אפריל 2013 - רמות מנשה

‫עלון רמות מנשה‬
‫חוברת מס' ‪ ,1080‬אפריל ‪ 2013‬תשע"ג‬
‫גיליון מיוחד ליום העצמאות‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫חוברת מס' ‪ ,1080‬אפריל ‪ 2013‬תשע"ג‬
‫תמונת שער‪ :‬צלמת טל לירן‪.‬‬
‫אימא ‪ /‬ורדית קידר‬
‫הכלבה מארלי בשדה התורמוסים של‬
‫רמות מנשה‪.‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫שיר – ורדית קידר‬
‫דבר העורכת‬
‫הדף החברתי שלי‪ ,‬גיורא רץ‬
‫מכתבים למערכת‬
‫העלון שלנו‪ ,‬אברשקה ורד‬
‫ריצה למרחקים ארוכים‪ ,‬יהל לינטרנרי‬
‫יום העצמאות ‪ ,2013‬ויקטור בליט‬
‫ועדת ח"ץ‪ :‬סיכום שנה‪ ,‬עמוס בן‪-‬דרור‬
‫פסח – זיכרונות‪ ,‬יונה גור‬
‫שיר – רינה טוכהנדלר‬
‫עט לחינוך‬
‫מפי הטף‪ ,‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬
‫מה קורה בתרבות‪ ,‬קוקי לזר‬
‫נעים להכיר – משפחת דולב‬
‫חיים בינינו‪ ,‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬
‫מן הארכיון‬
‫החיים כמשל‪ :‬המדור הספרותי‪ ,‬טליה גלינדס‬
‫ויהל לינטרנרי‬
‫עסקים ברמות‪ ,‬אהוד שביט‬
‫המלצה על סרט‪ ,‬ניצן פוגרונד‬
‫הערות מהיציע‪ :‬מדור הספורט‪ ,‬גיא בן‪-‬דרור‬
‫מתכון החודש‪ ,‬אפרת בליקשטיין‬
‫יזכור‬
‫ברכות‬
‫ציור החודש‪ ,‬מיכלי גרנדוס‬
‫נאמר בשבת‪ ,‬יחזקאל שלומי‬
‫ישבה מתחתם במחתרת‬
‫צעדיהם על ראשה רומסים מחשבת‬
‫העט עוד בידיה‬
‫הצופן לפניה‬
‫צפון בריטי‪ ,‬סמנים ומשדר‪.‬‬
‫הגדוד עבר והותיר אך פגע‬
‫והנה –‬
‫המשדר חי לרגע‬
‫משדר אותות למפענחת‬
‫ולפתע –‬
‫אורו הקלוש של החדר הועם‬
‫ראש חייל הופיע בפתח‬
‫פניו וידיו צלב הקרס‬
‫ועימו ההרס‪.‬‬
‫הליטה האישה פניה בידה‬
‫קול המשדר נדם‬
‫ובאה בעצמותיה כארס‬
‫לחישת החייל‪:‬‬
‫"אימא‪ ,‬הלא מתת מזמן"‪.‬‬
‫ילדה אזנך הטי‬
‫כי ירה הבן ולא החטיא‪.‬‬
‫*בהשראת זיכרון לשואה‪.‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫דבר העורכת ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬
‫אנו שמחים לחדש את המסורת המפוארת של‬
‫עלוני רמות מנשה‪ .‬כבר בתום מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬בלודז'‪ ,‬חברי הגרעין שהקים את קיבוצנו‬
‫הוציאו עלונים‪ .‬במשך שנים ארוכות העלון שימש‬
‫במה שבה כתבו מיטב הכישרונות ובעלי הדעה‬
‫שהיו ועודם שייכים למקום הזה‪ ,‬שאנו חיים בו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא היה אמצעי קשר והחלפת מידע ודעות‬
‫בין החברים‪.‬‬
‫גם בתקופה של תקשורת מהירה – פייסבוק‬
‫ומיילים – אנו סבורים כי יש מקום לעלון מסורתי‬
‫כתוב‪ ,‬שכל אחד יוכל להחזיקו ולקרוא בו‪.‬‬
‫במערכת העלון התקבצו אנשים מכל שכבות‬
‫הקהילה ונרתמו למשימה בהתלהבות ועם כל‬
‫הכוונות הטובות‪ .‬בכוונתנו להוציא עלון אחת‬
‫לחודש ואנו קוראים לכם – להשתתף ולקחת חלק‬
‫בהוצאתו‪.‬‬
‫הגיליון הראשון מוגש לכם בתקווה שתמצאו בו‬
‫עניין וכמובן‪ ,‬נשמח להצעות נוספות‪ ,‬למאמרים‬
‫ולרשימות שלכם‪ ,‬לשירים‪ ,‬לקטעי זיכרונות‪,‬‬
‫לתצלומים ולציורים‪.‬‬
‫מזה זמן רב הקהילה שלנו גדלה ומתרחבת ואין‬
‫מקום מפגש‪ ,‬כפי שהיה למשל חדר האוכל בעבר‪.‬‬
‫לכן אנו רוצים לראות בעלון את אחד המקומות‬
‫למפגש ולאינטראקציה בין אנשים מכלל הישוב‪,‬‬
‫על מגוון הגילאים‪ ,‬העיסוקים וכל המעגלים‬
‫המגוונים של הקהילה ושל הישוב המתחדש‪.‬‬
‫זה עתה סיימנו חודש עמוס בחגים ובאירועים‪.‬‬
‫מבלי ששמנו לב נגמר האביב הפורח והיפה‬
‫המאפיין את אזורינו‪ ,‬אשר משך המונים מכל רחבי‬
‫הארץ לבוא ולצפות בפריחה ובשדות הירוקים‪.‬‬
‫והנה אנו ניצבים בפתחו של הקיץ‪ .‬ועל אף יופיו‬
‫של המקום יש איום סביבתי על האזור שלנו ואנו‬
‫ממשיכים במאבק נגד הקמת חוות הגז ב"חגית"‪.‬‬
‫אנו גאים שקבוצה פעילה של תושבים מנהלת‬
‫מאבק עיקש להצלת הטבע והסביבה‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לחברי המערכת המסורים‪ :‬יהל‪,‬‬
‫ניצן‪ ,‬אפרת‪ ,‬טליה ויונה‪ ,‬שפועלים למען איסוף‬
‫חומר והוצאת עלון מרשים ומכובד ובעיקר –‬
‫מעניין! תודה גם לכל החברים אשר פנינו אליהם‬
‫לכתוב לעלון – והם נענו ברצון ובשמחה‪ .‬תודה‬
‫מכל הלב לגיורא שנתן לי ולנו את ההזדמנות‬
‫להוציא עלון מחודש לחברי רמות מנשה‪ ,‬אשר‬
‫כאמור‪ ,‬ממשיך מסורת ארוכת שנים של עלונים‬
‫מושקעים והיסטוריים‪.‬‬
‫שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח!‬
‫בברכה‪,‬‬
‫דניאלה‬
‫עורכת‪ :‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬
‫מערכת‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬ניצן‬
‫פוגרונד‪ ,‬טליה גלינדס‪ ,‬יונה גור‪,‬‬
‫יהל לינטרנרי‬
‫לפניות ולתגובות‪:‬‬
‫‪Alonrm48@gmail.com‬‬
‫או בתא הדואר של דניאלה‬
‫‪2‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫הדף החברתי שלי ‪ /‬גיורא רץ‬
‫אני שמח לפתוח את הדף שלי בברכה חמה לצאתו של‬
‫העלון החדש במהדורתו הראשונה‪ .‬עלון הקיבוץ‪ ,‬מוסד‬
‫שהיה בעבר מאושיות הקיבוץ‪ .‬פני הקיבוץ נבטו דרך עלון‬
‫הקיבוץ שהיווה במה לחברים שהרגישו חופשי להוציא את‬
‫יצירותיהם מעל דפיו‪ ,‬להביע דעות‪ ,‬לבקר‪ ,‬לברך ולתמוך‬
‫היכן שצריך ונכון‪ .‬היווה מקור מידע לכולנו על פעילות‬
‫ההנהלה‪ ,‬הוועדות השונות וקשר בינינו לבין מוסדות‬
‫חיצוניים‪ .‬התייחסנו אליו כעיתון פנימי משפחתי ואינטימי‪.‬‬
‫עורכי העלון עשו זאת בתחושה של שליחות למען הכלל‪ .‬די‬
‫אם נזכיר את "מפי הטף"‪ ,‬אמרות כנף שעברו מדור לדור‬
‫וגם היום נעים להיזכר מה אמר כל אחד מאיתנו בילדותו‪.‬‬
‫המדור הקבוע של לאורה על הסגנון והעברית ללא‬
‫שיפוצים‪ ,‬מאמרים כבדים של פעילי המפלגה שלנו‬
‫וחיצוניים‪ ,‬ציוריו הנפלאים של לאו שליוו אותנו בכל‬
‫אירוע‪ ,‬שמחה‪ ,‬עצב וסתם יום יום‪ ,‬דרך אמירות נוקבות‬
‫בקריקטורה שהיא דרך ביטוי נפלאה להבעת דעות‪ .‬עיתונות‬
‫ללא יומרות והרבה פרגון מצדנו הקוראים הקבועים‬
‫שחיכינו לו כאל רב מכר‪.‬‬
‫הימים עברו‪ ,‬התעייפנו קצת ביצירתיות שלנו‪ ,‬שאפנו‬
‫למשהו שונה‪ ,‬האינטרנט תפס מקום מרכזי‪ ,‬חיפשנו דברים‬
‫אחרים אולי בעקבות השינויים העוברים על התנועה‬
‫הקיבוצית ועלינו בפרט‪ ,‬והאינטימיות שלנו פחתה‪ .‬אלו‬
‫הסיבות שהביאו לעלון אינטרנטי שעיקרו מידע ומיעוטו‬
‫יצירתיות‪ .‬אבל הצורך לכלי ביטוי פנימי לא פסק אף פעם‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בתקציב הקהילה נכלל סעיף בעבור עלון‪ ,‬עוד טרם‬
‫ידעתי מה בדיוק יהיה‪ .‬ואני שמח כי ההנהלה רואה בעלון‬
‫כלי חשוב שיש לתקצבו ולהפעילו‪ .‬קיימנו דיון בצוות‬
‫החברתי על מהות ועל צורת העלון‪ ,‬אישרנו את הרכב‬
‫המערכת ונתנו את ברכתנו לעורכת העלון‪ ,‬דניאלה שטרן‬
‫ואתה‬
‫אוסצקי שהוכיחה את כישוריה בעבודתה בחוץ‪ִ ,‬‬
‫חבורה צעירה ופחות צעירה ששמה לה מטרה בהוצאת‬
‫עלון שיהיה יצירתי‪ ,‬מקומי‪ ,‬פתוח ופעיל‪ .‬היה לי חשוב מאד‬
‫כי מערכת העלון תייצג את כלל הציבור ובעיקר את‬
‫הצעירים‪ ,‬דור העתיד שלנו המהווה היום כח משיכה חזק‬
‫ומשפיע‪ .‬צוות המערכת כולו ודניאלה בראשם הגיעו ברצון‬
‫ובהתלהבות לקראת המשימה‪.‬‬
‫התקיים דיון בצוות החברתי בשאלה "של מי העלון ולמי‬
‫הוא חשוף"‪ .‬הרצון לשמור על משפחתיות ואינטימיות‬
‫קיבוצית אל מול חיים משותפים על אותה גבעה‪ ,‬מערכות‬
‫חיים משולבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וחוויות משותפות‪ .‬מערכת‬
‫העלון רואה חשיבות בכך כי נהיה כולנו‪ ,‬קיבוץ ואגודה‪,‬‬
‫שותפים מלאים בכתיבה ובקריאה‪ .‬ולכן הוחלט כי כל‬
‫תושבי רמות מנשה‪ ,‬אגודה וקיבוץ‪ ,‬יהיו שותפים‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה חברי המערכת יהיו בהרכב הנוכחי‪ .‬לקראת שנה‬
‫הבאה נפנה להנהלת האגודה להיות שותפים בתקציב‬
‫העלון וכן נצרף למערכת גם מי שאינם חברי קיבוץ‪.‬‬
‫אני מאחל למערכת העלון כי יהיה זה עלון יצירתי‪ ,‬מעניין‪,‬‬
‫מייצג אותנו‪ ,‬חופשי ופתוח‪ .‬כי נדע לנצל אותו ככלי ביטוי‬
‫מאחד ולא מפלג‪ ,‬שירגיש כל אחד מאיתנו כי הוא שלו‪,‬‬
‫ובשבילו‪ .‬בהצלחה!!!!‬
‫בחודש מרץ החליפה גאולה את אפרת בתפקידה כמנהלת‬
‫אגף בריאות ורווחה‪ .‬אפרת מילאה את התפקיד במשך ‪7‬‬
‫השנים האחרונות‪ .‬אפרת החלה את תפקידה בשנים‬
‫הראשונות לאחר השינוי‪ .‬תקופה של מעבר ממערכת‬
‫שיתופית למערכת מופרטת‪ ,‬שבה נדרש לעצב דפוסי עבודה‬
‫שונים מחד גיסא‪ ,‬ושמירת המחויבות הקיבוצית למערכת‬
‫בריאות טובה ויעילה מאידך גיסא‪ .‬העמדת שרותי "רפואת‬
‫כפר" יעילה וטובה במציאות של שרותי רפואה במרחק‬
‫חמש דקות נסיעה ליוקנעם‪ .‬הייתה עסוקה בבניית מערכת‬
‫סיעוד ובעיקר ביטוח סיעודי לכלל האוכלוסייה ללא קשר‬
‫למצב הבריאותי ולגיל החבר‪ .‬במקביל‪ ,‬טיפחה אפרת את‬
‫תרבות הגיל השלישי ובעיקר לחברים הסיעודיים‪ ,‬מהטיפול‬
‫האישי בבית החבר ובהשקעה ופיתוח תעסוקה לציבור הזה‬
‫ב"בית רקפות" או ה"תעסוקון" בלשון העם‪ .‬גאולה נכנסת‬
‫לתפקיד עם ידע וניסיון בתפקידה הקודם שבטח יעזור לה‬
‫בהמשך‪ .‬נאחל לה המשך יוזמה ושיתוף פעולה לטובת‬
‫כולנו‪.‬‬
‫על כל זאת אני רוצה להודות לאפרת ולאחל לה הצלחה‬
‫בהמשך תפקידה החדש בניהול "בית רקפות" במשרה‬
‫חלקית‪ .‬הבית הזה הפך להיות פעיל ויוצר ומהווה מקור‬
‫תעסוקה ולימוד לחברים שלא מצליחים להגיע לגיל אור‬
‫במועצה‪ .‬עוד פינה חמה לחברינו שיש במה להתגאות‪ .‬ישר‬
‫כח!!!‬
‫אנו צועדים ברגלים בטוחות לתהליך שיוך הדירות והפעלת‬
‫קרן האיזונים‪ .‬אני אומר בטוחות למרות הקשיים מולם אנו‬
‫ניצבים‪ ,‬כיוון שאנו מאמינים כי זה הכיוון הנכון שעליו‬
‫החלטנו ויש ליישמו‪ .‬צוות קרן האיזונים עובד שעות רבות‬
‫בכל פניות החברים למציאת הפתרון הנכון‪ .‬גם אני ממשיך‬
‫לקבל פניות של חברים על הקשיים הצפויים עם תחילת‬
‫התשלומים‪ .‬אני מאמין כי אם ננהג ברגישות בתחילת‬
‫הדרך‪ ,‬ניטע אמון בקרב החברים במטרה להתקדם ולהיכנס‬
‫בצורה שקולה ונכונה להליך שאיננו קל ומובן מאליו‬
‫בתחילתו‪ ,‬ויתברר בהמשכו‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אני מתקדם בהכנת מסמכי הקצאת המניות‬
‫לחברים לקראת החתמתם על ידי כל חבר במטרה להעביר‬
‫פעימה ראשונה של תשלומים מרווחי העסקים המחולקים‬
