חודש האביב - מועצה דתית רמת גן

‫חודש האביב‬
‫בטאון המועצה הדתית רמת גן‬
‫ניסן ה'תשע"ד‬
‫כולל סקירת פעילויות של המועצה הדתית רמת גן‬
‫עריכה‪ :‬הרב אור חיים טאוב‬
‫סדר והבאה לדפוס‪ :‬דב ליברמן ‪' -‬מילה טובה' | ‪052-8564514‬‬
‫כתיבה וייעוץ שיווקי‪ :‬נדב רט | ‪052-8084999‬‬
‫המועצה הדתית רמת גן‬
‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪ ,129 .‬רמת גן‪52101 ,‬‬
‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪ | 123‬פקס‪03-6709471 :‬‬
‫דוא"ל‪rabanut@mdrg.org.il :‬‬
‫ברכת ראש המועצה הדתית‬
‫תושבי רמת‪ -‬גן‪,‬‬
‫אחד מרגעי השיא של יציאת מצרים‪ ,‬כפי שהיא מתוארת בתורה‪ ,‬הוא בזמן בו בני‬
‫ישראל מגיעים אל ים‪ -‬סוף‪ ,‬ונעצרים‪ .‬המצרים רודפים אחריהם מאחור‪ ,‬המים‬
‫מאיימים עליהם מלפנים‪ ,‬ואין להם אלא להתפלל לאביהם שבשמים‪ .‬זהו מחזה‬
‫מפחיד שעלול היה להפוך את כל המהלך של יציאת מצרים לכישלון גמור‪ ,‬ולהביא‬
‫כיליון על ישראל‪ .‬משה רבינו מבין את המצב ‪ -‬ומתפלל בכל כוחו‪.‬‬
‫אבל‪" ,‬רבות מחשבות בלב איש – ועצת ה' היא תקום" )משלי יט‪ ,‬כא(‪ .‬בעוד משה‬
‫חשב שתפילה היא האפיק הנכון בעת הזו‪ ,‬הקב"ה חשב אחרת‪:‬‬
‫"ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" – למדנו שהיה משה‬
‫עומד ומתפלל‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬לא עת עתה להאריך בתפלה‪ ,‬שישראל נתונין בצרה‬
‫)פירוש רש"י(‪ .‬הקב"ה מלמד את משה שלעיתים בזמנים קשים אנו נדרשים דווקא‬
‫למעשים ולא למילים‪ .‬אנו נדרשים למישהו שיקפוץ אל תוך המים‪ ,‬שיעשה מעשה‪,‬‬
‫שייקרע את הים‪ ,‬וייצור מציאות חדשה‪.‬‬
‫אנו במועצה הדתית ברמת‪ -‬גן מאמינים בכל לב בהוראה הזו של הקב"ה‪ .‬בזמנים‬
‫קשים רוחנית אנו משתדלים למעט בדיבור ולהרבות במעשים של תודה‪ ,‬חסד‪,‬‬
‫קדושה ומעשים טובים בכל רחבי העיר‪ ,‬כל זאת כמובן מתוך ריבוי תורה ותפילה‪.‬‬
‫בחוברת זו תוכלו למצוא דברי תורה‪ ,‬הלכות ומידע שימושי רב‪ .‬בחלקה האחרון אף‬
‫תמצאו סקירה של חלק קטן ממעשינו בחצי השנה האחרונה‪ .‬זוהי זכות נעימה‬
‫עבורי להודות לכל מי שסייע לנו בהוצאה לפועל של פעילות זו‪ ,‬מתוך עבודה‬
‫משותפת‪ :‬לרב העיר‪ ,‬הרה"ג יעקב אריאל‪ ,‬לראש העיר הנכנס מר ישראל זינגר‪ ,‬למר‬
‫אביהוא בן משה חבר הנהלת העיר‪ ,‬ולכלל חברי המועצה הדתית ועובדיה‪.‬‬
‫שנזכה לחירות אמיתית‪,‬‬
‫יהודה סירי‪ ,‬ראש המועצה הדתית רמת גן‬
‫תוכן‬
‫ברכות ‪7 ..................................................................................................‬‬
‫ברכת רב העיר‪ ,‬הרב יעקב אריאל ‪7 ..............................................................‬‬
‫ברכת ראש העיר‪ ,‬מר ישראל זינגר‪8 .............................................................‬‬
‫ברכת חבר הנהלת העיר‪ ,‬מר אביהוא בן משה ‪9 ...........................................‬‬
‫מאמרים ‪11 ..................................................................................‬‬
‫תמונה אחת שובה אלף מילים | הרב יעקב אריאל ‪13 .......................................‬‬
‫יינם של נכרים | הרב אהרן כ"ץ ‪16 ........................................................................‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | הרב יצחק בן יוסף ‪24 .................‬‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | פרופ' חיים גמליאל ‪33 ....................‬‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ד"ר מירב )טובול( כהנא ‪40 ...................‬‬
‫הלכות ומנהגים ‪51 ................................................................................‬‬
‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה ‪73 ... ................................‬‬
‫מידע שימושי ‪81 ................... ................................................................‬‬
‫מפעילויות המועצה הדתית ‪103 ........................................................‬‬
‫ברכת רב העיר‬
‫בפרוס חג החרות שלוחה ברכתנו לאזרחי העיר רמת‪-‬גן‪ ,‬ברכת חג כשר ושמח‪.‬‬
‫בחג החרות יצאנו ממצרים ונעשינו לעם‪ .‬הבאנו לעולם כולו את בשורת החרות‪.‬‬
‫'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'‪ .‬אין אדונים ואין עבדים‪ ,‬כולנו בני חורין‪ .‬כולנו אדונים‬
‫לעצמנו‪ ,‬נוטלים על עצמנו אחריות‪.‬‬
‫עם ישראל נטל על עצמו אחריות כפולה – להיות אור לגויים‪ ,‬להקים חברה צודקת‪,‬‬
‫מוסרית‪ ,‬שהרוח הוא בראש סולם הערכים שלה – 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'‬
‫אנו מאחלים לעירנו הידועה באוירתה התרבותית והסובלנית‪ ,‬ובערבות ההדדית‬
‫השוררת בין אזרחיה‪ ,‬שתשמש דוגמא לערים אחרות בשמירת הערכים היהודיים‬
‫והחברתיים‪.‬‬
‫בברכת חג שמח‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫ברכת ראש העיר‬
‫תושבים יקרים‪,‬‬
‫חג הפסח‪ -‬חג החירות הוא חג בו הפכנו להיות עם מאוחד‪ .‬מאז ועד היום מדינת‬
‫ישראל שואפת לחירות וכבוד הזולת‪ ,‬כך גם אנו שואפים להמשיך להעביר מסר זה‬
‫לילדינו‪.‬‬
‫אנו נמשיך לחזק ולשמר את המרקם והיחסים הטובים שבין הדתיים וחילוניים‬
‫בעירנו רמת‪ -‬גן כפי שהיו עד כה‪ .‬בהזדמנות ברצוני לברך את הרב הראשי לרמת‪-‬גן‪,‬‬
‫הרב יעקב אריאל ואת יו"ר המועצה הדתית יהודה סירי על פעילותם‪ .‬יישר כוחכם‪.‬‬
‫חג שמח!‬
‫שלכם ובשבילכם‪,‬‬
‫ישראל זינגר‪ ,‬ראש העיר‬
‫ברכת אביהוא בן משה‬
‫תושבי העיר היקרים‪,‬‬
‫הרמב"ם בהלכות תשובה כותב‪" :‬הפורש מדרכי צבור‪ ,‬אף על פי שלא עבר עבירות‬
‫אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה‬
‫בתעניתן אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהן‪ ,‬אין לו חלק לעולם‬
‫הבא"‪ .‬אמירתו הנוקבת של הרמב"ם‪ ,‬מדברת על הערבות והשותפות ההדדית שעל‬
‫האדם בישראל לשאוף ולהיות מעורב בחיי עמו בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה"‪.‬‬
‫את הרעיון הזה של השותפות ומניעת ההסתגרות וההיבדלות‪ ,‬ניתן למצוא בהבלטה‬
‫מיוחדת דווקא בחג הפסח – חג המצות‪ .‬החמץ בחג הפסח‪ ,‬מסמל את היצר הרע‪.‬‬
‫אך בניגוד לדתות האחרות הרואות בחיסול היצר את המענה והפתרון לרוע‪ ,‬דורשת‬
‫התורה מאתנו את המעורבות בחיי היום יום וההתמודדות עם הקשיים הנקרים‬
‫בדרכנו מהמפגש עם היצר‪.‬‬
‫החמץ והמצה‪ ,‬עשויים מאותו חומר‪ .‬על האדם מוטלת החובה לשמור על עיסתו‬
‫האישית שלא תתפח ותחמיץ‪ ,‬זו משימה אשר הופכת את העיסה בסופו של‬
‫התהליך למצה ולא לחמץ האסור באכילה בימות הפסח‪ .‬כך גם משימתו של האדם‬
‫בחיי היום יום‪ ,‬לא לפרוש מדרכי הציבור אלא להיות מעורב בחיי הציבור ולעמוד על‬
‫המשמר‪.‬‬
‫חברים יקרים‪ ,‬גם אנו בתפקידנו מחויבים להמשיך ולתמוך בחיי העיר ולייחד ולשמר‬
‫תוך כדי את צרכי הציבור הדתי והמסורתי‪ .‬זה המקום לברך את ראש העירייה‬
‫הנבחר ישראל זינגר‪ ,‬בברכת הצלחה רבה בתפקידו החשוב‪ ,‬הצלחתו היא הצלחתנו;‬
‫וכן להודות לכבוד הרב הראשי לרמת גן הרב יעקב אריאל שליט"א וליו"ר המועצה‬
‫הדתית מר יהודה סירי על פועלם ועשייתם המבורכת לשמירת צביונה היהודי של‬
‫העיר ועל תמיכתם הרבה בחיזוק בתי הכנסת‪ ,‬המקוואות‪ ,‬מערך הכשרות והנישואין‪.‬‬
‫ברכת חג פסח כשר ושמח שלוחה לכם ולכל בני ביתכם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אביהוא בן משה‪ ,‬חבר הנהלת העיר‬
‫מאמרים‬
‫תמונה אחת שובה אלף מילים | הרב יעקב אריאל‬
‫יינם של נכרים | הרב אהרן כ"ץ‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | הרב יצחק בן יוסף‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | פרופ' חיים גמליאל‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ד"ר מירב )טובול( כהנא‬
‫תמונה אחת שובה אלף מילים‬
‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‬
‫אין כאן טעות‪ .‬הניסוח המקורי של הפתגם הוא תמונה אחת שווה אלף מלים‪ .‬בכוונת‬
‫מכוון ניסחנו "שובה" במקום "שווה"‪ .‬יש תמונות המפילות בשבי כבליהן את הצופים‬
‫בהן‪ .‬זה כוחן‪ ,‬אולם זו גם חולשתן‪.‬‬
‫מה עניין זה לחג הפסח?‬
‫יציאת מצרים לא הייתה מאורע מעמדי בלבד‪ .‬היא נתפסה במסורת האומה כאירוע‬
‫מכונן בו נוצרנו כעם הנושא תרבות ייחודית‪ .‬מצרים היא לא רק ארץ‪ ,‬או עם‪ ,‬מצרים‬
‫היא גם המיצרים הנפשיים המעיקים על כל אחד מאתנו‪ .‬משום כך פותחת ההגדה‬
‫בעובדי עבודה זרה היו אבותינו ומסיימת בחלקה הראשון בבניין בית הבחירה‬
‫ובסופה ב"לשנה הבאה בירושלים"‬
‫האדם הוא יצור חושב‪ .‬חשיבה זו היא חשיבה רוחנית‪ .‬זהו צלם הא‪ -‬לקים שנופח‬
‫באדם‪ .‬תבונ תו של האדם יש בה מעין יוצרה‪ ,‬ביכולתה לחשוב חשיבה מופשטת‪ .‬יש‬
‫אומנם חושים לאדם אולם אלו נועדו רק לשרת את השכל‪ .‬העיניים לדוגמא‬
‫מספקים למוח אינפורמציה חזותית מגלי האור המגיעים אליהם‪ .‬השכל מעבד את‬
‫הרשמים המוחשיים והופכם למושגים מופשטים‪.‬‬
‫מאבק איתנים נטוש בין הח ושים לבין השכל‪ .‬החושים‪ ,‬בהיותם חושי בשר‪ ,‬מושכים‬
‫את האדם אל הצד החושני‪ ,‬החומרי‪ ,‬השכל מושך את האדם אל הרוחני‪ ,‬המופשט‪.‬‬
‫חטא עץ הדעת היה הכי שלון הראשון של האדם שנגרר אחרי החושים במקום‬
‫להמשך אחרי התבונה הטהורה‪" .‬כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"‪ .‬מאז‬
‫גרושנו מגן ה עדן מורכבת התרבות האנושית מחושים ורוח‪ .‬התרבות הטובה‬
‫משתדלת לעדן ולהאציל את החושני לרוחני‪ .‬זו התרבות המעלה את האדם לפסגות‬
‫גבוהות‪ .‬לעומתה‪ ,‬יש תרבות שונה‪ ,‬ההופכת את הרוחני לחושני‪ .‬היא מנצלת את‬
‫התבונה האנושית לגירוי יצרים ולדרדור הרוח‪.‬‬
‫‪ | 14‬חודש האביב‬
‫מצרים וכנען‪ ,‬בניו של חם‪ ,‬אבי גילוי העריות‪ ,‬מייצגים את התרבות החושנית במלוא‬
‫כיעורה‪ .‬פולחן המתים‪ ,‬חניטתו‪ ,‬קישוטו וייפויו גם לאחר שכלו כל הקיצין והוא כבר‬
‫מת‪ ,‬משמעותה הנצחת הגוף‪ ,‬ומפולחן בשר הגוף פולחן יצרי הגוף‪ :‬גילוי עריות‬
‫שהוא שיאה של החושניות הגסה )המפגש הבין‪ -‬תרבותי הראשון בהיסטוריה בין‬
‫אברהם העברי לבין מצרים היה בהתמודדות בנושא זה(‪.‬‬
‫לכשתמצי לומר תרבות החושים גוררת עמה את ההדוניזם‪ ,‬הנהנתנות‪ ,‬העכשוויות‬
‫והתועלתיות‪ .‬כל אלו בנותיה של החושניות הן‪ .‬כאימן אף הן רוצות לראות לחוש‬
‫בעליל את המוחש כאן ועתה על קרבו ועל כרעיו‪ .‬יציאת מצרים היא אפוא שחרור‬
‫האדם מתרבות החושים‪ .‬מכבליהם ומוסרותיהם‪ .‬ועם זאת לא דיכוים אל האצלתם‬
‫והעלאתם באמצעות הרוח‪.‬‬
‫חובת שתית ארבע כוסות מבטאת רעיון עמוק זה‪ .‬המשתאות היו כרוכים בכל‬
‫התרבויות בתופעות חושניות מכוערות‪ .‬חם‪ ,‬אבי מצרים‪ ,‬התגלגל לגילוי עריות‬
‫בעקבות שתיית היין של אביו נוח )ואולי גם שלו?‪ .(..‬גם במצרים הגיעה ה"תרבות"‬
‫הגסטרונומית לרמה גבוהה ו היה צורך למנות מיניסטר מיוחד)!( למשתאות היין‪ ,‬שר‬
‫המשקים‪ .‬הוא הושלך לבור כנראה בעקבות תקלה שנגרמה לאחד המשתאות בחצר‬
‫המלוכה )שבה הואשם כנראה באחריות מיניסטריאלית(‪.‬‬
‫שתיית היין בליל חירותנו היא האנטיתזה לתרבות מצרים )חז"ל למדו בין היתר את‬
‫חובת שתית ארבע כוסות ממספר הכוסות המוזכרים בחלומו של שר המשקים‪.(1‬‬
‫היא מבטאת יותר מכל את יציאתנו הנפשית ממצרים‪ ,‬את חירותנו התרבותית‪ .‬כמה‬
‫שונה "משתה" ליל הסדר מקרנבל עצמאות בתרבויות אחרות‪ ,‬להבדיל בין קודש‬
‫לחול בין ישראל לעמים‪ .‬שתיית היין )ולכתחילה אדום דווקא!( על קידוש‪ ,‬הגדה‪,‬‬
‫ברכת המזון והלל‪ ,‬לא זו בלבד שאינה מורידה את רוחנו לרמתם של חושינו‪ ,‬אדרבה‬
‫היא מעלה את חושינו לדרגה רוחנית גבוהה‪ .‬בלילה זה נפתחים אוצרות הרוח‪.‬‬
‫בלילה זה אנו נוהגים כבני מ לכים‪ ,‬אולם כה שונים ממלכי אומות העולם‪ .‬הלילה אנו‬
‫בני חורין מתרבותם החושנית ומתעלים מעל למנהגיהם‪.‬‬
‫החוש הויזואלי הוא בעל כוח משיכה חזק‪ .‬הוא מרתק‪ ,‬הוא כובל ולכן הוא גם חובל‪.‬‬
‫קשה מאוד להשתחרר מכבליו‪ .‬יש צורך בכוחות נפש חזקים המסוגלים לנתק את‬
‫‪ 1‬ירושלמי פסחים פ"י ה"א‪.‬‬
‫תמונה אחת שובה אלף מילים | ‪15‬‬
‫האדם מכוח המשיכה הויזואלי לעבר החשיבה המופשטת‪ .‬הדרך היחידה האפשרית‬
‫היא להימנע עד כמה שניתן מלהימצא בשדה הכוח של המשיכה הויזואלית‬
‫השלילית‪ .‬כשאדם כבר נמצא בתוך שדה הכוח השלילי הזה אין לו די כוח‬
‫להשתחרר ממנו‪ .‬חכם לא נכנס כלל למצב שבו גם פיקח לא מצליח להיחלץ ממנו‪.‬‬
‫התרבות החוש נית עובדת עלינו בעיניים‪ .‬היא מציגה בפנינו תמונה )בדרך כלל חד‪-‬‬
‫צדדית( כדי לצוד את עינינו ובכך לגרור אותנו למחוזותיה‪ .‬אנחנו עם הספר‪ .‬ספר‬
‫טוב אומנם משתמש גם בתמונות אולם הא לא נותן לתמונה להשתלט עלינו אלא‬
‫רק לסייע בידינו להעמיק את ההבנה המופשטת‪ .‬ההמחשה מסייעת בידינו להעמיק‬
‫את חשיבתנו‪ ,‬היא נחוצה ומועילה‪ ,‬אולם היא אמצעי להעלאת הרוח ולא מטרה‪.‬‬
‫ובודאי לא אמצעי לשקיעת הרוח‪ .‬כאן נעוץ ההבדל בין תמונה השובה אותנו‬
‫ומשעבדת אותנו יותר מאלף מלים‪ ,‬לבין תמונה השווה אלף מילים‪.‬‬
‫לא בכדי מסיימת התורה את הצו "ולא תתורו‪ ...‬אחרי עיניכם" בפסוק "אני ה' א‪-‬‬
‫להיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא‪-‬להים‪ ,‬אני ה' א‪-‬להיכם‪".‬‬
‫אמת!‬
‫יינם של נכרים‬
‫הרב אהרן כ"ץ‬
‫איסור יינם של גויים ‪ -‬מקורו בגמרא‬
‫בין הדברים שאותם אסרו חכמים בשתייה ובהנאה מצוי גם יינם של הנכרים‪ .‬כך‬
‫מוצאים אנו במשנה‪:‬‬
‫אלו דברים של עובדי כוכבים‬
‫אסורין ואיסורן איסור הנאה‪ :‬היין‪1...‬‬
‫ושם בגמרא מובאת מימרתו של רבה בר אבוה‪ ,‬שהביא מקור מן התורה לאיסור זה‪:‬‬
‫אמר קרא‪ :‬אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם‪ ,‬מה זבח אסור בהנאה‪,‬‬
‫אף יין נמי אסור בהנאה‪ .‬זבח גופיה מנלן? דכתיב‪ :‬ויצמדו לבעל פעור ויאכלו‬
‫זבחי מתים‪ ,‬מה מת אסור בהנאה‪ ,‬אף זבח נמי אסור בהנאה‪.‬‬
‫הראשונים מסבירים שדווקא על היין גזרו לא רק בשתייה אלא גם בהנאה משום‬
‫שאם תותר הנאה בסתם יינם יבואו אנשים ליהנות מיין שנעבד בעבודה זרה‪.‬‬
‫אמנם המשנה עוסקת ביין שהוקדש לשם עבודה זרה ומלמדת שכשם שזבח‬
‫שהוקדש לשם עבודה זרה אסור בהנאה גם יין שהוקדש לשם עבודה זרה אסור‬
‫בהנאה‪.‬‬
‫חכמים הוסיפו לאיסור זה עוד שני איסורים נוספים האחד הוא סתם יינם של עובדי‬
‫הכוכבים והשני יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים‪.‬‬
‫המקור לאיסור סתם יינם מצוי בדברי הגמרא‪:‬‬
‫ועל יינן משום בנותיהן‪ ,‬ועל בנותיהן משום דבר אחר‪ ,‬ועל דבר אחר משום‬
‫ד"א‪2.‬‬
‫* הרב כ"ץ הוא ראש הכולל להכשרת רבנים במכון הגבוה לתורה‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ ,‬ורב ברמת גן‬
‫‪ 1‬מסכת עבודה זרה דף כ"ט ע"ב‪.‬‬
‫‪ 2‬במסכת עבודה זרה בדף ל"ו‪.‬‬
‫יינם של נכרים | ‪17‬‬
‫רש"י מסביר שם בסוגיה‪:‬‬
‫משום יינן – שהיין בוער בו ומביאו לידי בנותיהן‪ ,‬ובנותיהן אסורין משום‬
‫דבר אחר – עבודת אלילים‪.‬‬
‫רשב"ם כתב בשם רש"י שכתב על שם הגאונים‪:‬‬
‫דבזמן הזה אין איסור הנאה במגע של נכרי ביין שלנו‪ ,‬דנכרים בזמן הזה אין‬
‫רגילין לנסך לעבודה זרה והוו לענין ניסוך כאילו אינן יודעין בטיב עבודה זרה‬
‫ומשמשיה והוי כתינוק שעושה יין נסך לאסור בשתייה ולא בהנאה ועל זה‬
‫סומכין בהרבה מקומות ליקח יין מן הנכרים בחובותיהן וגם אם נגע נכרי ביין‬
‫שלנו מוכרין אותו לנכרים ואדוני אבי ז"ל האריך בו וסיום דבריו וטעמים‬
‫הללו מספיקין למגע נכרי ביין שלנו אבל סתם יין שאסרו בהנאה משום‬
‫בנותיהן אין טעם להתירו ומיהו יש לומר שמתחלה לא אסרו סתם יינן אלא‬
‫בשתייה מידי דהוה אפת שמן ושלקות אלא משום שהיו רגילין לנסך‬
‫אסרוהו בהנאה כיין שנתנסך לעבודה זרה והאידנא שאין מנסכין דין הוא‬
‫שנעשה סתם יינן כפת ושלקות ומכל מקום ראיה ברורה אין לנו להתירו‬
‫בהנאה הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ע"כ‪.‬‬
‫דין התלמוד ביין המבושל‬
‫התלמוד במסכת עבודה זרה‪ 3‬חידש בשם גדולי האמוראים‪:‬‬
‫רבה ורב יוסף‪ ,‬דאמרי תרוייהו‪ :‬יין מזוג אין בו משום גילוי‪ ,‬יין מבושל אין בו‬
‫משום ניסוך‪.‬‬
‫ואכן כך כתב הרמב"ם‪:‬‬
‫אין מתנסך לעכו"ם אלא יין שראוי להקריב על גבי המזבח ומפני זה כשגזרו‬
‫על סתם יינם וגזרו על כל יין שיגע בו שיהיה אסור בהנייה לא גזרו אלא על‬
‫ה יין הראוי להתנסך‪ ,‬לפיכך יין מבושל של ישראל שנגע בו העכו"ם אינו‬
‫אסור ומותר לשתות עם העכו"ם בכוס אחד‪ ,‬אבל יין מזוג ויין שהתחיל‬
‫להחמיץ ואפשר שישתה אם נגע בו נאסר‪4.‬‬
‫‪ 3‬דף ל ע"א‪.‬‬
‫‪ 4‬הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ט‪.‬‬
‫‪ | 18‬חודש האביב‬
‫מן הטעם הזה מספר התלמוד‪ 5‬שכאשר ישב שמואל עם אבלט והביאו לפניהם יין‬
‫מבושל ואבלט נזהר מלגעת ביין על מנת שלא ייפסל היין לשתיה לשמואל‪ ,‬אמר לו‬
‫שמואל שהוא יכול לשתות מן היין שכן יין מבושל אין בו איסור יין נסך‪.‬‬
‫שמואל ואבלט הוו יתבי‪ ,‬אייתו לקמייהו חמרא מבשלא‪ ,‬משכיה לידיה; א"ל‬
‫שמואל‪ ,‬הרי אמרו‪ :‬יין מבושל אין בו משום יין נסך‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל לדעתו של הרמב"ם הסיבה שאין ביין מבושל דין יין נסך משום‬
‫שלא גזרו אלא על היין הראוי להתנסך על המזבח‪ ,‬ומכיון שיין מבושל אינו ראוי‬
‫להתנסך על גבי המזבח על כן לא גזרו בו משום סתם יינם‪ .‬טעם זה התקבל גם לדעת‬
‫הטור שסיכם הלכה זו וכתב‪:‬‬
‫וכיון שמשום צד ניסוך אסרוהו לא אסרוהו אלא ביין הראוי לנסך לפיכך יין‬
‫מבושל שלנו שנגע בו נכרי אין בו משום יין נסך‪.‬‬
‫אך הרא"ש‪ 6‬הקשה על טעמו של הרמב"ם וכתב‪:‬‬
‫והדבר תמוה כיון שגזרו על יינן משום בנותיהן וכי משום שהרתיחו לא‬
‫שייכא הך גזירה‪ .‬ואי משום דלאו בר ניסוך הוא‪ .‬והלא יין מזוג נמי לאו בר‬
‫ניסוך הוא‪ .‬ואפשר לפ י שהמבושל אינו מצוי כל כך ומילתא דלא שכיחא לא‬
‫גזרו ביה‪.‬‬
‫והדרישה על דברי הטור כתב‪:‬‬
‫שכיון שעל צד ניסוך אסרוהו לא אסרוהו אלא ביין שראוי לנסך על גבי‬
‫המזבח העיר‪ ,‬שאף שהרא"ש למד שאיסור יינם הוא משום חשש חתנות‬
‫אסרוהו ואם כן מה הוא שכתב הטור שכל איסור הוא משום יין נסך וביאר‬
‫הפרישה שלא אסרו אותו בהנאה משום חתנות אלא משום שיש מקום‬
‫לאסרו בין איסורי ההנאה כיין נסך לעבודה זרה‪.‬‬
‫אכן כבר ביאר המאירי‪:‬‬
‫יין של גויים שנתבשל הרי הוא נשאר באיסורו ואין בישולו מפקיע אותו‬
‫מאיסור הנאתו‪ ,‬והוא כמו חומץ של גויים‪ ,‬מכיוון שכאשר היה יין היה‬
‫‪ 5‬מסכת עבודה זרה בדף ל' ע"א‪.‬‬
‫‪ 6‬מסכת עבודה זרה פרק ב סימן יג‪.‬‬
‫יינם של נכרים | ‪19‬‬
‫ברשותם והוא אסור‪ ,‬לא פקע איסורו משעה שהחמיץ‪ ,‬שכל שהוא משום‬
‫איסור עבודה זרה אין איסורו פוקע אף לאחר קלקולו‪ .‬אמנם כאשר יש יין‬
‫של ישראל והוא מבושל ונגע בו הנכרי אינו אוסרו ואפילו שכשכו אינו נאסר‬
‫לא בהנאה ואפילו לא בשתייה שכיון שאין דרכם לנסך במבושל לא אסרו‬
‫אותו מחמת מגע נכרי‪.‬‬
‫כך גם כתב בהרחבה החתם סופר בחידושיו למסכת עבודה זרה )על סוגיית המשנה‬
‫והגמרא בדף כ"ט ע"ב(‪:‬‬
‫יין מבושל שאותו התירה הסוגיה מיירי ביין של ישראל שנגע בו הנכרי‪.‬‬
‫יין מבושל בזמן הזה‬
‫בשולחן ערוך פסק‪:‬‬
‫יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל‬
‫משהרתיח על גבי האש‪7.‬‬
‫העיר בעל הט"ז ‪:‬‬
‫באשר"י כתוב וב"י מביאו תמוה הוא כיון שגזרו משום בנותיהן וכי משום‬
‫שהרתיחו לא שייך הך גזירה ואי משום דלאו בר ניסוך הוא והלא יין מזוג‬
‫נמי לאו בר ניסוך הוא‪.‬‬
‫היינו הט"ז הביא את הקושיה של הרא"ש מדוע באמת אין גזירת יין הנכרים ביין‬
‫מבושל‪ ,‬שהרי גם שם שיייכת הגזירה שלא נתקרב לבנותיהם‪ .‬והרא"ש השיב‪:‬‬
‫ואפשר כיון שהמבושל אינו מצוי כל כך מילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה‬
‫עכ"ל‪ ,‬וקשה מ"ש ואי משום דלאו בר ניסוך הוא מה מהני זה כיון דחיישינן‬
‫משום בנותיהן?‬
‫וביאר הט"ז את הדברים‪:‬‬
‫ש אף משום בנותיהן לא גזרו ביין אלא במקום שיהיה אסור אף בהנאה כמו‬
‫ביין נסך ואין שייך לגזור איסור הנאה אלא בראוי לניסוך אבל באין ראוי‬
‫לניסוך שרי לגמרי היינו רק במקום שהאיסור יהיה גם איסור הנאה שם שייך‬
‫‪ 7‬לשון השולחן ערוך יו"ד קכ"ג ס' ג'‪.‬‬
‫‪ | 20‬חודש האביב‬
