תקציר הכנס Art as Therapy - בית הספר לעבודה סוציאלית
Transcription
תקציר הכנס Art as Therapy - בית הספר לעבודה סוציאלית
בשיתוף י.ה.ת האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה Art as Therapy כנס הכולל הרצאות ,סדנאות ,תערוכה והצגה אוטוביוגרפית ביה"ס לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת תל-אביב יום א' 4.7.2010 חוברת תקצירים ועדה מדעית: הוד אורקיבי ,ד"ר אפרת הוס ,ד"ר אורית ויסמן ,אילנה לח ,רונן קובלסקי ,ד"ר דן שרון , אוצרת התערוכה :יעל בר לב יו"ר הכנס: ד"ר רונן ברגר ,חנה שריברין פרולוג... התהליך היצירתי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול .כמו הטקס הקדום כך גם הדרמה תרפיה ,הטיפול בתנועה ,במוסיקה ובאומנות זקוקים לתהליך המחקר היצירתי ולביטוי האקספרסיבי כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים .אף על פי שבראשית דרכן התייחסו התרפיות בהבעה ויצירה לתהליך היצירתי כאל "לב הטיפול" ,בשנים האחרונות ,עם תהליכי האקדמיזציה ,חלה תנועה לגישה שמתייחסת ליצירה כמדיום התערבותי נוסף לטיפול שעיקרו מילולי .העבודה בתוך המדיום האומנותי שבליבו פיתוח היצירתי פינתה מקומה למילים ולתובנה. כנס זה מעלה מחדש למודעות את הפוטנציאל המרפא של התהליך היצירתי והאומנות .הוא מדגיש את כוחות הריפוי הקיימים בתהליכי היצירה במדיומים השונים של האומנות ואת הדרך בה ההחלמה ,ההתפתחות והריפוי יכולים להתרחש דרכה ,ללא מילים... ההיענות של אנשי המקצוע הרבים שמציגים בכנס – בהרצאות ,סדנאות ,תערוכה ומופע משקפים את היישומים המגוונים והרבים של הטיפול היצירתי ,בחדר ובטבע. גם היענותה של אוניברסיטת תל-אביב ,היחידה ללימודי המשך בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל לקיום הכנס ולפתיחת לימודי המשך בתחום ,מצביעה על ההכרה האקדמית המכובדת שהתחום ואנשיו זוכים לה ואת הפוטנציאל העתידי שלו. אנו מזמינים אתכם לחלוץ נעליים ,להפשיל שרוולים ,להתרווח בכיסא ולהצטרף למסע... מסע שנע בין המציאות לדמיון ,הגוף והמילה ,האומנות ,הדת והמדע. בברכת ישר כוח וART AS THERAPY ... בברכה, יו"ר הכנס ד"ר רונן ברגר חנה שרברין מנהל תכנית הטבע-תרפיה והתכנית ללימודי המשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך והשתלמויות בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב . ronenbw@gmail.com סגנית יו"ר י.ה.ת– . האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה hannah@share-a-brain.com תודות... אנו רוצים להודות למספר אנשים שבלעדיהם הכנס לא היה יוצא לפועל. • לצוות היחידה ללימודי המשך והשתלמויות ,ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, באוניברסיטת תל-אביב :אמנון דרורי ,שמעון עטיה ,אורן דוד פור ,אהרון יחזקאל ,הדר גליקמן, ודניאלה בראונשטיין גרוס .באופן מיוחד להודות לצוות המשרד :אביבית גיל נדלר ,מיכל שביט, ועידית קארו ולמנהלת היחידה טלי אור ,על התמודדותם המופלאה עם הטרחה הרבה שהפקת הכנס היצירתי והמורכב הזה זימנה ,ועם מרכיבי האישיות האימפולסיביים והספונטניים של היו"ר שלו -רונן ... • למאירה ברגר ,אמו של רונן ,על העזרה הרבה לקראת הכנס ועל עריכת חוברת התקצירים בפרט . • לחווה קמרנסקי ,מזכירת י.ה.ת . • לוועדה האקדמית של הכנס :רונן קובלסקי ,הוד ארקיבי ,אורית ויסמן ,ד"ר אפרת הס, ד"ר דן שרון ואילנה לח. • לענת מנדלסון-מכנס ,על העזרה בהכנת ההצגה -קולאג' האוטוביוגרפיות • לאוצרת התערוכה של הכנס – יעל בר לב • לכל המציגים שלוקחים בו חלק – בהרצאות ,בסדנאות ,בתערוכה ובהצגה . תודה רבה... תוכן עניינים מאמר פותח" :בחזרה לטקס" -הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים 1 בטיפול יצירתי )מאמר שנכתב לכנס( הרצאת מליאה ART AS THERAPY :הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת 14 וציר מרכזי לטיפול פאנלים )הרצאות( פאנל :1ילדים ונוער בריקוד ומקצב הרצאה :1בקצב מיומנה – תרפיה במוסיקה ,תיפוף ומקצב עם קבוצות בני נוער הרצאה :2טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי :מודל לעבודה קבוצתית עם בני נוער פאנל :2מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה הרצאה :1טיפול באמנות עם פדוי שבי הרצאה :2בובות או לא להיות פאנל :3פרפורמנס בבית החולים הרצאה :1הליצן שלי חופשי – התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואה עם אנשים שמאושפזים בבית חולים הרצאה :2מיפן ועד אפריקה – בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית בבתי חולים פאנל :4האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו מתקיפה מינית הרצאה :1התשמע קולי – דרמה תרפיה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל מגור" הרצאה :2משברים ליצירה – אמנות כמרפא ,בבית לצעירות נפגעות תקיפה מינית פאנל :5שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגישה ומגבלה פיזית הרצאה :1יצירת רוק – טיפול במוסיקה ,באדם עם פגיעת ראש קשה הרצאה :2מוסיקה ,קול ותנועה כמרפא לאנשים המתמודדים עם פרקינסון הרצאה :3פעוטות חרשים עם שתל וטיפול במוסיקה – הייתכן?... פאנל :6ילדים ,יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי הרצאה :1פרספקטיבה תלת-שנתית מטיפול בשילוב אמנויות וטבע עם ילד שהפך לנער הרצאה :2תרפיה בפיסול סביבתי עם נוער בסיכון הרצאה :3לפגוש את האמן – האופן שבו המפגש עם האמן ותהליכי עבודתו תורמים לביטוי העצמי וליצירתיות הילדים והקהילה הבית-ספרית פאנל :7לצד המוות – שירה ,צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה הרצאה :1שירה וטבע בצל הסרטן הרצאה :2פוטותרפיה – יצירתיות מהולה בחמלה פאנל :8היצירה כציר התבוננות ואבחון הרצאה :1מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות ויישומיה בהדרכה הרצאה :2ציור דימויים כפרספקטיבה להתבוננות ביחסים בינאישיים 15 17 19 21 23 26 29 31 פאנל :9האמנות משמיעה קולות מושתקים הרצאה :1הנערים השקופים מתמלאים בצבע – טיפול באמנות עם נערים שעוסקים בזנות הרצאה :2בטרם יתהוו המילים – ציורים וצבעים "מדברים את הקושי" של נשים הסובלות מהפרעות אכילה הרצאה :3היצירה כתרפיה – והתרפיה כמעשה יצירה .מתוך עבודה שנעשתה עם פגועי נפש במרכז קהילתי בערד פאנל :10החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד? הרצאה :1חדר שמסביר את עצמו – יחידת מתבגרים ,בית חולים איתנים ,ירושלים הרצאה :2הגשר לקשר – על היצירה שנעשית על ידי חולים ומטפלים במפגשים טיפוליים בסטודיו הפתוח שבבית החולים – בית חולים זיו ,צפת הרצאה :3להרגיש קיים ומיוחד – על ניראותם והתגלותם של חולים כרוניים דרך אמנותם -בית חולים פרדסיה ,לב השרון כיתות אמן )בוקר( 33 36 39 כיתות אמן :1אימפרוביזציה בתנועה – מרחב חקירה וביטוי אישי כיתת אמן :2מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו בתיאטרון סדנאות סדנה :1 סדנה :2 סדנה :3 סדנה :4 סדנה :5 סדנה :6 46-41 חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות .סדנה בטיפול בתנועה צבעי הנפש – הפיכת התובנה הפסיכולוגית להתערבות באמנות פלסטית כשגוף מוגדר באור – סדנה בטיפול בתנועה התהליך היצירתי בטיפול באמנויות – הידע העיוני והידע החווייתי האמנות כציר להבין ולפרש תהליכים בטיפול יצירתי ציור מקרה – סדנה שמדגימה את המונחים "ציור מקרה" ותופעת המטופל המיוחד סדנאות וכיתות אמן מתמשכות 55-47 כיתת אמן :3דיאלוגים בתנועה ומגע – סדנת קונטקט אימפרוביזציה כיתת אמן :4מפגש "בין אחרים" במרחב התיאטרוני – סדנת תיאטרון קהילתי גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך סדנה :7 סדנה :8 – Good and / or Rightאתיקה בטיפול באמנויות סיפור יונה כמטאפורה לחיפוש חלקים אבודים של הנפש – סדנה בדרמה סדנה :9 תרפיה סדנה :10מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת היכרות עם תחום הטיפול במוסיקה סדנה 11בטבע :כשהטיפול באמנויות יוצא לטבע .טבע-תרפיה בפארק הירקון סדנה 12בטבע :בית בטבע – סדנת טבע-תרפיה בפארק הירקון סדנה 13תיאטרון פלייבק :הטקס ,ההופעה והמעבר בין התפקידים ,כמקדמים תהליך אישי וקבוצתי מרפא התערוכה :שפת המטפל היא אמנות 56 קולאג' אוטוביוגרפי :מפגש תיאטרוני אינטימי 57 בחזרה לטקס :הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים בטיפול יצירתי ד"ר רונן ברגר תקציר: מאמר זה יציג כיצד התפיסה והמודל הטקסי ) (Ritualיכולים להוות מסגרת לטיפול יצירתי שפועל בחוויה ושנשאר בה ללא פרשנות או עיבוד מילולי -קוגניטיבי .באמצעות שני תיאורי מקרה והתייחסות למונחים רלוונטיים הוא ידגיש כיצד החוויה הגופנית-יצירתית ושילוב האומנויות יכולים להוות ציר מרכזי בטיפול הפועל דרך תהליכים הקשורים לאונה הימנית של המוח ,בדרך א-לוגית ושמעבר למילים. מילות מפתח :טקס ,שילוב אומנויות ,דרמה תרפיה ,טיפול בתנועה ,טיפול באמנות חזותית ,גשטלט, עבודה קבוצתית. המאמר נכתב עבור הכנס AS THERAPY ,ARTאוניברסיטת תל-אביב4.7.2010 , הקדמה: התהליך היצירתי-אומנותי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול .המשחק והמגע בחומר והחוויה הלא-מילולית מחזקים את החיבור לדמיון ,לגוף ולרגש – ערוצי ריפוי חשובים .הם עוקפים הגנות קוגניטיביות ומרחיבים את הדפוסים והפרספקטיבה על החיים ,בזמן שהתהליך היצירתי והחוויה האסטטית עוזרים לפתח גמישות ולהתחבר לתקווה )חזות ושגב-שהם(2004 , ).(Berger, 2009; Chaiklin & Wengrower, 2009; Jennings, 1992; Lahad, 2002; Rubin, 1984 תהליכי ריפוי אלו מתבססים על תהליכים א-לוגיים לא-מילוליים הקשורים לחלקו הימני של המוח. הם קשורים ומופעלים באמצעות החוויה ולא דרך המילים והתובנה .כמו הטקס הקדום כך גם הטיפול בתנועה ,הדרמה תרפיה ,הטיפול במוסיקה ובאומנות החזותית זקוקים ותלויים בחקר היצירתי-משחקי ובביטויו האקספרסיבי כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים ) .(Jennings, 1992,1998; Jones, 1996; Lahad, 2002; McNiff, 1992; Zinker, 1977בראשית דרכן התרפיות בהבעה ויצירה התייחסו לתהליך היצירתי כ"לב הטיפול" ,אך בשנים האחרונות ,בד בבד עם תהליך האקדמיזציה והניסיון של "הטיפול בהבעה ויצירה" לקבל הכרה ממסדית ,נראה כי חל פיחות במקומה המרכזי של האומנות בטיפול היצירתי והתחזקות הגישה המתייחסת אליו )רק( כמדיום נוסף בתוך טיפול שעיקרו מילולי. במאמר אנסה להציג את הפוטנציאל של התפיסה והמודל הטקסי כמסגרת להבניה ,לפיתוח ולתחזוקת תהליכי טיפול יצירתי שפועלים דרך החוויה ונשארים בה .באמצעות שני תיאורי מקרה מעבודה עם סטודנטיות בתוכניות הכשרה למטפלים והתייחסות לשאלונים שניתנו לאחריה אראה כיצד מודל וגישה חווייתית זו יכולים להכיל תהליכי התפתחות וטרנספורמציה מורכבים )ולפעמים כאוטיים( ולארגן את משמעותם בתוך הגוף והחוויה ,ללא צורך בפרשנות או עיבוד מילולי- קוגניטיבי .באמצעות כתיבה נרטיבית ותיאורית אנסה להדגים את הפוטנציאל המרפא העצמאי של התהליך היצירתי והחוויה הגופנית-דמיונית-יצירתית .אנסה להראות את האופן שבו השילוב של המדיומים השונים של האומנויות )דרמה ,תנועה ,אמנות חזותית ,מוסיקה וסיפור( והמעבר ביניהם יכול לקדם את התהליך ולפתוח אותו לערוצים נוספים )גישת האינטר-מודל( ) .(McNiff, 1992, Rubin, 1984; Zinker, 1977תוך שיתוף במחשבות ורגשות שעלו בי במהלך 1 העבודה אדגיש את תפקידיה המיוחדים והחשובים של הקבוצה בעבודה שכזו ואת ההכרחיות של אמונת המטפל בתהליך עצמו ובמוכנותו לקחת את הסיכון ולהאמין כי השביל המסתתר בנוף הסבוך יתגלה .הגישה שאציג במאמר אינה מנוגדת לאף אחת מהגישות האחרות המוזכרות .יחד עם זאת היא מציעה גישת עבודה נוספת שיכולה להרחיב תהליכים טיפוליים ולקדם אותם בכיוונים נוספים. הטקס כמסגרת טיפולית בתרבות השבטית והמסורתית שחיה מתוך תפיסה דתית וקולקטיבית הטקס היווה את המסגרת הקונספטואלית והיישומית שעזרה ליחיד ולקבוצה לעבור משלב ומעמד חברתי אחד לאחר ,להחלים ממחלה או מצוקה פיזית-רגשית ולהשלים עם סיפורי חיים ורגשות קשים .הטקס יצר מסגרת סימבולית ויצירתית בתוך מרחב נפרד מוגדר ,מרחב מקודש ) ,(sacred spaceשעזר ליחיד ולקבוצה להתמודד עם תופעות מגוונות הקשורות בחוסר שליטה ואי ודאות ) .(Penzik, 1994; Turner, 1986הטקס התקיים במסגרת קבוצתית כשחברי הקבוצה משמשים כמשתתפים פעילים וכקהל .הוא התבסס על החוויה היצירתית-אומנותית-קתרטית ונוהל והתקיים בעזרת השאמאן .תפקידו וכוחו של השאמאן נבעו לא רק מתיפקודו כ"פרפורמר ובמאי" בעל תפקיד מרכזי בקיום ובניית הטקס אלא גם בסגולות המטה-פיזיות והרוחניות שקיבל יחד עם כניסתו לדמות ולמרחב הטקסי .האמונה הדתית-סימבולית שעיגנה את חווית כל המשתתפים ,השימוש בסמים ,כמו גם אישיותו המיוחדת וההכשרה שעבר עזרו לו להתחבר עם כוחות מטה-פיזיים ומיסטיים שבעזרתם עזר לטרנספורמציה ולריפוי להתרחש )מגד ;1998 ,שוורצמן .(2007 ,בנוסף לתפקידי הטקס שפורטו קודם נראה שהמכלול החוויתי שכלל והמסגרת האמונית-דתית שלו עזרו ליחיד ולקבוצה ליצור חוויה של סדר ,רצף ושליטה בעולם )שנתפס( כאוטי ומפחיד .הוא יצר חווית אחדות בין-אישית עם הטבע והיקום ובכך סיפק ליחיד ולקבוצה משאבי התמודדות חשובים. אנתרופולוגים רבים כתבו על המשמעויות הטיפוליות הנרחבות של הטקס ) .(Eliade, 1959; Levi-Strauss, 1980; Turner, 1986גם מטפלים רבים התייחסו למרכיבים המרפאים הנרחבים שיש לטקסים בתוך הטיפול המודרני ואת יכולתם לעזור לאנשים להתמודד עם אובדן ומשבר בפרט )2009 Lahad, & Berger ;2009 Berger, ;1999 Al-Krena, ; .(Berger & McLeod, 2006; Van Der Hart, 1983אחרים התייחסו לטיפול כולו ,על הסטינג וההתנהגויות החוזרות ונשנות שהוא כולל ועל השפה הסימבולית שלו ונפרדותו מחיי היומיום ,כסוג של טקס מודרני שבא לענות על אותם צרכים בסיסיים ואוניברסאליים ועל כאלו הקשורים בהתמודדות ובקשר עם הגדול ממנו ) .(Al-Krena, 1999; Rowan, 2005; West, 2002יחד עם זאת נראה שהראשונים שהתייחסו לטקס ,על מאפייניו החווייתיים והתיאטרליים ,הקבוצתיים והמטה פיזיים כמסגרת וציר מרכזי לטיפול היו חלוצי הטיפול בהבעה ויצירה .סו ג'נינגס ,אנתרופולוגית, שחקנית וממייסדות הדרמה תרפיה מתייחסת לקשר שבין הדרמה תרפיה והטקס ואומרת" :העבודה של אמני תיאטרון כמו גם עבודת האנתרופולוג והמטופלים תורמת להבנה כי הדרמה תרפיה כמודל )טיפולי( מתבססת על הטקס )המסורתי( .מודל זה צריך ליצור הצהרה מטה-פיזית כמו גם פיזית על חולי ובריאות .הוא מדגיש את הדיאלוג בין חלקי האישיות השונים ואת האינטראקציה בין הממד הפיזי והמטה-פיזי דרך הדמיון והמעשה הדרמטי") .תרגום חופשי . (Jennings 1995, pp:93 ,תפיסה דומה לזו של ג'נינגס מתבטאת בקונספטים הבסיסיים של הדרמה תרפיה ,כגון המציאות הדרמטית, המרחב הפנטסטי ועקרון ההרחקה ) (, Jennings, 1995, 1998; Lahad, 2002ובגישת העבודה הכללית 2 של הדרמה תרפיה שמשלבת טקסים ומתבססת על המודל הטקסי כציר עבודה מרכזי ) & Chaiklin .(Wengrower, 2009;Grainer, 1995; Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996 הגישה הטקסית מתבטאת גם ביתר תחומי הטיפול בהבעה ויצירה ,בקונספטים תיאורטיים ובמודלים יישומיים שלהם ) .( McNiff, 1992; Rubin, 1984; Stromsted, 2009 חשוב לציין כי התפיסה והמודל הטקסי שונים מהטיפול הפסיכולוגי המילולי ,לא רק בדרך החווייתית שבה הם פועלים כשהם שמים במרכז את החוויה היצירתית – גופנית – דמיונית אלא אף בתפיסה הקונספטואלית של הטיפול עצמו ושל ההתייחסות ל"מה מרפא בו" .הם אינם מתרכזים בתהליכים שקשורים בקשר הבין-אישי או בתהליכים הקשורים לתובנה ) (insightולמודעות ,אלה הקשורים לאונה השמאלית של המוח ,אלא בתהליך היצירתי ו/או קתרטי עצמו .הם מתבססים על תהליכים א-לוגיים וספיראליים הקשורים לאונה הימנית של המוח ,תהליכים שמדברים את שפת הדימויים ,המטפורות ,הצורות )(images והתחושות ולא את שפת המילים והקוגניציה ) ;Chaiklin & Wengrower, 2009; Grainer, 1995 ; .(Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996; McNiff, 1992; Rubin, 1984כך הפרקטיקה של הטיפול בהבעה ויצירה מתייחסת ומעגנת את עצמה בתיאוריות שמדגישות את הפוטנציאל המרפא של המשחק והתהליך היצירתי ואת האופן בו פיתוח הדמיון והקשר עם הגוף תורמים להתפתחות האישיות ולהחלמה .ניתן להדגים גישה זו באמצעות מודל הגש"ר מאח"ד שאינו מתמקד בניסיון לפתור קונפליקט פסיכולוגי או ליצור תובנה אלא לפתח ולהרחיב את הקשר והיכולות הקשורים לגוף ,לקוגניציה ,לרגש ,לאמונה וליכולות החברתיות ) .(Berger & Lahad, 2008על-פי תפיסה זו, פיתוח זה ירחיב את כישוריו הכלליים של האדם ויעזור לו לצקת משמעות לחייו ,לפתור קשיים ולהתמודד עם משבר וקושי .לאור התהליך שתיארתי בתחילת המאמר ,של המעבר משימוש באומנות כציר מרכזי בטיפול ,לכזה שהופך להיות עוד מדיום בתוך טיפול שעיקרו מילולי ומבוסס תובנה ,חשוב לי להדגיש כי מחקרים מתחום הטראומה מגלים כי חלק ניכר מזיכרוננו נאגר בחלקו הימני של המוח ,זה שמדבר דימויים ,תחושות ,צורות ) ,(imagesומטפורות .כדי לגעת ,לעבוד, לשחרר ולרפא אותם יש צורך לדבר בשפתם הלא-מילולית )להד וברגר ;2010 ,להד ,דורון ,אילון, קפלנסקי ולייקין ;2009רוס .(2008הבנה זו מדגישה את הפוטנציאל החשוב שיש לשימוש באומנות ולמעבר בין המדיומים השונים שלה בטיפול בכלל ובכזה שמתמקד בטראומה בפרט. לאור תהליך זה ולקראת הכנס ART AS THERAPYאנסה בעזרת שני תיאורי מקרה להמחיש כיצד המודל הטקסי יכול להוות בסיס להבניית וקיום תהליכי שינוי והתפתחות שפועלים בתוך החוויה היצירתית ונשארים בתוכה, במרחב הפנטסטי )2002 (Lahad, ובמרחב הדרמטי ) (Jennings,1998ודרך השילוב והמעבר בין המדיומים השונים של האומנויות .שני המקרים שאציג ידגימו יישומים אפשריים של תפיסתי ויציגו מורכבויות שדרך עבודה זו יכולה לכלול. תיאור מקרה :1איך שיר נולד... יוני ,2009שמונה עשר נשים בגילאי ,60-30כולן מטפלות שבאו לתוכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" שבמרכז שילוב ,כדי ללמוד כיצד ניתן לתת לגוף יותר מקום בטיפול נפגשות איתי עכשיו ,בקורס "מהמילה אל הגוף ומהגוף למילה" ,כדי ללמוד כיצד ניתן להיעזר בעבודה גופנית-תנועתית-קולית כדי לגעת ולחלץ סיפורים טרום ו/או א-מילוליים מהגוף ובהמשך בעזרת היצירה והמטפורה לתת להם מילים ומשמעות מיטיבה .כל המשתתפות מכירות כבר את דרך עבודתי האינטר-מודלית והטקסיות, הדוגלות בכך כי רב הנסתר על הגלוי וכי הדרך מתגלה מתוך ההתנסות והתהליך עצמו .חלקן 3 שמחות ,חלקן סקרניות וחלקן חוששות ...אני מתבונן בהתמקמותן בחדר ,בחיבוקים ההדדיים ובהיצמדותן לשולחן הכיבוד ולכיסא .אני קולט את הדינמיקה ההססנית ומחליט לפתוח בעבודה גופנית ולא בשיחה .מזמין אותן להניח את כוסות השתייה בצד ,לחלוץ נעליים ולהתחיל ללכת בחדר .