עלון מס` 14 - קיבוץ יד מרדכי

‫דבר העורכת‬
‫הקבוץ חוגג ‪ 71‬שנים להיווסדו‪ .‬שנים רבות ותהפוכות הלוקחות את הקהילה לבחון שוב ושוב את ערכי‬
‫הליבה שלה‪ .‬תהליכי ההפרטה מעמידים את הבחינה על סדר היום‪ ,‬כל פעם בהשתקפות אחרת‪.‬‬
‫חוסנה של הקהילה נמדד שוב ושוב‪ ,‬וככל שהשאלות הולכות וקרבות לחצרו של הפרט‪ ,‬כך עולה‬
‫הטמפרטורה והויכוח מתלהט‪.‬‬
‫בסוף כל גל ומערבולת תהפוכות נשאר היחד‪.‬‬
‫איכותו‪ ,‬יופיו וכיעורו ‪ -‬נתונים בידיו של כל אחד‪/‬ת באופן שווה‪.‬‬
‫זה היופי וזו האחריות‪.‬‬
‫בעלון הפעם‪ :‬ראיון עם רבקה רייכר‪ ,‬ממייסדות הקבוץ‪ ,‬בהגיעה לגיל ‪.100‬‬
‫מרים כורם בטור דעה על שיוך וקליטה‪ ,‬אריאל מן בהרצאה על בחירה אישית ואחריות (דרך קישור‬
‫ליוטיוב )‪ ,‬ענת פיס כותבת על הקורה בענף התיירות וורד בר סמך וענת רייס על החברים שאינם כבר‬
‫איתנו‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪.‬‬
‫בתים בתים ואהבה אחת‬
‫יהודה עמיחי‬
‫התְנּועֹות‬
‫חל ַּקְנּו בֵּינ ֵּינּו אֶת הַּשָּׂ פָּׂה‪ ,‬אַּתְ ל ָּׂקַּ חְתְ אֶת ַּ‬
‫ִ‬
‫ִּצּורים וְהָּׂי ִינּו יַּחַּד שָּׂ פָּׂה ַאחַּת‬
‫הע ִ‬
‫אנ ִי אֶת ָּׂ‬
‫ו ַּ ֲ‬
‫מעִי‬
‫מעִי שִ ְ‬
‫ּודְ בָּׂרִ ים רַּ בִים‪ .‬שְ מַּע‪ ,‬שְ מַּע ‪ ,‬שִ ְ‬
‫מו ֶת י ֵּש ה ְַּרבֵּה‪ ,‬אֱֹלהִים י ֵּש ה ְַּרבֵּה‬
‫אחָּׂד‪ָּׂ ,‬‬
‫חַּי ֵּינּו ֶ‬
‫בתֵּנּו ַאחַּת‪.‬‬
‫ה ָּׂ‬
‫אחָּׂד ו ְַא ֲ‬
‫חַּיֵּינּו ֶ‬
‫עורכת ראשית‪ :‬ליאור רייזל‬
‫טובה פרידמן‬
‫עיצור גרפי‪:‬‬
‫צפריר ניר‬
‫צילומים‪:‬‬
‫הל ְַּך אֶל עֹול ָּׂמֹו‬
‫עַּל מֵּת אֹומְרִ ים‪ָּׂ ,‬‬
‫ת אֶל עֹולָּׂמִי‬
‫א ְ‬
‫הלַּכְנּו‪ַּ ,‬‬
‫אנַּחְנּו חַּיִים ו ְ ָּׂ‬
‫ו ַּ ֲ‬
‫תים אֹומ ְִרים קַּדִ יש‬
‫מ ִ‬
‫אנ ִי אֶל עֹולָּׂמְֵּך‪ ,‬עַּל ֵּ‬
‫ו ַּ ֲ‬
‫אנַּחְנּו אֹומ ְִרים קַּדִ יש כָּׂל יֹום ‪ ,‬קַּדִ יש בְתַּ פְקִ יד‬
‫ו ַּ ֲ‬
‫הבָּׂה‪.‬‬
‫ח ו ְשִ יר ַא ֲ‬
‫מחָּׂה ו ְכ ֹ ַּ‬
‫הל ֵּל ו ָּׂשֶ בַּח ו ְשִ ְ‬
‫ַּ‬
‫הל ְלּו י ָּׂה‪.‬‬
‫תים י ְ ַּ‬
‫ם ִ‬
‫ה ֵּ‬
‫כִי ֹלא ַּ‬
‫קַּדִ יש כְמֹו קִדּושִ ין‪ .‬הֲרֵּ י אַּתְ‪ ,‬הֲרֵּ י אַּתָּׂה‬
‫אנַּחְנּו‪ ,‬ה ֲֵּרי הָּׂעֹול ָּׂם‪ ,‬ה ֲֵּרי עֹולָּׂמֵּנו‪.‬‬
‫הֲרֵּ י ֲ‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫עם רבקה רייכר‬
‫ליום הולדתך המאה‬
‫ברכות מכל בית יד‪-‬מרדכי‬
‫נולדתי בקרקוב אשר בפולין בשנת ‪ ,4141‬כל משפחתי מדורי דורות חיו שם‪ .‬בית דתי‬
‫מאוד‪ .‬אבי הצטיין בהתנגדותו לציונות ובמיוחד ל"השומר הצעיר"‪ .‬זאת היתה תנועה‬
‫מלאת חיים‪ ,‬זו היתה הרגשתנו כל עוד היינו בקן‪ .‬בבית רבנו עם אבא שחיפש אותנו‪,‬‬
‫וכש נודע לו שהחביאו אותנו בקן מתחת לספסלים‪ ,‬אבא אמר שהנערים האלו מוליכים‬
‫אותנו שולל‪ .‬אמא היתה אישה מלאת חיים ומאוד הזדהתה עמנו‪ .‬היא למדה את השירים‬
‫של התנועה‪.‬‬
‫היינו ‪ 8‬ילדים‪ :‬שלושה בנים וחמש בנות‪ .‬אמא פירנסה את המשפחה‪ .‬יחד עם אחיותיי‬
‫הגדולות ‪ -‬תפרו מצעים לחנויות ובתי מלון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4148‬אחינו הבכור אריה אירגן קבוצה לעלייה לארץ‪ ,‬שתחצה איתו את הגבול‬
