מסלול ייעור ומרעה

‫מסלול ייעור ומרעה‬
‫מושב מחקר היער בישראל‬
‫מושב ממשק היער בישראל לאור מחקר ונסיון של ‪ 04‬שנה (התקצירים יועלו בקרוב)‬
‫מושב מרעה ורעיה‬
‫מושב מחקר היער בישראל‬
‫השפעת גורמים מרחביים וגורמי קרקע ומסלע על התייבשות אורן י‪-‬ם בעיר יתיר‬
‫‪2,1‬‬
‫יקיר פרייזלר‬
‫תמיר קליין ‪ 2‬לאוניד קורול‪ 0‬ניר הר‪ 3‬דן יקיר‪ 2‬וז'וזה גרינצוויג‬
‫‪ 2‬המחלקה למדעי הסביבה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫המכון למדעי הצמח‪,‬הפקולטה לחקלאות‬
‫‪3‬‬
‫אגף‬
‫הייעור קרן קיימת לישראל ‪ 0‬מנהל המחקר החקלאי מכון וולקני‬
‫‪Yakir.preisler@weizmann.ac.il‬‬
‫יער יתיר הינו יער נטע אדם הגדול ביותר בישראל‪ ,‬המשתרע על שטח של כ ‪ 30444‬דונם‪ .‬היער‬
‫ניטע על ידי הקק"ל בשנות ה‪ ,04‬באיזור ספר המדבר עם כמות משקעים רב שנתית ממוצעת של‬
‫‪ 170‬מ"מ לשנה‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬חווה היער ‪ 0‬שנות בצורת‪ ,‬בתוכן‪ ,‬שנתיים רציפות של בצורת‬
‫חמורה בין השנים‪ .1442-1447‬בסוף שנת ‪ 1424‬נצפתה תמותת עצים נרחבת‪ ,‬יותר מאשר‬
‫באירועי בצורת קודמים‪ .‬עקב כך נערך ניטור מקיף של היקף ‪,‬אופי ועוצמת התמותה‪ ,‬ראשית‬
‫בעזרת הדמאות לווין וצילומי אוויר ולאחר מכן בעזרת סיורי שטח וסקרי שדה וקרקע‪ .‬מניתוח‬
‫התצלומים וסיורי השטח שנערכו עלתה תמונה מעניינת של תמותה בדפוס מסוים של כתמיות‪,‬‬
‫חלקות עם כמות גבוהה של עצים יבשים לצד חלקות עם רוב של עצים חיים‪ .‬לאור זאת נשאלה‬
‫השאלה‪ ,‬מהו הגורם העיקרי לשונות הדרמטית בתמותה בין החלקות?‬
‫כצעד ראשון להבנת התופעה נערך ניתוח מרחבי מבוסס מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג‪)GIS -‬‬
‫על מנת ללמוד על הקשר בין הגורמים המרחביים‪ ,‬לתמותה‪ .‬על בסיס תוצאות הניתוח הממג"י‬
‫נבחרו ‪ 14‬חלקות מייצגות כאשר בכל חלקה הוגדרו תת‪-‬חלקה של עצים חיים ותת חלקה של‬
‫עצים מתים ובהן נערכו מספר סקרים‪.‬סקרים אלו כוללים סקר אינוונטר סטנדרטי‬
‫(קוטר‪,‬גובה‪,‬כיסוי צמרות) וסקר קרקע מקיף (שורשים‪ ,‬הרכב מכני ופיסיקלי של הקרקע) בחלקות‬
‫החיות והמתות‪ .‬במקביל נערך סקר מקור הזרעים של העצים מהחלקות השונות על מנת לזהות‬
‫האם הגורם הגנטי משפיע על גורל העצים‬
‫תוצאות ראשוניות של המחקר מראות הקשר בין מרבית הגורמים המרחביים לתופעת התמותה‬
‫חלש‪ ,‬אך קיים קשר לגיל העצים ולקוטר הגזע‪ .‬בנוסף נמצא כי כאשר אחוז האבניות והחרסית‬
‫בעומק חתך הקרקע עולה‪ ,‬הסיכוי לתמותת העצים יורד‪ .‬כמו כן‪ ,‬השורשים מהווים גורם‬
‫משמעותי בסיכויי ההישרדות‪ ,‬הן בהיבט של פיזור השורשים והן בכמות השורשים‪ .‬ניתוח‬
