2013: אחסון ליצ`י

‫החברה למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש בע"מ‬
‫קרית שמונה‬
‫פקס‪40-1004666 .‬‬
‫טל‪40-1004842 ,40-1267086 .‬‬
‫‪www.fruitlab.co.il‬‬
‫‪E-mail: fruit.storage.lab@gmail.com‬‬
‫אחסון ליצ'י‬
‫דוח לשנת ‪8466‬‬
‫צוות המעבדה‪ :‬אוהד נריה‪ ,‬אלה צבילינג‪ ,‬היבא גדבאן‪ ,‬רונית גניגר‪ ,‬ליאת‬
‫עזאני‪ ,‬טלי גולדברג‪ ,‬דני גמרסני ורות בן‪-‬אריה‬
‫ינואר ‪8460‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‬
‫נושא ‪ :6‬הארכת משך שיווק פרי טרי‬
‫השפעת ריכוז הפד"ח ומשך ההשהיה טרום האחסון על איכות הפרי ‪ -‬מטרתו של הניסוי הייתה‬
‫לבחון את ההיתכנות לעכב את התפתחות הרקבונות הודות להצטברות הפד"ח והשהיית הפרי‬
‫ללא קירור‪ .‬לכן‪ ,‬בניסוי זה נבחנה השהיה של הפרי בטמפרטורת החדר לתקופה של עד שבועיים‬
‫תוך אריזתו בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 021‬מיקרון להם אטימות רבה לגזי הנשימה‪ ,‬אשר אפשרו‬
‫הצטברות פד"ח שריכוזו הוכוון על‪-‬ידי חירור השקית בעזרת מחט בקוטר ‪ 0.2‬מ"מ‪.‬‬
‫בתנאים אלו בהם הוחזק הפרי ללא קירור‪ ,‬כאשר ריכוז הפד"ח הגיע לכ‪ 01%-‬חלה הפחתה של‬
‫‪ 01%‬לערך בהתפתחות הרקבונות בהשוואה לטיפולים בהם ריכוז הפד"ח היה גבוה יותר (וריכוז‬
‫החמצן נמוך יותר)‪ .‬אולם‪ ,‬אין בתנאים אלו כדי למנוע את התפתחות הרקבונות באופן מוחלט‬
‫במהלך האחסון בקירור‪ ,‬שלאחר ההשהיה בתנאים אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעת תנאי האריזה בקירור ובחיי מדף על איכות הפרי ‪ -‬בניסוי זה נערך מאמץ לשלב בין‬
‫תנאי האחסון בקירו ר לתנאי האחסון בחיי מדף‪ ,‬תוך התאמת השיטה כמידת האפשר לתנאי‬
‫יישום מסחריים‪ .‬במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה מתאימה לפרי הארוז בשקיות על‪-‬ידי‬
‫השהיית השקית האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה עד לבניית הרכב האווירה המבוקש‬
‫בעזרת נשימת הפרי‪.‬‬
‫קיימת היתכנות לאריזה כפולה של הפרי בשקיות אווירה מתואמת‪ ,‬כאשר השקית החיצונית‬
‫צריכה להיות דקה יותר מ‪ 01-‬מיקרון‪ .‬אך‪ ,‬ללא טיפול כנגד רקבונות האחסון‪ ,‬אין היתכנות‬
‫לשיטת טיפול זו בפרי הטרי‪.‬‬
‫נושא ‪ :8‬הדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד‬
‫בחינת שיטות ההדברה כללה שני תכשירי כלור ואחסון של הפרי בחשיפה מתמדת לריכוז נמוך של‬
‫‪ SO2‬כמקובל ביצוא ענבים‪ .‬שני תכשירי הכלור לא היו יעילים כנגד התפתחות הרקבונות‪ ,‬בעוד‬
‫שחשיפה לגופרית הדו‪-‬חמצנית היה יעיל מאוד‪ ,‬אך פגע מעט בצבע הפרי‪ .‬נדמה כי שיטת הדברה זו‬
‫עשויה להיות יעילה ויש מקום לשלבה בעת אחסון הפרי הטרי והמאויד בזמן המשלוח‪.‬‬
‫נושא ‪ :6‬זירוז חזרת צבע הקליפה האדום בפרי מאויד – נערך ניסוי לבחינת שיטות להחזרה‬
‫מהירה של צבע הפרי‪ ,‬לאחר האיוד בגופרית‪ ,‬מתוך כוונה לאפשר הגעה של פרי צבעוני גם ליעדים‬
‫בהם משך המשלוח קצר מ‪ 3-‬שבועות‪ .‬תוצאות הניסוי מלמדות כי צבע הפרי חוזר מהר יותר‬
‫הודות לאחסון הפרי בטמפרטורות הגבוהות מ‪ 4oC-‬עם יתרון לטמפרטורה של ‪ 10oC‬בה הצבע‬
‫התפתח במלואו לאחר ‪ 3‬ימים לעומת ‪ 4‬ימים בטמפרטורות ההשהיה האחרות‪ .‬גורם נוסף‬
‫שהשפיע על צבע הפרי היה טבילתו בתערובת החומצות כשהן מהולות פי ‪ 01‬לעומת ההמלצות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬השהיית הפרי בטמפרטורות הגבוהות עודדה התפתחות של רקבונות‪ ,‬שבהיעדר טיפול‬
‫בתכשיר הדברה פגעו במרבית הפרי‪.‬‬
‫נושא ‪ :0‬בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי – נערכו שני ניסויים בהם נבדקו ציפויי דונגים‬
‫ופוליסכרידים שונים‪ ,‬כנגד התייבשות הקליפה ולמניעת רקבונות‪ .‬בשני הניסויים לא נמצאה כל‬
‫השפעה לציפויים על איבוד המשקל ועל התפתחות הרקבונות‪ .‬בהיעדר טיפול יעיל כנגד רקבונות‬
‫לא ניתן לאמוד את השפעת הטיפולים על השחמת הקליפה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תודות‬
‫צוות מטע בית העמק‬
‫צוות מטע כפר הנשיא‬
‫צוות מטע עמיעד‬
‫צוות ביא"ר מילופרי אבוקדו‬
‫צור קרידי – קדם אבוקדו‪-‬גל‬
‫מיכי לביא סייפאק‬
‫ילנה פוברנוב – מדעי המזון – מינהל המחקר החקלאי‬
‫אלי אלגרבלי – יו"ר שולחן המגדלים במועצת הצמחים ענף הפירות‬
‫שולחן מגדלי הליצ'י במועצת הצמחים ענף הפירות‬
‫מבוא‬
‫בשנות המחקר האחרונות נערכה עבודה רבה בחיפוש אחר שיטות טיפול ואריזה שיאפשרו להימנע‬
‫מאיוד ב‪ .SO2-‬שיטות האחסון שנבחנו כללו אווירה מתואמת פאסיבית‪ ,‬אווירה מתואמת‬
‫אקטיבית ואווירה מבוקרת‪ .‬תוצאות הניסויים מעידות על ‪ 3‬אלמנטים החשובים לשם הארכת‬
‫האחסון של פרי הליצ'י הטרי‪ ,‬כשלכל אחד מהם תרומה חשובה בפני עצמה ושילוב שלשתם עשוי‬
‫לספק את הפיתרון הטוב ביותר‪:‬‬
‫לחות יחסית גבוהה חיונית להפחתת השחמת הקליפה ועל כן יש להשתמש באריזות שישמרו על‬
‫רמה גבוהה באחסון‪ .‬מאידך יש צורך להימנע מההתעבות מים והווצרות טיפות על פני הפרי‪.‬‬
‫שיעור חמצן נמוך חיוני אף הוא להפחתת ההשחמה ועשוי לתרום להאטת התפתחות ריקבון‪.‬‬
‫השגה מהירה של שיעור חמצן נמוך (כ‪ )3%-‬ושמירה עליו‪ ,‬חיוניים להגעה למשך אחסון של ‪3‬‬
‫שבועות לפחות‪ ,‬הוא הזמן המינימאלי הדרוש למשלוח ימי‪.‬‬
‫ריכוז ‪ CO2‬גבוה מסייע כנגד התפתחות רקבונות האחסון‪ ,‬אך ריכוזים גבוהים מ‪ 01%-‬כשריכוז‬
‫החמצן נמוך‪ ,‬עלולים לגרום להשחמה של הקליפה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬גם כשהפרי צולח באיכות טובה את פרק הזמן הדרוש לאחסון או משלוח‪ ,‬יש לדאוג כי‬
‫איכותו תישמר בחיי מדף‪ .‬לצורך זאת‪ ,‬מוצע להמשיך ולשמור את הפרי בתנאי אווירה מתאימים‪.‬‬
‫לכך נדרש פיתוח אריזה המתאימה לאחסון בקירור וגם לחיי מדף בטמפרטורה גבוהה יותר‪ ,‬בה‬
