docתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל
download 
Report Transcription
תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל
מדינת ישראל הודעה לתקשורת אתרwww.cbs.gov.il : דוא"לinfo@cbs.gov.il : פקס02-6521340 : _______________________________________________________________________________________________________________________ ירושלים ,י"ב בניסן תשע"ה 1באפריל2015 , 087/2015 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל2013-2010 : Israel's Biotechnology Industry: 2010-2013 ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים ,מוצרי אורגניזמים, 1 מודלים וכו') על מנת לפתח ,לייצר ו/או לשנות חומרים חיים וחומרים שאינם חיים ,לצורך ייצור של ידע ,סחורות או שירותים. הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ,אך חלקה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי עדיין שולית. בין השנים 2013-2010פעלו בישראל 276חברות ביוטכנולוגיה 259 ,מהן נותרו פעילות בשנת .2013 הביוטכנולוגיה הנה "טכנולוגיה מפציעה" ( )Emerging technologyהמתאפיינת במספר רב של חברות קטנות ,לאורך כל השנים כ 75%-מהחברות העסיקו פחות מ 20-משרות שכיר בחברה. מאפיין נוסף של טכנולוגיה מפציעה הוא שיעורי צמיחה משמעותיים ,מספר משרות השכיר בחברות אלו גדל ב ,17%-מ 5,381-משרות שכיר בשנת 2010ל 6,293-משרות שכיר בשנת .2013לשם השוואה ,בתקופה זו מספר משרות השכיר במגזר העסקי כולו צמח ב .10%- פדיון חברות הביוטכנולוגיה בשנת 2013עמד על 2.9מיליארד ש"ח ,גידול של כ 10%-לעומת שנת .2010 לאורך השנים 2013-2010היווה היצוא כ 80%-מפדיון החברות. חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית לתהליכי הייצור שלהן .כ 6%-ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת 2013היו במרכזי מו"פ בהם שלמו את השכר הגבוה ביותר ( 240אלף ₪למשרת שכיר). עיקר פעילות הביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת ב'בריאות האדם והחי' .כ 72%-ממשרות השכיר ו80%- מהפדיון מרוכזים בחברות שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ל'בריאות האדם והחי'. השכר השנתי למשרת שכיר במרכזי מו"פ גבוה ב 35%-מזה שבחברות ישראליות ועומד על 240אלפי ש"ח. לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה העניק בשנת 2013מענקי מו"פ בסך 101מיליוני ש"ח לחברות הביוטכנולוגיה 74% .מתוך מענקים אלו ניתנו לחברות קטנות (עד 50משרות שכיר). 43% מחברות הביוטכנולוגיה פועלות במחוז מרכז (ללא מחוז תל אביב) .מיקומן של 46%מהחברות נמצא בערים :ירושלים ,תל אביב-יפו ,נס ציונה ורחובות. כ 1.5%-מסך הפטנטים הביוטכנולוגיים העולמי נרשמו על ידי גורמים מישראל .נתון זה ממוקם את ישראל במקום ה 14-מבין מדינות ה , OECD-בדומה למדינות כגון דנמרק ,אוסטרליה וספרד. לוחות A Framework for Biotechnology Statistics – OECD 1 כתבו אביתר קירשברג וניסן יהודה ,אגף עסקים-כלכלה לקבלת הסברים ניתן לפנות אל יחידת הדוברות בטל' 02-6527845 בהודעה זו מובאים נתונים על חברות ביוטכנולוגיה במגזר העסקי בשנים .2013-2010 ביוטכנולוגיה היא שם כולל לטכנולוגיה המנצלת תהליכים ביולוגיים לצורך ייצור מוצרים שונים בתחומי התעשייה ,החקלאות והרפואה .