העלון לכל המשפחה

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת תזריע מצורע כ"ח ניסן תשע"ה | גליון ‪1014‬‬
‫‪2‬‬
‫כמיהה וייאוש‬
‫לידה ‪-‬‬
‫טומאה?‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫רוח ונשמה באומה‬
‫נכון לעכשיו‬
‫‪ 67‬שנה למדינת ישראל‬
‫"אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה" (תהלים קיח כב)‪ .‬עם‬
‫שהיה שפל בין האומות הופך לאבן היסוד בבניין האומות‬
‫(רש"י שם)‪.‬‬
‫ואכן במלאת ‪ 67‬שנים להקמת מדינתנו‪ ,‬אנו יכולים להביט‬
‫אחורה בסיפוק‪ ,‬אחרי שעם ישראל היה בשיא השפל בשואת‬
‫אירופה הנוראה‪ ,‬ולמרות הקשיים העצומים בתחילת דרכה‬
‫של המדינה – כאשר שבע מדינות ערב התנפלו עלינו במטרה‬
‫להשמידנו‪ ,‬וכן למרות הקשיים והסיבוכים הגדולים מבחינה‬
‫כלכלית וחברתית שליוו את קליטת מיליוני היהודים ששבו‬
‫הביתה לארץ ישראל – המדינה הולכת ומתפתחת והפכה‬
‫למדינה חזקה מבחינה כלכלית וצבאית שאומות העולם‬
‫מכבדות אותה‪ .‬ועוד‪ ,‬רבים רבים בעולם רואים בתחיית עם‬
‫ישראל בארץ ישראל את הגשמת חזון נביאי ישראל‪ ,‬פשוטו‬
‫כמשמעו‪ ,‬אשר ניבאו את השיבה לציון "ולקחתי אתכם‬
‫מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל‬
‫אדמתכם" (יחזקאל לו‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬אנו בעיצומו של בניין הבית הלאומי‪ .‬יש‬
‫לנו כבר מדינה חזקה ומודרנית‪ ,‬אבל עלינו לזכור ולשנן‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫הרב ערן טמיר‬
‫לעורר את‬
‫עולמך הציורי‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה | חינוך‬
‫בין יום השואה ליום העצמאות‬
‫מה הקשר?‬
‫רבני מכון מאיר משיבים‬
‫מדור הילדים‬
‫המשודג!‬
‫שהמטרה היא לא רק בית חומרי אלא עלינו לצקת תוכן ‪ -‬רוח‬
‫ונשמה ‪ -‬בתוך הבית הלאומי‪ .‬וכדברי הנביא יחזקאל‪ ,‬השלב הבא‬
‫אחרי קיבוץ גלויות יהיה "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם…‬
‫ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם… ועשיתי את אשר‬
‫בחקי תלכו … והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים" (יחזקאל‬
‫לו‪ ,‬כה‪-‬כח)‪.‬‬
‫בברכת יום עצמאות שמח‪.‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫ההרשמה נסגרת‪...‬‬
‫לימוד תורה בעומק‬
‫ומבחני רבנות ‪ -‬לאדם עובד!‬
‫היכנסו עכשיו‬
‫תכנית מיוחדת ללמידה מכל הארץ‬
‫‪http://chai-bahem.org.il‬‬
‫‪052-3121500‬‬
‫איסרו חג שבועות‬
‫ז' סיון )‪(25/5‬‬
‫ק ענבה במודיעין‬
‫בפאר‬
‫פרטים בהמשך!‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמת בוגר המכון‬
‫החייל סמל שמואל עקיבא וייס הי"ד‬
‫במלאות שלוש עשרה שנה לנפילתו על קידוש ה' במבצע חומת מגן‬
‫בכ"ו ניסן תשס"ב‬
‫תנצב"ה‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪19:47‬‬
‫‪ 18:31‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 18:49‬ת”א ‪19:49‬‬
‫חיפה ‪ 18:43‬חיפה ‪19:49‬‬
‫כל‬
‫‪˘ 40‬נ‪‰‬‬
‫מכון מ‡יר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמת‬
‫אריה בן סאלם בנין מהלא ז"ל‬
‫נלב"ע ל' ניסן התשמ"ט‬
‫ולע"נ חייל צה"ל חננאל בן אריה ז"ל‬
‫תנצב"ה‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MEIRTV.CO.IL‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬שי ‪- Marketing@emeir.org.il 050-6457442‬ההכנסות קודש למכון מאיר המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪02-6514820‬‬
‫ב‪ 50,000-‬עותקים‬
‫אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪ torah@meirtv.co.il‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 0528908518‬עיצוב גרפי‪:‬‬
‫מודפסים‪1‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪02-6461313‬תהילה ברנשטיין | העלון מופץבאהבה‬
‫התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫כמיהה וייאוש‬
‫מפורסמים דברי "ספר החינוך" (מצווה שה) שמצוות‬
‫ספירת העומר באה "להראות בנפשנו את החפץ הגדול‬
‫אל היום הנכבד הנכסף ללבנו"‪ ,‬אל יום קבלת התורה‪ .‬לא‬
‫החירות (יציאת מצרים) עיקר אלא התורה עיקר‪" ,‬שהיא‬
‫העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא [= התורה]‬
‫תכלית הטובה שלהם"‪.‬‬
‫שואל "ספר החינוך"‪ ,‬אם ספירת העומר היא ביטוי לכמיהה לקבלת‬
‫התורה‪ ,‬מדוע אנחנו מונים את הימים שחלפו ולא את הימים שנותרו?‬
‫בדרך כלל‪ ,‬מודדים את הזמן שחלף מנקודה מסוימת על מנת להדגיש‬
‫את חשיבותה של הנקודה בזמן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מודדים את הזמן שנותר‬
‫עד לנקודה מסוימת כאשר נקודת זמן עתידית חשובה לנו ואנחנו‬
‫כמהים להגיע אליה‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע ספירת העומר היא ספירה מ‪ ...‬ולא‬
‫ספירה אל מ‪ ? ...‬עונה "ספר החינוך"‪" :‬כל זה מראה בנו הרצון החזק‬
‫להגיע אל הזמן‪ ,‬ועל כן לא נרצה להזכיר בתחילת חשבוננו ריבוי הימים‬
‫שיש לנו להגיע לקרבן שתי הלחם של עצרת"‪.‬‬
‫"ספר החינוך" מלמד אותנו מספר יסודות חינוכיים‪:‬‬
‫א‪ .‬מבטו של האדם צריך להיות מופנה אל העתיד ולא אל נקודת‬
‫זמן בעבר‪ .‬יש אנשים שחיים את עברם‪ .‬הם נחלו הישג אחד גדול (גשמי‬
‫או רוחני)‪ ,‬ומסתפקים באכילת פירותיו‪ .‬עתה הם נחים על זרי הדפנה‪.‬‬
‫נקודת השיא של חייהם היא בעבר‪" .‬ספר החינוך" קובע שהאדם צריך‬
‫לצפות אל העתיד ‪ -‬להציב מטרות קדושות ונעלות ולכסוף להגיע‬
‫אליהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אבל‪ ,‬נקודת זמן עתידית היא מעורפלת וחמקמקה‪ ,‬היא לא‬
‫"ממשית" (מפני שהיא טרם התממשה)‪ .‬היא חלום‪ .‬אם האדם לא יעורר‬
‫כיסופים אליה ויתחזק אותם‪ ,‬הכיסופים יתמוגגו וייעלמו‪ .‬זה בדיוק‬
‫תפקידה של ספירת העומר‪ .‬הספירה לקבלת התורה מחזקת את כיסופים‬
‫אליה‪ .‬את הכמיהה הנפשית המעורפלת ממירה הספירה למשהו מדיד‬
‫וממשי יותר‪ .‬הכמיהה הרגשית מנותבת למסלול מעשי מוגדר‪ ,‬שיש בו‬
‫רצף של תחנות מוגדרות‪ .‬כך נבנה גשר יציב בין ההווה לעתיד‪ .‬בלא‬
