סגנונות התקשרות ושביעות רצון ממיניות של מכורים נקיים ובנות זוגם / נאווה

‫מן המחקר‬
‫נאוה דיאלוסק ורחל דקל‬
‫סגנונות‬
‫התקשרות‬
‫ושביעות רצון‬
‫ממיניות של‬
‫מכורים נקיים‬
‫ובנות זוגם‬
‫תקציר‬
‫המחקר בדק הבדלים בסגנונות התקשרות ובשביעות רצון ממיניות‬
‫של מכורים נקיים ובנות זוגם שאינן מכורות‪ ,‬לעומת זוגות שאינם‬
‫משתמשים בסמים‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 170‬נבדקים‪ 50 :‬גברים‬
‫שהיו מכורים לסמים ו־‪ 50‬נשים שהיו איתם בקשר זוגי ו‪/‬או חיו ביחד‬
‫שישה חודשים לפחות‪ ,‬ו־‪ 35‬זוגות שלא השתמשו בסמים‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר הראו כי מכורים נקיים ובנות זוגם אופיינו בסגנון התקשרות‬
‫נמנע גבוה יותר לעומת זוגות שאינם משתמשים בסמים‪ .‬עוד נמצא‬
‫כי גברים מכורים אופיינו בסגנון התקשרות חרד יותר מגברים שאינם‬
‫משתמשים בסמים‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בשביעות‬
‫הרצון ממיניות‪ .‬בבדיקת הקשרים בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות‬
‫הרצון ממיניות‪ ,‬נמצאו קשרים מובהקים רק בקרב הנשים בקבוצת‬
‫הביקורת‪ .‬הדיון דן בממצאי המחקר לאור הספרות על מכורים נקיים‪.‬‬
‫מבוא‬
‫בעבר נתפסה תופעת ההתמכרות לסמים כמחלה שבה הנפגע היחידי‬
‫הוא המכור עצמו‪ .‬כיום ידוע כי לתופעת ההתמכרות לסמים יש השפעות‬
‫נאווה דיאלוסק‪ - MSW ,‬עו"ס‪ ,‬מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת‪,‬‬
‫מחלקת התמכרויות ושיקום‪ ,‬האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית רמת גן‪.‬‬
‫‪Dialnava@gmail.com‬‬
‫פרופ' רחל דקל ‪ -‬ראש בית ספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫המאמר מבוסס על המחקר‪" :‬גברים המכורים לסמים ובנות זוגם ‪ -‬סגנונות‬
‫התקשרות‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬סגנונות פתרון קונפליקטים ושביעות רצון ממיניות"‪,‬‬
‫שנערך באוניברסיטת בר־אילן‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫נרחבות גם על סביבת המכור‪ ,‬ובעיקר על משפחתו הקרובה ‪ -‬רעייתו‬
‫וילדיו (‪ .)Crnkovic & DelCampo, 1998‬הגישה המערכתית משפחתית‬
‫תופסת את השימוש של בן משפחה המכור לסמים כדפוס משפחתי‬
‫וכסימפטום המבטא קושי של כל המשפחה‪ .‬למשפחה‪ ,‬על פי גישה‬
‫זו‪ ,‬יש חלק מרכזי בהתמכרות‪ ,‬והיא אף משמרת אותה כדי שלא יהיה‬
‫צורך להתמודד עם הבעיות‪ ,‬הקשיים‪ ,‬הכאב או הסודות שמלווים אותה‬
‫(מיכאלי‪ .)2007 ,‬גם לאחר הגמילה הפיזית מהסמים‪ ,‬על בני הזוג לכונן‬
‫מחדש את הקשר הזוגי אשר נפגע כתוצאה מההתמכרות (‪Green,‬‬
‫‪.)Fullilove & Fullilove, 2005‬‬
‫מחקר זה בדק שני היבטים מרכזיים של הקשר בין המכור לאחר‬
‫הגמילה (להלן‪ ,‬מכור נקי) לבין בת זוגו‪ :‬סגנונות ההתקשרות של כל‬
‫אחד מבני הזוג וההתאמה ביניהם‪ ,‬ושביעות רצון ממיניות‪.‬‬
‫סגנונות התקשרות )‪)Attachment‬‬
‫תיאוריית ההתקשרות של בולבי (‪ )Bowlby, 1969‬מתמקדת בחשיבותם‬
‫של דפוסי הקשר הראשוניים בין הילד לבין הדמות הראשית המטפלת‬
‫בו‪ .‬דפוסי הקשר האלה משמשים מפתח להבנת סוג יחסיו העתידיים עם‬
‫דמויות משמעותיות בחייו‪ .‬היענות המבוגר לצרכיו של הילד ול"איתותיו"‬
‫תקבע את סגנון ההתקשרות שייווצר אצל הילד וייטבע בו למשך כל‬
‫חייו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ילד שירגיש דחוי ולא רצוי על ידי הוריו‪ ,‬יצפה לתגובה‬
‫דומה מאחרים וייטה לפרש תגובות של אנשים כדחייה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ילד שגדל עם תחושה שהוא אהוב ורצוי‪ ,‬יפתח ביטחון ביכולתו להיות‬
‫אהוב על ידי כל אדם אחר‪.‬‬
‫חזן ושייבר (‪ )Hazan & Shaver, 1987‬הקבילו את שלושת דפוסי‬
‫ההתקשרות בילדות לדפוסי ההתקשרות בבגרות‪ ,‬כך שאנשים‬
‫המאופיינים בדפוס בטוח חשים נוחות ביחסי תלות הדדית‪ ,‬מתקרבים‬
‫בקלות יחסית לאחרים ואינם מוטרדים במיוחד מדחייה או מקרבת יתר;‬
‫אנשים המאופיינים בדפוס נמנע חווים חוסר ביטחון בכוונות הטובות‬
‫של האחר‪ ,‬מעדיפים מרחק פיזי ורגשי ממנו ונרתעים מלהישען עליו;‬
‫אנשים המאופיינים בדפוס החרד־אמביוולנטי חווים חוסר ביטחון‬
‫בתגובת האחר‪ ,‬מבטאים תשוקה עזה לקרבה ויוצרים קשרים בעלי‬
‫מאפיינים סימביוטיים‪ ,‬בשילוב פחד מנטישה ורגשות מנוגדים כלפי‬
‫האחר‪ .‬לבעלי דפוס זה ערך עצמי נמוך‪ ,‬והערכה גבוהה של אחרים‬
‫כבעלי פוטנציאל לשמש כמכשיר לווסתם מבחינה רגשית‪.‬‬
‫מחקרים נוספים הראו שסגנון ההתקשרות הוא גורם מרכזי בבחירת‬
‫האהוב (‪Bartholomew, 1990; Collins & Read, 1990; Swann, Hixon‬‬
‫‪.)& De La Ronde, 1992‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬בני זוג נבחרים לפי נטייתם לחזק את סגנונות‬
‫ההתקשרות‪ ,‬גם אם הם שליליים (& ‪Bartholomew, 1997; Kirkpatrick‬‬
‫‪ .)Davids, 1994; Swann, 1992‬קולינס וריד (‪)Collins & Read, 1990‬‬
‫מצאו התאמה באמונות וברגשות קרבה ותלות באחרים בין זוגות‬
‫חברים‪ .‬ואולם‪ ,‬על פי ממצאיהם‪ ,‬אנשים אינם בוחרים בן זוג בעל סגנון‬