פריצות הדרך המשמעותיות והתקדמות המדע בעשורים האחרונים מבטיחים תקופה חדשה בביוטכנולוגיה בתחומים רבים ומגווני ם כגן תעשיות המזון ,רפואה מוכוונת אישית ,טיפול בפסולת ועוד המהווים פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק. אוכלוסיית חברות הביוטכנולוגיה המוצגת כאן מורכבת מחברות אשר פעילותן מתאימה להגדרת ה OECD-בלבד .מקורות המידע לפעילות החברות מושתתים בעיקרם על סקר ביוטכנולוגיה ,2010מרשם העסקים בלמ"ס ,נתוני IVC Research 2 Centerועל מקורות וסקרים שונים בלמ"ס ובאינטרנט. לאוכלוסייה זו צורפו נתונים שונים ממקורות מנהליים המדווחים לביטוח לאומי ולשלטונות מע"מ ,נתונים כגון :פדיון ,שכר ברוטו, משרות שכיר ,אזור גאוגרפי ועוד. פעילות ביוטכנולוגי ה בישראל הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל אך חלקה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי עדיין שולית. פדיון (חייב במע"מ) סך הפדיון של חברות הביוטכנולוגיה בשנת 2013עמד על 2.9מיליארד ש"ח ,גידול של כ 10%-לעומת שנת .2010סך הפדיון הגבוה ביותר נרשם בשנת 2012כ 6%-יותר משנת .2013לאורך השנים 2013-2010כ 80%-מפדיון החברות מקורו ביצוא. 3 בשנת ,2013חברות שבהן 150משרות שכיר ומעלה ייצאו בשיעור גבוה יותר ( 88%מהפדיון) .גם שאר החברות ייצאו בשיעור גבוה ( )72%ביחס לחברות דומות במשק. לנתוני תרשים 1 2 IVC Research Centerהנו מרכז מחקר שעוקב אחר תעשיית ההייטק בישראל ומנתח אותה. 3כאומדן ליצוא השתמשנו בפדיון פטור ממע"מ (ראו הגדרות והסברים) . תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 2 כ 80%-מהפדיון התרכז בחברות גדולות ( 50משרות שכיר ומעלה) .ואולם בין השנים 2013-2010השתנה חלקן היחסי של קבוצות הגודל השונות בעיקר כתוצאה מהתפתחותן של חברות וממעבר בין קבוצות הגודל. לנתוני תרשים 2 בשנת 2013הפדיון למשרת שכיר עמד על 458אלפי ש"ח .בלוח א מופיעים נתוני פדיון למשרת שכיר לפי קבוצות גודל (משרות שכיר) .ניתן לראות כי הפדיון למשרת שכיר גדל ככל שהחברה גדלה אם כי לא בקו ישר. לוח א -פדיון למשרת שכיר לפי קבוצת גודל אלפי ש"ח קבוצת גודל (משרות שכיר) סך הכל 458 19-1 49-20 249-50 +251 238 303 601 516 2013 ממוצע רב-שנתי )(2013-2010 473 285 245 647 534 משרות שכיר בשנת 2013פעלו במשק 259חברות בתחום הביוטכנולוגיה ,ובהן 6.3אלפי משרות שכיר (לפי נתוני ביטוח לאומי) .זוהי עלייה של 17%לעומת 2010שבה היו 5.4אלף משרות שכיר. לנתוני תרשים 3 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 3 עיקר החברות בתעשיית הביוטכנולוגיה הן חברות קטנות ,לאורך השנים כ 77%-מהחברות העסיקו פחות מ 20-משרות שכיר בחברה (לוח .)1אולם חלקן של חברות הביוטכנולוגיה הקטנות בתעסוקה גבוה בהשוואה לענפי התעשייה .לדוגמה חברות ביוטכנולוגיה שבהן עד 100משרות שכיר היוו בשנת 2013כ 50%-מסך התעסוקה בחברות מסוג זה ,לעומת 25%בענפי התעשייה ,הכרייה והחציבה (סיווג .)2011 לנתוני תרשים 4 הוצאות שכר ושכר למשרת שכיר בין הש נים 2013-2010גדלו סך הוצאות השכר ב 27%-מ 980.4-מיליוני ש"ח ב 2010-ל 1,250.0-מיליוני ש"ח ב 2013- (תרשים .)5השכר בחברות הביוטכנולוגיה הגדולות ( 150משרות שכיר ומעלה) גדל בין השנים 2013-2012ב, 52%- לעומת 13%בלבד בחברות שבהן פחות מ 150-משרות שכיר. לנתוני תרשים 5 עליית השכר בשיעור הגבוה מהעלייה במספר משרות השכיר הובילה לעלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר .בתרשים 6 ניתן לראות עלייה מתונה בשכר למשרת שכיר ( )10%בין השנים ,2013-2010בניכויי מדד המחירים לצרכן עלה השכר הראלי ב 3%-בלבד בתקופה זו. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 4 לנתוני תרשים 6 בעלות ( ישראלית וזרה) ומרכזי מו"פ של חברות רב -לאומיות חברות ומשקיעים זרים מזהים פוטנציאל במשק הישראלי בדגש על חברות עתירות טכנולוגיה .גופים זרים אלו מקימים ו\או רוכשים חברות בישראל הכוללות גם מרכזי מו"פ של חברות בין-לאומיות המתמקדים בפעילות מחקר ופיתוח. בשנת 2013פעלו 39חברות בבעלות זרה מתוכן 13מרכזי מו"פ (לוח ב) .בחברות אלו מרוכזות כ 44%-ממשרות השכיר וכ59%- מהפדיון .השכר למשרת שכיר בחברות זרות גבוה ב 26%-מזה שבחברות ישראליות. חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית לתהליכי הייצור שלהן .כ 6%-ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת 2013היו במרכזי מו"פ בהם שלמו את השכר הגבוה ביותר (240 אלף ₪למשרת שכיר) .נוכחותן של חברות רב לאומיות בתעשייה ,בדגש על מרכזי מו"פ מעיד כי התעשייה הישראלית מרכזת ידע ויכולות המאפשרים לה להתפתח ולעמוד בתחרות הבינלאומית. לוח ב -נתונים נבחרים לשנת ,2013לפי סוג בעלות בעלות סך הכל ישראלית זרה מזה :מרכזי מו"פ מספר חברות 259 220 39 13 פדיון מענק מהמדען הראשי שכר למשרת שכיר משרות שכיר אלפי ש"ח 199 178 224 240 מספרים מוחלטים 6,293 3,496 2,796 353 מיליוני ש"ח 101 2,884 61 1,189 40 1,695 19 111 יישומי הביוטכנולוגיה יישום ביוטכנולוגי הוא השימוש עבורו מיועדים הטכנולוגיה והמוצרים שאותם פיתחו או ייצרו החברות .עיקר הפעילות של חברות ביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת 'בבריאות האדם והחי' ,כ 72%-ממשרות השכיר ו 80%-מהפדיון מרוכזים בחברות שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ליישום 'בבריאות האדם והחי' 4 .כ 18%-ממשרות השכיר מרוכזים בביוטכנולוגיה החקלאית והשאר ביישומים אחרים .באופן דומה מתחלקים משרות השכיר והפדיון (לוח ג). 4איחוד שלושה יישומים' :בריאות האדם -מולקולות גדולות'' ,בריאות האדם -ריפויים אחרים' ובריאות וטרינרית .להגדרות ראה הגדרות והסברים. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 5 לוח ג -נתונים נבחרים לשנת ,2013לפי יישום יישום סך הכל בריאות אדם וחי ביוטכנולוגיה חקלאית איכות הסביבה אחר מספר חברות פדיון 259 210 28 14 7 2,884 2,333 196 35 320 מענק מהמדען הראשי שכר למשרת שכיר משרות שכיר אלפי ש"ח 199 207 179 139 214 מספרים מוחלטים 6,293 4,558 1,151 296 288 מיליוני ש"ח 101 96 2 1 2 השכר למשרת שכיר אינו אחיד בין התחומים ,הוא משתנה גם בין סוגי הבעלות השונים ,כפי שניתן לראות בלוח ב .לוח ד מתאר את השכר למשרת שכיר והפדיון למשרת שכיר לפי יישום ובעלות .השכר הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם במרכזי מו"פ העוסקים במו"פ ביוטכנולוגי 'בבריאות האדם והחי' ( 240אלפי ש"ח) .הפדיון הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם דווקא בחברות בבעלות ישראלית אשר פעילותן מיועדת ליישום 'אחר' ( 1,112אלפי ש"ח). לוח ד -פדיון ושכר למשרת שכיר לפי יישום ביוטכנולוגי ובעלות2013 , אלפי ש"ח יישום ביוטכנולוגי סך הכל בעלות ישראלית זרה מרכזי מו"פ ביוטכנולוגיה חקלאית בריאות אדם וחי אחר איכות הסביבה פדיון למשרת שכיר שכר למשרת שכיר פדיון למשרת שכיר שכר למשרת שכיר פדיון למשרת שכיר שכר למשרת שכיר פדיון למשרת שכיר שכר למשרת שכיר פדיון למשרת שכיר שכר למשרת שכיר 340 648 314 178 222 240 309 807 314 182 231 240 195 147 - 163 194 - 117 - 139 - 1,112 - 214 - עיקר הגידול בפעילות הביוטכנולוגיה היה ב'בריאות האדם והחי' .