שלום לכולם - המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון

‫אביב תשע"ג‬
‫שלום לכולם‬
‫חג הפסח בפתח וכמידי שנה אנחנו שואלים “מה נשתנה?” אז ככה‪:‬‬
‫> חדשות ‪2‬‬
‫> על הפרק ‪3‬‬
‫> בשדה המחקר ‪4‬‬
‫> שומעים ומשמיעים ‪9‬‬
‫> עכברי שדה ‪11‬‬
‫> הוראת השעה ‪12‬‬
‫> אקס‪-‬טריטוריה ‪13‬‬
‫> נא להכיר ‪14‬‬
‫> בכתובים ‪16‬‬
‫> עסקו במלאכה ‪19‬‬
‫עד לפני כשנה היו במחלקה ארבע מעבדות‪ .‬השנה נוספו במחלקה עוד ‪ 4‬מעבדות חדשות‪ :‬קרקע‬
‫ואבק‪ ,‬סימולציה אאולית‪ ,‬תכנון עיר ואזור והמעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית‪ .‬לקראת שנת‬
‫הלימודים תשע”ד תתווסף מעבדה נוספת לממ”ג‪ ,‬שתנוהל על ידי ד”ר איתי קלוג‪ ,‬חבר סגל חדש‬
‫שמצטרף למחלקה‪.‬‬
‫מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים גדל השנה באופן משמעותי‪ .‬השנה לומדים במחלקה ‪23‬‬
‫סטודנטים לתואר שלישי‪ 20 ,‬סטודנטים לתואר שני עם תזה ו‪ 16-‬סטודנטים לתואר שני ללא תזה‪.‬‬
‫על קצה קצהו של חלק ממחקריהם תוכלו לקרוא בהמשך‪.‬‬
‫שלוש סטודנטיות מהמחלקה זכו במלגת בתר‪-‬דוקטורט‪ ,‬שמוענק על ידי בית ספר קרייטמן‪ .‬הן‬
‫תצטרפנה לד”ר יואל רסקין‪ ,‬אף הוא פוסט‪-‬דוקטורנט‪ ,‬בוגר המחלקה‪.‬‬
‫התכנית לתואר שני בתכנון עיר ואזור השיקה בתחילת השנה תכנית לימודים מחודשת ומורחבת‪,‬‬
‫הכוללת שורה של סדנאות וקורסי בחירה מחודשים‪ .‬ההתלהבות מהתוכנית היא רבה ובשנה‬
‫האחרונה לבדה הצטרפו לתכנית זו ‪ 24‬סטודנטים‪ .‬הלימודים במסגרת התכנית (אחת מתוך שלוש‬
‫תכניות בתחום בארץ) מכשירים את דור המתכננים הבא של ישראל‪ .‬חלק נכבד מבוגרי המחלקה‬
‫בתחום האנושי בוחרים להמשיך את לימודיהם בתכנית זו‪ ,‬שמושכת בוגרים בתחומי הגאוגרפיה‪,‬‬
‫מדעי החברה השונים‪ ,‬אדריכלות ועוד מאוניברסיטאות אחרות בארץ‪ .‬יש לציין שעד כה התכנית‬
‫הוקמה‪ ,‬הושקה והופעלה רק בעזרת המשאבים הפנימיים של המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬וזאת כיישום‬
‫תכנית פיתוח ארוכת טווח באישור כל מוסדות האוניברסיטה‪ .‬לכן פועלת המחלקה לגיוס משאבים‬
‫לתכנית‪ ,‬כדי למנפה להוביל את לימודי התכנון בישראל‪.‬‬
‫במאי השנה תארח המחלקה סדנא בינלאומית שתעסוק בעימות של מודלים מתמטיים עם‬
‫המורכבות הטבעית של מערכות יובשניות‪ .‬בין המשתתפים פרופ’ איגנסיו רודריגז‪-‬איטורבה‬
‫מפרינסטון‪ ,‬אבי האקו‪-‬הידרולוגיה וזוכה פרס שטוקהולם למים‪ ,‬ופרופ’ ז’אן איב פרלנג’ מקורנל‪,‬‬
‫חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארה”ב ומומחה עולמי בתהליכי זרימה בתווך נקבובי‪ .‬כמו כן‬
‫ישתתפו בסדנא מספר רב של מחברים של מאמרי מפתח ועורכים של כתבי עת יוקרתיים בתחום‪.‬‬
‫מארגן הכנס הוא פרופ’ טל סבוראי‪ .‬נאחל לו ולכל אורחיו סדנא מרתקת ומוצלחת‪.‬‬
‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪website: www.geog.bgu.ac.il‬‬
‫‪email: geog@bgu.ac.il‬‬
‫עורכת הידיעון‪ :‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬
‫עיצוב‪ :‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬
‫לסיום‪ ,‬ברכות חמות לפרופ’ חיים צוער‪ ,‬שפרש השנה לגמלאות‪ .‬פרופ’ צוער ממשיך ללמד ולחקור‬
‫במחלקה‪ .‬אנו מאחלים לו בריאות והמשך עבודה פוריה‪.‬‬
‫חג שמח לכולם‬
‫פרופ' פועה בר‬
‫ראש המחלקה‬
‫חדשות‬
‫ד”ר יצחק קטרה ופרופ’ חיים צוער זכו במענק מחקר קרן גרמניה‪-‬‬
‫ישראל (‪ )GIF‬יחד עם ד”ר חזי יצחק (המכון לחקר המדבר) ופרופ’‬
‫קלאוס קרוי (המכון לפיזיקה תאורטית‪ ,‬אוניברסיטת לייפציג‪ ,‬גרמניה)‪.‬‬
‫כותרתו של המחקר שזיכה אותם במענק היוקרתי הוא ‪Aeolian sand‬‬
‫‪ripples on Earth and Mars – Integrating Mathematical‬‬
‫‪Models, Field and Wind Tunnel Experiments.‬‬
‫מטרת המחקר לבנות מודל כמותי של התפתחות גלוני חול (ומגה‬
‫גלונים) בכדור הארץ ובמאדים באמצעות שילוב של מודלים מתמטיים‪,‬‬
‫ניסויים במנהרת רוח‪ ,‬מדידות שדה‪ ,‬וניתוח של חלקיקי חול במעבדה‪.‬‬
‫המחקר יאפשר הבנה טובה יותר של מנגנוני תנועת חול ושל תגובת‬
‫גלונים לסופות רוח בתהליכי בנייה והרס במרחב ובזמן‪.‬‬
‫סדנת מחקר בינלאומית בנושא עימות מודלים מתמטיים אל מול‬
‫מורכבות אקוסיסטמות צחיחות‪-‬למחצה תתקיים במחלקה במאי‬
‫‪ .2013‬הסדנא‪ ,‬במימון הקרן הלאומית למדע (‪ )ISF‬מאורגנת על‪-‬ידי‬
‫פרופ’ טל סבוראי‪ ,‬ד”ר שמואל אסולין ופרופ’ גבי קטול‪.‬‬
‫מודל מתמטי הוא כלי חשוב לחקר תהליכים הידרולוגיים ומערכות‬
‫אקולוגיות באזורים יובשניים‪ .‬מדענים בעולם שוקדים על פיתוח מודלים‬
‫אלה‪ .‬בהקשר זה נשאלת השאלה עד כמה המודלים המתמטיים‬
‫מסוגלים לייצג את המציאות המורכבת של המערכות האקולוגיות?‬
‫כמה מילים על‬
‫וכיצד התיאוריות העומדות בבסיס מודלים אלה עומדות אל מול מבחן‬
‫התצפיות? הסדנא תעסוק בהרחבה בשאלות אלה‪ .‬לסדנא מוזמנים‬
‫‪ 30‬הידרולוגים‪ ,‬אקולוגים ופיסיקאים מהמובילים בארץ ובעולם אשר‬
‫יציגו מעבודותיהם ויבחנו את שאלות המחקר הללו‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫למצוא באתר הסדנא‪.‬‬
‫גליון חדש של כתב‪-‬העת )‪,Geography Research Forum (GRF‬‬
‫בעריכתו של פרופ’ מאיר‪ ,‬ראה אור‪ .‬הגליון ה‪ 32-‬של כתב‪-‬העת‪ ,‬שעורכת‬
‫האורחת שלו הפעם היא פרופ’ פועה בר‪ ,‬הוקדש לסוגיות סביבתיות‬
‫בישראל‪ .‬שמונה מאמרים במגוון נושאים‪ :‬קונפליקטים סביבתיים בכפר‬
‫הערבי ה”מתעייר”‪ ,‬זיהום קרקע במרחב העירוני‪ ,‬שיטה לזיהוי זיהום‬
‫בעופרת באויר‪ ,‬לה יש השפעה משמעותית על ילדים‪ ,‬היבטים כלכליים‬
‫בהתמודדות עם שריפות יער‪ ,‬התפתחות הייעור בישראל‪ ,‬אתגרים‬
‫בתכנון חופי ים המלח ושרותי מערכות אקולוגית‪“ .‬שרותי מערכת‬
‫אקולוגית” הינו מושג תפיסתי חדש באקולוגיה‪ ,‬שמתייחס לשירותים‬
‫ולתועלות שמערכות אקולוגיות מספקות לאדם‪ .‬כמו כל נושא‪ ,‬מושג‬
‫זה מעורר מחלוקת בדבר הצורך בו ויכולתו לבטא את הערך הכלכלי‬
‫של השרות והתועלת שמערכת מספקת‪ .‬השרותים נחלקים לשלושה‬
‫סוגים‪ :‬אספקה‪ ,‬ויסות ותרבות‪ .‬זוהי גישה מעניינת‪ ,‬שמציעה אתגרים‬
‫בין תחומיים‪ .‬האם תוטמע? ימים יגידו‪.....‬‬
‫מעבדות חדשות‬
‫המעבדה לסימולציה איאולית‬
‫המעבדה לסימולציה איאולית אף היא פרי הקמתו‬
‫של ד”ר יצחק קטרה ובמסגרתה נחקרים תנועת‬
‫חלקיקי חול ואבק ותהליכי סחיפת קרקע על ידי‬
‫רוח‪.‬‬
‫המעבדה מצויידת במתקני ניסוי המאפשרים‬
‫סימולציה של תהליכים ומדידות בתנאים מבוקרים‪.‬‬
‫מנהרת הרוח הקבועה משמשת למחקר של תנועת‬
‫חלקיקי חול ועוצמת הרוח וכן השפעה של אלמנטים‬
‫מנהרת הרוח הניידת‬
‫המעבדה לקרקע ואבק‬
‫מחספסים‬
‫מנהרת הרוח הניידת הינה מערכת ניסוי חדישה‬
‫המעבדה לקרקע ואבק‬
‫המעבדה לקרקע ואבק הוקמה במהלך השנה האחרונה על ידי ד”ר המשמשת לסימולציות של פליטת אבק מדברי בתנאים טבעיים‪.‬‬
‫יצחק קטרה‪ ,‬וממוקמת בבניין הנדסת חומרים‪ .‬המעבדה תומכת המנהרה מצויידת בחיישנים מתקדמים למדידה של מהירויות רוח‪,‬‬
‫במחקר ומספקת שירותים אנליטיים לגורמים באוניברסיטה ומחוצה שטף חלקיקים אופקי ואנכי‪ ,‬ריכוז חלקיקים מרחפים באטמוספירה‪.‬‬
‫לה‪ .‬במעבדה מתבצעות בדיקות של תכונות פיסיקליות וכימיות של בחממה האיאולית מבוצעים ניסויים מבוקרים בתנאי פני שטח שונים‬
‫דוגמאות חומר (חול‪ ,‬אבק‪ ,‬סדימנטים)‪ .‬בדיקות הקרקע מלמדות על (סוג קרקע‪ ,‬חספוס‪ ,‬צומח‪ ,‬רטיבות‪ ,‬קרומים) לבחינת יחסי הגומלין בין‬
‫יציבות הקרקע כנגד סחיפה על ידי מים ורוח‪ .‬בדיקות האבק מלמדות תהליכי סחיפה ובין קרקע‪/‬קרום‪/‬צומח‪ .‬החממה מצויידת במערכת‬
‫על מאפיינים של חלקיקי אבק נפלט‪ ,‬מרחף ושוקע‪ ,‬כולל גודל השקיה ממוחשבת ובמערכת בקרת אקלים ומתאימה גם לניסויים‬
‫חלקיקים‪ ,‬כימיה ומינרלוגיה‪ .‬דגש מיוחד קיים על ניתוח התפלגות גודל בהקשר חקלאי‪.‬‬
‫במעבדה קיימת תחנת ניטור סופות אבק כולל דגימות של אבק שוקע‬
‫חלקיקים בדוגמאות חומר‪.‬‬
‫המעבדה מצויידת במכשירים מתקדמים לאנליזה של דוגמאות כולל ומרחף ומוניטורים למדידה בזמן אמת של ריכוזי חומר חלקיקי (‪)PM‬‬
‫באוויר‪.‬‬
‫לייזר דיפרקטומטר לניתוח גודל חלקיקים‪.‬‬
‫במעבדה מתבצעים כיום מחקרים מגוונים כולל שיתופי פעולה במעבדה מתבצעים כיום מחקרים מגוונים בנושא תנועת חלקיקי חול‬
‫עם מעבדות מתחומים אחרים כגון הנדסה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬ואבק מדברי כגון‪:‬‬
‫ •דינמיקה של גלוני חול‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫ •תנועת חלקיקי חול וצומח טבעי וחקלאי‬
‫ •קשר בין חלקיקי אבק לבריאות האדם‬
‫ •קרומים ביולוגיים ותהליכים איאוליים‬
‫ •דינמיקה של פליטת אבק מקרקעות‬
‫ •תהליכי פליטת אבק מקרקעות לס‬
‫ •אפיון חלקיקי אבק מדברי באזורים צחיחים‬
‫ •פיזור אבק מדברי במרחב ובזמן‬
‫ •ניתוח מרחבי‪-‬עתי של קרקע לס‬
‫אקלים‬
‫ •משקעי אבק היסטוריים ושינויי‬
‫המעבדה ממוקמת במכונים למחקר שימושי‪.‬‬
‫ •אפיון קרקעות לאמצעי חישה מרחוק‬
‫‪2‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫על הפרק‬
‫מ‬
‫שוטטת רבות בעולמנו ה”קטן” והמגוון בחיפוש אחר תופעות‬
‫טבע‪ ,‬תרבויות ואנשים‪ .‬מנסה למצוא את השונה והשווה בין מקום‬
‫למקום ולקשור ביניהם ‪“ -‬אבולוציה” פשוטה‪ ,‬מחד‪ ,‬ומאידך מורכבת‪,‬‬
‫מלאכת מחשבת‪ ,‬בדומה להרכבת כד חרס מאלפי פיסות‪ ,‬רסק של‬
‫חלקים‪ ,‬כדי לשחזר את ההיסטוריה‪.‬‬
‫ביולי אשתקד ביקרתי באיסלנד‪ .‬חלום ישן שהתגשם והיה למציאות‬
‫מרשימה ומלמדת‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫אי בגודל של ‪ 103,000‬קמ”ר‪ ,‬שנושק לחוג הקוטב (קו רוחב ‘‪.)66 30‬‬
‫רק ‪ 320,000‬תושבים‪ ,‬כששני שליש מהם חיים בעיר הבירה ריקיאוויק‪,‬‬
‫השוכנת בדרום מערב האי‪ .‬שאר התושבים חיים סביב האי‪ ,‬בסמוך לים‪,‬‬
‫בעיירות קטנטנות או בחוות חקלאיות מתקדמות ביותר‪.‬‬
‫בעלי החיים הנפוצים באי וסביבת הים מסביב (כמו במרבית האיים‬
‫בעולם) הינם עופות (כ‪ 300-‬מינים‪ .‬רק לשם השוואה‪ ,‬אצלנו בישראל‬
‫בשטח שהוא חמישית משטחה של איסלנד יש כ‪ 500-‬מיני עופות)‪ ,‬דגים‬
‫ויונקי מים (ליוויתנים‪ ,‬דולפינים‪ ,‬כלבי ים וכו’)‪.‬‬
‫הצומח הינו ארקטי‪ .‬הצמחים באזור זה צריכים להתמודד עם קרקע‬
‫רדודה‪ ,‬קפואה (‪ )permafrost‬ועניה בחומרי מזון‪ ,‬שפע של מים‪,‬‬
‫קור ורוחות חזקות‪ .‬הצומח בד”כ נמוך ובעל מערכות שורשים רדודה‬
‫וצפופה‪ .‬תקופת הפריחה והצמיחה מצומצמת לחודש אחד (סוף יוני‪-‬‬
‫אמצע יולי) בלבד בתקופת הקיץ‪.‬‬
‫החקלאות באיסלנד (מעבר לענף הדיג הימי‪ ,‬הכולל גם ציד כלבי ים‬
‫וליוויתנים) מתמקד בגידול סוסי פוני (הסוס האיסלנדי)‪ ,‬שפותחו‬
