פענוח ציורי ילדים - מרכזי פסג"ה

‫פענוח ציורי ילדים‬
‫ציורים כמצפן להבנת עולמם הפנימי של ילדים‬
‫ציורי ילדים מהווים פתח להבנת עולמו הפנימי של הילד‪ .‬כל ציור הוא תחילתו של מסע‪,‬‬
‫שבסופו ממתינות תגליות על אישיותו והסיבות להתנהגותו‪ .‬הציורים וכתבי היד של ילדים הם‬
‫ההזדמנות שלך להבין מה באמת עובר עליהם‪ ,‬לקבל תשובות ברורות לשאלות שמעסיקות‬
‫אותך כבעל מקצוע או הורה ולצאת עם מגוון כלים חדשים שיסייעו לחיזוק הקשר והאווירה‬
‫המשפחתית‪ ,‬כמו גם לקידום תפקודו ומעמדו החברתי של הילד‪.‬‬
‫באמצעות הציורים ניתן לקבל תמונה רחבה ומעמיקה לגבי האופן בו ילדים חווים את העולם‬
‫שסביבם‪ .‬אז מה ניתן לגלות בהם? הנה מספר דוגמאות לתחומים עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התנסויות חברתיות בגן ובבית הספר‬
‫‪‬‬
‫הסיבות לפחדים‪ ,‬להתפרצויות הכעס ולקשיי ההסתגלות‬
‫‪‬‬
‫יחסים בין אחים ומול ההורים‬
‫‪‬‬
‫דפוסי התנהגות של פינוק‪ ,‬עצמאות‪ ,‬עקשנות‪ ,‬חוצפה ועוד‬
‫‪‬‬
‫התמודדות עם הרגלי שינה‪ ,‬אכילה‪ ,‬גמילה מהרטבה‬
‫‪‬‬
‫כישרונות‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬בטחון עצמי וכוחות מצמיחים‬
‫‪‬‬
‫הצלחה בלימודים ותחומי עניין‬
‫והחשוב ביותר —פתרונות ייחודיים ומקוריים המותאמים בדיוק לאופיו של הילד‪.‬‬
‫מטרת חוברת זו היא ל הכיר לך את תחום פענוח ציורי ילדים ולתת לך טעימה ראשונית‬
‫מהנושאים השונים‪ ,‬כך שניתן יהיה ללמוד דרכם על עולמו הפנימי של הילד‪ .‬הידע בחוברת‬
‫מגוון ביותר וכל נושא נלמד באמצעות ידע תיאורטי‪ ,‬דוגמאות והסברים‪.‬‬
‫במידה ויתעוררו אצלך שאלות לגבי החומר המוצג בחוברת‪ ,‬אשמח לעמוד לרשותך במענה‬
‫לשאלות אלו‪ .‬ניתן לפנות אליי ישירות לכתובת הדוא"ל‪info@michal-wimmer.co.il :‬‬
‫ואשתדל להשיב בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות למיכל וימר ‪.‬‬
‫אין להעתיק‪ ,‬לפרסם או להשתמש בכתוב בכל דרך אחרת ללא אישור בכתב מהמחברת‬
‫קצת עלי‪...‬‬
‫שמי מיכל וימר ואני תרפיסטית בהבעה ויצירה ‪ M.A‬ומומחית לפענוח‬
‫ציורי ילדים וכתבי יד של ילדים‪ ,‬בני נוער ומבוגרים‪ .‬בוגרת בהצטיינות‬
‫לימודי פסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬ולימודים במכון אדלר‬
‫בנושא פסיכולוגיה לגיל הרך והנחיית הורים‪.‬‬
‫בוגרת מסלול דו שנתי וסמינר קליני בנושא תיאטרון בובות ככלי טיפולי‬
‫בילדים ומבוגרים ומפתחת שיטה ייחודית להעצמת קשר הורה ‪ -‬ילד‬
‫באמצעות משחק ‪.‬‬
‫מרצה במכון מגיד של האוניברסיטה העברית‪ ,‬באוניברסיטת חיפה‪ ,‬במכללת בית ברל‬
‫ובסמינר הקיבוצים לאנשי חינוך‪ .‬מגישה חוות דעת לבתי משפט מטעם הסנגוריה הציבורית‬
‫בנושא התעללות בילדים במסגרת המשפחה וילדים בסיכון‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עובדת כתרפיסטית באמנות במסגרת בתי חולים פסיכיאטריים‪ ,‬כגון‬
‫אברבנאל ומרפאות לבריאות הנפש בקהילה‪ .‬בעלת קליניקה פרטית לטיפול בילדים‪ ,‬נוער‬
‫ומבוגרים‪ .‬בעלת ניסיון רב בליווי משפחות לילדים בגילאי ‪ 2-81‬הנקלעים למשברים רגשיים‬
‫וחברתיים‪.‬‬
‫מחברת הספרים "ציורים מדברים‪ -‬כלים ושיטות להבנת ציורי ילדים" ו "המדריך השלם‬
‫לפענוח ציורי ילדים"‪ .‬בעלת מדורים קבועים במגוון ירחוני הורים ובאתר הרשמי של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬מופיעה בטלוויזיה במבחר תוכניות בנושא ייעוץ להורים ונמנית על צוות היועצים‬
‫בתוכנית 'סופר נני'‪ .‬מעבירה הרצאות והשתלמויות לאנשי מקצוע מהתחום הטיפולי והחינוכי‬
‫ולקהל הרחב‪ .‬נשואה ואמא לשלושה ילדים‪.‬‬
‫מושפעת מתיאוריות פסיכואנליטיות של פרויד ולאקאן‪ .‬לימודים במכון הפסיכואנליטי עפ"י‬
‫פרויד ולאקאן בחסות אוניברסיטת פריז ‪.‬‬
‫הגיע הזמן לצאת לדרך!‬
‫‪2‬‬
‫תחום פענוח ציורי ילדים‬
‫ציורי ילדים הם שפה שנייה דרכה מבטא הילד את עולמו הפנימי‪ .‬פענוח הציורים נשען על‬
‫תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד‪ ,‬ואכן ניתן לראות שילדים בני אותו‬
‫גיל מציירים אלמנטים דומים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לכל ילד יש את הסגנון האישי שלו המעיד על‬
‫אופיו ועל המאורעות שהוא חווה‪.‬‬
‫פענוח ציורים אינו מתמקד רק בשאלה‪ :‬האם הציור תואם לגיל הכרונולוגי של הילד‪ ,‬מבחינת‬
‫האלמנטים המופיעים בו? אלא מתמקד באופן שבו הילד מצייר ובשאלות כגון‪ :‬מדוע בחר‬
‫לצייר כך ולא אחרת – מבחינת אופן השימוש בכלי הציור‪ ,‬בחירת האובייקטים בציור‪,‬‬
‫פריסתם על מרחב הדף ‪ -‬ולמה בחר בצבעים הללו ועוד‪ ...‬כאשר כולם ביחד מתאגדים‬
‫לפרופיל אישיותי רחב על תפקודו של הילד במישורי החיים השונים‪.‬‬
‫תחום ציורי הילדים מהווה כלי השלכתי אמין שניתן להיעזר בו להבנת נפשם של ילדים‪,‬‬
‫כישרונותיהם‪ ,‬תחושותיהם וקשייהם‪ .‬אולם‪ ,‬לימוד התחום דורש הדרכה ותרגול מסודרים‪,‬‬
‫אשר שמים דגש על ידע שנמצא כמובהק מחקרית ומוצג באופן ברור בציור וזאת משום‬
‫שבתחום זה התפתחו לאורך השנים מספר מיתוסים שהוכחו כשגויים ובנוסף לכך‪ ,‬כדי‬
‫להסיק מסקנות משמעותיות לגבי אישיותו של הילד נדרשת מיומנות הנשענת על הבנה‬
‫והצלבה של מספר אלמנטים המופיעים בציוריו‪.‬‬
‫כיצד מתבצעת בדיקה של ציורי ילדים?‬
‫בדיקה איכותית ומקצועית של ציור היא תהליך מורכב‪ ,‬הדורש כאמור הבנה מעמיקה של‬
‫היבטים שונים וצירוף שלהם לכדי תובנה הנוגעת לנפשו של הילד‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בדיקה של‬
‫ציור כוללת בשלב הראשון מאפיינים גרפיים כגון‪ :‬מידת הלחץ על כלי הציור‪ ,‬מיקום וגודל‬
‫האלמנטים בדף וסוג הקו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬מתווספת בדיקה התפתחותית המשווה בין ציורי הילד לבין ציורי בני גילו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬דמות אנוש האופיינית לגיל שלוש שונה מדמות אנוש האופיינית לגיל חמש וכד'‪.‬‬
‫בשלב השלישי נבחנים בחירת הצבעים ואופן השילוב ביניהם‪.‬‬
‫הבדיקה המקיפה הזו‪ ,‬מאפשרת לקבל תמונה רחבה ומעמיקה על עולמו של הילד‪ ,‬והיא‬
‫תשמש לנקודת מוצא טובה במגוון נושאים כגון‪ :‬כישרונות‪ ,‬דפוסי התנהגות‪ ,‬פחדים וקשיי‬
‫הסתגלות‪ ,‬בעיות פיזיולוגיות‪ ,‬בשלות לכיתה א'‪ ,‬מיומנויות חברתיות ועוד‪.‬‬
‫מתי כדאי לפנות לפענוח ציורי ילדים?‬
‫כדאי לפנות כאשר רוצים לקבל מידע נוסף לגבי האופן שבו הילד חווה את העולם שסביבו‪,‬‬
‫ואז ניתן להשתמש בציורים‪ ,‬שהם עבורו ערוץ ביטוי טבעי וחופשי‪.‬‬
‫הפנייה לפענוח ציורי ילדים אינה רק במקרים של איתור פחדים ומצוקות או שינוי התנהגותי‬
‫משמעותי‪ ,‬הציורים הם כלי נוסף להבנת התנהגותו היומיומית‪ .‬לכן אנשי מקצועות טיפוליים‪,‬‬
‫אנשי חינוך כגון‪ :‬גננות ומורות וכמובן הורים פונים אל הציורים כשהם מעוניינים לקבל‬
‫תשובות לגבי הילד‪ .‬הנה מספר שאלות נפוצות של הורים בהקשר זה‪:‬‬
‫* מדוע צריך להגיד לו כל דבר אלף פעם?‬
‫* איזה חוג יחזק את בטחונו העצמי?‬
‫* כיצד הוא מרגיש בהקשר לאחיו הקטן?‬
‫* כיצד לסייע לו להפוך לילד מקובל יותר?‬
‫* איך אפשר לחזק את הקשר המשפחתי?‬
‫* האם הוא בשל מבחינה חברתית ורגשית לכיתה א'?‬
‫כל מי שמגדל ילדים ועובד עם ילדים‪ ,‬יודע שכל ילד הוא עולם ומלואו ואין נוסחה המתאימה‬
‫לכולם‪ .‬הציורים הם למעשה הנוסחה האישית של כל ילד ודרכם ניתן להבין בדיוק מהי הדרך‬
‫היעילה והטובה ביותר ליצירת תקשורת עימו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫צעדים ראשונים בפענוח ציורי ילדים‬
‫לאחר שהבנת באופן כללי מהו תחום פענוח ציורי ילדים‪ ,‬כיצד מתבצעת בדיקה ומתי כדאי‬
