חדשות האקדמיה - חורף 2014

Transcription

חדשות האקדמיה - חורף 2014
‫חדשות‬
‫גיליון מורחב מס‪8 ,‬‬
‫חורף ‪2014‬‬
‫פתיחת שנת הלימודים תשע“ד ‪2014 – 2013‬‬
‫ליאור עוזיאל ופרופ' ינעם ליף‬
‫טקס חגיגי שהתקיים ביום שלישי‪ ,‬ה‪15-‬‬
‫באוקטובר‪ ,‬ציין את פתיחת שנת הלימודים‬
‫באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪.‬‬
‫פרופ‘ ינעם ליף‪ ,‬נשיא האקדמיה בירך‬
‫את הסטודנטים והמרצים‪ ,‬ובמיוחד את‬
‫הסטודנטים המתחילים את שנת לימודיהם‬
‫הראשונה‪ .‬פרופ‘ ליף ציין שהאקדמיה‬
‫מובילה תוכניות לימודים בתחומי הביצוע‪,‬‬
‫היצירה והחינוך במוסיקה ובמחול‪ ,‬כאשר‬
‫לנגד עיניה נמצא הסטודנט במרכז‪.‬‬
‫”סלי הידע הרחבים והעשירים המוצעים לכם‬
‫באקדמיה‪ ,‬באים לתת לכם ידע ופרספקטיבה‬
‫היסטורית‪ ,‬אנליטית ותרבותית‪ .‬אמנותכם‬
‫באה ממקום כלשהו‪ ,‬שנבנתה במשך מאות‬
‫שנים נדבך על נדבך‪ ,‬בתהליכי התפתחות‬
‫של תזה‪ ,‬אנטיתזה‪ ,‬סינתזה וחוזר חלילה‪,‬‬
‫ואתם תמצאו עצמכם נתונים בתהליכי לימוד‬
‫ספיראליים‪ ,‬בהם תבחנו תופעה מסוימת‬
‫ממספר זוויות התבוננות‪ .‬היו סבלניים‪ .‬כלפי‬
‫עצמכם וכלפי זולתכם‪ .‬העניקו לעצמכם‬
‫את הזמן הנדרש להעמקה‪ ,‬להטמעה‪.‬‬
‫התבוננו פנימה אל עצמכם‪ ,‬ויחד עם זאת‪,‬‬
‫באותה נשימה‪ ,‬התבוננו סביב‪ ,‬חפשו אחר‬
‫דברים חדשים‪ ,‬לימדו האחד מהשני‪ ,‬העניקו‬
‫לחבריכם תמיכה וחברו יחדיו לקהילה לומדת‪,‬‬
‫מעשירה‪ .‬חבריכם ללימודים הם הקולגות‬
‫שלכם לעתיד‪ .‬תנו כתף‪ ,‬תמכו זה בזו‪ ,‬אפשרו‬
‫לחבריכם להתפתח יחד אתכם‪.‬‬
‫זיו שליט וד"ר בועז בן משה‬
‫זהו מסר חשוב‪ .‬אמנות היא נתינה‪ .‬מעמדו‬
‫של היוצר והמבצע במוסיקה ובמחול הינו‬
‫כשל שגריר של רצון טוב‪ ,‬הנותן מעצמו‬
‫לקהילה וממנה הוא שואב את הכוח‬
‫להמשיך‪ .‬יתרה מזאת – יותר ויותר אנו‬
‫מודעים לעובדה שהאחריות להמשכיותה‬
‫של השרשרת היא על כתפי כולנו‪“.‬‬
‫בתכנית האמנותית הופיעו הפסנתרנית‬
‫עלמה זורמן‪ ,‬הזמרת שקד בר בלווי הפסנתרן‬
‫צבי זמל‪ ,‬נגן הנבל ליאור עוזיאל שזכה‬
‫בפרס נשיא האקדמיה והתזמורת הערבית‬
‫יהודית בניצוחו של פרופ‘ תייסיר אליאס‪.‬‬
‫עוד בדוברים היו המזכירה האקדמית‪ ,‬מיכל‬
‫גולני‪ ,‬רועי לאוטרבך‪ ,‬סטודנט שנה שלישית‬
‫שסיפר על חווית הלימודים באקדמיה‪ ,‬ד“ר‬
‫אייל אדלר‪ ,‬ממלא מקום דיקן הסטודנטים‪,‬‬
‫גדיאל דוברובנר‪ ,‬יו“ר אגודת הסטודנטים‬
‫ואנה שפירא‪ ,‬הממונה על היחידה לקהילה‬
‫ונוער‪ .‬הנחה את הטקס פרופ‘ חיים פרמונט‪,‬‬
‫סגן הנשיא לקשרים אקדמיים‪.‬‬
‫בסיום הטקס‪ ,‬תלמידי האקדמיה המצטיינים‬
‫בלימודים והמשמשים דוגמה ומופת בזכות‬
‫הישגיהם ומעורבותם החברתית באקדמיה‬
‫ומחוצה לה קיבלו את פרס נשיא האקדמיה‬
‫והדיקנים‪.‬‬
‫את פרס נשיא האקדמיה קיבל ליאור עוזיאל‬
‫הלומד נגינה בנבל בפקולטה לאמנויות‬
‫הביצוע בשנה הרביעית‪ .‬ליאור שילב‬
‫שקד בר ופרופ' איתן גלוברזון‬
‫בהצלחה את לימודיו באקדמיה במקביל‬
‫לשירותו הצבאי כ“מוסיקאי מצטיין“ ובולט‬
‫באישיותו המוסיקלית המרשימה כסולן‬
‫וכנגן מוסיקה קאמרית‪.‬‬
‫הישגיו בלימודים ראויים לשבח‪ ,‬והוא זוכה‬
‫להערכה רבה כאדם נעים‪-‬הליכות‪ ,‬צנוע‬
‫ובעל יחס חברי ומכבד לעמיתיו הסטודנטים‬
‫ולמוריו‪.‬‬
‫בפרס דיקן הפקולטה לקומפוזיציה‪ ,‬ניצוח‬
‫וחינוך מוסיקאלי זכה אודי פרלמן הלומד‬
‫קומפוזיציה בשנה השלישית‪ .‬הוא קיבל‬
‫את הפרס על הצטיינות בולטת בכל תחומי‬
‫הלימודים בהיותו רחב אופקים‪ ,‬ומכיר‬
‫באופן מעמיק הן את רפרטואר המוסיקה‬
‫האמנותית הקונצרטית והן ז‘אנרים‬
‫מוסיקאליים אחרים כג‘אז‪ ,‬מוסיקה אתנית‪,‬‬
‫פופ‪ ,‬רוק וזמר עברי‪ .‬מלבד כישרונו יוצא‬
‫הדופן בקומפוזיציה‪ ,‬הוא גם חלילן מעולה‬
‫המנגן בסגנונות שונים ומגוונים‪ .‬הוא אהוב‬
‫ואהוד מבחינה חברתית‪ ,‬ונכון תמיד לעזור‬
‫ולתמוך בחבריו לספסל הלימודים‪.‬‬
‫את פרס דיקן הפקולטה למוסיקה רב‬
‫תחומית קיבל זיו שליט בהיותו תלמיד‬
‫למופת המחפש להיות מעורב בכל עשייה‬
‫מוסיקאלית באקדמיה על שלל סגנונותיה‪.‬‬
‫הוא מאתגר את עצמו ופתוח לדברים חדשים‬
‫ותובעניים‪ .‬הוא חרוץ ומתמיד‪ ,‬עוזר לחבריו‬
‫ומתנדב תמיד לעזרתם ולעזרת הסגל‪ ,‬תורם‬
‫‪1‬‬
‫פתיחת שנת הלימודים תשע“ד ‪2014–2013‬‬
‫דיקני פקולטות‬
‫וראשי חוגים ומחלקות‬
‫סגן נשיא לעניינים אקדמיים‬
‫פרופ‘ חיים פרמונט‬
‫דיקן הפקולטה לאמנויות הביצוע‬
‫פרופ‘ איתן גלוברזון‬
‫ראש החוג לכלי מקלדת‬
‫ד“ר רון רגב‬
‫ראש המחלקה לכלי מיתר‬
‫מוטי שמיט‬
‫דניאל פגיס וד"ר אייל אדלר‬
‫ענת שמגר וכרם שמי‬
‫נועה בן דור‪ ,‬פרופ' פולברמכר ופרופ' ליף‬
‫אודי פרלמן ופרופ' ארי בן שבתאי‬
‫ראש המחלקה לכלי נשיפה‬
‫וכלי נקישה‬
‫מאורציו פאז‬
‫ראש המחלקה הווקאלית‬
‫ד“ר עידו אריאל‬
‫ראש התכנית למוסיקה קאמרית‬
‫צבי פלסר‬
‫דיקן הפקולטה לקומפוזיציה‪,‬‬
‫תיאוריה וחינוך מוסיקלי‬
‫פרופ' ארי בן‪-‬שבתאי‬
‫מרעיונותיו ומפגין כבוד למוריו‪.‬‬
‫בפרס דיקן הפקולטה לאמנויות הביצוע‬
‫זכתה שקד בר‪ ,‬תלמידת השנה הרביעית‬
‫במחלקה הווקאלית‪ ,‬על חריצותה ועל‬
‫הישגיה‪ .‬במהלך לימודיה השתתפה‬
‫בתפקידים הראשיים בהפקות האופרה‬
‫במחלקה הווקאלית‪” :‬הגננית המתחזה“‬
‫מאת מוצרט וב“הכתרתה של פופיאה“ מאת‬
‫מונטוורדי‪ .‬כמו כן השתתפה בפרויקטים‬
‫פנים מחלקתיים וייצוגיים כערבי זמר‬
‫ישראלי בספריה הלאומית‪ ,‬פרויקט מוסיקה‬
‫ספרדית‪ ,‬ובקונצרט צעירים במרכז המוסיקה‬
‫ירושלים כפרס על זכייתה במקום השני‬
‫בתחרות השיר האמנותי ע“ש עדה ברודסקי‬
‫שהתקיימה בשנה שעברה‪.‬‬
‫השנה הופיעה שקד בתפקיד צרלינה‬
‫בהפקת ”דון ג‘ובאני“ מאת מוצרט של‬
‫האופרה הירושלמית ובתפקיד דידו בהפקת‬
‫תזמורת הבארוק הירושלמית לאופרה ”דידו‬
‫ואניאס“ מאת פרסל‪.‬‬
‫את פרס דיקן הסטודנטים קיבל דניאל פגיס‬
‫עבור הצטיינות בלימודיו ועבור תרומתו‬
‫לקהילה‪ .‬במהלך תשע“ג פעל דניאל‬
‫בפרויקטים אופק לילדינו‪ ,‬יקנעם‪ ,‬המקהלה‬
‫הרב דורית‪ ,‬הגרעין המוסיקלי‪ ,‬ארגון פרויקט‬
‫קיץ לנגינה בבתי אבות ‪ ,‬חונכות מסטודנט‬
‫‪2‬‬
‫לסטודנט וכל זאת לצד לימודים‪ ,‬שירות לאומי‬
‫ואף עזרה משרדית ביחידה לקהילה ונוער‪.‬‬
‫בפרס דיקן הפקולטה למחול‪ ,‬החוג לתנועה‬
‫זכתה כרם שמי‪ ,‬סטודנטית מצטיינת‪,‬‬
‫המגלה יכולת גבוהה בתחום הקומפוזיציה‪,‬‬
‫והתקדמות מרשימה בתחום הביצוע‪ .‬כרם‬
