קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
Transcription
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
קול צופיך מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא-לקי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל תולדות -תשס"ז -מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל השיעור לעילוי נשמת : מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרשת השבוע :תולדות השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ,בשנת תשס"ז. יציאה לחו"ל השיעור הועבר ע"י הרב הר"ה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א הרב הראשי של צפת. למה יצחק לא יורד למצרים? ָארץ ִמ ְל ַבד בפ רשת השבוע כתוב שאלוקים אומר ליצחק ( :א) וַיְ ִהי ָר ָעב ָב ֶ ימ ֶל ְך ֶמ ֶל ְך ְְּ ִל ְׁש ִִּים ֵל ְך יִ ְצ ָחק ֶאל ֲא ִב ֶ ַאב ָר ָהם ַוי ֶ ימי ְ ָה ָר ָעב ָה ִראׁשֹון ֲא ֶׁשר ָהיָה ִב ֵ ָארץ ֲא ֶׁשר א ַֹּמר ֹּאמר ַאל ִֵּ ֵרד ִמ ְצ ָריְ ָמה ְׁשכֹּן ָב ֶ ֵרא ֵא ָליו ה' ַוי ֶ ְג ָר ָרה( :ב) ַוי ָ ֲך ֶא ִֵּן ֶאת ָכל ַרע ָ ּולז ְ ֲכ ָך ִכי ְל ָך ְ ַא ָבר ֶ ָארץ ַהזֹּאת וְ ֶא ְהיֶה ִע ְמ ָך ו ֲ יך( :ג) גּור ָב ֶ ֵא ֶל ָ יך: ָאב ָ ַאב ָר ָהם ִ ֻעה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַב ְע ִִּי ְל ְ ַה ִקמ ִֹּתי ֶאת ַה ְשב ָ ָה ֲא ָרצֹּת ָה ֵאל ו ֲ אלוקים אומר ליצחק שלא ירד מארץ ישראל לחו"ל .וחכמינו אמרו על זה כי הסיבה לכך שהוא "עולה תמימה" .וברש"י שם: "שהיה דעתו לרדת למצרים כמו שירד אביו בימי הרעב אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך". ובגמרא בבא בתרא צא. ת"ר :אין יוצאין מארץ לחו"ל -אא"כ עמדו סאתים בסלע .א"ר שמעון: אימת י? בזמן שאינו מוצא ליקח ,אבל בזמן שמוצא ליקח ,אפי' עמדה סאה בסלע -לא יצא. והסביר שם הרשב"ם כי כשאדם יוצא לחו"ל מלבד מה שהוא מפסיד כמה וכמה מצוות שקיימות רק בארץ ישראל( ,רשב"ם ב"ב צא ).ולפי הרמב"ן הוא מפסיד את קדושה הרבה של הארץ שאינה קיימת בחו"ל .עד שאמרו כי כל היוצא ממנה כאילו עובד עבודה זרה .ושם נאמר על יציאה זמנית של דוד המלך .אמרו חז"ל בספרי ,פרשה ה ,פסקא ד" :היוצא לחו"ל כאילו עובד ע"ז" עכ"ל .ובגמרא: תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים"(.ויקרא כה ,לח) וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים .וכן בדוד הוא אומר "כי גרשוני היו ם מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים( .כתובות קי): ואע"פ שאין פסוק מפורש שאומר אי אסור לעזוב את ארץ ישראל .אומר האבני נזר (יו"ד סי' תנד) כי אחרי שאנו רואים את הערך הגדול של העליה לארץ ושל חשיבות המגורים בה .אין צורך לאוסר עלינו במפורש את היציאה ממנה וזה דבר טבעי. וגם ברמב"ם (הל' מלכים פ"ה הי"ב) נפסק לא לעזוב את הארץ ומאריך להסביר את קדושתה הרבה של הארץ ומעלתה המיוחדת .ואע"פ שכתב שם כי כשם שאסור לעזוב את ארץ ישראל כך אסור לעזוב את בבל שנאמר "בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם( .עיין לח"מ שם) ואם כן משמע שהבעיה היא בעיה של מקום תורה ולא של קדושה מיוחדת .עם זאת כשקוראים את דברי הרמב"ם משמע שזו קדושה עצמית של הארץ ולא בגלל היותה מקום תורה שהרי חכמים היו מנשקים את אדמתה ולא מצינו שהיו מנשקים את אדמתה של בבל .