‫הפעילות המטבולית של הפרי עולה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בעונות האחרונות הוקדש המחקר לפתרון בעיית חיי‬
‫המדף‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬במהלך האחסון‪ ,‬הן של פרי טרי והן של פרי המטופל בגופרית‪ ,‬עלולים להתפתח‬
‫רקבונות הנגרמים על‪-‬ידי פטריית העובש האפור )‪ (Botrytis cinera‬ופטריות עובש כחול‬
‫)‪ .(Penicillium sp.‬כנגד פטריות אלו נהוג היה עד לפני כעשור לטבול את הפרי בתכשיר ספורטק‬
‫(פרוכלורז)‪ ,‬אך בעקבות דרישות השוק האירופאי‪ ,‬הופסק השימוש בחומר זה‪ .‬כתחליף לשימוש‬
‫בספורטק נמצא תכשיר חלופי ספורקיל (אמוניום רביעוני)‪ .‬אולם‪ ,‬לאחרונה נאסר השימוש גם‬
‫בתכשיר זה בפרי ליצ'י המיוצא לאירופה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אשתקד נבחנו שוב תכשירים להדברת רקבונות‬
‫שהינם בעלי פוטנציאל לשימוש בחקלאות אורגנית‪ ,‬מתוך הנחה כי רישוי חומרים אלו בליצ'י‬
‫יהיה פשוט יחסית לרישוי של חומרי הדברה כימיים‪.‬‬
‫בעונת המחקר האחרונה בוצעו הניסויים בארבעה נושאים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .0‬המשך פיתוח שיטת אריזה לאחסון פרי טרי באווירה מתואמת‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת שיטות להדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד‪.‬‬
‫‪ .3‬זירוז חזרת צבע הקליפה האדום בפרי מאויד‪.‬‬
‫‪ .4‬בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי‪.‬‬
‫נושא ‪ :6‬הארכת משך שיווק פרי טרי‬
‫הארכת משך שיווק הפרי ללא טיפול בגפרית‪ ,‬הינה מטרה העומדת במרכז המחקר מזה מספר‬
‫שנים‪ .‬לפני כשלוש שנים הצלחנו בפיתוח תנאי אריזה של הפרי הטרי‪ ,‬שכללו טבילה בספורקיל‬
‫‪ 0%‬כנגד רקבונות ואריזה בתנאי אווירה מתואמת בשקיות או אחסון באוויר מבוקר‪ .‬שילוב‬
‫האמצעים העניק יכולת לאחסן את הפרי במשך ‪ 3-0‬שבועות‪ ,‬אך איכות הפרי בחיי מדף נפגמה‬
‫בעיקר בגין השחמת הקליפה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אשתקד בעונת ‪ ,2102‬בעקבות האיסור הגורף להשתמש בספורקיל‪ ,‬נערכו הניסויים ללא‬
‫השימוש בתכשיר הדברה כלשהו‪ ,‬כאשר הפרי שהגיע מהמטע‪ ,‬נארז מיידית בשקיות אווירה‬
‫מתואמת והוכנס לקירור‪ .‬בגין היעדר תכשיר הדברה כנגד רקבונות‪ ,‬התפתח בעיקר בחיי המדף‬
‫שיעור ניכר של ריקבון‪ ,‬אשר פגם באיכות הפרי‪ .‬באותה עונה נערכו שני ניסויי אחסון הפרי‬
‫בשקיות‪ ,‬כאשר בניסוי אחד בו שהה הפרי בטמפרטורת מדף בעודו ארוז לפני הקירור היה שיעור‬
‫ריקבון נמוך משמעותית לעומת הניסוי השני‪ ,‬למרות שמקור הפרי היה זהה‪ .‬לפיכך בוצעו בעונה‬
‫הנוכחית ‪ 2‬ניסויים בכיוון זה‪:‬‬
‫א‪ .‬חיקוי ה תנאים בניסוי בו הופחת שיעור הריקבון‪ ,‬תוך בידוד הגורמים שאולי תרמו להצלחה‪:‬‬
‫ריכוז גבוה של ‪( CO2‬פד"ח) בטמפרטורת המדף ומשך שהיית הפרי בטמפרטורה זו טרם האחסון‬
‫בקירור‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחינת אריזה בשקיות בתנאים שונים בכדי לבחון את השפעת האווירה על איכות הפרי‬
‫המאוחסן‪.‬‬
‫א‪ .‬השפעת ריכוז הפד"ח ומשך ההשהיה טרום האחסון על איכות הפרי‪.‬‬
‫רקע‬
‫בעונה שעברה בניסוי שנועד ללימוד קצב נשימת הפרי בחיי מדף‪ ,‬נארז הפרי בשקיות אטומות‪,‬‬
‫קורר במשך שבוע ב‪ 4oC-‬ולאחר מכן הועבר לטמפרטורה של ‪ 10oC‬ו‪ 20oC-‬לתקופה של עד‬
‫שבועיים ימים‪ .‬לפיכך בוצע ניסוי בו הושהה הפרי בטמפרטורת החדר לתקופה של עד שבועיים‬
‫תוך אריזתו בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 021‬מיקרון להם אטימות רבה לגזי הנשימה‪ ,‬אשר אפשרו‬
‫הצטברות פד"ח תוך שליטה מסוימת בריכוזו‪ ,‬על‪-‬ידי חירור השקית‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‬
‫הפרי נקטף במטע כפר הנשיא ב‪ 20-‬ביולי‪ ,2103 ,‬בשעות הבוקר והגיע למעבדה תוך שעתיים‬
‫מקטיף‪ .‬הפרי נארז בשקיות פוליאתילן בצפיפות נמוכה (‪ )LDPE‬בעובי ‪ 021‬מיקרון‪ ,‬כשבכל שקית‬
‫כ‪ 0-‬ק"ג פרי‪ .‬השקיות נאטמו בהלחמה והועברו לחדר אחסון בו ‪ .20oC‬לאחר יממה בה הגיעה‬
‫ריכוז הפד"ח ל‪ 41%-‬בעוד ריכוז החמצן ירד ל‪ ,1%-‬בוצע חירור בשקיות בעזרת מחט בקוטר ‪0.2‬‬
‫‪4‬‬
‫מ"מ‪ .‬כתוצאה מחירור השקיות במספר חורים שונה (‪ 0 ,4‬ו‪ 02-‬חורים)‪ ,‬ירד ריכוז הפד"ח וריכוז‬
‫החמצן עלה תוך השגת ‪ 3‬אווירות שונות בהתאם למספר החורים (כמוצג באיור ‪:)0‬‬
‫א‪ 4 .‬חורים ‪ 3% -‬חמצן ו‪ 23%-‬פד"ח;‬
‫ב‪ 0 .‬חורים ‪ 9% -‬חמצן ו‪ 04%-‬פד"ח‬
‫ג‪ 02 .‬חורים ‪ 02% -‬חמצן ו‪ 01%-‬פד"ח‪.‬‬
‫בתום שבוע ושבועיים בתנאים אלו הועבר הפרי לקירור ב‪ 4oC-‬עד תום ‪ 4‬שבועות מקטיף‪.‬‬
‫לפיכך מבנה הניסוי המתוכנן כלל ‪ 3‬אווירות בתנאי שהייה טרם הקירור ושני זמני השהייה טרום‬
‫קירור כאשר עבור כל שילוב גורמים נבחנו ‪ 0‬חזרות‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1 2 H o lls‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8 H o lls‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4 H o lls‬‬
‫) ‪(%‬‬
‫) ‪(%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪O‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪D a y s a fte r h a rv e s t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪D a y s a fte r h a rv e s t‬‬
‫איור ‪ :0‬אווירת גזי הנשימה (חמצן משמאל ופד"ח מימין)‪ ,‬אשר הושגה בשקיות האחסון במהלך‬
‫שהיית הפרי בטמפרטורה של ‪ 20oC‬טרם הכנסתו לקירור‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫בתום ‪ 4‬שבועות מקטיף נבדקה איכות הפרי‪ .‬נמצא כי הפרי סבל מהשחמת הקליפה (תמונה ‪)0‬‬
‫ומעל ל‪ 40%-‬ריקבון‪ .‬באריזות בהן בוצעו ‪ 0‬ו‪ 4-‬חורים הגיע שיעור הריקבון ל‪ 00%-‬בממוצע‪ ,‬בעוד‬