‫לפנות לאבחון שכזה‪ ,‬הגיע הרגע להציג בפניך מספר דוגמאות למידע העולה מציורי ילדים‪.‬‬
‫הדוגמא הראשונה צוירה ע"י נטע ‪ ,‬בת השנתיים ו ‪ 9‬חודשים אשר נכנסה לגן חדש ומאז חל‬
‫שינוי משמעותי בהתנהגותה‪ .‬מאחר ונאספו ציורים במשך שנה‪ ,‬ניתן היה לערוך השוואה‬
‫ביניהם‪ ,‬לבדוק היכן הייתה נטע לפני המשבר ומהן הסיבות למשבר‪.‬‬
‫בשרבוטיה מופיעים סימנים לעקשנות ולהתנגדות‬
‫המאפיינות אותה‪ .‬נטע רוצה לפעול לבד ונהנית‬
‫להכתיב את חוקיה לסביבה‪ .‬ניתן לראות זאת‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בלחץ החזק שהיא מפעילה על הדף‪.‬‬
‫סגנון השרבוט שלה מעיד על ערנות רבה לכל‬
‫המתרחש סביבה‪ .‬היא אוהבת להביט על מפות‬
‫גיאוגרפיות‪ ,‬זוכרת כל פרט קטן‪ ,‬ולמרות חשיבתה‬
‫המהירה שוקלת את צעדיה בדיוק ובזהירות רבה‪.‬‬
‫בגלל שמיעה מוסיקלית יוצאת דופן המאפיינת אותה‪ ,‬היא שמה לב להבדלים הקטנים ביותר‬
‫בטון הדיבור‪ ,‬קולטת באופן אינטואיטיבי את המתרחש‪ ,‬ומיד מעניקה למציאות פרשנות‬
‫אישית משלה‪ .‬בשרבוטים ניתן לראות בבירור‪ ,‬את התקופה בה הכול הופך למכווץ (השרבוט‬
‫החום) ונטע מגלה נטייה להסתגרות שמדאיגה מאוד את הוריה‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬ניכר‬
‫שהיא קשובה יותר לדרישות החוץ מאשר לרצונותיה שלה וממהרת לרצות את הסביבה‪ ,‬כמו‬
‫כן מופיעים בציורים סימנים של פחדים יוצאי דופן הגורמים לה להפרעות בשינה‪ ,‬עצירות‬
‫ושינויים בדפוסי האכילה‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬ניכר קושי הסתגלותי שהתבטא בשינוי‬
‫התנהגותה בבית ובהיצמדות חזקה להורים‪ .‬לאחר‬
‫הכוונה שקיבלו ההורים‪ ,‬במסגרתה החליטו‬
‫להעביר את נטע לגן ובו מספר ילדים מועט יותר ‪,‬‬
‫ניתן היה לראות שינוי לטובה בשרבוטים – הקו‬
‫וסגנון השרבוט חזר להיות זורם ופתוח כפי שהיה‬
‫בעבר ומעיד על נוכחות ובטחון של נטע‬
‫בהתנהלותה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דוגמא נוספת היא של גיא בן השנתיים וחצי‪ .‬יש דברים שהוא‬
‫מתעקש לעשות בדרך שלו בלבד‪ ,‬ויהיה מה‪ .‬אם תהיה‬
‫התנגשות עם רצונותיו הוא יהיה נסער מאוד‪ ,‬כך מספרים‬
‫הוריו‪ .‬בסיטואציות כאלה הם קצת אובדי עצות והם מסבירים‬
‫כל פעם מחדש שלא הוא המחליט היחידי ולא הכל יכול‬
‫לפעול לפי גחמותיו‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬התנהגות זו חוזרת‬
‫חלילה כשהדברים לא יוצאים כפי שתכנן וציפה‪ .‬כיצד יש‬
‫לפעול נגד מרדנות זו‪ ,‬הם שואלים?‬
‫ציוריו של גיא מעוררים התפעלות‪ ,‬והרושם שהם משאירים‬
‫הוא שרמתו הקוגניטיבית גבוהה לגילו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הלחץ‬
‫החזק בו הוא מצייר והצפיפות של השרבוטים השונים משקפים את ההתנגדות החזקה‬
‫שהוריו מתארים‪ .‬זוהי עובדה ידועה שגיל שנתיים אינו גיל קל מבחינת גידול הילד והורים‬
‫רבים מוצאים עצמם נאבקים מול זאטוט קטן הנלחם בכל עוזו על דבר שנראה בעיני‬
‫המבוגרים כשולי לחלוטין‪ .‬גיא נאבק על מקומו‪ ,‬הוא רוצה שישימו לב אליו ומוכן להיאבק על‬
‫כך ולשלם מחירים יקרים כמו תגובה כועסת ונזיפה מצד הוריו‪ .‬הוא מוכן לכל המחירים הללו‬
‫משום שעבורו להיות במרכז תשומת הלב זו המטרה‪ ,‬וגם אם מטרה זו הושגה בדרך שלילית‬
‫היא עדיין הושגה‪.‬‬
‫מהציורים עולה נקודה נוספת שיש לדעתי להתייחס אליה ולהמשיך לבדוק אותה – לגיא יש‬
‫כושר מילולי מפותח‪ ,‬אך נראה מהציורים שלפעמים יש בבית "דיבור יתר" על נושא מסוים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הצעתי להוריו לבדוק כיצד הם מציבים את הגבול‪ ,‬ולשים לב האם אין הם מוסיפים מילים‬
‫והסברים מיותרים על אמירת הלאו המקורית‪ .‬לעיתים הסברים מבלבלים אותו‪ ,‬בעיקר משום‬
‫יכולתו הקוגניטיבית הגבוהה לגילו‪ .‬כמובן שאין כוונתי ליצירת חוקים שרירותיים ובלתי‬
‫מובנים לילד‪ ,‬אך יש לשים לב אם אמירת הלאו אינה מיטשטשת בהצפה של הסברים‪.‬‬
‫השיטה הקלאסית היא לשתף במהלך ההחלטה – עדיף לעשות זאת דווקא כש"הברזל קר"‪,‬‬
‫ולא ברגע בו הילד רוצה משהו ואסור‪ .‬כלומר‪ ,‬אחרי שהרוחות שככו‪ ,‬רצוי לדבר על מה שהיה‬
‫ולהגיע יחד להחלטה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬ישנו שיתוף פעולה בהחלטה על הנושא‪ ,‬אך אסרטיביות בעת‬
‫הביצוע‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אסכם ואומר שהדרך היא להמשיך ולנקוט באותה העמדה עד שהחוק‬
‫מופנם‪ ,‬ובדרך כלל לקראת גיל ‪ 3‬התופעה מתרככת‪...‬‬
‫‪6‬‬
‫מיתוסים בציורי ילדים‬
‫הצעד השני במסע שלנו בהתבוננות על ציורים‪ ,‬הוא צעד חשוב ועיקרו אבחנה בין עיקר‬
‫לטפל‪ .‬כמו בתחומי ידע רבים אחרים‪ ,‬גם בתחום זה ניתן למצוא מידע רב שאינו מבוסס‬
‫אקדמית ומקורו בהשערות בלבד‪ .‬הפעם אתמקד בעיקר בכמה מיתוסים שדבקו בתחום‬
‫אבחון ציורי הילדים‪ .‬זהו שלב חשוב במיוחד בעיקר משום שהמיתוסים הללו עלולים להדאיג‬
‫ללא סיבה ובמקרים קיצוניים יותר להטעות את ההתרשמות הכללית מהילד המצייר ושלא‬
‫בצדק‪.‬‬
‫לפני שאמנה כמה מיתוסים שכאלה ואעמוד על ההבדלים ביניהם‪ ,‬חשוב לציין כמה הנחות‬
‫יסוד – כפי שקראת קודם לכן‪ ,‬פענוח ציורי ילדים והתייחסות בכלל לכל הקשור לעולמם של‬
‫ילדים אינו יכול לעולם להישען על סימן ותופעה אחת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬גם בבואנו להביט על עולמו של הילד מבעד לציוריו חייבים להתקיים מספר תנאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האחד‪ ,‬יש לבדוק כמה עשרות של ציורים שצוירו על פני תקופה של חצי שנה ויותר‬
‫ובסביבות שונות – הסיבה לכך‪ ,‬היא שבמהלך תקופה שכזו ניתן לאתר מגמות‬
‫התנהגותיות שונות המאפיינות את הילד לאורך זמן ולא התנהגות חד פעמית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנאי השני הוא שלעול ם סימן אחד אינו מעיד על מגמה אישיותית רחבת היקף‪ .‬כדי‬
‫להגיע למסקנות שונות יש להצליב מספר סימנים ולעקוב אחר הופעתם המגמתית‬
‫בציורים‪ ,‬רק חזרות של תופעות והצלבות בין סימנים שונים יעידו על כיוונים הקשורים‬
‫לאופי התפקוד של הילד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנאי השלישי והחשוב לא פחות‪ ,‬הוא כמובן השיחה עם ההורים‪ .‬שיחה זו נעשית לאחר‬
‫פענוח הציורים והסקת המסקנות‪ ,‬אך היא חשובה משום שההורים הם השותפים‬
‫החשובים ביותר לתהליך מעצם היותם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הילד‪.‬‬
‫מניסיוני‪ ,‬תהליכים הנעשים בשיתוף דינאמי של ההורים זוכים לתוצאות טובות ולעיתים אף‬
‫מהירות יותר‪ ,‬מה גם שתחושת הסיפוק וההצלחה משותפת במקרה הזה לכל חברי‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בדומה לתנאים שהוזכרו לעיל‪ ,‬הציורים המוצגים כאן הינם חלק ממכלול ציורים רחב ומעמיק‬
‫שנבדק לאורך זמן ובעקבות הצלבת נתונים שונים הוסקו המסקנות‪.‬‬
‫מיתוס ‪ :1‬כשילד מצייר בצבע שחור הדבר מעיד על בעיה או על דיכאון חמור!‬
‫לא נכון‪ .‬השימוש בצבעים בציורי ילדים אינו תלוי תרבות‪ ,‬לפעמים‬
‫ילדים מציירים בשחור רק משום שהצבע היה זמין ונגיש באותו רגע‪.‬‬
‫ילדים רבים אוהבים את הצבע השחור משום שהוא יוצר ניגוד חזק אל‬
‫מול הדף הלבן‪ .‬ציורי ילדים מגטו טרזינשטאט מראים על העדפה‬
‫ברורה לשימוש בצבעים בהירים‬
‫על אף המצוקה הרבה והזוועות‬
‫שמסביב‪.‬‬
‫בנושא‬
‫הסימנים‬
‫להופעתם של פחדים ומצוקות בציורים אעסוק בהרחבה‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫מיתוס ‪ :2‬לא ניתן לפענח שרבוט‪ ,‬זה סתם קשקוש בלבוש!‬
‫לא נכון‪ .‬כפי שכבר שמת לב ובכלל מהשוואה מהירה בין שרבוטיהם של כמה ילדים מאותו‬