ברקע נשמע קולה המתנגן של דיווה פרמל ) (Deva Premalששרה מנטרות הודיות ואני מזמין אותן לומר אחת לשנייה שלום ,ללא מילים ,דרך הגוף ,בג'סטה ובמגע .לאט לאט הדיבורים נפסקים ואמירת השלום הופכת למפגש אצבע בכף יד ,ראש בכתף ,יד בבטן .אני מבקש מהן להמשיך ולפגוש את עצמן בתנועה ,לעבור על כל חלקי הגוף ולומר להם "שלום ,מה שלומך"? כך ,תוך התייחסות לקונספט של כוכב הים ) (star fishמה Bainbridge-Cohen, 1993; Hartly ) Body Mind Centering (1995ובעזרת שימוש בדימויים ) (Lahad, 2002אני מבקש לדמיין את הידיים ,כפות הרגלים, הקודקוד והזנב כמברשות גדולות וטבולות בצבע ,כך שכל תנועה שנעשית משאירה על הרצפה, באוויר או על חבר חותם או ציור .הדימוי עוזר להן להשתחרר ולהיכנס למרחב התנועתי-יצירתי כאשר התנועה בחלל נעשית גדולה ומשוחררת יותר .אני מזמין אותן לעצום עיניים ולרקוד את הריקוד הראשון שלהם ,להיום .אצל חלק הוא גדול ומתפרש ואצל אחרות ,הוא קטן ופנימי ,בקושי נראה .לקול המנטרה אני מזמין אותן להוסיף לריקוד גם קול ,להצטרף לניגון שחוזר על עצמו שוב ושוב .חלק מצטרפות בקול רם ואחרות בשקט .המנטרה מסתיימת ואני מזמין כל אחת להמשיך לשיר בלעדיו ,למצוא את הקול האוטנטי שלה .לאט החלל מתמלא בקולות ,כל אחת והקול שלה וביחד מקהלה גדולה .זה מרגש ועוצמתי .אני משמיע גונג שמסמל את התכנסות הריקוד ואת סיום הסאשן .הפסקה. אחרי ההפסקה אנו נפגשים לשיחה במעגל .אני משתף במטרות ודרך העבודה של הסדנה ומבקש לשמוע על החוויה שלהם ,מהבוקר .עפרה מספרת שהייתה לה חוויה מוזרה" .לקח לי הרבה זמן למצוא ולהשמיע את הקול שלי וכששמעתי אותו לא זיהיתי אותו .הוא נשמע לי זר ,כאילו הוא לא הקול שלי" .אני שואל האם תוכל להשמיע אותו עכשיו .היא מנסה" ,אה ,אה ,אה "...אני צוחק ,זה מזכיר לי תינוק שמשמיע הברות בפעם הראשונה ,מתרגש ונבהל מהגילוי" .מזל טוב" ,אני אומר. "ברוך הבא"... בין הילדה לסבתא ,טבעון לפולין למחרת לאחר סאשן של תנועה וקול ,שמזכיר ומפתח את העבודה מאתמול אנו נפגשים ,שוב לשיחה במעגל .עפרה מספרת שמאז ששבה הביתה אתמול לא יכלה להפסיק לשיר ולזמזם שירים מהילדות המוקדמת עם סבתא ושירים מהכבש השישה עשר ,איך שיר נולד וכאלו ...בהתרגשות ובליווי תנועות ידיים היא מספרת כיצד בן זוגה צחק ואמר לה "מה ,נולדה לי – זמרת?" ...אני חושב על הניסוי הגשטלטי ועל הרעיון של מעגל ההתנסות ) (Kepner, 1987; Zinker, 1977ושואל את עפרה האם היא רוצה לערוך ניסוי קטן ,של חמש דקות ,אולי זה יוכל להבהיר או לפתח משהו .היא נענית .אני מבקש מחברה לשבת מאחוריה ,להצטרף ולהגדיל את תנועות הידיים שלה בזמן שהיא מספרת לנו שוב את הסיפור .יחד עם תנועת הידיים הגדלות מתחזק גם קולה של עפרה ,שהופך מדקיק וכמעט לא נשמע ,לכזה שממלא את כל החדר .הניסוי מסתיים ונראה שמשהו ,ברמת החוויה הושג .אפשר היה לעצור כאן .אני מציין זאת ,וגם ,שואל האם תרצה להמשיך ולערוך ניסוי ארוך יותר .שוב ,ומתוך הביטחון שנוצר בי ובדרך העבודה ,היא נענית .אני מבקש ממנה לשים על ידיה ורגליה שרשרות פעמונים שהבאתי ולהיכנס למרכז המעגל .היא נבהלת" .אף פעם לא הייתי במרכז", 4 היא אומרת .חברותיה לקבוצה עוזרות לה ללבוש את הפעמונים ולהיכנס למרכז המעגל" .יופי" ,אני אומר ומבקש ממנה לשיר לנו את השיר הזה ,איך שיר נולד ...היא עוצמת עיניים ומתחילה... "איך שיר נולד" ,כמו תינוק ...בהתחלה זה כואב ,אחר כך יוצא החוצה ,וכולם שמחים ופתאום איזה יופי הוא הולך לבד ,איך שיר נולד? ...כמו תינוק... הקבוצה מצטרפת כמקהלה כשאני מנצח על עוצמתה ,לפעמים מחליש את קולות הקבוצה ונותן לעפרה להיות סולנית כשהקבוצה ברקע ,ולפעמים נותן לקולה להיות אחד ממקהלה שלמה .אנו מוסיפים עוד פעמונים ,מצילתיים ,וגונגים ,חגיגה... לאחר מספר דקות ,כאשר האנרגיה מתחילה לדעוך והשלב הזה בניסוי מסתיים אני מבקש מארבע בנות להחזיק ולעטוף לעפרה את הראש ,הגרון ,הלב והבטן בזמן שהשירה דועכת והקול מתכנס. במקביל מבקש מחברה אחרת לעבור לאורך צידה האחורי עם הגונג ולסיים בקול ארוך וחזק יותר מעל הראש .בגוף של עופרה נוצרת תנועה ספיראלית ,מהאגן לראש ובחזרה .שוב נשמע קול חרישי, ממקום עמוק ,כאילו רחוק יותר .אני שואל אותה למי היא שרה ...בעיניים עצומות היא מחייכת וממשיכה את הניגון" .אני שרה לסבתא שלי ,או אולי ,היא שרה לי."... אני מבקש שתתחיל ללכת במעגל ,בתוך המעגל הקבוצתי תוך כדי חיפוש המנגינה הזאת ,של סבתא. "אני לא זוכרת" היא אומרת" ,אז תמציאי" ,אני אומר .מתוך המעגלים נובע קול שהופך למנגינה ולשיר ...אויצר ,אויצר שלי ,אה-אה-אה-אה-אה ,אויצר ,אויצר שלי )אוצר שלי בניגון יידישי שכזה(. אני מבקש מכל הסבתות שבקבוצה להצטרף ולהחליף את ארבע הבנות שממשיכות להחזיק את הראש ,הגרון ,הלב והבטן של עפרה בזמן שהיא הולכת ושרה במעגל .הן מצטרפות לטקס ,בתוך המעגל הגדול יותר ,שגם הוא שר איתן ,ביחד .נעמה נכנסת ומחזיקה את ידיה של עפרה מלפנים. היא מתחילה ללטף וללוש אותן .משהו קורה במפגש החושי והאינטימי שביניהן .בלי מילים ,השירה מתחזקת וממלאת את כל החדר .פתאום ולא ברור בדיוק איך ,אבל נדמה שאנחנו בכפר בפולין. אפשר לשמוע את העגלה שרתומה לסוס ,עוברת ומוכרת חלב .להריח את ריח חלת השבת ולראות את נרות השבת הדולקים על עדן החלון .נדמה שאלפי אנשים מגיעים וממלאים את החדר ,מפולין, גרמניה ,אוקרינה ואוסטריה .שירים שסבתא וסבא שרו לנו ,זמירות שבת ותפילות .בעברית ,יידיש, פולנית ורוסית .אני נזכר בסבתא שלי ומתגעגע . השיר הופך לתפילה שמעצימה ומשלהבת את הטקס .רגע אחד נדמה שהוא קדיש לשישה מליון ורגע שיר לתינוק שרק נולד .עבר ,הווה ועתיד נפגשים .כך גם הכפר ,הגטו והכותל ,החיים והמתים – כולם .מזמורים מהגלות ותפילות מהסידור נותנים מקום לשירים בעברית -תפילות ישראליות ומודרניות ,שירים על סוף המלחמה ובוא השלום ,אמן לילדינו .כולנו נותנים ידיים – מחזיקים ומוחזקים .החוויה הטרנס-פרסונאלית הזו יוצרת תחושה של קדושה ,של השתאות .לא ממש יודעים מה לעשות עכשיו ,האם ואיך להיפרד? אני יוצא מהמעגל ומחפש בין ערימת הדיסקים משהו שיעזור לי לאסוף ולסיים את הטקס הזה .נתקל בשיר שבו סיימנו אתמול ושם אותו בטייפ .לקולה של ריקי גל ,המעגל רוקד ,משתחרר" .היי שקטה ,עכשיו הכל בסדר "...כולם בריקוד אחד ולכל אחת קול משלה .תם ונשלם הטקס ,נולד שיר ,אישה וקבוצה . מהגוף למילה תיאור המקרה הזה מדגים כיצד התפיסה והמבנה הטקסי יכולים ליצור ולהבנות ,להחזיק ולפתח תהליך טיפולי שלם הנשאר ומתבסס על החוויה היצירתית-גופנית .הוא מציג כיצד השימוש ברעיונות של הניסוי ) ,(experimentהמגע ,ומעגל ההתנסות של הגשטלט יכולים להקנות לתפיסה 5 הטקסית שהוצגה צירים יציבים ,עמוקים וגמישים דיים כדי לאפשר את התנועה והביטחון שהתהליך ומשתתפיו מבקשים כדי שנושא העבודה )דמות במונחי הגשטלט( יוכל להתגלות ,להתבטא ולהתפתח .ההתייחסות לעבודה כניסוי ומשחק ) (playמאפשרת למנחה ולמשתתפים לקחת סיכון, להיכנס ולשהות ,בביטחון יחסי למרחב ה"כאילו" ) (as ifולמציאות הפנטסטית-גופנית-טקסית .כך המטפל יכול להתחבר לרמזים שעולים מדימוי ,צורה או ג'סטה גופנית ) (Imageשהמשתתף המרכזי )פרוטגוניסט בשפת הפסיכודרמה( מביא ותוך כדי שילובם עם כאלו שעולים בקרבו ומתוך הקבוצה להבנות ולפתח חוויה יצירתית-תיאטרלית אינטגרטיבית ,גוף-רוח-נפש .על-פי תפיסתי ובדומה לתפיסות שהוצגו בראשית המאמר בעצם ההישארות בחוויה המתפתחת הזאת מתקיימים תהליכי התפתחות וטרנספורמציה אישיים וקבוצתיים חשובים ,המעוגנים בתהליכים א-לוגיים וספירליים, אלו שנמצאים מעבר למילים. תיאור מקרה :2קוברים את החתול... אוקטובר ,2009קורס מהגוף למילה פותח את השנה בתכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" במרכז שילוב .הפעם משתתפות בו רק תלמידות שנה ג' )שבמפגש ביוני היו שנה ב'( .בדומה לסדנה הקודמת ,היום הראשון נפתח בסאשן תנועתי ארוך המבקש לאפשר לכל משתתפת "להגיע ,להתחבר ולהיות" עם ובתוך הגוף שלה ,הנוכח והמתנועע במרחב .בהתחלה החדר הכיל תנועה ונוכחות גופנית מעטה ,אך עם הזמן ,ההצטרפות למוסיקה ובעזרת הצטרפותי לתנועה בחלל הוא הלך והתמלא .שוב היה יפה לראות כיצד הקול תומך בתנועה ולהפך וכיצד העיגון הגופני תומך בנוכחות השלמה .המשכנו בעבודה בזוגות בה אחת מניחה יד על חברתה ומצטרפת לתנועתה בחדר .באחת מפינות החדר ראיתי את נתנאלה יושבת מכורבלת על הרצפה כשציפי מניחה עליה יד – מאחור. נתנאלה נעה בתנועות לא סדירות של התכווצות והתרחבות ,בתוך המבנה המכורבל הזה. כשהתקרבתי יכולתי לשמוע קול יללה ,ספק יבבה חרישית שעולה מהתנועה הזו .הנחתי עליה יד והצטרפתי לתנועה ולקול .יכולתי לראות שנתנאלה בקשר איתי ויכולה לשלוט בתנועה ובקול. כשאני עד לתנועה ולקול הזה ,שנאסף בחזרה לתוך הגוף ,הסתיים התרגיל והיום המשיך. בבוקר שלמחרת ולאחר פתיחה גופנית אחרת אנו מקיימים שיחת עיבוד והמשגה על התהליך שהתקיים אתמול .בסופו אני שואל מי תרצה לעבוד היום ...אתי אומרת שמוכנה לעבוד על נושא "בקשת עזרה" ולא מרחיבה .נתנאלה מצטרפת ואומרת שרוצה לעבוד על נושא "החתול" – "משהו מעיק שמלווה אותי כבר שנים ונוכח לי כאן כבר מאתמול" .לאחר הפסקת הצהרים שתיהן עדיין רוצות לעבוד .דרך משחקים ועבודה גופנית-קולית אנו יוצרים שוב קבוצה ומחממים את הגוף והיצירתיות .בהתאם לתפיסתה של צ'יס אני מצטרף לתנועה המתקיימת בקבוצה ) Chaiklin & ,(Schmais, 1993נותן לה ביטוי ואף מעצים אותה .אנו רוקדים "שאבתם מים בששון"" ,יש לנו תיש במעגל" ומשחקים בחתול ועכבר .לאחר שארוחת הצהרים "יורדת" אני מזמין את מי שרוצה לעבוד היום להיכנס למעגל ,לספר את סיפורה ולשכנע אותנו לעבוד עם סיפורה ,כך ,שבסוף המעגל הקבוצה או המשתתפות עצמן יבחרו עם מי נעבוד .בהתאם לרוח פסיכודרמטית זו נתנאלה נכנסת ראשונה ומספרת "אני חתולה ,מיאו ...חתולה בהריון .נכנסתי לארון ללדת ופתאום ילדה אחת פתחה אותו כשאני באמצע ,מיאו ...הצילו ...המון דם .אני רוצה לצרוח אבל לא יוצא לי קול, מיאו ."...אתי נכנסת אחריה ואומרת "אני רוצה לעבוד על נושא העזרה" .לי ,כמתבונן מהצד לא ממש ברור האם אתי נכנסה לעזור לנתנאלה או לבקש עזרה לעצמה .אני לא מספיק לתת הנחייה נוספת ונתנאלה ,בדמות החתול לוקחת יותר מקום במעגל .זה מתבטא בדחיסות האנרגיה הרגשית 6 והגופנית שלה וגם בעצמת ה"מיאו" שהחתול משמיע ,חתול שהולך וגדל והופך למאיים ולחושף שיניים .אני מזמין אותן לדיאלוג אחת מול השנייה .אתי מנסה לעזור ולהרגיע את החתול בליטוף אבל זה רק מתעצבן ונעשה תוקפני יותר .באסרטיביות תוקפנית החתול מוריד את הידיים של אתי שמנסות להרגיע אותו ודוחף אותה אל עבר המעגל שמקיף אותן .בין אתי לחתול מתפתח מאבק שמגלה סיפור ,יחסים ותפקידים קלאסיים :קורבן – תוקפן... לאחר שהחתול נושך את אתי שצועקת "די" אני עוצר את המשחק ,רואה שעבור אתי הגבול בין החוויה המשחקית לחוויית המציאות ,של היותה קורבן הופך לדק מאד .אני רואה שהיא נבהלת וכך גם חלק מהמשתתפות האחרות שעומדות במעגל ושומרות .אני עוצר ומבקש מאתי לצאת .בודק מה שלומה ומה שלום נתנאלה ,שיכולה לצאת מדמות החתול שבמרחב הדרמטי ולשוחח איתי, במציאות .אני מבין כי הסיטואציה מורכבת ועם זאת בוחן המציאות של נתנאלה תקין .היא יכולה להיכנס ולצאת מהדמות ,לווסת את העוצמה הרגשית שלה ולהיות בקשר עם יתר בנות הקבוצה ואיתי .אני שואל אותה ואת הקבוצה האם הן רוצות להמשיך והן עונות בחיוב. החתול שב ללא קושי ,גדול ,עצבני ותוקפני ממקודם .הוא נע בתוך המעגל בתנועה עצבנית ,משמיע קולות ויללות קולניות מפחידות .נתנאלה אומרת לנו שהיא רוצה להוציא את החתול הזה ממנה, שהוא מכאיב ולא נעים לה איתו יותר .בנות הקבוצה מצמצמות את המעגל ומתחילות ללוש לה את הגוף .החתול נרגע לרגע אבל כעבור רגע נוסף ממשיך לילל בקול .נתנאלה אומרת שזה עוזר אבל זה לא מספיק...הקבוצה ממשיכה ללוש אותה ,אבל ,נתנאלה אומרת שזה לא מספיק... אני מודע לגבולות ההכלה הגופניים והרגשיים של הקבוצה וגם למגבלת הזמן ,נזכר בטקסי הוצאת השדים שהייתי עד להם בהודו ולתיאורי מקרה כאלו ששורצמן וטרנר מתארים מעבודתם באפריקה ) ,Turner, 1986שוורצמן .(2007 ,אני מבקש מחברות הקבוצה להרפות לאט ,לאט מנתנאלה ושואל אותה מה עוד יכול לעזור .שוב אני שמח לראות שהיא יכולה לצאת מדמות החתול ומהמרחב הדרמטי ולדבר איתי" ,כאן" .היא אומרת שאם מגע לא עוזר אז אולי הקול שלו" .אני שומעת כל הזמן את הקול שלו מבפנים ,אני רוצה לשמוע אותו מבחוץ" .הקבוצה נעמדת סביבה ובהשראת קולות החתול שנתנאלה משמיעה מנסה להשמיע ולהדהד לה את הקול של החתול .זה מתפתח לצעקות וצרחות עד שנתנאלה מזהה קול אחד שנשמע כמדויק באוזניה" .כן ,זה נשמע בדיוק כמו החתול הזה" .עיניה עצומות ואני יודע שזה הקול שאני עושה .אני מגביר אותו עד שהוא הופך לצרחות – יבבה – זעקות חזקות מאד .נתנאלה מתחילה לבכות ולצעוק – "תוציאו אותו ממני, תוציאו אותו ממני"... זה נמשך ונמשך ואני רואה שהקונפליקט לא נפתר ,שהחתול לא יוצא ...מבקש עזרה מהיצירתיות שלי ונזכר במורי לדרמה תרפיה ולתיאטרון ,ובשאמאן שחברתי אליו בהימלאיה ,מה הם היו עושים עכשיו? ...אני מנסה לגייס את כל הידע שיש לי כדי להתמודד עם הסיטואציה הדרמטית והמורכבת הזו ,שמתחילה להפחיד גם אותי .אני משנה כיוון ופונה מהמדיום הדרמטי-תנועתי למדיום אחר ,של יצירה חזותית .כדי לעזור בשינוי הסצנה והתהליך אני מעביר את הקבוצה למרחב אחר בחדר ומביא גיליונות נייר בריסטול גדולים ,צבעי פנדה ופחם .שוב מבקש מהקבוצה להקיף את נתנאלה במעגל ומבקש ממנה לצייר את החתול ,להוציא אותו החוצה על הדף .אני חושב על עקרון ההרחקה של הדרמה תרפיה ומקווה שהיא תיצור גם חוויה פנימית של ריחוק מהחתול ובעקבותיה גם ניפרדות, מקווה שהפעם הוא יצא... היא מתחילה – אומרת "אי אפשר ,הוא גדול מידי" .מביאים עוד דף.. 7 זה נמשך ונמשך ונראה כציור אובססיבי ,כהקאה שלא ברור אם יהיה לה סוף .הקשקוש השחור מתפשט על כל הדף ועכשיו הופך גם לאדום .היא אומרת איזה טקסט על השואה ועל ילד שמת, שברי משפטים שאיני מצליח לשמוע במלואם .האקסטזה נמשכת ונראה לי שלפחות בזמן ובמרחב שעומד לרשותנו לא תהיה התרה של העניין .אני קורא לאלוהים ...אולי הוא יכול לעזור... נתנאלה מבטלת את הניסיון שלי לפנות לשפה האמונית )תפיסת הגש"ר מאח"ד(Lahad, 2002 , באומרה "אין אלוהים" .היא ממשיכה לקשקש במרץ. אני נזכר בסדרה של טקסים בהם הייתי בהימלאיה בהודו .טקסים בהם ,השאמאן ,עבד עם אותו אדם ,פעם אחר פעם על גירוש שד מגופו .בכל פעם חלה הקלה אבל רק בפעם השלישית ,בטקס גדול בלוויית כל אנשי הכפר ,ולאחר שהטבילו את האדם )או ,אולי את השד( בנהר הגדול ,השד – הדיבוק יצא .אני מבין שאולי השד-חתול הזה לא ייצא – יגורש היום ,ושצריך לחפש דרך מיטיבה אם לא להוציא אותו ,אז לפחות להרגיע אותו .למצוא מקום בו יוכל להתקיים בתוך הגוף ,בשלווה יחסית .בניסיון להביא להתרה או לסיום זמני ,או חלקי אני מנסה למצוא עוד סצנה שתעזור ליצור סיום מיטיב... אני מביא נרות וקורא לכולם להתכנס לטקס הלוויה של החתול .על רקע הקשקוש שדועך אני סופר אחורה ומסמל לכולם להתכנס ...נתנאלה מפסיקה לקשקש ונעמדת .היא מסתכלת על הדפים ונושמת" .רגע" ,היא אומרת וקורעת את הדף לגזרים" .זהו ,עכשיו הוא מת" .הבכי נרגע ,היא לוקחת צעד אחורה ,עטופה ומוחזקת בחברות הקבוצה ,מתבוננת. אני רואה שכל חברות הקבוצה עם נתנאלה ,מזדהות .אני תוהה איזו עמדה עלי לקחת ובוחר לנסות ולעבוד מתוך דמות ומתוך הסצנה .אני מתחיל לדבר בגוף ראשון ,בקול של ילד ,בן 5או " .6רציתי להזמין אתכם להלוויה ...אימא שלי אומרת "...אני ממציא סיפור ,נראה שזה עובד ...מזמין את מי שרוצה לומר משהו ולהדליק נר" .רגע" ,עוצרת אותנו נתנאלה" ,אני רוצה לעמוד עליו" .היא מתקדמת ונעמדת על הקבר .היא אומרת משהו על השואה ועל אחיין שנהרג במלחמה ,עוצרת ומישירה את מבטה אליי .נשימתה סדירה יותר ומבטה מתמקד. עוד מישהי מבקשת להדליק נר ,מספרת על סבא שלה שמת כשלחם כפרטיזן בנאצים ,היא מעולם לא פגשה אותו והנה עכשיו כן .היא מדליקה נר ואומרת קדיש .הקבוצה וגם נתנאלה איתה... אני חוזר לדמות הילד וממשיך את הסיפור" ...אחרי ההלוויה אנחנו הולכים הביתה ,אימא מכינה בורקסים וכולם אוכלים ."...משם אנחנו זזים למקום חדש בחדר ,מתחילים לשיר ,תפילות ומזמורים מתפשטים מתוך המעגל המתחבק לכל החדר .אני יוצא ממנו ומתבונן בקבוצת הנשים המדהימה הזאת .הולך לטייפ ,מחפש... שוב ,ריקי גל עולה מבין אצבעותיי" ,היי שקטה" ,היא שרה "עכשיו הכל בסדר" .המעגל המחובק שר איתה ,צוחק בוכה ,משמיע קול .לאט ובבטחה הוא נפתח כשהחיבוק הקבוצתי הופך לריקוד ,לבד וביחד ,בגוף ,בקול ובתנועה ,הן שרות .אני נושם לרווחה ,עכשיו הכל בסדר. ביום שאחרי למחרת ,ביומו האחרון של הקורס ,לאחר פתיח גופני-תנועתי אנו יושבים לשוחח על יום האתמול, לשתף לעבד ולהמשיג – מה שיתבקש .נתנאלה מספרת לקבוצה שהעבודה אתמול הטיבה עימה, שהיא שיחררה מחנק שהיה בה מילדות .היא מספרת על החתולה שהמליטה והתקיפה אותה כשהייתה קטנה ועל חווית חוסר האונים והבדידות כשהוריה לא באו לעזרתה .מספרת על האחיין שמת במלחמה וסיפורים מהשואה .על הקושי להכיל את הניקור והרוע שלפעמים מקיף וסוגר ועל 8 התמיכה הרבה שקיבלה מהקבוצה הזאת ,אתמול .היא מודה לקבוצה על יכולתה להכיל את הכאוס התוקפני שהיא הביאה אליה ואת הצדדים הלא מוכרים האלו באישיותה .היא צוחקת ומספרת שהרגע שבו דיברתי כילד וסיפרתי איך אימא מביאה בורקסים אחרי ההלוויה היה מאד משמעותי עבורה בכך שאיפשר לה להרגיש את תמיכת ה"ביחד" ואת הקהילה .היא מוציאה את הבורקסים שהביאה היום ואומרת "אצלנו לא היה מי שיביא בורקס וגם לא מי שיאכל ,תודה". אנו ממשיכים לעבוד והפעם עוזרים לאישה צרודה ,שאומרת שאינה יודעת לשיר ,לשיר סולו במרכז המעגל ,עוד טקס .הסדנה מסתיימת בסאשן של תנועה אוטנטית ,שאוסף וסוגר אותה במעמד טקסי ולא מילולי .מתחבקים ,נזכרים שעוד תהיה עבודת סיכום כתובה ונפרדים. בעבודת הסיכום של הקורס נתנאלה כותבת "התנועה האוטנטית והעבודה הקולית שבתוכה הייתה החלק הכי משמעותי בתהליך עבורי ,אולי בגלל שיכולתי לשלוט בתהליך ...ללא שיתוף הקוגניציה נתתי לתנועה הגופנית להוביל אותי ,הכתפיים ובית החזה שלי השתחררו .אחר כך עמדתי בחלון והשתמשתי באותה ויברציה גופנית בליווי קול לשחרור הנשימה .סיימתי את הסדנה עם נשימה שקטה ומלאה". כשחוזרים מארץ לעולם לא... סיפור מקרה זה מתייחס לאחד התהליכים הטיפוליים המורכבים ביותר שהנחיתי בחיי .הוא כלל רגעים שבהם לא רק שלא ידעתי מה הדרך הטובה ביותר להמשיך אלא האם בכלל יש כזו .בזמן ההנחיה עלו בי תהיות על יכולותיי כמטפל כמו גם שאלות על גבולות ואחריות .הסיפור אינו מציג בעיני מודל אידיאלי לטיפול יצירתי שכן למרות הצלחתו הוא כולל גם רגעים מורכבים שעשויים להיות שנויים במחלוקת .