‫תוצאות המעבדה של דגימות הקרקע מצביע על כך שסיכויי התמותה עלו באיזורים אשר עניים‬
‫בסלעים קרטוניים‪ ,‬בקרקע רדודה ‪,‬גירנית ואבנית‪ .‬תוצאות המחקר מהוות כלי ממשקי ראשוני‬
‫עבור קק"ל וכן כבסיס למחקר עתידי של ניתוח התמותה‪.‬‬
‫ממשק יער באזור יובשני בהסתמך על מאזני מים בבית הגידול‬
‫גבריאל שילר‬
‫מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪vcgabi@volcani.agri.gov.il‬‬
‫בעשורים האחרונים תועדה תמותה בהיקפים גדולים מאוד של יערות בעולם‪ , ,‬ויש המייחסים‬
‫אותה לשינויים במאזני המים בבתי הגידול בעיקבות שינויי אקלים גלובליים‪ .‬השינויים במאזני‬
‫המים גורמים לשינויים בתהליכים פיזיולוגיים בצמחים המתבטאים בין היתר בסגירת פיוניות‬
‫והפסקת תהליך ההטמעה כאשר מתח המים עולה במעט –(אורן ירושלים)‪ .‬תקופת יובש ארוכה‬
‫גורמת "להרעבת הצמח" שגורמת לשינויים במצב הפיזיולוגי של העץ‪ ,‬דבר המקטין את אפשרות‬
‫ההתגוננות העץ מפני מזיקים ומחלות ועלול להביא למותו‪ .‬צורת תגובה אחרת היא המשך‬
‫תהליך הפוטוסינטזה והגברת תהליכים פיזיולוגים לשם קליטת מים הקשורים במתח הולך וגדל‬
‫–( עד שעמודת המים בצינורות ההובלה נקרעת ואין יותר אפשרות למעבר מים בצמח והוא‬
‫מתיבש (בר‪-‬זית בינוני‪ ,‬אלון מצוי)‪.‬‬
‫בארץ ניטעו יערות רבים באזור המעבר שבין האקלים ים‪-‬תיכוני לאקלים המידברי (האזור הסמי‪-‬‬
‫ארידי) בו חלו בשני העשורים האחרונים ירידה בכמות הגשמים הממוצעת ועליה במספר שנות‬
‫הבצורת (‪ >144‬מ"מ)‪ .‬עלות נטיעת היערות‪ ,‬שעיקר תפקידם לספק שרותים חברתיים (תירות‪,‬‬
‫נופש‪ ,‬נוף ירוק‪ ,‬מיגוון ביולוגי‪ ,‬מניעת סחף קרקע ועוד) היא עצומה בכל קנה מידה‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה שכמעט ואין הכנסה ישירה מהיער‪ .‬יעור בבתי גידול אלו הוא ייחודי ויש לעשות כל‬
‫מאמץ לא לאבד את היערות‪ .‬האתגר הראשון הוא גיבוש ממשק יער שיהיה מתאים לתנאים‬
‫האקולוגיים הנוכחיים וימנע את התנוונות היערות‪ .‬יערות לצרכים מסחריים ואחרים מנוהלים‬
‫בדרך כלל בעזרת טבלאות הנשענות על תג ובת המין המסוים לתנאי בית הגידול‪ .‬הטבלאות‬
‫עבור ממשק היערות המחטניים והאחרים בארץ אינן מתאימות לבתי הגידול באזור הסמי‪-‬ארידי‪,‬‬
‫ומכאן השאלה מה ידריך את היערן בממשק היערות באזור זה ?‬
‫מדידות של כמות הגשם היומית; מהלך שנתי של כמות המים היומית בקרקע; מהלך שנתי של‬
‫הדיות היומית מעצי אורן ירושלים; מהלך שנתי של הדיות והאידוי היומית מעל לחופת היער‬
‫בעזרת מיגדל מטאורולוגי; ומהלך שנתי של האידוי היומי מהקרקע וצומח תת היער ביער יתיר‪,‬‬