‫גדלה להיות אמנית פעילה‪ ,‬משכילה‪ ,‬בעלת‬
‫אמירה עצמאית וקול אישי מרתק המקיימת‬
‫שיתופי פעולה בין תחומיים בעלי דמיון עשיר‬
‫ומקוריות; מחפשת באופן מתמיד ביטוי‬
‫לשפת תנועה חדשה וייחודית רבת תעוזה‪,‬‬
‫ואפשרויות העמקה והרחבה של ידע פיזי‪-‬‬
‫תנועתי כוריאוגרפי ובין תחומי‪.‬‬
‫את פרס דיקן הפקולטה למחול‪ ,‬החוג‬
‫למחול‪ ,‬קיבלה נעה בן דור‪ ,‬סטודנטית‬
‫מצטיינת למחול זו השנה הרביעית‬
‫שהתברכה בכישורים יוצאי דופן בתחום‬
‫המחול על סגנונותיו השונים‪ .‬היא בעלת‬
‫טכניקה חזקה‪ ,‬יכולת וירטואוזית מרשימה‪,‬‬
‫מוסיקליות ודייקנות גבוהה ביותר בתנועה‪.‬‬
‫לצד כישרונותיה כרקדנית‪ ,‬היא מתאפיינת‬
‫באישיות קורנת וחיובית‪ ,‬סקרנית מאוד‬
‫המקרינה אנרגיות חיוביות‪ .‬היא בלטה‬
‫בכישוריה ובאישיותה הייחודית גם‬
‫באנסמבל רקדני האקדמיה‪ ,‬שבו רקדה‬
‫במשך שנתיים‪.‬‬
‫ראש החוג לתיאוריה‪ ,‬קומפוזיציה‬
‫וניצוח‬
‫פרופ‘ מיכאל וולפה‬
‫ראש החוג להכשרת מורים‬
‫ד“ר טטיאנה ונדרובה‬
‫דיקן הפקולטה למוסיקה‬
‫רב‪-‬תחומית‬
‫ד“ר בעז בן‪-‬משה‬
‫ראש המחלקה לביצוע ג‘אז‬
‫אילן סאלם‬
‫ראש המחלקה ליצירה רב‪-‬תחומית‬
‫רפי קדישזון‬
‫ראש המחלקה לזמרה‬
‫רב‪-‬תחומית‬
‫ורד דקל‬
‫ראש המחלקה למוסיקה מזרחית‬
‫ד“ר מיכאיל מארון‬
‫דיקן הפקולטה למחול‬
‫פרופ‘ נטע פולברמכר‬
‫ראש החוג למחול‬
‫מאטה מוריי‬
‫ראש החוג לתנועה‬
‫ענת שמגר‬
‫ראש התכנית לתואר שני במחול‬
‫ד“ר ורד אביב‬
‫דיקאנית הסטודנטים‬
‫ד“ר בלה ברובר‪-‬לובובסקי‬
‫התכנית למוסיקה קאמרית ע“ש יונס וסוראיה נזריאן‬
‫זוכי מלגות קרן "אמא" למצטיינים במוסיקה קאמרית עם יונס וסוראיה נזריאן‪ ,‬יצחק נבון‪ ,‬פרופ' ליף ופרופ' גלוברזון‬
‫ארבעים וארבעה סטודנטים התקבלו‬
‫השנה לתכנית הקאמרית לנגנים מצטיינים‬
‫לאחר שעברו אודיציות‪ .‬את התכנית מנהל‬
‫צבי פלסר‪ ,‬חבר סגל האקדמיה‪ ,‬צ‘לן בעל‬
‫שם עולמי עתיר ניסיון בנגינה בהרכבים‬
‫קאמריים ברחבי העולם ומנהל פסטיבל‬
‫”קול המוסיקה בגליל העליון“‬
‫במסגרת התכנית הקאמרית מקבלים‬
‫הסטודנטים הדרכה אינטנסיבית ממורים‬
‫באקדמיה ונפגשים כקבוצה עם ראש‬
‫התכנית לנגינה משותפת ולשיעורים‬
‫קבוצתיים‪ .‬הסטודנטים המשתתפים בתכנית‬
‫יופיעו במשך השנה בקונצרטים באקדמיה‬
‫ד“ר בועז בן משה‬
‫ומחוצה לה‪ ,‬כולל קונצרטים בחו“ל‪.‬‬
‫האקדמיה רואה בתכנית זו תכנית דגל‬
‫המדגישה את מחויבותה של האקדמיה‬
‫להכשרתם של הסטודנטים בתחום מרכזי‬
‫בחייו של כול מבצע ולבניית דור העתיד‬
‫של מבצעים מעולים בתחום המוסיקה‬
‫הקאמרית‪.‬‬
‫כל סטודנט בתכנית מקבל מלגת לימודים‬
‫מלאה‪ .‬טקס חגיגי להענקת המלגות מקרן‬
‫"אמא" בנוכחות התורמים יונס וסוראיה‬
‫נזריאן התקיים בתחילת חודש ינואר‪ .‬בין‬
‫הנוכחים הנשיא החמישי ונשיא כבוד‬
‫של האקדמיה מר יצחק נבון‪ ,‬אורחים של‬
‫משפחת נזריאן‪ ,‬אורחי מקבלי המלגות‪ ,‬סגני‬
‫הנשיא מר מיכה טל ומר מאיר ניצן‪ ,‬חברי‬
‫הסגל האקדמי וחברי הסגל המנהלי‪ .‬נשאו‬
‫דברים פרופ‘ ינעם ליף נשיא האקדמיה‪,‬‬
‫מר צבי פלסר ראש התכנית למוסיקה‬
‫קאמרית למצטיינים‪ ,‬עו“ד יאיר גרין יו“ר‬
‫הוועד המנהל ולסיום מר יונס נזריאן המכהן‬
‫כ‪ -‬יו“ר כבוד של חבר הנאמנים הבינלאומי‪.‬‬
‫בתכנית האמנותית הופיעו הרכבי מוסיקה‬
‫קאמרית בהדרכת מר אבי אברמוביץ‪ ,‬מר‬
‫מאוריציו פאז‪ ,‬פרופ‘ לחי בן דיין ומר צבי‬
‫כרמלי ונוגנו יצירות מאת מוצרט‪ ,‬מנדלסון‪,‬‬
‫איבר ודבוז‘ק‪.‬‬
‫החוג למוסיקה רב תחומית הוכר כפקולטה‬
‫המועצה להשכלה גבוהה אישרה להכריז על הפיכתו של החוג למוסיקה רב‪-‬‬
‫תחומית לפקולטה הרביעית באקדמיה‪ .‬זהו מימוש של חזון רחב היקף ורב‬
‫משמעות לו היו שותפים רבים לאורך הדרך‪ .‬ההכרה בתכנית לימודים במוסיקה‬
‫רב‪-‬תחומית מעלה על נס את הקשר בין האמן היוצר לאמן המבצע‪ ,‬את הרב‪-‬‬
‫תרבותיות ממנה אנו ניזונים ומזינים את מי שאנחנו‪ ,‬מרחיבה את אפשרויות‬
‫הביטוי והחשיפה לעשייה אמנותית שמעבר לאולם הקונצרטים‪ .‬הפקולטה‬
‫החדשה מעורה היטב בתהליכים הפדגוגיים והאמנותיים המתרחשים באקדמיה‪.‬‬
‫הדיסציפלינות השונות המתנהלות באקדמיה מאפשרות שיתופי פעולה ויחסי‬
‫גומלין המעצימים את החוויה הלימודית‪ .‬בפקולטה לומדים לתואר ראשון ‪234‬‬
‫תלמידים במסלולים של יצירה רב תחומית‪ ,‬ביצוע ג‘אז‪ ,‬זימרה רב תחומית‬
‫ומוסיקה מזרחית‪ .‬דיקן הפקולטה הוא ד“ר בועז בן משה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דיקנית חדשה לפקולטה למחול‬
‫פרופ‘ נטע פולברמכר מונתה השנה‬
‫לדיקנית הפקולטה למחול לאחר שזכתה‬
‫במכרז הבינלאומי למשרה חשובה זו‪.‬‬
‫היא הגיעה לאקדמיה מאוניברסיטת‬
‫פלורידה שם כיהנה כפרופסור חבר בבית‬
‫הספר לתיאטרון ולמחול‪ .‬כמו כן לימדה‬
‫במנהטנוויל קולג‘‪ ,‬באוניברסיטת פרינסטון‪,‬‬
‫בברנרד קולג‘ ובבית הספר לאמנויות ע“ש‬
‫פרנק סינטרה‪ .‬היא בעלת ניסיון רב בתחום‬
‫ההוראה‪ ,‬הכוריאוגרפיה והיצירה‪ ,‬ובתחום‬
‫המחול המודרני‪ .‬פרופ‘ פולברמכר יצרה‬
‫כוריאוגרפיות עבור בלט אריזונה‪ ,‬בלט ניו‬
‫אינגלנד‪ ,‬להקת ”ורטיגו“‪ ,‬בית הספר אלוין‬
‫איילי‪ ,‬פסטיבל המחול האמריקאי ומגמות‬
‫מחול באוניברסיטאות שונות‪.‬‬
‫כמו כן יצרה כוריאוגרפיות רבות ללהקת‬
‫מחול הנושאת את שמה‪ ,‬איתה הופיעה‬
‫ברחבי ארה“ב‪.‬‬
‫פרופ‘ פולברמכר נולדה בישראל בקיבוץ‬
‫להבות הבשן‪ .‬בילדותה גם ניגנה בכלים‬
‫שונים כגון כינור וחלילית ואהבה לשיר‪.‬‬
‫לאחר סיום השרות הצבאי בשנת ‪,1982‬‬
‫נסעה לארה“ב כדי ללמוד מחול בבית הספר‬
‫היוקרתי ג‘וליארד‪ .‬לאחר מכן סיימה תואר‬
‫שני באוניברסיטת קולומביה ותואר ‪MFA‬‬
‫באוניברסיטת הולינס‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אחרי ‪ 31‬שנה בהן כיהנה בתפקידים‬
‫יוקרתיים בארה“ב‪ ,‬החליטה להיענות‬
‫לאתגר חדש‪ ,‬לחזור לארץ ולהצטרף לסגל‬
‫האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‬
‫כדיקנית הפקולטה למחול‪ ,‬ככוריאוגרפית‬
‫וכמורה‪ .‬חזונה ‪ -‬להמשיך ולפתח את‬
‫הפקולטה למחול כבית ספר בינלאומי‬
‫למחול המשלב פעילות אינטנסיבית של‬
‫ביצוע‪ ,‬יצירה ומחקר‪.‬‬
‫כבר עם כניסתה לתפקיד‪ ,‬מצליחה פרופ‘‬
‫פולברמכר למשוך לירושלים אמנים‬
‫מוכשרים‪ ,‬כוריאוגרפים ורקדנים מהארץ‬
‫ומחו“ל כתחילתו של תהליך מיצוב האקדמיה‬
‫צילום‪ :‬אלון זיכרמן‬
‫פרופ‘ נטע פולברמכר‬
‫ותכניות לימוד המחול שלה כיעד אמנותי‬