יחד עם זאת ואולי דווקא משום כך ,נראה לי שסיפור זה מהווה דוגמא מצוינת להמחשת הפוטנציאל הטיפולי הרב שקיים בשילוב המדיומים השונים של האומנויות בטיפול ושל האופן בו הם יכולים להשתלב ולקדם עבודה טקסית שכזו .תיאור המקרה הראה כיצד התפיסה של "להפוך פרשנות לחוויה" פועל )ברגר ,(2008 ,כיצד המנחה הופך את הפרשנות וההבנה התהליכית-פסיכולוגית שלו להתערבות יצירתית ,כזו שנשארת בחוויה האסטטית-גופנית-דרמטית. סיפור המקרה הראה כיצד גישה זו ועיגונה במבנה הטקסי יכולים להכיל ולקדם תהליכי ריפוי ושינוי מורכבים ואת האופן בו ניתן בגישה זו ליצור ולעגן תחושת סדר ,רצף ושליטה מתוך כאוס. מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף... לסיום המאמר ,ובהקשר לכנס ART AS THERAPY שיזמתי השנה ,אני מקווה שהמאמר הציג והאיר מחדש את האופן בו הטקס ושילוב האומנויות השונות יכולים להוות ציר ומתודה מרכזיים בטיפול. תיאורי המקרה שבו ייצגו את השקפתי ששמה במרכז את התהליך היצירתי והעבודה הלא-מילולית, ולא תהליכים וורבאליים וממוקדי תובנה וכאלו הקשורים לקשר הבין-אישי ולטרנספרנס .כאמור גישה זו אינה מנוגדת לגישות טיפול ועבודה קבוצתית אחרות .יחד עם זאת היא מעלה שאלות על האיזון שמרכיבי תכניות ההכשרה ,לימודי ההמשך למטפלים באומנויות וההדרכות )(supervisions צריכים להכיל ,להדגיש ולעודד .האם לשים במרכזן גישות ורבאליות מבוססות תובנה שמתמקדות בתהליכים הקשורים בקשר הבין-אישי או בכאלה הקשורים לפיתוח הדמיון ,הגוף והרגש ,מכלול איכויות הריפוי הקשורות לתהליכים של מוח ימין? מה משמעויות בחירה זו על ההתפתחות האישית והמקצועית של אנשי המקצוע ומכאן על הפרופסיה שהם מקיימים ומיצגים? 9 אישית ,מתוך הרקע שלי באימפרוביזציה בתנועה ומשחק ,וכמי שמאמין ועובד בגישת האינטר- מודל ,מושפע מתיאוריות פוסט מודרניות ומהגשטלט אני מאמין מאד בשילוב ובתנועה בין כל המרכיבים הטיפוליים ,של אלו הקשורים בתהליכי מוח ימין ובתהליכי מוח שמאל .כי המטפל ,כמו האמן צריך לדעת לבחור ולברור מבין מגוון החומרים את אלו המתאימים ביותר ליצירה הנוכחית. ברור כי התהליכים שהתרחשו בתיאורי המקרה לא היו מתרחשים בהיעדר המרכיבים הטיפוליים הבסיסיים :אמפטיה ,הכלה ,ניראות ,אמון וכיו"ב ו/או שנים עשר הגורמים המרפאים שיאלום מתייחס אליהם ) ,(McLeod, 2003תהליכים שאני ,כמטפל ומורה מודע להם ,מלמד אותם ומדריך אודותם ,גם בהקשר לעבודה יצירתית .עם זאת ,בעבודתי במודל הטקסי אני בוחר לשים אותם ברקע ...סומך על התהליך היצירתי. זה המאמר הראשון שכתבתי שמתייחס לעבודה שנעשתה כולה בתוך החדר ולא בטבע .מתוך רצון להתמקד ביישומי שילוב האומנויות בצורה ממוקדת ככל שניתן ,המאמר לא כלל מונחים מהטבע- תרפיה ולא התייחס בכלל לאופן שבו העבודה בטבע ועם האלמנטים הקיימים בו )אדמה ,רוח ,מים, אש( ועם מחזוריותו היו יכולים להעצים ולקדם עבודה טקסית זו ) .(Berger, 2009בהקשר זה ניתן להתייחס לטבע-תרפיה גם כהרחבה של הדרמה תרפיה לעבודה בטבע ,כשהמודל הטקסי נמצא בבסיס שתיהן. אני מקווה שהמאמר יעודד מטפלים שגישה זו נראית להם להמשיך ולעבוד מתוך החוויה היצירתית עצמה ,כאשר המטפורות ,הג'סטות הגופניות ,הארכיטיפים ,הקולות והצורות שעולות מתוך העבודה מספקים להם דימויים ) (imagesורעיונות להבניית ולפיתוח מתמשך ) (on goingשל תהליך הריפוי, של הטקס. אשמח לתגובות. תודות: אני רוצה להודות לפיטר פן ,ארגון ופלקור שהיו עימי בזמן כתיבת המאמר ,ולבניאס – ארץ לעולם לא ,שלי. רוצה גם להודות למולי להד ,ג'ון מקלאוד ,אבי הדרי ואריה בורשטיין ,מורי ,שמלווים אותי תמיד. עוד רוצה להודות לאורית שורצמן ,רונן קובלסקי וחנה שריברין שהסכימו להיות לי לעדים ומהדהדים בזמן כתיבתו ולמירי גרוס ,מנהלת מרכז שילוב שמאמינה בדרכי ומאפשרת לי ,שנה אחר שנה ,לשחק ,לרקוד וליצור טקסים מעוגני גוף... לסיום רוצה להודות גם למאירה ברגר ,אימא שלי ,על עריכת המאמר ,ובכלל... תודה. • תיאורי המקרה נלקחו מתוך קורס "מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף" שמועבר בתכנית לפסיכותרפיה ממוקדת גוף ,במרכז שילוב ובחסות אוניברסיטת חיפה .הקורס מתבסס על מודל טיפולי הפועל בשילוב האומנויות ומתוך גישה טקסית ,ממוקדת גוף-תנועה .צירו הראשון מאפשר לחקור סיפורים לא-מילוליים האגורים בגוף ולבטאם בעזרת המדיומים היצירתיים השונים וצירו השני נעזר בניסויים גופניים-תנועתיים-יצירתיים כדי לחקור נרטיבים המסופרים במילים .מאמר שממשיג את המודל יתפרסם בקרוב. • המאמר ותיאורי המקרה שבו התפרסמו באישור הנשים שעל עבודתן הוא מבוסס .השמות במאמר בדויים. 10 :לקריאה נוספת • Al-Krena, A. W. (1999). An overview of rituals in western therapies and interventions: Argument of their use in cross-cultural therapy. International Journal for the Advancement of Counseling, 21(1), 3-17. • Bainbridge Cohen, B. (1993). Sensing, Feeling and Action. Contact Editions. Massachusetts. • Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. Israel: The Nature Therapy Center. • Berger, R. & Lahad, M. (2009). A Safe Place: ways in which nature, play and creativity can help children cope with stress and crisis – establishing the kindergarten as a safe haven where children can develop resiliency. Early Child Development and Care, 2009. 1-11. • Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94. • Chaiklin, S. & Schmais, C. (1993). The Chace approach to dance therapy. In S. Sandel, S. Chaiklin, & Lohn (Eds). Foundations of dance/movement therapy: the life and work of Marian Chace. Columbia, MD: Marian Chace memorial fund of the American dance therapy association. (pp. 75-97). • Chaiklin, S. & Wengrower, H. (2009). Dance/Movement Therapy. Life is dance. New York: Routledge. • Eliade, M. (1959). The sacred and the profane. New York: Harcourt Brace Jovanovich. • Hartley, L. (1995). Wisdom of the body moving. North Atlantic Books, California. • Grainer. R. (1995). The glass of heaven. London & Bristol: Jessica Kingsley Publishers. • Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge. • Jennings, S. (1995). Code of Practice and Ethics .In S. Jennings, A. Cattanach, S. Mitchell, A. Chesner & B. Meldrum (Eds ,(Historical Background and Overview of Dramatherapy. The Handbook of Dramatherapy) pp. 212-213) (Appendix 3). London: Routledge. • Jennings, S. (1998). Introduction to Dramatherapy. London: Jessica Kingsley Publishers. 11 • Jones, P. (1996). Drama as therapy, theater as living. London: Routledge. • Kepner, J. I. (1987). Body process: A Gestalt approach to working with the body in psychotherapy. New York: Gestalt Institute of Cleveland Press. • Lahad, D. (2002). Creative supervision. London: Jessica Kingsley Publishers. • Levi-Strauss, C. (1980). Myth and meaning. London: Routledge. • McLeod, J. (1997). Narrative and psychotherapy. London: Sage. • McLeod, J. (2003) An introduction to counselling. Buckingham: Open University. • McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala. • Pendzik, S. (1994). The theatre stage and the sacred space. The Arts in Psychotherapy, 21, 25-29. • Rowan, J. (2005). The transpersonal – spirituality psychotherapy and counseling. London: Routledge. • Rubin, A.J. (1984). The art of art therapy. New York: Brunnel Mazel. • Stromsted, T. (2009). Authentic movement: a dance with the divine. Body, movement and dance in psychotherapy. 4(3), 201-213. • Turner, V. (1967). The forest of symbols. London: Cornell University Press. • Turner, V. (1986). The anthropology of experience. Evanston, ILL: Illinois University Press. • Van Der Hart. (1983). Rituals in psychotherapy – Transition and continuity. New York: Irvington publishers. • West, W. (2002). Spiritual issues in therapy: Relating experience to practice. New York: Palgrave. • Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner. משאלות סטודנטים לרציונאל תיאורטי: להפוך פרשנות לעשייה ולעבוד בחוויה.(2008) . ר,ברגר .16-23 ,2008 אפריל, פסיכואקטואליה.ומודל עבודה • תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר- היער המרפא – טבע.(2010) . מ, ולהד. ר,ברגר • ( )לקראת פרסום." הוצאת "אח: קריית ביאליק.משבר כוחה של היצירה בעבודת התקווה בהתמודדות של ילדים עם.(2004) . א,שהם- ושגב,. ת,חזות • .27-44 : ע"מ,2 חוברת,3 כרך. טיפול באמצעות אומנות.מחלה קשה מודל: דמיון כמרפא לטראומה נפשית.(2009) . ד, ולייקין,. נ, קפלנסקי,. ע, אילון,. מ, דורון,. מ,להד • טראומה באמצעות קלפים- כניסיון למצוא הסבר חליפי לאפקטיביות של טיפול בפוסטSEEFARCBT .12-20 ,2009 אוקטובר, פסיכואקטואליה.טיפוליים במציאות הפנטסטית . מודן. שערי תקווה ושערי אימה.(1998) . נ,מגד 12 • • רוס ,ג .(2008) .מעבר למערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה .נורד . • שורצמן ,א .(2007) .רופא לבן אלים שחורים .תל אביב :אריה ניר . 13 הרצאת מליאה: ART AS THERAPY הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת וציר מרכזי לטיפול ד"ר רונן ברגר בהרצאתי אציג פרספקטיבה המתייחסת לטקס המסורתי כאב טיפוס של הטיפול המודרני ושל הטיפול היצירתי בפרט .דרך התייחסות לתיאוריות רלוונטיות אציג את האופן בו הטקס יכול להוות מסגרת להבניית ,תחזוקת ופיתוח תהליכי התפתחות ושינוי שמתקיימים בחוויה היצירתית-גופנית- אומנותית ונשארים בה .אראה כיצד שילוב המדיומים השונים של האומנויות והמעבר ביניהם ושילוב הטבע בעבודה יכולים לקדם ולהרחיב את התהליך – לפתח משאבי התמודדות ולחבר את האדם עם הגדול והנצחי ,עם תחושת שליטה ,רצף ומשמעות .תוך התייחסות למחקרי מוח מתחום הטראומה אציג את הפוטנציאל של גישה לא-מילולית זו ואת תרומתה המיוחדת ל"טיפול" .ההרצאה תשלב סרטים מטקסים שבהם השתתפתי בהימלאיה ההודית וסרטים מתוך תכניות טבע-תרפיה. לקריאה נוספת: Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. The Nature Therapy Center. • Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge. • McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala. • Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner. • • ברגר ,ר .(2010) .בחזרה לטקס -הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים בטיפול יצירתי .חוברת התקצירים של הכנס ,ART AS THERAPYמאמר שנכתב במיוחד לכנס. • ברגר ,ר .ולהד ,מ .(2010) .היער המרפא – טבע-תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר משבר .קריית ביאליק :הוצאת "אח") .לקראת פרסום( אודות המרצה: מייסד הטבע-תרפיה ומנהל המרכז לטבע-תרפיה .דרמה תרפיסט ,רקדן ,אקולוג וחוקר .מנהל תוכנית הטבע-תרפיה ולימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה להשתלמויות ,ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל ,אוניברסיטת תל-אביב .מלמד במסגרות שונות בארץ ובחו"ל ,בעל מוניטין בין-לאומי בתחום הטבע-תרפיה. ליצירת קשר: דוא"ל ronenbw@gmail.com :אתרwww.naturetherapy.org.il : 14 פאנל :1ילדים ונוער בריקוד ומקצב הרצאה :1בקצב מיומנה — תרפיה במוסיקה ,תיפוף ומקצב עם קבוצת בני נוער ורד שמחון 150ילדים בפנימייה לילדים בסיכון 8 .שעות טיפוליות בשבוע .משוואה עם הרבה נעלמים.... כדי לפתור את המשוואה ,החלטתי לצאת מתוך חדר הטיפול ,האינטימי והמוגן ,אל תוך המרחב הפתוח של הפנימייה .שם ,נחשפתי לכאוס בלתי נסבל של יחסים בין אישיים אשר כלל ,זריקת נעליים וחפצים זמינים אחרים כצורך בקשר ,וקללות וגידופים הדדיים כתחליף לדיבור. בכאוס הזה נולדה המחשבה כי בדיוק שם צריך לעבור תהליך משמעותי .הצורך הגדול בקשר וסיפוק תחושת שייכות ולכידות קולקטיבית ,ולמידה בין–אישית היו המטרה הראשונית .כמו כן ,מטרה נוספת הייתה ביטוי של רגשות שליליים כמו כעס ,תוקפנות ,תסכול באמצעות התיפוף והנגינה במוסיקה כאמצעי סובלימטורי לעידון רגשי. הרעיון הראשוני היה ליצור קבוצה שכל צורות הביטוי והתקשורת יהיו באמצעות מוסיקה ומקצב בלבד .סאקס ) (2009מציין את כוחו של המקצב לשמש לליכוד ולעורר התרגשות קולקטיבית. הקבוצה פעלה כאימון על מופע קצבי ,בסגנון קבוצת "מיומנה" ,אנו מתופפים בקבוצה על כסאות, פחים ועוד חפצים "חסרי ערך" .סקלס ) (1994מרחיבה על ההשפעות הפיסיולוגיות המתרחשות באמצעות התיפוף :הטונוס השרירי מוגבר ,קצב הלב והנשימה מואצים ,קיימת ירידה בתחושת הכאב כתוצאה ועוד ...ומוסיפה את הערך הפסיכולוגי בשימוש בתיפוף בטיפול במוסיקה בו אנו "מנגנים את הכעס" במקום לדבר עליו .אמיר מוסיפה ) (1999כי בראייה פסיכואנליטית ,האלמנטים הקצביים מוציאים לפועל אנרגיה אינסטינקטואלית ודחפים מחד גיסא ,ומארגנים ,תומכים ושולטים בדחפים מאידך גיסא. בתהליך הקבוצתי הנדון ,ניתן היה לעשות שינוי משמעותי בכישורים החברתיים של הנערים ולהביא אותם ממצב של כאוס ואלימות רבה בביתן המגורים המשותף ,למצב אידיאלי של חברות ,תמיכה, והנאה מהקשר. ההרצאה מלווה בסרטי וידאו ומצגות אודיו מוקלטות. לקריאה נוספת: • • • • Ruud, E. (1997). Music and identity. Nordic Journal of Music Therapy, 6(2):3-13. Wigram, T., Saperston B. (1995) The Art & Science of Music Therapy: A Handbook. n: Switzerland: Harwood academic publishers. London: Music and the Brain” Heinemann Ed. אמיר ,ד .(1999) .להיפגש עם הצלילים .תרפיה במוסיקה – פרקטיקה ,תיאוריה ומחקר .רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן. באנט ,ל .(1999) .תרפיה במוסיקה -אמנות שהיא מעבר למילים .תרגום :בת-שבע מנס .קריית ביאליק :הוצאת "אח" בע"מ. סאקס ,א .(2009) .מוזיקופיליה .סיפורים על מוסיקה והמח .הוצאת כנרת ,זמורה-ביתן ,דביר. סקלס ,ח" .(1994) .התוף -פנים רבות לו" .תרפיה באמצעות אומנויות.7:14 3 ,1 , אודות המרצה: תרפיסטית במוסיקה ובעלת תואר שני בהנחיית קבוצות .עובדת עם קבוצות נוער בסיכון בפנימיות וחטיבות ביניים .מדריכת מטפלים ,מנהלת הפורום למטפלים באומנויות באתר פסיכולוגיה עברית. ליצירת קשר: טל' 052-8331132 :דוא"לputmusicon@walla.com : 15 • • פאנל :1ילדים ונוער בריקוד ומקצב הרצאה :2טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי :מודל לעבודה קבוצתית חגית גריילסמר ההרצאה תתמקד במודל לעבודה קבוצתית המורכב משילוב של עקרונות עבודה טיפולית בתנועה וטכניקת המחול המזרחי ,כפי שנבנה במסגרת המחלקה לקידום נוער בסיכון בעיריית ירושלים. מתוך תפיסה המתייחסת למבנה המעגלי ככוח מרפא ולריקוד כטקס עתיק שמטרתו חיבור למעגלי החיים ,ניתן יהיה לעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה ממצב של חוסר יכולת לשבת במבנה המעגלי ,חוסר יכולת להכיל שונות ,ביטויי תוקפנות וחוסר שקט תנועתי ,אל מצב בו המעגל הופך להיות מקום לרוגע ושלווה ,מרחב בו ניתן לשתף ולחלוק מידע ברובד התנועתי ,רגשי ומנטאלי ,תוך התייחסות לכוחה של הקבוצה לרפא את האינדיבידואל בתוך המעטפת. החיבור לריקוד המזרח תיכוני שנרקד באופן מסורתי במעגל כדי לאפשר חוויית הנאה משותפת, השימוש בסגנון המוסיקלי והתנועתי הקרוב למרחב החברתי והתרבותי בו גדלו הבנות לצד הרצון ללמוד את טכניקת המחול המזרחי ולהופיע כלהקה ,אפשרו את החיבור הקבוצתי ואת מילוי הצורך של הבנות בתמיכה,תקשורת ושייכות קהילתית. הדיון יעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה במהלך שנתיים מן הבנייה הראשונית ועד הפיכתה ללהקת מחול ייצוגית .אנו נתעכב על היסודות התיאורטיים לעבודה טיפולית בתנועה )צ'ייס,(1975 , החוויה היצירתית כמרחב חופשי )רוג'רס ,(1995 ,הקבוצה כאובייקט להתנסות ומשחק )ויניקוט, (1971טכניקת המחול המזרחי כמפתח לעבודה על דימוי גוף בקרב בנות נוער ,מודל המפגשים והכוריאוגרפיות אותן יצרה הקבוצה כביטוי ליצירה משותפת. לקריאה נוספת: )Anzieu, D. (1974). Le moi-peau. Tel- Aviv: Book Warm. (2004 • Chaiklin, H. (Ed). (1975). Marian Chace: Her Papers. Colombia, MD: American • Dance Therapy Association. Rogers, N. (1995). ‘Beginning Exploring’. The Creative Connection: Expressive Arts as • Healing, CA: Palo Alto: Science and Behavior Books Inc. pp. 27-41. Serlin, I. (1993). ‘Root images of healing in dance therapy'. American Journal of • Dance Therapy, 15 (2), 33-65. Winnicott, D.W. (1971). Playing and Reality. New-York: Penguin Books. אודות המרצה: מטפלת בתנועה ורקדנית מקצועית ,דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה קלינית של אוניברסיטת פריס- דידרו ,חוקרת את הקשר בין הגוף לנפש כפי שהוא מתבטא במסגרת הטיפולית. ליצירת קשר: hagitji@gmail.com 16 • פאנל :2מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה הרצאה :1טיפול באמנות עם פדוי שבי עדינה קיי בספטמבר ,1973ירד רב"ט אשר )שם בדוי( לשירות מילואים באחד ממעוזי התעלה .ביום השני למלחמת יום הכיפורים נפל בשבי המצרי. לאחר ארבעים וחמישה ימי שבי הוא חזר לארץ .בשלב זה נדרש אשר לעבור ,בבת אחת ,ממצב של כהות חושים ,נסיגה וחסכים גופניים ורגשיים ,לשלב אינטנסיבי של מפגשים ובדיקות ,מפגש מחודש עם משפחתו ,ופעילות חברתית מגוונת בעבודה ובקהילה .מעברים קיצוניים אלו נחווים לעיתים קרובות כמשבר למרות השחרור והחזרה הביתה ) .(Hunter, 1993אשר בשלב זה לא רצה להיות מוכר כנכה צה"ל .הסטיגמה של "כשלתי"" ,לא ביצעתי את המשימה" רדפה אותו .אשר לא רצה להיות מוכר כנכה נפשית .התבייש ,הסתיר ,לא דיבר על כך) .נוי(2000 , אשר מגיע אלי לתרפיה באמנות פעם בשבוע .בתחילה לווה על ידי אשתו ,יציבתו נוקשה ומבטו אל הרצפה .היצירה באמנות ,בעיקר ציור ,נוצרת כתוצאה ממאבק קיומי טראג .הצבע האקריליק ,השמן או האקווארל על הנייר או הבד הם בשבילו המילים "שמדברות את שעבר שם בשבי" או "מה שהזיכרון מצייר" כפי שהוא אומר) .אור ,אמיר .(2005 ,בשבילו היצירה הינה מקור של פחד אבל עוזרת לו להתמודד עם המציאות הסובבת אותו כמו למשל הצונאמי ,החזרת שלושת גופות החיילים ב ,2004 -הפיגועים וכד'. אני מביאה צילומי עבודות של אמנים מתולדות האמנות ואת דרך עבודתם ויש לפעמים שהוא עושה שימוש בטכניקות שלהם .הוא בוחר לצייר פרחים בזום אין ) (zoom in כמו ג'ורג'יה אוקיף למשל) .(O'Keeffe, 1995 בשנת 2007היה מוכן לראשונה להציג את עבודותיו בגלריה של בית הלוחם בחיפה. לקריאה נוספת: • אור ,א ,.אמיר ד . (1995) .