צפו במגזין שלנו! - אברבנאל

‫בר עלון‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫גיליון מספר ‪ | 1‬ספטמבר תשע"ו ‪2015‬‬
‫צילום שער‪ :‬ורד הדר‬
‫מדורים‬
‫מאמרים ומחקרים‬
‫עמ’ ‪4-12‬‬
‫עושים מעשה‬
‫עמ’ ‪13-21‬‬
‫ההון האנושי‬
‫עמ’ ‪22-27‬‬
‫אברבנאל‬
‫מרכז לבריאות הנפש‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫פתח דבר‪ :‬ברכת מנהל המרכז‬
‫לצוות המרכז היקר‪,‬‬
‫אני שמח לחזור לבית החולים בו התחלתי את התמחותי בפסיכיאטריה‪ ,‬המשכתי‬
‫כמומחה וניהלתי מחלקה פתוחה‪.‬‬
‫כמנהל בית החולים‪ ,‬אני רואה את טווח העשייה הרחב של בית החולים‪,‬‬
‫החל מהגיל הצעיר ועד לגיל המבוגר‪ ,‬מהטיפול המרפאתי‪ ,‬דרך טיפולי היום‬
‫ועד לאשפוז הממושך‪.‬‬
‫בית החולים ערוך לתת את מגוון הטיפולים האפשרי‪ ,‬אך גם אתגרים רבים‬
‫לפנינו‪ :‬הרפורמה בבריאות הנפש‪ ,‬העידן התחרותי בו‬
‫אנו נמצאים והצורך לתת מענה מלא לכל מטופל‪.‬‬
‫רבות נעשה בבית החולים‪ :‬שיפוץ מחלקות ממושכות‪ ,‬שיפוץ במיון‪ ,‬ב‪ ECT-‬ובמגורים הטיפוליים‪,‬‬
‫אך הרוב עוד לפנינו‪.‬‬
‫אנו נמצאים בתקופה לא קלה‪ ,‬בה קיימות דרישות כלכליות מחד‪ ,‬דרישות קליניות מאידך‪ ,‬יחד עם צורך‬
‫לשיפור מערכות כדי לעמוד בפני האתגרים המצפים לנו‪.‬‬
‫חוסנו של בית החולים מורכב מההון האנושי אותו נשתדל לטפח‪ ,‬מגאוות היחידה ומהמשימה העיקרית שלפנינו‪:‬‬
‫טיפול במצוקות הנפשיות של המטופלים‪.‬‬
‫עיתון זה יחזק את הקשר והתקשורת ביננו ואני מאחל לנו שיהיו בו הודעות משמחות‪ ,‬איחולים ויהיה צר המקום‬
‫מלהכיל את מירב הפעילויות והעשייה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ’ יובל מלמד‬
‫מנהל המרכז‬
‫שנה טובה ומבורכת‬
‫‪2‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫חברי המערכת‬
‫חדש במרכז‬
‫במסגרת “שולחנות עגולים” הוקמה ועדה בשם‬
‫“מיתוג וקשרי קהילה”‪.‬‬
‫כחלק מפעילות הועדה הוחלט על שינוי לוגו‬
‫המרכז‪.‬‬
‫גובשה תפיסה טיפולית – שרותית שהועברה‬
‫למספר מעצבים‪.‬‬
‫העיצובים הועברו לידיעת כלל העובדים ונערך‬
‫“משאל” שבעקבותיו צומצמו האפשרויות‪.‬‬
‫בסוף התהליך נבחר הלוגו‪.‬‬
‫הרציונל העומד מאחורי הלוגו‪:‬‬
‫הוליסטיות וגמישות‬
‫איזון‬
‫תמיכה ואכפתיות (לב)‬
‫קשר‬
‫רצף טיפול (המעבר ההדרגתי בין הצבעים)‬
‫בעתיד תישקל האפשרות לשינוי שם המרכז‪.‬‬
‫ברצוננו להודות לעמית המאירי ממשרד‬
‫“שלושת הדובים”‬
‫שעיצב את הלוגו בהתנדבות‪.‬‬
‫עורכות‪:‬‬
‫עינב בן חור‬
‫סיגלית אלוני‬
‫אברבנאל‬
‫מרכז לבריאות הנפש‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫בתאל קיגל‬
‫קרן ניסן‪-‬אילסר‬
‫נתי ארדון‬
‫טל סבוראי‬
‫ד”ר בר און‬
‫צלם העיתון‪:‬‬
‫אלי אהרונוב‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫ורד הדר‬
‫דפוס‪:‬‬
‫איתם סחר בע”מ‬
‫המרכז סונף אקדמית‬
‫לאוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫המעשה הטיפולי‬
‫מאת ד”ר ירון גילת‪ ,‬פסיכיאטר‬
‫סגן מנהל מרפאות מבוגרים*‬
‫מבוסס על מאמרי מכתב העת ‘שיחות’‪ .‬המאמר‬
‫היה פרי של עבודה משותפת וחיבור אישי ממושך‪,‬‬
‫הוא מדבר על טיפול באשה שאובחנה עם‬
‫סכיזופרניה‪ ,‬ומתאר היבטים שונים של הטיפול‪,‬‬
‫הן את ההיבט האישי והחווייתי שלי כמטפל‪ ,‬והן‬
‫את ההיבטים המקצועיים והתיאורטיים‪.‬‬
‫המקרה הזה הוצג קודם לכן בכנס שנערך‬
‫לכבוד יציאת תרגום לעברית של ספר מאת‬
‫מייקל אייגן שנקרא “העצמי הרגיש”‪.‬‬
‫מייקל אייגן הוא פסיכואנליטיקאי יהודי אמריקאי שחי בניו יורק‪ ,‬מחברם של ‪ 23‬ספרים ועוד מאמרים רבים‪,‬‬
‫ששואב חומרים לכתיבה שלו מפסיכואנליטיקאים כמו ביון‪ ,‬וויניקוט ולאקאן‪ ,‬אבל גם מטקסטים אחרים‪,‬‬
‫ספרותיים‪ ,‬תורניים וקבליים‪.‬‬
‫חשבתי לעצמי שלהציג את כל המאמר הזה כאן‪ ,‬על כל המורכבות שלו‪ ,‬יכול להיות גם מסובך מאד וגם ארוך‬
‫מאד ולכן החלטתי לכתוב דברים ברוח המאמר הזה וברוח הטיפול שבו עוסק המאמר כמו גם ברוח הטקס‬
‫הזה שבו אנחנו נוכחים‪ .‬חשבתי לדבר קצת על האמונה שלי כמטפל‪ ,‬לשתף אתכם במעט מן המחשבות שעלו‬
‫אצלי במהלך הטיפול הזה‪ ,‬במהלך וכתיבת המאמר ואולי גם לנסות להיות כמה שיותר ‘מייקל אייגני’‪ ,‬למרות‬
‫שהמקור‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬בלתי ניתן לחיקוי‪.‬‬
‫ויניקוט כתב ש”בריאות הנפש‪ ,‬על אף היותה שלוחה של העבודה השגרתית בתחום בריאות הציבור‪ ,‬משפיעה‬
‫השפעה נרחבת שכן היא משנה את סוג האנשים המרכיבים את העולם” (‪.)1‬‬
‫אנחנו מדברים על יחסי אנוש‪ .‬אנחנו מדברים על כך שהאדם אינו מנותק מהעולם‪ .‬הוא חלק של העולם‪.‬‬
‫מה שמתקיים בעולם משפיע עליו‪ ,‬על נפשו‪ ,‬על קיומו ועל חייו‪ .‬אבל‪ ,‬גם ההיפך נכון‪ ,‬ומה שמתקיים במעמקי‬
‫נפשו של אדם הרי זה משפיע גם על מה שקורה בחוץ‪ ,‬ומערכת יחסים הדדית ודו‪-‬כיוונית זו מתקיימת בין האדם‬
‫לבין העולם‪ .‬והעולם משתנה‪ .‬אנחנו רואים את זה סביבנו‪ ,‬השינויים אופפים אותנו מכל עבר‪ ,‬והם מתקיימים‬
‫במישור האישי‪ ,‬במישור המקומי ובמישור הארצי והעולמי‪ .‬השינויים נוגעים לקליניקה שלנו והקליניקה שלנו‬
‫נוגעת לנו‪ ,‬היא משנה אותנו ואנחנו משנים אותה‪.‬‬
‫שינויים הם תוצאה של כוחות שפועלים את פעולתם בכיוונים שונים‪ .‬ישנם כוחות הורסים וישנם כוחות בונים‪.‬‬
‫בעולם ובתוכנו‪ .‬בתוכנו‪ ,‬ובתוך נפשותיהם של המטופלים שלנו‪.‬‬
‫כמטפלים אנחנו נתקלים בכוחות האלה‪ .‬אנחנו נפגשים בכוחות של רגישות ושל פגיעות‪ ,‬בכוחות של אהבה‪,‬‬
‫של מיניות ושל תשוקה‪ ,‬בכוחות של תחושות מוות נפשי ובכוחות של צמיחה‪ .‬אנחנו נתקלים בכוחות של‬
‫כלכלת שוק‪ ,‬של פוליטיקה ושל מדע‪ ,‬בכוחות של מסורת‪ ,‬של קנאה‪ ,‬של אמונה ושל תוקפנות‪ .‬חלק מהכוחות‬
‫תומכים בנו‪ ,‬חלקם מחבלים בנו‪ .‬מוטל עלינו לשרוד אותם‪ ,‬להלך ביניהם‪ ,‬לעיתים לצמוח‪ ,‬לעיתים להיפגע‪,‬‬
‫להיות רגישים ולהמשיך ולהחזיק באמונה שכל טיפול נפשי וכל מטפל חייבים להחזיק בה‪.‬‬
‫המעשה של הטיפול הנפשי הוא מעשה של אמונה‪ .‬ללא אמונה‪ ,‬לא יהיה מעשה טיפולי‪ ,‬מכיוון שהמעשה‬
‫הטיפולי ‪ -‬אין בו שום הבטחה מראש‪ ,‬שום וודאות‪ .‬לפי דעתי זה מקצוע קשה מנשוא‪ .‬לפעמים על סף הבלתי‬
‫נסבל או הבלתי אפשרי‪ .‬המעשה הטיפולי מחייב אותנו להביט לתוך הלא מובן‪ .‬לתוך פסיכוזה‪ ,‬לתוך דיכאון‪,‬‬
‫לתוך אובדנות‪ .‬להביט ולפעמים לראות שם ריק‪ ,‬ואקום רגשי‪ ,‬לפעמים לראות שם תוהו ובוהו ולפעמים לראות‬
‫שם את עצמנו‪ .‬המעשה הטיפולי מחייב לנטוש את כל מה שמוכר‪ ,‬להלך על קרקע לא יציבה ולתור אחר‬
‫ארצות לא ממופות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫זה מפחיד‪.‬‬
‫ואי וודאות ופחד גוררים הגנות‪ .‬אי וודאות ופחד הם המצע שעליו נבנות חומות ובתוכן ההתבצרות בתוך מה‬
‫שנחשב לידוע ולמוכר‪.‬‬
‫בתוך החומות‪ ,‬הסכנה היא שהאדם יהפוך ליצור חד‪-‬ממדי‪ .‬שלכל שאלה תהיה תשובה מוכנה ומעתה כבר לא‬
‫ישאל שאלות‪.‬‬
‫הקנאות היא מחלה מקצועית של כל אמונה וכל אידאולוגיה‪ .‬פעם זה קידוש מנהיג‪ ,‬פעם טקסט ופעם סיסמא‪.‬‬
‫בתקופה שבה אנחנו חיים‪ ,‬חשוב שגם מעשה הטיפול הנפשי לא ייפול לתוך בור של קנאות‪ .‬הדרך להילחם‬
‫בזה היא להכיר בכך שלכל שאלה יש מגוון תשובות ומגוון דעות המתייחסות אליה‪ .‬אין תשובה אחת‪.‬‬
‫אין דרך אחת לטפל‪ .‬אין דרך אחת לחלום‪.‬‬
‫הטיפול הזה שבו עוסק אותו מאמר שהזכרתי‪ ,‬טיפול ארוך בן כמה שנים שעדיין נמשך‪ ,‬החל באי וודאות גמורה‪.‬‬
‫נפגשתי עם אישה פסיכוטית שזה עתה יצאה מאשפוז במחלקה סגורה‪.‬‬
‫היא סירבה לספר לי משהו על עצמה או על עברה‪ .‬מצד אחד קיבלתי אותה לטיפול‪ ,‬ומצד שני נתקלתי בקושי‬
‫עצום להתחבר אליה‪ ,‬להבין אותה ולדעת מה עלי לעשות על מנת לעזור לה‪.‬‬
‫רק בדיעבד אני יכול לומר לכם עכשיו שהייתי צריך לעזוב את הכול מאחוריי‪ ,‬את כל מה שידעתי ואת כל מה‬
‫שחשבתי שידעתי‪ ,‬ולהתמסר לאי‪-‬הידיעה‪.‬‬
‫אבל במהלך הדרך עלו בי מחשבות‪ .‬שאלתי את עצמי מה אנחנו באמת יודעים כשאנחנו חושבים שאנחנו‬
‫יודעים? כמה אפשר לדעת על המטופלים באמת‪ ,‬על נפשם‪ ,‬על הכאב שלהם? כמה באמת צריך לדעת? אולי‬
‫עדיף להרגיש מאשר לדעת? אנחנו הרי איננו כמרים בתא ווידוי‪ .‬האם לא נכון לכבד את האזורים הסודיים‬
‫והפרטיים של המטופלים שלנו‪ ,‬להשאיר אזורי נפש לא ידועים ובלתי מתקשרים?‬
‫האם מה שנקרא “טיפול מוצלח” מחייב לדעת משהו ואם כן‪ ,‬מה? הפסיכואנליטיקאי הצרפתי‪ ,‬ז’אק לאקאן‪,‬‬
‫לשינָ ה‪ ,‬והוא הפציר בהם להתעורר‪ ,‬לא לדעת‪ ,‬גם‬
‫קרא לתלמידיו לא לדעת‪ .‬הידיעה‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬משּולָ ה ֵ‬
‫כשנראה שיש תשובות – להמשיך תמיד ולחפש עוד‪.‬‬
‫“לעיתים עלינו להודות בכך שלחלק מהמצבים אין פתרון מובן מאליו”‪,‬‬
‫כתב אייגן‪“ .‬קיים פיתוי לאמץ פתרון שלא יכול לעבוד‪ ,‬במקום לא‬
‫לעשות דבר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חשוב להיות מסוגלים לא לעשות שום דבר‪.‬‬
‫אולי ייפתח מסלול אחר‪ ,‬תופיע איזושהי מחשבה מוצלחת‪ .‬לחשיבה‬
‫דרוש זמן‪ .‬חלק מהחשיבה הוא לנסות אפשרויות שונות בדמיון‪ ,‬וזה‬
‫כרוך בעבודה‪ .‬חלק מהחשיבה הוא להרפות מהמחשבה‪ ,‬להיות ריק‪,‬‬
‫לעשות דברים אחרים” (‪.)2‬‬
‫אותה המטופלת שסירבה לתת לי לדעת משהו על הביוגרפיה‬
‫האישית שלה‪ ,‬חייבה אותי להקשיב לשתיקות ולא לעשות דבר‪.‬‬
‫וכשהיא דיברה‪ ,‬היה עלי להקשיב למה שבין המילים‪.‬‬
‫המוזיקה‪ ,‬אמר פעם הכנר אייזיק שטרן‪ ,‬איננה אותם תווים על דף‪.‬‬
‫המוזיקה‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬היא אותם חלקיקי שניות שבין התווים‪.‬‬
‫אני חושב שההקשבה הטיפולית היא כמו ההקשבה למוזיקה‪.‬‬
‫אני חושב שיש ללמד אנשים להכיר את המרחב ההיסטורי וההגותי‬
‫של המקצוע שלהם‪ ,‬וגם של מורשתם‪ ,‬ושל אמונתם‪ ,‬אבל בה במידה‬
‫לאפשר להם להקשיב לריק שבין התווים‪ .‬ללמד אותם להיות אנשים‬
‫מטילי ספק‪ ,‬המוכנים גם לא לדעת על מנת שמתוך אי‪-‬הידיעה יוכלו‬
‫להתחיל לחלום‪.‬‬
‫“המטפל צריך לחלום את המטופל”‪ ,‬כתב מייקל אייגן‪.‬‬
‫“המטופל צריך לעשות את דרכו אל תוך עבודת‪-‬החלום של המטפל‪,‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫ולא זו בלבד שהמטפל צריך להרשות לכך לקרות‪ ,‬אלא שעליו‬
‫לאפשר את זה או לנוע עם זה” (‪.)3‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬בתוך טיפול נפשי‪ ,‬הלכה זו כרוכה גם בהכרה כי כל אדם‬
‫הוא מיוחד‪ ,‬לכל אדם יש מסלול מיוחד‪ ,‬משלו‪ ,‬ועל המטפל לגלות‬
‫אותו יחד עם המטופל‪ ,‬להאיר לו את הדרך עם פנס‪ ,‬לא לכוון אותו‪,‬‬
‫לא להוליך אותו‪.‬‬
‫אדם מגיע לטיפול עם ההיסטוריה שלו‪ ,‬עם המטענים הנפשיים‬
‫שלו‪ ,‬עם הפלונטר המיוחד שנטווה בנפשו שאינו דומה לפלונטר‬
‫של אף אדם אחר‪ .‬מתוך ההכרה שלכל מטופל ומטופל‪ ,‬ובכלל‬
‫לכל אדם ואדם‪ ,‬מוזיקה זעירה וייחודית משלו‪ ,‬נגזרת גם ההבנה‬
‫שהפתרונות המוצעים יהיו שונים‪ ,‬בהכרח‪ ,‬ממטופל למטופל‪.‬‬
