גליון 176, דצמבר 2015

‫דצמבר ‪ ,2015‬כסלו תשע"ו‪ ,‬גיליון ‪176‬‬
‫בטבע של דורון ניסים‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫מכתבים‬
‫תוכן עניינים‬
‫דורון עושה ניסים‬
‫חולצה רטובה‬
‫‪11%‬‬
‫רוח צעירה‬
‫בשצף קצף‬
‫לוקחים נשימה‬
‫החזון של הזקן‬
‫מתן תורה‬
‫ביקור הבאבא בובה‬
‫ייו ישמח וגו'‬
‫‪ GEN‬בלוטן‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫מדורים‬
‫מכתבים‬
‫דבר עורכת‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫אם אתם בסביבה‬
‫ציפור החודש‬
‫מדור כלכלי‬
‫עשב ים‬
‫בעיה בשיטה ‪ -‬יניב גולן‬
‫תשבץ‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫נוער באר אורה יצא לפעילות "המרוץ‬
‫עם השק הכתום" וילדי היישוב חילקו‬
‫בכל הבתים את התיק הכתום להפרדת‬
‫פסולת ביתית‪.‬‬
‫"קצה המדבר"‪,‬‬
‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫מופץ חינם בישובי האזור‬
‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬
‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬
‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬
‫‪nakdimon@eilot.org.il‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫משתתפים‪ :‬יעל איזנשטט‪-‬רוזן‪ ,‬מיכל‬
‫ברק ‪ -‬מאור‪ ,‬שרי ברקן‪ ,‬יניב גולן‪ ,‬נורית‬
‫גורן‪ ,‬חנן גינת‪ ,‬ליאור דפני‪ ,‬יורם הופמן‪,‬‬
‫שירלי חכם יפרח‪ ,‬שני טאוב‪-‬שפיגל‪ ,‬איתי‬
‫סופן‪ ,‬קרן ספיר‪ ,‬אינה רבקין‪ ,‬איתי שני‬
‫צילום שער‪ :‬דורון ניסים‬
‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫תוכנית אב לחקלאות‬
‫קראתי בעיון את מאמרו של יניב גולן על‬
‫הוועדה לשטחים פתוחים בחבל אילות‪ .‬לא‬
‫זה המקו ם להרחיב על המתח בין שימור לפ�י‬
‫תוח‪ ,‬ובין חקלאות לשמורות טבע‪ .‬אבל ראוי‬
‫לציין כי בתמ"א ‪( 35‬תכנית המתאר הארצית‬
‫העוסקת בשטחים פתוחים) המטרות המוי‬
‫צהרות של התוכנית הן "לתת מענה לצורכי‬
‫הבנייה והפיתוח של המדינה‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫השטחים הפתוחי ם ועל עתודות הקרקע לד�ו‬
‫רות הבאים"‪ .‬באותה תוכנית‪ ,‬שטחי חקלאות‬
‫מוגדרים כחלק מהתכנית לשטחים פתוחים‪,‬‬
‫יחד עם יערות וחורש טבעי‪ ,‬שמורות טבע‪,‬‬
‫גנים לאומיים‪ ,‬פארקים‪ ,‬נחלים וחופי ים‪.‬‬
‫אצלנו‪ ,‬במקביל לעבודת הוועדה‪ ,‬מכין מרכז‬
‫מדע ים המלח והערבה תוכנית אב לחקי‬
‫לאות‪ .‬במספרים כלליים ומקורבים אנחנו‬
‫צריכים רזרבה של לפחות עוד כ‪60,000-‬‬
‫דונם לשטחים חקלאיים‪ ,‬בהתאמה לתוכנית‬
‫האב של המועצה‪ .‬הדריש ה היא לפי ‪ 100‬נ�ח‬
‫לות ב‪ 10-‬קיבוצים – ‪ 80‬דונם לנחלה ועוד‬
‫כ‪ 20,000-‬דונם לקיבוצים שכבר הוגדלו נ�ח‬‫לותיהם (יטבתה וקטורה ) וכן לחקלאות פ�ר‬
‫טית (ע'רנדל‪ ,‬יהל ועוד)‪ .‬מתוך זה כבר הוקצו‬
‫פחות מ‪ 40,000-‬דונם‪.‬‬
‫לפי אותה תוכנית אב‪ ,‬שמדריכ ה את הוו�ע‬
‫דה לשטחים פתוחים‪ ,‬צריך להבטיח גם את‬
‫הקרקעות המתאימות לחקלאות‪ .‬אני מציע‬
‫למליאת המועצה לאשר רק תוכנית לשטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬כזאת שתבטיח את הרזרבה לשטחי‬
‫החקלאות‪.‬‬
‫בהשקעות עתק‪ ,‬תוכנית האב למים הולכת‬
‫וקורמת עור וגידים‪ .‬לאט מידי‪ ,‬מאוחר מידי‪,‬‬
‫אבל בטווח נראה לעין תוכפל כמות המים‬
‫העומדת לרשות החקלאים‪ .‬אנחנו חייבים‬
‫לעצמנו‪ ,‬למען קיומנו‪ ,‬להקצות את השטחים‬
‫הנדרשים לשימוש הולם במים‪.‬‬
‫דובי קדישאי‪ ,‬יטבתה‬
‫פרסם‬
‫עכשי "ו‬
‫דבר‬
‫ערבות הדדית‬
‫כולנו זוכרים את השיטפון של ה‪25-‬‬
‫באוקטובר כמשהו מרגש‪ ,‬קצת מפחיד‬
‫אבל מקסים למראה‪ .‬לא פחות מקסים היה‬
‫לראות ולחוות איך כולם התגייסו לעזור‬
‫אחד לשני באותו ערב‪ .‬בדיוק הייתי על‬
‫אוטובוס המועצה של רבע לשתיי ם בד�ר‬
‫כו חזרה מאילת‪ .‬צביקה היה הנהג שלנו‪,‬‬
‫והביטחון שלו‪ ,‬יחד עם חוש ההומור‪ ,‬הפכו‬
‫את החוויה לנעימה‪ .‬באותו האוטובוס נסעו‬
‫גם שישה ילדים שחזרו מיום לימודים‬
‫בקבוצת המחוננים‪ ,‬וכן מספר מבוגרים‬
‫מהישובים השונים‪ .‬חלק מהילדים נלחצו‬
‫כי חששו שיאחרו לחזור‪ ,‬אלא שאז שלפה‬
‫רגינה (קטורה) שקית של מקופלת וחיי‬
‫לקה לכולם‪ ,‬והאווירה השתנתה לחלוטין‬
‫והחיוך חזר לפנים של כולם‪.‬‬
‫לקח לנ ו שלוש שעות להגיע מאילת לק�י‬
‫בוץ סמר‪ ,‬אך כשהגענו לסמר נאמר לנו‬
‫שהכביש סגור ויהיה עלינו להמתין לפי‬
‫תיחתו‪ .‬השעה כבר הייתה ארבע ושלושים‬
‫וכולם היו רעבים‪ .‬הסמרניקים ‪ -‬לא רק‬
‫שאיפשרו לנו להשתמש בשירותים‪ ,‬אלא‬
‫אף הזמינו אותנו לארוחה בחדר האוכל‪.‬‬
‫היציאה מהאוטובוס‪ ,‬האוכל הטעים שהוגש‬
‫וקבלת הפנים החמה לה זכינו עודדו את‬
‫רוחנו‪ ,‬ואני רוצה להודות‪ ,‬בשם כול הנוסי‬
‫עים‪ ,‬גם לצביקה‪ ,‬הנהג ששמר על מצב רוח‬
‫טוב גם בשעות הקשות‪ ,‬וגם לחברי קיבוץ‬
‫סמר על קבלת הפנים החמה ביום הקשה‬
‫והרטוב הזה‪.‬‬
‫אביגיל מוריס‪ ,‬קטורה‬
‫החבל ברשת‬
‫אתר האינטרנט האזורי‬
‫ב"קצה המ‬
‫להזמנת פרסום ופרטים‪:‬‬
‫‪nakdimon@eilot.org.il‬‬
‫מתעדכן מדי יום‬
‫‪www.eilot.org.il‬‬
‫תזמון זה הכל (?)‬
‫קוראים יקרים‬
‫העיתון שאתם אוחזים בידיכם‪ ,‬הוא יותר מגזין בזו הפעם‪ ,‬מאשר‬
‫עיתון‪ .‬באופן חד‪-‬פעמי אוחדו גיליונות נובמבר‪-‬דצמבר לגיליון‬
‫אחד‪ ,‬עבה ומגוון‪.‬‬
‫עיתו ן המועצה האזורית חבל אילות מיועד ‪ -‬בראש ובראש�ו‬
‫נה ‪ -‬להעניק מידע‪ ,‬עניי ן ובידור לכם ‪ -‬תושבי האזור‪ .‬ב�א‬
‫זורים מספר ברחבי הארץ‪ ,‬בעיקר כאל ה המאופיינים ב�ה‬
‫תיישבות כפרית ומפוזרת כשלנו‪ ,‬יוצא עיתון אזורי בתקופות‬
‫שונות ‪ -‬פעם בחודש‪ ,‬חודשיים ואפילו אחת לרבעון‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה ‪ -‬האם נכון הדבר גם לאזורנו? האם תעדיפו לקבל‬
‫עיתון עב כרס פעם בחודשיים ‪ -‬כזה שיספיק לחודשיים?‬
‫‪ /‬דבר העורכת‬
‫כמובן‪ ,‬לתדירות כזו יש גם חסרונות‪ ,‬ובראשם העיתוי של חלק‬
‫מהכתבות‪ ,‬בעיקר אלה שהן תלויות זמן‪ .‬טענה זו‪ ,‬של "פג תוקף"‪,‬‬
‫טובה גם לעיתון היוצא פעם בחודש‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬אם היינו בוחרים‬
‫לסקר את גל הטרור בגיליון דצמבר ועד תחילת ינואר יפרוץ‬
‫(כמובן) השלום‪ ,‬או ‪ -‬חלילה ‪ -‬מלחמה כוללת‪ ,‬הרי שהעיתון‬
‫יהיה רלוונטי כ‪ ...‬ובכן‪ ,‬כחדשות יום אתמול‪.‬‬
‫עוד נושא חשוב שוודאי יבוא על פתרונו עד צאת הגיליון‪ ,‬הוא‬
‫נושא הטבת המס לחבל אילות‪ ,‬שדינו להיחרץ עד ה‪ ,1.12-‬אך‬
‫מה נעשה‪ ,‬ועל העיתון לרדת לדפוס כשבוע לפני כן‪ ,‬על מנת‬
‫שיהיה בידיכם בתחילת החודש? אז סקירה מכובדת של קורותיה‬
‫של אותה הטבה ידועה יש‪ ,‬גם כמה מלים מראש המועצה‪ ,‬אבל‬
‫הכרעה ‪ -‬אין‪ .‬לא בגיליון ‪ 176‬של "קצה המדבר"‪.‬‬
‫מי שאל אתכם?‬
‫אני‪ ,‬אבל אתם כמעט אף פעם לא עונים‪.‬‬
‫בשיחת מסדרון דווקא יש לכם מה לומר‪ ,‬בתור לקופ ה של מ�ז‬
‫נון יטבתה יש הצעות וגם ביקורות‪ ,‬שלא לדבר על הביקור שלי‬
‫בחדר האוכל של קיבו ץ ‪ X‬שהעניק לי ארוחת ערב ‪ +‬שלוש ה�צ‬
‫עות למדורים חדשים‪ ,‬שני רעיונות לכתבה וכמה הערות על מזג‬
‫האוויר והכל ‪. On the house‬‬
‫אבל מכאן ועד לשליחת מייל‪ ,‬או חלילה ‪ -‬מכתב?‬
‫אז מי שחושבים שיעדיפו חוברת עבה שתספיק לפחות לשלוש‬
‫שבתות ‪ +‬כמה ישיבות על האסלה ‪ +‬קפה של אחה"צ מול הרי‬
‫לשם השוואה‪ ,‬גיליון ממוצע של "קצה המדבר" כולל ‪ 24‬עמודים‪ .‬אדום ‪ -‬שיגידו ‪ -‬אני! וגם מי שלא‪.‬‬
‫בגיליון ז ה ‪ 36‬עמודים‪ .‬זו חוברת עשירה בכתבות‪ ,‬מדורים‪ ,‬תמ�ו אם יש לכם מה לומר בנושא זה ובנושאים אחרים‪ ,‬אתם מוזמנים‬
‫נות מהווי החבל ואירועים מהזמן האחרון‪.‬‬
‫לשלוח את דעתכם ל‪nakdimon@eilot.org.il :‬‬
‫סוף סוף זה קורה‪:‬‬
‫חנות "בוטיק בערבה"‬
‫נפתחה בקיבוץ לוטן‬
‫בגדי חברות מעצבים נוחים‪ ,‬יפים ומיוחדים‪,‬‬
‫למגוון מידות וגילאים‬
‫פתוח בימי רביעי‬
‫‪10:00-12:00 | 16:00-18:00‬‬
‫בקיבוץ לוטן (ליד האקו כיף)‬
‫במקום גם פינת קפה ומשחקים לילדים‬
‫ימים ושעות נוספים ניתן לתאם בשמחה‬
‫‪ 052-4858176‬רינת‬
‫ביום רביעי ‪ 9.12‬סגור‬
‫*ניתן לשלם גם באשראי‬
‫בחנוכה‪:‬‬
‫מכירה חגיגית‬
‫יום שבת‪5.12 ,‬‬
‫‪11:00-14:00‬‬
‫הנחות‬
‫לרגל החג!‬
‫מתחדשת כל הזמן‪ ...‬ומחכה לכן‬
‫רינת‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪3 2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫הכניסה מסביב‬
‫זה זמן מה שהאולם האזורי סובל מפיצול‬
‫אישיות קל ‪ -‬מחודש ומהודר ונהנה מפי‬
‫תיחה חגיגית ותערוכות מרשימות מצד‬
‫אחד‪ ,‬וסובל מצינורות חשופים בפנים ומי‬
‫ראה כללי של אתר שיפוצים בחוץ‪ ,‬מהצד‬
‫השני‪ .‬מסתבר שכמו בכל פרויקט שיפוצים‪,‬‬
‫גם כאן יש יותר בלתי צפוי מצפוי‪ ,‬דרישות‬
‫בטיחות‪ ,‬חגים‪ ,‬אסתטיקה מול פרקטיקה‬
‫והרבה רצון טוב‪ .‬מכיוון שמדובר בפרויקט‬
‫גדול מאד‪ ,‬גם הבעיות בהתאם‪.‬‬
‫לרצון טוב יש מחיר ובמקרה הזה‪ ,‬מדובר‬
‫בזמן‪ .‬השאיפה היא להעמיד מבנה גם נעים‬
‫לעין ומרשים וגם מאפשר קיום מופעים‪,‬‬
‫תערוכות ומפגשים ברמה גבוהה ובסביבה‬
‫נעימה‪ .‬מנכ" ל המועצה‪ ,‬זהר מיכאלי‪ ,‬ה�ס‬
‫ביר את מהלך העבודה‪:‬‬
‫“העבודה מחולקת לשניים‪ :‬החלק האחד‬
‫הוא בניית הלובי‪-‬גלריה ‪ -‬קירות ותקרות‪,‬‬
‫מערכות חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬זכוכיות‪ ,‬וילונות‬
‫ואנחנו נתקלים בקושי שחלקו סובייקטיבי‪,‬‬
‫להשלים את החלק הפנימי‪ ,‬כי יש כל מיני‬
‫דרישות‪ ,‬בעיקר של כב"א (כיבוי אש)‪".‬‬
‫מה הבעיה?‬
‫“תקרת המקום היא תקרת בד לא רגילה‪,‬‬
‫עם אקוסטיקה מיוחדת‪ .‬אנחנו משאירים‬
‫אותה פתוחה עד שנסיים עם כל דרישות‬
‫כב"א‪ ,‬כמו ספרינקלרים‪ ,‬כי יהי ה מאד מ�ו‬
‫רכב ומסובך לסגור אותה ואז לפתוח שוב‪.‬‬
‫התלבטנו מא ד האם לחכות עד שהעב�ו‬
‫דות יסתיימו ורק אז להתחיל לקיים פעיי‬
‫לות בתוך הלובי גלריה והחלטנו שהמצב‬
‫מאפשר פעילות‪ .‬אמנם‪ ,‬כרגע המקום קצת‬
‫פחות אסטתי‪ ,‬אבל בהחלט אפשר לקיים בו‬
‫פעילויות ולהציג תערוכות‪".‬‬
‫מה החלק השני של העבודה?‬
‫“הפיתוח מסביב למבנה‪ ,‬שהחל מאוחר‬
‫מהמתוכנן‪ ,‬בין השאר בגלל החגים‪ ,‬ואנחנו‬
‫מקווים מאד שעד סוף השנה הוא יסתיים‬
‫ואז גם הכניסה לאולם ולמועצה תשתדרג‬
‫משמעותית‪ .‬ונקווה שגם העבודות בתוך‬
‫הלובי יסתיימו באותו המועד‪ ,‬ונקבל מבנה‬
‫שיכול לשרת את התושבים ברמה אחרת‬
‫ממה שהתרגלנו עד היום‪".‬‬
‫באיזו מתכונת פועל המבנה בינתיים?‬
‫“היות והפיתוח בעצ ם חוסם את הכניסה הר�א‬
‫שית ‪ -‬גם למועצה וגם למבנה‪ ,‬והיות ורצינו‬
‫להמשיך לקיים פעילויות‪ ,‬מצאנו דרך להתי‬
‫גבר על הבעיה‪ -‬באמצעות כניסה אחורית‪,‬‬
‫דרך מגרש החנייה האחורי של המועצה‪".‬‬
‫איך מיידעים את הציבור?‬
‫“בשער הגדול שסוגר בשעות הערב את‬
‫הכניסה הראשית הרגיל ה של המועצה ו�ר‬
‫חבת האולם‪ ,‬תלינו שלט גדול מאד שעליו‬
‫כתו ב שהכניסה מסביב‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכל הו�ד‬
‫עות המתנ"ס על הפעילויות המתקיימות‬
‫במקום‪ ,‬מצוין שהכניסה מאחור‪.‬‬
‫אנחנו יודעים שזה לא הכי נוח בעולם‪ ,‬אבל‬
‫הפעילות התרבותית מאד חשובה ואנחנו‬
‫לא רוצים להפסיק אותה; גם אנחנו וגם‬
‫התושבים מעדיפים שזה יהיה קצת פחות‬
‫נוח‪ ,‬אבל שזה יהיה‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫חתן “אות הנגב"‬
‫השר להגנת הסביבה בא לסביבה‬
‫ב‪ 20-‬באוקטובר התקיים טקס הענקת “אות‬
‫הנגב לאיכות הסביבה"‪ ,‬באוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב ‪ .‬בין מקבלי האות היה גם א�מ‬
‫נון גרינברג מקיבוץ יטבתה‪ ,‬שזכה בכבוד‬
‫על שום חלקו הרב בקידום וניהול המחקר‬
‫החקלאי בנגב‪.‬‬
‫האות מוענק כבר שבע שנים על ידי המשי‬
‫רד להגנת הסביבה‪ ,‬עמותת נגב בר‪-‬קיימא‪,‬‬
‫עיריית באר‪-‬שבע ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫זהו אות הוקרה הניתן ל"גופים‪ ,‬ארגונים‪,‬‬
‫מוסדות ובודדים ע ל פעילות מיוחדת‪ ,‬מ�ת‬
‫מידה ופורצת דרך בתחום איכות הסביבה‬
‫בנגב" (מתוך ההזמנה לטקס)‪.‬‬
‫אחד האותות המוענקים באירוע הוא “אות‬
‫מפעל חיי ם ע"ש יהודה ארד"‪ ,‬שהוענק ל�ג‬
‫רינברג לאור פעילותו העניפה‪ ,‬שכללה את‬
‫ניהול המו"פ האזורי‪ ,‬הפרויקט השיתופי‬
‫עם הכפרים הירדנים ותרומתו הרבה לענף‬
‫התמרים‪ ,‬כל זאת‪ ,‬תוך שמירה על הסביבה‪,‬‬
‫קידום מחקרים‪ ,‬הפחתת שימוש בחומרי‬
‫הדברה והגנה על ערכי הטבע‪.‬‬
‫השר החדש להגנת הסביבה ‪ -‬אבי גבאי‪ ,‬ביקר בחודש שעבר במועצה‪ .‬הוא ערך סיור ב�ש‬
‫מורת עברונה ובעמק ססגון‪ ,‬אכל צהריים בשחרות‪ ,‬וסיים בפגישה במועצה עם הבכירים‬
‫הרלוונטיים‪ .‬מנהל מחוז דרום במשרד להגנ"ס‪ ,‬מר גיא סמט‪ ,‬הצטרף אליו לסיור‪.‬‬
‫בפגישה במועצה עלו בעיקר הנושאים של טיפול בפסולת אורגנית ‪ -‬הקמת מתקן קצה‬
‫גזיפיקציה שיטפל בפרש בעלי החיים‪ ,‬גזעי התמרים והפסולת הביתית האורגנית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עודכן השר בהקמת ועדת שטחים פתוחים במועצה‪.‬‬
‫לשמחת הנוגעים בדבר‪ ,‬השר החדש היה מעודכן בנושאים הרלוונטים‪ ,‬תכליתי ומעוניין‬
‫בקידום האזור דרך הנושאים הסביבתיים‪.‬‬
‫אבי גבאי‪ ,‬ממפלגת כולנו‪ ,‬החל את דרכו באגף התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬לאחר מכן עבר‬
‫לחברת בזק עד שכיהן כמנכ"ל בזק‪ .‬כיום הוא מכהן כשר להגנת הסביבה‪ ,‬והוא שר שאינו‬
‫חבר כנסת‪ ,‬דבר שאמור לפנות זמן לעיסוק בענייני המשרד‪.‬‬
‫שירלי חכם‪-‬יפרח‬
‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫מטיילים בשביל‬
‫מאז שנת ‪ 2006‬אנו יוצאים פעמיים בשנה‬
‫לשלושה ימים של הליכה ב"שביל ישי‬
‫ראל"‪ ,‬לזכרו של אלעד דן בן קיבוץ‬
‫אילות‪ ,‬שנהרג במלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫ביום חמיש י ה‪ 15.10-‬יצאו ארבעה אוטוב�ו‬
‫סים ועליהם ‪ 180‬מטיילים מהמועצה אזורית‬
‫חבל אילות לשלושה ימים של הליכה מהמוי‬
‫נפורט עד פסגת המירון‪ ,‬סה“כ ‪ 48‬ק“מ של‬
‫הנאה וסיפוק‪ ,‬בפרויקט קהילתי וחינוכי‪.‬‬
‫הודות לאנשי המנהלה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬לנהי‬
‫גים‪ ,‬למדריכים‪ ,‬לעוזרים וכמובן המי‬
‫טיילים‪ ,‬נהנינו מאווירה נהדרת ומפרגון‪.‬‬
‫כולנו נפגשים בשביל הבא שממשיך מהי‬
‫דישון למורדות נחל עמוד ב‪14-16.4.16-‬‬
‫קרן ספיר‬
‫מדברי המטייל‬
‫ביום חמישי‪ ,‬עוד לפני זריחת השמש‪ ,‬יצאי‬
‫נו ל"שביל ישראל‪ ."+‬לאחר נסיעה ארוכה‬
‫ומייגעת הגענו לנקודת היציאה הראשוי‬
‫נה והתחלנו מסע בן שלושה ימים‪ .‬לאורך‬
‫המסלול הנוף היה מקסים והירוק מסביב‬
‫מרהיב ושונה מהנוף אותו אנו מכירים‪.‬‬
‫הדרך בחלקה היתה מאתגרת‪ ,‬אבל היופי‬
‫שנשקף מהתצפיות הרבות היה שווה את‬
‫הכל‪ .‬במהלך שלושת הימים נפגשנו עם‬
‫אנשים שונים ‪ -‬חלקם מוכרים וחלקם לא‪.‬‬
‫למדנו הרבה על עצמנו ועל הסובבים אותנו‪.‬‬
‫האווירה הייתה כמו תמיד כייפית ומהנה‪.‬‬
‫אנו רוצים להודות לקרן על ההזדמנו ת שנ�י‬
‫תנה לנו להיות שותפים במסע זה‪ ,‬מחכים‬
‫לשביל הבא!‬
‫איתי סופן‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬קיבוץ גרופית‬
‫אֹלהינּו‬
‫שרּו ָּב ֲע ָר ָבה ְמ ִס ָּלה ֵל ֵ‬
‫קֹורא‪ַּ :‬ב ִּמ ְד ָּבר ַּפּנּו ֶּד ֶרְך יְ הוָ ה‪ ,‬יַ ְּ ׁ‬
‫קֹול ֵ‬
‫אלא שבימינו‪ ,‬שלא כבימי ישעיהו‪ ,‬זכור לטוב‪,‬‬
‫הקול אולי נשאר לקרוא במדבר‪ ,‬אך המסיי‬
‫לה מונחת במקום אחר‪ ,‬ובמקום להרחיב את‬
‫כביש הערבה שופכים מיליונים על תכניות‬
‫לרכבת וסלילת כבישים לא נחוצים‪.‬‬
‫גם בתחומים רבים אחרים – בריאות למשל‪,‬‬
‫מחקר ופיתוח חקלאי‪ ,‬יצירת מקומו ת עב�ו‬
‫דה נוספים‪ ,‬מתקני ספורט‪ ,‬תקשורת מהירה‬
‫– רשימה ארוכה של תחומים בהם הערבה‬
‫ותושביה מקופחים לעומת הפריפריה היותר‬
‫קרובה‪ ,‬שלא להזכיר את תושבי המרכז‪.‬‬
‫איך הגענו עד הלום ומה ניתן לעשות על מנת‬
‫לשנות לטובה את המצב – לשם כך הוקמה‬
‫בכנסת שדולה לקידום הערבה‪ ,‬ביוזמת ראשי‬
‫המועצות ‪ -‬אודי גת מחבל אילות ואייל בלום‬
‫מערבה תיכונה‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬השלושה עשר באוקטובר ירשם‬
‫כנראה בדברי הימים כאחד הימים הקשים‬
‫במלחמתנו בטרור הפלשתינאי‪ ,‬אשר זרע מוות‬
‫ופחד מוות בירושלים ובערים אחרות‪ ,‬אך אף‬
‫על פי כן‪ ,‬ואולי דווקא בגלל הנסיבות‪ ,‬לא‬
‫בוטל הכנס של תושבי הערבה וחבל אילות עם‬
‫ראשי השדולה לקידום הערבה – חברי הכנסת‬
‫מיקי לוי ואיציק שמולי מהמחנה הציוני‪ ,‬ועם‬
‫עוד שבעה עשר חברי כנסת‪ ,‬כול ל חבר הכ�נ‬
‫סת מטעם ישראל ביתנו – וחבר טוב של חבל‬
‫אילות – עודד פורר‪ ,‬וכן יושב ראש האופוז�י‬
‫ציה יצחק הרצוג‪ ,‬והח"כים עומר ברלב‪ ,‬איתן‬
‫ברושי‪ ,‬חיים ילין ומירב מיכאלי‪.‬‬
‫הכנס נפת ח בעשר וחצי בבוקר באולם “ירו�ש‬
‫לים" במשכן הכנסת‪.‬‬
‫ראשון הדוברים היה דווקא שר החקלאות‪,‬‬
‫אורי אריאל‪ ,‬אשר הכריז כי בעקבות פניות‬
‫ודיונים שקידמנו בנושא‪ ,‬יחל בימים אלה לפי‬
‫עול מתווה להלוואות בערבות מדינה עבור‬
‫חקלאים‪ ....‬זו בשורה של ממש ואני מברך על‬
‫המהלך החשוב והנחוץ הזה‪.‬‬
‫משה גפני‪ ,‬יושב ראש ועדת הכספי ם של הכ�נ‬
‫סת‪ ,‬דיבר על ההחלטה לביטול מס המעסיקים‬
‫השנוא‪ ,‬ואמ ר כי בקרוב מאד יועבר החוק ה�מ‬
‫בטל אותו‪ ,‬לשמחת כל החקלאים‪.‬‬
‫עודד פורר הזכיר לנו שבשביל להשיג תקי‬
‫ציבים מהפוליטיקאים בירושלים‪ ,‬צריך לדבר‬
‫בשפה שהם מבינים ולא להיות בחורים נחמי‬
‫דים‪ ,‬כי בס ך הכל‪ ,‬גם אם ימלאו את כל תב�י‬
‫עותינו‪ ,‬עדיין מדובר בסכומים קטנים יחסית‪,‬‬
‫ולסיום קמה אחת הנציגו ת וטענה כי ניתן ל�ה‬
‫חליף את כל גידולי הירקות בערבה על ידי‬
‫גידול של מריחואנה רפואית‪ ,‬אם נקבל אישוי‬
‫רים מהפוליטיקאים‪...‬‬
‫וכ ך הוצאנו הרבה קיטור וקיבלנו מעט הב�ט‬
‫חות‪ ,‬יאמר לטובת המבטיחים‪ ...‬ואז התפזרנו‬
‫בתקווה ששוועתנו אכן תישמע‪ ,‬ורק אלון שמי‬
‫אמר בשקט בשקט‪“ :‬על מה יתלונן מי שיש לו‬
‫כל מה שהוא צריך?"‬
‫יורם הופמן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪5 2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫איפה הייתם כשהכל קרה?‬
‫לפני מספר חודשים נוסף ריבוע לאתר‬
‫האינטרנט של המועצה‪“ :‬איפה הייתם‬
‫כשהכל קרה? חבל‪-‬אילות ‪ -‬מסע בזמן ‪-‬‬
‫סיפור מקומי‪.‬‬
‫מהו “סיפור מקומי"?‬
‫סיפור מקומי הוא פלטפורמה שיתופית‪,‬‬
‫המאפשרת לספר סיפורו של מקום או ארי‬
‫גון‪ ,‬באמצעות רצף כרונולוגי של אירועים‬
‫המסודרים על גבי ציר זמן‪ .‬זהו למעשה‬
‫סוג של רשת חברתית המאפשרת לכל אחד‬
‫ואחת מאתנו לשתף את הגולשים בחוויות‬
‫מהאירועים השונים שהתרחשו באזור‪ ,‬מזי‬
‫ווית אישית ואותנטית‪.‬‬
‫מי שהקליק על הריבוע הגיע אל ציר זמן‬
‫המחול ק לשנים‪ .‬הציר מתחיל ב‪ 1948-‬ו�מ‬
‫גיע עד ימינו‪ .‬ניתן לנוע לאורכו של הציר‪,‬‬
‫קדימה ואחורה‪ ,‬בעזרת ריבוע בעל שני חיי‬
‫צים לבנים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬אם תעצרו ב‪ 1950-‬תראו סרטון‬
‫מימי הקמת חוות הגדנ"ע בבאר‪-‬אורה‬
‫וב‪ 1958-‬תראו את בן גוריון מבקר בחוות‬
‫הגדנ"ע‪.‬‬
‫ב‪ 1977-‬תוכלו לקרוא כתבה מעלון המו�ע‬‫צה‪ ,‬המספרת על חנוכת בית העם‪.‬‬
‫ב‪ 1986-‬נחנך האגם המלאכותי בתמנע‪.‬‬
‫ב‪ 2001-‬התקיים אירוע אזורי לציון ‪50‬‬
‫שנות התיישבות בערבה‪ .‬הייתם? השי‬
‫תתפתם?‬
‫ב ‪ -2007‬התקיים פסטיבל כדורים פורחים‬
‫בפארק תמנע ‪ .‬זוכרים? זה היה הראשון?‬
‫וב‪ 2015-‬תמצאו סרטון קצר ממופע להקת‬
‫המחול הייצוגית “סופה"‪.‬‬
‫יש עו ד המון אירועים שהתרחשו כאן ב�ח‬
‫בל‪-‬אילות‪ .‬את חלקם ודאי צילמת ם בתמ�ו‬
‫נות ואף בוידאו‪ .‬מרביתם לא הגיעו לארכיון‬
‫המועצה ואם לא תכניסו אתם את התמונות‬
‫והסרטים שלכם עם ההתבוננות האישית‬
‫שלכם ‪ ,‬סביר להניח שהמידע הארכיוני ש�נ‬
‫עביר לילדינו יהיה הרבה מסמכי נייר (כי‬
‫זה מה שארכיון אוגר בבסיס פעולתו)‪.‬‬
‫אתם יכולים להשתתף בסיפורי האזור‬
‫שלנו‪ .‬ניתן בקלות רבה להעלות סרטים קצי‬
‫רים ותמונות ולהכניס אותם בעצמכם לציר‬
‫הזמן‪ .‬אם חשוב לכם מה יהיה כאן מחר ואיך‬
‫יזכרו את העבר וההווה‪ ,‬צרפו גם אתם כמה‬
‫תמונות‪.‬‬
‫הסרטים והתמונות שתעלו לא יעלו מיידית‪,‬‬
‫אלא לאחר כ‪ 24-‬שעות‪ .‬אפשר וכדאי גם‬
‫להוסיף התייחסות אישית כתובה לתמונות‬
‫קיימות‪.‬‬
‫האם אתם יודעים מתי נפתח בסיס עובדה?‬
‫חפשו על ציר הזמן‪.‬‬
‫נורית גורן‪ ,‬ארכיון המועצה‬
‫הספורטאים שלנו‬
‫ביום רביע י ‪ 18.11.15‬התקיים טקס ה�ע‬
‫נקת מלגות לספורטאים מצטיינים בחבל‬
‫אילות‪ ,‬בנוכחות ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‬
‫ומנהל תחום הספורט במועצה‪ ,‬אורן אלמוג‪.‬‬
‫זו השנה הראשונה בחבל בה חולקו מלגות‬
‫מסוג זה והמעמד אכן היה מרגש‪ .‬בטקס נשאו‬
‫דברים אודי גת ואורן אלמוג אודות החשיבות‬
‫הגבוהה של הספורט התחרותי בחבל אילות‪,‬‬
‫בענפים קבוצתיים ובענפים יחידניים כאחד‪.‬‬
‫הספורטאים הצעירים זכו לשבחים רבים‬
‫על הישגיהם והם מצידם סיפרו‪ ‬כל אחד ולו‬
‫במעט על הענף בו הם מתחרים ועל ההישגים‬
‫המצויינים אשר בזכותם הוענקה להם המלגה‪.‬‬
‫ואלה הספורטאים המצטיינים שלנו‪:‬‬
‫אנדר ס קוגן‪ ,‬כדוריד‪ ,‬סגל נבחרת‪ .‬עידן א�פ‬
‫סיימון‪ ,‬טריאתלון‪ ,‬מקום שלישי באליפות‬
‫ישראל ‪ +‬מענק על הוצאה משמעותית‪ .‬גל‬
‫קדם‪ ,‬כדוריד‪ ,‬סגל נבחרת‪ .‬יועד בן נתן‪ ,‬שיט‪,‬‬
‫סגל נבחרת‪ ,‬מקום שביעי באליפות ישראל‬
‫‪ +‬מענק על הוצאה משמעותית‪ .‬משי ג'קסון‪,‬‬
‫שיט‪ ,‬מקום שני באליפות ישראל ‪ +‬מענק על‬
‫הוצאה משמעותית‪ .‬אוראל בוהדנה‪ ,‬החלקה‬
‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫על קרח‪ ,‬מקום ראשון באליפות ישראל‪ .‬רז‬
‫גל‪ ,‬כדוריד‪ ,‬סגל נבחרת‪ .‬אדר מורג‪ ,‬רכיבה‬
‫על סוסים‪ ,‬מקום שני באליפות ישראל‪ .‬בן‬
‫בראון‪ ,‬גלישה‪ ,‬מקום ראשון באליפות ישראל‬
‫לילדים‪.‬‬
‫שני טאוב‪-‬שפיגל‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫גם למבוגרים מגיע‬
‫בשלהי אוקטובר‪ ,‬הגיעו "זקני השבט"‪ ,‬להלן‬
‫ בני ‪ 35+‬למסיבה שאורגנה במיוחד לקהל‬‫שבדרך כלל לא פוקד את הפאבים הקיבוציים‬
