשע"א‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫יוצא לאור על ידי אגף ההוצאה לאור 'מרכז רבני אירופה'‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬
‫מנהל האגף‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫יו"ר הוועדה לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א – דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬
‫‪Rue du cornet 22, Brissels 1040, Belgium‬‬
‫סניף ירושלים‪ :‬רח' בית הדפוס ‪ ,12‬ירושלים‪95483 ,‬‬
‫טל'‪ ,972-2-6535949 :‬פקס‪972-2-651-6585 :‬‬
‫דוא"ל‪Hol@rce.eu.com :‬‬
‫אתר‪www.rce.eu.com :‬‬
‫עיצוב ועימוד‪ :‬מ‪ .‬שכטר‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות למחבר‬
‫המדריך לוקט מתוך ספר שייצא לאור בקרוב על מועדי השנה ומעגל החיים‬
‫‪2‬‬
‫ב"ה‬
‫פתח דבר‬
‫אנו שמחים להגיש בפניכם את חוברת מדריך לחגי תשרי – ובה הלכות טעמים ומנהגים המוגשים בקצרה‬
‫ובשפה ברורה לתועלת רבני הקהילות ברחבי אירופה‪.‬‬
‫החוברת נבנתה ונלקטה לפי מנהגי כלל עדות ישראל‪ ,‬ובכל הלכה מובאים המנהגים השונים‪.‬‬
‫חוברת זו היא ראשונה בסדרה‪ ,‬ובעז"ה לקראת החגים הבאים נרחיב יותר‪ ,‬ואף נביא סיפורי רז"ל‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫על מנת להוציא לאור דבר נאה ומתוקן – נשמח לקבל את הארותיהם והערותיהם של הרבנים על‬
‫ה'מדריך'‪ ,‬בתקווה שלא ייצא מכשול תחת ידינו‪ ,‬ושלא נאמר על טהור טמא ועל טמא טהור‪ ,‬ונוכל להגדיל‬
‫תורה ולהאדירה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו ברצוננו להודות לרבנים הגאונים הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א – אב"ד פאריס –‬
‫צרפת‪ ,‬הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א – דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‪ ,‬הגאון הרב לוי יצחק‬
‫גרליק שליט"א רב קריית האיחוד האירופאי שעברו והגיהו את החוברת‪ ,‬ולרב שמואל ביסטריצקי שיחי'‬
‫על ליקוט ועריכת החומר‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫לשנה טובה ומתוקה‬
‫הרב אריה גולדברג‬
‫סמנכ"ל‬
‫‪3‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫ראש השנה‬
‫‪/‬‬
‫שמות החג‪:‬‬
‫יום תרועה – על שם התקיעות בשופר ביום זה‪.‬‬
‫יום הזכרון – היות וביום זה נזכרים ונפקדים כל באי עולם‪.‬‬
‫יום הדין – מפני שביום זה נידונים כל בני האדם לפי מעשיהם‪.‬‬
‫ראש השנה – כשם שהראש מנהיג את כל האברים בגוף האדם‪ ,‬כך מצבו הרוחני של היהודי בראש השנה‬
‫ישפיע על התנהגותו במשך כל השנה כולה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ערב ראש השנה‬
‫‪ .1‬כ"ט באלול‪ ,‬ערב ראש השנה‪ ,‬הוא היום האחרון של השנה‪ .‬קיימת משמעות מיוחדת לעשיית התשובה‬
‫ולהטבת המעשים ביום זה‪ .‬בכוחה של התשובה לתקן את חטאי העבר‪ ,‬לסיים את השנה שעברה‬
‫מתוך התעלות והתקרבות לה' ולשמש כהכנה רוחנית לימי הדין של ראש השנה ועשרת ימי תשובה‬
‫הקרבים ובאים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הנהגות היום‬
‫‪ .2‬ביום זה יש להרבות בנתינת צדקה ובלימוד תורה‪.‬‬
‫‪ .3‬בערב ראש השנה בבוקר מרבים באמירת סליחות לפני תפילת שחרית‪.‬‬
‫‪ .4‬אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה‪ ,‬כדי להפסיק בין תקיעות הרשות )התקיעות שתוקעים בחודש‬
‫אלול( לבין תקיעות החובה )מצוות תקיעת שופר בראש השנה(‪.‬‬
‫‪ .5‬ביום זה אין אומרים תחנון‪ ,‬למעט בסליחות שבהם אומרים תחנון‪.‬‬
‫‪ .6‬נוהגים ללכת בערב ראש השנה לקברי צדיקים ולעורר את נשמתם שימליצו טוב בעדינו ביום הדין‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪ .7‬במשך היום יש לעשות דין וחשבון על השנה החולפת‪ ,‬וכן לבקש מחילה מידידיו כדי שבתפילת‬
‫ערבית של ראש השנה כבר יהיה נקי וזך‪.‬‬
‫‪ .8‬טוב לקבל על עצמו הידור נוסף במצווה כל‪-‬שהיא לפני ראש השנה לקראת השנה החדש‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫התרת נדרים‬
‫‪ .9‬יש להתיר נדרים בערב ראש השנה‪ ,‬והטעם לכך‪ ,‬היות בהיכנסו לימי הדין‪ ,‬אנו מתירים את הנדרים‬
‫שנדרנו עד עתה ומבטלים את אלו שנידור מהיום והלאה‪ ,‬אם לא נזכור את הביטול בשעת הנדר‪ ,‬כדי‬
‫שמעתה והלאה לא ניכשל בחטאים על אי קיום נדרים‪.‬‬
‫‪ .10‬התרת הנדרים נעשית בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית‪ ,‬כאשר מתיישבים שלושה )ויש נוהגים‬
‫עשרה( מתפללים שנעשים לבית דין‪ ,‬וכל אחד נעמד בתורו ומתיר את נדירו וכולם מוחלים לו ואומרים‬
‫את הנוסח המופיע בסידורים‪.‬‬
‫הכנות לחג‬
‫‪/‬‬
‫עירוב תבשילין‬
‫‪ .1‬בשנה זו ראש השנה חל בימי חמישי ושישי‪ ,‬ועל כן‪ ,‬בערב החג יש להכין את ה"עירוב תבשילין"‪.‬‬
‫הלכות עירוב תבשילין תמצא בסוף החוברת‪.‬‬
‫‪ .2‬מכינים את הבית לקראת החג‪ ,‬מסתפרים ומתרחצים ובכך אנו מראים שאנו בטוחים בחסדי ה' שיוציא‬
‫את משפטנו בצדק בעת הדין בראש השנה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לטבול במקווה כדי להיכנס ביום הדיו בטהרה‪.‬‬
‫‪ .4‬ישתדל האדם לעזור לעניים בערב ראש השנה בצרכי החג או בכסף‪.‬‬
‫‪ .5‬צריך להכין אש דולקת עבור הדלקת הנרות דיום שני ועש"ק‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ימי ראש השנה‬
‫‪ .6‬ראש השנה חל בימים א' ו‪-‬ב' בתשרי‪ .‬שני ימים אלו אסורים במלאכה כבכל חג‪.‬‬
‫‪ .7‬ימים אלו הן ימי דין‪ .‬ה' דן את כל באי העולם וקובע את גורלם לעתיד‪ .‬במשפט ה' נידון האדם על כל‬
‫מעשיו‪ ,‬דיבוריו ומחשבותיו‪ ,‬אם הלך בדרך התורה והמצוות ועבד את הבורא‪ ,‬או שחלילה‪ ,‬חטא ולא‬
‫מילא את תפקידו כיהודי בעולם הזה‪.‬‬
‫‪ .8‬התשובה מתקנת את החטאים ומקרבת את האדם לבורא‪ ,‬בתפילות ראש השנה מצויין קטעים‬
‫רבים העוסקים במלאכת ה'‪ ,‬כאשר אדם מכיר בעובדה שה' ברא את העולם‪ ,‬מולך עליו ומנהיג אותו‬
‫‪5‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫באופן תמידי‪ ,‬בכוחן של התשובה וההכרה בגדלות ה' לשנות את גזר הדין לטובה‪ .‬אולם‪ ,‬עיקר עניין‬
‫התשובה הוא‪ ,‬כלשונה‪" ,‬תשובה" מלשון "לשוב" אל ה'‪ ,‬כילד השב אל אביו שלא ראוהו מזמן ושניהם‬
‫מתמלאים שמחה‪ .‬על דרך זה היהודי‪ ,‬העסוק במשך ימות השנה בנושאים שונים ובימי ר"ה הוא‬
‫"שב" אל אביו‪.‬‬
‫‪ .9‬במשך ‪ 48‬שעות של ימי ראש השנה‪ ,‬יש להתמיד באמירת תהילים‪ ,‬ולמעט בדיבורים שאינם קשורים‬
‫לחג‪.‬‬
‫‪ .10‬יש נוהגים לא לעשן בראש השנה‪.‬‬
‫ליל ראש השנה‬
‫‪/‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫‪ .1‬על הנשים )וישנם שנוהגים גם הבנות( להדליק נרות לקבל את החג‪ ,‬היות והוא כבוד לחג שיידלקו‬
‫נרות בבית‪ ,‬ויש להקפיד להדליקם לפני השקיעה‪.‬‬
‫‪ .2‬אלו הנוהגות לתת צדקה לפני ההדלקה נותנים עבור ב' הימים‪ ,‬וכשיום א' דר"ה חל ביום ה'‪ ,‬נותנים‬
‫עבור ג' ימים )ב' ימים דראש השנה‪ ,‬והיום השלישי עבור שבת קודש(‪.‬‬
‫‪ .3‬על הדלקת הנרות מברכות הנשים "ברוך אתה ‪ . .‬להדליק נר של יום הזכרון"‪ ,‬ו"ברוך אתה ‪ . .‬שהחיינו‬
‫וקיימנו והגיענו לזמן הזה"‪ .‬ומנהג נשים הספרדיות לא לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות(‪.‬‬
‫‪ .4‬לפני הדלקת הנרות‪ ,‬יש להכין אש לצורך הדלקת הנרות שלמחרת בלילה‪ ,‬היות ובחג אסור להדליק‬
‫אש אבל מותר להעביר אש מאש הקיימת מלפני החג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת מנחה‬
‫‪ .5‬מתפללים תפילת מנחה של ערב ראש השנה בכוונה רבה ומאריכים בה קצת כי זוהי תפילה האחרונה‬
‫בצאת השנה החולפת והקדמת תפילה לקראת בא היום הגדול‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת ערבית‬
‫‪ .6‬לפני תפילת ערבית מרבים באמירת תהילים‪ .‬ומנהג הספרדים לומר בדמעות את תפילת "אחות‬
‫קטנה"‪.‬‬
‫‪ .7‬מתפילה זו ועד תפילת 'נעילה' שבמוצאי יום הכיפורים מוסיפים הוספות מיוחדות בתפילת העמידה‪,‬‬
‫כגון‪ :‬חותמים בברכת הא‪-‬ל הקדוש‪" :‬המלך הקדוש" )ובחול ‪" -‬המלך המשפט"(‪ ,‬אומרים "מי כמוך"‪,‬‬
‫"וכתוב"‪" ,‬ובספר החיים"‪ ,‬ובסיום התפילה והקדיש אומרים "עושה השלום"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪ .8‬לאחר תפילת שמונה עשרה‪ ,‬אומרים את "לדוד מזמור"‪ ,‬ויש לכווין היטב באמירת מזמור זה‪ ,‬והוא‬
‫מקור לכל ההשפעות הגשמיות במשך השנה‪ ,‬מנהג הספרדים לומר אחרי תפילת שמונה עשרה של‬
‫שחרית ומנחה ‪ -‬את תפילת "אבינו מלכנו"‪.‬‬
‫‪ .9‬בסיום התפילה מאחלים איש לרעהו "לשנה טובה תכתב ותחתם"‪ ,‬ולאשה מאחלים‪" :‬לשנה טובה‬
‫תכתבי ותחתמי"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודת חג‬
‫‪ .10‬בתחילת הסעודה מקדשים על היין קידוש לראש השנה‪ .‬מברכים "שהחיינו" בסיום הקידוש‪.‬‬
‫‪ .11‬נוטלים ידיים לסעודה ומברכים ברכת "המוציא" על 'לחם משנה' )שתי חלות שלמות(‪ ,‬את פרוסת‬
‫המוציא יש לטבול בדבש בכל סעודות ראש השנה‪.‬‬
‫‪ .12‬יש להניח על השולחן גם מלח בנוסף לדבש‪.‬‬
‫‪ .13‬בסעודת ליל החג נוהגים לאכול מאכלים מיוחדים לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה‪ .‬את הסימנים‬
‫הללו אוכלים לאחר ברכת "המוציא" ואכילת פרוסה מן ה"לחם משנה"‪.‬‬
‫‪ .14‬תפוח – טובלים אותו בדבש מברכים "בורא פרי העץ" ואומרים )לפני האכילה( "יהי רצון מלפניך‬
‫שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"‪.‬‬
‫‪ .15‬רימון – נוהגים לאכול רימון בסעודה זו לסימן שיתרבו זכויותינו כרימון‪.‬‬
‫‪ .16‬כמו כן נוהגים לאכול ראש איל זכר לאילו של יצחק‪ ,‬ואם אין איל אוכלים ראש של כבש‪ ,‬או ראש של‬
‫דג לסימן שנהיה לראש ולא לזנב‪ .‬כן אוכלים דגים לסימן שנפרה ונרבה כדגים‪.‬‬
‫‪ .17‬מקובל לאכול מאכלים שיש להם שם סמלי המצביע על טוב‪ .‬אוכלים‪ ,‬למשל‪ ,‬תמרים‪ ,‬בבחינת ‪" -‬יהי‬
‫רצון שייתמו אויבינו ושונאינו"; קרא )דלעת( ‪" -‬שתקרע רוע גזר דיננו"; כרתי ‪" -‬שייכרתו אויבינו‬
‫ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"; סלק ‪" -‬שיסתלקו אויבינו ושונאינו"; פולים )מבושלים( ‪" -‬יהי רצון‬
‫שיפלו אויבינו ושונאינו"‪.‬‬
‫‪ .18‬יהודי מזרח אירופה נוהגים לאכול מאכלים שיש להם צורה סמלית‪ ,‬כגון‪ :‬חלות בצורת סולמות‪ ,‬לבטא‬
‫את "מי יישפל ומי ירום"; חלות בדמות ציפורים‪ ,‬לפי הפסוק‪" :‬כצפורים עפות כן יגן ה' צבאות על‬
‫ירושלים" )ישעיהו לא‪,‬ה(; מקובל גם לאפות חלות עגולות‪ ,‬מקושטות בעלי בצק היוצרים מעין כתר‪,‬‬
‫שהרי ראש‪-‬השנה הוא יום הכתרת הקב"ה‪ .‬טעם נוסף לחלות עגולות‪ ,‬שהן נועדו לבטא את גלגל‬
‫המזלות של חודשי השנה‪.‬‬
‫‪ .19‬בסעודות החג‪ ,‬נהוג לא לאכול דברים חמוצים‪ ,‬חריפים ומרירים‪.‬‬
