בעקבות שיר השירים- הגות העת החדשה (עמ` 69

‫בעקבות שיר השירים‪ -‬הגות העת החדשה (עמ' ‪69-‬‬
‫‪)82‬‬
‫אורט ספיר ירוחם‬
‫‪omridunour@gmail.com‬‬
‫שיר השירים בהגות העת החדשה‬
‫‪ ‬החשיבות של שיר השירים לא פסחה גם על הוגי העת החדשה (התקופה‬
‫המודרנית‪ ,‬מהמאה ה‪ 16-‬ואילך)‪ ,‬שמצאו בו עניין רב והתלבטו כיצד לפרשו‪.‬‬
‫חלק פירשו אותו על פי הפרשנות המסורתית שהתקבלה אצל חז"ל‪ ,‬קרי‬
‫הפרשנות האלגורית‪ ,‬שמעשירה את הטקסט ברבדים ומשמעויות נוספות ומנסה‬
‫להתאים אותו למצב הנוכחי ולחיים שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק אחר פיתח גישה‬
‫ביקורתית יותר‪ ,‬אשר דוחה את הפרשנות האלגורית ומנסה להחזיר את השיר‬
‫לפרשנות 'המקורית' שלו‪ ,‬קרי‪ :‬סיפור אהבה פשוט בין בני זוג בעל מאפיינים‬
‫ארוטיים ברורים‪.‬‬
‫‪ ‬הפרשנים המסורתיים יותר ניסו להתמודד עם הביקורת הזו באמצעות דרכים‬
‫חדשות ויצירתיות להעניק משמעות רלבנטית ומקורית לשיר השירים‪ .‬אחד‬
‫מהם היה ר' שלמה אלקבץ‪ ,‬מחבר הפיוט 'לכה דודי' ופיוטים נוספים‪.‬‬
‫ר' שלמה הלוי אלקבץ' (עמ' ‪)72-69‬‬
‫‪ ‬מקובל‪ ,‬מיסטיקן ופרשן‪ ,‬תלמידו של האר"י הקדוש‪ ,‬שחי ופעל במאה ה‪16-‬‬
‫בצפת‪ .‬חיבר מספר פיוטים‪ ,‬שהנודע שבהם הוא כמובן 'לכה דודי'‪ ,‬ששרים בכל‬
‫שבת בכל בתי הכנסת‪ .‬ר' אלקבץ היה חלק מקבוצת מקובלים בצפת‪ ,‬שפיתחו את‬
‫ספרות הקבלה‪ ,‬הדרש והפיוט‪ .‬הם הושפעו בעיקר מגירוש ספרד‪ ,‬וניסו לשקם‬
‫את האמונה לאור הטרגדיה שחוו באמצעות פרשנות אלגורית‪ ,‬ששמה במרכז את‬
‫הקשר בין עם ישראל לקב"ה‪.‬‬
‫‪ ‬אלקבץ חיבר את הפיוט 'איילת אהבים'‪ ,‬שעוסקת בשיר השירים אך מבוססת על‬
‫ספר משלי‪:‬‬
‫‪ " ‬יהיה מקורך ברוך‪ ,‬ושמח מאשת נעוריך‪.‬‬
‫איילת אהבים ויעלת חן‪.‬‬
‫דדיה ירוך בכל עת‬
‫באהבתה תשגה תמיד" (משלי ה‪)18-19 ,‬‬
‫שיר השירים כשיר אהבה לתורה‬
‫‪ ‬השיר 'איילת אהבים' הוא פירוש קבלי לשיר השירים‪ .‬בניגוד למדרשי חז"ל‬
‫השונים (כדוגמת שיר השירים רבא)‪ ,‬המנסים לחנך את הציבור לערכים‬
‫דתיים‪ ,‬שיר זה בולט בשל הממד החוויתי שבו‪ ,‬המתאר מפגש אינטימי ואישי‬
‫עם הטקסט‪.‬‬
‫‪ ‬בשיר השירים יש הרבה אזכורים למילה 'איילה'‪ ,‬שנמשלה ע"י חז"ל לתורה‪.‬‬
‫לפי אחד המדרשים‪ ,‬כפי שהאיילה שומרת אמונים לבן זוגה למרות שגרת‬
‫החיים‪ ,‬ועל כן היא חביבה עליו בכל פעם מחדש‪ ,‬כך לומד התורה מגלה‬
‫בתורה צדדים חדשים בכל יום‪ .‬כלומר‪ ,‬שלומד התורה יכול וצריך לפתח‬
‫יחסי אהבה עם התורה עצמה‪ ,‬באמצעות לימוד אישי וחוויתי של הטקסט‪.‬‬
‫‪ ‬אלקבץ‪ ,‬ברוח משל האהבה של שיר השירים‪ ,‬הופך את הטקסט עצמו‬
‫למושא אהבתו‪ -‬אהבה רוחנית ומופשטת כמובן‪ .‬הקבלה דיברה על קשר‬