‫ גם בגלל השעות המאוחרות בהן הפאבים‬‫פעילים וגם בגלל הקהל הצעיר השוהה בהם‪.‬‬
‫מסיבת שנות ה‪ 80-‬התקיימה בפאב הגדול‬
‫של קיבוץ קטורה ונהנתה מקהל רב‪ ,‬שלא‬
‫הפסיק לרקוד‪ ,‬גם כשהחלו הצעירים להי‬
‫גיע‪ .‬אלה מצידם התיישבו בחוץ וחיכו זמן רב‬
‫שהבליינים יעצרו לקחת אוויר‪ D.J .‬רוני רוט‬
‫(‪ AKA‬הכירופרקט) שלף מהבוידעם שירים‬
‫למיטיבי לכת של העשור המדובר ולמעלה‬
‫משלוש שעות נהנינו מבילוי שלא מגיע לעי‬
‫תים קרובות‪ .‬אם לשפוט על סמך הבאים ‪-‬‬
‫מקרוב ומרחוק ‪ -‬אז יש ביקוש בקרב הקהל‬
‫המבוגר יותר‪ ,‬ולאור ההצלחה‪ ,‬הוחלט לקיים‬
‫מסיבה כל שלושה חודשים‪.‬‬
‫די‪.‬ג׳יי‪ .‬יוני רוט בפעולה‬
‫כחץ מקשת!‬
‫חנוכה בפורים‪ ,‬כנראה‬
‫בשלהי נובמבר‪ ,‬בסופשבוע שטוף שמש‪ ,‬התקיימה תחרות מיוחדת במינה בפארק תמנע ‪-‬‬
‫"קשתי המלך שלמה"‪ .‬התחרות התקיימה על ידי מועדון "קשתות המאה ה‪( "21-‬החבר באיגוד‬
‫קשתי ישראל‪ .‬כן‪ ,‬יש דבר כזה‪ )...‬ובשיתוף עם המועצה האזורית חבל אילות ופארק תמנע‪.‬‬
‫התחרות‪ ,‬שהוגדרה כ ‪" -‬ירי שדה מדברי"‪ ,‬הצליחה למשוך לאזורנו קשתים מהארץ ומהעולם‪,‬‬
‫בגילאים שונים‪ ,‬כולל נוער‪ ,‬שהתארחו ביישוביי הסביבה ובאילת השכנה‪ .‬סוגי קשתות שונים‬
‫ומטווחים הכירו לנו מושגי ם חדשים כמו ריקרב‪ ,‬קומפאונד‪ ,‬קשת עירומה‪ ,‬קשת אינסטינקט�י‬
‫בית ולונגבואו ומאות מתושבי הסביבה ומאילת הגיעו לצפות בתחרויות וגם להתנסות בעצמם‬
‫בירי מודרך‪ ,‬וכמובן ליהנות מכל מה שיש לפארק להציע ‪ -‬שיט באגם‪ ,‬טיולים‪ ,‬רכיבה על‬
‫אופניים ועוד‪.‬‬
‫עוד חדשות מפארק תמנע ‪ -‬כחלק מעי‬
‫בודות הפיתוח המתבצעות במקום‪ ,‬הולך‬
‫ונבנה מרכז המבקרים בכניסה לפארק‪.‬‬
‫המרכז ‪ -‬מבנה של ‪ 500‬מ' רבוע ‪ -‬הוא‬
‫פרויקט משותף לקק"ל‪ JNF ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫משרד התיירות ותמנע‪ ,‬ועלותו עומדת‬
‫ע ל ‪ 14‬מיליון שקל‪ .‬במקום יוכלו המ�ב‬
‫קרים לקבל אינפורמציה בדרך ידידותית‬
‫יותר‪ .‬חגית גל מספרת על פרויקט מסובך‪,‬‬
‫שאורך כשבע שנים ‪ -‬מתכנון ועד ביצוע‪.‬‬
‫" היום אנחנו עדיין עובדים על שלב הפיי‬
‫תוח ומאמיני ם שבמרץ תהיה הפתיחה ה�ר‬
‫שמית‪ .‬ישנם כבר השלטים על הקירות‪...‬‬
‫ולמרות השיטפון‪ ,‬הבנייה במרכז ממשיכה‬
‫להתבצע כרגיל‪".‬‬
‫צילום‪ :‬חגית גל‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪7 2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫מאוסטרליה לערבה‬
‫בסוף אוקטובר‪ ,‬התארחו עו"ד סטוארט‬
‫וקרוליין סילברט ונציגי קק"ל במרכז‬
‫מחקר ואנרגיה מתחדשת אילות‪ .‬במסגרת‬
‫עבודתו כעו"ד‪ ,‬ניהל מר סילברט עיזבונות‬
‫של חברי הקהילה היהודית באוסטרליה‬
‫ לעתים‪ ,‬במקרים בהם העיזבונות יועדו‬‫לקק"ל‪ ,‬הוא הוסמך לבחור בפרויקטים‬
‫בשם המצווים‪.‬‬
‫התרומה‪ ‬מעיזבון בלומנטל לאודיטוריום‬
‫החד ש במרכז‪ ,‬התאפשרה הודות למר ס�י‬
‫לברט‪ ,‬שזהו ביקורו הראשון בערבה‪ ,‬במהי‬
‫לכו התקיים גם טקס הסרת לוט‪ ‬וחניכת‬
‫האודיטוריום‪.‬‬
‫סוג של מסיבת כובע‬
‫יום זכויות הילד‬
‫ביום חמישי‪ ,19.11 ,‬התקיימה מסיבה קצת שונה‪ ,‬גם היא בפאב של קיבוץ קטורה‪ .‬השם‬
‫שניתן לאירוע היה "סוג של מסיבת כובע" מכיוון שכל הכנסות הערב נתרמו לעמותת "אנוש"‪,‬‬
‫אבל הסיפור מתחיל לפני למעלה משנתיים‪ ,‬כשמיכאל דבאווי‪ ,‬בן משק קטורה‪ ,‬נכנס לשירות‬
‫הקבע שלו‪ .‬מנהג (מבורך לכל הדעות) הוא‪ ,‬שהנכנסים בשערי צבא הקבע‪ ,‬עושים שימוש‬
‫במענק הכניסה לטובת החבר'ה‪ .‬ארגן מיכאל מסיבה והכנסותיה נתרמו לעמותת "אילן"‪.‬‬
‫והפעם?‬
‫"עמדתי לפני שחרור"‪ ,‬מספר מיכאל "והיה לי ברור שמסיבת השחרור תהיה גם משהו‬
‫בסגנון המסיבה הקודמת‪ .‬רתמתי את החבר'ה לעניין ‪ -‬קציני המטה שלי היו יובל מוזניק‬
‫על הפאב‪ ,‬סיון מוזניק על הפרסום‪ ,‬רפאל לוי על ההסעדה‪ ,‬שי רמוס על המתחם ואיליי‬
‫האריס על המוסיקה (כולם בני מש ק קטורה‪ .‬ג‪.‬נ)‪ .‬כל אחד גיבש תוכנית‪ ,‬קיבל אישור ת�כ‬
‫נית ותקציב‪ ,‬קיבל את כרטיסי האשראי שלי לעבוד איתם‪ ,‬ועד שהשתחררתי לפני שבועיים‬
‫הכל כבר היה סגור‪ ,‬פחות או יותר‪".‬‬
‫איך נבחרה המטרה הטובה?‬
‫"סיוון קיבלה את המשימה לבחור צדקה ראויה; היא הציעה את העמותה בתור אופציה‬
‫ראשונה ואני זרמתי עם זה‪".‬‬
‫כמה כסף גוייס בסופו של הערב?‬
‫"דמי הכניסה היו ‪ 15‬ש"ח ומי שרצה‪ ,‬שם יותר‪ .‬עושה רושם שמרבית האנשים תרמו יותר‪,‬‬
‫כי נאספו כ‪ 9,000-‬ש"ח‪ .‬חשוב לציין שחברי וועדת מסורת של קיבוץ קטורה התחייבו‬
‫מראש שהם יכפילו כל שקל שהכנסנו באירוע‪ ,‬אז בעצם מדובר על קרוב ל‪ 18,000-‬ש"ח‪"...‬‬
‫ומה קיבל את פני הבאים?‬
‫"הגיעו קרוב ל‪ 300-‬איש שחגגו כשש שעות‪ .‬מתחם המסיבה כלל את הפאב עם הבר‬
‫והמוסיקה‪ .‬בר השתייה הנוסף בחוץ נפתח‪ ,‬היה אוכל ‪ -‬סושי‪ ,‬ברביקיו‪ ,‬צ'יפס טרי (שטוגן‬
‫במטבח חדר האוכל בזמן אמת והוסע לפאב!)‪ .‬למתחם הפא ב נוספה תאורה ממחסן ה�ת‬
‫רבות על העצים‪ ,‬נוספה מערכת הגברה בחוץ וכגימיק נוסף ‪ -‬היתה הגרלה של בקבוק‬
‫וויסקי בין באי המסיבה‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫ביום שישי ‪ 20.11.15‬צוין בביה"ס היסודי‬
‫"מעלה שחרות" יום זכויות הילד הבינלאומי‪.‬‬
‫תלמידי שכבות א‪-‬ג׳ נהנו מפעילות במתקנים‬
‫מתנפחים באולם הספורט ופעילויות ספורי‬
‫טיביות וכיפיות‪ .‬תלמידי השכבות ד׳‪-‬ו׳ נהנו‬
‫מפעילויות משחקי "אבירי השולחן העגול" –‬
‫פעילות פנטזיה ומשימות‪ ,‬הכנת סושי‪ ,‬דיונים‬
‫פתוחים בכיתות על זכויות הילד ועוד…‬
‫הפעילות נערכה בהובלת מח׳ גיל יסוד של‬
‫אגף החינוך בראשות עינב ארובס‪ ,‬והריכוז‬
‫החברתי בביה"ס‪ ,‬שעליו אמונה מיכל בדיל‪.‬‬
‫ליאור דפני‬
‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫צילום‪ :‬שירלי מור‬
‫שבע השנים הטובות‬
‫דורון ניסים‪ ,‬מנהל מחוז אילת מטעם רשות הטבע והגנים‪ ,‬עוזב את תפקידו‪ ,‬אבל לא אותנו‪ .‬הוא יוצא‬
‫מהמשרד וחוזר לשטח‪ ,‬על מנת לטפל בנזקי חקלאות בשלוש מועצות אזוריות ‪ -‬תמר‪ ,‬ערבה תיכונה וחבל‬
‫אילות‪ .‬מסיכום שנותיו בתפקיד‪ ,‬אפשר ללמוד על הסביבה וגם קצת על עצמינו‬
‫דורון אוהב את חבל אילות‪ .‬הדבר ניכר בכל‬
‫מילה שיוצאת מפיו‪ ,‬בתמונות שהוא מצלם‬
‫ובעיקר בעבודה שלו‪ .‬הוא מחובר למקום‪,‬‬
‫לאדמה‪ ,‬לנוף ולאנשים ושמח לחזור לשטח‬
‫במסגרת תפקידו החדש‪ .‬אחרי קרוב לשבע‬
‫שנים‪ ,‬בהן חלש על מחוז אילת‪ ,‬שכולל את‬
‫כל תחומי המועצה האזורית חבל אילות‬
‫והעיר אילת‪ ,‬הוא מעביר את השרביט‬
‫למנהל מחוז דרום (כלק משינוי השיטה‬
‫ברט"ג) ומבשר שאמנם יהיה לו משרד‪,‬‬
‫אבל הוא מתכוון להיות בעיקר בשטח‪.‬‬
‫“המאבקים הסביבתיים הם מאד‬
‫מקומיים‪ ,‬אנשים מתעסקים‬
‫בחצר האחורית שלהם ושם הם‬
‫מוכנים לתת פייט שחבל על‬
‫הזמן" (דורון ניסים)‬
‫איך הגעת לניהול מחוז אילת?‬
‫“אני עובד ברשות הטבע והגנים מאז ‪1980‬‬
‫ובמש ך ‪ 20‬שנה הייתי פקח בבקעת הי�ר‬
‫דן (שם גם התגוררתי) ואחר כך הייתי‬
‫עוד שמונה שנים סגן מנהל מחוז יו"ש‪.‬‬
‫באוקטוב ר ‪ 2008‬מנכ"ל רשות הטבע וה�ג‬
‫נים בזמנו ‪ -‬אלי אמיתי ‪ -‬ביקש ממני לנהל‬
‫את מחוז אילת‪ .‬עברתי לאילת בסוף ‪2008‬‬
‫והשתקעתי בה‪ ,‬ואין לי שום כוונה לחזור‬
‫צפונה‪".‬‬
‫מה יהיה התפקיד החדש שלך?‬
‫“פקח נזקי חקלאות ‪ -‬ברט"ג יש בכל מחוז‬
‫פקח נזקי חקלאות ואני הפקח שיהיה בעי‬
‫רבה‪ .‬התפקיד יכסה שלוש מועצות אזוריות‬
‫ חבל אילות‪ ,‬תמר וערבה תיכונה‪ .‬מדובר‬‫בנזקים של חיות בר בלבד ובכל הנושא של‬
‫סניטציה‪ ,‬פסולת חקלאית ותרבות חקלאית‬
‫באופן כללי ‪ -‬גזם‪ ,‬ניילונים‪ ,‬טיפול בפסוי‬
‫לת הזאת‪ .‬מיחזור‪ ,‬פינוי‪".‬‬
‫מה גילית כאן כשנכנסת לתפקיד לפני‬
‫שבע שנים?‬
‫“זו הית ה חוויה מדהימה‪ ,‬כי בעצם הר�ג‬
‫שתי שחזרתי אחורה ‪ 30‬שנה‪ ,‬למקום מאד‬
‫נאיבי‪ ,‬לארץ בראשית‪ ,‬למשהו שבאמת‬
‫הזכיר לי את תחילת שנות ה‪ 80-‬בבקעת‬
‫הירדן ‪ -‬אזור עם קיבוצים אמיתיים‪ ,‬מעט‬
‫חקלאות והרבה שטח פתוח‪ .‬הנוף והטי‬
‫בע פה הם מאד דומיננטיים ‪ .‬יש כאן א�נ‬
‫שים טובים‪ ,‬נעימים‪ ,‬סימפטיים מאד ביחס‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬ככה אני תופס את חבל‬
‫אילות‪ .‬גם אותם גורמים שעבדתי מולם‪,‬‬
‫כמו מרכזי המשקים‪ ,‬החקלאים‪ ,‬התושבים‬
‫וכמובן בעלי תפקידים כמו אודי גת‪ ,‬יוני‬
‫פרג'ון‪ ,‬אבי רמות‪ ,‬דובי קדישאי‪ ,‬דוב י ג�ו‬
‫לדמן‪ ,‬חגית גל‪ ,‬אמנון שמעוני וכל האנשים‬
‫הטובים שבדרך ‪ -‬טל גולדמן‪ ,‬יפתח הופמן‪,‬‬
‫יניב גולן‪ ,‬דני מולכו והרשימה עוד ארוכה;‬
‫את כל אלה אני מאד מעריך‪ .‬כשאתה חי‬
‫בתוך הסביבה הזאת‪ ,‬אתה לא מודע לזה‬
‫שאנשים סביבך הם טובים‪ ,‬כי אתה רגיל‬
‫לזה‪ ,‬זה נראה לך סטנדרטי‪".‬‬
‫הנאים השכנים בעיניך?‬
‫איך אתה תופס את גישת תושבי החבל‬
‫לנושאי סביבה?‬
‫“בעניינים של סביבה ושמירת טבע‪ ,‬יש אוזן‬
‫כרויה משמעותית מאד במועצה האזורית‬
‫ותודעת הסביבה של התושבים היא מאד‬
‫גבוהה‪ ,‬אבל גם מאד מעניינת‪ ,‬כי כל אחד‬
‫מתעסק עם חלקת אלוהים הקטנה שלו ‪-‬‬
‫קיבוץ סמר מתעסק עם חולות סמר ועמק‬
‫ססגון‪ ,‬החבר'ה מיטבתה ניהלו מאבק נגד‬
‫המאגר על חולות יטבתה‪ ,‬שירלי מלוטן‪,‬‬
‫מתעניינת ‪ -‬בין היתר ‪ -‬בדיונה שקרובה‬
‫לביתה‪ .‬המאבקים הסביבתיים הם מאד‬
‫מקומיים‪ ,‬אנשים מתעסקים בחצר האחורית‬
‫שלהם ושם הם מוכנים לתת פייט שחבל על‬
‫הזמן‪ .‬ראיתי את יפתח הופמן ודובי הלמן‬
‫נאבקים נגד הקיבוץ עצמו‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר קיבלו את דעתם‪ .‬אודי גת עשה מהלך‬
‫מדהים‪ ,‬כשבסופו של דבר הוא קיבל את‬
‫דעת התושבים‪ .‬גם המאבק שהתנהל על‬
‫חולות סמר במשך השנים היה מקומי מאד‪,‬‬
‫אבל אנשים הצליחו ‪ -‬בין השאר בגלל‬
‫הניקיון‪ ,‬היופי שלהם והנאיביות ‪ -‬לקחת‬
‫אירועים לוקאליים ולהפוך אותם לארציים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬על פרויקטים ברמה הארצית‪,‬‬
‫כמו הרכב ת לאילת‪ ,‬שזה הפרויקט הכי פ�ו‬
‫געני שאמור לעבור בנגב ‪ -‬אתה לא שומע‬
‫כמעט מאף אחד‪ ,‬וכמעט לא מתעסקים עם‬
‫זה‪ .‬הענייני ם המקומיים מהווים את הבר�י‬
‫קדות ‪ -‬זה מאד מעניין וזה גם מאפיין את‬
‫חבל אילות‪".‬‬
‫על אילו הישגים אתה יכול להצביע בתו‬
‫קופת העבודה שלך?‬
‫“קודם כל‪ ,‬המהלך האחרון שלנו בחולות‬
‫סמר ‪ -‬רכיש ת שטחי הכרייה מהקבלן וק�י‬
‫דום השטחים לשמורת טבע ‪ -‬זו מבחינתי‬
‫ממש גולת הכותרת של הפעילות שלי כאן;‬
‫זה אירוע שיש לו השלכות לגבי שמירת‬
‫טבע בישראל בכלל‪ ,‬כי זו פעם ראשונה‬
‫שקונים שטחים בכסף של המדינה‪ .‬זה לא‬
‫כל כך פשוט ‪ -‬צריך אישורים של מנהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד התשתיות‪ ,‬וכאן‬
‫גם ביצענו רכישה וגם הגענו להסכמה עם‬
‫המשרדים ומבחינתי זה ממ ש אירוע הי�ס‬
‫טורי ‪ -‬להציל ‪ 500‬דונם של דיונות‪.‬‬
‫עוד התקיימה ההכרז ה על השמורות ה�ח‬
‫דשות ובראשן ‪ -‬צוקי שיירות‪ ,‬חולות סמר‪,‬‬
‫קצב חיון (בין כביש ‪ 40‬לכביש ‪ ,90‬שכוללת‬
‫את נחל חיון) ועברונה‪ ,‬שהוכרזה בינואר‬
‫‪ .2015‬היא היתה בקנה הרבה מאד שנים‬
‫ויצא שהאירוע של הנפט כנראה קידם את‬
‫התכנית לאישור שלה‪.‬‬
‫בשנ ת ‪ 2010‬הקמנו בחי‪-‬בר מרפאה שמ�ט‬
‫פלת בכ‪ 300-‬בעלי חיים פצועים בשנה‪ .‬יש‬
‫במקום צוות בעל הכשרה לטיפול בבעלי‬
‫חיים ‪ ,‬אבל אין וטרינר קבוע ואנחנו מש�ת‬
‫משים בוטרינרים מקומיים‪ ,‬וגם וטרינר של‬
‫הרשות ‪ -‬ד"ר רוני קינג ‪ -‬מגיע בתדירות‬
‫גבוהה מהמרכז‪.‬‬
‫במהלך השנים גם העלינו את החשיבות‬
‫הרבה של יצירת קשרים עם הקהילה ויש‬
‫לנו קשר מצוין עם היישובים‪ ,‬עם המועצה‬
‫האזורית‪ ,‬עם גופי הסביבה‪ .‬יש פה שיתוף‬
‫פעולה וכוונות טובות של כל הצדדים‪".‬‬
‫אומרים עליו ש‪...‬‬
‫רציתי לשמוע מהאנשים שדורון עבד מולם‪,‬‬
‫אבל בלתי אפשרי היה לפנות לכולם‪ ,‬אז‬
‫הסתפקתי בשלושה‪ ,‬כל אחד מכיוון אחר‪.‬‬
‫ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‪ ,‬חושב שדורון‬
‫אוהב ושומר טבע ממדרגה ראשונה מחד‪,‬‬
‫אבל גם מרגיש שהטבע נועד לאנשים‬
‫מאידך‪“ .‬הוא איש נעים‪ ,‬איש של דיאלוגים‪,‬‬
‫של פשרות וסדרי עדיפויות ולכן ‪ -‬עם כל‬
‫זה שהוא נציג הטבע‪ ,‬היה אפשר לעבוד‬
‫איתו ומולו‪".‬‬
‫איך היית מתאר את עבודתו?‬
‫“דורון נמצא בשטח ומכיר אותו מצוין‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪9 2015‬‬
‫המשך מהעמוד הקודם‬
‫ויודע לחבר בין כל הגורמים הרלוונטיים‬
‫ולכן היווה כתובת אמינה וחרוצה‪ .‬בהתי‬
‫נהלותו הוא מאד מקצועי‪ ,‬איכותי‪ ,‬ענייני‪,‬‬
‫לא נלחץ גם במצבי משבר‪ ,‬איש שקול‪.‬‬
‫בתקופה של כלובי הדגים‪ ,‬היה מתח מול‬
‫הרט"ג‪ ,‬אבל היום יש שת"פ‪ ,‬הבנה ודיאלוג‬
‫ועובדים ביחד‪ .‬לא תמיד בלי חילוקי דעות‪,‬‬
‫אבל עובדים ביחד‪".‬‬
‫אילו הישגים משמעותיים זכורים לך?‬
‫“יש את ההכרזה על שמורות הטבעה הנ�ו‬
‫ספות‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬אני חושב שהוא עזר למסד‬
‫את המחוז כגוף משמעותי בנושאי הסביבה‬
‫באזור הדרום‪ ,‬ככתובת‪ -‬גם מבחינה ארגוי‬
‫נית פנימית וגם מבחינת הארגון כלפי חוץ‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬יש גם הנושא של חולות סמר; זה‬
‫פרויקט משותף שעסקנו בו‪.‬‬
‫אני מאח ל לו הרבה הצלחה והנאה בת�פ‬
‫קידו החדש ומצפה להמשך שיתוף הפעולה‬
‫איתו‪".‬‬
‫אסף אדמון‪ ,‬מנהל המחלקה לאיכות סביבה‬
‫במועצה‪ ,‬נכנס לפקיד ו כשנה אחרי שד�ו‬
‫רון החל את זה שלו‪“ .‬מאז כניסתי לתפקיד‬
‫וההיכרות עימו‪ ,‬תמיד עבדנו יחד בשיתוף‬
‫פעולה והבנה הדדית"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫“שיא עבודתנו המשותפת היה במהלך‬
‫המאמץ למניעת הכרייה בחולות סמר‪,‬‬
‫דורון גילה גמישות רבה ביחס לתפקידו‬
‫וסייע רבות במהלכים שביצענו אז‪".‬‬
‫גם אסף מדגיש את יכולתו של דורון להגיע‬
‫להסכמות‪“ :‬דורון הוא אדם נוח לעבודה‪,‬‬
‫שקדן ונראה שלוקח בחשבון את מכלול‬
‫השיקולים‪ ,‬ובניגוד לסטיגמה שנוצרה לאי‬
‫רגונים ירוקים כמו רט"ג‪ ,‬ניתן תמיד להגיע‬
‫איתו לעמק השווה‪".‬‬
‫מה עוד מייחד אותו בעיניך?‬
‫“עבודתו משתלבת עם כישרון הצילום‬
‫המדהים שלו והתמונות שהוא מצלם כמו‬
‫נשזרות בתהליכי העבודה באופן מפתיע‬
‫אך עקבי‪".‬‬
‫ביקשתי מיניב גולן לכתוב על דורון ועי‬
‫בודתו‪ .‬יניב‪ ,‬שטובת הסביבה בדמו‪ ,‬שזר‬
‫את האירועים והבעיות עמן התמודד דורון‬
‫בקורות הסביבה של חבל אילות בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬את המאבקים‪ ,‬הדילמות והגי‬
‫מישות לה נדרש במסגרת התפקיד הרגיש‬
‫והחשוב בו החזיק‪:‬‬
‫"דורון ניסים הוא איש יקר‪ ,‬נדיב‪ ,‬אוהב‬
‫טבע אמיתי וצלם אמן של נופי המדבר‪.‬‬
‫הוא איש נעים הליכות וללא ספק הפך את‬
‫המחוז נגיש לציבור‪ ,‬כפי שלא היה בעבר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כמייצג נאמן של הרט"ג‪ ,‬הוא‬
‫נאלץ להתמודד עם הדואליות שמאפיינת‬
‫את הגוף הזה‪ ,‬שאמור להגן על הטבע ‪-‬‬
‫אך כחלק מן הממסד‪ .‬דורון ניווט את דרכו‬
‫בין הסכמים בעייתיים עם גופים שלטוניים‬
‫אחרים‪ ,‬אשר להם אינטרסים הפוכים‪ .‬‬
‫“אנחנו חושבים שאנחנו חיים‬
‫במרחב מאד גדול‪ ,‬אבל בעצם‬
‫הערבה קטנה‪ .‬כל שטח שאתה‬
‫עושה עליו משהו‪ ,‬זה שטח טבעי‪,‬‬
‫שנגרע מהנוף הטבעי"‬
‫(דורון ניסים)‬
‫בשנים האחרונות עמדו אנשי הרשות באי‬
‫זור אילת מול צונאמי של פיתוח במרחב‬
‫הרגיש שתחת אחריותם‪ .‬הלחצים האדירים‬
‫נבעו בחלקם מתהליכים היסטוריים גלובי‬
‫ליים‪ ,‬אבל גם מהיסטריה מקומית‪ .‬ובתווך‬
‫עומדים הפקחים שאינם יודעים את נפשם‪:‬‬
‫הטבע האהוב נמצא באחריותם‪ ,‬אבל הם‬
‫גם נציגי הרשות ‪ -‬כלומר המדינה‪ .‬הממשל‬
‫חייב פתרונות‪ ,‬וכיצד ייצאו נגדו?‬
‫במהלך הזמן בו פעל דורון בערבה איתרע‬
‫מזלו לראות איך נחתכים הרי אילת בתוואי‬
‫הגבול עם מצרים (בקרוב גם עם ירדן)‪,‬‬
‫הוקם שדה תעופה בינלאומי שחוס ם למ�ע‬
‫שה את צדה הישראלי של הערבה‪ ,‬שמורת‬
‫עברונה הוצפה בנפט וחוסלה מניפת הסחף‬
‫של נחל רחם‪.‬‬
‫ברמת המקומית נקלעה רט"ג לשלושה‬
‫מאבקים ציבוריים שבמרכזם ההתיישבות‬
‫בחבל אילות‪ :‬חולות סמר‪ ,‬מאגר יטבתה‬
‫והמלון בעמק ססגון‪ .‬גם בהם הצטיירה‬
‫הרשות כמין המלט‪ ‬מיוסר והפכפך‪ ,‬שאינו‬
‫מסוגל ליישב את הסתירה שבין אהבתו‬
‫לטבע‪ ,‬לבין מחויבותו לממסד ולהסכמי‬
‫העבר‪.‬‬
‫בשלושת המקרים נכנעה הרשות ללחצם‬
‫של קיבוצי האזור‪ ,‬ורק בדיעבד נתברר לה‬
‫גודל השגיאה‪ .‬אז כבר היה קשה לתקן ‪-‬‬
‫וכאשר פרצו המאבקים‪ ,‬רט"ג מצאה את‬
‫עצמה מסונדלת היטב‪ .‬היא פעלה כאותו‬
‫בעל חיים דו‪-‬ראשי בשם “דחוף‪-‬ומשוך"‬
‫מהספר דוקטור דוליטל; בימים מסוימים‬
‫הלכה בכיוון אחד ובאחרים בכיוון ההפוך‪.‬‬
‫בממוצע מעט מאוד תנועה ‪ -‬ולא תמיד‬
‫בכיוון שמירת הטבע‪ .‬בכל המקרים האלו‬
‫הוטל תפקיד כבד מדי על פעילי הסביבה‬
‫תושבי האזור‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬הגדול והחשוב‪ ‬מבין המאבקים‬
‫שנזכרו – ההגנה על צפון בקעת תמנע‪,‬‬
‫עמק ססגון – הוא זה שבו תנועת ה"דחוף‬
‫ומשוך" של הרשות היתה הכאוטית ביותר‬
‫ונזקיה הקשים ביותר‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬עם שינוי התפקיד‪ ,‬נות ר לאחל לד�ו‬
‫רון הצלחה‪ ,‬סיפוק ואושר‪ ,‬ושנזכה כולנו‬
‫לראות התקדמות משמעותית בהגנה על‬
‫ערכי הטבע הייחודיים בערבה הדרומית"‪.‬‬
‫כמעט כל מי שדיברתי איתו על דורון‪ ,‬הזי‬
‫כיר את הצילומים המרהיבים שלו (שאחד‬
‫מהם מעטר את שער העיתון הזה)‪ .‬דורון‬
‫הוא צלם בחסד ולא מעט תמונות שמסתוי‬
‫בבות ברחבי החבל‪ ,‬נושאות את שמו‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬מתי התחלת לצלם?‬
‫“אני מצלם בערך שלושה עשורים באופן‬
‫רציני‪ .‬התחלתי לצלם בעקבות חשיפה‬
‫לספר צילום של שי גינות שנקרא “לגעת‬
‫באור"‪ .‬הספר כל כך הרשים אותי שפשוט‬
‫מכרתי את כל הציוד שהיה לי‪ ,‬קניתי ציוד‬
‫חד ש ומקצועי‪ ,‬ותמונה תמונה‪ ,‬ניסיתי ל�ה‬
‫שיג את אותן תוצאות ולמדתי לפסל באור‪.‬‬
‫צילום זה בעצם פיסול באור‪".‬‬
‫למדת את התחום באופן מסודר?‬
‫“לא‪ .‬אוטודידקט‪".‬‬
‫אתה מגדיר את זה כתחביב?‬
‫“אני לא מגדיר‪ .‬יש כאלה שקוראים לי צלם‬
‫אומן‪ ,‬אבל אין כזה דבר; אני מצייר עם‬
‫המצלמה‪".‬‬
‫איך אתה משלב את הצילום עם העבודה‬
‫שלך?‬
‫“השילוב מתבקש‪ ,‬כי העולם שלנו הוא‬
‫עולם של דימויים וזה מה שתופס אותנו ‪-‬‬
‫יותר הדימוי מהאות הכתובה‪ .‬אני משלב‬
‫את זה בכל התחומים‪ ,‬בעיקר בצילום טבע‪.‬‬
‫השילוב של שמירת טבע יחד עם צילום‬
‫טבע זה דבר שאני ממנף בדרכים שונות‪,‬‬
‫בין השאר על ידי תערוכות צילום באילת‬
‫ושיפוט בתחרויות צילום ארציות‪".‬‬
‫כשהתכנית יוצאת מהמגירה‬
‫המאבק בקרבו של דורון‪ ,‬בין האהבה‬
‫לטבע‪ ,‬להכרה בהכרח שבפיתוח‪ ,‬ניכר‬
‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫היטב‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬מה דעתך על הפיתוח בערבה הדו‬
‫רומית?‬
‫“אני יכול להגיד שהגעתי לכאן בסוף‬
‫‪ ,20088‬לערבה מאד נאיבית‪ ,‬והיום אנ�ח‬
‫נו נמצאים בתנופת פיתוח ששישים שנה‬
‫לא עברה על האזור הזה‪ ,‬וזו תהיה ערבה‬
‫אחרת לגמרי‪ ,‬מתמנע ועד אילת ‪ .‬בח�ל‬
‫קו הוא יהיה שטח אורבני‪ ,‬זו לא הערבה‬
‫שאנחנו מכירים ושגדלנו בה‪ ,‬כי יש הבדל‬
‫עצום בין שטח אורבני לחקלאי‪ .‬מטעי‬
‫התמרים משתלבים בנוף בצורה טבעית‬
‫ונכונה‪ ,‬כי התמר משתלב ‪ -‬גם בעין וגם‬
‫בלב‪ .‬אני לא בוכה על חלב שנשפך‪ ,‬אני‬
‫מציין מציאות והיא השתנתה בשבע השי‬
‫נים שאני פה‪ .‬אנחנ ו בעיצומם של הת�ה‬
‫ליכים ויש עוד דברים רבים לפנינו‪".‬‬
‫“בערך בשנת ‪ ,2011 -‬תמונת המצב ה�כ‬
‫ללית השתנתה בערבה שלנו‪ ,‬עם גל פיתוח‬
‫גדול‪ ,‬שהתחיל עם הקמת הגבול המערי‬
‫בי עם מצריים ואחריו קרה מקרה מדהים‪,‬‬
‫כשהתחילו להקים את שדה התעופה‪ .‬זה‬
‫מדהים‪ ,‬כ י לא היתה סיבה מיוחדת ל�ה‬
‫קים אותו; היתה תכנית מגירה‪ ,‬ויום אחד‬
‫פשוט עשו את זה‪ .‬שדה התעופה הזה הוא‬
‫אירוע דרמטי בחיים‪ ,‬בטבע ובנוף‪ .‬הוא לא‬
‫רק שדה תעופה ‪ -‬יש לו גם סוללות הגנה‬
‫בצד המערבי של הכביש‪ ,‬שאמורות להסיט‬
‫את השיטפונות של נחל רחם ושל נחל ניי‬
‫מרה ‪ -‬שדה התעופה מוקם במניפת סחף‬
‫גדולה וסוללות ההטיה אמורות להטות את‬
‫הנחלים ‪ -‬רחם לצד הדרומי ונימרה לצד‬
‫הצפוני‪".‬‬
‫אז שדה התעופה רע בעיניך?‬
‫“מבחינת הטבע והנוף‪ ,‬ברור שהוא לא‬
‫טוב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני לא מתכחש לכך שזו‬
‫ההסכמה שהגיעו אליה עם גופי הסביבה‪,‬‬
‫לפני ‪ 20‬שנה ‪ -‬שדה התעופה היה אמור‬
‫לקום בתוך עברונה ועל דקלי הדום‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ .95‬התקיים פה מאבק ענק להצלת דקלי‬
‫הדום‪ ,‬שהצליח להזיז את שדה התעופה‪ ,‬וזו‬
‫הצלחה ענקית‪ .‬אם זה היה מוקם בעברוי‬
‫נה ‪ -‬זו היתה קטסטרופה‪ ,‬כי בעברונה יש‬
‫‪ 300‬צבאים‪ ,‬הריכוז הגדול ביותר בעולם‬
‫של צבאי נגב‪ .‬אבל בראי הזמן‪ ,‬ההצלחות‬
‫מקבלות מימד אחד‪ .‬כל זמן שזה נשאר‬
‫תכנית מגירה‪ ,‬אז יופי‪ ,‬אב ל ברגע שמק�י‬
‫מים את השדה‪ ,‬זה משנה את התמונה‪ .‬אז‬
‫זו היתה הצלחה וזו עדיין הצלחה ופתאום‬
‫בא שר תחבורה רציני‪ ,‬יש כסף ומקימים‬
‫שדה‪ .‬יש לאירוע הזה משמעות מאד גדולה‬
‫לערבה הדרומית‪ ,‬כי הוא חוסם את הערבה‬
‫למעבר של בעלי חיים‪ .‬בעצם‪ ,‬נשאר לנו‬
‫מסדרון של ‪ 70‬מ' בין שדה התעופה לגבול‬
‫עם ירדן‪ ,‬שבו צבאים יוכלו לעבור מצפון‬
‫לדרום‪".‬‬
‫אם כך‪ ,‬המיקום הנוכחי של שדה התעופה‬
‫הוא הרע במיעוטו‪ ,‬גם בשטחים הנרחבים‬
‫של חבל אילות‪?...‬‬
‫“אנחנו חושבים שאנחנו חיים במרחב מאד‬
‫גדול‪ ,‬אבל בעצם הערבה קטנה‪ .‬כל שטח‬
‫שאתה עושה עליו משהו‪ ,‬זה שטח טבעי‪,‬‬
‫שנגרע מהנוף הטבעי‪ .‬עוד שנה יהיה שם‬
‫מגדל בגובה של ‪ 40‬מ' וכבר לא יראו את‬
‫תבנית הנוף‪ ,‬את הרי אדום‪ .‬זו תהיה ממש‬
‫עיר‪ ,‬זה לא דומה לקיבוץ אליפז‪ ,‬או סמר‪,‬‬
‫שהחתימה הנופית שלהם נמוכה מאד ‪ -‬זו‬
‫עיר שתהיה מוארת‪ ,‬והעבודה מתבצעת‬
‫בקצב מהיר מאד‪".‬‬
‫“דורון נאלץ להתמודד עם‬
‫הדואליות שמאפיינת את הגוף‬