‫לאוסטריה ומשם לטריייסט‪ .‬הם נתפסו ונכלאו‪ .‬הייתי בת ‪ .1‬אחי אמר לי ללכת לסבתא‬
‫‪,‬שהיתה די עשירה‪ ,‬להגיד שאחי בבית סוהר‪ .‬היא השיגה עו"ד ששיחרר אותם‪ .‬שבועיים‬
‫לאחר שהשתחרר עבר את הגבול ולבסוף הגיע לארץ‪.‬‬
‫נשארתי בבית עם אמא ואחיותיי שהמשיכו לעבוד כדי להשיג כרטיסים לעלות לארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4111‬סיימתי את בית הספר היסודי‪ ,‬שם גם למדתי תפירה‪ .‬המורה לימדה אותנו‬
‫את מנהגי היהדות‪ :‬איך להתלבש ואיך להתנהג‪ .‬התנגדתי ללימודים האלו‪ ,‬רציתי חינוך‬
‫ציוני‪ .‬באותו זמן בנו בקראקוב גימנסיה עברית‪ ,‬מעורבת בנים ובנות‪ .‬זה היה בית ספר‬
‫פרטי‪ .‬ביקשתי מהדוד שלי שידבר עם המנהל כדי שיקבל אותי ללימודים‪ .‬נכנסתי‬
‫ל גימנסיה אחרי שעברתי את הבחינה של כיתה ח'‪ .‬שילמתי את הלימודים על ידי זה‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫שלימדתי תלמידים מתקשים‪ .‬סיימתי את הגימנסיה ‪ -‬יש לי תעודת בגרות יהודית‬
‫ופולנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4191‬עליתי לארץ‪ .‬דרכי היתה קשה מאוד‪ ,‬עליתי בבדידות‪ .‬אחי אריה שכבר היה‬
‫בארץ דאג להמלצה שאוכל לעלות והוא מתחייב לדאוג לי כלכלית‪.‬‬
‫בתחילה הייתי כמה חודשים בקיבוץ גן שמואל‪ ,‬גרעין של ‪ 93‬איש‪ .‬אחרי כמה חודשים‬
‫הגענו ל"מצפה הים" קרוב לחוף הים ליד נתניה‪ ,‬שם קיבלו אותנו בשמחה‪ .‬חיינו בתנאים‬
‫מאוד קשים‪ ,‬באוהלים‪ .‬משם עברנו לבנות את ביתנו ביד מרדכי‪.‬‬
‫עבדתי בחקלאות‪ :‬גידלנו ירקות‪ ,‬בצרנו ענבים‪ .‬אחרי מלחמת השחרור התחלתי לעבוד‬
‫כמורה לעברית של נוער בולגרי‪ ,‬ילדים שבאו מהשואה‪ .‬עבדתי גם במחסן הבגדים‪,‬‬
‫מטבח‪ ,‬מורה באולפן‪ ,‬במפעל המנועים "מירון" ובממלכה‪ .‬עזרתי להרבה אנשים שביקשו‬
‫ממני עזרה בלימודים‪.‬‬
‫אישיות שהייתי רוצה להפגש איתה‪ :‬חיים נחמן ביאליק‪.‬‬
‫פינה שאני אוהבת בקיבוץ‪ :‬בית הקברות על הגבעה‪ .‬יש עוד פינות יפות‪ ,‬צריך לאהוב את‬
‫יד מרדכי‪ .‬בהתקרב יום הולדת ‪ 4..‬אני מאושרת שחייתי את החיים האלו‪ ,‬תמיד רבצה‬
‫עלי החובה לעשות דברים‪.‬‬
‫תודה שזכרת אותי ובאת לראיין אותי כדי שידעו ויזכרו‪.‬‬
‫זהבה קלרמן מברכת את רבקה רייכר‬
‫ליום הולדתה המאה שחל ב‪ 12-‬לדצמבר‬
‫לרבקה יום הולדת‪ ,‬וואוו‪ ,‬תקופת חיים המכילה עולם ומלואו‪ .‬שתי מאות ‪ -‬המאה ה‪1.-‬‬
‫והמאה ‪. 14‬‬
‫מחמם את הלב לברך אותך ריבצ'ה ביום הולדת ‪ . 4..‬כמה מרגש‪.‬‬
‫נמצאים כאן אתך‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברי קבוץ וידידים לדרך‪.‬‬
‫הקשר שלי עם ריבצ'ה הוא תולדה של קשר שבועי כבר מספר שנים טובות‪ .‬הניתוק‬
‫וחוסר מעורבות בחיי הקיבוץ קשה לה מאד‪ ,‬דפי מזכירות ודפי קבלת שבת מקלים מעט ‪.‬‬
‫רבקה‪,‬‬
‫אישה של אליהו‪ ,‬אמא של מרים ונורית‪ .‬כל השנים שומרת על קשר חם עם רחל ולאה‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה‪ ,‬בגלל ליקויי השמיעה‪ ,‬נוצר חלל בקשר שלה עם הבנות וזה חסר לה‬
