בדרך לזירת אשראי
Transcription
בדרך לזירת אשראי
ביטוח | פנסיה | פיננסים | www.Anet.co.il כנס המעסיקים ה5- של עדיף בתחום הפנסיה והעבודה מהדורה מיוחדת המעסיק בעידן של רפורמות לסיקור ועידת עדיף ה2- למוסדות פיננסים יום ג'19.5.2015 , לאונרדו סיטי טאואר ,ר"ג מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 בדרך לזירת אשראי הגופים המוסדיים מרחיבים את פעילותם בתחום האשראי והמימון ושחקנים נוספים נכנסים לאשראי הצרכני .האתגר הוא להביא את פעילות האשראי, המורכבת מנדבכים סגורים ,לזירת אשראי מפותחת כחלק משוק פיננסי רחב | פעילים מרכזיים וקובעי מדיניות בולטים דנו בוועידת עדיף ה2- למוסדות פיננסים בהתפתחויות העתידיות רו”ח הילה בן חיים ,סגנית בכירה לממונה על שוק ההון: "היינו רוצים לראות מוסדיים נכנסים בצורה משמעותית יותר למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולאשראי קמעונאי" פרופ' צביקה אקשטיין ,לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: “התכווצות האשראי משמעותית יותר בישראל ביחס לעולם. אנו נמצאים עם רמת המינוף מהנמוכות ביותר” חנה הולנדר ,סמנכ”ל הפניקס ומנהלת מערך המימון“ :אם התשואות תהיינה מתאימות, נשקיע בפרויקטים לדיור להשכרה. המוסדיים נמצאים בכל ענף שהמשק נכנס אליו" כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 2 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 "פסע לפני עידן חדש של צרכנות פיננסית" בכירי האוצר ,הבנקים ,חברות הביטוח והגופים הפיננסיים השתתפו בוועידת עדיף ה 2-למוסדות פיננסים | עופר נוריאל :הרגולטורים נוקטים במהלכים להגדלת השקיפות וההגינות העסקית עופר נוריאל ,עורך ראשי ,עדיף בוועידת עדיף ה 2-למוסדות פיננסים, שנערכה אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב ,השתתפו פעילים מרכזיים וקובעי מדיניות בולטים בתחום הפיננסי ,בהם בכירי האוצר ,ראשי ומנהלי הבנקים ,בכירי חברות הביטוח והגופים הפיננסיים ,ספקי אשראי חוץ בנקאי ,מנהלי כספים ומנהלים בדרג בכיר מחברות מובילות במשק. בדברי הפתיחה לכנס אמר עופר נוריאל ,העורך הראשי של עדיף: "בשנים האחרונות העולם הפיננסי משנה פניו .גבולות הגזרה ,שבעבר נחשבו מוצקים ,נמסים ומתערבבים זה בזה .בתי ההשקעות נכנסים לעולם הביטוח ,הבנקים אל הפנסיה ,חברות הביטוח אל האשראי .ההלוואות הפרטיות כבר אינן נחלתם הבלעדית של הבנקים .אני מניח שכולנו מבינים שאנו רק פסע לפני עידן חדש של צרכנות פיננסית". נוריאל הוסיף כי הרגולציה מבינה ופועלת בהתאם" .בשנים האחרונות הרגולטורים נוקטים במהלכים משמעותיים להגדלת השקיפות וההגינות העסקית ,לעידוד התחרות ולפישוט המוצרים". את עמדתה של הרגולציה סיפקה רו”ח הילה בן חיים ,סגנית בכירה לממונה על שוק ההון ,ביטוח וחיסכון במשרד האוצר" :משרד האוצר היה רוצה לראות גופים מוסדיים נכנסים בצורה יותר משמעותית למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ואשראי קמעונאי .לאחר בדיקה מצאנו שתחום זה אינו מהווה את עיקר הפעילות של המוסדיים ואין להם יכולת לעסוק בהלוואות קטנות .אנו בוחנים דרכים לאפשר להתפתח בתחום באמצעות שיתופי פעולה עם גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים .כיום אין איסור לגוף מוסדי להתקשר עם נותן אשראי. בניתוח שהגופים עושים כנראה שזה פחות רווחי לעמיתים .הם בוחנים תשואה מול סיכון לעמיתים .אנחנו קבענו מודל שערי ריבית ,המתבסס על נתונים כלכליים מהשוק ,באמצעותו משערכים נכסים לא סחירים". פרופ' צביקה אקשטיין ,המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר ודיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי ,אמר כי האשראי החוץ בנקאי שניתן נשאר קבוע באחוזים מהתוצר העסקי. “אשראי מחו”ל נותר קבוע והמערכת הבנקאית מכווצת את האשראי לחברות גדולות .אנחנו רואים שהתכווצות האשראי משמעותית יותר בישראל מאשר בעולם .בסך הכל ,אנחנו נמצאים עם רמת המינוף מהנמוכות בעולם”. היבט משמעותי בתחום האשראי והמימון הוא פרויקטים בתחום התשתית .אודי סביון ,מנכ”ל חברת דרך ארץ ,אמר בכנס כי הפרויקט של כביש 6מוצלח מאוד במימון המוסדיים“ .המוסדיים הינם הבעלים וסיפקו מימון להקמת הכביש. הצלחות במימון פרויקטים על ידי גופים מוסדיים יש בהתפלה ,בחשמל ובכבישים .ברשויות מקומיות ניתן לממן מיחזור מים ,מעונות סטודנטים ועוד .התנהלות הפרויקט מתחילה בהכנה טובה ובביצוע והפרויקטים ברובם מצליחים .אולי בגלל הרכבת הקלה או כביש 531שלא הצליחו. המוסדיים צריכים לכוון כסף לפרויקטים”. אורן כהן ,מנהל יחידת מימון פרויקטים ועסקי סחר חוץ בבנק הפועלים ,ציין בהקשר זה כי הבנקים הם ספקי מימון והם נותנים מענה לתיאבון של הציבור ההולך וגדל. “הרגולטור עשה התאמות והגבלות לרמות סיכון ,ובדוחות ניתן להיווכח במגמות של אשראי עסקי די קפוא ואשראי קמעונאי גדל משמעותית. מבין הציטוטים של הבכירים מבינים שיש בעיית היצע ,וחוקי ההיצע והביקוש יתרמו לזה”. אחד התחומים למימון על ידי המוסדיים הוא דיור להשכרה .בהקשר זה אמרה חנה הולנדר ,סמנכ”ל הפניקס ומנהלת מערך המימון ,כי הכל תלוי בתשואות על הפרויקטים. “אם התשואות תהיינה נכונות ,אנחנו נהיה שם .יש כיום בגופים המוסדיים מחלקות נדל"ן ומשקיעים גם במימון נדל"ן .זה משהו שנכון לנו והמוסדיים נמצאים בכל ענף שהמשק נכנס אליו, כמו מים ,סולאריים ותחנות כוח". שלמה זיטמן ,מייסד פאנגו ומנכ”ל סלאריקס ישראל ,אמר“ :כאשר התחלתי עם פאנגו לא האמנתי שנפסיק לגרד כרטיסי חנייה. בנובמבר 2013הפסיקו למכור כרטיסי חנייה ידניים .