‫הזה‪ ,‬שאמור להגן על הטבע ‪ -‬אך‬
‫כחלק מן הממסד" (יניב גולן)‬
‫משברים?‬
‫“היו שניים עיקריים ‪ -‬אחד מהם היה קריי‬
‫סת הגדר של צבי השיטים‪ ,‬שנמצאת מול‬
‫החי‪-‬בר ‪ -‬בשיטפונות של אוקטובר ‪2012‬‬
‫ מרץ ‪ .2013‬תיקנו את הגדר בצורה מאד‬‫משמעותית‪ ,‬אבל מבחינתי זה היה אירוע‬
‫לא טוב‪ ,‬אפילו מחדל שלנו‪ ,‬כי לא הצלחנו‬
‫לסגור את הגדרות בזמן‪ .‬הפקנו לקחים‪,‬‬
‫בנינו גדר חדשה ויציבה‪ ,‬ובכל שיטפון יש‬
‫לנו צוות שנמצא בכוננות של תיקון הגדר‪.‬‬
‫באירוע הזה נעלמו לנו כ‪ 40-‬צבאים‪ ,‬מתוך‬
‫‪ .555‬חלקם נטרפו וחלקם פשוט יצאו הח�ו‬
‫צה‪.‬‬
‫אירוע שני היה אסון הנפט בעברונה‪ ,‬שזה‬
‫אירוע דרמטי מאד‪ ,‬שסוקר בצורה מקיפה‪.‬‬
‫חוץ משני אלה‪ ,‬לא היו משברים נוספים‪".‬‬
‫מה מצפה לנו במסגרת השינוי ברט"ג?‬
‫“נכון לעכשיו‪ ,‬התקינה בערבה הדרומית‬
‫קטנה בצורה משמעותית מכל מחוז אחר‬
‫בארצנו‪ ,‬וזה אומר שמעט מאד אנשים‬
‫שהם עובדי המחוז מתמודדים עם הפיתוח‬
‫האדיר הזה בשטח מאד גדול‪ ,‬ובעיניי הם‬
‫גיבורים‪.‬‬
‫זו גם ‪ -‬בין היתר ‪ -‬הסיבה לשינוי הארגוני‬
‫שאנחנו עוברים פה בימים אלה‪ ,‬במסגרי‬
‫תו מחוז דרום מקבל לאחריותו את מחוז‬
‫אילת שהופך להיות מרחב‪ .‬יש למחוז דרום‬
‫מטה יותר גדול שיושב בבאר‪-‬שבע ואנשים‬
‫רבים יותר שיכולים להתמודד עם העבודה‬
‫הרבה שיש פה‪ .‬השינוי אמור לתת מענה‬
‫יותר טוב לאתגרים שאנחנו ניצבים לפי‬
‫ניהם ‪ -‬הגדלת הנחלות החקלאיות‪ ,‬רכבת‬
‫לאילת‪ ,‬הקמת גדר הגבול המזרחי‪ .‬אני‬
‫מאד מקווה ומאמין שהשינוי הזה יעשה‬
‫טוב‪ ,‬בעיקר בגלל שאני יודע כמה היה‬
‫קשה לנו‪ ,‬בכוחות המצומצמים שלנו‪.‬‬
‫מנהל מחוז דרום ‪ -‬גלעד‪ ,‬מקבל מרחב‬
‫במצב טוב מאד‪ ,‬ומה שיש לו לעשות‪ ,‬זה‬
‫בעיקר לשמור על שיתופי הפעולה הטוי‬
‫בים‪ ,‬להעצים אותם ולתת מענ ה מקצ�ו‬
‫עי לכל נושאי הפיתוח השונים‪ ,‬שכוללים‬
‫בעיקר את הנושא החקלא י ולטפל בעו�ב‬
‫דים שנמצאים כאן‪ ,‬וכמובן לקדם שמורות‬
‫טבע נוספות בערבה‪".‬‬
‫אתה מצטער שאתה עוזב?‬
‫“לא‪ .‬אני חושב ששבע שנים זו תקופה יפה‬
‫וממצה ‪ -‬גם ברמה האישית‪ ,‬אני מיציתי‬
‫את הנושא הניהולי‪ .‬מאד חשוב לי לחזור‬
‫לעבודת השטח‪ ,‬לאדמה‪ ,‬ולכן זה מה שאני‬
‫עושה ‪ -‬חוזר לעבודה שקשורה לחקלאים‪,‬‬
‫לאדמות‪ ,‬לחיות בר‪ ,‬ליצירת שיתופי פעולה‬
‫עם כל מועצה ובין המועצות‪ .‬זה בעצם תפי‬
‫קיד שמגשר בין החקלאים‪ ,‬לחיות הבר‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪11 2015‬‬
‫‪ 12‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫תרבות הנגב‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫כן‪ ,‬האינדינגב! אלף איש רוקדים מול ה"אתיוביט אורקסטרה" וענן אבק מתאבך אל על‪ .‬מלא גיטרות מנסרות‪,‬‬
‫כינורות וצ'לים וחצוצרות‪ .‬ניסים קלדרון מדבר על מאיר אריאל‪ .‬תום יער על הפרשות‪ .‬החולצה לא מתייבשת‪,‬‬
‫כי אנחנו לא בערבה‪ .‬כמעט בלי דיבורים על המצב (אבל ערפדי הרגטיים שרים‪“ :‬זה ייגמר כמו בבוסניה")‬
‫ובכן‪ ,‬האמת היא שאני לא‬
‫מקבל הרבה תגובות על הדי‬
‫ברים שמופיעים במדור‪ .‬כמוי‬
‫ני‪ ,‬אתם בוודאי עסוקים בעי‬
‫נייניכם הקוסמו‪-‬כנימתיים‪.‬‬
‫סבבה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬חשבתי‬
‫שאכתוב בלי לתכנן ולחשבן‬
‫יותר מדי‪ :‬כי ככה יותר כיף‪,‬‬
‫וכי זה מגביר את הסיכוי‬
‫שמישהו יגיד משהו אט‪-‬אֹול‬
‫(כמו בפעם ההיא שחבר ותיק‬
‫התעצבן בגלל שהסברתי כאן‬
‫את ההיגיון שבלהשתין בשיי‬
‫חים ולא בשירותים ‪ -‬כדי‬
‫לחסוך מים ואנרגיה‪ ,‬וגם‬
‫להעשיר את אדמת הערבה ימי ויסלר ודידה פלד‪“ ,‬ערפדי הרגטיים"‪ .‬מטפחות מוכתמות בדם‬
‫בקצת חומר אורגני)‪.‬‬
‫אז מה בא לי עכשיו? המממ‪....‬אה‪ ,‬נכון‪ ,‬אינד�י כשאני צריך‪ ,‬אף פעם לא יותר ממה שאני‬
‫נגב! אוי‪ ,‬זה היה כל כך כיף (אם נניח לרגע צריך" ‪ -‬ככה זה מתחיל‪ ,‬ומידרדר בהמשך‪.‬‬
‫את הטרחה הכרוכה בהקמתו של מאהל קיי גדג' המקסים ובלחסן המנוח נולדו בתלמי‬
‫בוצי‪ ,‬ענייני מזון‪ ,‬סידור רכב ורשימות הסעה‪ .‬אליהו‪ ,‬מושב בנגב הצפוני‪ ,‬והם חברים של‬
‫קצת קשה לחזור לשגרה בשעה שהמוח נאבק מייסדי האינדינגב)‪.‬‬
‫לשקם איכשהו את רמות הדופמין‪ ,‬לאחר ליי יש חיים מצפון ליהל‪ 90 :‬הופעות ביומיים‬
‫וחצי‪ ,‬הרצאות ואפילו צחוקים‪" .‬בוא תשמע‬
‫לות טרופי שינה ואינספור הופעות‪.‬‬
‫את תום יער"‪ ,‬אמרתי לנער שלי‪" ,‬בחורה‬
‫אם היה למדינה קצת שכל‪,‬‬
‫שמנה שמדברת על הפרשות‪ ,‬מה יכול להיות‬
‫רע?" בתוכניה של הפסטיבל‪ ,‬שהיא עניין‬
‫היו דואגים לממן הופעות‬
‫מרתק כשלעצמו‪ ,‬מציגים אותה כ"מופע סטי‬
‫כמו ה"אתיוביט" וכמו זו של‬
‫נדאפ שלא מחפש פאנצ'ים מתחת לרצפה"‪.‬‬
‫גילי יאלו‪ ,‬שהקפיץ את כולם‬
‫אתה מבין‪ ,‬היא אפילו לא חייבת פאנצ'ים‪.‬‬
‫מקורי‬
‫בצהריי השבת‪ ,‬עם חומר‬
‫הילד עשה בשכל וחתך לפני שתום סיפרה‬
‫ומסורתי‪ .‬יוצאי אתיופיה מהווים שהיא ממש לא מבינה מה החבר שלה עושה‬
‫איתה (כי הוא הרבה מעל הרמה שלה)‪ ,‬ואיזו‬
‫רק ‪ 2‬אחוזים מהאוכלוסייה‪,‬‬
‫מערכת יחסים עקומה ומשעממת יש להם‪,‬‬
‫אבל שליש מהקטינים הכלואים ואיך הוא שטף אותה בצינור כשהיא הקיאה‬
‫בישראל הם בני העדה‬
‫מצד אחד ("ככה זה כשמזמינים למשרד סושי‬
‫מרחוב סלמה") וירתה סילון דק ועכור מהקי‬
‫תשמעו‪ ,‬הנגב המערבי זה לא כמו הערבה‪ .‬צה השני‪ .‬היינו איזה ‪ 300‬איש‪ ,‬בבמת "הח�י‬
‫קודם כל‪ ,‬הם עוד לא הצליחו להתגבר על פושית" הקטנה‪ ,‬וצחקנו‪.‬‬
‫הבעיה של הדיונות‪ .‬יש שם עוד די הרבה‬
‫חולות‪ .‬דבר שני‪ ,‬הלילה צונן ולח‪ .‬אחרי אחת‬
‫אין מצב לאורגיה‬
‫ההופעות הרטבתי קצת את הטי‪-‬שירט‪ ,‬כדי‬
‫להתרענן‪ ,‬אבל ובניגוד למדבר שלנו‪ ,‬שם השל"תניקים שלי הופיעו גם כן‪ .‬גאווה‪ .‬איתי‬
‫זה פאקינג לא מתייבש‪ ,‬ונהיה לך קר‪ ,‬אבל מר והחבר'ה של ההודנא אפרוביט אורקסטי‬
‫מה‪ ,‬תלך עכשיו עד למאהל באמצע ההופעה רה (שניגנו אצלנו ב"פסטיבל שקיעה" במרס)‬
‫הרימו מופע חד‪-‬פעמי עם "אלמיטּו"‪ ,‬שלושה‬
‫ההיסטורית של אביב גדג'?‬
‫(דיגרסיה‪ :‬בן גרעין שלי הביא לי מתנה את מוזיקאים אתיופיים ששרו וניגנו על כלים‬
‫"ילדים של מהגרים"‪ ,‬הדיסק האחרון והמעוי אפריקאים‪ .‬בסך הכ ל ‪ 15‬איש על הבמה‪ .‬ב�ה‬
‫לה של גדג'‪ .‬אם לא טעמתם קודם משהו משל משך עלו רקדנים בלבוש מסורתי ‪ -‬וענן של‬
‫"אלג'יר"‪ ,‬אולי עכשיו הזמן לסגור את הפינה‪ .‬אבק היתמר מרגליהם של אלף צופים‪ .‬מוזיי‬
‫אפשר להתחיל ישר מהסוף ולשים ביוטיוב קה אתיופית זה כל כך כיף!‬
‫את "בתוך הצינורות" מהופעה בבארבי‪ ,‬רוק אם רק היה למדינה הזאת קצת שכל‪ ,‬קצת‬
‫לפנים עם סקציית מיתרים‪ .‬גבריאל בלחסן שכל‪ ,‬היו דואגים לממן ‪ -‬ובגדול ‪ -‬הופי‬
‫ז"ל‪ ,‬מכניס אתכם לתוך הראש שלו וגורם עות כמו ה"אתיוביט" האלה וכמו זו של גילי‬
‫גם לכם לרצות קצת למות‪" .‬אני מעשן רק יאלו‪ ,‬שהקפיץ את כולם בצהריי השבת‪ ,‬עם‬
‫חומר מקורי ומסורתי‪ .‬יוצאי‬
‫אתיופיה מהווים רק שני אחוי‬
‫זים מהאוכלוסייה‪ ,‬אבל שליש‬
‫מהקטינים העצורים בישראל‬
‫הם בני העדה ובכלא הצבאי‬
‫יש להם רוב‪ .‬אגב‪ ,‬גילי יאלו‬
‫הופיע בחבל אילות כמה פעי‬
‫מים (לאחרונה עם "זבולון‬
‫דאב סיסטם")‪ ,‬ובסיגד האחרון‬
‫אירחנו גם את "אקסום" מנתי‬
‫ניה‪ ,‬שנתנו מופע שיא בסוף‬
‫האינדינגב‪ ,‬מלווים בשלושת‬
‫המפיקים הבולטים בתחום‬
‫הרגאיי‪ :‬חיים לרוז הוותיק‪,‬‬
‫קותימאן וסאבו‪ .‬ריספקט‪.‬‬
‫עוד קשורים לערבה חברי הרכב של יוצאי‬
‫סמר בשם "הטורבנים"‪ ,‬שהם ‪ -‬ככתוב בתוי‬
‫כנייה "טריו גאראז'‪-‬אתני מטונף וירושלמי"‪.‬‬
‫שתי גיטרות חשמליות ותופים‪ ,‬שרים ומפציי‬
‫צים ככה שאין שום צורך בבאס‪.‬‬
‫מלא הרכבים עם שמות מוזרים‪ ,‬ומוזיקה‬
‫רועשת בד"כ‪ :‬המפשעות‪ ,‬ועדת חריגים‪ ,‬בוי‬
‫תימזוג ("הגרייטפול‪-‬דד הישראליים")‪ ,‬קין‬
‫והב ל ‪ , 90210‬אביב מארק והמוות ("ב�ק‬
‫רוב מאוד יקראו לזה רק ‘המוות'"‪ ,‬הוא‬
‫אומר)‪ ,‬ו"תעני אסתר"‪ .‬עוד שם מוזר שייך‬
‫ל"ערפדי הרגטיים"‪ ,‬עם ימי ויסלר (הבן של‬
‫פוצ'ו‪" ,‬הבילויים") שמנגן שם על בנג'ו‪ .‬הוא‬
‫והחבר'ה עושים קאנטרי אמריקאי מתוחכם‪,‬‬
‫שרים בשלושה קולות מתקתקים‪" :‬זה ייגמר‬
‫כמו בבוסניה"‪ .‬ויש להם גם שיר שנקרא‪" :‬אין‬
‫מצב לאורגיה"‪ .‬החצוצרנית מעולה‪ .‬ימי צוחק‬
‫עלינו ואומר‪" :‬אז עכשיו יום שבת וכל אחד‬
‫מכם כבר‬
‫מבין שהפעם זה לא יקרה"‪ .‬נו‪ ,‬המפגש הגוי‬
‫רלי‪ ,‬ההתגלות‪ ,‬הסטוץ‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בבמה הקטנה‪ ,‬פרופ' ניסים קלדרון‬
‫מרצה על מאיר אריאל‪ .‬ממשמרות לששת‬
‫הימים‪ ,‬הבריחה מהסטיגמה של הצנחן המי‬
‫זמר אל השליחות בדטרויט‪ ,‬דילן וההיפים‬
‫("הבעיה איתם שהם לא קמים בבוקר לעבוי‬
‫דה"‪ ,‬אמר מאיר)‪ ,‬ניתוח מעמיק של "ארול"‪.‬‬
‫"תראו כמה 'ארול' קרוב ל'אריאל'"‪ ,‬אמר‬
‫קלדרון‪ ,‬רק אות קטנה אחת חסרה‪...‬‬
‫השוטרים היו עייפים משבוע נוראי של סכיי‬
‫נאות רצחנית‪ ,‬מחודש בלא מפכ"ל‪ ,‬שנה של‬
‫ניצבים חרמנים מתעופפים‪ .‬הם לא טרחו‬
‫לבדוק מה בדיוק החבר'ה מגלגלים ונראו‬
‫מיותרים כמו צמיד אחרי הפסטיבל‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪13 2015‬‬
‫הטבה?‬
‫=‬
‫עלייה‬
‫‪+‬‬
‫הפגנה‬
‫‪+‬‬
‫שביתה‬
‫הטבת המס ‪ -‬כן? לא? כמה? למי מגיע? מה קרה אז ומה קורה עכשיו? כל התשובות‪ ,‬כמעט‪ ,‬מלבד‬
‫החשובה ביותר‬
‫לידע כללי‬
‫ההפגנה בצומת קטורה (צילום‪ :‬סער צברי)‬
‫במהלך חודש נובמבר‪ ,‬סערו ורגשו מסדרונות‬
‫המועצה האזורית חבל אילות‪ ,‬ולא רק‪ .‬בכ‪30-‬‬
‫מועצות נוספות התנהל שיח מודאג‪ ,‬שנושאו ‪-‬‬
‫הטבת המס ליישובים‪ .‬הפור יפול לאחר רדת‬
‫גיליון זה לדפוס‪ ,‬ולכן המאמר שלהלן מציע‬
‫סקירה מפורטת וברורה של תולדותיה של‬
‫אותה הטבה והמאבקים שהתנהלו בימי ם הא�ח‬
‫רונים‪ ,‬אך לא את השורה התחתונה‪ .‬נכון להיום‬
‫(‪ )22.11‬עדיין אין החלטה‪ ,‬אך המעורבים בעניין‬
‫שומרים על אופטימיות ומאמינים שהכל יסתדר‬
‫על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬ההטבה המדוברת‪ ,‬החלה על מס‬
‫ההכנסה שלנו‪ ,‬נוגעת לכולנו‪ ,‬גם לאלה החברים‬
‫בקיבוצים שיתופיים‪ ,‬אך המעורבות של תושבי‬
‫החבל במאבק כמעט ולא הורגשה‪ .‬אולי בגלל‬
‫חוסר מודעות‪ ,‬או חוסר עניין ואולי בגלל חוסר‬
‫זמן‪ ,‬אבל הפעילות שפורסמה בפייסבוק של‬
‫המועצה‪ ,‬בחדרי האוכל ובמיילים היישוביים‪,‬‬
‫זכתה למעט מאד היענות‪ .‬בריאיון עם אודי גת‪,‬‬
‫מסתבר שהמצב היה דומה גם ברשויות אחרות‪.‬‬
‫אודי‪ ,‬השנה היתה הרגשה שהגענו קרוב מדי‬
‫לקו האדום מבחינת אישור ההטבה ‪ -‬זה‬
‫נכון? למה זה קרה?‬
‫"זה נכון‪ .‬המדינה לא פעלה נכון והכוונ ה לה�ת‬
‫נהלות‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬רשות המסים וכל הגוי‬
‫פים הרלוונטיים‪".‬‬
‫מי לקחו חלק במאבק על ההטבה?‬
‫"בעיקר ראשי רשויות שצפויות להיפגע‪ .‬יש‬
‫כאלה שיורדים להם קצת אחוזים‪ ,‬יש כאלה‬
‫שיורדים להם הרבה‪ .‬יש כאלה שמבטלים להם‬
‫את התקרה לגמרי ויש גם רשויו ת שייפגעו מ�ה‬
‫מהלך של קביעת קריטריונים שיגדירו ‪ -‬אחת‬
‫ולתמיד ‪ -‬מי זכאי להטבת המס‪".‬‬
‫יש דמות ספציפית שקידמה את המאבק?‬
‫"יו"ר וועדת הכספים גפני (משה גפני‪ ,‬ח"כ‬
‫מטעם יהדו ת התורה‪ .‬ג‪.‬נ)‪ ,‬הוא הוביל את המ�ה‬
‫לך לאישור המתווה‪".‬‬
‫בשבועות האחרונים נקטה המועצה מספר‬
‫מהלכים ‪ -‬השבתה‪ ,‬הפגנה‪ ,‬עלייה לירושלים‬
‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫ מי החליט עליהם האם הם היו אפקטיביים‪,‬‬‫לדעתך?‬
‫"על המהלכים הללו החליטו ראשי הרשויות‬
‫המעורבות ‪ -‬כשלושים במספר‪ .‬יש מטה של כל‬
‫ראשי הרשויות‪ ,‬יש קבוצת ווטסאפ שחופרת כל‬
‫הזמן‪ ,‬ואנחנו נפגשים‪ ,‬מתייעצים בכנסת‪ ,‬לפני‬
‫ואחרי וועדת הכספים‪.‬‬
‫אני חושב שהם הי ו יעילים למדי‪ .‬מעצם הנו�כ‬
‫חות של המאבק בתקשורת וההמצאות על סדר‬
‫יומה של וועדת הכספים ‪ -‬משרד האוצר‪ ,‬ואפיי‬
‫לו ראש הממשלה‪ ,‬הבינו שהם חייבים להתעסק‬
‫עם זה ולתת תשובות‪".‬‬
‫אבל אף אח ד לא הרגיש שהשבתנו את המ�ו‬
‫עצה שלנו‪...‬‬
‫"זה היה אפקטיבי בעיקר כלפי חוץ‪ ,‬לא כלפי‬
‫פנים‪ .‬מה זה עושה ברמה הלאומית ‪ -‬השבתה‬
‫של כמה עשרות רשויות בבת אחת‪".‬‬
‫עד כמה הרגשת שת״פ מצד התושבים?‬
‫"לא היתה השתתפות רצינית ואני מאוכזב‬
‫מכך שלא הצלחנו לגייס הרבה אנשים להפגנה‬
‫בירושלים; כשזה הגיע לרגע האמת‪ ,‬הייתי די‬
‫מאוכזב‪".‬‬
‫יכול להיות שזה נובע מהאופי של החבל‪,‬‬
‫שמורכב בעיקר מקיבוצים שיתופיים והתוו‬
‫שבים לא מרגישים את המסים ישירות?‬
‫"אני לא חושב‪ ,‬כי שמעתי שגם ראש העיר‬
‫טבריה היה מאוכזב מההיענות וגם ראש העיר‬
‫צפת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬גם בבאר‪-‬אורה לא גייסו‬
‫הרבה אנשים וזה לא יישוב שיתופי‪ .‬אבל האכי‬
‫זבה שלי היא כללית מתושבי חבל אילות שלא‬
‫נענו‪ ,‬ללא קשר לאחרים‪".‬‬
‫אתה מרוצה מהתוצאה?‬
‫"היא עוד לא סופית‪ ,‬כי עוד לא הצביעו‪ ,‬אבל‬
‫אם מה שאנחנו חושבי ם שיקרה ‪-‬יקרה‪ ,‬אז א�נ‬
‫חנו מרוצים‪ .‬יהיו סדר וחוק‪ ,‬שהוא לתמיד‪".‬‬
‫האם נעבור את אותו הסיפור שוב בשנה‬
‫הבאה?‬
‫"לא‪ ,‬גם אם תתחלף הממשלה‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫להלן תקציר בנושא הטבות מס‪ ,‬כולל עדכון‬
‫מלשכת ראש המועצה‪.‬‬
‫מהי הטב ת מס? זוהי הנחה על תשלום מס הכ�נ‬
‫סה (כרגע בחבל אילות = ‪ ,)11%‬מתוך מה ש�מ‬
‫חויב לשלם הנישום (קרי‪ ,‬איש פרטי‪ ,‬או קיבוץ‬
‫שהינו מקבץ של אנשים) במס הכנסה‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫ככל שהשכר וההכנסה של ‪ x‬עולה‪ ,‬כך הוא‬
‫מחויב ביותר אחוזי מס‪ .‬ע"פ מודל זה‪ ,‬יש גבול‬
‫עליון לזכאות הנ"ל‪ ,‬שהיום עומדת על כ‪180-‬‬
‫אלש"ח בשנה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עד סכום הכנסה‬
‫שנתי זה‪ ,‬זכאים הנחה של ‪ ,11%‬ומעל סכום זה‬
‫תשלום המס מלא‪ .‬המשמעות בפועל למשפחה‬
‫של זוג שכירים המשתכרים סביב ‪ 8-10‬אלש"ח‬
‫בחודש כל אחד = אי תשלום מס של כ‪2000-‬‬
‫ש״ח בחודש‪ .‬כסף פנוי למשפחה בסכום זה!!!‬
‫בשנת ‪ 2003‬בוטלו הטבות המס לחבל אילות‪,‬‬
‫ביחד ע ם ביטול הטבות לעשרות רשויות במד�י‬
‫נה‪ .‬כל זאת‪ ,‬במסגרת קיצוצי תקציב של ביבי‬
‫(אז שר האוצר)‪ .‬נשארו הטבות רק לישובים‬
‫שבאותו יום נתון של קיצוץ היו וקיבלו ‪13%‬‬
‫הטבה ומעלה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2005‬במהלך פוליטי‪ ,‬הצלחנו חמש‬
‫רשויות בלבד‪ ,‬להעביר חוק בכנסת להחזרת‬
‫ההטבה‪ .‬כל רשות (חבל אילות‪ ,‬ערבה תיכוי‬
‫נה‪ ,‬ערד‪ ,‬בית שאן‪ ,‬חצור הגלילית) הייתה אז‬
‫"משוייכת" כביכול למפלגה אחרת‪ ,‬וכך הצלחנו‬
‫לחוקק חוק זה בכנסת‪.‬‬
‫למחרת האישור‪ ,‬תקפו בבג"צ החלטה זו של‬
‫הכנסת‪ .‬למה? משום שאין קריטריון מאחד‬
‫את כל חמש הרשויות‪ .‬מי תקף בבג"צ? כל מי‬
‫שהופסק לו ב‪ + 2003-‬כל מי שחשב שמגיע לו‬
‫גם ולא קיבל ‪.‬‬
‫בג"צ (רשות שופטת)‪ ,‬כבר בשנת ‪ ,2005‬קבע‬
‫שאומנ ם אינו רוצה להתערב בהחלטות ה�ר‬
‫שות המחוקקת (כך מלמדים אותנו גם בשיעורי‬
‫האזרחות)‪ ,‬אבל יאלץ לעשות זאת אם המדיי‬
‫נה לא תחוקק חוק מסודר‪ ,‬אחיד‪ ,‬שקוף ובעל‬
‫קריטריונים ברורים‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬גם הרשות המחוקקת וגם המבצעת‪,‬‬
‫שאינה מעוניינת בהחלטה מעין זו של הרשות‬
‫השופטת‪ ,‬ניסתה‪ ,‬בתקופות שונות‪ ,‬לעשות‪,‬‬
‫כאילו היא מקדמת חקיקה‪ ,‬א ך מסיבות פול�י‬
‫טיות ואחרות התהליך לא צלח‪.‬‬
‫במהלך עשר השנים האחרונות‪ ,‬התקיימו ששה‬
‫דיונים בבית המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬אולם כל‬
‫פעם מחדש‪ ,‬המדינה טענה שהיא בדרך‪ .‬ביני‬
‫תיים‪ ,‬הכנסת נפלה‪ ,‬הממשלה נפלה וכך הלאה‪..‬‬
‫כל פעם הובא תירוץ אחר וחדש‪ ,‬והיא (המדינה)‬
‫לא הצליחה להשלים את מהלך החקיקה‪.‬‬
‫לבג"צ נמאס‪ ,‬ובמסגרת הארכה האחרונה‬
‫שניתנה‪ ,‬קבע שהתאריך האחרון להטבה הוא‬
‫‪ ,30.11.2015‬ואם עד אז לא יקרה דבר‪ ,‬מבחינה‬
‫חקיקתית‪ ,‬אזי‪ ,‬חמש ת הישובים שהוכנסו ב�ת‬
‫פיסתו שלא כדין‪ ,‬יוצאו ממעגל מקבלי ההטי‬
‫בות‪ .‬בג"צ גם קבע‪ ,‬שייתכן מאד שאם לא תהיה‬
‫חקיקה‪ ,‬הוא יחליט לבטל את כל הטבות המס‬
‫לכולם‪.‬‬
‫זה השלב בו אנו נמצאים‪ .‬אם לא תהיה חקיקה‬
‫עד ה‪ ,30.11.2015-‬אזי‪ ,‬החל מחודש דצמבר‬
‫‪ 2015‬לא נהיה זכאים להטבות מס‪ .‬משמעות‬
‫עצומה לכל תושב ותושב‪ ,‬בין אם הוא חבר‬
‫אגודה ובין אם לאו‪.‬‬
‫ישנה הצעת חוק הכוללת קריטריונים ברורים‪,‬‬
‫שוויוניים ושקופים (פירוט בהמשך)‪ ,‬שהוכנה‬
‫וגובשה ע"י בועז סופר (עבד בזמנו ברשות‬
‫המיסים‪ ,‬והיום הינו אדם פרטי)‪ .‬הצעתו אומי‬
‫צה ע"י חבר הכנסת גפני‪ ,‬יו"ר ועדת הכספים‬
‫(מתווה גפני)‪.‬‬
‫אחרי מאב ק קשה וארוך של השבועות הא�ח‬
‫רונים (המצטרף לשנים ארוכות של מאמצים)‪,‬‬
‫הצלחנו לשכנע את כל חברי ועדת הכספים של‬
‫הכנסת מכל המפלגות – שזו ההצעה הכי טובה‬
‫שיש‪ ,‬בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לעבור גם‬
‫בכנסת וגם את מבחן הבג"צ‪ .‬כל חברי ועדת‬
‫הכספים תומכים‪.‬‬
‫כדי שהנושא יעלה לועדת הכספים‪ ,‬נדרשת‬
‫הסכמת ראש הממשלה (לא מבחינת החוק‪,‬‬
‫שאינו דורש זאת‪ ,‬אלא מבחינת התנהלותו של‬
‫יו"ר הועדה)‪.‬‬
‫מטרת ההפגנה האחרונה שהתקיימה היתה‬
‫הסכמת הבאת המתווה ע"י ראש הממשלה‬
‫לוועדת הכספים‪ ,‬ומשם לשלוש קריאות בכנסת‪.‬‬
‫במידה שכך יקרה – יהיה חוק מסודר לתמיד!!!‬
‫מהו המתווה? המתווה המוצע כולל שלושה‬
‫קריטריונים‪ .‬כל קריטריון מקבל ניקוד‪ .‬לפי‬
‫מספר הנקודות שהישוב צבר‪ ,‬נקבע אם הוא‬
‫זכאי להטבת מס או לא‪ ,‬ואם כן ‪ -‬כמה (שלושה‬
‫מדרגים)‪ .‬הניקוד הוא ישובי ולא מועצתי‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחק ממרכז הארץ – אנו עם הכי הרבה‬
‫ניקוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מרחק מהגבול – עד ‪ 9‬ק"מ מהגבול מק�ב‬
‫לים ניקוד‪ .‬מי שמעל טווח זה מהגבול אינו זכאי‬
‫לניקוד בסעיף זה‪.‬‬
‫מצב סוציו אקונומי ‪ -‬אין נתונים ישוביים והמי‬
‫דד הוא מועצתי‪ .‬במדד של ‪ 1-10‬אנו ‪ .5‬כלומר‪,‬‬
‫יש ניקוד‪.‬‬
‫אז‪ ,‬מה יוצא? אם יאושר המתווה המוצע ע"י‬
‫ועדת הכספים ויחוקק חוק (כל זאת עד סוף‬
‫נובמבר)‪ ,‬אזי‪ ,‬הטבת המס תהיה בחבל אילות‬
‫כדלקמן (בלי התחייבות סופית וע"פ הטיוטה‬
‫הקיימת כרגע)‪ :‬רוב ישובי חבל אילות – הטבה‬
‫של ‪ 12%‬הנחה עד תקרת שכר של ‪ 240‬אלש"ח‬
‫בשנה‪ .‬חלק קטן מהישובים( (בגלל מרחק מ�ה‬
‫גבול) ‪ -‬הטבה של ‪ 9%‬עד תקרת שכר של‬
‫כ‪ 180-‬אלש"ח בשנה‪.‬‬
‫אודי גת‬
‫המצב‪ ,‬נכון ליום ג'‪ :24.11 ,‬ועדת הכספים‬
‫קיבלה החלטה פה אחד ואישרה את מתווה המס‬
‫שהגיש ח"כ גפני‪ ,‬יו"ר ועדת הכספים‪ .‬המתווה‬
‫שאושר בוועדה‪ ,‬עדיין צריך לעבור את מליאת‬
‫הכנסת בשבוע הבא‪.‬‬
‫לרגע‬
‫אורחים‬
‫הם מסיימים שירות צבאי או לאומי ונמצאים על פרשת דרכים‪ ,‬הכל פתוח בפניהם‪ .‬רגע מרגש‪ ,‬מסעיר אבל‬
‫גם מפחיד‪ .‬כשכל האפשרויות פתוחות‪ ,‬איך בוחרים?‬
‫זה מספר שנים שברחבי הארץ מתקיימות‬
‫תכניות לצעירים אחרי צבא שמשלבות‬
‫עבודה מועדפת עם חוויה ש ל קבוצה ול�י‬
‫מודים‪ ,‬וגם אצלנו בחבל מתקיימות בקיי‬
‫בוצים השונים כמה תכניות‪ .‬ביהל פועלת‬
‫מזה שש שנים תכנית "בית מדרש בדרך"‬
‫שהייתה למעשה הראשונה מבין תכניות‬
‫העבודה המועדפת בארץ‪ ,‬וכיום פועלת‬
‫במקביל לה גם תכנית עירונית בירושלים‬
‫("בדרך הירושלמית")‪ .‬בקטורה פועלת זו‬
‫השנה השלישית תכנית "עמל ורוח"‪ ,‬ובי‬
‫גרופית החלה השנה לפעו ל קבוצת עב�ו‬
‫דה עברית‪ .‬אמנם‪ ,‬לכל תכנית מאפיינים‬
‫ייחודיים משלה‪ ,‬אך המשותף ‪ -‬צעירים‬
‫בגילאים דומים שהגיעו כאורחים לרגע‬
‫לערבה הדרומית ‪ -‬הוביל אותנו‪ ,‬רכזי‬
‫התכניות‪ ,‬ליזום שיתופי פעולה‪.‬‬
‫אורלי‪ ,‬ב ת ‪ 21‬מבאר שבע‪ ,‬עובדת במ�פ‬
‫על אלגטק ומשתתפת בתכנית "עמל ורוח"‬
‫בקטורה‪ .‬היא מספרת שאחרי הצבא היא‬
‫חיפשה מקום לעבודה מועדפת‪" .‬היה לי‬
‫ברור שאני רוצה מקום שיש בו משמעות‬
‫נוספת ושיחשוף אותי למקומות והתנסויות‬
‫חדשות‪ .‬חשבתי המון איפה אני רואה‬
‫את עצמי‪ ,‬והחלטתי שהערבה זה המקום‪,‬‬
‫כאשר לנוף המדברי המלא בשקט ושלי‬
‫ווה ולמרחק מהערים הגדולות יש חלק‬
‫משמעותי בעניין"‪ .‬לעומתה משה‪ ,‬בן ‪22‬‬
‫מפרדס חנה‪ ,‬הגיע לתכנית "בית מדרש‬
‫בדרך" ביהל כמעט במקרה‪ ,‬דרך ידיעה‬
‫שהועברה בפייסבוק‪ .‬הוא חשש מההגעה‬
‫ליהל כי דמיין את הקיבוץ כמו בתמונות‬
‫ישנות ‪" -‬אפרורי‪ ,‬כשכל המבנים ישנים‬
‫או שבורים"‪ ,‬אבל כשהגיע מצא קיבוץ יפה‬
‫ומטופח‪" :‬כמו כפר נופש כמעט‪ ,‬ובנוסף‬
‫הנוף המדהים שיש בכל מקום והמעיין‬
‫שנמצא חמישה מטרים מחוץ לקיבוץ רק‬
‫הוסיפו לעניין‪ .‬פה אתה מחובר לטבע‪ ,‬אתה‬
‫נהנה מהשקט בלילה‪ .‬אתה צופה בכוכבים‬
‫ומסתכל על כל היופי הזה שיש כאן‪ ,‬עד‬
‫שזה לפעמים קצת קשה לחזור לרעש שיש‬
‫באזורים עירוניים"‪.‬‬
‫אורלי מרגישה שהתכנית עונה על הציפיות‬
‫שלה ומאפשרת לה‪ ,‬לצד עבודה קשה‪ ,‬לחי‬
‫וות חוויה משמעותית‪" .‬התוכנית מדהימה‬
‫וגורמת לי להרגיש שאני עושה למען עצמי‬
‫משהו משמעותי ומפתח‪ .‬לימודי ההעשרה‬
‫נוגעים בסוגיו ת מאוד שונות ומגוונות ו�ב‬
‫שאלות גדולות שבחיי היום יום אנחנו נוי‬
‫טים לא לחשוב עליהן ולא להתעמק בהן"‪.‬‬
‫גם משה מרוצה מהחיי ם ביהל ‪" -‬כל הת�ו‬
‫שבים מאוד ידידותיים וזה באמת מרגיש‬
‫שאתה חלק מהקהילה"‪ .‬את העבודה הקשה‬
‫והמאתגרת בבית האריזה הוא צולח בזכות‬
‫חבריו לקבוצה ‪" -‬אם אתה עם האנשים‬
‫הנכונים אתה נהנה גם מהעבודה"‪.‬‬
‫בסוף אוקטובר קיימנו טיול לשלוש הקי‬
‫בוצות בהדרכתו של ערן לוין‪ ,‬מר מדבר‪.‬‬
‫הטיול‪ ,‬כמו פעילויות וסיורים נוספים שאי‬
‫נחנו עורכים במשותף‪ ,‬התאפשר בזכות‬
‫סיועם של זהר מיכאלי וכל מחלקת התחי‬
‫בורה של המועצה‪.‬‬
‫מיכל ברק ‪ -‬מאור‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪15 2015‬‬
‫נחל שחרות מנקז את הבקעה (צילום‪ :‬רמי חרובי)‬
‫גשם ‪ -‬הטוב והרע‬
‫השיח הסביבתי הולך ומתגבר מדי סופה ‪ -‬מדענים שולפים תחזיות אפוקליפטיות‪ ,‬נביאי זעם חוזרים‬