‫שבאריזות בהן ‪ 02‬חורים הופחת שיעור הריקבון במובהק )‪ (p<0.05‬והגיע ל‪ 40%-‬בממוצע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫תמונה ‪ :0‬מראה הפרי בתום האחסון בקירור‪.‬‬
‫ימין – אריזה בה נוקבו ‪ 02‬חורים; מרכז ‪ -‬אריזה בה נוקבו ‪ 0‬חורים ושמאל – אריזה בה נוקבו ‪4‬‬
‫חורים בלבד‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מטרתו של הניסוי הייתה לבחון את ההיתכנות לעכב את התפתחות הרקבונות הודות להצטברות‬
‫הפד"ח והשהיית הפרי ללא קירור‪ .‬לכן‪ ,‬בניסוי זה נבחנה השהיה של הפרי בטמפרטורת החדר‬
‫לתקופה של עד שבועיים תוך אריזתו בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 021‬מיקרון להם אטימות רבה לגזי‬
‫הנשימה‪ ,‬אשר אפשרו הצטברות פד"ח שריכוזו הוכוון על‪-‬ידי חירור השקית‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי עולה כי בתנאים אלו בהם הוחזק הפרי ללא קירור‪ ,‬כאשר ריכוז הפד"ח הגיע‬
‫לכ‪ 01%-‬חלה הפחתה של ‪ 01%‬לערך בהתפתחות הרקבונות בהשוואה לטיפולים בהם ריכוז‬
‫הפד"ח היה גבוה יותר (וריכוז החמצן נמוך יותר)‪ .‬אולם‪ ,‬אין בתנאים אלו כדי למנוע את‬
‫התפתחות הרקבונות באופן מוחלט במהלך האחסון בקירור‪ ,‬שלאחר ההשהיה בתנאים אלו‪ .‬ייתכן‬
‫כי שילוב תנאי השהיה אלו יחד עם טיפול נוסף שיתרום אף הוא להפחתת הרקבונות‪ ,‬עשוי להניב‬
‫תוצאות טובות יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעת תנאי האריזה בקירור ובחיי מדף על איכות הפרי‪.‬‬
‫רקע‬
‫במהלך השנים האחרונות נמצאו להערכתנו תנאי האחסון בקירור של פרי הליצ'י הטרי מבחינת‬
‫טמפרטורה ואווירת האחסון‪ .‬בנוסף בניסויים נפרדים נבחנו אריזות לשמירת איכות הפרי הטרי‬
‫גם בחיי מדף שלאחר אחסון‪ .‬בניסוי המפורט להלן נערך מאמץ לשלב בין תנאי האחסון בקירור‬
‫לתנאי האחסון בחיי מדף‪ ,‬תוך התאמת השיטה כמידת האפשר לתנאי יישום מסחריים‪.‬‬
‫במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה מתאימה לפרי הארוז בשקיות על‪-‬ידי השהיית השקית‬
‫האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה עד לבניית הרכב האווירה המבוקש (כ‪ 01%-‬פד"ח‬
‫‪6‬‬
‫וחמצן בין ‪ 3%‬ל‪ )01%-‬בעזרת נשימת הפרי‪ .‬בנוסף נבחנה ההיתכנות לארוז פרי באריזה כפולה‬
‫המכילה שקית המתאימה לשיווק בחיי מדף שנארזה בתוך שקית עבה יותר מתוך מטרה לאפשר‬
‫את בניית הרכב האווירה באחסון בקירור‪ ,‬תקופה בה הפרי נושם לאט יותר‪ ,‬כאשר בעת המעבר‬
‫לחיי מדף מוסרת השקית העבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודות להיתכנות השימוש במכולות להובלה באוויר‬
‫מבוקר נבחן גם שילוב האריזה בשקיות עם אחסון בתנאי אוויר מבוקר‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‬
‫הפרי לניסוי נקטף במטע בית העמק ב‪ 04-‬ביולי‪ 2103 ,‬לפני הצהריים והגיע למעבדה בשעה ‪.03:11‬‬
‫בעת הגעת הפרי למעבדה הוא מוין וחולק לטיפולי האחסון השונים‪ ,‬כאשר בכל אריזה ‪ 2‬ק"ג פרי‪,‬‬
‫ועבור כל טיפול נארזו ‪ 0‬אריזות‪ ,‬כאשר ‪ 4‬שקיות יועדו ל‪ 3-‬שבועות אחסון ו‪ 4-‬שקיות ל‪ 0-‬שבועות‬
‫אחסון‪ .‬אחסון הפרי בוצע ב‪ 4oC-‬ובתום האחסון הועבר הפרי ל‪ 0-‬ימי חיי מדף ב‪ .20oC-‬בחלק‬
‫מהטיפולים הושהה הפרי טרם הקירור ‪ 24‬שעות באריזה האטומה בטמפ' של ‪ 20oC‬בכדי שריכוז‬
‫החמצן ירד וריכוז הפד"ח יעלה‪ ,‬כך שבעת הכנסת הפרי לקירור תיבנה אווירה מתאימה ולא רק‬
‫בחלוף מספר ימים בקירור‪.‬‬
‫טיפולי האריזה והאחסון כללו‪:‬‬
‫השהיה אווירת האחסון‬
‫מספר‬
‫טרם‬
‫קירור‬
‫בתא‬
‫טיפולי האריזה‬
‫טיפול‬
‫א‪.‬‬
‫אריזה בשקית ‪( HDPE‬לחות גבוהה ללא שינוי הרכב גזי הנשימה)‬
‫‪-‬‬
‫אוויר רגיל‬
‫ב‪.‬‬
‫אריזה בשקית ‪ HDPE‬ואחסון באוויר מבוקר‬
‫‪-‬‬
‫אוויר מבוקר*‬
‫ג‪.‬‬
‫אריזה בשקית ‪HDPE‬‬
‫‪+‬‬
‫אוויר רגיל‬
‫אריזה בשקית ‪( **LDPE60‬עובי ‪ 01‬מיקרון‪ ,‬לחות גבוהה ושינוי‬
‫אוויר רגיל‬
‫ד‪.‬‬
‫הרכב האווירה עקב נשימת הפרי‪ :‬ירידה בריכוז החמצן ועליה‬
‫בריכוז הפד"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אריזה בשקית ‪LDPE60‬‬
‫‪-‬‬
‫אוויר מבוקר‬
‫ו‪.‬‬
‫אריזה בשקית ‪ ,LDPE60‬עטיפה נוספת בשקית ‪ 01 LDPE‬מיקרון‬
‫‪+‬‬
‫אוויר רגיל‬
‫* אוויר מבוקר‪ 3% :‬חמצן ו‪ 01%-‬פד"ח‬
‫** שקיות ‪ LDPE‬נאטמו על ‪-‬ידי הלחמה‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫אווירת האחסון‬
‫אווירת האחסון הושפעה על‪-‬ידי שיטות תנאי האריזה והאחסון השונים‪ ,‬כאשר בהתאם לציפייה‬
‫בה שקית ה‪ HDPE-‬לא השפיעה כמעט על אווירת האחסון‪ ,‬כך שהפרי שהה בכ‪ 21%-‬חמצן ו‪-‬‬
‫‪ 0.0%‬פד"ח (איורים ‪ 2‬ו‪ .)3-‬לעומת זאת בפרי שנארז בשקית ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון בלבד ירד‬
‫‪7‬‬
‫היה ריכוז החמצן כ‪ 02%-‬במהלך רוב תקופת האחסון וריכוז הפד"ח היה כ‪ .01%-‬אולם לאחר ‪3 3‬‬
‫שבועות אחסון חלה ירידה לכ‪ 7%-‬בריכוז החמצן בעוד שריכוז הפד"ח עלה לכ‪.02%-‬‬
‫כאשר נארז הפרי באריזה כפולה‪ :‬שקית ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון כאריזה פנימית ושקית חיצונית‬
‫‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון היה ריכוז החמצן בסביבת הפרי כחצי אחוז בעוד שריכוז הפד"ח הגיע‬
‫כמעט ל‪.31%-‬‬
‫בנוסף למדידת ריכוז האווירה בשקיות אלו‪ ,‬אוחסנו כאמור שניים מהטיפולים בתנאי אווירה‬
‫מבוקרת בה נקבע ריכוז החמצן התא על ‪ 3%‬וריכוז הפד"ח על ‪ .01%‬במדידת הרכב האווירה‬
‫שנוצר סביב הפרי נמצא כי בעוד שהאווירה סביב הפרי שאוחסן בשקיות ה‪ HDPE-‬הייתה דומה‬
‫לאווירה שנקבעה בתא‪ ,‬הרי שהאווירה סביב הפרי שאוחסן בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון לא‬
‫הכילה חמצן כלל (‪ )1%‬וריכוז הפד"ח היה כ‪ 04%-‬בממוצע‪.‬‬
