ÌÂȇ) Ï ÔÒÈ (

‫שנה ד עלון מס' ‪ | 178‬שבוע פרשת אחרי קדושים | ניסן – אייר תשע"ה‬
‫ביאורי בספר התניא‬
‫ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא‬
‫לפי סדר השיעור היומי‬
‫ערוכים מכל כתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א מה"מ‬
‫‪(ÔÒÈ
Ï) ‡ ÌÂÈ‬‬
‫"והנה באהבה יש ג"כ שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם"‬
‫וזהו ג"כ ההפרש בין העבודה באברהם להעבודה דיצחק בענין האהבה‪ ,‬שאברהם הוא בחינת אהבת עולם‪ ,‬ויצחק הוא‬
‫בחינת אהבה רבה‪ ,‬דאהבת עולם הוא בגדר הכלים‪ ,‬אבל אהבה רבה היא בחינת רצוא למעלה מגדר הכלים‪ ,‬ובבחינת‬
‫אהבה רבה אין שייך הפסק כלל‪ ,‬כמ"ש בתו"א ד"ה חכלילי עינים מיין‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' נו(‬
‫"ובאה מלמעלה בבחי' מתנה"‬
‫ויש לקשר זה עם תורת הבעש"ט עה"פ והיה כי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה‬
‫וגו'‪ ,‬שכאשר באים אל הרצון והמרוצה שישנו במתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל‪ ,‬אזי העבודה בזה היא‬
‫לפעול שיהיה בהתיישבות )וישבת בה(‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם הענינים הנעלים ביותר שנמשכים מלמעלה‪ ,‬צריכים לפעול בהם‬
‫שיהיו בהתיישבות )שענין זה הוא ע"ד הענין דגילוי אצילות בבי"ע כנ"ל( – שגם ענין זה נפעל ע"י רבינו הזקן דוקא‬
‫בהתגלות תורת חסידות חב"ד‪ .‬והענין בזה‪ ,‬שהחידוש דתורת חסידות חב"ד הוא שכל הענינים צריכים להיות ע"י‬
‫עבודה דוקא‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם בהענינים שנמשכים מלמעלה באופן של מתנה וירושה צריך להיות ענין של עבודה‪ ,‬לפעול‬
‫שיהיו בהתיישבות‪ ,‬וטעם הדבר‪ ,‬דנוסף לכך שע"י העבודה בענינים אלו ישנו העילוי שאין זה בבחינת נהמא דכיסופא‪,‬‬
‫הרי ע"י העבודה מגיעים לדרגא נעלית יותר ממה שניתן מלמעלה באופן של מתנה וירושה )היינו באופן נעלה יותר‬
‫ממעלת שניהם יחד(‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ז עמ' שטז‪ ,‬שיז(‬
‫"וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וגו' "‬
‫עם היות שכללות ענין הרצון‪ ,‬ובפרט כאשר רוצה בדבר הזולת‪ ,‬הוא באין ערוך לגבי עצם הנפש‪ ,‬מ"מ‪ ,‬ברצון זה‬
‫נמצא העצם‪ ,‬שהרי הרצון הוא הטיית הנפש ובו הוא נמצא‪ ,‬וכמאמר הבעש"ט במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא‪.‬‬
‫וזהו הטעם שהרצון הוא שליט על כל הכחות וגם על כח התענוג‪ .‬וכמשנת"ל שגם ענינים כאלו שמצד עצמם אין בהם‬
‫תענוג‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬שהם היפך התענוג‪ ,‬מ"מ יוכל לרצות בהם‪ ,‬וכאשר ירצה בהם אזי יהיה לו תענוג‪ .‬וכמו"כ לאידך‬