‫מאד‪ .‬הדאגה לכל ארבעת הבנות מאד מעסיק אותה‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫רבקה היא מדור המייסדים‪ .‬סיפור חייה הוא מסע חיים ארוך הקשור עם בניית הקיבוץ‬
‫והארץ‪ ,‬מלחמות‪ ,‬הגשמה‪ ,‬אהבת אדם ומסירות נפש‪ .‬ספר עב כרס הם חייה של רבקה‪.‬‬
‫אהבה גדולה לבית אבא ואמא‪ ,‬התבגרות בצל אנטישמיות ומרד בסמכות האב בכל‬
‫הקשור לפעילות בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬הכשרה‪ ,‬עלייה והגשמה‪ 1 ,‬עשורים של לימוד‬
‫עולים חדשים את השפה העברית ואת אהבת הארץ‪ ,‬וחיזוק שייכותם לקבוץ‪.‬‬
‫רבקה תמיד היתה מעורבת ופעילה בחיי הקיבוץ‪ .‬בתקופת המלחמה בקרב על יד מרדכי‪,‬‬
‫רבקה מילאה תפ קיד פעיל מיוחד ועם סיכון חיים‪ .‬היתה קשרית‪ ,‬בתפקידה קרובה מאד‬
‫לגרישה מפקד המקום שהטיל עליה משימות קשות ומסוכנות והיא‪ ,‬שהעריצה אותו ואת‬
‫שיקול דעתו‪ ,‬ביצעה בנאמנות כל הוראה‪.‬‬
‫רבקה אישה קטנה‪ ,‬צלולה בדעתה‪ ,‬קמטים של ‪ 4..‬שנים שזכתה בהם ביושר‪ ,‬היסטוריה‬
‫של תרומה ומסירות ללא לאות‪ .‬עברית רהוטה‪ 88 .‬שנות חיים בקיבוץ‪.‬‬
‫בית אבא ואמא היה בית חם ואוהב‪ .‬רבקה מתארת את בית הוריה כבית שנתן ועיצב את‬
‫אופיה‪ .‬עיצוב האופי היא אומרת‪ ,‬מתחיל בילדות‪ ,‬בבית‪" .‬משפחה זה לתת אחד לשני‪,‬‬
‫להתקרב‪ ,‬לא להיות אטום לצרכי השני‪ ,‬לגור בשכנות טובה‪ ,‬לעזור לאדם בצרתו‪ .‬תעשה‬
‫מה שאתה יכול ואפילו יותר מזה"‪ .‬זאת שמעה בבית ועל פי זה נהגה‪.‬‬
‫כשאמרתי לרבקה שאנו חוגגים לה יום הולדת והאם יש לה רצון מיוחד ביום זה‪ ,‬ביקשה‬
‫שיהיו שירים‪ ,‬שיבואו חברי קיבוץ ומשפחה והיא מוכנה גם לספר על בית אבא בפולין‪.‬‬
‫אכן הגיעו חברים ומשפחה ל השתתף בשמחתך‪ ,‬לתת לך אהבה שכה מגיעה לך‪,‬‬
‫להעריך‪ ,‬לפרגן להודות על כל מה שנתת למקום הזה‪.‬‬
‫לחייך‪ ,‬לשמוח ולהתחזק‪.‬‬
‫מזל טוב ‪ ,‬באהבה והוקרה גדולה מכולנו‪.‬‬
‫לחיים טובים מלאי אור והחשוב מכל הבריאות‪.‬‬
‫מזל טוב!!!‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫מילון מושגים בנושא קליטה ושיוך‬
‫האם מי שרוצה לפדות דירות בכפיה (להלן הפקעה) רוצה את טובת הצעירים ומי שמתנגד לכך לא רוצה‬
‫קליטת צעירים ביד מרדכי ורק רוצה להרוויח כלכלית מכך??‬
‫תשובה‪ :‬ממש לא נכון‪ .‬בהכללה סביר ששני הצדדים רוצים את הצעירים שלנו כאן איתנו‪ .‬השאלה היא‬
‫כמובן הדרך והפתרון‪ .‬האם לפתור את הבעיה הנקודתית למספר צעירים מועט צודקת יותר מאשר‬
‫לחפש פתרון כולל גם לבנים שמעבר לפינה בדרכם חזרה הנה?‬
‫אם נפקיע את הדירות‪ ,‬מדוע בעצם לא כל הצעירים שיבואו יוכלו ליהנות מהמחירים המוזלים שנוכל‬
‫להציע להם?‬
‫תשובה‪ :‬מכיוון שתהליך כזה יוכל להתבצע רק עד יום רישום הדירות על שם החברים בפועל ואולי אפילו‬
‫לפני‪ .‬הדירות יילקחו רק ממשפחות שהוריהם נפטרו בין היום הקובע ליום הרישום היום בפועל‪ ,‬וכבר לא‬
‫משויכת להם דירה‪ .‬זה מספר קטן מאד‪ .‬אחר השיוך בפועל כבר לא ניתן יהיה לעשות זאת כי הדירות‬
‫כבר תהינה שייכות לחברים באופן מעשי‪.‬‬
