ביטאון האיגוד - איגוד המזכירים והמנכ"לים

Transcription

ביטאון האיגוד - איגוד המזכירים והמנכ"לים
‫איגוד המזכירים והמנכ‪¢‬לים ברשויות המקומיות‬
‫מקבץ‬
‫מקומי‬
‫גיליון מס‘ ‪±¥‬‬
‫חשון ה‘תשע‪¢‬א ©∞‪®±∞Ø≤∞±‬‬
‫דבר יו“ר איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות‬
‫חברים יקרים¨‬
‫חוזקו של האיגוד כחלק מהשירות לציבור‬
‫התמורות והשינויים העוברים בשנים האחרונות על השירות המוניציפאלי¨ באים לידי ביטוי באופנים שונים‬
‫בהתמודדות אל מול מרכזי השלטון ואל מול הציבור‪ Æ‬אלו ועוד¨ הינם המפתח להבנת חשיבות קיומו של האיגוד‪Æ‬‬
‫הפקת ”מקבץ מקומי“ ≠ ביטאון האיגוד הינה אחת מפעולותינו לשיפור ולקידום תפקידנו במישור המקצועי‪ Æ‬פעילות‬
‫זו שוזרת בתוכה מידע רב ומאפשרת לנו לפעול ולקדם את המטרות שלשמן הוקם האיגוד¨ הן למען חברי האיגוד והן‬
‫כשירות לציבור ולכל המעוניין במידע נרחב בתחום המוניציפאלי‪ Æ‬הביטאון נותן ביטוי לפעילות חברי הנהלת האיגוד‬
‫וועדותיו¨ ללבטי החברים ולמגוון נושאים מקצועיים הקשורים בעבודתם כתקציבים¨ תכנון אורבני¨ קידום מינהלי¨‬
‫חשיבה ארגונית¨ דיני עבודה¨ ובעצם באיזה תחום אין המזכיר או המנכ“ל עוסק בו ישירות¨ או נוגע בעקיפין‪Æ‬‬
‫עשייה מקצועית ושיתוף פעולה של חברי האיגוד יסייעו בשיפור שיטות ותהליכים במינהל המוניציפאלי מחד¨ ומאידך‬
‫ממחישים לנו את הצורך והחשיבות בחוזקו של האיגוד לקידום מטרותיו≠מטרותינו‪Æ‬‬
‫בטוחני כי שילוב כוחות יביא לקידום המקצועי הראוי ולתפקודו הנאות של השלטון המקומי במילוי המטלות‬
‫והחובות למען הציבור‪Æ‬‬
‫אנו נמשיך ונעשה¨ ככל שביכולתנו¨ למימוש מטרה זו‪Æ‬‬
‫בברכה¨‬
‫שעיה קרפ‬
‫יו“ר איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות‬
‫תוכן העניינים‬
‫קיצוץ דרסטי בתקציב‬
‫‪¥‬‬
‫ח“כ הרב משה גפני¨ יו“ר ועדת הכספים‬
‫עדכונים בפסיקת עבודה בשלטון המקומי‬
‫‪µ‬‬
‫עו“ד חיים ברנזון¨ עו“ד אסף ברנזון‬
‫גישת הצעדים הקטנים‬
‫∏‬
‫קובי קדם‬
‫האם טאבו מעמד הקביעות לעובד לאחר ∂≠≤‪ ±‬חודשים נעלם‪ø‬‬
‫‪±±‬‬
‫עו“ד אסנת רובוביץ‬
‫ניהול התנדבות‬
‫‪±µ‬‬
‫ד“ר אריה הכט‬
‫מפיתוח בר קיימא לבניה ירוקה‬
‫∏‪±‬‬
‫סיגל ניר גולדנברג¨ נועה תמרי‬
‫עיקרי המנהל הציבורי‬
‫‪±π‬‬
‫יחסי תאגיד מים וביוב עם הרשות המייסדת‬
‫‪≤±‬‬
‫מהו המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידו‪ø‬‬
‫‪≤µ‬‬
‫טיפים בניהול זמן‬
‫∂≤‬
‫מעובדי ציבור למשרתי ציבור‬
‫∑≤‬
‫תקנון הארגון‬
‫‪≤π‬‬
‫פרופ‘ בנימין אקצין‬
‫עו“ד גידי פרישטיק‬
‫חנן ארז‬
‫יעקב ויטנברג‬
‫אריה ויסמן‬
‫≤‬
‫דבר העורך‬
‫בס“ד‬
‫מים קרים על נפש עייפה ≠ האמנם‪ø‬‬
‫לא מכבר ארגן איגוד המזכירים והמנכלי“ם ברשויות המקומיות¨ ביזמת מר שעיה קרפ¨ יו“ר האיגוד ומר שרון‬
‫הורוביץ¨ יו“ר ועדת הדרכה¨ כינוס ארצי¨ בהשתתפות מאות מזכירים¨ מנכלי“ם ומנהלי תאגידי מים בנושאי‬
‫הרשות המקומית ותאגיד המים‪Æ‬‬
‫הכינוס¨ בו נשאו דברים¨ בין היתר¨ פרופ‘ אורי שני¨ מנכ“ל רשות המים‪ ª‬מר שלמה דולברג¨ המנכ“ל הנכנס של‬
‫מרכז השלטון המקומי¨ ובעצמו איש רשות המים בעבר¨ ראשי עיריות¨ משפטנים ונציגים בכירים מקרב הרשויות‬
‫והתאגידים¨ התמקד¨ בעיקרו¨ בשאלה על צדקת העברת תחומי המים והביוב מהעיריות ומהמועצות המקומיות‬
‫והאזוריות לתאגידים והקשר הקיים והעתידי בין גופים אלו‪Æ‬‬
‫השלטון המקומי איחר¨ למעשה¨ את הרכבת¨ והתנגדותו להקמת התאגידים¨ שנשמעה בקול חלוש¨ במשך השנים¨‬
‫מסיבות אלו ואחרות¨ היתה כקול קורא במדבר¨ אך השאלה נותרה במקומה האמנם היה צורך במהפך זה והאם‬
‫התאגידים הצדיקו את קיומם מאז הקמתם‪ø‬‬
‫מר מרדכי ששון¨ ראש עיריית חולון טען¨ לא מכבר¨ במפגש של אישי כלכלה ומשק¨ שהקמת התאגידים היא חלק‬
‫ממערכה של השלטון המרכזי לפגוע במרקם המקומי¨ וכל חולשה שמפגינים ראשי הרשויות המקומיות תגרור¨‬
‫בעתיד¨ מהלכים דומים בתחומים נוספים‪Æ‬‬
‫נכון¨ שאחת הטענות המרכזיות להקמת התאגידים היתה שהיו עיריות שהשתמשו בחלק מכספי≠המים שקיבלו‬
‫מהציבור למטרות אחרות בחיי היום≠יום של הרשות¨ אך טענה זו הינה נכונה רק בחלקה¨ שכן¨ רשויות רבות‬
‫איתנות במצבן הכספי ואין להן צורך בשימוש בכספי המים למיזמים אחרים או לפעילות השוטפת‪Æ‬‬
‫טענה אחרת שהועלתה¨ חדשים לבקרים¨היתה¨ שרשויות שהשתמשו בכספי המים למטרות אחרות לא הפנו‬
‫אותם לשיפור התשתיות כצנרת ומאגרי מים¨ אך עובדה בשטח היא שישנם תאגידים וותיקים¨ שקיימים שנים‬
‫רבות למדי¨ ושבתחום ישובם כספי המים עברו כל אותן שנים רק לתאגידים¨ והם לא פעלו לשיקום התשתיות‬
‫כראוי¨ ואף בהם ישנם ליקויים בתחום זה‪Æ‬‬
‫נכון¨ שישנם תאגידים שהוכיחו את תפקודם ויעילותם¨ אך רבים אחרים מדשדשים¨ וחוץ מהגדלת מנגנון כוח≠‬
‫אדם בהם¨ לעומת מחלקות המים שפעלו באותן עיריות ומועצות מקומיות¨ אין בהם כל שינוי לטובה¨ ואף גרוע‬
‫מכך‪Æ‬‬
‫הנהלת רשות המים¨ עצמה¨ הודתה כי כוונת המעבר לתאגידים היתה להקים ∑≠∏ תאגידים בכל רחבי הארץ¨‬
‫שיעסקו כל אחד במאות אלפי תושבים ולא עשרות תאגידים כפי שהמצב כיום‪ Æ‬לדברי אנשי הרשות¨ אין בידם די‬
‫כוח≠אדם להתמודד עם תאגידים כה רבים¨ ומשום כך אין להם יכולת לערוך ביקורת ברוב התאגידים‪ Æ‬המועצה‬
‫לצרכנות גם קבלה¨ שמלבד הבלבול שאחז בציבור כאשר פעל היטל הבצורת וחוסר קמפיין לעדכון מספר‬
‫הנפשות עם העליה בעשרות אחוזים של מחיר המים¨ חלק מהתאגידים פעל בנהלים בלתי חוקיים כשליחת‬
‫חשבונות לארבעה חודשים¨ שהקשו על הצרכנים לנהל מעקב¨ או גביית סכום על החלפת מונה לא מדוייק¨‬
‫למרות שהתשלום כולל אחזקה‪Æ‬‬
‫אין הכוונה במאמר זה לצאת למאבק כנגד התאגידים¨ הן משום שחלקם פועל כראוי והן בגלל שהמאבק כבר‬
‫מאחורינו¨ אך ”חכם עיניו בראשו“¨ ועובדה זו של הקמת תאגידים בכפיה על הרשויות המקומיות צריכה להדליק‬
‫”נורה אדומה“ בקרב ראשי העיריות והמועצות¨ כדי שמגמה זו לא תימשך ביתר שאת בכיוונים ובתחומים‬
‫אחרים¨ וכידוע כבר הורונו חז“ל ש“איזהו חכם הרואה את הנולד“‪Æ‬‬
‫בברכה¨‬
‫אברהם טננבוים‬
‫מזכיר עיריית בני≠ברק ודוברה‬
‫עורך הביטאון‬
‫≥‬
‫ח“כ הרב משה גפני¨ בהופעתו בכינוס ארצי‬
‫של איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות∫‬
‫קיצוץ דראסטי בתקציב גרם לנזקים בלתי הפיכים‬
‫לרשויות מקומיות שונות והוא לא נבדק היטב קודם לכן‬
‫”יש לבדוק היטב כל צעד בנושא של קיצוץ במענקי האיזון הממשלתיים לרשויות המקומית כדי שלא נחזור על‬
‫המשגים מלפני למעלה משש שנים כאשר הקיצוץ הדראסטי גרם לנזקים בלתי הפיכים לרשויות אלו“ כך אמר‬
‫ח“כ הרב משה גפני¨ יו“ר ועדת הכספים של הכנסת בהופעתו בכינוס הארצי של המזכירים והמנכ“לים ברשיות‬
‫המקומיות‪Æ‬‬
‫הרב גפני הדגיש¨ כי הקיצוץ הכללי שבוצע באותה עת ולא נבדק כראוי טרם הוצאתו לפועל גרם לרשויות‬
‫מקומיות רבות שמצבן הכלכלי היה שפיר להתדרדרות חמורה¨ והן לא התאוששו ממנו עד עצם היום הזה¨ ומשום‬
‫כך¨ ראוי לבצע צעדים דראסטיים כאלו רק לאחר בדיקה יסודית של התוצאות הצפויות‪Æ‬‬
‫בהתייחסו לתקציב הממשלתי¨ הטעים ח“כ הרב משה גפני¨ כי אישור התקציב הדו≠שנתי היה רעיון נכון ונבון¨‬
‫ששידר בארץ ובעולם על יציבות כלכלית דווקא בתקופה של משבר כלל עולמי‪Æ‬‬
‫אשר לנושא היטל הבצורת¨ שהוטל בשעתו לביצוע על תאגידי מים המסונפים לרשויות המקומיות¨ קבע הרב‬
‫גפני¨ כי מדובר בהיטל הגורם נזק¨ והאוכלוסייה אינה חייבת לממן את ההזנחה וחוסר הטיפול במשך שנים רבות‬
‫של ממשלות שונות בכל הקשור להתפלת מי ים¨ זאת בנוסף להעברתו לביצוע לרשויות המקומיות באמצעות‬
‫תאגידי המים שאינם בנויים להתמודד עימו¨ ולכן ההגינות הציבורית חייבה לא רק הקפאת ההיטל¨ אלא את‬
‫ביטולו המוחלט¨ כפי שבוטל הרעיון של המ‪Æ‬ע‪Æ‬מ‪ Æ‬על פירות וירקות¨ שלא היתה לו כל הצדקה¨ וטוב¨ שאכן¨ כך‬
‫נעשה‪Æ‬‬
‫יו“ר ועדת הכספים גם הביע בהרצאתו¨ שזכתה להדים חיוביים ביותר מצד המשתתפים¨ את תמיכתו בהצעה‬
‫להגביל לקדנציה אחת את תקופת עבודתם של היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות¨ שכן¨ לצד שיקול≠‬
‫דעתם המשפטי של יועצים אלו¨ לא אחת¨ יש גם לקחת בחשבון הכולל של ההחלטות את ניסיונם של עובדים‬
‫בכירים וותיקים ברשות¨ שמבינים את הצרכים האמיתיים של הרשות ושל התושבים‪Æ‬‬
‫בכינוס גם נשאו הרצאות רו“ח גבי מימון¨ מנכ“ל משרד הפנים‪ ª‬מר דוד קאפח¨ מנכ“ל בנק ”דקסיה“‪ ª‬מר משה‬
‫אלקסלסי¨ יו“ר ומנכ“ל החברה לאוטומציה‪ ª‬מר אלי לנקרי¨ מ“מ ראש עיריית אילת וצוות מקצועי בכיר ממשרד‬
‫הפנים וממרכז השלטון המקומי‪Æ‬‬
‫‪¥‬‬
‫עדכונים בפסיקת עבודה בשלטון המקומי‬
‫חיים ברנזון¨ עו“ד‬
‫אסף ברנזון¨ עו“ד‬
‫משרדנו העוסק בדיני עבודה במגזר הציבורי‬
‫והפרטי¨ ריכז עבור המזכירים והגזברים את‬
‫ההלכות המרכזיות שהתקבלו בתקופה האחרונה‬
‫בבית הדין הארצי לעבודה ובבתי הדין האזוריים‪Æ‬‬
‫להלן תמציות פסקי הדין הרלוונטיים∫‬
‫טופס תנאי פנסיה ברשות מקומית הוא‬
‫התחייבות שלטונית מחייבת¨ שלא ניתן‬
‫להשתחרר ממנה אחרי הפרישה‬
‫התובעת עבדה בעיריית פ“ת ופרשה פרישה‬
‫מוקדמת לגמלאות עפ“י חוזר מנכ“ל ∑‪ƵØπ‬‬
‫פרישה לפי החוזר מקנה לה הגדלה באחוזי‬
‫הגמלה בשיעור של •∏¨ כאשר התנאי להגדלת‬
‫אחוזי הגמלה¨ הוא ביטול התקן‪ Æ‬התובעת‬
‫חתמה¨ לפני פרישתה¨ על טופס תנאי פרישה‬
‫שפירט את תנאי הפרישה שלה הכולל בין‬
‫היתר הגדלת אחוזי גמלה‪ Æ‬רק לאחר צאתה‬
‫לפנסיה¨ גילתה כי העירייה לא שילמה לה‬
‫את ההגדלה בנימוק שלא ניתן אישור הגורם‬
‫המוסמך לביטול התקן‪Æ‬‬
‫התובעת טענה כי טופס תנאי הפרישה הוא‬
‫הסכם תקף ומחייב ולכן דורשת אכיפתו‪Æ‬‬
‫בית הדין האזורי קיבל את התביעה וקבע כי‬
‫אין חובה להכריע בשאלה האם הטופס הוא‬
‫התחייבות חוזית או הבטחה מנהלית שנטלה‬
‫על עצמה העירייה כדי לבדוק את תוקף‬
‫התחייבותה של הרשות‪ Æ‬טופס תנאי הפרישה‬
‫עליו חתמה התובעת¨ מבטא את הסכמת‬
‫הצדדים¨ ניתן ע“י בעל הסמכות לתת אותה¨‬
‫מפורט דיו¨ מצוין בו באופן ברור גובה הגמלה‬
‫המאושרת ושאר תנאי פרישתה ואין צידוק‬
‫חוקי או טעם סביר לשנות את ההבטחה או‬
‫לבטלה‪ Æ‬בנסיבות בהן העירייה הציגה באופן‬
‫ברור וחד משמעי מצג לפיו תנאי הפרישה‬
‫סוכמו עם בעל הסמכות בעירייה¨ וביטול‬
‫התקן אושר ע“י המנהל האחראי¨ יש להחיל‬
‫את כלל הסמכות הנחזית‪Æ‬‬
‫טענת העירייה לפיה אכיפת תנאי הפרישה‬
‫עומדת בניגוד לתוכנית הפרישה מרצון וחוק‬
‫יסודות התקציב לא התקבלה¨ שכן התובעת‬
‫מבקשת לאכוף על העירייה הענקת תנאי‬
‫פרישה שנהוגים לתת במגזר הציבורי‪ Æ‬בית‬
‫הדין קבע כי העירייה נדרשת למלא אחר‬
‫התחייבותה כלפי התובעת ע“פ תנאי הסדר‬
‫הפרישה¨ במסגרת תוכנית ההבראה¨ וקיבל‬
‫את גרסת התובעת¨ לפיה לא הייתה פורשת‬
‫פרישה מוקדמת¨ לולא היו מובטחים לה‬
‫התנאים שהובטחו לה בטופס תנאי הפרישה‪Æ‬‬
‫עב ©ת“א® ∂∞‪ ±∞∏±≥Ø‬לוי ציונה נ‘ עיריית פתח≠תקווה‬
‫השופטת∫ ל‪ Æ‬גליקסמן‪ Æ‬נ‪Æ‬צ‪ Æ‬ת‪ Æ‬ברץ‪Æ‬‬
‫©‪®≥Æ∂Æ∞π‬‬
‫מעביד רשאי לדרוש מעובד החתמת כרטיס‬
‫נוכחות מגנטי¨ גם אם מדובר בדרישה טכנית‬
‫חדשה‬
‫התובע¨ רופא שיניים שהועסק על ידי מועצה‬
‫מקומית¨ נהג לדווח באופן ידני על שעות‬
‫עבודתו¨ ובהתאם לדיווחיו אלה הוא קיבל‬
‫את שכרו‪Æ‬‬
‫בשלב מסוים הוא נתבקש על ידי המועצה‬
‫שיחל בהחתמת כרטיס נוכחות מגנטי‬
‫בכניסתו וביציאתו את מקום העבודה‪Æ‬‬
‫התובע התנגד לשינוי בשיטת הדיווח והודיע‬
‫לראש המועצה כי על פי הנחיות ההסתדרות‬
‫הרפואית בישראל ©ארגון העובדים אליו הוא‬
‫משתייך® הוא פטור מהחתמת כרטיס נוכחות‪Æ‬‬
‫כמו כן הוא טען כי השינוי נעשה עקב‬
‫שיקולים זרים ומהווה הרעה בתנאי עבודתו‪Æ‬‬
‫משלא החתים הכרטיס כפי שנדרש לא שולם‬
‫לו שכרו המלא¨ ומכאן תביעתו לבית הדין‬
‫לעבודה שקבע כי הנתבעת לא הנהיגה כל‬
‫שינוי בשעות העבודה של התובע או בתמורה‬
‫שהוא מקבל בגינן¨ אלא רק בדרך הפיקוח על‬
‫שעות אלו‪ Æ‬על כן¨ אין מדובר בשינוי בתנאי‬
‫מהותי שבהסכם העבודה שנכרת בין הצדדים¨‬
‫אלא בהתאמת תנאי שולי לדרישות הנתבעת¨‬
‫כאמצעי אשר מקל על פיקוח לגבי שעות‬
‫העבודה בפועל‪Æ‬‬
‫בית הדין קבע כי מעביד יכול לשנות תניה‬
‫בהסכם העבודה שאינה תנאי מהותי¨ תוך‬
‫‪µ‬‬
‫שימוש בפריבילגיה הניהולית שלו ואם‬
‫השינוי אינו שרירותי ואינו מהווה פגיעה‬
‫בלתי סבירה בזכויותיו של העובד¨ אין בכך כל‬
‫פסול‪ Æ‬תביעתו של הרופא נדחתה אם כן¨ וכל‬
‫צד נשא בהוצאותיו שלו בהתחשב באיחור‬
‫בתשלום השכר לתובע‪Æ‬‬
‫עב ‪ ±∑∏∂Ø∞π‬ד“ר ג‘דעון זיינה נ‘ מועצה מקומית עילבון ©‪®≤≥Ʊ±Æ≤∞∞π‬‬
‫בפני השופטת∫ ע‪ Æ‬איצקוביץ‪ Æ‬נ‪Æ‬ע‪ Æ‬ר‪ Æ‬דבוש‪ Æ‬נ‪Æ‬מ‪ Æ‬ב‪Æ‬שמריהו‪Æ‬‬
‫קשיים כלכליים של רשות מקומית אינם‬
‫פוטרים מפיצויי הלנה‬
‫העובדת עבדה בעיריית קלנסואה בתור‬
‫עובדת סוציאלית מיוני ‪ Ʊπππ‬באפריל ‪≤∞∞¥‬‬
‫הפסיקה העירייה לשלם לעובדת את שכרה‬
‫בגלל קשיים כלכליים‪ Æ‬העובדת תובעת את‬
‫העירייה לתשלום שכרה¨ והשוואת דירוג‬
‫שכרה לדרגה שהייתה לה טרם מעברה‬
‫לתפקיד עובדת עירייה‪ Æ‬העובדת טענה שגם‬
‫אם מדובר בדרגה החורגת מהדרגה של‬
‫התפקיד שממלאת¨ הדירוג הפך להיות חלק‬
‫מתנאי עבודתה ולכן לא ניתן לשנותו על‬
‫פי ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין חריגות‬
‫שכר‪ Æ‬בית≠הדין פסק שמצב כלכלי קשה של‬
‫מעביד אינו מהווה הצדקה לאי תשלום שכר‪Æ‬‬
‫בהתחשב בזכויות עובדים לקבל את שכרם‬
‫בזמן¨ יש לחייב את העירייה לשלם לעובדת‬
‫פיצויי הלנת שכר מופחתים¨ על סך •‪ ¨≤µ‬ככל‬
‫שהוא אינו עולה על השכר הממוצע במשק‪ Æ‬כל‬
‫סכום העולה על השכר הממוצע במשק יישא‬
‫תוספת ריבית והצמדה כחוק‪ Æ‬כן קבע בית הדין‬
‫שעם מעבר העובדת לתפקיד חדש ומעסיק‬
‫חדש¨ תהא העובדת זכאית לדרגה הצמודה‬
‫לתפקיד החדש¨ ואין חשיבות לתפקיד ולדרגת‬
‫השכר הקודמים‪Æ‬‬
‫בפועל קיבל המערער מחצית מפיצויי הפיטורים‬
‫בטעות‪ Æ‬בית הדין קבע לאור ההלכה הפסוקה כי‬
‫פרישה לגמלאות¨ שהסדר פנסיוני לצידה¨ אינה‬
‫בגדר פיטורים או התפטרות¨ אלא היא סיום‬
‫יחסים חוזיים בדרך מיוחדת≠פקיעה מוסכמת‬
‫מראש‪Æ‬‬
‫על כן בנסיבות אלה העובד יהא זכאי לתשלום‬
‫פיצויי פיטורים בכפוף להוכחת שני תנאים‬
‫מצטברים אלה∫ המעסיק התחייב לשלם פיצויי‬
‫פיטורים לעובד בנוסף להסדר הפנסיוני ובכפוף‬
‫להוראות הדין ולאישור הגורמים המוסמכים‬
‫אצל המעסיק‪Æ‬‬
‫בענייננו מאחר ולא הוכח או אף נטען כי נפל‬
‫פגם בהסכם הפנסיוני¨ ומאחר שההתחייבות‬
‫לתשלום פיצויי הפיטורים הותנתה באישור¨‬
‫ומאחר והעובד לא חזר בו מההסכם למרות‬
‫שידע שלא אושר תשלום הפיצויים¨ גילה העובד‬
‫את דעתו כי אינו זכאי לפיצויי הפיטורים‪Æ‬‬
‫בנוסף¨ בשונה מפיטורים¨ פרישה לגמלאות‬
‫אינה מזכה עובד הוראה¨ ביתרת שכר העבודה‬
‫עבור שנת הלימודים במהלכה פרש לגמלאות‪Æ‬‬
‫זאת מאחר שבפרישה לגמלאות לא מתקיימת‬
‫התכלית של התשלום עבור יתרת שנת הלימודים‬
‫& מתן אפשרות לעובד ההוראה להיערך לפיטוריו‬
‫ולמצוא משרה אחרת לשנה הבאה‪Æ‬‬
‫©∏∞‪®∂Ʊ±Æ‬‬