‫גשר זה‪ ,‬עלול האדם ליפול בדרך‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאור זאת‪ ,‬שואל "ספר החינוך"‪ ,‬אם העתיד הוא העיקר‪ ,‬מדוע‬
‫אנחנו מונים לעבר ולא לעתיד? מדוע אנחנו מודדים כמה התרחקנו‬
‫מנקודת המוצא ולא כמה התקרבנו ליעד? תשובתו‪ :‬העתיד הוא העיקר‪,‬‬
‫והמנין נועד לבטא את כמיהתנו אליו‪ .‬אבל כאשר העתיד רחוק‪ ,‬עלולה‬
‫הספירה הכמותית ‪ -‬המגדירה את המרחק המדויק אליו ‪ -‬לייאש אותנו‪.‬‬
‫הספירה חושפת עד כמה היעד רחוק מאיתנו‪ .‬ההתקדמות היא איטית‬
‫ואיננה מצמצמת בצורה משמעותית את המרחק ליעד‪ ,‬והספירה מעידה‬
‫על כך‪ .‬נדמה לאדם שלעולם לא ישיג את יעדו‪ ,‬והלהט שלו לעלייה‬
‫רוחנית ולהתקדמות בתורה מצטנן והולך‪.‬‬
‫מטרות רחוקות אינן קלות לאדם‪ .‬במיוחד אצל ילדים‪ .‬אחד ההבדלים‬
‫הבולטים בין החשיבה הילדותית לחשיבה הבוגרת הוא רוחב שיקול‬
‫הדעת‪ .‬ילדים שוקלים את התועלת המיידית של מעשיהם ומתקשים‬
‫להרים את מבטם אל עבר האופק הרחוק‪ .‬לעומתם‪ ,‬מבוגרים חושבים‬
‫למרחוק‪ .‬אבל‪ ,‬גם אצל מבוגרים‪ ,‬זה בעירבון מוגבל‪ .‬לא כולם מסוגלים‬
‫להציב מטרה רחוקה ולחתור אליה‪ ,‬מבלי להתייאש בדרך‪ .‬ככל שגדלה‬
‫מודעות האדם למרחק בינו למטרה‪ ,‬כך גובר הקושי‪.‬‬
‫החשש שמעלה "ספר החינוך" הוא שהכמיהה תהפוך לייאוש‪ .‬כיצד‬
‫נמנע זאת? "ספר החינוך" לומד ממצוות ספירת העומר‪ ,‬שמומלץ שלא‬
‫להבליט את המרחק למטרה אלא להדגיש את ההישגים‪ :‬את ההתרחקות‬
‫מנקודת המוצא‪ ,‬בדרך אל המטרה‪ .‬לכן‪ ,‬מונים כמה ימים חלפו‪ .‬אנחנו‬
‫מודדים את ההתקדמות שלנו על ידי מדידת המרחק מנקודת המוצא‪.‬‬
‫הספירה לעבר איננה התרפקות על העבר‪ .‬המבט הוא באמת אל העתיד‪.‬‬
‫הספירה לעבר נועדה לחזק את האמון של האדם ביכולות שלו להשיג‬
‫את היעד הרחוק‪" .‬הנה‪ ,‬אתה מתקדם‪ .‬כבר הספקת לצעוד מספר צעדים‬
‫רוחניים‪ .‬כן ירבו‪ .‬אתה מסוגל"‪ .‬המעכב העיקרי להתקדמות אישית זה‬
‫חוסר האמון של האדם בעצמו‪.‬‬
‫כשם שתחושת סיפוק עצמי מוגזמת מאיימת על מוטיבציה‬
‫להתקדם בחיים ועלולה לנוון את האדם‪ ,‬כך העדר תחושת סיפוק עצמי‬
‫מינימאלית עלולה לשתק את האדם‪ .‬לכן טוב שהאדם יביט מידי פעם‬
‫לא רק על הדרך שנותרה לו אלא גם על הדרך שכבר עבר‪.‬‬
‫לתגובות‪ . aviner@neto.net.il :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם להורים של מתבגרים‪ .‬המשיבים‬
‫בקו‪ :‬רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" – ‪ levavot.org.il‬באתר ‪-‬‬
‫מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫חטאים בישראל‬
‫לרב‪ ,‬אבא [הראי"ה] זכרונו לברכה‪ ,‬יש כתבי קודש וגם שיחות ודברים‬
‫בעל פה‪ .‬הוא אמר לי פעם‪ ,‬כמדומני ביפו‪" :‬האפיקורוס היותר גדול בישראל‪,‬‬
‫הוא יותר מאמין מאשר המאמין היותר גדול שבגויים"‪ .‬לכאורה אין זה מובן‪,‬‬
‫הרי הוא אתיאיסט‪ ,‬כופר! אלא הכל חוזר לאותם דברים יסודיים‪ .‬באופן פרטי‬
‫יתכן צד של קלקול‪ ,‬אבל כל המהלכים מקורם בשורש העניין האלוקי של כלל‬
‫ישראל‪ ,‬וישראל הם "מאמינים בני מאמינים"‪ ;1‬כלל ישראל דבקים בקדוש ברוך‬
‫הוא‪ .‬מתוך הכלל‪-‬ישראליות נמשכת הפרטיות גם באופנים פרטיים מסובכים‪.‬‬
‫אצל הגויים יש חסידי אומות העולם‪ ,‬אך זה רק בצורה פרטית‪-‬אישית‪-‬קטנונית‪.‬‬
‫היסוד הנשמתי העליון בישראל הוא כללי‪ ,‬כדברי המהר"ל‪ :‬קדושת הכלל‬
‫וקדושת הפרט‪ .‬הכלל הוא יצירה אלוקית‪" ,‬חלק ד' עמו"‪ .2‬לעומת זאת אצל‬
‫הגויים יש יחידים מיוחדים יוצאים מן הכלל‪ ,‬חסידי אומות העולם‪ .‬זה חילוק‬
‫הנובע מהכוח הפנימי‪.‬‬
‫המהר"ל עוסק בזה בכמה מקומות‪ ,‬ובייחוד בהרחבה ובמרוכז ב'נצח ישראל'‬
‫פרק י"א‪ ,‬שם מתבררים קדושת הפרט וקדושת הכלל‪ ,‬החילוק בין האבות‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫לבין נח‪ .‬על נח נאמר "איש צדיק תמים היה" ‪ -‬זו קדושת הפרט‪ ,‬עד שהופיע‬
‫באברהם הערך החברתי הלאומי הציבורי‪ .‬כשלומדים ותופסים את היסוד הזה‪,‬‬
‫ממילא יש תוצאות לכל החשבון כולו‪ .‬אם היסוד הוא היצירה האלוהית ‪ -‬הוא‬
‫בטוח! לכן אין קלקולים‪ .‬כל הקלקולים הם שטחיים חיצוניים שאינם משנים‬
‫את היצירה האלוהית‪ ,‬את היסוד‪ .‬המהר"ל מבטא זאת באופן חריף מאוד‪ :‬דבר‬
‫אלוהי‪ ,‬יצירה אלוהית‪" ,‬אתה יצרת"‪ ,‬אינו יכול להשתנות‪ .‬כל השינוי הוא רק‬
‫מהצד החיצוני‪ ,‬הפרטי‪ ,‬האישי‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬מסביר המהר"ל‪ ,‬שאפילו אם דור‬
‫שלם חוטא‪ ,‬הוא נחשב פרט לגבי עניין כלל האומה כולה‪ ,‬לגבי כל הדורות‬
‫וכל הקורות‪ ,‬כלל נשמת ישראל‪ .‬מתוך כך מתברר במהר"ל דבר יותר חריף‪,‬‬
‫שזה דבר הנוגע בעצם היצירה ולא מתחיל ממעלות שלנו‪ .‬מעלות הן פרטים‪.‬‬
‫מעשים טובים הם חשובים מאוד‪ ,‬זכויות‪ ,‬אבל הם עניין של חשבונות פרטיים‬
‫אישיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אהבה מוחלטת‪ ,‬אהבה אלוהית‪" ,‬אהבת אותנו" – אינה‬
‫‪3‬‬
‫תלויה בשום דבר‪ ,‬בשום זכויות וסיבות!‬
‫‪ .1‬שבת דף צ"ז עמ' א'‪.‬‬
‫‪ .2‬דברים ל"ב ט'‪.‬‬
‫‪ .3‬ע"פ שיחות הרצ"י סגולת ישראל עמ' ‪.154-6‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב ערן טמיר‬
‫לידה – טומאה?‬
‫הנושא הראשון המופיע בפרשתנו עוסק בטומאת היולדת‪ ,‬כנאמר‬
‫(ויקרא יב ב) ‪" -‬אישה כי תזריע וילדה‪ ...‬וטמאה‪"...‬‬
‫ולכאורה תמוה הדבר מאוד‪ ,‬שהרי הטומאה הרוחנית היא ביטוי לחיסרון‬
‫ולפגם הקיים במציאות המעשית המקולקלת‪ ,‬וכדבריו של הרב קוק (עין‬
‫אי"ה שבת א' א עה) ‪" -‬כלל עניין הטומאה ודרך הטהרה ממנה‪ ,‬ודאי הם‬
‫נסמכים אל החסרונות והמגרעות הנמצאים בעולם בכל סוגיו‪ ,‬ובאדם ‪-‬‬
‫בנפשו‪ ,‬גופו ונטיותיו בייחוד‪ ,"..‬ואם כן‪ ,‬הייתכן שלידה המביאה עמה חיים‬
‫חדשים לעולם‪ ,‬חיים של בניין ויצירה‪ ,‬היא חסרון במציאות‪ ,‬פגם המביא‬
‫עמו טומאה?‬
‫ניתן לומר‪ ,‬שכל זמן ההריון כאשר העובר נמצא ברחם אמו‪ ,‬האם‬
‫חיה חיים כפולים‪ ,‬את חייה שלה ואת חיי עוברה התלויים בה‪ .‬אך בזמן‬
‫הלידה‪ ,‬כאשר העובר יוצא מרחמה והופך לאדם עצמאי (כמובן באופן‬
