כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה - The Zinman Institute of Archaeology

‫כנס מחקרי המכון‬
‫לארכיאולוגיה‬
‫‪08:45‬‬
‫התכנסות וכיבוד קל‬
‫‪09:15‬‬
‫דברי פתיחה‪:‬‬
‫פרופ’ ראובן שניר | דיקן הפקולטה למדעי הרוח‬
‫פרופ’ מינה וינשטיין‪-‬עברון | ראש המכון‬
‫מושב ראשון‬
‫‪09:30‬‬
‫‪09:55‬‬
‫‪10:20‬‬
‫‪10:45‬‬
‫יו"ר‪ :‬שמעון שובל – יושב ראש הוועד המנהל של המכון‬
‫ולדימיר אברוטיס | עדויות חדשות על אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבנט‬
‫למצרים בתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬מאתר נשר‪-‬רמלה‬
‫מיכאל אזבנד | סחר בין‪-‬אזורי בתקופה הרומית‪ :‬כלי חרס מסוסיתא כמקרה מבחן‬
‫מיכאל איזנברג | החידושים האחרונים בחפירות סוסיתא‪-‬היפוס‬
‫והסרת הלוט מעל ממצא ייחודי‬
‫הפסקה‬
‫מושב שני‬
‫‪11:15‬‬
‫‪11:40‬‬
‫‪12:05‬‬
‫‪12:30‬‬
‫יו”ר‪ :‬אברהם רונן‬
‫דני נדל ושותפים | מלכודות צייד עתיקות בארמניה‬
‫רון שימלמיץ ושותפים | העת בה הפכה האש להיות חלק בלתי נפרד מתרבות‬
‫האדם‪ :‬מבט ממערת טבון‬
‫אודי גלילי | מפעלים קדומים להפקת מלח בחופי הכרמל והגליל‬
‫הפסקה‬
‫מושב שלישי‬
‫‪13:30‬‬
‫‪13:55‬‬
‫‪14:45‬‬
‫סיום הכנס‬
‫*בין המושבים תתקיים מכירת ספרים של חוקרי המכון במחירי הנחה‪.‬‬
‫**לעיון בחוברת התקצירים‪http://arch.haifa.ac.il :‬‬
‫אולם ספדיה‬
‫‪14:20‬‬
‫יו”ר‪ :‬רוני רייך‬
‫שי בר ואדם זרטל | סקר הר מנשה עונות ‪)2014-2012( 38-36‬‬
‫פאולה ויימן‪-‬ברק‪ ,‬איילת גלבוע ויובל גורן | קשרי מסחר בין דור למצרים בתקופת‬
‫הברזל הקדומה‪ :‬מחקר במינרלוגיה אופטית‬
‫עדי ארליך | בחזרה לבית שערים‬
‫‪ 15‬במרץ ‪2015‬‬
‫המכון לארכיאולוגיה ע“ש זינמן‬
‫‪The Zinman Institute of Archaeology‬‬
‫‪1‬‬
‫עדויות חדשות על אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבנט למצרים בתקופת‬
‫הברונזה הקדומה‪ ,‬מאתר נשר‪-‬רמלה‬
‫ולדימיר וולף אברוטיס‬
‫הכנס יתקיים באולם ספדיה‬
‫בבניין "הרב תכליתי"‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫כתובת‪ :‬שדרות אבא חושי ‪ 199‬הר הכרמל‪ ,‬חיפה‬
‫כניסה דרך "שער כרמל"‬
‫טל'‪04-8249392 | 04-8240689 :‬‬
‫‪arch@research.haifa.ac.il‬‬
‫‪http://arch.haifa.ac.il‬‬
‫בעשור האחרון נערכות חפירות ארכיאולוגיות בשטח מחצבת נשר באזור תעשייה רמלה‪ ,‬בראשותו של שלמה קול‪-‬יעקוב‪,‬‬
‫מטעם המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן‪ .‬באתר הובחנו תשע תקופות של פעילות אנושית‪ ,‬החל מהתקופה הכלקוליתית‬
‫וכלה בתקופה הממלוכית‪.‬‬
‫בתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬בה תתמקד ההרצאה‪ ,‬שימש האתר כבית קברות‪ .‬עד כה‪ ,‬התגלו ונחפרו שמונה מערות קבורה‪.‬‬
‫הקבורה נעשתה בהטמנה ראשונית במערות קארסטיות טבעיות‪ ,‬שעוצבו בצורה מינימאלית‪ .‬במספר מקרים‪ ,‬נקברים‬
‫בודדים הונחו על משטחים בנויים מלוחות אבן‪ .‬תופעה זו מצביעה‪ ,‬אולי‪ ,‬על מעמדם החברתי הגבוה יחסית‪ .‬לקבורות נלוו‬
‫מגוון מנחות‪ :‬כלי חרס ואבן‪ ,‬פריטים מצור ונחושת‪ ,‬ותכשיטים מחומרים שונים‪ .‬המכלולים הקרמיים מצביעים על השלב‬
‫המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה א’ (שלהי האלף הרביעי לפנה”ס)‪ .‬בין הממצאים ישנם מספר פריטים שיובאו‬
‫ממצרים‪ .‬לצד אלו ישנם חפצים מקומיים המחקים את אלה המצריים‪.‬‬
‫באתרים רבים‪ ,‬המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלבנט‪ ,‬נמצאו חפצים מצריים‪ ,‬המצביעים על קשרים‬
