חזון הארגון הדיאלוגי, צבי עמלי.

‫חזון הארגון הדיאלוגי‬
‫(קטע מפרק)‬
‫צבי עמלי‬
‫רבים הפירושים למושג דיאלוג‪ .‬הם שונים זה מזה ולעיתים נראה כי הם סותרים זה את זה‪ .‬המשותף לכל‬
‫ההגדרות והפירושים הוא בהבחנתו של דיאלוג מדיבור רגיל או מתקשורת כפעולה שעניינה העברת מידע‪ .‬בכך‬
‫כולם מצביעים בלשון של ניגוד על הדיאלוג כמה שאינו דיבור רגיל; ובלשון חיובית‪ :‬כל אנשי הדיאלוג יצביעו על‬
‫איכות ייחודית לטובה של יחסים דיאלוגיים על פני יחסי דיבור רגיל או סתמי‪ .‬עמדה דיאלוגית תבטא‪ ,‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬נכונות ומוכנות של אדם להיות בדיאלוג וביחסים דיאלוגיים (על‪-‬פי ההגדרה המסוימת של מהו דיאלוג)‪.‬‬
‫מבחינתי עמדה דיאלוגית היא נכונותו ומוכנותו של אדם להיות במפגש משמעותי עם אחר חיצוני או פנימי;‬
‫מפגש שאופיו כן‪ ,‬פתוח ואמיץ‪ ,‬אכפתי ואמפתי‪ ,‬מתעניין וסקרן‪ ,‬נכון לגילוי דבר מה חדש על עצמי ועל‬
‫האחר ומוכן להתחדשות‪ ,‬להשתנות בתוך ובעקבות המפגש הדיאלוגי‪.‬‬
‫מפגש דיאלוגי בא מתוך אחווה אוניברסלית בסיסית ומוליד אחווה כזו‪ .‬מה אם כן‪ ,‬לארגון ולדיאלוג?‬
‫ארגון דיאלוגי‬
‫‪ .1‬לכל גוף משימתי‪-‬תכליתי‪ ,‬נחוצים לכידות‪ ,‬סולידריות ושיתופיות לשם השגת מטרותיו‪.‬‬
‫לצורך זה ראוי לקיים עמדה דיאלוגית בארגון ולהבנות פאזות דיאלוגיות בנוסף לתהליכי קבלת‬
‫החלטות ולדיוני ביצוע ובקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לראות בפאזות דיאלוגיות רכיב בלתי נפרד ומשלים‪ ,‬אשר עליו ועמו ייבנו הרכיב(ים)‬
‫ממוקד(י) המשימות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפאזות הדיאלוגיות מתקיימות הן באינטראקציות דיאדיות‪( ,‬בין שניים שותפי‪-‬משימה)‬
‫והן באינטראקציות מרובות‪-‬פנים (צוותים‪ ,‬קבוצות עבודה‪ ,‬ועדות‪.)...‬‬
‫‪ .4‬כיצד ניתן לחשוב על פאזה דיאלוגית באינטראקציה שבין אדם לבין עצמו?‬
‫‪ .5‬תהליך עבודה פורה ינוע כל העת בין שני הרכיבים המשלימים‪:‬‬
‫א‪ .‬פאזה דיאלוגית ‪ )1‬מאפשרת היכרות אנושית מעמיקה ובונה יחסי‪-‬אמון ואחווה;‬
‫‪ )2‬יוצרת לכידות וסולידריות הנחוצות לתפקוד תקין ולשיתופיות בשגרה ובעתות מבחן;‬
‫‪ )3‬מספקת מצע‪ :‬לחשיבה וללמידה משותפות‪ ,‬לבחינת משמעויות והשתנותן‪ ,‬להטלת‬
‫ספק באמיתות ולבחינה של הנחות‪-‬יסוד;‬
‫‪ )4‬מבריאה יחסי סמכות ומצמחת סמכות פנימית‪.‬‬
‫‪ )5‬מהווה מקור לרעיונות ומרחב למשחקיות‪ ,‬ליצירתיות ולבחינת דרכי‪-‬פעולה חילופיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬פאזה ממוקדת משימה מכוונת לקביעת מטרות ויעדים‪ ,‬לתכנון‪ ,‬לשיקולי‪-‬דעת‪ ,‬לקבלת‬