‫ותוסס של עליה לרגל‪ ,‬וכחממה לרעיונות‬
‫חדשים‪ ,‬במטרה להפיץ את הבשורה של של חילופי סטודנטים עם בתי ספר למחול‬
‫ומגמות מחול באוניברסיטאות יוקרתיות‬
‫משמעות המחול במאה ה‪.21 -‬‬
‫פרופ‘ פולברמכר מתכוונת ליצור תכניות ברחבי העולם‪.‬‬
‫הכנס הרביעי בסדרת ”תוצרת בית“‬
‫בסוף נובמבר‪ ,‬קיימה הפקולטה למחול זו השנה הרביעית את הכנס‬
‫”תוצרת בית“ במטרה להוציא לאור את העשייה המגוונת המתרחשת‬
‫בקרב אנשי הסגל והפקולטה מחוץ למסגרת השיעורים‪ .‬את הכנס‬
‫אירגנו ד“ר שרי אלרון‪ ,‬דנה בר‪ ,‬ענת שמגר וד“ר ורד אביב‪ ,‬ראש‬
‫התכנית לתואר שני במחול באקדמיה‪ .‬במסגרת הכנס התקיימה‬
‫הרצאת אורח של פרופ‘ תומאס דה‪-‬פרנץ מאוניברסיטת דיוק‬
‫בארה"ב‪ ,‬והרצאות של מור בשן על ריקוד‪” :‬רקדן והכתב שביניהם“‪.‬‬
‫משה בר הרצה על צורות ותכנים ביצירה “אפולו” של הכוריאוגרף‬
‫ג‘ורג‘ בלנשין‪.‬‬
‫אורית ברוך הרצתה על ”לרקוד בין העולמות“‪ :‬הריקוד בכתבי‬
‫הרב נחמן וביטוייו השונים בחסידות ברסלב‪.‬‬
‫צביק‘ה מונסונגו הרצה על הוספת הנחיות אנטומיות לשיטת‬
‫הלימוד של טכניקת גרהם‪.‬‬
‫ידין מילר הרצה על אופנויות הערכה שונות והשפעתן על איכות‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫ארנה עשהאל הגישה הרצאה שכותרתה ”מוכרחים תנועה כדי‬
‫ללמוד הנדסה“‪.‬‬
‫תמי רוסט יפלח הרצתה על השפעתה של בחירה עצמאית במגמת‬
‫מחול בבית ספר יסודי לאמנויות‪ ,‬על המוטיבציה הפנימית ועל‬
‫שיפור ההישגים בתחום הדעת ובתחום המחול‪.‬‬
‫כמו כן התקיימו ההופעות‪ :‬שק מאת הדס האוזמן אגמון‪,‬‬
‫‪ Blood Makes Noise‬מאת יאיר ליסאי ורוץ! מאת מאיה מכלל‬
‫הכנס נערך בפני קהל סטודנטים‪ ,‬מרצים ורקדנים מהאקדמיה‬
‫ומחוצה לה וזכה להצלחה רבה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫יצירה ישראלית חדשה מאת המלחין צבי אבני בקונצרט‬
‫פתיחת העונה של התזמורת הסימפונית ע“ש מנדי רודן‬
‫ב‪ 15 -‬בינואר‬
‫תקיים התזמורת את הקונצרט‬
‫השני לעונה עם זוכי התחרות‬
‫לנגינת קונצ‘רטו עם תזמורת ע“ש‬
‫שרון תבור פינץ‪ :‬נגן הבסון איסק‬
‫לייבה והפסנתרן בנג‘מין גודמן‪ .‬על‬
‫הקונצרט ינצח רונן בורשבסקי‪.‬‬
‫בתכנית הקונצרט‪ :‬הקונצ‘רטו‬
‫לבסון וסימפוניית ”פראג“‬
‫מאת מוצרט‪ ,‬אינטרמצו מתוך‬
‫ה“קבלרייה רוסטיקנה“ מאת‬
‫מסקני והקונצ‘רטו השני של‬
‫רחמנינוב‪.‬‬
‫ב‪ 27-‬במאי‬
‫תקיים התזמורת הסימפונית ע“ש‬
‫מנדי רודן קונצרט נוסף‪ ,‬במסגרת‬
‫פסטיבל ישראל‪ .‬היא תחבור‬
‫לתזמורת הסימפונית ירושלים‪,‬‬
‫וביחד תבצענה שתי התזמורות את‬
‫הסימפוניה הראשונה של מהלר‬
‫בניצוחו של פרדריק שזלן‪.‬‬
‫פרופ' אבני וחברי התזמורת על שם מנדי רודן‬
‫בקונצרט פתיחת העונה של התזמורת‬
‫הסימפונית ע“ש מנדי רודן‪ ,‬שהתקיים ב‪10-‬‬
‫בדצמבר באולם ימקא בירושלים‪ ,‬בוצעה‬
‫בביצוע בכורה עולמי יצירתו של המלחין‬
‫צבי אבני‪” ,‬מזרח תיכון חדש“‪ .‬פרופ‘ צבי אבני‬
‫עלה לבמה והציג בפני הקהל את יצירתו‪:‬‬
‫”מאז המצאתו‪ -‬ע“י שמעון פרס כמדומני‪-‬‬
‫עובר המושג ”מזרח תיכון חדש“ מנעד‬
‫רחב של התייחסויות‪ ,‬החל בתמימות דון‬
‫קישוטית כמעט ועד לציניות לגלגנית‪,‬‬
‫בהתאם להשקפת הדובר ולדעותיו‪.‬‬
‫בשני הפרקים של היצירה שכתבתי לפי‬
‫הזמנת האקדמיה לתזמורת הסטודנטים‪,‬‬
‫אפשר למצוא מומנטים לכאן ולכאן‪ ,‬אך‬
‫דומני שבבסיס היצירה קיימת מידה רבה של‬
‫אירוניה‪ ,‬שקל להבחין בה‪.‬‬
‫הרעיון לכתוב פרק על ים המלח עלה בדעתי‬
‫לפני שנים מספר‪ ,‬כשטיילתי באזור לעת‬
‫השקיעה‪ .‬הקווים המסולסלים של ההרים‬
‫מסביב המשתזרים זה בזה נראו לי בדמיון‬
‫כרקע מתאים לחיבור מלודיות ארוכות נשימה‪,‬‬
‫לעיתים כמעט ללא ליווי‪ .‬אך כשהתחלתי‬
‫לחבר את המוסיקה בסתיו ‪ 2012‬עלה בדעתי‬
‫גם הדרדור הממושך המתרחש במקום מופלא‬
‫זה‪ ,‬וכך נכנס לעניין המומנט האירוני‪.‬‬
‫תוך כדי עבודה עלה בדעתי השם ”ים המלח‪,‬‬
‫קווים לדמותו“‪ ,‬כשבהשמטת ה‪-‬ד‘‪ ,‬משתנה‬
‫המובן טוטאלית‪ .‬הקטע הוא בעל אופי לירי‬
‫והאלמנטים המלודיים בולטים בו רוב הזמן‪,‬‬
‫פרט לנקודת שבירה דיסוננטית למדי באמצע‪.‬‬
‫הפרק השני הוא מארש שיש בו אלמנטים‬
‫גרוטסקיים‪ .‬הוא בנוי בצורת א‪-‬ב‪-‬א‬
‫כשהחלק האמצעי הוא מעיין ”טריו“ קצר‬
‫עם ציטטה מרומזת משיר לכת המוכר לכל‬
‫ישראלי‪ ,‬למיטב שיפוטי‪.‬‬
‫שני הפרקים יחד נמשכים כעשר דקות‪ ,‬ואני‬
‫מאמין שאינם קשים להבנה גם בשמיעה‬
‫ראשונה“‪.‬‬
‫היצירה זכתה להצלחה רבה ולמחיאות‬
‫כפיים סוערות של הקהל‪.‬‬
‫עוד ניגנה התזמורת את הקונצ‘רטו הכפול‬
‫לכינור ולצ‘לו מאת ברהמס עם הכנר רועי‬
‫שילוח והצ‘לן צבי פלסר‪ ,‬ואת הסימפוניה‬
‫השנייה מאת ברהמס‪.‬‬
‫ניצח על הקונצרט פרופ' איתן גלוברזון‪.‬‬
‫תכנית מלגות משותפת עם התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬רשות השידור‬
‫האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בשיתוף התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬רשות השידור‪ ,‬פתחו השנה תכנית מלגות חדשה‪.‬‬
‫במסגרת התכנית מנגנים סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה בתזמורת הסימפונית ירושלים‪ .‬בתכנית משתתפים ‪ 12‬סטודנטים‬
‫נגני כלי נשיפה מעץ וממתכת‪ ,‬וכלי קשת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חבר הנאמנים הבינלאומי ‪ 2013‬רגעי שיא‬
‫תואר ”נאמן כבוד“ למר ניר ברקת‪ ,‬ראש העיר ירושלים‬
‫עו"ד יאיר גרין‪ ,‬ניר ברקת‪ ,‬יונס נזריאן‪ ,‬פרופ' ינעם ליף ועו"ד יחזקאל ביניש‬
‫באירוע חגיגי שהתקיים ב‪ 4 -‬ביוני ‪ 2013‬ופתח את‬
‫אירועי המושב השנתי של חבר הנאמנים הבינלאומי‬
‫של האקדמיה הוענק תואר ”נאמן כבוד“ למר ניר‬
‫ברקת‪ ,‬ראש העיר ירושלים‪.‬‬
‫התואר הוענק לו על מסירותו‪ ,‬נאמנותו ומעורבותו‬
‫בפיתוח מוסדות האקדמיה ובמימוש מטרותיהם‪ ,‬על‬
‫הכרזת ירושלים כעיר של תרבות‪ ,‬ואמונתו בתרומת‬
‫התרבות בכלל ואמנויות המוסיקה והמחול בפרט‬
‫לאיכות החיים ולתדמיתה של ירושלים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫על התעודה חתומים עו“ד יחזקאל ביניש‪ ,‬יו“ר חבר‬
‫הנאמנים הבינלאומי‪ ,‬עו“ד יאיר גרין‪ ,‬יו“ר הוועד המנהל‬
‫ופרופ‘ ינעם ליף‪ ,‬נשיא האקדמיה‪.‬‬
‫תואר ”עמית כבוד“ של האקדמיה‬
‫הוענק לכוריאוגרפית אנה הלפרין‪,‬‬
‫למאסטרו אנדרש שיף‪ ,‬למלחין נחום‬