‫תכופים בין האזורים‪ .‬נקודת השיא ביחסי גומלין אלה מגיעה במהלך השלבים המאוחרים של תקופת הברונזה הקדומה‬
‫א’‪ ,‬כאשר אלה חדלים לחלוטין בשלבים הקדומים של תקופת הברונזה הקדומה ב’ (ראשית האלף השלישי לפנה”ס)‪.‬‬
‫הכלים המצריים מהשלב המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה א’ מאתר נשר‪-‬רמלה מתוארכים לתקופת נקדה ‪.IIIC‬‬
‫הממצאים המצריים מנשר‪-‬רמלה מוסיפים נדבך חשוב לחקר התקופה והבנת קשרי המסחר האזוריים‪ .‬אחת ממטרות‬
‫המחקר היא ניסיון לסנכרן בין התארוכים היחסיים של דרום הלבנט ומצרים בתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫מכלול כלי חרס‪ ,‬כלי צור וראש רומח מקבר ‪ ,F55‬תקופת הברונזה הקדומה א’‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סחר בין‪-‬אזורי בתקופה הרומית‪ :‬כלי חרס מסוסיתא כמקרה מבחן‬
‫מיכאל אזבנד‬
‫בהרצאה זו נדון בקשרי המסחר בין היפוס‪-‬סוסיתא שבגולן לבין הגליל בתקופה הרומית באמצעות מחקר של כלי חרס‬
‫מקומיים נפוצים‪ .‬בשל מיעוטם של המקורות הספרותיים הדנים בנושא ישנה חשיבות רבה למחקר הארכיאולוגי על‪-‬מנת‬
‫להבין את היחסים הסוציו‪-‬אקונומיים בין דרום רמת הגולן‪ ,‬בו היה רוב נוכרי‪ ,‬והגליל המזרחי‪ ,‬שהיה בעיקרו יהודי בתקופה‬
‫הרומית‪.‬‬
‫על‪-‬מנת לבחון את אופיו ועוצמתו של המסחר אותרו ונבדקו מכלולים של כלי חרס מקונטקסטים רומיים בסוסיתא עם‬
‫דגש על טיפוסים נפוצים של‪ ‬כלי בישול וקנקנים‪ .‬המחקר על שני סוגי הכלים מאפשר הבנה עמוקה יותר של דפוסי מסחר‬
‫שונים כיוון שכלי הבישול נרכשו בעיקר עבור השימוש בכלים עצמם ואילו קנקנים נרכשו גם בעבור תכולתם‪ .‬במקרים‬
‫מסוימים ניתן היה להבדיל טיפולוגית בין כלי חרס שנוצרו בגולן לאלו מהגליל‪ ,‬בעיקר בקנקנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נתגלה כי‬
‫רוב כלי הבישול דומים טיפולוגית בגליל ובגולן‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר אפשר לנו לקבוע את אזור הייצור ולעיתים אף אתר ייצור‬
‫בודד‪ ,‬דוגמת זה בכפר חנניה שבגליל‪ .‬מחקר זה התבסס על בדיקה מיקרומורפולוגית של הכלים‪.‬‬
‫הנתונים שהתקבלו מהבדיקות האנאליטיות והטיפולוגיות מראות‪ ,‬כי יש בסוסיתא כלי בישול וקנקנים שמקורם הן מהגולן‬
‫והן מהגליל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להבחין בהבדל בעוצמת המסחר מהגליל לסוסיתא בין סוגי הכלים השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש הבדלים‬
‫דיאכרוניים בעוצמת המסחר מהגליל לסוסיתא‪ .‬על‪-‬מנת לבדוק את אופיו ועוצמתו של המסחר מסוסיתא לגליל נסקרו‬
‫קונטקסטים‪ ,‬פרסומים ומחקרים אנליטיים של כלי חרס מהגליל המזרחי‪ ,‬ובמיוחד מאתרים הקרובים לחוף המערבי של‬
‫הכנרת‪.‬‬
‫בהרצאה זו נדון‪ ‬גם בהשלכות המתודולוגיות של מחקר זה להבנת הסחר הבין‪-‬אזורי‪ ,‬נדון בשימוש במתודות אנאליטיות‪,‬‬
‫בצורך לאתר ולכמת מכלולים‪ ,‬ובשימוש במכלולים שמאפשרים הבנה‪ ‬סינכרונית ודיאכרונית של קשרים מסחריים‪.‬‬
‫צילום מיקרוסקופי באור מקוטב (‪ )XPL‬של סיר בישול מסוסיתא‪ ,‬העשוי מחומר שהתפתח‬
‫מקרקע בזלתית מקומית שטוף מגיר המכיל קוורץ בגודל סילט‪ .‬במרכז התמונה נראה‬
‫שבר של בזלת‪( .‬צילום‪ :‬מ‪ .‬אזבנד)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫החידושים האחרונים בחפירות סוסיתא‪-‬היפוס‬
‫עונות ‪2014-2012‬‬
‫מיכאל איזנברג‬
‫עונת החפירות של קיץ ‪ 2014‬הינה ה‪ 15-‬במספר מאז החלה משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה‬