‫אם נסכים שאין שתי נפשות זהות זו לזו אזי לא יכולים גם להיות‬
‫שני טיפולי נפש זהים‪“ .‬כל אם או אב שיש להם יותר מילד אחד”‪,‬‬
‫כתב תומס אוגדן‪“ ,‬למדו (תוך שילוב של הלם ושל עונג) שכל‬
‫תינוק חדש נראה כקרוב רחוק של אחיו הגדול(ים)‪ .‬אם ואב חייבים‬
‫להמציא מחדש את האימהות והאבהות שלהם לגבי כל ילד‪,‬‬
‫וחייבים להמשיך ולעשות זאת בכל שלב בחיי הילד והמשפחה‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬המטפל חייב ללמוד מחדש איך להיות מטפל לכל‬
‫מטופל חדש ובכל פגישה חדשה” (‪.)4‬‬
‫הפ ְקיּולִ יָ ִריּות‬
‫טיפול נפשי חייב לקחת בחשבון‪ ,‬לא רק את הפרטיקּולריּות של האדם‪ ,‬את מיּוחדּותֹו‪ ,‬אלא גם את ֶ‬
‫של האדם‪ ,‬את מוזרותו‪ .‬כי נפש האדם‪ ,‬מהרבה בחינות‪ ,‬היא דבר מוזר מאד‪.‬‬
‫“איפה שלא תמצא את עצמך עם המטופל‪ ,‬אתה צריך ללכת לשם‪ ,”...‬אמר אייגן‪“ .‬היינו רוצים שהדברים יוכלו‬
‫להיות אחרת‪ ,‬שהם יוכלו להיות פשוטים יותר‪ ,‬אבל אין לנו הרבה ברירה כשהאור נּוגֶ ה דרך ההרס” (‪.)5‬‬
‫על הטיפול לקחת בחשבון קודם כל את שונותו המוחלטת של אדם מבני‪-‬אדם אחרים‪ ,‬את תימהּוניּותֹו‪ ,‬ואת‬
‫חריגּותֹו‪ .‬והוא מצריך זמן כי “ללמוד להשתמש בנפש זה דבר קשה יותר מללמוד ללכת בילדות” (‪ )3‬ובמידה‬
‫רבה המטופלים שלנו‪ ,‬בעיקר הקשים והחולים שבהם‪ ,‬מעולם לא למדו לחלום‪ ,‬מעולם לא למדו לשחק‬
‫ומעולם לא למדו להשתמש בנפש‪.‬‬
‫לעיתים איננו שונים כל כך מן המטופלים שלנו‪ .‬לעיתים גם אנחנו מטופלים בעצמנו‪ .‬ו”אנו מחפשים‪.‬‬
‫אנו מחפשים מישהו להשליך את עצמנו אל תוכו‪ .‬אנו מחפשים מישהו שייתן לנו להיכנס‪ ,‬יחלום אותנו‪ ,‬יכלול‬
‫אותנו כחלק מעומקיו (‪ ,)...‬מישהו שיחשוב עלינו וירגיש דברים כלפינו”‪.)3( .‬‬
‫לפעמים‪ ,‬ברגעים הנכונים‪ ,‬כשזה קורה כחלק מקשר אנושי‪ ,‬בתוך טיפול נפשי או מחוצה לו‪ ,‬יכול לקרות לנו‬
‫דבר מה נפלא‪.‬‬
‫___________________________________________________________________________________________‬
‫*ניתן כנאום בכנס פרסי ירמולוביץ‪ .‬התבסס על מאמרם של ד”ר ירון גילת וד”ר עפרה אשל אשר התפרסם‬
‫לא מזמן בכתב העת ‘שיחות’‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫דונלד ו‪.‬ויניקוט‪“ .‬התשתית לבריאות נפשית”‪ .1951 ,‬בספר ‘חסך ועבריינות’‪ ,‬הוצאת תולעת ספרים‪.2014 ,‬‬
‫מייקל אייגן‪“ .‬חרדת אסון”‪ .‬בספר ‘תחושת מוות נפשי’‪ ,‬הוצאת תולעת ספרים‪.2010 ,‬‬
‫מייקל אייגן‪ ,‬מתוך המאמר “האובייקט הבלתי‪-‬ניתן לחלימה”‪ .‬בספר ‘קשרים חבולים’‪ ,‬הוצאת כרמל‪.2014 ,‬‬
‫תומס ה‪ .‬אוגדן‪“ .‬אמנות זו של הפסיכואנליזה‪ :‬לחלום חלומות שלא נחלמו וזעקות שנקטעו”‪.2004 ,‬‬
‫בספר ‘על אי היכולת לחלום’‪ ,‬הוצאת עם עובד‪.2011 ,‬‬
‫מייקל אייגן‪“ .‬אף אחד לא יכול להציל אותך מהעבודה שאתה צריך לעשות עם עצמך”‪ :‬ראיון עם מיכה אודנהיימר‪.‬‬
‫‘ארץ אחרת’‪.2005 ,42-36 :26 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫הטמעת השימוש בטיפול דיאלקטי‪-‬התנהגותי‬
‫במחלקה הפתוחה‬
‫מאת‪ :‬קרן ניסן‪-‬אילסר‪ ,‬עו”ס פסיכיאטריה פעילה ב’ פתוחה‬
‫מדי יום חמישי בשעות הצהריים מתאספת במחלקה הפתוחה קבוצה‬
‫מיוחדת של אנשים‪ .‬הם נפגשים עם חיוך‪ ,‬נכנסים לחדר הקבוצות‪,‬‬
‫מתיישבים סביב השולחן ומוציאים כלי כתיבה וקלסרים‪ .‬למביט מן הצד‬
‫זו נראית קבוצה מגובשת של חברים לכיתה הנכנסים לעוד שיעור‪ ,‬כמו‬
‫שניתן לראות בכל מסגרת לימוד‪ .‬קבוצת למידה זו הינה אחד הפירות‬
‫של תהליך ההכשרה המעמיק שעושה צוות המחלקה הפתוחה מזה כ‪3-‬‬
‫שנים‪ :‬הכשרה בטיפול דיאלקטי‪-‬התנהגותי‪.‬‬
‫“קבלתי הרבה‬
‫כלים‪ ,‬עכשיו‬
‫אני יודעת‬
‫שאני לא לבד‬
‫בעולם הזה”‬
‫טיפול דיאלקטי התנהגותי‪ ,‬או בקיצור‪ ,DBT :‬שייך לגל השלישי של הטיפול‬
‫הקוגניטיבי‪-‬התנהגותי (‪ .)CBT‬הוא משלב עבודה עפ”י עקרונות הגישה הקוגניטיבית‪ ,‬הגישה ההתנהגותית‬
‫וקשיבות (‪ .)Mindfulness‬פרופ’ מרשה לינהאן בנתה פרוטוקול טיפולי זה מתוך ההבנה כי הטיפול באנשים‬
‫המתמודדים עם אובדנות הינו טיפול מורכב ולעיתים מתיש עבור המטופל והמטפל וכי יש צורך בפרוטוקול‬
‫טיפולי יעיל יותר‪ .‬בבסיס הגישה נמצאת ההנחה כי קשיים בוויסות רגשי הם תוצאה של שילוב בין פגיעות‬
‫ביולוגית עמה האדם נולד וסביבה שאינה נותנת תוקף למחשבותיו‪ ,‬לרגשותיו ולתחושותיו‪ .‬במהלך השנים‬
‫ובעקבות תוצאות מחקרים הורחב השימוש ב‪ DBT‬לטיפול באנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית‬
‫וכיום הוא משמש לטיפול באנשים המתמודדים עם קושי בוויסות רגשי המאובחנים במגוון של אבחנות‪:‬‬
‫התמכרויות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות אפקטיביות‪ ,‬הפרעות חרדה והפרעות אישיות שונות (‪.)Marra, 2005‬‬
‫טיפול ‪ DBT‬נולד כטיפול אמבולטורי‪ ,‬פאזל המכיל ‪ 4‬מרכיבים המשתלבים זה בזה‪ :‬טיפול פרטני אחת לשבוע‪,‬‬
‫קבוצת לימוד מיומנויות אחת לשבוע‪ ,‬שיחות טלפון להטמעת השימוש במיומנויות החדשות וקבוצת מטפלים‪.‬‬
‫שעת הטיפול הפרטנית מאורגנת עפ”י סדר עדיפויות ייחודי ומתמקדת בהתנהגויות המסכנות את האדם‪,‬‬
‫התנהגויות של המטופל ושל המטפל המפריעות לטיפול והתנהגויות הפוגעות באיכות חייו של המטופל‪ .‬בשעה‬
‫הטיפולית מאתרים התנהגויות אלה‪ ,‬מנתחים את רצף האירועים שהובילו אליהן‪ ,‬בוחנים גורמים שהגדילו את‬
‫פגיעותו הרגשית של האדם ומחזקים את תהליך פתרון הבעיות שלו‪ .‬בשילוב מיומנויות הנלמדות בקבוצת‬
‫המיומנויות השבועית מסייעים לאדם‪ ,‬באווירה מתקפת‪ ,‬להרחיב את סל הפתרונות שלו‪ ,‬כך שיקיף יותר‬
‫פתרונות יעילים למצבי מצוקה‪ .‬קבוצת הלימוד מלמדת מיומנויות של קשיבות‪ ,‬וויסות רגשי‪ ,‬יעילות בינאישית‬
‫והתמודדות עם מצוקה‪ .‬בין המפגשים מצופה מהמטופל ליצור קשר טלפוני עם המטפל האישי בעתות מצוקה‬
‫בהן עולות מחשבות אובדניות או דחף לפגיעה עצמית‪ .‬בשיחות אלה מסייע המטפל בזמן אמת בהטמעת‬
‫השימוש במיומנויות החדשות‪ .‬כיוון שהטיפול מורכב ובעל פוטנציאל לעורר הצפה רגשית אצל המטפל‪ ,‬פרופ’‬
‫לינהאן הכניסה אל הפרוטוקול הטיפולי קבוצת מטפלים‪ ,‬שתפקידה לתת תוקף לחוויותיו של המטפל‪ ,‬לסייע‬
‫לו להתמיד בפרוטוקול הטיפולי ולהפחית את שחיקתו (‪.)Linehan, 1993‬‬
‫בשנים האחרונות החלו מרכזים שונים לבריאות הנפש בעולם להתאים את הפרוטוקול הטיפולי לעבודה‬
‫במחלקות אשפוז‪ .‬הצורך עלה מן השטח‪ ,‬בעקבות התנסויות מרובות עם מטופלים בעלי קשיי וויסות רגשי ושחיקה‬
‫של אנשי צוות המטפלים בהם‪ .‬המודלים שנבנו למחלקות אשפוז שונים זה מזה‪ ,‬אך לרוב כוללים טיפול פרטני‪,‬‬
‫קבוצת לימוד מיומנויות והתערבות אינטנסיבית של הצוות הסיעודי (‪Bloom, Woodward, Susmaras & Pantalone,‬‬
‫‪ .)2012‬מטרת פרוטוקול ‪ DBT‬במחלקת אשפוז היא לצמצם את משך האשפוז ולהפחית חזרה לאשפוז‪ .‬על‬
‫כן הטיפול הפרטני מאתר ובוחן התנהגויות אובדניות‪ ,‬דחפים לפגיעה עצמית והתנהגויות המפריעות לטיפול‬
‫שמובילים לאשפוז‪ .‬קבוצת הלימוד מתמקדת בהתנהגויות פתרון בעיות שיכולות למנוע את החזרה לאשפוז‬
‫והצוות הסיעודי מסייע להטמעת המיומנויות בזמן אמת‪ ,‬בעת הופעתן במחלקה‪ .‬גם כאן‪ ,‬קבוצת המטפלים‬
‫מסייעת למטפלים להתמיד בטיפול ולהפחית שחיקה‪ .‬ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השימוש ב‪DBT‬‬
‫במחלקות אשפוז‪ ,‬בהפחתת התנהגות אובדנית‪ ,‬דכאון‪ ,‬חרדה ומצבים דיסוציאטיביים (‪Swenson, Sanderson,‬‬
‫‪.)Dulit & Linehan, 2001;Bohus, Haff, Stiglmayr, Pohl, BoÈhme & Linehan, 2000‬‬
‫תהליך הלמידה של צוות המחלקה הפתוחה החל בשלהי ‪ ,2012‬ביוזמתה של ד”ר מרנינה שוורץ‪ ,‬מנהלת‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫המחלקה הפתוחה‪ .‬בעזרת תמיכת הנהלת המרכז והדרכה וליווי של ד”ר נחמה פרסלר‪ ,‬ממקימות מכון אופק‬
‫ומ”מייבאות” ה‪ DBT‬לישראל‪ ,‬נלמדו עקרונות הגישה והפרוטוקול הטיפולי‪ .‬לאחר תום הלמידה הפורמלית‬
‫התחיל צוות המחלקה‪ ,‬בסיוע של ד”ר פרסלר‪ ,‬להתנסות בפרוטוקול הטיפולי‪ .‬התהליך לווה בתהליך דיאלקטי‬
‫של מתן תוקף לחששות של אנשי הצוות יחד עם עידודם להשתמש בכלים החדשים‪.‬‬
‫בתהליך איתור צרכים במחלקה התגלה כי הטמעת נקודת המבט של ‪ DBT‬על קשיים בוויסות רגשי אינה‬
‫פשוטה‪ .‬מטופלים המתמודדים עם קשיים אלה פעמים רבות חשים מצוקה עזה‪ ,‬אותה הם מביעים באופן‬
‫סוער המעורר בצוות רגשות של פגיעה‪ ,‬תסכול וחוסר אונים‪ .‬על הצוות מוטל ליצור אווירה דיאלקטית של מתן‬
‫תוקף למטופלים אלה יחד עם עידודם לשינוי‪ ,‬ועל כן יש להתחיל ביצירת אווירה זו בצוות‪ .‬תהליך זה‪ ,‬הנמצא‬
‫כעת בעיצומו‪ ,‬נעשה בעזרת שיתוף פעולה בין הסקטורים השונים במחלקה ובהובלת ד”ר שוורץ ‪ -‬מנהלת‬
‫המחלקה‪ ,‬רבקה עדי‪-‬האחות האחראית‪ ,‬איריס בלו ‪ -‬מטפלת באומנות‪ ,‬לימור כהן ‪ -‬מטפלת בתנועה ובמחול‬
‫המתנדבת במחלקה‪ ,‬וכותבת שורות אלו‪ .‬שיתוף הפעולה מתבטא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במפגש הדרכה דו חודשי של‬
‫צוות הסיעוד‪ ,‬במהלכו המשתתפים מקבלים ונותנים תוקף זה לזה בכל הנוגע לעבודה המורכבת של הצוות‬
‫הסיעודי‪ .‬ההדרכה‪ ,‬המונחית ע”י כותבת שורות אלה‪ ,‬מאפשרת לימוד של העקרונות הטיפוליים ומתמקדת‬
‫ביישומם עם מטופלי המחלקה‪.‬‬
‫הקבוצה המיוחדת‪ ,‬שבתיאורה פתחתי‪ ,‬הנה קבוצת לימוד מיומנויות המתקיימת במחלקתנו‪ .‬זהו המחזור השני‬
‫של מטופלים המתחילים את הקבוצה במהלך אשפוזם והממשיכים אותה לאחר שחרורם‪ .‬הקבוצה‪ ,‬שתכניה‬
‫נבחרו בקפידה מתוך כלל התכנים הנלמדים ב‪ ,DBT-‬כוללת ‪ 15‬מפגשים בני שעה וחצי‪ .‬הלימוד מתמקד‬
‫במיומנויות קשיבות‪ ,‬עמידות במצוקה‪ ,‬יעילות בינאישית וויסות רגשי ושמונת המשתתפים מקבלים משימות‬
‫בית לתרגול בין המפגשים‪ .‬משתתפי הקבוצה (בעיקר מטופלי המחלקה הפתוחה) מופנים אליה ע”י המטפלים‬
‫האישיים ועוברים ראיון ראשוני הבודק את מידת יעילות הקבוצה עבורם‪ .‬מאפייני המשתתפים מגוונים‪ :‬הגילאים‬
‫נעים בין ‪ ,21-70‬מצבם המשפחתי והסוציו אקונומי שונה והם מתמודדים עם קשיים נפשיים שונים‪ ,‬החל‬
‫מהפרעות אפקטיביות והפרעות פסיכוטיות ועד להפרעות אישיות‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬למרות ההבדלים הגדולים נוצרה‬
‫בשני המקרים קבוצה מגובשת‪ ,‬מלאת חדוות למידה ומחויבות‪ .‬המשוב של המשתתפים מתמקדים ברצון‬
‫להגדיל את כמות המפגשים‪ ,‬לפתוח קבוצת הטמעה ולהשקיע זמן רב יותר בלמידה‪ .‬המשתתפים מדווחים‬
‫על שיפור במצבם הנפשי ועל חשיבות הקבוצה בחייהם‪ .‬כמו שמסכמת זאת י’‪ ,‬משתתפת מהמחזור הראשון‪:‬‬
‫“קבלתי הרבה כלים‪ ,‬עכשיו אני יודעת שאני לא לבד בעולם הזה”‪.‬‬
‫בעקבות הניסיון החיובי בקבוצת המיומנויות‪ ,‬החליט צוות המחלקה להרחיב את עבודת ה‪.DBT-‬‬
‫בחודשי הקיץ נפתחה במחלקה קבוצת רכבת שפתוחה לכלל המטופלים במחלקה‪ .‬הקבוצה מונחית ע”י לאלי‬
‫מזור וטניה קופרשמידט‪ ,‬אחיות במחלקה‪ ,‬ומתקיימת אחת לשבוע‪ .‬הקבוצה‪ ,‬הנמשכת חצי שעה‪ ,‬מתמקדת‬