‫התקשרות זהה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעלי סגנון התקשרות חרד לא חיפשו בני זוג‬
‫החוששים גם הם מנטישה‪ ,‬אלא בני זוג בעלי סגנון התקשרות נמנע‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם יוצרים יחסים שמאמתים את ציפיותיהם‪ .‬החרד מאשר לעצמו‬
‫את התפיסה כי האחרים אינם זמינים לו בהתאם לצרכיו‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר ינטשו אותו‪ ,‬והנמנע מעורר דחייה בהתנהגותו ומאשר לעצמו כי‬
‫לא ניתן לסמוך על אחרים (‪.)Belsky & Cassidy, 1994‬‬
‫מחקרים שבדקו את התפלגות סגנונות ההתקשרות בקרב זוגות‪,‬‬
‫מצאו כי רוב (‪ )62%‬הגברים והנשים דיווחו על סגנון בטוח‪ 23% ,‬דיווחו‬
‫על סגנון התקשרות נמנע ו־‪ 15%‬דיווחו על סגנון התקשרות חרד (אדם‪,‬‬
‫‪ .(Hazan & Shaver, 1987 ;1996‬לעומת זאת‪ ,‬במחקרים אשר בדקו‬
‫סגנונות התקשרות בקרב גברים מכורים לסמים ובנות זוגם שאינן‬
‫מכורות‪ ,‬נמצא כי הן המכור והן בת זוגו מאופיינים בשכיחות גבוהה‬
‫של סגנון התקשרות נמנע‪ ,‬בהשוואה לזוגות שאינם משתמשים בסמים‬
‫(‪.)Finzi, Cohen, Iwaniec, Sapir, & Wietzman, 2000‬‬
‫שביעות הרצון ממיניות‬
‫יחסי מין הם דרך לחילופי הנאה בין בני זוג‪ ,‬והם גם סוג של תקשורת‪.‬‬
‫נוסף על פוטנציאל ההנאה הגופנית‪ ,‬יחסי מין מספקים חוויה של קרבה‬
‫רגשית‪ ,‬תחושת משיכה הדדית ותחושה שהפרט רצוי ומעורב (‪Weigel‬‬
‫‪ .)& Ballard-Reisch, 2002‬על כן‪ ,‬לא מפתיע כי נמצא קשר חזק בין‬
‫שביעות הרצון ממיניות לבין שביעות הרצון מחיי הנישואין (‪Call, Byers‬‬
‫‪ ,)& Demmons, 1999; Sprecher & Schwartz, 1995‬וכי מחקרים הראו‬
‫ששביעות הרצון ממיניות יכולה לנבא את שביעות הרצון הכללית מחיי‬
‫הנישואין (;‪Byers & Demmons, 1991; Christopher & Sprecher, 2000‬‬
‫‪.)Karny & Bradbury, 1995‬‬
‫אולם‪ ,‬סיבות רבות‪ ,‬פיזיות ורגשיות‪ ,‬עלולות לפגוע במידת שביעות‬
‫הרצון ממיניות (‪ .)Laumann et al., 2004‬לדוגמה‪ ,‬נשים דיווחו על בעיות‬
‫בחיי הנישואין כגורם העיקרי לאי שביעות רצונן ממין (‪Dunn, Croft‬‬
‫‪ .)& Hackett, 1999‬קפלן (‪ )1974‬טענה שאנשים שלא רכשו בילדותם‬
‫את היכולת לתת אמון‪ ,‬לבטוח ולהתייחס באורח אינטימי לדמויות‬
‫קרובות‪ ,‬עלולים לחוש בבגרותם קונפליקט בין הצורך בסיפוק מיני‬
‫לבין האינטימיות המאיימת‪ .‬אצל מי שלא גיבש לעצמו גבולות ברורים‬
‫ותחושת נפרדות מהזולת‪ ,‬הקונפליקט הזה יתעצם בד בבד עם רגשות‬
‫עוינות וכעס‪ ,‬שיעכבו את תגובתו המינית‪.‬‬
‫יש הטוענים שאחת הבעיות הנפוצות בין מכורים לסמים לבנות זוגם‬
‫היא בעיה במיניות (‪ .)Checcuci, 2002; Palha & Esteves, 2002‬בעיה זו‬
‫נובעת מדפוסי אישיותם של בני הזוג‪ ,‬מתפיסתם את המיניות ומעברם‬
‫המיני‪ .‬שימוש בסמים נקשר במקרים רבים לחוויות מיניות‪ ,‬מחד גיסא‪,‬‬
‫החל מהתעללות מינית שבעקבותיה נעשה שימוש _ּבסמים כניסיון‬
‫להתמודד עם רגשות כואבים (‪ ,)Barnett & Trepper, 1991‬המשך בחרדה‬
‫לגבי ביצועים מיניים ועד להפרעות מיניות שונות (‪.)Kaufman, 1994‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬ההנאה מיחסי מין עלולה להיפגע בעקבות צריכת הסמים‪,‬‬
‫משום שהסמים משפיעים על היכולת המינית (& ‪Masters, Johnson‬‬
‫‪ .)Kolodny, 1995‬בתחילת תקופת השימוש בסמים ישנה עלייה מוגברת‬
‫בפעילות המינית ובחשק המיני‪ ,‬וכאשר השימוש הופך להתמכרות פיזית‬
‫ונפשית‪ ,‬חלה ירידה ניכרת בפעילות המינית ובחשק המיני ואף מתגלה‬
‫תופעה של אימפוטנציה (‪ .)Muller, 1995; Palha & Esteves, 2002‬חשוב‬
‫לציין כי ההשפעה על המיניות משתנה מסם לסם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬משתמשי‬
‫קראק עלולים לסבול מאימפוטנציה‪ ,‬ואילו המזריקים לעצמם הרואין‬
‫מסתכנים באובדן החשק המיני (‪.)Ross & Williams, 2001‬‬
‫מחקרים אחדים מצאו כי בתקופת השימוש בסמים‪ ,‬הגבר טרוד בהשגת‬
‫הסם ובנטילתו ואינו מתעניין ביחסי מין‪ .‬האישה‪ ,‬השקועה בדאגה לבן‬
‫זוגה‪ ,‬עוברת תהליך דומה‪ ,‬וגם היא מפסיקה להתעניין במין‪ .‬כל עולמה‬
‫סובב סביב בן זוגה‪ ,‬בהקבלה לסמים אצלו (מיכאלי‪ .)1996 ,‬עם זאת‪,‬‬
‫מחקרים אחרים הראו כי למרות הקשיים והירידה בתדירות יחסי המין‪,‬‬
‫מכורים לסמים ממשיכים לשמור על חיי מין פעילים (‪King, Brooner,‬‬
‫‪ ,)Bigelow & Schmidt, 1994‬ואצל חלקם הבעיות בתחום המיני מגבירות‬
‫את המוטיבציה לגמילה מהסם (‪ .)Palha & Esteves, 2002‬לאחר הגמילה‬
‫מסמים‪ ,‬הפעילות המינית של בני הזוג חוזרת למצב נורמלי (אליצור‪,‬‬
‫נוימן‪ ,‬טיאנו ומוניץ‪ ,)1992 ,‬אך אצל חלק מהמכורים תיתכן החלפה‬
‫של ההתמכרות לסמים בהתמכרות למין (‪ .)Coleman, 1987‬העיסוק‬
‫המתמיד במין עשוי לשמש למכור כתחליף לסם‪ ,‬לענות על צרכים‬
‫רגשיים כגון רגשות כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬זעם ותוקפנות ולחזק את ההערכה‬
‫העצמית הפגועה שלו‪.‬‬
‫הקשר בין סגנונות ההתקשרות‬
‫לשביעות הרצון ממיניות‬
