לחצו כאן להורדת העיתון כקובץ PDF

‫אריאלה‬
‫עיתון אוניברסיטת‬
‫אריאל‬
‫‪12‬‬
‫ראיון מצויר‬
‫ניר גרבר‪ ,‬חצי מניר וגלי‪,‬‬
‫מספר על הדרך עד‬
‫ל"ארץ נהדרת"‬
‫דור בר לביא‬
‫‪16‬‬
‫זבוב על הקיר‬
‫תכירו את קבוצות הבנות‬
‫הכי לוהטות בפייסבוק‬
‫חן בר‬
‫‪15‬‬
‫עורכת חדשות‬
‫נטע שמיר‬
‫עורכות מגזין‬
‫דור בר לביא‬
‫ויאנה פקורין‬
‫עורך דעות‬
‫יניב מובשוביץ‬
‫עורכת אחראית‬
‫ענתי גילעד‬
‫יוצא לאור בשיתוף‬
‫ידיעות אחרונות‬
‫יום שני‪ ,‬כ"ח בסיון תשע"ה‬
‫‪15.6.2015‬‬
‫"הרצוג היה צריך‬
‫להגיד שהוא‬
‫יחלק את‬
‫ירושלים"‬
‫עמוס שוקן‪ ,‬מו"ל עיתון "הארץ"‪ ,‬בראיון‬
‫ל"אריאלה"‪" :‬המתנחלים הם קומץ עם‬
‫חזון קניבאלי" † "מינוי איילת שקד‬
‫לשרת המשפטים זה ניצחון גדול‬
‫שלהם" † "אני חרד לחופש הביטוי‪.‬‬
‫אי אפשר לקיים אפרטהייד בלי‬
‫להשתלט על אמצעי התקשורת"‬
‫אלמוג בן זכרי | עמ' ‪6‬‬
‫שרד כדי לספר‬
‫איתי שגב מחפש את עצמו‪,‬‬
‫עד שהוא יוציא אלבום‬
‫נטע שמיר‬
‫‪24‬‬
‫המדור הסאטירי‬
‫והפעם‪ :‬קבוצת הוואטסאפ‬
‫של ממשלת ישראל‬
‫טלי שימשוביץ‬
‫למה לא שמעתם על‬
‫הבחירות לאגודה‬
‫מי'ה טל † עמ' ‪4‬‬
‫מי אחראי להתפוצצות‬
‫יום הסטודנט‬
‫אדווה חולי † עמ' ‪2‬‬
‫חדשות‬
‫מסיבאסה‬
‫עומס משתתפים‬
‫בעקבות‬
‫ע בשעה ‪.23:00‬‬
‫טודנט באוניברסיטה התפוצץ‪:‬שראל את האירו‬
‫יום הס‬
‫עצרה משטרת י‬
‫עצומה שדורשת‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ג‬
‫מו ע‬
‫תה‬
‫ים‪" :‬עמדנו בכל‬
‫וקהל שפרץ אדנטים זועמים‪ ,‬ומאות כבר חבתאגודה מתעקש‬
‫ו‬
‫הסטת הכסף עבור הכרטיסים‪ .‬אבלים הרלוונטיים"‬
‫שות מצד הגורמ‬
‫להחזיר א‬
‫הדרי‬
‫אדווה חולי‬
‫השעה הייתה רק ‪ ,23:00‬אתניקס היו‬
‫על הבמה‪ ,‬הקהל שר ורקד – אבל‬
‫לפתע‪ ,‬באמצע השיר‪ ,‬האורות נדלקו‬
‫והמוסיקה פסקה‪ .‬השוטרים שהיו על הבמה‬
‫הבהירו חד משמעית‪ :‬יום הסטודנט של אוניבר־‬
‫סיטת אריאל נעצר ‪ -‬ומיד‪ .‬הסיבה‪ :‬צפיפות־יתר‬
‫וקהל בכמויות גדולות בהרבה מהאישור שניתן‬
‫לאירוע על ידי גורמי הביטחון‪.‬‬
‫כך נגדע באיבו ערב מהנה שהאגודה עמלה‬
‫רבות כדי להפיקו‪ ,‬ושאלפי סטודנטים ואורחים‬
‫נוספים שילמו עבורו ממיטב כספם‪ .‬האירוע עורר‬
‫זעם רב וביקורת מצד סטודנטים באוניברסיטה‪,‬‬
‫ועל דף העצומה הדורש מהאגודה להחזיר את‬
‫כספי הכרטיסים‪ ,‬חתמו נכון לירידת גיליון‬
‫זה לדפוס למעלה מ־‪ 800‬איש‪ .‬אלא שבאגודה‬
‫מתעקשים כי מבחינתם‪ ,‬הם עמדו בכל דרישות‬
‫הבטיחות‪ ,‬וכי אירועי אותו ערב מצויים כעת‬
‫ב"בדיקה על־ידי גורמים מוסמכים"‪.‬‬
‫"כולם היו בהלם"‬
‫הכוונות והתוכניות היו יפות‪ :‬תחת השם‬
‫"‪ "ARIELAND‬תיכננה אגודת הסטודנטים‬
‫שמסיבת יום הסטודנט של אוניברסיטת אריאל‬
‫תהיה ערב מרשים ונוצץ‪ .‬האירוע‪ ,‬שנקבע ל־‪18‬‬
‫במאי‪ ,‬כלל הופעות של ברי סחרוף‪ ,‬להקת את־‬
‫ניקס ודודו אהרון‪ ,‬והסטנדאפיסט גדי וילצ'רסקי‬
‫מהדורת חברות‬
‫‪ 2‬ידיעות אחרונות |‬
‫הנחה את הערב‪ .‬לאחר מכן תוכננה מסיבת דאנס‬
‫עם הדי־ג'ייז ‪ JETFIRE‬ו־‪ .BLISS‬הכרטיסים‬
‫למסיבה נמכרו לחברי האגודה ב־‪ 45‬שקל‪ ,‬ב־‪50‬‬
‫שקל לאורח במכירה מוקדמת‪ ,‬וב־‪ 80‬שקל לאורח‬
‫לאחר מכן‪.‬‬
‫נציגים מאגודת הסטודנטים נפגשו מספר פע־‬
‫מים עם משטרת אריאל‪ ,‬על מנת לדון בתנאי‬
‫הרישוי לערב‪ ,‬ובסופו של דבר המשטרה הנפיקה‬
‫אישור כניסה ל־‪ 4,000‬משתתפים‪ .‬הפיקוח על‬
‫כמות המשתתפים היה באמצעות צמידים‪ :‬כל‬
‫משתתף שנכנס למתחם החליף את הכרטיס‬
‫בצמיד יד‪ .‬חלוקת צמידי היד ומספרם הייתה‬
‫באחריות המשטרה‪.‬‬
‫בסביבות השעה ‪ 20:00‬נפתחו השערים‪ ,‬גדי‬
‫וילצ'רסקי עלה עם מופע סטאנד אפ‪ ,‬בבימה‬
‫המרכזית הופיע ברי סחרוף ואחריו עלתה להופיע‬
‫להקת אתניקס‪ .‬כאשר נגמרו ‪ 4,000‬הצמידים‪,‬‬
‫אושר לאגודה על־ידי המשטרה להכניס עוד‬
‫‪ 1,000‬סטודנטים‪ ,‬ונפתחה יציאת חירום נוספת‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬כך מספרים סטודנטים‪ ,‬הערב היה‬
‫עדיין מהנה וזרם על מי מנוחות‪.‬‬
‫אלא שבינתיים‪ ,‬מחוץ לגדר האירוע‪ ,‬הלכו‬
‫והצטברו עוד ועוד אנשים שביקשו להיכנס‪ .‬בש־‬
‫לב מסוים הגדר נפרצה‪ ,‬וכמויות של משתתפים‬
‫זרמו למתחם‪ .‬השוטרים שהיו במקום הבינו שכ־‬
‫מות המשתתפים חורגת מאוד מאישורי הבטיחות‬
‫שנִ תנו – והחליטו לעצור מיד את האירוע ולפזר‬
‫את הקהל‪" .‬פתאום‪ ,‬באמצע אחד מהשירים של‬
‫אתניקס שוטר התפרץ לבמה‪ ,‬ואמר שנחצו גבו־‬
‫לות שלא היו צריכים להיחצות"‪ ,‬משחזרת ספיר‬
‫כהן (‪ ,)26‬סטודנטית לתקשורת‪" .‬בהתחלה כולם‬
‫היו בהלם‪ .‬לא הבנו על מה מדובר‪ ,‬מאחר שהיינו‬
‫בפנים ולא העלינו על דעתנו שנכנסו פי כמה‬
‫יותר אנשים מהמותר"‪.‬‬
‫סטודנטים שהיו בתוך המתחם‪ ,‬מספרים כי‬
‫האירוע הפך לתוהו ובוהו‪ .‬נופר (שם בדוי)‪,‬‬
‫סטודנטית באריאל‪" :‬ראיתי את הפריצה עצמה‪.‬‬
‫חשבתי שיקרה משהו‪ .‬היו שם בנות בכניסה‪,‬‬
‫שהייתי בטוחה שהן הולכות להימחץ‪ .‬אחר־כך‬
‫ראיתי בחור שנשכב שם ולא קם‪ ,‬נראה לי שהוא‬
‫נפצע‪ ,‬וראיתי בחורה שהתעלפה‪ .‬כן‪ ,‬זה היה מאוד‬
‫מפחיד"‪.‬‬
‫הסטודנטים המאוכזבים הבינו שאתניקס לא‬
‫יסיימו את ההופעה‪ ,‬דודו אהרון כלל לא יעלה‬
‫לבמה‪ ,‬וגם הדי־ג'יז שהוזמנו לא יתקלטו הלילה‪.‬‬
‫כהן‪" :‬האכזבה הייתה ועדיין גדולה מאוד‪ .‬זה גם‬
‫בגלל שהוצאנו לא מעט כסף על היום הזה ולא‬
‫קיבלנו תמורה‪ ,‬וגם בגלל שלא קיבלנו תשובה‬
‫מספקת מהאגודה‪ ,‬שללא ספק איכזבה ובענק‬
‫בערב שהיה אמור להיות הכי מהנה בשנה"‪.‬‬
‫"סיכון חיי אדם"‬
‫התגובות ביום שלמחרת לא איחרו לבוא‪.‬‬
‫אביתר נורי( )‪ ,)26‬סטודנט להנדסת מכונות ב�א‬
‫ריאל שנכח באירוע‪ ,‬החל לארגן עצומה על מנת‬
‫להחזיר את כספי הסטודנטים‪ .‬עד ירידת כתבה‬
‫סטודנטית שנכחה באירוע‪:‬‬
‫"ראיתי את הפריצה עצמה‪.‬‬
‫חשבתי שיקרה משהו‪ .‬היו‬
‫שם בנות בכניסה שהייתי‬
‫בטוחה שהן הולכות להימחץ‪.‬‬
‫וראיתי בחורה שהתעלפה‪.‬‬
‫זה היה מאוד מפחיד"‬
‫זו לדפוס‪ ,‬מספר החתימות עומד על ‪" .877‬אנחנו‬
‫רוצים את הכסף שמגיע לנו בחזרה‪ ,‬הדרישה‬
‫היא צודקת ולגיטימית"‪ ,‬מסביר נורי‪" .‬המשטרה‬
‫מנעה אסון‪ ,‬אבל המחאה שלנו היא נגד האנשים‬
‫שפרצו את הגדר‪ ,‬לא נגד האגודה‪ .‬בסך הכל היא‬
‫באה לשרת את האינטרסים שלנו‪ ,‬בתור הציבור‬
‫שבחר אותה"‪.‬‬
‫יומיים לאחר האירוע פירסמה אגודת הסטודנ־‬
‫טים בדף הפייסבוק שלה פוסט לכלל הסטודנטים‪.‬‬
‫"מילאנו אחר כל דרישה שהובאה בפנינו מבחינה‬
‫ביטחונית‪ ,‬בטיחותית וטכנית"‪ ,‬נכתב בין השאר‬
‫בפוסט‪" .‬דרישות אלו בוצעו באופן מלא ולא‬
‫נחסך דבר בנושא זה‪ ,‬זאת כי איכותו של האירוע‪,‬‬
‫חשיבותם ובטיחותם של הסטודנטים עמדו לנגד‬
‫עינינו‪.‬‬
‫"למרות כל זאת‪ ,‬בערב האירוע קבוצה קטנה‬
‫של אנשים אשר קיבלו את הרושם שלא יוכלו‬
‫ידיעות אחרונות אריאלה | עורכת חדשות נטע שמיר | עורכות מגזין יאנה פקורין ודור בר לביא | עורך דעות‪ :‬יניב מובשוביץ‬
‫| עיצוב גרפי הגר כהן | מערכת "ידיעות אחרונות בתי ספר"‪ | 03-6082524 :‬דוא"ל‪ | yt@yedioth.co.il :‬כתובת‪ :‬רח' נח מוזס ‪ ,2‬תל־אביב‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫זה התחיל טוב‪:‬‬
‫גדי וילצ'רסקי‬
‫מלהיב את הקהל‬
‫צילום‪ :‬נועם אריכא‬
‫למה עדיין‬
‫אין הסעות?‬
‫בגיליון "אריאלה" שיצא בתחילת‬
‫ינואר סיקרנו בהרחבה את‬
‫האירועים שמפיקה אגודת‬
‫הסטודנטים בשעות הערב‪ .‬בשל‬
‫הפסקת התחבורה הציבורית‬
‫בשעות מוקדמות‪ ,‬יחסית‪ ,‬נמנעת‬
‫הגעתם של סטודנטים רבים‬
‫לאירועים אלו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גם‬
‫ביום הסטודנט האחרון בחרה‬
‫האגודה שלא לספק הסעות‬
‫לערים מרכזיות‪ ,‬ושוב נמנעה‬
‫מסטודנטים באוניברסיטה‬
‫האפשרות לחגוג עם חבריהם‪.‬‬
‫מי'ה טל‬
‫הגדר שנפרצה | צילום‪ :‬מוני פל‬
‫אביתר נורי (‪ ,)26‬מארגן‬
‫העצומה להשבת הכסף עבור‬
‫הכרטיסים ליום הסטודנט‪:‬‬
‫"זו דרישה צודקת ולגיטימית‪.‬‬
‫המשטרה מנעה אסון‪ ,‬אבל‬
‫המחאה שלנו היא נגד‬
‫האנשים שפרצו את הגדר‪,‬‬
‫לא נגד האגודה"‬
‫להיכנס למתחם‪ ,‬הקימו מהומה עד כדי שבירת‬
‫הגדרות ופריצה לאירוע‪ ,‬דבר אשר אילץ את‬
‫השוטרים לסגור את האירוע מסיבות ביטחוניות‪,‬‬
‫ובתוכן העובדה כי איש מבין המתפרצים לא‬
‫עבר בדיקה ביטחונית אשר היעדרה יכול לסכן‬
‫חיי אדם‪ .‬חשוב להבהיר‪ ,‬האגודה לא מכרה יותר‬
‫מ־‪ 5,100‬כרטיסים כפי שהותר לה‪ ,‬יש בידינו כל‬
‫ההוכחות לכך"‪ .‬בנוסף נרשם כי האגודה בשלבי‬
‫בדיקת התקרית ובוחנת אפשרות לקיים אירוע‬
‫אלטרנטיבי בזמן אחר‪.‬‬
‫בסוף אותו שבוע‪ ,‬כשהביקורת לא שככה‪,‬‬
‫פירסמה האגודה פוסט נוסף‪" .‬ברצוננו להבהיר‬
‫כי אגודת הסטודנטים עמדה בכל הדרישות מצד‬
‫הגורמים הרלוונטיים וכי נמנע מאיתנו לפרסם‬
‫תגובה מפורטת על אירועי יום הסטודנט‪ ,‬זאת‬
‫עד לבדיקת האירוע ע״י הגורמים המוסמכים‪ ,‬וגם‬
‫נכון לשעה זו‪ ,‬אין באפשרותנו לשפוך אור על‬
‫השתלשלות האירועים‪ ,‬חרף העובדה שאנו רוצים‬
‫להשיב לכולכם‪ .‬אנו נשיב לכם ברגע הראשון בו‬
‫יתאפשר לנו להגיב‪ .‬נגיב ולא נחסוך אף פרט‪ .‬אנו‬
‫כאן על מנת לספק תשובות לכולכם וכך נעשה"‪.‬‬
‫במוצאי חג השבועות פירסמה האגודה כי‬
‫סטודנטים מאריאל יוכלו להיכנס בחינם ליום‬
‫הסטודנט של אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬על־ידי‬
‫הצגת תעודת סטודנט או אישור לימודים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫תיבדק האפשרות להכניס בחינם גם את האורחים‬
‫שרכשו כרטיס ליום הסטודנט‪ .‬אבל סטודנטים‬
‫רבים עדיין חשים כי זה לא מספיק‪ .‬יגאל גיילר‬
‫(‪ ,)22‬סטודנט לתקשורת שחגג את יום הולדתו‬
‫ביום הסטודנט והחגיגה הסתיימה מוקדם מהרגיל‪:‬‬
‫"זה עדיין לא מספק‪ ,‬זה אפילו לא נחשב לפיצוי‪.‬‬
‫פיצוי יכול להיות עוד מסיבה‪ ,‬רק הפעם נסדר‬
‫את זה כמו שצריך"‪.‬‬
‫האגודה‪" :‬היו בידינו‬
‫כל אישורי הבטיחות"‬
‫מוטי דגן‪ ,‬דובר משטרת מרחב שומרון‪ ,‬מסר בתגובה‪" :‬לאירוע ניתן אישור על ִידי‬
‫ל־‪ 4,000‬איש בלבד‪ .‬למשטרה היה פיקוח על הצמידים‪ ,‬ומתישהו הבנו שנגמרו למעשה‬
‫‪ 4,000‬הצמידים‪ ,‬ושיש חריגה מתנאי הרישוי‪ .‬הם ביקשו אישור ממני במקום‪ ,‬כמפקד‬
‫האירוע‪ ,‬לעוד כ־‪ 1,000‬איש‪ .‬בלית ברירה נתתי להם‪ ,‬ופתחתי עוד יציאת חירום אחת‪.‬‬
‫לאחר כשעה‪ ,‬גם את ה־‪ 1,000‬צמידים הללו הם הספיקו למכור‪ ,‬ונתתי הוראה להפסיק‬
‫את הכניסה‪ ,‬מאחר שהמקום לא יכול להכיל כמות כזו של משתתפים‪ .‬בשלב מסוים‪,‬‬
‫ההמון התחיל לפרוץ את הכניסה לאירוע – ואז הוריתי על הפסקת האירוע על מנת‬
‫למנוע פגיעה בחיי אדם ולהשיב את הסדר על כנו"‪.‬‬
‫מאגודת הסטודנטים נמסר בתגובה‪ :‬״לאירועי יום הסטודנט נשכרה חברת הפקה‪,‬‬
‫שעמדה בכל הדרישות הבטיחותיות מצד כלל הגורמים שנטלו חלק באירוע‪ .‬במהלך‬
‫אירועי יום הסטודנט הבחינו גורמי חברת ההפקה והאגודה בכמות האנשים הגוברת‪,‬‬
‫על כן פעלו מיד והגדילו את רישוי האירוע באלף אנשים נוספים‪ ,‬כשבמקביל נעשתה‬
‫פנייה ליועץ הבטיחות של ההפקה כדי להנפיק אישור רישוי יותר גדול‪ ,‬על מנת להיערך‬
‫לכמות גדולה יותר של אנשים ולוודא שכל המעוניינים ליטול חלק באירוע יהיו בטוחים‬
‫מרגע כניסתם‪.‬‬
‫"חשוב לציין כי בטרם אירועי יום הסטודנט התריעה אגודת הסטודנטים בפני הגורמים‬
‫הרלוונטיים שמספר המשתתפים הצפוי יהיה גדול מזה שאושר ברישוי שניתן בתחילה‬
‫לחברת ההפקה‪ ,‬והתיר את כניסתם של ‪ 5,000‬סטודנטים‪ ,‬שהם אלף יותר מאירועי יום‬
‫הסטודנט אשתקד‪ .‬חרף ההתרעה‪ ,‬לאירועי יום הסטודנט הגיעו אלפי סטודנטים שההפקה‬
‫לא הייתה יכולה לצפות הגעתם מראש‪.‬‬
‫"אף על פי שהונפקו עבור חברת ההפקה כל האישורים הבטיחותיים‪ ,‬בשל האירועים‬
‫שהתרחשו במהלך הערב ולא היו בשליטת ההפקה‪ ,‬ובמסגרתם פרצו אנשים רבים את‬
‫הגדרות‪ ,‬הורתה משטרת ישראל על הפסקת האירוע והביאה אותו לקיצו‪.‬‬
‫"ברצוננו לחזור ולהדגיש כי ברשות אגודת הסטודנטים וחברת ההפקה נמצאו כל‬
‫האישורים הרלוונטיים על מנת להמשיך באירועי יום הסטודנט ולסיימם כמתוכנן״‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪3‬‬
‫חדשות‬
‫דמוקרטיה בע"מ‬
‫אם לא שמעתם על הבחירות לאגודת הסטודנטים‪ ,‬אתם לא לבד † האם יכול להיות שמישהו באגודה התאמץ לשמור אותן מתחת לרדאר?‬
‫מי'ה טל‬
‫לא שמעתם שהיו בחירות לאגודת הסטודנטים?‬
‫אתם לא היחידים‪ .‬על פי סקר קצר שערכנו‪ ,‬קיימת‬
‫סבירות גבוהה שכרגע שמעתם על זה לראשונה‪.‬‬
‫בניגוד לשנים קודמות‪ ,‬שבהן נערכו מערכות בחירות סוערות‪,‬‬
‫כולל השמצות וערעורים (ממש כמו בפוליטיקה האמיתית)‪,‬‬
‫נראה שהשנה נעלמו כל האופוזיציונרים למיניהם והאגודה‬
‫מקובלת על כולם‪ .‬הייתכן? או שאולי פשוט אף אחד לא ידע‬
‫על הבחירות האלו?‬
‫לאגודה שמפרסמת את יום הסטודנט בתשלום בפייסבוק‪,‬‬
‫כנראה לא מספיק חשובה הדמוקרטיה‪ .‬חברי המועצה לא טרחו‬
‫מדי לפרסם את הבחירות‪ ,‬והתוצאות לא איחרו לבוא‪ .‬לתפקיד‬
‫חבר מועצה לא הוגשו מספיק מועמדויות כדי שיצדיקו את‬
‫הבחירות‪ ,‬וכל מגישי המועמדות יישבו במועצת האגודה‪.‬‬
‫לתארים מתקדמים אין בכלל נציגים במועצה‪ ,‬ולמדעי הטבע‬
‫חסר אחד מתוך שני מקומות שהוקצו לכך‪.‬‬
‫‪ 15‬פרסומים על יום הסטודנט מופיעים בדף הפייסבוק‬
‫של האגודה‪ ,‬לא כולל הפרסום הממומן שהזכרנו כאן‪ .‬כמה‬
‫פרסומים על הבחירות לאגודה? אחד בודד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחלט‬
‫במהלך תקופת הגשת המועמדות להאריך את האפשרות‬
‫ביומיים‪ .‬מחיפוש נרחב בקמפוס‪ ,‬אתר האגודה‪ ,‬דף הפייסבוק‬
‫של האגודה ועל הירח – לא נמצא שום אזכור לכך‪ .‬זאת בניגוד‬
‫למה שטוען יו"ר ועדת הבחירות ועורך הדין של האגודה‪ ,‬עדי‬
‫סדינסקי הלוי‪" :‬ועדת הבחירות האריכה ביומיים את המועד‬
‫האחרון להגשת מועמדות הקבועה בתקנון האגודה ופירסמה‬
‫זאת ברחבי הקמפוס‪ ,‬אתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק של‬
‫האגודה‪ ,‬זאת במטרה לעודד ולאפשר הרשמה של כמה שיותר‬
‫מועמדים להתמודדות בבחירות"‪.‬‬
‫לתפקיד יו"ר האגודה נרשם מתמודד אחד‪ ,‬הסגן לשעבר‬
‫נתנאל ויצמן‪ ,‬שאחרי כמה מערכות בחירות הגיע סוף סוף‬
‫לתפקיד יו"ר האגודה נרשם מתמודד‬
‫אחד‪ ,‬הסגן לשעבר נתנאל ויצמן‬
‫(בתמונה)‪ .‬ואם תשאלו איפה שאר‬
‫המתמודדים על התפקיד החשוב ‪-‬‬
‫התשובה היא שהם לא ידעו שהם‬
‫יכולים להתמודד‬
‫לתפקיד הנכסף‪ .‬ואם תשאלו איפה שאר המתמודדים על‬
‫התפקיד החשוב ‪ -‬התשובה היא שהם לא ידעו שהם יכולים‬
‫להתמודד‪ .‬אחד מסעיפי תקנון האגודה אומר שיכול להתמודד‬
‫לתפקיד היו"ר רק מי שהיה חבר מועצת האגודה במשך חצי‬
‫שנה‪ .‬במידה שאין שני מתמודדים שעונים על ההגדרה‪ ,‬יכו־‬
‫לים גם אחרים להגיש מועמדותם‪ .‬כנראה היה קשה לאחראים‬
‫על הנושא בין חברי האגודה להוציא הודעה כלשהי באשר‬
‫לפתיחת ההתמודדות לכולם‪ .‬הסעיף המפורש אומר כך‪" :‬אם‬
‫לא הגישו מועמדותם לפחות שני מועמדים לתפקיד יו"ר‬
‫האגודה‪ ,‬עד למועד האחרון להגשת מועמדות‪ ,‬אשר כיהנו‬
‫כחברי המועצה חצי שנה לפחות‪ ,‬תיפתח המועמדות לכלל‬
‫הסטודנטים בעלי זכות הבחירה"‪ .‬נכון‪ ,‬לא כתוב במפורש‬
‫בתקנון שיש ליידע את הסטודנטים על כך‪ ,‬אבל כתוב שה־‬
‫מועמדות תיפתח לכלל הסטודנטים‪ .‬מישהו מכלל הסטודנ־‬
‫טים שמע שנפתחה המועמדות? אפילו באתר האינטרנט של‬
‫האגודה אין אזכור לנושא‪.‬‬
‫בשיחה עם עורך הדין של האגודה נאמר‪" :‬מי שהגיש את‬
‫מועמדותו‪ ,‬אף אם אינו עונה לתנאי הסעיף כאמור‪ ,‬מועמדותו‬
‫תאושר"‪ .‬לא ברור איך ניתן היה להגיש מועמדות בלי לעמוד‬
‫בתנאי הסף כשבתקנון נכתב‪" :‬לתפקיד יו"ר אגודת הסטו־‬
‫דנטים יוכל להגיש מועמדות כל סטודנט בעל זכות בחירה‪,‬‬
‫ובלבד שכיהן כחבר המועצה חצי שנה לפחות"‪ .‬לגבי הרציונל‬
‫שמאחורי הסעיף הזה – גם עורך הדין לא יודע להסביר אותו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא הגיע רק אחרי שהתקנון נוסח‪.‬‬
‫בניגוד לשאר אירועי האגודה שפרסומיהם רחבי היקף כגון‬
‫הדפסת שלטים גדולים‪ ,‬הודעות ישירות לטלפונים‪ ,‬שימוש‬
‫נרחב בדף הפייסבוק של האגודה ועוד‪ ,‬נושא הבחירות עבר‬
‫בשקט יחסי‪ .‬קשה שלא לחשוב על כך שמישהו באגודה אולי‬
‫רצה לשמור את הנושא לעצמו ולפרסם את המינימום הנדרש‬
‫ואף פחות מכך‪.‬‬
‫מאגודת הסטודנטים נמסר‪ :‬אין תגובה‪.‬‬
‫טרגדיה בתום יום הסטודנט‬
‫סטודנט באריאל נהרג‬
‫בתאונת דרכים‬
‫אלמוג בן זכרי‬
‫יצחק תורג'מן ז"ל‬
‫‪ 4‬ידיעות אחרונות |‬
‫יצחק תורג'מן (‪ ,)25‬סטודנט‬
‫בחוג לכלכלה ומינהל עסקים‬
‫באריאל‪ ,‬נהרג בתאונת דרכים‬
‫שהתרחשה לאחר אירועי "יום הסטודנט"‪.‬‬
‫תורג'מן‪ ,‬תושב פרדס חנה‪ ,‬הגיע לחגוג‬
‫את האירוע באוניברסיטה‪ ,‬וסמוך לשעה‬
‫ארבע בבוקר‪ ,‬כשעלה עם רכבו מסוג‬
‫פיז'ו ‪ 107‬על כביש ‪ ,5‬ככל הנראה בדרכו‬
‫הבית‪ ,‬התנגש במשאית‪ ,‬נפגע אנושות‬
‫בראשו ומת זמן קצר לאחר מכן‪ .‬נסיבות‬
‫האירוע לא ברורות‪ ,‬והמשטרה חוקרת‬
‫בניסיון לפענחן‪.‬‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫דודו של צח‪ ,‬מתי תורג'מן‪" :‬אנחנו‬
‫עסוקים בלהתכנס כל יום בבית המשפחה‬
‫לתפילות ודברי תורה לעילוי נשמתו‪,‬‬
‫ולא פנויים להגיע כעת לחקר האמת‪.‬‬
‫אנחנו עדיין בשלב ההלם של האובדן‬
‫הקשה"‪.‬‬
‫מותו של תורג'מן היכה בתדהמה את‬
‫חבריו לספסל הלימודים‪ .‬אביטל אב־‬
‫רמוב פירסמה פוסט בפייסבוק‪ ,‬שבו‬
‫היא מספרת על הקשר המיוחד ביניהם‪:‬‬
‫"בתחילת הסמסטר אחת המרצות הח־‬
‫ליטה שקוראים לי 'הדר' ולו קוראים‬
‫'צחי'‪ .‬מצחיק שבגלל הטעות צחקנו על‬
‫זה כל ההפסקה והפכנו לחברים‪ .‬הקשר‬
‫היה של שיחות עומק על החיים ואמונה‪,‬‬
‫וכדתייה לשעבר היה הרבה על מה לדבר‪.‬‬
‫נפגשנו גם מעבר לשעות הלימודים כדי‬
‫לעשות שיעורים‪ ,‬ותמיד היינו נגררים‬
‫לשיחות נפש‪ .‬לפני כחודש רבנו‪ ,‬הוא‬
‫התחיל להתחזק בדת והתרחק מטעמי‬
‫צניעות‪ ,‬ואני לקחתי צעד אחורה כי‬
‫נעלבתי שהוא זורק את החברות שלנו‬
‫בגלל שאני אישה‪ ,‬ומאותו הרגע בחרתי‬
‫להתעלם ממנו‪ .‬אני מרגישה כל כך נורא‬
‫שלא הספקתי לתקן את הקרע שנוצר‬
‫בינינו‪ .‬אני בהלם שאדם יכול להיעלם‬
‫ככה‪ .‬צח‪ ,‬אני מצטערת שלא הספקתי‬
‫להתנצל בפניך‪ .‬סליחה"‪.‬‬
‫תראו מי שמדבר‬
‫יהודים וערבים לומדים יחד | צילום אילוסטרציה‪ :‬אפי שריר‬
‫נכון‪ ,‬יש הרבה חילוקי דעות וויכוחים לוהטים‪ ,‬אבל הפרויקט שמפגיש לשיחות בין סטודנטים יהודים לערבים באוניברסיטת אריאל‬
‫מזכיר את מה שאולי שכחנו בחודשים הטעונים האחרונים‪ :‬שמתחת לסטיגמות‪ ,‬יש אנשים‬
‫טלי שימשוביץ‬
‫לא צריך הרבה‪ ,‬בשביל שבחדר‬
‫יוצת ויכוח עז‪ .‬מספיק שייזרקו לח־‬
‫לל האוויר כמה מלים טעונות‪ ,‬כמו‬
‫"ציונות" ("זו תנועה קולוניאליסטית!"‪ ,‬זועקים‬
‫סטודנטים ערביים)‪ ,‬או "טרנספר" ("לתושבי‬
‫גוש קטיף עשו טרנספר בחסות שלטון החוק!"‪,‬‬
‫רושפים סטודנטים יהודיים) – ומזג האוויר‬
‫באולם הופך לסוער עד גבה־גלי‪.‬‬
‫ברוכים הבאים לסדרת מפגשים בין יהודים‬
‫לערבים שעורך הדיקנט‪ .‬פעמיים בחודש‬