‫לחשוף צפונותיה של אחת מן הערים המרכזיות במרחב הדקפוליס וצפונה של א”י מן התקופה הקלאסית‪.‬‬
‫בתחומהּ של העיר על רמת ההר‪ ,‬מספר חפירות בסביבת ההר ובתי הקברות‬
‫ָ‬
‫בתקופה זו נערכו חפירות רחבות‪-‬היקף‬
‫הסמוכים לו‪ ,‬ונערכו סקרים מרחביים‪ .‬מחקר זה הקנה את מרבית הידע הקיים לנו כיום על תרבותה החומרית של סוסיתא‬
‫והיושבים בה ועל מרחבה של אחת מערי הדקפוליס‪.‬‬
‫בשלושת השנים האחרונות התמקדה משלחת החפירות בחשיפתם של שני מכלולי‪-‬בנייה ציבוריים על רמת ההר‪ :‬הבזיליקה‬
‫מן התקופה הרומית ובית‪-‬המרחץ הציבורי בדרום העיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬בין העונות המרכזיות‪ ,‬נערכו חפירות קצרות‪-‬מועד במצודת‬
‫טל הסמוכה לאוכף סוסיתא‪ ,‬במאוזוליאום ממזרח לאוכף ולאחרונה בסדרת מבנים ממערב לאוכף‪ .‬באלה האחרונים‬
‫ובמכלולי הבנייה על ההר תתמקד ההרצאה‪.‬‬
‫הבזיליקה הרומית בסוסיתא הינה אחת מן הדוגמאות המובהקות להרס עירוני בעקבות רעש האדמה של שנת ‪363‬‬
‫לספירה‪ .‬רעש זה הותיר את הבזיליקה בהריסותיה מבלי שתיבנה מחדש‪ .‬במהלך העונה האחרונה חשפו חיים שקולניק‪,‬‬
‫מנהל החפירה‪ ,‬וצוותו עדויות לראשית ההתיישבות על הר סוסיתא מתחת לשרידי הבזיליקה‪ .‬בין אלה‪ ,‬מתקנים לאגירת‬
‫מים ותבואה וכן שני שלדי‪-‬אדם הקבורים מתחת להריסות הבזיליקה‪.‬‬
‫בית‪-‬המרחץ הציבורי‪ ,‬שהוקם בתקופה הרומית וחדל משימוש במאה הד’ לספירה‪ ,‬הולך ונחשף בידי ארלטה קובלבסקה‬
‫וצוותה‪ .‬השנה למדנו‪ ,‬כי אומנם רעש האדמה של ‪ 363‬לספירה גרם להרס רב‪ ,‬אך המכלול בתפקודו המקורי חדל לשמש זמן‬
‫קצר בטרם הרעש‪ .‬רגלו של פסל השיש שנתגלתה כאן היא מבין הממצאים האמנותיים המשובחים שנתגלו עד כה בסוסיתא‪.‬‬
‫חשיפתו של הבסטיון‪ ,‬מערך ההגנה המרכזי של העיר שהוקם טרם בית המרחץ במרכז המצוק הדרומי‪ ,‬נמשכה השנה‬
‫בחלקו המזרחי‪ .‬התוצאות מבטיחות ביותר ומאששות את ההשערה באשר לאופן בנייתו וייעודו של המכלול כמשטח איתן‬
‫להצבת מכונות השיגור של העיר‪.‬‬
‫מספר ימי חפירה במהלך חודשי החורף של ‪ 2015-2014‬הביאו עימם תגליות מרתקות בשטח החפירה החדש ממערב‬
‫לאוכפהּ של סוסיתא‪ ,‬לא הרחק מן החפיר ההגנתי‪ .‬טרם איששנו ההשערה‪ ,‬כי לפנינו מערך ייחודי של האנגרים ממוגנים‬
‫עבור מכונות השיגור של מגני העיר מפני האויב המקדם מכונות המצור הכבדות על הדרך הקדומה שנסללה ממערב‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬המגדל העגול האיתן ההולך ונחשף ושרידי בית מרחץ מלמדים על תפקוד שונה לחלוטין של אזור אוכפהּ של‬
‫סוסיתא ממה ששערנו קודם לכן‪ .‬ממצא ייחודי שנתגלה כאן ועבר בשבועות האחרונים תהליכי שימור בידי ד”ר אלכסנדר‬
‫ירמולין‪ ,‬מנהל מעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה‪ ,‬יוצג בפני באי הכנס‪.‬‬
‫חשיפתה של רגל עשויה שיש‪ ,‬חלק מפסל רומי במכלול בית‬
‫המרחץ‪ ,‬שהתנשא לגובה של כ‪ 2.20 -‬מ’ (צילום‪ :‬מ‪ .‬איזנברג)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פוטוגרמטריה מיושרת במהלך צילומי עבודה של שטח המגדל‬
‫העגול (צילום‪ :‬מ‪ .‬איזנברג‪ ,‬פוטוגרמטריה‪ :‬א‪ .‬גרשטיין)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מלכודות צייד עתיקות בארמניה‬
‫דני נדל‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬אמנון נחמיאס‪ ,‬בוריס גספריאן‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬דפנה לנגוט‪ ,‬פולינה ספיבק‬