‫מאפשרים להרכיב בקרוב את מאזן המים של בית הגידול‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידיעת הדיות המינימלית‬
‫הדרושה כדי ל שמור על העץ מפני מחסור במוטמעים ושינויים פיזיולוגים שמעודדים מתקפות של‬
‫פתוגנים פנימיים וחיצוניים על העץ ‪ ,‬מאפשר להעריך את צפיפות העצים הרצויה שתמנע תחרות‬
‫על מים שסופה התנוונות היער‪.‬‬
‫כימות המים הזמינים לדיות עצים והקשר לשינויים בצריכת המים של יער אורנים צחיח‬
‫למחצה‬
‫תמיר קליין*‪ ,2‬אלה כהן היללה‪ ,2‬נעמה רז‪-‬יסיף‪ ,2‬פיודור טטרינוב‪ ,2‬איל רוטנברג‪ ,2‬ז'רום אוג'י‪,1‬‬
‫‪2‬‬
‫שבתאי כהן‪ ,3‬דן יקיר‬
‫‪2‬המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‪.‬‬
‫‪1‬היחידה לביו‪-‬קלימטולוגיה‪ ,‬המכון הלאומי הצרפתי למחקר חקלאי‪ ,‬בורדו‪ ,‬צרפת‪.‬‬
‫‪3‬המכון למדעי הקרקע המים והסביבה‪ ,‬מכון וולקני‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‪.‬‬
‫*‪Tamir.klein@weizmann.ac.il‬‬
‫הקשר שבין השינויים בלחות הקרקע וצריכת המים של עצים חיוני להבנת תגובת היער לשינוי‪,‬‬
‫לרבות שינוי אקלים‪ .‬אולם ידיעת תכולת המים בקרקע איננה מספיקה להבנת רגישות דיות‬
‫העצים לשינויים בזמינות מי המשקעים‪ ,‬מפני שהדיות מושפע מפוטנציאל המים בקרקע‪ ,‬אשר‬
‫תלוי בתכונות הקרקע‪.‬‬
‫באמצעות נתוני זרימת מים ופוטנציאל מים בגזע ‪ ,‬ובניית עקומי תאחיזה לשכבות הקרקע‬
‫השונות‪ ,‬חישבנו את כמות המ ים הזמינים לעץ והשינויים בה במהלך העונה ולאורך חמש שנים‬
‫ביער צחיח למחצה של אורן ירושלים ( ‪.)Pinus halepensis‬‬
‫התוצאות הראו כי כמות המים הזמינים השתנתה עם הזמן ועם עומק הקרקע‪ ,‬ובסך השנתי‬
‫היווה הדיות ‪ 07%‬ממי הגשמים ו‪ 71%-‬מהמים הזמינים‪ .‬בתחילת החורף היה דיות העצים תלוי‬
‫בעיקר בזמינות המים ב‪ 24-‬הס"מ העליונים של הקרקע (‪ 22‬מ"מ מים זמינים)‪ ,‬ואילו באביב‬
‫ובמהלך הקיץ נסמך על זמינות המים בעומק ‪ 04-14‬ס"מ (מעל ‪ 21‬מ"מ מים זמינים)‪ ,‬היכן‬
‫שנמצאו צפיפות השורשים המרבית‪ ,‬וכן ההרכב האיזוטופי של המים היה זהה לזה של המים‬
‫בגזע‪.‬‬
‫הדמיה באמצעות מודל זרימה קרקע‪-‬צמח‪-‬אטמוספרה תמכה ברעיון שזמינות מים מתמשכת‬
‫בעומק ‪ 04-14‬ס"מ תלויה בחלחול המופחת מתחת לשכבה זו‪ ,‬היכן שתאחיזת המים הייתה‬
‫גבוהה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר כימות המים הזמינים להעריך את זמני תחילת עונת הגידול וסיומה‪.‬‬
‫השפעת כמות משקעים‪ ,‬כמות קרינה וסוג מסלע על תגובה של יערות אורן ירושלים ( ‪Pinus‬‬
‫‪ )halepensis‬לעקת יובש‪ :‬הערכה בעזרת חישה מרחוק‬
‫‪1‬‬
‫מיכאל דורמן‪ ,*2‬טל סבוראי‪ 2‬ואבי פרבולוצקי‬