‫ומסבירים למה כדור הארץ משתגע (בגדול ‪ -‬כי אנחנו שיגענו אותו) ובינתיים אנחנו נשטפים ‪ -‬שבוע אחד‬
‫בערימות חול‪ ,‬שבוע אחרי בנחלי מים‬
‫הסערה של סוף אוקטובר סיפקה לנו מזג‬
‫אוויר נעים‪ ,‬רוב הזמן ‪ -‬טמפרטורות נוחות‬
‫וגשמים עזים‪ ,‬מה שאפשר טיולים באתרי מים‬
‫חדשים וישנים והעניק מראות מרהיבים‪ .‬יחד‬
‫עם כל אלה‪ ,‬עוצמת הגשמים גרמה נזקים‬
‫חסרי תקדים‪ ,‬בעיקר בפארק תמנע‪ ,‬שקיבל‬
‫את מלוא העוצמה של נחל נחושתן‪ .‬השיטפון‬
‫הציף אתרי תיירות ולינה‪ ,‬שטחי לוגיסטיקה‬
‫ועבודה ויצר אגם חדש‪ ,‬גדול והרבה פחות‬
‫אטרקטיבי מזה הקיים‪.‬‬
‫מנהלת הפארק‪ ,‬חגית גל‪ ,‬קיצרה טיול בחו"ל‬
‫וחזר ה למראות הקשים ולהרס שהשאיר א�ח‬
‫ריו השיטפון‪.‬‬
‫"נראה שהשבר ענן שעבר פה‪ ,‬פשוט התביית‬
‫על תמנע"‪ ,‬היא אומרת בצער‪" .‬זקני הכפר‬
‫אומרים שלא ראו כאן כזה שיטפון לפחות‬
‫חמישים שנה‪ .‬אני עצמי אף פעם לא ראיתי‬
‫שיטפון כזה בחמש‪-‬עשרה השנים שאני כאן‪".‬‬
‫את לא היית כאן בימי הגשם‪...‬‬
‫"אני הייתי בחו"ל‪ ,‬בסיור פארקים ובכנס‬
‫בשיקאגו בענייני עבודה‪ ,‬והקדמתי א ת ה�ח‬
‫זרה שלי לארץ בגלל האירועים הללו‪ .‬התעי‬
‫דכנתי מרחוק וזה היה הכי קשה ‪ -‬לא להיות‬
‫כאן כשזה קורה‪ .‬הגעתי לפה ביום שלישי‪,‬‬
‫‪ .27.10‬מייד אחרי שנחתי בשדה התעופה‪,‬‬
‫אספתי את כל הצוות שהיה ממש מרוסק‬
‫מהאירועים‪ ,‬ישבנו עם גיא מרקמן (מנכ"ל‬
‫החברה הכלכלית) ואמרתי להם ‪ -‬תוך שבוע‬
‫אנחנו עומדים על הרגליים‪ .‬הם הסתכלו עליי‬
‫והתחילו לגחך‪ ,‬אבל לא היתה לנו ברירה‪".‬‬
‫מה ראית כשהגעת לכאן?‬
‫"אחרי השיחה עם הצוות נסעתי לבד בפארק‬
‫ובכיתי כל הדרך‪ .‬זה כאב לאדמה וזה כאב‬
‫לי‪ .‬ראיתי את הפציעה של הקרקע‪ ,‬את העי‬
‫צים שנגדעו‪ ,‬את הסחף של הנחל שמשאיר‬
‫שרידים של גבעות עם עצים מתים בדרך‬
‫והכל שחור מהבוץ; זה היה מחזה קשה‪ .‬את‬
‫מסתכלת וחושבת ‪ -‬איך את מתמודדת עם‬
‫המשבר הזה ועושה את זה הכי מהר והכי טוב‬
‫שאת יכולה‪".‬‬
‫מה הנזקים לפארק?‬
‫"הנזקי ם הם רבים וכואבים ‪ -‬יש עצים ש�נ‬
‫גדעו שאי אפשר להחזיר וי ש דברים שה�ל‬
‫כו בשיטפון שאי אפשר לשחזר‪ .‬רק בסוכות‬
‫סיימנו פרויקט שעלה ‪ 200,000‬ש"ח ‪ -‬סידור‬
‫מתחם הקמפינג והמתחם הזה התמלא ב‪-‬‬
‫‪ 100,000‬קוב של מים‪ ,‬נוצר לנו אגם חדש‬
‫ומה שיישאר זה מטר וחצי של בוץ שצריך‬
‫לפנות‪ .‬אין לי מושג מה נגלה אחרי שהאגם‬
‫הזה יתייבש‪ .‬חצר המשק כולה‪ ,‬שבה נמצא‬
‫כל הציוד של הפארק‪ ,‬התמלאה בשניים וחצי‬
‫מט ר מים‪ ,‬כל המכולות היו במים‪ ,‬כולל ה�מ‬
‫זדה‪ ,‬אפילו בורג לא נשאר לנו‪".‬‬
‫איך מתקנים את הנזקים?‬
‫"התחלנו לנסות ולשאוב א ת המים‪ ,‬שזה ת�ה‬
‫ליך לא קל‪ ,‬ויש פשוט יותר מדי מים‪ .‬רשות‬
‫הניקוז לקחה על עצמה לעזור לנו במציאת‬
‫פתרון של הניקו ז באזור האגם החדש שנ�ו‬
‫צר‪ .‬אבל שתי משאבות שמוציאות ‪ 1,400‬קוב‬
‫לשעה‪ ,‬מתוך אגם של ‪ 100,000‬קוב היו כמו‬
‫כוסות רוח למת‪ .‬במשך שלושה ימים שאבנו‬
‫את המים וכאילו לא קרה כלום‪ .‬שאבנו קצת‬
‫מהאגם החדש שנוצר ואנחנו מחכים שיתאדו‬
‫המים‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬האידוי הוא בקצב טוב‬
‫ויש הרבה ימי שמש‪.‬‬
‫את הנזקים שנוצרו לכבישים‪ ,‬שחלקם ממש‬
‫נשברו ולא אפשרו נסיעה‪ ,‬תיקנו כלים של‬
‫רשות הניקוז וקק"ל שהתגייסו לעזרה‪ .‬בשטח‬
‫שמול עמודי שלמה‪ ,‬הצטברו אבנים וסלעים‬
‫שהיה צריך לפנות‪ ,‬וכמובן שיש את אובדן‬
‫הציוד הרב והנזקים לסככות ולמבנים‪".‬‬
‫למה הייתם בלחץ לתקן הכל מהר?‬
‫"קודם כל‪ ,‬״יוגה ערבה״ עמד בפתח‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫באותו שבוע היה לנו אירוע של אלף איש‪,‬‬
‫וגם בתי ספר שעמדו להגיע‪ .‬האירוע המרכזי‬
‫של "יוגה ערבה" מתקיים תמיד מול עמודי‬
‫שלמה ‪ -‬מאות אנשים שעומדים בשטח החלק‬
‫ומתרגלים יוגה‪ ,‬ועכשיו השטח לא אפשר‬
‫אימון במקום‪ ,‬בגלל כל האבנים והסחף‪.‬‬
‫עכשיו זו העונה בפארק תמנע‪ ,‬ורוב הזמן‬
‫מזג האוויר הוא המתאים ביותר לטיולים‬
‫ואירועים במקום‪ ,‬אז אנחנו חייבים להמשיך‬
‫ולתפקד‪".‬‬
‫ומה הלאה‪?...‬‬
‫"יחד עם הנזקים לסביבה‪ ,‬לאתר‪ ,‬לציוד‪ ,‬ויחד‬
‫עם העובדה שלפארק יש ביטוח של נזקי‬
‫טבע‪ ,‬יש גם השתתפות עצמית די גבוהה‬
‫ואנחנו ממשיכים לעבוד‪ .‬אנחנו נתחדש וגם‬
‫הפארק‪ .‬אחרי השיטפון‪ ,‬הכל נראה בתולי‬
‫יותר‪ ,‬פראי‪ .‬בראשיתי‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫תמנע‪ ,‬אזור האגם (צילום‪ :‬חגית גל)‬
‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫תמנע‪ ,‬מתחם הקאמפינג שהוצף (צילום‪ :‬חגית גל)‬
‫מלחת עברונה (צילום‪ :‬דורון ניסים)‬
‫הצד המדעי‬
‫מסתבר שלא בכדי נגרמו נזקים חריגים לסביבה‪ .‬גם ההסבר המדעי‬
‫מראה לנו שמדובר באירוע גשמים חריג באזורנו‪ .‬חנן גינת ואינה‬
‫ריבקין הכינו מצגת מושקעת‪ ,‬מלווה בגרפים‪ ,‬מפות וכמובן תמונות‪.‬‬
‫המצגת מסבירה באופן ברו ר את אירוע הגשם והשיטפונות שהת�ר‬
‫חש בערבה הדרומית ובנגב הדרומי‪ ,‬בתאריכים ‪ ,25-26.10.15‬להלן‬
‫תמצית ההסבר‪:‬‬
‫מקור האירועים ותיאורם‪:‬‬
‫אירוע הגשמים החריג שפקד את דרום הארץ ובמיוחד את הערבה‬
‫הדרומית ביום א' ה‪ ,26.10.15 -‬היה שילוב של זרם סילון ברום‬
‫ואפיק‪ ‬ים סוף פעיל בקרקע‪.‬‬
‫זרם הסילון הם רוחות אשר נושבות בגובה של כ‪ 10-‬ק"מ‪ ,‬בקצה‬
‫הטרופוספירה‪ .‬מיקומו של זר ם הסילון משתנה עם עונות השנה ו�ב‬
‫עונות המעבר הסילון הסוב‪-‬טרופי עובר מעל אזורנו‪.‬‬
‫כאשר נוצר מצב של זרם סילון המוביל לאזורנו לחות טרופית עם‬
‫אוויר קר יחסית המגיע מצפון בשילוב עם אפיק ים סוף‪ ‬בקרקע‬
‫המביא אוויר חם מדרום‪ ,‬נוצר מפל טמפרטורה שלילי חזק (הטמפ'‬
‫יורדת עם הגובה) ובמפגש עם הלחות המשוונית שמגיעה עם זרם‬
‫הסילון נוצרים‪ ,‬מקומית‪ ,‬עננים מפותחים אשר גרמו לברד ולכמויות‬
‫המשקעים הגבוהות‪.‬‬
‫תאור סינופטי ‪( 25.10.15‬ראה תמונה)‬
‫אפיק מים סוף מעל אזורנו גורם למזג אוויר חם מהרגיל‪ .‬שקע עמוק‬
‫מעל כרתים ומזרח הים השחור גורמים למזג אוויר סוער‪ .‬‬
‫סופת גשמים ‪ 25-26‬אוקטובר ‪( 2015‬שקופית ‪)6‬‬
‫מפה המתארת את המשקעים והזרימות שהתפתחו בערבה הדרומית‪:‬‬
‫המספרים מציינים גשם במג"ז (מד גשם זעיר)‪ .‬כל הנחלים באזור‬
‫זרמו חוץ משחמון ושלמה‪ .‬נחל חיון זרם עד שקיעה ב‪ ,26.10-‬הקינט‬
‫זרם בבוקר ‪ 27.10‬והפארן עד ‪28.10‬‬
‫סיכום ארוע הגשם בערבה דרומית ונגב דרומי‪:‬‬
‫א‪ .‬באזור שבין נאות סמדר ועד עברונה ירדו בין ‪ 25‬ל‪ 60-‬מ"מ‬
‫גשם!!! נכון להזכיר שממוצע המשקעים הרב שנתי הוא ‪ 25‬מ"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תחילת הגשם בשעה ‪ 14.00‬בגשם בעוצמה חריגה‪ .‬רישום בתמנע‬
‫מלמד על ‪ 2.5‬מ"מ בדקה!! ענן שחור וצפוף מאוד של גשם שלווה‬
‫בסופות רעמים וברקים עבר והמטיר גשם זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל הנחלים באזור זרמו‪ .‬לא זרמו הנחלים שלמה‪ ,‬רודד ונטפים‬
‫ליד אילת‪.‬‬
‫ד‪ .‬בנחל רחם היה שיטפון חזק שנמשך כ‪ 10-‬שעות ואף חסם את‬
‫כביש הערבה‪ .‬לשמחתנו רק מעט נפט הגיע לים‪ .‬רוב הנפט כוסה‬
‫בשכבות של חול וחלוקים וכך נמנעה סחיפתו לים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בערבה תיכונה היה אירוע גשם גדול ומשמעותי בעיקר ביום‬
‫חמישי ‪.29.10‬‬
‫ו‪ .‬בערבה תיכונה שיא הגשם היה בצפית – ‪ 43‬מ"מ‪ .‬ברוב המג"זים‬
‫לאורך כביש ‪ 90‬נמדדה כמות של ‪ 20–15‬מ"מ‪.‬‬
‫(שקופית ‪ )21‬בנחל רחם‪ :‬עץ שיטה יבש – תזכורת ל‪ 15-‬שנות יובש‬
‫(‪ )1995-2009‬ועצי שיטה ירוקים ובמצב מצוין – בזכות הגשמים‬
‫הרבים בשנים האחרונות‬
‫חנן גינת ואינה רבקין‬
‫*תודה לד"ר בני שלמון על המידע מהערבה הדרומית‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪17 2015‬‬
‫ממתגת‬
‫יוגה‬
‫לאירוע האחרון של "יוגה ערבה" הגיעו קרוב לאלף איש‪ ,‬שזה רבע מסך תושבי חבל אילות‪ .‬המשתתפים‬
‫התפרשו בעשרות נקודות לאורך כביש ‪ 90‬וכביש ‪ - 40‬בערבה התיכונה והדרומית ותרגלו יוגה במשך‬
‫שלושה ימים של מידבר‬
‫‪ 108‬ברכות לשמש מול עמודי שלמה‬
‫מי שביקר ביישובי הערבה התיכונה וחבל‬
‫אילות במהלך סוף השבוע של ה‪,5-7.11-‬‬
‫ראה במקומות רבים עשרות אנשים‪ ,‬רובם‬
‫לבושים לבן‪ ,‬מתרגלים יוגה אל מול הרי אדום‬
‫ויוצרים מחזה ייחודי לאזור‪ .‬האירוע ההמוני‪,‬‬
‫שכבר מהווה חלק בלתי נפרד מלוח השנה‬
‫האזורי‪ ,‬הח ל רק לפני שש שנים; על ההת�ח‬
‫לה מספר עוטסב מאשרם במדבר‪ ,‬שהיה אחד‬
‫מההוגים והיוזמים של הפרויקט‪.‬‬
‫"לפני כשבע שנים‪ ,‬נכחתי בכנס תיירנים‬
‫שהתקיים במועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫אודי גת אמר אז שהיעד שלו זה למתג את‬
‫חבל אילות ‪ -‬בין השאר ‪ -‬כמקום אלטר�נ‬
‫טיבי‪ ,‬ניו‪-‬אייג'י‪ ,‬מרכז של אנרגיה מתחדשת‬
‫ועוד‪ .‬גם שמול דיבר ואמר שהוא רוצה לאחד‬
‫תיירותית את הערבה התיכונה והדרומית‪ .‬עם‬
‫המסרים האלה יצאתי מהכנס‪ ,‬נסעתי הביתה‬
‫ובערך באזור גרופית בא לי הרעיון ‪ -‬יוגה‬
‫במדבר‪ .‬הלכתי עם הרעיו ן הזה לאמנון ש�מ‬
‫עוני שהיה אז מנכ"ל החברה הכלכלית‪ ,‬ובהי‬
‫משך חברתי לרוני פרידמן ‪ -‬אושיית יוגה‬
‫תל‪-‬אביבית שהשלימה את התמונה מבחינת‬
‫קשרים עם עולם היוגה‪ ,‬עם ארגון מורי היוגה‬
‫וכן הלאה‪ .‬גם רינת רוזנברג מערבה תיכונה‬
‫זרמה יפה עם הרעיון‪ ,‬והציעה לצרף להפקה‬
‫מישהו מהערבה התיכונה‪ ,‬שיסייע לרתום את‬
‫התושבי ם באזור‪ ,‬כי שם יש יותר גופים פ�ר‬
‫טיים וקשה לרתום את כולם בבת אחת‪ ,‬כמו‬
‫שקורה כשפונים לקיבוץ‪ ,‬למשל‪ .‬רינת הציי‬
‫עה לקחת פרוייקטור מקומי ‪ -‬יאיר לדרמן‪,‬‬
‫איש צוקים‪ ,‬ועד היום ארבעתנו מרכזים את‬
‫האירוע ‪ -‬יאיר ושרדהה (גם מהאשרם) מטי‬
‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫פלים בהארחה‪ ,‬רוני ביוגה ואני בלוגיסטיקה‬
‫ הקמות‪ ,‬כספים‪ ,‬רשויות‪ ,‬אישורים וכו'‪".‬‬‫מה היה בהתחלה?‬
‫"'יוגה ערבה' הראשון התקיים בעשרים יישוי‬
‫בים בערך ‪ ,‬היו כמה מאות ספורות של מ�ש‬
‫תתפים ‪ -‬בין ‪ 300‬ל‪ .400-‬מבחינה כלכלית‬
‫הוא היה הפסדי‪ ,‬אבל היה מובן מראש שבהי‬
‫תחלה זה מה שיקרה‪ .‬מבחינת היענות הוא‬
‫היה די מוצלח‪ ,‬בשביל פעם ראשונה‪ .‬מאז‪,‬‬
‫הגיעו יותר ויותר אנשים והשנה כבר עמד‬
‫מספר המשתתפים ע ל ‪ ,900‬אבל מספר ה�ל‬
‫נים באזור היה מעט גבוה יותר‪ ,‬כי היו כאלה‬
‫שהגיעו עם בני זוג וילדים שהתארחו‪ ,‬אבל‬
‫לא תרגלו‪".‬‬
‫"זה עסק טוב לתיירנים‪ ,‬לבעלי‬
‫העסקים‪ ,‬ליוגים ולמועצות; זה‬
‫אירוע חיובי‪ ,‬שממתג את האזור‬
‫ומשתלם לכולם" (עוטסב‪ ,‬אשרם‬
‫במדבר)‬
‫האם האירוע רווחי והאם זו בכל ל ה�מ‬
‫טרה שלו‪ ,‬או שהוא צריך רק לכסות את‬
‫ההוצאות?‬
‫"בס ך הכל‪ ,‬האירוע מאוזן ומשתלם לכל הג�ו‬
‫רמים המעורבים והערך שלו לא נמדד רק‬
‫בכסף ‪ -‬המטרה של היוגים היא כנס יוגה‬
‫מיוח ד וייחודי שיתפרש על כל המדבר‪ .‬ה�מ‬
‫טרות של המועצות המעורבות הן למתג את‬
‫האזור ולעודד תיירות אזורית ולתמוך בה‪.‬‬
‫יוצא שז ה עסק טוב לתיירנים‪ ,‬לבעלי ה�ע‬
‫סקים‪ ,‬ליוגים ולמועצות; זה אירוע חיובי‪,‬‬
‫שממתג את האזור ומשתלם לכולם‪".‬‬
‫אילו גופים שותפים לאירוע?‬
‫"קרן מיראז'‪ ,‬שמעניקה תמיכה בדרך כלל‬
‫לשלוש שנים‪ ,‬העניקה ל'יוגה ערבה' תמיכה‬
‫במשך ארבע שנים‪ ,‬ביחד עם שתי המועי‬
‫צות האזוריות ‪ .‬באיזשהו שלב נוספו תקצ�י‬
‫בים מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד‬
‫התיירות שהבינו את הפוטנציאל‪ .‬זה קרה‬
‫כשדובי גולדמן נכנס לתמונה‪( ,‬כמנ"כ"ל ה�ח‬
‫ברה הכלכלית) ‪ -‬הוא ליווה את המיזם ונתן‬
‫לו רוח גבית והוא זה שחיבר את המשרדים‬
‫הממשלתיים‪ .‬מתוך אידיאולוגיה‪ ,‬אנחנ ו מ�ק‬
‫פידים לא להכניס גופים מסחריים‪".‬‬
‫הגיעו אנשים מהאזור?‬
‫"יש מעט מאד תושבי חבל אילות שמשתתפים‬
‫ביוגה ערבה‪ ,‬בקושי עשרה מכל החבל‪ ,‬וזה‬
‫כולל את דריה מקיבוץ לוטן‪ ,‬שמדריכה‬
‫באירוע מאז השנה הראשונה‪".‬‬
‫היית רוצה שיגיעו יותר?‬
‫"בטח‪".‬‬
‫יש משתתפים קבועים שחוזרים במשך‬
‫השנים?‬
‫"בהחלט ויותר מזה ‪ -‬יש משתפים קבועים‬
‫שחוזרים כל שנה ויש קבוצות שמתארגנות‬
‫ובאות לכאן עם אותו מורה ספציפי‪ .‬בזכות‬
‫'יוגה בערבה' הקימו במואה מרכז יוגה טיי‬
‫בטית שפועל שלושה ימים בשבוע כל השנה‬
‫ומגיעים לשם אורחים שהתאהבו במדב ר ו�ב‬
‫רעיון של יוגה במדבר‪".‬‬
‫מגיעים גם מחו"ל?‬
‫"זו הפעם השנייה שעשינו קמפיין גם בחו"ל‬
‫ובכל פעם שאנחנו מתקרבים להצלחה‪ ,‬יש‬
‫פיגועים ומלחמות ‪ -‬בשנה שעברה זה היה‬
‫צוק איתן ועכשיו גל הטרור הנוכחי‪ ,‬ממש‬
‫לפני יוגה ערבה‪ .‬למרות הכל ‪ ,‬הצלחנו ל�ה‬
‫ביא השנה ‪ 25‬איש מחו"ל‪ ,‬בעיקר מרוסיה‬
‫וצרפת‪ .‬אנחנו מאמינים שעם הפתיחה של‬
‫נמל התעופה מול תמנע והכניסה של חברת‬
‫התעופה ריינאייר לשוק עם הטיסות המוזלות‬
‫שלה לעובדה ‪' -‬יוגה ערבה' לא רק שייפתח‬
‫לחו"ל‪ ,‬אלא יוכל להתקיים יותר מפעם בשנה‪.‬‬
‫כשהמרכיב של הטיסה לא נהיה פרמטר בעל‬
‫משקל כלכלי ומעמסה של זמן‪ ,‬אז סדנאות‬
‫יוגה בערבה יותר טובות פי כמה ממה שיכול‬
‫להציע השוק האירופאי‪ ,‬וזה גם יכול להביא‬
‫הרבה יותר תיירות לאזור‪".‬‬
‫איפה לנו כל המשתתפים?‬
‫"בבתי הארחה שונים ‪ -‬גם קיבוציים וגם‬
‫חאנים‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬צימרים ‪ -‬בכל מקום בו‬
‫התקיימה פעילות ‪ -‬מקיבוץ אילות בדרום‪,‬‬
‫דרך אליפז‪ ,‬תמנע‪ ,‬ע'רנדל‪ ,‬נאות‪-‬סמדר‪,‬‬
‫שיטים (אשרם במדבר)‪ ,‬ועד צופר‪ ,‬חצבה‪,‬‬
‫צוקים‪ ,‬פארן וכן הלאה‪ ,‬סך הכל בארבעים‬
‫ושניים מקומות בערבה‪".‬‬
‫מי העביר את הסדנאות של היוגה?‬
‫"היו הרבה מורים‪ ,‬מהטובים בארץ ובעולם‬
‫ כמו דודי מלכה‪ ,‬מורה בחסד שלוקח חלק‬‫באירוע מאז השנה הראשונה; יש ל ו ‪ 40‬מק�ו‬
‫מות בכל סדנה והם התמלאו בארבע השעות‬
‫הראשונות של מכירת הכרטיסים‪ .‬היתה גם‬
‫ענת צחור‪ ,‬ומחו"ל הגיעו גם מורה גרמניה‬
‫ סבינה‪ ,‬שני מורים אמריקאים ידועים מאד‬‫וד"ר בהדורי שלסדנא שלו נרש ם אפילו ש�ג‬
‫ריר הודו בישראל‪".‬‬
‫מה היו התגובות?‬
‫"אנשים עפים ע ל האירוע הזה‪ .‬יש כמה ע�ש‬
‫רות תודות במיילים וכמובן בעל‪-‬פה‪ .‬זה‬
‫אירוע מאד מושקע ועם הרבה מחשבה ‪-‬‬
‫אנחנו גם דואגים לאוכל טבעוני‪ ,‬הכי קרוב‬
‫שאפשר לתפריט יוגי‪".‬‬
‫תיירות בלבן‬
‫בחבל אילות התקיימו סדנאות במסגרת‬
‫"יוגה ערבה" בכמה מוקדים‪ ,‬שבהם גם לנו‬
‫המשתתפים ‪ -‬במלון באילות‪ ,‬חדרי האירוח‬
‫בקיבוצים‪ ,‬קמפינג בתמנע וצימרים בע'רנדל‬
‫ הכל מהכל‪ .‬בתמנע התקיים האירוע המרי‬‫כזי כמו תמיד‪ ,‬מאז השנה הראשונה‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת‪ ,‬בחוות ע'רנדל אירח ו לראשונה את ה�מ‬
‫שתתפים‪ .‬נפגשתי עם קרן ודני כהן‪ ,‬שסיפי‬
‫רו על חוויה מוצלחת לכל המעורבים‪ ,‬שגם‬
‫כאן מביאה לשיתופי פעולה נוספים‪ .‬לקרן‬
‫קשר אישי עמוק לכל נושא היוגה ‪ -‬היא‬
‫מתרגלת כב ר שנים רבות‪ 13 ,‬מתוכן כמ�ו‬
‫רה בכירה‪ ,‬אחרי שלמדה במשכן לאשטנגה‬
‫יוגה בתל‪-‬אביב במשך שלוש שנים‪ .‬בשלוש‬
‫השנים האחרונות היא מעבירה שיעורים‬
‫בע'רנדל ולפני כן ביהל‪ .‬במהלך "יוגה ערבה"‬
‫היא דווקא לא לקחה חלק בשיעורים ‪ -‬לא‬
‫כמורה ולא כמתרגלת‪ ,‬אלא היתה עסוקה‬
‫עד מעל לראש באירוח המשתתפים בחווה ‪-‬‬
‫חלקם בצימרים ששישה מהם עומדים בנויים‬
‫ומוכנים לאירוח וחלקם במרכז המבקרים‪.‬‬
‫בע'רנדל העבירה המורה ענת שפיגלר סדי‬
‫נאות ל‪ 23-‬מתלמידיה הוותיקים שהגיעו יחד‬
‫איתה מתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫איך התרחש החיבור ל"יוגה ערבה"?‬
‫"כבר בשנים קודמות הציעו לנו לקחת חלק‬
‫באירוע‪ ,‬אבל עדיין לא היה לנו איפה להלין‬
‫משתתפים‪ .‬גם כשהבנייה התקדמה‪ ,‬הרגשנו‬
‫שהמקום לא היה בשל בשביל לארח אירוע‬
‫כזה; לא היה אפילו המבנה המרכזי של החי‬
‫ווה‪ .‬השנה הרגשנו יותר בנוח עם המצב של‬
‫המקום שכבר מוכן לאירוח וזה יצא לפועל‪".‬‬
‫איך מכניסים ‪ 23‬אנשים ‪ +‬מורה לשישה‬
‫צימרים?‬
‫"הכנסנו לצימרים עוד מיטות; יש שישה צ�י‬
‫מרים ‪ -‬שניים משפחתיים‪ ,‬שבהם ישנו שישה‬
‫אנשים‪ ,‬ובזוגיים ישנו ארבעה‪ ,‬ושאר המשי‬
‫תתפים ישנו במרכ ז המבקרים‪ ,‬שבו גם ה�ת‬
‫קיימו הפעילויות‪".‬‬
‫היה ביקוש להשתתפות מהאזור?‬
‫"היו אנשים מהאזור שרצו לבוא‪ ,‬אבל לא לכל‬
‫האירוע‪ ,‬אלא לסדנאות בודדות‪ ,‬או רק ליום‬
‫אחד‪ .‬שאלו אותי כמה וכמה אנשים אם אפשר‬
‫להגיע לשיעור אחד‪ ,‬או ליום אחד ומבחינת‬
‫הארגון של האירוע כולו זה לא היה אפשרי‪,‬‬
‫לא רק אצלנו‪".‬‬
‫"האנשים עזבו בחיבוקים‬
‫ונשיקות אחרי שפשוט התאהבו‬
‫במקום‪ .‬ענת שפיגלר אהבה‬
‫מאד את מרחב המקום ויהיו לנו‬
‫שיתופי פעולה איתה בהמשך‬
‫בעקבות האירוע" (קרן ודני כהן‪,‬‬
‫חוות ע'רנדל)‬
‫קיבלתם תגובות מהאורחים?‬
‫"היה לנו סופשבוע מדהים! האנשים עזבו‬
‫בחיבוקים ונשיקות‪ ,‬אחרי שפשוט התאהבו‬
‫במקום‪ .‬ענת שפיגלר אהבה מאד את מרחב‬
‫המקום ויהיו לנו שיתופי פעולה איתה בהמי‬
‫שך בעקבות האירוע‪ .‬מקרב המתרגלים יש גם‬
‫כאלה שכבר הזמינו צימרים לסופי‪-‬שבוע‪".‬‬
‫פארק תמנע אירח‪ ,‬גם הוא‪ ,‬סדנאות יוגה‬
‫ואת האירוע המרכזי המתקיים כל שנה מול‬
‫עמודי שלמה‪ .‬השנה‪ ,‬עמד צוות הפארק בפני‬
‫אתגר משמעותי‪ ,‬כאשר האזור הוצף בשיי‬
‫טפונות שהתרחשו שבוע לפני 'יוגה ערבה'‪,‬‬
‫ושטח התרגול מול עמודי שלמה הפך טרשי‬
‫ברובו‪ ,‬אבל המעמד מחייב‪ ,‬ובבוא יום‪ ,‬הגיעו‬
‫כשישים איש לשלושה ימי יוגה בפארק ויצאו‬
‫מרוצים‪.‬‬
‫חגית גל‪ ,‬מנכ"לית פארק תמנע ‪ ,‬עדיין מ�ת‬
‫מודדת עם נזקי השיטפונות‪ ,‬אבל כבר מתפי‬
‫עלת את הפארק ומספרת שבמקום התארחו‬
‫המשתתפים שתרגלו סדנאות במהלך הימים‬
‫וכמובן לקחו חלק באירוע המרכזי ‪ -‬הקרוי‬
‫"‪ 108‬ברכות"‪ ,‬שהתקיים ביום שישי בערב‪.‬‬
‫האורחים‪ ,‬כולל המדריכים‪ ,‬לנו בקמפינג‬
‫בשטח‪ ,‬בוילה‪-‬קמפ ובחדרים‪.‬‬
‫"אני חושבת ש'יוגה ערבה' ישים גם את תמנע‬
‫וגם א ת האזור כולו על המפה העולמית ב�ת‬
‫חום ‪ -‬אנחנו הולכים להפוך את הפסטיבל‬
‫הזה לבינלאומי‪ ".‬אומרת חגית‪" .‬אפשר להי‬
‫תייחס לזה כחלק מתהליך המיתוג של חבל‬
‫אילות והערבה בכלל‪".‬‬
‫גם את חושבת שהרווח לאזור מהאירוע לא‬
‫נמדד דווקא בכסף?‬
‫"הסדנאות מאד מדויקות ואינטימיות‪ ,‬משהו‬
‫כמו ‪ 20‬איש בסדנה‪ ,‬אז יש פה עניין של‬
‫עלות‪-‬תועלת‪ .‬אנחנו גם מביאים מדריכים‬
‫מחו"ל‪ .‬רווח כספי הוא לא השיקול במקרה‬
‫הזה‪ ,‬יותר תועלת שיווקית ומיתוגית‪".‬‬
‫למה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬לא באו אנשים מהאזור?‬
‫"אני חושבת שלמקומיים זה פחו ת אטרקט�י‬
‫בי‪ .‬אני אישית מאד אוהבת את האירוע הזה‪.‬‬
‫זה אחד האירועים שהכי מתאימים לתמנע‪,‬‬
‫לאווירה ולמדבר‪ ,‬אבל למי שחי כאן זה פחות‬
‫מושך ‪ -‬לשלם בשביל לבוא למקום מוכר וקי‬
‫רוב לבית‪".‬‬
‫תגובות?‬
‫"קיבלנו מכתבים מדהימים‪ .‬כל אחד ששהה‬
‫פה נפעם מהפארק‪ ,‬מהאירוע‪ ,‬מהיחס‪ ,‬וזה‬
‫היה נורא כיף לקבל את התגובות האלה‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫תרגול עם ענת צחור‬
‫תרגול עם רפאל עמנואל באשראם במדבר‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪19 2015‬‬
‫בן גוריון היה מבסוט‬
‫החצר האחורית של באר אורה הישנה הפכה בחצי השנה האחרונה למפעל ציוני התיישבותי מפואר בדמות‬
‫מכינה קדם צבאית שקמה על חורבות בסיס הגדנ"ע המיתולוגי‪ .‬הקוקו והסרפן עדיין כאן ועוד לא נס ליחו‬
‫של המפעל ההתיישבותי בנגב‬
‫רק לפני חצי שנה עוד היו שם חול ותלי‬
‫אבנים‪ ,‬הוכחה כואבת להשמדה המאסיי‬
‫בית של פיסת ההיסטורי ה ששכנה ב�מ‬
‫קום הזה עד לפני שלושים שנה‪ .‬פתאום‪,‬‬
‫ביום בהיר אחד‪ ,‬קמה שם שכונת קרוונים‪,‬‬
‫כשפיסת דשא מעטרת כל אחד מהמבנים‪.‬‬
‫השטח יושר‪ ,‬שבילי אבנים סומנו‪ ,‬מערכת‬
‫מים זורמי ם הופעלה‪ ,‬האורות נדלקו ולע�י‬
‫ננו נגלתה תפאורה שהחייתה בצבעים את‬
‫התמונו ת שתיעדו את התקופה ההיא ב�ש‬
‫חור‪-‬לבן‪ .‬הבחורות ההן מהימים ההם‪ ,‬אלו‬
‫עם הקוקו והסרפן‪ ,‬עמדו שם עם הטורייה‪,‬‬
‫מעמיסות מריצות‪ ,‬עודרות במרץ‪ ,‬מנגבות‬
‫אגלי זיעה ממצחן הלוהט ומנופפות לשי‬
‫לום‪ .‬שמונ ה עשר חניכים לפני צבא (ש�נ‬
‫בחרו מתוך ‪ 500‬מועמדים) הגיעו עד קצה‬
‫המדבר הישראלי‪ ,‬בעיצומו של העידן הכי‬
‫דיגיטלי שנראה פה ‪ ,‬כדי ליישב את ה�ע‬
‫רבה ולהחזיר עטרה ליושנה‪" .‬אם זו לא‬
‫התיישבות לשמה‪ ,‬אז אני לא יודע מה כן"‪,‬‬
‫מחייך בגאוו ה שמעון ביטון‪ ,‬ראש המכ�י‬
‫נה‪ ,‬שהצליח להאיץ שישים שנה קדימה‬
‫ולהפוך את החורבה הבוכייה שהייתה שם‬
‫לפני רגע למקום שוקק חיים והתרגשות‪,‬‬
‫וכל זה בפחות משישה חודשים‪.‬‬
‫מכינה קדם‪-‬צבאית היא מסגרת חינוכית‬
‫המיועדת בעיקרה למסיימי תיכון לקראת‬
‫הגיוס‪ ,‬שמטרותיה הכנת החניכים לשירות‬
‫מלא בצה"ל וחינוך למעורבות חברתית‬
‫ואזרחית‪ .‬המכינ ה שמה דגש על חש�י‬
‫בות השירות הצבאי ומעודדת את החניי‬
‫כים לשירות קרבי‪ .‬המכינות מכשירות את‬
‫חניכיהן למנהיגות‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬תרומה‬
‫לקהילה‪ ,‬גיבוש זהות ערכית ורעיונית‪,‬‬
‫ציונות‪ ,‬יהדות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬מעורבות חבי‬
‫רתית ועוד‪ .‬בנ י הנוער המצטרפים למכ�י‬
‫נה דוחים את שירותם ומתגייסים לצה"ל‬
‫כשנה מאוחר מבני גילם‪( .‬מתוך ויקיפדיה)‪.‬‬
‫"אם עד לפני עשרים שנ ה היה הגרעין הת�ו‬
‫רני בישראל‪ ,‬המוביל בשיעור המתגייסים‬
‫לצה"ל וליחידות קרביות‪ ,‬אחרי רצח רבין‬
‫הייתה התעוררות אידיאולוגית גם בקרב‬
‫הזרמים החילוניים שבאוכלוסיה"‪ ,‬מפרש‬
‫שמעון‪ ,‬היזם וראש המכינה בבאר אורה‪.‬‬
‫כחלק משילובם בנוף הקהילתי‬
‫המקומי בבאר אורה‪ ,‬נרתמו‬‫משפחות בישוב לפרויקט‬
‫משפחות מאמצות ואימצו חניך‬
‫מהמכינה‬
‫"בספטמבר ‪ 1998‬החלו לפעול במקביל‬
‫ארבע מכינות חילוניות לתקופה ניסיונית‬
‫של חצי שנה‪ .‬הראשונה שבהן ‪" -‬מכינת‬
‫נחשון"‪ ,‬שנוסדה בניל"י‪ ,‬עברה מספר‬
‫מקומות וכיום מחזיקה שלושה קמפוסים‪:‬‬