‫אז למה כרמיה? האם שם רוצים לקלוט יותר מאשר כאן?‬
‫תשובה‪ :‬ממש לא‪ ,‬בכרמיה אין נפטרים לפני היום הקובע (שני בני הזוג‪ ,‬כך שהדירה הוחזרה לקיבוץ)‬
‫ואין עדיין נפטרים שאחרי היום הקובע (שני בני הזוג)‪ .‬רוב הוותיקים שהיום הם בני ‪ +83‬עזבו כבר מזמן‪,‬‬
‫לקחו את פיצויי העזיבה והשאירו דירות שלא מסומנות ולא אמורות להיות משויכות לאף חבר ולכן קל‬
‫למוכרן לנקלטים בלי לפגוע בזכויות של אף חבר‪( .‬העובדות בדוקות)‪.‬‬
‫איך ירגישו אותם צעירים שיקבלו את אותן דירות מופקעות?‬
‫ההורים כמו הורים רוצים לעזור‪ .‬ושוב חוזרים לדרך ולפתרון‪ .‬כמו שאני מכירה את הבנים עליהם מדובר‪,‬‬
‫קשה לי להאמין שישמחו לקבל דירה שנלקחה בכפיה מבן אחר רק בגלל שהוא צעיר מהם בכמה שנים‬
‫ועדיין לא הקים משפחה‪ .‬מה גם שלא בצדק הם מצטיירים כמסכנים התלויים בחסדי אחרים‪.‬‬
‫מה אומר החוק בעניין?‬
‫ממה שהבנתי‪ ,‬עורך הדין המלווה טוען שאין דרך חוקית לכפות פדיון על היורשים במחיר נמוך כל כך‪.‬‬
‫אם רוצים לבצע הפקעת הזכות בכפיה‪ ,‬הפיצוי צריך להיות גבוה בהרבה ואז לצעירים יהיה קשה לעמוד‬
‫בסכומים אלה‪ .‬כפיה כזאת תתקע את התהליך בשנים ארוכות של סחבת משפטית‪.‬‬
‫אז מה ניתן לעשות?‬
‫לדעתי (הרעיונות לא שלי) אפשר‪:‬‬
‫א‪ .‬הדברות‪ ...‬קודם כל להרגיע!!! להדבר ולשכנע אנשים לפדות את הדירות מרצון‪ .‬לדעתי כל ניפוח‬
‫הנושא רק מעצים את העניין ויקשה על הדברות‪ .‬כי אם נלחמים על כך כל כך אז כנראה מדובר‬
‫בכסף גדול‪ ...‬ויש מה להפסיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחשוב בכיוון אחר‪ .‬לדוגמא‪ :‬הקמת קרן הלוואות להתחלות בניה‪ ,‬שאם הבנתי נכון הסכום‬
‫ההתחלתי זו הבעיה העיקרית‪ .‬לדוגמא כל חבר שתשויך לו דירה ישים סכום כסף‪ .‬לא נכנס לצדדים‬
‫טכניים ריבית וכ"ו ‪ .‬תודה לאל הצעירים שלנו חרוצים ומתפרנסים לאט לאט ובתנאים טובים הם‬
‫יחזירו את החוב‪ ,‬והקופה תעמוד לרשות הבא בתור‪ .‬אני בהחלט רואה מצב שגם בני קבוץ שעזבו‬
‫והתבססו יהיו מוכנים להשתתף בקרן זו‪ .‬ואולי גם גורמים חיצוניים שירתמו לסייע (עוטף עזה או‬
‫משהו‪ .)...‬הצבת קריטריונים‪ :‬האם זה רק לבנים שבונים כאן? ואולי להרחיב גם לבנים שבונים‬
‫בחוץ? זה כבר שלב ב'‪( .‬בואו לא נשכח שגם היום משלמים הבנים שפה סכום מכובד כשכר דירה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם נצא מנקודת הנחה שהדירות המוצעות לצעירים אלו יעלו להם בסביבות ארבע מאות אלף שקל‬
‫ודירות אלו ברובן הגדול זקוקות לשיפוץ מסיבי‪ .‬כמי שחלק מחברי שיפצו דירות‪ ,‬ידוע לי שהשיפוץ לא‬
‫יגמר בפחות מחצי מליון שקל‪ .‬מאחר ואני שיפצתי ללא שום הגדלה שיפוץ צנוע‪ ,‬עם רואה חשבון‬
‫פרטי שישב לי על הווריד‪ ,‬וראיתי את הסכומים‪ .‬כך שזה יגיע לסביבות ‪ 1..‬אלף שח לדירה)‪ .‬בימים‬
‫אלו מתחילים את שלב ב' של הבניה החדשה‪ .‬האם לא נכון והוגן יותר לתת להם להשתלב בשכונה‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫החדשה‪ ,‬לבנות בניה המתאימה כלכלית לאותם בנים עם אפשרות הגדלה בעתיד? הם יקבלו דירות‬