בין השנים 2013-2010גדל הפדיון ביישום זה ב- 20%- תרומה של 150%לגידול בכלל הפדיון ,ואילו בשאר היישומים חלה ירידה בפדיון (תרשים .)7 בניגוד לפדיון ,סך משרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה גדלו בכל אחת מהשנים הרלוונטיות .גם במקרה זה עיקר המשרות התווספו ליישום 'בריאות האדם והחי' ( 71%מסך הגידול הכולל במשרות) 23% ,מגידול זה התווספו 'לביוטכנולוגיה חקלאית' (ראה לוחות .)4-1 לנתוני תרשים 7 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 6 מימון ציבורי לפעילות מו"פ ביוטכנולוגי (מענקי המדען הראשי במשרד הכלכלה) המדען הראשי במשרד הכלכלה הוא הזרוע הביצועית העיקרית של הממשלה בכל הנוגע למימון ישיר של מו"פ מסחרי בחברות עסקיות .הנתונים המתקבלים מהמדען הראשי מאפשרים לקבל תמונה של המענקים שחולקו בתקופה זו לחברות ביוטכנולוגיה לביצוע מו"פ מסחרי. בשנת 2013חלה ירידה במענקי המו"פ שקיבלו חברות ביוטכנולוגיה ,והן קיבלו מענקים בשווי 101מיליון ש"ח .בתרשים 8 ניתן לראות כיצד התחלקו מענקים אלו לפי גודל חברה ,מיקום גאוגרפי ויישום ביוטכנולוגי. לנתוני תרשים 8 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 7 דמוגרפיה של חברות ביוטכנולוגיה פתיחות וסגירות של עסקים בלוח ה ניתן לראות את מספר החברות לפי שנת הפתיחה ושרידותן משנת 2010ועד לשנת .2013עבור חברות שנפתחו לפני שנת 2010קיימי ם נתונים רק על חברות שפעלו בשנת .2010אין מידע על חברות שפעלו ונסגרו לפני .2010במהלך השנים 2013-2010נפתחו 48חברות ביוטכנולוגיה חדשות ונסגרו כ.17- לוח ה -.חברות לפי שנת פתיחה ושנת פעילות2013-2010 , מספר החברות שנת פעילות סך הכל שנת פתיחה עד 2000 2005-2001 2009-2006 2010 2011 2012 2013 2010 252 2011 265 2012 258 2013 259 87 65 76 24 - 87 65 76 24 13 - 86 59 76 22 11 4 - 85 58 74 20 11 4 7 חלוקה גאוגרפית בלוח ו ניתן לראות ש 43%-מהחברות פועלות במחוז מרכז וכ 15%-פועלות במחוז ירושלים .במחוזות :מרכז ,תל אביב ,חיפה וירושלים יותר מ 80%-מיישומיהן הביוטכנולוגיים של החברות הם בריאות אדם וחי .מיקומן של 46%מהחברות נמצא בערים: ירושלים ,תל אביב-יפו ,נס ציונה ורחובות. לוח ו - .חברות לפי יישום ומחוז2013 , צפון חיפה מרכז תל אביב דרום יישום ביוטכנולוגי ירושלים סך הכל 38 33 20 112 39 17 בריאות אדם וחי ביוטכנולוגיה חקלאית איכות הסביבה ואחר 33 3 2 24 4 5 16 1 3 93 13 6 32 2 5 12 5 - פעילות ביוטכנולוגיה לפי ענף כלכלי בתרשים 9ניתן לראות כי בשנת 82% ,2013מהחברות התרכזו בענף המחקר והפיתוח במדעי הטבע .לעומת זאת ,רק 19% בלבד מהפדיון מקורו בענף זה ו 77%-מקורו בענף התרופות .על פי רוב חברות בענף מחקר ופיתוח עוסקות במחקר שטרם הבשיל ,ולכן הפדיון בחברות אלו נמוך .לעומתן החברות הגדולות מתרכזות בענף התרופות .רוב משרות השכיר בחברות הביוטכנולוגיה התחלקו בין ענף מחקר ופיתוח ( )42%וענף התרופות (.)42% תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 8 לנתוני תרשים 9 השוואה בי ן -לאומית נתוני ההשוואה הבין-לאומית מבוססים על אינדיקטורים עיקריים לביוטכנולוגיה של ארגון ה 5.OECD-האינדיקטורים המעודכנים אחת לשנה על ידי המדינות החברות ,מופקים בעיקר באמצעות סקרי ביוטכנולוגיה .תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל עומדת במרכז מדינות ה OECD-ובשורה אחת עם מדינות דומות כגון אירלנד ,דנמרק ,בלגיה ופינלנד. בתרשים 10מצוין מספר החברות בכל מדינה בשנת ( 2012או השנה האחרונה הרלוונטית) ושיעור החברות שייעודן הוא ביוטכנולוגיה .)dedicated biotechnology firm( 6במדינת ישראל נמצא השיעור הגבוה ביותר של חברות ביוטכנולוגיה ייעודיות ,כתוצאה מריבוי חברות הזנק קטנות. לנתוני תרשים 10 5 6 הנתונים האחרונים עבור ישראל הם לשנת .2010 חברות שיותר מ 75%-מהוצאות המו"פ שלהן מיועדות למו"פ ביוטכנולוגי. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 9 מדד השוואתי נוסף הוא חלקן של המדינות בפטנטים שנרשמו תחת האמנה הבין-לאומית ).(Patent Cooperation Treaty הפטנטים הנרשמים על ידי גורמים במדינת ישראל מהווים 1.5%מסך הפטנטים שנרשמים בעולם בתחום הביוטכנולוגיה. שיעור זה מעמיד את מדינת ישראל בקו אחד עם מדינות כגון דנמרק ,בלגיה ושבדיה. לנתוני תרשים 11 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 10 תהליך העבודה בסקרי ביוטכנולוגיה ( )2010 ,2002ניתן היה להפיק ולעבד נתונים רבים .השאלון כלל מגוון נושאים כגון :תחומי פעילות ביוטכנולוגית ,חסמים לפעילות ,הוצאות מו"פ והמקורות למימונם ,פטנטים ,מבנה התעסוקה ועוד .בפרסום זה המידע מוגבל מאחר ומקורו בנתונים מנהליים בהם קיים פירוט חלקי בלבד .לכן נדרש היה לסווג ולאפיין את החברות על סמך נתונים ממקורות שונים. בשלב הראשון גובשה אוכלוסייה בת 276חברות שפעלו לאורך השנים 2013-2010והתאימו להגדרת ארגון הOECD7- (באוכלוסייה ז ו ישנן חברות שפעלו לאורך כל השנים או חלקן) .על סמך תיאור החברות ופעילותה ממקורות השונים נבחנה התאמתן לאוכלוסייה. להלן חלוקת המקורות מהן נבנתה האוכלוסייה: 218 .1חברות הופיעו בסקר ביוטכנולוגיה 2010בו נתונים על כל המאפיינים הרלוונטיים .קבוצה זו מהווה את החלק הארי של החברות בפרסום זה. 58 .2חברות ממקורות שונים וביניהם :נתוני , IVCמרשם העסקים ,המדען הראשי במשרד הכלכלה ומרחבי הרשת. בשלב השני לאחר שנבחרו החברות ונאסף המידע הרלוונטי נקבעו לגבי כל חברה שלושה סיווגים שונים: .1היישום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה. .2התחום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה. .3האם עיקר פעילותה של החברה הוא מו"פ .כלומר מעל 75%מהוצאות המו"פ שלה הוא לטובת מו"פ ביוטכנולוגי. החברות סווגו לשבעה תחומי ביוטכנולוגיה ,כפי שסווגו בסקר ביוטכנולוגיה ,2010וכללו ,DNA\RNA :מולקולות וחלבונים, הנדסת תאים ותרביות רקמה ,טכניקות של תהליך ביוטכנולוגי ,ביואינפורמטיקה ,גנים ווקטורים של ,RNAננו-ביוטכנולוגיה (להגדרות ראה שאלון בפרסום .)8 1537 מספר היישומים הביוטכנולוגיים המוצגים בפרסום זה ירד מתשעה יישומים שהופיעו בסקר לארבעה יישומים: שני יישומי בריאות האדם ובריא ות וטרינרית אוחדו ,שני יישומי הביוטכנולוגיה החקלאית אוחדו לאחד .שאר היישומים נותרו ללא שינוי (להגדרות ראה שאלון). חברות שעיקר פעילותן הוא ביוטכנולוגיה הן חברות ששיעור הוצאות המו"פ שלהן עבור ביוטכנולוגיה הוא מעל 75%מסך הוצאות המו"פ שלהן .