תוכנית כללית - העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק

Transcription

‫למשתתפי הכנס השנתי ה‪ 12-‬של המרפאים בעיסוק בישראל‪,‬‬
‫"יחד עוסקים בעתיד" שלום רב!‬
‫אנו שמחות לברך את באי ובאות הכנס שבחרו להשתתף ולקחת חלק בעשייה המקצועית של‬
‫המרפאים בעיסוק בישראל‪ .‬תכנית כנס זה הינה תוצר של חשיבה מרובה ועבודה‪ ,‬שנעשו על‬
‫מנת שנוכל כולנו להנות מכנס מעשיר‪ ,‬מעניין וחווייתי‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬נפרש הכנס על‪-‬פני יומיים שלמים‪ ,‬עמוסים בתוכן‪ ,‬בלמידה ומהווים בו‪-‬‬
‫זמנית גם מפגש מקצועי‪ ,‬חברתי וחוויתי‪.‬‬
‫הכנס ה‪ 21-‬של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‪ ,‬בשיתוף עם בית הספר לריפוי בעיסוק‬
‫של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והשירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬עומד בסימן חדשנות ‪" -‬יחד עוסקים בעתיד"‪ .‬זוהי הזדמנות להתעדכן בנעשה‬
‫באקדמיה ובשדה הקליני‪ ,‬להיחשף לחידושים ולעשייה המקצועית הייחודית‪ ,‬כל זאת עם‬
‫הפנים לעבר העתיד‪.‬‬
‫כחלק מתפיסה זו‪ ,‬החלטנו להוסיף לפורמט הכנס הרצאות בסגנון ‪Technology, ( TED‬‬
‫‪ ,)Entertainment, Design‬הרצאות שבאופיין הן מעוררות השראה‪ ,‬מחשבה ודיון‪ ,‬ויוצרות‬
‫רושם וחויה ייחודית‪ .‬ביום הראשון יציגו בהרצאות מסוג זה מרפאות בעיסוק מתחומי עשייה‬
‫שונים וביום השני אנשי מקצוע אחרים‪ ,‬מתחומים הרלוונטיים לעשייה המקצועית בריפוי‬
‫בעיסוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאורך שני ימי הכנס יוצגו למעלה מ‪ 03-‬פוסטרים ובנוסף תוצג תערוכת‬
‫מציגים‪ .‬לשניהם הוקדשו זמנים מיוחדים בכנס‪.‬‬
‫היום הראשון של הכנס יפתח במליאה בהרצאתו של דר' מיכה גודמן בנושא "פילוסופיית‬
‫הזמן"‪ ,‬כאשר פרופ' שולה פרוש תתייחס להרצאתו ותשלים את ההיבט של מקצוע הריפוי‬
‫בעיסוק בהרצאתה "עבר‪ ,‬הווה ועתיד בריפוי בעיסוק"‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נמשיך במליאה בהרצאות‬
‫ה‪ TED-‬של המרפאות בעיסוק‪ ,‬כאשר במקביל ניתן לצאת לשני סיורים לימודיים מודרכים‬
‫במסגרות טיפול‪ ,‬יוזמה חדשה וייחודית‪ ,‬בחסות "קרן שלם"‪ .‬בהמשך נתכנס לאסיפת‬
‫העמותה‪ ,‬בה גם נפרד מחברות ועד שסיימו את תפקידן ויוענקו פרסי המופת והמצוינות‪.‬‬
‫אחר הצהריים יוצגו במקביל שמונה מושבים מקבילים ושולחן עגול‪ ,‬גם הם במגוון תחומי‬
‫העשייה המקצועית‪ ,‬דבר שיאפשר חשיפה לעשייה המשמעותית והרבה באקדמיה ובשדה‬
‫הקליני‪ .‬לאחריהם‪ ,‬ניתן יהיה לקחת חלק באחת משבע הסדנאות המרתקות ובמקביל אליהן‬
‫יתקיים מושב בו מספר חברות יציגו בהרצאות תוכן קצרות כלים טיפוליים והמידע המדעי‬
‫שמאחוריהם‪ .‬את היום הראשון נסיים בערב מיוחד וחווייתי ב"תיאטרון פסיק"‪ ,‬ערב של‬
‫מסיכות והסרתן‪ ,‬של צחוק ושל הנאה‪.‬‬
‫היום השני יפתח בהרצאות בסגנון ‪ TED‬שונות ומעניינות מפי אנשי מקצוע מהשורה‬
‫הראשונה‪ .‬לאחר מכן נשמע מפי גב' יהודית דוריון‪ ,‬זוכת פרס המצוינות לשנת ‪ ,2310‬הרצאה‬
‫הכנס השנתי ה‪ 12-‬של המרפאים בעיסוק בישראל – "יחד עוסקים בעתיד"‬
‫בנושא הקוד האתי‪ .‬בהזדמנות זו יחנך הקוד האתי החדש של מקצוע הריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫שהתעדכן בחודשים האחרונים‪ .‬הקוד האתי החדש יחולק לכל באי הכנס‪.‬‬
‫בהמשך היום ישנם עוד שני מושבים מקבילים‪ ,‬שבכל אחד שמונה פאנלים ושולחנות עגולים‪,‬‬
‫גם הם מתחומי העשייה השונים בריפוי בעיסוק‪ .‬הגיוון הרב של ההרצאות‪ ,‬יאפשר לכל‬
‫מרפא‪/‬ה בעיסוק למצוא את ההרצאות המתאימות לו‪/‬ה‪.‬‬
‫אנו מבקשות להודות למרצים האורחים בכנס על נכונותם להקדיש לנו ממרצם ומזמנם‬
‫ומהידע והחדשנות שבעשייתם‪.‬‬
‫אנו מודות מקרב לב לכל מי שעשה ותרם לחשיבה ולהוצאה לפועל של כנס זה ובהזדמנות‬
‫זאת לציין את שיתוף הפעולה המקצועי עם בית חולים אלי"ן‪ ,‬שבא לידי ביטוי במקומות שונים‬
‫לאורך הכנס‪ ,‬ואת התמיכה של עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ברצוננו לאחל לכולנו כנס מקצועי‪ ,‬מעניין‪ ,‬מעשיר‪ ,‬חוויתי ומהנה‪ ,‬בתקווה שנלמד על העשייה‬
‫בהווה ונהיה עם הפנים לעתיד ולקידום מקצוע הריפוי בעיסוק בישראל‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר עדי שטרן‬
‫יו"ר העמותה הישראלית‬
‫לריפוי בעיסוק‪ ,‬ויו"ר הוועדה‬
‫המארגנת של כנס העמותה‬
‫גב' אורלי בוני‬
‫מנהלת השירות הארצי לריפוי‬
‫בעיסוק‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫פרופ' שולה פרוש‬
‫יו"ר הוועדה המקצועית‬
‫הכנס השנתי הארצי ה‪ 21 -‬של‬
‫המרפאים בעיסוק בישראל‬
‫ועד העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‬
‫ועד העמותה‬
‫ד"ר עדי שטרן – יו"ר‬
‫גב' נע'ם ג'השאן‪-‬חדאד ‪ -‬סגנית יו"ר‬
‫גב' חנה יעקובוביץ – גזברית‬
‫גב' מיכל אורפז‪-‬ציפריס‬
‫גב' דפנה ארדיטי‬
‫ד"ר אסנת בר חיים‪-‬ארז‬
‫גב' אורלי גומז דיאמנט‬
‫גב' מרב גליס‬
‫גב' אורית דביר‬
‫גב' מאיה וינרמן‪-‬כהן‬
‫גב' נגה זיו‬
‫ד"ר חייקי זינגרביץ‬
‫גב' ורד יערי‬
‫גב' חן כהן‬
‫גב' סו לוינשטיין‬
‫גב' לילא עיסא‬
‫גב' באטה קלבין‬
‫גב' נטע קלנר‬
‫גב' יהודית שרביט‬
‫ד"ר נעמי שרויאר‬
‫נציגי הסטודנטים‪:‬‬
‫גב' דנה לוין ‪ -‬הקריה האקדמית אונו‬
‫גב' איתאר וילי ‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫גב' דנה ליי מילמן ‪ -‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫גב' תאיר שיתיאת ‪ -‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ניהול אתר העמותה והמידעון האלקטרוני‬
‫מר עמר עזריאל‬
‫עורכות כתב העת‬
‫ד"ר אסנת בר חיים ארז – עורכת ראשית‬
‫עורכות משנה‪:‬‬
‫ד"ר עמיה ולדמן‪ -‬לוי‬
‫גב' יעל זילברשלג‬
‫ד"ר ליאת רז‪-‬יהנה‬
‫ד"ר עדי שטרן‬
‫מזכירת העמותה‬
‫גב' דורית שפירא‬
‫רו"ח העמותה‬
‫מר אורי אמסטרדמר‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד אוסי (יוסף) מנובלה‬
‫כתובתנו‪:‬‬
‫עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק‬
‫ת‪.‬ד ‪ ,1111‬רעות‪ ,‬מיקוד ‪11177‬‬
‫טלפון‪30-3012132 :‬‬
‫פקס‪30-3601016 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪isot@013.net :‬‬
‫אתר אינטרנט‪www.isot.org.il :‬‬
‫ועדות הכינוס ה‪21-‬‬
‫ועדה מארגנת מטעם העמותה‬
‫ד"ר עדי שטרן – יו"ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‪ ,‬יו"ר מקצועי של הכנס‪ ,‬חברות‬
‫ועדת הכנס‪ ,‬העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‪ :‬גב' נע'ם ג'השאן‪-‬חדאד ‪ -‬סגנית יו"ר‪ ,‬גב'‬
‫חנה יעקובוביץ ‪ -‬גזברית‪ ,‬גב' דפנה ארדיטי‪ ,‬גב' אורלי גומז דיאמנט‪ ,‬גב' אורית דביר‪ ,‬גב'‬
‫לילא עיסא‪ ,‬גב' באטה קלבין‪ ,‬גב' דורית שפירא‬
‫ועדה אקדמית‬
‫פרופ’ שולה פרוש – יו"ר אקדמי של הכנס‬
‫גב' נעמי גפן‪ ,‬ד"ר אביבה יוכמן‪ ,‬ד"ר שירה ילון חיימוביץ‪ ,‬ד"ר מעין כץ‪ ,‬פרופ' שרה רוזנבלום‪,‬‬
‫ד"ר נאוה רצון‪ ,‬ד"ר רוני שנקר‬
‫הנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים ‪ :‬ד"ר עדינה‬
‫מאיר‪ ,‬ד"ר ענת גולוס‪ ,‬גב' כוכבית לוי מזעקי‬
‫ועדת אות מצוינות ומופת‬
‫גב' מרב גליס‪ -‬יו"ר‪ ,‬ד"ר שרון זלוטניק‪ ,‬ד"ר שרון קירשנר‬
‫תודות‬
‫העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‪,‬מברכת על שיתוף הפעולה ומודה לכל התומכים‪,‬‬
‫התורמים והפעילים בהפקת הכינוס ה‪:21-‬‬
‫חברות ועד העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק ובייחוד חברות הועדה המארגנת‪ :‬ד"ר‬
‫עדי שטרן‪ ,‬גב' נע'ם ג'השאן‪-‬חדאד ‪ -‬סגנית יו"ר‪ ,‬גב' חנה יעקובוביץ ‪ -‬גזברית‪ ,‬גב' דפנה‬
‫ארדיטי‪ ,‬גב' אורלי גומז דיאמנט‪ ,‬גב' אורית דביר‪ ,‬גב' לילא עיסא‪ ,‬גב' באטה קלבין‪ ,‬גב' דורית‬
‫שפירא‬
‫תודה מיוחדת לגב' אורית דביר על עריכת חוברת התקצירים ולגב' דפנה ארדיטי – היחידה‬
‫להערכה והכנה לשיקום – מרכז בריאות נפש שלוותה‪ ,‬על הדפסות חומרים לכנס‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ד"ר עדינה מאיר ‪ -‬ראש בית הספר לריפוי בעיסוק‬
‫פרופ' שולה פרוש ‪ -‬יו"ר אקדמי של הכנס‬
‫ד"ר ענת גולוס ‪ -‬יו"ר לימודי הבוגר וסגנית מנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק‬
‫גב' כוכבית לוי מזעקי ‪ -‬מנהלת אדמניסטרטיבית‬
‫ולכל סגל בית הספר‪ ,‬שלקחו חלק בתפקידים השונים בהכנת הכנס‬
‫‪ Think‬אירועי תוכן ‪ -‬ישראל מימון ואורלי רחמים‬
‫גב' יפה פסקין‬
‫גב' נירית קלינמן‬
‫מר רועי מרום‬
‫משרד הבריאות‬
‫גב' אורלי בוני –מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק‪ ,‬ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫ד"ר מעין כץ ‪ -‬סגנית מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫משרד החינוך‬
‫גב' דבי גביר ‪ -‬מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬משרד החינוך‬
‫ד"ר יונת יבזורי ‪ -‬מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬משרד החינוך‬
‫הועדה המקצועית העליונה של מקצוע הריפוי בעיסוק‬
‫ד"ר נעמי פרזיגר ‪ -‬יו"ר הועדה‬
‫חברות הועדה‬
‫איגוד מקצועות הבריאות‬
‫מר אלי גבאי ‪ -‬יו"ר איגוד מקצועות הבריאות‬
‫גב' שרה טורקניץ ‪ -‬יו"ר ארגון המרפאים בעיסוק‬
‫חברת לוגוס אסטרטגיה ותקשורת‬
‫גב' איריס פריד‪-‬מייזל ‪ -‬מנכ"לית‬
‫גב' שרית ליבנה‪-‬אשכנזי ‪ -‬יועצת תקשורת‬
‫תרומות וחסויות‪:‬‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים ‪ -‬מענק לכנסים מקומיים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ -‬תמיכה בכנס‬
‫בית חולים אלי"ן ‪ -‬תמיכה בכנס‬
‫קרן שלם ‪ -‬סיורים למרכזי טיפול‬
‫גב' אראלה טל‪-‬רפאלי ‪ -‬תורמת לקרן ע"ש מרי אליבא‪-‬מסון‬
‫גב' אסתר פרידמן ומשפחתה ‪ -‬תורמת לפרסי מצוינות ומופת לזכרו של מר דב פרידמן ז"ל‬
‫תוכנית כללית‬
‫יום שני‪ 2 ,‬ביוני ‪1122‬‬
‫‪10:11-21:11‬‬
‫רישום קבלת פנים וביקור בתערוכת מציגים‬
‫דברי פתיחה וברכות‬
‫ד“ר עדי שטרן‪ ,‬יו“ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‬
‫‪21:11-21:01‬‬
‫ד“ר עדינה מאיר‪ ,‬ראש בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫פרופ' דוד ליכטשטיין‪ ,‬דיקן הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ד“ר מעין כץ‪ ,‬סגנית מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫הרצאת אורח מרכזית‬
‫פילוסופיית הזמן‬
‫‪21:01-22:01‬‬
‫ד"ר מיכה גודמן‪ ,‬ראש "עין פרת" המדרשה באלון‬
‫עבר הווה ועתיד בריפוי בעיסוק‬
‫פרופ' שולה פרוש‪ ,‬בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪22:01-22:12‬‬
‫הפסקה וביקור בתערוכת מציגים‬
‫‪ OTED‬מרפאות בעיסוק‬
‫הנגשה תרבותית ‪ ,cultural accessibility‬ד"ר יפית גלבוע‪ ,‬בית הספר לריפוי‬
‫בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‬
‫‪22:12-20:11‬‬
‫ניהול בשיטת ‪ - hands off‬כמה דקות על ניהול בית אבות‪ ,‬גב‘ שרון מור‪ ,‬אחראית‬
‫ריפוי בעיסוק ותעסוקה‪ ,‬בית אבות ”‪ ,“123‬חדרה‬
‫התקווה ‪ -‬מתיבת פנדורה ועד לחדר הטיפולים ד"ר רוני שנקר‪ ,‬מנהלת אקדמית‪ ,‬ראש‬
‫המרכז ללימודי החינוך המדריך ושיתוק מוחי‪” ,‬צעד קדימה“‬
‫להניע את ההנאה‪ ,‬ד"ר לימור רוזנברג‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת ת“א‬
‫מבט מקרוב על שיקום מרחוק‪ ,‬גב‘ שרון הראל‪ ,‬אחראית קלינית מערכת שיקום מרחוק‬
‫תנועה‪ ,‬מכון גרטנר‬
‫‪20:11-20:12‬‬
‫אסיפת עמותה‬
‫‪20:01-21:01‬‬
‫ארוחת צהריים וביקור בתערוכת מציגים‬
‫מושב ראשון‬
‫בריאות הנפש בקהילה‪ ,‬מנחה‪ :‬גב‘ נעמה כץ‬
‫הפרעת קואורדינציה מוטורית‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר אורית ברט‬
‫בין משחק לטכנולוגיה במסגרת החינוכית‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר טל מזור‪-‬קרסנטי‬
‫‪21:01-20:11‬‬
‫הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגזר הערבי‪ ,‬מנחה‪ :‬דר‘‬
‫נעמי וינטראוב‬
‫איתור מוקדם‪ ,‬הערכה והתערבות טיפולית ברצף האוטיסטי‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר איילת בן‪-‬ששון‬
‫שיקום אנשים לאחר אירוע מוחי‪ ,‬מנחה‪ :‬דר‘ עדינה מאיר‬
‫ריפוי בעיסוק בקרב צעירים‪ ,‬מנחה‪ :‬פרופ‘ נעמי כץ‬
‫שולחן עגול‪ :‬קולותיהם של אנשים עם מוגבלות‪ :‬רפלקציה על העשייה בריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫מנחות‪ :‬דליה זק“ש‪ ,‬נעמי שרויאר‪ ,‬מיכל טבקמן‪ ,‬כרים נסר‪ ,‬מיכל טנא רינדה‬
‫‪20:11-20:12‬‬
‫תערוכת פוסטרים וביקור בתערוכת מציגים‬
‫סדנאות‬
‫סדנה מס' ‪ :2‬הערכות הושבה וניידות מונעת לרמות תפקוד שונות במעגלי החיים‬
‫נעמי גפן‪ ,‬לורי רוזנברג‪ ,‬ורדית קינדלר (תמשך כשלוש שעות ותסתיים בשעה ‪)00:11‬‬
‫סדנה מס' ‪" :1‬ילד שלי מוצלח" – כיצד ניתן לשדרג את תפקודם של ילדים עם חסרים‬
‫בתפקודים ניהוליים כבר בגיל הגן ?‬
‫כרמית פריש‬
‫סדנה מס' ‪ :0‬סדנה להכרות עם כלי אבחון חדשים לגיל הרך‬
‫ד"ר יפית גלבוע‪ ,‬ד"ר רותי טראוב – בר אילן‪ ,‬ד"ר עדינה מאיר‪ ,‬ד"ר אביבה יוכמן ‪ ,‬ד"ר‬
‫מירי טל סבן‪ ,‬רעות פוקס‬
‫‪20:12-21:22‬‬
‫סדנה מס' ‪ :1‬אוהב לטפל‪ ,‬שונא לשווק‬
‫ג‘וי מרוז ”לטפל בעסק"‬
‫סדנה מס' ‪ :2‬בין "תוצאות הקופסה" להקשרי חיים‬
‫יעל ניסן‬
‫סדנה מס' ‪ :0‬הנכחה של הכלה בגרייה תחושתית עמוקה דרך אביזר טיפולי חדש‬
‫דניאלה האפט‬
‫סדנה מס' ‪” :7‬סנסורינוע” – ספרים ואביזרים לוויסות חושי אצל אוטיזם‬
‫נועה יגאל‪ ,‬אדווה מורן‬
‫"חם מן המדף" – עדכונים על עזרי טיפול (חברות מציגות)‬
‫‪20:11-11:11‬‬
‫ארוחת ערב ללנים ולמזמינים מראש‬
‫‪11:01-10:11‬‬
‫תכנית חברתית ‪ -‬תיאטרון פסיק‬
‫יום שלישי‪ 1 ,‬ביוני ‪1122‬‬
‫‪1:11-0:11‬‬
‫התכנסות וביקור בתערוכת מציגים‬
‫דברי פתיחה‬
‫ד“ר עדי שטרן‪ ,‬יו“ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‬
‫‪0:11-0:22‬‬
‫גב‘ שרה טורקניץ‪ ,‬יו“ר ארגון המרפאים בעיסוק‬
‫מר אלי גבאי‪ ,‬יו“ר איגוד מקצועות הבריאות‬
‫ד“ר עדינה מאיר‪ ,‬ראש בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫‪OTED‬‬
‫האם אנחנו משקמים את הילד לעולם העכשווי? פער הדורות בין מטפלים לילדים‬
‫ד"ר מורית בארי‪ ,‬מנכ"ל בית חולים אלי"ן‪ ,‬מומחית ברפואת ילדים‬
‫המקור העוברי בהתפתחות ליקויים קוגניטיביים‬
‫‪0:22-21:01‬‬
‫ד"ר איתי ברגר‪ ,‬מנהל המרכז הנוירוקוגנטיבי והיחידה לנוירולוגיה של הילד‪ ,‬בית החולים‬
‫הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫רכיבות של תקווה‬
‫פרופ' שמעון שוקן‪ ,‬דיקן מייסד של ביה“ס אפי ארזי למדעי המחשב‪ ,‬המרכז הבינתחומי‬
‫הרצליה‬
‫חידושים במחקרי התמרה חושית ושיקום ללקויות ראייה ושמיעה‪ :‬טכנולוגיות וחקר‬
‫פלסטיות ולמידה במוח האדם‬
‫פרופ' אמיר עמדי‪ ,‬פרופסור לנוירוביולוגיה רפואית במכון אימריק‪ ,‬בית הספר לרפואה‬
‫ובמרכז המוח על שם אדמונד ולילי ספרא‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הרצאת אות מצוינות‬
‫‪21:01-22:22‬‬
‫הקוד האתי במרחב העשייה של המרפא‪/‬ה בעיסוק‬
‫גב‘ יהודית דוריון‪ ,‬מנהלת ארצית ריפוי בעיסוק "מכבי שירותי בריאות"‬
‫‪22:22-22:12‬‬
‫הפסקה וביקור בתערוכת מציגים‬
‫מושב שני‬
‫‪22:12-20:22‬‬
‫חדשנות בבריאות הנפש‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר נעמי הדס‪-‬לידור‬
‫תוכניות מעבר מבית הספר לקהילה‪ :‬מודלים וכלים להערכה ולהתערבות‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר‬
‫נעמי שרויאר‬
‫היבטים שונים בשיקום קוגניטיבי‪ ,‬מנחה‪ :‬פרופ‘ נאוה רצון‬
‫העתיד כבר כאן – טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הבטיחות‪ ,‬ההשתתפות ואיכות‬
‫החיים בזקנה‪ ,‬מנחות‪ :‬אביבה בית יוסף‪ ,‬שושנה גולדברג מאיר‬
‫סוגיות נבחרות בתחום הפיזיקלי‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר אסנת בר חיים‪-‬ארז‬
‫מה שרואים מכאן לא רואים משם‪ -‬התפקוד היום יומי בקרב המתמודדים עם מוגבלות‬
‫נוירו ‪-‬התפתחותית חבויה לאורך מעגל החיים‪ ,‬מנחה‪ :‬פרופ‘ שרה רוזנבלום‬
‫ריפוי בעיסוק במסגרת בית חולים שיקומי לילדים‪ ,‬מנחה‪ :‬גב‘ נעמי גפן‬
‫ויסות חושי‪ ,‬מנחה‪ :‬ד“ר אביבה יוכמן‬
‫‪20:22-21:01‬‬
‫ארוחת צהרים‪ ,‬תערוכת פוסטרים וביקור בתערוכת מציגים‬
‫מושב שלישי‬
‫‪21:12-20:22‬‬
‫ריפוי בעיסוק גריאטרי‪ ,‬מנחה‪ :‬ד"ר מעין כץ‬
‫החלמה בזמן אשפוז‪ ,‬מנחה‪ :‬גב' ענת רווח‬
‫ריפוי בעיסוק פיזיקלי‪ ,‬מנחה‪ :‬גב' שלי מרכוס‬
‫תוכניות התערבות בריפוי בעיסוק במסגרות חינוכיות לפיתוח כישורים ניהוליים‬
‫לתלמידים ברצף גילאים גן‪-‬חטיבה‪ ,‬מנחה‪ :‬גב' דבי גביר‬
‫מגוון יישומים טכנולוגיים לשיפור מיומנויות חברתיות בקרב אנשים עם ‪ , ASD‬מנחות‪:‬‬
‫פרופ' תמר וייס‪ ,‬ד"ר עינת גל‬
‫מוגבלות שכלית‪ ,‬מנחה‪ :‬גב' יעל שידלובסקי‪-‬פרס‬
‫טכנולוגיה חדישה בתחומי העשייה השונים של הריפוי בעיסוק‪ ,‬מנחות‪ :‬ד"ר רחלי‬
‫קיצוני‪ ,‬גב' לורי רוזנברג‬
‫שולחן עגול‪" :‬מתאימים את המתע"מ" ‪ -‬בקרוב המתע"מ המחודש! בואו להביע‬
‫ולהשפיע! מנחות‪ :‬ד"ר ענת גולוס‪ ,‬ד"ר מיכל אברך‪ ,‬מירב גליס‪ ,‬סיגל וקס‪ ,‬ד"ר ליאת חן‪,‬‬
‫ד"ר יונת יבזורי‪ ,‬מיכל טנא‪-‬רינדה‪ ,‬יעל ניסן‬
‫מכירת משחקים‪ ,‬עזרים‪ ,‬ציוד טיפולי וספרות מקצועית תתקיים במשך כל יום הכינוס‬
‫כנס פורה ומהנה לכולם!‬
‫תקצירים‬
‫ריפוי בעיסוק‪ -‬שירות מונגש תרבותית‪ ,‬האמנם?‬
‫ד"ר יפית גלבוע‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫אחיה‪ -‬ללמוד שאתה יכול‪ ,‬בני‪-‬ברק‬
‫נושא ההרצאה וייחודו‪ -‬הצגתו של המושג 'הנגשה תרבותית' (‪,)Cultural Accessibility‬‬
‫המוגדר כשרותי בריאות הניתנים לפי ערכים התרבותיים של הלקוח‪' .‬הנגשה תרבותית' הינה‬
‫חלק מהמאמץ לשיפור נגישות השירות בריפוי בעיסוק לאוכלוסיות ממגוון תרבויות‪ .‬ההרצאה‬
‫תציג את העדפתו על פני המושגים השכיחים כיום‪ -‬התאמה‪/‬רגישות תרבותית‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬הדגשת חשיבותה של ההנגשה התרבותית ותיאור מודל מעשי להנגשה‬
‫תרבותית של שרות הכולל שני שלבים‪ :‬הנגשה שטחית ועמוקה )‪.)Resnicow et al., 1999‬‬
‫מטרת המודל הינה השגת של שותפות קהילתית בתוכניות התערבות בחברה רב תרבותית‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ -‬התרבות הינה מכלול המסורות‪ ,‬ההרגלים‪ ,‬דפוסי ההתנהגות‪,‬‬
‫המיומנויות‪ ,‬ההשקפות‪ ,‬המוסדות וכו' של האדם כחלק והיא מהווה את אחד ההקשרים בו‬
‫הוא מבצע את עיסוקיו‪ .‬שרות בריפוי בעיסוק יהיה יעיל אם ייקח בחשבון את תרבותו של‬
‫הלקוח‪ .‬הנושא מקבל את השראתו מהמודל הסוציאלי למגבלות‪ ,‬אשר מטרתו זיהוי מכשולים‬
‫הקיימים בחברה המונעים מפרטים בה להשתתף במגוון פעילויות‪.‬‬
‫פרוט קצר על הנושא‪ -‬ההרצאה מייצגת גישה פוסט קולוניאליסטית (מחאה נגד הדרכים בהם‬
‫קבוצת הרוב דוחקת את המיעוט) ומותחת ביקורת על התופעה ‪( Ethnocentrism‬האמונה‬
‫של אדם כי תרבותו עליונה מתרבותו של האחר)‪ .‬לאור החשיבות של יצירת תוכניות‬
‫התערבות המתאימות לתרבות של הלקוח‪ ,‬ההרצאה תדגים תהליכים ספציפיים שנעשו על‬
‫מנת לאפשר הנגשה תרבותית של תוכנית התערבות לחברה החרדית‪.‬‬
‫דרכי ההצגה ייחודיים‪ -‬ההרצאה הפרונטלית תשולב בהקרנת קטע יוצג קטע מתוך סרט הדן‬
‫בנושא של מפגש בין תרבותיות ויתואר כמשל 'אפקט הגזע האחר'‪.‬‬
‫ניהול בשיטת "‪ -"Hands off‬כמה דקות על ניהול בבית אבות‬
‫שרון מור‬
‫בית אבות "עד ‪ ."021‬נוב ‪ .6‬חדרה‪Petelmor@netvision.net.il .‬‬
‫ניהול ריפוי בעיסוק בבתי אבות הינה מטלה סבוכה העוסקת לא רק בטיפול בדייר אלא‬
‫בעשייה סביבתית ענפה‪ .‬בעוד ידינו מלאות עבודה בבתי אבות‪ ,‬בהשתדלות להגיע לכל‬
‫מטלה‪ ,‬לעמוד בתקנים ולצלוח בקרות‪ ,‬אנו חשים לעיתים עומס אדיר‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬יש אפשרות לנהל את עצמנו – את צוותנו ‪ -‬ואת תהליכי העבודה ביעילות‪ ,‬תוך שחרור‬
‫מסטיגמות מקצועיות וקידום הצוות‪.‬‬
‫האם יש לנו יתרון על מקצועות בריאות אחרים? האם ניתן להשתמש בארגז כלים פשוט‬
‫לניהול? האם חדשנות באה על חשבון הטיפול בדייר האחד?‬
‫האם שירות איכותי הוא רק כזה שמביא בחשבון את הפרדיגמה הקבועה (לפי דונאבדיאן)‬
‫של מדדי סביבה תהליך ותוצאה?‬
‫תשובות לשאלות העולות כאן ולעוד כמה ברבע שעה של הרצאה סוחפת‪.‬‬
‫התקווה ‪ -‬מתיבת פנדורה ועד לחדר הטיפולים‬
‫ד"ר רוני שנקר‬
‫צעד קדימה‪ ,‬העמותה לחינוך ושיקום באמצעות גישת החינוך המדריך (פטו)‬
‫נושא ההרצאה וייחודו‪ :‬ילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬הורים‪ ,‬בני משפחה ואנשי מקצוע‪ ,‬כולם‬
‫נושאים בלבם תקווה‪ .‬לתקווה תפקיד חשוב כגורם חוסן‪ ,‬הגנה והתמודדות עם אתגרים‬
‫ובשמירה על איכות חיים‪ .‬בהרצאה נלמד מהי תקווה‪ ,‬תפקידיה‪ ,‬האם היא ניתנת למדידה?‬
‫מי זקוק לה ומתי? האם ניתן ללמוד תקווה? וללמדה?‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הכרות עם התקווה והבנת משמעויותיה‪ ,‬השפעותיה ותפקידיה במרחב‬
‫הטיפולי בו אנו פועלים‪.‬‬
‫הרלבנטיות למקצוע‪ :‬התקווה הנה שותף שקט בכל התערבות ועם כל אוכלוסיה‪ .‬היא‬
‫מטרה‪ ,‬תהליך ומדד תוצאה שיש מקום להכירו‪ ,‬ללמוד עליו וללמד אותו‪.‬‬
‫פרוט קצר על הנושא‪ :‬החלוץ בחקר התקווה הוא פרופ' ריק סניידר‪ ,‬אשר פיתח את‬
‫תיאוריית התקווה וכלים למדידתה‪ .‬התקווה על פיו‪ ,‬היא תהליך מכוון מטרה‪ ,‬משאב אישי‬
‫הניתן לפיתוח וטיפוח‪ ,‬החיוני להתמודדות עם קשיים מחד ומאפשר הצלחה מאידך‪.‬‬
‫לתקווה תפקיד חשוב מאד באינטראקציה בין הילד‪ ,‬המטפל‪/‬המורה וההורה‪ .‬מחקרים מראים‬
‫כי רמת התקווה של האחד משפיעה על זו של האחר וכי יש בהתנהגותם של מורים‬
‫ומטפלים‪ ,‬כדי לקדם ולפתח חשיבת תקווה אצל הילד‪ .‬מחקרים מעידים על תפקידה של‬
‫התקווה בשמירה על איכות חיים בקרב הורים וילדים כאחד‪ ,‬כגורם המנבא רמת חרדה‬
‫ודיכאון בקרב הורים וכן השקעת מאמץ בלימודים‪ ,‬הישגים אקדמיים‪ ,‬מקובלות חברתית‬
‫ושביעות רצון‪ ,‬בקרב ילדים‪.‬‬
‫לתקשורת תפקיד מפתח בטיפוח תקווה וניתן לבנות התערבויות אינדבדואליות או קבוצתיות‪,‬‬
‫פשוטות יחסית לקידום רמת התקווה של הורים וילדים‪.‬‬
‫על תקווה יש לשמור כי תקווה אפשר לאבד! יש צורך בהכשרה מקצועית שתכיר בתקווה‬
‫ותפתח מיומנויות התקשורת של אנשי מקצוע‪ u‬יש לפתח אסטרטגיות לשימוש אנשי מקצוע‬
‫להגברת התקווה בקרב ילדים‪ ,‬בני משפחה ובקרב עצמם‪.‬‬
‫בהרצאה ובסופה 'טעימה' מתוך סדנה להגברת תקווה‪.‬‬
‫להניע את ההנאה‬
‫ד"ר לימור רוזנברג‬
‫החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת תל אביב ‪limbo@bezeqint.net‬‬
‫המעורבות בעיסוקים משמעותיים תורמת לרווחה אישית ובריאות‪ .‬זוהי הנחת יסוד של‬
‫מקצוע הריפוי בעיסוק‪ .‬כמקצוע בריאות‪ ,‬מטרת העל של ההתערבות בריפוי בעיסוק הינה‬
‫לאפשר ולהגביר את מעורבות האדם בפעילויות ובעיסוקים משמעותיים בחיי היומיום שלו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המעורבות בעיסוקי היומיום מכונה השתתפות‪ .‬שני היבטים חשובים למושג זה‪ .‬ההיבט‬
‫הראשון מתמקד במושג השתתפות כמושג רב ממדי‪ .‬השתתפות האדם נמדדת על פני‬
‫ממדים כמותיים כמגוון ותדירות וממדים איכותיים כהנאה ושביעות רצון‪ .‬ההיבט השני‬
‫מתמקד במושג השתתפות כתוצא של אינטראקציה בין גורמים מרובים אישיים וסביבתיים‪.‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬חקרנו את השתתפותם של ילדים לאור שני היבטים אלה‪ .‬במחקרינו נכללו‬
‫ילדים עם וללא מגבלות התפתחותיות‪ .‬מצאנו‪ ,‬שהגורמים התחושתיים‪ ,‬המוטוריים‬
‫והקוגניטיביים‪ ,‬אשר נכללו במחקרים השונים לאור תיאוריות התפתחותיות מסורתיות‪,‬‬
‫הסבירו היטב את ממדי מגוון ההשתתפות ועצמאות הילד בהשתתפותו‪ .‬אולם באמצעות‬
‫גורמים אלה לא הצלחנו להסביר את ממד ההנאה מההשתתפות‪ .‬ממד ההנאה‬
‫מההשתתפות הוא הממד המשקף את הרווחה האישית‪ .‬על אף חשיבותו לתיאוריה של‬
‫הריפוי בעיסוק הוא נחקר מעט בקרב ילדים‪ .‬מכאן עולה החשיבות בזיהוי הגורמים התורמים‬
‫להנאת הילד מהשתתפותו‪ .‬בחיפוש אחר מקורות ההנאה מהשתתפות עלו ממצאים מעניינים‬
‫כגון השפעת גיל ומגדר‪ ,‬תרומת גורמים רגשיים‪-‬חברתיים של הילד ופער בין דיווח עצמי של‬
‫הילד על מידת הנאתו לבין דיווח ההורה‪ .‬מטרת ההרצאה הינה להציג ממצאים אלה באופן‬
‫כולל וחוויתי תוך התייחסות להנחות יסוד של המקצוע ולמשמעות המושג עיסוק עבור ילדים‬
‫בגילאים שונים‪ .‬ההרצאה תלווה בהתנסות קצרצרה‪ ,‬בהצגת ממצאי מחקרים כמותיים‬
‫ובהדגמות המבוססות על ראיונות מקוריים עם ילדים‪ .‬בסיום‪ ,‬אתייחס לצורך במחקרי המשך‬
‫ולהשלכות קליניות אפשריות של ממצאים אלה‪.‬‬
‫מבט מקרוב על שיקום מרחוק‬
‫גב' שרון הראל‪ ,1,2‬ד"ר רחלי קיצוני‪ ,2,0‬פרופ'‪ ,‬תמר וייס‪ ,1,0‬ד"ר אורית עליון‪ ,1‬מר יורם‬
‫‪1‬‬
‫פלדמן‪ ,1‬ד"ר אלכסיי אובוחוב‪ ,2‬ד"ר גבי זייליג‪ 2‬ופרופ' מרדכי שני‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש שיבא‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫פירוט הנושא וייחודו‪ :‬פיתוח טכנולוגיות מתקדמות שינה וממשיך לשנות את פני העולם‬
‫הקליני‪ .‬טכנולוגיות לקריאת התנהגות האדם כגון מצלמת קינקט המאפשרת קריאת תנועות‬
‫בתלת מימד‪ ,‬מאפשרים פיתוח מערכות חכמות גם בתחום השיקום‪.‬‬
‫'שיקום מרחוק' מתייחס לשימוש במידע ובטכנולוגיות תקשורת על מנת לספק שירותי שיקום‬
‫ללקוחות הנמצאים בבתיהם או בסביבות אחרות כאשר המטפל נמצא בקליניקה‪ .‬המטרה‬
‫היא הנגשת הטיפול מעבר לסביבה הפיזית של הקליניקה המסורתית‪ ,‬מתן מענה לאנשים‬
‫המרותקים לביתם‪ ,‬העלאת אינטנסיביות הטיפול והמשכיות השיקום לטווח הארוך‪ ,‬בהתאם‬
‫לראיות המחקריות המצטברות בנושא‪.‬‬
‫מערכת שיקום מרחוק ‪ Reability-Online‬פותחה על ידי צוות רב מקצועי על מנת לספק‬
‫תכנית שיקום מוטורי‪ ,‬קוגניטיבי ותפקודי מרחוק‪ ,‬למטופלים לאחר פגיעה מוחית נרכשת‪.‬‬
‫טיפול באמצעות המערכת מבוסס על עקרונות השיקום והינו מותאם אישית לכל מטופל‪.‬‬
‫המערכת מבוססת על שימוש במצלמת קינקט‪ ,‬מחשב ואינטרנט ומספקת משובים מסוג‬
‫‪knowledge of performance& knowledge of result‬‬
‫על מנת לקדם את הלמידה‬
‫המוטורית‪.‬‬
‫בשנה וחצי האחרונות הוקם שירות‪ ,‬בין היחידים מסוגו בעולם‪ ,‬המספק שיקום מוטורי מרחוק‬
‫באמצעות המערכת‪.‬עד היום טופלו כ‪ 73-‬מטופלים מרחבי הארץ והעולם והתקיימו כ‪0333 -‬‬
‫טיפולים‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה הינה להציג את שירות השיקום מרחוק; המערכת‪ ,‬אופן הפעילות והידע‬
‫שנצבר במהלך השנה וחצי האחרונות‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ :‬שירות שיקום מרחוק מהווה זרוע נוספת וחדשנית של מקצוע הריפוי‬
‫בעיסוק הפועל בהקשר הוירטואלי‪ .‬העיסוק ומשמעותו עמדו בבסיס פיתוחה של המערכת‪,‬‬
‫כמו גם במתן השירות ובכך אפשרו קיום טיפול מקצועי המוביל לשיפור איכות חייו של האדם‬
‫עם פגיעה מוחית‪ .‬מרפאים בעיסוק היוו את אחד מעמודי התווך העיקריים בפיתוח המערכת‪,‬‬
‫השירות וליוויים המחקרי‪ .‬השירות מנוהל על ידי מרפאה בעיסוק וצוות המטפלים מורכב‬
‫בעיקרו ממרפאות בעיסוק‪.‬‬
‫פאנלים נושאיים ושולחנות עגולים ‪ -‬מושב ראשון‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :0‬בריאות הנפש בקהילה‬
‫הקשר בין השתתפות בפעילויות פנאי למצב הקוגניטיבי של אנשים עם‬
‫אבחנה פסיכיאטרית המתגוררים בקהילה‬
‫חנה טאובנבלט‪ ,‬רעות כהן‪ ,‬ד"ר לנה ליפסקיה‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק ‪ruetycohen@gmill.com , hana022@gmail.com‬‬
‫אנשים עם הפרעה נפשית נוטים להשתתף פחות בפעילויות פנאי‪ .‬תחום הפנאי הינו תחום‬
‫עיסוק הכרחי וחשוב להשתתפות במארג החיים‪ ,‬והוא בעל השפעה חיובית על הבריאות‬
‫הנפשית‪ .‬הירידה בהשתתפות עשויה להיות מוסברת על ידי גורמים שונים‪ :‬חברתיים‪,‬‬
‫כלכליים ואנושיים‪ .‬מטרת מחקר זה לבחון את הקשר בין השתתפות בפעילויות פנאי למצב‬
‫הקוגניטיבי של אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית המתגוררים בקהילה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 03‬בוגרים (‪ 11‬גברים ו‪ 17-‬נשים) עם הפרעה נפשית המתגוררים בקהילה‬
‫ומטופלים במרכזים לבריאות הנפש במרכז הארץ‪ .‬הנבדקים התבקשו למלא את שאלון‬
‫ההשתתפות למבוגרים ולבצע אבחון לבדיקת יכולות קוגניטיביות ‪.3MS‬‬
‫נמצא קשר מובהק סטטיסטי חיובי בעל עוצמה בינונית בין היכולת הקוגניטיבית הכללית לפי‬
‫ציון שאלון ‪ 0MS‬לבין מספר פעילויות פנאי למבוגרים בהן משתתף האדם ( <‪r= 0.48, p‬‬
‫‪ ,)0.05, ES:r=0.99‬כאשר ככל שהיכולת הקוגניטיבית גבוהה יותר‪ ,‬מספר פעילויות הפנאי‬
‫בהם משתתף האדם עולה‪ .‬לא נמצא קשר בין הרמה הקוגניטיבית לבין המדדים הנוספים של‬
‫ההשתתפות‪ :‬הנאה‪ ,‬שביעות הרצון ותדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי ( ‪-0.17<r<-0.14,‬‬
‫‪ .)p>.05‬בנוסף‪ ,‬נמצא שישנו הבדל פרקטי בתדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי בין נשים‬
‫לגברים לטובת הנשים (‪.)z= -0.27, p>0.05, ES:r=0.19‬‬
‫הממצאים של המחקר מסייעים להבנת יחסי הגומלין בין הקוגניציה לבין היבטים שונים של‬
‫השתתפות בפעילות פנאי‪ .‬מומלץ להמשיך ולבצע מחקר התערבות בנושא למציאת סיבתיות‬
‫הקשר‪ ,‬אך כבר ממצאים אלו עשויים להיות רלוונטיים לתהליך הערכה והתערבות בריפוי‬
‫בעיסוק במטרה לקדם השתתפות בתחום הפנאי של אוכלוסיה עם הפרעה נפשית‬
‫המתגוררת בקהילה‪.‬‬
‫"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ‪ -‬ד"ר סוס‪.‬‬
‫דרכים חדשות להתערבות בקהילה‬
‫מיטל סטולר‪ ,0‬אפרת ברסלויער‪ ,0 ,2‬נורית מזרחי‪ ,3‬סיון רגב‪ ,2‬נציגי המשתתפים בקבוצה‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫המרכז הירושלמי כפר שאול איתנים‪ ,‬מועדון תעסוקתי "קול מחול ומכחול" האגודה לבריאות הציבור‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות החוג לריפוי בעיסוק‪ -‬תכנית מבח"ר‬
‫העיסוקים האנושיים מתרחשים בהקשרי זמן ומרחב‪ ,‬ומקבלים ערך ומשמעות על ידי האדם‪,‬‬
‫החברה והתרבות‪ .‬במסע ההחלמה מתקיים הצורך להתכנס פנימה לתהליכים אישיים לצד‬
‫הצורך לצאת מתוך המוכר אל המגע עם האחר‪ ,‬הקהילה והחברה‪" .‬מסעות אמנם נבדלים זה‬
‫מזה במניע או במטרה‪ ,‬אך בכולם ייפגש ההולך עם דרך בלתי מוכרת שנפרשת לרגליו‪...‬‬
‫הדרך מכינה את האדם ליעד ולהגשמת המטרה של המסע שלו‪ ,‬ולכן היא מטפורה רווחת‬
‫לחיים" (קובי בן מאיר‪ ,‬מסעות‪ ,‬מוזיאון ישראל‪.)2316 ,‬‬
‫המשתתפים במועדון התעסוקתי מגיעים אליו במסלול קבוע מדי יום‪ .‬כמוהם גם‬
‫הסטודנטית לריפוי בעיסוק ומדריכת השטח‪ .‬למסלול זה‪ ,‬הנקבע על ידי התוואי של קו‬
‫האוטובוס‪ ,‬תחנות בדרך‪ .‬תחנות‪ ,‬במובן הקונקרטי של תחנת איסוף והורדה‪ ,‬וכן תחנות‬
‫במובן של נקודות ציון משמעותיות עבור הפרט והקהילה‪ .‬במקומות ציבוריים אלו מתקיימים‬
‫אירועים תרבותיים כגון תערוכות אומנות‪ ,‬וכן ישנם מקומות בילוי דוגמת בית קפה‪ ,‬ואנשים‬
‫רבים מגיעים אליהם במהלך היום יום‪.‬‬
‫המשתתפים זיהו את הצורך ביציאה ומעורבות בנעשה במרחב העירוני והקבוצה‬
‫אותה נציג בהרצאה הינה תוצר של סקרנות משותפת של כל השותפים לה‪ .‬ראשונים לכך‬
‫הינם המשתתפים‪ ,‬שבחרו וחקרו אודות מקומות המשמעותיים עבורם והגיעו אליהם עם‬
‫חבריהם שלעתים מצאו במקום החדש נגיעה לחייהם שלהם‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬הסטודנטית‪,‬‬
‫אשר באה ללא הידע‪ ,‬כחדשה בעיר‪ ,‬נחשפה דרך עיניי המשתתפים למקומות חדשים‬
‫ולחוויות עבר והווה של חברי הקבוצה‪ .‬לקבוצה זו היה המשך בחיי היומיום של כל הנוגעים‬
‫בדבר‪ ,‬כאשר הן המשתתפים והן הסטודנטית והמדריכה ביקרו במקומות הנבחרים בהמשך‬
‫בשעות הפנאי‪ .‬בהרצאה נציג את הזויות השונות בהן נחווה הפרוייקט מדריכת השטח‪,‬‬
‫הסטודנטית ונציגי המשתתפים‪.‬‬
‫קבוצת מעורבות בקהילה‪:‬‬
‫התערבות ממוקדת קהילה בתוך מחלקה לאשפוז ממושך‬
‫נחמה אבני‪ ,‬דר' אן מרי אולמן‪ ,‬חנה מכלוף‬
‫המרכז לבריאות הנפש באר יעקב‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,0 .‬באר יעקב‪ ,‬מיקוד‪01301 :‬‬
‫ההרצאה תתאר קבוצה שמתקיימת בתוך מחלקה לאשפוז ממושך מזה כשנתיים‪ .‬המחלקה‬
‫לאשפוז ממושך מיועדת לחולים הזקוקים לתהליך שיקומי ארוך בכדי לשלבם במסגרות‬
‫שיקומיות בקהילה‪ .‬הקבוצה מיועדת למטופלים שצפויים להשתחרר מהמחלקה תוך ‪12-10‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫‪ )2332( Trieman & Leff‬מתייחסים לאפשרות ששיקום בקצב איטי יותר עשוי לאפשר‬
‫למטופלים השוהים באשפוז ממושך לצאת ולהשתלב בקהילה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הקבוצה נבנתה‬
‫מתוך מחשבה שחשיפה מווסתת לחיים בקהילה מביאה להגברת מוטיבציה להתנסויות‬
‫חוזרות‪ ,‬הפחתת החרדה וההימנעות‪ )2310( Eklund & Sandlund .‬מתייחסות למידת‬
‫המעורבות בעיסוקים כגורם מנבא השתלבות מוצלחת במסגרות חוץ אשפוזיות‪.‬‬
‫הקבוצה הוקמה מתוך אמונה כי המטופלים במחלקה מסוגלים לצאת החוצה ונחוצות דרכים‬
‫יצירתיות בכדי להגיע לשם; וכחלק מהתאמה לרוח הרפורמה וחשיבה על הנגשת שרותי‬
‫השיקום בקהילה לאנשים המתמודדים עם‪.sever mental illness – SMI‬‬
‫לאור המתואר‪ ,‬הוחלט לבנות התערבות אשר "תביא את הקהילה לבית החולים"‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהאדם מגלה נכונות או מוכנות להשתחרר‪.‬‬
‫מדובר בקבוצה סגורה שמתקיימת אחת לשבוע בתוך המחלקה‪ ,‬בקבוצה משתתפים ‪1-7‬‬
‫מטופלים קבועים‪ ,‬צוות ההנחיה כולל רופאה פסיכיאטרית‪ ,‬מרפאה בעיסוק ומדריכת‬
‫תעסוקה‪ .‬כל מפגש נמשך כ‪ 61‬דקות ותוכן המפגשים משתנה‪ :‬אחת לחודש מגיע מרצה‬
‫אורח ממסגרת שיקומית בקהילה‪ ,‬ואחת לחודש משתתפי הקבוצה יוצאים לביקור במסגרת‬
‫השיקומית שהוצגה בהרצאה‪ .‬לאחר כל ביקור של מרצה אורח ולאחר כל יציאה למסגרת‬
‫שיקומית‪ ,‬מתקיים מפגש בתוך המחלקה בו מתנהל דיון בעקבות הביקור‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬המחלקה החלה לשלב אנשים בתעסוקה שיקומית עוד לפני ששחרור מהמחלקה‬
‫עומד על הפרק‪ ,‬במקרים רבים השילוב בתעסוקה מהווה זרז לתהליך השחרור מהמחלקה‬
‫והקליטה בהוסטל‪.‬‬
‫קבוצת מדיטציה למתמודדים בשילוב מיינדפולנס‬
‫במועדון אנוש מיינד אנד פיטנס תל אביב‬
‫ענת אגם מרפאה בעיסוק ומדריכת מדיטציה‪ ,‬מיכל ויירון‬
‫עו"ס מנהלת מועדון מיינד אנד פיטנס‬
‫הרצאה זו באה לחשוף את המרפאים בעיסוק להתערבות קבוצתית של תרגול מדיטציה‪,‬‬
‫כחלק מהתפקוד הרוחני והיומיומי של מתמודדים בשיקום פסיכיאטרי בקהילה‪ ,‬במסגרת‬
‫מועדון חברתי ייחודי‪ -‬מיינד אנד פיטנס‪.‬‬
‫רקע‪ :‬מועדון מיינד אנד פיטנס של עמותת אנוש הוא מועדון ייחודי בארץ אשר מטרתו לעודד‬
‫את המתמודדים לתרגל ולאמן הגוף ואת הנפש‪ .‬המועדון פועל במרכז דניאל לחתירה (מרכז‬
‫ספורט הממוקם ליד נמל תל אביב)‪ ,‬ובו מתקיימות קבוצות של חתירה והליכה‪ ,‬בצד קבוצות‬
‫של פלדנקרייז‪ ,‬מדיטציה וסדנאות שונות כהפסקת עישון‪ ,‬והרגלי אכילה‪ .‬כיום מחקרים רבים‬
‫מעידים על תרגול מדיטציה כגורם בעל תרומה משמעותית לאיכות החיים ושמירה על אורח‬
‫חיים בריא‪ .‬תרגול המדיטציה תורם הן במישור הנפשי כמחזק שקט‪ ,‬שלווה וערות והן‬
‫במישור הגופני כתמיכה להחלמה ממחלות‪ .‬כמרפאה בעיסוק שנים רבות‪ ,‬ומתרגלת‬
‫מדיטציה ב‪ 3‬שנים האחרונות היה חשוב לי להנגיש את תרגול המדיטציה גם למתמודדים‪.‬‬
‫תרגול רגיל של ישיבה שקטה כ ‪ 23‬דק' עם התבוננות שקטה לא מתאים למתמודדים‪.‬‬
‫בעזרת ניתוח פעילות של המדיטציה והתאמתה למתמודדים יצרתי קבוצה בה התרגולים‬
‫קצרים בזמן ‪ 1-1‬דק'‪ ,‬מתבצעים לרוב בתנועה‪ ,‬ומאפשרים לקבל את איכות המדיטציה‬
‫בצורה מותאמת‪.‬‬
‫אז מה קורה בתרגול? תשומת לב לנשימה ולתחושות מרגיעים את הגוף‪ ,‬כשהגוף רגוע ויציב‬
‫גם התודעה יציבה כך שהמחשבה שלנו צלולה‪ ,‬ברורה ומאפשרת לנו לקבל החלטות מתוך‬
‫בהירות‪ ,‬מחשבה בהירה תוביל אותנו לפעולות המדויקות ביותר לנו ולאנשים בסביבתנו‬
‫בסיטואציה בה אנו נמצאים‪.‬‬
‫המדיטציה אותה אנו מתרגלים היא תרגול בדרך הזן‪.‬‬
‫אז מה זה זן? זן זה לדעת‪ ,‬לקבל ולהאמין בעצמינו‪.‬‬
‫בהרצאה נקביל את הזן למושג ההחלמה‪ :‬לדעת את עצמך‪ ,‬ללמוד על עצמי‪ ,‬על המחלה‬
‫שלי‪ ,‬מה הסימפטומים שלי מה מניע אותי מה הן היכולות שלי וכו'‪ .‬לקבל את עצמי הוא‬
‫תהליך שהאדם מבין שהוא שלם כפי שהוא עם העוצמות ועם המוגבלויות‪ ,‬קבלת המחלה‬
‫וקבלת האני החדש שנוצר אחרי המשבר‪ ,‬עם כל העוצמות והמוגבלויות‪ .‬לקבל את המצב בלי‬
‫להיאבק בו‪ ,‬ולמצוא את הדרך לחיות עם המחלה‪ .‬להאמין בעצמי‪ ,‬האמונה בעצמי מאפשרת‬
‫לי לנוע קדימה ולהמשיך עם כל הקשיים והנסיבות שנתקלים בדרך‪ .‬האמונה הזו מקבילה‬
‫בתהליך ההחלמה לתקווה‪ .‬התקווה היא כמו הנר שמאיר את הדרך עוזר לנו להמשיך ולצעוד‬
‫בה למרות החושך שיש מסביב‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :2‬הפרעת קואורדינציה מוטורית‬
‫פרופיל תפקודי של מבוגרים צעירים עם ליקויים בקואורדינציה מוטורית‬
‫במסגרת הצבאית בישראל‬
‫מירי טל סבן‪ ,1‬אשר אור נוי‪ ,2,0‬שולה פרוש‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של' הדסה והאוניברסיטה העברית‪ .‬ת‪.‬ד‪ ,22126 .‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪Miri.tal- .‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , saban@mail.huji.ac.il‬בית הספר לרפואה של' הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬היחידה‬
‫להתפתחות הילד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫רקע‪ :‬בשנים האחרונות‪ ,‬קיימים מעט מחקרים המראים כי ליקויים בקואורדינציה מוטורית‬
‫(‪ )DCD‬ממשיכים גם בגיל הבגרות וממשיכים להשפיע על מגוון רחב של תפקודים‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הנה להרחיב את הידע אודות ‪ DCD‬בגיל הבגרות ולבדוק את‬
‫ההבדלים בין חיילים עם וללא ‪ DCD‬במסגרת הצבאית במשתנים צבאיים ובמשתנים של‬
‫תפקודי יום יום‪ ,‬יכולות רגשיות וקוגניטיביות‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מדגם רנדומאלי של ‪ 2,017‬חיילים בגילאים ‪ ,(M=20.68, SD=3.42) 17-21‬אותרו‬
‫מסקר הבריאות של צה"ל‪ .‬מתוך מדגם גדול זה אותרו ‪ 0‬קבוצות מחקר קבוצה עם ‪DCD‬‬
‫‪ ,(n=135),‬קבוצה עם ‪ DCD‬גבולי )‪ (n=149‬וקבוצת ביקורת ( ‪ .(n=145‬הקבוצות חולקו‬
‫עפ"י נקודות החתך של שאלון ה‪ ,AAC-Q -‬שאלון המאתר ‪ .DCD‬הנבדקים מילאו חמישה‬
‫שאלונים הבודקים תפקוד צבאי‪ ,‬תפקודי יום יום‪ ,‬יכולות רגשיות ויכולת פתרון בעיות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצא כי ‪ DCD‬ממשיך גם בגיל הבגרות‪ ,‬נבדקים עם ‪ DCD‬תפקודו באופן‬
‫משמעותי נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת בתפקודים צבאיים‪ ,‬תפקודי יום יום לא‬
‫אקדמיים ואקדמיים‪ ,‬יכולות רגשיות ופתרון בעיות‪ .‬חשוב לציין שקבוצת ה‪ DCD -‬תפקדה‬
‫נמוך יותר באופן משמעותי לעומת קבוצת ה‪ DCD -‬הגבולי וקבוצת הביקורת וקבוצת ה‪-‬‬
‫‪ DCD‬הגבולי תפקדו נמוך יותר באופן משמעותי לעומת קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬מחקר זה מרחיב את הידע והביסוס המחקרי אודות ‪ DCD‬בגיל הבגרות‪.‬‬
‫‪ DCD‬ממשיך גם בגיל הבגרות ומשפיע על מגוון רחב של תפקודים‪ .‬יש צורך לפתח‬
‫ולהתאים כלי הערכה ותוכניות מניעה והתערבות לאוכלוסייה זו בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫הבדלי מגדר‪ ,‬כושר גופני והשמנה בין ילדים עם‬
‫וללא )‪Developmental Coordination Disorder (DCD‬‬
‫‪1‬נירית ליפשיץ‪ ,‬נעמי וינטראוב‪0 ,‬שני רז‪-‬זילביגר‪0 ,‬שושנה שטיינהרט‪6 ,‬שרון סרמק ‪1‬ונעמי כץ‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה למקצועות הבריאות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪ ,‬קרית אונו‪ .‬בית הספר לריפוי בעיסוק של‬
‫‪3‬‬
‫הדסה והפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪ .‬בית חולים אלי"ן‪ ,‬מרכז לשיקום ילדים ונוער‪ ,‬ירושלים‬
‫‪0‬‬
‫החוג למדעי העיסוק וריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת דרום קליפורניה‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬ארה"ב‪ .‬מכון מחקר מקצועות‬
‫הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪ ,‬קרית אונו‬
‫‪2.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬לשתף את הנוכחים בדיון המקצועי המשתקף בפרסומים עדכניים בנושא כושר‬
‫גופני והשמנה בקרב ילדים המתמודדים עם ‪.DCD‬‬
‫רקע‪ :‬כושר גופני והשמנה נמצאים בשנים האחרונות‪ ,‬בתרבות המערבית‪ ,‬במרכז השיח העוסק‬
‫בבריאות ואיכות חיים בכלל ושל ילדים בפרט‪ .‬ילדים המתמודדים עם ‪ DCD‬אשר בגלל קשייהם‬
‫משתתפים פחות בפעילויות מוטוריות בחשד לסיכון לסבול מהפרעות אלו‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ )1 :‬לבדוק הבדלי מגדר בכושר גופני והשמנה בין ילדים עם וללא ‪ )2 DCD‬לבדוק‬
‫את אותם ההבדלים בקרב קבוצה מקבילה של ילדים בארה"ב‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬ילדים זוהו כ‪ DCD -‬אם קבלו ציון השווה לאחוזון ‪ 13‬ומטה באבחון ‪ . M-ABC-2‬כמו כן‪,‬‬
‫הוריהם דווחו כי קשייהם המוטוריים מפריעים להם בשני תפקודים ומעלה בחיי היום יום‪ .‬השתתפו‬
‫במחקר מישראל ‪ 22‬ילדים‬
‫‪ ,)Mage=0.7‬מארה"ב ‪ 01‬עם‬
‫עם ‪DCD‬‬
‫)‪ 61 )Mage=0.1, SD=1.36‬טיפוסיים‬
‫)‪ )Mage=7.0DCD SD=1.5‬ו‪ 66-‬ילדים טיפוסיים‬
‫)‪, SD=1.52‬‬
‫)‪, SD=1.4‬‬
‫‪.)Mage=7.1‬‬
‫מדדי המחקר‪ :‬כושר גופני נמדד באמצעות תת המבחן הבודק כוח מתוך ‪ 6MWT ,BOT-2‬ומדידת‬
‫קצב פעימות הלב לאחר ביצועו‪ .‬השמנה נמדדה באמצעות ‪ BMI‬ואחוזי שומן‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים של כושר גופני בין קבוצת הילדים עם ‪ DCD‬לבין‬
‫קבוצת הטיפוסיים בישראל ובארה"ב‪ .‬בתוך המדגם הישראלי ‪tow-way analysis of variance‬‬
‫הראה אינטראקציה משמעותית לאחוזי שומן )‪ (F=8.51, p<.005‬ו‪.(F=4.50, p<.038) BMI-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בקבוצת הילדים עם ה‪ DCD-‬נמצאו הבדלים משמעותיים בין בנים לבין בנות‪ .‬בנות ישראליות‬
‫עם ‪ DCD‬נמצאו בפחות כושר גופני ויותר שמנות בהשוואה לבנים המתמודדים עם אותה הפרעה‪.‬‬
‫המאפיינים הייחודיים של כתיבה בשפה הערבית בקרב ילדים עם‬
‫)‪Developmental Coordination Disorders (DCD‬‬
‫‪2‬‬
‫גב' ג'ומאנה עאסי ‪ -‬מרג'ייה‪ 1,‬פרופ' בתיה אנגל‪ - 2‬יגר ופרופ' שרה רוזנבלום‬
‫‪ -1‬משרד חינוך‪ ,‬מתי"א שפרעם‪ ,‬מומחית תחום בריפוי בעיסוק‪Jumana.ot@gmail.com .‬‬
‫‪ -2‬המעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות (‪ ,)CHAP‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ילדים בגיל בית ספר מבלים ‪ 03-13%‬מזמנם בבית ספר בביצוע מטלות הכתיבה‪ .‬הכתיבה‬
‫בערבית הינה מורכבת מאחר ול‪ 22‬מתוך ‪ 27‬האותיות הנכתבות יש ארבע צורות‬
‫מורפולוגיות שונות על פי מקום הופעתן‪ ,‬בתחילת המלה‪ ,‬באמצע המלה‪ ,‬בסוף המלה או‬
‫כשהאות נכתבת אחרי אות שלא נתנת לחיבור‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬לחקור את מאפייני הביצוע בכתיבה של ילדים עם ‪ DCD‬בשפה הערבית‪,‬‬
‫בהתבסס על הערכה תלת מימדית של ביצועיהם בכתיבה‪.‬‬
‫השיטה‪:‬המשתתפים היו ‪ 10‬ילדים בגילאי ‪11-12‬שנים‪ 27.‬מהם אובחנו כמתמודדים עם‬
‫)‪ Developmental Coordination Disorders(DCD‬על פי ה‪ DSM- 5‬ואיבחון ה ‪.MABC‬‬
‫קבוצת הביקורת כללה ‪ 27‬ילדים טיפוסיים התואמים במשתני הגיל‪,‬המגדר ובית הספר‪.‬‬
‫המורים של הילדים שנבחרו להשתתף במחקר התבקשו למלא את שאלון איתור קשיי כתיבה‬
‫)‪ Handwriting Proficiency Screening Questionnaire (HPSQ‬אודות מאפייני הכתיבה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫הילדים התבקשו להעתיק קטע על דף נייר שהונח על לוח אלקטרוני המהווה חלק ממערכת‬
‫ממוחשבת המספקת מדדים אובייקטיביים של תהליך הכתיבה ( ‪Computerized‬‬
‫‪.)Penmanship Evaluation Tool –ComPET‬הקטע שהעתיקו הוערך באמצעות תקציר‬
‫קריטריונים להערכת קריאות הכתיבה‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬נמצא כי ילדים עם ‪ DCD‬כתבו יותר פעימות כתיבה בקטע הנתון ונדרשו ליותר זמן‬
‫כתיבה באופן מובהק לשם יצירת הפעימות על הדף ובין פעימה לפעימה בהשוואה לקבוצת‬
‫הביקורת בעת ההעתקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקריאות הגלובלית‪ ,‬אותיות בלתי ניתנים לזיהוי‬
‫והתארגנות במרחב של התוצר הכתוב היו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫הבדלים מובהקים נמצאו בין הקבוצות בתוצאות של ציונים ה‪.HPSQ‬יתר על כן‪% 02.0 ,‬‬
‫מכלל המשתתפים סווגו לקבוצות המחקר והביקורת על פי שני מדדי ביצוע כתב יד‪ .‬תוצאות‬
‫מחקר זה ממליצות על יישום של ההערכה הסטנדרטית התלת‪-‬מיימדית על מנת לקבל‬
‫תובנה טובה יותר של מאפייני חסר בכתב יד של ילדים בודדים עם ‪ DCD‬שכותבים בערבית‪.‬‬
‫הנוכחות המתמשכת של בעיות מוטוריות והשפעתן על השתתפות‬
‫בקרב ילדים בגיל בית‪-‬ספר‬
‫מיכל צדוק‪-‬כהן‪ ,‬ד"ר מימוני‪-‬בלוך אביבה‪ ,‬ד"ר אורית ברט‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬רמת אביב‪michaltc@gmail.com ,‬‬
‫רקע‪ :‬ליקויים שונים מגבילים את השתתפות הילד‪ ,‬ובכך מצמצמים הזדמנויות ללמידה‪.‬‬
‫מרפאים בעיסוק מבקשים לשפר בריאות פיזית‪ ,‬קוגניטיבית ורגשית ע"י הגברת ההשתתפות‬
‫בפעילויות יומיומיות‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי בחן שתי שאלות‪ :‬האם לילדים שאובחנו בגיל הגן עם בעיות מוטוריות‪ ,‬עדיין‬
‫יש בעיות מוטוריות בגיל בית‪-‬ספר? האם קיימים הבדלים בהשתתפות ובמיומנויות הביצוע‬
‫של ילדים אלה בגיל בית‪-‬ספר‪ ,‬בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה?‬
‫שיטה‪ :‬קבוצת המחקר כללה ‪ 33‬ילדים בגילאי ‪ 12-1‬שנים‪ ,‬אשר אובחנו עם בעיות מוטוריות‬