אנחנו בעידן המובייל - השחקנים הגדולים פועלים ,וזה עוזר לתעשייה כולה”. כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 3 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 חנה הולנדר ,סמנכ"ל הפניקס :לא פוסלים כניסה של חברת הביטוח למימון פרויקטים של דיור להשכרה הולנדר ציינה כי סכומים עצומים נכנסים לקופות ומחפשים אלטרנטיבות השקעה .חלק מהתיקים מצאו דרכם לחו"ל ,ואין סיבה שנוציא כספים החוצה במקום להעשיר תשתיות "יש מקום רב לפרויקטים של תשתית במימון גופים מוסדיים" ,כך אמרה חנה הולנדר ,סמנכ”ל הפניקס ומנהלת מערך המימון“ .אנחנו מדברים על סכומים עצומים שנכנסים לקופות ומחפשים אלטרנטיבות השקעה .חלק מהתיקים מצאו דרכם לחו"ל ,ואין סיבה שנוציא כספים החוצה במקום להעשיר תשתיות .יש גידול בחיסכון לטווח ארוך ,והכספים מחפשים פתרון לטווח ארוך .זה מצב מנצח לכולם”. אודי סביון ,מנכ”ל חברת דרך ארץ, אמר כי הפרויקט של כביש 6מוצלח מאוד מבחינת מימון של מוסדיים. “המוסדיים הם הבעלים וגורמי המימון של כביש 6והם מאוד מרוצים. יש הצלחות בתחום מימון מוסדי בפרויקטים של התפלה ,חשמל, כבישים ועוד .ברשויות מקומיות ניתן לבצע פרויקטים של מיחזור מים, מעונות סטודנטים ועוד .ההתנהלות של הפרויקט מתחילה בהכנה טובה ובניתוח קפדני של כל חיי הפרויקט – זו הסיבה שרוב הפרויקטים מצליחים”. "שוק הדיור מושפע מהרגולטור ומהמדינה ולאו דווקא מהבנקים", הסביר אורן כהן ,מנהל יחידת מימון פרויקטים ועסקי סחר חוץ בבנק הפועלים“ .הבנקים הם ספקי מימון, והתיאבון של הציבור לאשראי ,ההולך וגדל ,מקבל מענה בבנקים .הרגולטור עשה התאמות והגבלות לרמות סיכון, ובדוחות רואים מגמות של אשראי חינםגודי לחברי איקים* מעסי ה רב שיח – מודלים עסקיים למתן אשראי מנחה :ערן היימר ,מנכ”ל חברת מידרוג משתתפים אורן כהן ,מנהל יחידת מימון פרויקטים ועסקי סחר חוץ בבנק הפועלים אודי סביון ,מנכ”ל חברת דרך ארץ חנה הולנדר ,סמנכ”ל הפניקס ומנהלת מערך המימון עסקי קפוא ואשראי קמעונאי שגדל משמעותית”. ביחס לדיור להשכרה אמרה הולנדר כי הכל תלוי בתשואות“ .אם התשואות בפרויקטים תהיינה מתאימות ,אנחנו נהיה שם .יש היום בגופים המוסדיים מחלקות נדל"ן והם משקיעים גם במימון נדל"ן .מימון פרויקטים כאלה זה משהו שנכון לנו .בכל ענף שהמשק נכנס אליו כמו מים ,סולאריים ,תחנות כוח וכו' ,המוסדיים נמצאים”. כהן ציין כי אחד הדברים שנעשו בבנק הפועלים היה לנתח את שוק האשראי הבינלאומי ולבחון כיצד עסק מממן את עצמו“ .מצאנו שיש אפיקי מימון בעולם שלא קיימים בישראל .הרבה דובר על איגוח, אבל כשמזכירים אותו מדברים על הבנקים .היום המשכנתאות זולות ניתן לקחת משכנתא בריבית שלאחוז ומטה ,ובלתי אפשרי לאגח דבר כזה בגלל המרווחים .אולי צריך לכוון את מאמצי האיגוח לחברות עצמן. גם פקטורינג ,המהווה 30-40אחוז בחו"ל ,ובישראל זה בשוליים”. מנחה הפאנל ,ערן היימר ,מנכ”ל חברת מידרוג ,אמר כי הגיעה אליו חברת ייעוץ לבחון האם יכולים לבצע את כל הקווים ברכבת הקלה בתל אביב במימון גופים מוסדיים .הוא ציין כי נאמר להם כי לא השוק הוא החסם ,אלא הרגולציה. סביון הוסיף כי “דרך ארץ עובדים עם כל המוסדיים ,יש 40מוסדיים שותפים במימון של הפרויקט .כל גוף מוסדי מותאם היום לביצוע עסקאות כאלה .בנוסף ,חלק מהמוסדיים התארגנו עם מחלקות אנליזה .יש להם יכולת וידע במימון פרויקטים. אני הצעתי למנכל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לבצע את הפרויקט במימון של המגזר הפרטי ,אשר יש לו את היכולת לנתח את חיי הפרויקט לאורך זמן ,לאחר מיפוי סיכונים. אחת הבעיות העיקריות ברכבת תל אביב היא הרשויות המקומיות .הכסף קיים ,כיום חברות מממנות פרויקטים בחו"ל דרך המוסדיים .כל פרויקט יכול להתאים למימון המוסדיים”. ביחס להלוואות למשקי בית ציינה הולנדר כי הבנקים הקטינו את האשראי לעסקים גדולים“ .למוסדיים אין אופרציה לתפעול הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים .מי שמגיע למשא ומתן עם גוף מוסדי ,על מימון של 200מיליון שקלים יכול לנהל יותר משא ומתן מאשר מי שבא לקחת 10 מיליון שקלים .לא נכון לגוף שמנהל עשרות או מאות מיליארדים לעסוק באשראי של 5מיליון שקלים .אחת הדרכים היא לבחון הכרה בהוצאות של מתן ההלוואות ,מכיוון שכיום הן חלות על החברה המנהלת”. כנס המעסיקים ה 5-של עדיף בתחום הפנסיה והעבודה המעסיק בעידן של רפורמות יום ג' | 19.5.2015 ,לאונרדו סיטי טאואר ,ר"ג טלwww.Anet.co.il | info@Anet.co.il | 03-9076000 . * חינם למשתתף ראשון מארגון החבר בהתאחדות התעשיינים או איגוד לשכות המסחר ,מחיר מוזל לכל משתתף נוסף כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 4 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 "האוצר היה רוצה לראות יותר מוסדיים נכנסים לאשראי לעסקים בינוניים" רו"ח הילה בן חיים ,סגנית בכירה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר :בוחנים דרכים לאפשר להתפתח באמצעות שיתופי פעולה עם גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים אשראי עסקי – האתגרים, ההזדמנויות והשחקנים מנחה :עו”ד עופר חנוך ,שותף וראש מחלקת בנקאות ופיננסים במשרד גרוס ,קלינהנדלר ,חודק ,הלוי, גרינברג ושות’ ()GHK משתתפים רו”ח הילה בן חיים ,סגנית בכירה לממונה על שוק ההון ,ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מיכה אבני ,מנכ"ל פנינסולה שי שליטא ,מנהל סינדיקציה ומימון פרויקטים בבנק מזרחי "משרד האוצר היה רוצה לראות מוסדיים נכנסים בצורה יותר משמעותית למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ואשראי קמעונאי", כך אמרה רו”ח הילה בן חיים ,סגנית בכירה לממונה על שוק ההון ,ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ,בפאנל שדן באשראי עסקי“ .אחרי בדיקה מצאנו שזה לא עיקר הפעילות של הגופים המוסדיים ,ואין להם יכולת לעסוק בהלוואות קטנות .