docלחצו כאן - Taub Center
download 
Report Transcription
לחצו כאן - Taub Center
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל תקציר מדיניות מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי הדס פוקס וגלעד ברנד* מבוא תקציר זה סוקר את מאפייני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי בטווח השנים .1998–2011 האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל מונה 135,500נפש ,שהם כ 1.7-אחוזים מאוכלוסיית אזרחי ישראל (נכון לשנת .)2013אוכלוסייה זו צעירה יחסית ,כלומר מאופיינת באחוז גבוה של ילדים ובאחוז נמוך של בני 65ויותר .בשנת 2013הסתכמה ההכנסה הכספית ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב 11,453-שקלים בחודש – כ 35-אחוז פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה ,העומדת על 17,711שקלים למשק בית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.)2014 , העבודה מתבססת על נתוניהם של בני העדה האתיופית בגילי העבודה העיקריים ( )25–54תוך הבחנה בין אלו שנולדו בישראל או עלו אחרי גיל 12ובין העולים שהגיעו ארצה בגיל מבוגר יותר. הנתונים למחקר נלקחו מסקרי כוח האדם של הלמ"ס בשנים הרלוונטיות וממפקד האוכלוסין לשנת .2008 מאחר שיוצאי אתיופיה הם חלק קטן באוכלוסייה ובכוח העבודה ,גודל המדגם של בני העדה בסקרים כולל מספר מועט של תצפיות .לפיכך ,בניתוחים סטטיסטיים מסוימים קובצו נתונים של 3–6שנים ,לפי גודל המדגם. יוני 2015 התקציר עוסק בהתפתחויות בתחומי ההשכלה והתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי בשנים .1998–2011בקרב יוצאי אתיופיה שהגיעו ארצה אחרי גיל 12רמת ההשכלה נמוכה .שיעורי התעסוקה שלהם אמנם גבוהים ,אולם רובם עובדים במשלחי יד בשכר ובסטטוס נמו כים יחסית. מצבם של ישראלים ממוצא אתיופי שגדלו ולמדו בארץ טוב יותר ,ויש מגמת שיפור מתמשכת בהשכלתם .עם זאת, השתלבותם בשוק העבודה טובה פחות מאשר בקרב יהודים בני גילם שאינם יוצאי אתיופיה. רח' האר"י ,15ירושלים9103401 , טל'02-567-1818 : info@taubcenter.org.il taubcenter.org.il מרכז טאוב TaubIsraelStudy * הדס פוקס וגלעד ברנד הם חוקרים במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל .תודתנו נתונה לפרופ' דב צ'רניחובסקי על הכוונתו ועצותיו המועילות בכתיבת התקציר. תקציר מדיניות | פנסיות ,עוני וקשישים בישראל תמכו בנותמכו בנו 1 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל השכלה באופן כללי ,האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתאפיינת בהשכלה נמוכה יחסית לשאר האוכלוסייה היהודית .שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי היה 54 אחוז מבין הנבחנים ב ,2012-בהשוואה ל 73-אחוז בקרב כלל הנבחנים בחינוך העברי ,ואילו שיעורם של בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על כ 56-אחוז מבין הזכאים לבגרות יוצאי אתיופיה ,בהשוואה ל 84-אחוז בקרב כלל הזכאים בחינוך העברי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.)2013 , הפערים בהשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים באוכלוסייה .תרשים 1מציג את שיעור בעלי התואר האקדמי בגילי 30–35לפי קבוצות אוכלוסייה .בקרב ישראלים ממוצא אתיופי אשר נולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם עומד שיעור המשכילים על כ 20-אחוז – כמחצית מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה היהודית 40( 1אחוז) .שיעור המשכילים בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר (לאחר גיל )12עומד על כ 6-אחוזים בלבד .