זו הדרך - המפלגה הקומוניסטית הישראלית

Transcription

זו הדרך - המפלגה הקומוניסטית הישראלית
‫גיליון ‪ 16 ,47‬בדצמבר ‪2015‬‬
‫הסיבה המרכזית למצוקת האזרחים נותרת בשולי החדשות‬
‫דו"ח העוני של הביטוח הלאומי‪ ,‬שפורסם בשבוע שעבר‬
‫וסוקר את שנת ‪ ,2014‬מצביע על עליה בשיעור המשפחות‬
‫והילדים העניים‪ 22% .‬מהאזרחים הם עניים‪ .‬בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית שיעור המשפחות העניות עומד על‬
‫‪ 52.6%‬וגם בו חלה עליה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ישראל נמצאת‬
‫במקום ירוד ביותר יחסית למדינות המערב הקפיטליסטיות‬
‫בכל הנוגע בשיעורי עוני‪ .‬מבין המדינות‬
‫החברות ב‪ ,OECD-‬אנו מקדימים בשיעור‬
‫העוני את ארצות הברית‪ ,‬טורקיה‪ ,‬יוון‬
‫ופורטוגל‪ ,‬ושניים בשיעור העוני רק‬
‫למקסיקו )ראה ידיעה בעמוד ‪.(4‬‬
‫אך הנקודה החשובה ביותר בדו"ח‪,‬‬
‫בה יש למקד את המבט‪ ,‬היא השיעור‬
‫הגבוה של עובדים עניים‪13.1% :‬‬
‫מהמשפחות בהן שני ההורים מפרנסים‬
‫הן עניות‪ ,‬וכך גם ‪ 25.4%‬מהמשפחות‬
‫בהן הורה אחד מפרנס‪ .‬התמונה ברורה –‬
‫עבודה אינה מחלצת מעוני‪.‬‬
‫אך במשבר החברתי אליו נקלענו‪ ,‬ההתרכזות רק בנושא‬
‫המחירים מותירה את הזירה המרכזית ‪ -‬שוק העבודה –‬
‫נטושה‪ .‬וכך המחירים מאמירים והשכר תקוע‪.‬‬
‫הדרך היחידה להיחלץ מהמשבר החברתי בו ישראל‬
‫מצויה‪ ,‬לצמצם את העוני ולאפשר לצעירים לקיים את עצמם‪,‬‬
‫היא העלאה משמעותית ברמות השכר הנמוכות והבינוניות‪,‬‬
‫בתמונה‪ :‬במאבק להעלאת שכר המינימום ל‪ ₪ 30-‬לשעה‬
‫יחד עם שיקום של מערכות הרווחה הציבוריות הקורסות‪.‬‬
‫בעוד שהמשכורת הממוצעת במשק הגיעה )בעקבות שכר‬
‫מנהלי החברות( ל‪ ₪ 9,611-‬לחודש‪ ,‬השכר החציוני‪,‬‬
‫המצביע באמת על מציאות חייהם של מרבית התושבים‪,‬‬
‫עומד על כ‪ ₪ 6,600-‬לחודש‪ .‬מאות אלפי אנשים עובדים‬
‫עבור שכר מינימום‪ ,‬שבניגוד לשמו‪ ,‬לא מספיק למינימום‬
‫קיום הכרחי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬המטרה של השמאל צריכה להיות העלאה רחבת‬
‫היקף של המשכורות‪ .‬למען מטרה זו חיוני לקדם את העלאת‬
‫שכר המינימום בכנסת‪ ,‬לדאוג לפיקוח ראוי על חוקי‬
‫ההעסקה ועל כך ששכר מינימום אכן משולם‪.‬‬
‫אך הזירה המרכזית במאבק זה היא פעילות איגוד‬
‫מקצועית‪ .‬רק כרבע מהעובדים במשק מאוגדים‪ ,‬ולכן עידוד‬
‫הקמת ועדים במקומות עבודה גדולים כקטנים‪ ,‬כמו גם‬
‫התגייסות למאבקים של איגודים קיימים‪ ,‬הם משימות‬
‫מרכזיות‪ .‬המאבק להגנת השכר ולהעלאתו הוא מוקד המאבק‬
‫הכלכלי חברתי במדינה‪ .‬כדי שמצב האזרחים ישתפר‪ ,‬יש‬
‫להציב את המאבק בנושא השכר בראש סדר העדיפויות‪.‬‬
‫מגמה זו‪ ,‬המשלבת רמות עוני גבוהות עם שיעור‬
‫תעסוקה גבוה ורמת אבטלה נמוכה‪ ,‬מאפיינת את העשור‬
‫האחרון בישראל‪ ,‬את העשור של נתניהו‪ .‬לפי ההיגיון‬
‫הכלכלי הניאו ליברלי שלו‪ ,‬הרווחים קודמים לרווחת‬
‫האזרחים‪ .‬מבחינת נתניהו‪ ,‬כיוון שה"פריון" )כלומר התוצר‬
‫הממוצע לעובד בשעת עבודה( בישראל נמוך‪ ,‬הדרך‬
‫להגדיל רווחים היא לשמור על שכר נמוך ולא מתעדכן‪,‬‬
‫ה'מפצה' על הירידה בצמיחה הכלכלית‪.‬‬
‫מאז המחאה החברתית ב‪ ,2011-‬השיח החברתי‬
‫הביקורתי בישראל מתמקד בצרכנות‪ .‬עלייתו של משה‬
‫כחלון‪" ,‬הרפורמטור הגדול"‪ ,‬לכס שר האוצר‪ ,‬מעידה על‬
‫כך‪ .‬כחלון נבחר משום שהוא הרחיב את התחרות בענף‬
‫הסלולר וכתוצאה מכך ירדו מחירים‪.‬‬
‫המחירים של מוצרי הצריכה בישראל הם גבוהים‪ ,‬ואין‬
‫ספק כי יש לנקוט צעדים כדי להוריד אותם‪ ,‬במיוחד‬
‫בענפים כמו שוק הדיור‪ ,‬המשפיעים על כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫תגובות ‪2/‬‬
‫בוז'י משיב‪" :‬אני‪ ,‬אני!"‬
‫"נכון‪ ,‬אני הייתי מטפל יותר טוב בטרור"‪.‬‬
‫)ח"כ יצחק הרצוג‪ ,‬יו"ר האופוזיציה‪,‬‬
‫"ידיעות אחרונות"‪(30.11 ,‬‬
‫שקוף שהוא מייצג את הממסד‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫"אני נמצא בידידות עם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת‬
‫אבל עליהם מוטלת חלק מהאשמה בעוני של הציבור‬
‫הערבי"‪.‬‬
‫)אריה דרעי‪ ,‬השר לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬וואלה‪(1.12 ,‬‬
‫מועמד נוסף לתחרות "איווט נולד"‬
‫המתנחלים רבים מי טוב יותר‪ :‬ביבי או בוז'י‬
‫"בסוף השבוע האחרון הופיע מנכ"ל מועצת יש"ע‪ ,‬אבי‬
‫רואה‪ ,‬בערוץ ‪ 2‬בתכנית 'פגוש את העיתונות' ובה הביע‬
‫עמדתו לגבי אופן טיפול הממשלה בטרור‪ .‬מאחר ואבי רואה‪,‬‬
‫כראש מועצת יש"ע‪ ,‬טוען לייצג את כלל ראשי הרשויות‬
‫ביו"ש ביקש אבי נעים‪ ,‬ראש מועצת בית אריה להדגיש כי‬
‫הוא אינו חושב כך וכי הדברים נאמרו על דעתו הפרטית של‬
‫רואה ולא כמייצגת את כלל ראשי הרשויות ביו"ש‪ .‬אמירתו‬
‫של אבי רואה בערוץ ‪ 2‬כי הרצוג יילחם בטרור טוב יותר‬
‫מנתניהו היא דעתו הפרטית‪ ,‬אינה נכונה עובדתית ואינה‬