‫הגן‪ ,‬אפשר לגלות הבדלים בעוצמת הלחץ שמשקיעים ילדים שונים או ילדים המעדיפים‬
‫לשרבט תנועות ספיראליות ועגולות לעומת ילדים המעדיפים שרבוטים קוויים וזוויתיים‪ .‬ניתן‬
‫לגלות פעוטות המסרבים לצייר בצבע כלשהו וילדים ששרבוטיהם מתפרשים על כל הדף‬
‫לעומת אלו שמתמקדים באזור אחד‪.‬‬
‫ההבדלים בשרבוטים רבים ומגוונים ומעידים על הבדלים במזגם ובאופיים של הילדים‪ .‬כדי‬
‫לפענח שרבוט יש לבדוק מספר רב של שרבוטים שצוירו לפחות החל מ‪ 4 -‬חודשים מהרגע‬
‫בו התחיל הילד לצייר‪ ,‬לאחר תקופה זו‪ ,‬על פי רוב יתחיל להשתקף מהציורים אופיו של הילד‬
‫ומידע לגבי האופן בו הוא חווה את המתרחש סביבו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מיתוס ‪ :3‬אם הילד לא אוהב לצייר‪ ,‬כנראה שקיימת בעיה מוטורית!‬
‫נכון חלקית‪ .‬היכולת לצייר מחייבת מיומנות מוטורית אך לא כל הילדים שמסרבים לצייר‬
‫סובלים מבעיה מוטורית‪ .‬חלקם לא אוהבים לצייר מתוך העדפה ברורה לפעולות מוטוריקה‬
‫גסה ‪ -‬הם יציירו‪ ,‬יכתבו וגם יכינו שיעורים בעתיד‪ ,‬אך ישתדלו לעשות זאת במהירות כדי‬
‫לצאת ידי חובה‪ .‬סיבה נוספת להפסקת הציור קשורה לחוויית התערבות ששיבשה את‬
‫תהליך התפתחות הציור הטבעית‪ ,‬למשל כאשר הילד עדיין בשלב השרבוט התחיל אחד‬
‫מבני המשפחה ללמדו כיצד לצייר צורות ‪ -‬לימוד זה הינו למעשה 'קפיצה' לשלב מתקדם יותר‬
‫בציור וההתערבות הנערכת במהלכו עלולה לגרום לילד להתנתק ולמאן לצייר‪ .‬סיבות נוספות‬
‫הן העמסה של אזהרות 'שמירה על ניקיון' למיניהם שפוגמות באווירה היצירתית‪ ,‬ביקורת‬
‫מצד מבוגרים ואף ילדים (אחים גדולים למשל) ועוד‪ .‬כמובן שיש גם מקרים שפשוט לא‬
‫אוהבים לצייר‪ ,‬וגם זה בסדר‪...‬‬
‫מיתוס ‪ :4‬ציפורים ברקיע הציור‪ ,‬וסורגים בחלונות הבית מעידים על מצוקה שהילד חווה!‬
‫לא נכון‪ .‬נושא איתור המצוקות בציורים הוא נושא מורכב ובעל השלכות הרות גורל‪ .‬ככזה יש‬
‫לנהוג בו משנה זהירות ולא להיחפז ולהסיק מסקנות על בסיס תופעה אחת‪ .‬הופעת ציפורים‬
‫וסורגים נמצא במחקרים אקדמאיים בלתי מובהק כסימן להתעללות או מצוקה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫ילדים שאינם משתייכים לקבוצת הסיכון (בה נכללו ילדים שחוו התעללות נפשית‪ ,‬פיזית‪,‬‬
‫מילולית והזנחה רגשית) אף הרבו לצייר סורגים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מיתוס ‪ :5‬נושא הציור מעיד על התחושות הפנימיות של הילד!‬
‫לא נכון‪ .‬נושא הציור אינו מעיד בהכרח על‬
‫התחושות הפנימיות של הילד ‪ -‬מפלצות אינן‬
‫מעידות בהכרח על מצוקה וניתן לאתר פחדים‬
‫ומצוקות גם בציורי פרחים ופרפרים‪ .‬במבט‬
‫ראשון‪ ,‬הציור של תומר בן ה‪ 83 -‬מכיל תכנים‬
‫קשים‪ ,‬אך איכות הקו בה הוא מצייר מעידה על‬
‫אישיותו הבריאה והחזקה של המצייר‪ .‬מדובר‬
‫בציור שמאפיין ציורי מתבגרים רבים ושמטרתו‬
‫היא הרצון לייצר ציור מתריס ומלא אמירה‪ .‬גם כאן‪ ,‬בהחלט אי אפשר להתעלם מהתכנים‬
‫השונים ומשלוליות הדם‪ ,‬אך אין הדבר מעיד על מצוקה‪.‬‬
‫לסיכום נושא זה‪ ,‬אני בטוחה שמיתוסים חדשים עוד יצוצו מדי פעם‪ ,‬אך חשוב לזכור שאין‬
‫להסתמך על סימן אחד כשבאים להתייחס באופן רציני לפענוח דפוסי התנהגות‪ .‬אני מאמינה‬
‫שככל שהמודעות לנושא תגבר‪ ,‬יזנחו המיתוסים בצד הדרך והמורכבות של הנושא תקדם‬
‫את כולנו להבנה מעמיקה יותר של ילדים ואולי גם של הילדים שבתוכנו‪.‬‬
‫טיפ לדרך‪:‬‬
‫בשכיבה?‬
‫לצייר‬
‫מעדיף‬
‫שלי‬
‫הבן‬
‫למה‬
‫שואלים‪:‬‬
‫רבים‬
‫הורים‬
‫אצל חלק מהילדים זהו ביטוי לחגורת כתפיים חלשה (המקשה עליהם את הציור בישיבה)‬
‫או קושי במיקוד ראייה‪ ,‬שבעטיו הילד מעדיף לצייר קרוב ככל האפשר לדף עצמו‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫שלבי התפתחות הציור‬
‫ההתבוננות בהתפתחות שלבי הציור חשובה ואף מכריעה פעמים רבות את הכיוון אליו נעה‬
‫חוות הדעת כולה‪ .‬מקובל להתייחס בעיקר לשלבי התפתחות הציור כאשר מצפים מילד‬
‫להתאים ברמת הציור שלו לבני גילו‪ .‬זו כמובן התאמה חשובה אך היא לא העיקרית‬
‫מבחינתי‪ .‬עיקר השימוש שאני עושה בהתבוננות על ציורים באמצעות הגרף ההתפתחותי‪,‬‬
‫היא כאשר אני משווה את הילד לגרף ההתפתחותי הפרטי שלו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬חריגה של‬
‫הילד מהגרף ההתפתחותי הפרטי שלו מדאיגה אותי יותר מילד שציוריו מתפתחים משנה‬
‫לשנה בדרך איטית יותר מהמצופה‪ .‬חריגה מהגרף ההתפתחותי של הילד יכולה לבוא לידי‬
‫ביטוי למשל בילד שצייר ברמה מסוימת וביום בהיר אחד חוזר‪ ,‬מסיבה כלשהי‪ ,‬לשלב‬
‫התפתחותי קודם‪ .‬חריגה מעין זו היא גם אחד הסימנים באיתור מצוקה ופחדים‪.‬‬
‫כשמביטים על ציוריו של ילד על פני תקופת זמן נרחבת ניתן להבחין במגמות שינוי‬
‫והתפתחות‪ .‬במשך שנים רבות התייחסו לציורי הילדים רק בהקשר של התאמה לנורמה‪ ,‬אך‬
‫מחקרים אקדמאים שנערכו בחמישים השנים האחרונות הראו שדרך הציורים מתבטא עולמם‬
‫הפנימי של הילדים ולא רק יכולותיהם הטכניות‪ .‬הציורים מאפשרים לקבל מידע משמעותי‬
‫המסייע להורים בהתלבטויות שונות הקשורות לדרך החינוך בה הם נוקטים‪ ,‬ליחסים‬
‫הנרקמים בין הילד לבני משפחתו ‪ ,‬בין הילד לחבריו ועוד‪.‬‬
‫איני ממליצה לשפוט את היצירה הילדית במונחים נוקשים של התאמה לנורמה‪ .‬בבואי לבחון‬
‫את ציורי הילד‪ ,‬איני משווה אותם בראש ובראשונה לציורי חבריו‪ ,‬כי אם לגרף ההתפתחותי‬
‫האישי שלו‪ .‬לכן‪ ,‬עליי לסייג את הגדרות הגילאים המופיעות כאן בסמוך לשלב ההתפתחותי‪.‬‬
‫ההשוואה הזו חשובה‪ ,‬אך יתכן‪ ,‬וילד בן ‪ 4‬עדיין נוהג לשרבט בשונה מחבריו שהחלו לצייר‬
‫דמויות אנושיות ואין הדבר מעיד בהכרח על עיכוב התפתחותי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬תהליך‬
‫ההתפתחות והמעבר בין השלבים משתנה מילד לילד‪ ,‬וניתן למצוא ציורים של ילדים שפסחו‬
‫על אחד השלבים או נסוגו לשלב מוקדם יותר‪ ,‬ורק לאחר הנסיגה המשיכו את ההתקדמות‪.‬‬
‫משום שקצרה היריעה‪ ,‬נכללים בחוברת שלושת שלבי ההתפתחות הראשונים ואלו הם‪:‬‬
‫‪88‬‬
‫השלב הראשון – שלב השרבוט הספונטאני – גילאי ‪2.5 – 1.5‬‬
‫שלב זה נראה לעין בלתי מיומנת כמו 'קשקוש בלבוש' אחד מתמשך‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬ניתן‬
‫בפירוש לראות כיצד ילדים מפיקים סגנונות שרבוט השונים זה מזה ומאפיינים רק את‬
‫יצירתם הייחודית‪ .‬בשלב זה‪ ,‬הילד מייחס חשיבות רבה לעצם התנועה שבתהליך‪ ,‬נהנה‬
‫מהחוויה החושית ומהתזוזה על הדף‪ .‬הקווים מתחילים ומפסיקים באופן אקראי‪ ,‬ובמידה‬
‫ומופיעות צורות גיאומטריות בציור‪ ,‬הן לרוב מצוירות‬
‫באופן לא עקבי ומסודר‪.‬‬
‫בציורה של תאיר‪ ,‬בת השנה ו ‪ 81‬חודשים‪ ,‬ניתן‬
‫לראות משיכות קווים שגולשים מעבר לגבולות‬
‫הדף‪ ,‬קווים באורכים ובכיוונים שונים ללא‬
‫חוקיות או העדפה אישית כלשהי‪ .‬מבחינה‬
‫פסיכולוגית‪ ,‬מתייחס ז‪.‬פרויד בגילאים אלו לשלב‬
‫האוראלי‪ ,‬במהלכו טועמים הילדים את הצבעים‬
‫כחלק בלתי נפרד מתהליך היצירה‪ .‬רק כאשר‬
‫הילד מרגיש שרכש את המיומנות התנועית של שלב זה‪ ,‬ומתחילה קואורדינציה ראשונית בין‬
‫מוח‪ -‬עין – יד‪ ,‬יעברו הציורים לשלב הבא‪.‬‬
‫השלב השני – שלב השרבוט המובנה – גיל ‪3.5 -2.5‬‬
‫עתה‪ ,‬מתחיל הילד לנסות ולתכנן את הציור שלפניו‪.‬‬
‫הילד לפעמים ממלא דפים שלמים בניסיונות חוזרים‬
‫ונשנים על אותה הצורה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫בילדים שבוחנים את אשר ציירו כבר במהלך הציור‬
‫או אפילו בטרם התחילו‪ .‬הדר בת השנתיים ו ‪7‬‬
‫חודשים ציירה קווים קצרים ומקוטעים‪ ,‬ותוך כדי‬
‫אמרה‪" :‬זה כלב נובח‪ ,‬האו‪-‬האו"‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫עם גיבוש המיומנות בציור העיגול‪ ,‬מתחילה להופיע‬