‫עע ©ארצי® ‪ ±∂≥∏Ø∞¥‬אברהם כליף עיריית ירושלים‬
‫השופטים∫ ע‪ Æ‬רבינוביץ¨ י‪ Æ‬פליטמן¨ נ‪Æ‬ארד¨ נ‪Æ‬ע∫ י‪ Æ‬קרא¨ נ‪Æ‬מ‪ ∫Æ‬א‪ Æ‬ברק‬
‫©∏∞‪®≤≥Ʊ≤Æ‬‬
‫עע ©ארצי® ∑∞‪ ∏≤Ø‬ראס עאיידה נ‘ עיריית קלנסואה‬
‫השופטים∫ ע‪ Æ‬רבינוביץ¨ נ‪ Æ‬ארד¨ ש‪ Æ‬צור‪ Æ‬נ‪Æ‬ע∫ מר י‪ Æ‬שילון¨ נ‪Æ‬מ∫ מר‪ Æ‬ר‪ Æ‬פרבר‪Æ‬‬
‫דרושים ארבעה תנאים מצטברים על מנת‬
‫לקשור רשות מקומית להבטחת תעסוקה‬
‫מורה הפורש לגמלאות במסגרת הסדר‬
‫פנסיוני זכאי לפיצויי פיטורים אם הוכחה‬
‫זכאותו‬
‫נדחתה תביעתו של אדם לפיצוי מאת עיריית‬
‫קריית ביאליק בגין הפרת הבטחה‪Ø‬התחייבות‬
‫להעסיקו אצלה כפקח וניהול מו“מ להעסקתו‬
‫בחוסר תום לב‪ Æ‬נקבע כי לא ניתנה לתובע‬
‫הבטחה‪Ø‬התחייבות להעסיקו מאחר ועיריית‬
‫ק‪ Æ‬ביאליק ידע התובע בדבר מצבה¨ שאינו‬
‫מאפשר לה לקלוט עובדים נוספים וכי היא‬
‫נמצאת בעיצומו של תהליך הבראה¨ במסגרתו‬
‫נאלצת היא לבצע קיצוצים וצמצומים‪Æ‬‬
‫במסגרת הסכם הפרישה הובטחה לו גמלה‬
‫זאת ועוד¨ לא חל כל שינוי במצבה של העירייה‬
‫בכל שלבי מגעיו עם העירייה‪ Æ‬כמו כן¨ איוש‬
‫בית הדין הארצי לעבודה¨ דחה ערעור של מורה‬
‫גמלאי וקבע כי בנסיבות פרישתו העובד אינו‬
‫זכאי לפיצויי פיטורין ו‪Ø‬או לשכר העבודה בגין‬
‫יתרת שנת הלימודים במהלכה פרש מעבודתו‪Æ‬‬
‫העובד הועסק כמורה בעיריית ירושלים ועבודתו‬
‫הופסקה עקב צמצומים‪Æ‬‬
‫∂‬
‫חודשית וכן פיצויי פיטורים וחודשי הסתגלות‬
‫כפי שייקבעו על ידי משרד החינוך‪ Æ‬הועדה‬
‫הפריטטית העליונה לא אישרה את תשלום‬
‫פיצויי הפיטורין בנוסף לגמלה¨ אך למרות‬
‫שהוצע למערער לחזור בו מההסכם ולהמשיך‬
‫לעבוד הוא בחר לפרוש לגמלאות‪Æ‬‬
‫המשרה אצל המעסיקה שהיא רשות מקומית¨‬
‫נעשית רק על דרך של מכרז‪Æ‬‬
‫בית הדין הדגיש את ההלכה הפסוקה לפיה‬
‫נדרש קיומם של ארבעה תנאים מצטברים על‬
‫מנת לקשור רשות מנהלתית להבטחתה ואף‬
‫אחד מן התנאים לא התקיים במקרה דנן∫‬
‫העירייה פעלה במסגרת תוכנית הבראה¨ באין‬
‫כל אפשרות לקליטת עובדים¨ את המשרה ניתן‬
‫לאייש רק בדרך של מכרז¨ למזכיר לא הייתה‬
‫כלל סמכות ליתן הבטחה כלשהי להעסקת‬
‫עובד בעירייה¨ משדובר במשרה שהיא בתחום‬
‫סמכותו הבלעדית של מנהל כח אדם בעירייה‪Æ‬‬
‫משמע¨ אף לו הוכח כי ניתנה הבטחה¨ לא היה‬
‫לה תוקף משפטי מחייב¨ ואף אם זאת¨ לו‬
‫ניתנה הבטחה¨ ניתן היה לבטלה‪ Æ‬לתובע נפסקו‬
‫הוצאות הליך בסך ‪Æ≥¨∞∞∞₪‬‬
‫עב ©חי‘® להב חיים נ‘ עירית קרית ביאליק‬
‫השופטת ע‪ Æ‬קוטן¨ נ‪Æ‬צ‪ Æ‬י‪ Æ‬ייני‬
‫©∏∞‪®≤±Æ∑Æ‬‬
‫רבנים המכהנים במועצות אזוריות הם‬
‫עובדים במשותף של המועצה והמדינה‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קבע כי שני רבנים‬
‫אזוריים המכהנים כרבנים במועצות אזוריות¨‬
‫שלא הוקמו בהן מועצות דתיות הם עובדים של‬
‫המועצה האזורית ושל המדינה במשותף‪ Æ‬ישנם‬
‫סימני זיהוי המעידים כי המועצה האזורית‬
‫היא המעסיקה את הרבנים & תושבי המועצה‬
‫נהנים מעבודתם¨ האופן בו ראתה המועצה את‬
‫היחסים ומעורבותה בעבודה השוטפת & כמו‬
‫גם ראיון הקבלה לעבודה עם ראש המועצה‬
‫ואחריותה לתשלום שכרם ולניכוי המס‪ Æ‬יתר‬
‫על כן¨ העובדה שהמועצה הפסיקה את תשלום‬
‫משכורתם של הרבנים כתנאי להעתקת מקום‬
‫המגורים¨ מעידה אף היא על ההשפעה שיש‬
‫למועצה על הרבנים כמעסיקתם‪Æ‬‬
‫שימוש באי תשלום השכר כסנקציה על הפרת‬
‫הדרישה לגור בתחום המועצה¨ מעידה על כך‬
‫שהמועצה ראתה עצמה כבעלת סמכות של‬
‫מעביד¨ שלא לשלם שכר על מנת לכפות על‬
‫הרבנים לגור בתחומי המועצה‪Æ‬‬
‫מנגד¨ ישנם סימנים המעידים כי המדינה היא‬
‫המעסיקה‪ Æ‬למשל חתימת משרד הדתות על‬
‫כתב מינויים¨ הפיקוח שמפעילה המדינה על‬
‫פעילותם וקביעת שיעור שכרם‪Æ‬‬
‫בסופו של דבר לאור ערבוב הפעילויות‬
‫והסמכויות בין המדינה למועצה וכן משיקולי‬
‫מדיניות על מנת למנוע קיפוח זכויותיהם של‬
‫הרבנים ומתוך רצון במדיניות משפטית אחידה‬
‫והרמוניה משפטית נקבע כי המדינה והמועצה‬
‫הן מעסיקות במשותף של הרבנים‪Æ‬‬
‫עב ©י“ם® ∞∞‪ ±∂¥∞Ø‬רביב אברהם נ‘ מועצה אזורית‬
‫השופט∫ א‪ Æ‬אברהמי‪Æ‬‬
‫©∏∞‪®≤∂Ʊ∞Æ‬‬
‫באדיבות חיים ברנזון ואסף ברנזון¨ משרד עורכי דין¨ מהמשרדים המפורסמים בתחום דיני עבודה‪Æ‬‬
‫∑‬
‫גישת הצעדים הקטנים להשגת שינוי גדול‬
‫מאת קובי קדם¨‬
‫פסיכולוג¨ מאמן עסקי בכיר¨‬
‫מנכ‪¢‬ל מכון מאמנים¨ אימון לפריצות דרך ושינוי¨‬
‫מומחה לשינוי והבראה ארגונית‬
‫אנחנו כבני אדם וכארגונים¨ מנהלים דיאלוג קבוע‬
‫ואמביוולנטי עם הצורך בשינוי‪Æ‬‬
‫המסר מכך ברור¨ אם לא תדע לאן אתה הולך¨ תגיע‬
‫לכל מקום‪ÆÆÆ‬‬
‫מרביתנו קמים מידי בוקר ורוצים שיהיה לנו טוב‪Æ‬‬
‫אנחנו רוצים יותר הצלחה¨ יותר הוקרה¨ יותר‬
‫משאבים חומריים¨ אנחנו רוצים להיראות טוב¨‬
‫להתקדם¨ לאכול נכון¨ לשקול נכון¨ ויחד עם זאת¨‬
‫באופן פרדוכסלי¨ פוחדים לעשות את השינויים‬
‫הנדרשים על מנת להשיג זאת‪Æ‬‬
‫תרגולת בוקר מומלצת∫‬
‫יכולתנו להבין את ההיבטים השונים הכרוכים‬
‫בהשתנות תסייע לנו לנהל ביתר הצלחה את הצמתים‬
‫בהם נוצר הצורך בשינוי¨ ולהתגבר על המחסומים‬
‫שבולמים אותנו‬
‫שב עם עצמך ∞‪ ±‬דקות מידי בוקר והגדר‬
‫לעצמך מה המטרה שלך¨ מה חשוב לך ואיך‬
‫תפעל היום להשגתה‪ ø‬כעת¨ שתף את הצוות‬
‫שלך ו‪Ø‬או אחרים משמעותיים להצלחתך‪Æ‬‬
‫להלן מספר עקרונות שיסייעו לכם לנהל את‬
‫השינויים בחייכם ביתר הצלחה‪Æ‬‬
‫עיקרון ‪ ∫±‬עיקרון המטרה‬
‫האם אני יודע מה אני רוצה‪ ø‬מה חשוב לי כמנהל‪ø‬‬
‫לנו כארגון‪ ø‬למה אני רוצה את זה‪ ø‬מהי ההצלחה‬
‫הרצויה לי¨ ואיך אשיג אותה‪ ø‬היכן נהיה בעוד ≤‪¨±‬‬
‫‪ ≥∂ ¨≤¥‬חודשים מהיום‪Æ‬‬
‫הנתון המחקרי המדהים הוא שמרבית המנהלים‬
‫אינם משקיעים יותר מ≠ •‪ µ‬מזמנם בחשיבה על‬
‫העתיד ובהגדרת מטרותיהם‪Æ‬‬
‫חלקם קמים מידי בוקר בגלל שצריך¨ במילה ”בגלל“‬
‫יש את המילה ”גלל“‪ Æ‬וכך זה גם נראה ומרגיש‪Æ‬‬
‫לעומתם יש את אלה שקמים בשביל משהו שהם‬
‫רוצים ובמילה ”בשביל“ יש את המילה ”שביל“¨ דרך‪Æ‬‬
‫בספר ’עליסה בארץ הפלאות‘¨ של לואיס קרול¨‬
‫הולכת הגיבורה לאיבוד ועומדת בצומת דרכים עם‬
‫הרבה אפשרויות‪ Æ‬כשמופיע החתול מתפתח ביניהם‬
‫הדיאלוג הבא∫‬
‫עליסה∫ באיזו דרך עלי ללכת ‪ø‬‬
‫החתול∫ לאן ברצונך להגיע ‪ø‬‬
‫עליסה∫ לא משנה‬
‫החתול∫ אם לא משנה לך לאן תגיעי¨ לא חשוב‬
‫∏‬
‫באיזו דרך תבחרי‪Æ‬‬
‫היעדר מיקוד אישי ו‪Ø‬או ארגוני הוא הבסיס למרבית‬
‫המשברים והכישלונות הארגוניים‪Æ‬‬
‫עיקרון ≤∫ עיקרון המודעות‬
‫מודעות מתייחסת ליכולות שלי להבין את‬
‫הפרדוכסים ההתנהגותיים הקשורים לניסיונות‬
‫שלנו ליצור שינויים‪Æ‬‬
‫צ‘רצ‘יל אמר ש“סוג החשיבה שיצר את הבעיה‬
‫שאיתה אנו מתמודדים אינו סוג החשיבה שיפתור‬
‫אותה“‬
‫מנהלים רבים שחווים תקיעות ואי שביעות רצון‬
‫ממצב קיים מנסים להשיג את השינוי בכלים שאינם‬
‫רלוונטיים לפתרון‪Æ‬‬
‫אלברט איינשטיין איפיין זאת באומרו∫ ש“אי שפיות‬
‫של אנשים זה לעשות שוב ושוב את אותם דברים‬
‫מתוך ציפייה להשיג תוצאות שונות“‪Æ‬‬
‫תרגולות חשיבה שיסייעו לך∫‬
‫≠ חשוב ∞∏‪ ±‬מעלות‪Æ‬‬
‫≠ למד מאחרים שיודעים לעשות את מה שאתה‬
‫לא יודע‪Æ‬‬
‫≠ למד מהצלחות עבר‬
‫≠ במקום להתאמץ¨ חשוב אחרת‪°‬‬
‫≠ עודד את סביבתך להטיל ספק במובן‬
‫מאליו‪Æ‬‬
‫כדי להשיג שינוי צריך לחשוב אחרת‪Æ‬‬
‫הפילוסוף הסיני לאו טסה אמר ש“מסע בן אלף מייל‬
‫חייב להתחיל בצעד אחד קטן“‪Æ‬‬
‫הדרך שבה אנחנו חושבים ומפרשים את עצמנו ואת‬
‫המציאות קובעת את יכולתנו להשתנות‪ Æ‬מחשבות‬
‫שליליות דוגמת ”אני לא‪ “ÆÆÆ‬מקבעות מצב לא רצוי‬
‫ופוגעות במוראל¨ באקלים הארגוני ובאושר הפרטי‬
‫שלנו‪ Æ‬חשיבה חיובית מעודדת ומעוררת מוטיבציה‬
‫גבוהה ובונה שביעות רצון‪Æ‬‬
‫גישת השינוי ההדרגתי הקאי≠זן¨ מדברת על שינוי‬
‫כדרך חיים של שיפור מתמיד והמשכי המורכב‬
‫מהרבה צעדים קטנים ונוחים‪ Æ‬כשאתה משפר מעט‬
‫בכל יום¨ בסופו של דבר קורים דברים גדולים‪Æ‬‬
‫עיקרון ≥ ≠ חשוב חיובי‬
‫כשאתה ניצב מול שינוי אמור לעצמך ”אני מסוגל‪“ÆÆÆ‬‬
‫זכור‪ °‬שביעות רצון עובדים משפיעה על •∞≥‬
‫מהביצועים‪Æ‬‬
‫תרגולות שיסייעו לך∫‬
‫קח דף ורשום ∞≤ יכולות¨ תכונות חיוביות¨‬
‫עוצמות שקיימות בך¨ קרא אותן בקול והגדל‬
‫את הרשימה מידי יום‪Æ‬‬
‫בסוף יום הקדש ∞‪ ±‬דקות להוקרה ופרגון‬
‫עצמי על כל דבר קטן טוב או חיובי שהצלחת‬
‫לעשות ולשנות‪Æ‬‬
‫לגישת הקאי≠זן לשינוי קיים הסבר פיזיולוגי‬
‫המקושר למנגנון הפחד במוח המציע ששינוי מזערי‬
‫עוזר למוח האנושי לעקוף את הפחד שבולם את‬
‫ההצלחה והיצירתיות שלנו‪Æ‬‬
‫בתוך המוח קיימת פונקציה הנקראת המיגדלה‪Æ‬‬
‫המיגדלה היא פעמון האזעקה של המוח ≠ כאשר‬
‫היא מזהה איום או בעיה¨ היא חוסמת את הקשרים‬
‫לקליפת המוח ©הקורטקס¨ החלק במוח הקשור‬
‫לפתרון בעיות¨ יצירתיות וכו‘® ומפעילה כך את‬
‫מנגנוני האזעקה של הגוף‪Æ‬‬
‫התוצאה ≠ קיבעון¨ חוסר פעולה או בריחה ומנוסה‬
‫©‪®FØF¨ Fight or Flight‬‬
‫עיקרון הפעולה של המיגדלה כנראה כך∫‬
‫כעת עשה זאת לגבי עובדיך¨ עמיתים לעבודה‬
‫ואחרים‪Æ‬‬
‫אנשים בעלי גישה חיובית לזולת מצליחים‬
‫יותר בקידום מטרותיהם והשגת שיתוף‬
‫פעולה לאורך זמן‪Æ‬‬
‫עיקרון ‪ ≠ ¥‬סבלנות אין קץ מובילה לתוצאות‬
‫מיידיות‬
‫מטרה‬
‫גדולה‬
‫פחד‬
‫הגישה‬
‫לקורטקס‬
‫נחסמת‬
‫אין‬
‫פעולה‬
‫מטרה‬
‫קטנה‬
‫פחד‬
‫נעקף‬
‫יש גישה‬
‫לקורטקס‬
‫יש‬
‫פעולה‬
‫צעדים קטנים עוקפים את המחסום ותגובת ה≠ ‪FØF‬‬
‫ויוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים¨ כך שהמוח‬
‫לוקח על עצמו את השינוי בהתלהבות‪Æ‬‬
‫שינוי הוא תהליך אבולוציוני ולא רבולוציוני המורכב‬
‫מהרבה מאוד צעדים קטנים‪Æ‬‬
‫‪π‬‬
‫העקרונות של הקאי זן≠ הם∫‬
‫≠ חשוב איך אפשר ולא מדוע אי אפשר‪Æ‬‬
‫≠ בצע מה שניתן לבצע עכשיו ©אל תחפש שלמות®‬
‫‪ Ʊ‬הגדר מטרה ניהולית או אישית להשגה ל≠ ∞‪π‬‬
‫הימים הקרובים‪Æ‬‬
‫≠ נצל ידע ופוטנציאל קיים‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬הגדר ‪ µ‬פעולות יומיות קטנות ביותר שתעשה‬
‫שיקדמו אותך אל המטרה¨ שאל את השאלות‬
‫הבאות∫‬
‫≠ מה אני יכול לעשות במשך ‪ µ‬דקות ביום כדי‬
‫להשיג את המטרה ‪ø‬‬
‫≠ מהו הצעד הקטן ביותר שאני יכול לעשות‬
‫לקראת השגת היעד שלי ‪ø‬‬
‫≠ היה יצירתי ושאל ”למה“ ‪ ø‬שוב ושוב‪Æ‬‬
‫≠ חלק דברים גדולים למשימות קטנות‪Æ‬‬
‫שש האסטרטגיות לעיצוב המוח וניהול השינוי על‬
‫פי הקאי≠זן ∫‬
‫‪ Ʊ‬שאל שאלות קטנות≠להפגת הפחד ולפתיחת פתח‬
‫ליצירתיות‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬חשוב מחשבות קטנות≠לפיתוח כישורים והרגלים‬
‫חדשים‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬פעל פעולות קטנות שמבטיחות הצלחה‪Æ‬‬
‫‪ Æ¥‬פתור בעיות קטנות אפילו כשאתה עומד מול משבר‬
‫גדול‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬רשום לעצמך את הפעולות אותן תעשה מידי‬
‫יום‪Æ‬‬
‫זכור‪ °‬שני עקרונות מפתח מאפיינים כל הצלחה‬
‫אישית וארגונית∫‬
‫≠מיקוד במטרה‬
‫≠שיטתיות ועקביות‬
‫‪ Ƶ‬הענק לעצמך ולאחרים תגמולים קטנים ≠ כדי להגיע‬
‫לתוצאות הטובות ביותר‪Æ‬‬
‫ונסיים בסיפור על שני ציידים שקהו חליל קסמים‬
‫שבעזרתו ניתן לכשף אריות‪ Æ‬יצאו השניים למסע‬
‫צייד וכשראו אריה נגנו בחליל וכמובטח האריה‬
‫הופנט ונכנס מרצונו לכלוב‪ Æ‬כך קרה גם עם האריה‬
‫השני שפגשו‪ Æ‬כשפגשו את האריה השלישי¨ נגנו הם‬
‫שוב בחליל אך הוא קפץ עליהם וטרף אותם‪ Æ‬אמר‬
‫הקוף על העץ∫ ”חיכיתי שהם יפגשו את האריה‬
‫החירש‪“ÆÆÆ‬‬
‫≠ פעל בקצב איטי והערך רגעים קטנים‪Æ‬‬
‫המסקנה מכך כדברי איינשטיין∫ ”אם תמיד‬
‫תעשה את מה שתמיד עשית¨ במקרה הטוב‬
‫תגיע לאותו מקום ובמקרה הרע¨ תלך‬
‫לאחור“‪Æ‬‬
‫∂‪ Æ‬הכר ברגעים קטנים אך מכריעים¨ שהכל מתעלמים מהם‪Æ‬‬
‫זכור ‪°‬‬
‫≠ התחל היכן שאתה נמצא¨ ובקטן‪Æ‬‬
‫≠ הצלחות קטנות מעצבות את המוח‪Æ‬‬
‫≠ חשוב חיובי‪Æ‬‬
‫≠ פרגן לעצמך ולסובבים אותך מידי יום ‪°‬‬
‫≠ שאל יותר שאלות במקום לחפש פתרונות‪Æ‬‬
‫∞‪±‬‬
‫עיקרון ‪ ≠ µ‬עיקרון ה≠∞‪ µØπ‬להשגת שינויים‬
‫הדרגתיים‬
‫האם טאבו ”מעמד הקביעות לעובד“ לאחר ∂≠≤‪ ±‬חודשים נעלם‪ø‬‬
‫מאת ∫ עו“ד אסנת רובוביץ≠ברכש‬
‫©מנהלת מח‘ דיני עבודה‬
‫במשרד עו“ד שחר בן≠עמי®‬
‫מהו תוקפו של הסכם קיבוצי הקובע מעמדו של עובד‬
‫כ“עובד לא קבוע“ ומאפשר לפטרו באופן חד≠צדדי ובכל עת‪ø‬‬
‫האם הלכות לוינגר ונקש מצטמצמות‪ø‬‬
‫מזה מספר שנים¨ היו קיימות הלכות ברורות¨ תקדימים‬
‫מוצקים¨ לפיהם לא ניתן להעסיק עובד במגזר הציבורי¨‬
‫בלא קביעות¨ במשך תקופת זמן בלתי מוגבלת‪ Æ‬כאשר‬
‫אף נקבע כי ניתן לראות¨ בדיעבד ¨ במקרים מסויימים‬
‫עובד ¨ כעובד רשות‪Ø‬מדינה בעל קביעות ואף בעל‬
‫זכאות לפנסיה תקציבית¨ זאת גם במידה ולא עמד‬
‫בהוראות חוק שירות המדינה ©מינויים®¨ התשי“ט ≠‬
‫‪© ±πµπ‬להלן ”חוק המינויים“® ולא התקבל לעבודה‬
‫בהתאם להוראות חוק המינויים‪Æ‬‬
‫ההליכים הפורמליים של קבלת עובד לשירות המדינה‬
‫ולא קיבלה כתב מינוי כעובדת מדינה‪ Æ‬מכאן¨ שאינה‬
‫זכאית לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי‬
‫מדינה‪ Æ‬כפועל יוצא נקבע¨ כי המערערת אינה זכאית‬
‫לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי מדינה¨‬
‫או לחלקן¨ כגון הזכות לפנסיה תקציבית‪ Æ‬היא זכאית‬
‫לתנאי העבודה שנקבעו בחוזה העבודה האישי שלה‬
‫ולזכויות שנקבעו בחוקים ובהלכות שעניינם משפט‬
‫העבודה המגן¨ בלבד‪Æ‬‬
‫אולם לאחרונה הלכות אלו כבר אינן כל כך ברורות¨‬
‫וקיימת מגמה לצמצם הלכות אלו¨ תוך פגיעה במעמד‬
‫העובדים ומתן חיזוק למעסיקים ¨ דווקא‪ Æ‬יש לציין כי‬
‫גישה זו מתגבשת בהתאם לפסיקותיו של נשיא בית‬
‫הדין הארצי הנשיא אדלר¨ שבעבר היה בדעת מיעוט¨‬
‫במקרים דומים¨ לרבות בפסק דין לוינגר והן בפס“ד‬
‫נקש נ‘ רשות הדואר‪Æ‬‬
‫השופטת ארד חזרה בהרחבה על עקרונות יסוד אלה‬
‫במסגרת פסק דינה בעניין חג‘בי ©עע ≥∞‪ ±±∂Ø‬מדינת ישראל‬
‫במה דברים אמורים‪ø‬‬
‫תחילת הנסיגה וכרסום בתקדימים החלה בע“ע‬
‫≥∞‪ ∞∞≤∑≤Ø‬דברת שוואב נ‘ מדינת ישראל משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר ואספקה וביטחון בע“מ¨‬
‫שם נקבע בהתאם לקביעת הנשיא אדלר ונציג ציבור‬
‫יצחק ברק ובניגוד לעמדת השופטת ברק≠ אוסוסקין‬
‫והשופטת ורדה וירט ליבנה כי המערערת לא היתה‬
‫עובדת מ“י אלא עובדת חברות ממשלתיות וחברות‬
‫כח אדם‪ Æ‬כן נקבע שם כי מדינת ישראל ¨ כמו מעסיקים‬
‫אחרים¨ רשאית לבצע עבודה באמצעות עובדים‬
‫שהועמדו לרשותה לשם ביצוע העבודה ע“י חברות‬
‫כח אדם¨ ואף למסור עבודה למיקור חוץ‪ Æ‬אכן נקבע‬
‫כי במקרה בו המדינה מפריטה שירותים ותפקידים¨‬
‫שבעבר בוצעו ע“י עובדיה¨ נשמר עדיין הפיקוח‬
‫הממשלתי¨ כדי לוודא שהגורם החיצוני או עובדיו‬
‫מבצעים את תפקידם כראוי‪ Æ‬אולם נקבע כי אין בכך‬
‫כדי להפוך את עובדי חברת כח אדם לעובדי המדינה‪Æ‬‬
‫כן נקבע כי אף אם ייקבע כי המערערת היתה עובדת‬
‫מדינה או עובדת של מעסיקים במשותף¨ והמדינה‬
‫כמעסיקה¨ במקרה שהחברה אינה מסוגלת למלא את‬