‫מחקרים שבדקו את הקשר בין סגנונות התקשרות לדפוסי היחסים‬
‫הבין־אישיים הנוצרים בבגרות‪ ,‬בכללם מיניות‪ ,‬מצאו כי בעלי סגנון‬
‫התקשרות בטוח פתוחים להתנסויות מיניות במסגרת מערכות יחסים‬
‫ארוכות וחווים הנאה בקשר המיני‪ .‬לעומתם‪ ,‬בעלי סגנון התקשרות‬
‫נמנע שומרים על ריחוק רגשי בעת המגע המיני ומעדיפים לקיים‬
‫קשרים מיניים קצרים‪ .‬בעלי סגנון התקשרות חרד אופיינו בקשרים‬
‫אובססיביים ובמשיכה מינית עזה ודיווחו על צורך בחום ובקרבה על פני‬
‫קשרים מיניים מלאים‪ .‬הם מנסים לספק את הצורך בביטחון ובאהבה‬
‫דרך המגע המיני (‪.)Hazan & Shaver, 1987‬‬
‫ממצאים דומים עלו ממחקר שבדק את הקשר בין סגנונות התקשרות‬
‫לבין שביעות רצון ממיניות (ניר‪ .)1997 ,‬שביעות הרצון ממיניות של בעלי‬
‫סגנון התקשרות נמנע הייתה נמוכה‪ ,‬ואילו שביעות הרצון ממיניות של‬
‫בעלי סגנונות ההתקשרות חרד ובטוח היתה גבוהה ודומה‪.‬‬
‫במחקר אחר נמצא כי הן גברים והן נשים בעלי סגנון התקשרות חרד‬
‫דיווחו על תפקוד מיני לקוי (‪ .)Aarestad, 2000‬עוד נמצא כי לסגנונות‬
‫ההתקשרות חרד ונמנע יש קשר שלילי עם שביעות הרצון ממיניות‪.‬‬
‫אצל אנשים בעלי סגנון התקשרות נמנע‪ ,‬הדבר בא לידי ביטוי ברמת‬
‫שביעות הרצון הרגשית והפיזית וכן במוטיבציה לאינטימיות‪ ,‬ואילו‬
‫אצל בעלי סגנון התקשרות חרד‪ ,‬הייתה פגיעה ביכולת המינית וברצון‬
‫למגע מיני (‪.)Albino, 2005‬‬
‫על סמך סקירת הספרות הועלו ההשערות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬יימצאו הבדלים בסגנונות ההתקשרות בין קבוצות המחקר (מכורים‪/‬‬
‫לא מכורים)‪ .‬המכורים לסמים ובנות זוגם ידווחו על התקשרות‬
‫חרדה ונמנעת גבוהה יותר‪ ,‬ואילו הזוגות הלא מכורים ידווחו על‬
‫התקשרות בטוחה גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬יימצאו הבדלים בשביעות הרצון ממיניות בין קבוצות המחקר‬
‫(מכורים‪/‬לא מכורים)‪ .‬המכורים לסמים ובנות זוגם יביעו שביעות‬
‫רצון נמוכה ממיניות לעומת הזוגות הלא מכורים‪.‬‬
‫‪ .3‬יימצא קשר בין סגנונות ההתקשרות השונים לבין שביעות הרצון‬
‫ממיניות‪ .‬יימצא קשר חיובי בין סגנון התקשרות בטוח לבין שביעות‬
‫‪27‬‬
‫מן המחקר‬
‫הרצון ממיניות‪ ,‬וקשר שלילי בין סגנון התקשרות חרד ונמנע לבין‬
‫שביעות רצון ממיניות‪.‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫במחקר השתתפו ‪ 170‬נבדקים‪ 50 :‬גברים שהיו מכורים לסמים ו־‪50‬‬
‫נשותיהם שאינן מכורות לסמים‪/‬אלכוהול‪ ,‬ונמצאו בקשר זוגי ו‪/‬או חיו‬
‫ביחד שישה חודשים לפחות (‪ )M=13.08; SD=9.81‬הגברים היו מכורים‬
‫לסמים לאורך תקופה של ‪ 45-2‬שנים (‪ . )M=19.82; SD=7.80‬גיל הנבדקים‬
‫היה ‪ 41.14‬שנים בממוצע של הזוגות המכורים ו־‪ 40.11‬שנים בממוצע‬
‫של הזוגות הלא מכורים‪ .‬בשלב ביצוע המחקר‪ ,‬הגברים היו בשלב של‬
‫אחרי דטוקסיפיקציה והיו נקיים מסמים לכל הפחות שישה חודשים‪.‬‬
‫רובם נמצאו בתהליך טיפול אינטנסיבי של גמילה מסמים‪ ,‬שנמשך‬
‫בין חמישה חודשים לשבע שנים‪ ,‬באחד ממרכזי הגמילה העירוניים‬
‫בארץ (‪.)M=1.5; SD=1.69‬‬
‫‪ 70‬הנבדקים הנוספים (‪ 35‬זוגות) היו בני זוג שלא השתמשו בסמים‬
‫ולא היו בטיפול כלשהו‪ ,‬ונמצאו בקשר זוגי ו‪/‬או חיו ביחד שישה חודשים‬
‫לפחות (‪ .)M=11.27; SD=8.84‬נבדקים אלו הותאמו לקבוצת המחקר‬
‫בגיל‪ ,‬במצב המשפחתי ובהשכלה‪.‬‬
‫הליך המחקר‬
‫הנתונים מהמכורים ובנות זוגם נאספו באמצעות ראיונות נפרדים‬
‫עם הגברים ועם הנשים בביתם‪ ,‬לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה‬
‫וממנהלי המרכזים הטיפוליים לטיפול ושיקום נפגעי סמים‪ .‬בסך הכול‬
‫פנינו ל־‪ 67‬זוגות‪ ,‬שמהם חמישה לא רצו לשתף פעולה‪ .‬שאלונים של‬
‫‪ 12‬זוגות הוצאו מניתוח הנתונים בעקבות מילוי חלקי מאוד‪ ,‬או אי‬
‫מילוי השאלון של שביעות הרצון ממיניות‪.‬‬
‫קבוצת הביקורת אותרה באמצעות משתתפי קבוצת המחקר‪ ,‬שנשאלו‬
‫אם הם מכירים זוגות שאינם משתמשים בסמים וחיים יחד לפחות‬
‫שישה חודשים‪ .‬בסך הכול פנינו ל־‪ 60‬זוגות‪ ,‬מהם ‪ 18‬לא הסכימו לשתף‬
‫פעולה‪ .‬שאלונים של שבעה זוגות הוצאו מניתוח הנתונים‪ ,‬משום שהם‬
‫לא מילאו את השאלון על שביעות הרצון ממיניות‪.‬‬
‫כלי המחקר‬
‫‪ .1‬שאלון דמוגרפי הכולל פרטים אישיים ‪ -‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬ארץ‬
‫מוצא‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬תקופת מגורים משותפים‪ ,‬מספר ילדים‪ ,‬מצב‬
‫כלכלי‪ ,‬מקור פרנסה ודיור‪ ,‬ופרטים על ההתמכרות לסמים ‪ -‬משך‬
‫השימוש בסמים‪ ,‬משך התקופה ללא סמים‪ ,‬סוג הטיפול שמקבלים‬
‫(פרטני‪ ,‬קבוצתי או שניהם)‪ ,‬משך הטיפול ובאיזו מסגרת הוא ניתן‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלון סגנונות התקשרות ‪ -‬שאלון זה מתבסס על השאלון שפיתחו חזן‬
‫ושבר (‪ )Hazan & Shaver, 1987‬ונשען על תיאוריית ההתקשרות של‬
‫איינסוורת' ואחרים (‪ .)Ainsworth et al., 1978‬בשאלון ‪ 15‬פריטים‪ ,‬שכל‬
‫חמישה מהם מאפיינים את אחד מסגנונות ההתקשרות‪ :‬בטוח‪ ,‬חרד‬