‫‪ .20‬בברכת המזון אומרים "יעלה ויבוא"‪ ,‬ובאמירת "הרחמן" מוסיפים הרחמן מיוחד של חג ושל ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫קריאת שמע‬
‫‪ .21‬קריאת שמע שעל המיטה אומרים בראש השנה בנוסח כבכל שבת קודש‪.‬‬
‫יום א' דראש השנה‬
‫‪/‬‬
‫בוקר‬
‫‪ .1‬נוהגים לטבול בראש השנה לפני התפילה‪ ,‬אף שטבלו בערב ראש השנה‪ ,‬בכדי להוסיף טהרה‪.‬‬
‫‪ .2‬הבריאים ביותר נוהגים שאין לאכול בבוקר לפני התפילה עד לאחר שמיעת תקיעות שופר‪ .‬אבל‬
‫לשתות מותר‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫התפילות‬
‫‪ .3‬בימי ראש השנה מרבים בתפילות עד לחצי היום‪ .‬נוסח התפילות מופיע ב'מחזור' מיוחד של ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫‪ .4‬בתפילות שמונה עשרה שמים דגש מיוחד הנוגע למלכות ה' על עולמו ומתפללים אליו שכל יושבי‬
‫תבל יאמינו בו‪ ,‬יקיימו את מצותיו ויעבדו אותו בלב שלם‪.‬‬
‫‪ .5‬אין אומרים את תפילת 'הלל' בראש השנה‪ ,‬היות והקדוש ברוך הוא יושב עם ספרי החיים וספרי‬
‫המתים לפניו‪ ,‬ולא מתאים שיאמרו שירה בזמן זה‪.‬‬
‫‪ .6‬לקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים את "וה' פקד את שרה" – היות ובראש‬
‫השנה נפקדו שרה וחנה‪ ,‬ולמפטיר קוראים בשני את פרשת קורבנות החג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תקיעת שופר‬
‫‪ .7‬מצוה מן התורה לשמוע תקיעת שופר בראש השנה‪ ,‬שנאמר "יום תרועה יהיה לכם"‪.‬‬
‫מן התורה חייבים לשמוע תשע תקיעות בלבד דהיינו‪ :‬תקיעה תרועה תקיעה‪ ,‬תקיעה תרועה תקיעה‪,‬‬
‫תקיעה תרועה תקיעה‪ ,‬אך כדי לצאת ידי חובת ספק תקנו חכמים זיכרונם לברכה שחייבים לשמוע‬
‫שלושים תקיעות‪ ,‬דהיינו תשר"ת ג"פ תש"ת ג"פ ותר"ת ג"פ‪.‬‬
‫‪ .8‬השופר בו תוקעים צריך להיות עשוי מקרן איל‪ ,‬זכר לעקידת יצחק‪.‬‬
‫‪ .9‬בכוחו של קול השופר לעורר את לב האדם ולהחדיר בו הרהורי תשובה‪.‬‬
‫‪ .10‬זמן קיום מצוות שופר הוא ביום ולא בלילה‪ ,‬ולכן‪ ,‬היות וזו מצוות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות‬
‫ממנה‪ ,‬אולם נשים רבות באות לשמוע את השופר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪/‬‬
‫סדר התקיעות‬
‫‪ .11‬לפני התקיעות אומרים הציבור והחזן שבע פעמים את מזמור "למנצח לבני קורח"‪ .‬ולאחר מכן אומרים‬
‫פסוקים שראשי התיבות וסופי התיבות שלהם הם‪ :‬קר"ע שט"ן‪.‬‬
‫‪ .12‬לאחר מכן אומרים פסוקים ותפילות מיוחדות‪.‬‬
‫‪ .13‬לפני התקיעות מברך ה'בעל‪-‬תוקע' "ברוך אתה ‪ . .‬אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר"‪,‬‬
‫ולאחר מכן מברך ברכת "שהחיינו"‪ .‬בשעת אמירת הברכות יש לציבור לעמוד ולכווין לצאת ידי חובה‬
‫מהתוקע‪.‬‬
‫‪ .14‬אין לדבר החל מהברכות על תקיעת שופר‪ ,‬ועד סוף התקיעות שתוקעים בסיום חזרת השליח ציבור‬
‫על תפילת מוסף‪.‬‬
‫‪ .15‬אין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת‪ .‬היות והשופר הוא 'מוקצה' ואין להזיז אותו‪ .‬כאשר יום‬
‫א' של ראש השנה חל בשבת‪ ,‬תוקעים רק ביום ב' של ראש השנה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת מוסף‬
‫‪ .16‬תפילת מוסף שבכל השנה יש בה שבע ברכות‪ ,‬ובשל ראש השנה קבעו חכמים תשע ברכות‪ :‬שלוש‬
‫ראשונות‪ ,‬שלוש אחרונות ושלוש מיוחדות לראש השנה הנקראות‪ :‬מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪.‬‬
‫‪ .17‬מלכויות – בברכה זו מוזכרים עניני מלכות ה' על עולמו ושלעתיד לבוא‪ ,‬בעת הגאולה השלימה‪,‬‬
‫יכירו כל העולם שה' מולך על הארץ‪ .‬ברכה זו מסתיימת במילים "ברוך אתה ‪ . .‬מקדש ישראל ויום‬
‫הזיכרון"‪.‬‬
‫‪ .18‬זכרונות – בברכה זו מדגישים את השגחת ה' על יצורי העולם ועל כך שה' זוכר את מעשי כולם‪.‬‬
‫כלולה בה גם תפילה לה' שיזכור את זכות עקדת יצחק‪ ,‬הברכה מסתיימת במילים "ברוך אתה ‪ . .‬זוכר‬
‫הברית"‪.‬‬
‫‪ .19‬שופרות – בברכה זו מוזכר מעמד הר סיני וקול השופר שנשמע בו ומתפללים לה' שנזכה לשמוע‬
‫במהרה בגאולה קול השופר‪ ,‬הברכה מסתיימת במילים "ברוך אתה ‪ . .‬שומע קול תרועת עמו ישראל‬
‫ברחמים"‪.‬‬
‫‪ .20‬במשך תפילת מוסף תוקעים בשופר שלוש פעמים‪ ,‬כאשר מגיע המתפלל לסיום הברכות שבהם‬
‫תוקעים‪ ,‬יש להמתין עד שיתקעו‪.‬‬
‫‪" .21‬ונתנה תוקף" הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים‪ ,‬בקהילות‬
‫אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה‪ ,‬בתוך סדר קדושה‪ .‬בקהילות‬
‫ספרדיות שונות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף‪ ,‬בתוך תפילת מוסף או לאחר‬
‫סיום תפילת מוסף‪ .‬אמנם ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל‪ .‬פיוט "ונתנה‬
‫תוקף" הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים‪ ,‬הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת בורא‬
‫עולם‪ ,‬המסורת מייחסת את הפיוט לרבי אמנון ממגנצא‪ ,‬היא מיינץ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫תפילת "עלינו לשבח"‬
‫‪ .22‬כאשר החזן עושה חזרת הש"ץ‪ ,‬אומרים "עלינו לשבח" וכשמגיע למילים "ואנחנו כורעים" יש לכרוע‬
‫ולהשתחוות וליפול על הפנים‪.‬‬
‫‪ .23‬יש לפרוס מפה או נייר על הריצפה ועליה להניח הפנים‪ ,‬כי אסור להשתחוות על ריצפת אבן מחוץ‬
‫לבית המקדש‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סיום התפילה‬
‫‪ .24‬לפני סיום התפילה עולים הכהנים לדוכן ואומרים "ברכת כהנים"‪ ,‬שבסופה מתפללים את תפילת‬
‫החלומות "ריבונו של עולם"‬
‫‪ .25‬בסיום התפילה תוקעים עוד שלושים קולות בשופר על מנת לערבב את השטן‪) ,‬סה"כ תוקעים במשך‬
‫היום ‪ 130‬תקיעות‪ ,‬והספרדים תוקעים ‪ 101‬תקיעות(‪.‬‬
‫‪ .26‬לאחר התקיעות הולכים המתפללים לביתם לאכול את סעודת החג‪ ,‬ויש ללכת בנחת ובשמחה בבטחון‬
‫כי ה' שמע קול תפילותינו ותקיעותינו ברחמים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫קידוש וסעודת היום‬
‫‪ .27‬לאחר שבאים הבית מבית הכנסת‪ ,‬מקדשים על היין כבכל שבת וחג‪ ,‬ואומרים בקידוש את הפסוק‬
‫"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו‪ ,‬כי חק לישראל יעקב הוא משפט לאלוקי יעקב"‪ .‬ולאחר מכן‬
‫"סברי מרנן ‪ . .‬בורא פרי הגפן"‪ .‬ואם חל ראש השנה בשבת אומרים את "מזמור לדוד" בלחש‪.‬‬
‫‪ .28‬מצווה לאכול ולשמוח בראש השנה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ניצול היום‬
‫‪ .29‬במשך ימי ראש השנה נוהגים לא לישון בשעות היום‪ ,‬היות ומי שישן בראש השנה מזלו ישן במשך‬
‫כל השנה‪.‬‬
‫‪ .30‬יש להרבות בכל העת באמירת תהילים‪ .‬וטוב לומר לפחות פעמיים את ספר התהילים במשך ימי‬
‫ראש השנה‪ ,‬היות ובתהילים יש ק"נ )‪ (150‬מזמורים‪ ,‬ופעמיים כל תהילים בגימטריא 'כפר' = ‪.300‬‬
‫‪/‬‬
‫תשליך‬
‫‪ .31‬ביום ראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה )וכשיום א' חל בשבת אז הולכים ביום ב'(‪ ,‬לפני‬
‫שקיעת השמש‪ ,‬נוהגים לומר את תפילת 'תשליך'‪.‬‬
‫‪ .32‬בתפילה זו מובעת רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים‪ ,‬לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא‪.‬‬
‫‪ .33‬את תפילה זו יש לומר ליד ים‪ ,‬נחל או באר‪ ,‬או במקום שממנו רואים את מקומות אלו ויש לדאוג‬
‫‪10‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫שיהיה בהם דגים‪ ,‬כי‪ (1 :‬מים מורים על החסדים וכל עניין ה"תשליך" הוא לעורר רחמים‪ (2 .‬לדגים‬
‫אין עפעפיים ועיניהם תמיד פקוחים‪ ,‬רמז לרחמי ה' הגדולים "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"‪.‬‬
‫‪ (3‬לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע כמו בדגים‪ (4 .‬לסימן טוב שנפרה ונרבה כדגים‪.‬‬
‫‪ .34‬כחלק מתתפילה זו אנו אומרים את הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" – ומכן המקור לשם‬
‫"תשליך"‪.‬‬
‫‪ .35‬לאחר ה'תשליך' יש לנער את שולי הבגדים )הטלית קטן( כיסי הבגדים ובכך אנו מרמזים שאנו‬
‫משליכים מעלינו את החטאים ומחפשים דרכים לשוב אל ה' כדי שנהיה נקיים מכל חטא‪.‬‬
‫‪ .36‬טעמי המנהג‪ :‬א( לזכור את זכות עקדת יצחק‪ ,‬שהשטן עיכב את אברהם ויצחק בדרכם ונעשה כמו‬
‫נהר‪ ,‬ובכל‪-‬זאת נכנס אברהם לתוכו עד צווארו; ב( בראש‪-‬השנה אנו מכתירים את ה' למלך‪ ,‬ובדורות‬
‫קדומים היו מושחים את המלך על הנהר‪ ,‬לסימן שתימשך מלכותו; ג( המים‪ ,‬שיורדים מלמעלה‬
‫למטה‪ ,‬רומזים לחסדי ה'; ד( לרמז לה' – "הרי אנו לפניך כמים הנשפכים"‪.‬‬
‫יום ב' דראש השנה‬
‫‪/‬‬
‫ליל יום שני‬
‫‪ .1‬היות והיום השני של ראש השנה נחשב כחג בפני עצמו‪ ,‬נוהגות הנשים להדליק נרות בליל יום השני‪,‬‬
‫ויש להדליק רק לאחר צאת הכוכבים‪ ,‬ומברכות את הברכות כמו ביום הראשון כולל ברכת "שהחיינו"‪,‬‬
‫ומנהג השנים הספרדיות שלא לברך "שהחיינו"‪.‬‬
‫‪ .2‬לפני הדלקת הנרות יש להניח על השולחן פרי חדש )או ללבוש בגד חדש( ולכווין בברכת "שהחיינו"‬
‫גם על הפרי או הבגד‪ .‬את הפרי יש לאכול לאחר הקידוש‪.‬‬
‫‪ .3‬אם אין פרי או בגד חדש מברכים בכל זאת "שהחיינו"‪.‬‬
‫‪ .4‬הדלקת הנרות צריכה להיות מאש שדולקת מערב החג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת ערבית‬
‫‪ .5‬מתפללים תפילת ערבית כמו ליל יום ראשון של ראש השנה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודת החג‬
‫‪ .6‬מקדשים על היין כמו בליל ראשון‪ .‬ובברכת "שהחיינו" מכוונים על הפרי החדש‪.‬‬
‫‪ .7‬באם חל ליל שני במוצאי שבת‪ ,‬מוסיפים בקידוש "ברכת מאורי האש" ]וברכת "המבדיל"[ ויש להביט‬
‫בנרות בשעת הברכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪ .8‬לאחר הקידוש‪ ,‬לפני נטילת ידיים‪ ,‬מברכים על הפרי החדש שמונח על השולחן מלפני הדלקת‬
‫הנרות‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת שחרית‬
‫‪ .9‬תפילת שחרית מקבילה לנוסח של יום ראשון של ראש השנה למעט קטעים שונים המופיעים‬
‫במחזורי התפילה‪.‬‬
‫‪ .10‬בקריאת התורה קוראים את פרשת העקידה – כדי להזכיר ביום הדין זכות העקידה לזרע של אברהם‬
‫ויצחק‪.‬‬
‫‪ .11‬סדר תקיעות השופר הם כמו היום הראשון‪ ,‬כי לעולם תוקעים ביום השני של ראש השנה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ראש השנה הצמוד לשבת‬
‫‪ .12‬כאשר ראש השנה חל בימים חמישי ושישי )כפי שחל השנה(‪ ,‬קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית‬
‫מלאכות אחרות בחג השני של ראש השנה לצורך השבת‪ .‬כידוע‪ ,‬מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך‬
‫החג עצמו בלבד‪ ,‬אבל לא לצורך יום אחר‪ ,‬אפילו הוא שבת‪ .‬על‪-‬כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת‬
‫'עירוב תבשילין'‪ ,‬שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת‪ ,‬שעל‪-‬ידי כך מותר להוסיף‬
‫לבשל‪ ,‬להדליק נרות וכו' בחג גם לצורך השבת‪.‬‬