‫גורם נוסף שנבחן בניסוי זה היה השהיית הפרי טרם האחסון בטמפרטורת החדר‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫שתיוצר אווירה מתאימה לאחסון טרם הכנסת הפרי לקירור‪ ,‬כפי שבוצע אשתקד‪ .‬כתוצאה‬
‫מהשהייה זו ירד ריכוז החמצן ועלה ריכוז הפד"ח בתחילת האחסון‪ .‬במהלך האחסון בקירור‬
‫השתנה הרכב האווירה והגיע לשיווי משקל חדש בדומה לאווירה בפרי מהאריזה המקבילה לאחר‬
‫יומיים באריזת ‪ HDPE‬ו‪ 0-‬ימים באריזת ה‪ LDPE-‬הכפולה‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Days from hearvest‬‬
‫איור ‪ :2‬ריכוז החמצן שנמדד באריזות האווירה המתואמת במהלך האחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – a-c‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הנתונים‪.‬‬
‫‪ – RA‬אחסון באווירה אטמוספרית‪ - C ,‬אריזת פרי קר‪ – H ,‬אריזת פרי חם‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪O2 (%‬‬
‫‪HDPE - RA - C‬‬
‫‪HDPE - RA - H‬‬
‫‪LDPE 60 - C‬‬
‫‪LDPE 60 + 80 - C‬‬
‫‪LDPE 60+ 80 - H‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪10‬‬
‫‪c‬‬
‫‪40‬‬
‫)‪CO2 (%‬‬
‫‪HDPE - RA - C‬‬
‫‪HDPE - RA - H‬‬
‫‪LDPE 60 - C‬‬
‫‪LDPE 60 + 80 - C‬‬
‫‪LDPE 60+ 80 - H‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Days from hearvest‬‬
‫איור ‪ :3‬ריכוז הפד"ח שנמדד באריזות האווירה המתואמת במהלך האחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – a-c‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הנתונים‪.‬‬
‫‪ – RA‬אחסון באווירה אטמוספרית‪ - C ,‬אריזת פרי קר‪ – H ,‬אריזת פרי חם‬
‫איכות הפרי‬
‫בבדיקת איכות הפרי בתום ‪ 3‬שבועות אחסון בקירור הוערך מדד האיכות של הפרי ללא פתיחת‬
‫השקיות‪ ,‬כאשר הפרי ששהה באוויר מבוקר בעודו עטוף בשקית ‪ HDPE‬קיבל את ההערכה‬
‫הגבוהה ביותר ולאחריו הפרי שאוחסן בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון (טבלה ‪ .)0‬הפרי שנארז‬
‫בשקיות הכפולות קיבל את הערכות האיכות הנמוכות ביותר‪.‬‬
‫לאחר ‪ 4‬ימים בחיי מדף נמצא כי יותר מ‪ 00%-‬מהפרי נרקב בעיקר ע"י בוטריטיס וביותר‬
‫ממחציתו הופיעה השחמה של הקליפה (טבלה ‪ .)0‬בתום שבועיים נוספים בקירור נמצא כי כל‬
‫הפרי בניסוי נרקב על‪-‬ידי בוטריטיס‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בניסוי זה נערך מאמץ לשלב בין תנאי האחסון בקירור לתנאי האחסון בחיי מדף‪ ,‬תוך התאמת‬
‫השיטה כמידת האפשר לתנאי יישום מסחריים‪ .‬במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה‬
‫מתאימה לפרי הארוז בשקיות על‪-‬ידי השהיית השקית האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה‬
‫עד לבניית הרכב האווירה המבוקש בעזרת נשימת הפרי‪.‬‬
‫בנוסף נבחנ ה ההיתכנות לארוז פרי באריזה כפולה המכילה שקית המתאימה לשיווק בחיי מדף‬
‫שנארזה בתוך שקית עבה יותר מתוך מטרה לאפשר את בניית הרכב האווירה באחסון בקירור‪,‬‬
‫תקופה בה הפרי נושם לאט יותר‪ ,‬כאשר בעת המעבר לחיי מדף מוסרת השקית העבה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הודות להיתכנות השימוש במכולות להובלה באוויר מבוקר נבחן גם שילוב האריזה בשקיות עם‬
‫אחסון בתנאי אוויר מבוקר‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מעידות כי דחיית קירור הפרי בשקית הארוזה קיצרה את משך הזמן הנדרש‬
‫לבניית הרכב האווירה המבוקש‪ ,‬אשר גם אם היה שונה מאווירת האחסון‪ ,‬התייצבה האווירה‬
‫בעת קירור הפרי והייתה דומה לאווירה שבשקית המקבילה בה נארז פרי קר מלכתחילה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אחסון הפרי הארוז בשקית ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון (היא השקית שנמצאה כמתאימה בעבר)‪,‬‬
‫בתנאי אווירה מבוקרת‪ ,‬או בשקית ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון‪ ,‬גרמו לקבלת הרכב אווירה בו ריכוז‬
‫גבוה של פד"ח וריכוז נמוך של חמצן‪ ,‬אשר מניסיוננו עלולים לגרום להשחמת הקליפה‪ .‬כאשר‬
‫ראוי לציין כי הרכב האווירה שהתקבל בשקית ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון‪ ,‬שאוחסנה בקירור רגיל‬
‫היה טוב מבחינת ריכוזי הפד"ח‪ ,‬בעוד שריכוז החמצן היה גבוה מדי‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בהיעדר טיפול בתכשיר להדברת רקבונות‪ ,‬קשה לאמוד את השפעת האריזות על‬
‫איכותו הפיזיולוגית של הפרי ועל קצב נשימתו‪ ,‬היות וגם האילוח המסיבי בגורמי הריקבון עלול‬
‫להגביר את קצב נשימת הפרי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נדמה שקיימת היתכנות לאריזה כפולה של הפרי בשקיות אווירה מתואמת‪ ,‬כאשר‬
‫השקית החיצונית צריכה להיות דקה יותר מ‪ 01-‬מיקרון‪ .‬אך‪ ,‬שוב ללא טיפול כנגד רקבונות‬
‫האחסון‪ ,‬אין היתכנות לשיטת טיפול זו בפרי הטרי‪.‬‬
‫טבלה ‪ :0‬השפעת שיטות האריזה על איכות הפרי הכוללת בתום ‪ 3‬שבועות אחסון בקירור ועל‬
‫שכיחות הריקבון ושכיחות הפרי עם השחמת קליפה בתום ‪ 0‬ימים נוספים בחיי מדף‪.‬‬
‫אריזה‬
‫סגירה‬
‫אווירת אחסון‬
‫מדד‬
‫איכות‬
‫(‪)6-64‬‬
‫ריקבון‬
‫(‪)%‬‬
‫השחמה‬
‫(‪)%‬‬
‫‪HDPE‬‬
‫פרי קר‬
‫‪RA‬‬
‫‪6.75 bc‬‬
‫‪100 a‬‬
‫‪91.4 a‬‬
‫‪HDPE‬‬
‫פרי קר‬
‫‪CA‬‬
‫‪7.75 a‬‬
‫‪76.3 bc‬‬
‫‪52.9 d‬‬
‫‪HDPE‬‬
‫פרי חם‬
‫‪RA‬‬
‫‪6.75 bc‬‬
‫‪100 a‬‬
‫‪97.8 a‬‬
‫‪HDPE‬‬
‫פרי חם‬
‫‪CA‬‬
‫‪7.75 a‬‬
‫‪100 a‬‬
‫‪78.4 abc‬‬
‫‪LDPE 60‬‬
‫פרי קר‬
‫‪RA‬‬
‫‪7.5 ab‬‬
‫‪82.9 abc‬‬
‫‪78.4 abc‬‬
‫‪LDPE 60‬‬
‫פרי קר‬
‫‪CA‬‬
‫‪6.88 bc‬‬
‫‪65.7 c‬‬
‫‪62.9 bcd‬‬
‫‪LDPE 60‬‬
‫פרי קר‬
‫‪MA 80‬‬
‫‪5.5 d‬‬
‫‪100 a‬‬
‫‪58.2 cd‬‬
‫‪LDPE 60‬‬
‫פרי חם‬
‫‪MA 80‬‬
‫‪6.63 c‬‬
‫‪89.2 ab‬‬
‫‪100 a‬‬
