ו התשע בהעלותך פרשת

‫פרשת בהעלותך התשע"ו‬
‫הרב ארי דוד קאהן‬
‫‪adk1010@gmail.com‬‬
‫‪ .1‬במדבר פרק י‪ ,‬כט‪-‬לב‬
‫ָאמר ֔ה'‬
‫(כט) וַיֹֹּ֣אמֶר מ ֹ ֶׁ֗ ֶ‬
‫ֲשר ַ ֹּ֣‬
‫עּואל ַהמִּדיָנִּי֘ ח ֵֹ֣תן מֹש ֶ֒ה נ ֹס ִּ ֵ֣עים׀ ֲא ֶַׁ֗נחְנּו אֶל־ ַהמָּקֹום֙ א ֶ ֹּ֣‬
‫שה ְ֠לחֹבָב בֶּן־ר ֵ֣‬
‫ֶר־טֹוב עַל־יִש ְָּראֵ ִּֽל‪( :‬ל) וַיֹ֥אמֶר א ֵָּל֖יו לֹּ֣ א א ֵֵלְֶ֑ך ִכִּ֧י‬
‫א ֹ֖תֹו א ֵ ֶֹּ֣תן ל ֶָּכֶ֑ם ל ְָּכָ֤ה א ִָּת֙נ ּ֙ו ְוה ַ ֵֹּ֣טבְנּו ָּ֔לְך כִ ִּֽי־ה֥ ' דִ ב ֖‬
‫ַל־כֹּ֣ן י ָּדֶַׁ֗ עְתָּ חֲנ ֵֹת֙נ ּ֙ו ַבמִדְ ָּ֔בר‬
‫ַאל־נ֖א תַ ע ֲֹּ֣ז ֹב א ָּ ֶֹ֑תנּו ִכֹּ֣י׀ ע ֵ‬
‫ָּ‬
‫ֶל־ַאר ִצִ֛י ְואֶל־מֹולַדְ ִ ֖תי אֵלֵ ְִּֽך‪( :‬לא) ו ַֹּ֕י ֹאמֶר‬
‫ְ‬
‫אִם־א‬
‫ֵיטיב הִ֛ ' ע ָּ ִ֖מנּו ְוה ַ ֵ֥טבְנּו לָּ ְִּֽך‪:‬‬
‫ְו ָּה ִי ֥יתָּ ָּל֖נּו ְלעֵינָּ ִּֽי ִם‪( :‬לב) ְו ָּה ָּי֖ה כִי־תֵ ֵלְֹּ֣ך ע ָּ ִֶ֑מנּו ְו ָּה ָּיֹּ֣ה׀ ה ַֹּ֣טֹוב ה ֶַׁ֗הּוא ֲא ֶׁ֨ ֶ‬
‫שר י ִ ִּ֧‬
‫‪ .2‬שמות פרק ב‪ ,‬טו‪-‬כב‬
‫(טו) ַויִש ַ ְָ֤מע פ ְַרע ֹה֙ אֶת־הַדָּ ָּ ֹּ֣בר ַה ֶ֔זה ַויְב ֵ ַ֖קש ַלה ֲֹּ֣ר ֹג אֶת־מ ֶ ֶֹ֑שה ַויִב ַ ְָ֤רח מֹשֶה֙ ִמפ ְֵנֹּ֣י פ ְַר ֔ע ֹה ַו ֵי֥שֶב ב ֶּא ֶֶּֽרץ־‬
‫ֶת־ה ְר ָּה ִ֔טים‬
‫מִּד ָיָ֖ן ַו ֵי֥שֶב ַעִּֽל־ ַהבְאֵ ִּֽר‪( :‬טז) ּולכ ֵֹ֥הן מִּד ָיָ֖ן ֶ ֹּ֣שבַע בָּנֶ֑ ֹות וַתָּ ֹּ֣ב ֹאנָּה וַתִ דְ ֶֶׁ֗לנָּה וַתְ ַמ ֶל֙אנָּה֙ א ָּ ֹּ֣‬
‫ש ָּ֔ען ַו ַ ֖ישְקְ אֶת־צ ֹאנָּ ִּֽם‪( :‬יח)‬
‫ְל ַהש ְ֖קֹות ֥צ ֹאן ֲאבִיהֶ ִּֽן‪( :‬יז) ַוי ָּ֥ב ֹאּו הָּר ִ ֹ֖עים וַיגָר ׁ֑שּום ַו ָּיָ֤קָּם מֹשֶה֙ ַויֹֹּ֣ו ִ‬
‫ִיל֖נּו ִמ ַי ֹּ֣ד‬
‫ִּיהן ו ַֹּ֕י ֹאמֶר מ ִַ֛דּו ַע ִמה ְַר ֶ ֥תן ֖ב ֹא ַהיִֹּֽום‪( :‬יט) וַת ֹא ַֹּ֕מ ְרן ָּ ִ ֹּ֣איש ִמצ ְִ֔רי ִהצ ָּ‬
‫וַתָּ ֹּ֕ב ֹאנָּה אֶּ ל־רעּו ָ֖אל אֲ ב ֶּ ׁ֑‬
‫ש ְק אֶת־הַצִֹּֽאן‪( :‬כ) וַיֹ֥אמֶר אֶל־בְנ ָּ ֹ֖תיו ְואַיֶ֑ ֹו ָּ ָ֤למָּה זֶה֙ ֲעזַב ֶ ְֹּ֣תן אֶת־ ָּה ִ֔איש‬
‫הָּר ִ ֶֹ֑עים ְוגַם־דָּ לָ֤ ה דָּ לָּה֙ ָּ֔לנּו ַו ַ ֖י ְ‬
‫ק ְִראֶ ֥ן ל֖ ֹו וְיֹ֥אכַל לָּ ִּֽחֶם‪( :‬כא) ַויֹ֥ואֶל מ ֶ ֹ֖שה ל ֶ ָֹּּ֣שבֶת אֶּ ת־ה ִָּׁ֑איש ַוי ֵ ִִ֛תן אֶּ ת־צִּפ ָ ֵֹ֥רה ב ִ֖תֹו לְמ ֶֹשִּֽה‪( :‬כב)‬
‫ו ֵ ַֹּ֣תלֶד ֵ֔בן ַויִק ָּ ְ֥רא אֶת־ש ְ֖מֹו גר ׁ֑ש ֹם ִכֹּ֣י ָא ַ֔מר ֵגֹּ֣ר ָּה ִ֔ייתִ י ב ֶ ְ֖א ֶרץ נָּכ ְִר ָּי ִּֽה‪ :‬פ‬