‫וגיא בר‪-‬עוז‬
‫בשיתוף עם אלי קרטר‪-‬גרשטיין‪ ,‬גל פז ואמיר קטינא‬
‫מלכודות‪-‬צייד גדולות המיועדות ללכידת עדרים מוכרות באזורים הצחיחים של דרום‪-‬מערב אסיה מזה כ‪ 90-‬שנה‪.‬‬
‫במדבריות של המזה"ת הן נקראות "עפיפוני מדבר"‪ ,‬מונח שהוטבע על ידי טייסים בריטיים בין שתי מלחמות העולם‪ .‬בנגב‬
‫ובסיני המלכודות נראות כמשפך גדול שבו שני קירות אבן אלכסוניים זה לזה מובילים למעבר צר אשר בצידו השני נמצא‬
‫מצוק או ראשה של המלכודת‪ .‬בנגב ובסיני מוכרים כ‪ 60-50 -‬מלכודות מסוג זה והן שימשו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לצייד עדרים‬
‫קטנים של צבאים ואולי אף פראים ומיני בעלי‪-‬חיים אחרים‪ .‬במדבריות ירדן‪ ,‬סוריה ומקומות אחרים ישנו גם טיפוס מכלאה‬
‫גדול ומורכב יותר‪ ,‬אשר ככל הנראה שימש ללכידה ושמירה של החיות ולא להרג מיידי שלהן‪.‬‬
‫בסך‪-‬הכל יש בדרום‪-‬מערב אסיה מעל ל‪ 4,000 -‬מלכודות במגוון טיפוסים רחב‪ .‬העפיפונים נמצאים מדרום ערב הסעודית‬
‫ועד למרכז אסיה‪ ,‬ובחלקה המערבי של היבשת‪ .‬המופע הצפוני ביותר נמצא בארמניה‪ .‬כאן תועדו עד כה כ‪ 170 -‬מלכודות‪,‬‬
‫ומשלחת משותפת של המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן והאקדמיה הלאומית למדעים בארמניה חוקרת מקבץ של שרידים‬
‫אלה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫המשלחת המשותפת עבדה בקיץ ‪ 2013‬על הגבעות בשולי בקעת אררט‪ ,‬בגובה של כ‪ 1,000-‬מ' מעל פני הים‪ .‬העמק עצמו‬
‫פורה‪ ,‬משופע במים‪ ,‬שדות וכפרים חקלאיים‪ .‬הגבעות מסביב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬צחיחות למדי והן מכוסות בצומח נמוך ללא‬
‫עצים‪ .‬לאחר סקר של שטח המחקר (‪ 10x8‬ק"מ) נבחרו לחפירה שתי מלכודות פשוטות ומערכת מורכבת של מכלאה‪.‬‬
‫אוכפה של סוסיתא במבט לכיוון מערב אל הכינרת‪ .‬בית הקברות‪ ,‬החפיר והר סוסיתא ברקע‪.‬‬
‫המגדל העגול (צילום‪ :‬מ‪ .‬איזנברג)‪.‬‬
‫‪ -‬החפיר;‬
‫‪ -‬מאוזוליאום;‬
‫‪ -‬שטח החפירה של‬
‫בכל עפיפון חפרנו פלח בתוך ראש המלכודת ומספר תעלות בדיקה לאורך הזרועות‪ .‬למרות ניפוי אינטנסיבי לא נתגלו‬
‫ממצאים רבים‪ ,‬ואלה כוללים ראשי חץ מאובסידיאן ושברי חרס‪ .‬מספר דגימות ‪ OSL‬הניבו תאריכים של תקופת הברונזה‬
‫התיכונה והמאוחרת‪ .‬מדגמי פולן ושיקולים גיאומורפולוגיים מלמדים‪ ,‬כי גם באמצע ההולוקן הסביבה הייתה צחיחה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬כבר בתקופת הברונזה הקדומה הגיעו קבוצות אנשים מאזור הקווקז לעמק הירדן (תל בית ירח למשל)‪ .‬הדמיון‬
‫הרב בין העפיפונים הקטנים בארמניה ואלה במדבריות דרום הלבאנט מלמד‪ ,‬כי גם בתקופה מאוחרת יותר היו קשרים‬
‫וחילופי רעיונות וטכנולוגיות בין שני האזורים‪ .‬אמנם מלכודות הצייד נבנו בצורה דומה מאד‪ ,‬אך מיני בעלי החיים שניצודו‬
‫היו שונים‪ :‬בעיקר צבאים במדבריות שלנו וככל הנראה בעיקר כבש בר בארמניה‪.‬‬
‫איור ‪ - 1‬המשלחת המשותפת חופרת בראש עפיפון ערבנטון ‪ 2‬בשולי בקעת אררט‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫העת בה הפכה האש להיות חלק בלתי נפרד מחיי האדם‪ :‬מבט ממערת טבון‬
‫רון שימלמיץ‪ ,‬אברהם רונן ומינה וינשטיין‪-‬עברון בשיתוף עם סטיבן קון‪ ,‬אמי קלרק וארתור‬
‫ג’לינק מאוניברסיטת אריזונה‬
‫השימוש באש התפתח לחלק בלתי נפרד מתרבות האדם במהלך עברנו הפרהיסטורי‪ .‬בקרב החוקרים יש הסכמה רחבה‬
‫כי לשימוש באש יש פוטנציאל להוביל למגוון של שינויים אבולוציוניים וכי לשלבים המוקדמים בהם למד האדם לשלוט‬