‫לחברים – דיווידנד – על פי אחזקת המניות של כל חבר‪,‬‬
‫בחודש הבא‪.‬‬
‫השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות הוא בעיני השבוע‬
‫הישראלי ביותר‪ .‬ציינו את יום השואה בצורה מכובדת ויפה‪.‬‬
‫הערכה גדולה לגרסיאלה ולצוות שידע שוב לשלב בין אזכור‬
‫תקופת השואה של עם ישראל לערב מכובד ומעניין‪ .‬תודה‬
‫גדולה!! מערכת החינוך קיימה גם היא ביקורים וטקס‬
‫בפינת הזיכרון על מנת להנחיל לילדים את מורשת הקיבוץ‪.‬‬
‫אני כותב דברים אלו לפני יום עצמאות ולכן מאחל לכל‬
‫ציבור רמות מנשה חג עצמאות שמח‪ ,‬הרבה דגלים כחול‬
‫לבן‪ ,‬הרבה שמחה בלב ומנגלים שיעשירו את הבטן‬
‫במטעמים מעושנים‪.‬‬
‫חג שמח‪ ,‬ברכות למערכת העלון‪ ,‬שיהיה בהצלחה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מכתבים למערכת‬
‫אליפויות ישראל לבנים ‪ 2013‬בג'ודו אולימפי ‪ /‬אמיר קליין‬
‫ב‪ ,19.3.2013-‬יום שלישי בפסח התקיימה אליפות ישראל לבנים באולם מטרווסט ברעננה‪.‬‬
‫האליפות הייתה מכובדת ומרגשת להפליא‪ ,‬התחילה בבוקר בשירת התקווה והסתיימה בערב בחלוקת המדליות‬
‫והתארים‪.‬‬
‫לאורך כל הקרבות ביום זה של האליפות החשובה בשנה הורגשו היטב הקרבות של חניכי המרכזים לג'ודו והגנה‬
‫עצמית שבהדרכת רחלי קליין נחמיאס ואמיר קליין‪.‬‬
‫‪ 62‬ספורטאים שעבדו קשה והתמידו לאורך השנה‪ ,‬עמדו בקריטריונים באליפויות ההכנה )מועדון‪ ,‬חוץ ובין לאומי(‪,‬‬
‫מחנות האימונים‪ ,‬מפגשי ואימוני הנבחרות וכמובן באימונים השוטפים‪ ,‬זכו לייצג את העמותה באליפות נחשבת‬
‫זו‪.‬‬
‫הלוחמים הפגינו ג'ודו מקצועי וחזרו עם שלל מדליות‪ ,‬ניצחונות וחוויות‪.‬‬
‫ששת ימי האליפויות אשר חולקו לפי ילדים‪/‬נערים ובוגרים‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬היו מותחים ומרגשים‪.‬‬
‫גיבוש הספורטאים והמשפחות‪ ,‬בתוספת לעידוד הרציני‪ ,‬ניכר באולם בתחרות‪.‬‬
‫באליפויות קשות והפגנת ג'ודו איכותי‪ 47-‬מתוכם זכו במדליות‪:‬‬
‫‪ 15‬אלופי ישראל‪ 13 ,‬סגני אלופי ישראל‪ 11-‬ספורטאים שזכו במקום השלישי והמכובד!‬
‫כל הכבוד לכל הספורטאים וההורים שלקחו חלק באליפות וייצגו בכבוד את האזור‪.‬‬
‫בהצלחה בהמשך דרככם התחרותית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫על מה אנו נלחמים? המאבק בחוות הגז ‪ /‬מטה המאבק‬
‫עדכון מטה מאבק כרמל מנשה‬
‫קצת נדמה שהפעילות שלנו שככה אך המצב הוא ממש לא כזה – עדיין אותה החלטה אומללה מאיימת על ציביון‬
‫האיזור כולו‪ ,‬ככל שאנחנו לומדים ובוחנים את אוצה ההחלטה אנחנו מבינים איזה סכנות גלומות בה‪.‬‬
‫מאותה ישיבה גורלית מה‪ 27-‬לנובמבר ‪ 2012‬עברנו כברת דרך די משמעותית‪.‬‬
‫ב‪ 24-‬למרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק כרמל מנשה ועיריית יקנעם‪.‬‬
‫מועצה איזורית מגידו צפויה להגיש עתירה ניפרדת בזמן הקרוב‪.‬‬
‫קצת על ההישגים של מטה המאבק ‪-‬‬
‫הצלחנו לגרום לשינוי תודעה ברשויות ולרתום גם את מועצה איזורית מגידו וגם את עיריית יקנעם לתמוך בצורה‬
‫אקטיבית במאבק – קרי גם כספית‪.‬‬
‫הוגדר פרויקטור למטה – לירון שפירא מנהל היחידה הסביבתית של מועצה איזורית מגידו‪ ,‬מועצה איזורית אלונה‬
‫ועיריית יקנעם‪.‬‬
‫מטה המאבק ייסד עמותה רשומה – "העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה" שתשמש אותנו לגיוס כספים‪.‬‬
‫נשכר עו"ד יוסי חביליו שהגיש עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק ועיריית יקנעם‪.‬‬
‫נשכר משרד יחסי ציבור – פאר‪-‬לוין לעזור בנושא התהודה התיקשורתית שחייבת ללוות את המאבק‪.‬‬
‫אנחנו עוברים בין כל הישובים במרחב להעלות את המודעות ולצרף עוד ועוד תושבים למטה המאבק‪.‬‬
‫כבר העברנו ערבי הסברה בכל ישובי ההר ואנחנו צפויים לעבור בין ישובי העמק אחרי חג הפסח‪.‬‬
‫מה אני יכול לעשות?‬
‫דבר ראשון להצטרף לקבוצת הפייסבוק ‪ -‬זיקוק גז בים ‪ -‬לא בכרמל‪.‬‬
‫להתעדכן בכל הדיווחים השוטפים ופעילויות השטח הקרובות שלנו‪.‬‬
‫בעקבות הגשת הבג"ץ אנחנו צפויים לחדש את פעילות השטח שלנו לייצר תודעה ציבורית‪.‬‬
‫אנחנו צפויים להרים דוכן החתמה בצעדת יקנעם – אתם מוזמנים לבוא לבקר‪ ,‬לחתום על העצומה ולרכוש את‬
‫חולצת המאבק‪.‬‬
‫אנחנו משוועים לפעילי שטח שיעזרו לנו להרים את התהודה הציבורית של המאבק!‬
‫לפרטים ניתן לפנות לגדי שביט ‪0523234275‬‬
‫ולשלמה אמסילי ‪0526002175‬‬
‫פתחנו חשבון בנק לתרומות‪:‬‬
‫מספר הסניף ‪ ,131‬מספר הבנק ‪.31‬‬
‫שם החשבון – העמותה להגנת הסביבה כרמל‪-‬מנשה ע"ר‪.‬‬
‫מספר החשבון ‪312053-409‬‬
‫חג פסח שמח לכולם!‬
‫מטה מאבק‬
‫כרמל מנשה‬
‫‪5‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫חברים שלום‪,‬‬
‫אנחנו צוות האיזי‪ ,‬פאב בקיבוץ רמות מנשה‪ .‬פאבים שונים פועלים באזור שלנו‪ :‬הבראנדייס בעין השופט‪ ,‬החצר‬
‫בדליה והיוליאן מאק ברמת בהשופט‪.‬‬
‫נתחיל בסקירה עלינו ועל השנה האחרונה שבה פעלנו – רק בשביל שתדעו מי אנחנו‪ ,‬ולא רק בשביל הסולידריות‪.‬‬
‫התחלנו מאפס בלי תקציב ועל בסיס התנדבותי כיוזמה ברוכה של ועדת ח"ץ‪ .‬כך אנחנו פועלים גם היום‪ ,‬מנדבים‬
‫את כל שעות הלילה של ימי שישי שלנו‪ ,‬בשמחה גדולה‪ ,‬כי בסך הכול כיף לנו‪ ,‬אם כי לפעמים אנו קצת עייפים‪.‬‬
‫מטרתנו ברורה‪ :‬כיף‪ ,‬ניקוי ראש ומעל הכול נקודת מפגש חברתית אמיתית‪.‬‬
‫בשנה האחרונה יצא לנו להכיר את האנשים שאיתם אנו חיים‪ ,‬חברים בגילאי ‪ 18‬עד ‪ .70‬אירגנו הופעות במאמץ‬
‫משותף )כן כן‪ ,‬עדיין על בסיס התנדבותי!( וחשנו עונג‪ .‬פתאום נראה היה שהח"ץ וכלל החברים בהחלט חיים‬
‫ובועטים‪ .‬הרגשנו שתחושת השליחות וקירוב הלבבות שווה כל אגל זיעה‪.‬‬
‫טיפחנו את היחסים שלנו בכבוד וסיפקנו אוכל ושתייה‪ .‬המחירים שגבינו הם מהזולים בארץ אך ורק משום שאיננו‬
‫מחשיבים עצמנו כעסק‪ .‬אנו מרכז תרבות אמיתי‪ .‬פעם היו מדורות – היום יש איזי‪.‬‬
‫אבל זהו‪ ,‬המקום בסכנת סגירה ויכול להיות שכל זה ירד לטימיון‪.‬‬
‫ועכשיו לעובדות‪ :‬המקום רשאי כחוק לשמש את הקיבוץ ואורחי החברים‪.‬‬
‫אנו מתחייבים שלא להפעיל את המקום למטרות רווח ושלא תהיה פגיעה ברווחת התושבים )הפרענו למישהו‬
‫בשנה האחרונה?( כמו כן ומן הראוי כי במידה והמקום יסגר תכולתו תימכר והכספים יועברו לטובת הקיבוץ‬
‫)מדובר בהרבה כסף!(‪.‬‬
‫לכן בחודש הקרוב אתם מוזמנים אלינו‪ ,‬לפגוש אותנו ולהפגין סולידריות‪ ,‬אם בביקור )אנו פתוחים בשלישי‬
‫ובשישי( ואם בחתימה פשוטה בתחתית הדף כהבעת תמיכה‪.‬‬
‫שלכם איזי )בונבונייר(‬
‫על החתום‪ :‬אייל פיאררט ונועם לנדר‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬בימים אלו נפתח חוזה האחריות על המבנה )בעבר מועדון הטרמינל( וכל מי שמעוניין מוזמן להציע עצמו‬
‫כאחראי‪ ,‬כראוי לחברה קיבוצית דמוקרטית‪.‬‬
‫לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אלינו באופן פרטי – אייל ונועם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫העלון שלנו ‪ /‬אברשקה ורד‬
‫דניאלה אוסצקי אמרה שהיא מונתה כעורכת העלון וזאת היא הזדמנות להביע את דעתי על צורת העלון ומטרותיו‪.‬‬
‫עלון הקיבוץ מלווה אותנו למעשה כל חיינו‪ ,‬הוא התחיל שם באוסטיה‪ ,‬בפולנית וביידיש‪ ,‬החברות והחברים היו‬
‫כותבים על הגיגיהם‪ ,‬על מה שעבר עליהם השבוע‪ ,‬על הגעגועים לאחים ואחיות שאינם‪ ,‬ועל הרצון העז לעלות‬
‫לארץ‪-‬ישראל ולהקים משפחה והקץ לכל הנדודים‪ .‬את זה – מה שהחברים כתבו – היינו מקריאים בעונג שבת‬
‫שהתקיים כל יום שישי בערב במועדון המקושט בסיסמאות ציוניות‪ ,‬במפות של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬זה מאוד קירב אותנו‪.‬‬
‫את העלון הזה אפשר לראות בשלמותו בארכיון הקיבוץ‪ .‬בארכיון הקיבוץ נמצאים גם בשמירה העלונים של שני‬
‫הגרעינים שלנו בצ'ילה ובאורוגוואי‪.‬‬
‫העלון ליווה אותנו גם בהתיישבות‪ :‬מהימים הראשונים החברים קבלו אינפורמציה על הנעשה בוועדות כמו‬
‫מפעולות המזכירות‪ ,‬וועדת המשק וועדת חברים‪ ,‬הענפים השונים‪ ,‬על כל קניית טרקטור או רכישה אחרת‪ ,‬ובעיקר‬
‫הסיכומים משיחת הקיבוץ שהתקיימה כל מוצאי שבת‪ :‬כמו דיונים‪ ,‬נושאים‪ ,‬בעיות חברתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬ופוליטיות‬
‫אשר בארץ וברומו של העולם‪.‬‬
‫העלון לבש צורה ופשט צורה‪ ,‬לפי הזמנים לפעמים לעת מצוק ומשבר היה מפסיק לתקופה והיה מאוד חסר‪.‬‬
‫יש לציין את העלון שבעריכתו יגאל ברקת ז"ל אשר ערך אותו תקופה די ארוכה‪ ,‬נתן לעלון צורה ומראה קבוע‪,‬‬
‫מדורים וטורים קבועים‪ .‬שוב‪ ,‬אפשר לראות את העלונים האלה בגנזך הקיבוץ ולדפדף בדפיו ולחוש את האווירה‬
‫של הימים ההם‪.‬‬
‫אני רוצה לאחל הצלחה לדניאלה‪ ,‬שתדע להפיח חיים בעלון העומד לצאת‪ ,‬שידע להשכיל אותנו בידע על המתרחש‬
‫במוסדות הקיבוץ ושישמש במה לדעות ולהרגשות של החברים מן השורה‪ ,‬להביע דעה‪ ,‬לבטא ביקורת ואולי גם‬
‫תמונה יפה‪.‬‬
‫בהצלחה !!!‬
‫אברשקה‬
‫צילום‪ :‬פנצ'ו‬
‫‪7‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ריצה למרחקים ארוכים )טור אישי( ‪ /‬יהל לינטרנרי‬
‫שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה‪.‬‬
‫ למה הנאום של הנשיא אובמה היה הדבר הכי אופטימי שקרה בזמן האחרון?‬
‫נדרשת מידה מסוימת של יומרנות בשביל לכתוב על אירוע שטובים‪ ,‬חכמים ורהוטים ממני שפכו עליו נהרות של‬
‫מילים‪ .‬אבל‪ ,‬אני מוכן להסתכן‪ .‬כבר מראש אני מפנה למקום אחר ציניקנים שחושבים שהנאום הוא תחמון "הפוך על‬
‫הפוך" של פוליטיקה ישנה עם מסכה נוצצת‪ ...‬הוויכוח הזה לא מעניין אותי‪ .‬אני כותב כי אני מאמין לו‪.‬‬
‫אני שם בצד לצורך העניין את הבדיחות‪ ,‬השימוש בעברית‪ .‬אפילו את הסכסוך המסובך והמדמם הזה‪.‬‬
‫אני רוצה להתמקד לרגע במהות של הדברים‪ ,‬בשפה שבה בחר לנסח אותם‪ .‬הרי כשהאדם החזק בעולם נואם הוא יכול‬
‫לדבר בכל צורה שירצה; עומדים לרשותו אמצעי לחץ‪ ,‬מהלכים פוליטיים‪ ,‬עוצמה צבאית וכלכלית‪ .‬אני מאמין לו כי‬
‫הוא כיוון את הדברים שלו אל המקומות הבסיסיים והפשוטים )כמעט ילדיים( שקיימים בכל אחד לפני שמכסים אותם‬
‫השכל‪ ,‬הפחד‪ ,‬הכוח ו‪/‬או האמונה באל‪ .‬הוא ביקש מאתנו‪ ,‬הישראלים‪ ,‬לעשות את מה שאני‪ ,‬כמחנך‪ ,‬מבקש מכל נער‬