‫התחייבויותיה לעובדת¨ אין לקבוע כי היא ”עובדת‬
‫קבועה“ או עובדת מדינה שכן היא∫ לא התקבלה‬
‫לעבודה באמצעות מכרז¨ לא עבדה בתקן¨ לא עברה את‬
‫≠ משרד החינוך ≠ משה חג‘בי ו ≠ ‪ ±µ‬אח‘ ©טרם פורסם¨ ניתן ביום‬
‫∂∞∞≤‪ ¨®≤Æ≤Æ‬שם נקבע∫‬
‫”הכרה בעובד כעובד מדינה אינה דבר של מה‬
‫בכך‪ Æ‬עובד מדינה אינו מתקבל לשירות בדרך‬
‫בה שוכר מעסיק פרטי עובדים‪ Æ‬עובדים בשירות‬
‫המדינה עוברים תהליך מינוי על פי חוק שירות‬
‫המדינה ©מינויים®¨ תשי“ט≠‪© ¨±πµπ‬להלן∫ חוק‬
‫המינויים®¨ ועל פי הוראות התקשי“ר‪ Æ‬הוראות‬
‫החוק והתקשי“ר נועדו להבטיח שבעלי‬
‫הכישורים הטובים ביותר יזכו בתפקיד ©ראו∫‬
‫דב“ע מד‪ ¨≤∞≠¥Ø‬חלמיש חברה ממשלתית עירונית‬
‫≠ מועצת פועלי תל≠אביב≠יפו¨ פד“ע טו ∞≤≥¨ ∑≤≥®‪Æ‬‬
‫לשם כך¨ מחייב חוק המינויים¨ בין היתר¨ פרסום‬
‫מכרז פומבי כתנאי למינוי אדם לעובד מדינה‬
‫©סעיף ‪ ±π‬לחוק®‪ Æ‬בחוות דעתו בעניין חסון¨ עמד‬
‫חברי הנשיא אדלר על כך ש“יש חשיבות להליך‬
‫המינוי של עובדי מדינה ואין מקום לוותר עליו“‬
‫©שם¨ סעיף ‪ µ‬לפסק דינו של הנשיא®‪ÆÆÆÆ‬‬
‫לאחרונה¨ בית הדין הארצי לעבודה צעד צעד אחד‬
‫קדימה והרחיק את ”משאלת הלב“ של עובדים רבים¨‬
‫להיכנס למעמד של ”עובדים קבועים“¨ ע“י כך שקיבל‬
‫את עמדת המעסיק והפך את פסק הדין של בית הדין‬
‫האיזורי¨ וזאת בע“ע ∂∞‪ ¨∑∏∞Ø∞∂ ¨ ∑¥∂Ø‬נקש מיכאל‬
‫נ‘ בנק לאומי בע“מ וההסתדרות העובדים החדשה‪Æ‬‬
‫פסק דין זה עניינו בשאלת תוקפו של הסכם קיבוצי‬
‫משנת ‪ ¨±ππ±‬הנוגע להעסקת מר נקש¨ שהועסק כשליח‬
‫במעמד ”עובד ללא קביעות“ בבנק לאומי¨ מכוח חוקת‬
‫העבודה לעובדי בנק לאומי לישראל בע“מ ותקופת‬
‫‪±±‬‬
‫העסקתו היתה כ≠ ‪ ±¥‬שנה‪ Æ‬הסכם קיבוצי ‪ ±ππ±‬נחתם‬
‫בין הבנק להסתדרות העובדים החדשה וועד עובדי‬
‫הבנק¨ כאשר נקש חתם אף הוא על ההסכם‪ Æ‬הבנק‬
‫והסתדרות העובדים החדשה סברו¨ כי יש לכבד את‬
‫ההסכם הקיבוצי¨ ואילו נקש טען¨ שהוא עובד קבוע‬
‫וחלות עליו הוראות חוקת העבודה‪ Æ‬מכאן¨ שפיטוריו‬
‫מהבנק נעשו שלא כדין והוא זכאי רטרואקטיבית‬
‫לכל הזכויות הנובעות ממעמדו של עובד קבוע‪ Æ‬בית‬
‫הדין הארצי לעבודה¨ ©מפי הנשיא ס‘ אדלר ובהסכמת‬
‫השופט ש‘ צור¨ כנגד דעתו החולקת של השופט ע‘‬
‫רבינוביץ בעניין מעמדו של הסכם קיבוצי הנוגע לעובד‬
‫אחד בלבד®¨ פסק כי יש לאשר את תוקפו של הסכם‬
‫קיבוצי הקובע מעמדו של עובד כ“עובד לא קבוע“ בלא‬
‫הגבלת זמן¨ באופן חד≠צדדי ובכל עת‪Æ‬‬
‫בית הדין הארצי קבע¨ כי העסקתו של נקש משך זמן רב‬
‫בלא קביעות¨ איננה מהווה העדר תום לב של המעסיק‪Æ‬‬
‫הואיל וההסדר המאפשר העסקה ללא קביעות נעשה‬
‫ע“מ לאפשר את המשך העסקתו ועובדים אחרים‬
‫כמוהו בתום תקופת הניסיון¨ נקבעה בהסכם קיבוצי‬
‫ובהסכמת נקשו לבנק מדיניות סבירה בעניין זה‪ Æ‬בלא‬
‫ההסתדרות שאיפשרה את המשך העסקתו במסגרת‬
‫הסכם קיבוצי שאינו מעניק קביעות היה מפוטר נקש‬
‫מהבנק בתום תקופת הניסיון¨ לכן ההסדר היה לטובתו¨‬
‫לדידו של בית הדין הארצי‪Æ‬‬
‫כן נקבע כי אין לפסול הסכם קיבוצי ‪ ±ππ±‬המוציא‬
‫קבוצות עובדים מתחולת הוראה בחוקת העבודה‬
‫בעניין הענקת קביעות¨ משום שהוא מפלה‪ Æ‬ככל שיש‬
‫הצדקה עניינית לקביעת תנאים שונים לקבוצות‬
‫עובדים שונות בבנק וקביעה זו אינה מונעת משיקולים‬
‫פסולים¨ אין מדובר באפליה‪ Æ‬האבחנה שנעשתה בין‬
‫העובדים הבלתי מקצועיים לשאר עובדי הבנק היא‬
‫במתחם הסבירות‪ Æ‬אין בהחלטה לא להעניק לקבוצה‬
‫זו קביעות משום אפליה מאחר שמדובר בהתייחסות‬
‫שונה לקבוצות שונות‪ Æ‬משהמסקנה היא כי הבנק לא‬
‫פעל בחוסר תום לב¨ כאשר העסיק את נקש כעובד‬
‫בלא קביעות¨ לא היה מקום לחייבו לשלם לנקש פיצוי‬
‫בגין פיטורים בחוסר תום לב‪Æ‬‬
‫המשמעות של פסיקה תקדימית זו ¨ הינה כי יש ליתן‬
‫תוקף להסכמים קיבוצים¨ הקובעים כי ניתן להעסיק‬
‫עובדים במעמד ¨“שאינם קבועים“ במשך תקופות זמן‬
‫בלתי מוגבלות¨ הואיל והרציו מאחורי צורת העסקה‬
‫זו ¨ הינה לטובת העובד ¨ הואיל שאם לא כן אותו עובד‬
‫היה מוצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה של הבנק‬
‫אחרי שנת עבודה‪Æ‬‬
‫ככל שהלכה זו נשמעת הגיונית ¨ ויש כאלו שיחלקו על‬
‫כך¨ אל לנו לשכוח כי הלכה זו עומדת בניגוד גמור לשלל‬
‫≤‪±‬‬
‫הלכות שנפסקו עובר לכן‪ Æ‬משכך¨ יש בה שינוי תקדימי‬
‫ראשוני¨ שיכול להכשיר את הקרקע לשינוי גישה של‬
‫ממש בכל הנוגע להארכת תקופות ניסיון כמעט בלא‬
‫הגבלה¨ בהסכמים קיבוציים¨ רק משיקולים שנחזים‬
‫להיות ”טובת העובד“‪Æ‬‬
‫לשם ההמחשה יובאו עיקרי ההלכות ¨ שאינן עולות‬
‫בקנה אחד עם ההלכה החדשה הנדונה ועם ההלכות‬
‫הקובעות שלא ניתן להיות עובד קבוע ”במחי יד“¨‬
‫כמפורט∫‬
‫א‪ Æ‬בע“ע ∞∞‪ ¨±±∏πØ‬אלינה לוינגר נ‘ מדינת ישראל¨ שנדון‬
‫בבית≠הדין הארצי¨ התייחסה השופטת & סגנית הנשיא‬
‫אלישבע ברק באריכות לסוגייה דנן וקבעה מסמרות‬
‫בנדון¨ כמצוטט∫‬
‫‪ “ÆÆÆ‬לאחר תקופת ניסיון המוגדרת בתקשי“ר ניתנת‬
‫קביעות לעובד‪ÆÆ Æ‬אין אפשרות ליצור מעמד של עובדים‬
‫זמניים לתקופות ארוכות‪ ÆÆ‬ובהמשך צויין∫‬
‫”‪ÆÆÆ‬משפט העבודה מתערב באוטונומיה של הרצון‬
‫הפרטי לשם השגת מטרות סוציאליות חברתיות‪Æ‬‬
‫התנייה של עובד¨ בחינת ‪ contracting‬על חוקי‬
‫המגן¨ אינה תופסת‪ ª‬התנייה של עובד על הזכויות‬
‫הנתונות לו בהסכם קיבוצי אינה תופסת‪ ÆÆÆ Æ‬ההלכה‬
‫הפסוקה והסכמים קיבוציים¨ נותנת לעובד הגנה‬
‫על ביטחון בתעסוקה¨ על מקום העבודה‪ Æ‬הראתי‬
‫שלכן הסכמים קיבוציים קובעים דרכים להגנה‬
‫על מקום העבודה דרך קבלת קביעות לאחר‬
‫תקופת ניסיון מוגבלת באורכה¨ ומגינה בפני‬
‫פיטורים‪ Æ‬משמעות היותו של עובד ’זמני‘ היא¨‬
‫שההגנות על העובד מפני פיטורים¨ ההגנה על‬
‫הביטחון בעבודה¨ אינן חלות עליו‪ Æ‬הגנת משפט‬
‫העבודה על העובד מפני עצמו¨ בכך שלא ניתן‬
‫משקל לחוזים עליהם הוא חותם בוותרו על‬
‫זכויות שבחוקי המגן ובהסכמים הקיבוציים¨‬
‫צריכה לחול גם על עובד שחותם מעת לעת על‬
‫הסכמי עבודה¨ לפיהם אין הוא הופך לעובד‬
‫קבוע¨ מאחר ובחתימתו הוא מבטיח לעצמו‬
‫את המשך עבודתו‪ Æ‬עמדת המיקוח שלו חלשה‬
‫בהשוואה לזו של מעבידו¨ שאינו מוכן להעסיקו‬
‫בדרך אחרת‪ Æ‬יתכנו מקרים בהם עובד מודע‬
‫לצורת עבודה שונה מהעובדים הקבועים והוא‬
‫מסכים לה‪ ÆÆÆ‬החתימה על הסכמי עבודה זמניים‬
‫אינה מבטאת את האוטונומיה של הרצון הפרטי‬
‫של העובד¨ אלא את האילוצים שמחייבים אותו‬
‫להסכים לויתור על הפיכתו לעובד קבוע“‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬בע“ע ∂‪ ¨≥∞∞∞µ≥Øπ‬אסנת נתאי נ‘ בית התפוצות¨‬
‫דנה סגנית הנשיא דאז¨ השופטת אלישבע ברק בשאלה‬
‫האם ניתן להעסיק עובד על פי חוזים לתקופות קצובות‬
‫בלא הגבלת זמן בלא שהעובד יהפוך לעובד קבוע‪Æ‬‬
‫אותו מקרה¨ נסב סביב עובדת בבית התפוצות אשר‬
‫הועסקה על פי הסכם מיוחד לתקופה מוגבלת בת ∞‪±‬‬
‫חודשים‪ Æ‬הסכם זה נחתם ע“י המערערת¨ הגב‘ נתאי¨‬
‫בכל פעם שהסתיימה תקופת החוזה הקודמת ובכל‬
‫פעם לתקופות שונות¨ בהתאם לצרכי המערכת‪ Æ‬על כך‬
‫קבעה השופטת ברק ©כך בסעיף ‪ µ‬לפסק דינה®∫‬
‫”דרך זו של העסקת עובדים מעבר לתקופת‬
‫הנסיון הקבועה בהסכם או בהסדר קיבוצי החל‬
‫במקום העבודה או מעבר לתקופת ניסיון סבירה¨‬
‫אם לא חל על הצדדים הסכם או הסדר קיבוצי‬
‫אינו לגיטימי‪ Æ‬דרך זה מאפשר העסקת עובד‬
‫כביכול ”זמני“ לתקופה שכלל אינה זמנית‪Æ‬בדרך‬
‫ההגנה של משפט‬
‫זה מסירים מעובד את‬
‫העבודה‪ Æ‬על כן בעיני¨ לאחר התקופה הקבועה‬
‫בהסכם כתקופת ניסיון או לאחר תק‘ ניסיון‬
‫סבירה¨ עובד כזה זמני המועסק בחוזים לתקופות‬
‫קצובות אם אינו מפוטר הופך אוט‘ לעובד קבוע‪Æ‬‬
‫מעבר לכך¨ גם אם הדבר אינו מאוזכר בהסכם‬
‫הקיבוצי¨ או שפרשנותו של ההסכם הקיבוצי‬
‫אינה אומרת שעובד זמני לאחר תקופה מסויימת‬
‫הופך אוט‘ לעובד קבוע יש מכח עיקרון תום‬
‫הלב לראות עובד מעין זה שאינו מפוטר לאחר‬
‫תקופה סבירה כעובד קבוע‪“Æ‬תום לב זה מוגבר‬
‫בהיות המשיבה גוף דו מהותי הנותן שירות‬
‫לציבור‪“ÆÆÆ‬‬
‫ג‪ Æ‬בע“ע ∞∞‪ ¨±≥∞≥Ø‬אלונה ליפשיץ נ‘ מדינת ישראל¨‬
‫משרד החינוך¨ נקבע בסעיף ‪ ≤µ‬לפסק הדין¨ כי∫‬
‫”אין לאמר על עובדת במשך כשבע שנים שהיא‬
‫עובדת זמנית‪ Æ‬העובדה ששכרה של המערערת‬
‫שולם ממקורות שונים אינה מעלה ואינה מורידה‪Æ‬‬
‫עובד לאחר תקופה מסויימת הופך לעובד‬
‫קבוע¨ אלא אם כן הוא מפוטר“‬
‫ד‪ Æ‬בהליך עב ∞∞‪ ¨≤∑≥∂Ø‬אילן עזרן נ‘ מדינת ישראל¨ בו‬
‫נבחן מצבו המשפטי של עובד אשר הסכם העסקתו לא‬
‫הוארך לאחר שהסתיימה תקופת העסקתו¨ ברם הוא‬
‫המשיך לעבוד באותה מתכונת העסקה¨ קבעה השופטת‬
‫פיקרסקי¨ כי∫‬
‫” לגרסת המדינה¨ אי הארכת הסכם העסקה‬
‫החל מינואר ‪ ±πππ‬ארעה עקב טעות‪ ÆÆÆ‬מקרה‬
‫זה כאשר מדובר במעביד ציבורי וביחסי עבודה‬
‫שנמשכו תקופה ארוכה של ≤‪ ±‬שנים רצופות¨‬
‫” על כן דורש עיקרון תום הלב נאמנות מוגברת‬
‫ביחסים בין הצדדים¨ נאמנות בה כל צד דואג‬
‫גם לאינטרסים של הצד השני ולא רק נשמר‬
‫מלפגוע בהם¨ כפי שהדבר נדרש בחוזה מסחרי‬
‫רגיל‪ Æ‬עצם העובדה שהעסקתו של התובע נמשכה‬
‫על פני תקופה רצופה של ≤‪ ±‬שנים¨ מלמדת כי‬
‫אין מדובר בהעסקה שיש לה אופי זמני‪ Æ‬אין אנו‬
‫מקבלים את גירסתו של כתבן¨ כי ניתן להעסיק‬
‫עובדים לתקופות העסקה קצובות¨ על פי תקנה‬
‫‪ ®≥© ±‬לתקנות חוזה מיוחד ” עד אין סוף“¨ ולא‬
‫יכול להיות ספק כי לעניין הפיטורים יש לראות‬
‫בתובע כעובד מדינה קבוע‪ Æ‬משכך¨ הפסקת‬
‫עבודתו ופיטורין¨ יכול וייעשו על פי ההוראות‬
‫החלות על פיטורי עובדי המדינה על כל המשתמע‬
‫מכך‪“Æ‬‬
‫ה‪ Æ‬כך בבש“א ≥∞‪ ¨±µµ∏¥Ø‬דפנה קידר ואח‘ נ‘ רשות‬
‫השידור‬
‫”החתמת חלק מהמבקשים על חוזה¨ כדוגמת‬
‫נספח ג‘¨ מנציחה את מעמדם כעובדים ארעיים‬
‫או זמניים למרות תקופת העסקתם‪ ÆÆÆÆ‬יש בכך‬
‫פגיעה בעובדים¨ שכן תקופת עבודתם הקודמת‬
‫לא תחשב כלל לצורך וותק¨ פנסיה וכד‘‪Æ‬משכך¨‬
‫מקובלת עלינו טענת המבקשים כי מדובר‬
‫לכאורה בחוזים מקפחים ”‬
‫בדב“ע נו‪ ¨±µ ¥Ø‬מועצת פועלי רחובות ≠ מכון‬
‫ו‪Æ‬‬
‫ויצמן למדע¨ פד“ע ל‘ ≥∂‪ ¨±‬דובר על העסקת אשת‬
‫מדע על פי חוזים לתקופות קצובות שחודשו מעת‬
‫לעת‪ Æ‬לאחר שבע≠עשרה שנים נאמר לה כי פג תוקפו‬
‫של החוזה האחרון לתקופה קצובה‪ Æ‬נאמר למערערת‬
‫כי תקופת עבודתה לא תוארך עוד‪ Æ‬השופטת ברק‬
‫סברה שאין אפשרות ליצור מעמד של עובדים זמניים‬
‫לתקופות ארוכות¨ במקרה זה שבע עשרה שנה‪ Æ‬ושם‬
‫נפסק∫‬
‫”‪ ÆÆÆ‬אין משפט העבודה צריך לאפשר לו ©לעובד®‬
‫להיות עובד זמני לעד¨ לתקופה לא מוגבלת‪ Æ‬עובד‬
‫זמני¨ כשמו כן הוא ≠ הוא עובד לתקופה זמנית‬
‫מוגבלת‪ Æ‬בקונספציה של עובד זמני בלא הגבלת‬
‫זמן יש סתירה מניה וביה‪ Æ‬כך¨ אכן¨ נהוג כלפי‬
‫עובדים זמניים בארצות אחרות‪ Æ‬בצרפת¨ למשל¨‬
‫עובד זמני נשכר למלא את מקומו של עובד‬
‫שנעדר זמנית מהעבודה¨ מילוי מיידי של תקן‬
‫קבוע שעדיין לא מונה לו עובד קבוע או הגדלה‬
‫יוצאת דופן בעומס העבודה‪ Æ‬ממשלת צרפת¨‬
‫לאחר בחירות ‪ ¨±π∏±‬ביקשה להסדיר בתקנות‬
‫העסקה בלתי סדירה של עובדים¨ בעיקר עובדים‬
‫זמניים‪ Æ‬העסקת עובדים זמניים¨ אמנם¨ מותרת¨‬
‫אך התעורר החשש שהדבר יגרום להפרת דיני‬
‫העבודה‪ Æ‬על כן התערבה הממשלה‪ Æ‬נקבעו כללים‬
‫כיצד מותר להעסיק עובדים זמניים ותוצאות‬
‫העסקה כזו‪ Æ‬נקבעו גם זכויות של עובדים זמניים‪Æ‬‬
‫נקבע שלעובדים זמניים תהיינה אותן זכויות‬
‫≥‪±‬‬
‫סוציאליות¨ כמו לעובדים הקבועים‪ Æ‬הרשות‬
‫להעסיק עובדים זמניים הוגבלה‪ Æ‬מותר להעסיק‬
‫עובדים זמניים רק במקרים אלו∫‬
‫‪ Ʊ‬כאשר עובד קבוע נעדר או שחוזה העבודה‬
‫שלו מושעה¨ וזאת רק לתקופת ההשעיה או‬
‫ההעדרות¨ ולא יותר משישה חודשים‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬כאשר מסתיים הסכם של עובד קבוע¨‬
‫והעובד הזמני בא למלא את מקום העובד הקבוע‬
‫שהפסיק לעבוד¨ וזאת רק עד שהמשרה תמולא‬
‫על ידי עובד קבוע‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬עבודה דחופה שביצועה המיידי חיוני כדי‬
‫למנוע תקלות ותאונות¨ ארגון פעולות הצלה¨‬
‫או תיקון המוסד והמבנה שעשוי להיות מסוכן‬
‫לעובדים‪Æ‬‬
‫ז‪ Æ‬פסק≠דין¨ מיום ∂∞∞≤‪ ¨πÆ¥Æ‬בתיק ע“ע ‪¨∞∞∞±∂∏Ø∞µ‬‬
‫©שלמה נקש נ‘ מדינת ישראל ורשות הדואר שנדון‬
‫בבית≠הדין הארצי ® ¨ עסק בעניינו של מר נקש שהועסק‬
‫במשרד התקשורת כמחלק דואר החל מחודש דצמבר‬
‫≤∏‪ Ʊπ‬בשנת ≥∏‪ ±π‬נחתם חוזה בין מר נקש למדינת‬
‫ישראל ¨ בו נקבע כי מר נקש יועסק במדינה כקבלן‪Æ‬‬
‫בשנת ∑∏‪ ±π‬הוקמה רשות הדואר¨ כתאגיד סטטוטורי‬
‫הפועל על≠פי חוק רשות הדואר¨ התשמ“ו ≠ ∑∏‪ Ʊπ‬עם‬
‫הקמת רשות הדואר¨ הועבר מר נקש שהועסק¨ כאמור¨‬
‫במדינה כמחלק דואר לרשות הדואר‪ Æ‬גם ברשות הדואר‬
‫הועסק כקבלן‪ Æ‬מר נקש פנה לבית≠הדין בבקשה‬
‫להצהיר כי בתקופת העסקתו היה מעמדו כשל עובד‪Æ‬‬
‫לאחר אינספור הליכים¨ ערעורים ודיונים נקבע ע“י‬
‫בית≠המשפט העליון ¨ אשר הפך את הקערה על פיה¨ כי‬
‫בתקופת העסקתו של מר נקש ברשות הדואר התקיימו‬
‫יחסי עובד ומעביד בין הצדדים‪ Æ‬להשלמת התמונה‬
‫יצויין¨ כי ביום ∏‪ ≥±Æ±∞Ʊππ‬פרש המערער לגמלאות‬
‫מרשות הדואר‪Æ‬‬
‫בפסק≠דין זה נדונה השאלה¨ האם לצורך חוק שירות‬
‫המדינה ©גימלאות® ¸נוסח משולב˛¨ תש“ל ≠ ∞∑‪±π‬‬
‫©להלן ”חוק הגמלאות“® ¨ יש לראות במר נקש עובד‬
‫מדינה קבוע¨ שהרי רק עובד מדינה קבוע¨ היינו עובד‬
‫שהתמנה לשירות המדינה בהתאם לחוק שירות המדינה‬
‫©מינויים®¨ התשי“ט≠ ‪© ±πµπ‬להלן ”חוק המינויים“®‬
‫זכאי לזכויות הנגזרות מחוק הגמלאות‪ Æ‬חשוב לציין¨ כי‬
‫מר נקש לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק המינויים‪Æ‬‬
‫השופט רבינוביץ סבר¨ בקביעה תקדימית¨ כי העובדה‬
‫שהמערער לא עמד בתנאים המותווים בחוק המינויים‬
‫כגון∫ בדיקה רפואית¨ הצהרת אמונים¨ הצהרת רכוש‬
‫וכד‘¨ היא כשלעצמה¨ אינה נימוק מספיק לשלילת‬
‫מעמדו כעובד קבוע¨ וקבע כי בעניין זה יש להעמיד‬
‫לנגד עינינו את סעיף ∏≤©א® לחוק החוזים ©חלק כללי®¨‬
‫תשל“ג ≠ ≥∑‪ ¨±π‬לפיו∫ ”היה חוזה מותנה בתנאי מתלה‬
‫‪±¥‬‬
‫וצד אחד מנע את קיום התנאי¨ אין הוא זכאי להסתמך‬
‫על אי≠קיומו“‪Æ‬‬
‫לדידו של השופט רבינוביץ ¨ ניתן לומר בעניינו של‬
‫מר נקש¨ כי המדינה אשר סווגה את מר נקש בטעות‬
‫כ“קבלן“¨ וכך העסיקה אותו¨ מנעה את קיום התנאים‬
‫הקבועים בחוק המינויים¨ כמו הדרישה לבדיקה רפואית‬
‫ולהצהרת אמונים¨ ולכן אין היא זכאית להסתמך על אי‬
‫קיומם‪Æ‬‬
‫לאור האמור לעיל¨ נפסק מפי השופט רבינוביץ¨ כי אי‬
‫העמידה בתנאים שפורטו לעיל¨ אין בה כדי לשלול את‬
‫מעמדו של מר נקש כעובד מדינה קבוע‪ Æ‬בהקשר זה‬
‫צויין עוד בפס“ד ¨ כי העובדה שמר נקש עבד שנים רבות‬
‫בתפקידו בלא טענות¨ או בעיות ידועות¨ עשויה לחזק‬
‫את המסקנה¨ כי היה עובר את הבדיקות הרפואיות וגם‬
‫את הליכי המכרז¨ ולפחות¨ לא סביר יותר להניח ההיפך‪Æ‬‬
‫סיכום∫‬
‫מסקירת הפסיקה המפורטת לעיל עולה¨ כי כברת הדרך‬
‫הארוכה שנעשתה במהלך השנים¨ כאשר שיאה היה‬
‫בהלכת נקש נ‘ רשות הדואר¨ נעצרה ואף החלה ללכת‬