‫הייתי באיסלנד‬
‫לפני כ‪ 15-‬מליוני שנה החלה איסלנד לצוף מבין גלי האוקיינוס האטלנטי‪,‬‬
‫כשבבסיסה הרכס המרכז אטלנטי ‪ -‬ממנו יוצאת לבה הנקרשת לבזלת‬
‫(‪ 90%‬מהסלעים באיסלנד הינם בזלות)‪ .‬גילו הצעיר של האי והעובדה‬
‫שהרכס עדיין פעיל ועובר במרכז האי‪ ,‬אחראים לתופעות הגעשיות באי‪.‬‬
‫רק להזכיר את ההתפרצות האחרונה של הר הגעש ‪,Eyjafjallajökull‬‬
‫באפריל ‪ .2010‬הר זה ממוקם‪ ,‬כמו הרי געש אחרים באי‪ ,‬מתחת לקרחון‬
‫עצום ‪ -‬מה שגרם למגמה להתקרר במהירות‪ ,‬והביא לפיצוצים אדירים‬
‫ולהתגבשות חלקיקים‪ ,‬אשר איימו לפגוע במנועי מטוסים‪ .‬ההתפרצות‬
‫גרמה לענן חלקיקים ענק שהתפשט מעל כל אירופה‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬תוכי ים אטלנטי (‪,)Fratercula artica‬‬
‫הציפור הלאומית של איסלנד‪ .‬עוף ימי שניזון‬
‫בצלילה מבעלי חיים ימיים‪.‬‬
‫למטה‪Chamerion (Epilobium) latifolium :‬‬
‫צמח רב‪-‬שנתי נפוץ באיסלנד ובחצי הכדור‬
‫הצפוני בכלל‪ ,‬ממשפחת נר הלילה‪ .‬כל חלקי‬
‫הצמח אכילים‪ .‬האינואיטים של האזור הארקטי‬
‫משתמשים בצמח למגוון מאכלים‪.‬‬
‫באיסלנד ונמכרים בכסף טוב ברחבי העולם (במיוחד ביפן)‪ ,‬גידול פרות‬
‫וכבשים (אגב‪ ,‬באיסלנד חל איסור חמור על הכנסת בעלי חיים לאי‬
‫מאזורים שמחוצה לה) ולאחרונה גידול ירקות בחממות‪ ,‬שמחוממות‬
‫בעזרת אנרגיה “ירוקה” (גאותרמית)‪.‬‬
‫באיסלנד אין מקורות דלק פוסיליים אך מאידך יש מפלים גדולים‬
‫ופעילות גיאותרמית מתחת לפני השטח‪ .‬שני אלה משמשים כמשאבים‬
‫לתחנות כח הידרו וגאו‪-‬אלקטריות‪.‬‬
‫אפשר לכתוב רבות על האי הזה‪ .‬אני‪ ,‬שמטיילת לא מעט ברחבי העולם‪,‬‬
‫מצאתי בו עניין מיוחד‪ ,‬בראשתי ‪ -‬מעבדה גאולוגית וביוגאוגרפית‬
‫בפעולה‪ ,‬שכמוהן לא מצאתי במקומות אחרים בהם ביקרתי‪ .‬שווה‬
‫טיול!!!!‬
‫פועה בר‬
‫‪3‬‬
‫קור וחום מתערבבים זה בזה‪ :‬קרחונים‪ ,‬שתופסים ‪ 11%‬משטחו של האי‬
‫(‪ 11,922‬קמ”ר)‪ ,‬כשהגדול שבהם הוא ה‪( Vatnajökull-‬שטחו ‪9000‬‬
‫קמ”ר ונחשב לקרחון הגדול ביותר באירופה)‪ ,‬מעיינות חמים‪ ,‬גייזרים‪,‬‬
‫שהמתוייר והמפורסם מבניהם הוא ‪ ,Geysir‬המגיע לגובה של ‪ 60‬מ’‪,‬‬
‫בתמונה הגדולה‪ :‬הר הגעש אסקייה‪ ,‬שדפנותיו התמוטטו‪ .‬בתוכו אגם (ברקע) ובסמוך לו‬
‫מפרצי‬
‫הרי געש פעילים‪ ,‬פסגות הרים מושלגות‪ ,‬מדבריות לבה נרחבים‪,‬‬
‫לוע קטנטן נוסף (ה‪ ,)Viti-‬שבתוכו אגם מי גופרית חמים‪.‬‬
‫ים ופיורדים‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫‪GIS of the PAST‬‬
‫רונה וינטר‪-‬ליבנה הגישה לאחרונה את עבודת‬
‫הדוקטורט שלה‪ ,‬העושה שימוש בשילוב מעניין בין‬
‫כלים גיאוסטטיסטיים ממ”גיים לבין מחקר ארכיאולוגי‬
‫עבודת המחקר של רונה‪ ,‬בהנחיית פרופ’ יצחק גלעד ופרופ’ טל‬
‫סבוראי‪ ,‬עסקה בבחינת הדגמים המרחביים של ההתיישבות הע’סולית‬
‫מהתקופה הכלקוליתית (‪ 4500-3900‬לפנה”ס)‪ .‬העבודה פורסמה‬
‫בשלושה מאמרים בשניים מכתבי העת המובילים בארכאולוגיה לפי‬
‫דירוג ‪Thomson Reuters Journal Citation Reports 2011:‬‬
‫‪( Journal of Archaeological Science‬מדורג ראשון) ו‪Journal-‬‬
‫‪( of Anthropological Archaeology‬מדורג שלישי)‪ .‬המאמרים‬
‫מציגים שלוש אנליזות של בחינת ההתיישבות בסדרי גודל משתנים‬
‫ובאזורים המשלימים אחד את השני גאוגרפית‪ .‬זאת מתוך ניסיון לעמוד‬
‫על מאפיינים בחברה ובכלכלתה אשר השאירו חותם על התנהגותם‬
‫המרחבית של קהילות התקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫המאמר הראשון שפורסם במסגרת עבודה זו בוחן את ההתנהגות‬
‫המרחבית של כ‪ 150-‬אתרים ואת הקשר בין מקום תפוצתם לבין‬
‫מאפיינים סביבתיים בצפון הנגב‪ .‬תוצאות המחקר הראו כי היישובים‬
‫אינם מפוזרים אקראית אלא מקובצים בדרך כלל בסביבות הערוצים‬
‫וקשורים למאפיינים כמותיים שלהם כמו נפח הערוץ‪ .‬מאמרה השני‬
‫של רונה בוחן את תפרוסת ההתיישבות באזור מישור החוף והשפלה‬
‫בו נפוצים אתרי הקבורה המשנית ובודק את הקשר בין ‪ 48‬אתרים‬
‫(קבורה ומגורים) בתוך הסביבה הקרובה לכל אתר ואתר‪ ,‬והמשמעויות‬
‫החברתיות הנלוות לתופעה‪ .‬זאת באמצעות ניתוח שטח נראה מן‬
‫האתרים‪ .‬תוצאות מחקר זה הראו באופן ברור כי אתרי קבורה מוקמו‬
‫ליד יישובים כך שניתן יהיה להגדיל את טווח השטח הנראה שלהם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬באתרי הקבורה נעשה שימוש משני של הגדלת השטח הנשלט‬
‫על ידי הקהילה‪ .‬המחקר השלישי עוסק במרחב של המבנים בהם חיו‬
‫ופעלו האנשים ובוחן את הדימיון בין תפיסתם המרחבית עבור כל מבנה‬
‫בתוך ובין האתרים החשובים של התקופה‪ .‬המחקר כולו מבוסס ממ”ג‬
‫(מערכות מידע גאוגרפיות)‪ ,‬וכולל בהתאם שימוש במגוון של כלים‬
‫לניתוחים גיאוסטטיסטיים‪Moran’s-I spatial autocorrelation :‬‬
‫‪analysis, Ripley’s K-function, Kernel density spatial‬‬
‫‪ ,analysis‬כלי לניתוח שדה ראיה‬
‫‪ ,viewshed analysis‬לצד שימוש‬
‫בשיטת ‪Continuance Symmetry‬‬
‫‪ Measure‬וכן שיטה חדשה שרונה‬
‫פיתחה במחקר השלישי ‪Shape‬‬
‫‪ .Reproducibility‬בשלושת המאמרים‬
‫איחזור מידע נעשה על בסיס בחינת‬
‫הקשרים המרחביים בין אתרים ע’סוליים‪.‬‬
‫מידע זה שופך אור על היבטים חברתים‬
‫וכלכליים של ההתיישבות הע’סולית‪.‬‬
‫האיור מדגים כי היישובים מתקופת הכלכולית בצפון הנגב היו מקובצים סביב הערוצים‪ .‬השימוש במדדים‬
‫‪ Moran’s I‬ו‪ Ripley’s K Function-‬ובמודל ‪ GLM‬א ִפשר לקבוע תלות מרחבית בין תכונות הערוצים (שיפוע‬
‫הערוץ‪ ,‬עומקו‪ ,‬רוחבו וכו’) ובין דגם פיזור היישובים‪ .‬תוצאות אלו מראות כי יותר מגורם שלטוני‪ ,‬תכונות‬
‫סביבתיות הן שהכתיבו את התבססות היישובים בצפון הנגב בתקופה הכלכוליתית‪ .‬הקשר לתכונות הערוצים‬
‫מבוסס על זמינות מים אך גם על עובי קרקע וזמינות נוטריינטים‪ .‬לממצא זה השלכות חשובות להבנת אופי‬
‫השלטון בחברה הע’סולית בתקופה הכלכוליתית ולאסטרטגיה הנהוגה לפיזור יישובים בתקופה זו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המפה מציגה את השטח הנראה המתווסף (ורוד)‬
‫לשטח נראה מיישוב כלכוליתי בשפלה (צהוב)‬
‫על ידי מיקום נכון של אתר הקבורה של היישוב‪.‬‬
‫הריבוע הכחול הוא היישוב עצמו והמשולש‬
‫השחור הוא אתר הקבורה‪ .‬תוספת שטח נראה‬
‫בזכות מיקום נכון של אתר הקבורה חזרה על‬
‫עצמה ונמצאה גדולה באופן מובהק ממקרים‬
‫בהם מוקמו אתרי הקבורה באופן אקראי‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫התווית אזורי חיץ סביב אתרי מורשת תרבות עולם‬
‫ב‬
‫מהלך שלושים השנים האחרונות עבר מושג ‘אזור החיץ’ סביב‬
‫אתרי מורשת העולם אבולוציה חשיבתית עמוקה כאשר הוא‬
‫הפך מכלי תכנוני משני בשימור מורשת טבע בלבד‪ ,‬לכלי תכנוני‬
‫מרכזי בשימור נכסי מורשת תרבות המותווה תחת העקרונות של‬
‫פיתוח מקיים‪ ,‬ומשמש להגנה על כלל אתרי מורשת העולם‪ .‬על אף‬
‫חשיבותו הרבה של איזור זה לקיימותו של אתר המורשת‪ ,‬הנחיות‬
‫וועידת המורשת העולמית של אונסק”ו אינן מספקות שיטה ברורה‬
‫לתכנון מעשי ולהתוויה של אזורי החיץ‪ .‬ההנחיות מורות כי יש להתוות‬
‫‘אזור חיץ’ סביב האתר לשימור על מנת לשמור על ערכיו‪ ,‬אולם שיטת‬
‫ההתוויה המוצעת מבוססת על העקרונות הקיימים בשימור הסביבה‬
‫הטבעית‪ .‬המחקר שנעשה בשנים האחרונות מצא מגבלות לשימוש‬
‫בעקרונות אלה לשימור נכסי תרבות בשל תפישה שונה של המרחב‬
‫הטבעי סביב האתר וגישה שונה ל”מקומו” של האתר בסביבתו‪.‬‬
‫כפועל יוצא של חוסר הבהירות הקיימת בתחום ההתוויה של אזורי‬
‫החיץ‪ ,‬אתרי מורשת רבים סובלים מבעיות קשות בהגנתם ובניהולם‬
‫השוטף‪ .‬מצב זה העלה את הצורך בבחינת המצב הקיים ובפיתוח‬
‫שיטה‪ ,‬או הליך מובנה‪ ,‬לתכנון אזורי חיץ המותאם לדרישות התכנון‬
‫והייחודיות של מורשת התרבות‪ .‬לאחרונה עידן אבידן‪ ,‬סטודנט לתואר‬
‫שני‪ ,‬בהנחייתו של פרופ’ אלי שטרן‪ ,‬סיימו מחקר שמטרתו לבחון את‬
‫מערכות השיקולים והשיטות להתוויה של אזורי חיץ סביב אתרי מורשת‬
‫תרבות עולם כבסיס לפיתוח הליך תכנון מיטבי ובר‪-‬קיימא של גבול‬
‫תכנוני זה ולהציע‪ ,‬בהתאם‪ ,‬הליך התוויה מובנה תוך בחינת יעילותו על‬
‫מקרה בוחן ישראלי‪ .‬האתר שנבחר הוא אתר המורשת העולמי תל באר‬
‫שבע‪ .‬יישום תהליך התוויה על פי המוצע במחקר הניב שטח חייץ גדול יותר מזה שהוכרז עליו בפועל והוא מבטא את מכלול השיקולים והרצונות‬
‫של בעלי העניין‪ .‬כל בעל ענין דאג שהאינטרסים השונים שלו‪ ,‬לרבות הפוליטיים‪ ,‬יעוגנו בחלופת ההתוויה אותה הוא הציג‪ .‬אולם‪ ,‬שימוש בגישת‬
‫המינימקס הניב‪ ,‬אזור חיץ נטול קונפליקטים העשוי לשמש‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬כפתרון טוב יותר מאשר זה המותווה ללא הליך התוויה מובנה‪.‬‬
‫עוקבים אחר תנועת הטופוגרפיה‬
‫ה‬
‫בנת תהליכים גיאומורפולוגיים דורשת מדידה של שינויים‬
‫טופוגרפיים ומיקרו‪-‬טופוגרפיים לאורך פרקי זמן משתנים‪ .‬חלק‬
‫מן התהליכים מתרחשים בפרקי זמן מאד קצרים וחלקם בפרקי זמן‬
‫ארוכים‪ ,‬גיאולוגיים‪ .‬מרבית המחקר בחישה מרחוק מבוססת על תמונת‬
‫מצב בזמן סינגולרי נתון כשהלווין או המטוס צילם את אתר המחקר‪.‬‬
‫לרוב אין יכולת לתעד את השינויים הגאומורפיים הרציפים לאורך‬
‫זמן ולכן מתמקדים במדידות מטאורולוגיות או אחרות שמשפיעות על‬
‫התהליך ‪ -‬אך אינן התהליך עצמו‪ ,‬אלא הפוטנציאל לתהליך‪.‬‬
‫התפתחות מחושי החישה בשנים האחרונות מאפשרת מגוון רחב של‬
‫מדידות שלא ניתן היה להציע בעבר ‪ -‬הן ברזולוציה הטמפורלית‪ ,‬הן‬
‫בתחום הספקטרלי והן ברזולוציה המרחבית‪ .‬במעבדה לחישה מרחוק‬
‫והדמאה פלנטרית שבמחלקה מפתחים פרופ’ דני בלומברג וקבוצת‬
‫הסטודנטים בהנחייתו כלים חדשים לשימוש בדימות רב‪-‬ערוצי (היפר‪-‬‬
‫ספקטראלי) בתחום האופטרוני ומכ”מי (‪ )SAR‬בתחום המיקרו‪-‬גל‪.‬‬
‫אחד המחקרים שנעשו בשנים האחרונות‪ ,‬שבוצעו על ידי הסטודנטים‬
‫יצחק אוגוסט‪ ,‬רז אבירם וקבוצת פרוייקטנטים (תלמידי תואר ראשון‬
‫בהנדסה)‪ ,‬שילב מידע מכ”מי מלוויינים אירופאיים ואחרים כדי ללמוד על‬
‫שינויים קטנים מאד במיקרו‪-‬טופוגרפיה של אזור נתון‪ .‬המחקר מצא‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬שניתן לכמת את פרק הזמן שלוקח לסוכן‪ ,‬כמו מים או רוח‪ ,‬לייצר‬
‫גבול ישראל מצרים‪ .‬הצבע האדום מציין את השינויים שהתרחשו בפרק זמן של‬
‫כשנה‪ .‬הפסים הכהים מדגימים את התנועה של הדיונות בפרקי זמן קצרים של‬
‫ימים בודדים‪ .‬ההבדל בקצב השתנות המורפולוגיה בין ישראל למצרים נראה‬
‫בבירור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שינוי גאומורפולוגי (לשנות את פני השטח) בקנה מידה של מילימטרים‬