‫‪ .3‬שמות פרק ד פסוק יח‬
‫ֶל־ַאחי ֲאשֶר־ ְב ִמצ ְַ֔רי ִם ְוא ְֶר ֶ ֖אה‬
‫ל־יֵ֣תֶּ ר ֘חֶֹֽתנ֗ ֹו וַיָֹ֤אמֶר ל ֹ֙ו ֵ ֹּ֣א ֲלכָּה ֶָּׁ֗נא ְו ָּאשּ֙ובָּה֙ א‬
‫שה ַו ָּיֹּ֣שָּב׀ אֶּ ֶּ‬
‫ַו ֵֶׁ֨ילְֶך מ ֹ ֶׁ֜ ֶ‬
‫ַ ֹּ֣‬
‫שלִֹּֽום‪:‬‬
‫ַעֹודם ַח ִיֶ֑ים ו ִַּ֧י ֹאמֶר י ִתְ ִ֛רֹו לְמ ֶ ֹ֖שה לֵ ְ֥ך ְל ָּ‬
‫ה ָּ ֹּ֣‬
‫‪ .4‬רש"י שמות פרק ד פסוק יח‬
‫(יח) וישב אל יתר חתנו ‪ -‬ליטול רשות‪ ,‬שהרי נשבע לו‪ .‬ושבעה שמות היו לו רעואל‪ ,‬יתר‪,‬‬
‫יתרו‪ ,‬קני‪ ,‬חובב‪ ,‬חבר‪ ,‬פוטיאל‪:‬‬
‫‪ .5‬רשב"ם שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יח‬
‫(יח) אל רעואל ‪ -‬רעואל אבי אביהן‪ .‬אם כן שם אביהם יתרו‪ ,‬וחובב בן רעואל האמור‬
‫לפנינו הוא חובב הוא יתרו‪ .‬ואם רעואל הוא יתרו‪ ,‬אם כן בן יתרו היה‪ .‬ומה שכתוב‬
‫בנביאים מבני חובב חותן משה מוכיח שחובב הוא יתרו‪ ,‬שבכל מקום שמזכיר חותן‬
‫משה מזכיר יתרו‪:‬‬
‫‪ .6‬אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת שמות פרק ב פסוק יח‬
‫(יח) ותבאנה אל רעואל אבי אביהן היה‪ ,‬כי יתרו היה חותנו‪ ,‬והוא חובב‪ ,‬וכתיב מבני‬
‫חובב חותן משה (שופ' ד‪ ,‬יא)‪ ,‬וכתיב לחובב בן רעואל המדיני (במד' י‪ ,‬כט)‪:‬‬
‫‪ .7‬שמות פרק יח‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ִּֽי־הֹוצִּ֧יא‬
‫ִ‬
‫שה ּו ְליִש ְָּר ֵ ֖אל ע ֶַ֑מֹו כִ‬
‫שר ע ָּ ָָּ֤שה אֱלהִים֙ לְמ ֹ ֔ ֶ‬
‫שה אֵת֩ כָּל־ ֲא ֶׁ֨ ֶ‬
‫ש ַ֞ ַמע יִּת ֨רֹו כ ֵֹ֤הן מִּדיָן֘ ח ֵֹ֣תן מ ֹ ֔ ֶ‬
‫(א) ַוי ִ ְ‬
‫ִלּוחִּֽיהָּ‪:‬‬
‫ַאחר ש ֶ‬
‫הִ֛ ' אֶת־יִש ְָּר ֵ ֖אל ִמ ִמצ ָּ ְִּֽרי ִם‪( :‬ב) ַוי ִ ֶַׁ֗קח יִּתרֹו֘ ח ֵֹ֣תן מ ֹ ֔ ֶ‬
‫שה אֶּ ת־צִּפ ָ ָֹ֖רה ֵ ֹּ֣אשֶת מ ֶ ֶֹ֑שה ַ ֖‬
‫‪ .8‬רש"י שמות פרק יח‬
‫יתרו ‪ -‬שבע שמות נקראו לו רעואל‪ ,‬יתר‪ ,‬יתרו‪ ,‬חובב‪ ,‬חבר‪ ,‬קיני‪ ,‬פוטיאל‪ .‬יתר‪ ,‬על שם‬
‫שיתר פרשה אחת בתורה (להלן פסוק כא) ואתה תחזה‪ .‬יתרו לכשנתגייר וקיים המצות‬
‫הוסיפו לו אות אחת על שמו‪ .‬חובב שחבב את התורה‪ .‬וחובב הוא יתרו‪,‬ד שנאמר‬
‫(שופטים ד יא) מבני חובב חותן משה‪ .‬ויש אומרים רעואל אביו של יתרו היה‪ ,‬ומה הוא‬
‫אומר (שמות ב יח) ותבאנה אל רעואל אביהן‪ ,‬שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא‪ .‬בספרי‪:‬‬