‫שאני עובד איתו‪ ,‬מכל תלמידה שאני מלמד אותה ספרות ‪ -‬לעמוד לרגע בנעליו של מישהו אחר‪ .‬לא כתרגיל מחשבתי‬
‫להשגת אמפטיה קצרת טווח‪ .‬אלא‪ ,‬כהשקפת עולם בסיסית‪ ,‬כהבנה ששום שיח‪ ,‬בטח ובטח שמשא ומתן‪ ,‬לא יכול‬
‫להתנהל אם לא קיימת היכולת‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬השאיפה הזו‪ .‬אובמה דיבר כמו מישהו שמאמין בגרעין הטוב שקיים‬
‫באדם‪ ,‬ביכולת שלו להשתנות‪ ,‬בשכל הישר בהתאגדות עם אחרים‪ .‬הוא דיבר כמי שמאמין שהאדם מסוגל להתעלות‬
‫מעל הנסיבות שלתוכן נולד‪ .‬אלו הנחות מוצא שקוראות תיגר על מהמקום אינטרסנטי‪ -‬צרכני‪ -‬אנוכי שמייעדת לנו‬
‫התרבות המערבית‪ .‬אלו הנחות מוצא‪ ,‬שלעניות דעתי‪ ,‬רק איתן יש למישהו את הזכות לעבוד בחינוך‪.‬‬
‫אני מודה מראש‪ ,‬עוד לפני שתנסו לרמוז על כך בעדינות‪ -‬כן‪ ,‬אני תמים‪ .‬אני נושא איתי מנות גדושות )יש יאמרו‬
‫מופרזות( של אמונה באנשים‪ .‬ובוודאי שאודה בכך שהרבה מאוד איני יודע‪ ,‬שחלק איני יכול לראות ועל חלק אחר איני‬
‫רוצה להביט‪ .‬אבל את המילים הללו אמר אדם שהוא נשיא ארה"ב‪.‬‬
‫ואם הוא חושב שאפשרי וכדאי על פני חלופות אחרות‪ ,‬להביט על העולם‪ ,‬אפילו מהבית הלבן‪ ,‬מבעד לאותם משקפיים‬
‫שמרכיב איש חינוך ‪ -‬הרי שיש מקום לאותה תחושה חמקמקה שמכונה 'אופטימיות'‪.‬‬
‫ למה לא נבהלתי מהרעיון שתהיינה תפילות בבתי הספר?‬
‫אני לא בטוח אם זו הייתה הדלפה או ספין או שקר או גם וגם וגם‪ .‬לפני כמה שבועות פורסם לזמן קצר ששר החינוך‬
‫החדש‪ ,‬שי פירון‪ ,‬יוזם הכנסה של תפילות להצלחה במבחן או משהו כזה‪ .‬ביררתי קצת לפני הכתיבה של הטור וכבר‬
‫ראיתי הכחשה ומאז שקט תקשורתי‪ -‬ובכל זאת‪ -‬זו הזדמנות טובה להידרש לסוגיה הזו‪.‬‬
‫אני זוכר שבצבא קינאתי בחברים הדתיים שלי‪ .‬בכל יום בטירונות הם היו זכאים ל‪ 20-‬דקות של תפילה מידי בוקר‪.‬‬
‫באותם ימים ארורים בתל ערד שוועתי לכל רגע של שקט‪ ,‬אפילו הליכה לשירותים הייתה הפוגה מהשגרה המדכאת‬
‫של טירונות חורף‪ .‬אחרי שסיימתי‪ ,‬התקדמתי והתבגרתי הבנתי שיותר מכל מה שחסר לי אז היה זמן עם עצמי; כמה‬
‫דקות בכל יום להתכנס אל משהו מהותי‪ ,‬אל משהו בסיסי ומופשט שפשוט אין לו מקום בשטף היומיום‪ .‬זה מה‬
‫שחבריי הדתיים קיבלו‪ .‬בגלל זה קינאתי‪ .‬תפילה היא‪ ,‬בעיני‪ ,‬קודם כל ואחרי הכל‪ ,‬התייחדות של אדם עם מהות דרך‬
‫טקסט וטקס‪.‬‬
‫אני לא בטוח מה אני הייתי עושה עם ‪ 20‬דקות בטירונות‪ -‬בטוח שלא הייתי מתפלל לאלוהים‪ .‬אולי הייתי קורא‬
‫שירה‪ ,‬אולי כותב אולי שותק‪.‬‬
‫תלמידים‪ ,‬בדומה לחיילים‪ ,‬נמצאים במקרים רבים‪ ,‬במציאות שלא בחרו בה‪ .‬היומיום שלהם הוא מרוץ מתיש ועמוס‬
‫במטלות ולחצים‪ .‬הייתי שמח לתת לכל תלמיד שלי כמה דקות שבהן יזכיר לעצמו מה חשוב לו‪ ,‬מה נותן לו כוח‪ ,‬ממה‬
‫עליו להישמר‪ .‬אולי בשביל לנסח זאת היה בוחר בתפילה מתוך "סידור" אורתודוכסי או אולי רפרומי‪ .‬אולי בשיר של‬
‫לאה גולדברג‪ .‬אולי היה כותב בעצמו‪ ,‬אולי עם חבריו או הוריו‪ .‬אולי היה שותק‪ .‬העיקר שלכל תלמיד יתאפשר לנסח‬
‫לעצמו את עצמו ולקבל מביה"ס בכל יום ‪ 20‬דקות ולגיטימציה להיות שם באמת‪ .‬אמן‪.‬‬
‫סיבה מספר ‪ 1‬למה אני אוהב לרוץ‪ :‬כי לפעמים מגיע רגע שבו השמש בזווית מאוד מסוימת והרוח‬
‫בדיוק והדרך נפקחת‪ ,‬ואני מוכן להישבע שליאונרד כהן כתב את השיר הזה במיוחד בשבילי‪.‬‬
‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין‪ ,‬הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ' אריאל(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫יום העצמאות ‪ / 2013‬ויקטור בליט‬
‫לכבוד אורוגואי ועמה‬
‫עוד בשנת ‪ ,1945‬בוועידת סאן פרנסיסקו‪ ,‬ממשלת אורוגואי העלתה את הצעתה לראשית פתרון שאלת היהודים‬
‫ובמסגרתה פניה אל כל מדינות אמריקה הלטינית לדרוש מבריטניה לבטל את שליטתה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ממשלת בריטניה התנגדה נמרצות לכך‪ .‬בעקבות ה"שבת השחורה" )‪ (28.6.1946‬התארגנה במונטבידאו הפגנה‬
‫בהשתתפות כ‪ 20.000-‬מפגינים‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪ ,‬ובה נשאו דברים פרלמנטרים ליבראלים משתי המפלגות‬
‫הגדולות המסורתיות‪ ,‬מהמפלגה הסוציאליסטית וביניהם לואיס בג'ה ברס‪ ,‬אשר עתיד להיות נשיא אורוגואי‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬בפברואר ‪ ,1947‬בריטניה העבירה לאו"ם את הטיפול בסוגיית המנדאט על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ ,22.4.1947‬כשישה ימים לפני התכנסותה המיוחדת של האסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬שבה תמונה ועדת חקירה‬
‫בנוגע לסיכסוך יהודי‪-‬ערבי‪ ,‬כבר משרד החוץ האורוגוואי שלח מברק אל אנריקה רודריגס פברגאט )נציג אורוגואי‬
‫באו"ם( ובו הוראות להצביע בעד החלוקה‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אורוגואי הציעה לאפשר לסוכנות היהודית להציג את‬
‫עמדתה באסיפה הכללית‪ ,‬על‪-‬אף שהיא לא הייתה חברה בארגון‪ .‬הצעתה של אורוגואי הייתה חשובה ביותר כיוון‬
‫שאפשרה לסוכנות היהודית להיהפך לנציגת העם היהודי באו"ם‪.‬‬
‫לאחר קבלת החלטה למנות ועדה מיוחדת של האו"ם בנוגע לפלסטין )‪ ,(UNSCOP‬ארה"ב הציעה ועדה בעלת ‪11‬‬
‫חברים‪ ,‬כשבמסגרתה כיהנו שלושה נציגים לטינו‪-‬אמריקאיים‪ :‬פרו‪ ,‬גואטמלה ואורוגוואי‪ .‬אורוגואי תאמץ עמדה‬
‫פרו‪-‬יהודית מובהקת‪ .‬בתמיכה שבעה נציגי מדינות בוועדה‪ ,‬וביניהם אורוגואי‪ ,‬הומלץ על חלוקת הארץ לשתי‬
‫מדינות עצמאיות‪ :‬יהודית וערבית‪ .‬המיעוט בוועדה המליץ על הקמת מדינה אחת דו‪-‬לאומית‪ .‬במקביל‪ ,‬ממשלת‬
‫אורוגואי דרשה לחקור את המצב של הפליטים היהודים העצורים בקפריסין‪ ,‬אשר נעצרו על‪-‬פי מדיניות הספר‬
‫הלבן‪ .‬האורוגואים טענו שבעיית הפליטים בקפריסין היא בלתי ניתנת להפרדה מהשאלה הלאומית היהודית ובלתי‬
‫נסבלת מבחינה הומניטארית‪ .‬רודריגס פברגאט וחורחה גרסיה גרנדוס )נציג גואטמלה( השיגו הישגים חלקיים בלבד‬
‫בנושא זה‪ .‬וועדת ‪ UNSCOP‬ביקרה רק במחנות הפליטים באוסטריה ובגרמניה‪ ,‬אך לא בקפריסין‪.‬‬
‫לקראת הגשת דו"ח ‪ UNSCOP‬לאסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬אורוגואי הציגה מסמך נפרד נוסף ובו נאמר‪" :‬הקמת‬
‫מדינה יהודית תיתן פתרון טריטוריאלי לבעיית היהודים מאירופה ותאפשר לשפר במידת מה את הנזק האיום‬
‫שממנו סבל העם היהודי במשך רדיפות הנאציזם‪ ,‬כאשר גם כיום הוא חשוף עדיין לאיומים חדשים הנובעים‬
‫מאפליה וגזענות"‪ .‬האו"ם קיבל החלטה שונה מזו שהציעו אורוגואי וגואטמלה‪ ,‬בטענה שפתרון הסכסוך בארץ‪-‬‬
‫ישראל לא אמור לתת מענה מלא לבעיית היהודים בכללותה‪ .‬עמדת ממשלת אורוגואי גרמה לתגובות קשות‬
‫במיוחד של בריטניה‪ ,‬הן באמצעות שדרים דיפלומטים והן באמצעים עקיפים‪.‬‬
‫פעילותה של נציגות אורוגואי באו"ם‪ ,‬על‪-‬סמך עמדותיה של השלטונות במדינה‪ ,‬הייתה מכרעת בכינוס השני של‬
‫האסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬שנערך בין ה‪ 16.9.1947-‬לבין ה‪ .29.11.1947-‬בישיבה שהתקיימה ב‪,26.1.1947-‬‬
‫רודריגס פברגאט הציג בפרטי פרטים את הנימוקים למען החלוקה ובמרכזם הטענה שהקמת מדינה לעם היהודי‬
‫תהיה ניצחון על האפליה הגזענית ועל המשטר הנאצי‪ .‬ב‪ ,29.1.1947-‬האסיפה הכללית של האו"ם החליטה בחיוב‬
‫על חלוקת הארץ לשתי מדינות‪ .‬ב‪ 30.11.1947-‬כ‪ 30.000-‬איש‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪ ,‬השתתפו בעצרת חגיגית‬
‫בלב מונטבידאו ובה פרצי רגשות גדשו את כל הנוכחים‪.‬‬
‫הודעות מדינות ערב על כך שעם סיום המנדאט )‪ (15.5.1948‬תפלושנה אל מדינת ישראל ולנוכח העובדה‬
‫שהברית בין ארה"ב לברה"מ החלה להתפורר עקב החרפת המלחמה הקרה‪ ,‬גרמו לנסיגת האמריקאים מתמיכתם‬
‫ברעיון החלוקה ולחיפושים אחרי אופציות אחרות‪ .‬למרות הלחץ האמריקאי‪ ,‬בכינוס המיוחד הנוסף של האסיפה‬
‫הכללית‪ ,‬שדן שוב בשאלת החלוקה‪ ,‬ממשלת אורוגואי שמרה על תמיכתה בהחלטה המקורית‪.‬‬
‫ב‪ 15.5.1948-‬הוקמה מדינת ישראל ואורוגוואי הייתה בין המדינות הראשונות שהכירה בריבונותה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬בעקבות פלישת מדינות ערב‪ ,‬הפרלמנט האורוגוואי החליט‪ ,‬ב‪ ,27.5.1948-‬לשגר מסר לכל הפרלמנטים‬
‫בעולם ובו דרישה לפתח פעילות בינלאומית לשם כיבודן של החלטות האו"ם‪ ,‬הגנה על המדינה החדשה ועל עצם‬
‫הקמתה‪ ,‬אשר מהווה מעשה של צדק בינלאומי‪ .‬ישראל הצטרפה לאו"ם ב‪ 11.5.1949-‬ואורוגואי הייתה שוב בין‬
‫המדינות שאפשרו את זאת‪ ,‬יחד עם ארה"ב‪ ,‬גואטמלה‪ ,‬קנדה‪ ,‬היטי‪ ,‬פנמה וכו'‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ועדת ח"ץ )חברים צעירים( – סיכום שנת הפעילות ‪ / 2012‬עמוס בן‪-‬דרור‬
‫בשנה האחרונה החזרנו עטרה ליושנה והחיינו את ועדת הח"ץ ואת פעילות הח"ץ‪ .‬הח"ץ רואה בפעילות‬
‫התרבותית‪-‬חברתית המשותפת שנעשתה ההזדמנות להיכרות וליצירת קשרים חברתיים בין הצעירים‪ ,‬ולהרגשת‬
‫שייכות לקהילה‪ .‬אנו רואים את הח"ץ כגוף מוביל בקהילה ולכן חלק מן הפעילויות שהח"ץ אירגן כוון ויכוון לכלל‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫פעילות ועדת ח"ץ בשנת ‪:2012‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬ארגנה ועדת ח"ץ טיול של יומיים‪ ,‬כולל לינה‪ ,‬לחאן הגלילי‪ ,‬שבו השתתפו כ‪ 150-‬איש‪ ,‬ערב פוייקה‬
‫מדורה ושירים בבקתה של עין השופט וערב "מי רוצה להיות קיבוצניק" בהשתתפות כ‪ 45-‬איש‪ ,‬ארבע הופעות של‬
‫זמרים אורחים בפאב בהשתתפות בין ‪ 100-40‬איש כל אחד‪ .‬גולת הכותרת הייתה בניית בקתה לקיבוץ בנקודה‬
‫הישנה‪ ,‬כולל ערב הנחת אבן פינה בחג הקיבוץ בהשתתפות כל שכבות הגיל וערב פוייקה ‪ +‬גיוס בנייה בשישי לפני‬
‫שבועיים‪.‬‬
‫מה אנחנו מתכננים לשנת ‪?2013‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סיום בניית הבקתה‪ ,‬שתילת עצים וטיפוח המקום‪.‬‬
‫חניכת הבקתה בערב תרבות בחג הקיבוץ‪.‬‬
‫קיום הופעות אומנים צעירים ומקומיים בפאב אחת לחודש‪/‬חודשיים‪.‬‬
‫ארגון טיולי ח"ץ באזור ובארץ‪.‬‬