אנחנו בוחנים דרכים לאפשר להם להתפתח באמצעות שיתופי פעולה עם גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים .היום אין איסור לגוף מוסדי להתקשר עם נותן אשראי .בניתוח שהם עושים ,כנראה זה פחות רווחי לעמיתים כאשר הם בוחנים תשואה מול סיכון לעמיתים. אנחנו קבענו מודל שערי ריבית באמצעותו משערכים נכסים לא סחירים". מנחה הפאנל ,עו”ד עופר חנוך ,שותף וראש מחלקת בנקאות ופיננסים במשרד גרוס ,קלינהנדלר ,חודק, הלוי ,גרינברג ושות’ ( ,)GHKהציג נתונים מסקירת בנק ישראל באשר למקורות המימון ,על פיהם חלה מגמת התרחבות בחלקם של הנכסים שמחזיק הציבור בעקיפין על חשבון נכסים המוחזקים במישרין; היקפם מגיע ל 1.5-טריליון שקל; אשראי מגזר עסקי ,בנטרול השפעות שערוך סך האשראי בשנת ,2014קטן באחוז וחצי; מגמה זו מאפיינת אשראי בנקאי ואגרות חוב; אפיק הלוואות מוסדיים בגידול עקבי שהתמתן ב.2014- מיכה אבני ,מנכל פנינסולה ,אמר כי למערכת הבנקאית והמוסדית יש אחריות לכספי הציבור המופקדים אצלן“ .חלה עליהן רגולציה שמכתיבה איך לפעול .כיום כל הכסף למימון זורם דרך המערכת הבנקאית ואנחנו מלווים סכום קטן מאוד ,יחסית. המונופול שיש לבנקים ,על מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מביא לחוסר התחרות ,היוצר מחנק אשראי .מנהלי הגופים המוסדיים פועלים תחת רגולציה שחייבת להשתנות על מנת שמוסדיים ילוו, מכיוון שהם לא ערוכים לתת הלוואות בעצמם .נכון להיום ,הגוף מוסדי נותן אשראי או השקעה למתווך, והכסף שניתן לצרכן אינו תחרותי מול האשראי הבנקאי .יש קרנות בהן המדינה תיתן ערבות שתוריד מחיר, וניתן היה לחשוב על דרכים שהמוסדי נדרש לגבות .גוף מוסדי שמשקיע בקרן צריך להתייחס כמו לקרן השקעות ,וזה לא אפקטיבי לאשראי”. שי שליטא ,מנהל סינדיקציה ומימון פרויקטים בבנק מזרחי, אמר כי לגופים המוסדיים יש כסף נזיל בסכומים גבוהים ,ועסקאות סינדיקציה מאפשרות לגוון השקעה ולפנות לעסקים שלא מגיעים אליהם“ .ניתן לעשות שימוש בבנקים לאנליזה ולניהול האשראי .לבנקים יתרונות בפיזור סיכון וניהול הון, ושיתוף הפעולה עם גופים מוסדיים מאפשר לבנקים להיכנס למקומות בהם לא היו קודם .הלקוח מקבל עלויות מימון זולות ופיזור הסיכון מאפשר ,מצד הלווה ,פיזור בין מספר מממנים והפחתת הלחץ. הלווה בקשר עם בנק אחד שמארגן את האשראי והמוסדיים בעלי זכות הצבעה .בתחרות בריאה ,רואים את המוסדיים כשותפים וכמתחרים במקומות הפועלים עצמאית". בתגובה לדבריו של חנוך ,כי בנק ישראל מוצא שמרבית הענפים לא מתקשים לגייס אשראי ,הגיב אבני כי לא קרא את הדוח ,כיוון שהיה עסוק במתן אשראי ללקוחות שמחכים“ .יש מחנק אשראי וכל המחקרים של מחלקת המחקר שלנו מראים מספרים גבוהים ,ועומדים בתור אצלנו ואצל המתחרים שלנו. לגבי איגוח ,יש פה קטסטרופה .כל ההצעות מובילות למצב בו המערכת התפעולית תהיה צינור יחידי ,שיפחית תחרות ויצור למערכת הבנקאית יתרון עצום .במקום לקחת שני גופים מתחרים ,מרכזים הכל במקום אחד, וזו טעות איומה”. ביחס לאיגוח אמרה בן חיים כי מי שעוקב אחרי הדיונים יכול לראות שוועדת גולדשמידט ,בה היו חברים כל הרגולטורים ,דנה בנושא במשך שנים רבות“ .זה חצה את שנת 2008ולקחו בחשבון את הכשלים מעסקאות האיגוח ,ויש גידור לסיכונים .אלה מכשירים מקובלים בעולם ,אנחנו לומדים מהעולם. הסיכונים מאוד מגודרים ,ונוצרת אפשרות למוסדיים לגוון תיק מוצרים במכשירים חדשים שלא היו סגורים עד היום ולעסקאות הרבה יותר בטוחות להתקיים”. אבני ציין כי "צריך ליצור תחרות למערכת הבנקאית :להוריד דרמטית את הסף לרישיון לבנק -בישראל אנחנו לא מתקרבים לסף .הדרישה היא לא בחוק אלא בהוראות של בנק ישראל .יש לפתור חסמים של הוצאת כסף מוסדי למתווכים שילוו כסף". כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 5 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 "מאז תחילת המשבר ,שוק האשראי בישראל נמצא בהתכווצות" פרופ' צביקה אקשטיין ,המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר ,ציין כי הפתרון לפיתוח שוק האשראי בישראל הוא מכשירי איגוח "מאז תחילת המשבר ,שוק האשראי בישראל נמצא בהתכווצות" ,כך קבע פרופ' צביקה אקשטיין ,משנה לנגיד בנק ישראל לשעבר ודיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. לדבריו ,ללא מכשיר הדומה לאיגוח, מעבר הכסף בין הגופים המוסדיים, שמבצעים את החיסכון הפנסיוני לגופים שצריכים את הכסף ,ימנע את קיומו של שוק אשראי יעיל. "האשראי החוץ בנקאי נשאר קבוע באחוזים מהתוצר העסקי” ,אמר פרופ' אקשטיין“ ,אשראי מחו”ל נשאר קבוע והמערכת הבנקאית מכווצת את האשראי לחברות גדולות". מנתונים שהוצגו עולה כי הגופים הגדולים במשק ממונפים ביתר ביחס להון העצמי ולגופים קטנים ובינוניים -רמת המינוף נמוכה ביחס לעולם .ישראל הינה משק לא ממונף, שמתכווץ ברמת המינוף שלו .כיום, ישראל עומדת על פעילות אג"ח חוץ בנקאי ברמה גבוהה יותר ממרבית המדינות המפותחות. לדברי אקשטיין ,אשראי לעסקים קטנים נמצא בירידה“ .כאשר מסתכלים על האשראי הצרכני ,אנחנו נמוכים ביותר ביחס לעולם ,ובנוסף יש סקטור שהוא 22%מהמשק ו 15%-מהפעילות העסקית ,שכמעט ואינו חשוף לאשראי והמשק לא משקיע משאבים להתפתח בו". פרופ' אקשטיין ציין בהרצאתו כי בעבר נוסדה קבוצת רגולטורים שהחלה עם ועדת אריאב“ .ניסינו ליצור רגולציה על איגוח .בדקנו מה חסר והתחלנו לפני המשבר .ב2011- השלמנו דוח מלא שהתעכב ויצא לפני חודשיים ,בו יש מרכיבים רגולטוריים לתשתית איגוח במשק .זו עסקה בה מנפיקים תעודה סחירה או לא סחירה עם התחייבויות למועד פירעון מובטח מראש .