`מזכר`. - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

‫ינואר ‪ 2015‬תשע"ה גיליון ‪44‬‬
‫ההתנגדות היהודית בשואה‬
‫המלחמה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬
‫דבר המערכת‬
‫היו"ר‬
‫משולחנהשלשלהיו"ר‬
‫משולחנה‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫ההשמדה אושוויץ‪-‬‬
‫ברזל‪.‬עלוגם‬
‫בחג‬
‫במחנותלתת מענה‬
‫מערכת החינוך‬
‫מסילותסבורים כי‬
‫נוהגים לצייןמסיבה זו אנו‬
‫החנוכה של‬
‫גיליון זה‬
‫שלאור‬
‫רואה‬
‫"מזכר"‬
‫המסרים המועברים‬
‫בירקנאו הכלים והן‬
‫למורים הן ברמת‬
‫התקוממויות‪ .‬יהודים‬
‫ברמתפרצו‬
‫וסוביבור‬
‫מיעוט מול‬
‫ניצחונו‬
‫את‬
‫בצמוד לקיום כנס‬
‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על החלטתו‬
‫השואה‪,‬הרוח על נלחמו כנגד כל הסיכויים כדי לשמור על צלם אנוש‪.‬‬
‫הוראתניצחון‬
‫רבים‪ ,‬את‬
‫על‬
‫לכלול את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר‬
‫עלינו לזכור את גבורתם של אלה‪ ,‬כמו רפאל שכטר‪,‬‬
‫מרכזהעמידה‬
‫מארגן כוח‬
‫החומר‪ ,‬את‬
‫אותו‬
‫היסודיים‪.‬‬
‫הארגונים של‬
‫ומקהלה לביצוע‬
‫ההם‪ ,‬אך‬
‫בימים‬
‫תזמורת שחלה‬
‫טרזין ההתקדמות‬
‫במחנהלדווח על‬
‫שהקיםאנו שמחים‬
‫ניצולי גם אתובנושא אחר‪.‬‬
‫השואה‪.‬‬
‫הולם לתביעות‬
‫בטיפול במתן‬
‫על זאת כהתרסה‬
‫השואהגם‬
‫ניצוליורדי –‬
‫הרקוויאם של‬
‫מענהשל‬
‫חד‪-‬פעמי‬
‫הגבורה בזמן הזה‪ .‬אין ספק כי ניצולי השואה‪ ,‬אלה‬
‫זכרון השואה והנחלתו‬
‫ידי שר האוצר ולשכתו‪ .‬מאז כניסתו לתפקיד‪ ,‬לפני שנה‪,‬‬
‫ההיסטוריה נגד הגרמנים‪ .‬את הגיבורים האלה זכרנו השנה בטקס‬
‫המשימותעם‬
‫אחת נמנים‬
‫התופת‪,‬‬
‫ששרדו את‬
‫גיבורי עצמו‬
‫שלקח על‬
‫הבאים היא‬
‫לדורות‬
‫זוהי הפעם השלישית בה מקצה השר סכומים נוספים‬
‫הזמין אותנו נשיא המדינה‪.‬‬
‫אליו‬
‫החנוכה‬
‫נרות‬
‫הדלקת‬
‫הם‪.‬‬
‫רק‬
‫לא‬
‫אך‬
‫הם‪,‬‬
‫היהודי‪.‬‬
‫העם‬
‫של‬
‫העכשווית‬
‫מרכז הארגונים‪.‬‬
‫לטובת אלה שלא זכו למצות את זכויותיהם‪.‬‬
‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬
‫לאחרונה הפנה השר ‪ 30‬מיליון שקל למתן הנחות‬
‫לסחרור של מערכת‬
‫ולימינו אנו‪ :‬המדינה נכנסה שוב‬
‫להנציח את‬
‫ואזרחיה אנו‬
‫השונים‬
‫הזיכרון‬
‫בימי‬
‫נוהגיםבכל רחבי‬
‫עומדים דום‬
‫האוויר‬
‫מפלחת את חלל‬
‫לתרופות; ובמפנה חד לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬
‫מקדישים‬
‫התקשורת‬
‫ששת אמצעי‬
‫כמעט כל‬
‫הארץ‪,‬‬
‫הקשורים בציבור‬
‫ל–‪18,500‬אלה‬
‫סיוע לרבות‬
‫לאשררבים‪,‬‬
‫נושאים‬
‫בחירות‪.‬‬
‫מיליון וחצי‬
‫ביניהם‬
‫המיליונים‪,‬‬
‫כאשר את‬
‫הקורבנות‪,‬‬
‫ניצולים‬
‫לאחרונה‬
‫אף החליט‬
‫את שידוריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצולים‪,‬‬
‫ובגטאות ועד‬
‫אחרי ‪1953‬‬
‫להמתין להקמתה של‬
‫במחנותשוב‬
‫ושהויצטרכו‬
‫מייצגים‪,‬‬
‫ארצהאנו‬
‫שהגיעואותו‬
‫קהילות רבות‬
‫ילדים שהובלו לתאי הגזים‪ .‬אנו זוכרים‬
‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬
‫קופחו‪.‬‬
‫היום‬
‫שנמחקו‪ ,‬תרבות עשירה בת אלף שנים ויותר שנהרסה‪ .‬ממשלה חדשה‪ .‬דוח מבקר המדינה מדבר על מחדל‬
‫והמוות‪.‬‬
‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬
‫העבר‪,‬קשישים‪ .‬ועוד‬
‫עוולות‪650‬‬
‫לתיקון לכל‬
‫ופועל אחד‬
‫סוציאלי‬
‫עובד‬
‫נוסף‪:‬‬
‫וחישבו‬
‫צאו‬
‫–‬
‫ואמנים‬
‫מהנדסים‬
‫ומדענים‪,‬‬
‫רופאים‬
‫ולמצבם של שרידי השואה‬
‫אתאנו‬
‫ולהעשירשנה‬
‫לשרתמבוקר‪ .‬מדי‬
‫מידע בלתי‬
‫הם‬
‫קודמים‪.‬שלא קיבלו עד כה את‬
‫שרידי שואה‬
‫קבוצות‬
‫שומעים לו ניתן‬
‫האנושות‬
‫סופגים הם‬
‫כמה יכלו‬
‫שלשרי אוצר‬
‫שהפגינו‬
‫נותרוליחס‬
‫מעל ומעבר‬
‫את קולות המורים הנבוכים ואת לבטיהם על הדרך בה‬
‫הזכויות המגיעות להם‪ .‬מצבם הבריאותי של הניצולים‬
‫להם לחיות‪.‬‬
‫ניתן להסביר לילדים את אשר אירע מבלי לפגוע בנפשם‬
‫מלוא‬
‫את‬
‫זו‪,‬‬
‫בדרך‬
‫להביע‬
‫מבקש‬
‫הארגונים‬
‫מרכז‬
‫הולך ומתדרדר וגם צרכיהם משתנים‪ .‬אלה נושאים‬
‫הרכה‪.‬‬
‫בימים אלה עלינו להעלות על נס גם את גבורתם של‬
‫הערכתו לפועלו‪.‬‬
‫בהם טיפלנו מול שרי האוצר‪ ,‬הרווחה והבריאות‬
‫אלה שלא היו מוכנים לקבל שהגורל היהודי הוא "גזירה‬
‫קולט אביטל‬
‫שהתחייבויותיהם תבוצענה‪.‬‬
‫שהתפטרו‪ .‬נעמוד על כך‬
‫משמיים"‪ .‬את המחתרות שקמו כמעט בכל גטאות‪ ,‬את‬
‫בשם כל ארגוני הניצולים נפנה‪ ,‬בימים הקרובים‪,‬‬
‫קומץ הלוחמים ‪ 700 -‬במספר ‪ -‬בגטו ורשה‪ ,‬שלחמו‬
‫שכם אל שכם במשך חודש ימים מול הצבא הגרמני לכל ראשי המפלגות אשר תרכבנה את הכנסת הבאה‪,‬‬
‫האדיר‪ .‬את המרד בגטו וילנה ובגטו ביאליסטוק‪ .‬את ונרצה לקבל מהם תשובות ברורות על מחויבותם‬
‫‪ 30,000‬הפרטיזנים ביערות‪ ,‬אלה שלקחו נשק לידיהם להמשך הטיפול בציבור אותו אנו משרתים‪.‬‬
‫והצליחו לשבש את תנועות הנאצים ‪ -‬מי בהריסת‬
‫קולט אביטל‬
‫קשר טלגרפי‪ ,‬מי בהקמת מחסומים ומי בפיצוץ‬
‫גיליון זה מוקדש לשלושה נושאים מרכזיים‪ :‬האחד – ההתנגדות‬
‫היהודית לשלטון הנאצי‪ .‬השני ‪ -‬הפצת האנטישמיות והכחשת‬
‫השואה באינטרנט וברשתות החברתיות והמלחמה בתופעה; והשו‬
‫לישי – בודק מדוע ואיך נעלם‪ ,‬כמעט לחלוטין‪ ,‬חלקה של המחתרת‬
‫הבית"רית אצ"י במרד גטו ורשה מהתודעה הציבורית‪ ,‬כמו גם‬
‫העובדה שלא היה זה המרד היחיד‪ ,‬גם בגטו קרקוב מרדו יהודים‪.‬‬
‫תחת השלטון הנאצי‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים לתהליך של‬
‫דה‪-‬הומניזציה שסופו רציחתם‪ ,‬נחשבת תכופות כל פעולה נגד‬
‫התהליך ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה למערכת הנאצית לבשה‬
‫התנגדות היהודים צורות שונות ופעלה במישורים שונים‪ .‬התנגדות‬
‫חמושה בגטאות ובמחנות עלתה כבר ב‪ 1942-‬על סדר יומן יומן של‬
‫המחתרות היהודיות‪ ,‬והיא היתה שונה משל העמים המדוכאים‬
‫האחרים באירופה הכבושה בשנות מלחמת‪-‬העולם השנייה‪.‬‬
‫‪ 70‬שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כמעט כל מי שעושה‬
‫שימוש ברשת האינטרנט נחשף לתעמולה ניאו‪-‬נאצית ולהכחשת‬
‫השואה‪ .‬זה נעשה על בסיס קבוע ובאופן מתוחכם‪ ,‬הן על ידי‬
‫גורמים פרטיים והן על ידי ארגונים ואפילו מפלגות ימין קיצוניות‪.‬‬
‫המאבק בתופעה הוא מורכב וסיזיפי ומתנהל מהארץ ובחו"ל – שוב‬
‫על ידי אנשים פרטיים‪ ,‬כמו גם על ידי מוסדות וארגונים‪ .‬חשיבות‬
‫המאבק בתופעה אינה מוטלת בספק‪ ,‬משום שהאינטרנט והרשתות‬
‫החברתיות הן מקור מידע מרכזי‪ ,‬עבור מאות מיליוני משתמשים‬
‫בעולם כולו‪ ,‬ובפרט עבור הצעירים שלהם הוא לעיתים מקור המידע‬
‫הכמעט יחידי‪.‬‬
‫באשר לצריבת התודעה הציבורית בכל הנוגע לתולדות המאבק‬
‫והמרי נגד הנאצים בגטאות ‪ -‬אין כל ספק כי תודעה זו לקתה ימי‬
‫דור בהטייה פוליטית‪ ,‬שמקורה עוד בהתארגנות המפלגתית והסיו‬
‫עתית של היהודים בגולה‪ .‬המרד בגטו ורשה הפך לסמל המרכזי‪,‬‬
‫שנועד להילחם כנגד הרעיון שנטבע ביישוב לאחר המלחמה ‪-‬‬
‫שיהודים הלכו כצאן לטבח‪ ,‬רעיון מקומם כשלעצמו‪ .‬אך בשנים‬
‫האחרונות הולכת ותופסת בין החוקרים ובעקבותיהם גם בציבור‬
‫כולו ההבנה כי לצד המחתרת של תנועות השמאל‪ ,‬פעלה בגטו גם‬
‫מחתרת של תנועות הימין הפוליטי‪ ,‬ושחלקה גומד‪ ,‬לעיתים קרובות‬
‫ביד מכוון‪ .‬גם סיפור המרד בגטו קרקוב נעלם מהתודעה הציבורית‪,‬‬
‫ואנחנו מבקשים להעלות כאן גם את סיפורו‪.‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות ואקטואליה ‬
‫‪4‬‬
‫מוזיאון יהדות פולין החדש ‬
‫‪12‬‬
‫יהדות בוקובינה זוכרת ומזכירה ‬
‫‪14‬‬
‫התנגדות חמושה בגטאות ובמחנות ‬
‫‪16‬‬
‫ההתנגדות היהודית לנאצים ‬
‫‪19‬‬
‫כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות גטו ורשה ‪21‬‬
‫המחתרת היהודית בגטו קרקוב ‬
‫‪28‬‬
‫גטו קרקוב – המרד הנשכח ‬
‫‪32‬‬
‫אנטישמיות והכחשת שואה באינטרנט ‬
‫‪33‬‬
‫תקשורת יהודית ואנטישמית ‬
‫‪38‬‬
‫מדור זכויות ‬
‫‪42‬‬
‫חדש על מדף הספרים ‬
‫‪43‬‬
‫קריאה מהנה ומועילה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מבקר המדינה‪ :‬חל שיפור‬
‫בטיפול בניצולי השואה ‪ -‬יש‬
‫עדיין ליקויים הדורשים תיקון‬
‫לצד ציון העובדה שהרשות לזכויות ניצולי השואה מיישמת תהליך‬
‫קבוע ומתמשך של שיפור השירות אותו היא נותנת‪ ,‬קובע המבקר‬
‫כי עדיין יש עליה לפעול להקלת התהליכים הבירוקרטיים ושימוש‬
‫מוצלח יותר במערכות מחשוב‪ ,‬רשת האינטרנט והרשתות החברתיות‬
‫בדוח שפרסם מבקר המדינה הוא קובע‬
‫שחל שיפור ניכר בסיוע שמושיטה המדינה‬
‫לניצולי השואה לאחרונה‪ .‬הדוח‪ ,‬שעוקב אחר‬
‫ממצאי ביקורות קודמות מהשנים ‪ 2007‬ודוח‬
‫מעקב מ‪ ,2010-‬מציין כי מאז פרסום ממצאי‬
‫המעקב ב‪ 2010-‬ועד השלמת הביקורת‬
‫הנוכחית ב‪ ,2013-‬חל שיפור ניכר בסיוע‬
‫באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה‪,‬‬
‫שמשלמת את הגמולים לניצולים לפי חוק‬
‫ניצולי שואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הורחבה ההגדרה של‬
‫ניצול שואה‪ ,‬כך שכיום זכאים לגמלה גם‬
‫אלפי ניצולים ממדינות "המעגל השני"‪ ,‬זמן‬
‫הטיפול בתביעות לגמלה התקצר ותוקנו‬
‫כמה ליקויים שהועלו בדוח מ‪.2010-‬‬
‫עוד מצוין כי נקבעו קריטריונים להכרה‬
‫במחלות המופיעות במהלך חייו של הניצול‬
‫כקשורות לתקופת מלחמת העולם השנייה;‬
‫הופעל מרכז מידע למענה על שאלות הניו‬
‫צולים בעניין זכויותיהם ומצב התביעות‬
‫שהגישו לרשות; נקבע שהנחות ברכישת‬
‫תרופות יינתנו אוטומטית בעת הרכישה;‬
‫וכמה הטבות בסכומים קטנים הומרו‬
‫בתשלום קבוע לניצולים הזכאים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ממצאי המעקב הנוכחי מלמדים‬
‫כי הרשות עדיין צריכה לשפר את תהליכי‬
‫עבודתה‪ ,‬לבחון את האפשרות להמיר‬
‫הטבות בגמלה קבועה ולצמצם את‬
‫הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת הטבות‬
‫אחרות‪ .‬לטענת הדוח‪ ,‬ניצולי שואה‪ ‬רבים‬
‫מוותרים על זכויותיהם בשל הבירוקו‬
‫רטיה‪ ‬הכרוכה בקבלתן‪ .‬לדברי המבקר‪,‬‬
‫"הרשות משתמשת במערכת מחשוב‬
‫מיושנת ומסורבלת‪ ,‬שנבנתה לפני‬
‫כעשרים שנה‪ .‬המידע המונפק מהמו‬
‫ערכת אינו מהימן וקשה להפיק דוחות‬
‫על כלל האוכלוסייה שבטיפול הרשות"‪ .‬‬
‫עוד מציין המבקר‪ ,‬כי הרשות לא שולחת‬
‫אישור לניצולים בעת קבלת תביעתם‬
‫נזקקים רבים עדיין טובעים בסבך הבירוקרטיה‬
‫לגמלה או להטבה אחרת‪ ,‬כך שממילא היא‬
‫לא מפרטת את שלבי הטיפול הצפויים‬
‫בתביעה ואת משכם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע בדוח‬
‫שעובדי הרשות אינם בודקים כל תביעה‬
‫לגמלה במועד קבלתה כדי להודיע לניצול‬
‫מייד אלו מסמכים נוספים נחוצים לדיון‬
‫בוועדה הרפואית‪ .‬מהדוח עולה גם כי‬
‫ועדות רפואיות ויחידות נוספות של הרשות‬
‫נוהגות לעבוד רק עם מסמכי המקור ועם‬
‫מכתבים למערכת‬
‫ברצוני לתקן את העוול שעשה פרופ'‬
‫אורי שמואלי לאבא קובנר‪ .‬פרופ' שמואלי‬
‫כתב ש"המונח האומלל 'כצאן לטבח' אומץ‬
‫ופורסם על ידי הפרטיזן והמשורר בווילנאי‬
‫אבא קובנר" (מזכר ‪ ,43‬אוקטובר ‪ ,2014‬עמ'‬
‫‪ ,)36‬ואולם ההפך הוא הנכון‪.‬‬
‫קובנר כתב את הכרוז הקורא לכל‬
‫היהודים הכלואים בגטו להתגונן עד‬
‫הנשימה האחרונה והקריא אותו בלילה‬
‫האחרון של שנת ‪ ,1941‬אחרי שורת אקציות‬
‫נוראות שכילו כשני שליש מן הקהילה‪,‬‬
‫ונתן לו את הכותרת "אל נלך כצאן לטבח"‪.‬‬
‫כותרת זו והכרוז עצמו לא גינו איש‪ ,‬ולא‬
‫‪4‬‬
‫הבחינו בין מחתרת לוחמת לבין הציבור‬
‫בגטו מן הטעם הפשוט שהמחתרת עדיין‬
‫לא הוקמה‪ ,‬ושהרצח היכה בכולם ללא‬
‫הבחנה‪ .‬כתיבתו של קובנר‪ ,‬כל ימיו‪ ,‬ספוגה‬
‫באמפטיה לקהילה‪ ,‬בהבנה למצב חסר‬
‫המוצא שנקלעה אליו‪ ,‬ובתחושה שהנוער‬
‫הוא בשר מבשרה‪" .‬החפים מפשע ונקיים‬
‫מבושה"‪ ,‬כתב על יהודי אירופה שנרצחו‪.‬‬
‫במשפט אייכמן ב‪ 1961-‬בירושלים הועלתה‬
‫השאלה כיצד זה לא התקוממו היהודים‪,‬‬
‫וקובנר אמר לשופטים בכל התוקף‪" :‬אני‬
‫כיהודי לוחם מתקומם בכל מאודי לשאלה‬
‫הזו אם יש לה מנימת הקיטרוג"‪.‬‬
‫הביטוי מופיע במקורות יהודיים רבים‪,‬‬
‫והיה שגור בכתיבה ובתפילה‪ ,‬כעדות‬
‫לנכונותו של יהודי להיהרג על אמונתו‪,‬‬
‫וקובנר‪ ,‬שהיה בקי במקורות אלה‪ ,‬הביא‬
‫אותו כתיאור מצב קיומי‪-‬היסטורי של העם‬
‫היהודי‪ .‬בארץ החלו כבר בשנות המלחמה‬
‫לנקוט בביטוי כלשון גנאי ליהודים‬
‫שלא עמדו על נפשם‪ ,‬והמשיכו בכך גם‬
‫לאחריה‪ .‬זהו באמת ביטוי אומלל‪ ,‬לא הוגן‬
‫וא‪-‬היסטורי‪ ,‬ושנים חלפו עד שהתפוגג ‪,‬‬
‫אך אין לכך שום קשר לקובנר‪ ,‬שלא הסכים‬
‫איתו מימיו‪.‬‬
‫פרופ' דינה פורת‬
‫התיק הפיזי של הניצולים‪ .‬אם הניצול מגיש‬
‫לרשות כמה תביעות לסיוע בעת ובעונה‬
‫אחת או בהפרשי זמן קצרים‪ - ‬מחלקת‬
‫התביעות מטפלת כל פעם בתביעה אחרת‬
‫ולא בכולן‪ ,‬ובו‪-‬בזמן מעכבת את הטיפול‬
‫בתביעות האחרות‪ .‬המבקר מציין אומנם כי‬
‫הרשות פעלה למתן תשלום כספי במקום‬
‫החזר מסים על מוצרי חשמל‪ ,‬אולם‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫עדיין יש מקום לצמצם את הליכי הבקשה‬
‫ולהקל על הניצולים‪ ,‬ובייחוד על העריריים‬
‫וחסרי הסיוע שבהם‪ .‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לדעת המבקר‪ ,‬על הרשות לבחון‬
‫את היתרונות והחסרונות של מתן סיוע‬
‫בבית (שעות סיוע שבועיות) לעומת העלאת‬
‫הגמלה לזכאים בסכום שווה ערך לעלות‬
‫הסיוע הנדרש‪ ,‬ולפעול להסדרת הנושא‬
‫באופן מיטבי תוך התייחסות לשונות בניו‬
‫צולים ובצרכיהם‪ .‬כל זאת‪ ,‬מכיוון שעל‬
‫פי חוק הסיעוד הומרה התוספת לזכאים‬
‫לתוספת שעות סיוע בתשלום כספי‪ ,‬אך‬
‫ממחקר שנעשה לבדיקת שביעות רצונם‬
‫של הניצולים מהסיוע שהם מקבלים עולה‬
‫שכמחציתם רצו תוספת לסיוע הכספי‬
‫וכ‪ 30%-‬רצו תוספת לשעות הסיוע‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 10%‬רצו עזרת מתנדבים‪.‬‬
‫הרשות‪ :‬עושים הרבה‬
‫וממשיכים לשפר‬
‫בתגובה לדוח‪ ,‬נמסר ממשרד האוצר כי‬
‫"הרשות לזכויות ניצולי השואה מברכת‬
‫על הדוח‪ ,‬המצביע על שיפור ניכר בשירות‬
‫ובזכויות הניתנים לניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫הרשות עמלה כל העת על שיפור מצבם‬
‫של ניצולי השואה‪ ,‬כפי שפירטה בפני‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬והיא תמשיך לפעול למען‬
‫ניצולי השואה גם בעתיד‪ .‬כיום חיים‬
‫בישראל‪ ‬כ‪ 180-‬אלף ניצולים – רובם מעל‬
‫גיל ‪ .80‬אשתקד טיפלה הרשות בכ‪ 90-‬אלף‬
‫מהם‪ .‬המבקר מציין כי מאז הדוח הקודם‬
‫ב‪ 2010-‬השתפר הסיוע לניצולי השואה וגם‬
‫הטיפול בבקשות גמלה התקצר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הורחבה ההגדרה של ניצול שואה‪ ,‬ואלפי‬
‫ניצולים מהמעגל השני הוכללו במעגל‬
‫הזכאים לגמלה‪ ,‬אליהם הצטרפו גם עוד‬
‫ניצולים רבים שזכאותם לא הוכרה עד‬
‫כה‪ .‬בכך הוכפל מספר מקבלי הגמלה‬
‫מהרשות"‪.‬‬
‫נשיא המדינה מדליק נר שביעי‬
‫של חנוכה עם הניצולים‬
‫הנשיא ריבלין‪" :‬אתם נושאים לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של בחירה‬
‫בחיים ושל דרך"‬
‫"זהו לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של בחירה בחיים ושל דרך"‪ .‬הנשיא ראובן ריבלין‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬ראובן ריבלין‪ ,‬הדליק את נר‬
‫חנוכה האחרון יחד עם ניצולי שואה בטקס‬
‫שנערך במשכן הנשיא‪ .‬בטקס השתתפו‬
‫כ‪ 150-‬איש ‪ -‬נציגי מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה בישראל‪ ,‬יד ושם ו"דור ההמשך"‪.‬‬
‫בדברים שנשא במהלך הטקס‪ ,‬פנה הנשיא‬
‫ריבלין לניצולים ואמר כי "זהו סיפור של‬
‫דור שלם‪ .‬דור שנחלץ מתהומות הרע ובחר‬
‫בחיים‪ .‬דור שהאמונה בצדקת דרכו הייתה‬
‫נר לרגליו‪ .‬דור של גבורה ועשייה‪ .‬דור שתרם‬
‫לחברה הישראלית בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫ההיאחזות בחיים חרף משא הזיכרון הכואב‬
‫היא המסר שאותו אתם נושאים‪ ,‬מאז ועד‬
‫היום‪ ,‬ההיאחזות בעשייה‪ ,‬בתרומה‪ ,‬בנתינה‬
‫ובבניין הארץ‪' .‬הדואג לימים'‪ ,‬כתב יאנוש‬
‫קורצ'אק‪' ,‬זורע חיטה‪ .‬הדואג לשנים ‪ -‬נוטע‬
‫עצים‪ .‬הדואג לדורות ‪ -‬מחנך אנשים'‪ .‬בדור‬
‫שלכם נתקיימו שלושתם‪ .‬זרעתם‪ ,‬נטעתם‪,‬‬
‫חינכתם‪ .‬כשאתם נושאים את לפידו של‬
‫הדור הזה‪ ,‬אתם נושאים אתכם אחריות‬
‫גדולה‪ .‬זהו לפיד של אור‪ ,‬של גבורה‪ ,‬של‬
‫בחירה בחיים ושל דרך"‪.‬‬
‫בסיום דבריו בירך את הניצולים ובני‬
‫משפחותיהם באומרו‪" :‬כנציגי ארגונים‬
‫וכחברה אנחנו מחויבים לוודא כי ניצולי‬