התבוננות מעמיקה יותר בקבוצה זו מגלה שבעלי התואר הם בעיקר עולים שהגיעו לישראל בגילי .13–18 תרשים 1 שיעור בעלי תואר אקדמי2008 , כאחוז מקבוצת האוכלוסייה ,גילאי 30–35 40 3 19 7 15 0 57 יהודים שאינם ממוצא אתיופי יהודים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל ערבים יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :מפקד אוכלוסין של הלמ"ס2008 , כפי שמעידים הנתונים על בעלי תואר אקדמי ,יש פער משמעותי ברמת ההשכלה בין דור ההורים ובין הדור החדש ,שהתחנך בישראל .שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36אחוז בלבד ,לעומת כ 90-אחוז מבין בני הקבוצה שהתחנכו בישראל (תרשים – )2שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית ,כלומר ,במדד שיעור מסיימי התיכון נסגרו הפערים בין יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל ובין יתר האוכלוסייה. 1 קבוצת היהודים כוללת גם בני דתות אחרות שאינם ערבים ,בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .הערה זו נכונה לכל התייחסות לקבוצת היהודים לאורך התקציר. תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 2 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל תרשים 2 שיעור בעלי השכלה תיכונית כאחוז מקבוצת האוכלוסייה ,גילאי 25–35 93 92 90 82 65 58 2000- 20062005 2011 2000- 20062005 2011 2000- 20062005 2011 יהודים שאינם ממוצא אתיופי יהודים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל ערבים 36 37 20062011 20002005 יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס לעומת זאת ,בתחום שיעורי הזכאות לבגרות עדיין קיימים הבדלים ניכרים בין הקבוצות ,כפי שניתן לראות בתרשים :3אמנם במהלך השנים חל שיפור בשיעור הזכאות בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל ,אולם בשנים 2006–2011הפער בינם ובין שאר האוכלוסייה היהודית נותר גדול – 53אחוז לעומת 75אחוז ,בהתאמה. תרשים 3 שיעור הזכאים לתעודת בגרות כאחוז מקבוצת האוכלוסייה ,גילאי 25–35 75 71 53 45 47 41 16 18 2000- 20062005 2011 2000- 20062005 2011 2000- 20062005 2011 2000- 20062005 2011 יהודים שאינם ממוצא אתיופי יהודים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל ערבים יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 3 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנתון זה יש כדי להצביע על האפשרות שהשכלתם של צעירי העדה היא באיכות נמוכה, המתבטאת בסופו של דבר באחוזים נמוכים של בעלי השכלה גבוהה. שיעורי תעסוקה שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילי העבודה העיקריים ( )25–54עלה באופן ניכר בעשור האחרון ובשנים 2009–2011התייצב על כ 72-אחוז – נתון נמוך אך במעט משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית ,העומד על כ 79-אחוז (תרשים .)4 תרשים 4 שיעורי תעסוקה לפי קבוצת אוכלוסייה* גילאי 25–54 יהודים שאינם ממוצא אתיופי 80 יהודים ממוצא אתיופי 70 60 ערבים 50 40 2011 2010 2008 2006 2004 2002 2000 * ממוצע נע תלת-שנתי מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס עלייה זו בשיעורי התעסוקה מאפיינת גברים ונשים כאחד ,אולם העלייה בקרב הנשים משמעותית במיוחד .כ 35-אחוז בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים ,1998–2000 ואילו בשנים 2009–2011עמד שיעור זה על קרוב ל 65-אחוז (תרשימים .)5–6 תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 4 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל תרשים 5 שיעורי תעסוקת גברים* לפי קבוצת אוכלוסייה ,גילאי 25–54 יהודים שאינם ממוצא אתיופי 80 יהודים ממוצא אתיופי 75 ערבים 70 65 60 2008 2010 2011 2006 2004 2002 2000 * ממוצע נע תלת-שנתי מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס תרשים 6 שיעורי תעסוקת נשים* לפי קבוצת אוכלוסייה ,גילאי 25–54 יהודיות שאינ ממוצא אתיופי 80 יהודיות ממוצא אתיופי 60 