‫אחורנית‪ Æ‬מסתבר¨ כי הגישה לפיה לא ניתן לראות‬
‫בעובדים שעובדים תקופות ארוכות כעובדים זמניים¨‬
‫וכי כל הסכם שנותן גושפנקה לצורת העסקה שכזו¨ עלול‬
‫להחשב כחוזה מקפח שאין ליתן לו כל תוקף¨ והגישה‬
‫שאפילו הכירה בזכאות לפנסיה תקציבית לעובד שלא‬
‫התקבל לרשות הציבורית על פי דין ¨ אינה נחשבת יותר‬
‫ל“אפנתית“ ‪ Æ‬והיום ¨ אולי בשל המצב הקשה אליו נקלעו‬
‫רשויות רשויות מקומיות רבות¨ הנורמות משתנות¨ וכי¨‬
‫כיום¨ בית הדין הארצי לא מאפשר להיכנס להגדרת‬
‫”עובד קבוע“ כה בקלות¨ ואף יותר מכך מאפשר ליתן‬
‫גושפנקא להסכמים¨ לפיהם אין הגבלת זמן להעסקת‬
‫עובדים בלא קביעות¨ וזאת משיקולים שלא היו משנתו‬
‫הסדורה של בית הדין הארצי בדרך כלל‪ Æ‬מסתבר‬
‫שכיום ¨ בניגוד לעבר¨ בית הדין רואה בטובת העובד¨‬
‫את העובדה¨ שבלא מתן גושפנקא להמשך העסקת‬
‫עובדים בלא קביעות¨ בלא הגבלת זמן ¨ ישאר אותו‬
‫עובד¨בלא מקור פרנסה‪ Æ‬משכך¨ עדיף שיהא עם זכויות‬
‫מקופחות ולא כעובד קבוע מחד¨ אולם מאידך עדיין לא‬
‫יאבד את פרנסתו‪Æ‬‬
‫השאלה הנשאלת היא¨ האם אלו הנורמות שחברתנו‬
‫רוצה להציב לעצמה‪ ø‬או שמא בעיתות משבר עדיף‬
‫ללכת עם הזרם ולקבל את המצב הקשה בו מצויים‬
‫גופים ציבוריים רבים‪ø‬‬
‫נוכח הדינמיות בתקדימי בית הדין הארצי¨ ימים יגידו¨‬
‫האם אכן מדובר בשינוי גישה של ממש¨ או שמא מדובר‬
‫רק בפסיקות נקודתיות‪Æ‬‬
‫לקראת ניהול התנדבות ≠ מחשבות ראשונות‬
‫מאת ד“ר אריה הכט‬
‫©לשעבר הממונה על השלטון המקומי במשרד הפנים®‬
‫רקע‬
‫ה“התנדבות“ במדינה ≠ הופכת למשאב≠טבעי‬
‫©‪°®Natural Resource‬‬
‫משמעות הדבר הוא כי ההתנדבות מהווה גורם כלכלי‬
‫וחברתי מרכזי המסייע בפיתוח החברה והקהילה‬
‫ובאמצעותם ≠ המשק הלאומי‪ Æ‬שלא כמשאבי≠טבע‬
‫אחרים משאב זה נמצא בכל מדינה ≠ וגם הוא טעון‬
‫גילוי ופיתוח‪Æ‬‬
‫כולנו ערים להתפתחות את מושגי ה“חברה‬
‫האזרחית“¨ ה“מגזר השלישי“ ודומיהם‪ Æ‬אלו‬
‫מצביעים על המודעות הגדלה והולכת של הצורך‬
‫במעורבות הציבור בהפעלת הפעילות הציבורית ‬
‫מול ולצד הממשלה והכנסת‪ °‬לכל אלו תפקיד חשוב‬
‫בפיתוח החברתי והדמוקרטי‪Æ‬‬
‫אנו עדים כיום להתפתחות נוספת∫ ההתנדבות‪°‬‬
‫להתנדבות משקל מיוחד היא אינה מבטאת רק‬
‫דרך ניהול והתארגנות אלא את הרצון של רבים‬
‫לתרום מזמנם וממשאביהם לקידום הרווחה‬
‫החברתית והקהילתית במובן הרחב ביותר‪ Æ‬הרווחה‬
‫עשויה לצמוח מסביבה מוגנת יותר ואף מקידום‬
‫שוויון זכויות ושילוב נאות של כל הקבוצות ונושאים‬
‫נוספים‪ Æ‬עיקר ההתנדבות היא בהעמדת שירותים‬
‫ופעילויות לפרט ולקהילה‪ Æ‬אלו מהווים¨ כיום¨ חלק‬
‫מרכזי בהבטחת הרווחה‪ Æ‬אכן¨ ההתנדבות עצמה היא‬
‫גם חלק מה ‪ Well being‬של המתנדב עצמו‪Æ‬‬
‫התפתחות החברה האזרחית וצמצום המשאבים‬
‫הציבוריים הביאו את ההתנדבות למרכז הפעילות‬
‫הקהילתית מתוך רצון למצות את הפוטנציאל‬
‫העצום הטמון במשאב זה‪Æ‬‬
‫הציפייה הגדולה ממשאב זה מחייבת כי הוא ינוהל‬
‫בכלים מפותחים ומקיפים‪” Æ‬ניהול מתנדבים“ הוא‬
‫נושאו של מאמר ראשוני זה‪Æ‬‬
‫הנחות ראשונות‬
‫בדרך כלל עוסקים מנהלי המתנדבים בגיוס¨ הכשרה¨‬
‫הפעלה ולעיתים גם הערכה של המתנדבים‪Æ‬‬
‫במרכז העיסוק∫ המתנדב‪°‬‬
‫נראה כי ניהול מתנדבים בעתיד יהיה מקיף יותר‪Æ‬‬
‫נחוצה התייחסות לקהילה ולחברה בכללותם‬
‫‪±µ‬‬
‫כדי להבטיח כי פיתוח משאב ההתנדבות יהיה‬
‫יעיל ואפקטיבי‪ Æ‬יהיה צורך לקבוע את מדיניות≠‬
‫ההתארגנות¨ את ה ‪ ¨Practices‬וכן שיטות וגישות‬
‫שיתמכו בעבודת המתנדבים ויבטיחו את תרומתם‬
‫הנאותה‪ Æ‬כל זאת על בסיס הכנת תשתיות מספיקות‬
‫להפעלת מספרים גדלים והולכים של מתנדבים‬
‫שיפעילו תפקידים מגוונים הנדרשים בקהילה‬
‫ובחברה‪ Æ‬אין להסתפק בהטלת ניהול המתנדבים על‬
‫מאן≠דהו שיכול לפנות מעט זמן לכך‪ Æ‬בשל חשיבות‬
‫המשאב והיקפו הניהול יחייב תשומת≠לב הנהלות‬
‫העסקים והמלכ“רים המפעילים מתנדבים‪Æ‬‬
‫לפיכך מן הראוי כי נתייחס לא רק לניהול המתנדבים‬
‫אלא גם ל ”ניהול התנדבות‪“°‬‬
‫גם בעתיד יעמוד המתנדב במרכז‪ Æ‬גיוס מתנדבים¨‬
‫הכשרתם והפעלתם ה ם מרכז העיסוק‪Æ‬‬
‫אולם מהעמדת המתנדב במרכז מתחייבת הידיעה‬
‫כי המתנדב המצוי בזמננו דורש יותר ואף מצפה‬
‫מהארגון לדין≠וחשבון‪ Æ‬אנו יודעים שמרבית‬
‫המתנדבים הם מבוגרים מעט¨ משכילים¨ עסוקים‬
‫©לא רק בעלי זמן פנוי מתנדבים®¨ ומעוניינים‬
‫לתרום‪ °‬והכול בהנחה כי מה שמבקשים מהם הוא‬
‫בעל משמעות¨ אפקטיבי ומופעל באורח יעיל‪ Æ‬צריך‬
‫להניח שהמתנדבים ירגישו היטיב אם המשאב שהם‬
‫תורמים מבוזבז‪Æ‬‬
‫הדבר מחייב ניהול מקצועי מבחינות אחדות‪Æ‬‬
‫מנקודת ראות זו ”התייחסות למתנדבים“ תגרום‬
‫למהפכה כמו ש“השירות לצרכן“ גרמה בעולם‬
‫העסקים‪Æ‬‬
‫מי הוא מנהל מתנדבים‪ø‬‬
‫ארגוני המתנדבים קיימים כדי להשיג יעדים‬
‫במסגרת האפשרויות הבלתי נדלות לספק צרכים‬
‫הומניטאריים ולמלא תקוות‪ Æ‬בכך שותפים ארגונים‬
‫של מתנדבים אך גם עולם העסקים‪ Æ‬שותפים לכך‬
‫מנהלי≠מתנדבים מרמות ועיסוקים שונים‪Æ‬‬
‫ניהול ההתנדבות הוא הפעלת המתנדבים שהוצבו‬
‫לתפקידיהם לפי התכנית‪ Æ‬ברמת הארגון יש לגייס‬
‫מתנדבים ולהכשיר אותם ולהציב בתפקידים אלו‬
‫נעשים ע“י מנהלים במטה‪ Æ‬ברמת הנהלת הארגון ‬
‫קביעת היעדים והמשאבים להשגתם ודרכי הפעולה‪Æ‬‬
‫בסביבה של ההתנדבות נמצא גם את מי שמגייס‬
‫בעסק או במפעל את המוכנים להתנדב¨ להתאים‬
‫את היעדים ואפשרויות ההתנדבות מבלי לפגוע‬
‫בעסק‪Æ‬‬
‫∂‪±‬‬
‫ברמת הקהילה נחוצה ראיית הצרכים והיעדים‪Æ‬‬
‫נחוצים מתאמי≠התנדבות אשר יסייעו למתנדבים‬
‫מקבוצות שונות למצוא את יעדיהם ואת תפקידיהם‪Æ‬‬
‫זאת לאחר שמתאמי≠ההתנדבות זיהו את צורכי‬
‫הקהילה לקידום רווחת התושבים‪Æ‬‬
‫לפיכך ניהול≠התנדבות וניהול≠מתנדבים מחייב‬
‫תארים ותפקידים רבים ושונים ©כמו∫ מנהל≠‬
‫מתנדבים¨ מתאם מתנדבים¨ מנהלן למתנדבים¨‬
‫דירקטור≠המתנדבים בוועד המנהל ועוד® ובהתאם‬
‫לכך הכשרתם באורח דיפרנציאלי ‪Æ‬‬
‫”תרבות ההתנדבות“‬
‫העסקה ושילוב ©‪ ®Engagement‬אפקטיביים‬
‫של מתנדבים הם הציר המהותי של הסקטור‬
‫ההתנדבותי‪ Æ‬לכן יש לחשוב מחדש כיצד לעצב‬
‫את הפעילות שמבצעים המתנדבים‪ Æ‬חשוב שהזמן‬
‫והמיומנויות שתורמים המתנדבים יענו על הצרכים‬
‫שלנו∫ של הקהילה והחברה כמו גם על צורכי‬
‫המתנדבים עצמם‪°‬‬
‫לשם כך יש ליצור ”תרבות≠התנדבות“‪ Æ‬במסגרת‬
‫כזו נחוץ מגע מתמיד של הועדים≠המנהלים¨ מנהלי‬
‫וראשי יחידות המתנדבים והמתנדבים עצמם כדי‬
‫להבטיח חדשנות מתמדת של התאמת כל המשאבים‬
‫ליעדים המשותפים‪ Æ‬מערכת כזו תפעל להעלות‬
‫שירותים ופעילויות נחוצות אשר ניתן להתאים‬
‫את המתנדבים לביצועם כאשר המתנדבים ימלאו‬
‫את יעדיהם בשביעות רצון גבוהה‪ Æ‬חשובה העצמת‬
‫תרבות≠ההתנדבות בהכרה שהמתנדבים מתרגמים‬
‫את כוונותינו ©‪ ®Our Intentions‬וערכינו לעבודה‬
‫מועילה¨ בעלת משמעות המתגמלת באורח הדדי את‬
‫כולם‪ Æ‬חייבת להיות חיוניות מתמדת ואי שקיטה על‬
‫השמרים‪ Æ‬אנו נניח כי אם ניתן למתנדבים את מלוא‬
‫תשומת≠הלב ≠ הם יגיבו בהתאם‪Æ‬‬
‫‪If they get the best of us¨ we will get the best‬‬
‫‪of them°‬‬
‫ניהול ההתנדבות הופך למניע מרכזי של המשאב‬
‫הלאומי במדינות המכירות בחשיבות המשאב‪Æ‬‬
‫מורכבות הניהול‬
‫ככלל ניהול ההתנדבות דורש ביצוע מסכת רחבה של‬
‫תפקידים החל בתחזוקת תשתית התכנית¨ הפעלת‬
‫הפעילות השוטפת¨ הערכת הצרכים¨ עיצוב תיאור‬
‫תפקידי המתנדבים¨ ריאיון וסריקה¨ הכשרתם¨‬
‫הצבתם והערכת המתנדבים והתכניות‪ Æ‬הכול במחזור‬
‫ומשוב מתמיד‪Æ‬‬
‫קודמת לניהול השוטף קביעת יעדים ומדיניות‬
‫לאחר זיהוי צורכי הקהילה ומאווייה והסביבה בה‬
‫נתון הארגון בקהילה‪ Æ‬על בסיס היעדים יש לערוך‬
‫תוכנית אסטרטגית ובעקבותיה תוכניות≠עבודה‪Æ‬‬
‫תשומת הלב צריכה להינתן לכך שההתנדבות‬
‫נובעת מקבוצות מגוונות באוכלוסייה ואף מכוונת‬
‫למספר רב של יעדים אפשריים בתחומים חברתיים¨‬
‫סביבתיים¨ פוליטיים¨ לפי מערכות ערכים הנחשבים‬
‫בעיני מגזרים רבים של האוכלוסייה‪Æ‬‬
‫בראש וראשונה יש לקבוע אילו סוגי התנדבות‬
‫הארגון המסוים מעוניין להפעיל‪ Æ‬לשם כך חיוני‬
‫לקבוע את הגדרת ההתנדבות‪ Æ‬בעיקרון אנו מניחים‬
‫כי מדובר בפעילות סדירה ©לא בהכרח¨ יש גם‬
‫פעילויות ספוראדיות למטרות ייחודיות® ללא קבלת‬
‫תמורה ישירה כאשר הפעילות היא בעלת משמעות‬
‫לחברה ולארגון‪Æ‬‬
‫מספר קבוצות עשויות להיות במצב של ”פעילות‬
‫ללא תמורה“ מסיבות אחרות כמו ”מתנדבים על‬
‫פי חוק“ בהם למשל אסירים שנידונו לעבודות≠‬
‫שירות¨ סטודנטים ובוגרים שחייבים ברכישת ניסיון¨‬
‫מתגייסי השירות הלאומי והשירות האזרחי וכדומה‪Æ‬‬
‫לכולם מניע שאינו אלטרואיסטי בלבד ופעילותם‬
‫מוגבלת בזמן‪ Æ‬אולם הם עומדים לביצוע תפקידי‬
‫רווחה כמו המתנדבים‪Æ‬‬
‫ראייה מיוחדת נחוצה גם לאפשרות של הפעלת בני≠‬
‫נוער¨ סטודנטים ©אולי תוך מתן מלגות®¨ מבוגרים‬
‫שעסוקים בתפקידיהם לפרנסתם ולעומתם ‬
‫האזרחים הוותיקים‪ Æ‬לפחות לגבי שתי הקבוצות‬
‫האחרונות חשוב מיצוי יעיל של הזמן והמיומניות‬
‫שהם מביאים‪ Æ‬לעומת זאת המבט לצעירים עשוי‬
‫להיות חינוכי ותרבותי אשר גם הוא צריך להצביע‬
‫על התנדבות בעלת משמעות‪Æ‬‬
‫סיכום‬
‫המאמר נכתב במסגרת פעילותי כמתנדב‬
‫ב∫ המכון לניהול התנדבות ע“ש לר‬
‫במסגרת יד≠שרה‪Æ‬‬
‫מכון≠לר שם לעצמו למטרה לפתח‬
‫ולהעצים את תחום ההתנדבות‬
‫בישראל¨ תוך שימת דגש על טיפוח‬
‫מצוינות¨ מקצועיות ויעילות בארגונים‬
‫המסתייעים בעבודת מתנדבים‪ Æ‬פעילות‬
‫המכון מתמקדת בתחומים הבאים∫‬
‫פיתוח מיומנויות וכלים מקצועיים‬
‫לניהול מתנדבים¨ תכניות הכשרה‬
‫והדרכה¨ שירותי ייעוץ ארגוני ופיתוח‬
‫יידע בניהול התנדבות‪ Æ‬הידע המקצועי‬
‫של המכון נסמך על הניסיון הרב של‬
‫ארגון יד≠שרה וידע תיאורטי ויישומי מן‬
‫הארץ ורחבי העולם‪Æ‬‬
‫ניתן להניח בוודאות כי מזכירי ומנהלי‬
‫הרשויות המקומיות מודעים לאפשרויות‬
‫הטמונות ב“התנדבות“‪°‬‬
‫אתר המכון∫ ‪wwwÆhitnadvutÆorg‬‬
‫פנייה למכון≠לר ניתן לערוך בטלפון∫‬
‫∂‪ ∞≤≠∂¥¥¥∂π‬ובדוא“ל∫ @‪machonm‬‬
‫‪yadsarahÆorgÆil‬‬
‫הנהגת נושא ניהול≠ההתנדבות דורש תשתית‬
‫מושגית מרחיבה לגבי תפקידי ההתנדבות‬
‫והאופציות הטמונות בה הן בגיוס המתנדבים‬
‫לגווניהם והן בעריכת תכניות משמעותיות‬
‫להפעלתם על בסיס תשתיות מפותחות‪Æ‬‬
‫לימוד העניין מחייב זיהוי הנושאים‬
‫שמרכיבים את הניהול והכנת חומר תיאורטי‬
‫שיגובש לחומר לימודי והדרכתי‪ Æ‬פיתוח‬
‫משאב≠הטבע ”התנדבות“ מצדיק התייחסות‬
‫מקצועית מודרנית מתקדמת‪ Æ‬רק כך יהיה‬
‫מיצוי המשאב עבור הקהילה וגם המתנדבים‬
‫עצמם‪Æ‬‬
‫∑‪±‬‬
‫מפיתוח בר קיימא ועד לבניה ירוקה∫‬
‫שילוב היבטים סביבתיים בתכנון מרמת‬
‫המבנה ועד לרמה העירונית והאזורית‬
‫בשני העשורים האחרונים הולכת ומשתרשת‬
‫בעולם תפיסה חדשה ≠ תפיסת ה“קיימות“‬
‫©‪ ®sustainability‬או ”פיתוח בר קיימא“‬
‫©‪ Æ®sustainable development‬משמעותה של‬
‫תפיסה זו¨ היא ”פיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי‬
‫מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות‬
‫על צרכיהם“‪ Æ‬במילים אחרות∫ פיתוח בר≠קיימא הוא‬
‫ניצול משאבים בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים‬
‫לחדש את מה שנוצל¨ ובקצב שאינו חוסם אפשרויות‬
‫להמשך פיתוח משאבי כדור הארץ לדורות הבאים‪Æ‬‬
‫כדי ליישם תפיסה זו¨ הלכה למעשה¨ נדרש סט כלים‬
‫מתחום התכנון‪ Æ‬למעשה¨ צורך זו הינו דו≠כיווני∫‬
‫הן מצד קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות אשר‬
‫מודעים יותר ויותר לנושא איכות הסביבה והן מצד‬
‫הציבור הדורש איכות חיים גבוהה שהסביבה הינה‬
‫חלק בלתי נפרד ממנה‪Æ‬‬
‫כדי לענות על מגמות אלו פותחו כלים חדשים‬
‫המשלבים את עקרונות המושג פיתוח בר קיימא‬
‫והמתייחסים להיבטים רחבים ומגוונים בתחום‬
‫התכנון האזורי והעירוני‪ Æ‬למשל∫‬
‫א‪ Æ‬הכנת תכניות אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‬
‫קיימא והטמעת אסטרטגיות לקיימות ברשות‬
‫המקומית‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬כלים יעודיים לרשויות מקומיות במגוון נושאים∫‬
‫אסטרטגיה לפיתוח בר≠קיימא¨ ניהול סביבתי של‬
‫אזורי תעסוקה¨ תיירות מקיימת¨ תחזוקת נחלים‬
‫ופארקים¨ ניהול שטחים פתוחים¨ תכניות לצמצום‬
‫כמות הפסולת להטמנה¨ בניית ”תקציב ירוק“¨‬
‫צמצום צריכת האנרגיה¨ הפחתת פליטות ועוד‪Æ‬‬
‫ג‪ Æ‬קידום תהליכי שיתוף הציבור בטכניקות שונות‬
‫מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומתוך רצון לקדם‬
‫ערכים כמו אחריות סביבתית בקרב תושבים‪Æ‬‬
‫ד‪ Æ‬ליווי בניה ירוקה בפרויקטים שונים¨ תוך שילוב‬
‫הצרכים הקיימים והעתידיים של הרשות המקומית‪Æ‬‬
‫בשנה האחרונה יותר ויותר פרוייקטי בנייה ברשויות‬
‫המקומיות מיישמים היבטים שונים של בנייה‬
‫∏‪±‬‬
‫סיגל ניר≠גולדנברג¨ מתכננת ערים‬
‫ואזורים ומלווה בניה ירוקה¨ אורבניקס‪Æ‬‬
‫נועה תמרי¨ מתכננת ערים ואזורים¨‬
‫מנהלת מחלקת איכות הסביבה ופיתוח‬
‫בר≠ קיימא¨ אורבניקס‪Æ‬‬
‫ירוקה‪ Æ‬היזמים עצמם מבינים כיום¨ שההשקעה‬
‫בעלויות התכנון והבנייה הירוקה היא קטנה יחסית‬
‫ואף כדאית במישור השיווקי‪ Æ‬מצד הצרכנים¨ סקרים‬
‫מראים כי¨ ישנה עלייה בביקוש לבנייה ירוקה ואף‬
‫נכונות לשלם עבורה את התוספת הנדרשת‪Æ‬‬
‫רשות מקומית המקדמת בתחומה פרוייקטים של‬
‫בנייה ירוקה¨ יכולה להרוויח רבות בהיבטים שונים¨‬
‫ביניהם∫‬
‫חיסכון באנרגיה ≠ הקטנת צריכת חשמל במבנים‬
‫©מגורים¨ משרדים¨ מבני ציבור¨ תעשייה®‪Æ‬‬
‫ייעול בהקצאת שימושי הקרקע‪Æ‬‬
‫הערכות פיסית ותשתיתית לנושא הפרדת פסולת‬
‫ומיחזור‪Æ‬‬
‫חיסכון במים וניצול נכון של מקורות המים‬
‫להשקיית גינות ושטחים ציבוריים‪Æ‬‬
‫הטמעת היבטים סביבתיים נוספים מרמת המבנה‬
‫הבודד ועד לרמת השכונה והישוב‪Æ‬‬
‫ללא ספק¨ קידום פרקטיקות של קיימות ושל בנייה‬
‫ירוקה יוכל להציב את הרשויות המקומיות בישראל‬
‫בשורה אחת עם רשויות מקומיות בעולם הפועלות‬
‫ליצור סביבה עירונית‪Ø‬כפרית איכותית יותר¨ בריאה‬
‫יותר ומתחשבת יותר‪Æ‬‬
‫™™™‬
‫חברת אורבניקס מלווה כיום הן רשויות מקומיות והן יזמים‬
‫בהכנת תכניות אב לקיימות וכן בפרוייקטים של בנייה ירוקה‪Æ‬‬
‫בצוות אורבניקס נמנים מתכנני ערים¨ אנשי סביבה ומלווי‬
‫בנייה ירוקה המוסמכים ע“י מכון התקנים‪Æ‬‬
‫עיקרי המינהל הציבורי≠השפעת גומלין בין הממונה לפקודיו‬
‫הערה∫ הדברים במאמר זה נאמרו בשנת ה‘תשי“א ©‪ ®±πµ±‬ע“י פרופ‘ בנימין אקצין בהרצאות שהשמיע בביה“ס הגבוה לפקידים‬
‫בירושלים¨ ופורסמו בספר שיצא שנה לאחר≠מכן¨ באמצעות הוצאת דביר¨ תל≠אביב‪Æ‬‬
‫פרופ‘ בנימין אקצין היה פרופ‘ חבר במדעי המדינה באוני‘ העברית¨ מרצה אורח באוניברסיטאות ידועות באירופה ובארה“ב וחתן‬
‫פרס ישראל‪Æ‬‬
‫הדברים המעניינים והמעמיקים שנאמרו אז¨ לפני כ≠∞∂ שנה¨ למרות ריחוק השנים¨ נראים בעלי תוקף ומשמעות גם בתקופה‬
‫זו¨ ומשום כך¨ הוחלט להדפיסם בביטאון זה של איגוד המזכירים והמנכלי“ם ברשויות המקומיות¨ העוסק רבות בנושאי ארגון¨‬