‫‪ .13‬אבל יש לזכור‪ :‬א( העירוב מתיר לעשות מלאכה רק בחג השני לצורך שבת; אין היתר לעשות מלאכה‬
‫בחג הראשון לצורך החג השני‪ ,‬שאינה לצורך היום הראשון‪ .‬ולכן הדלקת הנרות לכבוד היום השני‬
‫של ראש השנה נעשית בלילה השני ולא מבעוד יום כבכל ערב שבת וחג‪ .‬ב( אין היתר זה מועיל אלא‬
‫אם קיימת אפשרות כלשהי ליהנות מתוצאות המלאכה ביום החג עצמו‪ ,‬כגון שאם יזדמנו אורחים‬
‫בחג‪ ,‬יוכלו ליהנות מבישול זה‪ .‬לכן משתדלים לסיים את ההכנות לכבוד שבת בשעה מוקדמת‪ .‬ראה‬
‫בהרחבה בסיום החוברת כיצד עורכים את "עירוב תבשילין"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מוצאי ראש השנה‬
‫‪ .14‬במוצאי ראש השנה מתפללים ערבית כמו ביום חול‪ ,‬אך יש לזכור להוסיף את ההוספות של עשרת‬
‫ימי תשובה בתפילת העמידה‪.‬‬
‫‪ .15‬עושים הבדלה כמו מוצאי שבת‪ ,‬על כוס יין‪ ,‬ואומרים "סברי מרנן" ומברכים "בורא פרי הגפן" ולאחר‬
‫מכן ברכת "המבדיל"‪ ,‬ויש נוהגים להתחיל ב"הנה א‪-‬ל ישעותי"‪ ,‬אבל אין מברכים על הבשמים ועל‬
‫הנר‪.‬‬
‫‪ .16‬אין אומרים "ויתן לך" לאחר ראש השנה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫‪/‬‬
‫צום גדליה‬
‫צום גדליה הוא יום תענית שחל בג' בתשרי‪ .‬אם חל ג' בתשרי בשבת נדחית הצום לד' בתשרי‪.‬‬
‫'צום גדליה' הינו הרביעי מארבעת הצומות הקשורים לתהליך חורבן בית‪-‬המקדש והגלות של עם ישראל‪.‬‬
‫הצום הראשון‪ ,‬בסדר החורבן‪ ,‬ב'עשרה בטבת' ‪ -‬בו החל המצור על ירושלים; השני ‪ -‬ב'שבעה עשר בתמוז'‬
‫– בו הובקעה חומת ירושלים; השלישי ‪ -‬ב'תשעה באב' ‪ -‬בו נחרב בית‪-‬המקדש; והרביעי ‪ -‬בג' בתשרי –‬
‫בו נרצח גדליה בן אחיקם‪ ,‬ועל שמו נקרא הצום "צום גדליה"‪.‬‬
‫המעשה ארע אחרי חורבן בית המקדש הראשון‪ ,‬בתקופת הנביא ירמיהו‪ .‬מלך בבל הותיר בארץ קומץ‬
‫יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה‪ .‬ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו‬
‫במצפה‪ ,‬אליו נאספו גם יהודים מהארצות השכנות‪ ,‬אליהם נסו במהלך המלחמה‪ .‬בעידודו של ירמיהו‬
‫הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ‪.‬‬
‫קבוצת קנאים‪ ,‬אשר לא שמעה בקול החכמים‪ ,‬שאפה להמשיך את המלחמה ולגרש את הכובש‪ ,‬בעזרת‬
‫עמון ומצרים‪ ,‬וראתה בגדליה בן אחיקם "בוגד" ו"משתף‪-‬פעולה" עם האויב‪ .‬הם כעסו גם על כך שלא היה‬
‫ממשפחת המלוכה‪.‬ביום ג' בתשרי בא ישמעאל בן נתניה והרג את גדליה בן אחיקם‪ .‬אז נפוצו הנשארים‬
‫והחורבן היה מוחלט‪.‬‬
‫אמרו חכמים )במסכת ראש‪-‬השנה דף יח ע"ב(‪ ,‬שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום‪ ,‬כמו שיום חורבן‬
‫הבית נקבע כצום‪" ,‬ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו"‪.‬‬
‫הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק‪ ,‬אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית‬
‫שארית הפלטה שנותרה ביהודה‪.‬‬
‫ביום התענית אסור לאכול ולשתות מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים‪ .‬ומי שבטעות או בכוונה אכל‬
‫או שתה חייב להמשיך לצום‪ .‬אין לשטוף את הפה או לצחצח שיניים בתענית ציבור‪ .‬אך ישנם המתירים‬
‫‪13‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫לאיסטניס לשטוף את הפה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫השינויים בתפילות‪:‬‬
‫בתפילת שחרית‪ :‬הש"ץ מוסיף עננו בחזרת הש"ץ‪ ,‬לאלו הנוהגים שלא לומר סליחות בעשרת ימי תשובה‪:‬‬
‫לאחר שמונה עשרה אומרים "סליחות" – שהן בקשות ותפילות לה' שיסלח לחטאינו ולעוונותינו ויגאל‬
‫אותנו מצרותינו‪ ,‬נוסח הסליחות מובא בסידורים‪ .‬מוסיפים גם את תפילת "אבינו מלכנו" הארוך המיוחד‬
‫לימי תענית‪ .‬קוראים בתורה בפרשת "ויחל משה"‪ ,‬בפסוקים אלו מובאים עניני התשובה‪ ,‬י"ג מידות‬
‫הרחמים של ה' ועוד‪.‬‬
‫בתפילת מנחה‪ :‬מתחילים ב"אשרי"‪ ,‬אומרים חצי קדיש וקוראים בתורה שוב בפרשת "ויחל משה"‬
‫ומפטירים ב"דרשו הוי'"‪ ,‬לאחר ההפטרה אומר החזן שוב חצי קדיש‪ .‬בתפילת העמידה יש להוסיף "עננו"‬
‫בברכת "שמע קולנו"‪ .‬בחזרת הש"ץ אומר החזן "עננו" ואומר "ברכת כהנים" לפני שים שלום‪ .‬לאחר‬
‫חזרת הש"ץ אומרים תחנון ו'אבינו מלכנו' בארוך‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬לדוד ה' אורי וישעי‪ ,‬עלינו לשבח וקדיש‬
‫יתום‪.‬‬
‫סיום התענית הוא עם צאת הכוכבים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫עשרת הימים הראשונים של השנה‪ ,‬החל מראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים‪ ,‬הינם ימים מיוחדים‬
‫לקיום מצוות התשובה‪ :‬החיוב לעשות תשובה הינו במשך כל השנה כולה‪ ,‬אולם בתחילת השנה גובר‬
‫מאוד חיוב זה‪ .‬בימים אלו ה' מתקרב לעמו ומצפה שכולם ישובו אליו בלב שלם‪ ,‬כפי שהנביא אומר‬
‫"דרשו ה' בהימצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו קרוב"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מהי תשובה?‬
‫התשובה כוללת‪ :‬חרטה בלב שלם על חטאי העבר‪ ,‬עזיבת החטאים והימנעות מעשייתם‪ ,‬ווידוי עליהם‬
‫)הווידוי הוא הודאת החוטא בחטא שעשה‪ ,‬ולפעמים גם מפרטים בווידוי את פירוט החטאים(‪ ,‬וקבלת‬
‫החלטה בלב שלא לחטוא עוד בעתיד‪.‬‬
‫בעשרת ימי תשובה יש להרבות בלימוד תורה‪ ,‬בעשיית מצוות ובנתינת צדקה‪ .‬יש ללמוד בימים אלו‬
‫ספרים העוסקים במצוות התשובה שיסייעו לשוב בתשובה שלימה ולתקן את חטאי העבר‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫התפילות‬
‫בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפילות‪ ,‬אומרים בבוקר קודם תפילת שחרית "סליחות"‬
‫)המובאות בספר מיוחד הנקרא "סליחות"( ומוסיפים את תפילת "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה‪ .‬בשבת‬
‫שחלה בין ראש השנה ליום הכיפורים אין אומרים סליחות ולא אבינו מלכינו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫בעשרת ימי תשובה )הכוללים גם את שני ימי ראש השנה ואת יום הכיפורים( מוסיפים בתפילות שמונה‬
‫עשרה הוספות מיוחדות‪ ,‬ההוספות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬בברכת "אבות" – מגן אברהם‪ ,‬מוסיפים‪ :‬זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך‬
‫אלוקים חיים"‪.‬‬
‫‪ .2‬בברכת "מחיה המתים" מוסיפים "מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים"‪.‬‬
‫‪ .3‬בברכת "אתה קדוש" מסיימים את הברכה ב"המלך הקדוש" במקום "הא‪-‬ל הקדוש"‪ .‬טעם שינוי זה‬
‫הוא מפני שהימים הם ימי דין ומשפט‪ ,‬שבהם דן ה' את עולמו ו"מלכותו בכל משלה"‪.‬‬
‫‪ .4‬בברכת "השיבה שופטינו" מסיימים ב"המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט"‪.‬‬
‫‪ .5‬בברכת "מודים" מוסיפים‪" :‬וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך"‪.‬‬
‫‪ .6‬בברכת "שים שלום" מוסיפים‪" :‬בספר חיים ברכה ושלום‪...‬‬
‫‪ .7‬בסיום אמירת "אלוקי נצור" שבסיום תפילת העמידה" )וכן בסיום אמירת הקדישים על ישי השליח‬
‫ציבור‪ ,‬או יתום( אומרים "עושה השלום" במקום "עושה שלום"‪.‬‬
‫הנוסח של הוספות אלו מופיע בסידור‪ ,‬וליד כל תוספות מצויין‪ :‬עשי"ת – עשרת ימי תשובה‪ .‬או ש"ת –‬
‫שבת תשובה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שבת תשובה‬
‫השבת שחלה בעשרת ימי תושבה נקראת על שם הימים שבה היא חלה‪" :‬שבת תשובה" או "שבת שובה"‪.‬‬
‫בשבת זו מפטירים אחר קריאת התורה את הפרטת "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוניך"‪.‬‬
‫יש לזכור ולהוסיף בשבת את ההוספות שמוסיפים בתפילות של עשרת ימי תשובה‪ .‬בתפילת "מגן אבות"‬
‫שבליל שבת יש לומר "המלך הקדוש" במקום "הא‪-‬ל הקדוש"‪ .‬בשבת זו דורש הרב בבית הכנסת וקורא‬
‫לחזרה בתשובה ולהתעלות בעבודת ה'‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫כפרות‬
‫בעשרת ימי תשובה נוהגים לעשות את מנהג "כפרות"‪ .‬את הכפרות אפשר לערוך במשך כל עשרת ימי‬
‫תשובה והמובחר הוא לערוך את זה בערב יום הכיפורים לפנות בוקר‪ .‬במנהג זה מביעים את השתוקקות‬
‫הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועון‪ .‬לכפרות נוהגים לקחת תרנגול‪ .‬את התרנגול שוחטים‬
‫לאחר הכפרות ונותנים אותו לעניים‪.‬‬
‫סדר הכפרות‪ :‬לוקחים תרנגול עבור זכר ותרנגולת עבור נקבה‪) ,‬לאשה מעוברת יש לקחת שלש כפרות‪:‬‬
‫שתי נקבות ואחד זכר ‪ -‬מספק היות ולא יודעים מה הוולד(‪ ,‬מחזיקים את הכפרה ביד ימין ואומרים את‬
‫הפסוקים המובאים בסידורים ובתחילת המחזור ליום הכיפורים המתחילים במילים "בני אדם"‪ .‬לאחר‬
‫אמירת הפסוקים יש לסובב את הכפרה שלוש פעמים מעל הראש ולומר "זה חליפתי‪ ,‬זה תמורתי‪ ,‬זה‬
‫‪15‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫כפרתי‪ ,‬זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים וארוכים" – וכך לעשות שלוש פעמים‪.‬‬
‫בעת נוסח הכפרות יחשוב האדם שכל מה שיעשו לעוף ראוי היה שיבוא על עצמו בגלל חטאיו‪ ,‬אלא‬
‫שהתשובה גורמת שה' יבטל את גזר הדין‪.‬‬
‫ניתן לעשות את הכפרות עם כסף‪ ,‬כאשר במקום המילים‪' :‬זה התרנגול ילך למיתה'‪ ,‬אומרים‪' :‬זה הכסף‬
‫ילך לצדקה'‪ .‬לאחר מכן מעבירים את הכסף לעניים או למוסדות צדקה‪ .‬אחרי הכפרות לובשים בגדי‬
‫שבת‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫בקשת סליחה‬
‫עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו‪ .‬לכן‪ ,‬צריך כל אדם לבקש מחילה‬
‫וסליחה מכל האנשים שהוא פגע בהם על ידי דיבוריו או מעשיו במשך השנה החולפת‪ ,‬כדי שבבואו ליום‬
‫הכיפורים לא ירבצו עליו החטאים הללו‪ .‬אדם שמבקשים ממנו מחילה וסליחה עליו למחול ולא לסרב‬
‫למבקש‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫יום הכיפורים‬
‫ערב יום כיפור‬
‫ערב יום הכיפורים‪ ,‬ט' בתשרי‪ ,‬הוא יום הכנה ליום הקדוש שיחול למחרת‪ .‬היום זה מרבים בנתינת צדקה‪,‬‬
‫על כל אחד ואחת לעשות חשבון נפש ולבקר את מעשיו שעשה במשך השנה האחרונה‪ ,‬ולבדוק אם מילא‬
‫את רצון ה' וקיים את מצוות התורה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫התפילות‬
‫תפילת שחרית‪ :‬בתפילה זו אין אומרים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרה‪ ,‬וכן אין אומרים תחנון – מעתה‬
‫ועד סוף חודש תשרי ‪) -‬נפילת אפיים( ו"למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה" )שלפני "ובא לציון"(‪.‬‬
‫לאחר תפילת שחרית מבקשים מגבאי בית הכנסת חתיכת עוגת דבש ומברכים אחד את השני בברכת‬
‫"לשנה טובה ומתוקה"‪ :‬הטעם למנהג זה‪ ,‬שבאם היינו אמורים להזדקק בשנה זו למתנת בשר ודם‪ ,‬הרי‬
‫שבבקשת העוגה בערב יום הכיפורים כבר יצאנו ידי חובה בזה‪ ,‬ושנזכה לקבל את הפרנסה מידו המלאה‬
‫והפתוחה הקדושה והרחבה של בורא עולם‪.‬‬