ועוד שההלכה שאומרת לגור בארץ ישראל אפילו בעיר רובה עכו"ם מלמדת שהעיקר הוא קדושת הארץ ולא מקום של תורה. website@harav.org 484 (י) גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו: (יא) אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין שנאמר וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא וכן הקבור בה נתכפר לו וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה שנאמר וכפר אדמתו עמו ובפורענות הוא אומר על אדמה טמאה תמות ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו ואעפ"כ גדולי החכמים היו מוליכים מתיהם לשם צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק: (יב) לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" ובפורעניות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבאו" כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר "בבלה יובאו ושמה יהיו": חסידות לא לצאת אפילו בעת רעב ולכאורה צ ריך להבין מה יצחק שונה מכל אחד אחר .הרי לכל אחד ואחד אסור לרדת מארץ ישראל לחו"ל? התשובה היא כמובן במקרה שבו מדובר .התיאור של התורה הוא במקרה של "רעב בארץ" וזה בדיוק המקרה שבו מותר לאדם לרדת לחו"ל כמו שירד אברהם אבינו .ועל זה אמרו חכמינו כי אף על פי שמותר לאדם לרדת לחו"ל בשנות רעבון ,ראוי לאדם לקדש את עצמו ולא לרדת והביאו על זה את המעשה של אלימלך שירד בשנות רעבון ומה היה סופו. וכך כתב על זה הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה. (ט) אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה .אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח. אם כן יש לנו שלושה שהם ארבע מקרים שבהם מותר לאדם לצאת לחו"ל. והם ללמוד תורה או כדי לשאת אשה או להציל מן העכו"ם .ובכל המקרים הללו יוצא וחוזר מיד .אבל אם היה רעב בארץ מותר לצאת עד שיגמר הרעב ומוסיף הרמב"ם שם: ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום: ולכן אברהם ירד והביא משם רכוש גדול כדי שיהיה סימן לבניו לרדת ולהביא רכוש גדול .אבל יצחק אינו צריך לעשות את הסימן הזה לבניו ובמיוחד שהוא לא יצא כלל מארץ ישראל מעולם .ואברהם נולד מחוץ לארץ ישראל. וזכורני שפעמים רבות הוא נשאל אל כך שהרבי מחב"ד ע"ה לא עלה לארץ ושאלוהו למה לא בא לפחות לביקור קצר בארץ .ועל זה ענה מו"ר אבא שליט"א כי ברור לו שאם הרבי יבוא לארץ הוא ינהג עלפ י "מידת החסידות" שכתב הרמב"ם בהלכותיו דלעיל .ולא יצא יותר לעולם לפקוד את חסידיו שבחו"ל ככל כך צריכים להוראותיו. גם לדעות שהארץ עדיין לא נתקדשה וקדושה זו אינה דווקא ענין של מצוות שהרי יצחק והאבות עוד לא נתחייבו במצוות .והכפתור ופרח (פרק י) מביא שמצוות ישיבת הארץ אינה קשורה דווקא לקדושה של הארץ שקודשה על ידי יהושע ועולי בית שני .שהרי שעת "הקדושה הראשונה" ,היא בזמנו של יהושע, ואעפ"כ לגבי יצחק אומרים שהיה 'עולה תמימה' ולא יצא מן הארץ .ומכאן שבכל זמן יש מצוות ישיבה בארץ ואיסור לעוזבה .אלא זו קדושה עצמית של הארץ משעת בריאת העולם ובגלל זה נאמר ליצחק לא לעזוב את הארץ. וכך כותב הרמב"ן ב חידושי על מסכת גיטין דף ב/א למה חכמים היו מנשקים את אבני עכו שהם גבול ארץ ישראל .הרי הגמרא אומרת שלא נכבשה על ידי עולי בבל. www.harav.org קול צופיך מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא-לקי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל תולדות -תשס"ז -מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל "ואי נמי סבירא להו לא קדשה לעתיד לבא לענין תרומות ומעשרות ,חביבא עלייהו ,דהא איכא דאמרי קדושה שלישית יש להם ואעפ"כ ארץ ישראל בחיבתה היא עומדת ובקדושתה לענין ישיבתה ודירתה: לקברי צדיקים ונשאלה שאלה חשובה על דבר יציאה לחו"ל לקברי צדיקים .