‫דמות אדם (הנקראת דמות 'ראשן')‪ .‬כדי לעשות‬
‫זאת משתמש הילד בקווים‪ ,‬שרכש בשלב הקודם‬
‫ומשלבם כגפיים‪.‬‬
‫מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬פיאז'ה מגדיר תקופה זו‪,‬‬
‫כתחילתו של השלב הטרום מושגי‪ ,‬במהלכו הילד‬
‫פותר בעיות בדרך של ניסוי וטעייה‪ .‬הילד משתמש‬
‫בחפצים שסביבו ובציור‪ ,‬כייצוג פנימי לאירועים שחווה‪ ,‬תוך שימוש בחשיבה אנימיסטית‬
‫(האנשה של חפצים דוממים)‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן למצוא בציוריה של הדר‪.‬‬
‫השלב השלישי – שלב טרום סכימה – גילאי ‪4.5 – 3.5‬‬
‫בשלב זה הילד משתדל לתכנן את יצירתו‪ ,‬בנוסף לשם שהוא מעניק לה בסיום התהליך‪.‬‬
‫בציורים מתחילים להופיע תיאורים המוכרים למבוגרים‪ :‬פרח‪ ,‬בית‪ ,‬עץ‪ ,‬מכונית ועוד‪ ,‬אך הילד‬
‫עדיין לא מייחס חשיבות ליחסים בין העצמים השונים שבציור‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרים לפעמים‬
‫רשמים בלתי הגיוניים‪ ,‬אך מבחינתו של הילד הם מוצלחים משום שהם מתעדים את‬
‫המאפיינים והפונקציות שיש באותו חפץ‪.‬‬
‫רועי‪ ,‬בן השלוש ו ‪ 9‬חודשים מצייר מכונית בעלת שלושה גלגלים‪,‬‬
‫למרות שבמציאות נקודת מבט זו היא בלתי סבירה‪ .‬לאחר שלב זה‬
‫יופיע שלב הסכימה במסגרתו תתחיל התייחסות ריאלית גם בציורים‬
‫ובבחירת הצבעים והילד ינסה לצייר עצמים בגדלים שונים ובמיקומים‬
‫שונים על הדף‪ .‬לאחר שלב הסכימה יופיע השלב הטרום מציאותי‬
‫והשלב המציאותי שמתרחש בגיל ההתבגרות ומאופיין במשחקי אור‬
‫וצל‪ ,‬תיאור מצבים מורכבים‪ ,‬פרספקטיבות וציור קריקטורות‪ .‬מאחר‬
‫ולא קיימת דרישה ברורה להמשיך ולצייר על בסיס יומי (בניגוד לכתיבה)‪ ,‬מפסיקים ילדים‬
‫רבים לצייר בשלב זה‪ ,‬ונותרים גם בגיל מבוגר עם רמת ציור התואמת לגיל ‪.83‬‬
‫‪83‬‬
‫עולם של צבעים‬
‫ציורי ילדים אינם תלויי תרבות‪ .‬יש ישראלים שלא יעזו לקנות פריט לבוש צהוב רק כי הוא‬
‫מזכיר להם את קבוצת הספורט היריבה‪ .‬בציורי ילדים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המצב שונה‪ .‬כשילד‬
‫מצייר רק בשחור זה לא אומר בהכרח שהוא מדוכא‪ ,‬לפעמים הוא פשוט אוהב את הצבע‬
‫בגלל שהוא "הכי חזק מכל הצבעים"‪ ,‬וכאילו מסוגל "למחוק" את כולם תחתיו‪.‬‬
‫על קצה המזלג – הנה ‪ 3‬צעדים להבנת ציורי ילדים באמצעות צבעים‪:‬‬
‫‪ .8‬משמעויות הצבעים רבות ומגוונות‪ .‬עבור ילדים בוגרים יותר ניתן לשאול את הילד מה‬
‫התכונות שהוא אוהב בכל צבע ומשם להקיש על עולמו הפנימי‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש מוגבר בצבע מסוים יעיד ברוב המקרים על תכונותיו הרגשיות השליליות של אותו‬
‫הצבע שבו השתמש הילד‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש מאוזן בצבע מסוים יעיד ברוב המקרים על תכונותיו הרגשיות החיוביות של הצבע‪.‬‬
‫איך ניתן לדעת מה הסיבה לשימוש החוזר בצבע?‬
‫לפני הכול‪ ,‬כדאי לבדוק האם היה זה הצבע היחיד שנשאר על השולחן‪ ,‬לאחר שכל הילדים‬
‫בגן או בכיתה הספיקו לקחת את הצבעים האחרים‪ .‬זה אולי נשמע פשוט מכדי להיות הסיבה‬
‫האמיתית‪ ,‬אבל לפעמים ילדים פשוט מציירים עם מה שיש‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בגיל הרך בוחרות חלק מהגננות לחשוף את הילדים לעולם הצבעים באופן הדרגתי‪,‬‬
‫כך שייתכן שכל ילדי הגן קיבלו את אותו הצבע לצייר בו‪ .‬לדעתי‪ ,‬אגב‪ ,‬הדרך הזו אינה‬
‫מומלצת‪ ,‬מכיוון ששפת הציור בכלל ושפת הצבע בפרט עשירה במשמעויות רבות ומגוונות‬
‫וככל שיתאפשר לילד לבטא עצמו דרך הציור באופן חופשי ובלתי מונחה‪ ,‬כך ישתקפו בציוריו‬
‫יותר ויותר חוויות מעולמו הפנימי‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫גם למקום שבו מתבצע הציור יש חשיבות‪ :‬כדאי לבדוק האם בבית הוא מצייר אחרת מהגן‪,‬‬
‫האם אצל סבא וסבתא למשל ציוריו משלבים צבעים אחרים וכמובן שחשוב לברר האם‬
‫מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה או שמדובר בציור חד פעמי‪.‬‬
‫אם הילד ממשיך לצייר באותו הצבע בהזדמנויות שונות‪ ,‬נסו להניח לידו צבעים אחרים‪ .‬שימו‬
‫לב לתגובה שלו‪ :‬האם הוא מתעלם מהם או לחלופין מנסה אותם ומעדיף לחזור לצבע‬
‫המועדף עליו? התייחסו גם למשך השימוש בצבע‪ .‬התקופה הוורודה‪-‬אדומה‪ ,‬למשל‪ ,‬שבה‬
‫מוצף הדף בלבבות‪ ,‬בדרך כלל חולפת מאליה‪.‬‬
‫מעבר לסוגיית הצבע‪ ,‬יש להתייחס לרמת הציור הכללית‪ .‬אם הילד מצייר בשחור ומפעיל‬
‫לחץ חזק‪ ,‬עד כדי כך שהוא מחורר את הדף‪ ,‬יעיד הציור בשחור על מעצורים בתחום הרגשי‪,‬‬
‫פחדים שהופנמו וחשש מביקורת‪.‬‬
‫כאשר ילד אוהב צבע מסוים הוא יציף‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬מרבית מציוריו בצבע זה‪ .‬כאשר המצב‬
‫הוא כזה‪ ,‬נוכל למצוא משמעויות נוספות גם מאופן השימוש בצבע‪.‬‬
‫הצבע האדום ‪ -‬צבע זה הוא אחד הצבעים האהובים‬
‫ביותר בקרב ילדים וילדות גם יחד‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא הצבע‬
‫הראשון שעולה לתודעה כשמדברים על צבעים‪ ,‬גם‬
‫בקרב מבוגרים‪ .‬בציורי ילדים‪ ,‬הצבע האדום הנו בעל‬
‫נוכחות שקשה להתעלם ממנה‪ .‬הוא צבעו של הדם‬
‫הזורם בעורקינו וככזה דוחף וממריץ לעשייה‪ .‬ילדים‬
‫המשתמשים בו באופן עקבי‪ ,‬הם בדרך כלל ילדים בעלי‬
‫אופי דומיננטי ומוחצן‪ ,‬שאוהבים להיות במרכז תשומת‬
‫הלב‪ .‬ילדים אלה אוהבים אתגרים ותחרויות ומעדיפים כמובן את עמדת המנצח‪ .‬שימוש‬
‫מוגזם‬
‫בצבע‬
‫זה‬
‫שכיח‬
‫בקרב‬
‫ילדים‬
‫המגלים‬
‫התנהגות‬
‫תוקפנית‬
‫ואגרסיבית‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫הצבע הכחול ‪ -‬הצבע הכחול מסמן נינוחות והתנהלות רגועה‪ .‬הילדים הכחולים מתאפיינים‬
‫בקשרים חברתיים רגועים והרמוניים והתקשורת שלהם עם הסביבה נעימה ובטוחה‪ .‬הם‬
‫דורשים הסברים הגיוניים ומסרבים לקבל תשובה בנוסח‪ :‬ככה אמרתי וזהו‪ .‬יש להם עולם‬
‫פנימי עשיר ומגוון‪ ,‬אך חשוב להם לבטא את עצמם ואת רצונותיהם‪.‬‬
‫הצבע הירוק ‪ -‬הצבע הירוק יופיע בהבלטה אצל ילדים בעלי אהבה לטבע‪ ,‬שאוהבים בעלי‬
‫חיים ומשחק מחוץ לבית‪ .‬הוא נפוץ גם בקרב ילדים שניחנו בהסתכלות שונה ומרעננת על‬
‫מצבים‪ ,‬ביכולת למידה ובצורך לחופש ומרחבים‪.‬‬
‫נושא הצבעים בציורי ילדים נקשר פעמים רבות באופן ישיר גם לאיתור של כישרונות‬
‫וחוזקות‪ .‬השאלה הנפוצה ביורת בהקשר לכך היא איזה חוג יעצים את כישוריו של הילד‬
‫באופן המיטבי ביותר‪.‬‬
‫איך בוחרים נכון חוג שיתאים לילד?‬
‫ראשית‪ ,‬צריך להגדיר כמה כללי יסוד ‪ -‬כמה מהם מנוגדים זה לזה ולא במקרה‪:‬‬
‫‪ .8‬חוג אחה"צ מטרתו לחזק תחום בו הילד מרגיש חלש וחסר ביטחון‬
‫‪ .2‬חוג אחה"צ מטרתו לאפשר לילד לחזק את התחומים בו הוא חזק ומרגיש בטוח‪.‬‬
‫ואני לא מוסיפה לכאן כמובן שיקולים אחרים כמו‪" :‬רק ככה אפשר להוריד אותו קצת‬
‫מהמחשב" וכדומה‪..‬‬
‫שנית‪ ,‬כאשר יש בידינו את שני כללי היסוד הללו‪ ,‬אנחנו מצמצמים את הבחירה‪ .‬אם הילד‬
‫מספיק חזק בתחומים אחרים‪ ,‬ניתן לבחור חוג שכולל מיומנות שהוא חלש בה ולהיפך‪.‬‬
‫ועכשיו לצעד הבא‪ ,‬זו בדיוק ההזדמנות לשלב התבוננות בציורי ילדים ולהבין דרכם למה‬
‫הילד שלך זקוק באמת עכשיו‪ .‬ציורי הילדים הם למעשה השתקפות הנפש שלהם‪.‬‬
‫באמצעותם ניתן לבדוק כישרונות‪ ,‬רגשות‪ ,‬פחדים‪ ,‬צרכים ועוד‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫הלא כשילד אוחז לראשונה בעיפרון בידיו‪ ,‬הוא מתחיל בדרך חדשה‪ ,‬ארוכה ומרגשת‪ .‬כמו‬
‫חוקר קטן הוא חוזר שוב ושוב לצייר על הנייר‪ ,‬ומביט בהתפעמות במה שהצליח לעשות‪ .‬זה‬