‫לגזור איסור אבל במקום שאי אפשר לגזור איסור הנאה שלא שייך איסור‬
‫הנאה‪ ,‬לא גזרו גם בשתיה‪ ,‬כי אם יגזרו במקום מסויים רק בשתיה ולא‬
‫בהנאה יחשבו שגם ביין נסך יש רק איסור שתייה ולא איסור הנאה ואז‬
‫יתירו בהנאה גם יין נסך ממש‪ .‬לכן במקום שלא שייך איסור הנאה לא גזרו‬
‫על השתייה לחוד‪ .‬ומן הטעם הזה התירו גם בשתייה ביין מבושל שכיון‬
‫שוודאי אין לגזור בו הנאה שהרי אינו ראוי לניסוך במקומות אלה הקפידו‬
‫שלא לאוסרו גם בשתיה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הט"ז למד עיקרון חשוב בדעת הרא"ש שכל מקום שלא היה אפשר לגזור‬
‫הנאה לא גזרו שאיסור שתיה לחוד ‪ ,‬כי אם יגזרו איסור שתיה ולא איסור הנאה יבוא‬
‫לטעות שבכל מקום האיסור הוא רק בשתיה ולא בהנאה ויבואו להתיר בהנאה יין‬
‫נסך ממש‪.‬‬
‫על זה פריך מיין מזוג דאע"ג דאין ראוי לניסו ך אסרוהו לגמרי הכי נמי ביין‬
‫מבושל ותירץ משום דמבושל לא שכיח על כן לא גזרו ביה כלל‪.‬‬
‫ועוד הוסיף הט"ז‪:‬‬
‫וקשה למה לא כתב הטור כן אלא כתב משום דאין ראוי וכו'?‬
‫השיב הט"ז‪:‬‬
‫ונ"ל דהטור לא רצה לכתוב טעם לא מצוי דגם הרא"ש לא כתבו אלא דרך‬
‫אפשר ע"כ כתב טעם זה שהוא אליבא דהראב"ד דס"ל אף במזוג ראוי לנסך‬
‫כמ"ש ב"י בתמד לפי שהוא משובח לשתיה )לא גזרו אלא במקום שאפשר(‬
‫נמצא דלדידיה שפיר אמרינן סברא זו שכתבתי דלא גזרו אלא במקום‬
‫שאפשר לגזור אפילו בהנאה‪.‬‬
‫דברים אלה מערערים את הערתו של הרב הגאון ר' יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהעיר‬
‫בידיעון נתיבות הכשרות‪ ,8‬שבזמן הזה יין מבושל הוא דבר שכיח ולכן יש לאוסרו‬
‫מכל וכל‪ .‬מעבר להערה שיש לשאול האם אנו מחדשים גזירות חדשות בזמננו‪ ,‬הרי‬
‫מדברי הט"ז האמ ורים למדנו שגם הרא"ש לא כתב טעם זה על מנת להסביר את‬
‫השיקולים מה הם המקומות שלא רצו לגזור בהם איסור שתיה בלא הנאה שהדבר‬
‫‪ 8‬של עדת מחזיקי הדת לחסידות בעלז שליט"א – גליון שלישי‪.‬‬
‫יינם של נכרים | ‪21‬‬
‫יגרום למכשול‪ ,‬וגם לדעת הרא"ש עיקר הטעם שלא אסרו ביין מבושל הוא מטעם‬
‫שביין שאינו ראוי לנסך עליו לא היה מקום לגזור עליו איסור הנאה ובכל מקום שלא‬
‫מתאפשר לגזור איסור הנאה‪ ,‬לא גזרו עליו איסור שתיה על כן היתה הכרעת‬
‫הפוסקים שלא לשנות מדברי השולחן ערוך שביין מבושל אין משום דין מגע עובדי‬
‫כוכבים‪.‬‬
‫כך הסביר גם בהרחבה בספר תפארת האדם ר' חיים אברהם בן דוד‪:9‬‬
‫משום שאז לא היה שכיח ‪ ,‬אם כן אף שהשתא הוא שכיח מכל מקום עמד‬
‫בהיתרו‪ ,‬וכתב שכן משמע מדברי הריטב"א‪ ,‬שכתב מפורש שכיון שבש"ס‬
‫אמרו שיין מבושל אין בו משום יין נסך ברור הוא שיין זה לא היה בכלל‬
‫הגזירה על יינם של עובדי כוכבים‪ ,‬שמי גזר על יין זה?‬
‫)וזה עומד כאמור נגד דעת הרי"ש אלישיב שגם יין זה היה בכלל הגזירה( והוסיף‬
‫מפורש הרב בן דוד‪ ,‬שכוונת הריטב"א מפורשת שאף על גב שידע התלמוד שביום‬
‫מן הימים יהיה היין המבושל דבר שכיח מכל מקום לא כללו יין זה בכלל הגזירה‪,‬‬
‫והוסיף שכבר הכריע כן בעל השבות יעקב‪ 10‬והשלים ופוק חזי מאי עמא דבר‪ .‬כך‬
‫פשט המנהג בשראל ואין מקום לחומרא זו‪ .‬וכן היא דעת ספר לקט הקמח בשמו של‬
‫גאון ישראל הרדב"ז‪ 11‬והיא גם הכרעתו הברורה של החיד"א בספרו שיורי ברכה‪.12‬‬
‫הרב ר' חיים אברהם עצמו ציין באותה תשובה לרבים מגאוני ישראל שהכריעו שאין‬
‫לחלק בין יין מבושל מצוי או שאינו ופסק למעשה כהכרעת גאוני ישראל להתיר גם‬
‫בזמן הזה את היין המבושל‪.‬‬
‫מידת החום להגדרתו כיין מבושל‬
‫הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל דן בספרו מנחת שלמה בגדרי מידת הפיסטור‬
‫להיתר המגע של הנכרי ביין‪ .‬בשולחן ערוך כתב‪:‬‬
‫מאימתי נקרא מבושל משהרתיח על האש‪.‬‬
‫וכתב על זה בעל הש"ך‪:‬‬
‫‪ 9‬הספר יצא לאור בשנת תרכ"ז‪ 1867 -‬בסלוניקי ודבריו מובאים בסיוע תכנת אוצר החכמה‪.‬‬
‫‪ 10‬חלק א' סימן ס"ב‪.‬‬
‫‪ 11‬סימן רצ"ט בספר לקט הקמח‪.‬‬
‫‪ 12‬סימן קכ"ג‪.‬‬
‫‪ | 22‬חודש האביב‬
‫היינו שיתמעט ממידתו על ידי הרתיחה‪.‬‬
‫הגאון מוילנה העיר‪:‬‬
‫דאף שבשבת נחלקו בשאלה האם הפשרו זה הוא בישולו‪ ,‬אבל כשהרתיח‬
‫לכל הדעות הרי הוא חשוב כמבושל‪ ,‬כך הכריעו ספר התרומה הרשב"א‬
‫והרא"ש‪ ,‬וכן שאר הפוסקים‪.‬‬
‫הרב אוירבך הסיק מן הדברים הללו שהשיעור של יד סולדת בו‪ ,‬שהוא שיעור לגבי‬
‫בישולי שבת‪ ,‬ייחשב ודאי גם כשיעור לעניין יין נסך וימלא וודאי את התנאי של‬
‫ימעט ממידתו‪ .‬אמנם‪ ,‬בספר שלטי הגיבורים למסכת עבודה זרה‪ ,‬סבור ששיעור‬
‫מבושל הוא כל שאין שותים אותו כיין משום שנשתנה טעמו מטעם היין‪ ,‬אך בספר‬
‫שולחן גבוה הביא לכל גדולי האחרונים שחלקו על דבריו של בעל השלטי הגיבורים‪,‬‬
‫הם סברו שכל שהיה חימום על האש ‪ ,‬וכתוצאה מן החימום נתמעט במידה מסוימת‬
‫ממידתו קרוי מבושל‪ .‬מסקנת הרב אוירבך באותה תשובה‪:‬‬
‫מכל מקום נראה שלעניין ברכת בורא פרי הגפן או לעניין דיני בישול של‬
‫שביעית מסתבר שיש לברך על יין מפוסטר בורא פרי הגפן ואף מותר לבשלו‬
‫בישול כזה בשביעית‪ .‬לעניין מגע נכרי נראה שאף שכח היתרא עדיף‪ ,‬וכבר‬
‫כתב הש"ך שמגע נכרי ביין הוא איסור דרבנן ויש להקל בו ואין לנו בו אלא‬
‫מה שגזרו בו חכמים )בניגוד לדעת מחותנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל( ואין לנו‬
‫להוסיף בו אלא מה שגזרו חז"ל ולא יותר איני יודע איך אפשר לסמוך על‬
‫הפיסטור שרק ממית את החיידקים ולחושבו מבושל אף שלא ניכר בו כל‬
‫שינוי ולא נחסר כלל מן המידה‪ ,‬ולא נשתנה כלל טעמו וריחו וכולם קורין‬
‫אותו יין‪.‬‬
‫בנושא זה ראוי להביא את תשובתו של הגאון ר' משה פיינשטיין בספרו "אגרות‬
‫משה" שהעיר בעניין מידת החום וכתב‪:‬‬
‫ומדת החום לענין להתחשב יין מבושל פשוט שהוא ביד סולדת אף שלא‬
‫מעלה רתיחות דיד סולדת הוא בחשיבות בשול לכל הדינים בדבר לח‪,‬‬
‫ומש"כ הש"ך סימן קכ"ג סק"ז דהיינו שיתמעט ממדתו ע"י רתיחה פשוט‬
‫יינם של נכרים | ‪23‬‬
‫שביד סולדת כבר נתמעט משהו‪ ,‬והוא בערך קע"ה מעלות לחומרא‪ .‬והנני‬
‫ידידו מוקירו מאד‪ ,‬משה פיינשטיין‪13.‬‬
‫אין לכאורה שום סיבה שמה שנחשב כבישול לעניין דברים הנוגעים לאיסור תורה‬
‫שלא ייחשב כבישול לעניין הגזירה דרבנן‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬ניתן לומר שהיין שעובר תהליך פיסטור בתוך כדי ייצור היין יש לו דין יין‬
‫מבושל וכיין מבושל אין בו איסור יין הנאסר במגע נכרי‪.‬‬
‫ׁ ָשלוֹ ם ָרב לְ א ֲֹה ֵבי תוֹ ָר ֶתךָ וְ ֵאין לָ מוֹ ִמכְ ׁשוֹ ל‪.‬‬
‫‪ 13‬בחלק יורה דעה חלק ב סימן נב‪.‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן‬
‫הרב יצחק בן יוסף‬
‫מקור הדין בגמרא ובפוסקים‬
‫מובא בגמרא במסכת קידושין‪:1‬‬
‫וכל מצות עשה שהזמן גרמא ‪ -‬אנשים חייבין‪ ,‬ונשים פטורות‪ ,‬וכל מצות‬
‫עשה שלא הזמן גרמא ‪ -‬אחד האנשים ואחד הנשים חייבין‪ .‬וכל מצות לא‬
‫תעשה‪ ,‬בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא ‪ -‬אחד האנשים ואחד הנשים‬
‫חייבין‪.‬‬
‫ודין זה נלמד שם מתפילין‪:2‬‬
‫ומצות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות‪ .‬מנלן? גמר מתפילין‪ ,‬מה תפילין‬
‫– נשים פטורות‪ ,‬אף כל מצות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות; ותפילין‬
‫גמר לה מתלמוד תורה‪ ,‬מה תלמוד תורה – נשים פטורות‪ ,‬אף תפילין –‬
‫נשים פטורות‪.‬‬
‫למדנו שנשים אינן חייבות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אך אם ירצו לקיים אין‬
‫איסור בכך‪ .‬ניתן ללמוד את הדבר מדברי הגמרא במסכת ראש השנה‪:3‬‬
‫אין מעכבין את התינוקות מלתקוע‪ .‬הא נשים ‪ -‬מעכבין‪ .‬והתניא‪ :‬אין מעכבין‬
‫לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב! אמר אביי‪ :‬לא קשיא;‬
‫הא – רבי יהודה‪ ,‬הא – רבי יוסי ורבי שמעון‪ .‬דתניא‪ ,‬דבר אל בני ישראל‪– 4‬‬
‫בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות‪ ,‬דברי רבי יהודה‪ .‬רבי יוסי ורבי‬
‫שמעון אומרים‪ :‬נשים סומכות רשות‪.‬‬
‫* הרב בן יוסף הוא רב בית הכנסת "כדורי" ורב במועצה הדתית רמת גן‪.‬‬
‫‪ 1‬משנה כט‪ ,‬א חוץ מבל תקיף ובל תשחית ולא להיטמא למתים‪.‬‬
‫‪ 2‬גמ' שם לד‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 3‬לג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 4‬ויקרא א‪.‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪25‬‬
‫רש"י הסביר את יסוד מחלוקתם האם יש איסור בל תוסיף אם סומכות או שנשים‬
‫אינם חייבות אך אין איסור‪ ,‬והוסיף שמדברי רבי יוסי ורבי שמעון ניתן ללמוד שגם‬
‫במצוות עשה שהזמן גרמא אין איסור לקיימן‪.‬‬
‫אלא שנחלקו הראשונים האם הן יכולות לברך על כך‪.‬‬
‫התוספות בשם ר"ת כתבו שההלכה בדין זה כדעת ר' יוסי ורבי שמעון‪ ,‬שיכולות‬
‫לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן ואף יכולות לברך עליהן‪ .‬וזה לשונם‪:‬‬
‫הא רבי יהודה הא רבי יוסי – אומר ר"ת אף על גב דסתם מתניתין כרבי‬
‫יהודה‪ ,‬הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬ומעשה רב דהמוצא תפלין )עירובין צו‪,‬‬
‫א( מיכל בת שאול היתה מנחת תפלין‪ ,‬ואשתו של יונה שהייתה עולה לרגל‪,‬‬
‫וההוא עובדא דפרק אין דורשין )חגיגה טז‪ ,‬ב( דהבאנוהו לעזרת נשים‬
‫וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים‪ .‬ומותרות לברך על מצות‬
‫עשה שהזמן גרמא אף על גב דפטורות מן דבר המצוה ההיא ומתעסקות‬
‫בהן‪ ,‬כמו מיכל בת כושי שהיתה גם מברכת‪ .‬ותדע דאמרינן פרק החובל‬
‫)בבא קמא פז‪ ,‬א( אמר רב יוסף מעיקרא אמרי מאן דאמר הלכה כרבי יהודה‬
‫עבדינא יומא טבא לרבנן דלא מיפקדנא ועבידנא‪ ,‬ואם במקום דפטור מן‬
‫הדבר ועושהו אסור מלברך אם כן אמאי עבידנא יומא טבא והלא היה‬
‫מפסיד ברכות ציצית ולולב ותפילין ומגילה ונר חנוכה וסוכה והבדלה וקדוש‬
‫היום וברכות של ק"ש שחרית וערבית וכל הברכות כולן‪ ,‬ואמרינן בפרק‬
‫המניח )שם ל‪ ,‬א( האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכות‪ ,‬ועוד‬
‫אמרינן פרק ערבי פסחים )פסחים קטז‪ ,‬ב( סומא פטור מלומר ההגדה‪ ,‬ופריך‬
‫מרב יוסף ורב ששת דהוי אמרי אגדתא כל חד וחד בביתיה‪ ,‬ומדמוציא‬
‫אחרים ידי חובתן שמע מינה דמחייבין‪ ,‬ומשני משום דקסברי מצה בזמן‬
‫הזה דרבנן‪ .‬אבל ממה שהיו מברכין לא מדקדק מידי‪ ,‬שמע מינה היכי‬
‫דפטירי שרי לברוכי‪ .‬ומשום דמברך ברכה שאינה צריכה וקעבר משום בל‬
‫תשא ליכא דההיא דרשה דרבנן‪"....‬‬
‫‪ | 26‬חודש האביב‬
‫דעת ר"ת אינה יחידה וגם ראשונים נוספים סברו כדעה זו‪ ,‬וכך מובא בחידושי‬
‫הרמב"ן‪:5‬‬
‫ומכל מקום ר"ת ז"ל תוקע עצמו בדבר זה לומר כיון דרבי יוסי ורבי שמעון‬
‫סברי נשים סומכות רשות ומשמע דהלכתא כותייהו‪ ,‬אם רצו מברכות הן‪.‬‬
‫ואי קשיא והא אמרינן בירושלמי כל העושה דבר שאינו מצווה בו נקרא‬
‫הדיוט‪ ,‬התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על‬
‫התורה‪ ,‬אבל מי שעושה מצוות התורה כתקנן‪ ,‬אף על פי שלא נצטווה הוא‬
‫בהם‪ ,‬כגון נשים וגוים‪ ,‬מקבלים עליהם שכר‪ ,‬שכל דרכיה דרכי נועם וכל‬
‫נתיבותיה שלום‪ .. ,‬לפיכך אם רצו לברך אין למחות בידן‪ .‬ואם תאמר היכן‬
‫צוונו כדאקשינן )שבת כג‪ ,‬א( לעניין נר חנוכה‪ ,‬כיון דרשות דמצווה הוא‪,‬‬
‫והקב"ה צווה במצווה זו לאנשים חובה‪ ,‬לנשים רשות‪ ,‬צוונו קרינא ביה‪.‬‬
‫הרמב"ן מסביר שהקושי הגדול בברכת הנשים הוא כיצד יברכו אשר קידשנו‬
‫במצוותיו והרי הנשים אינם מצוות‪ ,‬ומשיב על כך שמכיוון שהגברים מחויבים ולהן‬
‫הדבר נחשב כרשות‪ ,‬משום כך כלל ישראל יכולים לברך אשר קידשנו במצוותיו‬
‫וצוונו‪.‬‬
‫וכן הרשב"א כתב בחידושיו‪:6‬‬
‫וכן הסכימו שמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ואף על פי‬
‫שאינה להם אלא רשות‪ ,‬דמ"מ במצוה קא עסקי‪ ,‬וחיובא הוא דלא חייבינהו‬
‫רחמנא למעבד כאנשים‪ ,‬אלא דאי בעו עבדי וצונו קרינן בהו‪7.‬‬
‫לעומת זאת הרמב"ם חולק על כך וסובר שאינן יכולות לברך‪ ,‬את דבריו כתב במצוות‬
‫שופר וסוכה‪ ,‬וביתר בהירות בהלכות ציצית‪:8‬‬
‫נשים‪ ...‬פטורין מן הציצית מן התורה‪ ,‬ונשים‪ ...‬שרצו להתעטף בציצית‬
‫מתעטפים בלא ברכה‪ ,‬וכן שאר מצות עשה שהנשים פטורות מהן אם רצו‬
‫לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן‪9.‬‬
‫‪ 5‬קידושין לא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 6‬ראש השנה לג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 7‬וכן דעת הריטב"א והרא"ה בקידושין שם‪.‬‬
‫‪ 8‬ג‪ ,‬ט‪.‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪27‬‬
‫וכן פסק הרמב"ם‪ 10‬לגבי טומטום ואנדרוגינוס שהם בספק חיוב ולא יברכו‪ .‬הראב"ד‬
‫חלק על סברתו‪ 11‬ואמר כי אם הם נידונים כספק‪ ,‬הרי זה כספק דאורייתא וחייבים‬
‫לברך‪ .‬ולא כסברת הרמב"ם אשר ראה בכך ספק ברכות להקל‪.‬‬
‫בעקבותיו פסק גם השולחן ערוך שנשים אינן יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן‬
‫גרמן‪ ,‬וכך נאמר בהלכות ראש השנה‪:12‬‬
‫אף על פי שנשים פטורות‪ ,‬יכולות לתקוע; וכן אחר שיצא כבר‪ ,‬יכול לתקוע‬
‫להוציאן‪ ,‬אבל אין מברכות ולא יברכו להן‪.‬‬
‫והרמ"א כתב כדעת רבנו תם‪:‬‬
‫הגה‪ :‬והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן‬
‫תברכנה לעצמן‪.‬‬
‫מרן רבנו יוסף קארו הסביר את פסיקתו בבית יוסף‪:13‬‬
‫וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו‬
‫והן פטורות ‪ ....‬וההגהות כתבו שם )אות מ( שכן דעת רש"י שאסור לנשים‬
‫לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך‬
‫‪...‬ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחויבת לא‬
‫מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי‬
‫סופרים פטורות ‪....‬אבל אם בירכו גילו בדעתן שלשם חובה הן עושות חדא‬
‫דעוברות על בל תוסיף ועוד דאיכא ברכה לבטלה עד כאן לשונו ומה שכתב‬
‫שעוברות על בל תוסיף אם מברכות אינו נכון כלל אלא שאין לי להאריך‬
‫כאן‪:‬‬
‫‪....‬ולענין הלכה כדאי הם לסמוך עליהם כל שכן במקום דאיכא רבוותא‬
‫דסברי כוותייהו כמו שנתבאר בסמוך ועוד דטעמא דראבי"ה והרא"ש‬
‫‪ 9‬לכאורה הדבר פשוט שמותר לאשה להתעטף בטלית ולהניח תפילין אך בדורות האחרונים זה נתפס‬
‫כניסיון לקעקע את ההלכה לכן ההתייחסות אליהם בפרהסיא כאסורים‪.‬‬
‫‪ 10‬הלכות סוכה ו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ 11‬המאירי הסביר שהראב"ד לא חלק על הרמב"ם אלא כתב זאת לומר שהדעה אינה מוסכמת‪.‬‬
‫‪ 12‬תקפט‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 13‬שם‪.‬‬
‫‪ | 28‬חודש האביב‬
‫טעמא דמסתבר הוא ומיהו טוב שלא לברך כיון דפלוגתא הוא ספק ברכות‬
‫להקל‪.‬‬
‫הנה רואים אנו בזה את השוני בהכרעה בנידון בין השו"ע והרמ"א‪ :‬השו"ע הכריע‬
‫בסופו של דבר כדעת הרמב"ם שנשים אינן יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן‬
‫גרמן‪ ,‬ואילו הרמ"א פסק להתיר כדעת ר"ת‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬למעשה‪ ,‬נהגו בעדות מסוימות – אשר נוהגות בדרך כלל כדעת השו"ע –‬
‫כדעת הרמ"א‪ ,‬ומביאות הוכחות וראיות שצריך לפסוק כדעה זו‪.‬‬
‫הכרעה שלישית בנידון אנו מוצאים בדברי הב"ח‪.‬‬
‫כתב הטור‪ 14‬בהלכות ציצית‪:‬‬
‫‪...‬ונשים‪ ...‬פטורים‪ ...‬וכתב הרמב"ם ז"ל יתעטפו בלא ברכה‪ ,‬והוא הולך‬
‫לשיטתו שפירש שנשים אין יכולות לברך בדבר שהן פטורות‪ .‬אבל ר"ת כתב‬
‫שיכולות לברך אף על פי שהן פטורות ויותר טוב שלא יברכו‪.‬‬
‫על כך הקשה הב"ח‪ 15‬ממה שפסק הטור בהלכות שופר‪ 16‬שנשים שיכולות לברך על‬
‫מצוות שופר‪ .‬ותירץ הב"ח‪:‬‬
‫ולפענ"ד נראה דכאן לגבי ציצית שאין מנהג לנשים ללבוש ולברך‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫אם באת אשה לשאול לכתחלה אי שריא ללבוש ציצית ולברך יאמרו לה‬
‫שלא תברך כי יותר טוב שלא יברכו בפלוגתא דרבוואתא‪ ,‬אבל בשופר שכבר‬
‫נהגו לתקוע ולברך אין מוחין בידן מאחר שיש להם על מי שיסמכו‪ ,‬אבל אם‬
‫באת לשאול לכתחילה גם בשופר יאמרו לה שלא תברך‪ .‬ונסמך על מה‬
‫שכתב כך לגבי ציצית והוא הדין לגבי שופר‪.‬‬
‫הב"ח מחלק בין מצוות שנהגו לברך עליהן כשופר לבין מצוות ציצית שלא נהגו כלל‬
‫ללבוש ולכן הלובשת גם לא תברך‪.17‬‬
‫‪ 14‬סימן יז‪.‬‬
‫‪ 15‬שם‪.‬‬
‫‪ 16‬סימן תקפט‪.‬‬
‫‪ 17‬ראה ט"ז שם ס"ק ג שחילק חלוקה אחרת בסוגי המצוות השונים‪.‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪29‬‬
‫חלוקה נוס פת בין סוגי מצוות עשה שהזמן גרמן לעניין עצם קיומם וברכתם על ידי‬
‫נשים אנו מוצאים בחת"ם סופר‪ 18‬וכך כתב‪:‬‬
‫תפילין שנדרש גוף נקי‪ ,‬והבאת קורבן ברגל שיש חשש שיכניסו חולין‬
‫לעזרה‪ ,‬ותקיעה מלאכה מדרבנן‪ ,19‬לכן בכול אלו אישה לא תנהג‪ .‬אבל לולב‬
‫שיש חשש לטלטול בעלמא תברך‪.‬‬
‫מנהג הדורות‬
‫והנה מצאנו תשובה בנושא זה בספר שו"ת מן השמים‪ 20‬וזה לשונו‪:‬‬
‫שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת‬
‫שופר‪ ,‬אם יש עבירה בדבר ואם הוי ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות ואם‬
‫לאו‪.‬‬
‫והשיבו‪ ,‬וכי אכשיר דרי‪ ,‬כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬ולך אמור‬
‫להם שובו לכם לאהליכם וברכו את ה' אלהיכם‪ ,‬והעד מגילה וחנוכה‪.‬‬
‫ופירשו לי‪ ,‬מה מצינו במגילה וחנוכה מאחר שהיו באותו הנס חייבות בהם‬
‫ומברכות עליהם‪ ,‬ובלולב נמי מצינו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לאביו‬
‫שבשמים‪ ,‬ובשופר נמי אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני מלכיות‬
‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות שיבא זכרון אבותיכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה‪,‬‬
‫בשופר‪ ,‬והנשים נמי צריכות שיבא זכרונן לפניו לטובה‪ ,‬לפיכך אם באו לברך‬
‫בלולב ושופר הרשות בידן‪.‬‬
‫על בסיס דבריו כתב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ‪ 21‬לאחר שהאריך לדון בדברי ר"ת‪,‬‬
‫שיש להכריע כך נגד דעת מרן השו"ע‪:‬‬
‫‪ 18‬סוכה מב‪.‬‬
‫‪ 19‬אלא שיש להקשות על כך מדברי חז"ל )שבת קיז‪ ,‬ב( שתקיעת שופר היא חכמה ואינה מלאכה‪.‬‬
‫‪ 20‬סימן א‪ .‬רבי יעקב ממרויש‪ ,‬חי בצרפת במאות ‪ .13-12‬הוא היה מבעלי התוספות‪.‬‬
‫‪ 21‬סימן פב‪ .‬רבי חיים יוסף דוד אזולאי )החיד"א(‪ ,‬צאצא למשפחה מפוארת שמקורה בקשטיליה‬
‫ובמרוקו‪ ,‬נולד בשנת תפ"ד )‪ (1724‬בירושלים‪ .‬ביהדות המזרח ובאיטליה נחשב הרחיד"א כגדול‬
‫רבני דורו‪ .‬אישיותו היתה רבגונית ‪ -‬פוסק ומקובל‪ ,‬איש תלמוד והלכה‪ ,‬ביבליוגרף‪ ,‬עסקן ציבורי‬
‫ומחבר פורה להפליא‪ .‬הוא נסע הרבה בעולם‪ ,‬והשאיר רישומיו מנסיעותיו הרבות והארוכות‬
‫בכתובים‪ .‬לרגל שליחות היישוב בארץ ישראל הוא יצא לחוץ לארץ כשד"ר )שלוחא דרבנן(‬
‫פעמים מספר וביקר במצרים‪ ,‬בצפון אפריקה וברוב ארצות אירופה‪ .‬בין ספריו המרובים מצויים‬
‫ספרי שו"ת‪ ,‬פירושים לתנ"ך ולתלמוד‪ ,‬ספרי קבלה‪ ,‬ספרי ביבליוגרפיה‪ ,‬יומני נסיעות ועוד‪.‬‬
‫‪ | 30‬חודש האביב‬
‫ולעניין הלכה‪ ,‬אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב‬
‫ממרוי"ש כמו שהבאתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן תרנ"ד אות ב'‪ ,‬נהגתי‬
‫לומר לנשים שיברכו על הלולב‪ .‬וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעה"ק‬
‫ירושלם ת"ו‪ .‬והגם דמרן ז"ל פסק שלא יברכו‪ .‬נראה ודאי דאלו מרן ז"ל‬
‫שלטו מאור עיניו הקדושים בתשובות רבינו יעקב ממרוי"ש דמשמיא מיהב‬
‫יהבי כח לברך לנשים ודאי כך היה פוסק ומנהיג‪ .‬ובכי האי לא שייך לא‬
‫בשמים היא‪ ,‬דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו‪ ,‬אהניא‬
‫לן לפסוק כמותם כיון דאית לן סיעתא דשמיא‪ .‬וכבר אנא זעירא עמדתי‬
‫בחקירה זו בקונטריס שם הגדולים בראשון מערכת יו"ד בס"ד‪.‬‬
‫למרות שבתחילה כתב בספרו ברכי יוסף לערער על מנהג ארץ הצבי לברך‪ ,‬לבסוף‬
‫חיזק אותו‪ .‬גם אחרונים נוספים מתארים מנהג זה‪ ,‬וכן דעת הרב יוסף חיים בשו"ת רב‬
‫פעלים‪ .22‬הוא נתן לכך הסבר עפ"י תורת הסוד והוסיף‪:‬‬
‫נוהגים הנשים דידן לברך על הלולב‪ ,‬אין אני מניח אותם לעשות סדר‬
‫הנענועים אלא רק מברכין ונוטלין הלולב בידם‪23.‬‬
‫מנהג זה שהנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן מובא בעיקר אצל חכמי ארץ‬