‫יחסי) 'מאבדת' האם את החלק השני של חייה‪-‬חיי העובר שממנה קיבל‬
‫הוא עד כה את חייו‪ ,‬איבוד חיים המהווה 'חיסרון' גדול לה‪ ,‬הגורם‬
‫לטומאתה לאחר לידתה‪.‬‬
‫מבט אל העבר (‪)7‬‬
‫הרב דוד חי הכהן‬
‫פרדוקס זה‪ ,‬שהיתרון ‪ -‬הלידה וחייו העצמאיים של התינוק‪ ,‬נובעים‬
‫דווקא מהחיסרון לאם‪ ,‬כאשר היא 'מסיימת' להעניק חיים לעוברה‪ .‬חיסרון‬
‫זה‪ ,‬הגורם את טומאתה‪ ,‬הוא יסוד גדול‪ ,‬לא רק לנושא הלידה וסדר הבאת‬
‫חיים לעולמנו‪ ,‬אלא יסוד ועיקרון לכלל חיינו‪.‬‬
‫אנו מצווים לפתח ולבנות את עצמנו ואת העולם כל הזמן ובכל התחומים‪,‬‬
‫אך יש לזכור‪ ,‬כי כל בניין בנוי על חורבן שקדם לו‪ .‬כמובן אין מדובר בהרס‬
‫וחורבן‪' ,‬בחינת' קלקול שאין אחריו תיקון‪ ,‬אלא אדרבא‪ ,‬תיקון הנובע דווקא‬
‫מכוח הקלקול‪ ,‬קלקול אשר מתוכו יופיעו הצמיחה והבניין המחודשים‪ ,‬בניין‬
‫שיכלול את המדרגה הקודמת אך במעלה גבוהה יותר‪ ,‬כאותו התינוק שאיבד‬
‫אומנם את חייו העובריים ש'נחרבו'‪ ,‬אך דווקא מפני כך התעלה לחיים‬
‫עצמאיים‪ ,‬שבהם הוא מממש את עצמו במדרגה עליונה יותר‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬אין להיבהל ממצבי "חורבן" בחיינו הפרטיים והלאומיים‪ ,‬שהרי‬
‫ביסודו ובמטרתו של חורבן זה‪ ,‬גנוז בניין פוטנציאלי גדול שיכלול בתוכו‬
‫גם את הקומה הקודמת‪ ,‬אך הפעם באופן וברמה מפותחים ומעולים הרבה‬
‫יותר‪...‬‬
‫תקופת בית שני ‪ /‬עזרא הסופר‬
‫דאגתו של עזרא לשלמות מעלתם של ישראל לא‬
‫הצטמצמה רק במסירות לתיקון הרוח‪ ,‬על ידי לימוד‬
‫התורה‪ .‬היא התרחבה גם לטהרת ייחוסם הישראלי‪,‬‬
‫והצלתם מתערובת ממשפחות הגויים‪ ,‬ההורסת‬
‫את קדושת הדורות לעתיד‪ .‬עזרא נלחם בנישואי‬
‫התערובת‪ ,‬ובמאמצים כבירים הצליח להפסיק כמעט‬
‫לחלוטין את כל בנייני התפל‪ ,‬שנבנו בין היהודים‬
‫המתבוללים לבין הנשים הנוכריות שהיו בארץ‪.‬‬
‫הוא לא הסתפק בטהרת היהודים בארץ‪ ,‬אלא העלה‬
‫את כל המשפחות המסופקות מבבל‪ ,‬את הספק‪-‬‬
‫ממזרים ואת פסולי הכהונה‪ .‬זאת על מנת לשמור‬
‫עליהם מקלקולים נוספים‪ ,‬ולהגן על העם מכוויה‬
‫בגחלתם‪.‬‬
‫בגודל מבטו‪ ,‬העמוק והחריף הצופה לדורות‪ ,‬ידע‬
‫כמה חשוב היישוב היהודי בארץ‪ ,‬שיהיה בנוי ומגוון‬
‫בכל חלקי השבים וקדושתם‪ .‬לשם כך חיפש משפחות‬
‫שיעלו ארצה‪ ,‬שיכללו בתוכן את כל שבטי ישראל‪ .‬כך‪,‬‬
‫כאשר לא מצא לוויים כשרים בין העולים‪ ,‬הראויים‬
‫לעבוד בבית המקדש‪ ,‬משום אי רצונם לעלות ארצה‪,‬‬
‫עיכב עזרא את העלייה לארץ וחיפש משפחות לויים‬
‫מיוחסות‪ ,‬ומוכשרות בכישרון הנגינה והשירה‪.‬‬
‫אי רצונם של ההלויים לעלות נבע מחולשת המצב‬
‫הרוחני בארץ‪ ,‬שבני השבט הקדוש לא רצו להיפגע‬
‫בסעיפיה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לא סלח להם עזרא ותיקן לדורות‬
‫כי לא יקבלו הלויים את המעשר הראשון‪ ,‬שזיכתה להם‬
‫התורה‪ ,‬כקנס על חוסר ההערכה לארץ ה'‪.‬‬
‫זכה עזרא ובתקופת היותו בראש אנשי כנסת הגדולה‬
‫עיצב‪ ,‬בתבונה ובגבורה‪ ,‬את דמותו הרוחנית של עם‬
‫ישראל בתקנות שתיקן‪ ,‬שביניהן סדרי התפילה והברכות‪,‬‬
‫הקמת בית הכנסת העומד במרכז חיי הקהילות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫"וְ ָל ַק ְח ִתּי ֶא ְתכֶ ם ִמן ַהגּויִ ם‬
‫וְ ִק ַב ְּצ ִתּי ֶא ְתכֶ ם ִמכָ ּל ָה ֲא ָרצוֹת‬
‫אתי ֶא ְתכֶ ם ֶאל ַא ְד ַמ ְתכֶ ם" )יחזקאל לו‪ ,‬כד(‬
‫וְ ֵה ֵב ִ‬
‫מלבד אלו‪ ,‬נודע עזרא בתקנותיו המיוחדות במסגרת‬
‫הלאומית‪ ,‬הכלל ישראלית‪ .‬קביעת צורת האותיות‬
‫הראויות ללשון הקודש‪ ,‬קריאת התורה הראויה‬
‫לשבתות‪ ,‬מועדים וימי שני וחמישי‪ ,‬עם החלוקה‬
‫המתאימה למספר הקוראים לכל זמן ומועד‪ ,‬על פי‬
‫מדרגת קדושתו‪ .‬עוד תיקן תקנות לכבוד השבת‪,‬‬
‫וכנראה גם הדלקת הנרות בערב שבת היא אחת מהן‪.‬‬
‫הוא עמל על תקנות המחזקות את האהבה בבית בין‬
‫בני הזוג‪ ,‬המקביל לדרישות טהרה מיוחדות השומרות‬
‫על גבול הקודש לבל יפרצו בו התאוות הרעות‪.‬‬
‫עם כל ענקיותו הרוחנית של עזרא‪ ,‬לא עמד כוחו‬
‫לבנות את היישוב בארץ‪ .‬אולם‪ ,‬זכה עזרא וההשגחה‬
‫העמידה לצידו את בן זוגו‪ ,‬נחמיה‪ .‬יחד הצליחו‬
‫שניהם להקים את סוכת דוד הנופלת ולבנות ממנה‬
‫בניין עדי עד‪.‬‬
‫"ומדינה זו היא מדינתנו‪,‬‬
‫מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם"‬
‫)הראיה" קוק זצ"ל(‬
‫מכון מאיר שמח להזמין את הציבור ליום עיון לקראת‬
‫נשים יקרות! הנכן מוזמנות ליום עיון לקראת‬
‫יום העצמאות‬
‫שיתקיים בע"ה ביום שני א' באייר תשע"ה במכון אורה‬
‫ברחוב כנפי נשרים ‪ 3‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ 08:45‬הרב ערן טמיר‪-‬יום העצמאות ע"פ הרב חרל"פ‬
‫‪ 10:00‬הרבנית דינה ראפ‪" -‬קדוש לעולם קיים!"‬
‫‪ 11:00‬הרב יהודה בן‪-‬ישי‪" -‬על מה אומרים הלל?"‬
‫‪ 12:00‬הרב יואב מלכא‪" -‬יום העצמאות יסוד שבתפארת"‪.‬‬
‫הפסקת צהריים‪-‬‬‫‪ 15:30‬הרב יעקב שמעון‪" -‬חירות אמיתית מהי?"‬
‫‪ 16:30‬הרבנית נעמי בן‪-‬נתן‪" -‬הציפיה לגאולה במשפחה"‪.‬‬
‫‪ 17:30‬הרב אריה מרזר‪" -‬על זיכרון ועצמאות"‪.‬‬
‫‪ 18:30‬הרב ברוך סליי‪" -‬בעיתה אחישנה"‪.‬‬
‫עלות יום העיון‪ 90 -‬ש"ח‪ .‬חצי יום‪ 50-‬ש"ח‪.‬‬
‫דרושה מדריכה ובת שירות לשנת תשע"ו‪ .‬לפרטים‪02-6528344 :‬‬
‫יום הזיכרון ויום העצמאות‬
‫שיתקיים במכון מאיר ביום שני א' באייר התשע"ה‬
‫‪ 12:00‬הרב יורם אליהו ‪ -‬משירת הים‪ ,‬להלל הגאולה‪.‬‬
‫‪ 14:15‬הרב יוסף מנדלביץ )אסיר ציון לשעבר(‪ -‬מדינת ישראל הכח הגואל‬
‫‪ 15:15‬הרב שמעון מן – השמחה כמרכיב בבניין הגאולה‪.‬‬
‫‪ 16:15‬הרב יהודה בן ישי ‪" -‬ודגלו עלי אהבה"‪.‬‬
‫‪ 17:15‬הרב רענן ביגון ‪ -‬הלל ביום העצמאות‪.‬‬
‫‪ 18:15‬מנחה‪.‬‬
‫‪ 18:30‬הרב יוסף קלנר ‪ -‬יום העצמאות במשנתו של הרב צבי יהודה‪.‬‬
‫‪ 20:15‬ערבית‪.‬‬
‫‪ 20:30‬הרב אייל ורד ‪ -‬יציאת מצרים ויציאת אירופה‪.‬‬
‫‪ 21:30‬הרב צבי נחשוני ‪ -‬יום העצמאות ותוקפו‪.‬‬
‫‪ 22:30‬הרב ערן טמיר‪ -‬יום העצמאות ע"פ רבי צדוק מלובלין‬
‫‪ 23:30‬הרב אלישע וישליצקי ‪” -‬גילי מאד בת ציון‪...‬עני ורוכב‬
‫על החמור“‬