‫באש יש חשיבות רבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הוצע בעבר כי השימוש באש יכול היה להוביל לשינויים באנטומיה שלנו‪ ,‬כגון גידול בנפח‬
‫המוח והקטנת מערכות הלעיסה והעיכול‪ .‬התפשטות האדם לאזורים קרים יותר ושימוש נפוץ יותר באתרי‪-‬בסיס הוצעו גם‬
‫הם להיות תוצאה ישירה של שימוש נשנה באש‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד השימוש הראשוני באש מתוארך כיום לפרק הזמן של כמיליון‬
‫שנים לפני זמננו‪ ,‬השפעתה הברורה של האש על האבולוציה של האדם באה לידי רק בעת שהשימוש בה הפך להיות תדיר‪.‬‬
‫הסוגיה מתי הפכה האש לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הומינידים קדומים‪ ,‬נתונה עדיין במחלוקת בקרב החוקרים‪.‬‬
‫מחקר זה מציע שיש לתארך את השינוי הטכנולוגי הזה לפרק הזמן של כ‪ 350,000-‬שנים לפני זמננו‪.‬‬
‫אחד מן הקשיים המרכזיים בזיהוי השימוש התדיר באש הוא אופי מכלול הנתונים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה הבנוי‬
‫באופן כללי מאתרים המייצגים מקטעי‪-‬זמן שקשה לחברם לרצף סדור אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬האתרים מן התקופה מועטים יחסית‬
‫ולכן הדיון מתייחס לרוב למרחבים גיאוגרפיים עצומים‪ .‬חקר מערת טבון שבכרמל הכוללת רצף של כ‪ 500,000-‬שנים‬
‫מאפשר להתגבר על מכשול זה‪ .‬הנחת המחקר שלנו הייתה כי משום שלאש יתרונות כה רבים כבישול מזון‪ ,‬חימום‪ ,‬הגנה‬
‫מטורפים ותאורה‪ ,‬לצד היבטים חברתיים מגוונים‪ ,‬ברגע שהאדם למד לשלוט בהדלקתה הוא השתמש בה באופן עקבי‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬ציפינו למצוא ברקורד הארכיאולוגי נקודה בזמן שלפניה שימוש באש יהיה ארעי ומועט ואחריה עקבי וסדור‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שיערנו כי המופע הארכיאולוגי שיעיד כי השימוש באש הפך להיות תופעה המושרשת בהתנהגות האדם לא יזוהה‬
‫באתר בודד אלא בסדרה של אתרים בני אותו הזמן‪.‬‬
‫מקור הנתונים למחקרנו הוא מחפירות מערת טבון על‪-‬ידי ארתור ג’לינק (‪ )1971-1967‬ועל‪-‬ידי אברהם רונן (‪.)2003-1975‬‬
‫בעזרת חיבור תוצאות שתי החפירות יצרנו רצף של כמאה שכבות המשתרעות לעומק של ‪ 16‬מ’‪ ,‬שראשיתן בבסיס המערה‪.‬‬
‫השכבות הן מהתרבות האשלית של התקופה הפליאוליתית התחתונה ועד התרבות המוסטרית של התקופה הפליאוליתית‬
‫התיכונה‪ .‬את העדות לשימוש באש לאורך הרצף תיעדנו בעזרת מעקב אחר שכיחות פריטי הצור השרופים בכל אחת מן‬
‫השכבות (צור הבא במגע עם חום העולה על ‪ 300 Cº‬מתבקע בצורה ייחודית הניתנת לזיהוי) (איור ‪.)1‬‬
‫תוצאות המחקר העידו כי צור שרוף נדיר ביותר לאורך החלק התחתון של הרצף שעומקו כשמונה מטרים‪ .‬השינוי בשכיחות‬
‫הצור השרוף חל באופן חד בשכבה המתוארכת לפרק הזמן שבין ‪ 324,000 – 357,000‬שנים לפני זמננו‪ ,‬ומיוחסת לקומפלקס‬
‫האשלו‪-‬יברודי‪ ,‬אם כי לא לראשיתו (איור ‪ .)2‬בכל אחת מן השכבות שמעל לשכבה זו שכיחות הצור השרוף גבוהה גם כן‪.‬‬
‫סקירת אתרים אחרים במרחב לימדה כי עדויות לאש ניתן למצוא ברוב האתרים מן הקומפלקס האשלו‪-‬יברודי‪ ,‬וכי גם‬
‫בהם השימוש האינטנסיבי באש לא מופיע בראשית השלב אלא במהלכו‪ .‬לסיכום‪ ,‬הנתונים מטבון ומרחב הלבאנט מעידים‬
‫כי השימוש היום‪-‬יומי באש הפך להיות חלק בלתי נפרד מתרבות האדם סביב ‪ 350,000‬שנים לפני זמננו ולכן יכול להוות‬
