קישור לעלון

‫אוגוסט‪-‬‬
‫ספטמבר‬
‫‪2013‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫חוברת מס' ‪ ,1084‬אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫הדף החברתי שלי ‪ /‬גיורא רץ‬
‫עוד שנה עברית חלפה לה‪" .‬מֵ ת אָב וּמֵ ת‬
‫אֵ לוּל‪ ,‬וּמֵ ת חֻ ָמם גַם נֶאֱ סַ ף ִת ְש ֵרי וּמֵ ת‬
‫ִע ָמם"‪ ,‬מתוך שירו של ר' שמואל הנגיד‪,‬‬
‫משורר מתקופת תור הזהב בספרד בימי הביניים‪ .‬נתן‬
‫יונתן האהוב והמוכר הוסיף המשך משלו "רק נשארה‬
‫גחלת עמומה של אהבת הקיץ הגדומה"‪ .‬ואכן כך‪ ,‬אנחנו‬
‫בסיומה של עונה חמה‪ ,‬אוספים שאריות של קיץ‪ ,‬של‬
‫חופש‪ ,‬ים‪ ,‬בריכה ובילויים‪ .‬עדיין חם‪ ,‬עדיין כולנו בחוץ‬
‫בסנדלים ובגדים קצרים מושכים עוד קצת בשעות האור‬
‫ההולכות ומתקצרות‪ ,‬מצפים כבר לגשמים הראשונים‬
‫להרוות ולשנות את הצהוב סביבנו לירוק וצבעוני כמו‬
‫שאנחנו אוהבים‪.‬‬
‫שנה חדשה היא ההזדמנות בעבור כל אחד מאיתנו לבחון‬
‫את עצמו היכן הוא עומד ביחס ליעדים שהציב לעצמו‪,‬‬
‫ביחסים בין אדם לחברו‪ ,‬הגשמת החלומות אותם חלמנו‬
‫לקראת השנה החדשה‪ .‬כל אחד וחשבון הנפש הפרטי‬
‫שלו וכולנו יחד כקהילה‪ ,‬היכן עמדנו בתחילת השנה מה‬
‫תכננו‪ ,‬מה רצינו והיכן אנחנו היום‪.‬‬
‫הסדר הקליטה אושר באסיפה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬אישר וועד‬
‫ההנהלה את כתב המינוי והרכב ועדת הקבלה‪ .‬המכרז‬
‫כבר פורסם לציבור ואני מצפה להיענות של חברים מכל‬
‫השכבות לוועדה לה אני מייחס חשיבות רבה בשלב‬
‫קליטת הבנים שלנו‪ .‬קיימנו שיחת הבהרה עם בני הזוג‬
‫של חברי הקיבוץ במעמד "בר רשות" שהם הציבור‬
‫הראשון למימוש מהלך הקליטה‪ .‬בפגישה זו הועלו‬
‫שאלות ותהיות רבות ע"י הצעירים‪ .‬חלקן נובעות מחוסר‬
‫מידע מספיק‪ ,‬וחלקן באות ממקום של התלבטות אמתית‬
‫על מהות הבחירה ונכונות שינוי המעמד‪ .‬מה כדאי ומהו‬
‫העיתוי האישי הנכון לשינוי‪ .‬כיוון שהדברים אינם‬
‫מובנים מאליהם לכולם‪ ,‬קבענו כי נקיים פגישה נוספת‬
‫שבה יועלו לדיון הנקודות החשובות הדורשות הבהרה‬
‫ו‪/‬או חשיבה נוספת‪ .‬בסופו של דבר אנו מצפים כי כל‬
‫"ברי הרשות" יתקבלו לחברות בקרוב מאד‪.‬‬
‫בעקבות שתי הפגישות באסיפה עם מיכאל עובדיה‬
‫בעניין יחסי קיבוץ אגודה שבהן הובהרו נושאים שהועלו‬
‫ע"י קבוצת חברים‪ ,‬התקיימה ישיבה משותפת עם הנהלת‬
‫האגודה‪ .‬לפגישה זו הופיעו רק שניים מקרב חברי הנהלת‬
‫האגודה וחבל שכך‪ .‬נדונו הנושאים הקשורים בתפקוד‬
‫ההנהלה אל מול חברי הקיבוץ‪ ,‬גביית מיסים פרטנית‬
‫מחברים‪ ,‬פתיחת הסכם ההבנות שנחתם לפני שנתיים‬
‫ובעיקר שיפור השרות לחברי הקיבוץ‪ .‬וזאת מתוך ההכרה‬
‫כי כל חבר קיבוץ הוא חבר אגודה בזכויות מלאות גם אם‬
‫המנהל‪ .‬תתקיים פגישת עבודה‬
‫אינו חתום על נכס מול ִ‬
‫שלי עם מנהל האגודה ומיכאל עובדיה ולאחר מכן ישיבת‬
‫ועד הנהלה נוספת שבה נגבש בתוך עצמנו הצעות אותן‬
‫נגיש להנהלת האגודה כפי שהתחייבנו בפני החברים‪.‬‬
‫בתקציב הקהילה קיים סעיף פעילות שכבתית לשלוש‬
‫שכבות בקיבוץ‪ .‬ואכן‪ ,‬בעקבות כך מתקיימת פעילות‬
‫קהילתית שכבתית ענפה וטובה‪ .‬שכבת הוותיקים עושים‬
‫זאת כבר מספר שנים בצורה מעוררת כבוד‪ .‬שכבת‬
‫הביניים בהובלתם של גאולה וניסים מקיימת כבר שנה‬
‫שנייה‪ ,‬פעילות ברוכה בעיקר של טיולים‪ .‬שכבת הצעירים‬
‫התעוררה גם היא‪ ,‬קיימה לאחרונה יומיים שלמים בגני‬
‫חוגה בהשתתפות רבה‪ .‬פעילות ברוכה זו מזכירה לנו את‬
‫ימי הח"צ העליזים משכבר הימים וגורמת לי להרגיש עד‬
‫כמה נכון היה המהלך בהקצאה זו בתקציב‪ .‬יחד עם זאת‬
‫מסתבר כי שכבת הצעירים כוללת בתוכה שני קהלים‬
‫עיקריים שפעילותם שונה‪ .‬זוגות צעירים עם ילדים‬
‫וצעירים ללא ילדים שפעילותם אינה זהה‪ .‬ומה שחשוב‬
‫הוא כי מרב החברים ייהנו מתקציב זה הממומן כולו‬
‫ממיסי החברים‪ .‬לקראת שנה הבאה נצטרך לגבש דפוס‬
‫פעולה נכון יותר בעבור שכבת הצעירים‪.‬‬
‫באמצע החודש חנכנו את חדר הכושר החדש‪ .‬אירוע‬
‫הפתיחה שאורגן ע"י תמר סגל ויהל היה בהחלט מרשים‬
‫ומושקע כמו גם חדר הכושר עצמו שעבדו בו עד הרגע‬
‫האחרון‪ .‬הוא מאובזר במיטב מכשירי הכושר הקיימים‬
‫היום‪ ,‬מוכן ומזומן לקלוט אליו לפעילות את כל תושבי‬
‫רמות מנשה‪ .‬מהווה חוליה נוספת במתווה של שיפור‬
‫איכות חיים בריאותית ולפעילות קהילתית תרבותית‪.‬‬
‫משיחות עם חברים הבנתי כי יש תהיות ומחשבות על‬
‫מהות ההשקעה‪ ,‬המקור הכספי והשימוש האלטרנטיבי‬
‫של הסכום שהושקע‪ .‬השקעה זו מקורה הלוואת‬
‫העסקים‪ ,‬הוצגה לחברים ואושרה במסגרת תכנית‬
‫הקהילה לשנה זו‪ .‬ההשקעה בכפוף לתכנית עסקית‪ ,‬כולל‬
‫החזר ההשקעה‪ ,‬אושרה ע"י ועד ההנהלה‪ .‬אך מעבר לכך‪,‬‬
‫זהו נדבך נוסף במסגרת בניית חיי קהילה ותרבות פעילים‬
‫לכלל תושבי הישוב‪ ,‬ורק נותר לקוות כי מספר המנויים‬
‫ימלא את החלל לאורך שעות היממה‪.‬‬
‫באספות הקרובות נחזור לדון בהסדר הפנסיה ונוהל בית‬
‫עלמין‪ .‬הסדר הפנסיה נדון כבר באסיפה אך לא התקבל‬
‫לאור הערות של חברים בסעיפים מסוימים‪ .‬לאחר שעורי‬
‫בית שעשינו הנושא יחזור לאישור האסיפה‪ .‬למרות שאנו‬
‫מקיימים נוהל תשלום פנסיה מסודר ע"פ מתווה שנקבע‬
‫בעבר‪ ,‬קבלת ההסדר )תקנון( זה חשוב כי הוא מהווה‬
‫כאין חוזה ברור בין הקיבוץ לחבר ומחויבות דו צדדית‬
‫לרווחת החבר עד אריכות ימיו‪ .‬ואם באריכות ימים אנו‬
‫עוסקים‪ ,‬בית העלמין אמור היה לעבור לתפעול האגודה‬
‫כבר בתחילת השנה‪ .‬לצערי‪ ,‬נושא שלכאורה ברור מאליו‪,‬‬
‫ונוהגים שנשמרים לאורך שנים נתקל בקשיים שחלקם‬
‫מהותיים אך בעיקר על ניסוח ומילים‪ .‬ברגע שיאושר‬
‫הנוהל‪ ,‬יעבור תפעול בית העלמין לאגודה‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬שכונת הבנים‪ .‬עוד מעט כבר שנתיים מאז‬
‫התחלנו לעסוק בהסבת שכונת הבתים הישנים לשכונה‬
‫בעבור קליטת בנים‪ .‬הדרך ארוכה‪ .‬גיבוש רעיון‪ ,‬קבלת‬
‫החלטה‪ ,‬העברה למתכננים‪ ,‬קבלת הצעות התכנון ואישור‬
‫התכנית הרצויה והנכונה‪ .‬לאחרונה גובשה התכנית‬
‫הסופית בישיבה משותפת של כל גורמי התכנון‪ ,‬ולמעשה‬
‫התכנית מוכנה להגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה‪.‬‬
‫המנהל באישורים‪,‬‬
‫אני רק מקווה שנעבור את משוכת ִ‬
‫ונגיע לשלב תחילת הבניה‪ .‬במקביל‪ ,‬נכון להיום השכונה‬
‫מאוכלסת ע"י בנים לפני ואחרי צבא‪ .‬וזאת לאחר שפינינו‬
‫את כל השימושים האחרים שאינם מגורים‪ .‬אנו נדרש‬
‫להכין תכנית אכלוס שכונה זו לשנים הקרובות‪.‬‬
‫אני מאחל חג שמח ושנה טובה לכל בית רמות מנשה‪.‬‬
‫שנת פעילות ענפה‪ ,‬צמיחה‪ ,‬חיזוק הקהילה‪ ,‬שנדע‬
‫ליישם את יתרונות הערבות ההדדית והשותפות‬
‫בקיבוץ המשתנה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫תיקון טעות ‪ /‬עידית פלך‬
‫"בראיון שערך עימי יהל בעלון הקודם‪ ,‬היה אי דיוק‬
‫בדברים שאמרתי בנוגע לטקס יום השואה בפינת‬
‫הזיכרון‪ .‬היוזמה המקורית הייתה של יונית קדוש‬
‫ויחזקאל‬
‫שלומי‬
‫מתוך‬
‫רצון‬
‫לחדש‬
‫את‬
‫המסורת‬
‫המכובדת שהיתה שנים רבות ברמות מנשה וכחלק‬
‫משיקום פינת הזיכרון‪ .‬עקב אילוצי זמן פנתה יונית‬
‫לשתי בנות מההרחבה שהרימו את הכפפה ברצון‪.‬‬
‫התיקון חשוב לי לציון מתוך הערכה רבה ליונית‬
‫הפועלת בדבקות לשימור האתרים והמסורת של רמות‬
‫מנשה מתוך אהבת מקום אמיתית"‪.‬‬
‫‬
‫"בוא נרקוד עד אור הבוקר‪ ,‬בוא נשיר חזק עד השמיים" )הביא לדפוס‪ :‬שי סגל(‬
‫כנס מחולות העם המשלב בין מורשת העבר והמקום‪ ,‬למחול המודרני ומחולות העם העכשוויים‪,‬‬
‫יתקיים בחול המועד סוכות בקיבוץ דליה‬
‫בצעד חגיגי ומרגש‪ ,‬חוזרת השנה מסורת כינוס מחולות העם לקיבוץ דליה‪ ,‬בכנס "אסיף המחולות"‪,‬‬
‫שיערך בחוה"מ סוכות‪ ,‬שבת ‪ ,21.9.2013‬משעות הערב ועד השעות הקטנות‪.‬‬
‫כינוס מחולות העם בדליה התקיים מספר פעמים בין השנים ‪ ,1968-1944‬והיה אירוע מכונן‬
‫בתרבות הישראלית ‪ -‬הולדת ריקודי העם והפסטיבל הגדול של הצעירים בימים הרחוקים ההם‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬מארגני הכינוס שמחים ונרגשים לחזור אל השורש‪ ,‬אל קיבוץ דליה‪ ,‬שבו צמח והתקיים‬
‫כינוס המחולות הראשון של ישראל‪ .‬אוהבי המחול והמחולות הארץ ישראלי‪ ,‬רקדנים וחובבים‪,‬‬
‫משפחות עם ילדים וכל מי שיש אצלו מעט קצב ברגליים וניגון בלב – מוזמן לדליה!‬
‫הכנס יפתח במופע חגיגי שלו ארבעה שערים‪ :‬אדמה ‪ -‬מים ‪ -‬אסיף ‪ -‬שלום‪.‬‬
‫במופע ישתתפו להקות מחול ייצוגיות‪ ,‬ביניהן להקת המחול הקיבוצית ‪ 2‬בניהולו האמנותי של רמי‬
‫באר ולהקות נוספות‪ ,‬זמרים צעירים וותיקים מהאזור‪ ,‬אותם יוביל הזמר דודו זכאי‪ ,‬עם ביצועים‬
‫חדשים לשירים ישנים וחדשים‪ ,‬כשאת המופע כולו תלווה תזמורת חיה של אמני האזור‪ .‬בהמשך‬
‫תחל הרקדה המונית תחת כיפת השמיים עם תזמורת חיה‪ ,‬אירוע שירה בציבור‪ ,‬מעגלי הורים‪-‬‬
‫ילדים‪ ,‬מתחם אמנים ומתחם אוכל‪ ,‬אבל יותר מהכל ‪ -‬מרתון ריקודים בשני מוקדים ‪ -‬תחת כיפת‬
‫השמיים ובאולם‪ ,‬בהובלת המרקיד הבכיר ירון כרמל וצוות מרקידים מהשורה הראשונה‪ .‬ריקודי‬
‫מעגלים‪ ,‬ישן לצד חדש‪ ,‬שמיים מלאי כוכבים‪ ,‬התיאטרון של כנסי המחולות הקדומים בנחל דליה‬
‫נשקף ברקע‪ ,‬מחרוזת ריקודים מפרי יצירתה של הכוריאוגרפית גורית קדמן ז"ל ‪ -‬ממייסדי כנס‬
‫המחולות‪ ,‬שירים‪ ,‬שילוב ידיים‪ ,‬ושוב‪ -‬ריקודים עד אור הבוקר‪ ,‬כי הקצב בוער ברגליים‪ ,‬והלילה‬
‫נשמח מן השמחה שבנו!‬
‫‪2‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מה? כנס "אסיף מחולות" ‪ - 2013‬חוזרים לרקוד‬
‫בדליה!‬
‫מתי? שבת ‪ 21‬לספטמבר – משעות אחה"צ ועד‬
‫לשעות הקטנות של הלילה‪ .‬פתיחת שערים החל מ‪-‬‬
‫‪ 17:00‬המופע המרכזי יתחיל בשעה ‪18:30‬‬
‫איפה? קיבוץ דליה ‪ -‬מועצה אזורית מגידו‬
‫כמה? ילדים ‪ -‬ללא תשלום עד גיל ‪ ,12‬מבוגרים ‪-‬‬
‫כרטיס ‪₪ 40‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫פייסבוק ‪ -‬חפשו את "כנס אסיף מחולות דליה "‬
‫אתר המועצה‪:‬‬
‫‪http://www.mofaim-megido.co.il‬‬
‫לרכישת כרטיסים‪:‬‬
‫‪04--9598560 ,04‬‬
‫קופת האולם‪ :‬טלפון‪04--9598506 :‬‬
‫‪04‬‬
‫דוא"ל‪tarbut@megido.org.il :‬‬