‫‪ .9‬מכילתא דרבי ישמעאל יתרו ‪ -‬מסכתא דעמלק פרשה א‬
‫וישמע יתרו‪ .‬שבעה שמות נקראו לו‪ :‬יתר‪ ,‬יתרו‪ ,‬חובב‪ ,‬רעואל‪ ,‬חבר‪ ,‬פוטיאל‪ ,‬קני‪ .‬יתר‪,‬‬
‫שהותיר פרשה אחת בתורה‪ .‬יתרו‪ ,‬שייתר במעשים טובים‪ .‬חובב‪ ,‬שהיה חביב למקום‪.‬‬
‫רעואל‪ ,‬שהיה כריע למקום‪ .‬חבר‪ ,‬שנעשה כחבר למקום‪ .‬פוטיאל‪ ,‬שנפטר מעבודה זרה‪.‬‬
‫קני‪ ,‬שקנא לשמים וקנה לו תורה‪ - .‬ד"א וישמע יתרו‪ ,‬מתחלה לא היו קוראין לו אלא‬
‫יתר‪ ,‬שנאמר שמות ד יח וילך משה וישב אל יתר חותנו‪ ,‬וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו‬
‫אות אחת‪ .‬וכן אתה מוצא באברהם‪ ,‬שמתחלה לא היו קוראין אותו אלא אברם‪,‬‬
‫וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת‪ ,‬ונקרא שמו אברהם‪ .‬וכן אתה מוצא‬
‫בשרה‪ ,‬שמתחלתה היו קוראין אותה שרי‪ ,‬וכשעשתה מעשים טובים הוסיפו לה אות‬
‫אחת גדולה ונקראת שמה שרה‪ .‬וכן אתה מוצא ביהושע‪[ ,‬שמתחלה היו קוראין אותו‬
‫הושע‪ ,‬וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יהושע‪ ],‬שנא' במדבר יג טז ויקרא‬
‫משה להושע בן נון יהושע‪ .‬ויש אחרים שפחתו מהם; יש לך ללמד מעפרון‪ ,‬שמתחלה היו‬
‫קוראין אותו עפרון‪ ,‬וכששקל הכסף מיד אברהם פחתו אות אחת משמו‪ ,‬שנאמר וישמע‬
‫אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן את הכסף‪ ,‬עפרן כתיב‪ .‬וכן אתה מוצא ביונדב‪,‬‬
‫שמתחלה היו קוראין אותו יהונדב‪ ,‬וכשבא לאותו מעשה‪ ,‬פחתו לו אות אחת ונקרא‬
‫יונדב‪ ,‬שנאמר דברי הימים ב' כ לז בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך‪ .‬מכאן אמרו חכמים‪ ,‬אל‬
‫יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה ‪.‬‬
‫כהן מדין‪ .‬רבי יהושע אומר‪ ,‬כומר היה‪ ,‬כענין שנאמר ‪+‬שופטים יח ל‪ +‬ויהונתן בן‬
‫גרשום בן מנשה ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ‪ .‬רבי אלעזר המודעי‬
‫אומר‪ ,‬שר היה כענין שנאמר ‪ +‬שמואל ב' ח יח‪ +‬ובני דוד כהנים היו‪.‬‬
‫‪.10‬במדבר֘פרק֘יב‪֘,‬א‪-‬ג ֘‬
‫ִשה כ ִ ֻּ֖שית ל ָּ ִָּּֽקח‪( :‬ב)‬
‫(א) וַתְ דַ ֵֶׁ֨בר מ ְִר ָּיָ֤ם וְַאהֲר ֹ ֙ן בְמ ֹ ֔ ֶ‬
‫ֲשר ל ָּ ֶָּ֑קח כִ ִּֽי־א ָּ ֥‬
‫ִשה ַהכ ִ ֻּ֖שית א ֶ ֹּ֣‬
‫שה עַל־א ִֹ֛דֹות ָּהא ָּ ֥‬
‫ַם־בנּו דִ ֵ ֶ֑בר ַויִש ַ ְ֖מע הִּֽ'‪( :‬ג) ְוה ִָּא֥יש מ ֶ ֹ֖שה ענו ע ָָּּנֹּ֣יו מ ְֶ֑א ֹד מִכֹל֙‬