האם מותר או אסור? שהרי לכאורה אין כאן אחד מהמקרים שבהם פסק הרמב"ם שמותר לצאת ואם כן למה יותר? דעת השדי חמד מפורסמת מאוד אצל חסידי ברסלב היוצאים לאומן שמותר ללכת לקברי צדיקים כיון שזה חלק ממצוות לימוד תורה ,כי ביקור זה בקברי צדיקים מעלה יש בו והוא חשוב עד מאוד .וכך הוא כותב בתחילת "אסיפת דינים" ,ערך "ארץ ישראל" בשם מחבר "שדה הארץ": ומיהו דווקא כשאינו מתבטל באותם הימים [בהם נוסע לחו"ל] מעבודת ה' בשום מצוה וכו' .ובפרט אם חכם הוא [ו]מתבטל מלימודו ,לא יפה עושים" עכ"ל. והוסיף עליו ה"שדי חמד": "ובאמת דבריו נכונים וכו' .ובפרט אם תורתו אומנותו וכו' קרוב הוא להפסד מלשכר וכו' כי אי אפשר שילמד בדרך כמו שלומד בביתו .אבל לכל העם ,חיובא רמיא להשתדל להשתטח על קברי הצדיקים ,כי זכות גדול הוא. וכן מובא גם במשנה ברורה סימן תקס"ח סעיף י´ .שערי תשובה סעיף קטן כ´ דיבור המתחיל" בהליכה"" :בשם "פרי הארץ": אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל - שרי לילך אדעתא לחזור. דעת הרב אבא היא כי יש ערך גדול בתפילה על קברי צדיקים כמו שראינו בכלב בן יפונה שהתפלל על קברי אבות בחברון .וכמו שראינו בפרשה הקודמת על הערך הגדול של המקום הזה כפי שאברהם משקיע אותו וקונה בכסף מלא .עם זאת פעמים רבות נשאל מו"ר אבא על נסיעה לאומן לתפילה בראש השנה או בכלל ודעתו לא נוחה מזה .למרות שהוא אומר שזה עדיף אלף אלפי פעמים על אלה הנוסעים לשם לצורך חופשה או בילוי. לטיול אף אם יש הבנה לאלה הנוסעים לאומן .אין שום היתר לאלה נוסעים לבילוי בחו"ל .וכל המאזינים הקבועים של השיעור של מו"ר אבא שמעו אותו כמה וכמה פעמים ממש מתפלא על אלא הנוסעים לחגים לחו"ל ,שמלבד כל הבעיות הקשות של הכשרות שיש שם אע"פ שרשום עליה "מהדרין" ,יש שם בעיה קשה מאוד של יציאה מארץ ישראל לחו"ל .מי התיר להם לצאת לחו"ל לצורך נופש? ובמיוחד היה מתפלא על אלה הנוסעים בחגים כמו פסח וכד' שהיה אומר להם כי ארץ ישראל היא "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" ובחגים במיוחד אנחנו מקבלים את הברכה "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך" ומה יותר חשוב מלהיות בשעת הברכה בארץ הברכה .במיוחד במיוחד בפסח שיצאנו מעבדות לחרות ואנו אומרים שבה אנחנו עתידים להגאל .מה יאמר אדם שיבוא משיח וימצא אותו שהוא יצא מארץ ישראל לחו"ל דווקא בפסח? האם לא האמנת למה שאתה אומר "כי לישועתך קיוונו כל היום"? ובגמרא מועד קטן יד .המשנה אומרת שמי שבא בחול המועד ממדינת הים יכול לגלח כיון שהוא אנוס על כך שלא גילח לפני המועד .אומרת הגמרא: מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח ,מפני שיצא שלא ברשות .אמר רבא לשוט (לשוט בעולם ולראותו – רש"י) -דברי הכל אסור( .מפני שיצא שלא ברשות) .למזונות -דברי הכל מותר .לא נחלקו אלא להרויחא (שיש לו נכסים הרבה ,ויוצא כדי להרויח יותר – רש"י) .מר מדמי ליה כלשוט ומר מדמי ליה כלמזונות. וכך נ פסק הלכה בשולחן ערוך כדעת חכמינו במשנה .בשו"ע או"ח תקלא סעיף ד' .על אלה שמותר להם להתגלח בחול המועד נמנה גם: "וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח ,והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל". website@harav.org 484 בשו"ע לא מדובר באם מותר לצאת או לא ,אלא שוב דווקא לגבי היתר גילוח :אך מהרא"ש שמביא הירושלמי משמע שיש התאמה בין האיסור לגלח ובין האיסור לצאת ,כפי שסובר הראב"ד בסוגיא. ויש שואלים למה צורך פסיכולוגי נפשי לצאת לטיול בחו"ל לראות דברים שלא ניתן לראות בארץ הוא גרוע יותר מצורך ממוני? וצריך לומר כ י התקשרות לחו"ל אין בה יישוב ארץ ישראל ואילו רווח ממוני של אדם הגם שאינו ללחם וחלב אלא להרווחה יש בו ישוב ארץ ישראל. שכידוע העושר של העשירים מספק עבודה לעניים. מסחר לעומת זאת נסיעה לצורך מסחר וכד' היא נסיעה מותרת והיא בכלל הפרנסה שדובר עליה קודם לכן .