‫עזרת נשים פתוחה – יום העיון ישודר בערוץ מאיר‪.‬‬
‫בחסות משפחת ונגרובסקי לע"נ האם שרה‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫הרב אייל ורד‬
‫מתקומה לשואה לתקומה‬
‫'עשרת ימי תשועה' שאנחנו בתוכם יכולים להיות מבוארים משני מבטים‬
‫הפוכים‪.‬‬
‫המבט העכשווי‪ ,‬נקרא לזה כך‪ ,‬מחבר את יום השואה ליום העצמאות‬
‫ומביט בשואה כצידוק המוסרי המרכזי להקמת מדינת היהודים‪ .‬ראו מה‬
‫קרה לנו בארצות הגויים‪ ,‬ובנאורות שבהם‪ ,‬ראו כיצד ניסו להשמיד להרוג‬
‫ולאבד‪ .‬ואנחנו נשבענו – לא עוד‪ .‬שוב לא יעמוד העם היהודי חסר אונים‬
‫כנגד אויביו המנסים להשמידו‪ .‬מכאן ‪ -‬מצעד החיים ומטוסי חיל האוויר‬
‫הטסים מעל אושוויץ‪ ,‬מכאן הנוהל הקבוע שבו כל אורח רם דרג מובא‬
‫לכותל ומייד אחריו ליד ושם לצפות בזוועה ולהבין למה אין ליהודים שום‬
‫מקום אחר בעולם מלבד המדינה שלנו כאן‪.‬‬
‫אנו עומדים דום מול המבט הזה‪ .‬והוא אמת לאמיתה‪ .‬מסקנת הגלות‬
‫היא ההשמדה‪ .‬והשואה איננה מוטציה היסטורית אלא היא פרי נורא‬
‫של מאות שנות אנטישמיות שהלכו והבשילו עד שנתחברה יכולת נוראה‬
‫לכוונה נוראה ממנה‪ ,‬וביחד‪ ,‬עם שיתוף פעולה מלא של כל עממי אירופה‬
‫הצבועים ‪ -‬קמו עלינו לכלותנו‪.‬‬
‫על פי המבט הזה‪ ,‬השואה הצדיקה את הקמת מדינת ישראל ואולי אף‬
‫זירזה את הקמת המדינה‪ ,‬כאשר אומות העולם בעלות הברית‪ ,‬מצפונם‬
‫נקף אותם‪ ,‬והם אפשרו‪ ,‬גם אם לא סייעו‪ ,‬הקמת מדינת היהודים‪.‬‬
‫כך גם מופיע במגילת העצמאות ‪' -‬השואה שנתחוללה על עם ישראל‬
‫בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש‬
‫בעליל את ההכרה בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות‬
‫על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את‬
‫שעדי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬‬
‫זכויות בתוך משפחת העמים'‪.‬‬
‫כאמור‪ -‬זהו מבט אמיתי ונכון‪.‬‬
‫אך יש גם מבט נוסף‪ .‬עמוק יותר ופנימי‪ .‬ובו – תהליך גאולת ישראל הוא‬
‫הציר המרכזי‪ ,‬והוא מתחיל הרבה הרבה לפני השואה‪ .‬עוד בימי הבית‬
‫יוסף ותלמידיו‪ ,‬תלמידי הבעל שם טוב והגר"א‪ ,‬ועד למהר"ל מפראג‪ .‬כל‬
‫אלו מכינים את התשתית לקץ הגאולה ‪v‬הולך וקרב‪ .‬זהו תהליך עומק‬
‫ששום דבר לא יכול לעצור אותו‪ .‬מדינת ישראל לא קמה בגלל השואה‬
‫אלא למרות השואה‪ .‬למרות שניסו לעצור אותנו באופן הכי נורא ‪ -‬קמנו‬
‫מעפר ואפר והמשכנו במסע שהתחיל כבר חמש מאות שנה קודם לכן‪,‬‬
‫חזרת שכינה לארצה וחזרת ישראל לארצו‪.‬‬
‫השואה לא מהווה צידוק להקמת מדינת ישראל‪ .‬השואה איננה צידוק‬
‫כלל אלא היא כתב אישום חריף מאין כמותו לרשעת העמים כולם‬
‫שרצחו וטבחו‪ ,‬או שידעו ולא סייעו‪ .‬ומאחורי רשעה זו עומדת ההתנגדות‬
‫העיוורת לתהליך הגאולה הזה שלא יותיר אפשרות לאנושות להמשיך‬
‫במהלכה הרגיל אלא יחייב אותה להתמודד מול המוסר והיושר והצדק‬
‫שמביא איתו עם עולם‪.‬‬
‫הצידוק להקמת מדינת ישראל הוא הבטחת הקדוש ברוך הוא לאבות‬
‫וכריתת הברית על הארץ (הנביא ישעיהו‪ ,‬הרמב"ן בהוספה למצוות עשה‬
‫ד‪ ,‬הרמב"ם בהלכות מלכים‪ ,‬המהר"ל מפראג והכוזרי)‪.‬‬
‫התנועה ההיסטורית הכבירה הזאת בת מאות ואלפי שנים – היא הצידוק‬
‫והמנוע להקמת מדינת ישראל‪ .‬והשואה היא הנסיון הגדול ביותר למנוע‬
‫את הקמת המדינה הזאת‪.‬‬
‫שני המבטים הללו הם אמת‪ .‬האחד מביט מקרוב‪ ,‬הזוועה כל כך נוראה‬
‫ואיומה ‪ -‬שכל מי שלב אנוש לו חייב להודות בכך‪.‬‬
‫אך בלי שנרצה ‪ -‬אנחנו הולכים ונדחקים לעבר המבט השני‪ .‬השואה לבדה‬
‫כבר לא מספיקה‪ .‬עמים אחרים טוענים שגם להם נעשתה שואה‪[ .‬ויש‬
‫כאלו שבחציפותם טוענים שאנו עשינו להם אותה‪ ,‬ובראשם עומד – איך‬
‫לא – מכחיש שואה רשמי]‪.‬‬
‫אנחנו לא צריכים שום הצדקה להקמת מדינת היהודים‪ .‬זוהי תנועה‬
‫היסטורית אלוקית של אלפי שנים עם חתירה מתמדת של היהודים חזרה‬
‫לארצם‪ .‬השואה ניסתה להרוס מהלך זה‪ .‬ואנחנו – קמנו ונתעודד מתוך‬
‫אפר ועפר להמשיך את מה שהחילונו בו ולא נוכל להפסיק ‪ -‬להודיע שיש‬
‫אומה אלוקית בעולם הזה‪ ,‬נבחרת‪ ,‬החוזרת לארצה לחיות את חייה על‬
‫פי תורתה ולהאיר לעולם כולו מוסר‪ ,‬צדק‪ ,‬יושר וחיים‪.‬‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫מה הקשר?‬
‫הרב חגי לונדין‬
‫איך זוכרים את השואה?‬
‫ובצדק‪ ,‬כאסון בו נטבחו ששה מיליון יהודים‪.‬‬
‫אנו רגילים להביט על השואה‪,‬‬
‫נוסף – השואה החריבה חלקים גדולים מעולם‬
‫אולם השואה עשתה דבר‬
‫תרה מזאת – יצרה משברים אמוניים ונפשיים‬
‫התורה של העם היהודי‪ ,‬וי‬
‫היום‪ .‬איך ממלאים את החלל שנפער בחיים‬
‫שאיתם אנו מתמודדים עד‬
‫של עם ישראל? איך זוכרים את החללים?‬
‫ברית מלשון ז‪.‬כ‪.‬ר – הצד האקטיבי במציאות‪.‬‬
‫המילה 'זיכרון' מגיעה בע‬
‫את הדמות‪ .‬הזיכרון החווייתי והפרטי הוא‬
‫הרצון לפעול ולחיות מחדש‬
‫ר‪ :‬ליכולת שלנו למלא את החלל שהותיר‬
‫שער למשהו גדול הרבה יות‬
‫דות‪ ,‬בניגוד לתרבות האלילית או היוונית‪ ,‬אין‬
‫המת בחיים חדשים‪ .‬ביה‬
‫אלא יש נשמה‪ .‬כאשר אנו מתחברים לחיים‬
‫פסלים ואין אנדרטאות‬
‫עולם – אנו זוכרים אותה באמת‪ .‬כאשר אנו‬
‫שהותירה אותה נשמה ב‬
‫– רש"י חי בינינו מחדש‪ ,‬שפתותיו מדובבות‬
‫לומדים את תורתו של רש"י‬
‫למפעלים החיוביים שהאדם זרע בעולם –‬
‫בקבר; כאשר אנו מצטרפים‬
‫טנה‪ ,‬כדברי חז"ל‪' :‬מה זרעו בחיים אף הוא‬
‫מתרחשת 'תחיית מתים' ק‬
‫היות אנשים טובים יותר לאור דמותם של‬
‫בחיים'; כאשר אנו בוחרים ל‬
‫מתם מלווה אותנו בכל רגע ורגע; כאשר‬
‫הסבתא או הסבא ז"ל – נש‬
‫עבורו נהרג החלל אנו מתחברים להנצחה‬
‫אנו מתחברים לאידיאל שב‬
‫האמיתית‪ ,‬אנו מתחברים לנצח‪.‬‬
‫חללי השואה‪ ,‬אנו לא מתמלאים רק בכאב‬
‫בעת שאנו מתייחדים עם‬
‫אדם שהתגלה באותה תקופה במלוא כיעורו‪,‬‬
‫ובייאוש על רוע לבו של ה‬
‫דיאל הגדול שהשואה חידדה וביררה – נצח‬
‫אלא גם מתחברים לאי‬
‫ראל שורד למרות הכל‪ ,‬ויתרה מזאת‪ ,‬גם‬
‫ישראל‪ .‬ההפנמה שעם יש‬
‫שאת‪ .‬השואה הבהירה לכולנו שאין חיים‬
‫הולך ומחדש את חייו ביתר‬
‫ישראל‪ ,‬והתחייה של האומה המתבטאת‬