‫מתיישבים במעגל שיח כארבעים סטודנטים‪,‬‬
‫ובניצוח של אחד מהמרצים במחלקה למזרח‬
‫התיכון – מתחילים לדבר‪ .‬ולהתווכח‪ .‬ולכעוס‪.‬‬
‫ולהקשיב‪ .‬ואולי להבין‪ .‬התמריץ הרשמי‪ :‬מיל־‬
‫גה‪ .‬אבל מהר מאוד מתברר שיש כאן לא מעט‬
‫יהודים וערבים שרוצים להשמיע ‪ -‬ולשמוע‪.‬‬
‫ובאוניברסיטה שנמצאת מעבר לקווי ‪ ,'67‬מפגש‬
‫כזה הוא לא טריוויאלי‪.‬‬
‫ככל שהדיון מתקדם‪ ,‬האווירה הולכת ומת־‬
‫להטת‪ ,‬מתוחה כמו מסטיק‪ .‬כל צד מנסה לתפוס‬
‫את השני במילה‪ .‬מדי פעם‪ ,‬מישהו זורק חצי‬
‫בדיחה או הערה שנונה‪ ,‬וכולם צוחקים קצת‬
‫ונרגעים‪ .‬וחוזר חלילה‪ .‬כשהרוחות מצטננות‬
‫מעט אני ניגשת למוחמד ולמירי‪ ,‬שני סטודנטים‬
‫שבלטו בוויכוח במפגש‪ .‬אתם מרגישים שיש פה‬
‫שיח אמיתי בין יהודים וערבים‪ ,‬אני שואלת‪.‬‬
‫"האמת‪ ,‬לא כל כך‪ ,‬כי לאנשים עדיין יש את‬
‫הסטיגמות האלה עלינו"‪ ,‬אומר מוחמד‪ ,‬אבל‬
‫מירי גם הפעם לא מסכימה איתו‪" .‬עד שכבר‬
‫יש דו שיח‪ ,"...‬היא אומרת‪" .‬הרי אם אנשים היו‬
‫מדברים ‪ -‬זה היה יכול לפתור מלא דברים"‪.‬‬
‫"האכילו אתכם בכפית"‬
‫"אחמד"‪ ,‬אחד ממשתפי הסדנה הפעילים‪,‬‬
‫סטודנט מנצרת‪ ,‬ביקש שאכנה אותו בשם בדוי‪.‬‬
‫אני שואלת אותו מה הביא אותו למפגש הטעון‬
‫הזה‪ ,‬בין יהודים לערבים‪" .‬בצוק איתן ראיתי‬
‫הרבה גזענות"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬וכיליד המדינה מע־‬
‫ניין אותי שאנשים יידעו מה קורה אצלנו בערים‬
‫ובכפרים‪ ,‬מה קורה כשאני נוסע בחיפה ומדבר‬
‫באוטובוס בערבית‪ ,‬איך אנשים מסתכלים עליי‪.‬‬
‫באתי לכאן להזדהות עם הלאום שלי‪ ,‬להגיד מה‬
‫הבעיות שלנו ‪ -‬שהן בכלל לא מה שהם חושבים‪.‬‬
‫מה קורה – ההרג‪ ,‬השחיתות‪."..‬‬
‫ולתחושתך יש פה ניסיון להקשבה?‬
‫"האמת? לא‪ .‬לאנשים יש סטיגמות‪ .‬מגיל קטן‬
‫האכילו אתכם בכפית שהערבים רוצים להרוג‬
‫אתכם‪ .‬הם משתמשים בסיסמאות האלה גם‬
‫בתוך הסדנה הזו"‪.‬‬
‫גם אדיר מספר שלא פשוט להיות ערבי בקמפוס‬
‫באריאל‪" .‬בצוק איתן היה קשה להיות כאן ערבי‪,‬‬
‫היה לא נעים להסתובב עם כיסוי ראש‪ .‬חשנו‬
‫את הגזענות‪ ,‬את הקללות של האנשים‪ .‬אני‬
‫הולך ושומע קולות קטנים של 'מוות לערבים'‬
‫ו'לכו מכאן מסריחים'‪ .‬שוב‪ ,‬אלא הסטיגמות‬
‫שיש לכם‪ .‬אבא שלי בנצרת משלם חשמל‪ ,‬מים‬
‫וארנונה‪ ,‬כמו כל אזרח אחר‪ .‬אני רוצה מדינה‬
‫דמוקרטית‪ ,‬ואז אני אהיה נאמן לה‪ .‬אני מקיים‬
‫את מה שאני חייב למדינה ואני רוצה גם שה־‬
‫מדינה תיתן לי"‪.‬‬
‫במה זה בא לידי ביטוי?‬
‫"אנחנו רוצים שוויון‪ .‬אין לנו קרקעות או‬
‫התפשטות רוחבית‪ .‬אין עיר ערבית חדשה מאז‬
‫קום המדינה‪ .‬היהודים מפחדים שהערבים יגדלו‬
‫עוד ועוד‪ .‬כולם בונים אחד על גבי השני‪ .‬זו‬
‫בעיה‪ ,‬וזה לא דמוקרטי"‪.‬‬
‫אתה גר במעונות‪ ,‬איך אתה משלם לשלטון‬
‫עיר שבעיניך היא כבושה?‬
‫"היה לי קשה לבוא ללמוד פה‪ .‬זו התנחלות"‪.‬‬
‫אז למה אתה כאן?‬
‫"אני אוהב אתגרים‪ .‬ראיתי אתגר לבוא לכאן‬
‫לאריאל‪ ,‬בתור חבר ועדה של חד"ש‪ .‬אני גם‬
‫הנציג של הרשימה המשותפת פה בקמפוס"‪.‬‬
‫אתה מאמין שתהיה פה מדינה פלסטינית?‬
‫"אינשאללה‪ ,‬כמו שאומרים"‪.‬‬
‫אם היו לך שתי ברירות‪ :‬מדינה פלסטינית‬
‫משגשגת ומצד שני פה‪ ,‬מדינה דמוקרטית‪,‬‬
‫איפה היית מעדיף לחיות?‬
‫"אני תמיד מרגיש שייך לאיפה שנולדתי‪,‬‬
‫נצרת‪ .‬אבא שלי נולד בנצרת‪ .‬וסבא שלי‪ .‬וסבא‬
‫שלו‪ .‬אז אני וילדיי ונכדיי שלי נהיה פה"‪.‬‬
‫"יש איזה שוני"‬
‫רבים מהדיונים במפגשים הללו עוסקים במ־‬
‫תח הפנימי שבין מדינה יהודית למדינה דמו־‬
‫קרטית‪" .‬השאלה היא איזו מדינה תהיה פה"‪,‬‬
‫אומר מוחמד‪ ,‬אחד הסטודנטים שהשתתף בדיון‬
‫הסוער‪" ,‬מדינה יהודית־דמוקרטית‪ ,‬או מדינה‬
‫דמוקרטית? עכשיו ישראל זו לא מדינה כל כך‬
‫דמוקרטית‪ .‬אנחנו לא מקבלים זכויות שוות"‪.‬‬
‫מה אתם לא מקבלים?‬
‫"למשל‪ ,‬אני לא יכול לטוס‪ .‬אם אני רוצה‬
‫להיות טייס‪ ,‬אני לא אוכל‪ .‬יש מקצועות שאני‬
‫בכלל לא יכול לעבוד בהם"‪.‬‬
‫אתה מאמין שיכול להיות שלום?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫במסגרת של שתי מדינות לשני עמים‪ ,‬או‬
‫מדינת כל אזרחיה?‬
‫"מדינת כל אזרחיה"‪.‬‬
‫מירי‪" :‬אני נאלצת להסכים עם מוחמד"‪.‬‬
‫מוחמד‪ ,‬אתה מדבר על שוויון זכויות‪ .‬מה‬
‫דעתך על ערבים שמונעים מיהודים לעלות‬
‫להר הבית?‬
‫מוחמד‪" :‬אני שייך‬
‫לאוניברסיטה‪ ,‬אבל עם‬
‫המקום קצת קשה לי‪ .‬אני לא‬
‫שייך‪ .‬אני אוהב את האנשים‬
‫ומקבל יחס טוב פה‪ .‬אז אני‬
‫ערבי שגר בהתנחלות"‪ ,‬הוא‬
‫מחייך‪" ,‬ערבי מתנחל"‬
‫מירי‪" :‬הילדים שלי והילדים‬
‫של מוחמד יהיו באותה‬
‫מדינה‪ ,‬אז חייבים לדבר‪.‬‬
‫אנחנו בכלל לא שומעים‬
‫אותם‪ ,‬אנחנו לא יודעים מה‬
‫הם רוצים‪ .‬מי שמייצג אותם‬
‫לא מדבר עליהם"‬
‫"לפי האיסלאם‪ ,‬זה בכלל לא קשור לדת‪ .‬כי‬
‫לפני האדמה ולפני שאני מדבר על פלסטין ‪-‬‬
‫הנביא מוחמד יצא עם רעיון שהוא רצה להעביר‬
‫לאנשים – שלום‪ .‬הוא לא חיפש אדמה"‪.‬‬
‫יש כאלו שטוענים כי המוסלמים מצווים‬
‫להרוג יהודים‪.‬‬
‫"כערבי מוסלמי‪ ,‬אסור להרוג אף בן אדם‪.‬‬
‫יהודי או ערבי"‪.‬‬
‫מירי‪" :‬בעבר האיסלאם הייתה דת שתרבות‬
‫רחבה יצאה ממנה"‪.‬‬
‫מוחמד‪" :‬יש ערבים טובים ויש רעים; כמו שיש‬
‫יהודים רעים ויש טובים‪ ,‬נכון?"‪.‬‬
‫אתה גר באריאל‪ ,‬אבל לא מכיר במדינה‬
‫יהודית‪.‬‬
‫"רציתי להיות מהנדס‪ ,‬ופה קרוב לי לבית‬
‫יותר מבאר שבע‪ .‬אני אספר לך סיפור‪ ,‬בגיל ‪16‬‬
‫שיחקתי כדורגל בנבחרת ישראל‪ .‬זה היה גאווה‬
‫לי ולאבא שלי‪ .‬בא אלי אוחנה‪ ,‬אחד האנשים‬
‫בכדורגל הישראלי שאני מעריך‪ ,‬ואמר‪ :‬אנחנו‬
‫יוצאים בשביל המדינה‪ ,‬אתם החיילים של‬
‫המדינה על המגרש‪ ,‬תנו בראש‪ .‬ניצחנו שלוש‬
‫אחד‪ .‬שרתי את ההמנון‪ .‬בלי להבין‪ .‬אחרי שלוש‬
‫שנים‪ ,‬הבנתי את המילים של ההמנון‪ .‬הבנתי‬
‫שאני לא מיוצג שם‪ .‬אם הייתי חוזר אחורה ומבין‬
‫את המילים‪ ,‬לא הייתי שר המנון שאני לא נמצא‬
‫בו אפילו לא באות אחת"‪.‬‬
‫אם היה כתוב "נפש ישראלי" ולא "יהודי"‪,‬‬
‫זה היה בסדר?‬
‫"כן‪ .‬נפש יהודי הומייה‪ ,‬איך אני יכול להז־‬
‫דהות עם זה?"‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬איך אתה יכול לשלם למקום שאתה‬
‫יוצא נגד קיומו?‬
‫"אני שייך לאוניברסיטה‪ ,‬אבל עם המקום‬
‫קצת קשה לי‪ .‬אני לא שייך‪ .‬אני אוהב את האנ־‬
‫שים‪ ,‬אבל יש איזה שוני‪ .‬מבחינתי‪ ,‬זה מקובל כי‬
‫האנשים האלה לא גדלו כמו שאני גדלתי‪ .‬אבל‬
‫אני נהנה ממש באוניברסיטה ואני מקבל יחס‬
‫טוב מאנשים פה‪ .‬אז אני ערבי שגר בהתנחלות"‪,‬‬
‫הוא מחייך‪" ,‬ערבי מתנחל"‪.‬‬
‫אתם חושבים שאנשים באוניברסיטה רוצים‬
‫את השיח הזה שקורה פה בסדנה?‬
‫שניהם מסכימים שחייבים לדבר‪ ,‬וכמה שיותר‪.‬‬
‫מוחמד‪" :‬היה לי חבר יהודי שהיה במילואים‬
‫בצוק איתן‪ ,‬ואני פחדתי להתקרב אליו‪ .‬אבל הוא‬
‫הזמין אותי לקפה‪ ,‬ישבנו‪ ,‬צחקנו ולא היה כלום"‪.‬‬
‫מירי‪" :‬הילדים שלי והילדים שלו יהיו באותה‬
‫מדינה‪ ,‬אז חייבים לדבר‪ .‬אנחנו בכלל לא שומ־‬
‫עים אותם‪ ,‬אנחנו לא יודעים מה הם רוצים‪ .‬מי‬
‫שמייצג אותם לא מדבר עליהם"‪.‬‬
‫מוחמד אומר כי הוא משלם את דמי אגודת‬
‫הסטודנטים‪ ,‬אך הוא ורבים מהסטודנטים הער־‬
‫בים בקמפוס לא מרגישים שהם מקבלים מענה‬
‫מספק מהאגודה‪ .‬מצד שני‪ ,‬לדבריו הוא לא מצפה‬
‫ליותר מדי‪" ,‬אין לנו נציגים שם"‪.‬‬
‫"תהיה אתה נציג"‪ ,‬מציעה לו מירי‪.‬‬
‫"לא‪ ,"...‬הוא משיב לה בחיוך‪" ,‬תני לי לסיים‬
‫את הסמסטר הזה בשלום"‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪5‬‬
‫שמאל‬
‫טוק‬
‫אם תשאלו את מו"ל עיתון "הארץ" עמוס שוקן‪ ,‬המתנחלים‬
‫הם רק קומץ עם השפעה ו"חזון קניבאלי"‪ ,‬הרצוג היה צריך לומר בבחירות‬
‫שצריך לחלק את ירושלים‪ ,‬כל ההתנחלויות‪ ,‬כולל אריאל‪ ,‬הן סוג של גניבה‪,‬‬
‫ואם היינו רק רוצים ‪ -‬היה פה שלום‪ ,‬עכשיו † מצד שני‪ ,‬הוא מאוהב בישראל‪,‬‬
‫רואה עצמו ציוני אמיתי וגם לא שונא אף אחד‪ ,‬כולל המתנחלים †‬
‫ולא תאמינו‪ ,‬פעם הוא אפילו הצביע לליכוד † ראיון‬
‫אלמוג בן זכרי‬
‫עמוס שוקן‪ ,‬מו"ל עיתון "הארץ"‪ ,‬אתה עדיין‬
‫מאמין בשלום?‬
‫"ברור‪ ,‬אין ברירה אחרת"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שלאחר תקופה כל כך ארוכה‪,‬‬
‫בה פעם אחר פעם נכשלו מאמצי השלום‪ ,‬יש‬
‫פה עיוורון משיחי?‬
‫"ממש לא‪ ,‬להיפך‪ .‬אני חושב שיש עיוורון משיחי‬
‫בהחלטה של ישראל למנוע את השלום בכל מחיר‪,‬‬
‫על־ידי זה שהיא לא מוותרת על מפעל ההתנחלות‬
‫וממשיכה אותו‪ .‬זו בעצם האסטרטגיה של ממשלת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫לא‪ ,‬זה לא פשוט להיות עמוס שוקן במציאות‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הבון טון הישראלי מתרחק ממנו יותר ויותר‪,‬‬
‫ולא פעם הוא ועיתונו "הארץ" הפכו למטרה לחיצי‬
‫‪ 6‬ידיעות אחרונות |‬
‫ארגוני ימין‪ ,‬שמציירים את העיתון כאנטי־ציוני‪,‬‬
‫כגייס חמישי‪ ,‬ואלו רק הביטויים העדינים‪.‬‬
‫אבל חכו רגע‪ .‬לפני הפוליטיקה‪ ,‬המתנחלים‪,‬‬
‫הפלסטינים ומי אשם במה וכמה‪ ,‬סיפור‪ .‬הנה‪:‬‬
‫אצל עמוס שוקן (‪ ,)70‬מו"ל "הארץ"‪ ,‬הכל‬
‫מתחיל במשפחה‪ .‬סבו‪ ,‬זלמן שוקן‪ ,‬החל את דרכו‬
‫כרוכל נטול השכלה אקדמית‪ ,‬והפך לנס כלכלי‬
‫פנומנלי‪ .‬פרט לעסקיו‪ ,‬הסב היה אוטודידקט מר־‬
‫שים וניהל רומן עם ספרי פילוסופיה‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬
‫מדעי הרוח ושירה וגם יהדות‪ .‬ברבות השנים תמך‬
‫כלכלית בלא מעט הוגי דעות ואנשי רוח יהודים‪,‬‬
‫בין היתר חתן פרס נובל לספרות‪ ,‬ש"י עגנון‪.‬‬
‫־ב־‪ ,1934‬בעקבות עליית המפלגה הנאצית ל�ש‬
‫לטון‪ ,‬החליט זלמן שוקן‪ ,‬ציוני נלהב‪ ,‬לעלות‬
‫לפלשתינה‪ .‬כאן‪ ,‬בין תפקידיו ופעילויותיו‪ ,‬היה‬
‫חבר בהנהלת קק"ל‪ ,‬וסייע‪ ,‬למשל‪ ,‬ברכישת קר־‬
‫קעות במפרץ חיפה‪ .‬כמה מעסקיו היו בתחום‬
‫ההוצאה לאור (הוצאת שוקן)‪ ,‬וב־‪ 1937‬צירף אליהם‬
‫הסב עיתון שרכש ב־‪ 23‬אלף שטרלינג‪ .‬קראו לו‬
‫"הארץ"‪.‬‬
‫"פעם אבא שלי סיפר לי סיפור"‪ ,‬אומר עמוס‬
‫שוקן בראיון מיוחד ל"אריאלה"‪" .‬סבא שלי היה‬
‫בישיבות של הנהלת קק"ל‪ .‬נציגי ה'מתנחלים' של‬
‫אז‪ ,‬התנועות המיישבות שרצו להקים קיבוצים‬
‫ומושבים‪ ,‬היו באים לבקש כסף בשביל הפרויקטים‪.‬‬
‫חלק מהבקשות היו מאושרות‪ ,‬חלקן נפסלו‪ .‬ופ־‬
‫תאום סבא שלי שם לב שמה שנפסל בישיבה הזו‪,‬‬
‫מופיע שוב בפגישה הבאה‪.‬‬
‫"ישב לידו אז ד"ר ארתור רופין (מראשי תנועת‬
‫ההתיישבות בארץ – אב"ז)‪ .‬אז סבא שלי שואל‪:‬‬
‫'דוקטור רופין‪ ,‬אני לא מבין‪ .‬אנחנו בישיבה הקוד־‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫מת החלטנו שאנחנו לא מאשרים את ההתיישבות‬
‫הזאת‪ .‬למה זה שוב עולה?' ורופין ענה‪' :‬שוקן‪ ,‬אתה‬
‫לא מבין‪ .‬בפלשתינה אין דבר כזה לא‪ .‬לא זה רק‬
‫דחייה לישיבה הבאה'"‪.‬‬
‫אז יהיו בוודאי שיאמרו‪ ,‬שגם עמוס שוקן לא‬
‫מבין שאין כזה דבר "לא"‪ ,‬במיוחד בכל מה שקשור‬
‫לתוכניות שלום‪ ,‬נסיגות ומדיניות ישראל בשטחים‪.‬‬
‫סבא זלמן הוריש את העיתון לאביו של עמוס‪ ,‬גר־‬
‫שום‪ ,‬ולאחר פטירת האב‪ ,‬ב־‪ ,1990‬הפך עמוס שוקן‬
‫למו"ל‪ .‬הקו של העיתון נותר בשמאל המובהק‪.‬‬
‫"הארץ" מתנגד להחזקת שטחי יהודה ושומרון‪ .‬עוד‬
‫מימיו של גרשום שוקן‪ ,‬העיתון נוקט בקו ביקורתי‬
‫כלפי הגופים הממלכתיים בישראל‪ ,‬כולל צה"ל‪,‬‬
‫מה שלא אחת עורר כלפיו זעם‪ ,‬כפי שקרה ב"צוק‬
‫איתן" בעקבות טורו של גדעון לוי "הרעים לטיס"‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬פעם אחת ויחידה הצביע עמוס שוקן‬
‫לליכוד‪ .‬זה היה ב־‪ ,'73‬אחרי מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫על "צוק איתן"‪:‬‬
‫"המלחמה פרצה כי ישראל‬
‫לחצה את חמאס לפינה‪.‬‬
‫אחרי חטיפת הנערים נעשו‬
‫בשטחים פעולות נגד אנשי‬
‫חמאס‪ ,‬שלא היו שייכות‬
‫לחיפושים‪ .‬יצרו מצב שמה‬
‫חמאס עזה יכל לעשות?"‬
‫והוא עשה זאת כי הרגיש שגולדה מאיר הותירה‬
‫אחריה חורבן‪.‬‬
‫אני פוגש אותו בבניין "הארץ" בדרום תל אביב‪.‬‬
‫הוא אספן אמנות מהחשובים בישראל‪ ,‬ובהתאם‬
‫הקירות מעוטרים בעבודות מהאוסף שלו‪ .‬במשרדו‬
‫תלוי ציור גדול־מימדים ובו מופיעים נער ערבי‬
‫בג'ינס‪ ,‬ומולו עומדת עז שפניה לא נראות למת־‬
‫בונן‪ .‬שוקן מפרש את הציור כנער שכאילו נפרד‬
‫מן המסורת המיוצגת על ידי העז ויוצא לחיים‬
‫המודרניים‪.‬‬
‫"תגיד"‪ ,‬אני שואל‪" ,‬אתה תקבל עובד לעיתון‬
‫שלמד באוניברסיטת אריאל?"‬
‫"בטח"‪ ,‬משיב שוקן מיד‪" ,‬יש לנו פה גם מתנחלים‬
‫שעובדים"‪.‬‬
‫מה אתה חושב על אוניברסיטת אריאל? לגי־‬
‫טימית?‬
‫"כל דבר שם ‪ -‬לא צריך להיות‪ .‬הייתי בביקור‬
‫באוניברסיטה אצל הנגיד שלכם‪ ,‬יגאל כהן‪-‬אורגד‪,‬‬
‫שעשה לי שם סיבוב‪ .‬אמרתי לו‪' :‬נהדר‪ ,‬אבל למה‬
‫כאן?'"‪.‬‬
‫אתה חושב שפינוי גוש קטיף היה מוצדק בצורה‬
‫שהוא נעשה?‬
‫"כן‪ ,‬כל פינוי הוא מוצדק‪ .‬התנחלות היא כמו‬
‫גניבה‪ ,‬אתה בא לוקח שטח שהוא לא שלך‪ ,‬ומתיישב‬
‫בו‪ .‬זה לא מוכר על ידי החוק הבינלאומי‪ ,‬אבל מחפ־‬
‫שים כל מיני דרכים כדי להכשיר את הגניבה הזו"‪.‬‬
‫למה מוסרי בעינייך להכיל את הכיבוש כשמדו־‬
‫בר בשייח' מוניס‪ ,‬אבל לא כשמדובר באריאל?‬
‫"בגלל שזה הוכר וקיבל הכרה בינלאומית‪ ,‬וגם‬
‫הערבים הכירו בזה‪ .‬זאת אומרת גם הירדנים‪ ,‬גם‬
‫המצרים הכירו בזה‪ ,‬וגם אבו־מאזן מכיר בזה"‪.‬‬
‫אספן אמנות מהחשובים בישראל‪ .‬שוקן במשרדו | צילום‪ :‬אלמוג בן זכרי‬
‫אתה באמת חושב שהם מאמינים בזה? הרי אני‬
‫מאמין שראית את הראיון שהתפוצץ בין דן‬
‫מרגלית לח"כ זחאלקה‪ ,‬שצעק לעברו "כאן זה‬
‫שייח' מוניס‪ ,‬אתה לא תסלק אותי מכאן"‪.‬‬
‫"אז בוא נבחן אותם‪ .‬בוא נגיד להם‪' :‬הנה‪ ,‬זו‬
‫ההצעה שלנו‪ ,‬אלו הגבולות‪ ,‬אלו הסדרי הביטחון'‪.‬‬
‫נניח שבכל אופן הם לא יסכימו‪ ,‬ויגידו שהם רוצים‬
‫גם את אבו־כביר ואת שייח' מוניס‪ .‬אז ישראל תגיד‪:‬‬
‫'חברים‪ ,‬עד כאן‪ .‬אנחנו לא יכולים לעשות הסדר'"‪.‬‬
‫ואתה תסכים להגיד "עד כאן"?‬
‫"אני חושב שכן‪ .‬הרי הזכות של היהודים על‬
‫הארץ היא זכות קצת מוזרה ‪ -‬בא מישהו ואומר‪:‬‬
‫'אני‪ ,‬באיזה היסטוריה לפני ‪ 2,000‬ומשהו שנים‬
‫הייתי פה‪ ,‬ולכן זה שלי ויש לי זכויות'‪ .‬אבל יחד‬
‫עם זה‪ ,‬הזכויות שיש לנו על יבנה לא פחותו ת מ�ה‬
‫זכויות שיש לנו בחברון‪ ,‬זה ברור לי‪ .‬אבל‪ ,‬אני גם‬
‫לא חושב שאנחנו יכולים לשלול את הזכויות שיש‬
‫לערבים על שייח' מוניס ואבו־כביר‪ .‬הדרך שלנו לא‬
‫לשלול את הזכויות שלהם וגם להגן על הזכויות‬
‫שלנו‪ ,‬היא להגיד‪' :‬או‪.‬קיי‪ ,‬במצב שלכולם יש זכויות‬
‫באזור – בואו נחלק'‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו נוותר על הזכות‬
‫בחברון‪ ,‬והם יוותרו על הזכות בשייח' מוניס"‪.‬‬
‫בחירות‬
‫"אולי בפעם הבאה"‬
‫אנחנו מדברים כחודש וחצי אחרי הבחירות‪,‬‬
‫אולי מהטעונות והיצריות שהיו כאן‪.‬‬
‫לפני כשנתיים‪ ,‬בפאנל לרגל הוצאת ספר של‬
‫חגי סגל‪ ,‬אמרת שהמתנחלים ניצחו‪ .‬אתה עדיין‬
‫חושב כך?‬
‫"כשאיילת שקד מתמנה לשרת משפטים‪ ,‬אז ני־‬
‫צחון יותר גדול מזה אין‪ .‬ברור שהמתנחלים ניצחו‪,‬‬
‫המתנחלים מנהלים את המדינה‪ .‬זה קומץ סך הכול‪,‬‬
‫תספור את כל האנשים שיושבים בשטחים אז אתה‬
‫לא תגיע לאחוז משמעותי מתושבי המדינה‪ .‬אבל‬
‫זה גם לא אחוז חסר משמעות"‪.‬‬
‫אולי לא כולם יושבים שם‪ ,‬אבל הבחירות האח־‬
‫רונות הוכיחו שהרוב לפחות חושבים כמוהם‪.‬‬
‫"אני לא חושב‪ .‬אני חושב שהציבור רוצה שלום‪,‬‬
‫אבל הוא לא מאמין‪ .‬הציבור הרי לא מתעניין בעצם‬
‫בהתנחלויות‪ ,‬הן לא על סדר יומו‪ ,‬אני לא חושב‬
‫שנוסעים לשם הרבה‪ .‬מצד שני‪ ,‬כל יורשי גוש‬
‫אמונים הם אנשים מאוד מוכשרים ומאוד ממוקדים‬
‫בדבר הזה‪ ,‬שכל הזמן צריך להיות גידול במפעל‬
‫ההתנחלות‪ .‬אני יכול להבין את כוח המשיכה של‬
‫המתנחלים‪ ,‬כי כאילו כל האחרים מתעניינים בק־‬
‫ריירה‪ ,‬כסף וחיים פרטיים‪ ,‬ואלה אנשים שנחושים‬
‫לעשות מהלך אסטרטגי משמעותי‪ ,‬מדיני‪ ,‬שיש‬
‫להם חזון"‪.‬‬
‫והחזון הזה‪ ,‬הוא משהו שאתה מקנא בימין‬
‫שיש אצלו?‬
‫"תראה‪ ,‬החזון הציוני לפני קום המדינה גם היה‬
‫כוח מניע מאוד משמעותי והתנועה הזאת הפכה‬
‫למשמעותית תוך מעט עשרות שנים‪ .‬אז ברור‬
‫שטוב שיש חזון למדינה‪ ,‬אבל להגיד שאני מקנא‬
‫בחזון קניבאלי כזה? ממש לא"‪.‬‬
‫אתה חושב שלשמאל יש עוד סיכוי לנצח בחי־‬
‫רות בישראל?‬
‫"אין לי מושג‪ .‬זה תלוי בהרבה דברים‪ ,‬זה תלוי‬
‫במנהיגות"‪.‬‬
‫על תוצאות הבחירות‪:‬‬
‫"ברור שהמתנחלים‬
‫ניצחו‪ ,‬המתנחלים מנהלים‬
‫את המדינה‪ .‬כשאיילת שקד‬
‫מתמנה לשרת משפטים‪ ,‬אז‬
‫ניצחון יותר גדול‬
‫מזה ‪ -‬אין"‬
‫יש משהו שאתה חושב שהם היו צריכים לע־‬
‫שות בבחירות האחרונות?‬
‫"תראה‪ ,‬אפשר להגיד שמה שהרצוג היה צריך‬
‫לעשות זה לתלות שלטים במסע הבחירות 'הרצוג‬
‫יחלק את ירושלים'‪ .‬זה לדעתי להגיד את הדברים‬
‫האמיתיים‪ .‬צריך להגיד את הדברים האמיתיים ולא‬
‫ללכת מסביב"‪.‬‬
‫אתה חושב שזה היה עוזר לו?‬
‫"לא יודע‪ ,‬אם לא בפעם הזאת‪ ,‬אז בפעם הבאה‪.‬‬
‫אם לא פעם הבאה‪ ,‬אז בזאת שאחריה‪ .‬כי ירושלים‬
‫כבר מחולקת‪ .‬הרי יש אזורים שלמים שישראלים‬
‫לא נכנסים אליהם‪ ,‬מלבד מתנחלים שמנסים לאט־‬
‫לאט לגרש את האוכלוסייה"‪.‬‬
‫מה אתה חושב על מה שהיה פה לפני הבחירות?‬
‫המתחים‪ ,‬השנאה?‬
‫"אולי בגלל שאני לא מרגיש שנאה לאף אחד‪,‬‬
‫אז אני לא מבין למה מתעסקים כל הזמן בעניין של‬
‫שנאה‪ .‬זה נכון שההתבטאות בפייסבוק ובטוקבקים‬
‫לפעמים מזעזעת‪ .‬אבל אני חייב להגיד שאני לא‬
‫מרגיש שנאה כלפי המתנחלים‪ ,‬לא שנאה כלפי‬
‫החרדים‪ ,‬לא כלפי אף אחד‪ .‬אני מקווה גם שהעי־‬
‫תון לא משדר שנאה‪ .‬שנאה זה לא אחד מהכלים‬
‫ש'הארץ' צריך להשתמש בו"‪.‬‬
‫אז מה אתה חושב על קריאותיהם של גרבוז‪,‬‬
‫וקסמן וכל אלה?‬
‫"הם לא חשובים"‪.‬‬
‫גרבוז דיבר נגד מנשקי המזוזות‪ .‬גם סבא שלך‬
‫נמשך לענייני המיסטיקה היהודית‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬נכון‪ .‬אבל אני לא מתפעל מההתבטאות‬
‫הזאת של גרבוז‪ ,‬כי הצורה שבה אדם מבטא את‬
‫אמונתו‪ ,‬את רגשותיו‪ ,‬היא בעיניי דבר לגמרי אישי‪,‬‬
‫והאחד לא יכול לשפוט את השני"‪.‬‬
‫אתה חושב שהאמירה של גרבוז היא לגיטימית?‬
‫"אמירות הן לגיטימיות‪ ,‬אבל האם הן מועילות?‬
‫האם הן חכמות? זו שאלה אחרת‪ .‬בוא נגיד ככה‪:‬‬
‫המיסטיקה שסבא שלי התעניין בה היא מיסטיקה‬
‫ברמה יותר גבוהה מאשר האנשים שלא קראו ספר‬
‫בתחום הזה‪ .‬אבל זה עניין אישי‪ ,‬שכל אחד צריך‬
‫להחליט לעצמו"‪.‬‬
‫שלום‬
‫"ישראל איננה מעוניינת"‬
‫מבחינת שוקן‪ ,‬האסטרטגיה הפוליטית של יש־‬
‫ראל בשנים האחרונות בנויה סביב העצמת ההת־‬
‫נחלויות‪" .‬להעצים‪ ,‬להתעלם מקיומם של הפלס־‬
‫טינים‪ ,‬ולקוות שהבעיה שלהם תיפתר באיזושהי‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪7‬‬
‫"אם ביהמ"ש יהפוך‬