בסקר ביוטכנולוגיה 2010ניתן היה לקבל מספרים מדויקים לגבי הוצאות המו"פ אך בפרסום זה לא פנינו לחברות במסגרת סקר ולכן נקבע עבור כל חברה על פי המידע מהמקורות הנ"ל וסיווגן הכלכלי בלמ"ס. בנתונים נמצא פער בין מספר חברות הביוטכנולוגיה בשנת 2010על פי הסקר ( )233לבין מספר החברות שנמצאו בפרסום זה ( ) 251זאת כתוצאה מכך שמסגרת סקר ביוטכנולוגיה גם היא נבררה מתוך עשרות אלפי החברות הפועלות במשק הישראלי כיוון שאין מידע מקדים סדור על אוכלוסייה זו .מכיוון שכך חברות קטנות מאוד שלא היה מידע לגביהן בשנת 2011לא נכללו בסקר ואילו בשנת 2014לאחר שפ עלו מספר שנים ניתן היה לזהותן ולכלול אותן באוכלוסייה .יש לציין כי מדובר בחברות קטנות מאד (מספר משרות שכיר חד ספרתי – ראה לוח ט). 7 ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים ,מוצרי אורגניזמים ,מודלים וכו') על מנת לפתח ,לייצר ו/או לשנות חומרים חיים וחומרים שאינם חיים ,לצורך ייצור של ידע ,סחורות או שירותים (הגדרת ארגון ה.)OECD- 8 למ"ס ,סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ,2010פרסום מס' , 1537ירושלים ,תשע"ד . 2014 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 11 לוח ט - .חברות שהשתתפו בסקר ביוטכנולוגיה 2010 לפי קבוצת גודל2013-2010 , שנה 2010 האם השתתפו בסקר ביוטכנולוגיה ?2010 קבוצת גודל לא כן סך הכל 34 218 1-5 28 91 6-10 2 36 11-15 2 18 16-19 . 17 20-49 2 33 50-149 . 16 150-249 . 3 251+ . 4 סביר להניח שגם במקרה של חברות שפעלו בשנת 2013ישנן חברות קטנות שאינן נכללו בבסיס הפרסום ויתגלו בעתיד. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 12 מונחים ,הגדרות והסברים עסקים פעי לים יחידת עסק הוגדרה כפעילה בשנת הפעילות הקלנדרית אם נרשמה עבורה פעילות חיובית בחודש אחד לפחות באותה שנה. פעילות חיובית יכולה להירשם בפדיון חיובי או בתשומות חיוביות או משרות שכיר. משרות שכיר מספר משרות השכיר של עובדים (קבועים וארעיים) כולל את כמות משרות העובדים שעבדו באותה שנה קלנדרית לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום עקב מחלה ,חופשה ,מילואים וכו') ,המופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות. אם אדם עובד כשכיר בכמה מקומות עבודה ,יהיה מספר משרות השכיר שלו כמספר מקומות העבודה שבהם הוא עובד. פדיון מקור נתוני הפדיון בפרסום זה הוא שלטונות מע"מ והוא כולל שלושה סוגים אפשריים של פדיון: פדיון חייב במע"מ -פדיון הנובע ממכירת מוצרים וממתן שירותים בארץ (למעט פדיון בשיעור מס ,)0%וכן ממכירת נכסים קבועים של החברה .הפדיון כולל את כל המסים העקיפים החלים על המוצרים והשירותים ,אך אינו כולל את המע"מ עצמו. פדיון בשיעור מע"מ אפס -פדיון הנובע בעיקר מיצוא סחורות ושירותים ,ממכירת פירות וירקות טריים ,וממתן שירותים לתיירים מחו"ל (שהוא למעשה יצוא שירותים) ,שיעור המס עליו הוא אפס. פדיון הפטור ממע"מ -פדיון הנובע מעסקאות שלגביהן אין העוסק זכאי להחזר מע"מ על התשומות; למשל מכירת יהלומים בתוך ענף המסחר ,השכרת נכס למגורים ,מכירת טובין ומתן שירותים לצריכה באילת (פרט למכירת כלי רכב ומוצרים בני קיימה). שכר שנתי ממוצע למשרת שכיר כל התשלומים ברוטו ששולמו לכל משרות השכיר בשנת הפעילות ,כולל שכר יסוד ,תוספות יוקר ,תוספות ותק ,הפרשים בעבור תקופות קודמות ,מקדמות ,תשלומים עבור שעות נוספות ,פרמיות ,תגמולים ,מענקים ותוספות למיניהם (שוטפים או חד - פעמיים ,כגון כוננויות ,תורנויות ,משכורת "חודש ,"13קצובת נסיעה ,קצובת הבראה ,גמול השכלה ,גמול השתלמות ותשלומים עבור אחזקת רכב) .