‫‪2‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪1‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫*‪dorman@bgu.ac.il‬‬
‫במקומות רבים בעולם מסתמנת מגמה של עלייה בהתייבשות שטחי יער‪ ,‬עד כדי תמותת עצים‬
‫רחבת היקף‪ .‬ההנחה הרווחת היא שמדובר בתוצאה של שינויי אקלים גלובליים‪ .‬אחד מפערי‬
‫הידע‪ ,‬שהוא למעשה שאלת המחקר בעבודה זו‪ ,‬הוא אפיו ן התנאים האקלימיים והפיזיים בהם‬
‫נצפה שינוי משמעותי במצב היער‪ .‬בקנה מידה מרחבי גדול‪ ,‬פגיעה רבה יותר עשויה להתרחש‬
‫בחלקו היבש של גרדיאנט המשקעים‪ ,‬מכיוון שהעצים קרובים יותר לסף עמידותם הפיסיולוגי‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬פגיעה קשה יותר עשויה להתרחש דווקא בחלק הלח יותר של הגרדיאנט‪ ,‬מכיוון‬
‫שגורמים תלויי צפיפות‪ ,‬כגון תחרות‪ ,‬הופכים להיות משמעותיים יותר‪ .‬באופן אנלוגי קיימת אי‬
‫וודאות לגבי הדפוס בקנה מידה מקומי‪.‬‬
‫חישה מרחוק היא כלי מתאים להערכת תפקוד צומח בקנה מידה גדול‪ ,‬ועם זאת ברזולוציה‬
‫גבוהה בזמן ובמרחב‪ .‬מדדי צומח המתקבלים בחישה מרחוק מאפשרים קבלת מידע בעל‬
‫משמעות פיזיולוגית לגבי יער‪ .‬המדד הנפוץ ביותר מסוג זה‪ ,‬במחקר אקולוגי של צומח‪ ,‬הוא מדד‬
‫ה‪ .)Normalized Difference Vegetation Index( NDVI-‬ה‪ NDVI-‬מבטא את ההפרש בין‬
‫החזרת האור על‪-‬ידי צומח בתחומי האדום והאינפרה‪-‬אדום‪-‬קרוב‪ ,‬ומבוסס על העובדה שדפוס‬
‫זה נמצא בהתאמה עם כמות הביומסה הירוקה‪.‬‬
‫בישראל נראה שקצב ההתייבשות של אורן ירושלים‪ ,‬המין הנפוץ ביותר ביערות‬
‫הנטועים‪ ,‬נמצא בשנים האחרונות בעלייה‪ .‬מטרת עבודה זו הייתה לאפיין את השפעת הגורמים‬
‫כמות משקעים שנתית‪ ,‬כמות קרינת שמש וסוג מסלע על שינויי ‪ NDVI‬ביערות הנטועים של אורן‬
‫ירושלים בישראל בתקופה ‪ ,2221-1422‬לאורך גרדיאנט משקעים של ‪ ~124-104‬מ"מ‪.‬‬
‫כמות המשקעים השנתית בישראל ירדה בשני העשורים האחרונים‪ ,‬אולם התגובה של‬
‫‪ NDVI‬לשינוי זה לא הייתה אחידה במרחב‪ .‬היערות באזורים יובשניים היו מאופיינים בירידת‬
‫‪ ,NDVI‬לעומת יערות באזורים לחים יותר אשר היו מאופיינים במגמה קבועה או בעלייה של‬
‫האינדקס‪ .‬הדבר הביא להגדלת טווח ערכי ה‪ NDVI-‬הנצפים לאורך הגרדיאנט‪ .‬סוג המסלע‬
‫השפיע על ‪ :NDVI‬ערכי ‪ NDVI‬היו גבוהים יותר ביערות על סלע רך בהשוואה לסלע קשה‪,‬‬
‫בהתאמה עם ממצאים קודמים‪ .‬השפעת כמות קרינה על ‪ NDVI‬הייתה שלילית‪.‬‬
‫מושב מרעה ורעיה‬
‫השפעת רעיית בקר על חברות צומח עשבוניות‬
‫‪2‬‬
‫הילה סגרה‪ ,)HilaSegre@gmail.com( 2‬זלמן הנקין‪ ,1‬רונן קדמון‬
‫‪2‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪1 ,‬מכון וולקני‬