‫ישראל ובאזורים הסמוכים‪ ,‬להלן כמה מהדעות הללו כדי לראות שזה היה המנהג‬
‫הפשוט וברצון חכמים נעשה‪.‬‬
‫כך מובא בשדי חמד‪:24‬‬
‫מצוות עשה שהזמן גרמן דנשים פטורות‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם רשאיות‬
‫להחמיר על עצמן ונקטינן דרשאיות הן להחמיר ולקיימן‪ ,‬וכן המנהג בכמה‬
‫מצוות עשה שהזמן גרמן כידוע‪.‬‬
‫וראה גם בשו"ת משפטי עוזיאל‪ 25‬שסבר שהלכה כר"ת‪ ,‬וכן המנהג‪:‬‬
‫ולי נראה שטעם פיטורן הוא משום שלפי טבען ומהות תפקידן בחיים הן‬
‫משועבדות לזמן במשק הבית וגדול הילדים וטיפולן‪.... ,‬ולפי טעמים אלה‬
‫‪ 22‬ח"א סוד ישרים יב‪.‬‬
‫‪ 23‬וכן כתב בשולחן גבוה תקפט‪ ,‬י שכך נוהגים בסלוניקי שהנשים מברכות על הלולב‪.‬‬
‫‪ 24‬מערכת מ"ם כלל קלו‪.‬‬
‫‪ 25‬ד‪ ,‬עניינים כלליים ד‪.‬‬
‫ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמן | ‪31‬‬
‫מסתבר שהנשים הן בכלל בית ישראל בעיקר כל המצוות אלא שפטרה‬
‫אותם התורה מדין עוסק וטרוד בטרדה של מצוה‪ ,‬הלכך חוזר הדין דמי‬
‫שנוהג כר"ת שפיר עבד ואין זה נכלל בגדר ברכה לבטלה‪.‬‬
‫וזהו בכל המצוות‪ .‬יוצא מכלל זה לולב ושופר דכיון שהם רומזים‬
‫להתאחדות לב כל ישראל לאביהם שבשמים ולהעלאת זיכרונם לפניו ובזה‬
‫גם הנשים שייכות בו‪ ,‬לכן רשאות לברך עליהן‪ .‬וכ"כ מר"ן החיד"א )או"ח סי'‬
‫תרנ"ד( וכן נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל‪ .‬ומינה לא תזוע‪.‬‬
‫והוסיף בשו"ת יין הטוב‪ 26‬שמכיוון שקיבלנו עלינו את הוראות החיד"א‪ 27‬כהוראות‬
‫השו"ע‪ ,‬יש לפסוק כמותו שנשים יברכו על הלולב‪ .28‬וכן העידו פוסקים רבים שכך‬
‫הלכה‪ .29‬לא זו בלבד אלא שבשו"ת ציץ אליעזר‪ 30‬רצה להחיל מנהג זה על כול בנות‬
‫עדות המזרח ואף זכות בקיום המצוות והברכות‪31.‬‬
‫מכל האמור יוצא שמנהג הנשים בזה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן ברצון‬
‫חכמים הוא גם בקרב עדות אחינו הספרדים‪ ,‬ובמיוחד על לולב‪ ,‬ובשום אופן לבטל‬
‫מנהגם וגם אין כל מקום להוכיחן אפילו ברכות על כך‪ ,‬כי אם להיפך‪ ,‬יש לחזק‬
‫בידיהם מנהגם בזה וכפי שקיבלו מתורת אמם‪ ,‬ולתת להם ברצון לברך‪ ,‬וכבר הזכרנו‬
‫שיכולות אפילו ליקח של אחרים שלא מדעתן ולברך‪.‬‬
‫בירור על שו"ת מן השמים‬
‫כיצד אפשר להכריע בין מחלוקות חכמים בצורה זו הרי ידוע שלא בשמים היא‬
‫וניתנה תורה לישראל והחכמים בכול דור ודור הם מכריעים בהלכות‪ .‬ועוד יש‬
‫‪ 26‬הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל סימן כח‪.‬‬
‫‪ 27‬זבחי צדק ב‪ ,‬ל‪.‬‬
‫‪ 28‬ראה יבי"א א‪ ,‬מ שכתב מנהג זה לא ברצון חכמים אך ממקורות רבים נראה שהמנהג היה מושרש‪.‬‬
‫‪ 29‬לשאלתי את הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל על מנהגים שונים בתוך בני עדות המזרח‪ ,‬שיש עדות‬
‫אשר נוהגות לברך ויש שלא‪ ,‬אמר‪ :‬מי שנוהג‪ ,‬כל עדה כמנהגה‪ ,‬כך תמשיך לנהוג‪.‬‬
‫‪ 30‬ט‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 31‬כה"ח יז‪ ,‬ב‪ .‬תקפט‪ ,‬כג‪ .‬שו"ע מקור חיים א‪ ,‬ו‪ .‬ועיין בספר זכרונות אליהו מערכת ע' א' ג' שמעיד‬
‫ביחוד על עיה"ק חברון ת"ו שהנשים נוהגות לברך על הלולב עיין שם‪ .‬ויעוין גם בספר שו"ת קול‬
‫אליהו ח"ב חאו"ח סי' כ"ח שנקיט ליה נמי כעל דבר הפשוט דנשים מברכות על מ"ע שהזמן גרמא‬
‫עיין שם‪.‬‬
‫‪ | 32‬חודש האביב‬
‫להוכיח מדברי הרמב"ם‪ 32‬שהאומר שה' ציווה לו שהדין כך או הלכה כדברי פלוני זהו‬
‫נביא שקר‪.‬‬
‫ועוד רואים במקומות נוספים‪ 33‬שלא פוסקים הלכה מספרו‪ ,‬ומאידך מצאנו בגמרא‬
‫שיצאה בת קול מהשמים שהלכה כבית הלל‪ .‬התוספות‪ 34‬הסבירו זאת שהולכים לפי‬
‫בת קול כשאינה חולקת על הרוב‪.‬‬
‫ובענייננו כתב החיד "א שמכיוון שכך נהגו בארץ הצבי‪ ,‬יש לחזק דבריו ע"י הכרעת‬
‫שו"ת מן השמים‪.35‬‬
‫אחרית דבר‬
‫המנהג לברך על חלק ממצוות עשה שהזמן גרמן נפוץ אצל כל בנות ישראל‪ ,‬כדוגמת‬
‫מצוות הנהוגות בליל הסדר – אכילת מצה ומרור ושתית ארבע כוסות‪ .‬בכול מקום‬
‫שחייבו נשים ניתנו לכך הסברים מקומיים‪" :‬אף הן היו באותו הנס"‪ .‬וכן לגבי שמירת‬
‫שבת "מי שחייב בזכור חייב בשמור"‪ .‬רוב מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות‬
‫ויכולות לקיים‪ .‬לגבי ברכה‪ ,‬נהגו בנות אשכנז לברך‪ ,‬ובין בני עדות המזרח המנהגים‬
‫חלוקים‪ ,‬כאשר בארץ ישראל ובמדינות הסמוכות לה‪ ,‬בעיקר בעירק‪ ,‬נהגו לברך‪.‬‬
‫אמנם גם במקומות שנהגו לברך ישנן מצוות שלא מברכות עליהן כברכת הלבנה‪,‬‬
‫ואף יש שכתבו זאת בנוגע לספירת העומר‪.‬‬
‫ובלבד שיכוונו לבם לשמים‪...‬‬
‫‪ 32‬הלכות יסודי התורה ט‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 33‬בסימן ב' פסק שאין לברך על תפילין של ראש כדעת הרי"ף – והאשכנזים לא נוהגים כמותו אף שיש‬
‫בכך ספק ברכות‪.‬‬
‫‪ 34‬יבמות יד‪.‬‬
‫‪ 35‬ויש פעמים שיש ספק במציאות פוסקים יפסקו לעת"ל ע"י נביא ראה שו"ת משפט כהן פט‪ -‬צ‪.‬‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו‬
‫פרופ' חיים גמליאל‬
‫כל פרשני כתביו הרפואיים של הרמב"ם מגדירים בצורה ברורה את משנתו הרפואית‬
‫כ'רפואה מונעת' מקורית‪ ,‬וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם בלשון הזהב שלו‪1:‬‬
‫מלאכת הרפואה מושתת על שלוש הנהגות‪:‬‬
‫הראשונה והנכבדת‪ :‬הטיפול באדם הבריא‪ ,‬ושמירת הבריאות כדי שלא‬
‫תאבד‪.‬‬
‫השנייה‪ :‬הטיפול בחולים במטרה להחזיר את הבריאות שאבדה‪...‬‬
‫השלישית ‪... :‬הטיפול במי שאינו בריא לגמרי‪ ,‬אך גם אינו חולה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫הטיפול בחולים שמתרפאים אולם טרם החלימו‪ ,‬והטיפול בזקנים‪.‬‬
‫הרמב"ם מדגיש בצורה הברורה ביותר שהעקרון הראשון במעלה של הרפואה צריך‬
‫להיות הטיפול בבריא‪ ,‬כדי לשמר את בריאותו ולמנוע את הפגיעה בבריאותו‬
‫הבסיסית‪ .‬העקרון השני הוא הטיפול בחולה כדי להשיב את בריאותו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫שמירת הבריאות עולה בחשיבותה על החזרת החולה לבריאות תקינה‪ .‬זוהי אמירה‬
‫קיצונית ביותר המעוררת תמיהה‪ :‬מה ראה הרמב"ם‪ ,‬שכל כתביו מלאים בהנחיות‬
‫ברורות כיצד לטפל בחולים‪ ,‬להעמיד בראשונה את הקביעה שהעקרון הראשון‬
‫והנכבד הוא דווקא הטיפול בבריא?‬
‫התשובה לכך ברורה כמעט מאליה‪ :‬הרמב"ם חוזר ומדגיש בכל הזדמנות שמניעת‬
‫מחלות יעילה ומניבה תוצאות טובות‪ ,‬הרבה יותר מאשר הטיפול בחולים שכבר‬
‫פשה בהם החולי‪ .‬מטרת הרמב"ם לעורר אותנו לתפיסה כי עדיף שלא להגיע למצב‬
‫של חולי‪ .‬אין לזלזל בהנחיות לשמירת הבריאות ולקוות שאולי לא נחלה‪ ,‬או לתת‬
‫* פרופ' גמליאל הוא חוקר סרטן ומומחה לתזונה קלינית ואונקולוגית באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מכהן כראש מכוני רות"ם למחקר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬וכחוקר‬
‫בכיר במכון מש"ה לחקר משנת הרמב"ם‪ ,‬קרית אונו‪.‬‬
‫‪ 1‬הנהגת הבריאות ב‪) 1 ,‬בגירסה החדשה שבספר(‪.‬‬
‫‪ | 34‬חודש האביב‬
‫למצב להתדרדר עד לכדי חולי ממש ולסמוך על כך שהרופאים ימצאו מזור למחלות‬
‫אלו‪.‬‬
‫המחשה קיצונית לכך ניתן לראות כיום בכל הקשור לנושא העישון‪ .‬כל כלי‬
‫התקשורת התגייסו כדי להעביר מסר ברור לגבי התחלואה הקשה ממנה סובלים‬
‫המעשנים – לא רק סרטן הריאות ודרכי הנשימה אלא גם סרטן השפתיים‪ ,‬הלשון‪,‬‬
‫הפה‪ ,‬הלוע ועוד‪ .‬העישון גם נקשר ישירות למחלות רבות אחרות‪ :‬יתר לחץ דם‪,‬‬
‫אירועים מוחיים‪ ,‬ניוון מוחי ועוד‪ .‬רשימה זו מתארכת כמעט מידי יום ביומו בעיקר‬
‫לאור המימצאים הברורים ששאיפת עשן הסיגריות‪ ,‬גם בעישון פסיבי )כלומר‬
‫הימצאות בחברת מעשנים( מחדירה אלפי חומרי רעל שזוהו ואופיינו בספרות‬
‫הרפואית כרעלים‪ ,‬לדרכי הנשימה ומשם לכל חלקי הגוף‪ .‬ההימנעות מעישון הוכחה‬
‫כמפחיתה משמעותית את התחלואה בכל המחלות הללו‪ .‬אולם גם התוויה מוכחת זו‬
‫איננה משכנעת את המעשנים להפסיק הרגל נפסד זה‪ .‬במילה 'הרגל' בכוונתי‬
‫להדגיש עד כמה העישון הינו הרגל ואיננו התמכרות שאי אפשר להתגבר עליה‪.‬‬
‫בניגוד להתמכרות לסמים קשים‪ ,‬הפסקת הרגל העישון כיום קלה הרבה יותר‬
‫מבעבר‪ .‬באמצעים ובשיטות המתקדמות הקיימות בימינו‪ ,‬אפשר וחובה להפסיק את‬
‫העישון!‬
‫על כך בדיוק מי צר הרמב"ם‪ :‬אין לחכות עד שהמעשן ייפתח מחלה קשה‪ ,‬אלא‬
‫להתחיל את הטיפול בו כאשר הוא עדיין בריא‪ .‬על הרפואה להתמיד במלאכת‬
‫הטיפול בבריא )המעשן( ולהוביל אותו למצב של טיפוח הבריאות במקביל להפסקת‬
‫העישון‪ .‬יש השואלים מה תהיה גישתו של הרמב"ם לגבי האפשרות לתת למעשנים‬
‫תכ שירים טבעיים נוגדי חמצון ותכשירי בריאות נוספים למזעור הנזקים? שאלה זו‬
‫לא תישאר פתוחה זמן רב אם נזכור שגישת הרמב"ם בנושאים דומים הינה פסקנית‬
‫וחד משמעית‪ :‬אם הדבר אסור‪ ,‬יש לקיים כלל זה ככתבו וכלשונו ולא לנסות לעקוף‬
‫את האיסור באמצעות תחבולות‪.‬‬
‫מלבד התפיסה הבסיסית של העדפת הרפואה המונעת‪ ,‬האם רואה הרמב"ם טעם‬
‫בקיום ביקורים סדירים אצל הרופא‪ ,‬בדיקות לגילוי מוקדם‪ ,‬טיפולי מניעה‪ ,‬כמו גם‬
‫מתן סעד גריאטרי? האם צודקים אותם האומרים שאין טעם לעבור בדיקות מקיפות‬
‫שהרי ממילא ימצאו 'משהו' וכי בלי הבדיקות אדם יכול לחיות שנים רבות 'עם‬
‫המחלה'? על כך עונה הרמב"ם‪:‬‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪35‬‬
‫וכבר התבאר כי האדם צריך אל הנהגת הרופא על כל ענין ובכל עת‪ ...‬ולזה‬
‫יחשבו הסכלים‪ ,‬שלא יצטרך אל הרופא אלא בעת החולי ולא בזולתו"‪2.‬‬
‫טועים אלו הסבורים שבדיקות מובילות תמיד לגילוי מחלות‪ .‬חשוב לזכור שבדיקות‬
‫קבועות יכולות להוות המעקב הטוב ביותר אחר התפתחות מגמות שליליות‪ .‬בגילוי‬
‫מוקדם ניתן לעצור מגמות שליליות בשלב ראשוני ואף להוביל למגמות חיוביות‪,‬‬
‫שיתבטאו בעתיד במניעת מחלות‪ ,‬בהארכת תוחלת החיים ובשיפור איכותם‪.‬‬
‫הדוגמה הבולטת ביותר לכך בימינו היא התנגודת לאינסולין )'טרום סוכרת'(‪,‬‬
‫תסמונת בה מתחילה מגמה ראשונית של שיבוש בסוכר הדם ובשומני הדם‪ .‬חוסר‬
‫מעקב וחוסר תשומת לב למגמות שליליות ראשוניות אלו המתפתחות בגופנו‪ ,‬יובילו‬
‫בהכרח להתפתחות סוכרת בלתי נשלטת על כל סיבוכיה‪ .‬לפי גישת הרמב"ם‪ ,‬עדיף‬
‫לזהות מראש מגמה זו ולטפל בה‪ ,‬תחילה ע"י שינויים בתזונה ועם תוספת השלמות‬
‫תזונה )ויטמינים‪ ,‬מינרלים וחומרי רפואה טבעיים אחרים( ובכך לעצור את המגמה‬
‫השלילית ואף להוביל לשיפור משמעותי מאד בתפקוד כל מערכות הגוף‪ .‬כן‪ ,‬אין זו‬
‫טעות לומר שהרמב"ם היה מאמץ את הגישה המשלבת משלימי תזונה )'תוספי‬
‫תזונה'( בטיפול בבריאים‪ ,‬כפי שהדבר מופיע פעם אחר פעם בכל כתביו הרפואיים‪.‬‬
‫אנשים שעברו תהליך כדוגמת שיפור התגובה לאינסולין‪ ,‬מאושרים לגלות שהם‬
‫חוזרים לעצמם וליכולות הגופניות והמנטליות כפי שהיו בטרם החלה ההתדרדרות‬
‫במצבם‪.‬‬
‫יהודים בכל הדורות ובכל העולם הקדישו תשומת לב רבה‪ ,‬והקפידו הקפדה חמורה‬
‫על איכות המזונות שעלו על שולחנם ושבאו אל פיהם‪ .‬הם עשו זאת בעיקר בסיבת‬
‫דיני הכשרות הקפדניים‪ ,‬אך אין ספק כי הם ביקשו לקיים גם את כללי הבריאות של‬
‫הרמב"ם‪:‬‬
‫ומדרכי הנהגת הבריאות גם כן היא ההקפדה על איכות המזון‪ .‬זהו נושא‬
‫חשוב ביותר אשר מצריך את ידיעת טבעי המאכלים כולם‪ ,‬מכל סוג וסוג‪.‬‬
‫וכבר חברו הרופאים בנושא זה הרבה ספרים ארוכים‪ ,‬ובצדק עשו זאת כי‬
‫ידיעת טבעי המאכלים היא חשובה מאד‪3.‬‬
‫‪ 2‬שם‪ ,‬סעיף ‪2‬‬
‫‪ 3‬הנהגת הבריאות א‪) 6 ,‬בגירסה החדשה שבספר(‪.‬‬
‫‪ | 36‬חודש האביב‬
‫המדע בן זמננו מאשר את קביעת הרמב"ם כי להרכב מזונותינו יש השלכה חשובה‬
‫ביותר על בריאותנו לכן יש לבחור את המזון בקפדנות מרובה‪ .‬קביעה זו מתחדדת‬
‫בעיקר לאור דבריו‪:‬‬
‫המזון יש בו מועיל או מזיק בכח הרפואה שבו‪ ,‬ואמנם מצד המזונות הנה‬
‫‪4‬‬
‫הוא מועיל תמיד לגופנו‪ ,‬על כל ענין מענייני הגוף‪.‬‬
‫האם נכונה גישת מדענים האומרים כי הכל תלוי בגנטיקה של האדם – אדם עם גנים‬
‫טובים לא יחלה גם אם יאכל כל ימיו מזונות קלוקלים? ולחילופין‪ ,‬אדם עם גנטיקה‬
‫גרועה יחלה גם אם יקפיד כל ימיו על צריכת מזונות בריאים? מחקרים מדעיים‬
‫מקיפים מוכיחים כי מלבד הגנטיקה‪ ,‬תזונתו של האדם קובעת בצורה נחרצת את‬
‫גורלו של האדם‪ .‬תזונה בלתי מאוזנת‪ ,‬בעיקר זו המספקת כמויות עצומות של‬
‫פחמימות פשוטות ומיותרות )סוכרים ועמילנים(‪ ,‬גורמת לטווח רחב של מחלות‬
‫ניווניות )השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬עלייה בשומני הדם‪ ,‬טרשת עורקים‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬שבץ‬
‫מוחי‪ ,‬ניוון מוחי ועוד( שיסודן בתסמונת הקרויה 'התסמונת המטבולית' או 'התנגודת‬
‫לאינסולין'‪.‬‬
‫כיום ברור כי צדק הרמב"ם כאשר קבע שעל הרופא לדעת את 'טבעי המאכלים‬
‫כולם' כלומר את האיפיונים הביוכימיים של המזונות‪ .‬זהו כלל חשוב ברפואה‬
‫המונעת של הרמב"ם‪ .‬בחירת המזונות הטובים וסילוק המזונות הרעים‪ ,‬הינה כלל‬
‫חשוב ביותר ברפואה כפי שהוא קובע‪:‬‬
‫הידיעה בכוחות המזונות‪ ,‬קרוב שיהיה זה מהיותר מועיל בידיעת הרפואה‪.5‬‬
‫עלינו להסיק מכך כי על פי כללי הרפואה המונעת של הרמב"ם חשוב לצרוך רק‬
‫פריטי מזון שעמדו במבחן התועלת הרפואית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יש חשיבות רפואית רבה‬
‫ומכרעת לתבלינים ולעשבי המאכל ההופכים את המאכלים ערבים לחכנו‪ ,‬כפי‬
‫שמובא בהרחבה בשער השביעי של הספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'‪.‬‬
‫היום אין עוד ספק שלמזונותינו כוח ריפוי רב עוצמה‪ ,‬בעיקר בזכות הרכיבים שבודדו‬
‫ונחקרו רבות עם השנים‪ ,‬מתוך המזונות השונים‪ ,‬מעשבי המאכל ומהתבלינים‪ .‬מבחן‬
‫‪ 4‬פרקי משה ברפואה כ‪11 ,‬‬
‫‪ 5‬שם שם ‪2‬‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪37‬‬
‫המדע מוכיח שקביעתו הבאה של הרמב"ם היא יסוד מהותי בתורת הרפואה‬
‫המונעת‪:‬‬
‫הרפואות במזונות אשר יש בהם כח רפואי‪ ,‬יותר משובח מן הרפואות‪ ,‬שיש‬
‫בהם כח מזוני ‪ .‬והזהר מעשות הרפואות הגמורות )שאין בהן מרכיב מזוני(‬
‫עד שיכריחך ענין מן העניינים‪ ,‬אז תעשם‪ .‬והזהר שתערב בם מה שיתקן‬
‫‪6‬‬
‫אותם מהדברים שיש בהם כח מזוני‪.‬‬
‫כפי שבוודאי הובן‪ ,‬הרמב"ם חוזר ומדגיש שאין להתחיל את הטיפול ע"י שימוש‬
‫בתרופות כימיות )חסרות מרכיב מזוני( אלא אם כן אין ברירה אחרת‪ .‬במקרה שצריך‬
‫בכל זאת להשתמש בתרופה כימית‪ ,‬המלצתו היא להוסיף לתרופה זו 'מרכיב מזוני'‪.‬‬
‫להבנת אמירה זו‪ ,‬נביא להלן דוגמת טיפול המוכרת לנו מחיינו כיום‪:‬‬
‫כאשר מזוהה אצל אדם רמה גבוהה של כולסטרול‪ ,‬ממהרים הרופאים לתת תרופות‬
‫כימיות )בדרך כלל ממשפחת הסטטינים(‪ .‬על כך בדיוק אומר הרמב"ם שבמקום‬
‫להתחיל בטיפול תרופתי כימי‪ ,‬יש לשקול תחילה מתן 'מזונות בעלי כח רפואי'‪.‬‬
‫במקרה של כולסטרול גבוה קובע המדע בימינו חד‪ -‬משמעית שאכילת ביצה אחת‬
‫ליום חיונית לייצוב רמות ה כולסטרול בדמו של המטופל‪ .‬לאלו המרימים גבה‪ ,‬נחזור‬
‫ונציין שכולסטרול בתזונה איננו משבש את רמות הכולסטרול בדם אלא להיפך‪,‬‬
‫מוסיף ליציבותו ותורם תרומה מכרעת לייצור של כולסטרול 'טוב' שפועל לנקות את‬
‫כלי הדם‪ .‬פה ראוי גם להזכיר שהימנעות מפחמימות פשוטות )מוצרים עתירי סוכר‬
‫או עמילן( הינה דרך נוספת לשפר את מצב הכולסטרול‪ ,‬כיון שהפחמימות הפשוטות‬
‫הללו הן 'האשמות' העיקריות בעליית רמת הכולסטרול בדם )הסבר מפורט מובא‬
‫בקורסים השונים ובסדנאות של המחבר(!‬
‫לשיטתו של הרמב"ם‪ ,‬ראשית נתמיד לטפל במצבים של כולסטרול גבוה בדם על ידי‬
‫'מזונות בעלי כוח רפואי'‪ ,‬מזונות העשירים בחומרי המרפא הקרויים 'סטרולים‬
‫וסטנולים'‪ .‬צריכה מוגברת של מזונות אלו‪ ,‬תגרום עם הזמן לעלייה בכולסטרול‬
‫'הטוב' ולירידה הדרגתית אך משמעותית בכולסטרול 'הרע'‪ .‬מה הם המזונות‬
‫העשירים בסטרולים וסטנולים‪ ,‬וכיצד הם עוזרים בשיקום רמות הכולסטרול בדמנו?‬
‫התשובה תפתיע רבים‪ :‬אחד המזונות העשירים ביותר בסטנולים וסטרולים היא‬
‫‪ 6‬פרקי משה ברפואה כא‪.1 ,‬‬
‫‪ | 38‬חודש האביב‬
‫החילבה המפורסמת )'גרגרנית יוונית' ממנה מכינים את מיטבל החילבה( אשר זרעיה‬
‫מלאים וגדושים בחומרי מרפא אלו ורבים אחרים‪.‬‬
‫מוצרי מזון נוספים העשירים בסטרולים וסטנולים הם‪ :‬סויה‪ ,‬קיטניות למיניהן‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שקדים‪ ,‬שמן זית‪ ,‬תפוזים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אגסים ואבוקדו‪ .‬מפתיע עד כמה צריכת‬
‫מוצרי מזון אלו וסילוק עודפי פחמימות פשוטות מהמזון יכולים להוביל לשיפור‬
‫משמעותי ברמות הכולסטרול בדמנו‪.‬‬
‫אם נמשיך עם קו הנחייתו של הרמב"ם‪ ,‬בשלב הבא עוד בטרם נתחיל את הטיפול‬
‫בתרופות עלינו להשתמש תחילה ב'מזון רפואי'‪ ,‬כלומר לטפל באמצעות השלמת‬
‫תזונה נוספת הקרויה ניאצין‪ .‬זהו ויטמין הקרוי בי‪ (Vitamin B3) 3-‬הפועל לאיזון‬
‫רמות הכולסטרול בדם טוב יותר מן התרופות המקובלות‪ .‬ויטמין זה המצוי בביצים‬
‫ובמזונות אחרים‪ ,‬הוא היעיל ביותר בהעלאת הכולסטרול 'הטוב' ובעיקר בהורדת‬
‫שומני הדם 'הרעים' )טריגליצרידים( שנוצרו עקב עודפי פחמימות בתזונה‪ .‬כיום‪,‬‬
‫קובעות הנחיות ארגון הבריאות העולמי שיש להתחיל טיפול ברמות כולסטרול‬
‫גבוהות בדם ‪ ,‬ראשית במתן סטרולים וסטנולים‪ .‬אם אין שיפור משמעותי יש להוסיף‬
‫גם ויטמין בי‪ . 3-‬רק אם אין תוצאות חיוביות משמעותיות‪ ,‬אפשר להוסיף )לא‬
‫להחליף!( תרופות כימיות‪ .‬הטיפול הכימי יינתן רק לפרק זמן קצוב‪ ,‬בשל פעילותן‬
‫הנוגדת את הטבע‪ ,‬לאחר מכן ייעשה מאמץ להותיר רק את ה'תרופות המזוניות'‬
‫הפועלות באופן טבעי‪ .‬אין ספק שלכך ממש כיוון הרמב"ם באומרו שיש להתחיל‬
‫ב'מזונות רפואיים' )סטרולים וסטנולים( וב'רפואות בעלות כוח מזוני' )ויטמין בי‪.(3-‬‬
‫אם נמשיך קו זה שהתווה הרמב"ם בקטע שצוטט לעיל‪ ,‬נצטרך להסביר עוד למה‬
‫כוונתו "אם יש הכרח להשתמש בתרופות כימיות‪ ,‬יש צורך לחזק אותן במרכיב‬
‫מזוני‪ ".‬גם כאן תהיה דוגמת הטיפול בכולסטרול מעין צוהר לחוכמתו הרבה של‬
‫הרמב"ם‪ .‬במשך שנים רבות התרעתי על כך שהרופאים המנפיקים מרשם לתרופות‬
‫אלו‪ ,‬אינם מצרפים למרשם את התכשיר הקרוי 'קואנזים‪ -‬קיו ‪(co-enzyme '10‬‬
‫)‪ .Q10‬זהו מרכ יב הנוצר באופן טבעי בשריר הלב‪ ,‬במח ובכל שרירי הגוף ומשתתף‬
‫חיוני ביותר בהפקת אנרגיה לפעילות איברים אלו‪.‬‬
‫מאות עבודות מדעיות תיעדו את העובדה שתרופות אלו גורמות לפגיעה ברמות‬
‫ההכרחיות של קיו‪ 10-‬לשריר הלב‪ ,‬למוח ולכל שרירי הגוף‪ .‬באנשים הנוטלים במשך‬
‫מספר שנים תרופות להורדת שומני הדם‪ ,‬ליתר לחץ דם ולסוכרת‪ ,‬מתבטאת הפגיעה‬
‫'רפואה מונעת' בכתבי הרמב"ם ובימינו | ‪39‬‬
‫של מחסור בויטמין קיו‪ 10-‬בתחילה בכאבי שרירי הרגליים‪ .‬אולם במשך הזמן‬
‫מחמירים תסמינים אלו והפגיעה תבוא לידי ביטוי גם בירידה בפעילות המוח )ירידה‬
‫הדרגתית בכשרים המנטליים( ובמקרים חמורים אף פגיעה חמורה בשריר הלב!!‬
‫במדינות שונות בעולם מחייבים את הרופאים לתת בנוסף לסטטינים גם תכשיר של‬
‫קיו‪ 10 -‬כדי להגן מפני תופעות לוואי של תרופות אלו‪ .‬אבל כמנהגנו בקודש –‬
‫בישראל הנחייה זו אינה מיושמת כלל! קיו‪ 10-‬מהווה מרכיב מזוני )השלמת תזונה‪,‬‬
‫תוסף תזונה( ולא תרופה נוספת‪ ,‬לכן מומלץ לכל מטופל בתרופות הנ"ל לרכוש‬
‫באופן עצמאי את התכשיר בבתי טבע וליטול אותו במינון מתאים‪ ,‬תוך התייעצות‬
‫עם מומחה בנושא‪.‬‬
‫בסיכום נביא את קביעתו הנחרצת של הרמב"ם לגבי כללי הרפואה המונעת‪:‬‬
‫כל המנהיג עצמ ו בדרכים אלו שהורינו‪ ,‬אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל‬
‫ימיו עד שיזקין הרבה וימות‪ ,‬ואינו צריך לרופא‪ ,‬ויהיה גופו שלם ועומד על‬
‫בוריו כל ימיו‪7.‬‬
‫נשים לב לפירוש דברי הרמב"ם‪ :‬הליכה בדרכי הרפואה המונעת כפי שמתווה‬
‫הרמב"ם וכפי שניתן ליישם ביעילות בימינו‪ ,‬יכולה אמנם להאריך תוחלת חיי אדם‪,‬‬
‫אולם גם להעניק לו איכות חיים מעולה שאינה צריכה לרופא‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם יכול‬
‫לחיות ‪ 90‬שנה ומעלה ועד יומו האחרון לא יזדקק לרופא‪ ,‬כי חיים על פי כללי‬
‫הרפואה המונעת יביאו לכך שיתמיד בבריאותו עד יומו האחרון‪.‬‬