‫תפילת מנחה‪ :‬לפני התפילה יש להרבות בנתינת צדקה‪ ,‬הבעש"ט אמר‪" :‬מקול קשקוש המטבעות בקערות‪,‬‬
‫מתפרדים הקליפות"‪ .‬בסיום תפילת שמונה עשרה‪ ,‬לפני אמירת "אלוקי נצור" השני‪ ,‬מוסיפים ואומרים את‬
‫הווידוי הארוך – המצוי במחזורים ליום כיפור‪ ,‬את ווידוי זה אומרים מספר פעמים בתפילות יום הכיפורים‪.‬‬
‫את הווידוי יש לומר בעמידה‪ ,‬וטוב לשחות בעת אמירת הווידוי‪ ,‬כמו ששוחים בעת אמירת "מודים"‪ .‬בעת‬
‫הזכרת החטאים בנוסח הווידוי‪ ,‬על האדם להתחרט על חטאיו ולהחליט בליבו שלא לעשותם בעתיד‪,‬‬
‫בשעת אמירת החטאים יכה באגרוף על ליבו‪ ,‬כאומר‪ :‬אתה גרמת לי שאחטא‪ .‬את תפילת מנחה בערב יום‬
‫הכיפורים יש להתפלל בשעות הצהריים המוקדמות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫מצות אכילה‬
‫מצווה להרבות באכילה בערב יום הכיפורים‪ ,‬חכמינו זיכרונם לברכה אמרו ששכר מצווה זו גדול הוא מאוד‬
‫והאוכל בתשיעי וצם בעשירי בו‪ ,‬כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי‪ .‬באכילה זו אנו מתכוננים לצום‬
‫יום הכיפורים‪.‬‬
‫ביום זה נוהגים לאכול בו שתי סעודות‪ :‬האחת לקראת חצות היום‪ ,‬והשניה‪ :‬בקרוב להתחלת הצום )כמובן‪,‬‬
‫לאחר תפילת מנחה(‪ ,‬והיא הנקראת סעודה מפסקת‪ .‬טובלים בשתי סעודות אלו את החלה בדבש‪) ,‬אך‬
‫גם המלח ניצב על השולחן(‪.‬‬
‫אין לאכול היום אלא מאכלים הקלים להתעכל‪ ,‬כגון עופות ודגים‪ .‬גברים לא יאכלו היום‪ :‬שום וביצים כלל‪,‬‬
‫וכן יש להקפיד לא לאכול מאכלים המתובלים יותר מידי‪.‬‬
‫ההכנות ליום הקדוש‬
‫‪/‬‬
‫טבילה‬
‫‪ .1‬מצווה לטבול במקווה בערב יום הכיפורים‪ .‬טעם הטבילה הוא משום תשובה‪ ,‬ולכן יש לטבול שלוש‬
‫פעמים‪ .‬יש לטבול לפני שמתפללים את תפילת מנחה‪ ,‬כדי שהווידוי שאומרים בתפילת מנחה יהיה‬
‫לאחר הטבילה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מלקות‬
‫‪ .2‬לפני הטבילה מקיימים את מנהג המלקות‪ :‬המלקות היו ניתנות בזמן שהסנהדרין )בית הדין העליון‬
‫דאז(‪ ,‬לאחד שעבר על 'לאו' מהתורה‪ .‬מלקים ל"ט מלקות קלות ברצועת עור‪ ,‬הלוקה מוטה ופניו‬
‫לצפון )כקרבן( המלקה מכה על גבו באומרו את הפסוק‪" :‬והוא רחום" ‪ ..‬שלוש פעמים‪ ,‬וגם המוכה‬
‫אומר את הפסוק‪ .‬אופן ההלקאה‪ :‬ימין שמאל ואמצע‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מרבים בצדקה‬
‫‪ .3‬רבות הן מעלותיה של מצוות הצדקה‪ .‬בין השאר נאמר על מצוות הצדקה כי "צדקה תציל ממוות"‪,‬‬
‫וכן‪" :‬חטאך בצדקה פרוק"‪ .‬לפיכך מרבים בצדקה ביום זה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודה מפסקת‬
‫‪ .4‬אוכלים את הסעודה המפסקת‪ ,‬שהיא הסעודה האחרונה לפני הצום‪ .‬מפסיקים לאכול זמן קצר לפני‬
‫שקיעת השמש‪ ,‬כדי להוסיף "מחול על הקודש"‪ .‬בסעודה זו נהוגים לאכול כיסני בשר )'קרעפלאך'(‪,‬‬
‫והטעם לכך היות והבשר האדום מסמל את הדין‪ ,‬והבצק הלבן‪ ,‬את מידת הרחמים‪ ,‬ומסמלים אנו‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫שרצוננו שה' יעטוף אותנו במידת הרחמים – כמו שהבצק עוטף את הבשר‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לפרוס מפה לבנה בבית על השולחן – כמו שעושים בשבת‪ ,‬וכן ללבוש בגדי חג לבנים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ברכת הבנים‬
‫‪ .6‬לפני ההליכה לבית הכנסת נהוג שהאב מברך את בניו ובנותיו‪ .‬באותה שעה מתקרב יום הכיפורים‬
‫ושערי הרחמים נפתחים‪ .‬ההורים מברכים את ילדיהם שיחתמו לחיים טובים ושליבם יהיה מלא‬
‫ביראת ה'‪ ,‬האב שם את ידיו על ראש הילדים ומתפלל כפי נוסח התפילה‪ :‬לבן‪' :‬ישימך אלוקים‬
‫כאפרים וכמנשה'‪ ,‬לבת‪' :‬ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה'‪'' :‬וידבר ה' אל משה לאמור‪ ,‬דבר אל‬
‫אהרן ואל בניו לאמור‪ :‬כה תברכו את בני ישראל אמור להם‪ :‬יברכך ה' וישמרך‪ ,‬יאר ה' פניו אליך ויחונך‪,‬‬
‫ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום‪ .‬ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫בגדי יום כיפור‬
‫‪ .7‬יש ללבוש בגדים נקיים ולבנים לכבוד יום כיפור – כדי להיות דומים למלאכים‪ ,‬ונוהגים ללבוש‬
‫"קיטל" )חלוק לבן( במשך כל יום כיפור‪.‬‬
‫‪ .8‬מקדימים לבוא לבית הכנסת לפני שקיעת החמה‪ ,‬כדי להספיק להתכונן ליום הקדוש‪ .‬ומתעטפים‬
‫בטלית לפני השקיעה כדי שיוכלו לברך "להתעטף"‪ .‬יש לומר לפני "כל נדרי" את נוסח הווידוי המופיע‬
‫במחזור‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫נר חיים ונר נשמה‬
‫‪ .9‬מדליקים נר נשמה עבור נשמות הנפטרים‪ ,‬וכן נר נוסף עבור בני הבית ונקרא‪' :‬נר החיים'‪ .‬את 'נר‬
‫החיים' נותנים לגבאי לשים בבית הכנסת‪) .‬שבאם יכבה‪ ,‬לא יחשוב אדם מחשבות סרק( את נר‬
‫הנשמה משארים בבית‪ ,‬לצורך ההבדלה במוצאי יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הדלקת נרות החג‪:‬‬
‫‪ .10‬לפני כניסת החג מדליקים נרות )יש לבדוק בלוח שנה המקומי את הזמן המדוייק(‪ ,‬האישה מדליקה‬
‫תחילה את הנרות ואחר כך מברכת‪" :‬ברוך אתה ה' ‪ . .‬אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום‬
‫הכיפורים"‪) ,‬וכשחל בשבת מברכות‪ :‬של שבת ויום הכיפורים(‪ ,‬ו"ברוך אתה ה' ‪ . .‬שהחיינו וקיימנו‬
‫והגיענו זמן הזה"‪ .‬הנשים תזהרנה לא לברך בשנית שהחיינו בזמן שהגברים מברכים שהחיינו‪ ,‬לאחר‬
‫תפילת כל נדרי‪ .‬והנשים הספרדיות נוהגות לברך ולאחר מכן להדליק בכדי שיהיה "מברך ועובר‬
‫לעשייתן"‪ .‬הצום מתחיל מיד לאחר הדלקת הנרות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫יום כיפור‬
‫יום הכיפורים החל בי' בתשרי‪ ,‬הינו יום קדוש המיוחד להתעלות רוחנית ולשיבה אל ה'‪ .‬ביום זה מרבים‬
‫בתפילה‪ ,‬בנוסח התפילות מודגש החיוב לעשות תשובה ולשוב לחיים של דקדוק במצוות‪ .‬קדושתו של‬
‫היום היא כל כך גדולה עד שבכוחה לכפר‪ ,‬יחד עם התשובה‪ ,‬על חטאי האדם‪ .‬לילו של יום הכיפורים שווה‬
‫ליומו לכל דיני העינויים ואי עשיית מלאכה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪/‬‬
‫איסור עשיית מלאכה‬
‫‪ .1‬כל מלאכה שאסורה בשבת‪ ,‬אסורה גם ביום הכיפורים‪ ,‬ואפילו מלאכות של "אוכל נפש" המותרות‬
‫לעשותן ב"יום טוב"‪ ,‬אסור לעשותן ביום הכיפורים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫חמישה עינויים‬
‫‪ .1‬אנו מצווים להתענות בחמישה עינוים בליל הכיפורים וביומו‪ .‬הצום מתחיל בערב יום הכיפורים לפני‬
‫שקיעת השמש‪ ,‬והוא נמשך עד לאחר צאת הכוכבים שלמחרת במוצאי יום הכיפורים‪.‬‬
‫א‪ .‬איסור אכילה‪ :‬איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים הוא‪ ,‬בכל כמות שהיא‪ .‬בכל מצב בריאותי חריג‪,‬‬
‫כאשר יש חשש כל שהוא שהצום עלול להזיק לחולה‪ ,‬יש לקבל חוו"ד של רופא‪ ,‬ולאחר מכן להפנות‬
‫את השאלה לרב מורה הוראה על מנת שיורה‪ ,‬האם מותר לו לצום‪ ,‬או באיזה אופן ניתן לאכול או לקחת‬
‫תרופות‪ .‬כמו כן אין לצחצח שיניים או לשטוף את הפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬איסור רחיצה‪ :‬כל רחיצה של תענוג אסורה‪ ,‬בין בחמין ובין בצונן‪ ,‬אפילו להושיט אצבעו במים אסור‪.‬‬
‫רק במקום שהתלכלך בגוף‪ ,‬מותר לרחצו‪ ,‬כיוון שאינו מתכוון לתענוג‪ ,‬רק שיש לרחוץ את מקום הלכלוך‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור סיכה‪ :‬אסור לסוך בשמן או חומר אחר‪ ,‬אפילו מקצת הגוף‪ .‬במידה והדבר נדרש מבחינה בריאותית‪,‬‬
‫יש לפנות לרב מורה הוראה‪.‬‬
‫ד‪ .‬איסור מנעלי עור‪ :‬אסור לנעול כל מנעל של עור‪ ,‬גם כאשר המנעל מכיל עור רק בחלקו‪ ,‬אלא יש ללבוש‬
‫נעלי גומי או בד‪.‬‬
‫ה‪ .‬איסור יחסי אישות‪ :‬בנוסף לאיסור יחסי אישות‪ ,‬יש להקפיד על שאר דיני הרחקה הנוהגים בימי‬
‫טומאת נידה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הילדים חיובם בצום‬
‫‪ .2‬בנים שמלאו להם ‪ 13‬שנה‪ ,‬ובנות מגיל ‪ ,12‬נחשבים כגדולים וחייבים לצום‪ .‬בנים בגיל ‪ 12‬ובנות בגיל‬
‫‪ ,11‬משתדלים לצום‪ ,‬כדי להתרגל לחיובם בשנה הבאה‪ .‬ילדים מתחת לגילאים אלו רשאים לצום רק‬
‫שעות אחדות בלבד‪ .‬באם ניתן‪ ,‬יש להשתדל שהילד בעצמו יקח את האוכל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪/‬‬
‫פיקוח נפש‬
‫‪ .3‬בכל מקרה של סכנה שעלולה להביא לפיקוח נפש‪ ,‬יש לזכור כי פיקוח נפש דוחה את יום הכיפורים‪,‬‬
‫משום שבקיום המצוות נאמר‪' :‬וחי בהם'‪ ,‬ודרשו חז"ל 'ולא שימות בהם'‪.‬‬
‫התפילות‬
‫ביום כיפור מרבים בתפילות‪ ,‬נוסח התפילות והוידויים מופיע ב"מחזור ליום כיפור"‪ ,‬וישנם חלקים רבים‬
‫המתווספים לתפילות היום‪-‬יומיות שלנו‪ ,‬ולהלן נציין את עיקריהם‪:‬‬
‫‪/‬‬
‫"כל נדרי"‬
‫‪ .1‬מתעטפים עם הטלית בעוד יום ומברכים על עטיפתו "ברוך אתה ‪ . .‬אשר קדשנו במצוותיו וציוונו‬
‫להתעטף בציצית"‪ .‬לפני תפילת "כל נדרי" אומר כל אחד לעצמו את נוסח הוידוי 'על חטא'‪ .‬וכן את‬
‫פרקי התהילים המופיעים במחזור‪.‬‬
‫‪ .2‬תפילת 'כל נדרי'‪ ,‬נאמרת ע"י החזן שלוש פעמים‪ ,‬והקהל משתתף באמירתה באופן חרישי‪.‬‬
‫‪ .3‬תפילת "כל נדרי" מתחילה לפני השקיעה‪ ,‬מוציאים שלושה ספרי תורה מארון הקודש ומוסרים אותם‬
‫לאנשים העומדים משני צדדיו )ימין ומשמאל( של החזן‪ .‬מתחילים את התפילה בהכרזת הפסוק "אור‬
‫זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" שלוש פעמים‪ ,‬והחזן מכריז‪" :‬בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה‪,‬‬
‫על דעת המקום ועל דעת הקהל‪ ,‬אנו מתירים להתפלל עם העברינים"‪.‬‬
‫‪ .4‬בנוסח תפילה זו אנו מתירים את נדרינו‪ .‬וכן אנו מבהירים כי אנו מאמינים בה' ובתורתו‪ ,‬וגם אם יאמר‬
‫אדם דבר שאינו צריך להיאמר הרי אלו דברים שיוצאים ממנו בכפיה‪ ,‬או בלחץ חברתי ולא חלילה‬
‫שבתוכו כך כוונתו‪ .‬לאחר התפילה מברך החזן יחד עם הקהל את ברכת "שהחיינו"‪ .‬אישה שברכה‬
‫"שהחיינו" בהדלקת נרות החג‪ ,‬לא תברך שוב בתפילת "כל נדרי"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ההוספות והוידויים‬
‫‪ .5‬בתפילות ובפיוטים הנאמרים במשך היום‪ ,‬מדגישים אנו את רוממות ה' ומלכותו על העולם‪ .‬את‬
‫הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שאומרים לאחר "שמע ישראל" אומרים ביום הכיפורים‬
‫בקול רם )שונה משאר ימות השנה שאומרים אותו בלחש(‪ .‬פסוק זה הוא משירת המלאכים שבו הם‬
‫משבחים את ה' וביום הכיפורים עם ישראל דומה למלאכים‪.‬‬
‫‪ .6‬בכל תפילות העמידה )שמונה עשרה( ובחזרת השליח ציבור על התפילה אומרים את נוסח הוידוי‬
‫המובא במחזורים‪ .‬אנו מתוודים על החטאים ומבקשים מה' שיכפר לנו על העוונות והפשעים ושיקבל‬
‫את תשובתנו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫ערבית‬
‫‪ .7‬זוהי תפילת "ערבית" רגילה של חג‪ ,‬הכוללת את קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬אך יש לזכור לומר בה‬
‫את "ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם"‪ .‬לאחר תפילת העמידה אומרים "ווידוי" הכולל את תפילת‬
‫"אשמנו‪ ,‬בגדנו" וכן רשימה ארוכה של "על חטא"‪ ,‬נוהגים להכות באגרוף קמוץ על הלב בכל עת‬
‫שמזכירים את המילים "על חטא"‪ ,‬זוהי מעין גערה בלב על שלא עמד בפיתויים והיה המניע לחטא‬
‫במשך כל השנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחר תפילת העמידה אומרים את פרק התהילים‪" :‬לדוד מזמור‪ ,‬לה' הארץ‬
‫ומלואה"‪ ,‬באמירת מזמור זה יש לכווין היטב‪.‬‬
‫סדר ליל יום הכיפורים‪:‬‬
‫‪/‬‬
‫קריאת שמע שעל המיטה‬
‫‪ .8‬קוראים קריאת שמע שעל המיטה כבכל שבת ויום טוב‪ ,‬יש נוהגים לומר ד' מזמורים הראשונים של‬
‫התהילים‪ ,‬ויש נוהגים לומר תשעה מזמורי תהלים מקכ"ד ועד קל"ב‪.‬‬
‫‪ .9‬צריכים לישון בלילה‪ ,‬כדי שיוכל להתפלל ביום בכוונה ולא יתנמנמו בתפילתם‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סדר הבוקר‬
‫‪ .10‬כאשר נוטלים ידיים בבוקר‪ ,‬יש ליטול עד סוף קשרי האצבעות‪ .‬לאחר ניגוב הידיים במגבת ניתן‬
‫להעבירה על גבי העיניים‪ ,‬כדי להעביר מהם חבלי שינה‪ ,‬או הפרשות מהעיניים‪.‬‬
‫‪ .11‬אין אומרים בברכת השחר ברכת‪' :‬שעשה לי כל צרכי'‪) .‬שכוונתו על המנעלים(‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שחרית‬
‫‪ .12‬את תפילת שחרית מתפללים רגיל כבכל שבת‪ ,‬ורק בתפילת העמידה מחליפים לתפילות יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫‪ .13‬לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬בספר הראשון קוראים את תחילת פרשת "אחרי מות‬
‫שני בני אהרון" – העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש‪ .‬מובא בזוהר שכל‬
‫מי שמצטער על מיתת שני בני אהרון ומוריד דמעות עליהם‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מוחל לו על עוונותיו‪.‬‬
‫בספר תורה השני קוראים למפטיר )העולה אחרון לתורה( על קרבנות החג בפרשת פנחס‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הזכרת נשמות‬
‫‪ .14‬לפני תפילת מוסף נאמרת תפילת "יזכור"‪ .‬מעלים בה את זכרם של קרובים שהלכו לעולמם ומתפללים‬
‫ונודבים צדקה לעילוי נשמתם )יש לזכור לתת את הצדקה לאחר יום הכיפורים(‪ .‬מי שיש לו הורים‬
‫‪22‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫יוצא מבית הכנסת בשעת אמירת "יזכור"‪ .‬ומנהג הספרדים שאין יוצאים בזמן אמירת "יזכור"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מוסף‬
‫‪ .15‬בעת חזרת השליח ציבור בתפילת מוסף‪ ,‬אומרים את תפילת "ונתנה תוקף"‪ .‬לאחר מכן אומרים‬
‫את "סדר העבודה" הכולל את תיאור עבודתו המיוחדת של כהן גדול בבית המקדש ביום הכיפורים‪.‬‬
‫כאשר אומרים בסדר העבודה את "והכהנים והם עומדים בעזרה היו נופלים על פניהם" וכו' יש ליפול‬
‫על הריצפה‪ .‬כמו כן יש ליפול על הריצפה כאשר אומרים בתפילת "עלינו לשבח" )שבתפילת מוסף(‬
‫את המילים "ואנחנו כורעים ומשתחווים" )כריעה‪ ,‬והשתחוויה ונפילת אפיים(‪.‬‬
‫‪ .16‬כך כורעים‪ :‬יש לפרוס מגבת או משהו אחר על הריצפה – היות ואסור להשתחוות על הריצפה‪ .‬לאחר‬
‫מכן נופלים על הברכיים‪ ,‬ואז מרכינים את הראש על המגבת המונחת על הריצפה‪.‬‬
‫‪ .17‬לאחר תפילת מוסף אין אומרים 'קווה' ו"עלינו לשבח"‪ ,‬אך אומרים את פרקי התהילים‪ :‬קל"ג‪-‬‬
‫קמ"א‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת מנחה‬
‫‪ .18‬מתחילים ב"וידבר‪ "...‬ואין אומרים "אשרי ו‪-‬ובא לציון" עד לפני תפילת נעילה – כדי להפסיק בין‬
‫תפילת מנחה לתפילת נעילה‪ .‬בתפילת מנחה קוראים בתורה ומפטירים בנביא‪ .‬קוראים בתורה את‬
‫פרשת העריות הכוללת את איסור החיתון עם קרובי משפחה‪ ,‬ובהפטרה קוראים את כל ספר יונה‪.‬‬
‫ספר יונה עוסק במצוות התשובה – יונה בן אמיתי ניסה לברוח מפני ה'‪ ,‬כדי שלא יצטרך ללכת ולומר‬
‫את נבואתו לאנשי העיר נינוה‪ .‬כשם שיונה הנביא לא הצליח לברוח מה'‪ ,‬כך משגיח ה' בהשגחה‬
‫פרטית על כל אחד ואחד ועל האדם לשוב בתשובה שלמה ולהתקרב לבוראו‪ .‬בתפילת מנחה מזדרזים‬
‫להתפלל על מנת שיוכלו להתחיל את תפילת נעילה בזמנה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת נעילה‬
‫‪ .19‬פעם אחת בשנה נוספת תפילה חמישית למניין התפילות היומיות‪ :‬זוהי תפילת ה"נעילה" ביום‬
‫הכיפורים‪ .‬בשעה זו ננעלו שערי בית המקדש ותמה עבודת היום הקדוש‪ ,‬ובשער זו עומדים להינעל‬
‫גם שערי שמים‪ .‬אנו באים להתפלל בשארית כוחותינו על דלתות הרחמים בבקשת "פתח לנו שער‬
‫בעת נעילת שער‪ ,‬כי פנה יום"‪.‬‬
‫‪ .20‬התחלת זמן תפילת נעילה היא בסוף היום‪ ,‬כשהשמש בראש האילנות‪ ,‬קרוב לתחילת השקיעה‪.‬‬
‫פותחים את ארון הקודש בתחילת התפילה ומשאירים אותו פתוח את סיום תפילת נעילה‪ .‬בהוספות‬
‫שאומרים בעת תפילת העמידה )כבכל עשרת ימי התשובה‪ ,‬משנים ו‪ (-‬אומרים "חתמנו"‪" ,‬וחתום"‪,‬‬
‫"ונחתם"‪.‬‬
‫‪ .21‬התפילה המסיימת את יום הכיפורים היא "תפילת נעילה"‪ .‬בשעה זו נחתם גזר הדין‪ .‬תפילת נעילה‬
‫‪23‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫נאמרת בחרדת קודש ומבקשים מה' שיחתום את גזר דיננו לטובה‪ .‬כחלק מתפילה זו‪ ,‬קוראים וכופלים‬
‫כמה פסוקים‪ :‬פעם אחת אומרים את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" )מתוך כוונה למסור‬
‫את נפשו על קידוש השם‪ ,‬ועל ידי הכוונה נחשב כאילו מסר בפועל(‪ ,‬ולאחריו אומרים שלוש פעמים‬
‫"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪ ,‬ומסיימים באמירת "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים )כדי ללוות‬
‫את השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים‪ ,‬מפני שבתפילה היא שררה בינינו‬
‫וכעת היא תעלה למקומה(‪ .‬אמירת פסוקים אלו היא סיום תפילת נעילה‪ ,‬ולאחריהם תוקעים תקיעה‬
‫אחת ארוכה בשופר כסימן לסילוק השכינה‪ .‬שרים‪ ,‬שמחים ומנגנים לסימן שבטוחים אנו שניצחנו‬
‫את כל המקטרגים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מוצאי יום הכיפורים‬
‫‪ .22‬לאחר צאת הכוכבים מתפללים תפילת ערבית של יום חול‪ .‬מתפללים ערבית עם טלית וקיטל‪ ,‬אך‬
‫מורידים את הטלית מהראש‪ ,‬ולובשים כובע‪.‬‬
‫‪ .23‬בברכת "אתה חונן" שבתפילת העמידה מוסיפים את "אתה חוננתנו"‪ ,‬כמו במוצאי שבת‪ .‬ומעתה אין‬
‫אומרים את ההוספות שאמרנו בעשרת ימי תושבה‪.‬‬
‫‪ .24‬לאחר התפילה יוצאים מבית הכנסת בשמחה ובתקווה שנמחלו עוונותינו ושנחתם גזר דיננו לטובה‪.‬‬
‫מובא במדרש שבת קול יוצאת במוצאי יום הכיפורים ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך‪ ,‬ושתה בלב‬
‫טוב יינך‪ ,‬כי כבר רצה האלוקים את מעשיך" )קהלת‪ ,‬ט‪ ,‬ז(‪ .‬יש להיזהר לאכול ולשתות רק אחרי‬
‫עריכת "ההבדלה"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הבדלה‬
‫‪ .25‬בשעת ההבדלה מברכים על כוס של יין את ברכת "בורא פרי הגפן"‪ ,‬לאחר מכן אומרים את ברכת‬
‫"בורא מאורי האש" על נר ששבת )דלק( מערב יום הכיפורים‪) .‬מדליקים את נר ההבדלה‪ ,‬מאותו נר‬
‫ששבת – 'נר החיים' או נר נשמה(‪ ,‬ומברך על שניהם‪ .‬ולאחר מכן מברכים "המבדיל בין קודש לחול"‪.‬‬
‫במוצאי יום הכיפורים )שחל באמצע השבוע( אין מברכים על הבשמים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫קידוש לבנה‬
‫‪ .26‬לאחר ההבדלה יוצאים לקדש את הלבנה עם הקיטל והטלית‪ ,‬ונוטלים ידיים לפני כן ‪ ,‬שש פעמים‬
‫לסירוגים‪ .‬כן כדאי להחליף את מנעלי הבד לנעלים הרגילות‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודת מוצאי יום הכיפורים‬
‫‪ .27‬אוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים‪ .‬נוטלים ידיים וטובלים את החלה בדבש‪ ,‬ומרבים בסעודה‪,‬‬
‫ויש אומרים שסגולה היא לפרנסה טובה‪ .‬יש להתעסק )או לפחות לדבר אודות( בבניית הסוכה על‬
‫‪24‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫מנת להמשיך וללכת ממצווה אחת )יום כיפור( למצווה אחרת )סוכה(‪ .‬בכך אנו מראים שהמצוות‬
‫חביבות עלינו ולכן אנו משתוקקים להמשיך עם מצווה אחרת לאחר מצוות יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪ .28‬לדעת הספרדים‪ ,‬מכיון שיום הכיפורים הינו מן התורה יש לחוש להוציא את החג לפי דעת ר"ת‪.‬‬
‫‪ .29‬היום שלאחר יום הכיפורים נקרא "בשם השם" ונוהגים להשכים בוקר מוקדם על מנת להתפלל‬
‫שחרית‪ ,‬והימים הללו עד ימי חג הסוכות הינם ימים שמחים שבהם היו מחנכים את המזבח בימי‬
‫שלמה‪ ,‬ולכן אין מתענים בהם ואין אומרים בהם תחנון‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫חג סוכות‬
‫מהות החג‬
‫חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים‪ :‬סוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪ .‬בזמן שבית המקדש קיים חלה מצווה על‬
‫עם ישראל‪ ,‬לעלות לירושלים בשלושת הרגלים ולהקריב קורבנות בבית המקדש‪.‬‬
‫שבעת ימי חג הסוכות חלים בין התאריכים ט"ו – כ"א בתשרי‪ .‬היום הראשון של סוכות )ט"ו בתשרי( הינו‬
‫יום טוב וחלים עליו דיני איסור עשיית מלאכה ושאר הלכות יום טוב‪ .‬הימים שבין ט"ז לכ' בתשרי הינם‬
‫ימי 'חול המועד'‪ ,‬כפי שיוסבר דינם בהמשך‪.‬‬
‫מצוות החג הינם ישיבה בסוכה‪ ,‬נטילת ארבע מינים ושמחה רבה )ועליה לרגל(‪ ,‬וכעת נפרט כל מצווה‬
‫כיצד היא נהוגה‪.‬‬
‫הסוכה‬
‫‪/‬‬
‫הסוכה – זכר ליציאת המצרים‬
‫מצווה מהתורה לשבת ימי החג בסוכה‪ ,‬מצווה זו היא זכר לענני הכבוד שבהם הקיף ה' את בני ישראל‬
‫בצאתם ממצרים‪ .‬וכך נאמר בתורה‪" :‬בסוכות תשבו שבעת ימים‪ ,‬כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪ ,‬למען‬
‫ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל‪ ,‬בהוציאי אותם מארץ מצרים"‪.‬‬
‫יציאת מצרים היא יסוד גדול באמונתינו בה' שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו‪ .‬מצוות רבות בחג‬
‫הפסח‪ ,‬סוכות ובמשך ימות השנה משרישות בליבנו את זכרון יציאת מצרים והאמונה הנובעת ממנה‪.‬‬
‫הסוכות בהם ישבנו בני ישראל בצאתם ממצרים הינם ענני הכבוד שהקיפו ה' בהם כדי שנזכור נפלאותיו‪,‬‬
‫ואף על פי שיצאו ממצרים בחודש ניסן‪ ,‬לא ציוונו לעשות סוכה בחודש ניסן לפי שהם ימות הקייץ ודרכם‬
‫של כל האנשים לצאת ולעשות סוכות בימי הקייץ‪ ,‬ולא הייתה ניכר שהקמנו את הסוכה בגלל מצוות ה'‪.‬‬
‫לכן ציוונו שנעשה בחודש תשרי – שהוא תקופת החורף ודרכם של אנשים להיכנס לביתם‪ ,‬ודווקא אנו‬
‫‪26‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫יוצאים מן הבית לשבת בסוכה‪ ,‬בזה יראו כולם שאנו מקיימים את מצוות ה'‪.‬‬
‫בעת הישיבה בסוכה יש לכווין שציוונו הקדוש ברוך הוא לשבת בסוכה‪ ,‬זכר ליציאת מצרים וזכר לענני‬