‫בלימוד מיומנויות עמידות במצוקה‪ :‬זיהוי מצבי מצוקה‪ ,‬שיפור היכולת לקשיבות שמפחיתה אימפולסיביות‬
‫ולימוד שימוש בהסחת דעת ובפעילויות לשיפור הרגע שמטרתן להפחית הצפה רגשית על מנת שהמטופל‬
‫יוכל להפעיל תהליך פתרון בעיות יעיל‪.‬‬
‫תהליך שילוב ‪ DBT‬בעבודתנו השוטפת נמצא בעיצומו‪ ,‬ופירותיו הראשונים מעודדים אותנו להמשיך בו‪ .‬העשרת‬
‫הכלים הטיפוליים מאפשרת מתן מענה למגוון רחב יותר של קשיים של מטופלים‪ ,‬האווירה בצוות מושפעת‬
‫לטובה ותחושות התסכול וחוסר האונים פוחתות‪ .‬אני בטוחה כי המשך ההתמקצעות יאפשר לנו לסייע‬
‫למטופלים רבים יותר ולהמשיך לתת שירות איכותי ומקצועי ברמה גבוהה לאורך זמן‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Bloom, J.M., Woodward, E.N., Susmaras, T., & Pantalone, D.W. (2012). Use of Dialectical Behavior Therapy in‬‬
‫‪inpatient treatment of Borderline Personality Disorder: A systematic review. Psychiatric services, 63(9), p. 881-888.‬‬
‫‪Bohus, M., Haaf, B., Stiglmayr, C., Pohl, U., BoÈhme, R., & Linehan, M. (2000). Evaluation of inpatient Dialectical‬‬‫‪Behavioral Therapy for Borderline Personality Disorder- a prospective study. Behaviour Research and Therapy, 38, p. 875-887.‬‬
‫‪Linehan, M.M. (1993). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality disorder. New York: Guilford Press.‬‬
‫‪Marra, T. (2005). Dialectical Behavior Therapy in Private Practice: A practical & comprehensive guide. Oakland: New‬‬
‫‪Harbinger Publications.‬‬
‫‪Swenson, C.R., Sanderson, C., Dulit, R.A., & Linehan, M.M. (2001). The application of Dialectical Behavior Therapy for‬‬
‫‪patients with Borderline Personality Disorder on inpatient units. Psychiatric Quarterly, 72 (4), p. 307-324.‬‬
‫‪8‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫סטודיו פתוח ‪ -‬אמצעי טיפולי למתמודדי נפש‪:‬‬
‫מאת‪ :‬איריס חן‪-‬בלו‪ ,‬מטפלת באומנות‬
‫מחלקה פסיכיאטרית פעילה ב’‪ ,‬פתוחה‬
‫צוות הריפוי בעיסוק והטיפול באמנויות במרכזנו פועל רבות במחלקות האשפוז לצד‬
‫המערך הרפואי והשיקומי‪ .‬עבודתו מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בדרך להחלמה‬
‫ולשחרור מבית החולים‪ .‬פרט לעבודה במחלקות‪ ,‬משתלב הצוות במספר יחידות‬
‫מקדמות החלמה‪ ,‬המעודדות שיקום תעסוקתי ולימוד מיומנויות‪ .‬בנוסף ליחידות אלה‬
‫מתקיימת מזה שנים רבות קבוצה ייחודית נוספת של סטודיו פתוח לאמנות‪.‬‬
‫הסטודיו הפתוח מהווה מסגרת פתוחה ומאפשרת‪ ,‬בה המטופלים מחליטים כיצד‬
‫להשתמש באמנות בתהליך החלמתם‪.‬‬
‫הסטודיו במרכזנו פועל מזה כ‪ 15-‬שנים‪.‬‬
‫הוא נוהל בעברו ע”י אילנה אלקון גרייף‪ ,‬מטפלת באמנות ותיקה שמיסדה ונטעה‬
‫שורשים לסטודיו‪ .‬כיום הוא מנוהל על ידי כותבת שורות אלה‪ .‬עם השנים עבר הסטודיו‬
‫מספר תהפוכות ושינויים והתאים את עצמו לזמן‪ ,‬למקום ולמטופלים הנוכחיים‪.‬‬
‫הסטודיו מהווה מורשת חשובה וחיונית להטמעת הטיפול באמנות בבית החולים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬הסטודיו מופעל ע”י סטודנטים המגיעים לשנת הכשרה מבתי הספר לטיפול‬
‫באמנויות והמלווים בהדרכה צמודה לאורך כל עבודתם בסטודיו‪.‬‬
‫רעיון הסטודיו הפתוח בבית חולים פסיכיאטרי החל בשנת ‪ 1946‬באנגליה ע”י אדוארד אדמסון (;‪Art as Healing‬‬
‫‪ ,)Adamson, 1984‬שעודד מטופלים ליצור באופן חופשי בסטודיו ולגלות יצירתיות חבויה בעצמם‪ ,‬חשיבה שהיתה‬
‫מהפכנית לאותה תקופה‪ .‬הסטודיו הפתוח של מרכזנו מושתת על רעיון בסיסי זה‪ ,‬שהותאם לגישה המתפתחת‬
‫באמנות ולצרכי המטופלים‪ .‬כיום הסטודיו פועל בחלקו הראשון במודל של עבודה חופשית ואינדיבידואלית‬
‫המתרחשת בתוך קבוצת מטופלים‪ ,‬ובחלקו השני שיחה מונחית ע”י המטפלים הסטודנטים‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬כל מטופל שבאפשרותו לצאת מתחום מחלקתו יכול לקחת חלק פעיל בקבוצה ולהשתתף בה על‬
‫פי רמתו‪ ,‬מסוגלותו ויכולתו הנפשית‪.‬‬
‫מודל הסטודיו הפתוח במרכזנו מתקיים על פי שיטת “קבוצת רכבת”‪ .‬מאחר ומטופלים ממחלקות שונות שוהים‬
‫במרכז פרקי זמן שונים ומשתחררים בהתאם למצבם הקליני‪ .‬התפתחות קלאסית דינמית (‪ ) Yalom, 1985‬לא‬
‫מתקיימת במודל זה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ה ‪ setting‬הקבוע ומטופלים ממושכים שמגיעים באופן קבוע מהווים רצף‬
‫ויוצרים סוג של התפתחות קבוצתית במהלך השנה‪ .‬הדגש הוא על “כאן ועכשיו”‪ .‬ההתייחסות היא לכל מפגש‬
‫סטודיו כמפגש העומד בפני עצמו כך שיהיה יעיל ומיטיב בין אם המטופל השתתף פעם אחת בלבד או שהגיע‬
‫שנה שלמה ואף יותר‪.‬‬
‫למיקום הסטודיו משמעות חשובה הן למטופלים והן לבית החולים‪ .‬עבור המטופלים הסטודיו הפתוח מאפשר‬
‫שינוי אווירה‪ ,‬התמודדות עם מפגש ומגע עם מטופלים ממחלקות אחרות‪ .‬בית החולים מקצה מקום לפעילות‬
‫לא שגרתית זו ע”י הקצאת חדר מיוחד‪ ,‬במציאות לא אידיאלית של צפיפות‪ ,‬ובכך מצהיר על אמונתו בטיפול‬
‫באמנות ועל חשיבותו של מפעל זה‪ .‬הסטודיו נמצא במבנה ציבורי‪ ,‬שאינו שייך למחלקה ספציפית (כיום ממוקם‬
‫בבניין ‪ )8‬ומופעל פעמיים בשבוע במשך שעה וחצי‪ .‬ימי הפעילות חולקו בין המחלקות על מנת שלא ליצור‬
‫עומס‪ .‬מטופלים שנמצאים שהות ממושכת באשפוז ומסוגלים לכך‪ ,‬מגיעים באופן עצמוני לסטודיו ביום ובשעה‬
‫קבועים‪ .‬מטופלים חדשים‪ ,‬או שזקוקים לכך‪ ,‬מקבלים ליווי ע”י הסטודנטים‪ ,‬מהמחלקה למבנה הסטודיו‪ .‬כמות‬
‫המשתתפים משתנה מפעם לפעם ובממוצע נעה בין ‪ 10-20‬משתתפים‪.‬‬
‫פעילות היצירה בסטודיו הפתוח נמשכת כ‪ 45-‬דקות‪ .‬המטופלים מגיעים לחדר די גדול שבמרכזו שולחן ארוך‬
‫ומרכזי ומעט פינות בודדות בצידי החדר‪ .‬ניתן לעבוד גם בעמידה בניצב לקירות‪ .‬כל מטופל מתיישב לפי‬
‫העדפתו האישית ובוחר באיזה חומר לעבוד‪ .‬על השולחן ישנם חומרי אמנות בסיסיים ומגוונים המזמינים ומגרים‬
‫את המטופלים לעשייה‪ ,‬גם את המטופלים המתקשים בכך‪ .‬בכניסה לסטודיו ניצב שולחן ארוך ועליו חשופים‬
‫כל חומרי היצירה והמצעים לעבודה‪ ,‬באופן המאפשר למטופלים שמסוגלים‪ ,‬לקום ולקחתם בעצמם‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫במהלך זמן זה כל מטופל יוצר על פי יכולתו‪ .‬המטופל רשאי לקום‪,‬‬
‫לעשות הפסקות‪ ,‬לעבוד מספר דקות בכל פעם או ברצף‪ .‬יש היוצרים‬
‫מספר עבודות במהלך שהותם ויש היוצרים עבודה מתמשכת אחת משבוע‬
‫לשבוע לאורך תקופה‪ .‬התערבות טיפולית נעשית על ידי הסטודנטים‬
‫על פי הערכת הצורך של המטופלים‪ .‬הסטודנטים דואגים להבאת חומרי‬
‫היצירה‪ ,‬מעודדים ונותנים עזרה טכנית בשימוש בחומרים לא מוכרים‪,‬‬
‫עזרה בהעלאת רעיונות ולעיתים עזרה ממשית בליצור יחד עם המטופל‬
‫על מנת לעודדו ליצור בעצמו‪.‬‬
‫אחד הקשיים ביצירת קבוצות בבית החולים הוא מגוון הקשיים‪ ,‬המחלות‪,‬‬
‫המצבים האישיותיים וכוחות האגו השונים המאפיינים את המטופלים‪.‬‬
‫בסטודיו הפתוח האפשרויות פתוחות בפני המטופל ומאפשרות כמעט‬
‫לכולם להגיע וליהנות מהפעילות‪ ,‬כל אחד על פי רמתו הקוגניטיבית‪,‬‬
‫היצירתית‪ ,‬המוטורית ובעיקר יכולתו הנפשית‪ ,‬כל עוד המטופל מצליח‬
‫להתנהל בתוך קבוצה מבלי לפגוע במשתתפים האחרים‪ .‬כל מטופל‬
‫נע בין התכנסות אישית לתוך עבודתו ועולמו הפנימי לבין אינטראקציה‬
‫משמעותית עם הסובבים אותו‪.‬‬
‫בחלקו השני של הסטודיו הפתוח מתקיימת שיחה בת ‪ 45‬דקות על‬
‫היצירות שנוצרו בחלקו הראשון של המפגש‪ .‬המטופלים עוברים מעמדת‬
‫היצירה למעגל ישיבה‪ ,‬בעוד היצירות מונחות על הרצפה בחלל המעגלי‬
‫שנוצר‪ .‬המעבר לצורת ישיבה שונה קריטי ליכולת לעבור מעבודה חופשית‬
‫לשיחה מובנית‪ ,‬וכמו כן מביא את היצירות עצמן למרכז הבמה‪ .‬בחלק זה‬
‫מתבקשים המטופלים להישאר באופן רציף למשך כל השיחה‪ ,‬להשמיע‬
‫את נפשם ולשמוע את נפשם של שאר המשתתפים מתוך כבוד והדדיות‪.‬‬
‫מטופל שיוצא ואין באפשרותו להיות נוכח למשך כל השיחה‪ ,‬לא מורשה‬
‫להיכנס שוב‪ .‬השיחה מונחית ע”י שני הסטודנטים שעובדים בסטודיו‬
‫הפתוח באופן קבוע במהלך שנת לימודים או שתיים‪ .‬המטפלים מחזיקים‬
‫את השיחה ברמת הדימויים הנוכחיים‪ ,‬ברמה ה”העברתית” וה”השלכתית”‪.‬‬
‫השיחה עצמה מתנהלת בעיקר ע”י המשתתפים ובאפשרותם להתייחס‬
‫ליצירות באופן קונקרטי או בשפה הסימבולית‪ ,‬כשיש מקום להפשטה‪.‬‬
‫האינטראקציה הקבוצתית בין מטופלי המחלקות השונות מביאה את‬
‫המטופלים לחשיפה ולהתמודדות אחרת‪ ,‬לתחושות ש”פעם אני הייתי‬
‫שם‪ ”...‬או למחשבות “לאן אני עלול להגיע‪ .”...‬הצגת העבודות וההתבוננות‬
‫המשותפת חשובה כיוון שכל אחד זקוק להתייחסות כלשהי לנפשו‪.‬‬
‫כל אחד בוחר בין אם הוא רוצה רק להציג‪ ,‬לתת שם ליצירתו או לדבר‬
‫ולהרחיב‪ .‬חלק חשוב בשיח הוא המשוב שהמטופלים נותנים אחד לשני‬
‫ממקום לא שיפוטי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬קונספט הסטודיו הפתוח מותאם לדינאמיקת בית החולים ומהווה‬
‫מודל עבודה יעיל בשל גמישותו והיכולת הייחודית שלו לתת מענה קצר‬
‫מועד לחולים שמחלתם פעילה‪ .‬הוא מאפשר למטופל לשנות אווירה‪,‬‬
‫ליצור אינטראקציות חדשות ובו זמנית לגלות את האינדיבידואליות‬
‫והשפה היצירתית שלו עצמו‪ ,‬לחזק את הצדדים הבריאים של הנפש‬
‫ולהרפות לזמן מה‪...‬‬
‫אני מזמינה את המטופלים והצוותים במחלקות השונות להצטרף לחוויה זו‪.‬‬
‫כל שצריך הוא ליצור עמי קשר ‪.03-5552690‬‬
‫‪10‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫מאמרים ומחקרים‬
‫‪Effect of dehydroepiandrosterone add-on therapy on mood,‬‬
‫‪decision-making, and subsequent relapse of polydrug users.‬‬
‫‪Ohana, D; Maayan, R; Delayahu, Y; et. al‬‬
‫‪Addiction Biology - 26 March 2015‬‬
‫בטיפול בהתמכרות ישנו קושי בניבוי ועיכוב חזרה לשימוש‪ .‬לאחרונה נעשה מחקר פרא‪-‬קליני‬
‫בעכברים אשר הראה יעילות בחזרה לשימוש ע”י טיפול ב ‪.)dehydroepiandrosterone) DHEA‬‬
‫במחקר כפול סמיות זה נבדקה יעילות הטיפול ב ‪ DHEA‬בנוגע לשיעור חזרה לשימוש במכורים‬
‫המשתמשים במספר רב של סמים (‪ )polydrug users‬אשר נמצאים בתוכנית גמילה‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫הראו שלאחר ‪ 16‬חודשים‪ ,‬שיעור החזרה לשימוש במטופלים תחת ‪ DHEA‬היה נמוך בשליש מאלו‬
‫שהיו בקבוצת אינבו (‪.)placebo‬‬
‫‪Tetrabenazine for tardive tremor in elderly adults: a prospective‬‬
‫‪follow-up study.‬‬
‫‪Kertesz, DP; Swartz, MV; Tadger, S; Plopski, I; Barak, Y‬‬
‫‪Clinical Neuropharmacology, 38(1) 2015 23-25‬‬
‫‪ )Tardive tremor) TT‬הינו סינדרום נדיר של הפרעת תנועה מאוחרת‪ .‬סינדרום זה נגרם כתוצאה‬
‫משימוש בטיפול נוגד פסיכוזה‪ .‬הסינדרום מופיע כרעד בתנועה וישנו קושי רב בטיפול בו‪.‬‬