‫)מעובד מתוך הספר‪' :‬רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'(‬
‫‪ 7‬רמב"ם‪ ,‬מדע‪ ,‬הלכות דעות פרק ד‪ ,‬הלכה ל‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים‬
‫ד"ר מירב )טובול( כהנא‬
‫אחת המצוות המרכזיות בליל הסדר היא המצווה לספר ביציאת מצרים‪ .‬תוקפה של‬
‫מצווה זו הוא מדאורייתא‪ ,‬וכך הם דברי הרמב"ם‪:‬‬
‫מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל‬
‫חמשה עשר בניסן שנאמר )שמות י"ג( זכור את היום הזה אשר יצאתם‬
‫ממצרים כמו שנאמר )שמות כ'( זכור את יום השבת‪ ,‬ומנין שבליל חמשה‬
‫עשר תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש‬
‫מצה ומרור מונחים לפניך‪ .‬ואף על פי שאין לו בן‪ ,‬אפילו חכמים גדולים‬
‫חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה‬
‫משובח‪1.‬‬
‫בדברים שלהלן נברר האם גם נשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים‬
‫מדאורייתא‪ ,‬או שתוקף המצווה שונה עבור נשים‪ .‬אנו נזקקים לבירור זה מפני שעל‬
‫פניו‪ ,‬מצוות סיפור יציאת מצרים היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬ומרוב המצוות‬
‫הללו נשים פטורות‪ .‬לתשובה לשאלה הנזכרת השלכות שונות‪ ,‬שאחת המרכזיות‬
‫שבהן היא אם אישה יכולה להוציא ידי חובה בקריאת ההגדה גבר‪ ,‬מסיבות שונות‪,‬‬
‫מלספר ביציאת מצרים‪.‬‬
‫הגמרא אינה מציינת מהי חובתן של נשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬אך היא דנה‬
‫בשייכותן לשתי מצוות אחרות בליל הסדר‪ .‬בדף קח היא מביאה את קביעתו של ר'‬
‫יהושע בין לוי‪ ,‬שאין עליה עוררין‪ ,‬ביחס לארבע כוסות‪:‬‬
‫"אמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו‬
‫הנס… ת"ר הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד‬
‫תינוקות‪.‬‬
‫* ד"ר מירב )טובול( כהנא היא ראש תכנית מתיבתא במדרשה בבר אילן‪.‬‬
‫‪ 1‬הלכות חמץ ומצה ז‪ ,‬א‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪41‬‬
‫מצוות שתיית ארבע כוסות בליל פסח היא מצווה מדרבנן‪ ,‬ואף על פי שזו מצוות‬
‫עשה שהזמן גרמא‪ ,‬חכמים חייבו את הנשים במצווה הזו מפני שאף הן היו באותו‬
‫הנס‪2.‬‬
‫מצווה אחרת שהגמרא מזכירה את מעמדן של הנשים ביחס אליה היא מצוות‬
‫אכילת מצה‪ . 3‬הגמרא לומדת מתוך היקש לאיסור אכילת חמץ‪ ,‬שנשים חייבות בליל‬
‫ט"ו בניסן באכילת מצה מדאורייתא‪ ,‬בדיוק כמו גברים‪.‬‬
‫נסכם אפוא‪ :‬ביחס למצוות אכילת מצה ושתיית ארבע כוסות דרגת החיוב של נשים‬
‫זהה לחיוב הגברים‪ :‬אכילת מצה מדאורייתא‪ ,‬שתיית ארבע כוסות – מדרבנן‪ .‬מהי‬
‫א ם כן דרגת חיוב הנשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ .‬הפוסקים נחלקו בשאלה זו‪:‬‬
‫יש שציינו כאן פטור מוחלט‪ ,‬יש ציינו חובת דרבנן‪ ,‬ויש שציינו כאן חובת דאורייתא‬
‫)כגבר(‪.‬‬
‫פטורות מדאורייתא‬
‫ספר החינוך‪ 4‬מתייחס למצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬וכותב בסוף המצווה‪:‬‬
‫ונוהגת בזכרים ונקבות‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ .‬ועובר עליה ביטל עשה‪.‬‬
‫על קביעה זו תמה בעל המנחת חינוך‪ .‬הוא פותח את דבריו בכך שמצוות סיפור‬
‫יציאת מצרים היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬ומכיוון שלא מצאנו בגמרא אמירה‬
‫המחייבת את הנשים ב מצווה זו‪ ,‬לא ברור לו מדוע המחבר קובע שנשים חייבות‬
‫במצו וה מדאורייתא‪ .‬הוא מביא לטענתו הוכחה מדברי הרמב"ם‪ ,‬הקובע מפורשות‬
‫ביחס למצוות אכילת מצה‪ 5‬שנשים חייבות בה‪ ,‬אך אינו אומר שנשים חייבות‬
‫במצוות סיפור יציאת מצרים‪ .‬הוא גם מפנה לרמב"ם בהלכות עכו"ם‪ ,6‬שם מונה‬
‫‪ 2‬בראשונים קיים דיון באשר למשמעות הביטוי "אף הן היו באותו הנס"‪ ,‬שנזכר ביחס לכמה מצוות‪ :‬נר‬
‫חנוכה‪ ,‬קריאת מגילה ושתיית ארבע כוסות‪ .‬לפי רשב"ם הכוונה היא שבכל המועדים הללו –‬
‫חנוכה‪ ,‬פורים ופסח – עיקר הנס התרחש ע"י נשים‪ .‬בחנוכה ע"י יהודית‪ ,‬בפורים ע"י אסתר ובפסח‬
‫בז כות נשים צדקניות‪ .‬תוספות חולקים על ההבנה הזו‪ ,‬מפני שהלשון "אף הן" בא לציין שהן‬
‫נוספות בנס אך לא העיקר‪ .‬משום כך הם מפרשים את הביטוי "אף הן היו באותו הנס"‪ ,‬שגם‬
‫הנשים היו תחת הגזרות במועדים הנזכרים‪ ,‬ובישועת ה' ניצלו מהן‪.‬‬
‫‪ 3‬מג ע"ב‬
‫‪ 4‬מצווה כא‬
‫‪ 5‬ו‪ ,‬י‬
‫‪ 6‬יב‪ ,‬ג‬
‫‪ | 42‬חודש האביב‬
‫הרמב"ם מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן )מדאורייתא(‪ :‬אכילת מצה‪,‬‬
‫אכילת קרבן פסח‪ ,‬שמחה במועד ומצוות הקהל‪ ,‬ואת מצוות סיפור יציאת הרמב"ם‬
‫אינו מונה‪.‬‬
‫המנחת חינוך מפנה גם לדברי השאגת אריה בהלכות קריאת שמע המסיק שם‬
‫שנשים פטורות ממצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום‪ ,‬מפני שזו ממצווה שהזמן‬
‫גרמא‪ .‬המנחת חינוך מסיק מכך שעל אחת כמה וכמה שיהיו פטורות ממצוות סיפור‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬שהיא פעם אחת בשנה‪.‬‬
‫הוא מרחיב שלא ניתן לומר שנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים מהטעם‬
‫ש'אף הן היו באותו הנס'‪ ,‬הואיל ולשיטת התוספות‪ 7‬נימוק זה רלוונטי רק עבור‬
‫מצוות דרבנן‪ ,‬ואילו סיפור יצ"מ היא מצווה מדאורייתא‪8.‬‬
‫בסוף דבריו הוא מציין שהקביעה של החינוך שנשים חייבות מדאורייתא היא‬
‫'חומרא המביאה לקולא'‪ ,‬כי לפי החינוך נשים יכולות להוציא גברים בסיפור יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬אבל לאור דבריו הוא‪ ,‬שנשים אינן חייבות במצווה‪ ,‬הן אינן יכולות להוציא‬
‫גברים‪ .‬לאור כל הדברים הנ"ל הוא מכריע שזו ודאי מצווה שהזמן גרמא "ולא‬
‫מצאתי בשום פנים טעם למה יתחייבו נשים"‪ .‬בסוף דבריו הוא קובע שנשים חייבות‬
‫מצוות יציאת מצרים מדרבנן‪ ,‬כפי שהן חייבות בארבע כוסות‪9.‬‬
‫גם ר' יצחק ב"ר אהרן מינקובסקי‪ ,‬בעל קרן אורה‪ ,‬סובר שנשים פטורות מסיפור‬
‫ההגדה‪ ,‬בנימוק שזו מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬הוא מנמק את הדברים בכך‬
‫שהגמרא מזכירה רק ביחס לארבע כוסות שהן חייבות מהטעם שאף הן היו באותו‬
‫הנס‪ ,‬והואיל והטעם הזה מועיל רק למצוות דרבנן )כשיטת תוספות לעיל(‪ ,‬יוצא‬
‫‪ 7‬מגילה ד ע"א‬
‫‪ 8‬השיטה המובאת בתוספות מצויה במחלוקת‪ ,‬ולא כולם הסכימו לכך שהטעם 'אף הן היו באותו הנס'‬
‫אינו שייך במצוות דאורייתא‪ .‬ראו למשל בהרחבה אצל הרב קוליץ‪ ,‬מנחת אליהו‪ ,‬סימן יט; יחווה‬
‫דעת‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן סה‪.‬‬
‫‪ 9‬הרב ד' אויערבאך תמה בספרו הליכות ביתה )סימן יח‪ ,‬הע רה נח( על מסקנתו של המנחת חינוך‬
‫שנשים חייבות במצווה מדרבנן‪ .‬לדבריו לפי המהלך של המנחת חינוך‪ ,‬שהתורה לא חייבה את‬
‫הנשים במצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬היה עליו לקבוע שנשים פטורות לגמרי ממצווה זו‪ ,‬גם‬
‫מדרבנן‪ ,‬שכן הטעם 'אף הן היו באותו הנס' מועיל כאמור לחייב נשים רק במצוות דרבנן‪ ,‬אבל למה‬
‫שפטרה התורה מטעם שהזמן גרמא‪ ,‬אין מנגנון המחייב נשים מדרבנן‪ ,‬כמו למשל במצוות סוכה‬
‫– ברגע שיש פטור מדאורייתא בנימוק של מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אין חיוב מדבנן‪.‬‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪43‬‬
‫שנשים פטורות ממצוות ההגדה‪ .‬הוא גם קובע שמכיוון שעיקר הזכירה של יצ"מ‬
‫הוא בליל פסח ‪ ,‬ונשים פטורות כאמור מזכירה זו‪ ,‬הרי שהן פטורות גם מהזכירה‬
‫שבכל יום‪ .‬אולם את מסקנתו ביחס לזכירה שבכל יום הוא משאיר בצריך עיון‪.‬‬
‫האדמו"ר הזקן מחב"ד משקף בפסיקתו את הגישה הנזכרת‪ ,‬וקובע שנשים חייבות‬
‫במצוות ההגדה מדרבנן‪:10‬‬
‫וכן בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים‪ ,‬שאף‬
‫שהנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא בין של תורה בין של ד"ס‬
‫אעפ"כ חייבו אותן חכמים בכל הדברים שתקנו בלילה זה‪ ,‬לפי שאף הן היו‬
‫באותו הנס של יציאת מצרים‪ .‬ובאכילת מצה הן חייבות מן התורה לפי‬
‫שהוקשה מצות עשה של אכילת מצה למצות לא תעשה של אכילת חמץ‪.‬‬
‫בדבריו יש אמירה מפורשת שכל המצוות הנוהגות בלילה הזה – נשים חייבות בהן‬
‫מכוח חיוב חכמים‪ ,‬ובאכילת מצה הן מחויבות מדאורייתא‪.‬‬
‫החיי אדם‪ 11‬סובר שנשים פטורות מסיפור יצ"מ מדאורייתא‪ ,‬אך הן חייבות במצווה‬
‫מדרבנן‪ ,‬מהטעם שהן חייבות בארבע כוסות )מדרבנן(‪ ,‬הואיל וההלכה היא ש'אם‬
‫שתאן ]את הכוסות[ על הסדר לא יצא'‪ .‬משום כך הן חייבות באמירת ההגדה‪ ,‬כדי‬
‫לקיים שתייה על הסדר‪12.‬‬
‫אחרונים נוספים שציינו שנשים פטורות מדאורייתא ממצוות סיפור יצ"מ מהטעמים‬
‫הנזכרים‪13.‬‬
‫חייבות מדאורייתא‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬שיטת החינוך היא שנשים חייבות במצוות סיפור יצ"מ מדאורייתא‪,‬‬
‫בדיוק כמו גברים‪ .‬החינוך קבע את הדברים‪ ,‬סתם ולא פירש מהו הנימוק שבשלו‬
‫נשים חייבות במצווה זו מדאורייתא‪ ,‬שכן כאמור אין התייחסות מפורשת בגמרא‬
‫למצווה זו‪.‬‬
‫‪ 10‬שולחן ערוך הרב סימן תעב‪ ,‬כה‬
‫‪ 11‬כלל קל‪ ,‬סימן יב‬
‫‪ 12‬ראו אצל הרב קוליץ‪ ,‬שם‪ ,‬עוד רשימה ארוכה של פוסקים הסוברים שהחיוב במצוות סיפור יצ"מ‬
‫אינו חיוב ישיר‪ ,‬אלא נובע מחיוב הנשים במצוות שתיית ארבע כוסות‪.‬‬
‫‪ 13‬ראו דיון ארוך בדבריהם בשו"ת יחווה דעת‪ ,‬ב‪ ,‬סימן סה‪.‬‬
‫‪ | 44‬חודש האביב‬
‫המנחת חינוך חולק על החינוך‪ ,‬ומביא סיוע לשיטתו מדברי הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם אכן‬
‫מתייחס לש תי המצוות שהגמרא הזכירה את שייכותן של נשים אליהן‪ ,‬ופסיקתו‬
‫הולמת את דברי הגמרא‪ :‬נשים חייבות באכילת מצה‪ ,14‬והן חייבות בשתיית ארבע‬
‫כוסות‪ .15‬כשהרמב"ם מתייחס למצוות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬הוא כותב שזו 'מצוות‬
‫עשה של תורה' ו'אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים'‪ ,‬והוא אינו‬
‫מציין שנשים חייבות המצווה‪ .‬כאמור‪ ,‬בהלכות עכו"ם‪ 16‬הרמב"ם מונה את מצוות‬
‫עשה שהזמן גרמא שהנשים חייבות בהן‪:‬‬
‫כל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה נשים פטורות חוץ מקידוש‬
‫היום ואכילת מצה בלילי הפסח ואכילת הפסח ושחיטתו והקהל ושמחה‬
‫שהנשים חייבות‪.‬‬
‫לאור הלכה זו קבע המנחת חינוך שלפי הרמב"ם אישה פטורה ממצוות סיפור יציאת‬
‫מצרים‪.‬‬
‫ברם בסיכום מצוות העשה בספר המצוות לרמב"ם הוא מונה ‪ 60‬מצוות הכרחיות‪,‬‬
‫ומתוכן ציין ‪ 14‬מצוות שנשים פטורות מהן‪ .‬מצוות סיפור יציאת מצרים מנויה בין‬
‫המצוות ההכרחיות אך לא כמצווה שנשים פטורות ממנה‪ .‬האחרונים העלו את‬
‫הסתירה לכאורה בין ספר המצוות למשנה תורה בנושא זה‪ .‬חלק מהם הכריעו‬
‫שעמדת הרמב"ם היא כעמדתו בספר המצוות‪ ,‬דהיינו שמצוות סיפור יציאת מצרים‬
‫מחי יבת גם נשים )מדאורייתא(‪ .‬הסיבה העיקרית להכרעתם‪ ,‬בניגוד לדברי המנחת‬
‫חינוך‪ ,‬היא שקיימות מצוות נוספות שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן‪ ,‬ושהרמב"ם‬
‫לא מנאם בהלכות עכו"ם‪17.‬‬
‫ר' שלמה הכהן מווילנא‪ ,‬בעל החשק שלמה‪ ,18‬מציג מהלך מעניין ומחודש‬
‫שבעקבותיו הוא קובע שנשים חייבות באמירת ההגדה מדאורייתא‪ .‬הוא מתייחס‬
‫לדברי ר' אחא בר יעקב בגמרא‪ 19‬הקובע בעקבות דרישת פסוק שסומא פטור מלומר‬
‫‪ 14‬חמץ ומצה ו‪ ,‬י‬
‫‪ 15‬ז‪ ,‬ז‬
‫‪ 16‬יב‪ ,‬ג‬
‫‪ 17‬ראו למשל שו"ת יהודה יעלה‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן פב; עבודת המלך על הלכות עכו"ם יב‪ ,‬ג; נר מצוה‪ ,‬סימן‬
‫י‪ ,‬אות קמ‪-‬קמא; חזון יחזקאל‪ ,‬ר"ה‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬
‫‪ 18‬פסחים קטז ע"ב‬
‫‪ 19‬שם‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪45‬‬
‫הגדה‪ .‬החשק שלמה כותב שאנו חייבים את הפסוק כדי לפטור את הסומא‪ ,‬כי לולא‬
‫כן היינו מחייבים אותו לומר הגדה‪ ,‬בנימוק שבפסוק שלהלן מוקש עניין זכירת יצ"מ‬
‫אתם ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם‬
‫ֹאמר מ ׁ ֶֹשה ֶאל ָה ָעם זָ כוֹ ר ֶאת ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה ֲא ׁ ֶשר יְ ָצ ֶ‬
‫לאיסור אכילת חמץ‪" :‬וַ ּי ֶ‬
‫‪20‬‬
‫ִמ ֵ ּבית ֲע ָב ִדים ִּכי ְ ּבחֹזֶ ק יָ ד הוֹ ִציא יְ קֹוָ ק ֶא ְתכֶ ם ִמ ֶּזה ְולֹא יֵ ָאכֵ ל ָח ֵמץ" ‪ .‬הואיל וסומא‬
‫ישנו באיסור אכילת חמץ‪ ,‬היינו יכולים לחשוב שהוא חייב באמירת הגדה‪ ,‬קמ"ל‬
‫שלא‪ .‬כעת ממשיך החשק שלמה עם רעיון ההיקש שחידש ומשליכו גם לגבי נשים‪:‬‬
‫והיקשא איצטר יך לרבות נשים דחייבין באמירת הגדה‪ ,‬דאל"ה הוה אמינא‬
‫דפטירי משום דהוי מ"ע שהז"ג‪ ,‬וטעם שאף הן היו באותו הנס לא מהני רק‬
‫במצות דרבנן ]… [‪] ,‬ו[האריכו בזה הרבה אי נשים חייבין באמירת הגדה‬
‫וכתבו פנים לכאן ולכאן‪ ,‬ולפע"ד נראה כמש"כ בע"ה דיש ללמוד מהיקשא‬
‫דהך קרא דחייבי ן מה"ת‪ ,‬וכמו דיליף הש"ס לעיל ד' מ"ג מהיקשא לענין מ"ע‬
‫דאכילת מצה‪.‬‬
‫לפי אותו היקש שהעלה וחידש‪ ,‬הוא מסיק שנשים חייבות באמירת אגדה‬
‫מדאורייתא‪21.‬‬
‫חלק מהפוסקים כתבו שמכיוון שאישה חייבת באכילת מצה )מדאורייתא( היא‬
‫חייבת גם באמירת האגדה‪ ,‬הואיל והמצה היא 'לחם עוני'‪ ,‬דהיינו 'לחם שעונים עליו‬
‫דברים הרבה'‪ ,‬ומכוחה הנשים חייבות בסיפור דברים‪22.‬‬
‫המהר"י סגל מביא בשם רבנו שמחה‪ 23,‬שנשים חייבות בהלל בליל פסח‪ ,‬מהטעם‬
‫שאף הן היו באותו הנס‪ ,‬ואף יכולות להוציא אנשים ידי חובה‪ .‬היסוד המונח בשיטה‬
‫זו הוא שהנימוק 'אף הן' מועיל גם לחובת דאורייתא‪ ,‬שלא כשיטת התוספות‪24.‬‬
‫‪ 20‬שמות יג‪ ,‬ג‬
‫‪ 21‬על ההיקש המיוחד הנזכר של החשק שלמה מעיר הרב זוין בספרו המועדים בהלכה )עמ' שלג‬
‫הערה ‪ ,( 36‬שמהלכו של החשק שלמה מחודש ואינו פשוט‪ ,‬שכן לשיטת רש"י )סוכה לא ע"א( אין‬
‫אדם דן היקש מעצמו‪ ,‬אא"כ נתקבל בסיני‪ .‬וגם לשיטת החולקים )תוספות‪ ,‬שם( לא מצינו דרשת‬
‫היקש אחרי חכמי התלמוד‪ .‬ומ"מ על דבריו יש לומר לא מצינו – אינה ראיה‪.‬‬
‫‪ 22‬למשל דברי המהר"ם שיק כל תרי"ג מצוות‪ ,‬סימן כא‪.‬‬
‫‪ 23‬מובא במנהגי מהרי"ל‪ ,‬סדר האגדה‪ ,‬סימן מה‪.‬‬
‫‪ 24‬הוא מבחין בין קריאת מגילה‪ ,‬שאף בה נשים חייבות מטעם 'אף הן'‪ ,‬אך לשיטת המרדכי אינן יכולות‬
‫להוציא גברים‪ ,‬לעומת ההל ל של פסח שבו כאמור הן יכולות להוציא גברים‪ .‬הטעם להבדל לפי‬
‫המהר"י סגל הוא שבקריאת מגילה יש עניין של פרסום הנס וקריאה בציבור‪" ,‬ויותר יפה הדבר‬
‫באנשים"‪.‬‬
‫‪ | 46‬חודש האביב‬
‫הרב פיינשטיין‪ 25‬מניח בפשטות שההיקש של הגמרא 'כל שישנו באכילת חמץ ישנו‬
‫באכילת מצה'‪ ,‬אינו מתכוון רק למצוות אכילת מצה‪ ,‬אלא מצה היא סמל לכל מצוות‬
‫עשה שהן מדאורייתא בפסח‪ ,‬ומכוח היקש זה אישה חייבת באמירת הגדה‬
‫מדאורייתא‪ .‬משום כך אישה יכולה‪ ,‬כשנצרך הדבר‪ ,‬להוציא את בעלה ידי חובה‬
‫באמירת הגדה‪.‬‬
‫טור ושולחן ערוך‬
‫מעיון בדברי הטור ושו"ע לא ברור כל כך האם אישה חייבת במצוות סיפור יצ"מ‬
‫מדאורייתא או מדרבנן‪ .‬הטור כותב‪:‬‬
‫אחד אנשים ואחד נשים חייבים בהם ובכל מצות הנוהגות באותה לילה כגון‬
‫מצה ומרור‪26.‬‬
‫מעטים ראו בדברי הטור 'כגון מצה ומרור'‪ ,‬השמטה מפורשת של מצוות סיפור יצ"מ‪,‬‬
‫ורצו לומר שלפי הטור אישה פטורה ממצווה זו‪ 27.‬אולם סביר יותר לקבל את שיטת‬
‫הברכי יוסף‪ 28‬שהטור התכוון גם למצוות סיפור יצ"מ‪ ,‬ואת מצוות מצה ומרור ציין‬
‫כדוגמות בלבד‪ 29.‬מכל מקום דרגת החיוב אינה מצוינת כאן מפורשות‪.‬‬
‫מהשו"ע‪ 30‬עולה בבירור שנשים חייבות בסיפור יצ"מ‪ ,‬שכן הוא כותב‪:‬‬
‫גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצות הנוהגות באותו לילה"‪.‬‬
‫המשנה ברורה‪ 31‬פירט את המצוות‪:‬‬
‫כגון מצה ומרור ואמירת הגדה‪.‬‬
‫ברם גם השו"ע אינו כותב מהו גדר החיוב‪ .‬על דברי השו"ע שנשים חייבות בכל‬
‫מצוות הלילה‪ ,‬העיר הגר"א "מאותו הטעם של כוסות"‪ .‬מצד אחד אפשר לומר‬
‫‪ 25‬אגרות משה‪ ,‬או"ח‪ ,‬ה‪ ,‬סימן כ‬
‫‪ 26‬או"ח תעב‬
‫‪ 27‬ראו למשל את שיטת בית דוד‪ ,‬הובאה בברכי יוסף‪ ,‬או"ח‪ ,‬תעג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ 28‬או"ח תעג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ 29‬אמנם החיי אדם )כלל קל‪ ,‬סימן יב( הניח שהטור כתב מצה ומרור בדווקא‪ ,‬והואיל ולא כתב הגדה‪,‬‬
‫שיטת הטור היא שנשים פטורות לגמרי מאמירת הגדה‪.‬‬
‫‪ 30‬תעב‪ ,‬יד‬
‫‪ 31‬ס"ק מה‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪47‬‬
‫שהאופן שבו כרך השו"ע את כל המצוות יחד‪ ,‬ובפרט שמצוות אמירת ההגדה‬
‫נכרכת עם מצוות מצה ומרור‪ ,‬מלמד שלשיטתו אישה חייבת באמירת הגדה‬
‫מדאורייתא‪ .‬דברי הגר"א הולמים לפי זה את השיטה שהנימוק 'אף הן היו באותו‬
‫הנס'‪ ,‬הנימוק המוזכר בגמרא ביחס לשתיית ארבע כוסות‪ ,‬מועיל גם לחיוב במצוות‬
‫עשה שהזמן גרמא שהן מדאורייתא‪ .‬אף ששיטה זו נראית לי עיקר‪ ,32‬אפשר לומר‬
‫שהשו"ע סתם את דבריו והתכוון לומר שאכן נשים חייבות בכל מצוות הלילה‪ ,‬אולם‬
‫כל מצווה מתוקף אחר‪ ,‬ובהלכה זו התייחס רק לחיוב לעומת הפטור לגמרי‬
‫מהמצווה‪ .‬העובדה שמצוות סיפור יצ"מ נכרכת עם מצוות דאורייתא )מרור ומצה(‬
‫לעומת שתיית ארבע כוסות מדרבנן‪ ,‬זה רק משום שברצף הסימן עוסק בשתייה של‬
‫הכוס הראשונה‪ ,‬וזו הסיבה לחלוקה הנ"ל בין המצוות‪.‬‬
‫ערוך השולחן‪ 33‬מציג את כל המצוות של הלילה הזה בחדא מחתא‪ ,‬וגם הוא אינו‬
‫אומר מפורשות מה גדר חיוב אמירת ההגדה בנשים‪:‬‬
‫וגם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות השייך לאותו לילה כמו‬
‫אכילת מצה ואמירת ההגדה‪ ,‬ואם אין יכולות להגיד בעצמן ישמעו ההגדה‪,‬‬
‫משום דכתיב ]דברים טז‪ ,‬ג[ לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו‬
‫מצות כל שישנו באכילת חמץ ישנו באכילת מצה‪ ,‬והנשים ישנן באיסור‬
‫חמץ דלא תעשה מצוות נשים כאנשים‪ ,‬ולכן חייבות גם באכילת מצה אף‬
‫על גב שזהו מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬וממילא כיון שחייבות במצה חייבות‬
‫גם בפסח ומרור שהרי איתקשו זל"ז כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ואף‬
‫ע ל גב דמרור בזמן הזה דרבנן מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון‬
‫וממילא שגם חייבות בכל מצות הלילה שכולן עניין אחד הן‪ ,‬ועוד שהרי‬
‫בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים‪ ,‬ולכן פשיטא שהחיוב עליהן‬
‫בכל מצות הלילה שהוא רק משום גאולת מצרים]‪."[...‬‬
‫לפי ערוך השולחן‪ ,‬ה ואיל ואישה חייבת במצה‪ ,‬מרור ופסח מדאורייתא )בזה"ז מרור‬
‫מדרבנן( היא מתחייבת גם בכל מצוות הלילה הזה‪ ,‬וזאת בשל שני נימוקים‪ :‬א‪ .‬כל‬
‫המצוות הלילה הזה הן עניין אחד; ב‪ .‬שותפותן של הנשים בגאולת מצרים‪ .‬מחד‬
‫גיסא‪ ,‬אפשר להבין מדבריו שהחיוב הוא מדאורייתא‪ ,‬וגם כאן נאמר שלשיטתו 'אף‬
‫‪ 32‬זו גם מסקנת הברכי יוסף‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 33‬תעב‪ ,‬טו‬
‫‪ | 48‬חודש האביב‬
‫הן היו באותו הנס'‪ ,‬שמנוסח בהלכה זו בלשון 'בזכות נשים צדקניות'‪ ,‬מועיל גם‬
‫לחיוב במצוות דאורייתא; מאידך גיסא אפשר לומר 'שכולן עניין אחד הן' רק לעניין‬
‫זה שהנשים חייבות בכל מצוות הלילה‪ ,‬וכל מצווה יש לה התוקף משלה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫שורשו של הדיון אם האישה חייבת במצוות סיפור יציאת מצרים נעוץ בעובדה‬
‫שהגמרא אינה מגדירה מה שייכותן של הנשים למצווה הזו‪ ,‬אע"פ שזו מצוות עשה‬
‫מדאורייתא‪ ,‬ועוד מצווה מרכזית בלילה זה‪ .‬השאלה מתעצמת לאור העובדה‬
‫שהגמרא קובעת מפורשות את גדר חיוב הנשים בשתי מצוות אחרות‪ :‬שתיית ארבע‬
‫כוסות ואכילת מצה‪.‬‬
‫הפוסקים הראשונים והאחרונים חלוקים בנושא זה‪ .‬יש שהבינו משתיקת הגמרא‬
‫בנושא שנשים אינן חייבות במצוות הגדה מדאורייתא‪ ,‬ונימקו זאת בשל העובדה‬
‫שמצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬הנימוק 'אף הן היו באותו הנס' שמופיע‬
‫ביחס למצוות שתיית ארבע כוסות מועיל עבור מצוות עשה שהזמן גרמא מדרבנן‬
‫אך לא מדאורייתא‪ .‬על פי גישה זו נשים אינן יכולות להוציא גברים ידי חובה‬
‫באמירת הגדה‪ .‬לפיכך יש לשים לב שאם קוראים את ההגדה בסבב‪ ,‬כלומר מחלקים‬
‫את הקטעים בין המשתתפים‪ ,‬שאת קטעי החובה יאמרו גברים או שאם אישה‬
‫קוראת קטע כזה‪ ,‬הגברים יחזרו אחריה בלחש‪.‬‬