‫מייצגת את דעת ראשי הרשויות ביו"ש‪ .‬מדובר באמירה‬
‫חסרת אחריות שהשימוש היחיד שייעשה בה הוא בקמפיין‬
‫השמאל בבחירות הבאות"‪.‬‬
‫)מתוך הודעה לעיתונות‪(1.12 ,‬‬
‫"אין יותר קווי ‪ .'67‬הימין מוביל למדינה דו לאומית‪ .‬הפתרון‬
‫צריך להיות בחילופי שטחים‪ .‬להעביר את תושבי המשולש‬
‫ו‪-‬וואדי ערה"‪.‬‬
‫)ח"כ מיקי רוזנטל‪ ,‬המחנה הציוני‪" ,‬מעריב"‪(1.12 ,‬‬
‫השושו של הליכודיאדה‬
‫"בימים אלו‪ ,‬החל קמפיין רחב היקף של ה'ליכודיאדה'‬
‫האירוע השנתי הגדול שנערך לראשונה בישראל‪ .‬מדובר על‬
‫מיזם ענק ורחב היקף‪ :‬פסטיבל ליכודי דמוקרטי שטרם נראה‬
‫כמותו בברנז'ה הפוליטית בישראל‪ .‬לאירוע הענק צפויים‬
‫להגיע כל צמרת הליכוד וכל אנשי השטח של הליכוד‪ .‬בימים‬
‫אלו החל קמפיין להשקת ה'ליכודיאדה' ברשת החברתית‬
‫ובמסכי פרסום ושלטי חוצות ברחבי הארץ‪ .‬מדובר על‬
‫תקציב גדול שבשלב זה המארגנים לא חושפים את‬
‫מקורותיו"‪.‬‬
‫)מתוך הודעה לעיתונות‪(3.12 ,‬‬
‫לכבות את המכבים‬
‫בנצי גופשטיין הגן על שמחתו במותו של יוסי שריד‪ ,‬בכך‬
‫שבימים אלו חוגגים את החנוכה‪ .‬החג החל כאשר מתתיהו‬
‫הרג מתייוון‪ .‬גופשטיין רואה בעצמו ממשיך דרכו של‬
‫מתתיהו‪ ,‬ושריד היה מתייוון‪ .‬למען האמת‪ ,‬יש לא מעט צדק‬
‫בדבריו‪ .‬סביר להניח שאם מתתיהו היה חי כיום‪ ,‬הוא היה‬
‫שמח להרוג כל מי שמאמץ חלק מהתרבות הזרה‪ .‬המכבים‬
‫נהגו באכזריות רבה כלפי אלה שחיו בצורה שונה מהם‪.‬‬
‫הסטנדרטים באותם ימים רחוקים היו שונים מאלו הנהוגים‬
‫בימינו‪ .‬גופשטיין וכנופיית הגזענים שלו להב"ה רוצים‬
‫שמדינת ישראל תנהג לפי הנורמות של המכבים‪.‬‬
‫סביר להניח שמרבית הציבור מסתייג ממסקנות החשיבה‬
‫הגופשטיינית‪ ,‬אבל קיצוניות נגד אחרים מתקבלת בהבנה‪.‬‬
‫שום כלי תקשורת לא הציג את אמירתו של דונלד טראמפ‪,‬‬
‫לפיה יש להטיל איסור גורף על כניסת מוסלמים לארצות‬
‫הברית‪ ,‬כמזעזעות‪ .‬גזענות של חברת בניה נגד ערבים‪-‬יהודים‬
‫הוקעה מכל עבר‪ ,‬אבל מופעי גזענות נגד ערבים‪-‬מוסלמים‬
‫בעפולה מתקבלים בברכה‪.‬‬
‫אם שריד היה נשאר איתנו‪ ,‬יכול להיות שהוא היה אומר‬
‫בנוגע לשערוריית טראמפ האחרונה‪ ,‬שכיוון שנתניהו ובנט‬
‫מתנגדים למדינה פלסטינית‪ ,‬כי יש שם הסתה‪ ,‬הם צריכים‬
‫להתנגד למדינת ארצות הברית‪ ,‬כי גם שם יש הסתה‪ .‬ואם‬
‫הכיבוש של מדינה נוספת הוא בעייתי‪ ,‬רק תארו לכם מה‬
‫יגרום לנו כיבוש של יבשת שלמה‪ ,‬וכמה נרות זיכרון עוד‬
‫יידלקו בגלל הנרות של חנוכה‪.‬‬
‫יוסי ס‪.‬‬
‫במשרד העובדים בחוץ‬
‫"סערה במשרד החוץ עקב הנחיה של חשבת המשרד שלפיה‬
‫יש למנוע את השתתפותם של עובדים חיצוניים ובכלל זה‬
‫עובדי ניקיון‪ ,‬מאבטחים‪ ,‬עובדי משק וטכנאי מחשב במסיבת‬
‫חנוכה שתיערך לכלל העובדים‪ .‬על פי חשבת המשרד אם כל‬
‫העובדים ישתתפו במסיבה הם יוכלו לטען שיש יחסי עובד‪-‬‬
‫מעביד בינם לבין משרד החוץ‪ .‬למרבה האבסורד‪ ,‬אותם‬
‫מאבטחים אמורים לדאוג לאבטחת האירוע והמנקים אמורים‬
‫לסייע בארגון המסיבה וכמובן‪ ,‬לנקות אחריה‪ .‬במשרד החוץ‬
‫הסבירו כי על פי התקנון של נציבות שירות המדינה‪,‬‬
‫העובדים החיצוניים אינם משתתפים בפעילות מעין זו"‪.‬‬
‫)"ידיעות אחרונות"‪(3.1 ,‬‬
‫ליברל או ניאו‪-‬ליברלי?‬
‫"מאבק הגז‪ ,‬ואני מלווה אותו שנים‪ ,‬זו קבוצה שנגזרה‪,‬‬
‫חלקה‪ ,‬מהמאבק החברתי‪ ,‬מהמחאה של ‪ .2011‬זה המאבק‬
‫היחיד שהתמקצע‪ ,‬שהתמקצע באמת‪ .‬שמביא נתונים‪ ,‬שהלך‪,‬‬
‫שלא חיפש רק את הכיכרות הגדולות עם שלמה ארצי ואייל‬
‫גולן‪ ,‬אלא באמת הלך בית‪-‬בית‪ ,‬רגולטור‪-‬רגולטור‪ ,‬שר‪-‬שר‪,‬‬
‫והפגין שם בקבוצות של עשרה‪ ,‬עשרים איש‪ ,‬וזהו מאבק‬
‫מדהים‪ .‬אבל כל מאבק צריך לדעת מתי המנעד שלו הופך‬
‫למסוכן‪ .‬יש ארגון כמו שלום עכשיו‪ ,‬יש הפנתרים השחורים‪,‬‬
‫אבל באיזשהו שלב אתה הופך להיות כנופיית באדר‪-‬‬
‫מיינהוף‪ ,‬ואתה לא מבין שהפכת להיות כזה‪ .‬וזה מה שקרה‬
‫פה"‪.‬‬
‫)דבריו של רותם דנון‪ ,‬עורך המגזין "ליברל" שבבעלות האוליגרך‬
‫הרוסי ליאוניד נבזלין‪" ,‬העין השביעית"‪(1.12 ,‬‬
‫מ‬
‫מדיניות ‪3/‬‬
‫אשליית החצי מדינה‬
‫הכישלון המתמשך של ההיגיון התגרני של ממשלות ישראל‬
‫מאת תמר גוז'נסקי‬
‫בעוד ראשי הימין הסיפוחיסטי מפליגים בדמיונות על נצח‬
‫"ארץ ישראל השלמה" ושר החינוך בנט קורא שוב ושוב‬
‫לספח לישראל את שטחי ‪ C‬בגדה המערבית עם כל‬
‫ההתנחלויות‪ ,‬מפריחים אישים כמו הנשיא ריבלין הצהרות‬
‫הנתפסות כמתונות‪.‬‬
‫באותו עניין הכריז נתניהו בפורום סבן‪ ,‬כי "הפתרון היחיד‬
‫אינו מדינה אחת אלא מדינה פלסטינית מפורזת שתכיר‬
‫במדינה יהודית" )"הארץ"‪.(7.12 ,‬‬
‫ברשימה להלן ייעשה ניסיון להראות‪ ,‬כיצד ומדוע נוקט‬
‫הממסד השליט הישראלי מזה ארבעה עשורים צעדים‬
‫)מתואמים עם ארצות‪-‬הברית( של נסיגה משטחים שנכבשו‬
‫ב‪ ,1967-‬תוך שהוא משמר שליטה צבאית היכן שהוא יכול‪,‬‬
‫וממשיך לדבר על סיפוחים‪.‬‬
‫בגין ‪1979‬‬