‫הכבוד שהקיפם ה' במדבר סיני‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫עשיית הסוכה‬
‫‪ .1‬יש להקים את הסוכה תחת כיפת השמים )דוגמת ענני הכבוד( ולא תחת גג‪ ,‬מרפסת או אילן‪ .‬וטוב‬
‫להתחיל לבנות את הסוכה מיד בצאת יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪ .2‬לסוכה צריכות להיות לפחות שלוש דפנות‪ ,‬אין לעשות סוכה במקום שהישיבה בה תהיה כרוכה בצער‬
‫כגון במקום שיש בו ריח רע‪ ,‬רוחות חזקות‪ ,‬יתושים וכדומה‪ .‬כל החומרים כשרים לדפנות )=הקירות( ‪-‬‬
‫גם קירות בית ואילנות מחוברים‪ ,‬ובלבד שלא יהיו מדברים שריחם רע או חומרים המתייבשים מהר עד‬
‫שהדפנות לא יחזיקו מעמד כל שבעת ימי החג‪ .‬כאשר הסוכה בנויה מבדים יש לקשור אותם היטב על‬
‫מנת שלא תעוף הסוכה מהרוח‪.‬‬
‫‪ .3‬גודל הסוכה‪ :‬חלל הסוכה צריך להיות לא פחות מ‪ 58-‬ס"מ רבועים‪ .‬עודף בצד אחד אינו משלים גירעון‬
‫בצד שני‪ .‬וגובה של כל דופן צריכה להיות לפחות ‪ 80‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .4‬כולם יכולים לבנות את הסוכה‪ ,‬אפילו גויים‪ ,‬אך את הסכך יניח רק יהודי מבן ‪ 13‬ומעלה‪ .‬ומאחר שנשים‬
‫פטורות מסוכה‪ ,‬אשה לא תניח את הסכך‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הדפנות‬
‫דפנות הסוכה צריכות להיות חזקות כדי לעמוד כל ימי החג ונגד כל הרוחות‪ .‬אם הדפנות עשויות משמיכות‪,‬‬
‫יריעות וכדו'‪ ,‬יש לקבוע חישוקים יציבים שאינם מתנדנדים ברוח‪ ,‬מהקרקע עד גובה של ‪ 81‬ס"מ כשהרווח‬
‫בין אחד לשני יהיה פחות מ‪ 24‬ס"מ‪ .‬תחילה מקימים את הדפנות ואחרי כן מסככים בסכך‪ ,‬ולא ההיפך‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הסכך‬
‫הסכך צריך להיות עשוי מגידולי קרקע תלושים )ענפים‪ ,‬קנים שאינם מחוברים לאילן( ואם אינו מהצומח‬
‫ פסול‪ .‬אין לעשות סכך לסוכה מקרטונים או ארגזי עץ שעשו מהם בעבר כלים‪ ,‬סולמות או ארגזים‪.‬‬‫הפתרון הזמין כיום לסכך הינו 'סכך לנצח' – שהיא מחצלת שנעשית במיוחד לשם סכך‪.‬‬
‫את הסכך מניחים רק לאחר הקמת הדפנות‪ .‬ואם הניחו תחילה את הסכך על עמודים ולאחר מכן את‬
‫הדפנות – הסוכה פסולה‪.‬‬
‫הסכך צריך להיות מפוזר על כל פני שטחה של הסוכה באופן שלא יהיה חלל ריק‪ ,‬שגודלו יותר משלושה‬
‫טפחים או יותר‪ .‬וכן שהצל שיטיל הסכך יהיה מרובה מאור השמש הנכנס לתוך הסוכה‪.‬‬
‫חשוב מאוד – אין לקשור את הסכך בחוטי ברזל‪ ,‬או אזיקונים וכדומה אלא אך ורק בענפים וחוטים‬
‫הגדלים מן הצומח‪ ,‬כגון חוטי פשתן‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫הישיבה בסוכה‬
‫נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ ,‬במשך שבעת ימי החג צריך אדם לאכול ולשתות‪ ,‬ללמוד‬
‫ולדבר )עם חבירו ובני משפחתו(‪ ,‬להתפלל )במקום שאין בית כנסת( בתוך הסוכה‪ ,‬כמו שהוא חיי במשך‬
‫ימות השנה בביתו‪.‬‬
‫בכל ימות החג‪ ,‬כאשר נכנסים לסוכה לאכול משהו‪ ,‬מלבד הברכה על האכול יש לברך "ברוך אתה ה' ‪. .‬‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה"‪ .‬את הברכה יש לברך רק כאשר אוכלים מאכל מחמשת מיני‬
‫דגן‪ .‬ולמנהג הספרדים יש לברך "לישב בסוכה" רק כאשר מברכים "המוציא"‪.‬‬
‫נשים פטורות ממצוות סוכה‪ ,‬כי היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬יש לחנך את הילדים מגיל קטן לאכול‬
‫בסוכה‪.‬‬
‫ארבעת המינים‬
‫‪/‬‬
‫הלכות ארבעת המינים‬
‫נאמר בתורה‪" :‬ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" )ויקרא‬
‫כג‪ ,‬מ(‪ .‬ודרשו חכמים )במסכת סוכה(‪ :‬פרי עץ – שהעץ כפריו‪ ,‬בטעם שווה‪ .‬ואיזהו זה? אתרוג‪ ,‬שטעם‬
‫עצו ופריו שוה ‪ .‬הדר – שיהא נאה והדור בתארו ובגידולו‪ .‬ולפי שכל הד' מינים כתובים בפסוק אחד‪,‬‬
‫למדים אנו שכל ארבעת המינים צריכים להיות נאים ומהודרים בתוארם ובגידולם ‪ .‬כפות תמרים – זה‬
‫לולב שגדל על אילן של תמרים‪ .‬וענף עץ עבות – משמעותו שענפיו )היינו עליו( חופים את עציו‪ ,‬שכן‬
‫"ענף עץ" פירושו שכל העץ הוא כמו ענף‪ ,‬כלומר שהוא מחופה בעלים על ידי שהם שוכבים על אפיהם‪,‬‬
‫ו"עבות" – שעליו קלועים כמין קליעה‪ ,‬ואיזהו? הוי אומר זה הדס‪ .‬וערבי נחל – הוא מין ידוע הנקרא כן‪,‬‬
‫קנה שלו אדום‪ ,‬עלה שלו משוך כנחל וחודו חלק מפגימות‪ .‬רוב מין זה גדל על נחלי מים‪ ,‬אבל גם הגדל‬
‫במדבר ובהר כשר‪ ,‬וזוהי הערבה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫נטילת ארבעת המינים‬
‫בכל יום משבעת ימי חג סוכות )מלבד שבת( נוטלים ארבעה מינים‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדסים וערבות‪ .‬לכל‬
‫אחד מארבעת המינים ישנם הלכות וכללים מיוחדים כיצד לבחור אותם וכמה כשרותם‪ .‬דרושה מומחיות‬
‫כדי לבדוק שאכן ארבעת המינים כשרים לפי ההלכה‪ .‬חשוב מאוד להראות את ארבעת המינים לאדם‬
‫הבקי בהלכות אלו על מנת שיקבע אם הם כשרים‪.‬‬
‫הטעם לכך שלוקחים דוקא את ארבעת מינים אלו‪ :‬אתרוג – מכיוון שהוא דומה ללב לכפר על הרהורי‬
‫הלב‪ .‬הדס – שהוא דומה לעיניים לכפר על סיקור עיניים‪ .‬ערבה – דומה לשפתיים לכפר על ביטוי‬
‫שפתיים‪ .‬לולב – מה לולב אין לו אלא לב אחד‪ ,‬אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים ‪.‬‬
‫נציין בקצרה את העניינים העיקריים שיש להקפיד על ארבעת המינים‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪/‬‬
‫אתרוג‬
‫‪ .1‬האתרוג צריך שיהיה נקי מכל כתם‪ ,‬שלא יהיה בו שום נקב או סדק‪ ,‬ושלא תתקלף הקליפה‪.‬‬
‫‪ .2‬אתרוג ההדר יש בו שקיעות ובליטות הרבה‪ ,‬ואינו חלק כלימון; והעוקץ שבתחתיתו שקוע קצת‬
‫בבשר האתרוג‪.‬‬
‫‪ .3‬אתרוג שהוא יבש ‪ -‬פסול‪.‬‬
‫‪ .4‬נפל העוקץ של האתרוג או הפיטם שלו ‪ -‬האתרוג פסול‪ ,‬אבל אם לא היה לו פיטם מלכתחילה ‪-‬‬
‫משעת גידולו ‪ -‬כשר‪.‬‬
‫‪ .5‬צורת האתרוג צריך להיות כמגדל‪ ,‬היינו רחב מלמטה במקום העוקץ( וצר למעלה‪.‬‬
‫‪ .6‬גודל האתרוג חייב להיות לא פחות מכביצה )‪ 58‬גרם(‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לקנות אתרוג שהוא בחזקת בלתי מורכב‪ ,‬ונקי מחשש ערלה וטבל‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫לולב‬
‫‪ .1‬יש להדר לקנות לולב חדש‪ ,‬כי לולב ישן ויבש אינו כשר אלא בשעת הדחק‪ .‬וכאשר עליו אינם ירוקים‬
‫עוד סימן שהוא יבש‪ .‬הלולב צריך להיות ישר ולא כפוף‪ ,‬ושכל עליו יהיו צמודים לשדרה )=מרכז‬
‫הלולב ‪ -‬העלה האמצעי שממנו יוצאים כל העלים(‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להקפיד שעלי הלולב‪ ,‬הגדלים תאומים )כפולים(‪ ,‬יהיו מחוברים ולא מופרדים‪ .‬במיוחד הדבר‬
‫בעלה האמצעי שהוא מרכז הלולב‪ .‬עלה זה‪ ,‬אם הוא נפרד‪ ,‬הלולב פסול‪ .‬אפילו אם מתחילת גידולו‬
‫היה העלה ללא תאום ‪ -‬פסול הוא‪.‬‬
‫‪ .3‬אורך הלולב חייב להיות לפחות ‪ 32‬ס"מ‪ ,‬ואין הכוונה לאורך כל הלולב‪ ,‬אלא אורך עץ השדרה‪ .‬צריך‬
‫להקפיד שאורך הלולב יהיה יותר מאורך ההדסים והערבות לפחות ב‪ 8-‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .4‬לולב שנקטם ראשו )כלומר העלה העליון והאמצעי( ‪ -‬פסול‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הדס‬
‫‪ .1‬ההדס צריך להיות משולש‪ ,‬כלומר‪ :‬שיצאו ממנו שלושה עלים מכל קן וקן ברוחב ההדס‪ .‬העלים‬
‫צריכים לחוף את צידו‪ ,‬היינו שראש כל עלה יגיע למעלה מעוקצו של העלה שלמעלה‪ .‬אם שני עלים‬
‫יוצאים מאותו קו גובה והשלישי יוצא למעלה מהם או למטה מהם ועומד ורוכב על גבי השניים‪ ,‬הרי‬
‫זה 'הדס שוטה'‪ ,‬ופסול אפילו בשעת הדחק‪.‬‬
‫‪ .2‬לכתחילה‪ ,‬מצוה לחפש הדס שכולו משולש‪ ,‬כלומר‪ :‬שכל קני העלים בכל אורך שיעור ג' טפחים הם‬
‫משולשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אם רק רובו משולש‪ ,‬הרי הוא כשר ומותר לברך עליו לכתחילה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לבדוק שההדס לא יהיה יבש ושראשו לא יהיה קטום‪ .‬וכאשר העלים מתפוררים סימן שהוא נהיה‬
‫יבש‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪ .4‬אורך ההדס צריך להיות לפחות עשרים וארבע ס"מ‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ערבה‬
‫‪ .1‬הערבה‪ ,‬עלה שלה משוך כנחל‪ ,‬חודו חלק ואינו עשוי פגימות‪ .‬הקנה שלה בצבע אדום‪ ,‬ואפילו בעודו‬
‫ירוק כשר לפי שסופו להיות אדום‪ ,‬כשתגיע עליו החמה‪ .‬מין זה ברובו גדל ליד נחלי מים‪ ,‬ואפילו הגדל‬
‫במדבר ובהר – כשר ‪.‬‬
‫‪ .2‬אלו הדברים הפוסלים את הערבה‪ :‬באם נקטם ראשה‪ ,‬או התייבשו עליה‪ ,‬או נשרו רוב עליה – ויש‬
‫לשים לב לכך שלא יפלו עלי הערבה כאשר מנענעים את הלולב בתוך תפילת שחרית‪.‬‬
‫‪ .3‬הערבה צריכה להיות באורך לפחות של עשרים וארבע ס"מ‪ ,‬ולמנהג הספרים ‪ 30‬ס"מ‪.‬‬
‫חשוב מאוד לשמור היטב במשך ימי החג‪ ,‬על ארבעת המינים שלא ינזקו או יפסלו‪ ,‬ולכן יש לעטוף את‬
‫האתרוג בפשתן או נייר מיוחד השומר עליו‪ ,‬על הלולב‪ ,‬הדסים והערבות יש לשמור בנרתיק מיוחד‪ ,‬או‬
‫להשרותם במשך ימי החג בכלי מלא מים‪ ,‬או לעטוף אותם במגבת לחה‪.‬‬
‫סדר ימי חג הסוכות‬
‫‪/‬‬
‫הכנת ארבעת המינים‬
‫יש להיכנס בערב החג לאחר חצות לסוכה על מנת לאגוד ולהכין את הלולב עם ההדסים והערבות‪ ,‬כפי‬
‫הכללים הללו‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לקחת אתרוג אחד‪ ,‬לולב אחד ושתי ערבות‪ ,‬ושלושה הדסים )ניתן להוסיף הדסים(‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להכין ‪ 5‬טבעות מעלי הלולב ובהם לקשור ולאחד את ההדס והערבה עם הלולב‪.‬‬
‫‪ .3‬תחילה יש לקחת ‪ 2‬טבעות ולהדק אותם על עלי הלולב‪ ,‬אחד בחלק העליון והשני בחלק התחתון‪.‬‬
‫‪ .4‬לאחר מכן יש לקשור עוד ‪ 3‬טבעות ולהדקם מעל הערבות וההדסים בחלק התחתון של הלולב‪ ,‬יש‬
‫לשים לב שכל עלי ההדסים והערבות יהיו שווים עם תחילת הלולב‪ ,‬שכאשר ייקח את הלולב יאחוז‬
‫גם בהדסים והערבות‪ ,‬ולקשור את הטבעות במרוויח של ‪ 8‬ס"מ התחתון בחלק התחתון של הלולב‪.‬‬
‫‪ .5‬לפני הידוק הטבעות על הלולב‪ ,‬יש לשים הדס אחד מימין והדס אחד משמאל הלולב )כששדרת הלולב‬
‫היא כנגד פניו(‪ ,‬וההדס השלישי באמצע‪ .‬את הערבות יש לשים אחד מימין ואחד משמאל‪ ,‬ולהשתדל‬
‫שההדסים יכסו קצת את הערבות‪ .‬ומנהג הספרים להניח ההדפסים מימין והערבות משמאל‪.‬‬
‫‪ .6‬במשך ימי החג‪ ,‬ניתן להחליף את ההדסים והערבות‪ .‬אבל לא צריך להחליפם כל יום‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫‪/‬‬
‫ערב החג‬
‫בערב החג צריך להכין את הגוף לחג‪ ,‬על ידי תספורת‪ ,‬גזיזת הציפורניים‪ ,‬רחיצה ובלבישת בגדים נאים‬
‫לחג‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להיכנס בערב החג לסוכה על מנת לבדוק ולראות אם הסוכה צריכה תיקון כל שהוא‪ ,‬על‬