‫במצודת יואב‪ ,‬בשובל ובשדרות‪" .‬מכינת‬
‫מיצר"‪ ,‬בקיבוץ מיצר ברמת הגולן‪" ,‬מכינת‬
‫רבין" שקמה בנעמן ליד עכו וכיום נמצאת‬
‫במכללת אורנים ליד טבעון ו"מכינת גליל‬
‫עליון"‪ ,‬שקמה במעין ברוך וכיום בעלת‬
‫קמפוס נוסף בכפר הנשיא‪ .‬מאז מספרן של‬
‫המכינות בארץ רק הולך וגדל‪ .‬כיום‪ ,‬ביחד‬
‫איתנו‪ ,‬יש בארץ מעל ‪ 50‬מכינות קדם‬
‫צבאיות ‪ -‬חילוניות ודתיות"‪.‬‬
‫התיישבות ועבודה עברית‬
‫מהם ההבדלים בין מכינה קדם‪-‬צבאית‬
‫לשנת שירות?‬
‫שמעון‪" :‬בשונה משנת שירות‪ ,‬במהלכה‬
‫עיקר העבוד ה של החניכים היא התנ�ד‬
‫בותית כלפי חוץ‪ ,‬המכינות הקדם צבאיות‬
‫מכוונות פנימה‪ ,‬למען החניך‪ .‬במהלך‬
‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫השנה‪ ,‬עיקר העשייה שלהם יתמקד בלי‬
‫מידה‪ ,‬חשיפה והיכרות עם כל מיני סוגי‬
‫אוכלוסיות‪ ,‬תרבויות ופעילויות התנדבוי‬
‫תיות‪ ,‬אבל גם ההתנדבות היא חלק מאותו‬
‫תהליך של כיוון הפוקוס פנימה‪ .‬המכינות‪,‬‬
‫ככלל‪ ,‬הן דומות ושונות ‪ -‬הן דומות בזה‬
‫שהן מתעסקות בתכנים של פיתוח מנהיגות‬
‫והעצמה‪ ,‬הכרות וחשיפה‪ .‬ושונות‪ ,‬כי לכל‬
‫מכינה יש הייחודיות והצבע שלה‪ ,‬בעיקר‬
‫בין החילוניות‪".‬‬
‫מה הייחודיות של המכינה בבאר אורה‬
‫ביחס ליתר המכינות החילוניות בארץ?‬
‫"יש‪ ,‬למשל‪ ,‬מכינות שעוסקות בדמוקרטיה‪,‬‬
‫או בטבע וסביבה‪ .‬הייחודיות שלנו היא‬
‫מדבר וקיימות‪ .‬בחלק הדומה אנחנו עסוי‬
‫קים בזהות יהודית והיכרות עם תרבויות‬
‫שונות בארץ‪ ,‬החל מדתיים‪ ,‬חילוניים‪,‬‬
‫מוסלמים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬בדואים‪ ,‬וכלה בצורות‬
‫התיישבות שונות‪ ,‬מחוות בודדים וקיבוצים‬
‫וע ד ערים כמו יפו‪ ,‬צפת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ואז�ו‬
‫רים כמו רמת הגולן ועוטף עזה‪ .‬החניכים‬
‫נחשפים למקומות האלה באמצעות טיולים‬
‫ומפגשים עם דמויות מובילות מהאזורים‬
‫הללו‪ .‬בתכנית הייחודית שלנו קיים שיתוף‬
‫פעולה עם המו"פ האזורי והמרכז לאנרגיה‬
‫מתחדשת בקטורה‪ .‬ד"ר חנן גינת‪ ,‬ביחד‬
‫עם פיני אלון‪ ,‬בנו תכנית שמשלבת בתוכה‬
‫לימודים‪ ,‬סביבה‪ ,‬דמוגרפיה‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬
‫אנתרופולוגיה ועוד‪ .‬נוספו אליהם מרצים‬
‫נוספים בתחומים שונים כמו בנג'י גרובר‬
‫בזהות היהודית‪ ,‬דני מדלסי ‪ -‬מחנך ומרצה‬
‫בתיכון רבין ובאוניברסיטה‪ ,‬בתכני דמוקי‬
‫רטיה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬תהליכי גלובליזציה וכו'‪.‬‬
‫מה שמיוחד פה הוא שאנחנו לוקחים את‬
‫השטח בו אנו חיים וממנפים אותו‪ .‬בזמן‬
‫בניית התוכנית הלימודית‪ ,‬היה לנו ברור‬
‫שהיא תהיה בשיתוף אנשים מהאזור‪ ,‬וזה‬
‫יתרון ‪ -‬שיש כאן מספיק אנשים מקצועיים‬
‫קרובים שנהנים לתרום ממרצם ואנחנו‬
‫נהנים מעושר של מרצים איכותיים‪ .‬כמובן‬
‫שהסגל של המכינה משולב גם בלימודים"‪.‬‬
‫מה אופי הלימודים?‬
‫"אופן הלימודים במכינה שונה מלימודים‬
‫אקדמאים בזה שזה לא מקום הישגי‪ .‬אין‬
‫פה מבחנים ותעודות‪ ,‬אלא חשיפה והעשרה‬
‫בשיעורים המתנהלים בחברותא תוך שיי‬
‫מוש בטכניקה ייחודית שנקראת ‪DEBATE‬‬
‫אומנות השכנוע‪ .‬תכנית שמריץ דני מדי‬‫לסי גם בתיכון רבין באילת‪".‬‬
‫אילו פעילויות ותוכניות מתקיימות במסו‬
‫גרת המכינה?‬
‫יום אחד בשבוע מקדישים חניכי המכינה‬
‫להתנדבות‪ ,‬תוך השתלבות במסגרות ייחוי‬
‫דיות באיל ת ובחבל אילות כמו רשות שמ�ו‬
‫רות הטבע‪ ,‬עבודה עם ילדים בגני ם ופע�ו‬
‫טונים‪ ,‬עבודה עם קשישים‪ ,‬כשבנוסף הם‬
‫נרתמים כקבוצה לגיוסים עבור פרויקטים‬
‫בקיבוצים השונים‪.‬‬
‫מתחילת השנה הם הספיקו להתגייס לפי‬
‫רויקט בקיבוץ אילות ובחוות "ערנדל"‪,‬‬
‫כאשר מה שמנחה אותם הן האמונה והתי‬
‫מיכה בהתיישבות ובעבודה העברית‪.‬‬
‫כחלק משילובם בנוף הקהילתי ‪-‬המקוי‬
‫מי בבאר אורה‪ ,‬נרתמו משפחות בישוב‬
‫לפרויקט משפחות מאמצות ואימצו חניך‬
‫מהמכינה‪ .‬המשפחות מוזמנות לאירועים‬
‫במכינה והחניכים מצידם יכולים ללכת‬
‫למשפחות במהלך השבוע‪ ,‬ביום מרוכז‬
‫קבוע‪ ,‬ועל פי איכות הקשר שיבנה ביניהם‪.‬‬
‫בניגוד לכל המכינות בארץ‬
‫שנמצאות בתוך ישובים חיים‬
‫ונושמים‪ ,‬אנחנו חיים לבד‪.‬‬
‫היתרונות ברורים אבל יש‬
‫חסרונות של ניתוק‬
‫יוזמ ה מקומית נוספת של מנהלי המכ�י‬
‫נה עם גופים מקומיים היא החיבור עם‬
‫יחידת החילוץ המדברי "אילת – אילות"‪,‬‬
‫שהתנדבו להכשיר את החניכים לחילוצים‬
‫בשטח‪ ,‬מה שהתגלה כיעיל ביותר במהלך‬
‫החודש האחרון‪ ,‬בחילו ץ בו השתתפו ב�ה‬
‫צלחה חניכי המכינה‪ .‬יחידת לו"טר אילת‪,‬‬
‫בהנהגתו של סגן אלוף‪ ,‬תומר ביצר‪ ,‬מפקד‬
‫היחידה‪ ,‬אימצה אף היא את חניכי המכינה‬
‫והחלה לקיים עבורם הרצאות ולערוך להם‬
‫הכרות עם מסגרות צבאיות לצד פעילויות‬
‫משותפות אחרות‪".‬‬
‫יש גם חסרונות?‬
‫"תוכנית הלימודים היא ללא ספק הל�י‬
‫בה של המכינה אבל המהות והלב שלנו‬
‫זה השהיה במקום הזה‪ ,‬בהתחדשות‪ ,‬בהי‬
‫תיישבות ובחיבור החברתי ‪ -‬גאוגרפי‪.‬‬
‫כל השאר זה ערך מוסף"‪ ,‬מבהיר שמעון‪.‬‬
‫"בניגוד לכל המכינות בארץ שנמצאות‬
‫בתוך ישובים חיים ונושמים‪ ,‬אנחנו חיים‬
‫לבד‪ .‬היתרונות ברורים‪ ,‬אבל יש חסרונות‬
‫של ניתוק‪ .‬זו קבוצ ה סגורה ואין להם ע�ר‬
‫בוב עם עוד אנשים ברמה החברתית‪ .‬זה‬
‫מיוחד ומאתגר ואנחנו והם מאוד אוהבים‬
‫את זה ורואים בזה יתרון‪ .‬יש משהו חלוצי‬
‫והתיישבותי וזו אחת הסיבות שרצינו את‬
‫הפרויקט כאן"‪.‬‬
‫איך מתנהלים החיים במכינה ובמה זה‬
‫מקדם אותם לקראת הצבא?‬
‫"אופי החיים במכינה מבוסס על ניהול‬
‫עצמי‪ ,‬כשהחניכים אחראים על כל דבר‬
‫שקורה במכינה‪ .‬הם מחולקים לוועדות‪,‬‬
‫לכל ועדה יש יו"ר שנבחר על ידי חברי‬
‫הוועדה ונושאים שהיא מטפלת בהם‪ ,‬ואיש‬
‫התנדבות במסיק הזיתים בערנדל (צילום‪ :‬בן מור)‬
‫צוות שמלווה אותה‪ ,‬והם נפגשים למליאה‬
‫אחת לשבועיים בנוכחות אנשי הצוות‪.‬‬
‫במטבח‪ ,‬החניכים אחראים על התפריט‪ ,‬על‬
‫הקניות‪ ,‬הבישול‪ ,‬הפינוי וכל השאר‪ .‬בידם‬
‫להחליט איך לעשו ת את זה‪ ,‬ואם תהיה ת�ו‬
‫רנות ‪ -‬אז איך היא תתבצע‪ .‬הרעיון של‬
‫ניהול עצמי בא לידי ביטוי ‪ -‬לא רק כסיי‬
‫סמה אלא הלכה למעשה‪ ,‬כשאיש הצוות‬
‫צמוד אליהם‪ .‬יאמר לזכותם שהם כל כך‬
‫איכותיים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬אחראיים‪ ,‬ערכיים ומי‬
‫סורים שמאוד קל ללוות אותם בחלק הזה‪.‬‬
‫במהלך השנה הם יוצאים מכאן לגיבושים‬
‫ומינויים בצבא וכולם מאותרים ליחידות‬
‫מובחרות‪ .‬המכינה הקדם צבאית אמוי‬
‫רה להכין אותם לשירות צבאי משמעותי‬
‫ובהמשך למעורבות חברתית תורמת‪ .‬אני‬
‫חנו מקווים שכאן אנחנו מצליחים ליצור‬
‫את העניין והרצון להיות מעורבים ולקחת‬
‫אחריות‪ .‬מבחינת ההכנה לצבא ‪ -‬הדבר‬
‫מתחיל מעצם החוויה הראשונה של מגורים‬
‫מחוץ לבית‪ .‬מספר השבתות שהם נשאי‬
‫רים כאן דומה לשבתות של חייל בגולני‪.‬‬
‫להישאר שבת‪ ,‬לחיות כקבוצת נערים מגוי‬
‫בשת‪ ,‬ללא הורים‪ ,‬להתנהל בניהול עצמי‪,‬‬
‫יש התמודדויות חברתיות‪ ,‬לימודיות ועוד‪.‬‬
‫אנחנו מזמנים להם אתגרים סביב השעון‪.‬‬
‫זה סוג של סיר לחץ שהוא לא קל‪ ,‬אבל הוא‬
‫מייצר תבשיל טוב"‪.‬‬
‫מיתולוגיה‬
‫המכינה הקדם צבאית הוקמה‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫ע ל חורבותיו של בסיס הגדנ"ע המית�ו‬
‫לוגי "ביר הינדיס" שהקימו דוד בן גוי‬
‫ריון ומפקד הגדנ"ע השני‪ ,‬אל"מ עקיבא‬
‫עצמון‪ ,‬ב‪ ,1950-‬כחלק מהגשמת החזון‬
‫ההתיישבותי במדבר‪" .‬ביר הינדיס" ‪" -‬באר‬
‫החושך" בשמו הערבי ‪ -‬המקורי‪ ,‬היה ישוב‬
‫ערבי מנדטורי בעל באר מים עתיק ה שז�י‬
‫כתה אותו בשמו‪ .‬במהלך מבצע "ערבה"‬
‫לסלילת הדרך לאילת ב‪ 1949-‬התמקם‬
‫ב"ביר הינדיס" מחנה עבודה של חיל ההני‬
‫דסה ובמקום נקדחה באר שהייתה למקור‬
‫המים הראשון של העיר אילת‪ .‬כשאל"מ‬
‫עקיבא עצמון וראש הממשלה‪ ,‬דאז‪ ,‬דוד‬
‫בן גוריון החליטו להקים שם את בסיס‬
‫הגדנ"ע הראשון‪ ,‬הם שינו את שמו ל"באר‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪21 2015‬‬
‫המשך מהעמוד הקודם‬
‫אורה" כהיפוך משמעות של שמו המקורי‪.‬‬
‫גדנ"עים רבים ירדו אליו וזכו להכיר את‬
‫הנגב והערבה‪ ,‬בדיוק כפי שחלם בן גוריון‪.‬‬
‫במקום פעלה מערכת חינוכית בה קיבלו‬
‫בני הנוער את ערכי הציונות‪ ,‬אהבת הארץ‬
‫והכנה לשירות הצבאי‪ .‬בסיס הגדנ"ע‬
‫הראשון בבאר אורה הפך ברבות השנים‬
‫לסמל לאומי בקרב דורות רבים של תלי‬
‫מידים שעברו כאן במהלך שנות פעילותו‬
‫הרבות‪ ,‬עד שנסגר בתחילת שנות ה‪.90-‬‬
‫סיפור הריסתו של המקום הפך להיסטוריה‬
‫מתמשכת ושנויה במחלוקת בין המועצה‬
‫האזורי ת חבל ‪ -‬אילות למנהל מקר�ק‬
‫עי ישראל‪ ,‬בדבר ההריסה המתבקשת של‬
‫גגות האזבסט אל מול מה שנעשה בפועל‬
‫ מחיקת המקום עד עפר כולל העצים‬‫שננטעו במקום והחורש הטבעי שנוצר בו‬
‫עקב הקירבה למקור מי התהום שבבאר‬
‫הישנה‪.‬‬
‫אני לא מרגיש שאנחנו מכינה‬
‫בת חצי שנה‪ ,‬אלא מכינה בת‬
‫שבעים שנה‪ ,‬כאילו שנשארנו‬
‫פה משנות החמישים עם‬
‫הפסקה קטנה באמצע‪.‬‬
‫"המקום הזה הוא פיסת היסטוריה יקרה‬
‫להרבה מאוד אנשים"‪ ,‬מספרת שרית גורן‪,‬‬
‫מנהלת המכינה הפועלת לצידו של שמעון‪,‬‬
‫"והיא מונצחת בשמות ובכתובות של אבנים‬
‫על ההרים מסביב‪ .‬באינטרנט אפילו רואים‬
‫סרטון של בן גוריון מסתובב בהרים מסביב‬
‫ומצטלם ליד סמל הגדנ"ע שממוקם פה על‬
‫ההר ממול‪ .‬יש במקום הזה הרבה היסי‬
‫טוריה‪ ,‬ולכן כל מה שקורה עכשיו מרגש‬
‫מאוד את כל האנשים המבוגרים שעברו‬
‫פה‪ .‬בוגרי ומייסדי הגדנ"ע התראיינו בתי‬
‫כנית רדיו לא מזמן ודיברו על באר אורה‬
‫המתחדשת בהתרגשות רבה‪ .‬הם מגיעים‬
‫לבקר פה עם המשפחות שלהם‪ ,‬מסתובבים‬
‫על הגבעות ומספרים לקרוביהם על הימים‬
‫הבלתי נשכחים שחוו כאן‪.‬‬
‫"החלק המדהים באמת הוא‪ ,‬שאתה מרגיש‬
‫שאתה חלק ממשהו מאוד גדול"‪ ,‬מוסיף‬
‫שמעון‪" .‬זה מקום של כל כך הרבה אנשים;‬
‫כיף לבנות את זה ולהרגיש שאתה ממשיך‬
‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫שושלת‪ .‬אני לא מרגיש שאנחנו מכינה בת‬
‫חצי שנה‪ ,‬אלא מכינה בת שבעים שנה‪,‬‬
‫כאילו שנשארנו פה משנות החמישים עם‬
‫הפסקה קטנה באמצע‪ .‬ככה מרגישים גם‬
‫המבוגרים שמעורבים בהקמה המתחדשת‬
‫של המקום‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬אנחנו נקראנו לדגל‬
‫על ידי הזקן‪ ,‬ואנחנו חלק מממשיכי הדרך‬
‫שלו"‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪500‬‬
‫איך נולד הרעיון להקים מחדש את המכיו‬
‫נה ואיך אתה השתלבת בו?‬
‫שמעון‪" :‬אני בא מתחום החינוך ועסקתי‬
‫בזה שנים ‪ ,‬ניהלתי פנימיות בעבר‪ .‬אני מ�א‬
‫מין בחינוך אבל תמיד היה חסר לי החלק‬
‫ההתיישבותי ‪ -‬חלוצי באזור שלנו‪ .‬חיפשתי‬
‫משהו שיגרום לי סיפו ק ויתחבר לאני מ�א‬
‫מין שלי ומכיוון שלא היה בנמצא ידעתי‬
‫שאצטרך ליצור את זה‪ .‬לפני שנתיים בערך‪,‬‬
‫שמעתי מראש המועצה‪ ,‬אודי גת וממנכ"ל‬
‫המועצה זהר מיכאלי על הרעיון של הקמת‬
‫מכינה קדם צבאית‪ ,‬ובפגישה שיזמתי איתם‬
‫מיד הבנו שזה חלום משותף שלנו‪ .‬הרעיון‬
‫היה מאתגר גם אידיאולוגית וגם מקצועית‬
‫והחלטנו שהולכים על זה‪ .‬במהלך שנה‬
‫וחצי עבדתי בהתנדבות ‪ -‬הפגישות‪ ,‬הכנת‬
‫הרקע‪ ,‬כתיבת התוכניות‪ ,‬הבירוקרטיה‬
‫מול משרד הביטחון ומשרד החינוך‪ .‬היה‬
‫צריך לבנות יש מאין‪ .‬במשרד הביטחון לא‬
‫משחררים אישורים להקמת מכינות כל כך‬
‫בקלות‪ .‬גם זוהר וגם אודי עבדו מאוד קשה‬
‫סביב הקטע הזה‪ ,‬יש המון קצוות לקשור‬
‫יחד ‪ -‬ממערכת ביוב ומים ועד למגורים‪".‬‬
‫איך התבצעה ההקמה הלכה למעשה?‬
‫"בינואר שעבר קבלנו את האישור ואז‬
‫התחיל המרתון של ההקמה והגיוס של‬
‫החבר'ה‪ ".‬ממשיך שמעון‪" .‬בין ינואר לסי‬
‫פטמבר נכנסנו למיון וגיוס חניכים‪ ,‬קבלה‪,‬‬
‫השלמה של התוכנית החינוכית‪ ,‬גיוס צוות‪,‬‬
‫מדריכים‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬מגורים ועוד‪ .‬בתחיי‬
‫לת יולי‪ ,‬שרית גורן הצטרפה בתור מנהלת‬
‫המכינה‪ ,‬ובהמשך קלטנו עוד שני מדריכים‬
‫שהשלימו את הפאזל של הצוות הגרעיני‬
‫של המכינה‪ .‬בתהליך הזה נטלו חלק המון‬
‫אנשים במועצה שהשקיעו ועבדו למען‬
‫ההקמה המרתונית שלנו‪ .‬ביניהם גם מירב‬
‫עפרוני‪ ,‬יוני פרג'ון ממחלקת הנדסה שניי‬
‫צח על כל הבניה‪ ,‬יובל מהתחבורה‪ ,‬ציון‬
‫מהרכש‪ ,‬בינה מהביטחון‪ ,‬דורון מהתבי‬
‫רואה‪ ,‬ועוד רבים שעבדו ימים כלילות‪ ,‬כדי‬
‫שהמקום יהיה מוכן בספטמבר‪ .‬המתנ"ס‪,‬‬
‫בהנהלת שושי אורון‪ ,‬מפעיל את המכינה‬
‫עד שהעמותה הרלוונטית תהיה מוכנה‬
‫לפעולה‪.‬‬
‫תהליך מיון החניכים לכשעצמו היה מאתי‬
‫גר ומפתיע ‪ ,‬כי מרגע שניתן האישור לה�ק‬
‫מת המכינה כבר היו רשומים כ‪ 500-‬ילדים‬
‫למיונים‪ ,‬ושם עצרנו כי ידענו שלא נוכל‬
‫לעמוד ביותר מכך‪.‬‬
‫מתוכם הצלחנו לבודד כ‪ 50-‬מועמדים‪,‬‬
‫רק כי זו הכמות שאפשר היה להכניס‬
‫לאוטובוס‪ .‬הבאנו אותם לפה ‪ -‬לכלום‬
‫בעצם‪ ,‬להרבה חול ודמיון‪ .‬עשינו יום עיון‬
‫שהמשיך בראיונות אישיים ומשם בחרנו‬
‫את הקבוצה הראשונה"‪.‬‬
‫מה חיפשתם באנשים?‬
‫שרית‪" :‬חיפשנו בעיקר מוטיבציה‪ ,‬בגרות‪,‬‬
‫את ההתרגשות שמניעה גם אותנו בהקמה‪,‬‬
‫בראשוניות ‪ ,‬חלוציות ובמדבר‪ .‬יכולות ו�נ‬
‫תונים גבוהים היו לכולם‪ ,‬והיו שם הרבה‬
‫שהיו מתאימים‪ .‬נאלצנו לבחור רק ‪ 18‬מהם‬
‫ תשע בנות ותשעה בנים‪".‬‬‫שמעון‪ " :‬את הכמות קובעים במשרד הביי‬
‫טחון‪ ,‬ובשנה הבאה אנחנו מקווים שכבר‬
‫נוכל לקלוט בין ‪ 25‬ל‪ 30-‬נערים‪ ,‬ויכול‬
‫להיות שגם נצרף עוד חבר'ה בודדים‬
‫מחו"ל שרוצים להגיע לתוכנית‪ .‬הסטטוס‬
‫של המכינה כרגע נמצא תחת הקטגוריה‬
‫של מכינה בהקמה‪ .‬לפי הנוהל‪ ,‬משרד‬
‫הביטחון נותן שנתיי ם של עמידה בסטנד�ר‬
‫טים חינוכיים ופיזיים‪ ,‬ורק אז אפשר להתי‬
‫קבל כמכינה מן המניין והכל מתחיל להיות‬
‫מתוקצב‪ .‬עד אז כל העלויות עלינו‪ ,‬משמע‬
‫להשיג לבד את החסויות‪".‬‬
‫איך מתקצבים וממנים פרויקט כזה גדול?‬
‫שמעון‪" :‬למזלנו‪ ,‬אחד הדברים היפים באי‬
‫זור שלנו‪ ,‬זו התמיכה של הישובים סביבנו‬
‫ החבר'ה של באר אורה שלקחו על עצמם‬‫את פרויקט משפחות מאמצות‪ ,‬קיבוץ סמר‬
‫שתרם לנו דשא‪ ,‬קיבוץ נווה חריף שתרם‬
‫סכום כסף‪ ,‬חבורת המרצים שמסתובבת‬
‫פה שהם אנשי חינוך מדהימים ובעלי ידע‬
‫עצום‪ ,‬ומלבדם י ש גם אנשים פרטיים ש�ה‬
‫תחברו אלינו‪ ,‬פשוט כי הם אוהבים את‬
‫הרעיון‪ ,‬כמו ערן סדן מסמר שמגיע ועוזר‬
‫ותורם מזמנו האישי‪ .‬כאן המקום לפנות‬
‫לכל מי שמעוניין ‪ -‬אנו זקוקים כרגע לכל‬
‫עזרה אפשרית‪ ,‬מתרומת חומרים ועד תרוי‬
‫מה של כסף‪ .‬אנחנו פתוחים להכל ולכולם‬
‫וזה גם חלק מהקטע של המדבר‪ ,‬יש בו‬
‫משהו מזמין‪ ,‬אז כל מי שרוצה לתרום‪ ,‬לתת‬
‫או סתם להיות חלק ‪ -‬מוזמן ברצון"‪.‬‬
‫כנגד כל הסיכויים‪ ,‬אחרי שישה חודשים‬
‫בלבד מאז שהרעיון החל לקרום עור וגיי‬
‫דים‪ ,‬המכינה הקדם צבאית הדרומית ביותר‬
‫בארץ נפתחה כמתוכנן ובתנאים הראויים‪,‬‬
‫ביום הראשון של חודש ספטמבר‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬למרות העובדה שהם פועלים בזמן‬
‫מדבר‪ ,‬החזון נכנס להאצה וכל החלקים‬
‫מסתדרים במקומם הנכון‪" .‬עבור החניכים‬
‫שידעו שהם מגיעים לכאן ומתחילים לבנות‬
‫מאפס‪ ,‬זה היה כמו סוג של תרגיל בדמיון‬
‫מודרך‪ .‬כנראה שבגיל ‪ 18‬הרבה יותר קל‬
‫לזרום עם חלומות"‪ ,‬מספר שמעון כשחיוך‬
‫של ניצחון על פניו‪" .‬קיבלנו הקצאה של‬
‫שמונה קרוונים מהחטיבה להתיישבות‪ ,‬ביי‬
‫ניהם מבנים למטבח‪ ,‬מועדון‪ ,‬כיתת לימוד‪,‬‬
‫חדרי מגורים לצוות‪ ,‬ועוד ארבעה מבני‬
‫מגורים‪ ,‬שבכל אחד מהם יש שני חדרים‬
‫של שניים‪-‬שלושה חניכים וסלון משותף‬
‫באמצע‪ .‬מבחינת תנאים פיסיים התנאים‬
‫פה הם מאוד גבוהים‪ .‬יש מכינות עם עשרה‬
‫אנשים בחדר ומקלחת משותפ ת אחת‪ .‬ב�ק‬
‫דמת כל קרוון החניכים שתלו דשא‪ ,‬בנו‬
‫שבילי אבנים בשטח המכינה‪ ,‬גירפו‪ ,‬עדרו‪,‬‬
‫ועדיין ממשיכים לעבוד‬
‫על הפיתוח של המקום‪.‬‬
‫אחד הדברים שכרגע‬
‫מאוד מעסיקים אותנו‬
‫זה לגייס עזרה לגידור‬
‫ההיקפי של המכינה"‪.‬‬
‫מה החזון שלכם להמשך‬
‫דרכה של המכינה?‬
‫שרית‪" :‬קודם כל‪ ,‬להגי‬
‫דיל את כמות המשתתפים‬
‫בכל שנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנחי‬
‫נו רוצים לפעול לשחזור‬
‫חלק מהמבנים שהיו כאן בגדנ"ע‪ ,‬כמו באר‬
‫המים‪ ,‬כיכ ר נוח‪ ,‬הבריכה‪ ,‬החייאת ה�צ‬
‫מחייה והחורשה המיתולוגית של שרידי‬
‫האיקליפטוסים שנותר ו כאן והקמת המ�ו‬
‫זיאון להנצחת מורשת הגדנ"ע שבקרוב‬
‫חוגג ‪ 75‬שנה"‪.‬‬
‫שמעון‪" :‬יש משהו מאוד עוצמתי במכינות‬
‫הקדם‪-‬צבאיות והוא ברור לכולם ‪ -‬שיש‬
‫משהו גדול יותר ממך בדבר הזה‪ .‬אצלנו‪,‬‬
‫מעבר לתחושה הכללית הזו‪ ,‬יש את התוי‬
‫ספת העוצמתית של המדבר‪ .‬יש פה טבע‬
‫מדהים וגדול סביבך וזה בהחלט שם אותך‬
‫בפרופורציות‪ .‬עבור החניכים שמגיעים‬
‫לפה מכל רחבי הארץ ‪ -‬זו תחושה מאוד‬
‫חזקה‪ .‬זה אזור אחר לגמרי ממ ה שהם מכ�י‬
‫רים‪ .‬הם נוסעים שעות באוטובוס וחוצים‬
‫מדבר‪ ,‬ובסופו מגיעים למקום שכוח אל‬
‫שנקרא בית‪ ,‬לשנה הקרובה‪ .‬זו חוויה כל‬
‫כך לא דיגיטלית ואינסטנט כמו הרבה מהי‬
‫דברים שיש היום‪ ,‬בעיקר לדור הצעיר‪.‬‬
‫מצאתי פה ערימה של חברה על הדשא‬
‫עם גיטרה וזה כיף גדול לראות שהדור‬
‫הזה מתרגש מזה‪ ,‬מתחבר לזה ורוצה את‬
‫זה‪ .‬וכשאתה שואל את עצמך איפה הימים‬
‫ההם? אז הם פה‪ .‬עשו לנו אחלה תפאורה‬
‫למסע בזמן‪.‬‬
‫ברוח הזאת היינו רוצים לראות את החי‬
‫זון שלנו ‪ -‬להחזיר את עטרת המפעל‬
‫ההתיישבותי ליושנה‪ .‬לראות קבוצות של‬
‫נערים שיגיעו לכאן לחוויה של יום יומיים‬
‫מבתי ספר בארץ ובחו"ל‪ ,‬מתכנית ‘תגלית'‬
‫ועוד‪ .‬היינו שמחים להעניק את המתנה הזו‬
‫לעוד חבר'ה‪ .‬אם בן גוריון מסתכל עלינו‬
‫מלמעלה הוא בטח מתרגש!"‬
‫רותם ג'קסון‬
‫ה‬
‫ע‬
‫א‬
‫ש‬
‫אני מזמינה אתכם אל הקליניקה החדשה שממוקמת בקיבוץ יהל‬
‫ניתן לפנות לקבלת ייעוץ‪ ,‬אבחון‪ ,‬הדרכה וטיפול בתחומים הבאים‪:‬‬
‫קליניקה לריפוי בעיסוק בילדים‬
‫ריפוי בעיסוק הוא תהליך של התנסות ולמידה‬
‫שממנו נפתחת דלת לתחושת הצלחה ומימוש אמיתי‪.‬‬
‫בשבילי‪ ,‬המתנה הכי גדולה היא לעזור לילד להביא לידי ביטוי‬
‫את האיכויות הייחודיות שלו‪ ,‬תוך קפיצה אל מעבר לקשיים‬
‫איתם הוא מתמודד‪.‬‬
‫גס‬
‫מ‬
‫ץ‬
‫קפיצת גדילה‬
‫קשיים בוויסות תחושתי‬
‫קשיי קשב וריכוז‪ ,‬מוסמכת לטפל בגישת ‪,cog-fun‬‬
‫שיטה קוגניטיבית‪-‬תפקודית לילדים עם ‪ADHD/ADD‬‬
‫הכנה לכיתה א׳‬
‫קשיים בתפקוד היום יומי ובעצמאות‬
‫קשיים במוטוריקה עדינה‬
‫קשיים במוטוריקה הגסה‬
‫קשיים גרפו‪-‬מוטוריים‬
‫קשיי כתיבה‬
‫חולשה בחגורת הכתפיים‬
‫קשיי התארגנות‬
‫קשיים חברתיים‬
‫מוכרת על ידי משרד הבריאות כמטפלת‬
‫מוסמכת בילדים בספקטרום האוטיסטי‬
‫ובוגרת קורס ‪D.I.R‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫צרו קשר‪...‬‬
‫שמי אביטל ויזל‪ ,‬ואני מרפאה בעיסוק התפתחותית‪ ,‬מאבחנת ומטפלת‬
‫בטיפולים פרטניים וקבוצתיים‪ ,‬מדריכה הורים‪ ,‬מרפאות בעיסוק‬
‫וצוותים חינוכיים‪ .‬בוגרת תואר שני בריפוי בעיסוק ‪,Msc. OT‬‬
‫בעלת נסיון במסגרות טיפוליות מגוונות‪ :‬מכונים להתפתחות הילד‪,‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬גני שפה ותקשורת ובקליניקה פרטית‪.‬‬
‫‪054-7972688‬‬
‫‪avitalwies@gmail.com‬‬
‫ניתנים החזרים כספיים‬
‫מקופות החולים‬
‫בעבור טיפולים ואבחונים‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪23 2015‬‬
‫אשכולות‬
‫איש‬
‫מוני מושונוב הגיע לקצה המדבר ויש לו מה לומר על החינוך ועל החינוכית‪ ,‬על תכניות ריאליטי ועל תרבות‬
‫בכלל והאם יהיה איחוד של “זהו זה!"?‬
‫דומה שמוני מושונוב תמיד היה לנו על המסך‬
‫ולו רק בגלל המעמד המיתולוגי של זהו זה‪,‬‬
‫אבל באמתחתו יש גם את “קצרים"‪“ ,‬היהודים‬
‫באים"‪“ ,‬בטיפול"‪“ ,‬שרגא בישגדא" ועוד סדי‬
‫רות טלוויזיה‪ .‬בקולנו ע ובתיאטרון הוא מ�ח‬
‫זיק ברזומה של למעלה מ‪ 40-‬שנה‪ ,‬שכולל‬
‫עשרות סרטים והצגות‪ ,‬מופעי בידור שהעי‬
‫לה במשך שנים עם שלמה בראבא‪ ,‬הנחייה‬
‫של פסטיגלים‪ ,‬גיחות לקולנוע הבינלאומי‬
‫ועמוד ב‪ IMDB-‬שכל שחקן ישראלי היה‬
‫רוצה‪ .‬את הדרך הארוכה הזו הו א החל בל�ה‬
‫קת הנח"ל‪ ,‬ובגיל ‪ 64‬הוא לא מפסיק לעבוד‪.‬‬
‫אלינו הוא הגיע לערב יחיד שהוא מעלה‪,‬‬
‫ישר מצילומים במודיעין לתכנית “היהודים‬
‫באים"‪ ,‬מכהן גם כ"שרגא ביש‪-‬גדא" וחולם‬
‫להיות זמר רוקנ'רול כשיגדל‪.‬‬
‫בניגוד להתפרצויות האגו המככבות במדוי‬
‫רי הרכילות‪ ,‬בחסות כוכבנים לרגע‪ ,‬מושונוב‬
‫מנהל שיחה בגובה העיניים‪ ,‬עם אפס אגו‬
‫ואפס גינוני כוכבות‪ .‬השפה גבוהה‪ ,‬השיח‬
‫מאתגר ולי אין אלא לשמוח שהוא עדיין‬
‫משמש כדמות חינוכית גם לדור של הבן שלי‬
‫ולא רק שלי‪.‬‬
‫לפני שהוא נפגש עם הקהל של חבל אילות‪,‬‬
‫הוא מספר קצת על הערב‪ ,‬בו הוא מופיע‬
‫בתפקיד עצמו‪:‬‬
‫“זה ערב מיוחד שאני עושה בשני ם האחר�ו‬
‫נות ‪ -‬מפגש במהלכו אני לומד להכיר יותר‬
‫את הקהל‪".‬‬
‫לא הקהל אמור להכיר אותך?‬
‫“בדיוק ההפך‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כשאתה מציג‬
‫הצגה‪ ,‬אתה לא רואה את הקהל‪ ,‬הכל חשוך‬
‫באולם‪ ,‬אתה בא רק שעה וחצי לפני ההצגה‪,‬‬
‫עולה ומופיע‪.‬‬
‫נכון שבעקבות המפגש‪ ,‬הקהל גם מכיר‬
‫אותי‪ ,‬אבל אני באמת נהנה מהאפשרות הזו‬
‫ לשבת עם אנשים‪ ,‬כמו פעם‪ .‬לא לבוא‪ ,‬לעי‬‫שות עבודה וללכת‪ .‬את הערב הזה אני מקיים‬
‫בדרך כלל בספריות ברחבי הארץ; אני בא‬
‫למקום הרבה לפני הזמן‪ ,‬רואה את המקום‪,‬‬
‫יושב ורואה את האנשים‪ .‬זה בלתי אמצעי‬
‫וגם לא מתוכנן ברמה של טקסט מדויק‪ ,‬אלא‬
‫יותר בכיוון של שיחה‪".‬‬
‫מנין הרעיון למפגשים?‬
‫“ההתחלה היתה בהרצאות שהעברתי על‬
‫נושא אמנות‪ ,‬ע ד שהבנתי שזה פחות מ�ע‬
‫ניין את הקהל‪ ,‬שיותר רוצה לשמוע סיפורים‬
‫מאחורי הקלעים של המקצוע‪ .‬הערב מתפתח‬
‫לפי הקהל והמקום‪".‬‬
‫מה ידוע לך על הקהל באזור שלנו‪ ,‬לפני‬
‫שפגשת אותו?‬
‫“אני זוכר שהופעתי פה לפני הרבה שנים‪,‬‬
‫באיזה מקום בחוץ‪ ,‬יחד עם בראבא‪ ,‬באחד‬
‫המופעים המשותפים שלנו‪ ,‬ואחר כך גם עם‬