‫חדשות כמו שצריך‪ ,‬ולא ירגישו שהם יושבים ב"חטא" על דירות של אחרים‪ .‬ובעצם כמעט באותו‬
‫מחיר‪.‬‬
‫אז כמה באמת שוות הדירות האלה?‬
‫יש הרבה דרכים להציג את מחיר הדירות‪ .‬כרגע מדובר שתמורת הפקעת הדירה תקבל כל משפחה ‪93.‬‬
‫אלף שקל‪ .‬כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם (ותמים מי שחושב אחרת) המשפחות גם הן לא ממתינות‬
‫ובידיהן שווי הערכה של בערך ‪ 8..‬אלף ‪ .₪‬אך השווי האמיתי והחשוב הוא להשאיר את הדירה כפי‬
‫שנקבע בהחלטה על היום הקובע לבני המשפחות שלהן היא שייכת ולאפשר לבניהן לגור בהן‪.‬‬
‫איפה את בכל הספור? האם את אובייקטיבית?‬
‫אז ככה‪ ...‬הן אני והן שמעון בני קבוץ‪ .‬אמי שתחייה נושקת את גיל ‪( 4..‬היכונו בע"ה לחגיגות‪ )...‬הוריו‬
‫של שמעון נפטרו לפני ה"יום הקובע"‪.‬‬
‫בנינו רואים את עצמם חוזרים לקבוץ לאחר הקמת משפחה‪ .‬הירושה שלנו קבורה כאן באדמות יד‬
‫מרדכי‪ .‬הורינו עבדו והשקיעו את כל חייהם כאן במקום הזה‪ 11.( .‬שנות עבודה אם ננסה להיות יותר‬
‫ספציפיים‪ )...‬לצערי אין לנו ירושה אחרת‪ ,‬לא בתל אביב לא ברמת גן ואפילו לא ברחובות‪ .‬כשמדברים‬
‫היום על קליטה יש לי המון אמפטיה לבנים הצעירים‪ .‬הן על הבנים שכבר נמצאים כאן וגם על אלו‬
‫שבדרך‪ .‬ולכן חייבים לייצר פתרון מתמשך ולא נקודתי‪ .‬נתתי כאן ‪ 1-9‬דוגמאות שאפשר לייצר פתרון לא‬
‫כוחני‪ ,‬לא מתלהם אלא הוגן וגם מכבד יותר את הצעירים שרוצים לבנות פה את ביתם‪( .‬כשווים ולא‬
‫כמסכנים)‪.‬‬
‫אני מאד מקווה שאנשים לא יגררו לפתרון כוחני‪ .‬פרט לפירור המרקם החברתי העדין יתקעו את מהלך‬
‫השיוך לשנים ארוכות‪ .‬נראה לי שלפחות אדם אחד נמצא במצב של "תמות נפשי עם פלישתים"‪.‬‬
‫בואו לא נגרר אחריו ונייצר פתרונות ‪( win win‬פתרונות שכל הצדדים מרוצים מהם) כי יש כאלה‪.‬‬
‫תודה שהיה לכם סבלנות לקרוא עד הסוף‪,‬‬
‫והעיקר בואו נחפש את הפתרון הצודק‪ ,‬אבל בחייאת חברים‪,‬‬
‫בואו נעשה את זה בחוכמה‪...‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫שיחה אישית עם ארבעים אנשים‬
‫תשאלו אותי מה עשיתי החודש?‬
‫נו אל תתביישו‪.‬‬
‫טוב אני אספר לכם‪.‬‬
‫החודש יצאתי לאזרחות‪.‬‬
‫אפשר לומר שזו אי הוודאות הכי כיפית שהייתה לי אי‪-‬פעם‪.‬‬
‫בתום שלוש שנות שירות בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל‬
‫החלטתי לשאת דברי פרידה מהחברים שצברתי במהלך השירות‪.‬‬
‫הסרטון מתמקד בחוויית השירות הצבאי מנקודת המבט‬
‫של תומך הלחימה הפשוט‪.‬‬
‫מקווה שתוכלו להסתדר עם צילום של סמארטפון‪.‬‬
‫הנה הקישור ליוטיוב‬
‫צפייה מהנה!‬
‫(תמונה מתוך ההרצאה)‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫חדשות מענף התיירות‬
‫לאחר קיץ קשה מאד עם אפס פעילות בענף בעקבות שיא הפעילות מעבר לגבול‪ ...‬החלה התאוששות‬
‫בתקופת החגים עם המשפחות שבאו בהמוניהם לפסטיבל הדבש‪ .‬ומיד אחר כך אירועים רבים‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬
‫‪ 1...‬גמלאי בנק לאומי שמבקרים אותנו ב‪ 3-‬מחזורים מדיי יום ג' כבר שבוע שלישי‪ ,‬ואירוע המרוץ‬