‫‪ 12‬שנה לאחר הניצחון הצבאי במלחמת יוני ‪ ,1967‬חתם‬
‫ראש הממשלה בגין בקמפ דייוויד על הסכם עם נשיא מצרים‬
‫סאדאת‪ .‬בהתאם להסכם זה‪ ,‬החזירה ישראל למצרים את כל‬
‫כיבושיה בחצי האי סיני עד לגבול הבינלאומי‪ ,‬אך הותירה‬
‫לעצמה את השליטה המלאה בגדה המערבית וברצועת עזה‪.‬‬
‫במסגרת הסכם זה נכנס למילון הפוליטי המושג‬
‫"אוטונומיה" כפתרון מוסכם בדבר העברת סמכויות אזרחיות‬
‫מוגבלות לידי הפלסטינים‪ .‬כך הגיחה לאוויר העולם הישות‬
‫של "חצי מדינה" )מושג שטבע העיתונאי ברק רביד(‪.‬‬
‫להסכם זה היו השלכות אזוריות חשובות‪ ,‬אך לא נדון בהן‪.‬‬
‫רבין ‪1993‬‬
‫חלפו ‪ 14‬שנה מאז הסכם בגין‪-‬סאדאת‪ ,‬וממשלת רבין‬
‫השנייה חתמה )בחסות ארה"ב( על הסכם אוסלו‪ ,‬לפיו רעיון‬
‫ה"חצי מדינה" קיבל יישום מעשי בהקמתה של רשות‬
‫פלסטינית עם כוח משטרתי וסמכויות אזרחיות‪ .‬בהמשך‬
‫נקבעה החלוקה של הגדה לשלושה אזורים – ‪.C ,B ,A‬‬
‫מה שחשוב לענייננו הוא שרבין הודיע בכנסת )‪,(5.10.95‬‬
‫כי לפי ההסכם הוקמה "ישות עצמאית שהיא פחות ממדינה"‪,‬‬
‫וכי בהסדר הסופי גבול הביטחון יהיה הירדן וגושי‬
‫התנחלויות יסופחו‪.‬‬
‫שרון ‪2005‬‬
‫חלפו ‪ 12‬שנים נוספות עם עוד מלחמות גדולות וקטנות‪,‬‬
‫וממשלת שרון פינתה את כל ההתנחלויות הישראליות‬
‫מהרצועה וצה"ל הוסג לאחור אל מעבר לקו הירוק‪ .‬לצורך‬
‫עשיית רושם‪ ,‬פונו גם ארבע התנחלויות קטנות בצפון הגדה‪.‬‬
‫"השיקול שהכריע את הכף אצל שרון לטובת ההתנתקות"‪,‬‬
‫כתבו עמוס הראל ואבי יששכרוף‪]" .‬הוא[ ההבנה שישראל‬
‫לא תוכל לעמוד על שלה לנצח מול הקהילה הבינלאומית‬
‫והרצון להגן על מה שניתן ממפעל ההתנחלות בגדה‬
‫המערבית"‪.‬‬
‫הצעד של שרון‪ ,‬הוסיפו‪ ,‬לא היה מהלך לקראת הסדר‬
‫קבע‪ ,‬אלא לצורך השגת הסדר ביניים ארוך )"המלחמה‬
‫השביעית"‪ ,‬ע' ‪.(412‬‬
‫נתניהו ‪2015/2016‬‬
‫חלפו כ‪ 11-‬שנה מההתנתקות של שרון‪ ,‬וממשלת נתניהו‬
‫נאלצת להתמודד שוב עם הבעיות והלחצים שיוצר הכיבוש‬
‫המתמשך‪ .‬שורה של מלחמות שניהל נתניהו בעזה לא התירו‬
‫אלא הידקו את הפלונטר המדיני‪-‬צבאי‪.‬‬
‫נפתלי בנט‪ ,‬בתפקידו הקודם כמנכ"ל המתנחלים )מועצת‬
‫יש"ע(‪ ,‬הציע בפברואר ‪ 2012‬פיתוח יצירתי נוסף של רעיון‬
‫האוטונומיה‪ :‬הפלסטינים יקבלו "אוטונומיה מלאה ורצף‬
‫תחבורתי" באזורים ‪ A‬ו‪ ,B-‬ואילו ישראל תספח את כל שטח‬
‫‪ C‬ואפילו תעניק אזרחות לפלסטינים המתגוררים בו‪ .‬מאז‬
‫מונה לשר‪ ,‬הוא חזר על תכניתו שוב ושוב‪.‬‬
‫נתניהו לא אימץ את תכנית בנט‪ ,‬אך גם לא דחה אותה‪.‬‬
‫בשלב זה הוא עדיין משלה עצמו‪ ,‬כי "יד קשה" תאפשר לו‬
‫להמשיך ולהפריח סיסמאות נוסח "מדינה פלסטינית‬
‫מפורזת" ולא לקבל הכרעה מדינית‪ .‬אך בו בזמן גם הוא‪ ,‬כמו‬
‫קודמיו‪ ,‬מחפש פתרון אשר יצור מראית עין של כיבוד‬
‫כלשהו של זכויות הפלסטינים ושל צמצום השליטה‬
‫הישראלית הישירה על רובם‪ ,‬מבלי לוותר על שליטה צבאית‬
‫מלאה ועל ההתנחלויות‪.‬‬
‫מסקנת ביניים‬
‫מטרתה של רשימה זו אינה לחזות מה בדיוק יעשה נתניהו‬
‫ומתי‪ ,‬אלא להצביע על ההיגיון התגרני של ממשלות ישראל‬
‫לדורותיהן‪:‬‬
‫מאז סוף שנות ה‪ ,70-‬ולאחר מלחמות עקובות מדם ואלפי‬
‫קורבנות‪ ,‬הן נוקטות מדי פעם צעד פוליטי במטרה להקל את‬
‫הלחץ ולנסות ליצור מין נורמליות של חיים עם הכיבוש‪ .‬אלא‬
‫שכל צעד כזה מחזיק מעמד כ‪ 12-‬שנה‪ ,‬ואז מסתבר‪ ,‬כי‬
‫הפלסטינים לא השתכנעו שטוב להם תחת שליטה צבאית‬
‫ישראלית‪ ,‬וכי העולם דווקא מקשיב לפלסטינים‪.‬‬
‫כעת ניצבת גם ממשלת נתניהו בשלב של טרום הכרעה‪.‬‬
‫לאחר שהיללה את התוצאה הנפלאה של "החזרת הביטחון"‬
‫בעקבות מלחמת עזה ‪ ,2014‬עליה להתמודד עם הסלמת‬
‫העימות‪ ,‬עם פגיעות יומיומיות מצד פלסטינים במתנחלים‪,‬‬
‫בחיילים ובאזרחים‪ ,‬עם הריגתם היומיומית של פלסטינים‪,‬‬
‫עם ייאוש בשני הצדדים‪ .‬זו מציאות של מרי עממי שאי‬
‫אפשר להיחלץ ממנה במטוסי קרב ובטילים‪ ,‬אלא בסיום‬
‫הכיבוש ובהכרה בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית‬
‫שבירתה ירושלים המזרחית‪ ,‬בצד ישראל‪.‬‬
‫המציאות היום קשה ביותר והכיבוש נותר על סדר היום‪.‬‬
‫כדי לסבר את האוזן‪ ,‬הנה דוגמא קרובה ממש‪ :‬שמתם לב‬
‫שלא שומעים יותר בחדשות על עימותים סביב מסגד אל‬
‫אקצה – הנושא המרכזי בספטמבר‪-‬אוקטובר השנה?‬
‫מסתבר‪ ,‬כי לאחר שהדיכוי הצבאי כשל והלחץ הבינלאומי‬
‫גבר‪ ,‬ההסדר במתחם שוקם והעימותים האלימים פסקו‪.‬‬
‫כנסת ‪4/‬‬
‫הכנסת דחתה הצעת‬
‫חוק לעיגון מעמד‬
‫המיעוט הערבי‬
‫הכנסת דחתה ברוב של ‪ 38‬נגד ‪ 30‬את ההצעה "חוק יסוד‬
‫שוויון האוכלוסייה הערבית" שהגיש ח"כ יוסף ג׳בארין‬
‫)חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת(‪ .‬חברי סיעת יש עתיד יצאו‬
‫מהמליאה בזמן ההצבעה‪ ,‬וכך הבטיחו רוב לקואליציה‪.‬‬
‫הצעת החוק‪ ,‬לה התנגדה הממשלה‪ ,‬ביקשה לעגן בחוק‬
‫יסוד את עקרון השוויון לאוכלוסייה הערבית בכל תחומי‬