‫וַי ֹאמ ְֶׁ֗רּו ה ַ ֲָ֤רק אְַך־בְמֹשֶה֙ דִ ֶבֹּ֣ר ֔ה' הֲל֖ א ג ָּ ֹּ֣‬
‫ֲשר עַל־פְנֵ ֥י ָּהאֲדָּ מָּ ִּֽה‪ :‬ס‬
‫הָּ ִָּֽאדָּ֔ ם א ֶ ֖‬
‫‪.11‬ספרי֘זוטא֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫ר' שמעון אומר אף צפורה פתחה בדברים ואמרה למרים ומרים אמרה לאהרן ואהרן הוסיף על‬
‫דבריהם ונשאו ונתנו בדברים ומה היו הדברים אמרו כיון שנתמנו הזקנים הדליקו כל ישראל‬
‫נרות ועשו שמחה בשביל שעלו שבעים זקנים לשררה וכיון שראת מרים הנרות אמרה אשרי‬
‫אלו ואשרי נשותיהן אמרה לה צפורה אל תאמרי אשרי נשותיהן אלא אוי לנשותיהן שמיום‬
‫שדבר הקדוש ברוך הוא עם משה אחיך לא נזדקק לי מיד הלכה מרים אצל אהרן והיו נושאין‬
‫ונותנין בדבר שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה על עסקי פרישתו מן האשה‬
‫אמרו גיותן הוא משה וכי לא דבר הקדוש ברוך הוא אלא עמו בלבד כבר דבר עם נביאים‬
‫הרבה ועמנו ולא פירשנו מנשותינו כמו שפירש שנ' הרק אך במשה דבר ה'‪ .‬על אדות האשה‬
‫הכושית‪ ,‬וכי כושית היתה והלא מדינית היתה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך‬
‫היתה צפורה ניכרת במראיה ובמעשיה מכל הנשים ‪...‬‬
‫‪ .12‬תרגום֘אונקלוס֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫ומלילת מרים ואהרן במשה על עיסק אתתא שפירתא דנסיב ארי אתתא שפירתא דנסיב רחיק‪:‬‬
‫‪.13‬כתר֘יונתן֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫(א) וסיפרו מרים ואהרן במשה דברים שלא מהוגנים‪ ,‬על ענין אִשה כושית שהשיאו הכושים‬
‫למשה‪ ,‬בברחו מִן לפני פרעה‪ ,‬וגרשה‪ ,‬כי לאִשה השיאו את המלכה של כוש‪ ,‬וגרש מִמנו‪:‬‬
‫‪ .14‬רש"י֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫ותדבר֘מרים ֘ואהרן ‪ -‬היא פתחה בדבור תחילה‪ ,‬לפיכך הקדימה הכתוב תחלה‪ ,‬ומנין היתה‬
‫יודעת מרים שפרש משה מן האשה‪ ,‬רבי נתן אומר‪ ,‬מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר‬
‫למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה‪ ,‬כיון ששמעה צפורה‪ ,‬אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם‬
‫הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפרש בעלי ממני‪ ,‬ומשם ידעה מרים‬
‫והגידה לאהרן‪ .‬ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו‪ ,‬כך נענשה‪ ,‬קל וחומר למספר בגנותו של‬