‫ביחידה להתפתחות הילד בבי"ח לווינשטיין בין השנים ‪ .2316-2337‬קבוצת הביקורת כללה‬
‫‪ 03‬ילדים עם התפתחות טיפוסית שנדגמו באמצעות מדגם נוחות‪ .‬הורי הילדים מילאו ‪6‬‬
‫שאלונים בשיחה טלפונית עם החוקרת‪ :‬שאלון דמוגרפי‪ ,‬שאלון השתתפות‪ ,‬שאלון מיומנויות‬
‫ביצוע ושאלון קואורדינציה‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ילדים שאובחנו עם בעיות מוטוריות בגיל הגן‪ ,‬המשיכו להשיג ציונים נמוכים יותר‬
‫בשאלון הקואורדינציה בגיל בית‪-‬ספר‪ ,‬בהשוואה לבני גילם עם התפתחות טיפוסית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הם השיגו ציונים נמוכים יותר במיומנויות מוטוריות‪ ,‬תהליך ותקשורת‪ .‬נמצא הבדל מובהק בין‬
‫הקבוצות בשני מדדי השתתפות; עצמאות הילד‪ ,‬לטובת ילדים עם התפתחות תקינה‪ ,‬והנאת‬
‫הילד‪ ,‬לטובת קבוצת המחקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי למיומנויות הביצוע תרומה משמעותית להסבר‬
‫השונות במדדי ההשתתפות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר מלמדות כי בעיות מוטוריות אינן חולפות עם הגיל‪ .‬על אף העובדה‬
‫כי לא נמצאו הבדלים רבים בהשתתפות בין הקבוצות‪ ,‬ההבדלים המובהקים במיומנויות‬
‫הביצוע מציעים כי השתתפות הילדים מקבוצת המחקר דורשת מהם מאמץ רב יותר‪ ,‬שעלול‬
‫להשפיע על איכות ההשתתפות‪ .‬ילדים עם בעיות מוטוריות עשויים להיתרם מהתערבות‬
‫לשיפור מיומנויות והשתתפות‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :3‬בין משחק לטכנולוגיה במסגרת חינוכית‬
‫תפקיד המרפאים בעיסוק בהתאמת והטמעת השימוש בטאבלטים‬
‫במסגרת החינוכית‬
‫דיינה קפל‪ ,B.O.T ,‬נעה ניצן‪B.O.T. M.A ,‬‬
‫בית ספר לחינוך מיוחד והמרכז לייעוץ טכנולוגי‪ ,‬בית איזי שפירא‬
‫‪danac@beitissie.org.il noa@beitissie.org.il‬‬
‫בשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת של טכנולוגיה מסוגים שונים‪ ,‬ויש לכך השפעה‬
‫רבה על אנשים עם מוגבלות‪ .‬הטאבלטים שנכנסו לחיינו לפני מספר שנים הביאו איתם חידוש‬
‫נוסף ומהר מאד נכנסו לשיח הציבורי והטיפולי‪ .‬העובדה כי המכשיר כל כך פופולרי בציבור‬
‫באופן כללי וגם בקרב אנשים עם מוגבלות הובילה להצפה‪ .‬הצפה זאת גורמת לאנשי מקצוע‬
‫לחפש מידע לגבי המכשירים ואופן תפעולם מבחינה טכנית אך חשוב להדגיש את דרכי‬
‫השימוש בכדי לוודא שיהיה שימוש מושכל‪ ,‬ועל כך נרצה להרחיב‪.‬‬
‫בבית איזי שפירא נצבר ניסיון רב בעבודה עם טאבלטים (בעיקר אייפדים) במסגרות היום‬
‫(גנים ובית ספר)‪ .‬נציג את העבודה של המרפאות בעיסוק בבית הספר‪ ,‬אשר להן תפקיד‬
‫מרכזי בהטמעה וההתאמה של המכשיר בחיי התלמידים והצוות‪ .‬תחומי האחריות של‬
‫המרפאים בעיסוק כוללים התייחסות לתפקודי ידיים‪ ,‬התאמות‪ ,‬עצמאות וראיה הוליסטית‬
‫לגבי תפקודו של האדם בהקשר בו הוא מתפקד ובסביבה בה הוא חי‪ .‬כל אלה מובילים לכך‬
‫שעל המרפאים בעיסוק לקחת חלק משמעותי בהטמעה וההתאמה של הטאבלט‪ .‬דרך‬
‫תיאורי מקרה נציג את המרכיבים של הטמעה מוצלחת כמו רעיונות לשימושים‪ ,‬הכרת אביזרי‬
‫עזר‪ ,‬עבודה תוך התייחסות להקשר המשפחתי‪ ,‬אילוצים של המסגרת‪ ,‬התמודדות עם סוגיות‬
‫אתיות ומקצועיות ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬נציג כלים שפותחו כגון כלי לניתוח אפליקציה‪ ,‬הערכת‬
‫מיומנויות הקשורות לתפעול המכשיר ובפרט ניתוח של תפקודי הידיים הדרושים‪ .‬נראה כיצד‬
‫ניתן לשלב את השימוש בטאבלט לעידוד השתתפות פעילה לצורך משחק ופנאי‪ ADL ,‬ועוד‪.‬‬
‫שילוב סביבת משחק וירטואלית בטיפול התפתחותי ממוקד משחק בריפוי‬
‫בעיסוק‬
‫שרית טרסר‬
‫מרפאה בעיסוק מוסמכת‪ ,MSc ,‬מייסדת טימוקו בע"מ‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬להדגים שימוש במציאות מדומה לשם שיפור תפקודי משחק בקרב ילד בעל‬
‫דפוס הימנעות ופרופיל משחקי מצומצם‪.‬‬
‫רקע‪ :‬שימוש במשחק כמטרה ולא רק כאמצעי לשיפור מיומנויות‪ ,‬מגביר מוטיבציה ומאפשר‬
‫תחושת שליטה וחופש מחוקי המציאות‪ ,‬שהנם אספקטים משמעותיים המשקפים את יכולתו‬
‫של הילד להיות משחקי‪ .‬בהרצאה זו יודגם שימוש במציאות מדומה (טימוקו) על פי עקרונות‬
‫התערבות מבוססת משחק‪ ,‬במסגרת טיפול בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫תיאור מקרה‪ :‬בהרצאה יוצג ילד בן ‪ 1.2‬שנים‪ ,‬אשר מציג דפוסי הימנעות ממגוון משחקים‬
‫במסגרת הבית והגן‪ ,‬כאשר ברקע קיימים קשיים סנסו‪-‬מוטוריים (בעל בסיס יציבתי לקוי)‪.‬‬
‫יתואר תהליך ההערכה וההתערבות תוך תיאור אופן השימוש במציאות מדומה כחלק‬
‫אינטגרלי מהתהליך הטיפולי‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬חווית ההנאה וההצלחה שנבעה מהשימוש במשחק הוירטואלי‪ ,‬הביאה לשיפור‬
‫ביכולות ההתמודדות‪ ,‬בתחושת השליטה ובמוטיבציה של הילד להתנסויות חדשות ובכך‬
‫תרמה לשיפור באיכות המשחק‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תיאור המקרה מדגים כיצד משחק וירטואלי המתיישב עם עקרונות הגישה‬
‫המשחקית‪ ,‬יכול להביא לשיפור באיכות המשחק של במטופל בסביבות חייו השונות‪ .‬דפוס‬
‫ההימנעות והקושי בהתמודדות עם משחקים חברתיים פינו מקומם להתנסות במגוון‬
‫משחקים בעלי אופי חוויתי המייצרים הנאה משותפת ממשחק עם קבוצת השווים בגן‬
‫ובאינטראקציה משחקית עם ההורים בבית‪.‬‬
‫פישוט לשוני של תרגילים ממוחשבים ללימוד פקודות ‪ WORD‬בבית ספר‬
‫מש"י‬
‫טליה פרבר ‪Msc. OTR\L‬‬
‫מומחית ביישומי טכנולוגיה מסייעת‪ ,‬מורשית נגישות השירות‬
‫בית ספר מש"י‪ ,‬הרצל ‪ 022‬ירושלים ‪taliaf@012.net.il‬‬
‫בעשורים האחרונים הורחבה החקיקה בתחום ההנגשה לאוכלוסייה עם מוגבלויות‪ .‬ישראל‬
‫כחלק מן העולם המערבי הצטרפה לחקיקה בתחום הנגישות‪ .‬בשנת ‪ 1770‬אושר בכנסת‬
‫"חוק שיויון לאנשים עם מוגבלויות"‪ .‬בחוק זה‪ ,‬המתייחס בין השאר למוסדות ולשירותי חינוך‬
‫מפורטות תקנות נגישות הנוגעות לחינוך ולהשכלה‪ .‬ילדים עם מוגבלויות‪ ,‬המשתייכים‬
‫למערכת החינוך‪ ,‬זכאים למירב תנאי ההנגשה בכדי לאפשר להם השתתפות פעילה‬
‫ועצמאות מרבית‪ .‬תקנות התאמות נגישות השירות‪ ,‬אשר אושרו באפריל ‪ ,2310‬מייצגות את‬
‫היישום הרחב של השלכות חוק השיויון בכך שהן מתייחסות לא רק לנגישות הפיסית אלא גם‬
‫לנגישות השירות הנוגעות לתכנים נוספים בתחום המידע‪.‬‬
‫"פישוט לשוני" הוא מושג חדש בתחום הנגישות הלשונית המצריך מן הכותב לפשט את‬
‫הכתוב ולהתאים את המידע כך שתוכנו יהיה ברור‪ .‬בתקנות נגישות השירות מוגדרים‬
‫עקרונות הפישוט הלשוני‪.‬‬
‫בהרצאה אתמקד בפישוט הלשוני כאמצעי להנגשת מידע בשימוש בדפי עבודה בכיתות‬
‫לימוד של ילדים עם ‪ .C.P‬בבית ספר מש"י לומדים כ‪ 13‬ילדים עם צרכים מיוחדים בגילאי ‪3-‬‬
‫‪ 13‬שנים‪ .‬רב הילדים מאובחנים כבעלי ‪ C.P‬עם לקויות נלוות‪ .‬המחשבים והטכנולוגיה‬
‫המסייעת מהווים כלים משמעותיים בשגרת בית הספר ככלי כתיבה‪ ,‬למידה‪ ,‬תקשורת ופנאי‪.‬‬
‫תהליך הטמעת המחשב נעשה באופן הדרגתי בהתאם ליכולותיו של הילד‪ .‬צוות הטכנולוגיה‬
‫המסייעת בנה מערך של תרגילים להכרות עם מעבד התמלילים ‪ .word‬שיעורים אלו בנויים‬
‫באופן מודולרי וכוללים ‪ 0‬ערכות‪ :‬ערכת האוריינות‪ ,‬הבסיס והמתקדמת‪ .‬התרגילים מתייחסים‬
‫לכל פעולות העריכה החל מההכרות עם מקשי הרווח ועד לפעולות מורכבות יותר‬
‫המתייחסות לעיצוב בשילוב טקסט‪ .‬לכל פעולת העריכה נבנו מספר תרגילים ממוחשבים‬
‫הכוללים הוראות כתובות ותרגול מעשי‪ .‬תרגילים אלו עברו תהליך של פישוט לשוני‪ ,‬אשר‬
‫שיפרו את הלמידה העצמאית של הילדים‪ .‬בהרצאה יוצגו הערכות השונות‪ ,‬דוגמאות‬
‫לתרגילים המעשיים "לפני" ו‪"-‬אחרי" תהליך הפישוט הלשוני ‪.‬‬
‫הקשר בין משחקיות (‪ )playfulness‬ועיבוד המידע החברתי ( ‪SIP- Social‬‬
‫‪ )Information Processing‬ובין הסתגלות חברתית בקרב ילדי הגן‬
‫יזיד גנאים‪ M.A ,M.Sc in O.T -‬בחינוך והתפתחות בגיל הרך‬
‫ד"ר יאיר זיו‪ -‬ראש המגמה לתואר שני בחינוך והתפתחות בגיל הרך‪ -‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מכללה אקדמית סכנין להכשרת עובדי הוראה‬
‫– ‪yazeed80@gmail.com‬‬
‫המשחק הינו עיסוק מרכזי בחיי ילדים צעירים ומהווה פן מרכזי של בריאות ורווחה שמלווה את‬
‫התפתחותם ומשנה את אופיו כתוצאה מההתקדמות בהתפתחות (‪ .)Henry, 2008‬חוקרים‬
‫גורסים‪ ,‬שבמקביל ליכולת המשחק מופיעה "המשחקיות" אשר מייצגת את הגישה לחיים ואת‬
‫הדחף להיפתח ולחקור אפשרויות‪ ,‬להתנהל באופן אופטימי ולהאמין ביכולתו של הפרט לפעול‬
‫בצורה עצמאית אשר אינה תלויה בתכתיבי החברה‪ ,‬ואילו "משחק" הינו הביטוי החיצוני או‬
‫המימוש של הנטייה ל"משחקיות" (‪ .)Burghardt, 2005‬משחק מתואר כמסגרת ייחוס‬
‫שבמהלכה השחקנים מעניקים רמזים לגבי האופן שבו הם מעוניינים שינהגו איתם‪ .‬לפיכך‪ ,‬על‬
‫מנת להיות שחקן טוב‪ ,‬על הפרט להיות בעל יכולת לתת ולפרש רמזים חברתיים ( & ‪Skard‬‬
‫‪ ,)Bundy, 2008‬תחום מחקר מרכזי המתמקד ביכולת זו הוא זה העוסק ביכולות עיבוד המידע‬
‫החברתי )‪ (SIP‬של ילדים‪ .‬כך שממצאים מראים שיכולות מותאמות קושרו עם רמות גבוהות של‬
‫מוכנות לבית הספר (‪ .)Ziv, 2013‬על כן‪ ,‬מחקר זה מתמקד בקשר שבין משחקיות ו‪ SIP-‬ובין‬
‫הסתגלות חברתית בקרב ילדי גן‪.‬‬
‫המדגם כלל ‪ 37‬ילדי גן אשר השתתפו בריאיון שבחן את שלבי ‪,)Ziv & Sorongon, 2011( SIP‬‬
‫בעוד שהגננות וההורים מילאו עבורם את השאלונים‪ ,‬ובכדי לבחון את יכולת המשחקיות‪ ,‬כל ילד‬
‫הוסרט במהלך משחק חופשי כ‪ 11-‬דק' בתוך ומחוץ לגן והבודק השתמש בשאלון תצפיתי) ‪Test‬‬
‫‪.)Bundy, 2003(( of Playfulness – TOP‬‬
‫הממצאים מראים‪ ,‬שככל שמתקיימת יותר משחקיות בחוץ‪ ,‬כך מדדים ההערכה של תגובה‬
‫קומפטנטית ונמנעת היו גבוהים יותר‪ .‬יותר משחקיות בחוץ נמצאה קשורה לייצור מופחת של‬
‫תגובה נמנעת‪ ,‬ונמצא שתגובה נמנעת מנבאת את מיומנויותיהם החברתיות של הילדים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬לא נמצאו קשרים בין משחקיות בתוך הגן לתהליכי עיבוד המידע החברתי ולהסתגלות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :2‬הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי‬
‫התאמה תרבותית ובדיקת מדדים פסיכומטריים של "תצפית על תפקוד‬
‫והשתתפות הילד בפעילויות הגן" (‪ )SPO‬בגני חובה במגזר הערבי‬
‫גב' ניבין מרעב סליבא‪ ,‬גב' תחריר חלאג'‪ ,‬ד"ר ענת גולוס וד"ר נעמי וינטראוב‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית – ירושלים‬
‫ת‪.‬ד‪ ,26323 .‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪naomi.weintraub@mail.huji.ac.il .‬‬
‫מטרה‪ :‬להציג את תהליך ההתאמה והמדדים הפסיכומטריים של "תצפית על תפקוד‬
‫והשתתפות בפעילויות הגן (‪ ")SPO‬לילדים הלומדים בגני חובה במגזר הערבי‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬השתתפות פעילויות יום‪-‬יום חשובה להתפתחות תקינה של ילדים‪ .‬כחלק מעבודתם‬
‫הייחודית‪ ,‬מתמקדים מרפאים בעיסוק העובדים במערכת החינוך‪ ,‬ובפרט בגני הילדים‪,‬‬
‫בהתערבות לשיפור התפקוד וההשתתפות של הילדים בפעילויות הגן‪ .‬לשם כך פותחו או‬
‫הותאמו כלי הערכה שונים לילדים הלומדים במגזר היהודי‪ .‬אחד הכלים הוא "תצפית על‬
‫תפקוד והשתתפות הילד בפעילויות הגן" ( ‪SPO; Golos, Yochman, & Wientraub,‬‬
‫‪ ,)2010‬שנמצא בעל מדדים פסיכומטריים מקובלים‪ .‬אולם עד כה‪ ,‬כלים אלו לא הותאמו‬
‫לילדים במגזר הערבי‪.‬‬
‫שיטות ותוצאות‪ :‬התאמת ה‪ SPO-‬ובדיקת המדדים הפסיכומטריים נעשו במספר שלבים‪.‬‬
‫ראשית על‪-‬סמך תצפית שנערכה בשני גני‪-‬ילדים נקבעו פעילויות טיפוסיות‪ .‬פעילויות אלו‬
‫ביחד עם הפעילויות מהתצפית המקורית הוצגו ל‪ 13-‬גננות שציינו אלו פעילויות מתאימות‬
‫לגנים‪ .‬שנית‪ ,‬הוכנה רשימה של ‪ 01‬פעילויות ש‪ 13%-‬מהגננות הסכימו שמתאימות לגן‪.‬‬
‫הפעילויות דורגו לפי סולם המקורי של ‪ 1-1‬בהתייחס לשלושה מדדים‪ :‬השתתפות‪ ,‬תפקוד‬
‫והנאה‪ .‬בהמשך‪ ,‬לבדיקת המהימנות הפנימית של הכלי‪ ,‬נערכה תצפית על ‪ 63‬ילדים‪ .‬נמצאה‬
‫מהימנות פנימית גבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאה מהימנות בינונית‪-‬גבוהה בין שלוש בודקות בהתייחס‬
‫לשלושת מדדי התצפית‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצאו מתאמים גבוהים ומובהקים בין שלושת חלקי‬
‫התצפית‪.‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬תוצאות המחקר מהוות ביסוס ראשוני של המדדים הראשוניים של ה‪SPO-‬‬
‫לילדי הגנים במגזר הערבי‪ .‬כלי זה יכול לשמש להערכת התפקוד וההשתתפות של הילדים‬
‫בגנים‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות להמשך‪ :‬המחקר כלל ‪ 63‬ילדים הלומדים בשני גני חובה בישוב ערבי בצפון‬
‫הארץ‪ .‬מומלץ להמשיך ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של ה‪ SPO-‬במדגם גדול יותר‬
‫ובאזורים שונים בארץ‪.‬‬
‫התאמת כלי ההערכה "כך אני כותב" לשפה הערבית‬
‫רואא קעדאן‪ ,‬דבי גביר‪ ,‬שרינה גולדסטנד‪ ,‬ד"ר נעמי וינטראוב‬
‫ת‪.‬ד‪ ,22126 .‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪naomi.weintraub@mail.huji.ac.il ,‬‬
‫מטרה‪ :‬להציג את השלבים הראשונים של התאמת כלי ההערכה "כך אני כותב" לשפה‬
‫הערבית‪ ,‬המיועד לתלמידים בבית‪-‬הספר היסודי‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬הגישה הממוקדת בלקוח היא אחד מאבני היסוד בתהליך ההתערבות בריפוי‬
‫בעיסוק‪" .‬כך אני כותב" (גולדסטנד וגביר‪ )2337 ,‬הוא כלי סטנדרטי (מהימנות ותוקף טובים)‬
‫להערכה עצמית‪ ,‬המסייע לילדים להגדיר את העוצמות והחולשות שלהם בכתיבה הידנית‪.‬‬
‫במקור‪ ,‬הכלי פותח לשפה העברית‪ .‬אולם‪ ,‬לאור השונות בין השפות העברית לערבית‪ ,‬קיים‬
‫צורך להתאימו לשפה הערבית‪ .‬הצגה זו תתמקד בשלב הראשון של התאמת הכלי‪.‬‬
‫שיטות ותוצאות‪ :‬התאמת הכלי כללה מספר שלבים‪ .‬ראשית‪ ,‬שלוש מרפאות בעיסוק‬
‫(מרב"ע)‪ ,‬מומחיות בתחום הכתיבה (שתים ששפת אמן ערבית ואחת ששפת אמה עברית)‪,‬‬
‫קבעו אלו מ‪ 21-‬פריטי הכלי מתאימים גם לשפה הערבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבעו המרב"ע פריטים‬
‫שלדעתן חשוב להוסיף לכלי‪ .‬שנית‪ ,‬תורגמו הפריטים שהושארו לערבית בהליך תרגום‬
‫מקובל‪ .‬במטרה לבדוק תוקף מומחים‪ ,‬הוצגו הפריטים המתורגמים והחדשים לחמש מרב"ע‪,‬‬
‫מומחיות בתחום הכתיבה‪ ,‬ולחמש מורות לערבית ששפת אימן ערבית‪ .‬כולן התבקשו לציין‬
‫לגבי כל פריט בשאלון האם הוא רלבנטי לכתיבה בערבית‪ .‬רק פריטים שהיתה הסכמה של‬
‫‪ 13%‬לגביהם נכללו בשאלון הסופי‪ .‬לאחר תהליך זה‪ ,‬כולל השאלון ‪ 21‬פריטים‪ .‬לבסוף‪ ,‬לשם‬
‫הערכה איכותנית של הכלי‪ ,‬הוצגו הפריטים לילדים מהכיתות השונות‪ ,‬שהתבקשו לומר מה‬
‫לדעתם שואלים אותם בכל אחד מהפריטים‪.‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬השוואת הפריטים בעברית ובערבית יסייע בהבנת המרכיבים הדומים‬
‫והשונים בין השפות ובכך יתרום להבנה תיאורטית של הכתיבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאמת הכלי‬
‫לערבית יוכל לסייע למרב"ע בקבלת מידע על הערכת הילדים את תפקודי הכתיבה שלהם‬
‫כבסיס לפיתוח תוכניות חינוכיות וטיפוליות‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות להמשך‪ :‬לאור העובדה שמחקר זה בשלביו הראשוניים‪ ,‬יש להמשיך‬
‫ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של הכלי‪.‬‬
‫מדדים פסיכומטריים של שאלון למורה לאיתור תלמידים עם‬
‫קשיים בכתיבה ידנית בשפה הערבית‬
‫רינה ח'ורי‪-‬שאהין‪ ,‬אינאס כיאל‪-‬טרביה‪ ,‬ד"ר נעמי וינטראוב‬
‫מטרה‪ :‬לבחון את המדדים הפסיכומטריים של "שאלון למורה לאיתור תלמידים עם קשיים‬
‫בכתיבה הידנית בשפה הערבית" בקרב תלמידים בכיתות ב'‪-‬ו'‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬לפי הספרות ‪ 12%-21%‬מהילדים בגיל בית‪-‬הספר מתקשים בכתיבה‪ .‬קשיים אלו‬
‫עלולים להשפיע על הישגיהם האקדמיים והשתתפותם בפעילויות הכתה‪ .‬עד כה‪ ,‬איתור‬
‫תלמידים בסיכון לקשיי כתיבה בשפה הערבית באופן שיטתי לא היה אפשרי‪ ,‬עקב העדר‬
‫כלים סטנדרטיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬עלה הצורך להתאים שאלון שפותח לשפה העברית ("שאלון איתור‬
‫ילדים עם ליקויי כתיבה" [ליפשיץ ופרוש‪ )]1777 ,‬לשפה הערבית‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬בדיקת המדדים הפסיכומטריים של השאלון נעשתה במסגרת שני מחקרים שבהם‬
‫נדגמו תלמידים ממספר בבתי‪-‬ספר במגזר הערבי באזור הצפון והמרכז‪ .‬במחקר הראשון‬
‫נכללו תלמידים בכיתות ב' (‪ )n=59‬ו‪-‬ג ילדים (‪ ,)n=67‬ובמחקר השני נכללו ‪ 123‬תלמידים‬
‫בכיתות ד'‪-‬ו' (מספר זהה בכל שכבת גיל)‪ .‬אחוז הבנים והבנות היה דומה‪ .‬לא נכללו תלמידים‬
‫שלהם קשיים בכתיבה או שקיבלו שירותי חינוך מיוחד‪ .‬מורי התלמידים מילאו את השאלון‬
‫שכולל ‪ 21‬פריטים המתייחסים לתהליך ותוצר הכתיבה של התלמיד (כל פריט מדורג על‬
‫סולם של ‪ 1‬דרגות)‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ממצאי שני המחקרים הראו שכתב ידן של הבנות היה טוב יותר מאשר הבנים‪ ,‬אך‬
‫לא נמצאו הבדלים מובהקים בהערכות המורה בין שכבות הגיל (בין כיתות ב' ו‪ -‬ג' ובין ד'‪-‬ו')‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא שלשאלון מהימנות הפנימית גבוהה (‪ )=.90α‬וכן מהימנות מבחן‪-‬חוזר (כעבור‬
‫שבועיים) גבוהה ומובהקת (‪.)r >.9‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬הממצאים מהווים ביסוס ראשוני של שאלון האיתור בקרב תלמידים דוברי‬
‫ערבית הלומדים בכיתות ב'‪-‬ו'‪ .‬השאלון יכול לסייע למרפאים בעיסוק ולצוות החינוך באיתור‬
‫תלמידים סיכון לקשיים בכתיבה ידנית‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות להמשך‪ :‬מאחר והנבדקים במחקר נדגמו במדגם נוחות מתוך מספר‬
‫מצומצם של בתי ספר‪ ,‬יש להמשיך ולבדוק את המדדים של האבחון‪.‬‬
‫תוקף ומהימנות של אבחון תפקודי הכתיבה הידנית‬
‫בשפה הערבית (אכתב"ע)‬
‫עביר סלאמה‪-‬מטר‪ ,‬פרופ' נאסר באסל‪ ,‬בראאה קאסם‪ ,‬ד"ר נעמי וינטראוב‬
‫מטרה‪ :‬מטרת מחקר זה הייתה לפתח אבחון להערכת תפקודי הכתיבה הידנית בשפה‬
‫הערבית (אכתב"ע) של תלמידים בכיתות ב'‪-‬ד'‪ ,‬ולבחון את המאפיינים הפסיכומטריים שלו‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬כתיבה‪-‬ידנית היא פעילות משמעותית בתחום הלימודים‪ ,‬המאפשרת לתלמידים‬
‫להביע את הידע והמחשבות שלהם‪ ,‬ולהשתתף במרבית הפעילויות האקדמיות‪ .‬לעתים‬
‫קרובות נדרשים מרפאים בעיסוק להעריך את תפקודי הכתיבה של תלמידים במערכת‬
‫החינוך‪ .‬אולם‪ ,‬עד כה‪ ,‬לא פותח אבחון להערכת תפקודי הכתיבה בשפה הערבית‪ .‬לשפה‬
‫הערבית מאפיינים ייחודיים המחייבים התייחסות הן ברמת הטקסטים הנכללים במטלות‬
‫האבחון והן מבחינת מדדי הכתיבה‪ .‬מאפיינים אלו נלקחו בחשבון בפיתוח האכתב"ע‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬פיתוח האכתב"ע כלל ארבעה שלבים‪( :‬א) תכנון מבנה האבחון‪( ,‬ב) בדיקות‬
‫היתכנות ותוקף ראשוני‪( ,‬ג) יצירת הגירסה הסופית‪ ,‬ו‪(-‬ד) הערכת המדדים הפסיכומטריים‬
‫שלו‪ .‬השלב האחרון כלל ‪ 113‬התלמידים בכיתות ב' ו – ד' ששפת אמם ערבית‪ .‬לתלמידים‬
‫הועבר אבחון האכתב"ע במסגרת בית‪-‬הספר‪ .‬האכתב"ע כולל ‪ 1‬מטלות‪ ,‬מתוכן שלוש מטלות‬
‫המתמקדות באותיות (זיהוי‪ ,‬שיום והעתקה) ושתי מטלות כתיבה (העתקה והכתבה)‪ ,‬אשר‬
‫הוערכו מבחינת מהירות‪ ,‬הקריאות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ממצאי המחקר הראו שמדדי הכתיבה השתפרו באופן מובהק עם הגיל‪ .‬בנוסף‬
‫נמצא שהבנות כתבו מהר יותר מהבנים באופן מובהק במטלת ההכתבה‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצאו‬
‫מתאמים בינוניים ומובהקים בין מדדי הכתיבה של מטלות ההעתקה וההכתבה‪.‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬ממצאי המחקר מראים שהאכתב"ע הוא אבחון בעל מדדים פסיכומטריים‬
‫ראשוניים טובים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא יכול לסייע למרפאים בעיסוק בהערכת תפקודי הכתיבה של‬
‫ילדים הכותבים בשפה הערבית‪ ,‬כבסיס לפיתוח תוכניות חינוכיות וטיפוליות‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות להמשך‪ :‬לאור העובדה שהנבדקים במחקר נדגמו במדגם נוחות מתוך‬
‫שני בתי ספר בלבד‪ ,‬יש להמשיך ולבדוק את המדדים של האבחון‪.‬‬
‫הערכת איכות חיים בבית‪-‬הספר בקרב תלמידים הלומדים במגזר‬
‫הערבי‬
‫נע'ם ג'השאן‪-‬חדאד‪ ,‬רשא סעדי‪-‬חיאדרה ז"ל‪ ,‬ד"ר אסנת בר‪-‬חיים ארז‪ ,‬ד"ר נעמי וינטראוב‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,22126 .‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪naomi.weintraub@mail.huji.ac.il .‬‬
‫מטרה‪ :‬לבדוק את התוקף של 'שאלון תפיסת איכות‪-‬חיים בבית‪-‬הספר היסודי'‪ ,‬בקרב‬
‫תלמידים הלומדים במגזר הערבי‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך בהערכת "איכות‪-‬חיים" כמדד תוצאה של‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬רווחה וחינוך‪ .‬השאלונים הקיימים היום בנושא זה מותאמים בעיקר‬
‫למבוגרים או לילדים עם מוגבלויות‪ .‬בשנים האחרונות פותח 'שאלון להערכת תפיסת איכות‪-‬‬
‫החיים בבית‪-‬הספר' לתלמידים הלומדים במגזר היהודי‪ .‬אולם‪ ,‬בשל השפעה אפשרית של‬
‫תרבות על תפיסת איכות‪-‬חיים‪ ,‬עלה הצורך לתקף את השאלון שתורגם לשימוש במגזר‬
‫הערבי‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬המחקר כלל תלמידים מכיתות ד'‪-‬ט'; ‪ 616‬מהמגזר הערבי ו‪ 1073-‬מהמגזר היהודי‪.‬‬
‫התלמידים נדגמו במדגם נוחות ממספר בתי ספר יסודיים וחטיבת הביניים במגזר היהודי‬
‫והערבי‪ ,‬באזור הצפון והמרכז‪ .‬השאלון כולל ‪ 03‬פריטים‪ ,‬הבודקים את תפיסת התלמיד‬
‫בארבעה תחומים‪ :‬סביבת בית‪-‬הספר‪ ,‬יחסי תלמיד‪-‬מורה‪ ,‬גישה חיובית לבית‪-‬הספר וסביבה‬
‫פסיכוסוציאלית‪ .‬כל פרטים מדורג לפי סולם של ‪ 6‬דרגות‪ .‬ניתן ציון לכל תחום וכן ציון כולל של‬
‫איכות‪-‬חיים‪ .‬השאלון הועבר לתלמידים באופן כיתתי‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬בשני המגזרים נמצא שבנות תפסו את איכות‪-‬חייהן כטובה יותר מזו של הבנים‬
‫ברוב התחומים‪ .‬בנוסף נמצא שבעוד שבבית הספר היסודי‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין‬
‫התלמידים במגזרים השונים ברוב התחומים‪ ,‬בחטיבת הביניים התלמידים במגזר היהודי‬
‫תפסו את איכות‪-‬חייהם כטובה יותר ברוב התחומים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצא שלשאלון מהימנות‬
‫פנימית בינונית‪-‬גבוה‪.‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬הממצאים מבססים את תוקף המבנה של השאלון‪ ,‬ומצביעים על חשיבות‬
‫התאמתו למגזר הערבי‪ .‬לפיכך‪ ,‬השאלון יכול לסייע למרפאים בעיסוק ולצוות החינוכי‬
‫בהערכת איכות‪-‬החיים של התלמידים‪ ,‬ולהוות מדד תוצאה להערכת מועילות ההתערבות‬
‫בריפוי בעיסוק במערכת החינוך במגזר הערבי‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות להמשך‪ :‬לאור העובדה שהנבדקים במחקר נדגמו משני בתי‪-‬ספר בלבד‪,‬‬
‫יש להמשיך ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של האבחון ולהרחיב את המחקר לגילאים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :0‬איתור מוקדם‪ ,‬הערכה והתערבות טיפולית ברצף האוטיסטי‬
‫הקשר בין הביצוע המוטורי לבין השתתפות בחיי היומיום בקרב ילדים עם‬
‫אוטיזם בגילאי ‪ 0-21‬שנים‬
‫אדוה מורן‪ ,‬ד"ר אורית ברט‪ ,‬ד"ר לימור רוזנברג‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬רמת אביב‪.‬‬
‫אדוה מורן‪ ,advamoran@gmail.com ,‬ד"ר אורית ברט‪,oritbert@post.tau.ac.il ,‬‬
‫ד"ר לימור רוזנברג‪limbo@bezeqint.ne ,‬‬
‫נושא המחקר‪ :‬הקשר בין הביצוע המוטורי לבין השתתפות בחיי היום יום בקרב ילדים עם‬
‫אוטיזם‪.‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬המושג השתתפות (‪ (Participation‬הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי‬
‫(‪ )2332‬כמעורבות האדם בעיסוקים ובפעילויות בחיי היום יום‪ .‬השתתפות הילד נחקרת‬
‫רבות בעשור האחרון ומשמשת כמדד תוצאה להתערבות טיפולית‪ .‬אוטיזם מתאפיין בקשים‬
‫באינטראקציה חברתית ותקשורת‪ ,‬נוסף להתנהגות ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים‪ .‬לכן‬
‫השתתפותם של ילדים עם אוטיזם שונה מההשתתפות האופיינית לבני גילם‪ .‬כיום‪ ,‬ליקוי‬
‫בהתפתחות המוטורית אינו נחשב קריטריון לאבחנה של אוטיזם‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימים ממצאים‬
‫התומכים בקיומם של ליקויים מוטוריים התפתחותיים אצל רובם המכריע של הילדים‬
‫המאובחנים עם אוטיזם‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬בחינת הקשרים בין חומרת האוטיזם והיכולת המוטורית לבין השתתפות‬
‫בחיי היום יום בקרב ילדים עם אוטיזם ‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסייה‪ ,‬כלי מחקר והליך המחקר‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 21‬ילדים בגילאי ‪3-‬‬
‫‪ 12‬שנים הלומדים בבת הספר "קשתות" לילדים על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬הורי הילדים‬
‫מילאו את שאלון השתתפות‪ ,‬המחנכות העריכו את רמת האוטיזם באמצעות שאלון אבחון‬
‫‪ .SCQ‬הביצוע המוטורי של המשתתפים נבדק באמצעות אבחון מוטורי סטנדרטי ‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪ :‬נמצאו קשרים מובהקים בין מדדי חומרת האוטיזם והיכולת המוטורית של‬
‫הילד לבין השתתפותו באופן כללי‪ .‬בפיקוח על מדד חומרת האוטיזם‪ ,‬נמצאו קשרים‬
‫מובהקים בין הביצוע המוטורי של הילד לבין מגוון השתתפותו בפעילויות חינוכיות‪ ,‬משחק‬
‫ופנאי‪ .‬כמו כן נמצאו קשרים מובהקים בין יכולת מוטוריקה‪ -‬עדינה של הילד לבין עצמאות‬
‫הילד בהשתתפותו בפעילויות חינוכיות וחברתיות‬
‫דיון ומסקנות‪ ,‬המלצות למחקרי המשך‪ :‬הביצוע המוטורי ובעיקר היכולת המוטורית העדינה‬
‫היא גורם משמעותי בכמות ובאיכות ההשתתפות של ילדים עם אוטיזם‪ .‬לאור ממצאים אלה‪,‬‬
‫יש לקדם ולטפח את הכישורים המוטוריים בקרב אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫סימנים מוקדמים לאוטיזם סביב גיל שנה ‪ -‬פרויקט מולטידיסיפלינרי‬
‫בהובלת מרפאה בעיסוק‬
‫הילית שמאי‪ ,‬ד"ר תמי בר‪-‬שליטא‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מטרת ההרצאה ‪ -‬הצגת הפרויקט – העלאת המודעות לידע עדכני העוסק בסימנים מוקדמים‬
‫לאוטיזם‪ ,‬ולחשיבות איתור מוקדם של תינוקות בסיכון לאוטיזם‪.‬‬
‫‪ASD‬‬
‫הינה‬
‫הפרעה רב‪-‬תחומית‬
‫עם ביטויים משתנים לאורך מעגל החיים‪ .‬שכיחות‬
‫האבחנה במגמת עליה בשנים האחרונות ועומדת כיום על ‪ 1:00‬לידות מכלל האוכלוסייה‬
‫בארה"ב‪ ,‬ולכן נחשבת כמגיפה‪ .‬בשנתו הראשונה‪ ,‬ההתנסויות במערכות השפתית‪ ,‬הרגשית‬
‫והויזואלית הכרחיות להמשך ההתפתחות המוחית כמו גם להתפתחות העצמי של התינוק‪.‬‬
‫קשר הורה תינוק מהוה בסיס להתפתחות שפתית ותפקוד קוגניטיבי הסתגלותי טוב יותר‪.‬‬
‫לכן קיימת חשיבות לאיתור סימנים מוקדמים כבר בשנה הראשונה לחיים‪ .‬סימנים אלו יכולים‬
‫לבוא לידי ביטוי בתחומי ההתפתחות השונים כמו‪ :‬התפתחות חברתית‪ ,‬שפתית וקוגניטיבית‪,‬‬
‫מוטורית‪ ,‬חושית‪ ,‬ונוירופיזיולוגית‪ .‬מאחר ובתהליך התפתחותי מתרחשת אינטראקציה‬
‫מתמדת בין תחומים אלו‪ ,‬עבודה אינטגרטיבית מולטי‪-‬דיסיפלינרית הכרחית בשלבי האיתור‬
‫וההתערבות המוקדמים‪.‬‬
‫מערכת הבריאות נמצאת בתהליכי שינוי תמידיים על מנת לנסות ולהתמודד עם מגיפה זו‪.‬‬
‫כחלק מתהליך השינוי נערכים אבחונים טיפוליים רב מקצועיים לרוב סביב גיל שנה וחצי עד‬
‫שנתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬תינוקות והוריהם מגיעים למכון קודם לכן‪ ,‬בחודשי חייהם הראשונים‬
‫בעיקר בעקבות עיכובים מוטוריים‪ ,‬ונפגשים לראשונה עם צוות הפיזיותרפיה‪ .‬שאר אנשי‬
‫הצוות עלולים לפגוש את התינוק ומשפחתו חודשים אח"כ‪ .‬מכלל תינוקות אלו יש הנמצאים‬
‫בסיכון לאוטיזם‪ .‬ככל שנאתר תינוקות אלו בשלב מוקדם יותר‪ ,‬קיים סיכוי גדול יותר להביא‬
‫לשינוי משמעותי הודות לפלסטיות המוח‪ ,‬וזמנים קריטיים להתפתחות תפקודי מח‪ .‬העלאת‬
‫המודעות ומתן ידע הינם שלבים ראשונים משמעותיים בתהליך ליצירת השינוי הנדרש בתוך‬
‫מערכת הבריאות ובסיס לדיון רב מקצועי שמטרתו ליעל את תהליך האיתור וההתערבות‪.‬‬
‫מוטוריקה ותקשורת‪ -‬מה הקשר?‬
‫חשיבות הערכת התפקוד המוטורי וקידומו בטיפול בפעוטות ובתינוקות עם‬
‫אוטיזם‬
‫שמעונה לב‪-‬און‬
‫המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר‬
‫הרצאה זו תאיר על תרומתנו המקצועית באיתור תינוקות ופעוטות בסיכון לאוטיזם ע"י הערכת‬
‫התפקוד המוטורי‪ ,‬ובקידום המיומנויות התקשורתיות של תינוקות ופעוטות עם אוטיזם באמצעות‬
‫המוטוריקה‪.‬‬
‫מחקרים אודות תפקודם המוטורי של ילדים עם אוטיזם בגילאי בית ספר מצביעים על סרבול‬
‫ותפקוד מוטורי נמוך מהמצופה לגילם‬
‫;‪.(David et al., 2009; Dzuik, et al., 2007‬‬
‫)‪ Ghaziuddin and Butler, 1998; Ming et al., 2007‬עם ירידת גיל האבחנה‪ ,‬רבו המחקרים‬
‫אודות התפקוד המוטורי בקרב תינוקות ופעוטות עם אוטיזם וברובם נמצא עיכוב בהשגת אבני‬
‫דרך והתפתחות מוטורית אבנורמלית‬
‫;‪(Adrien et al., 1993; Ozonoff et al.,2008‬‬
‫)‪ .Teitelbaum et al., 1998‬בעקבות כך‪ ,‬יש הטוענים כי עיכוב מוטורי בינקות מהווה סמן‬
‫מוקדם ללקויות נלוות לאוטיזם ‪(Esposito et.al, 2009; Flanagan et al., 2006; Ozonoff et‬‬
‫)‪al., 2008; Bhat et al., 2012‬‬
‫מרפאות בעיסוק רבות עובדות עם פעוטות וילדים על רצף האוטיזם‪ ,‬אך נראה כי לרוב‪ ,‬הדגשים‬
‫בהתערבות הטיפולית הם סנסו‪-‬מוטוריים‪ ,‬רגשיים והתנהגותיים במטרה לשפר את התקשורת‪,‬‬
‫כאשר העבודה המוטורית שמורה להשגת מטרות הקשורות לתפקודים אחרים כגון כתיבה‪,‬‬
‫אכילה ומשחק בחצר‪ .‬במסגרת ההרצאה יושמו דגשים על‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיבות הערכת התפקודים המוטוריים בקרב תינוקות ופעוטות בסיכון‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיבות קידום התפקוד המוטורי בטיפול בקרב תינוקות ופעוטות עם אוטיזם‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשר בין התפתחות מוטורית להתפתחות תקשורת‪ ,‬וכיצד יתכנו קשיים תקשורתיים כשיש‬
‫איחור מוטורי או התפתחות מוטורית אבנורמלית‪.‬‬
‫‪ .4‬לסיום‪ ,‬באמצעות תיאורי מקרה קצרים ודוגמאות מהעבודה הטיפולית‪ ,‬נראה איך ניתן לקדם‬
‫את התקשורת דרך שיפור המוטוריקה עם פעוטות עם עיכוב מוטורי‪ ,‬וכיצד ניתן להשתמש‬
‫במוטוריקה כתחום חוזק לעידוד מיומנויות תקשורתיות‪.‬‬
‫המודל הספירלי להתערבות באוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי בגילאי ‪7-21‬‬
‫אתי עמיאל‪ ,‬גילה שוורץ‪ ,‬עדי עובדיה‪-‬ישראלי‬
‫המערך הטיפולי המשלים מיסודה של ה"עמותה לילדים בסיכון" ‪maarach.holon@childrenatrisk.org.il‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת המודל הספירלי – מודל ייחודי המתווה עבור המרפאה בעיסוק אבני דרך‬
‫לקביעת מטרות ויעדים‪ .‬המודל מתייחס למטרות תואמות גיל ומתבסס על ציפיות לתפקוד‬
‫וכישורי חיים בסביבות השונות של הילד לאורך השנים‪ ,‬מגיל ‪ ,10 - 3‬תוך התייחסות לצרכים‬
‫של ילדים עם ‪. ASD‬‬
‫רלבנטיות למקצוע‪ :‬המודל הינו כלי מעמיק וחדשני אשר יסייע למרפאות בעיסוק בבניית‬
‫תוכנית טיפולית ייעודית ל‪ ASD-‬תוך התייחסות למיפוי ההישגים והציפיות מהילד ומהנער‬
‫בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫פרוט קצר על הנושא‪ :‬העבודה על יצירת תשתית לרכישת כישורי חיים ותפקוד בגילאים‬
‫בוגרים מתחילה כבר בגילאים צעירים‪ .‬ההתבוננות על שלבי התפתחות תואמי גיל דווקא‬
‫עבור ילדים עם קשיים התפתחותיים הינה הכרחית להשתלבות של הילדים בסביבתם‬
‫הטבעית‪ .‬המודל הינו חלק ממאמץ לעודד את השתתפותו של הילד בכל תחומי חייו ומאגם‬
‫משאבי ידע והתערבויות בין גורמי החינוך הטיפול וההורים‪ .‬נבנתה תכנית הכשרה תלת‬
‫שנתית להתמקצעות באוטיזם ולהעמקה ופיתוח של גוף הידע על אוטיזם בגילאי ‪.10 – 3‬‬
‫מודל ספירלי זה הוא חלק ממערך טיפולי חדשני ופורץ דרך למתן טיפולים מקצועיים‬
‫לתלמידים עם ‪ .ASD‬הטיפולים ניתנים בשעות צהריים בביה"ס ומתווספים לעבודה הנעשית‬
‫בביה"ס‪ .‬מטפלי המערך וצוות ביה"ס יוצרים ביחד מענה טיפולי אינטגרטיבי השומר על רצף‬
‫חינוכי וטיפולי‪ .‬המערך מציע ריפוי בעיסוק‪ ,‬קלינאות תקשורת וטיפול פסיכולוגי הניתנים‬
‫במסגרת פרטנית‪ ,‬קבוצתית והדרכות הורים‪ .‬חיי ביה"ס וזמינות הילדים בקבוצות טבעיות‬
‫מאפשרים שימת דגש על עבודה קבוצתית בתחום כישורי חיים‪ ,‬כישורים חברתיים‪ ,‬מיומנויות‬
‫תקשורת ומיומנויות רגשיות‪.‬‬
‫התערבות טיפולית ייחודית בילדים עם ‪ ASD‬בתפקוד גבוה ‪" -‬קבוצת‬
‫אופניים"‬
‫אילה זילברמן‬
‫‪silberaster@gmail.com‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת פרוטוקול התערבות לילדים עם ‪ ASD‬בתפקוד גבוה לקידום‬
‫השתתפותם בפעילות משמעותית בשעות הפנאי ‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ :‬השתתפות מתייחסת למעורבות בסיטואציות חיים ובכלל זה בפעילויות‬
‫פנאי‪ .‬השתתפות בפעילויות פנאי הינו מרכיב מרכזי בטיפול ממוקד‪-‬עיסוק בילדים‪ .‬מעבר‬
‫לחשיבותה לשם מעורבות בסיטואציות חיים‪ ,‬פעילות פנאי יכולה לשמש גם כאמצעי טיפול‬
‫לשיפור מגוון תחומי התפתחות‪.‬‬
‫פירוט על הנושא‪ :‬פעילות גופנית היא חלק חשוב מאורח חיים בריא עבור כל בני האדם אבל‬
‫לרוב קיימת התעלמות ממנה בקרב אוכלוסיות בעלות מוגבלויות‬
‫& ‪(Ellis, Cress‬‬
‫)‪ .Spellman, 1992‬ילדים עם ‪ ,ASD‬נמצאים בסיכון לירידה בהשתתפות בפעילויות פנאי‬
‫בכלל ובפעילויות גופניות בפרט (‪ .) .King et al. 2006; Hilton et al.2008‬מחקרים שבדקו‬
‫יעילות של תכניות התערבות אשר עודדו השתתפות בפעילות ספורטיבית בקרב ילדים עם‬
‫‪ ,ASD‬מצאו כי אילו תרמו להשתתפות עקבית בפעילות גופנית וכי חל שיפור בשליטה‬
‫המוטורית ובאינטראקציות חברתיות‪ ,‬וכן נצפתה הפחתה בהתנהגויות סטריאוטיפיות‬
‫)‪(Berkeley, Zittel, Pitney & Nichols, 2001; Prupas & Reid, 2001‬‬
‫השתתפות בפעילויות פנאי‪ ,‬אשר מעודדות מוטיבציה פנימית‪ ,‬מהנות ומספקות חוויה‬
‫חברתית‪ ,‬תורמת לתחושת מסוגלות‪ ,‬בריאות ולאיכות חיים & ‪(King et al. 2004; Larson‬‬
‫)‪ Verma, 1999‬בנוסף‪ ,‬השתתפות בפעילויות מחוץ לשגרה והלימודים מפחיתה שכיחות של‬
‫קשיים התנהגותיים ורגשיים (‪.)Law, 2002‬‬
‫הרצאה זו תציג פרויקט התערבות טיפולית קבוצתית באמצעות רכיבה על אופניים‪ ,‬בגן‬
‫לילדים על הספקטרום האוטיסטי בעיר אילת‪ .‬רכיבה על אופניים נבחרה בשל היותה פעילות‬
‫אופיינית לילדים ישראלים רבים‪ ,‬אשר מספקת הנאה רבה ותחושת שליטה על הגוף‬
‫והמרחב‪ .‬במהלך ההרצאה יוצג המבנה הייחודי של הקבוצה ועקרונות ההתערבות העומדים‬
‫בבסיסה ואשר מכוונים הן לשיפור ההשתתפות בעיסוק פנאי והן לשיפור מגוון מיומנויות כגון‬
‫מיומנויות חברתיות‪ ,‬מוטוריות‪ ,‬תפיסתיות וקוגניטיביות‪ ,‬כמו גם שיפור תחושת המסוגלות של‬
‫הילד‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :6‬שיקום אנשים לאחר אירוע מוחי‬
‫שילוב גישת ניהול עצמי בתהליך השיקום של אנשים לאחר אירוע מוחי‬
‫חגית הראל‪-‬כץ‪ ,¹‬טלי לביא‪-‬טל‪ ,¹‬ענת קונס‪ ,²‬עוזי מילמן‪ ,³‬אלי כרמלי‪³‬‬
‫‪¹‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬המרכז לשיקום נוירולוגי קרית ביאליק‪ ² .‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל‬
‫מערבי‪ ³ .‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬הטכניון‪ ³ .‬החוג לפיזיותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫רקע‪ :‬בשנים האחרונות נפוץ השימוש בתוכניות בגישת "ניהול עצמי" ‪(Self-‬‬
‫)‪ Management‬לשיפור המצב הרפואי‪ ,‬התפקודי והנפשי של אנשים עם מחלות כרוניות‪.‬‬
‫מיומנויות של ניהול עצמי כוללות פתרון בעיות‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬ניצול יעיל של משאבים‬
‫ונקיטת פעולה‪ ,‬ונחוצות מאד לאנשים המתמודדים עם מחלה ממושכת‪ .‬מרבית התוכניות‬
‫לניהול עצמי הן קבוצתיות ומיושמות בקרב אנשים במצבים כרוניים‬
‫כדוגמת סוכרת‪,‬‬
‫אסתמה‪ ,‬יתר לחץ דם ומחלות לב‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוחל ביישום תוכניות אלו גם לאנשים עם‬
‫מחלות ופגיעות נוירולוגיות‪ ,‬ביניהן אירוע מוחי‪ ,‬בייחוד בשלב הסב‪-‬אקוטי והכרוני‪ .‬לתוכניות‬
‫ניהול עצמי פוטנציאל גבוה לשיפור התפקוד ואיכות החיים של אוכלוסיה זו‪ ,‬המתמודדת עם‬
‫עליות וירידות במצב הבריאותי‪ ,‬וכתוצאה מכך גם הנפשי והתפקודי‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקר בנושא‬
‫עדיין דליל‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרבית התוכניות שיושמו מכוונות בעיקר לשיפור המצב הבריאותי‬
‫והרפואי ופחות לשיפור התפקוד וההשתתפות )‪ ,(participation‬המהווים מדד התוצאה‬
‫העיקרי בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג מחקר שעתיד להתבצע כחלק מעבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה‪ ,‬במרכז‬
‫לשיקום נוירולוגי של שירותי בריאות כללית‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת יעילות של התערבות קבוצתית בגישת "ניהול עצמי" לשיפור‬
‫השתתפות בקרב אנשים לאחר אירוע מוחי‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר תכלול אנשים לאחר אירוע מוחי ראשון בשלב הסב‪-‬אקוטי והכרוני‪,‬‬
‫הנמצאים בשיקום בקהילה‪ .‬הנבדקים יחולקו אקראית לשתי קבוצות‪ :‬קבוצת התערבות בה‬
‫יקבלו טיפול קבוצתי ב"גישת ניהול עצמי" בנוסף לטיפול שיקומי פרטני המקובל במקום‪ ,‬אותו‬
‫יקבלו גם המשתתפים בקבוצת הביקורת‪ .‬תוכנית ההתערבות תהיה מבוססת על תוכניות‬
‫קיימות שפותחו‪ ,‬יושמו ונמצאו אפקטיביות לאוכלוסייה זו בארה"ב‪.‬‬
‫כלי המחקר יכללו מדדים להערכת יכולות ניהול עצמי והשתתפות‪ ,‬ויועברו לכל משתתפי‬
‫המחקר לפני ואחרי ביצוע ההתערבות‪ ,‬ובמעקב לאחר חצי שנה‪.‬‬
‫תוצאות ראשוניות מקבוצת פיילוט שהסתיימה לאחרונה‪ :‬בקרב יותר ממחצית מהמשתתפים‬
‫נצפה שיפור במדדים‪ ,‬וכן התקבל משוב חיובי מכלל המשתתפים‪ ,‬בייחוד לגבי תרומתה‬
‫הרבה של הקבוצה ללימוד דרכים להתמודדות עם הקשיים ולתמיכה בתהליך השיקומי‪.‬‬
‫מחקר זה עשוי לתרום לתוצאות שיקומיות טובות יותר וארוכות טווח באוכלוסייה זו‪ ,‬וכן‬
‫ליישום רב יותר של גישת ניהול עצמי בארץ ובמסגרות השיקומיות בפרט‪.‬‬
‫תרגול עצמי באמצעות משחקי וידאו לאנשים בשלב הכרוני לאחר אירוע‬
‫מוחי‬
‫ד"ר דבי רנד‪ ,1‬רונית וייס‪ ,1‬ענת יעקובי‪ ,1‬רחל מלכה‪ ,1‬שלומית רייף‪ ,1‬ד"ר זילייג‪ 2‬וד"ר‬
‫‪2‬‬
‫וינגרדן‬
‫‪0‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש סטנלי שטייר אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שיקום נוירולוגי‪ ,‬מרכז רפואי שיבא תל‪-‬השומר‪.‬‬
‫נושא ההרצאה וייחודו‪ :‬הצגת תכנית חדשנית שכוללת תרגול עצמי באמצעות משחקי וידיאו‬
‫לעודד תנועתיות של היד החלשה ושיווי משקל לאנשים לאחר אירוע מוחי‪ .‬בנוסף יוצג מחקר‬
‫ניסוי מבוקר בו נערכה ההשוואה לתרגול עצמי מסורתי מבחינת זמן התרגול‪ ,‬שביעות רצון‬
‫מהתוכנית והשיפור בגפה העליונה ובשיווי משקל‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת תוכנית ההתערבות והצגת תוצאות המחקר ‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ :‬מציאת פיתרון להמשך תרגול והפעלה לאנשים בשלב הכרוני לאחר‬
‫אירוע מוחי‪ ,‬בו הטיפול שניתן מוגבל מאוד‪ .‬השימוש במשחקי וידאו בריפוי בעיסוק תואם את‬
‫הצורך במציאת פעילות מאתגרת ומעניינת אשר מעודדת תנועות מכוונות מטרה לאנשים‬
‫רבים אשר יושבים בבית ואינם מספיק פעילים‪.‬‬
‫פירוט קצר על הנושא‪ :‬התוכנית פותחה לאפשר לאנשים לאחר אירוע מוחי לשחק במשחקי‬
‫וידיאו באופן יומיומי ועצמאי‪ .‬נערך מחקר ניסוי מבוקר בו נבדקים חולקו באופן רנדומלי לשתי‬
‫קבוצות של תרגול עצמי באמצעות משחקי וידיאו או תרגול מסורתי‪ .‬מרפאה בעיסוק נתנה‬
‫הדרכה וליווי במשך ‪ 1‬השבועות בהם נדרשו הנבדקים לתרגל שעה ביום‪ .‬נערכו שני מפגשי‬
‫אבחון לפני ושני מפגשי אבחון לאחר תקופת התרגול העצמי‪ .‬עד כה גויסו ‪ 10‬נבדקים‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 12‬נבדקים (גיל ממוצע ‪ )30‬סיימו את ההתערבות (‪ 3‬בכל קבוצה)‪ .‬הנבדקים בשתי‬
‫הקבוצות התמידו בתרגול העצמי היומיומי‪ ,‬דיווחו על הנאה מהתרגול והיו שבעי רצון‬
‫מהתוכנית‪ .‬הנבדקים ששיחקו במשחקי‪-‬וידיאו דיווחו על תחושת מאמץ גבוהה יותר וחשו‬
‫שהתוכנית שיפרה גם את היד וגם את שיווי המשקל שלהם‪ ,‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫נצפתה מגמת שיפור בגפה העליונה בשתי קבוצות המחקר‪ ,‬כפי שעלה מהאבחונים‬
‫הקליניים‪ .‬כמו כן רוב הנבדקים המשיכו לשחק במשחקי‪-‬הוידיאו גם בתום ההתערבות‬
‫בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫בדיקת השיפור של היד החלשה הדומיננטית בהשוואה לשיפור של היד‬
‫החלשה הלא דומיננטית במהלך השיקום אצל מטופלים לאחר אירוע מוחי‬
‫עיישה עאמר‪ ,1,2‬ד"ר אנה וייצמן‪ ,1‬ד"ר נטליה שוורץ‪ ,1‬ד"ר דבי רנד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪2‬‬
‫מרכז שיקום המבוגר‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר‬
‫הגדרה ומטרת המחקר‪ :‬תפקוד לקוי של הגפה העליונה לאחר אירוע מוחי שכיח מאוד‬
‫ולעיתים קרובות מהווה מגבלה משמעותית לחזרה לתפקוד יומיומי‪ .‬ההשפעה של דומיננטיות‬
‫הידיים על תהליך ההחלמה של היד לאחר אירוע מוחי והשימוש ביד הפגועה בביצוע של‬
‫פעילויות היום‪-‬יום לא נחקר מספיק‪ .‬מטרות המחקר היו להשוות את השיפור בגפה העליונה‬
‫במהלך השיקום הסאב‪-‬אקוטי של אנשים עם פגיעה ביד הדומיננטית בהשוואה לפגיעה ביד‬
‫הלא‪-‬דומיננטית‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬לבדוק קשרים בין היכולת התפקודית ליכולת התנועתית ולמידת‬
‫השימוש‪.‬‬
‫מהלך המחקר ותוצאותיו‪ :‬נכללו ‪ 03‬אנשים‪ ,‬גיל ממוצע (ס"ת) ‪ ,)7.1( 13.1‬אשר התקבלו‬
‫לשיקום לאחר אירוע מוחי (‪ 17‬עם פגיעה ביד הדומיננטיות ו‪ 11-‬עם פגיעה ביד הלא‪-‬‬
‫דומיננטית)‪ .‬בקבלה ובשחרור מהשיקום נמדדו המדדים הבאים‪ :‬יכולת תנועתית (‪,)FMA‬‬
‫יכולת תפקודית (‪ ,)ARAT‬מידת שימוש (מדי תאוצה)‪ ,‬זריזות ידיים (‪ )BBT‬וכוח לפיתה‪.‬‬
‫במהלך השיקום נמצא שיפור מובהק בגפה העליונה הדומיננטית והלא‪-‬דומיננטית בכל‬
‫המדדים (מלבד מידת השימוש) אך ללא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות‪ .‬בכל הנבדקים נצפה‬
‫שיפור גדול יותר מבחינת תנועתית (‪ )66.3%‬מאשר מבחינה תפקודית (‪ .)22.3%‬בנוסף‪,‬‬
‫אחוז השיפור מבחינת מידת השימוש אצל המטופלים עם היד הדומיננטית היה ‪62%‬‬
‫בהשוואה ל‪ 27% -‬אצל המטופלים עם היד הלא דומיננטית‪ .‬קשרים חזקים נמצאו בקבלה בין‬
‫היכולת התפקודית לבין יכולת תנועתית‪ ,‬זריזות יד‪ ,‬כוח לפיתה ומידת שימוש אשר אף‬
‫התחזקו בשחרור‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬נראה שמידת השימוש של היד הדומיננטית הפגועה משתפרת יותר מאשר היד‬
‫הלא‪-‬דומיננטית‪ .‬הקשרים החזקים בין תפקוד של הגפה לתנועתיות‪ ,‬כוח וזריזות מעיד שיש‬
‫לכלול בטיפול תרגול של תפקוד‪.‬‬
‫הקשר בין מאפייני המחלה והמצב הקוגניטיבי והתפקודי במהלך האשפוז‬
‫לבין חזרה לנהיגה שנה עד ארבע שנים לאחר אירוע מוחי‬
‫גב' יעל נוה‪ ,1,2‬גב' שרה אברבוך‪ ,2‬פרופ' נאוה רצון‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת ת"א המחלקה לריפוי בעיסוק‪ ,‬בי"ח לוינשטיין‬
‫מטרת המחקר‪ :‬חקירת המשתנים הקשורים לחזרה לנהיגה לאחר אירוע מוחי‪ .‬העמקת‬
‫הידע על צרכי אנשים בשנים הראשונות לאחר אירוע מוחי ובהבנת הגורמים המשפיעים על‬
‫יכולתם לנהוג באופן בטוח‪ .‬ידע זה יתרום לייעול הטיפול השיקומי והתאמתו לצרכים‬
‫המשתנים בעולם המודרני וכן יעזור בזיהוי אנשים הסובלים מליקויים המונעים מהם לנהוג‬
‫בצורה בטוחה להם ולסביבה‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר ושיטה‪ 261 :‬נבדקים בגילאי ‪ ,13-01‬לאחר אירוע מוחי ‪ ,‬שנהגו לפני‬
‫האירוע המוחי ועברו שיקום בבית לוינשטיין‪ .‬הנבדקים נשאלו בשיחה טלפונית האם חזרו‬
‫לנהוג‪ ,‬ובמקביל נלקחו מתיקיהם הרפואיים נתונים הקשורים למאפייני האירוע המוחי‪ ,‬נתונים‬
‫ביודמוגרפיים וכן תוצאות האבחון הקוגניטיבי ‪Loewenstein Occupational Therapy‬‬
‫‪ (LOTCA) Cognitive Assessment‬והמדד התפקודי ‪Functional Independence‬‬
‫‪.(FIM) Measure‬‬
‫תוצאות‪ :‬על פי הנתונים שנאספו‪ ,‬שיעור החזרה לנהיגה בקרב אוכלוסיית המחקר היה‬
‫‪ .12.1%‬המדדים שנמצאו בקשר מובהק עם חזרה לנהיגה הינם‪ :‬מגדר‪ ,‬קיום תסמונת‬
‫הזנחת צד‪ ,‬מספר ימים באשפוז השיקומי‪ ,‬ניידות‪ ,‬תפקוד יד שמאל‪ .‬מתוך אבחון ‪-LOTCA‬‬
‫תפיסה חזותית‪ ,‬תפיסה מרחבית‪ ,‬פרקסיס‪ ,‬ארגון חזותי מוטורי ותהליכי חשיבה‪ ,‬המדד‬
‫הקוגניטיבי של ‪ FIM‬והמדד המוטורי של ‪ .FIM‬בניתוח רגרסיה לוגיסטית מסוג ( ‪Forward‬‬
‫‪ ,Stepwise (Likelihood Ratio‬נמצאו המדדים מגדר‪ ,‬המדד המוטורי של ‪ ,FIM‬תפיסה‬
‫מרחבית‪ ,‬ארגון חזותי מוטורי משתנים המהווים ‪ Odds Ratio‬לחזרה לנהיגה‪ .‬המודל‬
‫בכללותו נבא ‪ 16.1%‬של היכולת לחזור ולנהוג‪ .‬על פי מדד ‪ Nagelkerke‬המודל מסביר‬
‫‪ 06.7%‬מהחזרה לנהיגה‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬זהו מחקר רטרוספקטיבי אשר תורם להבנת המשתנים המסבירים את החזרה‬
‫לנהיגה לאחר אירוע מוחי‪ .‬מדדים מוטוריים ובעוצמה רבה יותר מדדים קוגניטיביים חזותיים‪-‬‬
‫מרחביים‪ ,‬שנאספים במהלך האשפוז השיקומי‪ ,‬עשויים לסייע לקלינאים הנדרשים לתת‬
‫המלצות לגבי היכולת לחזור לנהיגה‪ .‬הממצאים מדגישים את ההיבט המגדרי בנוגע לחזרה‬
‫לנהיגה ויש מקום להמשך מחקר לבדיקת השפעת התקופה על ההיבט המגדרי כמשתנה‬
‫המסביר חזרה לנהיגה‪.‬‬