‫עד סנטימטרים בציר הגובה על פני מרחב גדול‪.‬‬
‫מחקר זה התמקד בכמה אזורים‪ ,‬וביניהם החולות שבאזור גבול ישראל‬
‫מצרים‪ .‬במהלך המחקר נמצא שבאזור המצרי ישנם שינויים‪ ,‬הניתנים‬
‫לזיהוי על גבי דיונות בטווחי זמן של שעות בודדות עד יום‪ .‬לאחר פרק‬
‫זמן של כעשרה חודשים ניתן לראות שכל האזור בצד המצרי השתנה‪.‬‬
‫בצד הישראלי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המורפולוגיות משתנות בטווחי זמן של שנה‬
‫עד שנתיים‪ ,‬וזאת בזכות הייצוב שנובע משימושי קרקע שמאפשרים‬
‫לקרום ולצומח נמוך להתפתח בצד הישראלי‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫דרך כמקום‬
‫כביש ‪ 31‬כמרחב ומקום משותפים לתושבי הנגב היהודים‬
‫והערבים‪-‬הבדווים‬
‫פרופ’ אבינועם מאיר זכה‪ ,‬בשיתוף עם ד”ר ארנון בן ישראל וד”ר בתיה רודד‪ ,‬במענק‬
‫מחקר מהקרן הלאומית למדע (‪ )ISF‬בנושא‪ :‬דרך כמקום ‪ -‬כביש ‪ 31‬כמרחב ומקום‬
‫משותפים לתושבי הנגב היהודים והערבים‪-‬הבדווים‪ .‬מטרת המחקר לחקור את‬
‫סוגית הדרך כמקום בהקשר של סְפר אתני‪ .‬המושג ‘מקום’‪ ,‬על היחסים ההדדיים‬
‫בין רבדי משמעויותיו‪ ,‬סמליו ופעולותיו‪ ,‬נתפס כיום כ’מקום חלש’‪ ,‬דהיינו כמרחב‬
‫פתוח‪ ,‬חדיר ודינמי‪ ,‬הרגיש ליחסי כוח‪ .‬גם הבנת המושג ‘דרך’ חורגת כיום באופן‬
‫ביקורתי ממובנה בשיח הניאו‪-‬ליברלי של פיתוח כלכלי גרידא הרואה אותה באופן‬
‫אינסטרומנטלי כמרחב ליניארי המחבר בין מקומות‪ .‬החיבור החדשני שבין מקום‬
‫ודרך המוצע במחקר מתמקם היטב בתוך הפרדיגמה החדשה של ניידות (‪The‬‬
‫‪ ,)Mobility Paradigm‬הרואה בדרך מרחב סוציו‪-‬תרבותי עשיר המבסס את‬
‫ההתנסות האנושית הרב‪-‬ממדית‪ .‬מתוך שער תאורטי‬
‫ראשון זה מציע המחקר להבין דרך כמקום‪ ,‬כמרחב ציבורי‬
‫המקפל בתוכו תחושות‪ ,‬רגשות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬תפיסות ויחסים‬
‫חברתיים הכרוכים בתנועה ומגורים לאורכה‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫דרכים נתפסות לעתים גם ככלי משילותי בידי המדינה‬
‫או סוכנים הגמוניים אחרים למטרת חדירה לאזורי ספר‪,‬‬
‫ונודע להן לכן תפקיד חשוב בעיצוב מרחבם‪ .‬המחקר גורס‬
‫ששער תאורטי שני זה הינו בעל חשיבות לספר אתני הרווי‬
‫במתחים וסכסוכים בין‪-‬אתניים‪.‬‬
‫שתי תובנות תיאורטיות אלה מהוות את המסגרת לחקר‬
‫כביש ‪ ,31‬החוצה מרחב המשותף לערבים הבדווים‬
‫וליהודים בצפון הנגב‪ .‬מרחב זה רווי בסכסוכים בין‬
‫הבדווים למדינה הנסובים סביב סוגיות של צדק חברתי‬
‫ומרחבי‪ .‬מטרות המחקר הינן לכן‪ :‬חקירת והבנת רבדי‬
‫המשמעויות‪ ,‬המובנים‪ ,‬הסמלים והפעילויות התרבותיות‬
‫הנגזרות מהם המיוחסים לתושביו‪ ,‬משתמשיו‪ ,‬מעצביו‬
‫ומתכנניו והסוכנויות הממשלתיות המעורבות בפיתוח‬
‫כביש ‪ ,31‬על מנת להעשיר את החשיבה החברתית‬
‫הביקורתית; הצפת הבעיות של האוכלוסיות היהודית‬
‫והבדווית החולקות אותה פריפריה נגבית וספר פנימי;‬
‫וייצור לקחים מעשיים להערכה מחודשת של מדיניות‬
‫הפיתוח‪ ,‬ובמיוחד של דרכים בתוך ספר אתני‪.‬‬
‫חשיבותו הכללית של מחקר זה טמונה בשילוב המשולש‬
‫של המושגים מקום‪ ,‬דרך וספר אתני‪ .‬החשיבות התאורטית‬
‫המקומית טמונה בפרספקטיבה של יחסים בין‪-‬אתניים‬
‫במסגרת המרחביות הישראלית ואיכותה של מדיניות‬
‫ממשלת ישראל כלפי איזור ספר שולי זה‪.‬‬
‫מחקר זה ישתמש במתודולוגיות איכותניות של ניתוח‬
‫שיח‪‘ ,‬תיאור עשיר’‪ ,‬וחקר מקרי אירוע ספציפיים‪ .‬נתוניו‬
‫יאספו מראיונות‪ ,‬סקרים‪ ,‬וניתוח חומרים ארכיוניים‬
‫ותקשורתיים אשר קשורים כולם הן למדיניות והן לחוויות‬
‫ועמדות האוכלוסיה היהודית והבדווית‪.‬‬
‫מה אומרות הטבעות‬
‫הדוקטורנט מיכאל דורמן חוקר את תהליכי ההתייבשות‬
‫והתמותה ביערות נטועים לאורך גרדיאנט אקלימי בישראל‬
‫המחקר בהנחייתם של פרופ’ טל סבוראי מהמחלקה ופרופ’ אבי פרבולוצקי ממרכז‬
‫וולקני מתמקד ביערות הנטועים של אורן ירושלים (‪ .)Pinus halepensis‬אף על‬
‫פי שתופעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי על פני שטחים נרחבים‪ ,‬הבסיס הביולוגי שלה‬
‫הוא בתגובת העצים הבודדים לתנאי סביבתם המידית‪ .‬על מנת לבחון היבט זה נערך‬
‫שיתוף פעולה עם ד”ר דימיטריס סאריס מאוניברסיטת מערב יוון ואוניברסיטת ניקוסיה‬
‫בקפריסין‪ ,‬מומחה בתחומי הדנדרוכרונולוגיה (חקר טבעות עצים) והאקולוגיה של‬
‫תגובת יער לאקלים‪ .‬ד”ר סאריס ביקר בישראל מספר פעמים במהלך הקיץ האחרון‬
‫ונערכו סיורים מקדימים ביערות אורן ירושלים בצפון הארץ‪ ,‬מרכזה ודרומה‪ .‬לבסוף נבחר אתר דיגום ביער להב שבדרום‪ .‬באתר זה נעשו קידוחים‬
‫בעצים ונמדד רוחב טבעות שנתיות‪ .‬המדידות בוצעו בעזרת שולחן מדידות (בתמונה)‪ ,‬אשר נרכש במיוחד למטרה זו על ידי הקרן הקיימת‬
‫לישראל לצורך מחקר זה ולשימוש עתידי‪ .‬מהנתונים שהתקבלו ניתן היה לבחון את השינוי בביצועי העצים לאורך זמן ‪ -‬השפעת הבצורות של‬
‫העשור האחרון על יער להב נצפתה בבירור‪ .‬כמו כן נבחן הקשר בין שינוי בביצועי העצים לבין תנאי האקלים שהעצים חוו‪ ,‬על מנת לעמוד על‬
‫רגישותם לשינויים מסוג זה‪ .‬למחקר השלכות יישומיות עבור חיזוי תגובת יערות לשינויי האקלים הצפויים באגן הים התיכון‪ .‬המחקר ממומן על ידי‬
‫המדען הראשי של משרד החקלאות‪ ,‬במסגרת פרוייקט “מיזמים”‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בין כלל דגמי הצומח המצויים בטבע בולט הדגם המעגלי‪ .‬דגם זה מאופיין על‬
‫ידי מספר פרטים (בני אותו המין) המסודרים במעגל‪ .‬קוטרם של מעגלי הצמחים‬
‫השונים נע בין סנטימטרים ועד למטרים אחדים‪ .‬מעגלי הצומח מתחילים ככתם‬
‫רדיאלי שחווה תמותה במרכזו‪ ,‬והיא זו שמובילה להיווצרות דגם המעגל‪ .‬מעגלי‬
‫הצומח מוגבלים בתפוצתם לאזורים צחיחים ובאופן בולט במערכות אאוליות‬
‫(דיונות חול ומישורי לס) ולמיני צמחים המתרבים גם באופן וגטטיבי (רביה א‪-‬מינית‪,‬‬
‫מחלקים שונים של הצמח)‪.‬‬
‫מעגלי צומח‬
‫יאיר חרותי‪ ,‬סטודנט לתואר שני‪ ,‬חוקר את‬
‫התופעה בהנחייתם של פרופ’ פועה בר וד”ר‬
‫יצחק קטרה‬
‫האם סיליקון מגן על צמחים?‬
‫הדוקטורנט אופיר כץ חוקר את תפקידו‬
‫של הסיליקון בהגנה על צמחים ממשפחת‬
‫המורכבים‬
‫אחד מהמנגנונים המוצעים להגנה של צמחים מפני בעלי‪-‬‬
‫חיים היא השקעה של גופי סיליקון מיקרוסקופיים המכונים‬
‫פיטוליתים‪ ,‬שיכולים לפגוע במערכות הלעיסה ומפחיתים‬
‫את יכולת העיכול של בע”ח‪ .‬פיטוליתים נוצרים בכמויות‬
‫גדולות ביותר בדגניים ובקרוביהם‪ ,‬בהשוואה לכמויות‬
‫קטנות יותר במשפחות אחרות שכמעט אינן נחקרות‪ .‬האם‬
‫גם כאשר יש מעט פיטוליתים בצמח הם ממלאים את‬
‫אותו התפקיד? שאלה זו נבחנת בעבודתו של אופיר כץ‬
‫מהמעבדה לגאואקולוגיה‪ ,‬בהנחיית פרופ’ פועה בר ופרופ’‬
‫שמחה לב‪-‬ידון מאוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫מכיוון שהמשאבים העומדים לרשותם של הצמחים‬
‫מוגבלים‪ ,‬הם אינם נוטים להשקיע במגוון גדול של הגנות‬
‫מפני בעלי‪-‬חיים‪ ,‬אלא מפתחים מספר קטן יחסית של‬
‫מנגנוני הגנה שונים‪ .‬אם כך‪ ,‬יש לצפות שצמחים קוצניים‬
‫יהיו חסרי פיטוליתים‪ ,‬הרי בשני המקרים מדובר במבנים‬
‫קשיחים וחדים שאינם קלים לעיכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬בצמחים‬
‫שגדלים בשטחים הנתונים ללחצי רעיה צפויים להיווצר‬
‫יותר פיטוליתים מאשר בצמחים שגדלים בשטחים שאינם‬
‫חשופים לרעיה‪ .‬השערות אלה הופרכו על‪-‬ידי הממצאים‬
‫בשטח‪ ,‬ולכן נראה כי הפיטוליתים במשפחת המורכבים‬
‫ממלאים תפקיד שולי בהגנה מפני בע”ח‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫בספרות העוסקת בחקר הסיבות לקבלת דגם מהסוג הזה‪ ,‬קיימת מחלוקת אודות‬
‫הגורם המרכזי להיווצרות הדגם‪ ,‬ואותה מובילות שלוש גישות עיקריות‪ .‬גישה אחת‬
‫קושרת את התמותה במרכז המעגל לתחרות על משאבים (ובראש וראשונה מים)‪,‬‬
‫השנייה קושרת את התמותה במרכז לתהליכים איאוליים ‪ -‬הצטברות חומר דק‬
‫במרכז הכתם המובילה לשינוי בתכונות הקרקע‪ ,‬ואילו גישה שלישית קושרת את‬
‫התמותה במרכז המעגל לגורם פיזיולוגי‪-‬פנולוגי‪ ,‬כאשר גיל הפרטים הבוגרים‬
‫במרכז המעגל הוא הגורם לתמותה והמבנה המעגלי הינו תוצאה של התהליך‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬עיקר המחקרים אשר בוצעו במעגלי הצומח נשענים על מודלים מתמטיים‬
‫וניסויים בתנאים מבוקרים בחממות‪ ,‬ולא על ממצאים מהסביבה הטבעית‪.‬‬
‫מטרת המחקר של יאיר היא להתחקות אחר המנגנון העומד ביסוד היווצרות מעגלי‬
‫הצומח‪ ,‬על סמך ממצאים משתי סביבות מחקר שונות‪ :‬בתשתית קרקע חולית‬
‫ברמת בקע ובתשתית קרקע לס בפארק סיירת שקד‪ .‬בשתי סביבות המחקר‬
‫מצויים מעגלי צומח של עירית גדולה (‪.)Asphodelus ramosus L.‬‬
‫שאלה נוספת שנבדקה הייתה ההשפעה של זמינות מים וסיליקון על היווצרות‬
‫פיטוליתים‪ .‬מחקרים שנערכו על דגניים הראו כי לזמינות הסיליקון יש השפעה‬
‫רבה על כמויות הפיטוליתים‪ .‬באופן דומה כמויות גדולות יותר של פיטוליתים‬
‫נוצרות בדגניים הגדלים באזורים גשומים יותר‪ .‬מחקר שנערך על מינים ממשפחת‬
‫המורכבים הגדלים לאורך מפל הגשם בישראל (מהגליל העליון ועד להר הנגב) לא‬
‫הצביע על דפוס אחיד של קשר בין זמינות מים לכמויות הפיטוליתים‪ ,‬וכן על העדר‬
‫קשר בין זמינות הסיליקון לכמויות הפיטוליתים במורכבים‪.‬‬
‫ממצאי עבודה זו מצביעים על הבדלים מהותיים בין היווצרות פיטוליתים בדגניים‬
‫ובמורכבים‪ ,‬החורגים מעבר להבדלים בכמויות בלבד‪ .‬כיצד משפיעים הבדלים‬
‫אלה על האקולוגיה של הצמחים השונים? מה הם יכולים ללמד אותנו על עברם‬
‫ועתידם של הצמחים? ימים (ופיטוליתים) יגידו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בתמונה הגדולה‪ :‬פיטולית מקחוון מצוי‪ .‬למרות החוד המאיים‪ ,‬כנראה אין לו תפקיד הגנתי‬
‫משמעותי‪ .‬בתמונה הקטנה‪ :‬פיטולית מתפרחת של שבולת‪-‬שועל נפוצה‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫מה מעמיסים על יהודי בלמונטה?‬
‫ב‬
‫למונטה (‪ )Belminte‬היא עיירת פריפריאלית קטנה בת כ‪3000-‬‬
‫תושבים‪ .‬היא שוכנת בהרי סרה דה אשטרלה במזרח פורטוגל‪ ,‬במרחק‬
‫‪ 350‬ק”מ מליסבון‪ .‬אין בעיירה אטרקציות מיוחדות‪ ,‬לא מבחינה נופית ולא‬
‫מבחינה ארכיטקטונית‪ .‬ובכל זאת יש בה משהו שקשור למורשת ההיסטורית‬
‫המשותפת לפורטוגלים ולעם ישראל‪ :‬אוכלוסייה של כ‪ 25-‬משפחות מורחבות‬
‫של יהודים נסתרים‪ ,‬המונות יחד כ‪ 200-‬נפש‪ .‬יהודים אלו התנצרו למראית עין‬
‫לפני כ‪ 500-‬שנה‪ .‬הם נרדפו קשות על ידי האינקוויזיציה ובכל זאת שמרו עד‬
‫היום על שרידים מהמסורת היהודית‪ .‬הם התגלו בראשית המאה שעברה על‬