בשפה אחרת ,מודן הוצאה לאור . • נוי ,ש .(2000) .מצבי לחץ טראומתיים ,הוצאת שוקן . Hunter, E.J. (1993) The Vietnam prisoner of war experience. In Wilson J.P. & Raphal (Eds.), International handbook of traumatic stress syndromes. אודות המרצה: אמנית ,תרפיסטית באמנות ) M.Aאוניברסיטת לסלי( ,מורה לאמנות ,מכינה לבגרות בתיכון קריית חיים ואורט קריית ביאליק עד שנת .2000החל מ 1996-עובדת עם נכי צהל ובנות זוגם .אוצרת הגלריה של בית הלוחם חיפה .בשנת 2008-9לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה באוניברסיטת תל אביב ושיתוף נט"ל. ליצירת קשר: טל' 052-4488594 :דוא"לkayadina@gmail.com : 17 • פאנל :2מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה הרצאה " :2בובות או לא להיות" סמדר קופר קיסרי תיאטרון בובות הוא כלי רב עוצמה ,המאגד בתוכו פיתוח מיומנויות רבות ומגוונות ,מילוליות ובלתי מילוליות :מיומנויות תקשורת ושפה ,מיומנויות של מוטוריקה ומיומנויות רגשיות וחברתיות. בובת תיאטרון מכילה מימדים רבים: • מימד חזותי -המאפשר עבודה על החומר והצורה . • מימד אנושי רגשי -הנובע ממנגנוני ההזדהות וההשלכה המופעלים בעת הפעלה ותגובה לבובות תיאטרון .עובדה זו מאפשרת למטופלים לשתף מעולמם בצורה אותנטית ללא תחושות אשמה ופחד " -זה לא אני ,זו הבובה" – ובכך ניתן לעסוק ולעבד נושאים רגישים בצורה שמורה ומוגנת . • מימד סימבולי – שימוש בדימוי של הבובה ובבחירות המטופלים בבובות מסוג מסוים ,תוך כדי התייחסות לפער ,אם ישנו ,בין הבובה הנבחרת לגילומה . המימדים אותם מכילה בובת התיאטרון מאפשרים מגוון של התערבויות תרפויטיות .העבודה עם הבובות מאפשרת לעבוד הן באופן בלתי מילולי ,הנגזר מהמימד החזותי והסימבולי והן באופן מילולי הנגזר מהמימד האנושי רגשי .עם בובת התיאטרון ניתן לעבוד עם אוכלוסיות רבות ומגוונות ובגילאים שונים. במהלך ההרצאה נחשף לעולם תיאטרון הבובות ככלי לעבודה תרפויטית .נבחין בין שימוש בבובה כ- ) Dollבובת צעצוע( לשימוש בבובה כ) Puppet-בובת תיאטרון( .נבחן את יתרונות השימוש בבובות התיאטרון ככלי טיפולי ונציג מספר צורות עבודה עם בובות תיאטרון לצורך רגשי .לסיום ,יינתנו מספר דוגמאות להתערבויות קבוצתיות באמצעות תיאטרון בובות עם ילדים בזמן משבר ובמצבי דחק ,כגון בזמן מבצע "עופרת יצוקה" ובעקבות רצח נער במהלך הפסקה בבי"ס באחד מהישובים בצפון. לקריאה נוספת: • בנדק ,ח ,.פרי ,ד .(1997) .זה לא רק הצגה ,תיאטרון בובות כלי חינוכי-טיפולי ,הוצאת רכס . • קופר-קיסרי ,ס (2010) .בובותרפיה ,האפקט המעצים של עבודה השלכתית באמצעות שילוב סיפורים ותיאטרון בובות ,פסיכולוגיה עברית ,ת .גישה,30/05/2010 : http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2051 Barnier, M. O'Hare, J. (2005). Puppetry in Education and Therapy: Unlocking Doors to the Mind and Heart, Indiana: Author House. אודות המנחה: תרפיסטית בדרמה ,סיפורים ובובות .מרכזת ומנחה בביה"ס לתיאטרון בובות בחולון במסלול תיאטרון בובות ככלי טיפולי .חברת צוות עמותת "משאבים" .מתמחה בעבודה קבוצתית מערכתית באמצעות בובות וסיפורים כאמצעי השלכתי. ליצירת קשר: טלפון 054-6332274 :אימייל smadar@kookila.net :אתרhttp://www.kookila.net : 18 • פאנל :3פרפורמנס בבית החולים הרצאה :1הליצן שלי חופשי -התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואי זהר גרינברג "הליצן שלי חופשי לחבק ,לצרוח ,להרביץ ,לגעת ,לבכות ,לכעוס ,להתחנף ,להתחנן וכדומה" )סנצ'ו גושן ,ליצן רפואי(. הליצן הוא אחת הדמויות היצירתיות ביותר ברפרטואר הדמויות הדרמטיות ,כיון שהמאפיין המרכזי שלו הוא חוסר הבנת המציאות .מאפיין זה מכריח אותו להפעיל את כל חושיו בצורה הגמישה והיצירתית ביותר כדי לחקור את המציאות ולנסות להתאימה לעולמו הפנימי. הרצאה זו מבוססת על מחקר שערכתי )ליצנות רפואית -התערבות טיפולית במצבי לחץ קצרי מועד ומתמשכים הנובעים מחולי ואשפוז .זווית דרמה תרפיסטית( .המחקר מציג שני מודלים לעבודת הליצן הרפואי ,הנתמכים בתיאוריות מתחום הדרמה תרפיה )לנדי .1994 ,ג'נינגס .1998 ,ג'ונסון.1989 , ועוד(. ההרצאה תעסוק בפן אחד של המחקר ותתמקד בשימוש שעושה הליצן הרפואי בדמות הליצן ,כאקט התערבותי -טיפולי בתוך הקונטקסט הקשה והטראומתי של חולי ואשפוז. תיבחן דמות הליצן לאורך ההיסטוריה תוך התמקדות בדמות הליצן השוטה שבהתנהגותו ובמגושמות שלו מתעמת עם דברים שהתרבות מכחישה או מתעלמת מהם ומאפשר לכלל ראיה מחודשת של המוכר והידוע )הנדלמן.(1990 , יפורטו מרכיבי דמות הליצן ויושם דגש על חוסר הבנת המציאות ,הסקרנות ,התמימות והגיחוך כמאפיינים העיקריים המשרתים את הליצן הרפואי בהתערבות הטיפולית שלו עם חולים .יוסבר ויודגם )ע"י קטעי וידאו( כיצד תורמת המהות הליצנית ליצירתיות של הליצן הרפואי ובהתאמה מחזקת את החלק היצירתי של החולה-המטופל .יוצג רעיון 'המציאות הדמיונית' )להד .2006 ,פנדזיק, ,(2005שיוצר הליצן הרפואי במפגשים .מציאות המייצרת אפשרות להגמשה רגשית ,הרחבת תפקידים ומציאת דרכי התמודדות חדשות עם הסיטואציה הקשה בה נמצא החולה המאושפז. הליצן הרפואי לא נזקק לשימוש בשפה .הוא משתמש במשחק ,ג'סטות ,מימיקה וג'יבריש כדי ליצור עבור החולה מציאות דמיונית ,שהוא )החולה( הגיבור שלה .מציאות דמיונית זו מתרחשת בתוך המציאות של בית החולים ולא בחלל נפרד ובכך מאפשרת לחולה תחושה של ויטליות ,שליטה ומשמעות. לקריאה נוספת: • להד ,מ ,(2006) .מציאות פנטסטית -הדרכה יצירתית בתרפיה .הוצאת נורד. • פנדזיק ,ס .(2005) .מודל אינטגרטיבי של אבחון בדרמה-תרפיה .טיפול באמצעות אמנויות ,כתב העת של יה"ת ,(3) , ,פברואר .28-40 ,2005 Handelman, D. (1990). The clown as a symbolic type. In Models and mirrors: towards annanthropology of public events. New York: Cambridge University. & Jennigs, S. (1998). Introduction To Drama Therapy-Theater and Healing. London Philadelphia: Jessica Kingsley Pub. Johnson, D. (1989) The theatrical dimensions of psychotherapy, in A. Robbins (Ed.), The Psychaesthetic Experience. New York: Human Sciences Press. Landy, R. (1994). Drama Therapy. Charles C. Thomas. אודות המרצה: דרמה תרפיסטית ) .(M.Aמטפלת בילדים בסיכון ובילדים בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות. שחקנית ,אומנית תיאטרון רחוב ומורה למשחק .עוסקת בתיאטרון פלייבק הופעתי וטיפולי .חוקרת את תחום הליצנות הרפואית ונמצאת כרגע בראשיתו של מחקר חדש העוסק בדרמה תרפיסטים העובדים בבתי חולים. ליצירת קשר: טל' 0506-392381 :דוא"ל zohargrin@gmail.com : 19 • • • • פאנל :3פרפורמנס בבית החולים הרצאה :2מיפן ועד אפריקה -בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית בבתי חולים דניאלה הדסי שולי הצרפתייה ,צ'יקו דמוי הכלב הפצוע ,ג'ירו החרדתי ונאיה )האנורקטית( שנראית כציפור הן חלק מהדמויות שנוצרו עבור עבודתי כפיתום טיפולי )דיבור מהבטן בשילוב בובות( .יש לי תשע בובות פיתום מקצועיות שאת קולן אני מדברת מהבטן ודרכן אני יוצרת את הקשר הטיפולי הייחודי. אני נושאת בתוכי את קולותיהן ,דמויותיהן ואופיין הייחודי והן שותפות )קו-תרפיסטיות( שלי בטיפול בבתי חולים במחלקות :ילדים ,כירורגיית ילדים ,טיפול נמרץ ופסיכיאטרית אישפוזית לילדים ונוער. בהרצאה אתמקד בתיאור התהליך שעברתי מפיתום העוסקת בבידור בלבד לדרמה תרפיסטית עם בובות פיתום העוסקת בטיפול בלבד ,אחת מארבעה אנשי מקצוע כאלה בעולם .אציג במצגת וקטע DVD את המפגש הטיפולי שהיה בהרצאותיי בעולם ובבתי החולים שם .במהלך השנתיים האחרונות הוזמנתי להרצות ולהדגים את עבודתי הטיפולית בטוקיו-יפן ,דנבר-ארה"ב ,אדיס אבבה אתיופיה וניירובי-קנייה. בעבר היו הפיתומים שאמאנים אשר במטרה לרפא אדם פיזית או רגשית היו נכנסים לטרנס ויוצרים ריטואל או מופע .היום רוב הפיתומים הם פרפורמרים .בתהליך הטיפול עם בובת פיתום נדרש מן המטפל לאפשר מידה מסוימת של אובדן שליטה במשך התהליך הטיפולי ובמקביל לקבוע ברית טיפולית וגבולות .השליטה בסיטואציה מורכבת זו של טיפול בילד ,ולעיתים שליטה ברופא או הפיזיותרפיסט והתייחסות לאם או לקהל מזדמן בסטינג מורכב. הטיפול בבובות עם אופי מאפשר למטופל להזדהות איתן ולהפנות אליהן את הבעיה ,באמצעות החצנת הבעיה והרחקתה מהמטופל בדומה לגישה הנרטיבית .הפיצול פיתום בובה מאפיין את הפיתומים המקצוענים שיכולים לפצל את המחשבה. אני מבקשת לעמוד על הדרך המיוחדת שבה טיפול באמצעות בובות פיתום מאפשרת יצירת תקשורת ,הרגעה והכלה ועוזרת באופן דרמטי לתווך בין הילד לצוות הרפואי. אציג את התגובות של הצוותים הרפואיים ביפן לעומת ארה"ב ובקצה הסקאלה את התגובה של הצוותים הרפואיים באפריקה. לקריאה נוספת: • ג'נינגס ,ס .(1996) .דרמה תרפיה :תיאוריה ומעשה למורים ומטפלים .קריית ביאליק :הוצאת אח . • מלקיודי ,ק .(2005) .תרפיה באומנות עם ילדים חולים .קריית ביאליק :הוצאת אח בע"מ . Bernier, M. (2005). Puppetry In Education And Therapy. Indiana: Authorhous. • Connor, N. (2001) Dumbstruck : A cultural History of Ventriloquism. NewYork: • oxford. אודות המרצה: דרמה תרפיסטית ,פיתום ,תואר שני ,מטפלת עם בובותיה בילדים ונוער בבתי חולים ,מרצה לפסיכולוגים ,רופאים וצוותי חינוך וטיפול ובכנסים בעולם ביפן ,ארה"ב ואפריקה. ליצירת קשר: טל' 054-4851898 :דוא"ל Daniela_h@razel-cs.co.il : 20 פאנל :4האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו מתקיפה מינית הרצאה :1התשמע קולי – עבודה טיפולית בדרמה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל-מגור" עדנה לשם במקומות שונים בארץ הרחוקים מעין הציבור יש מרכזים שעוסקים במורכבות של האלימות במשפחה ומטפלים בדרך פרטנית ובקבוצות בנשים בגברים ובילדים ה"עדים" לאלימות. מחקרים רבים בשנים האחרונות עוסקים בשאלה :מדוע נשים נשארות עם בן זוג אלים "Why battered women do not leave" ola.w.barnettמדוע נשים שסבלו מאלימות לפני החתונה נישאות למרות זאת לבן הזוג .roscoe&benasse 85נשים אחרות נשארות עם בן הזוג האלים שנים רבות ,אחרות מצאו את הכוחות לעזוב אך חזרו שוב הביתה לאחר שהשתחררו מהמקלט אליו ברחו. ] .[giles-sins 1993הנשים הללו אובחנו כבעלות מסוגלות חלשה ,כחסרות יכולת התמודדות הדוחפים אותן לתפקיד הקורבן ותורמים לתחושת האין-אונים. להעצים את הנשים זהו מונח מפתח חדש בעבודת העובדים הסוציאליים .העצמה הנשענת על "צרכים" וזכויות" מתוך chice & empowerment for battered women who stay .Einat peled,zvi eisikovits,guy enosh,zeev winstokיש נשים שקולן הושתק מתוך זלזול ותוקפנות ,יש שנאלצו לשתוק מתוך פחד בושה ,אשמה השפלה בידוד וחוסר אונים ,יש שהעזו להשמיע קולן אך לא היה מי שישמע אותן והן שקעו לתוך אלם. כל אלה יוצרים מנגנוני הגנה שונים להישרדות והתמודדות עם הטראומה .אחד מהם הוא הדיסוציאציה. "אפשר לראות במצבי התודעה האלה את אחד מחסדיו הקטנים של הטבע המגן בפני כאב קשה מנשוא...מצבי התודעה המנותקים ניכרים בהשעיית יוזמה ,חוסר שיפוט ביקורתי ,קהות חושים, עיוות המציאות הכולל נתק מן העצמי ,מן המציאות ושינוי בתחושת הזמן" ]הילגרד אצל הרמן[ דרך העבודה בקבוצת הדרמה תרפיה ,תוך שימוש במטאפורות מרחיקות מחד ומעמיקות מאידך אפשר היה לגעת בטראומה החקוקה בגוף ,בדרך של סיפור צליל ותנועה ,אפשר היה לשחרר את הקול למצוא את הקול המיוחד ולהשמיעו בקול רם וברור ,אפשר היה למצוא הקלה ,לעיתים מרפא לשנות ולהחזיר לעצמן את השליטה על גופן וחייהן. בהרצאה אתן מבוא קצר על הנושא של נשים מוכות ,על עבודתי במרכז אלמגור ואתמקד בתהליך שעברו הנשים במשך שנת העבודה איתן תוך דגש על האמצעים האומנותיים בכלל והדרמתיים בפרט.לסיום ארצה להקרין 10דקות מתוך מיצג שעשו הנשים לסיום העבודה בקבוצה. לקריאה נוספת: ג'ודית לואיס הרמן ][2007טראומה והחלמה הוצאת עם עובד ספרית אופקים להד.מ[2006].מציאות פנטסטית-הדרכה יצירתית בתרפיה הוצאת נורד. פטר לוין] [1999להעיר את הנמר מרפאים את הטראומה הוצאת אסטרולוג Jennigs.s.[1998] intoduction to Drama Therapy-Theater and Healing London&Philadelphia Jessicca &Kingsley Pub. John Hamel,lcsw Tonia L.Nicolis,PhD editors[2007] Family Interventions in Domestic Violence springer Pub.company N.Y. &Ola w.Barnett Why Battered Women Do Not Leave,Part [2000]Trauma'Violence Abuse,vol.1 No.4 Sage Pub,Inc. Zvi Eisikovits,Choice & Empowerment for Battered Women Who Stay[2000] National Association of Social Workers,Inc. אודות המרצה M.A. :דרמה תרפיה ,מטפלת במוסיקה פסיכותרפיסטית .מלמדת באונ' חיפה ,דרמה תרפיה ראש חטיבת הדרמה תרפיה ביה"ת ,מדריכה בכירה .מלמדת הדרכה באמצעות דרמה בלימודי המשך באונ' חיפה .בעלת קליניקה פרטית .עובדת בבי"ס לבעיות התנהגות ,במרכז "אלמגור" עם ילדים עדים לאלימות מנחה קבוצת נשים מוכות .מנחה קבוצת ילדים בנושא אובדן ושכול .טיפול במסגרת השלוחה של בי"ח טירה בק.אתא .תואר שני בלסלי קולג' ,לימודי תעודה-תרפיה במוסיקה בלונדון .מעבירה סדנאות והרצאות בכנסים מקצועיים וימי עיון לעוס"ים ומטפלים באומנויות. ליצירת קשר :טל' 04-8458903 :דוא"לednaleshem@gmail.com : 21 פאנל :4האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו מתקיפה מינית הרצאה :2משברים ליצירה – אמנות כמרפאה במרחב טיפולי בלתי פורמלי גלי לוין המרחב הטיפולי הבלתי פורמאלי ב"בית אמיתי" שהוקם על ידי עמותת עלם ,מאפשר ומזמן עבודה בכלים יצירתיים .אל הבית מגיעות אחר הצהריים צעירות נפגעות גילוי עריות ופגיעה מינית מתמשכת בילדות הסובלות מפוסט-טראומה מורכבת .שבר עמוק זה משפיע על כל תחומי החיים ומאופיין בין היתר בפגיעה עצמית ,הפרעות אכילה ,דיסוציאציה ,פגיעה קשה באמון וביצירת קשרים משמעותיים. במרחב המוחזק על ידי מילייה טיפולי נשי ,מוצאות הצעירות בית המדמה סביבת משפחה. במקביל לקבוצות טיפוליות ולקשר פרטני ,נעשית במרחב עבודה המתמקדת בבניית אמון וקשר, חיזוק וייצוב יכולות ההתמודדות והפחתת הסימפטומים. הקושי לייצג את חווייתן במילים ,מעצב בקרב שורדות פגיעה מינית בילדות זהות מנותקת .יש צורך באופני הבעה שאינם מילוליים על-מנת לבטא זיכרונות טראומתיים וליצור חיבורים חדשים מתוך נתקים ורסיסים מנופצים בנפש .לואיס הרמן ) (1994מקבילה את תהליך האינטגרציה של הטראומה, להרכבת תמונת פזל מסובכת" :תחילה מרכיבים את קווי המתאר ואחר כך בודקים כל פיסת מידע חדשה מזוויות רבות כדי לבדוק איך היא משתלבת בתמונה השלמה" )ע' .(224 כזו היא גם יצירת פסיפס משברי כלים ומראות שנעשית בגינת הבית סביב פלטת עץ עגולה וגדולה הניצבת על בסיס רגלי מתכת. אותם חומרים אשר בעת מצוקה קשה עלולים לשמש לפגיעה העצמית ,מקבלים משמעות חדשה וטרנספורמטיבית .העבודה סביב המעגל הופכת למקום התכנסות ויצירת קשר ,בו מתחברים שברים ללא מלים למיכל צבעוני ויפהפה שמאחד את כל הסיפורים. לקריאה נוספת: • זומר ,ל" .(2004) .עולמה הפנימי של נפגעת גילוי עריות :איורים בצבע ובצורה מתוך תהליך של טיפול באמצעות יצירה" .בתוך :זליגמן ,צ .וסלומון ,ז) .עורכות( .הסוד ושברו :סוגיות בגילוי עריות. תל אביב :הקיבוץ המאוחד. • לואיס הרמן ,ג' .(1994) .טראומה והחלמה .תל אביב :הוצאת עם עובד בע"מ. • מיליה ,ד .(2006) .טיפול באמנות באנשים הפוצעים את עצמם :יצירה אלימה .קריית ביאליק :הוצאת ספרים "אח" בע"מ. • שפירא ,ג' ) .(2005רסיסי זכוכית ושברים אחרים – חיבורים חדשים ,מאמר שהוצג במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ב.20.5.05 - אודות המרצה: מטפלת באמנות ) M.A.מאוניברסיטת לסלי( ,עובדת עם צעירות נפגעות תקיפה מינית ,אלימות במשפחה ,ילדים ונוער נפגעי אלימות במשפחה ו/או תקיפה מינית. ליצירת קשר: טל' 054-4545143 :דוא"לgali.levin@gmail.com : 22 פאנל :5שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה ומגבלה פיזית הרצאה :1יצירת רוק –כלי בטיפול במוסיקה ,באדם עם פגיעת ראש קשה. מיכל צור דחוח רוני בן .28לפני שמונה שנים ,בעת שירותו הצבאי נפגע בתאונת דרכים .פגיעתו רב מערכתית, כוללת פגיעת ראש קשה ,ושברים בכל חלקי גופו .בעקבות הפציעה ,חלו שינויים בתפיסת העצמי של רוני ובארגון האישיות שלו .בעולמו הפנימי ישנו עיסוק ניכר בדחפי האיד ,מיניות לצד תוקפנות... רוני נמצא בתהליך שיקום במסגרת מרכז השיקום לנפגעי ראש ,נכי צה"ל .מרכז הטיפול ברוני עניינו בגיבוש זהות ,ואינטגרציה .טיפול שמכורח מהותו ,התקיים בחדר הטיפול ומחוצה לו. (1998) Ruudכותב" :מוסיקה ,מכיוון שהיא נמצאת בחיים היומיומיים שלנו ,ממסגרת ומעגנת מצבים רבים ,וחיונית בתהליך של בניית הזהות " ...במחקריו וספריו Ruud ,מצא קשר בין מוסיקה זהות ובריאות. בהרצאה זו ,אציג את הרעיון וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתהליך הטיפולי .בטיפול בתרפיה במוסיקה, רוני כותב מילים ומלחין אותן ,לאחר מכן מלווה אל חדר הקלטות ,שם הוא מנחה את המעבד המוסיקאלי ואת הזמרים עד לכדי מוצר מוגמר .בשירים רוני מעבד דרך המילים את הטראומה שעבר ,מבטא את הקושי להשלים עם מה שהוא היום .דרך המוסיקה מבטא את הסערה הרגשית בה הוא נתון לאחר הפציעה ובו זמנית נותן ביטוי לאיש שהיה לפניה. רוני חוזר לעסוק במוסיקה שהייתה מרכז חייו ,נע בקיצוניות מהיכולת המאוד גבוהה ליצור ,עד הייאוש מאי היכולת לממש את עצמו כפי שהיה רוצה .מרגיש את עצמו "אותו דבר אבל אחר". "מוסיקה" זו היא המנטרה החוזרת לאורך כל הטיפול ומלווה את רוני בדרך אל היצירה ,והגשמת החלום .בתהליך הוא פוגש קולגה ,יוצר אינטראקציות נורמטיביות ,מחפש זהות ומשמעות לחייו. ההרצאה תלווה בהשמעת השירים שרוני כתב והצגת תהליך העבודה באולפן ההקלטות באמצעות סרט. לקריאה נוספת: Ruud, E. (1998). Music Therapy: Improvisation communication and culture. Gilsum, • NH: Barcelona publishers. Pavlicevic, M., Ansdell, G. & Ruud, E.(2004). Community Music Therapy. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers. • פרנק ,ג .(2006) .ניתוח פרשני של תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" בראי התיאוריה הפסיכואנליטית של ז'ק לאקאן .מופיע בwww.gabi-frank.co.il - אודות המרצה: תרפיסטית במוסיקה משנת MA .1996בתרפיה במוסיקה ,אוניברסיטת בר -אילן .מרצה ומדריכה במכללת דויד ילין ,ובית וגן בירושלים ,ובמכללת אחווה .עובדת במרכז שיקום פגועי ראש -נכי צה"ל ,מדריכה במתי"א אשקלון ובמסגרת פרטית ,עובדת בשירות קופות החולים. ליצירת קשר: טל' 052-8424155 :דוא"לliri99@zahav.net.il : 23 • פאנל :5שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה ומגבלה פיזית הרצאה :2טיפול בקול בעזרת מוסיקה לחולי פרקינסון רותי רייניך "הקול משקף לא רק מחשבה של האדם ,אלא גם מצב נפשי ופיזי .