‫קשר בין תקווה ואופטימיות לבין השתתפות ואיכות חיים באוכלוסיה עם‬
‫פגיעת ראש נרכשת‪ ,‬בטווח של מספר שנים לאחר הפגיעה‬
‫גב' סיון מעוז‪ ,‬גב' עידית חריף‪ ,‬וד"ר חגית מגן‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫רציונל‪ :‬לפגיעת ראש נרכשת (‪ )ABI‬השלכה נרחבת על איכות חיים והשתתפות‪ .‬נמצא‬
‫שמרכיבים אישיותיים דוגמת תקווה ואופטימיות מסייעים בתהליך השיקום לאחר פגיעת‬
‫ראש‪ ,‬אם כי הידע הקיים בנושא מועט ואינו עקבי‪ .‬מטרות‪ :‬בחינת הקשרים בין תקווה‬
‫ואופטימיות להשתתפות ואיכות חיים בקרב פגועי ראש המתגוררים בקהילה‪ ,‬תוך התחשבות‬
‫ברמת המודעות להשלכות הפגיעה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬אוכלוסייה‪ 21 :‬מבוגרים לאחר ‪ ABI‬המתגוררים בקהילה ומטפליהם העיקריים‪ .‬כלים‬
‫והליך‪ :‬הכלים העיקריים במחקר כללו את‬
‫‪Montreal Cognitive Assessment Test‬‬
‫להערכת היכולת הקוגניטיבית‪ Adult Hope Scale ,‬להערכת תקווה ו‪Life Orientation -‬‬
‫‪ Test-Revised‬להערכת אופטימיות‪ .‬השתתפות נבחנה בעזרת ה‪Israeli Adult -‬‬
‫‪ Assessment of Participation‬ושאלון השתתפות בעבודה‪ .‬ה‪ Short-Form 36-‬שימש‬
‫להערכת איכות חיים‪ ,‬וה‪ Patient Competency Rating Scale-‬שימש להערכת מודעות‪,‬‬
‫ומולא על‪-‬ידי הנבדק ומטפל עיקרי‪ .‬המחקר נערך במכון באזור ירושלים בו טופלו הנבדקים‪,‬‬
‫ושם הועברו להם כלי המחקר‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצאו מתאמים חיוביים בין תקווה ואופטימיות לבין השתתפות בעבודה‪ ,‬ובין תקווה‬
‫ואופטימיות לכל תחומי איכות החיים ב‪ SF-36-‬מלבד תפקיד רגשי ותפקוד פיזי‪ .‬לא נמצא‬
‫קשר בין תקווה ואופטימיות להשתתפות שאיננה קשורה לעבודה‪ ,‬אך כן נמצא קשר לשביעות‬
‫הרצון כחלק מהשתתפות‪ .‬רמת המודעות של הנבדק השפיעה כך שבקרב מעריכי יתר‬
‫נמצאו רמות תקווה גבוהות יותר‪ ,‬ורמת השתתפות וסטאטוס קוגניטיבי נמוכים יותר‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬מרכיבים אישיותיים חיוביים של תקווה ואופטימיות קשורים בתוצאה טובה‬
‫יותר בשיקום במדדים של איכות חיים והשתתפות בעבודה‪ ,‬בקרב פגועי ראש המתגוררים‬
‫בקהילה‪ .‬פגיעה במודעות נמצאה כקשורה בתקווה גבוהה יותר אך גם ברמת השתתפות‬
‫נמוכה יותר‪ .‬מחקר זה מצביע על הצורך בבניית תוכניות שיקום ארוכות טווח בקהילה‪,‬‬
‫שיכללו התייחסות למרכיבים אישיותיים כמתווכים בתהליך השיקומי‪ ,‬תוך התחשבות ברמת‬
‫המודעות לפגיעה‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :0‬ריפוי בעיסוק בקרב צעירים‬
‫התערבות ריפוי בעיסוק בפצועי מלחמה עם פגיעות ראש‬
‫נועם דונדה‪ ,‬הילה ויטק‬
‫שיקום נפגעי ראש‪ ,‬בית חולים ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬בקיץ ‪ ,2316‬בעקבות מבצע "צוק איתן"‪ ,‬הגיעו חיילים רבים לשיקום בבית‬
‫חולים תל השומר‪ .‬חלק מהפגיעות כללו פגיעות ראש טראומטיות‪.‬‬
‫בהרצאה נציג את ייחודיות ההתערבות בריפוי בעיסוק בפצועי מלחמה לאחר פגיעות ראש‬
‫טראומטיות‪ .‬כמו כן נעלה סוגיות הקשורות להערכה וטיפול באוכלוסייה זו‪.‬‬
‫סוגיות לדוגמה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פוליטראומה (ריבוי פציעות וסדרי עדיפויות בטיפול בריפוי בעיסוק)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ההקשר הפסיכולוגי של פציעת מלחמה ‪ ,‬הסתברות גבוהה של התפתחות תסמיני‬
‫‪ PTSD‬ואבחנה מבדלת של מקור הליקויים קוגניטיביים והתנהגותיים ( ‪TBI vs.‬‬
‫‪.)PTSD‬‬
‫רקע תאורטי‪ :‬סקירת היסטוריה הקשורה לשיקום פצועי מלחמה‪ ,‬בעולם ובארץ‪ ,‬בד בבד עם‬
‫התפתחות מקצוע הריפוי בעיסוק והקשר שלו למלחמות לאורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫הגדרה של פגיעת ראש טראומטית וייחודיות מנגנון הפציעה במלחמות‪ ,‬פגיעת הדף‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו מאמרים ומחקרים בתחום‪ ,‬תמונות‪ ,‬ציטוטים ממקור ראשון של חיילים פצועים‪,‬‬
‫סרטונים ועוד‪.‬‬
‫הקשר בין תנועות עיניים‪ ,‬הפניית קשב לנהיגה בסימולטור בקרב מתבגרים‬
‫עם ‪ - ADHD‬תאור מקרה‬
‫ענת קרן‪ ,‬דר' נאוה רצון‪ ,‬שלומית יובל גרינברג‬
‫בשנים האחרונות נושא יכולת העיסוק בנהיגה עולה רבות הן במחקר והן בפרקטיקה בריפוי‬
‫בעיסוק בשל חשיבותו להשתתפות האדם בחיי קהילתו‪.‬‬
‫נהיגה הינה חלק מהפעילויות היומיום של האדם הבוגר‬
‫פעילות זו מאפשרת לאדם‬
‫אוטונומיה‪ ,‬רווחה אישית‪ ,‬ניידות‪ ,‬איכות חיים ומילוי תפקידי חיים כגון עבודה‪ ,‬ומעורבות‬
‫בפעילויות פנאי‪ .‬על מנת לנהוג דרושות מכלול מיומנויות הכוללות מיומנויות קוגניטיביות‪,‬‬
‫מיומנויות מוטוריות‪ ,‬מיומנויות תהליך ומיומנויות תקשורת‪ .‬מיומנות הקשב הינה מיומנות‬
‫קריטית לפעילות הנהיגה‪.‬‬
‫ייחודו של המחקר בכך שעד היום לא נבדק נושא תנועות העיניים והפניית הקשב בהקשר של‬
‫נהיגה של נוער עם ‪ .ADHD‬חשיבותו של המחקר הוא ביכולתו לשפוך אור על פוטנציאל‬
‫כישורי הנהיגה של בני‪-‬נוער עם ‪ ADHD‬תוך שימת דגש על תרומת תנועות העיניים ליכולת‬
‫הנהיגה‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬חשיפת למרכיב חשוב בנהיגה שטרם נבדקה חשיבותו ותרומתו לכישורי‬
‫הנהיגה‪ .‬בהרצאה יוצג תיאור מקרה של נבדק עם ‪ ADHD‬אשר נבדק באמצעות סימולטור‬
‫נהיגה ומכשיר למעקב עיניים‪ .‬תוצאות ביצועי הנבדק יושוו לתוצאותיהם של שני נבדקים ללא‬
‫‪ .ADHD‬בהרצאה יוצג סרטון המציג את הנהיגה ואת תנועתיות העיניים בעת בצוע המטלה‪.‬‬
‫שח"ף – שיפור חשיבה ופתרון בעיות‪ :‬תוצאות ניסוי אקראי מבוקר‬
‫בקרב אנשים עם טרשת נפוצה‬
‫דר' עינת בן ארי(‪ ,)1‬גילי חטר ישי(‪ ,)2‬פרופ' נאוה רצון(‪ ,)1‬דר' ארנון קרני(‪ ,)0‬דר' מרק הלמן(‪,)6‬‬
‫(‪)3‬‬
‫דר' רונית גלילי‪-‬מוסברג(‪ ,)1‬תמרה שכטר‪-‬מרגלית‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מרכז אלמו"ג‪ ,‬חולון‪ ,‬מרפאת נוירואימונולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)2‬‬
‫תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬מרפאה לטרשת נפוצה ונוירואימונולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬הפקולטה לרפואה‬
‫(‪)6‬‬
‫ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב היחידה לריפוי בעיסוק‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬
‫טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית‪-‬פרוגרסיבית‪ .‬כ‪ 33%-‬מחולי טרשת נפוצה יחוו ליקויים‬
‫קוגניטיביים אשר משפיעים באופן משמעותי על רמות התפקוד וההשתתפות‪ .‬תוכניות‬
‫התערבות קוגניטיביות אשר משלבות עקרונות של ניהול עצמי (‪ )self-management‬מקנות‬
‫למשתתפים את הידע‪ ,‬הכישורים ותחושת המסוגלות אשר נחוצים לשימוש עקבי‬
‫באסטרטגיות קוגניטיביות לאחר סיום הטיפול‪ .‬תוכנית שח"ף – שיפור חשיבה ופתרון בעיות‬
‫– הינה תוכנית התערבות קוגניטיבית קבוצתית אשר מלמדת את משתתפיה אסטרטגיות‬
‫עיבוד קוגניטיביות ודרך ליישומן במשימות יום יומיות באמצעות עקרונות ניהול עצמי ושיטה‬
‫של פתרון בעיות (‪.)Problem Solving Theory‬‬
‫בהרצאה זו יוצגו ממצאי מחקר אשר בחן את השפעותיה של תוכנית שח"ף בקרב חולי‬
‫טרשת נפוצה‪ .‬המחקר כלל ‪ 60‬משתתפים אשר חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי‪ .‬הקבוצה‬
‫הראשונה (‪ )n=24‬קיבלה את הטיפול מיד לאחר החלוקה והקבוצה השנייה (‪ )n=19‬המתינה‬
‫לקבלת הטיפול לסיום הקבוצה הראשונה‪ .‬מרבית המשתתפים היו נשים (‪ .)12%‬הגיל‬
‫הממוצע היה ‪ .11±61‬רוב המשתתפים היו בעלי מגבלה פיזית קלה עד בינונית‬
‫(‪ .)EDSS=2.78±1.5‬כלי המחקר כללו מבחנים קוגניטיביים‪ ,‬מדד לביצוע עיסוקי‬
‫(‪ ,)Canadian Occupational Performance Measure‬שאלון שימוש באסטרטגיות‬
‫קוגניטיביות ושאלון חוללות עצמית קוגניטיבית‪ .‬כלי המחקר הועברו לפני ואחרי ההשתתפות‬
‫בשח"ף וכן שלושה חודשים לאחר סיום הטיפול‪ .‬הפרופיל הקוגניטיבי של המשתתפים הצביע‬
‫על ליקויים בתחום הזיכרון‪ ,‬הלמידה‪ ,‬והתפקודים האקזקוטיביים‪ .‬משתתפי קבוצת הטיפול‬
‫המיידי דיווחו על שימוש רב יותר של אסטרטגיות קוגניטיביות ביחס לקבוצה שהמתינה‪.‬‬
‫בקרב כלל המשתתפים נמדד שיפור מובהק בביצוע העיסוקי וביכולת לזהות קשיים‬
‫קוגניטיביים לפני ואחרי קבלת הטיפול‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על התרומה של תוכנית‬
‫שח" ף להגברת רמת המודעות וליכולת הניהול העצמי של ליקויים קוגניטיביים בקרב אנשים‬
‫שחולים בטרשת נפוצה‪.‬‬
‫האם אוטיסטים יכולים לשמש בתפקיד מפענחי תצלומי אוויר בצבא?‬
‫מיומנויות תפיסה חזותית של מבוגרים צעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה‬
‫בהשוואה לקבוצת ביקורת‬
‫עינת גל‪ ,‬הדס מרציאנו‪ ,‬יורם בונה‪ ,‬רותי קמחי‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫בישראל מהווה השירות בצה"ל מימוש חובה אזרחית ואבן דרך משמעותית בחייהם של‬
‫צעירים ובני משפחתם‪ .‬בני נוער על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה )‪ (HFASD‬לרוב מקבלים‬
‫פטור מהצבא‪ ,‬או משרתים במסלול התנדבות אישי בתפקידים אשר אינם הולמים את‬
‫כישוריהם או העדפותיהם‪.‬‬
‫לאנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬יש יכולות ויתרונות יחסיים כגון זיכרון‬
‫ותשומת לב לפרטים‪ ,‬דקדקנות ויסודיות‪ ,‬יכולות מתמטיות גבוהות‪ ,‬כישורי ראייה מרחבית‬
‫וכד'‪ .‬לפיכך‪ ,‬הועלתה הצעה לנסות לשלבם בצה"ל במגוון תפקידים ההולמים את כישוריהם‬
‫והעדפותיהם‪ ,‬באופן שבו ייתרמו הן האינדיבידואלים עם ‪ HFASD‬והן צה"ל‪.‬‬
‫אחד המקצועות שזוהו כמקצוע שעשוי להתאים לעוצמותיהם של אנשים עם ‪ HFASD‬הוא‬
‫פענוח תצלומי אוויר‪ .‬מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק האם לאנשים צעירים עם אוטיזם‬
‫בתפקוד גבוה יש מיומנויות חזותיות המתאימות לצורך תפקיד של מפענחי תצלומי אוויר‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 63‬נבדקים‪ ,‬בני ‪ 23 ,11-22‬מהם מאובחנים עם ‪ HFASD-‬ו‪-‬‬
‫‪ 23‬נבדקים ללא לקויים התפתחותיים‪ .‬קבוצת הביקורת כללה בוגרי מגמות מדעים‪,‬‬
‫‪ ,gamers‬ללא כל ליקויים התפתחותיים‪ ,‬והותאמה לקבוצת הניסוי מבחינת גיל‪ ,‬ומין‪ .‬ממוצע‬
‫ציוני מבחן רייבן מטריקס של שתי הקבוצות תאם ממוצע של סטודנטים אמריקאים‪.‬‬
‫לנבדקים הועברה במהלך שלוש פגישות בטריית מבחנים הכוללת מבחני תפיסה חזותית‬
‫בסיסיים (קשב מתמשך‪ ,‬חיפוש חזותי‪ ,‬גילוי סף קונטרסט‪ ,‬צורות חבויות)‬
‫ומבחנים‬
‫"מעשיים" המדמים תפקיד של פיענוח תצלומי אוויר (חיפוש "בול"‪ ,‬זיהוי על פי מקרא‪ ,‬זיהוי‬
‫רכבים‪ ,‬גילוי שינוי)‪.‬‬
‫כדי לבדוק הבדלים בין שתי קבוצות הנבדקים (‪ HFASD‬לעומת ‪ )TYPICAL‬נעשה‬
‫שימוש במבחן ‪ t-test‬עבור כל אחד ממדדי המבחנים השונים‪.‬‬
‫תוצאות וסיכום‪ :‬תוצאות המחקר הראו שלא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי‬
‫הקבוצות ברוב המבחנים שבוצעו‪ .‬ממצאי המחקר מעידים כי אנשים עם אוטיזם בתפקוד‬
‫גבוה דומים בביצועיהם במגוון המבחנים שנבדקו לקבוצת אנשים ללא ליקויים בעלי יכולות‬
‫טובות בתחום התפיסה החזותית‪ ,‬וכי יש להם פוטנציאל גבוה להתאמה טובה לתפקיד של‬
‫מפענחי תצלומי אוויר‪.‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬פאנל ‪ :8‬שולחן עגול – קולותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪ :‬רפלקציה על‬
‫העשייה בריפוי בעיסוק‬
‫קולותיהם של אנשים עם מוגבלות‪ :‬רפלקציה על העשייה בריפוי בעיסוק‬
‫מנחות הסדנה‪ :‬ד"ר דליה זק"ש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫‪ ,dalia.sachs@gmail.com‬ד"ר נעמי שרויאר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬גב'‬
‫מיכל טבקמן‪ ,‬מרפאה בעיסוק עצמאית ומורשית נגישות‪ ,‬ד"ר כרים נסר‪ ,‬הלב הקדוש חיפה‪,‬‬
‫גב' מיכל טנא רינדה‪ ,‬המכללה האקדמית אונו‬
‫תיאור הנושא הנידון ומטרתו – גישות ביקורתיות למוגבלות החלו להתפתח בשנות ה‬
‫‪ 03‬של המאה הקודמת‪ ,‬עם המעבר ממודלים רפואיים למודלים חברתיים‪ ,‬והחלו‬
‫להשתלב ולהשפיע על העשייה הטיפולית בריפוי בעיסוק בשני העשורים האחרונים‪ .‬אחת‬
‫ההשל כות המרכזיות של מעבר זה היא הכוונת ההתערבויות המקצועיות לשילוב בחברה‬
‫ובקהילה‪ ,‬תוך התייחסות לצרכים העולים מקולם של אנשים עם מוגבלות‪ .‬בדיון הנוכחי‬
‫יוצגו קולותיהם של מספר קבוצות‪ ,‬במטרה להעלות למודעות ולהעשיר את הידע הקשור‬
‫לשילוב גישות ביקורתיות למוגבלות בתיאוריה ובעשייה המקצועית בריפוי בעיסוק‪ .‬מיכל‬
‫טבקמן תייצג את הזהות של אנשים עם הפרעת קשב כאנשים עם מוגבלות‬
‫והאמביוולנטיות החברתית כלפי זהותם‪ .‬כרים נסר יציג את קולם של משפחות לאנשים‬
‫עם מוגבלות שכלית מהחברה הערבית‪ ,‬מיכל רינדה טנא תציג את קולם של אנשים עם‬
‫מוגבלות פסיכיאטרית‪ ,‬ונעמי שרויאר ודליה זק"ש יציגו קולם של אנשים עם מוגבלות‬
‫פיזית וחושית מקבוצות תרבות שונות בחברה בישראל‪.‬‬
‫נקודות לדיון‪ :‬הדיון יתמקד בנושאים שהמקצוע יכול ללמוד מקולם של אנשים עם‬
‫מוגבלות כמו‪ :‬חשיבות הבנת החסמים והגורמים המאפשרים השתתפות והשתלבות‬
‫מנקודת מבטם של אנשים עם מוגבלות מקבוצות תרבות שונות (יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬עולים‬
‫מחבר העמים) והשלכה על העשייה המקצועית; דילמות‪ ,‬סוגיות‪ ,‬הצעות וביקורת‬
‫הקשורים לנגישות תרבותית וחיבור לעשייה התיאורטית והיישומית בריפוי בעיסוק‬
‫ולכשירות תרבותית; הקשבה למקבלי השירות להעמקת הידע ושיפור השירות; מעורבות‬
‫המקצוע בשותפות פעילה ובאקטיביזם של ועם אנשים עם מוגבלות ושיפור העשייה‬
‫המקצועית ‪.‬‬
‫דרכי העברה‪ :‬דיון בתיאורי מקרה מתוך המחקרים שהוצגו בקבוצות עבודה‪ ,‬סימולציות‬
‫של מצבים שהוצגו‪ ,‬ודיון במלאה‪.‬‬
‫תערוכת פוסטרים ראשונה‬
‫פוסטר ‪0‬‬
‫סטודנטים לריפוי בעיסוק ואנשים עם צרכים מיוחדים‬
‫יוצרים יחד סרט ומתחברים (‪)friending‬‬
‫גב' מירי בוקר‪ ,1‬דר' אסתי טקוזינר‪ ,1‬דר' ענת גולוס‪ ,1‬דר' בני הוזמי‪ ,2‬גב' מיכל טבקמן‪,0‬‬
‫‪6‬‬
‫אורית טובול‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫האוניברסיטה העברית ביה"ס לריפוי בעיסוק הדסה ירושלים‪ ,‬מכון טראמפ‪ -‬בית איזי שפירא‪ ,‬גוינט ישראל‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫מסד נכויות והמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪miribocker@012.net.il / estitek@gmail.com / anat.golos@mail.huji.ac.il /‬‬
‫‪bennyh@beitissie.org.il / Michal.tabakman@gmail.com / oritt@nioi.gov.il‬‬
‫מודל ה‪ Friending -‬מתבסס על הנחה ששינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬יוביל לשינוי‬
‫חברתי‪ .‬תוכניות ה‪ Friending -‬מפגישות בין אנשים עם וללא מוגבלות ומציעות פעילויות‬
‫שילוב חוויתיים לעידוד ההכרות וההתחברות‪ ,‬שיובילו לשינוי בעמדות כלפי אנשים עם‬
‫מוגבלות‪.‬‬
‫נתאר את קורס "קולנוע ככלי טיפולי ‪ -‬מבט דרך המצלמה" הנלמד בשנתיים האחרונות‬
‫בביה"ס לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬יחודו של הקורס הוא‪,‬‬
‫בכך שנלמד על ידי אוכלוסייה משולבת של אנשים עם צרכים מיוחדים יחד עם סטודנטים‬
‫לריפוי בעיסוק שנה ג'‪.‬‬
‫הרציונל לבחירת נושא הקורס‪ ,‬מתבסס על העובדה שהיצירה הקולנועית יכולה להיווצר רק‬
‫בעזרת צוות שלם‪ ,‬בו כל אחד תורם מכישרונו ויכולתו לעשייה‪ .‬קבוצת הסטודנטים המורכבת‬
‫מסטודנטים לריפוי בעיסוק ומסטודנטים אורחים הייתה הטרוגנית מבחינת היכולות הפיזיות‪,‬‬
‫הקוגניטיביות והרגשיות ונדרשה לשלב כוחות ביצירה משותפת‪ .‬דרך היצירה הקולנועית ניתן‬
‫לספר סיפור‪ ,‬לבטא יצירתיות ורגשות‪ ,‬ולהביע מחשבות‪ .‬יצירת סרט מהווה גם‪ ,‬אמצעי יעיל‬
‫ליצירת קשרים חברתיים‪ .‬עובדות אלו באו לידי ביטוי בסרטים המשותפים שנוצרו‪.‬‬
‫מטרות הקורס הן‪( :‬א) לימוד שלבי יצירת סרט החל משלב הרעיון דרך תחקיר‪ ,‬תסריט‪,‬‬
‫הפקה‪ ,‬צילום ועריכה; (ב) פיתוח היכולת להתבונן פנימה הן אל תוך העולם הרגשי של יוצר‬
‫הסרט והן אל תוך עולמו של גיבור הסרט; (ג) רכישת ידע מתוך התנסות במרחב הטיפולי‬
‫בשטח‪ ,‬על הדרכים שבהם הכלי משמש כאמצעי טיפולי בקרב אוכלוסיית ילדים וקשישים; ו‪-‬‬
‫(ד) לימוד יצירת סרט תוך דגש על הצורך בעבודת צוות‪.‬‬
‫לימוד הכלי הקולנועי מקנה לסטודנטים עם מגבלות ללמוד במסגרת אקדמית‪ ,‬לסטודנטים‬
‫של ריפוי בעיסוק את היכולת לשימוש בכלי במרחב הטיפולי‪ ,‬ולכל הסטודנטים את היכולת‬
‫ליצירת סרט והזדמנות ל‪.Friending -‬‬
‫חוויית המדריכות בהכשרה המעשית של סטודנטיות לריפוי בעיסוק עם‬
‫מוגבלות בלתי נראית‬
‫רות שוהם‪ ,‬ד"ר דליה זק"ש‪ ,‬וד"ר נעמי שרויאר‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת תוצאות מחקר חלוץ בנושא הנגשת הכשרותיהם המעשיות של‬
‫סטודנטים לריפוי בעיסוק עם מוגבלות בלתי נראית‪ ,‬מנקודת מבטן של מדריכותיהם‪.‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬מספר הסטודנטים עם מוגבלויות בלתי נראות‪ ,‬ובהם סטודנטים לריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫עולה מדי שנה‪ .‬כחלק מהדרישות להסמכה מקצועית‪ ,‬כוללים לימודי הריפוי בעיסוק גם‬
‫תהליך הכשרה מעשית‪ ,‬שעשוי להציב אתגרים ייחודיים ומשמעותיים בפני סטודנטים אלו‪.‬‬
‫בהתאם לתפיסת העולם של הריפוי בעיסוק‪ ,‬המקדמת שילוב אנשים עם מוגבלות בכל‬
‫המסגרות‪ ,‬יש לעתים צורך להנגיש את ההכשרות ולהתאימן לצרכי הסטודנטים‪ .‬למדריכות‬
‫בהכשרה תפקיד מרכזי בהסרת המכשולים הפוטנציאליים‪ ,‬ולכן חקירת חוויותיהן בהדרכה‬
‫ועמדותיהן כלפי סטודנטים אלו משמעותית ביותר להבנת תהליך הנגשת ההכשרות‪.‬‬
‫שיטה וממצאים‪ :‬עשר מרפאות בעיסוק שהתנסו בהדרכת סטודנטים עם מוגבלות בלתי‬
‫נראית רואיינו בראיונות עומק‪ ,‬שתועדו ונותחו בשיטה איכותנית פנומנולוגית ותוקפו בקבוצת‬
‫מיקוד‪ .‬מהראיונות עלו שלוש תמות מרכזיות‪ :‬החשיבות והקשיים שבחשיפת המוגבלות;‬
‫ההתאמות הדרושות בהדרכה; ודילמות – הגבול בין התאמה "סבירה" ו"בלתי סבירה"‪,‬‬
‫והקו בין מדריכה‪' ,‬שומרת הסף של המקצוע' ומטפלת‪ ,‬על התחום האפור שביניהן‪.‬‬
‫הדיון בהרצאה יעסוק במשמעות הממצאים ובמסקנות שעלו‪ :‬עמדת המדריכות בנוגע לשילוב‬
‫סטודנטיות אלו חיובית במהותה‪ ,‬אך מורכבת מאוד וכוללת היבטים רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים‬
‫והתנהגותיים‪ .‬בכדי לקבל תמונה כוללנית על הנושא יש לבחון אותו גם מנקודת מבטם של‬
‫יתר השותפים להכשרה – בראש ובראשונה הסטודנטים‪ ,‬צוות היחידה האקדמית להכשרה‬
‫מעשית והצוותים במקומות ההכשרה – ולפתח תכניות מבוססות‪-‬ראיות לליווי ותמיכה לכל‬
‫בעלי העניין בהכשרות‪.‬‬
‫פיתוח שירותי ריפוי בעיסוק בקהילה במסגרת הכשרות קליניות‬
‫גב' מעין כהן‪ ,1‬גב' גלית לביא‪ ,1‬גב' שושנה שרי‪ ,1‬גב' ענבר גובר‪ ,1‬גב' נועה עוזיאל‪ ,2‬גב'‬
‫‪6‬‬
‫ליבא קסטנר‪ ,0‬ד"ר אסתי טקוזינר‪ 6‬וד"ר ענת גולוס‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫סטודנטיות שנה ד'‪ -‬בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים; מדריכה חיצונית‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫גן ניצנים; מדריכה חיצונית‪ -‬המרכז לחיים עצמאיים; בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה‬
‫העברית ירושלים‪.‬‬
‫‪maayan.cohen7@mail.huji.ac.il, galit.lavi@mail.huji.ac.il, fshoshf@gmail.com,‬‬
‫‪inbigover@googlemail.com, noamendelsohn@gmail.com, leibakastner@gmail.com,‬‬
‫‪estitek@gmail.com, anat.golos@mail.huji.ac.il‬‬
‫אחת מהמגמות הרווחות כיום בעולם הטיפול הינה מעבר ממסגרות רפואיות‪/‬אשפוזיות לחיים‬
‫בקהילה‪ .‬פעמים רבות הליווי הרב‪-‬מקצועי והתפקודי הניתן במסגרות בקהילה אינו מספק‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬עולה הצורך במתן מענה מקצועי בריפוי בעיסוק במסגרות שונות בקהילה על מנת‬
‫לסייע לאנשים בהשגת בריאות‪ ,‬רווחה אישית והשתתפות בכל תחומי החיים באמצעות‬
‫מעורבות בעיסוקים בעלי משמעות (‪ .)OTPF, 2014‬בנוסף‪ ,‬קיימות מסגרות אחרות בקהילה‬
‫המיועדות למגוון אוכלוסיות‪ ,‬ביניהן אוכלוסיות בסיכון‪ ,‬אשר אינן מקבלות כלל התייחסות‬
‫טיפולית‪ ,‬ולכן קיים צורך בזיהוי הצרכים של אוכלוסיות אלו‪ .‬לסיכום‪ ,‬עולה צורך במשאבים‬
‫ובמיצוי זכויות למטרת שיפור תפקוד והשתתפות‪ ,‬וכן בהתייחסות פרטנית וקבוצתית‬
‫הוליסטית בסביבה הטבעית של אוכלוסיות אלו‪.‬‬
‫במסגרת ההכשרות הקליניות‪ ,‬הסטודנטים מעורבים בהרחבה ובפיתוח שירותים בקהילה‬
‫המבוססים על גישות ומודלים בריפוי בעיסוק‪ .‬ההצגה תכלול תיאור שתי מסגרות בקהילה‪,‬‬
‫בהן פותחו שירותי ריפוי בעיסוק במסגרת ההכשרה הקלינית על ידי סטודנטים משנה ד'‪.‬‬
‫המסגרת הראשונה הינה "המרכז לחיים עצמאיים" המעניק שירותים למבוגרים בעלי‬
‫מוגבלויות פיזיות ו‪/‬או נפשיות‪ .‬במסגרת זו נערכו ייעוץ תפקודי פרטני בהקשר אקולוגי‬
‫לפעילים ולגורמים מטפלים בקהילה‪ ,‬והנחיית קבוצה טיפולית המבוססת על מודל ההחלמה‪.‬‬
‫במסגרת השנייה הינה "גן ניצנים" לילדים ממשפחות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט‪.‬‬
‫במסגרת זו בוצעה התערבות על פי המודל האקולוגי‪ ,‬אשר כללה זיהוי ומתן מענה לצרכים‬
‫ייחודיים של ילדי הגן באמצעות השתלבות בשגרת הגן‪ ,‬מתן טיפולים פרטניים וקבוצתיים‬
‫והדרכת צוות והורים‪.‬‬
‫ההתנסות במסגרות הקהילתיות במסגרת ההכשרות הקליניות מחדדת את הצורך בהרחבת‬
‫שירותי הריפוי בעיסוק במסגרות נוספות בקהילה‪ ,‬לשם זיהוי קשיים פרטניים ומערכתיים‬
‫בתפקוד והשתתפות ומתן ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע ואחרים‪ .‬מעורבות סטודנטים בפיתוח‬
‫והרחבת שירותי ריפוי בעיסוק בקהילה מהווה תרומה ייחודית לביסוס המקצוע‪ ,‬והבנת‬
‫התרומה האפשרית של מקצוע הריפוי בעיסוק לאוכלוסיות מגוונות בקהילה‪.‬‬
‫שילוב סטודנטים לריפוי בעיסוק בתחום הילדים בבי"ח הדסה הר הצופים‬
‫במסגרת הכשרות הקליניות‬
‫גב' מאירה יעקובוביץ‪ ,1‬גב' מרינה מייל‪ ,1‬גב' לובנה נאשף‪ ,2‬גב' נחמי בן‪-‬גיגי‪ ,0‬ד"ר אסתי‬
‫‪6‬‬
‫טקוזינר‪ 6‬וד"ר ענת גולוס‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫סטודנטיות שנה ד'‪ -‬בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים; מרכז רפואי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הדסה; מרפאה בעיסוק‪ ,‬דריכה חיצונית; בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪meira.jacobowitz@mail.huji.ac.il, marina.mail@mail.huji.ac.il, lubnan@hadassah.org.il,‬‬
‫‪nbaumol@walla.com, estitek@gmail.com, anat.golos@mail.huji.ac.il‬‬
‫במסגרת השירותים הניתנים על ידי צוות המרפאים בעיסוק בבי"ח הדסה הר‪-‬הצופים עלה‬
‫הצורך בשילוב סטודנטים לריפוי בעיסוק למטרת העלאת מודעות הצוות והמשפחות לתרומה‬
‫האפשרית של הריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיית הילדים‪ .‬אוכלוסייה זו כוללת ילדים‬
‫המאושפזים במחלקות הילדים‪ ,‬בפגיה ובמרכזים למחלות כרוניות‪ .‬לאוכלוסיית הילדים‬
‫המאושפזים ישנה ירידה תפקודית‪ ,‬היכולה להיות קודמת לאשפוז או להיגרם בעקבות‬
‫האשפוז‪ ,‬עקב חוסר יכולת להשתתף בעיסוקי היומיום הרגילים‪ .‬מטרת ההתערבות היא‬
‫לקדם את השתתפותם באמצעות מעורבות בעיסוקים משמעותיים ( ‪ .(OTPF, 2014‬בנוסף‪,‬‬
‫באשר לילדים השוהים במחלקת טיפול נמרץ יילודים (פגים)‪ ,‬מחקרים מצביעים על כך‬
‫שפגים וילודים המקבלים טיפול התפתחותי בפגיה מצליחים להשיג תוצאות התפתחותיות‬
‫טובות יותר לטווח הארוך והקצר‪.‬‬
‫במטרה להרחיב את השירותים הניתנים במסגרת ביה"ח‪ ,‬ולהעלות את מודעות הצוות‬
‫הטיפולי והמשפחות לצורך הקיים ולתרומה האפשרית של הריפוי בעיסוק עבור אוכלוסיית‬
‫ילדים זו‪ ,‬שולבו שתי סטודנטיות משנה ד' במהלך ההכשרה הקלינית בעשייה המקצועית‬
‫בביה"ח‪ .‬שילוב זה נעשה במספר דרכים‪( :‬א) העברת הרצאות לצוות בנושא תרומת הריפוי‬
‫בעיסוק בתחום הילדים; (ב) בניית טופסי קבלה והפניה לריפוי בעיסוק עבור הצוות הטיפולי;‬
‫ו‪( -‬ג) תכנון‪ ,‬גיוס והפעלה ראשונית של שתי קבוצות הורים המבוססות על תיאוריות‬
‫התפתחות וגישה ממוקדת לקוח ומשפחה‪ .‬הראשונה הינה קבוצת משחק המיועדת להורים‬
‫ולילדים‪ ,‬המאושפזים במחלקת הילדים‪ ,‬במטרה לעודד אינטראקציה‪ ,‬תקשורת ומשחק בין‬
‫ההורים לילדים‪ .‬השנייה הינה קבוצת הדרכה להורים בפגיה‪ ,‬אשר עסקה במגוון נושאיים‬
‫הקשורים להתפתחות הפג והתינוק‪ ,‬תוך הקניית ידע באופן דינאמי וחוויתי‪.‬‬
‫שילוב סטודנטים לריפוי בעיסוק במסגרת השירותים הניתנים לילדים ומשפחות מאפשרת‬
‫הרחבת הידע והעלאת מודעות הצוותים הטיפוליים לתרומה האפשרית של הריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שילוב זה מאפשר לסטודנטים למידה מקצועית לצד פיתוח מיומנויות למידה עצמית‪,‬‬
‫חשיבה קלינית‪ ,‬יוזמה ויצירתיות‪.‬‬
‫התבוננות חדשה על הכשרה מעשית בריפוי בעיסוק‬
‫סיגל וקס‪ ,‬נטע לינדר‪-‬כץ‪ ,‬מיכל קשי‪ ,‬שירי גמליאל וענת רייך‬
‫החוג לריפוי בעיסוק הקריה האקדמית אונו‬
‫הכשרה מעשית בריפוי בעיסוק מהווה תנאי מחייב בלימודי התואר הראשון ( ‪WFOT,‬‬
‫‪ )2002‬באופן מסורתי כללו תקופות ההכשרה ‪ 6-1‬ימי עבודה מלאים‪ ,‬כך שההתנסות‬
‫היתה אינטנסיבית ויומיומית על פני פרק זמן של חודשיים או שלושה‪ .‬הכשרות אלה ייצגו‬
‫נאמנה את העשייה בשדה הקליני‪ ,‬התאימו לסביבת עבודה אקוטית או אינטנסיבית‪ ,‬בה‬
‫יש צוות גדול של מרפאים בעיסוק‪ ,‬והדרכה צמודה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חל שינוי בתחומי העבודה הפתוחים בפני מרפאים בעיסוק בישראל‪.‬‬
‫המשרות המוצעות בקהילה הולכות ומתרבות‪ .‬תחומי העיסוק התרחבו לאוכלוסיות‬
‫מגוונות‪ ,‬כגון גריאטריה‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬תחלואה כפולה‪ ,‬מוגבלות שכלית ועוד‪ .‬היקפי‬
‫המשרה קטנים ובסביבות העבודה יש דגש על צוותים קטנים רב‪-‬מקצועיים‪ .‬מסיימי‬
‫התואר הראשון מוצאים עצמם עומדים בסיום התואר מול בחירה בין סביבת עבודה‬
‫אינטנסיבית ותומכת‪ ,‬כמו זו שהכירו בהכשרות המעשיות‪ ,‬לבין סביבות עבודה חדשות‪,‬‬
‫דינאמיות‪ ,‬המאתגרות את הזהות המקצועית והמיומנויות‪ ,‬מבלי שהוכשרו להתמודד עמן‪.‬‬
‫במצב כזה פחות מרפאים בעיסוק פונים לעבודות מסוג זה שאינן מוכרות להם‪ ,‬וכך‬
‫נותרים תקנים רבים פנויים ומעמד המקצוע נפגע‪.‬‬
‫מציאות נוספת של השדה הקליני כיום היא ריבוי מקומות עבודה בהם מרפאים בעיסוק‬
‫טובים ומיומנים‪ ,‬בעלי יכולות הדרכה גבוהות‪ ,‬עובדים בהיקפי משרה קטנים‪ .‬במצב כזה‬
‫אין באפשרותם לקבל סטודנטים להכשרה ותחומים שלמים נזנחים‪ ,‬כמו מסגרות של‬
‫משרד החינוך‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬ויחידות שיקומיות לאוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫על מנת לגשר על הפערים שנוצרו בין ההכשרה המעשית לבין מציאות עולם העבודה‬
‫הממתינה לבוגרים‪ ,‬נבנתה בחוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו תכנית הכשרה‬
‫ייחודית‪ .‬תכנית זו בנויה משלוש תקופות הכשרה כפי שהיה מקובל עד כה – בשנה ב'‪,‬‬
‫בשנה ג'‪ ,‬ובשנה ד'‪ ,‬כאשר שתיים מהתקופות הן אינטנסיביות יותר‪ ,‬ותקופת הכשרה‬
‫אחת תואמת לעבודה בהיקף משרה מצומצם של ‪ 23‬שעות שבועיות‪ ,‬אך על פני תקופה‬
‫ממושכת של ‪ 1-3‬חודשים‪ .‬משך זמן זה מאפשר התנסות בתהליך ממושך ומשמעותי‬
‫ברמה האישית של הסטודנט‪/‬ית וברמת העבודה המקצועית‪ .‬בהרצאה יוצג מודל הכשרה‬
‫ייחודי זה‪ ,‬המתקיים כבר שנתיים‪ ,‬לצד ממצאי מחקר המלווה את התהליך‪ ,‬וסוגיות‬
‫הנוגעות ביישומו‪.‬‬
‫הבניית תחום בריאות הנפש בהוראת סטודנטים לריפוי בעיסוק‬
‫מתיאוריה למעשה‬
‫נעמה כץ‪ ,‬סיגל וקס‬
‫החוג לריפוי בעיסוק הקריה האקדמית אונו‬
‫הוראת תחום בריאות הנפש בלימודי התואר הראשון בריפוי בעיסוק נחווים לרוב כמורכבים‬
‫להוראה וללמידה‪ .‬עבור רוב הסטודנטים זהו המפגש הראשון עם אוכלוסייה המתמודדת עם‬
‫מוגבלות פסיכיאטרית‪ ,‬מפגש אשר לעיתים קרובות מלווה בחששות‪ ,‬סטיגמות וסטראוטיפים‪.‬‬
‫תהליכי העבודה בתחום זה נתפשים כמופשטים ולא ברורים‪ .‬המדדים כאן עוסקים בשיפור‬
‫במצב הרגשי‪ ,‬בתפקוד היומיומי‪ ,‬ביכולת היזימה ועוד מדדים שקשה לכמת ולמדוד‪ .‬בנוסף‬
‫גם הגדרת התפקיד של הריפוי בעיסוק בתחום זה לצד מקצועות אחרים – מופשטת ולא‬
‫ברורה‪ .‬מצב זה יוצר תחושת חוסר מסוגלות וחשש מהתחום‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נוצרות הזדמנויות חדשות הנפתחות בפני מרפאים בעיסוק – בבתי חולים‪,‬‬
‫בשיקום בקהילה‪ ,‬וכיום גם במרפאות בקופות החולים במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש‪.‬‬
‫היצע העבודה גדול‪ ,‬אך קיים חוסר במרפאות בעיסוק המעוניינות להשתלב בתחום‪ ,‬בשל‬
‫אותה תחושת מופשטות וחשש‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג תהליך ההוראה הייחודי שנבנה בחוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו‪,‬‬
‫ויוצג השילוב בין ההוראה האקדמית והמעשית‪ .‬הקורסים נבנו באופן שימחיש תהליכי עבודה‬
‫ברורים בתחום בריאות הנפש‪ ,‬כאשר מטרת העל היא לייצר תחושת מסוגלות בקרב‬
‫הלומדים לעבודה בתחום‪ .‬ההתמודדות עם תהליך רגשי ממצב מאיים למצב של יכולת‪ ,‬תוך‬
‫יצירת עקרונות פעולה‪ ,‬הבנת התהליך בשלמותו וחוויה חיובית ומעצבת‪ ,‬מקביל לתהליכי‬
‫ההתערבות המצופים בעבודה בשטח‪.‬‬
‫בתום ‪ 1‬שנים של דיוק תהליך ההוראה‪ ,‬נמצאו מספר מדדים המצביעים על שינוי בעמדות‬
‫הסטודנטים ביחס לתחום ‪ -‬הראשון‪ ,‬עליה במספר הבוגרים הבוחרים לעבוד בתחום‪ ,‬והשני ‪-‬‬
‫שינוי עמדות ביחס למתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית‪ .‬לצורך הבנת התהליך הועברו‬
‫לסטודנטים שאלונים שנועדו להעריך את חוויות הלמידה‪.‬‬
‫יוצגו עקרונות ההוראה‪ ,‬מטרות הקורסים וקשרי הגומלין ביניהם‪ .‬יוצגו ממצאים כמותיים לגבי‬
‫השינוי המוכח בעמדות הסטודנטים ובכמות המשתלבים בתחום‪ ,‬ויובאו ממצאים איכותניים‬
‫הממחישים את חוויות הלמידה מתוך דברי הסטודנטים‪.‬‬
‫"נָאֶ ה ֵ‬
‫ּדֹורׁש וְנָאֶ ה מְ ַקיֵם"‪ :‬מנגישות רב תרבותית לאקדמיה‬
‫ועד התערבות מותאמת תרבותית‬
‫‪1‬‬
‫גב' שלי מרכוס‪ ,1,2‬פרופ' נעמי יוסמן‪ ,1‬ד"ר שרון זלוטניק‬
‫‪1‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬תוכנית מבח"ר‬
‫שד' אבא חושי ‪ ,000‬הר הכרמל חיפה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬
‫רקע‪ :‬על אף שנראה כי רגישות תרבותית היא ערך בסיסי של מקצועות הבריאות‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הריפוי בעיסוק‪ ,‬ישנן מעט תוכניות המטפחות רגישות תרבותית באקדמיה ובשדה הקליני‬
‫(‪.)Marcus, Josman, & Zlotnik, 2015; Ulrey & Amason, 2001‬רגישות תרבותית‬
‫מוגדרת בשני מישורים‪ :‬המישור הראשון הינו שטחי ומתייחס להתאמת שפה‪ ,‬לבוש וסביבה‪,‬‬
‫לאוכלוסיית היעד ‪ -‬הלקוחות‪ .‬התאמה זו בדרך כלל נותרת ברמה של נימוס כלפי התרבות‬
‫של הקהילה הספציפית‪ .‬המישור השני דורש הבנה עמוקה יותר של ההקשרים התרבותיים‬
‫והחברתיים‪ ,‬ודפוסי ה ביצוע המשפיעים על ההתנהגויות של אוכלוסיית היעד‪ .‬ידע זה מטפח‬
‫קשר טוב יותר בין המטפל והמטופל ומאפשר לתכנן התערבויות מתאימות יותר תוך‬
‫התייחסות להקשרים השונים של האדם‪ ,‬לעיסוקו ולסביבותיו ( ‪Gilboa & Rosenblum,‬‬
‫‪.)2012.‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת נושא הרגישות התרבותית מנקודת המבט של המרפאים בעיסוק ויישומה הן‬
‫במסגרת האקדמית של אוניברסיטת חיפה‪ ,‬תוכנית מבח"ר והן בהתערבות קלינית‪.‬‬
‫יישום‪ :‬בהצגה יתואר התהליך של יישום העקרונות של מסוגלות תרבותית באקדמיה‪,‬‬
‫)‪ (cultural competence‬התאמת תכני תוכנית הלימודים לאוכלוסייה ייעודית ספציפית‬
‫(נשים מהמגזר החרדי) והטמעת עקרונות אלו בקרב קהילת הסטודנטיות‪ .‬על מנת להמחיש‬
‫כיצד ניתן להטמיע רגישות תרבותית בהתערבות קלינית בריפוי בעיסוק עבור אוכלוסיות‬
‫מגוונות‪ ,‬יוצגו העקרונות העיקריים של רגישות תרבותית ויישומם בהתערבות טיפולית ‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬אפשור נגישות רב תרבותית להשכלה גבוהה מהווה הקבלה לעקרונות המשמשים‬
‫מרפאים בעיסוק בתכנון וביצוע 'התערבות מותאמת להקשר תרבותי‬
‫‪(culturally‬‬
‫)‪ .appropriate intervention‬המרפא בעיסוק בעל מסוגלות תרבותית יממש את המקצועיות‬
‫שלו ובכך ישפיע על יעילות הטיפול‪.‬‬
‫מפגשים ומשמעותם במסגרת פרויקט "קשר"‪ -‬קהילה בשותפות עם ריפוי‬
‫בעיסוק‬
‫‪1,1‬‬
‫מירי טל סבן‪ ,1‬ענת גולוס‪ ,1‬סיגל חשין‪ ,1,2‬תהילה הלר‪ ,1,0‬אוסנת בארי‪ ,1,6‬עדי מעוז‬
‫‪0‬‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של' הדסה והאוניברסיטה העברית הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪Miri.tal- .‬‬
‫‪,saban@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪2 ,‬‬
‫ועמותת מרפא לנפש‬
‫‪2‬‬
‫גני שפה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫מדריכה ביה"ב (יחידת השמה בקהילה)‪ ,‬עמותת רעות‬
‫מכון להתפתחות הילד קופ"ח מאוחדת‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫מרכזת תחום הדרכה‪ ,‬המרכז הירושלמי‬
‫לבריאות הנפש‬
‫פרויקט "קשר" (קהילה בשותפות עם ריפוי בעיסוק) הנו פרויקט חונכות המיועד לכל‬
‫הסטודנטים הלומדים בשנה א' בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬במסגרת פרויקט "קשר" חונכים הסטודנטים אדם עם צרכים מיוחדים ומלווים אותו‬
‫לאורך שנת הלימודים‪ .‬ההשתתפות בפרויקט זה מאפשרת סוגים שונים של מפגשים‪ .‬אנו‬
‫מאמינים שמפגשים אלה הם אבני הדרך הראשוניות בגיבוש הזהות הטיפולית‪-‬מקצועית של‬
‫הסטודנטים כמרפאים בעיסוק לעתיד ובחינוך למודעות ומחויבות חברתית‪ -‬קהילתית ‪.‬‬
‫הפוסטר יציג חמישה סוגים של מפגשים המתרחשים במהלך החונכות‪.‬‬
‫המפגש התרבותי‪ :‬המפגש של הסטודנט עם חניכים מאוכלוסיות ותרבויות שונות‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט "קשר" הסטודנטים חונכים מגוון אוכלוסיות‪ :‬ילדים ומתבגרים עם לקויות‬
‫מוטוריות וקוגניטיביות‪ ,‬ילדים שעברו הזנחה והתעללות‪ ,‬אוכלוסיית קשישים‪ ,‬אנשים עם‬
‫מגבלה נפשית ורגשית‪.‬‬
‫המפגש הקהילתי‪ :‬במפגש זה הסטודנט נפגש עם עבודה קהילתית ומעורבות חברתית‪.‬‬
‫הסטודנט מזהה את הצרכים של הקהילה והיכולת להתערב בנקודות אלה‪.‬‬
‫המפגש הקבוצתי‪ :‬הסטודנט נפגש לאורך שנת הלימודים עם קבוצת סטודנטים קבועה‬
‫המלווה את מהלך החונכות‪.‬לאורך כל הקורס הקבוצה מהווה קבוצת תמיכה ולמידה‪.‬‬
‫המפגש האישי‪ :‬לאורך הקורס כולו הסטודנט נדרש להסתכלות פנימית על עוצמותיו‪,‬‬
‫חולשותיו‪ ,‬היכולת לנתח ולהבין התנהגות מותאמת לסיטואציה שהתרחשה במהלך‬
‫החונכות‪.‬‬
‫המפגש האקדמי‪ :‬לאורך כל שנת החונכות יש ליווי של מדריכה מטעם בי"ס לריפוי‬
‫בעיסוק‪ ,‬המלווה את הסטודנט הן באופן רגשי – אישי והן באופן אקדמי‪ ,‬המדריכה‬
‫מפגישה את הסטודנט עם תוכן אקדמי העומד בבסיס הידע בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫כל סוג של מפגש ילווה בתיאור מקרה מעולם התוכן של החונכות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפוסטר ילווה‬
‫בסרט קצר הממחיש מפגשים אלה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬אנו מאמינים שבעזרת המפגשים השונים שהסטודנט חווה במהלך פרויקט קשר‪,‬‬
‫הסטודנט לומד לפתח הבנה של דמות טיפולית‪ ,‬מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית‪.‬‬
‫קבוצת תודה רב"ע ‪ -‬מי אנחנו?‬
‫מאז ומעולם מרפאים בעיסוק עוסקים בשאלת מעמדו של המקצוע מול עצמנו מול עמיתים‬
‫ומול הציבור הרחב‪ .‬אין זה דיון ישראלי מקומי‪ ,‬אלא מוכר בקהילת המרפאים בעיסוק‬
‫העולמית‪ .‬ביום הריפוי בעיסוק הבינלאומי בשנת ‪ 2316‬הוקמה קבוצת משימה הכוללת‬
‫מרפאים בעיסוק מהשטח‪ ,‬האקדמיה וסטודנטים‪ ,‬מכל רחבי הארץ שבחרו לעשות מעשה!‬
‫פורום תודה רב"ע הוקם על ידי מרפאות בעיסוק שהחליטו למנף את מקצוע הריפוי בעיסוק‬
‫כמקצוע בריאות מוביל באמצעות יצירת קהילה מקצועית ומעורבת‪.‬‬
‫חברות בפורום‪ :‬אורפז ציפריס מיכל‪ ,‬דוייטש רוני‪ ,‬וינרמן מאיה‪ ,‬יוחנן אביבית‪ ,‬ד“ר ילון‬
‫חיימוביץ שירה‪ ,‬כץ נעמה‪ ,‬לוז אופיר‪ ,‬סלוניקיו אפרת‪ ,‬רגב ענבל‪ ,‬שימונוב שוורץ מיכל‬
‫חזון‬
‫פורום תודה רב"ע יהווה כוח מניע לריפוי בעיסוק כמקצוע מוביל ומקדם בריאות‬
‫ערכים‬
‫אחריות ומקצועיות‪ ,‬יצירתיות וחדשנות‪ ,‬יוזמה ותעוזה‬
‫יעוד‬
‫שיתוף פעולה בין מרפאים בעיסוק תוך יצירת רשת מקצועית ועידוד מרפאים בעיסוק לפעול‬
‫כסוכני שינוי בשטח‬
‫אחת לחודש מתכנס פורום תודה רב"ע ליזום ולדון בפעילויותהמקדמות את חזון הפורום‬
‫תרגום אבחון ה‪ CAHAI-‬ושילובו בתהליך ההערכה וההתערבות בגפה‬
‫החלשה במטופלים לאחר אירוע מוחי (במחלקות הגריאטריה השיקומיות‬
‫בב"ח תל‪-‬השומר)‬
‫עיישה עאמר‪ ,1,2‬ג'אן גסנר‪ ,1‬דנה שי‪ ,1‬ד"ר דבי רנד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪2‬‬
‫מרכז שיקום המבוגר‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר‬
‫המטרה העיקרית בטיפול בריפוי בעיסוק היא להביא לשימוש ולתפקוד מרבי של הגפה‬
‫העליונה‪ ,‬כדי לאפשר לאדם להשתתף בפעילויות יום‪-‬יום‪ .‬בשיקום קיימים כלי אבחון והערכה‬
‫לגפה העליונה החלשה המעריכים תנועה‪ ,‬כוח וזריזות של הגפה החלשה אך חסרים כלים‬
‫שמעריכים את התפקוד של היד החלשה לאחר אירוע מוחי בביצוע מטלות יומיומיות בי‪-‬‬
‫לטריליות‪.‬‬
‫ה‪ )CAHAI) Chedoke Arm and Hand Inventory -‬פותח בקנדה לפני כעשור למטרה‬
‫זו‪ .‬האבחון תוקף מול כלים אחרים ונמצאה לכלי מהימנות בין בודקים ומבחן חוזר גבוהה‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לתרגם את האבחון ולבצע התאמה לארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתקף את האבחון‬
‫בארץ מול האבחונים הבאים‪ ,Box&Block ,FMA :‬כוח לפיתה ומידת השימוש ביד‪ ,‬קשרים‬
‫חזקים נמצאו בקבלה בין היכולת התפקודית לבין יכולת תנועתית (‪,)r=.77 , p<0.001‬‬
‫זריזות יד (‪ ,)r=.82, p<0.001‬כוח לפיתה (‪ )r=.82, p<0.001‬ומידת שימוש ( ‪r=.50,‬‬
‫‪ )p<0.001‬אשר אף התחזקו בשחרור‪.‬‬
‫האבחון כולל ‪ 10‬מטלות יומיומית הדורשות עבודה בילטראלית של גפיים עליונות ומשלבות‬
‫מגוון של תנועות ואחיזות המשקפות שלבים של ההחלמה המוטורית שלאחר אירוע מוחי‪.‬‬
‫לאבחון מהימנות פנימית גבוהה וגם מהימנות מבחן חוזר ובין שופטים גבוהה עם אנשים‬
‫לאחר אירוע מוחי‪ .‬לגבי תיקוף הכלי‪ ,‬כלי זה נבדק רק מול כלי תפקודי אחד (ה‪Action -‬‬
‫‪ )Research Arm Test‬ונמצא גבוהה‪.‬‬
‫אבחון זה משקף טווחים נורמאלים של תנועיות וגם אחיזה‪ ,‬בנוסף הוא משקף דרגות‬
‫בתהליך ההחלמה של הגפה העליונה החלשה לאחר אירוע מוחי‪ .‬משך העברת האבחון ‪23‬‬
‫דקות‪ ,‬והניקוד על כל מטלה הוא מתוך ‪ ,1‬בדומה לניקוד של אבחון ה‪FIM(Functional -‬‬
‫)‪ ,Independent Measure‬כאשר ‪ 1‬זקוק לעזרה מלאה לצורך ביצוע המטלה ו‪ 1-‬מסוגל‬
‫להשלים את המטלה ללא קושי ובאופן עצמאי‪ .‬לאבחון זה ישנם כמה מטרות‪:‬‬
‫‪-1‬להבחין בין קטגוריות שונות של יכולת תפקוד של הגפה העליונה במטופלים לאחר אירוע‬
‫מוחי‪.‬‬
‫‪ -2‬יכולת לנבא ולכמת את הערך של השינוי בתפקוד של הגפה העלינה ‪.‬‬
‫‪-0‬לקבוע את החשיבות של ההתקדמות המובהקת קלינית ‪.‬‬
‫אבחון ה‪ CAHAI -‬הינו אבחון חדש בארץ והוא חדש יחסית בתחום הריפוי בעיסוק‪ ,‬כרגע‬
‫נמצא בשימוש בחלק ממחלקות השיקום בבית חולים תל‪-‬השומר‪ ,‬כשונה מאבחונים‬
‫תפקודיים הנמצאים בשימוש להערכה של תפקוד המטופל לאחר אירוע מוחי‪ ,‬אבחון זה נועד‬
‫לעקוב אחרי ההתקדמות הספציפית של הגפה העליונה החלשה‪ ,‬בהתחשב בתפקיד של היד‬
‫בתוך המטלה הניתנת‪.‬‬
‫אתגרים בשיקום ילדים פלסטינים עם כוויות‬
‫נאון לילך‪ ,‬מרפאה בעיסוק‬
‫מרכז רפואי "רעות‪ ,‬שד' החי"ל ‪ ,2‬תל אביב‬
‫מרכז רפואי "רעות" בתל אביב מטפל באנשים הסובלים מפגיעות פיזיות וקוגניטיביות מגוונות‬
‫על רצף מעגל החיים‪ .‬בשלוש השנים האחרונות נפתחה במרכז מחלקת תיירות מרפא בה‬
‫מתקבלים לטיפול ילדים פלסטינאים הסובלים מכוויות‪.‬‬
‫השילוב של גיל המטופל‪ ,‬האבחנה המאתגרת‪ ,‬דרכי הטיפול והתרבות והלאום ממנה הוא‬
‫בא מהווים אתגר מקצועי ורגשי עבור צוות הריפוי בעיסוק‪ .‬כאשר בוחנים אתגר זה ניתן‬
‫למפות שלושה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫אבחנה‪ -‬ההתמודדות עם תהליך השיקום לאחר כוויה הינה מורכבת‪ .‬כרוכה בהתמודדות עם‬
‫כאבים‪ ,‬טיפולים אינטנסיביים‪ ,‬שינויים במראה החיצוני ובדימוי הגוף‪.‬‬
‫גיל המטופל‪ -‬כאשר מדובר על אוכלוסיית ילדים‪ .‬קיים קושי בהסברת הרציונל לטיפול‪ ,‬הבנת‬
‫השלכות הפגיעה על תפקודם ‪,‬על הצורך לשאת כאבים וכד'‪ -‬ומכאן ‪-‬מחקרים מראים כי‬
‫שימוש בפעילות בעלת משמעות כגון תוכן משחקי מותאם לילד יקדם את מטרות הטיפול‬
‫בריפוי בעיסוק (‪.)Melchert-McKearnan K., Deitz J.,Engel J.M. & White O.2000‬‬
‫בנוסף מושם דגש רב על שיתוף הפעולה של ההורים שכן המחויבות ההורית הכרחית‬
‫להצלחת הטיפול‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר על שימוש בחבישות לחץ לוחצות‪ ,‬לא נעימות ונדרש‬
‫שימוש רציף להשגת תוצאות‪.‬‬
‫התרבות והלאום‪ -‬שפה בה הילדים מדברים היא ערבית בלבד‪ ,‬והתקשורת היא לרוב דרך‬
‫אדם שלישי‪ .‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני עלול להעלות תחושות של חשדנות‪ ,‬דעות קדומות‬
‫ועוינות הן מצד הילדים והן מצד ההורים‪.‬‬
‫במהלך השנים טופלו במרכז ‪ 0‬ילדים הסובלים מכוויות מפושטות‪ ,‬הניסיון שצברנו הביא‬
‫אותנו לפתח תוכנית התערבות סדורה אשר מתייחסת למורכבות ולאתגר הקליני שבטיפול‬
‫זה‪ .‬בכוונתנו לחלוק עם קהל השומעים בהרצאה תובנות‪ ,‬חוויות ודגשים קלינים העולים‬
‫בתהליך ההערכה‪ ,‬הטיפול והמעקב אחר מטופלים‪ -‬ילדים מהרשות הפלסטינאית‪.‬‬
‫"זמן של מספרים"‬
‫הסודוקו כעיסוק וככלי לשיפור מיומנויות חשיבה‬
‫סיון רגב‬
‫הסודוקו הינו משחק חשיבה פופולארי אשר אינו עושה שימוש בשפה מילולית או מתמטית‬
‫אלא רק בייצוגים מתמטיים‪ .‬המשחק הומצא במאה ה‪ 10‬ועשה את דרכו עד לדפי העיתון‬
‫היומי‪ .‬בכך הפך לנפוץ ולמקובל כעיסוק בשעות הפנאי‪ ,‬בזמן המתנה‪ ,‬לרוב כפעילות אישית‬
‫אך לעתים גם כפעילות משותפת‪.‬‬
‫הסודוקו‪ ,‬דומה במרכיביו למבחן האיתורון (‪ )Organizer‬הכלול במערך המבחנים של‬
‫האבחון הדינאמי‪ ,‬ה‪ .)Learning Potential Assessment Device( LPAD‬מטרתו של‬
‫מבחן האיתורון היא לבדוק את היכולת של הפרט להשתמש במידע נתון על מנת לאסוף‬
‫מידע חדש באמצעות תהליכי הסקה לוגיים‪ ,‬וכן לבחון את היכולת של הפרט לעשות שינוי‬
‫בתפיסת המסוגלות שלו בנוגע לתהליכים אלו‪.‬‬
‫ההתערבות בריפוי בעיסוק במועדון התעסוקתי מתבססת על עקרונות הגישה הקוגניטיבית‬
‫דינאמית כאשר ישנו ערך לשימוש באמצעים מחיי היומיום של הפרט‪ .‬הסודוקו‪ ,‬המופיע‬
‫בעיתון ונגיש עבור האנשים‪ ,‬נחווה כפעילות "של אנשים חושבים" ועל כן כהופך את מי‬
‫שפותר אותו לבעל ערך‪.‬‬
‫בהרצאה זו נראה כיצד השימוש בסודוקו‪ ,‬באופן פרטני או קבוצתי‪ ,‬משמש אותנו לשיפור‬
‫מיומנויות‪ ,‬להעלאת תחושת המסוגלות וליצירת חוויה משמעותית של שייכות לקהילה‪.‬‬
‫בדיקת תוקף ומהימנות של שאלוני השתתפות‪ ,‬מיומנויות ביצוע והגבלות‬
‫סביבתיות בקרב ילדים עם הפרעות על הרצף האוטיסטי בגילאי ‪ 21-0‬שנים‬
‫גב' שירה לוי‪ , ¹‬ד"ר לימור רוזנברג ‪, ²‬ד"ר אורית ברט‪²‬‬
‫‪¹‬מתי"א אי"תן‪² ,‬החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב‬
‫מטרה‪ :‬הצגת מחקר לתיקוף שאלוני השתתפות ( ‪Child Participation Questionnaire,‬‬
‫‪ ,)CPQ‬מיומנויות ביצוע (‪ ,)Performance Skills Questionnaire, PSQ‬והגבלות סביבתיות‬
‫(‪ ,)Environmental Restriction Questionnaire, ERQ‬בקרב ילדים עם ‪Autism Spectrum‬‬
‫‪ )ASD( Disorder‬בגילאי בית ספר יסודי והשלכותיו היישומיות‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬ההתערבות בריפוי בעיסוק נועדה לאפשר ולהגביר השתתפות בפעילויות בחיי‬
‫היומיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש חשיבות רבה למדידת השתתפות ולפיתוח מדדי השתתפות עבור אוכלוסיות‬
‫שונות‪ .‬הערכת השתתפותם של ילדים עם ‪ ASD‬נעשית לרוב באמצעים לא סטנדרטיים זאת‬
‫משום שלא נמצא שאלון רב ממדי להערכת השתתפות‪ .‬חסר שאלון רב ממדי המעריך את‬
‫השתתפות הילד בפעילויות בכל תחומי העיסוק וכולל מדדי השתתפות כמותיים ואיכותיים‪ ,‬ולכן‬
‫בוצע מחקר זה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 33‬ילדים בגילאי ‪ 13-3‬שנים‪ .‬בקבוצת המחקר ‪ 03‬ילדים עם ‪ASD‬‬
‫הלומדים בכיתות תקשורת או בשילוב יחידני‪ .‬בקבוצת הביקורת ‪ 03‬ילדים ללא ‪ ASD‬הלומדים‬
‫בחינוך הרגיל‪ .‬כל ההורים מילאו את ה‪ .ERQ,PSQ,CPQ -‬בנוסף‪ ,‬להערכת הסימפטומים‬
‫האוטיסטיים בקבוצת המחקר‪ ,‬מילאו ההורים את ה‪-‬‬
‫‪Social Communication‬‬
‫‪ Questinnaire, SCQ‬ואיש חינוך מילא את ה‪.Childhood Autism Rating Scale, CARS -‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצאו מקדמי מהימנות פנימית מספקים‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקים במרבית מדדי‬
‫ההשתתפות‪ ,‬מיומנויות הביצוע וההגבלות הסביבתיות בין ילדים עם וללא ‪ .ASD‬נמצאו קשרים‬
‫בין חלק ממדדי ההשתתפות ומיומנויות הביצוע לבין חומרת הסימפטומים האוטיסטיים בדיווח‬
‫ההורים ואיש חינוך‪.‬‬
‫מסקנות ויישום‪ :‬הממצאים תומכים במהימנות ובתוקף המבנה של השאלונים‪ .‬ניתן להשתמש‬
‫בשאלונים להערכת השתתפות ילדים עם ‪ .ASD‬יש לבחון את יעילות השימוש בשאלונים‬
‫לקביעת מטרות טיפול‪ .‬בתהליך ההערכה והטיפול יש לשים דגש על פיתוח מיומנויות ביצוע ועל‬
‫גורמים בסביבה האנושית והפיזית שעלולים להגביל את השתתפותם של ילדי בית‪-‬ספר יסודי‬
‫עם ‪.ASD‬‬
‫אפקט מבחן הסטרופ‬
‫וליד ג'רג'ורה‬
‫אפקט מבחן סטרופ מתרחש כאשר המילים הנקראות (שמות של צבעים) והצבע שבו נכתבו‬