‫ונמנע‪ .‬הנבדקים התבקשו לדרג כל פריט על סולם של שבע דרגות (‪1‬‬
‫ לא נכון; ‪ - 7‬נכון מאוד)‪ .‬כל נבדק קיבל ציון בעבור כל אחד מסגנונות‬‫ההתקשרות‪ .‬הציון נקבע לפי ממוצע הערכות הנבדק בפריטים‬
‫המשתייכים לכל סגנון‪ .‬ככל שהציון גבוה יותר‪ ,‬הסגנון מאפיין יותר‬
‫את הנבדק (‪ .)Mikulincer & Erev, 1991‬בכלי בעברית נעשה שימוש‬
‫במגוון אוכלוסיות‪ ,‬ביניהן ניצולי שואה (כהן‪ )1996 ,‬ומכורים לסמים‬
‫(אלטוס‪ .)2004 ,‬בבדיקת המהימנות הפנימית לסגנונות התקשרות‬
‫במחקר הנוכחי נמצאו ערכי המהימנות הבאים‪ :‬הסגנון הבטוח ‪-‬‬
‫‪ a=0.74‬לגברים‪ a=0.58 ,‬לנשים; הסגנון החרד ‪ a=0.71 -‬לגברים‪,‬‬
‫‪ a=0.77‬לנשים; הסגנון הנמנע ‪ - a=0.76‬לגברים; ‪ a=0.58‬לנשים‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלון שביעות רצון ממיניות (‪ ,)Index of Sexsual Satisfaction‬שפיתחו‬
‫הדסון‪ ,‬הריסון וקרוסקופ (‪.)Hudson, Harrison & Crosscup, 1981‬‬
‫‪28‬‬
‫‬
‫השאלון נועד לבדוק את שביעות הרצון האישית ממיניות לפי שלושה‬
‫גורמים‪ :‬שביעות רצון עצמית ממיניות‪ ,‬שביעות רצון ממיניות בן‪/‬בת‬
‫הזוג ושביעות רצון מהאינטראקציה המינית‪ .‬בשאלון ‪ 25‬פריטים‪.‬‬
‫הנבדקים התבקשו לדרג כל פריט על סולם של חמש דרגות (‪1‬‬
‫ לעתים נדירות; ‪ - 5‬רוב הזמן)‪ .‬הציון נקבע לפי ממוצע הערכות‬‫הנבדק בכל אחד מהגורמים‪ .‬ככל שהציון גבוה יותר‪ ,‬שביעות הרצון‬
‫ממיניות גבוהה יותר‪ .‬בכלי בעברית נעשה שימוש בקרב אוכלוסיית‬
‫מבוגרים ישראליים (ניר‪Aviram & Amichai-Hamburger, ;1997 ,‬‬
‫‪ .)2005‬בבדיקת המהימנות הפנימית לשביעות הרצון במחקר הנוכחי‬
‫נמצאו ערכי המהימנות הבאים‪ :‬שביעות רצון עצמית ממיניות נעה‬
‫בין ‪ ;a=0.75-0.54‬עבור שביעות רצון מבן הזוג ‪ ;a=0.73-0.56 -‬ועבור‬
‫שביעות רצון מהאינטראקציה המינית ‪.a=0.78-0.68 -‬‬
‫ממצאים‬
‫הקשר בין סגנונות התקשרות להתמכרות לסמים‬
‫כדי לבדוק את הקשר בין סגנונות התקשרות לבין התמכרות לסמים‪,‬‬
‫ועל מנת לבדוק אם סגנון התקשרות מסוים מאפיין מכורים לסמים‪,‬‬
‫נעשו ניתוחי שונות דו־כיווניים בכל אחד משלושת סגנונות ההתקשרות‬
‫(בטוח‪ ,‬חרד‪ ,‬נמנע)‪ ,‬לפי קבוצה (מכורים‪/‬לא מכורים) ומגדר (גבר‪ ,‬אישה)‪,‬‬
‫עם מדידות חוזרות בעבור מגדר תוך פיקוח על משתנה ההשכלה‪.‬‬
‫בניתוח סגנון ההתקשרות הבטוח‪ ,‬נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי‬
‫קבוצות המחקר‪ .‬נבדקי קבוצת הביקורת דיווחו על סגנון התקשרות‬
‫בטוח יותר לעומת נבדקי קבוצת המחקר‪.‬‬
‫בניתוח סגנון ההתקשרות החרד‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין‬
‫שתי קבוצות המחקר‪ ,‬אולם נמצאה אינטראקציה מובהקת בין קבוצה‬
‫למגדר‪ .‬גברים המכורים לסמים נמצאו כבעלי סגנון התקשרות חרד‬
‫גבוה יותר לעומת גברים שאינם מכורים לסמים‪ .‬בקרב נשים לא נמצאו‬
‫הבדלים בסגנון התקשרות זה בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬בקבוצת המחקר גברים דיווחו על סגנון התקשרות חרד‬
‫גבוה יותר מאשר נשים‪ ,‬ואילו בקבוצת הביקורת הנשים דיווחו על סגנון‬
‫התקשרות חרד גבוה יותר מאשר הגברים‪.‬‬
‫בניתוח סגנון ההתקשרות הנמנע‪ ,‬נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי‬
‫קבוצות המחקר‪ .‬נבדקי קבוצת המחקר דיווחו על סגנון התקשרות נמנע‬
‫גבוה יותר לעומת נבדקי קבוצת הביקורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאה אינטראקציה‬
‫בין קבוצה למגדר‪ .‬קרי‪ ,‬גברים המכורים לסמים נמצאו כבעלי סגנון‬
‫התקשרות נמנע גבוה יותר מאשר הנשים ואילו בקבוצת הביקורת לא‬
‫נמצאו הבדלים בסגנון ההתקשרות הנמנע בין הגברים לנשותיהם‪.‬‬
‫כדי לבדוק את ההבדלים בין סגנונות ההתקשרות לבין עצמם לפי‬
‫קבוצה ומגדר‪ ,‬נעשה ניתוח שונות תלת כיווני של קבוצה‪ ,‬מגדר וסגנון‬
‫התקשרות‪ ,‬עם מדידות חוזרות בעבור מגדר וסגנון התקשרות‪ .‬נמצא כי‬
‫לגברים המכורים לסמים סגנון התקשרות נמנע גבוה יותר מאשר סגנון‬
‫התקשרות חרד וסגנון התקשרות בטוח‪ .‬לנשים מקבוצת המחקר‪ ,‬סגנון‬
‫התקשרות חרד נמוך יותר מסגנון התקשרות בטוח וסגנון התקשרות‬
‫נמנע‪ .‬עוד נמצא כי לגברים שאינם מכורים‪ ,‬סגנון התקשרות בטוח גבוה‬
‫יותר מאשר סגנון התקשרות חרד ונמנע‪ ,‬ולנשים מקבוצת הביקורת‬
‫סגנון התקשרות בטוח גבוה יותר מאשר סגנון התקשרות חרד ונמנע‪.‬‬
‫ההבדל בשביעות רצון ממיניות‬
‫בין המכורים לסמים ובנות זוגם לבין‬
‫זוגות שאינם משתמשים בסמים‬
‫כדי לבדוק את ההבדל בשביעות הרצון ממיניות בין המכורים‬
‫לסמים ובנות זוגם לבין זוגות שאינם משתמשים בסמים‪ ,‬נעשה ניתוח‬
‫שונות תלת־כיווני של קבוצה‪ ,‬מגדר ומקור שביעות הרצון (שמורכב‬
‫משביעות רצון עצמית ממיניות‪ ,‬שביעות רצון מבן‪/‬בת הזוג ושביעות‬
‫רצון מהאינטראקציה המינית)‪ ,‬עם מדידות חוזרות בעבור מגדר ומקור‬
‫יותר מבני זוגן (‪ .)Finzi et al., 2003‬יחד עם זאת‪ ,‬כיוון שהמחקר הנוכחי‬
‫נערך בנקודת זמן אחת‪ ,‬אין אפשרות לבדוק אם סגנון ההתקשרות‬