‫רעייה משפיעה על מגוון המינים של חברות צמחים באמצעות מספר מנגנונים מקבילים‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬הפחתת הביומסה של הצומח ע" י אכילה עשויה לגרום להכחדת מינים וכתוצאה מכך‬
‫לירידה בעושר המינים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפחתת הב יומסה על ידי רעייה מקטינה את עצמת התחרות‬
‫בין המינים‪ ,‬ויכולה לפיכך להביא לעלייה בעושר המינים‪ .‬שני המנגנונים פועלים במקביל‬
‫וההשפעה הכוללת שלהם תלויה ביחסי הכוחות בין שני התהליכים‪ .‬באופן כללי ניתן לצפות‬
‫שבבתי גידול פרודוקטיביים המאופיינים בביומסה גבוהה ותחרות אינטנסיבית‪ ,‬המנגנון‬
‫הדומיננטי יהיה שחרור מתחרות‪ ,‬בעוד שבבתי גידול עם פרודוקטיביות נמוכה שבהם התחרות‬
‫איננה גורם מגביל‪ ,‬המנגנון הדומיננטי יהיה הכחדת מינים‪.‬‬
‫על מנת לבחון את הקשר בין השפעות רעייה ופרודוקטיביות על מגוון המינים ואת המנגנונים‬
‫שקובעים את ההשפעות הללו הקמנו מערך חלקות ניסוי בגן הלאומי בית גוברין שבו קיימת‬
‫רעיית בקר עונתית‪ .‬חלקות הניסוי פזורות על פני שני בתי גידול – עמקים שמאופיינים‬
‫בפרודוקטיביות גבוהה ושליטה של דגנים חד שנתיים‪ ,‬ומדרונות שמאופיינים בפרודוקטיביות‬
‫נמוכה ומגוון מינים גבוה יותר‪ .‬החלקות מחולקות לחלקות בהן יש רעייה וחלקות סגורות מרעייה‬
‫(‪ )exclosures‬שמהוות חלקות ביקורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחלק מהחלקות הסגורות לרעייה סולקו המינים‬
‫הדגניים על מנת לבחון את ההשפעות של תחרות בין‪-‬מינית על מגוון המינים‪.‬‬
‫כבר לאחר שנה אחת נצפו הבדלים בתגובה של בתי הגידול השונים לטיפולי הניסוי‪ .‬במדרונות‬
‫רעייה הפחיתה את מגוון המינים‪ ,‬כנראה עקב צפיפות התחלתית נמוכה יותר של המינים‬
‫השונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעמקים לא נצפתה בשלב זה השפעה של רעייה על מגוון המינים‪ .‬סילוק‬
‫דגניים הביא לעלייה בעושר מיני רחבי העלים בעמק‪ ,‬תוצאה התומכת בהשערה שתחרות היא‬
‫גורם מרכזי שמגביל את מגוון המינים בבית גידול זה‪ .‬לעומת זאת במדרונות לא הייתה לסילוק‬
‫הדגניים השפעה על מגוון המינים‪ ,‬תוצאה התואמת את ההשערה שאינטראקציות תחרותיות‬
‫אינן מהוות גורם מגביל חשוב בקביעת מגוון המינים במדרון‪ .‬כלל התוצאות תומכות לפיכך‬
‫בהשערה שירידה בפרודוקטיביות מקטינה את השפעת התחרות ועל ידי כך מגדילה את המרכיב‬
‫השלילי של השפעת הרעייה על מגוון המינים בחברות צמחים‪.‬‬
‫רעיית עיזים בחורש ‪ -‬ענף חקלאי בשרות המערכת האקולוגית‬
‫‪1‬‬
‫צח גלסר‪ ,*2‬ליאת הדר‪ ,2‬חוסיין מוקלדה‪ ,1‬יאן לנדאו‪ 1‬ואבי פרבולוצקי‬
‫רמת הנדיב‬