‫השואה אשר חיים בינינו חיים ברווחה‪.‬‬
‫אין אחריות גדולה מזו‪ .‬זאת חובתנו‬
‫המוסרית כמדינה וכעם‪ .‬הולך ונסגר חלון‬
‫ההזדמנויות בו נוכל להבטיח את חייהם‬
‫בכבוד של מי שהתרוממו מארץ תחתית‪,‬‬
‫והקימו כאן בארץ ישראל ובמדינת ישראל‬
‫ארץ לתפארת‪ .‬נאחזים בחיים ובאדמת‬
‫הארץ‪ .‬כבכל חג‪ ,‬גם בחנוכה אנו מחדשים‬
‫את הזמן ומברכים ברכת 'שהחיינו'‪ .‬המילה‬
‫'שהחיינו' מבטאת את החיים בעולם נפלא‬
‫זה‪ .‬המילה 'וקיימנו' עומדת עבור זכותנו‬
‫להתקיים בכבוד‪ .‬קיום של רווחה‪ ,‬ייעוד‬
‫ומשמעות‪ ,‬מוקפים בני משפחה אהובים‬
‫וחברים‪ .‬המילים 'והגיענו לזמן הזה'‬
‫מציינות את הזכות שנפלה בחלקנו לציין‬
‫את החג‪ ,‬בכל שנה מחדש‪ ,‬עם האנשים‬
‫היקרים לנו‪ ,‬במקום היקר לנו‪ .‬אין זה מובן‬
‫מאליו‪ .‬שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן‬
‫הזה"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫‪ 100‬ניצולים מאושוויץ ישתתפו בטקס בינ"ל‬
‫לציון ‪ 70‬שנה לשחרור המחנה‬
‫האירוע מאורגן על ידי מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו בשיתוף עם הקונגרס היהודי העולמי (‪ )WJC‬וקרן השואה (‪,)USC‬‬
‫והוא יערך במעמד נשיא פולין‪ ,‬ברוניסלב קומורובסקי‪ ,‬ובהשתתפות ראשי מדינות מרחבי העולם‬
‫הניצולים ממחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬שיגיעו מ‪ 19-‬מדינות ברחבי העולם‬
‫(כולל ישראל)‪ ,‬ישתתפו בטקס בינלאומי‬
‫לציון ‪ 70‬שנה לשחרור המחנה שיתקיים‬
‫ב‪ 27-‬בינואר ‪ ,2015‬יום השואה הבינלאומי‪,‬‬
‫בכניסה לשער המוות במחנה בירקנאו‪.‬‬
‫מישראל תצא משלחת של ‪ 30‬ניצולי שואה‪,‬‬
‫מטעם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים של‬
‫ניצולי השואה‪" :‬אנו נרגשים לקחת חלק‬
‫באירוע כל כך משמעותי‪ .‬המשלחת שיוצאת‬
‫לפולין כוללת ניצולים שלחלקם זוהי הפעם‬
‫הראשונה שהם חוזרים למקום בו חוו את‬
‫הזוועות‪ .‬אין ספק שלא יהיה זה קל עבורם‪,‬‬
‫אך עצם העובדה שנעמוד שם יחד עם עוד‬
‫עשרות ניצולים מרחבי העולם אשר שרדו‬
‫את המחנה‪ ,‬מעידה על הכוח והגבורה של‬
‫העם היהודי"‪.‬‬
‫במסגרת ההכנות לאירוע‪ ,‬הקונגרס היהודי‬
‫העולמי איתר ניצולים ממחנה אושוויץ‪-‬‬
‫בירקנאו במדינות שונות בעולם שהם עדיין‬
‫בחיים ושיהיו מוכנים לטוס לפולין כדי‬
‫להשתתף בטקס ההיסטורי רב החשיבות‪.‬‬
‫כ‪ 100-‬ניצולים מ‪ 19-‬מדינות אישרו את‬
‫הגעתם לטקס וכל אחד מהם ילווה ע"י נכד‬
‫או נכדה‪ .‬סה"כ ישתתפו במשלחת כ‪200-‬‬
‫איש‪ .‬בישראל אותרו ניצולים אלה על ידי‬
‫מרכז הארגונים‪.‬‬
‫"זהו כבוד גדול עבורנו שרבים מהניצולים‬
‫שפנינו אליהם הסכימו להגיע מכל קצוות‬
‫העולם לטקס בפולין‪ ,‬חרף גילם המופלג‬
‫ומצבם הפיזי‪ .‬זוהי ככל הנראה הפעם‬
‫האחרונה שבה ניצולי שואה ייקחו חלק‬
‫מרכזי באירוע שכזה ועל כן חשיבותו היא‬
‫רבה"‪ ,‬מסר רונלד לאודר‪ ,‬נשיא הקונגרס‬
‫היהודי העולמי‪" .‬הרגע שבו הצבא האדום‬
‫שיחרר את מחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬
‫בירקנאו וחשף את מה שהתברר כאחד‬
‫ממעשי הזוועה הנוראיים ביותר שהתרחשו‬
‫‪6‬‬
‫זאב פקטור הלך לעולמו‬
‫ביום שבת‪ ,‬ה‪ 17-‬בינואר הלך לעולמו בגיל ‪ 88‬זאב פקטור‪ ,‬חבר הנהלת מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל‪ ,‬חבר במועצת המנהלים של ועידת התביעות ונשיא הכבוד של הקרן לרווחה לנפגעי השואה‬
‫זאב נולד בשנת ‪ 1926‬בלודז' שבפולין‬
‫ובהיותו בן ‪ 13‬פרצה מלחמת העולם‬
‫השנייה ‪.‬שבוע לאחר פרוץ המלחמה הגיע‬
‫הצבא הגרמני ללודז'‪ ,‬וחלק מבני משפחתו‬
‫נשלחו לחלמנו שם נרצחו‪ .‬אביו מת בגטו‬
‫וזאב הפך להיות "אב המשפחה"‪ ,‬והיה‬
‫צריך לדאוג לאמו ולאחותו הקטנה‪ .‬בגטו‬
‫לודז' פגש את אסתר‪ ,‬רעייתו לעתיד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1944‬חיסלו הגרמנים את הגטו‪ .‬כל‬
‫מי שנותר הועלה לרכבת והובל לאושוויץ‪.‬‬
‫מאז לא ראה את אמו ואחותו לעולם‪.‬‬
‫בינואר‪ 1945‬מצא את עצמו בצעדת המוות‬
‫למחנה הריכוז בוכנוולד‪ ,‬ממנו שוחרר‬
‫באפריל אותה שנה‪.‬‬
‫עם סיום המלחמה שהה פקטור תקופת‬
‫מה בהחלמה בשווייץ‪ ,‬השלים לימודים‬
‫תיכוניים והתחיל ללמוד ארכיטקטורה‪.‬‬
‫את לימודיו הפסיק כדי להצטרף לארגון‬
‫ההגנה ופעל במשימות חילוץ והעפלה עד‬
‫לעלייתו לארץ ישראל בשנת ‪ .1947‬כאן‬
‫התחתן ויחד עם אשתו‬
‫אסתר הקים משפחה‪.‬‬
‫בשנים הראשונות בארץ‬
‫עבד בסוכנות היהודית‬
‫בקליטת עליה‪ ,‬וב‪1953-‬‬
‫התחיל לעבוד במפעל‬
‫ויטה והתקדם עד להיותו‬
‫מנהל החברה‪ .‬במקביל‬
‫לעבודתו היה בין מייסדי‬
‫מרכז הארגונים לניצולי‬
‫השואה והקדיש את כל‬
‫מרצונו וזמנו הפנוי לסיוע‬
‫לניצולים‪ .‬כשהבין שכמות‬
‫הפניות ואופיין לא מאפשרות טיפול פרטני‬
‫ואישי‪ ,‬החליט אם פרישתו לפנסיה להיות‬
‫שותף בהקמתה של הקרן לרווחה לנפגעי‬
‫השואה בישראל ב‪ 1994-‬אותה ניהל עד‬
‫לשנת ‪ ,1998‬עת מונה ליו"ר הועד המנהל‬
‫שלה‪ ,‬תפקיד בו החזיק עד לשנת ‪.2010‬‬
‫אם סיום תפקידו זה‪ ,‬היה לנשיא הכבוד‬
‫של הקרן‪ .‬פקטור הצליח להפוך את הקרן‬
‫מגוף קטן שסייע באמצעים מינוריים‬
‫לכמה עשרות ניצולי שואה‪ ,‬לגוף מאורגן‬
‫שמסוגל להעניק מדי שנה סיוע לעשרות‬
‫אלפי ניצולי שואה נצרכים‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‬
‫חוזרים לבקר באושוויץ כדי להזכיר לעולם שאסור לשכוח‬
‫אי פעם בהיסטוריה האנושית‪ ,‬הוא אולי‬
‫הזיכרון הצרוב ביותר בתודעה הכללית‬
‫ממלחמת העולם השנייה"‪.‬‬
‫לפני למעלה מ‪ 20-‬שנים החליט רונלד‬
‫לאודר‪ ,‬יחד עם קלמן סולטניק ז"ל וארני‬
‫מישל‪ ,‬שניהם ניצולים מהמחנה‪ ,‬להתגייס‬
‫למאמץ לשימור מחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪.‬‬
‫הם גייסו אז ‪ 40‬מיליון דולר מ‪ 19-‬מדינות‬
‫במטרה להבטיח את שיקומו ושימורו של‬
‫האתר שבו נרצחו למעלה מ‪ 1.1-‬מיליון‬
‫אנשים‪ ,‬רובם יהודים‪ ,‬בפחות מ‪ 5-‬שנים‪.‬‬
‫לאודר מימן‪ ,‬בנוסף‪ ,‬את הקמתה של מעבדת‬
‫שימור מיוחדת בתוך מתחם אתר הזיכרון‬
‫באושוויץ שנועדה לשמר את כל מה שנמצא‬
‫במחנה‪ :‬החל במסמכים‪ ,‬נעליים ובגדים‪,‬‬
‫וכלה במבנים במתחם‪.‬‬
‫"לפני ‪ 25‬שנה‪ ,‬כאשר ביקרתי במקום הזה‬
‫בפעם הראשונה" אמר לאודר‪" ,‬המחנה היה‬
‫במצב של התפוררות‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר מאמץ‬
‫רחב היקף האתר שוקם ונמצא במצב‬
‫שמאפשר לספר את סיפורו המזעזע לדורות‬
‫הבאים‪ .‬זוהי משימה היסטורית וחשובה‬
‫מאין כמוה‪ ,‬שלצערי מקבלת כעת משנה‬
‫תוקף עם הופעתם של יותר ויותר מכחישי‬
‫שואה"‪.‬‬
‫"זהו כנראה יום הזיכרון האחרון שנוכל‬
‫לקיים עם נוכחות כה משמעותית של‬
‫ניצולים"‪ ,‬אומר ד"ר פיוטר ציווינסקי‪,‬‬
‫מנהל מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‪" .‬עד היום‬
‫הם אלה שלימדו אותנו כיצד להביט על‬
‫הטרגדיה האנושית והסבל שחוו כקורבנות‬
‫הרייך השלישי‪ ,‬ועל ההרס וההשמדה שהוא‬
‫המית על יהודי אירופה‪ .‬העדות שלהם היתה‬
‫בורנו אות אזהרה חזק וברור מפני היכולת‬
‫האנושית להשפיל עד אפר‪ ,‬לדכא ולהשמיד‬
‫את האחר"‪.‬‬
‫זוכרים את הקהילה היוגוסלבית בלוחמי הגטאות הודעה לניצולי שואה‬
‫חברי ארגון יוצאי קהילות‬
‫מקבלי קצבה מחו"ל‬
‫יוגוסלביה ביקרו במוזיאון‬
‫לוחמי הגטאות וערכו בו‬
‫טקס זיכרון לבני משפו‬
‫חותיהם שנרצחו בשואה‪.‬‬
‫בטקס השתתפו כמאה איש‪,‬‬
‫והוא נערך ב"היכל הילד"‬
‫שבמוזיאון‪ .‬במהלך הביקור‬
‫הציגו אנשי המוזיאון חפצים באו לזכור את קורבנות השואה‪ .‬יוצאי קהילות יוגוסלביה‬
‫שתרמו יהודים יוצאי יוגוסלביה וסיפרו את לאנשינו‪ .‬מרגש במיוחד היה לעמוד מול לוח‬
‫סיפורי החפצים ששרדו והגיעו לישראל‪ .‬זיכרון לזכר ‪ 163‬בני נוער‪ ,‬יהודים מזאגרב‪,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הקריאו חברי הארגון את שמות אשר נרצחו בצורה אכזרית במחנה ידובנו"‪.‬‬
‫יקיריהם שנרצחו בשואה‪ .‬מירי דרמן‪ ,‬יו"ר‬
‫אל מול לוח הזיכרון לזכר בני הנוער‬
‫הארגון‪ ,‬אמרה בסיום היום‪" :‬תודה על האפו מזאגרב‪ ,‬אשר נתרם על ידי פרופסור אמיל‬
‫שרות שניתנה לנו לבקר במוזיאון‪ ,‬לשמוע פרוינדליך‪ ,‬ניצול שואה שעלה ארצה‪ ,‬נשבעו‬
‫על מיצוי הזכויות שלנו ולערוך טקס מרגש הנוכחים – לזכור‪ .‬לזכור ולא לשכוח‪.‬‬
‫במסגרת החלטה מנהלית שהתקבלה‬
‫לאחרונה על ידי שר האוצר‪ ,‬ניצולי שואה‬
‫המקבלים קצבה בשל נרדפותם ממדינת חוץ‬
‫(בין היתר ‪ -‬מקבלי רנטה מגרמניה לפי חוק‬
‫הפיצויים הפדראלי הגרמני – ‪ ,B.E.G‬ומקבלי‬
‫קצבאות ממדינות מערב אירופה)‪ ,‬עשויים‬
‫להיות זכאים למענק מהמדינה על סך ‪2,000‬‬
‫ש"ח‪ ,‬וזאת למי שהכנסתו החודשית אינה‬
‫עולה על ‪ 8,812‬ש"ח‪ .‬המענק ישולם ביחס‬
‫לבקשות שיוגשו עד לסוף שנת ‪ .2015‬טופס‬
‫הבקשה למענק נמצא באתר האינטרנט של‬
‫הרשות‪ ,‬בכתובת‪.hrights.mof.gov.il :‬‬
‫ניתן לפנות בכל שאלה או בירור למרכז‬
‫המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫בטלפון ‪.03-5682651‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫"עיטור האור" הוענק לניצולי שואה משפיעים‬
‫ולעושים לרווחתם‬
‫העיטור‪ ,‬המוענק מדי שנה מטעם הקרן לרווחת נפגעי השואה‪ ,‬הוענק השנה גם לצה"ל ולרמטכ"ל בני גנץ‬
‫"עיטור האור" הוא אות המוענק מטעמה‬
‫של הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫פעם בשנה‪ ,‬כהבעת הוקרה לניצולים התוו‬
‫רמים ומצטיינים בעשייתם למען המדינה‪,‬‬
‫השתלבות בארץ והצלחה אישית בולטת‬
‫בישראל‪ .‬האות מוענק לבעלי תפקידים‬
‫במגזר הציבורי‪ ,‬הפרטי או השלישי‪ ,‬אשר‬
‫יזמו ו‪/‬או קידמו עשייה עבור ניצולי השואה‬
‫באופן ייחודי‪ ,‬ולמתנדבים התורמים באופן‬
‫בולט לשיפור איכות חיי הניצולים בישראל‪.‬‬
‫הוועדה האקדמית המייעצת שלצד הקרן‬
‫לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬מינתה‬
‫חמישה מבין חבריה לוועדת הבחירה של‬
‫מקבלי עיטור האור בראשות פרופסור יעקב‬
‫לומרנץ‪ .‬לוועדה הצטרף גם העיתונאי איתן‬
‫הבר‪ .‬ועדת ההיגוי של טקס עיטור האור‬
‫החליטה השנה להעניק אות הוקרה באופן‬
‫ייחודי לצה"ל ולרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף בני גנץ‪,‬‬
‫על הפעילות הענפה והמגוונת לרווחתם של‬
‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬טקס עיטור האור‬
‫לשנת ‪ 2014‬התקיים בערב הראשון של הכנס‬
‫המקצועי שערכה קרן בכפר המכבייה‪ ,‬ב‪11-‬‬
‫בנובמבר ‪ .2014‬ואלה מקבלי "עיטור האור"‪,‬‬
‫לפי קטגוריות ההוקרה‪:‬‬
‫ניצולים התורמים ומצטיינים בעשייתם‬
‫למען המדינה ‪ -‬השתלבות בארץ והצלחה‬
‫אישית בולטת בישראל‪:‬‬
‫חיים ארז ‪ -‬יו"ר "יד לשריון"‪ .‬אלוף בצה"ל‪,‬‬
‫אשר שימש כ פיקוד הדרום וכראש אג"א‬
‫(היום אט"ל)‪.‬‬
‫אלונה פרנקל ‪ -‬ניצולת שואה‪ .‬סופרת‬
‫ומאיירת‪ .‬כתבה ואיירה למעלה מ‪ 35-‬ספרי‬
‫ילדים‪ ,‬שתורגמו לשפות רבות‪ ,‬ואיירה כ‪40-‬‬
‫ספרי ילדים של מחברים אחרים‪ .‬ספרה‬
‫הראשון למבוגרים הוא "ילדה" ‪ -‬ספ ר אוט�ו‬
‫ביוגרפי‪.‬‬
‫שלמה פרל ‪ -‬ניצול שואה‪ ,‬פועל למען‬
‫העמקת תודעת השואה‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא כתב‬
‫עּובד לסרט‬
‫את קורותיו בספר‪ ,‬אשר בהמשך ַּ‬
‫נושא פרסים‪ ,‬בשם "אירופה אירופה"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מימין‪ :‬הרמטכ"ל ‪ -‬רב אלוף בני גנץ‪ ,‬אסתר פרידמן ‪ -‬ניצולת שואה שניצלה ע"י אימו של הרמטכ"ל‬
‫(והיא זו שהעניקה לו את התעודה)‪ ,‬יו"ר הקרן ‪ -‬אבי דיכטר וקצין חינוך ראשי ‪ -‬תא"ל אבנר פז צוק‬
‫בעלי תפקידים במגזר הציבורי‪ ,‬הפרטי‬
‫והשלישי‪ ,‬אשר יזמו ו‪/‬או קידמו עשייה עבור‬
‫ניצולי השואה באופן ייחודי‪:‬‬
‫ד"ר יצחק (טולקה) ארד ‪ -‬לוחם במחתרת‬
‫כנגד הנאצים‪ ,‬איש הפלמ"ח‪ ,‬קצין בדרגת‬
‫תת אלוף בצה"ל‪ ,‬היסטוריון ויושב ראש‬
‫הנהלת יד ושם במשך שנים רבות‪.‬‬
‫עו"ד יוסף חיות ‪ -‬הקים את הקליניקה‬
‫לזכויות ניצולי השואה באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫ד"ר יצחק ןחן ‪ -‬יו"ר הסתדרות רופאי הש�י‬
‫ניים בישראל‪ .‬יזם את פרויקט ההתנדבות‬
‫של רופאי השיניים בקהילה למען ניצולי‬
‫השואה‪.‬‬
‫מתנדבים התורמים באופן בולט לשיפור‬
‫איכות חיי הניצולים בישראל‪:‬‬
‫כרמל טליה ‪ -‬גמלאית‪ .‬מתנדבת בהוסטל‬
‫לניצולי שואה בבית החולים לבריאות הנפש‬
‫"שער מנשה"‪.‬‬
‫שושנה שחם ‪ -‬גמלאית‪ .‬מסייעת במיצוי‬
‫זכויות לניצולי שואה בצפון‪ ,‬מטעם עמותת‬
‫"אביב לניצולי שואה"‪.‬‬
‫ורד קהתי ‪ -‬מהנדסת תוכנה וסטודנטית‬
‫לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬נפגשת אחת לשבוע עם ניצולת שואה‬
‫מזה כשנתיים וחצי‪ ,‬לצד היותה ראש צוות‬
‫מתנדבים האחראית על ‪ 17‬מתנדבים של‬
‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪.‬‬
‫הנחה בתעריפי החשמל לניצולים נזקקים‬
‫שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪,‬‬
‫סילבן שלום‪ ,‬ושר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬החליטו‬
‫על הגדלת אוכלוסיית הזכאים להנחות‬
‫בתעריף החשמל‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת השרים‪ ,‬יתווספו‬
‫לאוכלוסיית הזכאים להנחה בתעריף החשמל‬
‫אוכלוסיות ניצולי שואה נזקקים‪ ,‬כמו גם נכי‬
‫צה"ל ונפגעי פעולות האיבה אשר להם מעל‬
‫ל‪ 50%-‬נכות‪ .‬הזכאים ייהנו מהנחה קבועה‬
‫של ‪ 50%‬עבור צריכה חודשית של עד ‪400‬‬
‫קוט"ש בחשבון החשמל‪ .‬הטבה זו צפויה‬
‫לחסוך לזכאים כ‪ 1500-‬ש"ח בשנה והיא‬
‫תיכנס לתוקף במהלך שנת ‪ .2015‬קבוצות‬
‫הזכאים החדשות מתווספות ל‪ 9-‬קבוצות‬
‫אחרות‪ ,‬ביניהן‪ :‬מקבלי הבטחת הכנסה‪,‬‬
‫גמלאים מקבלי קצבאות‪ ,‬ניצולי שואה‬
‫נזקקים‪ ,‬נכים סיעודיים וחיילים בודדים‪,‬‬
‫הזכאים כבר כיום להנחות בתעריף החשמל‪.‬‬
‫הוגבל בחוק שכר הטרחה‬
‫לטיפול בתביעות ניצולים‬
‫ביום ‪ 31.12.14‬פורסם תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים המסדיר את הגבלת תשלום שכר הטרחה לעורכי‬
‫דין או מטפלים שאינם עורכי דין בתביעות של ניצולי שואה‬
‫התיקון עוסק בנושאים הבאים‪ .1 :‬הגבלת‬
‫שכר טרחה במקרה שהזכות לתגמולים לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים אושרה כתוצאה‬
‫מהחלטה מנהלית (בכלל זה ישנה החלטה‬
‫מנהלית שניתנה בעניינם של ניצולי שואה‬
‫יוצאי לוב)‪ .2 .‬הגבלת שכר טרחה בטיפול‬
‫בבחירה‪" :‬האם לקבל תשלום רטרואקטיבי‬
‫החל מיום ‪ 1.7.1997‬לפי החוק הגרמני‬
‫לתשלום של פנסיות על בסיס של עבודה‬
‫בגטו (‪ .3 .")ZRBG‬מתן סיוע משפטי בחינם‬
‫לניצולי שואה על ידי האגף לסיוע משפטי‬
‫במשרד המשפטים בהליכים בבית משפט או‬
‫בהוצאה לפועל‪ ,‬בעניין שכר טרחה הנדרש‪,‬‬
‫או ששולם‪ ,‬לעורך דין או למטפל שאינו‬
‫עורך דין‪ .‬כל אלה‪ ,‬בין אם בהליך שנפתח‬
‫נגד ניצול השואה ובין אם בתביעה שמעוו‬
‫ניין להגיש הניצול בעצמו – במטרה להחזרת‬
‫סכום שנגבה כשכר טרחה‪ ,‬ככל שקיים סיכוי‬
‫משפטי‪.‬‬
‫הגבלת שכר הטרחה תחול גם על הסכם‬
‫שכר טרחה שנכרת לפני יום‬
‫‪( 31.12.14‬אלא אם כן ניתן‬
‫פסק דין חלוט בעניין שכר‬
‫הטרחה)‪ .‬לתשומת ליבכם‪,‬‬
‫במידה וכבר שילמתם את שכר‬
‫הטרחה ‪ -‬עליכם לפנות בכתב‬
‫למי ששילמתם לו (לעורך הדין‬
‫או למטפל שאינו עורך דין) עד‬
‫ליום ‪ 31.12.15‬בבקשה להחזרת‬
‫סכום ההפרש שבין שכר‬
‫הטרחה ששולם בפועל לבין‬
‫תעריפי שכר הטרחה המרביים‬
‫הכלולים בחוק החדש‪.‬‬
‫עורך הדין או המטפל רשאי לבחור להחזיר‬
‫לך סכום המהווה ‪ 25%‬מההפרש הנ"ל בתוך‬
‫‪ 60‬ימים מתום החודש שבו התקבלה אצלו‬
‫בקשתך להחזרת הסכום‪ ,‬ואם לא עשה כן ‪-‬‬
‫יהיה ניתן להגיש נגדו תביעה על מלוא סכום‬
‫ההפרש‪ .‬לעניין זה תוכל להסתייע באגף‬
‫לסיוע משפטי של משרד המשפטים‪ ,‬בחינם‪.‬‬
‫ניתן לקבל פרטים מלאים ומידע נוסף‬
‫ברשות לניצולי שואה בטלפון ‪03-5682651‬‬
‫או באתר האינטרנט ‪ hrights.mof.gov.il‬וכן‬
‫במוקד ‪ *8840‬במשרד לאזרחים ותיקים‪,‬‬
‫או באתר האינטרנט ‪.www.vatikim.gov.il.‬‬
‫ניתן לפנות גם לאגף לסיוע משפטי במשרד‬
‫המשפטים בטלפון‪:‬‬
‫‪ 1-700-70-60-44‬שלוחה ‪4‬‬
‫האוצר מפעיל מחשבון זכויות ומערך מתנדבים‬
‫משרד האוצר השיק מחשבון אינטרנטי‪,‬‬
‫שנועד לאפשר לניצולי השואה לבדוק האם‬
‫מגיעה להם קצבה או הטבה‪ .‬הוא אף מנחה‬
‫אותם כיצד הם יכולים לממש אותה‪ .‬הבדיקה‬
‫מתבצעת בהתבסס על שאלון שממלא‬
‫הניצול באתר‪.‬‬
‫המחשבון פותח על ידי הרשות לזכויות‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬והוא כולל מידע על הסדרי‬