‫פוליטי ‪ -‬זה אסון"‬
‫צורה"‪ ,‬הוא פוסק‪" ,‬ורואים את זה‬
‫באופן מאוד ברור‪ .‬אני לא חושב שי־‬
‫שראל באה בתום־לב לעשות שלום‪.‬‬
‫אולי רבין באוסלו כן חשב על זה‪,‬‬
‫אבל אפילו ברק‪ ,‬כשהיה ראש ממשלה‪ ,‬התפאר‬
‫בכך שהוא לא החזיר אף שטח בכהונתו‪ .‬שלא‬
‫נדבר על בנט‪ ,‬שאומר 'אף לא סנטימטר'‪ .‬אז ברור‬
‫שישראל איננה מעוניינת בשלום‪ .‬ההתנהגות של‬
‫ישראל היא לא של מדינה שפניה לשלום"‪.‬‬
‫ופניהם של הפלסטינים בעזה כן לשלום?‬
‫"השיטה הזו‪ ,‬שבה פוסלים מראש כי אומרים‪:‬‬
‫'אה‪ ,‬הם לא יסכימו‪ ,‬אז אין טעם'‪ ,‬היא שיטה לא‬
‫ישרה בעיניי‪ .‬ולמה היא לא ישרה? כי לא אומרים‪:‬‬
‫'נחכה עד שהם יסכימו‪ ,‬ועד אז לא נבנה התנח־‬
‫לויות'‪ .‬אומרים להפך‪' :‬נבנה התנחלויות ‪ -‬זה לא‬
‫מעניין אותנו'‪ .‬אז אי אפשר לבוא בטענות כלפי‬
‫הפלסטינים‪ ,‬כשאנחנו יום־יום‪ ,‬שעה־שעה מסכלים‬
‫את האפשרות בכלל לשלום"‪.‬‬
‫צריך להתעלם מקריאות חמאס שהם לא רוצים‬
‫שלום?‬
‫"הרי אפשר להגיע להסדר עם אבו־מאזן‪ .‬החמאס‬
‫לא רוצה להגיע להסדר? אז כעבור כמה זמן‪ ,‬או‬
‫שנגיע להסכם גם עם חמאס‪ ,‬או שלא‪ .‬אבל עד‬
‫אז תקים מדינה בגדה המערבית‪ .‬הרי אי אפשר‬
‫להשתמש בתירוץ של החמאס בכדי למנוע הסדר‬
‫ביהודה ושומרון‪ .‬וזה מה שעושים‪ .‬כשקמה ממשלת‬
‫האיחוד בין חמאס והרשות‪ ,‬אפשר היה להעלות על‬
‫הדעת שחמאס ייכנס למסגרת של הרשות‪ .‬אבל‬
‫נתניהו דחה את זה‪ ,‬הוא רצה את ההיפך"‪.‬‬
‫יכול להיות שהוא צדק‪ .‬חצי שנה אחרי זה ראינו‬
‫פה מלחמה‪.‬‬
‫"ההיפך‪ ,‬הוא גרם לזה לקרות‪ .‬אני חושב שה־‬
‫מלחמה פרצה כי ישראל לחצה אותם לפינה‪ .‬כל‬
‫המצור והמצב הבלתי נסבל בעזה‪ .‬הרי מה היה‬
‫כשנחטפו שלושת הנערים? ישראל ניצלה את‬
‫ההזדמנות הזו כשחיפשו אותם‪ ,‬והחזירה אסירים‬
‫משוחררי עסקת שליט‪ .‬הם עשו בשטחים פעולות‬
‫נגד אנשי חמאס‪ ,‬שלא היו שייכות לחיפושים‪ .‬ופ־‬
‫שוט יצרו מצב שמה חמאס יכל לעשות בעזה חוץ‬
‫ממה שהוא עשה? ובוא נלך עוד אחורה‪ ,‬ליוזמת‬
‫השלום של קרי‪ :‬אתה שמעת התבטאות של ראש‬
‫הממשלה לציבור הישראלי למה השלום חשוב?"‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫"גם אני לא‪ .‬הוא אף פעם לא בא לציבור היש־‬
‫ראלי ואמר שזה חשוב‪ .‬וכמובן‪ ,‬לאורך כל יוזמת‬
‫קרי הוא טירפד אותה‪ ,‬עד שלבסוף פוצץ אותה‪,‬‬
‫על ידי זה שלא שיחרר את הפעימה הרביעית‬
‫של האסירים שאליה התחייב‪ .‬אז כשזה קורה‪ ,‬אני‬
‫יכול להבין למה בחמאס אומרים‪' :‬מה אבו‪-‬מאזן‬
‫מתקשקש עם האיש הזה‪ ,‬שאין לו שום כוונות‬
‫לעשות שלום‪ .‬הדרך עם היהודים היא רק בכוח‬
‫או לא לוותר על עמדותינו ההיסטוריות'‪ .‬הרי‬
‫אבו־מאזן לא אומר מה שחמאס אומר‪ ,‬שהם רוצים‬
‫לבטל את מדינת ישראל‪ .‬אבו־מאזן אומר‪' :‬אני‬
‫רוצה להסתפק ב־‪ 22‬אחוז מהשטח'"‪.‬‬
‫אז לשיטתך‪ ,‬קודם נגיע להסדר עם הפלסטינים‬
‫ונוותר על ‪ 22‬אחוז מהשטח‪ .‬אבל עדיין לא‬
‫‪ 8‬ידיעות אחרונות |‬
‫ייגמר הקונפליקט‪ ,‬כי בעזה חיה אוכלוסייה לא‬
‫מבוטלת של ‪ 1.7‬מיליון איש שאומרת לשלום‬
‫"לא"‪.‬‬
‫"יכולת להגיד על זה גם על השלום עם מצרים‪:‬‬
‫'אם נעשה שלום עם מצרים‪ ,‬זה עדיין לא פותר‬
‫את הבעיה עם סוריה'‪ .‬היינו יכולים להגיע להסדר‬
‫שלא יערער את ביטחון ישראל‪ .‬ואפשר לעשות‬
‫הסדרי ביטחון שונים ממה שהיה כשפינינו את‬
‫עזה בלי הסכם"‪.‬‬
‫מה אתה חושב על המצב בהר הבית?‬
‫"אני חושב שצריך להגיע למצב שבו אחרי‬
‫השלום ימצאו הסדר איך כולם יוכלו להתפלל"‪.‬‬
‫אבל עכשיו‪ ,‬המצב הנוכחי?‬
‫"אני חושב שצריך מאוד להיזהר"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שמדינת ישראל כאוטוריטה‬
‫שלטונית מפלה בסיפור הזה את היהודים?‬
‫"לשמוע שהיהודים מופלים במדינת יש־‬
‫ראל זה בכלל דבר שצריך לדחות מכל וכל‪.‬‬
‫היהודים הם השליטים‪ ,‬היהודים קובעים מה קורה‪,‬‬
‫היהודים אומרים לסטודנט פלסטיני אם הוא יגיע‬
‫לאוניברסיטה או לא יגיע לאוניברסיטה‪ ,‬אם אמן‬
‫פלסטיני יוכל לצאת לתערוכה שהוא הוזמן להציג‬
‫במוזיאון בניו־יורק‪ ,‬או לא‪ .‬בעצם אני לא נורא רו־‬
‫צה לשמוע את הדקויות האלה‪ ,‬שלאיזה יהודי לא‬
‫נותנים ללכת לאיזה מקום‪ .‬קודם שניתן לערבים‪,‬‬
‫לפלסטינים‪ ,‬להגיע ממקום אחד לשני‪ ,‬ואחר כך‬
‫נדבר על הזכויות האלה‪ .‬זה שהיהודים מתבכיינים‬
‫על אפליה כלפיהם? עשה לי טובה"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שנמנעת מהם זכות די בסיסית‬
‫של חופש פולחן?‬
‫"ובמקביל לדחוק משפחות מסילוואן? זה אחד‬
‫מול השני‪ ,‬כי זה הכול דברים שמלבים‪ ,‬שהופכים‬
‫את העלייה שלהם להר הבית לחומר נפץ‪ .‬אם היח־‬
‫סים היו נורמליים אפשר היה לשאול‪ :‬מה היה קורה‬
‫אם היינו הולכים לקבר רחל ומשלמים ‪ 10‬דולר‬
‫לכרטיס למשרד התיירות של הרשות הפלסטינית?‬
‫שום דבר‪ .‬הם היו מרוויחים ‪ 10‬דולר‪ ,‬אנחנו היינו‬
‫נכנסים לקבר רחל‪ ,‬הכול בסדר‪ .‬וכשהם היו באים‬
‫פה למסגד? הם היו משלמי ם ‪ 10‬דולר‪ .‬אפשר ל�מ‬
‫צוא פתרונות אם רוצים‪ .‬אבל כשהיהודים אומרים‬
‫'כולה שלי ‪ -‬ולכם כלום'‪ ,‬אז בסדר‪ .‬בוא לא נתעסק‬
‫באיזשהו מקום שהם טוענים שהם מקופחים"‪.‬‬
‫‬
‫העיתון‬
‫"'הארץ' לא משרת אג'נדה"‬
‫רפרטואר המאמרים מעוררי המחלוקת שפו־‬
‫רסמו לאחרונה ב"הארץ" עולה על גדותיו‪ .‬אחד‬
‫הבולטים שבהם הוא מאמרה של עמירה הס‪,‬‬
‫עיתונאית "הארץ" שמסקרת את חיי הפלסטינים‬
‫ביהודה ושומרון‪ .‬את מאמרה היא התחילה במשפט‬
‫"יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנ־‬
‫מצא תחת שלטון זר"‪ .‬פרסום המאמר חולל סערה‬
‫ציבורית‪ .‬מתנגדי העיתון טענו כי יש בכך נתינת‬
‫רישיון להרג‪ ,‬והיו שדרשו מהרשויות להגביל את‬
‫היכולת של עיתון לכתוב "הסתה" שכזו‪.‬‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫בעולם ההגדרות שלך חמאס הוא ארגון טרור‬
‫או שהוא הנהגה שהדרך היחידה שלה להתמודד‬
‫מול מדינת ישראל היא כוח?‬
‫"כל הרג של אזרחים‪ ,‬ילדים ונשים זה טרור‪.‬‬
‫כשפועלים כדי להרוג אנשים שהם לא מעורבים‪,‬‬
‫זה טרור"‪.‬‬
‫אתה חושב שיש דרך אחרת למיעוט להתמודד‬
‫מול רוב?‬
‫בשלב הזה‪ ,‬שוקן פותח בפניי מאמר של יצחק‬
‫לאור‪ ,‬המצטט בתוכו את הפילוסוף פאנון‪ ,‬שעסק‬
‫רבות בקולוניאליזם ובהתמודדות העולם השלישי‬
‫מול המעצמות האירופיות‪ ,‬שכבשו אותם בשם‬
‫הקפיטליזם ‪" .‬אז פאנון בעצם אמר לנתין‪ :‬אין‬
‫ברירה‪ ,‬אלא השתקת יהירותו של המתיישב בגלל‬
‫שהקפיטליזם לא הניח לנתיניו להשתחרר"‪ ,‬מסכם‬
‫שוקן‪" .‬וכשאתה לוקח את הדוגמה הזו לישראל‪,‬‬
‫אתה אומר‪ :‬אנחנו לא מניחים להם להשתחרר‪ .‬אז‬
‫לפי התיאוריה הזו‪ ,‬הפתרון של טרור הוא פתרון‬
‫שאפשר לגנות אותו‪ ,‬לא להסכים איתו‪ ,‬אבל הוא‬
‫פתרון מתבקש"‪.‬‬
‫ההאשמה המרכזית שהימין מטיח בעיתונך‬
‫היא שעזבתם את הקונצנזוס הציוני ועברתם‬
‫למחוזות אנטי־ציוניים‪.‬‬
‫"אני חושב‪ ,‬שההיפך הוא הנכון‪ :‬הימין שינה‬
‫את ההגדרה של הציונות‪ .‬ההגדרה שלי לציונות‬
‫היא השקפה או אידיאולוגיה‪ ,‬שרואה כפתרון לעם‬
‫היהודי הקמה של בית לאומי לעם היהודי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬במסגרת של מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫וזאת העמדה של 'הארץ'‪ .‬העמדה של מי שמכנים‬
‫את עצמם היום 'ציוניים' ‪ -‬ובעיניי הם אנטי־‬
‫ציוניים ‪ -‬אומרת 'ארץ ישראל לעם ישראל'‪ .‬זה‬
‫שונה‪ ,‬כי להקים בית יהודי לעם היהודי בארץ‬
‫ישראל לא שולל את האפשרות של קיום של ערבי‬
‫בכל מקום בה‪ .‬בשעה שהציונות של המתנחלים‬
‫היא ארץ ישראל לעם ישראל ‪ -‬ואין ערבים"‪.‬‬
‫אתה מרגיש שישראל פגעה בזכות חופש הבי־‬
‫טוי של העיתון?‬
‫"אני חושב שכן‪ ,‬כי למשל החוק הזה‪' ,‬חוק הח־‬
‫רם' (החוק שמתיר תביעת נזיקין כנגד מי שקורא‬
‫לחרם על ישראל ‪ -‬אב"ז)‪ ,‬נראה לי פגיעה ממשית‬
‫בחופש הביטוי"‪.‬‬
‫אתה מרוצה מהתדמית שיש ל"הארץ"?‬
‫"אני חושב שהתדמית אצל אנשים שקוראים את‬
‫'הארץ' היא טובה‪ ,‬ואנשים שלא קוראים‪ ,‬או שפה‬
‫ושם רואים איזה קטע שמעצבן אותם‪ ,‬אז יש להם‬
‫תדמית לא נכונה על העיתון‪ .‬אבל אני חושב שב־‬
‫סך הכל‪ ,‬ל'הארץ' יש תדמית חיובית ומשמעותית‬
‫ כמובן לא אצל כל מיני ריפרף‪ ,‬שאני לא יודע‬‫לְ מה כן יש תדמית חיובית בעיניהם‪ .‬אבל אצל‬
‫אנשים יותר רציניים‪' ,‬הארץ' איכשהו הצליח‬
‫ליצור תדמית שהוא פחות מונע מאינטרסים זרים‪.‬‬
‫את מה ש'הארץ' אומר‪ ,‬הוא אומר כי הוא מאמין‬
‫בתום לב שזה הדבר הנכון לישראל‪ ,‬ולא שהוא‬
‫משרת איזו אג'נדה נגד ישראל או בעד משהו‬
‫אחר‪ .‬אז גם הרצוג וגם גלאון התלוננו אצלנו על‬
‫שכתבנו עליהם בביקורתיות‪ .‬זה נכון שמבחינה‬
‫פוליטית‪ ,‬אנחנו חושבים שההנהגה של נתניהו‬
‫מסוכנת לישראל‪ ,‬ושחשבנו שהנהגה אחרת יכולה‬
‫להביא שינוי‪ .‬אבל זה עדיין לא מחסן את הצד‬
‫הזה מביקורת"‪.‬‬
‫כמה ביטולים היו בעקבות המאמר "הרעים‬
‫לטיס" של גדעון לוי בצוק איתן?‬
‫"אני חושב ש־‪ 800‬ביטולים של מינויי כל‬
‫השבוע‪ ,‬ועוד כמות דומה במינויי יום שישי"‪.‬‬
‫זה נחשב מכה רצינית?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫שוק העיתונות בישראל עובר טלטלה‪ ,‬שלא‬
‫פוסחת גם על "הארץ"‪ .‬שוקן ספג לא מעט בי־‬
‫קורת על כך שבתקופתו‪ ,‬נכנסו שני שותפים זרים‬
‫חדשים לעיתון‪ :‬האוליגרך ליאוניד נבזלין‪ ,‬ואיל‬
‫המדיה הגרמני‪ ,‬אלפרד דומונט‪ ,‬שהלך לעולמו‬
‫לאחרונה‪.‬‬
‫מה המצב של "הארץ" היום?‬
‫"בסך הכל‪ ,‬מצבו בסדר‪ .‬עשינו כמה מהלכי הון‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬שגרמו לכך שאין יותר הת־‬
‫חייבויות בנקאיות‪ .‬נכנסו שותפים ב־‪ 2006‬ואחר‬
‫כך ב־‪ ,2011‬מימשנו את האחזקה שלנו בוואלה‪,‬‬
‫כך שמבחינה פיננסית אנחנו בסדר‪ .‬אנחנו גם‬
‫מייצרים כסף בפעילות‪ .‬לא רווחיות שאני יכול‬
‫להגיד שהיא רווחיות תעשייתית‪ .‬עדיין זה קשה‪,‬‬
‫כי אנחנו בעצם כל הזמן צריכים לטפל בהוצאות‪.‬‬
‫אני לא יכול להגיד שלא נפגענו בכל הקיצוצים‬
‫האלה‪ ,‬אבל האלטרנטיבה הייתה שהעיתון לא‬
‫יתקיים‪ .‬לקחנו כמה החלטות אסטרטגיות‪ ,‬כמו‬
‫לקחת כסף על הדיגיטל‪ ,‬שגם זה מביא לנו‬
‫הכנסות‪ .‬אנחנו היום מתקרבים ל־‪ 21‬אלף מינויי‬
‫דיגיטל בעברית וקרוב ל־‪ 20‬אלף באנגלית"‪.‬‬
‫מדוע אתה ממשיך להפעיל את העיתון‪ ,‬אם‬
‫הרווחיות היא כפי שאתה מתאר?‬
‫"דבר ראשון‪ ,‬כן יש רווח‪ ,‬זו גם חברה עסקית‪.‬‬
‫ואני גם חושב שבכל זאת זה עסק דואלי‪ .‬העיתון‬
‫נראה לי מוסד חשוב בחברה הישראלית‪ ,‬ואם הוא‬
‫לא יהיה אז יהיה רע יותר‪ .‬זה די חשוב שיהיה‬
‫"לא ללכת מסביב"‪ .‬הרצוג | צילום‪ :‬שאול גולן‬
‫"הנהגה מסוכנת"‪ .‬נתניהו | צילום‪ :‬עמית שאבי‬
‫המאמר "הרעים לטיס" של גדעון לוי הביא ל־‪ 1,600‬ביטולים של מינויים | צילום‪ :‬אלמוג בן זכרי‬
‫עיתון כמו 'הארץ' וכמו 'דה־מרקר' בישראל"‪.‬‬
‫כשקראתי על השותפים שלך לא יכולתי שלא‬
‫להרים גבה‪ .‬אחד מהם גרמני‪ ,‬אלפרד דומונט‪,‬‬
‫שאביו היה חבר המפלגה הנאצית‪ ,‬אלו שלקחו‬
‫לסבך את מפעל חייו‪ .‬והשני‪ ,‬ליאוניד נבזלין‪,‬‬
‫אוליגרך שיהיו שיאמרו שמייצג רבים מהדב־‬
‫רים שב"דה מרקר" נאבקים נגדם‪.‬‬
‫"אני לא רואה פגם בזה שישראל עושה עסקים‬
‫עם מי שהוריו היו נאצים‪ .‬לפי מה שאני מבין‪,‬‬
‫במקרה הזה‪ ,‬יש הבדל בין להיות נאצי שמא־‬
‫מין בתיאוריה‪ ,‬שמקדם אותה ושיש לו תשוקה‬
‫לאידיאולוגיה הזו‪ ,‬לבין להיות נאצי בגרמניה‬
‫בתקופה שבה אם לא היית כזה‪ ,‬אז סביר להניח‬
‫שלא היית שורד ‪ -‬בפרט אם היית בעלים של‬
‫עיתון‪ .‬אז אני חושב שיש הבדל בין לעשות‬
‫עסקים עם מי שהיה נאצי פעיל‪ ,‬לבין מי שהיה‬
‫חבר המפלגה‪ ,‬הפעיל עיתון ואפילו פירסם את‬
‫מה שגבלס נתן לו לפרסם‪ .‬אבל בכל מקרה‪,‬‬
‫אני עשיתי את העסקה עם איש שהיה בן ‪18‬‬
‫כשהמלחמה נגמרה‪ ,‬שלא היה בהיטלר־יוגנד‬
‫(תנועת הנוער הנאצית – אב"ז)‪ ,‬שלא היה בצבא‪,‬‬
‫שהמשפחה בעצם הבריחה אותו‪ ,‬והוא ידיד אמת‬
‫של ישראל‪( .‬הראיון בוצע לפני שדומונט הלך‬
‫לעולמו – אב"ז)‪ .‬אני לא חשבתי שצריך לפקוד‬
‫עוון אבות על בנים‪ ,‬זה נראה לי מופרך"‪.‬‬
‫ומה לגבי נבזלין? הועלו נגדו בשעתו טענות‬
‫קשות ברוסיה‪.‬‬
‫"היינו צריכים ללמוד את כל הסיפור הזה‪ ,‬אז‬
‫בדקנו ביסודיות את המקרים האלו‪ .‬קראנו את‬
‫כל הניירת של פסקי הדין ברוסיה‪ ,‬וראינו שהליך‬
‫משפטי לא היה שם‪ .‬זה היה כמו בתי המשפט של‬
‫סטלין‪ .‬כשרוסיה הגישה בקשת הסגרה נגד נבזלין‬
‫לישראל‪ ,‬הפרקליטות אמרה שאין בסיס להסגרה‪.‬‬
‫הרוסים בעצם לא הביאו שום ראיה לטענות שלהם‪.‬‬
‫בג"ץ אישר את ההחלטה של הפרקליטות‪ ,‬שאין‬
‫בסיס להסגרה ולכתב אישום"‪.‬‬
‫העתיד‬
‫"מודאג‪ ,‬לא מיואש"‬
‫זה משא כבד‪ ,‬להיות מו"ל‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬זה משא‪ .‬ובחברה הישראלית זה לפעמים‬
‫להיות בשוחות"‪.‬‬
‫יש בך חשש שאם "הארץ" ייסגר במשמרת‬
‫שלך‪ ,‬תהיה לך תחושת כישלון כי לא הצלחת‬
‫לשמור על הפרויקט המשפחתי?‬
‫"באמת שאני לא יודע מה עתיד התעשייה‬
‫הזאת‪ ,‬אז אני בכלל לא מסתכל על זה ככה‪.‬‬
‫כשהייתי בן ‪ 26‬סיימתי תואר שני בארה"ב‬
‫ונשארתי לעבוד שם עוד קרוב לשנתיים‪ .‬אחרי‬
‫שנה ומשהו אבא שלי בא לבקר אותי ואמר לי‪:‬‬
‫'אני אצטרך בקרוב למנות מנכ"ל חדש לעיתון‪,‬‬
‫אז תחליט אם אתה חוזר‪ .‬אם כן ‪ -‬אז זה אתה'‪ .‬אז‬
‫חזרתי‪ .‬שני הילדים שלי סיימו לא מזמן לימודים‬
‫בארה"ב ועובדים שם‪ .‬אני לא חושב שאני רוצה‬
‫לבוא לבן שלי‪ ,‬רוני‪ ,‬ולומר את מה שאבא שלי‬
‫אמר אז‪ .‬למרות שהוא עוקב באדיקות אחרי‬
‫האירועים בישראל ויש לו דעות‪ ,‬ואני כן חושב‬
‫שהוא יכול להיות פה בתפקיד"‪.‬‬
‫אז מה האופציות?‬
‫"לא יודע‪ .‬ב'וול סטריט ג'ורנל' רוב השנים‬
‫הבעלים לא היו המפעילים אלא היו בדירק־‬
‫טוריון"‪.‬‬
‫למה שלא תרצה להעביר לו את השליטה?‬
‫"לא יודע‪ ,‬חופש"‪.‬‬
‫מה אתה חושב על "חוק ישראל היום"?‬
‫"הסוגייה של 'ישראל היום' צריכה להיבחן‬
‫בשני מישורים‪ .‬האחד של מימון פוליטי‪ ,‬שאני‬
‫לא יודע את התשובה לכך כי לא התעמקתי בזה‪.‬‬
‫מה שבעיניי יותר משמעותי זה אם 'ישראל היום'‬
‫הוא דמפינג‪ ,‬כמו שאני חושב שהוא‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא‬
‫מוכר מוצר בפחות מהערך שלו‪ ,‬והסיכוי היחידי‬
‫שהוא יוכל להיות רווחי זה רק אחרי שכל העי־‬
‫תונים המתחרים ייסגרו‪ ,‬ואז הם יעלו מחירים‪.‬‬
‫השיטה הזו לא חוקית בישראל"‪.‬‬
‫פגשת את שלדון אדלסון?‬
‫"הרבה פעמים"‪.‬‬
‫יש ביניכם קשרי חברות?‬
‫"את שלדון קשה שלא להעריך על היכולת‬
‫העסקית שלו‪ ,‬היא מאוד מרשימה‪ .‬קשה שלא‬
‫להעריך אותו גם על המחויבות הטוטאלית שלו‬
‫למדינת ישראל‪ .‬אבל השיטות שלו הן איומות‪.‬‬
‫אני חושב שמה שהוא עושה בפוליטיקה האמרי־‬
‫קאית והישראלית הוא בעייתי מאוד‪ .‬אני חושב‬
‫בעיקר שאדלסון בהשקפה שלו מסרב לראות‬
‫תמונה יותר מורכבת‪ .‬פעם אמרתי לו‪' :‬אתה‬
‫מו"ל חשוב בישראל‪ ,‬בוא תיקח יום ותעשה‬
‫סיור בקרב ערביי ישראל‪ .‬יש לך פה ‪ 20‬אחוז‬
‫מהמדינה שאתה מוציא להם עיתון והם ערבים‬
‫ישראלים'‪ .‬הוא ענה לי‪ .'no way' :‬זה נראה לי‬
‫בעייתי"‪.‬‬
‫איך אתה חושב שישראל תהיה עוד ‪ 50‬שנה?‬
‫"אני מאוד מודאג"‪.‬‬
‫אתה חושש מההנהגה הנוכחית?‬
‫"כן‪ .‬אני חושב שאם בית המשפט בישראל‬
‫בהדרגה יהפך לבית משפט פוליטי‪ ,‬זה יהיה‬
‫אסון"‪.‬‬
‫מיואש?‬
‫"מיואש לא‪ ,‬אנחנו בקרבות‪ .‬אני חושב שאם‬
‫הממשלה הזאת תחזיק מעמד ותקדם את התוכ־‬
‫ניות שלה‪ ,‬המהלך הזה של פגיעה בחופש הדיבור‬
‫יתקדם לעוד דברים‪ .‬זה אני כן חושב‪ .‬כי אתה‬
‫לא יכול לקיים משטר אפרטהייד‪ ,‬משטר של‬
‫אפליה‪ ,‬משטר של דיכוי‪ ,‬בלי שאתה גם משתלט‬
‫על אמצעי התקשורת"‪.‬‬
‫היית ממליץ לקרוב משפחה שלך להישאר‬
‫בארץ?‬
‫"תשמע‪ ,‬קשה מאוד להתנתק מישראל"‪.‬‬
‫מה קשה?‬
‫"הישראליוּת‪ .‬הרי יש דבר כזה‪ .‬יכול להיות‬
‫שאני חוֹ וה אותה בצורה מאוד שונה ממה שח־‬
‫ווים אותה במקומות אחרים‪ ,‬כי תל־אביב‪ ,‬כפי‬
‫שראינו בבחירות ‪ -‬זה משהו אחר לגמרי מחלקים‬
‫אחרים במדינה‪ ,‬או מחלק מהחלקים‪ .‬אבל תשמע‪,‬‬
‫ישראליות זה שפה‪ ,‬ישראליות זו תרבות"‪.‬‬
‫אתה אוהב את הישראליות?‬
‫"בתוכה אני חי‪ ,‬לא?"‪.‬‬
‫על חופש הביטוי‪:‬‬
‫"אני חושב שאם הממשלה‬
‫הזאת תחזיק מעמד ותקדם‬
‫את התוכניות שלה‪ ,‬המהלך‬
‫הזה של פגיעה בחופש‬
‫הדיבור יתקדם לעוד דברים‪.‬‬
‫אתה לא יכול לקיים משטר‬
‫אפרטהייד‪ ,‬משטר של‬
‫אפליה‪ ,‬משטר של דיכוי‪,‬‬
‫בלי שאתה גם משתלט על‬
‫אמצעי התקשורת"‬
‫על הטענה ש"הארץ"‬
‫הוא אנטי־ציוני‪:‬‬
‫"ההיפך הוא הנכון‪ :‬הימין‬
‫שינה את ההגדרה של‬
‫הציונות‪ .‬ההגדרה שלי‬
‫לציונות היא הקמה של‬
‫בית לאומי לעם היהודי‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬במסגרת של‬
‫מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫הציונות של המתנחלים‬
‫היא ארץ ישראל לעם‬
‫ישראל ‪ -‬ואין ערבים"‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪9‬‬
‫זכרונות‬
‫מקטמנדו‬
‫הנער הרקדן שידו נקטעה ברעידת האדמה‪ ,‬הבשורה המרה על מציאת גופתו‬
‫של אור אסרף‪ ,‬הגעגוע למשפחה בבית ותחושת הגאווה להיות קצין ישראלי‬
‫שמציל חיים † רס"ן ניר פופל‪ ,‬חבר משלחת הסיוע לנפאל‪ ,‬בראיון מרגש‬
‫יניב מובשוביץ‬
‫| ידיעות אחרונות אריאלה‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬האדמה יציבה ושלווה‪,‬‬
‫אך מעל פני השטח הלבבות סוערים‬
‫ונרגשים‪ .‬אותם הלבבות של חיילי וק־‬
‫ציני צה"ל שיצאו לנפאל במטרה לסייע לנפגעים‬
‫באסון רעש האדמה שפקד את המדינה בחודש מאי‬
‫האחרון‪ .‬אני פוגש את רס"ן ניר פופל‪ ,‬טכנאי רנטגן‬
‫במשלחת‪ .‬פופל (‪ )37‬נשוי לרוויטל ואב לבן ובת‬
‫קטנים‪ .‬הוא קצין בקבע ומשרת כמפקד מרכז רפואי‬
‫הנגב‪ .‬זהו יום שמשי ורגוע‪ ,‬אך הזיכרון עודנו טרי‬
‫מהחוויה המטלטלת שעבר בקטמנדו‪ ,‬בירת נפאל‪.‬‬
‫תאר את הרגע שבו קיבלת את ההודעה על‬
‫האסון‪.‬‬
‫"זה היה יום שבת רגוע‪ ,‬יום שאני מקדיש‬
‫למשפחה‪ ,‬במיוחד מאז שעברתי לבסיס סגור ואני‬
‫חוזר הביתה רק בסופי שבוע‪ .‬היינו באמצע ארוחה‬
‫משפחתית עם הוריי ובשעה ‪ 15:35‬קיבלתי הודעה‬
‫בוואטסאפ ממפקד מערך הדימות‪' .‬מתארגנת מש־‬
‫לחת לנפאל'‪ ,‬הוא כתב‪' ,‬אעדכן בהמשך'‪ .‬פתחתי‬
‫טלוויזיה וראיתי שהייתה רעידת אדמה בנפאל ויש‬
‫כרגע ‪ 800‬הרוגים‪ .‬לא האמנתי שתצא משלחת‬
‫כי האסון לא נראה עוצמתי בתחילת הדיווחים‪.‬‬
‫בהמשך הערב היו עדכונים על התארגנות משלחת‬
‫וב־‪ 2‬בלילה קיבלתי טלפון שעליי להתייצב למחרת‬
‫בבוקר בפיקוד העורף לקבלת חיסונים‪ .‬מיד איש־‬
‫רתי את הגעתי‪ ,‬ומאז לא הצלחתי יותר להירדם‬
‫והתחלתי להכין את המזוודה‪ .‬כמובן שהיו מחשבות‬
‫וחששות מהמראות שנתקלתי בהם במשלחות קוד־‬
‫מות להאיטי והפיליפינים"‪.‬‬
‫מה עובר בראש בזמן הטיסה לשם?‬
‫"לאחר כמעט ‪ 24‬שעות של המתנה עליתי על‬
‫המטוס יחד עם חברים ותיקים מהסדיר‪ ,‬מלא בהת־‬
‫רגשות וגאווה לייצג את המדינה‪ .‬לא האמנתי שאני‬