‫מנת שיוכל לתקנה לפני כניסת החג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ליל החג‬
‫היום הראשון של סוכות )ט"ו בתשרי( הוא יום טוב‪ ,‬ואסור לעשות בו מלאכה‪ .‬בחוץ לארץ גם היום השני‬
‫של החג )ט"ז תשרי( הוא יום טוב‪ ,‬ונקרא יום טוב שני של גלויות‪.‬‬
‫הדלקת נרות‪ :‬אם אפשר יש להדליק את נרות החג בסוכה‪ ,‬או בתוך הבית במקום שיראו את הנרות בעת‬
‫אמירת הקידוש‪ .‬הנשים והבות מברכות בעת ההלדקה‪ :‬להדליק נר של יום טוב וברכת "שהחיינו"‪.‬‬
‫מנחה‪ :‬מתפללים תפילת מנחה רגילה ללא תחנון‪ .‬מעריב‪ :‬מתחילים ב"שיר המעלות" וממשיכים בתפילת‬
‫ערבית כבכל שבת‪ ,‬ואת תפילת העמידה מתפללים תפילת "שלוש רגלים"‪ ,‬ומסיימים ב"עלינו לשבח"‪.‬‬
‫ומנהג הספרים לומר לפני תפילת ערבית בכל ימי החג מזמור השייך לחג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודת ליל החג‬
‫בלילה הראשון של חג הסוכות מצוה לאכול "כזית" לחם בסוכה‪ .‬יש להקפיד לא לאכול כבר משעות‬
‫הצהריים המוקדמות סעודה‪ ,‬על מנת לקיים את מצוות ישיבה בסוכה וסעודת החג בתיאבון‪.‬‬
‫לפני האכילה בליל החג מקדשים על היין‪ .‬בנוסח הקידוש המיוחד לחג הסוכות אומרים תחילה את ברכת‬
‫"בורא פרי הגן"‪ ,‬לאחר מכן "מקדש ישראל והזמנים"‪ ,‬לאחר מכן מוסיפים בסוף את ברכת "ברוך אתה‬
‫ה' ‪ . .‬אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה"‪ ,‬ומסיימים בברכת "שהחיינו"‪ .‬אנשים‪ ,‬נשים וילדים‬
‫שלא מקדשים בפני עצמם‪ ,‬מברכים את ברכת "לישב בסוכה" לאחר נטילת ידיים וברכת "המוציא"‪ ,‬לפני‬
‫אכילת הלחם‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שמחת בית השואבה‬
‫חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו"‪ .‬מצווה לשמוח ולענג את החג‪ ,‬ונוהגים כל ערב מלילי החג לעשות "שמחת‬
‫בית השואבה" זכר לשמחת בית השואבה שהייתה בזמן בית המקדש – שאז היו שמחים בכל יום מימי‬
‫החג‪ ,‬היו שואבים מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים ומנסכים )שופכים( אותם על גבי המזבח‪,‬‬
‫השמחה הייתה רבה מאוד‪ ,‬ועליה נאמר‪" :‬מי שלא ראה שמחת בית השואבה‪ ,‬לא ראה שמחה מימיו"‪.‬‬
‫גם כיום כשאין לנו בית מקדש‪ ,‬ולא שואבים את המים – אנו שמחים בחג הסוכות שמחה יתרה‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר בתורה אודות חג הסוכות "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"‪ .‬ומקיימים ברחובות העיר‬
‫כבר מהלילה הראשון של החג את שמחת בית השואבה ‪ -‬אך ללא כלי נגינה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫שינה בסוכה‬
‫אדם חייב לישון בסוכה‪ ,‬וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה‪ ,‬כיון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת‬
‫)ורק אם אוכלים פת בשיעור כביצה מתחייבים בסוכה ‪ -‬בשאר ימים ולא בליל יו"ט ראשון וכדלעיל(‪ ,‬ואילו‬
‫שינת ארעי אסורה‪ ,‬על כן יש להחמיר שלא לישון אפילו שינה עראי מחוץ לסוכה‪.‬‬
‫ומנהגי חב"ד‪ ,‬בעלז ועוד להימנע מלישון בסוכה‪ ,‬וכבר הרמ"א הביא הנהגה זו בהגהותיו על הלכות ישיבה‬
‫בסוכה‪.‬‬
‫נטילת ארבעת המינים‬
‫את מצוות נטילת לולב מקיימים בכל בוקר מימי חג סוכות )מלבד שבת(‪ ,‬ומברכים על נטילת ארבעת‬
‫המינים בכל יום "ברוך אתה ‪ . .‬אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"‪ .‬את מצוות נטילת לולב צריך‬
‫לעשות במשך היום ולא בלילה‪ .‬בבוקר אסור לאכול לפני שנוטלים ומברכים על הלולב‪.‬‬
‫בעת קיום מצוות נטילת לולב ביום הראשון של החג‪ ,‬צריכים להיות ארבעת המינים בבעלותו הממונית‬
‫של מקיים המצווה‪ ,‬כפי שנאמר בפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‪ ."...‬ולכן אדם שאין‬
‫לו ארבעת המינים‪ ,‬והוא לוקח מחבירו על מנת ליטול אותם‪ ,‬צריך שיקבל אותם במתנה מחבירו‪ ,‬כלומר‬
‫שהנותן יתכווין להקנותם במתנה גמורה לחבירו – "מתנה על מנת להחזיר" שהיא כמתנה גמורה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סדר הנטילה‬
‫יש לברך על ארבעת המינים בתוך הסוכה‪ ,‬ולאחר מכן להתפלל שחרית‪:‬‬
‫‪ .1‬תחילה יש ליטול את הלולב לבדו ביד ימין‪ ,‬כששדרת הלולב נגד פניו‪ ,‬ויברך מעומד‪" :‬ברוך אתה ‪. .‬‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב" )‪-‬מברכים על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג היות‬
‫והוא הגבוהה מכולם(‪ .‬אחר כך ייקח את האתרוג ביד שמאל‪ ,‬ויחבר עם הלולב ומיניו ויעשה את‬
‫הנענועים‪ .‬ביום הראשון של החג יש לברך גם את ברכת "ברוך אתה ‪ . . .‬שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן‬
‫הזה"‪ .‬באם היום הראשון של חג יוצא בשבת‪ ,‬מברכים "שהחיינו" ביום השני של החג‪.‬‬
‫‪ .2‬את הלולב יש להחזיק ביד ימין‪ ,‬והאתרוג ביד שמאל ‪ -‬היות והלולב ומיניו הינם שלוש מצוות והאתרוג‬
‫מצווה אחת ‪.‬ועוד‪ ,‬כל דבר שמברכים עליו יש לאחוז ביד ימין‪ ,‬והרי נוסח הברכה היא "על נטילת‬
‫לולב"‪ ,‬לכן אוחזים אותו ביד ימין ‪.‬‬
‫‪ .3‬את האתרוג יש להחזיק בצורה העוקץ שלו מופנה כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה – כדרך גדילת‬
‫האתרוג )העוקץ הוא הגבעול שבו מחובר האתרוג לעץ‪ ,‬והפיטם הוא הצד שכנגד(‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הנענועים‬
‫‪ .4‬יש לעמוד כשפניו למזרח‪ ,‬להחזיק את הלולב ביד ימין‪ ,‬באופן ששדרת הלולב מופנת כלפיו‪ .‬את‬
‫‪32‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫האתרוג יש להחזיק ביד שמאל כשהוא צמוד ללולב‪ .‬יש לנענע את ארבעת המינים לששה קצוות ולכל‬
‫צד יוליך את הלולב ומיניו ג' פעמים ויחזירו אליו‪ ,‬הולכה והבאה ג' פעמים )סך הכל ח"י נענועים(‪.‬‬
‫‪ .5‬סדר הנענועים‪ :‬דרום וצפון‪ ,‬מזרח‪ ,‬למעלה‪ ,‬למטה ומערב‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת שחרית‬
‫‪ .1‬מתפללים את תפילת שחרית כבכל שבת‪ ,‬ומוסיפים קטעים מיוחדים לימי חג הסוכות‪ :‬לאחר תפילת‬
‫עמידה של שחרית אומרים את ה"הלל" – ואומרים בו את כל הקטעים של סדר ההלל‪ ,‬ולא כמו‬
‫בראש חודש שמדלגים כמה קטעים‪.‬‬
‫‪ .2‬בשעת אמירת ההלל אוחזים את ארבעת המינים ומנענעים אותם בעת אמירת "הודו לה'"‪ ,‬וב"אנא ה'‬
‫הושיעה נא" – פעמיים‪ ,‬ובפעם רביעית בעת אמירת "הודו לה'" בסיום אמירת ההלל‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הושענות‬
‫‪ .3‬לאחר אמירת הלל‪ ,‬אומרים בכל יום מימי החג בקשות מיוחדות הנקראות "הושענות"‪ .‬שם זה נובע‬
‫מהמילים "הושע נא" שעליהם חוזרים בנוסח אמירת ההושענות‪ ,‬מבקשים מה' שיושיענו‪ .‬בכל יום‬
‫אומרים פרק אחד מנוסח ההושענות‪ ,‬וביום האחרון של חג סוכות – יום השוענא רבה אומרים שוב‬
‫את כל הפרקים‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ .‬בשבת לא אומרים את ההושענות ולא מקיפים את בימת‬
‫קריאת התורה היות ובזמן בית המקדש גם לא הקיפו בבת אז המזבח‪.‬‬
‫‪ .4‬בעת אמירת ההושענות מוציאים ספר תורה לבימת בית הכנסת‪ .‬וממשיכים לאחוז את ארבעת‬
‫המינים )שהתחלנו להחזיקם בתחילת אמירת ההלל(‪ ,‬ומקיפים יחד עם החזן את הבימה‪ .‬הקפה זו‬
‫היא זכר למקדש‪ ,‬בבית המקדש היו מקיפים בימי חג הסוכות את המזבח‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫קריאת התורה‬
‫‪ .5‬קוראים בתורה בכל יום מימי החג‪ ,‬הקריאה קשורה לעניני החג ולקורבנות שהקריבו בו‪ .‬סדר הקריאה‬
‫והמפטיר מופיעים בסידורים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת מוסף‬
‫‪ .6‬לאחר מכן‪ ,‬מתפללים תפילת מוסף‪ ,‬כנגד קרבן מוסף שהקריבו בבית המקדש בימי חג סוכות‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סעודת החג‬
‫בקידוש של יום חג הסוכות אומרים את נוסח "אתקינו סעודתא" ומקדשים באמירת "אלה מועדי ה'‬
‫מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם‪ ,‬סברי מרנן ‪ . .‬בורא פרי הגפן"‪) ,‬ולפני ששותים( מברכים "לישב‬
‫‪33‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫בסוכה"‪ .‬נוהגים לטבול את פרוסת החלה של ברכת המוציא בדבש במשך כל ימי החג‪ .‬בסעודת החג יש‬
‫להרבות בשמחה‪ .‬בברכת המזון‪ ,‬לפני אמירת "ובנה ירושלים" אומרים יעלה ויבוא‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫האושפיזין בסוכה‬
‫בשעה שאדם יושב בסוכה – שהיא צל האמונה פורסת השכינה עליו מלמעלה את כנפיה ואברהם אבינו‬
‫וחמישה צדיקים נוספים באים להיות איתו בסוכה‪ ,‬בכל יום ישנו אורח עיקרי שמגיע יחד עם השישה‬
‫האחרים‪ :‬ביום ראשון – אברהם‪ ,‬ביום השני – יצחק‪ ,‬ביום השלישי – יעקב‪ ,‬ביום הרביעי – משה‪ ,‬ביום‬
‫החמישי – אהרון‪ ,‬ביום השישי – יוסף וביום השביעי – דוד‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מנחה וערבית‬
‫מתפללים תפילת מנחה כבכל שבת‪ ,‬ואומרים בתפילת העמידה את תפילת "שלוש רגלים"‪ .‬בצאת החג‬
‫מתפללים ערבית כביום חול ומוסיפים "יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הבדלה‬
‫מבדילים על הכוס‪ ,‬ואומרים את נוסח ההבדלה‪ ,‬אך אין מדליקים נר ואין מריחים בשמים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫דיני חול המועד‬
‫ששת הימים ט"ז – כ"א בתשרי הינם ימי חול המועד סוכות‪ .‬מצוה לשמוח מימי חול המועד ולכבד אותם‬
‫בבגדים נאים ונקיים‪ ,‬בסעודות מיוחדות ועוד‪ .‬מצוה לאכול לפחת סעודה אחת עם לחם כל יום מימי חול‬
‫המועד‪.‬‬
‫בבוקר ימי חול המועד‪ ,‬יש לברך על נטילת הלולב בסוכה‪ ,‬ולאחר מכן לאכול ולשתות‪.‬‬
‫ימי חול המועד מיועדים ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית‪ ,‬ומתפללים בהם תפילות מיוחדות כפי שמופיע‬
‫בסידורים‪ .‬בכל יום מימי חול המועד אומרים את ההלל‪ ,‬קוראים בתורה ומתפללים את תפילת מוסף‪.‬‬
‫בתפילות "שמונה עשרה" של שחרית‪ ,‬מנחה וערבית מוסיפים בחול המועד את אמירת "יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫ממצוות שמחת יום טוב‪ ,‬לשתות בכל אחד מימי החג רביעית יין‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫מלאכה בחול המועד‬
‫מלאכות שאדם עושה לצורך 'אוכל נפש'‪ ,‬כלומר‪ ,‬מלאכות הנעשות לצורך הכנת מאכלים שיאכלום בחג‪,‬‬
‫כגון‪ :‬טחינה‪ ,‬סחיטה‪ ,‬הבערת אש‪ ,‬בישול‪ ,‬אפייה – מותרות‪ .‬מותר גם לתקן את המכשירים שבאמצעותם‬
‫מכינים את האכול לצורך החג‪ ,‬כגון‪ :‬מקרר חשמלי‪ ,‬מיקסר וכדומה‪ ,‬אך באם אפשר לדחות תיקון המכשיר‬
‫לאחר החג – עדיף‪ .‬תיקון הרכב במוסך אינו נחשב 'מכשירי אוכל' אלא מכשיר המשמש להבאת האוכל‬
‫‪34‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫ואסור לתקנו בחול המועד‪.‬‬
‫מותר לעשות מלאכות שהם 'דבר האבד'‪ ,‬כלומר‪ ,‬מלאכה שאם לא ייעשה אותה בחול המועד יפסיד‬