‫החיים בישראל‪ ,‬וכן את ההגנה על זהותה הלאומית‪.‬‬
‫ח״כ ג׳בארין אמר בתום ההצבעה כי הוא מצר על כך‬
‫שחברי יש עתיד ״נהרו אל מחוץ למליאה״ והדגיש‪ ,‬כי ״עם‬
‫כאלה חברים באופוזיציה‪ ,‬מי צריך אויבים בקואליציה"‪.‬‬
‫השר חיים כץ‪ ,‬שהשיב להצעת החוק בשם הממשלה‪,‬‬
‫ציטט מתוך מגילת העצמאות את הפסקה המבטיחה אזרחות‬
‫״מלאה ושוויונית״ לתושבים הערבים והוסיף‪ ,‬כי עקרון‬
‫השוויון הוא חלק משיטת המשפט בישראל‪.‬‬
‫ג׳בארין אמר בהציגו את הצעת החוק כי "אחרי ‪ 67‬שנים‬
‫של הפליה כלפי הציבור הערבי הגיע הזמן לעגן בחוק יסוד‬
‫את זכותם הבסיסית של הערבים לשוויון‪ .‬גם אם הצעת החוק‬
‫תעבור‪ ,‬הדרך להשגת שוויון במציאות היא עדיין ארוכה‬
‫מאוד"‪.‬‬
‫עוד הוסיף חבר הכנסת והמשפטן‪ ,‬כי מטרתו של חוק‬
‫היסוד המוצע היא להגן על מעמדם וזכויותיהם של הערבים‬
‫אזרחי המדינה‪ ,‬כאזרחים שווים וכמיעוט לאומי‪ ,‬וכי ״אם‬
‫הקואליציה כנה בהצהרותיה על השוויון לאזרחים הערבים‬
‫עליה לתמוך בהצעה ולגלות רצון אמיתי לקדם שוויון זה‪,‬‬
‫הלכה למעשה"‪.‬‬
‫עבודה אינה מחלצת רבים מעוני‬
‫יותר מ‪ 1.7-‬מיליון בני אדם בישראל חיים מתחת לקו‬
‫העוני‪ ,‬בהם יותר מ‪ 776-‬אלף ילדים ‪ -‬כך עולה מדוח העוני‬
‫והפערים החברתיים לשנת ‪ 2014‬של המוסד לביטוח לאומי‬
‫שהתפרסם בשבוע שעבר‪ .‬הנתונים מצביעים על כך‪,‬‬
‫ששיעורי העוני בישראל הם בין החמורים בקרב המדינות‬
‫הקפיטליסטיות המפותחות‪ .‬מהדוח עולה כי חלה עלייה‬
‫בשיעורי העוני בישראל לעומת השנים הקודמות‪ .‬שיעור‬
‫המשפחות העניות בישראל עלה מ‪ 18.6%-‬ב‪ 2013-‬ל‪18.8%-‬‬
‫ב‪ ,2014-‬וכך עלה גם שיעור האנשים העניים מ‪ 21.8%-‬ל‪-‬‬
‫‪ 22%‬בקרב האוכלוסייה‪ ,‬ובקרב ילדים ‪ -‬מ‪ 30.8% -‬ל‪.31%-‬‬
‫ח"כ דב חנין )חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת( מסר בתגובה‪:‬‬
‫"דוח העוני הוא דוח תוצאות מדיניות נתניהו‪ .‬העוני בישראל‬
‫מעמיק‪ ,‬בזמן שהממשלה מורידה את מס החברות ומקדמת‬
‫את רווחי הטייקונים"‪ .‬לדבריו‪ ,‬שיעור העובדים העניים עולה‬
‫כיוון שהשכר בישראל נמוך ומפגר באופן מובהק אחרי פריון‬
‫העבודה‪" .‬התוצר צמח‪ ,‬האבטלה ירדה‪ ,‬אבל בניגוד לטענה‬
‫הדמגוגית של הימין‪ ,‬בישראל עבודה לא מצליחה לחלץ‬
‫מעוני‪ .‬לשם כך דרושה העלאה אמיתית וריאלית בשכר‬
‫העובדים וקודם כל בשכר המינימום שצריך לעלות ללא כל‬
‫דיחוי נוסף ל‪ 30-‬שקל לשעה"‪ .‬עוד הדגיש חנין‪ ,‬כי "שיעורי‬
‫העוני בקרב הערבים הם תעודת עניות בפני עצמה‪ .‬כך נראה‬
‫שילוב בין אפליה לאומית לבין קיפוח חברתי"‪.‬‬
‫ח"כ תומא‪-‬סלימאן בעקבות‬
‫הרשעתה של ג'ראר‪:‬‬
‫"פניה של הממשלה להסלמה"‬
‫ח״כ עאידה תומא סלימאן )חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת(‪,‬‬
‫אמרה בתגובה לגזירת דינה של חברת הפרלמנט הפלסטיני‬
‫ח'אלדה ג'ראר )החזית העממית(‪ ,‬ל‪ 15-‬חודשי מאסר‪:‬‬
‫״החלטת בית המשפט הצבאי לכלוא חברת פרלמנט בגין‬
‫עמדה פוליטית‪ ,‬וזאת אחרי ‪ 8‬חודשים של מעצר מנהלי‪,‬‬
‫מוכיחה כי פניה של ממשלת ישראל להחרפת ההסלמה‪.‬‬
‫לממשלה הזאת אין מה להציע חוץ מהפחדת הישראלים‬
‫ודיכוי ונישול הפלסטינים״‪.‬‬
‫"חברתי ח'אלדה ג'ראר" אמרה חברת הכנסת‪" ,‬היא אישה‬
‫שנאבקת למען שלום‪ ,‬למען הזכויות הלגיטימיות של העם‬
‫שלה החי תחת כיבוש‪ ,‬למען צדק‪ ,‬דמוקרטיה ושוויון לנשים‬
‫בחברתה‪ .‬מקומה לא בבית הכלא אלא בבית המחוקקים"‪.‬‬
‫ח"כ תומא‪-‬סלימאן הודיעה כי תפנה לחברות וחברי‬
‫פרלמנט בעולם להצטרף למאבק לשחרור ג'ראר‪ .‬כמו כן היא‬
‫פנתה למשרד לביטחון פנים בדרישה לפגוש את ג'ראר‬
‫לאלתר‪.‬‬
‫עודה נפגש עם סגן מזכ"ל האו"ם‬
‫יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן עודה )חד"ש(‪,‬‬
‫נפגש במסגרת סיורו בארצות הברית עם סגן מזכ"ל האו"ם‬
‫וממלא מקומו‪ ,‬יאן אליאסון‪ .‬אחרי הפגישה אמר עודה‪:‬‬
‫"העליתי בפני אליאסון את הסוגיות הייחודיות של החברה‬
‫הערבית‪ ,‬דיברנו על מעמדה החשוב והמכריע של אוכלוסייה‬
‫זו ועל הפוטנציאל הטמון בה להשפיע ולהוביל לכיוונים של‬
‫שלום‪ ,‬שוויון וצדק חברתי"‪.‬‬
‫עוד הציג עודה בפני השוודי את צורות הדה לגיטימציה‬
‫מהם סובלים האזרחים הערבים מצד הממשלה‪ ,‬כמו כן‪,‬‬
‫העלה עודה את הסוגיה הכואבת של הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫בנגב‪ ,‬וספציפית את תכנית ההריסה של הכפר אום אלחיראן‬
‫לצורך הקמת יישוב חדש המיועד ליהודים בשם חירן‪.‬‬
‫"אליאסון אמר שהוא נדהם מהרבה סוגיות" דיווח עודה‪.‬‬
‫"הוא הבטיח שיעקוב עם צוותו המקצועי‪ .‬סיכמנו שנמשיך‬
‫את שיתוף הפעולה כדי לשים את הסוגיות על שולחן‬
‫העבודה של האו״ם"‪.‬‬
‫דמוקרטיה‪5/‬‬
‫מאבק על‬
‫האזרחות‬
‫מאת נועה לוי‬
‫מתווה הגז מועבר בדרכים לא לגיטימיות ולא מקובלות‬
‫בשום הקשר‪ .‬ראש הממשלה דוהר בכל הכוח להבטיח את‬
‫המתווה ומוכן לשרוף הרבה מאוד גשרים בדרך‪ .‬מופעל כאן‬