‫פוסקים אחרים הבינו ששתיקת הגמרא היא מכיוון שפשוט וברור שנשים חייבות‬
‫באמירת הגדה מדאורייתא‪ ,‬ונימקו את הפשטות הזו באופנים שונים‪ .‬יש שטענו‬
‫שהנימוק 'אף הן היו באותו הנס' מועיל גם כדי לחייב במצוות מדאורייתא; יש שראו‬
‫כאן המשך לחיובן באכילת מצה ואיסור אכילת חמץ; ויש שחידש כאן היקש‪ .‬לפי‬
‫שיטה זו אין בעיה שאישה תוציא גבר ידי חובה באמירת הגדה‪.‬‬
‫מעניין לציין שבשני חיבורים שונים של הרב עובדיה יוסף מובאות פסיקות שונות‪,‬‬
‫הסותרות זו את זו‪ .‬בחזון עובדיה נאמר כך‪:‬‬
‫אף הנשים חייבות בסיפור יצי"מ ]…[‪ ,‬ומ"מ כיון שיש מחלוקת אם הנשים‬
‫חייבות בהגדה מן התורה או רק מדרבנן נכון שלא יוציאו את האנשים י"ח‪34.‬‬
‫‪ 34‬חלק ב‪ ,‬עמ' קמט‬
‫נשים במצוות סיפור יציאת מצרים | ‪49‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בחיבור המוקדם יותר‪ ,‬בשו"ת יחווה דעת נאמר‪:‬‬
‫גם הנשים חייבות בהגדה ובסיפור יציאת מצרים בליל פסח‪ ,‬מן התורה‪,‬‬
‫ויכולות להוציא את האנשים ידי חובתם‪3635.‬‬
‫‪ 35‬חלק ב‪ ,‬סימן סה‬
‫‪ 36‬בהקשר זה יש להעיר על לשון ההלכה בספר הלכות בת ישראל‪ ,‬לרב י' פוקס‪ ,‬אשר בפרק כג )הלכה‬
‫כו( כותב‪" :‬יש אומרים שהנשים חייבות במצות סיפור יציאת מצרים מן התורה‪ ,‬אבל מדברי‬
‫הפוסקים משמע שאינן חייבות אלא מדרבנן‪ .‬ולכן אשה לא תקרא את ההגדה כדי להוציא אנשים‬
‫ידי חובתם"‪ .‬לשון הדברים אינה מדויקת בעליל‪ ,‬שכן משתמע ממנה שהמחלוקת אם מצוות‬
‫סיפור יצ"מ היא מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬היא מחלוקת עיונית‪ ,‬אולם בהכרעה קבעו הפוסקים שהן‬
‫חייבות מדרבנן‪ .‬אולם ראינו שיש שורה של פוסקים המחייבת את הנשים באמירת הגדה‬
‫מדאורייתא‪ ,‬ואין מדובר רק בשיטה תיאורטית‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים‬
‫בהדרכת הרב יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‬
‫הלכות ומנהגים‬
‫חודש ניסן‬
‫ביעור חמץ‬
‫הכשרת המטבח לפסח‬
‫ערב פסח‬
‫ליל הסדר‬
‫שבת חול המועד פסח‬
‫שביעי של פסח‬
‫חמץ שעבר עליו הפסח‬
‫ספירת העומר ודיניה‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬
‫יום העצמאות‬
‫יום ירושליםהלכות ומנהגים‬
‫חודש ניסן‬
‫חודש ניסן‪ ,‬זמן חרותנו‪ ,‬הוא חודש שכולו סימן לגאולה וכדברי חז"ל "בניסן‬
‫נגאלו ובניסן עתידין להגאל"‪.‬‬
‫תחנון והספד‬
‫אין מספידים ואין אומרים י"ג מידות ותחנון כל חודש ניסן‪.‬‬
‫ברכת האילנות‬
‫הרואה אילנות מלבלבין מברך עליהם את ברכת האילנות‪.‬‬
‫את הברכה מברכים רק על עצי פרי )רצוי שיהיו שני עצים לפחות( ולא על‬
‫עצי סרק‪.‬‬
‫מן הראוי לברך את הברכה‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬ברוב עם‪ ,‬גם בשבת‪.‬‬
‫נוסח הברכה‪:‬‬
‫‪‬קינוּ ֶמלֶ ך ָהעוֹלָ ם ֶש‪‬א ִח ַסּר‬
‫" ָבּרוּך ַא ָתּה ה' ֱא ֵ‬
‫וּב ָרא בוֹ ְבּ ִריּוֹת טוֹבוֹת וְ ִאילָ נוֹת‬
‫המזרח‪ִ :‬ח ֵסּר( ְבּעוֹלָ מוֹ כְּ לוּם ָ‬
‫טוֹבוֹת לֵ ָהנוֹת ָבּ ֶהן ְבּנֵ י ָא ָדם"‪.‬‬
‫)בסידורי עדות‬
‫‪ | 54‬חודש האביב‬
‫ביעור חמץ‬
‫ביעור חמץ‬
‫אשוֹ ן ַּת ׁ ְש ִ ּבית ּו ּ ְשׂ אֹר ִמ ָ ּב ֵּתיכֶ ם ִּכי ָּכל‬
‫ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ַמצּ וֹ ת ּתֹאכֵ ל ּו ַאךְ ַ ּביּוֹ ם ָה ִר ׁ‬
‫אשֹן ַעד יוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִעי‪ :‬ו ַּביּוֹ ם‬
‫אֹכֵ ל ָח ֵמץ וְ נִ כְ ְר ָתה ַה ֶּנ ֶפ ׁש ַה ִהוא ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאל ִמיּוֹ ם ָה ִר ׁ‬
‫אשוֹ ן ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש ו ַּביּוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ָּכל ְמלָ אכָ ה לֹא‬
‫ָה ִר ׁ‬
‫יֵ ָעשֶׂ ה ָב ֶהם ַאךְ ֲא ׁ ֶשר יֵ ָאכֵ ל לְ כָ ל נֶ ֶפ ׁש הוּא לְ ַבדּ וֹ יֵ ָעשֶׂ ה לָ כֶ ם‪ :‬ו ׁ ְּש ַמ ְר ֶּתם ֶאת‬
‫אתי ֶאת ִצ ְבאוֹ ֵתיכֶ ם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ו ׁ ְּש ַמ ְר ֶּתם‬
‫ַה ַּמצּ וֹ ת ִּכי ְ ּב ֶע ֶצם ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה הוֹ ֵצ ִ‬
‫ֶאת ַהיּוֹ ם ַה ֶּזה לְ דֹר ֵֹתיכֶ ם ֻח ַּקת עוֹ לָ ם‪:‬‬
‫שמות פרק יב‬
‫אחת המצוות המרכזיות בחג הפסח הוא איסור חמץ‪ .‬התורה מפרטת ארבע‬
‫מצוות שונות הקשורות לאיסור חמץ בפסח‪.‬‬
‫בתחילה מצווה אותנו התורה שלא לאכול חמץ בפסח )איסור זה כולל‬
‫בתוכו גם איסור הנאה מחמץ בפסח‪ ,‬כלומר להאכיל חמץ לבעל חיים‬
‫שבבעלותנו וכד'(‪.‬‬
‫בהמשך מוסיפה התורה ואוסרת שלא ייראה חמץ ברשותנו וכן שלא ימצא‬
‫חמץ ברשותנו )חז"ל מסבירים את ההבדלים בין מצוות אלו ומה הצורך‬
‫בשתי מצוות שונות(‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מצווה אותנו התורה במצווה פעילה של 'תשביתו'‪ ,‬השבתת החמץ‬
‫מביתנו לקראת חג הפסח‪.‬‬
‫ההכנות לחג הפסח הן שונות ורבות‪ ,‬ביניהן שקשורות בהערכות לליל הסדר‬
‫וארגונו וביניהן שקשורות למאכלים המיוחדים המלווים את חג הפסח‪ .‬ללא‬
‫ספק‪ ,‬ההכנה המשמעותית והנדרשת ביותר היא נקיון הבית והכלים מכל‬
‫מוצרי וחלקיקי החמץ הפזורים בהם‪ .‬בהלכות הבאות נעסוק בדרכים‬
‫מעשיות להכנת הבית לקראת פסח‪ ,‬הכשרת הכלים לפסח ובדיקת וביטול‬
‫חמץ‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪55‬‬
‫בטרם ניגע בהלכות נקדים פתגם מפורסם שמנחה אותנו בנקיונות לקראת‬
‫פסח‪" ,‬אבק איננו חמץ‪ ,‬והילדים אינם קרבן פסח‪ – "...‬כלומר‪ ,‬מטרת‬
‫הנקיונות איננה להעביד אותנו בפרך כנגד העבודה שעבדו אבותינו‬
‫במצרים‪ .‬מטרת הנקיון היא למצוא את שאריות החמץ ולבער אותם במידת‬
‫האפשר ובהתאם לקריטריונים ההלכתיים‪ .‬המעונינים לנצל את הנקיונות‬
‫ל'אובר אול' כללי של כל הבית מוזמנים לעשות זאת אך אין הדברים נצרכים‬
‫כחלק מהלכות ביעור חמץ‪.‬‬
‫כשרות מוצרים לפסח‬
‫בקניית מוצרים לחג הפסח יש להקפיד ולוודא שעל המוצר ישנה חותמת‬
‫של רבנות או גוף כשרות מוסמך ובו כתוב כשר לפסח‪ .‬אין לסמוך על‬
‫מדבקות חיצוניות ללא חותמת של גוף הכשרות‪.‬‬
‫האשכנזים )וחלק בני עדות המזרח( מקפידים שלא לאכול קטניות בפסח‬
‫ולכן עליהם לקנות מוצרים שבחותמת הכשרות שלהם כתוב "כשר לפסח‬
‫ללא חשש קטניות" וכד'‪.‬‬
‫כשרות תרופות‬
‫תרופות רבות מכילות חמץ‪ ,‬כגון החומר התרופתי בגלולות המודבק ע"י‬
‫עמילן וייתכן שהוא עשוי מקמח חיטה‪ .‬גם הסירופים עלולים להכיל חומרי‬
‫חמץ‪ .‬לקראת פסח מתפרסמות רשימות תרופות שאינן מכילות חמץ‪.‬‬
‫הרשימות נמצאות ביד הרבנים ואפשר לפנות אליהם )רשימת טלפונים‬
‫מצויה בסוף חוברת זו( או באינטרנט‪.‬‬
‫הכשרת המטבח לפסח‬
‫ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלליות בדור האחרון הולידו התמודדויות‬
‫חדשות בנושא הכשרת המטבח לפסח‪ .‬כלים שלא היו בנמצא פעם והפכו‬
‫שימושיים ביותר כיום מעוררים שאלות לגבי דרך הכשרתם‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫מציאות חיינו מאפשרת קניית מערכות כלים נפרדות לחג הפסח ביתר‬
‫קלות‪ ,‬מה שמאפשר לנו להכין את המטבח לפסח ללא הרבה מאמץ‪.‬‬
‫‪ | 56‬חודש האביב‬
‫בהלכות הבאות נדון בדרכי ההכשרה של כלים וחלקים שונים במטבח שלנו‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬אם איננו רוצים להשתמש בכלי כלשהוא במהלך החג – אין‬
‫חובה להכשירו‪ .‬יש לנקותו היטב ולהניחו בארון סגור ונפרד למהלך החג‪.‬‬
‫באופן כללי תהליך ההכשרה מתחלק לשלוש קטגוריות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬כלים שצריכים ניקיון יסודי‪ ,‬ובכך הכשרתם‪.‬‬
‫‪ .2‬כלים שצריכים הכשרה באמצעות הגעלה )מים רותחים(‪.‬‬
‫‪ .3‬כלים שצריכים הגעלה באמצעות ליבון )הבערה באש(‪.‬‬
‫הגעלה‬
‫לפני תהליך ההגעלה עלינו לוודא שעברו על הכלי אותו ברצוננו להגעיל ‪24‬‬
‫שעות ללא שימוש‪ ,‬וכן לנקותו היטב מכל צדדיו‪ .‬לפרק מהכלי ידיות ושאר‬
‫חלקים שניתן להפריד ממנו‪ .‬יש להוריד מהכלי סימני חלודה ושאר לכלוכים‬
‫שעלולים להפריע לנקיון הכלי‪.‬‬
‫על מנת להגעיל כלי‪ ,‬עלינו להרתיח כלי גדול ובתוכו מים )כדאי להוסיף‬
‫מעט סבון כלים כדי לפגום את טעם המים(‪ ,‬ולהטביל את הכלי שברצוננו‬
‫להכשיר בתוך המים הרותחים‪ .‬יש לוודא שהמים מבעבעים לפני הכנסת‬
‫הכלי לתוכם ולהשאיר את הכלי בתוך המים עד שהמים ישובו ויבעבעו‪.‬‬
‫חשוב לשים לב שכל חלקי הכלי באו במגע עם המים )כלי גדול‪ ,‬ניתן להגעיל‬
‫בשתי פעמים – חצי אחד‪ ,‬להמתין לבעבוע ואז את חציו השני של הכלי(‪.‬‬
‫לאחר הגעלת הכלי יש להכניסו לתוך כלי גדול נוסף המכיל בתוכו מים‬
‫קרים‪.‬‬
‫מומלץ להכשיר את הכלים בהגעלה ציבורית עליה מפקחים יודעי הלכה‪.‬‬
‫רשימה של מקומות ההגעלה הציבורית מתפרסמת בסוף חוברת זו‪.‬‬
‫ליבון‬
‫על מנת ללבן כלי יש להעמידו אל מול מקור אש )'ברנר' או 'כלב גז'( כך‬
‫שיתחמם באופן ניכר ומשמעותי עד שהמתכת של הכלי תהפוך להיות‬
‫אדומה מהחום )כמובן‪ ,‬יש להקפיד על בטיחות השימוש באש שכן 'חמירא‬
‫הלכות ומנהגים | ‪57‬‬
‫סכנתא מאיסורא'(‪ .‬חשוב לשים לב שהכלי מתלבן מכל צדדיו‪ ,‬אין חובה‬
‫לנקותו לפני תהליך הליבון‪.‬‬
‫ישנו גם תהליך הנקרא 'ליבון קל' – בליבון זה אנו מסתפקים בכך שהכלי‬
‫התחמם עד כדי כך שאם נניח בצידו השני קש או נייר הוא יחרך מחום האש‬
‫אך אין צורך להגיע למצב בו הכלי מאדים‪ .‬תהליך זה אפשרי במקרים בהם‬
‫נדרשת הגעלה אך מסיבה כלשהיא לא ניתן לעשותה וכן במצבי ספק‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫שיש וכיור‬
‫על מנת להכשיר את השיש לשימוש בפסח‪ ,‬יש לנקותו היטב‪ ,‬לאחר מכן יש‬
‫לערות מים רותחים היישר מתוך הקומקום על השיש כך שיגיעו בעודם‬
‫רותחים לכל מקום ברחבי השיש‪ .‬על מנת להבטיח שחום המים יישאר‬
‫בהגיעם במגע עם השיש הקר יש להעביר גוף רותח על השיש בזמן עירוי‬
‫המים‪) .‬אפשר לעשות ז את ע"י מגהץ חם המנותק מהתקע(‪ ,‬יש נוהגים‬
‫לכסות את השיש בכיסוי כלשהוא )נייר אלומיניום עבה או משהו דומה( כך‬
‫שהשימוש בשיש בפסח לא יהיה ישירות עליו‪.‬‬
‫תהליך נקיון והכשרה דומה יש לעשות לכיור‪ .‬אם הכיור עשוי חרסינה יש‬
‫להניח בתוך הכיור קערת פלסטיק או כיור פלסטיק שבתוכו יונחו הכלים‬
‫במהלך החג ולא להשתמש באופן ישיר בכיור עצמו‪.‬‬
‫גז – חצובה‬
‫יש לנקות את משטח האימייל שתחת ראשי הגז‪ ,‬החצובה ואת ראשי הגז‪.‬‬
‫לאחר מכן יש להפעיל את כל ראשי הגז עצמם למשך כמה דקות‪ .‬למנהג‬
‫אשכנז יש ללבן את החצובות ליבון קל ע"י הנחתם על להבות הגז למספר‬
‫דקות‪ .‬ויש נוהגים לכסות את החצובה עליה עומדים הסירים בנייר‬
‫אלומיניום עבה‪.‬‬
‫תנור אפייה‬
‫כדי להכשיר את התנור אין להשתמש בו ‪ 24‬שעות לפני ההכשרה‪ .‬יש לנקות‬
‫את התנור נקיון יסודי הכולל הסרת שכבות שומן ולכלוכים שנצטברו‬
‫‪ | 58‬חודש האביב‬
‫במהלך השנה‪ .‬לאחר מכן יש להפעילו לטמפרטורה המקסימלית למשך‬
‫כשלושת רבעי שעה‪.‬‬
‫יש הנמנעים מלהשתמש בתנור של כל ימות השנה בפסח‪.‬‬
‫לא ניתן להכשיר תבניות אפייה )שכן הן דרושות ליבון על מנת להכשירן‪,‬‬
‫והליבון יהרוס אותן(‪.‬‬
‫כמו"כ לא ניתן להכשיר טוסטר‪-‬אובן‪.‬‬
‫פלטה של שבת‬
‫יש לנקותה היטב ולחממה לחום המקסימלי למשך כחצי שעה‪ .‬רצוי‬
‫לצפותה בנייר אלומניום למשך ימי החג‪.‬‬
‫מיקרוגל‬
‫יש להמתין ‪ 24‬שעות מאז השימוש האחרון‪ ,‬לאחר מכן יש לנקותו היטב‪ ,‬יש‬
‫לחמם כוס מים עם אבקת סודה לשתיה עד שהמים שבה יתאדו בתוך‬
‫מכשיר המיקרו גל‪.‬‬
‫את הצלחת של המכשיר יש להכשיר ע"י הגעלה במים רותחים )אך לא‬
‫לשטוף אותה במים קרים מיד אחרי ההגעלה( מומלץ להניח חציצה בינה‬
‫לבין המאכלים במהלך החג‪ .‬כמו"כ רצוי לחמם במכשיר במשך החג רק‬
‫בכלים סגורים‪.‬‬
‫)גם במשך כל ימות השנה יש לחמם את המאכלים רק בכלים סגורים כדי‬
‫למנוע תערובת של חלב ובשר ושל שניהם בסתמי(‬
‫שולחן אוכל‪ ,‬ארונות מטבח ומקרר‬
‫יש לנקותם היטב מכל שאריות חמץ ומוצרי חמץ‪ .‬יש נוהגים להניח ציפוי‬
‫כלשהוא )נייר‪ ,‬ניילון וכד'( ולהשתמש בהם בפסח על גבי הציפוי‪.‬‬
‫מיקסר ובלנדר‬
‫את הקערות‪ ,‬המערבלים וכל החלקים הבאים במגע ישיר עם אוכל יש‬
‫לנקות היטב ולהגעיל ברותחים‪ .‬מטחנת בשר למנהג ספרד יש להגעיל‬
‫הלכות ומנהגים | ‪59‬‬
‫ברותחים‪ ,‬למנהג אשכנז יש ללבנן ליבון קל אך מכיוון שהדבר לא מעשי אין‬
‫להשתמש בהן בפסח‪.‬‬
‫חלקים שלא ניתן לנקות היטב יש להחליף בחדשים‪.‬‬
‫את גוף המנוע עצמו שלא בא במגע ישיר עם אוכל די לנקות היטב במטלית‪.‬‬
‫מדיח כלים‬
‫יש להפסיק את השימוש בו ‪ 24‬שעות לפני ההכשרה‪ .‬את המסננות יש‬
‫להחליף‪ ,‬או להשרותן ‪ 24‬שעות בחומר ניקוי חריף )כגון אקונומיקה(‪ .‬על‬
‫הסלים יש לערות מים רותחים‪ ,‬ואת המדיח עצמו יש להכשיר על ידי הדחת‬
‫סרק בחום המקסימלי‪.‬‬
‫סירים‪ ,‬מחבתות וסכו"ם )כלי מתכת שמשתמשים בהם בחם(‬
‫סירים וסכו"ם ושאר כלי מתכות – יש להגעילם בתוך סיר גדול על גבי האש‬
‫)כדיני הגעלה המפורטים למעלה(‪.‬‬
‫מחבת – למנהג האשכנזים יש ללבן אותה ליבון קל )כמפורט למעלה(‪,‬‬
‫לספרדים יש ללבנה ליבון חמור‪.‬‬
‫מחבתות טפלון – לא ניתן להכשירן לפסח )תהליך ההכשרה יהרוס את‬
‫ציפוי הטפלון(‪.‬‬
‫כלי פלסטיק וגביעי כסף‬
‫כלי פלסטיק שהשתמשו בהם למוצרים חמים וכן גביעי כסף יש לנקותם‬
‫היטב ולהכשירם בהגעלה‪ .‬בכלי פלסטיק שהשתמשו בהם רק למוצרים‬
‫קרים ניתן להסתפק בנקיון יסודי‪.‬‬
‫כלי חרס ופורצלן‬
‫כלי חרס או כלי פורצלן )דמוי חרס – פני הכלי חלקות(‪ ,‬מעיקר הדין‪ ,‬אם‬
‫השתמשו בהם רק למאכלים קרים‪ ,‬ניתן להכשיר אותם על ידי נקיון יסודי‪.‬‬
‫אולם בימינו שרבים מחממים מאכלים בכלים אלו בתוך המיקרוגל וכד' לא‬
‫ניתן לסמוך על כך ודינם ככלים שהשתמשו בהם למאכלים חמים ולא ניתן‬
‫להכשיר אותם לפסח‪.‬‬
‫‪ | 60‬חודש האביב‬
‫כלי זכוכית‬
‫למנהג האשכנזים – לא מכשירים כלי זכוכית לפסח )בשעת הדחק ניתן‬
‫להגעיל כלי זכוכית שעמידים במים רותחים כגון פיירקס וכד'(‪.‬‬
‫למנהג הספרדים – כלי זכוכית אינם בולעים ולכן ניתן להכשירם על ידי‬
‫שטיפה ונקיון יסודי )יש מהפוסקים הספרדים שהחמירו לנהוג כמו‬
‫האשכנזים(‪.‬‬
‫במקרים של סוגי כלים שלא הוזכרו בהלכות אלו‪ ,‬או במקרה של ספק יש‬
‫לפנות לרב – מורה הוראה על מנת לברר כיצד מכשירים לפסח‪.‬‬
‫ערב פסח – י"ד ניסן‬
‫מכירת חמץ‬
‫את המכירה יש לבצע מבעוד מועד לא יאוחר מיום א' יג' ניסן )‪ ,(13.4.14‬יום‬
‫לפני ערב פסח‪) .‬ההרשאות נמסרות לרבנות כבר באותו יום ולא ניתן למכור‬
‫חמץ לאחר מכן(‪ .‬יש להזדרז למכור את החמץ כבר בתחילת החודש‪.‬‬
‫באופן כ ללי אין למכור מוצרים שהם חמץ גמור )אלא בהפסד מרובה ויש‬
‫להתייעץ עם הרב מהו הפסד מרובה(‪ .‬רק מוצרים בהם יש חשש של‬
‫תערובת חמץ‪ ,‬כלומר שמעורבים בהם חומרים שהם חמץ או שאיננו יודעים‬
‫אם הם חמץ – ניתן למכור במכירת חמץ‪.‬‬
‫ההרשאה למכירת חמץ מתבצעת אצל הרב או שליח מטעמו וכוללת‬
‫כתובת מדויקת שבו נמצא החמץ וכן חתימתו של בעל הבית )נוהגים‬
‫לעשות גם פעולת קנין לתת תוקף למכירה(‪ .‬נהוג גם לתת תשלום סמלי‬
‫לנציג הרבנות הרושם את החמץ ע"מ למנותו כשכיר לשליחות זו‪) .‬התשלום‬
‫מאפשר גם לתת לגוי‪ ,‬הקונה את החמץ שכר טירחה(‪ .‬לכן‪ ,‬בעקרון אין‬
‫אפשרות למכור דרך הטלפון‪ ,‬הפקס‪ ,‬או האינטרנט )חולה או מי שאינו יכול‬
‫לצאת מביתו ואינו יכול למנות שליח יפנה לרב כדי לדעת כיצד לנהוג(‪.‬‬
‫כדי שהמכירה תתבצע כדין יש לחתום על הרשאות מוסמכות מטעם‬
‫הרבנות‪ ,‬בפני שליחי הרבנות הנמצאים בבתי הכנסת )בדרך כלל בסביבות‬
‫הלכות ומנהגים | ‪61‬‬
‫תפילת ערבית(‪ .‬אין תוקף למילוי טפסים אחרים ובודאי שלא לניירות שאין‬
‫בהם הרשאה מוסמכת!‬
‫אין חובה למכור את החמץ‪ .‬אם ברור לנו שלא נשאר ברשותנו מוצר שיש בו‬
‫חשש חמץ‪ ,‬אין צורך למכור‪ ,‬אך יש נוהגים בכל זאת למכור ליתר בטחון‪.‬‬
‫בדיקת וביעור חמץ‬
‫ביום א' אור לי"ד ניסן )‪ (13.4.14‬לאחר צאת הכוכבים בשעה ‪ 19:28‬אנו‬
‫מתחילים את התהליך הסופי של בדיקת וביעור החמץ מרשותנו‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫לשלב זה אנו מגיעים אחרי שכבר ניקינו את הבית מכל חלקיקי החמץ‬
‫והשארנו מעט חמץ מרוכז במקום אחד לצורך ארוחת בוקר של מחר‪.‬‬
‫נוהגים לפזר ברחבי הבית ‪ 10‬חתיכות חמץ )יש להקפיד שיהיו עטופות‬
‫בצורה שלא יתפזרו פרורים לכל עבר‪ ,‬כמו כן חשוב לזכור היכן הונחו כל‬
‫החתיכות‪ ,‬על מנת שלא לאבד אף אחת(‪ ,‬ולאסוף את החתיכות תוך כדי‬
‫בדיקת החמץ‪.‬‬
‫את הבדיקה מבצעים כאשר הבודק מחזיק נר בידו )בשעת הצורך ניתן גם‬
‫להשתמש בפנס(‪ .‬בתחילת הבדיקה יברך הבודק‪:‬‬
‫"בּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ְָיי ֱא‪ֵ ‬הינוּ ֶמלֶ ‪ָ ‬העוֹלָ ם‬
‫ָ‬
‫ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצו ָתֹיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ִבּיעוּר ָח ֵמץ"‬
‫)אף על פי שאנו מתחילים בבדיקה ולא בביעור עצמו‪ ,‬היות ובדיקה זו היא‬
‫תחילת תהליך הביעור לכן אנו מברכים "על ביעור"(‪ .‬אין להפסיק בדיבור בין‬
‫הברכה לתחילת הבדיקה‪ ,‬במהלך הבדיקה ניתן לדבר רק בדברים הקשורים‬
‫לבדיקה עצמה‪.‬‬
‫בודקים ברחבי הבית את כל המקומות בהם יתכן שיהיו פרורי חמץ )אין‬
‫צורך לבדוק ארון גבוה שאין סיכוי שהכניסו לתוכו חמץ(‪ .‬יש לבדוק גם את‬
‫הרכב‪ ,‬לאחר שניקוהו היטב‪ ,‬אולם בפנס ולא ע"י נר!‬
‫‪ | 62‬חודש האביב‬
‫בבתים בהם מצויים ילדים קטנים יש להקפיד לבדוק באופן יסודי יותר כל‬
‫מקום אליו יכולים הילדים להגיע ולהניח חמץ בעיקר בתיקים‪ ,‬כיסים וכדו'‪.‬‬
‫בסיום הבדיקה אומרים את נוסח ביטול החמץ‪:‬‬
‫שׁוּתי‬
‫יעא ְד ִאיכָּ א ִב ְר ִ‬
‫כָּ ל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָ‬
‫יתּיהּ ְוּדלָ א ִב ַע ְר ֵתּיהּ‪ְ ,‬וּדלָ א‬
‫ְדלָ א ֲח ִמ ֵ‬
‫יְ ַד ְענָ א לֵ יהּ‪,‬‬
‫לִ ָבּ ֵטל וְ לֶ ֱהוֵ י כְּ ַע ְפ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪:‬‬
‫)תרגום‪' :‬כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו‪ ,‬יבטל‬
‫ויהיה כעפר הארץ' – חשוב להבין את מה שאנו אומרים ולא לומר זאת‬
‫כ"סגולה"(‪.‬‬
‫מרכזים את החמץ שנמצא במקום אחד מסודר‪.‬‬
‫ביום ב' י"ד בניסן )‪ (14.4.14‬מבערים את החמץ‪ .‬שריפת החמץ צריכה‬
‫להסתיים לפני השעה ‪ 11:00‬לעדות המזרח ו‪ 11:34 -‬לבני אשכנז‪ .‬שורפים‬
‫את כל החמץ שנשאר בבית וכל מה שנמצא בבדיקה של ליל אמש‪ .‬בסיום‬
‫שריפת החמץ אומרים את נוסח ביטול החמץ פעם נוספת בניסוח מעט‬
‫שונה‪:‬‬
‫שׁוּתי‬
‫יעא ְד ִאיכָּ א ִב ְר ִ‬
‫כָּ ל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָ‬
‫יתּיהּ‬
‫יתּיהּ ְוּדלָ א ֲח ִמ ֵ‬
‫ְד ֲח ִמ ֵ‬
‫ְד ִב ַע ְר ֵתּיהּ ְוּדלָ א ִב ַע ְר ֵתּיהּ‬
‫לִ ָבּ ֵטל וְ לֶ ֱהוֵ י כְּ ַע ְפ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬
‫)תרגום‪' :‬כל חמץ שברשותי‪ ,‬שראיתיו ושלא ראיתיו‪ ,‬שבערתיו ושלא‬
‫בערתיו‪ ,‬ייבטל ויהיה כעפר הארץ'(‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪63‬‬
‫זמני היום‬
‫סוף זמן אכילת חמץ‪:‬‬
‫עדות המזרח –‬
‫בני אשכנז –‬
‫‪9:47‬‬
‫‪10:29‬‬
‫)אין לאכול מוצרים שאינם כשרים לפסח אחרי זמן זה(‬
‫סוף זמן ביעור חמץ‪:‬‬
‫עדות המזרח –‬
‫בני אשכנז –‬
‫‪11:00‬‬
‫‪11:34‬‬
‫)כאמור יש לדאוג לשרוף את כל שאריות החמץ עד לשעה זו(‬
‫תענית בכורות‬
‫הבכורים מתענים בערב פסח‪ ,‬זכר לנס שנעשה להם במצרים‪ ,‬שכל בכורי‬
‫מצרים מתו ובכורי ישראל ניצולו‪.‬‬
‫המתענים בתענית זו הם הבכורים לאביהם )יש שנהגו שמי שיש לו בן בכור‬
‫מתענה במקומו עד שיגדל ויוכל להתענות בעצמו(‪ .‬תענית זו קלה מתעניות‬
‫אחרות ולכן מי שחש לא טוב פטור מן התענית‪.‬‬
‫רבים נהג ו להשתתף בסיום מסכת או בסעודת מצווה בבוקר יום י"ד בניסן‬
‫ובכך לפטור את עצמם מן התענית‪.‬‬
‫איסור אכילת מצה‬
‫החל מעלות השחר של י"ד בניסן – ‪) 4:37‬ויש אומרים מצאת הכוכבים‬
‫באור לי"ד( אין לאכול מצה‪ ,‬כדי שהמצות של המצווה בליל הסדר יאכלו‬
‫לתאבון‪ .‬יש שנהגו לא לאכול מצות כבר מראש חודש ניסן‪ .‬מותר לאכול‬
‫מצות שהתבשלו ושינו את צורתם‪.‬‬
‫הדלקת נרות חג הפסח בשעה – ‪18:47‬‬
‫‪ | 64‬חודש האביב‬
‫הכנות לליל הסדר‬
‫מצות מצווה‬
‫יש להיערך מבעוד מועד עם מצות מצווה‪ .‬ככלל‪ ,‬כל המצות שנאפות תחת‬