‫גיסא‪ ,‬שגם ענינים שמצד עצמם יש בהם תענוג‪ ,‬שאפשר לא ירצה בהם‪ ,‬וכלשון הידוע שהיה רבינו הזקן אומר‬
‫בדביקותו בתפלה‪ :‬מי לי בשמים ועמך לא חפצתי‪ ,‬איך וויל זע ג)ר ניסט‪ ,‬איך וויל ניט דאיין ג"ע‪ ,‬איך וויל ניט דאיין‬
‫עוה"ב כו'‪ ,‬איך וויל מער ניט *ז דיך *ליין‪ ,‬דעם היות שבג"ע הוא אמיתית התענוג‪ ,‬מ"מ אפשר שלא ירצה בזה‪ ,‬והיינו‬
‫לפי שברצון נמצא העצם‪ ,‬שהוא למעלה מהתענוג‪ ,‬ושליט עליו‪ .‬ולכן‪ ,‬אף שהרצון הוא באין ערוך לעצם הנפש‪ ,‬מ"מ‪,‬‬
‫נמצא בו העצם‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' רכח(‬
‫א‬
‫‬
‫כל הלבושים‪ ,‬גם הלבושים המעלימים לגמרי – כוונתם היא בשביל הגילוי‪.‬‬
‫וכפי שמצינו בענין זה משל מא' הצדיקים )"* גוטן אידן"(‪ ,‬מילדים ששיחקו ב"מחבואים"‪ ,‬שא' מתחבא כדי שחבירו‬
‫יחפש אחריו‪ .‬פעם התחבא א' הילדים‪ ,‬וחבירו – במקום לחפשו‪ ,‬הסתלק לגמרי‪ .‬פרץ הילד המתחבא בבכי מר‪ :‬הוא‬
‫מתחבא‪ ,‬ואף אחד אינו מחפש אחריו !‪...‬‬
‫וכן הוא בנוגע לההעלם וההסתר שהקב"ה מסתיר את עצמו – שהכוונה בזה היא כדי שיחפשו אחריו‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר‬
‫מחפשים את הקב"ה אע"פ שהוא מסתתר – הרי זה ענין פנימי כו'; משא"כ כאשר אין מחפשים כלל – הרי זה לגמרי‬
‫היפך הכוונה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬גם כאשר האדם מחפש את הקב"ה‪ ,‬ומסיר את הלבושים המעלימים – יש בזה כמה מדריגות‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬
‫ויובן ע"פ משל‪:‬‬
‫כאשר אדם בא אל המלך – צריך לעבור תחילה דרך חצר המלך‪ ,‬ואח"כ נכנס להדירה ועובר בהחדרים ורואה את כל‬
‫השרים כו'‪ ,‬ורק אח"כ מגיע הוא אל המלך עצמו‪:‬‬
‫אמנם‪ ,‬מצד גודל ההתפעלות שמתפעל בהיותו בחצר המלך – עלול האדם לשקוע לחלוטין )"פ*רטרונקען ווערן"(‬
‫בהתפעלות זו‪ ,‬ולא להמשיך הלאה‪.‬‬
‫וישנו מי שאינו מסתפק בכל הגילויים שרואה בחצר המלך‪ ,‬וממשיך ללכת הלאה‪ ,‬אבל‪ ,‬בהכנסו פנימה יותר –‬
‫מתפעל גם הוא‪ ,‬ואינו ממשיך הלאה‪ .‬ובזה ישנם כמה וכמה מדריגות‪ ,‬והצד השוה שבהם – שכולם נעצרים במקום‬
‫מסויים‪ ,‬ואינם מגיעים את המלך עצמו‪.‬‬
‫אך‪ ,‬ישנו אדם – חכם גדול ביותר‪ ,‬או בן המלך – שמצד העצם שלו קשור הוא עם עצם המלך‪ ,‬והוא אינו מסתפק‬
‫בגילויים‪ ,‬איזה שיהיו‪ .‬את שכלו ומדותיו – משאיר הוא אמנם בא' המקומות הקודמים‪ ,‬אבל הוא עצמו‪ ,‬מצד העצם‬
‫שלו – נמשך הוא אל עצם המלך‪.‬‬
‫וככל הדברים האלה יש גם בעבודת ה'‪:‬‬
‫ישנו מי שבשעה שמתבונן בגדולת הוי'‪" ,‬מה גדלו מעשיך" ו"מה רבו מעשיך"‪ ,‬יוצא הוא אמנם עי"ז מלבושי הטבע‬