‫מינהל ויחסי עובדים ומעבידים‪Æ‬‬
‫לכאורה נדמה¨ שהרשת המינהלית מבוססת¨ מחמת‬
‫המבנה ההירארכי¨ על הכלל שההשפעה בתוך הרשת היא‬
‫חד≠צדדית בלבד¨ ז‪Æ‬א‪ ¨Æ‬שכל שלב גבוה ברשת משפיע על‬
‫עבודת השלב הכפוף למרותו¨ וכל מנהל או ממונה משפיע‬
‫על פקודיו¨ ואילו לחטיבות ונושאי≠המשרות בדרגות‬
‫הנמוכות שוב אין השפעה על החטיבות ונושאי≠המשרות‬
‫הגבוהים¨ אך¨ למעשה¨ אין תפיסה זו נכונה כלל וכלל¨ וכדי‬
‫להבין אל נכון את אופן פעולותיה של הרשת המינהלית¨‬
‫עלינו להשתחרר מתפיסה מוטעית זו‪Æ‬‬
‫נכון הדבר שנושא המשרה בשלב הירארכי גבוה הוא הוא‬
‫הקובע והמכריע לגבי פעולותיהם הרשמיות של פקודיו¨‬
‫אפילו לגבי אלה מהם¨ שיש להם סמכויות המבוססות‬
‫על שיקול≠דעתם שלהם‪ Æ‬הוראותיו של הממונה מגבילות‬
‫לעתים קרובות את תחום שיקול≠הדעת של הפקודים‬
‫ואף מכוונות את פעולותיהם‪ Æ‬במקרים רבים אין‬
‫הפקודים רשאים להחליט החלטה סופית על דעת עצמם¨‬
‫אפילו על סמך ההוראות שקיבלו מגבוה¨ אלא יוצאים הם‬
‫ידי חובתם בהכנת טיוטות ובניסוח הצעות או המלצות¨‬
‫המובאות בפני הממונים עליהם לשם בדיקה והחלטה‪ ª‬או‬
‫שהם מחליטים החלטות¨ אבל החלטות אלו אינן מגיעות‬
‫לשלב של ביצוע¨ אלא לאחר אישורו של הממונה‪ Æ‬אפילו‬
‫במקרים שהפקודים רשאים להחליט בהם החלטה בת≠‬
‫ביצוע¨ קיימות¨ לעתים קרובות¨ דרכים רשמיות או בלתי≠‬
‫רשמיות לערער על החלטה זו בפני הממונה או בפני‬
‫חטיבה יותר גבוהה‪ Æ‬כל העובדות האלה¨ וכן האינטרס‬
‫האישי של נושא המשרה המינהלית להסתגל לרצון‬
‫הממונים עליו¨ מסבירות את זרם ההשפעה הכביר בכיוון‬
‫מלמעלה למטה‪ Æ‬אין צורך להרבות בדברים על כך¨ שהרי‬
‫תופעה זו מן המפורסמות היא‪Æ‬‬
‫לעומת זאת¨ כדאי להדגיש את זרם ההשפעה ברשת‬
‫המינהלית בכיוון הפוך¨ מלמטה למעלה‪ Æ‬על≠פי רוב‬
‫מגיעים הממונים ברשת המינהל¨ או השלבים הגבוהים‬
‫שבה¨ למסקנותיהם על יסוד החומר שנמסר להם ע“י‬
‫פקודיהם‪ Æ‬עובדה זו נכונה היא לא רק לגבי ההחלטות‬
‫והאישורים המתקבלים על יסוד ההצעות¨ ההמלצות‬
‫והטיוטות של הפקודים¨ אלא גם לגבי עצם ההוראות‬
‫הניתנות מגבוה לשימושם של הפקודים‪ Æ‬יתר על כן∫‬
‫עובדה זו נכונה היא אפילו לגבי אותה הפעולה היסודית‬
‫הנקראת בשם ”קביעת קו המדיניות“ והעומדת¨ כפי‬
‫שהסברנו בתחילת דברינו¨ מחוץ ומעל לפעולה המינהלית‬
‫הרגילה‪ Æ‬כששר הבריאות¨ למשל¨ או רשות מוסמכת‬
‫אחרת במשרד הבריאות¨ מחליטים על סגירת מפעל‬
‫פלוני לייצור מזון¨ מסתמכים הם¨ כמובן¨ על החומר‬
‫העובדתי¨ שקיבלו מאת מפקחיהם‪ ª‬אבל אף הממשלה¨‬
‫בהחליטה על שינויים מרחיקים≠לכת בשיטת המסים¨ או‬
‫בעמדת המדינה כלפי מדינות חוץ¨ מסתמכת היא¨ על≠‬
‫פי רוב¨ על החומר העובדתי¨ שנמסר לה ע“י המומחים‬
‫הפיסקליים והכלכליים במנגנון הפקידותי או ע“י‬
‫המומחים הפיסקליים והכלכליים במנגנון הפקידותי או‬
‫ע“י פקידי השירות הדיפלומטי והקונסולרי‪ Æ‬לפיכך¨ יש‬
‫אפשרות לנושאי המשרות המנסחים הצעות וטיוטות‬
‫בצורתן הראשונה¨ או הממציאים חומר עובדתי לממונים‬
‫עליהם¨ שעל פיו מחליטים ממונים אלה מה שמחליטים‬
‫ להשפיע השפעה עצומה על תוכן ההחלטה הסופית¨‬
‫אם כי¨ מבחינה פורמלית¨ אין החלטה זו נכנסת לתחום‬
‫סמכותם‪Æ‬‬
‫אין תופעה זו צריכה להתפרש כעדות על כוונה תחילה‬
‫מצידם של הפקידים הנדונים להשפיע על הממונים‬
‫עליהם השפעה שלא כהלכה דווקא‪ Æ‬יכולה היא להיות‬
‫תוצאה טבעית של התעניינות הפקיד בבעיה העומדת‬
‫לפניו∫ אם נאמן הוא לתפקידו¨ חזקה עליו שבסיכומו‬
‫העובדתי יתאר את כל הגורמים שלדעתו נוגעים הם‬
‫לבעיה שבטיפולו ויקצה לכל אחד מהם את המקום‬
‫הראוי לו לפי חשיבותו¨ כפי שחשיבות זו נראית לו‪ Æ‬אבל‬
‫מכאן ועד להדגשת יתר של הגורמים הנראים בעיניו‬
‫כחשובים והדגשה פחותה מזו של הגורמים שאינם נראים‬
‫כחשובים בעיניו≠רק צעד אחד‪ Æ‬ולמותר הוא לעמוד על‬
‫‪±π‬‬
‫כך¨ שהבדלי הדגשה אלה עלולים להשפיע השפעה ניכרת על‬
‫שיקול≠דעתו של הממונה‪ Æ‬בשירות מינהלי מעולה חותרים‬
‫המדריכים והממונים לפיתוח הגישה האובייקטיבית של‬
‫הפקידים למילוי תפקידיהם‪ Æ‬אבל אובייקטיביות זו תמיד‬
‫יחסית היא¨ ומן הנמנע שלא תשתרבב בה מידה מסוימת‬
‫של הערכה סובייקטיבית‪ Æ‬קיימת¨ איפוא¨ גם השפעה של‬
‫הפקודים על הממונים עליהם‪Æ‬‬
‫אך בתחומים מינהליים רבים נודע לפקיד הנמוך או הבינוני‬
‫תפקיד יותר אחראי‪ Æ‬לעתים קרובות¨ דורשים אנו ממנו‬
‫לעבד את החומר העובדתי עד כדי הסקת מסקנות ממנו‬
‫בצורת הצעה¨ המלצה או ניסוח טיוטה‪ Æ‬כאן מוטלת על‬
‫הפקיד החובה הישירה לשקול בדעתו את חשיבותם של‬
‫הגורמים השונים מבחינת המטרה ודרכי הפעולה הקבועות‬
‫מראש‪ ª‬ולפעמים¨ רשאים פקידים אלה אפילו להמליץ¨ לפי‬
‫שיקול דעתם¨ על שינויים יסודיים במטרה שכבר נקבעה‬
‫קודם לכן ע“י מוסדות המדינה הבכירים‪ Æ‬במקרים מעין אלה‬
‫נתקלים אנו בסמכות שיקול דעת במלוא מובן המלה¨ ואין‬
‫בינה לבין שיקול הדעת של הממונה המחליט¨ אלא ששיקול‬
‫הדעת במקרה הראשון אינו גורר החלטה בת≠ביצוע¨ ואילו‬
‫במקרה השני גורר הוא תוצאה זו‪ Æ‬כאן מהווה השפעת‬
‫הפקיד המציע על הממונה עליו לא רק תופעה מקרית¨ כי‬
‫אם¨ להיפך¨ תופעה רצויה¨ שהובאה בחשבון מראש‪Æ‬‬
‫אך בין אם מצטמצם תפקידם של הפקידים בניסוח החומר‬
‫העובדתי¨ בין אם מקיף הוא גם הסקת מסקנות¨ אין‬
‫להתעלם מן האפשרות¨ שפקיד בעל רמה שכלית גבוהה‬
‫והמעוניין בעבודתו לא יהיה אדיש לגבי בעיות שהוא מטפל‬
‫בהן‪ Æ‬ואם אינו אדיש¨ מן הנמנע הוא שלא תהיה לו דעה‬
‫משלו על פעולות רצויות או בלתי≠רצויות‪ Æ‬פקיד שאין לו‬
‫דעה משלו ושהוא שווה נפש לגבי ההחלטה הסופית¨ ספק‬
‫הוא¨ אם אמנם ראוי הוא לתפקיד המחייב שיקול≠דעת‪Æ‬‬
‫לפיכך אנו מוצאים שהשפעתם של הפקידים הטובים‬
‫והמעוניינים דווקא על הממונים עליהם היא ניכרת ביותר‪Æ‬‬
‫תופעה זו בולטת¨ ביחוד¨ באותם המקרים המרובים¨ שבהם‬
‫עולה מומחיותו של הפקיד בבעיה הנידונה על מומחיותו‬
‫של הממונה עליו מקרים¨ שאנו נתקלים בהם¨ כמעט¨ בכל‬
‫ענפי המינהל‪ Æ‬ואף אם התמחה הממונה התמחות מלאה‬
‫בתחום הכללי שהוא מטפל בו¨ הרי מחמת רוחב ממדיו‬
‫של אותו תחום¨ אין בכוחו להגיע עד לפרטי≠פרטיה של כל‬
‫בעיה בודדת בו‪ Æ‬לעומת זאת¨ כל פקיד טוב המטפל בבעיה‬
‫מצומצמת¨ מגיע לאחר זמן≠מה להתמחות יתירה בה‪ Æ‬וככל‬
‫שפקיד זה טוב יותר¨ כן עולה הוא במומחיותו על הממונה‬
‫עליו¨ וטבעי הדבר שלתיאור העובדות כפי שהן נראות לו¨‬
‫וכן לניסוח מסקנותיו כפי שהוא מסיק אותן¨ תהיה השפעה‬
‫מכרעת על החלטת הממונה‪ Æ‬ואם פקיד זה הוא גם מומחה‬
‫וגם מעוניין בדבר שהוא מטפל בו¨ הרי יקשה לו למרות‬
‫ההדרכה לאובייקטיביות המהווה יסוד חיוני במסורת‬
‫המנגנון הממשלתי במערב שלא להתאמץ להשפיע על‬
‫הממונים עליו ועל שאר האינסטנציות הגבוהות¨ שתתקבל‬
‫∞≤‬
‫אותה החלטה ותבוצע אותה מדיניות¨ שלפי מיטב‬
‫ידיעותיו והכרתו הן הנכונותו¨ ולעתים קרובות אף מצליח‬
‫הוא במאמציו אלו‪Æ‬‬
‫כשמדברים במדינת ישראל על השפעה מרחיקה≠לכת‬
‫של פקידים על הממונים עליהם¨ טבעי הדבר¨ שמיד עולה‬
‫על הדעת הדוגמה המפורסמת של השפעת הפקידים‬
‫הקבועים באנגליה¨ שטיפלו בבעיות ארץ≠ישראל והניעו‬
‫בהדרגה את ממשלתם לשנות את קו≠המדיניות כלפי‬
‫המפעל הציוני מן הקצה ועד הקצה‪ Æ‬במקרה זה היתה‬
‫אותה השפעה¨ השפעה גרועה מנקודת מבטו של הישוב‬
‫העברי וגם¨ כפי שהוכיחה ההתפתחות ההיסטורית¨‬
‫מבחינת האינטרסים של אנגליה עצמה¨ אך אין להסיק‬
‫ממקרה זה¨ כמקרים דומים שאינם נדירים בתולדות‬
‫המדיניות והמינהל¨ שבדרך כלל השפעת הפקידים על‬
‫הממונים עליהם השפעה שלילית היא‪ Æ‬אדרבה¨ אם כי‬
‫בדיקת גישתם והמלצותיהם של הפקודים מהווה חלק‬
‫חשוב מתפקידו של הממונה¨ הרי טבעי הדבר שברוב‬
‫המכריע של המקרים יכול הממונה לסמוך על הדו“חות‬
‫של פקודיו ולקבל את הצעותיהם¨ ורק במקרים יוצאים‬
‫מן הכלל אין הוא רואה אפשרות לסמוך על הדו“חות‬
‫שלהם או רואה חובה לעצמו לפעול בניגוד להצעותיהם‪Æ‬‬
‫אם מתרבים מקרים יוצאי≠דופן כאלה¨ משמע¨ שמשהו‬
‫אינו כשורה ברשת המינהל או שהפקידים הנדונים אינם‬
‫עומדים ברמה הדרושה¨ או שהממונים אינם ראויים‬
‫לתפקידם‪Æ‬‬
‫אלה הם הגורמים הקובעים את השפעת השלבים הנמוכים‬
‫של המנגנון על שלביו הגבוהים¨ וכפי שציינו בעבר¨ אין‬
‫השפעה זו מצטמצמת לצינורות הרשמיים בלבד¨ אלא‬
‫פועלת גם בצינורות של ”היאררכיה בלתי≠רשמית“‪Æ‬‬
‫בהשפעה זו אנו נתקלים בכל משטר¨ אך אפשר להצביע‬
‫על קשר בין ממדיה לבין מהות המשטר∫ ככל שהמשטר‬
‫מתקרב לדיקטטורה¨ כן גוברת הנטיה לצמצום השפעה‬
‫זו¨ ולעומת זאת ככל שהמשטר מתקרב יותר לדמוקרטיה‬
‫ליברלית¨ כן גדלה והולכת אותה השפעה‪ Æ‬תופעה זו‬
‫מקורה באווירת הדיקטטורה ©אפילו ”דיקטטורה‬
‫דמוקרטית“® שגדול בה הפחד של כל פרט¨ ואף של כל‬
‫נושא משרה ציבורית¨ להמליץ המלצה כלשהי¨ אלא אם‬
‫כן בטוח הוא מראש שהמלצה זו תהא לרצון המושלים‪Æ‬‬
‫בדמוקרטיה ליברלית אין הסכנה הכרוכה בהמלצה‬
‫מנוגדת לרצונם של המושלים או הממונים¨ כה גדולה¨‬
‫ומשום כך חופשית יותר האוכלוסיה¨ וחופשים יותר גם‬
‫הפקידים הציבוריים¨ בהבעת דעתם העצמאית‪ Æ‬ביחוד‬
‫גדלה מידת חופש זו בעקבות השינויים במעמדם החוקי‬
‫של הפקידים הציבוריים¨ שעם כל היותם תלויים עדיין‬
‫ברצונם הטוב של הממונים עליהם לגבי התקדמותם‬
‫בשירות¨ מכל מקום בטוחים הם עתה יותר במעמדם‬
‫כפקידי≠קבע מאשר לפנים¨ כשממונים היו יכולים לפטר‬
‫כל פקיד בלא נימוקים מיוחדים‪Æ‬‬
‫יחסי תאגיד שהוקם עפ“י חוק תאגידי מים וביוב‬
‫עם הרשות המייסדת‬
‫עו“ד גידי פרישטיק™‬
‫‪Ʊ‬‬
‫רקע‬
‫כ≠∞‪ ¥‬תאגידים שהוקמו על פי חוק תאגידי מים וביוב‬
‫ה‘תשס“א≠‪© ≤∞∞±‬להלן ”תאגידים“ ו≠“החוק“ בהתאמה®‬
‫≠ פעילים ברחבי הארץ‪ Æ‬תאגידים אלה מספקים מים‬
‫לרוב תושבי המדינה¨ ולא ירחק היום בו כמעט כל תושבי‬
‫המדינה יקבלו את מימיהם מתאגידים אלו‪Æ‬‬
‫החוק אשר חולל רפורמה של ממש במשקי המים והביוב‬
‫העירוניים קרע למעשה את השלטון המקומי לשניים‪Æ‬‬
‫בעוד שהעיריות ממשיכות לטפל בנושאים מסורתיים‬
‫דוגמת חינוך¨ רווחה¨ אספקת שירותי פינוי אשפה¨‬
‫תאורת רחובות והנדסה ועוד¨ משקי המים והביוב‬
‫הועברו מטיפול העיריות לטיפולן של חברות עסקיות‬
‫בעלות משק כספים סגור‪Æ‬‬
‫המחוקק ניסה להבטיח¨ בשורת הוראות בחוק עליהן‬
‫נעמוד בהמשך¨ שכספים המגיעים מגביית אגרות‬
‫והיטלים בגין מים וביוב אכן יגיעו בפועל למשקים אלו¨‬
‫וישמשו רק לתפעול ולפיתוח משקים אלו ולא ינוצלו‬
‫לצרכים אחרים של הרשות המקומית‪ Æ‬נראה כי ביחסי‬
‫הכוחות שבין התאגיד לרשות המקומית נתפס הראשון‬
‫כדמות החלשה יותר הטעונה הגנה על ידי הוראות חוק‬
‫שונות שמטרתן ליצור חומה בין פעילותה העסקית של‬
‫הרשות המקומית ובין זו של התאגיד‪Æ‬‬
‫החוק קובע¨ כי עם תחילת פעילות התאגיד¨ הרשות‬
‫המקומית ”משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים‬
‫ושירותי ביוב‪ ÆÆÆ‬וינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין‬
‫בכל הנוגע לאספקתם¨ להטלה ולגביה של תשלומי חובה‬
‫בקשר אליהם‪ ª‬ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות‬
‫המקומית כבעלת מניות בחברה“ ©סעיף ‪© ±≥π‬א® לחוק®‪Æ‬‬
‫יחסי הרשות המקומית והתאגיד ≠‬
‫≤‪Æ‬‬
‫התנגשות בלתי נמנעת של אינטרסים‪Æ‬‬
‫נראה כי יחסי העירייה והתאגיד אמורים להיות מושתתים‬
‫על מתח מובנה‪Æ‬‬
‫מצד אחד¨ הרשות וגזברות העירייה אמורים למקסם‬
‫את מקורות ההכנסה של הרשות ולמעט¨ ככל הניתן¨‬
‫בהוצאותיה כדי לשמור על איזון תקציבי‪Æ‬‬
‫מאידך¨ על התאגיד לשמור על עצמאותו ולוודא היטב‬
‫שאכן משק הכספים סגור¨ שלא דולפים ממנו¨ בצורות‬
‫שונות¨ כספים לרשות המקומית ושהוא עומד בדרישת‬
‫החוק∫ ”להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי‬
‫אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים‬
‫והביוב¨ הפעלתן ומתן שירותים“‪Æ‬‬
‫בשונה מתאגידים עירוניים אחרים המוקמים על פי‬
‫פקודת העיריות ומהווים¨ הלכה למעשה¨ זרוע ארוכה של‬
‫הרשות¨ תאגידי מים וביוב מצווים על שמירת עצמאות‪Æ‬‬
‫מאחר ובחיי היום≠יום עולים ממשקים רבים בין עבודת‬
‫העירייה לעבודת התאגיד בהם המתח המובנה עלול‬
‫להביא למחלוקות של ממש¨ מודגשת דמותו של השחקן‬
‫השלישי בתמונה הלא הוא הרגולטור ≠ הממונה על‬
‫תאגידי המים והביוב¨ אשר לו מוקנות סמכויות בחוק‬
‫לפקח על יחסי הרשות והתאגיד‪Æ‬‬
‫≥‪Æ‬‬
‫מינוי דירקטורים וחובת נאמנותם‬
‫כל עוד התאגיד הינו בשליטת העירייה¨ היא זו‬
‫‪≥Ʊ‬‬
‫הממנה את הדירקטורים‪Æ‬‬
‫על דירקטורים אלו לעמוד בדרישות הכשירות של סעיף ∂‪±‬‬
‫א‘ לחוק החברות הממשלתיות¨ תשל“ה≠‪ Ʊπ∑µ‬דרישות‬
‫הכשירות ©השכלה רלוונטית¨ ניסיון עסקי וכד‘® מציבים‬
‫לראש הרשות רף איכות ממשי בבואו למנות דירקטורים‬
‫לתאגיד‪ Æ‬כל עוד החברה הינה בשליטת הרשות המקומית‬
‫מספר חברי הדירקטוריון יהיה¨ לפחות¨ חמישה¨ ולא יותר‬
‫מתשעה¨ ומתוכם לא יותר משני שלישים חברי מועצת‬
‫הרשות ועובדיה‪ Æ‬שאר הדירקטורים ממונים מקרב‬
‫הציבור ©סעיף ≥∂©א® לחוק®‪Æ‬‬
‫לצד האיסור הכללי הקבוע בחוק לניגוד עניינים בין‬
‫עיסוקיו האחרים של הדירקטור ובין עיסוקיו בתאגיד¨‬
‫מצא המחוקק לנכון לקבוע מפורשות כי ”כהונתו של‬
‫אדם כחבר מועצה או כעובד של רשות מקומית¨ שהיא‬
‫בעלת אמצעי שליטה בחברה¨ לא תיחשב כיוצרת ניגוד‬
‫עניינים¨ כאמור“‪Æ‬‬
‫אף על פי כן¨ הממונה על התאגידים מצא לנכון לקבוע‬
‫שורת נושאי תפקידים שאינם יכולים להתמנות לכהונת‬
‫דירקטור מקרב חברי מועצת הרשות ועובדיה‪Æ‬‬
‫בין השאר¨ ראש הרשות וגזבר הרשות אינם ממונים‬
‫בשגרה כדירקטורים בתאגיד¨ וזאת תוך פרשנות לפיה‬
‫‪≤±‬‬
‫ניגוד העניינים אינו רק מעצם חברותם במועצת העיר¨‬
‫או עבודתם בעירייה¨ כי אם נוכח התפקיד המיוחד אותו‬
‫הם נושאים¨ ואשר בו גלום ניגוד עניינים מובנה לכהונת‬
‫דירקטור בתאגיד‪Æ‬‬
‫דומה כי עובדה זו היא המקפלת בחובה את אותו מתח‬
‫מובנה עליו עמדנו בראשית הדברים¨ שכן החלטות‬
‫הדירקטוריון והחברים בו אמורות לשקלל אך את טובת‬
‫התאגיד וקידום מטרותיו¨ ואינן אמורות לשקלל את‬
‫טובת הרשות המקומית¨ על אף שהינה בעלת המניות‬
‫בתאגיד‪ Æ‬היא ”שירותים מאת הרשויות המקומיות‬
‫שבתחומן היא פועלת¨ ולא תעשה עמן עסקאות¨ לרבות‬
‫שאילת עובדים¨ אלא באישור מיוחד של הממונה¨ שיינתן‬
‫לתקופות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם“ ©סעיף ∂≤ ©א®‬
‫ו≠©ב® לחוק®‪Æ‬‬
‫חובת הנאמנות של דירקטורים בתאגידים‬
‫≤‪≥Æ‬‬
‫עירוניים שונה בתכלית מחובת הדירקטורים בתאגיד על‬
‫פי החוק‪Æ‬‬
‫ביצוע עבודות הנדסיות על חשבון‬
‫‪Æ¥‬‬
‫התאגיד וסוגיית ”השבת המצב לקדמותו“‬
‫דומה כי¨ אכן¨ אין טעם בהכנסת נושא משרה דוגמת‬
‫גזבר אשר מנהל את ענייניה הכספיים של העירייה ואשר‬
‫הגדרת תפקידו דורשת מקסום הכנסות לקופת העירייה¨‬
‫לכהן בתאגיד כדירקטור האחראי¨ בין השאר¨ על כך‬