‫פיקוח כשרותי‪ ,‬ניתן לאוכלן במשך ימי החג‪ .‬אך בליל הסדר יש להקפיד‬
‫להשתמש במצוות הנקראות 'שמורות'‪ .‬יש הנוהגים לאכול בליל הסדר‬
‫דווקא מצות שנעשו ביד )עגולות בדרך כלל( ויש שאוכלים גם מצות מכונה‬
‫)מרובעות בדך כלל( בתנאי שהן מצות שמורות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לליל הסדר יש לקנות מצות שעל אריזתן ישנו ציון גוף הכשרות‬
‫המאשר אותן וכן את המילים 'מצות שמורות'‪ .‬לשאר החג ניתן להסתפק‬
‫במצות כשרות לפסח‪ .‬יש שמהדרים לאכול מצות שמורות לאורך כל חג‬
‫הפסח‪.‬‬
‫נמכרות בחנויות גם מצות שאינן כשרות לפסח‪ ,‬יש לשים לב שלא לקנותן‬
‫לחג‪ .‬הן חמץ גמור!‬
‫יין לליל הסדר‬
‫כדי לקיים מצוות חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר‪ ,‬יש להכין‬
‫מראש יין משובח וטעים לקיום המצווה‪ .‬מי שמתקשה לשתות יין בארבע‬
‫הכוסות )רביעית כל פעם( יכול לצאת ידי חובה במיץ ענבים )תירוש‪ ,‬ניתן גם‬
‫לערב יין עם מיץ ענבים(‪.‬‬
‫מרור‬
‫מנהגים שונים ישנם בנוגע לירק המשמש למרור‪ .‬המקובל ברוב עדות‬
‫ישראל לקחת עלי חסה כמרור אך ישנם שלוקחים שורש לבן )הנקרא‬
‫בטעות "חזרת"( מגורר כמרור‪.‬‬
‫יש להקפיד שעלי החסה יהיו תחת פיקוח כדי למנוע הימצאות תולעים‬
‫בחסה )ישנן חברות המגדלות חסה בגידול מיוחד כדוגמת 'חסלט' וכד' ללא‬
‫תולעים – יש לקנות תוצרת מחברות אלו(‪ ,‬כמו כן‪ ,‬יש לנקות את עלי החסה‬
‫לפי ההוראות המופיעות על אריזת העלים‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪65‬‬
‫המצוות העיקריות בליל הסדר‬
‫נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר כאנשים‪.‬‬
‫והגדת לבנך‬
‫מן המצוות החשובות והמרכזיות שאנו מקיימים בליל הסדר היא מצוות‬
‫'והגדת לבנך'‪ ,‬המצווה על האב ללמד ולהעביר את סיפור יציאת מצרים‬
‫לילדיו‪ .‬מצווה זו שוזרת את כל מהלך ליל הסדר על מצוותיו ואמירת‬
‫ההגדה‪ .‬על מנת להעצים את החיבור של הילדים לליל הסדר‪ ,‬ההגדה בנויה‬
‫בצורה של שאלה ותשובה אנו פותחים את חלק ה'מגיד' )שהוא החלק שבו‬
‫מתקיימת מצוות והגדת לבנך בצורה המשמעותית ביותר( בשאלת 'מה‬
‫נשתנה' – ומשם והלאה אנו עונים תשובה לילדינו‪.‬‬
‫אומנם עקרונית התשובה ניתנת תוך כדי קריאת ההגדה וסיפור יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬אולם לא יוצאים יד חובת "והגדת לבנך" כראוי אם הילדים לא הבינו‬
‫את התשובה בקריאה בעלמא‪ .‬לכן יש לערב את הילדים בצורה פעילה‬
‫במשך כל אמירת ההגדה‪ .‬על כל הורה להוסיף סיפורים‪ ,‬שירים הצגות או‬
‫הפעלות שונות על מנת לגרום לילדיו להתעניין בסיפור יציאת מצרים‬
‫ולחוש כאילו הם יוצאים ממצרים‪.‬‬
‫גם מי שאין לו ילדים מצווה במצווה זו‪ ,‬אפילו אם הוא לבדו‪ ,‬עליו לספר‬
‫ביציאת מצרים ולהודות לה' על הניסים הגדולים של הלילה הזה‪.‬‬
‫ארבע כוסות‬
‫תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר כדי להרבות בשמחת‬
‫הגאולה‪ ,‬וכביטוי לחירות‪ .‬ואמנם בכל יום טוב יש מצווה לשמוח על ידי‬
‫שתיית יין‪ ,‬אולם בפסח הוסיפו חכמים ותיקנו לשתות ארבע כוסות על סדר‬
‫ההגדה‪ ,‬כדי שעניין השמחה יבוא לידי ביטוי מוחשי בכל שלביו של ליל‬
‫הסדר ‪ ,‬שכל חלק מחלקי ההגדה נאמר על כוס יין‪ .‬את הקידוש אומרים על‬
‫הכוס הראשון‪ ,‬ולכן מוזגים לכל המסובים את הכוס לפני אמירת הקידוש‪.‬‬
‫בשונה מקידוש של חגים אחרים אין להסתפק בטעימה מהיין‪ ,‬אלא על כל‬
‫אחד לשתות בעצמו רביעית מהכוס שלפניו וכן בכל יתר הכוסות‪ .‬את‬
‫הסיפור ביצי את מצרים והמחצית הראשונה של ההלל אומרים על הכוס‬
‫‪ | 66‬חודש האביב‬
‫השני‪ ,‬ולכן מוזגים אותו לפני שמתחילים לומר את ההגדה‪ ,‬כדי שכל ההגדה‬
‫תאמר על כוס יין‪ .‬את ברכת המזון אומרים על הכוס השלישי שמוזגים לפני‬
‫אמירת ברכת המזון‪ .‬אח"כ מוזגים את הכוס הרביעי‪ ,‬כדי לומר עליו את‬
‫מחציתו השנייה של ההלל ואת ההלל הגדול‪ ,‬וכשמסיימים אמירתם שותים‬
‫אותו‪ .‬נמצא שכל מה שאנו אומרים בליל הסדר אנו אומרים על כוס יין‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬ניתן לצאת ידי חובת ארבע כוסות גם במיץ ענבים‪.‬‬
‫יש להקפיד שלפני כל אחד ממשתתפי הסדר תונח כוס המכילה רביעית יין‬
‫)לפחות ‪ 86‬מ"ל(‪ ,‬ויש לשתות כל פעם רוב כוס‪ .‬את הכוס שותים בהסיבת‬
‫שמאל )כלומר כשנשענים לצד שמאל‪ ,‬רצוי להכין לשם כך כסא עם ידיות‬
‫או כריות(‪.‬‬
‫כרפס‬
‫כדי לעורר תמיהה אצל הילדים ולעורר אותם לשאול שאלות‪ ,‬אנו נוהגים‬
‫לאכול בתחילת הסדר כרפס‪ .‬מנהגים שונים בעדות ישראל לגבי מהו‬
‫הכרפס‪ ,‬בארץ נוהגי ם לקחת סלרי )יש לשים לב להשתמש בסלרי ללא‬
‫חשש תולעים(‪ ,‬ויש מהאשכנזים שנהגו לקחת תפוח אדמה‪ ,‬צנון או בצל ‪.‬‬
‫נוטלים ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬טובלים את‬
‫הכרפס במי מלח או מי חומץ‪ ,‬מברכים 'בורא פרי האדמה' ואוכלים פחות‬
‫מכזית )‪ 28‬גרם(‪.‬‬
‫אכילת מצה‬
‫מ צווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן מצה‪ ,‬שנאמר )שמות יב‪ ,‬יח(‪" :‬בערב‬
‫תאכלו מצות"‪ .‬המצות הראשונות והאפיקומן צריכות להיות מצות שמורות‪.‬‬
‫במהלך ה'סדר' אוכלים לפחות ארבע פעמים כזית מצה‪ .‬שיעור כזית )‪28‬‬
‫גרם( הוא בערך שני שליש ממצת מכונה‪ .‬ויש להקפיד על שיעור זה‬
‫לפחות במצה הראשונה שהיא מן התורה!‬
‫את המצה הראשונה יש לאכול לכתחילה במשך ‪ 4‬דקות לכל היותר‬
‫)בדיעבד ניתן עד ‪ 9‬דקות(‪.‬‬
‫את המצה אוכלים בהסיבה על צד שמאל‪ ,‬כמו בשתיית ארבע הכוסות‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪67‬‬
‫אכילת מרור‬
‫מצווה מדברי חכמים לאכול מרור בליל הסדר )בזמן שהיה קרבן פסח קרב‪,‬‬
‫היתה זו מצווה מן התורה(‪ .‬יש לאכול כזית מרור )‪ 28‬גרם(‪ ,‬לנוהגים לאכול‬
‫חסה יש לאכול מספר עלים גדולים שנפחם כזית‪ ,‬לנוהגים לאכול חזרת‬
‫וחסה ניתן לאכול שיעור כזית המורכב משניהם יחד‪.‬‬
‫את המרור אוכלים שלא בהסיבה‪ .‬את הכורך אוכלים בהסיבה‪.‬‬
‫אפיקומן‬
‫האפיקומן הוא שלב סיום האכילה בליל הסדר )פרוש המילה אפיקומן –‬
‫אפיקו=הוציאו‪ ,‬מן=מיני מתיקה(‪ .‬נוהגים לאכול את המצה שאותה חצינו‬
‫בתחילת ה'סדר' )בשלב ה'יחץ'( כאפיקומן‪ .‬כל אחד מן המסובים אוכל כזית‬
‫מצה )‪ 28‬גרם‪ ,‬כשליש מצה( בהסבה על צד שמאל‪.‬‬
‫את האפיקומן יש לאכול לפני חצות הלילה )בשעה ‪ .(00:39‬לאחר‬
‫האפיקומן אין אוכלים שום דבר אך ניתן לשתות מים בשעת הצורך‪.‬‬
‫צאת החג )יום שלישי בערב( בשעה ‪.19:47‬‬
‫שבת חול המועד פסח‬
‫בשנה זו בי"ט בניסן ‪ ,‬היום הרביעי של חול המועד‪ ,‬תחול שבת חול המועד‬
‫פסח‪ .‬דיניה ככל שבת רגילה )את החלות מחליפה המצה כמובן(‪.‬‬
‫הדלקת נרות בשעה ‪.18:50‬‬
‫ברוב קהילות ישראל נהגו להתחיל קבלת שבת ב'מזמור לדוד' )ולא מ'לכו‬
‫נרננה'(‪ ,‬יש קהילות אשכנזיות שנהגו לקצר בפיוט 'לכה דודי' ולומר רק את‬
‫שני הבתים הראשונים ואת השניים האחרונים של הפיוט‪.‬‬
‫בבוקר שבת מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים לשבעה עולים‬
‫בפרשת כי תשא )"ויאמר ה' אל משה" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו"(‬
‫ובשני מפטיר מפרשת פנחס )"והקרבתם"(‪ .‬ההפטרה בספר יחזקאל פרק‬
‫ל"ז )"היתה עלי"(‪.‬‬
‫‪ | 68‬חודש האביב‬
‫האשכנזים נוהגים לקרוא מגילת שיר השירים בציבור בשבת חול המועד‬
‫פסח‪.‬‬
‫למנהג האשכנזים‪ ,‬במוצאי שבת אין אומרים 'ויהי נעם – ואתה קדוש'‪.‬‬
‫צאת השבת בשעה ‪.19:50‬‬
‫שביעי של פסח‬
‫ביום שני כ"א בניסן חל שביעי של פסח‪ .‬הדלקת נרות בשעה ‪.18:51‬‬
‫שביעי של פסח‪ ,‬דינו כיום טוב שבו אנו אסורים בעשיית מלאכה אך‬
‫מותרים במלאכת אוכל נפש כמבואר בספרי ההלכה‪.‬‬
‫יש שנוהגים להתאסף ברוב עם ולקרוא יחד בשמחה את שירת הים לאחר‬
‫חצות הליל של החג‪ ,‬היות וביום זה זכו בני ישראל לנס קריעת ים סוף‪.‬‬
‫מוצאי החג בשעה ‪.19:52‬‬
‫יש להמנע מאכילת חמץ עד כשעתיים לאחר צאת החג על מנת לאפשר‬
‫לגוי למכור לנו חזרה את החמץ‪.‬‬
‫חמץ שעבר עליו הפסח‬
‫חמץ שעבר עליו הפסח ברשות ישראל אסור בהנאה גם אחרי הפסח‪.‬‬
‫אי לכך אין לקנות חמץ אחרי הפסח )עד ל"ג בעומר בערך( אלא במקום‬
‫שמכר חמץ כדין ויש לו אישור על כך מהרבנות‪.‬‬
‫ספירת העומר‬
‫יסודות המצווה‬
‫כחלק מהציפייה וההשתוקקות של עם ישראל לקראת מתן תורה אנו‬
‫סופרים את הימים שמיציאת מצרים‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬ועד למעמד הר סיני בחג‬
‫השבועות‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪69‬‬
‫באופן מעשי‪ ,‬מידי ערב לקראת סוף תפילת ערבית )יש שנוהגים לפני 'עלינו‬
‫לשבח' ויש שנוהגים אחרי( אנו מברכים "‪ ...‬אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על‬
‫ספירת העומר" )לכתחילה יש לברך בעמידה‪ ,‬אם ברך בישיבה בדיעבד יצא(‬
‫ולאחר מכן סופרים את המתאים לאותו היום‪ .‬בספירה יש להזכיר הן את‬
‫מספר הימים והן השבועות שחלפו – לדוגמא "היום שמונה ימים שהם‬
‫שבוע אחד ויום אחד לעומר"‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫זמן הספירה‬
‫לכתחילה יש להשתדל לספור כמה שיותר סמוך לצאת הכוכבים‪ ,‬ולכן‬
‫מתפללים תפילת ערבית בזמנה ומיד סופרים‪ .‬אם התעכב מלהתפלל ערבית‬
‫יכול לספור ספירת העומר בברכה עד עלות השחר‪.‬‬
‫שכח לספור‬
‫אם נזכר ביום ששכח לספור בערב הקודם‪ ,‬יספור במהלך היום בלא ברכה‬
‫ולאחר מכן בערב ישוב לספור עם ברכה את היום הבא‪ .‬אם נזכר בערב שלא‬
‫ספר ביום הקודם – יספור בלא ברכה וכך ימשיך לספור עד סוף הספירה‪,‬‬
‫בלא ברכה‪.‬‬
‫מי ששאלו חברו‪ ,‬לאחר שקיעת החמה‪ ,‬כמה ימים היום לעומר‪ ,‬לא יענה לו‬
‫במספר הימים שכן בכך יתכן ויצא ידי חובת הספירה‪ .‬לכן יאמר לו‪" ,‬אתמול‬
‫היה כך וכך" וכד'‪ .‬אם אמר לחברו לאחר בין השמשות "היום כך וכך"‪ ,‬ישוב‬
‫ויספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים בלא ברכה‪.‬‬
‫נשים בספירת העומר‬
‫נשים אינן מחויבות לספור ספירת העומר שכן זו מצווה התלויה בזמן‪ .‬אשה‬
‫שרוצה לספור בכל זאת‪ ,‬לדעת חלק מהפוסקים האשכנזים יכולה לספור‬
‫עם ברכה ולדעת הפוסקים הספרדים תספור בלא ברכה‪.‬‬
‫דיני אבלות בספירת העומר‬
‫ימי ספירת העומר‪ ,‬נוסף על היותם הכנה לקראת מתן תורה‪ ,‬הינם ימים בהם‬
‫אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא ועל הקהילות הקדושות‬
‫‪ | 70‬חודש האביב‬
‫שחרבו באכזריות נוראה במסעי הצלב שאירעו בימים אלו‪ .‬חז"ל מלמדים‬
‫אותנו שתלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה שבין פסח לשבועות משום שלא‬
‫נהגו כבוד זה לזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬התיקון של תקופה זו וההכנה הראויה למתן תורה‬
‫קשור בחיזוק ה'אהבת ישראל' שבינינו‪.‬‬
‫נחלקו המנהגים באיזה חלק מספירת העומר יש לנהוג דיני אבלות‪.‬‬
‫המנהג הספרדי המקובל הוא לנהוג דיני אבלות מפסח עד ל"ד בעומר‪.‬‬
‫בין האשכנזים יש נוהגים מפסח ועד ל"ג בעומר‪ ,‬ויש נוהגים מר"ח אייר עד‬
‫ערב שבועות להוציא את ל"ג בעומר )יש מנהגים שונים נוספים‪ ,‬ואין כאן‬
‫המקום לפרטם(‪.‬‬
‫נישואין‬
‫נוהגים שלא לערוך חופות בימי האבלות שבספירה‪ .‬ברבנות רמת גן נוהגים‬
‫להימנע מנישואי אשכנזים מפסח עד ר"ח סיון‪ ,‬להוציא את ר"ח אייר‪ ,‬ל"ג‬
‫בעומר ויום ירושלים )כ"ח אייר(‪ .‬נישואי ספרדים אסורים מפסח עד ל"ד‬
‫בעומר‪.‬‬
‫תספורת‬
‫נוהגים שלא להסתפר במהלך ימי האבלות שבספירת העומר‪ .‬יש שנוהגים‬
‫שלא להסתפר עד חג השבועות )מטעמים שבתורת הסוד(‪.‬‬
‫ריקודים ושמחה‬
‫נוהגים שלא לערוך שמחות שבהם ריקודים ומחולות בימים אלו‪ .‬כאשר‬
‫ישנה ברית מילה או שאר סעודת מצווה שזו זמנה‪ ,‬אם נוהגים כל השנה‬
‫לערוך סעודה זו עם כלי נגינה‪ ,‬ניתן לעשות זאת גם בימי הספירה‪.‬‬
‫שמיעת מוסיקה‬
‫כתבו הפוסקים שנהגו שלא לשמוע מוסיקה עליזה במהלך ימי האבלות‬
‫שבספירה‪ ,‬הן בהופעה חיה והן ממכשיר ביתי‪ .‬ניתן לשמוע מוסיקה שקטה‬
‫שמתאימה לאבלות הספירה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים | ‪71‬‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫כאמור‪ ,‬קהילות הקודש חרבו בימי הספירה‪ .‬מסעי הצלב יצאו מגרמניה‬
‫ועברו דרך אירופה עד א"י‪ .‬השואה הנוראה יצאה אף היא מגרמניה‪ .‬אומנם‬
‫מבלי לדעת על הקשר בין הדברים נקבע בחוק יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון‬
‫לשואה ולגבורה‪.‬‬
‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬
‫בבתי הכנסת תיערכנה אזכרות לחללי צה"ל ביום שני ה' באייר )‪– 5.5.14‬‬
‫השנה‪ ,‬נד חה יום הזיכרון בגלל הסמיכות לשבת( כל עדה לפי נוסחה‪.‬‬
‫יום העצמאות‬
‫בחסדי ה' עלינו זכינו בדור האחרון לניסים גדולים ‪ -‬להקמת מדינת ישראל‬
‫ולקיבוץ גלויות שלא היה כמוהו מעולם‪ .‬מתוך הרצון לשבח ולהודות לבורא‬
‫עולם על כל נסיו עמנו‪ ,‬קבעה מועצת הרבנות הראשית את יום ה' אייר כיום‬
‫הלל והודאה‪ .‬כדרכם של חז"ל‪ ,‬כדי לציין את הודאתנו לקב"ה אנו מוסיפים‬
‫בתפילה את תפילת הלל‪ ,‬וכך גם תקנת הרבנות הראשית ליום העצמאות‪.‬‬
‫בשנה זו יום העצמאות נדחה‪ ,‬בגלל הסמיכות לשבת‪ ,‬וחל ביום שלישי ו'‬
‫באייר )‪.(6.5.14‬‬
‫נוהגים בתפילת הערב לומר לפני תפילת ערבית מזמור ק"ז בתהילים )"הודו‬
‫לה' כי טוב‪ ("...‬במנגינת שמחה‪ ,‬וכן מוסיפים פרקים שונים מתהילים ומתוך‬
‫הפיוט 'לכה דודי'‪ .‬לאחר מכן מתפללים ערבית בשמחה‪.‬‬
‫לאחר התפילה נוהגים להתכנס לסעודה חגיגית בה מודים לה' יתברך‬
‫בשירות ותשבחות על חסדיו הרבים ביום זה‪.‬‬
‫בתפילת שחרית‪ ,‬אין אומרים תחנון‪ .‬נוהגים לומר תפילת הלל לאחר חזרת‬
‫הש"ץ‪ ,‬יש שאומרים הלל בברכה ויש שאומרים הלל בלא ברכה‪.‬‬
‫‪ | 72‬חודש האביב‬
‫בתפילת מנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬
‫נוהגים לייחד את היום להתבוננות בחסדי ה' עלינו ומתוך כך להודות‬
‫ולשמוח בניסים ובחזרתנו לארץ ישראל‪.‬‬
‫יום ירושלים‬
‫כהמשך לניסי יום ה עצמאות‪ ,‬וביתר שאת‪ ,‬זיכנו הקב"ה לחזות בניסים‬
‫גדולים עוד יותר בשחרור מרחבים מאדמת ארץ ישראל ובראשם עיר‬
‫הקודש ירושלים ומקום בית מקדשנו‪ .‬כדי להודות לבורא עולם קבעה‬
‫הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כ'יום ירושלים'‪.‬‬
‫השנה‪' ,‬יום ירושלים' יחול ביום רביעי כח' אייר )‪.(28.5.14‬‬
‫בתפילת ערבית נוהגים לומר מזמורי תהלים מעניני היום בשירה ובנעימה‪.‬‬
‫בתפילת שחרית נוהגים שאין אומרים תחנון‪ ,‬ומוסיפים תפילת הלל‬
‫)בברכה(‪.‬‬
‫במנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬
‫ושבתה הארץ‬
‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה‬
‫ושבתה הארץ‬
‫הכנת גן הנוי לקראת‬
‫השמיטה‬
‫דישון בשמיטה‬
‫טיפול בעשבייה‬
‫פרחים בשמיטה‬
‫אוצר בית דין‬
‫היערכות לקראת שנת השמיטה תשע"ה‬
‫‪1‬‬
‫בעריכת הרב אור חיים טאוב‬
‫כחלק מתהליך החזרה של עם ישראל לארץ ישראל‪ ,‬ומתוך חיבור עמוק לאדמת‬
‫ארץ ישראל ולמשמעות הרוחנית של החיבור הזה‪ ,‬בעזרת ה' בשנה הבאה תחול‬
‫שנת השמיטה שבה נזכה לממש את הרעיונות הייחודיים שהתורה מצווה אותנו‬
‫ביחס לאדמה בשנה השביעית‪.‬‬
‫פרטי הלכות ודיני שמיטה מסועפים ורבים‪ ,‬חלקם עוסקים בצורת עיבוד האדמה‬
‫המותרת בשמיטה‪ ,‬חלקם עוסקים באיסורי מלאכת הקרקע בשמיטה ובקדושתם‬
‫של פירות השמיטה ועוד ועוד‪.‬‬
‫במאמר שלפניכם בחרנו לעסוק בהכנות הנצרכות לקראת שנת השמיטה‪ ,‬בעיקר‬
‫במגזר הפרטי – כדי שנוכל‪ ,‬מחד‪ ,‬לשמור שמיטה כהלכתה ומאידך להמשיך להנות‬
‫)באופן המותר( מגידולי הקרקע‪.‬‬
‫הכנת גן הנוי לקראת השמיטה‬
‫א‪ .‬המלאכות האסורות לביצוע בשביעית הן‪ :‬חרישה‪ ,‬זריעה‪ ,‬זמירה‪ ,‬קצירה ובצירה‬
‫)כדרך הקוצרים(‪ .‬גם שתילה‪ ,‬נטיעה והשקית הנבטה כלולות לרוב הדעות‬
‫באיסור זריעה‪ .‬כמו‪-‬כן אסור המסחר בפירות שביעית‪ .‬פירות הגן מותרין לכלל‬
‫הציבור‪ ,‬אך צריך לנהוג בהם בקדושת פירות שביעית‪.‬‬
‫* הרב טאוב הוא רב קהילת נהורא במרכז רמת גן‪ ,‬ורב במועצה הדתית רמת גן‪.‬‬
‫‪ 1‬חלקים רבים ממאמר זה הועתקו מתוך חוברת שיצאה בהוצאת משרד החקלאות‪ ,‬המשרד לשירותי‬
‫דת וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל‪ .‬תודתנו נתונה לאגרונום ישראל גלון על‬
‫החומר שהעמיד לרשותנו‪ .‬ניתן לעיין בחוברת במלואה וכן בפרסומים נוספים באתר שה"ם‪:‬‬
‫‪www.shaham.moag.gov.il‬‬
‫‪ | 76‬חודש האביב‬
‫ב‪ .‬שאר מלאכות הגן מותרות‪ ,‬כאשר עשייתן נועדה לקיום הצמח וקיום הגן וכדי‬
‫למנוע נזק ניכר לצמח )או לפריו(‪ .‬לפיכך בשנת השמיטה תעשינה בגנים‪ ,‬רק‬
‫הפעולות הנדרשות לקיום הגן‪.‬‬
‫עבודות פיתוח ואחזקה שאינן חקלאיות כגון‪ :‬סלילת מדרכות‪ ,‬קירות‪ ,‬גידור‪,‬‬
‫רישות‪ .‬הכנת מערכת השקיה לגן שיבוצע לאחר השמיטה אפשר לבצע בשנת‬
‫השמיטה‪ ,‬במגבלות מסויימות‪ ,‬ובפרט ביחס לעבודות עפר )במקרה של ספק יש‬
‫לשאול שאלת חכם (‪.‬‬
‫ג‪ .‬גינות בבתים משותפים – כל אדם מישראל מוזהר על שמיטת אדמתו‪ ,‬לכן הוא‬
‫עובר על מצוות "ושבתה הארץ" גם כאשר אחרים עובדים באדמתו‪ .‬קל וחומר‪,‬‬
‫שאין להשתתף בתשלום עבור ביצוע מלאכות אסורות בגינון‪ .‬אי לכך כדאי‬
‫לשכנע את שאר הדיירים בבית משותף‪ ,‬שאפשר לקיים את גינת הנוי‬
‫המשותפת ברמה נאותה בשמיטה על פי ההלכה‪ .‬אם אי אפשר לשכנעם‪ ,‬אין‬
‫להכנס לריב ומומלץ להודיע בכתב ובעל פה לועד הבית שמבקשים שהסכום‬
‫שמשולם כמיסים לא ישמש לצורכי הגינה‪ ,‬אלא לשאר המטרות המשותפות‪.‬‬
‫ד‪ .‬המגבלות ההלכתיות חלות גם על גננים מקצועיים המתפרנסים מעבודות גננות‪.‬‬
‫גנן‪/‬קבלן הנדרש ע"י רשויות ומוסדות לבצע עבודות האסורות בשמיטה‪ ,‬ישאל‬
‫שאלת חכם ויוכל להעזר בועדת השמיטה שע"י הרבנות הראשית‪.‬‬
‫ההנחיות המעשיות לביצוע העבודות לפני שנת השמיטה בגן הנוי‬
‫נטיעת צמחים‬
‫א‪ .‬עצי פרי – שתילים חשופי שורש מותר לנטוע עד ט"ז באב תשע"ד לפני‬
‫השקיעה‪ ,‬כדי שיהיו שבועיים לקליטה ואחריהם חודש קיום‪ ,‬שיאפשר למנות‬
‫ולחשב שנת עורלה שלמה עד ראש השנה‪.‬‬
‫עצי פרי המושרשים בתוך גוש הנמצא בעציץ נקוב )קוטר הנקב בתחתית יותר‬
‫מ‪ 2 -‬ס"מ( קודם ט"ו באב‪ ,‬ושעמדו על הקרקע מלפני ראש חודש אלול‪ ,‬ונחשבים‬
‫כמחוברים לקרקע – אפשר לנטעם עד ערב ראש השנה‪ ,‬בתנאי שבשעת‬
‫השתילה גוש השורשים לא התפורר‪) .‬באופן מעשי מומלץ שלא להשקות את‬
‫הגוש יומיים‪-‬שלושה לפני השתילה‪ ,‬כך יגדל הסיכוי שהגוש ישאר בשלמותו(‪.‬‬
‫ב פועל‪ ,‬אין כמעט שתילים העומדים ישירות על הקרקע אלא על גבי מצע‬
‫מנותק ולכן יש לשותלם רק עד ערב ראש חודש אלול‪.‬‬
‫ב‪ .‬עצי סרק וצמחי נוי ‪ -‬הנתונים בגוש בתוך מיכל כנ"ל ואין חשש להתפוררות‬
‫הגוש בשעת השתילה‪ ,‬אפשר לשתול עד ערב ראש השנה‪.‬‬
‫ושבתה הארץ | ‪77‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫שתילי עצי סרק וצמחי נוי שאין בהם דין ערלה‪ ,‬גלויי שורש‪ ,‬או כשיש חשש‬
‫להתפוררות גוש השורשים בשעת השתילה‪ ,‬מותר לשתול עד שבועיים לפני‬
‫ראש השנה ‪) .‬אסור להשקות צמחים אחר ראש השנה להשרשה אם לא‬
‫השתרשו עד אז(‪.‬‬
‫צמחי מאכל וריח )עשבוניים(‪ ,‬שתיתכן בהם קדושת שביעית‪ ,‬אם השתרשו‬
‫בשביעית יש בהם איסור ספיחים וצריך לעוקרם‪ .‬במרבית הצמחים דרושים‬
‫לקליטה שלושה ימים‪ ,‬אך בצמחים איטיי השתרשות דרוש יותר זמן לכך‪.‬‬
‫שתילת מדשאות – בשתילה של מרבדי דשא או גלילים ניתן לשתלם לכל‬
‫היאוחר עשרה ימים לפני השמיטה‪ ,‬זמן המספיק לקליטתם בקרקע‪ .‬בשיטות‬
‫שתילה ידניות‪" ,‬פלגים" או זרייה מכנית רצוי להקדים את שתילת המדשאות‬
‫בקיץ תשע"ד כדי שהדשא יספיק לכסות את השטח לפני שנת השמיטה‪ ,‬כדי‬
‫שכיסוחי הדשא בשנת השמיטה )הגורמים לצימוח אופקי מוגבר בדשאים( לא‬
‫יגרמו להתפשטותו לכיסוי הקרחות‪ .‬גם צמחים אחרים – כגון‪ :‬עצים‪ ,‬שיחים‪,‬‬
‫פרחים רב שנתיים‪ ,‬וורדים וכיו"ב – כדאי להקדים שתילתם‪ ,‬כדי שיצמחו‬
‫ויתבגרו ככל האפשר בשנה השישית‪ .‬ככל שהצמח מבוגר יותר הוא זקוק‬
‫לפחות טיפולי עיצוב‪ ,‬גיזום‪ ,‬דישון ועישוב‪.‬‬
‫עונתיים‪ ,‬עשבוניים רב שנתיים וגיאופיטים – במקום פרחי עונה‪ ,‬שנהוג לשתול‬
‫בכמות גדולה לקבלת אפקטים של צבע‪ ,‬מומלץ לשתול לפני השמיטה‬
‫עשבוניים רב שנתיים אשר יצמחו ויפרחו במשך שנת השמיטה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מיני פלרגוניום‪ ,‬מיני גזניה‪ ,‬ורבנה‪ ,‬מיני וינקה‪ ,‬אסתר רב‪-‬שנתי‪ ,‬מיני‬