‫מחקר פרוספקטיבי זה בדק את יעילות ובטיחות הטיפול ב (‪ Tetrabenazine (TBZ‬בקשישים למשך‬
‫‪ 6‬שבועות‪ .‬תוצאות המחקר לא הראו יעילות בטיפול זה ולכן‪ ,‬על פי מחקר זה‪ ,‬לא מומלץ הטיפול ב‬
‫(‪ Tetrabenazine (TBZ‬במטופלים פסיכיאטרים קשישים‪.‬‬
‫‪Effectiveness and safety of clozapine in elderly patients with chronic‬‬
‫‪Resistant schizophrenia.‬‬
‫‪Pridan, S; Swartz, M; Baruch, Y; Tadger, S; Plopski, I; Barak, Y‬‬
‫המלצות לטיפול במטופלים קשישים הלוקים בסכיזופרניה נגזרות ברובן מאקסטרפולציה ממחקרים‬
‫שנעשו במטופלים צעירים יותר‪ .‬במחקר זה נעשתה אנליזה רטרוספקטיבית‪ ,‬ע”י תרשימים רפואיים‬
‫ממוחשבים של מטופלים קשישים הלוקים בסכיזופרניה ונמצאים באשפוז‪ .‬מטרת המחקר היתה‬
‫לבדוק את יעילותו ובטיחותו של קלוזפין (לפונקס) כמונו תרפיה במטופלים קשישים‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫הראו שקלוזפין הינו טיפול יעיל ובטוח בסוג מטופלים אלו‪ ,‬אך נדרשים מחקרים פרוספקטיביים כדי‬
‫לתמוך בתוצאות אלו‪.‬‬
‫?‪Do biometric parameters of the hand differentiate schizophrenia from other psychiatric disorders‬‬
‫‪A comparative evaluation using three mental health modules.‬‬
‫‪Shamir, E.Z; Levy, A; Cassan S.M; Lifshitz, T; Sheffler, G; Tarrasch, R, Psychiatry Research, June 27‬‬
‫מספר מחקרים הראו קשר בין סכיזופרניה לבין אנומליות בחלק הדיסטלי של הגפיים העליונות‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לבדוק‪ ,‬ע”י פרמטרים ביומטריים‪ ,‬האם ניתן לקבוע סימן פרט במטופלים הלוקים‬
‫בסכיזופרניה (בהשוואה להפרעות פסיכיאטריות אחרות)‪ .‬המחקר השווה בין מטופלים הלוקים‬
‫בסכיזופרניה לבין הלוקים בהפרעות חרדה ומצב רוח‪ .‬המחקר עשה שימוש בשבעה פרמטרים אשר‬
‫כללו את מפרק ה ‪ interphalangeal‬הפרוקסימאלי‪ ,‬ה ‪ eponychia‬של האצבעות אמה וקמיצה‪ ,‬שני‬
‫מאפיינים של טביעות אצבע ושני פקטורים קונסטיטוציונליים‪ .‬החוקרים בחנו את הפרמטרים ע”י‬
‫שימוש בתמונות והדפסים‪ .‬תוצאות המחקר הראו שתיתכן יעילות בשימוש בפרמטרים אלו בכדי‬
‫לזהות מטופלים הלוקים בסכיזופרניה בהשוואה להפרעות פסיכיאטריות אחרות‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫‪Difference in inflammatory cytokine production by mononuclear cells from obese and non-obese‬‬
‫‪schizophrenic patients.‬‬
‫‪Sirota, P; Hadi, E; Djaldetti, M; Bessler, H‬‬
‫‪BMC Psychiatry - v. 15(2) January 2015‬‬
‫מטופלים הלוקים בסכיזופרניה הינם בעלי סיכון מוגבר להשמנת יתר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫מידע ממחקרים מציע את האפשרות של קיומו של תהליך דלקתי באטיולוגיה של תהליך סכיזופרני‬
‫ושל השמנת יתר‪ .‬מחקר זה השווה בין מטופלים עם וללא השמנת יתר‪ ,‬הלוקים בסכיזופרניה‪ ,‬ובדק‬
‫ציטוקינים דלקתיים ‪ INVITRO‬ב ‪ .)peripheral blood mononuclear cells) PBMC‬תוצאות המחקר מצביעות‬
‫על הבדלים בהפרשת ציטוקינים דלקתיים במטופלים עם ובלי עודף משקל הלוקים בסכיזופרניה‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מרמזות על ‘מצב דלקתי תת קליני’ במטופלים עם עודף משקל‪ ,‬דבר אשר יכול לגרום‬
‫לנטייה לדלקות ולזיהומים במטופלים אלו‪.‬‬
‫‪Acute electroconvulsive therapy followed by maintenance electroconvulsive therapy decreases‬‬
‫‪hospital re-admission rates of older‬‬
‫‪Patients with severe mental illness‬‬
‫‪Shelef, A; Mazeh, D; Berger, U; Baruch, Y; Barak, Y‬‬
‫‪Journal of ECT‬‬
‫‪v. 31(2) - p. 125-128‬‬
‫טיפול בנזעי חשמל יעיל מאד כטיפול במטופלים עם הפרעה נפשית חמורה‪ .‬במטופלים קשישים‬
‫הלוקים בהפרעת מצב רוח חמורה‪ ,‬נדרש טיפול אחזקתי בנזעי חשמל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אין מספיק מידע‬
‫לגבי טיפול אחזקתי במטופלים הלוקים בסכיזופרניה‪ .‬מחקר זה נעשה ע”י עיון רטרוספקטיבי בתיקם‬
‫הרפואי של מטופלים קשישים הלוקים בהפרעת מצב רוח או בסכיזופרניה‪ .‬ממצאי המחקר הראו יעילות‬
‫גבוהה של טיפול אחזקתי בנזעי חשמל במטופלים קשישים הלוקים בהפרעה נפשית חמורה‪.‬‬
‫‪Headache treatment after electroconvulsive treatment: a single-blinded trial comparator between‬‬
‫‪eletriptan and paracetamol‬‬
‫‪Kertesz, DP; Trabekin O; Vanetik, MS‬‬
‫‪Journal of ECT‬‬
‫‪v. 31(2) - p. 105-109‬‬
‫כאבי ראש הינה תלונה תדירה של אנשים המטופלים בנזעי חשמל‪ ,‬אך ישנו תת דיווח של תופעת לוואי זו‪.‬‬
‫מחקר זה השווה בין היעילות והנסבלות של אלאטריפטן מול פרצטמול לטיפול בתופעת לוואי זו‪.‬‬
‫במחקר כפול סמיות זה גויסו מטופלים לאחר טיפול בנזעי חשמל אשר התלוננו על כאב ראש‪ .‬המטופלים‬
‫חולקו לשתי קבוצות‪ ,‬האחת נטלה אלאטריפטן והשניה נטלה פרצטמול‪ .‬תוצאות המחקר הראו יעילות‬
‫שווה בהקלה על כאב הראש‪ ,‬אך אלאטריפטן הראה עליונות בהפחתת משך ועוצמת כאבי הראש‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫מחלקה בחזית‪ :‬מחלקת יום נוער “שחף”‬
‫מאת‪ :‬עו”ס בתאל קיגל‬
‫הלכתי לראיין את מנהל המחלקה‪ :‬ד”ר אבידן ולשמוע ממנו על המחלקה‪,‬‬
‫הצוות ובעיקר איך עובדים עם בני נוער המתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫“חום‬
‫ואנושיות לצד‬
‫גבולות”‬
‫איך זה התחיל?‬
‫חדר וחצי בבניין המיועד להריסה‪ ,‬רופא בחלקיק משרה‪ ,‬אחות ממחלקה‬
‫סגורה שנרתמה לפרויקט‪ ,‬ובבליו‪-‬תרפיסטית על סף יציאה לגמלאות‪ .‬היה גם שובך יונים בחצר‪ .‬חשבנו לקרוא‬
‫למקום “יונה” אך השחף של ‪ LIVINGSTONE‬נתן את ההשראה לשם “שחף”‪ .‬כיום המחלקה גדלה ל ‪20‬‬
‫מטופלים נערים ונערות בני ‪ 12‬ועד ‪ 21‬ש’‪.‬‬
‫בית הספר הצמוד למחלקת היום‪ ,‬מלמד ‪ 50‬תלמידים וכל אחד מקבל תכנית ייחודית התואמת את צרכיו‪.‬‬
‫זו משפחה גדולה שכוללת צ’ינצ’ילות‪ ,‬כלב בשם “חיליק” ואנשי‬
‫צוות מגוונים‪ .‬הבעיה! לעזוב חממה זו לטובת העולם בחוץ‪.‬‬
‫מה מיוחד במחלקת היום?‬
‫שילוב בין מערכת “טיפולית” שכוללת‪:‬‬
‫פסיכיאטר‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬אחות‪ ,‬ומרפאה‬
‫בעיסוק‪ .‬לבין מערכת “חינוכית בית ספרית” שכוללת מנהלת‪,‬‬
‫יועצת‪ ,‬מחנכות‪ ,‬מורים מקצועיים‪ ,‬מטפלים רגשיים וסייעות‬
‫פדגוגיות‪.‬‬
‫צוות רב גוני זה מגויס לתת את כל הכלים להתמודדות אשר‬
‫הנוער והמשפחות זקוקים להם‪.‬‬
‫מה ייחודי במחלקה שלכם?‬
‫השילוב בין המטופלים לאחר אשפוז במחלקת נוער (אשפוז יום)‪,‬‬
‫ונערים שהופנו מהקהילה (טיפול יום)‪.‬‬
‫הנערים מגיעים מכל המגזרים ושכבות האוכלוסייה בחברה הישראלית‪ ,‬ממסגרות חינוכיות שונות‪( ,‬בתי ספר‬
‫רגילים‪ ,‬בתי ספר לחינוך המיוחד‪ ,‬פנימיות‪ ,‬מחלקות נוער בבתי חולים)‪ .‬הם בעלי אבחנות פסיכיאטריות שונות‪,‬‬
‫ומאפיינים שונים מבחינה רגשית תקשורתית והתנהגותית‪.‬‬
‫באיזה הפרעות או מחלות אתם נתקלים?‬
‫הפרעות התפתחותיות ‪ -‬פיגור‪ ,‬ליקויי למידה‪ - A.S.D ,‬קשיים בתקשורת‪ ,‬הפרעה התפתחותית מפושטת‪.‬‬
‫מחלות נפשיות כגון סכיזופרניה‪ ,‬הפרעות במצב הרוח‪ ,‬הפרעות המתבטאות בחרדה‪ ,‬כפייתיות‪ ,‬פוסט‪-‬טראומה‬
‫והפרעות אכילה מסוג בולימיה ואנורקסיה‪.‬‬
‫הפרעות אישיות מסוגים שונים‪ ,‬כגון הפרעת אישיות נרקיסיסטית‪ ,‬הפרעת אישיות גבוליות ועוד‪.‬‬
‫הפרעות התנהגות ‪ -‬הפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות‪ ,‬הפרעה אופוזיציונית‪.‬‬
‫הפרעות הסתגלות ‪ -‬הדורשות מענה אינטנסיבי במסגרת אשפוזית‪.‬‬
‫איזה מענה טיפולי אתם מעניקים?‬
‫מגוון הטיפולים הניתנים במסגרת כולל‪ :‬פסיכותרפיה‪ ,‬טיפולים משפחתיים‪ ,‬קבוצות טיפוליות שונות‪ ,‬סיעוד‪,‬‬
‫עזרה בתפקודים היום יומיים (‪ )A.D.L‬ותרופות‪.‬‬
‫טיפולים נוספים במוסיקה‪ ,‬בתנועה‪ ,‬פסיכודרמה‪ ,‬אומנויות‪ ,‬וביבליותרפיה‪.‬‬
‫מתווספות לכך סדנאות לעיסת נייר‪ ,‬סבוני נוי‪ ,‬כרטיסי ברכה‪ ,‬נגרות‪ ,‬מסגרות‪ ,‬משתלה‪ ,‬הכנת כריכים‪ ,‬חליטת‬
‫תה‪ ,‬תכשיטנות‪ .‬המוצרים המיוצרים בסדנאות אילו נמכרים בירידים ובכנסים‪ ,‬ומהרווחים יוצאים לפעילות פנאי‬
‫כגון‪ :‬סרטים‪ ,‬כדורת‪ ,‬פארק שעשעים ועוד‪...‬‬
‫הנערים נהנים ממגוון תכניות לימוד התואמות את צרכיהם ויכולתם‪ .‬חלק לומדים עברית בתור עולים חדשים‪,‬‬
‫וחלק יכולים לגשת לבגרויות חיצוניות‪ .‬בין שני קצוות אילו יש את כל האפשרויות‪.‬‬
‫מושם דגש מיוחד על שילוב פעילות בקהילה כדי לאפשר שיקום מוצלח לאחר השחרור‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫לדוגמה‪ :‬הנערים עובדים כעוזרים בגני ילדים לילדים בעלי צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫או שהולכים באופן מאורגן עם חיות מפינת החי לבתי אבות כדי להפעיל‬
‫את הדיירים הקשישים‪ .‬חלק מהנערים לומדים או עובדים חלק מהזמן מחוץ‬
‫לבית החולים‪ ,‬ונעזרים בצוות כדי להשתלב באופן מוצלח במסגרות אילו‪.‬‬
‫אז מה “הסוד” שלכם?‬
‫הדגש בטיפול הוא חום ואנושיות מחד‪ ,‬וגבולות ברורים מאידך‪ .‬אנחנו מבינים‬
‫שאנחנו רק חלק קטן בפאזל של חיי המתבגרים‪ ,‬משתדלים לשלב את‬
‫המשפחה כמה שיותר כי בסופו של דבר היא זו שצריכה לגדל את הילד‬
‫ולהתמודד איתו‪.‬‬
‫הבטחת רצף הטיפול הסיעודי בעת שחרור ממוסד רפואי‬
‫מאת‪ :‬משית בן צרפתי‪ ,‬מנהלת הסיעוד‬
‫בשנים האחרונות קיימת הכרה בחשיבות שמירת הרצף הטיפולי בתחומי הרווחה והבריאות‪.‬‬
‫שמירה על רצף הטיפול משפרת את איכות הטיפול‪ ,‬ומונעת בטווח הארוך‬
‫תופעת ה – ‪.revolving door‬‬
‫מעבר מטופלים בין מערכי בריאות שונים טומן בחובו סכנה לכשלים‪ ,‬כתוצאה ממידע חסר‪.‬‬
‫בכפוף לחוזר מנהל הסיעוד‪ ,‬הוטמע בשנת ‪ 2015‬בקרב הצוות הסיעודי של בית החולים אברבנאל‪,‬‬
‫כתיבת מכתב שחרור סיעודי הניתן לכל מטופל המשתחרר מבית החולים‪.‬‬
‫מכתב שחרור סיעודי כולל‪:‬‬
‫●סטטוס סיעודי‪.‬‬
‫●‬
‫●תוצאות אומדנים עם דגש על רגישויות וממצאים חריגים‪.‬‬
‫●‬
‫●תיעוד הדרכה לקראת שחרור‪ ,‬בנושא נטילת תרופות‪.‬‬
‫●‬
‫●תאריך טיפול ארוך טווח‪ ,‬המלצות להמשך הטיפול‪.‬‬
‫●‬
‫●מצבים בהם יש לפנות לגורם רפואי‪.‬‬
‫●‬
‫●פרטים רלוונטיים לגבי הגורם הקולט בקהילה ותיאום המשך הטיפול‬
‫●‬
‫מכתב שחרור סעודי דורש התארגנות חדשה ומעורבות רבה בתהליך הטיפולי‪-‬שיקומי‪ .‬מדובר על הכנסת שינוי‬
‫בעבודת הסיעוד בהקשר לתוצאי טיפול סיעודי בעת האשפוז‪ ,‬המהווה נדבך חיוני עבור מטפלים לצורך המשך‬
‫הטיפול והמעקב הרפואי‪-‬סיעודי ע”י אנשי המקצוע אשר ימשיכו הטיפול במטופל‪ ,‬במערכי הבריאות השונים‪.‬‬
‫לפיכך כל אחות מוסמכת בביה”ח‪ ,‬האחראית על שחרור המטופל‪ ,‬מציידת את המטופל במכתב שחרור המתעד‬
‫בחתימתה את תוצאי הטיפול הסיעודי וזאת כדי להבטיח רצף הטיפול‪ ,‬בקהילה או במוסד רפואי‪/‬שיקומי אחר‪,‬‬
‫באמצעות ריכוז מתועד של תוצאי הטיפול הסיעודי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫אומדנים‬
‫מאת משית בן צרפתי מנהלת הסיעוד‬