‫בסיס רק להסבר שינויים אבולוציוניים שחלו מאז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫איור ‪ - 2‬ראש עפיפון מכלאה במבט על ובחתך (מכלול ערבנטון ‪.)1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫איור ‪ - 1‬פריטי צור‪ ‬שרופים (‪ )1‬ופריטי צור שאינם שרופים (‪ )2‬ממערת‪ ‬טבון‪ ,‬שכבה ‪ 79‬המתוארכת ל‪ 350,000-‬שנים לפני זמננו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מערכות עתיקות להפקת מלח בחופי ישראל‬
‫אהוד גלילי‬
‫מלח בישול הינו מרכיב תזונתי‪ ,‬תעשייתי וכלכלי המשמש לשימור מזון וכתבלין‪ .‬מלח שימש גם לצרכים דתיים וסמליים‬
‫וכאמצעי תשלום‪ .‬ניתן לחצוב מלח כמינרל או להפיקו על ידי ייבוש מי ים‪ .‬במחקרים ארכיאולוגיים בחופי הכרמל והגליל‬
‫נחשפו ונחקרו עשרות מערכות מורכבות להפקת מלח מהים‪ ,‬כולל‪ ,‬מתקנים לשאיבה‪ ,‬הובלה ואידוי מי ים‪.‬‬
‫תנאים טופוגרפיים מתאימים באזורים אלה אפשרו הקמת מרכזים להפקת מלח החל מהתקופה הרומית‪ .‬חלק ממערכות‬
‫הפקת המלח קשורות לאתרי יישוב‪ ,‬לאתרים פולחניים ומעגנים‪ .‬בריכות האידוי‪ ,‬שהיו עשויות מטין‪ ,‬בדרך‪-‬כלל לא שרדו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מתקני שאיבה חצובים על קו החוף השתמרו‪ .‬ניתן לתארך מתקנים אלו בעזרת מקורות כתובים וממצאים‬
‫ארכיאולוגיים‪.‬‬
‫בגליל המערבי אותרו מערכות להפקת מלח באזור נהרייה וצפונית לעכו‪ .‬בחוף הכרמל התגלה מערך ייחודי של‬
‫מתקני הרמה‪ ,‬שפעלו בשיטות שונות‪ .‬בחלקם נחצבו בארות למי ים שהועלו בכוח הרוח‪ ,‬בהמות או אדם ובאחרים‬
‫נמצא פתרון הנדסי ייחודי‪ :‬האנרגיה הקינטית של גלי הים נוצלה להרמת המים והעברתם לאגני האידוי‪ .‬ממתקן‬
‫ההרמה הובילו תעלות חצובות את מי הים לבריכות האידוי שנמצאו במרזבות חרסיתיות בלתי מחלחלות בעורף החוף‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שהמלח מחופי הכרמל והגליל שווק לתעשיית המליחים בכנרת ולצרכים שונים ברחבי הארץ‪ .‬מסורת הפקת המלח‬
‫בחוף הכרמל נמשכת גם בימינו‪ .‬בעתלית פועל‪ ,‬החל מתחילת המאה‪-‬העשרים‪ ,‬מפעל להפקת מלח הפועל על‪-‬פי עקרון‬
‫אידוי מי הים‪ ,‬בדומה למערכות העתיקות ומשתמש באגני האידוי ששימשו בתקופות הקדומות‪.‬‬
‫איור ‪ - 2‬מערת טבון וציון מקום הופעת ראשית השימוש התדיר באש‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫סקר הר מנשה עונות (‪38-36 )2014-2012‬‬
‫תגליות חדשות בספר השומרון והשוואת תוצאות הסקר לנתוני חפירות הצלה וסקרים‬
‫נוספים במרחב השומרון הצפוני‬
‫שי בר ואדם זרטל‬
‫סקר הר מנשה‪ ,‬בהנהלת פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬נערך בשומרון ברציפות החל משנת ‪ .1978‬עד כה‬
‫התגלו למעלה מ‪ 1,500-‬אתרים ארכיאולוגיים חדשים ופורסמו חמישה כרכי סקר בעברית ושניים באנגלית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נסקר אזור ספר השומרון המזרחי‪ ,‬בקרבת דרך אלון‪ ,‬מנחל מכוך בדרום ועד נחל תרצה בצפון‪ .‬בשטח זה‬
‫נחקרו ‪ 290‬אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬מרביתם נתגלו לראשונה בסקר זה‪ ,‬וכן תועדו למעלה מ‪ 600-‬תופעות מעשה ידי אדם‪.‬‬
‫בחלקה הראשון של ההרצאה נציג כמה תגליות מייצגות מעונות הסקר האחרונות‪ ,‬כמו מערכת חוות וכפרים נרחבת‬
‫מתקופת הברונזה התיכונה ‪ ;2‬אתר חדש מסוג ‘גילגל’ שהתגלה על גדת נחל מכוך ומצטרף לקבוצת אתרים ייחודיים‬
‫דומים שהתגלו בסקר‪ ,‬הקשורים לפולחן בתקופת הברזל א’; ואתר מרכזי‪ ,‬ייתכן מנהלי או צבאי‪ ,‬משלהי תקופת הברזל‪.‬‬