‫לעם ישראל מחוץ לארץ‬
‫הטבעי והמתבקש ביותר מזיכרון השואה‪.‬‬
‫ביום העצמאות – הינה הדבר‬
‫כרת הטוב על שיבת עם ישראל לארצו כך‬
‫ככל שנתמלא בשמחה ובה‬
‫ואה‪ .‬הזיכרון מעצים את התקווה והתקווה‬
‫גם נזכור יותר טוב את הש‬
‫מעצימה את הזיכרון‪.‬‬
‫חיי‪ ,‬ואמור לך בדמייך חיי" (יחזקאל טז‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫"ואומר לך בדמייך‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫הרב אורי שרקי‬
‫בדרך‪...‬‬
‫השואה היא הרע בהתגלמותו‪,‬‬
‫ואי אפשר להסבירה‪ .‬היום יש יש תי‬
‫אור‬
‫של‬
‫ק‬
‫ללת‬
‫הג‬
‫לות‪.‬‬
‫אך‬
‫הק‬
‫אופנה של הסברת השואה‪ .‬יש ד‬
‫ב"ה אומר סעיף נוסף‪ :‬זכרו‬
‫תיים שרוצים לפטור כביכול את ש‬
‫הבט‬
‫חתי‬
‫שלא‬
‫א‬
‫כלה‬
‫א‬
‫תכם‬
‫בהיו‬
‫ה' מאחריות ומנסים לתת סיבות‬
‫תכם בגלות‪ .‬אבל כשמגיע הזמן‬
‫לשואה‪ .‬אומרים שהיא תוצאה שהם‬
‫לא‬
‫צרי‬
‫כים‬
‫ל‬
‫היות‬
‫שם‬
‫הם‬
‫חשו‬
‫של חטאים‪ ,‬למשל בגלל המשכי‬
‫פים לאפשרות של שואה‪.‬‬
‫לים‪ ,‬או מפני שעלו לארץ‪ ,‬או למ‬
‫רות‬
‫ש‬
‫טבע‬
‫הג‬
‫לות‬
‫ל‬
‫כלו‬
‫תנו‪,‬‬
‫מתר‬
‫מנגד‪ ,‬כיוון שלא עלו לארץ‪ ...‬אולם‬
‫חש נס קבוע שלמרות הגלות‬
‫השואה כעונש‪ ,‬חמורה יותר הק‬
‫ב"ה‬
‫מ‬
‫ציל‬
‫או‬
‫תנו‪,‬‬
‫בכל‬
‫ה‬
‫זמן‬
‫שש‬
‫מכל החטאים שהיה אפשר לעשות‪,‬‬
‫כינה ירדה אתנו לגלות‪ .‬אך‪,‬‬
‫ולא עוד אלא שהשואה ניחתה כשאני‬
‫מ‬
‫שיב‬
‫את‬
‫הש‬
‫כינה‬
‫ל‬
‫ציון‬
‫א‬
‫תם‬
‫על האומה המוסרית ביותר בעו‬
‫בסכנה‪ .‬אין זה עונש אלא‬
‫לם‪ .‬כל ההסברים על השואה תפ‬
‫קוד‬
‫השכ‬
‫ינה‪.‬‬
‫הרמ‬
‫ח"ל‬
‫ב'מ‬
‫אמר‬
‫ה‬
‫מקטינים את מי שאמר והיה העו‬
‫גאולה'‪ ,‬מדבר במפורש ‪150‬‬
‫לם‪ .‬אבל ניתן להתבונן בה‪ .‬ניתן שנה‬
‫לפני‬
‫המ‬
‫ל‬
‫אור‬
‫עות‬
‫על‬
‫השו‬
‫אה‪.‬‬
‫ו‬
‫מס‬
‫הבין באילו מצבים בהסטוריה על‬
‫ביר כך‪" :‬הנה זה עומד אחר‬
‫ולה לקרות שואה‪ .‬הנביאים כותלנו‬
‫מ‬
‫שגיח‬
‫מן‬
‫די‬
‫ברו‬
‫החל‬
‫ב‬
‫ונות‬
‫מפו‬
‫מ‬
‫רש‬
‫ציץ‬
‫על‬
‫מן‬
‫ה‬
‫הש‬
‫חרכים"‪ .‬השגחת ה' היא בשני‬
‫יבה לארץ‪ ,‬אך על השואה רק ב‬
‫רמז‪ .‬אלא אופנים‪ :‬או מהחלונות או מה‬
‫יש זמנים בהסטוריה המסוגלים‬
‫שער הגדול‪ .‬כשישראל היו על אדמתם‬
‫לשואה‪ ,‬זמנים מיוחדים שעמלק היה‬
‫שפע‬
‫וב‬
‫רכה‬
‫בעו‬
‫לם‪.‬‬
‫אך‬
‫מאז‬
‫חרב‬
‫עלול לפגוע בנו ועלינו לזכור זאת‪ ,‬כדי‬
‫המקדש נסגר השער הזה‪.‬‬
‫להיות מוכנים למנוע אותה‪ .‬יש בע‬
‫ולם‬
‫ח‬
‫ושך‬
‫ג‬
‫דול‪.‬‬
‫אך‬
‫אי‬
‫א‬
‫פשר‬
‫בפו‬
‫שהעולם לא יתקיים כלל‪ ,‬אלא‬
‫רים היתה שואה שנמנעה ברגע‬
‫האחרון‪ .‬המפגש עם יש השגחה בקילוח דק‪ ,‬דרך‬
‫עמלק‬
‫מתר‬
‫חש‬
‫בז‬
‫מנים‬
‫מ‬
‫החלונות‪ ,‬עד אשר ייפתח מחדש‬
‫אוד‬
‫ספציפיים‪ .‬התורה מצווה לזכור השער‬
‫וייס‬
‫תמו‬
‫ה‬
‫חלו‬
‫נות‪.‬‬
‫מה‬
‫ה‬
‫זמן‬
‫בין‬
‫את אשר עשה עמ‬
‫סגירת החלונות ופתיחת‬
‫לק‪ ...‬בדרך! במצרים או בזמן הגלות היו רדיפות השער?‬
‫א‬
‫פס!‬
‫כי‬
‫אין‬
‫מל‬
‫כות‬
‫נוג‬
‫עת‬
‫ב‬
‫ופוגרומים אבל‬
‫חברתה כמלוא הנימה‪ .‬כיוון‬
‫לא שואה‪ .‬גם בירושלים זה לא יכול לקרות כי שה‬
‫שער‬
‫הג‬
‫דול‬
‫מת‬
‫חיל‬
‫ל‬
‫היפ‬
‫תח‬
‫מ‬
‫אנחנו בשיא‬
‫תחילים להיסתם החלונות‪.‬‬
‫תוקפנו‪ .‬מתי עמלק יכול לפעול? כשאתה לא פה וזו‬
‫עת‬
‫ח‬
‫שכה‬
‫גדו‬
‫לה‪.‬‬
‫בע‬
‫ולם‬
‫הזה‬
‫ת‬
‫ולא שם‪ .‬על זה נ‬
‫הליכים לוקחים זמן וזו שעה‬
‫אמר "ליוצא ולבא אין שלום" על היוצא מתלמוד מועדת‬
‫לפ‬
‫ורע‬
‫נות‪.‬‬
‫כך‬
‫ב‬
‫יאר‬
‫הרמ‬
‫ח"ל‬
‫בבלי לירושלמי‪,‬‬
‫את השואה‪.‬‬
‫כשהכוונה היא לדרך שבין הגלות ל‬
‫ארץ‪.‬‬
‫במג‬
‫ילת‬
‫מ‬
‫ובא‬
‫ב‬
‫ספר‬
‫'‬
‫קול‬
‫התור'‪,‬‬
‫אסתר כתוב "לך‬
‫שכאשר יתחיל תהליך קיבוץ הגלויות‬
‫כנוס את כל היהודים"‪ .‬אם יש אח‬
‫דות‬
‫באו‬
‫מה‬
‫יש‬
‫להז‬
‫דרז‬
‫ו‬
‫בבת‬
‫א‬
‫חת להע‬
‫היא שומרת עלינו‬
‫ביר שש מאות אלף איש לארץ‪ ,‬כך‬
‫מפני עמלק‪ .‬כדי להימנע מפגיעתו‬
‫של‬
‫ע‬
‫מלק‬
‫אפ‬
‫שר‬
‫י‬
‫היה‬
‫ל‬
‫מנוע‬
‫את השו‬
‫בדרך יש לצאת‬
‫אה‪ .‬ערב השואה היו בארץ ארבע‬
‫מהר‪ .‬יש בקשה מיוחדת שהגאולה ת‬
‫היה‬
‫מה‬
‫רה‪,‬‬
‫מ‬
‫אות‬
‫אלף‬
‫נ‬
‫פש‬
‫מ‬
‫ישראל‪ .‬כ‬
‫כי בדרך עלולים‬
‫שקמה המדינה היו שש מאות אלף‪.‬‬
‫להיפגע‪( .‬עי' זכריה ב‪ ,‬ח‪ .‬דניאל יב‪,‬‬
‫א‪).‬‬
‫נ‬
‫ודע‬
‫לנו‬
‫זה‬
‫א‬
‫מנם‬
‫ק‬
‫מעה‬
‫ק‬
‫שבאחרית הה‬
‫מעה אך יש‬
‫רגע שצריך לקפוץ אל המים‪ .‬על‬
‫סטוריה תהיה הצרה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫"מ‬
‫חוץ‬
‫ת‬
‫שכל‬
‫ח‬
‫בלי‬
‫מ‬
‫שיח‬
‫א‬
‫מרו‬
‫בגמרא (‬
‫חרב‪ ,‬ומחדרים – אימה"‪...‬‬
‫סנהדרין צח ב) "ייתי ולא אחמיניה"‪,‬‬
‫ר‬
‫ש"י‬
‫מס‬
‫ביר‬
‫מהם‬
‫חבלי מ‬
‫מה ההגיון? בתורה‬
‫שיח‪ :‬הפחדים והחבלים שיהיו בימיו‬
‫הדברים מפורשים יותר‪ .‬בפרשת בחוקותי מפני חיל הגו‬
‫יים‪.‬‬
‫חב‬
‫לים‬
‫קשו‬
‫רים‬
‫ללי‬
‫דה‪.‬‬
‫לי‬
‫דתנו בארצנו‪...‬‬
‫נמשכת ההרשמה לבוגרים!‬
‫אנא שלחו אלינו את פרטיכם‬
‫לדוא“ל ‪bogrim@emeir.org.il‬‬
‫‪˘ 40‬נ‪‰‬‬
‫מכון מ‡יר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫ניה המתחדשת במכון מאיר‬
‫לטלפ‬
‫דרושים טלפנים‬
‫למערך התרומות‬
‫שכר בסיס ‪ +‬בונסים‬
‫משמרות צהריים ו‪/‬או ערב‪.‬‬
‫מיוחד לאברכים וסטודנטים‬
‫מתאים ב‬
‫‪mmtrumot@gmail.com‬‬
‫קו"ח למייל‬
‫לוח ‪ SMS‬למס' ‪052 - 6267901‬‬
‫ניתן לש‬
‫שליחי הציבור שלכם‬
‫‪17‬‬
‫מבית‬
‫רוצים להגיע לאלפי בתי אב בציבור הדתי?‬
‫‪18:30‬‬
‫‪18:45‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪21:15‬‬
‫איתנו אתם יכולים!‬
‫• הפצה שבועית של עלוני פרשת השבוע ופרסום‬
‫באלפי בתי הכנסת ברחבי הארץ‬
‫• הדבקת מודעות בבתי הכנסת ובריכוזים דתיים‬
‫• דיוור ישיר בכל רחבי הארץ‬
‫לרשותנו מאגר ממוחשב של כל בתי הכנסת‬
‫כולל‪ -‬רשימת גבאים להפצה ממוקדת לפי קהל היעד‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫לפרטים‪ :‬יוסי בן הדור ‪052-8908518 -‬‬
‫ובאמונה‬
‫ואמונה‬
‫ואמונהמרבה אהבה‬
‫למכון מאיר‬
‫התורם למכון כל‬
‫‪02-6461313‬‬
‫התורם אהבה‬
‫מאיר מרבה‬
‫באהבה כל‬