והנוסעים לצורך פרנסה – נסיעתם מותרת. והנוסעים לצורך הרווחה גדולה -נסיעתם במחלוקת שנויה. וכתב הב"י בשם הראב"ד כי נסיעה של הרווחה אינה יכולה להיות בגדר "שלא ברשות" כי כך דרך כל התגרנים .וכן מובא בענין אחר בהלכות שבת שאסור לצאת בספינה שלושה ימים לפני שבת חוץ מדבר מצוה (או"ח רמ"ח) וכתב הרמ"א: "יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חברו ,חשוב הכל דבר מצוה .ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל .ועל כן נהגו בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי שיסמוכו". ומלשונו משמע שאין דעתו נוחה רק אין למחות ביד הנוהגים היתר לראות חבירהם או לסחורה שהולכים שלושה ימים קודם שבת .אבל לענין יציאה לחו"ל אפשר שאין בזה הגדרה של יציאה שלא ברשות. לריפוי מחלה וגם היוצאים להתרפאות יכולים לצאת מקל וחומר .אם לצורך פרנסה מותר שהיא כדי חייו .כל שכן אם אין רופא מומחה כמותו בארץ שמותר לצאת להתרפא בחו"ל .שהרי פיקוח נפש דוחה את התורה כולה חוץ משלושה דברים .ואף שאמרנו קודם כי היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה זרה. אין זה ממש דמיון שהרי התירו לצורך נשיאת אשה .לצאת לחו"ל וכי יתירו עבודה זרה לצורך נישואין או פרנסה או לימוד תורה .אלא שודאי אין זה ממש כעובד עבודה שרה לכל דיניה .אלא ללמד לנו את חומרת העבירה של היציאה לחו"ל. למחנות ההשמדה בפולין ופעמים רבות נשאלתי על ידי תלמידים ומורים ושאלתי את מו"ר אבא על נסיעה למחנות ההשמדה בפולין ,שם התלמידים לומדים מי זה עמלק ולומדים שאסור לשכוח אותו .שם הם לומדים גם על יחודו של עם ישראל ועל החובה לשמור עליו מכל משמר .יש ערך גדול מאוד לנסיעות הללו ,אבל הם לא סתם בחו"ל .הם על אדמה שספוגה בדם ובאפר של יהודים. וכששאלתי דעתו לא נוחה מזה גם בגלל שזה חו"ל וגם בגלל שלא צריך לתת לכל האויבים והשונאים וצאצאיהם להרויח מהאסון שגרמו הם ואבותיהם. אמנם יש כאלה שזאת להם האפשרות היחידה ללמוד על חשיבות עם ישראל ולהם הוא מתיר בדוחק .כי יותר טוב ללמוד על חשיבותו של עם ישראל על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. ואם תאמר שהיציאה הזאת יש בה חשיבות של הנפטרים שמכבדים אותם בכך שמבקרים במקום קבורתם .יש על זה את הגמרא שאומרת שאין לצאת לחו"ל אפילו לכבוד המת .בקידושין לא :מספרים לרב אסי שאמו יצאה מבבל לבוא לא"י ,שאל את ר' יוחנן אם מותר לו לצאת מא"י לקבל פניה? "אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי' מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל אסור .לקראת אמא מהו? א"ל איני יודע[ .אתרח] פורתא .הדר אתא אמר ליה :אסי נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום .אתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל חס ושלום דלמא מירתח רתח .א"ל מאי אמר לך? אמר ליה המקום יחזירך לשלום .אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך. www.harav.org קול צופיך מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא-לקי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל תולדות -תשס"ז -מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי. רואים שרבי יוחנן בקושי התיר לו לצאת לכבוד אימו .