‫כוח רב – יוצא דופן – אשר עוקף את בעלי הסמכות‪,‬‬
‫האמורים להפעיל שיקול דעת ולשמש כחסמים ומעצורים‬
‫בדרך לפעולה שלטונית הפוגעת באינטרס הציבורי‪.‬‬
‫בשפה המשפטית נהוג לדבר על מעבר משלטון החוק –‬
‫תפיסה לפיה בעלי השררה כפופים לחוק כמו האזרחים‬
‫ושולטים רק מטעם ומכוח החוק‪ ,‬לבין תפיסה של שלטון של‬
‫אנשים – בו בעלי השררה הם באופן אישי גם בעלי החוק‪,‬‬
‫שעושים בו כאוות נפשם כיוון שכביכול הם שזכו באמון‬
‫הציבור‪ ,‬ולכן החוק אינו אמור להגביל אותם‪ .‬המהלכים‬
‫סביב עסקת הגז‪ ,‬יחד עם דוגמאות אקטואליות נוספות‪,‬‬
‫מרמזים על מעבר עקרוני לתפיסת שלטון פחות דמוקרטית‪,‬‬
‫יותר סמכותנית ויותר כוחנית‪ .‬אנו צועדים בכיוון הפשיזם‪.‬‬
‫לכן הפגנות הגז הן גם הפגנות להגנת הדמוקרטיה‪ .‬הן זכו‬
‫לטיפול מיוחד ביחס למחאה "לבנה" – מחאה של יהודים‬
‫מבוססים או בני המעמד הבינוני‪ .‬ההפגנות דוכאו באלימות‬
‫משטרתית קשה‪ ,‬וכעו"ד קיבלתי פניות רבות מנפגעי אלימות‬
‫משטרתית‪.‬‬
‫המשטרה לא הסתפקה רק באלימות‪ ,‬וגם הוציאה למארגני‬
‫ההפגנות צווי הרחקה ממרכזי הערים‪ .‬נוכח ביקורת ציבורית‬
‫גוברת‪ ,‬נאלצה המשטרה לבטל את הצווים‪ .‬אם כן‪ ,‬המחאה‬
‫נגד מתווה הגז היא גם מחאה נגד הפשיזציה של השלטון‬
‫בישראל‪.‬‬
‫בעלות על המשאבים והמרחב הדמוקרטי‬
‫פעילים חברתיים ציינו‪ ,‬כי הקהל המגיע להפגנות הגז אינו‬
‫מוכר להם ברובו‪ .‬המחאה מוציאה מהבתים אנשים שאינם‬
‫פעילים מקצועיים או קבועים‪ ,‬ואת הפעילים הקלאסיים של‬
‫השמאל היא מצליחה פחות להניע לפעולה‪ .‬בהפגנות בלטו‬
‫בנוכחותם צעירים וצעירות רבים‪ ,‬אשכנזים ברובם‪ ,‬בני‬
‫המעמד הבינוני והגבוה‪ ,‬עובדי הייטק ובעלי תארים‬
‫אקדמיים‪ ,‬שמתווה הגז עורר אותם‪ .‬כ‪ 10,000-‬מפגינים‬
‫השתתפו בהפגנה הגדולה ביותר בתל אביב בגל זה של‬
‫המאבק‪ ,‬ויחד עם עוד הפגנות במוקדים רבים בארץ‪ ,‬היה זה‬
‫מפגן כוח משמעותי במיוחד‪.‬‬
‫ההפגנות הללו עוסקות בשאלת הבעלות על משאבי‬
‫הטבע‪ .‬זו שאלה בסיסית שמדינות רבות עוסקות בה‪ ,‬בעיקר‬
‫כיוון שברוב המדינות שאינן מעצמות ראשונות במעלה‪ ,‬את‬
‫אוצרות הטבע רוכשים טייקונים מקומיים או עולמיים‪,‬‬
‫והאזרחים נשדדים מאמצעי היצור שאמורים היו לפרנס‬
‫אותם עצמם‪.‬‬
‫כאן ברצוני להצביע על קשר שלרוב נותר סמוי מהעין –‬
‫הקשר בין בעלות על משאבים ציבוריים לבין בעלות על‬
‫מרחב דמוקרטי‪ :‬לשני המאבקים החוברים יחד במאבק נגד‬
‫מתווה הגז‪ ,‬משותפת כותרת שלישית‪ ,‬רחבה יותר‪ ,‬והיא‬
‫המאבק על האזרחות‪ .‬דרישה לאזרחות אמיתית היא דרישה‬
‫להיות הבעלים של המשאבים הציבוריים ומשאבי הטבע של‬
‫המדינה‪ ,‬וגם דרישה לקיומו של מרחב דמוקרטי‪ .‬שתי‬
‫התביעות מבקשות להשאיר בידי הציבור את מה ששלו‪ ,‬את‬
‫מה שהשלטון מחזיק בו רק מטעם האזרחים ולפי חוקיהם ‪-‬‬
‫את מה שאינו ניתן לשלילה או להעברה הלאה‪.‬‬
‫למי "לוקחים את המדינה"?‬
‫הטענה לאזרחות אמיתית שבאה לידי ביטוי בבעלות על‬
‫המשאבים ועל המרחב הדמוקרטי‪ ,‬כמו גם הדרישה לשוויון‬
‫זכויות מול המדינה‪ ,‬הן תביעות שרק חלקים בציבור‬
‫מרגישים שהם יכולים להשמיע כיום‪ .‬אנשים רבים לא‬
‫נתפסים בידי השלטון‪ ,‬או לא תופסים את עצמם‪ ,‬כאזרחים‬
‫אמיתיים‪ ,‬ולכן הקבוצות אליהן הם משתייכים אפילו אינן‬
‫טורחות לזעוק כשנשלל מהם חלקם במשאבים ובמרחב‬
‫הדמוקרטי‪ .‬אותם אנשים ממילא לא ראו את עצמם כבעלי‬
‫אותה אזרחות מהותית מלכתחילה‪.‬‬
‫על מנת שתוכל לזעוק ש"לוקחים לך את המדינה" ‪ -‬אתה‬
‫צריך קודם להרגיש שהמדינה שלך‪ .‬ומי מרגיש שהמדינה‬
‫שלו? רק בעלי ההכנסה הגבוהה‪ ,‬בעלי התארים האקדמיים‪,‬‬
‫בעלי חברות‪ ,‬מנהלים‪ ,‬עובדי הייטק‪ ,‬בני השכבות החזקות‬
‫בחברה שהובטח להם שהמדינה תהיה שלהם‪ .‬מבחינתם‪,‬‬
‫ראש הממשלה של הימין לוקח להם את המדינה‪ ,‬שכן הוא‬
‫מוכר את הנכסים שהיו אמורים לתת לאזרחותם תוכן אמיתי‪,‬‬
‫ומוחק את המנגנונים המגבילים את כוחו של השלטון מול‬
‫אותם אזרחים‪.‬‬
‫הפלסטינים אזרחי ישראל לא הרגישו את עצמם אזרחים‬
‫שווים מעולם‪ .‬ברור להם שהגז לא יהיה "שלהם" גם אם הוא‬
‫יהיה בידיים ציבוריות‪ .‬גם יוצאי אתיופיה וברה"מ לשעבר‬
‫הם אזרחים שאינם מרגישים שהמדינה היא שלהם‪ .‬כך חשות‬
‫גם השכבות המוחלשות של הצעירים והצעירות שגדלו‬
‫בשכונות קשות‪ ,‬המזרחים‪ ,‬המובטלים או על סף האבטלה‪,‬‬
‫העובדים העניים‪ .‬כל אלה מרגישים זה מכבר שהמדינה אינה‬
‫שלהם‪ ,‬שאינה מתנהלת למענם‪ .‬גניבת הגז לא נתפסת‬
‫בעיניהם כגניבה מהכיס שלהם‪.‬‬
‫אז המאבק הזה אינו חשוב?‬
‫להיפך‪ .‬כל המאבקים בארץ מתנקזים לנקודת ההכרעה‬
‫הזו‪ :‬האם המדינה היא שלנו‪ ,‬או שאנחנו נתינים שצריכים‬
‫להתגונן מפני המדינה? פלסטינים בדואים בנגב יוצאים‬
‫בקריאת חרום כדי שהמדינה לא תעקרם שנית מאדמתם‪ ,‬אבל‬
‫הדרישה העמוקה היא גדולה ורחבה יותר – חלוקה מחדש‬