יש שם צפי מוגדר לכל אחד מהניירות עם רישום נכסים". "בנק ישראל מערים קשיים על ישראל כמעצמת הייטק מושכת אליה גופים פיננסיים מובילים בעולם הבנקים במימון קבוצות רכישה" רו"ח אבי דויטש ,מנכ"ל קרן אקספו ,אמר כי הקושי "בעולם האשראי בולטים שני חידושים מרכזיים: במימון מחייב קבוצות רכישה במציאת מימון שילוב בין תחרות לשיתוף פעולה והשפעות הטכנולוגיה" ,כך אמר רו"ח רן פלדבוי ,שותף וראש במקורות אחרים המגזר הפיננסיDeloitte , "במציאות החדשה ,השחקנים במגזר הפיננסי נדרשים ליותר ויותר שיתופי פעולה ,בקרב המגזר ומחוצה לו" ,אמר רו"ח רן פלדבוי ,שותף Deloitteוראש המגזר הפיננסי בחברהFinTech" . הוא אחד משיתופי הפעולה הבולטים: גופים פיננסיים גדולים פועלים למנף חדשנות מגופים טכנולוגיים קטנים (למשל ,הפצה אינטרנטית.)P2P, ישראל כמעצמת הייטק מושכת אליה גופים פיננסיים מובילים בעולם". דוגמא נוספת שהציג פלדבוי היא שיתוף פעולה עם קמעונאים .בניית מערכת ,לפיה הגוף הפיננסי ייתן את ההלוואה ללקוח הקצה בנקודת המכירה ,ולאו דווקא בסניף הבנק. "התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת מודלים עסקיים חדשים ,עם כניסתם של שחקנים חדשים" ,הוסיף פלדבוי. "דוגמא למודל עסקי חדש הינה מודל הלוואות חברתי Peer to Peer ,או .Crowdfundingדהיינו ,פלטפורמה אינטרנטית המתווכת בין מלווים ללווים". דוגמא לשחקנים חדשים הינה המינוף הטכנולוגי שמבצעות חברות סטארט אפ ,כדי לבצע ניהול סיכונים וחיתום טובים יותר ,בד בבד עם הפצה ישירה. כך מתאפשר להן להעניק אשראי לצרכנים פרטיים ולעסקים קטנים. בנוסף ,ציין פלדבוי כי ניתן לזהות ניצנים ראשונים של שיתוף פעולה בין מוסדות פיננסיים לענקיות טכנולוגיה בעולם התשלומים ,כשהשאלה הגדולה היא מהו השלב הבא. "בענף הנדל"ן ,קבוצות הרכישה הן ענף רחב אשר במידה ומנוהל נכון, חלות עליו הטבות המאוגדות בחוק ומאפשרות לרוכש לחסוך פערי תיווך גבוהים ,הנובעים בדרך כלל מהרווח היזמי של הקבלן" ,כך אמר רו"ח אבי דויטש ,מנכ"ל קרן אקספו. דויטש הסביר כי קבוצות הרכישה מתקשות לקבל את המימון מהבנקים בשל רגולציה מוגברת ונוקשה של בנק ישראל ,ריתוק הון' ,הכל כולל הכל' בתוך שלושה חודשים ,חוסר גמישות מול הלווה הבודד ,בעיית גיל של לווה בודד או תושב חוץ וכו'. לדבריו" ,כל חברי הקבוצה ,ויש קבוצות המונות כ 100-חברים, צריכים לעבור את מבחן כושר ההחזר של הבנק .מי שלא עובר ,צריך להחליפו .כמו כן ,אין וודאות באף שלב אם יתקבל המימון או לא". דויטש ציין כי כיום ,קבלת מימון בנקאי לליווי בנייה עבור קבוצת רכישה הינה משימה מורכבת ומתישה ,האורכת חודשים רבים ולעיתים אף שנה שלמה. לעומת זאת ,הגופים הפיננסיים הלא ממוסדיים ,הסביר דויטש ,מאפשרים גמישות ניהולית ,משפטית ותפעולית גבוהה יותר מאשר הבנקים ,לצד התקדמות במקביל בשלבים השונים. לדבריו" ,אין הפתעות; אין עמלות פירעון מוקדם ואין עמלות לא צפויות בסוף המיזם .החיסרון העיקרי של הגופים הלא מוסדיים טמון בהפרשי הריבית היכולים להוסיף לעלויות הפרויקט כ .1-2%-אולם אפיקי המימון שאינם בנקאיים מאפשרים קבלת מימון בהקדם ,המביא לחיסכון בחודשי השכירות ולהחזרת ההפרש". כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 6 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 אפל וגוגל ינצחו את המשחק בתחום התשלומים הסלולריים האם בעתיד יחליף המכשיר הסלולרי את הארנק שלנו ,ונבצע באמצעותו קניות ותשלומים? משתתפי הכנס מסכימים עם התוצאה ,אולם לא תמימי דעים על הדרך תשלומים סלולריים; כשאפל וגוגל נמצאות במשחק – האם הפעם זה אמיתי? מנחה :שלי תשובה ,שותף ,מערך הייעוץ Deloitte משתתפים יובל טל ,נשיא ומייסדPayoneer , שלמה זיטמן ,מייסד פאנגו בעולם ומנכ"ל סלאריקס ישראל -הארנק הסלולארי של ישראל דן סופר ,מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית מנחה הפאנל תשלומים סלולריים, שלי תשובה ,שותף ,מערך הייעוץ ,Deloitteפתח באומרו כי "השחקנים המסורתיים יוצאים מאזור הנוחות ,הטכנולוגיה משבשת, והשחקנים השונים בזירה חווים איומים לצד הזדמנויות .השחקנים הגדולים מצהירים שהם מתקשים להתמודד עם הסוגיה לבד ,ולכן יוצרים שיתופי פעולה". "אפל וגוגל הולכות לנצח את המשחק בתחום התשלומים הסלולריים, כאשר יהיו הרבה אפליקציות שירצו להשתתף ,תוך מתן מעשר לחברות", כך העריך דן סופר ,מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית ,שנטל חלק בפאנל בנושא תשלומים סלולריים .סופר הוסיף כי חלק מהאינטראקציה היא ההטבה ללקוחות ,והבהיר כי כל שירותי הערך המוסף ,ההטבות, הנאמנות ,הקופונים ,כל אלה לא משולבים בצורה גנרית בתשתית הזאת. שלמה זיטמן ,מייסד פאנגו בעולם ומנכ"ל סלאריקס ישראל -הארנק הסלולרי של ישראל ,העריך כי אף שחקן לא ייעלם מהמפה ,אלא רק השימוש בכרטיסי הפלסטיק" .היום אפשר לעשות את הכל בקליק .אין ספק שהחברות הישנות של התשתית ימשיכו להיות קיימות ,הן רק ישנו את התשתית שלהן .רק מערכות רוחביות ,של שיתופי פעולה ,עם בנקים ומסופונים ,וכן חברות ביטוח יעשו החזרים בסלאריקס .זו תכונה שהצעירים מחפשים ,לא רוצים שהחברות הגדולות ישלטו בהם". יובל טל ,נשיא ומייסד ,Payoneer הגדיר את המהלך של אפל פיי כמהלך גאוני" .הם השאירו בצורה מאוד אלגנטית את התשתית הקיימת, כאשר רק בתוך המערכת משתמשים בתקן ספציפי להם .היתרון שלהם הכי פחות מפריע ,תוך שהגיעו להסכמים עם מאסטרקארד .אפל מרוויחה פר עסקה .לדעתי ,כרגע הם סופגים בשקט את ההפסדים של הונאות אשראי ,כדי שלא תיפגע להם התדמית". טל ציין כי אחת הבעיות של חברות כמו אפל וגוגל להתרחב במדינות נוספות בעולם נעוצה בחוקים המקומיים .מי שייצג אותם בישראל, היתה לו הזדמנות עסקית יפה. זיטמן הוסיף כי יש פלטפורמה של תשלומים ניידים בארץ ומי שרוצה יכול להשתמש .הרגולציה מאודחשובה ,בישראל חייבים לפעול נגד כל הגבלות הלבנת ההון .