‫המסתירים לגמרי‪ ,‬ועומד בתנועה של קירוב לאלקות‪ ,‬אבל‪ ,‬מצד גודל ההתפעלות שמתפעל מגדולת הוי' שבהתהוות‬
‫העולם – נעצר הוא במדריגה זו‪ ,‬ואינו ממשיך למעלה יותר‪ .‬והיינו‪ ,‬לפי שעבודתו היא רק מצד בחינת נר"נ‪ ,‬שהם‬
‫כחות פנימיים‪.‬‬
‫וישנו מי שעבודתו היא מצד מקיף דחיה‪ ,‬ולכן אין הוא נעצר בהתבוננות בדרגת האלקות שבהתלבשות בעולמות‪ ,‬אלא‬
‫עולה למעלה יותר ומתבונן בהפלאת הא"ס שלמעלה מעולמות; אלא‪ ,‬שבמדריגה זו‪ ,‬נעצר גם הוא‪ ,‬ואינו ממשיך‬
‫למעלה יותר‪.‬‬
‫וישנה עבודה נעלית יותר – העבודה שמצד מקיף דיחידה‪ ,‬שהיא "חבוקה ודבוקה בך"‪ ,‬בדוגמת בן לאביו‪ ,‬שמצד‬
‫בחינה זו אינו נעצר ואינו מסתפק בגילויים‪ ,‬איזה שיהיו‪ ,‬אלא נמשך להעצמות‪ .‬וכמאמר אדמו"ר הזקן‪" :‬מי לי בשמים‬
‫ועמך לא חפצתי בארץ‪ ,‬איך וויל זע ג)ר ניסט‪ ,‬איך וויל ניט דאיין ג"ע‪ ,‬איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו'‪ ,‬איך וויל מער‬
‫ניט *ז דיך *ליין"‪.‬‬
‫והנה ידוע‪ ,‬שגילוי הנשמה הוא ע"י התורה‪ .‬והיינו‪ ,‬שאף שהנשמה היא למעלה מהתורה‪ ,‬מ"מ‪ ,‬גילוי הנשמה הוא ע"י‬
‫התורה דוקא‪.‬‬
‫ובתורה גופא – ישנם כמה מדריגות‪ ,‬והמדריגה המתגלית בנשמה – היא כפי המדרגה בתורה שעל ידה נעשה הגילוי‪.‬‬
‫ובכללות ישנם בתורה ב' מדריגות – גליא דתורה ופנימיות התורה‪:‬‬
‫גליא דתורה – נתלבשה בדברים גשמיים‪ ,‬ושייכת להעולם‪ ,‬ולכן המדריגה המתגלית על ידה בנשמה היא נר"נ בלבד;‬
‫ופנימיות התורה‪ ,‬שהיא למעלה מהעולם – מגלה בנשמה את המקיף דחיה‪ ,‬ואפילו מקיף דיחידה‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ו ח"א עמ' ‪(49 – 51‬‬
‫‬
‫ב‬
‫היה אדמו"ר הזקן אומר בשעת דביקותו "מי לי בשמים גו'‪ ,‬איך וויל ניט דיין גן עדן איך וויל ניט דין עולם הבא כו'‪,‬‬
‫איך וויל מער ניט *ז דיך *ליין"‪.‬‬
‫וע"י הצמאון נעשה גילוי אור החדש אל המקבל‪ ,‬בגאולה העתידה במהרה בימינו‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' ‪(126‬‬
‫‬
‫איתא במדרש שהרעב הראשון היה בימי אדם הראשון‪ ,‬ומונה עוד שמונה‪ ,‬והרעב העשירי יהיה בביאת המשיח‪ ,‬אלא‬
‫שהרעב ההוא יהיה "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי הוי' "‪.‬‬
‫והענין בזה‪ ,‬לעתיד לבוא יהיה אמיתית הצמאון לאלקות באופן ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי‬
‫ולבבי" )תהלים עג‪ ,‬כה – ו( לעצמות ומהות‪.‬‬
‫בזמן הזה לא יכול להיות צמאון כזה לאלקות‪ ,‬כיון שאין אפשרות לרוות את גודל הצמאון‪ ,‬ו"אין הקב"ה בא בטרוניא‬
‫עם בריותיו" )ע"ז ג‪ ,(.‬אבל לעתיד לבוא יוכלו מיד לרוות את הצמאון‪ ,‬כיון שאז תהיה התגלות העצמות ללא לבושים‪,‬‬