‫של האדמות והמשאבים בנגב לטובת כל יושביו; מאבקיהן‬
‫של נשים נגד הטרדות מיניות הם מאבקים על בעלות שווה‬
‫במרחב הציבורי; הפגנות נגד אפליה של קבוצות מוחלשות‬
‫הן מאבק מתגונן – שצריך שיתפתח למאבק פורץ קדימה‪,‬‬
‫מאבק על אזרחות שווה במובן המלא שלה‪.‬‬
‫המסקנה מכך שרק החזקים יוצאים להיאבק על הגז אינה‬
‫שיש לסגת מהמאבק הזה‪ ,‬אלא שיש להיכנס אליו‪ ,‬להשפיע‬
‫עליו‪ ,‬ולהרחיב אותו‪ .‬יש לחבר אותו למאבקים אחרים בהם‬
‫אנו משתתפים ולייצר את השינוי התודעתי ‪ -‬ממחאות של‬
‫קבוצות אינטרס צרות למאבק אזרחי רחב על צורת המדינה‪,‬‬
‫למאבק ל אזרחות שווה‪.‬‬
‫בעולם ‪6/‬‬
‫גם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ונצואלה‪ ,‬אוסקר‬
‫פיגרה‪ ,‬התייחס לתוצאות הבחירות‪ .‬הקומוניסטים שותפים‬
‫למפלגתו של מדורו בסיעה מאוחדת בפרלמנט‪" .‬זו הזדמנות‬
‫לחשבון נפש‪ ,‬וזו גם ההזדמנות עבור הכוחות המהפכניים‬
‫לחידוש ולשיקום התנועה‪ ,‬להעמקת התודעה המהפכנית"‪,‬‬
‫אמר פיגרה לעיתונאים‪ ,‬והוסיף‪" :‬לתנועה העממית‬
‫המהפכנית בוונצואלה כוח רב‪ .‬תוצאות הבחירות לא מחקו‬
‫את הישגיה ואת עוצמתה‪ .‬עלינו מוטלת החובה ללמוד את‬
‫הלקחים ולהתחיל מיד בפעולה למען חברה צודקת‬
‫ושוויונית"‪.‬‬
‫בעקבות הבחירות באמריקה‬
‫הלטינית‪ :‬סופה של תקופה?‬
‫המשמעות של‬
‫מפלת השמאל‬
‫בוונצואלה‬
‫חזית האופוזיציה הימנית והניאו‪-‬ליברלית זכתה במרבית‬
‫מושבי הפרלמנט בבחירות הכלליות שנערכו בוונצואלה‬
‫)‪ ,(6.12‬וזאת לראשונה מאז עלתה לשלטון המפלגה‬
‫הסוציאליסטית המאוחדת שהקים הנשיא המנוח הוגו צ'אבס‬
‫לפני כ־‪ 16‬שנה‪ .‬יורשו של צ'אבס‪ ,‬הנשיא המכהן ניקולס‬
‫מדורו‪ ,‬הודה בתבוסה‪ ,‬אך הבהיר כי ימשיך להיאבק למען‬
‫מדינה המבוססת על עקרונות סוציאליסטיים‪.‬‬
‫ועדת הבחירות הודיעה כי קואליציית השולחן העגול‬
‫לאחדות דמוקרטית )‪ - (MUD‬הכוללת תנועות פוליטיות‬
‫מהימין ומהמרכז־ימין – השיגה ‪ 111‬מתוך ‪ 167‬המושבים‬
‫באסיפה הלאומית‪ ,‬ואילו המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת‬
‫של ונצואלה השיגה רק ‪ 46‬מושבים‪ .‬הזוכים במספר מושבים‬
‫טרם נקבעו‪ ,‬והאופוזיציה אף עשויה לזכות ברוב של שני‪-‬‬
‫שלישים‪ ,‬שיאפשר לה לחסום לחלוטין את יוזמותיו של‬
‫הנשיא הסוציאליסט‪ ,‬ואף לחוקק חוק לעריכת משאל עם‬
‫להדחתו‪ .‬מדורו נבחר לנשיאות ב‪ 2013-‬לקדנציה האמורה‬
‫להסתיים ב‪.2019-‬‬
‫הנשיא מדורו אמר בנאום לאומה כי הוא מקבל את‬
‫תוצאות הבחירות‪ ,‬אך אינו מוותר על החזון של מדינה‬
‫סוציאליסטית‪" .‬אני מרגיש שלם עם המצפון שלי כי כל מה‬
‫שעשינו היה למען ההגנה על המדינה"‪ ,‬אמר והוסיף‪:‬‬
‫"הפסדנו בקרב היום‪ ,‬אבל המאבק לבניית חברה‬
‫סוציאליסטית חדשה רק מתחיל‪ .‬צריך לראות את זה כסטירה‬
‫לפני שמתחילים לעבוד"‪ .‬מדורו הסביר כי המדינה –‬
‫הסובלת מאינפלציה שנתית של יותר מ־‪ 100%‬וממחסור‬
‫במוצרים בסיסיים‪ ,‬נתונה גם ב"מלחמה כלכלית" מצד יריבי‬
‫השלטון והאימפריאליזם האמריקאי‪ .‬הוא טען כי האופוזיציה‬
‫ניצחה בשל "אסטרטגיה שנועדה לערער את האמון‬
‫הקולקטיבי בפרויקט הלאומי"‪" .‬האופוזיציה בוונצואלה לא‬
‫תצליח"‪ ,‬הדגיש‪" ,‬הגיע הזמן להפסיק את המלחמה‬
‫הכלכלית נגד המדינה‪ ,‬לכבד את החוק‪ ,‬לכבד את החוקים‬
‫הכלכליים ואת רווחת החברה ולכבד את העם"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ...‬ביקורת עצמית‬
‫ימים ספורים לאחר הבחירות קרא מדורו לחבריו לערוך‬
‫ביקורת עצמית‪ .‬לא מעט שאלות נותרו פתוחות במערכת‬
‫הבחירות‪ .‬אחת מהן‪ :‬מדוע ‪ 25%‬מהבוחרים החליטו לא‬
‫להצביע – חלקם מצביעי צ'אבס לשעבר; אך רובם ככולם‬
‫נמנים עם שכבות החברה ששיפרו במידה רבה את מעמדן‬
‫בעשור וחצי האחרון?‬
‫ה"צ'אביסטאס" ניצחו ב‪ 20-‬מערכות בחירות במהלך ‪16‬‬
‫שנים האחרונות‪ ,‬ומה קרה עתה? מדוע ממשלה המגדירה את‬
‫עצמה סוציאליסטית לא פעלה נגד התאגידים הגדולים‬
‫המייצרים ומשווקים את מוצרי היסוד‪ ,‬ש"נעלמו" מהשווקים‬
‫בשנה האחרונה? רבים דרוש להלאים את התאגידים האלה‪,‬‬
‫שחלקם בבעלות זרה‪ ,‬מדוע הממשלה לא נענתה?‬
‫בנוסף‪ ,‬מספר לא מבוטל של מועמדי המפלגה‬
‫הסוציאליסטית המאוחדת הואשמו בשחיתות ובשימוש לא‬
‫נאות במשאבי המדינה – מדוע בכל זאת הם הוצבו במקומות‬
‫גבוהים ברשימה? האם הבוחרים לא הבחינו בהבדל הקיים‬
‫בין הדיבורים הרמים על "סוציאליזם" לבין מעשיה של‬
‫ממשלת מדורו? במילים אחרות‪ ,‬רבים במפלגה השלטת‬
‫ומחוצה לה סבורים שהגיעה העת לחשבון נפש‪ .‬המפלגה‬
‫הסוציאליסטית תוכל לתקן את שגיאות העבר וההווה או‬
‫לשקוע במריבות אין סופיות בין מרכיביה ולאבד את‬
‫הלגיטימציה הציבורית‪.‬‬
‫בין קראקס לבואנוס איירס‬
‫הבחירות בוונצואלה נערכו סמוך למפלת התנועה‬
‫הפרוניסטית בראשות קריסטינה קירנשר בבחירות לנשיאות‬
‫ארגנטינה וסמוך לתחילת תהליך ההדחה הפרלמנטרי לגבי‬
‫מנהיגת מפלגת העובדים ונשיאת ברזיל דילמה רוסף‪ .‬אין‬