לא ירחק היום ונראה עוד ועוד שחקנים שמשתמשים בפלטפורמה ,כאשר כל אחד יבחר לאיזה כיוון הוא ירצה לנוע. תשובה העלה את שאלת התנהגות הצרכנים ויחסם כלפי הארנק הווירטואלי .האם אנחנו כבר בשלים עם ארנק חדשני ,או שמא עדיין לא יכולים להיפרד מהפורמט המסורתי. הוא הפנה את השאלה המעניינת ליושבי הפאנל ,באיזה ארנק יבחרו בשנים הקרובות להסתובב ,ועם כמה ארנקים – אחד או שניים? סופר ,שמילא ב 13-השנים האחרונות שורה של תפקידי ניהול ,מכירות, שיווק ופיתוח עסקי ותאגידי בליפמן ווריפון ,שקל את תשובתו מתוך ניסיונו העשיר .לדבריו ,הוא מעריך שיכניסו את אלמנט הארנק ,כלומר התשלום ,כחלק מהפונקציונליות של האפליקציה .ייצרו מעין ארנק סל ,של העברות כספים וכן תשלומים .אנשים ישתמשו באפליקציות מגוונות, בהן גם ארנק .זאת לצד התנהלויות ספציפיות ,עם ערך ללקוח שירצה יותר להשתמש בהן. זיטמן ציין כי הוא מאמין "שיהיה ארנק מרכזי אחד .רמת האמון באפליקציות הולכת וגדלה בקרב הציבור .אני מעריך כי האפליקציות הפופולאריות יהיו בארנק ,שיכלול שירותים דיגיטליים ,בעיקר של מי שירחיב את הפתרונות לצרכנים וישים דגש על ערך מוסף". כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 7 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 "הרגולטור רוצה לוודא שתהיה פנסיה הולמת בעוד 50שנים" עו"ד אהוד (אודי) אלפסי אמר כי הגישה של המוסדיים והרגולטור זהה: הגדלת תשואה תוך שמירה על רגולציה נדרשת לקנות אלא מהם השיקולים שיש לקחת בחשבון בתהליך” ,אמר אלפסי“ .האבחנה בין אשראי למניות אינה ברורה ,מותר לתת מלוא אשראי אולם אסורה אחזקה מעל 20אחוז”. בנושא הבטוחה המספקת ציין אלפסי כי יש לקבל מהלקוח בטוחה מספקת במקרה ואין לו דירוג אשראי .אחת הבעיות לקבלת אשראי היא בטוחות. דוגמא נוספת שנתן אלפסי היא לגבי המגבלה על הוצאות בניהול השקעות. “לא מדובר בדמי ניהול כפולים .יש עמלות לעסקאות בבורסה .יש לקחת את ההוצאות בחשבון ולבחון מה התשואה האמיתית .לא מצפים שגוף מוסדי יהיה מומחה לכל השקעה בעולם ,ואז הוא רוכש ETFאו קרן נאמנות בתחום שהוא לא עוסק בו. אם משלמים על תיווך יש מגבלה ,ויש להוציא את הכסף מהגוף המוסדי ולא מכספי עמיתים”. “הרגולטור רוצה לוודא שתהיה פנסיה הולמת בעוד 50שנים" ,אמר עו”ד אהוד (אודי) אלפסי ,ראש מחלקת ביטוח ,פנסיה וגמל ,משרד גרוס, קלינהנדלר ,חודק ,הלוי ,גרינברג ושות (" .)GKHהנחת המוצא היא שהרגולטור לא מנהל השקעות טוב יותר מאשר מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים .מטרת הרגולציה היא שמנהל השקעות לא יקבל החלטות בצורה פזיזה”. אלפסי ציין כי ישנם יעדים לאומיים שהרגולטור מנסה להשיג ,כמו שכלול שוק ההון הישראלי שיביאו תשואות טובות למוסדיים יש יותר כסף ואפשרות להשקיעו באפיקים שונים .רוב הכסף צריך להיות מושקע בשוק החופשי -הרגולטור איפשר להיכנס לשווקים נוספים ונקבע איך להבנות שיקול דעת .דוגמא לכך היא החוזרים של ,2007שקבעו שיקול דעת להקצאת אשראי אצל הגופים המוסדיים". “חוזר חודק לא קבע איזה אג"ח נותני שירותי מטבע רשאים לתת את מירב השירותים הפיננסים להם זקוקים עסקים מחסור במידע על דירוג אשראי הוביל לשליטת הבנקים בתחום ההלוואות דניאל מזרחי ,מנכ"ל אופל בלאנס ,הציג את יתרונותיהם של נותני שירותי מטבע בעבור לקוחות עסקיים ד"ר גל אביב ,מנכ"ל בלנדר הלוואות ,P2P הסביר כי הלוואות וחסכונות הופכים להיות מוצר צריכה לכל דבר "נותני שירותי מטבע (נש"מים) הינה מערכת מקבילה למערכת הבנקאית, הרשאית לתת את מירב השירותים הפיננסים שלהם זקוקים עסקים", כך אמר דניאל מזרחי ,מנכ"ל ובעל שליטה בחברת אופל בלאנס ,וציין כי הנש"מים פועלים בפיקוח משרד האוצר ,לעומת הבנקים הפועלים בפיקוח המפקח על הבנקים. "לכולנו יש חלומות וכולנו רוצים להגדיל את ההכנסות שלנו" ,אמר מזרחי. "אשראי הוא אחד מחומרי הגלם שבלעדיו לא נוכל להתקדם הלאה". מזרחי פרש את האתגרים שבהם נתקלים בעלי עסקים קטנים ובינוניים, הפונים לבנקים בגיוס אשראי" .מה קורה לבעלי עסקים שאין להם מספיק בטחונות או ערבים?" ,תהה מזרחי, "מה קורה לבעלי עסקים שחוו נפילה עסקית שלא באשמתם ,וכעת הם מסורבים על ידי המערכת הבנקאית? כך נוצרים פערים חברתיים ,כשבעלי העסקים הקטנים לא יכולים לגדול". לדבריו ,הנש"מים מרכזים כיום פלח שוק של לפחות 3מיליארד מתוך האשראי העסקי שנצרך במשק הישראלי ,ומספקים שירותים כמו ניכיון שיקים מסחריים ,ניכיון צ'קים עצמאיים (הלוואות) ,המרת מטבע והעברות בנקאיות בארץ ובחו"ל ליבואנים ולפרטיים". בידיהם של נש"מים אופציות תשלום מגוונות כגון :צ'ק ,העברה בנקאית, מזומן ,כרטיס אשראי נטען. מזרחי ציין כי יתרונות הנש"מים אל מול המערכת הבנקאית באים לידי ביטוי בזמן תגובה ,בטחונות ,מינוף, סמכויות להגדלת מסגרת וליכולת תמרון ,שליטה בתזרים מזומנים ,מעמד הלקוח ולקוחות בעלי היסטוריה לא טובה במערכת הבנקאית. תחום הלוואות הצרכנים הינו מהתחומים הפעילים והרווחיים במערכת הבנקאית ,כך ציין ד"ר גל אביב ,מנכ"ל בלנדר – הלוואות p2pבהרצאתו .אביב ציין כי עד היום נשלט התחום ,באופן כמעט בלעדי ,בידי המוסדות המסורתיים: הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. מצב זה התאפשר הודות למחסור במידע אודות דירוג האשראי של הלקוחות. "בתקופה האחרונה ,בשל השינויים הרבים שחלו גם בזירה הכלכלית, נוצר מרחב וירטואלי המפגיש בין אנשים פרטיים ,המעוניינים לקבל ריבית גבוהה יותר על כספם ,לבין אנשים פרטיים אחרים ,המחפשים הלוואה מהירה ונוחה בתנאים טובים יותר" ,אמר אביב. בהרצאתו ציין אביב כי הלוואות וחסכונות הופכים להיות מוצר צריכה לכל דבר" .