‫במרכז הרפואי לבריאות הנפש ע”ש י‪ .‬אברבנאל אנו מתמודדים עם אתגרים שונים שמציבה בפנינו מערכת‬
‫הבריאות ביניהם‪ :‬שיפור איכות הטיפול ושיפור שביעות רצון מטופלים‬
‫כחלק מהשאיפה למתן טיפול מקצועי‪ ,‬יעיל ומועיל גם בהיבטים נפשיים וגם בהיבטים גופניים‪ ,‬הוחלט ע”י‬
‫הנהלת הסיעוד והצוות הסיעודי על הטמעת נושא אומדנים גופניים‪ ,‬והקפדה על ביצוע ארבעה אומדנים לכל‬
‫מטופל המתקבל לאשפוז‪.‬‬
‫קיימת חשיבות לקידום בריאותו של המטופל גם בהיבט הנפשי וגם בהיבט הגופני ומתן התייחסות מעמיקה‬
‫למצב הגופני בדגש על ההיבט המניעתי בכל שלבי המנע‪:‬‬
‫אומדן כף רגל סוכרתית‪ .‬מספר המטופלים הסובלים מהפרעות מטבוליות בכלל ומסוכרת בפרט הינו גבוה‬
‫בקרב מתמודדים עם הפרעות נפשיות‪ ,‬האומדן מתבצע לכלל המטופלים במרכזנו כחלק מהאומדן הראשוני‬
‫בקבלה לאשפוז גם אם אינם ידועים כסובלים מסוכרת‪ ,‬וזאת במטרה לשלול מחלה סוכרתית ‪.‬‬
‫מתחילת השנה היו מספר מקרים של גילוי רגל סוכרתית בחולים לא מאובחנים‪ .‬במטופלים הסובלים מסוכרת‬
‫ונמצאים ברמת סיכון גבוהה להתפתחות כף רגל סוכרתית‪ ,‬האומדן מתבצע לפחות אחת לחודש‪.‬‬
‫אומדן עור וזיהוי פצעי לחץ‪ .‬פצעי לחץ הם פצעים בעור‪ ,‬הנגרמים עקב פעולות ממושכות או חוזרות של‬
‫הפעלת כוח על אותו שטח עור‪ .‬הפעלת הכוח יכולה להיות באחד מהאופנים‪ :‬מעיכה ממושכת‪ ,‬שפשוף‬
‫ממושך או מתיחה ממושכת‪ .‬מטופלים הסובלים מסכיזופרניה עם סימנים שליליים‪ ,‬מצבים קטטוניים‪ ,‬הפרעות‬
‫התפתחות ודיכאון נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות של פצעי לחץ‪.‬‬
‫אומדן כאב‪ .‬כאב הוגדר כסימן חיוני‪ ,‬ומחובתם של אנשי טיפול לאמוד את רמת הכאב‪ ,‬משך‪ ,‬עוצמה‪ ,‬תדירות‬
‫ולחפש דרכים להקלתו‪.‬‬
‫אומדן סיכון לנפילות‪ .‬נפילות הוגדרו כאחת מהבעיות המרכזיות בתחום של בטיחות הטיפול במערכת הבריאות‪.‬‬
‫הסיבות לנפילות הינן רבות ומגוונות‪ :‬מצב נפשי וגופני של המטופל‪ ,‬השפעות טיפול תרופתי‪ ,‬תשתיות לקויות‪,‬‬
‫חוסר הקפדה על כללי בטיחות וכו’‪ .‬מרבית הנפילות ניתנות למניעה על ידי גילוי מוקדם והתערבות מתאימה‪,‬‬
‫ולכן לכל מטופל המתאשפז במרכזנו מתבצעת הערכה לסיכון נפילות‪.‬‬
‫ההשערה היא כי ביצוע אומדנים‪ ,‬זיהוי מוקדם‪ ,‬והתערבות מקצועית מותאמת כחלק מפיתוח מערך לשיפור‬
‫העשייה על בסיס סטנדרטים ונהלים מקצועיים‪ ,‬תוך איסוף נתונים שיטתי ומתמיד וגיבוש יוזמות ותהליכים‬
‫לשיפור‪ ,‬מוביל לשיפור איכות הטיפול‪.‬‬
‫פרויקט הדרכה סדנאות “עימות ללא אלימות”‬
‫מאת‪ :‬משית בן צרפתי‪ ,‬מנהלת הסיעוד‬
‫בשנת ‪ 2014‬הועברו שתי סדנאות לעובדים חדשים בצוות הסיעוד ע”י מאסטר דיויד חליוה המתמחה במתן‬
‫כלים והדרכה להתמודדות עם מצבי אלימות‪ .‬לאור המשוב החיוביים שהתקבלו מהצוותים שעברו את ההדרכה‬
‫הוחלט להרחיב את הפרויקט בשנת ‪ 2015‬לכל צוות הסיעוד בשילוב צוות הרופאים‪.‬‬
‫מדובר בסדנא הכוללת טיפול והתמודדות עם מצבי עימות שונים המתרחשים בחיי היומיום במחלקות בחדר‬
‫מיון‪ ,‬ובחיים בכלל‪ ,‬הכוללת חומר תאורטי וסימולציות על תרחישים להתמודדות עם מצבי עימות שונים‪.‬‬
‫בשיטה הנקראת שיטת “‪ “SHADOW‬מדובר על מתן כבוד לאדם האחר ‪ -‬גם אם מדובר באדם תוקפן הצוות‬
‫מקבל כלים יעילים ומתן פתרונות לעצירת האלימות והגנה עצמית‪ ,‬תוך מניעת הידרדרות‪ .‬נלמדים כלים‬
‫המסייעים לצוות לצאת מתחום העימות‪ ,‬ולשלוט בסיטואציה‪ .‬בניגוד לקרב מגע‪ ,‬הצוות לומד שיטה המושתת‬
‫על ראיה מקדימה תוך ניצול של כל רגע לסיום של הליך עם פוטנציאל אלימות מתדרדר ומתמשך‪.‬‬
‫הדגשים הם במניעת עימות ללא צורך בשימוש באלימות או בכוח מופרז‪ .‬לדעת איך לזהות סיטואציה של‬
‫אלימות מבלי לקחת בה חלק‪ ,‬ולנטרל אותה מבלי שהיא תוביל להסלמה‪.‬‬
‫הצוות מקבל כלים נוספים שמחזקים ביטחון עצמי‪ ,‬לומד להתמודד מילולית ופיסית כנגד כל מצב שמהווה‬
‫סיכון מידי‪ ,‬זהו כוח נדרש וחשוב שמקורו בהעצמה אישית ונובע מידע פשוט ואפקטיבי‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫“בדרך מדיאלוג‬
‫לשותפות”‬
‫רשמים מיום העיון “שותפות מיטיבה”‬
‫מאת‪ :‬רחל הוברמן‪ ,‬רכזת מית”ל‬
‫ב ‪ 8.7.15‬התקיים בבית החולים יום עיון של מרכז מית”ל ‪ -‬מרכז יעוץ‬
‫ותמיכה לבני משפחה‪ .‬ליום זה הגיעו משפחות רבות של מתמודדי נפש‪,‬‬
‫נציגי עמותות‪ ,‬אנשי מקצוע ונציגי משרד הבריאות‪.‬‬
‫שמו של יום העיון “שותפות מיטיבה” מסמן את מטרת היום‪ ,‬כעוד צעד לקראת בניית שותפות בין המטפל‬
‫המטופל ובני המשפחה‪.‬‬
‫לצורך בניית שותפות דרושים שלושה תנאים מקדימים‪:‬‬
‫●הכרה בעובדה כי המציאות של כל אחד מהשותפים הינה סובייקטיבית‪.‬‬
‫●‬
‫●הבנה כי כל השותפים שווים‪.‬‬
‫●‬
‫●מחויבות להקשבה הדדית וללמידה‪.‬‬
‫●‬
‫שותפות‪ ,‬בשונה משיתוף‪ ,‬מדברת על עבודה משותפת‬
‫ממקום שוויוני ושיתופי‪ .‬לכן יום זה נבנה בשותפות בין‬
‫נציגי משפחות‪ ,‬צוות המרכז ועו”ס ממרפאת יפו‪.‬‬
‫בני המשפחות שיתפו את אנשי הצוות בניסיונם רב‬
‫השנים כהורים לילד חולה‪ ,‬במפגשים שהיו להם לאורך‬
‫השנים עם אנשי מקצוע‪ ,‬בטלטלה שעוברת על בני‬
‫משפחה ובחשיבות התקשורת בינם לבין אנשי הצוות‪.‬‬
‫יום העיון נפתח בדברים של נציגת ההורים‪ ,‬אשר לצד‬
‫הברכות‪ ,‬העלתה שאלות והצביעה על קשיים ובעיות‬
‫עמם מתמודדים בני משפחה‪ .‬פרופ’ מלמד אשר עלה‬
‫לדבר בהמשך התייחס לדברים‪ ,‬ענה על חלק מהשאלות ובעצם החל בדיאלוג חשוב ומשמעותי עם בני‬
‫המשפחות‪ .‬דיאלוג אשר נמשך לאורך כל יום העיון‪.‬‬
‫ענת שליו‪ ,‬מרכזת תחום משפחות במערך בריאות הנפש‪ ,‬הציגה בין היתר בהרצאתה שנשאה את הכותרת‬
‫“תרופת הפלא”‪ ,‬את נקודת המבט הסובייקטיבית של בני המשפחה‪ ,‬אשר מתמודדים לאורך שנים עם המחלה‬
‫והשלכותיה על חייהם‪ .‬ולצדה את נקודת המבט של אנשי הצוות אשר פוגשים את החולים במצבים האקוטיים‬
‫ביותר‪ ,‬ונאלצים להתמודד עם עומסים פיזיים ורגשיים‪ .‬בהרצאתה הוצגו גם נתונים ממחקר עדכני שנערך‬
‫במרכזים לבריאות הנפש באר שבע ובאר יעקב‪.‬‬
‫מהנתונים עולה כי הצורך שדורג במקום הגבוה ביותר ברשימת הצרכים של בני המשפחה הוא הצורך‬
‫במידע‪ .‬ובהתאם ההערכה הגבוהה ביותר של הנשאלים הייתה למענים ולידע שקיבלו בכל הקשור למחלה‬
‫ולהתמודדות עם בן המשפחה החולה‪ .‬ממצא משמעותי נוסף מצביע על שיפור שחל במהלך קבלת השירות‬
‫במרכזי המשפחות‪ ,‬בהתמדה בנטילת תרופות ובתפקוד החברתי של החולה‪.‬‬
‫הופעת תיאטרון הפלייבק “משחק מהחיים” היוותה המשך ישיר להרצאה‪ .‬ההופעה אפשרה מבט של האחד‬
‫לעולמו של השני‪ .‬באמצעות הצגת סיפורים מחיי המשתתפים (בני משפחות ואנשי צוות) הצליחו שחקני‬
‫הפלייבק להתמודד עם המתח והפערים שהתגלעו במהלך היום‪ .‬הם עשו זאת ברגישות רבה‪ ,‬הומור ובעיקר‬
‫אמפתיה‪.‬‬
‫לקראת סיום יום העיון ניתנה למשתתפים הזדמנות לסייר בין דוכנים של מקורות סיוע לבני משפחות הנמצאים‬
‫בקהילה‪ .‬אני מקווה כי המפגש והדיאלוג שהחל ביום זה הינו עוד צעד בדרך לשותפות מיטיבה‪.‬‬
‫תודה מיוחדת למנהלת השירות הסוציאלי עינב בן חור‪ ,‬אשר שמה את העבודה עם בני המשפחות במרכז‬
‫“המעשה הטיפולי” והייתה הרוח החייה מאחורי יום זה‪.‬‬
‫אנו במרכז המשפחות נערכים לפעילות ענפה שתתחדש בספטמבר ‪ 2015‬ומזמינים אנשי מקצוע ובני‬
‫משפחות‪ ,‬לקחת חלק בפעילות זו‪.‬‬
‫למידע ניתן לפנות למרכז המשפחות בטל’ ‪ 03-5552733‬ובמייל‪meital.abarbanel@gmail.com -‬‬
‫‪16‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫יום עיון‪ :‬אגרנות והזנחה עצמית‬
‫מאת‪ :‬עינב בן חור‪ ,‬מנהלת השרות הסוציאלי‬
‫ב‪ 11.5.15-‬התקיים יום עיון בנושא אגרנות והזנחה עצמית‪ .‬יום העיון התקיים בשיתוף פעולה של המרכז‬
‫לבריאות הנפש‪ ,‬אברבנאל והלשכה לשרותים חברתיים בבת ים‪ .‬ביום העיון נכחו עובדים סוציאליים מעיריות‪:‬‬
‫בת ים וחולון‪ ,‬עובדים סוציאליים מהמרכז הרפואי ע”ש וולפסון ופסיכיאטרים ועובדים סוציאליים ממרכזנו‪.‬‬
‫ההרצאה הראשונה של ד”ר טובה בנד‪-‬וינטרשטיין עסקה ב‪“ :‬הזנחה עצמית של זקנים”‪ .‬בהרצאה זו ניתנה‬
‫סקירת מצב עולמית לגבי הזנחה בקרב קשישים וכן מסקנות מחקר איכותני שבוצע בישראל‪,‬‬
‫בנושא זה‪ .‬בהרצאה השנייה ‪ -‬סקר פרופ’ יורם ברק את התפיסה הפסיכיאטרית המודרנית בנושא האגרנות וטען כי‬
‫אין קשר בין תופעת ההזנחה העצמית לתופעת האגרנות‪ .‬עפ”י התפיסה הרפואית הן לא קשורות ולא מובילות זו לזו‪.‬‬
‫לאחר הרצאות אלו הוקרן סרטו של‪ :‬הסרט היה מרגש ובסיומו התקיים פאנל מקצועי בהנחייתה של עו”ס עפרה קורן‪,‬‬
‫מנהלת היח’ לקשיש בעיריית בת ים‪.‬‬
‫אגרנות ‪ -‬סימפטומים לפי ה ‪:DSM‬‬
‫● ●קושי לוותר או להיפרד מחפצים ללא קשר לערכם האמיתי‪ ,‬באופן עקבי‪.‬‬
‫● ●הקושי נובע מתפיסה של צורך לשמור ולא לתת את החפצים‪.‬‬
‫● ●הקושי בהפרדות מהחפצים גורם לאגרנות‪.‬‬
‫● ●החפצים פוגעים ביכולת התפקוד או שהאדם בתוך “המזבלה” עדיין מצליח לתפקד (לשמור על מטבח‪/‬‬
‫מקלחת‪/‬שירותים פנויים)‪ .‬רמת הפגיעה בתחומי חיים נוספים (חברתי‪ ,‬תעסוקתי וכדומה)‪.‬‬
‫● ●מידת הסיכון בטיחותי‪.‬‬
‫● ●ההפרעה אינה תוצאה של הפרעה פסיכיאטרית אחרת שיכולה להסביר את התופעה‬
‫(כמו דמנציה‪ ,‬אירוע מוחי או פגיעת ראש) ולא ניתן להסביר את מה שקורה ע”י תחלואה אחרת‪.‬‬
‫● ●האדם לא רק אגר אלא ממשיך לאגור ולאסוף עוד חפצים‪.‬‬
‫‪ 2%-6%‬מהאוכלוסייה הבוגרת יכולים לקבל אבחנה של אגרנות לפי ‪ .DSM V‬מדובר בחוסר יכולת להפטר‬
‫מהדברים לא מתוך מניע קוגניטיבי אלא אמוציונאלי‪ .‬פעמים רבות האדם יכול לותר על האיסוף‪ ,‬אך מתקשה‬
‫לשחרר את החפצים שכבר אגר‪.‬‬
‫הסברים לאגירה‪:‬‬
‫● ●חוויית עולם של אחזקה למניעת בזבזנות ‪ -‬למרות שמדובר בדברים ובחפצים חסרי ערך‪.‬‬
‫● ●קשר רגשי לחפץ ‪ -‬החפץ כסימן לסנטימנט (אצל אדם נורמלי)‪ .‬אצל אגרן כל חפץ הוא סמן לסנטימנט‬
‫ולכן ניקוי מוחלט של ביתו של האגרן הוא כמו מחיקה מוחלטת של עולמו הפנימי‪.‬‬
‫● ●אנשים שאוגרים כי הם לא הספיקו לקטלג ולמיין ולכן הם מרגישים שעד שזה לא יקרה ועד שלא יקטלגו‬
‫מה חשוב ומה פחות הם לא רוצים לזרוק‪.‬‬
‫לאדם יש מאמץ מודע לא לשחרר את החפצים ולאגור אותם‪ .‬כתוצאה מכך שטחים שלמים בביתו הופכים‬
‫לחסרי תועלת‪ ,‬אין לו שירותים ומקלחת כי גם שם מאוחסנים חפצים‪.‬‬
‫צריך לבדוק מה התובנה של האדם למצבו‪:‬‬
‫תובנה טובה ‪ -‬מבין שזה פוגע בחייו אבל לא יכול לעצור את זה‪.‬‬
‫תובנה דלה ‪ -‬אדם שלא חווה את עצמו כסובל מבעיה‪ ,‬לא מבין מה המערכת החברתית רוצה ממנו ויש לו‬
‫הסברים חלופיים לאגירה‪.‬‬
‫ללא תובנה ‪ -‬עד לממדים פסיכוטיים‪.‬‬
‫דברים שכיחים שאגרנים אוגרים‪ :‬עיתונים‪ ,‬מסמכים‪ ,‬ספרים‪ ,‬שקיות ניילון‪.‬‬
‫‪ 75%‬מהאגרנים מתמודדים עם הפרעה נלווית של דיכאון או הפרעת חרדה‪ .‬רבים מהם מתמודדים עם‬
‫סימפטומים של הפרעת קשב ו‪/‬או ריכוז‪.‬‬
‫קשיים בהתמודדות עם התופעה‪:‬‬
‫העדר מודעות או בהירות לגבי ההגדרה‪ ,‬חוסר היכרות עם שורשי התופעה ומאפייניה‪ ,‬הרתעות אנשי מקצוע‬