‫למיליון של בנק ירושלים שהתקיים לפני שבוע בכל רחבי הקיבוץ והיה הצלחה כבירה‪ .‬ובהזדמנות זו‬
‫תודה לכלל הציבור ששיתף פעולה‪.‬‬
‫במוזיאון הגענו להסדר עם משרד החינוך על תוספת שעות תקן במסגרתן יגיעו תלמידי בתי הספר‬
‫מהאזור ללא תשלום ויתוקצבו עי' שעות תקן ממשרד החינוך‪.‬‬
‫שלב נוסף בהקמת התצוגות החדשות‪ ,‬בית תנועות הנוער‪ ,‬אושר עי' מספר גופים שתומכים במוזיאון‬
‫(ועידת התביעות‪ ,‬מנהל התרבות‪ ,‬יק''א והקרן לעזבונות)‪ ,‬ואנחנו נכנסים לתהליך הקמת התצוגה‪.‬‬
‫תערוכה נוספת שמוקמת בניצוחה של ורד בר‪-‬סמך תעסוק במחנה סוביבור‪ .‬במרכז התערוכה יעמוד‬
‫הדגם שנבנה לפני שנים עי' אורי ירושלמי בהנחייתו של שמואל מנה‪.‬‬
‫הדגם נבדק עי' הארכיאולוג יורם חיימי‪ ,‬תושב מפלסים שחופר במחנה‪ ,‬והתערוכה תיצור עניין נוסף‬
‫סביבו נוכל להזמין את חיימי להרצאות‪.‬‬
‫חתמנו על הסכם חדש עם משרד הכלכלה שמממן הגעת בתי ספר מקצועיים ליום עיון במוזיאון‪ .‬הגיעו‬
‫עד כה במסגרת ההסכם ביה''ס מפלמחים וביה''ס מרהט‪.‬‬
‫השבוע בקרו אותנו הבורד של ועידת התביעות בישראל‪ .‬זהו למעשה הפורום שמחליט לאן ילכו‬
‫ההקצבות של הועידה‪ .‬אנחנו נבחרנו בתור מקום מייצג לתרומת ועידת התביעות לחינוך‪ .‬החברים‬
‫(חלקם ניצולי שואה בני למעלה מ‪ )1.-‬ביקרו במוזיאון‪ ,‬ובמרכז הכנסים צפו בסדנאות של תלמידים‪.‬‬
‫ביקרו גם בבית הסיעודי בית‪-‬האורן שגם הוא נהנה מתרומתם – הביקור היה מאד מאד מוצלח ‪.‬‬
‫מסוף שבוע הבא ולמשך שבעה שבועות ייכלל המוזיאון במבצע של משרד התיירות "חורף חם בנגב"‪,‬‬
‫במהלכו יהיה המוזיאון פתוח חינם לקהל בשישי ובשבת והכניסה תמומן עי' משרד התיירות‪.‬‬
‫אתר שחזור הקרב נכנס סוף סוף למהלך רציני של שיפוץ‪ .‬השלב הראשון אמור להסתיים עוד כחודשיים‬
‫שלושה‪ .‬אנחנו במקביל ממשיכים לפעול בשיתוף המועצה לשימור אתרים להשגת הסכום החסר לשלב‬
‫ב' בשיפוץ‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אנו רוצים להזכיר שחבריי הקיבוץ ואורחיהם מוזמנים להשתתף בפעילויות השונות בשעות‬
‫הפתיחה הרגילות לקהל הרח ב על בסיס מקום פנוי‪ .‬בחנוכה הקרוב נוסיף לפעילות גם סדנת ייצור שמן‬
‫זית‪.‬‬
‫הכניסה לחברי יד מרדכי ואורחיהם (עד ‪ 3‬אורחים) ללא חיוב‪ .‬שעות הפתיחה מפורסמות באתר שלנו‪.‬‬
‫נשמח לראותכם‪,‬‬
‫צוות התיירות‬
‫תיירות יד מרדכי ‪ -‬מרכז הזמנות‪ .‬טלפון ‪ ,9558776 – 80‬פקס‪80 - 9584075 :‬‬
‫‪bhoney@y-m.co.il‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫בעקבות הודעתה של מישל דגני על רצונה לסיים את תפקידה כרכזת החינוך הבלתי פורמלי ביד מרדכי‪,‬‬
‫הוקם צוות בחירה שכלל את דרור קפלון‪ ,‬אלון דגן ‪,‬משה הררי‪ ,‬נסיה לבנה‪ ,‬רחל אשחר וחגית דרור‪.‬‬
‫פורסם מכרז פנימי וחיצוני‪.‬‬
‫רואיינו ‪ 9‬מועמדים ופז רייזל ניבחר לתפקיד‪.‬‬
‫פז יחל עבודתו בתחילת ינואר ‪ .1.43‬ויתחיל בחפיפה עם מישל כבר בימים הקרובים‪.‬‬
‫אנו מאחלים לפז הצלחה במילוי התפקיד החשוב והמורכב הזה שנימצא בתוך ערכי הליבה של קהילת יד‬
‫מרדכי‪ ,‬ומבקשים להודות למישל על שנים של עשייה למען מערכת החינוך של יד מרדכי‪.‬‬