הצרכן הישראלי הולך ומפנים כי ניתן לקבל הלוואות דרך האינטרנט ,מבלי לצאת את פתח הבית ,במחיר אטרקטיבי ובאופן מהיר ונוח .בנוסף ,לקבל ריבית טובה על חסכונותיו יחסית בקלות ובבטחה". עוד עולה מדבריו של אביב כי הוצאות התפעול של המערכת הממוחשבת נמוכות יותר מההוצאות של המערכות המסורתיות. כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. 8 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 "יש להקים לשכת אשראי שהגופים יוכלו להתחבר אליה" פאנל הסיכום דן בנושאי אשראי צרכני ,בהם יישומה של תעודת זהות בנקאית ,הרגולציה כגורם מעכב בתחום והסיכונים בחוק נתוני האשראי אתי אפללו ,מנחת הכנס כולו ,הנחתה גם את הפאנל שחתם את הוועידה, והעלתה לדיון ,בין היתר ,את יישומה של תעודת זהות בנקאית וקידומו של חוק נתוני האשראי. עמית שגיא ,סמנכ"ל שיווק באקסלנס נשואה ,ציין כי "אנחנו נותנים אשראי לצרכנים באמצעות קופות גמל וקרנות השתלמות ,אבל עדיין נותנים כסף למי שיש .אנחנו מעוניינים להיכנס לשוק האשראי החוץ בנקאי ולהציע גם למי שאינו נמנה בין לקוחותינו". ד"ר דנה הלר ,סגנית הכלכלן הראשי, רשות ההגבלים העסקיים ,העירה כי "בתחום זה קיימים כיום חסמים ,כמו הרגולציה שהיא גורם מעכב". אפללו הזכירה את חוק נתוני אשראי, ושאלה בנוגע לחסרונותיו. צח ברקי ,סמנכ"ל ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר ,דן אנד ברדרסטריט, השיב כי "החוק ,שיצא לפועל בשנת ,2004מאפשר נגישות למידע ספציפי שניתן להציג .אנחנו יכולים הז קומן עוד ה מויום עיתון חו ל תמ ואנחנו נסייע לתג על שמך ך קשר עם הלקוחותלשמור על ש ל ך עיתון לקוחות | דבר הסוכן אשראי צרכני מנחה :עו”ד אתי אפללו ,עורכת המוספים המיוחדים של כלכליסט משתתפים ד"ר דנה הלר ,סגנית הכלכלן הראשי, רשות ההגבלים העסקיים צח ברקי ,סמנכ"ל ,מנהל אגף הכלכלה מידע ומחקר ,דן אנד ברדרסטריט עמית שגיא ,סמנכ"ל שיווק ,אקסלנס לאסוף מידע מאוד ספציפי ,מידע שלילי -כשל שחווה הלקוח בעבר. נעשה שימוש במידע הקיים על מנת להחליט אם לתת הלוואה ברמת החיתום לאותו לווה". הלר הדגישה כי "בנוגע לשיתוף נתוני אשראי ,יש מידע על 10%מהצרכנים ודווקא על אלה שכשלו .גוף חוץ בנקאי לא יכול לדעת שאני לקוח טוב .האינדיקציה היחידה מבחינתו היא אם יש לי כבר כרטיס אשראי. בעולם מתייחסים לתשלומים שאנחנו צורכים וליכולת שלנו לעמוד בהם .לכן יש חשיבות ראשונה במעלה לאפשר למשקיעים להעריך את הסיכון .המידע על הצרכן או על עסק קטן ,בתור כלי להערכה ,הוא תנאי הכרחי לשוק". אפללו העלתה את נושא תעודת הזהות הבנקאית ,ושאלה את חברי הפאנל מדוע לדעתם היא אינה מיושמת. שגיא השיב כי "תעודת זהות בנקאית היא עניין טריוויאלי ,אולם הבנקים הלקוחות שלך הם נכס איך תשמור איתם על קשר ארוך טווח? גיליון מאי 2015 ישראל י שחראלי סוכנות לביטו ל א על דמי ה במערכת מידע חדשה מא ניהול לבדם כאן הלוגו ויוצגו ה שלך שם דמי ה פשרת ניהול .האם המודל הח צפייה בסט דש מרבי טוס הפנסיוני ו הפר תכם בוודאי נ אכן מיטיב עם הלקוח? מציעה הוזלה חשף לקמפיין סומי ,המציג לחוסכים שבחנו את הבשורה סוכן ,יועץ, עדיף תפיק עבורך ,מידי רבעון ,עיתון ממותג על שמך ,הנכתב ע"י המומחים שלנו בשפה ברורה ותכליתית. ה עימקר הברי תעדכןאות באוצר קד לקוחותיך באופן קבוע במידע החשוב להם ,בנושאי ביטוח ופנסיה. את כך יתומים פוליסת מר ברי אש אות לנ חים אחידה, ל אחר כניסת הת א קנות לתוקף. בפני פרטיים והיא הגדרו שר בבסיסה קצרה המבוטחים עו מדת תקופה תיה המצמצמות עלולותצפויה להתעדכן מדי ש כיסוי מוגדר לר כוש פוליסות כיסוי למ ולהבטיח לעצמם ביטוח בריאות להיות בעוכרי המבוט נתיים .דווקא ימון ניתוחים כי פרטיים הינו המרכיב חים העי כיסוי הניתוחים לא י התנאים של יוכל קרי ל בע קבל את הט הברי לות ביטוח הגדרת הניתוח שתנו בהמשך. יפול הדרוש לו אות הפרטי .מ באמצעות בטי המרכיבים החשו דובר על אחד הבריאות רופאים מובילים במערכת הכיסוי בפולי הח סות וטת החוזר דשה בי מ צומ טוחי בים הברי מדי צמת וקו הפרטית. בפוליסת הביטוח, המ ל שנתיים וכיסוי מוגדר מ אות ניתוח הוא פעולה פ בעת בעיקרה כי במ עניק שרד ה ולש ניתוחים ,ב נפשי ,תוך ידיעה כי למבוטח שקט אוצר מקדמים ראש החו ב אמצ ה נית-חדירתית, דרת חוד עות אחר שים דרך פול ונים רפו יסת בי רקמות אחידה. במקרה הצורך טוח במחלה ,פגיעה או ת ומטרתה טיפול רמה בתחום בי הבריאות ,שעי טוח ההור יקון קרה עדכון אצל ה פגם או עיוות אות החדשות של פוליסות בריאות יחולו רק על גדול מבוטח .הניסוח יאפשר מרחב של חדשות שיונפקו הניתן פרשנות ועלול לפגוע בכיסוי למבוטח. עיתון הלקוחות הממותג יוסיף לך ערך אמיתי: ה בשוק החי את מצבם הפנ באה לקבל חדשה ה סכון הפנסיוני: גם הצעות להוזלת דמי סיוני המודל בי הנ מערכת בחי שמציגה וובי מאפשרת מים אלו נפתחת ב לחוסכים לקבל ה סכון הקיים ,זאת ב יהול ביתרון היחסי של אינו מתחשב ולעתים מזכיר ת עונת הרחצה, צורה גרפית וי אמצ תקש החיסכון הפנ דידותית מידע סוכן הביטוח, רות עם שורת גופים מנה עות שמספק או את הבילוי ב חום הביטוח דות לל קוח ערך לים .ב חוף הים. סיוני שלהם ,כולל דמי אגב ,בגין כל ה אמצ כש הנ מוסף רב תקש עות הים ר ב יהול רות גוע, נ חינת שהם הנית מע צרכיו שוחים בהנ משלמים. וובי ובהתא מלה המשולמת על בהווה ובעתיד שהגלים סוע אה .אבל ברגע על ידי חב מתם לחיסכון המערכת האטר הביטוח ו רים, רות ולצרכי שכבר נצבר יציב וחזק להי מחפשים עוגן בתי ההשקעות. חברת וובי ( obiקטיבית חתומה החיסכון הע אחז בו. ,)Wשזי ה תידי .