‫מוצא את עצמי שוב בדרך לעוד אסון כל כך מהר‪.‬‬
‫רק בנובמב ר ‪ 2013‬חזרתי מהפיליפינים‪ .‬הרבה מ�ח‬
‫שבות ושאלות‪ ,‬מה אני אראה שם? מה גודל האסון?‬
‫לא הפסקתי לחשוב על המשפחה שהשארתי בארץ‪.‬‬
‫"הטיסה הייתה ארוכה‪ .‬נחתנו בערך ב־‪ 3‬בלילה‬
‫שעון קטמנדו‪ ,‬ירדתי מהמטוס עם שאר חברי‬
‫המשלחת והתקבצנו במרוכז באזור ליד המטוס‪.‬‬
‫הבטתי לשמאלי וזיהיתי טרמינל קטן ובו עשרות‬
‫אנשים ממתינים‪ ,‬כשחלקם ישנים על הרצפה‪ .‬ליד‬
‫דלת הטרמינל אני קולט עשרות זוגות עם תינוקות‬
‫בני כמה ימים שממתינים לעלות על המטוס וכמה‬
‫צוותי טלוויזיה שמצלמים‪ .‬כולם נראים עייפים‬
‫ומבוהלים ורק מתים לעלות על המטוס הביתה‬
‫לישראל‪ .‬חשבתי לעצמי‪ ,‬איזו עוד מדינה דואגת‬
‫‪ 10‬ידיעות אחרונות |‬
‫ככה לאזרחיה? כולם עולים על המטוס בהתרגשות‬
‫גדולה‪ .‬האמת‪ ,‬התרגשתי מאוד‪.‬‬
‫"אחרי ‪ 3‬שעות המתנה בשדה והעמסת ציוד‬
‫למשאיות עליתי על האוטובוסים שיסיעו אותנו‬
‫למקום שבו ייבנה בית חולים שדה של המשלחת"‪.‬‬
‫הגעתם לשטח‪ ,‬מה אתה רואה סביבך?‬
‫"שש בבוקר‪ ,‬אני יושב באוטובוס ומביט מהחלון‬
‫על רחובות קטמנדו‪ .‬השמש כבר מפציעה והעיניים‬
‫נעצמות‪ ,‬אבל מראות ההרס‪ ,‬בניינים שלמים בשי־‬
‫פוע‪ ,‬אוהלים פזורים בכל מקום ואנשים שהולכים‬
‫ברחוב עם מסכות על הפנים ‪ -‬לא מאפשרים לך‬
‫להירדם‪ .‬האדרנלין מתחיל לעלות שוב‪.‬‬
‫"הגענו לבסיס צבאי של חיל האוויר הנפאלי‪.‬‬
‫אנחנו יורדים מהאוטובוס‪ ,‬אני מסתכל ימינה ורואה‬
‫שטח ירוק מלא באוהלים עם דגל של סין‪ ,‬ומשפחות‬
‫שמאכלסות אותם‪ .‬מצד שמאל מגרש גדול של‬
‫דשא עם שטח קטן מבטון‪ .‬אנחנו מרכזים את הציוד‬
‫האישי ולא מבינים עדיין לאן הגענו‪ .‬אני מסתכל‬
‫על האדמה‪ ,‬המון שטחים של בוץ מהגשם‪ ,‬ואני‬
‫מתחיל לדמיין איפה ימקמו את בית החולים‪.‬‬
‫"כולנו מרוכזים באזור המגרש ומנסים לנוח‬
‫עד שיגיעו המשאיות עם הציוד‪ ,‬אבל בכל רגע‬
‫נוחת מסוק ומעביר פצועים לבית החולים הצבאי‬
‫שנמצא במרחק ‪ 350‬מטר מהאזור המיועד לבית‬
‫החולים שלנו‪ .‬ברגע הזה אני מתחיל לעכל איפה‬
‫אנחנו נמצאים"‪.‬‬
‫תמונות הילדים הפגועים‬
‫כמה אנשים הייתם?‬
‫"המשלחת מישראל היא המשלחת הגדולה‬
‫ביותר שנשלחה אי פעם מהארץ‪ 260 ,‬אנשי רפואה‪,‬‬
‫חילוץ‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬מהנדסים ועוד אנשי מקצוע‪.‬‬
‫בית החולים היה מתקן משמעותי ביותר לנפאלים‬
‫וסייע רבות בהצלת נפגעים מהרעידה‪ .‬נתוני האו"ם‬
‫מראים שמדינת ישראל שלחה את המשלחת הגדו־‬
‫לה ביותר ועם היכולות הטובות ביותר"‪.‬‬
‫איך התרשמתם מהפגיעות של התושבים?‬
‫"מנקודת מבטי האישית האסון בנפאל היה‬
‫דומה בסוגי הפציעות (שברים פתוחים‪ ,‬פגיעות‬
‫מעיכה וכדומה) לאסון בהאיטי‪ ,‬רק בקנה מידה‬
‫הרבה יותר קטן‪ .‬בהאיטי האסון היה עצום וכמות‬
‫הנפגעים הייתה ללא ספק גדולה משמעותית מנ־‬
‫פאל‪ .‬המראות בהאיטי היו קשים יותר מבחינתי‬
‫ורק כשיצאתי לסייר בעיר הבנתי עד כמה המדינה‬
‫נמצאת באסון קטסטרופלי‪ ,‬חוסר סדר מוחלט‪ ,‬ממש‬
‫תוהו ובוהו‪ .‬בפיליפינים זו הייתה סופה והאזור שבו‬
‫היינו היה אזור כפרי מרוחק מאד מאזור האסון‪.‬‬
‫בפיליפינים היו הרבה חולים אמבולטוריים וחולים‬
‫שהגיעו לקבל סיוע רפואי בלי קשר לסופה‪ .‬המאמ־‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫צים בפיליפינים היו בסיוע לשיקום בתי ספר‪ ,‬מבנים‬
‫שנפגעו והחזרת האוכלוסייה למעגל השגרה‪.‬‬
‫"כשסיירתי בקטמנדו הרגשתי שיש סדר והתו־‬
‫שבים קשובים לבקשת השלטון לא לחזור לבתים‬
‫עד לקבלת אישור‪ .‬כמו בכל מדינה שהייתי אחרי‬
‫אסון גדול‪ ,‬התושבים עומדים מחוץ לביתם שנהרס‬
‫או למבנה שנפגע חסרי אונים‪ ,‬לא עושים דבר‬
‫מלבד להסתכל‪ .‬כנראה שהמוח האנושי לא מסוגל‬
‫לעכל אסונות טבע"‪.‬‬
‫מה היה לך קשה?‬
‫"התנאים הפיזיים שאתה צריך להתרגל אליהם‪.‬‬
‫זה משותף לכל המשלחות‪ .‬מחיים מפונקים ונו־‬
‫חים אתה עובר פתאום ללינה באוהל‪ ,‬לשירותים‬
‫מאולתרים‪ ,‬לאוכל לא שגרתי‪ ,‬לתנאי מזג אוויר‬
‫חדשים‪ ,‬חום‪ ,‬קור וגשם‪ .‬יותר קשה מזה אלה התמו־‬
‫נות של ילדים שנפגעים‪ .‬אני זוכר למשל שבהאיטי‬
‫כדי להירגע מהמראות של הפצועים הייתי ניגש‬
‫למחלקת התינוקות של בית החולים ומביט בתי־‬
‫נוקות שזה עתה נולדו ומחייך‪ .‬אין ספק שלראות‬
‫פצועים מאסון זה קשה‪ ,‬וילדים פי כמה וכמה‪ .‬היה‬
‫בנפאל ילד בן ‪ ,10‬אני חושב‪ ,‬שנאלצו לכרות את‬
‫רגלו וראיתי אותו מנסה להתרגל לקביים שלו‪ .‬אביו‬
‫ליווה אותו מאחור‪ .‬ישר חשבתי על ילדיי‪ .‬היה גם‬
‫נער שהגיע עם פגיעת ראש וזרוע כרותה‪ .‬הוא היה‬
‫רקדן ואחרי מספר ימי טיפול הוא יצא מחוץ לאוהל‬
‫והחל לנסות ללכת בצורה רגילה ללא הזרוע‪ .‬את‬
‫הפנים שלו לא אשכח אף פעם‪ .‬היה גם רגע מרגש‬
‫שהביאו למחלקה שלנו אישה צעירה לצילום‪ .‬היא‬
‫אמרה שאמא שלה עובדת בישראל בתור מטפלת‬
‫של קשישה והיא לא יודעת שהיא נפצעה ברעידה‪.‬‬
‫הרופא מהמיון שליווה את הבחורה הוציא את הס־‬
‫לולרי האישי שלו ומיד התקשר לארץ ודיבר עם‬
‫אמא של הבחורה הצעירה‪ .‬זה היה רגע מאוד מרגש‬
‫לכל צוות הדימות‪ .‬וכמובן הרגע שבו נודע שגופתו‬
‫של אור אסרף נמצאה וכולנו התאכזבנו לשמוע על‬
‫הסוף הנורא‪ .‬הייתה לי סוג של אופטימיות שיהיה‬
‫מפגש מרגש בין אביו ששהה בבית החולים לבין‬
‫הבן שנעלם בהרים‪ .‬אני זוכר שחבר משלחת אמר‬
‫"הצלחנו להציל חיים‬
‫בטוח‪ .‬אני לא יכול לדבר‬
‫במספרים‪ ,‬אבל אני‬
‫צילמתי כמה חולים‬
‫בטיפול נמרץ שהיו על‬
‫סף מוות‪ ,‬ואחרי מספר‬
‫ימים ראיתי אותם עוברים‬
‫למחלקת האשפוז"‬
‫שלמשלחת קראו 'אור למזרח' עוד לפני שידעו על‬
‫אור אסרף‪ .‬איזה סוף טראגי"‪.‬‬
‫איך עברו הלילות? איזה מחשבות רצו לך‬
‫בראש?‬
‫"הלילות עברו בצורה טובה בסך הכל‪ .‬בלילה‬
‫בסביבות ‪ 23:00‬היינו נכנסים לישון ואחרי כמה‬
‫דקות נרדמים מרוב עייפות"‪.‬‬
‫ודאי היו רגעי געגוע הביתה‪ .‬איך שמרת על קשר‬
‫עם המשפחה בבית?‬
‫"רגעי הגעגוע היו בעיקר בערב לפני השינה‪.‬‬
‫במשך היום אין זמן להתעסק בגעגועים כי העבודה‬
‫מאוד אינטנסיבית‪ .‬אני זוכר שכל לילה לפני השינה‬
‫הייתי מביט בסרטונים ובתמונות של המשפחה‬
‫בסלולרי"‪.‬‬
‫מה המראה הקשה ביותר שנחרת בזיכרונך‬
‫מהאסון בנפאל?‬
‫"של הילד שהגיע לקטמנדו כדי ללמוד לרקוד‬
‫ונפגע ברעידה‪ ,‬איבד את ידו ונפגע בראשו"‪.‬‬
‫איך ההרגשה להיות קצין ישראלי שעוסק במתן‬
‫סיוע ועזרה לעם אחר הנתון בצרה?‬
‫"ההרגשה מעולה‪ .‬כבוד גדול והמון חיזוקים מה־‬
‫בית‪ .‬משפחתי גאה בי‪ .‬אני בטוח שהמון אנשים היו‬
‫רוצים להתחלף איתי למרות כל הקשיים הפיזיים‪,‬‬
‫הבוץ‪ ,‬הגשם‪ 16 ,‬שעות העבודה‪ .‬כל בוקר לעמוד‬
‫ולשיר את ההמנון של מדינתי‪ ,‬להצדיע לדגל המ־‬
‫דינה וללכת להציל עוד חיים ‪ -‬זו זכות גדולה‪ .‬אלה‬
‫הפנים האמיתיות של מדינת ישראל‪ ,‬כבוד גדול"‪.‬‬
‫געגועים למשפחה‬
‫מה אכלתם‪ ,‬היכן התקלחתם וישנתם? התנאים‬
‫היו קשים?‬
‫"רוב הזמן אכלנו קבנוס בשלל גרסאות של‬
‫הטבחים‪ ,‬שתינו מים מינרליים וקינחנו בפירות‪.‬‬
‫לגבי המקלחות‪ ,‬פיקוד העורף בנו לנו מקלחת‬
‫בתוך אוהל‪ .‬המים היו קרים‪ ,‬אבל אחרי כמה ימים‬
‫שהתקלחנו עם מגבונים לחים אז מקלחת עם מים‬
‫זורמים זה נהדר‪ .‬הלינה הייתה באוהל סיירים‪.‬‬
‫ניר פופל בבית החולים המאולתר בנפאל | צילומים‪ :‬מישל סומך‬
‫"הייתה לי אופטימיות‬
‫שיהיה מפגש מרגש בין‬
‫אור אסרף שנעלם בהרים‬
‫לבין אביו‪ .‬אני זוכר שחבר‬
‫משלחת סיפר שלמשלחת‬
‫קראו 'אור למזרח' עוד‬
‫לפני שידעו על אור אסרף‪.‬‬
‫איזה סוף טרגי"‬
‫שניים באוהל‪ .‬איתי באוהל היה סא"ל מישל סומך‪,‬‬
‫וזוהי פעם שלישית שאנחנו חולקים אוהל באותן‬
‫נסיבות של אסון‪ .‬הולכים לישון כל לילה ומקווים‬
‫שהאוהל יחזיק מעמד בגשם‪ .‬התנאים הפיזיים הם‬
‫קשים‪ .‬עדיין‪ ,‬השירותים המאולתרים‪ ,‬המקלחות‬
‫המאולתרות והאוהל על הבוץ עדיין לא שוברים‬
‫לך את המוטיבציה במשימה שלשמה הגעת‪ .‬ברגע‬
‫שמתחילים לזרום כל הפצועים לבית החולים אתה‬
‫כבר לא חושב על התנאים הפיזיים‪ ,‬אתה פשוט‬
‫נכנס למצב אוטומט ורק עובד"‪.‬‬
‫אם מחר תתקבל קריאה נוספת‪ ,‬אתה תתייצב?‬
‫"כמובן שאצא‪ .‬זה כמו אישה אחרי לידה‪ ,‬שוכחת‬
‫מהר מאוד את הקשיים בהריון ובלידה ונכנסת שוב‬
‫להריון‪ .‬אני מקווה שלא יהיו עוד אסונות‪ ,‬אבל בכל‬
‫פעם שיצטרכו אותי ואת הניסיון שלי‪ ,‬אני אמשיך‬
‫לייצג את צה"ל וישראל בכבוד"‪.‬‬
‫ספר על רגע פחות נעים מבחינה אישית‪ ,‬רגע‬
‫של משבר‪.‬‬
‫"בימים הראשונים מגיעים הפצועים הקשים‬
‫ביותר שהצליחו לשרוד כמה ימים‪ .‬שברים פתוחים‬
‫שהזדהמו‪ ,‬פצועי חזה ומעיכות‪ .‬מהרגע שהם מגי־‬
‫עים אתה נחשף לגודל האסון‪ .‬זה קשה‪ .‬הרגע השני‬
‫שלי היה בערב יום שישי הראשון‪ .‬אחרי קידוש‬
‫"כמה פעמים יוצא לך להציל חיים?"‪ .‬פופל עם ילד מקומי‬
‫מרגש עם כל חברי המשלחת התחלתי ממש להת־‬
‫געגע לאשתי ולילדים‪ .‬החלטתי שאני לא מסתכל‬
‫על הסרטונים כי הם קורעים אותי נפשית‪ .‬השיא‬
‫היה שבני דניאל החל לרשום לי הודעות בסלולר‬
‫שהוא מתגעגע אליי ומתי אני חוזר"‪.‬‬
‫מה התושבים המקומיים חשבו ואמרו על יש־‬
‫ראל?‬
‫"התושבים שאני נתקלתי בהם היו גאים‬
‫ומאושרים שהגענו‪ ,‬מעריצים מאוד את ישראל‪.‬‬
‫היו לנו המון אינטרקציות עם הצבא הנפאלי‬
‫והם הודו לנו בכל הזדמנות שהגענו לעזור‪ .‬היו‬
‫לנו המון מתנדבים בבית החולים ואני נקשרתי‬
‫לבחור נפאלי בשם הארי שעובד בסוכנות טיולים‬
‫ישראלית בשם 'סויסה'‪ .‬הוא ליווה את המחלקה‬
‫שלי במשך כל המשלחת ועזר לנו בתרגום השפה‬
‫עם המטופלים‪ .‬לקראת סוף המשלחת החלפנו‬
‫פרטים והוא הבטיח לבוא לבקר אותי בישראל‪.‬‬
‫אמרתי לו שניפגש בשנה הבאה‪ ,‬אז הוא השיב‬
‫'ניפגש בישראל כי אתה מגיע רק כשיש אסון‬
‫והספיק לנו אסון אחד לתקופה הקרובה'‪ .‬התחבקנו‬
‫ונפרדנו בהתרגשות גדולה‪ .‬הנפאלים מאמינים‬
‫שאסונות קורים בימי שבת ושלישי‪ ,‬ואכן הרעידה‬
‫קרתה בשבת וביום שלישי אחרי שעזבנו הייתה‬
‫עוד רעידת משנה חזקה‪ .‬הארי הסביר לי שמזל‬
‫שהרעידה קרתה בשבת בצהריים כי אלו הן שעות‬
‫שרוב המשפחות מבלות מחוץ לבית‪ .‬אין ספק‬
‫שאם הרעידה הייתה קורית בלילה‪ ,‬הנזק היה פי‬
‫כמה גדול יותר"‪.‬‬
‫לא מרגיש גיבור‬
‫תאר לי את החזרה ארצה‪.‬‬
‫"היה טקס סיום מרגש בנוכחות הדרג הצבאי‬
‫והמדיני של נפאל‪ .‬מהרגע ששערי בית החולים‬
‫נסגרו התחלנו בתהליך הפירוק של בית החולים‪.‬‬
‫ההרכבה הייתה בגשם וגם הפירוק התחיל בגשם‪.‬‬
‫המלגזות שקעו בבוץ ועבדנו קשה כדי להכין את‬
‫הציוד להעמסה על גבי הפלטות‪ .‬הרגשתי שתרמתי‬
‫את חלקי לבית החולים‪ .‬מחלקת הרנטגן עבדה‬
‫בצורה טובה וצילמנו מעל ‪ 550‬מטופלים‪ .‬התחלתי‬
‫לארגן את הציוד האישי ולדמיין את הרגע שבו‬
‫אני מחבק את משפחתי בשדה התעופה בן גוריון"‪.‬‬
‫איך הייתה הנחיתה?‬
‫"הייתה התרגשות גדולה‪ .‬היה טקס מרגש בה־‬
‫שתתפות ראש הממשלה‪ ,‬שר הביטחון והרמטכ"ל‪.‬‬
‫יותר מכובד מזה לא יכולתי לדמיין‪ .‬הצטערתי‬
‫רק שלא נתנו למשפחות להשתתף בטקס‪ .‬הייתי‬
‫מאופק במהלך המסע‪ .‬לא הזלתי דמעה פעם אחת‪.‬‬
‫אבל ברגע שיצאתי מהטרמינל וראיתי את אשתי‬
‫והילדים‪ ,‬התחלתי לבכות כמו ילד‪ .‬שבועיים וחצי‬
‫דמיינתי את הרגע שבו אחבק את משפחתי‪ .‬שמחתי‬
‫לחזור הביתה"‪.‬‬
‫הצלחתם להציל חיים?‬
‫"הצלחנו להציל חיים בטוח‪ .‬אני לא יכול לדבר‬
‫במספרים‪ ,‬אבל אני צילמתי כמה חולים בטיפול‬
‫נמרץ שהיו על סף מוות‪ ,‬ואחרי מספר ימים ראיתי‬
‫אותם עוברים למחלקת האשפוז"‪.‬‬
‫מה הדבר שהצליח להחזיק אתכם עם הראש מעל‬
‫המים בכל הטירוף הזה?‬
‫"לדעת שהמשפחה בבית ובסביבה הקרובה‬
‫שלך גאים בך ומחזקים אותך בהודעות ובפייסבוק‪,‬‬
‫העבודה הקדושה שאתה עושה שם והתמיכה של‬
‫חברי צוות בית החולים אחד בשני"‪.‬‬
‫אתה מרגיש גיבור?‬
‫"אני לא מרגיש גיבור‪ .‬אני מרגיש שמילאתי‬
‫את חובתי כקצין בצה"ל וכל אחד אחר במצבי‬
‫היה עושה את אותה פעולה ולא חושב פעמיים‪.‬‬
‫כמה פעמים בחיים יוצא לך להיות שותף למשהו‬
‫משמעותי כמו הצלת חיים? הרגשתי טוב‪ ,‬הרגשתי‬
‫שאנחנו עושים משהו נכון‪ .‬בית החולים טיפל‬
‫ב־‪ 1,600‬פצועים וחולים ובבני המשפחות שלהם‬
‫במסירות הכי גבוהה"‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪11‬‬
‫דבר אליי‬
‫בחפצים‬
‫הוא המציא את חמודי ואת פינת ליטוף‪ ,‬והיום הוא‬
‫"אבא" של שולי הקוסם והטוסטר הפוליטי † ניר גרבר‪,‬‬
‫חצי מהצמד ניר וגלי‪ ,‬מספר על הדרך הארוכה‬
‫מהופ קטנטנים ל"ארץ נהדרת"‪ ,‬על השותפות‬
‫המקצועית עם זוגתו‪ ,‬וגם מסביר למה לא רצה‬
‫להצטלם לכתבה ואיזו מהדמויות שלו‬
‫הכי מתאימה להיות ראש ממשלה‬
‫‪ 12‬ידיעות אחרונות |‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫דור בר לביא‬
‫"טוב תקשיבו לי טוב‪ ,‬אני גם ככה בעצבים‪.‬‬
‫כדאי לכם לצאת מהר מהמסתור שלכם כי‬
‫אני חייבת לעוף לשיעור‪ .‬שאני אבין‪ ,‬אתם‬
‫עושים לי דווקא‪ ,‬מפתחות מחורבנים?"‬
‫אם הדיאלוג שלעיל התקיים ביניכם ובין‬
‫צרור המפתחות שלכם‪ ,‬וטרם אובחנתם‬
‫כסכיזופרנים‪ ,‬ואינכם צורכים סמי הזיה‬
‫באופן קבוע‪ ,‬ייתכן שגם אתם הרגשתם‬
‫כמו שולי מ"חדר וחצי" ‪ -‬אוסף סרטוני‬
‫האנימציה המשודרים בסוף כל פרק של "ארץ נהדרת"‪ .‬הסרטונים‪,‬‬
‫המגוללים את סיפורו הדי עצוב של שולי‪ ,‬רווק תל אביבי שחי בדירת‬
‫חדר וחצי‪ ,‬כבר גרפו מאות אלפי צפיות ביוטיוב‪ .‬הקוסם שולי‪ ,‬המפתח‬
‫חסר האחריות‪ ,‬הטוסטר הפוליטי והספלים האובדניים הם רק חלק‬
‫קטן מהדמויות שכולנו מכירים‪ ,‬בעיקר הודות ל"ארץ נהדרת" שנתנה‬
‫במה ליצירתם של בני הזוג ניר גרבר וגלי אדלבאום‪ .‬השניים‪ ,‬בוגרי‬
‫החוג לאנימציה בבצלאל‪ ,‬אחראים גם על משפטי מפתח המהווים נכסי‬
‫צאן ברזל בתעשייה‪ ,‬כמו "את רוצה לעשות סצנה?" מפינת הליטוף‬
‫ששודרה בעונה הקודמת של התוכנית‪.‬‬
‫אני פוגשת את ניר גרבר‪ ,‬חצי מהצמד המדובר‪ ,‬החצי האמון על‬
‫התסריט והדיבוב‪ ,‬אחרי שהשאיר את גלי‪ ,‬זוגתו בעשור האחרון‪ ,‬וזו‬
‫שאחראית על האנימציה והבימוי‪ ,‬לטפל בבתם הטרייה‪ ,‬נגה (שנתיים‬
‫וחצי) בביתם בתל אביב‪" .‬זה ראשי תיבות של ניר וגלי הפקות"‪ ,‬הוא‬
‫מבאר‪ .‬אני מתקשה להאמין לו‪ ,‬ולא בגלל האינטואציות החזקות שלי‪,‬‬
‫אלא בעיקר כי פניו של גרבר‪ ,‬פני ילד בן ‪ 38‬המשדרות תום ילדותי‪,‬‬
‫מסגירות אותו מיד‪ .‬הוא צוחק ואני לא יכולה שלא להבחין במעט נבי‪,‬‬
‫הארנב הרגזן‪ ,‬בצחוקו‪.‬‬
‫ספר לי איך התחלתם‪.‬‬
‫"סיימנו לימודי אנימציה לפני עשר שנים בבצלאל והתחלנו לעבוד‬
‫באופן מסחרי‪ .‬עבדנו בסטודיו של אנימציה‪ ,‬עשינו פרסומות‪ ,‬סדרות‬
‫ילדים‪ ,‬יותר דברים לילדים‪ .‬ולאט לאט הרגשנו‪ ,‬אני בעיקר‪ ,‬שאני לא‬
‫ממצה את עצמי‪ .‬ולא בשביל זה הלכתי ללמוד‪ .‬תמיד עניין אותי יותר‬
‫הקטע של כתיבת תסריטים מאשר אנימציה‪ .‬אז התחלתי פשוט בשביל‬
‫הכיף‪ ,‬וגלי הצטרפה אליי‪ ,‬והבנו שאנחנו עובדים טוב ביחד"‪.‬‬
‫מהי הדמות הראשונה שיצרתם?‬
‫"הסרטון הראשון היה ברוך ושלוש המשאלות (הסרטון עם גוש הקקי‬
‫הטרי שמתחנן לבעליו לא להוריד את המים תמורת שלוש משאלות ‪-‬‬
‫דב"ל)‪ .‬אפילו לא פירסמתי את זה בשום מקום‪ .‬העיקר לעשות משהו‬
‫שהוא לא שפן מתחבא או תוכי מקפץ בהופ קטנטנים"‪.‬‬
‫איך ברוך נהיה ויראלי?‬
‫"מביפ התקשרו ורצו לעשות איתנו 'קצרים'‪ .‬הפקנו דברים מתקציב‬
‫אפס‪ ,‬פשוט כי הם היו דברים שנורא רצינו לעשות כמו הציפורים‬
‫הנודדות והחלב במקרר‪ .‬נראה לי שלקח לנו להתאפס על עצמנו המון‬
‫זמן‪ .‬רק לפני שנתיים פתחנו ערוץ פייסבוק והתחלנו להעלות לשם וזה‬
‫תפס מפה לאוזן‪ .‬הקהל שהכיר אותנו לפני 'ארץ' היה יחסית מצומצם‬
‫וכשהתחלנו להופיע ב'ארץ' הרבה מאוד אנשים גם הגיעו לסרטונים‬
‫הישנים שלנו‪ ,‬ואז זה צבר תאוצה"‪.‬‬
‫איזה עבודות שלכם אנחנו לא מכירים?‬
‫"גלי הייתה האנימטורית בוואלס עם באשיר‪ .‬אני עשיתי את חמודי‪,‬‬
‫התינוק מקופת חולים כללית‪ .‬בואי נגיד ככה‪ ,‬תפתחי הופ קטנטנים –‬
‫חצי ממה שתראי שם אני עשיתי‪ .‬הייתי צעיר והייתי צריך את הכסף"‪.‬‬
‫פיטורים בדרך לאהבה‬
‫איך אתה וגלי הכרתם בכלל?‬
‫"למדנו יחד בבצלאל‪ .‬החלפנו משהו כמו משפט אחד בארבע שנים‪.‬‬
‫מיד בסיום הלימודים התחלנו לעבוד בסטודיו בתל אביב‪ .‬היא הייתה‬
‫סוג של מנטורית שלי בהתחלה כי הגעתי חדש לעבודה והיא הסבירה‬
‫לי מה עושים‪ .‬היא התחילה איתי‪ .‬הייתי נורא מבסוט‪ .‬אני מניח שהיא‬
‫הבינה שאני מעוניין‪ .‬היה קטע בעבודה שפיטרו את כולם כי פרוייקט‬
‫נפל‪ ,‬חוץ ממנה‪ .‬שלושת רבעי סטודיו‪ ,‬אותי ביניהם‪ .‬הייתי נורא בדי־‬
‫כאון והיא הרימה אליי טלפון אחרי כמה ימים 'רוצה לשתות משהו?'‬
‫ומאז הכל זרם והתגלגל‪ .‬היום אנחנו עשר שנים יחד"‪.‬‬
‫איך הדינמיקה ביניכם?‬
‫"יש לנו חלוקת תפקידים די ברורה‪ .‬יש לכל אחד את התחום שלו‬
‫ומתייעצים‪ .‬אם אני כותב‪ ,‬אני שואל אותה אם לדעתה זה עובר או‬
‫לא‪ .‬היא לוקחת את זה לצד הוויזואלי וגם מפשטת את זה לשפה שלנו‪,‬‬
‫דבר שלי נראה מאוד מורכב והיא יודעת להעביר את זה פרפקט‪ .‬ברור‬
‫שלפעמים היא יכולה להגיד שזה לא עובד‪ ,‬והאנימציה לא טובה מספיק‪.‬‬
‫אבל זה אף פעם לא מגיע לקטע של ריב או ויכוח"‪.‬‬
‫קיבלתם רעיונות מהילדה?‬
‫"יש לה קליטה מטורפת‪ .‬היא תמיד בבית ושומעת את‬
‫תהליך העבודה דרך הרמקול‪ .‬לא מזמן לקחתי אותה מהגן‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪13‬‬
‫בעגלה וחיכינו שהרמזור יהיה ירוק‪ .‬עכשיו תביני‪ ,‬היל־‬
‫על סימה ומשה (אוסף סרטונים על משה‪,‬‬
‫דה בת שנתיים וחצי‪ ,‬אנחנו עומדים עם העגלה והילדה‬
‫אוהד שרוף של בית"ר ירושלים שמכה‬
‫צועקת לרמזור 'שחרר אותי עכשיו!' זה הרג אותי‪ ,‬והיא‬
‫את אשתו סימה‪ ,‬שנורא מוכשרת בשיוף‬
‫מסתכלת עליי נקרעת‪ .‬זה רגעים שאתה לא יכול לכתוב‪ ,‬זה נורא‬
‫ציפורניה‪ ,‬בכל פעם שהיא עושה משהו‬
‫פנימי‪ ,‬אבל זה הרג אותי‪ .‬אמרתי 'מה אמרת עכשיו?' והיא צוחקת‪.‬‬
‫חריג שמפריע לו לראות משחק‪ ,‬כמו‬
‫היה איזה קטע מגניב אחרי שהפרק הראשון שודר‪ .‬אמא של גלי‬
‫למצמץ‪ ,‬ושולח אותה בסוף כל פרק לבית‬
‫באה ולקחה אותה לסיבוב בגן העיר והיו בחנות שני מוכרים שבדיוק‬
‫חולים)‪ .‬זה מזעזע בעיניי‪ ,‬זה היה הפוך‬
‫על מרצ וכדורגל‬
‫ראו את הפרק באייפון‪ .‬היא שמעה את היונה מדברת ואמרה להם‬
‫על הפוך על הפוך‪ .‬שאלו‪ ,‬למה אני אמור‬
‫בוא נדבר על ארץ נהדרת‪ .‬איך זה לעבוד‬
‫'אה‪ ,‬זה שמרית'‪ .‬הם היו בשוק‪' .‬מה‪ ,‬היא רואה את הדברים האלו?'"‬
‫לצחוק על על דבר כזה? אז זהו בדיוק‪,‬‬
‫איתם?‬
‫מאיפה ההשראה לדמויות?‬
‫שאתה לא אמור לצחוק על דבר כזה"‪.‬‬
‫"דברים שהיו לי במגירה שלא צינזרתי‪ .‬בדרך כלל זה פשוט‬
‫"כיף‪ .‬אני בעיקר עובד מול מולי העו־‬
‫היצירה שלך סאטירית? אמורה לה ־‬
‫משהו שמדליק אותך‪ .‬מילה‪ ,‬סיטואציה‪ ,‬דברים קטנים שבאוויר‬
‫רך‪ ,‬ואני נמצא שם רק בהקלטות‪ .‬אני לא‬
‫רגיז?‬
‫ואתה קולט"‪.‬‬
‫יושב שם וכותב‪ .‬עשינו סיעורי מוחות רק‬