‫כמ"ש )ישעיה ל‪ ,‬כ‪ .‬וראה תניא פל"ו( "ולא יכנף עוד מוריך"‪.‬‬
‫)התוועדויות תשי"ז ח"א עמ' ‪ 112‬ושם הערה ‪(54‬‬
‫‪(¯Èȇ ‡) · ÌÂÈ‬‬
‫"כמעשה דר"א בן דורדייא"‬
‫והנה‪ ,‬ידע איניש בנפשיה שנברא באופן מדוד ומוגבל ]וכידוע השקו"ט בגמרא ובפוסקים אודות כהן שיש לו אבר‬
‫מיוחד )ששה אצבעות ביד וכיו"ב( אם מותר בעבודה כו'‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שבריאת האדם היא באופן מדוד ומוגבל דוקא[‪.‬‬
‫וא"כ‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬כיצד תובעים ממנו עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה – עבודת התשובה ?!‬
‫הנה על זה אומרים לו שעבודת התשובה אינה באופן ד"כחי ועוצם ידי"‪ ,‬אלא ע"י נתינת כח מלמעלה‪:‬‬
‫נשמת כל איש ישראל היא "חלק אלקה ממעל ממש"‪ .‬ונשמה זו ענינה ]לא "פקדון" שאסור להשתמש בו‪ ,‬אלא‬
‫תפקידה[ להחיות את האדם בכל עניניו‪ ,‬החל מהשכל שבראש עד לכח ההילוך שברגל‪ ,‬במחשבה דיבור ומעשה בפועל‬
‫ממש‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שכל פעולותיו ומעשיו הם ע"פ הוראות הנשמה – "חלק אלקה ממעל ממש"‪.‬‬
‫ומאחר שנשמתו היא "חלק אלקה ממעל ממש"‪ ,‬ונשמה זו היא ה"עיקר" אצלו‪ ,‬כאמור לעיל שכל הנהגתו היא ע"פ‬
‫הוראות הנשמה – מובן‪ ,‬שאין מדידה והגבלה ביכלתה של הנשמה‪ ,‬ולכן בכחו של כאו"א מישראל להגיע לדרגת‬
‫התשובה‪ ,‬למרות היותה עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה‪.‬‬
‫)התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' ‪(49‬‬
‫‬
‫וע"ד מארז"ל אודות ר' אליעזר בן דורדייא – "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת"‪ .‬דהנה‪ ,‬ידוע ומובן גודל‬
‫מעלתו של רבינו הקדוש‪ ,‬שהיה לו ריבוי תורה ומעשים טובים וכו'‪ ,‬ואעפ"כ "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה‬
‫אחת"‪ ,‬מצד גודל המעלה דעבודת התשובה‪.‬‬
‫)התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' ‪(110‬‬
‫"עכ"פ בסור מרע ועשה טוב"‬
‫הנה כתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו‪ ,‬והיינו‪ ,‬שפסוק זה מבאר סדר העבודה מלמטה למעלה )דע"פ רוב‬
‫הנה סדר עבודת האדם הוא בדרך מלמטלמ"ע(‪ ,‬שהסדר בזה‪ ,‬שתחילה היא העבודה דסור מרע ואח"כ היא העבודה‬
‫דועשה טוב‪ .‬והנה‪ ,‬העבודה דסור מרע היא לתקן את החטאים והעונות‪ ,‬שעליהם נאמר כי אם עונותיכם היו מבדילים‬
‫ג‬
‫ביניכם לבין אלקיכם‪ ,‬אלקיכם דייקא שפירושו אלקה שלכם )כמו אלקינו‪ ,‬אלקה שלנו(‪ ,‬והיינו שהאלקות הוא‬
‫בפנימיות ובגילוי אצלו וכו'‪.‬‬