‫כפי שעוצב בילדות‪ ,‬לפני ההתמכרות‪ ,‬הגדיל את הסיכוי להתמכרות‬
‫לסמים‪ ,‬או שהשימוש בסמים השפיע לרעה על סגנון ההתקשרות‪ ,‬אלא‬
‫רק לדבר על קשר בין שני המשתנים‪.‬‬
‫שביעות רצון‪ .‬הניתוחים נעשו תוך פיקוח על מספר שנות ההשכלה‬
‫של הגבר (באמצעות ‪ .(Covariance‬בניתוח זה לא נמצאו הבדלים‬
‫מובהקים בין קבוצות המחקר לבין קבוצת הביקורת‪ ,‬ואולם נמצאה‬
‫אינטראקציה מובהקת של שביעות הרצון לפי מגדר ומקור שביעות‬
‫הרצון ואינטראקציה משולשת של שביעות הרצון ממיניות לפי קבוצה‪,‬‬
‫מגדר ומקור שביעות הרצון‪.‬‬
‫בבדיקת שביעות הרצון ממיניות בקרב‬
‫גברים מקבוצת הביקורת דיווחו על‬
‫הגברים המכורים לסמים ובנות זוגם‬
‫שביעות רצון עצמית גבוהה יותר ממיניות‬
‫מיעוט ההבדלים בין קבוצת‬
‫מאשר נשים מקבוצת הביקורת‪ ,‬ועל‬
‫בהשוואה לזוגות שאינם משתמשים‬
‫בסמים‪ ,‬ממצאי המחקר לא הצביעו על‬
‫שביעות רצון נמוכה מבנות הזוג מאשר‬
‫המחקר לקבוצת הביקורת שופך‬
‫הבדלים בין שתי הקבוצות בשביעות‬
‫נשים מקבוצת הביקורת‪ .‬לא נמצאו‬
‫אור חדש על אוכלוסיית המכורים‬
‫הרצון ממיניות‪ .‬ייתכן כי הדבר נובע‬
‫הבדלים בשביעות הרצון מהאינטראקציה‬
‫המינית בין גברים לנשים‪ .‬עוד נמצא כי‬
‫מהאופי הפרטי והאינטימי של נושא‬
‫ובנות זוגם‪ .‬ייתכן כי הדרך‬
‫המיניות‪ .‬הנושא הוצנע בקרב הנשאלים‪.‬‬
‫הגברים שבעי רצון יותר ממיניות עצמית‬
‫הטיפולית אשר עבר הגבר המכור‬
‫בזמן הראיונות‪ ,‬ניכרו מבוכה ואי־נוחות‬
‫מאשר ממיניות עם בת הזוג שלהם‪ ,‬ואילו‬
‫בקרב הזוגות שלא השתמשו בסמים‪.‬‬
‫עם‬
‫הנשים שבעות רצון יותר ממיניות‬
‫עזרה לו לשקם את חייו‪ ,‬להיפתח‪,‬‬
‫זוגות אלו‪ ,‬לעומת המכורים ובנות‬
‫בן הזוג שלהן מאשר ממיניות עצמית‪.‬‬
‫לבטא את רגשותיו ולהיות מודע‬
‫לא נמצאו הבדלים בשלושת הגורמים‬
‫זוגם‪ ,‬לא עברו טיפול פסיכוסוציאלי‬
‫גברים‬
‫של שביעות הרצון ממיניות בין‬
‫במסגרת טיפולית כלשהי‪ .‬מתגובתם‬
‫לדפוסי התנהגותו ואישיותו‬
‫לנושא השאלון ניתן היה לחוש בסגירות‪,‬‬
‫לנשים מקבוצת המחקר‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫במופנמות ובתחושת המבוכה שלהם‪ .‬אנו‬
‫גברים ונשים מקבוצת המחקר יותר שבעי‬
‫מניחים כי בין מי שענו על השאלון‪ ,‬היו‬
‫רצון ממיניות עצמית מאשר מאינטראקציה‬
‫שענו תשובות המביעות שביעות רצון‬
‫מינית‪.‬‬
‫גבוהה ממיניות שייתכן שאינן משקפות את תחושותיהם האמתיות‪.‬‬
‫הקשר בין סגנונות התקשרות‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬נראה כי הנשים רצו לעמוד בציפיות חברתיות מופנמות‬
‫לשביעות רצון ממיניות‬
‫שצריך ליהנות ממין‪.‬‬
‫כדי לבדוק את הקשר בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות הרצון ממיניות‪,‬‬
‫גם בקרב בנות הזוג של המכורים נתגלתה אי־נוחות מסוימת להשיב‬
‫על שאלון זה‪ .‬הן הגיבו במבוכה‪ ,‬אך כאן בלט יותר הפחד שלהן מפני בני‬
‫נעשו מתאמי פירסון בין סגנונות התקשרות לבין שביעות רצון ממיניות‬
‫זוגן‪ .‬ניכר כי הגברים המכורים‪ ,‬שהתגאו והתלהבו לענות על השאלון‪,‬‬
‫בקרב קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת‪ .‬בקרב הגברים לא נמצאו קשרים‬
‫ציפו שנשותיהם ישיבו לשאלון בצורה שתפאר אותם ותחמיא להם‪.‬‬
‫מובהקים‪ ,‬לא בקבוצת המחקר ולא בקבוצת הביקורת‪ .‬בקרב הנשים נמצאו‬
‫הגברים אף הגיבו בסקרנות רבה ורצו לדעת כיצד בנות זוגם השיבו‬
‫הבדלים מובהקים רק בקבוצת הביקורת‪ .‬ככל שהנשים דיווחו על סגנון‬
‫התקשרות בטוח‪ ,‬שביעות הרצון שלהן ממיניות עצמית הייתה גבוהה‪ .‬ככל‬
‫על השאלון ‪ -‬דבר שלדעתנו גרם לנשים להטות את התשובות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫שהנשים דיווחו על סגנון התקשרות חרד‪ ,‬שביעות הרצון שלהן ממיניות‬
‫אנו נוטים לשער כי בנות הזוג של המכורים ענו על שאלון זה והציגו‬
‫עם בן הזוג הייתה נמוכה‪ .‬ככל שהנשים דיווחו על סגנון התקשרות נמנע‪,‬‬
‫שביעות רצון גבוהה ממיניות כדי לרצות את בני זוגן‪ .‬אפשר שהן חוו‬
‫דיאלוג אמביוולנטי ‪ -‬האמת הפנימית מול הפחד מבן הזוג‪ .‬סיטואציה‬
‫שביעות הרצון שלהן ממיניות עצמית הייתה נמוכה ומידת שביעות הרצון‬
‫זו עשויה לשקף את עוצמת הרגשות שבה נתונות נשים אלו‪ ,‬אשר‬
‫מהאינטראקציה המינית הייתה נמוכה‪ .‬בקרב קבוצת המחקר‪ ,‬לא נמצאו‬
‫משקיעות בהשגת הערכה‪ ,‬אישור והקרבה כמעט בכל מחיר ואינן‬
‫קשרים מובהקים בין סגנונות ההתקשרות לשביעות הרצון ממיניות‪.‬‬
‫מרשות לעצמן לחוש את רגשותיהן האמתיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬אחת הבעיות הנפוצות בין מכורים לסמים‬
‫ובנות זוגם היא בעיה במיניות הנובעת מדפוסי אישיותם של בני הזוג‪,‬‬
‫המחקר בדק הבדלים בסגנונות ההתקשרות ובשביעות הרצון ממיניות‬
‫מתפיסתם את המיניות ומעברם המיני‪ .‬שימוש בסמים‪ ,‬כאמור‪ ,‬נקשר‬
‫לטראומות מיניות שנחוו‪ ,‬ואשר בעקבותיהן נעשה שימוש בסמים‬
‫בין מכורים נקיים ובנות זוגם שאינן מכורות לבין זוגות שלא השתמשו‬
‫כניסיון להכחיד רגשות כואבים (‪ .)Barnett & Trepper, 1991‬יתרה‬
‫בסמים‪.‬‬
