אדר ב′ - ניסן ה - מרכז רבני אירופה

‫ב"ה‪ ,‬אדר ב' ‪ -‬ניסן ה'תשע"א ׀ מרץ ‪ -‬אפריל ‪ 2011‬׀ גליון מס' ‪46‬‬
‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬
‫
‬
‫‪Journal for European Rabbis‬‬
‫בצאת‬
‫ישראל‬
‫ממצרים‬
‫"קהילות" מביא את סיפוריהם של בני קהילות‬
‫יוצאי מצרים המשמרים מסורת אבותיהם‬
‫במדינות אירופה • ש‪ .‬הימל‬
‫""! " ‪2<+7‬‬
‫ ""!‬
‫הראיון ׀ הגאון הרב משה אלזס שליט"א‪ ,‬דיין בד"צ של‬
‫הפדריישין באנגליה וראש מערכת הכשרות הגדולה ‪KF‬‬
‫בשיחת חג מיוחדת ל"קהילות" • טוביה פרידמן‪ ,‬לונדון‬
‫מוצרי מזון לפסח ׀ כל המוצרים • כל החומרות • כל‬
‫השיטות • כל העדכונים • הגאון הרב דוב לנדאו שליט"א‪,‬‬
‫בד"ץ חוג חתם סופר ב"ב‬
‫"‬
‫מרכז רבני אירופה מברך את מרנן ורבנן חברי מועצת רבני אירופה‪,‬‬
‫רבני הקהילות ואת כל בית ישראל בחג פסח כשר ושמח‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪32‬‬
‫‪37‬‬
‫בתוכן‬
‫דבר המערכת‬
‫עשור למרכז רבני אירופה ׀ תכונה רבתי‬
‫לקראת שורת אירועים חגיגיים לציון‬
‫ייסוד מרכז רבני אירופה ‪ -‬מרדכי ימיני‬
‫למה רגשו גויים‬
‫יציאת מצרים ׀ כך שומרים בני קהילות‬
‫יוצאי מצרים באירופה על מורשת‬
‫אבותיהם ומנהגי הקהילה ‪ -‬ש‪ .‬הימל‬
‫מדע הכשרות ׀ סקירה מקיפה של‬
‫מוצרי המזון הכשרים לפסח‪ ,‬השיטות‬
‫ההלכתיות והמנהגים ‪ -‬הרב דוב לנדאו‬
‫חיזוק היהדות ׀ כנס תורני מרשים שיזם‬
‫מרכז רבני אירופה לרבני איטליה מהווה‬
‫חיזוק לקהילות ‪ -‬מרדכי ימיני‬
‫ספירת העומר ׀ לקט הלכות ומנהגים‬
‫בענייני ספירת העומר ושאלות‬
‫המתעוררות באירופה ‪ -‬משה לוינסון‬
‫לגעת בהיסטוריה ׀ יומנו של הנער החרדי‬
‫מעמק הבכא – סיפור מרגש על‬
‫נסיונות הישרדותה של משפחת פלינקר‬
‫בשואה ‪ -‬ש‪ .‬הימל‬
‫"‪ ...‬אז מה אתה אומר על המהלכים האחרונים של רוסיה וקוריאה?‬
‫אולי יש מקום לדאגה נוכח הצעדים של סין? והשאלה הגדולה –‬
‫איך תגיב אמריקה למלחמה הנשקפת מאסיה?"‪ ,‬כך במשך זמן‬
‫נכבד‪ ,‬הרצה ה"חפץ חיים" את החדשות האחרונות בפני איש שיחו‪,‬‬
‫יהודי מהשורה‪ ,‬כשהוא מנתח אחד לאחד את המהלכים הצבאיים‬
‫המתרחשים בתבל בין ארצות ועמים‪.‬‬
‫היהודי מנסה להקשיב לנושא שהגאון ה"חפץ חיים" מגלה בו עניין‬
‫רב ושוטח בפניו‪ .‬ודאי הוא מציג את הדברים כמשל לאיזה נמשל‬
‫שיתבהר בסוף הדברים‪ ,‬הרהר לעצמו‪ .‬אך לא‪ .‬תקוותו לשוא היתה‪.‬‬
‫החפץ חיים ממשיך לדוש ביחסי החוץ ומאזן הכוחות שבין המעצמות‪,‬‬
‫כאילו פה נעוץ כל עולמו‪.‬‬
‫לפתע התפרץ היהודי לתוך דבריו של ה"חפץ חיים" מתוך סקרנות‬
‫גוברת‪" :‬שמא יואיל כבוד תורתו לשבר את אוזני‪ ,‬מה כל זה נוגע לנו?‬
‫מה לנו‪ ,‬היהודים‪ ,‬שייכות לכל המאבקים הניטשים בין רוסיה‪ ,‬סין‬
‫ויפן? למה כל כך חשוב לי לדעת מה ואיך עשויה אמריקה להגיב?"‬
‫חייך החפץ חיים וכדרכו נשא משלו‪ :‬תאר לעצמך שיהודי יתייצב‬
‫בכיכר במרכז ורשה וישמיע נאום באידיש העוסק במצב היהודים‬
‫בבירה הפולנית‪ ,‬את מי הוא אמור לעניין?‬
‫"את אחיו היהודים‪ ,‬כמובן"‪ ,‬משיב בר שיחו של החפץ חיים‪.‬‬
‫האם אתה יודע כמה גויים‪-‬פולנים מתגוררים פה בורשה?‬
‫"מאות אלפי איש"‪ ,‬הוא עונה‪.‬‬
‫אז מדוע אותו יהודי נושא דבריו בכיכר וארשה?‬
‫"פשוט מאד‪ .‬הוא מפנה דבריו אל המיעוט היהודי שכן מבין את‬
‫שפתו"‪.‬‬
‫השמע לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך‪ ,‬הטעים הגאון‪ .‬הקב"ה המנווט‬
‫את עולמו בחסד וברחמים ‪ -‬וכל תזוזה צבאית‪ ,‬כל התרחשויות תבל‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫וסיבותיהן‪ ,‬נעות סביב ציר "ההשגחה הפרטית" שמלווה כל‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫פרט ופרט‪ .‬אל מי מכוון בורא עולם שיתעמקו במהלכיו?‬
‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬
‫דוא"ל‪office@rce.eu.com :‬‬
‫למיליארד סינים שאינם יודעים את ריבונם? למיליוני‬
‫‪95483‬‬
‫ירושלים‬
‫השנהב(‬
‫)בית‬
‫‪12‬‬
‫הדפוס‬
‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית‬
‫יפאנים‪ ,‬תאילנדים ואמריקאים שאין להם שיג ומושג‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫בגדולתו ועוצמתו של מלך מלכי המלכים? הרי‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬
‫בורא עולם מדבר אלינו היהודים‪ ,‬ה"מבינים"‬
‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬
‫שלו‪ .‬את בניו הוא מבקש‪ ,‬שנתעורר‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫‪y.w.‬‬
‫‪designgrafic‬‬
‫גרפי‪:‬‬
‫וביצוע‬
‫עיצוב‬
‫ונפקח את עינינו‪...‬‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬
‫ש‪ .‬הימל‪.‬‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬
‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫פסח כשר ושמח!‬
‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫מהותה‬
‫של רבנות‬
‫הרב יצחק ראובן רובין‬
‫רב וראש מוסדות "אור שלמה" במנשסתר‪ ,‬אנגליה‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫מן הרצפה אל החירות‬
‫ככל שעובר הזמן נראה שהולך ונעשה קשה‬
‫יותר להחדיר בליבות קהילותינו תחושה‬
‫אמיתית כלשהי של משמעותו של חג‬
‫הפסח ברמה האישית‪ .‬דבר זה נכון כאשר‬
‫מדובר בהעברת המסר של פסח לקהילות‬
‫השונות שלנו‪ ,‬אך אולי קשה יותר כאשר‬
‫מדובר בהחדרת המסרים לליבותינו שלנו‪.‬‬
‫אנו כמנהיגים רבניים מוצפים ומתמודדים‬
‫בבעיות שפעמים רבות הן רחוקות ממה‬
‫שצריכה להיות מהותו של חג הפסח‪ ,‬ובעוד‬
‫אנו מנסים לשחות בים זה של פרטים‪ ,‬כמעט‬
‫ואין לנו הזדמנות לגעת במהות עצמה‪.‬‬
‫להלן דברים שכתבתי לפני זמן לא רב‪.‬‬
‫רציתי להצביע על כך שהפסח יכול להתחיל‬
‫ברמה נדושה ושגרתית‪ ,‬אך עם השראה‬
‫פורתא עשויים רגעים פשוטים אלה להיות‬
‫האמצעים שאתם ניתן להצית להבות‬
‫גדולות‪ .‬הלוואי ונזכה בקרוב לגאולה‬
‫השלימה‪ ,‬ובינתיים הלוואי ונגלה את מקור‬
‫ההשראה לקהילותינו‪ ,‬ובעיקר לעצמנו‪.‬‬
‫לפני זמן מה נסעתי על כביש ראשי‪ ,‬ועצרתי‬
‫ונכנסתי לאחת מתחנות השרות שבדרך‪.‬‬
‫כולכם מכירים את התחנות הללו‪ ,‬שבהן‬
‫מוכרים מעוגות ומשקאות ועד מכשירי‬
‫טלפון‪.‬‬
‫מיד בהכנסי הבחנתי באחד השלטים בעלי‬
‫המשמעות המעורפלת שהתריע‪" :‬זהירות!‬
‫הרצפה חלקלקה כשהיא לחה!"‬
‫כולנו יודעים שרצפה עלולה להיות מסוכנת‬
‫כשהיא לחה ממי‪-‬שטיפה רוויי סבון‪ ,‬אולם‬
‫השלטים הללו תלויים שם תמיד‪ ,‬ומזכירים‬
‫מרוץ מכשולים‪ .‬בעודי צועד מעדנות‪ ,‬חשתי‬
‫לפתע שהרצפה נשמטת מתחתי‪ ,‬ולפני‬
‫שהספקתי לזעוק לעזרה‪ ,‬השתטחתי ארצה‬
‫למרבה המבוכה‪.‬‬
‫מזווית עיני יכולתי להבחין במנקה שהמשיך‬
‫בשאננות במלאכתו ואפילו לא הפנה מבט‬
‫לעברי‪ .‬לאחר שהתנערתי מרבצי‪ ,‬ומחיתי‬
‫את הבעת המבוכה מפניי‪ ,‬פסעתי החוצה‬
‫תוך ידיעה ברורה שבימים הקרובים יתן לי‬
‫הפסח עתיר במנהגים מיוחדים‬
‫ובמצוות רבות‪ .‬כל אחד מהם‬
‫עשוי לרומם ולנשא אותנו‬
‫מרצפת קשיינו האישיים‪.‬‬
‫במקרים רבים מאד הולכים‬
‫רגעים אלה לאיבוד כיוון‬
‫שהם קרים ומנוכרים‪ .‬אולם‬
‫עולמנו היהודי הולך ומתעצם‬
‫במשמעויות חדשות כיצד‬
‫להתחבר אל המצוות על כל‬
‫פרטיהן‪ .‬עלינו להקדיש את‬
‫עצמנו למציאת הדרך למלא כל‬
‫זאת בחמימות יהודית‪ ,‬בחיות‬
‫ובהסתכלות נכונה‪ .‬מהות‬
‫הפסח היא קימתנו מהרצפה‪,‬‬
‫התרחקותנו מהכאב והסבל‬
‫והשתחררותנו הגמורה‪.‬‬
‫גופי לחוש ולהזכר באותו רגע טיפשי‪ ,‬ושלא‬
‫רק הכבוד העצמי שלי נפגע‪.‬‬
‫החיים מזמנים לנו נפילות בדרכנו‪ ,‬ומעידות‬
‫מביכות שמותירות בנו רושם שהוא גדול‬
‫מהנפילה עצמה‪ .‬אלא שכשאנו מוצאים את‬
‫עצמנו משתטחים על רצפת מציאות החיים‬
‫הקשה‪ ,‬שומה עלינו להרהר בדבר הלקח‬
‫שניתן להפיק מכך‪.‬‬
‫אני כותב מילים אלה ממש לפני פסח‪ ,‬הזמן‬
‫המיועד להזכירנו כיצד לגדול ולהתעצם‬
‫ממצוקות החיים ולהשתחרר מהמועקות‬
‫שהמטנו על עצמנו‪ .‬כל אחד מאתנו חי‬
‫במעין בית‪-‬כלא שיצרנו במו ידינו‪ ,‬שקירותיו‬
‫עשויות מדאגות‪ ,‬מפחדים ומספקות‬
‫אישיים‪ .‬אותה "מצרים" שיצרנו אנו בתוכנו‬
‫אינה פחות מוחשית ואפילה מאותה גלות‬
‫מצרים של העבר הרחוק‪ .‬בעת זו שבשנה‬
‫יש לנו הזדמנות להווכח שתהיה מצוקתנו‬
‫גדולה ככל שתהיה‪ ,‬הגאולה היא בהישג יד‪.‬‬
‫דבר אחד הוא ליפול‪ ,‬אך דבר אחר לגמרי‬
‫הוא להפיק מכך לקח חיובי‪.‬‬
‫היתה לי הזכות להשתתף בסדרים הרבה‬
‫בחסידות באבוב‪ ,‬ואפילו עתה‪ ,‬שנים רבות‬
‫לאחר מכן‪ ,‬עדיין חיה בקרבי עוצמת החירות‬
‫שאותה חוויתי אז‪ .‬אותם יהודים היו מוטלים‬
‫לא מכבר על רצפתו של הגיהינום ממש‪,‬‬
‫ובדרך כלשהי נחלצו ממשוכת הסבל והיגון‬
‫שאפפה אותם‪ ,‬והחלו הכל מהתחלה‪.‬‬
‫כשישבתי במחיצתם כמעט ולא הקדשתי‬
‫לכך מחשבה‪ .‬אולם הרבי זצ"ל השכיל‬
‫להפיח בהם את ניצוץ התקווה ונתן להם‬
‫את היכולת להתחיל הכל מהתחלה‪ .‬באותם‬
‫ימים ניתן היה להווכח בכך בהיכלי הישיבות‪,‬‬
‫בחצרות האדמו"רים ובדרשות שנשאו גדולי‬
‫הדור וראשי הישיבות‪.‬‬
‫היום זקוקים אנו לאותה תחושת תקווה‪.‬‬
‫הנוער שלנו מבולבל‪ ,‬ומנותק מהוריו‪ ,‬ועתה‬
‫גם הבסיס לביטחון כלכלי הולך ונעלם‬
‫מתחת לרגלינו‪.‬‬
‫החומות שמקיפות את גלות מצרים שלנו‬
‫נראה שהולכות ומתעבות‪ .‬אולם הנפילות‬
‫והחבטות עשויות להיות הצעד הראשון‬
‫לפדות נפשנו‪ .‬לאחר שנפלנו אפרקדן‬
‫ארצה מסוגלים אנו לקום‪ ,‬להתנער ולצעוד‬
‫אל מחוץ לעבדות נפשנו‪.‬‬
‫הפסח עתיר במנהגים מיוחדים ובמצוות‬
‫רבות‪ .‬כל אחד מהם עשוי לרומם ולנשא‬
‫אותנו מרצפת קשיינו האישיים‪ .‬במקרים‬
‫רבים מאד הולכים רגעים אלה לאיבוד כיוון‬
‫שהם קרים ומנוכרים‪ .‬אולם עולמנו היהודי‬
‫הולך ומתעצם במשמעויות חדשות כיצד‬
‫להתחבר אל המצוות על כל פרטיהן‪.‬‬
‫עלינו להקדיש את עצמנו למציאת הדרך‬
‫למלא כל זאת בחמימות יהודית‪ ,‬בחיות‬
‫ובהסתכלות נכונה‪ .‬מהות הפסח היא‬
‫קימתנו מהרצפה‪ ,‬התרחקותנו מהכאב‬
‫והסבל והשתחררותנו הגמורה‪ .‬זה התיקון‬
‫המיוחד והאמיתי של דורנו‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪3‬‬
‫תכונה רבתי לקראת "אירועי העשור"‬
‫לציון ייסוד ארגון מרכז רבני אירופה‬
‫ייפתח במעמד חגיגי בהשתתפות גדולי וחשובי הרבנים באירופה לצד ראשי האיחוד האירופאי‪,‬‬
‫שגרירים ונציגי מימשל של מדינות אירופה • בחלק השני של אירועי כינוס העשור ישולבו ימי‬
‫עיון מעמיקים בסוגיות הלכתיות אקטואליות עדכניות בהשתתפות מומחים בתחומי רפואה‬
‫וטכנולוגיה מתקדמת לאור ההלכה‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫זהו אירוע של פעם בעשר שנים‪ .‬השנה‬
‫מלאו עשור לייסודו של ארגון מרכז רבני‬
‫אירופה‪ ,‬המהווה גוף רשמי וכתובת מרכזית‬
‫לכ‪ 1117-‬רבני קהילות ברחבי מדינות‬
‫אירופה‪ .‬לציון המאורע יתקיים בבריסל‪,‬‬
‫"כינוס העשור" שיעמוד בסימן תנופת‬
‫התרחבות פעילותו של הארגון‪.‬‬
‫האירוע המרכזי של כנס העשור מתוכנן‬
‫להתקיים בימים שני ושלישי‪ ,‬י"ח‪-‬י"ט‬
‫בסיוון תשע"א )‪ 20-21‬ביוני ‪ (2011‬בבית‬
‫המלון ‪ Marivaux‬ברחוב ‪Adolphe Max‬‬
‫‪ laan 98‬בבריסל‪.‬‬
‫בימים אלו שוקד צוות ההכנה של כינוס‬
‫העשור להיווסדו של מרכז רבני אירופה‬
‫על תוכנית עשירה ומגוונת בתחומים‬
‫שונים העומדים על סדר היום של הרבנים‬
‫בקהילות אירופה‪.‬‬
‫כינוס העשור ייפתח בערב חגיגי‬
‫בהשתתפותם של דיפלומטים רמי‪-‬דרג‬
‫ובהם ראשי האיחוד האירופאי‪ ,‬שגרירים‪,‬‬
‫נציגי מימשל במדינות אירופה‪ ,‬שיבואו‬
‫להביע הערכה לפעילות היהודית שמוביל‬
‫בעשר השנים האחרונות מרכז רבני אירופה‬
‫בראשותם של כבוד חברי הנשיאות ומועצת‬
‫‪4‬‬
‫רבני אירופה‪ ,‬רבנים ראשיים במדינות אירופה‬
‫לצד רבני קהילות המשמרים את המורשת‬
‫היהודית האותנטית במאות ערים ויישובים‬
‫ברחבי אירופה המערבית והמזרחית‪.‬‬
‫במסגרת מעמד זה יוענקו אותות הוקרה‬
‫לראשי מימשל אשר תורמים לקידום חיים‬
‫יהודיים בארצותיהם תוך שיתוף פעולה‬
‫מלא עם מרכז רבני אירופה‪ ,‬הן במישור‬
‫החוקתי והן בסיוע שגרתי להקלה בנושאים‬
‫מהותיים כמו שחיטה כשרה‪ ,‬בניית‬
‫מקוואות וכדומה‪.‬‬
‫עוד קודם למעמד הפתיחה החגיגי יתקיימו‬
‫שורת אירועים של קבלת פנים לרבנים‬
‫ראשיים ולראשי מדינות שיכבדו את‬
‫המעמד בהשתתפותם‪.‬‬
‫במהלך היומיים הבאים יתקיימו במקום‬
‫ימי עיון יחודיים לרבנים‪ ,‬שיעסקו במיגוון‬
‫סוגיות הלכתיות‪-‬אקטואליות‪ ,‬בהם יופיעו‬
‫מומחים בעלי שם בתחומי רפואה והלכה‪,‬‬
‫מדע וטכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬שירצו וימסרו‬
‫לרבנים עדכונים חשובים מההתפחויות‬
‫העולמיות בנושאים הנוגעים לפתרונות‬
‫בהלכות שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬רפואה ועוד‪.‬‬
‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪ ,‬הרב אריה‬
‫גולדברג‪ ,‬מסר כי הארגון שקנה לו שם‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫ותהילה בקרב קהילות אירופה‪ ,‬מצוי‬
‫בעיצומה של עשייה מדהימה המשנה את‬
‫פניה של יהדות אירופה‪ ,‬ו"אירועי העשור"‬
‫מהוים ביטוי לתנופת הפעילות החיונית‬
‫בדרך לקידומם של פרויקטים שבימים‬
‫אלה מצויים בשלבי סיום‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬מנה הרב גולדברג את פרוייקט‬
‫המקוואות בקהילות שונות שמרכז רבני‬
‫אירופה הוביל לבנייתם מחדש‪ ,‬שיפוצם‬
‫ופיקוח על מקוואות ישנים‪ .‬לדבריו‪ ,‬תחום‬
‫זה בלבד שנטל מרכז רבני אירופה על עצמו‪,‬‬
‫בהנחיית מרנן ורבנן מועצת רבני אירופה‬
‫וגדולי הפוסקים בדורנו‪ ,‬הוא בבחינת‬
‫"במקום שאין איש השתדל להיות איש"‪,‬‬
‫וקשה להעלות על הדעת קיום יסודות‬
‫היהדות במקומות מרוחקים באירופה‬
‫בלעדי פעילותו המבורך של המרכז‪.‬‬
‫הזמנת כבוד נשלחה בימים אלו לרבנים‪,‬‬
‫בה הם מוזמנים להשתתף באירועי העשור‪,‬‬
‫ובשבת אחים גם יחד‪ ,‬לציון עשר שנים‬
‫להווסדו של המוסד הקדוש "מרכז רבני‬
‫אירופה"‪.‬‬
‫לפרטים נוספים והרשמה‪:‬‬
‫הרב מרדכי ביטון‪+32-2-808-2753 ,‬‬
‫דוא"ל‪mbitton@rce.eu.com :‬‬
‫בס"ד‬
‫י"ח‪-‬י"ט סיוון תשע"א‬
‫הרינו שמחים לבשר לרבני אירופה‬
‫כי אי"ה בתאריכים י"ח‪-‬י"ט בסיוון‪ ,‬תשע"א‬
‫)‪ 20-21.06.2011‬למניינם(‪,‬‬
‫יתקיים בבריסל 'כינוס העשור של מרכז רבני אירופה'‪,‬‬
‫לציון עשר שנים לייסודנו‬
‫בבית המלון ‪Marivaux‬‬
‫ברחוב ‪ Adolphe Max laan 98‬בבריסל‬
‫בכינוס יתקיימו סדנאות בנושאי הבית היהודי‪ ,‬כשרות‪ ,‬מקוואות ועוד‬
‫נבקש את כת"ר לשמור את התאריכים הנ"ל פרטים נוספים יפורסמו בהמשך בעז"ה‬
‫לפרטים נוספים והרשמה‪:‬‬
‫הרב מרדכי ביטון‪ +32-2-808-2753 ,‬דוא"ל‪mbitton@rce.eu.com :‬‬
‫"עבדים היינו לפרעה במצרים"‪ ,‬כשג'פרי‬
‫הנסון מנגן את המילים‪ ,‬הן מקבלות‬
‫משמעות מיוחדת‪ .‬כך זה כשהדן של‬
‫המילים האלמותיות מסתלסל ובוקע מבעד‬
‫לחלון של ביתו בקהיר‪.‬‬
‫והם הפתיעו אותנו כשהביאו לנו עשרה‬
‫בחורים ששימחו אותנו בתפילות החג"‪.‬‬
‫כשהוא מדבר על קהילות יוצאי מצרים הוא‬
‫מדבר בגעגוע על קהילה עשירה ומשגשגת‪,‬‬
‫תרבותית‪ ,‬שלא נותר ממנו כמעט דבר‪.‬‬
‫ג'פרי‪ ,‬הקשיש‪ ,‬שגם ידע עבודה קשה‬
‫בחומר ובלבנים‪ ,‬ויתקיים בו "ויענונו"‪ ,‬גם‬
‫אם לא דרך פרעה ונוגשיו‪ ,‬מקדש עצמו‬
‫לליל הסדר בסילודין‪.‬‬
‫וכיום מי שנותר מאותה קהילה יהודית‬
‫מפוארת הם רק קשישים שיכולים לספר‬
‫על תפארתה וחורבנה של הקהילה‪.‬‬
‫"ערב פסח התקרב‪ ,‬רצינו נוכחות אמיתית‬
‫של יהודים בבית הכנסת‪ ,‬רצינו לחדש ימים‬
‫כקדם"‪ ,‬בקולו של ג'פרי הנסון געגועים‪.‬‬
‫"יומיים לפני החג פנו אנשי הקהילה לחב"ד‬
‫בטלפון פגשתי גם את רבקה שמתפייטת‬
‫על עברה‪" :‬כשאני רואה את כיכר א‪ -‬תחריר‬
‫מלאה במפגינים‪ ,‬אני גם רואה את סמטת‬
‫אמיר קראר שיוצאת ממנה ‪ ,‬ובה גדלתי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫אז זאת הייתה כיכר איסמעיליה‪ ,‬והיא‬
‫היתה יפהפייה‪ ,‬עם דשא פרחים צבעונים‬
‫וספסלים כמו באירופה"‪,‬‬
‫את ג'פרי הנסון פגשתי דווקא בישראל‪ .‬הוא‬
‫לקח אתנתחתא בין טיסה אחת לשנייה‪.‬‬
‫שמעתי ממנו סיפור פנטסטי על ילדות‬
‫בחלקה עצובה‪:‬‬
‫"התייתמתי מאבי בגיל שלוש"‪ ,‬הוא מתחיל‬
‫את סיפורו‪" .‬במצרים היה יהודי צדיק‬
‫שהחליט לפתוח בית יתומים‪ .‬הוא קנה‬
‫וילה וגידל שם ילדים יתומים עד גיל שלוש‬
‫עשרה‪ ,‬נתן להם הכל‪ ,‬מלבוש ועד מקצוע‪.‬‬
‫"עבדים היינו לפרעה במצרים"‪ ,‬כשג'פרי הנסון מנגן את המילים‪ ,‬הן מקבלות‬
‫משמעות מיוחדת‪ .‬כך זה כשהדן של המילים האלמותיות מסתלסל ובוקע מבעד‬
‫לחלון של ביתו בקהיר‪ .‬ג'פרי‪ ,‬הקשיש‪ ,‬שגם ידע עבודה קשה בחומר ובלבנים‪,‬‬
‫ויתקיים בו "ויענונו"‪ ,‬גם אם לא פרעה ונוגשיו‪ ,‬מקדש עצמו לליל הסדר בסילודין‪.‬‬
‫ש‪ .‬הימל הקשיבה לסיפוריהם של יוצאי מצרים‬
‫"הגעתי לשם‪ ,‬כאמור‪ ,‬בגיל שלוש‪ ,‬וקיבלתי‬
‫חינוך מצויין שכלל לימוד טעמים והכנה‬
‫לבר מצווה‪ .‬לאחר בר המצווה שלי הגיע‬
‫העת להיפרד‪ ,‬וגם אז הוא סידר לי עבודה‬
‫טובה שהקנתה לי כסף ומעמד במלון"‪.‬‬
‫‪ 80‬אלף יהודים‬
‫חיו במצרים‬
‫ערב מלחמת השחרור‬
‫"בשנת ‪) 48‬תש"ח(‪ ,‬בעקבות התבוסה לצבא‬
‫ישראל‪ ,‬החל המשטר המצרי להקשות את‬
‫חייהם של היהודים‪ .‬הם חוקקו שלא להתיר‬
‫ליהודים להיות בעלי עסקים‪.‬‬
‫שמונים אלף יהודים חיו במצרים ערב‬
‫מלחמת השחרור‪ ,‬רובם הגדול בשתי הערים‬
‫הגדולות‪ ,‬קהיר ואלכסנדריה‪ .‬חצי מהם‬
‫עזבו מיד לאחר המלחמה‪ 25 ,‬אלף הגיעו‬
‫לישראל ואחרים נפוצו באירופה ובקנדה‪.‬‬
‫ג'פרי הנסון שנעצר‪ ,‬נחקר וגם שוחרר‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬עזב גם הוא את מצרים‪.‬‬
‫כאזרח בריטי‪ ,‬הקים חברת תיירות ובמשך‬
‫השנים הדריך מאות אלפי תיירים יהודים‬
‫שבאו לבקר במצרים‪ ,‬חלק מהם היו צאצאי‬
‫הקהילה היהודית שעזבה"‪.‬‬
‫היתר הגיעו בטפטופים עם השנים ושני גלים‬
‫גדולים של יוצאי מצרים באו בעקבות מלחמות‪,‬‬
‫אחרי מבצע קדש ואחרי ששת הימים‪.‬‬
‫עיקר הרצון שלו להביא תיירים ‪ -‬כדי‬
‫להשאיר את בית הכנסת ברשות היהודים‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬רמזו לו כי באם ידאג לתנועה יהודית‬
‫"משפחות רבות נאלצו למכור בפרוטות‬
‫את העסקים שלהם‪ ,‬וחשבונות היהודים‬
‫הולאמו על ידי הממשלה"‪ .‬הוא ממשיך‬
‫לשחזר את ההיסטוריה‪.‬‬
‫"כיום מהקהילה המפוארת בעיר נותרו‬
‫רק נשיא הקהילה‪ ,‬ניסים גאון‪ ,‬ואיתו‬
‫כעשרים נשים שרובן התבוללו באוכלוסיה‬
‫המקומית"‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪7‬‬
‫החלום של ג'פרי‬
‫הנסון בן ה‪,80-‬‬
‫להוציא ממצרים‬
‫את ספרי התורה‬
‫שנמצאים שם‪.‬‬
‫"אני מחפש גוף‬
‫שיתמוך בי‪ ,‬ולא‬
‫כלכלית"‪ ,‬הוא‬
‫מדגיש‪" ,‬במשך‬
‫כל השנים שמרתי‬
‫על קשר טוב עם‬
‫השלטונות המצרים‪,‬‬
‫גם אני כמוכם ראיתי‬
‫את המוני המפגינים‪,‬‬
‫ראיתי את העם שקם‬
‫והתנער‪ ,‬מעולם לא‬
‫פחדתי להסתובב‬
‫במצרים כיהודי‪ ,‬ואני‬
‫אמשיך לבקר שם‪.‬‬
‫בתקווה שאצליח‬
‫במשימת חיי‬
‫להעלות את ספרי‬
‫התורה למקום הראוי‬
‫להם בארץ הקודש"‪.‬‬
‫המקום יישאר כבית הכנסת ולא יוסב‬
‫חלילה למבנה אחר‪.‬‬
‫אז איפה הם עשרות אלפי היהודים שפיארו‬
‫את יהדות מצרים?‬
‫בטיול על המפה אפשר למצוא אותם‬
‫מפוזרים ברחבי אירופה ובקנדה‪ .‬מדובר‬
‫במאות בלבד‪ ,‬רובם קשישים שעוד זוכרים‬
‫את ימיה המפוארים של הקהילה במצרים‪.‬‬
‫הם ניסו ומנסים לשמר את המנהגים‬
‫שנהגו אבותיהם‪ ,‬מקפידים לשיר ולהתפלל‬
‫בנעימות ובטעמים כמו שם במצרים‪ ,‬והם‬
‫משתדלים לקרב את הדור השני והשלישי‬
‫למען לא תשכח מצרים מהלב‪.‬‬
‫משמרים את המסורת‬
‫נשיא הקהילה בפריז‪ ,‬אלי פרז‪ ,‬עזב את‬
‫מצרים בשנת ‪) 56‬תשט"ז(‪ ,‬הגיע לפריז‪,‬‬
‫עשה דוקטורט ושימש כעורך ושופט‪.‬‬
‫כשהציעו לו לטפל בקהילת יוצאי מצריים‬
‫שהתרכזה בפריז הוא מיהר להסכים‪.‬‬
‫"התאגדנו כל יוצאי מצרים שהגיעו לפריז‪,‬‬
‫ופניתי לבית הכנסת של האשכנזים‪ ,‬הם‬
‫הסכימו לתת לנו את אולם האירועים‬
‫ולהפוך אותו לבית כנסת יוצאי מצרים‪.‬‬
‫"הצלחנו להתארגן כקהילה‪ .‬אמנם במשך‬
‫השבוע אין לנו מניין"‪ ,‬הוא מתנצל מה‪ ,‬ומיד‬
‫ממשיך להאדיר את פעילות הקהילה בימים‬
‫אלו‪ ,‬ימי ערב פסח בהם כמו בכל קהילות‬
‫‪8‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫העולם מתארגנים לקראת החג‪ ,‬אם בקניית‬
‫מאכלים כשרים לפסח ואם בעריכת ליל‬
‫הסדר למתפללים‪.‬‬
‫"בית הכנסת היווה אבן פינה לקהילת יוצאי‬
‫מצריים בפריז"‪ ,‬צליל קולו מאושר‪.‬‬
‫"אנחנו בקשר כל יום"‪ ,‬מדווח לי אלי פרז‬
‫מאחורי הקו‪" .‬במשך השבוע אין מניינים‪,‬‬
‫אבל בשבת ובמועדים אנחנו נפגשים בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬כשהתפילות הן אותן תפילות‬
‫שנהגו להתפלל במצרים"‪.‬‬
‫אלי פרז שעומד בראש הקהילה של‬
‫מאות יהודים שם את הדגש על ספרי‬
‫התורה שנותרו במצרים‪" .‬כואב לנו על‬
‫ספרי התורה שנמצאים עדיין במצרים‪ ,‬הם‬
‫בשבי המצרים‪ ,‬הסידורים והמפתחות אצל‬
‫הגויים"‪ ,‬הוא מסיים את השיחה בתקווה‬
‫שיבוא יום והספרים יגיעו אל בית הכנסת‬
‫שלהם‪.‬‬
‫ממצרים עד וונצואלה‬
‫בוונצואלה אפשר למצוא זרוע נוספת של‬
‫קהילת יוצאי מצריים ‪.‬‬
‫"הגעתי לשם לביקור‪ ,‬פגשתי שם יהודי בן‬
‫שמונים יושב בחזית הבניין שיגיע מניין‪,‬‬
‫מיהרתי להצטרף"‪ ,‬מדווח ג'פרי שנמצא‬
‫בקשר עם כל חבריו יוצאי מצרים הפזורים‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫"באו אלי וספרו לי כי אולי ישנה אפשרות‬
‫לקבל את הרכוש שהולאם מאבי לפני‬
‫עשרות שנים בחזרה‪ ,‬מיד קראתי לבני‬
‫וכלתי לשיחה והבהרתי להם שרק אם הם‬
‫יוכיחו כי הם יהודים למהדרין יש סיכוי‬
‫לקבל סכומי כסף עצומים‪ ,‬זה עצוב וגם‬
‫שמח‪ ,‬כי עיניו של בני הוארו‪ ,‬ועיניה של‬
‫כלתי עוד יותר‪ ,‬והם עובדים קשה על נושא‬
‫הגיור שלה‪.‬‬
‫אז נכון שהמטרה היא כסף‪ ,‬אבל מי יודע‪,‬‬
‫אולי כך יהיו לי נכדים יהודים"‪.‬‬
‫הוא מסיים את השיחה בהבטחה שקיבל‬
‫מהם לבוא ולחגוג יחד איתו את חג‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בונצואלה המצב עגום יותר‪ .‬נותרו‬
‫רק כמאה משפחות מיוצאי מצרים‪ ,‬רובם‬
‫התערבבו עם יוצאי סוריה ועירק והתאחדו‬
‫איתם‪.‬‬
‫בבית הכנסת הם נפגשים‪ ,‬יוצאי ערב‪,‬‬
‫מצרים‪ ,‬סוריה ומרוקו‪ ,‬כשכל המנהגים‬
‫מתערבבים אחד בשני‪.‬‬
‫מרבית אנשי הקהילה מבוגרים‪ ,‬כשמצב‬
‫הדור השני והשלישי רחוק מאד מהיהדות‪.‬‬
‫"כואב לי מאד"‪ ,‬משתף אותי באנגלית‬
‫אחד מאנשי הקהילה היהודית‪ .‬הוא מבקש‬
‫לשתף אותי בסיפורו האישי ויחד עם זאת‬
‫מבקש לא להזכיר את שמו‪.‬‬
‫"אני עוד זוכר את הילדות שלי‪ ,‬ילדות נעימה‬
‫ומרופדת‪ .‬היתה לנו וילה עם משרתים‪,‬‬
‫מכוניות ונהגים‪ ,‬לאבא שלי היה בית מסחר‬
‫לתכשיטים בקהיר‪ .‬הבית שלנו היה בית‬
‫וועד לחכמים‪ ,‬במקביל לעסקים ולעושר‪,‬‬
‫אבא שלי הקפיד על תפילות במניין ועל‬
‫מסורת יהודית אמיתית‪.‬‬
‫"התגלגלתי לונצואלה‪ ,‬הבן היחיד שלי כבר‬
‫נשוי ללא יהודיה‪ ,‬וזה כואב לי‪ ,‬כואב לי‬
‫מאד‪ ,‬אני ואשתי עדיין שומרים על מסורת‬
‫ואילו הוא התרחק לגמרי‪ ,‬יש להם שלושה‬
‫ילדים שלצערי אינם יהודים‪ .‬אנחנו בקשר‬
‫טוב‪ .‬לא רצינו לריב עם הבן היחיד שיש‬
‫לנו"‪ ,‬הוא נרגש כשהוא מספר לי בחצי‬
‫אנגלית את הסיפור שלו‪.‬‬
‫הכאב וההתבוללות‬
‫"לפני כשנה מצאתי דרך להגיע אל הנקודה‬
‫היהודית שלו"‪ ,‬קולו רועד מהתרגשות‪.‬‬
‫ר' יעקב חסון‪ :‬נולד‬
‫באלכסנדריה שבמצרים‪,‬‬
‫בנובמבר ‪ 56‬נעצר יחד‬
‫עם יהודים נוספים‬
‫והושם בכלא בקהיר‪.‬‬
‫"הייתי בעל אזרחות‬
‫מצרית ואשתי הפעילה‬
‫את כל הקשרים שלה‬
‫ובקשה שישחררו‬
‫אותי‪ ,‬מפקד המשטרה‬
‫אמר לה כי אם תחתום‬
‫שאנחנו נעזוב את‬
‫מצרים לצמיתות ללא‬
‫רכוש הם ישחררו‬
‫אותי‪ ,‬וכך היה‪ .‬מקהיר‬
‫העבירו אותי למחנה‬
‫באלכסנדריה שם פגשתי‬
‫את אשתי ועזבנו את‬
‫מצריים למרסיי"‪.‬‬
‫כן‪ ,‬החלק האפל והעצוב של היסטורית‬
‫קהילת יוצאי מצרים הוא כל נושא‬
‫ההתבוללות‪.‬‬
‫נושא כאוב מאד‪ ,‬איתו מתמודדים הרבנים‬
‫ברחבי אירופה‪.‬‬
‫הקהילה בדרום צרפת‬
‫בדרום צרפת אפשר למצוא קהילה נוספת‬
‫שהתרכזה בעיר הנמל של מרסיי‪ .‬היהודים‬
‫יוצאי מצרים שהגיעו לצרפת בחורף‬
‫עצרו לתחנת ביניים בעיר מרסיי והחליטו‬
‫להישאר שם‪ .‬בהמשך הם התחילו להתפזר‬
‫כשחלקם עלה לישראל‪ ,‬בעיקר בעלי‬
‫האמצעים שבהם‪.‬‬
‫יעקב חסון יהודי תושב הקהילה מאושר‬
‫לשמוע כי מתעניינים בקהילה שלהם‪.‬‬
‫"בבית הכנסת שלנו‪" :‬מנוחת שלום"‬
‫במרסיי תמצאי אולי שלושה יהודים‬
‫שרידים ממצרים‪ ,‬אני ביניהם‪ .‬הרבה נפטרו‪.‬‬
‫החברים הכי טובים שלי נפטרו"‪ .‬אין בקולו‬
‫נימה של ייאוש חלילה‪ .‬הוא מאמין כי הדור‬
‫הבא יקבל וימשיך את מסורת רבת השנים‬
‫של קהילתו‪.‬‬
‫הוא נולד באלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬בנובמבר‬
‫‪ 56‬נעצר יחד עם יהודים נוספים והושם‬
‫בכלא בקהיר‪.‬‬
‫"הייתי בעל אזרחות מצרית ואשתי הפעילה‬
‫את כל הקשרים שלה ובקשה שישחררו‬
‫אותי‪ ,‬מפקד המשטרה אמר לה כי אם‬
‫תחתום שאנחנו נעזוב את מצרים לצמיתות‬
‫ללא רכוש הם ישחררו אותי‪ ,‬וכך היה‪.‬‬
‫מקהיר העבירו אותי למחנה באלכסנדריה‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪9‬‬
‫בית החולים היהודי לשעבר‬
‫שם פגשתי את אשתי ועזבנו את מצריים‬
‫למרסיי‪.‬‬
‫בית הספר לבנות היהודי לשעבר‬
‫יעקב חסון כתב ספר בצרפתית בו הוא‬
‫מספר את כל התלאות שלו ממצרים ועד‬
‫מרסיי‪ .‬כיום הוא חלק מקהילה קטנה‪.‬‬
‫בשבת הם מונים כשלושים וחמישה‬
‫מתפללים ובחגים הם לפעמים מטפסים‬
‫למספר המרשים‪ :‬שישים‪.‬‬
‫וג'פרי הנסון‪ ,‬יהודי שגילו נושק לשמונים‪,‬‬
‫חי בקו אווירי‪ ,‬הוא החוט המקשר בין כל‬
‫הקהילות‪.‬‬
‫"אני מקפיד לדבר איתם כל שבוע‪ ,‬אנחנו‬
‫בקשר הדוק‪ .‬יש קהילה נוספת בניו יורק‬
‫וגם בקנדה‪ ,‬ואנחנו עמלים ועובדים לקרב‬
‫את הדור השני והשלישי‪ ,‬לספר להם מי היו‬
‫אבותיהם‪ ,‬לצייר להם תמונה של קהילה‬
‫מפוארת שהיתה ואיננה‪ ,‬ואולי בעזרתם‬
‫נמשיך לשמר את המנהגים המצריים‬
‫שנהגנו שם‪ ,‬את המזמורים‪ ,‬הטעמים‪ ,‬ולו‬
‫רק כדי שלא תישכח תורה ממצרים"‪.‬‬
‫לצערו הוא רואה את בעיית ההתבוללות‬
‫בעצב‪ .‬לשמחתו‪ ,‬ילדיו שלו נישאו‬
‫ליהודים‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬במצרים הקהילה היהודית לא‬
‫סבלה מהתבוללות‪ ,‬שכן הם הקפידו‬
‫להתחתן בינם לבין עצמם‪.‬‬
‫"שני הגיסים שלי מתגוררים בפריז והם‬
‫עובדים כדי לשמר פעילות בקרב קהיליית‬
‫יוצאי מצרים"‪ .‬הפעילות‪ ,‬הוא מדגיש‪,‬‬
‫מתפרסת לאורך כל ימות השנה‪ ,‬ולקראת‬
‫החגים היא מתעצמת‪.‬‬
‫בית קברות יהודי נטוש‪ ,‬לפני ואחרי‪.‬‬
‫הוא באופן אישי התקרב ליהדות לפני‬
‫כעשרים שנה ומאז הוא מקפיד על תפילות‬
‫בזמן ושמירת המסורת בביתו שלו‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מנחיל את הערכים לילדיו‪.‬‬
‫"אני יהודי פשוט שמנסה לעבוד את בורא‬
‫עולם"‪ ,‬הוא מסביר לי ובנשימה אחת מזכיר‬
‫את אביו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫כל השנים לעבוד למען הקהילה‪ .‬כשאבי‬
‫שנפטר קניתי ספר תורה לעילוי נשמתו‬
‫והוא נמצא כיום בבית הכנסת בפריז"‪.‬‬
‫"אבא שלי היה גבאי בבית כנסת בקהיר‬
‫שבמצרים‪ ,‬גם כשהגענו לכאן אבא הקפיד‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫החלום שלו‪ ,‬של ג'פרי‪ ,‬להוציא ממצרים את‬
‫ספרי התורה שנמצאים שם‪.‬‬
‫"אני מחפש גוף שיתמוך בי‪ ,‬ולא כלכלית"‪,‬‬
‫הוא מדגיש‪" ,‬במשך כל השנים שמרתי על‬
‫קשר טוב עם השלטונות המצרים‪ ,‬גם אני‬
‫כמוכם ראיתי את המוני המפגינים‪ ,‬ראיתי‬
‫את העם שקם והתנער‪ ,‬מעולם לא פחדתי‬
‫להסתובב במצרים כיהודי‪ ,‬ואני אמשיך‬
‫לבקר שם‪ .‬בתקווה שאצליח במשימת חיי‬
‫להעלות את ספרי התורה למקום הראוי‬
‫להם בארץ הקודש"‪„ .‬‬
‫מדע‬
‫הכשרות‬
‫הרב דב לנדאו‪ ,‬ירושלים‬
‫חבר ועד הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר ב"ב‬
‫עומדים אנו כבר בעיצומן של ההכנות לחג הפסח‪ .‬נקיון הבית והבגדים כבר‬
‫לקראת הסוף‪ ,‬ונערכים אנו לקראת הקניות של מוצרי המזון‪ .‬המיצרכים‬
‫הבסיסיים ההכרחיים לכל בית יהודי בימים אלה הם כמובן‪ ,‬המצות והיין כדי‬
‫לקיים את מצוות היום‪ .‬בנוסף לאלה רוכשים מוצרים שונים ומגוונים‪ ,‬כל אחד‬
‫לפי מנהגיו והקפדותיו‪ .‬ועל כלל המוצרים הנרכשים לפסח – במאמר זה‬
‫בשר לפסח‬
‫אמרו חז"ל )פסחים קט‪ (:‬אין שמחה אלא‬
‫בבשר‪ ,‬לכן אוכלים בשר בחג‪ .‬בזמן בית‬
‫המקדש היו יוצאים ידי חובת שמחה בבשר‬
‫הקרבנות‪ ,‬ובזמננו‪ ,‬שבעוונותינו הרבים בית‬
‫המקדש עדיין לא נבנה‪ ,‬אוכלים אנו בשר‬
‫חולין‪ ,‬ומקדימים לקנות את הבשר כמה‬
‫ימים קודם‪ .‬כשקונים את הבשר )בין של‬
‫בהמה; בין של חיה או עוף( אסור לומר‪:‬‬
‫זה לפסח‪ ,‬לפי שנראה שהקדישו כשהוא‬
‫חי‪ ,‬ונמצא אוכל קדשים בחוץ‪ .‬אלא יאמרו‬
‫בשר זה ליום טוב ‪) .‬שו"ע סי' תס"ט(‪.‬‬
‫הבשר שאנו קונים צריך להיות בשר בפיקוח‬
‫רבנים מוסמכים ומוכרים על השחיטה ועל‬
‫המכירה כמובן הקפדה זו צריכה להיות‬
‫בכל ימות השנה ולא רק לקראת חג הפסח‪,‬‬
‫אלא שהדברים נכתבים עתה‪ ,‬שלא יחשוב‬
‫הקורא שמאחר והבשר דרוש לשמחת‬
‫‪12‬‬
‫החג הוא יקנה בכל מחיר‪ ,‬אף במחיר של‬
‫התעלמות מפרט זה או אחר )זאת בנוסף‬
‫לפרסומים הרבים לאחרונה על זיופים‬
‫בכשרות הבשר(‪.‬‬
‫הקרשים או הרשתות עליהם מולחים את‬
‫הבשר צריכים להיות מיוחדים לפסח‪ ,‬או‬
‫שיכשירו אותם לפני מליחת הבשר לפסח‬
‫)כמובא בשו"ע סי' תנ"א סעיף י'(‪ ,‬וכמובן‬
‫המלח צריך להיות כשר לפסח )שו"ע סי'‬
‫תס"ג סעיף ז'(‪.‬‬
‫נוהגים שאת הבשר שאוכלים בליל פסח‪,‬‬
‫אף בשר עוף‪ ,‬אין אוכלין צלוי ואפילו לא‬
‫צלי קדר ‪ -‬בשר מאודה )שנצלה בקדירה‬
‫בלא מים ושוב משקה אלא מתבשל במוהל‬
‫היוצא ממנו(‪ .‬ואפילו אם בשלו מתחילה‬
‫במים ואח"כ עשאו צלי קדר ‪ -‬יש לאסור‪.‬‬
‫ואם היה צלוי ואח"כ בשלו את זה ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫)שו"ע סי' תע"ו ונו"כ שם(‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫קטניות‬
‫חומרות ומנהגים שונים נהוגים בישראל‬
‫בחג הפסח‪ .‬כל עדה ומנהגיה וחומרותיה‪,‬‬
‫כפי שקבלו אנשיה מרבותיהם‪.‬‬
‫האשכנזים נהגו שלא לאכול קטניות בפסח‪.‬‬
‫)כמובא בשו"ע סי' תנ"ג סעיף א'( וכתב‬
‫בשערי תשובה )שם ס"ק א'( בשם ספר ועד‬
‫לחכמים שבאשכנז ופולין‪ ,‬שקיבלו עליהם‬
‫זה כמה מאות שנים חומרא זו ‪ -‬אין להקל‬
‫להם‪ ,‬והמיקל הוא פורץ גדר וכו'‪ .‬ובשם‬
‫לקוטי מהרי"ל‪ ,‬שהאוכלם בפסח עובר על‬
‫דברי‬
‫לאו דלא תסור‪ ,‬וכל העובר על ר‬
‫חכמים חייב מיתה בידי שמים וכו'‪.‬‬
‫סוגים שונים של ירקות הסיבה לכך נבעה‬
‫מחשש שמא נדבק בהם חמץ‪ ,‬או‪ ,‬אם ניקח‬
‫לדוגמא את השום‪ ,‬שהיה חשש שהשקו‬
‫אותו בשכר חמץ או שחתכוהו בסכין של‬
‫חמץ )עי' במגן אברהם סי' תמ"ז ס"ק כ'‬
‫ופרי מגדים סי' תס"ד א"א ס"ק א'(‪ .‬מכל‬
‫מקום אין לזלזל באלה המקפידים שלא‬
‫לאכול ירקות בפסח‪ ,‬ומנהג אבותיהם‬
‫בידיהם‪ .‬ואכן כדאי הוא לשטוף לפני פסח‬
‫את הירקות שיש חשש שנדבק בהם חמץ‬
‫או לקלפם‪.‬‬
‫ם‬
‫את ההגדרה של קטניות לגבי כלאים‬
‫מוצאים אנו בדברי הרמב"ם )פ"א‬
‫מהלכות כלאים הלכה ח'(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"הזרעונין נחלקין לשלשה חלקים‪.‬‬
‫האחד מהם הוא הנקרא תבואה‪,‬‬
‫והיא חמשה מינין‪ :‬החטים והכוסמין‬
‫ון‪.‬‬
‫והשעורין ושבולת שועל והשיפון‪.‬‬
‫והשני מהן הוא הנקרא קטנית‪,‬‬
‫והן כל זרעים הנאכל לאדם‬
‫חוץ מן התבואה‪ .‬כגון‪ :‬הפול‬
‫והאפונים והעדשים והדוחן‬
‫והאורז והשומשמין והפרגין‬
‫והספיר וכיוצא בהן‪ .‬והשלישי מהן‬
‫הוא הנקרא זרעוני גינה‪ ,‬והן שאר‬
‫זרעונין שאינן ראויין למאכל אדם‬
‫ם‬
‫כגון זרע הבצלים והשומין וזרעע‬
‫החציר והקצח וזרע לפת וכיוצא בהן‪,‬ן‪,‬‬
‫ני‬
‫וזרע פשתן ‪ -‬הרי הוא בכלל זרעוני‬
‫גינה‪ ,‬כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו‬
‫לו‬
‫ויצמחו‪ ,‬נקרא הצמח כולו ‪ -‬כל זמן‬
‫שלא ניכר הזרע ‪ -‬דשא‪ ,‬ונקרא ירק‪.‬‬
‫)לגבי שמן כותנה עי' בשו"ת מנח"י‬
‫ושערי יצחק חט"ו(‪.‬‬
‫אולם לגבי פסח לא נצמדו כולם לכלל‬
‫זה‪ ,‬והוסיפו חומרות שונות; אם בגין‬
‫שהם דומים לקטניות או מחששות‬
‫שיש בהם תערובת חמץ‪ .‬ועל זה נאמר‪:‬‬
‫מר‪:‬‬
‫"אל תטוש תורת אמך"‪.‬‬
‫ירקות‬
‫מעיקר הדין והמנהג מותר לאכול את כל‬
‫סוגי הירקות‪ ,‬וההוכחה לכך היא המשנה‬
‫)פסחים לט‪ (.‬שמותר לאכול ירקות שונים‬
‫למרור‪ .‬אולם היו בעבר ויש בהווה אנשים‬
‫יראים ושלמים שמקפידים לא לאכול‬
‫מרור‬
‫ישנה אריכות דברים בנושא המרור לפסח‪.‬‬
‫נביא כאן תמצית מכמה פרטים‪.‬‬
‫לגבי השאלה באיזה מהירקות אפשר‬
‫לצאת ידי חובה במרור ‪ -‬מוצאים אנו מנויים‬
‫במשנה )פסחים לט‪ (.‬את החזרת התמכא‬
‫החרחבינא והעולשין‪ .‬הגמ' מנסה להסביר‬
‫את שמות הירקות האמורים‪ ,‬ובין ההסברים‬
‫אנו מוצאים את החסה‪ .‬רש"י ז"ל פי' חסא‬
‫לטוגא‪ .‬הערוך פי' לטוקא‪ .‬כשנעיין בספרות‬
‫המקצועית על הצמחים נראה שהחסה‬
‫שבזמננו קרויה לטוקה‪ .‬בזמנינו התמכא‬
‫קרויה חזרת הוא אותו שורש שמתעבה‬
‫באדמה ומוכר לכולנו בחריפותו‪.‬‬
‫יש אנשים המקפידים לקחת למרור ולכורך‬
‫ או לכה"פ לכורך ‪ -‬את אותו השורש‪,‬‬‫בסברם‪ ,‬או שקבלו כך ממנהג אבותיהם‪,‬‬
‫שבאמור חזרת הכוונה לאותה חזרת‪ .‬אולם‬
‫אין הדברים פשוטים כלל כמו שנראה‬
‫להלן‪:‬‬
‫החכם צבי )שאלה קי"ט( כתב בזה"ל‪:‬‬
‫לזכות את הרבים בעניין מצות‬
‫אכילת מרור‪ ,‬ראיתי כי טוב להודיע‪,‬‬
‫שהחזרת השנוי במשנתנו ובלשון‬
‫חכמים חסא‪ ,‬שמצוה לחזר עליו‪ ,‬כי‬
‫הוא הראש וראשון השנוי במשנתנו‪,‬‬
‫הוא הירק הנקרא סאלא"ט ובלשון‬
‫ספרד סאלאטע‪ ,‬ושם העצם‬
‫שלו הוא לטוגא‪ ,‬בכל הלשונות‬
‫ששמעתי בתורגמא ואיטליא‬
‫ואשכנז וספרד ופורטוגאל‪ .‬ובספרי‬
‫הרפואות והטבע וקורין אותו‬
‫לאטוג"א סאלא"ט‪ ,‬ואין בו שום‬
‫ספק ופקפוק בעולם‪ ,‬ויש לו‬
‫הסימנים האמורים בגמ'‪ :‬שרף‬
‫ופניו מכסיפין‪ ,‬ותחילתו רך וסופו‬
‫קשה‪ ,‬ותחילתו מתוק וסופו מר‬
‫כלענה‪ .‬ומפני שבארצות אשכנז‬
‫ופולניא שהן קרות אינו מצוי‬
‫בזמן הפסח לא הורגלו לקחתו‬
‫לחובת מצוות מרור‪ ,‬או מפני שלא‬
‫היו בקיאין בטוב פתרון שמות הירקות‬
‫כאנשי ארצות הקרובות לארץ ישראל‬
‫ובבל לא ידעו מה הוא‪ ,‬ולקחו הקריי"ן‬
‫שהוא תמכא‪ .‬ונפק מיניה חורבא כי הן‬
‫רבים עתה עם הארץ שאינם אוכלים‬
‫אפי' כחצי זית מחמת חורפיה‪ ,‬ושהיא‬
‫מזיק באכילתו חי‪ ,‬ומבטלים מצות מרור‪.‬‬
‫ואף החרדים אל דבר ה' ואוכלים כזית‬
‫מהקריי"ן מסתכנים בו‪ ,‬כי באמת במקום‬
‫שהחזרת שהוא הלאטוגא סלאט שכיח‬
‫כמו בערי אמשטרדם והמבורג ושאר ערי‬
‫אשכנז‪ ,‬אף שהוא עודנו קטן מאד‪ ,‬קורא אני‬
‫על הקריין סכנה ואין בהו מצווה‪ .‬וכל אשר‬
‫נגע א'להים בליבו יקיים מצווה כתיקנה‪,‬‬
‫ויקנה הלאטוגא סאלאט לשם מצוות מרור‬
‫אף אם הוא ביוקר‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪13‬‬
‫האור החיים בטעם מצוות מרור כתב‪:‬‬
‫המרורים שיצו ה' הוא לצד כי כן דרך אוכלי‬
‫צלי לאכול עמו דבר חד‪ ,‬כי בזה יערב לחיך‬
‫האוכל ויאכל בכל אות נפשו‪ .‬מדברי אור‬
‫החיים אנו רואים לכאורה שכן צריך להעדיף‬
‫את הדבר החד הוא החזרת‪.‬‬
‫האם מותר לעשן בפסח?‬
‫אם נגיע לכלל מסקנה שהעישון ביו"ט מותר‪,‬‬
‫נעבור לשאלה אם מותר לעשן בפסח‪.‬‬
‫כמו"כ רואים אנו את החת"ס בשו"ת )סי'‬
‫קל"ב( שהתייחס לנושא נהגו לקחת עלי‬
‫השלאטאן‪ .‬וכן דרש רבו שמי שאין לו‬
‫מי שיברור מתולעים יקח קריי"ן שהוא‬
‫השלישי‪.‬‬
‫במגן אברהם )סי' תס"ז ס"ק י'( כתב‪" :‬וטוב"ק‬
‫ דרך לשרותו בשכר‪ ,‬וצריך לסוגרו בחדר‪ ,‬או‬‫לעשות מחיצה לפניו"‪ .‬וכן בחיי אדם )כלל קכ"ז‬
‫סעיף ג'( כתב‪" :‬וכן טיטו"ן במקומות שמוכרים‬
‫פעקליך )חבילות( שכבר נחתך לחתיכות קטנות‪,‬‬
‫אין משתמשים אלא בכתב הכשר מפני שמזלפין‬
‫עליו שכר"‪ .‬ועי' בשו"ת מהרי"א ‪-‬יהודא יעלה‬
‫)או"ח סי' ק"נ(‪ ,‬שדן‪ ,‬אם לצורך רפואה כן מותר‬
‫לעשן טוטין‪ ,‬שנשרה בשכר‪ ,‬בפסח‪.‬‬
‫החזו"א )פסחים לט‪ .‬סי' קכ"ד( כתב להיזהר‬
‫שלא לצאת בסאלאט עד שיתמרר ובסופו‬
‫הוא מר כלענה‪.‬‬
‫הרב בעה"ת בשו"ע )סי' תע"ג סעיף ל'( סבור‬
‫אחרת‪ .‬הוא כותב‪ :‬ואע"פ שהחזרת אין בה‬
‫מרירות מכל מקום כשהיא שוהה בקרקע‬
‫מתקשה הקלח שלה ונעשה מר מאוד‪,‬‬
‫ומפני כך היא נקראת מרור‪ .‬ומצווה לחזור‬
‫אחריה אף כשהיא מתוקה‪ ,‬לפי שמצוות‬
‫מרור היא זכר למה שמררו המצרים את חיי‬
‫אבותינו בעבודת פרך‪ ,‬והם נשתעבדו בהם‬
‫בתחילה בפה רך על ידי פיוסים ונתנו להם‬
‫שכר‪ ,‬ולבסוף מררו חייהם בעבודה קשה‪.‬‬
‫לכן יש לאכול החזרת שתחילתה מתוקה‬
‫ורכה וסופה קשה ומר‪ ,‬דהיינו כשהקלח‬
‫שלה מתקשה כעץ ונעשה מר כלענה‪.‬‬
‫דברים דומים מוצאים אנו במגן אברהם )סי'‬
‫תמ"ז ס"ק כ'‪ ,‬כפי שכבר הוזכר לעיל( לגבי‬
‫שום‪ .‬ואולי כאן המקום לעורר שלא לקנות‬
‫בצלים שחתכו את זנבם מהם‪ ,‬כפי שמקובל‬
‫אצל המוכרים בתקופה זו‪ ,‬שיוצאים בבצלים‬
‫העלים הירוקים‪.‬‬
‫סוכר בפסח‬
‫בעבר היו יהודים ירא שמים שחששו‬
‫ולא השתמשו כלל עם סוכר בפסח‪ .‬היו‬
‫שהקפידו פחות והשתמשו רק עם סוכר‬
‫שבושל לפני הפסח‪ .‬מה המקור והטעם‬
‫לחששות אלה?‬
‫בצל שנחתך‬
‫בסכין של חמץ‬
‫בתשובה מאהבה )סי' קצ"ה( עורר להקפיד‬
‫שלא להשתמש בתמכא שנחתך בסכין‬
‫שאין אנו יודעים אם הוא של חמץ‪ ,‬משום‬
‫שהתמכא הוא דבר חריף‪ ,‬וכל התמכא‬
‫נאסרת בזה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הראשון שאנו מוצאים שדיבר בנדון זה הוא‬
‫בעל התרומת הדשן‪ .‬בשאלה קי"ט שם הוא‬
‫מדבר על מיני מרקחת העשויה מבלילת‬
‫סוכר ודבש‪ ,‬ומחפין זאת בבלילת מיני‬
‫קטניות וגרעינים‪ ,‬והם נראים כמין חררות‬
‫קטנות; האם מותר להשהותם בפסח‪.‬‬
‫ודעתו שיש אכן לחוש לאסור זאת‪ .‬והחשש‬
‫הוא שמא זייפו היצרנים את המוצר‪ ,‬בקמח‬
‫שעירבו במקום הסוכר‪ ,‬משום שהסוכר יקר‬
‫יותר מהקמח והסולת‪ .‬וכן שמע מבקיאים‬
‫ומכירים באותם המינים שנחשדו הרקחים‬
‫לזייף דברים הללו ולכן ראוי להורות לתת‬
‫לנוכרי מחוץ לבית במתנה גמורה את אותם‬
‫מיני המרקחת‪ ,‬ויחזור ויזכה בהן לאחר‬
‫הפסח‪.‬‬
‫הרמ"א בסי' תס"ז סעיף ח' הביא את‬
‫הדברים בזה"ל‪" :‬וצוקר אסור לאוכלו אפי'‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫להשהותו אסור"‪ .‬ובשם המהרי"ל הביא‬
‫שביו"ט אחרון אוכלין פירות יבשים וצוק"ר‬
‫קאנדי"ל שאין בו חשש חימוץ‪.‬‬
‫הט"ז בס"ק ח' כתב שאין זה מה שאנו קורין‬
‫צוקר קנדיל שאותו יש בו חשש יותר‪ ,‬וחמץ‬
‫גמור הוא שמבשלים צוקר לבן ביורות‬
‫חמוצות והוא נתאדם‪ ,‬ואפי' להשהותו‬
‫אסור כי יש בו תערובת חמץ‪ .‬אלא היינו‬
‫צוקר קנדיא שכ' במהרי"ל שאכלו הלומדים‬
‫ביו"ט האחרון‪ ,‬ונתן להם הה"ר נתן צוקר‬
‫שהביא מקאנדי"א שהיה ברור להם שאין‬
‫בו חמץ‪ .‬וקשה למה לא גזרו משום שאר‬
‫צוקר‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫הנודע ביהודא מהדורא קמא תשובה כ"ג‬
‫מביא שהיו כאלה שרצו לאסור להשתמש‬
‫בפסח אף בקנה הסוכר שמא נתערב בהם‬
‫קמח‪ .‬אולם דעתו היא שבאבקת הסוכר‬
‫אכן אין להשתמש מחשש של תערובת‪,‬‬
‫אבל לבשל קנה סוכר אף בפסח ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫)ועי' במהדורא תניינא תשובה ע"ב(‪.‬‬
‫גם בשו"ת פעולת צדיק )מרבי יחיא בן‬
‫מהר"י צאלח רבה של צנעא שתימן( ח"ב‬
‫סי' ק"פ מביא לאסור השימוש באבקת‬
‫סוכר אם לא לצורך רפואה‪.‬‬
‫שלא יהיו בתוכו‪ ,‬כי כשהמלח מתלחלח‪,‬‬
‫הוא נכנס מעט מעט בחטים‪ ,‬ומתחמץ‪.‬‬
‫המגן אברהם )שם ס"ק ז'( הוסיף עוד פרטים‬
‫בכשרות המלח‪ .‬א‪ .‬אם נמצא חטה בחבית‬
‫מלח בפסח‪ ,‬אסור להשתמש במלח מחבית‬
‫זו‪ .‬ב‪ .‬מלח שלנו‪ ,‬שמבשלין אותו ממים ‪-‬‬
‫ודאי מחמיץ‪ ,‬ומלח מחפירה בקרקע ‪ -‬אינו‬
‫מחמיץ‪.‬‬
‫היו כאלה שלא חששו לתערובת קמח‬
‫באבקת הסוכר אלא שחששו לכך שדרך‬
‫הפועלים במפעלים היה לטבול פיתם‬
‫בתערובת הסוכר בשעת אכילתם‪ .‬עי'‬
‫תשובה מאהבה סי' קכ"ט ובת' קצ"ה דעתו‬
‫לאסור מחשש תערובת חמץ‪.‬‬
‫בזמננו ב"ה זכינו גם לזאת שיש לרכוש‬
‫מלח עם הכשר טוב לפסח ואין לחשוש‬
‫לחששות שמא נתערב בהם חמץ‪.‬‬
‫דבש‬
‫בתשובות הרא"ש כלל כ"ד ס"ק ו' כתב‪:‬‬
‫ודבש בפסח ‪ -‬לא ראיתי אדם נוהג בו‬
‫איסור וכו'‪ .‬ואם באנו לאסור דבש משום‬
‫חשש תערובת נאסור אותו כל השנה‪ ,‬דיש‬
‫אומרים שנותנים לתוכו בשר נבלה ומתהפך‬
‫לדבש‪ .‬וה"ר יונה ז"ל כתב‪ ,‬שאפילו נותנים‬
‫בו בשר נבלה‪ ,‬כיון שנימוח ונתהפך לדבש‬
‫מותר‪.‬‬
‫אולם אין הדבר פשוט כלל ועיקר‪ ,‬כפי‬
‫שנראה בשו"ע )סי' תס"ז סעיף ח'( שם‬
‫פסק‪ :‬דבש של אינו יהודי אין מחזיקים‬
‫בו איסור ואוכלים אותו בפסח‪ .‬והוסיף‬
‫הרמ"א‪ :‬מיהו יש מחמירין‪ ,‬והמנהג במדינות‬
‫אלו שלא לאכול דבש‪ ,‬רק אותו שמביאים‬
‫בחביות מן הכוורת שעושין ממנו משקה‬
‫מע"ד‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫דגים‬
‫יש שמקפידים לא לאכול דגים בפסח‪.‬‬
‫וטעמם עמם‪ ,‬משום שמנהג אבותיהם‬
‫בידיהם‪ .‬ובעבר לא אכלו‪ ,‬משום שהיו‬
‫מניחים חמץ עם יין שרף לפיו של הדג‪,‬‬
‫כדי שיישארו הדגים בחיים‪ ,‬בהעברתם‬
‫ממקום למקום‪ .‬ועי' בפרי מגדים )אשל‬
‫אברהם סי' תמ"ז ס"ק מ"ו(‪ ,‬שדן בנושא‬
‫זה‪ .‬ויש מקפידים כן לאכול דגים‪ ,‬כמובא‬
‫בספר יפה ללב )סי' תע"ו אות ה'( והוא‬
‫עפ"י האמור במס' סוטה )יא( בשכר נשים‬
‫צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו‪ .‬מה עשו?‬
‫בשעה שהולכות לשאוב מים הקב"ה מזמן‬
‫להם דגים קטנים בכדיהם‪ ,‬ומוליכות אצל‬
‫בעליהן‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫המלח לפסח‬
‫בשו"ע )סי' תס"ג סעיף ז'( פסק בשם הגה'‬
‫מיימוני‪ ,‬יש לברר המלח קודם פסח מחטים‬
‫קפה בפסח‬
‫מעיקר הדין והמנהג‬
‫מותר לאכול את כל סוגי‬
‫הירקות‪ ,‬וההוכחה לכך‬
‫היא המשנה )פסחים לט‪(.‬‬
‫שמותר לאכול ירקות‬
‫שונים למרור‪ .‬אולם היו‬
‫בעבר ויש בהווה אנשים‬
‫יראים ושלמים שמקפידים‬
‫לא לאכול סוגים שונים‬
‫של ירקות הסיבה לכך‬
‫נבעה מחשש שמא נדבק‬
‫בהם חמץ‪ ,‬או‪ ,‬אם ניקח‬
‫לדוגמא את השום‪ ,‬שהיה‬
‫חשש שהשקו אותו בשכר‬
‫חמץ או שחתכוהו בסכין‬
‫של חמץ‪ .‬מכל מקום אין‬
‫לזלזל באלה המקפידים‬
‫שלא לאכול ירקות בפסח‪,‬‬
‫ומנהג אבותיהם בידיהם‪.‬‬
‫ואכן כדאי הוא לשטוף‬
‫לפני פסח את הירקות‬
‫שיש חשש שנדבק בהם‬
‫חמץ או לקלפם‬
‫בשו"ת שבות יעקב )ח"ב ת' ה'( כתב‪ ,‬שדרכו‬
‫להורות שכל קפה שנחרכו קודם פסח ביד‬
‫ישראל ‪ -‬מותר לשתותו בפסח‪ .‬אף אם‬
‫נאמר דהוי כמיני קטניות‪ ,‬או שיש לגזור‬
‫בהם משום מיני קטניות‪ ,‬ואף שגדילים‬
‫באילנות כפי הנשמע‪ ,‬מ"מ כיון שחורכין‬
‫אותם קודם פסח עד שנפסל מאכילת‬
‫כלב‪ ,‬א"כ אין כאן חשש לאסור כלל‪ .‬ב"פרי‬
‫מגדים" סי' תס"ד ס"ק א'‪ ,‬כתב שנוהגין‬
‫היתר בקפה בפסח‪ .‬כמובן אף המתירים‪,‬‬
‫מתירים רק קפה שברור שאינו מזוייף‬
‫ומעורבבים בתוכו חומרים נוספים‪.‬‬
‫תפוחי אדמה בפסח‬
‫בעבר היה ויכוח אם מותר לאכול תפוחי‬
‫אדמה בפסח או לא‪ ,‬כמו שנראה מתוך‬
‫הדברים דלהלן‪ .‬בפרי מגדים )אשל אברהם‬
‫סי' תס"ד ס"ק א'( כתב‪" :‬מה שקורין ער"ד‬
‫עפי"ל כמדומה שנוהגין היתר‪ ,‬כי אין בכלל‬
‫קטניות‪ ,‬וגדולים הם‪ ,‬ואין בהו תערובת‬
‫תבואה"‪.‬‬
‫במנהגי קומרנא ענייני פסח אות ש"ל‬
‫כתב‪ ,‬שלכרפס נהגו לקחת צנונית ולא‬
‫תפוח אדמה‪ ,‬כי לפי מנהגי קומרנא אין‬
‫מברכים על תפו"א "בורא פרי האדמה"‬
‫אלא "שהכל"‪ .‬ושם בהערות הביא‪ ,‬שבבית‬
‫רופשיץ נהגו באכילת תפו"א לברך "שהכל"‬
‫כל השנה‪ ,‬חוץ מליל הסדר‪ ,‬שברכו "בורא‬
‫פרי האדמה"‪.‬‬
‫במסגרת השולחן על קצור שולחן ערוך )סי'‬
‫קי"ח( הביא‪ ,‬שיש נוהגים לקחת לכרפס‬
‫תפוחי אדמה‪ .‬בויגד משה על מנהגי פסח‬
‫)סי' י"ז אות ז'( כתב‪ ,‬שמנהגו של הרה"ק‬
‫מליסא לקחת לכרפס תפו"א‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫בספר דרכי הישר והטוב‪ .‬וכן היה מנהגו‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪15‬‬
‫של בעל המנחת אלעזר כמ"ש בהגדה‬
‫חקל יצחק‪ .‬מכל אלו משמע שנהגו לאכול‬
‫תפו"א בפסח‪.‬‬
‫בנשמת אדם )סי' כ'( כתב‪" :‬ושמעתי שהיה‬
‫רעב גדול באשכנז‪ .‬הושיבו בית דין‪ ,‬והתירו‬