‫מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫*‪tzach@ramathanadiv.org.il‬‬
‫רעיית עיזים בחורש מתקיימת מזה אלפי שנים‪ .‬בישראל‪ ,‬עקב שינויים טכנולוגים‪ ,‬חברתיים‬
‫וכלכליים שהתרחשו מאז קום המדינה‪ ,‬שינה ענף גידול העיזים את אופיו והפך מפעילות‬
‫חקלאית בעלת אופי אקסטנסיבי המנצלת שטחי מרעה טבעי ובעיקר חורש ושיחיה כמזון לעיזים‪,‬‬
‫לענף אינטנסיבי בו משתמשים בגזעי עיזים מיובאים והמזון כולו מיוצר בשדה ומוגש לעיזים‬
‫בדיר‪ .‬הוצאת העיזים משטחי החורש והיער מאפשרת לצומח המעוצה‪ ,‬להתפשט ו"לסגור"‬
‫שטחים רבים‪ .‬כתוצאה מכך גדלה סכנת השריפות וכך אף עצמתן‪ .‬כמו כן‪ ,‬סגירת החורש מובילה‬
‫במקרים רבים לירידה במגוון הביולוגי של הצומח‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם סגירת החורש‬
‫הינה החזרת רעיית העיזים לגידול במרעה‪ .‬צמחים רבים בחורש מכילים ריכוזי טאנינים גבוהים‬
‫יחסית‪ .‬בבחינת עיזים מגזעים שונים מצאנו כי עיזים דמשקאיות (שאמיות) צורכות כמעט פי‬
‫שניים מכמות הטאנינים לעומת עיזים מגזע ממבר (בלאדי)‪ .‬ההבדלים בצריכת הטאנינים‬
‫מתבטאים בעיקר בעונת הסתיו בה הצומח העשבוני קמל‪ .‬עם זאת כאשר בדקנו חלבונים קושרי‬
‫טאנינים ברוק העיזים לא נמצאו הבדלים בין הגזעים‪ .‬משנת ‪ 1440‬רועה עדר עיזים של פארק‬
‫רמת הנדיב בשטחי חורש ושיחיה במתכונת של רעייה ממשקית‪ .‬לצורך כך נבנתה תכנית רעייה‬
‫המשלבת את צרכי הממשק של השטח‪ ,‬כגון פתיחת אזורים סבוכים‪ ,‬שימור אזורי חיץ למניעת‬
‫שריפות‪ ,‬עידוד מינים נדירים וכד'‪ ,‬עם הרגלי הרעייה של העיזים‪ ,‬כגון העדפות של צמחים שונים‬
‫בעונות השונות‪ .‬לתכנית זו נכתב פרוטוקול ניטור המורכב מניתוח תצלומי אויר וביצוע סקרי‬
‫קרקע‪ .‬המדדים שנבדקו כללו השפעות על גודל ומספר הכתמים הפתוחים ביחידות הצומח‬
‫המעוצה‪ ,‬אורך הגבול בין הכתם לשטח שסביבו וכד' וכן מדדים ויזואליים של ניצול השטח ע"י‬
‫העיזים כמו אחוז העלים שהוסרו‪ ,‬הבחנה ב"קו אכילה" הנוצר כתוצאה מהסרת העלווה‬
‫התחתונה של עצים ושיחים ופגיעה בקליפה‪ .‬בישראל ישנם שטחים רבים בהם חסרה רעייה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לא קיימת שיטה מסודרת להכנת תכניות רעיה ותכניות לניטור רעיית עיזים והשפעתה על‬
‫הצומח‪ .‬אנו מציעים עקרונות להכנת תכניות רעייה בשטחים השונים וכן שיטות לניטור השפעות‬
‫הרעייה על השטחים אשר משלבים את הידע לגבי התנהגות העיזים והצרכים האקולוגיים של‬
‫שטח המרעה‪.‬‬
‫רעיית בקר בחורש‪ :‬מהו לחץ הרעייה המיטבי מבחינת בעל החיים‪ ,‬הצומח המעוצה והבוקר?‬
‫‪2,1‬איריס שינבאום‪1,3 ,‬זלמן הנקין‪1 ,‬אריה ברוש‪2 ,‬חיים קיגל‪3 ,‬יוג'ין אונגר‪,‬‬