‫אותן מילים‪ ,‬אינם תואמים‪ .‬הנבדקים מתבקשים לשַ יים את צבע המילה במקום לקרוא את‬
‫שם הצבע שאינו תואם‪ .‬אפקט סטרופ מבטא את מידת האוטומציה של הקריאה כאשר‬
‫מאתגרים את הנבדק במצב של תחרות בין שני גירויים באותו ערוץ חושי‪ .‬ככל שאפקט‬
‫סטרופ גבוה יותר‪ ,‬הדבר מצביע על רמת אוטומציה גבוהה יותר בקריאה‪ .‬מאמר זה דן‬
‫במחקר ניסויי שעסק בבדיקה של מבחן חדש של סטרופ טקטילי בכתב ברייל אשר נעשתה‬
‫בו מניפולציה בצורה של חוסר התאמה בין שמות של שלוש טקסטורות טקטיליות שונות‬
‫(נייר‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬בריילון) לבין הטקסטורות עצמן (הגירויים)‪ .‬המבחן הועבר לשלוש קבוצות‪-‬גיל‬
‫שונות של נבדקים (תלמידי יסודי‪ ,‬תיכוניסטים וסטודנטים) עיוורים מלידה (‪ )n=45‬כאשר‬
‫משימתם הייתה למשש‪ ,‬לזהות ולשיים את שלושת סוגי הגירויים הטקטיליים אשר היו‬
‫מפוזרים בצורה אקראית בשלושה לוחות נפרדים‪ .‬לוח הבסיס (‪ )baseline condition‬הכיל‬
‫‪ 30‬תאים שבהם היו מפוזרים הגירויים הטקטיליים באופן רנדומלי וביחס שווה‪ .‬לא היו‬
‫תבניות ברייל או נקודות בולטות בלוח הבסיס‪ .‬לאחר העברת לוח הבסיס לנבדקים באופן‬
‫אינדיווידואלי‪ ,‬הועברו להם באותו מפגש עוד שלושה לוחות נוספים זהים בגודלם ובמספר‬
‫התאים שבהם‪ ,‬עליהם הודפסו תבניות ברייל ויצרו מצבי סטרופ שונה‪ )1( :‬מילות תפל‬
‫(‪ )2( ,)nonword condition‬שלישיית אותיות ברייל ראשונות של שמות הגירויים הטקטיליים‬
‫כתובות באופן תואם (‪ )0( ,)congruent condition‬שלישיית אותיות ברייל ראשונות של‬
‫שמות הגירויים הטקטיליים כתובות באופן בלתי‪-‬תואם (‪.)incongruent condition‬‬
‫המשתנים‪ :‬מדדי מהירות הביצוע (בשניות)‪ ,‬ומדדי דיוק הביצוע (מספר טעויות הזיהוי) בכל‬
‫אחד ממצבי‪-‬המבחן‪ .‬תוצאות‪ :‬קבוצת הבוגרים המנוסים יותר בקריאת ברייל הראו אפקט‬
‫סטרופ הגדול ביותר‪ ,‬הן במהירות והן בדיוק‪ ,‬במצב המבחן הבלתי‪-‬תואם ובמצב המבחן של‬
‫מילות‪-‬תפל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנבדקים בקבוצת הבוגרים ביצעו את מספר השגיאות הגבוה ביותר‬
‫במצב המבחן הבלתי‪-‬תואם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אותה קבוצה של בוגרים היו מהירים יותר בביצוע‬
‫מצב המבחן התואם בהשוואה למהירות הביצוע של מצב המבחן של מילות‪-‬תפל‪ .‬קבוצת‬
‫הנבדקים הכי צעירים לא הראו אפקט סטרופ במצב סטרופ התואם ולא במצב הסטרופ של‬
‫מילות‪-‬תפל‪ ,‬והראו אפקט סטרופ קטן בלבד במצב המבחן הבלתי‪-‬תואם‪ .‬תוצאות אלה‬
‫מצביעות על כך שאכן קיימת תחרות ברמת התפיסה והעיבוד הטקטיליים בין הקריאה של‬
‫כתב ברייל לבין שיום של גירויים טקטיליים‪ ,‬בהשפעה של ניסיון הקריאה אפילו כאשר‬
‫קוראים סדרת אותיות חסרות משמעות‪.‬‬
‫תקציר טרמינולוגיה משותפת לעבודת צוות רב מקצועי בגן חינוך מיוחד‬
‫המבוססת על מודל ‪ - PEO‬פיתוח סדנת הדרכה‬
‫שרה אברמוביץ‪ ,‬ד"ר מרגלית פדה‬
‫‪Sara.elyasaf@gmail.com‬‬
‫מטרת ההרצאה במושב הנושאי הינה תיאור של עבודת פרויקט שבוצעה במסגרת לימודים‬
‫לתואר מוסמך בריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב‪ .‬עבודת פרויקט זו תתמקד בפיתוח‬
‫סדנת הדרכה שמטרתה יצירת טרמינולוגיה משותפת לצוות רב מקצועי העובד במסגרת גן‬
‫חינוך מיוחד‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬מתוקף חוק חינוך מיוחד מופעלים במערכת החינוך מסגרות שונות לילדים עם‬
‫צרכים מיוחדים‪ ,‬בהן עובד צוות רב מקצועי הכולל צוות חינוכי וצוות ממקצועות הבריאות‪.‬‬
‫תיאום ושיתוף פעולה בין חברי הצוות הרב מקצועי במסגרות אלו חשובים לצורך מתן שירות‬
‫מקסימאלי עבור הלקוחות‪ .‬בספרות‪ ,‬ישנם מאמרים רבים העוסקים בהגדרה ובחשיבות של‬
‫שיתוף פעולה בצוות רב מקצועי אולם‪ ,‬שיתוף פעולה זה מוצג כבעייתי בתחום החינוך‬
‫המיוחד בשל היעדר שפה טיפולית משותפת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שפת טיפול אחידה קיימת‬
‫במקצועות הבריאות והיא משותפת לכל חברי מקצועות אלו‪ .‬שפה זו מוצגת במסמך‬
‫‪International Classification of Functioning, Disability and health, ICF‬‬
‫(‪ (WHO,2001‬והיא מהווה בסיס למודלים שונים שהתפתחו במקצועות אלו בניהם מקצוע‬
‫הריפוי בעיסוק‪ .‬אחד המודלים המהווים בסיס טיפולי למקצוע הריפוי בעיסוק הינו מודל‬
‫‪ Person-Environment- Occupational‬אשר פותח בשנת ‪ 1773‬ותואם את הקלסיפיקציה‬
‫המוצגת במסמך ה‪.ICF -‬‬
‫מטרת הפרויקט הינה בניית סדנא לצוות רב מקצועי ליצירת טרמינולוגיה משותפת‬
‫המבוססת על מודל ‪ PEO‬באחת ממסגרות החינוך המיוחד שהינה גן שפה‪ .‬הסדנא תועבר‬
‫על ידי המרפא‪/‬ה בעיסוק במטרה ליצור יותר שיתוף פעולה בין חברי הצוות הרב מקצועי‬
‫במסגרת ובכך לשפר את השתתפות הילדים בעיסוקים השונים‪ .‬הליך פיתוח וביצוע הפרויקט‬
‫כלל סקירת ספרות‪ ,‬תהליך הערכת צרכים‪ ,‬כתיבת הסדנא והעברתה למומחים לקבלת‬
‫משוב‪.‬‬
‫תיאור פרופיל הקשב של ילדים ומתבגרים עם פגיעת ראש נרכשת באמצעות‬
‫כיתה וירטואלית‬
‫ד"ר יפית גלבוע‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מטרות ההרצאה‪ .1 :‬להעריך את האפשרות להשתמש בכיתה הוירטואלית ככלי להערכת‬
‫הפרעות קשב בקרב ילדים ומתבגרים עם פגיעת ראש נרכשת בהשוואה למבחנים נפוצים‬
‫להערכת קשב ‪ .2‬לתאר את פרופיל ליקויי הקשב בקרב קבוצה של ילדים ומתבגרים עם‬
‫פגיעת ראש נרכשת בהשוואה לקבוצת ביקורת באמצעות כיתה וירטואלית‪ .0 .‬להעריך כיצד‬
‫פרופיל הקשב מושפע ממדדים דמוגרפים וחומרת הפגיעה‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬האופי של בעיות הקשב בקרב ילדים ומתבגרים עם פגיעת ראש נרכשת אינו‬
‫מובן לחלוטין וקשה להערכה‪ .‬זאת מכיוון שחסרים כלים בעלי תוקף אקולוגי להערכת קשב‬
‫בקרב אוכלוסיה זו‪.‬‬
‫דרכי ההצגה‪ :‬במחקר נכללו ‪ 61‬ילדים עם פגיעת ראש נרכשת וקבוצת ביקורת הכוללת ‪01‬‬
‫משתתפים תואמים בגיל ובמגדר (גיל ‪ 0-13‬שנים)‪.‬לכלל הנבדקים הועבר אבחון באמצעות‬
‫הכיתה הוירטואלית‪ .‬הכיתה הוירטואלית הינה כלי המבוסס על טכנולוגיה של מציאות מדומה‬
‫באמצעותו נבדקות מיומנויות של קשב מתמשך‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬זמן תגובה ותנועות ראש‪.‬‬
‫מדדי הקשב שהתקבלו מהכיתה הוירטואלית הושוו ל‪The Test of Everyday Attention -‬‬
‫‪ for Children (TEA-Ch),‬ולשאלון הורים‬
‫‪The Conners’ Parent Rating Scales-‬‬
‫)‪ Revised: Short (CPRS-R:S‬וכן למדדים דמוגרפים ומשתנים הקשורים לחומרת‬
‫הפגיעה‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הצביעו על הבדל מובהק בין הקבוצות במדד הבודק קשב מתמשך‪.‬‬
‫בהסתמך על תוצאות הכיתה הוירטואלית‪ ,‬ל‪ 61%-‬מהילדים עם פגיעת ראש נרכשת יש קושי‬
‫בקשב מתמשך‪ .‬נמצאו מתאמים בין המשתנים בכיתה הוירטואלית לבין תתי סולמות של ה‪-‬‬
‫‪ TEA-Ch‬וה‪ CPRS-R:S-‬ובין מדדים דמוגרפים ומשתנים הקשורים לחומרת הפגיעה‪.‬‬
‫המחקר מהווה אישוש לתוקף המקביל של הכיתה הוירטואלית‪ .‬תפקודי הקשב נמצאו‬
‫קשורים לגיל‪ ,‬הגיל בזמן הפגיעה וסוג הטיפול‪ .‬הכיתה הוירטואלית נמצאה ככלי רגיש בעל‬
‫תוקף אקולוגי לסייע באבחון קשיי הקשב בקרב ילדים ומתבגרים עם פגיעות ראש נרכשות‪.‬‬
‫סדנאות‬
‫סדנה ‪0‬‬
‫הערכות הושבה וניידות ממונעת לרמות תפקוד שונות‪ ,‬במעגל החיים‬
‫נעמי גפן‪ ,1‬לורי רוזנברג‪ ,2‬ורדית קינדלר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫בית חולים אלי"ן‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬האונ' העברית‪ ,‬בית ספר אילנות‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬גן השיקומי‪ ,‬ירושלים‬
‫‪3‬‬
‫ישיבה טובה הינה הבסיס לתפקוד עצמאי‪ .‬יכולת ישיבה טובה נובעת מיציבות פנימית או‬
‫מתמיכות חיצוניות‪ .‬אדם המרגיש נתמך ושיש לו בסיס יציב יוכל לשחרר ידיים לתפקוד‪.‬‬
‫ניידות ממונעת הינה פתרון לאדם שאינו מסוגל ללכת או להניע את עצמו בצורה יעילה בכיסא‬
‫גלגלים ידני‪.‬‬
‫כאנשי מקצועות הבריאות‪ ,‬אנו נדרשים להעריך את רמת התפקוד‪ ,‬את יעילות הטיפול ולתת‬
‫דוחות לגופים המממנים‪ .‬שימוש בהערכות סטנדרטיות בעלות תוקף ומהימנות מאפשרות‬
‫לעקוב אחר מטופל והתקדמותו‪.‬‬
‫בסדנה יוצגו הערכות בתחום של הושבה וניידות ממונעת שמשמשים לקביעת מטרות‬
‫טיפוליות והערכתן‪ .‬הסדנה תהיה תאורטית ומעשית ותינתן אפשרות להתנסות בזוגות‬
‫בהעברת ההערכות‪ ,‬תוך כדי הדרכה של מרכזות הסדנה‪.‬‬
‫ההערכות שיוצגו‪,Seated Postural Control Measure ,LSS- Level of Sitting Scale :‬‬
‫‪,Wheelchair Skills Training ,Powered Mobility Program‬‬
‫‪ALP- Assessment of‬‬
‫‪ ,Learning Powered Mobility Use‬מבדק הנעה של משרד הבריאות‪.‬‬
‫אורך הסדנה‪ 0 :‬שעות‬
‫"ילד שלי מוצלח"‪ :‬כיצד ניתן לשדרג את תפקודם של ילדים‬
‫עם חסרים בתפקודים ניהוליים כבר בגיל הגן?‬
‫כרמית פריש‬
‫המכון להתפתחות הילד‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‪ ,‬חיפה‪ .‬דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪carmitfr@gmail.com‬‬
‫הסדנה תעסוק בתפקודים ניהוליים‪ ,‬בקשר שלהם להפרעת קשב וריכוז ובהשלכותיהם על‬
‫התפקוד של ילדים החל בגיל הגן‪.‬‬
‫מטרות הסדנה הן להציע העמקה תיאורטית אודות מהות התפקודים הניהוליים‪ ,‬לחשוף לכלי‬
‫אבחון חדש ולגישת התערבות חדשנית בתחום‪ ,‬ולהציע עקרונות התערבות המבוססים על‬
‫שילוב של ידע תיאורטי וניסיון קליני ומחקרי‪ .‬במהלך הסדנא יוצגו‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלון סטנדרטי חדש לאיתור קשיים בניהול עצמי בשגרות היום יום‪ ,‬ה ‪-‬‬
‫‪ ;EFORTS( Executive Functions & Occupational Routines Scale‬פריש‬
‫ורוזנבלום‪)2316 ,‬‬
‫‪ .2‬גישה חדשנית לשיפור התפקוד והתפקודים הניהוליים של ילדים צעירים עם‬
‫תסמינים של הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪Parental Occupational Executive‬‬
‫‪ ;POET( Training‬פריש‪ ,‬תירוש ורוזנבלום‪ ,‬בפיתוח)‬
‫‪ .3‬עקרונות מעשיים להתערבות בילדים צעירים עם חסרים בתפקודים ניהוליים‬
‫רלוונטיות הסדנה למקצוע‪ :‬בתקופה בה הולכת וגוברת הקריאה להתערבות רב מקצועית‪ ,‬יש‬
‫חשיבות רבה ליכולת של מרפאים בעיסוק לטפל על פי עקרונות ברורים שמבוססים על ידע‬
‫תיאורטי עדכני ועל ראיות מחקריות‪ .‬בסדנה יוצגו באופן פשוט ונגיש ידע‪ ,‬כלים ועקרונות‬
‫התערבות שעשויים לקדם את העשייה הקלינית המקצועית בתחום‪.‬‬
‫החומרים יוצגו באמצעות מצגת אינטראקטיבית ובאמצעות סרטונים‪.‬‬
‫סדנה להכרות עם כלי אבחון חדשים לגיל הרך‬
‫ד"ר יפית גלבוע‪ ,‬ד"ר רותי טראוב‪ -‬בר אילן‪ ,‬ד"ר עדינה הרטמן‪ -‬מאיר‪ ,‬ד"ר אביבה יוכמן‪,‬‬
‫ד"ר מירי טל‪-‬סבן‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מטרת הסדנה‪ -‬הכרות עם חמישה כלים בפיתוח ישראלי או בתרגום רשמי לעברית‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ -‬שימוש בכלי הערכה סטנדרטים הינם חלק מתהליך הערכה ומשמשים‬
‫להערכת מדדי תוצאה בטיפול‪.‬‬
‫פרוט קצר על נושא הסדנה‪ -‬הסדנה תכלול הכרות עם כלי האבחון הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪Pictorial Interview of Children's Metacognition and Executive‬‬
‫)‪ Functions (PICME‬רותי טראוב בר‪-‬אילן ועדינה מאיר‬
‫ה‪ PICME -‬פותח במטרה להעריך את התפיסה העצמית של הילד אודות האתגרים אותם‬
‫חווה בתפקודים הניהוליים בחיי היום יום לצד הערכת התפיסה העצמית של הילד את‬
‫עוצמותיו‪ .‬אחד מיעדי ה‪ PICME-‬הוא קידום הצבת מטרות בגישת הלקוח במרכז בטיפול‬
‫בילדים עם ‪.ADHD‬‬
‫‪.2‬‬
‫& ‪Little Developmental coordination disorder (LDCDQ); Richtman,‬‬
‫‪ .Parush, 2011‬שאלון הורים מהימן‪ ,‬תקף ומותאם לאוכלוסיית הילדים בישראל‪ .‬מטרתו‬
‫איתור ילדים עם חשד לליקויים בקואורדינציה מוטורית בין הגילאים ‪ 0-6‬שנים‪.‬‬
‫‪Social skills improvement system (SSIS); Gresham, & Eliot, 2008 .0‬‬
‫שאלון הבודק מיומנויות חברתיות בקרב ילדים‪ .‬השאלון מיועד לגילאי ‪ 0-10‬שנים‪ ,‬קיימת‬
‫גרסה להורים‪ ,‬גננות ‪ /‬מורים ולילדים‪ .‬השאלון נמצא בתהליך של תרגום והתאמה לעברית‪.‬‬
‫‪ “Gilboa Functional Test” (GIFT) .6‬יפית גלבוע‪ -‬כלי סינון ישראלי שפותח במטרה‬
‫לסייע באיתור ילדים בגילאי ‪ 0-3‬עם חשד לעיכוב התפתחותי בתחום המוטוריקה העדינה‬
‫והגרפומוטוריקה‪.‬‬
‫‪The Assessment of Preschool Children’s Participation (APCP) .1‬‬
‫(‪ ,)Petrenchik, Law, King, Hurley, Forhan, & Kertoy, 2006‬רעות פוקס‪ .‬שאלון‬
‫הורים לילדים בגילאי ‪ 2-3‬שנים שמטרתו הערכת השתתפותם של ילדים בפעילויות היומיום‪.‬‬
‫השאלון תורגם לעברית ונערכה בו התאמה תרבותית שכללה החלפה של ארבעה פריטים‪.‬‬
‫דרכי ההצגה‪ -‬בסדנא יוצגו הכלים החדשים‪ :‬מטרתם אוכלוסיית יעד‪ ,‬דרכי העברה‪ ,‬קידוד‬
‫ופרשנות ויתקיים דיון ביתרונותיהם וחסרונותיהם‪.‬‬
‫אוהב לטפל‪ ,‬שונא לשווק‬
‫ג'וי מרוז‬
‫'לטפל בעסק'‬
‫השינויים הרבים בשוק הבריאות ובתחום הפרא רפואה בפרט מביאים מטפלים רבים‬
‫לפתיחת קליניקה עצמאית או לשילוב בין עבודה כשכירים ועבודה כעצמאים‪ .‬לצד‬
‫האתגרים המקצועיים‪ ,‬חלק בלתי נפרד מניהול קליניקה פרטית הוא התמודדות עם‬
‫אתגרים חדשים של שיווק ומכירות‪ ,‬נושאים שהחיבור שלהם לעולם הטיפולי הוא מורכב‬
‫ולא מובן מאליו ‪.‬המטרה היא להעניק למרפאים בעיסוק לא רק כלים מקצועיים להיות‬
‫בעלי מקצוע מצוינים‪ ,‬אלא גם כלים מעשיים המאפשרים להם לנהל קליניקה משגשגת‬
‫ויכולת לעסוק בשיווק באותה מידת מקצועיות ונינוחות כמו במקצוע עצמו‪.‬‬
‫הסדנה תעסוק בדילמה השיווקית הרווחת אצל מטפלים רבים‪ :‬איך לשווק ולהרגיש נוח‬
‫עם זה? איך להצליח ולמלא את הקליניקה בלי לפגוע במקצועיות ביושרה ובאתיקה‬
‫המקצועית ?המילה שיווק מעוררת אצל מטפלים אסוציאציות שליליות רבות‪ :‬שאני אמכור‬
‫את עצמי? כמו בשוק !?עבור מי שמגיע לעשייה המקצועית שלו מתוך שליחות‪ ,‬כדי לסייע‬
‫לאנשים‪ ,‬השיווק נתפס כגורם זר ומעיק במערכת היחסים העדינה של מטפל מטופל‪ .‬יש‬
‫המאמינים שכשעוסקים ‪ -‬בשיווק אין ברירה אלא "להתלכלך"‪ :‬לשקר‪ ,‬לעבוד על אנשים‪,‬‬
‫להפעיל מניפולציות‪ ,‬למכור באגרסיביות אחרת אי אפשר להצליח‪.‬‬
‫בסדנה נציג את הדרך האחרת המאפשרת לשווק ולהרגיש נוח עם זה· ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫איך ליצור שפה שיווקית נעימה ומדויקת עבורך כאיש מקצוע ועבור המטופלים שלך?‬
‫‪-‬‬
‫מהם ערוצי השיווק הנכונים לך ולקליניקה שלך שהם גם אפקטיביים וגם מרגישים –‬
‫נוח?‬
‫‪-‬‬
‫איך להגיע לקליניקה מלאה מטופלים ולהישאר נאמן לעצמך ולאתיקה המקצועית‬
‫שלך?‬
‫‪-‬‬
‫ליהנות משיווק ‪ -‬זה אפשרי? איך עושים את זה?‬
‫בין "תוצאות הקופסה" להקשרי החיים‬
‫יעל ניסן‬
‫פענוח שדה הנתונים המתקבל מתהליך הערכה קוגניטיבי והפיכתו לרלוונטי לחיים בכלל‬
‫ולטיפול בפרט‪ .‬שדה הנתונים המתקבל מבטרייה של הערכה קוגניטיבית הוא כמו צרור‬
‫מפתחות לדלתות שונות המובילות לתהליכי טיפול שונים פעמים רבות אין למטפלים שום‬
‫קושי להשיג צרור מפתחות מרשים ביותר‪ ,‬וגם לתאר את צרור המפתחות לכל מי‬
‫שמתעניין ורוצה לדעת מה היו תוצאות האבחון‪ .‬מה שיותר קשה זה להחליט באיזה‬
‫מפתח לבחור עבור איזו דלת ולמה ‪.‬בסדנה זו נתנסה בבחירת מפתחות הטיפול הנכונים‬
‫מתוך הצרור‪ .‬נלמד למקד ולנסח מה אומרות תוצאות האבחון במונחים תפקודיים‬
‫רלוונטיים למטופל הספציפי ולהקשרי חייו‪.‬‬
‫הסדנה מתאימה למי שיודע ומכיר אבחונים קוגניטיביים‪ ,‬מתנסה בהם ביום יום הקליני‪,‬‬
‫ומוכן להביא אל הסדנא תיאור מקרה הכולל הערכה קוגניטיבית ושאלות לדיון‪.‬‬
‫הנכחה של הכלה בגרייה תחושתית עמוקה דרך אביזר טיפולי חדש‬
‫דניאלה האפט‬
‫‪senseofsand@gmail.com‬‬
‫מטרת הסדנה היא להציג ולחוות אביזר טיפולי חדש ‪ -‬כריות משקל במשקלים שונים‪,‬‬
‫אשר אופן הנחתן ההדרגתית על אברי הגוף מאפשר התפרסות מחבקת ותחושה של‬
‫מגע רך ונוכח‪ .‬למגע זה השלכות רגשיות‪-‬נפשיות שידונו על מנת לעבות את ההתייחסות‬
‫התיאורטית לגרייה תחושתית עמוקה עם מושגים מתחומים נושקים‪ -‬טיפול רגשי וטיפול‬
‫בתנועה בפרט (כגון‪ :‬היתאמות הכלה‪ ,‬נוכחות וגבולות עצמי מובחן)‪ .‬הצגת אביזר חדש‬
‫לאביזרי המשקל המספקים גרייה תחושתית עמוקה למערכת הפרופריוספטיבית‪.‬‬
‫האביזר מאפשר היתאמות מלאה לכל אברי הגוף מאופן ה"הטבעה הגופנית" שנוצרת‬
‫בהנחתו‪ .‬ככל אביזרי המשקל ‪,‬העבודה עם אביזר זה יכולה לסייע לויסות החושי‪,‬‬
‫להפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות‪ ,‬ולאפשר בחדר הטיפול מנוחה‪ ,‬רוגע‪ ,‬והרפייה‬
‫עמוקה‪ .‬עיבוי ההתייחסות התיאורטית למגע עמוק בתכנים מתחום הטיפול הרגשי יכולה‬
‫להוסיף אור להבנת המטופל והמערכת החישתית בהקשריהם הרגשיים‪.‬‬
‫יוצג תיאור המקרה של הטיפול אשר בעקבותיו פותח האביזר והמסקנות שהוסקו ממנו‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬תועבר התנסות חווייתית עם הכריות בה יבחנו התחושות והרגשות שעולות‪.‬‬
‫"סנסורינוע" – ספרים ואביזרים לוויסות חושי אצל אוטיזם‬
‫נועה יגאל‪ ,‬אדוה מורן‬
‫קיבוץ גבעת חיים מאוחד‪advamoran@gmail.com ,38031 ,‬‬
‫חפץ חיים ‪ ,03‬תל אביב – יפו‪noa_yigal@hotmail.com ,‬‬
‫מטרת הסדנה הינה היכרות ותרגול שימוש ב"סנסורינוע"‪ .‬הסדרה פותחה ע"י מרפאות‬
‫בעיסוק המתמחות בטיפול ואבחון סנסומוטורי בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫בדגש על ילדים הלוקים בהפרעות בתקשורת בדרגות חומרה ותפקוד שונות‪ .‬הוראות‬
‫הביצוע הונגשו עבור מגוון צרכים (צילום‪ ,‬איור‪ ,‬הוראה כתובה והוראה בסמלים) ‪.‬הספרים‬
‫הותאמו לשימוש עם ילדים בהתפתחות נורמלית או ילדים הלוקים בקשיים התפתחותיים‬
‫שונים ‪.‬הכלי נחקר בעבודת תזה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫ונמצא מובהק בהשפעתו על מיומנויות ביצוע והשתתפות בקרב ילדי גן עם אוטיזם‪.‬‬
‫בסדנה יוכרו ספרי ילדים חדשים‪ ,‬הכוללים אביזרים סנסוריים טיפוליים‪ ,‬המשמשים ככלי‬
‫טיפולי יעיל‪ ,‬אפקטיבי ‪,‬פשוט להבנה ולשימוש‪ .‬הספרים פותחו על מנת לספק מענה‬
‫לאוכלוסייה רחבה של ילדים‪ ,‬המאובחנים עם קשיים או ליקויים בעיבוד חושי ‪(SPD),‬‬
‫המשפיעים על תפקודם והשתתפותם בחיי היום יום‪ .‬ניתן להשתמש בספרים כחלק‬
‫מטיפול סנסומוטורי בקליניקה‪ ,‬כפעילות קבוצתית‪/‬אישית במסגרת החינוך‪ ,‬כחלק‬
‫אינטגרלי מבניית דיאטה סנסורית וכפעילות פנאי בבית ומחוצה לו ‪.‬ניתן לדרג את רמת‬
‫הקושי של הפעילות בהתאם ליכולותיו וצרכיו של הילד‪ ,‬דוגמאות לרמות קושי שונות‬
‫ניתנות לאורך הספר (אדום‪ -‬דרגת קושי מרבי‪ ,‬צהוב‪ -‬קושי בינוני‪ ,‬ירוק‪ -‬דרגת קושי‬
‫נמוכה)‪.‬‬
‫הסדנה תכלול מצגת‪ ,‬סרטונים‪ ,‬ספרים ואביזרים טיפוליים‪.‬‬
‫‪OTED‬‬
‫האם אנחנו משקמים את הילד לעולם העכשווי?‬
‫פער הדורות בין מטפלים לילדים‬
‫ד"ר מורית בארי‬
‫מנכ"ל בית חולים אלי"ן‪ ,‬מומחית ברפואת ילדים‬
‫הטכנולוגיה העכשווית‪ ,‬בעיקר זו הדיגיטלית‪ ,‬כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי כולנו‪ ,‬אך‬
‫בעיני הצעירים של היום היא נתפסת כמשאב מובן מאליו‪ .‬מדובר בטכנולוגיה המשתנה כל‬
‫הזמן‪ ,‬ומאתגרת אותנו‪ ,‬הנורמטיבים‪ ,‬בצורך להתאים שוב ושוב את השימוש בחפיצים‬
‫ולהטמיע אותם בעולמנו‪ .‬יש שעושים זאת יותר בקלות ויש שפחות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬השימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית הפך לאחד מתפקודי היום יום הבסיסיים‪ .‬מדובר‬
‫בשנוי דינמי של ההגדרה של מה הן יכולות תפקודיות המתקרבות ל"נורמה"‪ .‬דינמיות זו‬
‫מביאה למצב בו הנורמה התפקודית היומיומית של המטפלים עשויה להיות בפער מול‬
‫הנורמה התפקודית תואמת הגיל של המטופלים‪.‬‬
‫השפה‪ ,‬התפיסה וההתייחסות של הדור הצעיר לאפשרויות הגלומות בהיעזרות בחפיצים‬
‫זמינים משנים לא רק את עולם המושגים שלו אלא גם את מושגי הנורמטיביות של ההפרדה‬
‫בין פנאי לזמן עבודה וכן לנושאים כגון משך קשב‪ ,‬מאמץ נדרש להצלחה‪ ,‬גבולות הסביבה‬
‫המיידית ועוד‪ .‬בידי הטכנולוגיה לאפשר לנו יכולות תפקודיות מעבר ל"נורמה"‪.‬‬
‫האם אנו כמטפלים בוגרים יודעים להכין את המטופלים שלנו לעתיד הבלתי צפוי והמשתנה?‬
‫במהלך ההרצאה ישולבו קטעי וידיאו רלוונטים ומשעשעים שידגימו את הפער בין הדורות‪.‬‬
‫‪OTED‬‬
‫המקור העוברי בהתפתחות ליקויים קוגניטיביים‬
‫ד"ר איתי ברגר‬
‫מנהל המרכז הנוירוקוגנטיבי והיחידה לנוירולוגיה של הילד‪ ,‬בית החולים הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫המונח "המקור העוברי בהתפתחות" נטבע בהקשר של הקשר המוכר בין פגות ומשקל לידה‬
‫נמוך לבין ליקויים נוירו‪-‬התפתחותיים ארוכי טווח‪ .‬יחד עם זאת אי אפשר לתלות את כל‬
‫הקשיים במשקל היילוד‪ .‬למרכיבים רבים ומגוונים בחיי העובר ברחם אימו יש השפעה‬
‫משמעותית על התפתחות המוח בעתיד הרחוק (בילדות ובבגרות)‪ .‬תחום מחקר זה מלהיב‬
‫במיוחד בשל הפוטנציאל (התיאורטי לפחות) למנוע או להפחית קשיים‪,‬מחלות והפרעות‬
‫בהמשך החיים‪ .‬הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו "הצצה" והבנה של תהליכים שהיו בלתי‬
‫ידועים רק לפני זמן קצר‪ .‬בהרצאה זו נסקור את הידוע לנו על גורמי הסיכון ועל תהליכים‬
‫המשפיעים על התפתחות מערכת העצבים בעובר יחד עם ממצאים מלהיבים על אפשרויות‬
‫התערבות‪ ,‬טיפול ומניעה‪.‬‬
‫‪OTED‬‬
‫רכיבות של תקווה‬
‫פרופ' שמעון שוקן‬
‫דיקן מייסד של ביה“ס אפי ארזי למדעי המחשב‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬
‫ההרצאה מספרת על פרויקט בן עשר שנים במהלכו קבוצות רכיבה של נערים בסיכון רוכבות‬
‫בכל שבוע במקומות שונים בארץ‪ .‬הנערים מאופיינים בסף תסכול נמוך‪ ,‬יכולת מוגבלת‬
‫להתמודדות עם קשיים‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬חסך באהבה ותמיכה‪ ,‬והתנהלות לא עקבית של‬
‫הרמת ידיים מחד ופרצי אנרגיה אדירים מאידך‪ .‬כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי קיצוני‬
‫בשטח‪ .‬אחרי שלושים ק"מ רכיבה‪ ,‬רחוק מכל מקום יישוב ומוקף רק בהרים וואדיות‪ ,‬כל נער‬
‫חייב להתבונן פנימה ולגלות כוחות שהוא לא ידע על קיומם‪ .‬רגעי המשבר והשיא שנחווים‬
‫ברכיבות השבועיות הם דרמטיים ומאלפים‪ .‬רבים מהנערים נהיו רוכבים נלהבים ואוהבי טבע‬
‫שהפכו לחברים מקובלים בקהילת הרוכבים בארץ‪ .‬ההרצאה סוקרת אפיזודות מאלפות שקרו‬
‫בשטח‪ ,‬איך התמודדנו איתן ומה למדנו מהן‪ .‬כמו כן נציג לקחים כלליים על פעילות ספורט‬
‫אתגרית כמרכיב בתהליכי שיקום של נערים בסיכון‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪OTED‬‬
‫חידושים במחקרי התמרה חושית ושיקום ללקויות ראייה ושמיעה‪:‬‬
‫טכנולוגיות וחקר פלסטיות ולמידה במוח האדם‬
‫פרופ' אמיר עמדי‬
‫הפקולטה למדעי המוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫פרופ' עמדי מתמקד בעיוורון‪ ,‬שהוא מצב המגביל ומשפיע על עשרות מיליוני רבים ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬וגם מהווה מודל ייחודי למתן תשובות לשאלות בסיסיות במדעי המוח הקוגניטיביים‬
‫להתפתחות מוח ללא חוויה ראייתית או עם חוויה ראייתית שונה מהרגיל‪ .‬העבודה שלו‬
‫משתרעת החל ממדע בסיסי‪ ,‬ביצוע שאילתות פלסטיות מוחית ואינטגרציה חושית‪ ,‬כלה‬
‫בפיתוחים טכנולוגיים‪ ,‬המאפשרים לעיוור להיות יותר עצמאי ואפילו "לראות" באמצעות‬
‫צלילים ומגע באופן דומה לעטלפים ודולפינים )‪ (SSD‬והן ביישום מכשירים אלו במחקר‪ .‬אחת‬
‫התיאוריות המרתקות ביותר שהעלה במחקרו (המוח כמכונת משימות רב חושית) הייתה‬
‫שאזורים חזותיים יכולים לעבד קול ומגע במידה דומה לעיבוד מידע חזותי‪ ,‬אבל רק כאשר‬
‫הנבדקים לומדים כיצד לחלץ את המידע הרלוונטי המקודד על ידי חושים חלופיים באופן‬
‫מלא‪ .‬הוא מציע שעם אימון מתאים‪ ,‬רוב (אם לא כל) אזורי המוח הראייתיים יכולים לשנות‬
‫את סוג הקלט החושי כדי לאחזר מידע התנהגותית רלוונטי למשימה תוך שבועות ‪ /‬חודשים‪.‬‬
‫הוא גם מצביע על כך שהסלקטיביות עבור ראייה עלולה להתפתח ללא כל חוויה ויזואלית‪.‬‬
‫אם זה נכון‪ ,‬זה מציע שהמוח מאורגן לפי חישובים ומשימות ולא לפי החושים ‪ -‬בהתאם‬
‫לקישוריות של כל אזור‪ .‬לתיאוריה זו‬
‫יכולות להיות הרבה השלכות מרחיקות לכת גם‬
‫בשיקום קליני‪ ,‬המטרה העיקרית השנייה של המעבדה שלו‪ .‬כדי להשיג זאת‪ ,‬הצוות שלו‬
‫מפתח מספר מכשירי ‪ SSD‬שהוגדרו כפטנטים אשר מנסים לקודד את ההיבטים החשובים‬
‫ביותר של ראייה ולהגדיל את הנגישות שלהם לעיוורים‪ ,‬עבור מטרה זו‬
‫(כמו פרויקט העין‬
‫המוזיקלית (‪ ,)http://www.yissum.co.il/technologies/project/10-2009-2261‬פרויקט‬
‫המקל האלקטרוני הרב כיווני (לינקים) תוך שימוש בפרוטוקולי אימון מובנים הן בסביבות‬
‫וירטואליות והן תוך פיתוח משחקי מחשב שלומדים את הנבדק להתאמן בשפה חדשה זו‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מכשירי ‪ SSD‬יכול לשמש גם בשילוב עם (כל) אמצעי פולשני לשיקום ראייה‪ .‬עמדי‬
‫וצוותו מציעים לפתח מכשיר שיקום ראייה חדשני שנקרא העין הביונית הרב חושית שמשלב‬
‫שתל עיני (שחסרונותיה כיום הן רזולוציה וכוח שיקומי נמוך)‪ .‬עם מכשירי התמרה חושית כגון‬
‫העין המוזיקלית‪ .‬בשילוב זה מכשירי ההתמרה החושית משמשים עבור אימון המוח "לראות"‬
‫לפני ניתוח העין הביונית ולאחריה ‪ -‬בהשלמת המידע המגיע מאותה התמונה (למשל הוספת‬
‫צבע‪ ,‬עומק ורזולוציה מוגברת)‪.‬‬
‫פרויקט זה ממומן על ידי האיחוד האירופי (‪)http://goo.gl/i8wzIQ‬‬
‫הרצאת זוכת אות מצויינות לשנת ‪ – 1120‬גב' יהודית דוריון‬
‫הקוד האתי במרחב בעשייה של המרפא‪/‬ה בעיסוק‬
‫יהודית דוריון‬
‫מנהלת ארצית ריפוי בעיסוק "מכבי שירותי בריאות"‬
‫בהרצאה תינתן סקירה קצרה על התפתחות האתיקה המקצועית‪ ,‬הקוד האתי של הריפוי‬
‫בעיסוק בארץ ובעולם‪ ,‬החל משבועת היפוקרטס‪ ,‬שבועת הרופאים‪ ,‬הקוד האתי העולמי‬
‫והשינויים שעבר הקוד האתי לריפוי בעיסוק בישראל‪.‬‬
‫אתיקה המקצועית היא‪" :‬תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות המקצועית‬
‫שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת" (כשר‪ .)2330 ,‬בהרצאה יודגש‬
‫ההבדל בין אתיקה מקצועית‪ ,‬חוק‪ ,‬כללי אתיקה‪ ,‬מהו קוד אתי למקצוע ומה הוא כולל‪.‬‬
‫קוד אתי למקצוע הריפוי בעיסוק משול למצפן‪ .‬לא מספיק שהוא קיים כדי שתהיה לו‬
‫השפעה על חייו של הנווט‪ ,‬עליו להכיר את המצפן‪ ,‬להבין אותו‪ ,‬להשתכנע בערכו‪ ,‬לדעת‬
‫להשתמש בו ולהרגיל את עצמו לעשות בו שימוש כראוי (כשר‪.)2330 ,‬‬
‫לקוד האתי חשיבות רבה‪ ,‬מטרותיו הן להגן על קיומה של קבוצה מקצועית באמצעות כללי‬
‫התנהגות מקצועיים‪ ,‬שיבטיחו כי כל חבר בקבוצה הוא ראוי‪ ,‬מוכשר‪ ,‬מסוגל ומבצע את‬
‫פעולותיו בצורה הטובה ביותר‪ .‬כך תשמר יוקרתו האישית וכן תשמר יוקרת הארגון המקצועי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מטרת הקוד האתי היא לגרום למינימום נזקים באמצעות הפעולה המקצועית‪ ,‬ולהגן‬
‫על הצרכן מפני פעולה לא מקצועית ולעיתים לא ראויה של איש המקצוע‪.‬‬
‫נבדיל בין הועדות‪ ,‬ועדת משמעת של מקצוע הריפוי בעיסוק במשרד הבריאות לבין ועדת‬
‫האתיקה מטעם הוועדה המקצועית העליונה‪ ,‬מהותן ותפקידן‪.‬‬
‫נסקור את הסיבות להפרת כללי האתיקה על ידי אנשי המקצוע‪ ,‬נציג מספר דילמות אתיות‬
‫מתחום הריפוי בעיסוק ונלווה דילמה אתית במודל שבעת הצעדים לפתרון דילמה אתית‪.‬‬
‫פאנלים נושאיים ושולחנות עגולים ‪ -‬מושב שני‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 0‬חדשנות בבריאות הנפש‬
‫שימוש במיומנויות מתוך גישת ה ‪ DBT‬בהתערבות ריפוי בעיסוק בבית‬
‫חולים פסיכיאטרי‬
‫ענת רווח‪ ,‬מרים כרם‬
‫המרכז הירושלמי לבריאות הנפש‪miri_lan@yahoo.com ,‬‬
‫מטרת ההרצאה‪:‬‬
‫הרחבת הידע על הטיפול הדיאלקטי ‪ -‬קוגניטיבי (‪(Dialectical behavior therapy -DBT‬‬
‫כשיטת טיפול התנהגותית ייחודית עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית ויישומה בריפוי‬
‫בעיסוק‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪:‬‬
‫הפרעת אישיות מוגדרת כדפוס קבוע של חוסר יציבות ביחסים בינאישיים‪ ,‬באפקט ובדימוי‬
‫עצמי תוך נטייה לאימפולסיביות בולטת‪.)2310 ,DSM V( .‬‬
‫לפי התיאוריה הביוסוציאלית הפרעת אישיות נובעת מהפרעה במערכת הוויסות הרגשי‪ .‬אי‬
‫וויסות רגשי הוא תוצאה של נטייה ביולוגית‪ ,‬הקשר סביבתי והיחסים בין השניים במהלך‬
‫ההתפתחות‪ .‬מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מהווים כ ‪ 11%‬מהמטופלים‬
‫במרפאות פסיכיאטריות‪ ,‬אך מושקעים בטיפול בהם כ‪ 63% -‬מהמשאבים של ברה"נ‪.‬‬
‫הטיפול הדיאלקטי – התנהגותי‪ ,‬הינו טיפול קוגניטיבי המורכב משני חלקים עיקריים‪ :‬אחד‬
‫המתמקד ב"דיאלקטיקה" – ההבנה שהעולם מורכב מניגודים שניתן לקרב ולאזן ביניהם ואף‬
‫לאפשר להם להתקיים בו זמנית‪.‬‬
‫ומחלק "התנהגותי"‪-‬‬
‫המספק כלים יישומיים לחיזוק‬
‫התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי יעילות‪ .‬הטיפול מתקיים באופן פרטני וכקבוצת‬
‫רכישת מיומנויות‪.‬‬
‫הקבוצה עוסקת ברכישת מיומנויות‪ :‬קשיבות‪ ,‬יעילות בינאישית‪ ,‬ויסות רגשי ועמידות‬
‫במצוקה‪ ,‬כאשר ניתן מקום לתרגל כל מיומנות‪.‬‬
‫הרציונל ליישום הטיפול הדיאלקטי – התנהגותי בהתערבות ברפוי בעיסוק מבוסס על הזיקה‬
‫בין הנחות ייסוד של רפוי בעיסוק ועקרונות ה – ‪ .DBT‬בראש ובראשונה בהבנת התפתחות‬
‫הפרעת האישיות כקושי בוויסות רגשי ויחסי הגומלין של האדם עם הסביבה והשלכות‬
‫הפרעה זו על הביצוע העיסוקי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההכרות עם אסטרטגיות הליבה של ה‪ DBT-‬כמו‪:‬‬
‫אנליזה וסינטזה של התנהגות‪ ,‬פתרון בעיות והעברה‪ ,‬מוכרים למרפאה בעיסוק ומתכתבים‬
‫היטב עם מרחב העשייה המקצועית‪.‬‬
‫‪ – Action Over Inertia‬התערבות תפקודית‪-‬עיסוקית בתחום בריאות‬
‫הנפש‬
‫לנה ליפסקיה‪ ,1‬סיגל וקס‪ ,2‬ד"ר נעמי הדס‪-‬לידור‪ ,1‬סיון רגב‪ ,0‬נהורה סהר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב; החוג לריפוי בעיסוק הקריה האקדמית אונו; קול מחול ומכחול‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫האגודה לבריאות הציבור; הוסטל בית יהושע‬
‫אנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית עלולים לחוות מיעוט הזדמנויות עיסוקיות‪,‬‬
‫בין אם בשל המחלה ובין אם בשל הסטיגמה החברתית‪ .‬מצב זה מגדיל את הסיכון‬
‫להגבלה ולצמצום בהשתתפות בעיסוקים משמעותיים‪ .‬לעיסוקים שכאלה תרומה חשובה‬
‫לבריאות נפשית ופיזית ולתחושת רווחה אישית‪ ,‬אשר מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך‬
‫ההחלמה וההתמודדות עם המגבלה‪ .‬היום קיימות התערבויות מעטות אשר מכוונות‬
‫לקידום השתתפות בעיסוקים ומימוש פוטנציאל עיסוקי של אנשים עם מגבלה‬
‫פסיכיאטרית חמורה‪ ,‬אשר באופן עקבי לא מעורבים בעיסוקים משמעותיים ולכאורה לא‬
‫מעוניינים בכך‪ .‬קיימות אף פחות התערבויות מסוג זה עם ראיות מחקריות מבוססות‬
‫ליעילותן‪.‬‬
‫"‪ )Krupa, et al., 2010( )AOI( "Action Over Inertia‬הנה התערבות המכוונת לקידום‬
‫מעורבות בעיסוקים ואיזון עיסוקי של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית חמורה‪,‬‬
‫שמתגוררים בקהילה‪.‬‬
‫‪ AOI‬מבוססת על עקרונות של המודל הקנדי ושל תפיסת‬
‫ההחלמה‪ ,‬ובבסיסה האמונה כי בריאות קיימת גם כאשר מופיעה מחלה‪ ,‬יכולות‬
‫ומיומנויות קיימות גם כאשר מופיעה מגבלה‪ ,‬והזדמנויות קיימות גם כאשר ההשתתפות‬
‫נפגעת‪ .‬התערבות זו מתמקדת בהבנת דפוסי השתתפות קיימים אצל האדם; ביצירת‬
‫שינוי מהיר בפעילות ותמיכה במעורבות מתמשכת בעיסוקים; במתן מידע אודות עיסוק‪,‬‬
‫בריאות והפרעה פסיכיאטרית; ביצירת שינויים ארוכי טווח בדפוסי עיסוק; ובתמיכה‬
‫בתהליך השינוי והערכתו‪.‬‬
‫התוכנית פותחה בקנדה ונמצאה יעילה לקידום איזון עיסוקי והגדלת זמן מעורבות‬
‫בעיסוקים (‪ AOI .)Edgelow & Krupa, 2011‬בגרסתה האנגלית הוצגה בארץ ועוררה‬
‫עניין רב בקרב מרפאות בעיסוק העובדות בתחום‪ .‬בשל כך החל באוניברסיטת תל אביב‬
‫תהליך העברה בין‪-‬תרבותית של ההתערבות בשיתוף פעולה של אנשי מקצוע מהשטח‬
‫ומהאקדמיה‪ ,‬תוך שמירה על זכויות היוצרים‪ .‬במהלך ההרצאה נציגאת ההתערבות‪,‬‬
‫ראיות מחקריות ליעילותה‪ ,‬תהליך ההעברה הבין‪-‬תרבותי ואתגרים בתהליך זה‪ .‬כמו כן‬
‫יערך דיון באופנויות שילוב של ה‪ AOI -‬בעשייה המקצועית בארץ‪.‬‬
‫האזנה ל"קולות"‪ :‬כלי תומך החלמה בקרב מתמודדים עם פסיכוזה‬
‫ליבא קסטנר‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‬
‫‪leiba.kastner@mail.hujii.ac.il‬‬
‫שמיעת קולות עלולה להוות חוויה מערערת מאוד‪ ,‬הן לשומע והן לסובביו‪ .‬הקולות עשויים‬
‫לדבר אליו או עליו‪ .‬הם יכולים לאיים או להחמיא‪ .‬עד לאחרונה התייחסו אל שמיעת קולות‬
‫כסימפטום של מצבים פסיכיאטריים חמורים‪ ,‬והסובלים לא דיברו על חוויתם בשל הסטיגמה‬
‫החברתית והעצמית‪ .‬בעבר לימדו את המטפלים בבריאות הנפש כי לדבר עם השומע אודות‬
‫קולותיו נחשב לשיתוף פעולה עם ההלוצינציות ואינו יעיל‪ .‬האסטרטגיה הטיפולית הרווחת‬
‫הייתה הסחת הדעת מהקולות‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים מראים שאנשים רבים ששומעים קולות יכולים להתמודד עימם היטב‪ ,‬אף‬
‫ללא התערבות פסיכיאטרית‪ .‬הממצאים מראים כי איכות ההתמודדות עם הקולות תלויה‬
‫מאוד באופי התייחסותו של האדם לקולות ששומע‪ ,‬ולא בתוכן הקולות עצמם‪(Pérez-‬‬
‫‪Álvarez, García-Montes, Perona-Garcelán, & Vallina-Fernández, 2008; Sayer,‬‬
‫)‪ .Ritter, & Gournay, 2000‬הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (‪ )CBT‬המסורתי בפסיכוזה כלל‬
‫את הבאים‪ :‬טיפול בעיוותי החשיבה של האדם אודות קולותיו‪ ,‬צמצום האפקט הרגשי השלילי‬
‫ושינוי תגובותיו ההתנהגותיות הבלתי מסתגלות‬
‫& ‪(Turkington, Dudley, Warman,‬‬
‫)‪ .Beck, 2006‬כיום‪ ,‬גישת ה ‪ CBT‬מתמקדת יותר באופי ההתייחסות של האדם למחשבותיו‬
‫ורגשותיו‪ .‬בטיפול מתבצעת אינטגרציה של הגישה המקורית עם אלמנטים של חמלה עצמית‪,‬‬
‫נקיטת עמדה מקבלת ולא שיפוטית‪ ,‬הבנת ההקשרים הספציפיים בהם הקולות נשמעים‬
‫וזיהוי המשמעות האישית בכך‪ ,‬ובחירה של תגובות מסתגלות ומיטיבות‬
‫& ‪(Tai‬‬
‫)‪ .Turkington, 2009‬כל אילו מסייעים להקניה של חוויה של שליטה‪ ,‬משמעות וקבלה של‬
‫הקולות כחלק מן האדם ובכך תורמים לניהול עצמי של הקולות‪ ,‬לצמיחה ולהחלמה אישית‪.‬‬
‫בהרצאה יודגם השימוש בהתערבות טיפולית בריפוי בעיסוק עם לקוח ששומע קולות‪ ,‬על פי‬
‫עקרונות ‪ ,CBT‬טיפול מטהקוגניטיבי (‪ )MCT‬וגישות מבוססות ‪ .mindfulness‬שילוב הכלים‬
‫הנ"ל במסגרת התערבות לביסוס זהות עיסוקית ושיפור תפקוד בתחומי עיסוק נבחרים‪,‬‬
‫יודגמו ככלים תומכים בתהליך ההחלמה האישי של הלקוח‪.‬‬
‫"זה בכלל לא הריפוי בעיסוק שהכרתי" – קבוצת ריפוי בעיסוק לנפגעות‬
‫תקיפה מינית במרכז הרב‪-‬תחומי בחיפה‬
‫ענת אלבז‬
‫‪Anatish75@gmail.com‬‬
‫מטרת הרצאה‪ :‬לחשוף את קהל המרפאים בעיסוק למודל תיאורטי ויישומי שנבנה במהלך‬
‫הקמתה ותפעולה של קבוצת ריפוי בעיסוק לנפגעות תקיפה מינית במרכז הרב‪ -‬תחומי‬
‫בחיפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעורר מודעות וחשיבה בנוגע לעבודת הריפוי בעיסוק עם אוכלוסיות‬
‫שנמצאות פחות במוקד העשיה הטיפולית‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ /‬ביסוס מחקרי‪ :‬תקיפה מינית היא כל התנהגות ו‪/‬או מעשה מיני הנכפה על‬
‫אישה‪,‬‬
‫גבר‬
‫או‬
‫ילד‬
‫ללא‬
‫הסכמתם‬
‫(‪.)http://www.1202.org.il/template/default.asp?siteId=1&maincat=6‬‬
‫הסטטיסטיקה מדברת על כך אחת מתוך שלוש נשים נפגעת מתקיפה מינית‬
‫(‪ .)http://maslan.1202.org.il‬הסימפטומים שחוות נפגעות תקיפה מינית הם נרחבים‬
‫ומגוונים והשפעותיהם על התפקוד היומיומי נמשכות הרבה אחרי שהפגיעה הממשית‬
‫התרחשה (‪ .)Redner & Den Herder, 1992‬על קשת המגבלות ניתן למצוא‪ :‬קשיים‬
‫בטיפול אישי‪ ,‬קושי ביצירת שגרה מספקת ומשמעותית‪ ,‬התבודדות‪ ,‬הימנעות וקשיים‬
‫בינאישיים חמורים (‪ .)Abrahamson, 1998‬למרות זאת הספרות מתארת חוסר התייחסות‬
‫להיסטוריה של פגיעה מינית אצל אנשים הצורכים שירותי בריאות בכלל ובריאות הנפש‬
‫בפרט (‪ .)Abrahamson, 1998‬מספר מחקרים ממוקדים באוכלוסיית המרפאים בעיסוק‬
‫הראו כי אנשי המקצוע מבינים את הצורך בהכשרה ממוקדת אוכלוסיה‪ ,‬אולם לא מקבלים את‬
‫הכלים במהלך לימודיהם והכשרתם ( ;‪Abrahamson, 1998; Foulder-Hughes, 1998‬‬
‫‪.)Helfrich & Aviles, 2001‬‬
‫המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית הוא מרכז טיפולי הנותן מענה לנשים‬
‫נפגעות תקיפה מינית (‪ .) http://www.b-zion.org.il/pages/907.aspx‬קבוצת הריפוי‬
‫בעיסוק החלה בשנת ‪ 2312‬וזוהי השנה השלישית בה היא מתקיימת‪ .‬בשנה הראשונה‬
‫הקבוצה התמקדה בארגון סדר יום ובניית שגרה מספקת‪ .‬בשנה השניה נושא הקבוצה היה‬
‫לימוד הצבת מטרות ויישומן‪ .‬בשנה השלישית החלה הקבוצה לעבוד עפ"י מודל ה‪MOHO -‬‬
‫ובצורה ממוקדת יותר‪ ,‬על תת‪-‬מערכת הרציה‪ .‬העבודה על נושאים אלה נעשית בשילוב של‬
‫כלים מעולם הריפוי בעיסוק והאימון האישי ומשלבת טכניקות מגוונות‪ .‬מדדי התוצאה מראים‬
‫שיפור במדדי תפקוד אישיים ובפופולריות הקבוצה‪.‬‬
‫תקשורת מכוונת רווחה אישית והחלמה‬
‫נעמה כץ‪ ,¹‬פרופ' נעמי כץ‪ ,¹‬דר דליה זק"ש‪²‬‬
‫‪¹‬החוג לריפוי בעיסוק ‪,‬הקריה האקדמית אונו‪²,‬החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫‪Naama.katz@ono.ac.il‬‬
‫תקשורת הנה מיומנות בסיס העומדת לרשותם של מרפאים בעיסוק בכל התחומים ובבריאות הנפש‬
‫בפרט‪ .‬מיומנות זו קוגניטיבית במהותה‪ ,‬יכולה לאפשר או לחסום תהליכי החלמה ורווחה אישית של‬
‫האדם המתמודד עם מוגבלות פסיכיאטרית‪.‬‬
‫על אף הכרה בחשיבות התקשרת השיקומית‪ ,‬קיים מיעוט התייחסות לאופן שבו נלמדת ונרכשת על‬
‫ידי אנשי מקצוע‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬בהרצאה יוצג מודל תיאורטי ויישומי מבוסס תיווך‪ ,‬כמקדם תקשורת מכוונת‬
‫החלמה‪ ,‬ותוצאות מחקר התערבותי שנערך בשתי מסגרות שיקום‪.‬‬
‫מודל זה עושה שימוש בשילוב של מרכיבי התיווך החיוניים ‪ ,‬כחלק מהבניית תהליך הוראת‬
‫התקשורת‪ .‬המודל מאפשר רפלקציה על האופן שבו איש המקצוע מתקשר עם לקוחותיו ומאפשר לו‬
‫לקיחת אחריות על מיומנות זו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תכלול ההצגה תיאור תכנית המבוססת על עקרונות המודל שהועברה לאנשי מקצוע מגוונים‬
‫באמצעות תכנית הכשרה שפותחה על ידי מרפאה בעיסוק‪ .‬זו לוותה‪1‬במחקר ונמצאה משפיעה על‬
‫עמדותיהם ביחס לאנשים אותם הם מלווים ‪ ,‬תפיסת ההחלמה האישית‬
‫ותחושת המסוגלות‬
‫התעסוקתית‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה שני צוותים של אנשי מקצוע בתחום השיקום ברה"נ (‪) n=40‬‬
‫שעברו תכנית הכשרה של ‪ 12‬שבועות (התערבות)‪ .‬מערך המחקר הנו משולב כמותי ואיכותני‪.‬‬
‫מדדי תוצאה כמותיים כללו שאלונים וכלי הערכה הנתונים האיכותניים נאספו באמצעות קבוצות‬
‫מיקוד‪ ,‬כולם לפני ואחרי תקופת ההכשרה‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬בניתוח שונות חד כיווני‪ ,‬אשר בדק את ההבדלים במשתני המחקר לאחר ההשתתפות‬
‫בהכשרה גילו המשתתפים שינוי מובהק בעמדות חיוביות ביחס למתמודדים ולתפיסת ההחלמה‬
‫(‪ .)p< .001‬כמו כן נמצא שיפור מובהק בתחושת המסוגלות התעסוקתית (ברמת מובהקות‪,)p< 3.31‬‬
‫לאחר ההשתתפות בתוכנית‪ .‬ממצאים אלו קיבלו חיזוק בניתוח קבוצות המיקוד על פי עקרונות מחקר‬
‫איכותני‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המחקר התבצע כחלק מעבודת הדוקטורט בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה‬
‫דיון ותרומת המחקר‪ :‬החידוש המרכזי של המחקר הוא פיתוח מודל הכשרה המספק תהליך מובנה‬
‫מעוגן תיאורטית ומחקרית לשכלול מיומנות חיונית ומורכבת ללימוד והיא התקשורת‪ ,‬כמקדמת‬
‫תהליכי החלמה‪ ,‬ובדיקת יעילות מודל הכשרה בקרב אנשי מקצועות בריאות הנפש‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 01‬תוכניות מעבר מבית הספר לקהילה‪ :‬מודלים וכלים להערכה‬
‫ולהתערבות‬
‫לימודים ‪ -‬עבודה ומה שביניהם‪ :‬מודל התערבות מבוסס תאוריה לתכניות‬
‫מעבר לצעירים עם מגבלה‬
‫מינה רז‬
‫פיתוח והטמעת מודלים בחינוך ושיקום צעירים‪Minaraz19@gmail.com ,‬‬
‫בהרצאה יוצג מודל כוללני לתכניות מעבר לצעירים עם מגבלה ובחינת תרומת הריפוי בעיסוק‬
‫לתחום זה‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬עבור כל הצעירים‪,‬‬
‫תקופת ההתבגרות חשובה ללמידה של מיומנויות‪,‬‬
‫תפקידי חיים וידע החיוניים להמשך חייהם כבוגרים מסתגלים ועצמאיים כלכלית‪ .‬עבור‬
‫צעירים עם מגבלה‪ ,‬מדובר באותה התמודדות ובנוסף לכך‪ ,‬עליהם להתגבר על תוספת‬
‫בלתי משתנה של אתגרים וחסמים שאינם מנת חלקם של חבריהם ללא מגבלה ( ‪Wehman,‬‬
‫‪ .)2013‬מאז שנות ה ‪ 03‬של המאה שעברה מופעלות בעולם תכניות מעבר‪ .‬גוף הידע‬
‫שהתגבש לאורך השנים מצביע על משתנים המנבאים הצלחה בתוכניות אלה‪ .‬מרפאים‬
‫בעיסוק מתכננים ומפעילים התערבויות מקצועיות בשלבים שונים ברצף ההתפתחות של‬
‫האדם אך מעטים עוסקים בתחום תכניות מעבר‪ .‬הגדרת שלב המעבר כמוקד התערבות‬
‫משמעותי וזיהוי המרכיבים המהותיים בתהליך ההתערבות יבססו את עבודתם של מרפאים‬
‫בעיסוק עם מתבגרים ובוגרים צעירים‪.‬‬
‫שיטה תכנית " יוצרים עתיד"‪ ,‬משותפת לאגף השיקום התעסוקתי במשרד הרווחה ולאגף‬
‫החינוך המיוחד במשרד החינוך‪ ,‬מתבססת על מודל עבודה כוללני לתוכניות מעבר ומיושמת‬
‫בתחום הכנתם של תלמידי החינוך המיוחד לעולם העבודה‪ .‬מודל העבודה לתכנית פותח על‬
‫ידי מרפאה בעיסוק (מגישת התקציר) כאשר מוגדרים בו רכיבי התכנית והיחסים ביניהם‪.‬‬
‫לכל רכיב במודל נבנתה פלטפורמה להערכה‪ ,‬מיקוד מטרות ומעקב המבוססים תיאורטית‪.‬‬
‫דרכי הצגה‪ :‬ההצגה תתמקד בהגדרת המרכיבים המשמעותיים לתהליך המעבר ותציג מודל‬
‫כוללני הניתן להתאמה לאוכלוסיות שונות של מתבגרים ולתחומי חיים שונים‪ .‬כמו כן יוצג‬
‫מקומו הייחודי של הריפוי בעיסוק בשלב המעבר בחייהם של מתבגרים ובוגרים צעירים‪.‬‬
‫תכנית מעבר להכנה לחיי עבודה לבני נוער בסיכון – תהל"ל‬
‫‪0‬‬
‫דר' יונת יבזורי‪ ,1‬דר' דליה זק"ש‪ ,2‬פרופ' שונית רייטר‪ ,0‬דר' נעמי שרויאר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הדרכה ארצית מקצועות הבריאות‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג‬
‫לחינוך מיוחד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪yonativzo@gmail.com ,‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת עקרונות‪ ,‬דרכי מדידה ותכנים של תכנית מעבר להכנה לחיי עבודה לבני נוער‬
‫בסיכון – תהל"ל‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬בישראל מעל ‪ 003,333‬אלף ילדים ובני נוער הנמצאים בסיכון המהווים כ‬
‫‪ 11%‬מכלל ילדי ישראל (מכון ברוקדייל‪ .)2312 ,‬ממצאי מחקרים בקרב נוער ואנשים בסיכון‬
‫מצביעים על הקושי שלהם בקבלה לעבודה ושמירה על מקום העבודה לאורך זמן‪ .‬מכאן עולה‬
‫הצורך בבניית תכניות ייחודיות עבור בני נוער בסיכון לקידום השתתפותם בעבודות מתגמלות‬
‫במהלך לימודיהם בבית הספר ולקראת השתלבותם במעגל העבודה‪ .‬אחד מתחומי העיסוק‬
‫של ריפוי בעיסוק הוא קידום השתתפות הפרט בחיי עבודה‪ ,‬מרפאים בעיסוק מעורבים‬
‫בטיפול‪ ,‬בתמיכה ובהדרכה בנושא אך מעטם מעורבים בבנייה של תכניות להשתתפות בחיי‬
‫עבודה עם נוער בסיכון‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬במסגרת פרויקט בינלאומי ומחקר של אוניברסיטת חיפה נכתבה התכנית 'תהל"ל –‬
‫תכנית מעבר להכנה לחיי עבודה לנוער בסיכון' הנשענת על ידע ממדעי העיסוק והחינוך‪.‬‬
‫לתכנית מודל תיאורטי ויישומי המבוסס על מודל העיסוק האנושי (קילהופנר‪ )2332 ,‬ועל‬
‫תיאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות ומעגל ההפנמה (רייטר‪ .)2336 ,‬לתכנית ארבעה‬
‫חלקים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קידום מיומנויות ביצוע בעבודה באמצעות התנסות ומשוב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח הרגלים וידע על מושגים ממסוגלות תעסוקתית‪ ,‬כגון עבודת צוות‪ ,‬יוזמה‪,‬‬
‫בטיחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש זהות עיסוקית של אדם עובד וקידום יכולות סנגור עצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אוריינטציית עתיד בתחומי השכלה גבוהה וקרירה מקצועית‪.‬‬
‫התכנית מועברת כיום ל ‪ 11‬תלמידים משלושה בתי ספר ופנימיות ויעילותה נמדדת‬
‫באמצעות ‪ 1‬כלי הערכה על פי גישת עשייה מבוססת ראיות – הערכת מדדי תוצאה לפני‬
‫ובסיום התכנית והשוואה לקבוצת ביקורת בת ‪ 16‬תלמידים‪.‬‬
‫דרכי הצגה‪ :‬במושב יוצגו מאפייני אוכלוסיית המחקר‪ ,‬עקרונות התכנית‪ ,‬כלים להתערבות‬
‫ולמדידה בתחומי ידע על מסוגלות תעסוקתית‪ ,‬סנגור עצמי‪ ,‬זהות עיסוקית ואוריינטציית עתיד‬
‫להשכלה גבוהה וקרירה‪.‬‬
‫שימוש באבחון ‪ ABAS-II‬כבסיס לבניית "תכנית מעברים" לתלמידים‬
‫עם ‪ASD‬‬
‫‪2‬‬
‫גילה שוורץ‪ ,1‬ליטל שחר‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫מומחית תחום ריפוי בעיסוק‪ ,‬מתי"א חולון‪ .‬מרפאה בעיסוק תיכון אילון כיתות תקשורת‪ ,‬חולון‪.‬‬
‫הטיפולי המשלים מיסודה של ה"עמותה לילדים בסיכון"‪Gilashw@gmail.com ,‬‬
‫‪0,2‬‬
‫המערך‬
‫‪.‬מטרה‪ :‬הצגת אבחון ‪ [Adaptive Behavior Assessment System] ABAS-II‬ככלי‬
‫להערכת כישורים תפקודיים וכבסיס נתונים לקביעת מטרות התערבות ב"תכנית מעברים"‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬למתבגרים עם אוטיזם יש קשיים נרחבים בתפקוד של התנהגות מסתגלת‬
‫הבאים לביטוי בעשרת תחומי התנהגות מסתגלת (‪ :)DSM- V, 2014‬תקשורת‪ ,‬תפקודי יום‬
‫יום‪ ,‬שימוש במשאבי קהילה‪ ,‬מיומנויות אקדמאיות תפקודיות‪ ,‬בריאות ובטחון‪ ,‬פנאי‪ ,‬עזרה‬