‫פייסבוק‪ :‬אולם מופעים עין השופט‬
‫מומלץ לרכוש כרטיסים מראש!‬
‫‬
‫עם סיום התפקיד ‪ /‬יחזקאל שלומי‬
‫בתום ‪ 15‬שנה של ניהול ענף השכרת דירות‪ ,‬אני רואה לנכון להביא בפניכם רשימה שנכתבה לפני‬
‫כ‪ 5-‬שנים ובה תמצית של התפתחות הענף וכמה תובנות שהן תקפות גם היום‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני שמח‬
‫למסור את הענף במצב טוב יותר מכפי שקיבלתי אותו בזמנו כרכז ועדת דירות‪ .‬זאת ההזדמנות‬
‫לאחל לגבי יואל הצלחה בניהול הענף‪.‬‬
‫"דירה להשכיר"‪ ,‬זאת הייתה הכותרת לתוכנית עיסקית שהצגתי לפני עשר‬
‫שנים במסגרת סדנה שהקיבוץ אירגן לרכזי ענפים וועדות‪ .‬באותה העת‪,‬‬
‫ריכזתי את ועדת דירות ומיד עם קבלת התפקיד התגלתה לי תמונה‬
‫מצערת של שימוש לא רציונלי שעושים בדיור‪ .‬לא אפרט כאן את המצב‬
‫העגום של כמה פינות שהיו אז בחצר הקיבוץ וזעקו לשינוי פני המציאות‬
‫)פינת הנוער‪ ,‬הספריה הפדגוגית‪ ,‬הקומונה‪ ,‬בניין הפיזיוטרפיה‪ ,‬המטבח‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫אין דבר קשה יותר מאשר שינוי דפוסי חשיבה ונורמות של התנהגות‬
‫המושרשות לאורך שנים‪ .‬אין ספק שללא התמיכה שקיבלתי בזמנו ממשה‬
‫רז )אז מנהל הקהילה( ומטמירה רץ שהייתה יועצת להכנת התוכנית העסקית‪ ,‬הדבר לא היה יוצא לפועל‪.‬‬
‫היזמות שהקמתי הייתה מלווה בלא מעט התנגדויות מאחר והמעשה דרש שינוי תפיסה ושינוי ההתייחסות‬
‫הבסיסית אל נושא הדיור‪ ,‬שלא תמיד ידענו לתת את הדעת על הפוטנציאל הכלכלי שטמון בו‪.‬‬
‫עלי לציין שהענף הוקם בתחילה‪ ,‬בצעדים זעירים וכמעט ללא השקעות – בפרסום‪ ,‬בתשתיות‪ ,‬או‬
‫השתלמויות וכו'‪ .‬כבר בשנה הראשונה הענף הניב הכנסה של ‪ ₪ 50.000‬לקהילה‪ ,‬אך לצערי‪ ,‬מוסדות‬
‫הקיבוץ לא קיבלו את הצעתי להקצות חלק מההכנסה לשיפוץ הדירות‪ .‬כדאי לזכור שבמהלך עשר השנים‬
‫של קיום הענף הוא היווה גורם משמעותי במימון הפנסיה של חברינו ואף היה גורם לא מבוטל כהכנסה‬
‫פיננסית שתרמה לפעילות הקהילה‪.‬‬
‫כדי להמחיש ולקבל מושג על היקף הפעילות – הגענו תוך פרק זמן קצר יחסית למצב שבו השכרנו מעל ל‪-‬‬
‫‪ 100‬יחידות דיור לתקופות ממושכות )זה כולל בנים בעצמאות כלכלית(‪ .‬פרסום ההשכרות נעשה בדרך של‬
‫"חבר מביא חבר" ו"מפה לאוזן"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫להישגים כאלה ניתן להגיע רק על ידי השקעה אישית שמתבטאת במסירות‪ ,‬דביקות במטרה ויצירת‬
‫דפוסים ארגוניים‪ ,‬שהם פרי מוטיבציה אישית גבוהה ודמיון יוצר‪ .‬כידוע‪ ,‬להצלחות יש שותפים על כן‬
‫מחובתי לציין שבנוסף למשה וטמירה שכבר הוזכרו‪ ,‬גיורא רץ סייע לי רבות בניהול הענף באמצעות‬
‫המחשב‪.‬‬
‫בצדק נאמר שכל אחד בונה את התפקיד על פי אופיו‪ ,‬אני מודע לכך‪ ,‬שלא פעם בלהט העשייה היו לי‬
‫"תקלות"‪ ,‬אי הבנות‪ ,‬ויכוחים ועלבונות‪ ,‬כאן המקום שבו אני מביע את התנצלותי הכנה בפני אלה שאולי‬
‫פגעתי בהם אף שלא עשיתי זאת בזדון‪ .‬איני מכיר בעל תפקיד שהחל את פועלו כשהוא "יבש" וסיים את‬
‫תפקידו במצב זהה לתחילת דרכו‪ ,‬כלומר לא "נרטב"‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬סימן זה מעיד לדעתי‪ ,‬שלא הייתה‬
‫התמודדות עם שום אתגר‪ ,‬אני אומר זאת עקב הקושי הרב שיש במילוי כל הציפיות שיש לכל אדם ובעיקר‬
‫כאשר חושבים ש"רק אני צודק" או גרוע מכך‪ ,‬כאשר נעשים דברים שלא צריכים להיעשות )מבלי להיכנס‬
‫לדוגמאות ולפרטים(‪ .‬לעתים מדהים לגלות את חוסר ההתייחסות והזלזול שאנשים מגלים כלפי רכוש‬
‫הקיבוץ‪ .‬הדבר בולט בעיקר כאשר עוברים דירה – יש מקרים שבהם הושארה דירה במצב שאינו מעורר‬
‫כבוד‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬תופעה זאת ראויה לגינוי למרות שזה לא נחלת הכלל‪.‬‬
‫עם תחילת תהליך יישום שיוך הדירות‪ ,‬הענף מצמצם היקפיו‪ .‬ניתן לומר בסיפוק‪ ,‬שנמסרו מעל ‪ 30‬יחידות‬
‫דיור לבנים אשר שיפצו‪/‬בנו דירתם‪ ,‬והיד עוד נטויה! חשוב להדגיש שהדברים מתנהלים בצורה מסודרת‪,‬‬
‫ללא משברים וויכוחים הודות לסדר ולרישום מדויק שהונהג בכל הדירות‪ .‬ברצוני לציין שבזכות הרישום‬
‫המדויק יכולתי לסייע לרוני באיתור ובסימון הדירות השונות לאחר הפרצלציה‪.‬‬
‫היום עקב שינויים בתפיסת ניהול מאגר הדירות בדרך אחרת‪ ,‬שלא באמצעותי‪ ,‬המוסדות הגיעו למסקנה‬
‫שיש להעביר לרשות קליטת בנים את השליטה על מאגר הדירות שבאזור המרפאה‪ ,‬פינת הנוער‪ ,‬כל‬
‫המתחם של ה"לינה הכפרית"‪ ,‬וכל האשקוביות‪ .‬כל האחריות על איכלוס ואחזקת הדירות באזורים הנ"ל‬
‫תעבור לידי ועדת קליטת בנים‪ .‬זוהי הצעת החלטה אסטרטגית שיש לברכה ולאחל שתצליח במשימותיה‪.‬‬
‫באשר לנושא הדיור לבנים‪ ,‬אני יכול לסכם ולומר בסיפוק ובביטחון מלא שלא היה מקרה אחד אשר לא‬
‫זכה לטיפול ולתשומת לב ובודאי שלא היה שום מצב שבן נותר ללא קורת גג‪ .‬כעת עם השינוי המיוחל‬
‫ברצוני להציע מתוך ניסיוני בנושא הדיור שני דברים‪:‬‬
‫‪ (1‬האדם שיקח על עצמו את המשימה צריך להתחייב לכהן בתפקיד לתקופה ממושכת של לפחות ‪6-5‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪ (2‬יש טעם ומקום להזכיר לכולנו את המאמץ שהקיבוץ עשה ועושה למען קליטת הבנים בכך שלא‬
‫גובה את מלוא העלות של שכר הדירה ואלה סכומים מכובדים! אגב‪ ,‬אלה היו הנחיות של מבקר‬
‫הענף אשר קבע שגם "המתנות" שהקיבוץ מעניק לחלק מהאוכלוסייה על פי רצונו‪ ,‬חייבות להיות‬
‫רשומות ומפורסמות לכל הפחות נומינלית וזאת גם מהטעם של הערכה למעשה‪.‬‬
‫כסיכום לתקופה שריכזתי את נושא הדיור בקיבוץ‪ ,‬אני יכול בסיפוק לומר שאין אני מביט אחורה בזעם‬
‫נהפוך הוא! אני מרוצה מהעשייה ומההשגים ובעיקר יכול למסור את מצבת הדירות בצורה יותר טובה‬
‫ומסודרת מכפי שקיבלתי אותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני יכול אף לציין שבאיזה שהוא מקום הצלחנו להחדיר לתודעת‬
‫הציבור שדירה היא נכס ויש להתייחס אליה ביתר כבוד ותשומת לב‪.‬‬
‫בטרם אסיים סקירה זאת אני רוצה להזכיר שגם בנושא של דירות חילופיות נראה לי‪ ,‬שטיפלתי על הצד‬
‫הטוב ביותר וניסיתי לתת מענה לצרכים השונים וזאת לא מלאכה קלה לגשר בין כל הפניות‪ .‬בנושא של‬
‫דירות חילופיות המצב עשוי להשתנות בעתיד עקב צימצום מאגרי הדיור בנוסף לסיבות טכניות שיקשו‬
‫לתת מענה לכל פנייה ופנייה‪ ,‬אך דייה לצרה בשעתה‪ ,‬ובבוא הזמן ננסה להתמודד גם עם הקשיים שיופיעו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אני מודע לכך שאין פעילות שהיא "נטולת שגיאות" כי הרי רק אלה שפעילים טועים לעומת אלה‬
‫היושבים מהצד באפס מעשה ולא‬
‫טועים אף פעם‪ ,‬אבל יש להם הרבה‬
‫מה לבקר את העשייה של האחרים‪.‬‬
‫לעתים נדמה לי שהדבר משול להבדל‬
‫הקיים בין תולעת לציפור‪ :‬תולעים‬
‫מעולם לא יסבלו ממכת הנפילה‬
‫משום שהן דבוקות לאדמה אך יחד‬
‫עם זאת אין להן כל אפשרות לזכות‬
‫מהעונג שיש בצפייה אל אופקים‬
‫רחבים כפי שעושים בני כנף‪ .‬אני‬
‫מודה לכל אלה שסייעו בפועלי‪ ,‬ושוב‬
‫מבקש סליחה מאלה שאולי נפגעו‬
‫ממני‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫על כושר‪ ,‬אושר ועושר‪ / ...‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬
‫כמו כולכם‪ ,‬גם אני שמחתי לשמוע שיישובנו דואג לרווחת תושביו ומשקיע בפיתוח כושרנו הגופני‪ ,‬ברוח‬
‫האמרה הידועה "נפש בריאה בגוף בריא"‪ .‬חדר הכושר החדש שנפתח זה מכבר מתוכנן היטב‪ ,‬מצויד‬
‫ִ‬
‫במכשור חדשני ועם הזמן ימשוך אליו ודאי רבים וטובים שיקומו מכורסת הטלוויזיה ויתחילו לצעוד על‬
‫המסלולים ולמתוח את אבריהם הלאים‪ .‬הצצתי והתפעלתי מרצפת הפרקט המהודרת‪ ,‬מן האסתטיקה של‬
‫המקום ומן הציוד המשוכלל‪ .‬אך בדרכי הביתה משהו החל להציק לי ולא זיהיתי מה פשרו‪ .‬התעלומה‬
‫התבררה עוד באותו ערב‪ ,‬כשהלכתי כדרכי מזה כמעט עשור‪ ,‬לשיעור פילאטיס בהדרכת ענת עופר ונכנסתי‬
‫בשעריו של "היכל הספורט" של רמות מנשה‪ ,‬הרי הוא חדר ההתעמלות הישן שלנו הממוקם באזור‬
‫הבריכה‪.‬‬
‫במשך היום הוא משמש את ילדי הגיל הרך ובערב אותנו הנשים‪ ,‬שרובנו‪ ,‬איך נאמר זאת בעדינות‪ ,‬כבר‬
‫עברנו את מחצית החיים‪ .‬עשרות משתמשות יש לחדר הזה‪ ,‬שבעה חוגים מתקיימים בו‪ ,‬רובם פעמיים‬
‫בשבוע‪ .‬הם אינם דורשים שום מיכשור מלבד מזרון על הרצפה‪ :‬פילאטיס‪ ,‬יוגה‪ ,‬פלדנקרייז‪ ,‬מחול‪ ,‬ג'ודו‬
‫ועוד‪ ,‬שיעורים שכולם‪ ,‬למעט הג'ודו‪ ,‬מנוהלים בידי נשים בעבור נשים‪ ,‬וכאמור הוא גם "חדר רך" לפעילות‬
‫בוקר של ילדי מערכת החינוך‪.‬‬
‫התקרה מתפוררת‪ ,‬הרצפה מתקלפת‪ ,‬מערכת החשמל קופצת‪ ,‬החלונות לא נסגרים‪ ,‬הנמלים חוגגות‪ ,‬לכלוך‬
‫ואבק בכל פינה‪ .‬החדר הולך ומצטמצם ככל שערמות המזרונים והכריות תופסות יותר ויותר מקום )כי‬
‫המחסן זעיר ואינו מכיל אותן(‪ .‬אם הגיעו יותר מעשר בנות לשיעור אנחנו נאלצות להצטופף ולתמרן כך‬
‫שלא נפגע זו בזו‪ .‬בחורף יש לדלג על שלוליות כדי להיכנס לאולם‪ ,‬שהדרך המובילה אליו מן הכביש חשוכה‬
‫ומלאת מהמורות‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אנחנו נהנות מכל רגע ולא מוותרות על האימון הדו‪-‬שבועי‪ ,‬משלמות ממיטב כספנו גם כדי‬
‫לכסות את שכר הדירה הגבוה שמשלמות כל המדריכות הפועלות במקום‪ .‬השיעורים הללו גורמים לנו‬
‫אושר ומעשירים אותנו בגוף ובנפש‪ ,‬רובנו לא מוכנות לוותר עליהם‪ ,‬למרות התנאים המבישים ולמרות‬
‫האופציות האחרות שנפתחו באזור‪ ,‬כולל הקאנטרי המפואר ביוקנעם‪.‬‬
‫חשבתי לעצמי‪ ,‬האם זה ייתכן? הרי לא יכול להיות שבחברה השוויונית שבה אנו חיים‪ ,‬דווקא ילדים ונשים‬
‫מופלים לרעה‪ .‬לא יכול להיות שגם כאן ברמות מנשה יש קבוצות מוחלשות שאין להן כוח ללחוץ ולדרוש‬
‫מעט תשומת לב והשקעה‪ .‬כמה וכמה פעמים במשך השנים פנינו למוסדות האחראים וביקשנו לשפץ את‬
‫המקום‪ ,‬אך מלבד תא שירותים שנבנה לפני כשלוש‪-‬ארבע שנים וצביעת הקירות שכבר התקלפה לה‪ ,‬לא‬
‫נעשה דבר‪.‬‬
‫תהיתי ביני לביני כיצד קרה שכמה בחורים צעירים הצליחו לגייס את ההון הדרוש לשיפוץ כה יפה של חדר‬
‫החשמל הישן והפכו אותו בתוך זמן קצר למרכז ספורטיבי מרשים‪ ,‬שרוב משתמשי חדר ההתעמלות הישן‬