אבל אחרי שיצא לקראתה ונודע לו כי מתה וארונה מגיע .אומר רב אסי" :אי ידעי ,לא נפקי" כלומר אין היתר לצאת מא"י לכבוד מת ,אפילו היא אמו! ומדובר כאן במצוה ללוות את אמו עד לקבורה .ומכאן שאין להתיר לכבוד נפטרים .ובכל זאת אין על כך איסור כיון שיש כאן לימוד חשוב על עם ישראל .ואם ילוו אותם מדריכים שיעשו את הביקור הזה לימוד חשוב אפשר בדוחק להכניס את זה בתוך ההיתר של "לימוד תורה". לבקשת ההורים ומכאן תשובה לשאלה שנשאלת לפעמים על משפחה שעושה איזה שמחה בחו"ל ,וההורים לוחצים ללכת לשמחה .האם מותר לצאת לחו"ל מדין כיבוד הורים? כל מה שראינו שמותר משום כיבוד הורים לצאת לחו"ל זה דווקא כשמדובר בהורים עצמם .וכגון שיש לו הורים בחו"ל והוא יוצא לבקרם או לטפל בהם .אבל אם מדובר בשמחה של דוד או דודה ויש להורים כבוד בכך שהילדים שלהם שגרים בארץ יוצאים לבקרם .האם מותר לצאת? וכתב הבן איש חי בהלכות שנה שניה -פרשת שופטים הלכה יט: א"ל אביו לעבור על דברי תורה בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה ואפילו מצוה דרבנן לא ישמע לו ,לפיכך אם צוה שלא ימחול לאדם פלוני ולא ידבר עמו והבן רוצה לעשות שלום עמו לא ישמע לאביו .וכן אם צוהו לגרש את אשתו וכן שלא יעלה לארץ ישראל לא ישמע לו .וכן א"ל שלא ילמוד עם פלוני לא ישמע לו .ואם הבן רוצה ישא אשה ההוגנת לו וחפץ בה אין האב יכול לעכב .ואם היה האב רשע ובעל עבירה אפילו הכי חייב הבן לכבדו ולהיות לו מורא ממנו ויש אומרים שאינו חייב ומכל מקום אסור לצערו: משמע שבמקרה זה אין כיבוד הורים .כי אין כיבוד הורים במקום שזה נגד ההלכה .אבל כשמדובר בכבוד שלהם עצמם – זה ההלכה לכבדם גם מחוץ לארץ. ללמוד תורה בגדר המצוה של ללמוד תורה ,צריך לדעת כי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד. ומצינו במסכת מגילה דף טז/ב "אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש ,שכל זמן שברוך בן נריה קיים ,לא הניחו עזרא ועלה". ולמרות שהיו באותה שעה חכמים בארץ ישראל לא עלה עזרא למרות שהיו עסוקים בבנין בית המקדש .כיון שבלי לימוד תורה עלול כל בנין בית המקדש לרדת לטמיון כמו שהיה בימי הבית הראשון. ולכן נפסקה הלכה שמותר לצאת לתלמוד תורה .ואע"פ שדעת רב יהודה כי אם יש ישיבות בארץ ישראל אסור לצאת לחו"ל .דעת רבי יוסי אחרת .וכך בגמרא בעבודה זרה דף יג/א תניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות בתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם ,,,ומטמא ללמוד תורה ולי שא אשה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל בזמן שמוצא ללמוד אינו מטמא רבי יוסי אומר אפילו בזמן שמוצא ללמוד יטמא לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל אמר רבי יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לצידן ללמוד תורה ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי ואם מותר לכהן לצא ת לחו"ל למרות שאדמתה טמאה .כל שכן שמותר לישראל לצאת לחו"ל לצורך לימוד תורה. להביא כסף ללומדי תורה ושאלה זו נשאלה בדורות עברו על ידי שלוחים שונים שהיו יוצאים לחו"ל כדי לאסוף תרומות להקים את הישוב היהודי בארץ ישראל ולהחזיק את היושבים שנאחזו פה בכל כוחם .וכבר בימיהם נפסקה ההלכה כי האוסף כסף עבור יושבי ארץ ישראל הריהו כאילו יוצא ללמוד תורה .שלא רק לצורך הלימוד עצמו מותר .