‫חבירו‪ :‬האשה ֘הכשית ‪ -‬מגיד שהכל מודים ביפיה‪ ,‬כשם שהכל מודים בשחרותו של‬
‫כושי‪:‬כושית ‪ -‬בגימטריא יפת מראה‪:‬על֘אדות֘האשה ‪ -‬על אודות גירושיה‪ :‬כי֘אשה֘כשית֘‬
‫לקח ‪ -‬מה תלמוד לומר‪ ,‬אלא יש לך אשה נאה ביפיה ואינה נאה במעשיה‪ ,‬במעשיה ולא ביפיה‪,‬‬
‫אבל זאת נאה בכל‪ :‬האשה֘הכשית ‪ -‬על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה‬
‫כושי‪ ,‬כדי שלא תשלוט בו עין רעה‪ :‬כי֘אשה֘כשית֘לקח ‪ -‬ועתהל גרשה‪:‬‬
‫‪ .15‬אבן֘עזרא֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה‪ ,‬כי היא מדינית‪ ,‬ומדינים הם ישמעאלים‪ ,‬והם דרים‬
‫באהלים‪ ,‬וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין (חבקוק ג‪ ,‬ז)‪ .‬ובעבור חום השמש אין להם לבן‬
‫כלל‪ ,‬וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית‪ .‬וטעם כי אשה כושית לקח ‪ -‬זה הדבור שדברה‬
‫מרים‪ .‬ומה נכבד דברי קדמונינו שאמרו על הזקנים‪ :‬אשריהם ואוי לנשיהם‪ .‬והנה חשדו משה‬
‫כי לא נמנע לשכב עם צפורה רק בעבור שאיננה יפה‪:‬‬
‫‪ .16‬ר'֘יוסף֘בכור֘שור֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫ותדבר֘מרים֘ואהרון֘במשה‪ .‬על אודות האשה הכושית אשר לקח‪ .‬לפי הפשט‪ :‬שהיו אומרים‪,‬‬
‫"וכי לא מצא משה אשה מבנות ישראל שיקח לו לאשה‪ ,‬שהלך לקחת לו מבנות הכושים שהם‬
‫ערלים‪ ,‬וכי בשביל שהקב"ה מדבר עמו מתגאה‪ ,‬שאינו רוצה לישא אשה מבנות ישראל שבקש‬
‫אשה במרחק"?‪ :‬כי֘אשה֘כושית֘לקח‪ .‬לפי שלא מצינו במקום אחר שמשה לקח אשה כושית ‪-‬‬
‫הגיד לך הכתוב‪ :‬כי בודאי אשה כושית לקח‪ .‬ועל צפורה לא דברו שלא היתה מישראל‪ ,‬כי אז‬
‫אנוס היה‪ ,‬מפני שהיה בורח‪ ,‬ולא יכול לבא במצרים בתוך בני ישראל‪.‬‬
‫‪ .17‬חזקוני֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פרק֘יב֘פסוק֘א ֘‬
‫על אדות האשה הכשית מלכה כושית כמו שכתוב בדברי הימים דמשה והוא לא נזקק לה‪ .‬ואין‬
‫לפרשו על צפורה דאם כן מאי דכתיב כי אשה כשית לקח וכי עד עתה לא היינו יודעים שלקח‬
‫הוא את צפורה ועוד הרי צפורה לא היתה כושית‪ ,‬כי כוש מבני חם ומדין מבני קטורה אשר‬
‫ילדה לאברהם‪.‬‬
‫‪.18‬שופטים פרק ד‪,‬‬
‫ֲשר‬
‫(יא) ו ֶ ְָ֤חבֶר ַהקֵינִ ֙י נִפ ָּ ְֹּ֣רד ִמ ַ֔קי ִן ִמבְנֵ ֥י ח ָ ָֹ֖בב ח ֵ ֹֹּ֣תן מ ֶ ֶֹ֑שה ַו ֵיֹּ֣ט ָאה ֳ֔לֹו עַד־אֵל֥ ֹון בצענים ְב ַצ ֲענַ ִנ֖ים א ֶ ֥‬