40 ערביות 20 2010 2011 2008 2006 2004 2002 2000 * ממוצע נע תלת-שנתי מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 5 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מגמת השיפור בתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מוצאת ביטוי גם בהיקף המשרה. הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב אוכלוסייה זו במחצית הראשונה של העשור הקודם ,וירידה מהירה בשנים שלאחר מכן (תרשים .)7ייתכן כי העלייה החריגה בשיעור המועסקים במשרה חלקית נובעת מהמיתון ששרר במשק באותה תקופה – מאחר שהאוכלוסייה האתיופית ממוקמת נמוך יותר במדרג התעסוקתי ,היא ככל הנראה נחשפה יותר להאטה החריפה בשוק העבודה בשנים אלו. יצוין שהירידה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות במהלך המחצית השנייה של העשור הקודם התרחשה במקביל להמשך העלייה בשיעור התעסוקה ,כלומר חל גידול הן בשיעורי התעסוקה והן בהיקפי המשרה. תרשים 7 שיעור העובדים המועסקים במשרה חלקית* לפי קבוצת אוכלוסייה ,גילאי 25–54 40 35 30 יהודים ממוצא אתיופי יהודים שאינם ממוצא אתיופי 25 20 ערבים 15 2010 2011 2008 2006 2004 2002 2000 * משרה חלקית מוגדרת כמשרה שהיקפה נמוך מ 35-שעות שבועיות .ממוצע נע תלת-שנתי. מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה שאינם בעלי השכלה אקדמית עלה באופן ניכר בתחילת העשור הקודם ,והתייצב על רמה דומה ליתר האוכלוסייה היהודית באותה רמת השכלה 2 (תרשים .)8 2 מיעוט התצפיות מקשה על השוואת שיעורי התעסוקה בקרב משכילים ממוצא אתיופי לאורך זמן ,ולכן ההשוואה אינה מוצגת כאן .אפשר לראות את שיעורי התעסוקה בקבוצה זו (ואת התפלגות משלחי היד בה) לאורך תקופת זמן מוגבלת יותר בתרשים .12 תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 6 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל תרשים 8 שיעורי תעסוקה בקרב חסרי השכלה אקדמית* לפי קבוצת אוכלוסייה ,גילאי 25–54 80 יהודים ממוצא אתיופי יהודים שאינם ממוצא אתיופי 70 60 50% ערבים 40% 2011 2010 2008 2006 2004 2002 * ממוצע נע תלת-שנתי מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס סוג התעסוקה ומשלחי יד תרשים 9מציג את התפלגות משלחי היד בקבוצות האוכלוסייה השונות לפי רמת המיומנות הנדרשת בהם 3.התרשים אינו כולל את קבוצת יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל מפני שרובם צעירים יחסית ,והכללתם במדגם של גילי העבודה העיקריים תניב תמונה מוטה (השוואה של קבוצת גיל מצומצמת יותר ,הכוללת קבוצה זו ,מוצגת בתרשים 11בהמשך) .כ 5-אחוזים בלבד מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה ,לעומת 33אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית (כולל משרות ניהול) .בהתאמה ,בני קבוצה זו מרוכזים במקצועות במדרג הנמוך של משלחי יד ,ושכרם בהתאם 62 :אחוז מועסקים במשרות שאינן דורשות מיומנות גבוהה ,לעומת 44אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית. לצד זאת ,לאורך השנים ניכרת מגמת שיפור קלה של שיפור במדרג משלח היד ,ובעיקר בשיעור המועסקים ,של בני העדה שעלו לישראל בגיל מבוגר. 3 דירוג משלחי היד מבוסס על סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ 1994-ועל הסיווג הבין-לאומי המקביל ,המבוססים על רמת ההשכלה ,המיומנות ומידת המורכבות הנדרשים בעבודה תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 7 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל תרשים 9 התפלגות משלחי היד בכל קבוצת אוכלוסייה2000–2011 , גילאי 25–54 5 33 3 36 6 28 27 24 10 12 30 33 17 29 41 52 33 20062011 20002005 יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 4 40 5 22 25 20062011 20002005 יהודים שאינם ממוצא אתיופי 5 5 54 49 20062011 משלח יד ניהולי משלח יד במיומנות גבוהה משלח יד במיומנות נמוכה עובדים בלתי מקצועיים לא מועסקים 20002005 ערבים כמחצית מהנשים וכ 17-אחוז מהגברים המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח .בבדיקה מקיפה יותר נמצא כי ככל שגיל העלייה צעיר יותר והוותק בארץ גבוה יותר ,ההסתברות לעסוק בניקיון נמוכה יותר *מנהלי חברות ,משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים ,לא כולל מנהלי עסקים קטנים **בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים ,כגון מהנדסים ,עורכי דין ועובדי הוראה ***עובדי פקידות ,מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה ,בחקלאות ובבינוי; עובדים במסחר בסיטונות וקמעונות **** משלחי יד הדורשים השכלה ברמה יסודית או פחות מכך מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס מבט על המועסקים כעובדים בלתי מקצועיים מגלה כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח – מחצית מהנשים ו 17-אחוז מהגברים המועסקים בקבוצה זו מוצאים את פרנסתם בעיסוק זה (תרשים 4.)10חשוב לציין שממצא זה ייחודי לעובדים שעלו אחרי גיל ;12שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה ( 3.9אחוזים) 5.בבדיקה מקיפה יותר נמצא שהסיכוי לעסוק בניקיון תלוי מאוד במספר שנות הוותק בארץ ובגיל העלייה לישראל. ככל שהוותק בארץ נמוך יותר וגיל העלייה גבוה יותר (עד גיל ,20לאחר מכן ההשפעה אינה מובהקת סטטיסטית) ,כך ההסתברות לעסוק בניקיון גבוהה יותר. כדי להתמקד במאפייני התעסוקה של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל נערכה השוואה נפרדת עבור קבוצת הגיל .30–35מצבם של בני הקבוצה טוב יותר בהשוואה לאלו שעלו בגיל מבוגר ,אך עדיין קיימים פערים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית (תרשים .)11כ 21-אחוז מבני העדה שנחשפו למערכת החינוך בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה, 4 5 עובדי ניקיון ומטבח סווגו על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ .1994-סיווג זה כולל עובדים בלתי מקצועיים ב ניקיון במבנים ,מטבח ועובדי מכבסות ,חצרנים ,שמשים ועובדי ניקיון אחרים. השיעור הגבוה של ישראלים ממוצא אתיופי העוסקים במשלחי יד זה יוצא דופן ,ולא נמצא משלח יד נוסף המתאפיין בריכוז גבוה של בני העדה. מאחר שבמועד עריכת הסקר גילם של מרבית בני העדה שגדלו בישראל לא עלה על ,40נערכה השוואה של שיעור המועסקים בעבודות ניקיון ומטבח גם עבור קבוצת הגיל .30–35לפי השוואה זו כ 5.3-אחוז מהמועסקים ממוצא אתיופי שגדלו בישראל עובדים בתחום ,בהשוואה ל 28.5-מהמועסקים ממוצא אתיופי שעלו בגיל מבוגר ,ל 4.3-אחוז מהמועסקים הערבים ול 2.2-אחוז מהמועסקים היהודים שאינם ממוצא אתיופי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.)2008 , תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 8 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל לעומת כ 40-אחוז מהאוכלוסייה היהודית ,וכ 60-אחוז מהם מועסקים במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים ,לעומת 41אחוז בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. תרשים 10 שיעור העוסקים בניקיון ועבודות מטבח כאחוז מכלל המועסקים בקבוצה ,ממוצע לשנים ,2006–2011גילאי 25–54 50 יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 ערבים יהודים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל יהודים שאינם אתיופים 17 7 6 5 4 3 2 גברים נשים תרשים 11 התפלגות משלחי היד בכל קבוצת אוכלוסייה2008 , גילאי 30–35 6 9 19 14 32 משלח יד במיומנות נמוכה 4 עובדים בלתי מקצועיים 33 34 54 29 28 משלח יד ניהולי משלח יד במיומנות גבוהה 38 6 3 19 20 יהודים ממוצא אתיופי יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 