‫בחלקה השני של ההרצאה נעסוק בניתוח השוואתי שבוצע בתא שטח אחר של הסקר – צפון‪-‬מערב השומרון‪ .‬כאן נשווה‬
‫את תוצאות הסקר (שבוצע באזור זה בשנות ה‪ 80-‬של המאה שעברה) מול תוצאות עשרות חפירות הצלה שבוצעו במקום‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשווה שלושה סקרים שונים שבוצעו באותו תא שטח (סקר הר מנשה‪ ,‬סקר מפת מענית וסקר‬
‫החירום)‪ .‬למסקנות הנובעות מהשוואות אלה משמעות רבה בהבנת היתרונות והחסרונות של הסקר הארכיאולוגי‪.‬‬
‫איור ‪ - 1‬אתר רימונים ‪ – 7‬בית חווה טיפוסי מתקופת הברונזה התיכונה ‪ 2‬בספר המדבר של השומרון‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫קשרי מסחר בין דור למצרים בתקופת הברזל הקדומה‪ :‬מחקר במינרלוגיה אופטית‬
‫פאולה ויימן ברק‪ ,‬איילת גלבוע ויובל גורן‬
‫קרמיקה מיובאת ממצרים הינה נדירה במכלולי תקופת הברזל הקדומה במרחב הארץ‪-‬ישראלי ולאורך החוף הפניקי‪.‬‬
‫במהלך שלושת העשורים האחרונים נחשף בתל דור מכלול קרמיקה מיובאת ממצרים אשר כולל מאות כלים‪ .‬מכלול‬
‫זה הוא הגדול מסוגו שנמצא עד היום מחוץ למצרים ובו בעיקר קנקנים אבל גם קדרות‪ ,‬קערות ואפילו שני סירי בישול‪.‬‬
‫תופעה זו משתרעת על כמאתיים וחמישים שנה ומתוארכת ל ‪ 850–1140/1100‬לפנה”ס בקירוב‪ .‬הרצאה זו מתמקדת‬
‫בהצגת הרצף הכרונוסטרטיגרפי‪ ,‬ניתוח כמותי‪ ,‬טיפולוגיה וחומרי הגלם בשימוש הקדרים‪.‬‬
‫במסגרת מחקר זה נערכה אנליזה במינרלוגיה אופטית (פטרוגרפיה) על כלים אלו בכדי לברר את מוצא חומרי הגלם‬
‫והטכנולוגיות בשימוש הקדרים המצריים של התקופה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬סוגי הטין שעמדו לרשות הקדרים המצריים נחלקים‬
‫לשניים‪ :‬טין נילוטי (‪ )Nile Silt‬וחרסית החוואר (‪ .)Marl Clay‬בתקופה הנידונה השתמשו בעיקר בטין הנילוטי לייצור‬
‫מרבית הכלים שנבדקו‪ .‬תוצאות האנליזות הראו מנעד רחב של אפיונים הנובע משינויים בהרכב הטין הנילוטי ובטכנולגיית‬
‫יצירת הכלים‪ .‬התגלה כי איתור מוצאם המדויק של הכלים אינו אפשרי בשלב זה משתי סיבות‪ :‬טבעו של הנילוס המשנע‬
‫סדימנטים ומיעוט באנליזות מינרליות של קרמיקה במצרים לצרכי השוואה‪.‬‬
‫למרות גודלו המצומצם יחסית של המדגם ניתן לעקוב אחר התפתחות כרונולוגית בגימור שטח הפנים של הכלים‪ .‬בשלבים‬
‫המוקדמים‪ ,‬בתקופת הברזל הקדומה (‪ Ir1a‬עד ‪ ,)Ir1a|b‬הכלים מאופיינים בחיפוי לבן או ורוד‪ ,‬עבה ושמנוני‪ .‬לאחר מכן‬
‫(בשלב ‪ )Ir1b‬החיפויים על הכלים נעלמים כמעט לחלוטין‪ .‬בשלבים המאוחרים יותר ( ‪ Ir1|2‬עד (‪ ,Ir2a‬המגמה לחפות את‬
‫הכלים חוזרת אולם הפעם החיפויים דקים יותר ומאופיינים במשיכות מברשת שאינן אחידות‪.‬‬
‫איור ‪ - 2‬אתר שעב רומני – מתחם ברזל א’ מטיפוס ‘כף רגל’ שהתגלה מצפון לנחל מכוך‪.‬‬
‫אופיו של מכלול זה שונה לחלוטין מהייצור הקרמי בסגנון מצרי המוכר במאה ה‪ 12-‬לפנה”ס במרכזי השלטון המצרי בארץ‪-‬‬
‫ישראל כדוגמת יפו‪ ,‬אפק ובית‪-‬שאן‪ .‬מכלולים אלה אופיינו בייצור מקומי של טיפוסים מוגדרים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הקרמיקה‬
‫המצרית בדור מיובאת במגוון טיפוסים סגנוניים ומגוון שימושים‪ .‬הקשר של דור עם מצרים משתקף באופן חלקי במגילת‬
‫ון‪-‬אמון שאמיתותה ההיסטורית ותיארוכה המדויק עדיין שנויים במחלוקת‪ .‬תיאור המסע של הכהן המצרי אשר בדרכו‬
‫לגבל עוצר בדור‪ ,‬משקף יחסי סחר סימביוטיים בין הפניקים לבין מצרים של תקופת הביניים השלישית‪.‬‬