‫ערבי פוייקה‪ ,‬מדורה ושירים‪.‬‬
‫שבוע בים‪.‬‬
‫וכל יוזמה אחרת לפעילות שתבוא מהשכבה הצעירה!‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ 2012‬הייתה שנת פעילות מוצלחת מעל המצופה‪ .‬אנו מקווים שב‪ 2013-‬נצליח להוציא עוד יותר פעילויות אל‬
‫הפועל‪ .‬ועדת ח"ץ עדיין זקוקה לכוחות נוספים על מנת להרים פעילויות נוספות‪ .‬כל מי שמרגיש צעיר מוזמן‬
‫להצטרף לוועדה או לקחת על עצמו עשייה של פעילות שקרובה ללבו בסיוע הועדה‪.‬‬
‫בונים את הבקתה בנקודה הישנה‬
‫‪10‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫פסח‪ :‬זיכרונות מימים רחוקים של ילדות בקיבוץ רמות מנשה ‪ /‬יונה גור‬
‫פסח היה חג גדול ומיוחד‪ .‬לפני פסח היו נערכות בקומונת הילדים מדידות הקיץ‪ .‬לפסח קיבלנו כל שנה חצאית‬
‫טרלין כחולה עם קפלים‪ ,‬חולצה לבנה וסנדלים ‪ +‬גרביים חדשות‪ .‬כמו בראש השנה‪ ,‬גם את פסח חגג כל הקיבוץ‬
‫יחד‪ .‬לא היה מבנה מספיק גדול כדי להכיל את כל חברי הקיבוץ וילדיו עם הרבה מאוד אורחים מבחוץ‪ ,‬לכן ליל‬
‫הסדר היה נערך במבנה של המוסך והמסגרייה‪ .‬כשבוע לפני הסדר היו מרוקנים את המבנה ומתחילים לנקותו‪ .‬בדים‬
‫ענקיים מעשה ידיו של לאו ]פלטאו[ היו נתלים על הקירות‪ .‬טורים ארוכים של שולחנות היו נבנים מפלטות של עץ‬
‫שהועמדו על "חמורים"‪ .‬ספסלי עץ ארוכים היו לישיבה‪ .‬על כל השולחנות הונחו מפות לבנות‪ ,‬צנצנות עם פרחים‪,‬‬
‫בקבוקי יין ומיץ פז תפוזים ואשכוליות‪ .‬מאות משתתפים יחד בסדר הקיבוצי‪ .‬אחר הצהריים‪ ,‬לפני החג‪ ,‬היינו‬
‫יוצאים לשדה לחג העומר‪ .‬ראשית תבואת השדה‪ .‬קציר‪ ,‬ריקודים‪ ,‬ברכות‪ .‬משם היו אוספים זרים של שיבולים‪,‬‬
‫איתם היו ילדי כיתה א' נכנסים בליל הסדר‪ ,‬פוסעים בין השורות‪ ,‬כשידיהם מונפות למעלה ‪ ,‬מביאים את אגודות‬
‫השיבולים אל הבמה‪ .‬אחר כך היינו קוראים בהגדה‪ .‬הגדת הקיבוץ הארצי‪ .‬הגדה נטולת אלוהים‪ .‬הגדה שמדגישה את‬
‫תקומת עם ישראל ואת האביב‪ .‬מספרת את סיפור יציאת מצרים אך ללא התערבותו של האל וללא הודיה לו‪ .‬כל‬
‫אחד ידע את תורו בקריאה‪ .‬ובין לבין הופיעה המקהלה והובילה את זימרת הרבים‪ ,‬ונחמיה היה שר את "אייל אייל‬
‫בן קרניים במחנים במחול"‪.‬‬
‫ולאו בקולו העמוק היה שר את שיר השיכור‪ ,‬ומוסדניקים בוגרים היו מציגים את "מגש הכסף"‪ ,‬ורחל למשטיין או‬
‫ניצה היו מובילות את החד‪-‬גדיא המסורתי‪.‬‬
‫חדר האוכל‪ ,‬מרוקן משולחנות וכיסאות עוד לפני ערב החג ולאחר החג היינו נוהרים כולנו לשם למעגלים של ריקודי‬
‫עם‪ ,‬לצלילי האקורדיון של מאיר רפאלי‪ .‬כמה שנאתי את הקריאה "אלומה ‪ -‬לילה טוב" שגדעה באחת את‬
‫השתתפותנו בחג‪ ,‬בריקודים‪ ,‬ושלחה אותנו למיטות‪ .‬באוכל אני זוכרת במיוחד את מרק הקנעיידלך‪ ,‬את הלפתן‬
‫העשיר‪ ,‬את הגפילטע‪-‬פיש‪ ,‬המתוקים ללא חסה והמלוחים עם החסה‪...‬‬
‫במשך שבוע פסח אכלנו לחם‪ ,‬לצד המצעבריי שהיו מכינים לנו הורים‪.‬‬
‫בפסח היה זמן של בילויים עם ההורים בעיר‪ .‬סרט‪ ,‬הצגה‪ .‬כמה היה לנו קשה להסתדר בעיר באותו שבוע! כל מה‬
‫שרצינו לא היה‪ :‬עוגה‪ ,‬פיצה‪ ,‬פלאפל‪ ,‬סנדוויץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שבח והלל לצעירינו‬
‫אשר העלו את חג הפסח בקיבוצנו‬
‫כל דכפין וכל דצריך נהננו‪,‬‬
‫מאוירה מאירה‪,‬‬
‫מארוחה לעילא ולעילא‬
‫ואגדה‪ ,‬איך לאמר‪" ,‬לא נורא"‬
‫גם אם אלוהינו חזר אלינו בתשובה‬
‫כשמשה היכה על סלע‬
‫ואחד מי יודע‬
‫העיקר שקיבלנו חד‪-‬גדיא‬
‫והחג שמח אכן היה!‬
‫כל הכבוד לעושים במלאכה‬
‫על טהרת התנדבות‬
‫כמו שפעם לפני שנים היה‪.‬‬
‫רינה טוכהנדלר‪2013 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫עט לחינוך ‪ -‬הפינה להגיגים בנושא חינוך‬
‫הבעיה של מערכת החינוך אינה המורה‪.‬‬
‫הבעיה היא התפקיד שאנחנו‪ ,‬כחברה‪ ,‬מיעדים למורה‪.‬‬
‫אנחנו חושבים שתפקיד המורה הוא ללמד‪.‬‬
‫אבל האמת היא שתפקידו הראשון הוא‪ :‬לא להפריע לילדים ללמוד‪.‬‬
‫התפקיד השני שלו הוא לעודד אותם לחשוב ולשאול שאלות‪.‬‬
‫המורה לא אמור לגלות לתלמידים את התשובות‪,‬‬
‫לשאלות שהם לא שאלו את עצמם‪ ,‬ולכן גם לא מסקרנות אותם‪.‬‬
‫המורה אמור לסקרן בשאלות‪ .‬להציע את התעלומה‪.‬‬
‫הילדים כבר ירוצו לחפש את התשובות שלהם‪.‬‬
‫בדרך הם ימצאו את הכלים כדי לגלות את התשובות‪.‬‬
‫המורה יכול לעניין בכלים‪.‬‬
‫אם הכלים יהיו מעניינים ו‪/‬או יעזרו לילדים לפתור את התעלומה‪,‬‬
‫הילדים ייקחו אותם‪.‬‬
‫כדאי לעבור למערכת חינוך המבוססת על‪:‬‬
‫סקרנות‪ ,‬הנאה‪ ,‬הסיפוק מחוויית ההצלחה כשפותרים תעלומה בכוחות עצמנו‬
‫ולא מתוך הפחד שלא לעמוד בציפיות מערכת הדירוג‪.‬‬
‫"בעצם רק בדרך נס לא החניקו שיטות ההוראה המודרניות את הסקרנות הצרופה לחקור ולדרוש‪,‬‬
‫כי מלבד עידוד‪ ,‬זקוק צמח עדין זה בראש ובראשונה לחופש‪ ,‬בלעדיו הוא נידון לבטח לקמילה ולכיליון"‬
‫)אלברט איינשטיין(‬
‫בתקווה שעדיין לא החניקו‬
‫עמוס בן דרור ‪ /‬הלחן‪ :‬עממי‬
‫למתעניינים‪ ,‬מומלץ‪http://www.ted.com/talks/sugata_mitra_build_a_school_in_the_cloud.html :‬‬
‫‪‬‬
‫"מפי הטף" ‪ /‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬
‫ילדי גן ניצנים מספרים – אפריל ‪) 2013‬המילים הן מפי הילדים – ללא עריכה!(‬
‫רוני שחורי‪ -‬אנחנו גן ירוק שמטפל בצמחים ושומר על הטבע‪.‬‬
‫עידן שטסברג‪ -‬אנו בונים את החורשה על יד הבריכה עם אנשי החווה שעוזרים לנו‪.‬‬
‫יערה וקס‪ -‬בקציר העומר רקדנו כל הילדים של גן ניצנים את השיר "ניצנים נראו בארץ"‪.‬‬
‫יהלי שר‪ -‬אנחנו שומרים על הטבע כי אנחנו עושים שימוש חוזר עם הבקבוקים‪ ,‬וכל מיני קרטונים בסדנת היצירה‪.‬‬
‫תום כהן‪ -‬פעם אני‪ ,‬שחר ותומר עשינו סיבובים של נינג'אגו ונפלנו על התחת וגם אנחנו אוהבים לעבוד בחורשה עם‬
‫החווה ולסדר אותה‪.‬‬
‫מעין עופר‪ -‬מצחיק אותי שבטיולים המטפלות "מכות" על הכובע שלנו ואומרות שקט‪.‬‬
‫נטע פרבר כץ‪ -‬בגן אנחנו עושים יצירות הקשורים בנוף שיש בחוץ‪.‬‬
‫הגר הרץ‪ -‬כאשר אנחנו רבים אנחנו הולכים לשיח וחושבים על פתרון שיהיה נעים לאחד לשני‪.‬‬
‫אסף דרכי‪ -‬בפורים התחפשנו עם תחפושות ושיחקנו עם מיני דומיות‪.‬‬
‫גאיה קורן‪ -‬אנחנו אוהבים לחקור את הטבע‪.‬‬
‫עמית קרן צור‪ -‬כמעט תמיד אנחנו מביאים ספרים לגן‪.‬‬
‫נועה מינקס‪ -‬יש לנו קרטון ובפנים יש זחלים של לבנין הכרוב‪.‬‬
‫דניאלה פרנס‪ -‬אנחנו משקים את הגינה במי גשמים וגם אנחנו אוספים מים מהמזגנים‪.‬‬
‫יובל אוחנה‪ -‬בגן שלנו יש בית גידול לפרפרים שהכנו מקרטונים שהבאנו מהמכלולים ושם אנחנו שמים זחלים‬
‫ודואגים להביא להם עלים שיהפכו לפרפרים נשחרר אותם בגינה שלנו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ילדי גן אילנות מספרים על גנם‪:‬‬
‫עמית‪-‬זה לא סתם שם של טבע‪ ,‬זה גן על שם של עצים‪.‬‬
‫עילאי‪-‬אנחנו בגן שומרים כל הטבע‪ ,‬שומרים על החיות ומשקים צמחים‪.‬‬
‫ניב‪-‬אנחנו גן ירוק ששומר על הטבע‪.‬‬
‫רומי‪-‬בגן אילנות לומדים הרבה כמו למשל‪ ,‬פירמידת המזון‪.‬‬
‫עדי‪-‬אנחנו גן בוגר‪.‬‬
‫אופיר‪-‬מקשטים את הגן לכבוד יום העצמאות‪.‬‬
‫יערה‪-‬בגן שלנו מציירים ועושים מפגשים‪.‬‬
‫הדר‪-‬מסדרים את החצר בכל יום ראשון‪.‬‬
‫אילי‪-‬אנחנו שומרים על הבריכה האקולוגית‪ ,‬שיש לנו שם ראשנים וגמבוזיות‪ ,‬ובגן יש לנו אוגר‪.‬‬
‫שי‪-‬תולים ציורים שלנו והגן שלנו יפה‪.‬‬
‫נועם פ‪-.‬אנחנו עושים הרבה יצירות‪.‬‬
‫זיו פ‪-.‬אנחנו עובדים בארגז החול‪.‬‬
‫נועה‪-‬אנחנו עובדים בגן בגואש‪ ,‬בדבק‪ ,‬ציור‪ ,‬בחמר ושולחן חול‪.‬‬
‫ניצן‪-‬בגן שלנו אנחנו מתנהגים יפה אחד לשני‪.‬‬
‫נמרוד‪-‬אנחנו סופרים את העומר‪ ,‬והיום אנחנו שבועיים לעומר‪.‬‬
‫יונתן‪-‬יש לנו בריכה אקולוגית ובה גמבוזיות‪ ,‬ראשנים‪ ,‬יקינטון וחסת מים‪.‬‬
‫יובל‪-‬אנחנו מונים כל יום בגן את הילדים‪ ,‬ובודקים כמה הגיעו וכמה חסרים‪.‬‬
‫זהר‪-‬אנחנו שרים במפגש הרבה שירים ורוקדים‪.‬‬
‫זיו ג‪-.‬למדנו על לוח שנה ויש לנו כזה במפגש‪.‬‬
‫ילדי גן אילנות מברכים את תושבי רמות מנשה‪:‬‬
‫נועה‪-‬שיהיה לכם טוב‪.‬‬
‫זיו ג‪-.‬תהינו בטקס של יום העצמאות‪.‬‬
‫ניצן –יום עצמאות שמח‪.‬‬
‫נועם ל‪– .‬שיהיה לכם בריאות וחברים‪ ,‬אנחנו אוהבים את ישראל‪.‬‬
‫מור‪-‬שיהיה לכם נעים בארץ שלנו‪.‬‬
‫יואב‪-‬חג שמח‪.‬‬
‫יונתן‪-‬שיהיה לנו שלום‪.‬‬
‫מיה‪-‬שעם ישראל לא יהיה מפוזר יותר כמו פעם‪.‬‬
‫יובל‪-‬שלא יהיו יותר מלחמות‪.‬‬
‫ניר‪-‬שיהיה הסכם שלום וכל בני ישראל יהיו יחד‪.‬‬
‫*מדור זה פתוח לכל מי שרוצה למסור "אמרות‬
‫כנף" של ילדינו‪.‬‬
‫אפשר למסור אמרות ליחזקאל שלומי שמלקט‬
‫את החומר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מה קורה בתרבות )מרץ‪-‬אפריל ‪ / (2013‬קוקי לזר‬
‫חודש חג הפסח עבר‪ ,‬וברמות מנשה התקיים סדר פסח עשיר בתוכן ובאוכל טעים‪,‬‬
‫בחדר האוכל המקושט והמושקע‪ ,‬על ידי משפחת בנימין וצוות חברים צעירים שלקחו‬
‫על עצמם את משימת עריכת סדר פסח קיבוצי מסורתי‪ .‬היו הופעות‪ ,‬שירים ואיך לא‪,‬‬
‫קריאת ההגדה המיוחדת שיהל הכין‪ .‬אך מה שחשוב הוא ה"ביחד"‪ ,‬האווירה הטובה‬
‫ורוח העשייה‪ .‬תודה למארגנים ולכל מי שתרם להצלחת הסדר‪ :‬גיא‪ ,‬יהל‪ ,‬דורון‪ ,‬עמוס‪,‬‬
‫צבי מזור וכל המשפחות‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬בין שיבולים וחרציות )על רקע ערמות אבנים‪ ,‬שאריות בטון ועוד חומרי בניין‪ ...‬שדרוג התשתיות ילווה‬
‫אותנו בכל אירוע‪ (...‬חגגנו את חג העומר‪ .‬בנות הצוות המארגן )יעל ישראלי‪ ,‬לילך בן דרור‪ ,‬אסנת אלדר ומיכל‬
‫טרטצקי(‪ ,‬הובילו וארגנו טקס אביבי וחגיגי‪ .‬תודה לרקדנים‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬להרכב המוזיקלי )דניאלה לאמש‪,‬‬
‫דניאל הרץ ואייל שמעוני( ולכל מי שעזר בסידור ופירוק המקום‪.‬‬
‫ולסיום החג‪ ,‬באופן ספונטני ומשפחתי‪ ,‬אסנת דומן ואסנת אלדר הזמינו את הציבור למועדון לחבר למימונה‪.‬‬
‫מאכלים מסורתיים‪ ,‬מופלטות‪ ,‬דבש והרבה מתוק היה שם!! תודה‪.‬‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה לציון ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה היה מכובד ומרגש‪ ,‬קוימו שני טקסים‪ ,‬בפינת הזיכרון‬