‫היימן ולפרופ‘ יהואש הירשברג‬
‫הכוריאוגרפית אנה הלפרין קיבלה את התואר ”עמית כבוד“‬
‫על היותה חלוצה בתחום המחול הפוסט מודרני‪ ,‬על הרחבת‬
‫הגבולות בין הז‘אנרים האמנותיים‪ ,‬בין המבצעים והמשקיפים‪,‬‬
‫בין הקהילות השונות‪ ,‬על הישגים אמנותיים יוצאי דופן בבמה‬
‫הבינלאומית ועל תרומתה היוצאת דופן לקידום האמנות‬
‫והחינוך‪ .‬את התואר קיבלה בשמה הגב‘ אלנה רוזנמן‪.‬‬
‫המנצח והפסנתרן מאסטרו אנדרש שיף קיבל את התואר‬
‫”עמית כבוד“ בקונצרט שנערך במסגרת הפסטיבל הבינלאומי‬
‫למוסיקה קאמרית שהתקיים בירושלים בחודש ספטמבר‬
‫באולם ימקא‪ .‬התואר הוענק לו על היותו דוגמה מאלפת‬
‫לקביעת רמה אמנותית גבוהה‪ ,‬על הישגים מרשימים בזירה‬
‫הבינלאומית ועל היותו מופת לקידום האמנות והחינוך‬
‫המוסיקלי‪.‬‬
‫למלחין נחום היימן הוענק ”עמית כבוד“ על תרומתו האמנותית‬
‫של יותר מאלף שירים לזמר העברי שרבים מהם הפכו לנכסי‬
‫צאן ברזל‪ ,‬על הלחנת מוסיקה ליותר ממאה סרטים וסדרות‬
‫טלוויזיה‪ ,‬על עבודתו ארוכת השנים עם זמרים והרכבים‬
‫קוליים רבים‪ ,‬על ייסוד והקמת ”העמותה למורשת הזמר‬
‫העברי“ שעיסוקה בשימור ובתיעוד ראשית הזמר בארץ‪ ,‬ועל‬
‫הנצחת שיריהם של מלחינים וזמרים המהווים דמויות מפתח‬
‫בהתפתחות הזמר העברי לתולדותיו‪.‬‬
‫לפרופ‘ יהואש הירשברג הוענק התואר ”עמית כבוד“ על היותו‬
‫מופת לשילוב מחקר עם הוראה ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬על‬
‫הישגיו יוצאי הדופן בשדה המחקר המוסיקולוגי‪ ,‬על הפיכת‬
‫המוסיקה הישראלית לתחום מחקר בינלאומי ועל נאמנותו‪,‬‬
‫מסירותו ותרומתו לפיתוח האקדמיה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מלמעלה למטה‪ :‬אנדרש שיף‪ ,‬נחום היימן ופרופ' יהואש הירשברג‬
‫מקבלים את תעודות הכבוד מידי עו"ד ביניש‪ ,‬עו"ד גרין ופרופ' ליף‬
‫חבר הנאמנים הבינלאומי ‪ 2013‬רגעי שיא‬
‫תעודות ”רישום בספר הזהב של האקדמיה“ הוענקו‬
‫לפרופ‘ סטנלי ספרבר‪ ,‬לד“ר בלה ברגינר ולגב‘ עין‪-‬יה כהן‬
‫מימין לשמאל‪ :‬פרופ' סטנלי ספרבר‪ ,‬ד"ר בלה ברגינר טבגר וגב' עין‪-‬יה כהן מקבלים את תעודות הכבוד מידי עו"ד ביניש‪ ,‬עו"ד גרין ופרופ' ליף‬
‫המנצח ופרופסור לניצוח סטנלי ספרבר הביא את המקהלה הקאמרית כיום ומוסיקאים רבים שתרמו רבות לתרבות המוסיקה בארץ‪.‬‬
‫של האקדמיה להישגים אמנותיים מרשימים והציבה בצמרת שירת בכישרונה ובכישוריה תרמה ד“ר ברגינר טבגר תרומה חשובה לקידום‬
‫המקהלה המקצועית בישראל‪.‬‬
‫המחלקה לתיאוריה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪.‬‬
‫במקביל הקדיש את זמנו ומרצו לקידומה ולהתפתחותה של מקהלת‬
‫הרקדנית והיוצרת עין‪-‬יה כהן‪ ,‬מרצה בכירה בפקולטה למחול בעבר‪,‬‬
‫הסטודנטים ככלי פדגוגי ואמנותי חשוב לתלמידי האקדמיה בכלל‬
‫היא בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬עם סיום לימודיה‬
‫ולתלמידי ניצוח המקהלה בפרט‪.‬‬
‫השקיעה רבות בלימוד והשתלמות בכתב התנועה אשכול‪ -‬וכמן‬
‫פרופ‘ ספרבר גיבש כיתת ניצוח מקהלות בעלת מוניטין והעמיד דורות‬
‫ונחשבת לאחד מאנשי המקצוע המובילים בתחום זה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫של מנצחי מקהלות שתפסו מקומם על בימות הקונצרטים בארץ‪.‬‬
‫עין‪-‬יה כהן הצטרפה לסגל מורי האקדמיה בשנת ‪ ,1980‬לימדה‬
‫האקדמיה מעלה על נס את תרומתו של פרופ‘ סטנלי ספרבר בתחומי‬
‫תנועה וכתב תנועה‪ ,‬כיהנה כדיקנית הסטודנטים בשנים ‪1985-1980‬‬
‫פעילותו הענפה והעשייה המוסיקלית באקדמיה ואת מעורבותו‬
‫וכראש החוג לתנועה וכתב תנועה בין השנים ‪.2006 -2001‬‬
‫העמוקה לביצוע מוסיקה יהודית וישראלית בארץ ובעולם‪.‬‬
‫עשייתה הפדגוגית התאפיינה תמיד בשילוב של חשיבה אקדמית‪,‬‬
‫ד“ר בלה ברגינר טבגר הצטרפה לסגל האקדמיה בשנת ‪ .1976‬היא גישה אמנותית מופשטת יחד עם ראיה אנושית והעמדת הסטודנט‬
‫לימדה בה קורסים תיאורטיים וכיהנה כעוזרת דיקן הסטודנטים במרכז‪.‬‬
‫לענייני סטודנטים עולים‪.‬‬
‫עין‪-‬יה הצטיינה כמורה מסורה ועמיתה למופת‪ ,‬ובעשייתה תרמה‬
‫בכול שנות ההוראה באקדמיה הצטיינה ביסודיותה ובמסירותה תרומה חשובה לקידום החוג לתנועה באקדמיה ולביסוס וקידום‬
‫הרבה לתלמידיה הרבים‪ ,‬ביניהם נמנים גם כמה ממורי האקדמיה מעמד האקדמיה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫הסרת הלוט מעל שלט הנצחת זכרו של קלוד אברבנאל‬
‫מייסד ומנהל ספריית האקדמיה‬
‫האקדמיה למוסיקה ולמחול‬
‫בירושלים החליטה לקרוא‬
‫את אוסף התווים אשר‬
‫בספריית האקדמיה על שמו‬
‫של קלוד אברבנאל‪ .‬בני‬
‫משפחתו של קלוד אברבנאל‪,‬‬
‫נוגה‪ ,‬אלי ואיקה‪ ,‬הסירו את‬
‫הלוט מעל השלט שעליו‬
‫נכתב‪ :‬אוסף התווים ע"ש‬
‫פרופ' ליף‪ ,‬אלי‪ ,‬נוגה ואיקה אברבנאל‬
‫קלוד אברבנאל‪ ,‬מייסד ומנהל‬
‫אוסף ספריית האקדמיה ‪.1992-1958‬‬
‫קלוד אברבנאל )‪ ,(2012-1924‬מלחין‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬חוקר ומורה‪ ,‬יליד‬
‫שווייץ‪ ,‬עלה לישראל ב‪ ,1951-‬את דרכו החל כמורה לפסנתר‬
‫ולסולפג‘ בקונסרבטוריון‪ ,‬ייסד וניהל את ספריית האקדמיה מאז‬
‫הקמתה בשנת ‪ 1958‬ועד פרישתו לגמלאות‪ .‬בניהולו המסור‬
‫ובקיאותו הרבה‪ ,‬הפכה ספריית האקדמיה מאוסף קטן של ספרים‬
‫ותווים לספריה הגדולה והמקיפה מסוגה בישראל‪ .‬ייסד את הארכיון‬
‫למוסיקה ישראלית בספריית האקדמיה ועמל להרחבתו‪ ,‬היה אוצר‬
‫תצוגת כלי נגינה באקדמיה‪ ,‬הכין‬
‫קטלוג ראשון של הכלים‪ ,‬ודאג‬
‫להקמת התצוגה במשכנה הנוכחי‬
‫של האקדמיה בגבעת רם‪.‬‬
‫אלי אברבנאל הודה לאקדמיה‬
‫ולנשיאה פרופ‘ ינעם ליף וציין‬
‫שקריאת אוסף התווים ע“ש‬
‫קלוד אברבנאל ”מאוד מרגש את‬
‫המשפחה‪ ,‬וממש לא מובן מאליו‪.‬‬
‫אבא בילה פה את כל חייו כמעט‪,‬‬
‫לפחות את המקצועיים‪ ,‬ואני חושב שבסופו של דבר מיצה את‬
‫חייו המקצועיים פה‪ ,‬במה שהוא עסק ואהב לעבוד‪ ,‬וזו הספריה‪,‬‬
‫והמוזיאון לכלי נגינה‪ ,‬ובשבילנו יש לזה המון המון משמעות‪.‬‬
‫נמצאים פה שניים מהנכדים‪ .‬לי ברור לחלוטין שאבא הוא‬
‫סמל לנכדים במקצוענות שלו‪ ,‬בשקט שלו‪ ,‬בצניעות לפי דעתי‬
‫המכסימליסטית שלו‪ ,‬ואנחנו מאד שמחים שמצאתם לנכון‬
‫לעשות את זה‪ .‬אז תודה רבה‪ ,‬ואני מאחל לאקדמיה הצלחה‬
‫מלאה“‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ראיון עם ד"ר רון רגב‪ ,‬ראש החוג לפסנתר‬