‫אלון דגן‪ ,‬מש"א‬
‫ביום בשבת ‪ 11‬בנובמבר התקיימו משחקי שחמט אינטרנטי בין ארבעה בני יד‪-‬מרדכי לבין ילדים יהודיים‬
‫מארה"ב‪ .‬ילדינו‪ :‬צור הררי‪ ,‬גורן ויטקינד‪ ,‬רימון דבורה ועפרי שניידר‪ ,‬בנוסף למשחק עצמו‪ ,‬יצרו קשר‬
‫ויזואלי ומילולי‪ ,‬בעזרת הוריהם‪ ,‬דרך הסקייפ עם אותם הילדים בארה"ב‪ .‬ילדים אלה לומדים בבי"ס יהודי‬
‫בניו‪ -‬ג'רסי ולומדים שחמט עם ישראלי שחיפש קשר עם ישראל‪ .‬למרות תקלות טכניות‪ ,‬המשחקים‬
‫התקיימו וכמו‪-‬כן גם הקשר האישי‪.‬‬
‫משה סוקר‬
‫"צוות סימון מגרשים ממשיך לבחון את חלוקת המגרשים‪ ,‬תחת הגישה של שאיפה לשוויון מרבי הניתן‬
‫בין המגרשים‪ ,‬הגדלת המגרשים הניתנים לכך עד ‪ 13.‬ממ"ר והימנעות מהוצאות כספיות‪ .‬אנו ממשיכים‬
‫לשבת עם כל משפחה המעוניינת בכך סביב סימון מגרשה‪ ,‬למרות שחלוקת המגרשים עדיין בתהליך‬
‫היווצרות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גבולות המגרש יקבעו סופית לפי כרטיס‪-‬מגרש שייחתם עם כל חבר‪-‬קיבוץ‪".‬‬
‫משה סוקר – רכז הצוות‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫יום רביעי ‪ 3‬דצמבר ‪4102‬‬
‫קול קורא ‪ -‬קרן לעידוד השרות בקבע ע"ש רא"ל דן שומרון ז"ל‬
‫התנועה הקיבוצית פונה לקצינים ונגדים בשרות הצבאי או בכוחות הביטחון להגיש את‬
‫בקשותיהם לקבלת מענק מהקרן לעידוד השרות בקבע‪.‬‬
‫הקרן הוקמה כדי לעודד את חברי הקיבוצים‪ ,‬בני ובנות הקיבוצים לשרות קבע ממושך בצבא‬
‫ובכוחות הביטחון‪ ,‬להביא לידי ביטוי את הערכת התנועה הקיבוצית לנציגיה העושים שרות‬
‫למען המדינה‪ ,‬לחזק את הקשר של התנועה הקיבוצית עם שליחיה בצבא ובכוחות הביטחון‬
‫ולחזק את משקלה ותרומתה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית בכלל ובכוחות‬
‫הביטחון בפרט‪.‬‬
‫הקרן תעניק מדי שנה‪ ,‬על פי החלטות הקרן‪ ,‬סכום חד פעמי‪ ,‬למבקשים שימצאו מתאימים‬
‫ביותר לשנה זאת‪ .‬הסכום יינתן כסיוע ללימודים‪ ,‬דיור‪ ,‬ניידות וכדומה‪.‬‬
‫תנאי סף לקבלת המענק‪:‬‬
‫‪ .1‬הפונה הינו חבר קיבוץ או בן קיבוץ במסלול קבלה לחברות‪.‬‬
‫‪ .2‬הפונה משרת שרות קבע "מובהק"‪ ,‬החל מתפקיד מ"פ או מקביל לו בארגונים אחרים‪,‬‬
‫כולל נגדים ומשרתים אחרים בכוחות הביטחון (שב"כ‪ ,‬מוסד‪ ,‬שב"ס‪ ,‬מג"ב)‪.‬‬
‫‪ .3‬לפונה ‪-‬מסלול שרות עתידי בקבע של שנתיים לפחות‪ ,‬תינתן עדיפות לשרות ממושך‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬הפונה מאשר את נכונותו לסייע בפעילות חינוכית תנועתית שמטרתה עידוד הגיוס‬
‫והשרות המשמעותי בצה"ל ובכוחות הביטחון האחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬תנאים נוספים שיקבעו ע"י הנהלת הקרן‪.‬‬
‫להגשת בקשות ניתן לפנות למחלקת ביטחון בתנועה הקיבוצית‪:‬‬
‫במייל ‪bitahon@tkz.co.il -‬‬
‫בפקס ‪13-0745491 -‬‬
‫בברכה‬
‫יואב מרגלית ‪ -‬רכז מחלקת ביטחון הקיבוצית‬
‫‪------------------ ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫לאונרדו דה וינצ'י ‪ 49‬תל אביב מיקוד‪ | 141.. :‬משרד – ‪ | .9-1113914‬פקס – ‪ | .9-111318.‬דוא"ל – ‪bitahon@tkz.co.il‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫לזכרם של הנפטרים בחודש דצמבר‬