‫שם התכנסו מבוגרים וילדים‪ ,‬מאורגן על ידי אסנת דומן ואסנת אלדר‪ ,‬תודה!! והטקס המרכזי בערב‪ ,‬באירגון‬
‫הנפלא של גרסיאלה ורינה שכבר עושות את המלאכה שנים רבות‪ .‬תודה למרים ברלגובסקי על סידורי הפרחים‬
‫המקסימים‪ ,‬ולכל המשתתפים )מקהלת רמות מנשה‪ ,‬ניצה‪ ,‬נעמי‪ ,‬גיא‪ ,‬עדי‪ ,‬מיכאל( והעוזרים להצלחת הערב‪ .‬היה‬
‫מרגש במיוחד!‬
‫חג ‪ 65‬לרמות מנשה – התקיימה פגישה ראשונה של הצוות המארגן‪ ,‬עדיין ניתן להצטרף! יש לנו הרבה רעיונות‪,‬‬
‫עכשיו הגיע זמן בחירת האירועים‪ ,‬הכול במסגרת התקציב הקיימת‪ ...‬פרטים נוספים בחודש הבא!‬
‫יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה‪ 65 -‬למדינת ישראל כבר כאן‪ ,‬הצוות עובד במרץ בתחומים השונים של‬
‫האירגון – נצטרך ידיים לסידור ופירוק ונשמח למתנדבים!! ברצוני להדגיש את שיתוף הפעולה המלא של הנעורים‬
‫בהדרכת מאי יחזקאל‪ ,‬המדריכה המובילה‪ ,‬שלקחו על עצמם תחומים שונים באירגון החג‪ .‬בתקווה להמשך עבודה‬
‫משותפת ופורייה!!‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו מתכננים אירועים שונים לציון ‪ 100‬שנה לשומר הצעיר שיתקיימו בחודש מאי‪ ,‬והצגה למבוגרים‬
‫בהפקה פנימית ותגבור מקיבוצי האזור‪ ,‬על ידי ניצה שפירא ורחל ברק‪ ,‬מתוכננת גם לחודש מאי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו ממשיכים לקיים מפגשים ‪/‬הרצאות במועדון על ידי חברי היישוב‪ ,‬הפעם הייתה הרצאה של שחם‬
‫ברקת‪ ,‬מעניינת ומעשית‪ .‬לצערי מעט מאוד אנשים מנצלים את ההזדמנויות האלה למפגש ולהכרות באופן אחר עם‬
‫חברינו‪ ,‬וחבל‪ .‬עוד מפגשים כבר מתוכננים ואשמח לרעיונות לשיפור השתתפות‪...‬‬
‫אם יש לסכם את הרבעון הראשון של ‪ ,2013‬אני חייבת לומר‬
‫שהציבור מפגין רוח התנדבות יפה‪ ,‬רוב האנשים שפונים אליהם‬
‫מוכנים לעזור ולתת יד וזה מוערך ביותר!! יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לי‬
‫להבהיר שהפניות ה"כלליות" הן אמיתיות‪ ,‬ועדיף להרים טלפון או‬
‫לשלוח מייל לשאול האם עדיין רלוונטי‪ ,‬אם צריך עזרה כזו או אחרת‪,‬‬
‫מאשר "להסתמך" על זה שמישהו כבר יפנה‪ ...‬ותודה שוב לכל מי‬
‫שמתנדב )בכל התחומים‪ :‬על הבמה‪ ,‬לחשיבה משותפת ומאחורי‬
‫הקלעים(‪ ,‬רק ככה נוכל להרים ולעשות אירועים ומפגשים ראויים‬
‫בקהילה הקטנה שלנו‪.‬‬
‫נושא התקציב הוא התעסקות לא קטנה וגורם להרבה כאבי ראש‬
‫ותסכולים‪ ,‬יש דרישה מהנהלת האגודה לנצל את התקציב בחלוקה‬
‫אחרת‪ ,‬פחות לשלם על עבודה מקצועית‪ ,‬ויותר על תכנים וחומרים‪,‬‬
‫ואני עושה כל מאמץ כדי שלא יפגע באיכות ורמת האירועים‪ ,‬אך‬
‫לפעמים לא פשוט‪ .‬אנשים בעלי "ידיים טובות"‪ ,‬ידע בחשמל‪ ,‬נגרות‬
‫וכו'‪ ,‬יתקבלו בשמחה לעבודות טכניות ומאחורי הקלעים‪.‬‬
‫זה הכול להפעם‪ ,‬מוזמנים לשלוח אלי הערות והארות‪,‬‬
‫רצונות ועוד‪.‬‬
‫חגים שמחים לפנינו!‬
‫‪14‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫נעים להכיר‪ :‬משפחת דולב‬
‫אשר בן ‪ ,32‬רכז תחבורה ציבורית באגף תקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫לילך )לבית קליין( בת ‪ ,32‬מורת דרך‪.‬‬
‫הלל בת שנה ושמונה חודשים‬
‫עובר בן ‪ 8‬חודשים‪...‬‬
‫גרים בשכונת נופים מזה ארבעה חודשים‪.‬‬
‫מדוע בחרתם בשם הלל? בחרנו בשם כי אנחנו מאוד אוהבים את שירו של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים"‬
‫ומאחלים להלל בתנו שככה תחייה את חייה‪:‬‬
‫אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות‬
‫את יפי העולם ולהלל את היופי‬
‫המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל‬
‫את מי שעשה אותו יפה להלל‬
‫ומלא‪ ,‬כל כך מלא‪ ,‬יופי‪.‬‬
‫ואינני רוצה להיות עיוור ליופי‬
‫העולם כל עוד אני חי‪ .‬אני אוותר‬
‫על דברים אחרים אבל לא אומר די‬
‫לראות את היופי הזה שבו אני חי‬
‫ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות‬
‫ועושות את יד באומץ ולא פחות‬
‫מכך‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬סבלנות בלי די‪.‬‬
‫איך נפגשתם? נפגשנו בשנת השירות במכינה על שם יצחק רבין )לפני ‪ 14‬שנים( ומאז אנחנו ביחד‪.‬‬
‫איך הגעתם לכאן? לילך בת הקיבוץ‪ ,‬רוב המשפחה בקיבוץ‪ :‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬סבים‪ .‬המשפחה של אשר מקיבוץ גשר‬
‫הזיו‪ .‬עברנו לירושלים ללימודים ומצאנו את עצמנו שם שש שנים אבל תמיד ידענו שנחזור בסוף צפונה ועם הגעת‬
‫הילדים הגיע הזמן‪.‬‬
‫מרוצים בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ .8 :10‬עדיין מתאקלמים‪ ,‬רק ילך וישתפר‪...‬‬
‫מה הכי אוהבים ברמות מנשה‪ :‬קודם כול את המשפחה וגם אוהבים לגדל את הלל במקום יפה‪ ,‬מעניין וחופשי עם‬
‫הרבה טבע ואינספור דברים לגלות בכל פעם שיוצאים מהבית‪.‬‬
‫מה חסר? עדיין לא כל כך מכירים אנשים בישוב‪ ,‬לילך עדיין לא מצאה עבודה באזור אבל זה יחכה לאחרי הלידה‪.‬‬
‫מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? אנשים מאירי פנים ומתעניינים אחד בשני וגם עבודות תשתית שככל‬
‫הנראה לא יגמרו לעולם‪...‬‬
‫מה התחביבים שלכם‪ :‬לטייל‪ ,‬לראות סדרות באינטרנט‪ ,‬לקרוא ספרים‪ ,‬תרגול ויפסאנה )בתאוריה יותר מבפועל‪,‬‬
‫לצערנו‪.(...‬‬
‫מה אתם עושים בשבתות? בשבתות אנחנו מטיילים‪ ,‬פוגשים חברים‪ ,‬מבקרים את המשפחה של אשר בגשר הזיו‬
‫ומקפידים פעם בחודש לעשות שבת בירושלים עם חברי הקהילה שלנו‪.‬‬
‫יש לכם המלצות לסרט או לספר? לאחרונה חזרנו לקרוא ספרים‪ ,‬נרשמנו לספרייה האזורית במגידו )מומלץ!(‪ ,‬מאוד‬
‫אהבנו את מסע אל תום האלף של א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪.‬‬
‫איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא מפסידים? לא רואים טלויזיה‪ ,‬צופים בכמה סדרות באינטרנט – האנטומיה של גריי‪,‬‬
‫בית הקלפים‪ ,‬האשה הטובה‪.‬‬
‫השלימו‪ :‬מסתכלים על המציאות הישראלית וחושבים לעצמנו ש‪ ...‬אנשים רבים מדי בחרו להתייאש ולהפוך‬
‫לאדישים כלפי הבעיות הגדולות של המדינה – קיומית ומוסרית‪ .‬מול סחף לכיוונים של אינדיבידואליות‪ ,‬גזענות‪,‬‬
‫קנאות‪ ,‬רדיפת ממון וכו' יש גם קבוצות ויוזמות שמושכות לכיוונים אחרים וזה משמח ומעורר תקווה ‪.‬‬
‫משהו מעניין שלא יודעים עליכם‪ :‬מנסים להיות מעורבים ולהשפיע על מה שקורה במדינה‪ ,‬בירושלים חיינו כחלק‬
‫מקהילה ‪ -‬קבוצה שחיה יחד וגם קידמה פרויקטים שונים‪ ,‬ביניהם הקמת מכינה קדם צבאית‪ ,‬שבה אשר לימד שיעור‬
‫על כלכלה וחברה ולילך לימדה שיעור על הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬
‫חלומות לעתיד‪ :‬להכות שורשים ברמות מנשה‪ ,‬להצליח למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה‪.‬‬
‫מסר לסיום‪ :‬מאוד אוהבים לחיות בחברה עם ערבות הדדית‪ ,‬מקווים שלא ישתנה‪...‬‬
‫‪15‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫חיים בינינו ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬
‫הכירו את ליאן אייסון‪ ,‬היא חיה בינינו כבר חמש שנים ודואגת במסירות למניה‪ ,‬ועד לפני שנה גם לאברהם‬
‫דיאמנט ז"ל‪ .‬ליאן היא אחת מעובדות הסיעוד הפיליפיניות שנדדה הרחק מארצה‪ ,‬בשל המצב הכלכלי הקשה שם‪,‬‬
‫ועובדות יומם ולילה כדי ללוות בכבוד את זקנתם של ותיקי הקיבוץ‪ .‬היא אם לשלושה ילדים שבגרו בלעדיה‪,‬‬
‫בנותיה בנות ‪ 24‬ו‪ 22-‬ובנה בן ‪ .20‬הבת הבכורה נישאה בחודש מרץ וליאן לא השתתפה בחתונתה‪ .‬בלווית אביה‬
‫שנפטר לפני כשלוש שנים לא נכחה וגם כשאחיה נפטר מדלקת ריאות לא נסעה‪ .‬זה המחיר של היותה כה רחוקה‬
‫ממשפחתה‪ .‬הכסף שהיא מרוויחה כאן מממן את השכלתם הגבוהה של ילדיה – הבנות כבר סיימו אוניברסיטה‬
‫ועובדות בתחום הכלכלי – ואת שיפוץ הבית הכפרי של המשפחה‪ .‬ליאן התגוררה כל חייה בכפר לרגלי הר הגעש‬
‫המפורסם פינטובו‪ ,‬אך הכפר נהרס כליל בהתפרצות הלבה הגדולה והם איבדו את כל מה שהיה להם‪ .‬כיום הם גרים‬
‫בכפר מרוחק יותר‪ ,‬בבית קטן שקיבלו מהממשלה‪ ,‬אך הוא היה זקוק להגדלה ולשיפוץ ועבודתה של ליאן אפשרה‬
‫זאת‪ .‬עכשיו היא מתכננת קניית מכונית למשפחה‪ .‬בעלה עובד כנהג‪ ,‬אך משכורתו נמוכה ואיננה מספיקה לצרכי‬
‫הבית‪ .‬בפיליפינים היה לה עסק קטן למזון‪ ,‬אך גם זה לא סיפק את הדרוש‪ .‬פעמיים בחמש שנים נסעה ליאן‬
‫לחופשות קצרות בפיליפינים‪ ,‬את הקשר המשפחתי היא שומרת באמצעות הסקייפ‪ .‬כמעט כל ערב היא מדברת עם‬
‫הבעל ועם הילדים וכך עוקבת אחר הנעשה בשלט רחוק‪ .‬האם אפשר לקיים כך חיי משפחה? אני שואלת‪ ,‬והיא‬
‫משיבה בחיוך נצחי – אין ברירה‪.‬‬
‫ועוד אני תוהה – אולי תסבירי לי את החידה‪ ,‬איך למרות קשיי החיים והריחוק‪ ,‬את וחברותייך תמיד מחייכות‬
‫וצוחקות? אני לא רוצה להרגיש עצובה‪ ,‬אומרת ליאן‪ ,‬לא רוצה לחשוב על הגעגועים‪ ,‬הצחוק הוא דרך להתגבר על‬
‫הקושי‪.‬‬
‫ליאן לא יוצאת כלל מהקיבוץ‪ ,‬נוסעת רק ליוקנעם כשצריך לשלוח כסף הביתה‪ .‬טוב לה כאן‪ ,‬היא מקבלת יחס טוב‬
‫ממניה ומשפחתה ומכל מי שהיא פוגשת‪ .‬היא אוהבת את החיים כאן‪" ,‬אחרת לא הייתי נשארת"‪ ,‬אבל חולמת על‬
‫היום שבו תוכל כבר לחזור‪ .‬חיי החברה שלה מצטמצמים סביב ימי הולדת שחברותיה חוגגות זו לזו ומדי פעם הן‬
‫מקיימות מסיבה לרגל החגים‪ .‬אבל אני לא יכולה לעזוב את מניה לבד‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬אחרי שעה‪-‬שעתיים אני חוזרת‪.‬‬
‫האם תמליצי לבנותייך לבחור בדרך חיים זו? לא ולא‪ ,‬משיבה ליאן בנחרצות‪ .‬יש להן מקצוע והן עובדות‪ ,‬אני מקווה‬
‫שלא ייאלצו לנדוד לארצות רחוקות‪.‬‬
‫רונית‪ ,‬בתה של מניה מתערבת בשיחה ואומרת‪ :‬אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה‪ ,‬באמת‪ ,‬אני לא יודעת‪...‬‬
‫הכירו את ליאן – כבר חמש שנים היא כאן‪ ,‬סביר להניח שנתקלתם בה ובחיוכה היפה בכלבו או במרפאה‪ .‬בפעם‬
‫הבאה – הקדימו לה שלום‪ ,‬דרשו בשלומה‪ .‬כל חייה דאגה מניה לכולנו‪ ,‬היום‪ ,‬כשהיא עצמה זקוקה לעזרה – זו‬
‫נמצאה לה בארץ רחוקה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מן הארכיון‬
‫איך עבר סדר פסח בקיבוץ רמות מנשה של שנת ‪?1974‬‬
‫ומה היה שער עלון אפריל ‪?1975‬‬