התהליך של מציאת הקול הופך למסע של מציאת האני הפנימי" ) . (Sokolov, 1981הקול הוא ערוץ התקשורת הראשוני שלנו ומהווה גשר בין העולם הפנימי לחיצוני .אצל חולי פרקינסון ,הקול ,כמו הגוף ,הוא חסר תנועה וזרימה. יותר מכ 75% -מחולי פרקינסון סובלים מבעיה בדיבור .קושי זה נובע ממספר גורמים ולו השלכות פיזיות ורגשיות רבות ,כגון תסכול אישי רב וקשיים בתקשורת עם הסובבים ,היכולים להוביל לבידוד חברתי עד כדי מצבי דיכאון אשר מקשים על החולה לטפל בעצמו .בעזרת המוסיקה והשירה מוצאים החולים את הכוח הפנימי לעשות ולטפל בעצמם. בהרצאה זאת אספר מעט על מחלת הפרקינסון והקשיים בדיבור ,אבחן את כוחן והשפעתן של המוסיקה והשירה על תפקוד הקול של החולים ,אדון בשאלה האם יש סוג מוסיקה ומקצב ה"נכונים" לחולים ואקרין סרט ממפגש קבוצתי. לקריאה נוספת: Di Benedetto, P ., Cavazzon, M., Mondol, F., Rugiu, G., Peratoner, A., Biasutti, E. • (2009). Voice and Choral Singing Treatment: a new approach for speech and voice disorders in Parkinson's Disease. ProQuest Science Journals, 45,1 ,13-18. Sokolov, L. (1981). Vocal Revelations: The Therapeutic Process of Finding Ones Voice New York: New York University. • סאקס ,א .(2009) .מוזיקופיליה .הוצאת כנרת ,זמורה-ביתן ,דביר אודות המרצה: זמרת ,מורה לפתוח קול ומטפלת במוסיקה ותנועה .עובדת עם קבוצות חולי פרקינסון בירושלים, רחובות ותל השומר. ליצירת קשר: דוא"לruthreinich@gmail.com : 24 • פאנל :5שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה ומגבלה פיזית הרצאה :3מוסיקה ושתל קוכליארי -השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות פונטאניות של פעוטות חרשים עם שתל קוכליארי ד"ר דקלה כרם עבודת דוקטורט זו בדקה את השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות ספונטאניות של חמישה פעוטות בני שנתיים-שלוש לאחר ניתוח שתל קוכליארי )חיקוי ,יוזמה ,לקיחת תור, וסינכרוניזציה( .בנוסף ,נאספו נתונים מכל הורה באשר למעורבות הפעוטות במוסיקה בחיי היומיום והנאתם מכך ,לפני הטיפול במוסיקה ולאחריו. רוב המחקר הקיים מדגיש את תפיסת המוסיקה ע"י מבוגרים עם שתל ,מעורבותם בפעילויות מוסיקליות והנאתם ממוסיקה .מחקרים מועטים נעשו עם ילדים .לא נמצאו מחקרים העוסקים בטיפול במוסיקה לפעוטות לאחר השתלה. נמצא שהטיפול במוסיקה עודד במובהק את השכיחות והמשך של ההתנהגויות שנבדקו לעומת המשחק .התנהגויות אלו חשובות להתפתחות תקשורת תקינה .ניתוח התימות מתוך ראיונות ההורים הראה שההורים הכירו בחשיבות הטיפול במוסיקה והיו מעוניינים להמשיך ליישם התנסויות מוסיקליות שונות. הממצאים תומכים בהנחה שלטיפול במוסיקה ,כפי שיושם במחקר זה ,יהיה אפקט חיובי על התנהגויות תקשורתיות אלו ,כשיוכלל כחלק אינטגראלי מתכנית שיקומית כללית הניתנת לפעוטות עם שתל .כדי לממש את יתרונות הטיפול ,יש לתת המלצות קונקרטיות להורים ולצוות המקצועי באשר לחשיפת ילדים עם שתל למוסיקה ,באשר לשימוש במוסיקה לתקשורת וכן באשר לחשיבות הגישה הלא-מובנית. המחקר יוצג ויובהר בדגש על music AS therapyבאמצעות קטעי וידאו מתוך העבודה. לקריאה נוספת: Gfeller, K. (2000). Accommodating children who use cochlear implants in music • therapy or educational setting. Music Therapy Perspectives, 18, 122-130. Gfeller, K., Witt, S.A., Spencer, L. J., Stordahl, J., & Tomblin, B. (1999). Musical • involvement and enjoyment of children who use cochlear implants. Volta Review, 100(4), 213-234. Malloch, S., & Trevarthen, C. (2009). Communicative musicality: Exploring the basis of human companionship. Oxford: Oxford University Press. אודות המרצה: ד"ר דקלה כרם מרצה באוניברסיטת חיפה בביה"ס לטיפול באמנויות וכן במכללת אורנים בתכניות התואר הראשון והשני ,מטפלת במוסיקה בכפר הנוער מאיר שפייה ,בעלת קליניקה פרטית לילדים ומבוגרים ,יו"ר וועדת חריגים ביה"ת. ליצירת קשר: טל' 050-2100014 :דוא"לdikla.kerem@gmail.com : 25 • פאנל :6ילדים ,יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי הרצאה :1פרספקטיבה תלת-שנתית מטיפול בשילוב אומנויות וטבע עם ילד שהפך לנער אסף שיבולת יואב היה בן עשר כשנפגשנו לראשונה .הוא פחד לרדת ירידות ,לעלות עליות ,היה חרד מללכת יחף על החול ,נמנע מסוגי אוכל רבים וככלל מפעילות הטומנת בחובה אפשרות לתסכול .הוא נראה מדוכדך והמשפטים החכמים שאמר נגמרו לרוב במנגינת רטינה או ייאוש . יואב אובחן כסובל מרגישות יתר תחושתית מולדת. שבועיים לפני פגישתנו הראשונה הילדים בשכונה הלכו לשחק כדורגל .כולם טיפסו מעל הגדר אל המגרש .יואב נשאר מאחור צופה מהצד .כל שחפץ היה להצטרף .מוטיבציה זו היא שהובילה לפגישתנו הראשונה .לי אמר שהוא רוצה להתאמן בלרוץ מהר יותר... כמיהתו של יואב להתאמן בלהיכנס למגרש נגעה לליבי .האם אפשר לטפס מעל הגדר מבלי להשאיר את העולם הפנימי מחוץ למגרש המשחקים הטיפולי? שאלה זו הדהדה בי לאחר פגישתנו הראשונה. בחרתי להתמודד עם שאלה זו ורבות אחרות במסגרת טיפול חוויתי בטבע בשילוב אמנויות שונות )ציור ,דרמה ,צילום ,ותנועה( .נוכחת ומרכזית לאורך התהליך כולו הייתה החוויה החושית אשר שמשה ככוח מניע במקומות בהם נראה היה כי הימנעות וחרדה מאיימים לשתק .תפקידה של היצירה השתנה לאורך התהליך ,תחילה שימשה להעצמת והעמקת החוויה בטבע ועם הזמן הפכה היצירה עצמה לחוויה ולתהליך המרפא העיקרי. הים ,הגלים ,הגבעה ,הרוח ,הדגים והחנית היו שותפים טובים .מרחבי הטבע השונים תמכו ואפשרו את תהליכי הגומלין בין פעולה ויצירה ,תהליכים אשר תרמו לשיקום היצירתיות ,להתפתחות חווית עצמי מלאה ,לפיתוח הדמיון והיכולת לשחק. בהרצאתי אשתף מסיפורנו המשותף של יואב ,שלי ,של הים והיצירה. רשימת קריאה: • ויניקוט ,ד.ו .(1995) .משחק ומציאות .מילוא,י) .תרגום( .תל אביב :עם עובד. • Kohut, H. &Wolf, E.S. (1978). The Disorders of the Self and their Treatment: an outline. International Journal of Psychoanalysis, 59, 413-425. • McNiff, S. (1992). Art as Medicine- Creating a Therapy of the Imagination. Boston &London: Shambahala Publications. אודות המרצה: עובד סוציאלי .עוסק ומלמד אומנויות לחימה רכות וקונטקט אימפרוביזציה .בעל קליניקה פרטית המשלבת עבודה בטבע. ליצירת קשר: דוא"לassafshibolet@yahoo.com : 26 פאנל :6ילדים ,יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי הרצאה :2תרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי עם ילדים ונוער בסיכון דנה שחם בהרצאה זו אתייחס לכוחה של האומנות ככלי מרפא ואת החומרים השונים כיוצרי חוויות המאפשרות שינוי רגשי .בהרצאה אציג שיטת עבודה מיוחדת עם קבוצות ילדים בתרפיה באומנות מחוץ לחדר הטיפול ובעזרת בניית פסל סביבתי ,בהרצאה אציג תיאורי מקרה בליווי תמונות והסברים לתהליך התרפויטי והדינאמי שעברו בני הנוער בזמן בניית הפסל המשותף הגישה הפנמנולוגית בתרפיה באומנות רואה בהתנסות בחוויות היצירה באומנות וחומרי האומנות גורם טיפולי )" .(Betensky.M.Gתרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי" הינו תחום טיפולי חדש במסגרת תרפיה באומנות .הפיסול הינו מדיום בעל כוח טיפולי משמעותי ,הוא מאפשר למגוון אוכלוסיות בעלות קשיים להתחבר אל כוחות קונסטרוקטיביים של עצמם דרך היצירה. הטיפול הינו טיפול קבוצתי -סביב הבניה נוצרת דינאמיקה קבוצתית הכוללת חוויה רגשית חזקה של כוח היצירה המשותפת ,המימדים הגדולים של הפסל והצורך לשיתוף פעולה כדי להגיע לתוצר נותנים למטופלים הזדמנות לפגוש את חוזק ויכולת שלהם לעשות ולהגיע לתוצר שלא היו מצליחים להגיע בכוחות עצמם .בנוסף עולים בזמן העבודה קונפליקטים הקשורים ליחסים בין אישים ,דרכי התמודדות ,פתרון בעיות ודפוסי האישיות של המשתתפים השונים .דרך הבניה והדיאלוג על איך לבנות את הפסל נוצרת הזדמנות לעיבוד תכנים רגשיים ושיפור האינטראקציה הבין אישית והמיומנות החברתיות של נוער זה .הטיפול נעשה על-ידי שימוש בחומרים ראשוניים .הפסל הופך משלד ברזל הקורם "עור וגידים" )לבנים ובטון( לדמות יציבה ,גוף מרחבי תלת-ממדי בעל עוצמה ונוכחות )בשונה מיצירה דו -ממדית של ציור( .הגודל ,האסטטיקה והחוזק שיש בתוצר נותנים ל"עצמי" ולקבוצה תחושת חיוניות ,שיקום הביטחון העצמי ואמונה ביכולת לבנות ולעצב גם את חייהם שלהם .בתהליך זה נוצרת הקבלה והזדהות בנפש המטופל ,הבניה ,המעטפת /העור שנוצר בפסל נוצר גם במטופל ,דבר החיוני מאוד עבור אוכלוסיות בסיכון .העבודה בחומרים יוצרת מרחב מעבר של עשייה שהיא בין מציאות לדמיון ,כפי שתיאר וינקוט באיכות שיש למשחק עבור ילדם. השבירה של קרמיקות והדבקתם על הפסל הינו תהליך של סובלימציה של תוקפנות .המטופל מפנה את תוקפנותו לאפיקים קונסטרוקטיביים של יצירה אומנותית במקום הרס ,אלימות וונדליזם האופייניים לאוכלוסיות בסיכון .על ידי שבירה ובניה מחדש את מעטפת של הפסל הם בונים את המעטפת הנפשית שלהם. • • • • • לקריאה נוספת: Betensky, M.G., Rubin, A.J. (1995) What Do You See?: Phenomenology of Therapeutic Art Expression (Paperback) . London: Jessica Kingsley Publishers Ltd. Rubin, A.J., (1987). Approaches to art-therapy "theory and technique." New York: Brunner/Mazel, Publishers. Varma, V.P. (1994). The secret life of the vulnerable children. London and New York: Routledge. בנסון ,ג'.פ .(1987) .יצירתיות בעבודה עם ילדים .קריית ביאליק :הוצאת "אח" בע"מ. דאלי .ט ,קייס .ק ,שבריאן .ג' ,וויר .פ ,האלידיי .ד ,נואל .פ ,וואלטר .ד .(1995).תרפיה באומנות התפתחויות חדשות תיאוריה ומעשה .קריית ביאליק :הוצאת "אח" בע"מ. ויניקוט ,ד.ו .(1995) .משחק ומציאות .הוצאת עם עובד ,תרגם מאנגלית :יוסי מלוא ליברמן ,מ) .תש"ן( .תרפיה באומנות לקבוצות .הוצאת "אח" בע"מ. שחם ,ד .(2003) .פיסול סביבתי עם קבוצות נוער-תאור תהליך העבודה והדינאמיקה הקבוצתית. מתוך.www.art-therapist.co.il : אודות המרצה: תרפיסטית באמנות M.A .מאוניברסיטת חיפה .לימודי פסיכואנליטית בגהה .מטפלת בילדים בסיכון בפנימייה טיפולית בשרון ובקליניקה פרטית ומרצה בבית ברל. ליצירת קשר: טל' 054-6444350 ,09-8998976 :דוא"לdana_shaham@walla.com : למידעwww.art-therapist.co.il : 27 • • • פאנל :6ילדים ,יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי הרצאה :3לפגוש את האמן -האופן שבו מפגש עם אמן ותהליכי עבודתו תורמים לביטוי העצמי וליצירתיות בילדים ובקהילה הבית-ספרית עידית פורת נוכחות מתמשכת של אמן בבתי-ספר יסודיים ומפגש בלתי אמצעי של הקהילה עמו ועם תהליכי עבודתו יכולים להיות בעלי השפעה תרפויטית .מה מקיים אותה :המפגש עצמו ,תכניו ,מבנהו, מיקומו? השפה )שפת היצירה והאמנות(? ההזדמנות לשחק באופנים אחרים ,לפרק את השפה השגורה ולהרכיבה מחדש? עצם נוכחותו של אורח -מעין סמכות ,אבל לא לגמרי -שמוכן להתקרב וללמוד את שפתי ) ...לא ללמד אותי(? ההרצאה תתייחס לעניינים אלה דרך מודל אינטר-דיסציפלינארי של עבודתי המיושם בשנים האחרונות בקהילות בתי-ספר יסודיים בתוכנית "קרוב" )עיריית תל אביב יפו ,המחלקה לאמנויות בשיתוף המחלקה לחינוך יסודי( .אעלה לדיון את טענתי כי המפגש עם אמן ומעורבותה של קהילה – כקבוצה או כפרטים -בתהליכי היצירה וביצירה עצמה ,מקרבים את המעורבים אל כישוריהם המחפשים דרכי ביטוי ומתוך כך גם מעודדים את אמונתם בעצמם וביכולת השליטה של האני. אתייחס לקשר בין משחק )הוזינגה (1966 ,ושליטה )נוי ,הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות, (1999כאמצעים מוטיבציוניים המשפיעים על עיצוב האישיות ופיתוח כשריה וכישרונותיה ,ואציג עבודות אמנות שנעשו מתוך האינטראקציה עם הקהילה. מודל העבודה ,וכך גם הרצאתי ,מבוסס על עולמות התוכן שבהם אני פועלת :שפת האמנות הפלסטית ,בהתמקדות בתהליכים יצירתיים ובתפיסת היצירה כתהליך וכהתמרה של האוטוביוגראפי, והעולם הטיפולי ממוקד הגוף ,המוזן במרחבי התיאוריה הפסיכואנליטית. בין עולמות תוכן רחבי ממדים אלה ,המהדהדים זה את קיומו של האחר ,מתמקדת עבודתי בשלושה עקרונות מהותיים" :נוכחות"" ,תהליך" ו"אינטר-אקטיביות" .שלושה עקרונות אלה יחדיו "מציתים" ומעוררים את הביטוי העצמי ואת העצמי היצירתי ,שהם ליבתה של תוכנית "קרוב". לקריאה נוספת: • ברטל ,ל ,.נאמן ,נ .(1994) .הגוף המטפורי :תראפיה בהבעה ויצירה באמצעות דימויים וסמלים. חיפה :נורד. • הויזינגה ,י .(1966) .האדם המשחק .מהולנדית :שמואל מוהליבר .ירושלים :האוניברסיטה העברית בשיתוף מוסד ביאליק. • מיטשל ,ס .א .(2003) .תקווה ופחד בפסיכואנליזה .מאנגלית :אורה זילברשטיין .תל-אביב: תולעת ספרים. • נוי ,פ .(1999) .הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות .תל-אביב :מודן. • פלדנקרייז ,מ .(1983) .הנסתר שבגלוי :מעיקרי "שיטת פלדנקרייז" .מאנגלית :יקותיאל שניבאום. תל-אביב :אל"ף בע"מ. אודות המרצה: מטפלת גוף-נפש ,מוסמכת שיטת גרינברג ,ואוצרת לאמנות )לשעבר מוזיאון תל אביב לאמנות(. מפתחת ואוצרת תוכניות לאמנות בדיאלוג עם הקהילה באוריינטציה טיפולית )עיריית תל אביב יפו והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון( .מייסדת ומנחה של "חדר משלנו :נשים כותבות", קבוצות לעידוד יצירה נשית חדשה .מטפלת בקליניקה פרטית ברמת-גן. ליצירת קשר: טל' 054-4803123 :דוא"לporat.idit@gmail.com : 28 פאנל :7לצד המוות – שירה ,צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה הרצאה :1שירה וטבע בצל הסרטן ציפי הכטלינגר במהלך שנתיים וחצי זכיתי להנחות קבוצת נשים החולות בסרטן שד גרורתי במסגרת עמותת "אחת מתשע" .המפגשים נערכו על גדת הירקון .העבודה בקבוצה סיפקה תחושת שייכות ,אפשרה מתן וקבלת תמיכה רגשית ,תמיכה חברתית ,תקווה ,מידע ,עצה ועזרה ישירה לבעיות )יאלום.(2006 , בכל מפגש היה טקסט שבאמצעותו אפשר היה לגעת בחרדות ,בבדידות ,בחיפוש אחר משמעות, ברצון /ביכולת לבחור בחיים למרות וביחד עם אימת המוות )א .כהן.(1998 , עם הזמן נוצרו טקסים שקיבלו מבנה ברור ומוגדר ,אשר חזרו על עצמם והיוו חלק מוכר וודאי שיכול היה להקנות בטחון ורגיעה גם אם זמניים ).(Jones,1996 הנגיעה בחיים האישיים ,באובדן ובהתמודדות דרך מילות הטקסט במרחב הטבע הקטן שיצרנו, הייתה מקום להיות בו ,לחלוק ולנוח. מבקשת בסיפור קטן זה להנציח את הנשים הגיבורות -אלו שישנן ואלו שאינן איתנו עוד. לקריאה נוספת: • כהן ,א .סיפור הנפש -בבליותרפיה -הלכה למעשה • אייזנברג א ,(2007) ,.פסיכותרפיה במכון לאונקולוגיה -מחול המוות :מטופל ומטפל אל מול אימת החידלון ,שיחות כ"א ) .291-303 ,(3 • יאלום א ,(2006) ,.טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה .אור יהודה :כנרת ומאגנוס . & Jones, P. (1996). Drama and Ritual, Drama As Therapy: Theatre As Living. London New York: Routledge. אודות המרצה : בבליותרפיסטית משנת .MA 1995מדריכה מוסמכת בבבליותרפיה ,מורת דרך ומשלבת עבודה טיפולית בטבע .מטפלת במסגרת משרד החינוך במתבגרים ובמשפחותיהם .מדריכה במתי"א הרצליה-רמה"ש ובמסגרת פרטית .מנחה ומטפלת ב"אחת מתשע" .עובדת במרכז טיפולי "בית חופים" בשדות ים. ליצירת קשר: טל'052-6054879 : דוא"לtsippihe@bezeqint.net : 29 • פאנל :7לצד המוות – שירה ,צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה הרצאה :2פוטותרפיה -יצירתיות מהולה בחמלה דר" ענת בוצר ההרצאה תתמקד בצילום כיצירה אומנותית המהווה מנוע מרכזי בהתפתחותו של האדם. פוטותרפיה – טיפול באמצעות צילום .לפחות שלושה גורמים מעורבים בתהליך התרפויטי בפוטותרפיה :הצלם שמצלם ,האובייקט המצולם והצופה בתצלום המוגמר. בתהליך זה אפשרי שמקומה של היצירתיות יהיה מרכזי וכשהאובייקט המצולם שרוי בסבל או בתקופת מעבר ]"בארדו "במונחי הבודהיזם הטיבטי[ מקומה של החמלה בתהליך הצילומי הוא מרכזי. לתפיסתי -במקום שאין חמלה לא מתאפשר תהליך יצירתי ,לא יצירת אומנות ובטח לא תהליך תרפויטי. החמלה מרככת ומזקקת את ההגנות והקשיים :הן של הצלם ,הן של האובייקט המצולם ובטח את מקומו השיפוטי של הצופה ,ומאפשרת ליצירה אומנותית לפרוץ לעולם. בספרות המקצועית לא נמצא את הקשר המרגש בין חמלה ליצירתיות -אך בצילום כן .כשאנו מתנהלים עם אור -אנו קולטים את האור שבאדם –באובייקט ,מעבירים אותו מסע לכיוון החושך שהוא הנגטיב שבצילום ]הצל עפי" יונג[ -ומשם חזרה לאור -להדפסת הצילום. "בצלם אלוהים ברא את האדם" ]ספר בראשית[. ֶצ ֶלם ,צילום וצל הם מאותו שורש :צ.ל.מ האם זה מקרי? או שמא גילוי סוד עמוק של השתקפויות; לצ ֶלם-לדמות או צילום שכל מהותו הוא קליטת האור – הפיכתו לחושך )על הנגטיב( וחזרתו ֶ אובייקט אליהם אנו יכולים להתייחס ולאחוז בהם. תהליך זה יתבהר בהרצאה עת אפרוס בפניכם סדנה בפוטותרפיה שהתרחשה עבור 60חולי סרטן שצולמו על ידי בני משפחותיהם בתהליך מבורך. להרצאה יתלווה סרט בן 7דקות ,וצילומים אומנותיים שנוצרו בסדנה לקריאה נוספת: • בארת ,ר .(1988 ) .מחשבות על הצילום ,ירושלים :כתר . Judy, W. (1993) Phototherapy Techniques: Exploring the Secrets of Personal • Snapshots and Family Albums (2nd Edition) San Francisco: Jossey-Bass. אודות המרצה: פוטותרפיסטית ,פסיכותרפיסטית ,מטפלת בתנועה וריקוד ,מטפלת משפחתית וזוגית ,מדריכה, במאית ויוצרת - Phd .בפסיכותרפיה וצילום ]אונ' בר-אילן[ .מרצה בתחומי פילוסופיה ,צילום, פסיכואנליזה ,פוטותרפיה ,פיתוח והנחיית פרויקטים ,סדנאות בארץ ובעולם .מובילה בהודו "מסעות אישים עם מצלמה" .קליניקה פרטית בת"א ובנימינה. ליצירת קשר: טל' 050-6492865 :דוא"ל: botzer@kfar-aza.org.il 30 פאנל :8היצירה כציר התבוננות ואבחון הרצאה :1מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות ד"ר גליה אנקורי ושרון פפאי בכל מפגש בטיפול באמנויות מתרחשות חוויות חושיות-רגשיות רבות ומגוונות אצל המטופל, המטפל ,ובקשר ביניהם .המטופל מביא עמו למפגש את הווייתו באופן רב-ממדי :מראהו ,שפת גופו, ריחו ,קולו ,קצבו ועוד .