‫שמשק המים והביוב ינוהל כמשק סגור‪Æ‬‬
‫פקודת העיריות קובעת בסעיף ‪≤¥π‬א חריג מיוחד לחובת‬
‫הנאמנות של דירקטורים¨ אשר בשגרה נתונה לחברה‬
‫עצמה בלבד∫‬
‫”פעלה העירייה על פי סמכויותיה לפי סעיף ‪≤¥π‬‬
‫©∞≥® והוקמה חברה¨ עמותה¨ אגודה שיתופית¨ או‬
‫אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העירייה‬
‫ותפקידיה¨ ויש בידי העירייה לפחות מחצית ההון או‬
‫מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור ©להלן ≠ תאגיד‬
‫עירוני®¨ יחולו הוראות אלה∫‬
‫‪ÆÆÆ‬‬
‫חובת נציגי העירייה להקפיד על כך שפעולות‬
‫©≤®‬
‫התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העירייה‬
‫ותפקידיה‪ ª‬חובת האמון שהם חבים לעירייה לעולם‬
‫תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד‪© “ª‬הדגשות‬
‫המחבר®‬
‫חריג זה לחובת הנאמנות בחברות עירוניות הקמות מכוח‬
‫פקודת העיריות¨ לא נקבע בתאגידים המוקמים מכוח‬
‫חוק תאגידי מים וביוב¨ וממילא¨ חובת הנאמנות של‬
‫הדירקטורים הינה לתאגיד בלבד גם עת נוצר קונפליקט‬
‫בין הרשות המקומית לתאגיד‪Æ‬‬
‫בדברי ההסבר לחוק לגבי סעיף ∑ ©אי תחולת פקודת‬
‫העיריות® נאמר כי∫‬
‫”הואיל ועל החברה יחול חוק מיוחד זה אשר בכמה‬
‫עניינים אינו עולה בקנה אחד עם הכללים הרגילים‬
‫החלים על חברות עירוניות¨ מוצע לקבוע כי הוראות‬
‫פקודת העיריות לא יחולו על החברה¨ ובמיוחד הוראות‬
‫סעיפים ‪≤¥π‬א ו≠∞∑‪±‬א לפקודה‪Æ‬‬
‫סעיף ‪≤¥π‬א לפקודה קובע כי בתאגיד עירוני חובת‬
‫האמון שנציגי העירייה בו חבים לעירייה לעולם עדיפה‬
‫על חובתם כלפי התאגיד¨ וכי נציגי העירייה שהם חברי‬
‫המועצה ייבחרו כך שיישמרו יחסי הכוחות של הסיעות‬
‫במועצה‪ Æ‬הוראות אלה אינן מתאימות לתאגיד אשר‬
‫אמור לפעול על בסיס עסקי‪“Æ‬‬
‫≤≤‬
‫סיטואציה תדירה המייצרת מתח בין הרשות‬
‫‪¥Æ±‬‬
‫לתאגיד היא ביצוע עבודות הנדסיות על ידי התאגיד‬
‫ודרישת העירייה ל“השבת המצב לקדמותו“‪ Æ‬החשש‬
‫הינו שהעירייה¨ מחוסר תקציבי¨ תעמיס על התאגיד‬
‫בהזדמנות זו¨ עבודות הנדסיות שאינן מענינו של התאגיד‪Æ‬‬
‫נתאר מספר סיטואציות‪Æ‬‬
‫סיטואציה א‘∫ התאגיד חפץ להחליף בחלק מרח‘ הרצל‬
‫את צנרת המים והביוב הישנה‪ Æ‬העירייה מודיעה כי תאשר‬
‫את ביצוע העבודות רק אם בסיומן יוחלף ריצוף האספלט‬
‫שברחוב בריצוף אבנים משתלבות ©יקר יותר®‪Æ‬‬
‫סיטואציה ב‘∫ כמו א‘¨ רק שהעירייה דורשת שעבודות‬
‫הריצוף באמצעות אבנים משתלבות ישתרעו על פני כל‬
‫רחוב הרצל וכן שבהזדמנות זו תוחלף כל מערכת תאורת‬
‫הרחוב ברחוב הרצל‪Æ‬‬
‫סיטואציה ג‘∫ העירייה היא שמחליטה לשדרג את רחוב‬
‫הרצל ולהחליף את האספלט בריצוף על ידי אבנים‬
‫משתלבות‪Æ‬‬
‫בהזדמנות זו ש“פותחים את כל הכביש“ היא מבקשת‬
‫מהתאגיד להחליף צנרת המים והביוב על אף שביצוע‬
‫עבודות אלו אינו כלול בתכנית העבודה של התאגיד‬
‫לאותה השנה‪Æ‬‬
‫סיטואציה ד‘∫ כמו ג‘¨ רק שהעירייה דורשת כי התאגיד‬
‫ישא ב≠•∞‪ µ‬מעלויות כלל העבודות¨ בעוד שהחלק‬
‫האמיתי של עבודות המים והביוב הוא רק •∞≤ מכלל‬
‫העבודות‪Æ‬‬
‫סיטואציה ה‘∫ העירייה דורשת כי התאגיד יבנה כיכר‬
‫מרכזית בעיר על חשבונו‪Æ‬‬
‫סיטואציה ו‘∫ כמו ה‘¨ אולם העירייה מסכימה כי הכיכר‬
‫ייקרא ”כיכר התאגיד“ להגברת המוניטין של התאגיד¨‬
‫וכי ישולב בו אלמנט מים להדגשת יחודו‪Æ‬‬
‫כדי להציע מתודה משפטית ראויה לסיטואציות‬
‫≤‪¥Æ‬‬
‫אלו¨ יש להזכיר כי העיסוקים המותרים לתאגיד הם אלו‬
‫הקבועים בחוק ומצויינים ברישיון התאגיד‪ Æ‬סעיף ≤≤‬
‫לחוק קובע כדלקמן∫‬
‫חברה לא תעסוק¨ במישרין או בעקיפין¨ אלא‬
‫”א®‬
‫בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברה‪Æ‬‬
‫הכול לפי הרישיונות שניתנו לה לפי חוק זה¨ וכן בפעולות‬
‫נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמור‪Æ‬‬
‫התעורר ספק או מחלוקת אם העיסוק מותר‬
‫ב®‬
‫לה¨ ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרישיון‬
‫או בתנאים אחרים שיקבע‪“Æ‬‬
‫כמו כן¨ יש להזכיר כי סעיף ‪©±‬א®©≤® לחוק¨‬
‫≥‪¥Æ‬‬
‫קובע כמטרה מרכזית¨ כי הקמת התאגיד הינה ”להבטיח‬
‫ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב‬
‫לצורך השקעות במערכות המים והביוב¨ הפעלתן ומתן‬
‫השירותים“‪Æ‬‬
‫ממילא ברור שעבודות שעל פניהן אינן כרוכות בצורה‬
‫כלשהי במשק המים והביוב¨ אסורות לביצוע על ידי‬
‫התאגיד מחוסר סמכות לבצע עבודות אלו‪Æ‬‬
‫‪¥Æ¥‬‬
‫”מבחן חברת החשמל“‬
‫כדי להתמודד עם הסיטואציות הנ“ל ניתן להשתמש‬
‫ב“מבחן חברת החשמל“‪Æ‬‬
‫על פי מבחן זה נבדוק¨ למשל¨ את גורלה של בקשה‬
‫שתגיש חברת החשמל לרשות המקומית להחלפת‬
‫קו חשמל הטמון ברח‘ הרצל‪ Æ‬גם במקרה זה יהיה צורך‬
‫באישור הרשות המקומית ”לפתוח את הרחוב“ כדי‬
‫להחליף תשתיות‪ Æ‬בהחלט ייתכן שהעירייה תבקש‬
‫מחברת החשמל ”להחזיר את המצב לקדמותו“ ולסגור‬
‫את הכביש לאו דווקא באספלט¨ אלא בריצוף על ידי אבן‬
‫משתלבת וכחלק ממדיניות חדשה של העירייה לגבי אזור‬
‫רח‘ הרצל‪ Æ‬מאידך¨ קשה לשער שהעירייה תדרוש מחברת‬
‫החשמל להחליף בהזדמנות זו את הריצוף ברחוב כולו‪Æ‬‬
‫עוד יותר קשה לתאר מצב בו העירייה תבקש מחברת‬
‫החשמל בנוסף להחליף את התאורה ברחוב‪Æ‬‬
‫”מבחן חברת החשמל“ יוצא¨ כמובן¨ מנקודת הנחה‬
‫שהתאגיד הינו גוף‬
‫תשתיתי≠עסקי לכל דבר ועניין כמו גם בזק¨ חברות‬
‫הסלולארי¨ חברות הגז¨ הכבלים וכד‘¨ ואינו אמור להעניק‬
‫לרשות מקומית¨ בעלת מניותיו¨ ”הטבה“ כלשהי נוספת‬
‫מעבר לביצוע מטלותיו על פי חוק ©מובן כי ”מבחן חברת‬
‫החשמל“ אינו מתמקד אך בהסדר המיוחד שיש לרשות‬
‫עם חברת החשמל דווקא‪ Æ‬אם חברת תשתית אחרת‬
‫מחויבת ב“השבת מצב לקדמותו“ במתכונת הנראית‬
‫לרשות¨ לגיטימי כי תדרוש מהתאגיד דווקא מתכונת זו®‪Æ‬‬
‫”מבחן חברת החשמל“ עלול להתברר¨ לעיתים¨ כמבחן‬
‫נוקשה יתר על המידה‪ Æ‬מתן גמישות אפשרי בעיקר אם‬
‫בנסיבות העניין תימצא בפעולת השדרוג המיוחדת זיקה‬
‫כלשהי למשק המים והביוב‪Æ‬‬
‫נצייר מצב בו התאגיד צבר מזומנים בהיקף ניכר חרף‬
‫יישום מלוא תכניות השקעותיו וחידוש הצנרת כולה‪Æ‬‬
‫במצב זה¨ תחת אשר התאגיד יפריש לרשות המקומית¨‬
‫בעלת מניותיו¨ דיווידנדים בגינם ישולם מס¨ ייתכן שיש‬
‫מקום לפרשנות מקלה יותר באשר למושגי ”השבת‬
‫המצב לקדמותו“‪ Æ‬כזכור¨ תכליות התאגיד כפי שהוגדרו‬
‫ספציפית בחוק¨ הינן ביצוע עבודות משק מים וביוב¨ ולא‬
‫רק ”השאת רווחים“‪ Æ‬בכל מקרה¨ ודאי שיש לוודא כי‬
‫לביצוע העבודות קשר ממשי למשקי המים והביוב ”אם‬
‫במישרין ואם בעקיפין“‪Æ‬‬
‫החזר‬
‫‪Ƶ‬‬
‫דיווידנדים‬
‫‪µÆ±‬‬
‫הלוואת‬
‫בעלים‬
‫וחלוקת‬
‫החזר הלוואת בעלים‬
‫עם הקמתו¨ מקבל התאגיד מהרשות את כל זכויותיו‬
‫בנכסי משקי המים והביוב של הרשות‪ Æ‬בתמורה לנכסים‬
‫אלו חב התאגיד לרשות •∞≥ מערך הכינון של סך שווי‬
‫הנכסים המועברים ©ובתאגיד אזורי או ברשות בהם מעל‬
‫∞‪ ≤µ‬אלף תושבים ≠ אף •∞‪Æ®¥‬‬
‫חוב זה של התאגיד לרשות הינו בגדר חוב הלוואת בעלים‬
‫אשר בשגרה¨ אמורה להיפרע תוך ‪ ±µ‬שנה‪Æ‬‬
‫רשויות רבות מבקשות כי התאגיד יגייס הון חיצוני כדי‬
‫להקדים ולהחזיר לרשות את סכום ההלוואה¨ כולה או‬
‫מקצתה‪ Æ‬ישנן רשויות אשר מבקשות כי התאגיד יגייס‬
‫הון זה מיד עם הקמתו ובאופן שחיוב התאגיד לעשות כן‬
‫יופיע בהסכמי ההקמה‪Æ‬‬
‫מבחינת הרשות מדובר בהכנסה מיידית¨ לעיתים בסכומי‬
‫מיליוני¨ ואף עשרות מיליוני ש“ח‪Æ‬‬
‫זאת יש לדעת‪ Æ‬ישנן רשויות אשר ניתוקן ממשק המים‬
‫והביוב מרע ממשית את מצבם הכלכלי‪ Æ‬במיוחד היה‬
‫הדבר נכון בשנים עברו¨ בהן רשויות שהפיקו מים‬
‫מבארות בשטחן הרוויחו סכומים ניכרים¨ סכומים‬
‫שהופנו למטרות שאינן קשורות במשקי המים והביוב‬
‫©בשנים האחרונות עם שינוי התיערוף למים¨ הכדאיות‬
‫פוחתת והולכת®‪Æ‬‬
‫מבחינת התאגיד¨ מדובר בנטילת הלוואה מלווה פחות‬
‫ידידותי ©בנק במקום עירייה®‪ Æ‬יותר מכך¨ נטילת הלוואה‬
‫חיצונית תביא לשעבוד נכסי החברה ולצמצום משמעותי‬
‫ביכולתו העתידית לגייס בנוסף הון זר¨ למשל¨ לטובת‬
‫פרוייקטי תשתית מים וביוב בהיקפים גדולים‪Æ‬‬
‫הקדמת החזר הלוואת הבעלים דורשת את הסכמת‬
‫התאגיד ואת אישור הממונה‪ Æ‬לאישור הממונה נודעת‬
‫חשיבות מיוחדת בעת אישור פירעון מיידי לתאגיד חדש‪Æ‬‬
‫בשלב זה של הקמת התאגיד¨ לרוב¨ אין עדיין דירקטוריון‬
‫פעיל¨ וההגנה על האינטרסים של התאגיד שטרם נולד‬
‫מוטלת על כתפי הממונה‪Æ‬‬
‫≥≤‬
‫כך או אחרת¨ עת דנים בהקדמת החזר חוב הבעלים¨‬
‫על הדירקטורים בתאגיד ועל הממונה¨ לוודא כי תזרים‬
‫המזומנים של התאגיד יאפשר לו הן תפעול שוטף ©ובכלל‬
‫זאת¨ תקצוב פעולות דחופות¨ או שאינן מתוכננות® והן‬
‫ביצוע עבודות פיתוח בהיקף הנדרש על פי נהלי רשות‬
‫המים‪Æ‬‬
‫אישור בקשת הרשות להקדמת החזר הלוואת בעלים‬
‫באופן שימנע מהתאגיד פעילות כלשהי מפעילותיו‬
‫הנדרשות¨ עלול להביא להחטאת מטרת הקמת התאגיד‪Æ‬‬
‫מאידך¨ במצב בו התאגיד עומד במשימותיו ויכול אף‬
‫להקדים החזר חוב הלוואת בעלים¨ אין מניעה עקרונית‬
‫מהקדמת החזר החוב¨ פעולה¨ שבעיקרה¨ מבחינת‬
‫התאגיד¨ הינה אך החלפת חוב ©לרשות המקומית® בחוב‬
‫©לבנק®‪Æ‬‬
‫≤‪µÆ‬‬
‫חלוקת דיווידנדים‬
‫שונה הדבר מהותית עת דנים אנו בחלוקת דיווידנדים‬
‫מהתאגיד לעירייה‪Æ‬‬
‫במצב בו בעל המניות ©קרי∫ הרשות המקומית® יילחץ‬
‫על חלוקת דיווידנדים נוכח איתנותו של התאגיד ועודפי‬
‫מזומנים שהצטברו בידו¨ יבוא לידי ביטוי הקונפליקט‬
‫שיוצרת הוראת תכלית החוק לפיה מטרת החוק ©וממילא‬
‫החברות הקמות מכוחו® הינה הבטחת רמת שירות‬
‫והשקעות במערכות המים והביוב¨ נושאים שבהגדרה¨‬
‫תמיד ניתן לשפר על ידי השקעת כספים נוספת‪Æ‬‬
‫המתח המובנה עליו עמלנו בראשית דברינו¨ אמור לבוא¨‬
‫אם כן¨ לידי ביטוי מיוחד בסיטואציה של דרישה לחלוקת‬
‫דיווידנדים מהתאגיד לבעלי מניותיו ©הרשות המקומית®‪Æ‬‬
‫דירקטוריון החברה אשר ידון בעניין¨ אמור לשים אל‬
‫ליבו את מצב התאגיד וחוסנו¨ כמו גם עמידה ביעדי‬
‫התפעול השוטף ויעדי הפיתוח טרם חלוקת דיווידנדים‪Æ‬‬
‫הרשות המקומית¨ מטבע הדברים¨ תנסה לקדם¨ בדרכים‬
‫העומדות לפניה¨ חלוקת דיווידנדים שמשמעה הכנסה‬
‫לקופת העירייה המדולדלת‪Æ‬‬
‫חלוקת דיווידנדים הינה מהנושאים בהם מקפיד הממונה‬
‫לשלב הוראה מפורשת בתקנוני התאגידים¨ לפיה נדרש‬
‫אישורו המוקדם ובכתב בדבר החלטה שכזו‪Æ‬‬
‫יודגש¨ אין איסור גורף מטעם הממונה על חלוקת‬
‫דיווידנדים מהתאגיד לבעלי מניותיו¨ ואף ישנן הוראות‬
‫מטעם הממונה ומשרד הפנים לרשות מקומית המקבלת‬
‫דיווידנד מהתאגיד בדבר אופן הוצאת כספים אלו‪Æ‬‬
‫חרף כל זאת¨ דומה כי אישור חלוקת דיווידנד אמור‬
‫להינתן אך במקרים מובהקים וקיצוניים בהם סיים‬
‫התאגיד את כל תכניות עבודתו¨ הן בתפעול השוטף והן‬
‫‪≤¥‬‬
‫בעבודות פיתוח¨ ונותר עם צבר מזומנים משמעותי‪ Æ‬כך¨‬
‫למשל¨ הדעת נותנת כי אם התאגיד לא עמד בדרישות‬
‫לתחלופה של¨ לפחות¨ •≥ מסך צנרת המים והביוב משך‬
‫כל שנה בשנים האחרונות¨ אין מקום להקצאת תשלומי‬
‫דיווידנד לבעלי המניות‪ Æ‬באופן דומה¨ אם עומדים על‬
‫הפרק פרוייקטי פיתוח בהיקף משמעותי¨ ועל התאגיד‬
‫להקצות משאבים לטובת מיזמים עתידיים אלו¨ נראה כי‬
‫אין מקום לאישור תשלום דיווידנד‪Æ‬‬
‫∂‪Æ‬‬
‫סיכום‬
‫תאגיד מים וביוב הינו תאגיד ייחודי בנוף דיני החברות‬
‫בישראל‪Æ‬‬
‫מטרותיו מוגדרות בחוק ואינן מתוחמות בהשאת רווחים‬
‫גרידא‪ Æ‬הוא אינו תאגיד עירוני¨ ובניגוד לו¨ חובת הנאמנות‬
‫של כל הדירקטורים בו הינה לתאגיד דווקא ולא לבעל‬
‫מניותיו¨ הרשות המקומית‪” Æ‬בעיית הנציג“ במקרה של‬
‫התאגיד¨ מקבלת משנה תוקף בהשוואה¨ לחברות אחרות¨‬
‫נוכח התפיסה השגויה של רשויות מוניציפאליות שונות‬
‫לפיה¨ התאגיד מהווה מעין ”מחלקה פנימית“ שלה¨ מקום‬
‫שעל פי דין מדובר בחברה המהווה אישיות משפטית‬
‫נפרדת שחובת הנאמנות של הדירקטורים בה הינה נתונה‬
‫אך לתאגיד‪ Æ‬נראה כי ישנן רשויות הסבורות בטעות כי‬
‫החריג הקבוע בפקודת העיריות לפיו חובת הנאמנות של‬
‫דירקטורים מטעמן לרשות גוברת על חובת הנאמנות‬
‫לחברה העירונית¨ חל גם לגבי תאגידי מים וביוב≠ולא‬
‫כך הדבר‪ Æ‬הוראות החוק וסמכויות שניתנו לרגולאטור‬
‫מיועדות¨ בנוסף¨ ליצור חיץ ייחודי בין התאגיד לרשות‬
‫המקימה‪Æ‬‬
‫תאגידי המים והביוב הינם הגופים אליהם עובר¨ בשנים‬
‫אלו¨ ניהול משקי המים והביוב¨ בעיקר במגזר העירוני‪Æ‬‬
‫נוכח התיישנות חלק ארי מתשתיות משקים אלו ואי‬
‫חידושן על ידי רשויות שונות מחד¨ והצורך המיידי‬
‫בשדרוגם¨ ומאידך¨ נראה כי¨ אכן¨ נדרשה רפורמה מקיפה‬
‫בתחום זה‪ Æ‬ימים יגידו אם¨ אכן¨ הוראות החוק הייחודיות‬
‫בעניין תאגידי מים וביוב אכן מצדיקות את מטרתן‪Æ‬‬
‫עו“ד גידי פרישטיק הינו שותף במשרד עוה“ד מיתר ליקוורניק גבע‬
‫& לשם ברנדויין‪Æ‬‬
‫מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת ”תאגידים“ כרך ו‪© ±Ø‬נובמבר‬
‫‪ ®≤∞∞π‬עמ‘ ‪ Æ¥π‬תודתנו ל“תאגידים“ על אישורם לפרסום תמצות‬
‫המאמר‪ Æ‬במאמר המלא דנו גם באספקטים נוספים הקשורים‬
‫לעניין ©הרשות המקומית כנותנת שירותי גביה ומוקד לתאגיד‬
‫והשאלת עובדים¨ התאגיד כנותן שירותי תעול ניקוז והשבה לרשות‬
‫המקומית והסכמים משותפים עם צדי ג‘ דוגמת מכרזים משותפים‬
‫ופוליסות ביטוח וכן בנושא פירוק תאגיד כושל®‪Æ‬‬
‫מהו המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידו ‪ø‬‬
‫מאת חנן ארז¨‬
‫ראש המועצה האזורית מגידו‬
‫לאחרונה זכתה המועצה האזורית מגידו¨ במעמד מר‬
‫שמעון פרס¨ נשיא המדינה¨ בפרס השר להגנת הסביבה‬
‫למצויינות סביבתית ∞‪ ¨≤∞±‬בקטגוריית השלטון המקומי‪Æ‬‬
‫בדברי ההסבר להענקת הפרס נאמר∫‬
‫ותושבי האזור¨ יחד עם קק“ל¨ משרדי ממשלה¨ החטיבה‬
‫להתיישבות¨ יישובים¨ גופים כלכליים¨ גופים ירוקים ועוד‪Æ‬‬
‫הקווים המנחים את תפיסת הניהול של המרחב‬
‫הביוספרי‬
‫תיאור הפעילות‬
‫”בתהליך ייחודי לארץ ולעולם מקדמת המועצה האזורית‬
‫מגידו שותפות של הציבור הרחב בהגנה על שטחים פתוחים‬
‫ובניהולם כמרחב ביוספרי¨ על בסיס תפיסה הרואה‬
‫במרחב כלי חברתי להשגת איכות סביבה‪ Æ‬הפרוייקט הוגש‬
‫לשיפוט אונסקו‪ Æ‬התהליך נמשך זה חמש שנים ומתבצע‬
‫בשיתוף הציבור במטרה ליצור קהילה מעורבת¨ מנהיגות‬
‫פעילה ואסטרטגיה למגוון ביולוגי‪ Æ‬עד כה הושלמו התכנון‬
‫הראשוני ותכנית האב‪ Æ‬הפרוייקט גם הוטמע בתכניות‬
‫הלימודים‪ Æ‬כיום מובילה המועצה האזורית מגידו גם את‬
‫התהליך האסטרטגי של כלל ארגון המועצות האזוריות‬
‫להכנת תכניות אסטרטגיות של פיתוח בר≠קיימא‪Æ‬‬
‫מנימוקי חבר השופטים‬
‫בתהליך מרשים וחדשני משלבת המועצה האזורית מגידו¨‬
‫על כל אגפיה¨ את כלל ההיבטים של הגנה על הסביבה‬
‫ופיתוח בר≠קיימא¨ ובהם שמירה על שטחים פתוחים¨‬
‫בד בבד עם ניהול הפעילות האנושית בהם‪ Æ‬בכך מובילה‬
‫המועצה את אחד התהליכים המתקדמים בארץ ובעולם‬
‫ומוכיחה מחויבות סביבתית אמיתית‪“Æ‬‬
‫אם כך מהו המרחב הביוספרי בגבולות המועצה‬
‫האזורית מגידו‪ø‬‬
‫שטח המועצה האזורית מגידו הינו אחד האזורים המיוחדים‬
‫במדינת ישראל‪ Æ‬תחום המועצה המשתרע על כ ∞∏‪ ±‬אלף‬