‫לא יגיעו אליו – לא הילדים כמובן וגם לא רוב הנשים הבוגרות השוכבות על המזרונים ומתרגלות את‬
‫שריריהן באיטיות ובנחת‪ .‬אני בטוחה שלא הייתה כאן שום כוונה מודעת להעדיף סקטור זה על פני אחר‪,‬‬
‫אבל אולי פעל פה משהו בתת‪-‬מודע‪ ,‬ב"מובן מאליו" כביכול‪ .‬התמלאתי קנאה כשראיתי איך עובדי הבניין‬
‫ואנשי הנוי הסתערו על סביבת חדר הכושר בימים שלפני פתיחתו החגיגית‪ ,‬סדרו שבילי גישה נוחים‪ ,‬גזמו‬
‫ושתלו‪ ,‬צבעו ותיקנו והפכו את המקום‬
‫למזמין ולמקדם בברכה את הבאים‬
‫בשעריו‪.‬‬
‫עיני אינה צרה חלילה‪ ,‬אני שמחה לכל‬
‫מפעל קהילתי קטן או גדול‪ ,‬מתפעלת‬
‫מכל יוזמה ברוכה ואולי אפילו אתחיל‬
‫להתאמן שם‪ ,‬מי יודע? אבל היתוש‬
‫הקטן הזה שמציק לי באוזן לא חדל‬
‫להטריד ולשאול‪ :‬האם זה ייתכן? גם‬
‫אצלנו? האם יש קשר בין אופי‬
‫המשתמשים לבין הנכונות לפתח‬
‫ולהשקיע?‬
‫"זה לא עניין מגדרי" אמרו לי חלק‬
‫מהבנות‪ ,‬הרי גם נשים תתאמנה בחדר‬
‫הכושר וגם גברים משתתפים בג'ודו‪.‬‬
‫אבל בכל זאת‪ ,‬התעקשתי‪ ,‬חישבו על‬
‫הפרופורציות‪...‬‬
‫תקרת חדר ההתעמלות הישן המתקלפת )צילום‪ :‬שרה(‬
‫‪5‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫דברים שרציתי להגיד לרגל ‪ 65‬שנה לקיבוץ ‪ /‬יוסף בן‪-‬משה‬
‫על מגילת היסוד‪:‬‬
‫בספרו "רמות מנשה זיכרונות מהשנים הראשונות" מספר אברהם )אברשקה( ורד כי ביום ‪ 29‬ביולי ‪ 1948‬ולאחר‬
‫הנחת אבן הפינה נקראה בפני הנאספים מגילת היסוד של הקיבוץ שחיבר ישראל אבירם‪ .‬ככל מסמך קונסטיטוציוני‪,‬‬
‫מגילת הקיבוץ נפתחת במבוא ומשם עוברת לחלק משפטי או מעין‪-‬משפטי בו ההכרזות המחייבות‪ ,‬או פקודות‬
‫'עשה'‪.‬‬
‫וזו לשון החלק המחייב‪" :‬ונשבענו אמונים לגבעות אלה‪ ,‬והבטחנו כי קום יקום כאן יישוב עברי פורח אשר יושתת‬
‫על ערכי חברה חדשים של שוויון‪ ,‬צדק ושיתוף‪ ,‬יישוב אשר יהיה שרשרת במבצרי השלום והאחווה"‪.‬‬
‫היום‪ ,‬לאחר ‪ 65‬שנה אני מלא הערכה לישראל אבירם וצר לי על כך שלא התמזל מזלי להכירו אישית‪ .‬המגילה‬
‫שהוא חיבר היא אקטואלית אף ביתר שאת גם היום‪ ,‬לאור מלחמת התרבות על דמותה ואופייה של המדינה‪ .‬ותודה‬
‫לאברשקה שהביא את הטקסט הנפלא הזה לידיעתנו‪.‬‬
‫מגילה זו צריכה לעמוד לנגד עיניו של כל בעל תפקיד בישוב וחובה ללמד אותה לילדינו‪ :‬יש בה שבועת אמונים‬
‫לגבעות‪ ,‬כלומר לאדמה ולא לאל בלתי נראה‪ ,‬עריץ ונקמן‪ ,‬או לתורתו; יש בה התחייבות לשמור על האופי ה"עברי"‬
‫של הישוב‪ ,‬ולא נאמר "יהודי" – מונח בעל מטען דתי; יש במגילה קביעה שכל פריחה כלכלית צריכה להיות‬
‫מושתתת על ערכי שוויון‪ ,‬צדק ושיתוף‪ .‬ובסוף – ההוראה להיות מבצר במאבק על השלום והאחווה‪ .‬זה משפט‬
‫הנעילה של מגילת היסוד של הקיבוץ‪ ,‬ומכאן משקלו הסגולי‪.‬‬
‫על צבארין‪:‬‬
‫אנחנו יושבים על אדמות הכפר צבארין )סבארין( ומפליא שבחגיגות ה‪ 65-‬לא נאמרה מילה או חצי מילה על מה ומי‬
‫קדם לנו על גבעות אלה‪.‬‬
‫צבארין היה כפר גדול‪ ,‬ממוקם בתוך ואדי שפתחו לכיוון דרום‪ ,‬ומוקף גבעות נמוכות‪ .‬באדמות החקלאיות גידלו‬
‫התושבים דגנים‪ ,‬ירקות וזיתים‪ .‬את מי השתייה לקחו מכמה מעיינות הסמוכים לכפר‪ .‬בכפר היה גם בית ספר יסודי‬
‫לבנים‪ .‬ראשיתו של הישוב במקום אינו ברור – כנראה שתושבי המקום הראשונים היו כנענים שהפכו לישראלים‬
‫ומישראלים הפכו לשומרונים‪ .‬יהודים לא חיו אף פעם באזור הזה עד תחילת ההתיישבות הציונית‪ .‬מנהיג‬
‫השומרונים בבא רבא הקים במאה ה‪" 4 -‬כנישתאות" )בתי כנסת( בצבארין ולאחר מכן עמד בראש מרד השומרונים‬
‫הראשון נגד האימפריה הביזנטית‪ .‬המרד לא צלח אך אחריו באו מרידות נוספות‪ .‬בסופו של דבר האימפריה‬
‫הביזנטית הייתה הרבה יותר חזקה והשומרונים הובסו‪ ,‬המנהיגות נלקחה בשבי לביזנטיון והונהגה מדיניות של יד‬
‫קשה כלפי הפלחים‪ .‬יצחק בן צבי כותב בספרו "השומרונים" כי עם הכיבוש הערבי רוב הפלחים השומרונים‬
‫התאסלמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬מנו תושבי הכפר קרוב ל‪ 2000-‬איש ואישה‪ .‬עם פרוץ המאורעות בסוף ‪ 1947‬נקטו תושבי הכפר‬
‫עמדה השוללת מעורבות בלחימה ולוחמי "הג'יהאד הקדוש" שהגיעו לכפר נתבקשו לעזוב את המקום‪ .‬תושבים מן‬
‫הכפר המשיכו לעבוד אצל שכניהם היהודים ולמכור להם תוצרת חקלאית‪ ,‬למורת רוחה של המפקדה הערבית‬
‫האזורית‪ .‬המודיעין של ה"הגנה" )ש"י( דיווח כי ב‪ 8-‬במרץ ‪ 1948‬הגיעו לצבארין ארבעה קצינים סורים בליווי‬
‫חיילים נוספים והודיעו לנכבדי הכפר כי עליהם להפסיק לעבוד או לסחור עם היהודים‪ ,‬וכי מוטל עליהם להכין‬
‫מקום לקליטת ‪ 400‬חיילים שיבואו בקרוב לכפר‪ .‬כמו כן עליהם לגייס ‪ 200‬לוחמים מבין תושבי הכפר‪ .‬ואכן ב‪21-‬‬
‫במרץ‪ ,‬כפי שעולה מדיווחי הש"י‪ ,‬הגיעה לצבארין יחידה של צבא ההצלה‪ .‬אנשי הכפר‪ ,‬שהתעלמו מהאזהרות‬
‫והמשיכו לסחור עם היהודים‪ ,‬נענשו‪ .‬כ‪ 20-‬איש שנתפסו על ידי החיילים עם תוצרת חקלאית המיועדת למושבות‬
‫הציוניות הולקו‪ ,‬ו‪ 12-‬מהם נעצרו והובלו לטול כרם‪ .‬בעקבות מקרה זה הפסיקו תושבי הכפר את עבודתם במושבות‬
‫ואת המסחר עימן‪ .‬בתחילת אפריל דווח על כך שהתושבים בונים עמדות מסביב לכפר‪ .‬בסוף אפריל דיווח הש"י כי‬
‫הפועלים מצבארין חזרו לעבוד במושבה בת שלמה‪ .‬סופו של הכפר הגיע ב‪ 12-‬במאי ‪ .1948‬בהתקפה של יחידות‬
‫אצ"ל נכבשו כל כפרי האיזור‪ ,‬ובהם צבארין‪ .‬בני מוריס כותב שבצבארין נתקלו יחידות האצ"ל בהתנגדות‪20 .‬‬
‫מאנשי הכפר נהרגו בחילופי האש ואחרים נמלטו‪ ,‬כשמכונית משוריינת של האצ"ל ממטירה עליהם אש‪ .‬למעלה‬
‫ממאה זקנים‪ ,‬נשים וטף שנשארו בצבארין ובכפרים אחרים נעצרו והוחזקו ימים אחדים מאחורי גדרות תיל בנקודת‬
‫ריכוז ליד צבארין ולאחר מכן גורשו לאום אל‪-‬פחם‪ .‬הקרן הקיימת לישראל הרסה את הכפר ביוני ‪ 1948‬ובן גוריון‬
‫ציין זאת ביומנו‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל נראה שלא היה כל "איום בטחוני" בקיומו של צבארין‪ .‬אמנם נכון שהגירוש בוצע ע"י האצ"ל אך‬
‫אין ספק שהדבר נעשה בהסכמה‪ ,‬לכל הפחות מרומזת‪ ,‬של מפקדי ההגנה והפלמ"ח שבאזור )רובם ככולם אנשי‬
‫השומר הצעיר(‪.‬‬
‫אפשר גם אחרת‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬בחגיגות ה‪ 65-‬של הקיבוץ לא הוקדש כל מקום לזכר מה שהיה כאן לפנינו‪ .‬לא נשאר דבר משבועת‬
‫האמונים לגבעות‪ ,‬כי אם היינו מטים אוזן ומאזינים להן‪ ,‬הן בוודאי היו מספרות לנו את הסיפור של צבארין‪ .‬לא‬
‫מזמן סיימתי לקרוא את ספרו של מירון בנבנישתי "חלום הצבר הלבן"‪ .‬באחד מהקטעים מצטט מירון דברים שכתב‬
‫ס‪ .‬יזהר‪" :‬אדמה‪ ,‬במעמקיה‪ ,‬לא שוכחת‪ .‬שם‪ ,‬בתוכה‪ ,‬לא‪ .‬ושמתוך כל היפה והטוב‪ ,‬פתאום‪ ,‬בשעות שונות‪ ,‬שומעים‬
‫אותה נוהמת שתיקה בלתי שוכחת‪ ,‬ובלתי יכולה לשכוח גם כשכבר חרשוה וכבר הניבה יבולים חדשים ויפים להלל‪.‬‬
‫משהו בה יודע ולא שוכח‪ .‬לא יכול לשכוח"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ומירון מוסיף‪" :‬רק מי שיודע להאזין לשתיקה הבלתי‬
‫שוכחת של האדמה המיוסרת הזאת‪ ,‬האדמה שממנה‬
‫מתחילים ואליה חוזרים‪ ,‬רק הוא רשאי לקרוא לה‬
‫מולדת"‪.‬‬
‫ספק אם מישהו מפליטי צבארין עדיין בחיים אך אני‬
‫יודע‪ ,‬מהיכרות אישית‪ ,‬שהרבה מצאצאי הפליטים פזורים‬
‫בכפרי ואדי ערה וסיפור הגירוש עובר מדור לדור‪ .‬האם‬
‫לא התחייבנו במגילת היסוד של הקיבוץ להיות מבצר‬
‫במאבק על השלום והאחווה? האם לא מובן מאליו‬
‫שאנחנו הצד החזק ורק החזק יכול לעשות שלום? האם‬
‫לא מובן מאליו כי צעד ראשון בדרך לשלום הוא ההכרה‬
‫בעובדות ולקיחת אחריות עליהן? או שמא אני טועה‬
‫ואנחנו חברת מהגרים‪ ,‬נטולי שורשים בגבעות אלה‪,‬‬
‫וזיכרונות העבר שלהן זרים לנו?‬
‫האם גם אצלנו "הגלות‪ ,‬הדת והגטו ניצחו את הציונות"‪,‬‬
‫כדברי מירון בנבנישתי?‬
‫סבארין‪ ,‬ביקור אנשי הממשל הבריטי בכפר‪1940 ,‬‬
‫אם כן‪ ,‬נראה ששבועת האמונים לגבעות בוטלה מזמן‪ ,‬אף לפני תפילת כל‪-‬נדרי הראשונה שנשמעה בקיבוץ‪.‬‬
‫מה שהיה היה ואי‪-‬אפשר להחזיר את הגלגל אחורה‪ .‬אסור לתקן טרגדיה על‪-‬ידי מעשה שיגרום טרגדיה חדשה‪ ,‬אבל‬
‫עם חזק ובטוח בחזונו מסוגל להכיר בטרגדיות שגרם בעבר ואף להשתמש בהן כמנוף לבניית חברה חדשה‬
‫המושתתת על שלום ואחווה – או לכל הפחות לנסות זאת‪ .‬בהקשר זה אני רוצה לשתף את החברים בסיפור הבא‪:‬‬
‫ביום ‪ 13‬באוגוסט ‪ 1521‬טבחו הספרדים בכ‪ 40000-‬אצטקים בעיר ‪ TLATELOLCO‬שבמקסיקו‪ .‬במקום‬
‫שהאירוע ישמש מקור לשנאה נצחית‪ ,‬הוקמה במקום הטבח אנדרטה המזכירה את האירוע הנורא אך גם חרותים על‬
‫הלוח הדברים הבאים‪:‬‬
‫"וחרף גבורתו של ‪ Cuauthemoc‬נפלה ‪ Tlatelolco‬לידיו של ‪ . Hernan Cortez‬זה לא היה ניצחון וזאת לא‬
‫הייתה מפלה‪ .‬זאת הייתה הלידה המיוסרת של מקסיקו החדשה"‪.‬‬
‫אלה דברים שרציתי להגיד במלאות ‪ 65‬שנה לקיבוץ‪.‬‬
‫ר' מידע על צאברין באתרי האינטרנט‪:‬‬
‫מתחת לתאנה בחורבת צברין‪ ,‬ספי בן יוסף ‪2003‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2415240,00.html‬‬
‫צבארין‬
‫‪http://nakba-online.tripod.com/Sabbarin.htm‬‬
‫ר' מידע על כל האזור לפני ההתיישבות הציונית‪:‬‬
‫היה היה יער‪ :‬על אזור רמת מנשה‪ ,‬עוזי פז – מחמוד זחאלקה ‪1997‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/PAGES/item.asp?item=3936‬‬
‫‬
‫לפני ‪ 99‬שנים ‪ /‬ויקטור בליט‬
‫מלחמת העולם הראשונה החלה ב‪ ,28.7.1914-‬כאשר סרביה דחתה את‬
‫האולטימאטום האוסטרי וזו הכריזה מלחמה עליה‪ .‬עקב כך רוסיה החליטה על גיוס‬
‫כללי של צבאה ב‪ .30.7.1914-‬על סמך התרחשויות אלה האימפריה הגרמנית גייסה‬
‫את צבאה ב‪ 1.8.1914-‬וכמתוכנן מראש‪ ,‬כוחותיה חצו את הגבול ופלשו אל תוך‬
‫בלגיה הנטראלית‪ .‬אל מול התוקפנות הגרמנית בריטניה הכריזה מלחמה עליה ב‪-‬‬
‫‪ .4.8.1914‬מלחמת העולם הראשונה נערכה בכל האוקיאנוסים בעולם והיו מעורבים‬
‫בה כוחות צבא מכל היבשות‪ .‬אולם‪ ,‬כל אלה אשר לחמו בה כינו אותה בפשטות‬
‫"המלחמה הגדולה" וכמעט כמו כל המלחמות שקדמו לה ב‪ 300-‬השנים הקודמות‪ ,‬היא‬