‫ֶל־א ֹהֶל י ָּ ֵ֔על ֵ ֖אשֶת ֶ ֹּ֣חבֶר ַהקֵי ִנֶ֑י ִכֹּ֣י ש ֶָּׁ֗לֹום ֵּ֚ ֵבין י ִ ָֹּּ֣בין מֶ ִּֽלְֶך־ח ָּ֔צֹור‬
‫א ֶ ִּֽ‬
‫ֶת־קדֶ ש‪(... :‬יז) וְסִ ִּֽיס ְָּרא֙ ָּנֹּ֣ס ב ְַרגְ ָּ֔ליו א ֹּ֣‬
‫ּו ֵֹּ֕בין ֵ ֖בית ֶ ֥חבֶר הַקי ִּנ ֶֽי‪:‬‬
‫‪.19‬רלב"ג֘שופטים֘פרק֘ד֘פסוק֘יא ֘‬
‫(יא) והנה זכר שחבר הקיני היה נפרד מקין מבני חובב חתן משה שספר למעלה שישבו את‬
‫יהודה במדבר יהודה ונטה אהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש ויורה פועל יעל שמנהג חבר‬
‫הקיני היה כמנהג שאר בני חובב להתנהג בדת ישראל ולזה השתדלה יעל להרוג סיסרא ואמנם‬
‫היה שלום בין חבר הקיני ובין סיסרא עם היות המלחמה בין סיסרא ובין ישראל כי אולי חבר‬
‫הקיני נתן צוארו תחת עול יבין מלך כנען או היתה אהבה ביניהם לסבה אחר'‪:‬‬
‫‪ .20‬ספרי֘במדבר֘פרשת֘בהעלותך֘פיסקא֘עח֘ד"ה֘(עח)֘ויאמר ֘‬
‫(עח) ויאמר משה לחובב בן רעואל‪ ,‬חובב היה שמו רעואל היה שמו שנאמר ותבואנה אל‬
‫(שופטים ד יא)‬
‫רעואל אביהן (שמות ב יח) כשהוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה‬
‫חובב היה שמו ולא רעואל היה שמו ומה ת"ל ותבואנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות‬
‫קורים לאבי אביהם אבא ר"ש בן מנסיא אומר רעואל היה שמו ריע של אל שנא' ויבוא אהרן‬
‫וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים ר' דוסתאי אומר קיני היה שמו ולמה‬
‫(דברים לב‬
‫נקרא שמו קיני שפירש ממעשה קיני דבר שמקנאים בו למקום שנ' הם קנאוני בלא אל‬
‫כא) ואומר אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה (יחזקאל ח ג) ר'֘יוסי אומר קיני היה שמו ולמה‬
‫נקרא שמו קיני שקנה את השמים ואת הארץ ואת התורה ר'֘ישמעאל֘בר'֘יוסי אומר רעואל‬
‫היה שמו ולמה נקרא שמו רעואל שריעה לאל שנאמר ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז י) ר'֘‬
‫שמעון֘בן֘יוחי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה‬
‫שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) והלא אף בידי משה היו מסיני שנאמר אם את הדבר‬
‫הזה תעשה וצוך אלהים (שם ‪/‬שמות י"ח כ"ג‪ )/‬ולמה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי כדי‬