‫‪yossib@makorrishon.co.il‬‬
‫‪02-6461313‬ובאמונה‬
‫באהבה‬
‫‪5‬‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫לעורר את עולמך הציורי‬
‫שאלה‪ :‬אני מרגיש עייפות‪ ,‬שעמום‪ ,‬סוג של ניתוק מהכל‪.‬‬
‫אני בעיקר שונא‪ ,‬לא מצליח לאהוב‪ ...‬מה ייתן לי כוח?‬
‫תשובה‪ :‬לפעמים האדם נכנס למצב של ייאוש‪ ,‬של תחושה שלא הולך‬
‫לו‪ ,‬הכל קשה לו וכל העצות נראות כאילו אינן נוגעות לו‪ .‬הוא פונה‬
‫למאמן אישי שנותן לו תוכנית עם סרגל מאמץ ומשימות‪ ,‬אך עדיין לא‬
‫חל אצלו שינוי‪ .‬ובכן‪ ,‬הסיבה היא תמיד ניתוק האדם מעולמו הפנימי‪,‬‬
‫כי הרי הטוב‪ ,‬הברכה‪ ,‬השמחה‪ ,‬הכל טמון עמוק פנימה‪ .‬אבל אלו מילים‬
‫גדולות לנפש כואבת‪...‬‬
‫יש עצה פשוטה השייכת לכל אחד והיא‪ ,‬במקום 'תתחבר לעצמך'‪' ,‬תתחבר‬
‫לעמך'‪ .‬שכן כל העיסוק עם 'עצמי' שלי הפרטי הוא כמו עיסוק בבורג‬
‫השייך למכונה ענקית‪ .‬ראיתי כמה בחורים למשל שנכנסו למכינה קדם‬
‫צבאית או התגייסו לצבא וזה הציל אותם מתחושת ריקנות שהייתה‬
‫מרחפת מעל ראשם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש הורים שמחנכים את ילדיהם לערכים‬
‫השייכים לכלל‪ ,‬וזה כדי לחבר באמת את הילד למימד פנימי יותר של‬
‫חייו‪ .‬זכור לי כי כמה אנשים שסבלו מחרדות או דיכאונות‪ ,‬שעצם היציאה‬
‫לעבודה או למשימה של חסד למען הזולת‪ ,‬כמו למען החיילים או למען‬
‫תנועה פוליטית‪ ,‬הוסיפה להם הרבה עוז ושמחה‪.‬‬
‫כי האדם הוא חברתי‪ .‬הבדידות נובעת מאותה תפיסה אינדיווידואליסטית‪,‬‬
‫המתחפשת לפעמים לאמירות כמו‪' :‬אני שונא רעש'‪' ,‬בני עקיבא זה לא‬
‫בשבילי'‪' ,‬אני לא מרגיש נוח בחברה' ועוד‪ .‬אבל עצם ההימצאות בתוך‬
‫בית מדרש‪ ,‬עצם המפגש עם תלמידי חכמים‪ ,‬עצם היציאה מהחדר‬
‫הבודד הינה תחילת הסוף‪ ,‬הולדה של חיים מחודשים‪.‬‬
‫הלב של השואל מרגיש מנותק מהחיים‪ .‬מקובל לראות את הלב ככלי‬
‫הקיבול של הרגשות‪ .‬כלי קיבול מעצם טבעו הוא מוגבל‪ .‬אבל בנושא‬
‫של אהבת ישראל ככל שאתה נותן יותר הכלי מתרחב‪ .‬לכן נוהגים‬
‫לומר שיר השירים ‪ -‬לבד משבת חול המועד‪ ,‬זמן יציאה מהמצרים שבנו ‪-‬‬
‫בכל ערב שבת בזמן הדלקת נרות‪( ,‬סידור הרמ"ק)‪ .‬שלמה המלך כתב את‬
‫שיר השירים‪ ,‬שיר שכולו עוסק בחיבור של כל פרט עם שורשו הטוב‪ ,‬עם‬
‫כנסת ישראל‪ .‬עומק היהודי הוא המימד הכללי‪ ,‬הלאומי‪ ,‬נשמת האומה‪.‬‬
‫כל דור מוצא בשיר השירים את השיר שלו‪ ,‬לוקח את המילים ואת הלבן‬
‫שביניהן‪ ,‬וקורא בהן את מציאות חייו ומגלה בין פרקיו תובנות חדשות‪.‬‬
‫שיר השירים בדורנו מתפרש כגאולה הקמה ומתרקמת לנגד עינינו‪ .‬הדוד‬
‫והרעיה‪ ,‬האהבה שביניהם‪ ,‬היופי‪ ,‬הריחוק‪ ,‬הפרחים‪ ,‬הציפורים ואפילו‬
‫השועלים המחבלים בכרמים מקבלים הארה חדשה בספר זה‪.‬‬
‫ידוע שרבי עקיבא היה מוריד דמעות של דבקות כל פעם שהיה אומר אותו‬
‫בערב שבת‪ ,‬הוא רבי עקיבא שטען‪ :‬לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו‬
‫שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים‪.‬‬
‫עליך לפנות לתלמיד חכם אבל לא רק ידען אלא בעיקר כפי שמגדיר לנו‬
‫הרב קוק‪" :‬תלמיד חכם ‪ -‬המסתכל הסתכלות כללית‪ ,‬שמכיר כבוד ה'‬
‫מצד החכמה‪... ,‬המחובר עם הטוב הכללי‪ ,‬של כל המציאות כולה שהיא‬
‫טובו של מקום ברוך הוא" (מילון הראי"ה‪ ,‬הרב יוסף קלנר)‪.‬‬
‫בדרך כלל כל תוכן שנכנס לכלי ממלא אותו ולא נותן מקום לדברים‬
‫אחרים‪ .‬אך לשמחתנו ואושרנו המתמלא באהבת ישראל מתרחב לבו‬
‫עוד ועוד לאהבת כל יחיד ויחיד באומה‪ ,‬וממילא מוסיף אהבה לעצמו‪.‬‬
‫זהו אחד המפתחות של פיתוח עולמו הציורי של האדם‪ ,‬כשהוא מתחבר‬
‫אל השירה המתנגנת לתוך נפשו פנימה‪ ,‬השירה הנשמתית של האומה‪.‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫ביקורת בין בני זוג בנישואין‬
‫(א)‬
‫התופעה ההרסנית בין בני זוג היא הביקורת‪ .‬גם מי שיכנה אותה‪ :‬ביטויי הביקורת‪:‬‬
‫ביקורת בונה‪.‬‬
‫ביקורת‪ ,‬דומה לאדם שמבקר בביתו של השני מבלי לבקש את‬
‫רשותו‪ .‬פלישה לגבולות האישיים של השני‪ .‬ניסיון להשתלט על‬
‫עולמו ונפשו של האחר ולקבוע לו מי הוא יהיה‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬אתייחס לביקורת הנאמרת כדרך חיים‪ ,‬כדפוס‬
‫התנהגותי שהזוגיות מתנהלת על פיו‪ .‬ואולי כדאי לציין תחילה‬
‫כי יש בביקורת גם גרעין חיובי והוא הצורך של הנשמה להרגיש‬
‫שלמות בדרך של תיקון הפגמים‪.‬‬
‫ננסה לעמוד על מניעים וביטויים אופייניים לביקורת‪.‬‬
‫מה מניע את בן הזוג להיות ביקורתי כלפי מי שחולק איתו את חייו בנישואין‬
‫ורוצה באהבתו?‬
‫• סגנון חיים ואופן דיבור המורגל מילדות‪ .‬לכן‪ ,‬הביקורת נתפסת כדרך חיים‬
‫לגיטימית ואין מודעות לנזק ולהשלכותיו על הקשר הזוגי והרגשי ביניהם‪.‬‬
‫• המחשבה‪ ,‬שדרך החשיבה שלי היא ההגיונית והנכונה‪ .‬לכן‪ ,‬כל סטייה‬
‫מחייבת ביקורת כדי שבן הזוג ינהג כמוני‪ .‬ראייה של שחור לבן‪ ,‬קושי‬
‫בגמישות מחשבתית‪ ,‬ששוללת חופש בחירה ומהות קיומית של האחר‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬אסור שיהיו הבדלים בינינו‪ .‬אנחנו לא שונים ולא נפרדים‪.‬‬
‫• צורך בשליטה – כאשר אדם מרגיש ערך עצמי נמוך וחולשה פנימית ‪-‬‬
‫הביקורת היא ניסיון לבנות ערך עצמי דמיוני‪ .‬המבקר מוריד את ערך זולתו‬
‫ובכך כביכול‪ ,‬מעלה את ערכו‪ .‬הוא רואה מה לא בסדר אצל האחר וזה נותן‬
‫לו תחושה שהוא טוב יותר‪( .‬כמי שדורך על כיסא ומרגיש גבוה יותר ונדמה‬
‫לו שזה הגובה האמיתי שלו‪ ).‬ניסיון ליצור היררכיה וחוסר שוויון‪ .‬ש"הרי אני‬
‫טוב ממך‪ ,‬אז תעשה את מה שאני אומר"‪.‬‬
‫הביטוי המעשי הוא‪ ,‬חוסר כבוד והערכה לדעות‪ ,‬צרכים או רצונות מנוגדים‪.‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫• בקורת גלויה‪ :‬הערות מילוליות שליליות‪" :‬עוד לא עשית‪ ...‬אתה לא כמו‪...‬‬
‫למה קנית‪ ?...‬מתי תביני‪ ?...‬את מפוזרת‪ ...‬את לא עומדת בזמנים‪ ...‬לא איכפת‬
‫לך ממני‪...‬‬
‫איומים‪ :‬אם‪ - ...‬אז‪ ...‬בפעם הבאה ש‪ ...‬אני‪...‬‬
‫• בקורת סמויה בשפת הגוף‪ :‬קשה יותר לזיהוי‪ ,‬מלווה בתחושת אנרגיה‬