‫הסיוע והזכויות מגופים ממשלתיים וחוץ‪-‬‬
‫ממשלתיים כאחד‪ .‬השאלון כולל מספר‬
‫שאלות קצרות וכלליות‪ ,‬כגון תאריך לידה‪,‬‬
‫ארץ לידה ושנת עלייה‪ .‬בנוסף למחשבון‬
‫האינטרנטי‪ ,‬הניצולים יכולים לברר האם‬
‫מגיעות להם זכויות במרכז המידע הטלפוני‬
‫ואתר הרשות לזכויות ניצולי השואה‪.‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ומשרד‬
‫החינוך הודיעו על פרויקט במסגרתו יסייעו‬
‫תלמידים מכל רחבי הארץ לניצולים‪ ,‬שבמסו‬
‫גרתו הם יגיעו‪ ,‬החל מחנוכה הקרוב‪ ,‬למרכזי‬
‫ארגון "עמך" ויסייעו להם במימוש זכויותיהם‬
‫באמצעות מחשבון הזכויות‪ .‬לדברי ‬‬שר‬
‫האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪" ,‬אנחנו נלחמים כדי שכל‬
‫ניצול וניצולת שואה ידעו בדיוק מה מגיע‬
‫להם ויקבלו את כל מה שמגיע להם‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬באמצעות המחשבון"‪ .‬מנהלת הרשות‬
‫לזכויות ניצולי השואה‪ ,‬עפרה רוס‪ ,‬ציינה כי‬
‫"זהו צעד משמעותי נוסף שיזמנו על מנת‬
‫לסייע לניצולים למצות את זכויותיהם‪ .‬אני‬
‫מעריכה שהמחשבון שפיתחנו יסייע לניו‬
‫צולים לקבל הטבות שלא קיבלו קודם לכן‪,‬‬
‫באמצעות בדיקה פשוטה‪ ,‬קלה ומהירה"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ימי הקולנוע של טרזין‬
‫ניצולי שואה הוזמנו לכנס‬
‫לרווחתם ונדרשו לשלם‬
‫הקרן לרווחת ניצולי השואה ארגנה כנס‬
‫למען ניצולי השואה‪ ,‬בו נדרשו הניצולים‬
‫לשלם כרטיס כניסה במחיר של ‪ 250‬שקלים‬
‫לשני ימי הכנס או ‪ 150‬ליום אחד‪ .‬לכנס‬
‫הוזמנו גם עובדים סוציאליים‪ .‬עובדה זו‪ ,‬כמו‬
‫גם עצם ארגון הכנס‪ ,‬גררה תגובה ביקורתית‬
‫של חלק מהניצולים‪.‬‬
‫בכנס נערכו מספר מושבים שדנו בעיוותי‬
‫החקיקה ביחס לניצולים‪ ,‬מיהם ניצולי‬
‫השואה ומהן זכויותיהם והתערבויות ייחוו‬
‫דיות וחדשניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוזמנו לכנס היסו‬
‫טוריונים ורבנים‪ ,‬שדיברו על עם ישראל‬
‫לפני השואה ואחריה ועל הדמוגרפיה של‬
‫העם היהודי‪ ,‬על שואה‪ ,‬דת ואמונה‪ ,‬יצירה‪,‬‬
‫תרבות ואמנות‪ ,‬תקשורת ושואה‪ ,‬על המשו‬
‫לחות לפולין (התועלת והמחיר)‪ ,‬על הדור‬
‫השני והשלישי ועל מוקדי הנצחת השואה‬
‫בארץ ובעולם‪.‬‬
‫חלק מניצולי השואה הביעו תרעומת לא‬
‫רק על בזבוז הכספים בארגון "כנס ראוותני"‬
‫במקום להקדיש את הכספים לסיוע לניו‬
‫צולים עצמם‪ ,‬אלא גם על הדרישה מהניו‬
‫צולים לשלם עבור ההשתתפות בו‪ .‬ברוך‬
‫שבוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי המ�ח‬
‫תרות והגטאות‪ ,‬אמר כי "הכנס הזה מרגיז‬
‫לא רק אותי אלא את כל ניצולי השואה‪.‬‬
‫מרגיז אותנו שמבזבזים כסף על כנס בשביל‬
‫פרסומת של ראשי הקרן‪ ,‬בעוד שהכסף‬
‫הזה יכול היה ללכת עבור מימון משקפיים‪,‬‬
‫מכשירי שמיעה‪ ,‬טיפולי שיניים ותוספת‬
‫שעות סיעוד"‪ .‬שוב קובל כי בעוד שארגוני‬
‫הניצולים מתמוטטים ממחסור בכספים‬
‫לפעילותם השוטפת‪ ,‬הקרן מארגנת כנס‬
‫ראוותני‪" .‬שיעשו כנס אבל לא בכסף של‬
‫הניצולים"‪ ,‬אמר שוב והוסיף‪" ,‬הם משתו‬
‫משים בכסף שהם מקבלים מהממשל‬
‫האמריקאי‪ ,‬מהממשלה שלנו‪ ,‬מממשלת‬
‫גרמניה ומוועידת התביעות‪ .‬הם מקבלים‬
‫העיסוק בשואה תוך הקשרים אומנותיים הוא לחם‬
‫חוקו של בית טרזין‪ ,‬כשפעילותו מתבססת על‬
‫המטען התרבותי העצום‪ ,‬גם יהודי וגם האוניברסאלי‪,‬‬
‫של האסירים והקורבנות של גטו טרזיינשטאט‬
‫׀ עודד ברידא ׀‬
‫מחה על דרישת התשלום מניצולים‪ .‬ברוך שוב‬
‫המון כספים וכנראה שהם לא יודעים מה‬
‫לעשות איתם‪ .‬שייקחו את הכסף הזה ויתנו‬
‫אותו לניצולים"‪.‬‬
‫מהקרן לרווחת ניצולי השואה נמסר‬
‫בתגובה כי "מדובר בכנס מקצועי שמיועד‬
‫למטפלים וגם לאנשי משרדי הממשלה‪,‬‬
‫שעוסקים בנושא‪ .‬בקרן הקפידו שעלויות‬
‫הכנס לא יילקחו מתקציבים שמיועדים לניו‬
‫צולים‪ ,‬ולכן הוחלט על גביית תשלום עבור‬
‫כרטיס כניסה‪ .‬ניצולים שפנו מראש וביקשו‬
‫להשתתף בכנס – קיבלו אישור להיכנס בלי‬
‫תשלום"‪ .‬עוד הדגישו בקרן כי אין מדובר בכנס‬
‫ראוותני אלא בכנס מקצועי‪ ,‬שאמור לעסוק‬
‫בשיטות טיפול לניצולים ועיוותי חקיקה‪.‬‬
‫ביקורת על מוזיאון בשווייץ שקיבל יצירות‬
‫שגנבו הנאצים‬
‫הקונגרס היהודי הלאומי יצא‬
‫נגד המוזיאון לאמנות יפה של ברן‬
‫שבשוויץ‪ ,‬לאחר שזה הסכים לקבל‬
‫לידיו יצירות שעל פי החשד נגזלו‬
‫מיהודים בזמן השואה‪.‬‬
‫עבודות אמנות יקרות ערך אלה‬
‫כוללות ציורים שבזזו הנאצים‪,‬‬
‫שאותרו השנה באחוזתו של‬
‫האספן הגרמני קורנליוס גורליט‪.‬‬
‫לטענתו של רונלד לאודר‪,‬‬
‫ראש הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬גורליט ותמונות מהאוסף השדוד‬
‫"הדבר יפתח תיבת פנדורה‬
‫ויגרום למפולת של תביעות על ידי יורשים שרת התרבות הגרמנית מוניקה גרוטרס‪,‬‬
‫לכאורה של יצירות האמנות"‪ .‬לאודר אמר שאמרה כי ממשלתה פתחה בדיונים עם‬
‫את הדברים לשבועון הגרמני "דר שפיגל"‪ .‬המוזיאון לאמנות יפה בברן בדבר ‪1,280‬‬
‫במסגרת הכתבה שפורסמה‪ ,‬התראיינה גם ציורים‪ ,‬רישומים ויצירות‪ ,‬ביניהם של אמנים‬
‫‪10‬‬
‫כפבלו פיקאסו‪ ,‬קלוד מונה‪ ,‬מארק‬
‫שאגאל ואמנים ידועים אחרים‪.‬‬
‫כפי שדווח כאן כבר בעבר‪ ,‬סיכם‬
‫גורליט‪ ,‬בנו של עסקן אמנות‬
‫מהתקופה הנאצית‪ ,‬לפני מותו‬
‫בחודש מאי‪ ,‬בגיל ‪ ,81‬על עסקה‬
‫עם ממשלת גרמניה לאיתור‬
‫הבעלים החוקיים של יצירות‬
‫האמנות‪ ,‬כולל יהודים שרכושם‬
‫נגנב או הופקע בזמן הרייך‬
‫השלישי‪ .‬יצירות האמנות נתפסו‬
‫בתחילת שנת ‪ ,2012‬כאשר התגלו‬
‫במקרה בזמן חקירת התחמקות מתשלום‬
‫מיסים‪ ,‬וגורליט הסכים למסור אותן למוו‬
‫זיאון‪" .‬אני בטוחה שנגיע לפתרון טוב‬
‫והגיוני"‪ ,‬אומרת גרוטרס‪.‬‬
‫בסוף חודש דצמבר ‪ 2014‬נערכה ביוזמת‬
‫בית טרזין סדרת אירועים בת שלושה ימים‪,‬‬
‫שנקראה “הקולנוע של טרזין”‪ .‬בסינמטק תל‬
‫אביב הוקרנו ‪ 11‬סרטי קולנוע‪ ,‬שהמשותף‬
‫לכולם – העיסוק בגטו טרזיינשטאט‬
‫ובאסיריו‪ .‬אחד האירועים הוקדש לגורלם‬
‫של שני סרטים שהגרמנים צילמו בגטו‬
‫לצרכי תיעוד ותעמולה ב‪ 1942-‬ו‪.1944-‬‬
‫נשאלת השאלה מדוע לעסוק בקולנוע ולא‬
‫במוות? מדוע לספר על התרבות ‪ -‬המוזיקה‪,‬‬
‫התיאטרון‪ ,‬הקברט‪ ,‬הכתיבה ‪ -‬ולא על החולי‬
‫והמצוקה? מדוע לעסוק בחינוך הילדים‬
‫בגטו‪ ,‬ברפואה שהוקמה שם‪ ,‬בעבודה שעליה‬
‫נשענו כמצילת חיים (והתבדו‪ ,‬כמובן)‪ ,‬ולא‬
‫בתנאי החיים הנוראיים‪ ,‬בכפייה ובאכזריות‬
‫שבה נוהל הגטו?‪.‬‬
‫שנים רבות מנסים ניצולי הגטו להילחם‬
‫במיתוס של ה”גטו לדוגמא”‪ ,‬כאילו מטרת‬
‫הקמתו הייתה רק כדי להראות שחיים בו‬
‫טוב‪ ,‬לבושים היטב‪ ,‬אוכלים ונהנים מבתי‬
‫קפה וחיי תרבות‪ .‬האם העלאת אירוע‬
‫קולנועי‪ ,‬שתמציתו להראות את סרטי‬
‫התעמולה שנעשו בו‪ ,‬וכמובן מבחר מסרטים‬
‫רבים מספור שנעשו על הגטו ‪ -‬לא עלולה‬
‫להנציח את המיתוס הזה?‬
‫כאן אולי מגיעה הייחודיות של בית טרזין‬
‫ודרכו להנחלת זכרון השואה‪ .‬בעוד שר‬
‫החינוך מדבר על הנחלת זכרון השואה‬
‫לילדים וסופג ביקורת‪ ,‬בצדק או שלא בצדק‪,‬‬
‫לבית טרזין מגיעים כבר שנים רבות ילדים‬
‫מכיתות ד’‪-‬ו’‪ .‬בתערוכות המוצגות במקום‬
‫הם אינם נחשפים לתמונות זוועה‪ ,‬אך‬
‫בהחלט נחשפים לסיפורים של ילדים בגילם‪,‬‬
‫שחיו בצפיפות‪ ,‬כתבו עיתונים במו ידיהם‬
‫ שחלקם נשארו ונמצאים אצלנו ‪ -‬כתבו‬‫ואיירו בכישרון רב יומנים המתארים את‬
‫חייהם‪ ,‬ואפילו השתתפו בסרטי התעמולה‪.‬‬
‫הפעילות המרובה בנושאים התרבותיים לא‬
‫צמחה משום שלגטו‬
‫נשלחו רק אמנים‪.‬‬
‫הפעילות צמחה כי‬
‫מסמך תרבותי ואנושי מרתק‪ .‬הסרטים של טרזין‬
‫האוכלוסייה היהודית‬
‫שהגיעה לגטו ממדינות מרכז אירופה‪ ,‬גבעת חיים איחוד ומתקרב למרכז‪.‬‬
‫עברו ‪ 70‬שנה מאז ניסו הגרמנים לנצל את‬
‫הייתה בעלת מטען תרבותי עצום‪ ,‬גם יהודי‬
‫וגם אוניברסאלי‪ ,‬והיה בהם הצימאון לקבל אותו “משהו דמוי חיי תרבות בצל המוות”‬
‫משהו מעולמם הקודם לכליאתם‪ ,‬תמורת ולהכניסו לסרט תעמולה‪ ,‬שבמוחם ההזוי‬
‫רגעים של שפיות‪ .‬את הצורך הזה סיפקו חשבו שיציל אותם מאשמת רצח העם‪.‬‬
‫אנשים מרובי כישרון‪ ,‬שהגיעו לגטו כי כל לאחר סיום הצילומים‪ ,‬נשלחו כמעט כל‬
‫חטאם היה שנולדו וסומנו כיהודים‪ .‬הכישרון משתתפי הסרט אל מותם‪ .‬מעטים שרדו‪,‬‬
‫התבטא במגוון עצום של יכולות‪ .‬כך‪ ,‬אפילו אך קולם ודמויותיהם עדיין נמצאים בסרט‪,‬‬
‫כדי להכין סרט קולנוע‪ ,‬הגרמנים הצליחו שסיפור הפקתו סופר באירוע מיוחד ביום‬
‫למצוא ולאלץ‪ ,‬בתוך אוכלוסיית הגטו‪ ,‬את שישי בבוקר‪ .‬הקולות והאנשים שאינם ‪-‬‬
‫הונצחו ונשארו איתנו עד היום‪.‬‬
‫אלו שיעשו זאת עבורם‪.‬‬
‫המיוחד בצילום הסרטים בטרזין היה‬
‫מכאן שהמושג “גטו לדוגמא” צמח רק‬
‫בשלב מאוחר של המלחמה‪ ,‬כשהגרמנים שהאסירים לא היו רק סטטיסטים אל מול‬
‫הבינו שאפשר לנצל את היכולות הללו המצלמות‪ .‬האסירים היו גם בעלי תפקידים‬
‫לצורך ראווה לעולם‪ .‬מטרתו היחידה של בהפקת הסרטים‪ .‬היו בהם במאים‪ ,‬כותבים‪,‬‬
‫הגטו‪ ,‬כפי שהגרמנים ראו אותה‪ ,‬הייתה ציירים‪ ,‬תפאורנים‪ ,‬עורכים ועוזרי הפקה‬
‫לרכז את יהדות צ’כיה‪ ,‬יחד עם אחרים וצילום‪ .‬ה”שחקנים” נדרשו לשחק על‬
‫שהגיעו מהארצות שמסביב‪ ,‬ולהכינם פי פקודה ולחזור שוב ושוב על הסצנה‬
‫במחנה מעבר עבור המשלוחים למזרח‪ ,‬עד שהייתה לשביעות רצון הצוות‪ ,‬אך גם‬
‫להשמדה‪ .‬בינתיים‪ ,‬אמרו הגרמנים לעצמם לשביעות רצון הגרמנים‪ ,‬אשר פיקחו מקרוב‬
‫ שינהלו לעצמם היהודים את שעות הפנאי מאוד על כל צעד וגם דאגו להחטיף סטירה‬‫המועטות שלהם עם התרבות שלהם‪ .‬שעשע מדי פעם כדי להבהיר מי בעל הבית בסרט הזה‪.‬‬
‫בסדרת האירועים הוצגו סרטים על גטו‬
‫אותם הרעיון שהיהודים לא יודעים מה‬
‫מחכה להם‪ ,‬וזה בהחלט עזר להם בהטעיית טרזיינשטאט‪ ,‬שנעשו בתקופות שונות‪.‬‬
‫עשרות סרטים‪ ,‬מקצתם עלילתיים ורובם‬
‫האסירים והסתרת הכוונות האמיתיות‪.‬‬
‫דוקומנטריים‪ ,‬נעשו על הגטו שסיפורו משך‬
‫יוצרים רבים‪ .‬מתוכם נבחרו בקפידה כ‪10-‬‬
‫עוסקים בחיים‪ ,‬יוצאים מהמוזיאון‬
‫בית טרזין רוצה לעסוק גם בחיים‪ ,‬ביהדות סרטים מעניינים ומגוונים‪ ,‬וחלקם אף זכו‬
‫המרכז‪-‬אירופאית ובתרבותה‪ ,‬כי היום‪ ,‬לראשונה לתרגום לעברית‪ .‬למשל‪ ,‬סרט‬
‫‪ 70‬שנה אחרי סיום המלחמה ‪ -‬זיכרון חיי עלילתי בשם “המסע למרחקים”‪ ,‬שצולם‬
‫היהודים בעולם שלפני השואה הולך ונעלם‪ .‬בטרזין ב‪ ,1947-‬שנתיים אחרי השואה‪.‬‬
‫היום הציבור רוצה פחות ללכת למוזיאונים המשטר הקומוניסטי בצ’כוסלובקיה אסר‬
‫ומבקש יותר הנגשה לבית ולקרבתו – אז את הקרנתו למשך ‪ 40‬שנה‪ ,‬עד לנפילתו‪.‬‬
‫הנה בא בית טרזין‪ ,‬יוצא ממקומו בקיבוץ הכותב הוא המנהל היוצא של בית טרזין‬
‫‪11‬‬
‫מפעל הנצחה יחודי‬
‫מפעל הנצחה יחודי‬
‫"מיר זענען דא” – אנחנו כאן‬
‫מתעד היסטוריה יהודית בת ‪ 1,000‬שנה‪ .‬מוזיאון פולין החדש בוורשה‬
‫"פולין" הוא שמה של תערוכת קבע המנציחה את תולדות אלף שנותיה של יהדות פולין‪.‬‬
‫מטרתה היא להילחם בתפיסה לפיה תולדות יהודי פולין מתמצות בתולדות קורבנות שואה‬
‫׀ לילי הבר ׀‬
‫התרגשות‪.‬‬
‫זהו הרגש הסוחף והעמוק שחשתי בעת‬
‫שנכחתי באירועי חנוכת תערוכת הקבע‬
‫של מוזיאון "פולין" לתולדות יהודי פולין‬
‫בוורשה‪ .‬האירועים נמשכו על פני שלושה‬
‫ימים גדושים בסוף אוקטובר השנה‪ ,‬בנוכחות‬
‫קהל רב‪ ,‬שמנה למעלה מאלף מכובדים‬
‫ומוזמנים מפולין‪ ,‬ישראל‪ ,‬ארה"ב ומדינות‬
‫נוספות‪ .‬האירועים כללו סיור מודרך‪ ,‬קבלת‬
‫פנים‪ ,‬קונצרט חגיגי וטקס מרכזי רב רושם‪.‬‬
‫בניין המוזיאון נמצא בשטח שבו היה בעבר‬
‫גטו ורשה‪ ,‬ברחוב אנילביץ'‪ ,‬מול האנדרטה‬
‫לזכר גיבורי הגטו ומצידה השני של הרחבה‬
‫המרוצפת הגדולה‪ .‬עצם מיקומו‪ ,‬במקום‬
‫ההיסטורי הזה‪ ,‬מעורר במבקר זיכרונות‬
‫ואסוציאציות מרגשות‪ .‬מה הולם ומעורר‬
‫השראה יותר מלעמוד נוכח האנדרטה‪,‬‬
‫יצירתו של הפסל נתן רפופורט‪ ,‬להתייחד עם‬
‫זיכרם של גיבורי המרד‪ ,‬ומשם לצעוד היישר‬
‫אל המוזיאון‪ ,‬ולחוות את התערוכה על‬
‫מוצגיה המיוחדים? שם יוכל אולי המבקר‬
‫לנסות להבין מנין צמחו גיבורים אלה‪ .‬מנין‬
‫ינקו ומהיכן שאבו את תעצומות הנפש‬
‫‪12‬‬
‫ללחום ולמות‪ ,‬כשכל חטאם היה היותם‬
‫יהודים‪ .‬התשובה נמצאת במוזיאון – באלף‬
‫שנות ההיסטוריה של יהודי פולין‪.‬‬
‫בנין המוזיאון המרשים מאוד – גדול‪ ,‬מפואר‬
‫ומלא הוד – עוצב על ידי האדריכל הפיני‬
‫ריינר מהלמקי‪ ,‬שהצעתו נבחרה במסגרת‬
‫תחרות בינלאומית‪ ,‬מבין ‪ 11‬הצעות שהגיעו‬
‫לגמר‪ .‬זכוכית ואריחי בטון מוזרק דמויי אבן‬
‫גיר בהירה הם החומרים העיקריים ממנו‬
‫הוא בנוי‪ .‬תערוכת הקבע‪ ,‬שפע המוצגים‬
‫בה‪ ,‬אמצעי התצוגה ועיצוב אולמות התצוגה‬
‫משרים על המבקר אווירה של יראת כבוד‪.‬‬
‫אך לא רק העוצמה הפיזית של הבניין‬
‫והתצוגות ריגשו אותי כל כך‪ .‬התרגשתי כי‬
‫למיטב ידיעתי זהו המוזיאון הראשון והיחיד‬
‫בעולם המוקדש כולו לחיים היהודיים‪,‬‬
‫על דורותיהם‪ ,‬בפולין‪ ,‬ולא לשואה בלבד‪.‬‬
‫מקומם של אירועי השואה והרצח אינו נפקד‬
‫מהתערוכה‪ .‬יש ודאי כאלה שיאמרו שהיה‬
‫צריך להדגיש יותר את שנות האסון‪ ,‬ואחרים‬
‫יסברו שאירועים אלה תופסים חלקים‬
‫גדולים מדי מסך סיפור אלף שנות ההיסו‬
‫טוריה היהודית בפולין‪ .‬לי די בעצם קיומו‬
‫של המוזיאון‪ .‬די לי בעובדה שכל מי שיגיע‬
‫לוורשה ידע שאנחנו היינו כאן‪ .‬סיפורנו‬
‫ סיפורה של יהדות פולין ‪ -‬לא התחיל‬‫במלחמה ובשואה‪ .‬ידע העולם ש"אלף שנות‬
‫היסטוריה לא שוכחים"‪.‬‬
‫היטיב לבטא רגשות אלה‪ ,‬נשיא המדינה‪,‬‬
‫ראובן ריבלין‪ ,‬במעמד הטקס החגיגי לרגל‬
‫פתיחת המוזיאון‪ ,‬באומרו‪ ,‬בין היתר‪" :‬אי‬
‫אפשר למחוק היסטוריה עשירה כל כך‪,‬‬
‫מלאה כל כך‪ ,‬כואבת כל כך‪".‬‬
‫למלא חלל של זיכרון‬
‫בן ‪ 1000‬שנים‬
‫הטקס המרכזי בו נאמרו הדברים האלה‬
‫נערך בצהרי היום‪ ,‬לרגלי האנדרטה לזכר‬
‫הגיבורים‪ .‬נשיא פולין הניח זרים‪ ,‬ויחד איתם‬
‫עמדנו דום וכיבדנו אותם ואת כל אשר אנו‬
‫מצווים ורוצים לזכור‪ .‬שמי סתיו כחולים‬
‫ובהירים בהקו מעל ראשינו והקור היה עז‪.‬‬
‫אך לא הקור גרם לגלי הצמרמורת ששטפו‬
‫אותי‪ ,‬כי אם גודל השעה ועומק החוויה הם‬
‫אלה שהרטיטו את לבי‪ .‬מריאן טורסקי‪ ,‬ניצול‬
‫אושוויץ‪ ,‬יליד לודז' הגר בוורשה ומכהן‬
‫כנשיא מועצת המוזיאון והיה בין יוזמיו‪,‬‬
‫קרא בדבריו‪" :‬מיר זענען דא" (אנחנו כאן)‪,‬‬
‫כשהוא פונה אל אביו ואחיו שנרצחו‪ .‬המוו‬
‫זיאון אמור למלא‪ ,‬חלקית‪ ,‬את החלל העצום‬
‫שנוצר לאחר השמדת היהדות בפולין ‪ -‬אמר‬
‫בנאום שנשא‪.‬‬
‫הרעיון להקים מוזיאון שיוקדש להיסטוריה‬
‫של יהודי פולין נולד כבר בתחילת שנות‬
‫ה‑‪ 90‬של המאה הקודמת‪ ,‬לאחר נפילת‬
‫הקומוניזם‪ .‬כבר בשנת ‪ 1997‬הקצתה עיריית‬
‫ורשה את השטח להקמת המוזיאון‪ .‬היה זה‬
‫השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר‬
‫שנותר לא בנוי‪ .‬עשר שנים מאוחר יותר נערך‬
‫טקס הנחת אבן הפינה של הבניין שהקמתו‬
‫נמשכה שש שנים‪ .‬הוא מומן מכספי תרומות‬
‫של עיריית ורשה‪ ,‬ממשלת גרמניה ואחרים‪,‬‬
‫והוא נחנך רשמית ב‪ 19-‬באפריל ‪– 2013‬‬
‫‪ 70‬שנה לפרוץ המרד בגטו‪ .‬תצוגת הקבע‬
‫של המוזיאון מומנה מתרומות של יהודים‬
‫נדבנים‪ .‬ההשקעה הכוללת בבנייה ובתצוגה‬
‫הסתכמה ביותר מ‪ 100-‬מיליון דולר‪.‬‬
‫שטחו הכולל של הבניין הוא כ‪13,000-‬‬
‫מ"ר‪ .‬כששליש מזה (למעלה מ‪ 4,000-‬מ"ר)‬
‫מוקדש לתצוגת הקבע המספרת את ההיסו‬
‫טוריה של יהדות פולין ‪ -‬שהייתה הקהילה‬
‫היהודית הגדולה ביותר בעולם‪ .‬התערוכה‬
‫פרושה על פני שמונה גלריות נפרדות‪,‬‬
‫לפי תקופות היסטוריות‪ :‬החל מראשית‬
‫ההתיישבות של יהודים בפולין וכלה‬
‫בתקופה שלאחר השואה‪.‬‬
‫אם תרצו ללמוד עוד על המוזיאון‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬אני ממליצה "לבלות"‬
‫מעט בסיור וירטואלי באתר האינטרנט‬
‫‪ ,POLIN‬ובמיוחד באתר המוזיאון‪ ,‬שכתובתו‪:‬‬
‫‪ .www.jewishmuseum.org.pl/enn‬הט�ק‬
‫סטים באתר כתובים בפולנית ואנגלית‪.‬‬
‫נדמה לי כי ביקור במוזיאון מיוחד זה הוא‬
‫חובה לכל אדם‪ ,‬ובמיוחד לכל צעיר‪ ,‬ישראלי‬
‫או פולני‪ ,‬יהודי ושאינו יהודי‪ .‬רק על ידי‬
‫לימוד העבר נדע מי אנחנו‪ ,‬מנין באנו ולאן‬
‫פנינו כעם ומדינה‪ .‬הרי אין עתיד ללא עבר‪.‬‬
‫ומשם ‪ -‬לכאן ועכשיו‪ .‬הגיע הזמן שגם‬
‫במדינת ישראל יוקם בית ‪ -‬משכן לתיעוד‬
‫ושימור המורשת ההיסטורית והתרבותית‬
‫של קהילת יהודי פולין‪.‬‬
‫הכותבת היא יו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל‪,‬‬