‫והכוונה עצמית‪ ,‬חברה ועבודה‪ .‬בשלב המעבר מבית הספר לקהילה קשיים אלו מתחדדים‬
‫ויש צורך בהתאמת תכנית שתהיה מבוססת על איסוף נתונים מהימן‪.‬‬
‫שיטה‪" :‬תכנית מעברים" של האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬הותאמה לתלמידי כיתות התקשורת‬
‫בתיכון אילון בחולון‪ .‬מטרתה להכין את התלמיד לעצמאות ולהשתלבות מרבית בקהילה‪.‬‬
‫לתכנית ארבעה שלבים‪ :‬איסוף נתונים‪ ,‬תכנון וכתיבת התכנית‪ ,‬יישום ההתערבות‪ ,‬סיכום‬
‫ובחירת מסגרת המשך בקהילה‪ .‬לאורך התהליך‪ ,‬ניתן דגש על השתתפות התלמיד‬
‫ומשפחתו‪ -‬בהתייחסות להעדפותיו‪ ,‬תחומי הכוח‪ ,‬העניין והתקווה‪.‬‬
‫התכנית מבוססת על מודל התפתחותי‪ ,‬המבקש לגשר בין דרישות הסביבה מהתלמיד‬
‫בהתאם לגילו הכרונולוגי ובין יכולותיו וצרכיו‪ .‬תוך ההערכה של צוות רב מקצועי ומעורבות של‬
‫גורמי שיקום וטיפול בקהילה‪" .‬תכנית מעברים" הינה שש שנתית‪ ,‬מבוצעת במודל ספירלי‬
‫ושואפת לפתח כישורים בסיסיים אצל התלמיד‪ ,‬על ידי רכישת ידע תיאורטי והתנסות מעשית‬
‫בכל אחד מתחומי התפקוד בסביבות הטבעיות‪ :‬בבית‪ ,‬בבית‪ -‬הספר‪ ,‬ובקהילה‪.‬‬
‫ה ‪ ,ABAS-II -‬הנו כלי אבחון סטנדרטי‪ ,‬אשר הומלץ ע"י משרד הבריאות לשימוש כחלק‬
‫מתהליך אבחון של אוטיזם‪ .‬הכלי נותן תמונה תפקודית להתנהגות מסתגלת ומאפשר למפות‬
‫נקודות חוזק וחולשה ולגזור מטרות טיפוליות לתכניות מעברים‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 00‬היבטים שונים בשיקום קוגניטיבי‬
‫טיפול קוגניטיבי תפקודי בסביבה הטבעית – חשיבותו ברצף הטיפולי בלקוח‬
‫אסתי חוף‪ ,‬סבטלנה אהרן‬
‫המכון לריפוי בעיסוק‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬יחידה להמשך טיפול‪ ,‬מחוז חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שירותי בריאות‬
‫כללית‬
‫תופעת הקושי בהעברה והכללה של למידה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות קוגניטיביות‪,‬‬
‫עקב נזק מוחי נרכש או ליקויים התפתחותיים‪ ,‬הינה מוכרת ומורגשת לעתים קרובות במרחב‬
‫העשייה של הריפוי בעיסוק‪ .‬תופעה זו קיימת בכל תחומי ההתערבות – בתחום השיקום‪,‬‬
‫פסיכיאטריה‪ ,‬גריאטריה וילדים‪ .‬אנשים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית‪ ,‬מתקשים בהעברה של‬
‫אסטרטגיות שנלמדו בטיפולים לסביבת הבית והעבודה‪ .‬חוקרים מצביעים על כך כי טיפול‬
‫קוגניטיבי צריך להיערך בקהילה ולא בקליניקה בכדי לאפשר הכללה מקסימאלית ( ‪Boman,‬‬
‫‪ .)Lindstedt, Hemmingsson, & Bartfai, 2004‬במחקר אשר בדק את יעילותה של תכנית‬
‫טיפול ביתית בריפוי בעיסוק לאנשים לאחר אירוע מוחי‪ ,‬נמצא שיפור במיומנויות קוגניטיביות‬
‫וקידום עצמאות בפעילויות יומיומיות ( & ‪Avila, Duran, Peralbo, Torres, Saavedra‬‬
‫‪.)Viana, 2015‬‬
‫להמחשת הצורך והיעילות של טיפול קוגניטיבי תפקודי בסביבה הטבעית יוצגו מספר תיאורי‬
‫מקרה של מבוגרים עם פגיעה קוגניטיבית נרכשת‪ ,‬אשר טופלו במכון במסגרת אשפוז או‬
‫שיקום יום‪ .‬מיקוד הטיפול היה ברכישת עצמאות בניידות במרחב בסביבת מגורי האדם‬
‫ותרגול פעילויות אינסטרומנטליות‪.‬‬
‫בתיאורי המקרה‪ ,‬במקביל לטיפולים במסגרת המכון או לאחר מכן‪ ,‬נעשו התערבויות בסביבה‬
‫הטבעית של המטופלים‪ ,‬אשר הובילו לשיפור בולט יותר בתפקודם ביחס לשיפור שהושג‬
‫בטיפולי המכון בלבד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תוצג סקירת המדיניות של קופות החולים בהקשר לנושא זה‪.‬‬
‫מטרת דיון ראשונה הינה להעלות את המודעות לנושא הטיפול הקוגניטיבי תפקודי במסגרת‬
‫הטבעית‪ .‬מטרה נוספת היא לעורר חשיבה לגבי דרכי יישום מעשיות במסגרות השונות‪,‬‬
‫למתן טיפול בגישה התפקודית בסביבות הטבעיות של הלקוח‪.‬‬
‫נושאים לדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת מדיניות טיפול‪ :‬מהו השלב המתאים ברצף הטיפולי לסוג טיפול זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרכי מתן טיפול מסוג זה בשלב המתאים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבה לגבי ביצוע מחקרים בתחום זה להוכחת יעילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התמקצעות הצוות המטפל בשטח בטיפול קוגניטיבי‪.‬‬
‫חוויית משתתפים בתכנית התערבות קבוצתית המבוססת עיסוק לקשישים‬
‫החווים ירידה בזיכרון‪ :‬מחקר איכותני‬
‫דנה בצון‬
‫עבודת תזה במסגרת הלימודים לקבלת תואר מוסמך במדעי הרפואה‪ ,M.Sc. ,‬בית הספר לריפוי בעיסוק של‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬בהנחיית דר' עדינה מאיר וגב' שלומית רוטנברג‬
‫ירידה בזיכרון ([‪ )Subjective Memory Complaints ]SMC‬שכיחה בקרב אוכלוסיית‬
‫הקשישים ויכולה לנבוע מירידה קוגניטיבית תלוית גיל‪Mild Cognitive Impairment ,‬‬
‫(‪ )MCI‬ודיכאון‪ .‬הפרופיל התפקודי האופייני לקשישים עם ‪ SMC‬מורכב מתפקודי יום יום‬
‫בסיסיים שמורים (‪ )BADL‬לצד ירידה בתפקודים מורכבים המערבים אתגר קוגניטיבי כגון‬
‫תפקודי יום יום אינסטרומנטליים (‪ ,)IADL‬השתתפות חברתית ופעילויות פנאי‪ .‬השינוי‬
‫בהשתתפות מתבטא ברמת עצמאות פחותה‪ ,‬בתדירות נמוכה ובירידה באיכות הביצוע‪ ,‬ויכול‬
‫להוביל לירידה באיכות החיים‪.‬‬
‫קיימות תכניות התערבות השואפות לקדם השתתפות בקרב קשישים החווים ירידה בזיכרון‬
‫המתייחסות לקשייהם הקוגניטיביים והתפקודיים‪ ,‬אולם קיים חסר בעדויות מחקר לגבי‬
‫התערבות קבוצתית רב ממדית בהקשר של עיסוק משמעותי‪ .‬תכנית ההתערבות במחקר זה‬
‫הנה קבוצתית‪ ,‬רב ממדית ומבוססת עיסוק משמעותי‪ .‬העיסוק (קריאה) בבסיס התכנית‬
‫מהווה ציר מרכזי להתערבות‪ ,‬סביבו מתאגדים מספר מנגנוני שינוי משוערים של רכישת ידע‪,‬‬
‫שינוי באמונות שאינן מסתגלות ורכישת אסטרטגיות לזיכרון היום יום‪ ,‬בסביבה מותאמת‬
‫ומכילה המקדמת השתתפות‪ .‬בתכנית השתתפו קשישים המדווחים על ירידה בזיכרון‬
‫המתגוררים בדיור מוגן‪.‬‬
‫המחקר נערך בשיטה איכותנית לבדיקת חווית המשתתפים בתכנית‪ .‬הממצאים מצביעים כי‬
‫העיסוק בקריאה היווה גורם מרכזי התומך באופן ישיר ועקיף בתהליך הלמידה‪ .‬תוארה‬
‫לכידות קבוצתית‪ ,‬אווירה חברתית וסביבה תומכת ומכילה‪ ,‬אשר תרמו למוטיבציה‬
‫להשתתפות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקיימו תהליכים של רכישת ידע‪ ,‬שינוי באמונות שליליות על הזיכרון‪,‬‬
‫ורכישת אסטרטגיות לזיכרון ברמות שונות‪ .‬תיאור הטמעת האסטרטגיות בחיי היום יום לווה‬
‫בתחושת שיפור באיכות החיים‪ ,‬כאשר אי הטמעת אסטרטגיות לווה בתחושת חוסר שביעות‬
‫רצון‪ ,‬לצד מוטיבציה להמשיך תהליך למידתן מתוך אמונה ביעילותן‪.‬‬
‫הממצאים תומכים ומחזקים את הבסיס התיאורטי של תכנית ההתערבות ומציעים שינויים‬
‫אפשריים לשיפורה‪ .‬שיתוף המחקר עם קהילת המרפאים בעיסוק יכול לסייע בפיתוח ויישום‬
‫תכניות התערבות החיוניות לקשישים החווים ירידה בזיכרון‪.‬‬
‫תיקוף אבחון תכנון מערכת שבועית (תמ"ש) בקרב אוכלוסייה לאחר אירוע‬
‫מוחי‬
‫‪1,0‬‬
‫רנא טוביא קסיס‪ ,1,2‬גולדנברג ק‪ , 2.‬רחלי קיצוני‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המכון לריפוי בעיסוק ‪ -‬בני ציון‪ ,‬מחלקת ריפוי בעיסוק‪ ,‬המרכז‬
‫הרפואי ע"ש שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬ליקויים בתפקודים ניהוליים‪ ,‬המוגדרים כתפקודים קוגניטיביים‬
‫גבוהים‪ ,‬שכיחים לאחר אירוע מוחי וגורמים לקשיים בביצוע פעולות יום יום אינסטרומנטליות‬
‫גם כאשר היכולות הקוגניטיביות הבסיסיות שמורות‪ .‬הערכת תפקודים ניהוליים מהווה חלק‬
‫חשוב מתפקיד הריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי וההמלצה כיום היא להשתמש באבחונים‬
‫תפקודיים לצורך זה‪ .‬אבחון תכנון מערכת שבועית (תמ"ש) הוא אבחון בעל תוקף אקולוגי‬
‫שמטרתו לבדוק את ההשפעה של ליקוי בתפקודים ניהוליים על מטלות יומיומיות מורכבות‪,‬‬
‫ע"י מטלת שיבוץ פגישות במערכת שבועית‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ )1( :‬בדיקת תוקף מבנה‪-‬מבחין בין אוכלוסיות של התמ"ש (‪ )2‬בדיקת‬
‫התוקף המקביל של התמ"ש מול אבחון ה‬
‫‪Behavioral Assessment of the‬‬
‫‪.BADS -Dysexecutive Syndrome‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסייה‪ :‬עשרים אנשים בטווח גילאים של ‪ 61-13‬שנים‪ ,‬בין שבועיים‬
‫לששה חודשים אחרי אירוע מוחי‪ ,‬ו ‪ 23‬אנשים בריאים בטווח גילאים ‪ 61-33‬שנים‪ .‬לשתי‬
‫הקבוצות הועבר אבחון סינון קוגניטיבי שהצביע על יכולת קוגניטיבית בסיסית תקינה‪ .‬כלי‬
‫המחקר‪ :‬תמ"ש ו ‪ .BADS‬הליך‪ :‬לקבוצת המחקר הועברו אבחוני התמ"ש וה‪,BADS-‬‬
‫לקבוצת הביקורת הועבר אבחון התמ"ש‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪ :‬נמצא הבדל מובהק בין ביצועי קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת באבחון‬
‫התמ"ש בשלושה מדדים עיקריים‪ :‬זמן כולל‪ ,‬מספר פגישות מדויקות ששובצו ומספר‬
‫החוקים שנשמרו ‪ .‬נמצאו מספר קשרים מובהקים בינוניים (‪ )r=.51-r=.56‬בין ביצועי קבוצת‬
‫המחקר באבחון התמ"ש לאבחון ה המעידים כי ביצוע טוב בתמ"ש קשור לביצוע טוב ב‬
‫‪.BADS‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על תוקף ראשוני של התמ"ש‪ ,‬אבחון בעל תוקף‬
‫אקולוגי‪ ,‬לשימוש באוכלוסייה לאחר אירוע מוחי‪ .‬האבחון מאפשר ניתוח האסטרטגיות‬
‫הקוגניטיביות בהן משתמש המטופל ובכך לתכנן טיפול המתאים ליכולותיו‪ .‬מומלץ להמשיך‬
‫ולבסס את המהימנות והתקפות של האבחון‪ ,‬באוכלוסייה זו ובאוכלוסיות קליניות נוספות‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ :00‬היבטים שונים בשיקום קוגניטיבי‬
‫הרכיב הסמנטי כמפתח להבנת ליקוים באפרקסיה קונספטואלית‬
‫ואפזיה ממקור סמנטי‬
‫חנה קרפין‪ ,‬אביה גביעון‬
‫מרכז רפואי רעות שדרות החייל ‪ ,2‬תל אביב‬
‫מודול הסמנטיקה הקונספטואלית‪ ,‬מכיל מידע לא שפתי הנוגע למושגים שונים מהיבטים של‬
‫צורה‪ ,‬שיוך קטגוריאלי‪ ,‬אופן השימוש ועוד‪ .‬מידע המעורר‬
‫במודול זה מועבר למערכת‬
‫שפתית לשם עיבודו הלשוני‪ ,‬במידה ונדרשת תגובה לשונית כלשהי‪.‬‬
‫גם ה‪ (Heilman & Gonzalez Rothi, 2003( Ideomotor praxis model -‬כולל את רכיב‬
‫הסמנטיקה הנדרש לשם תפעול תקין של חפץ‪ .‬משם מועבר מידע קונספטואלי למערכת‬
‫המוטורית לשם שליפת התבנית המוטורית המתאימה מה‪ Out-put praxicon -‬ובהמשך‬
‫הוצאת התנועה לפועל (‪.)Innervatory patterns‬‬
‫מכאן יוצא שהתפקוד השפתי והתכנון המוטורי חולקים מודול משותף‪ ,‬המודול הסמנטי‪-‬‬
‫קונספטואלי‪ .‬בשני התפקודים הללו מידע קונספטואלי נחוץ לשם המשך עיבוד לשוני ולשם‬
‫שליפת התבנית המוטורית המתאימה לתפעולו של חפץ‪.‬‬
‫אסוציאציות בין לקויות שפה‪ ,‬לבין אפרקסיות דווחו בספרות‪ .‬שאלה מרכזית היא האם‬
‫אסוציאציה זו היא תולדה של סמיכות אנטומית בין אזורים מוחיים שמאליים‪ ,‬או תולדה של‬
‫מערכות מוחיות החולקות מבנה ארגוני דומה‪.‬‬
‫‪ ideational apraxia‬מכונה גם אפרקסיה קונספטואלית הואיל ומהות ההפרעה היא ליקוי‬
‫בידע המושגי לגבי החפץ‪ .‬דפוס הטעויות הנצפה הוא טעויות תוכן הנובעות מקושי בבחירת‬
‫הפעולה הקשורה לאותו כלי או חפץ ספציפי בשל חסר בידע אובייקט‪-‬פעולה‪ .‬ביטוי נוסף‬
‫לליקוי מאופיין בקושי במטלות שאינן מערבות תנועה כגון ‪ mechanical knowledge‬ובתיאור‬
‫מילולי של הפונקציה אותו ממלא החפץ‪.‬‬
‫מתוך הבנת חשיבותו של הרכיב הסמנטי כמשיק לתהליכי שפה ופרקסיס נשאלת השאלה‬
‫האם ניתן להבין ליקויים שונים במערכות אלו באמצעותו‪.‬‬
‫בהרצאה ננסה להתמקד בשאלות העוסקות בקשר שבין אפרקסיה קונספטואלית לאפזיה עם‬
‫ליקויים סמנטים‪ ,‬וההשלכות על יכולת הבנת והפקת ג'סטות של מטופלים אלו‪.‬‬
‫כישורי הנהיגה של אנשים עם תסמונת ‪Mild Cognitive Impairment‬‬
‫והקשר בין ביצוע הנהיגה שלהם לבין הביצוע שלהם במבחנים קוגניטיביים‬
‫אריג' ושאחי‪ ,‬ד"ר שרקנטיוש מרתה‪ ,‬פרופ' נאוה רצון‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מרפאת דגני‪ ,‬חדרה‬
‫רקע ‪ -‬תסמונת ‪ )MCI( Mild Cognitive Impairment‬הינה תסמונת קלינית המופיעה בגיל‬
‫המבוגר‪ ,‬שמתבטאת בירידה קוגניטיבית מעבר למצופה מהירידה הטבעית של קבוצת הגיל‬
‫ואינה מוגדרת באופן קליני כדמנציה‪ .‬הירידה הקוגניטיבית מלווה בירידה תפקודית ובכלל זה‬
‫נהיגה‪ .‬הערכת יכולת הנהיגה אצל אנשים עם ‪ MCI‬נחקרה באופן מצומצם ‪.‬‬
‫מטרות ‪ -‬בדיקת כישורי הנהיגה של אנשים עם ‪ MCI‬באמצעות מבחן נהיגה בפועל‪ ,‬שכלל‬
‫מטלות נהיגה מורכבות הכוללות מטלת ניווט עצמי ונהיגה בזמן ריבוי הוראות‪ .‬נבדק הקשר‬
‫בין תוצאות המבחנים הקוגניטיביים לבין תוצאות מבחן הנהיגה בפועל‪.‬‬
‫שיטה‪ -‬המחקר כלל ‪ 03‬משתתפים‪ ,‬בגילאי ‪ 11 ,13-13‬אנשים עם ‪ MCI‬ו‪ 11-‬ללא ‪. MCI‬‬
‫הנבדקים נבדקו באמצעות‪,Clock Drawing Task , Montreal Cognitive Assessment :‬‬
‫‪Visual Spatial Search Task, Motor Free Visual Perception , Color Trail Test‬‬
‫שאלון מודעות נהיגה ומבחן נהיגה בפועל‪.‬‬
‫תוצאות‪ -‬ממצאי המחקר מדגימים הבדל מובהק בציון הכולל של מבחן הנהיגה בפועל בין‬
‫שתי הקבוצות )‪ ,)t=6.10, p<0.001‬כאשר ממוצע הטעויות גבוה יותר בקרב קבוצת‬
‫הסובלים מ‪ .MCI-‬ההבדלים נמצאו בתחומים ניווט עצמי(‪ ,)Z=2.10, p<0.01‬חציית צמתים‬
‫)‪ ,)t=2.88, p<0.01‬נהיגה בזמן ריבוי הוראות )‪ (Z= 2.82, p<0.01‬וביצוע פניה שמאלית‬
‫(‪ )t=4.58, p<0.01‬בהם ממוצע הטעויות של נבדקים עם ‪ MCI‬גבוה באופן מובהק מאלה‬
‫של קבוצת הביקורת‪ .‬תוצאות המבחנים הקוגניטיביים נמצאו בקשר שלילי מובהק עם הציון‬
‫הכולל של מבחן הנהיגה‪ ,‬כאשר עצמת הקשר נעה בין * ‪ -.66‬ל‪.-.11** -‬‬
‫מסקנות‪ -‬ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ביצוע הערכות מעקב תקופתיות בקרב‬
‫אנשים עם תסמונת ‪ .MCI‬בנוסף‪ ,‬נראה כי יש מקום לפעילות הקשורה להעלאת המודעות‬
‫בקרב אנשי מקצוע‪ ,‬בני משפחה ואנשים עם התסמונת באשר לסיכוני נהיגה ספציפיים‬
‫המודגמים בעת נהיגה של אוכלוסיה זו‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 02‬העתיד כבר כאן – טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הבטיחות‪ ,‬השתתפות‬
‫ואיכות חיים בזקנה‬
‫™ ‪ - Hip-Hope‬מערכת הגנה אקטיבית מפני שברי מפרק ירך‬
‫אמציה רענן‬
‫היפ הופ טכנולוגיות‪amatsiar@hip-hope.com ,‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬הצגת מערכת ™‪ Hip-Hope‬שהינה מערכת הגנה אקטיבית להגנה מפני‬
‫שברי מפרק ירך באוכלוסייה המבוגרת‪ .‬בהרצאה יוצג הרציונל לפיתוח וכן מאפייני המערכת‪.‬‬
‫שבר מפרק ירך הוא שבר הנפילה הנפוץ הקטלני ביותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת‪ .‬השבר‬
‫מתאפיין בשיעורים חריגים של תמותה‪ ,‬נכות‪ ,‬פגיעה בכושר התנועה ובאורח החיים העצמאי‪,‬‬
‫דכדוך נפשי ואובדן ביטחון עצמי‪ .‬העלות הישירה של הטיפול הרפואי בנפגעי שברי מפרק‬
‫ירך בעולם מגיעה לעשרות מיליארדי דולרים בשנה‪.‬‬
‫™‪ Hip-Hope‬הוא התקן לביש חכם (‪ )smart wearable device‬המעוצב כחגורה הנלבשת‬
‫סביב המותניים‪ .‬החגורה מצוידת בטכנולוגיה מתוחכמת לזיהוי נפילה‪ ,‬העושה שימוש‬
‫בשילוב מידע המתקבל ממספר סוגי סנסורים המותקנים עליה‪ .‬המערכת מפעילה‪ ,‬בזמן‬
‫אמת‪ ,‬כריות אוויר העוטפות את הירכיים לפני הפגיעה בקרקע ומגינות על הנופל מפני שברי‬
‫מפרק ירך ומנזקי פגיעה אחרים‪ .‬המערכת תהיה מסוגלת להתריע על סיכון גובר לנפילות‪,‬‬
‫באופן שיאפשר לגורמים המטפלים להגביר את השמירה על המשתמשים ולנסות למנוע‬
‫מלכתחילה התרחשות נפילות‪.‬‬
‫™‪ Hip-Hope‬נמצא בשלבים הסופיים של הפיתוח‪ .‬במרץ ‪ 2311‬הוא נכנס לסדרה של ניסויי‬
‫שטח מקיפים במרכז הרפואי שיבא ובאתרים נוספים‪ .‬המוצר צפוי להתחיל להימכר בהיקף‬
‫מסחרי בשנת ‪.2313‬‬
‫‪Amity- Sensing People‬‬
‫רתם גל‪ -‬מישאל‬
‫קסורקום‪rotem.gal@xorcom.com ,‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬הצגת מערכת ‪ Amity‬שהינה מערכת חיישנים חכמה שנועדה לאפשר‬
‫לאנשים זקנים להזדקן בבית או בכל מקום בו יבחרו‪ ,‬ולסייע לבני משפחה ומטפלים במתן‬
‫טיפול מיטבי‪ .‬כמו כן יוצגו ממצאים מפיילוט בשימוש במערכת‪.‬‬
‫על אף עלייה בכמות האנשים הזקנים המוגבלים בתפקודם ובבריאותם‪ ,‬מרבית הזקנים‬
‫בעולם המערבי מעוניינים להזדקן בקהילתם ובביתם (‪ .)Mascarilla- Miro, 2009‬קידום‬
‫מידת העצמאות של זקנים והגדלת אחוז הזקנים הנשארים מבחירה בביתם תוביל להקטנה‬
‫משמעותית של הוצאות הדיור והטיפול‪ ,‬לעלייה ברמת שביעות הרצון‪ ,‬תחושת הרווחה‪,‬‬
‫שמחת החיים והבריאות הפיסית והנפשית של האוכלוסיה המבוגרת ( ‪Oswald et al.,‬‬
‫‪.)2007‬‬
‫מערכת ‪ ,Amity‬המפותחת ומיוצרת בישראל‪ ,‬הינה מערכת ‪Ambient Assistant Living‬‬
‫(‪ )AAL‬חיישנים מותאמת אישית‪ ,‬אשר נועדה לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לחיות‬
‫בסביבה כמה שפחות מגבילה (בבית‪ ,‬בדיור מוגן או בבית אבות) ולקדם עד כמה שניתן את‬
‫איכות חייהם‪ .‬בהיותה מערכת מותאמת אישית‪ ,‬היא נועדה לסייע לאנשים ברמות תפקוד‬
‫שונות‪ ,‬החל מעצמאיים לחלוטין וכלה בסיעודיים‪ .‬במהלך השנתיים האחרונות הוכנסו‬
‫מערכות אלה לכ‪ 03 -‬בתים בישראל במסגרת פיילוט אשר מתקיים בשיתוף אש"ל‪ .‬במסגרת‬
‫ההרצאה נסקור ממצאים מהפיילוט‪.‬‬
‫חידושים טכנולוגיים בשמירה על בטיחות ומניעת נפילות קשישים‪-‬‬
‫אפליקציית ‪milbat home‬‬
‫שרונה דולמן‬
‫עמותת מילבת‪ ,‬ביתן ‪ 23‬א'‪ ,‬תל השומר‪sharona@milbat.org.il ,‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬ההרצאה תעסוק בהצגת אפליקציית ‪ milbat home‬למניעת נפילות‬
‫קשישים‪ .‬זוהי האפליקציה הראשונה בתחום זה‪ ,‬והיא מהווה כלי בעזרתו ניתן לסרוק את‬
‫ביתו של האדם על מנת להגביר מודעות לסיכונים הקיימים בסביבה הביתית ולהציע הצעות‬
‫לפתרונם‪.‬‬
‫נפילות קשישים היא בעיה עולמית חמורה‪ ,‬והשלכותיה מביאות לקשיים תפקודיים שונים‪.‬‬
‫מרפאים בעיסוק דואגים לאיכות חייו‪ ,‬תפקודו העצמאי והבטוח של האדם בתכניות מניעה‬
‫והתאמת הסביבה‪ .‬האפליקציה משמשת גורם סריקה ראשוני ועצמאי‪ ,‬וכן מציעה פתרונות‬
‫על מנת לקדם את בטיחותו‪ ,‬בריאותו ואיכות חייו של האדם המבוגר‪.‬‬
‫‪ Milbat Home‬הינה אפליקציה חינמית‪ ,‬שפותחה על ידי אנשי מקצוע מעמותת מילבת‪,‬‬
‫וניתנת להורדה חופשית‪ .‬מטרתה לצמצם את גורמי הסיכון לנפילות קשישים ולשמור על‬
‫בריאותם ואיכות חייהם‪ .‬האפליקציה נועדה לשימוש אנשים וארגונים המטפלים בקשישים‪.‬‬
‫היא מאפשרת בדיקת ‪ 13‬אזורים בתוך הבית וארבעה מחוצה לו‪ .‬בכל אזור ניתנת הנחייה‬
‫לסמן האם הסידור בו ואביזרי העזר הקיימים תקינים‪ ,‬תקינים חלקית או לא תקינים‪ .‬לאחר‬
‫הסריקה מתקבלת תמונה כללית של המצב הבטיחותי של הבית והפנייה לנקודות המכירה‬
‫הקרובות ביותר לשם השגת האביזרים החסרים‪.‬‬
‫בבדיקה ניסיונית של האפליקציה נמצא כי בחדרי רחצה‪ ,‬אצל ‪ 11%‬מהנבדקים (‪)n=11‬‬
‫משטח הרחצה היווה סיכון לנפילות ואצל ‪ 11%‬מהנבדקים (‪ )n=14‬אין במטבח גלאי גז ואין‬
‫גלאי עשן‪ .‬התוצאות מועברות באופן ויזואלי להמחשת הנושאים לטיפול‪ ,‬וניתנת הפנייה‬
‫לנקודות מכירת האביזרים הקרובות לבית המגורים‪ .‬לסיכום‪ ,‬האפליקציה מאפשרת סקירה‬
‫של חדרי בית הקשיש‪ ,‬זיהוי הליקויים הבטיחותיים בו וטיפול בהם‪.‬‬
‫הנגשת טכנולוגיות לגיל השלישי ‪ -‬ה"בייסיק סמארטפון"‬
‫אמיר אלון‬
‫‪E2C‬‬
‫‪amir@e2c.co.il‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬תיאור תהליך המחקר והפיתוח של ה"בייסיק סמארטפון" תוך המחשה‬
‫הלכה למעשה של נושא הנגשת הטכנולוגיה לגיל השלישי וכיצד היא באה לידי ביטוי במוצר‬
‫זה‪ .‬בנוסף יתוארו מספר כיוונים נוספים של הנגשת טכנולוגיה לגיל השלישי‪ ,‬אליהם החברה‬
‫מתכננת לפנות בעתיד‪.‬‬
‫חברת ‪ E2C‬הינה סטארט‪-‬אפ ישראלי אשר הוקמה במטרה לשפר את חיי היום‪-‬יום של‬
‫אוכלוסיית הגיל השלישי‪ ,‬באמצעות הנגשת הטכנולוגיות המתקדמות בשוק תוך התחשבות‬
‫בצרכים ובאתגרים הקיימים באוכלוסייה זו‪ .‬המוצר הראשון שהחברה השיקה הוא ה"בייסיק‬
‫סמארטפון" שהינו סמארטפון ייעודי המותאם במיוחד לבני הגיל השלישי המעוניינים בקשר‬
‫הדוק עם המשפחה‪ ,‬החברים וכיוצא בזה‪ ,‬אולם מתקשים לבצע זאת כיום עקב ניתוק‬
‫מהעולם הטכנולוגי מסיבות שונות‪ .‬המכשיר יצא לשוק לאחר תהליך פיתוח של מעל שנה‬
‫וחצי בו השתתפו עשרות נסיינים בגילאים שונים‪ ,‬שעזרו בלמידת והבנת הצרכים הייחודיים‬
‫הרלוונטיים לאוכלוסיית הגיל השלישי‪.‬‬
‫ה"בייסיק סמארטפון" מאפשר לבני הגיל השלישי להתחבר מחדש וליהנות ממגוון עולמות‬
‫תוך שימוש בממשק פשוט ונוח להפעלה‪ .‬תכונות המכשיר כוללות בין השאר‪ :‬חיוג מהיר‬
‫ופשוט לבני משפחה וחברים; מצלמה פשוטה לתפעול המאפשרת צילום ושיתוף בקלות;‬
‫לחצן מצוקה מובנה המחובר למוקד או לאחד מבני המשפחה; אפשרות לקבלת מיקום על ידי‬
‫בן משפחה; גישה למגוון האפליקציות הזמינות לסמארטפונים באופן פשוט ונוח ועוד‪.‬‬
‫ה"בייסיק סמארטפון" מבוסס על ממשק משתמש חדש ובלעדי המיישם כמה עקרונות‬
‫המותאמים לאוכלוסיית הגיל השלישי‪ :‬ממשק מגע המנוהל בלחיצות ארוכות למניעת לחיצות‬
‫אקראיות ולא רצויות‪ ,‬קריאה והתמצאות נוחות ונטרול גורמים שיכולים להביא לבלבול‬
‫ולטעויות‪ .‬הממשק פותח עבור אוכלוסיית הגיל השלישי‪ ,‬אך עקב תכונותיו הייחודיות הוא יכול‬
‫להתאים לאוכלוסיות יעד נוספות‪.‬‬
‫שימוש ב ‪ Ipad-‬כאמצעי טיפול במהלך אשפוז בבית חולים גריאטרי‬
‫ליאורה פלג‪ ,‬רחלי שורץ‪ ,‬אורה ליאופולד‬
‫בית חולים שמואל הרופא‪ ,‬באר יעקב‪liora.peleg@grsh.health.gov.il .‬‬
‫‪ iPad‬הינו מחשב לוח של חברת ‪ ,APPLE‬המופעל באמצעות מסך מגע עליו ניתן להתקין‬
‫מגוון אפליקציות נרחב (‪ .)Ynet, 2010‬לאחרונה החלו לשלב את מכשירי ה‪ Ipad-‬בטיפולי‬
‫הריפוי בעיסוק במגוון אוכלוסיות‪ ,‬זאת בשל היותו נייד‪ ,‬קל משקל‪ ,‬אינטואיטיבי‪ ,‬אטרקטיבי‬
‫ומתאים לכל הגילאים‪.‬‬
‫ב‪ Ipad‬ישנו מגוון אפליקציות ייעודיות רחב אותן ניתן להוסיף לארגז הכלים הטיפוליים של‬
‫המרפאה בעיסוק‪ .‬ניתן לסווג את האפליקציות באופנים שונים על פי התחום בו מתמקדות‬
‫מטרות הטיפול‪ :‬מוטוריקה עדינה‪ ,‬מוטוריקה גסה‪ ,‬תיאום בילטרלי‪ ,‬תיאום עין‪-‬יד‪ ,‬תחושה‪,‬‬
‫תפיסה חזותית‪ ,‬קוגניציה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬השתתפות חברתית ופנאי ( & ‪.(Hoesterey‬‬
‫‪Chappelle, 2012‬‬
‫בבית החולים "שמואל הרופא"‪ ,‬מרכז רפואי גריאטרי שיקומי בבאר יעקב‪ ,‬נעשה שימוש‬
‫ב‪ Ipad‬עם מגוון רחב של חולים במחלקות השיקום‪ ,‬סיעוד מורכב ומונשמים‪ .‬מטרת הטיפול‬
‫במחלקות השיקום היא להביא את המטופל לעצמאות מירבית בתפקוד ע״י שיפור במרכיבים‬
‫המוטורים והקוגניטיביים‪ .‬ואילו במחלקות המונשמים והסיעוד המורכב‪ ,‬בשל משכי האשפוז‬
‫הארוכים‪ ,‬מטרות הטיפול כוללות בעיקר מציאה וקידום של פעילויות פנאי‪ ,‬מתן גירוי חושי וכן‬
‫כאמצעי תקשורת תומכת חליפית‪.‬‬
‫במחלקת המונשמים‪ ,‬מרבית המאושפזים הינם נמצאים בסטטוס בידוד מגע וישנה חשיבות‬
‫רבה לחיטוי אמצעי הטיפול‪ .‬בשל כיסוי פלסטיק ייעודי‪ ,‬ניתן לבצע חיטוי יעיל בהשוואה‬
‫לאמצעי טיפול אחרים‪.‬‬
‫ניתן להתאים את השימוש ב‪ Ipad-‬למגוון רחב של מטופלים בעזרת התאמות ועזרים עליהם‬
‫נפרט בהרצאה‪.‬‬
‫בהרצאה נציג מספר תיאורי מקרה‪ ,‬בהם נעשה שימוש ב‪ Ipad-‬בטיפול במאושפזים‬
‫במחלקות השונות בדגש על מחלקות המונשמים והסיעוד המורכב‪ .‬נציג את היתרון בשימוש‬
‫בו במקרים אלו ונציג אפליקציות המכילות בתוכן בנייה של תוכן ייעודי למטופל מסויים‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 03‬סוגיות נבחרות בתחום הפיזיקלי‬
‫השלכות תפקודיות של שברים ברדיוס הדיסטלי‬
‫דנית לנגר‪ ,‬ליאורה תמיר‪ ,‬חנה מלכיאור‬
‫המכון לריפוי בעיסוק שיקום היד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪dlanger10@gmail.com ,‬‬
‫רקע‪ :‬שבר ברדיוס הדיסטלי הינו השבר הנפוץ ביותר בגוף‪ ,‬השכיחות לשבר עולה עם הגיל‪,‬‬
‫נפוץ יותר אצל נשים‪ .‬מחקרים הצביעו על ירידה בתפקוד לאחר שבר ברדיוס הדיסטלי‪.‬‬
‫קיימות תוצאות שונות בנוגע לשכיחות של דיווח על מגבלה בטווח הארוך והדיווחים נעים‬
‫‪.)Moore, 2008, Nielsen & Dekkers, 2013 ( 13-10%‬‬
‫מטרות‪ :‬לבדוק את התפקוד של אנשים לאחר שבר ברדיוס הדיסטלי לפחות שנה לאחר‬
‫השבר ; לבדוק האם יימצא קשר בין מדדים של כאב וטווחי תנועה שנמדדו בקבלה לריפוי‬
‫בעיסוק לבין התפקוד לפחות שנה לאחר השבר‬
‫שיטה‪ :‬מחקר רטרוספקטיבי שכלל ‪ 23‬משתתפים לאחר שבר ברדיוס הדיסטלי שטופלו‬
‫במרכז הארץ (בין השנים ‪ .)2337-2311‬נתונים על טווחי תנועה וכאב בקבלה לטיפול בריפוי‬
‫בעיסוק התקבלו מהתיק הרפואי‪ .‬נתונים לגבי הסטטוס התפקודי והכאב בזמן המחקר נאספו‬
‫ע"י שאלון טלפוני במהלכו הועבר גם ה‪Quick Disabilities of the Arm Shoulder and -‬‬
‫)‪ Hand (DASH‬וה‪.Numeric pain scale -‬‬
‫תוצאות‪ 1-0 :‬שנים לאחר השבר המטופלים דווחו על מגבלה תפקודית קלה ( ‪mean‬‬
‫‪ DASH=29 .(SD=21.5‬נמצא הבדל מובהק בין הציון הממוצע של ה‪ QuickDASH -‬לבין‬
‫הנורמות באוכלוסייה בריאה )‪ 31% .(t=4.531,p=.001‬מהנבדקים דיווחו על כאב בעוצמה‬
‫נמוכה‪ mean=2.84,) (SD=2.8‬במעקב‪ .‬נמצא קשר בינוני מובהק בין עוצמת הכאב בתחילת‬
‫הטיפול לבין הדיווח על מגבלה בתפקוד כפי שנמדד ע"י שאלון ה‪ QuickDASH -‬במעקב‬
‫(‪ .)r=0.61 p=.009‬לא נמצאו קשרים מובהקים בין טווחי תנועה בקבלה לטיפול לבין הדיווח‬
‫על מגבלה בתפקוד במעקב‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬לשבר ברדיוס הדיסטלי יש השלכות ארוכות טווח על התפקוד‪ .‬הכאב בתחילת‬
‫הטיפול נמצא בקשר עם מגבלה תפקודית בטווח הארוך‪ .‬ממצאי המחקר מדגישים את‬
‫החשיבות שיש לתת בטיפול להפחתת כאב והשפעתו על תוצאות התפקוד‪.‬‬
‫טיפול מבוסס ראיות לאוסטאו‪-‬ארטריטיס בבסיס האגודל‬
‫חנה מלכיאור‪ ,‬ליאורה תמיר‬
‫המכון ריפוי בעיסוק שיקום היד‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪hamelchior@szmc.org.il ,‬‬
‫רקע‪ :‬אוסטאו‪-‬ארטריטיס (‪ )OA‬בבסיס האגודל היא תופעה שכיחה באוכלוסיה‪ ,‬ממנה‬
‫סובלות ‪ 63%‬מהנשים ו‪ 21% -‬מהגברים מעל גיל ‪.)Van Heest & Kallemeier; 2008( 11‬‬
‫חלקם הגדול של הסובלים מתסמונת זו‪ ,‬מדווחים על פגיעה וכאב בפרק ‪ CMC‬של האגודל‪.‬‬
‫לכך יש השלכות על התפקוד היומיומי ‪ ,‬הגבלה בטווחי תנועה‪ ,‬וירידה בכח אחיזה וכח פינץ'‬
‫(‪ .)Kjeken et al 2005‬ההתערבויות השמרניות המקובלות ברפוי בעסוק‪ ,‬להפחתת כאב‬
‫ושיפור התפקוד הן‪ :‬סדים‪ ,‬טכניקות לשמירה על המפרק‪ physical modalities ,‬ותרגילי‬
‫יציבות וחיזוק‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת הראיות הקיימות בספרות על מידת יעילותן של מגוון ההתערבויות ב‪OA -‬‬
‫בבסיס האגודל‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬נערכה סקירת ספרות עדכנית של שיטות ההתערבות השונות‪ ,‬ובדיקת הראיות‬
‫שנמצאו ליעילותן‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬נמצאו ראיות נמוכות עד בינוניות לשימוש בסדים‪ ,‬תרגילי יציבות וחיזוק‪,‬‬
‫טכניקות לשמירת פרקים‪ ,‬שימוש באמצעי עזר לתפקוד וטיפול בפראפין‪ .‬ישנן טכניקות‬
‫נוספות כמו טייפ קינזיולוגי‪ ,‬טיפול באולטרא‪-‬סאונד שנמצאות בשימוש בקליניקה אך אין‬
‫ראיות ליעילותן‪ .‬לאור סקירת הספרות יש מקום להמשך מחקר שיבחן את הטיפולים השונים‬
‫ל‪ OA -‬בסיס האגודל תוך שימוש במדדי תוצאה של תפקוד ואיכות חיים‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ :03‬סוגיות נבחרות בתחום הפיזיקלי‬
‫מסגרת התייחסות לטיפול בריפוי בעיסוק במטופלים הסובלים מתסמונת‬
‫‪complex regional pain syndrome – CRPS‬‬
‫נעמה גיסיס‬
‫מרכז רפואי שיקומי "רעות" תל אביב‬
‫תסמונת ‪ complex regional pain syndrome CRPS‬הינה תסמונת המתאפיינת בכאב‬
‫בגף הקשורה בשינויים תחושתיים‪ ,‬טרופים שונים ובהפרעות מוטוריות ותפקודיות ניכרות‪.‬‬
‫התסמונת לרוב מתעוררת לאחר חבלה לגף (אך לא תמיד)‪ .‬אופיינית‪ ,‬הכאב הינו הסימפטום‬
‫המרכזי‪ ,‬אך לרוב מלווה בפגיעה בתפקוד הגף ובדחק רגשי‪ .‬למרות שמנגנון הפגיעה טרם‬
‫ידוע באופן מלא‪ ,‬מקובל לראות היום בתסמונת שילוב של פגיעה במערכת העצבים‬
‫הפריפרית והמרכזית‪.‬‬
‫מטופלים הסובלים מ ‪ CRPS‬חווים ירידה משמעותית בביצוע העיסוקי ובהשתתפות‪ ,‬דבר‬
‫המביא לפגיעה באיכות החיים שלהם ושל הסובבים אותם‪ .‬הספרות כיום מתפתחת מאוד‬
‫סביב הבנת המנגנונים שעומדים בבסיס התסמונת ובהתאם מתפתחות גישות טיפול‪.‬‬
‫בספרות הכאב כיום מושם דגש רב על כאב כסימפטום המושפע מגורמים רבים ודורש‬
‫התייחסות כוללנית‪ ,‬עם דגש תפקודי כמוטיב מרכזי בהערכה וטיפול ( ‪(functional‬‬
‫‪ .restoration‬התייחסות זו מסמנת את הריפוי בעיסוק כמקצוע מרכזי בהתערבות הטיפולית‬
‫בתסמונות אלו‪.‬‬
‫בספרות‬
‫הטיפולית‬
‫הריפוי בעיסוק‬
‫קיימת התייחסות מעטה בנוגע‬
‫באוכלוסיה זו‪.‬‬
‫לדרכי הערכה וההתערבות‬
‫בקליניקה עם זאת‪ ,‬קיים מגוון של גישות וטכניקות טיפול‬
‫הקשורות לאספקטים שונים של התסמונת‪ :‬תחושתיים‪ ,‬מוטוריים‬
‫תפיסתיים ורגשיים‪.‬‬
‫מתוך כך עולה הצורך לאגד את גישות הטיפול הרלוונטיות לתוך מסגרת התייחסות אחידה‬
‫הכוללת דרכי הערכה‪ ,‬גישות התערבות‪ ,‬טכניקות ואמצעי טיפול‪ .‬מסגרת שבבסיסה זיהוי‬
‫הגורמים המעכבים והמאפשרים ביצוע‪ ,‬על מנת לאפשר השתתפות מירבית בעיסוקים‬
‫משמעותיים לאדם‪.‬‬
‫בהרצאה נציג בפני קהל השומעים את מסגרת ההתייחסות שפתחנו במרכז רפואי שיקומי‬
‫"רעות" להערכה וטיפול ב‪-‬‬
‫‪.CRPS‬‬
‫תוך הצגת תיאורי מקרה שישקפו את תהליך‬
‫ההתערבות‪ ,‬מורכבותה ודרכי ההתמודדות עם האתגרים הנלווים לטיפול‪.‬‬
‫מבחן ציור איש ל‪ :CRPS -‬ביסוס תוקף מבנה ותוקף מבחין של הכלי‬
‫חנה קרפין‪ ,1‬שירה קראוס‪, 1,2‬אפרת הרמן‪ 1,2‬הדס פרנק‪, 2‬ז'אן ז'ק וטין‬
‫‪1,2,0‬‬
‫‪-1‬המחלקה לרפוי בעיסוק‪ ,‬מרכז רפואי שיקומי "רעות"‪ ,‬תל אביב‪-2 .‬המרכז לשיקום תסמונות כאב‪ ,‬מרכז‬
‫רפואי "רעות"‪ ,‬תל אביב‪- 0 .‬הפקולטה לרפואה ע"ש סקלר‪ ,‬אוניברסיטה תל אביב‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫רקע‪ )CRPS( Complex Regional Pain Syndrome :‬הנה תסמונת המאופיינת בכאב‬
‫אזורי מתמשך ומלווה בהפרעות סנסורית‪ ,‬מוטורית‪ ,‬הפרעות בוויסות של המערכת‬
‫האוטונומית‪ ,‬בצקת ו‪/‬או שינויים טרופיים‪.‬‬
‫ידוע כי השינויים הפריפריים המתרחשים ב‪ CRPS -‬הינם גם ביטוי של התארגנות‬
‫קורטיקלית פתולוגית המודגמת על ידי שינוי בייצוג האיבר הפגוע בקורטקס הסומטו‪-‬סנסורי‪.‬‬
‫עוד נמצא כי הפרעה בתפיסת גוף נפוצה בקרב חולי ‪ CRPS‬בשיעור גבוה‪ .‬ליקוי זה בא לידי‬
‫ביטוי בהימנעות משימוש באיבר הפגוע‪ ,‬הירתעות מהסתכלות עליו וטעויות בהערכה‬
‫הסנסורית של האיבר‪ .‬ממצאים אלו מצביעים על "עיגון קורטיקלי" של התסמונת בפרט‬
‫באזורים מוח האחראים על עיבוד סנסורי ותפיסתי‪ .‬ישנם כלים שונים המאפשרים להעריך‬
‫תקלות בסכמת גוף‪ ,‬אך לא נמצא כלי המאפשר להעריך ולכמת באופן קליני את הפגיעה‬
‫התפיסתית בסכמת גוף‪ ,‬באמצעות ציור דמות אדם על ידי החולים עצמם‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬פיתוח מבחן ציור איש לאוכלוסיית מבוגרים הסובלים מ‪ .CRPS -‬מטרת המשך‬
‫הייתה לבצע ניתוח של אוכלוסיית הנבדקים בהתאם לצד הפגוע‪ ,‬במטרה לבחון הבדלים‬
‫בציור האיש בין קבוצות בהתאמה לצד הפגוע‪.‬‬
‫שיטה ונבדקים ‪ "Reuth Figure Drawing Test (RFDT)" :‬ל‪ CRPS -‬כולל בקשה לציור‬
‫דמות וקידודו בהתאם לקריטריונים בנקבעו‪ .‬המבחן הועבר ל‪ 03 -‬נבדקים בריאים ול‪01 -‬‬
‫נבדקים הסובלים מ‪ ,CRPS -‬בנוסף הועברו מדדי מחלה‪ ,‬תפקוד ושאלוני כאב‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬התוצאות הדגימו הבדלים משמעותיים בין ציורי הבריאים לחולים בכל הקריטריונים‬
‫שנכללו באבחון‪ ,‬נתונים המבססים את תוקף המבנה של הכלי‪.‬‬
‫בהמשך בצענו ניתוח של אוכלוסיית הנבדקים התוצאות הראו כי האוכלוסייה הסובלת‬
‫מהתסמונת משמאל כמייצגת ליקוי מוחי ימני‪ ,‬נמצאה כלקויה יותר מהקבוצה עם תסמונת‬
‫מצד שמאל בביצועיה במבחן ציור איש‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬התוצאות מבססות את תוקף התוכן של הכלי כמתאים לאבחן תקלות בסכמת גוף‬
‫ב‪ .CRPS -‬בנוסף‪ ,‬התוצאות עולות בקנה אחד עם הידוע על התמחות המיספרה ימנית‬
‫בתחומי התפיסה והמרחב וכן בעיגון הקורטיקלי של התסמונת ומכוונים לצורך בהמשך‬
‫מחקר במטרה לאשש את ההבדלים שנמצאו ולפתח התערבויות ייעודיות מכוונת בהתאם‪.‬‬
‫הביצוע העיסוקי ושביעות הרצון מהחיים של בנות זוג של נפגעי חוט שדרה‬
‫– הקשר ליכולת התפקוד של בן הזוג‪ ,‬לבריאותה ולתמיכה החברתית של‬
‫בת הזוג‬
‫טרייסמן הדס‪ ,1‬אברך בר מיכל‪ ,2‬רצון נאוה‪ ,2‬איצקוביץ מלכה‬
‫‪1,2‬‬
‫‪0‬‬
‫בי"ח לוינשטיין‪ ,‬רעננה‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬בית הספר למקצועות הבריאות‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫רקע‪ :‬חלק גדול מנפגעי חוט השדרה (נח"ש) יזדקקו למידה זו או אחרת של עזרה בפעולות‬
‫יומיום לאחר השיקום‪ .‬עזרה זו ניתנת לרוב על ידי בני משפחה ובעיקר על ידי בנות זוג‪ .‬בנות‬
‫זוג אלה מדווחות על דיכאון‪ ,‬ח רדה ורמות נמוכות של בריאות פיזית‪ .‬בעוד שתוצאות‬
‫השיקום של נח"ש זוכות לחקירה נרחבת‪ ,‬המחקר ממעט לבדוק את השפעת הפגיעה על‬
‫הביצוע העיסוקי של בנות הזוג‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את הקשר בין הרמה התפקודית של בן הזוג‪ ,‬תפיסת הבריאות של‬
‫בת הזוג והתמיכה החברתית שלה‪ ,‬לבין הביצוע העיסוקי ושביעות הרצון מהחיים של בת‬
‫הזוג המטפלת‪.‬‬
‫נבדקים ושיטות‪ 11 :‬בנות זוג של נח"ש אשר עברו תהליך שיקומי במחלקה לנח"ש בבי"ח‬
‫לוינשטיין רואיינו עי" ה ‪ OPHI-II‬ומילאו שאלונים פעמיים‪ :‬בשבוע האחרון לאשפוז של‬
‫המטופל וכחצי שנה אח"כ‪ .‬קבוצת הביקורת כללה ‪ 11‬בנות זוג של גברים בריאים תואמות‬
‫במשתנים גיל‪ ,‬מספר ילדים ומצב סוציו‪-‬אקונומי‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬שביעות הרצון מהחיים של בנות זוג של נח"ש והביצוע העיסוקי שלהן נמצאו נמוכים‬
‫יותר בהשוואה לבנות הזוג של גברים בריאים‪ ,‬ונשארו נמוכים גם כעבור כחצי שנה‪ .‬נמצא כי‬
‫אין קשר בין רמת התפקוד של בן הזוג לביצוע העיסוקי ולשביעות הרצון של בת הזוג‬
‫מהחיים‪ .‬בריאות נפשית והשתייכות לקבוצה (בת זוג של נח"ש ‪ /‬בת זוג לאדם בריא) ניבאו‬
‫את הביצוע העיסוקי של בנות הזוג‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬על אנשי השיקום בכלל ומרפאים בעיסוק בפרט‪ ,‬מעבר לטיפול בנח"ש‪ ,‬לעקוב‬
‫בצורה סדירה אחר ההתמודדות של בנות הזוג עם פגיעת בן זוגן ובמידת הצורך להציע‬
‫התערבות‪ .‬התערבות ייחודית של מרפאים בעיסוק צריכה להתמקד בקידום סגנון חיים מאוזן‬
‫יותר‪ ,‬בשיפור ניהול הזמן ובקידום ההשתתפות בעיסוקים של נשים אלה‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ : 02‬מה שרואים מכאן לא רואים משם ‪ -‬התפקוד היום יומי בקרב‬
‫המתמודדים עם מוגבלות נוירו‪ -‬התפתחותית חבויה לאורך מעגל החיים‬
‫ישימות גישת ‪ Parental Occupational Executive Training‬לשיפור‬
‫התפקוד של ילדי גן עם תסמינים של ‪ - ADHD‬ראיות איכותניות‬
‫‪0‬‬
‫כרמית פריש‪ 0,2‬עמנואל תירוש ‪ ,3‬צופיה דויטש‪-‬קסטל ‪ ,2‬ושרה רוזנבלום‬
‫‪ .1‬המעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪,‬פקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ .2 .‬המכון להתפתחות הילד מכבי שירותי בריאות‪ ,‬חיפה‪ .0 .‬מרכז חנה חושי‬
‫להתפתחות הילד‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון והפקולטה לרפואה בטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫מודל ההתערבות ‪ )POET( Parental Occupational Executive Training‬פותח לאור‬
‫מגמה גוברת בספרות שקושרת בין מגבלות תפקודיות שנחוות על ידי ילדים צעירים עם‬
‫תסמינים של ‪ )ADHD( Attention Deficit Hyperactivity Disorder‬לבין איחור‬
‫בהתפתחות התפקודים הניהוליים (ת"נ) שלהם‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי‪ :‬לחקור את ישימות‬
‫גישת ‪ POET‬באמצעות ‪ .mixed Method design‬שיטה‪ :‬במחקר נכללו ‪ 13‬משפחות של‬
‫ילדים בגיל ‪ 6-1‬שנים עם תסמינים של ‪ .ADHD‬הילדים הופנו ע"י רופאי הילדים ו‪/‬או ההורים‬
‫והגורמים החינוכיים שלהם‪ ,‬שציינו קשיים תפקודיים שהחשידו ב‪ .ADHD -‬לאחר שהילדים‬
‫עברו אבחון ברפוי בעיסוק‪ ,‬הוריהם נותבו לקבוצת מחקר (החלו התערבות באופן מיידי)‪ ,‬או‬
‫לקבוצת השוואה (החלו התערבות לאחר המתנה של ‪ 0-13‬שבועות) בהתאם לרשימות‬
‫ההמתנה‪ .‬ההתערבות כללה ‪ 0-13‬מפגשים של כ ‪ 61‬דק'‪ ,‬ובוצעה ע"י ‪ 11‬מרפאים בעיסוק‬
‫שעברו הכשרה מיוחדת‪ .‬מדדים כמותיים שהתייחסו לתפקוד הילדים‪ ,‬הת"נ וההתנהגות‬
‫שלהם‪ ,‬ומדדים של רמת הידע והמיומנות של ההורים לסייע לילדיהם נאספו בארבע נקודות‬
‫זמן‪ ,‬בהפרשים של ‪ 0-13‬שבועות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי להעשיר את הממצאים באמצעות מידע‬
‫איכותני‪ ,‬ההורים התבקשו בתום ההתערבות למלא שאלון עם שלוש שאלות פתוחות אודות‬
‫התרשמותם מהתוכנית‪ .‬שאלונים אלה קודדו ע"י שלוש חוקרות‪ ,‬וזוהו תמות מרכזיות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬מפאת קוצר הזמן יוצגו הממצאים האיכותניים בלבד‪.‬ניתוח התמות העלה כי‬
‫ההורים חשו שה‪ POET‬תרמה להם בעיקר ידע וכלים שיטתיים שסייעו להם להוביל לשינוי‬
‫תפקודי של ילדיהם ושלהם‪ .‬מרביתם ציינו שמובנות שיטת ההתערבות והתמיכה הרגשית‬
‫שניתנה להם במהלכה תמכו ביכולתם ליישם את ההתערבות‪ .‬מסקנות‪ :‬הממצאים‬
‫האיכותניים מרחיבים את המידע שנאסף‪ ,‬ומאפשרים להבין שגישת התערבות שכוללת‬
‫אלמנטים של הבניה ותמיכה רגשית מאפשרת להורים ליישם את ההדרכה ולהגיע להישגים‬
‫פיתוח ויישום מודל הערכה מקיף למתבגרים עם קשיים בכתיבה‬
‫(דיסגרפיה) ‪ -‬תפקודי גוף‪ ,‬פעילות‪ ,‬השתתפות‪ ,‬איכות חיים ומה שביניהם‬
‫ליאת חן‪ ,‬פרופ' שרה רוזנבלום‬
‫אוניברסיטת חיפה החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬המעבדה לחקר תפקוד אנושי מורכב והשתתפות‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת מודל להערכת מתבגרים עם קשיים בכתיבה והדגמת יישומו‪.‬‬
‫רקע‪ :‬כתיבה היא פעילות אנושית מורכבת‪ .‬מחקרים מראים שלקשיים בכתיבה יש השפעה‬
‫נרחבת וארוכת טווח‪ ,‬גם מעבר לגיל ההתבגרות‪ .‬מתבגרים המתמודדים עם קשיים בכתיבה‪,‬‬
‫ולעיתים קרובות מאופיינים גם באבחנות נוירו‪-‬התפתחותיות נוספות כמו ‪Attention Deficit‬‬
‫‪ (ADHD) Hyperactive Disorder‬או‬
‫‪(DCD) Developmental Coordination‬‬
‫‪ ,Disorder‬מתקשים למצוא מסגרת מתאימה להערכה ולהתערבות‪.‬‬
‫ספרות מחקרית‬
‫עדכנית‪ ,‬מצביעה על כך שלקשיים בכתיבה יש השפעה ניכרת על פעילותם של מתבגרים‬
‫אלו‪ ,‬על השתתפותם בפעילויות פנאי ועל תפיסתם הסובייקטיבית את איכות חייהם‪ .‬מאפייני‬
‫גיל ההתבגרות‪ ,‬בשילוב עם הקשיים התפקודיים המאפיינים מתבגרים אלו‪ ,‬משפיעים הרבה‬
‫מעבר לתפקודם האקדמי ובאים לידי ביטוי גם בבית ובסביבות נוספות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חסרים‬
‫מחקרים שסוקרים באופן רחב את המאפיינים של אוכלוסייה זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצא בספרות‬
‫מודל הערכה מקיף‪ ,‬שמשלב ידע מהספרות‪ ,‬ממצאים ממחקרים עדכניים ומניסיון קליני‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג מודל להערכה אינדיבידואלית‪ ,‬שמבוסס על הגדרות ארגון הבריאות העולמי‪,‬‬
‫כפי שמופיעות במודל ה ‪.ICF-CY‬‬
‫המודל מתייחס לאדם –‬
‫(תפקודי גוף)‪ ,‬עיסוק ‪-‬‬
‫העיסוקים עימם הוא מתמודד (אקדמי‪ ,‬פעילויות יום יום ופעילויות פנאי) וסביבה (פיזית‬
‫וחברתית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬המודל מציע הערכה של התפיסה הסובייקטיבית של המתבגר את איכות‬
‫חייו‪ .‬המודל מאפשר בניית תמונה רחבה אודות תפקודו של המתבגר‪ ,‬עוצמותיו וחולשותיו‬
‫ובכך יכול להוות שלב מקדים לבניית תוכנית התערבות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬יוצג מחקר חדשני המביא לידי ביטוי את ההבנה‪ ,‬כי תפקודם של מתבגרים עם‬
‫הפרעה נוירו‪-‬התפתחותית חבויה‪ ,‬כדוגמת קשיים בכתיבה (דיסגרפיה)‪ ,‬מושפע לעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬הרבה מעבר להפרעה בתפקוד אקדמי‪ .‬כמרפאים בעיסוק‪ ,‬המעודדים השתתפות‬
‫במארג החיים‪ ,‬אנו מחויבים בהערכה מקיפה כזו‪.‬‬
‫פיתוח ויישום מודל התערבות מטה קוגניטיבי הממוקד בפעילות והשתתפות‬
‫עבור מתבגרים עם הפרעות נוירו התפתחותיות‬
‫יעל פוגל‪ ,‬פרופ' נעמי יוסמן ופרופ' שרה רוזנבלום‬
‫אוניברסיטת חיפה החוג לריפוי בעיסוק‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת מודל להערכה והתערבות שנבנה לאור הספרות הקיימת‪ ,‬ניסיון‬
‫מחקרי וקליני ותיאור יישומו‪.‬‬
‫רקע‪ :‬מתבגרים שמתמודדים עם ליקויים התפתחותיים‬
‫כמו‬
‫‪Attention Deficit‬‬
‫‪ ,)LD( Learning Disability, (ADHD) Hyperactive Disorder‬או‬
‫‪Disorder‬‬
‫)‪(DCD‬‬
‫‪ ,Developmental Coordination‬כאבחנות בודדות או משולבות‪ ,‬מופנים‬
‫לקבלת טיפול בריפוי בעיסוק עקב חסרים תפקודיים‪ .‬אוכלוסייה זו מאופיינת בקשיים בקשב‬
‫וריכוז‪ ,‬למידה וכתיבה‪ ,‬התארגנות ועוד‪ ,‬הבאים לידי ביטוי‪ :‬בבית‪ ,‬בבית הספר ובסביבה‬
‫החברתית‪.‬‬
‫מתוצאות המחקרים ניתן להיווכח שהשילוב של הקשיים התפקודיים עם השינויים‬
‫המתרחשים בגיל ההתבגרות גורע מהביצוע העיסוקי ומההשתתפות של מתבגרים אלו‬
‫במסגרות השונות‪ .‬עם זאת המידע מועט ומתייחס בעיקר לקשיים בתחום האקדמי ופחות‬
‫לקשיים בתחומי עיסוק נוספים כמו תפקוד יום יומי‪ ,‬פנאי‪ ,‬חברה ועוד‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג המודל שלוקח בחשבון את דרישות הסביבה‪ ,‬האדם – המתבגר‪ ,‬והעיסוקים‬
‫עימם הוא מתמודד ‪ ,‬זאת בהתאם להגדרות ה ‪ ICF-CY‬של ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬המודל‬
‫העיסוקי ומודלים מטה קוגניטיביים דינמיים‪ .‬המודל מהווה בסיס לתכנית הערכה והתערבות‬
‫אינדיבידואלית שמדגישה את עוצמותיו וחולשותיו של הפרט בתפקודי יום‪-‬יום‪ ,‬מכוון לבחינת‬
‫דרכים לקביעת מטרות תפקודיות ולהתערבות הבנויה על שילוב אסטרטגיות מטה‬
‫קוגניטיביות בכדי לאפשר למתבגר להשתתף באופן מיטבי בסביבה‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה יומחש המודל באמצעות דוגמאות מתוך תכנית ההתערבות‪ .‬תכנית זו‬
‫מתקיימת במסגרת מחקר דוקטורט המבוצע באוניברסיטת חיפה הבוחן את יעילות המודל‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬המודל מהווה דרך לבטא את הרציונל להערכת הצרכים התפקודיים ולטיפול‬
‫בתפקוד היום יומי בקרב מתבגרים אלו בהקשר הסביבתי לשם שיפור התפקוד היום יומי‬
‫וההשתתפות שלהם לאורך זמן‪ ,‬ומספק כלים מעשיים למרפאים בעיסוק להעריך ולטפל‬
‫באוכלוסייה זו‪.‬‬
‫עיבוד תחושתי‪ ,‬תפקודים ניהוליים והתארגנות בזמן בקרב בוגרים עם‬
‫מוגבלות חבויה ‪ -‬מה הקשר?‬
‫כנרת שרפי ופרופ' שרה רוזנבלום‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫עיבוד תחושתי ותפקודים ניהוליים תקינים משמעותיים לתפקוד יומיומי יעיל ומסתגל‪.‬‬
‫התארגנות בזמן משליכה על התפקוד היומיומי‪ .‬מטרת המחקר‪ :‬השוואת העיבוד‬
‫התחושתי‪ ,‬התפקודים הניהוליים וההתארגנות בזמן בקרב בוגרים עם לקויות למידה‪ ,‬קשב‬
‫וקואורדינציה (מוגבלות חבויה) וללא קשיים אלו ובדיקת הקשרים בין התחומים בקרב‬
‫הבוגרים עם מוגבלות חבויה‪ .‬שיטות‪ 11 :‬בוגרים עם מוגבלות חבויה ו‪ 11 -‬בוגרים מותאמים‬
‫(‪( )Matched‬גיל ממוצע ‪ )03‬מילאו את‪ :‬הפרופיל הסנסורי ‪The Sensory Profile - -‬‬
‫‪ ,)AASP( Adolescents/Adult version‬שאלון להערכת תפקודים ניהוליים ‪-‬‬
‫‪The‬‬
‫‪Behavioral Rating Inventory of Executive Functions – Adolescents/adults‬‬
‫‪ )A-BRIEF( version‬ושאלון התארגנות בזמן והשתתפות ‪Time Organization and‬‬
‫‪ .)TOPS( - Participation‬תוצאות‪ :‬נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בציוני ‪:AASP‬‬
‫רישום נמוך (‪ ,)α < .001‬רגישות תחושתית (‪ ,)α < .001‬והימנעות תחושתית (‪;)α < .005‬‬
‫‪ )α < .001( BRIEF-A‬ו ‪ .)α < .001( TOPS‬נמצאו קשרים מובהקים בין ‪BRIEF- ,AASP‬‬
‫‪ A‬ו‪ .TOPS -‬רישום נמוך (‪ )AASP‬ניבא ‪ 21.7%‬מהשונות וסולם בקרת משימה (‪)BRIEF-A‬‬
‫הוסיף ‪ 3.1%‬לניבוי של קצב ההתארגנות בזמן (‪ ;)TOPS-A‬סולם בקרת משימה (‪BRIEF-‬‬
‫‪ )A‬ניבא ‪ 22.7%‬מהשונות של אופן הביצוע של ההתארגנות בזמן (‪ ;)TOPS-B‬סולם שליטה‬
‫רגשית (‪ )BRIEF-A‬ניבא ‪ 20.1%‬מהשונות וסולם יזימה (‪ )BRIEF-A‬הוסיף ‪ 12.2%‬לניבוי‬
‫של תגובות רגשיות בעקבות התארגנות לא מוצלחת בזמן (‪ .)TOPS-C‬מסקנות ויישום‪:‬‬
‫הערכת בוגרים עם מוגבלות חבויה צריכה לכלול הערכה של פרופיל סנסורי‪ ,‬תפקודים‬
‫ניהוליים והתארגנות בזמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬ברוח מושגי מודל ארגון הבריאות העולמי‬
‫‪The‬‬
‫)‪ - international Classification of Functioning, Disability and Health (ICF‬מומלץ‬
‫לבח ון תפקודי גוף ותחומי פעילות והשתתפות נוספים שעשויים להיות מושפעים מהמאפיינים‬
‫הייחודים של בוגרים עם מוגבלות חבויה‪ ,‬על מנת להבין את הצרכים היומיומיים שלהם‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ :00‬ריפוי בעיסוק במסגרת בית חולים שיקומי לילדים‬
‫אימון אינטנסיבי המשלב הגבלת גפה ואימון דו‪-‬צדדי לילדים עם שיתוק‬
‫מוחין בדגם המיפרזיס‪ .‬מה בין שיפור אובייקטיבי לסובייקטיבי?‬
‫מרילין כהן‪ ,‬גלעד שורק‪ ,‬ג'ולי קרם‪ ,‬מיכל כץ‪-‬לוירר‪ ,‬אסנת ארבל‬
‫אלי"ן‪ ,‬מרכז לשיקום ילדים ונוער‪ ,‬ירושלים‬
‫חוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת תל אביב‬