‫ההצגה “גוג ומגוג"‪ ,‬והתרשמתי שמימד הזמן‬
‫פה הוא אחר מאשר במרכז‪ .‬זה זמן מידבר‬
‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫והוא נותן את הקצב‪ ,‬הוא איטי יותר‪ .‬המקום‬
‫מכתיב את צורת ההתנהגות ואפשר להגיד‬
‫שיש חתך מאד ברור של אנשים שחיים פה‪,‬‬
‫שלוקחים יותר את הזמן‪".‬‬
‫יוצא לך לבקר באזור שלנו?‬
‫“לא הרבה‪ ,‬פעם הייתי בא יותר‪ .‬גם באילת‬
‫אני לא מסתובב הרבה‪ .‬אני זוכר תקופות‬
‫שהייתי מבקר בסביבה‪ ,‬יחד עם חבורת‬
‫טיילים‪ ,‬שאני כבר לא מטייל איתה‪ ,‬בעיקר‬
‫כי אני עסוק‪ ,‬וכשיש לי זמן פנוי‪ ,‬אני משתדל‬
‫לבלות עם המשפחה‪".‬‬
‫המזל של שרגא‬
‫בתו ר אמא שסולדת מהטלוויזיה‪ ,‬אבל השל�י‬
‫מה עם רוע הגזירה‪ ,‬אני שמחה לדעת שקיים‬
‫ערוץ ‪ 23‬של החינוכית‪ .‬לצד הידיעה שהילד‬
‫מקבל גם ערך מוסף מהבהייה במסך‪ ,‬קיימת‬
‫האפשרות להצטרף אליו לצפייה בתכניות‬
‫קאלט משנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬שמשודרות בלופ‬
‫בלת י נלאה‪ ,‬ויותר מכל מעידה על ערכן הע�ו‬
‫בדה שגם בשחור‪-‬לבן הן מרתקות את הדור‬
‫הצעיר‪ .‬אבל הטלוויזיה החינוכית ביצעה‬
‫קפיצ ה עצומה קדימה בשנים האחרונות‪ ,‬ח�י‬
‫דשה פניה‪ ,‬ריעננה את לוח השידורי ם ושי�ל‬
‫בה תכנים ייחודיים‪ ,‬כמו “החפרנים"‪“ ,‬חיות‬
‫במה"‪“ ,‬אומרים שהיה פה"‪“ ,‬העיפרון הכי‬
‫מחודד"‪ ,‬תכניות מקוריות נוספות וכמובן ‪-‬‬
‫“שרגא בישגדא"‪ ,‬בכיכובו של מוני מושונוב‪.‬‬
‫מה אתה אומר על הקאמבק של החינוכית?‬
‫“זה כיף! אחרי שנים ארוכות בהן ייבשו את‬
‫הטלוויזיה החינוכית ‪ -‬הן מבחינה תקציבית‬
‫והן מבחינה הפקתית ‪ -‬נכנס מנהל חדש‪,‬‬
‫קרא את המפה‪ ,‬בדק אילו הפקות אפשר‬
‫לתת לאנשים מבחוץ והכל קרם עור וגידים‬
‫במהירות‪ ,‬ובשנה אחת החינוכית חזרה להיות‬
‫מאד פופולארית‪.‬‬
‫במדינתנו אנחנו חווים התרחקות גם ממה‬
‫שנקרא ערכים וגם מעצמנו‪ ,‬וזה כיף לראות‬
‫שיש מקום שבו ‪ -‬אם אתה עושה ברצינות‬
‫עבודה שהיא לא ‘רייטינגית'‪ ,‬ולא פונה רק‬
‫לצד הבידורי אלא לאינטליגנציה‪ ,‬מסתבר‬
‫שיש לה הרבה קהל‪ .‬כנראה שמה שמחליטים‬
‫לפעמים כל קברניטי הטלוויזיה לגבי תכניות‬
‫עם פוטנציאל לרייטינג ‪ -‬זו טעות‪ ,‬ודווקא‬
‫תכניות כאלה‪ ,‬שבאות מהצד‪ ,‬שהן בעצם תכי‬
‫ניות נישה‪ ,‬מצליחות למשוך את הצופים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אני לא יודע כמה זמן זה יארך‪ ,‬כי‬
‫המדינה הזאת מוזרה מאד‪"...‬‬
‫איך נולד “שרגא"?‬
‫“שרגא בישגדא היא תכנית מקרית לחלוטין‪.‬‬
‫אני ישבתי עם מפיקה על משהו אחר והיא‬
‫אמרה שיש מכרז על איז ו תכנית ואני א�מ‬
‫רתי ששווה לי לשבת ולהגיש הצעה רק אם‬
‫יש לזה תוכן חינוכי‪ .‬ישבנו יחד‪ ,‬הגשנו את‬
‫ההצעה לשרגא ‪ ,‬היא התקבלה ואנחנו ה�ת‬
‫חייבנו ‪-‬ל‪ 28-‬תכניות‪ .‬היום אנחנו כבר ע�ו‬
‫מדים על ‪ 130‬תכניות והוזמנו שוב עוד ‪".28‬‬
‫יש נוסחה להצלחה של תכנית עם מסר‬
‫חינוכי‪ ,‬ששואפת להעביר ידע יח ד עם ב�י‬
‫דור?‬
‫“אין נוסחה בדוקה‪ ,‬יש שאיפות וניסיונות‪.‬‬
‫זו תכנית שיושבים לראות ילדים וגם הורים‬
‫וזה בעיניי סימן להישגיות‪ .‬אחר י אחת ה�ת‬
‫כניות הראשונות‪ ,‬שמעתי ילד אומר לאמא‬
‫שלו ‪ -‬את יודעת שמיכלאנג'לו זה לא רק‬
‫צב נינג'ה? פה הבנתי שאנחנו בכיוון נכון‪,‬‬
‫שהתכנית תפתח לילדים את הראש וזה ממש‬
‫גרם לגאווה‪".‬‬
‫למה‪ ,‬בעצם‪ ,‬הטלוויזיה צריכה גם ללמד?‬
‫“אנחנו שוכחים לתת לילדים שלנו (ואני‬
‫עושה כאן הכללה) ידע‪ .‬מערכות החינו ך מ�נ‬
‫סות וקשה להן‪ ,‬הן עסוקות בהישגים וציונים‪.‬‬
‫אני מדבר על ידע שילווה אותך כל החיים‬
‫ולא שייך ישירות למקצוע שתבחר ‪ ,‬לתע�ו‬
‫דה שלך‪ ,‬לציונים‪ .‬אם תמצא את עצמך יום‬
‫אחד עם איש תרבות ממקום אחר‪ ,‬שיהיה לך‬
‫חומר לסמול‪-‬טוק‪ .‬שתוכל לדבר איתו על‬
‫עוד משהו חוץ מכדורגל‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש מושגים‬
‫שכל בן אדם בר דעת שחי במאה הזאת‪ ,‬חייב‬
‫לפחות לדעת שהם קיימים‪".‬‬
‫נוסף על טלוויזיה‪ ,‬עשית הכל ‪ -‬קולנוע‪,‬‬
‫תיאטרון ‪ ,‬פסטיגל‪ ,‬הרצאות ועכשיו מפ�ג‬
‫שים עם קהל‪...‬‬
‫“לא הייתי אומר שעשיתי הכל ‪ -‬לא הייתי‬
‫זמר אופרה ולא הייתי קוסם‪ .‬והכי חשוב ‪-‬‬
‫עוד לא הייתי זמר רוקנרול‪".‬‬
‫אתה רוצה להיות?‬
‫“אני יודע שיש לי את זה‪ .‬אני לא יודע מתי זה‬
‫יפרוץ ומי יגלה אותי‪".‬‬
‫חשבת פעם לעסוק בתחום אחר (חוץ מרוו‬
‫קנרול)?‬
‫“במסגרת העבודה שלי אני מתעסק בתח�ו‬
‫מים שלא התעסקתי לפני כן ‪ -‬אני מביים‬
‫בתיאטרון וזה דבר שלא עשיתי לפני כן‪ ,‬אני‬
‫רוצה לביים גם קולנוע‪ ,‬ואני מקווה שאצליח‪.‬‬
‫לעסוק במקצוע אחר לגמרי? לא‪".‬‬
‫עיין ערך תרבות‬
‫ממה אתה נהנה יותר בתחום המשחק?‬
‫“תלוי באילו חומרים אתה עוסק; שנים רבות‬
‫נהגתי לומר שתיאטרון הוא הבסיס והוא‬
‫החשוב ביותר מבחינה אומנותית וערכית‪,‬‬
‫אבל במשך השנים‪ ,‬לאור כל מיני סיבות ‪-‬‬
‫שאחת מהן היא גם הזילות של התיאטרונים‬
‫והקהל והצורך של כולם להתפרנס מזה ואז‬
‫מתחילים לעשות דברים שהם לא ערכיים גם‬
‫בתיאטרון ‪ -‬הדברים השתנו‪.‬‬
‫היום אני יכול להגיד בפה מלא שהדבר שאני‬
‫הכ י הכי נהנה ממנו‪ ,‬זה לעשות סרטים ו�ט‬
‫לוויזיה‪ .‬למשל‪ ,‬עכשיו אני בא מצילומים של‬
‫“היהודים באים" וזו פשוט חוויה לצלם את‬
‫התוכנית‪ .‬זאת סאטירה שמאד חסרה בארץ‬
‫וטוב שעושים אותה‪".‬‬
‫אני מאד שמחה לשמוע שתהיה עוד עונה!‬
‫“גם אני! בגלל הבעיות של רשות השידור‬
‫היו גם לנו כל כך הרבה בעיו ת עד שהתו�כ‬
‫נית יצאה‪ ,‬אבל רשות השידור היא הבית של‬
‫הדב ר הזה‪ .‬בכלל‪ ,‬אני חושב שזה אחד ה�ת‬
‫פקידים של ערוץ ציבורי ‪ -‬לספק את מגוון‬
‫הדעות והסגנונות‪".‬‬
‫אתה עובד‪ ,‬בעצם‪ ,‬מאז הצבא‪ .‬היום בא‬
‫כל זב חוטם‪ ,‬מקבל ‪ 15‬דקות תהילה והוא‬
‫מפורסם‪.‬‬
‫“כן‪ ,‬אבל הזמנים השתנו‪ .‬אני גם לא יודע‬
‫כמה זמן זה מחזיק‪ ,‬הפרסום המהיר הזה‪.‬‬
‫אני לא מרגיש שאני בעבודה זהה עם אלה‬
‫שעובדים בריאליטי‪ .‬הם עובדים בלהצטלם‬
‫וממנפים את זה‪ .‬זה סיפור אחר‪.‬‬
‫ברור שבידור זה לא רק תיאטרון‪ ,‬אלא גם‬
‫סטנד‪-‬אפ‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬קולנוע ועוד‪ ,‬אבל אני‬
‫לא אוהב תכניות ריאליטי‪ .‬כשאתה עושה‬
‫משהו פיקטיבי על המסך ‪ -‬ערב של מערכ�ו‬
‫נים‪ ,‬או דרמה‪ ,‬או סרט טלוויזיוני ‪ -‬אז אתה‬
‫והקהל יודעים שזה כאילו‪ ,‬שזה לא באמת‪,‬‬
‫ובאים האנשים בריאליטי ועושים כאילו זה‬
‫באמת‪ ,‬וזה מפריע לי‪".‬‬
‫סוג הבידור הזה נתפס בעיניך כתרבות?‬
‫“השתנו הרבה דברים בתפיסה העקרונית‬
‫של ‘מ ה זה תרבות' בארץ‪ .‬אנחנו משכ�ת‬
‫בים את ההיסטוריה כל פעם מחדש (*כאן‬
‫מסתבר שמוני הוא גם נביא ‪ -‬הראיון עימו‬
‫התקיים לפני שראש הממשלה העביר את‬
‫האחריות על השואה מהיטלר למופתי‪ .‬ג‪.‬נ)‪,‬‬
‫משנים את התרבות בעקבות שיקולים פוליי‬
‫טיים‪ ,‬בה בשעה שתרבות צריכה להיות משהו‬
‫א‪-‬פוליטי‪ ,‬המדינה ‪ -‬צריך שיהיה לה אינטי‬
‫רס לתמוך בתרבות‪".‬‬
‫מה היא תרבות?‬
‫“למשל‪ ,‬מפעלי תרבות‪ ,‬כמו ספריות ‪ ,‬תזמ�ו‬
‫רות פילהרמוניות וקלאסיות‪ ,‬רביעיות נגי‬
‫נים‪ ,‬תיאטרונים ‪ -‬כל אלה שנתמכים על ידי‬
‫המדינה‪ .‬פעם בארץ לא היתה נשאלת בכלל‬
‫השאלה ‪ -‬מ י צריך לתקצב? הקצבה למו�ס‬
‫דות תרבות צריכה להיות‪ ,‬ומוסדות תרבות‬
‫צריכים לפעול שלא על מנת להיות רווחיים;‬
‫כך במדינה מתוקנת ונורמאלית‪ ,‬שלא‬
‫עברה תהליכי הפרטה במשך השנים‪ .‬פעם‪,‬‬
‫תיאטרון לא היה צריך לממן את התקציב שלו‬
‫מההצגות שהוא מציג‪".‬‬
‫כלומר ‪ -‬התיאטרון לא היה צריך להצדיק‬
‫את הקיום שלו כלכלית‪ ,‬אלא ערכי ת ו�ת‬
‫רבותית?‬
‫“כן‪ ,‬ולכן הוא היה מתוקצב על ידי המדינה‪.‬‬
‫עם השנים ‪ -‬המדינה הפחיתה את התקציב‬
‫ואז התיאטרון נאלץ לעשות הצגו ת פופול�א‬
‫ריות‪ ,‬כדי להסתמך על הכנסה עצמית ולהיות‬
‫מסחרי‪ .‬אנשים לא מבינים את הדקות של‬
‫הדבר‪ ,‬אבל השתנה פה משהו ‪ -‬כמו שלא‬
‫מתקצבים עוד דברים בארץ הזאת‪ ,‬אז התי‬
‫קציב לתרבות ירד וירד וגם התרבות נהייתה‬
‫פופולארית ופופוליסטית‪".‬‬
‫כוונתך‪?..‬‬
‫“אני‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הייתי מתגאה בזה שאני לא‬
‫מכיר את צ'כוב‪ .‬לא שכל בן אדם צריך להכיר‬
‫את צ'כוב‪ ,‬אבל הייתי מרגיש לא נוח‪ .‬ומה‬
‫עם שייקספיר ומה עם כל האחרים? זו היתה‬
‫אמירה בעייתית‪ ,‬אבל היא (שרת התרבות)‬
‫תלמד את מה שהיא צריכה לעשות והיא תבין‬
‫שכדי להצליח במשרד יש צורך לא בדברים‬
‫פופוליסטים‪ ,‬אלא גם במעשים והיא נראית‬
‫לי אחת שיודעת לעשות דברים‪".‬‬
‫אתה אופטימי‪...‬‬
‫“אני לא טיפוס אופטימ י מטבעי‪ ,‬אבל בה�ב‬
‫נה שלי את תהליך קבלת ההחלטות ‪ -‬צריך‬
‫למצוא דרך לדבר ולשתף‪ .‬לא כל שר תרבות‬
‫או חינוך (בעבר המשרד היה ‘משרד החינוך‬
‫והתרבות')‪ ,‬היה לפני כן איש חינוך ודווקא‬
‫אנשי תרבות שהחזיקו בתפקיד ‪ -‬אני לא‬
‫בטוח שהם היו שרים טובים במיוחד‪".‬‬
‫מירי רגב מדברת גם על תרבות לפריפריה‪.‬‬
‫זה גם פופוליסטי?‬
‫“תראי‪ ,‬זה נשמע טוב לאוזן‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫מאז ומתמיד עשינו אומנות בפריפריה ואין‬
‫תיאטרון שפועל בתל‪-‬אביב‪ ,‬שלא הופיע מחוץ‬
‫לעיר‪ .‬לא רק בשביל להביא את ההצגות לכל‬
‫הארץ‪ ,‬אלא גם כי כל הפרנסה של התיאטרונים‬
‫מגיעה מיציאה למקומות אחרים‪".‬‬
‫היה שר חינוך ותרבות שהיה טוב לתרבות‪,‬‬
‫לדעתך?‬
‫“אני זוכר ששר החינוך הטוב ביותר‪ ,‬לי באופן‬
‫אישי‪ ,‬היה זבולון המר‪ .‬הוא היה גם הממונה‬
‫על הטלויזיה החינוכית והיתה לו שם לשכה‬
‫ובתור שר הוא לא התערב אף פעם בתוכן‬
‫ואיפשר חופש ביטוי‪ .‬דווקא כשבאו ממשלות‬
‫אחרות‪ ,‬היה פחות חופש‪ ...‬המר היה פתוח‬
‫למגוון של תכנים וסמך על האנשים שעבדו‬
‫במשרד שלו‪ ,‬כי היתה באמת אמונה במחני‬
‫כים ובתפקידם ובאמת צמחו תכניות טובות‪.‬‬
‫אפילו ‘זהו זה' התחילה בתקופת זבולון המר‪,‬‬
‫בשנת ‪".1978‬‬
‫יהיה קאמבק של “זהו זה"?‬
‫“אולי יהיה איחוד‪ .‬מדברים על זה ואני מקווה‬
‫שהדבר יקרה‪ .‬מדובר בפרויקט רציני‪ ,‬כי זה‬
‫לא מופע קיים שצריך לשחזר אותו‪ ,‬כמו של‬
‫כוורת‪,‬למשל‪ .‬פה אנחנו צריכים להיכנס לאי‬
‫רכיונים‪ ,‬להיזכר‪ ,‬כי אלה מערכונים שעשינו‬
‫רק פעם אחת; לא חזרנו עליהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריך‬
‫לעשות גם דברים חדשים‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫שרגא (צילום‪ :‬יח"צ חינוכית)‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪25 2015‬‬
‫היקב האורגני הכי דרומי בארץ‬
‫למה הרכיבו שיראז על שרדונה? למה שותים‪ ,‬אבל לא משתכרים? איך הליקר לא מתקלקל? מדוע לענבי‬
‫קברנה ומרלו קשה לגדול במדבר? ואיך קרה שלשמואל רוזה‪ ,‬מנהל יקב נאות‪-‬סמדר‪ ,‬יש שם של יין?‬
‫"המעשה הכי נועז בתחום החקלאי בנאות‪-‬‬
‫סמדר‪ ,‬היה הקמת היקב"‪ ,‬אומר שמואל‬
‫רוזה‪ ,‬חבר נאות סמדר כב ר ‪ 25‬שנה‪ ,‬ש�ה‬
‫צטרף לקיבוץ שנתיים לאחר הקמתו‪ .‬בין‬
‫תחביביו של שמואל ‪ -‬אחראי על הדיר‪,‬‬
‫עוסק בחקלאות‪ ,‬בנה את הבית הניסויי‪,‬‬
‫אחראי על הפונדק‪ ,‬סדר ן עבודה‪ ,‬יינן ו�מ‬
‫נהל היקב‪ ,‬וגם דיילת המכירות ומנקה את‬
‫השירותים של המקום‪.‬‬
‫בגלל החום הכבד בעונות‬
‫החמות‪ ,‬אנחנו בוצרים כחודשיים‬
‫לפני הצפון; הענבים מאד‬
‫מתוקים בגלל הקרינה והחום‬
‫והיינות מתאפיינים באחוזי‬
‫אלכוהול גבוהים יחסית‬
‫ביקרתי ביקב נאות סמדר בכמה הזדמנויות‬
‫ מייד לאחר הבציר ושוב כחודש מאוחר‬‫יותר‪ .‬בפעם הראשונה‪ ,‬המה המקום מפי‬
‫עילות ‪ -‬מכונה גדולה השמיעה רעש ש�מ‬
‫כונות גדולות משמיעות‪ ,‬ארגזים מלאים‬
‫בענבים בשלים להתפקע ניצבו בערימות‬
‫גבוהות ורוקנו בזה אחר זה לתוך המכונה‪,‬‬
‫שמצידה האחד הוציאה מה שנראה בעיניי‬
‫כפסולת צמחים וממקו ם אחר יצאו ע�נ‬
‫בים מעוכים ומיץ אדמדם‪ .‬בעודי מצלמת‬
‫ושואלת שאלות‪ ,‬לקח שמואל כוס‪ ,‬מילא‬
‫בה מעט מהמיץ הכהה ונתן לי לשתות‪.‬‬
‫לגימה אחת וכבר הייתי מוכנה להקיף‬
‫בריצה את כל הקיבוץ‪ .‬פעמיים‪ .‬בקיץ‪.‬‬
‫משהו בטבעיות ובפראיות של הטעם‪ ,‬יחד‬
‫עם העובדה שמדובר בנוזל מתוק מאד‪,‬‬
‫התנפל על הבלוטות ושיחרר ממני הבעה‬
‫מופתעת למדי‪ .‬לא זה מה שציפיתי מהי‬
‫ערימה המעוכה והלא אטרקטיבית שמולי‪.‬‬
‫ההמולה במקום נמשכה כמה שעות ‪ -‬מרוי‬
‫קנים ארגזי ענבים למכונה‪ ,‬ממיינים את‬
‫התוצרים‪ ,‬מרוקנים דליים על גבי דליים‬
‫לתו ך מיכלי ענק‪ ,‬מפנים את הארגזים הר�י‬
‫קים‪ ,‬מביאים חדשים וחוזר חלילה‪.‬‬
‫הביקור השני היה יותר שקט‪ ,‬לווה בהסבי‬
‫רים מפורטים על תהליך הכנת היין וכמובן‬
‫בטעימות‪ .‬בנוסף על ההיסטוריה של היקב‪,‬‬
‫הפקת המוצרים השונים שלו וגידול ענבים‪.‬‬
‫"כמו כל דבר שהתחיל בנאות סמדר‪ ,‬גם‬
‫היקב בא מתשוקה של רעיון של איש אחד‬
‫ ‪ -‬אורי גלברט‪ .‬נטענו כרם ברגע שצץ ה�ר‬
‫עיון‪ ,‬ב‪ ,1998-‬ועבר זמן עד שהוא הניב את‬
‫הענבים הרצויים‪ .‬העבודה התבצעה בהתי‬
‫חלה במבנה של מיון הביצים בלול הישן‪.‬‬
‫כשהיה ברור שרוצים לעשות משהו יותר‬
‫מקצועי עם היין‪ ,‬קובי גינוסר ז"ל תכנן‬
‫והקים את המבנה הנוכחי ‪-‬ב‪ ,2003-‬ש�מ‬
‫‪ 26‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫שמואל בודק את התוצרת (צילומים‪ :‬גל נקדימון)‬
‫שלב גם בנייה בבוץ ומקורר על ידי מגדל‬
‫צינון‪".‬‬
‫פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא‬
‫מייצר יין?‬
‫"תמיד היתה לי משיכה לכיוון ‪ -‬הייתי‬
‫קשור להפקת מוצרי מזון מהטבע‪ ,‬כמו‬
‫דבש‪ ,‬שמן זית‪ ,‬גבינות וגם יין‪ .‬גם היה לי‬
‫רקע מדעי ‪ -‬תואר ראשון בחקלאות ותואר‬
‫שני במיקרוביולוגיה‪ ,‬אז ביקב‪ ,‬הרקע‬
‫האקדמי מתממש באיזשהו אופן ומאד עזר‬
‫לי עם כל המושגים של תסיסה וחומציות‪,‬‬
‫שמרים‪ ,‬התהליכים הביוכימיים ביין וכן‬
‫הלאה‪".‬‬
‫והכשרה בתחום היין?‬
‫"בארץ לומדים ייננות בכמה מקומות‪ ,‬אבל‬
‫לא למדתי בצורה פורמאלית את התחום‪.‬‬
‫ביקרת י ביקבים בארץ ובחו"ל‪ ,‬עשיתי ק�ו‬
‫רסים קצרים בעיקר של טעימות‪ ,‬ולאורך‬
‫שנים ליווה אותנו איש המקצוע הטוב‬
‫ביותר בתחום בארץ ‪ -‬ארקדי פפיקיאן‪.‬‬
‫ממנו אפשר היה ללמוד הרבה‪ ,‬כמובן‪ .‬הוא‬
‫ליווה אותנו מקצועית מאז ההקמה ועד‬
‫לפני כשנה‪ .‬אני עצמי מלווה את היקב מאז‬
‫שהוקם בשנת ‪".2001‬‬
‫מתי הבנתם שלענף י ש פוטנציאל ל�ה‬
‫צליח?‬
‫"ממש בהתחלה‪ .‬לא היה ידע בנמצא על‬
‫גידול כרמי יין באזורים מדבריים כמו שלנו‬
‫(אולי רק באוסטרליה)‪ ,‬כך שהיה מדובר‬
‫בהימור מבחינתנו ‪ -‬אילו זנים לגדל‪ .‬בכרם‬
‫הראשון שנטענו היה עינב מוסקט ניסיוני‪,‬‬
‫שהיה בינגו! ‪ -‬הצלחה מדויקת‪ .‬כבר בשנה‬
‫הראשונה הכנו יין מוסקט וזכינו במדליית‬
‫זהב בתחרות חובבים‪ .‬אז הבנתי שהמוסקט‬
‫פה יכול לתת יין באיכות יוצאת דופן‪".‬‬
‫אי ך מגדלים כרם ענבים משגשג במ�ד‬
‫בר?‬
‫"בגלל שאנחנו שוכנים בגובה של ‪400‬‬
‫מ' מעל פני הים‪ ,‬מספיק קר בחורף כדי‬
‫לאפשר גידול‪ ,‬אבל בגלל החום הכבד‬
‫בעונות החמות‪ ,‬אנחנו בוצרים כחודשיים‬
‫לפני הצפון; הענבים מאד מתוקים בגלל‬
‫הקרינה והחום והיינות מתאפיינים באחוזי‬
‫אלכוהול גבוהים יחסית‪ .‬בכל העולם נהוג‬
‫לחשוף את האשכולות לשמש כדי שייאגרו‬
‫סוכר ופה אנחנו עושים ניסיון ראשון מסוי‬
‫גו בעולם‪ ,‬של הצללת הענבים באמצעות‬
‫רשתות כדי לגרום להבשלה יותר איטית‬
‫שחשובה לאיכות הענבים וזה מאד יוצא‬
‫דופן ופורץ דרך‪ .‬הבציר המוקדם פה הוא‬
‫עובדה‪ ,‬אבל לא תמיד יתרון‪ .‬השמש שלנו‬
‫ כמו שהיא קשה לבני אדם‪ ,‬היא קשה גם‬‫לפרי ומתחת לרשתות יותר נעים‪ .‬זו השנה‬
‫הראשונה שניסינו‪ ,‬אז עוד אין תוצאות‬
‫חד‪-‬משמעיות‪".‬‬
‫יין להרכבה‬
‫יש עוד מאפיינים שייחודיים רק לכרם‬
‫שלכם?‬
‫"כיוון שכל החקלאות בנאות סמדר היא‬
‫אורגנית‪ ,‬כך גם הכרמים ‪ -‬ללא ריסוסים‬
‫ודישונים כימיים ‪ -‬הדישון הו א בקומפ�ו‬
‫סט שאנחנו מייצרים ואז היין הוא אורגני‪.‬‬
‫התסיסה נעשית על ידי שמרי בר ‪ -‬אנחנו‬
‫לא מחטאים את התירוש ולא קוני ם ש�מ‬
‫רים תעשייתיים‪ ,‬אלא משתמשים בשמרי‬
‫הבר שנמצאים באופן טבעי על הקליפות‬
‫וזה מאד נדיר‪ .‬גילינו שהשמרים שהתפתחו‬
‫כאן באופן טבע י מאד מאד חזקים ועמ�י‬
‫דים לאלכוהול בגלל התנאים של המדבר‪.‬‬
‫הניסיון הזה נחשב לסיכון‪ ,‬ובניגוד לעצת‬
‫המומחה‪ ,‬כבר שש שנים שאנחנ ו מש�ת‬
‫משים בהם‪ .‬אין חומרים משמרים וגם לא‬
‫חומרי צבע‪ ,‬טע ם וריח; היין הוא מאד ר�א‬
‫שוני וטהור וגם תהליך הסינון מאד עדין‪,‬‬
‫עם מעט משקעים‪".‬‬
‫אילו עוד זני ענבים ננטעו ואילו יינות‬
‫מופקים מהם?‬
‫"נטענו שרדונה‪ ,‬שהיום כבר אין לנו‪ ,‬כי הזן‬
‫לא מתאים למדבר‪ .‬בדרך כלל שרדונה הוא‬
‫יין לבן יבש וככזה הוא לא היה איכותי‪,‬‬
‫אבל עשינו ממנו יין קינוח‪ ,‬זה היה סוג‬
‫של אלתור ‪ -‬ייצרנו יין שנקרא "סמדר"‪,‬‬
‫מיוחד‪ ,‬יוצא דופן‪ ,‬שבאמת קיבל מדליה‪.‬‬
‫אבל לא היה מקום לעוד יין קינוח (יש לנו‬
‫את המוסקט שמש) אז ויתרנו לגמרי על‬
‫הזן‪.‬‬
‫סוביניון לבן ‪ -‬עוד זן ענבים שנטענו‪ ,‬היה‬
‫ההפתעה הגדולה ביותר‪ ,‬כי זה זן של אזוי‬
‫רים קרים‪ .‬פה במדבר ‪ -‬הענבים נראים‬
‫מצוין‪ ,‬והיין שמופק מהם מאד מאד שונה‬
‫מאשר שאר יינות הסוביניון בצפון הארץ‬
‫ובעולם בכלל‪ ,‬וכאן באזור יש לו קהל‬
‫לקוחות קבוע‪ .‬הטעמים שלו יותר טרופיים‬
‫והוא מאד מעניין; כמעט אי אפשר לזהות‬
‫שזה אותו זן כמו בצפון‪.‬‬
‫נטענו גם ענבי קברנה‪ ,‬מרלו ושיראז ‪-‬‬
‫לקברנה ולמרלו מא ד קשה לגדול במ�ד‬
‫בר‪ ,‬בגלל תנאי החום הקיצוניים‪ .‬הענבים‬
‫לא הבשילו באופן אחיד ובאותו הזמן‪ ,‬אז‬
‫חלק מהאשכולות אנחנו מפנים להפקת‬
‫מיץ ענבים‪ ,‬שזה מוצר מצוין ומהאשכולות‬
‫הטובים יותר מכינים יין‪.‬‬
‫היום יש לנו מוסקט‪ ,‬סוביניון ושיראז‪ .‬אלה‬
‫הזנים שאנחנו רואים אותם כמתאימים‬
‫במיוחד לאזור המדברי‪ ,‬התייצבנו על הזי‬
‫נים האלה ואנחנו שמחים איתם‪ .‬השיראז‬
‫שלנו מצוין! זה זן אדום‪ ,‬שנותן לנו פה ענב‬
‫שנראה נהדר ויין טוב‪ .‬את ענבי השיראז‬
‫הרכבנו על השרדונה‪".‬‬
‫הרכבנו‪?...‬‬
‫"נטענו בשלב שני ‪ -‬על הגפנים הקיימים‬
‫של השרדונה (שהחלטנו שאינו מתאים)‬
‫הרכבנו גפנים של ענבי שיראז וה ם ש�ג‬
‫שגו‪".‬‬
‫בעצם‪ ,‬רוב התהליך ההתחלתי הוא בכלל‬
‫ניסוי וטעיה‪...‬‬
‫"זה נכון‪ ,‬אבל לומדים הרבה תוך כדי‬
‫התקדמות‪ ,‬ועם הזמן יש יותר הצלחות‬
‫מטעויות‪ .‬למשל‪ ,‬בשנים האחרונות אני‬
‫חנו עושים ניסיונות של שילוב יין אדום‬
‫מתוק עם צמחי תבלין ובושם‪ ,‬וכיום יש לנו‬
‫תוצר שהולך לצאת בשנה הקרובה‪ ,‬של יין‬
‫אדום מתוק מענבי קברנה ושיראז‪ ,‬עם ‪22‬‬
‫צמחי תבלין ובושם מהגן ומהמדבר ‪ -‬כמו‬
‫כוכב ריחני ופרעושית גלונית‪ ,‬ומגן התי‬
‫בלינים שלנו לקחנו מרווה‪ ,‬אזוב‪ ,‬קורנית‪,‬‬
‫נענע ופרחי יסמין וצמחים נוספים‪ .‬זה דבר‬
‫ייחודי‪ ,‬שגם איכשהו מספר את הסיפור של‬
‫נאות סמדר ע ל שיתופי פעולה‪ ,‬כי גן ה�ת‬
‫בלינים מיועד בכלל לקוסמטיקה הטבעית‪.‬‬
‫את הרעיון קיבלתי מביקור ביקב באיטליה‪,‬‬
‫שם טעמתי יין שבדיוק יצא אחרי שמונה‬
‫שנות ניסיון ‪ -‬יין אדום מתוק‪ ,‬עם חמישה‬
‫סוגי תבלין ‪ -‬לבנדר‪ ,‬צמח הקארי ושלושה‬
‫נוספים וכך התחלנו לעשות ניסיונות‪".‬‬
‫כמה אנשים עובדים בתחום בנוסף לך?‬
‫"בעונת הבציר אני מקבל עזרה מסידור‬
‫העבודה לפי הצורך‪ ,‬בדרך כלל שלושה‬
‫אנשים‪ .‬הבציר מתבצע על ידי כל הקהילה‬
‫באופן ידני והעזרה של הילדים והנוער היא‬
‫קריטית‪ .‬אנחנו חייבים לבצור עד שמונה‪-‬‬
‫תשע בבוקר ‪ ,‬כדי שלא יהיה חם מדי לע�נ‬
‫בים ולאנשים‪".‬‬
‫יין משתזף‬
‫ספר על תהליך הפקת היינות‬
‫"מייד לאחר הבציר‪ ,‬הענבים מוכנסים‬
‫לקירור ליממה במקרר שביקב‪ .‬למחרת‬
‫מועכים אותם‪ ,‬מפרידים את השידרות‬
‫ואז ‪ -‬יינות לבנים ומתוקים נסחטים מייד‬
‫ועוברים למיכלי תסיסה‪ .‬יינות אדומים לא‬
‫נסחטים‪ ,‬אלא עוברים למיכלי הסחיטה עם‬
‫הקליפות‪ .‬שלוש פעמים ביום מערבבים‬
‫את הקליפות עם המיץ כדי להוציא את‬
‫הצבע‪ ,‬ורק אחרי שלושה שבועות סוחטים‬
‫אותם‪ .‬אחרי סחיטת האדומים ‪ ,‬המיץ מו�כ‬
‫נס לחביות עץ אלון צרפתי (שהוא האיכותי‬
‫ביותר‪ ,‬ממ ש המרצדס של החביות) לש�נ‬
‫תיים לפחות‪ ,‬ורק אז מתבצעים סינון וביי‬
‫קבוק‪ .‬היינות הלבנים והמתוקים מגיעים‬
‫לבקבוקים תוך שנה‪ ,‬אחרי סינון והצללה‪".‬‬
‫מה התפוקה של היקב ומי הצרכנים?‬
‫"אנחנו מפיקים כ‪ 10,000-‬בקבוקים‬
‫בשנה‪ ,‬של כל הזנים ביחד‪ .‬בקהילה‪ ,‬בנאות‬
‫סמדר‪ ,‬שותים אחוז מכובד מהכמות ‪ -‬בכל‬
‫יום שישי אני מביא לחדר האוכל לפחות‬
‫‪ 15‬ליטר של יין‪ ,‬ואם זה בחג כמו פסח‪,‬‬
‫או סוכות‪ ,‬או אם חוגגים לידה ומקבלים‬
‫את האמ א והתינוק בשובם מבית הח�ו‬
‫לים ‪ -‬אז הכמות גדלה‪ .‬מדובר בכ‪1,500-‬‬
‫ליטר בשנה‪ ,‬שזה יותר מ‪ 2,000-‬בקבוקים‪,‬‬
‫אבל זה לא הרבה לנפש‪( .‬היין לא מובא‬
‫בבקבוקים‪ ,‬אלא במיכלי זכוכית גדולים‪,‬‬
‫הקרויים דימיג'אנים)‪ .‬אין אצלנו‪ ,‬בנאות‬
‫סמדר‪ ,‬תרבות של שתיה לשוכרה‪ ,‬יש כלל‬
‫לא כתוב שאנחנו לא משתכרים‪.‬‬
‫למדנו גם לנצל את הייחודיות‬
‫של המקום ‪ -‬את המוסקט‬
‫המתוק הרגיל לוקחים ושמים‬
‫בדימיג'אנים‪ ,‬אותם מעמידים‬
‫במרפסת של היקב לחצי שנה‬
‫ואז היין משתזף‬
‫יש לנו קהל של לקוחות קבועים ‪ -‬גם‬
‫מהאזור וגם מהצפון‪ .‬תיירים שמגיעים‬
‫לסיור בקיבוץ מסיימים ביקב‪ ,‬טועמים ולי‬
‫פעמים גם קונים‪ ,‬ויש תיירים שמגיעים רק‬
‫ליקב‪ ,‬וכמובן שהיין נמכר בפונדק שלנו‪".‬‬
‫המשך בעמוד ‪29‬‬
‫מבט מלמעלה ‪ -‬ארגזי ענבים‪ ,‬מכונה שעושה רעש ומיכלים‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪27 2015‬‬
‫מועצה אזורית חבל אילות אגף החינוך ‪ -‬מציגים‪:‬‬
‫מפגשי העשרה בנושאי חינוך‬
‫אגף החינוך מזמין אתכם לסדרת מפגשי העשרה מגוונים‬
‫בנושאי חינוך‪ .‬המפגשים מומלצים מאד לאנשי חינוך העובדים‬
‫בגילאי לידה עד ‪ .6‬מוזמנים הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬סבים‪ ,‬אנשי מקצוע‬
‫בתחום הטיפולי וכל המעוניינים‪.‬‬
‫יום ג׳ ‪27.10.15‬‬
‫יום ג׳ ‪10.11.15‬‬
‫יום ג׳ ‪22.12.15‬‬
‫"על תנועה‬
‫ומגע"‬
‫"הפרעות‬
‫בויסות תחושתי"‬