‫‪ – a-d‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הטיפולים בכל מדד‪.‬‬
‫נושא ‪ :8‬הדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד‬
‫רקע‬
‫בעקבות איסור השימוש בקוטל פטריות ספורטק ולאחריו בחומר החיטוי ספורקיל‪ ,‬בפרי המיוצא‬
‫למדינות אירופה‪ ,‬נדרשנו לבחון שיטות הדברה או חומרים‪ ,‬אשר עשויים למנוע את התפתחות‬
‫הרקבונות‪ ,‬הן בפרי מאויד והן בפרי הטרי‪ .‬אשתקד נבחנו מספר תכשירים‪ ,‬אך הם לא נמצאו‬
‫כיעילים‪ .‬השנה נבחנו ‪ 2‬חומרי חיטוי על‪-‬בסיס כלור והשפעת נייר מלח בי‪-‬סולפיט המשחרר אדי‬
‫‪ SO2‬באופן מבוקר במהלך תקופה ארוכה‪ ,‬תכשיר הנמצא בשימוש בענבים כנגד בוטריטיס‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בכדי לעודד את התפתחות שני סוגי הפטריות פניציליום ובוטריטיס‪ ,‬נטבלה מחצית הפרי בחומצה‬
‫המעודדת את התפתחות הפטריה הראשונה בעוד מחצית הפרי לא נטבלה בכדי לראות את‬
‫ההשפעה באופן ברור יותר על התפתחות הבוטריטיס‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫הפרי המאויד לניסוי נקטף ממטעי עין המפרץ ב‪ 00-‬ביולי‪ 2103 ,‬והועבר לבית האריזה מילופרי‪.‬‬
‫מספר שעות לאחר הקטיף אויד הפרי ב‪ SO2-‬והועבר לקירור ב‪ .4oC-‬למחרת הועבר הפרי למעבדה‬
‫בקרית שמונה לביצוע טיפולי ההדברה‪ .‬הפרי הטרי לניסוי נקטף ממטעי בית העמק ב‪ 04-‬ביולי‪,‬‬
‫‪ 2103‬ובו ביום הועבר למעבדה לביצוע טיפולי ההדברה‪.‬‬
‫עבור כל אחד מסוגי הטיפול בפרי (איוד או טרי)‪ ,‬הוצב הניסוי במתכונת של ניסוי דו‪-‬גורמי‪ .‬כאשר‬
‫הגורם הראשון שנבדק היה תכשירי ההדברה וכלל‪:‬‬
‫א‪ .‬ביקורת ללא תכשיר הדברה;‬
‫ב‪ .‬טבילה בכלור של חברה מסחרית בריכוז ‪ 011‬ח"מ חומר פעיל (כלור ‪;)A‬‬
‫ג‪ .‬טבילה בכלור מסוג טהרספט (קונצפט לרוקחות) בריכוז ‪ 0,111‬ח"מ חומר פעיל (כלור ‪;)B‬‬
‫ד‪ .‬הוספת ניר ‪ SO2‬מעל פני הפרי המאוחסן‪.‬‬
‫הגורם השני היה השפעת הטבילה בחומצות‪:‬‬
‫א‪ .‬טבילה בתערובת החומצות (‪ 01%‬חומצה זרחתית ו‪ 31%-‬חומצת לימון);‬
‫ב‪ .‬פרי הטבול במים בלבד כביקורת לטבילה בחומצות;‬
‫ג‪ .‬פרי ללא טבילה (עבור הביקורת וניר ה‪.)SO2-‬‬
‫תכשירי הכלור הוספו למיכל המים או למיכל החומצה בעת הטבילה‪.‬‬
‫לאחר התייבשותו נארז הפרי בסלסלות שהכילו כ‪ 411-‬גרם פרי‪ ,‬אשר שימשו כחזרות‪ 4 .‬חזרות‬
‫עבור כל שילוב טיפולים‪ .‬הפרי הוכנס לקירור למשך הלילה ולמחרת הוכנס לקירור כאשר הוא‬
‫עטוף בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 01‬מיקרון‪ ,‬אשר לא נאטמו בהלחמה‪ .‬לטיפולים המיועדים הוסף ניר‬
‫הגופרית‪ .‬בתום ‪ 3‬שבועות אחסון ב‪ 4oC-‬ולאחר ‪ 0‬ימים נוספים בחיי מדף (‪ )20oC‬נבדקה איכות‬
‫הפרי הטרי‪ .‬בתום ‪ 4‬שבועות אחסון ב‪ 1oC-‬ולאחר ‪ 0‬ימים נוספים בחיי מדף נבדקה איכות הפרי‬
‫המאויד‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫השפעת הטיפולים על התפתחות הרקבונות‬
‫בבדיקת הפרי בתום האחסון בקירור לא נמצאו רקבונות בפרי המאויד בעוד שבפרי הטרי‪ ,‬אשר‬
‫לא נטבל בתערובת החומצות‪ ,‬נמצאו כ‪ 7.0%-‬פירות רקובים בביקורת‪ ,‬כתוצאה מהפטרייה‬
‫בוטריטיס‪ ,‬בעוד שטיפולי ההדברה הפחיתו את הנגיעות אל מתחת ל‪( 0.0%-‬נתונים אינם מוצגים)‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בתום ‪ 0‬ימי חיי מדף‪ ,‬הגיע שיעור הריקבון בפרי המאויד‪ ,‬אשר לא נטבל בחומצות לכ‪,70%-‬‬
‫כאשר בפרי הטבול בחומצות הגיע שיעור הריקבון ל‪( 21%-‬איור ‪ .)4‬גורם הריקבון העיקרי בחיי‬
‫מדף היה פטריות מהסוג פניציליום‪ ,‬כאשר בפרי אשר נטבל בחומצה היה שיעור הריקבון כתוצאה‬
‫מהפטרייה בוטריטיס נמוך מ‪ .2%-‬מבין טיפולי ההדברה‪ ,‬הטיפול בו סך הריקבון היה הנמוך‬
‫ביותר (פחות מ‪ )2%-‬היה הטיפול בו אוחסנו הפירות בשקית בה נייר שחרור איטי של ‪.SO2‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בפרי הטרי‪ ,‬בתום חיי המדף נמצא שכאשר נטבלו הפירות בתכשירי הכלור המהולים‬
‫במים‪ ,‬כל הפירות נרקבו (איור ‪ .)0‬לעומת זאת כאשר נטבלו הפירות בחומצה‪ ,‬נרקבו כל הפירות‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫פרט לפירות שאוחסנו בשקיות בהן הונח ניר לשחרור אדי ‪ ,SO2‬אשר מנע את התפתחות הריקבון‬
‫כתוצאה מפניציליום ובוטריטיס לחלוטין‪.‬‬
‫‪Acid -‬‬
‫‪Acid +‬‬
‫‪Bot‬‬
‫‪Pen‬‬
‫‪A‬‬
‫‪b‬‬
‫‪100‬‬
‫‪75‬‬
‫‪A‬‬
‫‪50‬‬
‫‪B‬‬
‫‪a‬‬
‫‪C‬‬
‫)‪Decay (%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪b‬‬
‫‪25‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪b‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪SO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lB‬‬
‫‪co‬‬
‫‪n‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lA‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪ol‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SO‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lB‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lA‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪ol‬‬
‫‪co‬‬
‫‪n‬‬
‫איור ‪ :4‬השפעת טיפולי ההדברה על שכיחות הרקבונות בפרי מאויד‪ ,‬עם וללא טבילה בחומצה‬
‫בתום האחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – a-b‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הטיפולים‪.‬‬
‫‪Acid +‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫ ‪Acid‬‬‫‪a‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Bot‬‬
‫‪Bot + Pen‬‬
‫‪Pen‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫)‪Decay (%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪c‬‬
‫‪0‬‬
‫‪co‬‬
‫‪nt‬‬