‫ידי מהנדס מכרות‬
‫יהודי מפולין בשם‬
‫שמואל שוורץ‪ ,‬שבא‬
‫לעבוד בפורטוגל‪,‬‬
‫ולא חזרו ליהדותם‬
‫בגלוי אלא כעבור‬
‫כשישים שנה בשנות‬
‫ה‪ .80-‬מאז הם עברו‬
‫גיור לחומרה‪ ,‬הקימו‬
‫להם בית כנסת ויש‬
‫להם רב שמדריך‬
‫אותם בדיני ישראל‪.‬‬
‫זהו המקום היחיד‬
‫בפורטוגל בו יש‬
‫מניין קבוע מידי‬
‫שבת בשבתו‪ .‬אין‬
‫ספק שקהילה זו‬
‫היא קהילה ייחודית‬
‫כדוגמתה‬
‫שאין‬
‫בשום מקום אחר‬
‫בעולם‪.‬‬
‫בשל מצוקה כלכלית ובריחת אוכלוסייה צעירה החליטה המועצה המקומית‬
‫לפתח במקום תעשיית תיירות‪ .‬בשנת ‪ 2000‬הוחלט על אסטרטגיית פיתוח‬
‫המושתתת על הקמת מקבץ של ‪ 6‬מוזיאונים‪ ,‬כאשר המרכזי שבהם הוא‬
‫המוזיאון לתולדות יהודי בלמונטה‪ .‬כל המוזיאונים יחד משכו בשנת ‪2011‬‬
‫כ‪ 78,000-‬מבקרים‪ ,‬מהם כ‪ 25%-‬מבקרים במוזיאון היהודי‪ .‬בבדיקה מפורטת‬
‫יותר נמצא שהמוזיאון היהודי מושך הרבה יותר תיירות בינלאומית מכל שאר‬
‫המוזיאונים‪ .‬מכיוון שהוצאותיו של תייר בינלאומי גבוהות בממוצע פי ‪ 4‬מתייר‬
‫מקומי נמצא שמוזיאון זה אחראי למחצית מההכנסות מתיירות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יהודי בלמונטה מתקשים להתערות בתעשיית התיירות‪ .‬התיירים‬
‫מטבעם רוצים לראות לא רק את המוזיאון אלא גם לפגוש את אנשי הקהילה‬
‫היהודית‪ .‬אלה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתקשים להיפתח לעיניים זרות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫האוכלוסייה מבוגרת ברובה‪ ,‬מסורתית ודוברת פורטוגזית בלבד‪ .‬שנית‪ ,‬מסורת‬
‫ההסתתרות שלהם מפני הסביבה מהווה חלק מהדנ”א שלהם ומכבידה על‬
‫היחשפותם‪ .‬שלישית‪ ,‬הם אינן מעוניינים שיפריעו להם‪ ,‬בעיקר בתפילתם בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬מקום שמושך את מירב המבקרים‪.‬‬
‫למרות הכל‪ ,‬לאחרונה החלו חברי הקהילה להכין ולשווק יין ומצרכי מזון‬
‫כשרים ואלה נמכרים היטב לקבוצות מבקרים יהודים‪ .‬יש גם תכניות להקים‬
‫במקום מלון כשר‪ .‬נראה שהציפיות מיהודי בלמונטה מוגזמות‪ .‬עוד קצת לחץ‬
‫והם יעלו לישראל וישאירו במקום שוקת שבורה‪.‬‬
‫שאול קרקובר‬
‫נסחפים בזרם‬
‫מ‬
‫דבר יהודה זוכה בכל שנה לזרימות שיטפוניות בנחליו‪,‬‬
‫המלוות בסחף רב‪ .‬לעיתים‪ ,‬פוגעות זרימות אלו בתשתיות‬
‫כגון כבישים‪ ,‬גשרים וצנרת למים וחשמל במורד הנחלים‬
‫ובסמוך לים המלח‪ .‬הרחופת מהווה את הרכיב העיקרי מכלל‬
‫הסחף‪ ,‬שהינו מחצב חשוב‪ .‬הכרייה בנחלים מספקת אגרגט‬
‫ליצירת בטון ואספלט‪.‬‬
‫במחקרה של עדי שתקאי בהנחיית פרופ‘ יונתן לרון ובייעוצו‬
‫של ד”ר חי כהן‪ ,‬נחקרים ‪ 5‬נחלים המנקזים את מדבר‬
‫יהודה‪ :‬אוג (כחלק מפרויקט ‪ ,SUMAR‬המשותף לירדנים‪,‬‬
‫פלשתינאים וגרמנים‪ .‬תחנה זו משותפת לאוניברסיטת‬
‫א‪-‬נג‘ח בשכם ולנו)‪ ,‬ערוגות‪ ,‬צאלים‪ ,‬רחף וקנאים‪ .‬הנחלים‪,‬‬
‫באמצעות תחנות הידרומטריות המוקמות בהם‪ ,‬מייצגים‬
‫את הנגר והסחף ממדבר יהודה בעוד שכל אגן ניקוז ייחודי‬
‫בתכונותיו הפיזיוגרפיות‪ .‬בתחנות מצויים חיישני לחץ למדידת‬
‫מפלס המים‪ ,‬דוגמי מים אוטומטיים‪ ,‬וכן חיישני עכירות‬
‫ומוליכות חשמלית (בתמונה חלק מהמיכשור שבנחל רחף)‪.‬‬
‫באם מתאפשר להימצא בנחל בעת זרימה‪ ,‬נלקחות דגימות‬
‫ידניות ונמדדת מהירות זרימה ברדאר נייד ובאמצעים אחרים‬
‫לחישוב ספיקה‪ .‬תכונותיו המורפולוגיות של הנחל נמדדות‬
‫גם הן לאחר כל אירוע נגר משמעותי‪ .‬לחלק מהתחנות ישנה‬
‫תקשורת סלולרית‪ ,‬כך שניתן לבדוק את מצב הנחל‪ ,‬מצב‬
‫המכשור ולהעביר נתונים עדכניים‪.‬‬
‫הסעת סחף באזורים צחיחים נחקרה מעט ומקור רוב הידע‬
‫הינו מאזורים לחים‪ .‬מדידת זרימות וסחף באזורים צחיחים‬
‫מורכבת ביותר בעיקר עקב אופי הזרימות השיטפוניות‪ ,‬ולכן‬
‫דרוש ניטור אוטומטי‪ ,‬רציף ומתמשך‪ .‬למהות הסעת הסחף‬
‫מעניינים הקשרים בין ריכוז הרחופת ותפוקת הסחף לספיקת‬
‫המים ולאופי סופות הגשם באגני הניקוז‪ ,‬מידע המבוסס החזר‬
‫רדאר עננים (בתיאום עם האוניברסיטה העברית)‪.‬ממדידות‬
‫ריכוז הרחופת ותפוקת הסחף המתקיימות במורד אגן הניקוז‬
‫ניתן ללמוד על מקומם של תהליכים יוצרי סחף‪ .‬בכדי להבחין‬
‫במקור הסחף יש להסתמך על מידע בתוך אגן הניקוז‪ ,‬כגון‬
‫תכונותיו של הגשם שיצר את האירוע ותכונות האגן‪ ,‬כולל‬
‫תכונות הסחף‪ .‬באזורים מדבריים‪ ,‬בהם פני השטח חשופים‬
‫לכוחות הארוזיה‪ ,‬להרכב המסלע עשויה להיות השפעה רבה‬
‫על תפוקת הסחף ומקורותיו‪.‬‬
‫בחורף ‪ 2012-2011‬אירעו שש זרימות שיטפוניות שנוטרו‬
‫בנחל ערוגות‪ .‬בינואר ‪ 2013‬נוטרו שני אירועי זרימה בנחל‬
‫ערוגות ואירוע זרימה בנחלים רחף‪ ,‬קנאים ואוג‪ .‬ישנם נתוני‬
‫ספיקות וריכוז רחופת מאירועים אלו‪ .‬כאמור‪ ,‬קיים קושי רב‬
‫בניטור זרימות באזור מדברי‪ ,‬בעיקר בפן הלוגיסטי‪ ,‬ואכן‪,‬‬
‫בצער רב‪ ,‬החששות התממשו והתחנה בנחל אוג נסחפה‪.‬‬
‫הכנות להצבת חיישנים חדשים בעיצומן‪.‬‬
‫המדבריות מהוות סביבה רגישה ופגיעה בעלת קצבי שיקום‬
‫איטיים יחסית של המערכת הנחלית‪ .‬לכן‪ ,‬יש חשיבות רבה‬
‫לפיתוח כלי חיזוי שימושיים לשיטפונות והסעת סחף‪ .‬פגיעה‬
‫בסביבה אינה בהכרח תופעה טבעית אלא גם מלאכותית‬
‫כגון רעיית יתר ועיור‪ .‬הבנת מערכת הסעת הסחף הנחלית‬
‫באזורים צחיחים וצחיחים למחצה תורמת לבניית תרחישים‬
‫של משטרי זרימה והסעת סחף בתגובה לשינויים סביבתיים‬
‫מלאכותיים ואלה האקלימיים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שומעיםומשמיעים‬
‫על כנסים‪ ,‬ימי עיון ומה שביניהם‬
‫השתתפות‬
‫בכנסים‬
‫בשלבים שונים‬
‫של הלימודים‬
‫מספקת‬
‫הזדמנות יוצאת‬
‫דופן לחלוק‬
‫מידע ולהכיר‬
‫צדדים נוספים‬
‫של העולם‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫סטודנטים‬
‫מספרים‬
‫על כנסים‬
‫שהשתתפו בהם‬
‫במהלך החורף‬
‫האחרון‬
‫ר‬
‫הכנס נתן לחברי המעבדה לגאואקולוגיה הזדמנות להביט‬
‫לאחור ולסכם שנה ארוכה של עבודה מאומצת בשטח ובא‬
‫מעבדה‪ .‬שיאה של עבודת השטח השנה היה הקמפוס בחוא‬
‫לות ניצנים‪ ,‬אשר בנוסף לתרומתו לעבודותיהם של תלמידי‬
‫המחקר גם נותן לתלמידים לתואר ראשון הזדמנות ייחודית‬
‫להתנסות בעבודת מחקר (ואפילו לצבור נקודות זכות)‪ .‬פרט‬
‫לכך‪ ,‬עבודות סמינר שנכתבו בשנה ג’ בהנחייתם של חברי‬
‫המעבדה תרמו גם הן לעבודת המחקר במעבדה וזיכו את‬
‫חלק מכותביהן לאזכור במהלך הרצאותיהם של תלמידי‬
‫המחקר‪.‬‬
‫גע לפני החזרה אל שגרת הלימודים‪ ,‬נערכה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב הוועידה השנתית למדע‬
‫וסביבה של האגודה לאקולוגיה ומדעי‪-‬הסביבה‪ .‬גם‬
‫מאירוע זה לא נפקדה המעבדה לגאו‪-‬אקולוגיה (בניהולה‬
‫של פרופ’ פועה בר) אשר שלחה נציגות מכובדת הכוללת‬
‫את מירב פרי (בתמונה)‪ ,‬אופיר כץ‪ ,‬ורד זיסו‪-‬כהן (בהנחיה‬
‫משותפת של ד”ר איציק קטרה) וענת כרמי‪-‬קלמנוביץ’‪.‬‬
‫בנוסף לעבודותיהם של חברי המעבדה‪ ,‬הוצגו בכנס‬
‫עבודתו של מיכאל דורמן (מהמעבדה למידע גאוגרפי של‬
‫פרופ’ טל סבוראי) וכן עבודות בהשתתפותם של פרופ’‬
‫חיים צוער ופרופ’ יוני לרון‪ .‬תרומתם של בוגרי המחלקה‬
‫להרצאות ולתצוגת הפוסטרים גם כן אינה זניחה‪ ,‬אך אופיר כץ‬
‫לא תפורט בשל טווח הזיכרון הקצר של הח”מ‪ .‬אפילו‬
‫העיצוב היה “גאוגרפי בן‪-‬גוריוני” בזכות הגרפיקה של רוני‬
‫בלושטיין‪-‬לבנון‪.‬‬
‫הכנס‪ ,‬כמו כנסים אחרים‪ ,‬הוא הזדמנות עבורנו לא רק‬
‫להציג את עבודותינו ולקבל משוב מאחרים בקהילה המא‬
‫דעית‪ ,‬אלא גם הזדמנות להיחשף לנעשה מחוץ לחלקת‬
‫האלוהים הקטנה שלנו‪ .‬אין ספק שהמחקר בנושאי אקוא‬
‫לוגיה וסביבה בארץ הוא ענף מתפתח ומתקדם‪ .‬חלק לא‬
‫קטן מההרצאות היו ברמה גבוהה מאוד ומעוררות עניין‬
‫רב (ולפעמים אפילו חשק ללכלך את הידיים במחקר‬
‫בכיוונים חדשים)‪ .‬עדיין‪ ,‬יותר מכל‪ ,‬נעים לראות איך אנשי‬
‫המעבדה והמחלקה משתלבים בכנס הזה‪ ,‬ומציבים את‬
‫המחלקה שלנו במקום מכובד במחקר בארץ‪.‬‬
‫חלקי בכנס התבטא בהצגת הפרק הראשון מעבודת‬
‫הדוקטורט (בהנחיית פרופ’ בר ופרופ’ שמחה לב‪-‬ידון‬
‫מאוניברסיטת חיפה)‪ .‬פרק זה עוסק בהשפעתם של‬
‫גורמים סביבתיים על דפוסי היצירה של פיטוליתים (גופי‬
‫סיליקה מיקרוסקופיים) בצמחים ממשפחת המורכבים‬
‫בארץ‪ .‬המחקר נעשה תוך השוואה למשפחת הדגניים‪,‬‬
‫שבה ישנם ריכוזי פיטוליתים גבוהים מאוד‪ .‬גילינו כי ישנם‬
‫הבדלים מהותיים בהשפעותיהם של גורמים סביבתיים‬
‫על יצירת הפיטוליתים בין משפחות אלה‪ ,‬המלמדים על‬
‫הבדלים מהותיים במנגנונים הפנים‪-‬צמחיים והסביבתיים‪.‬‬
‫חדש ומחודש‪ :‬השכונות הוותיקות של ב”ש‬
‫בהצעות הסטודנטים ובמנגנוני ההתחדשות שהועלו על ידם‪.‬‬
‫תלמידי תואר שני במגמה לתכנון ערים השתתפו בסדנה ‘החייאה והתחדשות אז‪ ...‬אם חשקה נפשכם להלך בשדרה מלאה באטרקציות‪,‬‬
‫עירונית’‪ ,‬בהנחיית ד”ר אלפסי ואדר’ גרשון‪ .‬תלמידי הקורס נחלקו ל‪ 5-‬קבוצות‪ ,‬לקפוץ לסרט בסינמטק ולקנח בקפה במרכז האמנים החדש‬
‫כדי להכין תוכנית להתחדשות שכונה עירונית‪ ,‬וכל קבוצה בחרה לעצמה מתחם ‪ -‬אפשר לעשות כל זה כאן‪ ,‬במרכז ב”ש‪ ,‬ממש עוד מעט‪.‬‬
‫שכונתי מתוך הלב הוותיק של ב”ש (בתמונה)‪ .‬נתונים רבים נאספו בשעות של‬
‫שוטטות ושיחות עם תושבים‪ ,‬מתוך שנתונים סטטיסטיים ותוכניות מיתאר‪ .‬המידע‬
‫נותח ונלמד לעומק ולכל שכונה הוגדר חזון‪ ,‬המדמה את המציאות העתידית‬
‫הרצויה לה‪ .‬בהתאם‪ ,‬נערכו תוכניות מדיניות מקיפות המתייחסות לשלל ההיבטים‬
‫התכנוניים הרלוונטיים‪ :‬רשת הדרכים‪ ,‬שטחי הציבור‪ ,‬מערך המגורים והמסחר‪,‬‬
‫טיפול קהילתי ייחודי ועוד‪ .‬הועלו רעיונות לפרויקטים מחוללי‪-‬שינוי ונקבעו כללים‬
‫מנחים לארגון כולל של המבנה המרחבי והחברתי של השכונות הנבחרות‪ .‬שיאו‬
‫של הקורס היה במעמד ההגשות הסופיות‪ ,‬בו הציגו הסטודנטים את עבודתם‬
‫בפני מנחי הסדנה בנוכחות אורחים ומוזמנים בעלי עניין‪ .‬באירוע‪ ,‬שהתקיים במכון‬
‫מנדל למנהיגות בנגב‪ ,‬השתתפו מתכננים מהעירייה‪ ,‬מצוות התכנון של באר שבע‪,‬‬
‫מהחברה להגנת הטבע‪ ,‬ממשרד הבינוי והשיכון ואחרים‪ .‬ההגשות לוו בדיון מעמיק‬
‫‪9‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שומעיםומשמיעים‬
‫אצלנו בבית‬
‫המחלקה מארחת ומארגנת כנסים‬
‫כנס האגודה הגאוגרפית תשע”ג‪ :‬גאוגרפיה ללא גבולות‬
‫הכנס השנתי של האגודה התקיים כרגיל בחג החנוכה והתקיים השנה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬המחלקה‬
‫לגאוגרפיה התגייסה כולה לארגונו‪ ,‬מה שבסופו של דבר הניב תוצאה מרשימה‪.‬‬
‫הכנס נערך תחת המוטו‪ :‬גאוגרפיה ללא גבולות? זהו מוטו שרומז על‬
‫פריצת דרך מחד ועל המגמה המתמשכת של הגלובליזציה מאידך‪.‬‬