‫שלילית‪ ,‬תנועות ידיים מזלזלות ‪ -‬מבטלות‪ .‬הבעת פנים ועיניים‪ ,‬טון מלגלג‪,‬‬
‫חד‪ ,‬תוקפני‪ ,‬נוזף‪ ,‬מוכיח‪ ,‬הרמת קול‪ ,‬המהומים‪ ,‬התרחקות‪ ,‬שתיקה‪.‬‬
‫השלכות הביקורת‪:‬‬
‫כאשר שני בני הזוג ביקורתיים‪ ,‬זו מלחמת עולם‪ .‬זוגיות כזו "מתפוצצת" ובד"כ‬
‫מסתיימת בגירושין רשמיים או רגשיים‪.‬‬
‫כאשר אחד מבני הזוג ביקורתי‪ ,‬בד"כ‪ ,‬השני ֵמרצה‪ ,‬כדי שבן הזוג יירגע‪ .‬מכיוון‬
‫שגם ערכו העצמי של מקבל הביקורת נמוך‪ ,‬אינו מכבד את צרכיו‪ ,‬מחשבותיו‬
‫ורצונותיו‪" .‬ריקוד זוגי" כזה‪ ,‬דומה לשתיית מים מלוחים‪ ..‬ככל שהאחד ֵמרצה‪,‬‬
‫המרצה נכנע ואף מתחיל להאמין שהביקורת עליו נכונה‬
‫השני דורש יותר‪ֵ .‬‬
‫ומתחיל לציית מתוך חשש‪ ,‬וערכו העצמי ממשיך לרדת‪ .‬נוצרים יחסי עליון‬
‫ונחות‪ .‬המבוקר פוחד לפעול באופן עצמאי ומצמצם את עצמו מפחד כעסו‬
‫של השני‪ .‬מוותר על עצמו ועל חופש הבחירה שלו‪ .‬פסיבי‪ ,‬מרגיש אשם‪,‬‬
‫מתגונן‪ ,‬מסביר‪ ,‬מצטדק‪ ,‬נחות‪ ,‬פגיע‪ ,‬מבויש‪ ,‬חסר אונים‪ ,‬מתרחק‪ ,‬מסתגר‪,‬‬
‫מסתיר‪ ,‬משקר ולא חווה שינוי והתפתחות בחייו‪.‬‬
‫כלפי חוץ יכולים בני הזוג להיראות נשואים ולעיתים נדמה שהם משלימים‪.‬‬
‫אך במשך הזמן נוצרים גירושין רגשיים ביניהם‪.‬‬
‫בשבוע הבא בעזרת ה' נלמד לתקשר ללא ביקורת בנישואין‪.‬‬
‫"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל‪ ,‬תאמין שיכולים לתקן"‪( .‬ר' נחמן)‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות ‪esteravr@walla.com‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫לשולחן השבת‬
‫ברוך הבא אייר!‬
‫פרק יג‬
‫שלום ילדים!‬
‫אוטוטו עומד חודש ניסן לעבור ואת מקומו יתפוס אייר‬
‫בתור‪ .‬ניסן הוא החודש של הניסים הגדולים מלמעלה‪,‬‬
‫גם ללא כל מאמץ מאיתנו כאן למטה‪.‬‬
‫למרות שבמצרים היינו עובדי אלילים כמו‬
‫כולם‪,‬‬
‫הוציאנו‬
‫ה' בחסד גדול והפך אותנו לעם‪.‬‬
‫אך כעת הגיע זמן אחר‪ ,‬זמן שבו אנחנו צריכים לעבוד‬
‫ולהשתפר‪ .‬עכשיו אנחנו סופרים את העומר ועולים‬
‫מדרגה אחר מדרגה‪ ,‬עד שנהיה ראויים בחודש‬
‫סיון לקבל את התורה‪ .‬לכן גם בחודש זה נמצאים‬
‫יום הזיכרון‪ ,‬יום העצמאות ויום ירושלים‪ ,‬שמבטאים‬
‫את המאמצים שלנו מלמטה לקנות את ארצנו‪ ,‬כמו‬
‫שאומרים‪ ,‬ברגליים‪.‬‬
‫בחודש זה עלינו לזכור שכדי‬
‫להביא‬
‫בעזרת‬
‫ה' את‬
‫הגאולה השלמה‪ ,‬כולנו חייבים‬
‫לשנס‬
‫מותניים‪,‬‬
‫לאזור את‬
‫כל הכוחות ולהירתם‬
‫למשימה!‬
‫אז‬
‫בואו‬
‫כולנו‬
‫נתאחד‬
‫סביב יום השואה ויום‬
‫הזיכרון‬
‫ונתמלא‬
‫בגבורה‪,‬‬
‫ונמשיך‬
‫לחזק את‬
‫עצמאותנו‬
‫ו‬
‫עצמאותה‬
‫של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫זוהי הדרך‬
‫הנכונה‬
‫והבטוחה‬
‫לקומה‬
‫הבאה‬
‫של יום‬
‫ירושלים‪ ,‬שבו נזכה בעזרת ה' גם לעצמאות ודבקות‬
‫רוחנית באבינו שבשמים‪.‬‬
‫שלכם באהבה‪ ,‬יאיר‪.‬‬
‫חובבי תקשורת?‬
‫צלמים דגולים?‬
‫כתבים מוכשרים?‬
‫יש לסטנדאפיסטים בנשמה?‬
‫כם קול זמיר?‬
‫עבור תכנית חדשה באתר‬
‫ערוץ מאיר מחפש כתבי שטח נמרצים ומוכשרים בכל הגילאים‪.‬‬
‫אם אתם מתאימים‪ ,‬שלחו לנו דוגמה באיכות טובה‬
‫‪KATAVIM@MEIRKIDS.CO.IL‬‬
‫* הערוץ לא מתחייב להשתמש או לפרסם את הכתבות‬
‫* השולח מאשר לערוץ להשתמש בקבצים לכול צרכי הערוץ‪.‬‬
‫לילדים‬
‫ באהבה‬
‫האביר במסכה השחורה‬
‫בפרק הקודם‪ :‬טל ויוני נוכחים‬
‫בפגישה בה תושבי חיפה מחליטים‬
‫להילחם בצלבנים‪.‬‬
‫יוני‪ ,‬יוחנן ואני היינו עסוקים באיסוף‬
‫סלעים‪ .‬לא בדיוק התעסוקה‬
‫שתכננתי להיום‪ ,‬אבל מה לעשות?‬
‫היתה לנו עגלת יד קטנה מעץ‪ ,‬כמו‬
‫אלה שיש בגן של אחותי הקטנה‪,‬‬
‫והעמסנו עליה בזהירות אבנים‬
‫גדולות שמצאנו במגרש ריק‪.‬‬
‫כל הזמן יוני ואני שברנו את הראש‬
‫בניסיון לגלות מה אנחנו עושים‬
‫כאן‪ .‬היה לי קשה להאמין שסחבו‬
‫אותנו אלף שנים אחורה רק כדי‬
‫לעזור לילד חיפאי לסחוב סלעים!‬
‫אבל לא הצלחנו לחשוב על שום‬
‫רעיון‪" .‬לא נורא" ניחם אותנו יוחנן‪.‬‬
‫"כנראה שברגע המתאים‪ ,‬כבר‬
‫תדעו מה לעשות…"‬
‫התוכנית של התושבים היתה‬
‫די פשוטה‪ ,‬אבל קיוויתי שהיא‬
‫תעבוד‪ .‬בינתיים‪ ,‬עד שתיאסף‬
‫מספיק תחמושת‪ ,‬הם יישבו‬
‫בשקט ויתנו לצלבנים לירות כמה‬
‫שיותר אבני קלע לתוך העיר‪.‬‬
‫ככה הצלבנים יחשבו שהיהודים‬
‫עומדים להיכנע‪ ,‬וגם חלק גדול‬
‫מהתחמושת שלהם יאזל‪ .‬ואז‪,‬‬
‫ברגע המתאים‪ ,‬הלוחמים יטפסו‬
‫ַמ ֲח ֶנה ָּדן‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ק ֶֹדם ַא ְס ִּביר ָל ֶכם ָמה ֶזה ַמ ֲחנֶ ה ָּדן‪ .‬זוּ לֹא‬
‫נַ ֲח ַלת ָּדן‪ֶ ,‬א ָּלא נַ ֲח ַלת יְ הוּ ָדה‪.‬‬
‫יש‬
‫ְּבוַ ַּדאי ִּת ׁ ְש ֲאלוּ ָל ָּמה לֹא ָהיָ ה ׁ ִש ְב ֵטנוּ ְּבנַ ֲח ָלתוֹ? ָעצוּ ב וּ ֵמ ִב ׁ‬
‫ְל ָה ׁ ִשיב‪ָ :‬האוֹיְ ִבים ֵּג ְר ׁשוּ או ָֹתנוּ ‪ָ .‬ה ֱאמו ִֹר ִּיים ָל ֲחצוּ ֶאת ַההו ִֹרים‬
‫ְּבנֵ י ׁ ִש ְב ֵטנוּ ‪ ,‬וְ לֹא נָ ְתנוּ ָלנוּ ָל ֶר ֶדת ָל ֵע ֶמק(‪ָּ .)1‬ד ֲחקוּ או ָֹתנוּ ָל ָהר‪ .‬לֹא‬
‫שנוּ ְל ַע ְצ ֵמנוּ נַ ֲח ָלה ָל ׁ ֶש ֶבת‪ַ ,‬עד ַהיּ וֹם לֹא‬
‫ָהיְ ָתה ָלנוּ נַ ֲח ָלה‪ִ .‬ח ַּפ ְ ׂ‬
‫שתאוֹל‪.‬‬
‫ִה ְצ ַל ְחנוּ (‪ַ .)2‬רק ְק ָצת נִ ְכ ַּב ׁש ֵּבין ָצ ְר ָעה וְ ֶא ָּ‬
‫יהם ְּכ ֵדי ַל ֲעזֹר‪ִ .‬ל ִּבי נִ ְצ ַּבט‬
‫אתי ֲא ֵל ֶ‬
‫ַא ַחי ָהיוּ נו ְֹד ִדים‪ ,‬וַ ֲאנִ י יָ ָצ ִ‬
‫ִל ְראוֹת ָצ ָר ָתם‪.‬‬
‫ש ָר ֵאל ׁ ָש ְב ָרה ֶאת ִל ִּבי‪ֲ ,‬א ָבל ֲענִ ֵּיי ׁ ִש ְב ֵט ְך‬
‫ַּכ ּמוּ ָבן ָצ ַרת ְּכ ַלל יִ ְ ׂ‬
‫אסתי רמתי‬
‫בהפתעה אל החומה‪ ,‬ויפגיזו את‬
‫הצלבנים המעצבנים האלה בכל‬
‫הכוח!‬
‫כשהגענו לחומה עם העגלה‬
‫העמוסה שלנו‪ ,‬הבטתי בתושבים‬
‫שהתכוננו בשקט גמור למתקפה‪.‬‬
‫ראיתי אנשים עם קשתות וחיצים‪,‬‬
‫ומישהו אחר שהבעיר מדורות‪,‬‬
‫ושם עליהם סירים גדולים‪" .‬מה‬
‫זה? אוכל ללוחמים?" לחשתי‬
‫ליוחנן‪" .‬שמן רותח…" הוא חייך‬
‫"אוי לו לצלבן שינסה לטפס על‬
‫החומה!"‬
‫אבני קלע צלבניות המשיכו‬
‫לנחות מדי פעם‪ ,‬אבל היה נראה‬
‫שהקצב הולך ונחלש‪" .‬נראה לי‬
‫שעוד מעט תתחיל ההתקפה‬
‫שלנו" לחש יוחנן "ויש לי בדיוק‬