‫‪ro‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lA‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lB‬‬
‫‪SO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SO‬‬
‫‪co‬‬
‫‪nt‬‬
‫‪ro‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lA‬‬
‫‪C‬‬
‫‪lB‬‬
‫איור ‪ :0‬השפעת טיפולי ההדברה על שכיחות הרקבונות בפרי טרי‪ ,‬עם וללא טבילה בחומצה‪ ,‬בתום‬
‫‪ 0‬ימי חיי מדף שלאחר האחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – a-c‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הטיפולים‪.‬‬
‫השפעת הטיפולים על איכות קליפת הפרי‬
‫כחלק מתהליך הבדיקה‪ ,‬נבחנה קליפת הפרי למדדים של צריבות כימיות‪ ,‬אשר נגרמו כתוצאה‬
‫מהטבילה בחומצה‪ .‬בעוד שבפרי המאויד‪ ,‬לא הופיעו צריבות כלל‪ ,‬הרי שבפרי הטרי הופיעו‬
‫צריבות בכל הטיפולים בשכיחות העולה על ‪ ,01%‬פרט לחשיפת הפרי לאדי ‪( SO2‬טבלה ‪.)2‬‬
‫גורם נוסף שנבחן היה חזרת הצבע האדום של הקליפה‪ ,‬בפרי המאויד‪ .‬כצפוי צבע הפרי שנטבל‬
‫בתערובת החומצות היה אדום יותר מצבע הפרי שנטבל במים (טבלה ‪ ,)2‬כאשר חשיפת הפרי לאדי‬
‫הגופרית במינון הנמוך במהלך האחסון בקירור‪ ,‬עיכב את התפתחות הצבע של פירות טיפול זה‪ ,‬גם‬
‫כאשר הפרי נטבל בתערובת החומצות (תמונה ‪.)2‬‬
‫‪12‬‬
‫בנוסף לבדיקות הוויזואליות‪ ,‬נערכה בדיקה למוצקות הפרי במישוש‪ ,‬על‪-‬מנת לבחון האם מי‬
‫מהטיפולים פוגם בפרי‪ .‬תוצאות הבדיקה שנערכו בתום האחסון בקירור מעידות כי מעל ל‪01%-‬‬
‫מהפירות נמצאו כרכים‪ ,‬ללא השפעה של מי מהטיפולים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בחינת שיטות ההדברה כללה שני תכשירי כלור ואחסון של הפרי בחשיפה מתמדת לריכוז נמוך של‬
‫‪ SO2‬כמקובל ביצוא ענבים‪ .‬שני תכשירי הכלור לא היו יעילים כנגד התפתחות הרקבונות‪ ,‬בעוד‬
‫שחשיפה לגופרית הדו‪-‬חמצנית היתה יעילה מאוד‪ ,‬אך פגעה מעט בצבע הפרי‪ .‬נדמה כי שיטת‬
‫הדברה זו עשויה להיות יעילה ויש מקום לשלבה בעת אחסון הפרי הטרי והמאויד בזמן המשלוח‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2‬השפעת טיפולי ההדברה בשילוב טבילה בחומצה על שכיחות הפרי הצרוב ועל התקדמות‬
‫צבע הקליפה האדום של הפרי‪.‬‬
‫צריבות (‪)%‬‬
‫טבילה‬
‫ללא חומצה‬
‫בחומצה‬
‫צבע קליפה (‪*)6-5‬‬
‫טבילה‬
‫ללא חומצה‬
‫בחומצה‬
‫ביקורת‬
‫‪1.1‬‬
‫‪91.3+ a‬‬
‫‪2.4 a‬‬
‫‪4.2+ a‬‬
‫כלור ‪A‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪100+ a‬‬
‫‪2.6 a‬‬
‫‪4.0+ a‬‬
‫כלור ‪B‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪80.5+ a‬‬
‫‪2.6 a‬‬
‫‪4.0+ a‬‬
‫ניר ‪SO2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.0+ b‬‬
‫‪1.5 b‬‬
‫‪2.7+ b‬‬
‫* צבע ‪ – 0‬צהוב עד צבע ‪ 0‬אדום‪.‬‬
‫‪ +‬מציין הבדל מובהק בין פרי טבול בחומצה לפרי שלא נטבל בחומצה‬
‫‪ – a-b‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הערכים שבעמודה‪.‬‬
‫כלור ‪B‬‬
‫נייר ‪SO2‬‬
‫תמונה ‪:2‬‬
‫מראה הפרי בתום האחסון בקירור‬
‫(תמונה עליונה) ובתום חיי מדף‬
‫(תמונה תחתונה)‪.‬‬
‫שורה עליונה בכל תמונה הינה של‬
‫פרי טבול בחומצות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כלור ‪A‬‬
‫ביקורת‬
‫נושא ‪ :6‬האצת קבלת הצבע בפרי מאויד‬
‫רקע‬
‫כאשר מטופל הליצ'י באיוד בגופרית לאחר הקטיף כנגד השחמת והתייבשות הקליפה‪ ,‬מאבדת‬
‫הקליפה את צבעה הוורוד‪-‬אדום ומקבלת גוון לבן‪-‬צהבהב‪ .‬ללא כל טיפול‪ ,‬חוזר צבע הקליפה‬
‫לאיטו ולאחר כ‪ 3-‬שבועות בקירור (משלוח לאירופה) צבע הקליפה הופך להיות ורוד חיוור‪ .‬בכדי‬
‫לזרז את קבלת הצבע האדום ולחזקו נהוג לטבול את הפרי בחומצות (בעבר חומצה מלחית וכיום‬
‫בתערובת חומצות זרחתית וציטרית)‪ .‬אולם טבילה בחומצות מעניקה לפרי צבע פחות טבעי‬
‫ומגבירה את הסיכון להתפתחות רקבונות‪ ,‬לכן משווקים הן פירות עם חומצה והן פירות ללא‬
‫טבילה בחומצה‪.‬‬
‫טרם פתיחת העונה‪ ,‬הועלתה דרישה של משווקי הפרי לנסות ולזרז את חזרת צבע הקליפה‪ ,‬בכדי‬
‫שגם במשלוחים הקצרים מ ‪ 3-‬שבועות יתקבל חזרה צבע הפרי‪ .‬לפיכך בוצע השנה ניסוי ראשוני בו‬
‫נבחנו שני גורמים‪ :‬השפעת טמפרטורת השהיה טרום הקירור (משלוח) והשפעת טבילה בחומצה‬
‫אורגנית חלשה‪ :‬חומצה סליצילית‪ ,‬שהינה המרכיב הפעיל בתרופה אספירין‪ ,‬אשר מיוחסות לה‬
‫תכונות של פעילות כנגד נזקי צינה ואף כנגד רקבונות‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫הפרי לניסוי נקטף ממטעי עין המפרץ ב‪ 01-‬ביולי‪ 2103 ,‬והועבר לביהא"ר מילופרי‪ .‬בבית האריזה‬
‫אויד הפרי כמקובל ביום הקטיף‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעות הבוקר‪ ,‬הועבר הפרי למעבדה בקרית שמונה‬
‫וחולק לטיפולים הבאים‪ ,‬במתכונת של ניסוי דו‪-‬גורמי‪:‬‬
‫גורם א' – טמפרטורת השהיה עד חזרת הצבע‪:‬‬
‫א‪( 1oC .‬ביקורת)‬
‫ב‪4oC .‬‬
‫ג‪10oC .‬‬
‫ד‪20oC .‬‬
‫גורם ב' – טיפול לאחר האיוד‬
‫א‪ .‬ללא טיפול כלל‬
‫ב‪ .‬טבילה בתערובת החומצות בריכוז נמוך (‪ 3%‬ציטרית ו‪ 0%-‬זרחתית)‬
‫ג‪ .‬טבילה בחומצה סליצילית בריכוז ‪ 0%‬בתוספת שטח ‪.91‬‬
‫עבור כל שילוב טיפולים נדגמו ‪ 0‬סלסלות בהן כ‪ 411-‬גרם פרי‪ ,‬אשר חולקו כדלקמן‪ 4 :‬לאחסון‬
‫בקירור (‪ )1oC‬במשך ‪ 4‬שבועות ו‪ 4-‬לאחסון במשך ‪ 0‬שבועות‪.‬‬
‫מדי יום במהלך שהיית הפרי בטמפרטורות השונות‪ ,‬נבדק צבעו וכאשר דירוג הצבע שלו הגיע‬
‫לדרגה ‪ 3‬על‪-‬פי סקלת הצבע שבתמונה ‪ 3‬הועבר הפרי לקירור עד מועד הוצאתו‪ .‬בתום האחסון‬
‫בקירור נבדקה איכות הפרי‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫השפעת הטיפולים על התקדמות צבע הפרי בעת ההשהיה‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬צבע הפרי הוערך מדי יום‪ ,‬עד העברתו לקירור‪ ,‬כאשר כפי שניתן לראות בתמונה ‪3‬‬