‫דונם ובה ≥‪ ±‬יישובים בהם כ ∞∞∞‪ ±±‬תושבים¨ הכוללים‬
‫שילוב מדהים של מגוון צורות נוף¨ שטחי חקלאות¨ יער‬
‫וחורש¨ ישובים חקלאיים ואתרי מורשת רבים ≠ שטחים‬
‫בלתי מופרים שלאור יחודם ומיקומם במרחב הופכים‬
‫אותה לאזור העומד בפני לחצי פיתוח ודילמות יומיומיות‬
‫בנושאים רבים המשפיעים על פיתוחה העתידי‪ Æ‬המרחב‬
‫הביוספרי מהווה שיטת ניהול מוניציפאלית אזורית ששמה‬
‫דגש על המשך התפתחות האדם בסביבתו¨ תוך מחוייבות‬
‫גדולה לשמירה על ערכי טבע ונוף ודאגה להעברתם גם‬
‫לדורות הבאים‪ Æ‬לתהליך שותפים המועצה האזורית מגידו‬
‫שמירה על איזון בין הפיתוח ובין מערכות החיים ≠ מתן‬
‫מענה לצרכי התושבים והישובים בהווה ובעתיד¨ תוך‬
‫שימור הערכים הגיאוגרפים ≠ אקולוגיים¨ הסטוריים≠‬
‫תרבותיים וקהילתיים‪Æ‬‬
‫תרגום מקומי למדיניות התכנון הלאומית למדינת‬
‫ישראל ≠ כפי שמופיעה בתכניות המתאר הארציות‪Æ‬‬
‫ממשק וניהול אדפטיבי ≠ מנגנון של פעילות לומדת‬
‫ארוכת טווח¨ במרכזו תהליך להשגה ומימוש של‬
‫מטרות המבוסס על רצון לפתור בעיות ודילמות ניהול‬
‫במעורבות ציבורית‪Æ‬‬
‫הממשק האדפטיבי מבוסס על יצירת בסיס ידע¨ ניתוח‬
‫הידע ותכנון¨ בחירת דרכי פעולה¨ הגדרה ויצירה של‬
‫מנגנון¨ או אמצעים לניטור הפעילות והתנעת הממשק‬
‫בפעולה לאורך זמן‪Æ‬‬
‫יצירת מרכז לאומי של ידע¨ חינוך¨ מחקר¨ ניטור¨ תיירות¨‬
‫חקלאות ותעסוקה המנוהלים בעקרונות אלו‪Æ‬‬
‫השוני והחידוש מול המצב הקיים∫‬
‫יצירת דגם חדש של מערכת מוניציפאלית המגדיר תפקידיה‬
‫של המועצה האזורית ואת אחריותה בניהול השטחים‬
‫הפתוחים שבמרחבה ‪ Æ‬ניהול מרחב שבבסיסו תהליך‬
‫שקוף של קבלת הסכמות עם כלל בעלי העניין והקניין‬
‫במגוון הנושאים המרכיבים את ממשק האדם והסביבה‪Æ‬‬
‫יצירת מסמך מדיניות משותף למועצה ולתושבים¨ שישמש‬
‫בסיס להמשך תכנון ויזמות בתחומי המועצה‪ Æ‬קבלת אישור‬
‫אונסק‘‘ו להכרזת שטח המועצה כמרחב ביוספרי ושילובו‬
‫ברשת העולמית של מרחבים ביוספרים בכל העולם‪Æ‬‬
‫לסיום ≠ הנני להפנות את הקוראים המעוניינים¨ לאתר האינטרנט‬
‫של המועצה האזורית מגידו≠ בכתובת∫ ‪¨ wwwÆmegidoÆorgÆil‬‬
‫ובו תמצאו חומר רב ומעניין על המרחב הביוספרי ופירוט‬
‫התהליכים שבוצעו במועצה האזורית מגידו‪Æ‬‬
‫‪≤µ‬‬
‫”טיפים בניהול זמן“‬
‫יעקב ויטנברג‬
‫מומחה לייעוץ ארגוני ולקידום מנהלים‬
‫טיפ מס‘ ‪ ≠ ±‬הצב מטרות ארוכות טווח שלך‬
‫טיפ מס‘ ∂ ≠ טפל בכל נייר רק פעם אחת בלבד‬
‫רשום את המטרות לטווח ארוך שלך‪Æ‬‬
‫התחל את יומך בבחינת הדואר וחומר אחר בכתב‪ Æ‬היפטר‬
‫מכל הניירות שאינם חשובים על שולחנך‪ Æ‬חלק את החומר‬
‫שנותר מצד שמאל חשיבות גבוהה‪ Æ‬לאחר מכן אפל בכל‬
‫נייר רק פעם אחת בלבד‪ Æ‬כל פעם שאתה מרים נייר כלשהו‬
‫טפל בו‪ Æ‬אם אינך יכול להשלים את הטיפול עשה¨ לפחות¨‬
‫משהו לקידום הטיפול בו‪Æ‬‬
‫הכן שתי רשימות∫ אחת≠עבור חייך הפרטיים≠אישיים¨‬
‫והשניה≠לתפקיד שלך‪ Æ‬פרט את המטרות שבדעתך לבצע‬
‫ב≠∂ החודשים הבאים‪Æ‬‬
‫זכור‪ °‬רק לחשוב ולרשום את מטרותיך הם מחצית הדרך‬
‫לקראת ביצוען‪Æ‬‬
‫טיפ מס‘ ≤ ≠ קבע עדיפויות ביעדיך‬
‫סדר את היעדים שלך לפי ≥ רמות של עדיפות∫‬
‫‪ Ʊ‬החשובה ביותר‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬הפחות חשובה‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬ברמה בינונית של חשיבות‪Æ‬‬
‫דרג את ה“א“ לפי סדר חשיבות א‪ ¨±‬א≤¨ א≥ וכיו“ב¨ ורשום‬
‫זאת על נייר נפרד‪Æ‬‬
‫על דף נפרד רשום את כל הפעילויות שיסייעו לך להשיג כל‬
‫אחת מהמטרות‪Æ‬‬
‫זהה את מבזבזי הזמן הגדולים שלך והחלט על מחוייבותך‬
‫לצמצם אותם‪Æ‬‬
‫להלן הגזלנים העיקריים של זמנך המסיטים אותם‬
‫מעדיפויותיך∫‬
‫טלפונים‬
‫מבקרים מזדמנים‬
‫פגישות לא מתוכננות‬
‫משברים‬
‫כישלון בהאצלת סמכויות‬
‫מידע מוטעה‪Ø‬אבוד‬
‫חוסר יכולת לומר לא‪© Æ‬חוסר אסרטיביות®‪Æ‬‬
‫טיפ מס‘ ≥ ≠ הכן רשימה של ”מה עלי לעשות“‬
‫היום‬
‫טיפ מס‘ ∏ ≠ צמצם הפרעות‬
‫הכן רשימה של משימות למחר בסיום כל יום עבודה¨ או¨‬
‫כדבר ראשון בבוקר‪ Æ‬דרג לפי עדיפות כל פריט¨ כך שתוכל‬
‫להשקיע את זמנך בהתאם‪Æ‬‬
‫ביום נורמלי יש הפרעות¨ צפה להן¨ וכאשר הן קורות צמצם‬
‫אותן למינימום זמן‪ Æ‬חזור מיד לעבודה לאחר הפרעות‪ Æ‬אל‬
‫תבזבז זמן להתאונן עליהן‪Æ‬‬
‫טיפ מס‘ ‪ ≠ ¥‬התחל ב“א“ ולא ב“ג“‬
‫טיפ מס‘ ‪ ≠ π‬האצל כל דבר שאתה יכול‬
‫ציין לך כיצד לדרג את מטרותיך מ≠א‘ ל≠ג‘¨ כאשר ”א“‬
‫הן החשובות ביותר ו“ג“ הפחות חשובות‪ Æ‬לאחר שעשית‬
‫זאת התרכז על אלה החשובות לך ביותר‪ ∏∞• Æ‬מכל מה‬
‫שבעולם הוא ”ג“¨ אל תבזבז •∞∏ מזמנך על פעולות שאינן‬
‫חשובות‪ Æ‬השקע בפעילות מסוג ”א“‪Æ‬‬
‫אנו עושים¨ לעיתים קרובות¨ עבודות שאחרים יכולים‬
‫לבצען‪ Æ‬השקע מחוייבות להדרכת אנשיך לבצע מטלות‬
‫כאלה‪Æ‬‬
‫טיפ מס‘ ‪ ≠ µ‬עשה זאת עכשיו‬
‫אל תפסיק דברים שעליך לעשותם בסדר עדיפות גבוה עד‬
‫שזה יהיה מאוחר לעשותם כיאות‪Æ‬‬
‫∂≤‬
‫טיפ מס‘ ∑ ≠ זהה את מבזבזי הזמן שלך‬
‫טיפ מס‘ ∞‪ ≠ ±‬צמצם משברים‬
‫נהל עבודתך ואל תאפשר לעבודתך לנהל אותך‪ Æ‬כדי להגביר‬
‫בקרתך¨ הכן רשימה של דברים לעשות על בסיס שבועי או‬
‫חודשי‪ Æ‬קבע מועדים סופיים¨ סיים פרוייקט אחד רק לפני‬
‫שאתה מתחיל את השני‪ Æ‬החזר מיד טלפונים‪ Æ‬אל תדחה‪°‬‬
‫מעובדי ציבור למשרתי הציבור≠ הרציונאל ותכלית השינוי‬
‫אריה ויסמן¨‬
‫מומחה לארגון ולמינהל‬
‫ברקע הדברים מונחות שתי תופעות המייחדות את‬
‫העידן של זמננו‪Æ‬‬
‫א‪ Æ‬האדם האורבני כאדם הבוחר‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬האדם האורבני כרב זהויות‪Æ‬‬
‫א‪ Æ‬העולם המודרני האורבני מציג בפני הפרט שורה‬
‫גדלה והולכת של חלופות לסיפוק צרכיו וציפיותיו בכל‬
‫תחומי חייו‪ Æ‬בין אם המדובר בתחום החינוך¨ התרבות‬
‫והצריכה השוטפת או הדיור¨ עומדות לו לפרט שורה‬
‫של חלופות רבות מהן עליו לבחור את זו התואמת את‬
‫מידותיו וצרכיו‪Æ‬‬
‫המפגש היומיומי של הפרט עם מגוון גדל והולך של‬
‫חלופות בכל תחומי הצריכה מחייב את הפרט להפוך לבוחר‬
‫מתוחכם‪ Æ‬חשיפתו הבלתי פוסקת לכמויות מידע גדלות‬
‫והולכות בתחומים רבים ומגוונים מחדדת את חושיו‬
‫הצרכניים ואת מיומנות הבחירה שלו‪Æ‬‬
‫הפרט לומד לעשות שימוש במדדי בחירה שונים באופן‬
‫מותאם לנושא הנבדק¨ תוך הפעלת מיומניות בחירה‬
‫הכוללות בין היתר השוואה דינמית של המוצע מול ניסיון‬
‫ומידע מצטבר‪ Æ‬הפרט לומד לערוך הבחנות ברורות בין‬
‫נושאי הבחירה ונמנע מעריכת גזירה שווה שלא ממין‬
‫העניין‪ Æ‬תופעה זו מוצאת את ביטוייה¨ בין היתר¨ בהרגלי‬
‫הבחירה המשתנים לראשי עיריות ורשויות מקומיות¨‬
‫המבדילים בין סיפוק צרכים אורבניים לבין השקפות עולם‬
‫פוליטיות‪ Æ‬במלים אחרות∫ האדם האורבני הופך להיות‬
‫לצרכן מתוחכם¨ תובעני¨ העומד על זכויותיו הצרכניות‬
‫ואינו מוכן להשלים עם רמת שירות נמוכה‪Æ‬‬
‫ב‪ Æ‬החיים בעיר המודרנית הופכים את האדם למחליף‬
‫זהויות רבות‪ Æ‬פעילותו השונה במהלך היום¨ על רקע‬
‫הסביבה המשתנה שלהם¨ מחייבת התאמה והסתגלות‬
‫לכללי המשחק השונים ממקום למקום‪ Æ‬בחלק‬
‫מזהויותיו הינו ספק המספק ללקוחותיו שירותים‬
‫מוגדרים הנגזרים מעיסוקו¨ ובחלק אחר של זהויותיו‬
‫הוא הופך לצרכן של שירותים מגוונים‪ Æ‬המשותף לכל‬
‫הזהויות הינה האינטראקציה הבסיסית שבין ספק≠‬
‫לקוח¨ כאשר פעם הוא חובש את כובע הספק ופעם את‬
‫כובע הלקוח¨ אך בכל המקרים¨ לשינוי הזהויות השלכה‬
‫רבה על מערכת צרכיו וציפיותיו‪ Æ‬אין הוא יותר אדם‬
‫שסט צרכיו ניתן להגדרה והבנה מיניה וביה‪ Æ‬עולם התוכן‬
‫שלו¨ הן כצרכן והן כספק¨ הינו מורכב ורב≠פנים¨ וכפועל‬
‫יוצא הצרכים והציפיות הקשורים בזהויותיו השונות‪Æ‬‬
‫חיבורן של שתי תופעות אלו מציג בפנינו עולם תוכן חדש‬
‫של האזרח העירוני המשתנה המצוי‪ Æ‬אותו אדם שהינו‬
‫רב≠זהויות וצרכים מחד גיסא¨ ומאידך גיסא בוחר מיומן‬
‫היודע לדרוש ויודע להפעיל מנגנוני בחינה ובחירה‪Æ‬מיזוג‬
‫זה מעמיד בפני ספקי השירות אתגר שירותי לא פשוט‪Æ‬‬
‫עליהם להתעמת עם צרכני שירות מגוונים¨ שלהם עצמם¨‬
‫בכובעיהם השונים צרכים שונים‪ Æ‬כמו ≠ כן יש לזכור¨ כי‬
‫מדובר בצרכנים מתוחכמים המודעים לזכויותיהם ויעמדו‬
‫על קבלתם ברמת איכות גבוהה והולכת‪Æ‬‬
‫ראש העיר העומד בראש המערכת העירונית המופקדת על‬
‫מתן השירותים לאזרחיה עומד¨ למעשה¨ במבחנו הבלתי‬
‫פוסק של האזרח צרכן השירותים‪ Æ‬הצלחתו במבחן תושביו‬
‫עומדת ביחס ישיר ליכולתם של עובדי העירייה להעניק‬
‫לתושבי העיר את השירות לו הם מצפים וברמת איכות‬
‫עליה לא יהיו מוכנים להתפשר‪Æ‬כיצד יביא ראש העיר את‬
‫עובדי העירייה להיות לספקי שירות מצטיינים המסוגלים‬
‫להתמודד עם קהל צרכנים בעל המאפיינים שצויינו‪ ø‬זוהי‬
‫בוודאי שאלה המעסיקה רבים וטובים מראשי העיריות‬
‫בארץ ובעולם‪Æ‬‬
‫התשובה לשאלה זו מונחת ביסוד ההבנה את האדם‬
‫האורבני המודרני בשגרת יומו‪ Æ‬רק הבנה זו תסייע לעובדי‬
‫העירייה להבין כי אין הם עוד עובדי ציבור¨ אלא משרתי‬
‫ציבור‪ Æ‬משרתיו של אותו ציבור¨ המתחנך והולך על ברכי‬
‫העידן התחרותי המודרני ההופכים לצרכנים רבי צרכים¨‬
‫בררניים ותובעניים‪ Æ‬על המערכת העירונית להיערך¨‬
‫איפוא¨ באופן שתוכל לעמוד במבחן היומיומי של מתן‬
‫שירות איכותי לקהל לקוחות בעל ריבוא צרכים וציפיות‪Æ‬‬
‫כנקודות מנחות להערכות זו מוצעות הנקודות הבאות‬
‫עליהן יורחב הדיבור¨ כדלקמן∫‬
‫שינוי תרבות ארגונית∫‬
‫שינוי תפיסת עובד הציבור את תפקידו‪Æ‬‬
‫תפיסת האזרח כלקוח שיש לרצותו‪Æ‬‬
‫תפיסת האזרח כשותף וכתורם פוטנציאלי לאיכות‬
‫השירות‪Æ‬‬
‫האינטראקציה הפנים≠ארגונית של עובדי העירייה‬
‫∑≤‬
‫כמבוססת יחסי ספק≠לקוח‪Æ‬‬
‫תכלית תפקידו של כל עובד עירייה לרצות את לקוחותיו‬
‫הפנימיים והחיצוניים כאחד‪Æ‬‬
‫המדד להצלחה≠רמת שביעות רצון הלקוחות‪Æ‬‬
‫האדם האורבני המודרני∫‬
‫האדם האורבני העוסק בהחלפת זהויות רציפה‪Æ‬‬
‫האדם האורבני כשחקן מפתח במשחק השירות‪Æ‬‬
‫זיהוי צרכים וציפיות בעידן של החלפת זהויות‪Æ‬‬
‫∏≤‬
‫האדם האורבני כאדם בוחר‪ Æ‬אדם המפעיל במיומנות‬
‫גדלה והולכת מדדי בחירה רבים¨ מגוונים ומתוחכמים‪Æ‬‬
‫האדם האורבני כצרכן תובעני העומד על זכויותיו‪Æ‬‬
‫האדם האורבני הנוטה לשלב בין שמירה על עצמאותו‬
‫כפרט לבין כושרו להתאגד¨ וכל זאת במטרה להשיג את‬
‫מטרותיו‪Æ‬‬
‫התערבות מושכלת שתביא לביצוע והפנמה של התרבות‬
‫הארגונית הנדרשת¨ תוך שילוב נאות עם הבנת האדם‬
‫האורבני המודרני¨ צרכיו וציפיותיו¨ יהוו את המפתח‬
‫להצלחת העירייה כספק השירות החשוב ביותר לתושביה‪Æ‬‬
‫תקנון איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות‬
‫‪ Ʊ‬שם העמותה∫ איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות‬
‫המקומיות בישראל ©להלן האיגוד®‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ‬מטרות האיגוד∫‬
‫‪ Æ≤Ʊ‬לארגן ולאגד את מזכירי ומנכ“לי הרשויות ברשויות‬
‫המקומיות בישראל ©להלן מזכירי הרשויות המקומיות®‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ≤Æ‬להיות הנציגות המוסמכת של המזכירים ברשויות‬
‫המקומיות כלפי מוסדות ההסתדרות וכל גוף אחר בכל‬
‫הנוגע למעמדו¨ קידומו¨ שיפור תנאי עבודתו ושמירת‬
‫זכויותיו של המזכיר‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ≤Æ‬לדאוג לייצוג הולם של האגוד בכל המוסדות‬
‫המטפלים בענייני מינהל מוניציפאלי‪Æ‬‬
‫‪ Æ≤Æ¥‬לקדם הידע המקצועי של חברי האיגוד ע“י החלפת‬
‫מידע שהצטבר בארץ ובחו“ל¨ כולל פרסום ותרגום חומר‬
‫בכתב בכל הקשור לתחום המינהל ברשויות המקומיות‪Æ‬‬
‫‪ Æ≤Ƶ‬לפתח טכניקות ומחקרים ולעזור בביצוע כל תכנית‬
‫אשר תקדם את המינהל המוניציפאלי בארץ‪Æ‬‬
‫∂‪ Æ≤Æ‬לייצור כלים מתאימים למחקר ושיפור שיטות‬
‫ותהליכי מינהל מוניציפאלי מתקדם¨ כולל הפעולות‬
‫המבוצעות במסגרת תפקידיו של המזכיר‪Æ‬‬
‫∑‪ Æ≤Æ‬לקיים ימי עיון¨ כנסים והשתלמויות להרחבת דעתו‬
‫של המזכיר‪Æ‬‬
‫∏‪ Æ≤Æ‬ליזום ולקיים מפגשים חברתיים ומפעלים‬
‫תרבותיים של חברי האיגוד על מנת לקרב ולהדק את‬
‫הקשר בין חבריו‪Æ‬‬
‫‪ Æ≤Æπ‬ליתן עזרה ויעוץ בענייני מינהל וארגון לרשויות‬
‫מקומיות‪Æ‬‬
‫∞‪ Æ≤Ʊ‬לקבל יעוץ משפטי ולהסמיך עורך דין לייצג את‬
‫האיגוד כלפי חוץ‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ‬סמכויות¨ לשם השגת המטרות המפורטות לעיל‬
‫מוסמך האיגוד∫‬
‫‪ Æ≥Ʊ‬לקבל תרומות של כסף או שווה כסף מיחידים¨‬
‫חברות¨ מתאגידים ומגופים ציבוריים¨ ממשלתיים‬
‫ועירוניים‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ≥Æ‬להשקיע את הכספים שיתקבלו בקרנות‬
‫ובפיקדונות נושאי רווחים‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ≥Æ‬למשוך כספים לביצוע כל אחת ממטרות האיגוד‪Æ‬‬
‫‪ Æ≥Æ¥‬ללוות ולהלוות כספים למטרות הנ“ל‪Æ‬‬
‫‪ Æ≥Ƶ‬להתקשר בחוזים ולעשות כל פעולה הדרושה‬
‫לביצוע מטרות האיגוד‪Æ‬‬
‫‪ Æ¥‬חברות¨ ואלה כשירים להיות חברי האיגוד∫‬
‫‪ ƥƱ‬חבר מן המניין≠ כל אדם הממלא תפקיד של מזכיר‬
‫רשות מקומית או מנכ“ל או סמנכ“ל רשות מקומית‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ¥Æ‬חבר כבוד≠ אדם אשר תרם תרומה נכבדה לקידומו‬
‫והעלאת קרנו של המינהל המוניציפאלי בארץ ונבחר על ידי‬
‫ההנהלה להיות חבר כבוד‪Æ‬‬
‫‪ Ƶ‬הצטרפות לאיגוד∫‬
‫‪ ƵƱ‬חברי האגודה העותומנית ”איגוד מזכירי הרשויות‬
‫המקומיות בישראל“¨ יהיו חבריו מן המניין עמותה מיום‬
‫היווסדה‪Æ‬‬
‫≤‪ ƵÆ‬זכאי להצטרף לאיגוד¨ כל אדם העונה על התנאים‬
‫המפורטים בסעיף ‪ ¥Æ±‬ו≠≤‪ ¥Æ‬לעיל¨ אשר מגיש בקשה‬
‫להצטרפות בנוסח להלן ומקבל עליו לקיים את תקנון‬
‫האיגוד והחלטות האיגוד∫‬
‫אני ©שם¨ מען ת‪Æ‬ז‪ ®Æ‬המכהן כמזכיר‪Ø‬מנכ“ל של‬
‫_____________ מבקש להצטרף לאיגוד מזכירי‬
‫הרשויות המקומיות בישראל‪ Æ‬מטרות האיגוד ותקנונו‬
‫ידועים לי‪Æ‬‬
‫אני מתחייב לקיים את הוראות תקנון האיגוד ואת‬
‫החלטות מוסדות האיגוד‪Æ‬‬
‫≥‪ ®±© ƵÆ‬כל חבר הנהלה רשאי להציע מועמדות של אדם‬
‫להיות חבר כבוד‪Æ‬‬
‫©≤® החלטה בדבר קבלת חבר כבוד נתונה בידי ההנהלה‪Æ‬‬
‫החלטת ההנהלה היא סופית‪Æ‬‬
‫∂‪ Æ‬זכויות וחובות של חבר∫‬
‫‪ Æ∂Ʊ‬חבר האיגוד זכאי להשתתף בפעולות האיגוד‬
‫וליהנות משרותיו‪ Æ‬לכל רשות מקומית יהיה נציג אחד בלבד‬
‫בעל זכות לבחור ולהיבחר למוסדות האיגוד¨ ולהצביע‬
‫במוסדותיו‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ∂Æ‬חבר מן המניין באיגוד זכאי לבחור ולהיבחר‬
‫למוסדות האיגוד אם שילם את דמי החבר במלואם ∞≥ יום¨‬
‫לפחות¨ לפני מועד הבחירות‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ∂Æ‬דמי חבר ישולמו ע“י החבר כפי שיקבעו ע“י הנהלת‬
‫האיגוד מעת לעת‪Æ‬‬
‫‪ Æ∂Æ¥‬ועדת הבחירות תפרסם רשימת הזכאים לבחור¨ ‪±µ‬‬
‫יום לפני מועד הבחירות¨ וכן תפרסם רשימת מועמדים‬
‫להיבחר¨ ‪ µ‬ימים לפני המועד האמור‪Æ‬‬
‫∑‪ Æ‬הפסקת חברות∫‬
‫‪ Æ∑Ʊ‬החברות באיגוד פוקעת ∫‬
‫‪ Æ∑ƱƱ‬במות החבר‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ∑ƱÆ‬בפרישת החבר לאחר שנתן הודעה על כך ∞≥‬