השכר ברוטו אינו כולל הוצאות עבודה נוספות וסכומים שהמעסיק משלם לקרנות (כגון קרנות פנסיה או ביטוח עבור שכירים) ,למס מעסיקים וכד' .השכר ברוטו לשנה מחולק בממוצע השנתי של משרות השכיר לכל מעסיק. פתיחות וסגירות של עסקים פתיחת עסק מוגדר ת בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של פתיחת העסק במע"מ .באופן דומה ,סגירת עסק מוגדרת בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של סיום פעילות העסק במע"מ כלומר אין לחברה המשך דווח על פעילות (שכר ,פדיון, משרות ועוד). טכנולוגיה מפציעה ( )Emerging technology טכנולוגיה מפציעה במהותה היא טכנולוגיה חדשה שיישומיה טרם הבשילו במלואם והשימוש בהם אינו נפוץ או שטרם מיצו את הפוטנציאל הגלום בה .אולם במקרים ספציפיים כאשר טכנולוגיה נפוצה מתפתחת באופן מהיר מאוד ניתן להגדיר את יישומיה החדשים כטכנולוגיה מפציעה .לעיתים מוגדרת טכנולוגיה מפציעה באמצעות המטרה שהיא מיועדת להשיג (למשל החיפוש אחר מקורות אנרגיה נקייה חדשים) ולאו דווקא המאפיינים של תחום מדעי/טכנולוגי מסוים. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל 01/04/2015 2013-2010 13 ענף כלכלי .92011 הענפים הכלכליים המוצגים בפרסום הם על פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה.הפעילות העיקרית המבוצעת בעסק בעלות זרה . מהון המניות שלה50% בשיעור העולה על,)חברה ישראלית המוחזקת ע"י תושב חו"ל (חברות או אנשים פרטיים יישומי ביוטכנולוגיה יישום ביוטכנולוגי Description Human health – large molecule therapeutics and monoclonal antibodies produced using rDNA technology. Human health – other therapeutics, artificial substrates, diagnostics and drug delivery technology etc. בריאות האדם והחי Veterinary health – all health applications for animals. GM agricultural biotechnology – new varieties of genetically modified (GM) plants, animals and micro-organisms for use in agriculture, aquaculture, and silviculture. Non-GM agricultural biotechnology – New varieties of non-GM plants, animals, and micro-organisms for use in agriculture, aquaculture, silviculture, bio pest control and diagnostics developed using biotechnology techniques (DNA markers, tissue culture, etc.) ביוטכנולוגיה חקלאית Environment – diagnostics, soil bioremediation, treatment of water, air, and industrial effluents using microorganisms, clean production processes. איכות הסביבה Natural resource extraction – applications for mining, petroleum/energy extraction, etc. Industrial processing – bioreactors to produce new products (chemicals, food, ethanol, plastics, etc.), biotechnologies to transform inputs (bioleaching, biopulping, etc.) אחר Non-specific applications – research tools etc. . המחבר: ירושלים.80 ' פרסום טכני מס.2011 הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה.)2011( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 14 9 01/04/2015 2013-2010 תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל
