docביטאון האיגוד - איגוד המזכירים והמנכ"לים
download 
Report Transcription
ביטאון האיגוד - איגוד המזכירים והמנכ"לים
איגוד המזכירים והמנכ¢לים ברשויות המקומיות מקבץ מקומי גיליון מס‘ ±¥ חשון ה‘תשע¢א ©∞®±∞Ø≤∞± דבר יו“ר איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות חברים יקרים¨ חוזקו של האיגוד כחלק מהשירות לציבור התמורות והשינויים העוברים בשנים האחרונות על השירות המוניציפאלי¨ באים לידי ביטוי באופנים שונים בהתמודדות אל מול מרכזי השלטון ואל מול הציבור Æאלו ועוד¨ הינם המפתח להבנת חשיבות קיומו של האיגודÆ הפקת ”מקבץ מקומי“ ≠ ביטאון האיגוד הינה אחת מפעולותינו לשיפור ולקידום תפקידנו במישור המקצועי Æפעילות זו שוזרת בתוכה מידע רב ומאפשרת לנו לפעול ולקדם את המטרות שלשמן הוקם האיגוד¨ הן למען חברי האיגוד והן כשירות לציבור ולכל המעוניין במידע נרחב בתחום המוניציפאלי Æהביטאון נותן ביטוי לפעילות חברי הנהלת האיגוד וועדותיו¨ ללבטי החברים ולמגוון נושאים מקצועיים הקשורים בעבודתם כתקציבים¨ תכנון אורבני¨ קידום מינהלי¨ חשיבה ארגונית¨ דיני עבודה¨ ובעצם באיזה תחום אין המזכיר או המנכ“ל עוסק בו ישירות¨ או נוגע בעקיפיןÆ עשייה מקצועית ושיתוף פעולה של חברי האיגוד יסייעו בשיפור שיטות ותהליכים במינהל המוניציפאלי מחד¨ ומאידך ממחישים לנו את הצורך והחשיבות בחוזקו של האיגוד לקידום מטרותיו≠מטרותינוÆ בטוחני כי שילוב כוחות יביא לקידום המקצועי הראוי ולתפקודו הנאות של השלטון המקומי במילוי המטלות והחובות למען הציבורÆ אנו נמשיך ונעשה¨ ככל שביכולתנו¨ למימוש מטרה זוÆ בברכה¨ שעיה קרפ יו“ר איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות תוכן העניינים קיצוץ דרסטי בתקציב ¥ ח“כ הרב משה גפני¨ יו“ר ועדת הכספים עדכונים בפסיקת עבודה בשלטון המקומי µ עו“ד חיים ברנזון¨ עו“ד אסף ברנזון גישת הצעדים הקטנים ∏ קובי קדם האם טאבו מעמד הקביעות לעובד לאחר ∂≠≤ ±חודשים נעלםø ±± עו“ד אסנת רובוביץ ניהול התנדבות ±µ ד“ר אריה הכט מפיתוח בר קיימא לבניה ירוקה ∏± סיגל ניר גולדנברג¨ נועה תמרי עיקרי המנהל הציבורי ±π יחסי תאגיד מים וביוב עם הרשות המייסדת ≤± מהו המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידוø ≤µ טיפים בניהול זמן ∂≤ מעובדי ציבור למשרתי ציבור ∑≤ תקנון הארגון ≤π פרופ‘ בנימין אקצין עו“ד גידי פרישטיק חנן ארז יעקב ויטנברג אריה ויסמן ≤ דבר העורך בס“ד מים קרים על נפש עייפה ≠ האמנםø לא מכבר ארגן איגוד המזכירים והמנכלי“ם ברשויות המקומיות¨ ביזמת מר שעיה קרפ¨ יו“ר האיגוד ומר שרון הורוביץ¨ יו“ר ועדת הדרכה¨ כינוס ארצי¨ בהשתתפות מאות מזכירים¨ מנכלי“ם ומנהלי תאגידי מים בנושאי הרשות המקומית ותאגיד המיםÆ הכינוס¨ בו נשאו דברים¨ בין היתר¨ פרופ‘ אורי שני¨ מנכ“ל רשות המים ªמר שלמה דולברג¨ המנכ“ל הנכנס של מרכז השלטון המקומי¨ ובעצמו איש רשות המים בעבר¨ ראשי עיריות¨ משפטנים ונציגים בכירים מקרב הרשויות והתאגידים¨ התמקד¨ בעיקרו¨ בשאלה על צדקת העברת תחומי המים והביוב מהעיריות ומהמועצות המקומיות והאזוריות לתאגידים והקשר הקיים והעתידי בין גופים אלוÆ השלטון המקומי איחר¨ למעשה¨ את הרכבת¨ והתנגדותו להקמת התאגידים¨ שנשמעה בקול חלוש¨ במשך השנים¨ מסיבות אלו ואחרות¨ היתה כקול קורא במדבר¨ אך השאלה נותרה במקומה האמנם היה צורך במהפך זה והאם התאגידים הצדיקו את קיומם מאז הקמתםø מר מרדכי ששון¨ ראש עיריית חולון טען¨ לא מכבר¨ במפגש של אישי כלכלה ומשק¨ שהקמת התאגידים היא חלק ממערכה של השלטון המרכזי לפגוע במרקם המקומי¨ וכל חולשה שמפגינים ראשי הרשויות המקומיות תגרור¨ בעתיד¨ מהלכים דומים בתחומים נוספיםÆ נכון¨ שאחת הטענות המרכזיות להקמת התאגידים היתה שהיו עיריות שהשתמשו בחלק מכספי≠המים שקיבלו מהציבור למטרות אחרות בחיי היום≠יום של הרשות¨ אך טענה זו הינה נכונה רק בחלקה¨ שכן¨ רשויות רבות איתנות במצבן הכספי ואין להן צורך בשימוש בכספי המים למיזמים אחרים או לפעילות השוטפתÆ טענה אחרת שהועלתה¨ חדשים לבקרים¨היתה¨ שרשויות שהשתמשו בכספי המים למטרות אחרות לא הפנו אותם לשיפור התשתיות כצנרת ומאגרי מים¨ אך עובדה בשטח היא שישנם תאגידים וותיקים¨ שקיימים שנים רבות למדי¨ ושבתחום ישובם כספי המים עברו כל אותן שנים רק לתאגידים¨ והם לא פעלו לשיקום התשתיות כראוי¨ ואף בהם ישנם ליקויים בתחום זהÆ נכון¨ שישנם תאגידים שהוכיחו את תפקודם ויעילותם¨ אך רבים אחרים מדשדשים¨ וחוץ מהגדלת מנגנון כוח≠ אדם בהם¨ לעומת מחלקות המים שפעלו באותן עיריות ומועצות מקומיות¨ אין בהם כל שינוי לטובה¨ ואף גרוע מכךÆ הנהלת רשות המים¨ עצמה¨ הודתה כי כוונת המעבר לתאגידים היתה להקים ∑≠∏ תאגידים בכל רחבי הארץ¨ שיעסקו כל אחד במאות אלפי תושבים ולא עשרות תאגידים כפי שהמצב כיום Æלדברי אנשי הרשות¨ אין בידם די כוח≠אדם להתמודד עם תאגידים כה רבים¨ ומשום כך אין להם יכולת לערוך ביקורת ברוב התאגידים Æהמועצה לצרכנות גם קבלה¨ שמלבד הבלבול שאחז בציבור כאשר פעל היטל הבצורת וחוסר קמפיין לעדכון מספר הנפשות עם העליה בעשרות אחוזים של מחיר המים¨ חלק מהתאגידים פעל בנהלים בלתי חוקיים כשליחת חשבונות לארבעה חודשים¨ שהקשו על הצרכנים לנהל מעקב¨ או גביית סכום על החלפת מונה לא מדוייק¨ למרות שהתשלום כולל אחזקהÆ אין הכוונה במאמר זה לצאת למאבק כנגד התאגידים¨ הן משום שחלקם פועל כראוי והן בגלל שהמאבק כבר מאחורינו¨ אך ”חכם עיניו בראשו“¨ ועובדה זו של הקמת תאגידים בכפיה על הרשויות המקומיות צריכה להדליק ”נורה אדומה“ בקרב ראשי העיריות והמועצות¨ כדי שמגמה זו לא תימשך ביתר שאת בכיוונים ובתחומים אחרים¨ וכידוע כבר הורונו חז“ל ש“איזהו חכם הרואה את הנולד“Æ בברכה¨ אברהם טננבוים מזכיר עיריית בני≠ברק ודוברה עורך הביטאון ≥ ח“כ הרב משה גפני¨ בהופעתו בכינוס ארצי של איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות∫ קיצוץ דראסטי בתקציב גרם לנזקים בלתי הפיכים לרשויות מקומיות שונות והוא לא נבדק היטב קודם לכן ”יש לבדוק היטב כל צעד בנושא של קיצוץ במענקי האיזון הממשלתיים לרשויות המקומית כדי שלא נחזור על המשגים מלפני למעלה משש שנים כאשר הקיצוץ הדראסטי גרם לנזקים בלתי הפיכים לרשויות אלו“ כך אמר ח“כ הרב משה גפני¨ יו“ר ועדת הכספים של הכנסת בהופעתו בכינוס הארצי של המזכירים והמנכ“לים ברשיות המקומיותÆ הרב גפני הדגיש¨ כי הקיצוץ הכללי שבוצע באותה עת ולא נבדק כראוי טרם הוצאתו לפועל גרם לרשויות מקומיות רבות שמצבן הכלכלי היה שפיר להתדרדרות חמורה¨ והן לא התאוששו ממנו עד עצם היום הזה¨ ומשום כך¨ ראוי לבצע צעדים דראסטיים כאלו רק לאחר בדיקה יסודית של התוצאות הצפויותÆ בהתייחסו לתקציב הממשלתי¨ הטעים ח“כ הרב משה גפני¨ כי אישור התקציב הדו≠שנתי היה רעיון נכון ונבון¨ ששידר בארץ ובעולם על יציבות כלכלית דווקא בתקופה של משבר כלל עולמיÆ אשר לנושא היטל הבצורת¨ שהוטל בשעתו לביצוע על תאגידי מים המסונפים לרשויות המקומיות¨ קבע הרב גפני¨ כי מדובר בהיטל הגורם נזק¨ והאוכלוסייה אינה חייבת לממן את ההזנחה וחוסר הטיפול במשך שנים רבות של ממשלות שונות בכל הקשור להתפלת מי ים¨ זאת בנוסף להעברתו לביצוע לרשויות המקומיות באמצעות תאגידי המים שאינם בנויים להתמודד עימו¨ ולכן ההגינות הציבורית חייבה לא רק הקפאת ההיטל¨ אלא את ביטולו המוחלט¨ כפי שבוטל הרעיון של המÆעÆמ Æעל פירות וירקות¨ שלא היתה לו כל הצדקה¨ וטוב¨ שאכן¨ כך נעשהÆ יו“ר ועדת הכספים גם הביע בהרצאתו¨ שזכתה להדים חיוביים ביותר מצד המשתתפים¨ את תמיכתו בהצעה להגביל לקדנציה אחת את תקופת עבודתם של היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות¨ שכן¨ לצד שיקול≠ דעתם המשפטי של יועצים אלו¨ לא אחת¨ יש גם לקחת בחשבון הכולל של ההחלטות את ניסיונם של עובדים בכירים וותיקים ברשות¨ שמבינים את הצרכים האמיתיים של הרשות ושל התושביםÆ בכינוס גם נשאו הרצאות רו“ח גבי מימון¨ מנכ“ל משרד הפנים ªמר דוד קאפח¨ מנכ“ל בנק ”דקסיה“ ªמר משה אלקסלסי¨ יו“ר ומנכ“ל החברה לאוטומציה ªמר אלי לנקרי¨ מ“מ ראש עיריית אילת וצוות מקצועי בכיר ממשרד הפנים וממרכז השלטון המקומיÆ ¥ עדכונים בפסיקת עבודה בשלטון המקומי חיים ברנזון¨ עו“ד אסף ברנזון¨ עו“ד משרדנו העוסק בדיני עבודה במגזר הציבורי והפרטי¨ ריכז עבור המזכירים והגזברים את ההלכות המרכזיות שהתקבלו בתקופה האחרונה בבית הדין הארצי לעבודה ובבתי הדין האזורייםÆ להלן תמציות פסקי הדין הרלוונטיים∫ טופס תנאי פנסיה ברשות מקומית הוא התחייבות שלטונית מחייבת¨ שלא ניתן להשתחרר ממנה אחרי הפרישה התובעת עבדה בעיריית פ“ת ופרשה פרישה מוקדמת לגמלאות עפ“י חוזר מנכ“ל ∑ƵØπ פרישה לפי החוזר מקנה לה הגדלה באחוזי הגמלה בשיעור של •∏¨ כאשר התנאי להגדלת אחוזי הגמלה¨ הוא ביטול התקן Æהתובעת חתמה¨ לפני פרישתה¨ על טופס תנאי פרישה שפירט את תנאי הפרישה שלה הכולל בין היתר הגדלת אחוזי גמלה Æרק לאחר צאתה לפנסיה¨ גילתה כי העירייה לא שילמה לה את ההגדלה בנימוק שלא ניתן אישור הגורם המוסמך לביטול התקןÆ התובעת טענה כי טופס תנאי הפרישה הוא הסכם תקף ומחייב ולכן דורשת אכיפתוÆ בית הדין האזורי קיבל את התביעה וקבע כי אין חובה להכריע בשאלה האם הטופס הוא התחייבות חוזית או הבטחה מנהלית שנטלה על עצמה העירייה כדי לבדוק את תוקף התחייבותה של הרשות Æטופס תנאי הפרישה עליו חתמה התובעת¨ מבטא את הסכמת הצדדים¨ ניתן ע“י בעל הסמכות לתת אותה¨ מפורט דיו¨ מצוין בו באופן ברור גובה הגמלה המאושרת ושאר תנאי פרישתה ואין צידוק חוקי או טעם סביר לשנות את ההבטחה או לבטלה Æבנסיבות בהן העירייה הציגה באופן ברור וחד משמעי מצג לפיו תנאי הפרישה סוכמו עם בעל הסמכות בעירייה¨ וביטול התקן אושר ע“י המנהל האחראי¨ יש להחיל את כלל הסמכות הנחזיתÆ טענת העירייה לפיה אכיפת תנאי הפרישה עומדת בניגוד לתוכנית הפרישה מרצון וחוק יסודות התקציב לא התקבלה¨ שכן התובעת מבקשת לאכוף על העירייה הענקת תנאי פרישה שנהוגים לתת במגזר הציבורי Æבית הדין קבע כי העירייה נדרשת למלא אחר התחייבותה כלפי התובעת ע“פ תנאי הסדר הפרישה¨ במסגרת תוכנית ההבראה¨ וקיבל את גרסת התובעת¨ לפיה לא הייתה פורשת פרישה מוקדמת¨ לולא היו מובטחים לה התנאים שהובטחו לה בטופס תנאי הפרישהÆ עב ©ת“א® ∂∞ ±∞∏±≥Øלוי ציונה נ‘ עיריית פתח≠תקווה השופטת∫ ל Æגליקסמן ÆנÆצ Æת ÆברץÆ ©®≥Æ∂Æ∞π מעביד רשאי לדרוש מעובד החתמת כרטיס נוכחות מגנטי¨ גם אם מדובר בדרישה טכנית חדשה התובע¨ רופא שיניים שהועסק על ידי מועצה מקומית¨ נהג לדווח באופן ידני על שעות עבודתו¨ ובהתאם לדיווחיו אלה הוא קיבל את שכרוÆ בשלב מסוים הוא נתבקש על ידי המועצה שיחל בהחתמת כרטיס נוכחות מגנטי בכניסתו וביציאתו את מקום העבודהÆ התובע התנגד לשינוי בשיטת הדיווח והודיע לראש המועצה כי על פי הנחיות ההסתדרות הרפואית בישראל ©ארגון העובדים אליו הוא משתייך® הוא פטור מהחתמת כרטיס נוכחותÆ כמו כן הוא טען כי השינוי נעשה עקב שיקולים זרים ומהווה הרעה בתנאי עבודתוÆ משלא החתים הכרטיס כפי שנדרש לא שולם לו שכרו המלא¨ ומכאן תביעתו לבית הדין לעבודה שקבע כי הנתבעת לא הנהיגה כל שינוי בשעות העבודה של התובע או בתמורה שהוא מקבל בגינן¨ אלא רק בדרך הפיקוח על שעות אלו Æעל כן¨ אין מדובר בשינוי בתנאי מהותי שבהסכם העבודה שנכרת בין הצדדים¨ אלא בהתאמת תנאי שולי לדרישות הנתבעת¨ כאמצעי אשר מקל על פיקוח לגבי שעות העבודה בפועלÆ בית הדין קבע כי מעביד יכול לשנות תניה בהסכם העבודה שאינה תנאי מהותי¨ תוך µ שימוש בפריבילגיה הניהולית שלו ואם השינוי אינו שרירותי ואינו מהווה פגיעה בלתי סבירה בזכויותיו של העובד¨ אין בכך כל פסול Æתביעתו של הרופא נדחתה אם כן¨ וכל צד נשא בהוצאותיו שלו בהתחשב באיחור בתשלום השכר לתובעÆ עב ±∑∏∂Ø∞πד“ר ג‘דעון זיינה נ‘ מועצה מקומית עילבון ©®≤≥Ʊ±Æ≤∞∞π בפני השופטת∫ ע Æאיצקוביץ ÆנÆע Æר Æדבוש ÆנÆמ ÆבÆשמריהוÆ קשיים כלכליים של רשות מקומית אינם פוטרים מפיצויי הלנה העובדת עבדה בעיריית קלנסואה בתור עובדת סוציאלית מיוני Ʊπππבאפריל ≤∞∞¥ הפסיקה העירייה לשלם לעובדת את שכרה בגלל קשיים כלכליים Æהעובדת תובעת את העירייה לתשלום שכרה¨ והשוואת דירוג שכרה לדרגה שהייתה לה טרם מעברה לתפקיד עובדת עירייה Æהעובדת טענה שגם אם מדובר בדרגה החורגת מהדרגה של התפקיד שממלאת¨ הדירוג הפך להיות חלק מתנאי עבודתה ולכן לא ניתן לשנותו על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין חריגות שכר Æבית≠הדין פסק שמצב כלכלי קשה של מעביד אינו מהווה הצדקה לאי תשלום שכרÆ בהתחשב בזכויות עובדים לקבל את שכרם בזמן¨ יש לחייב את העירייה לשלם לעובדת פיצויי הלנת שכר מופחתים¨ על סך • ¨≤µככל שהוא אינו עולה על השכר הממוצע במשק Æכל סכום העולה על השכר הממוצע במשק יישא תוספת ריבית והצמדה כחוק Æכן קבע בית הדין שעם מעבר העובדת לתפקיד חדש ומעסיק חדש¨ תהא העובדת זכאית לדרגה הצמודה לתפקיד החדש¨ ואין חשיבות לתפקיד ולדרגת השכר הקודמיםÆ בפועל קיבל המערער מחצית מפיצויי הפיטורים בטעות Æבית הדין קבע לאור ההלכה הפסוקה כי פרישה לגמלאות¨ שהסדר פנסיוני לצידה¨ אינה בגדר פיטורים או התפטרות¨ אלא היא סיום יחסים חוזיים בדרך מיוחדת≠פקיעה מוסכמת מראשÆ על כן בנסיבות אלה העובד יהא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בכפוף להוכחת שני תנאים מצטברים אלה∫ המעסיק התחייב לשלם פיצויי פיטורים לעובד בנוסף להסדר הפנסיוני ובכפוף להוראות הדין ולאישור הגורמים המוסמכים אצל המעסיקÆ בענייננו מאחר ולא הוכח או אף נטען כי נפל פגם בהסכם הפנסיוני¨ ומאחר שההתחייבות לתשלום פיצויי הפיטורים הותנתה באישור¨ ומאחר והעובד לא חזר בו מההסכם למרות שידע שלא אושר תשלום הפיצויים¨ גילה העובד את דעתו כי אינו זכאי לפיצויי הפיטוריםÆ בנוסף¨ בשונה מפיטורים¨ פרישה לגמלאות אינה מזכה עובד הוראה¨ ביתרת שכר העבודה עבור שנת הלימודים במהלכה פרש לגמלאותÆ זאת מאחר שבפרישה לגמלאות לא מתקיימת התכלית של התשלום עבור יתרת שנת הלימודים & מתן אפשרות לעובד ההוראה להיערך לפיטוריו ולמצוא משרה אחרת לשנה הבאהÆ ©∏∞®∂Ʊ±Æ עע ©ארצי® ±∂≥∏Ø∞¥אברהם כליף עיריית ירושלים השופטים∫ ע Æרבינוביץ¨ י Æפליטמן¨ נÆארד¨ נÆע∫ י Æקרא¨ נÆמ ∫Æא Æברק ©∏∞®≤≥Ʊ≤Æ עע ©ארצי® ∑∞ ∏≤Øראס עאיידה נ‘ עיריית קלנסואה השופטים∫ ע Æרבינוביץ¨ נ Æארד¨ ש Æצור ÆנÆע∫ מר י Æשילון¨ נÆמ∫ מר Æר ÆפרברÆ דרושים ארבעה תנאים מצטברים על מנת לקשור רשות מקומית להבטחת תעסוקה מורה הפורש לגמלאות במסגרת הסדר פנסיוני זכאי לפיצויי פיטורים אם הוכחה זכאותו נדחתה תביעתו של אדם לפיצוי מאת עיריית קריית ביאליק בגין הפרת הבטחהØהתחייבות להעסיקו אצלה כפקח וניהול מו“מ להעסקתו בחוסר תום לב Æנקבע כי לא ניתנה לתובע הבטחהØהתחייבות להעסיקו מאחר ועיריית ק Æביאליק ידע התובע בדבר מצבה¨ שאינו מאפשר לה לקלוט עובדים נוספים וכי היא נמצאת בעיצומו של תהליך הבראה¨ במסגרתו נאלצת היא לבצע קיצוצים וצמצומיםÆ במסגרת הסכם הפרישה הובטחה לו גמלה זאת ועוד¨ לא חל כל שינוי במצבה של העירייה בכל שלבי מגעיו עם העירייה Æכמו כן¨ איוש בית הדין הארצי לעבודה¨ דחה ערעור של מורה גמלאי וקבע כי בנסיבות פרישתו העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין וØאו לשכר העבודה בגין יתרת שנת הלימודים במהלכה פרש מעבודתוÆ העובד הועסק כמורה בעיריית ירושלים ועבודתו הופסקה עקב צמצומיםÆ ∂ חודשית וכן פיצויי פיטורים וחודשי הסתגלות כפי שייקבעו על ידי משרד החינוך Æהועדה הפריטטית העליונה לא אישרה את תשלום פיצויי הפיטורין בנוסף לגמלה¨ אך למרות שהוצע למערער לחזור בו מההסכם ולהמשיך לעבוד הוא בחר לפרוש לגמלאותÆ המשרה אצל המעסיקה שהיא רשות מקומית¨ נעשית רק על דרך של מכרזÆ בית הדין הדגיש את ההלכה הפסוקה לפיה נדרש קיומם של ארבעה תנאים מצטברים על מנת לקשור רשות מנהלתית להבטחתה ואף אחד מן התנאים לא התקיים במקרה דנן∫ העירייה פעלה במסגרת תוכנית הבראה¨ באין כל אפשרות לקליטת עובדים¨ את המשרה ניתן לאייש רק בדרך של מכרז¨ למזכיר לא הייתה כלל סמכות ליתן הבטחה כלשהי להעסקת עובד בעירייה¨ משדובר במשרה שהיא בתחום סמכותו הבלעדית של מנהל כח אדם בעירייהÆ משמע¨ אף לו הוכח כי ניתנה הבטחה¨ לא היה לה תוקף משפטי מחייב¨ ואף אם זאת¨ לו ניתנה הבטחה¨ ניתן היה לבטלה Æלתובע נפסקו הוצאות הליך בסך Æ≥¨∞∞∞₪ עב ©חי‘® להב חיים נ‘ עירית קרית ביאליק השופטת ע Æקוטן¨ נÆצ Æי Æייני ©∏∞®≤±Æ∑Æ רבנים המכהנים במועצות אזוריות הם עובדים במשותף של המועצה והמדינה בית הדין האזורי לעבודה קבע כי שני רבנים אזוריים המכהנים כרבנים במועצות אזוריות¨ שלא הוקמו בהן מועצות דתיות הם עובדים של המועצה האזורית ושל המדינה במשותף Æישנם סימני זיהוי המעידים כי המועצה האזורית היא המעסיקה את הרבנים & תושבי המועצה נהנים מעבודתם¨ האופן בו ראתה המועצה את היחסים ומעורבותה בעבודה השוטפת & כמו גם ראיון הקבלה לעבודה עם ראש המועצה ואחריותה לתשלום שכרם ולניכוי המס Æיתר על כן¨ העובדה שהמועצה הפסיקה את תשלום משכורתם של הרבנים כתנאי להעתקת מקום המגורים¨ מעידה אף היא על ההשפעה שיש למועצה על הרבנים כמעסיקתםÆ שימוש באי תשלום השכר כסנקציה על הפרת הדרישה לגור בתחום המועצה¨ מעידה על כך שהמועצה ראתה עצמה כבעלת סמכות של מעביד¨ שלא לשלם שכר על מנת לכפות על הרבנים לגור בתחומי המועצהÆ מנגד¨ ישנם סימנים המעידים כי המדינה היא המעסיקה Æלמשל חתימת משרד הדתות על כתב מינויים¨ הפיקוח שמפעילה המדינה על פעילותם וקביעת שיעור שכרםÆ בסופו של דבר לאור ערבוב הפעילויות והסמכויות בין המדינה למועצה וכן משיקולי מדיניות על מנת למנוע קיפוח זכויותיהם של הרבנים ומתוך רצון במדיניות משפטית אחידה והרמוניה משפטית נקבע כי המדינה והמועצה הן מעסיקות במשותף של הרבניםÆ עב ©י“ם® ∞∞ ±∂¥∞Øרביב אברהם נ‘ מועצה אזורית השופט∫ א ÆאברהמיÆ ©∏∞®≤∂Ʊ∞Æ באדיבות חיים ברנזון ואסף ברנזון¨ משרד עורכי דין¨ מהמשרדים המפורסמים בתחום דיני עבודהÆ ∑ גישת הצעדים הקטנים להשגת שינוי גדול מאת קובי קדם¨ פסיכולוג¨ מאמן עסקי בכיר¨ מנכ¢ל מכון מאמנים¨ אימון לפריצות דרך ושינוי¨ מומחה לשינוי והבראה ארגונית אנחנו כבני אדם וכארגונים¨ מנהלים דיאלוג קבוע ואמביוולנטי עם הצורך בשינויÆ המסר מכך ברור¨ אם לא תדע לאן אתה הולך¨ תגיע לכל מקוםÆÆÆ מרביתנו קמים מידי בוקר ורוצים שיהיה לנו טובÆ אנחנו רוצים יותר הצלחה¨ יותר הוקרה¨ יותר משאבים חומריים¨ אנחנו רוצים להיראות טוב¨ להתקדם¨ לאכול נכון¨ לשקול נכון¨ ויחד עם זאת¨ באופן פרדוכסלי¨ פוחדים לעשות את השינויים הנדרשים על מנת להשיג זאתÆ תרגולת בוקר מומלצת∫ יכולתנו להבין את ההיבטים השונים הכרוכים בהשתנות תסייע לנו לנהל ביתר הצלחה את הצמתים בהם נוצר הצורך בשינוי¨ ולהתגבר על המחסומים שבולמים אותנו שב עם עצמך ∞ ±דקות מידי בוקר והגדר לעצמך מה המטרה שלך¨ מה חשוב לך ואיך תפעל היום להשגתה øכעת¨ שתף את הצוות שלך וØאו אחרים משמעותיים להצלחתךÆ להלן מספר עקרונות שיסייעו לכם לנהל את השינויים בחייכם ביתר הצלחהÆ עיקרון ∫±עיקרון המטרה האם אני יודע מה אני רוצה øמה חשוב לי כמנהלø לנו כארגון øלמה אני רוצה את זה øמהי ההצלחה הרצויה לי¨ ואיך אשיג אותה øהיכן נהיה בעוד ≤¨± ≥∂ ¨≤¥חודשים מהיוםÆ הנתון המחקרי המדהים הוא שמרבית המנהלים אינם משקיעים יותר מ≠ • µמזמנם בחשיבה על העתיד ובהגדרת מטרותיהםÆ חלקם קמים מידי בוקר בגלל שצריך¨ במילה ”בגלל“ יש את המילה ”גלל“ Æוכך זה גם נראה ומרגישÆ לעומתם יש את אלה שקמים בשביל משהו שהם רוצים ובמילה ”בשביל“ יש את המילה ”שביל“¨ דרךÆ בספר ’עליסה בארץ הפלאות‘¨ של לואיס קרול¨ הולכת הגיבורה לאיבוד ועומדת בצומת דרכים עם הרבה אפשרויות Æכשמופיע החתול מתפתח ביניהם הדיאלוג הבא∫ עליסה∫ באיזו דרך עלי ללכת ø החתול∫ לאן ברצונך להגיע ø עליסה∫ לא משנה החתול∫ אם לא משנה לך לאן תגיעי¨ לא חשוב ∏ באיזו דרך תבחריÆ היעדר מיקוד אישי וØאו ארגוני הוא הבסיס למרבית המשברים והכישלונות הארגונייםÆ עיקרון ≤∫ עיקרון המודעות מודעות מתייחסת ליכולות שלי להבין את הפרדוכסים ההתנהגותיים הקשורים לניסיונות שלנו ליצור שינוייםÆ צ‘רצ‘יל אמר ש“סוג החשיבה שיצר את הבעיה שאיתה אנו מתמודדים אינו סוג החשיבה שיפתור אותה“ מנהלים רבים שחווים תקיעות ואי שביעות רצון ממצב קיים מנסים להשיג את השינוי בכלים שאינם רלוונטיים לפתרוןÆ אלברט איינשטיין איפיין זאת באומרו∫ ש“אי שפיות של אנשים זה לעשות שוב ושוב את אותם דברים מתוך ציפייה להשיג תוצאות שונות“Æ תרגולות חשיבה שיסייעו לך∫ ≠ חשוב ∞∏ ±מעלותÆ ≠ למד מאחרים שיודעים לעשות את מה שאתה לא יודעÆ ≠ למד מהצלחות עבר ≠ במקום להתאמץ¨ חשוב אחרת° ≠ עודד את סביבתך להטיל ספק במובן מאליוÆ כדי להשיג שינוי צריך לחשוב אחרתÆ הפילוסוף הסיני לאו טסה אמר ש“מסע בן אלף מייל חייב להתחיל בצעד אחד קטן“Æ הדרך שבה אנחנו חושבים ומפרשים את עצמנו ואת המציאות קובעת את יכולתנו להשתנות Æמחשבות שליליות דוגמת ”אני לא “ÆÆÆמקבעות מצב לא רצוי ופוגעות במוראל¨ באקלים הארגוני ובאושר הפרטי שלנו Æחשיבה חיובית מעודדת ומעוררת מוטיבציה גבוהה ובונה שביעות רצוןÆ גישת השינוי ההדרגתי הקאי≠זן¨ מדברת על שינוי כדרך חיים של שיפור מתמיד והמשכי המורכב מהרבה צעדים קטנים ונוחים Æכשאתה משפר מעט בכל יום¨ בסופו של דבר קורים דברים גדוליםÆ עיקרון ≥ ≠ חשוב חיובי כשאתה ניצב מול שינוי אמור לעצמך ”אני מסוגל“ÆÆÆ זכור °שביעות רצון עובדים משפיעה על •∞≥ מהביצועיםÆ תרגולות שיסייעו לך∫ קח דף ורשום ∞≤ יכולות¨ תכונות חיוביות¨ עוצמות שקיימות בך¨ קרא אותן בקול והגדל את הרשימה מידי יוםÆ בסוף יום הקדש ∞ ±דקות להוקרה ופרגון עצמי על כל דבר קטן טוב או חיובי שהצלחת לעשות ולשנותÆ לגישת הקאי≠זן לשינוי קיים הסבר פיזיולוגי המקושר למנגנון הפחד במוח המציע ששינוי מזערי עוזר למוח האנושי לעקוף את הפחד שבולם את ההצלחה והיצירתיות שלנוÆ בתוך המוח קיימת פונקציה הנקראת המיגדלהÆ המיגדלה היא פעמון האזעקה של המוח ≠ כאשר היא מזהה איום או בעיה¨ היא חוסמת את הקשרים לקליפת המוח ©הקורטקס¨ החלק במוח הקשור לפתרון בעיות¨ יצירתיות וכו‘® ומפעילה כך את מנגנוני האזעקה של הגוףÆ התוצאה ≠ קיבעון¨ חוסר פעולה או בריחה ומנוסה ©®FØF¨ Fight or Flight עיקרון הפעולה של המיגדלה כנראה כך∫ כעת עשה זאת לגבי עובדיך¨ עמיתים לעבודה ואחריםÆ אנשים בעלי גישה חיובית לזולת מצליחים יותר בקידום מטרותיהם והשגת שיתוף פעולה לאורך זמןÆ עיקרון ≠ ¥סבלנות אין קץ מובילה לתוצאות מיידיות מטרה גדולה פחד הגישה לקורטקס נחסמת אין פעולה מטרה קטנה פחד נעקף יש גישה לקורטקס יש פעולה צעדים קטנים עוקפים את המחסום ותגובת ה≠ FØF ויוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים¨ כך שהמוח לוקח על עצמו את השינוי בהתלהבותÆ שינוי הוא תהליך אבולוציוני ולא רבולוציוני המורכב מהרבה מאוד צעדים קטניםÆ π העקרונות של הקאי זן≠ הם∫ ≠ חשוב איך אפשר ולא מדוע אי אפשרÆ ≠ בצע מה שניתן לבצע עכשיו ©אל תחפש שלמות® Ʊהגדר מטרה ניהולית או אישית להשגה ל≠ ∞π הימים הקרוביםÆ ≠ נצל ידע ופוטנציאל קייםÆ ≤ Æהגדר µפעולות יומיות קטנות ביותר שתעשה שיקדמו אותך אל המטרה¨ שאל את השאלות הבאות∫ ≠ מה אני יכול לעשות במשך µדקות ביום כדי להשיג את המטרה ø ≠ מהו הצעד הקטן ביותר שאני יכול לעשות לקראת השגת היעד שלי ø ≠ היה יצירתי ושאל ”למה“ øשוב ושובÆ ≠ חלק דברים גדולים למשימות קטנותÆ שש האסטרטגיות לעיצוב המוח וניהול השינוי על פי הקאי≠זן ∫ Ʊשאל שאלות קטנות≠להפגת הפחד ולפתיחת פתח ליצירתיותÆ ≤ Æחשוב מחשבות קטנות≠לפיתוח כישורים והרגלים חדשיםÆ ≥ Æפעל פעולות קטנות שמבטיחות הצלחהÆ Æ¥פתור בעיות קטנות אפילו כשאתה עומד מול משבר גדולÆ ≥ Æרשום לעצמך את הפעולות אותן תעשה מידי יוםÆ זכור °שני עקרונות מפתח מאפיינים כל הצלחה אישית וארגונית∫ ≠מיקוד במטרה ≠שיטתיות ועקביות Ƶהענק לעצמך ולאחרים תגמולים קטנים ≠ כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותרÆ ונסיים בסיפור על שני ציידים שקהו חליל קסמים שבעזרתו ניתן לכשף אריות Æיצאו השניים למסע צייד וכשראו אריה נגנו בחליל וכמובטח האריה הופנט ונכנס מרצונו לכלוב Æכך קרה גם עם האריה השני שפגשו Æכשפגשו את האריה השלישי¨ נגנו הם שוב בחליל אך הוא קפץ עליהם וטרף אותם Æאמר הקוף על העץ∫ ”חיכיתי שהם יפגשו את האריה החירש“ÆÆÆ ≠ פעל בקצב איטי והערך רגעים קטניםÆ המסקנה מכך כדברי איינשטיין∫ ”אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית¨ במקרה הטוב תגיע לאותו מקום ובמקרה הרע¨ תלך לאחור“Æ ∂ Æהכר ברגעים קטנים אך מכריעים¨ שהכל מתעלמים מהםÆ זכור ° ≠ התחל היכן שאתה נמצא¨ ובקטןÆ ≠ הצלחות קטנות מעצבות את המוחÆ ≠ חשוב חיוביÆ ≠ פרגן לעצמך ולסובבים אותך מידי יום ° ≠ שאל יותר שאלות במקום לחפש פתרונותÆ ∞± עיקרון ≠ µעיקרון ה≠∞ µØπלהשגת שינויים הדרגתיים האם טאבו ”מעמד הקביעות לעובד“ לאחר ∂≠≤ ±חודשים נעלםø מאת ∫ עו“ד אסנת רובוביץ≠ברכש ©מנהלת מח‘ דיני עבודה במשרד עו“ד שחר בן≠עמי® מהו תוקפו של הסכם קיבוצי הקובע מעמדו של עובד כ“עובד לא קבוע“ ומאפשר לפטרו באופן חד≠צדדי ובכל עתø האם הלכות לוינגר ונקש מצטמצמותø מזה מספר שנים¨ היו קיימות הלכות ברורות¨ תקדימים מוצקים¨ לפיהם לא ניתן להעסיק עובד במגזר הציבורי¨ בלא קביעות¨ במשך תקופת זמן בלתי מוגבלת Æכאשר אף נקבע כי ניתן לראות¨ בדיעבד ¨ במקרים מסויימים עובד ¨ כעובד רשותØמדינה בעל קביעות ואף בעל זכאות לפנסיה תקציבית¨ זאת גם במידה ולא עמד בהוראות חוק שירות המדינה ©מינויים®¨ התשי“ט ≠ © ±πµπלהלן ”חוק המינויים“® ולא התקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק המינוייםÆ ההליכים הפורמליים של קבלת עובד לשירות המדינה ולא קיבלה כתב מינוי כעובדת מדינה Æמכאן¨ שאינה זכאית לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי מדינה Æכפועל יוצא נקבע¨ כי המערערת אינה זכאית לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי מדינה¨ או לחלקן¨ כגון הזכות לפנסיה תקציבית Æהיא זכאית לתנאי העבודה שנקבעו בחוזה העבודה האישי שלה ולזכויות שנקבעו בחוקים ובהלכות שעניינם משפט העבודה המגן¨ בלבדÆ אולם לאחרונה הלכות אלו כבר אינן כל כך ברורות¨ וקיימת מגמה לצמצם הלכות אלו¨ תוך פגיעה במעמד העובדים ומתן חיזוק למעסיקים ¨ דווקא Æיש לציין כי גישה זו מתגבשת בהתאם לפסיקותיו של נשיא בית הדין הארצי הנשיא אדלר¨ שבעבר היה בדעת מיעוט¨ במקרים דומים¨ לרבות בפסק דין לוינגר והן בפס“ד נקש נ‘ רשות הדוארÆ השופטת ארד חזרה בהרחבה על עקרונות יסוד אלה במסגרת פסק דינה בעניין חג‘בי ©עע ≥∞ ±±∂Øמדינת ישראל במה דברים אמוריםø תחילת הנסיגה וכרסום בתקדימים החלה בע“ע ≥∞ ∞∞≤∑≤Øדברת שוואב נ‘ מדינת ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואספקה וביטחון בע“מ¨ שם נקבע בהתאם לקביעת הנשיא אדלר ונציג ציבור יצחק ברק ובניגוד לעמדת השופטת ברק≠ אוסוסקין והשופטת ורדה וירט ליבנה כי המערערת לא היתה עובדת מ“י אלא עובדת חברות ממשלתיות וחברות כח אדם Æכן נקבע שם כי מדינת ישראל ¨ כמו מעסיקים אחרים¨ רשאית לבצע עבודה באמצעות עובדים שהועמדו לרשותה לשם ביצוע העבודה ע“י חברות כח אדם¨ ואף למסור עבודה למיקור חוץ Æאכן נקבע כי במקרה בו המדינה מפריטה שירותים ותפקידים¨ שבעבר בוצעו ע“י עובדיה¨ נשמר עדיין הפיקוח הממשלתי¨ כדי לוודא שהגורם החיצוני או עובדיו מבצעים את תפקידם כראוי Æאולם נקבע כי אין בכך כדי להפוך את עובדי חברת כח אדם לעובדי המדינהÆ כן נקבע כי אף אם ייקבע כי המערערת היתה עובדת מדינה או עובדת של מעסיקים במשותף¨ והמדינה כמעסיקה¨ במקרה שהחברה אינה מסוגלת למלא את התחייבויותיה לעובדת¨ אין לקבוע כי היא ”עובדת קבועה“ או עובדת מדינה שכן היא∫ לא התקבלה לעבודה באמצעות מכרז¨ לא עבדה בתקן¨ לא עברה את ≠ משרד החינוך ≠ משה חג‘בי ו ≠ ±µאח‘ ©טרם פורסם¨ ניתן ביום ∂∞∞≤ ¨®≤Æ≤Æשם נקבע∫ ”הכרה בעובד כעובד מדינה אינה דבר של מה בכך Æעובד מדינה אינו מתקבל לשירות בדרך בה שוכר מעסיק פרטי עובדים Æעובדים בשירות המדינה עוברים תהליך מינוי על פי חוק שירות המדינה ©מינויים®¨ תשי“ט≠© ¨±πµπלהלן∫ חוק המינויים®¨ ועל פי הוראות התקשי“ר Æהוראות החוק והתקשי“ר נועדו להבטיח שבעלי הכישורים הטובים ביותר יזכו בתפקיד ©ראו∫ דב“ע מד ¨≤∞≠¥Øחלמיש חברה ממשלתית עירונית ≠ מועצת פועלי תל≠אביב≠יפו¨ פד“ע טו ∞≤≥¨ ∑≤≥®Æ לשם כך¨ מחייב חוק המינויים¨ בין היתר¨ פרסום מכרז פומבי כתנאי למינוי אדם לעובד מדינה ©סעיף ±πלחוק® Æבחוות דעתו בעניין חסון¨ עמד חברי הנשיא אדלר על כך ש“יש חשיבות להליך המינוי של עובדי מדינה ואין מקום לוותר עליו“ ©שם¨ סעיף µלפסק דינו של הנשיא®ÆÆÆÆ לאחרונה¨ בית הדין הארצי לעבודה צעד צעד אחד קדימה והרחיק את ”משאלת הלב“ של עובדים רבים¨ להיכנס למעמד של ”עובדים קבועים“¨ ע“י כך שקיבל את עמדת המעסיק והפך את פסק הדין של בית הדין האיזורי¨ וזאת בע“ע ∂∞ ¨∑∏∞Ø∞∂ ¨ ∑¥∂Øנקש מיכאל נ‘ בנק לאומי בע“מ וההסתדרות העובדים החדשהÆ פסק דין זה עניינו בשאלת תוקפו של הסכם קיבוצי משנת ¨±ππ±הנוגע להעסקת מר נקש¨ שהועסק כשליח במעמד ”עובד ללא קביעות“ בבנק לאומי¨ מכוח חוקת העבודה לעובדי בנק לאומי לישראל בע“מ ותקופת ±± העסקתו היתה כ≠ ±¥שנה Æהסכם קיבוצי ±ππ±נחתם בין הבנק להסתדרות העובדים החדשה וועד עובדי הבנק¨ כאשר נקש חתם אף הוא על ההסכם Æהבנק והסתדרות העובדים החדשה סברו¨ כי יש לכבד את ההסכם הקיבוצי¨ ואילו נקש טען¨ שהוא עובד קבוע וחלות עליו הוראות חוקת העבודה Æמכאן¨ שפיטוריו מהבנק נעשו שלא כדין והוא זכאי רטרואקטיבית לכל הזכויות הנובעות ממעמדו של עובד קבוע Æבית הדין הארצי לעבודה¨ ©מפי הנשיא ס‘ אדלר ובהסכמת השופט ש‘ צור¨ כנגד דעתו החולקת של השופט ע‘ רבינוביץ בעניין מעמדו של הסכם קיבוצי הנוגע לעובד אחד בלבד®¨ פסק כי יש לאשר את תוקפו של הסכם קיבוצי הקובע מעמדו של עובד כ“עובד לא קבוע“ בלא הגבלת זמן¨ באופן חד≠צדדי ובכל עתÆ בית הדין הארצי קבע¨ כי העסקתו של נקש משך זמן רב בלא קביעות¨ איננה מהווה העדר תום לב של המעסיקÆ הואיל וההסדר המאפשר העסקה ללא קביעות נעשה ע“מ לאפשר את המשך העסקתו ועובדים אחרים כמוהו בתום תקופת הניסיון¨ נקבעה בהסכם קיבוצי ובהסכמת נקשו לבנק מדיניות סבירה בעניין זה Æבלא ההסתדרות שאיפשרה את המשך העסקתו במסגרת הסכם קיבוצי שאינו מעניק קביעות היה מפוטר נקש מהבנק בתום תקופת הניסיון¨ לכן ההסדר היה לטובתו¨ לדידו של בית הדין הארציÆ כן נקבע כי אין לפסול הסכם קיבוצי ±ππ±המוציא קבוצות עובדים מתחולת הוראה בחוקת העבודה בעניין הענקת קביעות¨ משום שהוא מפלה Æככל שיש הצדקה עניינית לקביעת תנאים שונים לקבוצות עובדים שונות בבנק וקביעה זו אינה מונעת משיקולים פסולים¨ אין מדובר באפליה Æהאבחנה שנעשתה בין העובדים הבלתי מקצועיים לשאר עובדי הבנק היא במתחם הסבירות Æאין בהחלטה לא להעניק לקבוצה זו קביעות משום אפליה מאחר שמדובר בהתייחסות שונה לקבוצות שונות Æמשהמסקנה היא כי הבנק לא פעל בחוסר תום לב¨ כאשר העסיק את נקש כעובד בלא קביעות¨ לא היה מקום לחייבו לשלם לנקש פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לבÆ המשמעות של פסיקה תקדימית זו ¨ הינה כי יש ליתן תוקף להסכמים קיבוצים¨ הקובעים כי ניתן להעסיק עובדים במעמד ¨“שאינם קבועים“ במשך תקופות זמן בלתי מוגבלות¨ הואיל והרציו מאחורי צורת העסקה זו ¨ הינה לטובת העובד ¨ הואיל שאם לא כן אותו עובד היה מוצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה של הבנק אחרי שנת עבודהÆ ככל שהלכה זו נשמעת הגיונית ¨ ויש כאלו שיחלקו על כך¨ אל לנו לשכוח כי הלכה זו עומדת בניגוד גמור לשלל ≤± הלכות שנפסקו עובר לכן Æמשכך¨ יש בה שינוי תקדימי ראשוני¨ שיכול להכשיר את הקרקע לשינוי גישה של ממש בכל הנוגע להארכת תקופות ניסיון כמעט בלא הגבלה¨ בהסכמים קיבוציים¨ רק משיקולים שנחזים להיות ”טובת העובד“Æ לשם ההמחשה יובאו עיקרי ההלכות ¨ שאינן עולות בקנה אחד עם ההלכה החדשה הנדונה ועם ההלכות הקובעות שלא ניתן להיות עובד קבוע ”במחי יד“¨ כמפורט∫ א Æבע“ע ∞∞ ¨±±∏πØאלינה לוינגר נ‘ מדינת ישראל¨ שנדון בבית≠הדין הארצי¨ התייחסה השופטת & סגנית הנשיא אלישבע ברק באריכות לסוגייה דנן וקבעה מסמרות בנדון¨ כמצוטט∫ “ÆÆÆלאחר תקופת ניסיון המוגדרת בתקשי“ר ניתנת קביעות לעובדÆÆ Æאין אפשרות ליצור מעמד של עובדים זמניים לתקופות ארוכות ÆÆובהמשך צויין∫ ”ÆÆÆמשפט העבודה מתערב באוטונומיה של הרצון הפרטי לשם השגת מטרות סוציאליות חברתיותÆ התנייה של עובד¨ בחינת contractingעל חוקי המגן¨ אינה תופסת ªהתנייה של עובד על הזכויות הנתונות לו בהסכם קיבוצי אינה תופסת ÆÆÆ Æההלכה הפסוקה והסכמים קיבוציים¨ נותנת לעובד הגנה על ביטחון בתעסוקה¨ על מקום העבודה Æהראתי שלכן הסכמים קיבוציים קובעים דרכים להגנה על מקום העבודה דרך קבלת קביעות לאחר תקופת ניסיון מוגבלת באורכה¨ ומגינה בפני פיטורים Æמשמעות היותו של עובד ’זמני‘ היא¨ שההגנות על העובד מפני פיטורים¨ ההגנה על הביטחון בעבודה¨ אינן חלות עליו Æהגנת משפט העבודה על העובד מפני עצמו¨ בכך שלא ניתן משקל לחוזים עליהם הוא חותם בוותרו על זכויות שבחוקי המגן ובהסכמים הקיבוציים¨ צריכה לחול גם על עובד שחותם מעת לעת על הסכמי עבודה¨ לפיהם אין הוא הופך לעובד קבוע¨ מאחר ובחתימתו הוא מבטיח לעצמו את המשך עבודתו Æעמדת המיקוח שלו חלשה בהשוואה לזו של מעבידו¨ שאינו מוכן להעסיקו בדרך אחרת Æיתכנו מקרים בהם עובד מודע לצורת עבודה שונה מהעובדים הקבועים והוא מסכים לה ÆÆÆהחתימה על הסכמי עבודה זמניים אינה מבטאת את האוטונומיה של הרצון הפרטי של העובד¨ אלא את האילוצים שמחייבים אותו להסכים לויתור על הפיכתו לעובד קבוע“Æ ב Æבע“ע ∂ ¨≥∞∞∞µ≥Øπאסנת נתאי נ‘ בית התפוצות¨ דנה סגנית הנשיא דאז¨ השופטת אלישבע ברק בשאלה האם ניתן להעסיק עובד על פי חוזים לתקופות קצובות בלא הגבלת זמן בלא שהעובד יהפוך לעובד קבועÆ אותו מקרה¨ נסב סביב עובדת בבית התפוצות אשר הועסקה על פי הסכם מיוחד לתקופה מוגבלת בת ∞± חודשים Æהסכם זה נחתם ע“י המערערת¨ הגב‘ נתאי¨ בכל פעם שהסתיימה תקופת החוזה הקודמת ובכל פעם לתקופות שונות¨ בהתאם לצרכי המערכת Æעל כך קבעה השופטת ברק ©כך בסעיף µלפסק דינה®∫ ”דרך זו של העסקת עובדים מעבר לתקופת הנסיון הקבועה בהסכם או בהסדר קיבוצי החל במקום העבודה או מעבר לתקופת ניסיון סבירה¨ אם לא חל על הצדדים הסכם או הסדר קיבוצי אינו לגיטימי Æדרך זה מאפשר העסקת עובד כביכול ”זמני“ לתקופה שכלל אינה זמניתÆבדרך ההגנה של משפט זה מסירים מעובד את העבודה Æעל כן בעיני¨ לאחר התקופה הקבועה בהסכם כתקופת ניסיון או לאחר תק‘ ניסיון סבירה¨ עובד כזה זמני המועסק בחוזים לתקופות קצובות אם אינו מפוטר הופך אוט‘ לעובד קבועÆ מעבר לכך¨ גם אם הדבר אינו מאוזכר בהסכם הקיבוצי¨ או שפרשנותו של ההסכם הקיבוצי אינה אומרת שעובד זמני לאחר תקופה מסויימת הופך אוט‘ לעובד קבוע יש מכח עיקרון תום הלב לראות עובד מעין זה שאינו מפוטר לאחר תקופה סבירה כעובד קבוע“Æתום לב זה מוגבר בהיות המשיבה גוף דו מהותי הנותן שירות לציבור“ÆÆÆ ג Æבע“ע ∞∞ ¨±≥∞≥Øאלונה ליפשיץ נ‘ מדינת ישראל¨ משרד החינוך¨ נקבע בסעיף ≤µלפסק הדין¨ כי∫ ”אין לאמר על עובדת במשך כשבע שנים שהיא עובדת זמנית Æהעובדה ששכרה של המערערת שולם ממקורות שונים אינה מעלה ואינה מורידהÆ עובד לאחר תקופה מסויימת הופך לעובד קבוע¨ אלא אם כן הוא מפוטר“ ד Æבהליך עב ∞∞ ¨≤∑≥∂Øאילן עזרן נ‘ מדינת ישראל¨ בו נבחן מצבו המשפטי של עובד אשר הסכם העסקתו לא הוארך לאחר שהסתיימה תקופת העסקתו¨ ברם הוא המשיך לעבוד באותה מתכונת העסקה¨ קבעה השופטת פיקרסקי¨ כי∫ ” לגרסת המדינה¨ אי הארכת הסכם העסקה החל מינואר ±πππארעה עקב טעות ÆÆÆמקרה זה כאשר מדובר במעביד ציבורי וביחסי עבודה שנמשכו תקופה ארוכה של ≤ ±שנים רצופות¨ ” על כן דורש עיקרון תום הלב נאמנות מוגברת ביחסים בין הצדדים¨ נאמנות בה כל צד דואג גם לאינטרסים של הצד השני ולא רק נשמר מלפגוע בהם¨ כפי שהדבר נדרש בחוזה מסחרי רגיל Æעצם העובדה שהעסקתו של התובע נמשכה על פני תקופה רצופה של ≤ ±שנים¨ מלמדת כי אין מדובר בהעסקה שיש לה אופי זמני Æאין אנו מקבלים את גירסתו של כתבן¨ כי ניתן להעסיק עובדים לתקופות העסקה קצובות¨ על פי תקנה ®≥© ±לתקנות חוזה מיוחד ” עד אין סוף“¨ ולא יכול להיות ספק כי לעניין הפיטורים יש לראות בתובע כעובד מדינה קבוע Æמשכך¨ הפסקת עבודתו ופיטורין¨ יכול וייעשו על פי ההוראות החלות על פיטורי עובדי המדינה על כל המשתמע מכך“Æ ה Æכך בבש“א ≥∞ ¨±µµ∏¥Øדפנה קידר ואח‘ נ‘ רשות השידור ”החתמת חלק מהמבקשים על חוזה¨ כדוגמת נספח ג‘¨ מנציחה את מעמדם כעובדים ארעיים או זמניים למרות תקופת העסקתם ÆÆÆÆיש בכך פגיעה בעובדים¨ שכן תקופת עבודתם הקודמת לא תחשב כלל לצורך וותק¨ פנסיה וכד‘Æמשכך¨ מקובלת עלינו טענת המבקשים כי מדובר לכאורה בחוזים מקפחים ” בדב“ע נו ¨±µ ¥Øמועצת פועלי רחובות ≠ מכון וÆ ויצמן למדע¨ פד“ע ל‘ ≥∂ ¨±דובר על העסקת אשת מדע על פי חוזים לתקופות קצובות שחודשו מעת לעת Æלאחר שבע≠עשרה שנים נאמר לה כי פג תוקפו של החוזה האחרון לתקופה קצובה Æנאמר למערערת כי תקופת עבודתה לא תוארך עוד Æהשופטת ברק סברה שאין אפשרות ליצור מעמד של עובדים זמניים לתקופות ארוכות¨ במקרה זה שבע עשרה שנה Æושם נפסק∫ ” ÆÆÆאין משפט העבודה צריך לאפשר לו ©לעובד® להיות עובד זמני לעד¨ לתקופה לא מוגבלת Æעובד זמני¨ כשמו כן הוא ≠ הוא עובד לתקופה זמנית מוגבלת Æבקונספציה של עובד זמני בלא הגבלת זמן יש סתירה מניה וביה Æכך¨ אכן¨ נהוג כלפי עובדים זמניים בארצות אחרות Æבצרפת¨ למשל¨ עובד זמני נשכר למלא את מקומו של עובד שנעדר זמנית מהעבודה¨ מילוי מיידי של תקן קבוע שעדיין לא מונה לו עובד קבוע או הגדלה יוצאת דופן בעומס העבודה Æממשלת צרפת¨ לאחר בחירות ¨±π∏±ביקשה להסדיר בתקנות העסקה בלתי סדירה של עובדים¨ בעיקר עובדים זמניים Æהעסקת עובדים זמניים¨ אמנם¨ מותרת¨ אך התעורר החשש שהדבר יגרום להפרת דיני העבודה Æעל כן התערבה הממשלה Æנקבעו כללים כיצד מותר להעסיק עובדים זמניים ותוצאות העסקה כזו Æנקבעו גם זכויות של עובדים זמנייםÆ נקבע שלעובדים זמניים תהיינה אותן זכויות ≥± סוציאליות¨ כמו לעובדים הקבועים Æהרשות להעסיק עובדים זמניים הוגבלה Æמותר להעסיק עובדים זמניים רק במקרים אלו∫ Ʊכאשר עובד קבוע נעדר או שחוזה העבודה שלו מושעה¨ וזאת רק לתקופת ההשעיה או ההעדרות¨ ולא יותר משישה חודשיםÆ ≤ Æכאשר מסתיים הסכם של עובד קבוע¨ והעובד הזמני בא למלא את מקום העובד הקבוע שהפסיק לעבוד¨ וזאת רק עד שהמשרה תמולא על ידי עובד קבועÆ ≥ Æעבודה דחופה שביצועה המיידי חיוני כדי למנוע תקלות ותאונות¨ ארגון פעולות הצלה¨ או תיקון המוסד והמבנה שעשוי להיות מסוכן לעובדיםÆ ז Æפסק≠דין¨ מיום ∂∞∞≤ ¨πÆ¥Æבתיק ע“ע ¨∞∞∞±∂∏Ø∞µ ©שלמה נקש נ‘ מדינת ישראל ורשות הדואר שנדון בבית≠הדין הארצי ® ¨ עסק בעניינו של מר נקש שהועסק במשרד התקשורת כמחלק דואר החל מחודש דצמבר ≤∏ Ʊπבשנת ≥∏ ±πנחתם חוזה בין מר נקש למדינת ישראל ¨ בו נקבע כי מר נקש יועסק במדינה כקבלןÆ בשנת ∑∏ ±πהוקמה רשות הדואר¨ כתאגיד סטטוטורי הפועל על≠פי חוק רשות הדואר¨ התשמ“ו ≠ ∑∏ Ʊπעם הקמת רשות הדואר¨ הועבר מר נקש שהועסק¨ כאמור¨ במדינה כמחלק דואר לרשות הדואר Æגם ברשות הדואר הועסק כקבלן Æמר נקש פנה לבית≠הדין בבקשה להצהיר כי בתקופת העסקתו היה מעמדו כשל עובדÆ לאחר אינספור הליכים¨ ערעורים ודיונים נקבע ע“י בית≠המשפט העליון ¨ אשר הפך את הקערה על פיה¨ כי בתקופת העסקתו של מר נקש ברשות הדואר התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים Æלהשלמת התמונה יצויין¨ כי ביום ∏ ≥±Æ±∞Ʊππפרש המערער לגמלאות מרשות הדוארÆ בפסק≠דין זה נדונה השאלה¨ האם לצורך חוק שירות המדינה ©גימלאות® ¸נוסח משולב˛¨ תש“ל ≠ ∞∑±π ©להלן ”חוק הגמלאות“® ¨ יש לראות במר נקש עובד מדינה קבוע¨ שהרי רק עובד מדינה קבוע¨ היינו עובד שהתמנה לשירות המדינה בהתאם לחוק שירות המדינה ©מינויים®¨ התשי“ט≠ © ±πµπלהלן ”חוק המינויים“® זכאי לזכויות הנגזרות מחוק הגמלאות Æחשוב לציין¨ כי מר נקש לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק המינוייםÆ השופט רבינוביץ סבר¨ בקביעה תקדימית¨ כי העובדה שהמערער לא עמד בתנאים המותווים בחוק המינויים כגון∫ בדיקה רפואית¨ הצהרת אמונים¨ הצהרת רכוש וכד‘¨ היא כשלעצמה¨ אינה נימוק מספיק לשלילת מעמדו כעובד קבוע¨ וקבע כי בעניין זה יש להעמיד לנגד עינינו את סעיף ∏≤©א® לחוק החוזים ©חלק כללי®¨ תשל“ג ≠ ≥∑ ¨±πלפיו∫ ”היה חוזה מותנה בתנאי מתלה ±¥ וצד אחד מנע את קיום התנאי¨ אין הוא זכאי להסתמך על אי≠קיומו“Æ לדידו של השופט רבינוביץ ¨ ניתן לומר בעניינו של מר נקש¨ כי המדינה אשר סווגה את מר נקש בטעות כ“קבלן“¨ וכך העסיקה אותו¨ מנעה את קיום התנאים הקבועים בחוק המינויים¨ כמו הדרישה לבדיקה רפואית ולהצהרת אמונים¨ ולכן אין היא זכאית להסתמך על אי קיומםÆ לאור האמור לעיל¨ נפסק מפי השופט רבינוביץ¨ כי אי העמידה בתנאים שפורטו לעיל¨ אין בה כדי לשלול את מעמדו של מר נקש כעובד מדינה קבוע Æבהקשר זה צויין עוד בפס“ד ¨ כי העובדה שמר נקש עבד שנים רבות בתפקידו בלא טענות¨ או בעיות ידועות¨ עשויה לחזק את המסקנה¨ כי היה עובר את הבדיקות הרפואיות וגם את הליכי המכרז¨ ולפחות¨ לא סביר יותר להניח ההיפךÆ סיכום∫ מסקירת הפסיקה המפורטת לעיל עולה¨ כי כברת הדרך הארוכה שנעשתה במהלך השנים¨ כאשר שיאה היה בהלכת נקש נ‘ רשות הדואר¨ נעצרה ואף החלה ללכת אחורנית Æמסתבר¨ כי הגישה לפיה לא ניתן לראות בעובדים שעובדים תקופות ארוכות כעובדים זמניים¨ וכי כל הסכם שנותן גושפנקה לצורת העסקה שכזו¨ עלול להחשב כחוזה מקפח שאין ליתן לו כל תוקף¨ והגישה שאפילו הכירה בזכאות לפנסיה תקציבית לעובד שלא התקבל לרשות הציבורית על פי דין ¨ אינה נחשבת יותר ל“אפנתית“ Æוהיום ¨ אולי בשל המצב הקשה אליו נקלעו רשויות רשויות מקומיות רבות¨ הנורמות משתנות¨ וכי¨ כיום¨ בית הדין הארצי לא מאפשר להיכנס להגדרת ”עובד קבוע“ כה בקלות¨ ואף יותר מכך מאפשר ליתן גושפנקא להסכמים¨ לפיהם אין הגבלת זמן להעסקת עובדים בלא קביעות¨ וזאת משיקולים שלא היו משנתו הסדורה של בית הדין הארצי בדרך כלל Æמסתבר שכיום ¨ בניגוד לעבר¨ בית הדין רואה בטובת העובד¨ את העובדה¨ שבלא מתן גושפנקא להמשך העסקת עובדים בלא קביעות¨ בלא הגבלת זמן ¨ ישאר אותו עובד¨בלא מקור פרנסה Æמשכך¨ עדיף שיהא עם זכויות מקופחות ולא כעובד קבוע מחד¨ אולם מאידך עדיין לא יאבד את פרנסתוÆ השאלה הנשאלת היא¨ האם אלו הנורמות שחברתנו רוצה להציב לעצמה øאו שמא בעיתות משבר עדיף ללכת עם הזרם ולקבל את המצב הקשה בו מצויים גופים ציבוריים רביםø נוכח הדינמיות בתקדימי בית הדין הארצי¨ ימים יגידו¨ האם אכן מדובר בשינוי גישה של ממש¨ או שמא מדובר רק בפסיקות נקודתיותÆ לקראת ניהול התנדבות ≠ מחשבות ראשונות מאת ד“ר אריה הכט ©לשעבר הממונה על השלטון המקומי במשרד הפנים® רקע ה“התנדבות“ במדינה ≠ הופכת למשאב≠טבעי ©°®Natural Resource משמעות הדבר הוא כי ההתנדבות מהווה גורם כלכלי וחברתי מרכזי המסייע בפיתוח החברה והקהילה ובאמצעותם ≠ המשק הלאומי Æשלא כמשאבי≠טבע אחרים משאב זה נמצא בכל מדינה ≠ וגם הוא טעון גילוי ופיתוחÆ כולנו ערים להתפתחות את מושגי ה“חברה האזרחית“¨ ה“מגזר השלישי“ ודומיהם Æאלו מצביעים על המודעות הגדלה והולכת של הצורך במעורבות הציבור בהפעלת הפעילות הציבורית מול ולצד הממשלה והכנסת °לכל אלו תפקיד חשוב בפיתוח החברתי והדמוקרטיÆ אנו עדים כיום להתפתחות נוספת∫ ההתנדבות° להתנדבות משקל מיוחד היא אינה מבטאת רק דרך ניהול והתארגנות אלא את הרצון של רבים לתרום מזמנם וממשאביהם לקידום הרווחה החברתית והקהילתית במובן הרחב ביותר Æהרווחה עשויה לצמוח מסביבה מוגנת יותר ואף מקידום שוויון זכויות ושילוב נאות של כל הקבוצות ונושאים נוספים Æעיקר ההתנדבות היא בהעמדת שירותים ופעילויות לפרט ולקהילה Æאלו מהווים¨ כיום¨ חלק מרכזי בהבטחת הרווחה Æאכן¨ ההתנדבות עצמה היא גם חלק מה Well beingשל המתנדב עצמוÆ התפתחות החברה האזרחית וצמצום המשאבים הציבוריים הביאו את ההתנדבות למרכז הפעילות הקהילתית מתוך רצון למצות את הפוטנציאל העצום הטמון במשאב זהÆ הציפייה הגדולה ממשאב זה מחייבת כי הוא ינוהל בכלים מפותחים ומקיפים” Æניהול מתנדבים“ הוא נושאו של מאמר ראשוני זהÆ הנחות ראשונות בדרך כלל עוסקים מנהלי המתנדבים בגיוס¨ הכשרה¨ הפעלה ולעיתים גם הערכה של המתנדביםÆ במרכז העיסוק∫ המתנדב° נראה כי ניהול מתנדבים בעתיד יהיה מקיף יותרÆ נחוצה התייחסות לקהילה ולחברה בכללותם ±µ כדי להבטיח כי פיתוח משאב ההתנדבות יהיה יעיל ואפקטיבי Æיהיה צורך לקבוע את מדיניות≠ ההתארגנות¨ את ה ¨Practicesוכן שיטות וגישות שיתמכו בעבודת המתנדבים ויבטיחו את תרומתם הנאותה Æכל זאת על בסיס הכנת תשתיות מספיקות להפעלת מספרים גדלים והולכים של מתנדבים שיפעילו תפקידים מגוונים הנדרשים בקהילה ובחברה Æאין להסתפק בהטלת ניהול המתנדבים על מאן≠דהו שיכול לפנות מעט זמן לכך Æבשל חשיבות המשאב והיקפו הניהול יחייב תשומת≠לב הנהלות העסקים והמלכ“רים המפעילים מתנדביםÆ לפיכך מן הראוי כי נתייחס לא רק לניהול המתנדבים אלא גם ל ”ניהול התנדבות“° גם בעתיד יעמוד המתנדב במרכז Æגיוס מתנדבים¨ הכשרתם והפעלתם ה ם מרכז העיסוקÆ אולם מהעמדת המתנדב במרכז מתחייבת הידיעה כי המתנדב המצוי בזמננו דורש יותר ואף מצפה מהארגון לדין≠וחשבון Æאנו יודעים שמרבית המתנדבים הם מבוגרים מעט¨ משכילים¨ עסוקים ©לא רק בעלי זמן פנוי מתנדבים®¨ ומעוניינים לתרום °והכול בהנחה כי מה שמבקשים מהם הוא בעל משמעות¨ אפקטיבי ומופעל באורח יעיל Æצריך להניח שהמתנדבים ירגישו היטיב אם המשאב שהם תורמים מבוזבזÆ הדבר מחייב ניהול מקצועי מבחינות אחדותÆ מנקודת ראות זו ”התייחסות למתנדבים“ תגרום למהפכה כמו ש“השירות לצרכן“ גרמה בעולם העסקיםÆ מי הוא מנהל מתנדביםø ארגוני המתנדבים קיימים כדי להשיג יעדים במסגרת האפשרויות הבלתי נדלות לספק צרכים הומניטאריים ולמלא תקוות Æבכך שותפים ארגונים של מתנדבים אך גם עולם העסקים Æשותפים לכך מנהלי≠מתנדבים מרמות ועיסוקים שוניםÆ ניהול ההתנדבות הוא הפעלת המתנדבים שהוצבו לתפקידיהם לפי התכנית Æברמת הארגון יש לגייס מתנדבים ולהכשיר אותם ולהציב בתפקידים אלו נעשים ע“י מנהלים במטה Æברמת הנהלת הארגון קביעת היעדים והמשאבים להשגתם ודרכי הפעולהÆ בסביבה של ההתנדבות נמצא גם את מי שמגייס בעסק או במפעל את המוכנים להתנדב¨ להתאים את היעדים ואפשרויות ההתנדבות מבלי לפגוע בעסקÆ ∂± ברמת הקהילה נחוצה ראיית הצרכים והיעדיםÆ נחוצים מתאמי≠התנדבות אשר יסייעו למתנדבים מקבוצות שונות למצוא את יעדיהם ואת תפקידיהםÆ זאת לאחר שמתאמי≠ההתנדבות זיהו את צורכי הקהילה לקידום רווחת התושביםÆ לפיכך ניהול≠התנדבות וניהול≠מתנדבים מחייב תארים ותפקידים רבים ושונים ©כמו∫ מנהל≠ מתנדבים¨ מתאם מתנדבים¨ מנהלן למתנדבים¨ דירקטור≠המתנדבים בוועד המנהל ועוד® ובהתאם לכך הכשרתם באורח דיפרנציאלי Æ ”תרבות ההתנדבות“ העסקה ושילוב © ®Engagementאפקטיביים של מתנדבים הם הציר המהותי של הסקטור ההתנדבותי Æלכן יש לחשוב מחדש כיצד לעצב את הפעילות שמבצעים המתנדבים Æחשוב שהזמן והמיומנויות שתורמים המתנדבים יענו על הצרכים שלנו∫ של הקהילה והחברה כמו גם על צורכי המתנדבים עצמם° לשם כך יש ליצור ”תרבות≠התנדבות“ Æבמסגרת כזו נחוץ מגע מתמיד של הועדים≠המנהלים¨ מנהלי וראשי יחידות המתנדבים והמתנדבים עצמם כדי להבטיח חדשנות מתמדת של התאמת כל המשאבים ליעדים המשותפים Æמערכת כזו תפעל להעלות שירותים ופעילויות נחוצות אשר ניתן להתאים את המתנדבים לביצועם כאשר המתנדבים ימלאו את יעדיהם בשביעות רצון גבוהה Æחשובה העצמת תרבות≠ההתנדבות בהכרה שהמתנדבים מתרגמים את כוונותינו © ®Our Intentionsוערכינו לעבודה מועילה¨ בעלת משמעות המתגמלת באורח הדדי את כולם Æחייבת להיות חיוניות מתמדת ואי שקיטה על השמרים Æאנו נניח כי אם ניתן למתנדבים את מלוא תשומת≠הלב ≠ הם יגיבו בהתאםÆ If they get the best of us¨ we will get the best of them° ניהול ההתנדבות הופך למניע מרכזי של המשאב הלאומי במדינות המכירות בחשיבות המשאבÆ מורכבות הניהול ככלל ניהול ההתנדבות דורש ביצוע מסכת רחבה של תפקידים החל בתחזוקת תשתית התכנית¨ הפעלת הפעילות השוטפת¨ הערכת הצרכים¨ עיצוב תיאור תפקידי המתנדבים¨ ריאיון וסריקה¨ הכשרתם¨ הצבתם והערכת המתנדבים והתכניות Æהכול במחזור ומשוב מתמידÆ קודמת לניהול השוטף קביעת יעדים ומדיניות לאחר זיהוי צורכי הקהילה ומאווייה והסביבה בה נתון הארגון בקהילה Æעל בסיס היעדים יש לערוך תוכנית אסטרטגית ובעקבותיה תוכניות≠עבודהÆ תשומת הלב צריכה להינתן לכך שההתנדבות נובעת מקבוצות מגוונות באוכלוסייה ואף מכוונת למספר רב של יעדים אפשריים בתחומים חברתיים¨ סביבתיים¨ פוליטיים¨ לפי מערכות ערכים הנחשבים בעיני מגזרים רבים של האוכלוסייהÆ בראש וראשונה יש לקבוע אילו סוגי התנדבות הארגון המסוים מעוניין להפעיל Æלשם כך חיוני לקבוע את הגדרת ההתנדבות Æבעיקרון אנו מניחים כי מדובר בפעילות סדירה ©לא בהכרח¨ יש גם פעילויות ספוראדיות למטרות ייחודיות® ללא קבלת תמורה ישירה כאשר הפעילות היא בעלת משמעות לחברה ולארגוןÆ מספר קבוצות עשויות להיות במצב של ”פעילות ללא תמורה“ מסיבות אחרות כמו ”מתנדבים על פי חוק“ בהם למשל אסירים שנידונו לעבודות≠ שירות¨ סטודנטים ובוגרים שחייבים ברכישת ניסיון¨ מתגייסי השירות הלאומי והשירות האזרחי וכדומהÆ לכולם מניע שאינו אלטרואיסטי בלבד ופעילותם מוגבלת בזמן Æאולם הם עומדים לביצוע תפקידי רווחה כמו המתנדביםÆ ראייה מיוחדת נחוצה גם לאפשרות של הפעלת בני≠ נוער¨ סטודנטים ©אולי תוך מתן מלגות®¨ מבוגרים שעסוקים בתפקידיהם לפרנסתם ולעומתם האזרחים הוותיקים Æלפחות לגבי שתי הקבוצות האחרונות חשוב מיצוי יעיל של הזמן והמיומניות שהם מביאים Æלעומת זאת המבט לצעירים עשוי להיות חינוכי ותרבותי אשר גם הוא צריך להצביע על התנדבות בעלת משמעותÆ סיכום המאמר נכתב במסגרת פעילותי כמתנדב ב∫ המכון לניהול התנדבות ע“ש לר במסגרת יד≠שרהÆ מכון≠לר שם לעצמו למטרה לפתח ולהעצים את תחום ההתנדבות בישראל¨ תוך שימת דגש על טיפוח מצוינות¨ מקצועיות ויעילות בארגונים המסתייעים בעבודת מתנדבים Æפעילות המכון מתמקדת בתחומים הבאים∫ פיתוח מיומנויות וכלים מקצועיים לניהול מתנדבים¨ תכניות הכשרה והדרכה¨ שירותי ייעוץ ארגוני ופיתוח יידע בניהול התנדבות Æהידע המקצועי של המכון נסמך על הניסיון הרב של ארגון יד≠שרה וידע תיאורטי ויישומי מן הארץ ורחבי העולםÆ ניתן להניח בוודאות כי מזכירי ומנהלי הרשויות המקומיות מודעים לאפשרויות הטמונות ב“התנדבות“° אתר המכון∫ wwwÆhitnadvutÆorg פנייה למכון≠לר ניתן לערוך בטלפון∫ ∂ ∞≤≠∂¥¥¥∂πובדוא“ל∫ @machonm yadsarahÆorgÆil הנהגת נושא ניהול≠ההתנדבות דורש תשתית מושגית מרחיבה לגבי תפקידי ההתנדבות והאופציות הטמונות בה הן בגיוס המתנדבים לגווניהם והן בעריכת תכניות משמעותיות להפעלתם על בסיס תשתיות מפותחותÆ לימוד העניין מחייב זיהוי הנושאים שמרכיבים את הניהול והכנת חומר תיאורטי שיגובש לחומר לימודי והדרכתי Æפיתוח משאב≠הטבע ”התנדבות“ מצדיק התייחסות מקצועית מודרנית מתקדמת Æרק כך יהיה מיצוי המשאב עבור הקהילה וגם המתנדבים עצמםÆ ∑± מפיתוח בר קיימא ועד לבניה ירוקה∫ שילוב היבטים סביבתיים בתכנון מרמת המבנה ועד לרמה העירונית והאזורית בשני העשורים האחרונים הולכת ומשתרשת בעולם תפיסה חדשה ≠ תפיסת ה“קיימות“ © ®sustainabilityאו ”פיתוח בר קיימא“ © Æ®sustainable developmentמשמעותה של תפיסה זו¨ היא ”פיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צרכיהם“ Æבמילים אחרות∫ פיתוח בר≠קיימא הוא ניצול משאבים בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את מה שנוצל¨ ובקצב שאינו חוסם אפשרויות להמשך פיתוח משאבי כדור הארץ לדורות הבאיםÆ כדי ליישם תפיסה זו¨ הלכה למעשה¨ נדרש סט כלים מתחום התכנון Æלמעשה¨ צורך זו הינו דו≠כיווני∫ הן מצד קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות אשר מודעים יותר ויותר לנושא איכות הסביבה והן מצד הציבור הדורש איכות חיים גבוהה שהסביבה הינה חלק בלתי נפרד ממנהÆ כדי לענות על מגמות אלו פותחו כלים חדשים המשלבים את עקרונות המושג פיתוח בר קיימא והמתייחסים להיבטים רחבים ומגוונים בתחום התכנון האזורי והעירוני Æלמשל∫ א Æהכנת תכניות אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא והטמעת אסטרטגיות לקיימות ברשות המקומיתÆ ב Æכלים יעודיים לרשויות מקומיות במגוון נושאים∫ אסטרטגיה לפיתוח בר≠קיימא¨ ניהול סביבתי של אזורי תעסוקה¨ תיירות מקיימת¨ תחזוקת נחלים ופארקים¨ ניהול שטחים פתוחים¨ תכניות לצמצום כמות הפסולת להטמנה¨ בניית ”תקציב ירוק“¨ צמצום צריכת האנרגיה¨ הפחתת פליטות ועודÆ ג Æקידום תהליכי שיתוף הציבור בטכניקות שונות מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומתוך רצון לקדם ערכים כמו אחריות סביבתית בקרב תושביםÆ ד Æליווי בניה ירוקה בפרויקטים שונים¨ תוך שילוב הצרכים הקיימים והעתידיים של הרשות המקומיתÆ בשנה האחרונה יותר ויותר פרוייקטי בנייה ברשויות המקומיות מיישמים היבטים שונים של בנייה ∏± סיגל ניר≠גולדנברג¨ מתכננת ערים ואזורים ומלווה בניה ירוקה¨ אורבניקסÆ נועה תמרי¨ מתכננת ערים ואזורים¨ מנהלת מחלקת איכות הסביבה ופיתוח בר≠ קיימא¨ אורבניקסÆ ירוקה Æהיזמים עצמם מבינים כיום¨ שההשקעה בעלויות התכנון והבנייה הירוקה היא קטנה יחסית ואף כדאית במישור השיווקי Æמצד הצרכנים¨ סקרים מראים כי¨ ישנה עלייה בביקוש לבנייה ירוקה ואף נכונות לשלם עבורה את התוספת הנדרשתÆ רשות מקומית המקדמת בתחומה פרוייקטים של בנייה ירוקה¨ יכולה להרוויח רבות בהיבטים שונים¨ ביניהם∫ חיסכון באנרגיה ≠ הקטנת צריכת חשמל במבנים ©מגורים¨ משרדים¨ מבני ציבור¨ תעשייה®Æ ייעול בהקצאת שימושי הקרקעÆ הערכות פיסית ותשתיתית לנושא הפרדת פסולת ומיחזורÆ חיסכון במים וניצול נכון של מקורות המים להשקיית גינות ושטחים ציבורייםÆ הטמעת היבטים סביבתיים נוספים מרמת המבנה הבודד ועד לרמת השכונה והישובÆ ללא ספק¨ קידום פרקטיקות של קיימות ושל בנייה ירוקה יוכל להציב את הרשויות המקומיות בישראל בשורה אחת עם רשויות מקומיות בעולם הפועלות ליצור סביבה עירוניתØכפרית איכותית יותר¨ בריאה יותר ומתחשבת יותרÆ ™™™ חברת אורבניקס מלווה כיום הן רשויות מקומיות והן יזמים בהכנת תכניות אב לקיימות וכן בפרוייקטים של בנייה ירוקהÆ בצוות אורבניקס נמנים מתכנני ערים¨ אנשי סביבה ומלווי בנייה ירוקה המוסמכים ע“י מכון התקניםÆ עיקרי המינהל הציבורי≠השפעת גומלין בין הממונה לפקודיו הערה∫ הדברים במאמר זה נאמרו בשנת ה‘תשי“א © ®±πµ±ע“י פרופ‘ בנימין אקצין בהרצאות שהשמיע בביה“ס הגבוה לפקידים בירושלים¨ ופורסמו בספר שיצא שנה לאחר≠מכן¨ באמצעות הוצאת דביר¨ תל≠אביבÆ פרופ‘ בנימין אקצין היה פרופ‘ חבר במדעי המדינה באוני‘ העברית¨ מרצה אורח באוניברסיטאות ידועות באירופה ובארה“ב וחתן פרס ישראלÆ הדברים המעניינים והמעמיקים שנאמרו אז¨ לפני כ≠∞∂ שנה¨ למרות ריחוק השנים¨ נראים בעלי תוקף ומשמעות גם בתקופה זו¨ ומשום כך¨ הוחלט להדפיסם בביטאון זה של איגוד המזכירים והמנכלי“ם ברשויות המקומיות¨ העוסק רבות בנושאי ארגון¨ מינהל ויחסי עובדים ומעבידיםÆ לכאורה נדמה¨ שהרשת המינהלית מבוססת¨ מחמת המבנה ההירארכי¨ על הכלל שההשפעה בתוך הרשת היא חד≠צדדית בלבד¨ זÆא ¨Æשכל שלב גבוה ברשת משפיע על עבודת השלב הכפוף למרותו¨ וכל מנהל או ממונה משפיע על פקודיו¨ ואילו לחטיבות ונושאי≠המשרות בדרגות הנמוכות שוב אין השפעה על החטיבות ונושאי≠המשרות הגבוהים¨ אך¨ למעשה¨ אין תפיסה זו נכונה כלל וכלל¨ וכדי להבין אל נכון את אופן פעולותיה של הרשת המינהלית¨ עלינו להשתחרר מתפיסה מוטעית זוÆ נכון הדבר שנושא המשרה בשלב הירארכי גבוה הוא הוא הקובע והמכריע לגבי פעולותיהם הרשמיות של פקודיו¨ אפילו לגבי אלה מהם¨ שיש להם סמכויות המבוססות על שיקול≠דעתם שלהם Æהוראותיו של הממונה מגבילות לעתים קרובות את תחום שיקול≠הדעת של הפקודים ואף מכוונות את פעולותיהם Æבמקרים רבים אין הפקודים רשאים להחליט החלטה סופית על דעת עצמם¨ אפילו על סמך ההוראות שקיבלו מגבוה¨ אלא יוצאים הם ידי חובתם בהכנת טיוטות ובניסוח הצעות או המלצות¨ המובאות בפני הממונים עליהם לשם בדיקה והחלטה ªאו שהם מחליטים החלטות¨ אבל החלטות אלו אינן מגיעות לשלב של ביצוע¨ אלא לאחר אישורו של הממונה Æאפילו במקרים שהפקודים רשאים להחליט בהם החלטה בת≠ ביצוע¨ קיימות¨ לעתים קרובות¨ דרכים רשמיות או בלתי≠ רשמיות לערער על החלטה זו בפני הממונה או בפני חטיבה יותר גבוהה Æכל העובדות האלה¨ וכן האינטרס האישי של נושא המשרה המינהלית להסתגל לרצון הממונים עליו¨ מסבירות את זרם ההשפעה הכביר בכיוון מלמעלה למטה Æאין צורך להרבות בדברים על כך¨ שהרי תופעה זו מן המפורסמות היאÆ לעומת זאת¨ כדאי להדגיש את זרם ההשפעה ברשת המינהלית בכיוון הפוך¨ מלמטה למעלה Æעל≠פי רוב מגיעים הממונים ברשת המינהל¨ או השלבים הגבוהים שבה¨ למסקנותיהם על יסוד החומר שנמסר להם ע“י פקודיהם Æעובדה זו נכונה היא לא רק לגבי ההחלטות והאישורים המתקבלים על יסוד ההצעות¨ ההמלצות והטיוטות של הפקודים¨ אלא גם לגבי עצם ההוראות הניתנות מגבוה לשימושם של הפקודים Æיתר על כן∫ עובדה זו נכונה היא אפילו לגבי אותה הפעולה היסודית הנקראת בשם ”קביעת קו המדיניות“ והעומדת¨ כפי שהסברנו בתחילת דברינו¨ מחוץ ומעל לפעולה המינהלית הרגילה Æכששר הבריאות¨ למשל¨ או רשות מוסמכת אחרת במשרד הבריאות¨ מחליטים על סגירת מפעל פלוני לייצור מזון¨ מסתמכים הם¨ כמובן¨ על החומר העובדתי¨ שקיבלו מאת מפקחיהם ªאבל אף הממשלה¨ בהחליטה על שינויים מרחיקים≠לכת בשיטת המסים¨ או בעמדת המדינה כלפי מדינות חוץ¨ מסתמכת היא¨ על≠ פי רוב¨ על החומר העובדתי¨ שנמסר לה ע“י המומחים הפיסקליים והכלכליים במנגנון הפקידותי או ע“י המומחים הפיסקליים והכלכליים במנגנון הפקידותי או ע“י פקידי השירות הדיפלומטי והקונסולרי Æלפיכך¨ יש אפשרות לנושאי המשרות המנסחים הצעות וטיוטות בצורתן הראשונה¨ או הממציאים חומר עובדתי לממונים עליהם¨ שעל פיו מחליטים ממונים אלה מה שמחליטים להשפיע השפעה עצומה על תוכן ההחלטה הסופית¨ אם כי¨ מבחינה פורמלית¨ אין החלטה זו נכנסת לתחום סמכותםÆ אין תופעה זו צריכה להתפרש כעדות על כוונה תחילה מצידם של הפקידים הנדונים להשפיע על הממונים עליהם השפעה שלא כהלכה דווקא Æיכולה היא להיות תוצאה טבעית של התעניינות הפקיד בבעיה העומדת לפניו∫ אם נאמן הוא לתפקידו¨ חזקה עליו שבסיכומו העובדתי יתאר את כל הגורמים שלדעתו נוגעים הם לבעיה שבטיפולו ויקצה לכל אחד מהם את המקום הראוי לו לפי חשיבותו¨ כפי שחשיבות זו נראית לו Æאבל מכאן ועד להדגשת יתר של הגורמים הנראים בעיניו כחשובים והדגשה פחותה מזו של הגורמים שאינם נראים כחשובים בעיניו≠רק צעד אחד Æולמותר הוא לעמוד על ±π כך¨ שהבדלי הדגשה אלה עלולים להשפיע השפעה ניכרת על שיקול≠דעתו של הממונה Æבשירות מינהלי מעולה חותרים המדריכים והממונים לפיתוח הגישה האובייקטיבית של הפקידים למילוי תפקידיהם Æאבל אובייקטיביות זו תמיד יחסית היא¨ ומן הנמנע שלא תשתרבב בה מידה מסוימת של הערכה סובייקטיבית Æקיימת¨ איפוא¨ גם השפעה של הפקודים על הממונים עליהםÆ אך בתחומים מינהליים רבים נודע לפקיד הנמוך או הבינוני תפקיד יותר אחראי Æלעתים קרובות¨ דורשים אנו ממנו לעבד את החומר העובדתי עד כדי הסקת מסקנות ממנו בצורת הצעה¨ המלצה או ניסוח טיוטה Æכאן מוטלת על הפקיד החובה הישירה לשקול בדעתו את חשיבותם של הגורמים השונים מבחינת המטרה ודרכי הפעולה הקבועות מראש ªולפעמים¨ רשאים פקידים אלה אפילו להמליץ¨ לפי שיקול דעתם¨ על שינויים יסודיים במטרה שכבר נקבעה קודם לכן ע“י מוסדות המדינה הבכירים Æבמקרים מעין אלה נתקלים אנו בסמכות שיקול דעת במלוא מובן המלה¨ ואין בינה לבין שיקול הדעת של הממונה המחליט¨ אלא ששיקול הדעת במקרה הראשון אינו גורר החלטה בת≠ביצוע¨ ואילו במקרה השני גורר הוא תוצאה זו Æכאן מהווה השפעת הפקיד המציע על הממונה עליו לא רק תופעה מקרית¨ כי אם¨ להיפך¨ תופעה רצויה¨ שהובאה בחשבון מראשÆ אך בין אם מצטמצם תפקידם של הפקידים בניסוח החומר העובדתי¨ בין אם מקיף הוא גם הסקת מסקנות¨ אין להתעלם מן האפשרות¨ שפקיד בעל רמה שכלית גבוהה והמעוניין בעבודתו לא יהיה אדיש לגבי בעיות שהוא מטפל בהן Æואם אינו אדיש¨ מן הנמנע הוא שלא תהיה לו דעה משלו על פעולות רצויות או בלתי≠רצויות Æפקיד שאין לו דעה משלו ושהוא שווה נפש לגבי ההחלטה הסופית¨ ספק הוא¨ אם אמנם ראוי הוא לתפקיד המחייב שיקול≠דעתÆ לפיכך אנו מוצאים שהשפעתם של הפקידים הטובים והמעוניינים דווקא על הממונים עליהם היא ניכרת ביותרÆ תופעה זו בולטת¨ ביחוד¨ באותם המקרים המרובים¨ שבהם עולה מומחיותו של הפקיד בבעיה הנידונה על מומחיותו של הממונה עליו מקרים¨ שאנו נתקלים בהם¨ כמעט¨ בכל ענפי המינהל Æואף אם התמחה הממונה התמחות מלאה בתחום הכללי שהוא מטפל בו¨ הרי מחמת רוחב ממדיו של אותו תחום¨ אין בכוחו להגיע עד לפרטי≠פרטיה של כל בעיה בודדת בו Æלעומת זאת¨ כל פקיד טוב המטפל בבעיה מצומצמת¨ מגיע לאחר זמן≠מה להתמחות יתירה בה Æוככל שפקיד זה טוב יותר¨ כן עולה הוא במומחיותו על הממונה עליו¨ וטבעי הדבר שלתיאור העובדות כפי שהן נראות לו¨ וכן לניסוח מסקנותיו כפי שהוא מסיק אותן¨ תהיה השפעה מכרעת על החלטת הממונה Æואם פקיד זה הוא גם מומחה וגם מעוניין בדבר שהוא מטפל בו¨ הרי יקשה לו למרות ההדרכה לאובייקטיביות המהווה יסוד חיוני במסורת המנגנון הממשלתי במערב שלא להתאמץ להשפיע על הממונים עליו ועל שאר האינסטנציות הגבוהות¨ שתתקבל ∞≤ אותה החלטה ותבוצע אותה מדיניות¨ שלפי מיטב ידיעותיו והכרתו הן הנכונותו¨ ולעתים קרובות אף מצליח הוא במאמציו אלוÆ כשמדברים במדינת ישראל על השפעה מרחיקה≠לכת של פקידים על הממונים עליהם¨ טבעי הדבר¨ שמיד עולה על הדעת הדוגמה המפורסמת של השפעת הפקידים הקבועים באנגליה¨ שטיפלו בבעיות ארץ≠ישראל והניעו בהדרגה את ממשלתם לשנות את קו≠המדיניות כלפי המפעל הציוני מן הקצה ועד הקצה Æבמקרה זה היתה אותה השפעה¨ השפעה גרועה מנקודת מבטו של הישוב העברי וגם¨ כפי שהוכיחה ההתפתחות ההיסטורית¨ מבחינת האינטרסים של אנגליה עצמה¨ אך אין להסיק ממקרה זה¨ כמקרים דומים שאינם נדירים בתולדות המדיניות והמינהל¨ שבדרך כלל השפעת הפקידים על הממונים עליהם השפעה שלילית היא Æאדרבה¨ אם כי בדיקת גישתם והמלצותיהם של הפקודים מהווה חלק חשוב מתפקידו של הממונה¨ הרי טבעי הדבר שברוב המכריע של המקרים יכול הממונה לסמוך על הדו“חות של פקודיו ולקבל את הצעותיהם¨ ורק במקרים יוצאים מן הכלל אין הוא רואה אפשרות לסמוך על הדו“חות שלהם או רואה חובה לעצמו לפעול בניגוד להצעותיהםÆ אם מתרבים מקרים יוצאי≠דופן כאלה¨ משמע¨ שמשהו אינו כשורה ברשת המינהל או שהפקידים הנדונים אינם עומדים ברמה הדרושה¨ או שהממונים אינם ראויים לתפקידםÆ אלה הם הגורמים הקובעים את השפעת השלבים הנמוכים של המנגנון על שלביו הגבוהים¨ וכפי שציינו בעבר¨ אין השפעה זו מצטמצמת לצינורות הרשמיים בלבד¨ אלא פועלת גם בצינורות של ”היאררכיה בלתי≠רשמית“Æ בהשפעה זו אנו נתקלים בכל משטר¨ אך אפשר להצביע על קשר בין ממדיה לבין מהות המשטר∫ ככל שהמשטר מתקרב לדיקטטורה¨ כן גוברת הנטיה לצמצום השפעה זו¨ ולעומת זאת ככל שהמשטר מתקרב יותר לדמוקרטיה ליברלית¨ כן גדלה והולכת אותה השפעה Æתופעה זו מקורה באווירת הדיקטטורה ©אפילו ”דיקטטורה דמוקרטית“® שגדול בה הפחד של כל פרט¨ ואף של כל נושא משרה ציבורית¨ להמליץ המלצה כלשהי¨ אלא אם כן בטוח הוא מראש שהמלצה זו תהא לרצון המושליםÆ בדמוקרטיה ליברלית אין הסכנה הכרוכה בהמלצה מנוגדת לרצונם של המושלים או הממונים¨ כה גדולה¨ ומשום כך חופשית יותר האוכלוסיה¨ וחופשים יותר גם הפקידים הציבוריים¨ בהבעת דעתם העצמאית Æביחוד גדלה מידת חופש זו בעקבות השינויים במעמדם החוקי של הפקידים הציבוריים¨ שעם כל היותם תלויים עדיין ברצונם הטוב של הממונים עליהם לגבי התקדמותם בשירות¨ מכל מקום בטוחים הם עתה יותר במעמדם כפקידי≠קבע מאשר לפנים¨ כשממונים היו יכולים לפטר כל פקיד בלא נימוקים מיוחדיםÆ יחסי תאגיד שהוקם עפ“י חוק תאגידי מים וביוב עם הרשות המייסדת עו“ד גידי פרישטיק™ Ʊ רקע כ≠∞ ¥תאגידים שהוקמו על פי חוק תאגידי מים וביוב ה‘תשס“א≠© ≤∞∞±להלן ”תאגידים“ ו≠“החוק“ בהתאמה® ≠ פעילים ברחבי הארץ Æתאגידים אלה מספקים מים לרוב תושבי המדינה¨ ולא ירחק היום בו כמעט כל תושבי המדינה יקבלו את מימיהם מתאגידים אלוÆ החוק אשר חולל רפורמה של ממש במשקי המים והביוב העירוניים קרע למעשה את השלטון המקומי לשנייםÆ בעוד שהעיריות ממשיכות לטפל בנושאים מסורתיים דוגמת חינוך¨ רווחה¨ אספקת שירותי פינוי אשפה¨ תאורת רחובות והנדסה ועוד¨ משקי המים והביוב הועברו מטיפול העיריות לטיפולן של חברות עסקיות בעלות משק כספים סגורÆ המחוקק ניסה להבטיח¨ בשורת הוראות בחוק עליהן נעמוד בהמשך¨ שכספים המגיעים מגביית אגרות והיטלים בגין מים וביוב אכן יגיעו בפועל למשקים אלו¨ וישמשו רק לתפעול ולפיתוח משקים אלו ולא ינוצלו לצרכים אחרים של הרשות המקומית Æנראה כי ביחסי הכוחות שבין התאגיד לרשות המקומית נתפס הראשון כדמות החלשה יותר הטעונה הגנה על ידי הוראות חוק שונות שמטרתן ליצור חומה בין פעילותה העסקית של הרשות המקומית ובין זו של התאגידÆ החוק קובע¨ כי עם תחילת פעילות התאגיד¨ הרשות המקומית ”משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים ושירותי ביוב ÆÆÆוינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם¨ להטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם ªואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות המקומית כבעלת מניות בחברה“ ©סעיף © ±≥πא® לחוק®Æ יחסי הרשות המקומית והתאגיד ≠ ≤Æ התנגשות בלתי נמנעת של אינטרסיםÆ נראה כי יחסי העירייה והתאגיד אמורים להיות מושתתים על מתח מובנהÆ מצד אחד¨ הרשות וגזברות העירייה אמורים למקסם את מקורות ההכנסה של הרשות ולמעט¨ ככל הניתן¨ בהוצאותיה כדי לשמור על איזון תקציביÆ מאידך¨ על התאגיד לשמור על עצמאותו ולוודא היטב שאכן משק הכספים סגור¨ שלא דולפים ממנו¨ בצורות שונות¨ כספים לרשות המקומית ושהוא עומד בדרישת החוק∫ ”להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב¨ הפעלתן ומתן שירותים“Æ בשונה מתאגידים עירוניים אחרים המוקמים על פי פקודת העיריות ומהווים¨ הלכה למעשה¨ זרוע ארוכה של הרשות¨ תאגידי מים וביוב מצווים על שמירת עצמאותÆ מאחר ובחיי היום≠יום עולים ממשקים רבים בין עבודת העירייה לעבודת התאגיד בהם המתח המובנה עלול להביא למחלוקות של ממש¨ מודגשת דמותו של השחקן השלישי בתמונה הלא הוא הרגולטור ≠ הממונה על תאגידי המים והביוב¨ אשר לו מוקנות סמכויות בחוק לפקח על יחסי הרשות והתאגידÆ ≥Æ מינוי דירקטורים וחובת נאמנותם כל עוד התאגיד הינו בשליטת העירייה¨ היא זו ≥Ʊ הממנה את הדירקטוריםÆ על דירקטורים אלו לעמוד בדרישות הכשירות של סעיף ∂± א‘ לחוק החברות הממשלתיות¨ תשל“ה≠ Ʊπ∑µדרישות הכשירות ©השכלה רלוונטית¨ ניסיון עסקי וכד‘® מציבים לראש הרשות רף איכות ממשי בבואו למנות דירקטורים לתאגיד Æכל עוד החברה הינה בשליטת הרשות המקומית מספר חברי הדירקטוריון יהיה¨ לפחות¨ חמישה¨ ולא יותר מתשעה¨ ומתוכם לא יותר משני שלישים חברי מועצת הרשות ועובדיה Æשאר הדירקטורים ממונים מקרב הציבור ©סעיף ≥∂©א® לחוק®Æ לצד האיסור הכללי הקבוע בחוק לניגוד עניינים בין עיסוקיו האחרים של הדירקטור ובין עיסוקיו בתאגיד¨ מצא המחוקק לנכון לקבוע מפורשות כי ”כהונתו של אדם כחבר מועצה או כעובד של רשות מקומית¨ שהיא בעלת אמצעי שליטה בחברה¨ לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים¨ כאמור“Æ אף על פי כן¨ הממונה על התאגידים מצא לנכון לקבוע שורת נושאי תפקידים שאינם יכולים להתמנות לכהונת דירקטור מקרב חברי מועצת הרשות ועובדיהÆ בין השאר¨ ראש הרשות וגזבר הרשות אינם ממונים בשגרה כדירקטורים בתאגיד¨ וזאת תוך פרשנות לפיה ≤± ניגוד העניינים אינו רק מעצם חברותם במועצת העיר¨ או עבודתם בעירייה¨ כי אם נוכח התפקיד המיוחד אותו הם נושאים¨ ואשר בו גלום ניגוד עניינים מובנה לכהונת דירקטור בתאגידÆ דומה כי עובדה זו היא המקפלת בחובה את אותו מתח מובנה עליו עמדנו בראשית הדברים¨ שכן החלטות הדירקטוריון והחברים בו אמורות לשקלל אך את טובת התאגיד וקידום מטרותיו¨ ואינן אמורות לשקלל את טובת הרשות המקומית¨ על אף שהינה בעלת המניות בתאגיד Æהיא ”שירותים מאת הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת¨ ולא תעשה עמן עסקאות¨ לרבות שאילת עובדים¨ אלא באישור מיוחד של הממונה¨ שיינתן לתקופות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם“ ©סעיף ∂≤ ©א® ו≠©ב® לחוק®Æ חובת הנאמנות של דירקטורים בתאגידים ≤≥Æ עירוניים שונה בתכלית מחובת הדירקטורים בתאגיד על פי החוקÆ ביצוע עבודות הנדסיות על חשבון Æ¥ התאגיד וסוגיית ”השבת המצב לקדמותו“ דומה כי¨ אכן¨ אין טעם בהכנסת נושא משרה דוגמת גזבר אשר מנהל את ענייניה הכספיים של העירייה ואשר הגדרת תפקידו דורשת מקסום הכנסות לקופת העירייה¨ לכהן בתאגיד כדירקטור האחראי¨ בין השאר¨ על כך שמשק המים והביוב ינוהל כמשק סגורÆ פקודת העיריות קובעת בסעיף ≤¥πא חריג מיוחד לחובת הנאמנות של דירקטורים¨ אשר בשגרה נתונה לחברה עצמה בלבד∫ ”פעלה העירייה על פי סמכויותיה לפי סעיף ≤¥π ©∞≥® והוקמה חברה¨ עמותה¨ אגודה שיתופית¨ או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העירייה ותפקידיה¨ ויש בידי העירייה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור ©להלן ≠ תאגיד עירוני®¨ יחולו הוראות אלה∫ ÆÆÆ חובת נציגי העירייה להקפיד על כך שפעולות ©≤® התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העירייה ותפקידיה ªחובת האמון שהם חבים לעירייה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד© “ªהדגשות המחבר® חריג זה לחובת הנאמנות בחברות עירוניות הקמות מכוח פקודת העיריות¨ לא נקבע בתאגידים המוקמים מכוח חוק תאגידי מים וביוב¨ וממילא¨ חובת הנאמנות של הדירקטורים הינה לתאגיד בלבד גם עת נוצר קונפליקט בין הרשות המקומית לתאגידÆ בדברי ההסבר לחוק לגבי סעיף ∑ ©אי תחולת פקודת העיריות® נאמר כי∫ ”הואיל ועל החברה יחול חוק מיוחד זה אשר בכמה עניינים אינו עולה בקנה אחד עם הכללים הרגילים החלים על חברות עירוניות¨ מוצע לקבוע כי הוראות פקודת העיריות לא יחולו על החברה¨ ובמיוחד הוראות סעיפים ≤¥πא ו≠∞∑±א לפקודהÆ סעיף ≤¥πא לפקודה קובע כי בתאגיד עירוני חובת האמון שנציגי העירייה בו חבים לעירייה לעולם עדיפה על חובתם כלפי התאגיד¨ וכי נציגי העירייה שהם חברי המועצה ייבחרו כך שיישמרו יחסי הכוחות של הסיעות במועצה Æהוראות אלה אינן מתאימות לתאגיד אשר אמור לפעול על בסיס עסקי“Æ ≤≤ סיטואציה תדירה המייצרת מתח בין הרשות ¥Æ± לתאגיד היא ביצוע עבודות הנדסיות על ידי התאגיד ודרישת העירייה ל“השבת המצב לקדמותו“ Æהחשש הינו שהעירייה¨ מחוסר תקציבי¨ תעמיס על התאגיד בהזדמנות זו¨ עבודות הנדסיות שאינן מענינו של התאגידÆ נתאר מספר סיטואציותÆ סיטואציה א‘∫ התאגיד חפץ להחליף בחלק מרח‘ הרצל את צנרת המים והביוב הישנה Æהעירייה מודיעה כי תאשר את ביצוע העבודות רק אם בסיומן יוחלף ריצוף האספלט שברחוב בריצוף אבנים משתלבות ©יקר יותר®Æ סיטואציה ב‘∫ כמו א‘¨ רק שהעירייה דורשת שעבודות הריצוף באמצעות אבנים משתלבות ישתרעו על פני כל רחוב הרצל וכן שבהזדמנות זו תוחלף כל מערכת תאורת הרחוב ברחוב הרצלÆ סיטואציה ג‘∫ העירייה היא שמחליטה לשדרג את רחוב הרצל ולהחליף את האספלט בריצוף על ידי אבנים משתלבותÆ בהזדמנות זו ש“פותחים את כל הכביש“ היא מבקשת מהתאגיד להחליף צנרת המים והביוב על אף שביצוע עבודות אלו אינו כלול בתכנית העבודה של התאגיד לאותה השנהÆ סיטואציה ד‘∫ כמו ג‘¨ רק שהעירייה דורשת כי התאגיד ישא ב≠•∞ µמעלויות כלל העבודות¨ בעוד שהחלק האמיתי של עבודות המים והביוב הוא רק •∞≤ מכלל העבודותÆ סיטואציה ה‘∫ העירייה דורשת כי התאגיד יבנה כיכר מרכזית בעיר על חשבונוÆ סיטואציה ו‘∫ כמו ה‘¨ אולם העירייה מסכימה כי הכיכר ייקרא ”כיכר התאגיד“ להגברת המוניטין של התאגיד¨ וכי ישולב בו אלמנט מים להדגשת יחודוÆ כדי להציע מתודה משפטית ראויה לסיטואציות ≤¥Æ אלו¨ יש להזכיר כי העיסוקים המותרים לתאגיד הם אלו הקבועים בחוק ומצויינים ברישיון התאגיד Æסעיף ≤≤ לחוק קובע כדלקמן∫ חברה לא תעסוק¨ במישרין או בעקיפין¨ אלא ”א® בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברהÆ הכול לפי הרישיונות שניתנו לה לפי חוק זה¨ וכן בפעולות נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמורÆ התעורר ספק או מחלוקת אם העיסוק מותר ב® לה¨ ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרישיון או בתנאים אחרים שיקבע“Æ כמו כן¨ יש להזכיר כי סעיף ©±א®©≤® לחוק¨ ≥¥Æ קובע כמטרה מרכזית¨ כי הקמת התאגיד הינה ”להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב¨ הפעלתן ומתן השירותים“Æ ממילא ברור שעבודות שעל פניהן אינן כרוכות בצורה כלשהי במשק המים והביוב¨ אסורות לביצוע על ידי התאגיד מחוסר סמכות לבצע עבודות אלוÆ ¥Æ¥ ”מבחן חברת החשמל“ כדי להתמודד עם הסיטואציות הנ“ל ניתן להשתמש ב“מבחן חברת החשמל“Æ על פי מבחן זה נבדוק¨ למשל¨ את גורלה של בקשה שתגיש חברת החשמל לרשות המקומית להחלפת קו חשמל הטמון ברח‘ הרצל Æגם במקרה זה יהיה צורך באישור הרשות המקומית ”לפתוח את הרחוב“ כדי להחליף תשתיות Æבהחלט ייתכן שהעירייה תבקש מחברת החשמל ”להחזיר את המצב לקדמותו“ ולסגור את הכביש לאו דווקא באספלט¨ אלא בריצוף על ידי אבן משתלבת וכחלק ממדיניות חדשה של העירייה לגבי אזור רח‘ הרצל Æמאידך¨ קשה לשער שהעירייה תדרוש מחברת החשמל להחליף בהזדמנות זו את הריצוף ברחוב כולוÆ עוד יותר קשה לתאר מצב בו העירייה תבקש מחברת החשמל בנוסף להחליף את התאורה ברחובÆ ”מבחן חברת החשמל“ יוצא¨ כמובן¨ מנקודת הנחה שהתאגיד הינו גוף תשתיתי≠עסקי לכל דבר ועניין כמו גם בזק¨ חברות הסלולארי¨ חברות הגז¨ הכבלים וכד‘¨ ואינו אמור להעניק לרשות מקומית¨ בעלת מניותיו¨ ”הטבה“ כלשהי נוספת מעבר לביצוע מטלותיו על פי חוק ©מובן כי ”מבחן חברת החשמל“ אינו מתמקד אך בהסדר המיוחד שיש לרשות עם חברת החשמל דווקא Æאם חברת תשתית אחרת מחויבת ב“השבת מצב לקדמותו“ במתכונת הנראית לרשות¨ לגיטימי כי תדרוש מהתאגיד דווקא מתכונת זו®Æ ”מבחן חברת החשמל“ עלול להתברר¨ לעיתים¨ כמבחן נוקשה יתר על המידה Æמתן גמישות אפשרי בעיקר אם בנסיבות העניין תימצא בפעולת השדרוג המיוחדת זיקה כלשהי למשק המים והביובÆ נצייר מצב בו התאגיד צבר מזומנים בהיקף ניכר חרף יישום מלוא תכניות השקעותיו וחידוש הצנרת כולהÆ במצב זה¨ תחת אשר התאגיד יפריש לרשות המקומית¨ בעלת מניותיו¨ דיווידנדים בגינם ישולם מס¨ ייתכן שיש מקום לפרשנות מקלה יותר באשר למושגי ”השבת המצב לקדמותו“ Æכזכור¨ תכליות התאגיד כפי שהוגדרו ספציפית בחוק¨ הינן ביצוע עבודות משק מים וביוב¨ ולא רק ”השאת רווחים“ Æבכל מקרה¨ ודאי שיש לוודא כי לביצוע העבודות קשר ממשי למשקי המים והביוב ”אם במישרין ואם בעקיפין“Æ החזר Ƶ דיווידנדים µÆ± הלוואת בעלים וחלוקת החזר הלוואת בעלים עם הקמתו¨ מקבל התאגיד מהרשות את כל זכויותיו בנכסי משקי המים והביוב של הרשות Æבתמורה לנכסים אלו חב התאגיד לרשות •∞≥ מערך הכינון של סך שווי הנכסים המועברים ©ובתאגיד אזורי או ברשות בהם מעל ∞ ≤µאלף תושבים ≠ אף •∞Æ®¥ חוב זה של התאגיד לרשות הינו בגדר חוב הלוואת בעלים אשר בשגרה¨ אמורה להיפרע תוך ±µשנהÆ רשויות רבות מבקשות כי התאגיד יגייס הון חיצוני כדי להקדים ולהחזיר לרשות את סכום ההלוואה¨ כולה או מקצתה Æישנן רשויות אשר מבקשות כי התאגיד יגייס הון זה מיד עם הקמתו ובאופן שחיוב התאגיד לעשות כן יופיע בהסכמי ההקמהÆ מבחינת הרשות מדובר בהכנסה מיידית¨ לעיתים בסכומי מיליוני¨ ואף עשרות מיליוני ש“חÆ זאת יש לדעת Æישנן רשויות אשר ניתוקן ממשק המים והביוב מרע ממשית את מצבם הכלכלי Æבמיוחד היה הדבר נכון בשנים עברו¨ בהן רשויות שהפיקו מים מבארות בשטחן הרוויחו סכומים ניכרים¨ סכומים שהופנו למטרות שאינן קשורות במשקי המים והביוב ©בשנים האחרונות עם שינוי התיערוף למים¨ הכדאיות פוחתת והולכת®Æ מבחינת התאגיד¨ מדובר בנטילת הלוואה מלווה פחות ידידותי ©בנק במקום עירייה® Æיותר מכך¨ נטילת הלוואה חיצונית תביא לשעבוד נכסי החברה ולצמצום משמעותי ביכולתו העתידית לגייס בנוסף הון זר¨ למשל¨ לטובת פרוייקטי תשתית מים וביוב בהיקפים גדוליםÆ הקדמת החזר הלוואת הבעלים דורשת את הסכמת התאגיד ואת אישור הממונה Æלאישור הממונה נודעת חשיבות מיוחדת בעת אישור פירעון מיידי לתאגיד חדשÆ בשלב זה של הקמת התאגיד¨ לרוב¨ אין עדיין דירקטוריון פעיל¨ וההגנה על האינטרסים של התאגיד שטרם נולד מוטלת על כתפי הממונהÆ ≥≤ כך או אחרת¨ עת דנים בהקדמת החזר חוב הבעלים¨ על הדירקטורים בתאגיד ועל הממונה¨ לוודא כי תזרים המזומנים של התאגיד יאפשר לו הן תפעול שוטף ©ובכלל זאת¨ תקצוב פעולות דחופות¨ או שאינן מתוכננות® והן ביצוע עבודות פיתוח בהיקף הנדרש על פי נהלי רשות המיםÆ אישור בקשת הרשות להקדמת החזר הלוואת בעלים באופן שימנע מהתאגיד פעילות כלשהי מפעילותיו הנדרשות¨ עלול להביא להחטאת מטרת הקמת התאגידÆ מאידך¨ במצב בו התאגיד עומד במשימותיו ויכול אף להקדים החזר חוב הלוואת בעלים¨ אין מניעה עקרונית מהקדמת החזר החוב¨ פעולה¨ שבעיקרה¨ מבחינת התאגיד¨ הינה אך החלפת חוב ©לרשות המקומית® בחוב ©לבנק®Æ ≤µÆ חלוקת דיווידנדים שונה הדבר מהותית עת דנים אנו בחלוקת דיווידנדים מהתאגיד לעירייהÆ במצב בו בעל המניות ©קרי∫ הרשות המקומית® יילחץ על חלוקת דיווידנדים נוכח איתנותו של התאגיד ועודפי מזומנים שהצטברו בידו¨ יבוא לידי ביטוי הקונפליקט שיוצרת הוראת תכלית החוק לפיה מטרת החוק ©וממילא החברות הקמות מכוחו® הינה הבטחת רמת שירות והשקעות במערכות המים והביוב¨ נושאים שבהגדרה¨ תמיד ניתן לשפר על ידי השקעת כספים נוספתÆ המתח המובנה עליו עמלנו בראשית דברינו¨ אמור לבוא¨ אם כן¨ לידי ביטוי מיוחד בסיטואציה של דרישה לחלוקת דיווידנדים מהתאגיד לבעלי מניותיו ©הרשות המקומית®Æ דירקטוריון החברה אשר ידון בעניין¨ אמור לשים אל ליבו את מצב התאגיד וחוסנו¨ כמו גם עמידה ביעדי התפעול השוטף ויעדי הפיתוח טרם חלוקת דיווידנדיםÆ הרשות המקומית¨ מטבע הדברים¨ תנסה לקדם¨ בדרכים העומדות לפניה¨ חלוקת דיווידנדים שמשמעה הכנסה לקופת העירייה המדולדלתÆ חלוקת דיווידנדים הינה מהנושאים בהם מקפיד הממונה לשלב הוראה מפורשת בתקנוני התאגידים¨ לפיה נדרש אישורו המוקדם ובכתב בדבר החלטה שכזוÆ יודגש¨ אין איסור גורף מטעם הממונה על חלוקת דיווידנדים מהתאגיד לבעלי מניותיו¨ ואף ישנן הוראות מטעם הממונה ומשרד הפנים לרשות מקומית המקבלת דיווידנד מהתאגיד בדבר אופן הוצאת כספים אלוÆ חרף כל זאת¨ דומה כי אישור חלוקת דיווידנד אמור להינתן אך במקרים מובהקים וקיצוניים בהם סיים התאגיד את כל תכניות עבודתו¨ הן בתפעול השוטף והן ≤¥ בעבודות פיתוח¨ ונותר עם צבר מזומנים משמעותי Æכך¨ למשל¨ הדעת נותנת כי אם התאגיד לא עמד בדרישות לתחלופה של¨ לפחות¨ •≥ מסך צנרת המים והביוב משך כל שנה בשנים האחרונות¨ אין מקום להקצאת תשלומי דיווידנד לבעלי המניות Æבאופן דומה¨ אם עומדים על הפרק פרוייקטי פיתוח בהיקף משמעותי¨ ועל התאגיד להקצות משאבים לטובת מיזמים עתידיים אלו¨ נראה כי אין מקום לאישור תשלום דיווידנדÆ ∂Æ סיכום תאגיד מים וביוב הינו תאגיד ייחודי בנוף דיני החברות בישראלÆ מטרותיו מוגדרות בחוק ואינן מתוחמות בהשאת רווחים גרידא Æהוא אינו תאגיד עירוני¨ ובניגוד לו¨ חובת הנאמנות של כל הדירקטורים בו הינה לתאגיד דווקא ולא לבעל מניותיו¨ הרשות המקומית” Æבעיית הנציג“ במקרה של התאגיד¨ מקבלת משנה תוקף בהשוואה¨ לחברות אחרות¨ נוכח התפיסה השגויה של רשויות מוניציפאליות שונות לפיה¨ התאגיד מהווה מעין ”מחלקה פנימית“ שלה¨ מקום שעל פי דין מדובר בחברה המהווה אישיות משפטית נפרדת שחובת הנאמנות של הדירקטורים בה הינה נתונה אך לתאגיד Æנראה כי ישנן רשויות הסבורות בטעות כי החריג הקבוע בפקודת העיריות לפיו חובת הנאמנות של דירקטורים מטעמן לרשות גוברת על חובת הנאמנות לחברה העירונית¨ חל גם לגבי תאגידי מים וביוב≠ולא כך הדבר Æהוראות החוק וסמכויות שניתנו לרגולאטור מיועדות¨ בנוסף¨ ליצור חיץ ייחודי בין התאגיד לרשות המקימהÆ תאגידי המים והביוב הינם הגופים אליהם עובר¨ בשנים אלו¨ ניהול משקי המים והביוב¨ בעיקר במגזר העירוניÆ נוכח התיישנות חלק ארי מתשתיות משקים אלו ואי חידושן על ידי רשויות שונות מחד¨ והצורך המיידי בשדרוגם¨ ומאידך¨ נראה כי¨ אכן¨ נדרשה רפורמה מקיפה בתחום זה Æימים יגידו אם¨ אכן¨ הוראות החוק הייחודיות בעניין תאגידי מים וביוב אכן מצדיקות את מטרתןÆ עו“ד גידי פרישטיק הינו שותף במשרד עוה“ד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדוייןÆ מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת ”תאגידים“ כרך ו© ±Øנובמבר ®≤∞∞πעמ‘ Æ¥πתודתנו ל“תאגידים“ על אישורם לפרסום תמצות המאמר Æבמאמר המלא דנו גם באספקטים נוספים הקשורים לעניין ©הרשות המקומית כנותנת שירותי גביה ומוקד לתאגיד והשאלת עובדים¨ התאגיד כנותן שירותי תעול ניקוז והשבה לרשות המקומית