‫מטרה‪ :‬לבחון את ההשפעה של תכנית אימון אינטנסיבית המשלבת הגבלת גפה ועבודה דו‪-‬‬
‫צדדית על יכולות תפקוד גפיים עליונות ועל חווית השימוש ביד בילדים עם המיפלגיה על רקע‬
‫שיתוק מוחין‪.‬‬
‫שיטת עבודה‪ 23 :‬ילדים גילאי ‪ 3-11‬עם‬
‫‪(MACS)Manual Ability Classification‬‬
‫‪ ,III-I System‬השתתפו בתוכנית טיפולית אינטנסיבית לשבועיים‪( ,‬חמישה ימים בשבוע)‬
‫המשלבת שעת הגבלת עם חמש שעות של פעילות דו צדדית הכוללת פעילויות תפקודי‬
‫יומיום כמו הכנת ארוחת צהריים ועבודת יד ופעילות בבריכה וחדר כושר‪ .‬מדדי תוצאה כללו‬
‫הערכת גפיים עליונות דו צדדית‪, Assisting Hand Assessment (AHA),-‬וחד צדדית‬
‫)‪ Jebsen-Taylor Test of Hand Function(JTTHF‬ושאלון סוביקטיבי לחווית השימוש‬
‫בגפה )‪ . Children's Hand-Use Experience Questionnaire (CHEQ‬המידע נאסף‪,‬‬
‫לפני התוכנית ושלושה חודשים לאחר סיומה‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצא כי בעקבות תכנית אימון קצרה אך אינטנסיבית חל שיפור מובהק בתפקוד‬
‫גפיים עליונות‪ ,‬הן על פי מבחן דו צדדי‪ ,‬על פי ה ‪ ,AHA‬שינוי מערך חציוני של ‪[ 10‬טווח ‪01-‬‬
‫‪ ]10‬לערך חציוני של ‪[ 17‬טווח ‪ ,p<0.01 ,]60-02‬והן בתפקוד החד צידי‪ ,‬על פי ה ‪JTTHF‬‬
‫בשתי הגפיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא חל שינוי במספר הפעולות שילד חש שהוא עצמאי‪ ,‬מערך‬
‫חציוני של ‪ 17.1‬פעולות מתוך ‪ 27‬ל ‪ .)p=0.13( 21‬כמו כן לא חל שינוי בתחושת הילד‬
‫במידת היעילות של הגפה‪ ,‬במשך הזמן שלוקח לו לבצע פעולות וכן במידת ההפרעה של היד‬
‫לפעולה (‪.)p>0.05‬‬
‫מסקנות וסיכום‪ :‬בעקבות השתתפות בתוכנית אינטנסיבית‬
‫לגפיים עליונות המשלבת‬
‫הגבלה עם תרגול דו צדדי בילדים עם שיתוק מוחין בדגם המיפלגיה‪ ,‬חל שיפור בתפקוד‬
‫האובייקטיבי של הילד‪ ,‬זאת ללא שיפור מקביל בתחושתו ביחס ליד‪ ,‬לתפקודה ולמידת‬
‫ההפרעה שלה בחיי היומיום‪.‬‬
‫עצמאות בתפקודי היום יום בילדים עם ‪:Myelomeningocele‬‬
‫הסתכלות במרכיבים על פי מודל ה‪ICF‬‬
‫שושנה שטיינהרט‬
‫בית חולים אלי"ן‪ssteinhart@alyn.org ,‬‬
‫רקע ‪ )MMC( Myelomeningocele‬היא פגיעה מולדת המביאה לעיתים קרובות למוגבלות‬
‫בתפקודיי היומיום‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה של מרכיבים מתוך ה ‪ICF‬‬
‫שקשורים לפגיעה‪ ,body functions and structures ,‬מאפיינים אישיים וסביבתיים‪,‬‬
‫לתפקוד היום יום בילדים עם ‪.MMC‬‬
‫שיטות דפוס מחקר‪ :‬משתתפים‪ 110 :‬ילדים מגיל ‪ 0‬עד ‪ 10‬שנים עם ‪ MMC‬שביקרו‬
‫במרפאת ספינה ביפידה בבית חולים אלי"ן בירושלים בין מאי ‪ -2312‬לאפריל ‪ .2310‬כלים‪:‬‬
‫מדד תוצאה עיקרי ‪ -) PEDI) Pediatric Evaluation of Disability Inventory‬תת מבחן‬
‫‪ ,self care‬בדיקת מיומנות כף יד – על פי ‪ , 9 hole peg test‬שאלון דמוגרפי‪ -‬חברתי‪,‬‬
‫שאלון תפיסת הורים למוגבלות הילד‪ ,‬הערכת היכולת הקוגניטיבית על פי תת סולם תקשורת‬
‫וקוגניציה ב ‪ ,)FIM( Functional Independence Measure‬הערכת יכולות תפיסתיות על‬
‫פי מבחן ה‪ .BEERY VMI‬הערכת הליכה לפי ‪ .FMS‬כל ההערכות בוצעו במסגרת ביקור‬
‫שיגרתי במרפאה‪.‬‬
‫תוצאות ‪ :‬דרוג עזרת ההורה על פי הסקלה ‪ caregiver assistance‬ב‪ PEDI‬הציג חציון של‬
‫‪ 23.6‬בטווח שנע בין ‪ -31.7‬ל ‪ .>13‬לא נמצא קשר בין גובה הפגיעה לרמת עצמאות‪ ,‬אולם‬
‫ילדים ללא הידרוצפלוס ו ‪ arnold chiari‬היו יותר עצמאיים באופן מובהק‪.‬‬
‫בילדים עם‬
‫הידרוצפלוס‪ ,‬גיל הילד‪ ,‬תפקוד גפה עליונה‪ ,‬תפקוד קוגניטיבי‪ ,‬וניידות בהליכה היו המרכיבים‬
‫הקשורים ביותר לרמת עצמאות ביום יום‪ .‬לא נמצא קשר בין מרכיבים סביבתיים לרמת‬
‫עצמאות‪ ,‬אולם תפיסת ההורה במוגבלות הילד קשור באופן מובהק לעצמאות‪.‬‬
‫מסקנה ‪ :‬בהתייחסות לגורמי הפגיעה הקשורים לעצמאות ביום יום נוכחות של הידרוצפלוס‬
‫יותר משמעותית מגובה הפגיעה‪ .‬הסתכלות על פי מודל ה‪ ICF‬על ילדים עם ‪ MMC‬מציגה‬
‫את מורכבות התמונה התפקודית של ילדים אלו‪ ,‬ומסייעת למרפאות בעיסוק בבניית תכנית‬
‫לשיפור העצמאות‪.‬‬
‫יעילותו של תגבור הטיפול ע"י ההורים בבית‪ -‬הילד‪,‬‬
‫בהשגת מטרות הטיפול בתחומי תפקוד שונים‬
‫חדוה אלהרר‬
‫בית חולים אלי"ן‪helharar@alyn.org ,‬‬
‫רקע‪ :‬יעילותו של תרגול ביתי בהשגת מטרות טיפול‪ ,‬נצפתה בעבודות קודמות‪ .‬ההסבר‬
‫ליעילות התכנית הוא שהבית הוא סביבתו הטבעית של הילד‪ ,‬ההורים הם מטפליו הטבעיים‪,‬‬
‫ובעלי מוטיבציה רבה לקדמו‪ .‬בהעמידה את ההורים והמשפחה במרכז‪ ,‬גישה זו מעצימה את‬
‫ההורים ומספקת להם כלים לקידום ילדם‪.‬‬
‫היעד ‪ :‬שיתוף ההורים בטיפול בבית‪ ,‬להשגת מטרות הטיפול החשובות ביותר – כפי‬
‫שהוגדרו ע"י ההורים‪ .‬מטרת העבודה ‪ :‬לבחון ולבסס מחקרית‪ ,‬ישימות ויעילות פרויקט מעין‬
‫זה עבור קבוצת ילדים בעלי נכויות מרכבות ורבות‪.‬‬
‫השתתפו‪ 10 :‬ילדים בגיל ממוצע של ‪ 2.1‬שנים‪ ,‬והוריהם – בגיל ממוצע – ‪ 01‬שנים‪.‬‬
‫מבנה ושיטת המחקר‪ :‬מודל ביקורות עצמיות‪ .‬השנה חולקה לשלוש תקופות‪ -1 :‬ללא תגבור‬
‫טיפול‪ – 2 ,‬תגבור טיפול‪ – 0 ,‬ללא תגבור טיפול ‪ .‬המשתתפים עברו הערכות בסיום כל‬
‫תקופה‪.‬‬
‫כלים‪ -‬במחקר השתמשו ב ‪Goal Attainment Scale‬‬
‫(‪,) GAS‬‬
‫‪Pittsburgh‬‬
‫‪ , Rehabilitation Participation Scale‬ראיון הנוגע בתרומה ובקשיים בשילוב טיפול‬
‫שיקומי בבית – מנקודת מבטם של ההורים‪ -PEDI ,.‬בתחום התגבור שנבחר (‪/ Mobility‬‬
‫‪.)Social / Self-care‬‬
‫תוצאות‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על הבדל מובהק ב ‪ GAS‬בין נקודת הערכה ‪ 1‬ל ‪ 2‬ובין‬
‫‪ 1‬ל ‪ .0‬כמו כן לא נצפה שינוי מובהק בערכי ה ‪ .PEDI‬ממוצע השתתפות ההורים בתוכנית‬
‫היה ‪ . 6.11‬נמצא קשר חיובי בינוני בין גיל ההורה לבין השינוי בערכי ‪ .GAS‬לאורך כל‬
‫המחקר משובי ההורים היו חיוביים והעידו על העצמת תחושות המסוגלות שלהם כהורים‪,‬‬
‫מסקנות‪ :‬נמצא שהשימוש ב ‪ GAS‬היה חיוני למדידת התקדמות הילדים לעומת הערכות‬
‫סטנדרטיות לילדים כה מורכבים‪ .‬כמו כן ההורים והילדים הפיקו רבות מהתוכנית כולל כלים‬
‫לקידום ילדם‪.‬‬
‫פרויקט השאלת כיסאות ממונעים של בית חולים אלי"ן‪ -‬מחקר‬
‫רטרוספקטיבי‬
‫נעמי גפן‬
‫בית חולים אלי"ן‪naomi@alyn.org ,‬‬
‫רקע‪ -‬אצל ילדים עם לקות קשה במערכת התנועה כמו ‪ ,CP‬ארטוגריפוזיס‪ ,‬מחלות שריר–‬
‫עצב ואחרות‪ ,‬יכולת התנועה העצמית במרחב עלולה להיות מוגבלת‪ .‬ילדים אלו עלולים‬
‫להיות בסיכון למוגבלות משנית במגוון תחומים כמו תפישה מרחבית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬השתתפות‬
‫ועוד‪ .‬ילדים עם לקויות קשות יכולים להרוויח מעצמאות בתנועה דרך ניידות ממונעת ‪ .‬בארץ‪,‬‬
‫כדי לקבל כיסא ממונע במימון משרד הבריאות‪ ,‬יש צורך להוכיח יכולת ניידות עצמאית‬
‫ותפקודית על ידי מעבר של מבדק הנעה‪ .‬לא לכל מסגרת יש כיסא ממונע לתרגול‪ .‬במטרה‬
‫לאפשר לילדים להתאמן בכל שעות היום ולקדמם בסביבה הטבעית שלהם‪ ,‬אלי"ן יזם‬
‫פרויקט של השאלת כיסאות ממונעים לילדים בקהילה לתרגול עד להשגת שליטה מלאה‬
‫בכיסא‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לתאר את הילדים ותוצאות תהליך השאלת כיסא ממונעים מאפריל‬
‫‪ 2337‬ועד סוף ‪.2316‬‬
‫שיטת דפוס מחקר עבודה זו היא סקר תיקים‪ ,‬רטרוספקטיבי‪ .‬משתתפים‪ 13 :‬ילדים‬
‫שהשאילו כיסא ממונע מאלי"ן‪ .‬טווח גילאי הילדים ‪ 2.2‬שנים‪ 27-‬שנים‪ 13% .‬מהילדים סבלו‬
‫משיתוק מוחין‪ 66% ,‬מהילדים עם רמת תקשורת רגילה ו‪ 03%‬מהילדים בחינוך מיוחד‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הראו ש‪ 02‬מתוך ‪ 13‬הילדים שהשאילו כיסא עברו את מבדק ההנעה של‬
‫משרד הבריאות‪ .‬לילדים שהניעו את הכיסא עם היד היה סיכוי של פי ‪ 6‬לעבור את מבדק‬
‫ההנעה‪ .‬כמו כן לילדים שהניעו עם גויסטיק היה סיכוי של פי ‪ 0‬לעבור את המבדק‪ .‬ילדים עם‬
‫תקשורת רגילה עברו ביתר קלות את המבדק‪ .‬בעזרת תוצאות המחקר‪ ,‬נבנה מודל ניבוי של‬
‫הצלחה במבדק ההנעה‪ .‬ב ‪ 73%‬מהמקרים ניתן לנבא שילד יעבור את מבדק ההנעה אם‬
‫הוא מניע בגויסטיק וגם אם יש לו תקשורת רגילה‪.‬‬
‫מסקנות‪ -‬תוצאות אלה מכוונות את פרויקט ההשאלה‪ ,‬למי רצוי להשאיל כיסא ממונע‪ .‬כמו כן‬
‫תוצאות המחקר יכולות להיות משמעותיות בשינוי מדיניות של משרד הבריאות‪.‬‬
‫לראות את הנשימה – שימוש בדמיון מודרך במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק‬
‫שני רז‪-‬זילביגר‬
‫בית החולים השיקומי לילדים ונוער‪ ,‬אלי"ן‬
‫מטרת ההרצאה‪ .‬שימוש בדמיון מודרך כאמצעי טיפול במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק – תיאור‬
‫מקרה‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ .‬דמיון מודרך הינו אמצעי טיפול התנהגותי‪-‬מנטלי‪ ,‬המותאם לגישה הביו‪-‬‬
‫פסיכו‪-‬סוציאלית ומתייחס לגוף ולנפש של הפרט‪ .‬במסגרתו‪ ,‬עוסקים ביצירת שינוי תפיסתי‪,‬‬
‫במטרה להגיע לויסות ושליטה עצמיים‪ .‬בדמיון‪ ,‬מועלים בעזרת הנחייה‪ ,‬זיכרונות של‬
‫חפצים‪/‬אירועים או לחלופין המצאה של כאלה חדשים‪ ,‬החסרים במציאות אותה אנו תופסים‪,‬‬
‫שכן הדמיון מושתת על תהליכי זיכרון אישי‪-‬ספציפי או מידע כללי‪ .‬מחקרים הראו‪ ,‬כי השימוש‬
‫בדמיון מודרך מיושם במגוון גילאים ומצבים‪ :‬להפחתת כאבים‪ ,‬הפגת מתחים וחרדות‪ ,‬תרגולי‬
‫תנועה ושיווי משקל‪ ,‬שיפור מיומנויות‪ ,‬שיקום לאחר ניתוחים ועוד‪ .‬הוא נעשה כאמצעי טיפול‬
‫עיקרי והן כאמצעי משלים לטיפולי השיקום‪ .‬דמיון מודרך מצריך הבנה מילולית ויכולת שליפת‬
‫מידע חזותי ותנועתי מהזיכרון‪ .‬בטיפולי ריפוי בעיסוק‪ ,‬נעשה שימוש באמצעים המדמים את‬
‫מציאות המטופל‪ ,‬לשם תרגול מיומנויות סנסו‪-‬מוטוריות או קוגניטיביות להן זקוק‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫להשתתף באופן פעיל בסביבות חייו‪ .‬במסגרת הדמיון המודרך נעשה תרגול דומה‪ ,‬ללא‬
‫האמצעים הפיזיים‪ ,‬אלא מנטליים בלבד‪ .‬כאשר ישנם משמעות ומטרה לתרגול‪ ,‬מתקיים‬
‫הביצוע העיסוקי‪.‬‬
‫תיאור המקרה עוסק בט'‪ ,‬בת ‪ 7‬וחצי‪ ,‬המאובחנת במחלת ניוון שריר‪-‬עצב מולדת פרוגרסיבית‬
‫(‪ .(hereditary sensory neuropathy‬ט' מונשמת וסובלת מחולשת שרירים קשה‪,‬‬
‫מתקשרת עם הסביבה דרך הבעות פנים ומחשב תקשורת‪ .‬בשנה שעברה עברה ניתוח‬
‫לקיבוע הגו ומאז שובה דווחה על קשיי נשימה‪ ,‬הראתה התנהגות חרדתית וחשש משינויים‬
‫בלו"ז ומאנשים חדשים‪ .‬בשילוב עם טיפול רפואי‪-‬תרופתי‪ ,‬ט' קבלה במסגרת טיפולי הריפוי‬
‫בעיסוק תרגולי דמיון מודרך‪ ,‬שהשתלבו יחד עם מטרות הטיפול השיקומיות שלה והתמקדו‬
‫בהפחתת החרדה והמתח‪ ,‬הרגעת הנשימה והגברת תחושת השליטה‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לשפר את‬
‫יכולתה להתרכז ולהשתתף במהלך יום הלימודים ובעיסוקיה‪.‬‬
‫מושב שני‪ :‬פאנל ‪ :06‬ויסות חושי‬
‫נשים צעירות עם ‪:SMD‬‬
‫האם לקות בקשב ניהולי הינה לקות בסיס )‪?(core deficit‬‬
‫טל מזור‪-‬קרסנטי‬
‫ביה"ס לריפוי בעיסוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מטרה‪ :‬ביטויים התנהגותיים מסוימים של ‪ )SMD( Sensory Modulation Disorder‬דומים‪,‬‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬לאלה של ‪ )ADHD( Attention Deficit Hyperactivity Disorder‬בקרב‬
‫ילדים ומבוגרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנו שיעור גבוה של תחלואה נלווית בין שתי האבחנות הללו והעדר‬
‫מחקר נוירופסיכולוגי מספק שיבדיל ביניהן‪ ,‬במיוחד באוכלוסיית המבוגרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרת‬
‫המחקר הנוכחי היתה לבחון את הביצוע של מבוגרים עם ‪ SMD‬במטלת קשב ניהולי‬
‫בהעברה ללא כל הפרעה אודיטורית ואת הביצוע שלהם באותה מטלה בהעברה עם גירויים‬
‫אודיטורים אוורסיביים ברקע‪ ,‬ולהשוות את הביצוע למבוגרים עם ‪.ADHD‬‬
‫שיטה‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 33‬נשים צעירות בחלוקה לארבע קבוצות‪( :‬א) ‪ 23‬נבדקות עם‬
‫‪( ,SMD‬ב) ‪ 23‬נבדקות עם ‪ ADHD‬ו‪( SMD -‬ג) ‪ 3‬נבדקות עם ‪ ADHD‬וללא ‪( SMD‬ד) ‪23‬‬
‫נבדקות בקורת‪ .‬כלי המחקר היו בטרייה סטנדרטית לבדיקת אוורסיביות לגירויים אודיטורים‪,‬‬
‫ה‪ ,)BAS( Battery of Aversiveness to Sounds -‬וה‪-‬‬
‫– ‪Stroop-like Location‬‬
‫‪ )SLDT( Direction Task‬לבדיקת קשב ניהולי‪ .‬ה‪ BAS -‬הועבר בשלב הראשון של המחקר‬
‫ומתוכו נבחרו שלושת הקולות האוורסיבים ביותר‪ ,‬ספציפית לכל נבדקת‪ .‬בהמשך נבדק‬
‫הביצוע של המשתתפות ‪ SLDT‬בשני תנאים‪ -‬עם וללא קולות אוורסיבים‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬התקבל הבדל מובהק בין הנבדקות במטלת הקשב הניהולי כאשר היא לוותה‬
‫בגירויים אודיטורים אוורסיביים‪ .‬כלומר‪ ,‬מרכיב ה‪ SMD -‬תרם לביצוע גרוע יותר באופן‬
‫מובהק של נבדקות עם ‪ SMD‬בתת המטלה הקשה ביותר של קשב ניהולי‪ ,‬מטלת הכיוון‪ ,‬ורק‬
‫בשילוב עם גירוים אודיטורים אוורסיביים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬המחקר הנוכחי מספק תגלית חשובה וחדשנית לגבי הקושי הביצועי של נבדקות‬
‫עם ‪ SMD‬במצב ייחודי של מטלה קוגניטיבית מאתגרת בשילוב עם גירויים אודיטורים‬
‫אוורסיבים ברקע ומהווה בכך ראייה אוביקטיבית ראשונית המבחינה בין ‪ SMD‬ל‪.ADHD -‬‬
‫התערבות טיפולית עבור ילדים עם הפרעת ויסות חושי באמצעות אימוני‬
‫קראטה‬
‫יהודית האריס‪ ,‬ד"ר תמי בר‪-‬שליטא‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪Harris.yehudit@gmail.com‬‬
‫הפרעת ויסות חושי )‪ Sensory Modulation Disorder (SMD‬באה לידי ביטוי בתגובתיות‪-‬‬
‫יתר‪ ,‬תת‪ -‬תגובתיות או חיפוש חושי וגורמת להגבלה בהשתתפות‪ .‬שכיחות ההפרעה בילדים‬
‫גבוהה ומוערכת ב‪ .1-13% -‬מחקרים בדבר יעילות הטיפול ב‪ SMD-‬העלו ממצאים סותרים‬
‫והספרות מצביעה על צורך במחקרים לבדיקת יעילות ההתערבות‪ .‬חוקרים ממליצים על‬
‫התערבות בילדים עם ‪ SMD‬שתעסוק בפיתוח כישורי משחק מורכבים‪ ,‬כולל אסטרטגיות‬
‫השתתפות בפעילות קבוצתית‪ .‬בשנים האחרונות אומנויות הלחימה הפכו לשגורות כעיסוק‬
‫פנאי ומשחק בעולם המערבי‪ .‬אימון באומנויות לחימה הוכח מחקרית כמשפיע באופן חיובי‬
‫על היבטים רבים‪ ,‬ביניהם יכולת ויסות עצמי‪ ,‬ארגון חושי וביטחון עצמי באוכלוסיית ילדים‬
‫תקינים‪ ,‬כמו גם במצבי בריאות שונים‪ ,‬כגון ‪Developmental Coordination Disorder‬‬
‫)‪.(DCD‬‬
‫בפרויקט הנוכחי פותח פרוטוקול אימון קראטה עבור ילדים עם הפרעת ויסות חושי‬
‫לשימוש מרפאות בעיסוק בשיתוף עם מדריך קראטה‪ .‬פיתוח הפרוטוקול התבסס על תהליך‬
‫הערכת צרכים‪ .‬אימון קראטה מספק גרייה חושית‪ ,‬בפרט פרופריוספטיבית‪ ,‬ומציע עבודה‬
‫אינדיבידואלית וזוגית במסגרת קבוצתית‪ .‬מטרת ההתערבות על פי פרוטוקול זה היא לדרג‬
‫את חווית ההשתתפות בחוגים‪ .‬הפרוטוקול מבוסס על עקרונות עדכניים להתערבות‬
‫המבוססת על גישת ‪ SI‬וכולל ‪ 16‬מפגשים חד שבועיים‪ .‬הפרוטוקול מובנה ומציע מדדים‬
‫לבדיקת יעילותו‪ ,‬שעשויים לתמוך בפיתוח ראיות מחקר להתערבות קבוצתית בילדים עם‬
‫‪.SMD‬‬
‫הפרוטוקול מוצע כאמצעי התערבות נוסף לשימוש מרפאות בעיסוק בילדים עם‬
‫‪ ,SMD‬מאפשר התערבות קבוצתית ובכך תואם את ממצאי מחקרים המצביעים על‪-‬כך‬
‫שציפיות ההורים מהתערבות לילדים עם ‪ SMD‬עוסקות בעיקרן בשיפור ההשתתפות‬
‫החברתית של ילדיהם מחד‪ ,‬ומאידך מאפשר חיסכון במשאבי המערכת‪ .‬ההרצאה תוצג‬
‫באמצעות מצגת עם סרטונים‪.‬‬
‫השתתפות וכשירות חברתית בקרב ילדים‪,‬‬
‫עם וללא הפרעה בוויסות חושי (‪ ,)SMD‬בגילאי ‪ 0-2‬שנים‬
‫גב' שירה בר‪ ,‬ד"ר אביבה יוכמן‬
‫העבודה נכתבה במסגרת הלימודים לקבלת תואר מוסמך במדעי הרפואה‪.MSc ,‬בית הספר לריפוי‬
‫בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‪shiranav@gmail.com; .‬‬
‫‪aviva.yochman@mail.huji.ac.il‬‬
‫מטרת המחקר להשוות בין כשירות והשתתפות חברתית של ילדים עם ‪SMD‬‬
‫בגילאי ‪ 0-1‬שנים לעומת ילדים טיפוסיים בני גילם‪ .‬רקע תיאורטי השתתפות‬
‫חברתית הינה עיסוק החיוני לבריאות ורווחה אישית‪ .‬ילדים שהשתתפותם החברתית‬
‫מעטה או חסרה‪ ,‬עלולים להתקשות ברכישת מיומנויות הדרושות להתפתחותם‬
‫וברכישת כשירות חברתית‪ .‬כשירות חברתית מאפשרת לילד וויסות עצמי חברתי‪-‬‬
‫קוגניטיבי‪-‬רגשי הולם ומנבאת לו הצלחה ארוכת טווח‪ .‬אחת האוכלוסיות המאופיינות‬
‫בהשתתפות חברתית מוגבלת ובקשיים בכשירות חברתית הינה ילדים עם הפרעה‬
‫בוויסות חושי (‪ .)SMD‬אחד מתחומי ההתערבות של מקצוע הריפוי בעיסוק‪ ,‬הוא‬
‫קידום השתתפותם בתחום זה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬קיים מחקר מועט בתחום החברתי‬
‫בקרב ילדים עם ‪ ,SMD‬ללא מגבלות מורכבות נלוות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחקר הבודק לעומק‬
‫מ אפיינים חברתיים הייחודיים לאוכלוסייה זו נמצא בראשיתו וחסרה בו התייחסות‬
‫מעמיקה לילדים בגיל הגן‪ .‬שיטות ‪ 23‬ילדים עם ‪ SMD‬ו‪ 21-‬ילדים טיפוסיים‬
‫שהותאמו על פי גיל‪ ,‬מגדר והשכלת אם‪ .‬הורי הילדים מילאו שאלונים להערכת‬
‫וויסות חושי‪ ,‬כשירות חברתית (כישורים חברתיים ובעיות התנהגות)‪,‬השתתפות‬
‫חברתית וסימפטומים של ‪ ,ADHD‬עקב שכיחותם הגבוהה בקרב ילדים עם ‪.SMD‬‬
‫תוצאות ילדים עם ‪ SMD‬הראו כשירות חברתית נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה‬
‫לילדים טיפוסיים ויותר בעיות התנהגות‪ .‬בניתוח של תתי החלקים‪ ,‬נמצא כי יש‬
‫מרכיבים של כשירות חברתית בהם אין הבדלים מובהקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקבלו דפוסים‬
‫דומים של השתתפות חברתית בשתי הקבוצות‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצא מתאם מובהק בין‬
‫וויסות חושי לבין השתתפות וכשירות חברתית‪ .‬מסקנות הממצאים תורמים לגוף‬
‫הידע המועט בתחום‪ ,‬בפרט עבור ילדי גן‪ .‬מבחינה קלינית‪ ,‬ממצאי המחקר מהווים‬
‫בסיס לבניית תכנית התערבות הממוקדת לצרכיהם הייחודים של ילדים עם ‪SMD‬‬
‫בתחום החברתי‪ ,‬עוד מגיל הגן‪ .‬קיימת חשיבות במחקרי המשך במטרה להעמיק‬
‫באפיון הקשיים החברתיים הייחודיים להם ולהשוות אותם לאוכלוסיות לקויות אחרות‪.‬‬
‫הקשר בין פעילות גופנית והשתתפות בעיסוקי היום‪-‬יום בקרב ילדים‬
‫עם וללא הפרעת ויסות חושי (‪)Sensory Modulation Disorder- SMD‬‬
‫דן הרצוג‪ ,‬ד"ר תמי בר‪-‬שליטא‬
‫בית‪ -‬הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫השתתפותם של ילדים בעיסוקי יום‪-‬יום תורמת לבריאותם‪ ,‬לאיכות חייהם‬
‫ולהתפתחותם‪ .‬עדויות מחקריות מראות שילדים עם הפרעות התפתחותיות מציגים רמות‬
‫השתתפות נמוכות יותר בהשוואה לילדים "טיפוסיים"‪ .‬עם‪-‬זאת‪ ,‬ידוע כי מעורבותם של ילדים‬
‫בפעילויות גופניות עשויה לקדם את השתתפותם בתחומי עיסוק שונים‪ .‬הפרעת ויסות חושי‬
‫(]‪ )Sensory Modulation Disorder [SMD‬היא אחת ההפרעות ההתפתחותיות המטופלות‬
‫על‪-‬ידי מרפאים בעיסוק‪ ,‬שכן ידוע כי ילדים עם הפרעה זו מציגים רמות השתתפות נמוכות‬
‫בהשוואה לילדים טיפוסיים‪ .‬בעוד שבקרב ילדים עם הפרעות התפתחותיות שונות נמצא קשר‬
‫חיובי בין מעורבות בפעילויות גופניות והשתתפות בעיסוקי היום‪-‬יום‪ ,‬עדיין לא נמצאה ראיה‬
‫המצביעה על קשר דומה בקרב ילדים עם ‪ SMD‬בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרת המחקר הנוכחי היא‬
‫לבחון את הקשר בין מעורבות בפעילויות גופניות והשתתפות בעיסוקי היום‪-‬יום‪ ,‬בקרב ילדים‬
‫עם וללא ‪.SMD‬‬
‫קבוצת המחקר כללה ‪ 22‬ילדי גן עם ‪( SMD‬בגילאי ‪ )1-1‬וקבוצת הביקורת כללה ‪22‬‬
‫ילדים ללא ‪ ,SMD‬שזווגו בגיל לקבוצת המחקר‪ .‬כלי המחקר כללו‪( :‬א) ‪Short Sensory‬‬
‫)‪( ;Profile (SSP‬ב) שאלון דמוגרפי; (ג) שאלון פעילות גופנית; (ד) שאלון השתתפות‪-‬‬
‫)‪.(PICO-Q‬‬
‫מממצאי המחקר עולה כי ילדים עם ‪ ,SMD‬בהשוואה לילדים ללא ‪ ,SMD‬מראים‬
‫מעורבות נמוכה יותר בפעילויות גופניות מאורגנות והשתתפות נמוכה יותר בעיסוקי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תוצאות המחקר מצביעות על קשרים חיוביים בין מידת מעורבותם של ילדים‬
‫בפעילויות גופניות לבין רמת השתתפותם‪ ,‬בדגש על רמת ההנאה ותדירות הביצוע של‬
‫העיסוקים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר עשויות לעודד מרפאים בעיסוק‪( :‬א) להרחיב את ההזדמנויות של‬
‫ילדי גן עם ‪ SMD‬למעורבות בפעילויות גופניות‪( .‬ב) לפתח מסגרות קליניות שיכללו פעילויות‬
‫גופניות מאורגנות וקבוצתיות המותאמות לצרכיהם הייחודיים של הילדים‪ ,‬ובדרך זו לעודד‬
‫את השתתפותם‪ ,‬והשתלבותם ההדרגתית בפעילויות דומות בקהילה‪.‬‬
‫השוואת דפוסי העיבוד החושי בין ילדים עם הפרעה התפתחותית‬
‫בקואורדינציה‬
‫)‪ (Developmental Coordination Disorder-DCD‬וילדים טיפוסיים‬
‫גב' דלית סגל‪ -‬בלושטיין‪ ,‬פרופ' בתיה אנגל‪-‬יגר‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪dalitbs@017.net.il , batya@research.haifa.ac.il‬‬
‫ההרצאה מתמקדת בהרחבת הידע אודות יכולות העיבוד החושי היחודיות של ילדים עם‬
‫‪ DCD‬הפרעה התפתחותית בקואורדינציה ‪(Developmental Coordination Disorder-‬‬
‫)‪. DCD‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬להדגיש את המעורבות האפשרית של קשיים בעיבוד חושי ב‪ DCD-‬ואת‬
‫תרומתם לקשיים המוטורים באוכלוסיה זו‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע הריפוי בעיסוק‪ -‬קבוצת ילדי ה‪ DCD -‬הינה קבוצה אשר אחוז ניכר ממנה‬
‫מופנה לקבלת טיפול בריפוי בעיסוק‪ .‬המידע אודות הקשר בין דפוסי העיבוד החושי לקשייהם‬
‫של ילדים עם ‪ DCD‬עשוי לתרום מבחינה קלינית‪ ,‬לידע של המטפלים אודות אספקטים‬
‫אליהם יש להתייחס באבחון ובטיפול בילדים עם ‪.DCD‬‬
‫פרוט קצר על הנושא‪ -‬הידע אודות יכולות העיבוד החושי בילדים עם ‪ DCD‬הינו מועט‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי כלל ‪ 11‬ילדים‪ ,‬בגילאי ‪ 6-0‬שנים‪ 20 :‬ילדים בקבוצת המחקר ו‪ 21 -‬ילדים‬
‫טיפוסיים‪.‬‬
‫התוצאות הראו שלילדים עם‬
‫‪ DCD‬שכיחות גבוהה יותר של קשיים בעיבוד החושי‪,‬‬
‫שהתבטאה בפרופיל הכללי של יכולת העיבוד החושי ‪ ,χ² (2)=14.8 ,p=.001‬ברמת אנרגיה‬
‫נמוכה )‪ ,)χ² (2)=10.5,p=.005‬ברגישות לתנועה (‪,(χ² (2)=10.3,p=.006‬‬
‫וכן בנטיה‬
‫מוגברת לחיפוש גירויים (‪ .)χ² (2)=7.75 ,p=.02‬הבדלים מובהקים אלה מצביעים על‬
‫מעורבות אפשרית של יכולות העיבוד החושי בקשיים המוטורים של ילדים עם ‪DCD‬‬
‫ומדגישים את החשיבות בהתייחסות ליכולות העיבוד החושי של ילדים אלה בתהליך האבחון‬
‫וההתערבות‪.‬‬
‫תערוכת פוסטרים שניה‬
‫איתור ומענה מוקדמים בקרב מטופלים לאחר אירוע מוחי‪ :‬מיזם שיפור‬
‫איכות משותף של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק במחלקות הפנימיות בבית‬
‫חולים בילינסון‬
‫אירה בן פורת‪ ,‬שרה טורקניץ‬
‫מרכז רפואי רבין‪ -‬בית חולים בילינסון‪ .‬רח' ז'בוטינסקי‪ ,‬פתח תקווה ‪67133‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬להציג פרויקט שיתוף פעולה בין שני מקצועות בריאות‪ ,‬אשר הביא לשיפור‬
‫משמעותי במענה לחולים לאחר אירוע מוחי המאושפזים במחלקות הפנימיות בבית חולים‬
‫בילינסון‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ -‬מטופלים רבים עם אבחנה של אירוע מוחי‪ ,‬בין אם ‪ CVA‬או ‪ ,TIA‬נופלים בין‬
‫הכיסאות ואינם מופנים להערכה וטיפול של צוות פארה רפואי בבית החולים‪ .‬נמצא כי ברבעון‬
‫הראשון של שנת ‪ 2310‬רק ‪ 21%‬מהחולים עם האבחנות הנ"ל נבדקו ו‪/‬או טופלו על ידי ריפוי‬
‫בעיסוק ורק ‪ 33%‬מהחולים נבדקו ו‪/‬או טופלו על ידי פיזיותרפיה‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט הייתה לאתר חולים שהתקבלו למחלקות הפנימיות בשל אירוע מוחי‪ ,‬כבר‬
‫ביום השני לאשפוזם ולספק להם את המענה המתאים‪ ,‬אשר יסייע להחלמתם המיטבית‬
‫(אבחון‪ ,‬טיפול במסגרת המחלקה והפנייה להמשך טיפול במידת הצורך)‪ .‬מחקרים רבים‬
‫תומכים בכך ששיקום החולה לאחר אירוע מוחי צריך להתחיל כבר במחלקה האקוטית בבית‬
‫החולים‪.‬‬
‫לאור הנתונים הנ"ל‪ ,‬החלטנו על מיזם משותף של שתי יחידות משמעותיות‪ -‬ריפוי בעיסוק‬
‫ופיזיותרפיה‪ ,‬אשר יבטיח כיסוי רחב ומוקדם יותר לחולים המאושפזים בעקבות אירוע מוחי‬
‫במחלקות הפנימיות‪.‬‬
‫ההתערבות החלה בינואר ‪ 2316‬והיא נמשכת עד היום‪ .‬בתום חצי שנה‪ ,‬השווינו את נתוני‬
‫הרבעון הראשון של ‪ 2316‬מול התקופה המקבילה‪ -‬הרבעון הראשון של ‪.2310‬‬
‫התוצאות הראו‪ ,‬כי בעקבות הפרויקט‪ ,‬חלה עליה של ‪ 07%‬בכמות החולים שנבדקו ו‪/‬או‬
‫טופלו על ידי ריפוי בעיסוק ועליה של ‪ 10%‬בכמות החולים שנבדקו ו‪/‬או טופלו על ידי‬
‫פיזיותרפיה‪.‬‬
‫עבודת הצוות בריפוי בעיסוק במרכז רפואי "רעות"‪TEAM WORK -‬‬
‫הדס גוטליב‪ ,‬הדסה פורטינסקי‬
‫מרכז רפואי רעות‬
‫מטרת ההרצאה היא לאפיין את המושג "עבודת צוות" כמשפיע על שביעת רצון בעבודה תוך‬
‫היכרות‬
‫עם מודל תיאורטי שפותח על ידי מרפאה בעיסוק‪ .‬מכאן‪ ,‬לבחון את צוות רב"ע‬
‫ברעות הנמצא בהלימה עם המודל המתואר‪.‬‬
‫צוות הריפוי בעיסוק במרכז רפואי "רעות" כולל ‪ 21‬מרפאות בעיסוק‪ .‬הצוות כולל נשים וגבר‬
‫עם דרגת וותק בין חודש ל‪ 20‬שנים‪ .‬בהתאם לכך חשבנו לערוך סקר שיבדוק את רמת‬
‫שביעות רצון של העובדים‪ .‬על פי הספרות‪ ,‬רמה גבוהה של שביעת רצון נמצאת בהלימה‬
‫עם על יכולת תפקוד וביצוע של עבודת צוות‪.Teamwork -‬‬
‫רקע תיאורטי‪ :‬קיימים בספרות המקצועית מודלים שונים של עבודת צוות‪ .‬עבור ההרצאה‬
‫שלנו בחרנו להתמקד על במאפיינים של עבודת צוות לפי ‪ Micken‬ו ‪ Roger‬המבוסס על צוות‬
‫ריפוי בעיסוק באוסטרליה‪ .‬המודל מבוסס על ‪ systems theory approach‬המכיר ביחסים‬
‫והקשרים בין אנשי הצוות ובתוך הצוות כמכלול‪.‬‬
‫דרכי הצגה‪ :‬נציג את הסקר של המרפאות בעיסוק ב"רעות"‪ ,‬נציג את המודל התיאורטי על‬
‫פי המאפיינים של המודל‪ ,‬נפרט כמה דוגמאות של התהליכים הייחודים במחלקת ריפוי‬
‫בעיסוק ב"רעות"‪.‬‬
‫יחד נצא מאזור הנוחות‪ :‬עבודה משותפת של מחנכת ומרפאה בעיסוק‬
‫בכיתה של תלמידים עם לקויות למידה מורכבות‪.‬‬
‫אסתר מעוף מחנכת ‪ B.A‬והילה אסקיו מרפאה בעיסוק ‪M.Sc .O.T.‬‬
‫בית ספר "גוונים" רחוב ישעיהו הנביא ‪ 20‬מודיעין –מכבים‪-‬רעות‬
‫מטרה‪ :‬להציג‬
‫דגם עבודה משותפת של מחנכת ומרפאה בעיסוק בכיתת תלמידים עם‬
‫לקויות למידה מורכבות הלומדים את שלוש שנות התיכון‪ ,‬בבית ספר לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫תלמידים בעלי לקויות מורכבות מהווים אוכלוסייה בעלת צרכים רבים וייחודיים במערכת‬
‫החינוך המיוחד‬
‫(‪ .) http://cms.education.gov.il/‬ישנה חשיבות רבה בקידום מטרות‬
‫תפקודיות אצל תלמידים אלו לקראת המעבר לבגרות לאחר תום לימודיהם ( ‪Vroman ,‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫יוצגו חלוקת התפקידים בין המרפאה בעיסוק למחנכת‪ ,‬המטרות ודרכי ההתערבות שהובילו‬
‫להשגתן‪.‬‬
‫דגם העבודה המשותף חייב בין ‪ 6‬ל‪ 1 -‬שעות שבועיות‪ .‬מתוכן שעות של התערבות ישירה‪-‬‬
‫הנחייה משותפת של מרפאה בעיסוק ומחנכת של שיעור בכיתה‪ ,‬וטיפול ישיר בתלמיד או‬
‫בקבוצה‪ .‬שעה קבועה הוקדשה לישיבה לצורך ייעוץ בכתיבת תכנית הלימודים האישית‬
‫ומעקב אחר יישום התכניות‪.‬‬
‫מזווית הראיה של המרפאה בעיסוק‪ ,‬היתרון ביישום דגם עבודה זה הוא קידום השתתפות‬
‫של התלמיד בסביבתו הטבעית‬
‫הכוללת את המבוגרים המשמעותיים וערוב השירותים‬
‫הנוספים (‪ .) Bazyk & Case Smith, 2010‬המחנכת שמשה משאב למרפאה בעיסוק כיוון‬
‫שהיא דמות משמעותית עבור התלמיד ולה ראייה מקיפה על התלמיד ‪ -‬היא מרכזת את‬
‫המידע המשמעותי הנוגע בו מאנשי הצוות ונמצאת אתו מספר רב של שעות‪ .‬המחנכת‬
‫משתמשת במיומנויות שנרכשו עם המרפאה בעיסוק ועושה העברה שלהן לסביבות אחרות‬
‫בהן הכיתה נמצאת‪.‬‬
‫מזווית ראייתה של המחנכת‪ ,‬עבודת המרפאה בעיסוק אפשרה לה לפתור בעיות בתחומי‬
‫תפ קוד שונים של התלמידים בתחומים שדרשו פירוק הבעיה למרכיבים קטנים ובניית מטרות‬
‫קצרות טווח‪ ,‬ממוקדות וניתנות לביצוע‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬הדגם המשותף הוביל להשגת מירב המטרות‪ .‬התלמידים חוו הצלחה בביצוע‬
‫משימות ועליה ברווחתם האישית‪ .‬הן המרפאה בעיסוק והן המחנכת נחשפו לתוכניות עבודה‬
‫וגופי ידע חדשים על מתבגרים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫תפקיד מנהל הטיפול בדיסציפלינת הריפוי בעיסוק‬
‫מוריה סלם‬
‫מרפאה בעסוק‪ ,‬מתי"א מעלה והר‬
‫‪moriyasalem@gmail.com‬‬
‫בעקבות יישום מסקנות וועדת דורנר הורים לילדים עם לקויות שונות רשאים לבחור בעבור‬
‫ילדם את המסגרת החינוכית שבה ילמד (חינוך מיוחד‪ ,‬כיתה מקדמת‪ ,‬חינוך רגיל) ולממש‬
‫את סל השירותים המגיע לו במסגרת החינוכית שבחרו‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬קיימת עליה בכמות‬
‫הילדים הזכאים לחינוך מיוחד שמשולבים כתלמידים מן המנין בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫בקרב ילדים המציגים מורכבות המתבטאת בקשיים במגוון תחומי עיסוק המשפיעים על‬
‫תפקודם‪ ,‬נדרשת עבודה מולטידיסיפלינרית‪ .‬עבודה זאת מצריכה תיאום של גורמי טיפול‬
‫שונים בקהילה ובמסגרת החינוכית (צוות חינוכי‪ ,‬גורמים רפואיים‪ ,‬גורמי רווחה‪ ,‬פארא‪ -‬רפואי‬
‫וכדומה) וזאת בכדי לאפשר את שילובו המיטבי של הילד‪.‬‬
‫לעבודה מתואמת ומשולבת של כל הגורמים נדרש עובד מתכלל המנהל את הטיפול‪ .‬דרך‬
‫תיאור מקרה אציג את פעולותי כמנהלת טיפול‪ ,‬בעבודה עם ילדים בעלי לקויות מורכבות‬
‫שמשולבים בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים בהם התמקדתי בהתערבות היו ההדרכה והמודלינג לסייעות‪ ,‬כינוס‬
‫וניהול ישיבות הצוות הרב מקצועי‪ ,‬התאמות בסביבה הפיזית והאנושית‪ ,‬יצירת קשר עם‬
‫גורמי הטיפול בקהילה ויצירת הרשת הטיפולית המתאימה למסגרת החינוכית‪.‬‬
‫אעלה לדיון את הקשיים העיקריים איתם התמודדתי כמנהלת טיפול‪.1 .‬ההכרה בדגם‬
‫העבודה הלא קונבנציונלי ‪ .2‬המתח בין ניהול הטיפול למענה הפרטני הישיר ‪ .0‬רתימת כל‬
‫הגורמים המטפלים לישיבות רב מקצועיות שוטפות‪.‬‬
‫בהצגה ברצוני לטעון כי הפונקציה של "מנהל טיפול"‪ ""case manager -‬חסרה מאוד‪ .‬יש‬
‫צורך בהקצאת משאב זה‪ ,‬לשם מתן מענה מיטבי לצרכי הילד וזאת בנוסף לשעת הטיפול‬
‫הישיר בריפוי בעיסוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדון בהתאמת התפקיד לדיסיפלינה של הריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫שילוב גישת ה"ניהול העצמי" בעבודת הריפוי בעיסוק בשירותי בריאות‬
‫כללית‬
‫ענת קונס‪ ,‬אריאלה צור‪ ,‬חגית הראל כץ‪ ,‬דפנה ארדיטי‪ ,‬אוסנת קראוס‪ ,‬איריס קרש צפריר‪,‬‬
‫מיה בר ניר‪ ,‬מיטל חדד‪ ,‬ד"ר נאוה קרן‪ ,‬נעמי וסרלאוף‪ ,‬עפרה ברקת‪ ,‬ציפי הקר‪ ,‬רוזלין‬
‫פיוטרן‪ ,‬רננה גרין‬
‫שירותי בריאות כללית‪anatco@clalit.org.il ,‬‬
‫במהלך העשורים האחרונים התפתחה בעולם גישה טיפולית הקרויה ‪Self-Management‬‬
‫– ניהול עצמי‪ ,‬המיועדת בעיקר לאנשים עם מחלות כרוניות‪ .‬המטרה של תכניות ניהול עצמי‬
‫היא לעזור למטופלים לשמור על תחושה של בריאות נפשית וגופנית‪ .‬ניהול עצמי מתמקד ב‪-‬‬
‫‪ 0‬אספקטים עיקריים‪ :‬ניהול המצב הרפואי‪ ,‬ניהול תפקידים – הכולל שמירה על שינוי ויצירה‬
‫של התנהגויות בעלות משמעות או תפקידי חיים (‪ ,)life roles‬ניהול המצב הרגשי‪ .‬מיומנויות‬
‫של ניהול עצמי כוללות פתרון בעיות‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬חיפוש וניצול של משאבים‪ ,‬יצירת‬
‫שותפות בין המטופל לגורם הרפואי ונקיטת פעולה (‪.)Lorig & Holman, 2003‬‬
‫מרבית התוכניות לניהול עצמי הקיימות כיום בעולם הינן קבוצתיות ומיועדות לאוכלוסיות עם‬
‫מצבים כרוניים מגוונים – סוכרת‪ ,‬ארטריטיס‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬מחלות נוירולוגיות שונות‪ ,‬סרטן‪,‬‬
‫הפרעות נפשיות וכד'‪ .‬בשל המאפיינים הייחודים למחלות כרוניות‪ ,‬ובעקבותיהם הסיכון‬
‫להחמרה במגבלה התפקודית וכתוצאה מכך באיכות החיים‪ ,‬קיים צורך בניהול מתמשך של‬
‫המצב הכרוני‪ ,‬בו האדם עם המחלה יהווה שותף מרכזי‪ .‬אנו המרפאים בעיסוק נפגשים עם‬
‫אוכלוסיות אלו‪ ,‬בייחוד אלה שכבר סובלים מקשיים תפקודיים בולטים‪ ,‬באשפוז או בקהילה‪.‬‬
‫גישת ה ניהול העצמי הוצגה למרפאים בעיסוק בשירותי בריאות כללית כבר בשנת ‪2312‬‬
‫מתוך רצון ליישם את עקרונות השיטה בטיפולים הניתנים ע"י המרפאות בעיסוק‪.‬‬
‫בכדי לאפשר יישום הגישה בעבודת המרפאות בעיסוק‪ ,‬הוחלט על הקמת פורום עבודה‬
‫בנושא‪ .‬הקבוצה מורכבת ממרפאות בעיסוק העובדות הן בקהילה והן בבתי חולים והמטפלות‬
‫באוכלוסיות מגוונות‪.‬‬
‫יוצג תהליך העבודה שעברה הקבוצה עד בניית מערך קבוצה בגישת הניהול העצמי‪ .‬נדגיש‬
‫את הגישה החדשנית והייחודית בהתערבויות שונות בהנחיית המרפאות בעיסוק בשירותי‬
‫בריאות כללית‪.‬‬
‫מסגרת טיפולית בריפוי בעיסוק לחולים לאחר אירוע מוחי ופגיעות ראש‬
‫דורית קורנמל ‪ -‬עסיס‪ ,‬דורית מגידו‪ ,‬עירית אורן‪ ,‬ענת קונס‬
‫מכון ריפוי בעיסוק‪ ,‬שרותי בריאות כללית‪ ,‬כרמיאל מרכז‪doritko@clalit.org.il ,‬‬
‫רקע‪ :‬אירוע מוחי הינו גורם מרכזי למוגבלות בקרב אנשים מבוגרים ויכול לגרום לליקויים‬
‫מוטוריים‪ ,‬תחושתיים וקוגניטיביים ולהגבלה תפקודית בהיקף העיסוקים של המטופל‪ ,‬אשר‬
‫משפיעה גם על הסביבה בה הוא מתפקד‪ .‬הטיפול בריפוי בעיסוק‪ ,‬במטופלים שעברו אירוע‬
‫מוחי ופגיעות ראש‪ ,‬מתמקד בשיפור פעולות יומיומיות‪ ,‬במטרה לקדם את התפקוד‪ .‬אחד‬
‫הכלים שמאפשרים את השגת המטרה הוא הטיפול הקבוצתי‪ .‬הטיפול הקבוצתי ידוע ככלי‬
‫ליצירת שינוי אצל המטופלים‪ .‬עבודה קבוצתית מספקת תחושת שייכות ומאפשרת תמיכה‬
‫רגשית וחברתית של מי שהתנסו בחוויה דומה‪.‬‬
‫מטרת הקבוצה‪ :‬הקמת מסגרת ייחודית‪ ,‬בה יינתן מענה לצרכים המיוחדים של מטופלים‬
‫כרוניים לאחר אירוע מוחי‬
‫ופגיעות ראש‪ .‬מסגרת‪ ,‬שנותנת טיפול רחב היקף מבחינה‬
‫תפקודית וחברתית‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬נבנה מודל קבוצתי‪ ,‬הדומה למודל טיפול של מרכז יום‪ 12-11 .‬מטופלים מגיעים ל‪-‬‬
‫‪ 12‬מפגשים של ‪ 0.1‬שעות‪ ,‬אחת לשבוע‪ .‬מאפייני הקבוצה‪ :‬מטופלים כרוניים לאחר אירוע‬
‫מוחי או פגיעת ראש‪ ,‬דוברי עברית‪ ,‬ניידים ובעלי מוטיבציה לעצמאות תפקודית‪ .‬כל מטופל‬
‫מילא בתחילה ובסיום הקבוצה שאלון תפקודי ושאלון שביעות רצון מרמת תפקודו‪ .‬הועבר‬
‫שאלון משוב בסיום הקבוצה‪.‬‬
‫לכל מטופל נבנתה תוכנית אישית‪ ,‬לפי צרכיו‪ ,‬בה שולב בפעילות פרטנית‪ ,‬קבוצתית או‬
‫מחלקתית בהתאם לליקוי במיומנויות הביצוע שלו‪ .‬במסגרת יום הפעילות שולבו המטופלים‬
‫המתאימים לתת‪ -‬קבוצה לטיפול קוגניטיבי בשיטת העשרה אינסטרומנטלית‪ .‬במליאה‪,‬‬
‫העביר צוות המכון הרצאות ופעילויות בנושאים שונים (זיכרון‪ ,‬ארגון זמן‪ ,‬פנאי‪,‬תפקוד‬
‫ובטיחות בבית) ‪ .‬בנוסף ניתנו הרצאות מגורמי חוץ (רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬קלינאית‬
‫תקשורת‪ ,‬עו"ס‪ ,‬ביטוח לאומי ועמותת נאמן)‪ .‬בני המשפחה הוזמנו להשתתף בחלק‬
‫מההרצאות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬שיפור בכל המדדים‪ ,‬חיסכון בשעות עבודה‪ ,‬היענות גבוהה לטיפולים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬אצל חולים כרוניים פגועי ראש הטיפול הקבוצתי מהווה גורם משמעותי להתגייסות‬
‫לטיפול וליצירת שינוי‪ .‬בנוסף מסגרת זו מאפשרת ארגון זמן יעיל יותר של שעות הטיפול‬
‫במכון‪ .‬בעקבות ההיענות וההצלחה של תוכנית טיפול זו – החלטנו במכון על הטמעת מסגרת‬
‫טיפול זו באופן קבוע‪.‬‬
‫שימוש בכלים למתן מידע תומך כחלק מתהליך קבלת החלטות משותפת‬
‫בקרב מרפאים בעיסוק‬
‫ארטו רעות‪ ,‬בנימיני סיגל‪ ,‬ד"ר שגב (רז) ליאת‬
‫הקריה האקדמית אונו‪ ,‬הפקולטה למקצועות הבריאות‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‬
‫נושא המחקר‪ :‬הפניית המטופל לכלים למתן מידע תומך משפיעה במידה רבה על התקשורת‬
‫בין המטופל והקלינאי ומביאה למעורבות משמעותית יותר של המטופל בקבלת החלטות‬
‫משותפת (קה"מ)‪ .‬כלים למתן מידע תומך כוללים; עלוני מידע‪ ,‬סרטונים‪ ,‬אתרי אינטרנט‪,‬‬
‫ספרים ומאמרים‪ .‬אלו מסייעים למטופל לשקול העדפות ולקבל החלטות לגבי הטיפול בו‪.‬‬
‫סקירת הספרות מצביעה כי נושא זה נחקר במידה מועטה במקצוע הריפוי בעיסוק‪ ,‬למרות‬
‫חשיבותו ביישום עקרון "הלקוח במרכז" ובהגברת מעורבותו של המטופל בקה"מ‪ .‬מטרת‬
‫המחקר‪ :‬בדיקת מידת השימוש בכלים למתן מידע תומך כחלק מתהליך קה"מ בטיפול בריפוי‬
‫בעיסוק‪ ,‬בקרב מרפאות בעיסוק בתחום הפיזיקלי בקהילה‪ .‬שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסיית‬
‫המחקר כללה ‪ 02‬מרפאות בעיסוק‪ ,‬העובדות בקופות חולים מרכזיות בארץ‪ .‬טווח הגילאים‬
‫‪ ,)SD=0.33 ,M=61.01( 17- 27‬בעלות ‪ 01-2‬שנות ותק (‪ .)SD=0.01 ,M=16.36‬כלי‬
‫המחקר היה "שאלון מתן מידע תומך בטיפול בריפוי בעיסוק"‪ ,‬שנבנה ע"י עורכות המחקר‬
‫וכלל ‪ 10‬שאלות לגבי מידת השימוש בכלים למתן מידע תומך בתהליך קה"מ בטיפול בריפוי‬
‫בעיסוק‪ .‬תוצאות‪ :‬המרפאות בעיסוק סבורות כי מידת המעורבות של המטופל בקה"מ‪ ,‬תעלה‬
‫במידה רבה לאחר הפניה לכלים למתן מידע תומך (‪ .(SD=0.97,M=3.90‬עם זאת‪ ,‬הן דיווחו‬
‫כי שיעור מידת השימוש בכלים על ידן הינו במידה מועטה עד בינונית (‪,(SD=1.09,M=2.92‬‬
‫כאשר יותר משליש (‪ )63.3%‬משתמשות בכלים שהכינו בעצמן‪ .‬מסקנות והשלכות‪ :‬מן‬
‫המחקר עלה צורך בפיתוח כלים חדשים מבוססי ראיות למתן מידע תומך בטיפול בריפוי‬
‫בעיסוק והעלאת המודעות לשימוש בהם‪ .‬אלו ישמשו ליצירת אחידות בניהול הטיפול בריפוי‬
‫בעיסוק ויאפשרו הגעה לשיתוף מרבי בין המטופל למטפל ע"י מתן מידע נגיש‪ ,‬מבוקר‬
‫ומבוסס‪ .‬מידע זה ירחיב את הידע של המטופל וע"י כך יעצים את מקומו בקה"מ ויגביר את‬
‫המוטיבציה לטיפול‪.‬‬
‫התמודדות יומיומית עם צליאק‪:‬‬
‫חוויות מקבוצות מיקוד עם ילדים‪ ,‬מתבגרים והוריהם‬
‫סוניה מאיר ופרופ' שרה רוזנבלום‬
‫המעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫צליאק היא מחלה כרונית המתפרצת בעקבות חשיפה לגלוטן‪ .‬דיאטה נטולת גלוטן קפדנית‬
‫הנה הטיפול היחיד למחלה‪ .‬הענות לטיפול בקרב ילדים ומתבגרים מערבת אתגרים ייחודיים‬
‫ותכופות אינה מספקת‪ .‬בספרות חסרה התייחסות למערכת המושגים שהוצעה על ידי ארגון‬
‫הבריאות העולמי להתייחסות לבריאות וחולי (‪ )ICF-CY‬ולמערך הפעילות וההשתתפות בחיי‬
‫היומיום עם צליאק‪ .‬מטרת המחקר האיכותני הייתה לחקור את תפיסותיהם של ילדים‬
‫ומתבגרים עם צליאק ביחס לחוויותיהם היומיומיים וחוויות הוריהם‪ ,‬לשם הבנה מעמיקה של‬
‫התפקוד היומיומי בהקשר לניהול העצמי של הצליאק‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬התקיימו ארבע קבוצות מיקוד שכללו ילדים בני ‪ ,0-12‬מתבגרים בני ‪ 10-13‬ושתי‬
‫קבוצות הורים בהתאמה‪ .‬נתונים קודדו וזוהו חוויות‪ ,‬דאגות‪ ,‬תמיכות ומגבלות משותפות אשר‬
‫מוינו על פי מרכיבים עיסוקיים ושל ה‪.ICF-CY-‬‬
‫תוצאות‪ :‬הקבוצות העלו חוויות משותפות ושונות אשר הדגישו את התפיסות המגוונות בקרב‬
‫ילדים והוריהם‪ .‬נחשפו קטגוריות שטרם תוארו בספרות המתייחסות לתפקודי גוף‪ ,‬גורמים‬
‫אישיים וסביבתיים ובמיוחד להשתתפות בפעילויות המערבות אכילה בראיה עיסוקית‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬ארבעת קבוצות המיקוד חשפו קשת רחבה של התמודדויות יומיומית עם מחלת‬
‫הצליאק‪ .‬ממצאים אלה שימשו כבסיס לפיתוח שאלון ייחודי לבחינת השתתפותם של ילדים‬
‫ומתבגרים עם צליאק בפעילויות יומיום המערבות אוכל‪ .‬השאלון יאפשר הבנה מעמיקה יותר‬
‫של חיי היומיום של ילדים ומתבגרים עם הצליאק ומאפייני הניהול העצמי שלהם את מצבם‬
‫הכרוני‪ .‬כלי ייחודי זה‪ ,‬יחד עם כלים נוספים משמשים במחקר שמטרתו פיתוח מערך הערכה‬
‫והתערבות מבוסס עיסוק‪ ,‬הרגיש לצרכי ילדים ומתבגרים עם צליאק לשם קידום ניהול עצמי‪,‬‬
‫היענות לטיפול‪ ,‬ואיכות חייהם ‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו ממצאי קבוצות המיקוד תוך שילוב ציטוטים של המשתתפים לשם שיתוף‬
‫בחוויה והבנת ההקשר העיסוקי של ההתמודדות עם הצליאק‪.‬‬
‫פיתוח פרוטוקול התערבות לקבוצת הורים וילדים בתחום המשחק במטרה‬
‫להשפיע על השתתפות הילד במשחק בסביבתו הטבעית‬
‫הגר הפנר דוד‪ ,‬תמי בר‪-‬שליטא‬
‫‪hagarhe@gmail.com‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת פרוטוקול התערבות שפותח לצורך קבוצת משחק משותפת של הורים וילדים‬
‫עם צרכים מיוחדים בגיל הרך‪ ,‬במטרה להשפיע על המשחק המשותף בבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצגת‬
‫ממצאיו העיקריים של מחקר אשר בדק את יעילותו של פרוטוקול ההתערבות ודיון בהשלכות‬
‫הקליניות‪.‬‬
‫רקע‪ :‬המשחק הינו עיסוק מרכזי אצל ילדים אולם‪ ,‬ילדים המתמודדים עם מוגבלות‪ ,‬מתקשים‬
‫להשתתף בו בשל יכולתם הלקויה לחקור‪ ,‬ליצור קשר ולשלוט על סביבתם ולכך השפעה על‬
‫התפתחותם‪ .‬להורה השפעה רבה על התפתחות הילד‪ ,‬ואצל ילדים עם צרכים מיוחדים הופך‬
‫ההורה למשמעותי אף יותר שכן פעמים רבות אין לילד את היכולת להפעיל את המשחקים‬
‫בעצמו או לשחק בהם‪ .‬להתערבות מוקדמת המערבת את הילד ומשפחתו חשיבות רבה‬
‫וכאשר התערבות זו מתמקדת במשחק‪ ,‬אף גוברת חשיבותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימים מעט מחקרים‬
‫בנושא התערבות קבוצתית של הורים וילדים המתמקדת במשחק‪ ,‬כל שכן‪ ,‬לא נמצא‬
‫פרוטוקול מובנה להעברת התערבות שכזו‪ .‬פרוטוקול ההתערבות שיוצג‪ ,‬נבנה על בסיס‬
‫קבוצות משחק המתקיימות בבית חולים אלי"ן‪ .‬הפרוטוקול כולל הבנייה של ההתערבות תוך‬
‫התייחסות לחלקיי המפגש השונים‪ ,‬מטרת כל מפגש‪ ,‬מרחב וזמן ההתערבות ואופן העברת‬
‫ההתערבות‪.‬‬
‫הפרוטוקול נבדק ונמצא יעיל באמצעות מחקר חלוץ התערבותי בו השתתפו ‪ 12‬זוגות הורים‬
‫עם ילדיהם‪ ,‬בגילאי שנה‪ -‬שלוש שנים‪ ,‬הנמצאים במעון יום שיקומי‪ .‬תוצאות המחקר מראות‬
‫כי בעקבות ההתערבות חל שיפור מובהק בציוני אבחון ה‪ GAS -‬במטרות שהוצבו מבחינת‬
‫תדירות המשחק בבית והאינטרקציה בין ההורה לילד במהלך המשחק‪ .‬התוצאות מוכיחות‬
‫את יעילותו של פרוטוקול ההתערבות‪.‬‬
‫ציפיות ושביעות רצון הורים‬
‫גליה גוטויליג‪ , Msc OT ¹‬ניצה גוון‪ ,BOT, Msc ¹‬דר' עמיה ולדמן‪-‬לוי‪ ,PhD, OTR ²‬פרופ'‬
‫שולה פרוש‪PhD, OT 3‬‬
‫‪ ¹‬המכון להתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית‪ ,‬נתניה‬
‫‪ ²‬עמית מחקר‪ ,‬המכון לחקר מקצועות הבריאות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪3‬‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מטרת ההרצאה‪ -‬להציג מחקר קליני אשר העריך ציפיות ושביעות רצון ההורים מהתערבות‬
‫הניתנת בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫רקע‪ -‬מחקרים המתייחסים לציפיות ולשביעות רצון ההורה מההתערבות המוצעת לילדו‬
‫מלמדים כי לציפיות ההורים ולשיתופם בתהליך ההתערבות ישנה השפעה ברורה על‬
‫שביעות רצונם‪ .‬בדגימת נוחות נבחרו ‪ 02‬הורים לילדים בגילאי ‪ 1-1.3‬שנים אשר השתתפו‬
‫בקבוצות הכנה לכיתה א' ו‪ 03-‬הורים לילדים בגילאי ‪ 6-3‬שנים שהשתתפו בטיפול פרטני‪.‬‬
‫הכלים בהם נעשה שימוש‪( :‬א) שאלון פרטים אישיים; (ב) שאלון תפקוד הילד; (ג) שאלוני‬
‫"שותפות הורים מטפלים – ש‪.‬ה‪.‬ם" (‪Nachum, 2009; Parush, Hirsch, & Waldman-‬‬
‫‪ ,)Levi, 2005‬אשר הועברו בשלוש נקודות זמן לאורך ההתערבות‪ :‬לפני‪ ,‬במהלך ובסיום‪.‬‬
‫ממצאים‪ -‬לא נמצא מתאם מובהק בין ציפיות ההורים לבין שביעות רצונם באמצע ובסיום‬
‫הטיפול וכן ביחס להערכתם את תפקוד הילד בתחילת הטיפול הן במסגרת טיפול קבוצתי והן‬
‫במסגרת טיפול פרטני‪ .‬בטיפול הקבוצתי‪ ,‬נמצאו מתאמים מובהקים בין תפקוד הילד בסיום‬
‫הטיפול לבין שביעות רצון ההורים בסיום הטיפול (‪ )r = .67, p < .001‬וכי תפקוד הילד‬
‫בסיום הטיפול היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לתפקודו בתחילת הטיפול‪ ,‬לתפיסת‬
‫ההורים (‪ .)t (31) = -3.04, p < .05‬בהתייחס לטיפול הפרטני‪ ,‬נמצאו מתאמים מובהקים בין‬
‫מעורבות ההורה לבין הערכתו את תפקוד הילד לאורך שלבי הטיפול (‪(r = .37- .64, p .331‬‬
‫<וכי תפקוד הילד בסיום הטיפול היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לתפקודו בתחילת‬
‫הטיפול‪ ,‬לתפיסת ההורים (‪ )t (29) = -4.01, p < .001‬וכן כי שביעות רצונם בסיום הטיפול‬
‫היית הגבוהה באופן מובהק בהשוואה לאמצע הטיפול (‪ .)t (29) =- 2.17, p < .05‬בהסתמך‬
‫על ממצאים אלו ניתן להניח כי ציפיות ההורים מהטיפול‪ ,‬אינן בהכרח משקפות את הערכתם‬
‫לגבי תפקוד הילד והנן גבוהות באופן מובהק משביעות רצונם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נראה כי שביעות‬
‫הרצון בסיום הטיפול תואמת את הערכת ההורים את השיפור בתפקוד הילד‪.‬‬
‫פיתוח חוברת המלצות להנגשת מרכיבי שירות‪ ,‬על פי עקרונות העיצוב‬
‫האוניברסלי‪ ,‬באגף ריפוי בעיסוק בבית חולים כללי‬
‫אתי ויינר הרמן‪ ,1,2‬טל זמנבודה‪ ,1‬וניצה דודוביץ'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬בית הספר למקצועות הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מכון ריפוי בעיסוק‪ ,‬בית חולים הרצפלד‪ ,‬גדרה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1770‬התקבל בכנסת "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"‪ .‬החוק מחייב הנגשת‬
‫מבנים‪ ,‬תשתית וסביבה קיימים וחדשים‪ ,‬וכן הנגשת השירות הניתן לציבור‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אנשים עם מוגבלות נתקלים כיום בקשיי התמצאות במקומות ציבוריים בכלל ובמערכת‬
‫הבריאות בפרט‪ .‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬כחלק ממערכת הבריאות‪ ,‬מאפשרים נגישות באמצעות‬
‫יצירת התאמות ייחודיות‪ ,‬תוך התייחסות למגוון האוכלוסייה העושה שימוש בשירות‪ .‬לכן‬
‫כאשר אדם מגיע לאגף ריפוי בעיסוק ראוי שדווקא מקום זה יהיה נגיש עבורו‪ .‬היות שהתקנות‬