‫בכנס אורגנו אירועים רבים‪ .‬מושב הפתיחה אירח‪ ,‬מלבד המברכים‬
‫מטעם האוניברסיטה והאגודה‪ ,‬את חתן פרס ישראל פרופ’ יהושע בן‪-‬‬
‫אריה‪ ,‬רקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית‪ .‬כדרכו הוא ריתק את‬
‫המשתתפים בהרצאה על ירושלים ללא גבולות‪ .‬בערב הראשון התקיים‬
‫מושב מליאה בנושא גאוגרפיה ללא גבולות שריכז את מיטב חוקרי‬
‫הגאוגרפיה וכל אחד הציג‬
‫את פריצת הגבולות בתחומי‬
‫התמחותו‪ .‬הערב כלל גם‬
‫שירי גבולות וגאוגרפיה‬
‫שנמשך קצת מעבר לגבולות‬
‫הזמן המקובלים‪ .‬ביום השני‬
‫התקיים מושב מליאה על‬
‫פיתוח הנגב תחת המוטו‬
‫“והנגב שוב יהיה פרח‪ ”...‬מתוך‬
‫תחושה שדברים מתחילים‬
‫לזוז בנגב בהשקעות חדשות‬
‫בתחומים רבים‪.‬‬
‫על פי המחמאות שזרמו אל‬
‫מארגני הכנס במהלכו ואחריו‬
‫נראה שהיה זה כנס מוצלח‬
‫מבחינה ארגונית ותכנית‪.‬‬
‫גם הנתונים הסטטיסטיים‬
‫מעידים על קיומו של כנס‬
‫מוצלח‪ .‬בכנס נכללו יותר‬
‫מ‪ 50-‬מושבים בנושאים‬
‫מגוונים כאשר הוקפד לכלול‬
‫מושבים רבים מאותו תחום‬
‫ברצף אחד‪ .‬בכנס נישאו יותר‬
‫מ‪ 200-‬הרצאות והשתתפו‬
‫בו קצת למעלה מ‪300-‬‬
‫משתתפים‪ ,‬חלקם ללא‬
‫תשלום כמרצים ואורחים‬
‫של נותני חסויות שונות‪.‬‬
‫לכנס גוייסו חסויות ומענקים‬
‫בסכום שמעל ל‪.₪ 60,000-‬‬
‫גוייסו כעשרים סטודנטים‬
‫מהמחלקה לסיוע בארגון‬
‫ובהכנת כיבוד וכריכים‬
‫לארוחת הצהריים‪.‬‬
‫הוועדה המארגנת של הכנס‬
‫כללה אותי כיו”ר‪ ,‬את פרופ’ פועה בר ואת ד”ר מידד קיסינגר‪ .‬הוועדה‬
‫קבלה סיוע ותמיכה מכל חברי המחלקה אנשי סגל אקדמי ומינהלי‬
‫ואי אפשר להזכיר את כולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לציין את תרומתו של‬
‫פרופ’ אבינועם מאיר כיו”ר וועדת התקצירים‪ ,‬את תרומתו של ד”ר‬
‫מידד קיסינגר לבניית התכנית‪ ,‬את תרומתה של פרופ’ פועה בר לארגון‬
‫עבודת הסטודנטים‪ ,‬את תרומתה המשמעותית של רוני בלושטיין‬
‫בהכנת השילוט והחומר הגרפי‪ ,‬בארגון תיקי הכנס והאתר האינטרנטי‪,‬‬
‫ועוד ועוד ועוד‪ .‬גם מקומה של רחל צימרמן לא נפקד בטיפול מסור‬
‫בכל הנושא הכספי ובאלף ואחד פרטים קטנים אחרים‪.‬‬
‫הכנס כלל אירועים נוספים ובראשם שני סיורי שטח האחד בנושא‬
‫הבדואית‬
‫ההתיישבות‬
‫בהנחייתו של פרופ’‬
‫אבינועם מאיר והשני‬
‫בנושא חולות חלוצה‬
‫בהנחייתו של ד”ר‬
‫יואל רסקין‪ .‬בהפסקות‬
‫הצהריים הצענו סיורים‬
‫ובמעבדות‬
‫בקמפוס‬
‫המחלקה‪ ,‬סיורים שאורגנו‬
‫בניצוחו של פרופ’ אורן‬
‫יפתחאל‪ .‬היו גם אירועים‬
‫שבוטלו מחוסר היענות‪.‬‬
‫אלה כוללים את הניסיון‬
‫להזמין תלמידי בתי‬
‫ספר תיכוניים במגמת‬
‫גאוגרפיה‪ ,‬וכן ערב‬
‫שנקרא “בירה וגאוגרפיה‬
‫בפאב”‪ .‬בוטלו גם שני‬
‫סיורים נוספים שתוכננו‬
‫ולא יצאו לפועל בגלל‬
‫מיעוט נרשמים‪.‬‬
‫ארגונו של הכנס לא חף‬
‫מביקורת‪ .‬לדעת אחדים‬
‫מחברי הסגל מושב‬
‫הפתיחה ומושבי המליאה‬
‫אוכלסו בעיקר על ידי‬
‫מרצים מייצגי המחקר‬
‫המסורתי ולא היה ייצוג‬
‫הולם לנושא החברתי‪,‬‬
‫למרצים צעירים ולמרצות‬
‫מכל הגילים‪ .‬ביקורת‬
‫אחרת נאמרה באשר‬
‫השימוש‬
‫לאפשרויות‬
‫במדיות פרסום ושיווק‬
‫חדשניות‪ .‬אין ספק שכנס‬
‫מוצלח מחייב עריכת כנס‬
‫מוצלח עוד יותר‪ .‬ליקויים אלו ואחרים יתוקנו קרוב לוודאי בעזרת השם‬
‫והסגל בכנס הבא שיתקיים במחלקה בשנת תשע”ח שתבוא על כולנו‬
‫לטובה‪.‬‬
‫שאול קרקובר‬
‫‪10‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫עכברי‪-‬שדה‬
‫גאוגרפים מסיירים בשטח‬
‫הורסים מורשת עולם בגיאורגיה‬
‫ה‬
‫קיץ יצאתי לסיור לימודי שבחן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את מצב השימור והטיפול‬
‫באתרי מורשת העולם בגיאורגיה‪ .‬כזכור‪ ,‬אני משמש כיו”ר פורום אונסקו‬
‫אוניברסיטאות ומורשת בישראל‪ .‬במסגרת הסיור ביקרנו בכל שלושת אתרי‬
‫מורשת העולם המוכרזים בגיאורגיה ונדהמתי מעוצמת הפיתוח הבלתי‬
‫מרוסן והבלתי מבוקר המתנהל באתרי המורשת וסביבתם‪ ,‬הפוגע באמות‬
‫המידה להמשך קיומם כאתרי מורשת עולם‪ .‬פיתוח זה הוא חלק ממאמצי‬
‫הפיתוח הכלכלי והתיירותי שהחל בהם הנשיא היוצא של גיאורגיה ‪ -‬מיכאל‬
‫סקאשווילי‪ .‬במהלך הסיור אף למדתי על התנגדות רבה דווקא בקרב‬
‫הדור הצעיר לפעולות הפיתוח הבלתי מרוסנות שאינן מתחשבות במבנה‬
‫המסורתי‪ ,‬הפיזי והאדריכלי‪ ,‬של הערים ואתרי המורשת במדינה‪ .‬אתר‬
‫מורשת העולם הקרוב ביותר לעיר הבירה טביליסי הם המבנים ההיסטוריים‬
‫של העיר הסמוכה מצ’חטה (‪ .)Mtskheta‬האתר מורכב בעיקרו מכנסייה‬
‫גיאורגית טיפוסית המשקיפה על העיר ממזרח‪ ,‬וממכלול מבנים ברובע‬
‫העתיק של העיר ובמרכזם קתדרלה מרשימה עם ציורי קיר מקוריים‪.‬‬
‫הפגיעה באתרי מצ’חטה מתבטאת בעיקר בהריסת “רוח המקום” על ידי‬
‫פיתוח תיירותי אגרסיבי ובניית מבנים שאינם שייכים בסגנונם ובצורתם‬
‫לתקופה ולאדריכלות שאפיינה אותה‪.‬‬
‫אתר המורשת העולמית השני בגיאורגיה נמצא בעיר קותאייסי וכולל‬
‫קתדרלה ומנזר על שמו של המלך בגרט ה‪ ,3-‬מלכה הראשון של גיאורגיה‬
‫המאוחדת‪ .‬האתר מייצג את אדריכלות ימי הביניים בגיאורגיה‪ .‬מאז ‪,2010‬‬
‫האתר נמצא ברשימת האתרים בסכנה‪ ,‬בעיקר בשל עבודות הפיתוח‬
‫המתבצעות בו‪ .‬ממשלת גיאורגיה החליפה את הגג המקורי בגג נחושת‬
‫שהוריד את האותנטיות והשלמות של המבנה (בתמונה העליונה) והוסיפה‬
‫נדבכי מתכת זרים מצדו הצפוני של המכלול‪ .‬חרף ההתרעות‪ ,‬ממשלת‬
‫גיאורגיה לא נענתה עדיין לקריאות השבת המבנה לקדמותו המקורית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הפגיעה הגדולה ביותר מתרחשת ממש בימים אלה בעיר מסטיה‪,‬‬
‫בקווקז הגבוה‪ ,‬המהווה חלק ממערך המבנים במחוז סוואנטי המהווים אתר‬
‫מורשת עולמי המייצג נוף תרבות מיוחד במינו ‪ -‬נוף המגדלים‪ .‬אלה מבנים‬
‫שנבנו בראשית ימי הביניים ומטרתם הייתה הגנה ומקלט‪ ,‬בעיקר בפני‬
‫נקמת דם‪ .‬בעזרת כספים שהתקבלו מהאיחוד האירופאי‪ ,‬הנשיא היוצא‬
‫החל במבצע בינוי חסר תקדים של הפיכת עיר המגדלים מסטיה לאתר‬
‫סקי בנוסח שוויצרי‪ .‬נופך זר לחלוטין המתבצע תוך הריסה כמעט כוללת‬
‫עקבות החול‬
‫במסגרת כנס האגודה הגאוגרפי‪ ,‬שאורגן השנה על‬
‫ידי המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬יצאה קבוצת‬
‫משתתפים לסיור בחולות הנגב‪.‬‬
‫הסיור‪ ,‬בהדרכת ד”ר יואל רסקין‪ ,‬פוסט דוקטורנט במחלקה‪ ,‬חשף את‬
‫התופעות‪ ,‬התהליכים ושיטות המחקר של התפתחות שדה הדיונות של צפון‪-‬‬
‫מערב הנגב‪ .‬פלישת הדיונות התאפשרה כנראה‪ ,‬עקב חשיפתה של דלתת‬
‫הנילוס עם ירידת מפלס פני הים בתקופה הקרחונית האחרונה‪ .‬הקבוצה‬
‫למדה שדיונות הנגב והחול הבונה אותם שונים מדיונות החוף‪ .‬אלו הן דיונות‬
‫אורכיות שנוצרות בצפון סיני מנשיבת רוח משני כיוונים‪ .‬הדיונות פלשו וחסמו‬
‫לפרקים אפיקי ואדיות וגרמו להתפתחות מקווי‪-‬מים שהתקיימו זמן קצר‪.‬‬
‫ניתן לראות את מחזורי ההשקעה בחתכים שנחפרו כשהמשקעים האגמיים‬
‫הם דקי גרגר בפרקציות של טין וחרסית ואילו הדיונות מורכבות מגרגרים‬
‫בפרקציית החול‪ .‬עוד למדה הקבוצה ששיטת תיארוך המשמעותית ביותר‬
‫של מבני המגורים המסורתיים ובניית של מבנים מודרניים תחתם‬
‫(בתמונה התחתונה)‪ .‬תוך תקופה קצרה ביותר העיירה המרכזית‬
‫בחבל סוואנטי המבודד תשנה את אופייה לחלוטין‪ .‬יש לקוות‬
‫שפעולות הפיתוח הבלתי מבוקרות לא ימשיכו לשאר העיירות‬
‫המסורתיות של החבל וניתן יהיה לשמרו תוך שיפור מושכל של‬
‫תנאי המגורים והמחייה של תושביו‪.‬‬
‫אלי שטרן‬
‫היא שיטת הלומינסנציה‪ .‬שיטה זו מתארכת מתי נקברה שכבת חול‬
‫מסוימת‪ ,‬או במילים אחרות‪ ,‬מתי גרגרי הקוורץ ראו אור לאחרונה‪.‬‬
‫שרידים של כלי אבן פרה‪-‬היסטוריים באתרים של מהתקופה‬
‫הנטופית והאפיפליאוליתית הנמצאים בשדה הדיונות ולחופי מקווי‬
‫המים‪ ,‬מאפשרים חיזוק לתיארוך הדיונות‪.‬‬
‫בסיור הוצגה חשיבותו של הקרום הביוגני המגן ומייצב את הדיונות‪.‬‬
‫כל פעילות אנושית במרחב זה פוגעת בכיסוי וגורמת לפעילות חול‬
‫מחודשת‪ .‬תופעה זו הודגמה היטב בישוב בני נצרים הנבנה בשדה‬
‫הדיונות בימים אלה‪ ,‬והסובל מתופעת נדידת חול מחודשת‪.‬‬
‫הסיור נפתח במועצה התעשייתית רמת חובב‪ ,‬שם קיבלו‬
‫המשתתפים סקירה על פעילות המועצה בשמירת הסביבה‬
‫ומלחמתה בזיהום האוויר‪ .‬הקבוצה ביקרה בשטח בבריכות הטיפול‬
‫בשפכים התעשייתיים הנבנות בימים אלה‪ ,‬שתקצה לכל מפעל‬
‫בריכות אידוי משלו לצורך ייעול הטיפול והבקרה בשפכים‪.‬‬
‫הסבריו של ד”ר רסקין היו מפורטים ומעמיקים ודפי המדגם שליוו‬
‫אותם עזרו להאיר ולהמחיש את הסבריו המעניינים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫מבוא לגאוגרפיה תרבותית‬
‫קורסים חדשים במחלקה‬
‫מבוא לתכנות מידע מרחבי‬
‫מיכאל דורמן‪ ,‬דוקטורנט במחלקה‬
‫סמסטר ב’ ימי רביעי ‪ 2 | 17:45-16:15‬נק”ז‬
‫> לסילבוס‬
‫אור ההתפתחויות בתחומי הגאו‪-‬אינפורמטיקה השונים‪,‬‬
‫החליטה המחלקה לגאוגרפיה להרחיב את תכנית‬
‫הלימודים של הסטודנטים המתמחים בתחום זה‪ .‬במסגרת‬
‫ההרחבה יינתנו במחלקה שני קורסים בתכנות‪ :‬קורס מבוא‬
‫לתכנות מידע מרחבי וכן יינתן החל משנת הלימודים תשע”ד‬
‫קורס בניהול בסיסי נתונים מרחביים באמצעות שפת ‪.SQL‬‬
‫מטרת קורס המבוא‪ ,‬שיינתן השנה על ידי הדוקטורנט מיכאל‬
‫דורמן‪ ,‬היא להעניק לגאוגרפים המתמחים בממ”ג רקע כללי‬
‫בתכנות וכן להציג מספר דוגמאות ליכולות עיבוד וניתוח‬
‫מידע מרחבי‪ .‬הקורס יכלול נושאים כמו‪ :‬מבוא לתכנות‪ ,‬קלט‬
‫ופעולות בסיסיות‪ ,‬גישה לנתונים‪ ,‬התניות ובקרת זרימה‬
‫פונקציות ופונקציות גרפיות‪ ,‬אובייקטים רסטרים ווקטורים‪,‬‬
‫עיבוד מידע רסטרי ווקטורי ואינטרפולציה‪ .‬הקורס יכלול‬
‫הרצאות פרונטליות תאורטיות וכן מרכיב של תרגול מעשי‬
‫במעבדת המחשבים‪.‬‬
‫ל‬
‫ד”ר נעה רובין‪ ,‬בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות‬
‫סמסטר ב’ ימי שני ‪ 2 | 13:45-12:15‬נק”ז‬
‫> לסילבוס‬
‫השאלה מי משפיע יותר על המרחב שסביבנו‪ :‬האקלים והטופוגרפיה‪,‬‬
‫או התרבות האנושית‪ ,‬היא שאלת יסוד בגאוגרפיה‪ .‬אבל כיצד‪ ,‬בעצם‪,‬‬
‫מתרחש עיצוב מרחבי בשליחות התרבות? מהי אותה ‘תרבות’‬
‫המשפיעה כל כך על מרחבי חיינו וכיצד היא באה לידי ביטוי בנוף‬
‫הסובב אותנו? בנושאים אלו ואחרים עוסק הקורס החדש‪ :‬מבוא‬
‫לגאוגרפיה תרבותית‪.‬‬
‫הגאוגרפיה התרבותית נעה מפענוח החוויה היומיומית של הצועד‬
‫ברחובות העיר ועד ניתוח הבחירה במיקום של ערים במרחב הלאומי‪,‬‬
‫ואף מעבר לזה‪ .‬בבסיס הדיון עומדת ההנחה שעיצוב המרחב איננו‬
‫דבר של מה בכך‪ ,‬אלא שבעצם ארגונו נטען הנוף משמעויות ומסרים‬
‫נסתרים וגלויים המשקפים את התרבות‪ ,‬או החברה‪ ,‬המתגוררת‬