‫‪17‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫טליה גלינדס ויהל לינטרנרי‬
‫קריאת כיוון‪ -‬פסקה יפה מספר‪:‬‬
‫לא רציתי להישאר בַּ בֵּ ית ספר‪ .‬הייתי מגודל מדי לספסלים של כיתה ה' יסודית‪ .‬בהפסקת‪-‬האוכל ילדים מסוימים הוציאו מהילקוט את‬
‫העוגיות שלהם‪ ,‬ולנו‪ ,‬הרשומים לעוני‪ ,‬היה השָׁ רת נותן לחם עם ריבת חבושים‪ .‬כשבא החום‪ ,‬היו הילדים העניים באים לבֵּ ית ספר עם‬
‫שיער גזוּז אפס‪ ,‬כמו מֶ לון‪ ,‬בגלל הכינים‪ ,‬והילדים האחרים נשארו מסורקים‪ .‬יותר מדי צדדים של הבדלים‪ ,‬הם היו ממשיכים אחר כך‬
‫ללמוד‪ ,‬אנחנו לא‪ .‬אני נשארתי כיתות בגלל מחלות עם חום‪ .‬אחר כך הן עברו לי ולא רציתי ללכת יותר ַלבֵּ ית ספר‪ ,‬רציתי לעזור‪,‬‬
‫לעבוד‪ .‬מספיק לי מה שלמדתי‪ ,‬אני יודע איטלקית‪ ,‬שפה שקטה שיושבת לה ְשׁ ֵלווה בתוך הספרים‪.‬‬
‫)מתוך "הר אדוני"‪ ,‬ארי דה לוקה‪ ,‬עמוד ‪ ,12‬הוצאת הקיבוץ המאוחד(‬
‫‪‬‬
‫אני אוהבת לקרוא ‪ /‬יונה גור‬
‫אורה אחימאיר‪ ,‬כלה‪ ,‬הוצאת "עם עובד"‪ 262 ,2012 ,‬ע'‪.‬‬
‫אני אוהבת לקרוא‪ .‬קוראת הרבה‪ .‬נהנית מאוד מכניסה לעולמות אחרים‪ .‬נהנית ממילים‪ .‬נהנית מהמקצב המיוחד‬
‫לכל טקסט‪.‬‬
‫אנסה לשתף מעט‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬בחוויה שהעניק לי ספר מסוים‪ .‬לא כל ספר משאיר אחריו משקע עמוק‪ .‬לא כל ספר‬
‫נוגע בלב ומרגש‪.‬‬
‫אחד הספרים ש"עשה לי את זה" בשנה האחרונה הוא ספרה של אורה אחימאיר "כלה"‪.‬‬
‫זהו ספר מאוד אישי‪ ,‬שמתחקה אחרי סיפור משפחתי‪.‬‬
‫כשישים שנה לאחר מות אמה יוצאת המספרת בניסיון להכיר את חיי אמה‪ .‬שיחה מקרית פותחת איזה שהוא פתח‪.‬‬
‫אמירה שנאמרת מטלטלת את נימי הנפש ומצעידה את המספרת אל מסע של חשיפת סוד משפחתי‪.‬‬
‫אנחנו עוקבים אחרי סיפור מאוד אישי‪ .‬מאוד ישראלי‪ .‬מעוגן כאן‪ ,‬בנופים שלנו‪ ,‬במציאות עקובת הדמים שבה‬
‫נבנים חיי כולנו‪ .‬סיפור פרטי לגמרי שיש בו נגיעות אל סך החיים היהודיים והישראליים של החוויה הקולקטיבית‪ ,‬זו‬
‫הנבנית מהרבה הרבה סיפורים פרטיים לגמרי‪.‬‬
‫מתברר שאמה הייתה נשואה לפני שנישאה לאביה‪ .‬מתברר שבעלה הראשון נרצח בצפת‪ ,‬על ידי ערבי‪.‬‬
‫כששאלה את אביה על כך‪ ,‬והיא כבר לא ילדה קטנה‪ ,‬אלא אשה בשנות השלושים לחייה הוא ענה לה כך‪:‬‬
‫"כן‪ ,‬אימא שלך הייתה נשואה בצפת‪ ,‬בעלה נרצח על ידי ערבי למחרת חתונתם ויותר אל תשאלי‪ ,‬קשה לי לדבר‬
‫עליה‪ .‬ולמה בכלל לעורר מתים? צריך לתת לה וגם לאיש שנרצח לנוח בשקט‪ .‬הם סבלו מספיק בחייהם‪ .‬מי אנחנו‬
‫שנדוש בהם ונגרום להם חיבוטי קבר? הדיבור על דברים קשים שקרו למתים בחייהם‪ ,‬גוזל את מנוחתם‪ ".‬כך אבא‪,‬‬
‫ואני כמו תמיד קיבלתי את דבריו ללא עוררין‪ .‬תמיד הייתי בת צייתנית‪ ,‬שואפת לרצות ולא מתווכחת‪ ,‬ומוטב כך‪.‬‬
‫בכל זאת הוספתי שאלה אחרונה‪" :‬ולמה לא סיפרתם‪ ,‬הרי אין במותו של האיש שאימא נישאה לו שום כתם‬
‫משפחתי?" "מפני שלא רצינו שתחשבי שאינך בתי‪ ,‬כלומר בתי האמתית הביולוגית‪ ,‬ובצפת המרושעת שלהם לא‬
‫חסרו לשונות רעות"‪.‬‬
‫אז למה באמת לא הוזכר סיפור זה במשפחה?‬
‫כמובן שלא אספר‪ .‬אעורר בכם עניין‪ .‬אני רק אנסה להסביר לעצמי מדוע הספר הזה כל‬
‫כך מצא חן בעיני‪ .‬בוודאי שזהו סיפור מאוד נוגע ללב‪ .‬אך לא רק הסיפור הוא מה שגורם‬
‫לנו להרגיש אחרת אל ספר‪ .‬אצלי יש משהו שאני קוראת לו "מקצב הכתיבה"‪ .‬משהו‬
‫בחלוקת מקצב הנשימה הפנימי של הכותב‪ .‬משהו באורך השורות‪ .‬במרווחים ביניהם‪.‬‬
‫בכמות המילים שבונה משפט‪ .‬שמתי לב לא מכבר שכשאני מתחברת חזק מאוד אל ספר‪,‬‬
‫זה קשור "למקצב הכתיבה" הזה‪ ,‬שכנראה מתאים לי במיוחד‪.‬‬
‫בעיני זהו ספר נפלא‪.‬‬
‫חכם‪ .‬רגיש‪ .‬מספר סיפור מופלא‪ .‬אישי וסודי‪ ,‬וביחד עם זאת כל כך שייך לחוויה‬
‫המשותפת של כולנו‪.‬‬
‫סיפור על אהבה וחושך‪ .‬ממש‪.‬‬
‫מומלץ‪ .‬אשמח אם מי שיקרא יחלוק עימי חוויותיו מהספר‪.‬‬
‫אורה אחימאיר היא ממקימי " מכון ירושלים לחקר ישראל" שאותו ניהלה במשך ‪ 31‬שנה וזכתה בתואר "יקיר‬
‫ירושלים" על תרומתה לעיר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫הבחירה של לאה עדי‪-‬‬
‫"בדרך כלל אני מעדיפה סיפורים קצרים על‬
‫פני שירה‪ ,‬אך את נתן יונתן אני אוהבת‪ .‬לפני‬
‫שבועיים בעיתון "ידיעות אחרונות" במדור‬
‫"שיר ליום" שירו של יונתן פורסם שוב‪ ,‬והוא‬
‫שבה אותי‪ .‬כשקראתי אותו חשתי‪ ,‬לאור‬
‫נסיבות חיי‪ ,‬שהשיר נכתב עבורי‪ .‬בשבילי‪.‬‬
‫כאילו שנתן יונתן‪ ,‬שבעצמו שכל את בנו‪,‬‬
‫ליאור ז"ל‪ ,‬דיבר בשמי‪".‬‬
‫מתוך הקובץ "רעול פנים הזמן"‬
‫במה מקומית‪ -‬אורי גיסר‬
‫השיר הבא לקוח מתוך "להיות מקום"‬
‫ספר השירה השלישי של אורי‪ .‬קדמו לו‬
‫"כל אדם וקולו" )‪ (1973‬ו‪" -‬גיל המילים"‬
‫)‪.(2005‬‬
‫"הרגע שבו נודע לאבי שחלק גדול‬
‫ממשפחתו הענפה נספתה בשואה נחרת‬
‫בזיכרוני וכעבור שנים הפך לשיר‪".‬‬
‫הוצאת ספריית הפועלים ‪1995‬‬
‫‪19‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫על מדף הספרים ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬
‫שמעון רדליך‪ ,‬חיים במעבר‪ :‬יהודים בלודז' שלאחר המלחמה‪ ,1950 – 1945 ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫תשע"ב ‪ 256 ,2012‬עמ'‪.‬‬
‫בעשור השמיני לחייו חוזר שמעון רדליך‪ ,‬פרופסור מוערך להיסטוריה‪ ,‬אל שנות נעוריו בלודז' של אחרי המלחמה‪.‬‬
‫הוא שוזר את האוטוביוגרפיה האישית שלו אל תוך הסיפור ההיסטורי של אותן שנים עלומות ש"בין שואה‬
‫לתקומה"‪ .‬מאות אלפי יהודים נדדו על פני אירופה אחרי המלחמה‪ ,‬רובם הבינו שאין להם לאן לחזור‪ .‬האנטישמיות‬
‫הרימה ראשה שוב ולא נדיר היה לפגוש פולנים ששאלו בפליאה "היטלר לא הרג את כולכם?"‬
‫לודז' הייתה אחת הערים שבהן התרכזו עשרות אלפי יהודים ובה קם גם הגרעין הראשון של הצעירים שהקימו את‬
‫קיבוצנו רמות מנשה‪ .‬יחסית לוורשה ההרוסה לודז' עמדה על תילה ואפשר היה למצוא בה מגורים ותעסוקה‪.‬‬
‫מתנדבים וארגונים הקימו בה בתי ספר עבור הילדים היהודים שניצלו ושלא זכו כמעט לחינוך בשנות המלחמה‪.‬‬
‫רדליך היה אחד הילדים הללו‪.‬‬
‫כותרת הספר "חיים במעבר" מדויקת וקולעת‪ .‬השנים ההן התאפיינו בכך שהיו שנות מעבר בין מוראות השואה לבין‬
‫עתיד טוב יותר‪ ,‬בין מה שנשאר מאחור‪ ,‬לבין החיפוש אחר התחלות חדשות‪ ,‬בין הזיכרונות שחלקם הודחקו‬
‫והוסתרו לבין השאיפה לחיים "נורמליים"‪ .‬כחוקר וכהיסטוריון ניסה‬
‫רדליך להתחקות אחר קורותיהם של חבריו לבית הספר‪ ,‬הניצולים‬
‫והשורדים‪ .‬התיעוד האישי מצמרר‪ .‬כמה סבל וכמה כאב סחבו כל ילד‬
‫וילדה על כתפיהם הצעירות‪ .‬אבדן הורים ואחים‪ ,‬פחד מתמיד‪ ,‬נדודים‪,‬‬
‫לודז' הייתה אחת‬
‫קור‪ ,‬עוני ורעב‪ ,‬אבדן האמון בבני אדם‪ .‬פלא הוא בעיני כיצד רבים כל‬
‫הערים שבהן התרכזו‬
‫כך מן הילדים האלה השתקמו והפכו לאנשים פעילים ומועילים‬
‫עשרות אלפי יהודים‬
‫לחברה‪ ,‬הקימו משפחות והשכילו לחיות עם הזיכרונות‪ ,‬אך לא בצילם‪.‬‬
‫ובה קם גם הגרעין‬
‫הדרך בה מספר רדליך את סיפורי חייהם מסחררת‪ .‬הקורא מרגיש‬
‫כאילו הם חולפים על פניו בריצה ברחוב צפוף הומה אדם או בתחנת‬
‫הראשון של הצעירים‬
‫רכבת‪ ,‬כל אחת והמשא שלה‪ ,‬כל אחד והפצע שלו‪ .‬הוא ליקט את‬
‫שהקימו את קיבוצנו‬
‫סיפוריהם וזיכרונותיהם המקוטעים וצייר תמונת פסיפס מרובת קולות‬
‫רמות מנשה‪.‬‬
‫ומראות‪.‬‬
‫פרק מיוחד מקדיש רדליך לסקירת הפעילות הציונית בלודז'‪ ,‬שהפכה‬
‫למרכז הציוני המשמעותי ביותר בפולין אחרי המלחמה‪ .‬בהיותו חבר‬
‫השומר הצעיר אז‪ ,‬הוא מרחיב את דבריו על תנועה זו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1950-1949‬גבר תהליך הסטאליניזציה בפולין והחלה מתקפה על‬
‫הפעילות הלאומית היהודית והציונית‪ .‬רדליך הנער השתתף במחנה הקיץ‬
‫האחרון של השומר הצעיר בקיץ ‪ 1949‬לחוף הים הבלטי‪ .‬שינויים חלו גם‬
‫במוסדות החינוך היהודיים‪ ,‬בתי הספר עבריים נסגרו ואחרים הולאמו‪.‬‬
‫בין סתיו ‪ 1949‬לקיץ ‪ 1951‬עלו לארץ מפולין כ‪ 30,000-‬איש‪ ,‬ביניהם כ‪-‬‬
‫‪ 5000‬מלודז'‪ ,‬לא נותרו בה כמעט יהודים ו"גם זיכרון החיים היהודיים של‬
‫פעם הלך ונמוג"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫עסקים ברמות )טור אישי( ‪ /‬אהוד שביט‬
‫מיתוג ‪ -‬על שום מה?‬
‫פינתי הצנועה בעלון אמורה לסייע מעט לחברי קהילתנו‪ ,‬המחפשים את דרכם לעצמאות כלכלית‪.‬‬
‫זה לא תחליף לשום קורס‪ ,‬ספר או פגישת ייעוץ‪ ,‬אבל אנסה לתת בכל גיליון דגש על נושא עסקי זה‬
‫או אחר‪ .‬מאחר שנושא המיתוג עלה כמהותי בכל פגישות הייעוץ ההתנדבותיות שנתתי כאן עד‬
‫עתה‪ ,‬החלטתי להקדיש לכך את הפינה הראשונה‪.‬‬
‫מהו למעשה מותג? מותג הוא דרך של עסק לתת ללקוח ביטחון ברכישה‪ .‬מרכיב הביטחון‪ ,‬הוא מרכיב‬
‫מהותי מאוד בחיינו‪ ,‬במחשבתנו ובהתנהגותנו‪ ,‬הרבה מעבר לנעשה בגבולות‪ .‬נסביר זאת דרך "פירמידת‬
‫הצרכים" של מאסלו )שלמרות הפשטנות נחשבת לתיאור שימושי(‪ .‬העקרון הוא שכדי להתפנות לרובד‬
‫מסוים חייב אדם להרגיש שצרכיו ברבדים הנמוכים יותר מסופקים‪ .‬כיוון שבעבור הצרכן הישראלי המצוי‬
‫הצרכים ההישרדותיים שברובד הראשון אינם נחשבים לבעיה‪ ,‬הרובד השני הופך לבסיסי והמהותי ביותר‪.‬‬
‫אנחנו מעדיפים לרכוש ממותג הידוע בתחומו‪ ,‬כמו‪ :‬תמי‪ ,4‬אסם‪ ,‬טויוטה‪ ,‬בזק‪ ,‬ישראכרט‪ ,‬על‪-‬פני רכישה‬
‫מעסק חסר מותג‪ .‬מדוע? כיוון שהמותג נותן לנו ביטחון במה שנקבל‪ .‬למעשה‪ ,‬לרוב נעדיף אפילו לרכוש‬
‫מוצר פחות טוב‪ ,‬על‪-‬פני משהו לא מוכר‪.‬‬
‫למה זה חשוב? כל המעוניין למכור‪ ,‬צריך להבין ראשית כי בעבור הצרכן המניעה הבסיסית ביותר מרכישה‬
‫היא חוסר ביטחון‪ ,‬שנובע קודם כול מחוסר היכרות‪ .‬לכן‪ ,‬על‪-‬מנת למכור היטב צריך לבנות ולטפח מותג‬
‫חזק – מוכּר‪ ,‬יחיד‪ ,‬מתאים לתחומו ומשדר איכות‪ ,‬וכמובן ביטחון‪.‬‬
‫קצת עליי‪ :‬אני נשוי ליעל ואב גאה לשגיא )‪ (4‬והראל )‪ .(1.5‬אנחנו מתגוררים ברמות מנשה מאז ספטמבר ‪2011‬‬
‫)הראל נולד כחודש לאחר שהגענו(‪.‬‬
‫העסק שלי עוסק בייעוץ לחדשנות‪ ,‬שזהו שילוב בין ייעוץ עסקי לטכנולוגי עם אוריינטציה לחדשנות‪ ,‬שזהו תחום‬