‫טבילה בתערובת החומצות המדוללת ובחומצה סליצילית העניקו לפרי מעט צבע מיד לאחר‬
‫‪14‬‬
‫טיפול‪ ,‬אך כצפוי‪ ,‬הצבע לא היה מספק‪ .‬עם חלוף הימים בהשהיה גבר הצבע האדום בכל‬
‫הטיפולים‪ ,‬כאשר בטבילה בתערובת החומצות המדוללת היה הצבע האדום החזק ביותר‪ ,‬לאחריו‬
‫הטבילה בחומצה הסליצילית ולבסוף פרי הביקורת‪ ,‬כפי שניתן לראות בתמונה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬גם לטמפרטורת השהיית הפרי‪ ,‬טרם האחסון הייתה השפעה מזרזת על חזרת הצבע‬
‫האדום‪ ,‬כאשר הפרי שהושהה ב‪ 20oC-‬הועבר לקירור לאחר ‪ 3‬ימי השהייה בעוד שיתר הטיפולים‬
‫לאחר ‪ 4‬ימים‪ .‬בהערכת הצבע בעת הכנסת הפרי לקירור‪ ,‬טושטשו ההבדלים בין הטמפרטורות‪,‬‬
‫פרט לחומצה הסליצילית בה עדיין נמצא יתרון לפרי ששהה ב‪ .10oC-‬לעומת זאת בכל‬
‫הטמפרטורות נשאר יתרון הצבע האדום לטיפול שנטבל בתערובת החומצות המהולה‪ ,‬על‪-‬פני שני‬
‫הטיפולים האחרים‪ ,‬כאשר לרוב לא נמצא יתרון לטבילה בחומצה הסליצילית על‪-‬פני הביקורת‬
‫שלא נטבלה כלל‪.‬‬
‫תמונה ‪ :3‬סקלת הצבע ששימשה לדירוג מראה הפרי בעת ההשהיה טרם ההכנסה לקירור‪.‬‬
‫תמונה ‪ :4‬התקדמות צבע הפרי בהשפעת הטיפולים השונים בעת השהייתו לפני האחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – Con‬פרי ללא טבילה; ‪ – C+P‬טבילה בתערובת החומצות; ‪ – Sal‬טבילה בחומצה‬
‫סליצילית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫השפעת הטיפולים על איכות הפרי בתום האחסון‬
‫בבחינת איכות הפרי בתום ‪ 4‬ו‪ 0-‬שבועות אחסון בקירור נמצא כי שיעור ניכר מהפרי נרקב על‪-‬ידי‬
‫שתי הפטריות בוטריטיס ופניציליום‪ .‬השהיית הפרי טרם האחסון בקירור בטמפרטורות הגבוהות‬
‫בכדי לזרז את חזרת צבעו האדום של הפרי הגבירה את שיעור הריקבון שהתפתח בתום חיי המדף‬
‫(איור ‪ .)0‬בכל מועדי הבדיקה‪ ,‬הפרי שהושהה ב‪ 10oC-‬היה הנגוע ביותר כבר בעת הבדיקה בתום‬
‫האחסון בקירור (כ‪ 31%-‬בתום ‪ 4‬שבועות‪ ,‬כ‪ 01%-‬בתום ‪ 0‬שבועות אחסון‪ ,‬בהשוואה לנגיעות‬
‫נמוכה מ‪ 01%-‬בטיפולים האחרים)‪ .‬ייתכן והסיבה נעוצה בעובדה שבכדי למנוע את התייבשות‬
‫הפרי בעת ההשהיה נעטף הפרי בשקיות פלסטיק ובה בעת הופעל ערפול בתא האחסון ולכן הלחות‬
‫היחסית בה שהה הפרי הייתה גבוהה מאוד דבר שאפשר את התפתחות הפטריות והתבססותן עוד‬
‫לפני תחילת האחסון‪.‬‬
‫טבילת הפרי בחומצה הסליצילית הפחיתה את הנגיעות בבוטריטיס ובכך גם תרמה להפחתת‬
‫שיעור הריקבון הכללי (איור ‪.)7‬‬
‫‪80‬‬
‫‪b‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪Decay (%‬‬
‫‪Pen‬‬
‫‪P+B‬‬
‫‪Bot‬‬
‫‪B A A A‬‬
‫‪a a a‬‬
‫‪B A A A‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪100‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1C‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪10‬‬
‫‪C‬‬
‫‪20‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1C‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪10‬‬
‫‪C‬‬
‫‪20‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1C‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪10‬‬
‫‪C‬‬
‫‪20‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Sal‬‬
‫‪P+C‬‬
‫‪Control‬‬
‫איור ‪ :0‬השפעת טמפרטורת ההשהיה בכל אחד מטיפולי הטבילה בחומצות על התפתחות‬
‫הרקבונות בתום ‪ 0‬ימי חיי מדף שלאחר ‪ 0‬שבועות אחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – Control‬טיפול הביקורת; ‪ – P + C‬תערובת החומצות; ‪ – Sal‬חומצה סליצילית‪.‬‬
‫‪ – Pen‬פניציליום; ‪ – P + B‬פניציליום ובוטריטיס באותם פירות; ‪ – Bot‬בוטריטיס‪.‬‬
‫‪ – A-B‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (P<0.05‬בסך הריקבון הכולל‪.‬‬
‫‪ – a-b‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בסך הריקבון הנגרם על‪-‬ידי בוטריטיס‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪A A B‬‬
‫‪a a‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪100‬‬
‫‪A BC‬‬
‫‪a‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪60‬‬
‫‪b‬‬
‫‪B‬‬
‫‪40‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪Decay (%‬‬
‫‪Pen‬‬
‫‪P+B‬‬
‫‪Bot‬‬
‫‪A A B‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪b‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪P ol‬‬
‫‪+‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Sa‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪on‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪P ol‬‬
‫‪+‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Sa‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪on‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪P ol‬‬
‫‪+‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Sa‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪on‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪P ol‬‬
‫‪+‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Sa‬‬
‫‪l‬‬
‫‪on‬‬
‫‪C‬‬
‫‪20C‬‬
‫‪10C‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪1C‬‬
‫איור ‪ :7‬השפעת טיפולי הטבילה בחומצות בכל אחת מטמפרטורות ההשהיה על התפתחות‬
‫הרקבונות בתום ‪ 0‬ימי חיי מדף שלאחר ‪ 0‬שבועות אחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – Control‬טיפול הביקורת; ‪ – P + C‬תערובת החומצות; ‪ – Sal‬חומצה סליצילית‪.‬‬
‫‪ – Pen‬פניציליום; ‪ – P + B‬פניציליום ובוטריטיס באותם פירות; ‪ – Bot‬בוטריטיס‪.‬‬
‫‪ A-C‬שחור– אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (P<0.05‬בסך הריקבון הכולל‪.‬‬