‫בתוכו‪ ,‬את צרכיה‪ ,‬את מאווייה ואף את מאבקיה‪.‬‬
‫סוגיות גאוגרפיות חברתיות‬
‫ופוליטיות בחברות ילידים‬
‫ד”ר יובל קרפלוס‬
‫סמסטר ב’ ימי שני ‪ 2 | 17:45-16:15‬נק”ז‬
‫> לסילבוס‬
‫”ר יובל קרפלוס‪ ,‬שהשלים את הדוקטורט והתואר‬
‫השני שלו במחלקה‪ ,‬ילמד קורס חדש בנושא סוגיות‬
‫גאוגרפיות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות בחברות ילידים‪ .‬הדיון בילידות‬
‫‪ ,indigeneity‬בין אם הוא מתקיים בזירה המקומית או‬
‫העולמית‪ ,‬מספק הזדמנות לבחון את הצטלבותן של סוגיות‬
‫מגוונות מתחום יחסי האדם‪-‬סביבה‪-‬ומרחב‪ :‬אקולוגיה‪,‬‬
‫גאוגרפיה‪-‬חברתית‪ ,‬גאוגרפיה‪-‬כלכלית‪ ,‬גאוגרפיה‪-‬פוליטית‬
‫וגאוגרפיה‪-‬משפטית‪ .‬במסגרת הקורס ייסקרו במבט רחב‪,‬‬
‫השוואתי וביקורתי המאפיינים ההיסטוריים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬
‫התרבותיים‪ ,‬הגאוגרפים והפוליטיים המורכבים של אוכלוסיות‬
‫ילידים‪ ,‬אלו המאחדים אותן ואלו המבדלים בניהן‪ ,‬ותבחן‬
‫תרומת השיח הילידי לפיתוח תובנות חדשות בשדות המחקר‪,‬‬
‫המשפט והמדינאות‪.‬‬
‫ד‬
‫כדי להבין את המנגנונים הפועלים בצורה כל כך משמעותית על‬
‫המרחב‪ ,‬יש צורך ב’מפתחות’ שונים‪ .‬בין ‘המפתחות’ החדשים יותר‬
‫נמצאות תיאוריות ביקורתיות שחדרו אל הגאוגרפיה מתחום לימודי‬
‫התרבות‪ ,‬והם כוללים את התיאוריה הפמיניסטית והתיאוריה הפוסט‪-‬‬
‫קולוניאלית‪ .‬אלו מאפשרים לבחון‪ ,‬למשל‪ ,‬את השינויים במקומה של‬
‫האישה במרחב העירוני על פי תיאוריות תכנוניות השונות‪ ,‬או את‬
‫הקשר בין צורת השלטון המקומית לבין מיקום מוסדות השלטון בעיר‬
‫הבירה‪ :‬מה הקשר בין תיאוריית עיר הגנים לאבנעזר הווארד ומיקומו‬
‫של המטבח בבית דירות קומוניסטי‪ ,‬וכיצד נבחר מיקומה של הבירה‬
‫האימפריאלית החדשה ניו דלהי? ומדוע אפשר ללמוד על כל אלו גם‬
‫באמצעות יצירות מתחום הספרות והקולנוע?‬
‫בקורס הסמסטריאלי יוצגו הוגים מרכזיים בתחום הגאוגרפיה‬
‫התרבותית מראשיתה ועד ימינו‪ ,‬ויעשה בו שימוש רב במרחב הישראלי‬
‫‪ -‬העירוני והלאומי ‪ -‬לשם הדגמה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫פרופ’ פועה בר ‪ -‬נשיאת האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה‬
‫פרופ’ בר‪ ,‬ראש המחלקה‪ ,‬נבחרה לשמש כיושבת הראש של האגודה הישראלית לאקולוגיה‬
‫ומדעי הסביבה למשך השנתיים הבאות‪ .‬פרופ’ בר‪ ,‬אקולוגית במקצועה‪ ,‬הינה חוקרת מוערכת‬
‫ומחקריה מתמקדים בתגובה של מערכות אקולוגיות להפרעות כדוגמת שרפות יער ופלישות‬
‫ביולוגיות‪.‬‬
‫‘אות יקיר התכנון’ לפרופ’ שטרן‬
‫פרופ’ שטרן הוכתר באות ‘יקיר התכנון’‬
‫לשנת ‪ 2012‬מטעם איגוד המתכננים‬
‫בישראל בכנס האיגוד שנערך בחודש‬
‫פברואר השנה בטכניון‪ ,‬בחיפה‪.‬‬
‫עמו הוכתרו באות גם פרופ’ ראסם חמאיסי‬
‫מאוניברסיטת חיפה (תלמידו לשעבר של‬
‫פרופ’ שטרן) וד”ר מאיר‪-‬ברודניץ מהטכניון‪.‬‬
‫פרופ’ שטרן מלמד וחוקר באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון משנת ‪ .1976‬הוא סיים את לימודי‬
‫הדוקטורט בגיאוגרפיה‪ ,‬תכנון עירוני ותכנון‬
‫תחבורה באוניברסיטת מינסוטה בארה”ב‪.‬‬
‫פרופ’ שטרן היה בין מקימי האגודה‬
‫הישראלית למחקר ותכנון תחבורה ונשיאה‬
‫(‪ .)1987-1985‬הוא שימש כנשיא האגודה‬
‫הגאוגרפית הישראלית (‪ ,)1992-1990‬כיהן‬
‫כיו”ר איגוד המתכננים בישראל בין השנים‬
‫‪ 2006-2001‬וכיום הוא יו”ר פורום אונסק”ו‬
‫בישראל בתחום אוניברסיטאות ומורשת‪.‬‬
‫אות יקיר התכנון הוא אות יוקרתי‪ ,‬המוענק‬
‫אחת לשנה על ידי איגוד המתכננים בישראל‬
‫כאות הוקרה על תרומה בולטת ומתמשכת‬
‫לתכנון בישראל‪ .‬פרופ’ שטרן הינו מבכירי‬
‫וותיקי המתכננים בישראל‪ .‬בדברי ההנמקה‬
‫של צוות השופטים נאמר בין היתר כי‬
‫“מעורבותו בתחום התכנון מתפרסת באופן‬
‫רציף ואינטנסיבי על פני כמעט ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫תרומתו בולטת מאד בתחומי התכנון‪ ,‬הן‬
‫בעשיה ספציפית‪ ,‬הן במכלול המצטבר‬
‫של פעילות מקצועית‪ ,‬פיתוח שדה התכנון‬
‫מבחינה מתודולוגית מדעית ואקדמית‪,‬‬
‫ופעילות ציבורית‪-‬ארגונית למען קהיליית‬
‫המתכננים”‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬אדר’ יהונתן גולני‪ ,‬מתכננת‬
‫נירה סידי‪ ,‬אדר’ עמוס ברנדס‪ ,‬פרופ’ אליהו‬
‫שטרן‪ ,‬פרופ’ ברוך קיפניס‬
‫האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה נוסדה לפני כ‪ 43-‬שנה ובשנים האחרונות היא‬
‫עשתה צעד ענק ומשמעותי מבחינת פעילותה‪ .‬בין מטרות האגודה ‪ -‬לעודד‪ ,‬לפתח ולהפיץ את‬
‫מדעי האקולוגיה והסביבה‪ ,‬על מרכיביהם השונים‪ ,‬בישראל‪ ,‬לחזק את מעמד הקהילה המדעית‬
‫בזירה הציבורית ולהגביר את המודעות לסוגיות סביבתיות ולקדם את החינוך הסביבתי בקרב‬
‫הציבור‪.‬‬
‫בין מגוון פעילויותיה של האגודה ראוי להזכיר את “ממשק” ‪ -‬תכנית יישום מדע בממשל‪ .‬תכנית‬
‫שבמסגרתה מוכשרים מדענים צעירים בעלי תואר דוקטור לשמש כיועצים מדעיים במגוון נושאי‬
‫סביבה במשרדי ממשלה‪ .‬בימים אלו עוסקת האגודה בהכנת מאגר מדענים בארץ שעוסקים‬
‫במגוון נושאים סביבתיים ובהקמת מרכז חדש להנגשת מדע עבור הסביבה הימית‪ .‬המרכז‬
‫יפעל במספר אפיקים על מנת לחבר בין מדע ובין קובעי מדיניות‪ ,‬התקשורת והציבור הרחב‪.‬‬
‫חַרף באוסטרליה‬
‫פרופ’ אבינועם מאיר שהה במשך חודשיים בקיץ באוסטרליה כאורח של המכון לקיימות‬
‫באוניברסיטה הטכנולוגית קרטין בפרת’‪ ,‬במחלקה לגיאוגרפיה ומשאבי טבע של אוניברסיטת‬
‫מלבורן‪ ,‬ובמרכז האסיאתי‪-‬פסיפי לזכויות מקרקעין מורכבות( (‪ )AACRPR‬של הפקולטה ל�א‬
‫רכיטקטורה באוניברסיטה הטכנולוגית סידני‪ .‬הוא העביר סדרה של סמינרים בנושא התכנון‬
‫וזכויות הקרקע של הבדווים‪ ,‬וכן יצר תשתית לשיתוף פעולה עתידי בתחומי המחקר והפרסום‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר התקיימה בעיר האלפינית בולצנו ‪ Bolzano-Bolzen‬שליד הדולומיטים‬
‫האיטלקיים סדנא בין לאומית בנושא ניטור גרופת ו‪ Debris Flows-‬בנחלים באזורים הרריים‪.‬‬
‫הסדנא‪ ,‬שפרופ’ יונתן לרון השתתף בתכנונה‪ ,‬כללה הרצאות מוזמנות ומעל ‪ 60‬מייצגים במשך‬
‫יומיים וסיור ביום השלישי‪ .‬בין המוזמנים היה הדוקטורנט ‪ Thomas Geay‬שהעלה עניין‬
‫ושאלות רבים במיוחד במחקרו עם חיישן אקוסטי הנקרא הידרופון‪.‬‬
‫פרופ’ שאול קרקובר ‪ -‬יו”ר הוועד המנהל של מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫מרכז המדע מבוסס על תכנית המו”פים (מרכזי מחקר ופיתוח) הלאומיים של משרד המדע‬
‫והטכנולוגיה‪ ,‬אלא בעוד שרוב המו”פים ברחבי הארץ הם מרכזי מחקר נקודתיים‪ ,‬מרכז מדע ים‬
‫המלח והערבה חולש על אזור מחקר שמכסה את רובו של הנגב‪ .‬מרכז המדע ים המלח והערבה‬
‫מורכב מארבע מוקדי מחקר‪ .‬הדרומי ביותר נמצא ביוטבתה ועוסק בחקר הנגב הדרומי ודרומה‬
‫של ממלכת ירדן‪ .‬המוקד השני נמצא בחצבה ועוסק בחקר הנגב המרכזי והערבה התיכונה‪.‬‬
‫המוקד השלישי נמצא בקיבוץ עין גדי ועיסוקו המרכזי הוא חקר ים המלח על תופעותיו‪ .‬המוקד‬
‫הרביעי מצוי במצפה רמון‪ .‬זהו מוקד מחקר שצורף אל מרכז מחקר ים המלח והערבה לפני‬
‫כשנה על פי בקשת משרד המדע‪.‬‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה גדל בשלוש השנים האחרונות בקצב מהיר‪ :‬ממרכז של כשבעה‬
‫חוקרים בעלי תואר דוקטור עלה לעשרים חוקרים בעלי תואר זה ועוד עשרה סטודנטים‬
‫לתואר שני ושלישי שעובדים עם חוקרי המרכז על עבודות המחקר שלהם‪ .‬הגידול ניכר גם‬
‫מבחינה תקציבית ‪ -‬התקציב השנתי גדל פי ‪ - 3‬משני מיליון ‪ ₪‬לשישה מיליון בשנת ‪.2012‬‬
‫הגידול בתקציב ובמספר החוקרים הניב גם גידול משמעותי במספרם של המחקרים שהושלמו‬
‫ושתוצאותיהם פורסמו במיטב כתבי העת ברחבי העולם‪.‬‬
‫נושאי המחקר המרכזיים הם מדעי הטבע‪ ,‬החל ממחקרים בתחומי הגאולוגיה והגאומורפולוגיה‬
‫ועד למחקרים בתחום מדעי הסביבה‪ ,‬הביולוגיה והרפואה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬החל המרכז לעסוק‬
‫במחקר גם בתחום מדעי החברה‪.‬‬
‫מרכז המדע ים המלח והערבה הוא לא רק מכון מחקר אלא משמש כמנוע לשינוי קהילתי‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬המרכז מעניק הזדמנות למגורים ותעסוקה לבעלי תואר דוקטור בנקודות יישוב קטנות‬
‫ברחבי הנגב‪ .‬שנית‪ ,‬חוקרי המרכז משקיעים מזמנם ומרצם גם בהעשרה קהילתית בדרך של‬
‫הרצאות‪ ,‬סמינרים והדרכת תלמידים‪ .‬המנהל המדעי של המרכז הוא ד”ר חנן גינת תושב קיבוץ‬
‫סמר ומועמד למרצה בכיר נלווה במחלקה‪ .‬המנהלת הכללית היא גב’ יעל מאור מקיבוץ קליה‪.‬‬
‫אחד ‘ממנועי הדחף’ מאחורי הפעילות הוא אודי גת‪ ,‬ראש המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫זרקור על אנשי סגל המחלקה‬
‫ניבוי מעולה לרמות ‪ .PM2.5‬הוכח בבירור כי השימוש במודלים חדשניים אלו מפחית באופן‬
‫משמעותי את הטיית החשיפה‪ ,‬ובכך מאפשר מדידה מדויקת יותר של הזיהום בכל נקודה‬
‫בכל יום‪ .‬בחודשים האחרונים פותח מודל דומה לניבוי טמפרטורה ברחבי ניו‪-‬אינגלנד‬
‫בשנים ‪.2012-2000‬‬
‫המודלים החדשניים אותם פיתח ד”ר קלוג‪ ,‬שימשו מאוחר יותר במחקרים שונים בתחום‬
‫בריאות וסביבה‪ .‬ראשית‪ ,‬התחזיות היומיות ל‪ PM2.5-‬שומשו להקצאת חשיפה מדויקת‬
‫למקרי תמותה במזרח מסצ’וסטס בשנים ‪ .2007-2000‬מחקר זה מצא קשר ברור ומובהק‬
‫בין חשיפה ל‪ PM2.5-‬ועליה בתמותה ‪ -‬הן בחשיפה אקוטית והן כתוצאה מחשיפה כרונית‪.‬‬
‫לאחר מכן נעשה שימוש במודלים אלה למחקר על הקשר בין חשיפה ל‪ PM2.5-‬בזמן הריון‬
‫ומשקל לידה מופחת במזרח מסצ’וסטס בשנים ‪ .2003-2000‬לבסוף נבחנו ההשפעות של‬
‫חשיפה ל‪ ,PM2.5-‬הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך‪ ,‬על כלל האשפוזים בניו‪-‬איגלנד בשנים‬
‫‪ .2006-2000‬בכל המחקרים הנ”ל נמצא קשר מובהק בין חשיפה ל‪ PM2.5-‬לבין השפעות‬
‫בריאותיות שליליות‪.‬‬
‫בשנים הקרובות ד”ר קלוג מתכוון לעדכן את המודלים ולהשתמש בטכנולוגיות לווין‬
‫חדשות ולהביא לשיפור הרזולוציה של המודלים‪ .‬בנוסף הוא מעוניין לפתח מודלים דומים‬
‫לניבוי זיהום וטמפרטורה בישראל ולהשתמש במודלים אלה במגוון מחקרים הבוחנים את‬
‫ההשפעות הבריאותיות של חשיפה למזהמים שונים‪.‬‬
‫ד”ר איתי קלוג‬
‫איש סגל חדש בתחום ה‪ GIS-‬מצטרף‬
‫למחלקה בדרגת מרצה בכיר‪ .‬הוא צפוי‬
‫להתחיל בתפקידו בשנת הלימודים הקרובה‬
‫ד”ר איתי קלוג משלים בימים אלה את לימודי‬
‫הפוסט‪-‬דוקטורנט במחלקה לבריאות סביבתית‬
‫באוניברסיטת הארוורד‪ ,‬בבוסטון‪ ,‬ארה”ב‪ .‬הוא‬
‫בוגר החוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת‬
‫חיפה והחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫הוא זכה במלגת פוסט דוקטורט של הקרן‬