‫אינטימי‪ ,‬ממש זוגי מבחינה רוחנית‪ ,‬בין הקב"ה לעם ישראל‪ ,‬המבוסס על‬
‫שותפות והשתוקקות הדדית‪ .‬לכן אלקבץ רואה בתורה את מושא אהבתו‪,‬‬
‫משום שהיא נחשבת לביטוי של האל עצמו ודרך לאהוב אותו‪.‬‬
‫לכה דודי (עמ' ‪)72-73‬‬
‫‪ ‬הפיוט הידוע ביותר שחיבר אלקבץ‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא 'לכה דודי'‪ ,‬שהפך ל‪'-‬להיט' בכל‬
‫קבלת שבת‪ .‬אלקבץ היה חלק מהחבורה של תלמידי האר"י (האלוהי רבי יצחק‬
‫לוריא) שפיתחה את קבלת השבת בצפת כטקס רוחני‪ ,‬מעין תפילה עצמאית‪ ,‬שלא‬
‫הייתה חלק מהמסורת היהודית עד אותה עת‪ .‬קבלת השבת הייתה טקס רווי‬
‫במשמעויות מיסטיות ומשיחיות‪ ,‬שבמרכזו עומד קריאת שיר השירים ושירת‬
‫הפיוט 'לכה דודי'‪.‬‬
‫‪' ‬לכה דודי' הוא פיוט המשלב יסודות מקראיים‪ ,‬מדרשיים וקבליים‪ .‬הוא נכנס‬
‫למחזור התפילה הספרדי במאה ה‪ 16-‬ומאז הפך לאחד השירים המוכרים ביותר‬
‫ביהדות‪ ,‬הן במסורת האשכנזית והן במסורת הספרדית‪ .‬הפיוט משמר את הסגנון‬
‫המיוחד של שיר השירים‪ ,‬ומהווה מעין המשך שלו לתוך התקופה החדשה‪,‬‬
‫בעיותיה ותקוותיה‪ .‬מבחינה ספרותית‪ ,‬הוא כתוב כאקרוסטיכון המנציח את שם‬
‫המחבר‪.‬‬
‫‪ ‬האתגר המרכזי שאיתו המתמודדו היהודים באותה התקופה הוא הטראומה מגירש‬
‫ספרד וחורבן המרכז היהודי החשוב באותה תקופה‪ ,‬ומתוך כך עולה בשיר‬
‫התקווה החזקה לגאולה‪ ,‬כאשר הקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא המבשר שלה‪.‬‬
‫רעיון הגאולה‬
‫‪ ‬רעיון הגאולה הינו אחד מהרעיונות המרכזיים ביהדות‪ ,‬שחוזר על עצמו מהתנ"ך‬
‫ועד ימינו‪ .‬האמונה בגאולה‪ ,‬כלומר בימות המשיח‪ ,‬בהם ישרור שלום בין כל בני‬
‫האדם וכולם יחיו בהרמוניה‪ ,‬בא לידי ביטוי גם בשמירת האמונה בבחירה של עם‬
‫ישראל ובהבטחה של ה' לעמו שלא ייטוש אותו גם בתקופות הקשות‪ ,‬ובסוף גם‬
‫יחזיר אותו לארצו ויעזור לו לבנות את מלכות ישראל מחדש‪.‬‬
‫‪ ‬בתקופת המקובלים בצפת‪ ,‬החלה להתפתח האמונה כי המשיח בפתח‪ ,‬וכי הדרך‬
‫להביאו קשורה לאופן בו אנו מתייחסים לאלוהים‪ .‬האמונה של המקובלים הייתה‬
‫כי אם ניצור קשר מיסטי עם הקב"ה‪ ,‬בין היתר באמצעות שירים ותפילות‪ ,‬אזי‬
‫הדבר יסייע לנו לקבל את המשיח ולהגיע במהרה לגאולה‪.‬‬
‫‪ ‬בפיוט שלנו‪ ,‬האמונה בגאולה מאפשרת לנו לשמוח בשבת למרות חורבן‬
‫ירושלים‪ ,‬כאילו שמדובר בחתונה שמחה‪ .‬הוא מתאר את ירושלים החרבה‬
‫והאומה השרויה בגלות ואבל כנערה שזקוקה לעידוד ותקווה‪ ,‬ולכן קוראת לנו‬
‫לנחם אותה ולהקים אותה מעפר ('התנערי מעפר קומי')‪ .‬בפועל‪ ,‬הציפייה היא כי‬
‫הקב"ה הוא זה שיגאל את עם ישראל מסבלו‪ ,‬כמו האהוב הבא לגאול את אהובתו‬