‫את המקום המתאים כדי לצפות‬
‫בו…" הוא הוליך אותנו לאורך‬
‫אחת הסמטאות‪ ,‬עד שהגענו‬
‫לפתח נמוך בתוך החומה‪" .‬גיליתי‬
‫את המקום הזה פעם‪ ,‬כשהייתי‬
‫קטן‪ ".‬הוא אמר‪ .‬התכופפנו‬
‫ונכנסנו פנימה‪ ,‬וגילינו מדרגות‬
‫צרות שהובילו כלפי מעלה‪ .‬מה‬
‫זה צרות? בקושי יכולתי לעבור!‬
‫טיפסנו בזה אחר זה‪ ,‬עד שהגענו‬
‫לפתח נוסף‪" .‬וואו!" קרא יוני‪ ,‬שיצא‬
‫ראשון‪.‬‬
‫(שמשון חלק ‪)11‬‬
‫ישי לֹא ָהיָ ה ָּכל ָּכ ְך נו ָֹרא ָלגוּ ר ְּבנַ ֲח ַלת‬
‫קו ְֹד ִמים‪ָ .‬א ְמנָ ם ִלי ְּבא ֶֹפן ִא ׁ ִ‬
‫יְ הוּ ָדה‪ִּ ,‬כי ׁ ָש ַכ ְח ִּתי לו ַֹמר ָל ֶכם ׁ ֶש ִא ִּמי ִמ ְּיהוּ ָדה‪ָ .‬א ִבי ִמ ָּדן וְ ִא ִּמי‬
‫ִמ ְּיהוּ ָדה (‪.)3‬‬
‫יתי רו ֶֹאה ְּבמ ֹו ֵעינַ י ָצ ַרת ׁ ִש ְב ִטי‪,‬‬
‫ֲא ָבל ֶזה לֹא ְמ ׁ ַש ֶּנה‪ .‬יוֹם יוֹם ָהיִ ִ‬
‫ש ָר ֵאל ‪ -‬וְ ֶזה ָמה ׁ ֶשעו ֵֹרר ֶא ְצ ִלי רוּ ַח‬
‫ׁ ֶש ִה ְּו ָתה ַח ּלוֹן ָר ָחב ְל ָצ ַרת ַעם יִ ְ ׂ‬
‫ד'‪ .‬רוּ ַח ד' ַל ֲעזֹר!‬
‫______________________________‬
‫‪ׁ .1‬שו ְֹפ ִטים א לד‪.‬‬
‫‪ָ ׁ .2‬שם יח א‪.‬‬
‫‪ַּ .3‬ב ִּמ ְד ָּבר ַר ָּבה י יג‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫זיו העולם כולו יגלה‪ ,‬על ידי כוח ישראל הצומח ועולה‪ ,‬ויתברר לכול סוד‬
‫החיים הספון בכל העולם‪ ,‬בכל הגויים ובכל הממלכות‪ ,‬כארבע רוחות השמים‬
‫אתכם‪ ,‬שהוא כולו נעוץ בתקומתה של כנסת ישראל הטבעית והניסית‪,‬‬
‫פרשתי‬
‫וחנית והחומרית‪ ,‬המוסרית והמעשית‪ ,‬הפנימית והחיצונית‪" .‬עטרת תפארת‬
‫הר‬
‫ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלוהייך" ישראל‪" ,‬אלהי כל הארץ ייקרא"‪( .‬אורות‬
‫האמונה)‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫תנ"ך על הפרק!‬
‫אשרינו שזכינו בתכנית הנפלאה של לימוד‬
‫תנ"ך יומי ‪' -‬תנ"ך על הפרק'‪.‬‬
‫מצווה גדולה ללמוד תנ"ך‪ .‬רבי אברהם אחי‬
‫השל"ה כתב‪" :‬מה נדבר ומה נצדק לפניו ית'‬
‫שאנו משליכין אחר גוונו תורתו‪ ,‬הדברים שיצאו‬
‫מפיו יתברך בעצם וראשונה‪ .‬וזה נכלל ב‪'-‬ובקולו‬
‫תשמעו'‪ .‬אומרים חז"ל‪ :‬הם הנביאים‪ .‬ואין‬
‫הפרש אם הם חיים או דבריהם חיים וקיימים"‬
‫(סוף השל"ה יש נוחלין)‪ .‬מדגיש אחי השל"ה‬
‫שהמקרא יצא ישירות מפי ד'‪ .‬לשיטתו‪ ,‬מי שאינו‬
‫לומד תנ"ך עובר על הכתוב "ובקֹלו תשמעו"‬
‫(דברים יג ה)‪ .‬יש מצווה מדאורייתא לשמוע‬
‫דברי הנביאים‪ ,‬ואם אין לומדים דבריהם‪,‬‬
‫עוברים על מצווה זו‪ .‬דבר זה הוא חידוש‪ ,‬כיוון‬
‫שכדי לשמוע דברי הנביאים אין חיוב ללמוד את‬
‫דבריהם‪ ,‬אלא לקיים את דבריהם‪.‬‬
‫אך לדברי רבי אברהם אם אינך לומד‬
‫דבריהם‪ ,‬סימן שאינך רוצה לשמוע דבריהם‪.‬‬
‫שיטתו היא חידוש‪ ,‬ויש סברה בדבריו‪ .‬על‪-‬‬
‫כל‪-‬פנים גם אם אין עוברים על "ובקֹלו תשמעו"‪,‬‬
‫הרי שלימוד התנ"ך הוא הלימוד הראשוני‪.‬‬
‫המהר"ל כותב‪" :‬המקרא שהוא השורש והוא‬
‫ההתחלה" (תפארת ישראל פרק נו)‪ .‬הוא חוזר‬
‫על יסוד זה מספר פעמים (דרך חיים‪ .‬גור אריה‪,‬‬
‫דברים ו ז)‪.‬‬
‫השל"ה עצמו כותב שוודאי יש לדעת את כל‬
‫המקרא‪" :‬יש ללמד את הנער תנ"ך כולו לפי‬
‫הסדר ולא לדלג מפרשה לפרשה‪ ,‬ויבין כל פסוק‬
‫לדעת מובנו" (של"ה ריש שבועות)‪.‬‬
‫רבי שעפטעל‪ ,‬בנו של השל"ה‪ ,‬היה אב‪-‬‬
‫בית‪-‬דין בפרנקפורט דה‪-‬מיין כל ימיו‪ .‬הוא כתב‬
‫שילדים צריכים ללמוד מ"בראשית" ועד "לעיני‬
‫כל ישראל"‪ ,‬ואחר‪-‬כך ללמוד כל שאר ספרי‬
‫התנ"ך‪ .‬וזו לשונו‪" :‬ואנכי בכיתי על זה למה ועל‬
‫מה לא ייעשה כן בארצנו" (מודפס בסוף השל"ה‬
‫עמוד התורה)‪.‬‬
‫יש בחורים שחושבים שאין זה‬
‫מכבודם ללמוד תורה ונביאים‪,‬‬
‫אין הם מבינים שהלימוד עולה‬
‫יפה יותר גם בנושאים אחרים‬
‫אם לומדים תנ" ‪.‬ך‬
‫ה'פרי מגדים' כותב‪" :‬והבחורים אשר אומרים‬
‫כי חרפה להם ללמוד בישיבה פרק חומש עם‬
‫רש"י ופרק בנביאים וכתובים‪ ,‬לו חכמו ישכילו‪,‬‬
‫היו לומדים זה ראשונה מכל‪ ...‬ואני משבח‬
‫הספרדים בזה אשר לימודם עולה יפה" (הקדמת‬
‫פירושו לאו"ח)‪ .‬יש בחורים שחושבים שאין זה‬
‫מכבודם ללמוד תורה ונביאים‪ ,‬אין הם מבינים‬
‫שהלימוד עולה יפה יותר גם בנושאים אחרים‬
‫אם לומדים תנ"ך‪ .‬ראיה לכך הם הספרדים‪.‬‬
‫הגמרא אומרת‪" :‬מנעו בניכם מן ההגיון‬
‫והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים‪ ...‬ובשביל כך‬
‫נשמח לתגובות והארות על העלון לדוא"ל ‪Marketing@emeir.org.il‬‬
‫תזכו לחיי העולם הבא" (ברכות כח ב)‪ .‬ה'נודע‬
‫ביהודה' מסביר את רש"י‪,‬שיש המלמדים מקרא‬
‫והם בעלי דעות נפסדות‪ ,‬הלומדים בשביל‬
‫הלשון כמו שאר לשונות‪ ,‬ומהם יש להיזהר כי‬
‫הם אפיקורסים הלומדים את התנ"ך‪ .‬גם בימינו‬
‫יש הלומדים תנ"ך באוניברסיטה כמקצוע‬
‫מקולקל‪ .‬קלקול זה קיים בתנ"ך יותר מאשר‬
‫בלימוד גמרא‪ .‬רוב מלמדי הגמרא הם יראי‬
‫שמים‪ .‬נושא ביקורת המקרא נפוץ מאוד‪ .‬חז"ל‬
‫מזהירים אותנו שלא לחשוף את הילדים לדברי‬
‫הבל אלה‪ ,‬וכן להימנע ממגע עם מלמדים‬
‫שדעותיהם האפיקורסיות יכולות לקלקל‬
‫ילדים צעירים ולהשפיע עליהם לרעה‪ .‬יש‬
‫ללמדם מקרא על‪-‬פי דרך של תורה‪ ,‬בין ברכי‬
‫תלמידי‪-‬חכמים‪ ,‬לימוד זה כבר מכשיר את‬
‫הדרך ללימוד המשנה והגמרא (צל"ח‪ ,‬מובא‬
‫בעץ יוסף על עין יעקב)‪.‬‬
‫אשרינו שזכינו לתנ"ך על הפרק שכולו יראת‬
‫שמים טהורה‪.‬‬
‫תנ"ך על הפרק ‪t.alhaperek@gmail.com‬‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫יש לך מוצר או שירות שזקוק לפרסום אפקטיבי‬
‫מכון מאיר פותח לפניך ערוצי שיווק ייחודיים –‬
‫למעלה מ‪ 90,000-‬משפחות חשופות לערוצי המכון‪,‬‬
‫ועכשיו אתה יכול להשתמש בהם!‬
‫אז למה אתה מחכה ‪ -‬התקשר‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫פרסום באתר‬
‫מכון מאיר‬
‫הערוץ התורני‪-‬דתי‬
‫המוביל בישראל!‬
‫בציבור הדתי?!‬
‫ערוץ מאיר לילדים‬
‫אתר האינטרנט לילדי‬
‫הציבור הדתי –‬
‫הגדול בישראל!‬
‫עלון ”באהבה‬
‫ובאמונה“‬
‫הקדשות ועוד‪.‬‬
‫עכשיו ל‪) 050-6457442-‬שי( או במייל ‪marketing@emeir.org.il‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