‫לבריאות וסביבה‪.‬‬
‫מחקרו של ד”ר קלוג מתמקד בהשפעות‬
‫הבריאותיות של החיים בסביבה העירונית‬
‫המודרנית‪ .‬הוא בוחן בעיקר את האינטראקציה‬
‫שבין חשיפה ל‪ 3-‬גורמים עקריים‪ :‬מזהמים‬
‫סביבתים שונים (זיהום אוויר‪ ,‬אור‪ ,‬קרקע)‪ ,‬תנאי‬
‫מזג אוויר קיצונים ושינויים בשימושי קרקע‪.‬‬
‫השפעתם של גורמים אלה‪ ,‬והאינטראקציה‬
‫בינהם נבחנת באמצעות שימוש במתודות‬
‫חדשניות ופיתוח אמצעי מחקר חדשים‪.‬‬
‫בשנים הארונות עסק איתי בפיתוח של מודלים‬
‫שבחנו את היחסים שבין מדידות קרקע של ‪PM2.5‬‬
‫ונתוני לוויין של נאס”א (‪ )MODIS AOD‬המודד‬
‫ארוסלים באויר‪.‬‬
‫המודל הראשוני לחיזוי ‪ PM2.5‬יומי ברזולוציה‬
‫של ‪ 10x10km‬בוצע בניו אינגלנד בשנים ‪2008-‬‬
‫‪ .2000‬המודלים היומיים שאיתי פיתח הניבו יכולת‬
‫‪14‬‬
‫האיור מתאר ממוצעים של ‪ PM2.5‬ברשת של ‪ 10x10‬ק”מ לאורך התקופה ‪ 2008-2000‬בניו‪-‬אינגלד‪.‬‬
‫ממוצעים אלו חושבו ממודל הניבוי שפיתחנו שמבוסס על הלווין ‪.MODIS‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫זרקור על עמיתי מחקר‪ ,‬אורחים וסטודנטים‬
‫שמרית ממן (תירוש)‬
‫שמרית הגישה לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלה שעסקה בנושא‬
‫דינמיות והתייצבות של ימות החול במרכז אסיה‪ ,‬בהנחיית פרופ’ חיים‬
‫צוער ופרופ’ דן בלומברג‪ .‬ניידות או התייצבות של דיונות חול הינן‬
‫אינדיקטור של רגישות האזור לשינויים סביבתיים אשר נובעים משינויי‬
‫אקלים ולכן מחקר אודות מידת פעילותן של הדיונות עשוי לחשוף‬
‫מידע חדש אודות תנאי האקלים ששררו באזור בתקופות קדומות ‪.‬‬
‫עד היום לא נעשה כל שימוש בחישה מרחוק על מנת למפות ולאפיין‬
‫את ימות החול במרכז אסיה ואת מידת פעילותן‪ .‬במהלך כתיבת‬
‫הדוקטורט קיבלה שמרית הזמנה מכתב העת ‪Aeolian Research,‬‬
‫‪ ,Elsevier‬לכתוב מאמר בנושא‪ ,‬המאמר פורסם ב‪.2011‬‬
‫את תואר הדוקטור תקבל שמרית יחד עם בעלה שבימים אלו מסיים‬
‫דוקטורט בפיזיקה‪ .‬במהלך שנות הדוקטורט של הזוג ממן נולדו יהונתן‬
‫(‪ )5‬ויובל (‪ )2‬מבקרים קבועים ואהובים במיוחד במחלקה‪.‬‬
‫את התואר השני סיימה שמרית בהצטיינות בקמפוס שדה בוקר‪ .‬עבודת‬
‫המסטר עסקה גם היא באזור מרכז אסיה במחקר‬
‫אודות ניטור מערכות קציר מי נגר בטורקמניסטן ע”י‬
‫חישה מרחוק בהנחייתם של פרופ’ דן בלומברג וד”ר‬
‫לאה אורלובסקי‪ .‬ממצאי המחקר פורסמו במאמר‬
‫בכתב העת ‪.Journal of Arid Environments‬‬
‫במסגרת הדוקטורט‪ ,‬שמרית טסה פעמיים לאזור‬
‫המחקר שלה באוזבקיסטן‪ .‬אמנם המחקר נעשה‬
‫באמצעי חישה מרחוק‪ ,‬אך ביקור פיזי באזור המחקר‪,‬‬
‫איסוף דגימות ואימות הנתונים בשטח תורם לאיכות‬
‫המחקר ואמינות ממצאיו‪ .‬ברשימת היתרונות של כלי‬
‫החישה מרחוק נלמד כי “חישה מרחוק מאפשרת‬
‫מחקר באזורים אשר הגישה אליהם מוגבלת או‬
‫בלתי אפשרית”‪ .‬שמרית למדה הלכה למעשה מה‬
‫משמעותו של אזור מחקר שהגישה אליו מוגבלת או‬
‫בלתי אפשרית‪ :‬הארגון הלוגיסטי של הביקור באזור‬
‫המחקר לא היה פשוט כלל‪ ,‬אוזבקיסטן היא מדינה‬
‫בעלת אופי סובייטי ותנועת האזרחים בה ועל אחת‬
‫כמה וכמה תנועת התיירים בה‪ ,‬מוגבלת ונמצאת‬
‫תחת פיקוח מתמיד‪ .‬אגב‪ ,‬ניסיונות להשיג אשרת כניסה לטורקמניסטן‬
‫לא צלחו ונרמז כי הסיבה לכך היא על רקע מגדרי‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬בטורקמניסטן אולי לא‪ ,‬אבל ייצוג נשי ראוי במחלקה בהחלט‪:‬‬
‫לאחרונה זכתה שמרית במלגת בתר‪-‬דוקטורט מבית ספר קרייטמן‪.‬‬
‫יחד איתה זכו במלגה גם יעל סטורץ ועדי ויטמן שור מהמחלקה (ראו‬
‫למטה)‪ ,‬בהחלט ייצוג נשי מכובד‪ .‬בהזדמנות זו נאחל בהצלחה לכולן‬
‫והמשך מחקר פורה ומעניין‪.‬‬
‫בנוסף לעבודת המחקר‪ ,‬שמרית מנהלת את המעבדה לחישה מרחוק‬
‫והדמאה פלנטרית (‪ )EPIF‬וכן מרכזת פעילות חינוכית לתלמידי בי”ס‬
‫במסגרת סדנאות מנהיגות בגאוגרפיה וחישה מרחוק‪.‬‬
‫כיום שמרית מתחילה את צעדיה כרכזת קמפוס ירוק וכבר‬
‫עובדת במרץ על מנת להטמיע את נושא איכות הסביבה והקיימות‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬הן בהיבט המעשי והן בהיבט החינוכי‪-‬תודעתי‪.‬‬
‫ביקור באוזבקיסטן‪ .‬התמונה צולמה בגבול אוזבקיסטן טורקמניסטן (מדבר ‪.)Karakum‬‬
‫לפי הסדר מימין‪ :‬שמרית ממן‪ ,‬דני בלומברג‪ ,‬חיים צוער‪ ,‬איילה מיטב (המדריכה) והנהג המקומי‪.‬‬
‫כוח נשי עולה‬
‫לא אחת‪ ,‬לא שתיים ‪ -‬שלוש (!) סטודנטיות‪ ,‬שסיימו‬
‫השנה את לימודיהן במחלקה לתואר השלישי‪ ,‬זכו‬
‫במלגת בתר‪-‬דוקטורט‪ ,‬שמוענק על ידי בי”ס קרייטמן‪,‬‬
‫לשנת ‪ :2013‬יעל שטורץ‪-‬פרץ‪ ,‬שמרית ממן‪-‬תירוש‬
‫ועדי ויטמן‪-‬שור‪ .‬כל השלוש הרו וילדו בזמן לימודיהן‪,‬‬
‫ולמרות זאת הגישו את עבודת התיזה בזמן‪ ,‬השתתפו‬
‫בכנסים וסדנאות בארץ ובחו”ל וכתבו מאמרים‪.‬‬
‫יעל עסקה ב“אפיון מורפו‪-‬טקסטורלי של נחלי פזרות‬
‫צחיחים ומקביליהם הלחים‪ :‬משטר הידרולוגי כגורם‬
‫מפתח” בהנחיית פרופ’ יונתן לרון‪ .‬היא פרסמה מאמר אחד מתוך עבודת ה‪ MA-‬שלה‬
‫בכתב עת מוביל‪ .‬בנוסף היא עובדת על ‪ 4‬מאמרים (בשלושה מהם היא המחברת‬
‫ראשונה)‪ ,‬שכבר חזרו משיפוט ואמורים להתפרסם במהלך ‪.2013‬‬
‫שמרית עבדה על “דינמיות והתייצבות של ימות חול במרכז אסיה ‪ -‬מחקר מנתוני‬
‫חישה מרחוק וממ”ג” בהנחייתם של פרופ’ בלומברג ופרופ’ צוער (ראו הרחבה לעיל)‪.‬‬
‫עדי עבדה על “גילנות וגורמים סביבתיים הקשורים להשתלבות חברתית של זקנים‬
‫בהוויה השכונתית” בהנחייתן של ד”ר נורית אלפסי וד”ר אסתר לכוביץ’‪ .‬היא כתבה‬
‫מאמר אחד בעברית ושני מאמרים מתוך הדוקטורט‪ ,‬שכבר חזרו משיפוט ואמורים‬
‫להתפרסם במהלך ‪.2013‬‬
‫יישר כח! נאחל להן הצלחה בהמשך הדרך‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בכתובים‬
‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬
‫ע‬
‫תהליכיל המדף‬
‫שימוש בגאו‪-‬אינפורמטיקה ללימוד‬
‫של תהליכי סחיפת קרקע וזרימת מים דרך אפיון דינמיקת מרחב וזמן‬
‫של תנאים‪ ,‬דגמים ותהליכים‪ .‬המאמרים מדגימים כיצד גאומורפולוגים‬
‫סחיפת קרקע באמצעות מים‬
‫יכולים להעזר בחישה מרחוק וב‪ GPS-‬כדי לאסוף נתונים בכיסוי רחב‬
‫גיליון מיוחד בכתב העת היוקרתי ‪ Geomorphology‬של מרחב הגורמים‪ ,‬בשיטות עיבוד חדשניות כדי לכמת תהליכים‬
‫בעריכת פרופ’ טל סבוראי מהמחלקה ופרופ’ פיטר אטקינסון ולבסוף‪ ,‬לפתח מודלים מרחביים כדי לספק הבנה טובה יותר של‬
‫מאוניברסיטת סאות’המפטון רואה אור בימים אלה‪.‬‬
‫תהליכים ולבחון תרחישים עתידיים‪.‬‬
‫גאומורפולוגים מפרסמים בדרך כלל הסברים על תהליכי סחיפת‬
‫קרקע ותנועת מים במבוסס על מדידות בקנה המידה האגני‪ .‬כלומר המאמרים בגיליון המיוחד זמינים בלינק‪http://www.sciencedirect. :‬‬
‫‪com/science/journal/0169555X/183‬‬
‫מדידות במוצא האגן או בסביבתו (בדרך כלל יחיד) תוך הכללת התנאים‬
‫במדרונות ובערוצים המובילים את המים והסחף‪ .‬הנחות היסוד החבויות ‪Geomorphology, vol. 183, 2013. Special Issue on:‬‬
‫הן כי השונות המרחבית בתנאים קטנה בקנה מידה המדרוני (היחידה ‪Studying water-erosion processes with geoinformatics,‬‬
‫הבסיסית) וכי אגנים מסוימים מייצגים גם אגנים אחרים באותו אזור‪.Edited by Tal Svoray and Peter M. Atkinson .‬‬
‫אולם מדידות נרחבות שבוצעו בעשורים האחרונים ברזולוציה גבוהה‬
‫מראות כי הנחות אלו לא ישימות באופן מעשי‪ .‬יותר ויותר נצפית שונות‬
‫מרחבית משמעותית במאפיינים גאומורפולוגיים בסקאלות שונות‪.‬‬
‫גישות מתקדמות של גאו‪-‬אינפורמטיקה הן אמצעי מודרני מצוין ללמוד‬
‫ולכמת את השפעת השונות בתנאים על תהליכי סחף קרקע וזרימת‬
‫מים‪ .‬ואכן על פי נתוני ‪ ISI‬יש עליה תלולה במספר המאמרים לשנה‬
‫שעשו שימוש בשיטות גאו‪-‬אינפורמטיקה ללימוד תהליכי סחיפה‪.‬‬
‫גיליון מיוחד זה מרכז עשרה מאמרים אשר למדו מספר תהליכי‬
‫סחיפת קרקע באמצעות מים בכמה מדינות באירופה‪ ,‬בארצות הברית‪,‬‬
‫אוסטרליה אסיה ואפילו המאדים‪ .‬התהליכים שנחקרו בסקאלות‬
‫שבין ס”מ לק”מ כוללים הסעת סחף‪ ,‬תהליכים פלוביאליים‪ ,‬השקעת‬
‫סדימנטים‪ ,‬מבנה זרימה וטורבולנציה‪ ,‬גלישות מדרוניות‪ ,‬סחיפת גדות‪,‬‬
‫שינויים בקו גדה ועוד‪ .‬ממצאי המאמרים הללו מראים כי שיטות מדידה‬
‫חדשניות ומודלים כגון ‪ GPS‬ו‪ ,LiDAR-‬גאוסטטיסטיקה‪ ,‬טכניקות‬
‫הערכת יבול סחף מפורשת במרחב בשתי סקאלות באמצעות מודל פיזיקלי‬
‫עיבוד תמונה ומודלים פיסיקליים מספקים נתונים חדשים ומידע חדש‬
‫‪ WB-SWAT‬באגן ניקוז במדינת ניו יורק‪ .‬הערכה נעשתה על מנת לבחון‬
‫השפעת שינויי אקלים צפויים על יבולי סחף באגן‪ .‬מתוך המאמר של ‪Rajith‬‬
‫ללימוד תהליכי סחיפת קרקע באמצעות מים‪ .‬הממצאים מראים גם כי‬
‫‪ Mukundan‬וחובריו‪.‬‬
‫יש יסוד לטענה כי גאו‪-‬אינפורמטיקה יכולה לתרום להבנה טובה יותר‬
‫ספר חדש‬
‫אי‪/‬צדק ילידי? חוק‪ ,‬זכויות אדם והערבים‬
‫הבדווים בנגב‬
‫ספר חדש‪ ,‬בעריכתו של פרופ’ אורן יפתחאל‪ ,‬ראה אור‬
‫תחת הוצאת אוניברסיטת הארוורד‪ ,‬קמברידג'‬
‫)‪Amara, A., Yiftachel, O. and abu-Saad, I. (2012), Indigenous (In‬‬
‫‪Justice? Human Rights Law and Bedouin Arabs in Southern in‬‬
‫‪the Negev/Naqab, Cambridge: Harvard University Press.‬‬
‫קשות מהקולוניאליזם והמודרניזציה הכפויה שהביאה נישול וחורבן‬
‫נרחבים על קהילותיהם‪ .‬כך התרחש גם בחברה הבדווית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הצטרפו ארגונים בדווים למהלכים בינלאומיים בהם‬
‫התאגדו עמים ילידים מרחבי העולם כדי לדרוש את זכויותיהם והשבת‬
‫רכושם מול המדינות הלאום‪ .‬מסע בינלאומי זה זכה למספר הצלחות‪ ,‬כגון‬
‫שינוי חוקיי מקרקעין במדינות רבות‪ ,‬הכנסת הקבוצות הילידיות במעמד‬
‫נפרד ומכובד בחוקות‪ ,‬וחשוב מכל ‪ -‬הצהרה היסטורית של האו”ם בדבר‬
‫זכויות העמים הילידים ב‪.2007-‬‬
‫הספר בוחן את מצב הבדווים דרך היבטים שונים של התפיסה הילידית‪.‬‬
‫בפרקים הראשונים מוצגות סקירות מעמיקות של הידע הקיים על‬
‫הבדווים על היבטיו הסוציולוגיים‪ ,‬גאוגרפים‪-‬פוליטיים והמשפטיים‪ .‬בחלק‬
‫השני מוצגות זוויות ייחודיות של המאבק להכרה ושוויון‪ ,‬בנוגע לקרקע‪,‬‬
‫לנשים הבדוויות (הסובלות מדיכוי כפול)‪ .‬בחלק השלישי מוצגות זוויות‬
‫השוואתיות‪ ,‬במיוחד בנוגע למקרה האוסטרלי‪.‬‬
‫ולסיום אנקדוטה ‪ -‬למרבה ההפתעה החליטה ההוצאה לבחור לכריכת‬
‫הספר תמונה אותה צילמתי במצלמת הטלפון העלובה שלי‪ ...‬מה שבא‬
‫ללמדך שאף פעם אין להתייאש‪ ,‬וגם לאזובי הקיר יש תמיד סיכוי!‬
‫לאחרונה ערכתי עם אחמד אמארה ואסמעיל אבו‪-‬סעד ספר בנושא מצב‬