‫"אני לא חושב שאני הולך לשנות את‬
‫מה תהליך היצירה של סרטון מנצח – קודם חושב על דמות או‬
‫כשנתקעתי עם תסריטים‪ ,‬ואז מולי הציע‬
‫העולם עם היצירה שלי‪ .‬אני חושב שהדב־‬
‫קודם על תסריט?‬
‫לשבת עם התסריטאים‪ .‬אבל רוב העבודה‬
‫רים היותר מוצלחים שלי זה הדברים שיש‬
‫"אני לא ניגש לדברים מהצד הוויזואלי‪ ,‬אלא מהתוכן‪ .‬לפעמים‬
‫מהבית‪ .‬עבדנו עם אסי‪ ,‬פיניש‪ ,‬זרחו‪ ,‬משיח‪.‬‬
‫להם סאבטקסט‪.‬יש הרבה פעמים אמירה‬
‫מילה שמתחברת למילה שזורקת אותי לסיטואציה ואני חושב‬
‫גלי עושה דיבוב לכל תפקיד של קופאית‬
‫ביקורתית או אמירה חברתית‪ ,‬אתה יכול‬
‫שהיא סיטואציה חזקה שאפשר לחבר אותה למקום אחר‪ .‬לפעמים‬
‫רוסיה‪ ,‬הבחורה שהוא מדבר איתה ברמזור‪,‬‬
‫לראות את זה וזה יעבור לך מעל הראש‬
‫אני מתחיל בכלל מהסוף ואין לי התחלה‪ ,‬לפעמים מההתחלה ואין‬
‫את מרים‪ ,‬הכוס שבוכה‪ .‬אני זוכר שהקלטנו‬
‫ואתה יכול לראות את זה ולהבין מה‬
‫לי סוף‪ .‬יש מצבים כמו בעונה הזאת – לפעמים אני עומד ושוטף‬
‫את זה בבית‪ ,‬אני בטוח שהשכנים חשבו‬
‫הייתה הכוונה"‪.‬‬
‫כלים ונשארות לי איזה שתי כוסות‪ ,‬אני מסתכל עליהן ואומר‬
‫שאני איזה בעל מכה"‪.‬‬
‫לאיזו קטגוריה אתם נכנסים? סרטו־‬
‫עבודה של גלי‪" .‬ואלס עם באשיר"‬
‫אוקיי‪ ,‬יש לי פרק‪ ,‬וזה קורה נורא מהר‪ .‬ויש דברים שאתה צריך‬
‫מולי נותן לכם ברקסים או הכוונות? נניח‬
‫נים למבוגרים? לילדים?‬
‫יותר לחפור עליהם ולנסות למצוא‪ ,‬ואז זה גם בדרך כלל דברים‬
‫'חדר וחצי' זה רעיון של מי?‬
‫"חלק מהעניין‪ ,‬וגם אנחנו הופתענו‬
‫פחות מוצלחים‪ .‬קשה לי לשים את האצבע בדיוק‪ .‬זה הקסם‪ .‬הלוואי‬
‫"חיפשנו מה לעשות בעונה הנוכחית‪ .‬באתי עם כמה תסריטים‬
‫מזה‪ ,‬הוא שטווח הגילים של אנשים שנהנים מהדברים שלנו נורא‬
‫והייתה לי שיטה להוציא סרטון מוצלח‪ .‬לפעמים פתאום באה לך‬
‫והוא אמר לי פשוט 'לך על זה'‪ .‬משהו שבא ממני‪ .‬הוא מתערב‬
‫רחב‪ .‬הרבה אנשים אומרים 'אני רואה יחד עם הילדים שלי'‪ .‬היום‬
‫השראה‪ ,‬אבל זה נדיר"‪.‬‬
‫לעיתים רחוקות‪ ,‬נותן לי יד חופשית בעבודה"‪.‬‬
‫היינו צריכים ללכת לבקר ילד בן ‪ 6‬חולה סרטן שמת עלינו‪ ,‬וגם‬
‫ממי שולי מורכב?‬
‫הסרטון של שולי בסופר שרוצה לקנות חומוס ומוותר בגלל‬
‫אנשים בגיל של ההורים שלי‪ ,‬שישים פלוס‪ .‬אני חושב שהם פשוט‬
‫"יש בו אלמנטים אישיים‪ .‬הוא בעיקר מורכב מחולשות של‬
‫המחיר זו אמירה חברתית שמאוד מתכתבת עם הרוח של‬
‫רואים דברים אחרים מהילדים‪ .‬הם נהנים מרובד אחד והילדים‬
‫אנשים‪ .‬הוא לא מנהיג או דמות אסרטיבית‪.‬הוא מורכב מחולשות‬
‫התוכנית‪ .‬גם פה לא קיבלתם שום הכוונה?‬
‫מרובד אחר"‪.‬‬
‫שלי ושל אנשים אחרים שאני מכיר‪ .‬העצלנות‪ ,‬למשל – כולנו ככה‬
‫"לא ממש‪ .‬אתה צריך לייצר מהר‪ ,‬ואתה צריך להתאים את עצמך‬
‫אבל אתם פונים בעיקר לקהל צעיר תל אביבי‪.‬‬
‫באיזשהו מקום"‪.‬‬
‫ללוחות שידור‪ .‬אתה לא יכול להמשיך לעבוד באיזי כמו פעם‪ ,‬ורק‬
‫"אני כותב בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר‪ .‬היה את‬
‫איפה טיפטיפ נולד?‬
‫עם רוחך האמנותית‪ .‬הפרקים האחרונים היו כמעט משבוע לשבוע‪.‬‬
‫הסרטון ששולי מחזיר טוסטר עם דעות שמאלניות‪ .‬מבחינתי יש‬
‫"אני חושב שעשיתי רשימה של כל החיות שנמצאות בפינת חי‪.‬‬
‫זה פוגע ביצירתיות מצד אחד‪ ,‬ומצד שני יש לך דד ליין שאתה‬
‫לסרטון הזה אמירה מאוד ברורה‪ .‬הוא באמת קיבל המון תגובות‪.‬‬
‫ישבתי פעם ב'ארץ' ודיברתי עם מולי שגב העורך‪ ,‬והיו שם תסרי־‬
‫חייב לעמוד בו"‪.‬‬
‫היה מצחיק לראות ששיתפו אותו בכל קצוות הדעות‪ ,‬וכל אחד‬
‫טאים‪ .‬ואני זוכר שתמיד התבלבלתי בין קביה לחזיר ים ולשרקן ולא‬
‫מה עושים כשאין מוזה?‬
‫היה כל כך נטוע בדעה שלו שהיה בטוח שזה נגד האחר‪ .‬פירסמו‬
‫ממש חשבתי לפתח את זה‪ .‬וכשזה עלה בשולחן אחד העורכים שאל‬
‫"אני מכריח את עצמי"‪.‬‬
‫את זה גם בקבוצות של שמאלנים‪ ,‬גם של ימנים‪ ,‬כמו הצל‪ ,‬בצ־‬
‫אותי מה ההבדל‪ ,‬ואמרתי לו‬
‫מה הלאה? סרט באורך מלא?‬
‫'יודע מה? גם אני לא כל כך‬
‫"אני לא חושב ככה‪ .‬בסוף התהליך אני פשוט רוצה לדעת שמי־‬
‫בטוח' ובדקנו את זה‪ .‬איכשהו‬
‫צינו את מה שיכולנו מהכישרון שלנו‪ .‬שלא עשינו פשרות‪ ,‬שלא‬
‫זה התקשר לי לחיה שמחפשת‬
‫ויתרנו לעצמנו ולקחנו את זה הכי רחוק שיכולנו"‪.‬‬
‫על עצמה‪ ,‬שלא יודעת מה‬
‫אולי בגלל שאתה מעדיף שלא להיחשף‪ ,‬יש סיכוי שאתה מביא‬
‫היא‪ .‬ואז פתאום עלתה לי‬
‫מעצמך בדמויות שלך?‬
‫הסיטואציה של חיה שמגלה‬
‫"אני חושב שכן‪ .‬הרבה פעמים אני מוצא חלקים ממני‪ ,‬או חלקים‬
‫מה התוחלת חיים שלה"‪.‬‬
‫שאני לא רוצה להתנהג ככה אבל מוצא את עצמי בסיטואציה באמת‬
‫מתי ואיפה אתה כותב?‬
‫מתנהג ככה‪ .‬אני מעדיף לא להיחשף כי אני רוצה שיתעסקו ביצירה‬
‫"בלילה‪ ,‬הרבה פעמים‪ .‬אני‬
‫שלי‪ .‬אנונימיות זה כיף‪ .‬לא רואה את היתרון שבאים אליך ברחוב‬
‫צריך שקט‪ .‬אני לא מאלה‬
‫ומזהים אותך כשאתה אוכל שווארמה והיא נוזלת מלמטה‪ .‬זה לא‬
‫שיושבים מול המחשב‪ .‬הרבה‬
‫מדבר אליי כל העניין הזה‪ .‬אחרי הכתבה בגיא פינס התחילו לזהות‬
‫פעמים אני חורש כאן את‬
‫אותנו וזה לא היה נעים לי"‪.‬‬
‫הכיכר‪ .‬רואים איזה בנאדם‬
‫איזו דמות היית מריץ לראשות הממשלה?‬
‫הזוי הולך בכיכר בלילות‬
‫"צריך כאן ראש ממשלה תחמן‪ .‬אולי נבי‪ .‬גם ככה זה נראה כאילו‬
‫וחושב מה לעשות"‪.‬‬
‫דמויות מצוירות מנהלות לך כאן את המדינה"‪.‬‬
‫מאילו אנימציות הושפע־‬
‫איפה אתה על המפה הפוליטית?‬
‫תם?‬
‫"אני פחות מצביע לפי דעות פוליטיות‪ .‬אני חושב שהמציאות‬
‫"גדלתי על הקומיקס של נבי לשלטון‪" .‬צריך כאן ראש ממשלה תחמן"‬
‫כאן חזקה מהכל והיא מכתיבה את הדברים‪ .‬אני מצביע לפי אנשים‬
‫דודו גבע‪ ,‬הסימפסונס בערוץ‬
‫שנראים לי ישרים ואמינים‪ .‬הצבעתי למרצ‪ ,‬אבל אחרי כל בחירות‬
‫אחד – כי זה מה שהיה לראות‪ .‬סאות'פארק‪ ,‬קליבלנד‪ ,‬הרבה סדרות "פירסמו את הטוסטר הפוליטי גם‬
‫אני מרגיש מטומטם"‪.‬‬
‫אמריקאיות"‪.‬‬
‫מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?‬
‫בקבוצות של שמאלנים וגם של ימנים‪.‬‬
‫הדמות המצוירת האהובה עליך?‬
‫"אני נורא שמח שאני עושה מה שאני אוהב עכשיו‪ .‬היכולת הזאת‬
‫"בישגדה מהדרדסים – אהבתי את הדיבוב ואת הווייב שלו‪ .‬למה? מצחיק שכל צד בטוח שזה נגד האחר‪.‬‬
‫להתפרנס מדבר שאתה אוהב זה מזל גדול"‪.‬‬
‫רק‬
‫ששומעים‬
‫כי תמיד ידעת מה הולך לקרות איתו‪ ,‬הוא היה סוג של לוזר‪ .‬לא על זה בדיוק מדובר‪ .‬אנשים‬
‫מה רצית להיות כשהיית קטן?‬
‫יודע‪ ,‬תמיד אהבתי אותו"‪.‬‬
‫"רציתי להיות שחקן כדורגל‪ ,‬לא הייתי מספיק טוב בזה‪ ,‬אז‬
‫את מה שהם רוצים לשמוע"‬
‫מי מהדמויות שלך הכי מצחיק אותך?‬
‫הלכתי לעשות אנימציה"‪.‬‬
‫"האמת? כבר לא מצחיק אותי‪ .‬אנימציה זה תהליך נורא סיזיפי‪.‬‬
‫מחונים ובקרניבורים‪ .‬בסופו של דבר מדובר בדיוק על זה בסרטון‪.‬‬
‫איזה טיפ היית נותן לאנשים מהתחום הזה? ליוצרים שרוצים‬
‫מרגע שאני כותב עד שזה יוצא לפועל עובר המון זמן"‪.‬‬
‫על אנשים שנטועים בדעה שלהם‪ ,‬הם לא באמת פתוחים‪ ,‬הם‬
‫להמציא את סנסציית היוטיוב הבאה?‬
‫באיזה סרטון אתה הכי גאה?‬
‫שומעים מה שהם רוצים לשמוע"‪.‬‬
‫"קודם כל שצריך לעשות‪ .‬לעשות בשביל עצמך ולהצחיק את‬
‫"יש כמה שכתובים מדויק – על האש‪ ,‬חג שמח של פסח‪ ,‬מהעונה‬
‫נורא מעניין לדעת מהיכן מגיעה האמירה בפינת ליטוף‪ .‬אתה‬
‫עצמך‪ .‬וגם לדעת שזה קשה‪ .‬ראיתי איזו דיאגרמה על תהליך יצירתי‬
‫הקודמת טיפטיפ היה נחמד‪ ,‬ליגת האלופות אהבתי"‪.‬‬
‫צמחוני?‬
‫והיא נורא נכונה‪ :‬יש את ששת השלבים של תהליך יצירתי‪ .‬השלב‬
‫"אבודים" בולט בשונות שלו מהסרטונים של ארץ נהדרת‪.‬‬
‫"הייתה לי אפיזודה טבעונית‪ ,‬אבל לא החזקתי שם יותר מדי‪.‬‬
‫הראשון הוא 'דיס איז אוסום'‪ .‬השלב השני 'דיס איז טריקי'‪ ,‬השלישי‬
‫אנשים התרגזו על הסטריאוטיפים הבוטים של המזרחי הבבון?‬
‫יש לי פינה מאוד חמה בלב לבעלי חיים‪ .‬יש חתולה שגססה לנו‬
‫'דיס איז שיט'‪ ,‬הרביעי 'איי אם שיט'‪ ,‬השלב החמישי 'איט מייט בי‬
‫"אבודים הוא נורא בוסרי‪ ,‬לא נראה לי שהיה עובר היום‪.‬‬
‫מתחת לבית ולא יכולנו לעזוב אותה‪ .‬אחת מהטעויות של החיים‬
‫אוקיי'‪ ,‬והשישי‪ ,‬אם התהליך עובד כמו שצריך‪' ,‬איטס גרייט'‪ .‬ככה‬
‫תיכננתי לעשות סדרה‪ ,‬כתבתי פרק שלישי וגנזתי אותו‪ .‬זה היה‬
‫שלי‪ .‬חתולה נוראית‪ .‬לא מראה לי טיפת אהבה‪ .‬על גלי היא מת־‬
‫זה עובד‪ .‬אתה צריך לעבור את כל השלבים האלה ביצירה‪ .‬בתהליך‬
‫ממש גרוע‪ .‬אבל אני חושב שקיבלנו תגובות הרבה יותר נזעמות‬
‫רפקת‪ .‬אותי היא תוקפת‪ ,‬אני הצעצוע שלה‪ .‬אני משתדל תמיד‬
‫טוב אתה תגיע לשלב האחרון"‪.‬‬
‫לעזור לבעלי חיים‪ ,‬לשים להם מים‪ .‬גם‬
‫פינת ליטוף זה תכל'ס מקום נוראי‪ .‬לאף‬
‫חיה לא מגיע להיות במקום כזה‪ .‬הייתה לי‬
‫חברה מהקיבוץ שהייתה לה פינת ליטוף‬
‫שהיא קראה לה 'פינת ליטוף אחרון' – יל־‬
‫דים פשוט היו מלטפים את החיות למוות"‪.‬‬
‫‪ 14‬ידיעות אחרונות |‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫פעמיים איתי‬
‫"מה שחסר לי זה פאסון"‪ .‬איתי שגב‬
‫מצד אחד האיש שאנחנו מכירים מהטלוויזיה‪ ,‬מצד שני האדם הפרטי שכמו כולנו מחפש אהבה‪ .‬בגיל ‪ ,43‬עם אלבום בכורה שעומד לצאת‬
‫בקרוב‪ ,‬איתי שגב מדבר על "הישרדות"‪ ,‬סטוצים‪ ,‬ריטלין‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬נינט והקושי להסתתר כל הזמן מאחורי מסיכה‬
‫נטע שמיר‬
‫אנחנו מכירים את איתי שגב כאחד‬
‫מכוכבי תוכנית ההומור ה"קומדי‬
‫סטור"‪ ,‬כשחקן בתוכניות ילדים וכ־‬
‫מנצח הריאליטי "הישרדות וי־איי־פי" (בימים‬
‫אלה הוא מצטלם לספיישל מנצחים לקראת‬
‫העונה החדשה)‪ .‬במפגש איתו מתגלה טיפוס‬
‫הרבה יותר מורכב ממה שרואים על המסך‪,‬‬
‫הרבה פחות צפוי‪ .‬התחושה שנוצרת היא שיש‬
‫"איתי שגב" מהטלוויזיה ומולו יש איתי‪ ,‬האדם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫לא תמיד אפשר לדעת איפה עובר הגבול בין‬
‫שניהם‪ .‬האדם הפרטי הציע‬
‫למזוג ערק לאספרסו שלי‬
‫וכעס שבאתי עם נעלי עקב‪.‬‬
‫כשסירבתי בקנאות להסיר‬
‫אותן‪ ,‬הוא אמר לי שיביא‬
‫לי גרביים‪ .‬כשפיספסתי את‬
‫האוטובוס האחרון‪ ,‬הוא הב־‬
‫טיח שידאג לי‪ .‬הרגשתי שמי‬
‫שעשה את הדברים האלה זה‬
‫איתי אחר‪ ,‬לא "איתי שגב"‬
‫שכולם מכירים‪.‬‬
‫אתה מסתתר מאחורי מס־‬
‫כה?‬
‫"לכולנו יש מסכות‪ ,‬גם לי‬
‫יש מסכות‪ .‬ביני לבין איתי‬
‫כתבתנו ושגב‬
‫שגב מתקיימת מעין זוגיות‪,‬‬
‫וספייס זה דבר חשוב לזוגיות‪.‬‬
‫עכשיו אני צריך את הספייס הזה‪ ,‬כי אני לא‬
‫יכול לעשות את החרא הזה יותר! לא יכול לש־‬
‫חק את המשחק הזה יותר‪ ,‬לוחצת לי המסכה"‪.‬‬
‫מה בעצם ההבדל בין שניכם?‬
‫"איתי שגב זה בעצם הבחור שמצפים ממני‬
‫להיות‪ ,‬מה שרוצים ממני‪ .‬איתי זה מה שאני‬
‫מצפה מעצמי"‪.‬‬
‫בין שאלה לשאלה הוא יוצא וחוזר ודואג‬
‫לאור ("אוריקי" הוא קורא לה)‪ ,‬בתו האהובה‪.‬‬
‫בודק מהחלון שהיא חוצה בזהירות את הכביש‬
‫ומסנן לעברה מילות אהבה‪ .‬הולך לבדוק שדלת‬
‫הכניסה נעולה‪ .‬חוזר‪ .‬מתנצל‪ .‬שואל את אוריקי‬
‫אם הכל בסדר‪ .‬הולך למטבח‪ .‬מסדר את חפציו‪.‬‬
‫מתנצל בשנית‪ .‬חוזר וקם והולך ויושב ושוב קם‬
‫והולך ויושב‪ .‬ואז הוא לוקח את מנת הריטלין‬
‫היומית‪" .‬יש לי הפרעת קשב כמו שהייתה‬
‫לאינשטיין"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬האמת‪ ,‬שמתי לב‪.‬‬
‫אז לאן איתי שגב נעלם?‬
‫"פעם היה לי מאוד חשוב שיידעו מי זה איתי‪,‬‬
‫היום זה לא מעניין אותי‪ .‬לא רוצה שיידעו‬
‫ואולי זה יישמע שחצני‪ ,‬אבל גם לא מגיע להם!‬
‫היום אני בן ‪ ,43‬רוב האנשים שרצו פעם את‬
‫איתי שגב – כשאני הייתי צריך אנשים‪ ,‬זה לא‬
‫עניין אותם‪ .‬היום אני לא רוצה להתאמץ יותר‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬מה שחסר לי זה פאסון‪ .‬אז כן‪ ,‬הייתי‬
‫ב'הישרדות'‪ ,‬אבל 'הישרדות'‬
‫היא לא מקום אמיתי‪ .‬וכש־‬
‫נגמרו ההד וההיסטריה של‬
‫'הישרדות' החברים לא באו‪,‬‬
‫פתאום אתה לבד‪ .‬אני אומר‬
‫להם‪' :‬אני עדיין איתי שגב!‬
‫אני עדיין יכול להצחיק! איפה‬
‫אתם?!'"‪.‬‬
‫לא קשה לנסות לרצות את‬
‫האחרים כל הזמן?‬
‫"לא היה לי טוב בכלל‬
‫ב'הישרדות'‪ ,‬אבל עשיתי את‬
‫זה כי רציתי לשחק את המש־‬
‫חק‪ .‬לא הסכמתי לעשות המון‬
‫דברים‪ ,‬כי היה לי קשה אחר‬
‫כך להתמודד עם האמת שלי‪.‬‬
‫אבל די‪ ,‬אני לא ילד‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫אני צריך לשלם מזונות‪ .‬אז אני צריך להתבאס‬
‫מהאמת שלא הייתי אמיתי?"‪.‬‬
‫אז "הישרדות" הייתה חוויה נעימה או לא?‬
‫"'הישרדות' הייתה חוויה לא פשוטה שהציפה‬
‫לי המון דברים מהעבר‪ ,‬דברים שהדחקתי"‪.‬‬
‫ניסיתי לשאול מה הוא הדחיק‪ ,‬אבל לא זכיתי‬
‫לתשובה‪ ,‬רק לעיניים דומעות‪.‬‬
‫עירום מול הקהל‬
‫שגב מרבה לצטט משירי משוררים‪ ,‬אומר‬
‫שהם יודעים לנסח את תחושותיו הרבה יותר‬
‫טוב ממנו‪ .‬לא מזמן הוא הקליט דיסק עם שירים‬
‫אינטימיים‪ ,‬אבל מהסס להוציא את האלבום‪.‬‬
‫אומר שעוד אין לו אומץ להתפשט באמת‪.‬‬
‫לעמוד עירום מול הקהל שלו‪.‬‬
‫אתה בונה על הצלחה מסחרית של האלבום?‬
‫"אם האלבום לא יהיה רב מכר – ניצחתי‪ .‬אני‬
‫יודע מה עליי לעשות כדי לשווק את האלבום‪,‬‬
‫אבל אני לא מתכוון להתעשר מהמניעים האלה‪.‬‬
‫אני מודע לזה שהאנשים שיקנו אותו יעשו‬
‫זאת כי מדובר ב'איתי שגב'‪ .‬אם הייתי עושה‬
‫כתבה לפריים טיים על האלבום‪ ,‬כל השבוע‬
‫היו מריצים בטח פרומואים על זה ש'איתי שגב‬
‫מדבר גסויות'"‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אתה זה ששר‪" :‬יופי חיצוני בעיני המ־‬
‫תבונן‪ ,‬יופי פנימי בעיני המאונן"‪.‬‬
‫"השיר הזה הוא כביכול על סקס אבל הוא‬
‫כל כך עצוב‪ .‬כי זה סקס מנוכר‪ .‬אני לא מוכר‬
‫סקס‪ ,‬אני מתפשט כאן‪ ,‬עירום לגמרי‪ ,‬אבל אני‬
‫לא פוחד מהגוף שלי כשאני עירום‪ .‬אני יכול‬
‫לעשות את זה באור‪ .‬ברגע שאתה יכול לעשות‬
‫זאת באור אתה יכול להיות שמן ולהרגיש יפה‬
‫הרבה יותר מאשר כשתעשה זאת בחושך"‪.‬‬
‫עוד ציטוט‪" :‬בין משחק מטרים למוטיב מק־‬
‫דים"?‬
‫"בשיר הזה אני מסביר שהמשחק אמור להיות‬
‫הרמז‪ ,‬לא המהות‪ .‬המוטיב זה המשחק המקדים‪.‬‬
‫המשחק זה הפלרטוטים‪ ,‬אבל זה לא הדבר‬
‫האמיתי‪ .‬כתבתי את השיר הזה אחרי סטוץ‬
‫שהיה לי"‪.‬‬
‫נשמע שלא נהנית במיוחד‪.‬‬
‫"אני לא בן אדם של סטוצים‪ ,‬אבל היו לי‬
‫תקופות‪ .‬יכולה להיות הבחורה הכי יפה ומ־‬
‫דהימה בעולם‪ ,‬אבל אחרי שאתה מגיע לפורקן‬
‫– היא תהיה מכוערת וכבר לא כל כך יפה"‪.‬‬
‫תמיד אתה יכול לגלות אותה אחרי הסקס‪,‬‬
‫אם לא לפני‪.‬‬
‫"זה נכון‪ ,‬זה מה שקורה לרוב‪ .‬אצלי לא יהיה‬
‫את הלפני‪ ,‬אני אגלה קודם כל את האחרי‪ .‬אני‬
‫יודע שאני נשמע לא אמין‪ ,‬הרי רוב הגברים‬
‫היו נכנסים עם כל אחת למיטה‪ .‬בשיר יש‬
‫בחורה שכאילו אהבתי אותה‪ ,‬התלהבתי ממנה‪.‬‬
‫כשגיליתי שהיא רואה בעצם את 'איתי שגב'‪,‬‬
‫נהיה לי עצוב‪ .‬עכשיו אני לא יכול להסתכל‬
‫עליה בעיניים‪ ,‬אני רואה רק ציצי"‪.‬‬
‫גם אחרי "הישרדות"‪ ,‬שאותה בילה רוב‬
‫הזמן בלי חולצה‪ ,‬הוא לא משקיע הרבה מאמץ‬
‫בטיפוח החזות החיצונית‪ .‬מרבה להסתובב בכ־‬
‫פכפים‪" .‬המעטפת היא מה שחשובה היום"‪ ,‬הוא‬
‫טוען‪" .‬לא משנה מה אתה אומר‪ ,‬אלא איך אתה‬
‫אומר‪ .‬למשל נינט‪ ,‬מצחיק אותי שהיא לוקחת‬
‫טקסטים של משוררים ובכלל לא יודעת איך‬
‫להגיש אותם‪ .‬למשל השיר 'לא יכולתי לעשות‬
‫עם זה כלום' של יונה וולך"‪.‬‬
‫מה אתה חושב על המוזיקה המזרחית?‬
‫"לעיתים קרובות אני בז למילים שבשירים‬
‫הים תיכוניים‪ ,‬אבל אני תמיד מקשיב למילים‬
‫לפני המוזיקה‪ .‬ואני בז למתנשאים"‪.‬‬
‫"'הישרדות' הציפה לי המון‬
‫דברים מהעבר‪ .‬כשנגמרו‬
‫ההד וההיסטריה של‬
‫התוכנית החברים לא באו‪,‬‬
‫פתאום אתה לבד‪ .‬אני אומר‬
‫להם‪' :‬אני עדיין איתי שגב!‬
‫אני עדיין יכול להצחיק!‬
‫איפה אתם?!'"‬
‫מה דעתך על אמנים שבוחרים לא להתבטא‬
‫פוליטית?‬
‫"אני מתעב את השמאלנים יפי הנפש‬
‫שאומרים 'הרוצחים לטיס' וצועקים שהצבא לא‬
‫מוסרי ‪ -‬ועוד ביום שבו ‪ 13‬חיילים של גולני‬
‫נהרגו‪ .‬גם אם הם צודקים ‪ -‬אני בז להם‪ ,‬לכל‬
‫אלה שבוכים וצועקים עכשיו‪ .‬אבל מצד שני‪,‬‬
‫אני בז לאנשים שקוראים 'מוות לערבים!' ואלה‬
‫שאומרים שלוסי אהריש היא 'אחת המדהימות"‬
‫ אני בז גם להם"‪.‬‬‫הפה הגדול שלך עוד יכול לסבך אותך‪.‬‬
‫"אני לא נגד המדינה‪ ,‬גם אם הרבה פעמים‬
‫אני לא אוהב את האנשים בה‪ .‬אבל הרוב בארץ‬
‫לא קיצוני‪ .‬מצידי‪ ,‬שהמיעוט הזה לא יגיע‬
‫להופעות שלי‪ .‬אולי לא אצליח לקנות לאורי‬
‫פיצה‪ ,‬אבל חוג כן אצליח לממן לה"‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪15‬‬
‫איור‪ :‬שאטרסטוק‬
‫סקס זו לא מילה גסה‬
‫הייתם חולמים להיות זבוב על הקיר של קבוצות הפייסבוק הסודיות האלה‪:‬‬
‫נשים שמשתפות הכל‪ ,‬אבל הכל‪ ,‬על חיי הזוגיות והמין שלהן † כתבתנו פגשה שלוש‬
‫משתתפות פעילות לשיחה מרתקת על כל מה שבדרך כלל לא מעזים לשאול‬
‫†††‬
‫חן בר‬
‫פייסבוק זה ללא ספק‬
‫הלהיט הגדול של רא־‬
‫שית המאה ה־‪ .21‬אך‬
‫מרגע שנוספה האפ־‬
‫שרות לפתוח קבוצות‬
‫בתוך הרשת החבר־‬
‫תית‪ ,‬תופעה חדשה ואף‬
‫לוהטת יותר התפתחה‪,‬‬
‫ונוצרו יותר ויותר קבו־‬
‫צות בפייסבוק לנשים‬
‫בלבד‪ .‬קבוצות אלה‬
‫מתעסקות בענייני אינ־‬
‫טימיות‪ ,‬סקס וזוגיות‪ ,‬כמו שאף פעם – כנראה ‪ -‬לא שמעתם‪.‬‬
‫הקבוצות סודיות‪ ,‬ושם נשים מרגישות בנוח לשתף את עולמן‬
‫הפנימי‪ ,‬כשהחוק הראשי בכל קבוצה הוא לא לשפוט‪ .‬באחת הק־‬
‫בוצות האלה הכרתי שלוש נשים מעניינות‪ ,‬חזקות‪ ,‬שלא מפחדות‬
‫לשתף ומרתקות את כל חברות הקבוצה בסיפורים הלא שגרתיים‬
‫שלהן‪ .‬באופן חד פעמי‪ ,‬אתם זוכים להצצה קטנה לסיפורן מחוץ‬
‫לכותלי הקבוצה הסודית‪.‬‬
‫‪ 16‬ידיעות אחרונות |‬
‫"פתאום בן‬
‫הזוג שלי הרים‬
‫אותי לכיוון‬
‫הגבר השני"‬
‫שני‪ ,‬בת ‪ ,31‬והפרטנר שלה עושים‬
‫חילופי זוגות על בסיס קבוע‬
‫המשוואה של זוגיות מאושרת בעיני רבים כוללת גבר ואישה‬
‫שמתאהבים‪ ,‬מתחתנים‪ ,‬מולידים ילדים ונשארים נאמנים‪ .‬אך יש‬
‫הרבה אפשרויות שמובילות כיום אנשים אל האושר‪ .‬נסו לדמיין‬
‫עולם אחר וחישבו לרגע קט על עולם שבו "פזילה לצדדים" לא‬
‫נחשבת לסוף העולם‪ ...‬עולם שבו סקס מופרד לחלוטין מאהבה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אצל רבים חיי נישואים הפכו זמניים והמשפט‬
‫"עד שהמוות יפריד בינינו" הפך לקלישאה‪ .‬יכול להיות שמונוגמיה‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫אינה המודל המושלם לזוגיות?‬
‫אחד הסגנונות של יחסים לא שגרתיים הם זוגות שמנהלים‬
‫סצנות "סווינגרס" – חילופי זוגות‪ .‬אנשים שחווים חיי אהבה‬
‫שכאלה לא פעם זוכים להרמת גבה מפני שהם לא חיים את חייהם‬
‫כפי שהחברה ציפתה מהם‪ .‬שני (שם בדוי)‪ ,‬בת ‪ ,31‬חברת הקבוצה‪,‬‬