‫כדי שיהיה אלקיכם בבחינת גילוי צריך להיות הענין דסור מרע‪ ,‬וזוהי התחלת העבודה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שיתבונן במעמדו‬
‫ומצבו ויתמרמר בנפשו כו'‪ ,‬שעי"ז פועל בעצמו לעקור את כל רצונותיו‪ ,‬שלא יהיו לו רצונות זרות‪ ,‬אלא רק רצון‬
‫אחד להוי' לבדו‪ .‬והו"ע קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬שמשעבד עצמו לגמרי לאלקות שיהיה לו רק רצון אחד להוי' לבדו‪.‬‬
‫ועבודה זו נקראת בשם תשובה תתאה‪ ,‬תשוב ה' תתאה‪ ,‬והיינו‪ ,‬שתמורת מה שפעל ע"י החטא שהשכינה )בחינת ה'‬
‫תתאה( תהיה בגלות‪ ,‬הנה עתה פועל ע"י התשובה וקבלת עול מלכות שמים להשיבה למקורה ושרשה‪.‬‬
‫אמנם ההמשכה שע"י העבודה דסור מרע היא רק המשכת אור הממלא‪ ,‬שהרי העבודה דסור מרע ענינה לבטל את‬
‫ההבדלה שפעל ע"י עונותיו שמבדילים ביניכם לבין אלקיכם‪ ,‬ונת"ל שענין אלקיכם הוא אור המצומצם שמאיר‬
‫בפנימיות ובגילוי בנפשו‪ ,‬שבכללות הו"ע אור הממלא בלבד‪ .‬ולכן הנה לאחרי עבודת התשובה באופן דסור מרע‪ ,‬צ"ל‬
‫תשובה נעלית יותר‪ ,‬והו"ע העבודה דועשה טוב‪ ,‬והו"ע קבלת עול מצוות‪ ,‬שזהו ועשה טוב‪ ,‬דקאי על המצוות שנקראו‬
‫טוב‪ ,‬כמ"ש אמרו צדיק כי טוב‪ ,‬ועי"ז נעשה המשכת אור הסובב‪ .‬דהנה‪ ,‬טוב בגימטריא שם אהו"ה‪ ,‬וידוע שאהו"ה‬
‫הוא ר"ת את השמים ואת הארץ אני מלא‪ ,‬דקאי על אור הסובב‪ ,‬כמובן מזה שכולל שמים וארץ בהשואה‪ ,‬שהרי באור‬
‫הממלא יש הפרש בין שמים וארץ‪ ,‬כמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים‪ ,‬ואיתא במדרש נטה ימינו וברא שמים‬
‫נטה שמאלו וברא ארץ‪ ,‬והיינו‪ ,‬שהגילוי בשמים הוא בבחינת יד ימין שהוא בבחינת גילוי יותר‪ ,‬כמו באדם שעיקר‬
‫הכח הוא ביד ימין‪ ,‬ובארץ הוא בבחינת שמאל‪ ,‬יד כהה‪ ,‬וכיון שהפסוק את השמים ואת הארץ אני מלא כולל שמים‬
‫וארץ בהשואה‪ ,‬הרי מובן דקאי על עצמות אוא"ס שלמעלה מהעולמות‪ ,‬דהיינו אור הסובב‪ .‬וע"י העבודה דעשה טוב‪,‬‬
‫שהו"ע קיום המצוות‪ ,‬נמשך אור הסובב‪ .‬וכדאיתא בירושלמי עה"פ ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך‪ ,‬ואשים דברי‬
‫בפיך זו תורה‪ ,‬ובצל ידי כסיתיך זו גמ"ח )כללות המצוות(‪ ,‬והיינו‪ ,‬שהתורה היא באופן דדברי בפיך‪ ,‬שמורה על‬
‫הצמצום להיות בבחינת אור פנימי‪ ,‬דאף שהתורה היא דברי )דיבור שלי( ממש בעצמות אוא"ס‪ ,‬הרי‪ ,‬המשכתה למטה‬
‫היא באופן של צמצום האור להיות בפיך‪ ,‬משא"כ המצוות הנה גם כפי שהם נמשכים למטה הם בחינת צל‪ ,‬שענינו‬
‫מקיף‪ ,‬שלכן נקראים המצוות בשם לבושים‪ ,‬לפי שע"י המצוות נמשך אור הסובב‪.‬‬
‫והנה ב' העבודות דסור מרע ועשה טוב‪ ,‬שענינם קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות‪ ,‬הם בחינת תשובה תתאה‪,‬‬