‫"חיים תחת‬
‫השמש"‬
‫●‬
‫●‬
‫שולה הרפז‬
‫ד"ר מישל שפירא‬
‫שולה הרפז מלמדת שנים רבות בסמינר הקיבוצים‪,‬‬
‫מביאה עמה ניסיון רב וקול יחודי‪ ,‬גישתה של‬
‫שולה מעוררת ופותחת מחשבה בנושאי קשר‪ ,‬מגע‬
‫ותנועה‪.‬‬
‫מישל שפירא הנה ד"ר לריפוי בעיסוק‪ ,‬עובדת בבית‬
‫איזי שפירא‪ ,‬בית שיקומי ברעננה‪.‬‬
‫במסגרת עבודתה התמחתה בהפרעות ויסות‬
‫ופיתחה דרכי טיפול יחודיות‪ .‬מישל שפירא מביאה‬
‫בהרצאתה גם את סיפורה האישי המרתק‪.‬‬
‫●‬
‫יעל בית אב (שחרות)‬
‫המשפחה הבדואית‪ ,‬מלאכות מסורתיות‪ ,‬נשים וחינוך‪.‬‬
‫יעל בית אב עבדה וחיתה תקופות ארוכות עם‬
‫הבדואים בהר הנגב ומשם היא מביאה לנו את הרוח‬
‫הבדואית‪ ,‬את דרך החיים‪ ,‬את המנהגים ואת התרבות‪.‬‬
‫הכרותה של יעל עם החברה הבדואית מעמיקה מאד‬
‫ונפרשת בהרצאה צבעונית ויחודית‪.‬‬
‫יום ג׳ ‪19.1.16‬‬
‫יום ג׳ ‪2.2.16‬‬
‫יום ג׳ ‪1.3.16‬‬
‫"הקול ההורי‬
‫במערכת החינוך"‬
‫"חשיבות המשחק‬
‫בגני המשחקים‪,‬‬
‫להתפתחות הילד"‬
‫"מפגש לימוד‪ ,‬עיון‬
‫מחשבה והרגשה‬
‫לקראת פורים"‬
‫●‬
‫●‬
‫אייל ליכטמאייר ‪-‬‬
‫מנהל התחנה הפסיכולוגית‬
‫בחבל אילות‬
‫יערה בשן חכם‬
‫אייל ליכטמאייר בעל נסיון רב בעבודה עם ילדים‬
‫והורים‪ ,‬כמטפל‪ ,‬כמעביר סדנאות וכפסיכולוג בית‬
‫הספר והגנים‪.‬‬
‫הרצאתו של אייל תעסוק במקומו של הקול ההורי‬
‫שהנו מרכיב מרכזי במערכת החינוך‪ ,‬בהבנתו של‬
‫הקול ההורי וכיצד ניתן להבנות עמו במשותף‪.‬‬
‫יערה בשן חכם הנה חוקרת‪ ,‬יועצת‪ ,‬מרצה ומתכננת‬
‫גני משחקים‪.‬‬
‫"משחק היא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא‬
‫ניתן ללמד אותם" (מריה מונטסורי)‪.‬‬
‫יום ג׳ ‪12.4.16‬‬
‫יום ג׳ ‪24.5.16‬‬
‫"חשיבות‬
‫התזונה לגדילה‬
‫והתפתחות"‬
‫"מבט אחר על‬
‫ספרות ילדים"‬
‫●‬
‫●‬
‫בנג'י גרובר‪ ,‬רב קיבוץ יהל‬
‫עם בנג'י גרובר‪ ,‬אוהב טקסטים וטקסים‪ ,‬נשוחח על‬
‫סיפור המגילה המתגלגל לו מדור לדור ‪ -‬האם זה‬
‫סיפור ילדים? מה קורה אם קוראים אותו מהסוף‬
‫להתחלה? נעיין בסיפור ובחג וננסה לראות מה‬
‫מותאם לגיל הרך ומה המשמעות של החג לימינו‪.‬‬
‫●‬
‫דני קרמן ‪ -‬מאייר‪,‬‬
‫סאטיריקן‪ ,‬מעצב‪ ,‬כותב‬
‫מדריכי נסיעות ומרצה‬
‫טובה גת (קיבוץ קטורה)‬
‫חשיבות התזונה לגדילה והתפתחות‪ ,‬מזונות והרגלי‬
‫אכילה‪ .‬תזונה בבית הילדים ובבית המשפחה‪ ,‬בניית‬
‫ארוחה ושיתוף הילדים‪ ,‬הגשת והנגשת המזון‪.‬‬
‫טובה גת הנה מרכזת מגמת תזונה ונטורופתיה‬
‫במכללת רידמן באילת ואף מרצה בה‪.‬‬
‫דני קרמן אייר כ‪ 350-‬ספרים‪ ,‬חלקם הגדול ספרים‬
‫לילדים‪ ,‬הוא שיתף ומשתף פעולה כמעט עם כל‬
‫הסופרים שכותבים לילדים בארץ‪ ,‬ביניהם‪ :‬יהודה‬
‫אטלס‪ ,‬יורם טהרלב‪ ,‬נורית זרחי‪ ,‬אפרים סידון‪,‬‬
‫בנימין תמוז‪ ,‬נירה הראל‪ ,‬שלמה אבס‪ ,‬שלומית כהן‬
‫אסיף‪ ,‬יונה טפר ורבים אחרים‪.‬‬
‫לפרטים נוספים יש לפנות לאיילת קוז'יץ‬
‫בטל׳‪ ,053-2947909 :‬או לאוסי לוי בטל׳‪054-5640032:‬‬
‫‪ 28‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫כל המפגשים יתקיימו‬
‫במועדון גרופית‪ ,‬בימי ג'‬
‫בשעה ‪16:30‬‬
‫המפגשים ללא תשלום‬
‫הגדרה עצמית‬
‫במהלך סוף השבוע של ה‪ ,19-21.11-‬התקיים בקיבוץ לוטן כנס של ארגון‬
‫‪ )GEN) Global Ecovillage Network‬ישראל‪ ,‬שלוטן חבר בו מאז שנת‬
‫‪ GEN .2002‬הוא ארגון אקולוגי עולמי‪ ,‬וקהילת לוטן היתה הגוף הישראלי‬
‫הראשון שהצטרף אליו ‪ -‬תחת הגג האירופאי‪ .‬מארק נווה מלוטן ‪ -‬מנהל‬
‫תכניות בתיירות אקולוגית‪ ,‬אחראי על סדנאות‪ ,‬פעילויות‪ ,‬הדרכות‪ ,‬בניית‬
‫תכניות לקבוצות שמגיעות למקום ‪ -‬שהיה בין מובילי המהלך‪ ,‬שבע רצון‬
‫מההתקדמות של הארגון בארץ‪ ,‬של לוטן בתחום האקולוגי ומהעובדה‬
‫שלכנס המדובר ‪ -‬שהתקיים בתמיכה של משרד להגנת הסביבה והמועצה‬
‫ הגיעו נציגים מ‪ 50-‬קהילות ופרויקטים בישראל‪.‬‬‫הנציגים ‪ -‬בגילאים שונים ומיישובים שונים‪ ,‬מגיעים מכדיתא‪ ,‬מעלה‬
‫צביה‪ ,‬עץ בעיר (קהילה אקולוגית בתל‪-‬אביב) ועוד רבים ‪ -‬לנו בחדרי‬
‫האירוח והיו אמורים לפתוח אוהלים גם בקמפינג בלוטן‪ ,‬אבל במקום זאת‬
‫נפתחו האוהלים בין העצים והפסלים שבאקו‪-‬כיף ויצרו מחזה משעשע‬
‫ומעניין כאחד‪ ,‬והעין התבלבלה בין אוהל למבנה‪ ,‬או לחיפושית ממוחזרת‪.‬‬
‫מארק‪ ,‬איך הגעת לתחום האקולוגיה‪.‬‬
‫"למדתי לתואר ראשון באקולוגיה בסידני ולאחר שהגעתי לכאן‪ ,‬לפני ‪26‬‬
‫שנים‪ ,‬עדיין לא עסקתי בענייני הסביבה‪ .‬לאחר שני קורסים במכון ערבה‪,‬‬
‫שאחד מהם שינה את החיים שלי ‪ -‬הבנתי שיש מקצוע כזה שנקרא חינוך‬
‫סביבתי‪ ,‬או חינוך לקיימות‪ .‬למדתי (מרחוק) לתואר שני בחינוך לקיימות‬
‫בלונדון‪ ,‬ובו זמנית נכנסתי יותר לעבודה פה והתחלתי ללמד בקורסים‬
‫ולפתח תכניות‪ .‬ענף התיירות האקולוגית כבר היה קיים בקיבוץ ואני‬
‫הצטרפתי לצוות‪".‬‬
‫איזו משמעות יש לכך שלוטן חבר ב‪?GEN-‬‬
‫"ההצטרפות לארגון נתנה לנו קונטקסט יותר גלובלי של מה שאנחנו‬
‫מנסים לעשות‪ GEN .‬אז היה די רדום‪ ,‬אבל התחלנו לשלוח נציגים לכנסים‬
‫באירופה ולאט לאט התחילו להכיר אותנו והיתה חשובה להם הנציגות‬
‫מהארץ‪ .‬החברות בארגון מאפשרת לנו שיתופי פעולה עם מדינות אחרות‪,‬‬
‫כול ל מדינות ערב וגם הכרה של גופים רשמיים בארץ‪ .‬העובדה שאנ�ח‬
‫נו חלק מתנועה עולמית‪ ,‬נותנת מוטיבציה ושיתוף פעולה והרבה מאד‬
‫השראה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו באים עם חדשות מהארץ לכנסים הבינ"ל‪ ,‬וכך‬
‫הם שומעים על דברים טובים שקורים פה‪ ,‬במקום כל הדברים הרעים‬
‫ששומעים בחדשות‪".‬‬
‫למה אתם תחת הארגון האירופאי?‬
‫"‪ GEN‬אירופה לקח חסות על המזרח התיכון‪ .‬עם השנים הארגון התפתח‬
‫ונולד הארגון הבינלאומי‪ ,‬ובתוכו יש אזורים שונים‪ .‬אנחנו המשכנו להיות‬
‫חלק מאירופה‪ .‬היום יש התחלות ברשות הפלסטינית‪ ,‬במצרים‪ ,‬בירדן‪,‬‬
‫אבל זה מאד בקטן‪ .‬יש גם בתורכיה‪ .‬למעשה‪ ,‬אחת השאלות שעסקו בהן‬
‫באחד הכנסים היתה ‪ -‬האם יהיה ‪ GEN‬מזרח תיכון‪".‬‬
‫מה מטרת הכנס בלוטן?‬
‫"להגדיר אילו נושאים משותפים לנו ‪ -‬הפעילי ם והנציגים מהגופים הש�ו‬
‫נים‪ .‬אילו נושאים רוצים להעלות ולטפל ביחד‪ .‬התחלקנו לצוותי עבודה‬
‫לפי עניין וקידמנו את הנושאים‪ .‬הרעיון‪ ,‬בגדול‪ ,‬הוא לקדם את האג'נדה‬
‫של צדק סביבתי‪-‬חברתי ולהראות שיש אלטרנטיבה מבחינת אורח חיים‪.‬‬
‫שאלו קהילות חיות‪ ,‬שנותנות אלטרנטיבה למיינסטרים‪ ,‬שאפשר לבנות‬
‫קהילה בת‪-‬קיימא בצורה שהיא גם טובה לאנשים וגם לסביבה‪ .‬האתגר‬
‫הגדול היום הוא איך לבנות קהילות כאלה‪ ,‬איך להתמודד עם הבעיות‬
‫שיש לנו דרך מסגרת של קהילה ‪ .‬אנחנו גם מנסים לעודד השתתפות אז�ו‬
‫רית על מנת לקדם שיתוף פעולה בנושאים קהילתיים‪-‬אקולוגים‪".‬‬
‫‪ ‬גל נקדימון‬
‫המשך מעמוד ‪27‬‬
‫היקב נחשב לענף רווחי?‬
‫"כן‪ .‬הענף מחזיק את עצמו יפה והוא לא נכשל‪ ,‬מפסיד‪ ,‬או נתמך‪.‬‬
‫אנחנו לא מחשבים ימי עבודה ‪ -‬אני עובד ביקב וגם עוזר בפונדק‬
‫וגם אחראי על המתנדבים וגם עובד בכרם‪ ,‬ואם את מחשבת אז‬
‫הוא רווחי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היקב מהווה חלק מהתשתית של התיירות ושל‬
‫הביקורים ‪ -‬סיורים של קבוצות בקיבוץ עוברים בבית האומנויות‪,‬‬
‫בגן הירק‪ ,‬בדיר ומסתיימים ביקב‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנחנו גם מקיימים סמינר של שבוע היכרות עם‬
‫נאות סמדר דרך הבציר והיין‪ .‬מגיעים ארבעה עד שישה משתתפים‪,‬‬
‫ה ם ישנים ביעלון‪ ,‬אוכלים איתנו ומצטרפים לפעילות‪ ,‬אבל רק ל�ת‬
‫קופת הבציר‪".‬‬
‫יש ליקב תוצרים נוספים על היין?‬
‫"יש שימוש לכל התוצרים הנלווים ‪ -‬הקליפות מסחיטת הענבים‬
‫משמשות להאכלת העזים וגם השידרות של האשכולות וגרעיני‬
‫הענבים הולכים לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית שלנו‪.‬‬
‫למדנו גם לנצל את הייחודיות של המקום ‪ -‬את המוסקט המתוק‬
‫הרגיל לוקחים ושמים בדימיג'אנים‪ ,‬אותם מעמידים במרפסת של‬
‫היקב לחצי שנה ואז היין משתזף‪ ,‬עובר תהליך של סוג של בישול‬
‫איטי‪ .‬זה רעיון שלנו שלא קיים בשום מקום בעולם‪ .‬התוצר הסופי‬
‫מזכיר יינות קינוח מהטובים ביותר בעולם‪.‬‬
‫יש לנו ליקרים מפירות ‪ -‬לוקחים פרי‪ ,‬מערבבים אותו עם סוכר‬
‫חום אורגני ונותנים לתערובת לתסוס כשלושה חודשים‪ .‬אחר כך‬
‫סוחטים את הנוזל מהפרי ‪ -‬יוצא סירופ עם ‪ 5%‬אלכוהול בערך‬
‫וזה משמש כבסיס לליקר שמחזקים עם אלכוהול ומים (לדילול‬
‫הסירופ) ובתוצר הסופי י ש ‪ 20%‬אלכוהול‪ .‬היום אנחנו מכינים ל�י‬
‫קרים מנקטרינה‪ ,‬אגס‪ ,‬שזיף‪ ,‬משמש ותמרים ומרולה ואולי בקרוב‬
‫גם מרימונים ותאנים‪ .‬כעיקרון‪ ,‬אפשר עם כל פרי‪".‬‬
‫מיין לא כשר‪ ,‬יוצא ליקר‬
‫איך הגעתם לליקר?‬
‫"כמו הרבה דברים טובים‪ ,‬זה התחיל מניסיונות ומשחק‪ .‬היתה לנו‬
‫כמות של תמרים שעמדה ‪ -‬לקחתי‪ ,‬שמתי להתססה וכשסחטתי יצא‬
‫סירופ נפלא שהכנו ממנו ליקר תמרים נהדר‪ .‬הליקרים ‪ -‬מכיוון‬
‫שאינם מיוצרים מענבים ‪ ,‬הם כשרים‪ .‬אנשים שבאים ליקב וה�כ‬
‫שרות חשובה להם ‪ -‬יכולים לטעום מהליקרים ולרכוש‪ .‬כך בעצם‬
‫נוצרה המוטיבציה לקדם את הנושא‪".‬‬
‫למה היין לא כשר?‬
‫"הגישה של הרבנות לגבי יין היא ‪ -‬צריך יהודי שומר שבת‪ ,‬שיהיה‬
‫ביקב ויגע ביין‪ ,‬כלומר שכל מי שנוגע ביין חייב להיות יהודי דתי‬
‫ואנחנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬רוצים להכין את היין בעצמינו‪ ,‬אז אנחנו לא יכולים‬
‫לקבל הכשר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש דתיים ששותים את היין שלנו‪ ,‬כי קיימת‬
‫מחלוקת לגבי הקריטריונים הללו‪ ,‬הנוגעים להכשרת יין‪ .‬אנחנו כן‬
‫מכינים מי ץ ענבים כשר‪ ,‬בעזרת חברים דתיים שבאים לקיבוץ וע�ו‬
‫זרים להכין אותו‪".‬‬
‫היכן היין שלכם משווק?‬
‫"יש מספר לא גדול של חנויות אורגניות ששרדו והן משווקות את‬
‫היין‪ .‬יש גם כמה מסעדות שמזמינות אותו‪ ,‬יש לנו לקוחות פרטיים‬
‫שמזמינים‪ ,‬אבל עיקר המכירה מתבצע בפונדק וביקב‪".‬‬
‫מה עם תושבי האזור?‬
‫"אני מרגיש שהיין הוא שלנו‪ ,‬של האזור‪ ,‬של המדבר וזה תמיד‬
‫משמח אותי שמגיעים מהאזור ונהנים מהתוצרת שלנו‪ .‬כמו‬
‫שאמרתי‪,‬יש לנו גם כמה לקוחות קבועים מהחבל‪ .‬מי שמגיע ליקב‪,‬‬
‫יכול למלא בקבוקים שמביאים מהבית ‪ -‬ישר מהחבית וזה גם יותר‬
‫זול וגם טוב אקולוגית‪ .‬כמובן‪ ,‬יש לנו מחירים מיוחדים לתושבי‬
‫האזור‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪29 2015‬‬
‫אם את בסביבה‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫תקופה חשוכה‬
‫הקטסטרופה הסביבתית הבאה שמתרגשת על הערבה נוגעת לגדר שמוקמת בגבול עם ירדן‪ :‬בשלב ראשון‬
‫מאילת בואכה שדה התעופה‪ ,‬ובהמשך עד ים המלח‪ .‬הסביבה תמיד נדפקת‪ :‬כשהכל רגוע‪ ,‬מפתחים כמו‬
‫משוגעים‪ ,‬וכשיש בלגן בונים חומות וקונים נשק‬
‫"כשאתה דורך למישהו על הראש‬
‫מצבך אמנם יותר טוב משלו‬
‫אבל חופשי אתה לא"‬
‫סביבה זה לא רק לנסות להגן על עוד כמה‬
‫דונמים של דיונה מדחפורי קק"ל והמינהל;‬
‫ולא רק עצומות נרגשות בזכות הצלתו של‬
‫העורב הנובי שחור‪-‬הזובי; סביבה זה ג ם ה�מ‬
‫לחמה שאנחנו שופכים עליה כמויות הזויות‬
‫של סולר‪ ,‬שמן מנוע‪ ,‬בטון‪ ,‬פלדה‪ ,‬כסף‪ ,‬דם‬
‫וחיי אדם‪ .‬הטור ייסחף הפעם בסופ ת האל�י‬
‫מות השנתית‪ ,‬אל מחוזות האבסורד של הקוי‬
‫נפליקט ‪ -‬תוך הבטחה שלבסוף נשוב לסוגיה‬
‫מקומית‪ ,‬שהיא גם ביטחונית וגם סביבתית‪.‬‬
‫סטריאוטיפים גזעניים אינם‬
‫סתם זיהום שקשה להיפטר‬
‫ממנו‪ .‬הם מתקיימים כדי‬
‫לאפשר לנו להמשיך לדבר‬
‫מתוך סערת רגשות על זכותנו‬
‫למדינה משלנו‪ ,‬תוך התעלמות‬
‫נון‪-‬שלאנטית מרצונם של‬
‫השכנים באותו דבר עצמו‬
‫נתחיל בכמה שאלות פשוטות‪ ,‬שמשום מה‬
‫עדיין אין עליהן תשובה‪ :‬למה אלה שהכי‬
‫שונאים את הערבים דורשים להתגורר עמם‬
‫באותו בניין בסילואן? מדוע מי שלא מפסיקים‬
‫להטיף לנו כמה חשובה אחדו ת העם ‪ -‬מ�פ‬
‫צלים אותו בפועל? איך זה שדווקא האנשים‬
‫שמציגים את עצמם כסּופר‪-‬ציוניים הם אלה‬
‫שמקדמים מדינה דו‪-‬לאומית? הלאומנות‬
‫והדתיות והצבאיות הולכות אצלנו ביחד כמו‬
‫אבוקדו עם מלח ולימון‪.‬‬
‫כאשר השטח שק ט יחסית‪ ,‬מתמשך בש�ו‬
‫פי ובנחת אותו תהליך מוכר של השתלטות‬
‫על אדמות הגדה והקמת ישובים יהודיים‬
‫על נחלת האבות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם מתעוררת‬
‫איזו אינתיפאדה עונתית‪ ,‬התגובה הציונית‬
‫ההולמת (מלבד אות ן פעולות דיכוי סיז�י‬
‫פיות) היא להגביר את קצב הסיפוח ‪ -‬כדי‬
‫להוכיח ש"הטרור לא ירתיע אותנו מליישב‬
‫את כל חלקי ארץ ישראל"‪ .‬אי אפשר לומר‬
‫שאין כאן‪ ,‬בתוך מרחץ הדמים המתמשך‪,‬‬
‫איזה יופי לוגי מרתק‪ :‬והפלסטינים מפסידים‬
‫בכל מקרה‪.‬‬
‫כאשר הנשיא עבאס נוקט בקו בלתי אלים‪,‬‬
‫הוא נתפס כגוזל חסר נוצות‪ ,‬לא‪-‬פרטנר‬
‫שאין טעם להתייחס לדרישותיו; ואילו בשעה‬
‫שפורצת ההתקוממות (במפתיע‪ ,‬כרגיל) היא‬
‫כמובן מאששת ומחזקת את הגישה הרווחת‬
‫‪ 30‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫אצלנו ‪ ,‬לפיה הערבים הם ציבור אלים ור�צ‬
‫חני מטבעו‪ .‬העובדה שבני משפחותיהם של‬
‫תושבי ג'נין וחברון חיים בישראל מזה ‪70‬‬
‫שנה בשקט כמעט‪-‬מופתי (למרות אפליה‬
‫ממוסדת)‪ ,‬אינה משנה כנראה‪ .‬וכאש ר פ�ו‬
‫קעת לבסוף גם סבלנותם של אזרחי ישראל‬
‫הערבים‪ ,‬אנחנו יכולים לקבוע בסיפוק שהם‬
‫פראים‪ ,‬בדיוק כמו אחיהם מצדו השני של‬
‫הקו הירוק‪.‬‬
‫סטריאוטיפים גזעניים שכאלה אינם סתם‬
‫זיהום שקשה להיפטר ממנו‪ .‬הם מתקיימים‬
‫כדי לאפשר לנו להמשיך לדבר מתוך סערת‬
‫רגשות על זכותנו למדינה עצמאית משלי‬
‫נו‪ ,‬תוך התעלמות נון‪-‬שלאנטית מרצונם של‬
‫השכנים באותו דבר עצמו‪ .‬נו‪ ,‬איך אפשר להי‬
‫שוות‪ :‬שיחכו כמונו ‪ 2000‬שנה‪ ,‬אחר כך נדבר‪.‬‬
‫חבר שלי מעסיק מדי פעם שניים‪-‬שלושה‬
‫פועלי בניין מאזור חברון‪ .‬פעם הוא לקח את‬
‫הצעיר שביניהם לחוף ניצנים‪ .‬כיוון שהבי‬
‫חור מעולם לא ראה ים‪ ,‬הוא עמד המום מול‬
‫הכחול הגדול ושאל בעברית המיוחדת שלו‪:‬‬
‫"בחייאת אבי‪ ,‬כמה יש?" ‪ -‬תוך פריסת ידיים‬
‫משתאה ‪ -‬עד לאן זה מגיע‪ ,‬הים הזה? לך‬
‫תסביר כמה גדול הים התיכון למי שלא סיים‬
‫תיכון וכל חייו מוגבלים לגולאג שבין כביש‬
‫‪ 90‬לפאתי כביש ‪( 6‬רוב נערי מעל"ש יבקרו‬
‫עוד לפני גיוסם שלוש פעמים בחו"ל)‪.‬‬
‫חותכים את הערבה‬
‫הקטסטרופה הסביבתית הבאה שמתרגשת‬
‫על הערבה נוגעת לגדר שמוקמת בגבול עם‬
‫ירדן‪ :‬בשלב ראשון מאילת בואכה שדה התי‬
‫עופה‪ ,‬ובהמשך בוודאי תגיע לים המלח‪ .‬עד‬
‫עתה היה לנו כאן גבול מצ'וקמק שאפשר‬
‫לעבור אותו בלי להרגיש‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬באופן‬
‫פרדוקסלי‪ ,‬נהנינו משקט בטחוני מבורך (יש‬
‫לי חבר ירושלמי שאומר שאיפה שיש יותר‬
‫שוטרים ‪ -‬סימן שיותר מסוכן)‪ .‬מי זוכר שאי‬
‫אז בשנות השמונים היתה עמדת "קשת" בכל‬
‫קיבוץ‪ ,‬שמרנ ו בלילה עם ‪ M-16‬מקוצר ונ�ד‬
‫רשה רשות מ"כריש א'" כדי לרדת לשטחים‬
‫החקלאיים לאחר השקיעה‪.‬‬
‫לפני כשנה פרסם "הארץ " דווקא כתבה ש�ה‬
‫ציגה את המצב בגבול הערבה כמופקר‪ .‬ראש‬
‫המועצה‪ ,‬אודי גת‪ ,‬אמר שם דברים נכוחים‪,‬‬
‫בניסיון לשים את העניי ן בהקשר ובפר�ו‬
‫פורציה המתאימים‪ .‬גבול ירדן הוא תופעה‬
‫ייחודית‪" ,‬אי ש ל שפיות"‪ ,‬לדבריו‪" .‬נכון ל�י‬
‫מים אלה‪ ,‬ירדן היא מדינה שיש לנו שלום‬
‫איתה ויחד עם צה"ל היא מספקת את השקט‬
‫הדרוש‪ .‬השקט לא מתקיים יש מאין‪ ,‬יש מי‬
‫שעמל עליו‪ .‬לכן‪ ,‬אני מבקש להתייחס לסיפור‬
‫הזה מכיוון קצת אחר‪ .‬אני מבין את הבעיה‪,‬‬
‫אבל לא מוכן לייצר בגבול שכזה‪ ,‬בסיטואציה‬
‫הנוכחית ‪ -‬גדר חוסמת שלום"‪ .‬אודי סיפר‬
‫על היחסים עם הכפר רחמה שמול יטבתה‬
‫ואמר שהוא סומך על עצמנו שנדע להיערך‬
‫אם וכאשר‪.‬‬
‫אבל בינתיים הג'יהא ד משתלט על סיני‪ ,‬בי�ר‬
‫דן לבדה מיליון פליטים סוריים‪ ,‬דאעש משי‬
‫תולל ‪ -‬והפור נפל‪ .‬בראשית ספטמבר הגיעו‬
‫רה"מ ושר הביטחון לאילת כדי לציין את‬
‫תחילת הקמתה של הגדר‪ .‬אין ספק שהשפעי‬
‫תו של החיץ על הטבע בערבה תהיה חמורה‪.‬‬
‫המישור שבין הר י אדום במזרח לבין מצ�ו‬
‫קי הנגב שממערב הוא רצועה דקה ועדינה‪,‬‬
‫שגם ככה נשחקת תחת לחצי הפיתוח‪ .‬כעת‬
‫הולכים לבתר אותה לשניים‪ .‬הגדר תחסום‬
‫תנועת בעלי חיים בינוניים וגדולים ותבודד‬
‫אוכלוסיות יונקים שממילא בקושי שורדות‬
‫כבר היום‪.‬‬
‫בדומה לאותו מלכוד שתוא ר לעיל‪ ,‬גם ה�ס‬
‫ביבה תמיד נדפקת‪ :‬כשהכל רגוע‪ ,‬מפתחים‬
‫כמו משוגעים ‪ ,‬וכשיש בלגן בונים חומות וג�ד‬
‫רות‪ ,‬קונים נשק‪ .‬אגב‪ ,‬מטוס חמקן אחד מדגם‬
‫‪ F-35i‬עולה כמעט כמו התקציב השנתי של‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ .‬וכבר הזמנ ו ‪ 20‬יח�י‬
‫דות כאלה‪ ,‬כמנה ראשונה‪.‬‬
‫‪golanyaniv@gmail.com‬‬
‫בקרוב אצלכם‪ .‬גדר הגבול עם מצרים (צילום‪ :‬דורון ניסים)‬
‫חוקרים פטריות עובש‬
‫דצמבר‬
‫ציפור החודש‬
‫החסידה השחורה‬
‫מליטא‬
‫“מה עם הציפור שלי?!!!!" – זה בערך‬
‫הטקסט המופיע לי על מסך הטלפון‬
‫אחת לחודש‪...‬‬
‫מדי חודש אני מנסה להתאים ציפור‬
‫לעונה ולייצר סיפור “מעניין ואקי‬
‫טואלי"‪“ .‬מה עם הציפור שלי?" הופיע‬
‫שוב הטקסט‪ ,‬לאחר כמה ימים ללא‬
‫תגובה מכיווני‪ .‬ואז כמו משום מקום‪,‬‬
‫שלח לי מורי חן את תמונת החסידה‬
‫המצורפת‪ .‬היא צולמה על גדת בריכת‬
‫הביוב ביטבתה‪ ,‬ולאחר שהגיע הביתה‬
‫שם לב שיש לה גם טבעות על הרגליים‪.‬‬
‫כשראיתי את התמונה‪ ,‬תפשו עיני את‬
‫המלבן האפור המופיע על גבה ומייד‬
‫זיהיתי אותו כמשדר‪ ,‬כמו זה שנהגתי‬
‫להרכיב על העגורים בעמק החולה‪,‬‬
‫הבנתי כי הנה‪ ,‬יש פה סיפור‪...‬‬
‫החסידות השחורות הן בנות דוד של‬
‫הלבנות‪ ,‬ונודדות דרך ישראל פעמיים‬
‫בשנה‪ ,‬בדרכן ממזרח אירופה למזרח‬
‫ודרום אפריקה‪.‬‬
‫ע"פ מספר הטבעת נכנסנו אל מאגר‬
‫‪₪‬‬
‫‪ /‬איתי שני‬
‫צילום‪ :‬מורי חן‬
‫הנתונים העולמי וזיהינו את הפר ט כ�ח‬
‫סיד צעיר שנלכד ליד קינו במזרח ליטא‬
‫באוגוסט‪ 2015 ,‬והוא כבר בדרכו דרומה‬
‫לבדו! אך כפי שניתן לראות מהמפה המי‬
‫מילה ששווה זהב ‪/‬‬
‫צורפת‪ ,‬כאשר הגיע לדרום סיני‪ ,‬החליט‬
‫מסיבה כלשהי לחזור צפונה‪ ,‬ומא ז הש�ת‬
‫קע בבריכת הביוב ביטבתה‪.‬‬
‫נקווה שימשיך לנדוד ונאחל לו כל טוב‪...‬‬
‫יעל אייזנשטט רוזן‬
‫מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה‬
‫מייק אובר לקניות בסופר‬
‫חל ק א' ובו אספר על חווית הקנייה השב�ו‬
‫עית לפני המהפך‪:‬‬
‫יום חמישי בערב‪ ,‬אני חמושה במטבע של ‪5‬‬
‫ש"ח‪ ,‬סורקת את מגרש החנייה של הסופר‬
‫בחיפוש נואש אחר עגלה פנויה‪ ,‬מתבייתת‬
‫על זוג מבוגר שפורק את המצרכים אל‬
‫הרכב‪ ,‬מתקרבת אליהם בצעדים מהירים‪,‬‬
‫בזוית העין קולטת אישה נוספת מתקדי‬
‫מת לעברם תוך כדי דיבור קולני בטלפון‬
‫הנייד‪ ,‬מאיצה את צעדי ‪ -‬הגעתי ליעד‬
‫שניות ספורות לפניה‪ ,‬מתנשפת ומרוצה‪,‬‬
‫זוכה בעגלה הנכספת (וגם בקללה עסיסית‬
‫שסיננה הקולנית)‪ .‬מנווטת עם העגלה במי‬
‫גרש החנייה‪ ,‬גלגל אחד מסר ב לשתף פע�ו‬
‫לה‪ ,‬השני מושך שמאלה בעקשנות של ילדה‬
‫בת שנתיים‪ ,‬אני לא מוותרת ונכנסת לסופר‬
‫מזיעה קלות אך מלאת מוטיבציה‪ .‬הסופר‬
‫עמוס בקונים‪ ,‬בקושי אני מפלסת דרכי אל‬
‫הירקות והפירות ‪ ,‬מגששת וממששת בח�י‬
‫פוש אחר ירקות שישרדו יותר מיומיים‬
‫במקרר‪ ,‬לוקח ת מה שיש ומתקדמת בז�י‬
‫גזג תוך מאבק עם העגלה אל המעדניה‪,‬‬
‫גם שם כמובן תור ארוך‪ ,‬מוצאת את עצמי‬
‫ממתינה כל כך הרבה זמן עד שאני כבר לא‬
‫זוכרת מה רציתי לקנות‪ ,‬לוקחת קצת מכל‬
‫דבר‪ ,‬הרי חיכיתי כל כך הרבה זמן‪ .‬התענוג‬
‫מתעצם בתור לבשרים‪ ,‬שם התעורר ויכוח‬
‫סוער בין הקולנית ממגרש החנייה לבחור‬
‫צעיר שכנראה נדחף לפניה‪ .‬אני מתעלמת‪,‬‬
‫מחכה בשקט לתורי‪ ,‬משחזרת מה רציתי‬
‫לקנות‪ ,‬מה אבשל השבוע‪ ...‬קרקור עולה‬
‫מכיוון הבטן‪ ,‬אני רעבה‪ ..‬ההמתנה הארוי‬
‫כה עזרה לי לרכוש מבחר בשרים שלא‬
‫יבייש משפחה בת עשר נפשות לארוחת חג‬
‫חגיגית‪ ,‬ממשיכה אל המוצרים הקפואים‪.‬‬
‫מבצעים כמעט על כ ל מוצר‪ ,‬שעועית יר�ו‬
‫קה בחברה אחת ‪ 30%‬הנחה‪ ,‬בשנייה השני‬
‫ב‪ ,50%-‬בשלישית מחיר מופחת על אריזה‬
‫משפחתית‪ ,‬ברביעית מחיר מל א אך מק�ב‬
‫לים מפת שולחן מתנה‪ .‬בעודי מתלבטת בין‬
‫המבצעים קולטת התקהלות סביב מקרר‬
‫הדגים‪ ...‬נותרו מעט מאד דגים‪ .‬לפני שיי‬
‫גמרו‪ ,‬אני מוסיפה אל העגלה ללא היסוס‪,‬‬
‫שיהיה‪ .‬עם השנים גם העגלות גדלו וגם‬
‫הצורך שלנו למלא אותן‪ ...‬ממשיכה אל‬
‫מוצרי החלב ומשם באופן שיטתי מסיירת‬
‫בין המעברים וקוטפת שלל מוצרי ם במב�צ‬
‫עים שונים אל העגלה‪ ,‬ומתקדמת אל התור‬
‫לקופה‪ .‬התור ארוך‪ ,‬זה הזמן לשחזר מה‬
‫תכננתי לקנות‪ ,‬לרוץ להביא מה שלא‪ .‬תורי‬
‫מתקרב‪ ...‬רוצה לסיים עם הקנייה ולהגיע‬
‫כבר הביתה‪ .‬במד ף ממול דאודורנטים ב�מ‬
‫בצע‪ 1+1 ,‬המבצע האהוב עליי‪ ...‬לוקחת‬
‫ארבעה‪ ,‬שיהיה (זה לא מתקלקל) וממשיכה‬
‫להמתין לתורי‪ ,‬ממוקדת‪ .‬אני לא מתפתה‬
‫לשוקולדים‪ ,‬במדף ליד מגלה קפה שחור‬
‫במבצע אריזת חסכון (‪ 4‬חב')‪ ,‬מוסיפה‬
‫שתי אריזות לעגלה (נשמר טוב במקפיא)‪.‬‬
‫ממשיכה להמתין‪ . ..‬נו טוב‪ ,‬אקח כמה ש�ו‬
‫קולדים בינתיים‪ ,‬ופחית קולה להוריד את‬
‫כל המתיקות הזו (מגיע רק בשישייה)‪...‬‬
‫תורי מגיע! לאחר התשלום מפלסת דרכי‬
‫במגרש החנייה‪ ,‬מזיעה‪ ,‬גוררת את העגלה‬
‫אל הרכב ותוהה איך לעזאזל הוצאתי ‪1200‬‬
‫ש"ח על קנייה שבועית לארבע נפשות (לא‬
‫כולל השלמות במכולת במשך השבוע)‪.‬‬
‫בחודש הבא‪ ,‬אספר כיצד נראית קנייה‬
‫שבועית לאחר המהפך‪ ,‬מעבר להתנהלות‬
‫כלכלית נבונה‪.‬‬
‫שלכם באושר ועושר‪.‬‬
‫יעל אייזנשטט רוזן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪31 2015‬‬
‫מדע במדבר ‪/‬‬
‫שירלי חכם יפרח‬
‫לצאת לשחייה בשדות‬
‫החודש אספר על צורת חיים שאולי לא שמי‬
‫עתם עליה‪ ,‬אבל ניתן לראות אותה במרחק‬
‫שחייה של כמה מטרים מהחוף‪ .‬צורת החיים‬
‫הזו לא נחקרה הרבה בישראל‪ ,‬למרות שהיא‬
‫קיימת ומפותחת אצלנו במפרץ אילת ובים‬
‫התיכון ‪ -‬בעומקים של שני מטרים ועד ‪28‬‬