‫להשוות בין מדורו הסוציאליסט לבין קירשנר הדוגלת‬
‫לדבריה ב"קפיטליזם רציני ומתפקד"‪ .‬גם רוסף‪ ,‬המגינה‬
‫בחירוף נפש על שר האוצר הניאו‪-‬ליברלי שלה הבנקאי‬
‫ג'ואקים לוי‪ ,‬אינה דומה למדורו‪.‬‬
‫נדמה שבשלוש המדינות הגדולות באמריקה הדרומית‪,‬‬
‫חלק לא מבוטל מהציבור עייף מאישים המדברים בשם‬
‫מפלגת עובדים ומבצעים מדיניות ניאו‪-‬ליברלית קשה‬
‫ומכאיבה; או תוקפים את יריביהם מימין ובה בעת מציבים‬
‫מועמדים שעמדותיהם הכלכליות והחברתיות הן ימניות; או‬
‫שאינם נוקטים בצעדים משמעותיים כדי לקדם את‬
‫הסוציאליזם המוצהר‪ .‬אולם חרף המפלות האלקטוראליות‪,‬‬
‫קיימות בהן מפלגות שמאל ותנועות עממיות‪ ,‬איגודים‬
‫מקצועיים ותנועות נשים‪ ,‬עובדים וסטודנטים רבים המוכנים‬
‫להמשיך ולהיאבק‪ .‬ייתכן שפרק אחד נסגר ואחר‪ ,‬חדש‪,‬‬
‫נפתח‪.‬‬
‫אפרים דוידי‬
‫תרבות ‪7/‬‬
‫הדרך לקידום השפה‬
‫הערבית עוברת‬
‫בשימוש בה‬
‫מאת יוני מנדל‬
‫היו הרבה רגעים מרגשים‪ ,‬הממוקמים אי שם בין מחוזות‬
‫השמחה והטרגדיה‪ ,‬בכנס בערבית שהתקיים )‪ (3.12‬בבניין‬
‫נפתלי באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬לראשונה מאז היווסדה‪ .‬אחד‬
‫מהם היה ודאי בשניות הפתיחה של הרצאתו של פרופ' אמל‬
‫ג'מאל מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה‪ .‬נושא ההרצאה‬
‫היה "על ייצורם של 'ערבים שקטים'‪ :‬היהודים‪-‬הערבים‬
‫ותפקידם בתעמולה הציונית בערבית"‪ .‬הקהל הרב שגדש את‬
‫האולם לא היה צריך להמתין לסיום ההרצאה ולמסקנותיו של‬
‫המרצה‪ ,‬כדי לעמוד על חשיבותה ותרומתה לכנס‪ .‬באופן‬
‫ייחודי‪ ,‬עוד לפני שאמר פרופ' ג'מאל מילה אחת על נושא‬
‫מחקרו‪ ,‬כבר הפכה הרצאתו להיסטוריה‪" .‬אני מלמד בבניין‬
‫הזה מאז ‪ ,"1998‬אמר ג'מאל‪ ,‬שבעבר כיהן כראש החוג‬
‫למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב‪" ,‬וכבר נתתי באולם‬
‫הזה אינספור הרצאות‪ .‬דיברתי כאן והרציתי כאן בעברית‪,‬‬
‫וגם באנגלית"‪ ,‬הוא הביט עוד פעם אחת לעבר הקהל‪" ,‬אבל‬
‫זו הפעם הראשונה שאני נותן כאן הרצאה בשפה שלי‪,‬‬
‫בערבית"‪.‬‬
‫המילים של ג'מאל הדהדו בחלל החדר‪ .‬מאז ‪ ,1998‬חלפו‬
‫‪ 17‬שנים‪ .‬מדובר בכמעט שני עשורים שבהם פרופ' ג'מאל‬
‫לימד באוניברסיטה הממוקמת במזרח התיכון‪ ,‬במדינה שבה‬
‫הערבית היא שפה רשמית‪ ,‬אולם מתן הרצאה בערבית לא‬
‫היה כלל בגדר אפשרות‪ .‬שתי סיבות עיקריות לכך‪ :‬האחת‪,‬‬
‫מדיניות האוניברסיטה לפיה רק העברית והאנגלית הן שפות‬
‫אקדמיות‪ ,‬אשר למעשה קיבעה את המצב הלשוני האי‪-‬‬
‫שוויוני הקיים בארץ; השנייה‪ ,‬המצב בו רוב רובם של‬
‫הסטודנטים היהודים באקדמיה אינו יודע ערבית‪ ,‬ולכן המצב‬
‫הקיים נתפס כחוק טבע‪.‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב תחגוג בקרוב שישים שנות פעילות‪,‬‬
‫ועכשיו רשמה לזכותה כנס אקדמי ראשון שהתקיים בערבית‪,‬‬
‫שבו נשאו מרצים יהודים וערבים את הרצאותיהם בערבית‪,‬‬
‫ואשר כולו לווה בתרגום סימולטני לעברית‪ .‬בדרך זו‪,‬‬
‫ההרצאות היו נגישות לא רק למרצים ולסטודנטים הערבים‪-‬‬
‫הפלסטינים אזרחי ישראל‪ ,‬והערבית הייתה שפה אקדמית‬
‫הנגישה לכל באי הכנס‪ .‬האירוע סיפק סיבה להתרגשות רבה‪,‬‬
‫אבל גם תחושה קשה של החמצה מתמשכת‪ .‬האם‬
‫ההתלהבות שאחזה במרצים ובקהל מלמדת על אירוע יוצא‬
‫מן הכלל שיישאר רק בגדר קוריוז‪ ,‬או שבכוחו להפיח חיים‬
‫בכל הנוגעים בדבר – מקבלי החלטות‪ ,‬מרצים וסטודנטים‪,‬‬
‫יהודים וערבים שבכוונתם לקדם את השפה הערבית ולהפוך‬
‫אותה לשפה רשמית ונוכחת באמת באוניברסיטאות‬
‫בישראל?‬
‫מטרה זו צריכה לעמוד לנגד עינינו‪ ,‬שכן היא כוללת את‬
‫הקשר בין היחס לשפה לבין היחס לדוברי השפה‪ ,‬ואת‬
‫חשיבות הערבית כסלילת דרך להבנה אזרחית ואמיתית של‬
‫האזור בו אנו חיים ולהפסקת הראיה הביטחונית המוגבלת‬
‫והמגבילה‪ ,‬הממודרת והמדירה‪.‬‬
‫האפשרות לבסס את מקומה של הערבית באקדמיה היא‬
‫אתגר אדיר עבור כל מי ששואף לקדם שלום‪ ,‬שוויון וצדק‬
‫בארץ‪ .‬את גודל האתגר ניתן היה לראות בהרצאה המרכזית‬
‫שנתן בכנס פרופ' יהודה שנהב‪ ,‬ובה נחשף דו"ח לגבי ידיעת‬
‫השפה הערבית בקרב יהודים בישראל‪ ,‬שהייתי שותף‬
‫בכתיבתו‪ .‬המצב‪ ,‬איך לומר‪ ,‬עגום‪ .‬כאשר פורטים את כישורי‬
‫השפה של יהודים בערבית מגלים‪ ,‬כי רק כ‪ 6%-‬מזהים את‬
‫האותיות‪ ,‬רק כ‪ 2%-‬מסוגלים לקרוא טקסט פשוט בערבית‬
‫)פסקה ממאמר בעיתון(‪ ,‬רק ‪ 1.4%‬מסוגלים לכתוב אימייל‬
‫בערבית‪ .‬שיעור היהודים‪-‬ישראלים היכולים לקרוא טקסט‬
‫מורכב בשפה הערבית )ספר( הוא פחות מאחוז‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬אם נוציא מהמשוואה את היהודים‬
‫יוצאי המדינות הערביות‪ ,‬המספרים ממש‬
‫איומים‪ :‬לדוגמא‪ ,‬שיעור היהודים היכולים‬
‫לקרוא ספר בערבית הוא‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬אפס‪.‬‬