‫מייסוריה ובדידותה‪.‬‬
‫שאלת חזרה‪:‬‬
‫‪ ‬הפיוט 'לכה דודי' (רבי שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬המאה ה‪:)16-‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬הסבירו בקצרה על פיוט זה‪ ,‬ועמדו על הייחודיות שלו מבחינת התוכן‬
‫והסגנון‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ .‬האם ניתן לדעתכם לראות בפיוט זה שיר אהבה‪ ,‬ואם כן‪ -‬מאיזה סוג? כיצד‬
‫בא לידי ביטוי בשיר הקשר שבין עם ישראל לקב"ה? הביאו ציטוטים מהשיר‪.‬‬
‫‪ ‬ג‪ .‬האם פיוט זה ממשיך את המסורת הפרשנית בנוגע לשיר השירים? מדוע?‬
‫בתשובתכם התייחסו למושגים כגון‪' :‬אלגוריה'‪' ,‬דרש' ו‪'-‬אבות דרבי נתן'‬
‫ולדמויות כדוגמת רבי עקיבא‪.‬‬
‫תשובה‬
‫‪ ‬א‪ .‬הפיוט 'לכה דודי' חובר ע"י שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬מתלמידיו של האר"י הקדוש‬
‫במאה ה‪ 16-‬בצפת‪ .‬הוא פיוט המשלב מוטיבים מקראיים‪ ,‬מדרשיים ומיסטיים‪,‬‬
‫אשר עוסקים בחורבן‪ ,‬גאולה וקשר רוחני‪ .‬מבחינה ספרותית‪ ,‬הוא בנוי במבנה של‬
‫אקרוסטיכון‪ ,‬המנציח את שם המחבר‪ .‬מבחינת התוכן‪ ,‬הוא מתאר מצב של חורבן‬
‫מצד אחד‪ ,‬אך שאיפה לגאולה ותיקון מצד שני‪ .‬הוא מבטא את הקשר החזק שבין‬
‫עם ישראל לקב"ה‪ ,‬הבא לידי ביטוי בשאיפה לגאולה שתגיע בעזרת המשיח‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ .‬הפיוט מתאר את היחסים בין עם ישראל לקב"ה כיחסים שבין זוג אוהבים‪,‬‬
‫הדוד והכלה‪ ,‬כאשר הכלה מייצגת את עם ישראל (או בפרשנות הקבלית‪ :‬כנסת‬
‫ישראל‪ ,‬השכינה) והדוד את הקב"ה‪ .‬הכלה מתוארת בשיר כמי שמצד אחד לבושה‬
‫בסמרטוטים ומושפלת עד עפר‪ ,‬אך מצד שני זוכה ליחס אוהב ומתוקן של הדוד‪,‬‬
‫המקים אותה מהשפל בה היא נמצאת‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינה זו‪ ,‬ניתן לראות בביטויים כמו 'התנערי מעפר קומי'‪' ,‬לא תבושי ולא‬
‫תיכלמי'‪' ,‬ישיש עליך אלוהיך כמשוש חתן על כלה' וכ'ו את הביטוי לאמונה‬
‫בגאולה ובחידוש הברית שבין עם ישראל לקב"ה על בסיס של אהבה זוגית‪.‬‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪ ‬ג‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬ניתן לראות בשיר השירים ביטוי מובהק להמשך המסורת הפרשנית‬
‫ביחס לשיר השירים‪ ,‬המבוססת על הפרשנות האלגורית‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬שיר‬
‫השירים אינו שיר אהבה 'רגיל' בין גבר לאישה‪ ,‬אלא ביטוי לקשר הרוחני שבין‬
‫עם ישראל לקב"ה‪ ,‬המבוסס על שותפות ואהבה‪ .‬זאת מתוך הנחה כי לא יכול‬
‫להיות שחיבור כזה יופיע בתנ"ך‪ ,‬מבלי שיהיה לו קשר כלשהו לאלוהים או‬
‫לאמונה בו‪.‬‬