אלא גם להחזיק את הלומדי תורה. ובימים עברו היו שולחים את גדולי החכמים לחו"ל כיון שהם גם היו אוספים כסף ללומדי ארץ ישראל וליושביה וגם היו מלמדים בעצמם תורה website@harav.org 484 ופועלים למען הישוב היהודי בארץ להרבות את גודלו וחזקו .ומי יכול לדבר בשבחה של ארץ ישראל יותר מהתלמידי חכמים שלה. וכמו שהסביר הפאת השולחן (פ"ב סוף ס"ק כח) על ההיתר של יציאה לסחורה ,כך נסביר על השלוחים שיוצאים להביא פרנסה ליושבי הארץ. "ולסחורה הטעם דזהו חייו ,וישוב ארץ ישראל תליא בזה". לקיום מצוות ובגמרא כתובות (קיא)" :ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה .אתא לקמיה דר' חנינא ,אמר ליה ,מהו למיחת וליבמה? אמר ליה ,אחיו נשא כותית ומת – ברוך המקום שהרגו – והוא ירד אחריו?!" וזה נראה חריף מאוד .כיון שבאמת הוא לא נשא כותית רק היה גר בחו"ל ונקרא כאילו נשא נכריה .ורבי חנינא אומר "ברוך המקום שהרגו"!! .ואוסר עליו ללכת ליבם אותה למרות שזו מצוה. ובאמת אין שום היתר לצאת לחו"ל לצורך קיום מצוות .ובמיוחד לדברי הרמב"ן (ויקרא פרק יח פסוק כה) שאמר כי המצוות בחו"ל הם כדי שנקיים אותם בארץ כשנחזור אליה. והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם ,אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו ,לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו,,,,וכן שנו בספרא (קדושים יא יד) ,ולא תקיא הארץ אתכם וגו' ,ארץ ישראל אינה כשאר ארצות ,אינה מקיימת עוברי עבירה,,,ואמרו בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ה) ,הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים ,ואומר לתת לכם את ארץ כנען ,כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי לכם לאלהים ,אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם לאלהים, ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג) ,ואבדתם מהרה (דברים יא יז) ,אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים ,משל לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה ,אמר לה הוי מתקשטת תכשיטים שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים ,וכן אמר ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים ,אלו המצות שישראל מצוינין בהם: והנה הכתוב שאמר (דברים יז יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו' ,אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות ,ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ ,כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה' .ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ) ,וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב) ,ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה ,וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב). וכתב החתם סופר בגיטין דף מד ע"א ,ד"ה חוץ ,למה מוכר עבדו לחו"ל יוצא לחרות אע"פ שמקיים כל התורה כולה חוץ ממצות ישיבת ארץ ישראל ואילו מי שמוכר עבדו בארץ ישראל חוץ משבת יום טוב – ספק אם יוצא לחרות. וכתב החת"ס: "וי"ל דהתם אינו מקיים שום מצוה ,דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה, אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל איננו כקורא בא"י ,כי גרשוהו מהסתפח בנחלת ה' .וזהו מוסר גדול" עכ"ל. וגם המצוות של ללמוד תורה ולישא אשה שהותרו דווקא אם חוזר .אבל אם לא חוזר אסור .וכך כותב התו"ס בעבודה זרה יג:. ללמוד תורה ולישא אשה -פירוש ודעתו לחזור לא"י ,דאילו אין דעתו לחזור אמר בכתובות פ"ב (דף קיא ).אחיו של זה נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת, ברוך המקום שהרגו .