‫נפתחה כסכסוך אירופי כתוצאה משאיפות מנוגדות וחששות הדדיים בין מעצמות‬
‫היבשת‪.‬‬
‫קראתי לאחרונה את ספרו של סיר מיכאל האוורד‪ ,‬מרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטאות ייל ואוקספורד‪.‬‬
‫רבים הם המחקרים והספרים שהאוורד פרסם במשך פעילותו האקדמית ונחשב כיום‪ ,‬על‪-‬ידי חבריו למקצוע‪,‬‬
‫כ"ההיסטוריון הצבאי הטוב ביותר בין החיים"‪ .‬נדמה לי שמספר תובנות היסטוריות של המחבר הן מרתקות ביותר‬
‫לאוהבי היסטוריה ואף לא פעם ניתן באמצעותו להבחין כבר אז במספר "רמיזות" בנוגע לבאות כעבור ‪ 21‬שנה‬
‫לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫רבים חזו מראש שאומות לא תהיינה מסוגלות לקיים מלחמה ממושכת‪ ,‬באמצעות צבאות של מיליוני אנשים‪ ,‬אשר‬
‫דורשים מימון של מיליארדים בגין נשק‪ ,‬תחזוקת הצבא במלחמה וטיפול בעורף – שמהר מאוד יישאר חשוף‬
‫‪7‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫למצוקה כללית של כל מה שדרוש להישרדותו‪ .‬תוך כדי התעלמות מופגנת מכך‪ ,‬מעצמות אירופה התכוננו למלחמה‬
‫קצרה‪ ,‬כי הבינו שהן לא מסוגלות אפילו לחשוב במונחים של מלחמה ממושכת‪ .‬האסטרטגיה שנגזרה הייתה‬
‫אסטרטגיה התקפית כאופציה בלעדית‪ .‬קלאוזוביץ‪ ,‬אסטרטג צבאי מוביל בזמנו‪ ,‬כבר כתב פעם שלא תמיד תוכניות‬
‫צבאיות הן הגיוניות בכלל‪ .‬אין ספק שהחלטתה של גרמניה לתמוך באימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית בסכסוכה עם‬
‫סרביה‪ ,‬שתוביל אותה לתקוף את צרפת )שעדיין לא הייתה מעורבת ישירות במלחמה(‪ ,‬ולשם כך תפלוש לבלגיה‬
‫)מעשה שנחשב למרשם בטוח למעורבותה של בריטניה במלחמה(‪ ,‬הם כולם מעשים שנכללים בהגדרתו של‬
‫קלאוזוביץ שלעיל‪.‬‬
‫כל השלטונות שהיו מעורבים בסכסוך דאגו באופן מיידי להשקיע מאמצים נמרצים כדי להצדיק את צעדיהם‪.‬‬
‫האוסטרים טענו שהם נאבקים על שמירת האימפריה ההיסטורית הרב‪-‬לאומית שלהם‪ ,‬אשר עומדת בפני התפרקות‬
‫בגלל ההתקפה הרוסית‪ .‬הרוסים טענו שהם נלחמים כדי להגן על אחיהם הסלאבים‪ ,‬בשמירה על כבודם הלאומי‬
‫והתחייבויותיהם עם בעלת‪-‬בריתם צרפת‪ .‬הצרפתים נאלצו להצטרף למלחמה כדי לתת מענה לתוקפנות החוזרת‬
‫שוב של אויבם המסורתי‪ :‬הגרמנים‪ .‬הבריטים נאבקו כדי לשמור על החוק הבין‪-‬לאומי ולתת טיפול מונע לכל איום‬
‫נוסף מהיבשת‪ ,‬כמו בתקופת נפוליאון‪ .‬הגרמנים ביקשו ללחום לטובת בעלי בריתם היחידים )האוסטרים( וכדי‬
‫להדוף את האיום הסלאבי מהמזרח‪ ,‬שיחד עם בעלי בריתם המערביים בכוונתם להחניק ולדכא את צמיחתה של‬
‫גרמניה כמעצמה עולמית‪.‬‬
‫כבר בסוף שנת ‪ 1914‬המלחמה המהירה והקצרה שלמענה התכוננו צבאות אירופה במשך כארבעים שנה הסתיימה‬
‫מבלי מנצח או מנצחים‪ .‬שדות הקרב הוקפאו ברובם והתנהלה מלחמת חפירות כמעט ללא תזוזות‪ .‬כל הנלחמים‬
‫נאלצו להתגלגל למלחמת השחתה וכליה חסרת תקדים‪ .‬עקב כך‪ ,‬השחקנים המקוריים של המלחמה – האימפריות‬
‫האוסטרית והרוסית – כבר בשנת ‪ 1917‬היו נלהבים לחתום על הסכם שלום‪ .‬הלחצים הפנימיים היו בלתי נסבלים‪.‬‬
‫בכל מקום נתגלה מחסור במזון‪ ,‬בדלקים ובחומרי גלם בסיסיים לתעשייה‪ ,‬לא רק עקב המצור של הצי הימי הבריטי‪,‬‬
‫אלא בעיקר עקב הדרישות שלא יידעו שובעה של המגזר הצבאי על המגזר הכלכלי האזרחי‪ .‬הלך והתבהר שהסכסוך‬
‫לא ייפתר בשדות הקרב‪ ,‬אלא שמדובר בסכסוך של יכולת עמידה בין חברות תעשייתיות‪ ,‬שבהן השליטה בכוחות‬
‫המזוינים חייבה שילוב מיטבי בין מערך היצור לבין המשאבים הזמינים‪ .‬לאור המצב הפנימי הנדון‪ ,‬שלטונות גרמניה‬
‫לקחו על עצמם החלטה קטלנית מבחינתם‪ :‬מלחמת צוללות ללא הגבלות‪ ,‬במגמה לפגוע קשות בכוח התעשייתי של‬
‫האויב‪ .‬היה ברור שהחלטה כזאת במוקדם או במאוחר תוביל לכניסתה של ארה"ב למלחמה ואכן כך היה ב‪-‬‬
‫‪ ,5.4.1917‬לאחר כשנתיים ותשעה חודשי מלחמה‪ .‬בינתיים החזית המזרחית התמוטטה בנובמבר ‪ ,1917‬כשלנין‬
‫הצליח לסלק את הצאר הרוסי והמהפכה הבולשביקית הפכה לגורם שליט‪ .‬לנין ביקש מיד הפסקת‪-‬אש ממטה צבא‬
‫גרמניה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬המלחמה באירופה הייתה רחוקה מאוד מסיום‪ .‬כאשר ארה"ב נכנסה למלחמה צבאה מנה רק‬
‫‪ 6.000‬קצינים וכ‪ 100.000-‬לוחמים‪ .‬הנשיא ווילסון לקח בחשבון שרק בקיץ ‪ 1918‬ייעמדו לרשותו צבא של‬
‫כמיליון חיילים‪ ,‬אך לא היה ברור בכלל שבעלות הברית תחזקנה מעמד עד אז‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שהחזית‬
‫המזרחית מול הרוסים שותקה וגרמניה תוכל לרכז את רוב צבאה בחזית המערבית‪ .‬הבעיות הקשות ביותר מבחינת‬
‫הגרמנים התרחשו בחזית הפנימית‪ .‬העם הגרמני סבל בארבעה חורפים קשים ביותר ומיליוני אנשים סרבו לחשוב‬
‫במונחים של חורף חמישי באותו מצב‪ .‬הדוגמה הבולשביקית הייתה מדבקת והתמוטטותה של האימפריה הצארית‬
‫השנואה דווקא אפשרה לליבראלים ולסוציאל‪-‬דמוקרטים גרמנים רבים לקלוט תמונה אירופית חדשה‪ :‬סוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיה רוסית שיכולה להיות בעלת ברית טבעית לגרמניה‪ ,‬שלצד ארה"ב עשויות להשלים חזית דמוקרטית נגד‬
‫שאיפות אימפריאליסטיות ואידיאל צבאי גרמני מ"בית הספר" הפרוסי‪"-‬יונקר"‪ .‬כבר בראשית ‪ ,1918‬מיליון חיילים‬
‫אמריקנים שהו בצרפת‪ .‬ב‪ 29.9.1918-‬המטה הצבאי הגרמני הודיע לקיסר שאין כל אפשרות לנצח במלחמה‪ ,‬אך רק‬
‫ב‪ ,11.11.1918-‬ב‪ 11-‬בבוקר‪ ,‬התותחים נדמו במערב ובזאת הסתיימה מלחמת עולם הראשונה‪ .‬מלחמה זו גרמה‬
‫להתמוטטות אימפריות ראשיות ומשניות‪ :‬האימפריה העותומאנית‪ ,‬האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ ,‬האימפריה‬
‫הגרמנית והאימפריה הבולגרית‪ .‬מפת אירופה השתנתה באופן קיצוני ונולדו מדינות חדשות על חורבות אימפריות‬
‫נעלמות‪ .‬כשמונה מיליון חיילים נפלו בקרבות‪.‬‬
‫אין ספק שנזרעו אז הזרעים הראשונים של המלחמה‬
‫הבאה ולא רק בגלל אופי כניעתה של גרמניה‪ .‬כבר‬
‫במלחמת העולם הראשונה הגרמנים המציאו‬
‫והשתמשו בגז רעיל בשדות הקרב והתנהגות צבא‬
‫גרמניה הייתה ברוטאלית במיוחד בבלגיה ובחזית‬
‫המזרחית‪ .‬בכל זאת‪ ,‬עדיין הנזק העיקרי למדינות‬
‫הנלחמות התבטא בנפילת החיילים והאזרחים‪ .‬חשוב‬
‫לקחת בחשבון שהשימוש בטנקים ובעיקר בחילות‪-‬‬
‫אוויר היה מוגבל ולא תמיד "אפקטיבי"‪ .‬אולם‪ ,‬כבר אז‬
‫היה אפשר להבין שכל אמצעיי הלחימה האלו‪ ,‬לרבות‬
‫אחרים קטלניים יותר‪ ,‬ייכנסו למערך‪-‬יצור מאסיבי עקב‬
‫התפתחות המדע וטכנולוגיות רב‪-‬תחומיות‪ ,‬לאחר‬
‫מלחמת ‪ .1918-1914‬ואכן‪ ,‬על‪-‬פי ספרו של מקס‬
‫הסטינגס )"היסטוריה של מלחמת העולם השנייה"( בין‬
‫ספטמבר ‪ 1939‬לאוגוסט ‪ ,1945‬מתו כ‪ 27.000-‬בני‬
‫אדם ליום בממוצע‪ ,‬הפעם רובם מיליוני אזרחים בלתי‬
‫לוחמים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ריצה למרחקים ארוכים ‪ /‬יהל לינטרנרי‬
‫שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה *‬
‫‬
‫למה‪ ,‬בעיני‪ ,‬חלק מהמשפט הבא הוא רידוד של השיח הפוליטי בישראל?‬
‫"תכנית הגזירות של לפיד היא אכזריות‪ ,‬בגידה בציבור‪ ,‬ובעיקר שגיאה כלכלית מרה שאין בה ולו‬
‫בשורה אחת" )יו"ר האופוזיציה‪ ,‬ח"כ שלי יחימוביץ'(‪.‬‬
‫אל תיבהלו זה לא יהיה טור על פוליטיקה ולא על פוליטיקאים‪ ,‬זה יהיה טור על המילים שיוצאות להם‬
‫מהפה‪ .‬אפשר להגיד הרבה דברים על שלי יחימוביץ' אבל היא עושה עבודה טובה בתפקידה כיו"ר‬
‫אופוזיציה‪ .‬יש לה אלטרנטיבה אמיתית מהמדיניות הנוכחית‪ ,‬לשון חדה ואומץ לב ציבורי‪ .‬תפקידה לעמוד‬
‫בחזית המתקפות ובניסיון לשכנע את הציבור שהיא צודקת והוא‪ ,‬לפיד‪ ,‬טועה‪ .‬אם היא חושבת שזו‬
‫"שגיאה כלכלית חמורה" שתצעק את זה! אם היא חושבת שהוא בוגד בציבור ובהבטחות הבחירות שלו‬
‫שתתריע ותאיר את עיני הציבור‪ ,‬אם אין בתכנית התקציב "ולו בשורה אחת" שתבשר משהו אחר‪ ...‬עד כאן‬
‫הכול בסדר‪ .‬אבל כשהיא קוראת לה "אכזריות" היא גולשת למקום אחר‪ ,‬נמוך ורע‪ .‬שיח פוליטי הוא בין‬
‫עמדות אידיאולוגיות‪ ,‬בין דרכי יישום של השקפות עולם‪ .‬פוליטיקאים ערכיים )שאני מאמין שיאיר לפיד‬
‫נמנה עליהם( מבקשים להשפיע על המציאות לטובת מה שהם מאמינים שנכון לחברה שבה הם חיים‪.‬‬
‫הוויכוח צריך להיות מה נכון‪ ,‬מה ראוי‪ ,‬איך הדרך הנכונה להגיע לשם‪ .‬אבל כשיחימוביץ' מייחסת ללפיד או‬
‫לתוכניתו את המלה "אכזריות" היא מוותרת על הדיון האינטלקטואלי ומכוונת מחוץ לגבולות הגזרה – אל‬
‫האישיות של מי שעומד מולה‪ .‬שלא אובן לא נכון – חשוב להצביע על תכונות אישיות שרלוונטיות‬
‫לתפקודו של פוליטיקאי‪ :‬אם הוא זחוח או לחוץ או שקרן או זגזגן‪ ,‬הציבור צריך לדעת‪ ,‬זה משפיע על‬
‫שיקול דעתו ועל קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫ההגדרה המילונית של אכזריות היא‪ " :‬חוסֶ ר ַרחמים‪ַ ,‬קשיוּת לֵב‪ ,‬קשיחוּת‪ ,‬רועַ לֵב"‪ .‬לבחור במלה הזו כמלה‬
‫הראשונה בביקורת‪ ,‬לטעון שזו התכונה של מי שמתנגד לדעתך זה לפקפק במניעיו‪ ,‬ביושרו‪ ,‬בלגיטימיות‬
‫שלו להיות שר שאמור להיטיב עם הציבור‪ .‬וזה בעיקר מרגיש כמו מניפולציה זולה שמטרתה ליצור רגש‬
‫כעס שבנוכחותו הביקורת העניינית אולי תתקבל ביתר קלות‪ .‬מדברים על פוליטיקה חדשה‪ ,‬על מודעות‬
‫גדולה יותר של הציבור‪ ,‬על עניין הולך וגובר בנושאי חברה וכלכלה – השיח הפוליטי יכול וצריך להיות‬
‫שיח של טענות‪ ,‬מחלוקות וויכוחים ערכיים‪ .‬עזבו אותנו מקשקושים על כך שהצד השני רוצה ברעתנו‪ ,‬זו‬
‫ממש התאכזרות לאינטליגנציה שלנו‪.‬‬
‫‬
‫מה תשרי מצליח לעשות במקום שחודשים אחרים נכשלים?‬
‫‬
‫תובנת ריצה מס' ‪ -28‬לא משנה כמה ק"מ אתה רץ‪ ,‬תמיד הקטע הכי קשה הוא לקום מהספה‬
‫החגים היהודיים מלאים באוכל ובתוכן‪ .‬אל האוכל קל להתחבר תמיד‪ ,‬לתוכן לפעמים קשה יותר‪ .‬כמעט‬
‫תמיד יש איזה סיפור היסטורי או טקסט מכונן ייחודי או רובד רוחני עמוק‪ .‬בדרך כלל יש גם וגם‪ .‬אני מודה‬
‫שלא בכל החגים אני מצליח להיות בתוכן‪ .‬זה קורה אם יש לי זמן לחשוב או לקרוא משהו בנושא או‬
‫לשוחח‪ ,‬לערוך איזו התכוונות פנימית‪ .‬לפעמים זה לא קורה והכול מסתכם בחולצה מכופתרת וארוחה‬
‫משודרגת‪.‬‬