‫אנו מביאים כאן את הראיון שקיים המוסיקאי והעיתונאי יוסי שיפמן עם ד”ר רון רגב‪,‬‬
‫לקראת פתיחת סדרת הקונצרטים ”חלון לתקופה”‪ .‬הראיון הופיע באתר הבמה‬
‫סדרת הקונצרטים ”חלון לתקופה” של האקדמיה למוסיקה ולמחול‬
‫בירושלים מציגה יצירות בהקשרן הכרונולוגי‪ .‬שיחה עם ד”ר רון‬
‫רגב‪ ,‬ראש החוג לפסנתר ועורך הסדרה‬
‫הרעיון שהלך ונחשף במהלך שיחתי עם הפסנתרן רון רגב מדבר‬
‫אלי ולא מהיום‪ .‬ד”ר רגב מופקד על סדרת הקונצרטים הקאמריים‬
‫שמפיקה האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים לקהל הרחב‪ .‬אני‬
‫נמנה עם הסקרנים‪.‬‬
‫בכל אירוע אמנותי היסטורי אני מנסה כמעט תמיד לתהות מה קרה‬
‫באותו הזמן שבו נוצרה היצירה במקומות אחרים‪ ,‬ובהזדמנויות לא‬
‫מעטות אני משתף במחשבותיי את הנוכחים‪ ,‬חברים‪ ,‬מאזינים ובכלל‪.‬‬
‫אני תוהה לעתים בקול רם האם‪ ,‬למשל‪ ,‬השנה הראשונה שבה נסעה‬
‫רכבת על מסילה הניבה סיפור חדש או יצירה מוסיקלית חדשה‬
‫שמתחברים או מתכתבים עם החידוש הטכנולוגי‪ .‬ואולי להפך; הם‬
‫נוצרו באותו הזמן‪ ,‬אבל התעלמו מן החידוש לחלוטין‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנה שורדי בן ה‪ 80-‬מחבר את האופרה האחרונה שלו‬
‫”פלסטף”‪ ,‬קארל בנץ ממציא את המכונית שלו )מרצדס‪-‬בנץ( וגם‬
‫הנרי פורד מעצב את המכונית שלו‪ .‬אי באוקיאנוס השקט הופך‬
‫צילום‪ :‬קרלין מא‬
‫ד"ר רון רגב‬
‫למדינה ושמה הוואי‪ ,‬מדינה שתתקבל מיד כמדינה נוספת בארצות‪-‬‬
‫הברית של אמריקה‪ .‬עיתונאי וינאי צעיר נעשה אבא בפעם השלישית‪,‬‬
‫בה‪ ,‬הרקע החוץ‪-‬מוסיקלי שסימניו ניכרים בתוך המוסיקה – וכאמור‪,‬‬
‫זהו תיאודור הרצל‪.‬‬
‫כל זה באותה שנה‪.‬‬
‫מלחין פיני צעיר ושמו סיבליוס כותב יצירה המוקדשת לאזור‬
‫”יסוד אחר שהביא אותי לחשוב בצורה שונה על סדרת הקונצרטים‬
‫בפינלנד שנקרא ”קרליה”‪ ,‬שהופך להיות אזור מריבה בין רוסיה‬
‫הוא הדימוי המתקבע של מוסיקה של מלחין מסוים בזיכרון הכללי‬
‫לפינלנד‪ .‬תעלת קורינתוס נפתחת ביוון ומקצרת את דרכם של כלי‬
‫של מאזינים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם תשאל מה חושבים על מוצרט בדרך‬
‫השיט בין הים האגאי לים האדריאטי‪ .‬האופרה ”כרמן” כבר מנוגנת‬
‫כלל‪ ,‬תקבל תשובה על מלחין שהמוסיקה שלו נוטה אל המתקתק‬
‫ומושמעת לא פחות מ‪ 17-‬שנה‪ .‬צ‘ייקובסקי מחבר את הסימפוניה‬
‫והנעים‪ .‬ובטהובן יהיה תמיד דרמטי ורציני‪ ,‬איש של ניגודים‪.‬‬
‫האחרונה‪ ,‬פוצ‘יני מתחיל להתפרסם‪ ,‬מאהלר מפרסם את הסימפוניה‬
‫”כשאתה מציג את היצירה של המלחין בהקשר של זמן חיבורה‪,‬‬
‫הראשונה‪ ,‬דבוז‘ק מחבר את הסימפוניה מן העולם החדש בהשפעת‬
‫המלחין מקבל מימד חדש‪ ,‬אור אחר מאיר את יצירתו‪ .‬תדמיתו פחות‬
‫אמריקה – כל אלה התרחשו בשנת חיבורה של ”פלסטף”‪ ,‬שנת‬
‫חד‪-‬משמעית‪ .‬הסגנון משתנה‪ .‬אני עצמי מנגן בכמה מן התוכניות‪,‬‬
‫‪ .1893‬מעניין‪ ,‬לא? אותי בוודאי‪.‬‬
‫וכך למשל באחת התוכניות בסדרה הקרובה יש קונצרט שנקרא‬
‫‘‪ ,‘1886‬שבו מנגנים יחד איתי הכנרת מרים פריד‪ ,‬הוויולן פול ביס‬
‫והצ‘לן צבי פלסר‪.‬‬
‫והנה מתברר שאני לא לבד‪ .‬רגב‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬מורה‪ ,‬מוסיקאי ואיש ”בקונצרט ננגן שלישייה של ברהמס )בדו מינור(‪ ,‬קטעים רומנטיים‬
‫הייטק‪ ,‬חושב שזו דרך נוספת להגיע עם יצירות לקהל‪ .‬רגב מופקד‪ ,‬של דבוז‘ק ואת רביעיית הפסנתר השנייה של גבריאל פורה‪ .‬בשנה‬
‫כאמור‪ ,‬על סדרת הקונצרטים הקאמריים של האקדמיה למוסיקה הזאת אנחנו פוגשים ברהמס מבוגר ועתיר ניסיון‪ ,‬ודבוז‘ק צעיר יחסית‬
‫ולמחול בירושלים‪ .‬לאחר שהקדיש שנה אחת לצורה מסוימת שעדיין נלהב לחפש מוסיקה עממית מבוהמיה שבצ‘כיה ולשלבה‬
‫ולשינויים שחלים בה לאורך שנים‪ ,‬ושנה שנייה לעידן הרומנטי ביצירה‪ .‬מולם באותה שנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬פורה בעולם צלילי שונה לחלוטין‪.‬‬
‫במאה ה‪ ,19-‬החליט לפתוח ”חלון לתקופה” ולהציב את היצירות מלחין שמתבגר מסגנון אחד לסגנון אחר‪ ,‬והרביעייה השנייה כבר‬
‫בהקשרן הכרונולוגי; מה קורה בעולם המוסיקה אצל האחרים‪.‬‬
‫מדברת בשפה הרמונית חדשה”‪.‬‬
‫עולם שלם מפריד ביניהן‬
‫מתי נולד הרעיון לחבר קונצרט לתאריך?‬
‫”אצלי זה התחיל די מזמן‪ .‬אחת היצירות שמאוד אהבתי כילד הייתה‬
‫הסימפוניה הרביעית של מנדלסון‪ ,‬המוכרת כסימפוניה ”האיטלקית”‪.‬‬
‫יצירה קלילה‪ ,‬נאמנה באורח מובהק לדפוס הקלאסי של הסימפוניה‪.‬‬
‫באותה שנה שבה חיבר מנדלסון את היצירה הזאת‪ ,‬חיבר ברליוז את‬
‫הסימפוניה הפנטסטית‪ .‬שתיהן סימפוניות‪ ,‬אבל עולם שלם מפריד‬
‫ביניהן‪ .‬צורת החשיבה‪ ,‬צליל התזמורת‪ ,‬ממדיה‪ ,‬הכלים המשתתפים‬
‫‪8‬‬
‫איך נראית הסדרה כולה?‬
‫”הרעיון מאחורי הסדרה הוא להראות ובעצם בעיקר להשמיע‬
‫למאזינים מה מוכר יותר אצל מלחין זה או אחר ומה מוכר פחות‪.‬‬
‫הדפוס צריך להיות קונצרט מהנה‪ ,‬ועם זאת במישור המילולי‬
‫המדובר‪ ,‬ההרצאתי‪ ,‬מאוד אינפורמטיבי‪ .‬כלומר‪ ,‬חוויה של אבחנה‬
‫מחדשת‪ ,‬מרעננת‪ ,‬של יצירות מוכרות יותר ופחות‪.‬‬
‫”את המלאכה עושים יחד לא פחות מ‪ 26-‬ממורי האקדמיה‪ ,‬רובם‬
‫ועורך הסדרה ”חלון לתקופה”‬
‫ככולם אמנים מופיעים הפעילים בתחומים השונים כנגנים וכזמרים‪,‬‬
‫שבעה מרצים שונים ועוד חמישה הרכבים‪ ,‬שלישייה‪ ,‬רביעיות‪,‬‬
‫תזמורת‪ ,‬מקהלה‪ .‬אבל לא רק מורים מן הצוות הקבוע‪ ,‬גם אמנים‬
‫המתארחים באקדמיה‪ ,‬כמו רביעייה אמרנט האמריקאית‪ ,‬וכאמור זוג‬
‫האמנים מרים פריד ופול ביס‪ ,‬שיתארחו כמורים באקדמיה השנה”‪.‬‬
‫מוסיקאים‪ ,‬ידעו שהחינוך למוסיקה הוא חלק מתהליך החינוך של‬
‫הילדים‪ .‬אני המוסיקאי הפעיל היחיד‪ ,‬אחותי קרובה לעיסוק‪ ,‬מנהלת‬
‫הצגות באופרה הישראלית‪ .‬אחי למד לנגן בכינור‪ ,‬אבל בסוף הוא‬
‫רופא‪ ,‬מנתח‪.‬‬
‫”זה לא כל‪-‬כך מזמן‪ ,‬אבל העולם השתנה דרמטית‪ .‬היום‪ ,‬עם תוכניות‬
‫ברוח ‘כוכב נולד‘‪ ,‬לך תסביר להורים ולילדים שעבודת הנגינה או‬
‫הזמרה זו עבודה שמשקיעים בה שעות הכנה ועבודה ושנים של‬
‫לימודים ושיפור מתמיד‪ .‬ההתמודדות‪ ,‬האימונים המפרכים‪ ,‬על זה לא‬
‫מדברים‪ .‬נוצרת מיסקונספציה של מה נכון ומה לא נכון‪ .‬והמערכת‬
‫כולה בעייתית‪ ,‬כי לימודי האמנות למעשה לא קיימים במערכת‬
‫החינוך‪ .‬אין השקעה בחינוך לאמנויות”‪.‬‬