המרחב הטיפולי מזמן את התרחשותו של תהליך יצירה וביטוי אמנותי, ובהתאם לצרכים הטיפוליים ,לעיתים גם את קיומו של עיבוד מילולי-קוגניטיבי. נשאלת השאלה מה מתוך העושר העצום של אופנויות והתרחשויות בחושיו ,רגשותיו ותודעתו של המטפל ,מצליח להירשם בחווייתו וזיכרונו בצורה משמעותית לשם עיבוד מאוחר יותר בינו לבינו, וכן הבאה להדרכה ,או לישיבת הצוות ,באופן שיאפשר ראיה כוללת ומעמיקה של המפגשים ושל התהליך הטיפולי. בהרצאה נציג מודל לחשיבה אינטגרטיבית-רב ממדית ,הנשען בבסיסו על הגישה הפנומנולוגית, ומציע דרך להתבוננות במכלול ההתרחשויות הקיימות במרחב הטיפולי ,באופן המסייע למטפל להישאר ער וקשוב לחושיו ,רגשותיו ,תחושות-הבטן והמחשבות שלו ,והמעודד צמיחתן של הבנות תיאורטיות מתוך החוויה החושית-רגשית של המטפל בהקשר למטופל ויצירותיו. מתוך התבוננות שכזו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המטופל ואף לבחון מקרוב את שמתרחש בעולמו של המטפל והקשר ביניהם. בנוסף ,מודל זה מעודד ומאפשר הבאת חומרים להדרכה ולהצגות מקרה באופן מרחבי רב -ממדי, התואם את אופיו הייחודי של הטיפול באמנויות. מודל החשיבה מתאים למטפלים באמנויות מהתחומים השונים ,ונלמד במסגרת קורס הפרקטיקום- סופרויז'ן בשלוחת אוניברסיטת "לסלי". לקריאה נוספת: • רושין ,א .(1991) .שמאל ,ימין ומה שביניהם .תל-אביב :דפוס אחדות. Betensky, M. (1995). What Do You See? Phenomenology of Therapeutic Art • Expression. London: Jessica Kingsley Publishers. Schaverien, J. (1992). The Revealing Image Analytical Art Psychotherapy in Theory and Practice. London: Jessica Kingsley Publishers. אודות המרצות: ד"ר גליה אנקורי ,פסיכולוגית קלינית .מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ובמכללה האקדמית "תל חי" .מטפלת בקליניקה פרטית בכפר ויתקין. ליצירת קשר 052-6966760 :דוא"ל galia.ankori@gmail.com : שרון פפאי ,מטפלת באמנות .מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ומטפלת בקהילת אומנה טיפולית "נווה אלישיב" ובקליניקה פרטית. ליצירת קשר 052-2551847 :דוא"לpapays@zahav.net.il : 31 • פאנל :8היצירה כציר התבוננות ואבחון הרצאה :2ציור דימויים כדרך להתבוננות ממוקדת ביחסים בינאישיים ד"ר עדנה ניסימוב נחום בהרצאה זו אציג שיטה לציור דימויים וכתיבה אודותם ,המיועדת להתבוננות ממוקדת ומעמיקה על מערכת היחסים הבינאישית של המצייר עם דמויות משמעותיות בחייו .ניתן ליישם שיטה זו במחקר ,בהדרכת מטפלים ,בהדרכת הורים ובכל תהליך טיפולי עם ילדים ומבוגרים .המטפל או המדריך מכוון את המצייר ,באופן הדרגתי ובשלבים עוקבים ,להשתמש בדימוי ,ביצירה אמנותית ובכתיבה מטפורית .עוצמתה של השיטה גלומה בכוחו של התהליך היצירתי ,המשלב הבעה בלתי מילולית ומילולית .התהליך הלא-מילולי ,המתבסס על ציור מטפורי ,מאפשר להעלות דימויים מעולמות תוכן אחרים ,בעוד שהמרכיב המילולי בשיטה מסייע לעיבוד ,קבלה והבנה של המצב ,כמו גם לגילוי דרכים מגוונות להתמודדות עם קשיים בינאישיים. השיטה קלה ליישום ופותחה לצורך מחקר שבחן את התפיסות והחוויות של מטפלים באמנות במפגש עם מטופלים שהופנו בשל התנהגות תוקפנית ) .(Nissimov-Nahum, 2008; 2009ההנחיה המובנית של היצירה במחקר הניבה מידע עשיר וחשוב על נושאים רגישים ,אשר קשה היה לחקור באמצעים אחרים .ניסיון רב בשימוש בשיטה בטיפול ובהדרכה מלמד שהיא תורמת במיוחד בהיחלצות ממבוי סתום .הכוח התמציתי שלה ,ממקד את התובנה בתמונה אחת ,החושפת את מפת היחסים ,על הפחדים והכוחות החבויים בהם .טכניקת התערבות זו מתאימה במיוחד למטפלים ולמדריכים המעוניינים להתנסות בגישה הממוקדת ,בה יש חשיבות רבה לזיהוי מהיר ומדויק של "הסוגיה המרכזית" ) (Mann, 1973בעולמו הפנימי של המצייר ,כמו גם לאלה המתעניינים בכוח הטיפולי הטמון בשילוב בין יצירה למילים. לקריאה נוספת: Mann, J. (1973). Time-limited psychotherapy. Cambridge, MA: Harvard University • Press. Nissimov-Nahum, E. (2008). A model for art therapy in educational settings with • children who behave aggressively. The Arts in Psychotherapy, 35, 341-348. Nissimov-Nahum, E. (2009). Use of a drawing task to study art therapists' personal experiences in treating aggressive children. The Arts in Psychotherapy, 36, 140-147. אודות המרצה: מטפלת באמנות ,מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמנות במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין ,מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה ,בעלת קליניקה פרטית בחולון ,מפתחת ומלמדת את יישום הגישה הממוקדת בטיפול בהבעה ויצירה. ליצירת קשר: טל' ,052-2228727 :דוא"ל ednana2@gmail.com : 32 • פאנל :9האמנות משמיעה קולות מושתקים הרצאה :1הנערים השקופים מתמלאים בצבע דן פולק במרכז היום של על"ם קוראים להם "נערים שקופים" ,וגם "השוליים של השוליים" -בני-נוער )בגילאי (12-21שעוסקים בזנות .העובדים עמם – מתנדבים. ה Setting-נגזר מהתנאים הפיזיים של המרכז ,ויותר מכך מהיכרות מעמיקה עם המאפיינים של בני-הנוער :מיואשים ,חסרי אמון ,בלתי מסוגלים להתחייבויות ,ובסיכון גבוה ותמידי. שלוש שנים נמשך ה"ניסיון" :קבוצת רכבת ,שמעשה היצירה מהווה את הציר המרכזי של ההתנהלות והתקשורת בה .בין 3ל 10-משתתפים למפגש .רובם נערים ,חלקם הומוסקסואלים מוצהרים ,מיעוטן – נערות וטרנסג'נדריות. ביום הקבוע ,לאחר ארוחת-הצהריים ,הפך שולחן האוכל למזנון יצירתי .לפחות יוצר אחד נוכח בו בקביעות – המנחה .חומרי-גלם ליצירה שהוצעו במזנון נלקחים לא פעם ,ולא במקרה ,מפחי הזבל התעשייתיים שבסביבה .הנערים הביטו בתמיהה ,לעיתים בלגלוג ,ורק לאחר זמן החלו מצטרפים – תחילה רק להתבונן ,אח"כ רק לעזור ,ורק לבסוף העזו ליצור בעצמם. נושאים רבים "היו באוויר" לאורך השנים ,חלקם גם דוברו )לעיתים( במילים :האם אני יכול/ה ליצור דבר-מה שיש בו ערך ,ששווה לשמור עליו? האם שווה לשמור על עצמי? על מי -אם בכלל- מותר לסמוך? הייתכן שיש מי שאינו רוצה מאיתנו דבר בתמורה לעזרתו? מה גברי ,ומה נשי? מדוע אני רוצה להיות אישה /גבר? ; האם יש לי סיכוי לשנות את חיי? האם כדאי לי? הייתכן שזנות הופכת להתמכרות ? ו ...כמה אני באמת שווה? המפגשים לא התנהלו על מי מנוחות ,והמעברים היו לעיתים מהירים ואף ביזאריים .האמון לא ניתן בקלות ,והיכולת ליצור ,להתבטא ולכבד את האחר ,התפתחה במאמצים מרובים .ובכל-זאת, המפגשים התקיימו בקביעות )-אובייקט( ,ובני-הנוער מצאו עצמם יוצרים ואף משוחחים ,בדרך שלא ידעו שהם מסוגלים לה ,ולא חשבו שעשויה להועיל. • • • לקריאה נוספת: ווינקוט ,ד.ו" .(1995) .חיים של יצירתיות" .מתוך :הכול מתחיל בבית :מסות מאת פסיכואנליטיקאי )עמ' .(34-45ת"א :דביר . עומר ,ח .אליצור ,א" .(1999) .מה תאמר לאדם שעל הגג?" הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת .נפש :רבעון לפסיכולוגיה ,לטיפול ,לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי ,א'.11-19 , ריילי ,ש .(2008) .תרפיה באמנות עם מתבגרים .קריית-ביאליק :הוצאת אח . Prosper Project, from: http: www.thestormproject.com תכנית חינוכית לאומית בנושא "לימוד סחר-מין ?Ayre, P., Barrett, D. ((2000). Young people and prostitution: an end to the beginning Children and Society, 14 : 48–59, 2000 אודות המרצה: מטפל באמנות ומטפל מיני ליצירת קשר: טל' 052-4564283 :דוא"ל danpo@bezeqint.net 33 • • פאנל :9האמנות משמיעה קולות מושתקים הרצאה :2בטרם יתהוו מילים... מוטיבים ,ציורים וצבעים "שמדברים" את הקושי בטיפול באומנויות בהפרעות אכילה יהודית ארד סיפורה של מירי" ,הילדה הטובה" ,הרעבה לרגש ,בחורה כבת 25שלקתה בבולמיה . סיפור המחלה יוצג בעזרת הצגת העבודות המקוריות ,מוטיבים וצורות שחוזרים ונשנים ,שיספרו את סיפורה של מירי בטרם יתהוו התובנות. באקספוזיציה של הטיפול אדגים את בחירת הצבע בו בחרה מירי לייצג את החלק הכאותי באישיותה למול החלק הזורם ,זה שהייתה רוצה לסגל לעצמה אך מתקשר לחוויה שלילית )" (“couch potatoוהספליט האדיר שביניהם בו התמקמה המחלה. בגוף הטיפול אדגים את ציורי הנסיבות והסיבות שגרמו למירי לחלות בבולמיה -מירי מציירת את החרדות והמצוקות שמנהלות אותה ,את הצרכים הרגשיים שלה לזכות בכמויות של אהבה והערכה וכשזה לא קורה -מצמצמת את עצמה ואת החסכים הרגשיים ומווסתת את החסר על ידי בולמוסים ֵימת אותן יזומים והקאות .רק לאחר שמציירת את הקושי ומתעמתת עם העדות הויזואלית ,היא ֵמ ָשי ֶ מילולית בתיאורים מטפוריים. במרכז הנרטיב הטיפולי עולה ציור הקונפליקט של מירי ,שאלת הזהות העצמית שלה שאבדה לה בדרך והביאה אותה לטיפול לכשהבולימיה גברה והמחירים היו קשים מנשוא. שיא התהליך הטיפולי – ההבנה והתובנה שנבעה מציור "השקט מרעשי הרקע" ,המסביר את הצורך הכמעט קיומי ,שכדי לזכות באוויר והדממת הקולות החולים המנהלים ועוצמת החרדות ,היא נזקקת/יוזמת בולמוס לצורך ההקאה ו"זוכה" לדממה מוחלטת ממנה ניתן להתחיל מאפס. זהו ” “vicious circleבו היא נלכדת ללא מוצא. המרגש בהארה ,שהציור מקדים את התובנה השכלית ומכאן תחול תפנית בטיפול עד לשינוי והבנה ש -אפשר גם אחרת ..מירי זכתה ביכולת לבחור אחרת למול הדיקטטורה של הפרעות האכילה. לקריאה נוספת: • ארד ,י .(2005) .אפשר גם אחרת ...בטחון במרחב הטיפולי -כלים בשילוב אומנויות .סדנה בכנס הישראלי לטיפול וחקר ומניעת הפרעות אכילה . • רועה ,ד ,.רוט ,ש ,.ופניג ,ס .(2003) .צמצום התובנה למחלת האנורקסיה כביטוי ליחס אמביוולנטי להחלמה" .שיחות" .כרך יז ,חוברת מס' ,3יולי .247-255 .2003 אודות המרצה: , MAמטפלת בשילוב אומנוית המתמחה בהפרעות אכילה מ 2010 -1999 -ב"נופית" ,ו"שחף" קליניקה לטיפול בהפרעות אכילה בקהילה וכיום בעלת פרקטיקה פרטית .מרצה על המודל הטיפולי שלי בכנסים ,מכללות למטפלים באומנויות ,יה"ת ולסטודנטיות לתזונה. ליצירת קשר: טל' 052-4731979 :דוא"לyyarad@gmail.com : 34 פאנל :9האמנות משמיעה קולות מושתקים הרצאה :3היצירה כתראפיה -והתראפיה כמעשה יצירה ד"ר צפי זוהר בהרצאה אציג מודל של מרכז טיפולי – קהילתי שהקמתי בערד לאוכלוסייה עם בעיות על רקע נפשי ופיזי. "מלב ולב" הוקם ב – 1983כמרכז ייחודי המשרת ומשלב באופן קבוע מזה 27שנים אוכלוסייה פגועה במסגרת המתנ"ס ,מקום בו מתקיימות פעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות לכלל האוכלוסייה. הימצאות המרכז במתנ"ס ללא סטיגמה רפואית-נפשית או אחרת ,זימנה מפגש מרתק של היכרות הדדית ,העלאת המודעות לשונה ,ושל עשייה משותפת רבת תועלת לכלל הקהילה. בחרנו ביצירה כמרכיב עיקרי בשיקומם של החברים .יצירה במובן של ליצור משהו חדש שלא נחווה לפני-כן ,מה שנתן את המשמעות המיוחדת לציבור שחווה כישלונות רבים בעבר ,חוסר אמון ודחייה אישית וחברתית. הידע הנרכש בתחום הטיפול באמצעות האמנות ,והאמונה שבכל אדם ולו הפגוע ביותר טמונה יכולת יצירתית בעלת ערך משקם ומרפא ,הובילו לקו המנחה בתכנית במיוחד לגבי פיתוח יכולות שלא היה ] Males [1979להם מקום לפני הפגיעה. נושא שילוב פגועי-נפש בקהילה הוא נושא שנוי במחלוקת מאז הועלתה התכנית בארה"ב לפני כ30- שנים ,ובארץ משנתקבל חוק השילוב של פגועי נפש בקהילה בשנת ,2000לגבי דרך הקבלה והצלחת השילוב בקרב האוכלוסייה הכללית. מתוך הניסיון שלנו בערד ,ניתן לציין מספר הישגים ומטרות שהושגו כגון :קיצור משמעותי של תקופות אשפוז ,שינוי לטובה בתדמית האישית ,המשפחתית והקהילתית של החברים ,יצירה ותצוגה של תוצרים אומנותיים במסגרת תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות ,ומעורבות בחיי קהילה במקום חיי ניכור ובדידות שנחוו לפני-כן. האם צריך משוגע\ת לעניין? האם אפשר לקיים מודל כזה רק בעיר קטנה ומבודדת? מהי מידת ההכנה הדרושה עם הקהילה הרגילה? אלו חלק מהסוגיות שאעלה בהרצאה שתלווה בסרטון. לקריאה נוספת: Aviram, U., Levav, I. (1981). Community Mental Health in Israel, Tel Aviv, Gome. Nelson, R., (1978) Creating Community Acceptance for Handicapped People, Charles Thomas Pub. Storr, A., (1972). The Dynamics of Creativity. Tel Aviv: Sifriat Poalim Publishing House Ltd. Tessa, D., (Ed). (1984). Art As Therapy, London and New York: Tavistock/Routledge. Zohar, Ts., M’lev V’lev-A Study of Community Psychosocial Day Treatment Center, Arad, Israel. אודות המרצה: יוצרת באמנות פלסטית ,מטפלת באמצעות הבעה ויצירה ,י.ה.ת -מדריכה רשומה. מלמדת בביה"ס לטיפול באמצעות האמנויות -מסלול לתואר שני ,אוניברסיטת חיפה. פעילה למען שינוי חברתי באמצעות האמנות. ליצירת קשר: טל'052- 3208468 : דוא"ל: Tsaphie@gmail.com 35 • • • • • פאנל :10החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד? הרצאה :1סטודיו לאמנות במחלקה פסיכיאטרית – חדר שמסביר את עצמו ד''ר מיגל שסטצקי וג'ניס שפירא יחידת מתבגרים ,בית חולים איתנים. נציג את הסדנה לאמנות כחלק אינטגראלי של הקהילה הטיפולית ביחידת המתבגרים ,שהיא מחלקה סגורה ופתוחה בו-זמנית ,בבית חולים איתנים .נראה איך הסדנה תורמת לקהילה ואיך הקהילה תורמת לסדנה .נתייחס להכרחיות של אינטראקציה מתמדת בעבודת הצוות הרב מקצועי .נתאר את המודל של עבודה אינדיבידואלית בתוך קבוצה ,בגישה בלתי מובנית ובלתי מכוונת ;(Deco, 1998 ).(Schaverien, 1997 וואן לופז-איבור ,פסיכיאטר ספרדי דגול ,האמין ש"היצירתיות שייכת לאדם ולא למחלה" ).(2008 תפיסה זו קורמת עור וגידים בסטודיו ,שם ניתן לראות את קיומם הדינמי של הכוחות האנושיים הבריאים .נשים דגש על חשיבותו של הסטודיו ,כמרחב פיזי-נפשי .מרחב המספר על מה שיכול להתרחש בו בהקשר לצורת סידור החדר ,סוג הרהיטים הקיימים בו ,אופי החומרים ,הכלים המוחשיים ודרך הצגתם .נראה איך הסטודיו מסביר את עצמו בשפה החזותית לפני שנאמרת אפילו מילה אחת .נציג גישה שממקמת את האמנות במרכז הטיפול ,גישה המאמינה כי הערך המרפא העיקרי טמון בתהליך היצירה המוחשי והבלתי מילולי .אנו סבורים שיצירת האמנות אמורה לעמוד כמטרה טיפולית בזכות עצמה ,ושאם יוצרים כדי לספק חומר לשיחה ,יש הפסד מהותי בפוטנציאל המרפא של המדיום .נדון במקום ובתפקיד של המילים בתפיסה זו .נעמוד על משמעותה הטיפולית של הזמנת החדר "לעשות מעשים" ,כמאפשרת ערוץ אלטרנטיבי לדחף של המתבגרים לACTING "- ) "OUTחזן.(1992 , כמו כן נעמוד על סוגיות רלבנטיות למודל זה בסטינג של בית חולים כגון :תנאים לעבודה יצירתית שמאפשרים גם חופש וגם בטחון; הקשר בין פגיעות עצמיות והרס עבודות; צירופם של אחים אחיות ומדריכים לצוות הקבוע של הסדנה; חשיפת היצירות של המטופל לעיני המטופלים האחרים וכלל אנשי הצוות; דילמות הקשורות לשמירת העבודות. לקריאה נוספת: • Deco, S. (1988). 'Return to the Open Studio Group' in Skaife, S. And Huet, V. (Eds.) Art Psychotherapy Groups: Between Pictures and Words. London: Routledge. • Hazan, Y. Lerner. Y., Subar, R. (1992). 'Coping with acting out in a unit', British Journal of Psychotherapy, 8(4) 359-373. • Lopez-Ibor, J. (2008). ) Creativity Belongs to the Person, not to Disease, Philosophy, Psychiatry & Psychology, 15 (3) 277-279. • Schaverien, J. (1997). 'Transference and Transactional Objects in the Treatment of Psychosis'. in Killick, K. and Schaverien, J. (Eds.) Art, Psychotherapy and Psychosis. London: Routledge. אודות המרצות: ד''ר מיגל שסטצקי ,מומחה בפסיכיאטריה כללית ,מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר .אחראי מחלקת מתבגרים שבבי"ח איתנים למעלה מ 20שנה .סגן מנהל מחלקת ילדים ונוער ,בי"ח איתנים. מורה בבית הספר לרפואה ,האוניברסיטה העברית ,בית חולים הדסה ,ירושלים. ליצירת קשר :טל' 050-6253757 :דוא"ל schestatzky@yahoo.com : ג'ניס שפירא ,מטפלת באמנות ומדריכה ,אחראית על הסטודיו במחלקת מתבגרים בבי"ח איתנים למעלה מ 20שנה ,מלמדת באוניברסיטת לסלי ובסמינר הקיבוצים. ליצירת קשר :טל' 054-4618973 :דוא"לjanicesha@gmail.com : 36 פאנל :10החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד? "הגשר לקשר" -סטודיו פתוח לאמנות רוני אורן וברוריה שיפרון הסטודיו הפתוח לאומנויות פועל במסגרת בריאות הנפש בביה"ח זיו צפת .ופועל מזה כ 7שנים. אחד המרכיבים היוצרים איכות חיים נמוכה אצל חולי סכיזופרניה ופוסטראומה הוא הצמצום של חיי הרגש ,והאינטראקציה הבינאישית .צמצום היכולת לרצות ולבחור ,ולפעול בצורה יעילה להשגת מטרותיהם) .תופעות הידועות בכינוי "סימפטומים שליליים" ) ,(DSM4ולעיתים ,בצורה של סטיגמה" ,ליקוי"( אנחנו רואים תופעות אלה כהימנעות הגנתית הנובעת מחוסר האפשרות לבטא את העולם הפנימי בצורה שתהיה מובנת לאחר ,ומובחנת מהמציאות החיצוני).(Searles, 1965 כאשר הגבולות בין העולם הפנימי והעולם החיצוני אינם מובחנים ,כל דמיון או פנטזיה )המופיעים בצורה מטפורית( עלולים להיתפס כחלק מהעולם החיצוני הקונקרטי ,דבר היוצר תופעות פסיכוטיות כמו הלוצינציות ומחשבות שווא .( Reichmann, 1959 , Blatt and Wild, 1976) .המטפורה מאבדת את מאפיין המצביע שלה ונתפסת בצורה קונקרטית כדבר בעצמו. הדימוי מאבד את ההבחנה שהאדם עצמו יצר אותו ,ולכן האדם מאבד את היכולת לפעול על המטפורה ולשלוט בה ).( Siegelman,1990 הסטודיו בא לעודד ולחזק את היכולת לביטוי מטפורי תוך תשומת לב להבחנה במטפורה ככזו ולא כשייכת לעולם החיצוני .האמנות היא כמובן כלי מתבקש לצורך זה מאחר והיא עוסקת בביטוי מטפורי של החוויה .האמנות וההתבוננות עליה משפרים את היכולת לדיבור רגשי ומשמעותי, ומאפשרים התבוננות תוך ריחוק על החוויה .אנו שמים דגש על הבחירה של האדם את מגוון תגובותיו והתנהלותו ).(McNiff, 1976; Allen, 1995 סדר היום בסטודיו מחולק ל 4חלקים :חימום ,דיבור מטפורי והתכוונות ,יצירה ,התבוננות .אשר יוצגו בכנס תוך תשומת לב למשמעות ולתפקיד המיוחד של כל חלק. צוות המטפלים יוצר במקביל עם המטופלים וכל השיחות נעשות בגובהה העיניים. לקריאה נוספת: Allen, P. Coyote Comes in from the Cold: The Evolution of the Open Studio Concept, Journal of the American Art therapy Association, 12, 161-166. Blatt, S. J. & Wild, S. (1976). Schizophrenia: a Developmental Analysis chp 2 : Cognitive Processes, Academic Press, Asian. McNiff, S. (1976). The Effects of Artistic Development on Personality, Art Psychotherapy, 3,75-69. Reichmann, F.F. (1959). Psychoanalysis and Psychotherapy. Chicago: The University of Chicago Press. Searles, H.F. (1965). Schizophrenic Communication, Collected papers on Schizophrenia and Related Subjects. London: h. karnacBooks Ltd. Siegelman, E. (1990). Metaphor and meaning in psychotherapy. Guilford Press. • • • • • • אודות המרצות: רוני אורן – מטפלת באמנות" ,הגשר לקשר" ,סטודיו הטיפולי ,המרכז לבריאות הנפש בי"ח זיו ,צפת . דוא"ל Ronioren.il@gmail.com : ליצירת קשר :טל'052‐3252948 : ברוריה שיפרון -פסיכולוגית קלינית ,מנהלת "הגשר לקשר" ,מנהלת הסטודיו הטיפולי ,המרכז לבריאות הנפש בי"ח זיו ,צפת . ליצירת קשר :טל' 04-6970739 :דוא"ל bruriashifron@gmail.com : 37 פאנל :10החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד? הרצאה :3להרגיש קיים ומיוחד אביחי סלע אל הסטודיו לטיפול באמנות ,במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" בפרדסיה ,מגיעים משתתפים ממספר מחלקות בבית החולים ,רבים מהם מאושפזים שנים ארוכות .