‫מזו‪ ,‬ההנאה מיחסי מין עלולה להיפגע בעקבות צריכת הסמים‪ ,‬משום‬
‫נמצא שסגנון ההתקשרות העיקרי המאפיין את המכור לסמים ואת‬
‫שסמים משפיעים על היכולת המינית (‪Master, Johnson & Kolodny,‬‬
‫בת זוגו הוא הסגנון הנמנע‪ .‬לגברים המכורים לסמים סגנון התקשרות‬
‫‪ .)1995‬יחסי המין בין המכור לבת זוגו תלויים ועומדים על השאלה‬
‫נמנע גבוה‪ ,‬ולאחריו החרד והבטוח‪ .‬לנשותיהם סגנון נמנע גבוה‪ ,‬ולאחריו‬
‫אם הגבר משתמש בסמים או נגמל‪.‬‬
‫הבטוח והחרד‪ .‬בקרב הזוגות שאינם משתמשים בסמים‪ ,‬נמצא כי‬
‫הסברים אלו עומדים בקנה אחד עם מחקרים שבדקו איכות נישואין‬
‫סגנון ההתקשרות העיקרי הוא הסגנון הבטוח‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נמצאו‬
‫ושביעות רצון מנישואין בקרב זוגות מתמכרים‪ .‬נמצא כי לזוגות‬
‫הבדלים בין הנשים לגברים‪ .‬הגברים המכורים לסמים דיווחו על‬
‫מתמכרים‪ ,‬איכות ושביעות רצון מנישואין נמוכות יותר מאשר לזוגות‬
‫סגנון התקשרות חרד ונמנע גבוה יותר מאשר נשותיהם‪ ,‬ואילו הנשים‬
‫שאינם משתמשים בסמים‪ .‬לזוגות המתמכרים יש נטייה רבה יותר‬
‫בקבוצת הביקורת דיווחו על סגנון התקשרות חרד יותר מאשר בני זוגן‪.‬‬
‫לפתור קונפליקטים באמצעות דפוסים בלתי יעילים ונטייה מועטה‬
‫ממצאים אלו תואמים את הספרות הקלינית ואת המחקרים העוסקים‬
‫יותר לבקש תמיכה ולקבלה‪ .‬אירועי חיים לוחצים ניבאו חזרה לסם‪,‬‬
‫בסגנונות התקשרות‪.‬‬
‫ואיכות היחסים הזוגית נמצאה כגורם הממתן את ההשפעה של‬
‫מחקרים אלו תיארו את האוכלוסייה הנורמטיבית כבעלת סגנון בטוח‬
‫אירועי חיים לוחצים על החזרה לשימוש בסמים‪ .‬החזרה לשימוש בסם‬
‫(‪ ,)Hazan & Shaver, 1987, 1994‬את המכורים לסמים ברובם כבעלי‬
‫ועצם הפחד מהחזרה לסם פוגעים באמון‪ ,‬ובכך מסבירים את הירידה‬
‫סגנון התקשרות נמנע‪ ,‬ואת נשותיהם כבעלות סגנון התקשרות בטוח‬
‫דיון‬
‫‪29‬‬
‫מן המחקר‬
‫סיכום‬
‫באיכות הנישואין ובתפיסת שביעות הרצון מהנישואין (אלטוס‪.)2004 ,‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי העלו כי בקרב המכורים ובנות זוגם לא נמצאו‬
‫ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מעטים בין קבוצת המחקר לקבוצת‬
‫הבדלים בין הגברים לנשים בשלושת הממדים של שביעות רצון ממיניות‪,‬‬
‫הביקורת‪ .‬מיעוט ההבדלים בין הקבוצות שופך אור חדש על אוכלוסיית‬
‫אך בקרב הזוגות שאינם משתמשים בסמים נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫המכורים ובנות זוגם‪ .‬ייתכן כי הדרך הטיפולית אשר עבר הגבר המכור‬
‫בין גברים לנשים במדדים של שביעות רצון עצמית ממיניות ושביעות‬
‫לסמים ‪ -‬תהליך דטוקסיפיקציה‪ ,‬טיפול פרטני והשתתפות בקבוצה‪ ,‬עזרה‬
‫רצון מבן‪/‬בת הזוג‪ .‬גברים מביעים שביעות רצון עצמית ממיניות גבוהה‬
‫לו לשקם את חייו‪ ,‬להיפתח‪ ,‬לבטא את‬
‫יותר מאשר נשים‪ ,‬ואילו נשים מביעות‬
‫רגשותיו ולהיות מודע לדפוסי התנהגותו‬
‫שביעות רצון גבוהה ממיניות בן הזוג‪.‬‬
‫ואישיותו‪.‬‬
‫ממצא זה חיזק ממצאי מחקרים אחרים‪,‬‬
‫תוצאות המחקר הנוכחי יכולות לסייע‬
‫שחשפו כי בקרב גברים ‪ -‬יחסי מין הם‬
‫לעוסקים במקצועות העזרה להבין את‬
‫המרכיב החשוב ביותר בתפיסתם את‬
‫המחקר הנוכחי מחזק את‬
‫עצמם‪ ,‬ובקרב נשים ‪ -‬יחסי מין אינם‬
‫דפוסי ההתקשרות הלא בטוחים (חרד‬
‫הטענה ששני בני הזוג זקוקים‬
‫ונמנע) של המכור לסמים ‪ -‬הן בדינמיקה‬
‫דרך לבסס התקשרות חיובית אלא דרך‬
‫הטיפולית‪ ,‬שבאה לידי ביטוי ביחסי‬
‫להכיר ולבטא התקשרות חיובית שכבר‬
‫להתייחסות טיפולית שווה‪ .‬יש‬
‫מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬והן בהבנה של הדינמיקה‬
‫קיימת (‪.)Berger & Berger, 1990‬‬
‫לפתח מודלים טיפוליים ייחודים‬
‫הזוגית ‪ -‬יחסיו עם בת הזוג‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לא נמצאו הבדלים‬
‫לאור הממצאים בשאלון שביעות רצון‬
‫מובהקים בין גברים לנשים בשביעות‬
‫לבני הזוג עם התמכרות‪ ,‬אשר יתנו‬
‫ממיניות‪ ,‬נוכחנו לדעת כי הטיפול מקדם‬
‫הרצון מהאינטראקציה המינית‪ .‬הנשים‬
‫מענה לצרכים של המכורים‬
‫את המכור ומביא אותו לשינוי הבא לידי‬
‫מביעות שביעות רצון גבוהה ממיניות‬
‫ביטוי בפתיחות ובביטחון לחשוף ולדבר‬
‫בן זוגן‪ ,‬ואילו הגברים מביעים שביעות‬
‫ושל בנות זוגם‬
‫על נושאים אינטימיים שהם בגדר "טאבו"‪,‬‬
‫רצון נמוכה ממיניות בנות הזוג‪ .‬מדד‬
‫וכי בת הזוג עסוקה בלרצות את בן זוגה‬
‫זה משקף את תפיסת הדימוי העצמי‬
‫השלילי של האישה לעומת תפיסת זולת‬
‫ולא לבטא את רגשותיה האמיתיים‪ .‬אי‬
‫חיובית‪ .‬שביעות רצון מהאינטראקציה‬
‫לכך‪ ,‬המחקר הנוכחי מחזק את הטענה‬
‫ששני בני הזוג זקוקים להתייחסות טיפולית שווה‪ .‬יש לפתח מודלים‬
‫המינית מורכבת ממשתנים אישיים ואישיותיים של שני בני הזוג‪,‬‬
‫טיפוליים ייחודים לבני הזוג עם התמכרות‪ ,‬אשר יתנו מענה לצרכים של‬
‫המרכיבים את דרך ההסתכלות השונה של נשים ושל גברים‪.‬‬
‫לנוכח הממצאים‪ ,‬נראה כי משתנים אלו זהים כנראה הן בקרב גברים‬
‫המכורים ושל בנות זוגם‪.‬‬