‫מנהלת מערכת יחסים שכזו עם בן זוגה בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫"הייתי נשואה ‪ 13‬שנים"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬וחיי הנישואים שלי היו‬
‫נוראיים‪ .‬בעלי לשעבר הוא גבר אובססיבי ואלים בצורה קיצונית‪.‬‬
‫כל השנים איתו הייתי מוכה וחייתי בפחד‪ ,‬והפחד גם עצר אותי‬
‫מלקום וללכת‪ .‬כל פעם שניסיתי לברוח הוא היה מחזיר אותי‬
‫באלימות קשה הביתה‪ .‬באחת הפעמים הוא נתן לי מכות כל כך‬
‫חזקות שהשאירו אותי מושבתת ‪ -‬שבר לי שתי צלעות ופירק לי‬
‫את הכתף‪ .‬הייתי שק האיגרוף שלו‪.‬‬
‫"ברחתי ממנו לאמא שלי והשארתי את הילדים אצלו‪ ,‬כי הוא‬
‫מעולם לא היה אלים כלפיהם‪ .‬במהלך אותו שבוע הוא לא הפסיק‬
‫לחזר אחריי‪ ,‬ביקש מהילדים שיתקשרו אליי ויבקשו ממני לחזור‪.‬‬
‫נעניתי לבקשה בעיקר בשביל הילדים‪ ,‬ואמרתי לו שאני מתפללת‬
‫שאלוהים ייתן לו פעם אחת להרגיש את הכאב הפיזי שאני הרגשתי‬
‫בגללו ‪ 13‬שנה‪.‬‬
‫"למחרת חזרתי הביתה וקיבלתי טלפון שבעלי מאושפז בבית‬
‫חולים‪ .‬הוא עבר תאונה קשה שהשביתה אותו לחלוטין‪ .‬טיפלתי בו‬
‫חודשיים־שלושה ודאגתי לו לכל מה שהיה צריך‪.‬‬
‫"אצל זוגות שאינם במערכת יחסים‬
‫פתוחה הקנאה הורסת את היחסים‪,‬‬
‫אצלנו הקנאה בונה אותם‪ .‬במערכת‬
‫יחסים פתוחה מגלים שהדשא‬
‫של השכן לא ירוק יותר"‬
‫"באחת הפעמים שיצאתי מהבית וחזרתי באיחור הוא חיכה לי‬
‫בפתח הבית עם סכין ביד ואיים על חיי‪ .‬ברגע הזה לקחתי את‬
‫הילדים ועזבתי אותו‪ .‬אחרי שלושה חודשים הגשתי גט‪ ,‬סיפרתי‬
‫לרבנים הכל והם לא נתנו לו לצאת באותו יום מבלי לחתום לי‬
‫על הגט‪ .‬מזל שיצאתי מזה‪ ,‬הרגשתי שעוד רגע הייתי נכנסת‬
‫לסטטיסטיקה של הנשים המוכות שנרצחו"‪.‬‬
‫איך התחיל הקשר בינך לבין בן זוגך הנוכחי?‬
‫"הוא התחיל איתי במקום עבודתי עוד לפני שהספקתי להתגרש‪,‬‬
‫הייתי אז פרודה‪ .‬באותה תקופה הייתי מאוד מחוזרת והמון גברים‬
‫התחילו איתי‪ ,‬אבל לא מצאתי מישהו שבאמת מעניין אותי‪ .‬כל‬
‫הגברים גם ויתרו מהר אחרי שהייתי מנפנפת אותם‪.‬‬
‫"הוא הראה לי שהוא באמת מעוניין בי‪ ,‬כי הוא לא זז ממקום‬
‫עבודתי קרוב לשעתיים‪ ,‬ולא ויתר עד שנתתי לו את המספר שלי‪.‬‬
‫כשהתחלנו לצאת סיפרתי לו הכל על מה שעברתי‪ ,‬הוא הבין אותי‬
‫והכיל אותי‪.‬‬
‫"בדייט הראשון שלנו הוא אמר לי להביא בגד ים‪ .‬הוא בא לאסוף‬
‫אותי וחשבתי שאנחנו נוסעים לים או לבריכה‪ ,‬אבל הגענו לדירה‬
‫שלו‪ ,‬שיש בה בריכה וג'קוזי‪ .‬מהרגע שהגענו אליו לא יכולנו להוריד‬
‫אחד מהשני את הידיים‪ ,‬אבל לא שכבתי איתו כי לא הייתי גרושה‬
‫רשמית‪ .‬אחרי זמן מה של זוגיות הגעתי אליו הביתה והיה לנו סקס‬
‫ראשון מטורף‪ .‬הרגשתי שהגוף שלנו מכיר אחד את השני שנים"‪.‬‬
‫לא פחדת להתחיל קשר עם מישהו חדש?‬
‫"פחדתי נורא‪ ,‬אבל הבחור הזה עשה לי משהו‪ ,‬הוא הרגיש לי‬
‫שונה‪ .‬החיוך שלו‪ ,‬העיניים שלו‪ ,‬הכל הרגיש לי נכון"‪.‬‬
‫כבר מתחילת הקשר ביניכם ידעת שאת לא מעוניינת במונו־‬
‫גמיה?‬
‫"הקשר שלנו התחיל כמו כל קשר‪ ,‬אך מהר מאוד הבנו שאני‬
‫זקוקה לעוד משהו‪ ,‬למגע אחר‪ ,‬מגע נשי‪ ,‬וכך התחלנו לחפש מישהי‪.‬‬
‫חיפשנו כל הזמן אישה להוסיף אלינו‪ ,‬והיה קשה למצוא אישה‬
‫שמוכנה להצטרף לזוג‪ .‬הבחורה הראשונה שמצאנו חיה איתנו יחד‬
‫כשלושה חודשים‪ ,‬ואני והגבר שלי אהבנו אותה מאוד‪.‬‬
‫"לאחר אותה תקופה ביקשנו ממנה שתהיה רק איתנו‪ ,‬ותעבור‬
‫לגור איתנו‪ ,‬כי היא ממילא נהנית משני העולמות‪ ,‬אבל היא לא‬
‫רצתה להתחייב‪ ,‬והעדיפה להמשיך לשכב עם עוד אנשים מלבדנו‪.‬‬
‫נפרדנו יפה (עד היום אנחנו חברות טובות) והמשכנו לחפש‪ .‬גי־‬
‫לינו שבעייתי למצוא מישהי שמוכנה להצטרף לזוג‪ ,‬וככה הגענו‬
‫לעולם הסווינג"‪.‬‬
‫ספרי לי קצת על אתרי ההיכרויות של אוהבי הסווינג‪ ,‬שדרכם‬
‫הוספתם אנשים לחדר המיטות‪.‬‬
‫"שמענו על אתר שנקרא סווינגרס‪ ,‬שזה אתר מעולה למי‬
‫שמעוניין בחילופי זוגות‪ ,‬ודרכו גם אפשר למצוא אנשים בודדים‬
‫שמעוניינים להצטרף לזוג‪ .‬בחורות בודדות אין שם כמעט בכלל‪,‬‬
‫אבל לפעמים אנחנו מצליחים למצוא‪.‬‬
‫"האתר בנוי בצורה שאת חייבת להיות חברה ולבנות דף פרו־‬
‫פיל‪ .‬הפרופילים לא תמיד אמיתיים‪ ,‬אבל כשאת חיה את זה את‬
‫מתחילה לזהות מי אמיתי ומי לא‪ .‬יש שם חלק של המלצות ‪ -‬אם‬
‫היית עם זוג ונהנית את כותבת עליהם המלצה‪ ,‬כדי שזוגות יוכלו‬
‫להתרשם מהם‪.‬‬
‫"אני ממש אוהבת את האתר‪ ,‬כי חוץ מזה שמצאנו אנשים‬
‫שיכולים לחלוק איתנו חוויה מינית‪ ,‬הכרנו שם המון אנשים‬
‫שנוצרה לנו איתם חברות של ממש‪ .‬אם נהנינו מחוויה מינית עם‬
‫זוג מהאתר‪ ,‬אנחנו נפגשים איתם יותר מפעם אחת‪ ,‬אבל לא הופ־‬
‫כים את זה לדבר קבוע‪ ,‬כי אחרי כמה מפגשים נעלמים הפרפרים‬
‫בבטן וכל החוויה הזאת מאבדת מהטעם שלה‪ .‬גם אם התחברנו‬
‫עם זוג ונהיינו חברים טובים‪ ,‬אין סיכוי שנשכב איתם עוד פעם"‪.‬‬
‫איך היו חילופי הזוגות הראשונים שלכם?‬
‫"כשהתחלתי היה לי מאוד קשה עם זה שייגע בי גבר אחר‪ .‬רצי־‬
‫תי מאוד‪ ,‬אבל התקשיתי לזרום‪ .‬הגבר שלי כינה את זה 'שלושה‬
‫חודשים של טיזינג'‪ .‬הגענו תמיד לשלב שאני והבחורה מענגות‬
‫אחת את השנייה במיטה‪ ,‬וכשהגברים הצטרפו והייתי צריכה‬
‫להיות עם הגבר האחר‪ ,‬נרתעתי ורצתי לזרועותיו של הגבר שלי‪.‬‬
‫"זה קרה לי כמה פעמים במשך כמה חודשים‪ ,‬עד שהוא החליט‬
‫לקחת אותי לשיחה שבה אמר לי שאם אני לא מסוגלת‪ ,‬אפשר‬
‫לוותר על זה‪ .‬אמרתי לו שאני מאוד רוצה את זה ושייתן לי‬
‫הזדמנות להיפתח‪.‬‬
‫"באחת הפעמים הגיע אלינו זוג מעלף‪ ,‬העברנו ערב של צחוקים‬
‫ואז הגענו למיטה‪ .‬היא ואני זרמנו אחת עם השנייה‪ ,‬והגברים הצ־‬
‫טרפו אלינו‪ .‬אני הייתי עם הגבר שלי והיא עם הגבר שלה‪ .‬פתאום‬
‫הגבר שלי אמר לבחורה השנייה לזוז מבעלה והרים אותי לכיוון‬
‫הגבר השני‪ .‬קיבלתי שוק באותה שנייה‪ ,‬אבל זה היה הרגע שבו הוא‬
‫פתח את שערי הגיהנום"‪.‬‬
‫מה קורה אם קבעתם עם גבר או אישה שלא מצאו חן בעיניכם‬
‫במפגש?‬
‫"קרו לנו המון מקרים כאלה‪ .‬בגלל זה אנחנו מסכמים מראש עם‬
‫האנשים שקבענו איתם שכלום לא מחייב‪ .‬הלילה יכול להסתיים‬
‫בכוס יין משותפת ולהתראות‪ ,‬או בסקס פרוע עד לשעות הקטנות‬
‫של הלילה‪ .‬הזוגות יודעים שאם עד שעה מתחילת המפגש לא‬
‫התחיל אפילו מגע מיני מינימלי‪ ,‬כבר לא יקרה כלום באותו ערב"‪.‬‬
‫קרה מקרה שאת לא נמשכת לגבר שהגיע‪ ,‬אבל הוא נמשך‬
‫לאישה‪ ,‬או להפך?‬
‫"קרו מקרים כאלה‪ ,‬אבל חוץ מפעם אחת לא זרמנו עם זה‪ .‬הכ־‬
‫רנו זוג דרך האתר‪ ,‬הם סיפרו לנו שהם בקטע של לצרף גבר כצלע‬
‫שלישית עבור האישה‪ ,‬כי היא מאוד קנאית לבעלה‪ ,‬אבל משום מה‬
‫הם התקשרו איתנו וביקשו שנגיע שנינו‪ .‬שאלתי את האישה אם היא‬
‫בטוחה שהיא מסוגלת לעמוד בזה‪ ,‬והיא אמרה שכן‪.‬‬
‫"שתינו‪ ,‬צחקנו‪ ,‬דיברנו‪ ,‬הכרנו‪ .‬הרגשתי שמשהו לא הולך לי שם‪,‬‬
‫אבל בכל זאת זרמתי‪ .‬נכנסנו כולנו לג׳קוזי ערומים‪ ,‬הגבר שלי לידה‬
‫ובעלה לידי‪ .‬התקרבתי לבעלה‪ ,‬אבל משהו שם לא הרגיש לי נכון‪,‬‬
‫הרגיש יותר מדי מאולץ‪ ,‬ואני לא אוהבת ולא מוכנה להרגיש כך‪.‬‬
‫"אז לחשתי לו באוזן שיצטרף לאשתו ולגבר שלי‪ ,‬ושיענגו אותה‬
‫ביחד‪ .‬שלושתם היו במין אופוריה‪ ,‬וכל אחד ידע היטב את התפקיד‬
‫שלו‪ .‬הם ביקשו ממני לעלות למעלה לחדר המיטות‪ ,‬ונתתי להם את‬
‫האישור שלי‪ .‬אהובי ניגש אליי ושאל‪' :‬יפה שלי‪ ,‬זה יהיה בסדר?'‪.‬‬
‫עניתי לו‪' :‬כמובן'‪ ,‬והם המשיכו ללילה סוער יחד"‪.‬‬
‫איך מתגברים על הקנאה במצב שמכניסים גבר או אישה מו־‬
‫שכים למיטה?‬
‫"לדעתי‪ ,‬הכל עניין של ביטחון עצמי ואמונה באהבה שקיימת‬
‫בין בני זוג‪ .‬בכל מקום בחיים אנחנו נתקלים באנשים ותמיד אפשר‬
‫למצוא אנשים יפים יותר‪ ,‬מושכים יותר‪ ,‬חכמים יותר או עשירים‬
‫יותר‪ .‬אני מאמינה וסומכת על בן זוגי בעיניים עצומות‪ ,‬וזה מה‬
‫שעוזר לי להתגבר על הקנאה‪.‬‬
‫"אצל זוגות שלא במערכת יחסים פתוחה הקנאה הורסת את‬
‫היחסים‪ ,‬אצלנו הקנאה בונה אותם‪ .‬כשאת במערכת יחסים פתוחה‬
‫את מגלה שהדשא של השכן לא ירוק יותר‪ ,‬ואפילו להפך‪ .‬זה נהדר‬
‫לזוגיות שלנו"‪.‬‬
‫לא נוצר פחד שאחד מכם עלול להתאהב במישהו אחר?‬
‫"אנחנו לא מחפשים רומנים‪ ,‬אבל כמו בכל דבר בחיים‪ ,‬אין‬
‫ערובה לשום דבר‪ .‬אנשים יכולים להתאהב גם במסגרת רגילה ‪-‬‬
‫בעבודה או בבילוי משותף עם חברים‪ .‬אם אוהבים באמת אז אין‬
‫את הפחד הזה"‪.‬‬
‫לפני שמתחילים מערכת יחסים כזו‪ ,‬יש מערכת חוקים ברורה‬
‫בין בני הזוג?‬
‫"ברור‪ .‬לכל דבר הכי קטן בחיים יש חוקים וגבולות‪ ,‬אז בעולם‬
‫הזה של חילופי הזוגות על אחת כמה וכמה חייבים גבולות‪ .‬אומנם‬
‫יש זוגות שאצלם הכל מותר‪ ,‬אבל בזוגיות שלנו אנחנו שומרים חלק‬
‫מהדברים אך ורק לעצמנו"‪.‬‬
‫אלו קווים אדומים יש לכם?‬
‫"מהבחינה האינטימית אנחנו שומרים לעצמנו את הסקס האנאלי‪.‬‬
‫אנחנו לא אוהבים אלימות מכל סוג‪ ,‬וגם דברים קינקיים אנחנו‬
‫משאירים לאנשים שאוהבים את זה‪ .‬עם הזוגות שאיתם בחרנו‬
‫להיפגש אנחנו עושים אהבה כמו שעושים אחד עם השנייה‪ ,‬אנחנו‬
‫מכנים את זה 'מאהבים לכמה שעות'"‪.‬‬
‫קרה שאחד מכם חצה קו אדום?‬
‫"לא קרה וגם לא יקרה‪ .‬בעיניי‪ ,‬פה נמדד האמון הזוגי בין שנינו"‪.‬‬
‫יש סיכוי שיום אחד תחליטו בהחלטה משותפת לחיות חיי אהבה‬
‫מונוגמיים?‬
‫"ברור שזה יכול לקרות‪ .‬ברגע שנרגיש שחילופי הזוגות לא‬
‫תורמים לחיי האהבה שלנו יותר‪ ,‬נסיים עם זה"‪.‬‬
‫מה התדירות שבה אתם נפגשים עם אנשים?‬
‫"בהתחלה התדירות הייתה מאוד גבוהה‪ ,‬אבל כשחווים את זה‬
‫על בסיס קבוע זה נמאס מאוד מהר‪ .‬אז בן זוגי ואני סיכמנו על‬
‫פעם־פעמיים בחודש‪ .‬לפעמים יוצא חודש שאנחנו לא נפגשים עם‬
‫אף אחד‪ ,‬וזה גם בסדר לחלוטין מבחינתנו"‪.‬‬
‫כיצד אתם מנהלים את מערכת היחסים שלכם מבלי לפגוע‬
‫בילדים?‬
‫"בגלל שלשנינו יש ילדים‪ ,‬המפגשים מתקיימים אך ורק כשהם‬
‫לא נמצאים בבית‪ .‬אין מצב שנחשוף אותם לזה‪ .‬אנחנו מנהלים‬
‫חיי משפחה רגילים לגמרי‪ ,‬ורק כשהילדים נוסעים אנחנו מרשים‬
‫לעצמנו להשתולל‪ .‬שנינו גרושים ויש הסדרי ראייה בינינו לבין‬
‫הגרושים שלנו‪ ,‬לכן יוצא שהילדים בכל סוף שבוע שני נמצאים‬
‫אצל הצד השני‪ ,‬ולנו יש זמן לעצמנו ולדברים שאנחנו אוהבים"‪.‬‬
‫†††‬
‫"מה שעשיתי‬
‫איתה בשעה וחצי‬
‫לא עשיתי עם‬
‫בעלי ‪ 11‬שנה"‬
‫לינוי‪ ,‬בת ‪ ,36‬מנהלת במקביל לנישואיה‬
‫קשר רומנטי עם אישה‬
‫חוקרים רבים בעולם מאמינים שנטייה מינית של אדם הינה דבר‬
‫מולד‪ .‬אך במקרים מסוימים אדם עלול להתחתן ולגלות לאחר מס־‬
‫פר שנים שמשהו חסר לו בחיים ‪ -‬אהבה אמיתית‪ .‬לינוי (שם בדוי)‪,‬‬
‫בת ‪ ,36‬חברת הקבוצה‪ ,‬נשואה פלוס שניים כ־‪ 11‬שנים‪ ,‬הכירה לפני‬
‫כשנה וחצי את אשת חלומותיה‪ ,‬שגם היא נשואה פלוס שניים‪ .‬לינוי‬
‫הרגישה שחסר לה מגע נשי בחייה והחליטה לשתף את בעלה ברצון‬
‫החדש שהתעורר אצלה‪.‬‬
‫בעלה זרם עם החלום שלה ונתן לה אישור ללכת עם‬
‫הלב‪ .‬ההחלטה הזאת גררה עליות ומורדות רבות בקשר‬
‫עם בעלה‪ ,‬אך היא מעולם לא ויתרה עליה או עליו‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪17‬‬
‫האם לפני שהתחתנת התנסית עם אישה?‬
‫"מעולם לא התנסיתי עם אישה לפני שהתחתנתי‬
‫איתו‪ ,‬ואפילו לא ידעתי שקיימת בי המשיכה לנשים‪.‬‬
‫עד אותו רגע שחל אצלי השינוי ראיתי נשים כמו כל אישה‬
‫סטרייטית‪ .‬ראיתי בחורות שנראו יפות בעיניי ומשכו את תשומת‬
‫ליבי‪ ,‬אבל לא ידעתי לתת פרשנות למה שהרגשתי‪ .‬לפני כשנתיים‬
‫חל אצלי שינוי והרגשתי צורך עז להיות עם אישה"‪.‬‬
‫איך ומתי התחיל הקשר עם האישה שנכנסה לחייך?‬
‫"לפני כשנתיים נפתחה קבוצה בפייסבוק שנקראת 'מדברות על‬
‫הכל'‪ ,‬ושם הכרתי אותה‪ .‬התחלנו לדבר ותוך כדי שיחה יצא לי‬
‫לשאול אותה אם התנסתה אי פעם עם אישה‪ .‬היא השיבה שלא‪,‬‬
‫וסיפרה שיצא לה לחשוב על זה‪ ,‬אך מעולם לא הלכה עד הסוף‪.‬‬
‫"הצעתי לה שניפגש ושנתנסה אחת עם השנייה‪ ,‬כי גם אני‬
‫סקרנית לגבי העניין‪ ,‬והיא הסכימה‪ .‬מאז שנפגשנו הרגשנו שזה‬
‫נועד לקרות‪ .‬הרצון החד־פעמי הפך לרצון אמיתי‪ .‬מהרגע ההוא‬
‫אנחנו לא מסוגלות להתנתק אחת מהשנייה"‪.‬‬
‫ספרי על המפגש הראשון ביניכן‪.‬‬
‫"החלטנו להיפגש במוצ"ש אחד לפני כשנתיים‪ .‬בעלי שיתף‬
‫איתי פעולה והסיע אותי אליה לכפר סבא‪ .‬הוא חיכה לי באוטו‬
‫בזמן שהייתי איתה‪ .‬נפגשנו שם בפארק‪ .‬דיברנו שעתיים שלמות‬
‫והרגשתי שאני יכולה לשבת לדבר איתה עוד שעות‪.‬‬
‫"היתה באוויר תחושה של מתח מיני עצום‪ .‬כבר מההתחלה‬
‫הרגשתי שאני נמשכת אליה‪ ,‬אבל היינו ילדות טובות‪ ,‬והחלטנו‬
‫להתנסות רק בנשיקה‪ .‬הנשיקה הייתה כיפית‪ ,‬אבל סיימנו את‬
‫המפגש ככה‪ .‬כבר מהרגע שחזרנו הביתה דיברנו בטלפון והייתה‬
‫תחושה של המשכיות"‪.‬‬
‫איך זה לחוות בפעם הראשונה מגע שפתיים של אישה?‬
‫"בפעם הראשונה זה היה מביך‪ .‬הרגיש לי קצת כמשהו לא שפוי‪,‬‬
‫אבל הייתה תחושת משיכה אדירה‪ ,‬כך שהמחשבות השליליות‬
‫נעלמו מהר מאוד‪ .‬נוצרה אצלי סקרנות כבר מהנשיקה הראשונה‬
‫בינינו"‪.‬‬
‫במה שונים היחסים בין אישה לאישה‪ ,‬לעומת גבר ואישה?‬
‫"היחסים שונים בהרבה עם אישה‪ .‬איתה כל החיבור מרגיש‬
‫הרבה יותר טבעי ופתוח‪ .‬מה שעשיתי איתה בשעה וחצי לא עשיתי‬
‫עם בעלי ב־‪ 11‬שנות נישואים‪ .‬אני אוהבת את בעלי ונמשכת אליו‪,‬‬
‫אבל הכל איתו תמיד היה סגור יותר‪ .‬אף פעם לא הרגשתי בנוח‬
‫לדבר איתו ולהגיד לו כל מה שעובר לי בראש"‪.‬‬
‫מה בעלך חושב על היחסים ביניכן?‬
‫"בעלי יודע שרציתי לחוות מגע נשי‪ .‬שיתפתי אותו שהכרתי‬
‫אישה בקבוצה בפייסבוק‪ ,‬והוא זה שהציע לי להיפגש איתה והס־‬
‫כים שאגשים את החלום הזה‪ .‬מבחינתו זה היה אמור להיות עניין‬
‫חד פעמי‪ ,‬על מנת להתנסות‪ ,‬אבל הוא לא ידע שארצה להמשיך‬
‫עם העניין הזה‪.‬‬
‫"אחרי שהייתי איתה כמה פעמים הוא התחיל לקנא וביקש‬
‫שאקח הפסקה מהיחסים איתה‪ .‬הרגשתי שאני לא מסוגלת‪ ,‬לכן‬
‫המשכתי להיפגש איתה בסתר‪ .‬כלפי חוץ נתנו למים להירגע‪ ,‬ולאט‬
‫לאט גרמתי לו להבין שאנחנו חברות לכל דבר‪ ,‬וכיום הוא מכבד‬
‫אותה ואת בעלה ואנחנו יוצאים יחד להמון בילויים משפחתיים"‪.‬‬
‫האם המשפחה של האישה בחייך מודעת למערכת היחסים?‬
‫"המשפחה שלה לא יודעת‪ ,‬כי היא לא מעוניינת ליצור חיכוכים‪.‬‬
‫היא גם לא מרגישה שהיא בוגדת‪ ,‬מכיוון שהיא נמשכת אליי ולא‬
‫לגבר אחר"‪.‬‬
‫כיצד את משלבת בין חיי האהבה עם בעלך לחיי האהבה עם‬
‫האישה?‬
‫"אני עושה הפרדה מסוימת בראש בין הזוגיות עם האישה‬
‫לזוגיות עם בעלי‪ .‬אני והאישה עושות הכל יחד ומספרות הכל‬
‫אחת לשנייה‪ .‬היא מספרת לי על חייה ואני על חיי ‪ -‬אפילו‬
‫עצות לזוגיות עם בעלי אני מקבלת ממנה‪ .‬כשיש לה ולי ויכוחים‬
‫אנחנו מגיעות להחלטות משותפות‪ ,‬כי מבחינתנו אנחנו במערכת‬
‫יחסים לכל דבר‪.‬‬
‫"בעלי לא דברן כל כך‪ ,‬אז יוצא שאיתה אני מדברת המון והיא‬
‫גם הרבה יותר מתעניינת בסיפורים שלי‪ .‬איתו אני מדברת על‬
‫דברים כלליים יותר ופחות משמעותיים בעבורי‪ .‬מבחינתי‪ ,‬אני‬
‫שייכת לה יותר מאשר לו‪ .‬נפתחתי אליה בצורה מדהימה‪ ,‬דבר‬
‫שלא קיים בנישואים שלי"‪.‬‬
‫ילדייך מרגישים שמדובר ביותר מחברות רגילה עם האישה‬
‫בחייך?‬
‫"יש לי שני ילדים ‪ -‬ילדה בת ‪ 10‬וילד בן ‪ .4‬הם מרגישים‬
‫שיש משהו מעבר לחברות‪ ,‬אבל לא יודעים לפרש את זה ושתינו‬
‫עושות מאמצים כבירים כדי לא לתת להם להרגיש שמשהו מוזר‬
‫מתרחש"‪.‬‬
‫האם האישה בחייך ממלאת דברים בחייך שבעלך החסיר ממך?‬
‫"האישה שבחיי ממלאת עבורי את כל מה שבעלי לא עושה ולא‬
‫‪ 18‬ידיעות אחרונות |‬
‫"לבעלי ולי הקבוצות האלה ממש‬
‫הציתו את האש בחזרה בחדר המיטות‪,‬‬
‫אחרי שחיקה של החיים‪ ,‬לידות‪,‬‬
‫ילדים ועבודה"‬
‫יעשה איתי מבחינת בילויים‪ ,‬סקס ומבחינת הכל‪ .‬הקשר שלי איתה‬
‫הוא קשר לכל דבר ‪ -‬אנחנו כמו בעל ואישה‪ .‬אני משתפת אותה‬
‫בכל‪ ,‬כמו בכל מערכת נישואים‪ ,‬והיא מספקת אותי מכל הבחינות"‪.‬‬
‫כיצד את מגדירה את זהותך המינית נכון להיום?‬
‫"כיום אני מגדירה את עצמי כדו מינית"‪.‬‬
‫היית עוזבת את בעלך בשביל לחיות חיי אהבה מלאים עם‬
‫האישה של חייך?‬
‫"הייתי עוזבת את בעלי אם לא היו לי ילדים והפן הכלכלי לא‬
‫היה מונע בעדי‪ .‬אני מרגישה שהיא החלק שמשלים אותי‪ ,‬למרות‬
‫שאני אוהבת גם את בעלי"‪.‬‬
‫יש לכן מקום אינטימי שבו אתן נוהגות להיפגש?‬
‫"אנחנו נפגשות שלוש פעמים בשבוע בערך‪ .‬יש לנו מקום שא־‬
‫נחנו שוכרות באופן קבוע ששמור לה ולי‪ .‬שם אף אחד לא מפריע‬
‫לנו ואנחנו יכולות ליהנות אחת מהשנייה בכל מובן המילה‪ .‬אני‬
‫מאחלת לכל אחד מערכת יחסים כזו הדדית‪ ,‬חמה ואוהבת‪ .‬הדבר‬
‫שהכי חשוב לי זה לשלב את כל זה בחיי הנישואים שלי‪ ,‬מבלי‬
‫לפגוע ביקרים לי"‪.‬‬
‫†††‬
‫"החור בסדין‬
‫הוא רק מיתוס‪.‬‬
‫הוא לא‬
‫באמת קיים"‬
‫מירב‪ ,‬בת ‪ ,40‬ובעלה הם זוג דתי שלא מוותר‬
‫על צעצועי ומשחקי מין‬
‫היהדות כדת מקדישה מקום לא מבוטל לנושא המיניות‪ ,‬אך‬
‫עם זאת אצל לא מעט זוגות שחיים במגזר הדתי דיבור על סקס‬
‫נחשב לטאבו‪ .‬המון נשים דתיות בשנים האחרונות מחפשות‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫מקום מפלט‪ ,‬שבו הן יכולות להרגיש חופשיות ולהבעיר את‬
‫האש בחדר המיטות‪.‬‬
‫מירב (שם בדוי)‪ ,‬בת ‪ ,40‬חברת הקבוצה‪ ,‬גדלה בבית דתי‬
‫וחזרה בשאלה בצעירותה‪ .‬לאחר שנים ספורות הכירה את‬
‫בעלה באתר האינטרנט לשידוכים "דוסידייט" ויחד החליטו‬
‫לחזור שוב בתשובה‪ .‬כיום הם נהנים מידע רחב על סקס ומי־‬
‫ניות שרכשו בעולם החילוני ומקיימים אורח חיים דתי לאומי‪.‬‬
‫תארי את מערכת היחסים ביניכם‪.‬‬
‫"יש לנו מערכת יחסים טובה והתקשורת בינינו נהדרת‪ .‬מאז‬
‫ומתמיד אנחנו משתדלים לדבר על הכל‪ ,‬וזה יוצר פרגון הדדי‬
‫בינינו ודאגה אחד לשנייה‪ .‬שנינו מאוד אוהבים סקס ויודעים‬
‫להחיות בכל פעם את המתח המיני בינינו‪ .‬במיטה יש בינינו‬
‫אכפתיות ורצון לענג ולספק אחד את השנייה"‪.‬‬
‫האם בתחילת הקשר ביניכם חשתם בושה בתחום המיני?‬
‫"לא חשנו בושה בתחום המיני‪ ,‬ההפך‪ .‬שנינו מההתחלה כבר‬
‫היינו פתוחים מאוד בנושא"‪.‬‬
‫יש לך תחושה שאת חיה חיים כפולים לפעמים בגלל השי ־‬
‫לוב בין הסקס לדת?‬
‫"שנינו חווים את התחושה הזו באופן יומיומי‪ .‬אנחנו מאוד‬
‫שונים מסביבת המגורים שלנו‪ ,‬ואנחנו יודעים שהפתיחות‬
‫שלנו לא תתקבל בעולם שלנו‪ .‬לכן את כל הדברים שאנחנו‬
‫אוהבים לעשות אנחנו שומרים למקומות שאפשר לדבר על‬
‫זה בחופשיות"‪.‬‬
‫האם את חושבת שפתיחות מינית היא תופעה מתפתחת‬
‫אצל דתיים?‬
‫"זוהי בהחלט תופעה מתפתחת כיום‪ .‬בעולם הדתי הבינו‬
‫שחשוב לגרום לזוגות להכיר את הגוף אחד של השני במטרה‬
‫לענג ולספק‪ .‬אל תשכחי כי מצוות עונתה (אורגזמה לאישה)‬
‫זו מצווה מאוד חשובה שכל גבר חותם עליה בכתובה‪ .‬המצווה‬
‫הזאת היא אחת מן החובות הראשיות והבסיסיות ביותר של כל‬
‫הגברים הדתיים והחרדים באשר הם"‪.‬‬
‫האם דיבור על סקס אצל דתיים נחשב לטאבו?‬
‫"בעיקרון כן‪ .‬כל מה שקשור לחדר המיטות צריך להתבצע‬