הסטודיו הינו מקום בטוח, המזמין אותם לביטוי יצירתי אותנטי ,המאפשר להם הבעה ותקשורת שאין באפשרותם לבטא בדרך אחרת .במעשה היצירה הם מביאים לכלל קיום משהו חדש ,שלא היה קודם לכן .עבודות האמנות הנוצרות בסטודיו מאפשרות להתקרב ולראות אותם ,את קיומם ומיוחדותם. רשימת קריאה: Killick, K. (2000). The art room as container in analytical art psychotherapy with • patient in psychotic states. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing shape of art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 99-114). Schaverien, J. (2000). The triangular relationship and the aesthetic countertransference • in analytical art psychotherapy. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing shape of art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 55-83). Steinhardt, L. (1995). The base and the mark: A primary dialogue in artmaking –behavior. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 12(3), 191 192. אודות המרצה: מטפל באמנות ,תואר שני )מאוניברסיטת לסלי( בטיפול בהבעה ויצירה .מדריך מוסמך בי.ה.ת. ומטפל במשחק בחול בגישה היונגיאנית .עובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש "לב השרון" )פרדסיה( מבוגרים ,במרפאה לבריאות הנפש בהרצליה -ילדים ,ובקליניקה פרטית.ליצירת קשר: טל' 054-4270660 :דוא"ל avichay.sela@gmail.com : 38 • כיתת אמן :1אימפרוביזציה בתנועה כמרחב חקירה וביטוי אישי מנחה :אילנית תדמור אימפרוביזציה היא אומנות מופע שנולדת ,מתרחשת ומוצגת ברגע – בכאן ועכשיו. בתוך גבולות ברורים של זמן ומקום ,יכולת גופנית ומאפיינים אישיותיים הרוקד מוזמן לברוא לעצמו מציאות ולחקור אותה .זהו מרחב המאפשר התבוננות פנימה -על ההרגלים והגבולות הפנימיים והחוצה על התקשורת עם הסביבה והפרטנרים. במשך 18שנים אני רוקדת ,מלמדת ומופיעה באימפרוביזציה ,בקונטקט אימפרוביזציה ובמחול. עבודתי משלבת טכניקות מעולם המחול ,התיאטרון ,אומנויות הלחימה והריפוי וכוללת עבודה בסטודיו ובחללים לא שגרתיים .גם האוכלוסיות איתן אני עובדת מגוונות וכוללות גם אנשי חינוך וטיפול ,ילדים ואוכלוסיות עם מוגבלויות .כדי להתקדם וללמוד בגישה בה אני עובדת אין צורך ברקע קודם בתנועה או מחול .העיקר היא המוכנות להיכנס לחוויה ,לנוע ולהתנסות... בסדנה זו אני רוצה להזמין אתכם להיכנס איתי לעולם האימפרוביזציה ולטעום את האפשרויות לגלות הקשבה ותקשורת מסוג אחר .כזו המשלבת מודעות גופנית ועבודה רגשית ודמיונית .דרך הטכניקה בה נעבוד אני מזמינה לפגוש חופש יצירתי ,אישי וקבוצתי ,להצטרף למסע אל מחוזות נעימים בהם כל תנועה היא הנכונה. אודות המנחה: יוצרת עצמאית ,רקדנית ומורה לאימפרוביזציה וכוריאוגרפיה מ .1998זוכה פרס הביצוע בתחרות "גוונים במחול " 2000ובמלגת אומן אורח לטייוואן ,עיריית ירושלים .2001מלמדת ומופיעה באירופה ומנהלת את מרכז - PLAYמרכז למחול ,תיאטרון אימפרוביזציה וקונטקט לאנשים המתחילים את צעדיהם בעולם המחול ,כמו גם ליוצרים ואומנים .בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ליצירת קשר: טל' 03-5604407 :דוא"ל info@play4dance.com :אתר www.play4dance.com : 39 כיתת אמן :2מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו בתיאטרון מנחה :איציק ויינגרטן איציק ויינגרטן יספר על יצירותיו "ואז התחבקנו"" ,הומלסים" ו"מזריץ'" ,על תהליכי היצירה והמסעות המרתקים אל עולמם של האוטיסטים ,ההומלסים וחסידי אומות עולם. הוא יספר על עבודותיו עם הדור החדש של היוצרים בתיאטרון :שחקנים ,במאים ,מחזאים ותפאורנים שאיתם הוא יוצא למסעות אל המוכר ובעיקר אל הלא מוכר והלא ידוע ,ולעיתים קרובות גם אל הלא מפוענח והלא מפוצח. מסעות אל עומק יערות המודע והתת מודע ,אל הפחדים ,התענוגות וההפתעות. המפגש ילווה בהקרנת קטעים מתוך היצירות. אודות המנחה: במאי ומחזאי ,מנהל בי"ס לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים .היה המנהל האמנותי של פסטיבל עכו ופסטיבל התיאטרונטו .מההצגות שביים לאחרונה" :הנהג של מיס דייזי"" ,רכוש נטוש"" ,כל החיים לפניו"" ,סונטת סתיו". ליצירת קשר: טל' ,03-6902311 ,03-6902357 :נייד 054-3077328 :דוא"לitzick_wei@smkb.ac.il : 40 סדנה :1חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות המנחה :מיניה שושן ברנע כל תמצית מהאדמה ואל האדמה שבה ,כך גם המילה מבעבעת מהגוף ואליו שבה בחזרה. עיסוקה של סדנה זו הינה באחדות הניגודים )הרמב"ם ,(2002 ,ביחס בין התנועה למילה ,שהשהייה בה בין הפנימי לחיצוני ,בין התפיסתי למחשבתי ,מהווה צומת שהוא הבסיס למפגשינו עם העולם )מרלו -פונטי.(2004 , נחקור את שורשי המילה באמצעות החוויה הגופנית בכדי לחקור את המטאפורה הראשונית במקורות הגופניים ,בכדי למצוא את הדממה שבמילה .כי בשערי הריקוד אנו עומדים בחדר ההמתנה של יום הבריאה ,ללא שפה ,רק עם דממה ).(1992 ,Olsen התנועה המוסרת את מצב הנפש ,הופכת את דיבורו חסר החשיבות ,קולותיו ,מלמוליו ,ושתיקותיו של הרקדן לעמוקים ורבי משמעות. הריקוד נוצר מאיחוד כוחות היצירה של האומן והצופה :נחוץ קהל הניחן ביכולת ההיפעלות כדי שהריקוד ייוולד בפועל ) מרז'קובסקי .(1902 כפי שההכרה עדה לנשימה כך הקהל עד לרקדן. בסדנה זו הרקדן הופך לגיבור המרכזי של היצירה ושפתו המילולית עשויה בשר ודם :אנו שומעים אותה משום שאנו רואים אותה. סדנה זו הינה הזמנה לחשוב בתנועה ומכיוון שאין מחשבה טהורה ,זו תישאר תמיד חידתו של הרקדן – החיבור בין ההכרה ליצירה. הסדנה מבוססת על אינטגרציה של חומר תיאורטי מתחום הטיפול בתנועה בכלל ומהתנועה האותנטית בפרט ,מתחומי הפסיכואנליזה והפילוסופיה הצרפתית המודרנית והיהודית ומתחום הספרות הכללית הקלאסית. רשימת קריאה: • ברסלב ,ר.נ) ,.תשס"ט( סיפורי מעשיות) .ספרי רבי נחמן מברסלב ותלמידיו( ,ביתר עלית :אב"ן שתיה. • הרמב"ם ) .(2002מורה נבוכים .ירושלים :כתר . • כנען ,ח .(2008) .פנימדבור ,לראות אחרת בעקבות עמנואל לוינס ,תל-אביב :הקיבוץ המאוחד . • מרלו-פונטי ,מ .ו .(2004) .העין והרוח .תרגום :עירן דורפמן ,תל אביב :רסלינג . • סארטר .(2007) ,המבט .תרגום :להב א' ,תל אביב :רסלינג . • מרז'קובסקי ,ד .(1902) .הגוף ,הקול והדמות. Olsen, A.J., (1992). Being seen, Being moved, in: Authentic Movement and • Oerformance, Med Art Int. Journal in Conjunction with the Med Art Int. Conference on Dance and Medicine, Feb. 1992. Soler, C.L. (2009). L'inconscient reinvente. Paris: Presses Universitaires de France. אודות המנחה: M.Aטיפול בתנועה .מטפלת בתנועה ומדריכה מוסמכת ביה"ת .מרצה באוניברסיטת לסלי במגמה לטיפול בתנועה .בוגרת M.Aבפילוסופיה ודוקטורנטית לטיפול בתנועה באוניברסיטת סורבון ,פריז. בעלת קליניקה פרטית. ליצירת קשר054-6646711 : 41 • סדנה :2צבעי הנפש מנחה :אלון האס כיצד אני ,כמטפל ,הופך את ההבנה הפסיכולוגית שלי להתערבות יצירתית בדו ותלת מימד? כיצד אני עוזר למטופל להישאר בתוך התהליך היצירתי ולא לברוח ממנו למילים? כיצד אני משלב בין הבנתי הפסיכולוגית ליצירתית כדי להעריך ולהבנות תהליך טיפולי שנשאר ומתבסס על האומנות? בסדנה ,באמצעות תרגילים שרכשתי ופיתחתי במשך השנים אדגים כיצד ניתן להתבונן ביצירה, וכיצד ניתן דרך התשאול לפתח את ההתערבות היצירתית הבאה... לקריאה נוספת: • רגב ,ד .(2000) (2001) .התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול באמצעות אמנות נפש :רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול ,לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי 2001 ,54-65 :6 ;2000 ,46-56 :5, • וולבלוגרפיה – האס אלון ,הגישה הפנומנלוגיה פרספקטיבה אישית – מתוך www.machon.co.il מופיע גם בפסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1217 - Mcniff, S. (1992). Art as Medicine – creating a Therapy of the imagination. Boston & London: Shambhala. אודות המנחה: מטפל באומנויות בדרגת מדריך )י.ה.ת( בעל תואר שני בייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד .MA ,מרצה לתרפיה באמנות במכללת תל חי ומכללת ירושלים .מנהל את "מכון לעכשיו" בעמיעד. מנהל קהילת – "העניין בטיפול" – קפה דה-מרקר http://arttherapy.cafe.themarker.com - ליצירת קשר: טל' ,04-6909862 :נייד 050-7457413 :דוא"ל allonhaas@gmail.com : אתר הבית www.machon.co.il - 42 • סדנה :3כשגוף מוגדר באור שרון טוקר מפגש תנועתי בין גוף ,גבול ואור ,המתרחש במרחב חשוך חלקית ,לאור פנסים. הסדנה מתמקדת בגבולות הגוף ,כהיבט משמעותי בטיפול ) ,(Weber, 1984ומציעה אפשרות לחוותם ולהתבונן בהם באמצעות שימוש באור. בהתייחס לפונקציות האני עור של אנזייה ) (2004נשחק באור כבעור :אור מגדיר ,תומך ,מכיל, מבחין ,מקשר ,משתנה ,ומשנה .נבדוק אלו מרחבים יוצרת הגדרה של אור בתוכנו וסביבנו ,ומה התנועה המתאפשרת בהם וביניהם. כשקווי המתאר של הגוף מוארים ,מה מתרחש בחוויית עצמי? מה קורה לגוף כשהוא מואר מבפנים או מבחוץ? אילו יחסים נוצרים עם עצמי ועם אחרים במעטפת של תאורה משתנה? אלו דימויי גוף עולים מתוך העבודה? נאפשר לגוף להרקד במרחב שבין אור וצל. לקריאה נוספת: • אנזייה ,ד .(2004) .פונקציות ה'אני-עור' ,ה'אני –עור' ,תולעת ספרים ,עמ' .143-162 Weber, I. (1984). Body Boundaries and the Developing Self in Movement Therapy, Reisach, E.A. Creative Art Therapy Dept, Pratt institute School of Art and Design. Pp. 41-48. אודות המנחה: מטפלת בתנועה ) (MAומדריכה .מטפלת בילדים ,בני נוער ,מבוגרים ,טיפולים פרטניים וקבוצתיים. עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב .מנחה באוניברסיטת לסלי במסלול לתואר שני בטיפול בתנועה. ליצירת קשר: טל' 054-5919019 :דוא"לsht2000@zahav.net.il : 43 • סדנה :4התהליך היצירתי בטיפול באומנויות – הידע העיוני והידע החווייתי ד"ר הילדה ונגרובר נקודת המוצא במפגש זה היא ההנחה שהתהליך היצירתי דרך אומנויות מהווה מאפיין ייחודי של הטיפול באומנויות בהשוואה לפסיכותרפיות אחרות. ייתכן שבקריאה ראשונה משפט זה נראה כמובן מאליו ,אך לעיתים נראה שקצת שכחנו לחשוב במונחים של תהליך יצירתי ,בפוטנציאל הרבגוני שלו ובאיכויות הסגוליות של כל אחת מהאומנויות ..בשנים האחרונות הייתה נהירה אל הידע הנובע מהפסיכותרפיה המילולית. עתה ,ברצוני להזמינכם לחזור אל המקורות שלנו ,חזרה מושכלת בה נשלב ידע עיוני והתנסות .אכן השורשים שלנו הינם בידע הנוצר בחוויה האומנותית והיצירתית .הספרות הפסיכואנליטית הענפה לאורך יותר ממאה שנה ,נותנת כיוונים שונים להבין את האדם המעורב בתהליך יצירתי. כמה מהנושאים שהאנליטיקאים כתבו עליהם הם :המניעים הבלתי מודעים ליצירה ,סוג החרדות המעסיקות את האדם המעורב ביצירה וההגנות שהוא מפעיל ,מה הוא משיג בקשר לעצמו ולסביבה, וכו' .פסיכותרפיסטים פסיכודינמיים כמו אריאטי ופיוריני מצאו קשר בין יצירתיות או החסר בה ופסיכופתולוגיה. ככל שהמטפל מכיר יותר את הספרות הרלבנטית ,גדלה הבנתו של המתרחש בחדר ויכולתו להיענות לצרכי המטופל ולעזור לו בדרך הייחודיות שבמקצוע שלנו. בהרצאה-סדנה אתייחס לנושאים הבאים: .1הבהרת מושגים בסיסים הקשורים ליצירתיות ,על מנת להבין אותם ,להבחין ביניהם ולציין את הערך הטיפולי שבכל אחד מהם .נדון במושגים הבאים :ספונטניות ,מקוריות ,תהליך ותוצר . .2הצגה תמציתית של תיאוריות שונות ,מתחום הפסיכואנליזה הדנות בהיבטים השונים של תהליך יצירתי ,תוצר ותהליך. נתייחס במיוחד למושג של תהליכים שלישונים ) .(TERTIARY PROCESSמושג זה תורם לנו מכמה סיבות: • הוא קשור למושג של יצירתיות • מחבר בין רציונאלי ולא רציונאלי • יש לו משמעות התפתחותית לקריאה נוספת: Fiorini, H. (1995) El psiquismo creador. Buenos Aires: Paidós Press, C. (2005) Psychoanalysis, creativity and hope: Forward edge strivings in the life and work of choreographer Paul Taylor. Journal of the American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry, 33(1), 119–136. Wengrower, H. (2009). The Creative–Artistic Process in Dance/Movement Therapy. In S. Chaiklin and H. Wengrower (eds): The Art and Science of Dance Movement Therapy. Life is dance. New York-London: Routledge. Zukerfeld. R. (2005). Procesos Terciarios. De la vulnerabilidad a la resiliencia. Buenos Aires: Lugar. אודות המרצה: מטפלת בתנועה ומחול .יחד עם שרון שייקלין ערכה את הספר The Art and Science of Dance ) .Movement Therapy. Life is Dance, Routledge New York-London (2009עורכת ביקורת ספרים בכתב העת Psychotherapy Body, Movement and Dance in מלמדת באוניברסיטאות בארץ ובספרד .פרקטיקה פרטית והדרכה בירושלים ודרך אינטרנט. ליצירת קשר :טל' 02-6716264 :דוא"ל mshilda@mscc.huji.ac.il : 44 • • • • סדנה :5עולם האמנות כמקור לפרשנות היצירה בטיפול באמנות חווה שומר החיבור הכי אותנטי לריפוי באמצעות אמנות נעשה במהלך ההיסטוריה על ידי אמנים כתהליך בו דרך יצירתם נגעו בנימי עולמם הפנימי. טולסטוי "האמנות היא תהליך רגשי שפריו – היצירה .האמנות היא העברה של רגשות מן האמן אל המתבונן באמצעות יצירת האמנות ...האמן פורק לחץ באמצעות צורות ...יצירת אמנות טובה היא איפוא ...העברת רגשות כנים אל המתבונן ,החווה מחדש את החוויה מקורית ")מתוך טקסט שפורסם על הגדרת האמנות במוזיאון תל אביב(. אמיל זולא "התמונה היא פינת טבע הנשקפת מבעד למסקנת מזגו של האמן ". בעולם האמנות על פי התיאוריה של וולפין בספרו "מושגים בתולדות אמנות" שפת האמנות מתחלקת לשתי שפות השפה האקספרסיבית -ריגשית ון–גוך אחד מהמיצגים ,למול השפה המובנית השכלתנית שמודריאן הוא אחד מהמיצגים .בסדנה ניצור שתי יצירות בשתי השפות השונות הגירוי ליצירות יהיה מבחר של רפרודוקציות בעלות אופי שונה שיהוו גירוי ליצירה עצמאית. נצפה בתוצאות ודרכן נגיע לפרשנות הניתנת דרך סגנון העבודה ולאו דווקא דרך הדימויים. המקורות התיאורטיים יהיו תיאוריות המנסות לחבר בין שפת האמנות לפסיכולוגיה .מימזיס – הפסיכולוגיה של הציור המודרני של יגאל ורדי ,הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות של פנחס נוי. אודות המנחה: MAבטיפול באמצעות אמנות .בוגרת המדרשה לאמנות ,פסיכותרפיטית יונגיאנית .בוגרת לימודי גשטלט באוניברסיטת תל אביב ,עד לא מכבר מרצה בלסלי קולג' ,מדריכה במכללת תל חי ,מקיימת סיורי אמנות למטפלים באמנות במוזיאונים וגלריות. ליצירת קשר: דוא"ל havasho@bezeqint.net : 45 סדנה :6סדנה -ציור מקרה משמעותו של ציור מקרה ,שימושיו ותרומת היצירה הויזואלית בטיפול באמנות. ד"ר עליזה פלורנטל ציור מקרה מדגים את כוחה של האמנות כתרפיה וככלי הדרכה למטפל הוא מציע כלי עבודה למטפלים ודרך להבנת המתרחש בטיפול מנקודת התבוננות רטרוספקטיבית. ציור – המקרה מקפיא חוויה בטיפול ודרכו ניתן להבין את מערכת היחסים בין המטפל למטופל. באמצעות ציור -מקרה צפים חומרים וצורות כתיעוד לצמתים המשמשים כלי הדרכה. ציור מקרה יעלה את תופעת המטופל המיוחד ,קווים לדמותו הסיבות לתופעה והשלכותיה המונח ציור-מקרה קיבל השראתו מ ;Case study -תיאור -מקרה ,במונח שטבעתי ,הכוונה היא לעיבוד של תהליך טיפולי באמצעות יצירה. הדיאלוג הנוצר בין המילה הכתובה לבין היצירה תורם תרומה משמעותית. במהלך הסדנה • ניצור ציור-מקרה של רגע משמעות ,חוויה טיפולית ,מטופל שיבחר כל משתתף • נכתוב כתיבה קצרה תוך התבוננות ביצירה ברוח הפנומנולוגיה • נחווה באופן מעשי מה הוא ציור מקרה תוך שנדון בתופעה של המטופל המיוחד רשימות קריאה: • גלדוול מ .(2005) .ממבט ראשון שבריר השנייה בו אנו מקבלים החלטות .כתר • פולמן ,פולנסקי ) .(2009ואלס עם באשיר .הסרט. • פלסטינר מ .לוונטל ) .(1997מציירת את חייה שרלוטה סלומון בצל הנאציזם תרגום תמר סטן. הוצאת מבע. • פלורנטל ,ע .(2009) .בית לכאב ציור מקרה -תיאור מקרה יצירתי כלי השראה ועבודה למטפל. הוצאה עצמית .תולעת ספרים. • Casement, P. (1990). Further Learning from the Patient. London: Routledge Casement, P. (1999). On Learning from the Patient. London: Routledge. • Finn, M. G., Ph.D Sperling, M.B. Ph.D. (1991). Therapists' Representations of Psychotherapy 'Special Patients'. Contemporary Psychotherapy, 27 (3). • Irwin, R. L. Cosson, A. D. (2004). A//R/tography Rendering Through Arts-Based Living Inquiry. Pacific Educational Press Vancouver, Canada. • Kahlo A.K. (2002). Frida Kahlo 1907-1954 -Pain and Passion. Koln: Tachen. • Main, T.F. (1957). The Ailment. British Journal Medicine Psychology, xxx (3), 30:129-145). אודות המנחה: מטפלת באומנות מדריכה ,מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ,מעבירה פרקטיקום בבית ברל, מנהלת את 'סטודיו משאבים' בהוד השרון ,מעבירה מפגשים חד פעמיים בנושא 'קבלת החלטות ופתרון דילמות באמצעות יצירה'. ליצירת קשר :טל' 054-4744294 , 09-7426936 :דוא"לMASHABIM1@BEZEQINT.NET : 46 כיתת אמן מתמשכת :3דיאלוגים בתנועה ומגע אריה בורשטיין -סדנת תנועה פרופ' בן-עמי שרפשטיין כורך את כותרת ספרו "ספונטניות באמנות" בכותרת המשנה "אלתור, תנועה ,תמימות ,טירוף ,הפתעה ,ליצנות ,השראה" .כאשר אנו מצרפים את כל הנ"ל בהקשר של סדנה קצרה בתנועה וקונטקט-אימפרוביזציה ,קשה לנבא או להגדיר מראש מה יתהווה. אימפרוביזציה בהגדרה הינה אמנות הבלתי צפוי והבלתי ידוע. הפרמטרים איתם נעבוד בסדנה באופן זה או אחר יכללו :היכרות וחימום גופני ,משחקי תנועה ודיאלוגים תנועתיים במגע .לעיתים נצפה זה בזה ,ולעיתים )אך לא יותר מדי( נשתף ונעבד משהו מהחוויה .נדגיש את החוויה כשלעצמה :התנועתית ,הפיזית ,הדיאלוגית. אודות המנחה : רקדן ,כוריאוגרף ומורה למחול ,לתנועה ולאימפרוביזציה BA .מאוניברסיטת ת"א )MFA .(1978 במחול מ‐ ,Smith Collegeארה"ב ) .(1989מ 1985-רוקד ומופיע בקונטקט-אימפרוביזציה ,ומלמד קונטקט בסמינר הקיבוצים מ .1991-יצר למעלה מ 60-עבודות למחול ולתיאטרון ככוריאוגרף עצמאי, והופיע במופעי אימפרוביזציה רבים במסגרות שונות .יצר והופיע בישראל ,ארה"ב ,יפן ואירופה. מלמד תנועה ,אימפרוביזציה וקונטקט-אימפרוביזציה לרקדנים ולשחקני תיאטרון בסמינר הקיבוצים. מטפל גשטאלט גופנפש ,Body-Processומלמד במכון הגשטאלט של קליבלנד ובאוניברסיטת ת"א. ליצירת קשר: טל'/פקס ,03-6994843 :טל' ,050-5736705 :דוא"ל aryeb@013.net.il : 47 כיתת אמן מתמשכת :4מפגש בין "אחרים" במרחב התיאטרוני פיטר הריס המרחב התיאטרוני הוא מרחב של יצירה המשתמש בכלים ובשפה שמשחררים את המשתתף מהדפוסים ודרכי התקשורת הקוגניטיביים והלשוניים המוכרים לו .