‫התוצר הפרטי שלו‪ ,‬ודרכו הוא מביע את הדבר החשוב ביותר ‪ -‬עולמו הפנימי‪.‬‬
‫בפענוח ציורי ילדים‪ ,‬הדגש לא יהיה על מה שהילד צייר‪ ,‬אלא על איך צייר‪ .‬מכיוון שפענוח‬
‫הציורים נשען על תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד‪ ,‬ניתן לצפות‬
‫שילדים בני אותו גיל יציירו אלמנטים דומים ‪.‬‬
‫התאמה לגיל‬
‫נקודה ראשונה לבדיקה עבורך היא האם הציור תואם לגיל הכרונולוגי של הילד? במידה ואין‬
‫התאמה בין רמת הציור לגיל ובן השש משרבט למשל כמו בן שנתיים עדיף לא לשלוח אותו‬
‫לחוג שמוגדר בחוברת המתנ"ס כחוג לבני גילו‪ .‬כדאי אולי לשלוח אותו לאבחון של ריפוי‬
‫בעיסוק‪ .‬אפשרות נוספת היא שקיימת רגרסיה ברמת הציור שלו כתוצאה ממצוקה‪ .‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬עדיף אולי שלא לשלוח אותו לחוג‪ ,‬אלא להקדיש את אחר הצהריים לזמן רגוע משפחתי‪..‬‬
‫צבעים בציורי ילדים‬
‫נקודה שנייה להתייחסות קשורה לדומיננטיות של צבע מסוים‪ .‬לצבעים משמעויות שונות‬
‫בתרבויות אחרות‪ :‬בסין מומלץ לא לכתוב את שמו של אדם בצבע אדום (הצבע בו‬
‫הבודהיסטים מציינים את שמות המתים)‪ ,‬ברומא מתייחסים למתנות בצבע סגול כמביאות‬
‫מזל רע‪ .‬ובניגוד אלינו‪ ,‬במזרח ‪ -‬הצבע הלבן לא קשור לאירועים משמחים כלל‪ .‬בשונה מכך‪,‬‬
‫השימוש בצבעים בגילאים הרכים אינו תלוי תרבות‪ .‬בציורי ילדים השימוש בצבע הוא חופשי‬
‫ואינטואיטיבי‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫בפענוח ציוריהם אני מייחסת משקל רב לבחירת הצבעים ולשילובים ביניהם‪ .‬כאשר אני‬
‫מתייחסת לדומיננטיות של צבע מסוים‪ ,‬אני מתכוונת להעדפה ברורה של צבע אחד על‬
‫האחר‪ .‬למשל‪ ,‬צבע אדום הוא צבע של תנועה‪ ,‬ולכן לילדים "אדומים" מתאימים יותר חוגים‬
‫של תנועה‪ ,‬עשייה‪ ,‬פעילות גופנית כזו או אחרת‪ .‬כאן‪ ,‬אגב‪ ,‬המקום לסייג שאיני בוחנת ציור‬
‫רק לפי השימוש בצבע‪ ,‬אלא גם לפי פרמטרים חשובים נוספים כמו איכות קו‪ ,‬אופן עיצוב‬
‫האלמנטים המצוירים ועוד‪.‬‬
‫הציור המצורף כאן נשלח אלי על ידי קוראת של‬
‫הטור שלי בעיתון הורים ידוע‪ ,‬היא מצרפת לכאן‬
‫(יחד עם עוד ‪ 21‬ציורים נוספים) ציור של בתה‬
‫דנה‪ ,‬בת הארבע וחצי‪ .‬האם מספרת שהילדה‬
‫שלה משתתפת בחוג ג'ודו והיא רוצה לדעת‬
‫האם זה מתאים לה‪ ,‬ובאילו חוגים הילדה תוכל‬
‫לנצל את כישרונותיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא מציינת כי‬
‫בתשובה לשאלה "איזה צבע את הכי אוהבת?"‬
‫בתה עונה‪" :‬את כל הצבעים שבעולם!"‬
‫איזה צבע אתה הכי אוהב? זו שאלה משמעותית‪ ,‬לפחות אצל ילדים כשהצבע הוא כלי ביטוי‬
‫מרכזי עבורם‪ .‬האם תוכלו כמבוגרים לומר איזו אות אתם הכי אוהבים?‪ ...‬נכון‪ ,‬ההשוואה לא‬
‫מדויקת‪ ,‬מכיוון שההתחברות לצבע‪ ,‬בניגוד לכתב‪ ,‬היא אינטואיטיבית וסובייקטיבית‪ .‬חלק‬
‫מהילדים יאמרו שהם אוהבים את הצבע האדום ואחרים יגידו דווקא צהוב‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,....‬גם‬
‫רוב המבוגרים שידרשו להשיב במהירות על הבקשה‪" :‬תן לי שם של צבע!" ישיבו‪" :‬אדום"‪.‬‬
‫הצבע האדום הוא צבע ראשוני (אחד משלושת צבעי היסוד) והוא קשור לביטוי העצמי‪:‬‬
‫"להניף דגל אדום‪ ...‬למתוח קו אדום‪."...‬‬
‫בואו נבין את המשתמע מאמירתה של הקטנה ש"אוהבת את כל הצבעים שבעולם!"‬
‫‪81‬‬
‫לראות את הכישרון דרך הציורים‬
‫מתוך ציוריה של דנה אני מסיקה שהיא ילדה יצירתית וסקרנית ‪ -‬זאת משום שהיא יוצרת‬
‫ואריציות מקוריות של עיצוב בבחירות שלה‪ .‬חשוב לה להיות מעורבת ומעודכנת בנעשה‬
‫סביבה‪ .‬היא אוהבת להיות חלק מהעשייה ויש לה נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה ‪ -‬זאת‬
‫משום הפרישה האיכותית והמלאה שלה על כל מרחב הדף‪.‬‬
‫הסקרנות מאפיינת אותה מגיל צעיר ולכן היא לא מקבלת חוקים כמובן מאליו אלא דורשת‬
‫הסברים ‪ -‬זה ניכר בעיקר מציורים אחרים שלה‪ ,‬בהן ניתן לראות חקירה אמיתית‪.‬‬
‫קיימת בשלות מוטורית יוצאת דופן לגילה ‪ -‬זאת מתוך הכתיבה האיכותית של האותיות‬
‫והניקוד‪ .‬בשלות מוטורית זו קשורה גם לבשלות קוגניטיבית ולכן אומר שהיא ילדה מאוד‬
‫אינטליגנטית וחשוב שההסברים הניתנים לה יהיו מנומקים‪ ,‬כי היא לא "קונה" כל דבר‪...‬‬
‫יש לה כשרון נהדר לכתיבה‪ ,‬שיתבטא בעתיד‪ ,‬בגיל בית ספר‪ ,‬אך גם היום היא אוהבת לספר‬
‫ולהמציא סיפורים ‪ -‬זאת ניתן להסיק מהשילוב של המוטוריקה והקוגניציה הגבוהה‪.‬‬
‫ועכשיו אפנה לשאלת ההורים ‪ -‬אפשר להבין את הבחירה שלהם בחוג ג'ודו כי לפי הציורים‬
‫רואים שדנה היא קצת 'תום בוי'‪ ,‬היא לא מציירת לבבות ולא 'מאוהבת' בצבע הורוד כמו רוב‬
‫בנות גילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אמנם יש לה חוש קצב מצוין והיא אוהבת לשיר‪ ,‬אבל ריקוד ובמיוחד בלט‪,‬‬
‫לא מתאים לה כלל‪ .‬זו אגב‪ ,‬שאלה ששואלים אותי המון לגבי חוגי בלט ‪ -‬התאמה לחוג בלט‬
‫מחייבת תמונת ציור שונה מזו שצירפתי כאן‪ .‬כאן יש לפנינו ילדה שנעה בחופשיות עם הצבע‪,‬‬
‫ממציאה כל פעם משהו חדש‪ ,‬היא כוריאוגרפית בעצמה!‪ .‬כניסה לחוג בלט נוקשה מדי‪ ,‬עם‬
‫תנועות שחוזרות על עצמן שוב ושוב עלול שלא להתאים לה‪ .‬ורגע‪ ,‬רגע‪ ,‬רגע לפני שאקבל‬
‫מכתבים זועמים ממורות לבלט וגם מהיכרות אישית שלי עם התחום ‪ -‬אני מסייגת ואומרת ‪-‬‬
‫הכל תלוי במורה!‪ ,‬אם יש מורה ששמה דגש על היכרות של כל ילדה עם גופה ויותר חשוב‬
‫אפילו עם דימוי הגוף שלה‪ ,‬ולא נצמדת "לסילבוס"‪ ,‬אז גם ילדות כמו זו שכאן תתאמנה לחוג‬
‫שכזה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחוג תנועתי כמו קפוארה היא עשויה להשתלב בקלות‪ ,‬וליהנות‬
‫במיוחד‪ .‬גם חוג לפיסול או קדרות יוכל לעניין אותה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫לסיכום‪ ,‬דנה היא ילדה נבונה מאוד ולכן כדאי לרשום אותה לחוגים אינטגרטיביים‪ ,‬המשלבים‬
‫מספר אומנויות‪ .‬היא מבינה עניין מהר ועלולה להשתעמם בקלות בחוג שלא יאפשר לה‬
‫להתבטא בדרך הייחודית שלה ‪ -‬הרי היא אוהבת "את כל הצבעים שבעולם!"‪.‬‬
‫אני והחבר'ה‬
‫כעת אתמקד בנושא שמהווה עבור מבוגרים רבים זיכרון ילדות מורכב וטעון‪ .‬מעטים זוכרים‬
‫את תקופת בית הספר כתקופה מופלאה ועשירה בהתנסויות חברתיות מוצלחות‪ .‬רבים יותר‬
‫זוכרים התנסויות חברתיות טעונות ומורכבות‪ .‬כיצד זכורה לך תקופת בית הספר? וכמובן‬
‫שאלת השאלות – כיצד הילד המצייר חווה את ההתנסויות החברתיות שסביבו וכיצד ניתן‬
‫לעזור לו לשפר את מעמדו החברתי?‬
‫הגדרת המקובלות החברתית שונה מתרבות לתרבות‪ ,‬וניתן לראות זאת באמצעות‬
‫האינטראקציות שהילד מצייר בין הדמויות השונות שבציור‪.‬‬
‫במחקר מרתק שנערך בארץ‪ ,‬והשווה בין ציורי ילדים חרדים לציורי ילדים חילוניים‪ ,‬נמצאו‬
‫הבדלים בהגדרת מושג החברות ובמידת הדמיון בין הדמויות השונות‪ .‬בקרב הילדים‬
‫החילוניים צוירו דמויות שונות זו מזו בצבעוניות ובפריטי הלבוש‪ ,‬כנראה משום החופש‬
‫האופנתי המקובל במגזר החילוני‪ ,‬בעוד שבציורי הילדים החרדים‪ ,‬התקבלה תמונה אחרת‪,‬‬
‫לפיה הדמויות דומות בלבושן זו לזו‪ ,‬כנראה משום נורמת הלבוש האחידה‪ ,‬המקובלת במגזר‬
‫זה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הדמויות צוירו תוך הבעת אינטראקציה רבה ביניהם‪ ,‬וזאת יתכן בגלל‬
‫החשיבות הרבה שמייחסים במגזר החרדי לפעילות פנים קהילתית‪.‬‬
‫בעניין זה‪ ,‬בהשוואה בין ציורי ילדים מקובלים לילדים בלתי מקובלים‪ ,‬נמצא שאלה האחרונים‬
‫מייחסים חשיבות רבה יותר למשפחה‪ ,‬ומציירים עצמם קרוב לאחת מדמויות ההורים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫על קצה המזלג‪ ,‬לפניך ‪ 3‬צעדים לאיתור תפקוד חברתי טוב דרך ציורי ילדים‪:‬‬