‫בולבעס שקורין ערד עפיל‪ ,‬כי באשכנז אין‬
‫אוכלין גם כן בולבעס‪ ,‬כי שם עושים קמח‬
‫מהם" וכו'‪ .‬עוד הביא בויגד משה בשם ספר‬
‫אהל שלמה דף ל"ה‪ ,‬שכתב‪ ,‬שהגה"ק בעל‬
‫תפארת שלמה זצ"ל אמר‪ ,‬שצריכים ליתן‬
‫הודאה על מה שלא היה בזמן הגאונים‬
‫תפוחי אדמה‪ ,‬כי התפוחי אדמה הובאו‬
‫מאמעריקא אחרי הגאונים‪ .‬כי אם היה‬
‫מאכל זה בזמן הגאונים‪ ,‬היו אוסרים‬
‫אותו לפסח מחמת גזירת קטניות‪ ,‬מחמת‬
‫שיכולים לעשות ממנו קמח‪.‬‬
‫בשו"ת שבות יעקב‬
‫כתב‪ ,‬שדרכו להורות‬
‫שכל קפה שנחרכו קודם‬
‫פסח ביד ישראל ‪ -‬מותר‬
‫לשתותו בפסח‪ .‬אף‬
‫אם נאמר דהוי כמיני‬
‫קטניות‪ ,‬או שיש לגזור‬
‫בהם משום מיני קטניות‪,‬‬
‫ואף שגדילים באילנות‬
‫כפי הנשמע‪ ,‬מ"מ כיון‬
‫שחורכין אותם קודם‬
‫פסח עד שנפסל מאכילת‬
‫כלב‪ ,‬א"כ אין כאן חשש‬
‫לאסור כלל‪ .‬ב"פרי‬
‫מגדים" כתב שנוהגין‬
‫היתר בקפה בפסח‪.‬‬
‫כמובן אף המתירים‪,‬‬
‫מתירים רק קפה שברור‬
‫שאינו מזוייף ומעורבבים‬
‫בתוכו חומרים נוספים‬
‫עוגה מקמח תפוחי אדמה‬
‫בקונטרס אבני זכרון שבסוף תשובות‬
‫ארי' דבי עילאי אות י' כתב‪" ,‬בהפקפוקים‬
‫ששמעתי‪ ,‬אם לאפות בפסח מן הנאכל בלי‬
‫שום פקפוק ונקראים קארטופליש‪ ,‬שיש‬
‫ביכולת לאפות פת ממין זה‪ ,‬שלא יהא ניכר‬
‫שום הפרש והבדל בין פת הזה שהוא נאפה‬
‫ממין הזה‪ ,‬ובין פת הנאפה מחמץ גמור‪,‬‬
‫שמפקפקין בזה משום מראית העין‪ .‬הנה‬
‫מצאתי בפרי חדש יו"ד סי' פ"ז שהביא‬
‫מפריו פר"ח על או"ח סי' תס"א בענין‬
‫שכיוצא בזה וכו'"‪.‬‬
‫יי"ש מתפו"א בפסח‬
‫בשדה חמד מערכת חמץ ומצה סי' ו' אות‬
‫י"א‪ ,‬דן‪ ,‬אם מותר לשתות בפסח יי"ש‬
‫הנעשה מתפוח אדמה‪ ,‬והביא שבשו"ת‬
‫עמק הלכה הל' פסח סי' קל"ד הביא‪ ,‬שיש‬
‫חוששים להשתמש בזה‪ .‬ודעתו נוטה להקל‬
‫להשתמש‪ ,‬ואין לחשוש שיחליף יי"ש‬
‫מתפו"א ביי"ש של חמץ‪.‬‬
‫ביצים‬
‫כתב בן איש חי פר' צו אות ל' להיזהר לרחוץ‬
‫את הביצים לפני הפסח‪ ,‬משום שמעורבים‬
‫עם חמץ‪ .‬ולכן מקפידים גם שלא לבשל‬
‫שום דבר באותו כלי שמבשלים בו את‬
‫הביצים‪„ .‬‬
‫ספר חדש‪" :‬תפארת עזריאל"‬
‫חדש על המדף‪ :‬אגף ההוצאה לאור שעל ידי‬
‫המרכז הוציא בימים אלו את הספר "תפארת‬
‫עזריאל" – חידושי תורה של הרה"ג הרה"ח‬
‫מאיר חיים ז"ל בן עזריאל ז"ל חייקין‪ ,‬רב‬
‫בסוראז רוסיא‪ ,‬בערי גרוזיא‪ ,‬שטוקהולם‪ ,‬רב‬
‫במונטריאול וראש ישיבת תו"ת במונטריאול‪.‬‬
‫הספר יוצא לאור על ידי בנו הרב עזריאל‬
‫חייקין שליט"א – מלפנים רבה של אוקראינה‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה אשר העביר לידי‬
‫ההוצאה לאור שיעורים בש"ס וכן שו"ת‬
‫בהלכה שנכתבו על ידי אביו הרב הגאון זצ"ל‪.‬‬
‫בהקדמה לספר נכתב‪ :‬בין השורות אפשר‬
‫להבחין בידיעת התורה הגדולה של הגה"ח‬
‫‪16‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫רבי חיים מאיר בכל מכמניה‪ ,‬עם כח החידוש‬
‫הפורה שלו בכל סוגיא וענין עליו עמד‪ .‬גם למי‬
‫שלא הכירו‪ ,‬ניכר היטב כיצד התורה הקדושה‬
‫בערה כאש בעצמותיו והיא היתה משוש חייו‪.‬‬
‫בשביל לעמוד על גדלותו אין צורך לעבור‬
‫על מאות הכתבים‪ ,‬ולא להדפיס את אלפי‬
‫עלי החידושים שרשם לעצמו בקצרה בדרכי‬
‫נדודיו ובמבואות חייו המגוונים‪ .‬די לראות‬
‫ב"מידגם" שלפנינו‪ ,‬כי רב תוכן הוא הן בכמות‬
‫ובכפל כפליים באיכות‪.‬‬
‫והחידוש הגדול‪ ,‬היותר מלמד מכל – היא‬
‫עובדות דרך מסלול חייו‪ ,‬בו חידש את‬
‫חידושיו הללו‪ ,‬עם עוד רבים מספור אחרים‬
‫שלא נאספו עלי הספר הזה‪.‬‬
‫הגה"ח רבי משה לאזר והרב לארס שיחיו‬
‫בקהילת אהל מנחם בראשות הרב יגאל חזן‬
‫הצלחה מרשימה לסמינ‬
‫ביוזמת מרכז רבני אירופ‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫יוזמה של מרכז רבני אירופה לחיזוק‬
‫הקהילות ברחבי איטליה‪ ,‬זכתה לשבחים‬
‫רבים מצד רבני הקהילות שהשתתפו‬
‫בסמינר המיוחד שקיים המרכז‪.‬‬
‫את היוזמה הברוכה קידמה משלחת מטעם‬
‫המרכז בראשותו של חבר הנשיאות הגאון‬
‫הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א יחד עם הגאון‬
‫הרב אברהם יוסף שליט"א רב העיר חולון‬
‫וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל‬
‫וכן המרצה הנודע הרב מרדכי נויגרשל יחד‬
‫עם צוות המרכז בראשותו של הסמנכ"ל‬
‫הרב אריה גולדברג‪ ,‬הרב אבא טורצקי הרב‬
‫מרדכי ביטון ור' יוסי ביינהקר‪ .‬בסמינר עסק‬
‫בנושא הבית היהודי‪ ,‬בדגש מיוחד על גיור‪,‬‬
‫טהרת המשפחה וכו'‪.‬‬
‫הביקור החל ביום שישי בבית הכנסת "אהל‬
‫יעקב" במילאנו בראשותו של הגה"ח הרב‬
‫גרשון מנדל גרליק שליט"א מייסד מרכז‬
‫רבני אירופה‪ .‬נקבצו ובאו באי בית הכנסת‬
‫להאזין לשיחה מרתקת בפרשת השבוע‬
‫מפיו של הגר"א יוסף‪ ,‬לאחר תפילת ערבית‬
‫הסבו לסעודת שבת שבה נשזרו דברי תורה‬
‫והלכה עד לשעות הקטנות של הלילה‪ .‬את‬
‫המשלחת כיבד בהשתתפותו הרב אלפונסו‬
‫ארביב‪ ,‬רבה הראשי של מילאנו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫למחרת צעד הגר"א יוסף לעבר בית הכנסת‬
‫הגדול של מילאנו ושם נשא מדרשותיו‬
‫לפני קהל גדול מאוד ולאחר מכן כל באי‬
‫בית הכנסת הסבו לקידוש וסעודת שבת‬
‫יחד עם האורח הדגול‪.‬‬
‫בבית הכנסת "אהל יעקב" נשא דרשה‬
‫מענייני דיומא בשבת בבוקר הרב נויגרשל‬
‫כאשר הקהל ישוב לאמרותיו הנהדרות‪.‬‬
‫בסעודה שלישית הסבו כל באי בית‬
‫הכנסת "אהל יעקב" וסמנכ"ל המרכז‬
‫נשא בפניהם נאום על מטרת ביקור מרכז‬
‫רבני אירופה באיטליה‪ ,‬ראשי בית הכנסת‬
‫ביקשו מהמרכז להעלות את נושא הגיור‬
‫וההתבוללות בראש סדר היום של הסמינר‪.‬‬
‫במוצ"ש התקיימה מלווה מלכה מיוחדת‬
‫עם סמינר לבנות בראשותה של הרבנית‬
‫גרליק תחי'‪.‬‬
‫ביום ראשון בבוקר התקיימה תפילת‬
‫שחרית בבית הכנסת של הקהילה הלבנונית‬
‫בראשותו של הרב קדוש‪ ,‬בסיום התפילה‬
‫הוזמנה המשלחת לארוחת בוקר יחד עם‬
‫חברי הקהילה והרבנים נשאו בפניה דברי‬
‫תורה והלכה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 12:00‬החלו לנהור רבני איטליה מכל‬
‫רחבי איטליה טורינו ג'נובה ונציה ליוורנו‬
‫רומא מילאנו ועוד‪ ,‬לעבר מלון מאריוט‬
‫המפואר הנמצא במרכז העיר‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫סמנכ"ל המרכז הרב אריה גולדברג פתח‬
‫את הסמינר והסביר את הסיבות שהביאו‬
‫לקיים סמינר ייחודי לרבני איטליה בנושא‬
‫הבית היהודי וזאת לאחר שנציגי המרכז‬
‫ביקרו לפני מספר חודשים בקהילות‬
‫איטליה ונדהמו ממצב ההתבוללות והגיורים‬
‫הנערכים שלא כהלכה‪.‬‬
‫רבה הראשי הספרדי של מילאנו הרב‬
‫אלפונסו ארביב פתח את הסמינר בדברי‬
‫ברכה ותודה למרכז רבני אירופה ולאורחים‬
‫החשובים שטרחו ובאו להשתתף בסמינר‬
‫חשוב זה בהסבירו בטוב טעם את הנחיצות‬
‫הגדולה בליבון הבעיות הבוערות עם‬
‫הרבנים החשובים‪.‬‬
‫הגאון הרב ירמיה מנחם כהן חבר נשיאות‬
‫רבני אירופה פרס בהרחבה בפני הרבנים‬
‫את מבנה בית הדין לגיור‪.‬‬
‫הגאון הרב אברהם יוסף הרחיב בנושא‬
‫טהרת המשפחה והדרכת רבנים כיצד ואיך‬
‫להדריך את בני קהילותיהם בנושאים אלו‪.‬‬
‫לאחר ארוחת צהרים פתח את המושב השני‬
‫הרב משה סומך מטורינו בדברי ברכה ואגדה‪.‬‬
‫הוא התמקד בבעיות המתעוררות עקב‬
‫נישואי תערובת בפרט בקהילות הקטנות‪.‬‬
‫הרב מרדכי נויגרשל‪ ,‬יו"ר אגודת יהדות‬
‫מזווית שונה‪ ,‬האיר מזווית שונה את מהותה‬
‫של היהדות בדורנו וכיצד להורידה לשפת‬
‫הגה"ח רבי ג‪.‬מ גרליק והגה"ח רבי י‪ .‬כהן והרב ישועה חדד‬
‫הגאון רבי אברהם יוסף‪ ,‬רבה של חולון‬
‫נר שנערך לרבני איטליה‬
‫פה בנושא הבית היהודי‬
‫המעשה בקהילות קטנות ונידחות והדרכים‬
‫להתמודד מול בעיות חמורות של נישואי‬
‫תערובת‪.‬‬
‫הגר"א יוסף הרחיב בהלכות והליכות טהרת‬
‫המשפחה ועמד על המנהגים השונים‪.‬‬
‫הגאון הרב אברהם חזן יו"ר ומנהל מערכת‬
‫הכשרות וממקימי עולה של תורה במילאנו‬
‫הרחיב ופירט את כל התהליכים עד לקבלת‬
‫אישור לגיור והסביר את הקשר בין כשרות‬
‫לגיור‪.‬‬
‫בסיום המושב הביא הרב אברהם אבא‬
‫טורצקי מנהל האגף לבירורי יהדות וגירות‬
‫דוגמאות מרתקות מבעיות של מסמכים‬
‫שנתגלו כמזויפים שבהם הוא נתקל‬
‫במסגרת עבודתו היומיומית במרכז רבני‬
‫אירופה ובסגנונו הייחודי סיפר את אשר ראו‬
‫עיניו בביקוריו בקהילות נידחות באירופה‪.‬‬
‫לאחר תפילת ערבית התקיימה ארוחת ערב‬
‫מפוארת וקבלת פנים לרבנים האורחים‬
‫בהשתתפות הרבנים‪ :‬הגה"ח רבי גרשון‬
‫מנדל גרליק‪ ,‬הגאון הרב ירמיהו מנחם‬
‫כהן‪ ,‬הגאון הרב אברהם יוסף‪ ,‬הגאון הרב‬
‫משה לאזאר‪ ,‬הרב אלפונסו ארביב‪ ,‬נשיא‬
‫הקהילה של מילאנו‪ ,‬נשיא קרן היסוד ונציג‬
‫עיריית מילאנו‪.‬‬
‫הרבנים נשאו דברי ברכה והוקרה למרכז‬
‫ועמדו על הנחיצות הגדולה שבקיום סמינר‬
‫המתנה הערכית לרבנים‬
‫התרשמות מהכנס לרבני איטליה‬
‫ושאלה שנותרה ללא מענה‬
‫ברכות התורה מתחלקות לשני חלקים‪ .‬בתחילה מברך "אשר בחר בנו וכו' ולאחר‬
‫הקריאה מברך "אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת"‪ .‬פירשו רבותנו ז"ל למה מברך‬
‫ברכה זו בתחילה וזו בסוף?‬
‫וביארו שהוא כדרך המקבל מתנה מחברו‪ .‬כאשר טרם ראה מקבל המתנה‪ ,‬הטובה‬
‫היא המתנה אם לא‪ ,‬דרך העולם הוא מודה‪ ,‬כלומר מברך על קבלתה‪ ,‬לאמור על‬
‫עצם המחשבה שחשב הנותן ליתנה לו‪ ,‬וזה שאנו מברכים בתחילה "אשר בחר בנו"‬
‫לפני ראיית המתנה כלומר לפני קריאת התורה‪ .‬ולאחר שפתח מקבל המתנה את‬
‫מתנתו ומבין ערכה ויופיה‪ ,‬מוסיף ומברך בשנית את נותן המתנה על עצם המתנה‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬לאחר שקורא בתורה ומבין כי יקרה היא‪ ,‬וכל חפציו לא ישוו בה‪ ,‬מברך‬
‫"אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם וכו'"‪.‬‬
‫אף אני אחלק את מכתבי ל‪ 2-‬חלקים‪ .‬בחלק הראשון אבקש להודות על עצם‬
‫היוזמה ורוב הטובה שעשו מארגני הכנס הנכבד לרבני איטליה‪ ,‬ועל אף שיש‬
‫עוד ארגונים טובים שפועלים בקרב רבני אירופה ואלה ואלה דברי אלוקים חיים‬
‫ומחכימים ואין בית המדרש בלא חידוש ופעלו רבות למעננו‪ .‬אך לצערנו מזה זמן‬
‫רב שלא אורגן כנס מעין זה לרבני איטליה וקנאת סופרים תרבה חכמה כי טובה‬
‫היא לנו וטובה לעולם‪ .‬עד כאן מבחינת "אשר בחר בנו"‪.‬‬
‫ולעניין הכנס עצמו‪ ,‬בבחינת "אשר נתן לנו"‪ ,‬יתרון גדול ועצום יש בכנס הנעשה‬
‫במתכונת מצומצמת כגון זה‪,‬שכל רב יכול להביע דעתו בפני הרבנים והתלבטויותיו‬
‫ולקבל יעוץ אישי והכוונה‪ .‬שאינו דומה הלומד בחברותא לשומע שיעור בקהל רב‪,‬‬
‫וכל רב יכול לאמר בשבילי נברא כנס זה‪.‬‬
‫נראה כי הושקעה מחשבה רבה בבחירת הרבנים הרב אברהם יוסף שליט"א רב‬
‫העיר חולון‪ ,‬הרב ירמיה מנחם הכהן שליט"א ראב"ד פריז‪ ,‬הרב מרדכי נויגרשאל‬
‫שליט"א‪ .‬כך שקיבלנו מענה הלכתי ספרדי‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬הלכות לדיינים‪ ,‬מחשבה‬
‫יהודית והשקפה‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪19‬‬
‫הרב אריה גולדברג‬
‫אך כשם שאנו מצווים לברך על הטובה אנו‬
‫מצווים לאמר שנותרה שאלה ללא מענה‬
‫וזהו תוכנה‪ :‬בעניין גיור קטנים כמפורש‬
‫בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח סעיף‬
‫ז'‪ .‬וזה כבר כמה שנים ב"ה שלא נעשה‬
‫עוד מפני התקלה שבדבר‪ ,‬וכבר מסר רב‬
‫חשוב באיטליה עצמה ומעמדו כרב עיר‬
‫על עניין דומה וסלל הדרך לבאים אחריו‬
‫והוסיף וחיזק לגדר שכבר הוסכמה על ידי‬
‫רבני איטליה בתקופה האחרונה‪.‬‬
‫אבל את שנעשה אין להשיב וכידוע בשנים‬
‫קודמות הרבו לעסוק בדבר ולצערנו‬
‫האדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב‬
‫ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ולכל‬
‫העם בשגגה‪ ,‬כי התברר למפרע שחלקם‬
‫של הילדים הגדיל ונעשה בר מצווה ואיש‬
‫הישר בעיניו יעשה‪,‬ואילמלא שמרו שבת‬
‫אחת כתיקונה החרשנו ורגליים לדבר‬
‫שלא שמרו מעולם לאחר שהגדילו‪.‬‬
‫ותמהים אנחנו האם אנו יכולים לשואלם‬
‫לאחר זמן או כיוון שהגדיל הגדיל? ועתה‬
‫האם אנו מצווים לקרבם? ואם נתקרבו‬
‫אחר שנים מעצמם ובאים להנשא כדמו"י‬
‫האם אנו מצווים לרחקם? )וזאת מפני‬
‫שנתגיירו בקטנותם והגדילו ועשו בר‬
‫מצווה וככל הידוע לנו לאשמרו מעולם(‬
‫ואוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי‪ .‬ופעמים‬
‫שאחת שעברה כגיור הנ"ל והתחתנה‬
‫עם גוי‪ ,‬ובא לפנינו לאמור "כי היוצא מן‬
‫הטהור טהור"‪ ,‬והרב שואל מה אעשה לך‬
‫איפוא בני?‬
‫בבואנו לדון בפני הרבנים בכנס הנ"ל‬
‫בשאלה זו משכו הרבנים ידיהם מן העניין‬
‫באומרם כתבו לכם ושלחו לנו ואנו נהיה‬
‫לכם לפה בפני גדולי הדור בשאלה הנ"ל‪.‬‬
‫את שמוטל עלינו עשינוהו והרי הוא‬
‫לפניכם ועתה לגדולי הדור עינינו אשר‬
‫יאמרו נעשה ואם יכתב ויחתם על ידם‬
‫ייקל מעלנו להסיר המכשלה באמרנו לא‬
‫עלינו תלונותכם‪.‬‬
‫כזה באיטליה‪ .‬בשם יהודי מילאנו בירך מר‬
‫יארק‪ ,‬נשיא הקהילה‪.‬‬
‫הציגו שאלות חשובות‪ ,‬סביבן התקיימו‬
‫דיונים שלעיתים עלו לטונים גבוהים‪.‬‬
‫יומו השני של הסמינר נפתח בתפילת‬
‫שחרית בבית הכנסת "בית מנחם" של הרב‬
‫יגאל חזן‪.‬‬
‫הרב אבא טורצקי הנחה פאנל בראשות‬
‫הרבנים בנושאים שנדונו‪ .‬הפאנל שהיה‬
‫אמור להימשך כשעה ארך לבסוף שעתיים‬
‫וחצי כאשר הרבנים שאלו והקשו וביקשו‬
‫את עזרתם של הרבנים החשובים בפתרון‬
‫בעיות קשות שבהן הם נתקלו במהלך‬
‫עבודתם בקהילות‪.‬‬
‫לסעודת שחרית הוזמנו כל בני הקהילה‬
‫והרבנים כהן נויגרשל וגולדברג נשאו‬
‫בפניהם דברי תורה וברכה‪.‬‬
‫את החלק השני של הסמינר פתח הרב‬
‫שונק שפירט בהרחבה את בעיות הגיור‬
‫שבהם הוא נתקל במהלך עבודתו בבית‬
‫הדין במילאנו‪.‬‬
‫לאחר מכן נשא דברים הרב נויגרשל ובנאום‬
‫מרתק ששזר בסיפורים ודוגמאות‪ ,‬תאר‬
‫כיצד המדע אינו מתנגש עם ההלכה והסביר‬
‫בטוב טעם ודעת כיצד ניתן להסביר גם‬
‫לאנשים פשוטים את נחיצות ההלכה‪.‬‬
‫הגאון הרב לוי יצחק גרליק רב הקהילה‬
‫היהודית באיחוד האירופאי בבריסל נתן‬
‫הרצאה מרתקת בנושא הפריה מלאכותית‬
‫והקיש ממנה לתחום הכשרות בו הוא‬
‫מתעסק רבות בשנים‪.‬‬
‫יש לציין כי הסמינר התנהל באוירה מרוממת‬
‫של דיונים פוריים ועירניים‪ ,‬כאשר הרבנים‬
‫בביקור בבית ספר 'בית רבקה' במילאנו‬
‫בברכה יאיר דידי‬
‫הרב הראשי של ליוורנו‬
‫‪20‬‬
‫בפאנל השו"ת‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫הרב מרדכי ביטון מנהל האגף לכנסים‬
‫וימי עיון סיכם בטוב טעם את הנושאים‬
‫וההרצאות שנידונו במהלך היומיים‪.‬‬
‫סמנכ"ל המרכז הרב אריה גולדברג נעל‬
‫את הכנס בדברי תורה וברכה‪ .‬הוא הודה‬
‫לכל הרבנים שטרחו והקדישו מזמנם וכן‬
‫לרב לוי חזן ממילאנו שעמל רבות במשך‬
‫שבועות לקיום והצלחת הסמינר וכן לר'‬
‫יוסי ביינהקר שהפיק באופן מוצלח את‬
‫הסמינר‪.‬‬
‫עם סיום הכנס פנתה משלחת הרבנים‬
‫לביקור בבית הספר היהודי במילאנו‬