‫בצניעות‪ ,‬ולכן גם לא מדברים על זה מפורשות‪ .‬לי יצא לדבר‬
‫על הנושא בכלליות עם חברות‪ ,‬אבל אף פעם לא על סיפורים‬
‫ספציפיים או ממוקדים עליי ועל חיי האישיים"‪.‬‬
‫אז איך בכל זאת את לא חוששת משיתוף בקבוצות‬
‫שמהותן דיבורים על סקס ומיניות?‬
‫"יש חשש קל‪ ,‬אבל היתרונות עולים על החשש‪ .‬לבעלי ולי‬
‫זה ממש הצית את האש בחזרה בחדר המיטות אחרי שחיקה‬
‫של החיים‪ ,‬לידות‪ ,‬ילדים ועבודה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אני סומכת על‬
‫מנהלת הקבוצה ששומרת על הדיסקרטיות ובוררת בקפידה‬
‫את חברות הקבוצה"‪.‬‬
‫איך נתפס בעינייך נושא המיניות בתור אישה דתייה שה ־‬
‫כירה גם את העולם החילוני "הפרוץ"?‬
‫"אין ספק שהעובדה שחוויתי בעבר אורח חיים חילוני תרמה‬
‫לפתיחות מרובה בחיי המין שלי‪ .‬למדתי המון בתקופה הזאת‪,‬‬
‫אבל אם היה באפשרותי להחזיר את הגלגל לאחור‪ ,‬הייתי‬
‫מוותרת על הרבה דברים מהעולם החילוני"‪.‬‬
‫במה שונה מערכת היחסים שלכם כדתיים לעומת זוג‬
‫חילוני?‬
‫"השוני הוא בעיקר בנושא של טהרת המשפחה‪ .‬בימים‬
‫שאני נמצאת בנידה אנחנו לא נוגעים זה בזה בכלל‪ ,‬עד שאני‬
‫מסיימת את תהליך הטהרה‪ .‬יש גם את איסור שפיכת זרע‬
‫לבטלה ‪ -‬זה בתחום של הסקס‪ .‬כמובן שבתחומים אחרים יש‬
‫את נושא הצניעות וההופעה‪ ,‬דבר שחשוב לשנינו כמו השבת‬
‫ושמירתה‪ .‬בעיניי כל הדברים שאמרתי רק נותנים לנו ערך‬
‫מוסף כזוג"‪.‬‬
‫איך אתם משדרגים את חיי המין שלכם?‬
‫"אנחנו ממש בעד צעצועים‪ ,‬משחקים וגיוונים‪ .‬אנחנו קונים‬
‫צעצועים גם מהאינטרנט וגם מחנויות סקס‪ .‬יש לנו כמעט כל‬
‫צעצוע אפשרי‪ .‬אנחנו מאוד אוהבים לגוון במיטה ולהחיות את‬
‫חיי המין שלנו‪.‬‬
‫"החור בסדין הוא רק מיתוס והוא לא קיים אצל דתיים ‪-‬‬
‫נ‪-‬ק‪-‬ו‪-‬ד‪-‬ה! חיי המין אצל הדתיים טובים כמו אצל כולם‬
‫ולפעמים אף יותר‪ .‬ההתייחסות לדת בהקשר של סקס אינה רל־‬
‫וונטית בעיניי‪ ,‬כי אנחנו בדיוק כמו כולם‪ .‬לא חסרים חילונים‬
‫חסרי מעוף במיטה וההפך‪ ,‬כך שצריך לשפוט כל מקרה לגופו"‪.‬‬
‫למערכות יחסים מוצלחות יש רק חוק אחד ‪ -‬כבוד הדדי‪.‬‬
‫זה לא משנה אם אתה חי במערכת יחסים מונוגמית או פתוחה‪,‬‬
‫ואם אתה שומר או לא על מצוות התורה‪ .‬זוגיות טובה כוללת‬
‫שיתוף מלא‪ ,‬ובזוגיות כזאת‪ ,‬שבה מדברים על הדברים בפתי־‬
‫חות‪ ,‬מגלים שסקס זה כבר מזמן לא מילה גסה"‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬פבל מילר ואסתי ולדברג‬
‫"ברור שמישהו חתיך‬
‫יקבל תשומת לב‪ ,‬אבל אם‬
‫הוא חסר כריזמה‪ ,‬רוב הסיכויים‬
‫שידחו אותו‪ .‬אתה יכול להיות‬
‫מכוער ולהצליח"‬
‫פיתוי או ביזוי?‬
‫איך להשיג בחורות? "אמן הפיתוי" והסופר סניה ולדברג טוען שהוא הצליח לפצח את השיטה‪ ,‬והוא גם ישמח ללמד אתכם‪ ,‬בתשלום כמובן‬
‫† בראיון ל"אריאלה" הוא מספר מה הביא אותו לתחום (ברור‪ ,‬נשבר לו הלב) וטוען שכאן היופי ממש לא קובע‬
‫יאנה פקורין‬
‫אגיד את האמת‪ ,‬אני לא בחורה שמ־‬
‫תחילים איתה הרבה‪ ,‬אבל כאשר זה‬
‫קורה לרוב זה יהיה בבר על ידי מישהו‬
‫עם ביטחון מופרז להחריד ובעזרת משפט שיגרום‬
‫לי לתפוס את הראש בייאוש‪ ,‬לקמט את הגבות‬
‫ולשאול‪" :‬למה? למה אתם עושים את זה לעצמכם‬
‫ואיפה לעזאזל למדתם את זה?"‪.‬‬
‫לא מן הנמנע שמישהו מהם למד את זה‬
‫אצל "אמן הפיתוי" סניה ולדברג‪ .‬ולדברג (‪,)29‬‬
‫שהתחיל את קריירת הכתיבה שלו עוד בימי‬
‫הישרא־בלוג‪ ,‬הוא היום "אבא" לשני ספרים מצ־‬
‫ליחים ‪" -‬למה נשים אוהבות גברים"‪ ,‬והקונטרה‬
‫הנשית "איך תגרמי לו לחשוב עלייך" ‪ -‬ומנטור‬
‫של גברים רבים‪ .‬אזרתי אומץ ויצאתי לפגוש‬
‫את הבחור‪ ,‬שטוען שראה כבר הכל‪ ,‬לקפה ושיחה‬
‫צפופה על יחסים‪.‬‬
‫מאיפה שאבת את ההשראה לספרים?‬
‫"בהתחלה קראתי את הספר 'המשחק'‪ ,‬וגם את‬
‫הספר של המרכז לאמנות הפיתוי‪ ,‬אבל הוא לא‬
‫היה טוב‪ .‬מי שכתב את הספר בעצמו לא בדיוק‬
‫הצליח עם בחורות‪ .‬אותו דבר עם סטס‪ ,‬שכותב‬
‫ב'ווינט יחסים' על פיתוי‪ .‬התיאוריה שלו נכונה‪,‬‬
‫אבל בפרקטיקה אתה יודע שזה לא בן אדם שמ־‬
‫צליח עם בנות"‪.‬‬
‫למה הוא לא מצליח?‬
‫"אחת השיטות שלו היא להגיע עם עוד בחור‬
‫לשולחן של בנות‪ .‬זה כבר לא נכון‪ .‬למה שתגיע‬
‫עם עוד מישהו? אתה צריך מישהו שיחזיק לך את‬
‫היד? ואז הבחור אומר‪' :‬שלום‪ ,‬מי לדעתכן צריך‬
‫לשלם בדייט‪ ,‬הגבר או האישה?'‪ .‬לבוא ולהגיד‬
‫דבר כזה זה כמו לומר‪' :‬שלום‪ ,‬אני לא יוצא‬
‫לדייטים‪ ,‬אני לא יודע מה לעשות עם נשים'‪ .‬זה‬
‫לא עובד"‪.‬‬
‫לחתיכים יש יתרון‪ .‬זה ברור‪ ,‬לא?‬
‫"ברור שמישהו חתיך יקבל תשומת לב‪ ,‬אבל אם‬
‫הוא חסר כריזמה רוב הסיכויים שידחו אותו‪ .‬אתה‬
‫יכול להיות מכוער ולהצליח"‪.‬‬
‫כשמגיע אליך מישהו ורוצה עזרה‪ ,‬אתה מבטיח‬
‫לו הצלחה?‬
‫"אני מבטיח הצלחה‪ ,‬אבל אני לא לוקח כל‬
‫מועמד‪ .‬במיוחד לא עצלנים‪ .‬כדי להצליח צריך‬
‫לעבוד‪ .‬אני גם לא עושה את זה בשביל הכסף‪ ,‬אני‬
‫עושה הדרכות אישיות בשביל לעזור"‪.‬‬
‫כמה אתה לוקח?‬
‫"‪ 300‬שקל לשעה"‪.‬‬
‫מה אחוזי ההצלחה?‬
‫"כולם משתפרים‪ ,‬השאלה לאן‪ .‬יש כאלה‬
‫שממצב של לא להגיד שלום לבחורות מגיעים‬
‫ליכולת לנהל סמול טוק‪ .‬יש כאלה שמגיעים‬
‫למצב של כל יום עם בחורה אחרת‪ ,‬כי אני נתתי‬
‫להם בעצם את האומץ לנסות"‪.‬‬
‫אבל ‪ 300‬שקל לשעה זה הרבה כסף‪.‬‬
‫"זה לא כזה הרבה כסף‪ .‬לדעת להתחיל עם בנות‬
‫זה אחד הדברים החשובים לגבר בחיים‪ ,‬ואני יודע‬
‫איך לעזור לו"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שזה קצת יומרני לומר "אני‬
‫יודע"? מה גורם לאנשים לסמוך עליך?‬
‫"אני מציע שיעור ניסיון"‪.‬‬
‫בחינם?‬
‫"לא‪ ,‬אצלי זה לא בחינם‪ .‬לא רוצה ‪ -‬לא צריך‪.‬‬
‫אבל תראי‪ ,‬היום אנשים יודעים שזה עובד‪ .‬נכנס־‬
‫תי לתעשייה כשהיא הייתה בבעיה‪ .‬פמיניסטיות‬
‫אמרו שזה שוביניסטי‪ ,‬פאתטי‪ .‬אני שרדתי את‬
‫התקופה הזאת והצלחתי"‪.‬‬
‫נפגעת בעבר מקשר?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫יכול להיות שזה מה שגרם לך לבחור בתחום‬
‫הזה?‬
‫"אני חושב שכן‪ .‬פעם הייתי כל כך תמים שגם‬
‫אם בחורה הייתה מתפשטת אצלי בחדר‪ ,‬הייתי‬
‫מרגיש לא בנוח‪ .‬ואז הצבתי לעצמי סטנדרט ‪-‬‬
‫לפגוש מישהי מושלמת‪ .‬פגשתי מישהי כזאת‪ ,‬זה‬
‫לא עבד והיא שכבה עם מישהו אחר ואז רצתה‬
‫לחזור אליי‪ .‬זה נורא פגע בי‪ .‬החלטתי שאני מפסיק‬
‫לצאת עם בחורות"‪.‬‬
‫כולם חווים כישלונות‪ .‬ככה לוותר?‬
‫"באותו זמן הרגשתי שלאף בחורה לא שווה‬
‫לצאת איתי‪ .‬אבל אז גיליתי את התחום הזה והגיע‬
‫שלב שפשוט התחלתי להחליף בחורות‪ .‬הלך לי‬
‫ממש טוב כי ידעתי מה לעשות"‪.‬‬
‫כתבת גם ספר שמיועד לבחורות‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬הוא הולך הרבה יותר טוב‪ .‬בחורות יותר‬
‫משקיעות‪ .‬למרות שקשה ללמד בחורות משהו‬
‫שהן לא יודעות‪ ,‬משהו חדש"‪.‬‬
‫אתה מלמד אותן איך להתחיל עם גברים?‬
‫"כן‪ .‬אבל הספר הזה פחות טוב מהספר של‬
‫הגברים"‪.‬‬
‫כי אתה לא אישה‪.‬‬
‫"לא‪ .‬פשוט אצל הגברים קיבלתי מלא תגובות‪,‬‬
‫ועל פי זה שיניתי ושיפרתי‪ ,‬והוא יצא ספר מושלם‪.‬‬
‫בספר הזה עדיין לא הספקתי לשפר‪ .‬עדיין‪ ,‬יש שם‬
‫שיטה שמאוד עובדת בשביל בחורות‪ 99% :‬מול‬
‫‪ .1%‬זה אומר להיות ‪ 99%‬קרה אליו‪ ,‬ופתאום לגעת‬
‫בו ולפלרטט בקטנה‪ ,‬ואז להירגע ולחזור אחורה‪.‬‬
‫זה מחרפן גברים"‪.‬‬
‫אני לא חושבת שלגברים היום יש סבלנות לזה‪.‬‬
‫"תשמעי‪ ,‬תלוי איזה‪ .‬אם היא מאתגרת אותו‪ ,‬אז‬
‫הוא יחשוב עליה"‪.‬‬
‫היום יש לך חברה?‬
‫"כן‪ ,‬אני מאורס"‪.‬‬
‫הפעלת עליה את השיטה?‬
‫"לקשר רציני אין שיטה‪ .‬אתה צריך להסתדר עם‬
‫הבן אדם והיא צריכה לאהוב אותך כמו שאתה‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬תהיה עצמך"‪.‬‬
‫אחת שקראה‬
‫לפי הספר "איך תגרמי לו לחשוב עלייך"‪ ,‬כדי להשיג את אהבת חי אני כנראה צריכה לשבת‬
‫באיזה בר עם מחשוף‪ ,‬ואולי ככה איזה בחור ישים עליי עין‪ .‬ואולי לא‪.‬‬
‫או כמו שאומר אחד המשפטים בספר של סניה ולדברג‪" :‬במקום להשקיע כל כך הרבה בבחירת‬
‫הבגד שיירד ממך‪ ,‬תשקיעי בבחירת הגבר שיעלה עלייך"‪ .‬אני חייבת להודות שחלחלה כזאת‬
‫לא עלתה בי שנים‪ .‬טוב‪ ,‬מה אפשר לצפות מבן אדם שקורא לעצמו בטוויטר "‪?"holysenia‬‬
‫חברים‪ ,‬יותר נכון חברות‪ ,‬בעיניי הספר הזה נראה כמו מניפולציה אישית של מישהו שמנסה‬
‫להוציא כסף בסחטנות מקוראות תמימות‪ .‬כאלה שחושבות שביטחונן העצמי הנמוך מונע מהן‬
‫למצוא את האביר על הפרארי הלבנה‪ ,‬ושאולי בעקבות המפגש עם "ספר הקסמים" הוא "יעלה‬
‫פלאים"‪ .‬זהו‪ ,‬שזה לא יקרה‪.‬‬
‫אז לכל הבנות שחולמות על עתיד רומנטי יש לי רק משהו אחד להגיד לכן‪ :‬אתן מושלמות‪.‬‬
‫ושהבנים יזיזו את עצמם לכיווננו‪.‬‬
‫נוי בן ג'ויה‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪19‬‬
‫דעות אחרונות‬
‫טלי שימשוביץ †‬
‫אלמוג בן זכרי †‬
‫גזענות ‪2015‬‬
‫השבט אמר‬
‫את דברו‬
‫מכירים את המערכון של חבורת‬
‫"לול" על העלייה לארץ? לטובת‬
‫מי שלא גדל פה בשנות השבעים‬
‫(או מכור לנוסטלגיה‪ ,‬כמוני)‪ :‬המ־‬
‫ערכון מתאר עולים חדשים שהגיעו‬
‫באוניות ממדינות שונות‪ .‬בתחילה הם מנסים‬
‫לשמור על מנהגיהם ותרבותם‪ ,‬אבל אז הם מגלים‬
‫את אנשי העלייה הקודמת צוחקים עליהם‪ .‬ברגע‬
‫שמגיעה לארץ העלייה הבאה (שבאה ממדינה שונה‬
‫ופחות מפותחת משלהם‪ ,‬כמובן) העולים הקודמים‬
‫כבר הופכים לצברים‪ ,‬וצוחקים על העולים הח־‬
‫דשים‪ .‬וכך הלאה – כל עלייה צוחקת על הבאה‬
‫אחריה‪.‬‬
‫למעלה מארבעים שנה חלפו מאז שצולם המ־‬
‫ערכון הזה ‪ -‬ונדמה ששום דבר עקרוני לא באמת‬
‫השתנה‪ .‬נשארנו שבטים‪ ,‬וכל שבט מרגיש שהוא‬
‫ראוי יותר‪ ,‬צבר יותר וטוב יותר מהשבט השני‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬גלי העליות הגדולות נגמרו‪ ,‬וכל מה‬
‫שתואר לעיל היה אמור להיות לא רלוונטי‪ .‬הרי‬
‫כולנו כאן כבר שנים‪ ,‬לא? אז זהו‪ ,‬שלא ממש ‪-‬‬
‫נשארנו שבטים וכל שבט‬
‫מרגיש שהוא ראוי יותר‪ ,‬צבר‬
‫יותר וטוב יותר מהשבט‬
‫השני‪ .‬הגזענות כאן ובגדול‪.‬‬
‫השאלה היא האם היא פה‬
‫כדי להישאר‬
‫והחודשים האחרונים מראים זאת בבירור‪ :‬ממאבקי‬
‫הבחירות בואכה נאומי גרבוז וסטטוסי חצרוני‪ ,‬דרך‬
‫ראיונות שמעניקים אמנים ואנשי ציבור ועד מחאת‬
‫יוצאי אתיופיה‪ .‬הגזענות כאן ובגדול‪ .‬השאלה היא‬
‫האם היא פה כדי להישאר‪.‬‬
‫הייתי בהפגנה של האתיופים בתל־אביב (וב־‬
‫כוונה אני לא כותבת יוצאי אתיופיה‪ .‬הרי לאף‬
‫אחד אנחנו לא קוראים "יוצא תימן" או "יוצא‬
‫ברזיל"‪ ,‬נכון?) וראיתי שם אלפי אנשים שעוד‬
‫מרגישים בחוץ‪ ,‬לא שייכים לישראלי ּות‪ .‬היה שם‬
‫מישהו שהסתובב עם דגל אתיופיה‪ ,‬בני נוער‬
‫שנראים כאילו הם מנסים להידמות לכוכבי ראפ‬
‫אפרו־אמריקאים‪ ,‬ומפגין שהכריז‪" :‬הנה‪ ,‬הגענו‬
‫לכיכר רבין‪ .‬זו הבטן הרכה של הישראלים"‪ .‬לא‬
‫כך מתבטא מי שמרגיש שייך‪.‬‬
‫לכל אזרח בישראל יש קבוצת מיעוט שכלפיה‬
‫הוא גזען‪ .‬ערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬מתנחלים‪ ,‬אתיופים‪,‬‬
‫ימנים‪ ,‬שמאלנים‪ .‬לא חסר‪ .‬אבל כל אחד מאיתנו‬
‫גם שייך לפחות לאחת מקבוצות המיעוט האלו‪.‬‬
‫כל אחד יכול להרגיש שמתייחסים אליו בגזענות‬
‫בגלל צבע עורו‪ ,‬מבטאו‪ ,‬השקפותיו וכו'‪ .‬אם רק‬
‫נדע לזהות אחד אצל השני את הנקודות הללו –‬
‫השונות‪ ,‬אבל גם את אלה הדומות ‪ -‬ונבין שכולנו‬
‫באותו מצב‪ ,‬או אז אולי נצליח לתקן את המעוות‬
‫ולהכיל אחד את השני באמת‪.‬‬
‫‪ 20‬ידיעות אחרונות |‬
‫עובדי קבלן‬
‫זכויות האובדים‬
‫רובנו סבורים כי אנו חיים בעולם מערבי‪,‬‬
‫בת ‪ ,70‬שעובדת שעות ארוכות במשכורת מינימום‪,‬‬
‫בו הזכויות שוות בפני כולם‪ :‬מיליונר‬
‫"מייצרת" רווח נאה לבעל הבית מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לא‬
‫כאביון‪ ,‬שופט כקלדן ומנהל כמנקה‪ .‬אך‬
‫מהווה "נטל" כבד מדי על המדינה‪ .‬בראיית מאקרו אין‬
‫זהו מצג שווא‪ .‬מרביתנו כלל לא מודעים‬
‫בני אדם‪ ,‬יש רק שורת רווח‪.‬‬
‫לשלשלאות העבד ּות שהעולם המערבי‬
‫אבל מהבחינה החברתית‪ ,‬שוק עבודה כזה אט־אט גומר‬
‫במאה ה־‪ 21‬מחייב אותנו להניח‬
‫אותנו‪ .‬הוא מפרק את החברה‬
‫סביב צווארנו‪ .‬לרמת חיים גבוהה‬
‫בצורה בוטה‪ ,‬מכוערת ולא אנו־‬
‫יש תג מחיר גבוה לא פחות‪,‬‬
‫שית‪ .‬הוא מקבע מעמדות וגו־‬
‫מהבחינה החברתית‪,‬‬
‫והכרחי שנהיה מודעים לו‪.‬‬
‫רם לאנשים להזדקן עם פנסיות‬
‫שוק עבודה כזה אט־אט‬
‫מהי עבדות־מודרנית? לא מז־‬
‫זעומות ובעוני נורא‪ .‬כי לכאלה‬
‫גומר אותנו‪ .‬הוא מפרק‬
‫מן שמעתי את אחד הסיפורים‬
‫הפכנו‪ .‬אם נשפוט על פי דברי‬
‫את החברה בצורה בוטה‪,‬‬
‫המצמררים שיכולים לענות על‬
‫חז"ל‪" ,‬פני הדור כפני הכלב" ‪-‬‬
‫שאלה זו‪ .‬במקום עבודה מפואר־‬
‫הרי הדור שלנו הוא רוטוויילר‬
‫מכוערת ולא אנושית‬
‫למחצה הועסקה אישה בת‬
‫אכזרי ומכוער‪.‬‬
‫למעלה מ־‪ .70‬האישה‪ ,‬יוצאת‬
‫חבר־העמים עם שליטה מוגבלת‬
‫בעברית‪ ,‬עבדה כמובן בניקיון‪ .‬יום־יום היא הגיעה למקום‬
‫עבודתה‪ .‬היא ניקתה‪ ,‬שטפה כלים ובעיקר הייתה שקופה‪.‬‬
‫שקופה למי שנתנה לו שירות‪ ,‬אך חמור מכך‪ ,‬שקופה‬
‫למעסיקיה‪ .‬יום אחד‪ ,‬באמצע משמרת‪ ,‬התלוננה המנקה‬
‫על כך שאינה חשה בטוב‪ .‬למרות כאביה‪ ,‬הגיעה העובדת‬
‫לעבודתה במשמרת הבאה‪ .‬אולי כי כך התרגלה‪ ,‬אולי כי‬
‫חששה לאבד את פרנסתה‪ .‬בסוף המשמרת מיהרה הגברת‬
‫המבוגרת להסעה שתיקח אותה הביתה‪ .‬מתנשפת עלתה‬
‫לרכב‪ ,‬תפסה את מקומה ‪ -‬ואז חוותה האישה התקף לב‬
‫פתאומי‪ ,‬ונפטרה‪.‬‬
‫המקרה הזה הסתיים בטרגדיה‪ ,‬אבל עובדי קבלן רבים‬
‫חשים בוודאי הזדהות עם מצוקתה של הקשישה המנוחה‪.‬‬
‫מאות אלפי ישראלים מועסקים בעבודות בהן הם לא‬
‫זוכים ליחס אישי‪ ,‬שכלפיהם "החוק" (הגרוע ממילא) הוא‬
‫המדריך היחידי של זכויותיהם‪ ,‬לא המגע האישי ולא‬
‫החמלה‪ .‬עבודות שיש בהן יותר מידי סבון ופחות מידי‬
‫אוזן קשבת‪.‬‬
‫אישה‬
‫למאקרו‪:‬‬
‫טובה‬
‫כזו‬
‫עבודה‬
‫שתרבות‬
‫להיות‬
‫יכול‬
‫שקופים‪ .‬מנקים בקניון ׀ צילום‪ :‬עטא עוויסאת‬
‫יאנה פקורין †‬
‫פרשנים נמאסתם‬
‫אבל אין לי דעה‬
‫"אבל אין לי דעה"‪ ,‬צעקתי זועמת לעבר המרצה‬
‫תבו בידי מישהו שמבין בתחום עליו הוא כותב‪ ,‬כמו חצרוני‪ .‬אין‬
‫(סליחה‪ ,‬עידן)‪" .‬אין בעיה"‪ ,‬הוא ענה לי‪" ,‬נפרסם‬
‫לי בעיה לכתוב על דיילות אוויר‪ ,‬צבע שיער או רוסים‪ ,‬נגיד‪.‬‬
‫תמונה שלך ונכתוב‬
‫בכל אלה אני מומחית בהחלט‪ .‬תשאלו‬
‫בכותרת 'הנה יאנה‪,‬‬
‫אותי מה שבא לכם‪.‬‬
‫אבל אני לא אכתוב על פוליטיקה ולא‬
‫אין לה דעה'"‪.‬‬
‫אני לא מאמינה בטורי‬
‫על כלכלה‪ ,‬למרות שיש לי עניין מסוים‬
‫עד כאן זה יכול היה להיגמר בטוב‬
‫דעה‪ .‬אני לא אכתוב על‬
‫בנושאים האלה‪ .‬למה שזה יעניין מישהו?‬
‫ולא הייתם שותפים לעוול הזה שנ־‬
‫כלכלה‪,‬‬
‫פוליטיקה ולא על‬
‫ולמה אני צריכה לקרוא דעה של כותב‬
‫כפה עליכם לקרוא‪ ,‬אולי רק להביט‬
‫שחושב שהוא עלה על פתרון לכלל הב־‬
‫בתמונה של עוד איזו בלונדינית‬
‫למרות שיש לי עניין‬
‫עיות של מדינת ישראל? וביבי‪ ,‬מה איתו?‬
‫אחת‪ .‬אבל לא‪ ,‬הוא דרש לכתוב‬
‫מסוים בנושאים האלה‪.‬‬
‫את מי זה מעניין שאני חושבת שביבי‬
‫בכל זאת‪.‬‬
‫למה שזה יעניין מישהו?‬
‫הוא בעצם דוקטור דום‪ ,‬אינטליגנט ברמה‬
‫הטור דעה שלי הוא על טורי דעה‪.‬‬
‫לא אנושית‪ ,‬בעל שריון שמקנה לו כוח‬
‫מבולבלים? גם אני‪ .‬הרי מה הוא טור‬
‫לא אנושי (להלן‪ ,‬שרה)‪ ,‬וכמובן יצור‬
‫דעה בעצם ? ‪ 300‬מילה מפי אדם א�ק‬
‫שטני שלא ניתן להיפטר ממנו‪.‬‬
‫ראי כלשהו על מה הוא אוהב או שונא‪ ,‬חושב שנכון או מוטעה‪,‬‬
‫אגב‪ ,‬לפיד הוא קפטן אמריקה‪ .‬כזה חתיך‪ ,‬כזה תמים‪ .‬ואם‬
‫צודק או חסר הוגנות‪ .‬אבל מי זה אותו בן אדם שמקבל במה‬
‫בגיבורי על עסקינן‪ ,‬הנה דעה‪ :‬בסרט הנוקמים האחרון שיצא‬
‫לכתוב על מה שליבו חפץ בו?‬
‫תו'ר ללא ספק גבר על החתיכות של איירון מן‪.‬‬
‫אני לא מאמינה בטורי דעה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אולי בכאלה שנכ־‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫נועה בן צבי †‬
‫אירוויזיון‬
‫גולדן בוי‬
‫אמיתי‬
‫האירוויזיון כבר מזמן איננו תחרות‬
‫של מוזיקה נטו‪ .‬זה מופע של פאן‪,‬‬
‫של שואו‪ ,‬של תלבושות‪ ,‬ואם היה‬
‫גם זמן לסיפורי חיים מרגשים‪ ,‬היה‬
‫לנו גם את זה בשקלול הנקודות‪.‬‬
‫כך זוכה זמרת עם זקן במקום הראשון‪ .‬ומה היה‬
‫לנו השנה? זמר מעולה עם שיר מעולה‪ ,‬שבטוח‬
‫היה צריך לזכות במקום הראשון ולא פחות מזה‪.‬‬
‫ולמה ישראל לא קיבלה מכולם דוז פואה? ברור‪:‬‬
‫אל"ף‪ ,‬אנטישמיות‪ .‬בי"ת‪ ,‬פוליטיקה‪.‬‬
‫כל הדברים הללו ממש אינם דעתי‪ ,‬אלא רק‬
‫תמצות של הרבה מאוד טוקבקים וסטטוסים‪ ,‬שק־‬
‫ראתי אחרי האירוויזיון‪ .‬הופתעתי מההתקטננות‬
‫סביב תחרות שירים אחת‪ ,‬שדווקא הביאה לתו־‬
‫צאות יפות מאוד‪ .‬נדב גדג' היה מתוק ומהמם ואני‬
‫מאמינה שמצפה לו עתיד זוהר‪ ,‬אבל בואו נודה‬
‫על האמת‪ :‬כן‪ ,‬היו שירים טובים הרבה יותר‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬מתוך ‪ 40‬מדינות מתחרות‪" ,‬גולדן בוי" הביא‬
‫אותנו למקום התשיעי‪ ,‬תוצאה מדהימה שמזכה‬
‫את ישראל בהרבה כבוד‪.‬‬
‫כולם מדברים על שנאת‬
‫ישראל‪ ,‬אנטישמיות‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬שיטת ניקוד‬
‫כושלת והצבעת שכנים‪.‬‬
‫ולמרות כל זה‪ ,‬ישראל‬
‫בעשירייה הפותחת‪,‬‬
‫וזאת גאווה גדולה‬
‫נדב גדג' באירוויזיון ׀ צילום‪ :‬אי־פי־איי‬
‫יניב מובשוביץ †‬
‫תן‬
‫לינצ'טרנט‬
‫הכל‬
‫כל דבר בעולמנו הוא בבחינת טוב ורע‪ ,‬בכל‬
‫שיעצים וירבה את הטוב‪ ,‬ולא את ההתמקדות החולנית‬
‫אדם‪ ,‬בכל דבר‪ .‬הרצון הוא לשאוף לטוב‪,‬‬
‫בדבר הרע‪ .‬חז"ל אמרו‪" :‬כל המלבין פני חברו ברבים‪ ,‬כאילו‬
‫וכדי לדעת כיצד להוציא את זה אל הפועל‪,‬‬
‫שופך דמים"‪ .‬היזהרו בדבריכם פן תחטאו למטרה‪.‬‬
‫עלינו לדעת מה הדבר המגונה ומה הראוי‪.‬‬
‫ישנו סיפור יפהפה על ילד שאביו החליט ללמד אותו‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בשל כלים תקשו־‬
‫מוסר‪ .‬אמר לו‪" :‬בני‪ ,‬קח את חבילת הפחמים‪ ,‬וזרוק אותם על‬
‫רתיים שנכנסו לחיינו ‪ -‬מדור האיי־סי־קיו ועד הוואט־‬
‫הבגדים הלבנים הנקיים שתלויים על חבל הכביסה"‪ .‬הילד‬
‫סאפ והפייסבוק בימינו ‪ -‬אנו עדים‬
‫זרק את הפחמים‪ ,‬וכך שיחרר את‬
‫לשורת מקרים מזעזעים של הת־‬
‫כעסו שהצטבר‪ .‬לאחר שסיים ובא‬
‫עללויות‪ ,‬שגורמות לאנשים לא‬
‫על סיפוקו‪ ,‬אמר לו אביו‪" :‬הבט‬
‫תעצרו‪ ,‬תנשמו‪ .‬לא צריך‬
‫לצאת מהבית או לכעוס במקרה‬
‫נא על החולצות‪ .‬הן מלוכלכות‬
‫הטוב‪ ,‬ובמקרה הפחות טוב‪ ,‬לשלוח‬
‫במקצת בפחמים שהצלחת לק־‬
‫להגיב על כל דבר‪ ,‬ואם כן‪,‬‬
‫יד בנפשם‪.‬‬
‫לוע‪ ,‬אך לך למראה והבט על‬
‫אז תשקלו מילים‬
‫אז לעיתים אנו נפגעים שלא‬
‫חולצתך הלבנה"‪ .‬הילד הביט במ־‬
‫בכוונה‪ ,‬או בכוונה‪ ,‬ולעיתים הרצון‬
‫ראה ועיניו חשכו‪ .‬החולצה הלבנה‬