‫‪ .8‬קירבה בין הדמויות המצוירות‬
‫‪ .2‬יצירת מכנה משותף בין הדמויות השונות‪ .‬למשל‪ ,‬באמצעות לבוש זהה או צבע אחיד‬
‫‪ .3‬ציור אינטראקציות ייחודיות בין האלמנטים השונים על הדף‬
‫כמובן שיש גם ילדים המעוררים במבוגרים תחושה שהם אינם מעוניינים כלל להיות מקובלים‬
‫ולהשתתף במשחק החברתי‪ .‬מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬מקובל לראות זאת כביטוי לחשש שהם‬
‫מרגישים מעצם ההתקשרות‪ ,‬חשש המונע מהם להעיז ולפעול למען השתלבותם החברתית‪.‬‬
‫הם ידועים כביישנים כבר מגיל צעיר‪ ,‬וחוששים מזרים יותר מאחרים‪ .‬הם יעדיפו שלא לחוות‬
‫התנסויות חדשות‪ ,‬ובחלק מהמקרים יתבטא הדבר גם בהתנסויות הקשורות לציורים ולתחום‬
‫המלאכה בכלל‪ .‬יתכן ויופיע בציוריהם שימוש בקו ולחץ חלש‪ ,‬אך רק במקרים בהם הילד‬
‫מגלה ביישנות וקושי להתבטא במסגרות נוספות בחייו מעבר לחוג החברתי של ילדי הגן או‬
‫הכיתה‪.‬‬
‫כשילד מרגיש דחוי מבחינה חברתית‪ ,‬או מגלה קושי בהסתגלות והתקשורת עם חבריו‪,‬‬
‫הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות‪ .‬החל מקשיי למידה ומגבלות פיסיות שונות‪ ,‬דרך‬
‫סיבות רגשיות אישיות שלו כמו‪ :‬הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בהתבטאות בטוחה בחברת‬
‫ילדים‪ ,‬רקע משפחתי מורכב ועוד‪.‬‬
‫המראה החיצוני עלול להשפיע אף הוא‪ ,‬למשל‪ :‬ילד שמגיע לגן או לכיתה מרושל ומוזנח‬
‫בהופעתו החיצונית‪ ,‬וגם התנהגויות שונות שהתפתחו במערכת המשפחתית‪ ,‬כמו פינוק יתר‪,‬‬
‫שעלולות להקשות עליו את ההתנהלות החברתית ואף זוכות לגינוי במסגרת הגן‪.‬‬
‫בציורים‪ ,‬ניתן יהיה למצוא סימני מצוקה שיעידו על קשיים בהתמודדות עם מציאות בלתי‬
‫רצויה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יופיעו סימנים של התמודדות רגשית מורכבת – בעיקר בשילובי הצבעים‪,‬‬
‫ובאיכויות קו משובשות (קו רוטט‪ ,‬קטוע‪ ,‬משתנה)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫עניין הדחייה החברתית עלול להתבטא גם בהתערערות הביטחון העצמי וכתוצאה מכך גם‬
‫בחוסר רצון לצייר וליצור בכלל‪ .‬במקרים הללו‪ ,‬הילד חש שמעשיו לא מקדמים אותו ולכן‬
‫מאבד עניין בעצם העשייה‪ ,‬ובמקרים קיצוניים יותר מאבד אמונה בכישרונותיו בכלל‪.‬‬
‫מציורי ילדים שבדקתי במסגרת עבודתי‪ ,‬שמתי לב שכאשר ילד מרגיש דחוי הוא נוהג‬
‫להבליט בציור את השוני בינו לבין שאר הדמויות‪ ,‬בעוד שילד המרגיש מקובל מבליט בעיקר‬
‫את המכנה המשותף בין דמותו לשאר הדמויות בציור‪.‬‬
‫ציורו של הראל בן ה ‪ 7‬וחצי הוא דוגמא למצוקה‬
‫שכזו‪ .‬ציוריו הופנו אליי ע"י הפסיכולוג המטפל בו‬
‫בעקבות תקיעות של הטיפול וסירוב לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫מבעד לציורים השונים שנבדקו נחשפה תמונת עולם‬
‫קשה ומורכבת‪ ,‬שחלק ממנה ניתן לראות בציור‬
‫המצורף‪ :‬הפרחים אינם פורחים‪ ,‬השמש רחוקה‬
‫ואינה מחממת ולמעשה‪ ,‬אין שום קשר בין העצמים‬
‫השונים המופיעים בציור‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלתה מהציורים טראומה משמעותית אליה נחשף הראל‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬וכתוצאה ממנה איבד אמון בכל הדמויות המבוגרות הסובבות אותו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הופיעו סימנים לכשרון תיאטרלי‪ ,‬ובאמצעות תרפיה בדרמה המשלבת עבודה עם בובות‪ ,‬ניתן‬
‫היה להמשיך את התהליך הטיפולי‪ .‬בהמשך‪ ,‬חזר הראל להתבטא גם באמצעות הציור‪.‬‬
‫ובהקשר זה‪ ,‬הנה ‪ 3‬צעדים לאיתור דחייה חברתית בציורי ילדים‪:‬‬
‫‪ .8‬הדגשת השוני בין דמות העצמי (הילד המצייר) לבין שאר הדמויות בציור‬
‫‪ .2‬שימוש באיכויות קו ירודות – לחץ חלש‪ ,‬תנועה רפויה וכדומה‬
‫‪ .3‬פרישה ריקה על מרחב הדף ומזעור האלמנטים המצוירים‬
‫מאחר והילדים משתמשים בציוריהם כשפה נוספת הם מבטאים באמצעותם את עולמם‬
‫הפנימי והחוויות העוברות עליהם‪ .‬התחום החברתי‪ ,‬המהווה חלק משמעותי ומשפיע בעולמו‬
‫של הילד‪ ,‬מתבטא בציורים בדרכים שונות וכדאי לעקוב אחריו כדי להבין יותר את‬
‫הדינאמיקות שכהורים וכאנשי מקצוע‪ ,‬אין באפשרותנו ליטול בהן חלק של ממש‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מצוקות ופחדים בציורי ילדים‬
‫נושא זה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬הינו מורכב ואתמקד בו מנקודת מבטו של הילד‪ ,‬ההורה המגדל‬
‫אותו וגם איש המקצוע המטפל בו‪ .‬הרגע בו ילד נתקל בקושי עשוי להיות רגע בו הוא מגלה‬
‫את כוחותיו ומצליח להתעמת עם העומד מולו‪ ,‬אך גם יכול להיות רגע בו הוא מגלה את‬
‫גבולות יכולותיו ונאלץ להתמודד עם ההשלכות של גילוי זה‪.‬‬
‫הציורים‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬יכולים להוות כלי מסייע מאין כמוהו‪ ,‬בעיקר בתחומים בהם נעתקות‬
‫המילים וקשה לדבר‪ ,‬וזאת משום שהציורים אינם ערוץ מילולי ולכן הם הופכים להיות ערוץ‬
‫דרכו מתבטאים רחשי הלב הכמוסים‪.‬‬
‫אנו מתבוננים בילדים מדי יום ובוחנים מן הצד את התקדמותם ובחירותיהם‪ .‬לעיתים אנו‬
‫מוזמנים על ידם ליטול חלק בתהליכים אלו‪ ,‬אך פעמים רבות אנו מתבקשים או נאלצים שלא‬
‫להתערב‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬שאלות רבות נותרות ללא מענה‪ :‬האם אנו יודעים באמת את מצבו‬
‫של הילד? האם כשיזקק לעזרה‪ ,‬יפנה אלינו? האם נגלה את הקושי בזמן‪ ,‬או שמא יהיה זה‬
‫מאוחר?‬
‫תחום ציורי הילדים הוא תחום רחב ומגוון אף יותר מכתבי היד‪ .‬כאן‪ ,‬ההתבטאות היא‬
‫חופשית יותר ונטולת הגבלות וכללים‪ .‬כל בחירה שהילד מבצע בציור מושפעת בדרך כלל‬
‫ממצבו הפיזי‪ ,‬המנטאלי והנפשי ופחות מהצורך לחקות ולעמוד במשימה שהוכתבה מגבוה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אגב‪ ,‬נוכל לייחס משמעות גם לשרבוטים‪ ,‬שיופיעו מאוחר יותר‪ ,‬בצדי המחברת‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬מספר סימנים שיש לתת עליהם את הדעת עם הופעתם בציורים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב‬
‫לציין שסימן אחד לא יעיד על מצוקה גורפת ולכן יש לאתר מספר סימנים‪ ,‬המופיעים בציוריו‬
‫של הילד על פני תקופה נרחבת‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .8‬רגרסיה פתאומית בשלבי הציור – למשל‪ ,‬ילד בן ‪ 6‬שעד כה צייר באופן צורני וסימבולי‬
‫חוזר פתאום לשלב השרבוט‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬כדאי להכיר לעומק את שלבי התפתחות‬
‫הציור המצופים בכל שנת התפתחות‪ .‬הרגרסיה הפתאומית שמשתקפת בציור מגנה על‬
‫הילד‪ ,‬משום שהוא חוזר לשלב מוכר ובטוח יותר עבורו‪ .‬תפקידנו כהורים וכבעלי מקצוע‬
‫הוא להיות ערים לתופעה זו כדי לטפל בה בזמן‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בלחץ חלש מאוד – כאן יש לבדוק האם התופעה נובעת מסיבה פיזיולוגית‬
‫(טונוס שרירים נמוך וכד')‪ .‬במידה ונשללה אפשרות זאת‪ ,‬יעיד הדבר על חוסר בטחון‬
‫ותחושת חוסר אונים לגבי יכולת התמודדות עם העולם‪.‬‬
‫‪ .3‬מיקום אלמנטים בצדי הדף – ילדים רבים החווים קושי בהשתלבות חברתית או חשים‬
‫שנוכחותם אינה משמעותית לסובבים אותם‪ ,‬ימקמו בית‪/‬פרח‪ /‬דמויות בצדי הדף‪ ,‬תוך‬
‫שימוש ברווח גדול ומשמעותי במרכז הדף‪.‬‬
‫‪ .4‬ציורים שבלוניים ונוקשים מדיי – כאשר הציור אינו תולדה של התבטאות חופשית‪ ,‬יש‬
‫לבחון אפשרות שהילד חווה קושי כלשהו‪ .‬כאשר הילד מקפיד יתר על המידה 'לא לצאת‬
‫מהקווים'‪ ,‬מקפיד מאוד על המסגרת של הציור‪ ,‬צובע בלחץ חזק כל כך עד שנוצר חור‬
‫בדף ובעיקר יוצא מכליו כאשר אינו מצליח במשימה זו‪ ,‬יש לבחון אפשרות של קושי‬