‫מטרים מתחת לפני הים‪ ,‬נמצאים שדות נרי‬
‫חבים של צמחים שנקראים "עשב ים"‪.‬‬
‫סקר שנערך בתחילת השנה מצא מאות‬
‫אלפי מטרים מרובעים של עשב ים לאורך‬
‫הקרקע הימית בגבולות ישראל ‪ -‬ומעריכים‬
‫שיחד עם עומקים שלא נסקרו‪ ,‬ישנם כשני‬
‫מיליון מטרים מרובעים של שדות עשב ים‪.‬‬
‫עשב הים הוא "מין מפתח" ‪ -‬מין שתורם‬
‫באופן מיוחד לשימור המערכת האקולוגית‬
‫סביבו‪ .‬עשבי הים יוצרים בעצם מערכת‬
‫אקולוגית ותומכים במערכות אקולוגיות‬
‫שכנות‪ ,‬כמו שונית האלמוגים; הם משמשים‬
‫כסנן ביולוגי שמנקה את המים‪.‬‬
‫לפעמים קל לשכוח עד כמה אנחנו יצורים‬
‫אורגנים חיים שתלויים בסביבה‪ .‬כשיושבים‬
‫מול האינטרנט ומכרסמים צ'יטוס משקית‪,‬‬
‫אין דבר שנראה רלוונטי פחות לחיים שלנו‬
‫מעשב שנמצא על קרקעית הים במרחק‬
‫כמה עשרות קילומטרים מדבריים מאיתנו‬
‫ומהצ'יטוס שלנו‪.‬‬
‫אז זהו ‪ ,‬שלא רק שמרבדי עשב הים הנר�ח‬
‫בים הם צורת חיים מכובדת משל עצמה‪ ,‬ולו‬
‫בגלל זה מעניין לשמר אותה ולחקור אותה‪,‬‬
‫אלא שהם גם מפחיתים את גזי החממה‪.‬‬
‫לעשב הים יכול ת עצומה לקבע פחמן א�ט‬
‫מוספירי‪ :‬כ‪ 628-‬גרם פחמן למ"ר לשנה‪ ,‬פי‬
‫‪ 68‬משטחים דומים של יערות גשם‪ .‬עשבי‬
‫ים מכסים רק ‪ 8.2%‬משטח האוקיינוסים‬
‫העולמי‪ ,‬אבל הם אחראים על יותר מ‪68%-‬‬
‫מקיבוע הפחמן האטמוספרי בים‪ .‬לאחרונה‬
‫נאמד ערכם של שרותי המערכת המיוחסים‬
‫לעשבי הים בכ–‪ 2,096,188$‬לקמ"ר לשנה‪.‬‬
‫בכך שעשבי הים צורכים פחמן דו חמצני‪,‬‬
‫הם מורידי ם את החומציות במי הים‪ ,‬ומ�ג‬
‫נים על בעלי החיים בעלי השלד ‪ -‬אלמ�ו‬
‫גים‪ ,‬חלזונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬קיפודי ים ואחרים‪.‬‬
‫בנוסף לזה‪ ,‬הצמחים החביבי ם אך המ�ו‬
‫נוטוניים למראה הללו‪ ,‬מגנים על שוניות‬
‫האלמוגים מחמצון ‪ /‬הלבנה בכך שהם‬
‫מסננים את הנוטריאנטים שבמים‪ .‬נוטי‬
‫ריאנטים הם מילה מסובכ ת לחומרים או�ר‬
‫גניים שנמצאים במים‪ ,‬כמו אמוניה‪ ,‬חנקות‬
‫וזרחן (ניטראט פוספט‪ ,‬ואמוניום) שהם‬
‫תוצרים ידועים של דשן חקלאי המגיע‬
‫עם השיטפונות‪ ,‬הזרמות ביוב לים‪ ,‬ובעבר‬
‫‪ 32‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫גם הפרשות של דגים מבריכות הדגים‪ .‬ים‬
‫סוף נחשב ים "עני" בנוטריאנטים‪ ,‬ושוניות‬
‫האלמוגים שלנו אוהבות את הים בלי הרבה‬
‫נוטריאנטים‪.‬‬
‫עליה בריכוז הנוטריאנטים בים עלולה‬
‫לגרום פריחות מאסיביות של אצות‪ ,‬ובכך‬
‫לפגוע בצורה קשה בשוניות האלמוגים‬
‫ובצלילות המים‪ .‬יכולת הספיחה הגבוהה‬
‫של נוטריאנטים על יד י עשבי הים תו�ר‬
‫מת לאיכות המים‪ ,‬ובכך מגינה גם על שוי‬
‫נית האלמוגים‪ .‬אבל גם לעשב הים יש את‬
‫הגבולות שלו‪ .‬ריכו ז גבוה מאוד של נו�ט‬
‫ריאנטים פוגע גם בעשב הים ומביא ליריי‬
‫דה בכמות עשב הים לאורך הזמן‪.‬‬
‫סיכון גבוה לעשבי הים נמצא בהזרמות לים‬
‫כאשר ישנם שיטפונות‪ ,‬הנושאים איתם‬
‫מזהמים כמו דשנים ושמנים‪ ,‬וגם תעלת‬
‫הקינט שמזרימה עמה מזהמים שונים‪.‬‬
‫כשיושבים מול האינטרנט‬
‫ומכרסמים צ'יטוס משקית‪ ,‬אין‬
‫דבר שנראה רלוונטי פחות לחיים‬
‫שלנו מעשב שנמצא על קרקעית‬
‫הים במרחק כמה עשרות‬
‫קילומטרים מדבריים מאיתנו‬
‫ומהצ'יטוס שלנו‬
‫חובבי הדגיגים‪ ,‬הסרטנים‪ ,‬החלזונות ושאר‬
‫בעלי החיים‪ ,‬ישמחו לדעת כי מדשאות‬
‫עשב הים הם מסתור ובית גידול למיני‬
‫בעלי חיים רבים‪ ,‬ביניהם צבי ים‪ ,‬סוסוני‬
‫ים‪ ,‬דיונונים‪ ,‬תמנונים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬קיפודי ים‬
‫חלזונות ועוד רבים אחרים‪ .‬את השלבים‬
‫הראשונים של החיים מבלים בעלי החיים‬
‫הצעירים במסתור עשב הים‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫יוצאים לים הפתוח או לשונית‪.‬‬
‫לא דוגמנית‬
‫עוד עובדה שתגרום לכ ם להתהפך בשו�כ‬
‫בכם על הדשא היא‪ ,‬שעשבי הים פעם חיו‬
‫בכלל על היבשה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הם באמת‬
‫התחילו בים‪ ,‬אבל אז החליטו שמספיק עם‬
‫הרטוב הזה ועלו ליבשה‪ .‬ביבשה כמו ביי‬
‫בשה‪ ,‬הם פיתחו פרחים ואבקנים וחיו ככל‬
‫צמח יבשתי חובב מים מתוקים‪.‬‬
‫ואז קרו שלוש קטסטרופות שאילצו אותם‬
‫לחזור לים‪ .‬קטסטרופ ה אחת‪ ,‬היתה ה�ת‬
‫חממות כדור הארץ לפני עשרות מיליוני‬
‫שנים‪ .‬קבוצה של צמחי יבשה ‪ -‬חובבי מים‬
‫מתוקים כמו כולנו – שהיה להם אב קדמון‬
‫שחי במים פעם ‪ -‬מצאה את עצמה מוצי‬
‫פת במי ים מלוחים לאחר התחממות כדור‬
‫הארץ והמסת הקרחונים‪ .‬היא בחר ה לה�ס‬
‫תגל ולחזור לחיות עם המים המלוחים כמו‬
‫האב הקדמון שלה‪ .‬דבר דומה קרה עוד‬
‫פעמיים עם שתי קבוצות צמחים שונות‬
‫אשר בגלל קטסטרופות אקלימיות מצאו‬
‫את עצמן שוב חיות במים מלוחים‪.‬‬
‫מפתיע לגלות כי כיום שלוש הקבוצות‬
‫האלו‪ ,‬אשר חזרו אל הים המלוח‪ ,‬מוכרות‬
‫כקבוצה אחת בעלת שם אחד‪ -‬ניחשתם‬
‫נכון‪ -‬עשבי ים‪.‬‬
‫אם שוניות האלמוגים הם בר רפאלי‪ ,‬עשבי‬
‫הים היו עד לא מזמן הומלס שלא עבר‬
‫מקלחת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא זוכה לחשיפה על גבי‬
‫העיתונות‪ ,‬ביקורי צולננים ושחיינים‪ ,‬תקי‬
‫ציבי מחקר נרחבי ם וכו'‪ .‬רק לפני כש�נ‬
‫תיים וחצי נערך סוף סוף סקר של שדות‬
‫עשב הים התת‪-‬קרקעיים שנמצאים לאורך‬
‫מפרץ אילת‪ ,‬עבור המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫וישנן כוונות להקים תחנות ניטור למדידת‬
‫כמות עשבי הים ולמחקר בהם‪.‬‬
‫מחקרים בעולם מעריכים כי אוכלוסיית‬
‫עשבי הים הצטמצמה בתקופה האחרונה‬
‫בכ‪ .30%-‬אצלנו במפרץ אילת אנחנו לא‬
‫יודעים אם ירדה כמות עשבי הים ובכמה‪,‬‬
‫כי‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק לפני שנתיים וחצי התחלנו‬
‫למדוד‪.‬‬
‫בדו"ח שהוגש למשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫נסקרו ‪ 787,888‬מ"ר של עשבי ים‪ ,‬אבל‬
‫ההערכה היא שכאשר יסקרו עומקים נוי‬
‫ספים ומיקומים נוספים‪ ,‬יתגלו כשני מיליון‬
‫מ"ר של עשב ים‪ .‬ערכם של שירותי המי‬
‫ערכת האקולוגית של עשבי ים משטח כזה‬
‫שווה ל‪ 2-‬מיליון דולר בשנה‪.‬‬
‫חיידקים = איכות המים‬
‫מאמר חדש שפורסם על יד י קבוצת ח�ו‬
‫קרים אשר חקרה את עשב הים‪ ,‬השתמש‬
‫בשיטה חדשנית יחסית לניטור עשב הים‬
‫ מחקר החיידקים שעל העלים‪.‬‬‫כן‪ ,‬החיידקים האלו מגיעים לכל מקום‪ ,‬גם‬
‫לעלים של עשב הים‪ .‬מפתיע היה לגלות‬
‫כי לאותה קבוצה של צמחי עשב ים‪ ,‬היו‬
‫חיידקים שונים במיקומים שונים‪ .‬המחי‬
‫קר התבצע בשלוש נקודות שונות במפרץ‬
‫אילת (חוף צפוני‪ ,‬טור ים‪ ,‬חוף דרומי ‪-‬‬
‫קצא"א)‪ .‬קבוצות החיידקים שעל עלי עשב‬
‫הים השתנו מנקודה לנקודה‪ .‬ר ק ‪ 10%‬מ�ה‬
‫התורה‬
‫את‬
‫למסור‬
‫"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע‬
‫לזקנים‪ ..‬וכל הדרך עד למורה ללי!" כך סיפר הרב‬
‫בנג'י גרובר לתלמידי כיתות ב' והוריהם בטקס קבלת‬
‫התורה שנערך בסוף אוקטובר בבית הכנסת ביהל‬
‫חיידקים נשארים תמיד על עשבי ים‪ ,‬בשלוש הנקודות האלו‪.‬‬
‫ד"ר גדעון וינטרס‪ ,‬חוקר עשבי ים במרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫ שלוחת ערבה‪ ,‬היה שותף למחקר‪" :‬מכיוון שעשבי ים הם בית‬‫גידול מאוד חשוב וגם אצלנו הם נעלמים בקצב מדאיג ‪ -‬יש עניין‬
‫בלנטר עשב י ים‪ .‬רוב שיטות הניטור מבוססות על שיטות של ש�י‬
‫נויים ומעקב אחר שינויים במבנה "חברה" ‪ /‬אוכלוסיה‪ ,‬כמה מינים‬
‫וצמחים למטר מרובע ומשקל למטר מרובע‪ .‬צריך שיטות מהירות‬
‫לפני שעשב הים מת‪ .‬שיכולות למדוד שינויים מהירים‪".‬‬
‫ולשם כך חוקרים את אוכלוסית החיידקים‪ .‬הדבר הראשון שמשתנה‬
‫כאשר יש שינוי בסביבה הימית (חומציות‪ ,‬עכירות‪ ,‬נויטריאטנים‬
‫במים) ‪ -‬הוא אוכלוסיית החיידקים‪ .‬לכן הם מדד (אינדיקטור) טוב‬
‫לשינוי באיכות המים‪.‬‬
‫אם שוניות האלמוגים הם בר רפאלי‪ ,‬עשבי הים היו‬
‫עד לא מזמן הומלס שלא עבר מקלחת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫זוכה לחשיפה על גבי העיתונות‪ ,‬ביקורי צולננים‬
‫ושחיינים‪ ,‬תקציבי מחקר נרחבים וכו'‬
‫במחקר שנערך השתמשו בחיידקים עצמם כדי לזהות פגיעה בעשב‬
‫הים‪ ,‬על מנת לראות מהר יותר אם ישנה ירידה במרבדי עשב הים‪.‬‬
‫המחקר מצא למעשה שבשלוש נקודות הדיגום השונות היו חיידקים‬
‫שונים‪ ,‬וזה מצביע כי איכות המים היא שונה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬גם גודל‬
‫העלים והרכב החומרים בעלה שונה מנקודת דיגום אחת לשניה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בנקודת החוף הצפוני בה יש יותר עכירות ופחות אור מגיע‬
‫לצמח‪ ,‬העלים של הצמח גדולים יותר ויש בהם יותר כלורופילים‬
‫המשמשים לייצור אנרגיה לצמח דרך קליטת האור (פוטוסינתזה)‪.‬‬
‫לפי ד"ר וינטרס‪ ,‬ישנה חשיבות לעובדה שיש אוכלוסיית חיידקים‬
‫שונה במקומות שונים‪ ,‬אך עדיין לא נעשה מספיק מחקר על מנת‬
‫להבין מהי החשיבות‪.‬‬
‫אפשר לאכול את זה?‬
‫כמה זמן נמשך המחקר?‬
‫ד"ר גדעון וינטרס‪" :‬המחקר נערך שנה וחצי‪ ,‬ע"י מספר חוקרים‬
‫ממדינות שונות‪ ,‬ובמימון של מרכז מדע ים המלח והערבה וגופים‬
‫שונים‪ ,‬ובתמיכה של ‪ IUI‬ורט"ג‪ ,‬והוא חלק ממחקר גדול של מיפוי‬
‫וניטור במימון המשרד להגנת הסביבה‪".‬‬
‫טעמתי פעם עשב ים מהאקווריום שלך‪ .‬היה מגעיל‪ .‬למה זה לא טעים?‬
‫"עש ב הים הוא מריר ‪ -‬זה מנגנון ההישרדות שלו על מנת שלא י�ט‬
‫רפו אותו‪ .‬הוא מפריש חומרים כימיים שמרחיקים את רוב המינים‪.‬‬
‫בתצפיות שלי לא ראיתי שיש סוג של בעלי חיים שאוכלים את עשב‬
‫הים שבמפרץ ים סוף‪ .‬אקראית ראיתי חילזון ים או צב ים שאוכלים‬
‫מעט ממנו‪ .‬במקומות אחרים בעולם המצב שונה ‪ -‬ישנן אוכלוסיות‬
‫שלמות באוסטרליה‪ ,‬צבי ים‪ ,‬ופרות ים שמכסחות את עשב הים‪ .‬בים‬
‫התיכון להקות דגים סאלהסאלה אוכלות עשב ים‪ ,‬ורק אצלנו‪ -‬לא‬
‫ראינו‪ .‬או שלא חקרנו מספיק או שהיתה אוכלוסיה שאכלה את‬
‫עשב הים ונכחדה‪ .‬מרבדי עשב הים במפרץ הם בעצם קילומטרים‬
‫על קילומטרים של מזון תת ימי שאין מי שאוכל אותו‪".‬‬
‫‪---------------------------‬‬‫להמשך קריאה‪ :‬אי ירוק בים‪ ,‬בשביל הארץ‪ -‬נכתב ע"י ד"ר אסף‬
‫זבולוני‪ ,‬שי אורון‪ ,‬ד"ר גדעון וינטרס וד"ר יונתן שקד‬
‫כמובן שלא רק ללי נמצאת בקצה השרשרת‪ ,‬גם הילה ותותי‪ -‬מחנכות‬
‫כיתות ב' חולקות איתה מעמד זה ובעצם כולנו ‪ -‬הורים‪ ,‬אנשי חינוך‪,‬‬
‫שכנים וסתם מבוגרים שהילדים הללו פוגשים על השביל‪ ,‬כולנו בתפקיד‬
‫המסרנים בשרשרת מסירת התורה‪.‬‬
‫מהי אותה תורה ? לרבים קשה המחשבה שילדים רכים‪ ,‬בני שמונה בק�י‬
‫רוב‪ ,‬חילונים ברובם‪ ,‬צריכים לקבל את התורה‪ .‬הרי חלקנו סומכים על‬
‫תיאוריית המפץ הגדול לא פחות ואולי אף יותר מאמונתנו בבריאת העולם‬
‫בשבעה ימים‪ .‬אנחנו מעדיפים שילדינו ילמדו בשיעורי היסטוריה ברוח‬
‫המערב ע ל אירועים מוכחים ומתועדים‪ ,‬מה פתאום ללמדם מיתוסים וא�ג‬
‫דות בדבר מבול‪ ,‬נחש מדבר וים שנחצה באמצע? אז למה בכלל להעניק‬
‫את התורה הלאה לדור הצעיר?!‬
‫כי התורה מלאה בסיפורים‪ ,‬אגדות‪ ,‬מיתוסים‪ ,‬שירה‪ ,‬אמרות מוסר וחוכמה‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬פילוסופיה ומחשבה‪ .‬עם חלקם נסכים ועם חלקם נתווכח‪ ,‬אבל‬
‫כולם חלק מהתרבות שלנו‪ .‬במהלך הטקס הזכיר לנו בנג'י את הפסוק‬
‫ל‪-‬הּיֹום‪ִ ,‬היא ִׂש ָיח ִתי" (תהילים קיט‪ ,‬צז) כי מהות‬
‫ה‪ָ-‬אה ְב ִּתי תֹורָ ֶתָך‪ָּ :‬כ ַ‬
‫ַ‬
‫"‪ ‬מ‬
‫ָ‬
‫קבלת התורה אינה פסיביו ת אלא אקטיביות‪ .‬עם התורה‪ ,‬כמו עם יתר הק�ו‬
‫רפוס התרבותי שירשנו מהדורות הקודמים לנו‪ ,‬עלינו לנהל דיאלוג‪ ,‬שיחה‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מדברים רק עם אנשים שאיתם אנחנו מסכימים‪ ,‬השיחה לרוב‬
‫די משעממת ובטח שאינה מאפשרת גדילה וצמיחה; מהות הפלורליזם היא‬
‫לשמוע קולו ת נוספים מלבד אלו שלנו‪ .‬לימודי התורה‪ ,‬כמו כל תחום מל�י‬
‫מודי הרוח‪ ,‬מאפשרים לנו להתמודד עם רעיונות ‪ -‬דומים ושונים מאלו‬
‫שבהם אנחנו מחזיקים ‪ -‬לבחון אותם‪ ,‬להעמיק בהם‪ ,‬להסכים או להתנגד‬
‫להם נחרצות‪ .‬כך נוצרת תרבות‪.‬‬
‫טקסי קבלת התורה של כיתות ב ' היו הזמנה לדיאלוג בין הורים‪ ,‬אנשי ח�י‬
‫נוך ותלמידים וזאת על בסיס לימודי התורה בהם התחילו הילדים זה עתה‪.‬‬
‫לפני הטק ס לימד בנג'י שיעור קצר על ספרי התורה ובסיומו ישבו התלמ�י‬
‫דים כשספר התורה פרוש בחיקם והוזמנו להציץ לתוכו‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם הגעת‬
‫ההורים‪ ,‬החל טקס קבלת התורה‪ .‬בשיא הטקס מוזמנים ההורים להעניק‬
‫באופן אישי ואינטימי את ספר התורה (והמחברת המעוצבת שכל משפחה‬
‫הכינה לילד או הילדה שלה)‪ ,‬בליווי כמה מילים אישיות על המשמעות של‬
‫התורה וההענקה הזו עבורם‪ .‬בנג'י עורך את הטקס הזה זו השנה השישית‬
‫והוא מעיד על עצמו שבכל פעם הוא מתרגש מחדש‪ .‬עבורי זו הייתה השנה‬
‫הראשונה בה נכחתי בטקסים מתוקף עבודתי במיזם ערבה‪ ,‬ואני מודה‬
‫שגם אני מצאתי עצמי נרגשת ברגע השקט בו ניהלו הורים וילדים שיחות‬
‫אישיות כאשר ספר התורה מועבר מאם לבת‪ ,‬מאב לבנו‪.‬‬
‫אז לתלמידי כיתות ב' ‪ -‬דרך צלחה‪ ,‬לימוד מעמיק‪ ,‬מהנה ומעצים‪.‬‬
‫ולהוריהם‪ -‬המשיכו לשוחח איתם‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬לאתגר את מחשבתם‬
‫ובקיצור‪ -‬למסור להם את התורה‪.‬‬
‫מיכל ברק ‪ -‬מאור‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪33 2015‬‬
‫‪ 34‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫מגש הכסף ואנחנו‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫באיזה אופן התופעות שמתוארות בסדרה “מגש הכסף״ נוגעות לנו? אין מדובר בצד הנוח‪ ,‬שבו השיטה‬
‫דופקת אותך‪ ,‬אלא מהכיוון שבו אנחנו משתתפים בביזה ואחראים לאותן מחלות שתוארו שם באופן כה‬
‫בהיר ומדכדך? ניתוח אפשרי על ענייני “תנובה״‪ ,‬החטיבה להתיישבות והתצורה המקומית של “הון ושלטון״‬
‫“מגש הכסף" היא בדיוק כמו‬
‫מיותר שמנציח את העדפתו של‬
‫“עמוד האש"‪ ,‬רק להיפך‪:‬‬
‫המגזר היהודי על פני הערבי)?‬
‫איך הורסים מדינה‪ ,‬מרסקים‬
‫כי הקיבוצים לא יכולים לקבל‬
‫חברה ומוכרים את החתיי‬
‫משכנתאות‪ ,‬ובנייה תקציבית‬
‫כות לבעלי עניין‪ ,‬מחובי‬
‫אין‪ .‬אי אפשר לבנות מההון‬
‫רים ומקורבים‪ .‬הסדרה של‬
‫העצמי שאין לך‪ ,‬אז מקמבנים‪.‬‬
‫דורון צברי ואמיר בן‪-‬דוד‪,‬‬
‫הרי אלמלא היינו חבורה של‬
‫בכיכובם של העיתונאי גיא‬
‫יהודים מפוחדים וחסרי עמוד‬
‫רולניק‪ ,‬הכלכלן פרופ׳ ירון‬
‫שדרה‪ ,‬כי אז הזדרזנו לתקן‬
‫זליכה וההיסטוריון פרופ׳‬
‫את המערכת ‪ -‬במקו ם להת�ח‬
‫דני גוטווין‪ ,‬היא צפיית חובה‬
‫נן שתעניק לנו שמץ מחסדיה‪,‬‬
‫(שמעתי שגם במעל"ש כבר‬
‫תמורת שתיקתנו‪ .‬התרבות הגי‬
‫מקרינים אותה‪ ,‬ובצדק)‪.‬‬
‫לותית שלנו היא לאכול ענבים‬
‫בשביל ההמלצה השחוקה‬
‫הזו אינכם צריכים את “קצה‬
‫ולא לריב עם השומר‪ .‬את זה‬
‫המדבר"; אבל בואו נשאל‬
‫צברי ושותפיו מבקשים לשנות‪.‬‬
‫באומץ באיזה אופן התופעות‬
‫אתם בעניין?‬
‫שמתוארות שם נוגעות לנו‪.‬‬
‫עניין שלישי‪ :‬הון ושלטון‪ .‬הבה‬
‫ואני לא מדבר מהצד הנוח‪,‬‬
‫נדבר גלויות ‪ -‬כאשר מחצית‬
‫שבו אתה חש שהשיט ה דו�פ כולם רוצים שינוי‪ ,‬אף אחד לא מוכן לשלם את המחיר(מתוך ‪ )changeactivation.com‬מנציגיי במליאת המועצה הם‬
‫קת אותך (אכלו לי שתו לי)‪,‬‬
‫דרך קבע מרכזי משקים‪ ,‬ברור‬
‫אלא מהכיוון הפחות נעים ‪-‬‬
‫מדינה‬
‫פעם‬
‫אי‬
‫להקים‬
‫הסיכוי‬
‫את‬
‫למעשה‬
‫שגוף זה משקף קודם כל אינטרסים כלכי‬
‫איך אנחנו משתתפים בביזה ואחראים לאותן‬
‫ונצח‬
‫הציונות‬
‫בשם‬
‫מייצרים‪,‬‬
‫כך‬
‫פלסטינית‪.‬‬
‫ליים‪ .‬למה הדבר דומה? לכנסת שבה מחצית‬
‫מחלות שתוארו שם באופן כה בהיר ומדכדך‪ .‬ישראל‪ ,‬מפלצת דו‪-‬לאומית בזויה ומכוערת‪.‬‬
‫נלך מהקל אל הכבד‪“ :‬תנובה"‪ .‬באופן אישי וכאן אנחנו נכנסים לתמונה‪ :‬את מראית מהחברים הם נציגי הפירמות המסחריות‬
‫אני מחזיק במאית הפרומיל של מניות החבי העין של ההוגנות מקבלת החטיבה על הבולטות במשק‪ :‬מפלגת “עלית"‪ ,‬רשימת‬
‫רה‪ ,‬וכך כל אחד משותפיי בקיבוץ‪ .‬המשמעות ידי השלכ ה של עצם מזדמנת בכיוון תו�ש “טבע"‪ ,‬סיעת “תדיראן"‪.‬‬
‫היא שמדי פעם נוחת בחשבון הבנק הקיבוצי בי הנגב והגליל‪ .‬אבל שימו נא לב ‪ -‬לפי ואז‪ ,‬כאשר נשמע הגונג והמליאה הופכת‬
‫שלנו דיווידנד בן מאות אלפי שקלים‪ .‬אין לי “מגש הכסף"‪ ,‬ב‪ 2014-‬קיבלה התנחלות לוועדה מקומית לבניין ערים‪ ,‬הרי זה כאילו‬
‫שום בעיה עם רווחים תאגידיים‪ .‬מי שפיקח אחת (בי ת אל) יותר כסף מאשר כל ייש�ו שנציגי “כימיקלים לישראל" ו״מכתשים‬
‫ויוזם‪ ,‬מגיע לו ליהנות מפרי מעשיו‪ ,‬לא רק בי הנגב והגליל גם יחד‪ .‬יש שם עוד הרבה אגן" הם שיושבי ם סביב שולחן הוועדה ה�מ‬
‫משכר עבודתו‪ .‬הבעיה נעוצה בכך שתנובה סטטיסטיקות כאלה‪ .‬בזכות ישובים כמו חוזית בב"ש‪ .‬אמנם ברור שכל חברינ ו הי�ק‬
‫הי א מונופול‪ .‬וכשאין שוק חופשי רב מת�ח שלנו‪ ,‬יכולים הפקידים ב״שער בנימין" לומר רים והמוכשרים הם אנשים ישרים כסרגל‪,‬‬
‫רים ‪ -‬צריכים לקבוע מחיר הוגן‪ .‬זאת חוכמה‬
‫קטנה להעלות את מחיר הגבינה בשני אחוי בגאון שהם עוסקים גם בפיתוח הערבה‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬ניגוד עניינים אינו דבר דמיוני‪.‬‬
‫כאשר המדיניות האזורית נקבעת קודם כל‬
‫זים מדי חודש‪ ,‬ולעלוץ למחשבה שאף אחד אלמלא היינו חבורה של יהודים‬
‫על ידי אנשי כלכלה ‪ -‬מילייה קטן ודחוס‬
‫לא שם לב; כי בסוף איזה חרדי מבני ברק מפוחדים וחסרי עמוד שדרה‪ ,‬כי‬
‫למדי ‪ -‬יש בהחלט חשש ממצב של “שמור לי‬
‫מתחרפן ומתחיל את מחאת הקוטג׳ ‪ -‬שגוי‬
‫המוצרים‪ ,‬אז הזדרזנו לתקן את המערכת‬
‫ואשמור לך״ (או‪ ,‬בגרסה אחרת‪ :‬אל תפריע‬
‫ררת עמה לא רק פיקוח על מחיר‬
‫אלא גם הורדה משמעותית במחיר המטרה ‪ -‬במקום להתחנן שתעניק‬
‫לי ואני לא אפריע לך)‪ .‬ההחלטות מתקבלות‬
‫לנו שמץ מחסדיה‪ ,‬תמורת‬
‫לליטר חלב‪.‬‬
‫בדרך כלל פה אחד‪ ,‬ואם אי פעם התעורר‬
‫בישראל‬
‫אזרח‬
‫כל‬
‫הקומבינה‪.‬‬
‫עניין שני‪:‬‬
‫ויכוח הוא נותר מתחת לפני השטח‪ .‬כיוון‬
‫שתיקתנו‪ .‬את זה צברי ושותפיו‬
‫י‬
‫מע‬
‫הוא‬
‫מה‬
‫יום‪,‬‬
‫מדי‬
‫כמעט‬
‫להחליט‬
‫שהתוודיתי קודם על חטאיי שלי‪ ,‬דברים‬
‫צריך ‪ -‬לתקן את החברה באופן רחב‪ ,‬או מבקשים לשנות‪ .‬אתם בעניין?‬
‫דיף‬
‫אלה צריכים להתקבל כפשוטם‪ :‬הבעיה היא‬
‫מול‬
‫כשעמדתי‬
‫מקלקוליה‪.‬‬
‫צר‬
‫רווח‬
‫להפיק‬
‫ישראלי‬
‫אזרח‬
‫של‬
‫סיכויו‬
‫להזכיר‪,‬‬
‫צריך‬
‫אם‬
‫בשיטה‪ ,‬לא באנשים‪.‬‬
‫הדילמה הזו‪ ,‬העדפתי בעוונותיי את טובת שאינו יהודי לקבל תמיכה כלשהי מהחטיבה יוצרי “מגש הכסף״ מסיימים תמיד בשאלה‬
‫הקיבוץ השלי‪ ,‬על פני ערכיי הבסיסיים‪ .‬למה‬
‫כוונתי? לקראווילות‪ .‬החטיבה להתיישבות ‪ -‬קטנים מהסבירות שנתניהו יעשה משהו אל גיבור הפרק‪“ :‬א ז מה אתה מציע?״‪ .‬ה�צ‬
‫למען השלום‪ .‬כספי המסים נלקחים מכלל‬
‫היא גוף שמטרתו להעביר כמה שיותר האוכלוסייה ‪ -‬אך משמשים לחיזוקה של עתי הצנועה היא שנתחיל להבין שהמרחב‬
‫יהודים ליהודה ושומרון‪ .‬את דעתי על מפעל קבוצה אחת בלבד‪ ,‬הקבוצה החזקה‪ .‬כשיהודי הציבור י הוא באחריותנו‪ ,‬והדרך עודנה אר�ו‬
‫ההתנחלויות כבר הבעתי כאן כמה פעמים‪ .‬עובר לנגב הוא נחשב חלוץ מהולל‪ ,‬וכאשר כה‪ .‬דמוקרטיה זה לא רק בחירות כל ארבע‬
‫שנים‪ ,‬אלא בעיקר חברה שבה האזרחים מוי‬
‫החטיבה אמנם אינה ארגון כוחני ואלים בדואי נשאר בנגב הוא בבחינת מטרד‪.‬‬
‫כמו השב"כ‪ ,‬אבל נזקיה חמורים יותר‪ :‬היא מדוע בכל זאת שיתפתי פעולה עם החטיבה דעים למתרחש סביבם‪ ,‬לומדים את המערכת‬
‫משתמשת במשאבי הכלל כדי לחסל הלכה ועם קק"ל (הקופה הקטנה שלנו‪ :‬עוד גוף ומשקיעים מאמץ כדי לתקנה‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪35 2015‬‬
‫התשבץ החודשי‬
‫בחודש שעבר ציינו ‪ 20‬שנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון ‪ -‬יצחק רבין ז"ל‪ .‬לאלה שזוכרים ולאלה שלא ‪-‬‬
‫קצת על האדם‪ ,‬על האירוע‪ ,‬על ההיסטוריה‪.‬‬
‫ובשביל החיוך ‪ -‬עילם שני‪-‬לרנר מקטורה שלח ראשון את הפיתרון הנכון לתשבץ החודש שעבר והוא זוכה בגביע‬
‫גלידה‪ ,‬מתנת מזנון יטבתה‪.‬‬
‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪nakdimon@eilot.org.il :‬‬
‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬
‫מאוזן‬
‫‪ 1‬המדינה איתה חתם רבין על הסכם שלום‬
‫ב‪1994-‬‬
‫‪ 4‬המשרה האחרונה של רבין (‪)9,3‬‬
‫‪ 7‬כותרת העצרת של ה‪)7,2,5,2( 4.11.95-‬‬
‫‪ 11‬האיש ההוא (‪)4,4‬‬
‫‪ 13‬השיר האחרון (‪)5,3‬‬
‫‪ 15‬התפקיד הנוסף שהחזיק בממשלה (‪)6,2‬‬
‫‪ 17‬התאריך הלועזי של הרצח (‪)7,5‬‬
‫‪ 18‬אוטוביוגרפיה של רבין (‪)5,4‬‬
‫‪ 19‬שמה הקודם של כיכר רבין (‪)5,4,4‬‬
‫מאונך‬
‫‪ 2‬התפקיד הבכיר ביותר בו שירת בצבא‬
‫‪ 3‬החטיבה עליה פיקד רבין במלחמת‬
‫השחרור‬
‫‪ 5‬הוא היה רמטכ"ל המלחמה הזו (‪)5,3‬‬
‫‪ 6‬הועדה שחקרה את הרצח (קרויה על שם‬
‫השופט שעמד בראשה)‬
‫‪ 8‬התפקיד הרשמי של רבין בחוץ לארץ‪,‬‬
‫בסוף שנות ה‪60-‬‬
‫‪ 9‬האשה שאיתו‬
‫‪ 10‬מנהל לשכת רוה"מ‪ ,‬הודיע על מותו‬
‫‪ 12‬מילות פרידה של נשיא אמריקאי‪ ,‬שהפכו‬
‫לסטיקר (‪)3,4‬‬
‫‪ 14‬החבר והיריב הנצחי‪ ,‬נשיא לשעבר (‪)3,5‬‬
‫‪ 16‬הוא חיכה לרבין לפני מלחמת ששת‬
‫הימים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫יצחק רבין‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫מ ק ל ו‬
‫ח‬
‫ח ג‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫"חיות"‬
‫ב‬
‫מ ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ב‬
‫א נ‬
‫ט ו‬
‫ב ל י‬
‫מ ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ת ה ש ב ע‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ט‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪ 36‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 176 .‬דצמבר ‪2015‬‬
‫ד‬
‫ט ר מ י‬
‫ר‬
‫מ ק ק‬
‫פ ר פ ר‬
‫ו‬
‫נ‬
‫א‬
‫ש פ ר י‬
‫ת‬
‫ל ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ת‬