‫אבל סביב חגי תשרי הכול קורה אצלי בלי להתכוון‪ ,‬כל החישובים נעלמים מעליהם‪ .‬לוח השנה היהודי‬
‫מצליח להסתנכרן בצורה מושלמת עם המעבר בין ההתרוצצות בחום המתיש של הקיץ ליכולת לנשום‬
‫פתאום עמוק עם ההתחלה של הסתיו‪ .‬והנשימה העמוקה הזו ביחד עם הרוח הנעימה בערבים מאפשרת‬
‫רוגע‪ ,‬ורוגע מזמין שלווה‪ .‬ובמקום שיש שלווה הלב יכול להיפתח‪ ,‬וכשהוא נפתח הוא חשוף וממילא עולים‬
‫ממנו דברים ששקעו‪ .‬וצצות שאלות קטנות שמובילות לשאלות גדולות‪ ,‬לאיזה צורך לבחון את הדברים‬
‫לעומק‪ ,‬לפשפש במעשים שנעשו‪ .‬ומשם הדרך כבר קצרה למחשבות על העתיד‪ ,‬על הרצון לשנה טובה‬
‫יותר‪ ,‬אחרת‪ ,‬כזו שנהיה בה אנשים טובים יותר‪ .‬משהו בתמהיל של ימים מתקצרים‪ ,‬ילדים עם חולצות‬
‫לבנות וילקוטים‪ ,‬ועננים באמצע היום הופך את ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים וסוכות למתבקשים כמעט‪,‬‬
‫לביטויי חיצוני למה שממילא קורה באופן טבעי בפנים‪.‬‬
‫ולנעול נעליים‪.‬‬
‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין‬
‫הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ‪ .‬אריאל(‬
‫‪9‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫פגישות‪ :‬סיפורים קצרים מבית החולים ‪ -‬רפי‬
‫‪ /‬עמית כץ‬
‫)מתמחה‪ ,‬כירורגית חזה רמב"ם(‬
‫*** לתשומת לב הקוראים – שמות המטופלים בדויים‪.‬‬
‫בימי ראשון‪ ,‬אנו בדרך כלל מבצעים את כל הקבלות של החולים שמתוכננים לעבור ניתוח באותו השבוע‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בימי שני‪ ,‬אנו עושים ישיבה רב תחומית עם אנשי הדמיה‪ ,‬איזוטופים ואונקולוגיה‪ ,‬שבה מוצגים‬
‫כל החולים ומתבצעת רוויזיה נוספת של בדיקות ההדמיה אותן ביצעו‪ .‬בסוף הישיבה הזו‪ ,‬אנו מסכמים את‬
‫התוכנית הסופית לניתוח המתוכנן‪.‬‬
‫בפברואר לפני כ‪ 4.5-‬חודשים‪ ,‬באחד מימי ראשון פגשתי את רפי‪ .‬אדון בן ‪ ,60‬שמלבד לחץ דם מעט מוגבר‬
‫ופרפור עליות‪ ,‬הוא בריא לחלוטין‪ .‬רפי הגיע למחלקתנו מכיוון שמספר חודשים קודם לכן הוא סבל ממעט‬
‫דם בשתן ובמהלך הברור הופנה לבצע ‪ CT‬חזה שבו הודגמה קישרית במיצר הקידמי‪ .‬המיצר הקידמי‪ ,‬הוא‬
‫האזור שנמצא בין עצם בית החזה )הסטרנום(‪ ,‬ללב ולעורקים הגדולים היוצאים ממנו‪ ,‬את צדו הימני‬
‫והשמאלי תוחמות הריאות‪ .‬ממצא במיצר הקידמי‪ ,‬עלול להיות אחד מאלה‪ :‬גידול של בלוטת המגן שבדרך‬
‫כלל הוא גידול שפיר )טימומה(‪ ,‬ציסטה )שק המכיל נוזל( היוצאת מהשק שעוטף את הלב או מדרכי‬
‫הנשימה‪ ,‬בלוטת תריס מוגדלת מאוד‪ ,‬לימפומה‪ ,‬או גידולים אחרים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬חשדנו שמדובר בטימומה‬
‫שלמרות שהיא גידול שפיר‪ ,‬טיפול הבחירה במצב זה הוא ניתוח‪.‬‬
‫בשיחה שאני מקיים עם המטופלים לפני ניתוח‪ ,‬אני משתדל להבין את מהלך המחלה ממנה הם סובלים‬
‫וכיצד אובחנה‪ .‬אני בודק האם הם סובלים ממחלות נוספות‪ ,‬אילו תרופות קבועות הם לוקחים‪ ,‬האם היו‬
‫להם ניתוחים בעבר וכו'‪ .‬אינפורמציה זו עוזרת לנו להעריך את הסיכון הניתוחי ולהתאים לכל מטופל את‬
‫התוכנית הפרה‪-‬ניתוחית והפוסט‪-‬ניתוחית‪ ,‬הטובה ביותר בעבורו‪ .‬אך מעבר לאינפורמציה הרפואית גרידא‪,‬‬
‫אני מנסה גם קצת להבין מי האדם העומד מולי‪ ,‬מה הוא אוהב‪ ,‬איפה הוא גר‪ ,‬מה מצבו המשפחתי‪ .‬אני‬
‫עושה זאת גם בשביל המטופלים וגם בשבילי‪ .‬זו תזכורת בעבורי שבאתי למקצוע הזה‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫מתוך אהבת האדם‪ ,‬מתוך סקרנות למפגש משמעותי עם האחר‪ .‬זה שומר עלי מפני התהליך המאיים‪ ,‬של‬
‫מחיקת האדם והתרכזות במחלה‪.‬‬
‫ברגעים ובשיחות האלו שלפני הניתוח‪ ,‬למעשה נוצר בינינו חוזה‪ ,‬חלקו פורמלי וחלקו לא‪ ,‬שבו המטופלים‬
‫נותנים בנו את אמונם ומפקידים את חייהם בידנו ואנו מבטיחים להם שנעשה את הכול ורק את מה‬
‫שצריך כמיטב שיפוטנו ויכולתנו‪.‬‬
‫כשפגשתי את רפי‪ ,‬הוא אמר לי שאחת מאהבותיו היא צלילה‪ ,‬אך לצערו‪ ,‬מאז שאובחן כסובל מפרפור‬
‫עליות הוא הפסיק לצלול‪ .‬פרפור עליות הוא מצב שבו כתוצאה מכך שהעליות מתכווצות באופן לא‬
‫מסונכרן‪ ,‬קצב הלב הופך ללא סדיר‪ .‬מצב זה עלול לגרום לתחושה לא נעימה של כיווצים בלב‪ ,‬לעתים‬
‫לקוצר נשימה ובנוסף חושף את המטופל לסיכון מוגבר לאירועים מוחיים‪ ,‬הטיפול התרופתי בפרפור עליות‬
‫יחסית פשוט‪ ,‬יעיל ומפחית באופן ניכר את התלונות והסיכונים‪ .‬שאלתי מה הקשר בין פרפור עליות‬
‫לצלילה והוא אמר לי שהוא לא ממש יודע‪ ,‬אך הרופא טען שזה עלול להיות מסוכן בעבורו‪ .‬אמרתי שאני‬
‫לא מכיר הנחיה שאומרת שאסור לצלול‪ ,‬אך שאבדוק זאת ואחזור אליו‪.‬‬
‫יומיים לאחר מכן‪ ,‬ניתחנו את רפי‪ .‬הניתוח שבוצע בשיטה טורקוסקופית )עם מצלמה וחורים קטנים דרכם‬
‫מחדירים כלי עבודה(‪ ,‬עבר באופן חלק ולבסוף הקישרית‪ ,‬אותה חשבנו לטימומה התבררה כציסטה של‬
‫הטימוס‪ ,‬שהיא ממצא שפיר לחלוטין שלא דורש המשך טיפול‪ .‬יום לאחר הניתוח רפי כבר התהלך במחלקה‬
‫ויומיים לאחריו התכוננו לשחרר אותו לביתו‪.‬‬
‫בימים שעברו‪ ,‬בין היום שבו רפי סיפר לי על הצלילה ליום שבו שוחרר מבית החולים בדקתי במספר‬
‫מקורות ואיגודים מקצועיים המתעסקים בטיפול בפרפור עליות‪ ,‬האם יש הגבלה על צלילה‪ ,‬דיברתי עם‬
‫הרופא האחראי על מר"י )מרכז רפואה ימית של חיל הים( ורופאי צלילה אחרים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫טרם השחרור‪ ,‬שוחחתי עם רפי על הניתוח‪ ,‬עניתי על שאלות שהיו לו והנחתי אותו לגבי תקופת‬
‫ההתאוששות מהניתוח‪ .‬לבסוף אמרתי לו‪" :‬רפי‪ ,‬בדקתי בעבורך לגבי הצלילה‪ ,‬אני חושב שאין מניעה‬
‫שתחזור לצלול‪ ,‬תתאושש מעט מהניתוח ואחר כך אם תרצה תוכל לחזור לצלול‪ ,‬פרפור העליות לא צריך‬
‫לגזול ממך את אהבתך לצלילה"‪ .‬הירשתי לעצמי לומר את שאמרתי אחרי שהבנתי שאין סיכון בכך שיחזור‬
‫לצלול‪.‬‬
‫רפי התאושש נפלא מהניתוח‪ ,‬הוא חזר לפעילות מלאה‪.‬‬
‫לפני כשבועיים‪ ,‬ביום שישי בצהריים קיבלתי ‪" :SMS‬תודה שעזרת לי לחזור לצלול‪ .‬היום עשיתי את צלילת‬
‫הרענון הראשונה‪ ,‬היה כיף‪ .‬רפי" התמלאתי שמחה‪.‬‬
‫המפגש עם רפי המחיש לי‪ ,‬באיזו קלות אנו כרופאים יכולים בהנחיותינו ובאיסורינו‪ ,‬לגזול מהמטופלים‬
‫תחביבים‪ ,‬טיולים‪ ,‬עיסוקים‪ .‬רפי עזר לי לנסח בעבור עצמי תובנה שאומרת‪ :‬תעשה כל מה שאתה יכול כדי‬
‫להרחיב ולא להצר את עולמם של מטופליך‪ ,‬על מנת לתת להם חופש ולא לקחתו‪.‬‬
‫* שאלות‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בשמחה‪ :‬עמית‪amit160275@gmail.com ,‬‬
‫‬
‫לחזור הביתה )קיץ‪ / (2013 ,‬יגאל בן חיים‬
‫ארבעים שנה אחרי הכיפור‬
‫לחזור הביתה מן הפלדה המותכת‬
‫לחזור הביתה משאון הברזל‬
‫לחזור הביתה מן החול הלוהט‬
‫לחזור הביתה מן האש הלוחכת כל חי‬
‫כשהזעם יכול לרחם‬
‫כשהפחד יכול להירדם‬
‫כשהצער חולף בדממה‬
‫כשכבר אין צורך לברוח‬
‫כשאפשר אפילו לשכוח‬
‫אז נפתח לנו שער החסד‬
‫החצבים פורחים בלבן‬
‫סוכת השלם נפתחת אליך‬
‫הדרך שלנו יודעת‬
‫מגע יד אוהבת‬
‫הנני כבר כאן‬
‫‪11‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מה קורה בתרבות – אוגוסט ‪ / 2013‬קוקי לזר‬
‫האמת שעברו כמה חודשים מאז הסיכום האחרון‬
‫שכתבתי‪ ,‬ולכן היו גם אירועים וחגים שלא הספקתי‬
‫לסכם‪ ...‬אבל אל דאגה‪ ,‬לא אכביד עליכם ולא‬
‫אכתוב היום על כל מה שהיה בזמן הזה‪.‬‬
‫מה שכן חשוב לי להדגיש ולספר הוא על חג ה‪65-‬‬
‫לרמות מנשה היקר שלנו‪ :‬חג יפה ומושקע התקיים‬
‫אצלנו‪ ,‬בהוצאות כסף מינימליות ובהרבה רוח‬
‫התנדבותית‪ .‬הצוות שעבד מאחורי הקלעים ודאג‬
‫לכל פרט היה‪ :‬ליאני ב'‪ ,‬גאולה ל'‪ ,‬יונית ק'‪ ,‬נגה לוי‪,‬‬
‫אסתר א'‪ ,‬פייר ק'‪ ,‬לימור לוי ואני‪ .‬תודה מיוחדת על‬
‫העבודה המאומצת והמקצועית לרעות רץ ולברית‬
‫ברקת על עריכת הסרטונים של "היום הראשון שלי ברמות מנשה"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נהנינו מארוחת ערב של פעם‪ ,‬אך בתנאים לא תנאים שקיימים כיום אצלנו‪ .‬זו ממש לא‬
‫הייתה הפקה פשוטה‪ ,‬ותודה למאיר ב'‪ ,‬אייל פיאררט‪ ,‬ליאור ל'‪ ,‬רחל ברקת‪ ,‬שרה פלד‪ ,‬אדי לזר‪ ,‬נגה‬
‫א'‪ ,‬יולי ק' ועוד מתנדבים שעזרו בסידור חדר האוכל לפני ואחרי‪.‬‬
‫נהנינו גם מתערוכה יפה )יונית‪ ,‬נטי ושבא ארגנו ועיצבו(‪ ,‬וביתני מדינות )אסתר ארגנה(‪ ,‬עוגות‬
‫מעולות ש‪-‬כווווולם הביאו )כל הכבוד ותודה ☺(‪ ,‬וגם לבשנו חולצה יפה ומיוחדת בעיצובה של נטי‬
‫סוקול )מי שלא הספיק יכול עדיין לרכוש אצלי(‪.‬‬
‫להקת "טריו אינדיו" לקחה אותנו לטיול מקסים ביבשת הדרום אמריקאית‪ ,‬מלאי שמחה ומוסיקה‬
‫טובה‪.‬‬
‫חגגנו את "יום הילד" המחודש‪ ,‬אחרי כל כך הרבה שנים של געגועים‪ ,‬בניצוחם של פייר ק' ולימור‬
‫לוי‪ ,‬הרבה מתנדבים שבהחלט הקלו על ההקמה ועל הפירוק והנערים ובראשם מאי י'‪ ,‬בפינות‬
‫השונות‪ .‬היה מדהים!!! כבר אמרנו??‬
‫תודה שוב לכל מי שענה בחיוב לסמסים‪ ,‬למיילים ולטלפונים ובא לעזור!!!‬
‫ובצעדי ענק‪ ,‬ראש השנה כבר כאן‪ ,‬אתם מוזמנים לחפש את ההזמנה בעלון ☺‪.‬‬
‫אני צריכה אנשים לסידור לפני ואחרי ארוחת הבוקר‪ ,‬וגם באירוע החג )יום ו'( אל תחכו!! תפנו‬
‫אלי‪.‬‬
‫יום כיפור‪ :‬אסנת אלדר כבר מתכוננת להתכנסויות שכבר הפכו למסורת‪ ,‬פרטים בהמשך‪.‬‬
‫ברצוני לברך את זיו וענתי עופר שזכו במכרז על המועדון לחבר‪ ,‬מאחלת לכם בהצלחה ומצפה‬
‫לשיתוף פעולה כמו תמיד‪,‬‬
‫נוסף‬
‫אפיק‬
‫ושתפתחו‬
‫להעשרת חיי התרבות‬
‫והקהילה של רמות מנשה‪.‬‬
‫נכנסים‬
‫אנחנו‬
‫בנוסף‪,‬‬
‫לרבעון האחרון של השנה‬
‫האזרחית‪ ,‬הסתכלות לאחור‪,‬‬
‫על מה שעשינו השנה‪ ,‬וגם‬
‫עם העיניים קדימה‪ ,‬לשנה‬
‫הבאה‪ .‬אני מזמינה את כל‬
‫מי שיש לו רצון או רעיון‬
‫מיוחדים‬
‫לאירועים‬
‫שברצונם לקדם בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬לפנות אלי לפני‬
‫הכנת התקציב!!!!‬
‫שנה טובה‪,‬‬
‫קוקי – רכזת תרבות‬
‫‪12‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫חיים בינינו ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬
‫ד"ר זמר ואנג‪ ,‬הרופא שלנו עובד במרפאתנו כבר מעל שנה )ממאי ‪.(2012‬‬