‫והן בקרב נשים בשתי הקבוצות‪ ,‬ונראה כי אצל גברים ונשים יחסי המין‬
‫הם מרכיב חשוב בתפיסתם את הזוגיות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הציון של שביעות‬
‫רצון מהאינטראקציה המינית‪ ,‬הן של גברים והן של נשים‪ ,‬נמצא נמוך‬
‫מחקר זה בדק זוגות שבהם הגברים מכורים לסמים ולא את‬
‫יותר מאשר הציון של שביעות רצון ממיניות עצמית ושביעות רצון מבן‪/‬‬
‫הנשים המכורות‪ ,‬מכיוון שהגברים המכורים הם האוכלוסייה שברובה‬
‫בת הזוג‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא שמשך זמן הנישואים הממוצע של‬
‫מגיעה לטיפול‪ .‬נשים מכורות ממעטות להגיע לטיפול מסיבות‬
‫שתי הקבוצות (יותר מעשר שנים בממוצע) עבר למעשה את "אפקט‬
‫שונות‪ :‬פחד ממפגש עם גברים מכורים שאיתם היו בקשר בעבר‬
‫ירח הדבש"‪ ,‬אשר מאפיין את הקשר בשנים הראשונות‪ .‬כלומר‪ ,‬שביעות‬
‫הרצון מהאינטראקציה המינית ירדה באופן טבעי‪ ,‬בגלל "אובדן החידוש"‬
‫ קשר שברובו היה סביב הסמים‪ ,‬שימוש משותף‪ ,‬יחסים מיניים‬‫כדרך להשגת הסם; פחד מפני ניצול מיני מצד הגברים המטופלים‬
‫או בשל משך שנות הנישואין‪ ,‬ואינה קשורה דווקא להתמכרות (‪Liu,‬‬
‫במחלקה; פחד מפני חוסר שליטה בעצמן; אי אמון במערכת;‬
‫‪.)2000; South & Lloyd, 1995‬‬
‫בושה; פחד שעובדי הרווחה יוציאו את ילדיהן ממשמורתן; פחד‬
‫בבדיקת הקשר בין שביעות הרצון ממיניות לבין סגנון ההתקשרות של‬
‫מסטיגמה חברתית‪ .‬על כן‪ ,‬ממצאי המחקר מאפיינים זוגות שבהם‬
‫הפרט אצל המכורים לסמים ובנות זוגם ואצל הזוגות שאינם משתמשים‬
‫הגבר מכור והאישה אינה מכורה‪.‬‬
‫בסמים‪ ,‬שיערנו כי יימצא קשר חיובי בין סגנון התקשרות בטוח לבין‬
‫מגבלה נוספת קשורה לעצם תוכנן של התשובות‪ .‬מחקר זה בדק‬
‫שביעות הרצון ממיניות‪ ,‬וקשר שלילי בין סגנון התקשרות חרד ונמנע לבין‬
‫תפיסות אישיות סובייקטיביות של גברים ונשים ומה שביניהם‪ ,‬ולכן‬
‫שביעות הרצון ממיניות‪ .‬השערה זו אוששה חלקית‪ .‬בקרב הגברים לא נמצאו‬
‫יכולה להיות הטיה בדיווח העצמי ‪ -‬במיוחד בסוג כזה של יחסים‪,‬‬
‫קשרים מובהקים בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות הרצון ממיניות‪.‬‬
‫שבהם הנשים מאופיינות ברצייה חברתית ובביטוי של מה שלדעתן‬
‫בקרב הנשים בקבוצת הביקורת‪ ,‬רק חלק מהקשרים נמצאו מובהקים‪ ,‬אולם‬
‫רצוי שיהיה ביחסים הזוגיים‪ ,‬ובעיקר בקרב נשות המכורים‪ ,‬שיש אצלן‬
‫המגמה בקשר בין סגנונות ההתקשרות לכל מדדי שביעות הרצון הייתה‬
‫דומה‪ .‬נשים שאופיינו ברמה גבוהה יותר של סגנון התקשרות בטוח הביעו‬
‫פער בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית‪.‬‬
‫שביעות רצון גבוהה ממיניות‪ ,‬ואילו נשים שאופיינו בסגנונות התקשרות‬
‫חרד ונמנע ביטאו שביעות רצון נמוכה ממיניות‪ .‬בעלות סגנון התקשרות‬
‫בטוח פתוחות להתנסויות מיניות במסגרת מערכות יחסים ארוכות‪ ,‬חוות‬
‫מחקרים נוספים על מרכיבי הזוגיות והמיניות בקרב אוכלוסיית‬
‫הנאה בקשר המיני ומדווחות על שביעות רצון גבוהה ממיניות‪ .‬לעומתן‪,‬‬
‫המכורים לסמים‪ ,‬הן של גברים מכורים והן של נשים מכורות‪ ,‬יסייעו‬
‫בעלות הסגנון הנמנע שומרות על ריחוק רגשי בעת המגע המיני‪ ,‬מעדיפות‬
‫להבנת תהליכי השיקום והטיפול ויתוו דרך לבניית מערך טיפולי‪.‬‬
‫לקיים קשרים מיניים קצרים‪ ,‬ושביעות רצונן ממיניות נמצאה נמוכה מזו‬
‫מומלץ לבצע מחקרי אורך‪ ,‬שיסייעו לעקוב אחר השינוי שעוברת‬
‫של הבטוחות והחרדות (‪.)Hazan & Shaver, 1987, 1994‬‬
‫אוכלוסיית המכורים במהלך התהליך הטיפולי‪ ,‬משלב הדטוקסיפיקציה‬
‫ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מעטים בין קבוצת המחקר לקבוצת‬
‫ועד לאחר השלמת הטיפול הפסיכותרפי‪ ,‬בדגש על היחסים הזוגיים‬
‫הביקורת‪ .‬אפשר שהעובדה ששתי הקבוצות שהשתתפו במחקר היו‬
‫מתואמות מבחינת משתני רקע צמצמה את ההבדלים‪.‬‬
‫והמיניים שלהם‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫המלצות למחקרים נוספים‬
‫‪30‬‬
23.Colman, E. (1987). Marital and Relationship Problems Among
Chemically
Dependent
and
Co-Dependent
Relationships.
Minneapolis: Haworthpress.
24. Crnkovic, A. E., & Del Campo, R. L. (1998). A system's approach to
the treatment of Chemical addiction. Contemporary Family Therapy,
20, 25-36.
25.Dunn, K. M., Croft, P. R., & Hachkett, G. I. (1999). Association of
sexual problems with Social psychological and physical problems
in men and women: A cross sectional Population survey. Journal of
Epidemiology and Community Health, 53, 144-148.
26 Finzi, R., Cohen, O., Iwaniec, D., Sapir. Y., & Weitzman, A. (2003).
The drug user Husband and his wife: Attachment style and family
cohesion and adaptability. Substance Use and Misuse, 38, 271-292.
27. Green, L. L., Fullilove, M. T., & Fullilove R. E. (2005). Remembering
the Lizard: Reconstructing sexuality in the rooms of narcotics
anonymous. Journal of Sex Research, 42, 28-34.