‫הרבה כסף‪ .‬הכוונה היא להפסד ממשי ולא למניעת ריווח‪.‬‬
‫אסור להסתפר ולגזוז ציפורניים בחול המועד‪.‬‬
‫אין לכבס בגדים במשך ימי חול המועד‪ ,‬אך בגדי תינוקות שמתלכלכים הרבה התירו לכבס‪.‬‬
‫אין לעסוק במסחר )קניה ומכירה( בחול המועד‪ .‬אולם דברים שהם לצורך החג מותר לקנות‪.‬‬
‫אסור לכתוב בחול המועד‪ ,‬אולם מותר לכתוב דברים שאם לא יכתוב אותם הם יאבדו לו‪ ,‬ויש לציין‬
‫בתחילת הכתיבה "מפני קדושת המועד"‪ .‬מותר להקליד במחשב בחול המועד‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הושענא רבה‬
‫כ"א בתשרי‪ ,‬שהוא היום האחרון של חול המועד סוכות נקרא "הושענא רבה"‪ .‬יום זה נחשב כסיומם של‬
‫כל הימים הנוראים )ראש השנה‪ ,‬יום כיפור וחג תשרי( והוא גמר חתימת גזר הדין של האדם במשפט‬
‫שמיים‪.‬‬
‫בליל השוענא רבה נוהגים להיות ערים בלילה וללמוד בו את חומש דברים‪ .‬ולאחר מכן לומר את כל ספר‬
‫התהילים‪ .‬לאחר אמירת כל ספר בתהילים יש לומר את נוסח "יהי רצון" המיוחד לליל הושענא רבה והוא‬
‫מופיע בסוף התהילים‪.‬‬
‫יום הושענא רבה הוא כיון חג‪ .‬ונמנעים מלעשות בו מלאכה של חול‪ .‬בתפילת שחרית קודש אמירת ההלל‬
‫מסירים את שתי הטבעות הכרוכות על הלולב‪ ,‬ובסדר ההושענות מוציאים את כל הספרי תורה ומקיפים‬
‫את בית הקריאה שבע פעמים‪.‬‬
‫לאחר אמירת ההושענות ביום הושענא רבה‪ ,‬נוהגים לקחת חמישה ערבות קשורים יחדיו ולחבוט אותם‬
‫בריצפה‪ ,‬כדי למתק חמישה גבורות‪ ,‬ולאחר חביטתם יש לומר את נוסח "יהי רצון" המופיע בסידור בסיום‬
‫אמירת ההושענות‪ ,‬ובו אנו מתחננים לה' שיקבל ברחמים וברצון את תפילותינו‪ ,‬ויסיר את מחיצת הברזל‬
‫המספקת בינו לבין עם ישראל‪ ,‬ושיחתימנו בספר חיים טובים ושיקבל את תשובתינו השלימה לתת לנו‬
‫כל טוב וחסד‪.‬‬
‫יש לערוך סעודת חג ביום זה‪ ,‬ולטבול את פרסות "המוציא" בדבש‪ ,‬ולאכול "קרעפלאך"‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫פירוק הסוכה‪:‬‬
‫אין לפרק את הסוכה בתוך ימי חג הסוכות‪ ,‬כיון שיש בזה בזיון למצווה‪ .‬ויש לפרק את הסוכה רק החל‬
‫מצאת חג שמחת תורה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫שמיני עצרת‪ ,‬שמחת תורה‬
‫בערב חג השני של חג סוכות‪ ,‬נכנסים לסוכה לאכול ולשתות משהו‪ ,‬כדי להיפרד מהסוכה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שמיני עצרת‬
‫לאחר שבעת ימי חג הסוכות‪ ,‬כ"ב בתשרי‪ ,‬מתווסף יום טוב ששמו "שמיני עצרת"‪ .‬למרות שהוא סמוך‬
‫לחג הסוכות הוא כחג בפני עצמו‪ .‬אין יושבים בו בסוכה ואין נוטלים בו ארבעת המינים‪ .‬בשמיני עצרת‬
‫מברכים "שהחיינו" בקידוש או בהדלקת נרות – היות וזה חג בפני עצמו מהחג הראשון של סוכות‪ .‬יום זה‬
‫הוא חג ואסור בו במלאכה כבשאר החגים‪.‬‬
‫בחוץ לארץ – חוגגים את החג יומיים‪ .‬היום הראשון נקרא "שמיני עצרת"‪ ,‬והיום השני הוא "שמחת‬
‫תורה"‪ .‬ביום שמיני עצרת עדיין ממשיכים לאכול ולשתות בסוכה )רק בחוץ לארץ( אבל לא מברכים‬
‫"לישב בסוכה"‪ .‬בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה נחגגים באותו יום‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫שמחת תורה‬
‫בשמיני עצרת – כ"ב בתשרי – חוגגים גם את שמחת תורה‪ .‬מידי שבת בשבתו קוראים בבית הכנסת‬
‫את פרשת השבוע‪ .‬את הפרשה האחרונה שבספר דברים "וזאת הברכה"‪ ,‬קוראים בשמחת תורה‪ .‬ביום זה‬
‫שמחים שסיימו לקרוא את כל התורה כולה‪.‬‬
‫נוהגים בליל חג זה ולמחרתו )לאחר תפילת שחרית( לעשות בו משתה לגמרה של תורה‪ ,‬ושמחים בשמחה‬
‫גדולה – יותר משמחת בית השואבה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫סדר ההקפות‬
‫אומרים את פסוקי "אתה הראת"‪ ,‬ו"אב הרחמים" – שלוש פעמים‪ .‬ומוציאים את כל הספרי תורה שבארון‬
‫הקודש‪ :‬לפני תחילת כל הקפה אומרים פסוקים המיוחדים לאותה הקפה ובסיום אמירתם רוקדים‬
‫ושמחים עד שמכריז הגבאי "עד כאן הקפה א"‪ .‬לאחר מכן אומרים פסוקים ומקיפים את הבמה עוד שש‬
‫פעמים‪ .‬לאחר ההקפות אומרים "עלינו לשבח"‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫ביום שמחת תורה‪ ,‬מקיפים את הבמה שלוש וחצי פעמים‪ ,‬ובכל חצי סיבוב אומרים את הנוסח של אותה‬
‫הקפה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת שחרית‬
‫מתפללים תפילת שחרית של חג‪ ,‬ואומרים בו "הלל"‪ ,‬ובחזרת השליח ציבור על תפילת העמידה אומרים‬
‫"ברכת כהנים" )לא כבכל חג שאומרים זאת בחזרת תפילת מוסף(‪ .‬לאחר מכן עורכים קידוש בבית הכנסת‬
‫ועורכים את ההקפות‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫הקריאה בתורה‬
‫בשמחת תורה ביום‪ ,‬לאחר תפילת שחרית ואמירת הלל‪ ,‬מוציאים שלושה ספרי תורה‪ :‬בספר הראשון‬
‫קוראים את פרשת "וזאת הברכה"‪ ,‬ונוהגים שכל המתפללים יעלו בזה אחר זה לתורה‪ ,‬והיות שישנם הרבה‬
‫אנשים במניין התפילה‪ ,‬מעלים כמה אנשים יחד בכל קריאה‪ .‬נהוג שקוראים לכל הילדים לתורה‪ ,‬ועליה זו‬
‫נקראת "כל הנערים"‪ .‬העולה לתורה לסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא 'חתן תורה'‪.‬‬
‫בספר השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית"‪ ,‬והעולה לתורה נקרא 'חתן בראשית'‪ ,‬ובספר השלישי‬
‫קוראים למפטיר את עניני החג וקורבנותיו‪ .‬עם סיום הקריאה בתורה אומרים את הפזמונים "שישו ושמחו‬
‫בשמחת תורה ‪ . .‬אשריכם ישראל" המופיעים בסידורים‪.‬‬
‫אחרי קריאת התורה אומרים את תפילת "יזכור" לעילוי נשמת קרובים שהלכו לעולם‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת גשם‬
‫ביום החג‪ ,‬מכריזים לפני תפילת מוסף "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬והחזן מתחיל את חזרת תפילת‬
‫העמידה בתפילת הגשם – שבה משבחים את ה על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיוריד‬
‫גשמים בעיתם בתקופת החורף‪ .‬החל מהכרזת הגבאי שמהיום יש לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" –‬
‫יש לומר כך בכל תפילות העמידה עד חג הפסח‪ .‬בתפילת ערבית של חג זה ממשיכים לומר בברכת "ברך‬
‫עלינו" "ותן ברכה" )כמו בימי הקייץ( עד יום ז' מר‪-‬חשון בו מתחילים לומר "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫לאחר תפילת מוסף הולכים לבית לסעוד את סעודת החג‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫תפילת מנחה‪ ,‬ערבית והבדלה‬
‫מנחה‪ :‬מתפללים כמו ביום שבת )אשרי‪ ,‬ובא לציון( ומתפללים תפילת עמידה של "שלוש רגלים"‪ .‬מעריב‪:‬‬
‫תפילת ערבית מתפללים כמו במוצאי שבת ואומרים "אתה חוננתו"‪ ,‬הבדלה‪ :‬להבדלה מבדילים עם כוס‬
‫יין ונר בלבד לאל בשמים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫‪/‬‬
‫הקפות שניות‬
‫במקומות רבים בארץ ישראל נוהגים לערוך 'הקפות שניות' – במקביל לשמחת תורה ולהקפות הנהוגות‬
‫בליל זה בכל הקהילות היהודיות בחוץ לארץ‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫אסרו חג‬
‫היום שלאחר החג‪ ,‬כלומר יום כ"ג בשרי נקרא "אסרו חג"‪ ,‬ועושים אותו כיום המשך של החג‪ ,‬ולכן אין‬
‫אומרים בו תחנון ולא צמים בו‪ .‬ומי שמציין יום זה באופן מיוחד מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח‬
‫והקריב עליו קרבן‪ ,‬שנאמר "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" – ומשמעותו‪ :‬אדם שחוגג אסרו חג‬
‫בעבותים – בבהמות עבות ושמנות‪ ,‬מגיע במעלתו עד קרנות המזבח‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הלכות‪ ,‬טעמים ומנהגים‬
‫עירוב תבשילין‬
‫השנה – ה'תשע"א‪ ,‬חגי חלים החגים צמוד לשבתות‬
‫)בר"ה בארץ ישראל בלבד‪ ,‬ובאירופה בכל חגי תשרי(‪ ,‬ולכן יש לערוך עירוב תבשילין בכל חג וחג‬
‫מהות התקנה‬
‫עירוב תבשילין היא תקנה בהלכה שמטרתה להתיר בישול אוכל מיום טוב לשבת שחלה לאחריו‪.‬‬
‫לפי ההלכה אסור לבשל ביום השבת‪ ,‬ויש להכין את כל המאכלים ליום השבת לפני כניסתו‪ .‬בימי החגים‬
‫"כל‪-‬‬
‫מותר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬להכין את כל צורכי הסעודה )אוכל נפש( )ובתנאי שלא יוצרים אש חדשה( ָּ‬
‫אכה‪ ,‬לֹא‪-‬יֵ ָע ֶשׂה ָב ֶה ַ‬
‫ְמ ָל ָ‬
‫ם‪--‬אךְ ֲא ׁ ֶשר יֵ ָא ֵכל ְל ָכל‪-‬נֶ ֶפ ׁש‪ ,‬הוּ א ְל ַב ּד ֹו יֵ ָע ֶשׂה ָל ֶכם‪) ".‬שמות י"ב ט"ז(‪.‬‬
‫כאשר חג חל ביום שישי‪ ,‬מדין התורה מותר לבשל מיום טוב לצורך שבת‪ ,‬אולם חכמים אסרו לבשל ביום‬
‫טוב בשביל השבת שאחריו‪ ,‬ללא עירוב תבשילים‪ ,‬משום כבוד יום טוב וכן כדי שלא יבואו אנשים לבשל‬
‫ביום טוב עבור ימות החול‪ .‬כדי שיהיה אפשר לבשל ביום טוב תבשילים טריים עבור השבת‪ ,‬תיקנו חז"ל‬
‫את תקנת "עירוב תבשילין"‪ .‬הם תיקנו שאדם שרוצה לבשל ולאפות ביום טוב לשבת יכין כיכר לחם‬
‫)או חלה או מצה( ומאכל מבושל לפני החג בשביל לאוכלם בשבת‪) ,‬בדיעבד אפשר להסתפק בתבשיל‬
‫אחד( וכך כשמבשל ביום טוב מאכלים אחרים לשבת‪ ,‬המעשה מוגדר כסיום הבישול וההכנות לשבת‪,‬‬
‫ולא כהכנה שלמה מיום טוב לשבת‪ ,‬ולכן מותר לעשותו‪ .‬הרמב"ם מבאר ‪ -‬שטעמו של עירוב תבשילים‬
‫כ'היכר' – להיות זיכרון שאין לבשל ביום טוב דבר שאינו נצרך ליום טוב או לשבת‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫עריכת העירוב‬
‫עושה הערוב לוקח את המאפה והתבשיל בידיו ומברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו‬
‫במצוותיו וציוונו על מצות עירוב"‪.‬‬
‫ויש שסברו להוסיף ולומר‪" :‬בעירוב זה יהיה מתר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל‬
‫צרכינו מיום טוב לשבת‪ ,‬לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מדריך לחגי תשרי‬
‫מלבד המצווה האישית על כל אדם לערב‪ ,‬יש מצווה על האדם החשוב בעיר‪ ,‬לערב בשביל כל אחד‬
‫מתושבי העיר‪ .‬כדי שגם אלו ששכחו לעשות ערוב או שהערוב אבד להם בחג לפני שבישלו ‪ -‬יוכלו לבשל‪.‬‬
‫לצורך זה לוקח חשוב העיר‪ ,‬מאפה ותבשיל ומקנה אותם על ידי אחר לכל אנשי העיר‪ .‬לאחר מכן הוא נוטל‬
‫את המאפה והתבשיל בידיו‪ ,‬ואומר את הנוסח שנכתב מקודם‪ .‬לפי השולחן‪-‬ערוך שם‪ ,‬גם אשה יכולה‬
‫לעשות עירוב תבשילין ולברך‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫טעם העירוב‪:‬‬
‫הרמב"ם כתב שעירוב תבשילין נקרא כך בגלל הדמיון שלו למושג ההלכתי ערוב חצרות‪ -‬כפי שערוב‬
‫חצרות נועד להוות היכר ‪ -‬שלא יבואו בני אדם לטעות ולחשוב שמותר להוציא בשבת מרשות לרשות‪ ,‬כך‬
‫גם ערוב תבשילין מיועד להיכר וזיכרון ‪ -‬כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו‪.‬‬
‫בצורה פשוטה יותר ניתן לבאר שבעירוב התבשילין בעצם 'מערבים' )כלומר מצרפים( את המאכלים‬
‫שבושלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו‪ ,‬ועל כן מותר‪ ,‬לדברי חז"ל‪ ,‬לבשל מיום החג ליום השבת‬
‫שחל לאחריו‪.‬‬
‫‪40‬‬