‫בניהולם של הרב יגאל חזן והרבנית ב‪.‬‬
‫גרליק‪ ,‬הרבנים עברו בכתות והשמיעו‬
‫הרצאות בפני תלמידות התיכון‪.‬‬
‫‪!ĥďē‬‬
‫‪Ĭ35‬‬
‫‪ĞĢčĚ‬‬
‫‪ďčĘč ĖĤėĘ‬‬
‫‪ĦČ ĥđėĤĘ ěĦĕĜ‬‬
‫‪ĐėĘĐ ĕĜĕĜĠ ĦĤďĝ‬‬
‫‪ęĕėĤė 11‬‬
‫‪365 ęđģĚč ďčĘč Ĭ‬‬
‫‪350-č‬‬
‫‪!ēđĘĥĚ ĘđĠĕĔ ĕĚď ĘĘđė‬‬
‫‪·¯‰‬‬
‫‡‡‪„ÓÏÓ ¯ÊÚÈÏ‬‬
‫‪‰Îω ÈÈÙ‬‬
‫‪ÈÙ‬‬
‫˘·˙‬
‫‪ß· ˜ÏÁ‬‬
‫‪·¯‰‬‬
‫‡‪„ÓÏÓ ¯ÊÚÈÏ‬‬
‫‪‰Îω ÈÈÙ‬‬
‫˘·˙‬
‫‪߇ ˜ÏÁ‬‬
‫‪:ĦđĜĚĒĐđ ęĕĔĤĠĘ‬‬
‫‪02-9709588 :'ĘĔ‬‬
‫‪VKRS\KERUJLO :ĤĦČč đČ VHIHU#\KERUJLO :ĘĕĕĚ‬‬
‫השלישי בסדרה‬
‫‪Ğčĥč ěđĦĕĞĐ ĦČĢđĐč ęĕĘđĕĔ ĤĠĝ‬‬
‫כיף ישראלי‬
‫טיול שבועי‬
‫פלגי מים‬
‫‪Èχ¯˘È‬‬
‫‪ÛÈÎ‬‬
‫‪ÌÈÏÂÏÒ‬‬
‫‪Ó‬‬
‫‡‪¯Ë‬‬
‫˜ˆ‪˙ÂÈ‬‬
‫¯‪„ÂÚÂ ÌÈ‬‬
‫ˆ‪ÓÈ‬‬
‫˙‪È‬‬
‫‪È˙Â‬‬
‫‪˙ÂÚ‬‬
‫‪ÚÈÒ‬‬
‫‪ÈÒ†Ï‬‬
‫‪†ÏÎη¢‬‬
‫‪¨ÚÒ‬‬
‫‪¨¨Ú‬‬
‫‪ÚÒÂ†È‬‬
‫‪ÚÒ‬‬
‫˘‡ ‪Â‬‬
‫˘‡‬
‫‪ÚÒ‬‬
‫‪ÚÒÂ†È‬‬
‫‡‡‪Â È‬‬
‫†‪Â‬‬
‫‪Æ¢Ï‬‬
‫‡‪¢Ï‬‬
‫¯‡‪Ï‬‬
‫‡‪Ï‬‬
‫˘¯‡‬
‫‡¯‪¯˘È†ı‬‬
‫‪Ï‬‬
‫‪®‡‡¢ÚÈ‬‬
‫‪®‡¢ÚÈ‬‬
‫‪®‡¢Ú‬‬
‫†‪ÚÈÊ‬‬
‫·†‪ÈÊ‬‬
‫‪ʆ·ÏÒ‬‬
‫‪·ÏÒ¯·Ó‬‬
‫‪Ò¯¯·Ó†Ô‬‬
‫‪·Ó†ÔÓ‬‬
‫‪ÓÁ†È‬‬
‫©¯··‪Á†È‬‬
‫©¯‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫י‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫∂∑‪∞μ≤≠∏≥±ππ‬‬
‫†‪¯Ï˜ÈÙ‬‬
‫˜‪È·Â‬‬
‫כמויות הגשם והמים בארצנו הולכות ויורדות‪ Æ‬נהרות שהיו פעם שוצפים הפכו לנחלים¨ אגמים קטנו וחלקם יבש¨ נחלי‬
‫איתן הפכו לנחלי אכזב וחלק לא קטן ממי המעיינות נשאב לטובת החקלאות‪ Æ‬ועם כל אלו ארץ פלגי ונחלי מים היא ארץ‬
‫ישראל‪ Æ‬שפע של נחלים¨ מעיינות¨ בריכות טבעיות וכאלו הנטויות בידי אדם¨ פזורים ברחבי הארץ‪Æ‬‬
‫צריך רק לדעת היכן הם‪Æ‬‬
‫ספר חדש¨ בסידרת ספרי הטיולים בארץ ישראל © כיף ישראלי¨ טיול שבועי® ‪¢‬פלגי מים‪ ¢‬רואה אור בימים אלו‪Æ‬‬
‫קובי פינקלר¨עורך הספר והסידרה מביא הפעם ∞≥ מסלולי טיולים בעקבות מקורות מים‪ Æ‬לצידם של כל אלו¨ אפשרויות‬
‫טיול וביקור בסביבתם של מקורות המים∫ אתרי מורשת¨ מסלולי טיול¨ אטרקציות ובתי מלון מיוחדים‪ Æ‬בנוסף¨ מצורפות‬
‫מפות ומבחר צימרים להשלמת חווית החופשה המשפחתית למשפחה הדתית‪ ±∞∞ Æ‬עמודים‪ Æ‬בהוצאת העיתון בשבע‪Æ‬‬
‫מצודת כשרות ה‪fk‬‬
‫בשיחה מיוחדת ל"קהילות"‪,‬‬
‫לקראת חג הפסח המתאפיין‬
‫בהקפדה יתירה על כשרות‪,‬‬
‫מספר הרה"ג ר' משה אלזס‬
‫שליט"א ‪ -‬דיין בד"ץ של‬
‫ק"ק בני ישראל פדריישן‬
‫דלונדון‪ ,‬ומנהל מחלקת‬
‫הכשרות הגדולה ‪ -‬על‬
‫הפעילות הענפה של מוצרי‬
‫מזון כשרים למהדרין‬
‫הנעשית תחת השגחה צמודה‬
‫ופיקוח קפדני במדינות כמו‬
‫אירלנד‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫מלזיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬נורווגיה‪,‬‬
‫דנמרק‪ ,‬פולניה‪ ,‬צכיה‪,‬‬
‫איטליה‪ .‬אך לא רק באירופה‬
‫משגת ידו של הפדקריישן‪,‬‬
‫אלא גם במדינות רבות כמו‬
‫במזרח הרחוק‪ :‬בתאיילנד‪,‬‬
‫סין‪ ,‬סרי לנקא ועוד‪.‬‬
‫טוביה פרידמן‬
‫‪22‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫‪ -f‬פרושה באירופה‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪23‬‬
‫לונדון בירת אנגליה‪ ,‬ערש"ק‪ ,‬יום השישי‬
‫בצהרי היום‪ ,‬זה הזמן שנקבע לנו בבנין‬
‫הפדריישין‪ .‬בכל ימות השבוע המקום‬
‫שוקק חיים החל משעות הבוקר המוקדמות‬
‫ועד לשעות הקטנות של הלילה‪ ,‬ברם בימי‬
‫שישי מחצות היום ציבור העוסק במלאכת‬
‫הקודש פונה להכנות השבת‪ ,‬הקרב ובא‪ .‬רק‬
‫אדם אחד נוכח עדיין בבניין‪ ,‬הל"ה בר‪-‬שיחנו‬
‫הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א דיין בד"צ של‬
‫הפדריישין ומנהל מערכת הכשרות‪.‬‬
‫אינכם טרודים בהכנות השבת קודש?‬
‫שקבענו עתה? שאלנו אותו‪:‬‬
‫"גם אני מאוד רציתי ללכת לעסוק בהכנות‬
‫השבת‪ ,‬אך מה לעשות ישנם עדיין משגיחי‬
‫כשרות הנמצאים במדינות שונות‪ ,‬גם הם‬
‫אינם הולכים עדיין לעסוק בהכנות הבית‬
‫לשבת‪ ,‬כי עסוקים הם בהכנות טהרת‬
‫המשרדים‪ ,‬כך גם אלו המונחים על שולחנות‬
‫הפקידים‪ ,‬המה מעידים כי הפדריישין הינו‬
‫גוף פעיל‪.‬‬
‫השיחה המיוחדת עם הרה"ג ר' משה אלזס‬
‫שליט"א נקבעה בחדר הישיבות של מערכת‬
‫הכשרות‪ ,‬בחדר מיוחד זה מובעים הכרעות‬
‫גורליות בכל מה שקשור לכשרות בכל‬
‫העולם‪ ,‬מסביב החדר בארונותיו מוצבים‬
‫מאות מוצרים עליהם הביעו רבני הכשרות‬
‫את חותמם‪ ,‬כי הינם כשרים למהדרין מן‬
‫המהדרין‪.‬‬
‫טרם כל שיח ביקשנו לעמוד על‬
‫פעילות הפדריישין‪.‬‬
‫וכך מספר הרה"ג ר' משה אלזס שליט"א‪:‬‬
‫הקהילה החרדית הראשונה בלונדון היתה‬
‫ד‪-‬סינאגוֹג'‪] ,‬קהילה זו נוסדה בלונדון‬
‫ייט ִ‬
‫'יוּנַ ֶ‬
‫בשנת תר"ל‪ ,‬כאשר התאחדו כמה בתי‬
‫הדין‪ ,‬עד שהיה בבחינת 'תל תלפיות' – 'תל‬
‫שכל פיות פונים אליו'‪ ,‬כך שבזמנו הפך‬
‫הבית‪-‬דין של קהילה פרטית לבית‪-‬דין של‬
‫כלל הקהילות באנגליה‪ .‬כלל יהדות בלונדון‬
‫סרו למשמעתו‪ .‬חברי בית הדין וראשו‬
‫ה'אב‪-‬בית‪-‬דין' אמורים היו לשמש את כל‬
‫קהילות הקודש ביהדות אנגליה בשיתוף‬
‫הרב הכולל‪ ,‬ה'טשיף‪-‬ראביי' לכל חבר‬
‫העמים הבריטי ]הוא הרב הראשי לאנגליה‬
‫‪.‬ט‪.‬פ‪ [.‬שעמד בראש קהילות היהודים‪.‬‬
‫"קהילה זו איגדה בתוכה את כלל היהודים‬
‫באנגליה‪ ,‬כך שעם הזמן חברו לקהילה‬
‫זו יהודים שונים שלא הקפידו על קלה‬
‫כבחמורה בלשון המעטה‪ ,‬וראשיה אף מינו‬
‫חברים 'בעלי אמצעיים' שלא היו שומרי‬
‫שבת‪ .‬באותה תקופה שלאחר המלחמה‬
‫הגיעו יהודים רבים וחברו לחבורת יראים‬
‫ושלמים‪ ,‬וייסדו את ה'פדריישין'‪.‬‬
‫"גם אם יודעים את כל השו"ע וכל הפרי מגדים ושאר נו"כ והמפרשים‪ ,‬זה אינו אומר כי הוא‬
‫יכול לתת השגחה על כשרות‪ .‬בכדי לתת השגחה במפעלים יש לדעת את כל הנושאים‬
‫הפרקטיים‪ ,‬איך עובדות המכונות הענקיות‪ ,‬היכן יכול להיות בעיות‪ ,‬היכן אין אפשר לראות‬
‫ויש לחפש פתרונות בכדי להגיע למקומות אלו‪ .‬כמובן שהחלק ההלכה הוא חשוב ביותר‪,‬‬
‫אבל אם לא מתמצאים בכל הפרטים האלו הוא אף פעם לא ידע איך להגיע אליהם‪ ,‬למרות‬
‫שבקי מאוד בחלק ההלכה"‬
‫השולחן של כל השנה‪ ,‬וחייבים להדריכם‬
‫בהדרכות שונות‪ ,‬לכן הנני חייב להישאר‬
‫כאן‪ ,‬עדיין"‪ .‬ומשום כך הוא מתנצל על כך‬
‫כי באמצע השיחה יצטרך להפסיק לעניית‬
‫טלפונים‪.‬‬
‫ההכשר המיוחד של הפדרריישין בראשות‬
‫הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין‬
‫שליט"א‪ ,‬נודע והתפרסם בכל העולם‪,‬‬
‫בהרבה מוצרים בסיסים מתנוסס הסמל‬
‫הידוע של ה‪ ,KF-‬מוצרים אלו נרכשים על‬
‫ידי ציבור שומרי משמרת הכשרות‪ ,‬ומעלה‬
‫של שולחן מלכים – מאן מלכי רבנן‪.‬‬
‫לאחר ששמענו רבות על מערך הכשרות‬
‫של הפדריישין‪ ,‬הצענו כי הפעם נעקוב‬
‫מקרוב על פועלם של עושי מלאכת שמים‬
‫במסירות‪ ,‬והגענו למשרדי הפדריישין‪.‬‬
‫פסענו בתוככי הבניין הענקי וסובבנו על‬
‫יד עשרות חדריו‪ ,‬נוכחנו לראות מקרוב את‬
‫מאות התיקים המונחים מסודרים בארונות‬
‫‪24‬‬
‫כנסיות לגוף מאורגן‪ ,‬ובראשה עמדו צאצאי‬
‫המהגרים היהודים הראשונים מהעדה‬
‫האשכנזית שהגיעו להשתקע באנגליה‪.‬‬
‫רבם הראשון היה הגאון רבי נתן הכהן אדלר‬
‫זצ"ל‪ ,‬בעל 'נתינה לגר'‪ ,‬שישב לפנים על‬
‫כסא הרבנות בעיר האנובר בגרמניה‪ .‬ואף‬
‫הוא עלה להשתקע באנגליה‪ .‬ט‪.‬פ‪ ,[.‬שכרם‬
‫של הדיינים ושאר 'כלי‪-‬קודש' ששרתו‬
‫את הקהילה‪ ,‬כמו רבנים‪ ,‬חזנים‪ ,‬שמשים‪,‬‬
‫מלמדים וכו'‪ ,‬עברו דרך קופתה של הקהילה‬
‫המאורגנת שבראשה עמד הבית‪-‬דין"‪.‬‬
‫"כעבור מספר שנים קיבלו גם כל שאר‬
‫הקהילות האחרות בלונדון את מרותו של‬
‫בית דין זה‪ ,‬שעם הזמן הוכר באורח רשמי‬
‫ע"י השלטונות בבריטניה כסמכות‪-‬על‬
‫לעניינים ובוררויות יהודיים‪.‬‬
‫"בימים ההם החלו מרבית הקהילות מחוץ‬
‫לעיר הבירה לונדון‪ ,‬להריץ את ענייניהם‬
‫הטעונים הכרעה בדעת תורה בפני בית‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫"חברי קהילת הפדריישין היו בתוכה אך‬
‫ורק יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬שומרי‬
‫מקדשי שביעי‪ ,‬תחילה היה זה התארגנות‬
‫של כמה בתי כנסת שהתארגנו יחד לפעול‬
‫בכל הצרכים‪ ,‬הקמת בית דין‪.‬‬
‫מי היה הראש בית דין הראשון?‬
‫"מי שעמד בראש הקהילה הוא היה האב"ד‪,‬‬
‫הגאון רבי מיכאל פישר שהיה גאון עצום‬
‫בקי במכמני תורה‪ ,‬מתלמידי החכמים‬
‫שש"ס ופוסקים היו נהירין אצלו‪ .‬הוא‬
‫מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי ברוך‬
‫בער לייבוביץ זי"ע‪ ,‬ואח"כ היה מהתלמידים‬
‫המובחרים בישיבת מיר‪ ,‬שם קנה תורה‬
‫וחכמה‪ ,‬האמת‪ ,‬הוא זה שייסד את קהילת‬
‫ה'פדריישין'‪ ,‬הקים בית דין‪.‬‬
‫אז הוקם גם מערכת הכשרות?‬
‫"הרבנים החלו לתת הכשר תחילה על‬
‫שחיטה‪ ,‬מאפיות והיו גם מסעדות‪ .‬ורק‬
‫לאחר מכן כעבור כמה שנים התפתח‬
‫מערכת הכשרות והחלו לפקח על מפעלים‬
‫רבים בכל העולם"‪.‬‬
‫בשיחה המיוחדת ביקשנו לעמוד על תולדות‬
‫ותחילת דרכה של המפעל הגדול 'מערכת‬
‫הכשרות'‪ ,‬של הפדריישין מערכת החובקת‬
‫זרועות עולם ומלואו‪ .‬במסגרת שיחה אחת‪,‬‬
‫ארוכה ככל שתהיה‪ ,‬לא ניתן להקיף אפילו‬
‫במעט מן המעט בקורות מפעל הענק‬
‫הפועל ומופעל עשרים וארבעה שעות מעת‬
‫לעת מלבד בשבתות ויו"ט‪ ,‬שאז מושבתים‬
‫ייצור המפעלים לגמרי‪ ,‬אין מנוח לרבני‬
‫מערך הכשרות‪ ,‬מאות משגיחים פרוסים‬
‫בכל קצווי תבל‪ ,‬מערכת המנוהלת בקפידה‬
‫רבה ע"י רבנים הגאונים שנים רבת‪ ,‬מה גם‬
‫שהשיחה עם הרב אלזאס שליט"א נקטעה‬
‫אין ספור פעמים על ידי משגיחי הכשרות‬
‫השוהים במפעלים שונים ברחבי העולם‪,‬‬
‫המתקשרים לבקש הדרכות מעשיות‪,‬‬
‫מעלים את שאלותיהם ומבקשים בירורי‬
‫הלכה‪.‬‬
‫כפי מה שסיפרתם הרי שהיו מערכות‬
‫כשרויות באנגליה‪ .‬ומדוע היו צריכים‬
‫להוסיף עוד אחת?‬
‫"הכשרות של הדריישין‪ ,‬אינה עוד כשרות‬
‫קיימת‪ .‬אלא היא מהמהודרות ביותר‪,‬‬
‫חומרות רבות הונהגו ע"י רבני הפדריישין‪,‬‬
‫ואלו נשמרים בקפידה רבה‪ ,‬עד היום ללא‬
‫שום פשרות"‪.‬‬
‫"אם הזכרנו את החומרות המיוחדות של‬
‫מערך הכשרות של הפדריישין" ‪ -‬מציין‬
‫הגר"מ אלזס שליט"א‪" - ,‬הרי שרבני‬
‫הפדריישין בשום אופן לא יכשירו מוצר‬
‫שיש שם חשש של חלב עכו"ם‪ .‬וזה רק‬
‫דוגמה אחת"‪.‬‬
‫"יש מוצרים שהרכיבים שלהם עשויים‬
‫מהרבה חומרים‪ ,‬לא יהיה דבר שהוא כשר‬
‫בדיעבד‪ ,‬ולא ישתמשו בהיתרים של ביטול‬
‫בשישים‪ ,‬אלא הרבנים יעשו הכל שיהיה‬
‫למהדרין מן המהדרין‪ .‬הציבור לא יודע כמה‬
‫כוחות משקיעים להשגיח על המוצר‪ ,‬אפילו‬
‫שיהיה המוצר הקטן ביותר‪ ,‬כמו המסטיקים‬
‫של אורביט‪ ,‬היש לך מושג כמה מרכיבים‬
‫יש במסטיק כזה‪ ,‬כמה צריך לפקח?! וזה‬
‫כבר במפעל שהכל כשר למהדרין בכל‬
‫השנה‪ .‬אבל המפעלים שמייצרים קו נפרד‬
‫עבור היהודים עם השגחה‪ ,‬הדבר קשה‬
‫שבעתיים‪ ,‬שהרי צריכים להגעיל ולהכשיר‬
‫את כל המפעל‪ ,‬לפקח על כל הצינוריות‬
‫שיהיה שם הגעלה"‪.‬‬
‫קח לדוגמה את ההשגחה על חומרי‬
‫הגלם‪ ,‬בהם לבד מושקעת עבודה רבה כדי‬
‫לוודא שיהיו נקיים ולא מתולעים חלילה‪.‬‬
‫פרט לקמח יש שורה ארוכה של רכיבים‬
‫שמשתמשים בהם דרך קבע בקונדוטריות‬
‫וגם לגביהם יש כללים ברורים‪ ,‬הנחיות‬
‫מפורטות ומפורשות של מערכת הכשרות‬
‫של הפדריישין ונהלי עבודה שנקבעו לפי‬
‫ניסיון רב‪-‬שנים בשטח‪ .‬הכוונה בעיקר‬
‫לצימוקים‪ ,‬פרג‪ ,‬שומשום‪ ,‬גרעיני חמניות‬
‫ואגוזים מסוגים שונים‪ .‬אם בקמח‪ ,‬העיקר‬
‫הוא ניפוי בנפה טובה וצפופה‪ ,‬בכל שאר‬
‫הרכיבים הללו יש לכל סוג כללים מיוחדים‬
‫לו כיצד לבדוק אותו ולוודא שהוא אכן נקי‬
‫וראוי לשימוש"‪.‬‬
‫"נושא נוסף שהרבה ממערכות הכשרות‬
‫סומכים עלינו‪ ,‬הוא ה'לתת' חומר גלם‬
‫המיוצר על ידי שעורים שרויים‪ .‬הנושא‬
‫המתעורר כל שנה הוא 'חדש'‪ ,‬האם מותר‬
‫לאוכלם‪ ,‬ואנו שיש לנו שליחים בכל מקום‬
‫מפקחים על כך בקפידה רבה‪ .‬ורבים נעזרים‬
‫מההשגחה של המשגיחים שלנו"‪.‬‬
‫מפעלים אלו הם בדרך כלל בבעלות‬
‫גויים‪ ,‬הם מבינים את החשיבות של‬
‫הכשר?‬
‫"בוודאי שהם מבינים‪ ,‬הם יודעים שזה‬
‫רווחי והם צריכים לשווק את המוצר שלהם‬
‫לקהל יעד רציני ביותר‪ ,‬ולכן הם יעשו‬
‫את כל המאמצים שהמפעל שלהם יקבל‬
‫הכשר‪ ,‬אך יש פעמים כי זה מאוד קשה‬
‫להם וזה עולה הון תועפות‪ ,‬הן שלפעמים‬
‫צריכים לפרק את המכונות‪ ,‬משום שצריכים‬
‫להגעיל ולהכשיר הם מסבירים כי כלכלית‬
‫לא כדאי להם לקחת הכשר‪ ,‬אך הם מאוד‬
‫היו רוצים את זה"‪.‬‬
‫"למה להם להפסיד קליינטים יהודים הכל‬
‫העולם?!‪:‬‬
‫כשהינכם באים לבעל מפעל גוי‬
‫בכל מקום בעולם‪ ,‬אם זה בצ'כיה‬
‫או בדנמרק‪ ,‬ומתחיל להסביר לו אנו‬
‫צריכים כך וכך‪ ,‬הוא מיד מבצע‪ ,‬או‬
‫שאתם מסבירים לו את ההלכות‬
‫היהודים?‬
‫"לצערנו‪ ,‬לפעמים בעלי המפעלים הגויים‬
‫מבינים טוב יותר מציבור הצרכניים‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪25‬‬
‫היהודים‪ .‬אספר לך קטע מעניין‪ ,‬הייתי‬
‫השבוע בבית חרושת חדש‪ ,‬שכבר זמן רב‬
‫אנו בהתכתבויות על נתינת הכשר למפעל‪,‬‬
‫מדובר בבית חרושת המייצר סוכריות‪ .‬רק‬
‫עכשיו החלטנו כי בעל המפעל רציני והוא‬
‫יקבל את ההוראות ברצינות‪ ,‬להפתעתנו‬
‫הגוי בעל המפעל כבר התעניין כל בעיות‬
‫הכשרותיות האמור להיות‪ ,‬והוא כבר הכין‬
‫הכל‪ ,‬ובביקור כמעט הכל היה מושלם‪,‬‬
‫היה רק בעיית העגלה של התבניות עליהם‬
‫פרוסים את הסוכריות טרם ייקרשו בכדי‬
‫שיקבל צורה‪ .‬חוץ מזה הוא הבין הכל"‪.‬‬
‫המפעלים שהנכם מפקחים הוא בעיקר‬
‫באירופה?‬
‫"לא רק‪ ,‬יש במדינות רבות בגלובוס‪ ,‬במזרח‬
‫הרחוק בטאיילנד‪ ,‬סין‪ ,‬סרי לנקא ועוד‪ ,‬אבל‬
‫יש גם רבים ביבשת אירופה"‪.‬‬
‫באילו מדינות באירופה פרוסים משגיחי‬
‫הכשרות של הפדריישין?‬
‫"יש מקום בדף שלך?" – שואל הרה"ג ר'‬
‫משה באירוניה ומפרט מזכרונו‪" :‬אירלנד‪,‬‬
‫הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬מלזיה‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫נורווגיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פולניה‪ ,‬צכיה‪ ,‬אטליה‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫והמשגיחים מסתדרים ומבינים את‬
‫השפה?‬
‫"ברוב מדינות אלו מסתדרים עם אנגלית‪,‬‬
‫אבל אנו לא סומכים רק על זה‪ ,‬לרוב‬
‫המשגיחים מכירים את שפת המקום"‪.‬‬
‫"אתן לך דוגמה‪ ,‬בספרד יש משגיח המדבר‬
‫ספרדית והוא נמצא שלוש פעמים בשנה‬
‫בספרד שלשה שבועות‪ ,‬הוא לא זז מהמעל‬
‫והוא נמצא בהשגחה צמודה‪ ,‬או בגרמניה‬
‫היה לו מפעל שהמשגיח תיקשר עם בעלי‬
‫המפעל בדויטש‪ ,‬כשאתה מכיר את שפת‬
‫המקום אתה יכול להסביר יותר פרטים‪,‬‬
‫אתה יודע לבקש כל דבר"‪.‬‬
‫מי משלם למשגיח הכשרות? בעלי‬
‫המפעלים או הפדריישין?‬
‫"מה השאלה בכלל? איזו מין כשרות היא‬
‫שבעל המפעל הוא המשלם‪ ,‬הרי ידוע כי‬
‫'בעל המאה הוא בעל הדעה'‪ .‬ועם המשגיח‬
‫יקבל את משכורתו מבעל המפעל הוא‬