‫בת לניצולי שואה ויו"ר עמותת "עופות החול"‬
‫המפיקה סרטים תיעודיים‪ ,‬המספרים על תרומת‬
‫ניצולי השואה להקמתה המדינה וביסוסה‬
‫מיזם להקמת מרכז מורשת פולין בישראל‬
‫יהדות פולין‪ ,‬שראשיתה לפני כאלף‬
‫שנה‪ ,‬הייתה הקיבוץ היהודי הגדול ביותר‬
‫באירופה‪ .‬בשיאה‪ ,‬במחצית המאה ה‪,20-‬‬
‫מנתה כשלושה וחצי מיליון נפש‪ .‬בקרב‬
‫אלפי הקהילות היהודיות בפולין רבתי‬
‫התרחשה פעילות מגוונת וענפה בתחומי‬
‫הרוח‪ ,‬בלימוד והלכה‪ ,‬בתרבות ובפוליטיקה‪.‬‬
‫ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של‬
‫היהדות בפולין ידעה תקופות של סובלנות‬
‫ופריחה דתית ותרבותית לצד תקופות של‬
‫אנטישמיות קשה‪ ,‬רדיפות‪ ,‬פרעות וגיו‬
‫רושים‪ ,‬ששיאם היה השמדתה המוחלטת‬
‫כמעט במלחמת העולם השנייה‪ .‬מאות‬
‫עיתונים ביידיש ובעברית ראו אור בערי‬
‫פולין ותנועת ההשכלה פרחה שם‪ .‬הוקמו‬
‫מוסדות קהילתיים ודתיים שהצטיינו בארו‬
‫גונם הדמוקרטי‪ ,‬ושם גם פרחו המפלגות‬
‫השונות‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬ישיבות ותלמידי‬
‫חכמים‪ .‬עולם שלם‪ ,‬גדול ועשיר‪.‬‬
‫מפתיע לכן‪ ,‬שלמרות שקהילה זו היתה‬
‫הגדולה ומהחשובות שבקהילות ישראל‬
‫בתפוצות‪ ,‬לא קם עד היום בארץ משכן ובית‬
‫ראוי שבו תונצח קהילה מפוארת זו ועשייתה‬
‫המשמעותית והמכרעת למען העם היהודי‬
‫ולמען מדינת ישראל‪ .‬הגיע הזמן לספר את‬
‫סיפור אלף השנים שקדמו לשואה‪ ,‬ולהעיד‬
‫על תרומתם של ניצולי השואה‪ ,‬אשר הצליחו‬
‫לאסוף מתוך כאבם העצום כוחות נפש כדי‬
‫לבנות חיים חדשים‪ ,‬להקים בית לאומי‬
‫ומשפחה ולתרום להתפתחותה ושגשוגה‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬קבוצת מתנדבים ששורשי משפו‬
‫חותיהם בפולין‪ ,‬מבקשים לפעול להנצחת‬
‫המורשת התרבותית של יהדות פולין‬
‫בישראל‪ .‬בדומה למפעלי הנצחה של קהילות‬
‫יהודיות אחרות מתפוצות ישראל‪ ,‬אנו‬
‫מציעים לפעול להקמת מרכז‪ ,‬אשר יספר את‬
‫סיפורה הייחודי והמתמשך לאורך הדורות‬
‫של יהדות פולין בגולה ושל יוצאי הקהילה‬
‫בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקמנו את "הפורום של‬
‫יוצאי פולין בישראל"‪ ,‬שישמש כיזם להקמת‬
‫המרכז ולובי לקידום הפרויקט‪.‬‬
‫בחזוננו‪ ,‬בית מורשת יהודי פולין לא‬
‫יהיה עוד מוזיאון או אתר הנצחה סטטי‪.‬‬
‫הבית יהיה מרכז חינוכי‪-‬לימודי‪ ,‬הפונה אל‬
‫קהלים שונים ‪ -‬צעירים ומבוגרים ‪ -‬אשר‬
‫יציג לקהל המבקרים‪ ,‬באמצעים דיגיטו‬
‫ליים ומולטי‪-‬מדיאליים‪ ,‬את העבר הרחוק‬
‫והקרוב של הקהילה‪ .‬ייעשה שימוש‬
‫במגוון אמצעי תצוגה והדרכה מתקדמים‪,‬‬
‫כולל אפשרויות לאתר חומרים ארכיונים‪,‬‬
‫לצפות בתמונות וסרטים‪ ,‬להאזין למוזיקה‬
‫יהודית ולהכיר את השפה ותרבות היידיש‪,‬‬
‫הייחודית לעמנו‪ .‬המרכז יציג את ראשית‬
‫ההתיישבות היהודית בפולין מתחילת‬
‫האלף השני‪ ,‬עבור בתקופת ימי הביו‬
‫ניים וההתיישבות של יהודי ספרד לאחר‬
‫גירושם‪ .‬יהדות פולין הייתה ערש הציונות‬
‫והמקור ממנו צמחה האידיאולוגיה של‬
‫המפלגות הציוניות‪ ,‬היא שהזינה את גלי‬
‫העלייה האזרחית והחלוצית‪ ,‬אשר הטביעו‬
‫חותם משמעותי ובל ימחה בתולדות‬
‫"המדינה שבדרך"‪ ,‬בהקמת מדינת ישראל‬
‫ובמאבק על קיומה‪ ,‬פיתוחה ושגשגה‪.‬‬
‫לציונים מקרב יהדות פולין היה תפקיד‬
‫מרכזי בהנהגת היישוב העברי בארץ ישראל‬
‫ובהנהגתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הולך ונחשף חלקם‬
‫של יוצאי פולין בבנייתה של מדינת‬
‫ישראל ובחותם העצום שטבעו בתרו‬
‫בותה‪ ,‬תוך השתלבות במארג החברה‬
‫הישראלית בתפקידים בכירים בכלכלה‪,‬‬
‫בחינוך‪ ,‬בתרבות ובביטחון‪ .‬אך בכך לא די‪.‬‬
‫אנו מזמינים כל מי שחש שהקמת מרכז זה‬
‫היא מטרה ראויה‪ ,‬לבוא אל שורותינו‪ ,‬להזו‬
‫דהות עמנו ולסייע‪.‬‬
‫לילי הבר‬
‫‪13‬‬
‫זוכרים ומזכירים‬
‫זוכרים ומזכירים‬
‫העצרת השנתית של‬
‫יהודי בוקובינה‬
‫לפני ‪ 73‬שנה‪ ,‬ב‪ 10-‬באוקטובר ‪ ,1941‬פקד המרשל אנטונסקו‪ ,‬ראש הממשל הפשיסטי של רומניה‪,‬‬
‫לגרש את כל יהודי בוקובינה ובסרביה לגיא המוות טרנסניסטריה‪ .‬כ‪ 600-‬בוקבינאים‪ ,‬מחציתם בני דורות‬
‫ההמשך‪ ,‬התכנסו באולם רקנאטי שבמוזיאון תל אביב ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ 2014‬למפגש דורות כדי לחגוג את‬
‫הישרדותם ולזכור את הקורבנות‬
‫ברומניה ובאוסטריה‪ ,‬ד'"ר יוסף גוברין‪ ,‬על‬
‫מחקריו ומאמריו בנושא יהדות רומניה‬
‫בכלל ובוקובינה בפרט‪ ,‬לאברהם איווניר‪,‬‬
‫על פעילותו המתמשכת להגברת הנוכחות‬
‫של שואת יהודי רומניה ובוקובינה‪ ,‬בפרט‬
‫ביד ושם‪ ,‬לשחקנית כלת פרס ישראל‪ ,‬מרים‬
‫זוהר‪ ,‬ילידת צ'רנוביץ ושורדת טרנסניסטריה‪,‬‬
‫ולכלת פרס ישראל למשחק‪ ,‬השחקנית‬
‫ליאה קניג‪.‬‬
‫ד"ר גוברין נשא דברים בשם מקבלי האות‪:‬‬
‫"עצרת שנתית זו באה לציי ן ‪ 73‬שנה לג�י‬
‫רושם של יהודי בוקובינה‪ ,‬בסרביה ואזור‬
‫דורוחוי לגטאות ולמחנות המוות בטרנסניסו‬
‫טריה‪ .‬זה קרה אחרי שחיילי הצבא הפשיסטי‬
‫של רומניה ביצעו טבח המוני ברבבות יהודי‬
‫צפון בוקובינה ובסרביה בשבוע הראשון‬
‫לפלישתם לאזורים אלה‪ ,‬יחד עם חיילי‬
‫הצבא הגרמני‪ ,‬ביולי ‪ .1941‬ההיסטוריוגרפיה‬
‫הרומנית נוטה‪ ,‬משום מה‪ ,‬להתעלם ממעשי‬
‫ההרג ההמוני הזה‪ ,‬אם משום ששטחים אלה‬
‫אינם שייכים לה עוד‪ ,‬ואם משום שהעיסוק‬
‫בנושא זה עלול‪ ,‬לטעמה‪ ,‬לפגוע קשות‬
‫בדימוי הרומני‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לשכוח‬
‫שאותו משטר פשיסטי עצמו‪ ,‬שפקד על הרג‬
‫רבבות יהודים בשטחי בסרביה וצפון בוקוו‬
‫בינה‪ ,‬נמנע‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬מלשלוח את יהודי‬
‫"ההיסטוריוגרפיה הרומנית נוטה‪,‬‬
‫משום מה‪ ,‬להתעלם ממעשי ההרג‬
‫ההמוני הזה‪ ,‬אם משום ששטחים‬
‫אלה אינם שייכים לה עוד‪ ,‬ואם משום‬
‫שהעיסוק בנושא זה עלול‪ ,‬לטעמה‪,‬‬
‫לפגוע קשות בדימוי הרומני"‬
‫ד"ר יוסף גוברין מקבל את האות‪ .‬לשמאלו‪ :‬פרופ' אליעזר גלאובך‪ ,‬יוחנן רון ודן מריאן‬
‫העצרת נפתחה בטקס אזכרה לקורבנות‪,‬‬
‫אותו ניהל רבה של הקהילה הרומנית‪ ,‬הרב‬
‫יוסף וסרמן; ונשיא הארגון לשעבר‪ ,‬יצחק‬
‫ילון‪ ,‬הדליק את מנורת ששת הקנים לזכר‬
‫הקורבנות‪.‬‬
‫את הנאספים בירכו שגרירת רומניה‬
‫בישראל‪ ,‬אנדריאה פסטרנק‪ ,‬אשר הדגישה‬
‫את הכרתה של ממשלת גרמניה בשואה‬
‫‪14‬‬
‫שחולל המשטר הפשיסטי בראשות של‬
‫אנטונסקו; יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬קולט אביטל; נשיא הארגון העולמי‬
‫של יהודי בוקובינה ויו"ר הוועד המנהל‬
‫של הארגון‪ ,‬יוחנן רון זינגר; יו"ר א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪,‬‬
‫הארגון המאוחד של יוצאי רומניה‪ ,‬מיכה‬
‫חריש; ויו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה‪,‬‬
‫מאיר שפי‪.‬‬
‫בתום הברכות התקיים טקס הענקת‬
‫אות יקיר יהודי בוקובינה‪ ,‬הנערך זו השנה‬
‫השנייה‪ ,‬לאישים אשר תרמו בחייהם‬
‫להגברת המודעות לקהילה מפוארת זו‬
‫ולמורשתה ולעושר התרבותי של הקהילה‪.‬‬
‫בראש ועדת האות עמד פרופ' אליעזר‬
‫גלאובך‪ ,‬ולצידו יוחנן רון זינגר ודן מריאן‪.‬‬
‫האות חולק השנה לשגריר ישראל לשעבר‬
‫רומניה בשאר אזוריה למחנות המוות‪.‬‬
‫"בוקובינה‪ ,‬שהינה אזור ולא מדינה‪,‬‬
‫השתייכה‪ ,‬כידוע‪ ,‬עד ‪ 1918‬לאימפריה‬
‫האוסטרית‪ ,‬ומאותה שנה סופחה לרומניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1940‬חולקה לשני אזורים‪ ,‬תחת שני‬
‫שלטונות שונים זה מזה‪ .‬האחד הוא דרום‬
‫בוקובינה‪ ,‬והשני ‪ -‬צפון בוקובינה‪ ,‬שסופח‬
‫לבריה"מ יחד עם בסרביה‪ ,‬לאחר שבריה"מ‬
‫הגישה אולטימטום לרומניה לסגת מהם‬
‫תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬במגמה לספחם לשטחה של‬
‫בריה"מ‪ .‬האולטימטום‪ ,‬כידוע‪ ,‬התבסס על‬
‫הפרוטוקול הסודי שצורף אל הסכ ם ריב�נ‬
‫טרופ‪-‬מולוטוב‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1939‬על חלוקת‬
‫אזורי השפעה בין גרמניה ובריה"מ‪ ,‬בלי‬
‫שהשלטונות הרומניים ידעו עליו‪.‬‬
‫"צפון בוקובינה‪ ,‬בניגוד לבסרביה‪ ,‬לא‬
‫הוזכרה במפורש בפרוטוקול‪ .‬רומניה נאלצה‬
‫אז‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬להיענות לאולטימטום‬
‫זה‪ .‬היום‪ ,‬כידוע‪ ,‬צפון בוקובינה הינה חלק‬
‫מאוקראינה‪ ,‬בסרביה נהייתה לרפובליקת‬
‫מולדובה‪ ,‬ואילו דרום בוקובינה‪ ,‬נשארה‬
‫בידי רומניה‪ .‬המשותף לצפון בוקובינה ולדו‬
‫רומה הוא לא רק שמשתיהן גורשו יהודי‬
‫המקום באכזריות לטרנסניסטריה‪ ,‬כי אם‬
‫גם בהיסטוריה המשותפת – כללית ויהודית‬
‫– ובראש וראשונה במורשת התרבותית‬
‫שאפיינה כל כך יהדות זו‪ :‬בהשפעת התרבות‬
‫האוניברסאלית‪ ,‬ובמיוחד זו של אוסטריה‬
‫וגרמניה במאות הקודמות‪ ,‬ובהשפעת‬
‫המסורת והתרבות היהודית המושרשת‬
‫בעמנו מימים ימימה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושפעה מן‬
‫הפעילות הענפה שההסתדרות הציונית‬
‫פיתחה בבוקובינה בסיועם של מנהיגי‬
‫הקהילות היהודיות המקומיות"‪.‬‬
‫קהילה שהצמיחה דמויות‬
‫מפתח לא רק לא בהנהגה‬
‫הציונית‪ ,‬אלא גם בתרבות‪,‬‬
‫באומנות‪ ,‬במדע ובכלכלה‬
‫"יהדות זו הצמיחה מתוכה עוד מתחילת‬
‫המאה ה‪ ,20-‬ובמיוחד בתקופה שבין שתי‬
‫מלחמות העולם‪ ,‬אישים ידועי שם בתחומי‬
‫האקדמיה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המשפטים‪ ,‬ההנדסה‪,‬‬
‫הכלכלה‪ ,‬התעשייה והמסחר‪ ,‬לצד מוזיו‬
‫קאים‪ ,‬זמרים‪ ,‬אמנים‪ ,‬שחקני תיאטרון‪,‬‬
‫רבנים וחזנים‪ ,‬חסידים בעלי תודעה לאומית‬
‫עמוקה‪ ,‬מנהיגים ציוניים‪ ,‬היסטוריונים ועיו‬
‫תונות יהודית ראויה לכל שבח ומשוררים‬
‫וסופרים הידועים ביצירותיהם בשפות‬
‫גרמנית‪ ,‬יידיש ועברית‪.‬‬
‫"קשה למצוא דוגמאות רבות כאלה‬
‫בתפוצות ישראל אחרות של אותם הזמנים‪,‬‬
‫יחסית לגודל אוכלוסייתה של יהדות בוקוו‬
‫בינה‪ .‬לאלה אוסיף את פעילותה הענפה‬
‫של ההסתדרות הציונית בבוקובינה‪ .‬היא זו‬
‫שדאגה להפיץ בקרב הקהילות היהודיות‬
‫במקום‪ ,‬בסיועם החשוב של מנהיגיהן‪ ,‬לא‬
‫רק את הרעיון הציוני כי אם גם את החינוך‬
‫העברי‪ ,‬לשם הקניית השפה העברית וספו‬
‫רותה לצד זו שביידיש‪ ,‬ואת תולדות העם‬
‫היהודי ומקומה של ארץ ישראל כמרכז‬
‫הדתי‪ ,‬הרוחני והלאומי של יהדות העולם‪.‬‬
‫כל זאת – לצד התרבות הכללית‪.‬‬
‫"המשותף לצפון בוקובינה ולדרומה‬
‫הוא לא רק שמשתיהן גורשו יהודי‬
‫המקום באכזריות לטרנסניסטריה‪,‬‬
‫כי אם גם בהיסטוריה המשותפת –‬
‫כללית ויהודית – ובראש וראשונה‬
‫במורשת התרבותית שאפיינה כל כך‬
‫יהדות זו"‬
‫"סמינר המורים והגננות העברי‪ ,‬שהוקם‬
‫בעיר צ'רנוביץ בשנת ‪ ,1920‬היה הסמינר‬
‫העברי הראשון בכל רחבי רומניה‪ .‬סמינר‬
‫זה הכשיר מורים‪ ,‬מורות וגננות לבתי ספר‬
‫עבריים שנוסדו באותה תקופה בעריה של‬
‫בוקובינה‪ ,‬בסרביה וחלקן הצפוני של רומניה‬
‫וטרנסילבניה‪ .‬חניכיהם ספגו לתוכם את‬
‫הרוח הלאומית והציונית‪ ,‬שידעה להתגונן‬
‫מפני התקפות אנטישמיות והכשירה אותם‬
‫לקראת העלייה לארץ ישראל תוך הגשמת‬
‫הרעיון הציוני הלכה למעשה‪ .‬אנו מוצאים‬
‫זאת אצל רובם המכריע של יהודי בוקובינה‪,‬‬
‫לרבות ניצולי השואה‪ ,‬שעלו לישראל והשו‬
‫תלבו במהרה בכל מערכות החיים ‪ -‬החבו‬
‫רתית‪ ,‬הבטחונית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הכלכלית‪,‬‬
‫האמנותית והאקדמית‪ ,‬ותרמו‪ ,‬בצניעות‬
‫האופיינית להם‪ ,‬תרומה חשובה ביותר לקיו‬
‫דומה ולחיזוקה של מדינת ישראל‪ .‬זוהי‬
‫הייחודיות של יהדות זו‪.‬‬
‫"ארשה לעצמי להביע את בטחוני שפעיו‬
‫לותו הענפה של הארגון העולמי של יהודי‬
‫בוקובינה‪ ,‬לרבות התיעוד הרב והספרים‬
‫שאסף במשך השנים‪ ,‬ישמשו מקור רב ערך‬
‫להכרת תולדותיה של יהדות זו ומורשתה‬
‫שהיו מופת לקיום ייחודי של תפוצה יהודית‬
‫בגולה במאות הקודמות‪ .‬כזו שתרמה כה‬
‫רבות לתרבות הכללית‪ ,‬לתרבותנו הלאומית‬
‫ולתקומת מדינת ישראל"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫גבורה יהודית‬
‫גבורה יהודית‬
‫התנגדות חמושה בגטאות ובמחנות‬
‫מתחילת שנת ‪ 1942‬עלתה על סדר יומן של המחתרות היהודיות ההתנגדות בנשק‪ .‬ההתנגדות היהודית‬
‫החמושה בשנות השואה היתה שונה משל העמים המדוכאים האחרים באירופה הכבושה בשנות‬
‫מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫׀ שמואל קרקובסקי ׀‬
‫השילוחים מגטו ורשה‪ .‬ה'ארגון היהודי‬
‫הלוחם' הגיב‪ ,‬למרות שעדיין לא היה לו‬
‫נשק רב‪ ,‬והתחוללו קרבות הרחוב הראו‬
‫שונים בורשה הכבושה‪ .‬ביום ‪ 21‬בינואר‬
‫‪ 1943‬הפסיקו הגרמנים את השילוחים‪ .‬שני‬
‫הארגונים של המחתרת הצבאית היהודית‬
‫בורשה‪ ,‬הארגון היהודי הלוחם' וה'איגוד‬
‫הצבאי היהודי'‪ ,‬ניצלו את ההפוגה כדי לזרז‬
‫את ההכנות למרד‪ ,‬והאוכלוסייה האזרחית‬
‫הכינה בונקרים תת‪-‬קרקעיים כדי להתחבא‬
‫ולהתבצר בהם‪ .‬סמוך למועד המרד סוכם על‬
‫תיאום הפעולות בין שני הארגונים‪.‬‬
‫"הארגון היהודי הלוחם"‬
‫בגטאות אחרים‬
‫פטרול גרמני בגטו ורשה הבוער‪ ,‬רחוב נוולופי‬
‫מאבק היהודים בנשק התנהל בתנאים של‬
‫השמדה כללית ומוחלטת‪ .‬היה זה מאבק של‬
‫ציבור הכלוא במאות גטאות ובמאות מחנות‬
‫מנותקים זה מזה‪ .‬האפשרויות של ארגוני‬
‫המחתרת היהודים להכנות למרד בנשק‬
‫היו מצומצמות ביותר‪ .‬ועוד‪ ,‬היהודים נאלצו‬
‫לצאת לעימות בנשק מבלי שהייתה להם‬
‫אפשרות להתאמן לקראתו‪ ,‬ובעת שגרמניה‬
‫הנאצית היתה בשיא עוצמתה‪ ,‬בלי עזרה‬
‫ממשית מגורם חוץ כלשהו‪ ,‬כי מועד השיו‬
‫לוחים למחנות ההשמדה הכתיב את העיתוי‬
‫לפעולה‪ .‬‬
‫בכמאה גטאות ברחבי פולין‪ ,‬ליטא‪ ,‬בילוו‬
‫רוסיה ואוקראינה‪ ,‬קמו ארגוני מחתרת‬
‫שמטרתם היתה מאבק חמוש‪ ,‬כלומר‪ ,‬מרד‬
‫בגטו או בריחה בכוח הנשק מן הגטו הסגור‬
‫לפעילות פרטיזנים באיזור‪ .‬במקרים רבים‬
‫היה שילוב של שני אלה‪ ,‬מרד ובריחה‪ .‬היו‬
‫גם מקרים שבהם פרץ מרד ספונטני או‬
‫מאורגן בצורה מאולתרת בלבד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ארגוני המחתרת בגטאות נאלצו לפתור‬
‫בעיות קשות ביותר‪ ,‬כגון הברחת נשק לגטו‪,‬‬
‫אימון לוחמים בתנאי הגטו‪ ,‬ועיבוד שיטות‬
‫כוננות לקרב אם תהיה פעולת פתע של‬
‫הגרמנים‪ .‬בעיה לא פחות מורכבת היתה‬
‫רכישת תמיכה של הכלואים בגטו למען‬
‫המחתרת הלוחמת‪ .‬לא היה צל של ספק‬
‫שאין בכוחם של המורדים לכפות על הגרו‬
‫מנים את הפסקת פעולות ההשמדה‪ ,‬וכן‬
‫היה ברור שרק מעטים יצליחו לפרוץ מן‬
‫הגטו ולהצטרף ללחימה ביחידות הפרטיו‬
‫זנים‪ .‬המחתרת בגטאות היתה אפוא היחידה‬
‫בתולדות העמים שקראה למרד‪ ,‬שמטרתו‬
‫היא עצם ההתנגדות‪ .‬גם לא היה אפשר‬
‫להשיג יעדים ממשיים‪ .‬בגטאות מסוימים‬
‫גרמה הגישה הזאת התנגשות בין תפיסת‬
‫המחתרת הלוחמת הקוראת למרד‪ ,‬ובין‬
‫תפיסת היודנרטים‪ ,‬שקיוו להציל‪ ,‬למיצער‪,‬‬
‫חלק מהכלואים בגטו תודות לעבודה‬
‫במפעלי גרמנים‪.‬‬
‫ההתקוממות הגדולה ביותר של יהודים‬
‫שזכתה לתהודה בכול העולם היא‪ ‬מרד גטו‬
‫ורשה‪ ‬באפריל‪-‬מאי ‪ .1943‬ב‪ 28-‬באוגוסט‬
‫הקימו ארגוני נוער ציוניים את ה'ארגון‬
‫היהודי הלוחם'‪ .‬עד סוף השילוחים ביום‬
‫‪ 13‬בספטמבר ערך הארגון מספר פעולות‬
‫בעלות אופי קרבי‪ ,‬אך הן לא השפיעו על‬
‫מהלך הגירושים‪ .‬לאחר הגירוש‪ ,‬בחודשים‬
‫אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1942‬הצטרפו ל'ארגון‬
‫היהודי הלוחם' מרבית המפלגות והתנועות‬
‫במחתרת הגטו ‪ -‬ציונים‪' ,‬בונד' וקומוניסטים‪.‬‬
‫ה'ארגון היהודי הלוחם' מצא דרכים חדשות‬
‫לרכישת נשק תודות לקשרים עם המחתרת‬
‫הפולנית‪ .‬הוחל גם בייצור בקבוקי תבערה‬
‫בגטו‪ .‬מגטו ורשה נשלחו שליחים לגטאות‬
‫אחרים כדי לעורר גם שם התנגדות בנשק‪.‬‬
‫התנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬שלא הצטרפה‬
‫ל'ארגון היהודי הלוחם'‪ ,‬הקימה ארגון נפרד‬
‫למאבק פעיל‪ ,‬האגוד הצבאי היהודי‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬בינואר ‪ 1943‬חידשו הגרמנים את‬
‫בכמה גטאות ברחבי פולין הוקם ארגון‬
‫מחתרת צבאי ושמו 'הארגון היהודי הלוחם'‪,‬‬
‫במידה רבה בהשפעתו של הארגון בגטו‬
‫ורשה ובמתכונת דומה‪ ,‬כלומר על בסיס‬
‫איחוד של ארגונים שונים‪ ,‬בעיקר ארגוני‬
‫נוער ציוניים‪ ,‬אך גם קומוניסטים ו'בונד'‪.‬‬
‫בגטאות הקטנים היתה הכנת כוח להתו‬
‫קוממות מיוחדת קשה יותר מאשר בגטו‬
‫ורשה‪ .‬במקום קטן קשה יותר היה לשמור‬
‫על סודיות ההכנות‪ ,‬מבלי לעורר את שימת‪-‬‬
‫ליבם של הגרמנים סביב הגטו‪ .‬גם המגעים‬
‫עם המחתרות הלא‪-‬יהודיות היו קשים יותר‪.‬‬
‫למרות זאת הצליח להתארגן בכמה גטאות‬
‫'ארגון יהודי לוחם'‪ ,‬והוא חולל התקוממות‬
‫בנשק או פרץ את חומות הגטו לפעילות‬
‫פרטיזנים באיזור‪.‬‬
‫הד רב‪ ,‬אם כי לא כשל המרד בגטו ורשה‪,‬‬
‫היה למרד בגטו ביאליסטוק‪ ,‬שפרץ ב‪16 -‬‬
‫באוגוסט ‪ .1943‬המרד ארך כמה ימים‪ .‬רוב‬
‫הלוחמים‪ ,‬ובהם מפקד ה'ארגון היהודי‬
‫הלוחם' מרדכי 'טננבוים (תמרוף)‪ ,‬נפלו‬
‫בקרב‪ .‬כמה עשרות לוחמים הצליחו אגב‬
‫לחימה לצאת מן הגטו‪ .‬הם המשיכו במאבק‬
‫מחוץ לגטו‪ ,‬בעיקר ביחידת הפרטיזנים‬
‫היהודית 'קדימה'‪ ,‬שפעלה באיזור‪ .‬בעת‬
‫חיסול גטו צ'נסטוכובה ביום ‪ 25‬ביוני ‪1943‬‬
‫גילה ה'ארגון היהודי הלוחם' המקומי‪ ,‬בפיו‬
‫קודו של מרדכי זילברברג‪ ,‬התנגדות חמושה‪.‬‬
‫הקרב היה קצר‪ ,‬כי הגרמנים הפתיעו את‬
‫הלוחמים‪ .‬למרות זאת המשיך חלק מהלוו‬
‫חמים במאבק פרטיזנים באיזור‪.‬‬
‫גם בגטאות בנדין וסוסנוביץ גילה‬
‫התנגדות רוחנות‪ .‬התזמורת היהודית בגטו לודז'‬
‫ה'ארגון היהודי הלוחם' התנגדות חמושה‬
‫(‪ 1‬באוגוסט ‪ ,)1943‬וכן בטרנוב (‪ 1‬בס�פ‬
‫טמבר ‪ .)1943‬בקרקוב ויתר ה'ארגון היהודי‬
‫הלוחם' על הכנות למרד בתוך הגטו‪ ,‬בהעו‬
‫ריכו כי בנסיבות שם אין סיכויים להצליח‪.‬‬
‫לעומת זאת החליטו כבר לפני חיסול הגטו‬
‫להעביר את המאבק עם הגרמנים לצד‬
‫ה'ארי' של העיר‪ .‬הארגון ערך כמה התקפות‬
‫על הגרמנים ברחובות קרקוב‪ .‬המפורסמת‬
‫ביניהן היתה ההתקפה ביום ‪ 22‬בדצמבר‬
‫‪ 1942‬על מועדון של הצבא הגרמני 'ציגנריה'‬
‫(‪.)Cyganeria‬‬
‫בכמה גטאות היה שם אחר לארגוני‬
‫המחתרת למאבק חמוש‪ ,‬אך המתכונת‬
‫דמתה למתכונת ה'ארגון היהודי הלוחם'‬
‫בגטו ורשה‪ .‬אחד הארגונים החשובים ביותר‬
‫והראשון ביניהם היה 'ארגון הפרטיזנים‬
‫המאחד' (פ‪.‬פ‪.‬או‪ ).‬בגטו וילנה‪ ,‬שכבר בינואר‬
‫‪ 1942‬התחיל לפעול‪ .‬פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬לא הסתפק‬
‫בפעילות מקומית בלבד אלא עשה מאמץ‬
‫כביר כדי לעורר גל התנגדות בשטחים‬
‫נרחבים של אירופה המזרחית‪ .‬בינואר ‪1942‬‬
‫יצאה ממנו קריאתו המפורסמת של אבא‬
‫קובנר למאבק חמוש עם הנאצים‪' .‬ארגון‬
‫הפרטיזנים המאוחד' לא הצליח לחולל מרד‬
‫בתוך הגטו‪ ,‬אך הצליח להוציא כמה מאות‬
‫לוחמים למאבק פרטיזנים ביערות רודניקי‬
‫(‪ )Rudninkai‬ויערות נארוץ (‪.)Naroch‬‬
‫פעילות דומה ונמרצת מאוד היתה ל'ארגון‬
‫האנטי‪-‬פשיסטי'‪ ,‬שהוקם בינואר ‪ 1942‬בגטו‬
‫קובנה‪ .‬הארגון פעל עד לחיסול הגטו בקיץ‬
‫‪ .1944‬גם שם לא הגיעו הדברים לידי מרד‬
‫בגטו‪ ,‬אך לוחמים רבים היו לפרטיזנים‬
‫באיזור‪ .‬חלקם נפגשו שם עם לוחמי גטו‬
‫וילנה‪.‬‬
‫גם הארגון המקומי במינסק‪ ,‬בירת בילוו‬
‫רוסיה‪ ,‬ניהל עבודת מחתרת ענפה‪ ,‬וגם שם‬
‫היתה עיקר פעולתו של הארגון הוצאת הלוו‬
‫חמים ללחימת פרטיזנים באיזור‪ .‬הארגון‬
‫הלוחם בגטו מינסק התחיל לפעול כבר‬
‫בדצמבר ‪ ,1941‬ואחרי זמן קצר בלבד הוציא‬
‫את הקבוצה הראשונה לפעילות פרטיזנים‪.‬‬
‫בגטאות קטנים רבים הגיעו הדברים לכלל‬
‫מרידות מאורגנות בנשק‪ ,‬פעמים בצורה‬
‫מאולתרת‪ ,‬זאת בגלל לחץ הזמן (השיו‬
‫לוחים למחנות ההשמדה)‪ ,‬פעמים אחרי‬
‫הכנה קצרה בלבד של האוכלוסייה היהודית‬
‫במקום‪ ,‬לאו דווקא על בסיס ההשתייכות‬
‫הפוליטית הקודמת‪ .‬המרידות המפורסמות‬
‫ביותר בגטאות היו אלו‪:‬‬
‫ב‪ 25-‬באוקטובר ‪ ,1941‬בעת שהגרמנים‬
‫ניסו להקים גטאות בעיירות סטארודובסק‬
‫(‪ )Starodubsk‬וטאטארסק (‪)Tatarsk‬‬
‫סמולנסק‪ ,‬התנגדו היהודים בנשק ביד‪.‬‬
‫משני מקומות הקרב ההם לא היו ניצולים‪,‬‬
‫ועל המאורעות בהם ידוע ממסמכי הנאצים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬ביולי ‪ 1942‬התקוממו יהודי קלצק‬
‫(‪ .)Kletsk‬הם העלו את בתיהם באש ופרצו‬
‫מן הגטו בכוח‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ 1942‬מרדו יהודי‬
‫נסויז'; ב‪ 9-‬באוגוסט ‪ 1942‬מרדו היהודים‬
‫בגטו מיר; ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 1942‬מרדו‬
‫המשך בעמ' ‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫גבורה יהודית‬
‫היהודים בגטו לחווה; ב‪ 9-‬בספטמבר ‪1942‬‬
‫מרדו היהודים בגטו קרמניץ (‪)Kremenets‬‬
‫וב–‪ 23‬בספטמבר ‪ 1942‬מרדו היהודים בגטו‬
‫טוצ'ין‪.‬‬
‫מרידות במחנות‬
‫מקום לחימה מיוחד במינו של תנועת‬
‫ההתנגדות היהודית היו המחנות‪ .‬התנאים‬
‫להכנת התנגדות והסיכויים לפעולה קרבית‬
‫כלשהי היו מסובכים וקשים הרבה יותר‬
‫מאשר בגטאות‪ .‬לתושבי הגטו היה חופש‬
‫תנועה יחסי בתוך הרובע היהודי הסגור‪.‬‬
‫לעומת זאת הצטמצמו אפשרות התנועה‬
‫וקיום קשר הדדי של האסירים במחנות‬
‫לצריף או למקום העבודה‪ ,‬וגם שם היה‬
‫האסיר בפיקוח כמעט רצוף של מיפקדת‬
‫המחנה‪ .‬היו הבדלים יסודיים בין תנאי ההתו‬
‫נגדות בסוגים השונים של המחנות שהקימו‬
‫הגרמנים‪ :‬מחנות השמדה‪ ,‬מחנות ריכוז‪,‬‬
‫מחנות לעבודת כפייה ומחנות שבויים‪ ,‬אך‬
‫היו גם כמה קווים משותפים לכולם‪.‬‬
‫קושי רב מאוד בארגון פעולת ההתנגדות‬
‫היו הטרור בממדים הבלתי‪-‬משוערים שלו‬
‫היו נתונים אסירי המחנות‪ ,‬שהיו נטולי‬
‫אפשרויות הגנה כלשהן‪ ,‬ושגורלם היה‬
‫מסור לחלוטין בידי מיפקדת המחנה‪ ,‬זקיפי‬
‫המחנה ופקידיו‪ ,‬שלא היה גבול לשרירות‪-‬‬
‫ליבם כלפי האסירים‪ .‬כול אסיר היה מועד‬
‫לעינויים הפראיים ביותר‪ ,‬מועמד למיתה‬
‫בעינויים האכזריים ביותר על עבירה כלשהי‬
‫וגם בלעדיה‪ .‬את האפשרויות להתנגדות‬
‫צמצמו‪ ,‬הרבה יותר מבגטאות‪ ,‬הרעב הכרוני‬
‫ותנאי הקיום‪ ,‬שגרמו אפיסת כוחות וניוון‬
‫פיסי של המוני האסירים‪.‬‬
‫עוד גורם שבלם יוזמות להתנגדות היה‬
‫עיקרון האחריות הקולקטיווית של האסירים‪.‬‬
‫על כול כישלון שילמו בחייהם לא רק המשו‬
‫תתפים אלא גם אסירים אחרים‪ ,‬שהיו‬
‫נרצחים על‪-‬פי אותו עיקרון‪ .‬יתר על‪-‬כן‪,‬‬
‫הצלחת קבוצה אחת של אסירים (למשל‪,‬‬
‫בריחה מוצלחת) גרמה לרוב קורבנות בקרב‬
‫האסירים האחרים‪ .‬לגבי האוכלוסייה האזו‬
‫רחית מחוץ למחנות הופעל עונש מוות‪ ,‬לרוב‬
‫בלי משפט‪ ,‬על כול עזרה שניתנה לבורח‬
‫או לאסיר המתכונן להתנגד‪ ,‬בעיקר יהודי‪.‬‬
‫הדבר הקשה עד מאוד את קשירת הקשרים‬
‫והמאמצים להשיג עזרה אצל האוכלוסייה‬
‫‪18‬‬
‫גבורה יהודית‬
‫האזרחית שבסביבה‪.‬‬
‫שיטות הגידור של‬
‫המחנות והפיקוח עליהם‬
‫לא היו אחידות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫הקו המאחד היו טבעת‬
‫גדרות ומחסומים שלא רק‬
‫בודדו את המחנה מהעולם‬
‫שמחוצה לו‪ ,‬אלא גם‬
‫הפרידו בין חלקים שונים‬
‫במחנה‪ .‬מגדלי הפיקוח‬
‫הרבים והתאורה החזקה‬
‫נועדו להבטיח ראות טובה‬
‫קבוצת פרטיזנים יהודים חמושים בווילנה שלחמו ביערות סביב העיר‬
‫במחנה וסביבו‪ ,‬כדי למנוע‬
‫בריחות של יחידים ולהבטיח כיסוי כול לטרבלינקה‪ ,‬נפלו רוב המורדים בקרב בעת‬
‫המחנה באש מכונות הירייה בעת מרד כללי‪ .‬הפריצה מן המחנה או בעת המרדפים‬
‫למרות הקשיים הללו הצליחו האסירים אחריהם‪ .‬עשרות אסירים הצליחו להימלט‬
‫לארגן מרידות בכמה מחנות‪ ,‬ובעשרות ולהצטרף ליחידות פרטיזנים‪ ,‬ביניהם‬
‫מחנות אחרים להוציא לפועל בריחות לפלוגת פרטיזנים יהודית בפיקודו של‬
‫מאורגנות לפעילות פרטיזנים באיזור‪ .‬יחיאל גרינשפן‪ ,‬אשר פעלה ביערות פרצ'ב‬
‫‬
‫המרידות הידועות ביותר של יהודים הן אותן (‪.)Parczew‬‬
‫ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1944‬פרץ מרד של‬
‫שפרצו בשלושה מחנות השמדה‪ :‬אושויץ‪-‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬טרבלינקה וסוביבור‪ .‬ב‪ 2 -‬באוגוסט האסירים היהודיים במחנה ההשמדה‬
‫‪ 1943‬פרץ מרד במחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬הגדול ביותר אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬המורדים‬
‫ההכנות למרד ארכו מספר חודשים‪ .‬הוכנו היו אסירים מקבוצה מיוחדת‪ ,‬זונדרקומנדו‪,‬‬
‫תוכניות ונשק קר‪ :‬גרזנים וסכינים‪ ,‬שנועדו שהוכרחו לעבוד בשריפת גוויותיהם של‬
‫לשימוש בהסתערות על אנשי סגל המחנה‪ ,‬הנרצחים‪ .‬המורדים הרגו כמה אנשי ס"ס‬
‫בעיקר על שומרים אוקראינים‪ .‬תוכננה גם והרסו משרפה אחת‪ ,‬אך כולם נפלו בקרב‪.‬‬
‫פריצה למחסן הנשק של הגרמנים והאוקו המרד נתאפשר תודות להעברת חומר נפץ‬
‫ראינים‪ .‬כ‪ 600-‬אסירים השתתפו במרד‪ .‬על‪-‬ידי אסירות יהודיות‪ ,‬שהועסקו במחנה‬
‫רובם נפלו בקרב בעת הפריצה מן המחנה הסמוך במפעל 'אוניון'‪ .‬ארבע האסירות‪,‬‬
‫או במרדפים אחרים מיד לאחר הפריצה‪ .‬אך ובראשן רוזה רובוטה‪ ,‬חברות המחתרת‬
‫כמה עשרות אסירים ניצלו‪ .‬חלקם המשיכו במחנה‪ ,‬נתפסו ונתלו בפומבי‪.‬‬
‫בין המרידות במחנות אחרים יש לציין‬
‫במאבק עם הנאצים עד יום השיחרור‪.‬‬
‫ב‪ 14 -‬באוקטובר ‪ 1943‬פרץ מרד‪ ,‬שהוכן עוד את המרידות האלו‪ :‬המרידה במחנה‬
‫היטב‪ ,‬במחנה סוביבור‪ .‬המורדים הרגו קרושינה (‪ )Kruszyna‬ביום ‪ 16‬בדצמבר‬
‫עשרה אנשי ס"ס ולקחו את נשקם‪ .‬בדומה ‪ ;1942‬ההתנגדות במחנה במינסק מזוביצקי‬
‫ביום ה‪ 10-‬בינואר ‪ ;1943‬המרידה במחנה‬
‫"קושי רב מאוד בארגון פעולת‬
‫קריכוב (‪ )Krychow‬ב‪ 16-‬באוגוסט ‪;1943‬‬
‫ההתנגדות היו הטרור בממדים‬
‫ההתקוממות במחנה לבובינובסקה ב‪19-‬‬
‫בנובמבר ‪ ;1943‬בריחה שהצליחה במיוחד‬
‫הבלתי‪-‬משוערים שלו היו נתונים‬
‫אירעה במחנה לשבויי מלחמה בלובלין‪,‬‬
‫אסירי המחנות‪ ,‬שהיו נטולי אפשרויות‬
‫שבו הצליחו לארגן פעילות פרטיזנים‪ .‬עוד‬
‫הגנה כלשהן‪ ,‬ושגורלם היה מסור‬
‫בריחות מוצלחות היו במחנות קרסניק‬
‫לחלוטין בידי מיפקדת המחנה‪ ,‬זקיפי (‪ ,)Krasnik‬מיידנק‪ ,‬אוסטרובייץ‪-‬שוויטו�ק‬
‫שיסקי (‪ )Ostrowiec Swietokrzyski‬ועוד‪.‬‬
‫המחנה ופקידיו‪ ,‬שלא היה גבול‬
‫לשרירות‪-‬ליבם כלפי האסירים"‬
‫באדיבות יד ושם‬
‫ההתנגדות היהודית לנאצים‬
‫תחת שלטון הנאצים‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים לתהליך של דה‪-‬הומניזציה שסופו‬
‫רציחתם‪ ,‬נחשבת תכופות כל פעולה נגד התהליך ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה‬
‫למערכת הנאצית לבשה התנגדות היהודים צורות שונות ופעלה במישורים שונים‬
‫׀ רוברט רוזט ׀‬
‫אנשי המחתרת של גטו וילנה עם שחרור העיר‪ :‬אבא קובנר עומד במרכז‪ ,‬ויטקה קמפנר עומדת‬
‫ראשונה מימין‪ ,‬יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע‬
‫התנגדות פעילה או מתוכננת לנאצים‬
‫ולעוזריהם מצד יהודים‪ ,‬יחידים או קבוצות‪.‬‬
‫בשלטון הנאצים‪ ,‬שבו היו היהודים נתונים‬
‫לתהליך של דה‪-‬הומניזציה שסופו רציחתם‪,‬‬
‫נחשבת תכופות כול פעולה נגד התהליך‬
‫ההוא לפעולת התנגדות‪ .‬בתגובה למערכת‬
‫הנאצית לבשה התנגדות היהודים צורות‬
‫שונות ופעלה במישורים שונים‪ .‬התנגדות‬
‫מאורגנת חמושה נחשבת לשיאה של ההתו‬
‫נגדות לנאצים‪ .‬מאז תום מלחמת‪-‬העולם‬
‫השנייה תועדו מקרים רבים של מאבק חמוש‬
‫של היהודים עם הנאצים ברחבי אירופה‪,‬‬
‫והנודע בהם הוא מרד גטו ורשה באביב‬
‫‪ .1943‬למעשה הסתיימו כול ניסיונותיהם‬
‫של לוחמים יהודים להתייצב מול הנאצים‬
‫במפלה‪ .‬למרות זאת פשטה הדעה כאילו לו‬
‫היו יהודים רבים יותר לוחמים בנאצים היה‬
‫מספר היהודים ששרדו גדול יותר‪.‬‬
‫רוב החוקרים הגיעו לכלל מסקנה‪ ,‬שבדרך‪-‬‬
‫כלל לא סברו רוב הלוחמים היהודים עצמם‬
‫שהתנגדות חמושה היא הדרך להצלת מספר‬
‫ניכר של יהודים ממוות בידי הנאצים ועושי‬
‫דברם‪ .‬יהודים לחמו בנאצים מסיבות שונות‪,‬‬
‫כגון מתוך רצון לנקום את רציחתם של‬
‫יהודים אחרים וכגון מתוך רצון שהדורות‬
‫הבאים ידעו שיהודים לחמו בנאצים בנשק‬
‫בידם למען כבוד עם ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬בקרב‬
‫הפרטיזנים היו הלחימה וההישרדות כרוכות‬
‫זו בזו‪ :‬נוסף על היחידות הלוחמות של הפרו‬
‫טיזנים קמו במקומות רבים מחנות משפחה‬
‫ליהודים שהגיעו אל הפרטיזנים ושלא היו‬
‫כשירים ללחימה‪ ,‬והלוחמים הגנו על מחנות‬
‫המשפחה הללו‪ .‬גם במרד הסלובקי הלאומי‬
‫היתה ההצלה גורם חשוב‪ ,‬והלוחמים‬
‫היהודים קיוו כי שארית יהודי סלובקיה‬
‫"רוב החוקרים הגיעו לכלל מסקנה‪,‬‬
‫שבדרך‪-‬כלל לא סברו רוב הלוחמים‬
‫היהודים עצמם שהתנגדות חמושה היא‬
‫הדרך להצלת מספר ניכר של יהודים‬
‫ממוות בידי הנאצים ועושי דברם"‬
‫יינצלו על‪-‬ידי סילוקה של הממשלה הפרו‪-‬‬
‫נאצית מן השלטון בסלובקיה‪.‬‬
‫בכמה מחנות‪ ,‬ובמיוחד בסוביבור‪ ,‬בטרבו‬
‫לינקה ובבירקנאו מרדו אנשי הזונדרקומנדו‬
‫היהודים‪ .‬כול המרידות הללו דוכאו באכזו‬
‫ריות בידי סגל המחנה‪ .‬בבירקנאו נרצחו כול‬
‫המורדים‪ ,‬אך בסוביבור ובטרבלינקה הצליח‬
‫מספר קטן מהם להימלט בעת ההתכתשות‪.‬‬
‫המרידות שיזמו היהודים היו ההתנגדויות‬
‫החמושות היחידות נגד הנאצים במחנות‬
‫הריכוז וההשמדה‪.‬‬
‫ברוב ארצות מערב אירופה ומזרחה‬
‫התמקדה תגובת היהודים לנאצים בהצלה‪,‬‬
‫וההתנגדות החמושה של יהודים היתה‬
‫בעיקרה תופעה שולית‪ .‬דבר זה נכון במיוחד‬
‫באשר לבלגיה‪ ,‬לגרמניה‪ ,‬להולנד ולהונגריה‪.‬‬
‫בצרפת השתתפו יהודים בצידן של פעולות‬
‫הצלה במידה ניכרת בהתנגדות החמושה‬
‫לנאצים‪ .‬בקיץ ובסתיו ‪ 1942‬התגבשה‬
‫המחתרת היהודית‪ ,‬הכוחות המאוחדים של‬
‫היהודים הקימו את ה'צבא היהודי' והוא‬
‫המשך בעמ' ‪19 20‬‬
‫גבורה יהודית‬
‫השתתף במבצעים רבים‪ .‬פעילותיו כללו‬
‫נקמה בבוגדים‪ ,‬התקפות על מטוסי הגרו‬
‫מנים‪ ,‬כלי רכבם ורכבותיהם‪ ,‬וחבלה בבתי‪-‬‬
‫חרושת שייצרו למאמץ המלחמה של מדינות‬
‫ה'ציר'‪ .‬באלג'יריה ארגנו צעירים יהודים‬
‫קבוצת הגנה במסווה של מועדון ספורט‪ .‬הם‬
‫ויהודים אחרים מילאו תפקיד מפתח בסיוע‬
‫לכוחות בעלות‪-‬הברית שבנובמבר ‪1942‬‬
‫נחתו בצפון אפריקה‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי השתו‬
‫לטות על עמדות חשובות בערים‪.‬‬
‫ביסודה של התנגדות היהודים לנאצים‬
‫בגטאות שבמזרח אירופה עמד המאבק‬
‫לקיום פיסי‪ .‬תגובת היהודים על הצעדים‬
‫הדרקוניים של הנאצים בכלכלה ובחברה‪,‬‬
‫שהקשו מאוד את קיום היהודים‪ ,‬היתה‬
‫עקיפת הצעדים הללו‪ .‬הברחת מזון‪ ,‬בגדים‪,‬‬
‫תרופות ומצרכים אחרים אפשרה ליהודים‬
‫להתקיים‪ ,‬למיצער לזמן מה‪ .‬יהודים בגטאות‪,‬‬
‫ביחידות עבודת כפייה ופעמים אף במחנות‬
‫הנאצים‪ ,‬סחרו עם לא יהודים כול אימת‬
‫שיכלו לעשות זאת‪ .‬בדרך זו הוקמה תכופות‬
‫כלכלת‪-‬נגד מחתרתית פעילה ותוססת‪.‬‬
‫בכוח הרוח‬
‫חשיבות רבה נודעה גם להתנגדות הרוו‬
‫חנית‪ ,‬הקרויה קדוש החיים‪ .‬לפני פרוץ‬
‫מלחמת‪-‬העולם השנייה היו ההתנגדות‬
‫הרוחנית והמאמצים לקידום ההגירה מוקד‬
‫תגובתם של היהודים ברייך השלישי‪ .‬אחרי‬
‫פרוץ המלחמה הגיבו היהודים על הידרדרות‬
‫מצבם ועל הדה‪-‬הומניזציה שלהם‪ ,‬בעיקר‬
‫בגטאות במזרח ובמחנות הנאצים‪ ,‬בהתו‬
‫נגדות רוחנית‪ .‬הקמת בתי‪-‬ספר יהודיים‪,‬‬
‫תיאטרונים‪ ,‬תזמורות וכדומה‪ ,‬סייעה‬
‫ליהודים לשמור על כבוד האדם שלהם‬
‫למרות הדיכוי מידי הנאצים‪ .‬בווילנה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫היו הישגי היהודים בתחום התרבות יוצאים‬
‫מן הכלל‪ .‬גם שמירת מצוות למרות החוקים‬
‫והצווים שאסרו לקיימן היתה ביטוי חשוב‬
‫לקידוש החיים בגטאות ובמחנות‪ ,‬וכמותה‬
‫היו גם הפגישות המחתרתיות של קבוצות‬
‫נוער ציוניות‪ ,‬של קומוניסטים ואחרים‪.‬‬
‫במישור האישי‪ ,‬כפי שציין פרימו לוי בספרו‪:‬‬
‫"אף בעצם השמירה על ניקיון האדם במקום‬
‫כאושוויץ היה משום שמירה על כבוד האדם‬
‫ועל רוחו‪ ,‬ותכופות סייעה השמירה עליהם‬
‫לשמור על רצון החיים של האסיר במחנה ‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות‬
‫מרד גטו ורשה?‬
‫איך ומדוע קרה שחלקם במרד גטו ורשה של לוחמי ארגון המחתרת אצ"י נעדר מדפי ההיסטוריה?‬
‫מדוע הועם חלקם של הלוחמים שנמנו עם תנועת בית"ר‪ ,‬בעוד שחלקו של ארגון אי"ל וחבריו‪ ,‬מצידה‬
‫השמאלי של המפה‪ ,‬זכה להנצחה והאדרה?‬
‫׀ אמיר השכל ׀‬
‫פרטיזנים יהודים ביער‪ ,‬ביליסטוק‬
‫דבר שהוא חשוב ביותר להישרדותו"‪.‬‬
‫בגטאות רבים‪ ,‬במיוחד בגטו ורשה ובגטו‬
‫קרקוב‪ ,‬נדפסו והופצו עיתוני מחתרת‬
‫יהודיים ומילאו תפקידים רבים‪ .‬בעיתונים‬
‫היה מידע על אירועים וניתוחם‪ ,‬והם חיזקו‬
‫את רוח היהודים בשירים‪ ,‬בספרות בדיונית‬
‫ובבדיחות‪ ,‬ולבסוף קראו להם לפעול מתוך‬
‫התנגדות חמושה‪ .‬צורות אחרות של התנו‬
‫גדות קשורות בפעולות הצלה‪ ,‬במיוחד‬
‫הצלה ביוזמת יהודים או הצלה בשיתוף‬
‫פעולה עם לא‪-‬יהודים‪ .‬יחידים וקבוצות ניסו‬
‫בצורה מאורגנת ובצורה ספונטנית לברוח‬
‫מפני הנאצים‪ ,‬חצו גבולות למדינות בטוחות‬