‫עד כמה המאזינים יצטרכו לייצר את החיבורים בראש מתוך האזנה‬
‫ועד כמה ישמשו המוסיקאים מנחים?‬
‫”התשובה לשאלה מצויה במגוון המרצים‪ ,‬כל אחד מביא את‬
‫ההיבטים החשובים לו‪ .‬הקהל בסדרה נחשף לגישות שונות‪ ,‬מרצים‬
‫שבאים יותר מן התחום המעשי‪ ,‬ואחרים שהם יותר תיאורטיקנים‪.‬‬
‫אבל ברור שהמגוון ודרך ההתבוננות כאן הם עשירים ביותר‪ ,‬ועדיין‬
‫יהיה לראש האישי של כל מאזין מה לעשות‪ ,‬לבדוק את החיבורים ובכל זאת‪ ,‬יש תקווה?‬
‫המוצעים לו‪ ,‬גם אם הבסיס הוא תאריכִ י”‪.‬‬
‫”אישית‪ ,‬אני יכול להתגאות בכך שמבין תלמידיי‪ ,‬שלושה הם‬
‫מוסיקאים מצטיינים בשירות בצה”ל‪ ,‬זוכי מלגות קרן התרבות‬
‫מי ומי בקהל?‬
‫”הסדרה מתקיימת באולם וייז‪ ,‬האולם הגדול של קמפוס אמריקה‪-‬ישראל‪ ,‬זוכי תחרויות פסנתר‪ .‬אז יש נחת וסיפוק‪ ,‬אבל‬
‫האוניברסיטה העברית בגבעת רם‪ ,‬ויש לנו כמה מאות מאזינים‪ .‬אני האקלים שונה‪ .‬הסביבה עם הרצון לסיפוק מיידי היא אויב של‬
‫חייב לומר שבשונה מן הקהל הרגיל‪ ,‬שאני בדרך כלל מגדיר אותו התהליך‪ .‬באקלים של הבנה‪ ,‬אהבה ופתיחות לאמנות – הצעירים‬
‫כקהל של ראשי שיבה‪ ,‬בסדרה הזאת‪ ,‬מאז ייסד אותה אסף זוהר‪ ,‬יש שכבר בחרו בתחום יכולים לפרוח‪ .‬האווירה הזאת כמעט לא קיימת‬
‫קהל מגוון‪ .‬לצד חובבי מוסיקה יש גם סטודנטים ממחלקות אחרות בחברה שלנו‪.‬‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬ובהם לא מעט נאמנים ואולי אפילו ‘מכורים‘ לסדרת ”אם אתה רוצה‪ ,‬גם זו סיבה לנדידה ההמונית של מוסיקאים צעירים‬
‫לברלין‪ .‬האווירה‪ ,‬ההערכה להשקעה‪ ,‬ההתמודדות האמיתית‬
‫הקונצרטים הזאת”‪.‬‬
‫היומיומית – אלה הם דברים ששם לא צריך להסביר‪ .‬הם מובנים‬
‫מאליהם‪ .‬אצלנו המצב הוא שבחברה הצעירה כמעט כל הצעירים‬
‫שנמצאים סביב המנגנים‪ ,‬המוסיקאים הפעילים‪ ,‬הם בעצמם‬
‫רון רגב‪ ,‬בן ‪ ,37‬גדל בתל אביב‪ ,‬למד בבית‪-‬הספר לאמנויות ובהמשך מוסיקאים פעילים‪ .‬אני רואה את עצמי ואת עמיתיי כמי שחייבים‬
‫באקדמיה למוסיקה בתל‪-‬אביב‪ .‬את התארים השני והשלישי לעשות ‪ -‬וגם בהתנדבות ‪ -‬להנחלה של המוסיקה בכל מקום‪ .‬כי באין‬
‫עשה בבית‪-‬הספר ג‘וליארד בניו יורק‪” .‬המורים שלי היו עמנואל אווירה‪ ,‬גם קהל לא יהיה”‪.‬‬
‫קרסובסקי בתל אביב וג‘רום לוונטל בניו יורק‪ .‬דרך אגב‪ ,‬לוונטל‪,‬‬
‫מה עיסוקך בהייטק?‬
‫שהוא בשנת ה‪ 80-‬לחייו ואיש לא יכול לראות את הגיל עליו‪ ,‬יגיע‬
‫”אני מוסיקאי בחברת טונארה‪ ,‬חברה שמביאה את הטכנולוגיה‬
‫ללמד כאן בעתיד הלא רחוק”‪.‬‬
‫לעולם המוסיקה‪ .‬אנחנו מייצרים כלים חדשים‪ .‬למשל תוכנה שבה‬
‫מה הייתה התזה שלך בעבודה לקבל תואר דוקטור בג'וליארד?‬
‫התווים כתובים על טאבלט ולא על נייר‪ .‬מלאכת הדפדוף נגמרה‪.‬‬
‫אותה‪,‬‬
‫”חזרתי לאחת היצירות שאהבתי מאז שהייתי ילד וחקרתי‬
‫הטאבלט שומע את המוסיקה שאתה מנגן ויודע לבד מתי לעבור‬
‫זו השלישייה ברה‪-‬מינור של מנדלסון‪ .‬מתברר שמנדלסון חיבר לדף הבא”‪.‬‬
‫שלושה נוסחים שונים לפני שכתב את הנוסח המוכר לנו‪ .‬המחקר ”אבל זה רק הבסיס‪ .‬המערכת החכמה שהמורה מכניס בה הנחיות‬
‫הראה את השינויים ודרכי החשיבה‪ .‬ניסיתי להבין בדיוק מה קרה בין לתלמיד לשיעורי הבית שלו תדע לעצור במקום שבו למשל אינך‬
‫הנוסחים”‪.‬‬
‫מנגן נכון‪ .‬ניגנת צליל לא נכון‪ ,‬או טעית בקצב‪ .‬המערכת לא מתקדמת‪,‬‬
‫וגם‬
‫תיאורטית‬
‫גם‬
‫היא‬
‫העבודה‬
‫ג‘וליארד‬
‫כמו‬
‫בבית‪-‬ספר‬
‫”אבל‬
‫היא נעצרת עד שהיא "שומעת" את הנגינה הנכונה”‪.‬‬
‫מעשית‪ ,‬ומה שהגשתי בסופו של דבר לבוחנים היו ספרי התווים של ”המערכת משתכללת כך שלמשל עבודה על אותה יצירה עם מורה‬
‫כל ארבעת הנוסחים וכן הקלטות של ביצועים שבהם ניגנתי יחד א' מקבלת שכבה של הנחיות בצבע אחד‪ .‬מורה אחר‪ ,‬נניח מורה מן‬
‫עם סטודנטים אחרים את היצירה בארבעת נוסחיה‪ .‬את העבודה החשובים במסגרת כיתת אמן‪ ,‬שחושב אחרת – התלמיד יוכל לרשום‬
‫עצמה הקדשתי לפסנתרן מנחם פרסלר‪ ,‬כי הביצוע שלו ושל חבריו את החשיבה שלו בצבע אחר ולהשוות ולהחליט‪.‬‬
‫לשלישיית ‘בוז‪-‬אר‘ הוא הביצוע שעליו גדלתי”‪.‬‬
‫”אני אשמח לחשוף את כל הכיוונים של העשייה ההייטקית‪ ,‬אבל‬
‫החיפושים הם בכיוונים של טכנולוגיה שבאה להקל על הנגנים‪.‬‬
‫חזרת מניו יורק ישירות למשרה באקדמיה?‬
‫”כן‪ ,‬למרבה המזל‪ .‬נפגשתי בניו יורק עם אילן שול‪ ,‬נשיא האקדמיה הרצף בין העבודה בכיתה או בשיעור לבין העבודה בבית נשמר טוב‬
‫הקודם‪ ,‬והוא קלט אותי כחבר בצוות מורי האקדמיה‪ .‬אבל אני מחובר יותר‪ .‬הטכנולוגיה כבר קיימת‪ :‬העתקות תפקידים או העתקות תווים‬
‫למוסדות נוספים‪ ,‬אני מלמד בקונסרבטוריון בגבעתיים למשל‪ ,‬כי לתלמידים‪ ,‬וגם התחום של ריכוז התפקידים לפני ואחרי סדרות‬
‫קונצרטים‪ ,‬לכל יש פתרונות‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש הרבה שמרנות ושמירה‬
‫הקשר עם הדור הצעיר של המוסיקאים חשוב לי מאוד”‪.‬‬
‫על הקיים בתחום‪ ,‬ולכן אני לא רואה בינתיים שלספרני התזמורות‪,‬‬
‫איך נראית מערכת החינוך המוסיקלית היום?‬
‫הממונים על ספריות התווים העצומות‪ ,‬יש ממה לחשוש”‪.‬‬
‫”אתה נוגע בנקודה כאובה‪ .‬אני נולדתי בבית שבו הורי‪ ,‬שאינם‬
‫‪9‬‬
‫אין השקעה בחינוך לאמנויות‬
‫אירוע הוקרה לזמרת ולמורה ביביאנה גולדנטל עם הגעתה לגבורות‬
‫בערב חגיגי מחבק ועטוף באהבה חגגו תלמידים‪ ,‬מורים‪ ,‬חברים‬
‫ובני משפחה יום הולדת ‪ 80‬לביביאנה גולדנטל‪ ,‬מורה במחלקה‬
‫הווקאלית‪ ,‬שהייתה זמרת בעלת קריירה בינלאומית‪ ,‬ובשנת ‪1982‬‬
‫הצטרפה לסגל המורים באקדמיה‪ .‬במהלך הקריירה שלה כמורה‬
‫לפיתוח קול גידלה וטיפחה זמרים המקיימים קריירות עצמאיות‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬ביניהם‪ :‬דניס סדוב‪ ,‬דויד ביזיץ׳‪ ,‬דוד ד׳אור ואחרים‪.‬‬
‫לכבוד האירוע התקבצו יחד רבים מהם ובאו לחלוק לה כבוד‪ ,‬ואלו‬
‫שנמנע מהם להגיע שלחו ברכות מצולמות או כתובות‪.‬‬
‫האירוע התחיל בקבלת פנים עם כיבוד עשיר מעשה ידיהן של‬
‫תלמידותיה‪ .‬בקבלת הפנים פגשה ביביאנה את כל המוזמנים‬
‫והתרגשה לראות ביניהם כאלה שלא ראתה זמן רב‪.‬‬
‫בהמשך הערב התקיים קונצרט‪ ,‬נישאו ברכות‪ ,‬ותלמידיה הופיעו‬
‫ונתנו לקהל "לטעום" מן המוסיקה בה הם עוסקים כיום‪ .‬כמורה‬
‫מיוחדת‪ ,‬גידלה ביביאנה זמרים מסגנונות שונים ונתנה לכל אחד‬