‫יום מראש‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ∑ƱÆ‬בהוצאת החבר‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ∑Æ‬הנהלת האיגוד רשאית להחליט על הוצאתו של חבר‬
‫מן האיגוד בהיוודע לה קיום אחד מן האירועים הבאים ∫≠‬
‫‪ Æ∑Æ≤Ʊ‬החבר הורשע בעבירה שיש עימה קלון‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ∑Æ≤Æ‬חלפה שנה מאז הפסיק החבר לכהן כמזכיר או‬
‫מנכ“ל ולא שילם דמי חבר במשך תקופה זו‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ∑Æ‬לא יוצא חבר מהאיגוד¨ כאמור לעיל¨ אלא לאחר‬
‫שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפני ההנהלה‪Æ‬‬
‫‪ Æ∑Æ¥‬הפסקת חברות באיגוד אינה פוטרת מסילוק‬
‫התשלומים המגיעים לאיגוד מן החבר ערב הפסקת חברותו‬
‫בעד התקופה שעד להפסקת החברות‪Æ‬‬
‫‪ Æ∑Ƶ‬ההנהלה רשאית להאציל סמכות¨ על פי סעיף זה¨‬
‫לועדת חברות בת שלושה חברים או יותר אשר תבדוק‬
‫‪≤π‬‬
‫ותטפל בכל מקרה של הוצאת חבר¨ ובלבד שההחלטה‬
‫להוציא חבר תהיה של מליאת ההנהלה‪Æ‬‬
‫∏‪ Æ‬הזמנה¨ דרישה¨ התראה והודעה אחרת לחבר יינתנו לו‬
‫בכתב שיימסר לו ביד או ישלח בדואר רגיל אל מענו הרשום‬
‫בפנקס החברים‪ Æ‬לפי בקשתו הכתובה של החבר ישנה‬
‫האיגוד את מענו הרשום של החבר בפנקס החברים‪Æ‬‬
‫‪ Æπ‬האסיפה הכללית∫‬
‫‪ ÆπƱ‬כל מנין החברים של האיגוד יהוו את האסיפה‬
‫הכללית‪ Æ‬יו“ר ההנהלה יכהן כיו“ר של האסיפה הכללית‪Æ‬‬
‫≤‪ ®±© ÆπÆ‬מועדה ומקומה של אסיפה כללית יקבעו ע“י‬
‫יו“ר הנהלת האיגוד ובמקרה שנבצר ממנו לעשות כן¨ יקבעו‬
‫בידי מזכיר ההנהלה לפי החלטת ההנהלה‪Æ‬‬
‫©≤® אסיפה כללית מן המניין תכונס פעם אחת לפחות‬
‫בכל ≤‪±‬חודשים¨ החל מתאריך רישום האיגוד בפנקס‬
‫העמותות‪Æ‬‬
‫©≥® א® אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו בה‬
‫לפחות שליש מהחברים מן המניין של האיגוד‪ Æ‬היה מניין‬
‫זה נוכח בפתיחת האסיפה¨ רשאית היא להמשיך בדיוניה‬
‫ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים מהמינימום‬
‫הדרוש‪Æ‬‬
‫ב® לא נתכנס המניין הדרוש במועד הקבוע בהזמנה¨‬
‫תתקיים האסיפה תוך מחצית השעה מהזמן הנקוב בהזמנה‬
‫ותהיה חוקית בכל מספר משתתפים‪Æ‬‬
‫©‪ ®¥‬אסיפה כללית מן המניין¨ תשמע דינים וחשבונות‬
‫על פעולות ההנהלה ועל פעולות ועדת הביקורות¨ תדון‬
‫בהם ובדין וחשבון הכספי שהגישה לה ההנהלה ותחליט על‬
‫אישורם‪Æ‬‬
‫≥‪ ÆπÆ‬אסיפה כללית שלא מן המניין תכונס בהתקיים‬
‫אחד מאלה ∫‬
‫©‪ ®±‬בהתקבל דרישה חתומה בידי שליש מהחברים‪Æ‬‬
‫©≤® בהתקבל דרישה חתומה של ועדת הביקורת‪Æ‬‬
‫©≥® נתקבלה על כך החלטת ההנהלה‪ Æ‬יו“ר ההנהלה¨‬
‫ובהעדרו המזכיר¨ ייקבעו מועד ומיקום האסיפה הכללית‬
‫שלא מן המניין ובלבד שתכונס תוך ∞≥ יום מהגשת הדרישה‬
‫או מקבלת ההחלטה‪Æ‬‬
‫‪ ®±© ÆπÆ¥‬אסיפה כללית לצורך בחירת ההנהלה וועדת‬
‫ביקורת תכונס אחת לשלוש שנים‪Æ‬‬
‫©≤® אם נוכחים באסיפה הכללית שכונסה לעניין‬
‫הבחירות פחות מ≠≥‪ ±Ø‬החברים מן המניין האסיפה תידחה‬
‫בעשרה ימים‪ Æ‬אם המועד נופל בשבת או בערב חג¨ האסיפה‬
‫הכללית תתקיים ביום החול הראשון שלאחר מכן‪Æ‬‬
‫©≥® אם לא נוכחים באסיפה הדחויה האמורה ≥‪±Ø‬‬
‫מהחברים מן המניין¨ האסיפה תידחה במחצית השעה‪Æ‬‬
‫כעבור חצי שעה תהיה האסיפה הדחויה חוקית בכל מספר‬
‫משתתפים‪Æ‬‬
‫‪ ÆπƵ‬החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות‬
‫של החברים מן המניין המשתתפים באסיפה‪ Æ‬היו הקולות‬
‫שקולים יהיה ליו“ר ההנהלה קול מכריע‪Æ‬‬
‫∂‪ ÆπÆ‬הזמנות לאסיפה הכללית תשלחנה בדואר רגיל ‪±¥‬‬
‫יום לפני מועד האסיפה ותכלולנה את סדר היום‪ Æ‬הייתה‬
‫∞≥‬
‫האסיפה הכללית אסיפה דחויה¨ לא יהיה צורך בהזמנה‪Æ‬‬
‫∞‪ Ʊ‬שינוי תקנון∫‬
‫‪ Ʊ∞Ʊ‬שינוי תקנון ייעשה ע“י האסיפה הכללית בישיבה‬
‫אשר תכונס במיוחד לצורך זה‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ∞Æ‬ההמלצה לשינוי התקנון כאמור בסעיף ‪ ±∞Ʊ‬תובא‬
‫לאסיפה הכללית ע“י ההנהלה¨ ובלבד שהצעת השינוי לעניין‬
‫בחירות התקבלה בהנהלה ברוב של •‪ ∑µ‬מחברי ההנהלה‬
‫הנוכחים בישיבה והצעה לשינוי אחר בתקנון התקבלה‬
‫ברוב רגיל של החברים הנוכחים בישיבה‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ±‬בחירות להנהלה∫‬
‫‪ Ʊ±Æ±‬האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האיגוד הנהלה‬
‫בת ‪ ±µ‬חברים‪ Æ‬אופן הבחירה יהיה כדלקמן ∫‬
‫©‪ ®±‬חברי המגזר העירוני¨ יבחרו ב≠‪ ¥‬נציגים‬
‫להנהלה‪Æ‬‬
‫©≤® חברי מגזר המועצות המקומיות¨ יבחרו ב≠‪µ‬‬
‫נציגים להנהלה‪Æ‬‬
‫©≥® חברי מגזר המועצות האזוריות¨ יבחרו ב≠≥‬
‫נציגים להנהלה‪Æ‬‬
‫©‪ ®¥‬חברי מגזר הרשויות המקומיות הערביות‬
‫יבחרו ב≠≥ נציגים להנהלה‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ±Æ‬חברי ההנהלה ייבחרו כאמור לעיל בבחירות‬
‫אישיות חשאיות ושוות ע“י החברים מן המניין של המגזרים‬
‫השונים המרכיבים את האיגוד‪ Æ‬אולם אם באה דרישה‬
‫להצבעה גלויה או שמית על ידי •∞≤ מחברי מגזר כלשהוא¨‬
‫והדרישה נתמכה ברוב הנוכחים בישיבת אותו מגזר¨ תהיה‬
‫ההצבעה בהתאם לדרישה‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ±Æ‬ההנהלה תכהן לתקופה של שלוש שנים¨ אך‬
‫תמשיך לכהן עד שתתחיל לכהן הנהלה נבחרת חדשה‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ±Æ¥‬ההנהלה היוצאת תמנה ועדת בחירות ויו“ר‬
‫לוועדה אשרי יפקחו על ביצוע תקין של הבחירות¨ וזאת‬
‫לא יאוחר מ≠∞‪ π‬יום לפני מועד הבחירות‪ Æ‬נציג מטעם ועדת‬
‫הבחירות יהיה נוכח בעת בחירת הנציגים מכל מגזר ומגזר‬
‫וירשום את תוצאות הבחירות‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ‬הנהלה∫‬
‫‪ Ʊ≤Ʊ‬ההנהלה תבחר בישיבתה הראשונה¨ מבין חבריה¨‬
‫ביו“ר ההנהלה¨ סגן‪Ø‬מ“מ ליו“ר¨ מזכיר וגזבר‪ Æ‬כן תבחר‬
‫ההנהלה בישיבתה הראשונה בחברי מזכירות האיגוד‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ≤Æ‬ההנהלה תבחר את יו“ר הוועדות וחבריהן‪ Æ‬הרכב‬
‫הוועדות ישקף ככל האפשר את הרכב המגזרים השונים‬
‫בהנהלת האיגוד‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ≤Æ‬הנהלת האיגוד תהיה מוסמכת לקבוע סדרי‬
‫עבודתה כדי לקדם את מטרות האיגוד‪ Æ‬בידי ההנהלה‬
‫כל סמכות שלא נתייחדה בתקנון זה או בחוק העמותות‬
‫למוסד אחר ממוסדות האיגוד‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ≤Æ¥‬ההנהלה תתכנס¨ לפחות¨ אחת ל≠≥ חודשים¨‬
‫תדון ותחליט בבעיות השוטפות והעקרוניות ותעביר‬
‫הוראות ביצוע למזכירות ולוועדות‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ≤Ƶ‬מנין חוקי בישיבת ההנהלה יהיה שליש מחבריה¨‬
‫שבתוכם היו“ר או ממלא מקומו‪Æ‬‬
‫∂‪ Ʊ≤Æ‬החלטות ההנהלה תתקבלנה ברוב קולות‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ‬ועדות קבועות∫‬
‫ההנהלה תבחר ב≠≥ ועדות קבועות‪ Æ‬החלטות הוועדות‬
‫בתחום סמכותן¨ כפי שנקבעה בידי ההנהלה¨ יחייבו את‬
‫האיגוד ואלה הן ∫‬
‫‪ Ʊ≥Ʊ‬ועדת הדרכה‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ≥Æ‬ועדת קשרי חוץ‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ≥Æ‬ועדת חברים‪Æ‬‬
‫כמו≠כן¨ רשאית ההנהלה להקים ועדות נוספות לשם‬
‫קידום מטרות האיגוד וביצוען¨ ובלבד שלא יגרע מסמכויות‬
‫הוועדות הקבועות באיגוד‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ¥‬המזכירות∫‬
‫‪ Ʊ¥Æ±‬המזכירות תכלול ∑ חברים בהרכב≠ יו“ר ההנהלה¨‬
‫ממלא מקומו¨ יושבי ראש ועדות האיגוד¨ המזכיר והגזבר¨‬
‫יכהנו במזכירות בתוקף תפקידם‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ¥Æ‬המזכירות תפעל לשם השגת מטרות האיגוד‪Æ‬‬
‫היא תנהל את כל ענייניו השוטפים של האיגוד¨ כולל‬
‫העסקת עובדים ופיטוריהם‪ Æ‬המזכירות תתכנס לפחות‬
‫אחת לחודשיים¨ יו“ר ההנהלה רשאי לזמן ישיבות לעיתים‬
‫תכופות יותר‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ¥Æ‬מזכיר האיגוד אחראי לכל המערכת המנהלית של‬
‫האיגוד¨ הוא מתאם את פעולות מוסדות האיגוד וישיבות‬
‫הוועדות ואחראי לניהול הפרטיכל בישיבות ההנהלה‪Ø‬‬
‫המזכירות‪ Æ‬החלטות ההנהלה והמזכירות תירשמנה‬
‫בפרטיכל שיחתם ע“י יו“ר ההנהלה והמזכיר‪Æ‬‬
‫‪ Ʊµ‬מורשי החתימה∫‬
‫‪ ƱµÆ±‬ההנהלה תבחר בגזבר לאיגוד‪ Æ‬יו“ר ההנהלה וגזבר‬
‫האיגוד יהיו מורשי חתימה על כל המחאה או פקודת‬
‫תשלום של האיגוד‪ Æ‬ההנהלה רשאית לבחור בחברים‬
‫נוספים שישמשו כמורשי חתימה של האיגוד‪ Æ‬חתימת‬
‫שניים ממורשי חתימה על כל המחאה או פקודת תשלום‬
‫של האיגוד¨ בצירוף חותמת האיגוד¨ מחייבת את האיגוד‬
‫לכל דבר וענין‪Æ‬‬
‫≤‪ ƱµÆ‬הגזבר¨ בתיאום עם יו“ר הוועדות¨ יגישו לאישור‬
‫ההנהלה תקציב שנתי שבמסגרתו יפעל האיגוד‪ Æ‬כמו≠‬
‫כן¨ יגיש הגזבר דו“ח כספי שנתי¨ מאזן וחשבון הכנסות‬
‫והוצאות≠מבוקר ומאושר ע“י רואה חשבון שימונה ע“י‬
‫ההנהלה‪ Æ‬הדוחות האמורים יוגשו לביקורת לועדת‬
‫הביקורת לא פחות משלושה חודשים לפני המועד שנקבע‬
‫לכינוס אסיפה כללית מן המניין‪Æ‬‬
‫∂‪ Ʊ‬ועדת ביקורת∫‬
‫‪ Ʊ∂Ʊ‬האסיפה הכללית תבחר מבין חבריה ועדת בקורת‬
‫בת שלושה חברים או יותר ויו“ר לוועדה¨ הוועדה תורכב‬
‫מנציגים מהמגזרים השונים שאינם חברי ההנהלה‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ∂Æ‬ועדת הביקורת תמסור דו“ח כללי על פעולותיה‬
‫ליו“ר האיגוד ולהנהלה לא יאוחר מחודשיים לפני האסיפה‬
‫הכללית מן המניין¨ ותמסור הערותיה לדוחות הגזבר‬
‫כאמור בסעיף ≤‪ ±µÆ‬לעיל‪ Æ‬ההנהלה תדון בדוחות ותגישם‬
‫עם הערותיה לאסיפה הכללית‪Æ‬‬
‫∑‪ Ʊ‬דיון נוסף∫‬
‫חבר הנהלה רשאי לבקש דיון נוסף בכל החלטה של‬
‫המזכירות¨ או של ועדה מוועדות ההנהלה שבהן אינו חבר¨‬
‫תוך ‪ ±¥‬יום מיום קבלתה‪ Æ‬נושא הדיון הנוסף יועלה על סדר‬
‫היום של ההנהלה בישיבתה הקרובה¨ והחלטת ההנהלה‬
‫בנושא תהיה סופית‪Æ‬‬
‫∏‪ Ʊ‬חברות בהנהלה∫‬
‫‪ Ʊ∏Ʊ‬על כל חבר הנהלה להשתתף בישיבות ההנהלה‪Æ‬‬
‫נעדר חבר משלוש ישיבות רצופות או שלוש ישיבות במשך‬
‫שנה אחת¨ רשאי יו“ר ההנהלה להפסיק את כהונתו כחבר‬
‫הנהלה¨ זולת אם נעדר בגלל מחלה¨ שרות צבאי¨ או שליחות‬
‫ציבורית עליהן הודיע למזכיר האיגוד‪Æ‬‬
‫≤‪ Ʊ∏Æ‬החליט יו“ר ההנהלה להפסיק את כהונתו של חבר‬
‫ההנהלה יודיע לו על כך‪ Æ‬ההחלטה בעניין הפסקת כהונתו‬
‫של חבר ההנהלה בהנהלה לא תהיה סופית אלא לאחר‬
‫שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני ההנהלה‪Æ‬‬
‫≥‪ Ʊ∏Æ‬חבר הנהלה אשר הוכרז פושט רגל או פסול לדין או‬
‫שחברותו באיגוד פקעה¨ יחדל לכהן כחבר הנהלה‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ∏Æ¥‬חבר הנהלה רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו ע“י‬
‫הודעה בכתב להנהלה‪Æ‬‬
‫‪ Ʊ∏Ƶ‬נבצר מחבר הנהלה למלא את תפקידו או התפטר‬
‫מתפקידו או הופסקה חברותו¨ תזמין ההנהלה את החבר‬
‫הבא אחריו ברשימת המועמדים מאותו מגזר‪Æ‬‬
‫∂‪ Ʊ∏Æ‬אם אין חבר באותה הרשימה תחליט ההנהלה על‬
‫צירוף חבר מבין החברים הפעילים ותודיע על כך לכל חברי‬
‫האיגוד‪Æ‬‬
‫‪ Ʊπ‬האמור בסעיף ∏‪ ±‬יחול בשינויים המחויבים לגבי חבר‬
‫ועדת הביקורת‬
‫∞≤‪ Æ‬משרות לאיגוד יהיו מנהל חשבונות¨ רואה חשבון ויועץ‬
‫משפטי‪Æ‬‬
‫‪ Æ≤±‬הוראות כלליות∫‬
‫‪ Æ≤±Æ±‬בכל מוסדות האיגוד מתקבלות ההחלטות בהצבעה‬
‫גלויה ע“י רוב הנוכחים בישיבה‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ≤±Æ‬בכל אחד מהמוסדות הבאים∫ הנהלה¨ מזכירות¨‬
‫ועדות הנהלה יש לקיים הצבעה חשאית בעניינים‬
‫פרסונליים אם באה דרישה לכך ע“י •∞≤ מחברי אותו‬
‫מוסד הנוכחים בישיבה‪Æ‬‬
‫≤≤‪ Æ‬פירוק∫‬
‫‪ Æ≤≤Ʊ‬האיגוד יהיה מוסד ציבורי שלא למטרת רווח‪Æ‬‬
‫≤‪ Æ≤≤Æ‬נכסי האיגוד והכנסותיו ישמשו אך ורק למטרותיו‬
‫וחלוקת רווחים בכל צורה שהיא¨ בין חבריה¨ תהיה אסורה‪Æ‬‬
‫≥‪ Æ≤≤Æ‬החלטה בדבר פירוק תתקבל באסיפה כללית‬
‫ברוב מיוחס של •∂∂ מכלל חברי האיגוד¨ ובלבד שניתנה‬
‫לכל חברי האיגוד הודעה ‪ ≤±‬ימים מראש שיוצע באסיפה‬
‫להחליט על פירוק‪Æ‬‬
‫‪ Æ≤≤Æ¥‬במקרה של פירוק יעבור רכוש האיגוד≠לאחר‬
‫תשלום כל התחייבויותיו לידי מוסד ציבורי כמשמעותו‬
‫בסעיף ‪ ®≤©π‬לפקודה מס הכנסה¨ ואשר מטרותיו זהות‬
‫ככל האפשר למטרות האיגוד או למוסד ציבורי אחר כפי‬
‫שיוחלט על כך באסיפה הכללית‪Æ‬‬
‫‪≥±‬‬
‫רשימת חברי הנהלת האיגוד‬
‫שם ומשפחה‬
‫שם הרשות‬
‫טלפון ישיר‬
‫פקס‬
‫‪e-mail‬‬
‫עיריות‬
‫אברהם טננבוים‬
‫בני ברק‬
‫≥≥‪∞≥≠µ∑∑∂µ‬‬
‫‪∞≥≠µ∑∑∂≤∏±‬‬
‫‪doverbb@bbm.org.il‬‬
‫שוקי קליין‬
‫דימונה‬
‫≥∞‪∞∏≠∂µ∂≥±‬‬
‫‪∞∏≠∂µµ∞±∞µ‬‬
‫‪shukikl@iula.org.il‬‬
‫שמואל קטוני‬
‫טירת הכרמל‬
‫‪∞¥≠∏µ¥∑∞≤±‬‬
‫≤≤∑‪∞¥≠∏µ∑±‬‬
‫‪shmulik@tirat-carmel.muni.il‬‬
‫משה מימון‬
‫נתיבות‬
‫∂∞∑∏≥‪∞∏≠ππ‬‬
‫‪∞∏≠ππ≥∞±≥±‬‬
‫‪zipifa@walla.co.il‬‬
‫מועצות מקומיות‬
‫אריה לוינגר‬
‫גדרה‬
‫‪∞∏≠∏µπ≥µµ±‬‬
‫≤∂‪∞∏≠∏µπ∂¥‬‬
‫‪arye_l@gedera.muni.il‬‬
‫שעיה קרפ‬
‫מיתר‬
‫‪∞∏≠∂∂∏¥∞∞±‬‬
‫∂‪∞∏≠∂µ±∑∂±‬‬
‫‪shayak@metar.muni.il‬‬
‫יוסי ברק‬
‫קדימה צורן‬
‫∂‪∞π≠∏π∞≤π±‬‬
‫‪∞π≠∏π∞≤π≤π‬‬
‫‪yosi_b@kadima-zoran.muni.il‬‬
‫שרון הורוביץ‬
‫אפרת‬
‫‪∞≤≠ππ≥π≥≤±‬‬
‫≥∏≥‪∞≤≠ππ≥π‬‬
‫‪gizbar@efrata.muni.il‬‬
‫גיל ליטוב‬
‫בית אריה עופרים‬
‫≤∞∞∑≤‪∞∏≠π±‬‬
‫∞≤∞∑≤‪∞∏≠π±‬‬
‫‪lgil@beit-arye.co.il‬‬
‫רפי אביטן‬
‫בית דגן‬
‫∂‪∞≥≠π∂∞≤±∞¥Ø‬‬
‫∏‪∞≥≠π∂∞¥∞¥‬‬
‫‪ravittan@netvision.net.il‬‬
‫מועצות אזוריות‬
‫ניסים אפרים‬
‫מגידו‬
‫∞‪∞¥≠πµπ∏¥µ‬‬
‫∞∞‪∞¥≠πµπ∏¥‬‬
‫‪megido@ladpc.gov.il‬‬
‫אליהו סגל‬
‫שער הנגב‬
‫≥≤≤∑‪∞∏≠∂∏π‬‬
‫∂≤≤∂∞∏∂≠∏∞‬
‫‪elis@sng.org.il‬‬
‫דני שטרית‬
‫מעלה יוסף‬
‫≤‪∞¥≠π∏∞∂≤±‬‬
‫∂‪∞¥≠π∏∞∑¥π‬‬
‫‪dani@myosef.org.il‬‬
‫גיטה בורגן‬
‫עמק לוד‬
‫‪∞≥≠π∂∞∑π∏¥‬‬
‫∞‪∞≥≠π∂∞∏∏π‬‬
‫‪gita@iula.org.il‬‬
‫אביגדור משה‬
‫עמק המעיינות‬
‫∂∑∏‪∞¥≠∂∞∂µ‬‬
‫∞∞∂‪∞¥≠∂∞∂µ‬‬
‫‪avigdor@maianot.co.il‬‬
‫מגזר ערבי ודרוזי‬
‫דראושה עבד אל≠סלאם‬
‫אכסאל‬
‫‪∞¥≠∂µµ∞π∞µ‬‬
‫∂∞‪∞¥≠∂µµ∞π‬‬
‫‪salam_drawshe@walla.co.il‬‬
‫ריאד חסון‬
‫דאלית אל כרמל‬
‫∂‪∞¥≠∏≥π∂∑µ‬‬
‫∂‪∞¥≠∏≥π∂∑µ‬‬
‫‪riadh16@walla.com‬‬
‫רבחי דחלה‬
‫טורעאן‬
‫∞∞∞‪∞¥≠∂¥±¥‬‬
‫∂‪∞¥≠∂¥±¥∞±‬‬
‫‪turan1@iula.org.il‬‬
‫עלי אבו אל חסן‬
‫רהט‬
‫∞∞∏‪∞∏≠ππ±¥‬‬
‫∞∂∏‪∞∏≠ππ±¥‬‬
‫‪mazker@iula.org.il‬‬
‫האני סמעאן‬
‫עילבון‬
‫∞‪∞¥≠π¥∏µµµ‬‬
‫∞‪∞¥≠∂∑∏µµµ‬‬
‫‪hanysim@walla.co.il‬‬
‫חברי מזכירות האיגוד‬
‫שעיה קרפ≠יו“ר‬
‫שרון הורביץ≠ יו“ר ועדת הדרכה‬
‫עלי אבו אל חסן≠ סגן יו“ר‬
‫שוקי קליין≠ יו“ר הועדה לקשרים בינ“ל‬
‫ניסים אפרים≠ מזכיר‬
‫דראושה עבד אל סאלם≠ יו“ר ועדת חברים‬
‫גיל ליטוב≠ גזבר‬
‫אברהם טננבוים≠ דובר‬
‫מקבץ‬
‫מקומי‬
‫ביטאון איגוד המזכירים והמנכ‪¢‬לים ברשויות המקומיות‬
‫עורך∫ אברהם טננבוים כתובת המערכת∫ עיריית בני ברק¨ רח‪ ß‬ירושלים ∏‪ ¨µ‬ת‪Æ‬ד‪≤ Æ‬‬
‫טל‪ ∞≥≠µ∑∑∂µ≥≥Ø¥Æ‬פקס‪ ∞≥≠µ∑∑∂≤∏±Æ‬דואראלקטרוני∫‪doverbb@bbmÆorgÆil‬‬