שהתחנכו בישראל יהודים שאינם ממוצא אתיופי 49 לא מועסקים ערבים *מנהלי חברות ,משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים ,לא כולל מנהלי עסקים קטנים **בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים ,כגון מהנדסים ,עורכי דין ועובדי הוראה ***עובדי פקידות ,מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה ,בחקלאות ובבינוי; עובדים במסחר בסיטונות וקמעונות **** משלחי יד הדורשים השכלה ברמה יסודית או פחות מכך. מקור (לתרשימים 10ו :)11-הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים (לתרשימים 10ו :)11-סקרי כוח אדם של הלמ"ס תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 9 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל לנתונים הנמוכים יחסית של בני העדה בשוק העבודה יש כמה הסברים אפשריים .ראשית, ייתכן ששיעורי ההשכלה הנמוכים והיעדר כישורים נדרשים מקשים עליהם להשתלב כראוי בשוק עבודה מודרני .כמו כן ,אפשר שקיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה .כדי לבחון את ההסברים נבדקה התפלגות האוכלוסייה לפי משלח יד בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד 6.בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה ,למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי (תרשים .)12היינו ,ככלל 8 ,7 האקדמאים בני העדה אכן משתלבים במשלחי יד הדורשים השכלה גבוהה. עם זאת ,בחינת שכרם של האקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה ,הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה .פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית ,בכל רמת השכלה. כך למשל רבים מהאקדמאים יוצאי אתיופיה המשתייכים לקטגוריה "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה ,שבהם השכר נמוך יחסית .ממצא זה מרמז על קושי בהגעה לתחומי הלימוד והתעסוקה הנחשבים יוקרתיים יותר ,המסייעים להשגת שכר גבוה .לכן השכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים ,אלא יש להבטיח גם ייצוג הולם של בני העדה בתחומי הלימוד המאפשרים להשתלב במשרות בשכר גבוה. תרשים 12 התפלגות בעלי תואר אקדמי לפי משלח יד2008 , לפי קבוצת האוכלוסייה ,גילאי 30–35 3 9 55 56 27 22 15 13 יהודים ממוצא אתיופי יהודים שאינם ממוצא אתיופי 3 משלח יד ניהולי 64 משלח יד במיומנות גבוהה 15 משלח יד במיומנות נמוכה 18 לא מועסקים ערבים *מנהלי חברות ,משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים ,לא כולל מנהלי עסקים קטנים **בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים ,כגון מהנדסים ,עורכי דין ועובדי הוראה ***עובדי פקידות ,מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה ,בחקלאות ובבינוי; עובדים במסחר בסיטונות וקמעונות; עובדים בלתי מקצועיים ,משלחי יד הדורשים השכלה ברמה יסודית או פחות מכך מקור :הדס פוקס וגלעד ברנד ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס 6 7 8 בבדיקה זו אוחדו הקבוצות "משלח יד במיומנות נמוכה" ו"עובדים בלתי מקצועיים" וקבוצת יוצאי אתיופיה לא הופרדה לפי גיל העלייה ,בשל מיעוט תצפיות. כפי שמוצג בתרשים 2לעיל ,שיעור המשכילים בקרב אתיופים נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה, וייתכן שמלכתחילה יוצאי אתיופיה שרכשו השכלה גבוהה הם בעלי כישורים גבוהים מהממוצע. מחקרים רבים מעידים על כך שההשכלה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר להצלחה בשוק העבודה (לסקירה ראו .)Card, 1999קמחי ( )2012הראה כי הפערים בשיעורי התעסוקה בין אנשים בעלי רמות השכלה שונות הלכו והתרחבו בעשורים האחרונים .