‫ההתמחות שלי‪ .‬אנחנו עוזרים לעסקים ליצור יתרון תחרותי בר‪-‬קיימא על‪-‬ידי חדשנות‪ .‬במקום לרדוף אחרי‬
‫המתחרים )כדי לחקות מה שהם עושים(‪ ,‬לתת להם לרדוף אחרינו )לנסות לחקות אותנו(‪ .‬עוד פרטים ניתן לראות‬
‫בפירוט רב באתר שלי ‪www.ravdata.com -‬‬
‫אהוד שביט‪077-7950123 ,050-7950123 ,ravdata@ravdata.com ,‬‬
‫‪21‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫המלצה על סרט )טור אישי( ‪ /‬ניצן פוגרונד‬
‫"ארגו" )ארה"ב‪(2012 ,‬‬
‫סרטו עטור השבחים של בן אפלק מתאר כיצד כוחות אמריקאיים חשאיים גוברים במלחמתם המרה אל מול האויב‬
‫הפרסי האקטואלי מטהרן‪ .‬אלו ימי המהפכה החומיינית ומאות מפגינים מבקשים לשים יד על שגרירות ארצות‬
‫הברית בטהרן על יושביה הדיפלומטיים‪ .‬האירוע המתואר בסרט מבוסס על אירוע משבר בני הערובה האמריקאיים‬
‫שהחל בנובמבר ‪ .1979‬המפגינים האשימו את ארצות הברית בכך שנתנה מקלט לעריץ האכזר שהופל לא מכבר‪,‬‬
‫השאה פהלווי‪ .‬הסרט מספר אודות שישה דיפלומטיים שמצליחים להימלט ממבנה השגרירות לפני שהיא נלקחת על‬
‫ידי ההמון‪ ,‬ומוצאים מקלט בביתו של שגריר קנדה בטהרן‪ .‬יתר עובדי השגרירות הוחזקו כבני ערובה‪ ,‬אך הסרט לא‬
‫עוסק בהם‪.‬‬
‫סרטו של אפלק מאפיין את בני העם האירני כערמומיים‪ ,‬אלימים ושיטתיים‪ .‬הם ייזכרו בעיקר כהמון מתלהם‬
‫בשוקיו ומשתולל שלוח רסן ברחובות‪ .‬סצנת השוק תיזכר בייחוד‪ .‬היא מתארת את חבורת המערביים היאפיים‪,‬‬
‫ששוכנעה בנחיצות היציאה לציבור על ידי הסוכן הקשוח שנשלח להצילה‪ ,‬מסתובבת חשופה לזעם העם בסמטאות‬
‫השוק העירוני השוקק‪ .‬האכזריות והסטיגמטיות של הדמויות האיראניות המעטות בסרט ניכרת‪ .‬הסרט מטיב לתאר‬
‫את כשרונם המפליא של כובשי השגרירות הרעים להקים מנגנון מודיעין מתוחכם המופעל על ידי נשים וילדים‪,‬‬
‫ושתפקידו לשחזר את מסמכי השגרירות שהושמדו לפני כיבושה‪ .‬גם יתר דמויות המשנה לא מעניינות מספיק ואינן‬
‫באות לידי ביטוי‪ ,‬למעט אפיונם המוצלח של שני המפיקים ההוליוודיים המקימים חברת קש להפקת הסרט המשמש‬
‫סיפור כיסוי לפעולה המופרכת‪ .‬ככלל הסרט אינו מצליח לטפל בסוגיית יחסי אירן ארצות הברית באופן די מעמיק‬
‫ומרתק‪.‬‬
‫חולשתו של הסרט נובעת מכך שיוצריו בחרו לתאר את תולדות אותם ימים מהפרספקטיבה הצרה של אולפני הענק‬
‫בהוליווד‪ .‬אמנם היתה דמות איראנית אחת ראויה בסרט‪ ,‬המשרתת של השגריר‪ .‬היא הפגינה נחישות ואומץ לב‪,‬‬
‫ואולי פחד או אשמה‪ ,‬כאשר בחרה לא לדווח לשלטונות החוקרים על כך שהאמריקאים מוצאים מסתור בחצר‬
‫פטרוניה הקנדיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסרט לא מצליח ליצוק מורכבות בקשר הדיכוטומי המסורתי בין אמריקאיים‬
‫ללבנטיניים‪ ,‬המוצג תדיר במסגרת נראטיב העל ההוליוודי‪ .‬בהמשך המשרתת החסידה נהפכת לפליטה‪ .‬המסר‬
‫המרכזי של הסרט הוא מאד בעייתי בעיני‪ ,‬והעובדה שזכה באוסקר מעידה יותר מכל על אדנותם של חברי האקדמיה‬
‫האמריקאית‪ .‬דעתי היא שלהוליווד כבר אין מה לחדש‪ ,‬והדגל המתנפנף ברקע סצנת הפרברים הנועלת‪ ,‬תמונה‬
‫ששוחזרה מעשרות סרטים אמריקאיים פטריוטיים יתר על המידה‪ ,‬מעיד יותר מכל על פשיטת הרגל הערכית של‬
‫הציוויליזציה ההוליוודית ועל חוסר יכולתה לחדש את מסריה‪.‬‬
‫הוליווד ‪ -‬בירת העליונות הכלכלית‪ ,‬תעשיית הכוכבים והניתוחים הפלסטיים‪ ,‬האליטה התרבותית של העולם‬
‫המערבי‪ ,‬מספרת לנו בסרט זה כיצד היא מצליחה באמצעיה‪ ,‬הדמיון‪ ,‬היצירתיות והתעוזה להושיע את קבוצת‬
‫הדיפלומטיים שנלכדו על אדמת האויב‪ .‬אך אין חדש תחת שמי לוס אנג'לס וניו יורק ותעשיית החלומות הקולנועית‬
‫מוכיחה כאן פעם נוספת‪ ,‬ואולי הפעם ביתר שׂאת‪ ,‬עד כמה היא משמשת פשוט ככלי אמריקאי להפצת תפיסות‬
‫לאומיות‪ .‬הסרט מהווה מסמך תרבותי ממש‪ ,‬אשר מבטא את האידיאולוגיה האימפראליסטית‪ .‬אמריקה בסרט‬
‫מוצגת כקורבן האולטימטיבי של חוסר‬
‫השליטה המזרחית‪ ,‬ועליונותה מושגת‬
‫לבסוף באמצעות הברית עם קנדה‪,‬‬
‫השכנה הטובה מצפון‪ ,‬חברתה לשולחן‬
‫המדינות העשירות ובעלות העצמה‬
‫השולטות בעולם‪ .‬כמו שתי שכנות‬
‫ותיקות שראו כבר הכל יחד הן‬
‫מצליחות לגבור בקלות ובנחישות על‬
‫מיליוני האיראנים שאופיים נצבע בגוון‬
‫דל‪ .‬מה שטוב בהוליווד זה שהסוף תמיד‬
‫טוב‪ ,‬ובני הערובה נמלטים בסוף אל‬
‫אדמת מולדתם בהנהגת הסוכן הסמוי‬
‫המגולם על ידי שחקן העל שגם ביים‬
‫את הסרט הבינוני הזה‪ ,‬הזוכה בפרס‬
‫האוסקר האחרון לסרט הטוב ביותר‪.‬‬
‫‪ 6‬בסולם פוגרונד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫"הערות מהיציע" ‪ -‬מדור הספורט )טור אישי(‬
‫על שרוכים‪ ,‬ערכים וכדורגל ‪ /‬גיא בן‪-‬דרור‬
‫בשבת האחרונה אירח האצטדיון המקומי שלנו משחק היסטורי בין הפועל רמות‬
‫מנשה ל״קבוצת השרוכים״ של בית שאן אשר אותה מאמן בחור ושמו איתן טייב‪.‬‬
‫לטובת הצעירים שבינינו שאינם זוכרים את המאורעות נסביר כי בשבת ה ‪ 2‬במאי ‪ 1998‬אירע פוגרום ספורטיבי‬
‫חסר תקדים‪.‬‬
‫בשבת זו עלתה קבוצת הפועל בית שאן למשחק מכריע נגד בית"ר ירושלים‪ .‬בית"ר היתה חייבת לנצח על מנת‬
‫להבטיח את האליפות עליה נאבקה מול הפועל תל אביב‪.‬‬
‫בית"ר הובילה במשחק עד לדקות האחרונות ‪ 2:1‬אלא שאז נכנס כמחליף שחקן צעיר של בית שאן אלמוג חזן‬
‫ובפריצה הראשונה שלו כבש את שער השוויון בדקה ה ‪.86‬‬
‫שחקני בית שאן נראו כמתנצלים של השוויון שכבשו‪ ,‬תפסו את הראש ולא רצו לברך את הכובש‪.‬‬
‫הדקות האחרונות ותוספת הזמן היו מבישות ומבזות‪ .‬שחקני בית שאן עמדו כמו קונוסים על המגרש‪ ,‬לא ירדו‬
‫להגנה‪ ,‬היו עסוקים בשריכת הנעליים בעוד שחקני ביתר תוקפים את השער ללא מפריע עד שכבשו את שער‬
‫הניצחון‪.‬‬
‫כתוצאה מהמשחק זכתה בית"ר באליפות‪ ,‬והפועל תל אביב שנשדדה סיימה במקום השני‪ .‬בעונה לאחר מכן החלה‬
‫ההידרדרות של בית שאן‪ ,‬שירדה במשך שמונה שנים ארבע ליגות‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הודו שחקני בית שאן שהם נתנו את המשחק לבית"ר‪ .‬מחקירת האירוע עלה כי שחקני בית שאן‬
‫לא מכרו את המשחק תמורת כסף אלא פשוט רצו לסייע לביתר במאבקה על האליפות נגד הפועל תל אביב וזאת‬
‫בשל תחושת השבט של אנשי בית שאן אשר רובם היו אוהדי ביתר ומצביעי ימין‪.‬‬
‫בשבת שלאחר המקרה נקרתה בפני קבוצת הפועל רמות מנשה הזדמנות ללמד את המדינה כולה מהם ערכי הספורט‬
‫כשבמחזור האחרון של ליגה ג' אירחנו בקיבוץ את קבוצת בית"ר פרדס חנה‪.‬‬
‫פרדס חנה היתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח את עלייתה לליגה ב'‪ .‬הקבוצה הגיעה בליווי של כ ‪ 3,000‬אוהדים‬
‫שהחלו לשיר‪ ,‬שעה ארוכה טרם המשחק‪" ,‬ליגה ב' שלנו ‪ ...‬אל תפריעו לנו‪...‬״‪.‬‬
‫למעשה אוהדי פרדס חנה היו בטוחים שרמות מנשה תיתן את המשחק ולא תלחם שהרי עבורנו המשחק לא קבע‬
‫דבר‪ ,‬ואילו המתמודדת מול פרדס חנה על העלייה לליגה ב' היתה באקה אל גרביה‪.‬‬
‫הקודים של הליגות הנמוכות בישראל עד היום הם קודים של "מכירת" משחקים על פי שייכות למגזר בשלבים‬
‫הסופיים של העונה‪ .‬ערבים נותנים לערבים הקבוצות הדרוזיות נותנות לדרוזית ואילו היהודים נותנים ליהודים‪ .‬מי‬
‫שלא צריך לנצח נותן את המשחק למי שזקוק לנקודות‪ ,‬מתוך מחשבה שבשנה הבאה אם חלילה תיקלע הקבוצה‬
‫למצב בעייתי בטבלה אפשר יהיה לקבל מתנות‪.‬‬
‫שחקני בית"ר פרדס חנה לא הבינו מדוע אנחנו מנסים לנצח‪ .‬בכלל לא עלה בדעתם שיצטרכו להתאמץ וככל שנמשך‬
‫המשחק הם התעצבנו יותר ויותר על כך שאנו מנסים לנצח‪ .‬לאורך המשחק הם איימו עלינו‪ ,‬בעטו ברגליים‬
‫כשהשופט היה בצד השני של המגרש‪ ,‬שלחו מרפקים וירקו‪ .‬כמה מהשחקנים שלנו שלא רצו לקחת חלק ב"קרב"‬
‫ביקשו מהמאמן )שלמה לירן( להתחלף‪.‬‬
‫פרדס חנה הובילה ‪ 1:0‬אבל אנחנו השווינו את התוצאה וכך נוצרה אווירה נפיצה בה אוהדי פרדס חנה מקללים‪,‬‬
‫יורקים‪ ,‬ומאיימים מעבר לגדר‪.‬‬
‫בהפסקה ביקשנו מהשופט שלא יחדש את המחצית השנייה עד שהשוטרים המעטים שנכחו במגרש יזמינו תגבורת‬
‫שכן צפינו את שעלול להתרחש בסיומו של המשחק אם פרדס חנה לא ינצחו‪ .‬השופט לא נענה לבקשתנו וחידש את‬
‫המשחק‪.‬‬
‫אנחנו לא התכוונו לוותר‪ .‬למעשה ככל שהתגברה ההתנהגות הבלתי ספורטיבית והאלימה של שחקני ואוהדי פרדס‬
‫חנה כך היינו אנחנו יותר נחושים שלא להפסיד את המשחק‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר משחק הקרבה ולחימה חסר פשרות‪,‬‬
‫הצלחנו לסיים את המשחק בתיקו ובכך מנענו מפרדס חנה את העלייה‪.‬‬
‫עם שריקת הסיום של השופט פרצו אלפי אוהדים למגרש וביקשו לפגוע בכל שחקני רמות מנשה ובצוות ההנהלה‬
‫)המאמן שלנו ניהל את הדקות האחרונות של המשחק מחדר ההלבשה(‪.‬‬
‫היינו מוקפים באלפי אוהדים זועמים ושוטר אחד שמלבד לירות באוויר לא הצליח להרגיע את האווירה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר הצלחנו להגיע לחדר ההלבשה‪ .‬האוהדים של פרדס חנה החלו לנסות להצית את חדר ההלבשה וגם קפצו על‬
‫הגג במטרה למוטט אותו‪.‬‬
‫כעבור חצי שעה הגיעה יחידת היס״מ ותוך דקות הצליחו להרגיע את הרוחות תוך שהם מבצעים מעצרים של אנשי‬
‫פרדס חנה‪.‬‬
‫שבת אחת לאחר הביזיון של בית שאן בליגת העל הצליחה קבוצה קטנה מרמות מנשה ללמד את המדינה מהם ערכי‬
‫הספורט‪ .‬על המאבק הספורטיבי קיבלנו שבחים מכל מקום‪ ,‬הזמינו אותנו לכל תכניות הטלביזיה‪ ,‬ועד היום כולם‬
‫יודעים שאת הקבוצה שלנו אי אפשר לקנות‪.‬‬
‫פרדס חנה הורחקה לכמה שנים לא לפני ששלחו משלחות למזכירות הקיבוץ בניסיונות לשכנע אותנו לפעול למענם‬
‫בהתאחדות לכדורגל‪.‬‬
‫ולסגירת המעגל‪ ,‬לאחר שקבוצת בית שאן התפרקה‪ ,‬הגיע ה"תיקון" שלה כשהוקמה מחדש תוך איחוד עם קבוצת‬
‫הקיבוצניקים של מסילות בליגה ב'‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מתכון החודש ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬
‫הצ'ימיצ'ורי של ראובן‬
‫חג העצמאות בפתח‪ .‬המנגלים והגחלים כבר בהיכון‪ .‬ומה נותר לעשות? לקנות בשר טוב‬
‫ויין משובח‪ ,‬לחתוך סלטים טעימים וכמובן להכין רוטב צ'ימיצ'ורי על פי המסורת הדרום‬
‫אמריקאית )ולא אכנס לוויכוח הנצחי בין הארגנטינאים ליוצאי אורוגוואי‪ ,‬למי‬