‫אלא שהעבודה דסור מרע היא בחינת תשו"ת מלמטה למעלה‪ ,‬והעבודה דועשה טוב היא בחינת תשו"ת מלמעלה‬
‫למטה‪ .‬דהנה‪ ,‬ענין תשובה תתאה הוא חיבור אות ה"א תתאה עם אות וא"ו‪ ,‬שהוא יחוד ז"א ומלכות‪ ,‬יחוד קוב"ה‬
‫ושכינתיה‪ ,‬דמלכות הוא בחינת שכינתיה‪ ,‬אור הממלא‪ ,‬וז"א הוא בחינת קוב"ה‪ ,‬אור הסובב‪ .‬והיחוד דז"א ומלכות יכול‬
‫להיות בב' אופנים‪ ,‬העלאת ה"א תתאה לבחינת וא"ו‪ ,‬שהו"ע תשו"ת מלמטה למעלה‪ ,‬והמשכת אות וא"ו לבחינת ה"א‬
‫תתאה‪ ,‬שהוא תשו"ת מלמעלה למטה‪ .‬וזהו ההפרש בין העבודה דסור מרע להעבודה דעשה טוב‪ ,‬שהעבודה דסור מרע‪,‬‬
‫לעקור את רצונותיו הזרים ולקבל עליו עול מלכות שמים‪ ,‬היא תשו"ת מלמטה למעלה‪ ,‬תשוב ה"א תתאה‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שמשיב את השכינה )ה"א תתאה( למקורה ושרשה‪ ,‬באור הממלא‪ .‬והעבודה דעשה טוב‪ ,‬שענינה קבלת עול מצוות‪,‬‬
‫היא תשו"ת מלמעלה למטה‪ ,‬שהו"ע המשכת אות וא"ו‪ ,‬אור הסובב‪ ,‬מלמעלה למטה‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' צו‪ ,‬צט – ק(‬
‫‬
‫וכתורת הבעש"ט אודות הענין ד"סור מרע ועשה טוב" שאין זה ב' אופני עבודה בנוגע לב' דברים שונים‪ ,‬אלא כן הוא‬
‫סדר העבודה בענין אחד‪ .‬לכל לראש ישנו הענין ד"סור מרע"‪ ,‬ואח"כ נפעל הענין ד"ועשה טוב" בענין זה גופא‪ ,‬היינו‬
‫שמהפכים את הרע לטוב‪.‬‬
‫)התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' ‪(235‬‬
‫ד‬
‫‪(¯Èȇ ·) ‚ ÌÂÈ‬‬
‫פרק מד‬
‫"מפני שאתה ה' נפשי וחיי האמיתים לכן אויתיך"‬
‫ההתבוננות ששייכת לנפש האלקית היא ההתבוננות בגדולת ורוממות הא"ס‪ ,‬שהתבוננות זו מעוררת את נפש האלקית;‬
‫וההתבוננות ששייכת לנפש הבהמית היא ההתבוננות בדרגת האלקות השייכת ונוגעת אליו )דוקא(‪ ,‬שהתבוננות זו‬
‫מעוררת את נפש הבהמית‪.‬‬
‫ובפרטיות יש כמה מדריגות בהתבוננות השייכת לנפש הבהמית‪ :‬יראת העונש‪ ,‬יראת חטא‪ ,‬ועד להבחי' ד"לאהבה את‬
‫הוי' אלקיך גו' כי הוא חייך"‪ ,‬דהיינו "לאהבה כו' משום כי הוא חייך"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שאהבתו לאלקות היא בגלל שמסביר‬
‫לעצמו שאלקות הוא חייו כו' – שכל זה הוא בנוגע לעצמו‪ .‬ובכללות הרי זה אופן העבודה "על מנת לקבל פרס"‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' ‪(149‬‬
‫‪(¯Èȇ ‚) „ ÌÂÈ‬‬
‫"ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדרגת אהבת‬
‫רעיא מהימנא"‬
‫והנה‪ ,‬מכיון שסיפור זה סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬נשיא בישראל‪ ,‬שהוא רועה הממשיך אלקות בכל אחד מצאן מרעיתו‬
‫– הרי "אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדרגת אהבת רעיא מהימנא"‪,‬‬