‫נפגשנו לשיחה בחדרו במרפאה שלנו‪ ,‬בסיומו של יום עבודה ארוך‪ ,‬לקראת השנה החדשה ולאחר תקופת‬
‫היכרות עם ציבור החברים וקהילת הקיבוץ‪.‬‬
‫ד"ר זמר )"הרבה יותר קל לזכור את השם זמר מאשר את השם ואנג"‪ ,‬הוא אומר ולכן כך מציג את עצמו( חי‬
‫בישוב עין הוד‪ ,‬עם אשתו ושני ילדיו‪.‬‬
‫הוא נולד בתל‪-‬אביב אך מספר שנים חי בווינה עם המשפחה‪ .‬כשחזר לישראל עברה המשפחה לעין הוד‬
‫וזמר למד צילום בוויצו בחיפה )"אנחנו משפחת אמנים"‪ ,‬הוא טוען(‪.‬‬
‫ההחלטה ללמוד רפואה גמלה בלבו רק לאחר שחזר מהטיול לדרום אמריקה‪ ,‬לאחר הצבא‪.‬‬
‫הוא למד רפואה בווינה כי אבא שלו חי שם‪ .‬לארץ חזר להתמחות בשנת ‪.2005‬‬
‫ד"ר זמר עבד בטירת הכרמל ובמספר מקומות בהתיישבות העובדת‪ .‬הוא מדגיש שההעדפה הברורה שלו‬
‫היא עבודה בישובים קהילתיים ולא במרפאות עירוניות‪.‬‬
‫בתקופה זו הוא עובד מלבד אצלנו‪ ,‬במושבים מגדים ועין העמק ובבית אורן ונווה ים‪ .‬נוסף לזאת הוא עובד‬
‫פעם בשבוע במרפאת מטיילים מטעם קופת חולים‪ ,‬במתן ייעוץ לקראת יציאה לטיולי חו"ל‪.‬‬
‫לשאלתי‪ ,‬האם הוא מוצא ייחודיות או משהו המאפיין את המרפאה שלנו‪ ,‬הוא עונה‪" :‬מאוד בולט‪,‬‬
‫בהשוואה למקומות אחרים שבהם אני עובד‪ ,‬שישנה עדיפות גבוהה לכל תחומי הבריאות‪ .‬ומכיוון שיש‬
‫יחסית הרבה חברים מבוגרים‪ ,‬שגרים בבית לבד או עם מטפלים סיעודיים‪ ,‬יש לכך השפעה על עבודת‬
‫המרפאה‪ .‬קיים צוות טוב‪ ,‬מקצועי ומסור וישנו שיתוף פעולה בין כל הגורמים‪ :‬האחיות‪ ,‬דליה ואביגיל‪,‬‬
‫מיכל המזכירה )ממש לוקסוס בעבורי‪ ,‬דבר שלא בנמצא בשום מרפאה אחרת‪ ,(...‬דבורה וגאולה מרכזת‬
‫הרווחה‪ .‬העבודה בתקנים שמעבר לאלה של קופ"ח‪ ,‬משפרת את השירות לציבור‪ .‬אני מגיע עם חיוך‬
‫לעבודה!"‬
‫ולשאלתי‪ ,‬מה ירצה לברך את הציבור לקראת השנה החדשה‪ ,‬עונה זמר בלי היסוס‪:‬‬
‫"היעד החשוב ביותר לכל הגילאים – לעסוק בפעילות ספורטיבית‪ .‬ללכת‪ ,‬לרוץ‪ ,‬לשחות ולחזור לרכיבה על‬
‫אופניים‪ .‬שנת בריאות ופעילות!!!"‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫בשל נסיעה‪ ,‬לא אהיה בין התאריכים ה‪ 25.8 -‬ל‪.2.10 -‬‬
‫מרפאת השניים תעבוד במתכונת מצומצמת ותיתן מענה למקרים דחופים‪.‬‬
‫עם ד"ר מטר תעבוד מרגריטה הסייעת של קיבוץ גלעד‪.‬‬
‫לקביעת תורים דחופים ולצורך עזרה ראשונה‪ ,‬יש לפנות לגאולה לנדר‬
‫בטלפון‪) 052-373508 :‬חיוג מקוצר ‪.(6440‬‬
‫שתהייה שנה טובה ובריאה‪,‬‬
‫נפגש בקרוב‪,‬‬
‫נינון‬
‫‪13‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫דפים מאלבום חיי ‪ /‬רינה טוכהנדלר‬
‫בית עלמין‪ ,‬בית עולם‪ ,‬בית מועד‪ ...‬בית‪ ...‬הבית שבו שוכנים לעד יקירנו שהלכו לעולמם ונפרדו‬
‫מעולמנו שלנו‪.‬‬
‫המקום הזה בעבורי הוא אלבום חיי‪.‬‬
‫מדי שבועיים‪ ,‬בקיץ‪ ,‬אני באה אל אלבום חיי‪ .‬ברמות מנשה‪ .‬אני מעשבת‪ ,‬גוזמת‪ ,‬מעצבת‪ ,‬גורפת‬
‫עלים שנשרו ומשקה‪.‬‬
‫דפי האלבום הם מצבות חברים שליוו אותי מזה כמעט ‪ 60‬שנה‪.‬‬
‫ליד כל מצבה אני רואה בדמיוני את האדם שהיה‪ .‬ממלמלת את שמו והוא עולה בזיכרוני‪ .‬יש פה‬
‫ושם געגועים לאשר היה ויש לפעמים בלבי סליחה‪.‬‬
‫אצל אברהם דיאמנט החיוך עולה בשפתי ואני שומעת‪" :‬כל יום יותר טוב"‪ ,‬גם אם הכי גרוע‪.‬‬
‫חושבת לעצמי‪ :‬משפט שכדאי לאמץ כדי לבוא אל הגיל הקשה הזה עם חיוך ו‪ ...‬ולעבור‪.‬‬
‫כנראה שאפשר כשיש אהבה גדולה כמו זו של אברהם ומניה‪.‬‬
‫וכך הלאה‪ ...‬עד הפעם הבאה‪.‬‬
‫‬
‫לכבוד ראש השנה תשע"ד‬
‫אספנו מספר תצלומים‬
‫מראש השנה ברמות‬
‫מנשה‪ ,‬שצילם פנצ'ו‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ראיון עם מירב רביד‪ ,‬מנצחת המקהלה שלנו ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬
‫מירב שלנו )כך אנו מרגישים‪ (...‬גרה עם משפחתה בהרחבה של הקיבוץ‪.‬‬
‫מירב‪ ,‬בעלה יזהר ושני ילדיהם‪ ,‬יואב ואביטל‪ ,‬הגיעו מתל‪-‬אביב בספטמבר ‪.2010‬‬
‫לפני הכניסה לנושאיי המקהלה ביקשתי ממירב מעט פרטים אישיים על עצמה‪:‬‬
‫"גדלתי בכפר ביאליק‪ .‬בצבא שירתי את רוב השירות בחצרים כפקידה ולאחר השחרור עשיתי תואר ראשון‬
‫באקדמיה למוזיקה בירושלים‪ ,‬שם למדתי במסלול הכשרת מורים למוזיקה‪ .‬במסגרת הלימודים נחשפתי‬
‫לתחום הניצוח ונדלקתי עליו‪ .‬הצטרפתי למקהלת מבוגרים של המנצח ארנון מרוז‪ .‬במהלך השנים עבדתי‬
‫כמנצחת מקהלות ילדים במקומות שונים‪ ,‬ניהלתי תכנית מוזיקה בגנים ובתי ספר מטעם תכנית 'קרב' בבית‬
‫שמש ונתניה‪ .‬למדתי תואר שני בניצוח מקהלות באקדמיה למוזיקה‪ ,‬שאותו סיימתי ב‪ .2008-‬אני מנצחת‬
‫על מקהלות ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים"‪.‬‬
‫ איך ומתי נולד רעיון הקמת המקהלה ברמות מנשה?‬‫מירב מחייכת את חיוכה הנעים‪" ,‬בעצם ניצה שפירא היא זו שפנתה אלי לאחר ששמעה עלי מאסנת דומן‬
‫בחיפושיה אחר מנצח‪/‬ת למקהלה בקיבוץ‪ .‬עדיין לא גרנו בקיבוץ והיינו בשלב הבנייה הארוך והמעייף‪.‬‬
‫התחלנו לעבוד באופן רצוף בינואר ‪ .2010‬חנה אלון‪ ,‬בזמנו‪ ,‬עזרה בהפצת הרעיון והתקבצו ‪ 18‬חברים‬
‫וחברות‪ .‬עברנו תקופת הסתגלות הדדית‪ ,‬שבה הייתי צריכה להבין‪ ,‬להכיר וללמוד מה האנשים רוצים‬
‫בעצם מהמקהלה‪ ,‬מה היכולות הקוליות שלהם ויחד ליצור שפה משותפת‪ .‬לאחר תקופה מסויימת אכן עזבו‬
‫מספר אנשים שדרך העבודה לא התאימה להם"‪.‬‬
‫ מהו אופי העבודה שלך כמנצחת?‬‫"אני מבחינה בין אופי של חבורת זמר לבין מקהלה המאופיינת בעבודה קולית יותר מעמיקה‪ .‬ואנו מקהלה‬
‫למרות שהרבה מהאנשים לא יודעים תווים ולא למדו מוזיקה באופן מקצועי‪ .‬בתהליך יפה התגבשה קבוצה‬
‫של אנשים שנהנית לעבוד יחד‪ ,‬נהנית משלבי ההתקדמות למרות האינטנסיביות )נפגשים אחת לשבוע!(‬
‫של החזרות והדרישה למחויבות ולמסירות‪ ,‬האנשים מצליחים להגיע עם רצון ועם נכונות להשקעה‪ .‬נוצרה‬
‫אווירה חברתית נעימה‪ ,‬חמה ומשפחתית"‪.‬‬
‫ את הרי מנצחת מקצועית ואני תוהה מה בעצם את מוצאת בעבודה עם קבוצת חובבנים‬‫שכמותנו‪...‬‬
‫"אני מרגישה התקדמות למרות שאנו מקהלת חובבים שכזאת‪ .‬למרות שיש גם תסכולים שנובעים‬
‫ממגבלות אובייקטיביות‪ ,‬יש גם הרבה סיפוק‪ .‬המקהלה לא דומה למה שהיתה בהתחלה ובקונצרט האחרון‬
‫חווינו את ההתקדמות‪ .‬במהלך שלוש השנים שבהן אנו פועלים התבקשנו להופיע באירועים וחגים של‬
‫הקיבוץ‪ .‬חנוכה‪ ,‬יום השואה‪ ,‬פסח שני של הוותיקים וכן ערכנו מדי שנה ערב סיכום שנת פעילות הנקרא –‬
‫"רוח מקומית"‪ .‬תרומת המקהלה לתרבות המקומית של הישוב כולו חשובה ביותר"‪.‬‬
‫ לסיום‪ ,‬מירב‪ ,‬מה תרצי לאחל למקהלה לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה?‬‫"כולנו במקהלה זקוקים מאוד להגדלת שורותינו‪ ,‬ונאחל לעצמנו שהשנה נגדל ונתעצם‪ ,‬נרחיב את שיתופי‬
‫הפעולה עם מוזיקאים שונים מהאזור ומחוצה לו‪ .‬ואני מוסיפה בשם כל חברי המקהלה בקשה לוועד‬
‫האגודה‪ :‬עד עתה מומנה פעילות המקהלה באופן פרטי‪ .‬הגיע הזמן לקחת אחריות ולהשתתף במימון‬
‫פעילות המקהלה שלנו"‪.‬‬
‫ולמירב‪ ,‬תודות ענקיות על ההשקעה והנעימות והמוכנות לתרום ממרצה‪ ,‬מכישרונה ומזמנה להמשך‬
‫פעילות המקהלה‪ .‬ושתהייה לכולנו שנה מלאת צלילים של נועם ונוחם!‬
‫‪15‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫החיים אחרי ארד‪ :‬שיחה עם קלמן שניידר ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬
‫ביקרתי את קלמן ב"סטודיו" הנחמד שלו‪ ,‬לשיחה על התחביב שהפך למקצוע‪ :‬נגרות‪.‬‬
‫"המוזה שלי לעבודות הנגרות היא בני אילן"‪ ,‬מספר קלמן‪" ,‬קינאתי בעבודות שלו ואמרתי לעצמי שכשאצא‬
‫לפנסיה הוא ילמד אותי נגרות‪ .‬כיצאתי לפנסיה מ'ארד' בגיל ‪ 70‬הוא התחיל לעשות ילדים ואני התחלתי‬
‫לעשות עגלות‪."...‬‬
‫קלמן יוצר צעצועים בהזמנה אישית ומתאים אותם לבקשות ההורים‪ .‬הוא קורא לעסק שלו –‬
‫"הצעצועים של סבא קלמן"‪.‬‬
‫"כשעושים משהו לילדים אין שום פשרות"‪ ,‬הוא טוען‪" ,‬כיוון שאם ילד מקבל קוץ ביד וכואב לו והוא מתחיל‬
‫לבכות – לא נדע מה קרה לו"‪ .‬לכן המוטו של קלמן הוא שצעצועים לילדים הם כמו חומוס – עושים באהבה‬
‫או שלא עושים בכלל! הוא משתמש בעבודותיו בעץ טבעי‪ ,‬בצבעים נטולי עופרת וכרום המבוססים על מים‬
‫ובגלגלי גומי ולא פלסטיק‪" .‬אני אוהב לשמור על טיב המוצר‪ ,‬כיוון שלמדתי אבטחת איכות"‪.‬‬
‫בין היצירות של סבא קלמן‪:‬‬
‫‪ .1‬עגלה שהיא בעצם הליכון )זהו המוצר הנמכר ביותר!( – עגלה מיוחדת שהוא פיתח שמתאימה‬
‫לתינוקות מגיל שנה ועד שלאבא נמאס לסחוב והוא מושיב את הילד בעגלה ודוחף עם מקל‪.‬‬
‫‪ .2‬בימבה – תלת‪-‬אופן עם הגה שעשוי כולו עץ‪ ,‬בלי פלסטיק‪ ,‬שהתינוק מתיישב ומפעיל בעצמו את‬
‫הרגליים וכך הוא מסיע עצמו מהמטבח לסלון ובחזרה‪...‬‬
‫‪ .3‬קוביות משחק מעץ – האבא בונה והילד בא‪ ,‬בועט‪ ,‬מפיל את הקוביות וחוזר חלילה‪...‬‬
‫שמו של קלמן הולך לפניו‪ :‬אפילו מגבעתיים באו לקנות עגלה‪ ,‬ומרפאת ילדים ביקשה ממנו ‪ 20‬עגלות‪ .‬מתי‬
‫אתה מספיק לעבוד? אני שואלת‪ ,‬והוא עונה‪" :‬אני עובד כשיש לי כמה שעות פנויות בבוקר‪ ,‬בימים ששושנה לא‬
‫מטילה עלי עבודות כמו ספונג'ה‪ ,‬קניות וניקוי אבק‪ ...‬לפעמים תוך כדי עבודה אני עושה גם כביסה"‪.‬‬
‫קלמן נולד בבואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬בשנת ‪ ,1936‬בדיוק כשפרצה מלחמת האזרחים בספרד‪" ,‬לא רצו לגייס‬
‫אותי"‪ ,‬הוא צוחק‪" .‬הגעתי לארץ לבד בגיל ‪ .15‬התחנכתי בקיבוץ חולדה‪ .‬משם התגייסתי לצבא בגיל ‪ 18‬והייתי‬
‫בסיירת גולני‪ ,‬בצוות של אורי אילן‪ ,‬השבוי שהתאבד בדמשק‪ .‬לאחר מכן הצטרפתי לקיבוץ גבעות זייד‪ ,‬ליד‬
‫משפחת זייד‪ ,‬היום זה כפר תקווה – מקום מותאם לאנשים בעלי תסמונת דאון"‪.‬‬
‫כיצד הגעת לרמות מנשה?‬
‫"בטעות! הייתי בכלל בדרך לקנדה‪ ,‬כבר היה לי כרטיס טיסה‪ .‬באתי לבקר את פנינה רפאלי‪ ,‬בת דודה שלי‬
‫שביקשה ממני ללכת לבית התינוקות להביא את רמי רפאלי‪ ,‬לא חשוב שהיום הוא אלוף משנה‪ ,‬פעם הוא היה‬
‫תינוק‪ ...‬הנערה שעבדה בבית התינוקות הייתה שושנה‪ .‬זהו! ביטלתי את כרטיס הטיסה ונשארתי פה"‪.‬‬