‫והתקנים בנושא נגישות השירות נותנים מענה חלקי‪ ,‬נוצר צורך בהמלצות ממוקדות יותר‪.‬‬
‫מתוך כך צמח פרויקט זה שמטרתו פיתוח חוברת המלצות להנגשה של מספר מרכיבי‬
‫שירות‪ ,‬על פי עקרונות העיצוב האוניברסלי‪ ,‬באגף ריפוי בעיסוק בבית חולים כללי‪ .‬ההמלצות‬
‫בחוברת מתמקדות בהתאמת המקום מאספקטים של ארגון‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬תאורה‪ ,‬ריהוט‪,‬‬
‫אביזרי עזר ושילוט‪ .‬החוברת בנויה משני חלקים‪ ,‬כאשר החלק הראשון כולל המלצות כלליות‬
‫להנגשת השירות‪ ,‬והחלק השני מחולק לשטחי טיפול בהתאם לאופי העבודה באגף ריפוי‬
‫בעיסוק בבית חולים‪ ,‬ובדומה להצעת החלוקה של שטחי הטיפול בספר "הנחיות תכנון‬
‫ליחידות ריפוי בעיסוק במסגרות הטיפול השונות"‪ .‬בחוברת נעשה שימוש בתכנון אגף ריפוי‬
‫בעיסוק המיועד להיבנות‪ .‬לאחר השימוש שנעשה בחוברת עולה כי הפרויקט ממלא את‬
‫תפקידו בכך שנותן פתרונות להנגשה מעבר לקיים בתקנות ובתקנים ונותן מענה לצרכים‬
‫הקיימים בשטח‪ ,‬לכן הוא יישומי‪ .‬בראיה רחבה‪ ,‬מומלץ לייצר חוברות המאגדות המלצות‬
‫דומות גם עבור יחידות ריפוי בעיסוק נוספות ואף עבור מרחבים טיפוליים אחרים‪.‬‬
‫ספורט טיפולי ככלי להגברת השתתפות אצל ילדים עם ליקויים שונים‬
‫אורי להב‪MA, OT ,‬‬
‫מסלול‪ -‬מרכז הספורט הטיפולי לילדים בבי"ח אלי"ן ‪ulahav@alyn.org‬‬
‫רקע‪ :‬פעילות תכליתית עומדת בבסיס עבודתם של מרפאים בעיסוק בבואם להחליט על‬
‫התכנית הטיפולית הכי מתאימה ללקוחותיהם‪ .‬לא פעם ההמלצה הטיפולית תכלול התאמת‬
‫הסביבה‪ -‬סביבת העבודה‪ ,‬הלימודים‪ ,‬או הבית‪ .‬אחד העיסוקים המרכזיים של ילדים הוא‬
‫המשחק‪ ,‬אך ילד שאינו מסוגל להשתתף במשחקים שונים עם בני גילו יפתחַ קרוב לוודאי‬
‫פער חברתי בינו לבין בני גילו‪ .‬ספורט ומשחק גופני (‪ )physical play‬חשובים מאד‬
‫להתפתחותם החברתית של ילדים בכל הגילאים‪ .‬לעיתים קרובות ילדים עם ליקויים שונים‬
‫נמנעים (או מנּועים) מהשתתפות מיטבית יחד עם בני גילם בפעילויות מתחום הפנאי‬
‫והמשחק‪.‬‬
‫ההתערבות‪ :‬הספורט הטיפולי מיועד לאפשר לילדים המתקשים בתחומי תפקוד שונים‬
‫ושאינם מצליחים להשתתף בדומה ליתר בני‪-‬גילם בפעילויות הספורט השונות לצמצם את‬
‫הפערים המוטוריים‪ ,‬הרגשיים והחברתיים‪ .‬באמצעות השתתפות בחוגי ספורט מותאמים‪,‬‬
‫בהם מעט ילדים בכל קבוצה‪ ,‬ובדגש על ההשתתפות ומסוגלות עצמית‪ ,‬המשתתפים‬
‫מצליחים לשפר את יכולותיהם המוטוריות ובאותה העת לחזק את תחושת השייכות לחברת‬
‫בני‪-‬גילם‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬מרפאים בעיסוק לעיתים קרובות ממליצים להורים לשלוח את הילד עם הליקויים‬
‫הקלים או הצרכים המיוחדים לחוגי ספורט בקהילה או לפעילות מוטורית בקבוצה‪ .‬במידה‬
‫והחוג אינו מותאם או הצוות אינו ערוך לעבודה עם ילדים אלו‪ ,‬ישנה סבירות גבוהה שהילד‬
‫יתקשה לעמוד במשימות ויחוש תסכול או אכזבה‪ .‬מומלץ אם‪-‬כן‪ ,‬להציע להורים אלו למצוא‬
‫חוג ספורט טיפולי שיוכל להתייחס לקשיים האישיים של הילדים ולקדמם באופן שישיג את‬
‫המטרות הטיפוליות‪.‬‬
‫הרצאה זו תתמקד ביתרונות הספורט הטיפולי עבור ילדים עם ליקוים שונים כהמשך ישיר‬
‫לטיפולים של מקצועות הבריאות ואף כתחליף‪.‬‬
‫מתודולוגיה חדשנית להתאמת טכנולוגיה מסייעת עבור אנשים עם‬
‫מוגבלויות‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר דניאל‪ -‬סעד אלכסנדרה‪ ,1,2‬פרופ' תמר וייס‪ ,1‬ד"ר נעמי שרויאר‪ ,1‬פרופ' צבי קופליק‬
‫‪ .0‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪,‬הר הכרמל‪ ,‬חיפה ‪30010 ,‬‬
‫‪ .2‬המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל‪ ,‬רח' החשמל ‪ ,22‬חיפה ‪32623‬‬
‫המחקר הנוכחי מציע‪ ,‬מתכנן‪ ,‬בונה ומעריך מתודולוגיה חדשנית המסייעת לקלינאים‬
‫להטמיע תהליך יעיל יותר בקבלת ההחלטה לבחירת התקני הצבעה‪ ,‬דוגמת "עכברים" או‬
‫תחליפי עכברים לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬התאמה טובה של טכנולוגיה מסייעת תוכל לעזור‬
‫להם בהשתתפות פעילה בסביבתם ולשפר את ההערכה העצמית שלהם ואת איכות חייהם‪.‬‬
‫תהליך ההתאמה של טכנולוגיה מסייעת לאנשים עם מוגבלויות מהווה תחום מומחיות בקרב‬
‫אנשי מקצוע מתחום הריפוי בעיסוק ואף על פי כן‪ ,‬קלינאים בודדים הגיעו לרמה של מומחיות‬
‫בטכנולוגיה מסייעת המאפשרת להם לבצע תהליך התאמה יעיל ומוצלח‪.‬‬
‫מרפאים‪/‬ות‬
‫בעיסוק ומומחים בטכנולוגיה מסייעת עומדים בפני דילמות רבות לבחור את המכשיר‬
‫המתאים ביותר ‪ -‬הם נתקלים בידע "מפוזר"‪ ,‬בשינויים מתמידים כתוצאה מקצב ייצור עזרים‬
‫חדשים והופעת טכנולוגיות חדשות‪ ,‬בשורה של מודלים ומסגרות שונות‪ ,‬בבסיס ידע מבוסס‬
‫על מידע מסחרי שבתוכו קיים ניגוד עניינים‪ ,‬והחשוב מכל ‪ -‬היעדר מנגנון שיטתי המיועד‬
‫להקל על תהליך ההתאמה המורכב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המתודולוגיה המוצעת משלבת בתהליך ההתאמה מערכת תומכת החלטה ‪CDSS‬‬
‫הנושאת את השם (‪)OSCAR‬‬
‫‪Ontology Supported Computerized Assistive‬‬
‫‪ .Technology Recommender‬בדומה למערכות תומכות החלטה אחרות‪OSCAR ,‬‬
‫מחקה חשיבה קלינית של מומחים בתהליך של בחירת אביזר‪ ,‬ומספקת המלצות לקלינאי‪/‬ת‬
‫לבחירת התקני הצבעה "עכבר" מתאים ביותר לאדם עם מוגבלות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מטרת המחקר המרכזית היתה לעצב‪ ,‬לפתח ולהעריך מתודולוגיה מבוססת ידע‬
‫להתאמת טכנולוגיה מסייעת לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬כאשר שאלת המחקר העיקרית היתה‬
‫כיצד מערכת תומכת החלטה מבוססת ידע יכולה לשפר את התהליך של בחירת טכנולוגיה‬
‫מסייעת‪ ,‬ואיך ‪ OSCAR‬ישפר את תהליך הבחירה של התקני הצבעה‬
‫עכבר‪ ,‬או תחליף‬
‫עכבר‪ ,‬המותאם ביותר לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬כשהבחירה נעשית בידי קלינאים טירוניים‬
‫בתחום התאמה של ‪.AT‬‬
‫ניידות ממונעת בקרב תלמידים עם לקות ראיה‬
‫לורי רוזנברג‪ ,‬דקלה שובי‪ ,‬אביבה קלר‪ ,‬ענבר שביט‪ ,‬רותם בן אור‪ ,‬עינת סמנדר‪ ,‬שלוה‬
‫אייזקס‬
‫מחלקת ריפוי בעיסוק בי"ס אילנות‪ ,‬ירושלים‬
‫נושא‪ :‬ניידות ממונעת בקרב תלמידים בעלי מוגבלות פיזית ולקות ראיה‪.‬‬
‫רציונל תאורטי‪ :‬מחקרים מראים שניידות ממונעת מאפשרת התפתחות קוגניטיבית‬
‫וחברתית‪ ,‬מגבירה עצמאות ומעלה השתתפות ( ;‪Deitz et al., 2002; Hansen, 2008‬‬
‫‪ .)Livingstone & Paleg, 2013; Samuelsson & Wressle, 2014‬מחקרים בקרב אנשים‬
‫עם שיתוק מוחין מראים שלפחות ‪ ,23%‬ויש שסבורים ‪ 03%‬ואף יותר‪ ,‬סובלים מלקוי בראיה‬
‫( ‪Guzzetta, Mercuri & Cioni, 2001; Beckung & Hagberg, 2002; Barca et al.,‬‬
‫‪ .) 2010‬נתון זה מדאיג במיוחד כיוון שמגבלה בראיה נחשבת כמנבא שלילי להצלחה‬
‫בניידות ממונעת (‪ .)Massengale et al., 2005‬על אף הפרוגנוזה העגומה הזו‪ ,‬ניסיוננו‬
‫הקליני עם תלמידים בעלי מוגבלות פיזית וגם ראייתית מראה כי הם מצליחים להתנייד באופן‬
‫עצמאי בתוך מבנה‪ ,‬ועל‪-‬כן חשוב מאד לאפשר לאוכלוסייה הזאת התנסות בניידות ממונעת‪.‬‬
‫תיאור הפרויקט‪ :‬נערכה יכולת ניידות ממונעת ע"י ההערכות‬
‫)‪ Performance(Furumasu, Guerette & Tefft, 1996‬ו‬
‫‪Power Mobility‬‬
‫‪Wheelchair Skills Test‬‬
‫)‪(Kirby et al.,2004‬בתרגום לעברית‪ ,‬עבור כל ‪ 21‬תלמידי בי"ס "אילנות" עם מוגבלת ראיה‬
‫מאובחנת‪ ,‬הזכאים לטיפול של מורה תומכת ראייה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬תלמידים עם מגבלה בראיה הצליחו להגיע לעצמאות בניידות ממונעת‬
‫בתוך מבנה‪ .‬בניידות חוץ רובם זקוקים להכוונה ורבלית או השגחה מרחוק‪ .‬ייתכן שטווח‬
‫הריכוז של התלמיד הינו מרכיב משמעותי לניבוי יכולת נהיגה‪.‬‬
‫השלכות לעשייה הקלינית בריפוי בעיסוק‪ :‬לאור העובדה כי ניידות ממונעת משפיעה רבות‬
‫על התפתחות‪ ,‬עצמאות והשתתפות‪ ,‬חשוב מאד להכליל תלמידים עם מגבלה בראיה כזכאים‬
‫ללמוד מיומנות זו‪.‬‬
‫"התחדשות אנאלוגית בעידן הצילום הדיגיטלי" ‪-‬‬
‫מודל עבודה בקבוצת נשים ביחידה פסיכוגריאטרית באמצעות פוטותרפיה‬
‫נגה זיו‪ ,‬אפרת טורג'מן‪ ,‬אסתר בונק‬
‫המרכז לברה"נ ע"ש בריל‪ ,‬רמת חן ‪/‬אוניברסיטת תל אביב ‪nogaziv@post.tau.ac.il‬‬
‫הגדרת הנושא ורציונל תיאורטי‪ :‬הצילום הוא תחום עיסוק רחב ומגוון המאפשר לאדם‪,‬‬
‫בעיקר המבוגר‪ ,‬להתבונן על חייו מחדש באמצעות תמונות מהעבר אך גם מאפשר חיבור‬
‫ריאלי‪ ,‬דינמי ועכשווי לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולמנו‪ .‬שימוש בצילום במסגרת‬
‫קבוצה מאפשר מעורבות בעיסוקים משמעותיים ומעודד השתתפות‪.‬‬
‫תיאור הפרויקט ‪ :‬בפוסטר מוצג תהליך עבודה קבוצתית במשך ‪ 12‬חודשים באמצעות‬
‫פוטו‪-‬תרפיה עם קבוצת נשים בגילאי ‪ 31‬עד ‪ ,01‬הסובלות מבעיות נפשיות שונות‪ .‬הקבוצה‬
‫נבנתה כפעילות המשך לקבוצת ריפוי בעיסוק קבועה שהתקיימה ביחידה הפסיכוגריאטרית‬
‫במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ע"ש בריל ברמת חן‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬הקבוצה נפגשה על בסיס שבועי וכללה מספר שלבים תוך שימוש בכלים מעולם‬
‫הצילום ובפעילויות מגוונות ויצירתיות כמו‪ :‬צפייה משותפת בתמונות מתקופות שונות בחייהן‪,‬‬
‫ניתוחן ופרשנותן‪ ,‬צילום של אביזרים מסביבת חייהן העכשווית‪ ,‬חווית צילום והצטלמות עם‬
‫פריטי לבוש שונים‪ ,‬לימוד מיומנויות חיים בעידן הדיגיטלי‪ ,‬ובניית אלבום אישי לכל אחת‬
‫מהמשתתפות‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬על פי דווח המשתתפות ועל פי התרשמות המטפלים האחרים בצוות‪ ,‬ניתן‬
‫להצביע על תהליך של שינוי והתחדשות שהתבטאו ביכולת לספר פרקים בחייהן שלא סופרו‬
‫אף פעם כמו ‪ :‬התמודדות עם הגירה בגילאים צעירים‪ ,‬התמודדות עם דימוי גוף בגיל‬
‫המבוגר‪ ,‬התמודדות עם הקשרים המשפחתיים שלהן ואבדנים בחייהן‪.‬‬
‫האווירה הנעימה‬
‫והבטוחה שנוצרה בקבוצה אפשרה לכל אחת בנפרד ולקבוצה כגוף מלוכד להתבונן מחדש‬
‫בחייהן דרך המדיום והטכניקות של הצילום ולייצר "נרטיבים" מחודשים‪.‬‬
‫בנוסף לערך‬
‫הרגשי ‪ -‬חברתי‪ ,‬התגלה כי לקבוצה הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי –עיסוקי‪.‬‬
‫המשתתפות שיפרו את "זיכרון העבודה" ויכולת הלמידה שלהן והרחיבו את התפקוד העצמאי‬
‫בקהילה‪-‬בתוך ומחוץ לבית‪ -‬העזו להשתמש יותר בטכנולוגיה כמו מצלמות‪ ,‬טלפונים ניידים‬
‫וגישה לצילום בעידן הדיגיטלי‪.‬‬
‫השלכות לעשייה הקלינית בריפוי בעיסוק‪ :‬לאור הצלחת הקבוצה ותרומתה לאיכות החיים‬
‫של הנשים ולהשתתפותן בקהילתן ‪,‬מומלץ להוסיף את כלי הפוטו‪-‬תרפיה למאגר האמצעים‬
‫של המרפאה בעיסוק בזקנה כמו גם בתחומים אחרים כמו שיקום נוירולגי‪ ,‬אורטופדי‪ ,‬בריאות‬
‫הנפש ועוד‪...‬‬
‫חינוך (מיוחד) לפנאי ‪ -‬התערבות בפנאי בקרב ילדים עם לקויות למידה‬
‫מרב גליס‪ ,MscOT ,‬מומחית תחום ריפוי בעיסוק‬
‫מתי"א שומרון‪ ,‬בעלת קליניקה בשומרון‬
‫מטרת ההצגה היא לחשוף בפני מרפאות בעיסוק התערבות בתחום הפנאי‪ ,‬באוכלוסיית‬
‫תלמידים בעלי לקויות למידה‪ ,‬במערכת החינוך החל מהכרות עם הקושי והצרכים הרבים של‬
‫אוכלוסיה זו ועד להצגת התערבויות ספציפיות ומודל יישומי שנבנה‪.‬‬
‫הפנאי מהווה אחד מתחומי העיסוק בריפוי בעיסוק (ילון‪-‬חיימוביץ ושות' ‪ )2333‬ומאפשר‬
‫השתתפות במארג החיים‪ .‬הפנאי יכול להיתפס הן כזמן הפנוי והן כפעילות ספציפית‪.‬‬
‫ממחקרים עולה שכיום הגדרת הפנאי היא רחבה יותר ומתייחסת לפנאי כאל חוויה‬
‫הוליסטית‪ ,‬בה הפרט חש שהוא מביא את עצמו לידי ביטוי ומגיע לתחושה של רווחה אישית‪.‬‬
‫ילדים בעלי בעלי לקויות הלמידה‪ ,‬נמצאים מטפלים לעיתים הן על ידי מרפאות בעיסוקל‬
‫בקהילה והן על ידי מרפאות בעיסוק העובדות במסגרות החינוך‪ .‬מתוך הכרות מעמיקה עם‬
‫אוכלוסיה זו וצרכיה‪ ,‬וניתוח הפרופיל העיסוקי של ילדים אלו‪ ,‬נראה כי יש חשיבות להתערבות‬
‫של מרפאה בעיסוק בתחום הפנאי‪ .‬מחקרים רבים‪Yalon -Chamovitz, S., Mano, T., ( ,‬‬
‫‪ )Jarus, T., Weinblatt, N. ,2006‬מראים כי ילדים בעלי לקויות למידה‪ ,‬סובלים גם מקשיים‬
‫בעיסוקי הפנאי שלהם‪ .‬בבסיס הקשיים ניתן למצוא מיומנויות חברתיות לקויות והעדר או‬
‫פגיעה במיומנויות המוטוריות והקוגניטיביות הדרושות לפעילות הפנאי‪ .‬תצפית עליהם‪,‬‬
‫מדגישה עוד יותר‪ ,‬כי מעבר לקשיים הבולטים שעולים במסגרת החינוכית‪ ,‬בזמן הלמידה‬
‫הפורמלית‪ ,‬הם מדגימים דפוסים לא יעילים של התארגנות בזמן ובמרחב בפעילויות דווקא‬
‫בפנאי‪ .‬רבים נמנעים מלפתח פנאי בתחומים מגוונים‪ .‬אחדים‪ ,‬מעדיפים להתמקד רק בפנאי‬
‫אינדבידואלי‪ ,‬מבלי להתמודד בחברה ויש המתקשים להתמיד ובשל כך אינם חווים פנאי‬
‫מספק ואינם מפתחים תחומי ענין ותחביבים‪ .‬דרך הפנאי ניתן להעצים תלמידים אלו ולמצוא‬
‫פעילות או עיסוק שהם חזקים בו‪ ,‬בניגוד לחולשות שהם מראים בלמידה הפורמלית‪.‬‬
‫תוצג עבודה עם תלמידים עם לקויות למידה‪ ,‬בגילאי ‪ ,13-12‬בבתי ספר לחינוך מיוחד ובבתי‬
‫ספר רגילים‪ ,‬בכיתות חינוך מיוחד‪ .‬מודל העבודה שנבנה מתייחס לרמות שונות של סביבה‬
‫חברתית אנושית‪ -‬הילד והמשפחה‪ ,‬הכיתה והקהילה‪ .‬ההתערבות כוללת עבודה פרטנית‪,‬‬
‫ייעוץ והדרכה לצוותים ומודלינג להורים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נראה שהתערבות בפנאי‪ ,‬בקרב אוכלוסיה זו‪ ,‬יוצרת מודעות לחשיבות הפנאי ולערך‬
‫המוסף שהוא תורם לרווחתם האישית של התלמידים ומשפחותיהם‪ .‬רשמים מתוך‬
‫ההתערבות ויעילות ההתערבות‪ ,‬יוצגו מתוך ראיון עם התלמידים‪ ,‬המורים והמשפחות‪.‬‬
32 ‫פוסטר‬
Opening Doors to Participation of Youth with Physical
Disabilities: Results of an Intervention Study
Dana Anaby1, Mary Law2, Annette Majnemer1, Debbie Feldman3
1
2
3
. McGill University, Montreal, QC, Canada . McMaster University, Hamilton, ON, Canada .
University of Montreal, Montreal, QC, Canada
Background: While participation in community-based leisure occupations is
beneficial to youth’s heath, little is known about effective intervention
strategies to promote participation. Objective: To examine whether an
intervention that aims to remove environmental barriers and provide education
for parents, through coaching, can effectively improve youth’s participation.
Methods:
Six adolescents (50% male), ages 14 to 17 years (mean=15,
SD=1.3) with physical disabilities participated in a 12-week environmentfocused intervention. An Interrupted Time Series design was employed where
replication of the intervention effect was examined across three individualized
participation goals and across participants. An occupational therapist worked
with each youth and their family individually to set 3 participation
goals/activities and to identify and implement strategies to remove
environmental barriers.
Performance in each goal/activity was repeatedly
measured (twice a week) using the Canadian Occupational Performance
Measure (COPM; ranging from 1=unable to perform, to 10=perform extremely
well) throughout the baseline, intervention and follow-up phases (36 weeks
overall). For each goal, a series of data points representing goal performance
was plotted and analyzed using the celeration line approach and the number
of replicated significant effects across goals was calculated. Results: A
clinically significant change in performance scores (mean=4.5 on COPM
scale) was observed across all 17 goals following the intervention. A
statistically significant treatment effect, based on the celeration line, was
replicated in 13 of the 17 goals (76%). Conclusions: Interventions at the level
of the environment can promote youth participation. Effective strategies for
removing environmental barriers generated form this study can be relevant to
practice.
"‫ של המרפאים בעיסוק בישראל – "יחד עוסקים בעתיד‬12-‫הכנס השנתי ה‬
‫פרוטוקול מבוסס ראיות להנחיית תהליך קביעת התאמות בדרכי הבחנות‬
‫בהשכלה הגבוהה עבור סטודנטים עם דיסגרפיה‬
‫טלי רוזנברג‪-‬אדלר‪ ,‬רות בר‪-‬אילן טראוב וד"ר נעמי וינטראוב‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של בית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מטרת המחקר‪ :‬פיתוח ותיקוף פרוטוקול מבוסס ראיות לקביעת התאמה בדרכי ההבחנות‬
‫עבור סטודנטים עם לקויי למידה שלהם קשיים בכתיבה הידנית (דיסגרפיה)‪ ,‬הלומדים‬
‫במוסדות להשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫הרציונאל התיאורטי‪ :‬לרוב‪ ,‬סטודנטים עם דיסגרפיה מקבלים התאמות של שימוש במעבד‬
‫תמלילים (הקלדה) או תוספת זמן‪ .‬לעיתים קרובות תהליך קבלת ההחלטות בקביעת‬
‫התאמות אלו אינו מבוסס ראיות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ההתאמה עשויה להסיר את המגבלה באחד‬
‫ממדדי הכתיבה (למשל‪ ,‬הקלדה עשויה לשפר את קריאות התוצר כתוב)‪ ,‬אך ליצור מגבלה‬
‫במדד אחר (למשל‪ ,‬האטת קצב הכתיבה)‪ .‬לפי ידיעתנו‪ ,‬אין פרוטוקול שיטתי ותקף שמנחה‬
‫תהליך קבלת החלטות מבוסס ראיות לקביעת התאמה בהבחנות עבור סטודנטים עם‬
‫דיסגרפיה‪.‬‬
‫שיטות וממצאים‪ :‬הפרוטוקול מתבסס על הערכת הכתיבה הידנית באמצעות אבחון סטנדרטי‬
‫לקביעת קיומם של קשיים בכתיבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדק תפקוד הכתיבה הידנית עם שתי‬
‫ההתאמות המקובלות‪ .‬תפקוד זה מושווה לתפקוד בכתיבה ללא ההתאמות‪ .‬לפי הממצאים‬
‫נקבע מהי ההתאמה המתאימה ביותר‪ ,‬שמשפרת את התפקוד בכתיבה במדד אחד לפחות‪,‬‬
‫ואינה יוצרת מגבלה במדד האחר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נלקח בחשבון גם קיומו של כאב בכתיבה‪ .‬תוקף‬
‫מומחים של הפרוטוקול נקבע על‪-‬סמך הערכתם של חמישה מומחים ללקויות כתיבה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫במטרה לבדוק מהימנות בין שופטים‪ ,‬חמשת המומחים קיבלו סיכום ממצאים של אבחוני‬
‫כתיבה של ‪ 17‬סטודנטים עם דיסגרפיה‪ ,‬והתבקשו לקבוע עבורם התאמה בעזרת‬
‫הפרוטוקול‪ .‬נמצאו ‪ 73.06%‬הסכמה בין המומחים בבחירת ההתאמה‪ .‬ההצגה תכלול‬
‫הדגמה של שימוש בפרוטוקול בעזרת תיאורי מקרה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬נראה שהפרוטוקול מתאר תהליך יעיל של קבלת החלטות מבוסס ראיות‪,‬‬
‫לבחירת התאמה מתאימה עבור סטודנטים עם דיסגרפיה‪ ,‬ועשוי לעזור ליצור הלימה מירבית‬
‫בין יכולות הסטודנט והתנאים בהם נדרש לכתוב‪ ,‬וכך יאפשר לסטודנטים עם דיסגרפיה‬
‫לבטא את ידיעותיהם בכתב‪.‬‬
‫ניהול טיפול בבחינת כיוון חדש בריפוי בעיסוק או תחום משיק?‬
‫יהודית שרביט ( ‪ ,)M.Sc‬מרפאה בעיסוק פדיאטרית‬
‫רכזת מקצועות הבריאות במתיא‬
‫מרצה במכללת דוד ילין ומנהלת טיפול בילדים ומשפחות עם צרכים‬
‫בשנים האחרונות מתפתח ומתרחב תחום שניצניו בשנות ה‪ 33/13‬בבריאות הנפש‪ .‬תחום‬
‫העוסק בפתרון כוללני ומעניק ליווי וטיפול רב תחומי לפרט ומשפחתו מתוך ראייה כוללת של‬
‫המערכת‪ .‬זהו ניהול הטיפול מערך העוסק בהנגשה‪ ,‬תיווך‪ ,‬סנגור‪ ,‬ייעול וניהול הטיפול‬
‫בפרט‪.‬‬
‫שינויים רבים במערכת הבריאות והחינוך הניבו את הצורך באדם שירכז ויתאם את כלל‬
‫הטיפולים במטופל ביעילות וחסכוניות לרווחת המטופל ומשפחתו‪ .‬מנהל הטיפול משגיח על‬
‫איכות הטיפול בפרט ושילובו בקהילה‪ .‬תוך ריכוז ותיאום בין המטפלים בכל תחומי החיים תוך‬
‫הפעלתם כצוות מתואם‪ .‬מספק מידע ‪ ,‬מתווך בינו לבין מטפליו ומרכז מידע אודותיו‪.‬‬
‫אחד השינויים הדרמטיים במערכת החינוך בשנתיים האחרונות הינו יישום המלצות ועדת‬
‫דורנר‪ .‬ועדה שבחנה את החינוך המיוחד וקבעה אפשרות לבחירת מסגרת חינוכית מתאימה‬
‫עבור התלמיד‪ .‬וקדמה שיטת השמה שתפעל במתכונת תקצוב אישי לתלמיד על פי סוג‬
‫הלקות ‪ ,‬חומרתה ורמת התפקוד הנוכחית של הילד ‪.‬‬
‫עתה האתגר העצום הניצב בפני הצוותים בחינוך הרגיל הוא בהימצאות של ילדים רבים בעלי‬
‫זכאות לח'מ בכיתות הרגילות וצורך של הצוותים בתכלול המערך הטיפולי‪ ,‬במעקב ובקרה‬
‫אחר ההמלצות ויישומן ‪ ,‬התמודדות עם צוות המלווה ילדים בעלי צרכים ללא הכשרה בח'מ‪,‬‬
‫הובלת עבודה טרנסדציפלינארית בצוות‪ ,‬העדר מתקנים מותאמים לטיפול‪ ,‬יישום התערבויות‬
‫טיפוליות חינוכיות בכיתות גדולות‪ ,‬איגום משאבים וגוון תמיכות‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מי מועמד ראוי לנהל את הטיפול בתלמידים הללו? מה הכישורים‬
‫הנדרשים? האם כל איש צוות רשאי וראוי לתפקיד זה? מי יתאם וינהל את ההתערבויות? מי‬
‫ידריך ויקיים תעדוף בתכנית ויצור קשר עם גורמים בקהילה?‬
‫מרפאים בעיסוק עוסקים בתחומי תפקוד מגוונים ‪.‬הם נדרשים לתכלל ולנהל את ההתערבות‬
‫הטיפולית בין התחומים השונים בפרט‪ .‬בהיותם מקדמי עיסוקי הפרט הם נדרשים לכישורים‬
‫ניהוליים‪ ,‬ליכולת אנטגרטיבית ‪ ,‬חשיבה אנליטית ויכולת עבודה בצוות‪ .‬האם לא הם ראויים‬
‫לתכלל גם את ההתערבויות הטיפוליות ? מה התרומה לילד‪ ,‬למערכת ואפילו למשק ? האם‬
‫זה הממד החדש ?‬
‫פאנלים נושאיים ושולחנות עגולים ‪ -‬מושב שלישי‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :00‬ריפוי בעיסוק גריאטרי‬
‫קבוצה להתבוננות מודרכת ביצירות אמנות‬
‫ד"ר דנה פאר‬
‫בהשראת פרויקט של ‪ MOMA‬בניו יורק לחולי אלצהיימר ובני משפחותיהם‪ ,‬התקיימה‬
‫פעילות בנושא אומנות לדיירים במחלקה סיעודית‪ .‬דיירי הבית לא יכלו לצאת למוזיאון‬
‫לאמנות‪ ,‬בשל מגבלות טכניות בתנועתיות‪ ,‬ועל כן הוחלט להביא את האמנות אליהם‪ .‬הדבר‬
‫נעשה באמצעות שימוש ברפרודוקציות של יצירות אמנות‪ ,‬התלויות על קירות ברחבי בית‬
‫האבות‪.‬‬
‫הפעילות התקיימה אחת לשבועיים בשעות אחה"צ‪ ,‬והשתתפו ‪ 0‬עד ‪ 13‬דיירים‪ .‬בכל מפגש‬
‫הוצגה בפני המשתתפים יצירת אמנות אחת‪ .‬השתתפו דיירים צלולים ודיירים חולי דמנציה‬
‫בשלבים שונים‪ .‬פורמט הקבוצה היה מבוסס על פורמט הפרויקט של ‪ ,1 :MOMA‬התבוננות‬
‫ממוקדת של כל משתתף בתמונה‪ ,2 .‬תיאור התמונה על ידי המשתתפים (התייחסות‬
‫קונקרטית למה שרואים)‪ ,0 .‬פירוש התמונה ו‪/‬או בחירת כותרת המבטאת את הנראה‪,6 .‬‬
‫הצגת סיפור תולדות חיי האמן וההשפעות על אמנותו‪.‬‬
‫תחילה הוצגו תמונות בעלות תוכן קונקרטי וברור‪ ,‬ובהמשך התקדמנו לתמונות מופשטות ולא‬
‫מוגדרות באופן מובהק‪ .‬במהלך העבודה גילינו כי הדיירים הצלולים התחברו בקלות לתמונות‬
‫הקונקרטיות‪ ,‬והתקשו להתמודד עם התמונות המופשטות‪ .‬הם נטו להביע חוסר הנאה‬
‫מהתמונות המופשטות‪ .‬לעומתם‪ ,‬הדיירים הדמנטיים התחברו בקלות לכל התמונות‪ ,‬ובמידה‬
‫מסויימת אף יותר לתמונות המופשטות‪ .‬הדיירים הדמנטיים ראו בתמונות המופשטות דמויות‬
‫ותכנים‪ ,‬שהדיירים הצלולים לא הבחינו בהן‪ .‬חשוב לציין כי בהנחיית הפעילות הושם דגש על‬
‫יצירת אוירה של קבלה בהתייחס לכל התשובות של הדיירים‪ .‬כך‪ ,‬גם כאשר ניתנה תשובה‬
‫לכאורה לא מותאמת‪ ,‬לא נערך אימות (ועימות) של תוכן הדברים מול התמונה‪ ,‬אלא הוצע כי‬
‫יש דרכים רבות להתייחס לתמונות‪ ,‬וכולן מקובלות ואף מעשירות את יתר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫הדיירים נענו לפעילות קבוצתית זו ונהנו מכך באופן מיוחד‪ .‬חלקם ציינו כי נפתח בפניהם‬
‫עולם חדש של אומנות‪ ,‬שלא התייחסו אליו בעבר‪ .‬השילוב בין הדיירים הצלולים והדיירים‬
‫הדמנטיים הינו שילוב חיובי ומפרה בפעילות זו‪ .‬חלק מהדיירים הדמנטיים השתמשו בדברים‬
‫שנאמרו על ידי אחרים כנקודת מוצא לתכנים שהם מעלים (לדוגמה‪ ,‬חזרו על מה שאמר‬
‫הדייר שיושב לידם‪ ,‬והוסיפו עוד מספר מלים משלהם)‪ .‬הדיירים הצלולים נהנו וזכו לקבל‬
‫נקודות מבט נוספות ושונות בנוגע למה שנראה ניתן לראות בתמונה‪.‬‬
‫מה מתבשל פה?‬
‫התערבות קבוצתית באמצעות טיפול בבישול‬
‫תרצה מסינג‪ ,‬איילת שפירא‬
‫המרכז הרפואי‪-‬שיקומי רעות‪ ,‬שדרות החיי"ל ‪ 2‬תל אביב‬
‫רקע‪ -‬טיפול בבישול‪ -‬תחום טיפולי שמתפתח בשנים האחרונות‪ .‬מפתחת השיטה‪ ,‬אילת ברק‬
‫היא עובדת סוציאלית (‪ ,)MSW‬שף בוגרת בי"ס תדמור‪.‬‬
‫הרקע התיאורטי לשילוב הבישול בטיפול מתבסס על תאוריות יחסי אובייקט העוסקות‬
‫ביכולת להזין ולהיות מוזנים‪ .‬לפי אבי התיאוריה‪ ,‬ד' ו'‪.‬ויניקוט (‪ ,)1700‬על בסיס הקשר‬
‫הראשוני בין אם לתינוק ותהליך ההאכלה‪ ,‬נבנית היכולת ליצור קשרים עם אחרים‪ .‬הטיפול‬
‫באמצעות בישול והחשיפה למזון מאפשרת פיתוח של מרכיבים רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים‬
‫ותקשורתיים‪.‬‬
‫ההתערבות הקבוצתית מתקיימת במרכז הרפואי‪-‬שיקומי רעות בתל אביב‪ ,‬כחלק מהמערך‬
‫השיקומי‪ .‬משתתפי הקבוצה‪ -‬מטופלים בגילאי ‪ ,13-03‬מאושפזים לאחר מצבים רפואיים‬
‫שונים‪ -‬אירוע מוחי‪ ,‬שברים אורטופדיים והחלמה כללית‪ .‬הקבוצה מהווה נדבך נוסף בתהליך‬
‫השיקומי הרב מקצועי‪ .‬היא יוצרת מרחב של התערבות טיפולית התומכת בשיפור מרכיבים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬סנסומוטוריים‪ ,‬תפקודיים ורגשיים‪.‬‬
‫מאפייני הקבוצה‪ -‬הקבוצה בנויה כקבוצת רכבת‪ .‬העקרונות המנחים את הקבוצה שאובים‬
‫מתאוריות של ‪ social group‬ו‪ .)Cole, 2005( .task oriented group -‬המפגשים בקבוצה‬
‫מאפשרים מפגש חברתי‪ ,‬יצירת שיח סביב העשייה ואפשרות לעיבוד של תכנים‪ .‬כל מפגש‬
‫עוסק במטלה מסויימת הקשורה לתהליך של יצירת אוכל‪.‬‬
‫מטרות הקבוצה‪ -‬לפתח תחושת מסוגלות עצמית במצבים של חולי ומגבלה‪ ,‬לאפשר חזרה‬
‫של תחושת שליטה‪ ,‬לפתח ולקדם מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות‪.‬‬
‫ההתערבות מייצרת עבור המטופל מפגש עם מגוון תחושות ואלמנטים‪ .‬מחד‪ -‬זכרונות עבר‪,‬‬
‫מזון ושיטות עבודה מוכרות‪ ,‬ומאידך‪ -‬מפגשים חדשים‪ ,‬שיטות ומטלות חדשות‪ .‬כך נוצר‬
‫מפגש בין המטופל לבין יכולותיו הנוכחיות‪ ,‬הרגשיות והתפקודיות‪ .‬בהתאמה‪ -‬מהווה מפגש‬
‫זה רצף של עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד‪.‬‬
‫בהרצאה נתייחס למהלך הקבוצה ולתוצאות ההתערבות המשתקפות בתחושה סובייקטיבית‬
‫ובתוצאות שאלון שמועבר למשתתפים לפני ואחרי ההתערבות‪.‬‬
‫קבוצת הפעלה מוטורית בבית אבות‪ :‬המרחב שבו הגוף‪ ,‬הנפש והרוח‬
‫נפגשים‬
‫טובה סיימון‪ ,‬חנה קרפין‬
‫‪Tovza1@gmail.com‬‬
‫אנשים השוהים בבית אבות‪ ,‬חווים לרוב ירידה תפקודית‪ ,‬קוגניטיבית וחברתית במצבם בשל‬
‫השילוב של הסביבה המוסדית ומצבם הרפואי‪ .‬בנוסף נלווית לקושי זה גם מצוקה רגשית‬
‫המאופיינת בתחושות בדידות‪ ,‬חוסר אונים ותלות‪ .‬גורמים אלו מביאים לירידה בערך העצמי‬
‫ולעיתים אף לדיכאון וחרדה‪ .‬תיאוריות עדכניות מדברות על חשיבות האינטגרציה שבין‬
‫הגוף‪ ,‬הנפש והרוח כחיונית לשימור הבריאות והגעה להזדקנות הרמונית ( ‪harmonious‬‬
‫‪ .)aging‬בנוסף‪ ,‬ידוע כי לטכניקות נשימה תפקיד חשוב בשימור הומיאוסטזיס ובמניעה של‬
‫מצבי לחץ וחרדה‪ .‬כמרפאות בעיסוק תפקידנו לפתח התערבויות שמטרתן להקל על הקשיים‬
‫הקוגנטיביים‪ ,‬המוטורים והתפקודיים‪,‬‬
‫אולם לעיתים המצוקה הרגשית אינה מקבלת‬
‫התייחסות מספקת‪ .‬ברצוננו לתאר קבוצה טיפולית אינטגרטיבית הכוללת טיפול מוטורי‬
‫ומשלבת טכניקות וגישות מעולם הנפש והרוח‪ ,‬תוך ניצול הסטינג הקבוצתי ככלי להעצמה‪,‬‬
‫תמיכה ושיתוף‪.‬‬
‫תיאור הקבוצה‪ :‬מדובר בקבוצה סגורה‪ ,‬המתקיימת אחת לשבוע בבית אבות "עטרת‬
‫רימונים"‪ .‬הקבוצה מונחית על ידי שתי מרפאות בעיסוק וכוללת כעשרה דיירים‬
‫מכל‬
‫המחלקות הסובלים מבעיות מוטוריות מגוונות בגפיים העליונות‪.‬‬
‫מבנה הקבוצה קבוע וכולל שיחה‪ ,‬הפעלה קבוצתית משותפת‪ ,‬הפעלה פרטנית ופעילות‬
‫חברתית ‪ .‬לצד ההפעלה המוטורית הכוללת מתיחות‪ ,‬רוטציות גוו וחגורה עליונה‪ ,‬מגע עמוק‬
‫ועוד‪ .‬נעשה שימוש מגוון בטכניקות גוף נפש כגון‪ :‬תרגול הרפיה‪ ,‬נשימות‪ ,‬ושירה לצד שימוש‬
‫חוזר בתמות ונרטיבים מעצימים מהעולם הפנימי של המשתתפים‪ .‬לדוגמא‪ :‬מענה לשאלות‬
‫כמו במה אני מאמין‪ ,‬ומהן החוויות שעיצבו אותי ונתנו לי כוח להמשך חיי‪ ,‬המעודדות‬
‫העלאת זיכרונות וזיהוי וחיזוק אסטרטגיות התמודדות בסביבה תומכת ומקבלת‪.‬‬
‫קבוצה זו נערכת קרוב לשנה וכוללת משתתפים קבועים‪ ,‬המצפים לקבוצה במהלך כל השבוע‬
‫ונראה כי היא משמעותית עבורם‪.‬‬
‫אנו סבורים כי להתערבות זו פוטנציאל לשימור העצמי‬
‫(‪ ,)Self‬לתחושת ‪ ,wellbeing‬ולטיפוח מצבי הרמוניה ואיזון‪ .‬מטרתנו לפתח התערבויות‬
‫נוספות אשר ממוקדות במרחב גוף נפש ורוח מתוך אמונה כי התערבויות אלו מתאימות‬
‫לאוכלוסיה קשישה ומאפשרות לנו כמרפאות בעיסוק מרחב פעולה משמעותי וגדול‪.‬‬
‫הערכה של מרפאים בעיסוק כמפתח להמשך הזדקנותם של קשישים עם‬
‫ירידה קוגניטיבית בביתם בקהילה‬
‫‪2‬‬
‫גב' יעל זילברשלג ‪ , 1‬פרופ' נעמי יוסמן‬
‫‪0‬‬
‫דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ומרפאה בעיסוק במערך גריאטרי מחוז מרכז‪ ,‬מכבי‬
‫‪2‬‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪Yael.zilbershlag@gmail.com‬‬
‫רקע‪ :‬שאלה מרכזית שמרפאים בעיסוק‪ ,‬שואלים במהלך הערכה גריאטרית מקיפה היא‪:‬‬
‫"האם הקשיש עם ירידה קוגניטיבית יכול לגור בביתו באופן עצמאי ובטיחותי?" נושא זה‬
‫משמעותי מאוד‪ ,‬שכן אם לאו‪ ,‬מטופלים אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לנזקים עקב שימוש‬
‫מוטעה בתרופות‪ ,‬תזונה לקויה‪ ,‬הוצאות כלכליות מרובות ואפילו למוות‪ .‬מכאן שהערכת‬
‫יכולתו של הקשיש לגור בביתו באופן עצמאי חיונית שכן היא מאפשרת שימור האוטונומיה‬
‫והבטיחות של אותם קשישים‪ .‬קיימת חשיבות רבה שמרפאים בעיסוק יעריכו יכולת זו‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫מחיפוש בספרות לא נמצאה הערכה בסביבתו הטבעית של הקשיש‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת ממצאים מרכזיים של המחקר כולל מודל תיאורטי‬
‫המדגים מהי צורת‬
‫ההערכה המומלצת להערכה וניבוי יכולתם של קשישים עם ירידה קוגניטיבית לגור בקהילה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מאה ועשרה קשישים בגיל ‪ ,+31‬המתגוררים בקהילה שאובחנו על ידי צוות גריאטרי‬
‫כסובלים מירידה קוגניטיבית הוערכו בסביבתם הטבעית ע"י מרפאים בעיסוק‪ .‬במחקר‬
‫השתתפו בני ‪ 31-72‬שנים‪ ,‬ובממוצע ‪ 03‬שנים (‪ .)SD = 5.04‬נבנתה בטריית אבחונים‬
‫קוגניטיבית‪-‬תפקודית הכוללת כלים המבוססים על תצפית בתפקוד היומיומי‪ ,‬בטיחות‪ ,‬כמו גם‬
‫מרכיבים קוגניטיביים ומטא‪-‬קוגניטיביים העומדים בבסיס הביצוע‪. .‬‬
‫ממצאים‪ :‬ממצאי המחקר מתקפים את הבטרייה שנבנתה‪ ,‬מדגישים את יתרונותיה‪ ,‬מספקים‬
‫מידע אודות הקשר בין תפקודים קוגניטיביים ומטא‪-‬קוגניטיביים‪ ,‬ואודות אותם מרכיבים שהם‬
‫המתווכים והמנבאים המשמעותיים ליכולתו של הקשיש להתגורר בביתו בקהילה‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תוצאות מחקר זה מראות את החשיבות של שימוש בבטריית אבחונים מבוססי‪-‬‬
‫ביצוע‪ .‬מסקנות ההערכה מסייעות לקלינאי במתן המלצות‪ ,‬ומאפשרות את המשך הזדקנותם‬
‫של הקשישים בביתם תוך התייחסות למידת האוטונומיה שלהם‪ ,‬לבטיחותם ולרווחתם‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :08‬החלמה בזמן אשפוז‬
‫תוכנית התערבות מקדמת החלמה ע"פ עקרונות הריפוי בעיסוק במסגרת‬
‫אשפוז פסיכיאטרי‬
‫עדי מעוז‪ ,‬ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר נעמי הדס‪-‬לידור‬
‫המרכז הירושלמי לבריאות הנפש ואוניברסיטת תל אביב‬
‫‪adimalausi@gmail.com‬‬
‫מטרת ההרצאה היא להציג תוכנית התערבות קבוצתית מבוססת החלמה ועקרונות הריפוי‬
‫בעיסוק‪ ,‬המותאמת לאוכלוסיית מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים‪ ,‬ולתאר את תהליך עיבוד של‬
‫תכניות התערבות הקיימות "בשטח" לכדי פרוטוקול מובנה ומבוסס תיאורטית‪ .‬בסופה יוצגו‬
‫אתגרים ודרכי התמודדות‪.‬‬
‫רקע‪ :‬קיים מכנה משותף ערכי רחב בין תפיסת ההחלמה למקצוע הריפוי בעיסוק; האדם‬
‫במרכז‪ ,‬התמקדות בחוזקות‪ ,‬קביעת מטרות המשמעותיות לאדם‪ ,‬חידוש תחושת תקווה‪,‬‬
‫הרחבת מעורבות חברתית ועיסוקית‪ ,‬התמודדות עם סטיגמה ועוד‪ .‬תכניות התערבות‬
‫מקדמות החלמה רבות קיימות בקהילה ויעילותן של חלקן הוכחה במחקרים שונים‪ ,‬עם זאת‬
‫מעט מאוד תכניות מסוג זה מתקיימות במסגרת בתי החולים הפסיכיאטריים‪ .‬מחקרים הראו‬
‫שתהליך החלמה שמתחיל בשלב מוקדם של המחלה יביא לתוצאות טובות יותר‪ ,‬משך‬
‫האשפוז יקוצר והשחרור מבית החולים יהווה מעבר רציף להמשך התהליך בקהילה‪ .‬אתגרים‬
‫ר בים ביישום עקרונות ההחלמה בסביבה האשפוזית נובעים בין היתר בשל המפגש בין מודל‬
‫ההחלמה לבין המודל הרפואי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציאות האשפוז נמצאת בתהליך של שינוי בשנים‬
‫האחרונות אשר משפיעים באופן ישיר על אופי הטיפול וההתערבות הניתנים במסגרת בית‬
‫החולים בכלל ובריפוי בעיסוק בפרט‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג הפרויקט שנעשה במסגרת לימודי ‪ M.A‬בהתמחות בבריאות הנפש‪,‬באוניברסיטת‬
‫תל אביב ויושם במרכז הירושלמי לבריאות הנפש‪ .‬הפרויקט כלל ארבעה שלבים‪ )1( :‬סקר איתור‬
‫צרכים אודות צורך בתוכנית מכוונת החלמה במסגרת האשפוז; (‪ )2‬עיבוד של תוכנית ההתערבות‬
‫קיימת בשטח לכדי פרוטוקול מובנה ומבוסס תיאוריה ומחקר‪ )0( ,‬העברת קבוצות פיילוט לבדיקת‬
‫יישומיות של התוכנית‪ )6( ,‬ותיקוף מומחים של התוכנית המוצעת‪ .‬כמו כן‪ ,‬יידונו היבטים קליניים‬
‫ומחקריים בהקשר של התוכנית‪ ,‬כולל העלאת נקודות לחשיבה ודיון בנוגע לאתגרים ולדרכי‬
‫ההתמודדות עימם‪.‬‬
‫"השתתפות מחוץ לקופסה" – התערבות מקדמת עיסוק במסגרת אשפוז‬
‫פסיכיאטרי‬
‫לנה ליפסקיה‪ -‬וליקובסקי‪ ,1,2‬משה קוטלר‪ ,1‬אורלי הכט‪ ,2‬אילנה סילבן‪ ,0‬שני ולוביק‪ ,6‬טרי‬
‫קרופה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מרכז לבריאות הנפש באר יעקב‪-‬נס ציונה‪ ,‬מרכז לבריאות הנפש שלוותה‪ ,‬מרכז‬
‫‪1‬‬
‫הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל‪ ,Queen’s University & ,‬קנדה‬
‫השתתפות בעיסוקים משמעותיים מקדמת בריאות ורווחה אישית‪ .‬אנשים עם הפרעות‬
‫פסיכיאטריות חווים לרוב הגבלה בהשתתפות וצמצום לאחר פריצת המחלה בהתייחס‬
‫לעצמם או‪/‬ו לקבוצת בני גילם‪ .‬היום‪ ,‬למרות שינויים רבים במערך שירותי בריאות הנפש‪,‬‬
‫מסגרת האשפוז נותנת מענה למספר גדול של אנשים עם מגוון הפרעות פסיכיאטריות‪ .‬יחד‬
‫עם זאת חסרות תוכניות התערבות ממוקדות עיסוק ומותאמות למציאות מאתגרת של‬
‫מסגרת האשפוז‪ .‬מטרה של ההרצאה להציג את "השתתפות מחוץ לקופסה" ‪ -‬תוכנית‬
‫התערבות חדשה ייעודית למסגרת האשפוז אשר פותחה לקידום השתתפות בעיסוקים‬
‫ולהרחבת חווית המשמעות בעיסוקים‪ .‬זוהי התערבות מובנת בקבוצות קטנות‪ ,‬אשר‬
‫מתקיימת בפורמט של קבוצות רכבת מעגליות‪ .‬התוכנית מיועדת לאנשים אשר חווים מגבלה‬
‫עיסוקית בשל הפרעות פסיכיאטריות ומקבלים שירותים במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי‬
‫פעיל‪ .‬מגבלה התפקודית יכולה להיות סובייקטיבית או אובייקטיבית‪ ,‬רחבה או מצומצמת‪,‬‬
‫לאורך זמן או כזאת שהתפתחה לאחרונה‪ .‬ההתערבות מתבססת על המודל הקנדי ועל מודל‬
‫החלמה ומשלבת מספר גישות התערבות לאפשור העיסוק‪ .‬בהרצאה יוצגו מטרות ומבנה של‬
‫ההתערבות‪ ,‬פורמט המפגשים ותוצאות צפויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוצגו תוצאות ראשוניות של מחקר‬
‫לבדיקת יעילות התוכנית בקרב אנשים מאושפזים עם סכיזופרניה‪ .‬המחקר נערך במבנה‬
‫קבוצת מחקר – ביקורת‪ ,‬לפני – אחרי והתייחס למדדים הבאים‪ :‬השתתפות‪ ,‬איכות חיים‪,‬‬
‫יכולת תפקודית‪ ,‬יכולת קוגניטיבית‪ ,‬ועוצמת סימפטומים של מחלת הסכיזופרניה‪ .‬ההתערבות‬
‫נמצאה יעילה לשיפור מרבית המדדים‪ ,‬למעט איכות החיים‪ .‬בהרצאה יוצג מבנה של מחקר‬
‫המשך וידונו היבטים קליניים ומחקריים על בסיס ניסיון שהצטבר מהעברת התוכנית‪.‬‬
‫גורמים הקשורים ביישום החלמה במסגרת אשפוז בבריאות הנפש‬
‫עטרת בירן עובדיה‪ ,‬בהנחיית ד"ר אורית ברט וד"ר לנה ליפסקיה‬
‫אוניברסיטת תל אביב והמרכז הירושלמי לבריאות הנפש‬
‫‪ateretb@gmail.com‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הצגת ממצאים מחקריים אודות גורמים הקשורים ליישום תפיסת ההחלמה‬
‫במסגרת אשפוז‪ .‬המתייחסים לסביבה‪ ,‬לאנשי המקצוע ולמאפיינים של אנשים המתמודדים‬
‫עם מחלות נפש ומאושפזים‪.‬‬
‫רקע‪ :‬תפיסת ההחלמה הולכת והופכת למשפיעה בקביעת מדיניות ותוכניות התערבות‪ .‬בבתי‬
‫החולים הפסיכיאטריים נעשה כיום ניסיון למצוא את הדרך ליישם את התפיסה ולהפוך‬
‫לשירותים מכווני החלמה‪ .‬על פי מודל שפרסמו ‪Chen, Krupa, Lysaght, McCay, &Piat,‬‬
‫(‪ )2311‬ניתן לחלק גורמים הקשורים ביישום החלמה בבתי חולים לשלוש רמות‪ :‬האדם‬
‫המתמודד עם המחלה (כגון הרמה הקוגניטיבית ויכולת התפקוד)‪ ,‬הסביבה (סוג המחלקה)‬
‫ואנשי המקצוע (כגון ותק והשכלה)‪ .‬מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר של גורמים בכל‬
‫אחת משלוש הרמות אל יישום תפיסת ההחלמה במסגרת אשפוז‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 61‬אנשי מקצוע ו‪ 62-‬אנשים המאושפזים במרכז הירושלמי‬
‫לבריאות הנפש‪ ,‬אשרנדגמו בדגימת נוחות‪ .‬מידת היישום של תפיסת ההחלמה בבית החולים‬
‫הוערכה באמצעות שאלון )‪ Recovery Self-Assessment (RSA‬לאנשי המקצוע ולאנשים‬
‫המאושפזים‪ .‬ידע ועמדות של אנשי המקצוע כלפי החלמה נבדקו באמצעות שאלון‬
‫)‪ .Recovery Knowledge Inventory (RKI‬כלי המחקר לאנשים המאושפזים כללו את‬
‫אבחון ה‪ Modified Mini Mental State Examination (3MS) -‬לבדיקת הרמה‬
‫הקוגניטיבית ואבחון ה‪ Revised Observed Tasks of Daily Living (OTDL-R)-‬לבדיקת‬
‫היכולת התפקודית‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬גורמים שנמצאו קשורים באופן מובהק ליישום תפיסת ההחלמה הם ידע ועמדות של‬
‫הצוות כלפי תפיסת ההחלמה‪ ,‬וכן יכולת התפקוד של האנשים המאושפזים‪.‬בנוסף‪ ,‬נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים בין סוגי המחלקות ביישום תפיסת ההחלמה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬ידע ועמדות של אנשי צוות‪ ,‬רמת התפקוד של האנשים המאושפזים וסביבת‬
‫המחלקות השונות מהווים גורמים אשר קשורים ליישום תפיסת החלמה במסגרת אשפוז‪ .‬על‬
‫מנת לקדם את בית החולים לשירות מכוון החלמה יש לשקול התאמה והתחשבות בהיבטים‬
‫אלו‪.‬‬
‫שיווק והסברה של הריפוי בעיסוק בבי"ח פסיכיאטרי‬
‫רחל הומינר‬
‫המרכז הירושלמי לבריאות הנפש‪arcssh@gmail.com ,‬‬
‫הצגת פרוייקט שיווקי שנעשה לאחרונה במרכז הירושלמי לבריאות הנפש‪ .‬הפרוייקט כלל‬
‫הפקת פרוספקט מידע על פעילות הריפוי בעיסוק במרכז הירושלמי לבריה"נ‪ ,‬ובנוסף הפקת‬
‫מצגת הכוללת את פעילות הרב"ע הנעשית בכל מחלקות בית החולים‪ ,‬שמופיעה באתר‬
‫האינטרנט של המרכז הירושלמי ובפורטל הפנימי‪ .‬מטרת ההרצאה הינה להעלות את מודעות‬
‫אנשי המקצוע לחשיבות הנגשת המידע והסברת העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק כחלק‬
‫מגישת החלמה‪.‬‬
‫רקע‪ :‬התפיסות המובילות כיום במערכת הבריאות בכלל ובריפוי בעיסוק בפרט‪ ,‬אלו תפיסת‬
‫ההחלמה וגישת הלקוח במרכז‪ .‬תפיסות אלו מעודדות לקיחת אחריות ועמדה אקטיבית של‬
‫המטופל‪ .‬הגברת המודעות של המטופלים לשירותים המוצעים בריפוי בעיסוק‪ ,‬מציבה את‬
‫הלקוח במרכז‪ ,‬ועשויה להרחיב עבורו את אפשרויות הבחירה ולהגביר אקטיביות ולקיחת‬
‫אחריות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לאור הרפורמה בבריאות הנפש המעבירה את האחריות על האשפוז‬
‫לקופות החולים‪ ,‬המדיניות של נותני השירותים במגמת שינוי לקראת התנהלות יותר שיווקית‬
‫בדגש רב על חוויית המטופל‪ .‬הפקת פרוספקט ומצגת שיווקיים‪ ,‬משרתים את החזון החדש‬
‫של בית החולים להעצמת חוויית המטופל‪ ,‬ונתינת תחושה של לקוח בעל זכויות מול נותני‬
‫השירות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬קיימת חשיבות בהסברה לאור תהליך השינוי שעברו בתי החולים‬
‫הפסיכיאטריים בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬ממקום המספק טיפול לחולים כרוניים‪ ,‬לבית‬
‫חולים שעיקרו פעיל ואקוטי‪ .‬השינוי באופי הטיפול יצר שינוי הכרחי בשירותי הרב"ע‪ ,‬דבר‬
‫שתרם לחוסר המודעות הקיים לגבי המקצוע‪ .‬בהקשר לכך ניתן לציין את דבריהם של‬
‫משתתפים בקבוצת מיקוד שנערכה בבריטניה לגבי שירותי הרב"ע במהלך אשפוז‬
‫פסיכיאטרי‪ .‬בקבוצה נאמר‪" :‬אנו מודאגים מההכרה המוגבלת בחשיבות המקצוע"‪.‬‬
‫משמעות יצירת ‪ SETTING‬הכולל עיבוד מילולי קבוצתי‬
‫בהתערבות הטיפולית בעבודה הפרללית (המקבילה) בחדר הריפוי בעיסוק‬
‫יעל ירון‪ ,‬רוית סלע–הרן‪ ,‬דפנה ארדיטי‬
‫מחלקה לבריאות הנפש בית חולים העמק‪haranravit@gmail.com ,‬‬
‫היחידה להערכה והכנה לשיקום מרכז לבריאות הנפש ‪" -‬שלוותה"‬
‫במחלקות לבריאות הנפש מתבצעת "עבודה פרללית" (מונח השגור בפי מרפאות בעיסוק‬
‫מהתחום)‪ .‬זהו מפגש יומי‪ ,‬בן שעה ויותר‪ ,‬בו מתאפשר למטופל לעסוק בעבודה פרטנית‪,‬‬
‫שהותאמה ע"י המרפאה בעיסוק‪ .‬לרב התהליך שעבר בזמן הפעילות לא מעובד דיו‪ ,‬למרות‬
‫שיש לכך משמעות רבה‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬הוספנו לתהליך הפרללי שלב "שיתוף" בו מתבקשים המטופלים לעבד את החוויה‬
‫בצורה מילולית מול הקבוצה שנכחה בפעילות הפרללית‪ .‬אנו מזמינות להתייחס‬
‫להתמודדויות השונות בחדר‪ :‬הדרישה לתפקוד‪ ,‬הצלחה וחוסר הצלחה‪ ,‬מרכיבי אדם שנפגעו‬
‫וכדומה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתבצע חיבור של החוויות והדרישות בחדר ל"עולם האמתי"‪ .‬הקבוצה‬
‫הפרללית ועיבוד התכנים האישיים בסופה מהווים טיפול ייחודי המצוי בין טיפול פרטני לטיפול‬
‫בקבוצה‪ .‬יצירת ‪ SETTING‬שונה מהמקובל נותן נפח‪ ,‬עומק ומשמעות רבה יותר לטיפול הן‬
‫מצד המטופל והן מצד המרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫"העבודה הפרללית" הינה רלוונטית מכיוון שעומדת בדרישות כגון הצורך לטפל במספר רב‬
‫של אנשים בזמן מוגבל‪" .‬השיתוף" מאפשר למרפאות בעיסוק‪ ,‬להזמין את המטופלים להיות‬
‫אקטיביים יותר‪ ,‬להתבונן‪ ,‬לבחון ולשתף את הקבוצה בחוויות הכרוכות בהתמודדות מול‬
‫העשייה‪ .‬עיבוד החוויה בצורה מילולית וההקשבה לאחרים מעלה את המודעות באשר‬
‫לכוחות‪ ,‬לקשיים‪ ,‬לרגישותו‪ ,‬למצב הרוח‪ ,‬למהות התפקוד ולהשפעותיו‪.‬‬
‫מטרתנו היא לשתף מרפאים בעיסוק במשמעות הטיפולית של הקבוצה הפרללית הכוללת‬
‫"שיתוף" בסיומה‪ .‬ה"שיתוף" מעצים את ההתערבות‪ ,‬האמצעים והדימוי הטיפולי של‬
‫המרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מזמן פיתוח וחידוד המקצועיות הייחודיות לנו כמרפאות בעיסוק‪.‬‬
‫ההצגה תכלול את נקודת המבט של מרפאות בעיסוק בשטח בהתייחס לעבודה פרללית‪,‬‬
‫לדוגמה‪" :‬עשרה אנשים ביחד בחדר"‪ .‬בנוסף יוצגו אמירות של מטופלים ב"שיתוף"‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫"הבנתי שאני צריכה לעבוד לפי תכנון ולא להיות אימפולסיביות‪ .‬גם בחיים אני לפעמים‬
‫אימפולסיבית וזה לא נגמר טוב‪"...‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :00‬ריפוי בעיסוק בתחום הפיזיקלי‬
‫השלכות של ‪ Trigger Finger‬ברוח מודל ה‪-‬‬
‫‪International Classification of Functioning, Disability and‬‬
‫‪Health‬‬
‫דנית לנגר‪ ,‬שי לוריא‪ ,‬מיכאל מיכיילוביץ‪ ,‬עדינה מאיר‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק והיחידה לכירוגיה של היד של הדסה והפקולטה לרפואה בשיתוף עם המחלקה‬
‫האורתופדית מרפאת מקור ברוך של שרותי בריאות כללית ‪dlanger10@gmail.com‬‬
‫רקע‪ :‬אחת התסמונות הנפוצות ביד הינה )‪ ,Trigger Finger (TF‬שמתבטאת בסימפטומים‬
‫המופיעים באופן מדורג וכוללים כאב‪ ,‬נפיחות מקומית‪ ,‬קפיצה של האצבע בעת הפעלתה‬
‫ובמצב מתקדם כליאתה בכיפוף (‪ .)Ryzewicz & Wolf, 2006‬הספרות הדנה ב‪TF -‬‬
‫מתמקדת בסימפטומים שתוארו לעיל אך חסרה התייחסות רחבה יותר של ההשלכות של‬
‫התסמונת בהתאם למודל ה – ‪International Classification of Functioning, Disability‬‬
‫)‪.)Winthrop-Rose et al., 2011( and Health (ICF‬‬
‫מטרות‪ :‬לבדוק את ההשלכות שיש ל‪ TF -‬על תפקוד היד‪ ,‬תפקוד האדם ואיכות חיים; לבדוק‬
‫את הקשרים בין המרכיבים הללו והאם מודל ה‪ ICF -‬יכול להסביר את ההשלכות של ‪.TF‬‬
‫שיטה‪ :‬מדגם נוחות שכלל ‪ 33‬משתתפים עם ‪ TF‬ו‪ 33 -‬בריאים‪ ,‬לשתי הקבוצות הועברו‬
‫האבחונים הבאים‪,World Health Organization Quality of Life-BREF :‬‬
‫)‪,Functional Dexterity Test ;Disabilities of the Arm Shoulder and Hand (DASH‬‬
‫‪Pinch Meter ,Jamar Hydraulic Dynamometer Pegboard Test Purdue‬‬
‫‪.Numerical Pain Scale‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצא הבדל מובהק בכל המדדים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת‪ .‬בקרב‬
‫קבוצת המחקר התפקוד )‪(DASH‬‬
‫היה בקשר בינוני מובהק עם כל המדדים האחרים‪,‬‬
‫הקשר החזק ביותר נמצא עם עוצמת הכאב )‪ (r=0.571, p=0.001‬והחלש ביותר עם איכות‬
‫חיים )‪ . (r= -0.310, p=0.014‬בוצעו שתי רגרסיות הירארכיות כאשר איכות חיים ותפקוד מהוות‬
‫את המשתנה התלוי ופרטים דמוגרפים קורדינציה עדינה וכוח מהווים את המשתנים‬
‫התלויים‪ .‬כל המשתנים ביחד הסבירו ‪ 23.2%‬מהשונות באיכות החיים ו‪ 62.2% -‬מהשונות‬
‫בתפקוד בקרב קבוצת המחקר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על כך ש ל‪ TF-‬ישנן השלכות נרחבות על האדם‪ .‬מידע‬
‫זה מצביע על הצורך בבניית תוכנית התערבות עבור מטופלים עם ‪ TF‬תוך התייחסות לכל‬
‫מרכיבי מודל ה‪.ICF -‬‬
‫תיאור תכנית טיפול עצמי באימון לזיהוי צד עבור אנשים עם ‪CRPS‬‬
‫גב' נעם תמר הרלינג‪ ,1,2,0‬ד"ר דבי רנד‪ ,2‬ד"ר ז'אן ז'אק וטין‬