‫ישמע לו ולא לרבנים‪ ,‬הקו המנחה אותנו‬
‫כי כל המשגיחים כפופים אך ורק לרבנים‬
‫ואין בלתם‪ .‬המשגיחים הם העובדים של‬
‫הפדריישין"‪.‬‬
‫האם יש שיתוף פעולה לפדריישין עם‬
‫מערכות כשרות נוספות?‬
‫"אכן כן‪ ,‬יש שיתוף פעולה הדוק‪ ,‬לא אחת‬
‫מתקשרים אלינו לברר אודות חומר גלם‬
‫מסויים או צבע מאכל ושאר חומרים שונים‪.‬‬
‫כך גם אנו עומדים בקשר לגבי בירורים"‪.‬‬
‫עם מערכות כשרות בארץ ישראל גם?‬
‫הרה"ג ר' משה אינו רוצה לפרט את‬
‫הרשימה‪ ,‬אך מאשר שגופי הכשרות הגדולים‬
‫בא"י עומדים עמם בקשר תמידי‪ ,‬בהיות כי‬
‫המשגיחים שלנו פרוסים בכל קצווי תבל‪,‬‬
‫הגאון הרב מכאל פישר זצ"ל‬
‫‪26‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫ולא אחת יש צורך לברר משהו בדחיפות על‬
‫חומר מסויים המגיע ממדיה פלונית"‪.‬‬
‫אך המדינה היחדה שאין לפדריישין‬
‫משגיחים הוא בארץ ישראל‪...‬‬
‫"בארץ ישראל שיש כל כך הרבה גופי‬
‫כשרות‪ ,‬אין לנו מה לחפש שם‪ ,‬מה גם‬
‫כפי שהזכרנו‪ ,‬רוב חומרי הגלם באים‬
‫מחו"ל‪ ,‬והרבה ממערכות הכשרות סומכים‬
‫על כשרות חומרי גלם אלו מההשגחה‬
‫שלנו‪ ,‬זאת אומרת כי גם בארץ ישראל‬
‫בהרבה מפעלים משתמשים בחומרי גלם‬
‫שמשגיחים שלנן פיקחו על כך‪"...‬‬
‫שאלתינו היתה כי ראינו הרבה מוצרים‬
‫מתוצרת הארץ המתנוסס עליהם‬
‫חותמת הכשרות של הפדריישין‪.‬‬
‫"מה שראיתם אינן מוצרים שיוצרו בארץ‪,‬‬
‫אלא הם מוצרים הנוצרים בחו"ל בייצור‬
‫מיוחד‪ ,‬ומובא לארץ על ידי יבואנים‪.‬‬
‫ויבואנים אלו באים ומבקשים את ההשגחה‬
‫שלנו"‪.‬‬
‫מציין ואומר הרב אלזס שליט"א‪" :‬אין ולא‬
‫יכול להיות לציבור שמץ מושג כלשהו‪,‬‬
‫כמה עמל יגיעה ויזע מושקע כל יום ממש‬
‫מימי השנה בהשגת ידע ובהכוונה‪ ,‬בתמרון‬
‫ובפיקוח‪ ,‬על כל אלפי הפרטים שכל אחד‬
‫לפעמים מקיף עולם שלם כשלעצמו‪ .‬עדיין‬
‫לא נגענו על פעילות כשרות הבשר‪ ,‬אין‬
‫לאף אחד מושג כמה שעות הושקעו רק‬
‫בכדי לייצר מעטפת ל'נקניק' שהיה כשר‬
‫למהדרין‪ .‬ונגענו רק בקצה המזלג על מערך‬
‫הכשרות בכללות‪ ,‬לא יאומן כי יסופר כמה‬
‫מצבי לחץ המה לעתים מזומנות וקרובות‬
‫מנת חלקם של הנושאים בנטל האחראי‬
‫הזה‪ .‬לא יתואר כמה מפח נפש עובר עליהם‬
‫לפעמים בגין עושי רמיה או מפני סתם‬
‫מטרטרים ומפריעים‪ ,‬וזה יכול להיות מצד‬
‫גורמים שונים חומדי ממון המציגים את‬
‫עצמם לגורמי כשרות‪ .‬לא יאומן כמה חילול‬
‫השם יוצא מזה לפעמים"‪.‬‬
‫מספר הגר"מ אלזאס שליט"א‪" :‬הייתי פעם‬
‫בביקור במפעל‪ ,‬לאחר הביקור נכנסתי‬
‫לבעל המפעל והצגתי לפניו את הדרישות‬
‫שלנו בכדי להכשיר את המפעל‪ .‬לאחר דין‬
‫ודברים הוא אומר לי‪ ,‬אתה יודע מה ההבדל‬
‫בין הכשרות שלכם לכשרות שלנו‪ ,‬הכשרות‬
‫שלכם נכנס בכל הפרטים הקטנים במפעל‪,‬‬
‫ואילו נותני הכשרות האחרים שנקב בשם‬
‫נכנסים בכל הפרטים הקטנים – ורק בחסדי‬
‫הבורא יתברך ובברכתם של שולחיהם‬
‫בהעברת התשלום‪ ...‬הייתי בהלם‪ ,‬עד כמה‬
‫הגוי בעל המפעל ידע על ההבדלים‪ .‬ובכל‬
‫זאת שאלתי אותו אם כן מדוע החלטתם‬
‫לקחת אותנו? הוא השיב‪ ,‬עשינו סקירה‬
‫בקרב הקהל יעד‪ ,‬והתוצאה הייתה כי יותר‬
‫יהודים סומכים על הכשרות שלכם‪ .‬בעלי‬
‫המפעלים האלו יודעים היטב עם מי יש‬
‫להם עסק‪ ,‬מי שחושב כי הם אינם יודעים‬
‫על קהל היהודים אינו אלא טועה"‪.‬‬
‫לסיום איזה מסר ניתן למסור ממערכת‬
‫הכשרות העניפה שלכם‪ ,‬לכל העוסקים‬
‫במלאכת הכשרות?‬
‫"לדעתי המסר העיקרי הוא‪ ,‬כי גם אם‬
‫יודעים את כל השו"ע וכל הפרי מגדים‬
‫ושער נו"כ והמפרשים‪ ,‬זה אינו אומר כי‬
‫הוא יכול לתת השגחה על כשרות‪ .‬בכדי‬
‫לתת השגחה במפעלים יש לדעת את כל‬
‫הנושאים הפרקטיים‪ ,‬איך עובדות המכונות‬
‫הענקיות‪ ,‬היכן יכול להיות בעיות‪ ,‬היכן אין‬
‫אפשר לראות ויש לחפש פתרונות בכדי‬
‫להגיע למקומות אלו‪ ,‬כך גם אם מכשירים‬
‫מפעל שקווי הייצור שלהם הם גם מוצרים‬
‫ללא השגחה‪ ,‬יש לקחת בחשבון כל‬
‫פרטים אלו‪ .‬כמובן שהחלק ההלכה הוא‬
‫חשוב ביותר‪ ,‬אבל אם לא מתמצאים בכל‬
‫הפרטים האלו הוא אף פעם לא ידע איך‬
‫להגיע אליהם‪ ,‬למרות שבקי מאוד בחלק‬
‫ההלכה"‪.‬‬
‫"דוגמה דומה לזה היה לו השבוע בבית הדין‬
‫]הגר"מ אלזאס שליט"א מכהן פאר כחבר‬
‫בבית הדין של הפדריישין שנים רבות‪ .‬ט‪.‬פ‪,[.‬‬
‫היה שם דין תורה מסובך על מניות‪ ,‬הציגו‬
‫את החוזים וכל הסעיפים ותתי סעיפים‪ ,‬היו‬
‫צריכים לדעת את חוקי המדינות שם בוצעו‬
‫העסקאות‪ ,‬גם אם הדיינים היו יודעים‬
‫ומכירים את כל סימני חושן משפט וכל‬
‫הנושאי כלים‪ ,‬לא היו יודעים לפסוק אם לא‬
‫היו יודעים או חוקרים על כל פרטי החוזים‬
‫וההשקעות‪ ,‬איך בוצעו ואיך הכללים‪ .‬אותו‬
‫הדבר גם בכשרות"‪.‬‬
‫ובכל זאת איך את מתמודדים עם כל‬
‫זה?‬
‫"זכותם של הרבנים הגאונים שהקימו את‬
‫המפעל הגדול הזה‪ ,‬ובעידוד הציבור היהודי‬
‫בכל העולם‪ ,‬עומדים על המשמר ונוחלים‬
‫ברכה מרובה והצלחה משגשגת בסייעתא‬
‫דשמייא‪„ .‬‬
‫"נושא נוסף שהרבה‬
‫ממערכות הכשרות‬
‫סומכים עלינו‪ ,‬הוא‬
‫ה'לתת' חומר גלם‬
‫המיוצר על ידי‬
‫שעורים שרויים‪.‬‬
‫הנושא המתעורר כל‬
‫שנה הוא 'חדש'‪ ,‬האם‬
‫מותר לאוכלו‪ ,‬ואנו‬
‫שיש לנו שליחים בכל‬
‫מקום מפקחים על כך‬
‫בקפידה רבה‪ .‬ורבים‬
‫נעזרים מההשגחה של‬
‫המשגיחים שלנו"‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪27‬‬
‫הגאון הרב וויסברגר‬
‫בביקור ב'מרכז'‬
‫ברכות מאליפות‬
‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין‬
‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬
‫הגאון הרב משה טוביה וויסברגר שליט"א רב ואב"ד דק"ק‬
‫עדת יראים בבודפשט הונגריה וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫ביקר לאחרונה במשרדי מרכז רבני אירופה והתרשם‬
‫מהפעילות העניפה‪.‬‬
‫הרב וויסברגר העלה את נושא הגיור ועודכן בנעשה‬
‫בקהילות אירופה בנושא‪ .‬כמו כן‪ ,‬עודכן הרב בהכנות‬
‫לקראת כינוס העשור לייסוד מרכז רבני אירופה‪.‬‬
‫הגאון רבי גרשון מנדל גרליק שליט"א‬
‫רב ואב"ד דק"ק אהל יעקב במילאנו‪ ,‬וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל שידוכי נכדו בן הרב משה שייקביץ‬
‫הגאון רבי משה טוביה וייסברגר שליט"א‬
‫רב ואב"ד 'עדת יראים' בבודפשט‪ ,‬הונגריה‪ ,‬וחבר מוצעת רבני אירופה‬
‫לרגל הולדת נכדתו בשעטומ"צ‬
‫הגאון רבי בנימין יעקבס שליט"א‬
‫רב הראשי של רבנות המחוזות בהולנד ויו"ר ועד הרבנים‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫מגילת אסתר בכל עיר ועיר‬
‫אגף עזרה וסיוע שע"י המרכז‪ ,‬שלח בימים אלו מגילות‬
‫אסתר מהודרות לקהילות מרוחקות ברחבי אירופה על‬
‫מנת לאפשר לבני הקהילה לקרוא מתוך נגילה כשירה‪.‬‬
‫שירות זה ניתן על ידי המרכז כחלק משלל השירותים‬
‫הניתנים במטרה לעזור ולסייע לקהילות באירופה‪.‬‬
‫מתוך נתונים שהתקבלו במשרדי המרכז‪ ,‬נקראו כ‪62-‬‬
‫פעם מגילת אסתר עם המגילות שנשלחו‪.‬‬
‫לרגל שידוכי בנו עם בתו של הרב שמעון לסקר‪ ,‬רב בבריסל‬
‫הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א‬
‫רבה הראשי של רוסיה‪ ,‬יו"ר אגודת הרבנים בחבר העמים‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל שידוכי בתו תחי'‬
‫הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק 'שומרי הדת' באנטוורפן וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬
‫הגאון רבי דוד יוסף שליט"א‬
‫ראש כולל 'יחווה דעת' ורבה של שכונת הר נוף בירושלים‬
‫ולאביו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א‬
‫נשיא מועצת חכמי התורה‬
‫מבחני הסמכה לקהילות‬
‫לרגל אירוסי הבת‪-‬הנכדה תחי'‬
‫הרה"ג אביחי אפל שליט"א‬
‫רבה של דורטמונד‪ ,‬גרמניה‬
‫אגף המבחנים של מרכז רבני אירופה מקיים בקרוב מבחני‬
‫הסמכה לרבני קהילות‪.‬‬
‫בברכת מועצת רבני אירופה יתקיים המבחן הראשון‬
‫בחודש אייר‪ ,‬ולאחריו יתקיימו עוד כשלוש מבחנים‬
‫בנושאים שונים‪.‬‬
‫הרבנים שיעברו אי"ה את המבחנים בהצלחה יקבלו תעודת‬
‫הסמכה מיוחדת של "רב קהילה" חתומה ע"י אבות בתי‬
‫דין ורבנים חשובים וחברי נשיאות מועצת רבני אירופה‪.‬‬
‫לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ‬
‫הרה"ג שלום גוטליב שליט"א‬
‫רבה של העיר ניקולייב באוקראינה'‬
‫לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ‬
‫הרה"ג בנימין וולף שליט"א‬
‫שליח חב"ד ורב בהנובר‪ ,‬גרמניה‬
‫לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ‬
‫הרה"ג אהרן חסיד שליט"א‬
‫רבה הראשי של ג'יברלטר‬
‫לרגל אירוסי בנו שיחי'‬
‫מזל טוב‬
‫מזל טוב לנגיד הרבני‬
‫הרב שמואל בנימין שפירא שיחי'‬
‫לרגל אירוסי בנו בשעטו"מ‬
‫הרה"ג שמואל קמינצקי שליט"א‬
‫רבה הראשי של דנייפרופטרובסק‪ ,‬אוקראינה‬
‫לרגל שידוכי בתו תחי'‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬
‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬
‫‪28‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫נוסעים בחברה טובה‬
‫לא מתפשרים על תחזוקה‬
‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬
‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬
‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬
‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬
‫‪972-3-6170000‬‬
‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬
‫‪972-2-6535949‬‬
‫פרטים בטלפון‪:‬‬
‫פרטים‬
‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬
‫סקירה שישית בסדרה‬
‫וְ ַע ָתּה יֵ שׁ ִמ ְקוֶ ה לְ יִ ְש ָׂר ֵאל‬
‫)עזרא י‪ ,‬ב(‬
‫פרוייקט המקוואות הגדול‬
‫של מרכז רבני אירופה‬
‫בראשות הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‪,‬‬
‫ראב"ד דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫מפקח הלכתי על הפרוייקט‪ :‬הג"ר יהודה מינצברג שליט"א אחראי על הפרוייקט‪ :‬ר' יוסף ביינהקר שליט"א‬
‫במסגרת הפרוייקט הולכים ונבנים ‪ 25‬מקוואות טהרה בכל רחבי אירופה במימון כולל של ‪ 1,500,000‬אירו‬
‫הממומן על ידי מרכז רבני אירופה‪ ,‬בסיוע קרן מתנאל וקרן ‪ EJDF‬ובשת"פ עם 'אור אבנר'‪ .‬הפרוייקט‬
‫מהווה תרומה אדירה להתפתחותן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ולפריחתן המחודשת‪ .‬אנו‬
‫מתכבדים להביא בפני קוראינו סקירה נוספת על ארבעה מוקדים בהם מתנהל הפרוייקט‪:‬‬
‫מריאופול‪ ,‬אוקראינה‬
‫יהודים התגוררו בעיר מאמצע המאה ה‪ ,19-‬באוקטובר ‪ 1905‬בוצע פוגרום ביהודי‬
‫העיר‪ 21 .‬יהודים נרצחו בפוגרום ובתים וחנויות רבים נבזזו‪ .‬בתקופה שבין שתי‬
‫מלחמות העולם הפכה העיר למרכז תעשייתי ויהודים רבים הועסקו במוסדות‬
‫שלטוניים ובתעשייה‪ .‬בעיר פעל בית ספר ביידיש‪ .‬ב‪ 1939-‬מנו היהודים בעיר‬
‫‪ 10,444‬נפש‪ ,‬כ‪ 5%-‬מאוכלוסיית העיר‪ .‬באוקטובר ‪ 1941‬כבשו הגרמנים את העיר‬
‫ותוך פחות מחודש רצחו את רוב יהודי העיר בשני מבצעי רצח בבורות ירי לפני‬
‫כשבע שנים הגיע הרב מנחם כהן לעיר ומאז מחייה את הקהילה היהודית שכיום‬
‫מונה אלפי משפחות‪.‬‬
‫אוכלוסייה‪ 488,939 :‬תושבים יהודים‪ 5,000 :‬רב העיר‪ :‬הרב מנחם מענדל כהן מצב‬
‫בניין המקווה‪ :‬בסיום‬
‫לוגנסק‪ ,‬אוקראינה‬
‫לוגנסק היא עיר במזרח אוקראינה‪ ,‬בית הכנסת האחרון בעיר נסגר ב‪1935-‬‬
‫ומאז נפסקה פעילות הקהילה‪ .‬החיים היהודיים התחדשו מיד אחרי‬
‫התפרקות ברית המועצות ואז הוחזרו לקהילה ספרי התורה‪ ,‬שנלקחו‬
‫בשנות ה־‪ 30‬על ידי הממשל‪ .‬בשנת תשנ"ח הרב שלום גופין הגיע לעיר‬
‫ומונה לרב ראשי‪ .‬הוא הפריח את הקהילה לממדים חדשים‪ .‬בתשס"ד‬
‫נחנך בית הכנסת החדש "בית מנחם" על ידי הרב וכל נכבדי העיר‪ .‬העיר‬
‫משמשת כמרכז המחוז‪ ,‬שבו קיימות כ־‪ 10‬קהילות יהודיות‬
‫אוכלוסייה‪ 445,900 :‬תושבים יהודים‪ 7,000 :‬רב העיר‪ :‬הרב שלום גופין מצב‬
‫בניין המקווה‪ :‬בשלב סיום בניית המערכות‬
‫‪30‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫סומי‪ ,‬אוקראינה‬
‫סומי היא עיר בצפון מזרח אוקרינה‪ ,‬העיר נחשבת כעיר תעשיה בה מפתחים מזון ומכונות‪ ,‬כיום חיי הקהילה היהודית פורחים‪ ,‬ובמקום‬
‫פועלים בית כנסת ומוסדות חינוך יהודיים‪.‬‬
‫אוכלוסייה‪ 283,700 :‬תושבים יהודים‪ 4,000 :‬רב העיר‪ :‬הרב יחיאל לויטנסקי מצב בניין המקווה‪ :‬עבודות גמר‬
‫סבסטופול‪ ,‬אוקראינה‬
‫סבסטופול היא עיר נמל באוקרינה‪ ,‬הממוקמת על חוף הים השחור של חצי האי קרים‪ .‬התרגום לעבירת של שם העיר היא "עיר של גיבורים"‪,‬‬
‫העיר משמשת מוקד תיירות לאנשים רבים מרחבי העולם‪ ,‬על שפת הים הצמודה לעיר טבלו המלך הכוזרי וכל ביתו ליהדות‪ .‬ושם התרחש‬
‫הסיפור שעליו בנה רבי יהודה הלוי את אחד מספרי היסוד באמונת ישראל – "ספר הכוזרי"‪.‬‬
‫אוכלוסייה‪ 379,200 :‬תושבים יהודים‪ 10,000 :‬רב העיר‪ :‬הרב בנימין וולף מצב בניין המקווה‪ :‬הושלם‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪31‬‬
‫ספירת‬
‫העומר‬
‫באירופה‬
‫מאת‪ :‬משה לוינסון‬
‫מתי יהודי חוץ לארץ מתחילים לספור ספירת העומר‪ ,‬אחר תפילת ערבית או אחר ליל‬
‫הסדר? מה עושות קהילות שמתפללות ערבית מוקדם לפני צאת הכוכבים‪ ,‬האם יכולות הם‬
‫לספור את יום העומר שלמחרת? ומדוע אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר?‬
‫ברכת שהחיינו על‬
‫מצוות ספירת העומר‪:‬‬
‫החל בלילו השני של חג הפסח‪ ,‬טז בניסן‪,‬‬
‫מתחילה "ספירת העומר" ‪ -‬כלומר ספירת‬
‫שבעה שבועות עד ליום החמישים‪ ,‬שהוא‬
‫חג השבועות‪ .‬ספירת העומר בעיקרה היא‬
‫מצות "עשה" מן התורה ומקורה בספר‬
‫ויקרא‪ ,‬פרק כג‪" :‬וספרתם לכם ממחרת‬
‫השבת‪ ."...‬ואולם‪ ,‬רואים אנו שמצוות‬
‫ספירת העומר שונה ממצוות אחרות‬
‫הבאות לפרקים בכך שאין מברכים לפניה‬
‫ברכת שהחיינו‪ .‬מדוע אכן אין מברכים‬
‫ברכת שהחיינו לפני מצוה חשובה זו?‬
‫ברכת הזמן )שהחיינו( הינה ברכה המגיעה‬
‫ביחד עם דבר הגורם לנו הנאה‪ ,‬כמו מצוות‬
‫נטילת לולב שבאה לשמחה‪ ,‬אך מצות‬
‫ספירת העומר לא רק שאינה מגיעה עם‬
‫דבר המשמח אלא להיפך‪ ,‬וכך כתוב בשו"ת‬
‫‪32‬‬
‫הרשב"א )חלק א סימן קכו(‪" :‬שאלתם עוד‬
‫מפני מה אין אומרים שהחיינו על ספירת‬
‫העומר בלילה הראשון? ‪ . .‬ולענין זמן כבר‬
‫נשאלה שאלה זו לראשונים‪ .‬וכתוב עליה‬
‫בספר בתשובת השאלה שלא מצינו ברכת‬
‫זמן אלא בדבר שיש בו שום הנאה‪ .‬כגון‬
‫נטילת לולב שהוא בא לשמחה ‪ . .‬וספירת‬
‫העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת‬
‫נפשנו לחורבן בית מאויינו"‪.‬‬
‫טעם נוסף ומעניין מצינו בשו"ת יהודה יעלה‬
‫)ח"א או"ח סי' קנה( דלא מתאים לברך‬
‫שהחיינו מצד ה"ריחוק"‪ " :‬כי מספר שבע‬
‫שבועות דוגמת ז' נקיים ימי הליבון שקרבנו‬
‫המקום לעבודתו לקבלת התורה ומספר ימי‬
‫הריחוק אשה מבעלה מבית תענוגיה ימי‬
‫צער הם איך תברך שהחיינו אז‪."...‬‬
‫ובמקום אחר )המהרי"ל‪ ,‬מנהגים( מצינו‬
‫טעמים נוספים‪ ,‬א‪ .‬ספירת העומר בעצם היא‬
‫רק הכנה לדבר העיקרי שהוא חג השבועות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקיום המצווה אין 'מעשה' אלא רק‬
‫דיבור בעלמא‪" :‬מאי דאין מברכין שהחיינו‬
‫על ספירת העומר‪ ,‬דאינו אלא כמכשירי‬
‫מצוה‪ ,‬דעיקר מנינא משום רגל דשבועות‪,‬‬
‫ועדיין לא הגיע סוף שבעה שבועות‪] .‬והא‬
‫דאין אומר שהחיינו משום דאין בו מעשה ‪-‬‬
‫ובשו"ת רדב"ז )ח"ד סימן רנו( דן בעניין‬
‫זה ומביא כמה טעמים מעניינים‪" :‬ונראה‬
‫לי בטעמו של דבר דבשלמא אם לא ספר‬
‫בלילה סופר ביום נמצא זמנה קבוע וכל‬
‫החמשים יום זמן אחד הוא ומצי לברוכי‬
‫שהחיינו אבל השתא דאם לא ספר בלילה‬
‫אינו סופר ביום נמצא דאותו היום אין לו‬
‫תשלומין וכיצד יברך והגיענו לזמן הזה‬
‫לספור חמשים והוא לא ספר כל החמשים‬
‫ומה שחוזר וסופר בלילה של אחריו זמן‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫רק דיבורא בעלמא ‪ -‬ודוגמת זה אין מברכין‬
‫זמן על הלל["‪.‬‬
‫אחר הוא זה ולא היה אפשר לתקן שיברך‬
‫שהחיינו בתחלת הספירה ואם ישכח ולא‬
‫יספור לילה אחרת יחזור ויברך שהחיינו‬
‫בלילה של אחריה פעם אחרת וכן בכל פעם‬
‫שישכח יום אחד דהא כולה חדא מצוה היא‬
‫ואין לברך ב' פעמים על מצוה אחת‪ .‬ומכל‬
‫מקום בעיקר השאלה אני אומר שכל מצוה‬
‫שהיא הכנה למצוה אחרת תקנו שיברך‬
‫שהחיינו על המצוה העיקרית ופוטר את‬
‫שתיהן הילכך ספירת העומר היא הכנה‬
‫לעצרת דכתיב שבעה שבועות תספר לך‬
‫מהחל חרמש בקמה וגו' ועשית חג שבועות‬
‫לה' אלהיך וכיון שהיא מצוה תלויה באחרת‬
‫מברך בחג השבועות ועולה לכאן ולכאן‬
‫‪ . .‬ותו דאין גמר המצוה עד סוף הספירה‬
‫ולפיכך אי אפשר לברך שהחיינו בתחלת‬
‫הספירה שהיא חלק מצוה ולא בסופה שאין‬
‫מברכין שהחיינו בסוף המצוה"‪.‬‬
‫ומחבר הספר בינה לעיתים קובע שברכה‬
‫זו נאמרת אך ורק כאשר מקיימים‬
‫את המצווה במלואה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בנטילת לולב ביום הראשון של‬
‫סוכות קוימה המצווה במלואה‪,‬‬
‫עד תומה‪ ,‬ונוטל הלולב קיים‬
‫מצווה מושלמת‪ ,‬מה שאין כן‬
‫במצוות ספירת העומר‪ ,‬שאם לא‬
‫ספר בכל ימי הספירה ‪ -‬לא קיים‬
‫את המצווה בשלמותה‪ .‬ראיה לדבר‬
‫היא העובדה שמי ששכח לספור‬
‫לילה אחד שוב אינו מונה בברכה‪.‬‬
‫לעומת זאת מי ששכח‪ ,‬או שנבצר ממנו‪,‬‬
‫ליטול לולב באחד מימי הסוכות ימשיך‬
‫וייטול לולב בברכה אף בימים הבאים‪.‬‬
‫וע"פ פנימיות התורה מסביר הקדושת לוי‬
‫)במדבר לספירת העומר(‪" :‬נראה לבאר‬
‫מפני מה על כל המצות מתרי"ג מצות‬
‫מברכין שהחיינו ועל מצות ספירת העומר‬
‫אין מברכין שהחיינו )עי' בעל המאור ור"ן‬
‫שלהי פסחים(‪ .‬דהנה איתא בכתבי האריז"ל‬
‫על פסוק )שמות ג‪ ,‬יב( 'תעבדון את האלהים‬
‫על ההר הזה'‪ ,‬דהנה ידוע שכשהיו ישראל‬
‫במצרים היו משוקעים במ"ט שערי טומאה‪,‬‬
‫והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו גאלם ממצרים‬
‫כדי לקרבם תחת כנפי השכינה‪ ,‬ועל זה‬
‫הוצרך להם לספור ז' נקיים‪ ,‬ובלא ספירת‬
‫הז' נקיים לא היה באפשר לקרבם תחת‬
‫כנפי השכינה כידוע‪ .‬וזהו פירוש הפסוק‬
‫'תעבדון' את האלהים‪ ,‬פירוש תעבדו נו"ן‪.‬‬
‫עד כאן לשונו‪ .‬ונמצא שהיו מצפים תמיד‬
‫מתי תעבור המספר ושיגיע הקירוב‪ ,‬ותמיד‬
‫היה רצונם לכלות ימי הספירה‪ ,‬ואם היה‬
‫באפשר לכלות ימי הספירה ברגע אחד‬
‫ותיכף ומיד יתחיל הקירוב‪ ,‬אזי מה טוב ומה‬
‫נעים היה להם בזה‪ .‬ונמצא לפי זה אין שייך‬
‫ברכת שהחיינו על זה"‪:‬‬
‫מברכין על ספירת העומר‪ .‬ונותנים טעם‬
‫נכון על דרך האמת‪ .‬ונראין הדברים‪ .‬אך מה‬
‫נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור‪,‬‬
‫ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח‬
‫מלספור"‪.‬‬
‫למדים אנו‪ ,‬שלמרות חשיבותה של מצוה‬
‫זו‪ ,‬אין מברכים שהחיינו לפני קיומה‪ ,‬הן‬
‫מצד המצב המצער שמצוה זו מזכירה לנו‬
‫והן מצד היותה הכנה וחלק ממצוה נוספת‪.‬‬
‫גם שו"ע הרב )פסקי הסידור ספירת העומר(‬
‫מביא את שתי הדעות אך פוסק להקדים‬
‫את הספירה‪" :‬בליל שני של פסח מתחילין‬
‫לספור ספירת העומר תיכף אחר תפלת‬
‫ערבית‪ .‬אך יש מי שאומר שהבא בסוד ה'‬
‫יש לספור אחר שגמר כל הסדר בחוץ לארץ‬
‫והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפלה‬
‫מוקדם לברכה"‪.‬‬
‫למדים אנו‪ ,‬שלמרות חשיבותה של מצוה זו‪,‬‬
‫אין מברכים שהחיינו לפני קיומה‪ ,‬הן מצד‬
‫המצב המצער שמצוה זו מזכירה לנו והן מצד‬
‫היותה הכנה וחלק ממצוה נוספת‪.‬‬
‫ַהיּוֹםלעֹ ֶמר‬
‫א ָחד ָ‬
‫יוֹם ֶ‬
‫מי קודם? ספירת העומר‬
‫או ליל הסדר השני?‬
‫בליל שני של פסח מתחילים לספור ספירת‬
‫העומר‪ .‬ובהיות שעומדות לפנינו שתי‬
‫מצוות חשובות; ספירת העומר וליל הסדר‪,‬‬
‫מתעוררת שאלה‪ ,‬איזו מצוה מביניהן‬
‫קודמת‪ ,‬ליל הסדר או ספירת העומר?‬
‫פוסקי ההלכה מביאים צדדים לכאן ולכאן‪,‬‬
‫הברכי יוסף )או"ח סי' תפט( מביא דעה‬
‫להקדים את מצוות ליל הסדר אך מתקשה‬
‫איך אפשר לאכול קודם קיום מצוות‬
‫הספירה‪" :‬אחר תפילת ערבית וכו'‪ .‬ראיתי‬
‫מדקדקים שבליל יום טוב שני נוהגים‬
‫לעשות הסדר‪ ,‬ואחרי ככלות הסדר כלו‪,‬‬
‫והנה לאחר שיצא ערעור על דעת האומרים‬
‫להקדים את ליל הסדר לספירת העומר‪ ,‬בא‬
‫שו"ת חיים שאל )ח"ב סי' י( ועונה למעררים‪:‬‬
‫"ואשר שאלת על ספירת העומר בליל‬
‫שני של פסח שיש מקובלים שעושין‬
‫הסדר וקורין ההגדה ואחר גמר הסדר‬
‫ושתיית ד' כוסות סופרים העומר‪.‬‬
‫ושמעת כי יש מי שחלק על זה‬
‫בחזקת היד ורצית לדעת מה‬
‫עמדי בזה"‪.‬‬
‫ושם כתבתי דמנהג זה יצא מפי‬
‫קדוש הרמ"ע מפאנו ז"ל‪ .‬ויש‬
‫טעם בדבר על דרך האמת ‪. .‬‬
‫ועתה זכני ה' שבא לידי סדור עיר‬
‫וקדיש הרב השלם מהר"ם זכות ז"ל‬
‫מכתיבת ידו הקדושה וראיתי לו ז"ל‬
‫שכתב בפה מלא להזהיר לאשר הריחו‬
‫בסוד ה' שבח"ל ביו"ט ב' של פסח יעשו כל‬
‫הסדר עד גמיר' ואח"כ יספרו העומר וכתב‬
‫כן משם הרב המקובל המפורסם בעל מצת‬
‫שמורים ז"ל‪...‬‬
‫ואולם שמעתי מרב מקובל שערער על‬
‫זה שהרי כתב רבינו האר"י זצ"ל שנשארי'‬
‫האורות כל היום וא"כ מה מרויחים לספור‬
‫העומר אחר הסדר‪ .‬ואם יאמרו דביום טוב‬
‫שני רשימו וספירת העומר בעצמות וא"כ‬
‫מה לי קודם הסדר או אח"כ אלו דבריו ז"ל‪.‬‬
‫והנה סוד יום טוב שני כתב הרמ"ז דסודו‬
‫בחיצוניות אל הפנימיות המתפשט בעולמות‬
‫והיינו יום טוב שני של גליות שהאור גולה‬
‫ומתפשט לח"ל לבין שבעים שרים ‪ . .‬וא"כ‬
‫מי יגיד זאת אם הארת אורות הסדר אור‬
‫י"ט שני בשאר כל יום טוב שני כראשון‪.‬‬
‫ומאחר שרבינו האר"י זצ"ל לא גלה סודו‬
‫של יום טוב ב' של פסח‪ .‬יותר נראה להקדים‬
‫הסדר לעומר דעכ"פ לא יהיה סתירה מצד‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪33‬‬
‫דיבורנו ומעשנו‬
‫אע"ג דהסדר‬
‫שייך לאורות‬
‫ח"ל והעומד‬
‫לאור עליון‬
‫העיקרי‪ .‬מ"מ‬
‫נראה כחוכא‬
‫למי‬
‫ואטלולא‬
‫שיודע בסוד ה' לומר‬
‫ספירת העומר ואח"כ‬
‫לקדש‪.‬‬
‫וכן בשו"ת טוב עין סי' ח מביא‬
‫מתשובות הרא"ש דדבר מגונה‬
‫הוא לספור ספירת העומר‬
‫ולסדר אח"כ סדר פסח‪ :‬ולענין‬
‫אם אומרים אותה מבעוד יום‬
‫או לא בשני של פסח איני‬
‫רגיל לאומרה כי אם אחרי‬
‫הסדר כי דבר מגונה הוא‬
‫לומר היום יום אחד לעומר‬
‫ולסדר אח"כ סדר של‬
‫פסח‪ .‬ואף שההפך גם כן‬
‫מר וקשה וכו' עם כל זה‬
‫זה זרות כפול ומגונה‬
‫מאד‪.‬‬
‫על הדעה האומרת‬
‫שספירת העומר לפני ליל הסדר זהו "תרתי‬
‫דסתרי"‪ ,‬כותב הפרי צדיק שאצל הקב"ה לא‬
‫שייך "תרתי דסתרי"‪ :‬נוהגין לספור ספירת‬
‫העומר אחר תפילת ערבית‪ ,‬ויש שכתבו‬
‫לספור אחר הסדר כדי שלא יהיה תרתי‬
‫דסתרי שמברכין אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצונו על ספירת העומר כחול המועד‪,‬‬
‫ומברכין על אכילת מצה ומרור‪ ,‬אך כבר‬
‫דקדקו מה נפקא מינה אם קודם הסדר‬
‫או אחר כך כיון שהוא תרתי דסתרי‪ ,‬ואנו‬
‫נוהגין להקדים ספירת העומר שהוא מן‬
‫התורה דאנן בקיאין בקביעא דירחא מה‬
‫שאין כן קידוש ואכילת מצה ומרור וסיפור‬
‫יציאת מצרים ביום טוב של גלויות מדרבנן‪,‬‬
‫אך על כל פנים קשה שהוא תרתי דסתרי‪.‬‬
‫אך באמת אצל ה' יתברך לא שייך תרתי‬
‫דסתרי שיוכל להיות שני הפכים בנושא‬
‫אחד ושניהם אמת‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מגדולי האחרונים מובא שאם יש הרבה‬
‫אנשים בבית‪ ,‬יש לספור ספירת העומר‬
‫לאחר הסדר מכיון שאין חשש שישכחו‬
‫לספור‪ ,‬וכך כותב שו" בצל החכמה ח"ג‬
‫סי צג‪ :‬וכעת נלענ"ד בס"ד להוסיף ראי'‬
‫מפסקם של גדולי האחרונים‪ .‬עי' תוספת‬
‫חיים על החיי"א )כלל ק"ל אות ס"ב( לענין‬
‫ספירת העומר בליל שני של פסח שכ' וז"ל‪,‬‬
‫ונ"ל פשוט דאם יש הרבה אנשים בבית א'‬
‫שעושין הסדר אז לכו"ע נכון שיספרו אחר‬
‫הסדר כי באמת עיקר מקומו הוא אחר‬
‫הסדר כמו שידוע ליו"ח אלא שיש לחוש‬
‫שמא ישכח ח"ו לספור אחר הסדר לכן‬
‫סופרין לאחר תפ"ע בביהכנ"ס אבל כיון‬
‫שיש הרבה אנשים ביחד ליכא למיחש לזה‬
‫כי יזכירו זא"ז עכ"ל‪.‬‬
‫משתמע מכל הנ"ל שרובם ככולם פוסקים‬
‫שמצוות ספירת העומר קודמת לליל הסדר‪,‬‬
‫אך ישנם גם האומרים שליל הסדר קודם‬
‫ובפרט באם הרבה אנשים משתתפים‬
‫בסדר‪ ,‬דאז אין חשש שמא ישכחו לספור‬
‫ספירת העומר‪.‬‬
‫ספירת העומר לפני צאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬אפשרי?‬
‫בקהילות רבות ברחבי אירופה אשר זמן‬
‫צאת הכוכבים הוא בשעה מאוחרת‪,‬‬
‫מתפללים תפילת ערבית מבעוד יום‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם מותר לספור ספירת‬
‫העומר מבעוד יום או שצריכים להמתין‬
‫לזמן הרצוי מלכתחילה?‬
‫בעיון בפוסקי ההלכה לדורותיהם אנו‬
‫מוצאים כמה דעות בעניין זמן הספירה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬נראה ששורש המחלוקת נטועה‬
‫במחלוקת הראשונים האם ספירת העומר‬
‫בימינו היא מדאורייתא או מדברי סופרים‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬לדעת רבינו זרחיה הלוי בעל המאור‬
‫)בסוף פסחים( ןכן דעת רוב הפוסקים‪,‬‬
‫שמצות ספירת העומר אינה נוהגת מן‬
‫התורה אלא בזמן שהיו מקריבים מנחת‬
‫העומר‪ ,‬אבל בזמן הזה שאין בית המקדש‬
‫קיים‪ ,‬ואין לנו קרבן העומר‪ ,‬אין מצוה‬
‫ספירת העומר אלא מדברי סופרים‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫אבל הרמב"ם )פרק ז' מהלכות תמידין‬
‫ומוספין( כתב‪ ,‬שמצות ספירת העומר גם‬
‫בזמן הזה היא מן התורה‪.‬‬
‫ולהלכה פוסקים הטור והשלחן ערוך )או"ח‬
‫סי' תפ"ט(‪ ,‬כדעת רוב הפוסקים שספירת‬
‫העומר בזמן הזה מדרבנן‪.‬‬
‫והנה לדעת הרמב"ם וסיעתו אין לספור‬
‫ספירת העומר אלא לאחר שיהיה לילה‬
‫ודאי‪ ,‬דהיינו לאחר צאת הכוכבים‪ ,‬אבל בין‬
‫שקיעת החמה לצאת הכוכבים שהוא בין‬
‫השמשות‪ ,‬שדינו כספק יום ספק לילה‪ ,‬אין‬
‫לספור ספירת העומר‪ ,‬שספק דאורייתא‬
‫לחומרא‪.‬‬
‫אבל לדעת רוב הפוסקים והשו"ע שספירת‬
‫העומר בזמן הזה מדרבנן‪ ,‬רשאים לספור‬
‫ספירת העומר מיד לאחר שקיעת החמה‪,‬‬
‫שספק דרבנן לקולא‪.‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬כתב שו"ת הרשב"א )ח"א‬
‫סי' קנד( וכן השו"ע )שם( שהמדקדקים‬
‫אינם סופרים עד צאת הכוכבים‪ ,‬וכן ראוי‬
‫לעשות‪.‬‬
‫נמצאנו למדים‪ ,‬שבבתי כנסת שנוהגים‬
‫להתפלל ערבית בבין השמשות עדיף‬
‫לכתחילה להמתין עד צאת הכוכבים‬
‫ובדיעבד אפשר לספור כבר לפני צאת‬
‫הכוכבים‪.‬‬
‫ובנוגע לספירת העומר קודם בין השמשות‪,‬‬
‫נראה שמוסכם על כולם שאין לספור קודם‬
‫בין השמשות‪.‬‬
‫וכך כותב שו"ע הרב בסי' תפט סעי יב‪:‬‬
‫"וכל זה הוא בין השמשות אבל קודם בין‬
‫השמשות אין מנהג כלל לספור אפילו בערב‬
‫שבת שמקדימין לגמור תפילת ערבית‬
‫בציבור בבית הכנסת קודם בין השמשות‬
‫אין הציבור סופרין כלל בבית הכנסת אלא‬
‫כל אחד סופר בביתו כשיגיע הזמן"‪.‬‬
‫יוצא איפוא‪ ,‬שקודם בין השמשות‪ ,‬לכל‬
‫הדעות אין היתר לספור ספירת העומר‪,‬‬
‫ומוכרחים להמתין לזמן הרצוי‪„ .‬‬
‫ב"ה‬
‫הודעה חשובה לרבנים‬
‫בהמשך להודעותינו על בחינות‬
‫הסמכה לרבני קהילות באירופה‪.‬‬
‫הננו להודיעכם כי המבחן בהלכות נידה ומקוואות‪ ,‬איסור והיתר‬
‫ייתקיים אי"ה ביום ראשון ד' באייר ה'תשע"א )‪(8.5.11‬‬
‫בשעה ‪ 14:00‬אחה"צ‪,‬‬
‫בבית מרכז רבני אירופה בקרית האיחוד האירופאי‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels, Belgium‬‬
‫לידיעת הרבנים!‬
‫ניתן עדיין להצטרף ולהירשם למבחן זה אצל‬
‫הרב מרדכי ביטון‪mbitton@rce.eu.com :‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ההנהלה‬
‫יומנו של הנער החרדי מעמק הבכא‬
‫ש‪ .‬הימל‬
‫משפחת פלינקר הצליחה לברוח מהולנד ולמצוא מחסה בבלגיה‪ .‬בעוד יומנה המפורסם‬
‫של אנה פרנק נכתב בהולנד ממנה ברחה משפחת פלינקר ‪ -‬יומנו של הנער החרדי‬
‫משה פלינקר נכתב במקום מחבואו בבלגיה‪ .‬בין דפיו מקופלים האמונה והתקווה‪,‬‬
‫הכאב והבדידות‪ .‬מבין המלים ‪ -‬קורות משפחה אחת ששמרה על קלה כבחמורה גם‬
‫בימים קשים‪ .‬האב הצליח בעזרת כספו להשיג רשיון שהות בבלגיה ולהאריכו עד‬
‫הפעם האחרונה ‪ 7‬באפריל ‪ .1944‬משה ששהה בבית עם אמו ושתי אחיותיו הגדולות‪,‬‬
‫נתפס‪ ,‬נשלח ולא חזר עוד‪ .‬אולם דפיו נותרו בחדר מחכות לאחיות שיבואו ויאספו‬
‫אותם‪ ,‬והם באו ‪...‬והדפים חיים‪...‬‬
‫היא לעולם לא תשכח את אותו ערב פסח‪,‬‬
‫אז הם התכוננו בפעם האחרונה כמשפחה‬
‫לחג הקרב ובא‪.‬‬
‫הפחד שלט באוויר‪ .‬הם לא ידעו מה ילד יום‬
‫ובכל זאת ניסו להתכונן לחג שכולו גאולה‪.‬‬
‫חג שמסמל את היציאה מעבדות לחרות‪.‬‬
‫רבקה זוכרת בברור את אותו ערב חג‪ .‬אבי‬
‫המשפחה שהשיג רשיון שהות בבלגיה‪,‬‬
‫הצליח להאריכו בעזרת כסף‪" .‬שהכסף‬
‫יהיה לכפרה"‪ ,‬היה אומר‪ .‬הוא הצליח עד‬
‫שגם הכסף וגם התעודות לא הועילו‪ .‬הכל‬
‫נגדע בערב פסח‪.‬‬
‫"זה היה ערב פסח"‪ ,‬משחזרת רבקה שויבר‪.‬‬
‫"אמא עמלה שעות להכשיר עופות‪ .‬לאחר‬
‫שעזרנו לה למרוט את הנוצות היא שמה‬
‫אותם במליחה‪ ,‬שלחה אותי‪ ,‬שתי אחיותיי‬
‫ואחי הקטן לאמבטיה הציבורית שנתרחץ‬
‫לפני החג‪ .‬אמא‪ ,‬אסתר ולאה הגדולות‬
‫ומשה נותרו בבית‪ .‬בדרך חזור מהאמבטיה‬
‫הציבורית פגשנו ברכבת את אבא‪ ,‬בידו‬
‫החזיק קרש בשביל שולחן הסדר‪ .‬הוא לא‬
‫ויתר אפילו ויתור אחד על קיום מצוות‪.‬‬
‫"שמחת חג קטנה נותרה לנו בלב‪ .‬מתחת‬
‫לבית בו התגוררנו שכן בית קפה‪ .‬כשירדנו‬
‫מהרכבת לכיוון הבניין נפנפה לנו מרחוק‬
‫בעלת בית הקפה וסימנה לנו שנתרחק‪.‬‬
‫הבנו את הרמז‪ .‬מראה השוטרים שהקיפו‬
‫את הבניין הבהיר לנו שאנו בסכנה‪ .‬בבת‬
‫אחת נגוזו התקוות‪.‬‬
‫ערב פסח תש"ד הפך ליום אבל‪ .‬ז'אק אחד‪,‬‬
‫מלשין ידוע‪ ,‬בא לדירת המשפחה במפתיע‬