‫‪0‬עמית דולב‪0 ,‬יהודה יהודה‪3 ,‬לבנה דבש‬
‫‪ 2‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 1‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬היחידה לבקר לבשר‪ ,‬נווה יער‪.‬‬
‫‪ 3‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬המחלקה למשאבי טבע וגד"ש‪ ,‬בית דגן‪.‬‬
‫‪ 0‬מו"פ צפון‪ ,‬מיג"ל ‪-‬קריית שמונה‪.‬‬
‫‪Isi_shin@yahoo.com‬‬
‫ענף גידול הבקר בשטחי החורש הטבעי התרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫תנאי השטח הקשים‪ ,‬השליטה של הצומח המעוצה ויבולו הדל של הצומח העשבוני עלולים‬
‫להגביל את ביצועי הבקר בשטחים אלה ובכך גם לפגוע ברווחיות הבוקר‪ .‬מחקרים הראו כי‬
‫הרעייה בחורש מקטינה את הביומאסה הצמחית‪ ,‬מונעת שריפות‪ ,‬מגדילה מגוון מינים ומאפשרת‬
‫ניצול טוב יותר של השטח לפנאי ונופש‪ ,‬אך טרם נבחן ממשק הרעייה המתאים לקבלת כלל‬
‫התוצרים הרצויים‪ .‬בעבודה זו בחנו מהו לחץ הרעייה המיטבי של בקר הרועה בחורש מנקודת‬
‫מבטם של בעלי החיים‪ ,‬הבוקר והצומח המעוצה‪.‬‬
‫הניסוי התבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי למרעה) שבגליל המערבי‪ 1444 .‬דונם משטחי החווה‬
‫חולקו ל‪ 0-‬חלקות הכוללים טיפולים בשני לחצי רעייה שונים‪ 34 :‬ו‪ 21-‬דונם לפרה עם שתי‬
‫חזרות לכל טיפול‪ .‬הניסוי נערך במשך שנתיים וכלל מעקב בשלוש עונות המאפיינות את מצבי‬
‫המרעית השונים‪ .‬בכל עונה נבחנו‪ :‬תנועת הפרות‪ ,‬פעילותן והמאזן האנרגטי שלהן באמצעות‬
‫שימוש בקולרי ‪ ,GPS‬מדי‪-‬פעילות‪ ,‬פדומטרים ומדידת קצב לב שכוילה לצריכת חמצן‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נערך מעקב אחר ביצועי העדר במרעה במשך ארבע שנים ונבחנו הבדלים במבנה והרכב הצומח‬
‫בטיפולי הרעייה השונים בין תחילת הניסוי וסופו‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הראו כי אומנם לא נמצא הבדל בכמות מזון מוגש ובאיכות המנה בין לחצי‬
‫הרעייה‪ ,‬אך בלחץ הרעייה הגבוה הבקר השקיע יותר זמן בפעילות רעייה כנראה כפיצוי על‬
‫מחסור בכמות ואיכות מזון‪ .‬המאזן האנרגטי של הפרות היה חיובי יותר בשנים ובעונות בהן כמות‬
‫המזון ואיכותו היו גבוהות יותר‪ ,‬לכן בשנים יובשניות נמצא יתרון ללחץ הרעייה הנמוך‪ .‬בלחץ‬
‫הרעייה הנמוך אחוז הגמילה היה גבוה יותר‪ .‬אך‪ ,‬כאשר מתייחסים למשקל גמילה ליחידת‬
‫שטח‪ ,‬נמצא יתרון ללחץ הרעייה הגבוה יותר‪ .‬הבקר הסיר ביומאסה צמחית ופתח את החורש‬
‫אך לא שינה את הרכב המינים‪ .‬על כן‪ ,‬ההחלטה לגבי לחץ הרעייה המיטבי תלוי בתנאי האקלים‬
‫של השנה‪ ,‬סדרי עדיפויות של המגדל והמטרות הניהוליות של השטח‪ .‬מחקר זה הראה כי בתנאי‬