‫בהתמודדות עם מצבים לא צפויים‪ /‬מצבי חרדה ובעיקר פחד מביצוע לא מושלם‪.‬‬
‫‪ .5‬הצללת איברים ‪ /‬הצללת הדמות כולה – כאשר ילד בוחר לצייר את כל הפנים‬
‫מוצללות‪ ,‬או לחילופין רק את אזור איברי המין‪ ,‬קיימת אפשרות להתעללות מינית‬
‫ולתחושת דחייה‪.‬‬
‫אלו רק חלק קטן מהדוגמאות הרבות הקיימות בתחום‪ .‬קיימים מאפיינים שונים לציורי ילדים‬
‫חולים‪ ,‬ילדים שנחשפו להתנסויות מאיימות שונות ‪ -‬החל מהתעללות גופנית ונפשית ישירה‪,‬‬
‫דרך עדות למעשה התעללות וכלה במצוקה שהתעוררה בעקבות מלחמות‪ ,‬פיגועי טרור‬
‫ומצבי משבר נוספים אחרים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ונחזור לציורים‪ ,‬זהו ציורו של אודי בן ה ‪ 5‬וחצי‪,‬‬
‫המהווה דוגמא להתבטאות נוספת של פחדים‬
‫בציור‪ .‬אמו של אודי לקתה בדיכאון לאחר לידה‪.‬‬
‫בשלב בו צויר הציור‪ ,‬האם טרם טופלה בכדורים‬
‫פסיכיאטריים ומצבה הנפשי התדרדר מיום ליום‪:‬‬
‫היא חדלה לתפקד ושכבה במיטתה כל היום‪ .‬אביו‬
‫של אודי תיאר מציאות קשה ומורכבת בבית וציין‬
‫שאין לו ספק כי אודי ער לכך ומודאג מהמתרחש‪.‬‬
‫בציוריו של אודי חלה רגרסיה משמעותית מהרגע בו חזרה האם מבית היולדות‪ .‬ניכרה חזרה‬
‫לשלב ציורי 'הראשן' שאפיינו אותו בגיל שלוש וחצי‪ .‬רגרסיה שכזו מאפיינת ילדים הסובלים‬
‫מפחדים‪ ,‬גם במישורים התנהגותיים שונים כמו חזרה להרטבה‪ ,‬שימוש במוצץ ועוד‪ .‬חזרה זו‬
‫היא עבורם מנגנון הגנה חשוב במיוחד‪ ,‬אשר באמצעותו הם חוזרים לשלב מוקדם ומוכר יותר‬
‫ולכן גם פחות מאיים‪.‬‬
‫הבעת הפנים העצובה שאודי מעניק לדמויות מטרידה אף היא ומשקפת את תחושותיו‬
‫הפנימיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מתעדת‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬את המציאות שהוא רואה סביבו‪ .‬הוא מוסיף‬
‫לדמות דמעות ומשקיע לחץ חזק במיוחד באזור זה‪ .‬השקעת הלחץ החזק על כלי הציור‬
‫מעידה על התסכול שהוא חווה‪.‬‬
‫טיב הקשר של הילד עם סביבתו‬
‫הילד מרוחק? הילדה לא רוצה לשתף בעולמה הפנימי? כמה חשוב לדעת‪ ,‬ולו מעט‪ ,‬על‬
‫האופן שבו הילד חווה את סביבתו הקרובה‪ .‬בית הוא אחד האלמנטים שמרבים להופיע‬
‫בציורי ילדים באופן טבעי‪ ,‬אין צורך לבקש מהילד במיוחד ולהזמין אותו לצייר בית‪ ,‬אלא פשוט‬
‫לחפש ציור של בית שמשולב באחד מציוריו באופן טבעי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מה לחפש בציורי בית?‬
‫‪ .8‬בכל ציור יתכן ויופיע ציור של בית‪ ,‬יתכן ומדובר בציור בו הבית מופיע במרכז ויתכן שהוא‬
‫מופיע בצידי הציור‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לצייר בית בכל מיני כלי ציור‪ :‬עפרונות צבעוניים‪ ,‬פנדה‪ ,‬טושים‪.‬‬
‫‪ .3‬חלקי הבית מסמלים את דפוסי ההתקשרות והביטחון שהילד חווה כלפי בני משפחתו‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫מי מאתנו לא מכיר את ציורי הילדים ה"קלאסיים" של בית? מרובע ומעליו משולש ‪ -‬מבנה‬
‫וגג‪ ,‬לפעמים עץ או חיה בכניסה לבית‪ ,‬וכמעט תמיד גם שמיים או שמש מעל‪ .‬אולם כאשר‬
‫המילה "בית" מקבלת משמעויות טעונות יותר‪ ,‬גם ציורי הילדים משתנים בהתאם‪.‬‬
‫ציורי בית בהקשרים רגשיים יכולים לנבוע ממספר סיבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .8‬הילד מעבד מבחינה רגשית באמצעות הציור מעבר בית קונקרטי שקורה בפועל‬
‫‪ .2‬הילד מעבד מבחינה רגשית תכנים הקשורים ליחסים בתוך המשפחה‬
‫‪ .3‬הילד מעבד מבחינה רגשית סוגיות שקשורות לקשר שלו עם סביבתו הקרובה‬
‫משמעותה של הדלת בציור הבית‬
‫לדלת משמעויות רבות ומגוונות‪ ,‬אך העיקרית שבהן היא פתח הכניסה לבית או במשמעותה‬
‫הרגשית פתח הכניסה לעולמו הפנימי הרגשי של הילד‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬דרך מצבים שונים‬
‫של אופן ציור הדלת ניתן להסיק על מידת הפניות של הילד לדיאלוג רגשי של האחר עם‬
‫עולמו הפנימי‪ :‬עד כמה הילד מוכן להיחשף? עד כמה הוא פנוי לכך כרגע? אילו מנגנוני הגנה‬
‫הוא מפעיל כדי להימנע מחשיפה? ואפילו מהי הדרך הטובה ביותר כדי להיות איתו בדיאלוג‬
‫רגשי בתקופה בה צויר הציור?‬
‫חשוב לומר‪ ,‬שבדומה לסגנונות ציור אחרים‪ ,‬גם ציור הבית יכול להוות מעין מצפן בהבנת‬
‫מצבו של הילד נכון לעכשיו‪ .‬לעיתים‪ ,‬מצבים של ייעוץ משפחתי‪ ,‬הדרכת הורים‪ ,‬וטיפול רגשי‬
‫בילד עצמו יוצרים שינוי במידת הפניות של הילד לשתף בעולמו הפנימי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫לעיתים נראה "סגירה של הדלת" לא רק במצבי התערבות של אנשי מקצוע טיפולי‪ ,‬אלא‬
‫סמוך למשל לכניסה לכיתה א'‪ ,‬והטבה "בפתיחה של הדלת" לאחר תהליך של הדרכת הורים‬
‫או טיפול רגשי‪.‬‬
‫הציורים המצורפים למטה הם ציורים של ילדים שחוו מעבר מורכב רגשית מביתם הקבוע‪.‬‬
‫ההתבוננות על הציור חשובה משום שהיא עשויה ללמד את המבוגר הצופה בו באיזה נושא‬
‫רגשי עסוק הילד ברגע זה‪.‬‬
‫הנה מספר כלים להתבוננות בציורים המצורפים‪:‬‬
‫‪ .8‬התעכבות באזור ציור הדלת – לציור חלקים רבים‪ .‬התמקדות מעוכבת בחלק מסוים‪ ,‬מעידה‬
‫על הזמן הרגשי שהילד מפנה למקום זה‪ .‬כאשר ילד או ילדה מתעכבים מבחינה ציורית על‬
‫אזור הדלת‪ ,‬נמצא במחקרים אקדמאיים‪ ,‬כי הם עסוקים יותר במשמעויות הרגשיות שהדלת‬
‫מסמלת‪ .‬סוגיות כגון חשיפה‪ ,‬יצירת קשר עם האחר‪ ,‬כניסה לתוך עולמו הפנימי האינטימי הן‬
‫סוגיות המעסיקות את נפשו של הילד סמוך לתקופה בה צויר הציור‪.‬‬
‫‪ .2‬בדלת יש מבחר אלמנטים נוספים כגון‪ :‬מנעולים‪ ,‬חורי הצצה ועוד‪ .‬גם התייחסות לאלמנטים‬
‫אלה‪ ,‬ויותר מכך האופן בו הם מצוירים תעזור להבין טוב יותר מהם התכנים המעסיקים את‬
‫הילד בשלב זה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ילדים משתמשים פעמים רבות במציאות האומנותית כדרך לבטא את רחשי ליבם לגבי‬
‫המציאות שמחוץ לגבולות הדף‪ .‬לעיתים הם משתמשים בציור כהזדמנות ליצור 'מציאות‬
‫חדשה' ולפצות בכך על אי יכולתם להשפיע בפועל‪.‬‬
‫רבים מהציורים שמוצגים כאן מאופיינים בסוגי הגנה שונים‪ .‬לפעמים אלה חיות מאסיביות‬
‫שמופיעות בפתח כ"הגנה" על הבית ובמקרים שכיחים יותר אלה הוספה של גדרות מסביב‬
‫לבית‪ .‬גדר נוטה להופיע בצורה מובהקת כשהילדים המציירים משקיעים אנרגיה רבה בה‪,‬‬
‫ומתעכבים זמן רב על חלק זה‪ .‬בציורים ניתן יהיה לגלות גדרות מעובות‪ ,‬מאסיביות‪ ,‬ומצוירות‬
‫בקווים עבים של שתי וערב‪.‬‬
‫הילדים מודעים למתרחש סביבם‪ ,‬בין אם משתפים אותם בדיוני המבוגרים ובין אם לאו‪ .‬הם‬
‫ערים לסערת הרגשות וקולטים את המורכבות הרבה‪ ,‬גם אם לא יביעו אותה במילים‪ .‬ציור‬
‫בית הוא אחד הציורים הנפוצים בקרב ציורי ילדים ומופיע כבר בשלבים מוקדמים ‪ -‬רגע‬
‫אחרי שלב השרבוט בסביבות גיל ‪ 3‬שבו מתחילות להופיע דמויות אנושיות בציורים‪ .‬הילד‬
‫מגבש מיומנות גראפית ולאחר כמה חודשים מופיע בציורים 'בית'‪.‬‬
‫המסקנה ברורה ‪ -‬בין אם הילדים מסכימים לתהליך של מעבר מבית אחד למשנהו ובין אם‬
‫לאו הם נאלצים להתמודד עם מצב של אי וודאות המשפיע באופן משמעותי על התנהגותם‬
‫ומוצא את ביטויו בציורים‪ .‬עזיבת הבית ומעבר לבית חדש‪ ,‬בין אם מדובר במעבר טעון‬
‫רגשית כמו זה שהוצג כאן ובין אם לאו היא סוגיה משמעותית עבור כל ילד‪ ,‬ובאמצעות‬
‫הציורים ניתן לקבל מידע נוסף ומשמעותי לגבי בשלותו הרגשית של הילד לקראת המעבר‬
‫הצפוי‪ ,‬ולכוון את ההורים לגבי הנושאים שהם צריכים להדגיש בהתייחסותם לעניין כדי להקל‬
‫עליו‪ ,‬את המעבר ולחזק אותו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק בונוס ‪ -‬ציורי עץ כביטוי ל 'אני'‬