‫יותר‪ ,‬הסתתרו אצל לא‪-‬יהודים‪ ,‬הסתתרו‬
‫בהשתמשם בתעודות מזויפות או שפשוט‬
‫הסתתרו באשר יכלו‪.‬‬
‫כ‪ 350,000-‬יהודים נמלטו לשטחי הס�ו‬‫בייטים מפני כוחות הגרמנים המתקדמים‪,‬‬
‫רבבות יהודים נמלטו מגטו ורשה ל'צד‬
‫הארי' של העיר‪ ,‬והצטרפו לרבבות היהודים‬
‫האחרים שהסתתרו ברחבי פולין‪ ,‬מאות‬
‫אלפי יהודים נסו מן השטחים שכבשו הגרו‬
‫מנים בברית‪-‬המועצות אל חלקיה הפנימיים‬
‫של הארץ‪ ,‬שלא נכבשו בידי הגרמנים‪ ,‬אלפי‬
‫יהודים נמלטו מסלובקיה להונגריה עם‬
‫התחלת הגירושים מסלובקיה‪ ,‬ואלפי יהודים‬
‫נמלטו מהונגריה אחרי כיבושה בידי הגרמנים‬
‫במרס ‪ ,1944‬בעיקר לרומניה‪ .‬כול אווירת‬
‫ההצלה ששררה בבודפשט אחרי השתלטות‬
‫'צלב החץ' ב‪ 15-‬באוקטובר ‪ ,1944‬ושבה‬
‫היה תפקיד חשוב ליסודות מסוימים בציבור‬
‫היהודי‪ ,‬היתה גם היא צורה מסוימת של התנו‬
‫גדות לנאצים ולמדיניותם‪ .‬גם הצלת ילדים‬
‫מצרפת ומבלגיה והברחת יהודים מצרפת‬
‫לספרד ולשווייץ וכן מאיטליה לשווייץ –‬
‫כול הפעולות הללו אפשר לכלול אותן‬
‫במסגרת התנגדות ובמסגרת הצלה כאחת‪.‬‬
‫"גם הצלת ילדים מצרפת ומבלגיה‬
‫והברחת יהודים מצרפת לספרד ולשווייץ‬
‫וכן מאיטליה לשווייץ – כול הפעולות‬
‫הללו אפשר לכלול אותן במסגרת‬
‫התנגדות ובמסגרת הצלה כאחת"‬
‫גם באי מילוי דרישות מסוימות של‬
‫הנאצים מצד יחידים אפשר לראות התנו‬
‫גדות‪ .‬הנאצים היו עלולים להגיב על כך‬
‫בצורה האלימה ביותר שאפשר להעלותה‬
‫בדמיון‪ .‬מנהיגים יהודים רבים שסירבו למלא‬
‫את הוראות הנאצים שילמו על כך בחייהם‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אסרו הנאצים את היושב‪-‬ראש‬
‫הראשון של היודנרט בלבוב‪ ,‬דוקטור יוסף‬
‫פרנס‪ ,‬ורצחוהו על שסירב למסור יהודים‬
‫לעבודת כפייה‪ .‬משה יפה‪ ,‬ראש היודנרט‬
‫האחרון במינסק‪ ,‬קיבל מהנאצים הוראה‬
‫להרגיע את היהודים שריכזו בעת אקציה‬
‫בסוף יולי ‪ .1943‬במקום להרגיעם אמר יפה‬
‫ליהודים שכונסו במקום לברוח בניסיון‬
‫למלט את נפשם‪ .‬מיד אחר‪-‬כך רצחו הנאצים‬
‫את יפה‪ .‬מדווח על מקרים שבהם קיללו‬
‫יהודים יחידים את רודפיהם‪ ,‬ירקו בהם או‬
‫תקפום בידיהם הבלתי חמושות משהתברר‬
‫להם שעומדים לגרשם או להוציאם להורג‪.‬‬
‫ברוב המקרים הגיבו הנאצים מיד ברציחת‬
‫ה'עבריין' היהודי‪.‬‬
‫באדיבות יד ושם‬
‫הצדק מתחיל לצאת לאור‪ .‬מפקד אצ"י‪ ,‬פאוול פרנקל‪ ,‬בבול לציון ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה‬
‫מרד גטו ורשה הוא אירוע מכונן בתוו‬
‫לדות ההתנגדות היהודית בתקופת מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬היה זה מאבק חסר סיכוי‬
‫של מעטים כנגד גרמניה הנאצית‪ ,‬מתוך‬
‫מטרה למות בכבוד‪ .‬סיפור המרד‪ ,‬כפי‬
‫שסופר בארץ לאחר סיום המלחמה על ידי‬
‫מנהיגי אי"ל (ארגון יהודי לוחם‪ ,‬בראשותם‬
‫של יצחק (אנטק) צוקרמן וצביה לובטקין‪,‬‬
‫הפך במהרה למיתוס לאומי‪ .‬מנהיגי אצ"י‬
‫נפלו במהלך המרד‪ ,‬אך לא נמצא תיעוד‬
‫מקיף ומספק כדי לשפוך אור על סיפורו של‬
‫אצ"י (ארגון צבאי יהודי)‪ ,‬הקמתו‪ ,‬פעילותו‬
‫ערב המרד וחלקו במרד‪.‬‬
‫עם תום המלחמה השתלטו על היישוב‬
‫בארץ ישראל רגשות מעורבים‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫תחושת אשמה בגין אוזלת היד בסיוע‬
‫ליהדות אירופה בזמן המלחמה‪ ,‬ומנגד‪,‬‬
‫ביקורת על הרמת הידיים‪ ,‬ה"הליכה כצאן‬
‫לטבח"‪ .‬בצד הביקורת עלו שאלות אודות‬
‫טיבם של השורדים‪ .‬למול החששות והביו‬
‫קורת הצטיירה דמותם של מנהיגי המרד‬
‫ששרדו כסמל וכמופת‪ .‬המרד היה בבחינת‬
‫מופת חלוצי ארץ ישראלי בהתגשמותו‪.‬‬
‫הידיעות על מרד גטו ורשה התקבלו בקרב‬
‫היישוב בתחושה של גאווה והקלה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1943‬הגיעו לארץ ידיעות כי צביה‬
‫לובטקין נפלה בקרב‪ .‬צביה הפכה להיות‬
‫המשך בעמ' ‪21 22‬‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫סמל‪ ,‬ונכתבו עליה ועל גבורתה שירי הלל‪.‬‬
‫בינוא ר ‪ 1945‬הגיעו לארץ ידיעות על היש�ר‬
‫דותם של יצחק וצביה‪ ,‬והשמחה הייתה רבה‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה בין יצחק צוקרמן וחייקה‬
‫גרוסמן‪ ,‬ממנהיגות המחתרת בביאליסטוק‪,‬‬
‫עם מנהיגות תנועת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬הייתה‬
‫בלונדון באוגוסט ‪ .1945‬שני המנהיגים‬
‫התקבלו בהערצה‪ .‬העיתון "דבר"‪ ,‬כשאר‬
‫עיתוני תנועת הפועלים‪ ,‬דיווח בהרחבה על‬
‫המפגש המרגש‪ .‬שני המנהיגים התקבלו‬
‫באהבה והערצה‪ ,‬עברו בלונדון מעצרת‬
‫לעצרת וסעדו עם חיים ויצמן‪.‬‬
‫צביה הגיעה לארץ ב‪ 25-‬במאי ‪ 1946‬ויצחק‬
‫הגיע ב‪ 29-‬באפריל ‪ .1947‬השניים התקבלו‬
‫כמפקדים גיבורים על ידי מנהיגי תנועת‬
‫העבודה‪ .‬ימים לאחר הגעתה לארץ‪ ,‬סקרה‬
‫בוועידת הט"ו של הקיבוץ המאוחד ביגור‬
‫את סיפור הטרגדיה של יהדות פולין‪ ,‬קהילת‬
‫ורשה וסיפור המרד‪ .‬היה זה אירוע מכונן‬
‫באתוס הציוני‪ .‬דבריה פורסמו בהמשכים‬
‫בעיתונות של תנועת הפועלים ותמונתה‬
‫פורסמה בעמודים הראשיים‪ .‬ההסתדרות‬
‫פרסמה בתש"ז את עדותה תחת הכותרת‬
‫"אחרונים על החומה"‪ .‬החוברת הופצה‬
‫בכל הסניפים‪ ,‬הקיבוצים ומועדוני התרבות‬
‫של ההסתדרות‪ .‬בתיאור ההתארגנות‬
‫למרד התייחסה צביה‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬לרביו‬
‫זיוניסטים‪ ,‬ואמרה‪" :‬חיפשנו גם קשרים‬
‫עם הרביזיוניסטים‪ ,‬כי לא יכולנו לתאר‬
‫לעצמנו שהנוער הרביזיוניסטי‪ ,‬אשר דגל‬
‫תמיד במלחמה‪ ,‬יהיה מחוצה למרד"‪ .‬באשר‬
‫לחלקם של הרביזיוניסטים במרד‪ ,‬היא לא‬
‫הזכירה דבר‪.‬‬
‫שאלה של ייצוג ועיתוי‬
‫גם יצחק צוקרמן התקבל בארץ בכבוד‬
‫השמור לגיבורים‪ .‬גם הוא נשא את עדותו‬
‫בפני חברי קיבוץ יגור וחברי מזכירות הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬שקידמו את פניו כ"מפקד מרד גטו‬
‫ורשה‪ ,‬מארגן הפרטיזנים ומפקדם"‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫בפגישה זו זוהה צוקרמן כמפקד המרד‪,‬‬
‫וכברירת מחדל ‪ -‬כסגן מפקד גטו ורשה‪ .‬גם‬
‫הוא‪ ,‬בהתייחסו להתארגנות למרד‪ ,‬סיפר‪,‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬בנימה אוהדת‪ ,‬על המשא ומתן‬
‫עם ה"בונד" ומאידך גיסא‪ ,‬בביקורתיות‪ ,‬תוך‬
‫התנערות מהקבוצה הרביזיוניסטית‪ ,‬שפעלה‬
‫בגטו‪ ,‬תוך שהוא מאשים את הרביזיוניסטים‬
‫‪22‬‬
‫אין על מה לדבר‪ .‬ייתכן שזה הם שהניפו את‬
‫הדגל ההוא"‪.‬‬
‫מעבר להשפעה הראשונית החזקה של‬
‫המפגש עם מנהיגי המרד‪ ,‬יצחק צוקרמן‬
‫וצביה לובטקין‪ ,‬פעלו במשך השנים הגוו‬
‫רמים המתווכים‪ :‬מערכת החינוך‪ ,‬ההנצחה‬
‫והתקשורת‪.‬‬
‫ז'וטה הרמן‪" :‬אז הלכתי לאנטק‬
‫ואמרתי לו‪ ,‬אנטק למה לא מדברים‬
‫על בית"רים?‪ ...‬אז הוא אומר‪ :‬מה‬
‫את שואלת אותי‪ ,‬את השתגעת‪ ,‬אני‬
‫צריך לדבר על‪ ...‬בית"רים? לא זוכרת‬
‫את הגדולים בבית"ר‪ ,‬למה הם לא‬
‫מדברים?"‬
‫שאלה של חינוך‬
‫מפה של גטו ורשה בעת המרד‪ .‬בהוצאת אצ"י‬
‫כבלתי אחראים‪ ,‬ראוותנים‪ ,‬ומפרי משמעת‪,‬‬
‫כדרכם‪" .‬אנחנו בנינו את הארגון על יסוד‬
‫אנשים מהימנים שהם אנשי תנועות הנוער‬
‫ואילו הם נהגו בחוסר אחריות והתקשרו עם‬
‫האנדקים ואף ערכו למענם אקסים"‪.‬‬
‫"בתיאור ההתארגנות למרד‬
‫התייחסה צביה לובטקין‪ ,‬כבדרך‬
‫אגב‪ ,‬לרביזיוניסטים‪ ,‬ואמרה‪' :‬חיפשנו‬
‫גם קשרים עם הרביזיוניסטים‪ ,‬כי‬
‫לא יכולנו לתאר לעצמנו שהנוער‬
‫הרביזיוניסטי‪ ,‬אשר דגל תמיד‬
‫במלחמה‪ ,‬יהיה מחוצה למרד'‪.‬‬
‫באשר לחלקם של הרביזיוניסטים‬
‫במרד‪ ,‬היא לא הזכירה דבר"‬
‫בהיעדר נציגות של מנהיגי הרביזיוניסטים‬
‫בגטו ורשה באותם ימים בארץ‪ ,‬הפך קולם‬
‫של לובטקין וצוקרמן לקול הדומיננטי‪,‬‬
‫שסיפר את סיפורו של מרד גטו ורשה‪ .‬ז'וטה‬
‫הרטמן‪ ,‬שהייתה לוחמת באצ"י‪ ,‬על אף שלא‬
‫הייתה בית"רית בתפיסת עולמה‪ ,‬מספרת‬
‫בעדותה את הדברים הבאים‪" :‬רק כשבאתי‬
‫לפה (הכוונה לארץ ישראל) ושמעתי שמדו‬
‫ברים הרבה על ‪( Z.O.B‬אי"ל)‪ ,‬המחתרת‬
‫הציונית בונדיסטית‪ ,‬שאלתי את עצמי‪ ,‬את‬
‫בעלי‪ ,‬את כולם‪ ...‬זה לא יפה‪ ...‬הדור הזה‬
‫יגמור ואף אחד לא ידע שהבית"רים היו‬
‫חלק‪ ,‬חלק יפה בתוך המרד‪ ,‬חלק שגם הפוו‬
‫לנים ידעו‪ ,‬גם הממשלה הפולנית בלונדון‪...‬‬
‫אני יכולה להגיע לכל מקום‪...‬‬
‫"אז הלכתי לאנטק ואמרתי לו‪ :‬אנטק למה‬
‫לא מדברים על בית"רים?‪ ...‬אז הוא אומר‪:‬‬
‫מה את שואלת אותי‪ ,‬את השתגעת‪ ,‬אני‬
‫צריך לדבר על‪ ...‬בית"רים? לא זוכרת את‬
‫הגדולים בבית"ר‪ ,‬למה הם לא מדברים?‬
‫אנחנו צריכים להגיד ש‪( ...‬הוא לא ידע שאני‬
‫הייתי בבית"ר) ואני צריך לדבר?‪ ...‬אמרתי‪:‬‬
‫אבל זו גבורה יהודית‪ ,‬מה חשוב מי? שיהיה‬
‫שחור‪ ,‬אבל זה אנחנו!"‪.‬‬
‫קול נוסף‪ ,‬שנשמע מאוחר יותר מפולין‪,‬‬
‫היה קולו של מארק אדלמן‪ ,‬סגנו של מרדכי‬
‫אנילביץ'‪ ,‬אשר פיקד על הלחימה ב"מתחם‬
‫המברשתנים"‪ .‬אדלמן‪ ,‬איש תנועת הבונד‪,‬‬
‫היה ידוע באיבתו לרוויזיוניסטים‪ .‬בראיון‬
‫שנתן לאנקה גרופינ'סקה‪ ,‬מבקשת ממנו‬
‫המראיינת את התייחסותו לדיווח ש ל רי�נ‬
‫גבלום על ביקורו שלו במפקדת האצ"י‪ .‬על‬
‫כך עונה לה אדלמן‪" :‬ומה זה? זאת הייתה‬
‫כנופיית סבלים‪ ,‬מבריחים וגנבים‪ .‬סגרו את‬
‫עצמם באותו בית‪ ,‬ירו קצת וברחו באותו יום‪.‬‬
‫אדם רוכש את הידע הבסיסי במערכת‬
‫החינוך‪ ,‬וזה מלווה אותו לאורך כל חייו‪ .‬פרק‬
‫השואה נלמד בדרך כלל בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫אני מבקש לבחון‪ :‬כיצד מלמדים לאורך‬
‫השנים את תלמידי ישראל על מרד גטו‬
‫ורשה‪.‬‬
‫הספר "השואה והמרי"‪ ,‬שיצא על ידי‬
‫משרד החינוך בשנת ‪ ,1953‬הוא אסופה של‬
‫תעודות ועדויות‪ .‬בדברי הפתיחה של פרופ'‬
‫ב‪ .‬דינור‪ ,‬שר החינוך דאז‪ ,‬הוא כותב‪ ,‬בין‬
‫השאר‪" :‬פרקים אלה‪ ,‬פרקי תעודות ועדויות‪,‬‬
‫רשומות ותגובות מימי השואה והמרי של‬
‫חורבן קהילת ישראל באירופה‪ ,‬נועדו לתלו‬
‫מידי בתי הספר בישראל‪ .‬שומה עלינו לספר‬
‫לבנינו ודורותינו על ששת המיליונים מבני‬
‫העם היהודי שהובלו לטבח‪ ,‬להרג ולאבדן‬
‫על ידי הנאצים ועוזריהם‪ ."...‬פרק המרידות‬
‫בגטו ורשה אינו כולל שום עדות על חלקו‬
‫של האצ"י‪.‬‬
‫ספרו של משה קשטן‪" ,‬תולדות היהודים‬
‫ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו"‪ ,‬שיצא‬
‫לאור בשנת ‪ ,1958‬מספר על הקמת המחתרת‬
‫היהודית בגטו כך‪" :‬פלוגות ההכשרה של‬
‫'החלוץ'‪ ...‬הוסיפו לפעול גם אחרי הכיבוש‬
‫והמשיכו בתכנון תוכניות במשותף‪ ,‬בלימוד‬
‫השפה העברית והערכים הלאומיים‪ ,‬ובעידוד‬
‫הדדי לעמידה גאה‪ .‬כאשר הגטו החל להתו‬
‫רוקן‪ ,‬הם אשר נמנו וגמרו להתארגן במסגרת‬
‫צבאית ולשים את נפשם בכפם‪ .‬וכאשר‬
‫ארגוני המחתרת האחרים של ה'בונד' והקוו‬
‫מוניסטים הסכימו להצטרף אליהם‪ ,‬הופקד‬
‫ציוני צעיר בן עשרים וארבע‪ ,‬מרדכי אנילביץ'‪,‬‬
‫על גדודי המחתרת"‪ .‬בהמשך יש תיאור קצר‬
‫של ההתנגדות בינואר ‪ 1943‬ותיאור קצר של‬
‫המרד באפריל‪ .‬גם כאן אין אזכור לחלקו של‬
‫האצ"י במרד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1981‬יצא לאור הספר "השואה" ‪-‬‬
‫ספר נושא לחטיבה העליונה בבית הספר‬
‫הכללי‪ ,‬בהוצאת משרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫בפרק העוסק בהתנגדות אקטיבית מול‬
‫התנגדות פאסיבית‪ ,‬סוקר המחבר את הנושא‬
‫הבא‪ :‬גטו ורשה לקראת המרד מאת יצחק‬
‫צוקרמן‪ ,‬ובסופו של הפרק תמונה של מרדכי‬
‫אנילביץ'‪ ,‬והכותרת‪" :‬מרדכי אנילביץ'‪ ,‬מפקד‬
‫מרד גטו ורשה"‪ .‬בהמשך‪ ,‬תיאור הקמתו של‬
‫הארגון היהודי הלוחם‪ ,‬מתוך עדותה של‬
‫צביה לובטקין ביוני ‪ 1946‬בוועידה הט"ו של‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ .‬העדות השלישית היא‬
‫עדותו של הרש ברלינסקי‪ ,‬הנוגעת לתביעה‬
‫לפיקוח פוליטי על הארגון הלוחם‪ ,‬ולסיום ‪-‬‬
‫קטע העוסק בהתנגדות פאסיבית‪ .‬גם בספר‬
‫זה אין ביטוי לחלקו של האצ"י במרד‪.‬‬
‫שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1983‬יצא‬
‫לאור הספר "השואה ומשמעותה" מאת‬
‫ישראל גוטמן וחיים שצקר‪ .‬היה זה ספר‬
‫לימוד לתוכנית לימודים חדשה בחטיבה‬
‫העליונה‪ .‬בפרק שנים‪-‬עשר‪ ,‬העוסק בהתנו‬
‫גדות ובמרידות של היהודים‪ ,‬כותרת משנה‪:‬‬
‫"הארגון היהודי הלוחם ‪ -‬ז‪.‬או‪.‬ב והאיגוד‬
‫הצבאי היהודי"‪ .‬בפתיחת הפרק כותבים‬
‫המחברים את הדברים הבאים‪" :‬ביטוי נוסף‬
‫לפעילותם של הנוער ושל תנועות הנוער‬
‫אנו מוצאים בארגון היהודי הלוחם‪-‬ז‪.‬או‪.‬ב‪.‬‬
‫הארגון הוקם על ידי תנועות הנוער החלוו‬
‫ציות (השומר הצעיר‪' ,‬דרור' ו'עקיבא') בעיו‬
‫צומו של הגירוש הגדול מורשה ביולי ‪,1942‬‬
‫ואילו הארגון השני‪ ,‬שאף הוא נטל חלק‬
‫במרד גטו ורשה ונוסד על ידי אנשי תנועת‬
‫'בית"ר' התארגן בשלהי אותה שנה"‪.‬‬
‫מכאן והלאה ועל פני שבעה עמודים אין‬
‫שום אזכור לחלקו של האצ"י במרד‪.‬‬
‫ההתעלמות הכמעט מוחלטת‬
‫ממשיכה‬
‫ביה"ס לסגני מדריכים של בית"ר בלובלין‪1933 ,‬‬
‫מה כן קיים? קטע מתוך פרוטוקול האסיפה‬
‫הכללית של קיבוץ ופעילי סניף "דרור"‬
‫בביאליסטוק‪ ,‬ב‪ 27-‬בפברואר ‪ ;1943‬פניית‬
‫"הארגון היהודי הלוחם" לארגוני המחתרת‬
‫הפולנים לעזרה בנשק‪ ,‬תיאור קצר של‬
‫אירועי ינואר ואפריל ‪ ;1943‬ולסיום ‪ -‬מכתבו‬
‫האחרון של מרדכי אנילביץ'‪ .‬במהדורה‬
‫השנייה של אותו ספר‪ ,‬שיצאה לאור בשנת‬
‫‪ ,1987‬לא נעשה שום שינוי בנוגע לסיפורו‬
‫של מרד גטו ורשה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬פרסם משרד החינוך‪ ,‬התרבות‬
‫והספורט ‪ -‬האגף לחינוך מבוגרים‪ ,‬את הספר‬
‫המשך בעמ' ‪23 24‬‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫"יד ועד"‪ .‬זהו קובץ עדויות ותעודות מן‬
‫השואה‪ .‬את הקובץ כתבו וערכו רעיה גוטמן‬
‫וציפי מזר‪ .‬גם כאן‪ ,‬בפרק העוסק בהתנגדות‪,‬‬
‫אין אזכור אחד על האצ"י‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬יצא לאור ספרה של ד"ר נילי‬
‫קןרן‪" ,‬מסע אל הזיכרון"‪ .‬בפרק השביעי‪ ,‬שכ�ו‬
‫תרתו "היהודים עומדים על נפשם"‪ ,‬מספרת‬
‫הכותבת על הקמתו של אי"ל ב‪ 28-‬ביולי‬
‫‪ ,1942‬ובהמשך היא מוסיפה את הדברים‬
‫הבאים‪" :‬בגטו פעל ארגון נוסף 'איגוד צבאי‬
‫יהודי' (אצ"י) שחבריו השתייכו לתנועת‬
‫בית"ר‪ .‬אנשי אצ"י לא הצטרפו לאי"ל‪ ,‬אך‬
‫תיאמו עימם את הפעולות ערב פרוץ המרד‬
‫בגטו‪ ,‬באפריל ‪."1943‬‬
‫באותה שנה פורסם גם ספרו של ישראל‬
‫גוטמן‪" ,‬שואה וזיכרון"‪ .‬בשער הרביעי של‬
‫הספר‪" ,‬ההתנגדות ועולם המחנות"‪ ,‬בתת‬
‫הפרק "המרידות בגטאות"‪ ,‬כותב גוטמן‬
‫על הקמתו של אי"ל‪ ,‬ובהמשך הוא מפרט‪:‬‬
‫"במקביל קמה מסגרת ארגונית לוחמת‬
‫נפרדת‪ ,‬קטנה יותר בממדיה‪ ,‬של הרביו‬
‫זיוניסטים ותומכיהם"‪ .‬גוטמן ממשיך‬
‫ומתאר את התארגנות אי"ל לקראת חיסול‬
‫הגטו‪ ,‬ומוסיף‪" :‬ארגון נוסף‪' ,‬האיגוד הצבאי'‬
‫הבית"רי‪ ,‬פעל במתכונת דומה"‪ .‬בכל מה‬
‫שנוגע לתיאור הקצר של המרד מתאר הכותב‬
‫רק את פעילות אי"ל‪ ,‬את נפילת הבונקר‬
‫במילה ואת התאבדותם של אנילביץ' והלוו‬
‫חמים; והס מלהזכיר את חלקו של האצ"י‪.‬‬
‫בסוף הספר ריכוז שמות ומושגים‪ .‬בין המוו‬
‫שגים נמצא "הארגון היהודי הלוחם"‪ .‬שמו‬
‫של "הארגון הצבאי היהודי" נפקד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬פורסם ספר לימוד והכנה‬
‫לבגרות בתולדות עם ישראל‪ .‬כותב הספר‬
‫הוא אברהם חדד‪ .‬בפרק העוסק במרד גטו‬
‫ורשה מתאר הכותב את הקמת הארגון‬
‫היהודי הלוחם; אירועי ינואר ‪ ;1943‬וההכנות‬
‫למרד‪ ,‬תוך כדי שהוא מצטט את דברי צביה‬
‫לובטקין על מרד ינואר‪ ,‬ובסיום את המשפט‪:‬‬
‫"שני הארגונים אי"ל ואצ"י ידעו שהגרמנים‬
‫לא ישלימו עם מפלתם ויחזרו בכוח גדול‬
‫לחסל את הגטו ולכן החלו בהכנת הגטו‬
‫לקרב הסופי"‪ .‬על אף אזכור המושג אצ"י‪,‬‬
‫אין שום הסבר מי הקים את הארגון‪ ,‬אופי‬
‫לוחמיו וחלקו במרד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬פורסם ספרם של פרופ' אייל‬
‫נוהוה‪ ,‬ד"ר נעמי ורד וד"ר דוד שחר‪" ,‬טו�ט‬
‫‪24‬‬
‫אצ"י קורא למרד‬
‫בתיאור הלחימה בגטו כותבים המחברים‪:‬‬
‫"ביום הראשון למרד תלו חברי אצ"י שני‬
‫דגלים שנראו היטב בגטו וברחובות ורשה‪:‬‬
‫דגל אדום‪-‬לבן (הדגל הפולני) ודגל כחול‪-‬‬
‫לבן (דגלו של אצ"י) ובכך הראו כי היהודים‬
‫לוחמים גם את מלחמת הפולנים"‪.‬‬
‫תחילת השינוי‬
‫כרוז זה פורסם ימים אחדים אחרי פרוץ מרד הגטו‪ ,‬ב‪ 23-‬באפריל ‪,1943‬‬
‫על ידי הארגון היהודי הלוחם‪ ,‬אל הפולנים אשר בעבר הארי של ורשה‬