‫ממשק מתאימים‪ ,‬לחורש פוטנציאל לספק את צרכי העדר לאורך השנה במקביל לפתיחת‬
‫החורש‪.‬‬
‫השפעת רעיית גמלים על החי והצומח בדיונות החוף של ניצנים‬
‫ענת כרמי ופועה בר‬
‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫* ‪carmian@bgu.ac.il‬‬
‫בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של התייצבות מהירה של דיונות החוף בישראל כתוצאה‬
‫מלחצי פיתוח והיעלמות הדרגתית של נוף הדיונות הנודדות‪ .‬הדיונות הנודדות מהוות בית גידול‬
‫ייחודי באזור למיני צמחים ובעלי חיים פסמופיליים‪ ,‬חלקם אנדמיים‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬תשתית חשובה‬
‫לחדירת מים לאקוויפר החוף של ישראל‪ .‬בעבר הייתה פעילות של בדואים באזור הדיונות אשר‬
‫התבטאה ברעיה וכריתה של הצומח המעוצה למטרות הסקה‪ .‬פעילות זו מנעה מהדיונות‬
‫להתייצב‪ .‬כדי למנוע מכלל הדיונות להתייצב ולשמר את בית הגידול הייחודי של החול הנודד יש‬
‫להסיר את הצומח המעוצה באופן מתמשך‪ .‬מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הגמל‪ ,‬שידוע‬
‫כבעל חיים שאינו בררן מבחינת המזון‪ ,‬יכול לשמש ככלי ממשקי יעיל להסרת הצומח המעוצה‪,‬‬
‫ואם כן‪ ,‬מה תהיה ההשפעה על הרכב בעלי החיים והצמחים‪ .‬כמעט ואין מחקרים שהתמקדו‬
‫בהתנהגות הגמל במרעה‪.‬‬
‫המחקר התבצע בשמורת החולות ניצנים‪ ,.‬נבחרו ‪ 1‬דיונות מיוצבות למחצה‪ ,‬כאשר על ‪ 0‬דיונות‬
‫הייתה רעיה ו‪ 0 -‬אחרות שימשו כדיונות בקורת‪ .‬עדר של ‪ 20‬גמלים הועלו על הדיונות בחודשים‬
‫יולי‪-‬ספטמבר ‪ .1422‬נערכו תצפיות ויזואליות על התנהגות הגמל על הדיונה‪ :‬העדפות אכילה‪,‬‬
‫זמני פעילות‪ ,‬אופן אכילה (עם התמקדות על לענה) ומעקב לגבי התנועה באמצעות קולרי ‪.GPS‬‬
‫כיסוי והרכב הצומח הרב‪-‬שנתי והחד‪-‬שנתי והרכב ושפע של בעלי החיים (פרוקי רגליים‪ ,‬יונקים‬
‫קטנים וזוחלים) נבדקו לפני ואחרי הרעיה‪.‬‬
‫התוצאות מראות כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הגמלים לא אכלו באופן משמעותי את הלענה החד‪-‬זרעית – צמח מעוצה שליט בדיונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא חל שינוי משמעותי בכיסוי‪ ,‬בעושר ובהרכב המינים על גבי הדיונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרטי הלענה שכן נאכלו על‪-‬ידי הגמלים לא התחדשו כ‪ 2-‬חודשים לאחר הרעייה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגמלים העדיפו להפסיד משקל מאשר לאכול לענה‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית היא שרעיית קיץ אין בה די כדי להפוך דיונה מיוצבת למחצה לדיונה נודדת‪.‬‬