‫מהם קרקע פורייה להתפתח בכיוון המתאים להם‪.‬‬
‫בין אלה שלקחו חלק באירוע היו קולגות כמו‪ :‬זמרת האלט פרופ׳‬
‫מירה זכאי‪ ,‬הפסנתרן יונתן זק‪ ,‬הפסנתרן אסף זוהר‪ ,‬הפסנתרן‬
‫גרשון שטרן‪ ,‬דפנה בן יוחנן המנצחת של מקהלת ”אנקור“‪ ,‬דוד‬
‫זבה‪ ,‬ומורות במחלקה הווקאלית‪ .‬מתלמידיה של ביביאנה הגיעו‬
‫לחלוק כבוד‪ :‬קלר גרינפלד‪ ,‬יעל תאי‪ ,‬אביגיל הראל‪ ,‬נעמי בונה‪,‬‬
‫גון הלוי‪ ,‬זוהר פאולינה‪ ,‬שרון דבורין‪ ,‬מיכאל גרינברג שטס במיוחד‬
‫כתות אמן באקדמיה‬
‫השנה מתקיימות באקדמיה כיתות אמן מגוונות‪:‬‬
‫בפקולטה לאמנויות הביצוע‪:‬‬
‫כיתות אמן עם החלילן האנס גיאורג שמייזר‪,‬‬
‫נגן ראשי בבית האופרה ‪ Volksoper‬בוינה‬
‫ופרופסור באוניברסיטה למוסיקה בוינה‪ ,‬כיתת‬
‫אמן במחלקה הווקאלית עם פיליפ מול‪ ,‬פרופסור‬
‫בבית הספר הגבוה למוסיקה ותיאטרון בלייפציג‪,‬‬
‫כיתת אמן בצ‘לו ובקונטרבס עם ענבל מגידו‪,‬‬
‫ראש המחלקה לביצוע קלאסי מאוניברסיטת‬
‫וולינגטון בניו‪-‬זילנד ועם הפסנתרן דוד דולן‪,‬‬
‫חבר סגל ההוראה של בית הספר ע“ש יהודי‬
‫מנוחין ובית הספר גילדהול בלונדון‪.‬‬
‫בפקולטה למחול‪:‬‬
‫כיתות אמן ושיעורים עם הרקדנים מאט ריבס‬
‫וקולט קריגול‪.‬‬
‫בפקולטה לקומפוזיציה ניצוח וחינוך מוסיקלי‪:‬‬
‫כיתות אמן עם חיה צ‘רנובין‪ ,‬מלחינה ישראלית‬
‫המלמדת קומפוזיציה באוניברסיטת הרווארד‬
‫ויעל אקר‪ ,‬חלילנית המתגוררת בניו יורק‪,‬‬
‫שהתארחה בפורום תיאורטיקנים‪.‬‬
‫בפקולטה למוסיקה רב תחומית‪:‬‬
‫כיתות אמן עם נגן הסקסופון שאולי עינב‪,‬‬
‫נגן ואמן בינלאומי‪ ,‬המופיע בפסטיבלים‬
‫ידועים בעולם‪ .‬בוגר תואר ראשון בהצטיינות‬
‫מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ ,‬ובוגר‬
‫תואר שני בבי“ס למוסיקה איסטמן בניו‪-‬יורק‪,‬‬
‫ארה“ב‪.‬‬
‫ועם נגן הקונטרבס נעם ויזנברג בוגר ברקלי‬
‫‪10‬‬
‫ביביאנה גולדנטל ותלמידיה‬
‫מגרמניה‪ ,‬רחל כרמון‪ ,‬יונית שקד גולן ועוד‪ .‬את האירוע הפיקו יונית‬
‫שקד גולן וצבי זמל מסגל האקדמיה‪ .‬נשיא האקדמיה פרופ‘ ינעם‬
‫ליף העניק לביביאנה תעודה של הקרן הקיימת ועליה רשום‪ :‬ח“י‬
‫עצים ניטעו בחורשת האקדמיה לכבוד ביביאנה גולדנטל לציון‬
‫יום הולדתה ה‪ 80-‬וכהוקרה על פעילותה ותרומתה המוסיקלית‬
‫ע"י האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪.‬‬
‫קולג‘‪ ,‬בוסטון‪ ,‬ארה“ב‪ .‬מתגורר כיום בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫חבר ברביעיית ג‘אז של ארי הונינג – מתופף‬
‫ג‘אז‪ .‬מרבה להופיע בין היתר עם הפסנתרן‬
‫שי מאסטרו ולנגן בפסטיבלים בינלאומיים‬
‫ידועים בארץ ובחו“ל‪.‬‬
‫במרכז אולדוול התקיימו כיתות אמן ושיעורים‬
‫יחידניים עם הפסנתרנים איאן פאונטיין‪ ,‬פרופ‘‬
‫טטיאנה רובין‪ ,‬אנג‘לה יואיט ומארי פרחיה‪.‬‬
‫ברכת האקדמיה ל‪:‬‬
‫ד“ר דן רונן חבר הוועד המנהל של האקדמיה‬
‫במשך שנים רבות ונשיא סיאוף ישראל‪ ,‬על‬
‫זכייתו בעיטור סיכת הזהב של הפולקלור‬
‫הבינלאומי‪.‬‬
‫פרופ‘ עמוס חץ על זכייתו בפרס לנדאו של‬
‫מפעל הפיס בתחום המחול‪.‬‬
‫פרופ‘ מיכאל וולפה על קבלת פרס ראש‬
‫הממשלה לקומפוזיציה‪.‬‬
‫ד“ר סטיבן הורנשטיין על קבלת פרס ראש‬
‫הממשלה לקומפוזיציה‪.‬‬
‫שלישית ירושלים הכנר רועי שילוח‪ ,‬הפסנתרן‬
‫ירון רוזנטל‪ ,‬והצ‘לן אריאל טושינסקי על הזכייה‬
‫בפרס ע“ש דניאל בנימיני להרכב קאמרי‪,‬‬
‫במסגרת פרסי שרת התרבות והספורט למבצעי‬
‫מוסיקה בישראל‪.‬‬
‫הויולן איתמר רינגל‪ ,‬בוגר האקדמיה‪ ,‬על זכייתו‬
‫בפרס ע“ש עדן פרטוש על ביצוע מצטיין ליצירה‬
‫ישראלית במסגרת פרסי השרה‪ .‬הפרס הוענק‬
‫לו על ביצוע הקונצ‘רטו לויולה ולתזמורת‬
‫סימפונית מאת המלחין ינעם ליף בביצוע‬
‫התזמורת הפילהרמונית הישראלית במסגרת חג‬
‫המוסיקה הישראלית‪.‬‬
‫אוהד חיטמן על שזכה במקום הראשון בתחרות‬
‫כתיבת מחזות זמר מקוריים שהתקיימה בחנוכה‬
‫בבת‪-‬ים‪ .‬את המחזמר ”בילי שוורץ“ החל לכתוב‬
‫כעבודת גמר תואר שני באקדמיה בכיתתו של‬
‫פרופ‘ ארי בן שבתאי בקורס ”עיצוב מוסיקלי‬
‫של דמויות דרמטיות“‪.‬‬
‫בנימין גודמן בן ה‪ ,23-‬תלמידו של פרופ‘ איתן‬
‫גלוברזון‪ ,‬ודניאל ניימן בן ה‪ ,19-‬תלמידו של‬
‫פרופ‘ מיכאל בוגוסלבסקי‪ ,‬על זכייתם בפרס‬
‫השלישי בקטגוריית הבוגרים גילאי ‪28-19‬‬
‫בתחרות הארצית ”פסנתר לתמיד“‪.‬‬
‫טינה רונקין בוגרת האקדמיה בכיתת ד“ר דריה‬
‫מונסטירסקי על זכייתה בפרס הראשון בתחרות‬
‫”קול המוסיקה לאמן הצעיר“‪.‬‬
‫עידו עקוב תלמידו של רון רגב על זכייתו בפרס‬
‫השלישי בתחרות ”קול המוסיקה לאמן הצעיר“‪.‬‬
‫ברכות חמות לזוכים! בעשייתכם נתברך!‬
‫מינויים והעלאות‬
‫תייסיר אליאס הועלה לדרגת פרופסור חבר‬
‫ארי בן שבתאי הועלה לדרגת פרופסור חבר‬
‫סלבה גאנלין הועלה לדרגת פרופסור חבר‬
‫מיכאל קלינגהופר הועלה לדרגת פרופסור חבר‬
‫בוריס גאמר מונה למרצה בכיר‬
‫ירון רוזנטל מונה למרצה בכיר‬
‫שרי אלרון מונתה למרצה‬
‫קונצרט חגיגי לציון ‪ 30‬שנות פעילות של מקהלת אנקור ע“ש יהושע טוטנאור‬
‫מקהלת אנקור וחלק מבוגריה בקונצרט החגיגי‬
‫בחודש נובמבר התקיים קונצרט חגיגי‬
‫לציון ‪ 30‬שנות פעילות של מקהלת אנקור‪.‬‬
‫הקונצרט כלל הופעות אורח של בוגרות‬
‫המקהלה מכל השנים וביצוע משותף של‬
‫כולן ל“מחולות הציפורים“ מאת נתן אלטרמן‬
‫למוסיקה של יוסי מר‪-‬חיים‪ .‬נשיא האקדמיה‪,‬‬
‫פרופ‘ ינעם ליף‪ ,‬והמלחין עודד זהבי נשאו‬
‫דברי ברכה‪ .‬דפנה בן יוחנן‪ ,‬מנצחת המקהלה‪,‬‬
‫הודתה לנציג משפחת טוטנאור‪ ,‬רן טוטנאור‪,‬‬
‫על התרומה הנדיבה המאפשרת את המשך‬
‫התפתחות וקידום המקהלה‪.‬‬
‫להלן דברי דפנה בן יוחנן לעיתון‬
‫האקדמיה לציון ‪ 30‬שנה למקהלת אנקור‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1983‬יסדו ארנון מרוז ואסתר‬
‫נרקיס את מקהלת ”אנקור“ שעבדה בימיה‬
‫הראשונים בטרה סנטה‪ .‬כשנכנסתי לעבודה‬
‫בשנת ‪ ,1987‬הייתה המקהלה בת ‪ ,4‬עבדה‬
‫בקומה העליונה בבית הילל‪ ,‬שם נבנתה לה‬
‫אימפריה ‪ -‬חדרי אימון‪ ,‬ספריה מרשימה‪,‬‬
‫משרד ואולם חזרות גדול ומרווח‪ ,‬הכל כיאה‬
‫למקהלה הטובה ביותר בארץ‪.‬‬
‫מקהלת ”אנקור“ של אז ללא ספק פרצה‬
‫דרך‪ .‬היא הוכיחה שילדי ישראל‪ ,‬אלה‬
‫שצועקים בהפסקות מהגרון‪ ,‬אלה שמוסיקה‬
‫הקלאסית היא מהם והלאה ‪ -‬מסוגלים‪.‬‬
‫המקהלה הציבה רף גבוה‪ .‬כזה שמסוגל גם‬