בנוסף, הפלטפו התה הזד רמה כזה את מנות של הוא סוכן וובי לו הפנסיונית ,שמציעה המסלקה שם המש קחת בחשבון בעתות מצ הביטוח הפרטי. את מרכיב על על דמי הניהול ב וקה חק :מקצועיות ובאמצ ממרכי פניו נראה כי לבד ומתעלמת עליו ולהיות תוכלו להישען עות התממש סי מנת לשמר אליה היא מאפשרת לחוסך קות אמיתית עבור הל מדובר בבשורה כמו בים משמעותיים בטו כון ב את רמת אורח עבור החוסך, אתכם לחוף חים שהוא ינווט קוח ,הנהנה פרופיל ה לצפות גו בסטטוס פנסיוני המודד יטוחי ,על הכיסוי הביטוחיהחיים השגר בי מבטחים. תי, ברת ומדמי ניהול אופ מתחרות הפנסיוני והתש סיכון של החי מלא ללא תמ טוח גם סכון וובי ה ורה. ב דו שווי אגת תקו של בגיליון זה א ואה של אולם, גם שלא טימליים. המדויק ערכו הכלכלי של של אובדן חיוני ועדכני בקש להציג מידע האפיק בו הוא פה התממשות להזניח את זירת עם האם אכן לפנינו חוסך ושל ה על מנת דמי הניהול – ב כושר עבודה מודל שמיטיב במקביל ,מוצר הספציפי. המבו להמשיך ול החוסך? עולם הטרנד החם בענף ,החשו נוגע לחידושים רמה כלכלית בה חיות באותה במוצרי טח ,ולא את שכרו הבסלכלול תחשיב הביטוח מושתת האחרונות – ולוודא שא של השנים כ בים לך. מרכיב ביטוחי .חיסכון רבים תם, כספי להתממשותו על מתן מענה שמדברים על ת ישנו הלקו יסי חי סי במקרה של א אנו חיים כיום, שלמו חות, כוני פ סכון נ נתחיל בסק על חות. פנ הת מנת ובדן של סיכון. כות או מוות? הסיכון כך ,המערכת מערכת ירה אודות וובי, מונה מורכבת קצת יותר .מ סיוני ,חיסכון לבנות מתווה כושר עבודה, עלינו את במקרה ניתן לתחום מידע ח מאפשרת היא מתאים ומותאם לבטח את המקסי ולהגדיר מר זה נמצא כי קצועיות יש כמו גם שם המשחק. למרות צורתה דשה לחוסכים. לצרכי הלקוח שווי הרמה הכלכ מלי עומד על הקריטריונים אש ,להערכת צורך בהיכרות את ממדי ה בת לית ולא את ה סך של 75% ה הידידותית עמוקה עם הל אם למקרה התממש פיצוי שיוענק ממש ברו ערכו הכלכלי של האדם לא משכר הבסיס. ו ובליווי קוח ובי שכר הבסיסי לוש ארוך למשתמש, ה מס ותו. היא טווח ,על אך שכר שלנו, רים .אם נ אם כך, ע התחשי מעוררת בלבול פק תמונה מל רב. מנת לבנות נמצא כי אין קשר שהרי לא אחת נתח באופן תכ האם את ה מה הבעיה? בורו את הכיסוי בים מדויקים? שכבמחד ,הכוח עובר אה של החיס גוב כיסויים הביטוחיים ואת מ ליתי מספק מענה ראוי ו הכיסוי אינו ביניהם. לסוכני הביטוח המתאים ביותר. לידי הלקוח, כאשר מדובר כון הפנסיוני? נכון יכול אינו נ יש גם הם ,הרי שנ על מתן פ מוצע אובדן במקרה של הסוכן .אולם זקק עוד לתיווך את האמצעים הטכנולו נזק או אובדן רכב ,הרי יצוי ,בגין משמעותיים מצא כי קיימים פערים ומ כושר עבודה. גיים ל מא ידך ,חופש החיסכון הפנ בחון את מ שחישובו של דוע? זאת מ הפיצוי או שניתן לראות הבח ה כלול ה ב גם אחר ירה, תפת לתי וה שיפוי מ בעין ללא חות שכר יד סיוני קצו עתי ברור ל עית. של הינו גו המבוטח מכוונת ,עלול דית של השכר. התמקדות צרכיו העתידיים ול הלקוח ואת מדי ,שכן נ בגובה שכר הב שווי בהם נגזר מע להטעות. רכב דומה ב לות התיקון או תוספות כגון ש סיס ואינו כולל: יקח לדוגמה את בבית ,משפחתי -תפקי צרהיעדר בחינת במרכיב דמי המבוססת על ני בנות לו תכנית ביטוח אובדן דינו הנוספים ממחיר עב שוק החו כמו כן ,הוארכה עות נוספות ,תו כושר ותק, כגון הכנת שי ודה .בדרך כלל התעלמות למשיכת כס הוראת השעה פשי .אך מה לגבי כים והתאמ הניהול בל המרכיבים .רק ת תוח של כלל בד תם בונוסים ,כוננות ,נסיעות ו ספת הילדים ,הוצאות ביי עורי בית עם הכיסוי הבי הינו נג מ טוחי פים זרת לחי כד'. ביס שווי 7,000שקלים עד סכום של של שכר הב פרופיל הסיכון סכון הנצבר להבטיח כי ההכנהכנית כזו יכולה יטר ,תחזוקת הטבות כגון הבית ,קנ סיס ,והכיסוי ה רכב ,ארוחות ,נכס נ יות ,זמן המו בפטור מלא מקופות הגמל הוצאות א של החיסכון והעתידי הלקוח מתאימה לצ פנסיונית של קדש להשכרת מ ש"ל ,טלפון וכד'. וסף וכד'. והתשואה .2015נצלו מס ,עד 30ביוני מחייה בכבוד ל רכיו ותאפשר לו הוצאות נ את ה אחר לוות בגין הנכות. חשבונות ישנים הזדמנות וסיגרו שיסיים לעבוד וייצא לגמל אות. ש כי או שבהם סכו אינם פעילים צד לפ רש מים נמו את סע חשוב גם לנצל את הזמןכיםשניחסית .על מנת ידעתם, כספים אבודים? כל יפי הדוח הש ששכחתם מקי לעודד חוס ותר לרכישת בי זוכרים באילו חשב ומם או שאינכם נתי של החיס הת 7,000שקלים ,הואר כים לסגור ח הקיימים ,טוחי הבריאות שובות בתוך המעטפה כון הפנסיוני? בימים אלה שבונות גמל כדי לאתר כספים ונות הם נמצאים. כה בטרם ה כיצד לאתר לציבור המ שולחות חברות אבו ההוראה למוצרים פנ הוראת השעה עד לסוףשאינם פעיל חלת הפוליסה ים, האחידה. הביטוח ב שב ולחשוב דים צריך לעצור בוט יחס חים הם אילו לאח סיו את י עד רים? חסכ דפי נים נוס וני .באו השנתיים, צר מ פים ולסיכום ,לא המידע ניהול יכול לח שינוי של 0.1% פתחתם בעבר ,או ונות וחשבונות שרד לח ב פוע הכול ה דמי שוש לים לים אוצר מפתיחת את פי הית סוך לכם עשרות ואף המנהלת את האריך את להרחבת ה שירשתם כסף מ האם קיים סיכוי הדוחות הפנסיו רות וההפקדות ב רוט מאות החיסכון שלכם. הוראת ה שעה למשיכת לקבלת ייעוץ ניים השנתיים. אלפי שקלים. מוצרים היכנסו ל כספים עד סכום של י חלה על חשב השונים .ה 0 אתר ונות שנה חשבונות בנק ,ח קרוב שנפטר - 7,00 בנוש פי ה ה מהו שק אים גמל רסם הכ אינט לים מ אלו רנט הח שרד סכו יסוי הבי ואחרים, תרה נמוכה ול מקופות הגמל שורת הנ בעלי נמשכו האוצר צרה ,והאם הוא טוחי שלכם לשעת וסי ברה ,באמצעות שם מש של פנסיוניים או ביטוחי נות ,חסכונות חיות לגופים לקביעת אנא פנו למשרדי מלא ממס .