‫החלטות‪ ,‬לביצוע‪ ,‬לפתרון בעיות‪ ,‬לבקרה ולהערכה‪ ,‬ולהסתגלות לתנאים משתנים‪.‬‬
‫משימתיות מוכרת יותר לבעלי תפקידים ומועדפת בדרך כלל על מנהלים בארגון‪ .‬עמדה דיאלוגית זרה‬
‫יותר ומאיימת יותר; ומצריכה תנאים‪ ,‬המשעים לזמן‪-‬מה את התכליתיות המשימתית בעת קיום‬
‫הדיאלוג ומאפשרים מרחב תנועה מנטלית והתמסרות‪ .‬לדיאלוג בתנאים מיטיבים מתלוות בדרך‪-‬כלל‬
‫משחקיות רצינית ויצירתיות‪.‬‬
‫‪ .6‬ביום‪-‬יום השוטף הדיאלוג ישרת זרימה חופשית של יחסי אחווה בריאים‪ ,‬של חשיבה ושל למידה‬
‫במרחב משחקי‪-‬יצירתי וכן את חקירת עצם תהליכי השיח;‬
‫ואילו שיח המשימה ישען על הסולידריות‪ ,‬האמון והשיתופיות שנוצרו וישתמש בתובנות הדיאלוג‬
‫ובתוצריו להעשרת תהליכי קבלת ההחלטות והיישום‪.‬‬
‫עתה ישובו וייווצרו מצבים‪ ,‬שאלות ומגמות‪ ,‬הנדרשים שוב לפאזה דיאלוגית וחוזר חלילה‪.‬‬
‫‪ .7‬בארגונים חזקי הייררכיה‪ ,‬בעלי תרבות ומסורת א‪-‬דיאלוגית‪ ,‬נחוץ לבסס תחילה בקרב מנהלים‬
‫עמדה דיאלוגית פעילה כחלק מהטמעת פונקציות הוריית של ניהול‪.‬‬
‫‪ .8‬למימוש עמדה דיאלוגית בארגון נחוצים תנאים [שיש להגדירם]‪ ,‬דרושה הבנה עמוקה של רווחיה‬
‫ומחירי הרווחים‪ ,‬ונחוצה תחזוקה שוטפת וטיפוח שוטף [שיש להגדירם]‪.‬‬
‫תנאים להומניזציה ארגונית ולעמדה דיאלוגית‪-‬שיתופית‬
‫‪ .1‬רצון כן והכוונה שוטפת של תהליכי הומניזציה ושל התנהלות דיאלוגית שיתופית הבאים מן הדרג הבכיר‪.‬‬
‫‪ .2‬הומניזציה של הממד הסמכותי הפורמאלי‪ -‬מהיררכיה של כוח ושליטה להיררכיה מעצימה ועד לשיתופיות‪.‬‬
‫מעבר מתפיסת כוח על האנשים למתן‪-‬כוח לאנשים‪ .‬סתירת תהליכי ניכור וחתירה למשוואה‪:‬‬
‫יחסי עבודה=יחסי יצירה=יחסי משמעות‪.‬‬
‫‪ .3‬הגמשת הרכיב ההיררכי‪ .‬שילוב ממשי של מבנים ושל מנגנוני פעולה ותגמול שאינם היררכיים‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬שיתוף במידע הארגוני‪ .‬ב‪ .‬שיתוף בתהליכי קבלת החלטות‪ .‬ג‪ .‬ביזור סמכויות (שיתופיות לאורך ולרוחב)‬
‫ד‪ .‬מעורבות ואחריות משותפת לתכנון ולביצוע‪ .‬ה‪ .‬ניהול מוכוון ערכי ההתנהלות‪ .‬ו‪ .‬רוטציות מושכלות‪.‬‬
‫‪ .5‬פונקציות "הוריות" בניהול‪ :‬הגדרה אופרטיבית של תפקיד המנהל כמאפשר‪ ,‬מסייע‪ ,‬תומך‪ ,‬מכיל‪ ,‬חונך‪.‬‬
‫‪ .6‬חיזוק עבודת צוות בצד טיפוח אינדיבידואליזציה ומתן משימות ליחידים ייחודיים‪.‬‬
‫‪ .7‬קבוצות שיח להיכרות‪ ,‬בנית אמון ואחווה‪ ,‬יצירת סולידריות ולקיום מצע לתמיכה ולצמיחה‪ .‬דיאדות שיח‬
‫רוטציוניות‪.‬‬
‫‪ .8‬פיתוח יכולת הכלה של מציאות מרובת‪-‬פנים; וזימון של ריבוי‪-‬קולות‪ ,‬ריבוי‪-‬פנים‪ ,‬שונּות‪ ,‬מגוון‪.‬‬