‫‪ ‬הפרשנות האלגורית משתמשת בטכניקה המכונה 'דרש'‪ ,‬לפיה לוקחים את הטקסט‬
‫המקורי ומנסים למצוא בו משמעויות נוספות שאינן חלק מהטקסט הפשוט‪ ,‬אך אנו‬
‫מאמינים כי הן חלק ממנו במובן עמוק יותר‪ .‬דוגמא למהלך כזה ניתן לראות אצל‬
‫אבות דרבי נתן‪ ,‬שם מסופר כי חז"ל ביקשו בהתחלה לגנוז את שיר השירים‪ ,‬אך‬
‫בזכות הדרש יכלו למצוא בו משמעויות ש‪'-‬הצילו' אותו ושימרו את מעמדו‪.‬‬
‫‪ ‬בניגוד לאבות דרבי נתן‪ ,‬גם רבי עקיבא רואה בשיר השירים טקסט רוחני עמוק‪,‬‬
‫אך לא מרגיש צורך לפרש אותו באופן אלגורי‪ ,‬שכן הוא מייחס משמעות רוחנית‬
‫עמוקה לקשר בין גבר לאישה‪ .‬לכן גם 'לכה דודי' הוא ביטוי לקשר כזה‪ ,‬בו מצד‬
‫אחד משתמשים במושגים מוחשיים מאוד‪ ,‬אך מצד שני מכוונים למקום רוחני‬
‫מאוד‪.‬‬
‫רוזנצווייג‪ -‬האהבה אינה זקוקה למשל (עמ' ‪)76-77‬‬
‫‪ ‬פרנץ רוזנצוויג‪ ,‬ההוגה היהודי החשוב בן המאה ה‪( 19-‬אותו פגשנו בשאלת אהבת‬
‫האל והביקורת שלו על קריאת שמע)‪ ,‬עסק אף הוא בשאלת הפרשנות לשיר‬
‫השירים‪ .‬בהתאם למגמה הביקורתית‪-‬החילונית בתקופתו‪ ,‬שביקשה להתנתק‬
‫מהפרשנות האלגורית של שיר השירים‪ ,‬יותר ויותר אנשים בתקופתו של‬
‫רוזנצוויג ראו בשיר השירים שיר יפה המבטא אהבה פשוטה בין גבר לאישה‪ ,‬כמו‬
‫שקיים בהרבה תרבויות אחרות‪ ,‬ולא מעבר לכך‪.‬‬
‫‪ ‬עבור רוזנצוויג‪ ,‬שיר השירים הוא שיר אהבה 'חילוני'‪ ,‬אך דווקא בשל כך הוא‬
‫מבטא אהבה רוחנית ועמוקה‪ .‬לטענתו‪ ,‬צריך לראות בשיר זה שיר אהבה‪ ,‬ודווקא‬
‫מתוך כך‪ ,‬שיר מיסטי‪ .‬כלומר‪ ,‬שדווקא משום שהוא שיר על אהבה 'אמיתית'‪,‬‬
‫כלומר אהבה שבין גבר לאישה‪ ,‬ולא בן האדם (או העם) לאל‪ ,‬הוא מקבל את‬
‫המשמעות והמעמד הדתי שמדבר על אהבת האלוהים לאדם‪.‬‬
‫‪ ‬לטענתו‪ ,‬האדם אוהב כשם שאלוהים אוהב ומשו שאלוהים אוהב‪ ,‬ולכן צריך‬
‫להתרכז בנפש האנושית שלו ובאהבה שלו לבני אדם‪ ,‬משום שזה מה שבעצם‬
‫אלוהים רוצה‪ -‬שנאהב אחד את השני כפי שהוא אוהב אותנו‪ ,‬ומשום כך הוא‬
‫אוהב אותנו‪ .‬לכן‪ ,‬האהבה גם אינה זקוקה למשל‪ -‬היא 'הסיפור האמיתי'‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬הציגו שתי גישות התומכות ברעיון שלשיר השירים ישנה פרשנות אלגורית‪,‬‬
‫ושתי גישות התומכות ברעיון שיש לפרש את שיר השירים באופן פשוט‪.‬‬
‫הסבירו גישות אלה והביאו דוגמאות‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ .‬האם לדעתכם הפרשנות של רוזנצווייג לשיר השירים תואמת את רעיון‬
‫הפרשנות האלגורית או סותרת אותו? הסבירו‪.‬‬
‫‪ ‬ג‪ .‬האם אתם יכולים למצוא קשר בין העמדה של רוזנצוויג ביחס לשיר‬
‫השירים‪ ,‬לבין העמדה שלו ביחס לקריאת שמע? הסבירו‪.‬‬