‫'צייר עץ' ‪ -‬רבים נתקלים בבקשה "המוזרה" הזו‪ ,‬במהלך ראיון עבודה‪ .‬למה דווקא עץ? כפי‬
‫שוודאי כבר ידוע לך ממה שקראת עד כה‪ ,‬כל ציור מלמד רבות על האופי של המצייר אותו‪.‬‬
‫רבים משתמשים בציור העץ משום שהתפרסמה עליו ספרות מחקרית רבה‪ ,‬אך גם ציור של‬
‫פרח‪ ,‬נוף עירוני‪ ,‬וגם ציור מופשט יספק את אותו המידע‪.‬‬
‫בעידן של היום‪ ,‬כמעט רוב הכתיבה שלנו מתבצעת על מקלדת המחשב‪ .‬אחת השאלות‬
‫הנפוצות ששואלים אותי היא‪" :‬כיצד אפשר בכלל לאבחן את כתב ידי‪ ,‬אם אני בקושי כותב?!"‬
‫בדיוק בשל כך אני מבקשת גם ממבוגרים לצייר‪ .‬הציור‪ ,‬מטבעו‪ ,‬הוא פחות מובנה ולכן‬
‫מאפשר מתן ביטוי ליצירתיות הטמונה בכל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כוחו של הציור‬
‫טמון בצבעוניות הרבה שבו הסוחפת אותנו לתוך החוויה החושית ומזמינה אותנו "לחשוב‬
‫פחות‪ ,‬ולעשות יותר"‪.‬‬
‫כך גם הציורים המוצגים היום בפניך‪ .‬כשאני מבקשת ציור של עץ‪ ,‬תמיד מונחת על השולחן‬
‫חבילת צבעים גדולה ומגוונת‪ .‬לדעתי‪ ,‬ציור של עץ בעט כתיבה לא מאפשר ביטוי יצירתי‪ .‬כדי‬
‫להעצים את החוויה‪ ,‬הציורים נעשים תמיד על דפים גדולים‪ ,‬ששונים מהגדלים הסטנדרטים‬
‫של בלוק הכתיבה‪ .‬כאשר הציור הוא חלק מהתנסות חווייתית קבוצתית‪ ,‬אני מוסיפה לתהליך‬
‫גם מספר דקות של דמיון מודרך בליווי מוסיקה‪ .‬כל אלה ביחד‪ ,‬מאפשרים לכל אחד לצייר את‬
‫'עץ החלומות שלו'‪ ,‬ודוגמא נפלאה לכך הוא העץ המוצג בהמשך‪.‬‬
‫העץ מסמל את האדם ואת האופן בו הוא מבטא את עצמו במישורים השונים של חייו‪ .‬הנה‬
‫שלושת הצעדים הראשונים בהבנת ציורי עצים ומשמעותם‪:‬‬
‫‪ .8‬השורשים מסמלים את העבר ויחסו של האדם למשפחתו‬
‫‪ .2‬הגזע משקף את אישיותו של המצייר ויכולת עמידתו בפני תלאות החיים‬
‫‪ .3‬צמרת העץ מסמלת את יכולתו של המצייר ליישם את כל הפוטנציאל הגלום בו במסגרת‬
‫פעילויותיו השונות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫עץ הברוש המפואר המוצג כאן מרתק את כל מי שמביט בו‪.‬‬
‫הברוש מעצם צורתו מסמל התפתחות קוגניטיבית‪ ,‬וכזו גם‬
‫האישה שציירה אותו‪ .‬היא מלאת עניין ותעסוקות חדשות ‪-‬‬
‫תקופה זו של חייה מאופיינת בהתנסויות רבות ומגוונות שעלי‬
‫לציין שכל אחת מהן 'צבעונית' יותר מרעותה‪ .‬את העושר‬
‫הזה ניתן גם לראות בעץ עצמו‪ ,‬אמנם זה עץ שאינו מציאותי‬
‫במבט ראשון‪ ,‬אבל דווקא הבחירה שהובילה את הציירת‬
‫לצבוע את הצמרת בשלל צבעים מעידה על כך שהגיוון הרב‬
‫הוא דווקא חלק ברור ומיושם לחלוטין עבורה (כאמור‪,‬‬
‫הצמרת מסמלת את אופן יישום הפוטנציאל הגלום בנו)‪.‬‬
‫כשבודקים ציור של עץ‪ ,‬מייחסים גם משמעות ליחסים השונים שנוצרו בין גודל הגזע לגודל‬
‫הצמרת‪ .‬כביכול‪ ,‬בציור זה הצמרת גדולה במיוחד‪ .‬אבל‪ ,‬כשמתייחסים ליחסים בין הגזע‬
‫לצמרת‪ ,‬חשוב לבדוק האם בסופו של דבר נוצר רושם של צמרת עץ שאין לה בסיס חזק דיו‬
‫להישען עליו‪ .‬בעץ הברוש הזה‪ ,‬בהחלט ניתן לראות שהבסיס איתן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן להבחין באופן בו הגזע מתחבר עם נוף העץ וניכר שהחיבור חזק ואיכותי ‪ -‬כך גם‬
‫במציאות‪ ,‬מהיכרותי את האישה שציירה את העץ הזה‪ ,‬התרשמתי שהיא יודעת כיצד לשלב‬
‫בין התחומים השונים בחייה‪ ,‬יודעת לעשות זאת באופן הרמוני ואיכותי‪ ,‬ויודעת לצמוח מתוך‬
‫המידע הרב שספגה בחייה לחוויות והתחלות חדשות‪.‬‬
‫העץ המוצג כאן שונה מאוד מעץ הברוש אך לא‬
‫מספק פחות מידע לגבי אישיותה של המציירת‬
‫אותו‪ .‬בחירת סוג העץ היא בחירה מובנית יותר‪,‬‬
‫וגם סגנון הציור הוא כזה‪ .‬צמרת העץ‪ ,‬המסמלת‬
‫את היישום‪ ,‬התפקוד והתחום המחשבתי מורכבת‬
‫ממספר גוונים אך מקפידה מאוד על גבולותיה‪,‬‬
‫וככזו היא מסמלת חשיבה מובנית‪ ,‬מסודרת‬
‫ומאורגנת יותר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אדם המצייר כך יעדיף לשמר בחייו מסגרות של בית‪ ,‬קריירה ומנהגים שגרתיים נוספים‬
‫המספקים לו תחושת בטחון ויציבות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לשים לב למידה בה ילדים‪,‬‬
‫הניגשים לציור עץ‪ ,‬מקפידים על גבולות הצמרת משום‪ ,‬שלעיתים‪ ,‬זה עלול לרמז על קושי‬
‫ולחץ רב שהם חווים במסגרת בית הספר או במסגרות חברתיות שונות‪.‬‬
‫בסך הכול‪ ,‬הרושם הכללי שמתקבל מהעץ‪ ,‬יחד עם המובנות וההקפדה שבו‪ ,‬הוא רושם נעים‬
‫ומזמין‪ .‬ניכר שאפשר יהיה לחסות בצילו ואפילו להתנדנד על הנדנדה שתלויה עליו‪ .‬גם‬
‫הסביבה בה הוא צומח נראית מוריקה ונעימה‪ ,‬וכך גם הרושם שיוצרת המציירת בקרב‬
‫האנשים שסביבה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני ממליצה גם כאן – חשוב ליהנות מעצם החוויה של ציור עץ‪ ,‬לא כדאי לחשוב יותר‬
‫מדי מה אומר כל ענף וכל עלה כי בדיוק כמו בכתב יד‪ :‬שינוי אות אחת לא יחרוץ גורלות‪...‬‬
‫ואם מקפידים על צמרת גדולה‪ ,‬אין הדבר מעיד בהכרח על תפיסה קוגניטיבית מפותחת‪ ,‬כי‬
‫אבחון איכותי תמיד משלב מספר סימנים המתבטאים בציור‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אם יבקשו ממך‬
‫בעתיד לצייר עץ‪ ,‬כדאי לעשות זאת באהבה ובהשקעה רבה‪ ,‬כי ככל שנהנים יותר מכך גם‬
‫העץ שלך יהיה השתקפות של האישיות שלך וה 'אני מאמין' שלך‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫קורס פענוח ציורי ילדים‬
‫המרכז הישראלי לפענוח ציורי ילדים‬
‫קורס פענוח ציורי ילדים הינו חלק מלימודי תעודה במרכז של מיכל וימר‪ ,‬תרפיסטית בהבעה‬
‫ויצירה (‪ .)M.A‬משך שלב א' הינו ‪ 46‬שעות אקדמאיות‪ ,‬ובנוסף קיימים מגוון מסלולי המשך‬
‫להכשרה לעבודה עם משפחות‪.‬‬
‫הקורס יעסוק במגוון רחב של נושאים וביניהם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כלים גרפיים להבנת ציורים החל משלב השרבוט ואילך‬
‫‪‬‬
‫משמעותם של הצבעים בציורי ילדים‪ ,‬כולל לימוד מספר שיטות אבחון שונות‬
‫‪‬‬
‫איתור כישרונות ואינטליגנציה בציורים‬
‫‪‬‬
‫משמעות איברי הגוף – היבטים פיזיולוגיים (התמודדות עם מחלה) ופסיכולוגיים‬
‫‪‬‬
‫ציורי משפחה וקבוצה בקרב אוכלוסיות רגילות ואוכלוסיות מיוחדות‬
‫‪‬‬
‫איתור פחדים ומצוקות בציורים ובכתבי יד של ילדים כולל בגיל ההתבגרות‬
‫‪‬‬
‫משמעותם של ציורי עץ וציורי בית בקרב ילדים ובני נוער‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תינתן בקורס הזדמנות להתנסות ולהרחיב בנושאים כגון‪ :‬בשלות לכיתה א'‪ ,‬מקובלות‬
‫חברתית‪ ,‬קשיי קשב וריכוז‪ ,‬היבטים מתחום התרפיה באמנות הפלסטית‪ ,‬פרפקציוניזם‬
‫וחרדת כישלון‪ ,‬דימוי עצמי ועוד‪.‬‬
‫הקורס מועבר בשיטה ייחודית וחווייתית ומשלב מדי שיעור‪:‬‬
‫‪ ‬התנסות אישית בפענוח ציורים‬
‫‪ ‬הצגה של מגוון רחב של ציורי ילדים‬
‫‪ ‬לימוד תיאורטי של כלים פרקטיים ושיטות לאבחון ציורים בכל הגילאים‬
‫וזאת במטרה לצייד כל אחד ואחת מתלמידי הקורס במגוון רחב של כלים לעבודה בהמשך‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫במהלך הקורס יקבלו התלמידים חניכה אישית ממוקדת‪ ,‬כאשר כל המפגשים והחניכה‬
‫האישית מועברים ע"י מיכל וימר‪ .‬התכנים בקורס אינם חופפים למידע בספר‪" :‬המדריך‬
‫השלם לפענוח ציורי ילדים"‪ ,‬שיוענק במתנה עם ההרשמה‪.‬‬
‫בסיום הקורס תוענק לך תעודה מטעם המרכז‪.‬‬
‫לאלה המעוניינים בכך‪ ,‬הלימודים מוכרים לגמול רשות במשרד החינוך ולכן יש אפשרות‬
‫להחזר כספי חלקי מטעם קרנות ההשתלמות‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בגבעתיים‪ ,‬סמוך לתחנת רכבת השלום (עזריאלי)‬
‫להרשמה ולקבלת פרטים נוספים‪:‬‬
‫ניתן להתקשר למשרד בטלפון ‪04-6270404‬‬
‫ולהשאיר הודעה באתר‪http://www.todraw.co.il/contact.php :‬‬
‫איחולי הצלחה‪,‬‬
‫מיכל וימר‬
‫‪33‬‬