‫מדיווח‪ ,‬חשש שלא יוכלו להביא לפתרון‪ ,‬אתיקה ‪ -‬שמירה על סודיות‪ ,‬חשש מפטרנליזם ועוד‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫ניצני קשב‬
‫היחידה לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז‬
‫מרפאת ילדים ונוער‪“ -‬ניצנים”‬
‫מנהלת המרפאה‪ :‬ד”ר לריסה קורצמן‬
‫מאת‪ :‬עו”ס רבקה לקשטיין‬
‫במרפאת “ניצנים”‪ ,‬מרפאת הילדים והנוער של ביה”ח‪ ,‬התקיים ב – ‪ 27/5/15‬יום עיון בנושא הפרעות קשב‪.‬‬
‫במהלך יום העיון הוצגה פעילות המרפאה‪ ,‬בדגש על הפעילות הענפה המתקיימת ביחידת הפרעות הקשב‬
‫של המרפאה‪ ,‬למן החשד לקיום הפרעות קשב אצל מטופל‪ ,‬האבחון‪ ,‬הטיפול‪ ,‬ועד להערכה פסיכיאטרית ומתן‬
‫תרופות במקרה הצורך‪ .‬במהלך היום הוקרן סרט בנושא‪“ :‬המנוע הפנימי” – הפרעת קשב וריכוז דרך עיניהם‬
‫של ילדים ואנשי מקצוע‪ ,‬ובהמשך התקיימה הרצאה מאת ד’’ר דניאל לובל – נוירולוגית ילדים‪ ,‬מנהלת מכון‬
‫להתפתחות הילד במרפאת “כרמים” של קופ’’ח כללית‪( ,‬בחסות חברת יאנסן)‪ .‬בסיום היום התקיים פאנל‬
‫מומחים לדיון‪ ,‬שאלות ותשובות‪ ,‬בהשתתפות‪ :‬ד”ר קורצמן מנהלת מרפאת ניצנים‪ ,‬ד”ר בהיר ‪ -‬רופא ילדים‪,‬‬
‫מנהל מרכז בריאות הילד קופ’’ח כללית‪ ,‬מר נמרוד צפריר ‪ -‬פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה ומנהל יחידת “ניצני‬
‫קשב” ומר אהרון קצב ‪ -‬מנהל אגף החינוך בעיריית בת‪-‬ים‪.‬‬
‫מטרת יום העיון הייתה להביא לידי גורמי החינוך בעיר את המענה הרחב והמקצועי המתקיים במרפאה לתופעת‬
‫הפרעות הקשב‪ ,‬והוזמנו אליו יועצות ומחנכות מכל בתי הספר בעיר‪ .‬חשוב לציין כי הייתה היענות גבוהה ביותר‬
‫מצד המוזמנים להשתתפות ביום העיון‪ ,‬דבר המצביע על הצורך הקיים בקרב הציבור לקבלת דרכי התמודדות‬
‫טובות וראויות עם התופעה‪.‬‬
‫ביחידת הפרעות הקשב של המרפאה נערכים אבחוני ‪( MOXO‬בדיקה ממוחשבת) הן לילדים והן למבוגרים‬
‫הפונים ומבקשים להגדיר את ההפרעה באופן מקצועי‪ .‬מבחן ‪ MOXO‬בוחן ומגדיר את ביצועי הנבדק על‪-‬פי‬
‫מרכיבי הפרעת הקשב‪ :‬קשב‪ ,‬היפראקטיביות‪ ,‬אימפולסיביות ותזמון‪ .‬הנבדק מקבל הערכת מצב להפרעת‬
‫הקשב שלו באמצעות פרופיל קשב אישי מדויק‪ ,‬המציג את נקודות החוזק והחולשה שלו‪ .‬הפרופיל האישי‬
‫מאפשר לאיש המקצוע להבין טוב יותר את מקורות ההפרעה‪ ,‬להתאים את הטיפול הנכון ואף להעריך לאחר‬
‫פרק זמן את אפקטיביות הטיפול‪.‬‬
‫בהמשך לאבחון מתקיימים במרפאה מפגשי הורים וילדים בקבוצות‪ .‬ראשית מתקיימות קבוצות ההורים‪,‬‬
‫הכוללות סידרה של ‪ 10‬מפגשים‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬למשך שעה וחצי‪ .‬מטרת מפגשי ההורים היא לצייד אותם בידע‬
‫ובהבנה נרחבים של התופעה‪ ,‬מתוך אמונה כי בדרך של הכוונת ההורים והדרכתם ניתן לעזור באופן משמעותי‬
‫לילד המתמודד עם קשייו‪ .‬בהמשך אנו מקנים ארגז כלים להכרות עם דרכי התמודדות שונות‪ ,‬בדגש על דרכים‬
‫מותאמות אישית‪.‬‬
‫ילדים להורים שסיימו את קבוצת ההורים‪ ,‬מוזמנים להתחיל תהליך בקבוצת ילדים‪ ,‬הנמשכת לאורך ‪20‬‬
‫מפגשים שבועיים בני שעה‪ .‬כמו את ההורים‪ ,‬גם את הילדים‪ ,‬אנו מציידים בידע על אופי וסממני התופעה‬
‫ובאמצעים קונקרטיים להתמודדות עם התופעות הנגזרות מהפרעת הקשב האישית שלהם כמו‪ :‬התקפי זעם‪,‬‬
‫היפראקטיביות‪ ,‬אובדן ריכוז ועוד‪ ,‬ולאורך הדרך הם מתאמנים‬
‫כל העת בשימוש בהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ילדים המטופלים במרפאה שלנו ומוגדרים כבעלי‬
‫הפרעות קשב‪ ,‬נמצאים במעקב פסיכיאטרי אצל רופאות‬
‫המרפאה ומקבלים ייעוץ ותרופות ע”פ האבחנה והצורך‪.‬‬
‫את הכנס יזמה והפיקה עו”ס רבקה לקשטיין‪ ,‬האחראית על‬
‫מערך הטיפול וההדרכה ביחידת הפרעות הקשב במרפאה‪.‬‬
‫הכנסנערך נערך בהשתתפות הגב’ אסתר פירון ‪ -‬סגנית ראש‬
‫העיר בת‪-‬ים ומחזיקת תיק החינוך‪.‬‬
‫תודה לרועי הלוי‪ ,‬מנהל הכספים ולטל קרינגל שתרמו רבות להקמת היחידה‪ .‬ד’’ר קורצמן‪ ,‬מנהלת המרפאה‪,‬‬
‫מודה לצוות היחידה – נמרוד צפריר‪ ,‬רבקה לקשטיין‪ ,‬ויויאן קרס‪ ,‬הדס גייכמן‪ ,‬עינת אספורמס‪ ,‬קלי הסנסון‪,‬‬
‫מרקביץ ריקי‪ ,‬כרמית שדה‪ ,‬אליסה בן אברהם‪ ,‬עדי מידן‪ ,‬נושי יפה‪ ,‬מיכל וולר‪ ,‬מנאל בירו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫בשנה האחרונה נערכו מספר לא מבוטל של שינויים ושיפוצים של המחלקות‬
‫השונות במרכזנו‪ .‬במקביל ישנן תכניות עתידיות‪ ,‬חלקן עתירות משאבים‪,‬‬
‫לשיפוצים במחלקות נוספות‪.‬‬
‫מאת‪ :‬סיגלית אלוני‪ ,‬סגנית מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫לשפץ‪...‬‬
‫לשפץ‪...‬‬
‫לשפץ‪...‬‬
‫להלן תקציר של תכניות השיפוץ השונות‪:‬‬
‫● ●שיפוץ מחלקת ‘שלווה’ – ממושכת ב’ גברים‪.‬‬
‫נעשה שיפוץ מסיבי ועתיר תקציבים‪ ,‬במימון של מרכזנו ושל מנהל התכנון‪ .‬השיפוץ כלל‪ :‬החלפת ריצוף‪,‬‬
‫החלפת תקרה‪ ,‬החלפת תאורה‪ ,‬מערכת מיזוג חדשה‪ ,‬חדרי השירותים והמקלחות שופצו מהיסוד‪ .‬בנוסף‬
‫נרכש ריהוט חדש לצוות ולמטופלים‪ .‬השיפוץ יארך כשנה‪ ,‬בזמן זה המטופלים שהו במחלקות אחרות‪.‬‬
‫● ●שיפוץ מחלקת נוער‪.‬‬
‫משרד הבריאות אישר תקציב של ‪ 40‬מיליון ‪ ₪‬לטובת בנייה של “מתחם נוער” חדש במרכזנו‪ .‬המתחם יכלול‬
‫שתי מחלקות לנוער והוסטל לנוער‪ .‬המתחם יבנה על חשבון מבנה ‪( 4‬האפסנאות הישנה)‪ ,‬בניין ‪( 5‬נטוש‬
‫מספר שנים)‪ ,‬מבנה ‪ 8‬ומחלקות הנוער לשעבר‪.‬‬
‫נכון לימים אלו הפרויקט ממתין לאישורה של עיריית בת ים‪ ,‬ובינתיים מרכזנו ממשיך בהערכות‪ :‬יחידת‬
‫האפסנאות עברה מבניין ‪ 4‬לבניין ‪ ,6‬התבצע שיפוץ במחלקת ‘ברוש’ הישנה (בניין ‪ ,)10‬יחידת המגורים‬
‫הטיפוליים ‘ברוש’ הועברה לבניין ‪ 2‬ומחלקת נוער א’‪ ,‬לאחר השיפוץ‪ ,‬עברה למבנה ‪ .10‬השיפוץ כלל שינויים‬
‫מבניים פנימיים‪ ,‬החלפת צנרת אינסטלציה ומערכת חשמל‪ ,‬צביעה של כל המבנה ורכישת ציוד חדש לצוות‬
‫ולמטופלים‪ .‬גם מחלקת נוער ב’ עתידה לעבור למבנה זה‪.‬‬
‫● ●יחידת המיון עברה לפני כשנה לקומת הקרקע במבנה הסמוך לכניסה למרכז‪.‬‬
‫המבנה עבר שיפוץ לצורך התאמתו למיון‪ .‬המיון הישן עובר שיפוץ ויהפוך ליחידת ‪.ECT‬‬
‫● ●מבנה הספרייה חולק לשתי יחידות‪ .‬חדר אחד נשאר חדר ספריה והחדר השני הפך לחדר ישיבות‪ .‬בשיפוץ‬
‫זה הוחלפה התקרה והתאורה‪ ,‬הריצוף הוחלף לריצוף פרקט‪ ,‬מערכת המיזוג הוחלפה בחדשה ונרכש ריהוט‬
‫חדש‪ .‬חדר הישיבות מתוכנן להיות חדר ישיבות ברמה טכנולוגית גבוהה‪.‬‬
‫● ●כיבוי אש ‪ -‬בשנתיים האחרונות הושקעו כ‪ 2 -‬מיליון ‪ ₪‬בשיפור תשתיות ע”פ דרישות כיבוי אש‪.‬‬
‫● ●תכניות נוספות לעתיד‪:‬‬
‫שיפוץ מחלקת נשים ממושכת (שיפוץ דומה לשיפוץ שנעשה במחלקת גברים ממושכת)‪,‬‬
‫שיפוץ חדרי שירותים במנהלה‪ ,‬שיפוץ הלובי במיון‪ ,‬צביעה חיצונית של כל המבנים‪.‬‬
‫שיפוץ בית המרקחת‬
‫שיפוץ מחלקת נוער‬
‫שדרוג חדר האוכל‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫טקס ירמולוביץ’ – עובדים מצטיינים ‪2015‬‬
‫מאת‪ :‬עו”ס טל סבוראי‬
‫בחודש יוני ‪ 2015‬נערך בביה”ח‪ ,‬כמדי שנה‪ ,‬טקס חלוקת הפרס ליחסי אנוש ע”ש ד”ר זאב ירמולוביץ ז”ל‪.‬‬
‫ד”ר ירמולוביץ’ שימש בתפקיד מנהל ביה”ח אברבנאל בשנים ‪ 1955-1972‬והיה אדם בעל חזון ורב פעלים‪.‬‬
‫פועלו ורעיונותיו‪ ,‬שהיו חדשניים בזמנו‪ ,‬מיושמים היום ע”י ממשיכי דרכו‪ .‬לזכותו נזקפת הנחת יסודות הטיפול‬
‫הקהילתי‪ ,‬והוא עשה רבות למען חיזוק הקשר בין החולה לבין הקהילה‪.‬‬
‫ד”ר ירמולוביץ’ נפטר בשנת ‪ 1984‬ובצוואתו הוריש לביה”ח חלק מרכושו‪ .‬הוא ציווה על הקמת קרן על שמו‪,‬‬
‫אשר ממנה יחולקו פרסים לעובדים המצטיינים בגישתם האנושית‪,‬‬
‫האדיבה והסבלנית כלפי המטופלים בביה”ח בכלל ובמחלקות‬
‫הסגורות בפרט‪ .‬הפרס מחולק מידי שנה‪ ,‬בטקס שנערך ביום‬
‫הולדתו‪ ,‬ה‪ 15 -‬בחודש יוני‪.‬‬
‫השנה ניתנו הפרסים לארבעה עובדים מסקטורים שונים בביה”ח‪:‬‬
‫גבי וייל ‪ -‬עובדת סוציאלית‪ ,‬ממרפאת ילדים ונוער ניצנים‪.‬‬
‫ד”ר צ’רניאק טטיאנה ‪ -‬פסיכיאטרית מבוגרים‪ ,‬ממחלקת‬
‫פסיכיאטריה פעילה ג’‪.‬‬
‫אברהם אלאמו ‪ -‬חצרן המרכז‪.‬‬
‫מירה כרימניס ‪ -‬אחות סיעודית‪ ,‬ממחלקת פסיכיאטריה משפטית‬
‫הטקס המרגש נערך בהשתתפות עובדי ביה”ח ונשאו בו דברים‬
‫מנהל ביה”ח פרופ’ יובל מלמד וד”ר גילת‪ ,‬סגן מנהל מרפאת‬
‫המבוגרים‪ .‬בטקס הוצג סרטון על פועלם של הזוכים‪ ,‬שהוכן על ידי‬
‫סיגלית אלוני‪ ,‬סגנית המנהל האדמיניסטרטיבי וכן הופיעו בקטעי‬
‫נגינה נערים מבית ספר ‘שחף’‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫יום טיפוח במחלקה ממושכת ג’ נשים (לשעבר ‪7‬ב’)‬
‫מאת‪ :‬עו”ס תמי פינקלשטיין‬
‫בעקבות פנייתה של גב’ הדס לוגסי וצוות עמותת איכות‬
‫בשיקום (אגודת הידידים) נוצר קשר עם הפעילה החברתית‬
‫גב’ סמדי טרי‪ ,‬אשר ארגנה יום טיפוח למטופלות‪ .‬בתאריך‬
‫‪ 20.7.2015‬הייתה התרגשות רבה במחלקתנו‪ .‬למחלקה‬
‫הגיעו מעצבי שיער‪ ,‬קוסמטיקאית‪ ,‬מאפרת ומניקוריסטית‪.‬‬
‫מרגע שנכנסו למחלקה פניהן של המטופלות הוארו‪ ,‬העלו‬
‫חיוכים רחבים והן הביעו התלהבות‪ ,‬שמחה והנאה‪ .‬כל אחת‬
‫מהמטופלות זכתה לתשומת לב אישית ויחס חם‪ ,‬ובחרה‬
‫לעצמה משפע המתנות שהוצגו כמו בבאזר על שולחנות‪:‬‬
‫תכשיטים‪ ,‬תיקים‪ ,‬קרמים‪ ,‬בגדים ונעליים‪ .‬המתנדבים הביאו‬
‫תמונות יפות מאד‪ ,‬כך שגם קירות המחלקה התחדשו‬
‫וקושטו‪.‬‬
‫בסיום הפעילות הנשים החמיאו זו לזו‪ ,‬התפעלו מהמראה‬
‫החדש‪ ,‬הודו למתנדבים והביעו תקווה כי בוקר נפלא שכזה‬
‫יחזור שוב‪ .‬גם לאחר חודש המטופלות שלנו ממשיכות‬
‫לספר על החוויה שעברו ולהתפאר בבגדים שלובשות‬
‫ובתכשיטים שעונדות עד היום‪.‬‬
‫חבילות לחג ‪ -‬ראש השנה‬
‫כמדי שנה‪ ,‬גם השנה לקראת החג נאספו כ‪ 70 -‬חבילות שי ומזון לכבוד ראש השנה‪.‬‬
‫החבילות נאספו ע”י הגב’ שרית רוטשילד‪ ,‬אשר מדי שנה דואגת למרכזנו‪ ,‬מגייסת מתנדבים ומכינה חבילות‬
‫שי לתפארת‪ .‬זו הזדמנות להודות לה בשם המרכז על פועלה המבורך‪.‬‬
‫שמות המטופלים הזקוקים לסיוע נאספו מכלל מחלקות המרכז ונמסרו למנהלת השרות הסוציאלי‪.‬‬
‫בסיוע עו”ס חנה יצחקי‪ ,‬נערך מיפוי מול כל משפחה‪ :‬מס’ נפשות בבית‪ ,‬צרכים מיוחדים‪ ,‬בקשות והתאמות‬
‫לצרכי המטופלים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫החבילות נמסרו ישירות מהמתנדבים למטופלים אשר קיבלו את השי בשמחה גדולה‪.‬‬
‫מארכז לברבריבנ‬
‫אל‬
‫אות הנפש‬
‫מראב‬
‫כז לברירבנ‬
‫אות הנפאשל‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫פרישה‬
‫לגמלאות‬
‫הנהלת המרכז וצוות העובדים שולחים‬
‫איחולים לבביים והרבה בריאות ואריכות ימים‬
‫פרופ’ פנחס סירוטה ‪ -‬פסיכיאטר מומחה‪ ,‬מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה גברים‪ .‬עבד במרכזנו ‪ 29‬שנים‪.‬‬
‫טננבאום חיה ‪ -‬אחות מוסמכת‪ ,‬עבדה במרכזנו ‪ 37‬שנים‪ .‬מדבריו יורי מרקמן וריטה בנאלי‪“ :‬טיפלה במסירות ונאמנות‬
‫במטופלים‪ ,‬היתה אהודה על הצוות ועל ממוניה‪”.‬‬