‫ההקשר השלילי בו נלמדת הערבית בישראל‪ ,‬בדרך כלל‬
‫תוך הצדקה או מתוך מוטיבציה ביטחונית‪ ,‬הוא כמובן חלק‬
‫מהבעיה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬השפה הערבית הפכה בארץ לשפה‬
‫הקרובה לצרכים של ביטחון לאומי ורחוקה כרחוק מזרח‬
‫ממערב מקיומה כשפה חברתית יומיומית‪ ,‬כשפת תרבות בה‬
‫מרצים‪ ,‬כותבים אימייל לחבר‪ ,‬או קוראים ספר שירה‪.‬‬
‫הכנס‪ ,‬לפיכך‪ ,‬וההרצאה של ג'מאל כתמצית‪ ,‬השליכו אור‬
‫על היֵש הייחודי‪ ,‬הספציפי ליום בו הוא התקיים‪ ,‬אבל באותה‬
‫עת חשפו את האין‪ ,‬המאפיין את פעולתה האקדמית של‬
‫האוניברסיטאות בישראל‪ .‬האור שיצא מהאולם המרכזי‬
‫בבנין נפתלי הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬פתח תקווה לאפשרות למציאות‬
‫חיים אחרת‪ ,‬טובה יותר‪ ,‬וליחסים של כבוד הדדי ושוויון‪.‬‬
‫אבל הכנס הזה הוא בעיקר קריאה לפעולה‪ .‬האתגר נותר‬
‫עצום כשהיה‪ .‬משנכבה האור באולם‪ ,‬חובתנו לחשוב על‬
‫הדרכים בהן יודלקו עוד אורות כאלה‪.‬‬
‫* ד"ר יוני מנדל נמנה עם מארגני הכנס בערבית "אנא מן‬
‫אליאהוד"‪ ,‬במסגרת יוזמה לקידום הערבית באקדמיה‪ ,‬לה‬
‫שותפים מכון ון ליר בירושלים‪ ,‬מרכז דיראסאת ועמותת סיכוי‪.‬‬
‫אירוע היסטורי‬
‫זכיתי להשתתף באירוע היסטורי באקדמיה הישראלית‪:‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב נערך כנס אקדמי ראשון בשפה‬
‫הערבית‪ .‬דיברתי בכנס על כך שאנו מעוניינים לקדם השכלה‬
‫גבוהה רב‪-‬תרבותית ודו‪-‬לשונית‪ ,‬שתתן ביטוי ראוי למעמדה‬
‫של הערבית כשפה וכתרבות של קבוצת מיעוט לאומי‪.‬‬
‫מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים להיות חלק מהפתרון של‬
‫הסכסוך‪ ,‬ולא חלק מהבעיה‪.‬‬
‫הערבית היא חותם הזהות הבסיסי של האזרחים הערבים‪,‬‬
‫וחיוני לכבד את מעמדה בישראל כשפה רשמית לצד‬
‫העברית‪ .‬אנו עדים בשנים האחרונות למתקפה על השפה‬
‫הערבית ועל התרבות הערבית בישראל מצד שלטון הימין‪,‬‬
‫וחובתנו‪ ,‬יהודים כערבים‪ ,‬להיאבק יחד כדי לחזק את מעמדה‬
‫של השפה הערבית‪.‬‬
‫יוסף ג'בארין‪ ,‬חבר כנסת‬
‫במאבק‬
‫ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות‪,‬שנפגש בשבוע‬
‫שעבר בכאבול‪,‬החליט לקיים שורה של צעדי מחאה נוכח‬
‫המחנק הכלכלי ממנו סובלות הרשויות‪ .‬בין היתר‪ ,‬סוכם‬
‫בדבר השבתת כל רשויות הערביות ברחבי המדינה ביום‬
‫רביעי‪ 16 ,‬בדצמבר‪.‬‬
‫עוד סוכם על קיום משמרות מחאה בצמתים ומול משרדי‬
‫מסלול הסיור כולל את קבר הרוצח ברוך גולדשטיין בקריית‬
‫ארבע‪ ,‬מערת המכפלה‪ ,‬רחוב השוהדא‪ ,‬השוק הסיטונאי‪,‬‬
‫ההתנחלות היהודית ומפגש עם צעירים פלסטינים תושבי‬
‫העיר‪.‬‬
‫נקודת איסוף בשעה ‪ 8:00‬בתחנת ארלוזורוב‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫החזרה לאותו מקום בשעה ‪.16:00‬‬
‫להרשמה לסיור‪:‬‬
‫‪http://www.shovrimshtika.org/tours/2?tid=379‬‬
‫שורה של אירועים בתל‪-‬אביב‬
‫לציון יום המהגר הבינלאומי‬
‫האירועים לרגל יום המהגר יתקיימו בשבת‪ 19 ,‬בדצמבר‪:‬‬
‫בשעה ‪ 16:00‬בסינמטק תל‪-‬אביב ‪ -‬הקרנות של שלושה‬
‫סרטים; בשעה ‪ - 22:00‬מסיבה של המוקד לפליטים‬
‫ולמהגרים במועדון ה"תחת"‪.‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬
‫מברכת את חבר סניף ירושלים‬
‫יואל טנדלר‬
‫לרגל יום הולדתו ה‪, ,100-‬‬
‫ומאחלת לו בריאות טובה ועוד שנים של עשייה‬
‫מק"י וחד"ש ‪ -‬חיפה‬
‫מזמינות לדיון בנושא‪:‬‬
‫הממשלה בירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שוקלים ראשי הרשויות את‬
‫פתיחתם של הליכים משפטיים על מנת להשיג השוואה של‬
‫המענקים הממשלתיים לרשויות היהודיות והערביות‪.‬‬
‫הרשימה המשותפת פרסמה אמש הודעת תמיכה בצעדי‬
‫המחאה של הרשויות‪ .‬דובר הרשימה מסר‪ ,‬כי הממשלה‬
‫חזרה בה מהסכמות שהושגו בעבר ומהכרזות רמות בדבר‬
‫"סיוע מוגבר למגזר הערבי"‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬בדצמבר‪ :‬סיור של‬
‫שוברים שתיקה בעיר חברון‬
‫ביום שישי‪ 18 ,‬בדצמבר‪ ,‬יתקיים סיור של ארגון שוברים‬
‫שתיקה בעיר חברון‪ .‬מהארגון נמסר כי "חברון היא העיר‬
‫השנייה בגודלה בגדה המערבית והעיר אשר בליבה התנחלות‬
‫ישראלית‪ .‬הסיור חושף את תוצאות עקרון ההפרדה‬
‫והשליטה הצבאית בעיר"‪.‬‬
‫"האיום הפשיסטי –‬
‫סכנות‪ ,‬תסריטים ואפיקים להתנגדות"‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫ח"כ דב חנין‪ ,‬חבר הלשכה הפוליטית של מק"י‪,‬‬
‫רג'א זעאתרה‪ ,‬מזכיר מחוז חיפה של מק"י‪,‬‬
‫ביום א'‪ ,20.12 ,‬בשעה ‪19:30‬‬
‫במועדון "אחווה"‪ ,‬שד' בן גוריון ‪39‬‬
‫לשמואל אמיר ולמשפחה‬
‫משתתפים באבלכם הכבד על מותה של‬
‫חיה אמיר‬
‫מחוז ת"א‪-‬יפו של מק"י‪ ,‬חד"ש‪-‬ת"א‬
‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪info@maki.org.il,03-6297263‬‬
‫אתר מק"י‪ , :www.maki.org.il‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il:‬‬