‫ועד"ז "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא"‪ ,‬מ"מ‪ ,‬זוכה בכך כל אחד‪ ,‬לא מצד המקבל‪ ,‬כי אם‪ ,‬מצד המשפיע והנותן –‬
‫ד"מן שמיא מנו ליה " – שנותן בכאו"א מישראל את התוכן דתורת הבעש"ט הנ"ל שנמסרה על ידו‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ז ח"ב עמ' ‪(339‬‬
‫"רעיא מהימנא"‬
‫משה רבינו הוא "רעיא מהימנא"‪ ,‬רוען של ישראל‪ ,‬וישנה ההבטחה שרועה אמיתי "לא יעזוב את צאן מרעיתו"‪.‬‬
‫)התוועדויות תשמ"ב חלק א עמ' ‪(40‬‬
‫‪(¯Èȇ „) ‰ ÌÂÈ‬‬
‫"כדי לעשות נחת רוח לפניו ית' כבן העובד את אביו"‬
‫וכמאמר נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני‪ ,‬דפירוש נעשה רצוני הוא שע"י קיום המצוות נעשה )עס ווערט‬
‫אויפגעטאן( ענין הרצון למעלה‪ ,‬גם רצון המוחלט‪ ,‬והיינו לפי שקיום המצוות מגיע למעלה מרצון המוחלט‪ ,‬שמגיע‬
‫בהעצמות ממש‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' רז(‬
‫ה‬
‫‪(¯Èȇ ‰)  ÌÂÈ‬‬
‫"ומודעת זאת מ"ש בתיקונים כי בעולם הבריאה מקננא תמן אימא עילאה וכו' "‬
‫בבריאה אינו מאיר ספירת החכמה כי אם ספירת הבינה ושאר הספירות שלמטה ממנה‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ד עמ' רו(‬
‫‪(¯Èȇ Â) ˜"·˘ ÌÂÈ‬‬
‫"כדי להגדיל מדורת אש האהבה ברשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה"‬
‫כאשר העבודה הוא בבחינת חותם בולט‪ ,‬שהו"ע האהבה כרשפי אש בבחינת רצוא ויציאה מגדר הכלים‪ ,‬שהו"ע‬
‫הבליטה‪ ,‬הנה עי"ז נמשך מלמעלה בחינת חותם שוקע‪ .‬שהם האורות השקועים ומלובשים בכלים‪ ,‬והוא בחינת האור‬
‫דסדר השתלשלות‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' עח(‬
‫"כיתרון ומעלת הזהב על הכסף וכו' "‬
‫ויש לבאר ענין זה ע"פ מ"ש במדרש "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב‪ ,‬ולמה נברא‪ ,‬בשביל המשכן ובשביל בית‬
‫– המקדש"‪.‬‬
‫וההסברה בזה שנקט "זהב" דוקא – כי‪ ,‬כסף ונחושת יש לעולם צורך בהם‪ ,‬משא"כ זהב אין לעולם צורך בו‪ ,‬כיון‬
‫שיכולים להשתמש גם בכלי נחושת‪ ,‬ואפילו בכלי כסף‪ ,‬ולא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש‪ ,‬שהוא למעלה‬
‫מהעולם‪.‬‬
‫וכן הוא גם ברוחניות הענינים – שזהב מורה על ספירת הבינה‪ ,‬משא"כ כסף שמורה על ספירת החסד "דאזיל עם‬
‫כולהו יומין"‪ ,‬ונחושת מורה על תפארת או מלכות )כמבואר בביאורי הזהר(‪ ,‬ולכן‪ ,‬כסף ונחושת שייכים לעולם‪,‬‬
‫משא"כ זהב הוא למעלה מהעולם‪.‬‬
‫ולכן "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב"‪ ,‬ומה שנברא זהב בעולם – הרי זה "בשביל המשכן ובשביל בית‬