‫לקלמן ושושנה שלושה ילדים‪ :‬סיגל‪ ,‬תמיר ואילן‪ .‬יש להם ‪ 12‬נכדים – ‪ 9‬מקוריים ו‪ 3-‬שקיבלו במתנה מאפרת‪,‬‬
‫בת זוגתו של תמיר‪.‬‬
‫קלמן למד תעשייה וניהול ברופין‪ .‬הוא עבד בארד ‪ 22‬שנה ו‪ 14-‬שנה בארם‪ ,‬עוד לפני זה עבד ‪ 7‬שנים במועצה‬
‫האזורית כמנהל צי הרכב‪ .‬את בית המלאכה בנה לעצמו מתחת לביתו בסופי שבוע שבהם חזר מלימודיו ברופין‪.‬‬
‫"הילדים קוראים לחדר העבודה שלי‬
‫‪ – Ace‬כשהם צריכים משהו הם‬
‫אומרים – אבא אני הולך ל‪Ace-‬‬
‫לקחת כך וכך‪."...‬‬
‫בבית המלאכה ראיתי מאוורר ישן‪,‬‬
‫שלדברי קלמן הגיע מארגנטינה‬
‫בארגז עם דברים של ההורים‪ ,‬אך‬
‫עדיין עובד ומקרר‪ .‬הכיסא שבו הוא‬
‫משתמש הוא כיסא ישן מהמטבח‬
‫לשעבר‪ ,‬שהיו יושבים עליו וקולפים‬
‫תפוחי אדמה‪.‬‬
‫לסיום אני שואלת‪ ,‬מה דעתך על‬
‫רמות מנשה? "אין מקום אחר! עם‬
‫תשתיות או בלי תשתיות"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫רמות מנשה‪ :‬אב ובן תפסו פורץ בביתם שבקיבוץ‬
‫)מתוך אתר ‪(YNET‬‬
‫פייר קורן ובנו גל )‪ (12‬מרמות מנשה‪ ,‬לכדו פורץ המוכר למשטרה כעבריין רכוש סדרתי‪ ,‬כשניסה‬
‫להיכנס אל ביתם בקיבוץ‪ ,‬באור יום‪.‬‬
‫משפחת קורן מרמות מנשה ראויה לקבל תעודת הוקרה ממשטרת ישראל‬
‫על לכידת פורץ שהגיע לביתה בכדי להשיג שלל‪ ,‬אך יצא כשאפילו חצי‬
‫תאוותו לא בידו‪ .‬לא בכל יום מצליחים אב ובנו הצעיר לשים ידם על‬
‫עבריין רכוש מוכר ‪ -‬אבל פייר קורן ובנו גל עשו זאת בשבוע שעבר‪.‬‬
‫לילך קורן‪ ,‬אם המשפחה‪ ,‬מספרת על השתלשלות האירועים שהובילו‬
‫בסופו של דבר להשתלטות הפיזית על הגנב מבת‪-‬ים‪" :‬לפני שבועיים‪,‬‬
‫בשעות הבוקר של יום שלישי‪ ,‬היו הילדים שלנו יולי‪ ,‬בת ‪ ,15‬וגל‪ ,‬בן ‪12‬‬
‫ בבית‪ .‬גבר חבוש כיפה שיצא מרכב לבן סמוך לביתנו הקיש בדלת‪ .‬לאחר‬‫שבני פתח את הדלת שאל אותו האיש היכן מצוי 'קפה ברטה' הפועל‬
‫בתחומי הקיבוץ‪.‬‬
‫גל הורה לו על הכיוון והבחור הלך לדרכו‪ .‬כעבור שעתיים‪ ,‬בערך בשעה ‪ ,12‬חזר לביתנו והפעם שאל איך‬
‫להגיע לחוות הסוסים 'דובי' של רמות‪-‬מנשה‪ .‬שוב קיבל הסבר על המיקום ושוב הודה ונעלם‪ .‬עד אז נראה‬
‫הכול שגרתי‪ ,‬אבל בבוקר יום חמישי ישנה בתי בחדרה והבן ישן בסלון‪ ,‬כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת‪.‬‬
‫יולי חשבה שאם לא תשיב לאיש הדופק בדלת הוא ילך לדרכו‪ ,‬אבל לא כך קרה‪ .‬הדלת נפתחה‪ ,‬האיש נכנס‬
‫לדירה‪ ,‬והבת התעשתה ושאלה אותו למעשיו‪ .‬הוא החליט לברוח והיא הלכה בעקבותיו עד שראתה אותו‬
‫נעלם בין בתי השכנים‪ .‬אז התקשרה אליי ואל אביה ויעצנו לה לסגור את הדלת ולהגיף את החלונות‪,‬‬
‫מחשש שישוב על עקבותיו‪ .‬התקשרנו אל רכז הביטחון של רמות‪-‬מנשה ובמקביל הודענו לשכנים‬
‫המתגוררים בסמוך אלינו שיסגרו היטב את הבתים‪".‬‬
‫משפחת קורן‪ ,‬המתגוררת בבית קיצוני בקיבוץ‪ ,‬סמוך למגרש חניה‪ ,‬חשבה שהסיפור מאחוריה‪ ,‬אבל לא כך‬
‫סבר הפורץ‪ .‬ביום רביעי בשבוע שעבר‪ ,‬בשעה עשר בבוקר‪ ,‬ישב פייר קורן בסלון הבית ולפתע קלט שמישהו‬
‫מסתובב בחוץ‪ .‬הוא קם והמתין עד שיגיע האיש אל דלת הבית‪ ,‬לא לפני שהעיר את בנו שישן בחדר‪ ,‬כדי‬
‫שיזהה את האורח הלא‪-‬קרוא ויאשר שמדובר באותו אדם שהגיע שבוע קודם לכן‪.‬‬
‫"פייר אמר לגל שהוא מתכוון לתפוס את הבחור ושהוא יצטרך לזהות אותו"‪ ,‬ממשיכה לילך בסיפורה‪.‬‬
‫"הכול התבצע במהירות‪ .‬בעלי הוא אדם חזק‪ ,‬ולפני שהבין הגנב מה קורה כבר היה לכוד בידיו על הדשא‪.‬‬
‫הבן זיהה שאכן מדובר באותו אדם‪ .‬הפורץ היה המום‪ .‬פייר אמר לגל להתקשר למשטרה‪ ,‬והם הגיעו בתוך‬
‫דקות אחדות‪ .‬לאחר שהגשנו תלונה מסודרת הם לקחו את ה'מציאה'‪ ,‬ולא עבר זמן רב עד שהתברר כי‬
‫האיש מוכר כעבריין רכוש סדרתי המבוקש על ידי המשטרה‪ .‬החוקרים אמרו לנו שהוא אינו אלים ולא היה‬
‫ברשותו כלי נשק‪ ,‬אבל שהמעשה של בעלי ובני היה יוצא דופן ואמיץ‪".‬‬
‫האם רמות‪-‬מנשה כבר חווה בעבר פריצות לבתים?‬
‫לילך קורן‪" :‬היו ועדיין ישנן פריצות‪ ,‬אבל בעיקר בשכונת ההרחבה של הקיבוץ‪ .‬היו כמה גם בקיבוץ עצמו‪,‬‬
‫אבל בתקופה האחרונה הן פחתו‪ .‬ביישובי האזור שלנו יש גלי פריצות ורבים ממגנים את הבתים באמצעים‬
‫שונים‪ .‬אני שמחה שזה נגמר ככה‪ ,‬כי היה עלול להיגמר הרבה יותר רע‪ ,‬כולל התנגדות אלימה‪ .‬אנחנו‪ ,‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬נמשיך להיות ערניים‪ .‬אולי הגנב שנתפס הוא לא האחרון‪".‬‬
‫‪17‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫"מפי הטף" ‪ /‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬
‫*מדור זה פתוח לכל מי שרוצה למסור "אמרות‬
‫כנף" של ילדינו‪ .‬אפשר למסור אמרות ליחזקאל‬
‫שלומי שמלקט את החומר‪.‬‬
‫מה אני מאחל לעצמי לשנה הבאה?‬
‫ילדי גן אילנות מאחלים‬
‫עידן‪ :‬שנה טובה שתהיה לי שנה יפה‪ .‬תפוח בדבש‪.‬‬
‫אוריאן‪ :‬שהבוגרים ילכו לכיתה א' והמתבגרים ישארו עוד קצת בגן‪ .‬שיהיה לי כיף והמון אהבה‪.‬‬
‫דוד‪ :‬הייתי רוצה לאחל לעצמי שאני יראה אריה‪ .‬שיהיה כיף לבוגרי הגן בתלתון‪.‬‬
‫נטע‪ :‬שיהיה לי כיף בחופש‪ .‬אני רוצה לאחל למשפחה שלי שאני אוהב אותם‪.‬‬
‫אסף‪ :‬שיהיה לי כיף בכיתה א' ושאני אלמד טוב ואקשיב למורה‪.‬‬
‫יובל א'‪ :‬שיהיה לי כיף בכיתה א'‪ ,‬שהילדים יכירו אותי בקלות‪ ,‬שהחברים לא יריבו איתי‪ .‬שאני‬
‫אשחק עם חברים שלא יגידו לי דברים לא נעימים‪.‬‬
‫שחר ק'‪ :‬שיהיה לי כיף‪ .‬שיהיו לי חברים חדשים ושיהיה כיף‪.‬‬
‫מעין ע'‪ :‬שיהיה לי כיף עם המורה‪ ,‬ושאני אסתדר יפה לבד‪ .‬שאני לא אצטרך לבקש הפסקה משלי‪.‬‬
‫שיהיה לי קל למצוא את המגירה שלי בבית הספר ]בכיתה[‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫פינת הנוסטלגיה ‪ /‬יונה גור‬
‫לפני ראש השנה היו מדידות החורף‪ .‬במדידות החורף הותאמו בגדי הבוקר‬
‫שנקראו אז בגדי עבודה‪ ,‬אלה לא סומנו‪ ,‬אלה נקבעו כללית‪ ,‬לכיתה‪ .‬ובגדי‬
‫ההקמה‪ ,‬שנקראו אז בגדי שבת‪ ,‬שאלה כן סומנו והיו "אישיים"‪ .‬לכל אחד‬
‫כך וכך זוגות מכנסיים‪ ,‬כך וכך חולצות‪ ,‬סוודר סרוג ע"י הניה‪ ,‬אפודה‪ ,‬גם‬
‫היא סרוגה ע"י הניה‪ .‬ולחגים‪ :‬מכנסי טרילן כחולות וחולצות לבנות מכופתרות‪ .‬גרביים חדשות‬
‫וסנדלים חדשות‪ ,‬לכולם אותו דבר‪ ,‬אך צבע שונה לבנים וצבע שונה לבנות‪.‬‬
‫לפני ראש השנה התחילו להגיע כרטיסי ברכה‪ .‬קראנו להן "ברכות"‪ .‬הן היו מגיעות בדואר‪ .‬אהבנו‬
‫ללכת בשעת ההקמה לראות איך מגיע האוטו דואר‪ ,‬מורידים ממנו את שקי הדואר ומתחילים לחלק‬
‫בתאי הדואר‪ .‬הייתה מעין תחרות סמויה מי מקבל יותר ברכות‪.‬‬
‫באיזה שהוא שלב נמאס למחלק הדואר למיין את כל כרטיסי הברכה והיו מניחים אותם בתפזורת‬
‫על הפסנתר שהיה בחדר האוכל וכל אחד היה בא ומלקט את הברכות שנשלחו בעבורו‪ .‬אנחנו‪,‬‬
‫הילדים‪ ,‬מאוד אהבנו לפשפש בין הברכות ולאסוף את אלה שלנו‪ ,‬ובינתיים גם להספיק להציץ‬
‫בברכות של אחרים‪.‬‬
‫על לוח המודעות היו תולים את הברכות שהגיעו לקיבוץ‪ .‬היו מגיעות ברכות מקיבוצים אחרים‪ ,‬היו‬
‫מגיעות ברכות ממוסדות‪ ,‬היו מגיעות ברכות מלקוחות שהקיבוץ עבד ִאתם או עבד בעבורם‪ .‬אהבנו‬
‫במיוחד את הברכות עם הנוצצים‪.‬‬
‫לוח המודעות היה מתמלא בברכות ונשאר כך כשבועיים‪ .‬אהבתי מאוד לבוא וללמוד את הברכות‪.‬‬
‫לקיבוצים היו בדרך כלל גלויות של איזו פינת חמד בקיבוצם‪ .‬אהבתי ללמוד בעל פה מאין כל ברכה‪.‬‬
‫אהבתי לראות מי הם השולחים ברכה לכלל הקיבוץ‪ .‬לפעמים היו ברכות מעוזבים‪ ,‬אלה היו‬
‫מרגשות במיוחד‪ .‬או ממתנדבים שעברו תקופת מה בקיבוץ והתאהבו בו‪.‬‬
‫מגיע ערב החג‪ .‬כל הקיבוץ בחולצות לבנות מתאסף יחד‪ .‬חדר האוכל מסודר שורות ארוכות‬
‫ארוכות‪ .‬אף פעם‪ ,‬כמעט‪ ,‬לא אכלנו עם ההורים‪ .‬בראש השנה הייתה ארוחה משותפת‪ .‬כל משפחה‬
‫ידעה איפה היא יושבת‪ ,‬בהתאם לחלוקה שנעשתה מבעוד חג‪ .‬אנחנו היינו חמולה גדולה בקיבוץ‬
‫הקטן של פעם‪ ,‬כשכל ההורים היו עדיין צעירים‪ ,‬וכל הילדים היו עדיין רווקים‪ .‬בעידן לפני שילדים‬
‫הקימו בעצמם משפחות‪ ,‬חלק מהם התחתנו עם בני קיבוץ אחרים ונוצרו חמולות חדשות בתוך‬
‫הקיבוץ‪ .‬אז‪ ,‬כשאנחנו הינו ילדים היו רק שתי חמולות גדולות בקיבוץ‪ :‬למשטיין ואנחנו‪ :‬לנדקר‪-‬‬
‫בקס‪-‬ורנר‪-‬פירט‪ .‬תמיד ישבנו כל החמולה יחד‪ .‬שבט בתוך שבט‪.‬‬
‫ובתוכנית‪ :‬שירה בציבור עם שירוני חג‪ ,‬מקהלה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬שקופיות של פנצ'ו או ששון או אחד‬
‫הצלמים האחרים שתיעד את החיים הקיבוציים בין חג לחג‪ .‬והמברקים של לאו ועקיבא גלרשטיין‪.‬‬
‫ואחרי האוכל‪ ,‬כשהיו מפנים את השולחנות הצידה וליד הקיר שבין חדר האוכל והמטבח היה‬
‫מתיישב מאיר רפאלי עם האקורדיון וכל הקיבוץ היה פורץ בריקודי עם‪ .‬לרוב יוז'ו היה מארגן רונדו‬
‫שבו כולנו היינו הולכים בשרשרת אחת יד ביד‪ ,‬עד שמגיעים אליו‪ ,‬ואז הוא היה מחלק בתנועות‬
‫ידיו – זוג לימין וזוג לשמאל‪ ,‬וכששני הזוגות היו חוזרים אליו מהסיבוב בחדר האוכל‪ ,‬היו מתלכדים‬
‫שני זוגות לימין ושני זוגות לשמאל‪ ,‬ואחר כך שמיניה לימין ושמיניה לשמאל וכשהשורות היו‬
‫ממלאות כבר את כל רוחבו של חדר האוכל‪ ,‬היה יוז'ו אוחז ביד של הקיצוני ביותר בשורה הראשונה‬
‫ומתחיל לעבור בשרשרת ידיים ארוכה ארוכה בין השורות‪ ,‬כשבכל סיבוב מתחברים עוד ועוד‬
‫אנשים אל שרשרת הידיים עד שנעשה מעגל אחד ענק בכל חלל חדר האוכל וממנו הייתה פוצחת‬
‫הורה כללית ונרגשת‪.‬‬
‫ההתרגשות הייתה מופסקת בשלב מסוים‪ ,‬כשהיו מכריזים‪ :‬קבו צה זו וזו‪ -‬לילה טוב‪ .‬לפי הגיל‪.‬‬
‫הצעירים יותר )הקטנטנים בכלל לא השתתפו בחג‪ .‬הם הושכבו בבתי הילדים ורק שומרי הלילה‬
‫נשארו עימם( ילדי חברת הילדים היו עוזבים את החג בהפרשים של עד חצי שעה בין הצעירים‬
‫לבוגרים‪ .‬אנחנו היינו הולכים לישון בכיתות‪ .‬החג כנראה היה ממשיך לחברים בלבד‪ .‬מה שהיה‬
‫בלעדינו כאילו לא היה קיים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫בני המשפחה‪:‬‬
‫אדי – בן ‪ ,46‬עיסוקים‪ :‬מאמן אישי וקבוצתי )התמחות בבני נוער(‪ ,‬מרצה על נושאים מגוונים‬