‫קנקנים מצריים מתל דור (צילום‪ :‬י‪ .‬הירשברג ול‪ .‬גיטו)‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫בחזרה לבית שערים‬
‫עדי ארליך‬
‫בית שערים מוכרת כעיר הסנהדרין והנשיאות‪ ,‬ועירו של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה‪ .‬לאחר קבורתו של רבי יהודה הנשיא‬
‫בשנת ‪ 220‬לספירה בעירו הפכה בית שערים לבית‪-‬קברות מרכזי ליהודי ארץ‪-‬ישראל והתפוצות‪ ,‬ושימשה כתחליף קבורה‬
‫לירושלים‪ .‬לפני כשמונים שנה החלו החפירות באתר והן התמקדו בעיקר בבית‪-‬הקברות‪ ,‬שאף פורסם בדו”חות חפירה‬
‫מפורטים‪ .‬העיר עצמה כמעט ולא נחפרה‪ ,‬ומספר מבנים שנחפרו בה‪ ,‬שכללו בית כנסת‪ ,‬בית‪-‬בד‪ ,‬בתי מגורים ובזיליקה‪,‬‬
‫לא פורסמו פרט לדיווח כללי‪ .‬במהלך השנים נערכו חפירות מצומצמות בלבד בשטח העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬חזרנו לחפור את בית שערים והפעם בדגש על עיר החיים‪ .‬החפירה מתבצעת מטעם המכון לארכיאולוגיה‬
‫ע”ש זינמן ובסיוע הגן הלאומי בית שערים‪ .‬החפירה מתמקדת בגבעת שייח אבריק במטרה להכיר את העיר‪ ,‬ללמוד על‬
‫היקפה‪ ,‬תכניתה ואופייה‪ .‬מספר שאלות מרכזיות עמדו בפנינו‪ :‬שאלת אופיו של היישוב כעיר גלילית מחד גיסא וכמרכז‬
‫יהודי בינלאומי מאידך גיסא‪ ,‬שאלת הקשר בין העיר לבית‪-‬הקברות‪ ,‬ושאלת תולדות האתר‪ ,‬ובעיקר האם המשיך להתקיים‬
‫כעיר יהודית ובכלל אחרי אמצע המאה הרביעית לספירה‪ ,‬נושא עליו חלוקות הדעות‪.‬‬
‫אחד משטחי החפירה (שטח ‪ )B‬נפתח בסמוך לפסל אלכסנדר זייד‪ .‬הממצאים שנתגלו שם כללו בורות עם מילוי עשיר מן‬
‫התקופה הממלוכית והעותומנית‪ ,‬שחתכו ריצוף וקירות שזמנם ככל הנראה מהתקופה הרומית‪ .‬שטח ‪ A‬נפתח מעל לבזיליקה‪,‬‬
‫ובו התגלתה ארכיטקטורה שכללה קירות ועמודים קטנים‪ ,‬כנראה בשימוש משני‪ .‬פתח של בור מים החל להתגלות באחר‬
‫מריבועי החפירה‪ ,‬והוא מלא בשפך עפר עם ממצאים שזמנם אמצע המאה השלישית עד אמצע המאה הרביעית לספירה‪.‬‬
‫הממצאים מפתח הבור מאמתים את טענתם של חופרי האתר הקודמים‪ ,‬מזר ואביגד‪ ,‬כי היישוב עבר משבר ואף ניטש‬
‫באמצע המאה הרביעית‪ .‬כלי ברזל‪ ,‬שחלקם כלי נשק ואבן בליסטרה‪ ,‬שנתגלו בשטח זה עשויים להצביע על נוכחות בעלת‬
‫אופי צבאי‪ .‬עדיין אין באפשרותנו לקשור את ההרס של האתר לאחד מהמאורעות ההיסטוריים בתקופה זו (מרד גאלוס‬
‫ב‪ 351 -‬לספירה או רעידת האדמה של ‪ 363‬לספירה)‪ ,‬אך יתכן ומחקר כלי הברזל יסייע לקשור את האתר למרד העלום‪.‬‬
‫במורד הגבעה לכיוון צפון‪-‬מערב חפרנו מעל בית‪-‬הבד את שטח ‪ ,Y‬ושם התגלו מספר קירות של מבנה ומפולות שחתמו‬
‫שכבה עם כלי חרס‪ ,‬המתוארכים מאמצע המאה הרביעית עד לאמצע המאה החמישית לספירה‪ .‬ממצא זה הינו חשוב‬
‫שכן עד כה היו ידועים באתר מבנים עד לאמצע המאה הרביעית לספירה‪ ,‬וגם מבנה ביזנטי מאמצע המאה החמישית‬
‫לספירה ואילך‪ ,‬וכעת התגלה שלב הביניים בתולדות העיר מהתקופה הביזנטית המוקדמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחלנו לחפור בסמוך‬
‫לשכונת בית‪-‬הכנסת בשטח ‪ ,Z‬ושם החפירה הראשונית עדיין לא העלתה ממצא חד‪-‬משמעי‪ ,‬אם כי הקרמיקה מאזור זה‬
‫מצביעה על שלב מוקדם יחסית‪ ,‬מן המאות השנייה והשלישית לספירה‪.‬‬
‫עונת החפירות הראשונה בבית שערים העלתה תוצאות ראשוניות ובעיקר פתחה צוהר להמשך החפירות והעלתה שאלות‬
‫חדשות הנוגעות לתולדות האתר ולאופיו‪ .‬בשנים הקרובות אנו מתעתדים להמשיך במלאכת חשיפת העיר ולחשוף טפח‬
‫מהעיר המרכזית הזאת בגליל‪.‬‬
‫בור המים בשטח ‪.A‬‬
‫‪18‬‬
‫שרידי בנייה בשטח ‪.B‬‬
‫‪19‬‬