‫בלוית שני אנשי גסטאפו‪ .‬העופות והמצות‬
‫לא הותירו ספק בידם כי יהודים אנחנו‪.‬‬
‫אמא אסתר ולאה ומשה נעצרו‪ .‬אמא‬
‫הגיבורה לקחה איתה את המצות למחנה‬
‫האיסוף במיכלן‪ .‬עדויות רבות קבלתי לאחר‬
‫המלחמה מהאנשים שזכו לקבל חתיכת‬
‫מצה שחילקה‪"...‬‬
‫•••‬
‫הבית היה חשוך מעט‪ .‬הן דילגו במהירות‬
‫בין רהיט אחד למשנהו‪ ,‬מתקשות להאמין‬
‫כי יושבי הבית אינם‪ .‬הכתובת אותה כתובת‬
‫ רחוב קולונל פיקאר ‪ 1‬בבריסל סקארבק‪,‬‬‫ששם גרה המשפחה לפני מאסרה‪ .‬דממה‬
‫קדמה את פניהם‪ ,‬דממה מאיימת‪ .‬הן‬
‫לא הבחינו באות חיים‪ .‬אסתר המשיכה‬
‫לשוטט בין החדרים במהירות לוחשת‬
‫בשקט את שמות אחיה ואחיותיה‪ .‬אולי‬
‫הם מתחבאים? פחדה להתעכב‪ .‬הפחד‬
‫שהפך לבן לוויה קבוע בשנים האחרונות‬
‫לפת אותה ואיים עליה‪ ,‬והנה בפינת החדר‬
‫מצאה ספרים מלבושים ושלוש מחברות‪,‬‬
‫היא מיהרה לאסוף את המחברות‪.‬‬
‫האפלולית הרתיעה אותה‪ .‬בזריזות מיהרה‬
‫לצאת מהחדר‪ ,‬והנה מזווית העין הבחינה‬
‫בדף אחד שנותר על הרצפה‪ ,‬כנראה נתלש‬
‫מהמחברת‪ .‬לרגע היססה ואז המשיכה‬
‫בדרכה החוצה‪ .‬עוד לא ידעה את ערכן של‬
‫המחברות‪ .‬לימים‪ ,‬כשגילתה‪ ,‬ביכתה את‬
‫הדף ההוא שלא הרימה‪.‬‬
‫"עד יומה האחרון הצטערה על כך"‪ ,‬מספרת‬
‫אחותה רבקה שחיכתה אי שם בוילה‬
‫למישהו שיבוא ויאסוף אותה‪ .‬אסתר ולאה‬
‫מהרו לצאת מהבית‪ ,‬נפרדות מהמקום‬
‫שהעניק להם פעם תחושה של משפחה‪.‬‬
‫לאחר חקירה קצרה עשו דרכם אל הוילה‬
‫שם קיוו למצוא את אחותם רבקה‪.‬‬
‫הוילה הייתה מוקפת בפארק גדול ויפה‪.‬‬
‫רבקה הביטה בשערי הברזל המעוטרים‬
‫שסגרו על הוילה הגדולה וראתה בדמיונה‬
‫את עשרות ההורים גודשים את השער‪,‬‬
‫מבקשים חזרה את ילדיהם‪.‬‬
‫"כך דמיינתי מידי יום"‪ ,‬אומרת רבקה שויבר‬
‫ממרחק של שנים‪" ,‬וזה לא קרה‪ .‬אף הורה‬
‫לא בא לשער לחפש אותנו"‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪37‬‬
‫אבל הנה ביום אחד ציפתה לה הפתעה‪.‬‬
‫אסתר ולאה אחיותיה הגדולות הגיעו לחפש‬
‫אותה‪ .‬ולא רק אותה מצאו ‪ -‬שתי אחיות‬
‫נוספות ואח קטן נמצאו חיים ושלמים‪ ,‬וכך‬
‫שוב התאחדה לה משפחת פלינקר‪ .‬חמש‬
‫אחיות ואח שמצאו אחד את השניה‪ .‬אולם‬
‫באותה נשימה זוכרים בכאב איום את‬
‫הוריהם היקרים ואחיהם משה פלינקר בן‬
‫השש עשרה שלא חזרו‪.‬‬
‫בעתיד‪ .‬בסתיו ‪ 1939‬חגג את בר המצווה‬
‫שלו‪ ,‬הוא נשא דרשה בעברית‪ .‬באולם נכחו‬
‫מאות מוזמנים והדרשה הותירה רושם‬
‫עמוק בכולם‪ ,‬אפילו בעיתונות היהודית‬
‫נתנו איזכור לדרשת בר המצווה של משה‪.‬‬
‫שלושת המחברות נתגלו כאוצר בלום‪.‬‬
‫המחברות שהביאה אסתר מן הבית לא‬
‫היו אלא רשימותיו של אחיהן שרשם אותן‬
‫בזמן שהיה מתבודד בחדרו ונחבא מעין זר‪.‬‬
‫רבקה שויבר יושבת במרפסת ביתה‬
‫בשכונת בית וגן הירושלמית‪ ,‬מול נוף מרהיב‬
‫מחזיקה בידה את הרשימות שקובצו לספר‬
‫פרטי‪ .‬למרות השנים שחלפו זכרו של האח‬
‫משה חי וקיים בביתה‪.‬‬
‫בין עשרות תמונות הנכדים שלה‪,‬‬
‫ממוסגרים במסגרת שירים שכתב אחיה‬
‫ומפארים את קירות ביתה‪ .‬שירים שזעקו‬
‫יותר מכל את כאב העם היהודי‪".‬רק בן ‪,"16‬‬
‫היא לוחשת "ותראי מה הוא כתב"‪ ,‬שעות‬
‫לאחר מכן כשישבתי מול היומן וקראתי את‬
‫מה שכתב בחור צעיר שהתחבא בבלגיה‬
‫נותרתי נפעמת כמוה‪ .‬הוא כמעט ולא כתב‬
‫על עצמו‪ .‬כל מה שכתב היו הגיגים ועמקות‬
‫של בחור הנמצא בעיצומה של מלחמה‬
‫איומה‪ ,‬המנסה לקשור את גורלו בעם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫"הייתה לו הזדמנות לברוח לשוויץ‪.‬‬
‫כששאל אותו המורה שלו מדוע לא ניצלת‬
‫את ההזדמנות כשעברת את הגבול לבלגיה‬
‫להמשיך הלאה לשוויץ או צרפת הלא כל‬
‫נער שיוכל לברוח מהגרמנים ניצל לעמנו ‪,‬‬
‫לתקוות עתידנו? השיב משה‪" ,‬איך אוכל‬
‫לברוח מעמי בעת שהוא בצרה כה גדולה?"‬
‫כזה היה משה‪ .‬את היומן כתב בעברית‬
‫רהוטה ותקנית‪ ,‬אחת משבע השפות בהן‬
‫שלט‪ .‬בין דפיו צרר את חוויותיו והרהוריו‬
‫בזמן שישב עם משפחתו בת תשע‬
‫הנפשות במקום מפלט לא‪-‬מפלט בבלגיה‪,‬‬
‫אליה נמלטו מהולנד‪ .‬יומן שהוא תעודה‪,‬‬
‫שמשיבה תשובה לשאלה הגדולה מה היה‬
‫בנפשם‪.‬‬
‫מחשבות אמונה וגאולה עולות מבין‬
‫הדפים‪ ,‬שמתלכדים לכדי תמונת ביוגרפיה‬
‫ומראים על חינוך ובית שנתנו לו ראייה‬
‫‪38‬‬
‫עמוקה על המתרחש‪ .‬משה פלינקר הצעיר‪,‬‬
‫בן למשפחה הקרובה במעט לחסידות‬
‫גור‪ ,‬שומר מצוות‪ ,‬הותיר אחריו יומן‪ .‬יומן‬
‫שמסוגל להעביר תחושות‪ .‬בין הדפים‪,‬‬
‫התיאורים החיים‪ ,‬ההתלבטויות‪ ,‬הכאב‬
‫החי שעובר דרכו מסוגל להזיז גם אדיש‬
‫ממקומו‪ .‬דפי היומן הגיעו בזמנו אף לידיו‬
‫של ש"י עגנון שהביע התפעלות מסגנון‬
‫כתיבתו ועושר לשונו של הנער משה‪ .‬הוא‬
‫לא שקט עד שדפי היומן הגיעו לתיעוד‬
‫היסטורי‪.‬‬
‫"האירוני והמדהים הוא שבזמן שיומנה‬
‫המפורסם של אנה פרנק נכתב במקום‬
‫מחבואה בהולנד‪ ,‬משה שברח מאותו אזור‬
‫בהולנד כתב את יומנו בבלגיה‪ .‬יומנו של‬
‫הנער החרדי לא התפרסם‪ .‬הייתי רוצה‬
‫שכולם יקראו את מה שכתב" אומרת‬
‫אחותו‪ .‬ומגוללת את סיפורו המצמרר של‬
‫היומן שנמצא‪.‬‬
‫"גדלנו בהולנד‪ ,‬אבי אליעזר נח פלינקר ז"ל‬
‫פרנס את משפחתנו בת שבע הנפשות‬
‫בכבוד‪ ,‬חיינו ברמה כלכלית גבוהה‪ .‬אבא‬
‫עבד ביבוא ויצוא ועסק בניירות ערך‪.‬‬
‫הוא שכר לכולנו מורים פרטיים שיוסיפו‬
‫על לימודנו בבית הספר‪ ,‬בייחוד השקיע‬
‫בלימודו של משה‪ .‬בבית דיברנו הולנדית‬
‫אך משה ידע גם עברית ויידיש ולמד‬
‫צרפתית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬רומית ויוונית‪.‬‬
‫הוא השתדל גם ללמוד ערבית‪ ,‬את זה ניתן‬
‫להסיק מיומנו‪ .‬מן הסתם חשב שזאת שפה‬
‫חשובה למי שמתעתד לעלות לארץ ישראל‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א‬
‫"אמא היתה אישה מיוחדת‪ .‬דאגה לכל‬
‫מחסורינו וקיימה כל מצווה קלה כבחמורה‪.‬‬
‫אני זוכרת כשהתחלנו לסבול מהפצצות‪ ,‬אף‬
‫אחד לא דמיין את אשר מחכה לנו‪ ,‬התחילו‬
‫לעצור אנשים ואבא הבין שחייבים לברוח‪.‬‬
‫השמועות המשיכו לזרום‪ .‬בעזרת כסף רב‬
‫הצליח אבא להשיג רשיון שהות בבלגיה‬
‫ובאישון לילה‪ ,‬תוך סכנה גמורה‪ ,‬הצלחנו‬
‫לעבור את הגבול‪ .‬לא עברנו כל המשפחה‬
‫יחד‪ ,‬שכן הסכנה הייתה גדולה מדי‪ ,‬אלא‬
‫בזוגות‪ .‬לשמחתנו ומזלנו‪ ,‬התאחדנו‪ .‬כאן‬
‫בבלגיה הצלחנו להסתתר אולם אז התחילה‬
‫תקופה לא פחות קשה‪ .‬הפחד מכל צלצול‬
‫בדלת‪ ,‬החיים כ"אנוסים"‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫חשנו כי שפר עלינו מזלנו‪ .‬אנחנו ביחד‪.‬‬
‫היה קשה לנוע ברחובות‪ .‬מי שנתפס ללא‬
‫ניירת‪ ,‬נעצר מיד‪ .‬קניית אוכל הפכה לדבר‬
‫מסובך יותר‪ ,‬ובעיקר הישיבה בבית‪ ,‬הפחד‬
‫מפני העתיד"‪.‬‬
‫רבקה נעצרת רגע ופותחת את יומנו של‬
‫משה שמתחיל בט"ו כסלו תש"ג בבריסל‬
‫ומראה לי קטע מתוכו הממחיש את סדר‬
‫יומם המתסכל‪.‬‬
‫"היום לימדתי בבוקר שוב את אחיותיי‪,‬‬
‫לפני זה הנחתי תפילין‪ .‬אחרי שלימדתי את‬
‫אחיותיי לא עשיתי עוד כלום מלבד שאכלתי‬
‫ושיחקתי בקלפים‪ .‬אז היום גם כן לא עשיתי‬
‫הרבה‪ ,‬אבל אני מקווה שאקבל מחר מאיזה‬
‫איש גמרא‪ .‬באמת כבר הייתי צריך לקבל‬
‫היום גמרא מאיזה שוחט‪ .‬אבי הלך אליו‬
‫היום‪ ...‬מחר אולי אקבל מאיש אחר גמרא‬
‫חולין‪ ,‬ואם לא ‪ -‬אשאל מן השוחט גמרא‬
‫אחרת ‪...‬היום היה כתוב בעיתון שהמצב‬
‫ברוסיה אינו טוב בשביל הגרמנים‪ .‬הרוסים‬
‫עשו התקפה גדולה מדרומה לסטלינגרד‪.‬‬
‫אולי תעלה בידם ויגאל הקב"ה אותנו‬
‫באופן זה מן הצרה הגדולה שאנו בה היום‪.‬‬
‫כבר הגיע העת להיגאל‪."..‬‬
‫"ולמרות הצרות‪ ,‬הפחד האימה"‪ ,‬ממשיכה‬
‫רבקה לספר‪.‬‬
‫"לעולם אזכור את השבת שלנו‪ .‬בליל שבת‬
‫שרנו‪ ,‬הקפדנו על זמירות שבת למרות‬
‫הסכנה‪ ,‬כל המשפחה סביב השולחן מול‬
‫המאכלים שאמא טרחה בעמל להכין ושרנו‪.‬‬
‫לא מיהרנו לסיים את הסעודה אלא להיפך‪,‬‬
‫הארכנו אותה‪ .‬במשך השבוע אבא ניסה‬
‫להמשיך בשגרה מסוימת למרות הבלתי‬
‫אפשרי‪ .‬ניסה לסחור בניירות הערך שלו‪,‬‬
‫ולהביא אוכל לבית‪ .‬אמא הייתה מתוחה‬
‫מאד‪ .‬רצתה שנברח לשוויץ‪ .‬בחנוכה אבא‬
‫הצליח להשיג נרות למרות המצב"‪ .‬ושוב‬
‫מראה לי רבקה את קטע מיומנו של אחיה‬
‫משה‪.‬‬
‫"ביום חמישי שעבר הדלקנו בפעם האחרונה‬
‫בחנוכה זו נרות‪ .‬זכינו עוד להדליק שלושתנו‬
‫אבי אחי הקטן ואני את שמונת הנרות אף‬
‫על פי שקשה מאד להשיג נרות התאמצנו‬
‫ויכלנו לקנותם ביוקר‪ ,‬בשירי את השיר‬
‫האחרון של "מעוז צור" תמהתי על הקבלת‬
‫הדברים לצרותנו היום‪ .‬באמת פנים אחדים‬
‫יש לכל צרותנו מן הראשונה ועד הצרה‬
‫הגדולה של היום‪ ,‬צעקה אחת עולה מכולם‪.‬‬
‫באיזה מקום שתהיה הצעקה שתעלה משם‬
‫תשווה לחברתה בקצה הארץ השני"‪.‬‬
‫הימים חלפו על משפחת פלינקר‪ ,‬והזוועות‬
‫המשיכו להגיע לאוזניהם‪ .‬אנשים נעצרו‬
‫מידי יום‪ ,‬נחטפו ונשלחו למחנות עבודה‪,‬‬
‫בכך הם עוד האמינו‪ .‬פה ושם הסתננה‬
‫שמועה על רצח יהודים‪ .‬הידיעות שהמשיכו‬
‫לזרום גרמו למשה הצעיר לצער גדול והוא‬
‫כמו נהפך לאדם אחר‪ ,‬הוא ביקש להשתתף‬
‫בצרת הרבים והטיל על עצמו איסורים‬
‫רבים‪ ,‬הפסיק לאכול בשר‪ ,‬חמאה או כל‬
‫מוצר שראה בו מותרות‪ ,‬לא הסכים לקנות‬
‫בגדים חדשים וניסה כמה שפחות להחליף‬
‫את בגדיו שאותם לבש מלפני כן‪ ,‬למרות‬
‫האיסור החמור להקשיב למקלט הרדיו‬
‫הרכיב מקלט בעצמו והקשיב לחדשות על‬
‫התקדמות המלחמה בחדרו‪ .‬כל כולו כאב‬
‫את כאב העם היהודי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בערב פסח נגדע הכל‪ .‬אמא נלקחה‪,‬‬
‫לאה האחות נלקחה‪ ,‬והאח משה נלקח‪ ,‬הם‬
‫עוד קיוו להיגאל‪.‬‬
‫"אבא לקח את ארבעתנו ומיהר למצוא‬
‫מחסה באחד מבתי היתומים שהיו קיימים‬
‫בעיר‪ ,‬הם קיבלו אותנו בזרועות פתוחות‪" .‬‬
‫קולה של רבקה חנוק כשהיא נזכרת היכן‬
‫הם חגגו לבסוף את ליל הסדר‪.‬‬
‫"ההרגשה הייתה זוועתית‪ ,‬את ליל הסדר‬
‫חגגנו שם‪ ,‬ניסינו בכל הכוח לחגוג את החג‬
‫כמו שצריך מתוך תקווה שבזכות החג נזכה‬
‫לגאולה שלימה‪ .‬ניסינו להחניק את הדאגות‬
‫והדמעות‪ ,‬אבל על השולחן היה הרבה‬
‫מרור‪ ,‬לא ידענו שזאת הפעם האחרונה‬
‫שנחגוג עם אבא את ליל הסדר‪ ,‬בצאת החג‬
‫אבא היה חייב לעזוב ולמצוא לעצמו מקום‬
‫מסתור אחר‪ ,‬אנחנו נותרנו אכן יתומים‬
‫בבית היתומים"‪.‬‬
‫אביהם נתפס לבסוף כשנמצא משוטט‬
‫ברחוב מחפש מקום מחסה‪ ,‬הוא נשלח‬
‫למיכלן שם התאחד עם אשתו ובנו ושתי‬
‫בנותיו האחרות‪ ,‬התחנה הבאה שלהם‬
‫הייתה אושוויץ‪.‬‬
‫"בזמן שהם היו שם‪ ,‬אנחנו הסתובבנו בין‬
‫בתי היתומים"‪ ,‬רבקה ממשיכה לספר את‬
‫"יציאת מצרים" הפרטית שלה‪.‬‬
‫"הפרידו בינינו‪ ,‬בתחילה היינו בבית יתומים‬
‫שנוהל על ידי יונה טיפנברונר שהיה דתי‪,‬‬
‫אולם לאחר מכן התגלגלנו בין מקום אחד‬
‫למשנהו‪ ,‬מנסים בכל כוחנו לשמור על‬
‫המסורת של הבית היהודי‪ .‬המנהל היה‬
‫אדם חם שניסה להיות לאב לכולנו‪ .‬אצלו‬
‫שמרנו שבת והצלחנו לאכול כשר‪ .‬בהמשך‬
‫התגלגלנו למקומות שונים‪ ,‬שם כבר נתנו‬
‫לילדים בשר לא כשר‪ ,‬בתירוץ שהמצב‬
‫מחייב‪ .‬מבריסל נשלחנו לבית הילדים‬
‫לינקביק‪ ,‬התגלגלנו מבית יתומים אחד‬
‫למשנהו‪ ,‬חלקם של השומר הצעיר ובכל‬
‫זאת לא הפסקנו להזכיר לעצמנו מאין באנו‪.‬‬
‫גם אנחנו חיינו בצל הפחד‪ ,‬תחת מעקב‬
‫צמוד של הגסטפו‪ ,‬זכינו לביקורות פתע‬
‫שלהם‪ .‬חלק מהנערים והנערות הבוגרות‬
‫נלקחו ונשלחו אף הם למחנה השמדה‪ .‬כל‬
‫רגע חיינו היו נתונים בצל סכנה קיומית‪ ,‬לא‬
‫ידענו מה ילד יום‪ .‬לקראת סוף המלחמה‬
‫פיזרו אותנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬בין הגויים‪ ,‬חלק‬
‫שכנו במנזר שם הנזירות השגיחו עליהם‪,‬‬
‫חלק אצל משפחות‪ .‬בכל אותו הזמן‬
‫קיווינו שכשנצא משם נפגוש את ההורים‬
‫והאחים"‪.‬‬
‫רבקה הייתה בין הבודדים שאכן זכתה‬
‫לפגוש את מרבית משפחתה‪ ,‬לאה ואסתר‬
‫שרדו את התופת שבאוושוויץ‪ ,‬אולם אמה‬
‫לא חזרה משם‪ .‬לאחר שהתאחדו ניסו לברר‬
‫מה עלה בגורל אביהם ומשה‪.‬‬
‫"לאחר חקירה מאומצת קבלנו מכתב‬
‫ובו עדות כי אבי היקר ואחי משה האהוב‬
‫לא שרדו את צעדת המוות ונקברו בקבר‬
‫אחים גדול‪ .‬מיד ישבנו להתאבל עליהם‪.‬‬
‫היומן שמצאנו היווה עבורנו נחמת‪-‬מה כי‬
‫אחי היה נער קדוש ושפתיו כמו ממשיכות‬
‫לדובב מן הקבר"‪.‬‬
‫האמונה שהייתה נר לרגליו צריכה להמשיך‬
‫להשפיע על עם ישראל‪ .‬כשקראתי את‬
‫הדף האחרון ביומנו של אחי היה קשה‬
‫להפסיק לבכות‪ .‬הוא כאילו חזה את סופו‪:‬‬
‫"הנני יושב על יד החלון ומתכונן לתפלת‬
‫מנחה‪ .‬מביט אני לפני‪ ,‬והנה הכל אדום‪ ,‬כל‬
‫האופק אדום‪ ,‬השמיים מכוסים ענני דם‪,‬‬
‫נפחד אני ממראה זה‪ ,‬מהרהר אני במוחי‬
‫מאין באו עננים אלה‪ ,‬ענני דם מאין אתם‪,‬‬
‫אבל פתאום הכל בהיר לי‪ ,‬הכל מובן‪ ,‬הכל‬
‫פשוט‪ ,‬האינך יודע‪ ,‬מימי הדם‪ ,‬הימים‬
‫שנהיו על ידי מליוני היהודים שנישבו ומי‬
‫יודע איפה הם‪ ,‬הננו אנחנו ענני הדם מימי‬
‫הדם באנו‪ ,‬ממקום אחיך‪ ,‬ממקומות עמך‪,‬‬
‫לתת לך שלום‪ ,‬הננו עדים מעמך שלחנו‬
‫להראותך צרותיו‪...‬‬
‫יושב הנני נוכח השמש‪ ,‬עוד מעט ותשקע‪,‬‬
‫כבר קרבה לאופק‪ .‬אדומה היא כדם‪ ,‬כאילו‬
‫נוטפים ממנה אגלי דם‪ .‬כבר כמה ימים‬
‫בשעת בין הערביים אדומה היא‪ ,‬אבל באמת‬
‫אינו קשה לי כלל וכלל‪ ,‬האין די לבכות בימי‬
‫צרה אלה‪ ,‬הלא כל צד ופינה שפונים רק‬
‫צרות‪ ,‬שם נחטפו זקן וזקנה‪ ,‬ושם יש לך‬
‫בן עמך שממונו הולך ונפחת בימים אלו‪,‬‬
‫ובכל בפעם בפגשי בבן עמי שואל אני את‬
‫עצמי "משה מה עושה אתה לזה? מרגיש‬
‫אני אחראי בשביל כל צרה וצרה‪ ,‬ושואל אני‬
‫את עצמי אם לוקח אני עוד חלק בצרתם‬
‫של בני עמי‪.‬‬
‫מקודם‪ ,‬לפני שלשה‪-‬ארבעה חודשים לא‬
‫היה לי קשה לענות על שאלות אלה‪ ,‬כי‬
‫בכל נימי לבי ובכל נפשי הייתי קשור בעמי‬
‫ואחי‪ ,‬אבל עתה הכל נשתנה‪ .‬חש אני את‬
‫עצמי כאילו כל זה אינו נוגע עוד לי‪ ...‬חש‬
‫אני את עצמי כאילו מת הנני‪.....‬סיום יומני‬
‫תודה לה'"‪.‬‬
‫רבקה מביטה בי עצב תהומי מתגלה לפתע‬
‫בעיניה‪...‬‬
‫פסח באופק‪ ,‬והיא נזכרת בערב החג‬
‫שלהם כמשפחה‪ ,‬בליל הסדר החלקי‪ .‬הן‬
‫נגאלו מהתופת והצליחו להקים משפחות‬
‫לתפארת‪ .‬ואחותה אסתר שהאריכה ימים‬
‫ונפטרה בשיבה טובה הזכירה עד יומה‬
‫האחרון את הדף ההוא שהיא לא הרימה‪.‬‬
‫אדר ב'‪-‬ניסן ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪39‬‬
Modern Day
?ÈÑhnUg<UXYfYW\ Hertz will take you everywhere you want to go,
making every moment in Israel count!
īȭǒDŽɛŔDŽƔŔDŽȲȭǭƔĬƧɆǭȭƫǒĬªȲƔǒDŽȚȭȲƏȒǒɆſƏǒɆȲȭ>ȚȒªŔƫĻȭƔDŽĬƫɆŁƔDŽſ
ŔȒɆȚƏªƫªɣƔƻĻȭȎDŽªƔȭȒªƧĻȭZŔȲªDŽɣªȭªDŽŁȭŁǒɫŔDŽȚȭƻǒȒŔŮ
īȭŠDŽġŔªȲªġƫŔȭǭȒƔĬŔȚȭīȭ!ƻŔȒſŔDŽĬɣȭȒǒªŁȚƔŁŔȭªȚȚƔȚȲªDŽĬŔǷ
www.hertz.co.il