‫שיתלה הדבר ביתרו חובב על שם שחיבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחיבבו את‬
‫ֶל־בית‬
‫התורה כיתרו וכשם שחיבב יתרו את התורה כך חיבבו בניו את התורה שנאמר ה ְ֘‬
‫ָּלֹוְך א ֵ ֹּ֣‬
‫ִים ודבר אליהם דברי ה' (ירמיה לה ב) הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אותו כאלו הוא‬
‫ה ֵָּר ָּכב ֒‬
‫חרב עכשיו ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וגו' ונשמע בקול יונדב וגו' ונשב באהלים ונשמע‬
‫ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ועל ששמעו למצות יונדב אביהם העמיד מהם המקום סופרים‬
‫שפְחָ֤ ֹות סֹפ ְִרים֙ יֹש ֵ ְֹּ֣בי י ַ ְע ֵ֔בץ‬
‫שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים [ּו ִמ ְ‬
‫(דברי הימים א' ב נה)‬
‫ֵית־רכָּ ִּֽב‪ :‬ס]‬
‫ש ְמע ִ ָּ֖תים שּוכ ִ ֶָּ֑תים ֵּ֚ ֵהמָּה ַהקִּי ִּנֵ֣ים ַה ָּב ִ֔אים ֵמח ַ ַ֖מת א ֲִב֥י ב ֵ‬
‫תִ ְרע ִ ָּ֥תים ִ‬
‫תרעתים על שם ששמעו תרועה מהר סיני‪ ,‬תרעתים על שם שהיו מתריעים ומתענים‪ ,‬תרעתים‬
‫על שם שלא היו מגלחים‪ ,‬תרעתים על שם שהיו יושבים בפתח שערי ירושלם‪ ,‬שמעתים על‬
‫שם ששמעו מצות אביהם‪ ,‬סוכתים על שם שלא סכו את השמן‪ ,‬סוכתים על שם שהיו יושבים‬
‫בסוכות‪ ,‬יושבי יעבץ שהניחו את יריחו והלכו להם אצל יעבץ לעדר ללמוד הימנו תורה‬
‫שנאמר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו' ויבא אלהים את אשר שאל (שם ‪/‬דברי הימים א'‪ /‬ד י) הם‬
‫חסרים ממי ילמדו והוא חסר למי ילמד באו חסרים ללמוד אצל חסר למי ילמד שנאמר ובני‬
‫קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א טז) ומנין שבניו של יונדב בן רכב הן הן בניו של‬
‫יתרו שנאמ' המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב מה שכר נטלו על כך ולבית הרכבים‬
‫אמר ירמיה כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם אל מצות יהונדב אביכם לא‬
‫יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים ר'֘יהושע֘אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא‬
‫כל ישראל לא נכנסו להיכל אלא שהיו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה וי"א מבנותיהם‬
‫נשואות לכהנים והיו מבני בניהם מקריבים על גבי מזבח והרי דברים ק"ו ומה אלו שקירבו את‬
‫עצמם כך קירבם המקום ישראל שעושים את התורה עאכ"ו ‪...‬‬
‫‪.21‬ירמיהו֘פרק֘לה‪֘,‬א‪-‬י ֘‬