‫הצ'ימיצ'ורי המוצלח ביותר(‪...‬‬
‫להלן שתי גרסאות להכנת הרוטב בבית‪:‬‬
‫‪ .1‬חומרים‪:‬‬
‫חצי צרור פטרוזיליה‬
‫‪ 10‬עלי ריחן‬
‫בצל בינוני קצוץ דק‬
‫‪ 1‬פלפל אדום‬
‫‪ 1‬פלפל ירוק חריף‬
‫‪ 5‬שיני שום‬
‫חצי כוס שמן זית‬
‫חצי כוס בירה‬
‫‪ 2‬כפות חומץ בלסמי‬
‫‪ 2‬כפות מיץ לימון‬
‫‪ 2‬כפות פפריקה מתוקה‬
‫מלח ופלפל גרוסים לפי הטעם‬
‫מכניסים את העלים והבצל הקצוץ דק לצנצנת זכוכית ומערבבים היטב‪ .‬מוסיפים מלח‬
‫ופלפל‪ ,‬טועמים ומשפרים‪ .‬לשמור במקרר‪.‬‬
‫‪ .2‬חומרים‪:‬‬
‫שני ספלים של פטרוזיליה קצוצה דק – ללא הגבעולים‬
‫‪ 10‬שיני שום קצוץ‬
‫שני עלי ריחן טרי קצוצים‬
‫‪ 1‬כף פפריקה מתוקה‬
‫חצי ספל שמן זית‬
‫‪ 2‬כפות חומץ תפוחים‬
‫‪ 2‬כפות חומץ בלסמי‬
‫‪ 2‬כפות מיץ לימון‬
‫מלח ופלפל גרוסים וטריים לפי הטעם‬
‫להכניס את הפטרוזיליה‪ ,‬הריחן והשום לצנצנת זכוכית‪ ,‬להוסיף את השמן והחומץ עד‬
‫לכיסוי הפטרוזיליה‪ ,‬להוסיף את המלח והפלפל‪ ,‬לנער היטב ולטעום‪ ,‬ולשפר את הטעם‬
‫עפ"י הצורך‪ .‬כדאי להכין מראש ולהחזיק במקרר לפחות יום לפני השימוש‪.‬‬
‫בתאבון‪ ,‬ודבר חשוב נוסף ‪ -‬לא אוכלים לחם ב‪ASADO-‬‬
‫ראובן בליקשטיין‬
‫‪24‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫מרץ ‪:‬‬
‫חנה ברקת‬
‫מיכאל )מחק( וסרלאוף‬
‫יעקב )ז'אקו( שריג‬
‫יעקב גלזר‬
‫דורית קירברג‬
‫דוד גלפרן‬
‫יחזקאל בלונדר‬
‫מיכל ארנט‬
‫חנה בלונדר‬
‫יוסף למשטיין‬
‫אלפרדו פיאררט‬
‫יצחק )איצ'ה( פרבר‬
‫י"ג באדר תשנ"ט‬
‫כ"ב באדר תשל"ז‬
‫ד' באדר תשל"ט‬
‫י"ט באדר תשמ"ח‬
‫ט"ז באדר תש"נ‬
‫ד' בניסן תשנ"א‬
‫ט"ו באדר תש"ס‬
‫א' ניסן תשס"ז‬
‫ב' באדר תשס"ח‬
‫ז' באדר תשס"ח‬
‫א' באדר ב' תשע"א‬
‫י"ב באדר תשע"ב‬
‫‪3.3.1969‬‬
‫‪12.3.1977‬‬
‫‪3.3.1979‬‬
‫‪8.3.1988‬‬
‫‪13.3.1990‬‬
‫‪22.3.1991‬‬
‫‪26.3.2005‬‬
‫‪20.3.2007‬‬
‫‪9.3.2008‬‬
‫‪15.3.2008‬‬
‫‪7.3.2011‬‬
‫‪6.3.2012‬‬
‫אפריל ‪:‬‬
‫אליעזר )ורני( הירשברג‬
‫יצחק איילון‬
‫עמירם גולדשטיין‬
‫נינה אקהייזר‬
‫אמוץ עדי‬
‫יוסף גרינוולד‬
‫עקיבא גלרשטיין‬
‫סוניה זהר‬
‫מרים המרשלג‬
‫זאב רונן‬
‫אברהם דיאמנט‬
‫כ"ז בתמוז תשנ"ח‬
‫כ"ג בניסן תשל"ג‬
‫כ"ג בניסן תשמ"ט‬
‫ל' בניסן תשנ"א‬
‫ט"ו באייר תשנ"א‬
‫כ"ז בניסן תשנ"ט‬
‫ה' באייר תשנ"ט‬
‫כ"ד בניסן תשס"ג‬
‫כ"ז בניסן תשס"ג‬
‫ה' באייר תש"ע‬
‫כ"ז ניסן תשע"א‬
‫‪20.4.1956‬‬
‫‪25.4.1973‬‬
‫‪28.4.1989‬‬
‫‪14.4.1991‬‬
‫‪29.4.1991‬‬
‫‪13.4.1999‬‬
‫‪21.4.1999‬‬
‫‪26.4.2003‬‬
‫‪29.4.2003‬‬
‫‪19.4.2010‬‬
‫‪19.4.2012‬‬
‫אורי פינסטרבוש‬
‫ברכות להילל גלינדס‬
‫אלוף ישראל בסייף‬
‫עם גיוסו לצה"ל!!!‬
‫לגילאי ‪.11‬‬
‫המאמן נתן אביטן‪.‬‬
‫התחרות נערכה ב‪-‬‬
‫‪ 2.3.2013‬בעין חרוד‪,‬‬
‫בהשתתפות כל נבחרות‬
‫ברכות לגל ולשירי‬
‫הסייף בארץ‪.‬‬
‫ולמשפחת זאבי על‬
‫ברכות חמות!!!‬
‫החתונה!!!‬
‫‪25‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫ציור החודש‬
‫אומנית שפועלת בתוך הקהילה – שיחה עם מיכלי גרנדוס ‪ /‬מראיינת‪:‬‬
‫דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬
‫"בריכה"‪ ,‬עשוי בכמה טכניקות בשמן‪ ,‬דיו ועט‪ ,‬על דיקט‪ ,‬גודל ‪70X50‬‬
‫"הציור הזה מבוסס על צילום משפחתי ישן‪ ,‬יש כאן ניסיון לתפוס רגע‪ ,‬זיכרון‪ ,‬אווירה‪ ,‬תחושה פנימית של אותו‬
‫רגע‪ ,‬בזה אני מתעסקת באומנות שלי"‪ ,‬מספרת מיכלי‪" ,‬בציור זה מופיעות אני ואמא שלי – אמא ובת‪ .‬העבודה שלי‬
‫היא דרך צילומים ישנים שאבא שלי צילם‪ .‬מנקודת המבט שלו"‪ .‬הציור נעשה בעקבות התמודדות של מיכלי עם‬
‫אבדן אחיה דני‪ ,‬שנפטר באופן טראגי מדום לב בגיל ‪ ,32‬לפני שנתיים‪ ,‬והשאיר אישה ושני ילדים‪ ,‬שגרים בחיפה‪.‬‬
‫"דני השאיר ספר לא גמור‪ ,‬כתב ספר ילדים שרצה שאייר לו‪ ,‬וממש כתב על כל דף מה הוא רוצה שאאייר"‪ ,‬היא‬
‫מספרת‪" ,‬זה מתחבר לאהבה שלי לספרים שמשפיעה על האומנות שלי‪ .‬היום אני מבינה כמה דני השפיע עלי‪ ,‬הוא‬
‫היה אומן‪ .‬היו לנו הרבה שיחות על זה‪ .‬תמיד דיברנו על איך לא לוותר‪ ,‬להמשיך לכתוב‪ .‬משאלת הלב שלי היא‬
‫להמשיך את מה שהוא עשה‪ ,‬הוא מאוד עודד אותי‪ ,‬עברנו הרבה‪ ,‬היינו מאוד ביחד וגם הרבה מהאומנות שלי‬
‫מתעסקת בו‪ ,‬בקשר בין אחים‪ ,‬בין אמא לבת‪."...‬‬
‫"הציור הזה נורא חשוב לי‪ .‬הוא הוצג באורנים בתערוכה במסגרת הלימודים שלי‪ .‬יש כאן רצון להעתיק את הצילום‪,‬‬
‫לחזור לרגע הזה"‪ .‬הצילום מיד מרדכי‪ ,‬בשנת ‪" .1982‬חשבתי לקרוא לציור 'באר'‪ ,‬לא 'בריכה'‪ ,‬כי בזמן שעשיתי את‬
‫הציור קראתי את הספר 'יוסף ואחיו' של תומאס מאן‪ .‬הוא מספר על הסיפור התנ"כי ועל החזרה לעבר‪ .‬מאן מדבר‬
‫על באר העבר העמוקה‪ ,‬שאין לה סוף‪' :‬עמוקה באר העבר‪ ,‬האם לא מן הדין הוא שנכנה אותה אין‪-‬חקר?' הציטוט‬
‫הזה מתקשר לציור – זיכרון‪ ,‬סיפור משפחתי‪ .‬הספר השפיע עלי בהתמודדות עם האובדן והוליך אותי בציורים‬
‫שציירתי"‪.‬‬
‫מיכלי גרנדוס חיה עם בן זוגה בקיבוץ‪ .‬היא נולדה ב‪ 1979-‬בקרקס‪ ,‬ונצואלה‪ ,‬להוריה רונית וסזאר‪ .‬ב‪ 1982-‬רונית‬
‫חזרה ליד מרדכי שזה הקיבוץ שנולדה בו‪ .‬לאחר גירושיה הכירה את רוני הדר‪ ,‬יליד אורגוואי‪ ,‬שהיה בגרעין ברמות‬
‫מנשה‪ ,‬ונקלטה בקיבוץ ב‪ ,1985-‬מיכלי השתלבה בכיתת רעות‪ .‬לבנה שני הייתה המורה‪ ,‬ניסים קטריבס וליאני‬
‫ברקת המטפלים‪ .‬לא היה לה קל להשתלב‪ .‬זו הייתה תקופה של לינה משותפת ומיכלי הייתה מאוד קשורה לאימא‬
‫שלה‪ .‬באותו יום ראשון שהגיעה לקיבוץ כבר ישנה בלינה המשותפת‪ .‬דני נכנס לכיתת דרור‪ ,‬ולאה עדי הייתה המורה‬
‫שלו‪.‬‬
‫"כל החיים ציירתי"‪ ,‬ממשיכה מיכלי‪" ,‬אך בציור יש משהו מאוד אישי‪ ,‬ובקיבוץ של פעם לא הייתה מסגרת שבה‬
‫עודדו את פיתוח הכישרון הזה‪ .‬אבא שלי היה עיתונאי וצייר‪ ,‬וזה משהו שבא אצלי טבעי‪ ,‬בלי לימוד"‪ .‬האהבה‬
‫‪26‬‬
‫עלון רמות מנשה‬
‫לאומנות המשיכה בבית הספר שבו למדה במגמת אומנות‪" .‬רק בשנים האחרונות מאז שלמדתי אומנות במכללת‬
‫אורנים‪ ,‬הבנתי שזה הייעוד שלי‪ .‬קיבלתי המון תמיכה וחיזוקים"‪ .‬במסגרת הלימודים היא עשתה תערוכות‪ ,‬עבדה‬
‫במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע ובהדרכות לקבוצות מגיל צעיר ועד סטודנטים ומרצים‪" .‬חיי אומן הם נורא בודדים‪,‬‬
‫את לבד מול הדף‪ ,‬מצד שני אני נורא אוהבת ילדים ותמיד עבדתי בחינוך‪ .‬הייתי רוצה להיות אומנית שפועלת בתוך‬
‫הקהילה‪ .‬זה מה שתמיד עניין אותי"‪.‬‬
‫"בשנתיים האחרונות התמקדתי בעבודה בתחריט‪ ,‬זו עבודה לא ישירה‪ ,‬בשלבים‪ ,‬עם תכנון‪ ,‬יותר טכנית‪ .‬אתה חורט‬
‫על לוח‪ .‬עבודה סיזיפית"‪ .‬התחריט היא טכניקה מאוד ישנה‪ ,‬רמברנט ודירר השתמשו בה‪ ,‬היו חורטים על לוחות‬
‫נחושת‪ ,‬עברו הרבה שלבים עד להדפסה עצמה‪" .‬זה מה שהייתי צריכה עכשיו‪ ,‬אחרי מה שקרה עם דני‪ .‬אני רשמת‪,‬‬
‫זה מה שעשה לי טוב – להיות בסדנה ולעבוד בהרבה שלבים‪ ,‬לא משהו מיידי‪ .‬העבודה הקשה נתנה לי ביטחון‪ .‬אני‬
‫עובדת בהרבה טכניקות – צילום‪ ,‬וידאו‪ ,‬צבעי מים‪ ...‬עכשיו מרגישה שעברתי לשלב חדש‪ ,‬שלב של לחזור לצבע‪,‬‬
‫לקנבס"‪ .‬בעבודתה האומנותית היא מתחילה באיזשהו עוגן ואז העבודה זורמת אינטואיטיבית‪ ,‬מדיטטיבית‪ ,‬לא‬
‫מהראש‪" .‬יש לי המון ביקוש ללמד ילדים מהקהילה אומנות‪ .‬אני עובדת בחינוך הבלתי פורמאלי ובשנה האחרונה‬
‫שמתי לב שיש צורך במסגרת אומנותית‪ .‬וזה החלום שלי – שיהיה כאן משהו שלנו כילדים לא היה"‪.‬‬
‫מה את מאחלת לעצמך? "שהאומנות תבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים שלי‪ .‬רואה את עצמי ממשיכה במקום‬
‫הזה‪ .‬שיהיה לי ביטחון להוציא החוצה‪ ,‬לא לפחד להראות דברים‪ .‬להמשיך להתעסק בכל הרמות בתחום הזה‪ .‬יש‬
‫הרגשה שיש המון אנשים מוכשרים בקיבוץ‪ ,‬הייתי רוצה שיהיו כאן יותר יזמויות‪ ,‬עשייה‪ ,‬יצירתיות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דברים שהוקראו בקבלת שבת בחדר האוכל‪" :‬נאמר בשבת בין ניסן לאייר" ‪ /‬יחזקאל שלומי‬
‫לעתים קרובות עולים בדעתי התהליך והטלטלה שאנחנו עוברים בתקופה שבין חודש ניסן לחודש אייר‪:‬‬
‫מזג האוויר אינו יציב‪ ,‬האביב נותן את סימניו וכבר מבשר לנו את בואם של ימי החמסין והקיץ שעתידים‬
‫להגיע‪ .‬יחד עם תופעות אקלים מסוג זה‪ ,‬חוגגים את חג הפסח‪ ,‬חג החירות והאביב‪ .‬לבנו מתמלא שמחה‬
‫והתעלות נפש בשעה שנזכרים‪ ,‬שפעם – היינו עבדים‪ ,‬יצאנו לחופשי ושימשנו דוגמה וסמל לכלל האנושות‬
‫למושג ולערך שיש לחופש‪ .‬כאן המקום לציין ולהודות לכל יוזמי קיום סדר הפסח אצלנו ולטורחים בו‪,‬‬
‫שזכה להצלחה והערכה מפי כל המשתתפים‪ .‬זהו ביטויו המובהק של החג‪ :‬דור לדור יביע אומר‪ .‬על כך‬
‫מגיע להם אלף תודות וברכה על היוזמה באמונה שנצליח להתמיד ולחדש דפוסי חג כאלה‪ ,‬שכה תורמים‬
‫לתחושה של קהילה בריאה‪.‬‬
‫הנה קרבים והולכים‪ :‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬לאחר מספר ימים נציין את יום הזיכרון לחיילי מערכות‬
‫ישראל ויום העצמאות‪ .‬נזכרים במתים ובגבורת כל הנופלים בין בגטאות ובין במלחמות ישראל אשר‬
‫הבטיחו לנו מדינה עצמאית‪.‬‬
‫מיד לאחר העצב באה שמחת החג ולמחרת מתכנסים מעגלים מעגלים סביב האש והכיבוד העשיר‪.‬‬
‫האם אי פעם נתנו את דעתנו לריכוז כזה של אירועים‪ ,‬אשר דורשים מהאדם תעצומות נפש כדי לעמוד‬
‫בהם? צפיפות כזאת של אירועים כה מנוגדים בתוכנם דורשים לא מעט חוסן נפשי כדי לעמוד בתחושה של‬
‫"מאיגרא רמה לבירא עמיקתה"‪" ,‬רכבת הרים" וחוזר חלילה‪ .‬ללא ספק שאלה סימני חיים שבהם העצב‬
‫והשמחה שזורים זה בזה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב לזכור שעצמאות זאת מילה הנגזרת מהשורש עצם‪ ,‬שמשמעותה – דבר קשה ויציב שיש‬
‫ביכולתו לשאת עומסים גדולים‪ .‬אולי באופן מקרי ביותר הלוח העברי זימן לנו לעבור את ההתנסות‬
‫הנפשית הזאת בפרק זמן קצר משום שסומכים על היציבות והיכולת שלנו לעמוד בכך ואולי אף מחסן‬
‫אותנו‪.‬‬
‫בכל מצב‪ ,‬התשובה לשאלות אלה נתונה בידיו של כל אחד ואחת מאיתנו‪.‬‬
‫שבת שלום!‬
‫"רק דבר אחד עושה את החלום לבלתי אפשרי‪:‬‬
‫הפחד מכישלון"‬
‫פאולו קואלו‪ ,‬מתוך הספר "האלכימאי"‬
‫‪27‬‬