‫להתחרות במקהלות האירופאיות הטובות‬
‫ביותר‪ .‬העידו על כך הישגיה בתחרויות‬
‫ובפסטיבלים בינלאומיים‪ ,‬זכיות במקומות‬
‫הראשונים ושבחים מקיר לקיר‪.‬‬
‫ד“ר עזרתי‪ ,‬המומחה הגדול לפונולוגיה‪,‬‬
‫נתן את החותמת הרשמית‪ .‬ביקוריו בכל‬
‫שנה הוכיחו שבעיות קוליות נפוצות של‬
‫הילד הישראלי נפתרות בעזרת פיתוח‬
‫קול ועבודה קולית נכונה‪ ,‬ושהמיתרים אכן‬
‫מבריאים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1990‬לאחר שנכנסתי לנעלי המנצח‪,‬‬
‫נתנה המקהלה את הופעתה הראשונה עם‬
‫התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמנצח‬
‫זובין מהטה במרכז הברביקן בלונדון‪ ,‬כשהיא‬
‫מבצעת את יצירתו של נועם שריף – ”מחייה‬
‫המתים“‪ .‬מאז זכתה המקהלה להופיע עם‬
‫התזמורת עשרות פעמים תחת שרבים‬
‫של גדולי המנצחים‪ .‬בשנת ‪ ,1993‬עשתה‬
‫המקהלה את הבלתי אפשרי כשהוזמנה‬
‫להופיע עם התזמורת הפילהרמונית של‬
‫ברלין‪ ,‬כשהיא מבצעת את יצירתו המרתקת‬
‫של לוצ‘אנו בריו – ”אופנים“ ובערך באותה‬
‫שנה החלה את עבודתה עם ”יד ושם“‬
‫כשהיא משתתפת בטקס הקבוע של משרד‬
‫החוץ באוהל יזכור‪ ,‬בו מתקבלים כל ראשי‬
‫המדינות בעולם‪.‬‬
‫לאורך השנים הקפידה המקהלה לבצע‬
‫יצירות של מלחינים ישראליים‪ .‬הבולטים‬
‫מביניהם – עודד זהבי‪ ,‬שאת יצירותיו מבצעת‬
‫המקהלה כמעט מיום היווסדה‪ ,‬מורי ורבי‬
‫אהרון חרל“פ‪ ,‬חיים פרמונט‪ ,‬משה רסיוק‬
‫ורבים אחרים‪.‬‬
‫במשך השנים גם זכתה המקהלה בפרסים‬
‫ושבחים בארץ ובעולם‪ ,‬אולם בעיניי ההישג‬
‫הכי גדול שלה הוא בהעמדת דורות של‬
‫זמרות )זמרים לצערי לא זכינו לגדל( בארץ‬
‫ובחו“ל‪ ,‬מכל הקשת – אופרה‪ ,‬מוסיקה קלה‪,‬‬
‫מוסיקה בת זמננו‪ ,‬בארוק‪ ,‬וגם מוסיקה‬
‫פרסית והודית‪.‬‬
‫הייתי גם רוצה לחשוב שהעמדנו דור של‬
‫אנשים טובים יותר‪ ,‬שמבינים את משמעות‬
‫המתנה הגדולה שקיבלו ואת החשיבות‬
‫שבנתינה בחזרה לציבור המאזינים; כאלה‬
‫שיודעים את הערך העצום שבשירה‬
‫במקהלה – לימוד של דייקנות מהי‪ ,‬מצוינות‪,‬‬
‫עמידה בלוח זמנים‪ ,‬אחריות‪ ,‬והכי חשוב –‬
‫עזרה לזולת‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬האחד למען‬
‫כולם וכולם למען האחד‪ .‬בכך יצרנו משפחה‬
‫גדולה שחוצה שנים‪ .‬משפחה שבה החוט‬
‫המקשר הוא המוסיקה והאהבה האדירה‬
‫לעשייה המוסיקלית באשר היא‪.‬‬
‫מקהלת ”אנקור“ ע“ש יהושע טוטנאור‬
‫ממשיכה את פעילותה לאורך השנים ושומרת‬
‫על הישגיה ורמתה הגבוהה‪ .‬היא לא הייתה‬
‫מצליחה לעשות את זה ללא הצוות המסור‬
‫שלה – המורות לפיתוח קול‪ :‬חילמה דיגילוב‬
‫ שהיא גם עוזרת מנצח ויד ימיני‪ ,‬אלה‬‫וילהלם‪ ,‬חגית נועם‪ ,‬ביביאנה גולדנטל וצילה‬
‫גרוסמאייר אבילאה ז“ל; המורה המיתולוגי‬
‫לסולפג‘ – ולנטין בקל‪ ,‬הפסנתרנים ובראשם‬
‫ולדימיר גרשקוביץ‘‪ ,‬שנגינתו וחוש ההומור‬
‫שלו היוו השראה בעבורי ובעבור חברות‬
‫המקהלה לאורך כל השנים‪ ,‬מרינה שייביץ‪ ,‬צבי‬
‫זמל‪ ,‬אינה דודקוב‪ ,‬ולאחרונה‪ ,‬שימרית כרמי‪.‬‬
‫ואי אפשר בלי להזכיר את ”אנקור הצעירה“‬
‫שהחלה את דרכה עם סמדר קולבן וסיימה‬
‫אותה עם רחל ענבר והעמידה דורות של‬
‫זמרים צעירים שהמשיכו את דרכם במקהלה‬
‫הבוגרת‪ ,‬ובהרבה מהמקרים‪ ,‬לקריירה‬
‫מרשימה בתחום‪.‬‬
‫כל זה לא היה קורה אלמלא תמיכתה היציבה‬
‫והחמה של האקדמיה למוסיקה לאורך כל‬
‫השנים‪ ,‬מנהל תרבות‪ ,‬משרד החינוך ועיריית‬
‫ירושלים‪ ,‬וקרנות רבות המסייעות במלגות‬
‫ובתמיכה בפעילות המקהלה‪ ,‬ולאחרונה‪,‬‬
‫תמיכתה הנדיבה של משפחת טוטנאור‬
‫שעל שם אבי המשפחה‪ ,‬יהושע‪ ,‬נקראת‬
‫המקהלה היום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חדשות הקונסרבטוריון ובית הספר התיכון‬
‫מימין לשמאל‪ :‬תום זלמנוב‪ ,‬אלון מאמו‪ ,‬עדי נויהאוז‪ ,‬אריאל לני ואיתי נבון‬
‫בתחרות הארצית ״פסנתר לתמיד״ ‪ 2013‬זכו‪:‬‬
‫בפרסים הראשונים‪ :‬עדי נויהאוז בן ה‪ ,17-‬תלמידהּ של לאה אגמון‪ ,‬בקטגוריית בוגרים‬
‫גילאי ‪ ,29-19‬אריאל לני בן ה‪ ,16-‬תלמידו של יובל כהן ואיתי נבון בן ה‪ 17-‬תלמידהּ של‬
‫אסתר נרקיס‪.‬‬
‫בפרס שני‪ :‬אלון מאמו בן ה‪ ,16-‬תלמידו של מיכאל מרימינסקי‪.‬‬
‫בפרס שלישי‪ :‬דנה וכוטינסקי בת ה‪ ,17-‬תלמידתו של ירון רוזנטל בקטגוריית גילאי ‪.18-16‬‬
‫בקטגוריה לגילאי ‪ 15-12‬זכה בפרס ראשון תום זלמנוב בן ה‪ ,14-‬תלמידהּ של לאה אגמון‪.‬‬
‫דניאל רייך בן ‪ ,17‬תלמיד בכיתת הגיטרה של אירית אבן טוב‪,‬‬
‫זכה בפרס ראשון בתחרות הגיטרה הבינלאומית ע“ש חוליאן‬
‫ארקס בקטגוריית הנוער‪ ,‬שהתקיימה בספרד‪.‬‬
‫שמרו את התאריכים‬
‫במהלך חודש ינואר יתקיימו‬
‫קונצרטים בביצוע תלמידי‬
‫תיכון האקדמיה במסגרת‬
‫אירועי ”חורף חם באקדמיה“‪.‬‬
‫במקום הראשון בתחרות מאסטרו זכתה רביעיית המיתרים בהדרכת אלכסנדר פבלובסקי שחבריה הם‬
‫ויקטוריה גלמן ושיר חייט – כינורות‪ ,‬רותם יצחקי – ויולה‪ ,‬תמר רמות – צ‘לו‪.‬‬
‫ב‪ 27 -‬בינואר יתקיים באולם‬
‫נבון בשעה ‪ 18:00‬ובשעה ‪20:00‬‬
‫קונצרט לזכרה של פולה ברון‪.‬‬
‫ב‪ 29 -‬בינואר בשעה ‪ 18:00‬ובשעה‬
‫‪ 20:30‬יתקיים קונצרט ג‘אז‪.‬‬
‫ב‪ 30 -‬בינואר יתקיים באולם וייז‬
‫בשעה ‪ 19:00‬הקונצרט לזכרו של‬
‫עודד שור ז“ל שהיה מנהל בית‬
‫הספר התיכון בשנים ‪.1994–1980‬‬
‫אריאל לני בן ה‪ ,16-‬תלמיד בכיתת הפסנתר‬
‫של יובל כהן‪ ,‬השתתף בפסטיבל בינלאומי‬
‫בפראג‪ ,‬הופיע בקונצרט וזכה לקבל שיעור‬
‫עם לאון פליישר האגדי‪.‬‬
‫עדי נויהאוז‪ ,‬בן ה‪ ,17-‬תלמידהּ של לאה אגמון‪,‬‬
‫ניגן רסיטל פסנתר בהופעת בכורה באסיה‪ ,‬באולם‬
‫הקונצרטים הגדול של האקדמיה לאמנויות הביצוע‬
‫בהונג‪-‬קונג בחסות ובמעמד קונסול ישראל‪ ,‬שגיא קרני‪.‬‬
‫מנהלת הקונסרבטוריון לאה אגמון העבירה כיתות אמן‬
‫באקדמיה למוסיקה בהונג‪-‬קונג‪.‬‬
‫להזמנת כרטיסים יש‬
‫להתקשר למזכירות‬
‫בית הספר בטלפון‬
‫‪02-6594460‬‬
‫האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ :‬גבעת רם‪ ,‬ירושלים ‪ / 91904‬טל‪ / 02-6759911 :‬פקס‪ / 02-6527713 :‬אתר‪/ www.jamd.ac.il :‬‬
‫מנהלת פרסומים‪ :‬סורינה דינור ‪ /‬עיצוב‪ ,‬עריכה‪ :‬קו האופק ‪ /‬צילום‪ :‬דן פורגס‪ ,‬יונתן דרור‪ ,‬יעל רוס ‪ /‬להצעות ולבירורים‬
‫נא לפנות למאיר ניצן‪ ,‬סגן נשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים נייד‪ 052-3890918 :‬פקס‪meir@jamd.ac.il 02-6759971 :‬‬
‫‪12‬‬