הוראת השעה בפטור מנהלים וקרנות הרחיבה גם לבי רק חצי מילי על מספיק המוסדיים, סמא אישית. חיים על שמו. טוחי פחות מרבע מה ארד שקלים – פגישה. תמש כמו כן, פנסיה. מנת להגביר האם כל הכס לכלכלתכם? מוארכת על בשלושה חודשים חוס חפשו חסכ את נגישותו של המידע ב בקשו מהח נוספים והיא תפקע ה אף ההודעות, לפטור. כים הזכאים לא פעילים – כמו כ ונות פנסיוניים פים שהעב ולהבהיר את סעיפיו השו דף לחיסכון שחויבו הגו 30ביוני .2015רתם את הדוח בד ברה לשלוח אל יש מוסדיים הגיעו ליעדם? נים. לש בדוח תוכלו ל פים על מנת ראל ישראלי ואר במק לוח יכם בעבר (כשכירים או כ ספים שהפקדתם לג שלא ביל, רגיל לות: ל ה או פגוע חוס בכ בד האלקטרוני. הכנסת לה אוצר יבקש את אישור הרלוונטיים ,ב כים לאחר יסוי הפנסיוני כמה דמי ואר השתלמות ,בקרנות עצמאים) בקרנות אוצר טוענים ההי אריך הפרישה ,מו ניהול אתם משלמים במידה ולא מצ פנ כי משימוש בכספים מלץ להימנע את הוראת השעה נמ ענות הציבורית חפשו מכ אתם את הדוח: חיים או סיה ,בביטוחי להוראה ה כך תבים בקופות גמל .ב יתה אלא וכה .מתוך 2.2 מתוך – דוח לצריכה שוטפת שקיבלתם מהחברה מ תאתרו כספים ש לצ וחסכונות לא פעילים דקו חשבונות מילי נתי אבו רפם ארד לע דים: שק לחי ב מית בקרן הפנ לים ,הקיים. דובר בכספים סכון הפנסיוני יש ראל י הסעיף עו"ש או חשבונות בנק – חשבונות סיה החדשה שבבעלותכם שר אלי -סוכ קצבה מתוך הדוח מ כתובת :ישראל ,21פתח נות לבי טוח | ולא בבנק שאינו הבנק ה ט"ח שפתחתם חודשית ת טל'456 44 : הצפויה בפר קוה | תוכן ,עריכה והפ | 03- 456מ ישה בגיל...... רגיל שלכם וכד'. המה זה אומר? יתרת הכ קה: יילeli. co. il : ספים בקרן מת חילת השנה סכום שאתם צ עדיף תקשורת בע"מ | isra el@ isra דמי נ פויים יהול ל ש קבל נגבו טל': מדי בשנה זו כמה כסף חודש לאחר 03-9076000 חסכתם סך שתפרשו ,בה תוכל להעביר כאן ללקוחותיך מסר על הסוכנות ולספר לא ממש מתנדבים לכך .יש להקים לשכת אשראי שכל גוף שרוצה לתת אשראי ,יוכל להתחבר אליה". אפללו הבהירה כי "החשש בגוף כזה הוא ניצול הפרטיות ,וכן הדרה של מי שיקבל דירוג נמוך". ברקי הוסיף כי "לגבי חוק נתוני אשראי קיימים חששות כבדים, בעיקר באבטחת המידע ,שאותם חווינו בגל הקודם של החוק .כיום המדינה מנסה לשכלל את החוק". שמירה על קשר עם לקוחותיך -סוכן החושב על טובת הלקוח חישוב ריאלי מיתוג שלך כמקצוען הגדלת תיק הלקוחות הקיים והנעת הלקוחות לרכישת כיסויים ביטוחיים נוספים תפוצה בלתי מוגבלת במייל ,באתר האינטרנט שלך או בדף הפייסבוק אפשרות שאנו נפיץ את העיתון ללקוחותיך תחת כתובת המייל שלך (*) ידידותי ל משיכה חכמ צלצלה 03-9076017או סרוק אתחוסךהברקוד, השאר את פרטיך ונשמח לעזור (*) השירות כרוך בתוספת תשלום כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות. עדכון י תרת הכספים אקטוארי בגין הפעלת מנגנון איזון הכל תאם סכום עד תחילת ה דמי הניהול שנה החולפת ששילמתם ב ה פועל בשנת סכום שנוסף הדוח (מההפ הסכומים שג לחיסכון הפנ קדות ומהחיסכון) בתה ל סיוני שלכם או נ גרע ממנו, צורך הכיסוי שקרו להם בשל התאמה הביטוחי ,לבין לכמות הכסף שחסכתם ,נכון למועד הדוח 9 מהדורה מיוחדת | יום ד' ,י' באייר התשע"ה | 29.4.2015 עלייה משמעותית בהשקעה הגלובלית בחברות FinTech לדברי רני ארגוב ,מומחה תחום אסטרטגיות שיווק ,תחום הטכנולוגיה הפיננסית גדל משמעותית ומאפשר לגופים פיננסיים להיות מדויקים יותר בהבנת צרכי הלקוח בחברות הגלובלית ההשקעה טכנולוגיה פיננסית הסתכמה בשנת 2013בסכום של כ 3-מיליארד דולרים ,כך עולה מנתונים שהציג רני ארגוב ,מומחה תחום אסטרטגיית שיווק ,דיגיטל וחדשנות בחברת . Deloitte בהרצאתו בחן ארגוב את הטכנולוגיות ואת הפיתוחים הרלבנטיים בעולם הפיננסי ,את ערכי המוסף שהם מייצרים ואת השפעתם על התנהגותם של השחקנים המסורתיים ושל השווקים הרלבנטיים .כל זאת ,תוך מיפוי אסטרטגיות ההתמודדות עם התנודות בזירה העסקית. הנתונים הראו כי ההשקעה בחברות בלונדון הסתכמה ב 950-מיליון דולרים ,בעוד ההשקעה בחברות הפועלות בעמק הסיליקון בארצות הברית הסתכמה בכ 780-מיליון דולרים .הצמיחה השנתית של תעשיית ה FinTech-הסתכמה ב ,26%-כאשר לונדון בלטה בצמיחה כפולה ,שהסתכמה ב.51%- במשמעויות התמקד ארגוב ובאסטרטגיות שמכתיבה צמיחת ה Fintech -למקבלי ההחלטות בגופים הפיננסיים השונים ,תוך שיבוש שרשרת הערך המסורתית בזירת הפיננסים .לדבריו" ,תעשיית ה FinTech-מציעה מגוון פתרונות לשחקנים במגזר הפיננסים ,ובכלל זה שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, יישומי ,Big Dataהשקעה בשוק ההון ,אבטחת מידע ,מטבעות דיגיטליים ,יישומי P2Pושירותים פיננסיים מותאמים ללקוח" ,הוא פירט. בין המדינות המובילות בהשקעה בשוק האירופי נמצאות גרמניה, הולנד ,אנגליה ,רוסיה והמדינות הנורדיות .בעוד שלפני המשבר ב 2008-עיקר ההשקעה היתה בתחום התשלומים ,בשנת 2013עבר מיקוד ההשקעות לשורה של נושאים ,בהם בנקאות ,ניתוח נתונים ,בנקאות אישית ותחום התשלומים. ארגוב ציין כי הדיגיטל מאפשר לגופים הפיננסיים להיות מדויקים יותר ולספק את צרכי הלקוח באופן מיידי .כמו כן ,הדיגיטל מאפשר שימוש במרחבים שאינם מסורתיים, המזמנים אתגרים בביטחון מידע. אחת המגמות הבולטות היא השקעה משמעותית ,של 100מיליון דולר ויותר מצד גופים פיננסיים בחברות טכנולוגיות. >> 28.4.2015תודה דיברנו על זירת האשראי שהקשבתם. עדיף מודה למשתתפים ,למרצים ולנותני החסויות שתרמו להצלחת ועידת עדיף ה 2-למוסדות פיננסים שמחנו להיפגש -להתראות בכנסים הבאים! ועידת עדיף ה 2-למוסדות פיננסים זירת האשראי בישראל י ו ם ג ' ,2 8 . 4 . 2 0 1 5 ,מ ל ו ן ד ן פ נ ו ר מ ה ,ת " א כל הזכויות שמורות ,אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר -כל חלק שהוא מהחומר הכלול בעיתון עדיף ביטוח ופנסיה .המידע הנכלל בעיתון זה הינו בבחינת סקירה כללית בלבד ,ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי .המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה אחראית לתוכן המודעות.