28.Hazan, C., & Shaver, P. (1994). Deeper into Attachment theory.
Psychological Inquiry, 5: 68-79.
29. Hudson, V. W., Harrison, D. F. & Crosscup, P. C. (1981). A sort- form
scale to measure Sexual discord in dyadic relationship. The Journal
of Sex Research, 17, 157-174.
30. Kaplan, H. S. (1974). The classification of the female sexual
dysfunctions. Journal of Sex and Marital Therapy, 1, 124-138.
31.Karney, B. R., & Bradbury, T. N. (1995). The longitudinal course
of marital and stability: A review of theory, method, and research.
Psychological Bulletin, 118, 3-34.
32. Kaufman, E. (1994). Psychotherapy of Addicted Persons. New York:
Guilford Press.
33.King, L. V., Brooner, R. K., Bigelow, G. E., & Schmidt, C. W. (1994).
Condom use rates for Specific sexual behaviors among opioid abusers
entering treatment. Drug and Alcohol Dependence, 35, 231-238.
34. Kirkpatrick, L., & David, K. E. (1994). Attachment style, gender and
relationship stability: A Longitudinal analysis. Journal of Personality
and Social Psychology, 66, 502-512.
35.Laumann, E. O., Nicolosi, A., Glasser, D. B., Paik, A., Gingell, C., &
Moreira, E. (2004). Sexual problems among women and men aged
40-80: prevalence and Correlates identified in the Global Study of
Sexual Attitudes and Behaviors. International Journal of Impotence
Research, 17, 39-57.
36. Liu, C. (2000). A theory of marital sexual life. Journal of marriage and
the family, 62, 363-374.
37. Masters, W. H., Johnson, V. E., & Kolodny, R. C. (1995). Human
sexuality. New York: Harper Collins Publishers.
38. Mikulincer, M., & Erev, I. (1991). Attachment styles and the structure
of romantic Love. British Journal of Social Psychology, 30, 273-291.
39.Muller, T. (1995). Partnership and sex behaviors of consumers of
illegal drugs: A survey of 654 persons in the "open" drug scene in
Zurich. Soz Praventivmed, 40, 285-297.
40. Palha, A. P., & Esteves, M. (2002). A Study of the Sexuality of Opiate
Addicts. Journal of Sex and Marital Therapy, 28, 427-437.
41.Ross, M. W., & Williams, M. L. (2001). Sexual Behavior and Illicit
Drug Use. Annual Review of Sex Research, 12, 290-310.
‫רשימת מקורות‬
‫ אהבה ואנטומיה ביחסים בין־אישיים והשפעתם על שביעות‬.)1996( .‫ ר‬,‫אדם‬
.‫ רמת־גן‬,‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫ עבודת דוקטורט‬.‫הרצון‬
‫ גמילה‬,‫ יחסי גומלין בין המערכת הזוגית לבין התמכרות‬.)2004( .‫ ד‬,‫אלטוס‬
,‫ עבודת דוקטורט‬.‫ תפקידים של יחסי תמיכה בעיתות מצוקה‬:‫וחזרה לסם‬
.‫אוניברסיטת חיפה‬
.‫ פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‬.)1992( .‫ ח‬,‫ ומוניץ‬,.‫ ש‬,‫ טיאנו‬,.‫ מ‬,‫ נוימן‬,.‫ א‬,‫אליצור‬
.304-293 ,‫ פפירוס‬:‫תל אביב‬
‫ יכולת לאינטימיות‬,‫ סגנון התקשרות‬,‫ משקעים פוסט טראומטיים‬.)1996( .‫ א‬,‫כהן‬
‫ בית הספר לעבודה‬,"‫ עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך‬.‫ופחד מאינטימיות‬
.‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫סוציאלית‬
,‫ חברה ורווחה‬.‫ טיפול בשותפי תלות באמצעות קבוצות‬.)1996( .‫ א‬,‫מיכאלי‬
.245-235 ,‫ט"ז‬
.‫ סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים‬:‫ התמכרות והחלמה‬.)2007( .‫ א‬,‫מיכאלי‬
.‫ אח‬:‫קרית ביאליק‬
,‫ הקשר בין תפיסת היסטוריית ההתקשרות עם ההורים בילדות‬.)1997( .‫ מ‬,‫ניר‬
‫ עבודת גמר‬.‫סגנונות התקשרות בבגרות לבין שביעות רצון ממיניות בבגרות‬
.‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫ בית הספר לעבודה סוציאלית‬,"‫לקבלת תואר "מוסמך‬
.1
.2
3
.4
.5
.6
.7
8. Aarestad, S .L. (2000). The role of attachment style and sexual
relationship: A study of dating couples. Dissertation-AbstractsInternational: Section-B - The–Sciences-and Engineering, Vol 66.
9. Ainsworth, M. D. S., Blehar, M. C. Waters, E., & Wall, S. (1978).
Patterns of attachment: A psychological study of the strange situation.
Hillsdale: NJ: Erlbaum.
10.Albino, A. W. (2005). Attachment and sexuality in heterosexsual
relationships. Dissertation-Abstracts-International: Section-B - TheSciences-and-Engineering, Vol 66.
11. Aviram, I., & Amichai-Hamburger, Y. (2005). Online infidelity:
Aspects of dyadic Satisfaction, self-disclosure, and narcissism.
Journal of computer-Mediated Communication, 10, article 1.
12.Bartholomew, K. (1990). Avoidance of intimacy: An Attachment
perspective. Journal of Social and Personal Relationships, 7, 147-178.
13.Bartholomew, K. (1997). Adult attachment processes: Individual and
Couple Perspectives. British Journal of Medical Psychology, 70, 249-263.
14. Belsky, J., & Cassidy, J. (1994). Attachment theory and evidence. In
M. Rutter & D. Hay (eds.), Development through life: A handbook for
clinicians. Oxford: Blackwell scientific publications, 373-402.
15. Bergner, R. M., & Bergner, L. L. (1990). Sexual misunderstanding: A
descriptive and Pragmatic formulation. Psychotherapy, 27, 464-467.
16. Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment. New
York: Basic Book.
17. Byers, E. S., & Demmons, S. (1991). Sexual satisfaction and sexual
self-disclosure Within dating relationships. The Journal of Sex
Research, 36, 180-189.
18.Call, V., Sprecher, S., & Schwartz, P. (1995). The incidence and
frequency of marital Sex in a national sample. Journal of Marriage
and the Family, 57, 639-650.
19.Cermark, T. L. (1991). Co-addiction as diseas. Psichiatric Annals,
21, 266-272.
42. Sprecher, S., & Schwartz, P. (1995). Gender Differences in first Sexual
Intercourse Experiences. The Journal of Sex Research, Vol. 32, No.1.
20.Checcucci. G. (2002). Sexuality and Drug Addiction: A tailored
intervention during a Rehabilitation programe in a therapeutic
community. Italian Journal of Drug Addiction and Alcoholism, 2006.
43. Swann, W. B., Hixon, J. G., & De La Ronde, C. (1992). Embracing
the bitter "truth": Negative self-concept and marital commitment.
Psychological Science, 3, 118-122.
21.Christopher, F. S., & Sprecher, S. (2000). Sexuality in marriage,
dating, and other relationships: A decade review. Journal of Marriage
and the Family, 62, 999-1017.
44. Weigel, D., & Ballard-Reisch, D. (2002). Investigating the behavioral
indicators of Relational commitment. Journal of Social and Personal
Relationships, 19, 403-423.
22.Collins, N. L., & Read, S. J. (1990). Adult attachment, Working
models and relationship quality in dating couples. Journal of
Personality and Social Psychology, 58, 644-663.
31