קמחי ושרברמן ( )2014מצאו כי פערי השכר בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לעובדים בעלי השכלה תיכונית המשיכו להתרחב גם בשנים האחרונות. תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 10 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל סיכום ככלל ,מצבם של יהודים ממוצא אתיופי טוב פחות ממצבם של יהודים שאינם בני העדה .עם זאת ,יש הבדלים ניכרים בין העולים אשר הגיעו לישראל בגיל מאוחר ובין יוצאי אתיופיה שגדלו בארץ .הראשונים מתאפיינים בהשכלה נמוכה מאוד .הם אמנם השתלבו בשוק העבודה אך מועסקים במשלחי יד המצויים ברובד התחתון של שוק העבודה .כך למשל בשנים – 2011 2006הועסקו בעבודות ניקיון ומטבח כמחצית מהמועסקות ממוצא אתיופי שעלו לישראל לאחר גיל .12 מצבם של הישראלים ממוצא אתיופי אשר התחנכו בישראל טוב יותר .אמנם קבוצה זו עדיין מתאפיינת בשיעורי השכלה נמוכים יותר ובריבוי משרות בסטטוס נמוך ביחס ליתר האוכלוסייה היהודית ,אולם רמת השכלתם הולכת ומשתפרת עם השנים .יתרה מזו ,שיעור האקדמאים ממוצא אתיופי המועסקים במשרות התואמות את השכלתם דומה לשאר האוכלוסייה היהודית ,אם כי ייצוגם נמוך בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יחסית ובמשרות ניהול .משתמע מכך ששיעורי ההשכלה הנמוכים יחסית בקרב יוצאי אתיופיה הם גורם מרכזי לנתונים הנמוכים יחסית בשוק העבודה .ממצא זה תומך בחשיבותה של השכלה מודרנית ואיכותית ,בדגש על נגישות לתחומים הנחשבים יוקרתיים ,כאמצעי מרכזי להשתלבות נאותה בשוק. תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 11 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מקורות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,סקרי כוח אדם בשנים .1998–2011 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מפקד האוכלוסין לשנת .2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ,)2014הודעה לעיתונות :האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל – לקט נתונים לרגל חג הסיגד ,נובמבר .2014 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ,)2013הודעה לעיתונות לרגל חג הסיגד ,אוקטובר .2013 קמחי ,איל (" ,)2012מגמות בשוק העבודה :פערים בשיעורי התעסוקה ובשכר" ,בתוך דן בן-דוד (עורך), דוח מצב המדינה – חברה ,כלכלה ומדיניות ,2012–2011מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ,עמ' .140–107 קמחי ,איל ,וקיריל שרברמן (" ,)2014מגמות באי שוויון בשכר העבודה בישראל" ,בתוך דן בן-דוד (עורך), דוח מצב המדינה – חברה ,כלכלה ומדיניות ,2014מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ' .195–228 Card, David E. (1999), “The causal effect of education on earnings,” In Ashenfelter O, Card DE (ed.), Handbook of Labor Economics, Vol. 3A, pp. 1801–1863. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת ,המשלבת בי ממדים חברתיים וכלכליים .הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבי -תחומיים ,הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות ,עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים החברתיים -כלכליים המרכזיים העומדים על סדר היום במדינה המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת ,תכנית פרסומים פעילה ,כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל מרכז טאוב נוסד ב 1982-ביוזמתם של הרברט מ' סינגר ,הנרי טאוב וארגו הג'וינט האמריקאי המרכז ממומ באמצעות קר צמיתה שהוקמה על -ידי קר הנרי ומרלי טאוב ,קר הרברט ונל סינגר ,ג'י וג'ו קולמ ,קר משפחת קולקר-סקסו -הלוק ,קר משפחת מילטו א' ורוזלי ז' וולף וארגו הג'וינט האמריקאי רח' האר"י ,15ירושלים9103401 , טל'02-567-1818 : info@taubcenter.org.il taubcenter.org.il מרכז טאוב TaubIsraelStudy תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי 12