‫להט יהודית – פסיכולוגית מומחית‪ ,‬עבדה במרכזנו ‪ 21‬שנים‪ .‬מדברי מנהלה הישיר‪ ,‬הד”ר עמי שפיגלמן מנהל‬
‫השירות הפסיכולוגי‪“ :‬כל מעיניה היו נתונים לטיפול במתמודדי הנפש‪ .‬השקיעה מעבר לשעות הנדרשות ממנה‪.‬‬
‫אכפתית ומסורה‪ .‬הדריכה עשרות מתמחים ומטפלים מסקטורים שונים והטביעה את חותמה”‪.‬‬
‫סיסאי מיכאל – ראש צוות חצר‪ ,‬עבד במרכזנו ‪ 29‬שנים‪ .‬קיבל פעמים אות “עובד מצטיין”‪.‬‬
‫מדברי סנא אבו נאר‪ ,‬מנהלת המשק‪“ :‬אדם טוב והגון‪ ,‬אהוב על חבריו‪ ,‬היה נעים לעבוד איתו‪ .‬יחסר לנו מאוד”‪.‬‬
‫ליפשיץ טובה ‪ -‬פסיכולוגית מומחית‪ ,‬עבדה במרכזנו ‪ 26‬שנים‪.‬‬
‫מדברי צוות מעון יום‪“ :‬הדברים הניתנים חינם‪ ,‬הם דברים יקרים ביותר‪.‬‬
‫יד פשוטה‪ ,‬כתף תומכת‪ ,‬לב משתתף ונפש סועדת‪.‬‬
‫הדברים היקרים ביותר אינם עולים כסף‪ ,‬אבל שוים הון‪.‬‬
‫אי אפשר לפרוט אותם לפרוטות ולא לאמוד אותם במטבעות‪.‬‬
‫הם ניתנים כפי שהם שלמים ומלאים ולעולם אין הנותן אותם מבקש תמורתם‬
‫עודף ולא נותן אותם כהלוואה”‪.‬‬
‫“טובהלה”‬
‫אחרי שנים של עשייה‪ ,‬הגיע הרגע לומר לך תודה‪.‬‬
‫על ההזדמנות לעבוד במחיצת נשמה‪ ,‬המונעת באמונה חזקה ויודעת לקדם עניינים במסירות‪ ,‬מול לא מעט קשיים‪.‬‬
‫שהיית לצדנו במשברים בנועם המיוחד רק לך‪.‬‬
‫ידעת להרגיע כל עניין ולכל מצוקה מצאת את הזמן‪ .‬אולם‪ ,‬מי כמוך יודעת שגם כשנפרדים‪ ,‬אין הזיכרונות נעלמים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תישארי חלק מאתנו ואולי גם יהיו עוד דברים במשותף לעשות‪ .‬כי אנו מאמינים‪ ,‬שלא אמרת עוד את המילה‬
‫האחרונה ותמשיכי מכאן במלאכת העשייה לקראת הדרך המובילה להתחלה חדשה”‪.‬‬
‫גבלב מפרט ‪ -‬אחות מעשית‪ ,‬עבדה במרכזנו ‪ 38‬שנים‪ .‬מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה‪.‬‬
‫וול דינה ‪ -‬אחות מעשית‪ ,‬עבדה במרכזנו ‪ 15‬שנים‪ .‬מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה‪.‬‬
‫ד”ר אבן מיכאל ‪ -‬רופא תחומי לא מומחה‪ ,‬עבד במרכזנו ‪ 38‬שנים‪.‬‬
‫מדברי ד”ר חולוסטוי‪ ,‬מנהל מח’ ממושכת‪ ,‬גברים‪“ :‬רופא ותיק‪ ,‬אמין‪ ,‬ביצע את עבודתו בצורה יסודית‪.‬‬
‫מאחל לו בהצלחה‪ ,‬בריאות והנאה”‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫קידומים ומינויים‬
‫ד”ר אפשטיין‬
‫מינוי‪ :‬מנהלת יחידת מיון והשהיה‪.‬‬
‫עלתה ארצה בשנת ‪ ,1990‬התחילה את‬
‫ההתמחות ב’שלוותה’ במסגרת מלגת‬
‫עולה חדשה‪ .‬משנת ‪ 1995‬במרכזנו‪,‬‬
‫תחילה כמתמחה‪ ,‬בין היתר של פרופ’‬
‫מלמד‪ .‬עבדה במחלקה פתוחה‪ ,‬לאחר‬
‫מכן במחלקה סגורה ובהמשך ניהלה‬
‫את המחלקה השיקומית‪ .‬לאחר מכן‬
‫עבדה כסגנית במחלקה ממושכת כשנתיים והחל‬
‫מאפריל ‪ 2015‬מנהלת את המיון‪.‬‬
‫ד”ר אפשטיין מספרת שבחרה במקצוע בהיותה‬
‫בשנה השנייה ללימודי הרפואה‪ ,‬כאשר למדה‬
‫אתיקה רפואית ופסיכולוגיה‪ .‬ד”ר אפשטיין יודעת‬
‫שבחרה במקצוע הנכון – לא משעמם אף פעם‪ ,‬יש‬
‫אתגרים‪ ,‬מוצאת עניין במה שעושה‪ ,‬חשה שהסקרנות‬
‫עדיין “מפעילה את המנוע שלי”‪ .‬מעבר לעבודה‬
‫עם המטופלים ד”ר אפשטיין נהנית מהחלקים של‬
‫ההוראה בתפקיד ומהמפגש עם הרופאים הצעירים‪.‬‬
‫ענת דהפז‬
‫מינוי‪ :‬אחות אחראית מחלקה‬
‫הגיעה לאברבנאל לפני ‪ 15‬שנים‬
‫כסטודנטית שנה ג’ בבית הספר‬
‫לסיעוד אסף הרופא – האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬עבדה קרוב לשש‬
‫שנים במחלקה ‪6‬א’ ושנים רבות‬
‫במחלקת נוער א’‪ .‬לאחרונה סיימה‬
‫תואר שני בסיעוד‪ ,‬מאז מרצה בבית הספר לסיעוד‬
‫ב’וולפסון’‪ .‬מזה כשנה אחראית מחלקה ממושכת ב’‬
‫גברים‪ .‬ענת שמחה על האתגר שקיבלה ורואה בכך‬
‫שליחות‪ .‬שיפוץ המחלקה ומעבר המטופלים למבנה‬
‫חדש היה מאתגר מאד‪ .‬הצוות והמטופלים התרגשו‬
‫מהאיחוד המחודש‪ ,‬שמחים מאד להיות יחד‪.‬‬
‫ענת מספרת שיש תחושה של יציאה לדרך חדשה‪,‬‬
‫סוג של “לידה מחדש”‪ .‬ומסיימת‪“ :‬ברור שמצפה עוד‬
‫הרבה עבודה אבל יש בלב הרבה אופטימיות ושמחה”‪.‬‬
‫בוריס אבאיב‬
‫קידום‪ :‬רכז נושא חשמל ומיזוג אוויר‬
‫בוריס בעל רקע במיזוג אוויר‪ ,‬התחיל‬
‫את עבודתו כחשמלאי במרכזנו לפני‬
‫תשע שנים בהמלצתו של חבר‪ .‬בימים‬
‫אלו מסיים לימודי תעודת הנדסאי‬
‫חשמל במכללת סינגלובסקי‪ .‬עמיתיו‬
‫מספרים כי מעבר לתרומתו של בוריס‬
‫בעל הידע הרחב לידע המקצועי‬
‫בצוות‪ ,‬ועזרתו בפתרון תקלות מגוונות (אשר חוסכת‬
‫הזמנת אנשי מקצוע מבחוץ וכמובן תקציב)‪ ,‬הוא ניחן‬
‫בחוש הומור ונעים להיות בחברתו‪ .‬בוריס מספר כי‬
‫נוהג לרכב על אופניו כדי להספיק להגיע לקריאות‬
‫מרחבי המרכז‪ ,‬ומקווה להמשיך ולתרום במסגרת‬
‫התפקיד החדש‪.‬‬
‫ד”ר מאזה‬
‫קידום‪ :‬מנהל מחלקת פעילה ה’‪.‬‬
‫התחיל את לימודיו באיטליה וסיים‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫עובד במרכזנו משנת ‪ .1991‬בתחילה‬
‫עבד במחלקה פעילה סגורה‬
‫מעורבת בניהולה של ד”ר פיש וזו‬
‫היתה טבילה נעימה‪.‬‬
‫לאחר מכן התמחה אצל פרופ’‬
‫סירוטה במחלקה פעילה סגורה – ‪6‬א’‪.‬‬
‫עמו ביצע וכתב את עבודת מדעי יסוד‪.‬‬
‫בהמשך התמחה במחלקה נוירולוגית באסף הרופא‪.‬‬
‫בסיום עבד במרפאת מבוגרים של ד”ר שור‪.‬‬
‫עבד כסגן מחלקה פעילה פתוחה‪ ,‬תחת ניהולו של ד”ר‬
‫מלמד (לימים פרופ’ מלמד) ולאחר מכן כרופא מומחה‬
‫במחלקת פסיכוגריאטריה‪.‬‬
‫ב‪ 2009 -‬עבד שנה במחלקה פעילה לנשים תחת ד”ר‬
‫חגי אורן ומ‪ 2010 -‬ועד היום עבד כרופא מומחה וכסגן‬
‫מחלקה פעילה ה’ גברים‪.‬‬
‫גייכמן הדס‬
‫קידום‪ :‬עובדת סוציאלית ‪ -‬מדריכה‬
‫עובדת במרכזנו ‪ 20‬שנים‪ ,‬במהלכם‬
‫ביצעה מגוון תפקידים‪ :‬עבדה כעו”ס‬
‫אחראית במחלקת שיקומית פתוחה‪,‬‬
‫“שלווה” בניהולו של ד”ר ברגר‪.‬‬
‫משנת ‪ 1996‬מדריכת סטודנטים‬
‫לעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת ת”א‪.‬‬
‫בהמשך הדריכה סטודנטים לתואר ראשון ושני מלזלי‪,‬‬
‫מסמינר הקיבוצים‪ ,‬מבית ברל‪ ,‬מאוניברסיטת ת”א‪,‬‬
‫מאוניברסיטת בר אילן וממכון מגיד‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2002-2012‬ניהלה את הוסטל יפו ‪ -‬הוסטל‬
‫מעברי למתמודדי נפש‪ .‬משנת ‪ 2012‬ועד היום עו”ס‬
‫קלינית לילדים ונוער במרפאת ניצנים‪.‬‬
‫דרך חיים שלמה‬
‫קידום‪ :‬מנהל עבודה שרברבות‬
‫שלמה עובד שנים רבות בבית החולים‪.‬‬
‫זוכה להערכה רבה הן כבעל מקצוע והן כאדם‪.‬‬
‫עמיתיו מתארים את שלמה כבעל מקצוע מעולה‪,‬‬
‫לויאלי למקום העבודה‪ ,‬אכפתי וחרוץ‪ ,‬אדם רגוע‬
‫ונעים הליכות‪.‬‬
‫אלמו אבבה‬
‫מינוי‪ :‬ראש צוות חצר‬
‫עובד במרכזנו שנים רבות‪.‬‬
‫שקט ונחבא אל הכלים‪ .‬אדם הגון‪,‬‬
‫ישר ואהוד על חבריו‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪23‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫מכתבי‬
‫תודה‬
‫למרכז משפחות ולשרות הסוציאלי‬
‫חיה ואני רוצות לברך אתכן ואת צוות מרכז ברה”נ אברבנאל בראשות‬
‫פרופ’ מלמד‪ ,‬על הצלחת קיום כנס משפחות מוצלח ביותר בתחילת החודש!‬
‫בכנס השתתפו צוות בכיר של הנהלת המרכז בהנהגת מנהל המרכז‪ ,‬והאולם היה‬
‫מלא מפה לפה בבני משפחה‪.‬‬
‫המרצים שכללו נציגי משפחות של המרכז וברמה הארצית‪ ,‬יחד עם מנהל המרכז‬
‫יצרו דיאלוג מפרה ומרתק המלמד על קשב ושיח רציף שלכם עם בני המשפחות‪,‬‬
‫ובעיקר על מחויבות והשקעה רבה בטיוב השירות עבור בני משפחות במרכז‪.‬‬
‫הכנס היה מושקע גם ברמה הארגונית כולל קבוצת פלייבק המרגשת עד דמעות‪,‬‬
‫והכל היה מאורגן ברמה גבוהה ביותר‪ ,‬כולל הכיבוד‪.‬‬
‫‪14/7/15‬‬
‫לצוות המיון וההשהיה המדהימים‬
‫תודה על הטיפול הסבלני‪ ,‬על ההקשבה‬
‫והתמיכה‪.‬‬
‫המשיכו במלאכה המבורכת‬
‫בתודה‬
‫ש‪.‬ז‬
‫לא מובן מאליו הפקת אירוע כזה ממש בשבוע הראשון של הרפורמה כשהמשימות‬
‫השוטפות רבות יותר‪ ,‬אך מלמד על רמת מחויבות והשמת אוכ’ בני המשפחה‬
‫בסדר עדיפות גבוה מאוד ברמה הארגונית‪ ,‬כפי שגם הדגיש זאת בצורה ברורה‬
‫מאוד פרופ’ מלמד בפתיחת הכנס‪.‬‬
‫לכבוד‪ :‬פרופ’ מלמד‬
‫מנהל המרכז לבריאות הנפש‬
‫ישר כוח לעבודתכן‪-‬עינב בן חור‪ ,‬כמנהלת השירות ופעולתך לפתיחת מית”ל‬
‫ופיתוחה ביד רמה‪ ,‬ורחל הוברמן עם ריכוזך הנושא בצורה נמרצת ויסודית עם‬
‫פירות רבים‪,‬‬
‫הנני מ‪.‬ר מאושפז כחודש ימים במחלקת‬
‫פסיכוגריאטריה‪ .‬הנני מרוצה מהטיפול‬
‫האישי של האח מיכה אואקי וממליץ‬
‫שיתנו לו יותר כוח עבודה‪ ,‬תוספת שכר‬
‫ועידוד ופרס מכובד‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫מ‪.‬ר‬
‫‪25.11.14‬‬
‫לכבוד גב’ עינב בן חור‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה לרחל הוברמן‪ -‬מנהלת‬
‫מית”ל‬
‫שלום רב‪ ,‬אני הגעתי לייעוץ לגברת רחל‬
‫הוברמן לפני כחצי שנה בקשר לבתי‪.‬‬
‫ברצוני לומר שרחל מטפלת בבעיות שלנו‬
‫באופן יוצא מן הכלל‪ .‬יש לנו אוזן קשבת‪ ,‬יושר‪,‬‬
‫אכפתיות ומה שהכי חשוב ‪ -‬זה הנסיון הרב‬
‫והעשיר שלה‪.‬‬
‫אני מודה לרחל ולבית החולים שסיפקו לנו‬
‫שירות כזה‪ ,‬בשמי ובשם כל משפחתי‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ס‪.‬ו‬
‫‪24‬‬
‫‪23/7/15‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫תודה!!‬
‫חיה ישראל‪ ,‬מנהלת השרות הסוציאלי בבריאות הנפש‬
‫ענת שלו ‪ -‬מנהלת תחום מית”ל ארצית במשרד הבריאות‪.‬‬
‫לכבוד מחלקה ‪5‬א‪ ,‬בית החולים ע”ש יהודה אברבנאל‬
‫הנדון‪ :‬הערכת תודה‬
‫למחלקת ‪5‬א’ היקרה‪,‬‬
‫אם יש מושג של מלאכים בשמיים האמיתיים נמצאים אצלכם במחלקה‪.‬‬
‫נתחיל עם ד”ר חגי אורן‪ ,‬האחד היחיד והמיוחד‪ ,‬תודה לך על הכל‪.‬‬
‫על האנושיות שבך‪ ,‬המושג אדם שטבוע בך‪ ,‬האכפתיות כלפי המטופל‪ ,‬והמקצועיות‬
‫העקבית שלך לאורך כל הטיפול המסור‪ .‬ולכם‪ ,‬צוות אחים ואחיות‪ :‬ורוניקה‪ ,‬אנה ‪,1‬‬
‫אנה ‪ ,2‬יעל‪ ,‬ג’ני‪ ,‬עומר‪ ,‬מוחמד‪ ,‬עיישה‪ ,‬אסתי ומשה‪ ,‬ועמכם הסליחה אם שכחנו שם של‬
‫מישהו שטיפל נאמנה במסירות ללא גבולות‪ ,‬ימים כלילות ולילות כימים בביתנו ש‪.‬ס‪.‬‬
‫אנו מודים לכם מקרב לב על הכל‪ .‬קצרה היריעה מלהכיל את כל הטוב והמסירות שלכם‪,‬‬
‫ושוב תודה לכם על הכל‪ ,‬בהערכה ובתודה‪,‬‬
‫משפחת ס‪.‬‬
‫בר עלון‬
‫לכבוד‪ :‬פרופ’ מלמד‬
‫מנהל המרכז לבריאות הנפש‬
‫לכבוד‪ :‬הגב’ שליסל עירית‬
‫מרכזת חת”ש‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה‬
‫ברצוננו להודות לך ולהנהלת הסיעוד על‬
‫ההיענות המשמעותית לאפשר לסטודנטים‬
‫מבית ספרנו להתנסות בשדות קליניים שונים‬
‫במוסדכם‪ ,‬חרף האילוצים בשטח‪.‬‬
‫עירית יקרה‪,‬‬
‫במשך שנת הלימודים‪ ,‬ראש חטיבת סיעוד‬
‫הנפש ותלמידי ביה”ב זכו ממך לשיתוף‬
‫פעולה מקצועי‪ ,‬יוצא דופן‪ ,‬אכפתי ואנושי‬
‫כאחראית תחום‪.‬‬
‫אנו מעריכים זאת ומקווים להמשך עבודה‬
‫משותפת ביחד‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אנג’ליקה גולדשטיין‬
‫ראש חטיבת הנפש‪ ,‬ביה”ס האקדמאי‬
‫לסיעוד וולפסון‪.‬‬
‫איריס גולדמן ‪ -‬ראש מערך ההדרכה‬
‫הקלינית‪ ,‬ביה”ס האקדמאי לסיעוד וולפסון‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬ע‪.‬ל ‪ -‬מכתב תודה‬