‫פנינה אוטיקר‬
‫נולדה בפולין ‪ , 29.7.1914‬נפטרה ב ‪6.12.2004‬‬
‫עלתה ארצה ב ‪. 1939‬‬
‫נישאה לגרישה והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫ילדיה‪ :‬שלום ודבורה‪.‬‬
‫נכדיה‪ :‬סיון‪ ,‬אסנת‪ ,‬אסא‪ ,‬עמוס‪ ,‬טל‪ ,‬דפנה‪.‬‬
‫גרישה אוטיקר‬
‫נולד בפולין ב ‪ ,13.1.1913‬נפטר ב ‪4.12.2005‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪.1939‬‬
‫היה נשוי לפנינה והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫נולדו להם שני ילדים‪ :‬שלום ודבורה‪.‬‬
‫נכדיו‪ :‬סיון‪ ,‬אסנת‪ ,‬אסא‪ ,‬ועמוס‪ ,‬טל‪ ,‬דפנה‪.‬‬
‫משה וולקוביץ‬
‫נולד בפולין ב ‪ ,21.7.1911‬נפטר ב ‪6.12.1973‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪.1939‬‬
‫היה נשוי לטונקה‪ .‬היו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫נולדו להם שלושה בנים‪ :‬ישי‪ ,‬עמי‪ ,‬אלישע‪.‬‬
‫נכדיו‪ :‬ליאור‪ ,‬רוני‪ ,‬עומר‪ ,‬שרית‪ ,‬איתי‪ ,‬דן‪ ,‬דוד‪ ,‬תמר‪ ,‬יונתן‪.‬‬
‫לוטקה וינר‬
‫נולדה בפולין ב ‪ ,12.8.1914‬נפטרה ב ‪13.12.1973‬‬
‫עלתה לארץ ב ‪. 1938‬‬
‫נישאה לשבתאי והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫נולדו להם שני ילדים‪ :‬אבי ויהודית ‪.‬‬
‫נכדים‪ :‬גלית‪ ,‬אריאל‪ ,‬רועי‪ ,‬טל‪.‬‬
‫מאיר זילברשטיין‬
‫נולד בפולין ב ‪ ,14.2.1914‬נפטר ב ‪4.12.1991‬‬
‫עלה ארצה ב ‪.1947‬‬
‫היה נשוי לפרנקה ונולד להם בן – יוסי‪.‬‬
‫נכדים‪ :‬רועי‪ ,‬מילי‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬
‫יצחק רייס‬
‫נולד בפולין ב ‪ ,19.1.18‬נפטר ב ‪4.12.2000‬‬
‫עלה לארץ ב ‪.1936‬‬
‫היה נשוי לרות והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫ילדיו‪ :‬אהוד‪ ,‬חיותה‪ ,‬בלהה ומאיר‪.‬‬
‫נכדיו‪ :‬רננה‪ ,‬חמוטל‪ ,‬עטר‪ ,‬רותי‪ ,‬דניאל‪ ,‬גדעון‪ ,‬מאיה‪.‬‬
‫צ'פו פסי‬
‫נולד בבולגריה ב ‪ .17.1.1923‬נפטר ב ‪11.12.1992‬‬
‫עלה לארץ ב ‪.1949‬‬
‫היה נשוי לחביבה ולהם ‪ 3‬ילדים‪ :‬רעיה‪ ,‬טולי ודרורי‪.‬‬
‫נכדיו‪ :‬תום‪ ,‬גלי‪ ,‬מאי‪ ,‬יהל‪ ,‬אימרי‪.‬‬
‫נושקה מורדיש‬
‫נולדה ברומניה ב ‪ 31.10.1915‬נפטרה ב ‪1.12.2009‬‬
‫עלתה לארץ בשנת ‪.1939‬‬
‫נישאה לאברהם והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫נולדו להם ‪ 4‬בנים‪ :‬איתן‪ ,‬אריה‪ ,‬יעקב ואבינועם ז"ל‪.‬‬
‫נכדיה‪ :‬רותם‪ ,‬חגית‪ ,‬נעם‪ ,‬גונן‪ ,‬עינת ‪ ,‬דורון‪ ,‬קרן ובר‪.‬‬
‫דנה דביר‬
‫נולדה ביד מרדכי ‪ .27.10.1977‬נפטרה ב ‪.6.12.2004‬‬
‫הייתה בתם של אברי ורחל‪.‬‬
‫דנה השאירה שני אחים‪ :‬דרור ועידו‪.‬‬
‫שלמה שטקל‬
‫נולד בפולין ב ‪ ,15.5.14‬נפטר ב ‪ 12.12.1938‬במצפה הים‪.‬‬
‫עלה ארצה ב ‪ .1936‬היה בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬
‫משתתפים בצערם של‬
‫נילי‪ ,‬אודי‪ ,‬כרמל‪ ,‬פזית ומשפחותיהם‬
‫על מותו של חברנו אברהם כוכבי‬
‫יהי זכרו ברוך‬
‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