‫שלנו מתנגש עם רצונו של אדם‬
‫החדשה שלו הייתה שחורה יותר‬
‫אחר‪ ,‬בעל תפקיד‪ ,‬חבר‪ ,‬השכן ממול או סתם פלוני שנתקל‬
‫מכל החולצות שבהן ניסה לפגוע‪ ,‬פניו השחירו לאין שיעור‪,‬‬
‫בדרכנו בשוטטות ברשת החברתית‪ .‬תעצרו‪ ,‬תנשמו‪ .‬לא‬
‫ידיו הפכו כידיו של כורה פחם‪.‬‬
‫צריך להגיב על כל דבר‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אז שקלו מילים‪ .‬לא‬
‫המשל ברור‪ :‬כשאתה תנסה לפגוע באחר‪ ,‬אתה תפגע‬
‫ממליץ לאף אחד להרגיש אשמה על כך שאדם שם נפשו‬
‫בעצמך תמיד יותר מאשר בצד השני‪ ,‬ולכן זה לא משתלם‪,‬‬
‫בכפו בגלל מילים שיכולנו לנצור‪.‬‬
‫לא יעיל ולא מוסרי‪ .‬קבל את הדין באהבה מבורא עולם‪,‬‬
‫"נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"‪ ,‬כתוב בתהילים‪,‬‬
‫ונסה להשתפר להבא‪ ,‬בעצמך‪ ,‬כדי לא ליפול למלכודת הזו‬
‫וזה ודאי נכון גם לימינו‪ .‬האירו את הנקודות הטובות‪ ,‬דבר‬
‫שוב‪ ,‬ועדיף שתעשו זאת בשמחה ובאהבה‪.‬‬
‫חסידי השפה העברית כועסים שהשיר באנ־‬
‫גלית? קצת טרחנות בעיניי‪ .‬אתם רוצים להיות‬
‫לאומיים? אז תוותרו גם על הסושי‪ ,‬ההמבורגר‬
‫והג'ינסים‪ .‬באנו לייצג מדינה ולא שפה‪ .‬ואלו‬
‫שבטוחים שללא הפוליטיקה היינו במקום הרא־‬
‫שון‪ ,‬קודם כל ממה אתם כל כך מופתעים? הרי‬
‫ברור שפוליטיקה תטה את התוצאות‪ .‬יש פולי־‬
‫טיקה בכל דבר‪ ,‬ולא רק ישראל סובלת מהטיות‬
‫פוליטיות‪ .‬שלום‪ ,‬רוסיה‪.‬‬
‫כולם מדברים על שנאת ישראל‪ ,‬אנטישמיות‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬שיטת ניקוד כושלת והצבעת שכנים‪.‬‬
‫ואני אומרת שלמרות כל זה‪ ,‬ישראל בעשירייה‬
‫הפותחת וזאת גאווה גדולה‪ .‬אם נתייחס אל עצ־‬
‫מנו כאל קורבן‪ ,‬כך יתייחסו אלינו בעולם‪ .‬קצת‬
‫פרופורציות‪ :‬נדב הביא שמחה קטנה נוספת לחג‬
‫השבועות הזה‪ .‬אז לפני שאתם מפרקים את כל‬
‫הרהיטים מאיקאה‪ ,‬פרגנו‪ .‬כי לשבדים היה באמת‬
‫שיר ממש טוב‪ .‬ולפני שאתם מבטלים את החופ־‬
‫שה ליוון בגלל שהם לא העניקו ניקוד לישראל‪,‬‬
‫למדו להסתכל על חצי הכוס המלאה‪ .‬תודה נדב‪,‬‬
‫כל הכבוד‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪21‬‬
‫דעות אחרונות‬
‫אדווה חולי †‬
‫חן בר †‬
‫האח הגדול (‪)1‬‬
‫מציצים‬
‫מישהו בכלל זוכר איך החלו כל‬
‫תוכניות הריאליטי בישראל?‬
‫־בש‪ 2003‬עלתה ב־‪ YES‬תוכנית ש�נ‬
‫קראה "פרויקט ‪ ."Y‬כ־‪ 15‬צעירים‬
‫נכנסו לווילה גדולה למשך שלושה‬
‫חודשים‪ ,‬במהלכן השתתפו בסדנאות שונות במש‬
‫טרה להיות מנחי טלוויזיה‪ .‬השמות אליענה בקייר‬
‫או צ'ינו בוודאי יישמעו לכם מוכרים‪ .‬מאז ז'אנר‬
‫הריאליטי צמח וגדל‪ ,‬אך הנוראי מכל לדעתי הוא‬
‫תכנית "האח הגדול"‪.‬‬
‫בתכנית אין שום תכלית‪ ,‬חוץ מלספק אסקפיזם‬
‫לצופה דרך קצת דרמה‪ ,‬אקשן‪ ,‬ואם אפשר גם‬
‫סכסוכים ומין‪ .‬הצופה אוכל מהצלחת ולא מסתכל‬
‫ימינה ושמאלה‪ .‬בעונת ה־‪ VIP‬הנוכחית‪ ,‬נכסו זוג‬
‫אקסים שכבר בשבוע הראשון סיפקו את הסחורה‬
‫לצופים‪ ,‬זמר‪ ,‬דוגמן בעל מראה נשי ועיתונאית‬
‫ביקורתית‪.‬‬
‫גם הפעם‪ ,‬כדי לרתק את הצופים נפתח ערוץ‬
‫"האח הגדול"‪ ,‬אשר משדר מבית האח ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ .‬המשתתפים בתכנית צריכים לבצע משיש‬
‫מות לא חכמות במיוחד‪ ,‬ואחר כך לריב על תקציב‬
‫אימפריית הפשע‬
‫על־פי דוח ארגון ־הש‪ OECD‬לשנת ‪ ,2013‬י�ש‬
‫ראל נמצאת מתחת לממוצע במדדי איכות‬
‫החיים של הביטחון האישי‪ ,‬כלומר בפרמטרים‬
‫כמו כמות התקיפות‪ ,‬מספר הרציחות‪ ,‬תחושת‬
‫הביטחון בהליכה בלילה בשכונת המגורים וכו'‪.‬‬
‫הנזק הכלכלי כתוצאה מפשיעה בישראל נאמד ב־כש‪ 14‬מ�י‬
‫ליארד שקל לשנה‪ .‬הנתונים הנ"ל מלמדים על חולשה של‬
‫החברה הישראלית בטיפול המשטרתי‪ ,‬אך לא פחות מכך‪ ,‬גם‬
‫בטיפול החברתי־מניעתי בשכונות מצוקה‪ ,‬המהוות חממות‬
‫לצמיחת פושעים וארגוני פשיעה‪.‬‬
‫האחים אברג'יל‪ ,‬שנעצרו כחשודים במעורבות בתיק החקירה‬
‫המכונה "פרש ה ‪ ,"512‬יכולים להיות דוגמה לכך‪ .‬הם גדלו ב�ש‬
‫כונת בנית בלוד‪ ,‬אזור שלפני ‪ 30‬שנה המשטרה חששה להיכנס‬
‫אליו‪ ,‬וגורמים אחרים של המדינה הזניחו‪ .‬על פי החשד בפרשה‬
‫הנוכחית‪ ,‬ארגון הפשיעה של האחים אברג'יל היה מעורב בניש‬
‫סיון החיסול של העבריין זאב רוזנשטיין‪ ,‬ניסיון שהסתיים ברצח‬
‫של עוברי־אורח תמימים‪.‬‬
‫אבל גם ללא החשדות החדשים הללו‪ ,‬ורק על סמך הרשעות‬
‫שלהם מהעבר‪ ,‬כל אזרח במדינה צריך לשאול את עצמו‪ :‬איך‬
‫מתחת לאפנו שיגשג ושלח זרועות ארוכות תמנון עברייני‬
‫שכזה‪ ,‬ואלה הדומים לו? איפה הייתה משטרת ישראל בכל‬
‫בתוכנית אין שום תכלית חוץ‬
‫מלספק אסקפיזם לצופה‬
‫דרך קצת דרמה‪ ,‬אקשן‪ ,‬ואם‬
‫אפשר גם סכסוכים ומין‬
‫סיגריות ובשר‪ .‬כך אמור להתגלות ה"פרצוף האמיש‬
‫תי" של המתמודדים‪ .‬מי שמסיבה כזו או אחרת לא‬
‫מודח עד הסוף – זוכה‪ .‬בניגוד לתוכניות ריאליטי‬
‫המבוססות על כישרון מסוים – שירה ב"כוכב‬
‫נולד"‪ ,‬בישול ב"משחקי השף" או יכולות פיזיות‬
‫וטקטיות ב"הישרדות"‪ ,‬למשל – ב"האח הגדול"‬
‫הלגיטימציה מגיעה מהצופים‪" .‬כולנו שחקנים‬
‫במחזה המרושע שנקרא האח הגדול"‪ ,‬כתבה מיה‬
‫סלע ב"הארץ"‪ ,‬ולפי הרייטינג של העונה הנוכחית‪,‬‬
‫בצדק‪ .‬הצופים הם חלק מהניסוי החברתי הזה‪ .‬אז‬
‫במקום לבזבז את הזמן היקר שלכם בתוכנית‪ ,‬פנו‬
‫לתוכניות עם קצת יותר עניין ובשר‪ .‬או כמו שאמש‬
‫רה אריאנה מלמד בכניסתה לתוכנית‪" :‬אף פעם לא‬
‫הבנתי אנשים שמוכנים לחיות באקווריום שלושה‬
‫חודשים‪ ,‬ועוד פחות את מי שמוכן לצפות בו"‪.‬‬
‫אריאנה מלמד‬
‫‪ 22‬ידיעות אחרונות |‬
‫פרשה ‪512‬‬
‫מי'ה טל †‬
‫עשרות השנים הללו? ומדוע למרות שלרשות המשטרה עומדות‬
‫טכנולוגיות מודיעיניות מתקדמות‪ ,‬הן עדיין מפגרות אחרי הטש‬
‫כנולוגיות העומדות לרשות כוחות הביטחון האחרים במדינה?‬
‫ולמרות זאת‪ ,‬מגיעה כאן גם מילה טובה‪ :‬כידוע‪ ,‬אחד המאש‬
‫כל אזרח במדינה צריך לשאול את‬
‫עצמו‪ :‬איך מתחת לאפנו שיגשג ושלח‬
‫זרועות ארוכות תמנון עברייני שכזה‪,‬‬
‫ואלה הדומים לו‬
‫פיינים של ארגוני פשיעה הוא קשר השתיקה‪ ,‬צייתנות ומשמעת‬
‫אכזרית‪ .‬חבר־ארגון ששובר את קוד השתיקה‪ ,‬מסתכן במוות‪.‬‬
‫לכן כל כך קשה למשטרה ולפרקליטות להשיג עדי־מדינה‬
‫איכותיים‪ ,‬בוודאי מצמרת הארגון‪ .‬אם בפרש ה ‪ 512‬השיגה ה�מ‬
‫שטרה עד מדינה כזה – יש לברך על כך‪ ,‬ומוטב מאוחר מאשר‬
‫אף פעם‪.‬‬
‫חופש פולחן?‬
‫הר של צביעות‬
‫הרשו לי להקדיש את מאמר הדעה האחרון שלי‬
‫ההר פתוח למבקרים שאינם מוסלמים בימים א'־ה' בין השש‬
‫למקום קדוש במיוחד‪ ,‬כל כך קדוש עד כדי כך‬
‫עות ‪10:30‬־‪ 7:30‬ובצהריים בשעות ‪14:30‬־‪ .13:30‬המוסלמים‪ ,‬אם‬
‫שבקצב הזה עוד יכולים לעצור אותי בגלל‬
‫שאלתם‪ ,‬יכולים להיכנס מתי שירצו‪ .‬בעמדת הכניסה מחולקים‬
‫כתיבה אודותיו‪.‬‬
‫המבקרים לשתי קבוצות‪ :‬בעלי כיפה וציציות וכאלה שלא‪.‬‬
‫בעידן בו מחאת מכנסונים היא לגיטימית‬
‫בפשטות‪.‬‬
‫כי אחרת יש אפליה‪ ,‬הפרעה לחופש הביטוי‪ ,‬פגיעה בפרטיות‬
‫נשמע הזוי? זו המציאות‪ .‬הקבוצה השנייה נכנסת כמעט‬
‫וכו' וכו'‪ ,‬ואין פוליטיקאי שלא נדרש לסוגיה‪ ,‬אין ברירה אלא‬
‫בחופשיות מלאה‪ ,‬בקבוצות שיכולות להגיע ל־‪ 50‬אנשים יחד‪.‬‬
‫להגדיר את כולם כצבועים‪ .‬אם במדינת ישראל הדמוקרטית‬
‫המוזרים עם הכיפה? הם יחכו ויחכו ויחכו ואחרי שעה בערך‬
‫נרמסות זכויותיו של אדם הנכנס למקום הקדוש לו ביותר‪,‬‬
‫יעברו בידוק ביטחוני ויוכלו להיכנס בקבוצות של ‪15‬־‪( 5‬תלוי‬
‫פעם אחר פעם‪ ,‬ומעטים מזדעקים על‬
‫באיזה מצב רוח קמו השוטרים)‪ ,‬לא‬
‫כך – אי אפשר לומר שזו לא צביעות‪.‬‬
‫לפני מסכת אזהרות שאסור להתפש‬
‫מעודכן‪:‬‬
‫הקדמה קצרה למי שאינו‬
‫לל‪ ,‬לזוז‪ ,‬להשתחוות ולברך כמובן‪ .‬זה‬
‫להתפלל במקום הקדוש‬
‫הר הבית (ולא הכותל השולי שמתחש‬
‫פשוט יכול להבעיר את המזרח התיכון‪.‬‬
‫ביותר? הצחקתם‪.‬‬
‫תיו) הוא המקום הקדוש ביותר ביהדות‪,‬‬
‫בגלל הכמות הרבה של אותם מוזרים‪,‬‬
‫להשתחוות? חס וחלילה‪.‬‬
‫השלישי בקדושתו לאיסלאם‪ ,‬וכמעט‬
‫יש ימים שעשרות לא זוכים להיכנס‪,‬‬
‫חסר משמעות לנצרות‪ .‬יש מחלוקת‬
‫למרות שהתייצבו בשער ב־‪ 7‬בבוקר‪,‬‬
‫להתכופף? לא‪ ,‬זה נראה‬
‫הלכתית האם מותר או אסור להיכנס‬
‫כנראה כי למשטרה קשה לאבטח יותר‬
‫כמו תפילה‪ .‬לאכול תפוח‬
‫אליו‪ ,‬אבל זה לא הנושא‪.‬‬
‫מ־‪ 5‬אנשים יחד‪ .‬אלו מביניכם שבקיאים‬
‫או לשתות מים בימי הקיץ‬
‫מי שנוהג שכן מותר להיכנס עובר‬
‫באזרחות מוזמנים לבדוק כמה זכויות‬
‫מסכת קשה עד שהוא זוכה לדקות‬
‫הופרו‪ .‬רמז‪ :‬לא מעט‪.‬‬
‫החמים? זה מסוכן‪ ,‬הוא‬
‫הנכספות של שהות במקום הקדוש לו‪.‬‬
‫הנתונים מפתיעים אתכם? מוזר לכם‬
‫עלול ממש לברך על זה‬
‫"שהות" כתבתי‪ ,‬כי חוץ מלהיות נוכח‬
‫שהתקשורת מתעסקת במכנסיים‪ ,‬קזינו‬
‫במקום אסור לו לעשות כלום‪ .‬להתפלל‬
‫ומחיר השכרת כיסא בחוף? אנא‪ ,‬פנו‬
‫במקום הקדוש לו ביותר? הצחקתם‪.‬‬
‫לאבירי זכויות האדם ושאלו אותם‬
‫להשתחוות? חס וחלילה‪ .‬להתכופף? לא‪ ,‬זה נראה כמו תפילה‪.‬‬
‫האם כל כך מסוכן שיהודי עם כיפה וציצית יברך על תפוח‪.‬‬
‫לאכול תפוח או לשתות מים בימי הקיץ החמים? זה מסוכן‪ ,‬הוא‬
‫אל תתפלאו אם התשובה שלהם תהיה שזה עוד עלול לפוצץ‬
‫עלול ממש לברך על זה ברכה שכוללת לא פחות מ־‪ 9‬מילים‬
‫את כדור הארץ לרסיסים ולזרוק את כולנו למעמקי הגלקסיה‪.‬‬
‫שלמות‪ .‬אבל כל זה עוד במצב טוב‪ ,‬כי זה אומר שהאדם כבר‬
‫אחרי הכל‪ ,‬הם יודעים כמה שווה ברכה של יהודי במקום הכי‬
‫נכנס להר הבית‪.‬‬
‫קדוש בעולם‪.‬‬
‫אריאלה יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪22.6.2015‬‬
‫נוי בן ג'ויה †‬
‫אהבת חינם‬
‫נאמן למקור‬
‫המקרה הראשון בהיסטוריה של נא־‬
‫מנות מופיע בספר בראשית‪ .‬כמו‬
‫עיוור הלך אברהם אחר אלוהים‪" .‬תן‬
‫לי את בנך יחידך אשר אהבת" ‪ -‬אין‬
‫בעיה‪ ,‬בכיף‪ .‬לאברהם‪ ,‬לעומת רבים‬
‫מאיתנו היום‪ ,‬יצא מכל העניין הזה משהו‪ :‬עם שזרעו‬
‫רב "כגרגירי החול וכוכבי השמים"‪ ,‬עם סגולה‪ ,‬יחיד‬
‫במינו‪ .‬רק תהיה נאמן‪ ,‬מאמין‪ ,‬ותרוויח‪ .‬אראלה מה־‬
‫פיס עוד תתקשר אליך‪.‬‬
‫איפה כל זה היום? יכול להיות שהפסקנו להיות‬
‫נאמנים לעצמנו? לאלוהינו? זה לזה? אני לא מתכוונת‬
‫להטיף פה דת‪ ,‬ממש לא‪ .‬איש באמונתו יחיה‪ ,‬ויחיה‬
‫טוב‪ ,‬סתם ככה תוספת קטנה‪ .‬לחיות טוב זה מותר‪,‬‬
‫להיות נאמן זה הכרחי‪.‬‬
‫אגיד לכם איפה אני כן פוגשת אותה‪ ,‬את המילה‬
‫שמתחילה ב־נ'‪ :‬אני פוגשת אותה בתקופה חשוכה של‬
‫הבדלי צבע עור‪ ,‬במקום בו פתאום אתיופי זו קללה‪.‬‬
‫כשעדה שלמה נאחזת בעצמה‪ ,‬אוהבת את היותה היא‪,‬‬
‫אוהבת זה את זו‪ ,‬אהבת חינם‪ ,‬אהבה טהורה‪ ,‬שמהולה‬
‫בתחושת החמצה ובוז‪ .‬ולמה? למה אנחנו לא יודעים‬
‫להיות נאמנים למי שבאמת צריך‪ ,‬להיות נאמנים‬
‫להיותנו עם אחד‪ ,‬מאותו זרע של אברהם ואלוהיו‪,‬‬
‫מאותו אדם שהחליט לוותר על בנו יחידו אשר אהב‬
‫למען דבר אחד שהאמין בו באמונה עיוורת? למה‬
‫אנחנו לא יכולים פשוט להיות נאמנים להיותנו אנו?‬
‫ובכן‪ ,‬קשה לי לענות על השאלה הזו‪ ,‬ובטח גם‬
‫לכם אין תשובה מספקת לתת לי‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬כולנו‬
‫הפסקנו להיות נאמנים בצורה כזאת או אחרת‪ .‬מסע‬
‫החיפושים אחר נאמנות בינינו ימשיך להתקיים‪,‬‬
‫ומסופקני אם גם יסתיים‪ .‬אבל מדי פעם היא מציצה‬
‫לה‪ ,‬אהבת החינם‪ .‬עובדה שהיא הגיעה עד לנפאל‪.‬‬
‫נירו לוי "המלך"‪ .‬הצקצקנים בכל מקום‬
‫נטע שמיר †‬
‫האח הגדול ( ‪)2‬‬
‫אין כמו בבית‬
‫שלום לכולם‪ .‬אני נטע‪ ,‬אני צופה ב"אח הג־‬
‫דול"‪ ,‬ולא מתביישת בזה‪.‬‬
‫לא שאני נמנית על חבורת הצופים הכבדים‬
‫או שולחי המסרונים‪ ,‬חלילה‪ .‬צופה פעם‬
‫בשבוע‪ .‬יכולה להאשים את אמא שקנתה‬
‫את הערוץ המתועב ולכן כל ביקור בבית הפך להיות ביקור‬
‫בביתם‪ ...‬איך שלא אתחמק מזה‪ ,‬עודני עוקבת אחר הפח‬
‫הגדול‪.‬‬
‫אתה לא צריך להשתמש במאגר הידע הכללי שלך‪ ,‬לפתח‬
‫סיבולת לב ריאה‪ ,‬או לגשת למורה לפיתוח קול‪ .‬תבוא כמו‬
‫שאתה‪ ,‬וכמה שיותר פרוע‪ ,‬יותר טוב‪ .‬ביומיים וחצי הראשו־‬
‫נים אולי תנסה לזייף‪ ,‬להתחנף לקהל‪ ,‬אבל קרוב לוודאי שלא‬
‫תחזיק מעמד‪ .‬אומנם כמדומני‪ ,‬ארבע דוגמניות לא משקפות‬
‫בית ישראלי טיפוסי‪ ,‬אבל האינטראקציה בבית משקפת את‬
‫העולם האמיתי‪ .‬ואם כבר לראות ריאליטי‪ ,‬אז לפחות אחד‬
‫כזה שהכי ראוי להגדרה הזו‪ ,‬פלוס משימות פה ושם כדי‬
‫לבדר את הקהל‪.‬‬
‫אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנו‪ ,‬בוחנים את עצ־‬
‫מנו לפי התנהגותם‪ .‬רצוי שהמתמודדים יהיו כמה שיותר‬
‫ביזאריים‪ ,‬עם כמה שיותר פגמים‪ .‬ממילא התוכנית מסירה‬
‫מהם כל סטריאוטיפ אפשרי‪ ,‬ובסופו של דבר מתברר שכולם‬
‫שווים‪ .‬אני יכולה לומר שאני לא נהנית לצפות בריבים‬
‫אינסופיים של אנשים שלעולם לא היו מסתדרים‪ ,‬אבל אני‬
‫אשקר‪ .‬דרך הריבים אני מנסה להבין את האחר‪ ,‬להקשיב‬
‫ובעיקר להשתעשע‪ .‬בין האינטראקציות בתוכנית אני אמצא‬
‫את מה שדומה לי‪ ,‬אמצא את מה ששונה ממני וגם אשפוט‪.‬‬
‫שזה דבר שאני‪ ,‬כמו כולנו‪ ,‬הכי יודעת לעשות‪.‬‬
‫קל ונעים להיסחף ולהרגיש שייך למחנה שאוהב לחשוב‬
‫על עצמו כמי שיודע להבדיל בין טוב לרע‪ ,‬תוך יריית‬
‫ביטויים כגון "זבל מציצני"‪" ,‬תת־רמה" ו"אלוהים ישמור"‪.‬‬
‫הצקצקנים האלה בכל מקום‪ ,‬ומכריזים שיאנפרנדו את מי‬
‫שרק מעז לצייץ על התוכנית שמייצגת לדידם את תחלואי‬
‫החברה המודרנית‪.‬‬
‫אז תמשיכו לצקצק‪ ,‬אני העזתי לצייץ‪.‬‬
‫למה אנחנו לא יודעים‬
‫להיות נאמנים למי שבאמת‬
‫צריך‪ ,‬להיות נאמנים‬
‫להיותנו עם אחד?‬
‫אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנו‪ ,‬בוחנים את עצמנו‬
‫לפי התנהגותם‪ .‬רצוי שהמתמודדים יהיו כמה שיותר‬
‫ביזאריים‪ ,‬עם כמה שיותר פגמים‪ .‬ממילא התוכנית מסירה‬
‫מהם כל סטריאוטיפ אפשרי‬
‫משלחת החילוץ לנפאל ׀ צילום‪ :‬מיקי אלון‬
‫יום שני‪ ,‬ה' בתמוז תשע"ה | ‪ 22.6.2015‬ידיעות אחרונות | אריאלה ‪23‬‬
‫וואטס אפ‪ ,‬ביבי‬
‫ידיעות אחרונות‬
‫אריאלה‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬גרסת הוואטסאפ † לא בטוח בכלל שבמציאות זה נראה טוב יותר‬
‫ביבי פתח את הקבוצה "לפיד‪ ,‬אכלת אותה‪ .‬אנחנו מלא שרים!"‬
‫ביבי צירף את‪ :‬משה יעלון‪ ,‬כחלון‪ ,‬שטייניץ‪ ,‬ישראל כץ‪ ,‬סילבן שלום‪,‬‬
‫גלנט‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬דרעי‪ ,‬רגב‪ ,‬דנון‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬דוד אזולאי‪ ,‬יריב לוין‪,‬‬
‫זאב אלקין‪ ,‬אבי גבאי‪ ,‬גילה גמליאל‪ ,‬יצחק כהן‪ ,‬חוטובלי‪ ,‬משולם נהרי‪,‬‬
‫ליצמן‪ ,‬אקוניס‪ ,‬בנט ואיילת שקד‪.‬‬
‫(וואטסאפ מלא ואינו יכול להכיל משתמשים נוספים‪).‬‬
‫אריה מכלוף דרעי‪ :‬אני גזען? מי דואג לכל‬
‫השקופים לחינוך‪ ,‬אם לא אני?‬
‫בנט (לסנן)‪ :‬היי! אחי‪ ,‬אני אוהב אותך ואתה‬
‫אח שלי‪ ,‬באמת‪ .‬אבל חינוך זה שלנו‪ ,‬נדפקת‪.‬‬
‫גלעד "לא לענות" ארדן הוסר מהקבוצה‪.‬‬
‫ביבי‪ :‬טוב‪ ,‬אז אחרי שסגרנו את העניין‬
‫הזה‪ ,‬וכל אחד קיבל את מה שמגיע לו‪...‬‬
‫הגיע הזמן לעבוד!‬
‫ליצמן‪ :‬לעבוד?‬
‫ביבי‪ :‬כן‪ .‬כולם יודעים‬
‫איפה הם יושבים?‬
‫איילת (נודניקית) שקד‪ :‬וגם משפטים!‬
‫‪ :‬העיקר שהממשלה תחזיק‬
‫שטייניץ‬
‫ואף אחד לא יברח לנו כמו הגז‪.‬‬
‫ביבי‪ :‬טוב‪ ,‬כקואליציה צרה שטובת המדינה‬
‫לנגד עיניה תמיד‪ ,‬אני רוצה להעלות נושא‬
‫חשוב‪ ,‬אני צריך את כולכם איתי‪.‬‬
‫גלנט‪:‬‬
‫יעלון‪:‬‬
‫ביבי‪ :‬טוב‪ ,‬אז הבעיה הכי דחופה‬
‫שבה אנחנו צריכים לטפל זה הא‪...‬‬
‫דני דנון (להעיף במידת האפשר)‪:‬‬
‫האופציה לשגר חללית למאדים!‬
‫ביבי‪ :‬כן‪ ...‬גם זה‪ .‬כל הכבוד על היוזמה‪.‬‬
‫אני קורא לכולכם‪ :‬תהיו דנונים!‬
‫מירי רגב‪:‬‬
‫דרעי‪ :‬האמת‪ ,‬זה יכול לפתוח לנו הזדמנויות‬
‫לפתוח את הארנק לאפיקים נוספים‪.‬‬
‫ביבי‪ :‬צריך ל‪...‬‬
‫בנט מקליד‪/‬ה‪..‬‬
‫ארדן מקליד‪/‬ה‪...‬‬
‫מירי רגב מקליד‪/‬ה‪...‬‬
‫דרעי מקליד‪/‬ה‪...‬‬
‫כחלון מקליד‪/‬ה‪...‬‬
‫מירי רגב‪ :‬אני רוצה את תיק‬
‫הצהלולים ומחירי הקרוואנים!‬
‫כחלון‪ :‬אני רוצה את המשרד לענייני קולגייט‬
‫והטיפול בפיות השיניים!‬
‫אופיר אקוניס‪:‬‬
‫אופיר אקוניס הוסר מהקבוצה‬
‫גלעד "לא לענות" ארדן צורף‬
‫ז'תומרת‪ ,‬למשקיעים נוספים‪.‬‬
‫דרעי‪:‬‬
‫ותחשבו‪ ,‬בתור השר לפיתוח הנגב והגליל‪,‬‬
‫אני יכול פשוט להעביר את כל דימונה‬
‫למאדים‪ ,‬ולא נשמע מהדרומיים האלה יותר!‬
‫כחלון‪ :‬אתה גזען!‬
‫צילומים‪ :‬אלכס קולומויסקי‪ ,‬יריב כץ‪ ,‬אפי שריר‪ ,‬טל שחר‪ ,‬אלעד גרשגורן‪ ,‬צביקה טישלר‬
‫דרעי‪ :‬אני רוצה את המשרד לענייני‬
‫שרים מורשעים וקלטות די‪.‬וי‪.‬די!‬
‫בנט‪ :‬אני רוצה את התיק לטיפול‬
‫בהיפסטרים ובנמלים!‬
‫(ביבי השתיק את הקבוצה לשנה)‬
‫מיומנה של דיילת | יאנה פקורין‬
‫טוסו לי‬
‫מהעיניים‬
‫עם סיום התואר מגיע גם הסוף לעבודה‬
‫הזוהרת שלי‪ ,‬נגמר החוזה ואפשר לעוף‪,‬‬
‫או במקרה שלי להישאר על הקרקע‪ .‬וככה‬
‫לסוף החלטתי לסכם את המדינות ואת‬
‫הנוסעים‪.‬‬
‫"בונז'ור מאדאם‪ ,‬אפשר קוקה חורף?"‪,‬‬
‫היא תשאל במבט ריקני‪ ,‬ואני אלך להביא‬
‫לה קולה עם קרח‪ .‬נכון‪ ,‬מדובר בתייר‬
‫האהוב עלינו‪ :‬הצרפתי! אז איך הוא הצ־‬
‫רפתי הזה על הטיסה? בטוח מנומס ומלא‬
‫קלאסה כמו המדינה שלהם? טעות‪ .‬ההפך‬
‫הוא הנכון‪ ,‬טיסות לצרפת הן הטיסות‬
‫היחידות שבהן אני שמחה כאשר אחוז‬
‫הנוסעים הישראלים עולה על אחוז הנו־‬
‫סעים הזרים‪ .‬אם הישראלי הוא המכוער‬
‫אז הצרפתי הוא יפית גרינברג בלי איפור‪.‬‬
‫הגרמנים יישבו שקטים כל הטיסה ולא‬
‫יעזו לקום לשירותים‪ ,‬אבל זה כי הם יהיו‬
‫שיכורים מדי מכל היין ששתו בארוחה‬
‫שהגשנו‪ .‬כן‪ ,‬הם אוהבים יין עם האוכל‬
‫שלהם‪ ,‬גם אם האוכל במקרה שלנו זה‬
‫קציצות עוף וקוסקוס שהוקפא לתקופת‬
‫זמן לא ידועה‪.‬‬
‫רוסים אוהבים לשתות‪ .‬זה יפתיע אבל‬
‫לא מדובר בהכרח באלכוהול‪ ,‬הם יבקשו‬
‫ארבע כוסות שתייה‪ ,‬מיץ תפוזים‪ ,‬עגבניות‬
‫(בדגש על העגבניות)‪ ,‬מים ויין‪ .‬אחרי כל‬
‫הכמות הזאת הם יקומו לשירותים דווקא‬
‫כאשר נהיה עם העגלה באמצע‪ ,‬וכמובן‬
‫שהתור לשירותים יהיה באורך של המטוס‪.‬‬
‫עד כאן הנוסעים החביבים עליי‪ .‬ולסיום‪,‬‬
‫במקום לכתוב איזה זיכרון אשמור לעצמי‪,‬‬
‫אציין על מה ללא ספק הייתי מוותרת‪.‬‬
‫הייתי מוותרת על ניו יורק‪ ,‬כדי לשבת‬
‫בבר השכונתי ברחוב מוהליבר שבראשון‬
‫לציון‪ .‬יש כאן פרסומת סמויה‪ ,‬יש שם‬
‫רק בר אחד‪ .‬אבל באמת‪ ,‬כשהגעתי פעם‬
‫ראשונה לניו יורק‪ ,‬לא אשקר‪ ,‬התרגשתי‪.‬‬
‫מעולם לא הייתי בארה"ב לפני ולהגיע‬
‫לשם בחינם ועוד לקבל חדר במלון בלב‬
‫מנהטן נשמע לי מפתה בהחלט‪ .‬הרומן שלי‬
‫עם ניו יורק נגמר כבר ביום למחרת‪ .‬היא‬
‫צועקת‪ ,‬כועסת ועמוסה‪ ,‬אני לא אוהבת‬
‫אותך ניו יורק‪ ,‬החלטתי‪ .‬אבל אם בכל זאת‬
‫ייצא לכם לבקר שם‪ ,‬הנה המלצה‪ :‬לכו‬
‫לסנטרל פארק ותסתתרו שם עד שהחופשה‬
‫נגמרת‪ .‬ראשון לציון‪ ,‬את המלכה שלי‪.‬‬