‫זכויות האדם של האוכלוסייה הערבית הבדווית‪ .‬נושא זה חשוב ומרכזי‬
‫לעבודתם של גאוגרפים ומתכננים לא רק בגלל היות הקהילה הבדווית‬
‫חלק מאוכלוסיית הנגב‪ ,‬אלא כיוון שחלק מרכזי מהסכסוך בינה לבין‬
‫המדינה סובב על נושאים מרחביים מובהקים‪ ,‬כגון שאלת הכפרים הלא‬
‫מוכרים‪ ,‬גורל הקרקעות באזור ושאלת פיתוח היישובים הבדווים‪.‬‬
‫החוט המקשר בין פרקיו של הספר נוגעים בנושא הילידיות שנחקר‬
‫עד כה מעט יחסית בישראל‪ .‬קבוצות ילידיות הן אוכלוסיות מסורתיות‪,‬‬
‫לרוב שבטיות‪ ,‬שקיימו חיים מלאים ואוטונומיים לפני הכפפתם למדינה‬
‫המודרנית‪ .‬מצב זה התרחש בדרך כלל במדינות מהגרים‪-‬‬
‫מתיישבים אך גם במדינות אחרות‪ .‬העמים הילידים סבלו אורן יפתחאל‬
‫‪16‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בכתובים‬
‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬
Abu-Rabia-Queder, S., Karplus, Y. (2012) Regendering
Space and Reconstructing Identity: Bedouin Women
Translocal Mobility to Israeli-Jewish Institutions of
Higher Education. Gender, Place and Culture - A
Journal of Feminist Geography, iFirst article, 1–17.
Kissinger, M. (2013). Approaches for calculating a
nation’s food ecological footprint, the case of Canada.
Ecological Indicators, 24, 366-374.
Alfasi, N., Benenson, I., Almagor, Y. (2012). The actual
impact of comprehensive land-use plans: Insights
from high resolution observations. Land Use Policy
29, 862-877.
Aqaba, Jordan. Central European Regional policy and
Human Geography, 1(2), 51-64.
Barzilai, R., Laronne, J.B., Reid, I. (2012). Effect of
changes in fine-grained matrix on bedload sediment
transport in a gravel-bed river. Earth Surface
Processes and Landforms. DOI: 10.1002/esp.3288
(geomorphic) actors and roles. Geodinamica Acta,
24(2), 61-79.
Flint, S., Benenson, I., Alfasi, N. Bakman, Y. (2013)
Between Friends and Strangers: Schelling-Like
Residential Dynamics in a Haredi Neighborhood in
Jerusalem. In: L. Diappi, (ed.), Emergent Phenomena
in Housing Markets: Gentrification, Housing Search,
Polarization, Heidelberg: Springer, pp. 103-126
of Environmental Management.
Kissinger, M., Sussman, C., Moore, J. (2013). Accounting
for GHG of materials at the urban scale - Relating
Ackermann O., Zhevlev H.M., Svoray T. (2013). existing process life cycle assessment studies to
Sarcopoterium spinosum from mosaic structure urban material and waste composition. Low Carbon
to matrix structure: Impact of calcrete (Nari) on Economy, 4(1).
vegetation in a Mediterranean semi-arid landscape. Krakover, S. (2011). Cross border interactions across
Catena, 101, 79-91.
a formerly hostile border: The case of Eilat, Israel and
Krakover, S. (2012). Coordinated marketing and
dissemination of knowledge: Jewish heritage
Alfasi, N., Benenson, I., Flint Ashery S. (2012). tourism in Serra da Estrela, Portugal. Tourism and
Between the Individual and the Community: Development, 17-18, 11-16.
Residential Patterns of the Haredi Population Lucia, A., Laronne, J.B., Martin-Duque, J.F. (2012).
in Jerusalem. International Journal of Urban and Geodynamic processes on sandy slope gullies in
Regional Research (in press).
central Spain - A singular system with different
Maman, S., Orlovsky, L., Blumberg, D.G., Berliner,
P., Mamedov, B. (2011). A landcover change study
Flint, S., Benenson, I., Alfasi, N. (2012) Between of takyr surfaces in Turkmenistan. Journal of Arid
Friends and Strangers: Micro-Segregation in a Haredi Environments, doi.10.1016/j.jaridenv.2011.04.002.
Neighborhood in Jerusalem, City & Community 11 (2), Moore, J., Kissinger, M., Rees, W.E. (2013). An urban
171-197.
metabolism assessment of Metro Vancouver. Journal
Karplus, Y., Meir, A. (2013) Production of Space:
A Neglected Perspective in Pastoral Research.
Environment and Planning D: Society and Space, 31
(1) 23-42
Muhs, D.R., Roskin, J., Tsoar, T., Skipp, G., Sneh, A., Porat,
N., Stanley, J-D., Katra, I., Blumberg, D.G. (2013). Origin
of the Sinai-Negev erg, Egypt and Israel: Geochemical
evidence for the importance of the Nile and sea level
history. Quaternary Science Reviews, online.
Potchter, O., Yaakov, Y., Shashua-Bar, L., Cohen, S.,
Tanny, J., Bar (Kutiel), P. (2012). The use of vegetation
for urban heat mitigation in arid cities, the case of
Beer-Sheva, Israel. Ecology and Environment, 3: 33Kissinger, M. (2012). International trade related food 43 (Hebrew).
miles: the case of Canada. Food Policy, 37(2), 171178.
17
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בכתובים‬
‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬
Powell, M.P., Laronne, J.B., Reid, I., Barzilai, R. (2012).
Repeating reach-scale morphology of upland gravelbed streams in a semi-arid environment. Earth
Surface Processes & Landforms. DOI: 10.1002/
esp.3199
Stern, E. (2012). Demographic sustainability and rural
development policy. Journal of Maps, (In Press).
Svoray T., Perevolotsky A., Atkinson P. M. (2013).
Ecological sustainability in rangelands: the
contribution of remote sensing. Int. Journal of Remote
Roskin, J. (2012). The timing and environmental Sensing. (In Press).
significance of the Late Quaternary dune incursions Svoray T., Atkinson P. M. (2013). Geoinformatics and
into the northwestern Negev desert, Israel – water-erosion Processes. Geomorphology, 183, 1-4.
(shortened) thesis abstracts. Ancient TL 30:1: 28-29.
Winter R, Svoray T, Gilead I. (2012). Secondary burial
Roskin, J., Bergman, N. (2012). Discussion-Comment cemeteries, visibility and land tenure: a view from
on: Zianelfdeen, U. and Aish, A., 2012. Geology, the southern Levant Chalcolithic period. Journal of
geomorphology and hydrology of the Wadi Gaza Anthropological Archaeology, 31, 423-438.
catchment, Gaza Strip. Journal of African Earth
Winter-Livneh R., Svoray T., Gilead I. (2013). Shape
Sciences, 76: 1-7 (online).
reproducibility and architectural symmetry during the
Roskin, J., Katra, I., Blumberg, D.G. (2012). Late Chalcolithic period in the southern Levant. Journal of
Holocene dune mobilizations in the northwestern Archaeological Science, 40, 1340-1353.
Negev dunefield, Israel: A response to combined
anthropogenic activity and short-term intensified Yiftachel, O. (2012). Naqab Bedouins and the
windiness. Quaternary International, 1-14, in press. (Internal) Colonial Paradigm. in Amara, Abu-Saad,
I. and Yiftachel, O. (eds). Indigenous (In)Justice: Law
Roskin, J., Rozenstein, O., Blumberg, D.G., Tsoar, H., and Human Rights among the Bedouins in the Naqab/
Porat, N. (2012). Do dune sands redden with age? – Negev. Harvard Human Rights Press, pp 281-310.
the case of the northwestern Negev dunefield, Israel.
Yiftachel, O. (2012). Between Colonialism and
Aeolian Research, 5: 63-75.
Ethnocracy: Creeping Apartheid in Israel/Palestine.
Rubinstein Y., Yizhaq H., Groner E., Svoray T., Bar in Jeenah, N. (ed), Pretending Democracy: Israel,
(Kutiel) P. (2013). An eco-spatial index for evaluating an Ethnocratic State, African Middle East Centre,
stabilization state of sand dunes. Aeolian Research. Johannesburg, pp. 95-116.
(In Press).
Yiftachel, O. Kedar, S. Amara, A. (2012). Rethinking
Sela, S. Svoray, T. Assouline, S. (2012). Soil water the Dead Negev Doctrine: Property Rights in Bedouin
content variability at the hillslope scale: Impact of Regions’, Law and Government (Mishpat U-Mimshal),
surface sealing. Water Resources Research, 48, 1-14. 14, (1), 7-147 (Hebrew).
W03522, doi:10.1029/2011WR011297.
Yiftachel, O. (2012). Between One and Two: Critique
Shafran-Nathan R., Svoray T., Perevolotsky A. of the One-State-Solution Vs the Confedearation
(2013). Continuous droughts effect on herbaceous Concept for Israel/Paletsine; Public Space, 6 (1), 156vegetation cover and productivity in rangelands: 180. (Hebrew).
Results from close-range photography and spatial
analysis. Int. Journal of Remote Sensing. (In Press). Yizhaq, H., Katra, I., Kok, J. F., Isenberg, O. (2012).
Transverse instability of megaripples. Geology, 40,
Shafran-Nathan R., Svoray T., Perevolotsky A. 459-462.
(2013). The resilience of annual vegetation primary
production subjected to different climate change Zhevelev, H., Bar (Kutiel), P. (2012). Urban soil
properties as affected by land use units and socioscenarios. Climatic Change. (In Press).
economic levels – the case of the city of Tel-Aviv,
Stern, E. (2012). Agro-Cultural Landscapes in Israel Israel. GRF, 32, 28-45.
– Towards a National Conservation Inventory.
Planning, 9(1), 165-186. (Hebrew).
18
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫עסקו במלאכה‬
‫כתבו‪:‬‬
‫סיון איזיקסון‬
‫נורית אלפסי‬
‫דני בלומברג‬
‫רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬
‫פועה בר‬
‫אברהם זאבי‬
‫זאב זיוון‬
‫אורן יפתחאל‬
‫אופיר כץ‬
‫יונתן לרון‬
‫אבינועם מאיר‬
‫טל סבוראי‬
‫יצחק קטרה‬
‫איתי קלוג‬
‫יובל קרפלוס‬
‫שאול קרקובר‬
‫נועה רובין‬
‫יואל רסקין‬
‫אלי שטרן‬
‫עדי שתקאי‬
‫צילמו‪:‬‬
‫נורית אלפסי‬
‫ארנון בן‪-‬ישראל‬
‫פועה בר‬
‫רמי זיתוני‬
‫אופיר כץ‬
‫דימיטריס סאריס‬
‫יצחק קטרה‬
‫שאול קרקובר‬
‫אלי שטרן‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫‪19‬‬