‫‪ a-b‬כחול – אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בסך הריקבון הנגרם על‪-‬ידי‪.‬‬
‫‪ A-B‬ירוק – אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בסך הריקבון הנגרם על‪-‬ידי‬
‫פניציליום‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בניסוי זה נבחנה שתי שיטות להחזרה מהירה של צבע הפרי‪ ,‬לאחר האיוד בגופרית‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫לאפשר הגעה של פרי צבעוני גם ליעדים בהם משך המשלוח קצר מ‪ 3-‬שבועות‪ .‬תוצאות הניסוי‬
‫מלמדות כי צבע הפרי חוזר מהר יותר הודות לאחסון הפרי בטמפרטורות הגבוהות מ‪ 4oC-‬עם‬
‫יתרון לטמפרטורה של ‪ 10oC‬בה הצבע התפתח במלואו לאחר ‪ 3‬ימים לעומת ‪ 4‬ימים בטמפרטורות‬
‫ההשהיה האחרות‪.‬‬
‫גורם נוסף שהשפיע על צבע הפרי היה טבילתו בתערובת החומצות כשהן מהולות פי ‪ 01‬לעומת‬
‫ההמלצות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ ,‬השהיית הפרי בטמפרטורות הגבוהות עודד התפתחות של רקבונות‪,‬‬
‫שבהיעדר טיפול בתכשיר הדברה פגעו במרבית הפרי‪ .‬טבילת הפרי בחומצה סליצילית לא תרמה‬
‫לקבלת הצבע באופן משמעותי‪ ,‬אך סייעה בהפחתת הנגיעות ברקבונות‪ ,‬שנצפו בתום חיי המדף‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לפיכך ייתכן ושילוב תכשיר הדברה עם טבילה בחומצה הסליצילית‪ ,‬עשוי להוות פתרון כנגד‬
‫רקבונות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬זירוז קבלת צבע הפרי עשוי להתקבל על‪-‬ידי שילוב של השהיית הפרי בטמפרטורות‬
‫גבוהות למשך ‪ 3‬עד ‪ 4‬ימים טרם המשלוח בקירור‪ .‬ניתן לחזק את צבע הפרי בעזרת טבילה‬
‫בתערובת חומצות מהולה‪ .‬אולם ללא טיפול בחומר חיטוי כנגד התפתחות הרקבונות לא ניתן‬
‫ליישם שיטות אלו‪.‬‬
‫נושא ‪ :0‬בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי – בשיתוף ד"ר ילנה פוברנוב ‪ -‬מדעי המזון במינהל‬
‫המחקר החקלאי‬
‫רקע‬
‫אחד הגורמים המאיצים את השחמת קליפת הפרי מיד לאחר הקטיף‪ ,‬הינו התייבשות הקליפה‪,‬‬
‫אשר בעטיה מתגברת פעילות אנזימים מחמצנים הגורמים להתפתחות ההשחמה‪ .‬בין הגורמים‬
‫המאיצים את התייבשות הקליפה הינם התפתחות סדקים מיקרוסקופיים סמוך לקטיף ולאחרי‬
‫דרכם מאבדת הקליפה מים‪ .‬בעבודות שערכנו בעבר בחנו תכשירים שונים לציפוי הקליפה למניעת‬
‫התייבשותה‪ .‬אולם‪ ,‬התוצאות שהתקבלו לא היו מספקות‪ .‬למרות זאת החלטנו השנה לבחון את‬
‫ציפוי הקליפה בדונגים שונים‪ ,‬המסוגלים להעניק שכבת ציפוי עבה יחסית שעשויה למנוע את‬
‫התייבשות הקליפה מחד‪ ,‬אך מאידך עלולה לגרום להתפתחות טעמי לוואי בגין הגבלת חלופת גזי‬
‫הנשימה בין הפרי לאטמוספירה‪ .‬בנוסף לדונגים נבחנו גם ציפוי של הקליפה בכיטוזן לו גם‬
‫תכונות כמונע התפתחות מיקרואורגניזמים וציפוי באלגינט שהינו פוליסכריד המקובל בשימוש‬
‫במוצרי פרי וירק חתוכים למניעת התייבשות‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫הניסוי בוצע בשני שלבים וכלל קטיף פרי טרי בשעות הבוקר המוקדמות ממטעי קיבוץ עמיעד‬
‫ובית העמק‪ .‬ציפוי הפרי בדונגים בוצע במעבדה בקרית שמונה‪ ,‬בעוד שציפוי הפרי בפוליסכרידים‬
‫בוצע במעבדות המחלקה למדעי המזון בבית דגן אצל ד"ר ילנה פוברנוב‪.‬‬
‫בציפוי הדונגים נכללו הטיפולים הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬ביקורת ללא טיפול;‬
‫‪ .2‬דונג קרנאובה בהברשה עם מכחול;‬
‫‪ .3‬דונג דובדבן המיובא על‪-‬ידי סייפאק;‬
‫‪ .4‬דונג אלטין גרין בריכוז ‪ 2.4%‬המיובא על‪-‬ידי סייפאק;‬
‫‪ .0‬טבילה באלטין גרין בתוספת חומצה סליצילית ‪.0%‬‬
‫ציפוי הפרי בפולי סכרידים נכללו הטיפולים הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬ביקורת ללא טיפול;‬
‫‪ .2‬כיטוזן במשקל מולקולארי גבוה בריכוז ‪ 0.0%‬בהברשה עם מכחול;‬
‫‪ .3‬אלגינט בריכוז ‪ 0.0%‬בהברשה וטבילה בתמיסת ‪ CaCl2‬בריכוז ‪.0%‬‬
‫‪ .4‬טבילה בסטמפר ‪0%‬‬
‫עבור כל אחד מהטיפולים נארזו ‪ 4‬חזרות בנות כ‪ 411-‬גרם פרי‪ ,‬אשר אוחסנו בקירור‪ .‬הפרי מניסוי‬
‫הדונגים נעטף בשקית פלסטיק במהלך האחסון בקירור )‪ ,(4oC‬בעוד שהפרי מניסוי‬
‫‪18‬‬
‫הפוליסכרידים אוחסן בסלסילות להן מכסה מחורר‪ .‬משך האחסון היה ‪ 3‬שבועות‪ ,‬כאשר במהלכו‬
‫נבדק איבוד המשקל ובסופו נבחנה איכות הפרי‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫איבוד המשקל של הפרי מניסוי הדונגים היה זניח‪ ,‬הודות לשילוב בין ציפוי הפרי לעטיפתו בשקית‬
‫הפלסטיק‪ .‬לעומת זאת בניסוי הפוליסכרידים‪ ,‬בהם הפרי לא נארז בעטיפה בשקית פלסטיק היה‬
‫איבוד המשקל גבוה מ‪ 3%-‬בתום ‪ 3‬שבועות אחסון בקירור וחמישה ימי חיי מדף (איור ‪ .)0‬אולם‪,‬‬
‫לא נמצאה השפעה לציפויי הפוליסכרידים על איבוד המשקל‪.‬‬
‫בנוסף לכך בתום האחסון בקירור נמצא כי שיעור מניכר של הפרי נרקב בעיקר על‪-‬ידי הפטרייה‬
‫בוטריטיס‪ ,‬ובכל הפירות התפתחה השחמה קשה (דרגה ‪ 4‬מ‪ 0-‬לפחות)‪ .‬לפיכך בשני הניסויים הפרי‬
‫נזרק בתום האחסון בקירור ולא הועבר לחיי מדף‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪weight loss (%‬‬
‫‪control‬‬
‫‪chitozan‬‬
‫‪alginat‬‬
‫‪stempher‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Days from harveast‬‬
‫איור ‪ :0‬השפעת ציפויי הפוליסכרידים על איבוד המשקל במהלך האחסון בקירור‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בניסויים אלו נ בחנה השפעה ציפויים שונים לקליפת הפרי‪ ,‬כנגד התייבשות הקליפה ולמניעת‬
‫רקבונות‪ .‬בשני הניסויים לא נמצאה כל השפעה לציפויים השונים על איבוד המשקל ועל‬
‫התפתחות הרקבונות‪ .‬בהיעדר טיפול יעיל כנגד רקבונות לא ניתן לאמוד את השפעת הטיפולים על‬
‫השחמת הקליפה‪.‬‬
‫‪19‬‬