‫המקדש"‪ ,‬שבו צריכה להיות ההנהגה באופן של עשירות דוקא )למעלה ממילוי החסרון(‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬ש"השקו את‬
‫התמיד בכוס של זהב" ]והיינו‪ ,‬שאע"פ שמדובר ע"ד בהמה – שגם בהיותה בבית – המקדש‪ ,‬ה"ה עדיין בהמה‪– ...‬‬
‫מ"מ השקוה "בכוס של זהב"[‪ ,‬כיון ש"אין עניות במקום עשירות"; ולאחר שנברא הזהב בשביל בית – המקדש‪ ,‬הרי‬
‫זה נמשך גם בעולם‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ז ח"א עמ' ‪(322‬‬
‫‬
‫אדמו"ר האמצעי נהג בילדותו לשחק עם זקני החסידים‪ .‬פעם ישבו אחדים מהם כשהם עצובים ופניהם נפולות‬
‫)"שט*רק אומעדיק אין פ*רחמור'עט"(‪ ,‬ואמר על כך אדמו"ר האמצעי "עצביהם כסף וזהב" – העצבות שלכם באה‬
‫מעניני "כסף וזהב"‪ .‬לא מ"כסף וזהב" רוחניים‪ ,‬אהבה ויראה‪ ,‬אלא מ"כסף וזהב" כפשוטו‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' ‪(347‬‬
‫"למען דעת את כבוד ה' ויקר תפארת גדולתו איש איש כפי אשר יוכל שאת"‬
‫כדאיתא בזהר ע"פ נודע בשערים בעלה‪ ,‬דקוב"ה אתיידע לכל חד וחד לפום שיעורא דיליה‪ ,‬לפום מה דמשער בליביה‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ח עמ' רמא(‬
‫ו‬
‫"בגין דישתמודעון ליה וכו' "‬
‫כתיב "אשר הלכו אלקים גו' ולשום לו שם"‪ ,‬ואמרו רז"ל "מלמד שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם" –‬
‫דקאי על התהוות ובריאת העולם‪ ,‬שעי"ז נתגלה השם‪ .‬והיינו‪ ,‬שקודם הבריאה היה השם בכיסוי‪ ,‬וע"י הבריאה נתגלה‪,‬‬
‫שזהו הענין שטעם הבריאה הוא "בגין דישתמודעון ליה "‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬כשם שבמתן – תורה כתיב "וירד הוי' על הר סיני"‪ ,‬שזהו מהלך ת"ק שנה – כן הוא גם ענין הבריאה‪ ,‬שהוא‬
‫בשביל התגלות השם‪ ,‬וענין זה נפעל ע"י עבודת האדם‪ ,‬כמ"ש "ואדם אין לעבוד את האדמה"‪ ,‬שהאדם עובד ומגלה‬
‫את השם שנתגלה בהבריאה‪ ,‬וענין זה נפעל בעיקר ע"י תורה בפרט וע"י תומ"צ בכלל‪ ,‬שניתנו בשעת מתן – תורה‪.‬‬
‫)התוועדויות תשט"ו ח"ב עמ' ‪(87‬‬
‫עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא‪.‬‬
‫הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס‪ ,‬יתקבלו בברכה‪.‬‬
‫בסייעתא דשמיא יצא לאור‬
‫ספר "ביאורים בספר התניא"‬
‫הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא‬
‫ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש‬
‫כרכים א‪ ,‬ב – מחזור ראשון‬
‫כרכים ג‪ ,‬ד – מחזור שני‬
‫כרך ה‪-‬לקוטי אמרים מחזור שלישי‬
‫להזמנות‪0527155039 :‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מל המשיח לעול ועד‬
‫לקבלת העלו
ישירות לדוא"ל‪A770@012.net.il :‬‬
‫ז‬