‫חרצית ‪ ,‬זני המרוקליס‪ ,‬אגפנאטוס אפריקאי‪ ,‬מיני מרוה‪ ,‬מיני חוטמית‪ ,‬ועוד‬
‫רבים אחרים‪.‬‬
‫כמו כן אפשר לשתול בצלים ופקעות לפני ראש השנה כדי שיפרחו בשנת‬
‫השמיטה‪ .‬כאמור אפשר לשתול ולהשריש לפני ראש השנה‪ .‬אלה שישתלו‬
‫סמוך לראש השנה יושקו בתחילת שנת השמיטה רק לאחר שהבצלים והפקעות‬
‫השרישו מגשם‪ .‬אפשר לווסת פריחה לאורך עונה ארוכה ע"י הקדמת הפריחה‬
‫בחלק מהבצלים באמצעו ת קירור‪ .‬אפשר לזרז השרשה באיחסון מוקדם בקירור‬
‫בתוך מצע לח‪ .‬בין המינים המתאימים לשתילה לפני השמיטה‪ :‬כלנית‪ ,‬סיפן‪,‬‬
‫אירוס‪ ,‬נרקיס‪ ,‬שושן‪ ,‬היפיאסטרום‪ ,‬נורית ועוד‪.‬‬
‫מדשאות זמניות – בשטחים המיועדים למדשאה שעדיין לא נשתלו ניתן באופן‬
‫זמני לזרוע מיני זון חד שנתי המיועדים לדשא )"רייגראס"( כשלשה שבועות‬
‫לפני ראש השנה‪ ,‬להשקות ולהנביט את הדשא ולקבל אפקט של דשא ירוק‬
‫במשך שנת השמיטה‪ .‬אפשרות זו יכולה לפתור בעיה במקומות שלא הספיקו‬
‫‪ | 78‬חודש האביב‬
‫לשתול מדשאות קבע בשנה השישית‪ ,‬או שהיו צריכים לפי סדר העבודות‬
‫לשתול דשא כזה בשנה הבאה‪ .‬במקרה זה זריעת הדשא הזה תהיה תחליף זמני‬
‫לדשא הקבוע‪ .‬בזנים של זון הכיסוח אינו גורם לצימוח אופקי של הדשא‪ .‬זריעה‬
‫כזאת מוצעת גם כפתרון ל"מילוי" קרחות לקראת ראש השנה‪ .‬כדאי לזכור‬
‫שדשא זה יצרוך בקיץ כמות מים גדולה יותר מהזנים החמים הרגילים‪.‬‬
‫גיזום לפני השמיטה‬
‫מאחר ואנו נמנעים מגיזום עצים מבוגרים ושיחים בשביעית‪ ,‬יש לגזום בשנה‬
‫השישית )תשע"ד( באופן מלא את כל הצמחים הזקוקים לגיזום‪.‬‬
‫א‪ .‬גיזום עצים צעירים – יש להקפיד במיוחד על עיצוב העצים הצעירים לפני‬
‫השמיטה על מנת להקטין את הצורך בגיזום בשביעית‪ .‬ככל שהעץ יהיה בוגר‬
‫יותר ומעוצב באופן מקצועי‪ ,‬הטיפול בו בשביעית יהיה פשוט יותר מבחינה‬
‫הלכתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיזום שיחים – מבחינה מקצועית לא ייגרם נזק לרוב השיחים ולנויים אם אינם‬
‫נגזמים במשך שנה אחת‪ ,‬לפיכך אין לגזום את רוב השיחים בשביעית כלל‪ .‬יש‬
‫להקפיד גם במקרה זה על גיזום מקצועי לפני השמיטה‪ .‬גיזום שאינו מקצועי‬
‫עלול לגרום נזק רב לשיחים ולעצים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיזום גדר חיה פורמלית – שיחים המעוצבים כגדר חיה ונגזמים באופן קבוע בגן‬
‫מותר להמשיך ולגזום בשמיטה ולכן אין צורך בטיפול מיוחד לפני השמיטה‪.‬‬
‫דישון‬
‫כדי להימנע עד כמה שאפשר מדישון בשביעית יש לדשן לפני השמיטה‪ ,‬את העצים‬
‫ואת השיחים הצעירים‪ ,‬את המדשאות‪ ,‬את הוורדים‪ ,‬את הפרחים ואת צמחי הכיסוי‬
‫העשבוניים ‪ .‬בקרקעות כבידות ובינוניות דישון מקצועי שיעשה לפני השמיטה עשוי‬
‫למ נוע לחלוטין את הצורך בדישון במהלך השמיטה‪ .‬בקרקעות קלות וחוליות יש‬
‫צורך לבחון במהלך השמיטה את הצורך בדישון באמצעות יועץ מקצועי‪.‬‬
‫עשבייה‬
‫ככלל‪ ,‬מותר לטפל בעשביה בשמיטה‪ ,‬אך בכל זאת יש להקפיד על נקיון הגינה‬
‫מעשבים לפני שנת השמיטה‪ ,‬כדי להימנע מטיפולים מיותרים להדברת עשבים‬
‫בשמיטה‪.‬‬
‫ושבתה הארץ | ‪79‬‬
‫הכנה מסודרת של גן הנוי לקראת שנת השמיטה תתרום להחזקה טובה ברמה‬
‫סבירה של הגן במשך שנת השמיטה‪ ,‬תוך ביצוע מינימלי של עבודות אחזקה‬
‫בשמיטה בהתאם להנחיות ההלכתיות‪.‬‬
‫פרחים בשמיטה‬
‫היות וישנן דרכים בהן מותר לגדל פרחים ולסחור בהם בשמיטה‪ ,‬וישנן דרכים שבהן‬
‫לא ניתן לעשות זאת על פי ההלכה – על כל חנות פרחים ליצור קשר עם משתלה‬
‫המספקת פרחים שגודלו בהיתר בשמיטה )ניתן להעזר בועדת השמיטה של הרבנות‬
‫הראשית לישראל למציאת משתלות מתאימות(‪.‬‬
‫כצרכנים‪ ,‬עלינו להמנע מקניית פרחים במקומות בהם נמכרים פרחים שלא גודלו‬
‫בהיתר ולכן יש לבקש )כבר כעת( מבעל חנות הפרחים להערך לקראת שנה הבאה‬
‫ולשווק פרחים המותרים למכירה‪.‬‬
‫אוצר בית דין‬
‫הדרך המומלצת ביותר מבחינה הלכתית לשיווק וקניית פרות בשנת השמיטה היא‬
‫על ידי אוצר בית דין‪ .‬אוצר בית דין הוא כינוי של חז"ל להסדרת חלוקת פרות הגדלים‬
‫בשמיטה בצורה הראויה על פי ההלכה וללא חשש למסחר בפרות שביעית‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫בית הדין משלם שכר למגדלי הפרות – אך כשכר טירחה בלבד עבור עבודתם ולא‬
‫כרווח מפרות שביעית‪.‬‬
‫לקראת שנת השמיטה הבעל"ט‪ ,‬יפעיל 'בית האוצר' אוצר בית דין שיקים תחנות‬
‫חלוקה ברחבי הארץ עבור צרכני פרות שביעית‪ .‬על מנת שגוף זה יוכל לפעול כראוי‬
‫)הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה כלכלית( עלינו‪ ,‬כצרכנים‪ ,‬לסייע ולהרתם‪ .‬ככל‬
‫שיהיה ביקוש רב יותר‪ ,‬כך יוכל אוצר בית הדין לפעול בצורה מקיפה וטובה יותר –‬
‫לטובת קדושתם של הפירות ולטובת הצרכנים המעוניינים בתוצרת כשרה ומהודרת‬
‫כהלכה‪.‬‬
‫סמוך לשנת השמיטה יתפרסמו המקומות שבהם יפעיל 'אוצר הארץ' חנויות של‬
‫אוצר בית הדין ופרטים נוספים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬זכ ות גדולה נפלה בחלקנו להיות שותפים במצווה גדולה זו של שמיטת‬
‫הארץ‪ .‬חיבתה של ארץ ישראל מעוררת אותנו לאכול מפירותיה הקדושים – ובלבד‬
‫שהדברים ייעשו כדת וכדין‪.‬‬
‫‪ | 80‬חודש האביב‬
‫חז"ל לימדונו שסוף מעשה במחשבה תחילה‪ ,‬אם נדע להערך נכון כיום לקראת שנת‬
‫השמיטה‪ ,‬נוכל לחסוך הרבה עוגמת נפש ושאלות הלכתיות מורכבות בשנה הבאה‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה לשמור שמיטה כהלכתה‪ ,‬ומתוך כך לחזור ולספור‬
‫שמיטין ויובלות כסדרן ובחיובן מן התורה בגאולה השלמה‪,‬‬
‫במהרה בימינו‪.‬‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫זמני המולד‬
‫רשימת מקוואות‬
‫כשרות – רק עם תעודה‬
‫הגעלת כלים‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות‪ ,‬החליטה‬
‫המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א‪,‬‬
‫רב העיר רמת גן‪ ,‬ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר‪ .‬ניתן להתקשר לרבני בית‬
‫ההוראה בכל שאלה הלכתית‪.‬‬
‫רבני בית ההוראה‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫‪050-5666605 ,5746205‬‬
‫הרב אריה נדב‬
‫‪03-6764130‬‬
‫הרב שמעון בן חיים‬
‫‪052-3626263‬‬
‫הרב ישראל פייגנבלט ‪054-8436269‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫‪054-4643097‬‬
‫הרב אור חיים טאוב‬
‫‪052-4317391‬‬
‫הרב יחיעם עוזרי‬
‫‪052-2548792‬‬
‫הרב בנימין קופרמן‬
‫‪050-8762313‬‬
‫הרב יצחק בן יוסף‬
‫‪052-2337888‬‬
‫הרב ציון פלח‬
‫‪054-7463601‬‬
‫מס' פקס‬
‫‪6724731‬‬
‫דואר אלקטרוני‬
‫‪rabanut@mdrg.org.il‬‬
‫‪ | 84‬חודש האביב‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה‬
‫לבית‪-‬דין הדן על‪ -‬פי תורה‪ .‬הננו מבשרים לקהל הרחב שבית‪-‬הדין לדיני ממונות‬
‫ברמת‪ -‬גן מגביר את פעילותו‪.‬‬
‫בפני בית‪-‬הדין נערכים דיונים בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עובדים ומעבידים‬
‫שכירות‬
‫תיווך‬
‫נזקים‬
‫הפרת חוזים ועוד‬
‫משך הדיונים בבית‪ -‬הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות‪ .‬כידוע ההלכה‬
‫מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית‪-‬דין הדן על‪-‬פי התורה‪ .‬כל מי שנזקק לדיון כזה‬
‫מוזמן בזאת להתדיין בפני בית‪-‬הדין לדיני ממונות ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫כתובת בית‪ -‬הדין‪:‬‬
‫בית הדין לענייני ממונות‬
‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪,129 .‬‬
‫רמת גן‪52101 ,‬‬
‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪123‬‬
‫פקס‪03-6709471 :‬‬
‫"ואשיבה שופטיך כבראשונה‪...‬‬
‫אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"‬
‫שיעורי דף היומי | ‪85‬‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות‬
‫של כלל הציבור בעיר‪ .‬מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות‬
‫מתקיימת בכ‪ 120 -‬בתי כנסת ברחבי העיר‪ ,‬בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות‬
‫צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות‪ .‬המועצה הדתית משתתפת בהוצאות‬
‫שיעורים אלו‪.‬‬
‫דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי‬
‫המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה‪.‬‬
‫מצורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר‪.‬‬
‫בית כנסת‬
‫רחוב‬
‫ימים שעות‬
‫שם מגיד השיעור‬
‫אגודת בית‬
‫כנסת רמת חן‬
‫אהל שמעון‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪7.15 – 08.00‬‬
‫הרב ישראל פרוכטר‬
‫הבילויים ‪46‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪6.20 – 07.10‬‬
‫הרב ברוך עגמי‬
‫ז‬
‫‪07.00-07.45‬‬
‫הרב ברוך עגמי‬
‫אור ישרים‬
‫ראם ‪14‬‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪20.00-21.30‬‬
‫הרב שמואל ניסן‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪4‬‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪20.30-22.00‬‬
‫הרב נתנאל פוטרמילך‬
‫דובב עוז‬
‫הבילויים ‪15‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪06.10-06.50‬‬
‫הרב כץ אהרן‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪20.00-21.00‬‬
‫הרב צבי הירש‬
‫ז‬
‫‪07.45-08.30‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫‪ | 86‬חודש האביב‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪39‬‬
‫זכרון קדושים‬
‫אחד העם ‪57‬‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪46‬‬
‫יד הגבורים‬
‫נגבה ‪16‬‬
‫ישראל הצעיר‬
‫ק‪ .‬קריניצי‬
‫המשורר י‪.‬‬
‫כהן ‪27‬‬
‫מנחת חובב‬
‫השר משה ‪32‬‬
‫משכנות‬
‫ישראל‬
‫צעירים‬
‫ברודצקי ‪8‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪21.00-22.00‬‬
‫הרב שייקה גנץ‬
‫ז‬
‫לפני מנחה‬
‫הרב שייקה גנץ‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪19.40-20.40‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫ו‬
‫‪09.00-10.30‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪17.00-18.00‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫ו‬
‫‪10.30-11.30‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫ז‬
‫‪23.30-24.30‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪05.30-06.45‬‬
‫הרב ברדה אברהם‬
‫ז‬
‫א‪-‬ו‬
‫שלוש שעות‬
‫לפני צאת שבת‬
‫‪07.20-08.15‬‬
‫הרב ברדה אברהם‬
‫הרב אלחנן גולדהבר‬
‫ז‬
‫‪19.00-20.00‬‬
‫פנחס אהרנברג‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪08.00-09.00‬‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20.00-21.00‬‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫ז‬
‫א‪-‬ה‬
‫שלוש שעות‬
‫לפני צאת שבת‬
‫‪06.00-06.40‬‬
‫צבי אברמוב‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫ו‬
‫‪06.00-07.00‬‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫ז‬
‫‪07.50-08.30‬‬
‫חברותא‬
‫שיעורי דף היומי | ‪87‬‬
‫נאוה תהילה‬
‫הגלגל ‪42‬‬
‫שבטי ישראל‬
‫ אשכנזים‬‫שבטי ישראל‬
‫– אשכנזים‬
‫שבטי ישראל‬
‫‪ -‬אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫שכון מזרחי‬
‫נ‪ .‬אשכנז‬
‫שער האריות‬
‫הראב"ע ‪5‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫השורה ‪11‬‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪19.00-20.00‬‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪14.00-15.00‬‬
‫תפארת שלמה סוקולוב ‪14‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪06.30-07.30‬‬
‫הרב אשר לוי‬
‫א‪ -‬ה‬
‫‪16.35-17.35‬‬
‫ישראל ניסן‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪06.45-07.30‬‬
‫הרב קרויזר חיים‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪20.00-20.45‬‬
‫הרב כץ יהודה‬
‫ז‬
‫לפני מנחה ‪ 45‬ד'‬
‫)זמן הדלקת‬
‫נרות(‬
‫‪07.00-07.30‬‬
‫שמואל רוזנר‪/‬אדלר‬
‫הרב אריאל יעקב‬
‫הרב נוסנס‬
‫הרב יובל נגר‬
‫‪ | 88‬חודש האביב‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫]*זמן 'רגיל' למנחה = ‪ 15‬דקות לפני שקיעה‪[.‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫אגודת אחים‬
‫רמב"ם‬
‫בן אליעזר ‪25‬‬
‫שחרית חול‬
‫‪5.30 -‬‬
‫רגיל‬
‫אגודת ביכ"נ רמת‬
‫חן‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫‪6.30‬‬
‫אין‬
‫אגודת הספרדים‬
‫– עמידר‬
‫בן אליעזר ‪9‬‬
‫‪5.00‬‬
‫אין‬
‫אהבה ואחוה‬
‫מלכי צדק ‪9‬‬
‫א‪5.15 .‬‬
‫ב‪6.45 .‬‬
‫אין‬
‫אהל גבריאל‬
‫אחד העם ‪10‬‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫אהל יעקב‬
‫אהוד ‪8‬‬
‫‪5.30‬‬
‫אין‬
‫אהל מועד )אהל‬
‫מרדכי(‬
‫עזריאל ‪28‬‬
‫‪7.30‬‬
‫רגיל‬
‫אהל רחל‬
‫תלפיות ‪19‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫אהל שמעון‬
‫ת‪.‬ד‪1664 .‬‬
‫א‪5.30 .‬‬
‫ב‪7.00 .‬‬
‫רגיל‬
‫אור ישרים‬
‫האם ‪14‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני זריחה‬
‫רגיל‬
‫אחוה ורעות‬
‫הדר ‪15‬‬
‫א‪7.00 .‬‬
‫ב‪8.15 .‬‬
‫אחוה נ‪ .‬שאמי‬
‫הרא"ה ‪251‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪89‬‬
‫אחוות אחים‬
‫נ‪ .‬בלאדי‬
‫חד נס ‪25‬‬
‫‪5.20‬‬
‫אליהו הנביא‬
‫בנוסח יהדות‬
‫מרוקו‬
‫ראש פינה ‪9‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫אריאל‬
‫המחתרת ‪18‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בית אל‪-‬גאולה‬
‫המלך יוסף ‪21‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪4‬‬
‫אין‬
‫אין‬
‫‪22.15‬‬
‫בצלאל ע"ש‬
‫בצלאל כץ‬
‫ביאליק ‪37‬‬
‫‪7.45‬‬
‫א‪14.00 .‬‬
‫ב‪15.00 .‬‬
‫‪20.00‬‬
‫גאולי ישראל‬
‫לעולי בבל‬
‫עזריאל ‪4‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫דובב עוז‬
‫הבילויים ‪15‬‬
‫א‪5.40 .‬‬
‫ב‪6.10 .‬‬
‫ג‪6.50 .‬‬
‫ד‪7.30 .‬‬
‫ה‪8.00 .‬‬
‫רגיל‬
‫דעת מנחם –‬
‫חב"ד‬
‫ביאליק ‪18‬‬
‫‪9.15‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת גן‬
‫הרצל ‪47‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת יצחק‬
‫ירושלים ‪38‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫הדר קודש‬
‫נוה יהושע ‪53‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫היכל שלמה‬
‫המחתרת ‪6‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪39‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪15.00‬‬
‫‪20.10‬‬
‫המרכזי לספרדים‬
‫הנגיד ‪3‬‬
‫א‪5.00 .‬‬
‫ב‪6.00 .‬‬
‫א‪13.00 .‬‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 90‬חודש האביב‬
‫זיכרון קדושים ‪-‬‬
‫השקמה‬
‫אחד העם ‪57‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫זכרון קדושים‬
‫חביבה רייק ‪9‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫חב"ד ‪-‬‬
‫"היכל מרדכי"‬
‫עוזיאל ‪5‬‬
‫‪6.45‬‬
‫רגיל‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪/42‬א‬
‫א‪19.20 .‬‬
‫ב‪20.45 .‬‬
‫‪13.00‬‬
‫יד הגיבורים‬
‫נגבה ‪16‬‬
‫א‪5.00 .‬‬
‫ב‪6.00 .‬‬
‫ג‪6.45 .‬‬
‫רגיל‬
‫יחזקאל‬
‫מנחם יצחק ‪3‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫‪5.55‬‬
‫רגיל‬
‫ישורון‬
‫אלוף דוד ‪187‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫ישראל הצעיר ק‪.‬‬
‫קריניצי‬
‫המשורר י‪ .‬כהן ‪27‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪6.50 .‬‬
‫אין‬
‫‪7.45‬‬
‫ישרים‬
‫ד"ר כהן ‪13‬‬
‫א‪4.50 .‬‬
‫ב‪5.50 .‬‬
‫חצי לפני‬
‫שקיעה‬
‫רגיל‬
‫למען שמו‬
‫באהבה‬
‫גילדסגיים ‪12‬‬
‫‪6.50‬‬
‫אין‬
‫מנחת חובב –‬
‫הפועל המזרחי‬
‫השר משה ‪32‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪6.30 .‬‬
‫ג‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫מקור חיים‬
‫סוקולוב ‪18‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫מרום נוה‬
‫יוחנן בדר ‪3‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫משכן הראל‬
‫החוגה ‪2‬‬
‫‪6.50‬‬
‫רגיל‬
‫משכנות ישראל‬
‫מנין לצעירים‬
‫ברודצקי ‪8‬‬
‫‪6.40‬‬
‫אין‬
‫משכנות ישראל‬
‫ברודצקי ‪9‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫ימין משה‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪21.00 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪91‬‬
‫נאוה תהילה‬
‫הגלגל ‪42‬‬
‫א‪ .‬הנץ‬
‫החמה‬
‫ב‪7.30 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוה שלום הכהן‬
‫סיירת דוכיפת ‪11‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫נווה יהושע‬
‫ארנון‬
‫א‪5.15 .‬‬
‫ב‪6.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוסח אשכנז ‪-‬‬
‫רמת יצחק‬
‫ההלכה ‪9‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫נחלת אפרים ‪-‬‬
‫מרום נוה‬
‫חזון איש ‪90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫נצח ישראל –‬
‫עמידר‬
‫המחתרת ‪9‬‬
‫‪5.20‬‬
‫רגיל‬
‫נצח ישראל‬
‫)בי"ס עמישב(‬
‫קפלן ‪6‬‬
‫סוכת שלום –‬
‫חב"ד‬
‫האש"ל ‪1‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫סיני‬
‫לאן ‪27‬‬
‫א‪5.45 .‬‬
‫ב‪6.45 .‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני‬
‫שקיעה‬
‫ע"ש כדורי‬
‫מועלם‬
‫השר משה‬
‫‪5.50‬‬
‫רגיל‬
‫ע"ש ספוז'ניקוב‬
‫יצחק‬
‫בן גוריון ‪129‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים‬
‫ז'בוטינסקי ‪123‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים עמידר‬
‫המחתרת ‪18‬א‬
‫‪5.20‬‬
‫רגיל‬
‫ציון עולי בבל‬
‫מלכי צדק ‪9‬‬
‫‪6.45‬‬
‫רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 92‬חודש האביב‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪20.00 .‬‬
‫רב ברכות‬
‫הגלגל ‪42‬א‬
‫חצי שעה‬
‫לפני הנץ‬
‫החמה‬
‫א‪ .‬פלג‬
‫המנחה‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רינת ישרים‬
‫באר אורה ‪15‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫שארית ישראל‬
‫אביבים ‪16‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫שבזי לצעירים‬
‫המחתרת ‪9‬‬
‫‪5.00‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל ‪-‬‬
‫טריפולי‬
‫פומפדיתא ‪3‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫א‪6.10 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫עדנים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫תימנים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫‪5.40‬‬
‫אין‬
‫שכון מזרחי ‪-‬‬
‫נ‪ .‬אשכנז‬
‫הראב"ע ‪5‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫שכון מזרחי‬
‫נ‪ .‬ספרד‬
‫הראב"ע ‪2‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫שלום ודרך ארץ‬
‫ז'בוטינסקי ‪7‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪13.30‬‬
‫שלום שבזי –‬
‫תל יהודה‬
‫יד שלום ‪27‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫שער האריות –‬
‫יבנה‬
‫השורה ‪11‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪13.30‬‬
‫אין‬
‫שערי ניסים‬
‫באר אורה ‪17‬‬
‫‪6.45‬‬
‫‪14.30‬‬
‫‪20.00‬‬
‫שערי יצחק‬
‫ברקאי ‪20‬‬
‫‪8.45‬‬
‫רגיל‬
‫שערי צדק ע"ש‬
‫הרב סעדיה חוזה‬
‫ישורון ‪15‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫‪19.40‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪93‬‬
‫שערי ציון‬
‫בן אליעזר ‪37‬א‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫תהילות ישראל‬
‫נרדימון ‪3‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫תל גנים‬
‫גדעון ‪24‬‬
‫‪6.15‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים –‬
‫ביאליק‬
‫ביאליק ‪69‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים‬
‫ז'בוטינסקי ‪68‬‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫תפארת ישראל ‪-‬‬
‫עמידר‬
‫ההגנה ‪34‬‬
‫‪5.50‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת ישראל‬
‫יעקב‬
‫נרדימון ‪3‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת משה‬
‫עזריאל ‪2‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת שמעון‬