‫)הסברה על ישראל‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬מיניות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
‫קוקי – בת ‪ ,45‬עיסוקים‪ :‬רכזת תרבות כאן ברמות מנשה‪ ,‬מזכירה במשרד "דוד אלחנתי אדריכלות‬
‫נוף" כאן ברמות מנשה‪ ,‬מנהלת אתר האינטרנט של רמות מנשה‪ ,‬מורה לספרדית‪.‬‬
‫מעיין – בן ‪ ,13‬תחביבים‪ :‬טניס‪ ,‬גיטרה )מוסיקה בכללי(‪ ,‬כדורגל‪ ,‬משחקי ווידיאו – עולה לכיתה ח'‬
‫בתיכון מגידו‪.‬‬
‫ירדן – בת ‪ ,17‬תחביבים‪ :‬צילום‪ ,‬לאפות ולבשל‪ ,‬לשמוע מוסיקה‪ ,‬לצייר ולגלוש במחשב – עולה‬
‫לכיתה י"ב בתיכון מגידו‪.‬‬
‫מדוע בחרתם בשמות הילדים האלה? בחרנו את השם ירדן כי אצל קוקי במשפחה נהוג לקרוא לילד‬
‫שנולד באות הראשונה של השם של קרוב משפחה אהוב שנפטר – במקרה זה לזכר אבא של אדי‬
‫)יוני ‪ /‬חואן(‪ .‬למעיין קראנו ככה כדי להמשיך את נושא המים‪ .‬זה שם שקוקי תמיד מאוד אהבה‪.‬‬
‫איך נפגשתם? נפגשנו בתנועת "השומר הצעיר" במונטבידאו )אורגוואי(‪ .‬היינו ביחד בקבוצה והיינו‬
‫חברים מאוד טובים במשך הרבה שנים‪ ...‬עד ש‪...‬‬
‫איפה אתם גרים? אנחנו חברי קיבוץ‪.‬‬
‫כמה זמן אתם גרים ברמות מנשה? ‪ 24‬שנים )משנת ‪.(1989‬‬
‫איך הגעתם לכאן? השליח שהיה אז בתנועה היה דניאל הוכמן‪ ,‬שהציע לנו לעלות לרמות מנשה כי‬
‫רצינו ללמוד חינוך‪ .‬עלינו לארץ ישר לכאן‪ ,‬עשינו אולפן במעגן מיכאל ואחרי כשנה התחלנו ללמוד‬
‫ב"אורנים"‪.‬‬
‫בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ 10‬כמה אתם מרוצים מחייכם כאן )נמקו(? ‪) 10‬מקום מהיפים בארץ‪ ,‬חברה טובה‪,‬‬
‫מה עוד אפשר לבקש??(‪.‬‬
‫מה אתם הכי אוהבים ברמות מנשה? את הנוף מכביש הגישה בכל עונות השנה‪ ,‬עם הצבעים‬
‫המשתנים‪.‬‬
‫מה הייתם רוצים שישתנה? ‪ /‬מה חסר כאן? כאנשים שגדלנו ליד חוף הים‪ ,‬חסר לנו רק חוף‬
‫במרחק הליכה!!‬
‫מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? ריח של "אסאדו" בשישי בערב‪.‬‬
‫מה התחביבים שלכם? אדי‪ :‬לבשל‪ ,‬לקרוא‪ ,‬לשמוע מוסיקה ולראות ערוץ ‪!!99‬‬
‫קוקי‪ :‬לנסוע ולטייל‪ ,‬לעשות עבודות יד‪ ,‬לראות סרטים‪.‬‬
‫תחביבים של הילדים – רשומים למעלה‪.‬‬
‫מה אתם עושים בשבתות? נחים‪ ,‬מטיילים‪ ,‬נפגשים עם חברים‪ ,‬אסאדו‪.‬‬
‫האם יש לכם המלצות לסרט או לספר‬
‫שקראתם לאחרונה? ממליצים על הסרט‬
‫"העולם מצחיק"‪.‬‬
‫איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא‬
‫מפסידים? התכניות שכל המשפחה‬
‫רואה ביחד הן‪" :‬המרוץ למיליון" ו"מסטר‬
‫שף"‪.‬‬
‫השלימו‪ :‬מסתכלים על המציאות‬
‫הישראלית וחושבים לעצמנו ש‪....‬‬
‫הממשלה מרחיקה את השלום מיום‬
‫ליום‪ ,‬והאזרחים לא מתעוררים‪.‬‬
‫חלומות לעתיד‪ :‬אחרי שהילדים יסיימו‬
‫את הצבא‪ ,‬יוצאים לטיול זוגי ארוך‬
‫בעולם‪.‬‬
‫מסר לסיכום‪ :‬צריך להעריך את מה שיש‬
‫לנו כאן‪ ,‬כי זה ממש לא מובן מאליו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫טליה גלינדס ויהל לינטרנרי‬
‫‬
‫המלצה של דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן –‬
‫משירי ארץ אהבתי‬
‫לאה גולדברג‬
‫ְמכו ָֹרה ֶשׁלִּ י‪ ,‬אֶ ֶרץ נוֹי אֶ בְ י ֹונָה –‬
‫לַמַּ לְ כָּה אֵ ין בַּ יִ ת‪ ,‬לַמֶּ לֶ‪ ‬אֵ ין כֶּתֶ ר‬
‫וְ ִשׁבְ עָ ה י ִָמים אָבִ יב בַּ ָשּׁנָה‬
‫וְ סַ גְ ִריר וּגְ ָשׁ ִמים כָּ ל הַ יֶּתֶ ר‪.‬‬
‫אַ ‪ִ ‬שׁבְ עָ ה י ִָמים הַ וְּ ָר ִדים פּו ְֹר ִחים‬
‫וְ ִשׁבְ עָ ה י ִָמים הַ ְטּלָלִ ים זו ְֹר ִחים‪,‬‬
‫תוּחים‬
‫וְ ִשׁבְ עָ ה י ִָמים חַ לּוֹנוֹת פְּ ִ‬
‫וְ כָ ל ַקבְּ צָ ַניִ‪ ‬עו ְֹמ ִדים בָּ ְרחוֹב‬
‫וְ נו ְֹשׂ ִאים ִחוְּ ר ֹונָם אֶ ל הָ אוֹר הַ טּוֹב‬
‫וְ כָ ל ַקבְּ צָ ַניִ‪ְ ‬שׂמֵ ִחים‪.‬‬
‫ְמכו ָֹרה ֶשׁלִּ י‪ ,‬אֶ ֶרץ נוֹי אֶ בְ י ֹונָה‬
‫לַמַּ לְ כָּה אֵ ין בַּ יִ ת לַמֶּ לֶ‪ ‬אֵ ין כֶּ תֶ ר‬
‫ַרק ִשׁבְ עָ ה י ִָמים חַ גִּ ים בַּ ָשּׁנָה‬
‫וְ עָ מָ ל וְ ָרעָ ב כָּל הַ יֶּתֶ ר‪.‬‬
‫אַ ‪ִ ‬שׁבְ עָ ה י ִָמים הַ נֵּרוֹת בְּ רוּכִ ים‬
‫וְ ִשׁבְ עָ ה י ִָמים שֻׁ לְ חָ נוֹת עֲרוּכִ ים‪,‬‬
‫תוּחים‬
‫וְ ִשׁבְ עָ ה י ִָמים הַ לְּ בָ בוֹת פְּ ִ‬
‫וְ כָ ל ַקבְּ צָ ַניִ‪ ‬עו ְֹמ ִדים בִּ ְתפִ לָּה‪,‬‬
‫וּבָ נַיִ ‪ ‬בְּ נוֹתַ יִ ‪ ‬חָ תָ ן כַּ לָּה‬
‫אַחים‪.‬‬
‫וְ כָ ל ַקבְּ צָ ַניִ‪ִ ‬‬
‫עֲלוּבָ ה ֶשׁלִּ י‪ ,‬אֶ בְ י ֹונָה וּמָ ָרה‪,‬‬
‫לַמֶּ לֶ‪ ‬אֵ ין בַּ יִ ת‪ ,‬לַמַּ לְ כָּ ה אֵ ין כֶּתֶ ר –‬
‫אָמ ָרה‬
‫ַרק אַחַ ת בָּ ע ֹולָם אֶ ת ִשׁבְ חֵ ‪ְ ‬‬
‫וּגְ נוּתֵ ‪ ‬חֶ ְרפָּ תֵ ‪ ‬כָּ ל הַ יֶּתֶ ר‪.‬‬
‫וְ עַ ל כֵּן אֵ לֵ‪ ‬לְ כָ ל ְרחוֹב וּפִ נָּה‬
‫לְ כָ ל שׁוּק וְ חָ צֵ ר וְ ִס ְמטָ ה וְ גִ נָּה‬
‫מֵ חֻ ְרבָּ ן חוֹמוֹתַ יִ ‪ ‬כָּל אֶ בֶ ן ְקטַ נָּה –‬
‫אֲ ל ֵַקּט וְ אֶ ְשׁמֹר לְ מַ זְ כֶּ ֶרת‪.‬‬
‫וּמֵ עִ יר לְ עִ יר‪ִ ,‬מ ְמּ ִדינָה לִ ְמ ִדינָה‬
‫אָנוּדה עִ ם ִשׁיר וְ תֵ בַ ת נְגִ ינָה‬
‫ָ‬
‫לְ תַ נּוֹת ַדּלּוּתֵ ‪ ‬הַ זּוֹהֶ ֶרת‪.‬‬
‫בדיוק באוגוסט לפני שנה נסעתי עם אמי לטיול שורשים בליטא‪.‬‬
‫זו לא הייתה הפעם הראשונה שלנו בארץ הולדתם של הסבים שלי‬
‫מצד אמי‪ ,‬אך הייתה זו נסיעה בלתי נשכחת‪ .‬אני זוכרת שנסענו‬
‫אמי ואני בדרך מהעיר פוניביז'‪ ,‬עיר הולדתו של סבי חיים לזר‪,‬‬
‫שבה ביקרנו במה שנשאר מחורבות הגטו‪ ,‬לכיוון בורות הירי שם‬
‫נרצחו יהודי העיר ובהם גם בני משפחתנו‪ .‬המדריך שם לנו בדיסק‬
‫באוטו את השיר הזה בביצועה של חוה אלברשטיין‪ ,‬וסיפר שלאה‬
‫גולדברג‪ ,‬ילידת קובנה‪ ,‬כתבה אותו על ליטא – מכורתה‪ .‬היה זה‬
‫רגע סוריאליסטי‪ ,‬מסוג הרגעים שאת לא מאמינה כמה דברים‬
‫מתחברים להם יחד לתשזורת חד‪-‬פעמית ואת עומדת באמצע‪:‬‬
‫עבר והווה לקראת העתיד הלא ידוע‪ .‬העיירה היהודית שאיננה‬
‫עוד‪ ,‬אשר היא חלק מה‪ DNA-‬שלנו‪ ,‬גם אם כיום נשארו בה רק‬
‫ליטאים‪ ,‬בתי עץ רעועים ותרנגולות בחצר; נופים קרירים וירוקים‬
‫אשר אני מביטה עליהם והם מוכרים לי – ואני לא זוכרת מאיפה;‬
‫ואנחנו עוד כמה דקות נגיע ליער עבות‪ ,‬יפיפה‪ ,‬שטומן בחובו סוד‬
‫נורא ובלתי נתפס וכיום נותרה בו רק מצבה צנועה לזכר הקדושים‬
‫וגנן עירוני גוזם בו את הצמחייה‪.‬‬
‫לאה גולדברג מתארת בשיר זה את ליטא דווקא בגנותה ובחרפתה‬
‫– עלובה‪ ,‬אביונה‪ ,‬מרה – אך דווקא תכונות אלה הן מה שהופכות‬
‫אותה לנהדרת כל כך‪ ,‬לראויה לגעגועים ולשבח‪ .‬אני יכולה‬
‫להזדהות עם התחושה הזו‪ .‬ליטא היא ארץ זרה‪ ,‬מוזרה‪ ,‬אך אני לא‬
‫יכולה לחכות לפעם הבאה שאגיע אליה‪ ,‬ליטא היא חלק ממני‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מתכון החודש ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬
‫מרק יוגורט קיצי ‪ -‬יחזקאל שלומי‬
‫זהו מרק שאני מכין לגמרי לבד )בלי עזרת אסתי( בתקופת הקיץ החמה‪.‬‬
‫בגלל רעננותו וטעמו הנפלא אנו אוכלים אותו גם במהלך השנה כולה‪.‬‬
‫המרק קיבל תשבחות מאנשים רבים ששמחו לטעום אותו‪.‬‬
‫החומרים‪:‬‬
‫‪ 5‬מלפפונים ירוקים‬
‫שמיר קצוץ‬
‫יוגורט דנובה ‪ 2/1 -‬ליטר‬
‫‪ 2‬גביעי יופלה‬
‫ושיהיה‬
‫בתאבון!‬
‫תבלינים‪ :‬מלח‪ ,‬פלפל‪ ,‬שום )‪ 3-2‬שיניים(‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫קיצוץ המלפפונים והשמיר‬
‫הוספת שמן הזית‬
‫הוספת היוגורטים‬
‫תיבול‬
‫מערבבים טוב ומכניסים למקרר עד ההגשה‪.‬‬
‫‬
‫‪22‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫אוגוסט‪:‬‬
‫יוסף )יוז'ו( גיל‬
‫צבי )השו( שיינהולץ‬
‫סליה דגן‬
‫בתיה )בשקה( רץ‬
‫דוד אברשקין‬
‫קלרה שילינג‬
‫כ"ה באב תשמ"ב‬
‫ט' באלול תשמ"ג‬
‫י"ג באב תשנ"ב‬
‫ו' באלול תשס"א‬
‫כ' באב תשס"ג‬
‫י"ט באב תשס"ח‬
‫ספטמבר ‪:‬‬
‫אריה )לאופולדו( ברלגוסקי‬
‫אלכס ארד‬
‫אפרים )פלק( היימן‬
‫יהודה זהר‬
‫רבקה רוזנבאום‬
‫דב זלינגר‬
‫ליאורה וסרלאוף‬
‫י"ב בתשרי תשמ"ו‬
‫א' בתשרי תשמ"ח‬
‫ח' בתשרי תשנ"א‬
‫ב' בתשרי תשנ"ה‬
‫י"ב באלול תשנ"ח‬
‫א' בתשרי תשס"א‬
‫ח' באלול תשס"ה‬
‫‪14.8.1982‬‬
‫‪18.8.1983‬‬
‫‪12.8.1992‬‬
‫‪25.8.2001‬‬
‫‪18.8.2003‬‬
‫‪19.8.2008‬‬
‫‪27.9.1985‬‬
‫‪24.9.1987‬‬
‫‪27.9.1990‬‬
‫‪7.9.1994‬‬
‫‪3.9.1998‬‬
‫‪30.9.2000‬‬
‫‪12.9.2005‬‬
‫‬
‫"התשובה במקורותינו" – לקראת ראש השנה ‪ /‬הביא לדפוס‪ :‬יחזקאל שלומי‬
‫חזרה בתשובה היא אחד היסודות של היהדות‪ .‬זו הסיבה שארון הספרים שלנו – מהתלמוד‬
‫ועד מחזור התפילה‪ ,‬הרמב"ם והוגי הדעות בני זמננו – גדוש בספרות שעוסקת בחזרה‬
‫בתשובה ובתפילות מתאימות‪ .‬היהודים חוטאים כמו כל אחד אחר‪ ,‬ולכן היהודים – כמו כל‬
‫בני האדם – צריכים לחזור בתשובה‪ .‬זו הסיבה שהספרות היהודית מייחסת חשיבות כה‬
‫רבה לנושא‪.‬‬
‫בתלמוד נאמר‪" ,‬גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם‪ ...‬גדולה תשובה שמגעת עד כיסא‬
‫הכבוד" )בבלי‪ ,‬יומא פו א(; "תשובה‪ ...‬מקרבת את הגאולה‪ ...‬מארכת שנותיו של אדם"‬
‫)יומא פו ב(; "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה כחיי העולם הבא"‬
‫)משנה‪ ,‬אבות ד יז(; "ואף מן הקורבנות חביבה היא התשובה" )פסיקתא רבתי מד(; "גדולה‬
‫תשובה יותר מן התפילה" )תנא דבי אליהו זוטא ז(‪.‬‬
‫"מעט אור דוחה הרבה חושך" – הבעש"ט‪.‬‬
‫"יהודי של יום כיפורים הוא יהודי של ריסון הנפש‪ .‬הוא ממלא צו פשוט ליממה מהחיים‬
‫האנושיים‪ .‬הוא יודע שבמוצאי יום הכיפורים לא ממתין לו שום פרס‪ ,‬לא מובטח לו שום‬
‫עולם חדש‪ ,‬ממתינה לו השגרה המשמעותית‪ ,‬ממתין לו אותו מאבק שאין לו סוף‪ ,‬עם‬
‫עצמו" )אסא כשר(‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫גאווה אמיתית לרמות מנשה!‬
‫מעיין מטלון )סמל מ' בכתבה( סיים קורס צוללות בן שנה וחצי!‬
‫ברכות לטל וגלעד שטיינברג‪-‬‬
‫לירן‬
‫המורחבות‬
‫ולכל‬
‫דניאל!!!‬
‫ברכות‬
‫‪-‬‬
‫לפני‬
‫המשפחות‬
‫להולדת‬
‫ואורי‬
‫הבן‬
‫גיסר‬
‫להולדת הנכד – גוני‪ ,‬בן‬
‫לטל ושירי!!!‬
‫עורכת‪ :‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬
‫מערכת‪ :‬אפרת בליקשטיין‪,‬‬
‫ניצן פוגרונד‪ ,‬טליה גלינדס‪,‬‬
‫יונה גור‪ ,‬יהל לינטרנרי‬
‫לפניות ולתגובות‪:‬‬
‫‪Alonrm48@gmail.com‬‬
‫או בתא הדואר של דניאלה‬
‫‪24‬‬