‫ָּלֹוְך‬
‫ְהּודה לֵאמִֹּֽר‪( :‬ב) ה ְ֘‬
‫(א) הַדָּ בָּ ִ֛ר ֲאשֶר־ ָּה ָּי ֥ה אֶ ִּֽל־י ְִר ְמ ָּי֖הּו מ ֵ ֵֹּ֣את ֶ֑ה' בִי ֵֶׁ֨מי י ְהֹוי ִ ִָּּ֧קים בֶן־י ֹא ִ‬
‫ש ָּי ִ֛הּו מֶ ֥ לְֶך י ָּ ֖‬
‫אֹותם ָּיִּֽי ִן‪( :‬ג) ָּו ֶא ַַ֞קח‬
‫ֶל־ַאחת ַה ְלש ֶָּ֑כֹות ְו ִה ְ‬
‫ִים וְדִ ב ְַר ָּ ֹּ֣ת אֹותָּ֔ ם ַוהֲבִ ִּֽאֹותָּ ם֙ ֵ ֹּ֣בית ֔ה' א‬
‫ֶל־בית ה ֵָּר ָּכב ֒‬
‫ִית ָּ ֖‬
‫שק ָּ ֥‬
‫ַ֖‬
‫א ֵ ֹּ֣‬
‫ָָּאבא‬
‫אֶת־י ַ ֲאזַנְ ָּיָ֤ה בֶ ִּֽן־י ְִר ְמיָּ֙ה ּ֙ו בֶן־ ֲח ַב ִצנְ ָּ֔יה ְואֶת־א ָּ ֶ֖חיו ְואֶת־כָּל־ב ָָּּנֶ֑יו ו ֵ ְ֖את כָּל־בֵ ֥ית ה ֵָּרכָּבִ ִּֽים‪( :‬ד) ו ִ ָ֤‬
‫ֲשר ִמ ֶַׁ֗מעַל‬
‫ֱלהים ֲא ֶ‬
‫א ֹתָּ ם֙ ֵ ֹּ֣בית ֔ה' אֶל־ ִל ְ‬
‫שר־ ֵ֙א ֶצל֙ ִלש ְַכֹּ֣ת ַהש ִָּ֔רים א ֶ ֹּ֣‬
‫ש ֶַׁ֗כת בְנֵ ִ֛י חָּנָּ ֥ן בֶן־יִגְדַ ְל ָּי֖הּו ִ ֹּ֣איש ָּהא ִ ֶ֑‬
‫ש ָּי ֥הּו בֶן־ש ַֻּל֖ם ש ֹמֵ ֥ר הַסַ ִּֽף‪( :‬ה) ָּוא ֶַ֞תֵ ן ִלפ ְֵנֹּ֣י׀ ב ְֵנֹּ֣י בֵית־ה ֵָּר ָּכ ִֶׁ֗בים ְגב ִִעִ֛ים ְמל ִֵא֥ים ַ ֖יי ִן וְכ ֶֹ֑סֹות‬
‫ְל ִלשְכַ ִ֛ת ַמ ֲע ֵ‬
‫ֵאמ ֹר ִּ֧לא‬
‫ֶן־ר ֶָּׁ֜כב ָא ִֶׁ֗בינּו צ ִָּּוָ֤ה ָּע ֵל֙ינ ּ֙ו ל ֔‬
‫שתֶ ה־ ָּ ֶ֑יי ִן ִכ ֩י יֹונָדָ֨ ב ב ֵ‬
‫ֵיהם שְתּו־ ָּיִּֽי ִן‪( :‬ו) וַי ֹאמ ְ֖רּו לֹּ֣ א נִ ְ‬
‫וָּא ֹמַ ֥ר ֲאל ֶ ֖‬
‫ּוביִּת לִּֽא־תִ בְנֶׁ֗ ּו ְו ֶז ַָ֤רע לִּֽא־תִ ז ְָּר֙ע ּ֙ו ו ְֶכ ֶֹּ֣רם לִּֽא־תִ ָּ֔טעּו וְל֥ א ִי ִּֽ ְה ֶי֖ה‬
‫תִ שְתּו־ ַיִ֛י ִן א ֶַת֥ם ּו ְבנ ֶ‬
‫ֵיכ֖ם עַד־עֹולָּ ִּֽם‪( :‬ז) ַ ֵ֣‬
‫ֲשר א ֶ ַ֖תם ג ִ ָּ֥רים ָּשִּֽם‪:‬‬
‫ל ֶָּכֶ֑ם ִּ֠ ִכי ָּב ֳאה ִָּלָ֤ים ֵ ִּֽתשְב ּ֙ו כָּל־יְמֵי ֶ֔כם ְל ֶַׁ֨מעַן תִ ִּֽחְיֶׁ֜ ּו י ִ ָָּ֤מים ַרבִים֙ עַל־פ ְֵנֹּ֣י ָּהאֲדָּ ָּ֔מה א ֶ ֥‬
‫שינּו‬
‫ֲשר צ ִָּּוֶ֑נּו ְל ִבל ִ ְָ֤תי שְתִֹּֽות־ ֙י ַי ִ ֙ן כָּל־י ָּ ֵ֔מינּו א ַ ֲֹּ֣נחְנּו נָּ ֔ ֵ‬
‫ש ֶַׁ֗מע ב ְֶׁ֨קֹול י ְהֹונ ָּ ָָּ֤דב ב ֵ‬
‫(ח) ַונִ ְ‬
‫ֶן־ר ָּכ ֙ב ָא ִ֔בינּו ל ְ֖כ ֹל א ֶ ֹּ֣‬
‫שב ֵ ְֶ֑תנּו ו ְֶכ ִֶּ֧רם ְוש ֶָּדִ֛ה ָּו ֶז ַ֖רע ל֥ א ִי ִּֽ ְהי ֶה־לָּ ִּֽנּו‪( :‬י) ו ֵ ַ֖נשֶב‬
‫ב ֵָּנ֖ינּו ּובְנ ֵֹתִּֽינּו‪( :‬ט) ּו ְל ִבל ִ ְִ֛תי בְנ֥ ֹות ב ִ ָּ֖תים ְל ִ‬
‫בָּ ִּֽ ֳאה ִָּלֶ֑ים ַונִש ַ ְֹּ֣מע ַו ַ֔נעַש כ ְ֥כ ֹל ֲאשֶר־צ ִָּּו֖נּו יֹונ ָּ ָּ֥דב ָאבִ ִּֽינּו‪:‬‬