‫עזריאל ‪28‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪14.15‬‬
‫אין‬
‫‪ | 94‬חודש האביב‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫פרשת‬
‫השבוע‬
‫תאריך‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫ר"ת‬
‫תאריך‬
‫לועזי‬
‫מצורע‬
‫ה' ניסן‬
‫‪18:41‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪20:14‬‬
‫‪5/4/2014‬‬
‫אחרי מות‪,‬‬
‫שבת הגדול‬
‫י"ב ניסן‬
‫‪18:45‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪12/4/2014‬‬
‫חג הפסח‬
‫יום ג'‪ ,‬ט"ו‬
‫ניסן‬
‫‪18:49‬‬
‫‪19:47‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪15/4/2014‬‬
‫שבת חוה"מ‬
‫פסח‬
‫י"ט ניסן‬
‫‪18:50‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪19/4/2014‬‬
‫ז' של פסח‬
‫יום ב'‪ ,‬כ"א‬
‫ניסן‬
‫‪18:54‬‬
‫‪19:51‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪21/4/2014‬‬
‫קדושים‬
‫כ"ו ניסן‬
‫‪18:55‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪26/4/2014‬‬
‫אמור‬
‫ג' אייר‬
‫‪19:00‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪20:34‬‬
‫‪3/5/2014‬‬
‫בהר‬
‫י' אייר‬
‫‪19:05‬‬
‫‪20:07‬‬
‫‪20:39‬‬
‫‪10/5/2014‬‬
‫בחוקותי‬
‫י"ז אייר‬
‫‪19:10‬‬
‫‪20:12‬‬
‫‪20:44‬‬
‫‪17/5/2014‬‬
‫במדבר‬
‫כ"ד אייר‬
‫‪19:15‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:48‬‬
‫‪24/5/2014‬‬
‫נשא‬
‫ב' סיוון‬
‫‪19:19‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪20:53‬‬
‫‪31/5/2014‬‬
‫חג השבועות‬
‫יום ד'‪ ,‬ו' סיוון ‪19:23‬‬
‫‪20:25‬‬
‫‪20:56‬‬
‫‪4/6/2014‬‬
‫בהעלותך‬
‫ט' סיוון‬
‫‪19:23‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪20:56‬‬
‫‪7/6/2014‬‬
‫שלח לך‬
‫ט"ז סיוון‬
‫‪19:26‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:59‬‬
‫‪14/6/2014‬‬
‫קרח‬
‫כ"ג סיוון‬
‫‪19:28‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪21:01‬‬
‫‪21/6/2014‬‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן | ‪95‬‬
‫חוקת‬
‫ל' סיוון‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:33‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪28/6/2014‬‬
‫בלק‬
‫ז' תמוז‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪21:02‬‬
‫‪5/7/2014‬‬
‫פנחס‬
‫י"ד תמוז‬
‫‪19:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪21:00‬‬
‫‪12/7/2014‬‬
‫מטות‬
‫כ"א תמוז‬
‫‪19:25‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪20:58‬‬
‫‪19/7/2014‬‬
‫מסעי‬
‫כ"ח תמוז‬
‫‪19:21‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪20:54‬‬
‫‪26/7/2014‬‬
‫דברים‪ ,‬שבת‬
‫חזון‬
‫ו' מנחם אב‬
‫‪19:16‬‬
‫‪20:16‬‬
‫‪20:48‬‬
‫‪2/8/2014‬‬
‫ואתחנן‬
‫י"ג מנחם אב ‪19:10‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪20:42‬‬
‫‪9/8/2014‬‬
‫עקב‬
‫כ' מנחם אב‬
‫‪19:03‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪20:35‬‬
‫‪16/8/2014‬‬
‫ראה‬
‫כ"ז מנחם אב ‪18:56‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪23/8/2014‬‬
‫שופטים‬
‫ד' אלול‬
‫‪18:47‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪30/8/2014‬‬
‫כי תצא‬
‫י"א אלול‬
‫‪18:38‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪6/9/2014‬‬
‫כי תבוא‬
‫י"ח אלול‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪13/9/2014‬‬
‫נצבים‪-‬וילך‬
‫כ"ה אלול‬
‫‪18:20‬‬
‫‪19:16‬‬
‫‪19:52‬‬
‫‪20/9/2014‬‬
‫‪ | 96‬חודש האביב‬
‫זמני המולד‬
‫חודש‬
‫זמן המולד‬
‫ימים‬
‫שבת‬
‫מברכים‬
‫ניסן‬
‫ליל שני ‪ 9‬שעות ו ‪ 981‬חלקים‬
‫יום ג‪1.4.14 ,‬‬
‫תזריע‬
‫אייר‬
‫יום שלישי ‪ 22‬שעות ו ‪ 694‬חלקים‬
‫ימים ד‪-‬ה‪ 30.4.14-1.5.14 ,‬קדושים‬
‫סיוון‬
‫יום חמישי ‪ 11‬שעות ו ‪ 407‬חלקים‬
‫יום ו‪30.5.14 ,‬‬
‫במדבר‬
‫תמוז‬
‫ליל שבת ‪ 0‬שעות ו ‪ 120‬חלקים‬
‫ימים ז‪-‬א‪28-29.6.14 ,‬‬
‫חוקת‬
‫אב‬
‫יום ראשון ‪ 12‬שעות ו ‪ 913‬חלקים‬
‫יום ב‪28.7.14 ,‬‬
‫מסעי‬
‫אלול‬
‫ליל שלישי שעה אחת ו ‪ 626‬חלקים ימים ג‪ -‬ד‪26-27.8.14 ,‬‬
‫ראה‬
‫רשימת מקוואות | ‪97‬‬
‫רשימת מקוואות‬
‫מקוה רמת‪-‬השקמה‬
‫כתובת‪ :‬רח' עזריאל ‪ ,27‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6311256 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.00‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה וחצי‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעה וחצי‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪6.00-8.00‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעה וחצי‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫מקוה רמת יצחק‬
‫רח' עוזיאל ‪ ,5‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6189340 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪5.30-7.30‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫‪ | 98‬חודש האביב‬
‫מקוה רמת‪-‬עמידר‬
‫רח' מבצע עין ‪ ,7‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טל‪6774395 :‬‬
‫* במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪ 6.00-7.30‬בבקר‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫בחורף החל משעה ‪ 11.00‬ועד‬
‫שעתיים לפני כניסת שבת‬
‫בקיץ החל משעה ‪ 11.30‬ועד‬
‫שעתיים לפני כניסת שבת‬
‫מקוה קרית קריניצי‬
‫רח' גילדסגיים ‪ ,12‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪7363014 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.00‬‬
‫שעון חורף‪18.30-21.00 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫ע"פ הזמנה טלפונית מראש‪,‬‬
‫יש להתקשר למקווה בשעות הערב‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעה וחצי‬
‫א‪-‬ה‬
‫אין‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11.00‬ועד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫רשימת מקוואות | ‪99‬‬
‫מקוה רמת אפעל‬
‫רח' החוגה ‪ ,2‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6353919 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪20.00-22.00 :‬‬
‫שעון חורף‪19.00-21.00 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪054-8402835‬‬
‫מוצאי שבת‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪054-8402835‬‬
‫מקוה שכון ותיקים‬
‫שד' העם הצרפתי ‪ ,34‬רמת‪-‬גן‪ ,‬טלפון‪6737482 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22.30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21.00‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫‪ | 100‬חודש האביב‬
‫כשרות רק עם תעודה‬
‫חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר‪ ,‬חייבים להציג במקום בולט תעודת‬
‫כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן‪.‬‬
‫בתעודה חייבים להופיע‪:‬‬
‫‪ ‬שם החנות‬
‫‪ ‬הכתובת‬
‫‪ ‬סוג העסק‬
‫אין כל ערך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתעודה מצולמת‬
‫לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת‬
‫לתעודה שלא נמצאת במקום בולט‪ ,‬כגון במגירה‬
‫לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן‬
‫)שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות(‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫במכולת שאין לה הכשר‪ ,‬יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות‬
‫מוסמכת‪.‬‬
‫לאחרונה החלו גופי כשרות‪ -‬בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות‪ ,‬תוך‬
‫הכשלת הציבור‪ .‬הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות‬
‫הגעלת כלים | ‪101‬‬
‫הגעלת כלים‬
‫הרינו מתכבדים להודיע לציבור כי העמדנו אנשים מוסמכים להגעלת‬
‫כלים לפסח תשע"ד בימים‪:‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬י' בניסן )‪ ,(10.4.14‬יום ראשון‪ ,‬י"ג בניסן )‪,(13.4.14‬‬
‫יום שני‪ ,‬י"ד בניסן )‪(14.4.14‬‬
‫מיקום‬
‫יום‬
‫שעה‬
‫ביהכנ"ס 'דובב עוז'‬
‫רח' הבילויים ‪15‬‬
‫ביהכנ"ס הגדול כיכר רמב"ם‬
‫רח' הרצל ‪47‬‬
‫ביהכנ"ס הגדול 'רמת יצחק'‬
‫שד' ירושלים ‪38‬‬
‫רמת חן ורמת שקמה ע"י המקוה )מצד הגברים(‬
‫רח' עזריאל ‪22‬‬
‫"תפארת שלמה"‬
‫רח' סוקולוב ‪14‬‬
‫בית הכנסת הגדול "נוה יהושע"‬
‫רח' החולה ‪5‬‬
‫בית הכנסת "מנחת חובב"‬
‫רח' השר משה ‪32‬‬
‫מתנ"ס רמת עמידר‬
‫רח' ההגנה ‪41‬‬
‫בית הכנסת "שערי נסים"‬
‫רח' באר אורה ‪17‬‬
‫בית הכנסת "משכן הראל"‬
‫רמת אפעל‪ ,‬רח' החוגה ‪2‬‬
‫חמישי‬
‫ראשון‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫ראשון‬
‫‪12:00-17:30‬‬
‫‪9:00-16:00‬‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫‪ 7:00-9:00‬בוקר‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫ראשון‬
‫‪10:00-17:00‬‬
‫ראשון‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫ראשון‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫ראשון‬
‫‪9:00-17:00‬‬
‫ראשון‬
‫‪12:00-18:00‬‬
‫‪ | 102‬חודש האביב‬
‫לתשומת לבכם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכלים צריכים להיות נקיים לפני ההגעלה‪.‬‬
‫בכלים חדשים צריך להוריד את המדבקות לפני ההגעלה‪.‬‬
‫את הכלים יש להגעיל ‪ 24‬שעות לאחר השימוש בפעם האחרונה‪.‬‬
‫כלי מתכת וסכו"ם חדשים צריכים הגעלה לפסח ולכל השנה‪.‬‬
‫למענה לשאלות הלכתיות‪:‬‬
‫הרב אריה נדב‬
‫‪03-6764130‬‬
‫הרב שמעון בן חיים‬
‫‪052-3626263‬‬
‫הרב ישראל פייגנבלט‬
‫‪054-8436269‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫‪054-4643097‬‬
‫הרב אור חיים טאוב‬
‫‪052-4317391‬‬
‫הרב יחיעם עוזרי‬
‫‪052-2548792‬‬
‫הרב בנימין קופרמן‬
‫‪050-8762313‬‬
‫הרב יצחק בן יוסף‬
‫‪052-2337888‬‬
‫הרב ציון פלח‬
‫‪054-7463601‬‬
‫בברכת חג שמח וכשר!‬
‫מפעילות‬
‫המועצה‬
‫הדתית‬
‫נישואין ומשפחה‬
‫כשרות‬
‫טהרת המשפחה ומקוואות‬
‫תלמוד תורה‬
‫גבאי בית הכנסת‬
‫ועוד היד נטויה‪...‬‬
‫סקירת פעילות‬
‫המועצה הדתית ר"ג‬
‫תושבים יקרים‪,‬‬
‫מהפיכת שירותי הדת אותה הובלתי בחמש השנים האחרונות ממשיכה‬
‫להתפתח כל הזמן‪.‬‬
‫בחצי השנה האחרונה המשכנו במועצה הדתית בשיפור מתמיד של כלל‬
‫השירותים שאנו נותנים לתושבי העיר‪ ,‬בד בבד עם שינוי והתמקצעות‬
‫תהליכי העבודה הפנימיים שלנו‪ ,‬עם שיפור השירות לתושבים‪ ,‬ועם הרחבה‬
‫של סל השירותים והסיוע שביכולתנו לתת לרווחתכם‪.‬‬
‫דווקא בתקופה זו‪ ,‬בה החקיקה הדתית מרימה ראש‪ ,‬וישנם גם ניסיונות‬
‫לפגוע במעמדן של המועצות הדתיות‪ ,‬עד כדי קריאה לסגור אותן‪ ,‬עומדת‬
‫המועצה שלנו בחזית העשייה ומוכיחה כי המועצות הדתיות יכולות להיות‬
‫משמעותיות ורלוונטיות לתושבי העיר‪ ,‬ולתת שירותי דת ברמה גבוהה תוך‬
‫תהליך התמקצעות בלתי‪-‬פוסק‪.‬‬
‫בעמודים הקרובים אציג בפניכם חלק קטן מהפעילויות אותן ערכנו בחצי‬
‫השנה האחרונה‪ .‬תוכלו להיווכח כי המועצה יזמה והפיקה גם אירועים‬
‫שבעבר לא עסקה בהם‪ ,‬וזאת בזכות תהליכי הייעול שמאפשרים לנו זאת‪.‬‬
‫כמו כן המשכנו לייעל ולשכלל את התהליכים הקיימים בנושאם הקלאסיים‬
‫בהם עוסקת המועצה הדתית‪ :‬בניית ותחזוק המקוואות‪ ,‬שיפור מערך רישום‬
‫הנישואין‪ ,‬עולם הכשרות העירוני ועוד‪...‬‬
‫דלתנו פתוחה תמיד לשמיעת רעיונות נוספים‪ .‬אנו מצדנו נשמח להמשיך‬
‫ולשתף עמכם פעולה גם בעתיד‪ ,‬ואנו מצפים ופתוחים ליוזמות מהשטח‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫יהודה סירי‬
‫יו"ר המועצה הדתית‬
‫‪105‬‬
‫‪106‬‬
‫נישואין וחיי משפחה‬
‫סקירת פעילות‬
‫המועצה הדתית ברמת‪-‬גן שמה לה שתי מטרות מרכזיות אל מול עיניה‪:‬‬
‫שכלול כל הפעילות הקיימת כך שתהיה הכי מקצועית‪ ,‬נעימה ויעילה‪ ,‬וכמו‬
‫כן אנו עוסקים בהרחבת הפעילויות בהן אנו תומכים לרווחת הציבור הרמת‪-‬‬
‫גני‪ .‬בעמודים הבאים נציג בפניכם טעימה מן הפעילות שלנו בחצי השנה‬
‫האחרונה במגוון תחומים‪.‬‬
‫מערך הרישום לנישואין‬
‫לפני כחודשיים הפכה המועצה הדתית ברמת‪-‬גן להיות המועצה הדתית‬
‫הראשונה בארץ המאפשרת רישום לנישואין דרך אתר האינטרנט של‬
‫המועצה (‪.)mdrg.org.il‬‬
‫חוק פתיחת איזורי הרישום לנישואין מאפשר לכל זוג להירשם לנישואין בכל‬
‫עיר‪ .‬ממילא הופכת התחרות למשמעותית ביותר‪ ,‬ואנו שמחים להציע לכלל‬
‫תושבי גוש‪-‬דן ליהנות מהמקצועיות והמהירות של תהליכי הרישום ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫תהליך הרישום ברמת‪-‬גן הינו קצר ומהיר גם כך‪ ,‬ועתה אפשר לקצרו עוד‬
‫יותר‪ .‬זוג המעוניין ברישום מהיר ופשוט מוזמן להשאיר את כל פרטיו כבר‬
‫באתר האינטרנט‪ ,‬וכך כשיגיע למשרדי המועצה הדתית יצטרך לבצע רק‬
‫השלמת תהליך בת מספר דקות – וזהו!‬
‫זהו צעד קטן לחתן‪ ,‬אך צעד גדול לרבנות‪...‬‬
‫כחלק מתהליך השיפור של השירות לאזרח עברו עובדי אגף הנישואין‪ ,‬ביחד‬
‫עם שאר עובדי המועצה הדתית השתלמות מקצועית בנושא תקשורת בין‪-‬‬
‫אישית‪ ,‬קבלת קהל ושירות לקוחות‪ .‬ההשתלמות הועברה על‪-‬ידי נדב רט‪,‬‬
‫יועץ ארגוני המלווה את המועצה במגוון נושאים‪.‬‬
‫מכירים זוגות שהתארסו זה עתה?‬
‫המליצו להם להירשם בקלות‬
‫ובנוחות באתר האינטרנט של‬
‫המועצה הדתית רמת‪-‬גן!‬
‫בין איש לאשתו‬
‫כידוע‪ ,‬עוסקת המועצה לא רק ברישום טכני לנישואין כי אם גם בהסברה‬
‫והדרכה הלכתית וזוגית‪ .‬כמובן שגם תהליך ההדרכה משתנה ומותאם לאופי‬
‫הזוגות המגיעים להינשא ולאורח החיים התרבותי שלהם‪.‬‬
‫במטרה לרומם את מעמד הנישואין הוצאנו לפני מספר חודשים חוברת‬
‫מאמרים בשם 'בין איש לאשתו'‪ .‬בחוברת שני מאמרים העוסקים בזוגיות‬
‫ובניית הבית היהודי‪ .‬המאמרים נכתבו על–ידי הרב יהושע שפירא (ראש‬
‫ישיבת ההסדר בר"ג)‪ ,‬ועל‪-‬ידי הרב אלישיב קנוהל (מחבר הספר 'איש‪-‬אשה‬
‫העוסק בהלכות אלו)‪ ,‬והיא נערכה על‪-‬ידי הרב אור חיים טאוב‪ ,‬רב קהילת‬
‫'נהורא' במרכז העיר‪.‬‬
‫בנוסף ערכנו במועצה‬
‫סדנת זוגיות אליה הוזמנו‬
‫זוגות שנרשמו לנישואין‬
‫בר"ג בחודשים האחרונים‪.‬‬
‫הסדנה הועברה על‪-‬‬
‫ידי הרב יונתן נמדר‪,‬‬
‫המרצה בתחומי הזוגיות‬
‫מזה מספר שנים‪ ,‬ותכני‬
‫הסדנה עסקו בפיתוח‬
‫הקשר והתקשורת הזוגית‬
‫כמפתח להצלחת חיי‬
‫הנישואין‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪108‬‬
‫כשרות‬
‫תעודות כשרות חכמות‬
‫גם אגף הכשרות נוטל חלק בהשתכללות הטכנולוגית‪ ,‬והשיק בחודשים‬
‫האחרונים "תעודות כשרות חכמות" לבתי העסק בעיר‪ .‬תעודות הכשרות‬
‫החכמות מכילות בתוכן ברקוד המיועד לסריקה באמצעות טלפונים חכמים‬
‫(סמארטפונים)‪ ,‬ובעלי טלפונים אלו יכולים לסרוק את הקוד ולוודאי כי‬
‫התעודה אכן בתוקף וההשגחה לא הוסרה מבית העסק לאחרונה‪.‬‬
‫וגם משגיחים חכמים‪...‬‬
‫באגף הכשרות מאמינים כי גם ציבור המשגיחים צריך לקבל הדרכות והכשרות‬
‫לאורך כל הדרך‪ ,‬וזאת בכדי להישאר מעודכנים בהלכות המתחדשות‪ ,‬וגם‬
‫בנהלי העבודה ובמחויבות שלהם לציבור‪.‬‬
‫לצורך השמירה על הידע הכללי‬
‫בנושאי כללות עורכת המועצה‬
‫שני מפגשים קבועים ‪ -‬לפני‬
‫פסח ולפני ראש השנה ‪ -‬כדי‬
‫לעדכן ולרענן את המשגיחים‬
‫בכללים ובהלכות‪ .‬מלבד מפגשי‬
‫עדכון אלו ערכה המועצה‬
‫לראשונה‪ ,‬גם כנס מקצועי נרחב‬
‫לכלל משגיחי העיר‪ .‬בכנס אותו‬
‫הוביל הרב מנחם מנשה‪ ,‬מנהל‬
‫אגף הכשרות‪ ,‬שמעו המשגיחים‬
‫במשך יום שלם הרצאות מרתקות‬
‫במגוון תחומים מעולם הכשרות‪:‬‬
‫הרב יעקב אריאל עסק בהלכות‬
‫בישול ישראל‪ ,‬הרב יהודה עמיחי‬
‫סקר את תחום החרקים במזון‬
‫ובירקות העלים‪ ,‬הרב אהרן כ"ץ‬
‫עסק בדיני יין מבושל בימינו‪ ,‬והרב‬
‫שמואל אליהו סיים ובירך את‬
‫כל המשגיחים שימשיכו לעמוד‬
‫על משמר הכשרות העירוני‪ .‬אין‬
‫ספק כי היה זה יום מרומם ומרתק‬
‫שעזר להתמקצעות המשגיחים‪.‬‬
‫מקוואות משוכללים‬
‫הבטחנו וקיימנו!‬
‫גם המקווה לגברים‬
‫ברמת יצחק עובר‬
‫שיפוץ בימים אלו‪,‬‬
‫להיפתח‬
‫ואמור‬
‫הטובלים‬
‫לנוחות‬
‫בתוך זמן קצר‪.‬‬
‫המקווה החדש ברמת השקמה מצטרף למקווה ברמת עמידר ונותן פתרון גם‬
‫לטובלות בעלות מגבלות פיזיות‪ ,‬ובזה רמת‪-‬גן הופכת לעיר בה שני מקוואות‬
‫נגישות מתוך כ‪ 30-‬מקוואות בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫טהרת המשפחה ומקוואות‬
‫לפני מספר חודשים נפתח המקווה החדש ברמת השקמה‪ .‬המקווה החדש‬
‫משופץ בסטנדרט גבוה הן ברמה הפיזית והן ברמה ההלכתית‪ .‬מבחינת‬
‫הלכתית הוא הותאם‬
‫חב"ד‬
‫לשיטת‬
‫בנושאי‬
‫המחמירה‬
‫ועתה‬
‫מקוואות‪,‬‬
‫הוא יכול לשמש‬
‫תושבי‬
‫כלל‬
‫את‬
‫המקפידים‬
‫העיר‬
‫על חומרא זו‪ .‬את‬
‫יופיו של המקווה‬
‫אנו לא יכולים לתאר‬
‫במילים‪ ,‬אך התמונה‬
‫המצורפת תסיע לכם‬
‫לדמיין‪...‬‬
‫‪109‬‬
‫‪110‬‬
‫תלמוד תורה‬
‫ותלמוד תורה כנגד כולם‬
‫בחודשים האחרונים המשכנו בייזום וארגון של סדרות הרצאות תורניות‬
‫לציבור הרחב‪ .‬סדרות אלו נוחלות הצלחה רבה מעבר למצופה‪ ,‬ומושכות‬
‫מאות אנשים אל בתי הכנסת המארחים את השיעורים‪.‬‬
‫סדרת הרצאות ראשונה עסקה‬
‫ברפואה על‪-‬פי משנת הרמב"ם‪.‬‬
‫סדרה זו כללה הרצאות מרתקות‬
‫שהועברו על ידי פרופ' חיים גמליאל‪.‬‬
‫פרופ' גמליאל הינו חוקר סרטן‬
‫ומומחה לתזונה קלינית ואונקולוגית‬
‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ראש מכוני‬
‫רות"ם למחקר בירושלים וחוקר בכיר‬
‫במכון מש"ה למשנת הרמב"ם‪ .‬לא‬
‫בכדי כל אחת מהרצאותיו מילאה‬
‫את אולם האירועים הגדול שבבית‬
‫הכנסת 'מרום נווה' במאות אנשים‬
‫שהאזינו קשב רב לדבריו‪.‬‬
‫לטובת אותם שלא זכו להגיע‬
‫לשיעורים צירפנו לחוברת זו מאמר‬
‫המסכם חלק מהדברים המרתקים‪.‬‬
‫סדרת ההרצאות השנייה עסקה בשיעורי הכנה‬
‫לפורים אשר הועברו בבית הכנסת ברמת‪-‬חן על ידי‬
‫הגברת אפרת הולנדר‪ .‬מעל ‪ 100‬משתתפות שמעו‬
‫סקירה היסטורית על התקופה בה התרחש סיפור‬
‫מגילת אסתר‪ ,‬על יחס הפרשנים לדמויותיהם‬
‫של אחשוורוש‪ ,‬אסתר ומרדכי‪ ,‬ועל המשמעויות‬
‫השונות של המגילה לימינו‪.‬‬
‫את הפעילות ארגן במסירות‪ ,‬במקצועיות‬
‫ובהצלחה מרובה מר עדי דואדי‪ ,‬ועל כך נתונה לו‬
‫התודה והברכה‪.‬‬
‫גבאי בית הכנסת‬
‫מנהיגי ציבור‬
‫המועצה הדתית רואה בגבאי בית הכנסת מנהיגי ציבור של ממש‪ .‬גבאים אלו‪,‬‬
‫הדואגים לילות כימים לבתי הכנסת ללא לאות וגם ללא תמורה מהווים שליחי‬
‫ציבור לכל דבר שבקדושה ועוזרים לנו בקשר עם כלל המתפללים בעיר‪.‬‬
‫בחודש האחרון סייעו לנו הגבאים בעריכת מגבית ה'קמחא דפסחא' השנתית‪.‬‬
‫במגבית השנתית נאסף סכום כסף גדול‪ ,‬אשר חולק לנזקקי רמת גן‪ .‬חשוב‬
‫לנו לציין כי כל פעילות גמ"ח הקמחא דפסחא נעשית בהתנדבות‪ ,‬כל הכסף‬
‫שנתרם עובר הלאה לנזקקים‪ ,‬ובתי הכנסת שתורמים ומשתתפים במגבית‬
‫אף מקבלים קדימות במתן רשימות נזקקים במידת הצורך‪.‬‬
‫לחיזוק מעמד הגבאים‬
‫המסורים‪ ,‬יזמה המועצה‬
‫הדתית טיול גבאים למצדה‬
‫בתחילת חודש אדר‪ .‬בסיור‬
‫זה למדנו על מסירות נפשם‬
‫של ישראל‪ ,‬חזינו בנופי‬
‫ארצנו המדהימים וכמובן‬
‫התגבשנו יחד כחבורה‬
‫מאוחדת של שליחי ציבור‬
‫נאמנים‪ .‬בטיול השתתפו‬
‫עשרות רבות של גבאי בתי‬
‫הכנסת בעיר‪ ,‬וכולם ציינו‬
‫פה אחד את שמחתם על‬
‫עצם המחשבה להוציא‬
‫לפועל טיול כזה‪ ,‬שמוכיח‬
‫את הערכתה של המועצה‬
‫לפועלם במשך כל השנה‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪112‬‬
‫ועוד היד נטויה‪...‬‬
‫ועוד היד נטויה‬
‫‪ ‬פרס המועצה הדתית לספרות התורנית – לפני מספר חודשים הכרזנו‬
‫על פרס המועצה הדתית לספרות תורנית‪ ,‬וקראנו לתושבי רמת‪-‬‬
‫גן שכתבו ספרים תורניים בשנים האחרונות להגיש את ספריהם‬
‫להשתתפות בתחרות‬
‫זו‪ .‬שמחנו לקבל כמות‬
‫נכבדה של ספרים‬
‫אלו‬
‫בימים‬
‫אשר‬
‫נמצאים אצל וועדת‬
‫בערב‬
‫השופטים‪.‬‬
‫חג השבועות נערוך‬
‫בעזרת ה' טקס ובו‬
‫נעניק את הפרסים‬
‫לספרים שייבחרו‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת ספר תורה לאבלים – בימים אלו נשלמות‬
‫ההכנות להכנסת ספר תורה אשר ישכון במשרדי‬
‫המועצה הדתית ברמת‪-‬גן‪ .‬ספר התורה נתרם על‪-‬ידי‬
‫תושב העיר‪ ,‬ר' משה הלוי לעילוי נשמת בנו‪ ,‬וישמש‬
‫אבלים תושבי בעיר אשר יוכלו לשאול את ספר התורה‬
‫לביתם למהלך תקופת השבעה‪.‬‬