‫ברצוננו להודות על הטיפול המסור והאדיב באחינו ע‪.‬ל אשר שהה במחלקה פעילה‬
‫ג’‪ .‬בכל פניה לאנשי המחלקה נענינו בחפץ לב‪ ,‬ברוגע‪ ,‬באדיבות ובסבלנות‪.‬‬
‫לא חסכו מאתנו הסברים ולא השיבו את פנינו ריקם‪ ,‬אין ספק שהתנהגות זו בנוסף‬
‫לטיפול‪ ,‬גרמה לשיפור במצבו וחיזקה אותנו שיש על מי לסמוך‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אנו מבקשים גם לשבח את צוות ברוש ובראשם את דלית מזרחי‪,‬‬
‫אשר עמדה ועומדת לצדינו בכל תקופת האשפוז‪ ,‬התעניינה‪ ,‬תמכה והפגינה רוחב‬
‫לב ומעל לכל מקצועיות‪ ,‬אנושיות וסובלנות‪.‬‬
‫על כך אנו מודים מעומק הלב לה ולצוות המדהים על כל השנים שעופר נמצא בברוש‪.‬‬
‫על האחדות בברוש ועל הנתינה של כל הצוות ללא דופי!‬
‫אנו מוצאים חובה להודות על המאמצים הכנים לשמור על חיי אדם ואיכותם‪ ,‬יישר כח‪.‬‬
‫תודה האחיות של ע‪.‬ל‬
‫‪14.7.15‬‬
‫לכבוד מנהל ביה”ח אברבנאל‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬הוכרת תודה לאח בוריס ממחלקה ‪6‬א’‬
‫לקורא המכתב שלום רב‪ ,‬ברצוני להסב את תשומת הלב לאח בוריס מ‪6‬א’‪ ,‬לאישיותו‬
‫הלבבית ועבודתו הנאה כלפי המטופלים בכלל וכלפיי בפרט‪ .‬טיפולו‪ ,‬מסירותו‪,‬‬
‫הבנתו את החולים‪ ,‬היחס האדיב והאישי לכל מטופל‪ ,‬החיוך שלא יורד מפניו‪,‬‬
‫הרוגע שהוא משרה נותנים הרגשה טובה והרגשה שבאמת אכפת לו ממה שהוא‬
‫עושה במשלח ידו‪ .‬בקיצור‪ ,‬תודה רבה גדולה לך‪.‬‬
‫ב’‬
‫‪10.2.15‬‬
‫לכבוד עו”ס הראל קורץ‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה והערכה‬
‫לאחרונה אושפזתי לטיפול במחלקה מעורבת פתוחה‪.‬‬
‫במהלך הטיפול זכיתי ליחס ותמיכה מדהימים מצידך‪ .‬העזרה שהגשת לי היתה מקצועית‪ ,‬מסורה‪ ,‬אמפתית‪ ,‬תומכת‪ ,‬אחראית וסבלנית‪,‬‬
‫כל זאת תוך כדי טיפול במטופלים רבים ומצבי לחץ “לא קלים” המופעלים ע”י המטופלים‪.‬‬
‫יש בך ידע‪ ,‬גישה ותכונות מדהימות למילוי מושלם של התפקיד‬
‫(גם לדעת מטופלים אחרים איתם שוחחתי)‪.‬‬
‫כל מפגש איתך עזר לי באופן מדהים‪ .‬היתה לך תרומה עצומה בהחלמתי וחזרתי מחוזק לחיי השיגרה‪.‬‬
‫מסרתי כבר בעבר את הערכתי אליך בכתב ב‪ 4.12.14-‬וגם בע”פ לגב’ עינב בן חור‪.‬‬
‫בית החולים צריך להיות גאה שהתברך בעובד ברמתך‪.‬‬
‫אני משוכנע שצפויות לך גדולות ונצורות‪ .‬אזכור לנצח את עזרתך‪.‬‬
‫בהערכה והוקרה רבה‪,‬‬
‫ז‪.‬פ‪.‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל‬
‫‪4.2.15‬‬
‫לכבוד‬
‫הנהלת בית החולים אברבנאל‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה‬
‫ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהביע את תודתי לצוות‬
‫הניהולי של מחלקה ‪5‬ב’ בראש ובראשונה‪ ,‬וכן לצוות‬
‫המתפעל את המחלקה‪.‬‬
‫במקרה שלי במיוחד הפעם קבלתי למחלקה והטיפול‬
‫הם מקרה קלאסי של “הצלת חיים” במובן הכי פשוט‬
‫של המילה‪ .‬הוצאתי מציפורני מלאך המוות‪ .‬בהמשך‬
‫ראיתי יד מכוונת וחושבת בטיפול במצבי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫לי את הזכות הנעימה להביע את הערכתי ותודתי‬
‫לד”ר אואנה קרטה שמטפלת בי בשיחות כבר תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬והיא כעת חלק מצוות המחלקה‪ .‬אשרי‬
‫המטופל שזוכה לרופאה שכזו‪ ,‬ואני משוכנע שהיא‬
‫נמצאת כבר בדרגה של אחד הרופאים המובילים‬
‫בתחום הפסיכיאטריה‪.‬‬
‫האיש שטיפל בי ישירות הוא העובד הסוציאלי הראל‬
‫קורץ‪ ,‬והוא זוכה להערכתי למקצועיותו והדרך‬
‫העקבית בטיפול‪.‬‬
‫לבסוף מילת תודה נוספת לצוות האחים והאחיות‪,‬‬
‫וצוות העזר של המחלקה‪ .‬בתקופה האחרונה‬
‫המחלקה עובדת בתפוסה מקסימלית‪ ,‬עם מקרים‬
‫קשים סיעודיים‪ ,‬וכן מקרים פסיכיאטריים קשים‬
‫שהועברו משלווה‪ .‬המשימה כלל לא פשוטה והמחלקה‬
‫עומדת באתגר בכבוד‪.‬‬
‫בכבוד רב ובברכה‪,‬‬
‫ר‪.‬י‬
‫‪10.2.15‬‬
‫לכבוד עו”ס קרן ניסן‪-‬אילסר‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה והערכה‬
‫לאחרונה אושפזתי לטיפול במחלקה מעורבת פתוחה‪.‬‬
‫לאחר שחרורי הוחלט שאקבל טיפול שבועי פרטני ממך וכן אשתתף‬
‫בקבוצת ‪ DBT‬בהנחייתך‪.‬‬
‫למרות מספר המפגשים הקצר יחסית עד היום‪ ,‬לשני סוגי המפגשים היתה תרומה‬
‫מדהימה בחזרתי לחיים איכותיים יותר באופן משמעותי‪.‬‬
‫בעקבות מפגשים אלו אני חש כיצד תפקודי ותחושותיי משתפרים לאין ערוך‪.‬‬
‫במפגשים הפרטניים את יודעת לקלוע למטרה‪ ,‬לתת חיזוקים והיזון חוזר ברמת‬
‫טיפול יוצאת דופן (הייתי מטופל שנים רבות באופן פרטני ע”י אנשי מקצוע‪ ,‬רובם‬
‫בכירים כולל ד”ר לפסיכולוגיה קלינית ב”עמך”)‪ .‬ואני יכול לקבוע ללא היסוס שיכולתך‬
‫מדהימה ועולה גם על מטפלים ותיקים בכל קנה מידה (כימיה בין מטפל למטופל‪,‬‬
‫מסירות‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬אחריות‪ ,‬אמפתיה)‪.‬‬
‫יש בך ידע‪ ,‬גישה ותכונות מדהימות למילוי איכותי ביותר של תפקידך‪.‬‬
‫כל מפגש איתך עזר לי באופן יוצא דופן‪ .‬היתה לך תרומה עצומה בהחלמתי‬
‫וחזרתי מחוזק לחיי השיגרה‪.‬‬
‫בית החולים צריך להיות גאה שהתברך בעובד ברמתך‪.‬‬
‫אני משוכנע שצפוי לך עתיד מקצועי מזהיר תוך תקופה קצרה יחסית‬
‫ומאחל לך הצלחה רבה‪.‬‬
‫אני גאה להיות מטופל שלך‪ .‬אזכור לנצח את עזרתך‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לדעתי קבוצת ‪ DBT‬בהנחייתך תורמת מאוד‪ ,‬כולל תרומתם הרבה של יתר‬
‫המטפלים הנהדרים ושיתוף הפעולה של המשתתפים‪.‬‬
‫אני מצפה בכליון עיניים לאפשרות שתוכלו לקיים למטופלים גם בקבוצת ‪.DBT‬‬
‫בהערכה והוקרה רבה‪,‬‬
‫ז‪.‬פ‬
‫‪26.3.15‬‬
‫לכבוד ד”ר מרנינה שוורץ ‪ /‬ד”ר מיכאל מרטין הנהלת מחלקה ‪5‬ב’ בית החולים אברבנאל‬
‫א‪.‬ג‪.‬נ‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬בקשה להמשך קורס ה‪ DBT‬מעבר ל‪ 15‬הפגישות המתוכננות‬
‫ברצוננו להביע את הערכתנו הרבה לקורס הה‪ DBT‬שאנו משתתפים בו‪ .‬הקורס שמועבר ע”י קרן‪ ,‬איריס ולימור מועבר במקצועיות ויעילות‬
‫רבה‪ .‬אנו מרגישים שהקורס מעניק לנו כלים משמעותיים בהתמודדות יום יומית עם מצבים בעייתיים ומקרי קיצון‪.‬‬
‫נשמח מאוד אם יתאפשר לקבל רצועות לימוד נוספות מעבר ל‪ 15-‬הפגישות המתוכננות‪ ,‬כאשר ‪ 11‬פגישות כבר מאחורנו‪ .‬גם המרקם‬
‫האנושי שנוצר בקבוצה הוא מעניין‪ ,‬אנשים שיש להם מה להגיד וכדאי להאזין להם‪.‬‬
‫בכבוד רב ובברכה‪ ,‬משתתפי הקבוצה‬
‫‪26‬‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫בר עלון‬
‫‪15.3.15‬‬
‫לכבוד ד”ר מגד‪ -‬מנהל מחלקת נוער א’ ‘ ד”ר ורד ‪ -‬סגן מנהל המחלקה וכל צוות המחלקה‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬הבעת תודה והערכה להזמנתנו להרצות בפני הצוות המקצועי במחלקת נוער א’ במרכז ברה”נ אברבנאל‬
‫אנו מודות לכם על הזמנתנו‪ ,‬כנציגות עמותת המשפחות “עוצמה”‪ ,‬שנתנה לנו הזדמנות להמחיש בפני גורמי מקצוע במחלקת ילדים‬
‫ונוער במרכז ברה”נ אברבנאל את חשיבותה ותרומתה של המשפחה לטיפול ולתמיכה במטופל באשפוז פסיכיאטרי‪ ,‬מזווית‬
‫הראייה של משפחות בשטח‪.‬‬
‫שמחנו להזמנה גם מפני שהיא מצביעה על הכרתכם העקרונית בחשיבות של הקשבה רצינית למשפחות ושיתוף פעולה איתן‬
‫להשגת המטרה המשותפת של טיפול מיטבי לחולה‪ ,‬על ההכרה במטופל ובבני משפחתו כיחידה אחת ובמקומה הייחודי של‬
‫המשפחה כגורם היציב והקבוע בחיי המתמודד‪ ,‬בשעה שגורמים אחרים מתחלפים‪.‬‬
‫הבאנו למפגש סיפורים מחוויות אישיות ומחוויות של משפחות אחרות‪ ,‬שצבורות ב”עוצמה”‪ :‬סיפורים עם סוף טוב‪ ,‬הודות לשיתוף‬
‫ומעורבות המשפחה‪ ,‬וסיפורים עם סוף עצוב‪ ,‬בגלל היעדר הקשבה והתייחסות למשפחה‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬היו מקרים שחוסר הקשבה של צוות מטפל עלתה בחיי מתמודדים‪ ,‬ועליהם לא הספקנו לדבר‪.‬‬
‫התרשמנו שהצלחנו להביא אתכם להכנס לזמן קצרצר לנעלי המשפחה‪ ,‬ולדמיין איך זה להיות המטפל העיקרי של המתמודד‪/‬ת‪,‬‬
‫מתאם הטיפול שלו‪ ,‬התומך הכלכלי ועוד‪.‬‬
‫מהתייחסות הנוכחים במהלך ובתום ההרצאות‪ ,‬יצאנו בתחושה שהמסרים העיקריים שלנו במפגש עברו לנוכחים והתקבלו בהבנה‪,‬‬
‫ואנו מקווים שהוטמעו‪ ,‬ובכלל זה‪ -‬התרומה המעשית והממשית שבמתן אפשרות למשפחה ליישם את מקומה ותפקידה במשולש‬
‫הטיפולי‪ :‬מטפל‪-‬מטופל‪-‬משפחה‪.‬‬
‫כיצד שיח‪ ,‬התייעצות ושותפות בין גורמי טיפול קליני‪ ,‬טיפול שיקומי והמשפחה כ ‪ carer‬יכולים לעשות את ההבדל בין כישלון‬
‫להצלחה טיפולית‪ ,‬וכמה הם חשובים גם להעברת מסר אחיד ועקבי למתמודד‪ ,‬כמפתח להצלחה‪.‬‬
‫כיצד התייחסות הולמת של גורמי טיפול למשפחה ומתן המקום החיוני למעורבותה בטיפול בחולה‪ -‬תורמת לבניין אמון הדדי בין‬
‫גורמי הטיפול למשפחה (שמשליך גם על האמון של המטופל לגורמי הטיפול)‪.‬‬
‫כיצד העצמת המשפחה תורמת לחיזוק החולה‪.‬‬
‫כיצד משפחה‪ ,‬שמכירה את המתמודד יותר מכל גורם אחר ושיש לה הידע וה”ארכיון” של היסטוריית המחלה‪ ,‬יכולה לתרום‬
‫להטרואנמנזה במיון ובמחלקה‪ ,‬לאבחון שינויים ולהתייחסות אליהם במהלך האשפוז עד לשחרור‪ ,‬כולל בהבחנה אם המטופל‬
‫הגיע לרמיסיה יציבה‪.‬‬
‫אין לנו ספק‪ ,‬שהרווח מהדיאלוג ושיתופי הפעולה הוא של כולנו‪ :‬המתמודד‪ ,‬המשפחה וגורמי הטיפול‪.‬‬
‫אנו מודים לכם על ההקשבה האמיתית ועל המסר שעבר מכם אלינו‪ :‬הרגשנו שבאמת אכפת לכם‪ .‬נתתם לנו תחושה של רגישות‬
‫ואמפטיה ושל רצון כן להפיק לקחים ותועלת מהמפגש וליישם בפועל שיפורים ברוח זו‪ .‬זה מחמם את הלב ונותן תקווה שגם‬
‫מסגרות אשפוז פסיכיאטריות אחרות ילכו בעקבותיכם ויקשיבו לקולן של המשפחות‪.‬‬
‫בתודה ובהערכה רבה‪,‬‬
‫אורית ירושלמי ויוכי צ’יבוטרו ‪ -‬פעילות “עוצמה”‬
‫“אמור לי ואשכח‪ ,‬למד אותי ואזכור‪ ,‬שתף אותי ואלמד ‪”...‬‬
‫‪24.3.15‬‬
‫לכבוד הראל המטפל היקר‪,‬‬
‫ברצוני להביע את תודתי הרבה לך‪ ,‬לדעתי‬
‫אתה מטפל מקסים‪ -‬שהכרתי בתקופה‬
‫אומנם מאוד קצרה אך תרמת לי המון המון‬
‫(למרות שלצערי השיחות היו קצרות אבל‬
‫קולעות)‪ ,‬אתה כמטפל עשית למעני ולדעתי‬
‫מעל ומעבר‪ ,‬אני רואה אותך כפוטנציאל‬
‫להמשך דרך והתקדמות רבה בחיים‪.‬‬
‫מאחלת באהבה‪,‬‬
‫ג‪.‬י‪.‬‬
‫לצוות ריפוי בעיסוק היקר‪:‬‬
‫הגענו לאברבנאל לפני כ‪ 13-‬שבועות‪ ,‬מבט מבועת ודופק מהיר‪,‬‬
‫הרבה חששות ללא אופק בהיר‪...‬‬
‫פתחתן לנו את הדלת ומהר מאד גם את הלב‪ ,‬ואשרתן לנו ללמוד ולהשתלב‪.‬‬
‫השקעתן בנו שעות בלי לחשוב פעמיים‪ ,‬תמיד עם חיוך ועצה טובה או שתיים‪.‬‬
‫עכשיו הגיע הזמן להיפרד ועל כך נאמר תודות מעומק הלב‪.‬‬
‫הייתן לנו דמויות לחיקוי וללמידה בשילוב תמידי עם תמיכה ואהבה‪.‬‬
‫תודה לכן שאפשרתן לנו לחוות את ההכשרה הפסיכיאטרית הצורה הטובה‪,‬‬
‫המעניינת והמעשירה ביותר‪.‬‬
‫בהערכה גדולה‪ ,‬סטודנטיות שנה ד’ לריפוי בעיסוק‬
‫בר עלון | גליון מס’ ‪1‬‬
‫‪27‬‬
‫מחלקה‬
‫כרונית‬
‫חדשה‬
‫חדר ישיבות‬
‫חדש‬
‫פינת עישון‬
‫שיפוץ‬
‫הספריה‬
‫בניית מתחם‬
‫‪ ECT‬חדש‬
‫רח’ קק“ל ‪ 15‬בת‪-‬ים ‪5943601‬‬
‫‪www.abarbanel.health.gov.il‬‬