והסכמים משותפים עם צדי ג‘ דוגמת מכרזים משותפים ופוליסות ביטוח וכן בנושא פירוק תאגיד כושל®Æ מהו המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידו ø מאת חנן ארז¨ ראש המועצה האזורית מגידו לאחרונה זכתה המועצה האזורית מגידו¨ במעמד מר שמעון פרס¨ נשיא המדינה¨ בפרס השר להגנת הסביבה למצויינות סביבתית ∞ ¨≤∞±בקטגוריית השלטון המקומיÆ בדברי ההסבר להענקת הפרס נאמר∫ ותושבי האזור¨ יחד עם קק“ל¨ משרדי ממשלה¨ החטיבה להתיישבות¨ יישובים¨ גופים כלכליים¨ גופים ירוקים ועודÆ הקווים המנחים את תפיסת הניהול של המרחב הביוספרי תיאור הפעילות ”בתהליך ייחודי לארץ ולעולם מקדמת המועצה האזורית מגידו שותפות של הציבור הרחב בהגנה על שטחים פתוחים ובניהולם כמרחב ביוספרי¨ על בסיס תפיסה הרואה במרחב כלי חברתי להשגת איכות סביבה Æהפרוייקט הוגש לשיפוט אונסקו Æהתהליך נמשך זה חמש שנים ומתבצע בשיתוף הציבור במטרה ליצור קהילה מעורבת¨ מנהיגות פעילה ואסטרטגיה למגוון ביולוגי Æעד כה הושלמו התכנון הראשוני ותכנית האב Æהפרוייקט גם הוטמע בתכניות הלימודים Æכיום מובילה המועצה האזורית מגידו גם את התהליך האסטרטגי של כלל ארגון המועצות האזוריות להכנת תכניות אסטרטגיות של פיתוח בר≠קיימאÆ מנימוקי חבר השופטים בתהליך מרשים וחדשני משלבת המועצה האזורית מגידו¨ על כל אגפיה¨ את כלל ההיבטים של הגנה על הסביבה ופיתוח בר≠קיימא¨ ובהם שמירה על שטחים פתוחים¨ בד בבד עם ניהול הפעילות האנושית בהם Æבכך מובילה המועצה את אחד התהליכים המתקדמים בארץ ובעולם ומוכיחה מחויבות סביבתית אמיתית“Æ אם כך מהו המרחב הביוספרי בגבולות המועצה האזורית מגידוø שטח המועצה האזורית מגידו הינו אחד האזורים המיוחדים במדינת ישראל Æתחום המועצה המשתרע על כ ∞∏ ±אלף דונם ובה ≥ ±יישובים בהם כ ∞∞∞ ±±תושבים¨ הכוללים שילוב מדהים של מגוון צורות נוף¨ שטחי חקלאות¨ יער וחורש¨ ישובים חקלאיים ואתרי מורשת רבים ≠ שטחים בלתי מופרים שלאור יחודם ומיקומם במרחב הופכים אותה לאזור העומד בפני לחצי פיתוח ודילמות יומיומיות בנושאים רבים המשפיעים על פיתוחה העתידי Æהמרחב הביוספרי מהווה שיטת ניהול מוניציפאלית אזורית ששמה דגש על המשך התפתחות האדם בסביבתו¨ תוך מחוייבות גדולה לשמירה על ערכי טבע ונוף ודאגה להעברתם גם לדורות הבאים Æלתהליך שותפים המועצה האזורית מגידו שמירה על איזון בין הפיתוח ובין מערכות החיים ≠ מתן מענה לצרכי התושבים והישובים בהווה ובעתיד¨ תוך שימור הערכים הגיאוגרפים ≠ אקולוגיים¨ הסטוריים≠ תרבותיים וקהילתייםÆ תרגום מקומי למדיניות התכנון הלאומית למדינת ישראל ≠ כפי שמופיעה בתכניות המתאר הארציותÆ ממשק וניהול אדפטיבי ≠ מנגנון של פעילות לומדת ארוכת טווח¨ במרכזו תהליך להשגה ומימוש של מטרות המבוסס על רצון לפתור בעיות ודילמות ניהול במעורבות ציבוריתÆ הממשק האדפטיבי מבוסס על יצירת בסיס ידע¨ ניתוח הידע ותכנון¨ בחירת דרכי פעולה¨ הגדרה ויצירה של מנגנון¨ או אמצעים לניטור הפעילות והתנעת הממשק בפעולה לאורך זמןÆ יצירת מרכז לאומי של ידע¨ חינוך¨ מחקר¨ ניטור¨ תיירות¨ חקלאות ותעסוקה המנוהלים בעקרונות אלוÆ השוני והחידוש מול המצב הקיים∫ יצירת דגם חדש של מערכת מוניציפאלית המגדיר תפקידיה של המועצה האזורית ואת אחריותה בניהול השטחים הפתוחים שבמרחבה Æניהול מרחב שבבסיסו תהליך שקוף של קבלת הסכמות עם כלל בעלי העניין והקניין במגוון הנושאים המרכיבים את ממשק האדם והסביבהÆ יצירת מסמך מדיניות משותף למועצה ולתושבים¨ שישמש בסיס להמשך תכנון ויזמות בתחומי המועצה Æקבלת אישור אונסק‘‘ו להכרזת שטח המועצה כמרחב ביוספרי ושילובו ברשת העולמית של מרחבים ביוספרים בכל העולםÆ לסיום ≠ הנני להפנות את הקוראים המעוניינים¨ לאתר האינטרנט של המועצה האזורית מגידו≠ בכתובת∫ ¨ wwwÆmegidoÆorgÆil ובו תמצאו חומר רב ומעניין על המרחב הביוספרי ופירוט התהליכים שבוצעו במועצה האזורית מגידוÆ ≤µ ”טיפים בניהול זמן“ יעקב ויטנברג מומחה לייעוץ ארגוני ולקידום מנהלים טיפ מס‘ ≠ ±הצב מטרות ארוכות טווח שלך טיפ מס‘ ∂ ≠ טפל בכל נייר רק פעם אחת בלבד רשום את המטרות לטווח ארוך שלךÆ התחל את יומך בבחינת הדואר וחומר אחר בכתב Æהיפטר מכל הניירות שאינם חשובים על שולחנך Æחלק את החומר שנותר מצד שמאל חשיבות גבוהה Æלאחר מכן אפל בכל נייר רק פעם אחת בלבד Æכל פעם שאתה מרים נייר כלשהו טפל בו Æאם אינך יכול להשלים את הטיפול עשה¨ לפחות¨ משהו לקידום הטיפול בוÆ הכן שתי רשימות∫ אחת≠עבור חייך הפרטיים≠אישיים¨ והשניה≠לתפקיד שלך Æפרט את המטרות שבדעתך לבצע ב≠∂ החודשים הבאיםÆ זכור °רק לחשוב ולרשום את מטרותיך הם מחצית הדרך לקראת ביצועןÆ טיפ מס‘ ≤ ≠ קבע עדיפויות ביעדיך סדר את היעדים שלך לפי ≥ רמות של עדיפות∫ Ʊהחשובה ביותרÆ ≤ Æהפחות חשובהÆ ≥ Æברמה בינונית של חשיבותÆ דרג את ה“א“ לפי סדר חשיבות א ¨±א≤¨ א≥ וכיו“ב¨ ורשום זאת על נייר נפרדÆ על דף נפרד רשום את כל הפעילויות שיסייעו לך להשיג כל אחת מהמטרותÆ זהה את מבזבזי הזמן הגדולים שלך והחלט על מחוייבותך לצמצם אותםÆ להלן הגזלנים העיקריים של זמנך המסיטים אותם מעדיפויותיך∫ טלפונים מבקרים מזדמנים פגישות לא מתוכננות משברים כישלון בהאצלת סמכויות מידע מוטעהØאבוד חוסר יכולת לומר לא© Æחוסר אסרטיביות®Æ טיפ מס‘ ≥ ≠ הכן רשימה של ”מה עלי לעשות“ היום טיפ מס‘ ∏ ≠ צמצם הפרעות הכן רשימה של משימות למחר בסיום כל יום עבודה¨ או¨ כדבר ראשון בבוקר Æדרג לפי עדיפות כל פריט¨ כך שתוכל להשקיע את זמנך בהתאםÆ ביום נורמלי יש הפרעות¨ צפה להן¨ וכאשר הן קורות צמצם אותן למינימום זמן Æחזור מיד לעבודה לאחר הפרעות Æאל תבזבז זמן להתאונן עליהןÆ טיפ מס‘ ≠ ¥התחל ב“א“ ולא ב“ג“ טיפ מס‘ ≠ πהאצל כל דבר שאתה יכול ציין לך כיצד לדרג את מטרותיך מ≠א‘ ל≠ג‘¨ כאשר ”א“ הן החשובות ביותר ו“ג“ הפחות חשובות Æלאחר שעשית זאת התרכז על אלה החשובות לך ביותר ∏∞• Æמכל מה שבעולם הוא ”ג“¨ אל תבזבז •∞∏ מזמנך על פעולות שאינן חשובות Æהשקע בפעילות מסוג ”א“Æ אנו עושים¨ לעיתים קרובות¨ עבודות שאחרים יכולים לבצען Æהשקע מחוייבות להדרכת אנשיך לבצע מטלות כאלהÆ טיפ מס‘ ≠ µעשה זאת עכשיו אל תפסיק דברים שעליך לעשותם בסדר עדיפות גבוה עד שזה יהיה מאוחר לעשותם כיאותÆ ∂≤ טיפ מס‘ ∑ ≠ זהה את מבזבזי הזמן שלך טיפ מס‘ ∞ ≠ ±צמצם משברים נהל עבודתך ואל תאפשר לעבודתך לנהל אותך Æכדי להגביר בקרתך¨ הכן רשימה של דברים לעשות על בסיס שבועי או חודשי Æקבע מועדים סופיים¨ סיים פרוייקט אחד רק לפני שאתה מתחיל את השני Æהחזר מיד טלפונים Æאל תדחה° מעובדי ציבור למשרתי הציבור≠ הרציונאל ותכלית השינוי אריה ויסמן¨ מומחה לארגון ולמינהל ברקע הדברים מונחות שתי תופעות המייחדות את העידן של זמננוÆ א Æהאדם האורבני כאדם הבוחרÆ ב Æהאדם האורבני כרב זהויותÆ א Æהעולם המודרני האורבני מציג בפני הפרט שורה גדלה והולכת של חלופות לסיפוק צרכיו וציפיותיו בכל תחומי חייו Æבין אם המדובר בתחום החינוך¨ התרבות והצריכה השוטפת או הדיור¨ עומדות לו לפרט שורה של חלופות רבות מהן עליו לבחור את זו התואמת את מידותיו וצרכיוÆ המפגש היומיומי של הפרט עם מגוון גדל והולך של חלופות בכל תחומי הצריכה מחייב את הפרט להפוך לבוחר מתוחכם Æחשיפתו הבלתי פוסקת לכמויות מידע גדלות והולכות בתחומים רבים ומגוונים מחדדת את חושיו הצרכניים ואת מיומנות הבחירה שלוÆ הפרט לומד לעשות שימוש במדדי בחירה שונים באופן מותאם לנושא הנבדק¨ תוך הפעלת מיומניות בחירה הכוללות בין היתר השוואה דינמית של המוצע מול ניסיון ומידע מצטבר Æהפרט לומד לערוך הבחנות ברורות בין נושאי הבחירה ונמנע מעריכת גזירה שווה שלא ממין העניין Æתופעה זו מוצאת את ביטוייה¨ בין היתר¨ בהרגלי הבחירה המשתנים לראשי עיריות ורשויות מקומיות¨ המבדילים בין סיפוק צרכים אורבניים לבין השקפות עולם פוליטיות Æבמלים אחרות∫ האדם האורבני הופך להיות לצרכן מתוחכם¨ תובעני¨ העומד על זכויותיו הצרכניות ואינו מוכן להשלים עם רמת שירות נמוכהÆ ב Æהחיים בעיר המודרנית הופכים את האדם למחליף זהויות רבות Æפעילותו השונה במהלך היום¨ על רקע הסביבה המשתנה שלהם¨ מחייבת התאמה והסתגלות לכללי המשחק השונים ממקום למקום Æבחלק מזהויותיו הינו ספק המספק ללקוחותיו שירותים מוגדרים הנגזרים מעיסוקו¨ ובחלק אחר של זהויותיו הוא הופך לצרכן של שירותים מגוונים Æהמשותף לכל הזהויות הינה האינטראקציה הבסיסית שבין ספק≠ לקוח¨ כאשר פעם הוא חובש את כובע הספק ופעם את כובע הלקוח¨ אך בכל המקרים¨ לשינוי הזהויות השלכה רבה על מערכת צרכיו וציפיותיו Æאין הוא יותר אדם שסט צרכיו ניתן להגדרה והבנה מיניה וביה Æעולם התוכן שלו¨ הן כצרכן והן כספק¨ הינו מורכב ורב≠פנים¨ וכפועל יוצא הצרכים והציפיות הקשורים בזהויותיו השונותÆ חיבורן של שתי תופעות אלו מציג בפנינו עולם תוכן חדש של האזרח העירוני המשתנה המצוי Æאותו אדם שהינו רב≠זהויות וצרכים מחד גיסא¨ ומאידך גיסא בוחר מיומן היודע לדרוש ויודע להפעיל מנגנוני בחינה ובחירהÆמיזוג זה מעמיד בפני ספקי השירות אתגר שירותי לא פשוטÆ עליהם להתעמת עם צרכני שירות מגוונים¨ שלהם עצמם¨ בכובעיהם השונים צרכים שונים Æכמו ≠ כן יש לזכור¨ כי מדובר בצרכנים מתוחכמים המודעים לזכויותיהם ויעמדו על קבלתם ברמת איכות גבוהה והולכתÆ ראש העיר העומד בראש המערכת העירונית המופקדת על מתן השירותים לאזרחיה עומד¨ למעשה¨ במבחנו הבלתי פוסק של האזרח צרכן השירותים Æהצלחתו במבחן תושביו עומדת ביחס ישיר ליכולתם של עובדי העירייה להעניק לתושבי העיר את השירות לו הם מצפים וברמת איכות עליה לא יהיו מוכנים להתפשרÆכיצד יביא ראש העיר את עובדי העירייה להיות לספקי שירות מצטיינים המסוגלים להתמודד עם קהל צרכנים בעל המאפיינים שצויינו øזוהי בוודאי שאלה המעסיקה רבים וטובים מראשי העיריות בארץ ובעולםÆ התשובה לשאלה זו מונחת ביסוד ההבנה את האדם האורבני המודרני בשגרת יומו Æרק הבנה זו תסייע לעובדי העירייה להבין כי אין הם עוד עובדי ציבור¨ אלא משרתי ציבור Æמשרתיו של אותו ציבור¨ המתחנך והולך על ברכי העידן התחרותי המודרני ההופכים לצרכנים רבי צרכים¨ בררניים ותובעניים Æעל המערכת העירונית להיערך¨ איפוא¨ באופן שתוכל לעמוד במבחן היומיומי של מתן שירות איכותי לקהל לקוחות בעל ריבוא צרכים וציפיותÆ כנקודות מנחות להערכות זו מוצעות הנקודות הבאות עליהן יורחב הדיבור¨ כדלקמן∫ שינוי תרבות ארגונית∫ שינוי תפיסת עובד הציבור את תפקידוÆ תפיסת האזרח כלקוח שיש לרצותוÆ תפיסת האזרח כשותף וכתורם פוטנציאלי לאיכות השירותÆ האינטראקציה הפנים≠ארגונית של עובדי העירייה ∑≤ כמבוססת יחסי ספק≠לקוחÆ תכלית תפקידו של כל עובד עירייה לרצות את לקוחותיו הפנימיים והחיצוניים כאחדÆ המדד להצלחה≠רמת שביעות רצון הלקוחותÆ האדם האורבני המודרני∫ האדם האורבני העוסק בהחלפת זהויות רציפהÆ האדם האורבני כשחקן מפתח במשחק השירותÆ זיהוי צרכים וציפיות בעידן של החלפת זהויותÆ ∏≤ האדם האורבני כאדם בוחר Æאדם המפעיל במיומנות גדלה והולכת מדדי בחירה רבים¨ מגוונים ומתוחכמיםÆ האדם האורבני כצרכן תובעני העומד על זכויותיוÆ האדם האורבני הנוטה לשלב בין שמירה על עצמאותו כפרט לבין כושרו להתאגד¨ וכל זאת במטרה להשיג את מטרותיוÆ התערבות מושכלת שתביא לביצוע והפנמה של התרבות הארגונית הנדרשת¨ תוך שילוב נאות עם הבנת האדם האורבני המודרני¨ צרכיו וציפיותיו¨ יהוו את המפתח להצלחת העירייה כספק השירות החשוב ביותר לתושביהÆ תקנון איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות Ʊשם העמותה∫ איגוד המזכירים והמנכ“לים ברשויות המקומיות בישראל ©להלן האיגוד®Æ ≤ Æמטרות האיגוד∫ Æ≤Ʊלארגן ולאגד את מזכירי ומנכ“לי הרשויות ברשויות המקומיות בישראל ©להלן מזכירי הרשויות המקומיות®Æ ≤ Æ≤Æלהיות הנציגות המוסמכת של המזכירים ברשויות המקומיות כלפי מוסדות ההסתדרות וכל גוף אחר בכל הנוגע למעמדו¨ קידומו¨ שיפור תנאי עבודתו ושמירת זכויותיו של המזכירÆ ≥ Æ≤Æלדאוג לייצוג הולם של האגוד בכל המוסדות המטפלים בענייני מינהל מוניציפאליÆ Æ≤Æ¥לקדם הידע המקצועי של חברי האיגוד ע“י החלפת מידע שהצטבר בארץ ובחו“ל¨ כולל פרסום ותרגום חומר בכתב בכל הקשור לתחום המינהל ברשויות המקומיותÆ Æ≤Ƶלפתח טכניקות ומחקרים ולעזור בביצוע כל תכנית אשר תקדם את המינהל המוניציפאלי בארץÆ ∂ Æ≤Æלייצור כלים מתאימים למחקר ושיפור שיטות ותהליכי מינהל מוניציפאלי מתקדם¨ כולל הפעולות המבוצעות במסגרת תפקידיו של המזכירÆ ∑ Æ≤Æלקיים ימי עיון¨ כנסים והשתלמויות להרחבת דעתו של המזכירÆ ∏ Æ≤Æליזום ולקיים מפגשים חברתיים ומפעלים תרבותיים של חברי האיגוד על מנת לקרב ולהדק את הקשר בין חבריוÆ Æ≤Æπליתן עזרה ויעוץ בענייני מינהל וארגון לרשויות מקומיותÆ ∞ Æ≤Ʊלקבל יעוץ משפטי ולהסמיך עורך דין לייצג את האיגוד כלפי חוץÆ ≥ Æסמכויות¨ לשם השגת המטרות המפורטות לעיל מוסמך האיגוד∫ Æ≥Ʊלקבל תרומות של כסף או שווה כסף מיחידים¨ חברות¨ מתאגידים ומגופים ציבוריים¨ ממשלתיים ועירונייםÆ ≤ Æ≥Æלהשקיע את הכספים שיתקבלו בקרנות ובפיקדונות נושאי רווחיםÆ ≥ Æ≥Æלמשוך כספים לביצוע כל אחת ממטרות האיגודÆ Æ≥Æ¥ללוות ולהלוות כספים למטרות הנ“לÆ Æ≥Ƶלהתקשר בחוזים ולעשות כל פעולה הדרושה לביצוע מטרות האיגודÆ Æ¥חברות¨ ואלה כשירים להיות חברי האיגוד∫ ƥƱחבר מן המניין≠ כל אדם הממלא תפקיד של מזכיר רשות מקומית או מנכ“ל או סמנכ“ל רשות מקומיתÆ ≤ Æ¥Æחבר כבוד≠ אדם אשר תרם תרומה נכבדה לקידומו והעלאת קרנו של המינהל המוניציפאלי בארץ ונבחר על ידי ההנהלה להיות חבר כבודÆ Æµהצטרפות לאיגוד∫ ƵƱחברי האגודה העותומנית ”איגוד מזכירי הרשויות המקומיות בישראל“¨ יהיו