‫‪ .9‬פיתוח‪ ,‬טיפוח ועידוד רציף של ידע מקצועי‪ ,‬חשיבה עצמאית‪-‬ביקורתית‪ ,‬יוזמות אינדיבידואליות ויצירתיות‬
‫‪ .10‬איזון מגדרי‪ :‬איזון מושכל של המגדר המיני ואיזון מושכל של מגדרים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬בארגונים הייררכיים‪ ,‬בעלי היסטוריה א‪-‬דיאלוגית‪ ,‬יש לבסס תחילה בקרב ההנהלה פונקציות הוריות‬
‫של ניהול ועמן עמדה דיאלוגית פעילה‪.‬‬
‫חזון הארגון הדיאלוגי למתקדמים‬
‫העבודה תופסת אצל מרבית האנשים העובדים זמן ומקום מרכזיים בחייהם‪ .‬באומרי זמן ומקום‪,‬‬
‫כוונתי הן לזמן ולמקום קונקרטיים והן לזמן ומקום נפשיים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לעבודה השפעה מכרעת הן על‬
‫איכות חיינו ומשמעות חיינו בזמן העבודה והן על איכות חיינו ומשמעותם מחוץ לעבודה‪.‬‬
‫מה ניתן לעשות כדי שמקום העבודה ישפיע לטובה על איכות חיינו ויתרום למשמעות חיינו‪,‬‬
‫למלאותם?‬
‫על מקומות העבודה לכלול במטרותיהם את מחויבותם לאיכות החיים ולמשמעות החיים של עובדיהם‪.‬‬
‫על המעסיק לסתור תהליכי ניכור וליצור תנאים של עבודה ויחסי עבודה המממשים עמדה דיאלוגית‬
‫יוצרת‪.‬‬
‫האם מחירי הרווח כדאיים? האם יינזק מכך הארגון?‬
‫מדוע מעטים הארגונים הנוהגים כך? מה חוסם בעלים ומנהלים לבחור במגמה זו?‬
‫ו‪ ...‬שמא ירחיב הארגון את שאיפתו ויכלול במטרותיו אלה גם את לקוחותיו?‬
‫‪ .1‬ארגון אמיץ בעל חזון אמיץ יחתור לקיומה של עמדה דיאלוגית כחלק בלתי נפרד מן‬
‫התרבות הארגונית והאקלים הארגוני‪ ,‬לא רק לקידום מטרות הביצוע והרווח ולא רק‬
‫לקידום האינטרס הארגוני הצר‪ .‬ארגון אמיץ בעל חזון אמיץ יחתור להיות ארגון דיאלוגי‬
‫ולסייע לעובדיו לחיות חיים מלאים יותר ומשמעותיים יותר באמצעות קיום עמדה דיאלוגית יוצרת‬
‫ופיתוח ומימוש של תשתית מתאימה ופרקטיקה דיאלוגית בין אנשיו ואולי אף עם לקוחותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬ברי לי כי מימוש מטרה זו (הנראית לאחדים תמוהה במסגרת הארגונית) יתרום סופו של דבר גם‬
‫לפעולת הארגון וליעדיו המשימתיים הממוקדים והכלכליים‪.‬‬
‫‪ .3‬אני שב ומזכיר כי לקיום ארגון דיאלוגי נחוצים תנאים [שיש להגדירם]‪ ,‬דרושה הבנה‬
‫עמוקה של העמדה הדיאלוגית היוצרת‪ ,‬של רווחיה ומחירי רווחיה‪ ,‬ונחוצה תחזוקה שוטפת וטיפוח‬
‫שוטף [שיש להגדירם] של הפרקטיקה הדיאלוגית‪.‬‬
‫‪ ‬הטקסט שלפניכם הוא טקסט דחוס‪.‬‬
‫הוא כתוב בתמציתיות ומזמין לקריאה חוזרת ונשנית‪ ,‬לחשיבה ביקורתית ולדיאלוג‪.‬‬
‫‪ ‬המצטטים מתבקשים לציין את המקור כמקובל‪.‬‬
‫כתובת דוא"ל לתגובות‪zviamely@gmail.com :‬‬