וזה ירד אחריו לחוצה לארץ? ודוקא בהנך מצות שהן חשובות ללמוד תורה שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה ,ואשה נמי דכתיב (ישעיה מה) 'לא תהו בראה' .אבל לשאר מצות לא .והכי משמע פ"ד דמגילה (דף כז ).אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות שהם חשובות. ולהלכה לא נפסקה דעת השאילתות להתיר לצאת לחו"ל לקיים מצוות אחרות .והמדרש (ספרי ראה כח) מביא מעשה בשני גדולי החכמים שלפי הענין יצאו לקיים מצווה חשובה. מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם www.harav.org קול צופיך מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא-לקי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל תולדות -תשס"ז -מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל וישבת בארצם .וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה. www.harav.org ויכוח בן בני זוג ואע"פ שמותר לצאת כדי לצאת אשה כבר כתב תוס שמדובר כשהוא חוזר. וכן מובא בגמרא כתובות דף קיא/א אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו בכל הכתובות שנוהגים היום כתוב כי הבעל לא יכול להוציא את אשתו מהארץ ולא יכול לעזוב את הארץ בלי רשותה .בכתובות הישנות היו כותבים גם את המקומות שמהם אי אפשר לצאת וסימנו את נוא אמון שבמצרים. למרות שתקופה ארוכה לא היתה כלל אפשרות להגיע לשם. בכל מקרה כאן מדובר על היציאה של האדם עצמו בלי אשתו ובלי רשותה. אבל אם מדוברל על מגורים קבועים בזה יש הלכה מפורשת .בשו"ע אבן העזר סימן עה הלכה ג': "מחוץ לארץ לארץ ישראל כופין אותה לעלות אפילו מנוה יפה לנוה הרע ואפילו ממקום שרובו ישראל למקום שרובו כותים ,ואין מוציאין מארץ ישראל לחוצה לארץ ואפילו מנוה הרע לנוה הטוב ואפילו ממקום שרובו כותים למקום שרובו ישראל: אמר האיש לעלות לא"י והיא אינה רוצה -תצא בלא כתובה :אמרה היא לעלות והוא אינו רוצה -יוציא ויתן כתובה וה"ה לכל מקום מארץ ישראל לירושלים שהכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין משם ,הכל מעלין לירושלים ,ואין הכל מוציאין משם: וכתב בפתחי תשובה שם: כי הסכמת הפוסקים היא ש לא כמו רבינו חיים בתוס' שכתב כי בימינו אין מצוות ישוב ארץ ישראל .ובימינו הרבה נוסעים לסחורה ולטיולים בכל מקום ולא יכולים לומר שזה מקום סכנה. חיבת הארץ וכתב אחר מחכמי צפת רבי אלעזר אזכרי .בעל "ידיד נפש" בספר חרדים: צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו ,כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו ,כד) וימאמו בארץ חמדה ,ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתיב (שם קב ,טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון, ולפיכ ך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחילת השירה ,ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו' ,כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו מעליה .גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה ,כי כשם שבחר בהם ,כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראין "גוי אחד" אלא עמה. ובתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב/א רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר' חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו * * * *רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !! שלחו לנו בבקשה באמייל לwebmaster@harav.org - website@harav.org 484 www.harav.org