‫פולנים‪ ,‬אזרחים‪ ,‬חיילי החירות!‬
‫לרעם התותחים בהם הורס הצבא הגרמני את בתינו‪ ,‬את דירות אמהותינו‪ ,‬נשינו‬
‫וטפנו‪ ,‬לקול טרטור מכונות היריה שאנו כובשים בקרב עם הז'נדרמים הגרמנים‬
‫וה‪-‬ס‪.‬ס‪ – .‬מוגי הלב; נוכח תמרות העשן ולהבות האש וזינוק הדם של גיטו ורשה‬
‫הנרצח – היננו שולחים לכם – אנו‪ ,‬אסירי הגיטו – פריסת שלום לבבית‪ .‬יודעים‬
‫אנו‪ ,‬כי בכאב לב ובדמעות של השתתפות בצער‪ ,‬בהתפעלות ובחרדה‪ ,‬הינכם‬
‫מלווים את סופו של הקרב שאנו מנהלים זה ימים אחדים נגד הפולש האיום‪.‬‬
‫אפס כי עיניכם הרואות‪ ,‬שהגיטו – על כל צעד ושעל – היה ויהיה גם להבא מבצר‪.‬‬
‫אנו עלולים כולנו להיספות במאבק זה‪ ,‬אולם לא ניכנע‪ .‬כמוכם כן גם אנחנו‬
‫שואפים לנקם ולעונש לאויב המשותף על כל פשעיו‪.‬‬
‫זו היא מלחמה למען החירות שלנו ושלכם!‬
‫למען כבודנו וכבודכם האנושי‪ ,‬הסוציאלי והלאומי!‬
‫אנו ננקום את פשעי אושווינצ'ים‪ ,‬טרבלינקה‪ ,‬בלז'אץ ומיידאנק!‬
‫תחי אחוות הקרב והדמים של פולין הלוחמת!‬
‫תחי החירות!‬
‫מוות לפולשים הרוצחים והתליינים!‬
‫תחי המלחמה לחיים ולמוות בפולש הגרמני!‬
‫הארגון היהודי הלוחם‬
‫ליטריות ושואה"‪ .‬בפרק על מרד גטו ורשה‬
‫ תיאור מאוזן של אירועי המרד‪ .‬בכל מה‬‫שקשור לאצ"י כותבים המחברים‪" :‬עוד‬
‫לפני הקמת אי"ל קם ארגון אצ"י (ארגון‬
‫צבאי יהודי) על ידי חברי בית"ר בפיקודו‬
‫של פאבל פרנקל‪ .‬בארגון היו כמה מאות‬
‫לוחמים חמושים‪ ,‬והוא היה בקשר עם‬
‫המחתרת הפולנית ממנה קיבל נשק רב‬
‫יחסית‪ .‬שני הארגונים לא הצליחו להתאחד‪,‬‬
‫והם חילקו ביניהם את אזורי הלחימה"‪.‬‬
‫באותה שנה פורסם ספר נוסף‪ ,‬הנושא את‬
‫אותו השם "טוטליטריות ושואה"‪ ,‬על ידי‬
‫פרופ' ישראל גוטמן‪ .‬הפעם – שינוי‪ .‬גוטמן‬
‫מתאר את הקמתו של האצ"י במקביל‬
‫להקמתו של אי"ל‪" :‬במקביל קמה מסגרת‬
‫ארגונית נפרדת‪ ,‬קטנה יותר בממדיה‪,‬‬
‫'האיגוד הצבאי' של הרביזיוניסטים‪ ,‬תומו‬
‫כיהם וחברי בית"ר‪ ,‬תחת פיקודו של פאבל‬
‫פרנקל‪ .‬האיגוד ניצל קשרים רבים מחוץ‬
‫לגטו והצטייד בנשק באופן עצמאי‪ .‬הנשק‬
‫הועבר במנהרה שהובילה ממפקדת האיגוד‬
‫אל הצד הארי שמחוץ לגטו‪ .‬במשך זמן מה‬
‫התנהל משא ומתן על שילוב האיגוד ב'ארגון‬
‫היהודי הלוחם'‪ ,‬אולם הוא לא עלה יפה‪ .‬אנשי‬
‫האיגוד טענו שלא היו מוכנים לקלוט אותם‬
‫כקבוצה מאורגנת‪ ,‬אלא רק כבודדים‪ .‬ואילו‬
‫מצד אנשי אי"ל נשמעה הטענה כי מכיוון‬
‫שבאיגוד היו אנשים בעלי הכשרה צבאית‬
‫קודמת‪ ,‬הם תבעו לקבל לידם את הפיקוד‬
‫על הארגון המשותף‪ .‬אולם לקראת פרוץ‬
‫המרד הגיעו שני הארגונים לידי הסכמה על‬
‫חלוקת נשק והקצאת גזרות לחימה"‪.‬‬
‫בנוגע ללחימתם של לוחמי האצ"י‪ ,‬כותב‬
‫גוטמן‪" :‬חברי 'האיגוד הצבאי' נטלו אף הם‬
‫חלק מרכזי במרד והצטיינו באומץ לבם‪ .‬הם‬
‫אף הניפו על גג אחד הבניינים דגל כחול‪-‬‬
‫לבן ולצידו את הדגל הפולני‪ .‬עם דיכוי‬
‫המרד עזבו חלק מן החברים דרך המנהרה‬
‫לצד הארי‪ ,‬בעוד שחלק אחר‪ ,‬כולל מפקדי‬
‫האיגוד‪ ,‬נהרגו בהתנגשויות עם הגרמנים"‪.‬‬
‫מהסקירה המתוארת לעיל‪ ,‬שכוללת מדגם‬
‫של ספרי היסטוריה משנת ‪ 1953‬ועד שנת‬
‫‪ ,2009‬ניתן לראות‪ ,‬כי למעשה עד שנת ‪2009‬‬
‫יש התעלמות מוחלטת מחלקו של האצ"י‬
‫במרד גטו ורשה‪ .‬רק משנת ‪ 2009‬תוקן העוול‪.‬‬
‫כבר בדצמבר ‪ 1943‬הקימו בוגרים של‬
‫תנועת "השומר הצעיר" את קיבוץ יד מרדכי‬
‫על שמו של מרדכי אנילביץ'‪ .‬בשנת ‪1949‬‬
‫נערכה במקום עצרת הזיכרון הראשונה‬
‫קורס סמלים של ברית החייל‪1934 ,‬‬
‫לציון שש שנים למרד גטו ורשה‪ ,‬ומאז‪,‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬במוצאי יום הזיכרון לשואה‬
‫והגבורה‪ ,‬נערכת עצרת זיכרון ממלכתית‬
‫לרגלי האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'‪,‬‬
‫שהוקמה במקום בשנת ‪ 1951‬על ידי הפסל‬
‫נתן רפופורט‪ .‬בצידי האנדרטה לוח זיכרון‪,‬‬
‫ועליו הכיתוב הבא‪" :‬מרדכי אנילביץ' מפקד‬
‫המרד בגטו ורשה במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫מראשי תנועת השומר הצעיר בפולין‪ .‬נספה‬
‫בגטו במאי ‪ .1943‬על שמו נקרא קיבוץ יד‬
‫מרדכי"‪( .‬ההדגשה שלי)‪.‬‬
‫בחודש מרץ בשנת ‪ 1954‬הכריזה ההנהגה‬
‫הראשית של תנועת "השומר הצעיר" על‬
‫שיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל‬
‫ועל נטיעת יער על שמו של אנילביץ'‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1963‬הוקם "מורשת"‪ ,‬בית העדות על שם‬
‫מרדכי אנילביץ'‪ ,‬על ידי פרטיזנים ולוחמים‬
‫לשעבר‪ ,‬יוצאי "השומר הצעיר"‪ .‬ביום הזיו‬
‫כרון לשואה והגבורה בשנת ‪ 2009‬נפתח‬
‫בבית העדות "מורשת" שבגבעת חביבה‪,‬‬
‫מוזיאון על שמו של אנילביץ'‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1968‬הופק בול על ידי השירות‬
‫הבולאי לציון ‪ 25‬שנים למרידה בגטאות‬
‫ובמחנות ההשמדה‪ .‬תמונת הבול נושאת‬
‫את חלקו העליון של פסלו של מרדכי אניו‬
‫לביץ' המוצב בקיבוץ יד מרדכי‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני‬
‫‪ 1983‬הופקו שלושה בולים לזכרם של מורדי‬
‫הגטאות‪ ,‬בול אחד נושא את תמונתו של אניו‬
‫לביץ'‪ ,‬ובול אחר את דמותו של יוסף גלזמן‪,‬‬
‫מנהיג פרטיזנים ואיש בית"ר מגטו וילנה‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬באפריל ‪ 1985‬הופק בול‪ ,‬שנושא את‬
‫דמותם של צביה לובטקין ויצחק (אנטק)‬
‫צוקרמן‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬ערים מתוך ‪ 20‬הערים הגדולות‬
‫"ב‪ 16-‬ערים מתוך ‪ 20‬הערים הגדולות‬
‫בישראל‪ ,‬יש רחוב הנושא את שמו של‬
‫מרדכי אנילביץ'; בשש מהן רחוב על‬
‫שם צביה לובטקין; בארבע רחוב על‬
‫שם יצחק צוקרמן‪ .‬באף אחת מעשרים‬
‫הערים הגדולות בישראל אין רחוב על‬
‫שם פאבל פרנקל"‬
‫בישראל‪ ,‬יש רחוב הנושא את שמו של‬
‫מרדכי אנילביץ'; בשש מהן רחוב על שם‬
‫צביה לובטקין; בארבע רחוב על שם יצחק‬
‫צוקרמן‪ .‬באף אחת מעשרים הערים הגדולות‬
‫בישראל אין רחוב על שם פאבל פרנקל‪.‬‬
‫ביוזמתו של פרופ' משה ארנס‪ ,‬נחנכה ב‪31-‬‬
‫ביולי ‪ 2008‬כיכר על שם פאבל פרנקל בעיר‬
‫הרצליה‪ .‬תמונת ההנצחה המשתקפת מהנו‬
‫תונים בשטח היא חד צדדית ומביאה לידי‬
‫ביטוי את הארגון היהודי הלוחם ומנהיגו‬
‫מרדכי אנילביץ'‪.‬‬
‫המשך בעמ' ‪25 26‬‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫לא רק הסוציאליסטים נלחמו‬
‫אצ"י‪ :‬הסיפור שהושתק משך שנים‬
‫ההתעלמות נעשתה ביד‬
‫מכוונת‬
‫יכולה להישמע טענה‪ ,‬כי מיעוט המידע‬
‫על האצ"י הוא שגרם לכך שאור הזרקורים‬
‫הופנה כלפי פעילותו של אי"ל במרד‪ .‬טענה‬
‫זאת אינה עומדת במבחן המציאות‪ ,‬לאור‬
‫העובדה שאחדים מניצולי גטו ורשה‪ ,‬כאלו‬
‫שלא השתייכו לתנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬בחרו‬
‫להתייחס לפעילותו בכתביהם‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הלל‬
‫זיידמן‪ ,‬מראשי הקהילה היהודית בורשה‬
‫ומנהל ארכיון הקהילה‪ ,‬חבר אגודת ישראל‬
‫וניצול גטו ורשה‪ ,‬שכתב‪" :‬הרביזיוניסטים‬
‫היו המטיפים הראשיים להתנגדות‪ .‬אם‬
‫כי לא היו חבורה לעצמם ‪ -‬איש לא נשאל‬
‫ואיש לא ידע לאיזו מפלגה שייך כל אחד‬
‫ הרי ממערכותיהם הורכב ממספר רב‬‫של בעלי התנגדות‪ ...‬בשעת פרסום הכרוז‬
‫להופיע ל'אומשלאג' בהתנדבות בעבור ‪3‬‬
‫קילוגראם לחם וקילו אחד ריבה‪ ,‬היו הרביו‬
‫זיוניסטים הראשונים שהזהירו שלא ללכת‬
‫ל'אומשלאג'"‪.‬‬
‫רחל אוירבך‪ ,‬סופרת‪ ,‬חברה בצוות "עונג‬
‫שבת"‪ ,‬ניצולת גטו ורשה‪ ,‬כתבה‪" :‬פרשה‬
‫לחוד שלמרבה הצער טרם נחקרה כל עיקר‪,‬‬
‫היא קיומו של ארגון קרבי מקביל שבחלק‬
‫מן המקורות נקרא ז'‪.‬ז‪.‬ו (ארגון צבאי יהודי)‪.‬‬
‫בדינים וחשבונות של הגנרל שטרופ אנו‬
‫מוצאים את הביטוי 'יחידות קרביות' וגם‬
‫הביטוי 'הארגון הצבאי'‪ .‬ארגון זה הוקם‬
‫בידי ארגון‪-‬הנוער הרביזיוניסטי 'בית"ר'‪,‬‬
‫אלא שלפי מקורות מסוימים השתייכו‬
‫אליו לא רק רוויזיוניסטים‪ ,‬כי אם גם בלתי‬
‫מפלגתיים‪ ,‬אנשים ממפלגות אחרות ואפילו‬
‫קומוניסטים‪ ...‬בניגוד לארגון היהודי הלוחם‬
‫נמצאו בשורות האיגוד הצבאי היהודי אנשי‬
‫צבא מומחים‪ ,‬קצינים לשעבר בצבא הפולני‪.‬‬
‫כן היה אגוד זה מצויד כראוי בנשק‪ .‬ברשותו‬
‫הייתה אפילו מכונת ירייה‪ ,‬ובכך מסתברת‬
‫יעילות פעולותיו הקרביות בימי‪-‬המרד‬
‫הראשונים"‪.‬‬
‫יונס טורקוב‪ ,‬שחקן‪ ,‬מנהל אומנותי‪ ,‬ניצול‬
‫גטו ורשה‪ ,‬כתב בספרו‪" ,‬היה הייתה ורשה‬
‫יהודית"‪ ,‬כך‪" :‬קבוצת הלוחמים הרביו‬
‫זיוניסטים בהנהגתם של פ‪ .‬פרנקל ול‪ .‬רודל‬
‫(עתונאי יהודי מקילץ) שלא צורפו אל‬
‫ה'זשאב' [אי"ל]‪ ,‬הפכה את הגוש למבצר‬
‫‪26‬‬
‫בכנס ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה‪ ,‬שנערך על ידי מכון ז'בוטינסקי בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים‪ ,‬חשף‬
‫פרופ' משה ארנס‪ ,‬בעבר שר הביטחון‪ ,‬את סיפורו של פאבל פרנקל ‪ -‬מנהיג ארגון אצ"י הבית"רי שלחם‬
‫במרד גטו ורשה‪ .‬את הסיפור תיעד בספרו "דגלים מעל הגטו"‬‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫הקמת החומה סביב גטו ורשה‬
‫חזק‪ ,‬שעליו הסתערו הגרמנים בלי הרף‪ ,‬אבל‬
‫הם נהדפו עם אבדות קשות‪ .‬גם קבוצה זאת‬
‫רשמה לזכותה פרקי גבורה ומסירות‪-‬נפש‬
‫מפליאים"‪.‬‬
‫אדולף ברמן‪" :‬אך עובדה היא‪ ,‬כי‬
‫לוחמי 'הארגון היהודי הצבאי' לחמו‬
‫בעת המרד בעוז‪-‬רוח‪ ,‬בייחוד באחת‬
‫מגיזרות‪-‬הקרב החשובות ביותר‬
‫בגיטו‪ ,‬בכיכר‪ -‬מוראנוב‪ ...‬זכרם של‬
‫נופלי 'הארגון היהודי הצבאי' במאבק‬
‫האנטי‪-‬היטלראי חייב להיות קדוש‬
‫כשל לוחמי‪-‬גטו אחרים‪ .‬גם הם נפלו‬
‫כנפול גיבורים"‬
‫אדולף ברמן‪ ,‬דוקטור לפסיכולוגיה‪ ,‬פעיל‬
‫"פועלי ציון שמאל" שהיה מנכ"ל ארגון‬
‫"צנטוס" לעזרת ילדים ומזכ"ל המועצה‬
‫הפולנית לעזרת יהודים‪" ,‬ז'גוטה"‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫"אך עובדה היא‪ ,‬כי לוחמי 'הארגון היהודי‬
‫הצבאי' לחמו בעת המרד בעוז‪-‬רוח‪ ,‬בייחוד‬
‫באחת מגיזרות‪-‬הקרב החשובות ביותר‬
‫בגיטו‪ ,‬בכיכר מוראנוב‪ .‬רבים מהם נפלו שם‬
‫במאבק עם קלגסי הנאצים‪ .‬השאר נספו‬
‫אחרי‪-‬כן‪ ,‬בצד הארי‪ .‬זכרם של נופלי 'הארגון‬
‫היהודי הצבאי' במאבק האנטי‪-‬היטלראי‬
‫חייב להיות קדוש כשל לוחמי‪-‬גטו אחרים‪.‬‬
‫גם הם נפלו כנפול גיבורים"‪.‬‬
‫לסיכומו של עניין‪ ,‬נדמה לי כי היעדרו‬
‫הכמעט מוחלט של חלקו של אצ"י במרד‬
‫גטו ורשה‪ ,‬מקורו באיבה קשה בין בן‪-‬גוריון‬
‫ותומכי תנועות הפועלים הציוניות לבין‬
‫ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית‪ .‬איבה‬
‫זו גרמה לבידוד הרוויזיוניסטים והערימה‬
‫מכשול לשיתוף פעולה בין התנועות לקראת‬
‫מרד גטו ורשה‪ .‬היטיב לבטא את המצב‬
‫ד"ר אדולף אברהם ברמן‪ ,‬ממנהיגי פועלי‬
‫ציון שמאל‪ ,‬בספרו "במקום אשר יעד לי‬
‫הגורל"‪ .‬וכך הוא כותב‪" :‬עובדה היא שאין‬
‫להכחישה‪ ,‬כי יחס רובה המכריע של הציו‬
‫בוריות המאורגנת בגטו אל הרביזיוניסטים‬
‫היה שלילי‪ .‬גם היחס מצד רובה של התנועה‬
‫הציונית בגטו‪ ,‬הן של המפלגות והסתדו‬
‫רויות‪-‬הנוער הציוניות‪-‬הסוציאליסטיות והן‬
‫הציוניות‪-‬הכלליות‪ ,‬של האגף הראדיקאלי‪,‬‬
‫ה'גרינבוימאי'‪ ,‬היה מסויג‪ .‬הרביזיוניסטים‬
‫היו בגטו במידה מרובה מבודדים"‪.‬‬
‫המידע על האצ"י ותרומתו למרד גטו‬
‫ורשה‪ ,‬על אף שהיה חלקי‪ ,‬היה ידוע לכול‪.‬‬
‫לא ניתן אלא להגיע למסקנה‪ ,‬כי הייתה זו‬
‫יד מכוונת של האליטה הפוליטית בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬להתעלם ולהשתיק את חלקו במרד‬
‫מסיבות של מאבק אידיאולוגי‪-‬פוליטי‪.‬‬
‫ישראל גוטמן כותב בספרו "יהודי ורשה‬
‫‪ "1943-1939‬את הדברים הבאים‪" :‬לא בלי‬
‫צדק התרעם המחנה הרעיוני‪-‬הפוליטי‬
‫שממנו צמח איגוד זה‪ ,‬המחנה הרוויזיוניסטי‬
‫בגלגוליו השונים‪ ,‬כי התעלמו והשתיקו את‬
‫קיום האיגוד שנטל חלק משמעותי במרד‬
‫באפריל ‪ ."1943‬בהמשך דבריו טוען גוטמן‪,‬‬
‫כי יש להניח שהדבר לא נעשה במזיד‪ .‬אני‬
‫מטיל ספק בכך‪.‬‬
‫"מה שנעשה לפרנקל זה עוול היסטורי‬"‪,‭‬‬
‫סיפר פרופ' ארנס‪" ,‬סיפורו לא סופר‪ ,‬ונרטיב‬
‫המרד בגטו ורשה נחשף ומוכר לציבור הרחב‬
‫רק במחציתו‪ .‬תנועות הנוער באותה תקופה‬
‫היו מאוד פוליטיות והיריבויות נשמרו אפילו‬
‫בתוך חומות הגטו"‪.‬‬
‫"לכן"‪ ,‬אמר ארנס‪" ,‬כשצביה לובטקין ויצחק‬
‫צוקרמן הגיעו ארצה וסיפרו את סיפור המרד‪,‬‬
‫הם חשפו רק את הצד של המפא"יניקים‪,‬‬
‫של אותה קבוצה ממחנה השמאל שאותה‬
‫הנהיג מרדכי אנילביץ'‬‪ .‬סיפורו של פרנקל‪,‬‬
‫שהנהיג את ארגון אצ"י‪ ,‬שחבריו השתייכו‬
‫לימין‪ ,‬הושתק‬"‪ ‭.‬פרופ' ארנס הוסיף כי‬
‫"פרנקל היה מפקד הארגון הצבאי היהודי‬
‫שחבריו היו מהאצ"ל‪ .‬עיקר הלחימה בגטו‬
‫ורשה היה שלהם‪ .‬הם הניפו את הדגל מעל‬
‫הגטו למשך ארבעה ימים אחרי הקרבות‪.‬‬
‫כאשר מדברים על מפקדי גטו ורשה‪ ,‬צריך‬
‫לדבר על שניהם"‪.‬‬
‫לקראת ערב פסח תש"ג (אפריל ‪)1943‬‬
‫הוציא היינריך הימלר‪ ,‬סגנו של היטלר וראש‬
‫האס אס‪ ,‬הוראה‪ :‬להשמיד את כל יהודי‬
‫ורשה שנותרו בחיים‪ .‬הגיעה עת המרד‪ .‬אך‬
‫גם בשעה זו לא הצליחו הנדונים למוות‬
‫להתאחד‪ .‬המחלוקת האידיאולוגית בין‬
‫תנועות הנוער הסוציאליסטיות‪ ,‬שהקימו את‬
‫הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בפיקודו של‬
‫מרדכי אנילביץ'‪ ,‬לבין בית"ר הרביזיוניסטית‪,‬‬
‫שמתוכה הוקם הארגון הצבאי היהודי (אצ"י)‬
‫בפיקודו של פאבל פרנקל‪ ,‬גרמה לכך ששני‬
‫הארגונים פעלו בנפרד‪ ,‬ללא תיאום‪.‬‬
‫המרד נמשך כשלושה שבועות‪ .‬במהלכו‬
‫הניפו אנשי אצ"י על בניין המפקדה שלהם‬
‫שני דגלים ‪ -‬את הדגל הציוני הכחול‪-‬לבן‬
‫ואת דגלה של פולין החופשית‪ .‬רק בתום‬
‫קרבות קשים‪ ,‬שנמשכו ימים שלמים‪ ,‬הצליחו‬
‫הכוחות הגרמניים להוריד את הדגלים‪.‬‬
‫כל אנשי הפיקוד הבכיר של אצ"י נהרגו‬
‫במרד או זמן קצר לאחר מכן‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫סגנו של אנילביץ'‪ ,‬יצחק‬
‫(אנטק) צוקרמן‪ ,‬חברתו‬
‫(לימים רעייתו) צביה‬
‫לובטקין ועוד בכירים‬
‫בתנועות הסוציאליסטיות‬
‫שרדו‪ ,‬וחלקם עלו ארצה‬
‫בתום המלחמה‪.‬‬
‫עובדות אלה והמשכה‪,‬‬
‫לאורך שנים רבות‪ ,‬של‬
‫המחלוקת האידיאולוגית‬
‫בין התנועות הסוו‬
‫ציאליסטיות לבין הרביו‬
‫זיוניסטים הן הסיבות‬
‫העיקריות לכך שחלקו‬
‫החשוב של אצ"י במרד‬
‫כיכר אצ"י (ארגון צבאי יהודי)‪ ,‬נחנכה ברמת גן ביולי ‪2013‬‬
‫גטו ורשה נזנח וכמעט‬
‫נשכח בהיסטוריוגרפיה של השואה‪.‬‬
‫בגטו החלו להתכונן למרד‪ .‬כמה מחברי‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬למרות שמרד גטו ורשה הוא בית"ר‪ ,‬תנועת הנוער הרביזיוניסטית‪ ,‬עברו‬
‫אחד מאירועי השואה המונצחים והמתוו עוד לפני המלחמה‪ ,‬ביוזמת הארגון הצבאי‬
‫עדים ביותר‪ ,‬והוא ממלא תפקיד מרכזי הלאומי (אצ"ל)‪ ,‬אימונים צבאיים בהדרכת‬
‫באתוס הציוני ובזיכרון הקולקטיבי של קצינים מצבא פולין‪ ,‬והמחתרת שהם הקימו‬
‫העם היהודי‪ ,‬לא הייתה עד כה הכרה בחלק הייתה המאומנת והמצוידת ביותר‪.‬‬
‫המשמעותי שמילא אצ"י במרד‪ ,‬אשר לא‬
‫בקיץ ‪ 1942‬החלו הגרמנים בהשמדה‬
‫נפל מחלקו של אי"ל‪.‬‬
‫המונית של תושבי הגטו‪ .‬תוך פחות מחודו‬
‫"דגלים מעל הגטו" נועד לתקן עוול זה‪ .‬שיים גורשו כ‪ 300-‬אלף יהודים ונרצחו בתאי‬
‫מחברו‪ ,‬משה ארנס‪ ,‬השקיע שנים רבות הגזים של מחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬רק‬
‫במחקר‪ ,‬גבה עדויות‪ ,‬בדק מסמכים וערך בתום "הגירוש הגדול" חדרה אל הנותרים‬
‫ביקורים בפולין‪ ,‬כדי למלא את החללים ההכרה הבלתי מעורערת כי דינם נחרץ‪.‬‬
‫ולתת לקוראים תמונה מלאה והוגנת של‬
‫"דגלים מעל הגטו" הוא סיפור מרתק‪,‬‬
‫קורות המרד‪.‬‬
‫הנקרא בנשימה עצורה‪ ,‬על הזוועה הגדולה‬
‫מרד גטו ורשה נחשב לאירוע מכונן ביותר בהיסטוריה של האנושות‪ ,‬על גילויי‬
‫בהיסטוריה של השואה‪ ,‬של מלחמת העולם גבורה ועל מחלוקת טראגית‪ ,‬המונעת את‬
‫השנייה ושל העם היהודי‪ .‬כ‪ 370-‬אלף נפש התלכדות השורות אפילו בשעה שהחרב‬
‫רוכזו בגטו היהודי של ורשה‪ ,‬בתנאי מצוקה מונחת על הצוואר‪ .‬זהו ספר חובה לכל מי‬
‫קשים ביותר‪ .‬כשהחל קיץ ‪ 1941‬הגיעו ידיעות שמאמין בציונות ולכל מי שגורלו של העם‬
‫על השמדה המונית של יהודים בשטחים היהודי קרוב לליבו‪.‬‬
‫הכבושים על ידי הנאצים‪ ,‬אך הנהגת הגטו‬
‫האמינה כי בוורשה לא יוכל להתרחש כדבר * דגלים מעל הגטו‪ ,‬הוצאת ידיעות ספרים‪,‬‬