‫‪0,6‬‬
‫‪ ¹‬המחלקה לריפוי בעיסוק‪ ,‬מרכז רפואי שיקומי "רעות"‪ ,‬תל אביב‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬בית הספר למקצועות הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪3‬‬
‫המרכז לשיקום תסמונות כאב‪ ,‬מרכז רפואי שיקומי "רעות"‪ ,‬תל אביב‬
‫‪2‬‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬
‫רקע‪ Complex Regional Pain Syndrome (CRPS) :‬מאופיין בכאב מתמשך שאינו‬
‫פרופורציונאלי לפגיעה הראשונית‪ ,‬ושינויים ב‪ .CNS-‬כפועל יוצא‪ ,‬אנשים עם ‪ CRPS‬יכולים‬
‫לסבול מפגיעה חמורה בהשתתפות בעיסוקים משמעותיים ובשימוש תפקודי בגף הפגוע‪ .‬אלו‬
‫מהווים מטרות על בטיפול בריפוי בעיסוק‪ .‬אימון לזיהוי צד בתמונות (ימין‪/‬שמאל) הינו טיפול‬
‫המערב את הפעלת הקורטקס הפ ְֶּרה‪-‬מוטורי‪ ,‬תוך דימוי מנטאלי של האיבר הפגוע‪ ,‬וייתכן‬
‫שיביא לתיקון הייצוג המוחי ולהטבה בתסמיני ‪.CRPS‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬לבחון יישומיות ויעילות של תכנית טיפול עצמי באימון לזיהוי צד‪ ,‬כאמצעי‬
‫התערבות בנבדקי ‪ .CRPS‬בנוסף‪ ,‬לבחון קשרים בין כאב לתפיסת גוף‪ ,‬ליכולת תפקודית‬
‫ולשימוש יומיומי בגף הפגוע‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬במחקר ניסויי מסוג ‪ Single subject design‬השתתפו ‪ 12‬גברים ונשים עם ‪CRPS‬‬
‫בגף עליון או תחתון‪ .‬מדדי ההערכה הבאים הועברו פעמיים לפני ופעמיים אחרי ההתערבות‪:‬‬
‫חומרת התסמונת‪ ,‬ליקוי בתפיסת גוף‪ ,‬רמת כאב‪ ,‬שאלון תפקודי‪ ,‬ומדי תאוצה‪ .‬ההתערבות‬
‫כללה תרגולים יומיומיים לזיהוי צד למשך חודש‪.‬‬
‫תוצאות‪ 11 :‬נבדקים השלימו את השתתפותם במחקר‪ .‬נצפתה מגמת שיפור בתוצאות זיהוי‬
‫צד מתחילת ההתערבות‪ .‬בנבדקי גף עליון נצפתה בנוסף מגמת שיפור בתפיסת גוף‪ ,‬כאב‬
‫וחומרת תסמיני ‪ .CRPS‬נמצא קשר מובהק בין תפיסת גוף לאחוז הדיוק בזיהוי צד‬
‫‪ ).720, p<0.05‬ולתנועתיות גפיים תחתונות‬
‫(‪rs =-‬‬
‫(‪.)rs =-.812~-.928, p<0.01~0.05‬‬
‫דיון‪ :‬לאימון בזיהוי צד יש פוטנציאל להקלה על סימפטומים של ‪ CRPS‬בקרב אנשים עם‬
‫תסמונת בגף עליון‪ ,‬אך לא בקרב אנשים עם תסמונת בגף תחתון‪ ,‬ייתכן בשל שוני במידת‬
‫הפגיעה בייצוג האיבר הפגוע בקרב אוכלוסיות אלו‪ .‬הממצאים תומכים במהימנות של סולם‬
‫‪ BATH‬להפרעה בתפיסת גוף‪ .‬יש לחקור את לעומק את האימון לזיהוי צד בקרב נבדקים עם‬
‫‪ ,CRPS‬תוך שימוש במדגם גדול יותר ושינוי מאפייני האימון‪.‬‬
‫תלת מימד בשירות אנשים עם מגבלה‬
‫מעין כהנא‬
‫עמותת מילבת‪ ,‬ביתן ‪ 23‬א'‪ ,‬תל השומר‪Maayan@milbat.org.il ,‬‬
‫נושא ההרצאה ויחודו‪ :‬הדפסה תלת מימדית וכלי ייצור דיגיטאלים‪ ,‬נחשבים‪ ,‬בעולם של היום‪,‬‬
‫המהפכה התעשייתי הרביעית‪ .‬ההדפסה התלת מימדית‪ ,‬הפכה בשנים האחרונות להיות‬
‫נגישה‪ ,‬לא רק מבחינת זמינות‪ ,‬אלא גם‪ ,‬מבחינת עלויות ומגוון חומרים‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬הדפסה תלת מימדית‪ ,‬נותנת לנו מענה‪ ,‬ליצירה של עזרים מותאמים‬
‫אישית‪ ,‬מחומרים איכותיים‪ ,‬המאפשרים ביצוע מדוייק ומהיר של עזרים בעלויות נמוכות‬
‫ובפרקי זמן קצרים מבעבר‪.‬‬
‫תהליך הפיתוח שבעבר דרש‪ ,‬מדידות בעזרת סרגלים ותבניות‪ ,‬הפך למדוייק יותר‪ .‬באמצעות‬
‫סריקה תלת מימדית ויצירת מודל תלת מימדי ממוחשב של האיבר לו אנחנו מתכננים‪ ,‬אנחנו‬
‫יכולים לדייק את ההתאמה‪ .‬שלב המידול והתכנון‪ ,‬הפך גם הוא לממוחשב‪ ,‬והוא מאפשר‬
‫התיחסות מדוייקת לגוף ולשינויים שלו (בהתיחסות למודל הסרוק) ‪ ,‬ושלב הייצור הוזל‬
‫משמעותית‪ ,‬אינו דורש תבניות‪ ,‬ומאפשר שינוי והתאמה מיידים ע"פ צורך – בעזרת הדפסה‬
‫של חלקים בגדלים ומבניות שונה‪.‬‬
‫רלוונטיות למקצוע‪ :‬הדפסה תלת מימדית מאפשרת למרפאים בעיסוק‪ ,‬לדמיין ולייצר עזרים‬
‫המתאימים בצורה מדויקת לצרכי המטופלים שלהם‪.‬‬
‫פרוט קצר על הנושא‪ :‬בעולם החדש הזה‪ ,‬עמותת מילבת לוקחת חלק פעיל‪ ,‬בפיתוח ואיסוף‬
‫של קבצים ליצירת ספריה של עזרים תלת מימדיים‪ ,‬בקוד פתוח‪ .‬מה שיאפשר לכול אדם‪,‬‬
‫להדפיס את האביזר אותו הוא רוצה‪ ,‬ולהתאימו באמצעים פרמטרים לצרכים הפיזיולוגים‬
‫הספציפים שלו‪.‬‬
‫אנחנו רואים בצעד זה‪ ,‬קפיצה אל העתיד‪ ,‬ושלב נוסף בהנגשת אביזרי העזר לציבור הזקוק‬
‫אליהם‪.‬‬
‫בהרצאה‪ ,‬נסקור את האפשרויות הקיימות בשוק‪ ,‬בתחום התלת מימד והקוד הפתוח‪ ,‬נלמד‬
‫על עולם זה ועל האפשרויות האין סופיות שלו‪.‬‬
‫בחינת הקשר בין מנחי גוף בזמן נגינה לבין דיווח על כאבי שלד שריר‬
‫בקרב נגני גיטרה‬
‫שלומית כהן‪ ,‬פרופ' נאוה רצון‪ ,‬ד"ר סיגל פורטנוי‬
‫‪Shlomita643@gmail.com‬‬
‫עבודה זו תתמקד באוכלוסיית‪ ,‬נגני גיטרה‪ ,‬ובגורמי הסיכון להפרעת שריר שלד בקרב‬
‫אוכלוסיה זו‪ .‬מקורן של בעיות שריר שלד המיוחסות למוזיקאים קשורות למכלול סיכונים‬
‫בניהם גורמי סיכון פיזיים‪ ,‬פסיכוסוציאלים ואישיים‪ .‬בעיות שריר שלד המשויכות לנגינה‬
‫מכונות)‪ . Playing Related Musculoskeletal Disorder (PRMD‬סקירת הספרות מעלה‬
‫מעט מחקרים העוסקים במאפייני הנגינה של נגני הגיטרה‪ ,‬זאת למרות ששכיחות התופעה‬
‫גבוהה בקרב נגנים אלו והם אחת מקבוצות המוזיקאים הגדולות ביותר כיום ‪.‬‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את הקשר בין גורמי הסיכון להתפתחות ‪ PRMD‬בקרב נגני‬
‫גיטרה‪ ,‬לבין דיווחם על כאבי שריר שלד‪ ,‬וכן לבדוק האם קיים הבדל בקינמטיקה של פלג גוף‬
‫עליון בין נגינה בישיבה לעמידה‪ .‬אנו משערים כי ימצא קשר בין גורמי הסיכון השונים לבין‬
‫המצאות ‪ PRMD‬בקרב נגני גיטרה‪ ,‬וכי ימצא הבדל במאפיינים קינמטיים של נגינה בעת‬
‫ישיבה לעומת נגינה בעת עמידה ‪.‬‬
‫במחקר זה ישתתפו כ ‪ 03‬נגני גיטרה מקצועיים בגילאי ‪ 10-03‬הליך בדיקתם יכלול צילום‬
‫במערכת ללכידת תנועה‪ ,‬מדידות אנתרופומטריות‪ ,‬ומילוי שאלונים המתייחסים לגורמי‬
‫הסיכון השונים‪ .‬השאלונים בהם יעשה שימוש הם‪Standartised Nordic Questionnaires :‬‬
‫‪for the analysis of musculoskeletal symptoms[SNQ], Demand Control Support‬‬
‫]‪ Questionnaire [DCSQ‬וכן יעשה שימוש בשאלון לאיסוף פרטים אישים‪.‬‬
‫כיום לא קיימת בספרות התמקדות באופן התנועה של נגני הגיטרה‪ ,‬ומחקר בנושא גורמי‬
‫סיכון ל‪ PRMD-‬הוא בעל השלכות קליניות משמעותיות‪ ,‬המטרה העליונה של רפואת‬
‫האומנויות היא מניעת הנזק‪ .‬מתוך ההבנה של מרפאים בעיסוק‪ ,‬את הקשר שבין האדם‪,‬‬
‫העיסוק והסביבה הם משמשים חלק אינטגרלי מהצוות העוסק באוכלוסיית המוזיקאים‬
‫במטרה לשמר את יכולתם להמשיך לנגן‪ .‬ממצאי המחקר עשויים לאפשר העמקה בכל‬
‫הקשור למאפייני נגני הגיטרה ולשמש בסיס לפיתוח תכנית מניעה מתאימה לאוכלוסיית‬
‫נגנים זו‪.‬‬
‫‪ #‬כרגע המחקר הינו בתחילת שלב איסוף הנתונים בהמשך יהיו בידנו נתונים עליהם יהיה‬
‫ניתן לבצע ניתוח והסקת מסקנות‪.‬‬
‫הבחנה במישוש של כתב ברייל בקרב לקויי ראייה ורואים‪ :‬מרכיבי אדם‪,‬‬
‫מיומנויות ביצוע ומיומנויות תהליך‬
‫וליד ג'רג'ורה‬
‫האוניברסיטה הערבית‪-‬אמריקאית (‪)aauj.edu‬‬
‫אנשים בעלי לקות ראייה חדה או עיוורון רוכשים מיומנויות קריאה של כתב ברייל‪ .‬עיוורים‬
‫המתקשים בקריאה נזקקים להתערבות בריפוי בעיסוק לצורך הערכה וטיפול במיומנויות‬
‫הביצוע ובמיומנויות התהליך הדרושות לרכישה יעילה של כתב ברייל (ג'רג'ורה‪.)2336 ,‬‬
‫ג'רג'ורה (‪ )2312‬בחן את הזיהוי של תבניות ברייל באמצעות תכנית התערבות המבוססת על‬
‫אימון לזיהוי והבחנה בין זוגות של תבניות ברייל‪ .‬המדגם‪ 01 :‬בוגרים בריאים ללא ניסיון‬
‫קודם במישוש תבניות ברייל (ממוצע גילאים ‪ 0 ,21.2±6.3‬גברים ו‪ 20-‬נשים)‪ .‬שיטה‪:‬‬
‫המשתתפים חולקו לקבוצת‪-‬מחקר ולקבוצת‪-‬ביקורת‪ .‬שתיהן עברו סדרת מפגשים שבהם‬
‫נבחנו‪ ,‬בעיניים‪-‬מכוסות‪ ,‬במטלות זיהוי והבחנה של תבניות ברייל בגודל סטנדרטי (‪ )ss‬ושל‬
‫תבניות מוגדלות (‪ )LL‬לפי סדר אקראי‪ ,‬ונדרשו להגיב מילולית‪ :‬זהה או שונה‪ .‬רק קבוצת‬
‫המחקר עברה תהליך הוראה דקלרטיבית לגבי תבניות ברייל‪ .‬המפגשים היו ביום הראשון‪,‬‬
‫אחרי ‪ 26‬שעות‪ ,‬אחרי ‪ 0‬חודשים ואחרי ‪ 3‬חודשים‪ ,‬שוב נמדדו המהירות והדיוק של הזיהוי‬
‫של תבניות ברייל הן בגודל הסטנדרטי (‪ )ss‬והן בתבניות המוגדלות (‪.)LL‬‬
‫תוצאות‪ :‬המשתתפים משתי הקבוצות הראו שיפור ולמידה הן במהלך המפגשים והן בין‬
‫המפגשים אשר מבטאים תהליך של רווחים דחויים (‪ )delayed gains‬ושימור הזיכרון‬
‫הפרוצדורלי לטווח הארוך (‪ .)Karni, 1996‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הראו מדדי מהירות‪-‬זיהוי ודיוק‪ -‬זיהוי‬
‫טובים יותר לגבי התבניות הסטנדרטיות (‪ )ss‬בהשוואה לתבניות המוגדלות (‪ )LL‬דבר אשר‬
‫מצביע על השפעה של השינויים במאפיינים הפיזיים והמרחביים של התבניות על מיומנויות‬
‫הזיהוי במישוש‪ .‬אמנם‪ ,‬קבוצת המחקר השיגה מדדי מהירות ודיוק טובים יותר יחסית מאלו‬
‫של קבוצת הביקורת‪ ,‬דבר אשר מצביע על השפעה יחסית‪ ,‬כי אם מצומצמת‪ ,‬של ההתערבות‬
‫של הוראה דקלרטיבית על למידה פרוצדורלית של מיומנויות הזיהוי במישוש של תבניות‬
‫ברייל‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :21‬תוכניות התערבות בריפוי בעיסוק במסגרות חינוכיות לפיתוח‬
‫כישורים ניהוליים לתלמידים בגילאים גן ‪ -‬חטיבה‬
‫מתכננים‪ ,‬מבצעים‪ ,‬אוכלים ונהנים‪:‬‬
‫קבוצת הכנת ארוחת בוקר בגן ילדים חינוך מיוחד‬
‫דליה כהן דוידסון‬
‫מת"י נהריה‪daiacda@gmail.com ,‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת התערבות לקידום תפקודים ניהוליים ולהכנת ארוחת בוקר עם ילדים בגן חינוך‬
‫מיוחד בגילאי ‪ 6-3‬תוך שימוש באבחון ‪( Do-eat‬גופר‪ ,‬רוזנבולום ויוסמן‪ )2337 ,‬למדידה‬
‫תוצאות התערבות‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬ילדים עם עיכובים התפתחותיים עם קשיים שפתיים וחברתיים מגלים קשיים רבים‬
‫בתפקודים ניהוליים‪ .‬הקשים באים לביטוי בכל תחומי העיסוק – משחק‪ ,‬למידה‪ ,‬טיפול עצמי‪,‬‬
‫השתתפות חברתית ובפעילויות פנאי ‪ .‬עיקרם נראה בחוסר יוזמה‪ ,‬בקשיים בתכנון והתארגנות‬
‫לקראת פעילות‪ ,‬בקושי בישום אסטרטגיות של תכנון ובקרה‪ ,‬בקושי להסתגלות והשתתפות‬
‫בחלק מפעילויות יום יום‬
‫‪ . )(Garson,Bryson, & Smith, 2008‬מרפאים בעיסוק מעורבים‬
‫בקידום תפקודים ניהוליים של מטופליהם‪ ,‬העבודה במסגרת חינוכית מאפשרת התערבות רב‬
‫מקצועית בתחום זה בהובלה והדרכה של המרפא בעיסוק‪ .‬אחד מהעיסוקים האהובים על ילדים‬
‫בגיל הגן הוא הכנת ארוחה‪ ,‬פעילות הכנת ארוחה מזמנת אפשרות לתכנון‪ ,‬להתארגנות‬
‫לקראת ביצוע משימה‪ ,‬לבקרה ולהנאה מפעילות ועיסוק‪.‬‬
‫שיטה וכלים‪ :‬מסגרת ההתערבות מפגש קבוצתי שבועי של ‪ 33‬דקות מונחה על ידי מרפאה‬
‫בעיסוק‪ ,‬קלינאית תקשורת וגננת בעזרה של סייעת הגן‪.‬‬
‫מהלך הקבוצה‪ :‬בתחילת השנה הוערכו התלמידים באמצעות אבחון ‪ Do-Eat‬להערכת‬
‫התפקודים הניהוליים ממצאי‪ .‬בהסתמך על הממצאים הוגדרו מטרות טיפול ותוכננה קבוצת‬
‫ארוחת בוקר שבועית‪ .‬הקבוצה כוללת מספר שלבים‪ :‬מפגש בוקר בו הגננת מתארת את סדר‬
‫היום‪ ,‬תוך דגש על הכנת הארוחה; שטיפת ידיים; הכנת כריך‪ ,‬שוקו וסלט‪ .‬ההכנה כוללת‬
‫למידה של מיומנויות‪ ,‬הכרות והמללה של רצף פעולות תוך שימוש בכרטיסיות של תמונה‬
‫ומילה‪ .‬בשלבים מתקדמים הילדים נדרשים לפעולות של תכנון והתארגנות לקראת הארוחה‬
‫הבאה; בסיום משוב קבוע חזותי ומילולי על תהליך הכנת הארוחה וצפייה משותפת בסרטון‬
‫וידאו המצולם בזמן הפעילות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬יעילות הקבוצה תימדד באמצעות אבחון ה ‪ Do-Eat‬בסיום הקבוצה וכן באמצעות‬
‫דיווח אנשי צוות הורים ותלמידים‪.‬‬
‫טיפול קבוצתי על פי גישת ה‪ CO-OP -‬אצל תלמידים בכתות חינוך‬
‫מיוחד‬
‫רבקה רופמן‬
‫מתי"א יחדיו‪rivkarof@gmail.com ,‬‬
‫מטרה‪ :‬לתאר התערבות כיתתית ברפוי בעיסוק על פי גישת ה‪ CO-OP‬שהתבצע במספר כתות‬
‫חינוך מיוחד עם תלמידים בגילאי ‪.7-11‬‬
‫רציונל‪ :‬ישנם ממצאים המצביעים על טיפול הממוקד ברכישת מיומנויות ספציפיות בגישה‬
‫קוגניטיבית כיעיל ומבטיח )‪ .( Polatajko & Cantin, 2005‬גישת ה ‪ CO-OP‬נשענת על‬
‫ההנחה שלילדים עם ‪ DCD‬בעיה בלמידה המוטורית‪ ,‬כלומר שהליקוי הוא ביטוי פיסי‪-‬מוטורי‬
‫לבעיה בלמידה‪ .‬במהלך הטיפול הילד מגלה את הפתרונות המתאימים לבעיות הביצועיות שלו‪,‬‬
‫תוך שהוא משתמש באסטרטגיה ניהולית‪ /(Banks, Rodger &Polatajko, 2007( .‬יש סימוכין‬
‫לשימוש בגישה עם ילדים עם בעיות נלוות ל‪ )Polotajko & Mandich 2004( DCD -‬ואף‬
‫להרחיב את השימוש בגישה בעבודה קבוצית (כספי‪ ,‬יוכמן ומאיר‪.)2330 ,‬‬
‫תאור ההתערבות‪:‬‬
‫מטרות הקבוצה כללו בין השאר שיפור במטרות כיתתיות ואישיות‬
‫הדורשות התארגנות עם הזמן בעת ביצוע מטלות והתארגנות עם המרחב והחפצים‪ .‬הקבוצה‬
‫כללה מספר שלבים אשר מבוססים על שלבי שיטת ה ‪ :CO-OP‬תהליך הערכה‪ ,‬פעילות‬
‫מקדימה‪ ,‬לימוד אסטרטגיה גלובלית‪ ,‬תרגול אסטרטגיה ספציפית על מטרות כיתתיות ובחלק‬
‫מהקבוצות תרגול אסטרטגיה ספציפית על מטרות אישיות‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬לאחר הפעלת התכנית הקבוצתית בכיתות היה ניכר כי התלמידים החלו‬
‫להשתמש בעקרונות השיטה ‪ .‬הם רכשו הבנה לגבי החשיבות של תכנון וארגון מראש וחוו‬
‫תחושה של מסוגלות לגבי יכולתם להוציא לפועל מטרות כיתתיות ואישיות‪ .‬משיחה עם‬
‫המחנכים הם חשו שהשותפות שלהם בתכנון והעברת הקבוצה תרמו ליצירת שפה אחידה‬
‫ומשותפת בינם לבין התלמידים לצורך קביעת מטרות אישיות וכיתתיות ומימושן‪.‬‬
‫"זה תפור עליך" ‪ -‬קבוצת "תופרות צעירות" בכיתת חינוך מיוחד בבי"ס‬
‫רגיל‬
‫יעל שטיינברגר‪ ,‬רעות דוידוביץ‪ ,‬מרב גליס‬
‫מתיא שומרון‪meravgelis@gmail.com, yaelstein3@gmail.com, dareut@gmail.com ,‬‬
‫מטרה‪ :‬להציג תכנית קבוצתית "תופרות צעירות" הכוללת עבודה מכוונת מטרה עם דגש על‬
‫פיתוח כישורים ניהוליים אצל תלימדות הלומדות בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬התפקודים הניהוליים הינם מבנה המאגד בתוכו מספר תהליכים קוגניטיביים גבוהים‬
‫השולטים על מגוון יכולות קוגניטיביות ‪ ,‬התנהגותיות ורגשיות ‪ .‬מבנה זה‪ ,‬יוצר בסופו של דבר‬
‫ויסות לאותן יכולות" (‪ .)Vriezen@Pigott, 2002‬היות וכישורים אלה מונמכים לעיתים אצל‬
‫תלמידים עם לקויי למידה‪ ,‬יש מקום לפתח כישורים אלה תוך כדי עבודה על תחום בעל‬
‫משמעות עבור התלמידים‪.‬‬
‫תיאור ההתערבות‪ :‬הקבוצה התקיימה בכיתה‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬בכיתה‪ .‬מנחת הקבוצה היא‬
‫מרפאה בעיסוק ושותפות משניות בהנחיה הן מחנכת הכיתה והסייעת‪.‬‬
‫במסגרת קבוצת "התופרות הצעירות" נעשה שימוש במספר מיומנויות הנכללות בין‬
‫התפקודים הניהוליים שערבו‪ :‬רציה‪ -‬העלאת המוטיבציה והיוזמה בקרב הבנות לעסוק‬
‫בתפירה‪ ,‬תכנון‪ -‬הבנת השלבים של תפירת הפריט‪ ,‬מהטיוטה‪ ,‬הרישום‪ ,‬וארגונם לפי סדר‪.‬‬
‫ביצוע פעילות תכליתית – הביצוע עצמו של תפירת הפריט‪ ,‬תוך שימוש בהוראות קריאתם‬
‫שוב ושוב במידת הצורך והיכולת להתגמש‪ ,‬בין שלב לשלב‪ .‬ביצוע יעיל‪ -‬הערכה מחודשת‬
‫ופיקוח על הביצוע ותיקון בהתאם להערכה‪.‬‬
‫בכל חודש‪ ,‬נבחר נושא נלמד מעולם התפירה או פריט מסוים להכנה‪ .‬העבודה נמשכת‪,‬‬
‫משבוע לשבוע‪ .‬וכוללת שיח כיתתי‪ ,‬חשיפה לחומרים‪ ,‬לימוד תהליך היצירה‪ ,‬חשיפה לשלבי‬
‫העבודה וכתיבתם‪ ,‬הכנת דגם והביצוע עצמו כולל בקרה ותיקון במידת הצורך‪.‬‬
‫סיכום ההתערבות‪ :‬מתגובות הבנות ‪,‬הצוות וההורים‪,‬קיימת תחושה של שביעות רצון‪.‬‬
‫בתצפית על הבנות‪ ,‬בעת למידה ‪ ,‬ניתן להתרשם מהתקדמות משמעותית ביכולתן של הבנות‬
‫להתנהל בכוחות עצמן ולהשתמש במיומנויות שלמדו‪ ,‬בעוד מקצועות ופעילויות במסגרת‬
‫ביה"ס‪ .‬מחקר‪ ,‬שיבדוק את יעילות הקבוצה והשפעתה על תפקודן הניהולי של הבנות‬
‫בתחומים ספיציפים חיוני בעתיד‪.‬‬
‫ביסוס ופיתוח תפקודים ניהוליים בקרב מתבגרים באמצעות התנדבות בגן‬
‫חינוך מיוחד‬
‫אפרת כהן ‪MA‬‬
‫מומחית תחום ריפוי בעיסוק מתיא אית"ן‪efrathaya@walla.com ,‬‬
‫מטרה‪ :‬הצגת תהליך טיפולי של פיתוח תפקודים ניהוליים בקרב תלמידי כיתת תקשורת‬
‫בחטיבת ביניים‪ ,‬באמצעות מעורבות בקהילה ‪ -‬התנדבות בגן ילדים בחינוך מיוחד‪.‬‬
‫רציונל‪ :‬למתבגרים עם קשיים בתקשורת המאובחנים על רצף‬
‫‪ ASD‬ישנם קשיים רבים‬
‫בתפקודים ניהוליים אשר חלקם באים לידי ביטוי בקשיים בהתארגנות‪ ,‬יזימה‪ ,‬מוטיבציה ותכנון‪.‬‬
‫בנוסף בגיל ההתבגרות מתגברת הנטייה להסתגר בקבוצת המוכרים וקיים קושי בהשתלבות‬
‫בקהילה‪ .‬בשל כך בוצעה הערכה של תפקודים ניהוליים בקרב תלמידי הכיתה ונבנתה תכנית‬
‫התרבות הנשענת על‬
‫עקרונות תכנית ל"ב ‪ 21‬ותכניה (לקראת בגרות‪ ,‬רייטר‪ ,‬צ'דר ושלומי‪,‬‬
‫‪.)2333‬‬
‫כלים ושיטות‪ :‬דרכי ההערכה של התלמידים כללו שימוש בתצפית תפקודית‪ ,‬העברת שאלון‬
‫‪ Gioia, Isquith, Guy & Kenworthy )2333( BRIEF‬להורים ולצוות החינוכי‪ ,‬שיחה עם‬
‫המחנכת‪ ,‬דיווח הורים וראיונות עם התלמידים‪ .‬בהמשך הוגדרו מטרות להתערבות במשותף‬
‫עם הצוות החינוכי והטיפולי של הכיתה‪.‬‬
‫מסגרת הטיפול‪ :‬מפגש שבועי בן שעתיים מונחה על ידי מרפאה בעיסוק ומחנכת‪.‬‬
‫מהלך ההתערבות‪ :‬המפגשים מתקיימים לסירוגין בגן ובבית הספר‪ ,‬המפגשים בגן מתוכננים‬
‫בשיתוף התלמידים וכוללים מעגל פתיחה‪ ,‬משחקי שולחן חברתיים‪ ,‬משחקי הרכבה ומעגל‬
‫סיום‪ .‬מהלך הפעילות בגן מוסרט לצרכי למידה ושיח עם הבוגרים במפגש הכיתתי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נעשה שימוש בכלי ייצוג עצמי "מודל חקר הצלחה" ומודל ייחוס הצלחה כאמצעי לניתוח אירועי‬
‫הצלחה במהלך ההתנדבות‪.‬‬
‫דיון והשלכות‪ :‬התכנית נמצאת כעת בשלבי הערכת אמצע‪ ,‬נראה כי שילוב מערך ההתנדבות‬
‫וכלי ההתערבות במפגשים‪ ,‬מובילים את התלמידים להבנת המושגים הכלולים בתפקודים‬
‫ניהוליים ויישום הנלמד‪,‬‬
‫דרכי הלמידה נמצאו כמשמעותיים עבור התלמידים ורמת שיתוף‬
‫הפעולה שלהם גבוהה‪ .‬העבודה המשותפת בין הצוות החינוכי לטיפולי מיטיבה עם בניית‬
‫ההתערבות‬
‫ומסייעת ליישום נרחב בתפקוד בכיתה ובבית‪ .‬השילוב של תלמידים בכיתת‬
‫תקשורת עם ילדי גן חינוך מיוחד מוביל לשיח ייחודי וחווית עשייה עשירה עבור התלמידים‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :20‬מגוון יישומים טכנולוגיים לשיפור מיומנויות חברתיות בקרב אנשים‬
‫עם ‪ASD‬‬
‫שימוש ב ‪ Video Modeling‬ממוחשב לצורך שיפור מיומנויות אינטראקציה‬
‫חברתית של אנשים עם אוטיזם לאורך מעגל החיים‬
‫עינת גל‪ ,1‬מיכל הוכהויזר‪ ,1‬שרון זלוטניק‪ ,1‬רותם רוזן‪ 1,2‬תמר וייס‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה בית הספר ליאו בק‪ ,‬ותכנית "רואים רחוק"‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬פותח השימוש בהתערבות המבוססת על ממשק אדם‪-‬מחשב עבור‬
‫אנשים עם מגוון ליקויים התפתחותיים או נוירולוגיים‪ ,‬שלעתים קרובות מתקשים להתמודד‬
‫עם אתגרים בחיי היומיום‪.‬‬
‫טכנולוגיות אינטראקטיביות מאפשרות גמישות ומספקות תוקף אקולוגי לשיפור יכולות‬
‫ספציפיות בתחום המוטורי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬והמטה‪-‬קוגניטיבי בתוך סימולציות מדומות חיים‬
‫באופן בטוח‪ ,‬אינטראקטיבי ומעורר מוטיבציה‪ .‬טכניקת התערבות אחת כזו היא (‪video )VM‬‬
‫‪ modeling‬הכרוכה בהצגתן של התנהגויות רצויות באמצעות סימולציית וידאו‪ .‬התערבות‬
‫באמצעות ‪ VM‬בדרך כלל מבוססת על צפייה בסרטון וידאו המדגים התנהגות מסתגלת‪,‬‬
‫ולאחר מכן חיקוי של אותה התנהגות‪ .‬טכניקת )‪ video self-modeling (VSM‬מתייחסת‬
‫להסרטת האדם עצמו תוך כדי ביצוע פעילות מסוימת ולאחר מכן צפיית האדם בעצמו מבצע‬
‫המיומנות ולמידה ממנה‪.‬‬
‫מחקרים מעידים כי לאנשים עם הפרעה על רצף האוטיזם ( ‪Autism Spectrum‬‬
‫‪ (Disorder-ASD‬זיקה מיוחדת לטכנולוגיה‪ ,‬ובאופן ספציפי לכזו המערבת הצגה חזותית של‬
‫מידע‪ ,‬המהווה עבור רבים מהם צורה מועדפת של למידה‪ .‬אי לכך‪ ,‬בעשור האחרון פותחו‬
‫מגוון יישומים טכנולוגים הבאים לספק מענה לשיפור צרכיהם כולל מיומנויות תקשורת‪ ,‬יכולת‬
‫חברתית‪ ,‬עצמאות אישית‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬ומעבר לעבודה ולקהילה‪.‬‬
‫במסגרת פאנל נושאי זה יתוארו מגוון יישומים טכנולוגים העושים שימוש ב‪VM/VSM -‬‬
‫ותהליך פיתוחם הכולל מחקרי שימושיות ויעילות‪ .‬מטרת היישומים המתוארים היא לשפר‬
‫מיומנויות חברתיות בקרב אנשים עם ‪ ASD‬לאורך מעגל החיים במגוון סביבות עיסוק‪.‬‬
‫היישומים כוללים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"‪ –"No Problem‬שיפור מיומנויות חברתיות של ילדים עם ‪ASD‬‬
‫‪‬‬
‫"‪ –"CONTACT‬שיפור מיומנויות פתרון קונפליקטים בקרב מתבגרים עם ‪ASD‬‬
‫‪‬‬
‫"שחק אותה בעולם העבודה"– הכנת בוגרים עם ‪ ASD‬להתמודדות תקשורתית‬
‫במקום העבודה‬
‫‪‬‬
‫"‪ – "ViMod‬שיפור מיומנויות חברתיות והכנה לעולם העבודה‪ ,‬עבור מתבגרים‬
‫ומבוגרים צעירים‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :22‬מוגבלות שכלית‬
‫פיתוח מודל תעסוקתי לחניכים סיעודיים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫קשה‬
‫דליה בסל‬
‫מרכז התעסוקה של מעון בית עדנאן‪ -‬ירכא‬
‫"היכולת לעומת המוגבלות" מהווה את שאלת הליבה בעבודתו של המרפא בעיסוק והאתגר‬
‫המרכזי שמלווה אותו לאורך כל התהליך‪.‬‬
‫"עבודה יצרנית" נחשבת לרוב כתוצר עבודתם של החניכים עם היכולות המוטוריות‬
‫והקוגנטיביות הגבוהות‪ ,‬וחניכים עם הגבלה מוטורית לא לוקחים חלק פעיל ביצירת תוצר‬
‫מוגמר הראוי למכירה ולשיווק‪.‬‬
‫בהרצאה זו נתייחס לתפיסת עבודה חדשה שגרמה להטמעתו של מודל תעסוקתי אשר‬
‫מתייחס לחניך המוגבל מוטורית "הסיעודי" ככל חניך אחר שמסוגל להיות פעיל ובעל תפקיד‬
‫חשוב בהכנת תוצר מוגמר ואפילו שיווקי‪.‬‬
‫במרכז התעסוקה של מעון בית עדנאן בירכא התפיסה התעסוקתית התרחבה מדגש על‬
‫תעסוקה יצרנית שמבוצעת ע"י החניכים הגבוהים מבחינה תפקודית לתעסוקה יצרנית‬
‫שמשלבת גם את החניכים עם היכולות התפקודיות הנמוכות ביותר‪.‬‬
‫המוגבלות המוטורית בידיים אינה מונעת מכל חניך לקחת חלק פעיל בכל הסדנאות במרכז‬
‫התעסוקה‪.‬‬
‫ניתוח פעיל‪ ,‬הסתכלות ממוקדת ליכולותיו וכישוריו של החניך‪ ,‬הנגשת סביבת העבודה‪,‬‬
‫התאמת סוג העבודה‪ ,‬הפעלת חשיבה יצירתית ושימוש מורחב בטכנולוגיה מסייעת מהוות‬
‫כמילות מפתח עיקריות אשר ליוו את תהליך הטמעת המודל החדש‪.‬‬
‫ההתארגנות המחודשת דרשה יצירת סדנאות תעסוקה חדשות המותאמות לצרכי החניכים‬
‫ויכולותיהם וחלוקה מחודשת של סביבת מרכז התעסוקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שיתוף פעולה מותאם ויעיל בקרב החניכים משמש כסוד ההצלחה של‬
‫שילוב‬
‫החניכים "הסיעודיים" בעשייה התעסוקתית‪ .‬החלוקה ההטרוגנית מאפשרת לחניכים עם‬
‫יכולות תפקודיות נמוכות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולקבל תוצר סופי‪.‬‬
‫השימוש הפעיל בהתאמות השונות במהלך סיטואציות מגוונות בחיי היומיום מטמיע ומדגיש‬
‫את חשיבות ההתאמה הטכנולוגית כחלק בלתי נפרד מהחניך‪.‬‬
‫בהרצאה זו יוצג המודל התעסוקתי הנ"ל תוך שימוש בסרטונים‪ ,‬תמונות ותיאורי מקרה אשר‬
‫ממחישים את הצורך בהתאמות יצירתיות של טכנולוגיה מסייעת על מנת להפוך את החניך‬
‫"הסיעודי" בתפקוד נמוך‪ ,‬לדומיננטי בעשייה התעסוקתית‪.‬‬
‫פרויקט "סיפור לפני השינה"‬
‫אביב ניב‬
‫מעון הלב הקדוש‪ ,‬אלנבי ‪ ,03‬חיפה‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬לחשוף מרפאים בעיסוק לשימושים חדשים וייחודיים בטכנולוגיות זמינות‪,‬‬
‫כגון אייפדים וטאבלטים‪ ,‬בעבודה עם ילדים עם מגבלה שכלית התפתחותית קשה ועמוקה‪,‬‬
‫החיים במעונות פנימייה‪ ,‬במטרה לאפשר להם השתתפות בעיסוקים משפחתיים‪.‬‬
‫רקע‪ :‬ילדים החיים במעונות פנימייה חווים ניתוק מהחיים המשפחתיים היומיומיים ועלולים‬
‫לחוות פגיעה משמעותית ביחסים עם בני המשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוצאת ילדים עם מוגבלות‬
‫שכלית התפתחותית מהבית והשמתם במעון היא פעולה טראומטית עבור המשפחות וכרוכה‬
‫במגוון רחב של תגובות‪ ,‬כגון‪ :‬תחושות כאב‪ ,‬צער‪ ,‬רגשות אשם‪ ,‬דאגה‪ ,‬חרדה ועוד‪.‬‬
‫למרות שמחקרים הראו כי בשנים הראשונות לאחר ההשמה המשפחות הפגינו‬
‫רמות שמירה על קשר ומעורבות גבוהות‪ ,‬רמות אלו התאפיינו בהיחלשות לאורך השנים‪.‬‬
‫חברי המשפחה הם הדמויות הקבועות היחידות בחיי ילדיהם ומעורבותם כוללת‬
‫העשרת חייהם החברתיים‪ ,‬הגברת השתתפותם בקהילה והבטחת איכות השירותים שהמעון‬
‫מספק‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעורבות משפחתית יכולה לתרום להגברת איכות חיי המשפחות על‪-‬ידי‬
‫הפחתת רגשות האשם הקשורים להשמה והגברת תחושת השייכות של הילדים עם‬
‫המוגבלות למשפחה‪.‬‬
‫כחלק ממטרת‪-‬העל של הגברת מעורבות המשפחות בחיי ילדיהם ובמטרה לשפר‪,‬‬
‫לקרב ולהדק את הקשר בין דיירי המעון הפנימייתי לבין כל בני המשפחה‪ ,‬החל לפעול לפני‬
‫שנה פרויקט "סיפור לפני השינה"‪ .‬פרויקט זה מאפשר למשפחה לחוות סיטואציה קרובה ככל‬
‫האפשר לסיטואציה הנורמטיבית‪ ,‬המתקיימת בבתים רבים‪ ,‬של סיפור לפני השינה‪.‬‬
‫הפרויקט מתבצע עבור כל אחד מהילדים שהוריו הביעו רצון להשתתף‪ .‬לאחר ארוחת‬
‫הערב כאשר הילד שוכב במיטתו‪ ,‬לפני שנת הלילה‪ ,‬יכולים הילד ו‪/‬או הוריו להתקשר‬
‫באמצעות מכשירי טאבלט ואייפד‪ ,‬תוך שימוש בתוכנת "סקייפ"‪ ,‬בזרועות‪ ,‬מתגים ופלטים‬
‫קוליים‪ .‬תקשורת כזו מאפשרת הן לילדים שאינם וורבאליים והן להוריהם אפשרות ליזום‬
‫קשר באופן הדדי‪.‬‬
‫הערכת מועילות התערבות במודל היוועצות להעצמת השתתפות (היל"ה)‬
‫בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫גב' אפרת סלניקיו‪ 1‬ד"ר שירה ילון חיימוביץ‪ 1‬ד"ר נעמי וינטראוב‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫אחת מן המטרות המרכזיות בטיפול וחינוך כיום היא להביא למקסימום את השתתפות האדם‬
‫בחברה‪ ,‬מתוך הכרה בתרומת ההשתתפות לבריאות ולתחושת איכות החיים‪ .‬ספרות‬
‫מחקרית מצביעה על כך שתלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (‪ )IDD‬מאופיינים‬
‫בהשתתפות מעטה בסביבות בית – הספר השונות‪ .‬בתחום של השתתפות תלמידים עם‬
‫מוגבלות שכלית‪ ,‬בולט החסר בתוכניות התערבות אשר מתייחסות הן לסביבה החינוכית בה‬
‫שוהים התלמידים והן למאפיינים הספציפיים של המוגבלות השכלית‪ ,‬הכוללים קושי‬
‫בהתנהגות מסתגלת ובהכללה והעברה של מיומנויות בהקשרים שונים‪.‬‬
‫מטרות מחקר החלוץ הנוכחי היו בחינת התכנות ומועילות של תכנית ההתערבות במודל‬
‫היוועצות לעידוד השתתפות (היל"ה)‪ ,‬בזמן השיעור בקרב תלמידים עם ‪ .IDD‬היוועצות הוא‬
‫מודל להתערבות במסגרות חינוכיות שמתמקד בשיפור התפקוד וההשתתפות של התלמידים‬
‫בסביבה הטבעית שלהם‪ ,‬קרי בית – הספר‪ .‬בהתאם לספרות מקצועית (‪ ,)ICF-cy‬הוגדרו‬
‫שלושה תחומים להשתתפות והם‪ )1( :‬תקשורת; (‪ )2‬בחירה; ו‪ )0( -‬יוזמה‪.‬‬
‫המחקר הינו מחקר התערבות השוואתי עם מבנה של לפני – אחרי‪ ,‬דגימת נוחות‪ .‬אוכלוסיית‬
‫המחקר כללה שתי קבוצות תלמידים שנדגמו משני בתי ספר לחינוך מיוחד במרכז הארץ‬
‫(‪ )1( :)n=69‬קבוצת הניסוי בה נערכה התערבות במודל היל"ה; ו‪ )2( -‬קבוצת בקורת שבה‬
‫עברו המורים השתלמות בלבד‪ .‬התוצאות מצביעות על היתכנות ויעילות תכנית ההתערבות‪.‬‬
‫עם תום ההתערבות תלמידים בקבוצת ניסוי הראו שיפור מובהק בשלושת תחומי‬
‫ההשתתפות בעוד שלא ניכר שינוי ברמת ההשתתפות בקרב תלמידים בקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫תפיסת איכות חיים סובייקטיבית של בוגרים עם מוגבלות שכלית‬
‫ואוטיזם‪ :‬דיווח עצמי באמצעות שאלון מונגש וממוחשב‬
‫יהלי גת‪ ,‬ליאת אלון‪ ,‬מעין קדוש‪ ,‬אבישג ברגר‪ ,‬נטע אמיר ואסנת בר חיים ארז‬
‫מטרת ההרצאה לתאר עקרונות כלליים למדידת איכות חיים‪ ,‬דיון בסוגיה של דיווח עצמי של‬
‫תפיסת הרווחה האישית על ידי אנשים עם מגבלה שכלית או התנהגותית‪ ,‬תיאור שימוש‬
‫בטכנולוגיה להנגשת שאלון להערכת רווחה אישית והדגמת הכלי‪ ,‬ודיווח קצר של תוצאות‬
‫המחקר שבחן את השימוש בשאלון הממוחשב‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬גברה ההכרה במושג 'איכות החיים' כתחום מרכזי במחקר ובשירותי‬
‫החינוך המיוחד‪ ,‬הבריאות‪ ,‬שירותים חברתיים ועוד‪ .‬במקביל‪ ,‬התפתחה עשייה רבה סביב‬
‫הגדרת המושג 'איכות חיים' בהתייחס לאוכלוסיות עם מגבלות שונות‪ .‬השדה המחקרי‪ ,‬כמו‬
‫גם הקליני‪ ,‬הציבו כיעד מרכזי את העיסוק למען קידום בריאות ואיכות חיים של אוכלוסיות‬
‫מטופלים שונות‪ .‬הנחת המוצא היא כי הדיווח המתקבל מתפיסת הלקוח את רמת איכות חייו‪,‬‬
‫כפי שהוא חווה ומעריך אותה‪ ,‬תסייע בהערכת השירותים הניתנים לו‪ ,‬בהבנה של הצרכים‬
‫הטיפוליים הנחוצים עבורו ובמדידת הצלחה ויעילות של תכניות התערבות ושיקום‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬קיים חוסר בכלים המאפשרים מענה עצמאי המיועדים למדידת איכות חיים‬
‫סובייקטיבית (המוגדרת גם כתחושת רווחה אישית) לאנשים עם מגבלה שכלית‬
‫התפתחותית‪ .‬לרוב מקובלת השיטה בה המטפל העיקרי עונה עבור האדם‪ ,‬אולם‪ ,‬המחקר‬
‫אינו חד משמעי לגבי ההתאמה של מענה עצמי לעומת מענה של בא‪-‬כוח‪ ,‬כמו כן‪ ,‬אינו עומד‬
‫בשינוי הפרדיגמה הקוראת לזכותם‪ ,‬של אנשים עם מגבלה‪ ,‬לקבל שרות נגיש‪ ,‬מתאים‬
‫ומבוסס ראיות‪ ,‬אשר יאפשר להם להשיג מטרות אישיות וליהנות מאיכות חיים בדומה‬
‫לאנשים ללא מגבלה‪.‬‬
‫המחקר שיתואר בסיום ההרצאה בא לבחון סוגיות אלו‪ ,‬ובאופן ספציפי לבחון האם אנשים עם‬
‫מוגבלות שכלית ואוטיזם יוכלו לדווח על שביעות רצון סובייקטיבית מאיכות חייהם‪ ,‬באופן‬
‫ישיר באמצעות שאלון מותאם וממוחשב‪) Personal Wellbeing Index – Intellectual ,‬‬
‫‪.)Cummins & Lau, 2005 Disability‬‬
‫השאלון זה הותאם והוסב לגרסה ממוחשבת הוא מודד רווחה אישית דרך הערכה של שמונה‬
‫תחומי חיים‪ .‬הכלי מבוסס פסיכומטרית ומקובל בהערכת רווחה אישית‪ .‬אנו נתאר את‬
‫תוצאות המחקר בהתייחס לפרופיל שביעות רצון מאיכות החיים של אנשים עם לקות שכלית‬
‫התפתחותית ואוטיזם‪.‬‬
‫ניידות בקהילה ותוכניות ההתערבות "נעים קדימה" למען אנשים עם‬
‫מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫גב' רונית דורות‪ ,‬גב' עדי לב שורה‬
‫"נעים קדימה"‪ -‬המיזם לקידום ניידות בתחבורה ציבורית של אנשים עם מוגבלויות‬
‫‪naimkadima1@gmail.com ,www.naimkadima.co.il‬‬
‫רקע תיאורטי וביסוס מחקרי‬
‫ניידות בקהילה של אנשים עם מוגבלות הינה יכולת המאפשרת השתתפות ואיכות חיים‪.‬‬
‫שימוש בתחבורה ציבורית תורם לעצמאות והשתתפות של אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית ומעודד השתלבות חברתית‪ ,‬חינוכית‪/‬אקדמאית ותעסוקתית‪ .‬בעולם מיושמות‬
‫תכניות של אימון נסיעה ‪ travel training‬אשר מטרתן לימוד ואימון המשתתפים בשימוש‬
‫בתחבורה הציבורית‪ .‬עם זאת‪ ,‬לתוכניות של אימון הנסיעה בקהילה ישנן מגבלות‪,‬איומים‬
‫וקשיים‪ .‬בהרצאה נדון בקשיים ובמה שעל המרפאים בעיסוק לעשות בכדי לקיים ולהרבות‬
‫בתוכניות התערבות‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬נגישות התחבורה הציבורית העירונית בישראל הוחלה במלואה מאז ינואר ‪2311‬‬
‫(על פי הוראות תקנות הנגישות לאנשים עם מוגבלויות)‪ .‬למרות זאת מעטים מהאנשים עם‬
‫מוגבלות קוגניטיבית משתמשים ונוסעים היום בתחבורה הציבורית‪ .‬בהרצאה נסקור את‬
‫הסיבות לכך‪.‬‬
‫"נעים קדימה" הינו מיזם שהוקם בשנת ‪ 2312‬על ידי מרפאים בעיסוק ומטרתו לקדם ניידות‬
‫בקהילה וביצוע תכניות התערבות למיצוי מיטבי של יכולת הניידות העצמאית בקהילה של‬
‫אנשים עם מוגבלויות שונות‪ .‬במהלך ההרצאה נציג את הנעשה בשלוש השנים האחרונות‬
‫ב"נעים קדימה" ויפורטו תכניות ההתערבות ספציפיות שהועברו לאנשים עם מגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‪.‬‬
‫סיכום והמלצות‬
‫לניידות עצמאית בקהילה השלכות קריטיות על תחומי חיים שונים והשפעה מיטיבית ישירה‬
‫על איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות‪ .‬תפקידנו כמרפאים בעיסוק למצות באופן מיטבי את‬
‫השימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬את ההשתתפות ואת יכולת העצמאות של ניידות בקהילה של‬
‫אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ .‬תפקידנו להיות שגרירים לשיפור הנגישות‬
‫הקיימת‪ ,‬לפעול לקידום יכולת הסנגור העצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬כדי שהם‬
‫יפעלו בעצמם למען קידום הנגישות‪ .‬בנוסף לכך מתפקידנו לבצע תכניות התערבות וכן‬
‫להדריך ולפקח על ביצוע תוכניות כאלו‪ ,‬תוך דגש על מעקב וקשר המשכי עם השטח‬
‫(המסגרות בהן התכניות מועברות‪ ,‬הלקוחות המתאמנים ובני משפחותיהם)‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :23‬טכנולוגיה חדישה בתחומי העשייה השונים של הריפוי בעיסוק‬
‫טכנולוגיה חדשה כחול – לבן‪,‬‬
‫הפעלת הסמרטפון ללא מגע ומקלדת וירטואלית חדשנית‬
‫דבי בן‪-‬טל‬
‫‪debbiebental@yahoo.com‬‬
‫‪Sesame Phone‬‬
‫הטלפון החכם הינו מכשיר שרבים בעולם משתמשים בו‪ .‬עד עכשיו קבוצה גדולה של אנשים‬
‫עם מוגבלות פיזית‬
‫היו מנועים משימוש ונגישות לעולם המדיה ותמיד תלויים באנשים אחרים‪.‬‬
‫חברה ישראלית חדשה בונה כעת מכשיר חכם שיהיה ניתן להשתמש בו ללא ידיים‪.‬‬
‫האפליקציה מתרגמת את תנועת הראש של המשתמש לתנועת הסמן במכשיר (המתנהג כמו‬
‫סמן עכבר) ניתן לשנות את רגישות התנועה באופן שבו טווח תנועה קטן יזיז את הסמן לכל‬
‫קצוות המסך‪ .‬אופנות זאת מאפשרת שימוש בכל אפליקציה‪ .‬ילדים ומבוגרים יוכלו לשחק‬
‫משחקים‪ ,‬לבדוק אי‪-‬מיילים ולהשתמש בפייסבוק‪ .‬הטלפון החכם הוא כלי תקשורת בעל‬
‫חשיבות רבה למצב הנפשי של האדם והכללתו בחיי היומיום‪.‬‬
‫קליק‪-‬טו‪-‬ספיק (‪)Click2Speak‬‬
‫מקלדת וירטואלית חדשנית למחשבים נייחים וניידים מבוססי מערכת ההפעלה 'חלונות' של‬
‫מיקרוסופט (גרסאות ‪ )Windows 7 + 8‬פותחה על ידי מר גל סונט‪ ,‬שאובחן לפני מספר‬
‫שנים עם ‪ ,ALS‬ומנצל את ניסיונו בהתמודדות‪ ,‬וכישוריו כטכנולוג ומפתח תוכנה‪ .‬בימים אלו‬
‫ניתנת להורדה חינם בכתובת‪.www.click2speak.net :‬‬
‫תומכת במספר רב של תחליפי עכבר כולל מערכת מיקוד מבט ‪ ,Tobii PCEyeGo‬והמערכת‬
‫החדשה והזולה – ‪.The Tobii Eye‬‬
‫תומכת במספר רב של שפות כולל אנגלית‪ ,‬עברית‪ ,‬רוסית וערבית‪.‬‬
‫כוללת מערכת חיזוי מילים של החברה המובילה בעולם בתחום‪.Swiftkey :‬‬
‫בעלת יכולות מתקדמות לשליטה על המחשב כמו עכבר וירטואלי‪.‬‬
‫מאפשרת שליטה מהמחשב על מכשירים עם שלט רחוק כמו טלוויזיה (בעזרת רכיב אינפרא‬
‫אדום שנמכר בנפרד)‪.‬‬
‫השימוש בטכנולוגית ממשק משתמש מוחשי )‪(Tangible user interface‬‬
‫לשם הערכה של מיומנויות האכלה עצמית של ילדים צעירים עם שיתוק‬
‫מוחין‬
‫טל קרן‪-‬קפלוביץ‪ 1‬דר' אורן צוקרמן‪ 2‬ופרופ' תמר וייס‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה;‬
‫‪2‬‬
‫המעבדה לחדשנות במדיה‪ ,‬בה"ס לתקשורת ‪ ,‬המרכז בינתחומי הרצליה‬
‫לילדים הלוקים בשיתוק המוחין (‪ )CP‬יש‪ ,‬לעתים‪ ,‬קשיים משמעותיים ברכישת האכלה‬
‫עצמית‪ .‬עד כה‪ ,‬קיים תיעוד מועט בספרות בנוגע לביומכניקה של אחיזת כלי או מזון והבאתו‬
‫לפה‪ ,‬עבור ילדים בעלי התפתחות טיפוסית ואילו עם ‪.CP‬‬
‫לממשקי משתמש מוחשיים ‪ (Tangible user interfaces) TUI‬יש את הפוטנציאל לספק‬
‫נתונים אילו באופן כמותי‪ .‬השימוש ב ‪ TUI‬עשוי להוביל להערכה והתערבות יעילים יותר‬
‫עבור אותם הילדים הלוקים ב ‪ CP‬ושיש להם קשיים ברכישת מיומנות האכלה עצמית‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה היא‪ ,‬לתאר את תהליך העיצוב‪ ,‬והפיתוח של "‪ "DataSpoon‬שמטרתו‬
‫להעריך את מיומנויות האכלה העצמית של ילדים צעירים עם שיתוק מוחין ‪"DataSpoon".‬‬
‫מורכב מחומר פלסטי‪ ,‬קל משקל עמיד במים עם מסה וממדים הדומים לכלים בשימוש נפוץ‬
‫בקרב ילדים צעירים‪.‬‬
‫רכיביו האלקטרוניים כוללים ג'ירוסקופ שלושה מימדים‪ ,‬מד תאוצה‪ ,‬מצפן דיגיטלי והם‬
‫הותקנו יחד עם מקור כוח (סוללה)‪ ,‬בתוך הידית של הכפית‪.‬‬
‫תהליך התכנון והבדיקה היה כרוך בתהליך אינטראטיבי‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬קבוצת מיקוד‬
‫בהשתתפותם של מטפלים ממקצועות הבריאות (מרפאים בעיסוק ופיזיוטרפיסטים) וראיונות‬
‫עם כל בעלי העניין (הורים‪ ,‬סייעות וגננות) על מנת ללמוד יותר על צרכי היום יום בעת‬
‫הערכת האכלה עצמית וביצוע המיומנות עצמה בקרב ילדים צעירים‪ .‬המטפלים מלאו שאלון‬
‫בנוגע לניסיונם המקצועי‪ ,‬ניסיונם בשימוש בטכנולוגיות מסייעות‪ ,‬והאתגרים העומדים‬
‫בפניהם בעת הערכת רמת מיומנות התפקוד של ילדים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הם התנסו בשימוש באב‪-‬‬
‫טיפוס‪ ,‬והשתתפו בדיון קבוצתי לגבי הדרישות החומריות והתפקודיות לכפית‪ ,‬משוב זה סייע‬
‫להמשך תהליך הפיתוח לשם ייצור אב טיפוס מתקדם יותר שלאחר מכן‪ ,‬ניתן יהיה להביא‬
‫לשימוש ניסיוני עם ילדים‪.‬‬
‫אפליקציות של סריקה והדפסה תלת ממדית בריפוי בעיסוק‬
‫סיגל פורטנוי‪ ,1,2‬יעל קאופמן‪-‬כהן‪ ,1‬מיכל פרץ‪ ,1‬יפי לבנון‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫המחלקה לרפואה פיזיקאלית ושיקום‪ ,‬ביה"ח הדסה‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‬
‫השימוש בסריקה והדפסה תלת ממדית לצרכים רפואיים טיפוליים הינו נפוץ ברחבי העולם‬
‫בזכות הפשטות והעלות הנמוכה של הטכנולוגיה‪ .‬השימושים רבים ומגוונים‪ ,‬משתלים‬
‫לשחזור עצמות הגולגולת ועד תותבות לקטועי גפיים‪ .‬בריפוי בעיסוק‪ ,‬נעשה שימוש‬
‫בטכנולוגיה למטרות שונות כדוגמת‪ :‬הכנת סדים סטאטיים או דינאמיים (תמונה ‪ ,)1‬תכנון‬
‫ויצור אביזרי עזר מותאמים אישית למטרות שיקום‪ ,‬מכשור לאבחון ומדידות‪ .‬היוזמה‬
‫לאפליקציות שיוצגו בהרצאה זו נבעה מתוך כך שלא ניתן ליישם את האפליקציות באמצעות‬
‫כלים קיימים כיום או שהכלים הקיימים לא מאפשרים רזולוציה ואיכות גבוהות מספיק‪.‬‬
‫עבור כל האפליקציות שיתוארו בהרצאה‪ ,‬עשינו שימוש בסורק תלת ממדי נייד ( ‪Sense, 3D‬‬
‫‪ .)systems‬את המידע מהסורק עיבדנו באמצעות תוכנה תלת ממדית ( ‪SolidWorks,‬‬
‫‪ )Systematics‬שמאפשרת תכנון תלת ממדי‪ .‬את המודל המוכנים יצאנו אל מדפסת ביתית‬
‫תלת ממדית (‪.)MakerBot Replicator 2X‬‬
‫בהרצאה זו נדגים את השימוש בסריקה והדפסה תלת ממדית בריפוי בעיסוק‪ .‬אנו נציג‬
‫אפליקציות שנוגעות הן להכנה של סדים סטאטיים מותאמים למניעת דפורמציות שונות‬
‫באצבעות והן להכנה של מכשיר קרדן וסד דינאמי שמטרתם לקבע או להפעיל‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫את שורש כף היד במישור פונקציונלי של זריקת חץ (‪ .)Dart Throw Motion; DTM‬קיבוע‬
‫שורש כף היד במנחי ‪ DTM‬מאפשר בדיקת כוח אחיזה במנח פונקציונלי‪ .‬באמצעות הסריקה‬
‫התלת ממדית והדפסת מודלים מותאמים‪ ,‬ניתן לייצר עזרים ומכשירי מדידה פשוטים‪ ,‬קלים‬
‫ומותאמים לכל מטופל ובכך לשפר את איכות האבחון והטיפול בתחום הריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫‪ ,AlyNovation‬המרכז ליזמות שיקומית בי"ח אלי"ן‬
‫גב' הילה בורל‬
‫ביה"ח אלין‪ ,‬מרכז לשיקום ילדים ונוער ירושלים‬
‫ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית המתרחשת בעשורים האחרונים מביאה עמה‬
‫הזדמנויות למציאת פתרונות המאפשרים יותר עצמאות לאנשים וילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫התפתחויות אלו יש בהן הן ערך חברתי חשוב והן ערך כלכלי לא מבוטל‪ .‬התאמת‬
‫הטכנולוגיה המתפתחת לאנשים ולילדים עם צרכים מיוחדים יכולה לחלץ רבים מהם‬
‫מהמציאות הכואבת בה רבים מהם מוצאים עצמם דחוקים בשולי החברה ומהווים נטל‬
‫כלכלי על משפחתם ועל החברה‪.‬‬
‫התפיסה השיקומית גורסת כי השתלבות של ילדים עם צרכים מיוחדים בפעילות תואמת גיל‬
‫מינקותם חיונית לרכישת מיומנויות שיבטיחו חיים פעילים בחברה נורמטיבית‪ .‬כיום‪ ,‬ילדים‬
‫עם נכויות מורכבות צפויים לחיות עד לבגרות ואף לשיבה וההסתכלות השיקומית מכוונת‬
‫לשילובם בחיים בקהילה על כל מרכיביהם‪.‬‬
‫הטכנולוגיות והמוצרים שיפותחו ב‪ ALYNnovation‬יעודדו ילדים להשתלבות ולתפקוד‬
‫מיטבי בחיים הארוכים שלפניהם וישאפו להפחית את הסיכון לבידוד חברתי ודיכאון בגיל‬
‫המבוגר‪.‬‬
‫מרפאים בעיסוק מתאימים פתרונות לילדים מורכבים בסביבה מורכבת‪ .‬רבים מהפתרונות‬
‫יכולים להתאים לילדים בעולם‪.‬‬
‫אביא דוגמאות לפתרונות כאלה‪ ,‬ואציע למי שנושא זה של יזמות וחשיבה המצאתית מעניין‬
‫אותו להצטרף לעולם מתפתח זה של פיתוח טכנולוגיות ומוצרים במרכזי יזמות‪ ,‬ובאופן‬
‫מיוחד באלי"ן‪.‬‬
‫המרכז‪ ,‬שפועל מאז מרץ ‪ 2015‬מהווה סביבה שמושכת אליה קהילה רחבה של מומחים‬
‫ומתחומים שונים שנרתמים למען ילדים עם צרכים מיוחדים והמפגש הרב ‪-‬מקצועי פורה‬
‫ומפרה ומשמש מוקד התורם גם להם‪ .‬מיכשור דיגיטלי ומודרני משמש את היזמים ליצירת‬
‫דגם ראשוני בפועל‪.‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬פאנל ‪ :22‬שולחן עגול – מתאימים את המתע"מ‬
‫"מתאימים את המתע"מ" ‪ -‬ועדת המתע"מ החדשה ‪1122‬‬
‫נציגות ועדת המתע"מ בכנס‪ :‬ד"ר ענת גולוס‪ ,1‬גב' מרב גליס‪ ,2‬גב' סיגל וקס‪ ,0‬גב' ליאת חן‪,6‬‬
‫ד"ר יונת יבזורי‪ ,1‬גב' מיכל טנא‪-‬רינדה‪ 0‬וגב' יעל ניסן‪.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית; העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק; החוג‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫לריפוי בעיסוק‪ -‬הקריה האקדמי אונו; החוג לריפוי בעיסוק‪ -‬אוניברסיטת חיפה; משרד החינוך; משרד‬
‫הבריאות‬
‫;‪anat.golos@mail.huji.ac.il; meravgelis@gmail.com; sigalvax@gmail.com‬‬
‫;‪lhen@univ.haifa.ac.il; yonativzo@gmail.com; michal.rinde@gmail.com‬‬
‫‪yael.nissan@moh.health.gov.il‬‬
‫בשנת ‪ ,2310‬ביוזמת הועדה המקצועית העליונה‪ ,‬התכנסה ועדת מתע"מ חדשה‪ .‬הועדה‬
‫כוללת נציגות מכלל מסגרות העשייה וההוראה של מקצוע הריפוי בעיסוק בארץ‪ :‬משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬ארגון המרפאים בעיסוק‪ ,‬העמותה לריפוי בעיסוק‬
‫והמוסדות האקדמיים‪ :‬הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה והקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫מטרות הועדה‪ :‬הבהרת מושגים המופיעים במסמך המתע"מ (‪ ,(2333‬עדכון הרחבה‬
‫והעמקה של תוכן המסמך‪ ,‬והתאמת המסמך למרפאים בעיסוק ואחרים (לקוחות‪ ,‬משפחות‬
‫ואנשי מקצוע אחרים)‪ .‬לשם כך‪ ,‬ערכה הועדה סקר במטרה לזהות את היקף ההכרות והיקף‬
‫השימוש במושגים המופיעים במסמך המתע"מ‪ .‬בנוסף לסקר‪ ,‬נערכה סקירת ספרות רחבה‬
‫בנושא‪ ,‬שכללה בחינה מעמיקה של כל המסמכים שפורסמו על ידי ארגון ה ‪ AOTA -‬מאז‬
‫שנת ‪ ,)AOTA, 2008; 2014( 2332‬מאמרי ביקורת שפורסמו על ה ‪ OTPF -‬ומודלים שונים‬
‫בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫במרוצת השנתיים האחרונות‪ ,‬התכנסה הועדה בהרכבה הרחב אחת למספר חודשים לימי‬
‫עבודה מרוכזים‪ ,‬בשילוב ימי עבודה בקבוצות מצומצמות‪ .‬כל קבוצת עבודה התמקדה במספר‬
‫נושאים‪ ,‬אותם הציגה לועדה המורחבת‪ ,‬לצורך דיון וקבלת החלטות‪.‬‬
‫בין הנושאים שעלו לדיון היו‪ :‬תוצאות הסקר והשלכותיו‪ ,‬מבנה המתע"מ‪ ,‬טבלאות‪ ,‬מושגים‪,‬‬
‫סכמות והתאמתם לקהלים שונים‪ ,‬השלכות על הגדרת המקצוע‪ ,‬היחסים והקשר בין מרחב‬
‫לבין תהליך העשייה המקצועית‪ ,‬שימוש במושגים בינלאומיים ועדכניים והתאמה לשונית‬
‫לשפה העברית‪.‬‬
‫במסגרת הכנס נקיים דיון במתכונת של שולחנות עגולים‪ ,‬בהם נאפשר חשיפה ראשונית‬
‫לתכנים‪ ,‬לדילמות ולהחלטות שהתקבלו עד כה במסגרת הועדה‪ .‬המשתתפים ידונו בסוגיות‬
‫מרכזיות‪ ,‬בהן צפוי שינוי כמו‪" :‬מה בין "הקשר" ל"סביבה"‪ ,‬משמעות המושגים "רוחניות"‬
‫ו"זהות" וכד'‪.‬‬
‫דרכי ההעברה יכללו הצגת הנושאים בקבוצות ושימוש בתיאורי מקרה ובאמצעים חזותיים‪.‬‬
‫הועדה נמצאת בנקודת ציון‪ ,‬טרום פרסום המסמך ורואה חשיבות גדולה בשיתוף קהל‬
‫המרפאים בעיסוק בארץ‪ ,‬בקבלת משוב‪ ,‬לצורך גיבוש החלטות מהותיות לעתיד העשייה‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫חברות הועדה הפעילות (‪ ;11‬לפי סדר א"ב)‪ :‬ד"ר מיכל אברך‪-‬בר (אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪,‬‬
‫גב' יהודית אור (שירותי בריאות כללית)‪ ,‬גב' אביבה בית יוסף (הדסה והאוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים) ‪ ,‬גב' דבי גביר (משרד החינוך)‪ ,‬ד"ר גולוס ענת (הדסה והאוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים)‪ ,‬גב' מרב גליס (העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק)‪ ,‬גב' עידית הירש‬
‫(קופת חולים מכבי)‪ ,‬גב' מאיה ויינרמן (ארגון המרפאים בעיסוק)‪ ,‬גב' סיגל וקס (הקריה‬
‫האקדמית אונו)‪ ,‬גב' ליאת חן (אוניברסיטת חיפה)‪ ,‬גב' מיכל טנא‪-‬רינדה (הקריה האקדמית‬
‫אונו)‪ ,‬ד"ר יונת יבזורי (משרד החינוך)‪ ,‬ד"ר יפי לבנון (אוניברסיטת תל אביב)‪ ,‬גב' אילה‬
‫נוטה (בי"ח תל השומר)‪ ,‬גב' יעל ניסן (משרד הבריאות)‪ ,‬גב' יעל קאופמן (אוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב)‪ ,‬ד"ר צמרת ריקון (אוניברסיטת חיפה)‪.‬‬

תוכנית כללית - העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק

Transcription

Similar documents

תוכנית יום עיון אלין

תוכנית והרשמה ליום העיון

הבדלים בתפקודים ניהוליים בין נשים צעירות דתיות לנשים מבוגרות דתיות, ב

דבר המערכת – מאי 2014 - אפרת בן-נאה

הורות עכשווית - תיאוריה, מחקר וטיפול - המרכז הקליני הבין

שירותי הריפוי בעיסוק

פרסום קורס תתח - אלין בית נועם

תקצירים והרצאות - הקריה האקדמית אונו

יום עיון שנתי שיקום מכל הכיוונים: זויות ראיה שונות בשיקום

הגיל השלישי - זקנה בריאה וזקנה בקרב אנשים עם מוגבלויות