הכלים והמוסכמות של התיאטרון -מרחב ה"כאילו" ) ,(as-ifהגוף ,הקול ,הקומפוזיציה ,הדיאלוג ,האימפרוביזציה, האימאז'ים הויזואליים ,הדמויות והמטאפורה ,מבליטים קשת רחבה של יכולות ומחברים בין חברי הקהילה על בסיס היכולת של כל אחד להיות יוצר ,תורם ,אומן. המרחב התיאטרוני מזמן מפגשים בין האדם לעצמו ובין אחרים ,מפגשים שיכולים לשנות עמדות ותפיסות מוטות Bias ושיפוטיות ביחס לאחר מתוך הבנת מקורותיהם בנו. בסדנה נתנסה בתרגילים ותהליכים שפיתחתי בשנות עבודתי בתיאטרון הקהילתי ובמיוחד בעבודתי עם אוכלוסיות מקוטבות :ערבים ויהודים ,חברה רב תרבותית ,אסירים וסטודנטים ,נגמלים וסטודנטים .התרגילים יבחנו שאלות של זהות ,אפליה ,דיאלוג בין אישי ובין קבוצתי השתקפות באחר ,הכלתו וקבלתו. בתכנית: .1התנסות בשפה ובכלים של השחקן -גוף ,רגש ומחשבה ובתכונות המרחב הדרמתי. . 2צפייה בחומרים ויזואליים מעבודתי וראיונות עם משתתפים שמשקפים את התהליך. .3מפגש ושיח עם "שחקנים" -סטודנטים שהשתתפו בפרויקט "מגע בין קבוצתי במרחב האסתטי" שישתתפו בסדנה וישתפו בחוויותיהם בדיון. .4חשיפה לחומרים עיוניים מתחום התיאטרון החברתי ותיאוריית הזהות החברתית ,על פיהם ניתן לבחון את התהליכים ההתנסותיים. .5דיאלוג בשאלה "כיצד עוקפת החוויה התיאטרונית את האיום שבטיפול?". * נא לבוא בבגדים נוחים לקריאה נוספת: • אלפי ,י ,(1983) .התיאטרון הקהילתי .ירושלים :דומינו. • טסלר ,א ,.הריס ,פ ,.ואלון ,חץ ) .(2006תיאטרון אסירים וסטודנטים בבית הסוהר :תהליך תיאטרוני וקבוצתי כטיפול עקיף .בהוצאת שרות בתי הסוהר ,דוברות. Boal, A. (1985). Theatre of the Oppressed. New York: Theatre Communications Group. Lev-Aladgem, S. (fall 2004). “Whose Play Is It?” The drama Review 48, 3 (T183). Nicholson, H. (2005). Applied Drama, Palgrave: Macmillan. Tropp, L.R., Pettigrew, T.F. (December 2005). “Relationships Between Intergroup Contact and Prejudice Among Minority and Majority Status Groups“, Psychological Science, 16(12): 951–957. Schoem, D. & Hurtado, S. (Eds.) (2001), Inetrgroup Dialogue, Michigan. • • • • • על המנחה: מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב .מנחה ויוצר בתחום התיאטרון החברתי והקהילתי מזה 35שנה .בעשר השנים האחרונות מתמחה בתיאטרון כיוצר דיאלוג בין "אחרים" :ערבים ויהודים ,חברה רב תרבותית ,אסירים וסטודנטים ,נגמלים וסטודנטים ,כותב דוקטוראט אינטר- דיסציפלינארי העוסק במפגש בין קבוצות מקוטבות במרחב התיאטרוני "מגע בין קבוצתי במרחב האסתטי". ליצירת קשר :טל' 054-4729137 :דוא"לpharris@post.tau.ac.il : 48 סדנה מתמשכת :7גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך "טיפול יצירתי" אבי הדרי ההתנסות היצירתית והחוויה מהווים צירי עבודה מרכזיים בגשטלט .סדנה זו תציג מספר מונחי יסוד – דמות ורקע ,מעגל ההתנסות ,מגע ,פולאריות ותדגים דרך בה הם יכולים לעזור למטפל להתבונן ולהבנות תהליכי עבודה יצירתיים .הסדנה תשלב התנסות חווייתית יצירתית בתיאוריה והמשגה. היא תפעל "בכאן ועכשיו" ותשלב מתחומי האומנות השונים ,בגישת האינטר-מודל. לקריאה נוספת: Zinker. J. (1977). Creative Process in Gestalt Therapy. New York: Brunner. אודות המנחה: דרמה תרפיסט ,גשטלטיסט ,מנחה קבוצות ובמאי תיאטרון .מדריך בכיר בדרמה תרפיה ובגשטלט. מלמד בתוכנית הטבע-תרפיה ובלימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך והשתלמויות בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב ,סמינר הקיבוצים ות.ל.מ,. לשעבר מנהל החוג לדרמה תרפיה בלסלי קולג'. ליצירת קשר: טל' 054-4567968 :דוא"לavihadari1@013.net : 49 • סדנה מתמשכת RIGHT AND/OR GOOD? :8 שיטות ביצירה והבעה כדי להעמיק ולהרחיב את המודעות האתית בין אנשי מקצוע שבבריאות הנפש. יהודית סיאנו "מי הוא אדם חכם? זה שכמו נגן ג'אז מנגן לפי תווים כתובים, אבל הוא רוקד סביבם ,וממציא צירופים שונים שתואמים את המצב ואת בני האדם הנוגעים לעניין". Barry Schwartz, TED talks, February 2009 כאשר אנחנו יכולים לפתור סוגיה אתית באמצעות קריאת הכללים האתיים ,או בזכות ידיעתנו את החוק ,אז אנחנו יודעים צדק ,יודעים מה נכון ויכולים להמשיך בעבודתנו. אך מה הדין ב"אזור האפור"? או איך לנהוג כשיש פער בין קוד וחוק לבין הלב? איך נתרגל לחשיבה אתית )חוקים חוסכים מאתנו את החשיבה!( אם דברים מסתבכים או מתקלקלים כפי שהם עושים לעיתים? השיטות שברצוני להראות לכם פותחו כדי לחדד את המודעות לסוגיות אתיות ולהבנה שדרכים רבות קיימות כדי להתמודד עם בעיות באופן מוסרי ומצפוני. התכנית :הרצאה ,סדנה ודיון. מטרות: o o o o הקניית שיטות יצירתיות להרחבת המצפוניות האתית )דרכים צודקות או טובות?( איך להשתמש במיומנויות מוסריות כדי לשרת מטרות מוצדקות ניגע בנושאים כמו תשוקה ,חמלה ואינטואיציה הדיון כשיטה להעשרת החשיבה האתית). (Debate רשימת קריאה: • סיאנו ,י ,.חזות ,ת .(2003) .כללי אתיקה לאיגוד י.ה.ת – .הצעה • חזות ,ת ,.סיאנו ,י (2003) .סוגיות אתיות בטיפול באמצעות אמנויות .פרק מתוך הספר. • שפלר ,ג ,.אכמון ,י ,.וייל ,עורכים ) .(2007סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי. ירושלים :הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית. • סיאנו ,י .(1998) .השותף השלישי בחדר הטיפול .דיון בסוגיות אתיות והצעות ליישום כללי אתיקה מקצועית למטפלים באמצעות יצירה והבעה .עבודה במסגרת סמינריון :המטפל בעבודה טיפולית אצל פרופ' יוסף גוטמן .אוניברסיטת חיפה • כשר ,א ,.עורך ) .(1999משמעות החיים .הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז. • Bruce, L.M. (2000). Ethical Issues in Art Therapy. Illinois: Charles C Thomas Publisher, LTD. Springfield. Illinois. U.S.A. • Dokter, D. (Ed.). (1998). Art therapists, refugees and migrants: Reaching across borders. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers. • Hiscox, A.R. & Calisch, A.C. (Ed.). (1998). Tapestry of cultural issues in art therapy. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers. • Malchiodi, C.A., Riley, S. (1996). Supervision and Related Issues: a Handbook for Professionals. Chicago: Magnolia Street Publishers. • Sheldon, B. Kopp (1972). If you meet Buddha on the road, kill him! Palo Alto: Science and Behavior Books. אודות המנחה: תרפיסטית באמצעות אמנות חזותית ומדריכה רשומה ,יו"ר ועדת אתיקה בי.ה.ת. עובדת בסטודיו לטיפול באמנות עם נוער ומבוגרים צעירים ומדריכה מטפלים מתחומים שונים במסגרות שונות ,כמו זו של חסות הנוער .מלמדת בארץ ובחו"ל נושאים כמו התבגרות ,טראומה ואתיקה בטיפול באמנות .פרסומים בכתבי עת של י.ה.ת .וסחי"ש. ליצירת קשר: טל' 04-8252802 :דוא"לsiano@netvision.net.il : 50 סדנה מתמשכת :9סיפור יונה כמטאפורה למסע אל תוך הנפש גלילה אורן הסדנה מבוססת על עבודה בקורס פסיכולוגיה ותיאטרון שפיתחתי עם ד'ר אביגייל מור ומר רונן קובלסקי בלימודי דרמת במכללה האקדמית תל חי. הסדנה מקבלת השראה מתפיסתה של ד'ר ג .מקדוגל כפי שבאה לידי ביטוי בספרה תיאטרוני הנפש. )(1999 על-פי תפיסה זו מועלים בתוך הנפש וללא ידיעת האדם כל הזמן מחזות שקשורים לחוויות ילדות שתובעים "במה וקהל" .היות והאדם לא מודע לקיומם ,הם משוחזרים ביחסים בין אישיים בבגרות, עד שהאדם מתחיל להסתכל עליהם ולתת להם במה וקהל בתוך עצמו. בסדנה זו נשתמש בסיפור יונה הנביא כמטאפורה לאדם שבורח מתיאטראות הנפש של עצמו ,ונזרק נגד רצונו למסע של גילוי עצמי ,דרך דיכאון וזעם למציאת החמלה והנחמה. הסדנה תפעל בתוך מסגרת הסיפור ובשפת התיאטרון ,בתנועה ,כתיבה ודרמה .נעבור דרך שלבי התפתחות המשחק של פרופ' סו ג'נינגס ונחקור את התפקידים ותתי התפקיד על פי תיאורית תפקיד של פרופ' לנדי. לקריאה נוספת: • מקדוגל ,ג' .(1999) .תיאטרוני הנפש .הוצאת דביר . • התנך ספר יונה Jennings, S. (1995). Drama therapy with children and adolescents. Routledge. • Landy, R. (1993). Persona and performance. Guilford. • אודות המנחה: דרמה תרפיסטית בכירה ,מדריכה ומורה .מראשוני הדרמה תרפיסטים בארץ. מרכזת תוכנית הכשרה לדרמה תרפיה של המכללה האקדמית תל חי –במרכז ,ומלמדת בתוכניות הכשרה נוספות לטיפול בהבעה ויצירה .מטפלת בילדים ומבוגרים בקליניקה פרטית ,מנחה סדנאות דרמה תרפיה וכותבת מאמרים בנושא הדרמה תרפיה והטיפול במשחק. ליצירת התקשרות: טל' 09-9503673 :דוא"ל galilato@walla.com : 51 סדנה מתמשכת :10מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת הכרות עם תחום הטיפול במוסיקה דוד שורץ בסדנה נאפשר למוסיקה מכלים ומקצבים מגוונים להיכנס לאוזניים שלנו ומשם לגוף כולו .נשים לב מה "המוסיקה" עושה לנו בפנים – מה "היא" אומרת ומלמדת אותנו... נתנסה בנגינה בכלי מוסיקה פשוטים ,שלא דורשים שום מיומנות מוסיקלית או ניסיון בנגינה. בצורה רכה ניכנס לתוך עולם הצלילים ודרכו נדלה תובנות ולמידה עצמית. לקריאה נוספת: Kenny, C. (Ed.) (1995). Listening, Playing, Creating. New York: State University of • New York Press. Pavlicevic, M. (1999). Music Therapy – Intimate Notes. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers. אודות המנחה: דוד שוורץ ,MA ,מטפל מוסמך במוסיקה ,פסנתרן ,מורה לאלתור חופשי ,מנהל התכנית להכשרת מטפלים במוסיקה במכללת דוד ילין ליצירת קשר: טל' 054-5844401 :דוא"ל david765@013.net : 52 • סדנה מתמשכת בטבע :11כשהטיפול באומנויות יוצא לטבע... מאיה טיירי התהליך היצירתי ,הטקס והעבודה הלא מילולית נמצאים בלב הטבע תרפיה ) Berger & McLeod .(2006לכן ניתן להתייחס אליה לא רק כתיאוריה ופרקטיקה עצמאיים אלא גם כהרחבה של גישת שילוב האומנויות והדרמה תרפיה לטבע ) .(Berger, 2009תוך כדי התייחסות למונח "הקשר המשולש מטפל-מטופל-טבע" הסדנה תשלב מצבים בהם הטבע יהווה רקע ותפאורה לתהליך ורגעים אחרים בהם הקשר עם הטבע יהווה את צירה המרכזי .היא תתבונן בעמדה המשתנה שהמנחה יכול לקחת בתהליך ,מכזה שנמצא במרכזו לאחד שמהווה מיכל ועד לתהליך שמרחש עם הטבע .הסדנה תשלב תנועה בין המדיומים השונים של האומנות ותדגים כיצד הטבע יכול להשתלב ולהרחיב את התהליך .היא תשלב התנסות בהמשגה ותכלול הליכה ושהייה ,לבד וביחד בטבע. • הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות 15:30-11:40 • ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף .הכנס אינו מספק הסעה! • יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע ,תרמיל נוח לנשיאה על הגב 2 ,ליטר מים וכובע .ארוחת צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס . • מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה-פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז". בשעה 11:30 לקריאה נוספת: Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework • for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94. Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. (2009). The Nature • Therapy Center. על המנחה: מנחת קבוצות בטבע-תרפיה ומדריכת טיולים בהודו .מנחה במרכז לטבע-תרפיה ובתוכנית להכשרת מנחי קבוצות בטבע-תרפיה ,היחידה ללימודי החוץ והשתלמויות ,ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל ,אוניברסיטת תל-אביב. ליצירת קשר : פרטי התקשרות :טל' 054-5429941 :דוא"לtairym@gmail.com : 53 סדנה מתמשכת בטבע :12בית בטבע ענת אור-מורג "בית בטבע" הוא אחד מהמודלים הבסיסיים של הטבע-תרפיה )Berger 2008, Berger & McLeod .(2006הוא מזמין את המטופל ליצור את ביתו בטבע ,תוך שימוש בחומרים הנמצאים בסביבה ותוך התייחסות אליה .ההתייחסות וההתערבות הטיפולית יכולות להיות מגוונות ולהתייחס להיבטים דינאמיים ,יצירתיים-אומנותיים ו/או כאלו הנוגעים ביחסים שבין "הבית" לטבע. כוחות הטבע משפיעים על היצירה ,על הבית ומשנים אותו -הגשם והטל ,הרוחות והשמש .באופן זה העבודה "בבית בטבע" מזמינה את המטופל לחוות את עצמו "בעולם האמיתי" ,כחלק מהיקום ומתהליכי ההשתנות שהוא כולל .תהליך זה מאפשר למידה מיוחדת ,שונה מזו שמתקיימת בעבודה בתוך החדר – הסטאטי ,הסגור והמוגן. בסדנה תינתן למשתתפים הזדמנות להכיר ולחוות את המודל ולתהות דרכו על האופן שבו העבודה בטבע יכולה להשתלב ולהעצים את "הטיפול היצירתי". • הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות 15:30-11:40 • ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף .הכנס אינו מספק הסעה . • יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע ,תרמיל נוח לנשיאה על הגב 2 ,ליטר מים וכובע .ארוחת צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס . • מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה-פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז". בשעה 11:30 לקריאה נוספת: Berger, R. (2008). Building a home in nature: an innovative framework for practice. • Journal of Humanistric Psychology, 48 (2), 264-279. Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94. אודות המנחה: עובדת סוציאלית ,M.S.W. מנחת קבוצות בטבע-תרפיה ,מטפלת ב"מרכז ילדים הורים" שבמחלקת הרווחה בפרדס חנה-כרכור .בעלת ניסיון רב בטיפול במשפחות במצוקה ובילדים בסיכון. ליצירת קשר: טל'052-5017135 : דוא"ל anatormorag@gmail.com : 54 • סדנה מתמשכת :13תיאטרון פלייבק הטקס ,ההופעה והמעבר בין התפקידים ,כמקדמים תהליך אישי וקבוצתי מרפא פזית אילן ברקוביץ תיאטרון הפלייבק ) ,(PLAYBACK THEATREפותח בשנות ה 70על ידי ג'ונתן פוקס בארה"ב .עיקרו בהחזרה דרמטית של סיפורים אישיים למספר ולמשתתפים האחרים .הוא מהווה מסגרת בעלת כללים פשוטים וברורים – טקס -שבתוכו מתקיים מרחב עצום לתהליכים אומנותיים/נפשיים. במקורו ,מדובר בכלי פרפורמטיבי ,אך ניתן להשתמש בו ככלי תהליכי -טיפולי המקיים את אותם מרכיבים טקסיים והופעתיים ,בעלי השפעה מרפאה ,הן לצופה )מספר או קהל( והן לשחקן. הפלייבק מאפשר התנסות בתפקידים שונים הן במערך הטקסי של הפלייבק )מספר ,שחקן ,קהל ,נגן( והן בדמויות שונות על הבמה .התנסות בתפקידים שונים נתפשת כמרכיב חשוב בבריאות הנפשית, בתיאוריות בדרמה תרפיה כמו גם בתיאוריות מתחום הטיפול הקבוצתי. בסדנה נתנסה בעבודה במבנה הטקסי של תיאטרון הפלייבק על תפקידיו השונים ונעמוד על יחודו של כלי זה ככלי טיפולי קבוצתי ואישי ,תוך חיבור לתיאוריות ,בעיקר מתחום הדרמה תרפיה. לקריאה נוספת: Salas, J. (2000). Playback Theatre: A Frame for healing. In Johnson, D.R. & Lewis, • )P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.288-302 Landy, R.J. (2000). Role Theory and the Role Method of Drama Therapy. In • Johnson, D.R. & Lewis, P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.50)69 • לוברני רולניק ,נ .(2009) .חיים בתוך סיפור ,תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה .תל אביב, הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת . אודות המנחה: מטפלת בדרמה ) (.M.Aומדריכה .מנחה ושחקנית תיאטרון פלייבק – בקבוצת תיאטרון הפלייבק "מראות" .יו"ר פורום מנחי הפלייבק בארץ .מלמדת בתכנית להכשרת מטפלים בדרמה של מכללת תל-חי ובמכללת איסיס ישראל לפסיכודרמה .מנחה סדנאות פלייבק בכנסים .מתמחה בטיפול משפחתי ופסיכותרפיה זוגית בביה"ח הפסיכיאטרי לב השרון .מטפלת במסגרות ציבוריות ובקליניקה פרטית בהרצליה. ליצירת קשר: טל' 054-4930711 :דוא"לpaztilan@netvision.net.il : 55 שפת המטפל היא אמנות :התערוכה אוצרת התערוכה :יעל בר לב מתוך תפיסה הרואה קשר הדדי בין הזהות המקצועית לאישית ובין היוצר ליצירתו ,ומתוך הכרה בשפת המטפל כאומנות ובאומנות כשפה ,תוצג בכנס תערוכה אשר תציג יצירות של מטפלים בהבעה ויצירה ,ברישום ,ציור ,צילום ,קולאז' והדפס. רשימת המציגים: קרן אבידן ענת בוצר רויטל ברבסטר מיה גרונר נועה גז לילך ורצברגר שרה טוב רויטל טוריצקי ענת טיף מאיה טל גבריאל מאורר מיכל מור טלי נתנוב הדס סנדרוביץ לנא עראף עליזה פלורנטל עינת פלמה עדינה קיי דפנה קפה מירב תמיר 56 קולאג' אוטוביוגרפי -מפגש תיאטרוני אינטימי על הבמה ,ארבע נשים ,דרמה תרפיסטיות מספרות סיפורן... ארבע הצגות אוטוביוגרפיות ,שנכתבו והועלו במסגרת סיום לימודי הדרמה תרפיה במכללת תל-חי – 2007-2009שלוחת תל-חי ,מג'אר והכפר הירוק. זו הפעם הראשונה ,שהן מוצגות מחוץ לכותלי תכניות ההכשרה ,לעיני קהל שבא להיות עד ,ולשמוע ולחזות – סיפור חיים... מראה ,מראה שעל הקיר גבי מרקוס-רוזנר ילדה מחפשת זהותה... מי משתקפת מהמראה:סינדרלה או ברבי? מסע עם ציפורים ,פיות ונסיך מובילות אותה אל השאלה, האם יהיה לה אומץ להסתכל במראה ,לפגוש את עצמה? על היוצרת והמציגה :דרמה תרפיסטית ,בוגרת החוג לתיאטרון וחינוך באוניברסיטה העברית. דוא"ל gabirosner@gmail.com :טלפון.0528-522102 : התקדמות אחורה היאם מחאמיד מי יפסיק את הרכבת? עוד רגע קטן ...אבא וילדה אני אצליח? על היוצרת והמציגה :עובדת סוציאלית ודרמה תרפיסטית .מנהלת היחידה לטיפול באלימות באום אל פחם ומדריכה במחלקת הרווחה באום אל פחם. דוא"ל hiammah@gmail.com :טלפון050-2040782 : רוקדת עם זאבים רחלי ליבר "ותצילינו מכף כל אויב ואורב וליסטים וחיות רעות בדרך ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם"... ילדה-אישה ,אישה-ילדה ,יופי מסוכן ,פיתוי ואשמה ,להיות בלי גוף ,רק נשמה ,טהורה צחה ברה, כיפה אדומה לבדה ביער ,רק שישמור עליה מכל רע.... כשיורדים מהשביל והגבולות לא ברורים איך מוצאים את הדרך חזרה? על היוצרת והמציגה BA :בספרות ותעודת הוראה באוניברסיטת בר-אילן ,דרמה תרפיסטית, שחקנית פלייבק בקבוצת נגיעות ואמא לשניים. דוא"ל Rachely.Liber@gmail.com :טלפון054-7633552 : 57 אימא'לה נועה שפי דרך אוסף תמונות מתקופות חיים שונות נבחנת מערכת היחסים בין ילדה לבין אימא חולה במאניה דפרסיה .מה מאפשר לגדול בתוך מציאות כזו ועדיין להרגיש בטוחה ,בריאה ,נאהבת ומשמעותית? ההצגה הועלתה ביוני .2007חודש לאחר מכן ,הדפרסיה הכניעה את אימא שלי. היום ,שלוש שנים אחרי ,ניתנה לי ההזדמנות להעלות את המופע שוב ,להמשיך לבחון את השאלה ולהתגעגע... על היוצרת והמציגה :דרמה תרפיסטית ובעלת תואר ראשון בתיאטרון קהילתי מאוניברסיטת תל אביב .מטפלת בילדים ונוער בשילוב הדרכת הורים. דוא"ל Noa@mimezis.co.il :טלפון054-7774444 : 58