חבריו מן המניין עמותה מיום היווסדהÆ ≤ ƵÆזכאי להצטרף לאיגוד¨ כל אדם העונה על התנאים המפורטים בסעיף ¥Æ±ו≠≤ ¥Æלעיל¨ אשר מגיש בקשה להצטרפות בנוסח להלן ומקבל עליו לקיים את תקנון האיגוד והחלטות האיגוד∫ אני ©שם¨ מען תÆז ®Æהמכהן כמזכירØמנכ“ל של _____________ מבקש להצטרף לאיגוד מזכירי הרשויות המקומיות בישראל Æמטרות האיגוד ותקנונו ידועים ליÆ אני מתחייב לקיים את הוראות תקנון האיגוד ואת החלטות מוסדות האיגודÆ ≥ ®±© ƵÆכל חבר הנהלה רשאי להציע מועמדות של אדם להיות חבר כבודÆ ©≤® החלטה בדבר קבלת חבר כבוד נתונה בידי ההנהלהÆ החלטת ההנהלה היא סופיתÆ ∂ Æזכויות וחובות של חבר∫ Æ∂Ʊחבר האיגוד זכאי להשתתף בפעולות האיגוד וליהנות משרותיו Æלכל רשות מקומית יהיה נציג אחד בלבד בעל זכות לבחור ולהיבחר למוסדות האיגוד¨ ולהצביע במוסדותיוÆ ≤ Æ∂Æחבר מן המניין באיגוד זכאי לבחור ולהיבחר למוסדות האיגוד אם שילם את דמי החבר במלואם ∞≥ יום¨ לפחות¨ לפני מועד הבחירותÆ ≥ Æ∂Æדמי חבר ישולמו ע“י החבר כפי שיקבעו ע“י הנהלת האיגוד מעת לעתÆ Æ∂Æ¥ועדת הבחירות תפרסם רשימת הזכאים לבחור¨ ±µ יום לפני מועד הבחירות¨ וכן תפרסם רשימת מועמדים להיבחר¨ µימים לפני המועד האמורÆ ∑ Æהפסקת חברות∫ Æ∑Ʊהחברות באיגוד פוקעת ∫ Æ∑ƱƱבמות החברÆ ≤ Æ∑ƱÆבפרישת החבר לאחר שנתן הודעה על כך ∞≥ יום מראשÆ ≥ Æ∑ƱÆבהוצאת החברÆ ≤ Æ∑Æהנהלת האיגוד רשאית להחליט על הוצאתו של חבר מן האיגוד בהיוודע לה קיום אחד מן האירועים הבאים ∫≠ Æ∑Æ≤Ʊהחבר הורשע בעבירה שיש עימה קלוןÆ ≤ Æ∑Æ≤Æחלפה שנה מאז הפסיק החבר לכהן כמזכיר או מנכ“ל ולא שילם דמי חבר במשך תקופה זוÆ ≥ Æ∑Æלא יוצא חבר מהאיגוד¨ כאמור לעיל¨ אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפני ההנהלהÆ Æ∑Æ¥הפסקת חברות באיגוד אינה פוטרת מסילוק התשלומים המגיעים לאיגוד מן החבר ערב הפסקת חברותו בעד התקופה שעד להפסקת החברותÆ Æ∑Ƶההנהלה רשאית להאציל סמכות¨ על פי סעיף זה¨ לועדת חברות בת שלושה חברים או יותר אשר תבדוק ≤π ותטפל בכל מקרה של הוצאת חבר¨ ובלבד שההחלטה להוציא חבר תהיה של מליאת ההנהלהÆ ∏ Æהזמנה¨ דרישה¨ התראה והודעה אחרת לחבר יינתנו לו בכתב שיימסר לו ביד או ישלח בדואר רגיל אל מענו הרשום בפנקס החברים Æלפי בקשתו הכתובה של החבר ישנה האיגוד את מענו הרשום של החבר בפנקס החבריםÆ Æπהאסיפה הכללית∫ ÆπƱכל מנין החברים של האיגוד יהוו את האסיפה הכללית Æיו“ר ההנהלה יכהן כיו“ר של האסיפה הכלליתÆ ≤ ®±© ÆπÆמועדה ומקומה של אסיפה כללית יקבעו ע“י יו“ר הנהלת האיגוד ובמקרה שנבצר ממנו לעשות כן¨ יקבעו בידי מזכיר ההנהלה לפי החלטת ההנהלהÆ ©≤® אסיפה כללית מן המניין תכונס פעם אחת לפחות בכל ≤±חודשים¨ החל מתאריך רישום האיגוד בפנקס העמותותÆ ©≥® א® אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו בה לפחות שליש מהחברים מן המניין של האיגוד Æהיה מניין זה נוכח בפתיחת האסיפה¨ רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים מהמינימום הדרושÆ ב® לא נתכנס המניין הדרוש במועד הקבוע בהזמנה¨ תתקיים האסיפה תוך מחצית השעה מהזמן הנקוב בהזמנה ותהיה חוקית בכל מספר משתתפיםÆ © ®¥אסיפה כללית מן המניין¨ תשמע דינים וחשבונות על פעולות ההנהלה ועל פעולות ועדת הביקורות¨ תדון בהם ובדין וחשבון הכספי שהגישה לה ההנהלה ותחליט על אישורםÆ ≥ ÆπÆאסיפה כללית שלא מן המניין תכונס בהתקיים אחד מאלה ∫ © ®±בהתקבל דרישה חתומה בידי שליש מהחבריםÆ ©≤® בהתקבל דרישה חתומה של ועדת הביקורתÆ ©≥® נתקבלה על כך החלטת ההנהלה Æיו“ר ההנהלה¨ ובהעדרו המזכיר¨ ייקבעו מועד ומיקום האסיפה הכללית שלא מן המניין ובלבד שתכונס תוך ∞≥ יום מהגשת הדרישה או מקבלת ההחלטהÆ ®±© ÆπÆ¥אסיפה כללית לצורך בחירת ההנהלה וועדת ביקורת תכונס אחת לשלוש שניםÆ ©≤® אם נוכחים באסיפה הכללית שכונסה לעניין הבחירות פחות מ≠≥ ±Øהחברים מן המניין האסיפה תידחה בעשרה ימים Æאם המועד נופל בשבת או בערב חג¨ האסיפה הכללית תתקיים ביום החול הראשון שלאחר מכןÆ ©≥® אם לא נוכחים באסיפה הדחויה האמורה ≥±Ø מהחברים מן המניין¨ האסיפה תידחה במחצית השעהÆ כעבור חצי שעה תהיה האסיפה הדחויה חוקית בכל מספר משתתפיםÆ ÆπƵהחלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות של החברים מן המניין המשתתפים באסיפה Æהיו הקולות שקולים יהיה ליו“ר ההנהלה קול מכריעÆ ∂ ÆπÆהזמנות לאסיפה הכללית תשלחנה בדואר רגיל ±¥ יום לפני מועד האסיפה ותכלולנה את סדר היום Æהייתה ∞≥ האסיפה הכללית אסיפה דחויה¨ לא יהיה צורך בהזמנהÆ ∞ Ʊשינוי תקנון∫ Ʊ∞Ʊשינוי תקנון ייעשה ע“י האסיפה הכללית בישיבה אשר תכונס במיוחד לצורך זהÆ ≤ Ʊ∞Æההמלצה לשינוי התקנון כאמור בסעיף ±∞Ʊתובא לאסיפה הכללית ע“י ההנהלה¨ ובלבד שהצעת השינוי לעניין בחירות התקבלה בהנהלה ברוב של • ∑µמחברי ההנהלה הנוכחים בישיבה והצעה לשינוי אחר בתקנון התקבלה ברוב רגיל של החברים הנוכחים בישיבהÆ Æ±±בחירות להנהלה∫ Ʊ±Æ±האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האיגוד הנהלה בת ±µחברים Æאופן הבחירה יהיה כדלקמן ∫ © ®±חברי המגזר העירוני¨ יבחרו ב≠ ¥נציגים להנהלהÆ ©≤® חברי מגזר המועצות המקומיות¨ יבחרו ב≠µ נציגים להנהלהÆ ©≥® חברי מגזר המועצות האזוריות¨ יבחרו ב≠≥ נציגים להנהלהÆ © ®¥חברי מגזר הרשויות המקומיות הערביות יבחרו ב≠≥ נציגים להנהלהÆ ≤ Ʊ±Æחברי ההנהלה ייבחרו כאמור לעיל בבחירות אישיות חשאיות ושוות ע“י החברים מן המניין של המגזרים השונים המרכיבים את האיגוד Æאולם אם באה דרישה להצבעה גלויה או שמית על ידי •∞≤ מחברי מגזר כלשהוא¨ והדרישה נתמכה ברוב הנוכחים בישיבת אותו מגזר¨ תהיה ההצבעה בהתאם לדרישהÆ ≥ Ʊ±Æההנהלה תכהן לתקופה של שלוש שנים¨ אך תמשיך לכהן עד שתתחיל לכהן הנהלה נבחרת חדשהÆ Æ±±Æ¥ההנהלה היוצאת תמנה ועדת בחירות ויו“ר לוועדה אשרי יפקחו על ביצוע תקין של הבחירות¨ וזאת לא יאוחר מ≠∞ πיום לפני מועד הבחירות Æנציג מטעם ועדת הבחירות יהיה נוכח בעת בחירת הנציגים מכל מגזר ומגזר וירשום את תוצאות הבחירותÆ ≤ Ʊהנהלה∫ Ʊ≤Ʊההנהלה תבחר בישיבתה הראשונה¨ מבין חבריה¨ ביו“ר ההנהלה¨ סגןØמ“מ ליו“ר¨ מזכיר וגזבר Æכן תבחר ההנהלה בישיבתה הראשונה בחברי מזכירות האיגודÆ ≤ Ʊ≤Æההנהלה תבחר את יו“ר הוועדות וחבריהן Æהרכב הוועדות ישקף ככל האפשר את הרכב המגזרים השונים בהנהלת האיגודÆ ≥ Ʊ≤Æהנהלת האיגוד תהיה מוסמכת לקבוע סדרי עבודתה כדי לקדם את מטרות האיגוד Æבידי ההנהלה כל סמכות שלא נתייחדה בתקנון זה או בחוק העמותות למוסד אחר ממוסדות האיגודÆ Æ±≤Æ¥ההנהלה תתכנס¨ לפחות¨ אחת ל≠≥ חודשים¨ תדון ותחליט בבעיות השוטפות והעקרוניות ותעביר הוראות ביצוע למזכירות ולוועדותÆ Æ±≤Ƶמנין חוקי בישיבת ההנהלה יהיה שליש מחבריה¨ שבתוכם היו“ר או ממלא מקומוÆ ∂ Ʊ≤Æהחלטות ההנהלה תתקבלנה ברוב קולותÆ ≥ Ʊועדות קבועות∫ ההנהלה תבחר ב≠≥ ועדות קבועות Æהחלטות הוועדות בתחום סמכותן¨ כפי שנקבעה בידי ההנהלה¨ יחייבו את האיגוד ואלה הן ∫ Ʊ≥Ʊועדת הדרכהÆ ≤ Ʊ≥Æועדת קשרי חוץÆ ≥ Ʊ≥Æועדת חבריםÆ כמו≠כן¨ רשאית ההנהלה להקים ועדות נוספות לשם קידום מטרות האיגוד וביצוען¨ ובלבד שלא יגרע מסמכויות הוועדות הקבועות באיגודÆ Æ±¥המזכירות∫ Ʊ¥Æ±המזכירות תכלול ∑ חברים בהרכב≠ יו“ר ההנהלה¨ ממלא מקומו¨ יושבי ראש ועדות האיגוד¨ המזכיר והגזבר¨ יכהנו במזכירות בתוקף תפקידםÆ ≤ Ʊ¥Æהמזכירות תפעל לשם השגת מטרות האיגודÆ היא תנהל את כל ענייניו השוטפים של האיגוד¨ כולל העסקת עובדים ופיטוריהם Æהמזכירות תתכנס לפחות אחת לחודשיים¨ יו“ר ההנהלה רשאי לזמן ישיבות לעיתים תכופות יותרÆ ≥ Ʊ¥Æמזכיר האיגוד אחראי לכל המערכת המנהלית של האיגוד¨ הוא מתאם את פעולות מוסדות האיגוד וישיבות הוועדות ואחראי לניהול הפרטיכל בישיבות ההנהלהØ המזכירות Æהחלטות ההנהלה והמזכירות תירשמנה בפרטיכל שיחתם ע“י יו“ר ההנהלה והמזכירÆ Æ±µמורשי החתימה∫ ƱµÆ±ההנהלה תבחר בגזבר לאיגוד Æיו“ר ההנהלה וגזבר האיגוד יהיו מורשי חתימה על כל המחאה או פקודת תשלום של האיגוד Æההנהלה רשאית לבחור בחברים נוספים שישמשו כמורשי חתימה של האיגוד Æחתימת שניים ממורשי חתימה על כל המחאה או פקודת תשלום של האיגוד¨ בצירוף חותמת האיגוד¨ מחייבת את האיגוד לכל דבר ועניןÆ ≤ ƱµÆהגזבר¨ בתיאום עם יו“ר הוועדות¨ יגישו לאישור ההנהלה תקציב שנתי שבמסגרתו יפעל האיגוד Æכמו≠ כן¨ יגיש הגזבר דו“ח כספי שנתי¨ מאזן וחשבון הכנסות והוצאות≠מבוקר ומאושר ע“י רואה חשבון שימונה ע“י ההנהלה Æהדוחות האמורים יוגשו לביקורת לועדת הביקורת לא פחות משלושה חודשים לפני המועד שנקבע לכינוס אסיפה כללית מן המנייןÆ ∂ Ʊועדת ביקורת∫ Ʊ∂Ʊהאסיפה הכללית תבחר מבין חבריה ועדת בקורת בת שלושה חברים או יותר ויו“ר לוועדה¨ הוועדה תורכב מנציגים מהמגזרים השונים שאינם חברי ההנהלהÆ ≤ Ʊ∂Æועדת הביקורת תמסור דו“ח כללי על פעולותיה ליו“ר האיגוד ולהנהלה לא יאוחר מחודשיים לפני האסיפה הכללית מן המניין¨ ותמסור הערותיה לדוחות הגזבר כאמור בסעיף ≤ ±µÆלעיל Æההנהלה תדון בדוחות ותגישם עם הערותיה לאסיפה הכלליתÆ ∑ Ʊדיון נוסף∫ חבר הנהלה רשאי לבקש דיון נוסף בכל החלטה של המזכירות¨ או של ועדה מוועדות ההנהלה שבהן אינו חבר¨ תוך ±¥יום מיום קבלתה Æנושא הדיון הנוסף יועלה על סדר היום של ההנהלה בישיבתה הקרובה¨ והחלטת ההנהלה בנושא תהיה סופיתÆ ∏ Ʊחברות בהנהלה∫ Ʊ∏Ʊעל כל חבר הנהלה להשתתף בישיבות ההנהלהÆ נעדר חבר משלוש ישיבות רצופות או שלוש ישיבות במשך שנה אחת¨ רשאי יו“ר ההנהלה להפסיק את כהונתו כחבר הנהלה¨ זולת אם נעדר בגלל מחלה¨ שרות צבאי¨ או שליחות ציבורית עליהן הודיע למזכיר האיגודÆ ≤ Ʊ∏Æהחליט יו“ר ההנהלה להפסיק את כהונתו של חבר ההנהלה יודיע לו על כך Æההחלטה בעניין הפסקת כהונתו של חבר ההנהלה בהנהלה לא תהיה סופית אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני ההנהלהÆ ≥ Ʊ∏Æחבר הנהלה אשר הוכרז פושט רגל או פסול לדין או שחברותו באיגוד פקעה¨ יחדל לכהן כחבר הנהלהÆ Æ±∏Æ¥חבר הנהלה רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו ע“י הודעה בכתב להנהלהÆ Æ±∏Ƶנבצר מחבר הנהלה למלא את תפקידו או התפטר מתפקידו או הופסקה חברותו¨ תזמין ההנהלה את החבר הבא אחריו ברשימת המועמדים מאותו מגזרÆ ∂ Ʊ∏Æאם אין חבר באותה הרשימה תחליט ההנהלה על צירוף חבר מבין החברים הפעילים ותודיע על כך לכל חברי האיגודÆ Æ±πהאמור בסעיף ∏ ±יחול בשינויים המחויבים לגבי חבר ועדת הביקורת ∞≤ Æמשרות לאיגוד יהיו מנהל חשבונות¨ רואה חשבון ויועץ משפטיÆ Æ≤±הוראות כלליות∫ Æ≤±Æ±בכל מוסדות האיגוד מתקבלות ההחלטות בהצבעה גלויה ע“י רוב הנוכחים בישיבהÆ ≤ Æ≤±Æבכל אחד מהמוסדות הבאים∫ הנהלה¨ מזכירות¨ ועדות הנהלה יש לקיים הצבעה חשאית בעניינים פרסונליים אם באה דרישה לכך ע“י •∞≤ מחברי אותו מוסד הנוכחים בישיבהÆ ≤≤ Æפירוק∫ Æ≤≤Ʊהאיגוד יהיה מוסד ציבורי שלא למטרת רווחÆ ≤ Æ≤≤Æנכסי האיגוד והכנסותיו ישמשו אך ורק למטרותיו וחלוקת רווחים בכל צורה שהיא¨ בין חבריה¨ תהיה אסורהÆ ≥ Æ≤≤Æהחלטה בדבר פירוק תתקבל באסיפה כללית ברוב מיוחס של •∂∂ מכלל חברי האיגוד¨ ובלבד שניתנה לכל חברי האיגוד הודעה ≤±ימים מראש שיוצע באסיפה להחליט על פירוקÆ Æ≤≤Æ¥במקרה של פירוק יעבור רכוש האיגוד≠לאחר תשלום כל התחייבויותיו לידי מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף ®≤©πלפקודה מס הכנסה¨ ואשר מטרותיו זהות ככל האפשר למטרות האיגוד או למוסד ציבורי אחר כפי שיוחלט על כך באסיפה הכלליתÆ ≥± רשימת חברי הנהלת האיגוד שם ומשפחה שם הרשות טלפון ישיר פקס e-mail עיריות אברהם טננבוים בני ברק ≥≥∞≥≠µ∑∑∂µ ∞≥≠µ∑∑∂≤∏± doverbb@bbm.org.il שוקי קליין דימונה ≥∞∞∏≠∂µ∂≥± ∞∏≠∂µµ∞±∞µ shukikl@iula.org.il שמואל קטוני טירת הכרמל ∞¥≠∏µ¥∑∞≤± ≤≤∑∞¥≠∏µ∑± shmulik@tirat-carmel.muni.il משה מימון נתיבות ∂∞∑∏≥∞∏≠ππ ∞∏≠ππ≥∞±≥± zipifa@walla.co.il מועצות מקומיות אריה לוינגר גדרה ∞∏≠∏µπ≥µµ± ≤∂∞∏≠∏µπ∂¥ arye_l@gedera.muni.il שעיה קרפ מיתר ∞∏≠∂∂∏¥∞∞± ∂∞∏≠∂µ±∑∂± shayak@metar.muni.il יוסי ברק קדימה צורן ∂∞π≠∏π∞≤π± ∞π≠∏π∞≤π≤π yosi_b@kadima-zoran.muni.il שרון הורוביץ אפרת ∞≤≠ππ≥π≥≤± ≥∏≥∞≤≠ππ≥π gizbar@efrata.muni.il גיל ליטוב בית אריה עופרים ≤∞∞∑≤∞∏≠π± ∞≤∞∑≤∞∏≠π± lgil@beit-arye.co.il רפי אביטן בית דגן ∂∞≥≠π∂∞≤±∞¥Ø ∏∞≥≠π∂∞¥∞¥ ravittan@netvision.net.il מועצות אזוריות ניסים אפרים מגידו ∞∞¥≠πµπ∏¥µ ∞∞∞¥≠πµπ∏¥ megido@ladpc.gov.il אליהו סגל שער הנגב ≥≤≤∑∞∏≠∂∏π ∂≤≤∂∞∏∂≠∏∞ elis@sng.org.il דני שטרית מעלה יוסף ≤∞¥≠π∏∞∂≤± ∂∞¥≠π∏∞∑¥π dani@myosef.org.il גיטה בורגן עמק לוד ∞≥≠π∂∞∑π∏¥ ∞∞≥≠π∂∞∏∏π gita@iula.org.il אביגדור משה עמק המעיינות ∂∑∏∞¥≠∂∞∂µ ∞∞∂∞¥≠∂∞∂µ avigdor@maianot.co.il מגזר ערבי ודרוזי דראושה עבד אל≠סלאם אכסאל ∞¥≠∂µµ∞π∞µ ∂∞∞¥≠∂µµ∞π salam_drawshe@walla.co.il ריאד חסון דאלית אל כרמל ∂∞¥≠∏≥π∂∑µ ∂∞¥≠∏≥π∂∑µ riadh16@walla.com רבחי דחלה טורעאן ∞∞∞∞¥≠∂¥±¥ ∂∞¥≠∂¥±¥∞± turan1@iula.org.il עלי אבו אל חסן רהט ∞∞∏∞∏≠ππ±¥ ∞∂∏∞∏≠ππ±¥ mazker@iula.org.il האני סמעאן עילבון ∞∞¥≠π¥∏µµµ ∞∞¥≠∂∑∏µµµ hanysim@walla.co.il חברי מזכירות האיגוד שעיה קרפ≠יו“ר שרון הורביץ≠ יו“ר ועדת הדרכה עלי אבו אל חסן≠ סגן יו“ר שוקי קליין≠ יו“ר הועדה לקשרים בינ“ל ניסים אפרים≠ מזכיר דראושה עבד אל סאלם≠ יו“ר ועדת חברים גיל ליטוב≠ גזבר אברהם טננבוים≠ דובר מקבץ מקומי ביטאון איגוד המזכירים והמנכ¢לים ברשויות המקומיות עורך∫ אברהם טננבוים כתובת המערכת∫ עיריית בני ברק¨ רח ßירושלים ∏ ¨µתÆד≤ Æ טל ∞≥≠µ∑∑∂µ≥≥Ø¥Æפקס ∞≥≠µ∑∑∂≤∏±Æדואראלקטרוני∫doverbb@bbmÆorgÆil