‫הזה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תנועות הנוער שפעלו עורך‪ :‬רמי טל‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לא רק גטו ורשה‬
‫לא רק גטו ורשה‬
‫"להציל אותנו משכחה"‬
‫הציוני‪ .‬ליבסקינד ביקש לנחם את הצעירים‬
‫על אובדנם‪" :‬החווה הייתה מעין חלום שבין‬
‫כך וכך אנוסים היינו להתנער ממנו‪ .‬אפשר‬
‫והחלום הזה היה נמשך עוד שבוע או שבוו‬
‫עיים‪ ,‬אבל דינו היה נחרץ ממילא‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫על מה אתם מצטערים? [‪ ]...‬בעוד חודש‬
‫לא יישאר שריד ופליט מיישובי בני‪-‬אדם‪,‬‬
‫שהיו מאות בשנים מושרשים באדמתם‪ .‬אנו‬
‫יכולים רק לשמוח על שניתן לנו לבלות כה‬
‫יפה את הקיץ באווירה של יצירה‪ .‬ומי יודע‬
‫אם אין זה הקיץ האחרון שלנו"‪.‬‬
‫על קורות המחתרת היהודית בקרקוב‬
‫סיפור המרד בגטו ורשה תפס מקום של כבוד בקנון ההיסטורי ובזיכרון הקולקטיבי‪,‬‬
‫הישראלי והיהודי כאחד‪ ,‬למרות שהבחירה במאבק מזוין אפיינה צעירים יהודים בגטאות שונים‪.‬‬
‫רשימה זו מביאה את סיפור מוכר פחות – סיפור ההתנגדות של הצעירים מגטו קרקוב‬
‫׀ בלהה שילה * ׀‬
‫גטו קרקוב‪ :‬רחובות הגטו לאחר חיסול אחרוני היהודים‪ ,‬מרץ ‪1943‬‬
‫גירוש מהגטו‪ :‬גירוש אחרוני היהודים מגטו קרקוב למחנה הריכוז פלאשוב‪ 13-14 ,‬במרץ ‪1943‬‬
‫"מנהיגי התנועה לא חונכו ולא חינכו‬
‫מעולם לפעול במחתרת ולאחוז בנשק‪ ,‬הרי‬
‫שלמנהיגות שלהם היה כל הזמן אופי רוחני‬
‫בהחלט‪ .‬בנסיבות החיים הקשות ביותר ידעו‬
‫לשמש לחניכיהם מופת של מסירות נפש‬
‫ורוח לוחמת‪ ,‬אבל תמיד היה במנהיגותם‬
‫יסוד רוחני‪ ...‬המפעל הממשי ביותר היה‬
‫לגביהם ההגשמה והבניה‪ .‬ומאחר וקצינים‬
‫לא היו מעולם‪ ,‬לא ראו את עצמם בני סמכא‬
‫להוליך את הנוער שלהם לקרבות בנשק"‪.‬‬
‫כך מתארת ביומנה יוסטינה‪ ,‬הלוא היא‬
‫גוסטה דוידזון‪-‬דרנגר‪ ,‬מראשי תנועת עקיבא‬
‫ומלוחמות גטו קרקוב‪ ,‬את תהליך הפיכתן‬
‫של תנועות הנוער בקרקוב לתנועות מרי‬
‫לוחמות‪ .‬תהליך זה אפיין לא רק את התנועות‬
‫בקרקוב‪ ,‬אלא את כלל תנועות הנוער אשר‬
‫‪28‬‬
‫בחרו ‪ -‬עם הידיעות על ההשמדה ‪ -‬בדרך‬
‫של התנגדות ולחימה‪.‬‬
‫בשנים הראשונות לכיבוש הנאצי בקרקוב‬
‫(‪ ,)1940-1941‬כבשאר מרחבי הכיבוש‪,‬‬
‫ביקשו תנועות הנוער לשמר את מצבן קודם‬
‫החיים בגטו‪ .‬הן שמו דגש על ערכי התנועה‬
‫(כל אחת וצביונה)‪ ,‬פרסמו עלונים‪ ,‬תמכו‬
‫בחווה חקלאית‪ ,‬קיימו חוגי לימוד‪ ,‬החזיקו‬
‫קיבוץ עירוני וביקשו לשמור על חבריהן‬
‫מפני ה"השחתה" שאיימה על חניכיהן‬
‫במציאות של מלחמה‪ .‬התנועות שימשו‬
‫כבית עבור החניכים‪ ,‬ואלה מצאו בהן עוגן‬
‫חברתי‪ ,‬חינוכי ומוראלי‪ ,‬כפי שתיארו זאת‪:‬‬
‫"גם בקרקוב קיימה משפחתנו חיים נורמו‬
‫ליים ככל האפשר‪ ,‬ממשיכים ברוח הדברים‬
‫שקדמו לגטו‪ .‬כולם לומדים בהתכתבות‬
‫במשותף‪ .‬זו תהיה התשתית ליכולת טובה‬
‫בעתיד‪ ,‬אשר תהווה בעת ובעונה אחת חוליה‬
‫שתגשר על פני מרחקים וניתוקים"‪ .‬על מנת‬
‫לגשר על הנתק שכפה הכיבוש‪ ,‬תנועת‬
‫עקיבא ‪ -‬תנועת הנוער הגדולה בקרקוב ‪-‬‬
‫הוציאה קשריות לערי הגנרלגוברנמן‪ ,‬על‬
‫"במהלך החודשים יוני ואוקטובר‬
‫‪ 1942‬התקיימו שתי אקציות בגטו‬
‫קרקוב‪ ,‬שבכל אחת מהן גורשו‬
‫כ‪ 6000-‬יהודים‪ .‬באקציה השנייה‬
‫הצליחו מספר צעירים לברוח ולחזור‬
‫לגטו כאשר בידיהם אישור לשמועות‬
‫על ההשמדה"‬
‫מנת לתמוך בסניפי התנועה שהתפוררו‬
‫ולשמור איתם על קשר‪.‬‬
‫במהלך החודשים יוני ואוקטובר ‪1942‬‬
‫התקיימו שתי אקציות בגטו קרקוב‪ ,‬שבכל‬
‫אחת מהן גורשו כ‪ 6000-‬יהודים‪ .‬באקציה‬
‫השנייה הצליחו מספר צעירים לברוח ולחזור‬
‫לגטו כאשר בידיהם אישור לשמועות על‬
‫ההשמדה‪ .‬עוד קודם לכן‪ ,‬החלו ראשי תנועת‬
‫עקיבא לבחון את דרכם לנוכח השמועות על‬
‫הרצח במזרח‪ .‬במהלך מפגשים משפחתיים‪,‬‬
‫השפיעה גולה (לידקה) מירֶ ה על אהרון‬
‫(דולק) ליבסקינד ושמשון (שימק) דרנגר‪,‬‬
‫מראשי התנועה‪ ,‬לפנות לדרך של מאבק‬
‫אקטיבי‪ .‬דמותה הכריזמטית של מירה‪,‬‬
‫קשריה עם המחתרת הקומוניסטית הפוו‬
‫לנית (פ‪.‬פ‪.‬ר) ועברה העשיר יצרו תחושה כי‬
‫בבוא היום יקבל ארגון מחתרתי יהודי‪ ,‬אם‬
‫יקום‪ ,‬תמיכה מהמחתרת הפולנית (תקווה‬
‫שהתבררה כאכזבה)‪ .‬לקראת הקיץ‪ ,‬נפגש‬
‫ליבסקינד עם חבריו להנהגת התנועה‪ ,‬וכן‬
‫עם ראשי תנועות הנוער הציוניות האחרות‪.‬‬
‫מאחדים כוחות‬
‫המפגש הוביל לייסוד הארגון הלוחם של‬
‫הנוער היהודי החלוצי‪ ,‬הלוא הוא החלוץ‬
‫הלוחם‪ .‬הארגון‪ ,‬אשר בשיאו מנה כמאה‬
‫לוחמים‪ ,‬איגד תחתיו את התנועות החלוו‬
‫צילום‪ :‬ויקיפדיה‬
‫ציות‪ :‬עקיבא‪ ,‬דרור‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬השומר‬
‫הדתי‪ ,‬הסתדרות הנוער החלוצי‪ ,‬הנוער‬
‫הציוני וחוג הסופרים היהודים הצעירים‪.‬‬
‫הקשריות עמדו עתה לרשות הארגון‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫מרים (מינקה) ליבסקינד ורבקה (וושקה)‬
‫ליבסקינד (בהתאמה ‪ -‬אחותו ואשתו של‬
‫דולק)‪ ,‬גוסטה דרנגר‪ ,‬והלה שיפר‪ ,‬שקישרה‬
‫בין קרקוב לוורשה‪ .‬כעת הן נדרשו למצוא‬
‫דירות מחסה עבור חברי התנועה שיצאו‬
‫לפרטיזנקה‪ ,‬וכן לרכוש נשק ולהבריחו‪.‬‬
‫שיפר השיגה את מרבית האקדחים במסו‬
‫עותיה לוורשה‪ ,‬כשהיא נושאת אותם על‬
‫גופה בדרכה חזרה לקרקוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן‬
‫הבריחו חברי מחתרת מחוץ ולתוככי הגטו‪,‬‬
‫ביניהם צעירים חברי תנועות הנוער מעיירות‬
‫הסביבה‪ ,‬שחייהם עמדו בסכנה‪ .‬הם הובאו‬
‫אל דירה שעמדה ריקה בגטו לאחר שהוריו‬
‫של אחד מחברי התנועה גורשו באקציות‪.‬‬
‫דירה זו היוותה מקום מפגש לחברי התנועה‬
‫ונקראה "הקיבוץ העירוני"‪ ,‬או בסרקזם‬
‫"משרד החיסול"‪ .‬הקשריות תיארו בפני‬
‫חבריהן כיצד התקשו לשכנע את הצעירים‬
‫הללו להותיר את משפחתם מאחור ולהציל‬
‫את חייהם‪.‬‬
‫ההחלטה על שינוי דרכי הפעולה של‬
‫התנועות הביאה לסגירת החווה החקלאית‪.‬‬
‫חווה זו שימשה מרחב של חיים וחירות‪,‬‬
‫והיוותה עבור החברים הגשמה זמנית לחזון‬
‫"הייתה זו קבלת השבת האחרונה‬
‫שלהם יחדיו‪ .‬דבריו של ליבסקינד‪,‬‬
‫שנישאו במהלך המפגש‪ ,‬קיבלו‪,‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬מקום מרכזי בעיצוב‬
‫הזיכרון הקולקטיבי של פרק‬
‫הגבורה‪' :‬אנו נלחמים על שלוש‬
‫שורות בהיסטוריה עליהן לחם‬
‫הנוער שלנו ולא הלך כצאן לטבח‪.‬‬
‫על כך כדאי לנו אפילו למות'"‬
‫במחצית חודש נובמבר ‪ ,1942‬באחת‬
‫השבתות‪ ,‬קיימו חברי התנועה‪ ,‬כתמיד‪,‬‬
‫קבלת שבת משותפת‪ .‬אולם הפעם ההתו‬
‫כנסות קיבלה משמעות נוספת ‪ -‬הייתה זו‬
‫קבלת השבת האחרונה שלהם יחדיו‪ ,‬והם‬
‫כינוה "הסעודה האחרונה"‪ .‬דבריו של ליבו‬
‫סקינד‪ ,‬שנישאו במהלך המפגש‪ ,‬קיבלו‪,‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬מקום מרכזי בעיצוב הזיכרון הקוו‬
‫לקטיבי של פרק הגבורה‪:‬‬
‫"אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה‬
‫עליהן לחם הנוער שלנו ולא הלך כצאן לטבח‪.‬‬
‫על כך כדאי לנו אפילו למות"‪ .‬דוידזון‪-‬דרנגר‬
‫כותבת דברים דומים ביומנה‪" :‬ההיסטוריה‬
‫לא תסלח לנו דווקא על העוון הזה [‪.]...‬‬
‫איזה אדם ששכלו בריא יכול לשאת כל זאת‬
‫בשתיקה? היכן הסיבה הגדול שבגללה עלינו‬
‫להימנע מן התגובה היחידה‪ ,‬הראויה לאדם‬
‫שיש לו כבוד עצמי? ההיסטוריה תנדה אותנו‬
‫לנצח‪ .‬אם נשאר לנו איזה מוצא‪ ,‬אין זה אלא‬
‫להציל את עצמנו בפני משפטו של העתיד‪,‬‬
‫להציל אותנו משכחה כיוון שבלאו הכי‬
‫אבודים אנו"‪.‬‬
‫המשך בעמ' ‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫לא רק גטו ורשה‬
‫לא רק גטו ורשה‬
‫עוברים לפעול מחוץ לגטו‬
‫הפולנים‪ .‬הפעולה הותירה רושם רב בקרב‬
‫הציבור הפולני‪ ,‬והיא יוחסה למחתרת‬
‫פולנית או לכוחות סובייטים‪ .‬הגרמנים‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬ביקשו להסתיר את העובדה‬
‫שמבצעי הפעולה היו יהודים‪ ,‬ורק במאי‬
‫‪ 1943‬פרסם העיתון הגרמני בקרקוב ידיעה‬
‫תחת הכותרת‪" :‬הרוצחים התגלו – התגלה‬
‫הפשע היהודי‪-‬בולשביקי"‪ .‬עוד באותו לילה‬
‫החלו הגרמנים במאסר של חברי הארגון;‬
‫חלקם נשלחו להשמדה במחנות‪ ,‬חלקם‬
‫מתו במעצר וחלקם נכלאו‪ .‬בשל מטרותיה‬
‫ואופייה של הפעולה‪ ,‬רוב הציבור היהודי לא‬
‫ידע כי מאחורי הפעולה עמדו צעירי הגטו‪,‬‬
‫חברי תנועת הנוער‪ ,‬ועל כן כמעט שלא היו‬
‫לה הדים בגטו‪.‬‬
‫בנוסף ל"החלוץ הלוחם"‪ ,‬התארגן באותם‬
‫החודשים ארגון נוסף – "האיסקרא" (הניצוץ)‪,‬‬
‫שהיה למעשה ארגון המרי הראשון בקרקוב‪.‬‬
‫בראשו עמד צבי (הישק) באומינגר‪ ,‬בוגר‬
‫השומר הצעיר‪ .‬בשיאו מנה הארגון כארבעים‬
‫חברים‪ ,‬שנאספו בשיטת "חבר מביא חבר"‪,‬‬
‫וביקשו לנקום בכל מחיר את מות יקיריהם‪.‬‬
‫מאוחר יותר צורף האיסקרא למחתרת הפוו‬
‫לנית ושימש כיחידה של המחתרת שפעלה‬
‫בקרקוב‪ .‬החלוץ הלוחם והאיסקרא התארגנו‬
‫באופן דומה‪ ,‬ומקור הכנסתם העיקרי הגיע‬
‫ממכירת מסמכים מזויפים‪ .‬עד כה הסתכמה‬
‫לחימתם באיסוף מודיעין ובפגיעה בחיילים‬
‫גרמנים בודדים‪ ,‬במטרה להשפילם ולגנוב‬
‫את נשקם‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיסל האיסקרא בעיקר‬
‫את המלשינים המרכזיים בגטו‪.‬‬
‫"משתפי פעולה מקרב אנשי‬
‫היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית‬
‫ומלשינים אחרים העמידו את אנשי‬
‫המחתרת בסכנה ממשית‪ ,‬עד‬
‫שאלה נאלצו לסגור את הקיבוץ‬
‫העירוני ולהעביר את המפקדה אל‬
‫מחוץ לכותלי הגטו בסוף חודש‬
‫נובמבר ‪"1942‬‬
‫החשש מפני הלשנות הביא את חברי‬
‫החלוץ הלוחם להסתיר את שמו בתוך חומות‬
‫הגטו‪ ,‬בניגוד לארגונים מחתרתיים שפעלו‬
‫בשמם בגטאות אחרים‪ .‬לדעת ההיסטוו‬
‫ריונית יעל פלד‪ ,‬היה זה חלק מייחודיותה של‬
‫המחתרת בקרקוב‪ .‬בלב כבד החליטו ראשי‬
‫הארגון להעמיד פני לא‪-‬יהודים ולפעול‬
‫מחוץ לחומות הגטו‪ ,‬בשל המציאות המוו‬
‫רכבת שנוצרה (פעילות בגטו של עיר הבירה‬
‫של הגנרלגוברנמן)‪ .‬משתפי פעולה מקרב‬
‫אנשי היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית ומלו‬
‫שינים אחרים העמידו את אנשי המחתרת‬
‫בסכנה ממשית‪ ,‬עד שאלה נאלצו לסגור‬
‫את הקיבוץ העירוני ולהעביר את המפקדה‬
‫אל מחוץ לכותלי הגטו בסוף חודש נובמבר‬
‫‪ .1942‬סיבות אלו‪ ,‬וכן קוטנו של הגטו והפחד‬
‫מפני הענישה הקולקטיבית‪ ,‬הבהירו כי אין‬
‫‪30‬‬
‫המחתרת חוסלה – המאבק‬
‫נמשך‬
‫רחוב בגטו קרקוב‪ ,‬אפריל ‪1941‬‬
‫מקום ללחימה בתוך הגטו‪" :‬החלטנו שלא‬
‫להטיל את האחריות על מעשינו על שארית‬
‫הפליטה‪ ,‬אלא להעלים את יהדותנו‪ ,‬לצאת‬
‫מחוץ לגטו ולפעול מהמארב‪ .‬היה זה לנו‬
‫מבחן חמור‪ .‬העלמת יהדותנו‪ ,‬שלמענה היינו‬
‫מוכנים להקריב הכל‪ ,‬הייתה לנו חוויה קשה‪.‬‬
‫הלוא ביקשנו להציל את כבודו של העם‬
‫האובד‪ .‬היה אפוא הכרח לארגון את הפעולה‬
‫כך שלא תשמש רק כנקם על העוול שנעשה‬
‫לנו‪ ,‬אלא גם שלא תחלוף ללא הד מתאים"‪.‬‬
‫לאחר גירוש היהודים ה"לא‪-‬יעילים"‬
‫לבלז'ץ ולאושוויץ באקציות ביוני ובאוקטובר‬
‫והמעבר אל מחוץ לחומות הגטו‪ ,‬החליטו‬
‫ראשי שני הארגונים‪ ,‬בתיווכה של מירה‪,‬‬
‫על פעולה משולבת ורבת היקף כנגד הגרו‬
‫מנים‪ .‬הארגון ביקש להבהיר כי הגרמנים‬
‫יפגעו בקרקוב‪ ,‬בירת הגנרלגוברנמן‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חפץ הארגון לעורר את החברה הפולנית‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫למרד באמצעות הרושם שיצרו כאילו היה‬
‫מדובר בפעולה פולנית‪ .‬הפעולה נקבעה‬
‫ל‪ 22-‬בדצמבר ‪ ,1942‬ימי ההכנות לחג‬
‫המולד‪ ,‬מתוך הנחה שתשומת הלב הגרו‬
‫מנית תתרופף‪ .‬החברים התפצלו לחוליות‬
‫בנות שניים‪-‬שלושה לוחמים‪ ,‬וכל אחת מהן‬
‫הייתה אחראית לאחת מפעולות המבצע‪:‬‬
‫פגיעה בבתי קפה מרכזיים בהם נהגו הגרו‬
‫מנים לשבת‪ ,‬הנפת דגלי פולין על גשרי‬
‫הוויסלה‪ ,‬הנחת זר על קברו ש ל אדם מי�צ‬
‫קיביץ המשורר הלאומי‪ ,‬הדבקת כרוזים‪,‬‬
‫חבלה ברכוש צבאי גרמני ופעולות הסחה‪.‬‬
‫הפעולה השיגה את מרבית יעדיה‪ :‬בית‬
‫הקפה ציגנריה פוצץ על יושביו‪ ,‬ובעקבות‬
‫הפיצוץ נהרגו ככל הנראה ‪ 7-13‬גרמנים‬
‫(בבתי הקפה האחרים הפעולה נכשלה)‪,‬‬
‫חולקו כרוזים‪ ,‬רכוש גרמני הושחת‪ ,‬הדגלים‬
‫הונפו והונחו זרי פרחים על קברי הגיבורים‬
‫בפעולת ציגנריה נחתם הגולל על המחתרת‬
‫היהודית הקרקובאית – מאסר החברים‬
‫והירצחם של חלק מהם הביאו לחיסולה‬
‫מבלי יכולת להתאושש‪ .‬בינואר ‪,1943‬‬
‫בעקבות הלשנה‪ ,‬נאסר גם שימק דרנגר‪,‬‬
‫שפעל יחד עם גוסטה אשתו ‪ -‬במסגרת‬
‫תפקידם במחתרת ‪ -‬מחוץ לגטו‪ .‬עם היוודע‬
‫לה על מעצרו‪ ,‬הסגירה עצמה גוסטה לגסו‬
‫טאפו‪ .‬במהלך שהותה בכלא‪ ,‬כתבה גוסטה‬
‫את יומנה של יוסטינה‪ ,‬על גבי ניירות מובו‬
‫רחים ונייר טואלט‪ ,‬אשר חוברו זה לזה‬
‫בחוטים שנפרמו מבגדי האסירות‪ ,‬חברותיה‬
‫לארגון‪ .‬היא הכתיבה את קורותיה לאסירות‪,‬‬
‫והיומן נרשם בארבעה העתקים ‪ -‬שניים‬
‫הוחבאו ושניים הוברחו אל מחוץ לכלא‪.‬‬
‫לאחר שעברו עינויים קשים‪ ,‬נפגשו לראו‬
‫שונה גוסטה וגולה מירה‪ .‬שהותן של שתי‬
‫הנשים יחדיו‪ ,‬באותו התא‪ ,‬הותירה רושם רב‬
‫בעיני האסירות כולן‪:‬‬
‫"משהגיעה גוסטה הצליחה לארגן את חיי‬
‫התא‪ ]...[ .‬בעדינותה הנפשית‪ ,‬הנשית‪ ,‬רכשה‬
‫מיד את לב כולם בלבביותה‪ .‬כלל לא הרגשנו‬
‫שכלואות אנו‪ ,‬היינו בצוותא עם אנשים‬
‫גדולים‪ ,‬ועין בעין עם המוות‪ .‬לא היו בינינו‬
‫מחיצות‪ .‬כל אחת מאיתנו הייתה גיבורה‪ ,‬אך‬
‫אלו היו דמויות מופת‪ .‬בכל ימות המלחמה‬
‫לא זכיתי לרגעי עלייה כאלה‪ ,‬כשם שזכיתי‬
‫בכלא‪ .‬מכאן שאבתי כוח לשאת הכל עד‬
‫קץ המלחמה‪ ...‬כשהגיעה גולה לתא‪ ,‬הפכה‬
‫לנשמתו‪ .‬תוך זמן קצר התיידדה עם כל‬
‫הבנות‪ ,‬אשר ראו בה את נציגתו של הכוח‬
‫המנצח במזרח‪ .‬סיפוריה [‪ ]...‬נסכו אמונה‬
‫בלב שומעיה‪ ,‬בעוד היא קוראת לפני הבנות‬
‫את שיריה בפולנית‪ :‬אירופה בדם‪ ,‬במקום‬
‫פתיחה‪ ,‬וביידיש ‪ -‬ביים וויג אויף מיין קינד‬
‫(על יד ערש ילדי)‪ ,‬שירים שחיברה אותם‬
‫בשבתה נחבאת מאחורי ערימת מזרונים"‪.‬‬
‫בעודם כלואים בכלא מונטאלופיך‪ ,‬נידונו‬
‫האסירות והאסירים שנותרו להוצאה להורג‬
‫ב‪ 29-‬באפריל במחנה פלאשוב‪ .‬מבלי שידעו‬
‫אלו על גורלן של אלה‪ ,‬תכננו האסירות‬
‫והאסירים לברוח במהלך הנסיעה למחנה‪.‬‬
‫בעת המנוסה‪ ,‬נורתה ונהרגה גולה מירה‪,‬‬
‫וגוסטה נפצעה‪ .‬היא הצליחה לחבוש את‬
‫פצעיה ולהגיע לבוכניה‪ ,‬עיירה הסמוכה‬
‫לקרקוב‪ .‬שם פגשה בשני חברי הארגון‬
‫שהצליחו להימלט מגורל חבריהם‪ ,‬ובעזרתם‬
‫מצאה מקלט באחד הבונקרים שביערות‬
‫וישניץ‪ .‬גם שימק הצליח לברוח מידי שוביו‪.‬‬
‫הוא מצא עבודה במחצבה ליד פלאשוב‪,‬‬
‫ובעזרת פועלים פולנים הועבר אל חברי‬
‫הפ‪.‬פ‪.‬ר בקרקוב ומשם לבוכניה‪ .‬שם נודע‬
‫לו מחבריו על גורל אשתו‪ ,‬והשניים שבו‬
‫והתאחדו‪.‬‬
‫שימק‪ ,‬עורך ביטאון החלוץ הלוחם‪:‬‬
‫"בפרטיזניות המודרנית חשובה‬
‫המילה הנאמרת כמו הכתובה‪ .‬עיקר‬
‫הנשק הם הרובה‪ ,‬האקדח והפצצה‪,‬‬
‫אבל גם המשדר קצר הגלים‪ ,‬אות‬
‫הדפוס‪ ,‬מכונת הכתיבה והפצת‬
‫העיתון והעלון"‬
‫לאחר שהנפיק לעצמו תעודות אריות‬
‫מזויפות‪ ,‬יצא שימק לוורשה כשהוא חמוש‬
‫באקדח שהשיג‪ ,‬והביא עימו חזרה מכונת‬
‫כתיבה‪ .‬מכונה זו הייתה לכלי ההתנגדות‬
‫העיקרי עתה‪" :‬בפרטיזניות המודרנית‬
‫חשובה המילה הנאמרת כמו הכתובה‪.‬‬
‫עיקר הנשק הם הרובה‪ ,‬האקדח והפצצה‪,‬‬
‫אבל גם המשדר קצר הגלים‪ ,‬אות הדפוס‪,‬‬
‫מכונת הכתיבה והפצת העיתון והעלון"‪.‬‬
‫שימק שב לערוך ולכתוב את ביטאון החלוץ‬
‫הלוחם מתוך הבונקר‪ ,‬והוא הועבר ליהודים‬
‫המעטים שנותרו בגטאות‪ ,‬במחנות העבודה‬
‫ובבונקרים‪ .‬ניתן לומר כי עצם כתיבת הביו‬
‫טאון והוצאתו לאור נראו בעיניו ובעיני‬
‫חבריו כחלק ממאבק הנוער הציוני בקרקוב‬
‫וסביבותיה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בניגוד להחלטה‬
‫לא לפרסם את זהותם בזמן הלחימה בגטו‪,‬‬
‫פרסמו עתה בעיתון את זהותם היהודית‬
‫והציונית‪ ,‬ובכך הביעו את חשיבות ההתנו‬
‫גדות היהודית‪.‬‬
‫במסגרת זו קרא דרנגר להתנגד לגרמנים‪,‬‬
‫דיווח על פעולות הפרטיזנים‪ ,‬פרסם חדשות‬
‫וידיעות‪ ,‬וכן סיפר על זיכרונותיו מבית הכלא‪.‬‬
‫רשימותיו היו מאופיינות באופטימיות רבה‪,‬‬
‫מתוך אמונה שיום הניצחון על הנאצים בוא‬
‫יבוא‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הוא שמר על קשריו עם‬
‫הפ‪.‬פ‪.‬ר‪ ,‬ופרסם כרוזים שנועדו לפולנים‪,‬‬
‫בהם קרא לסולידריות במאבק בנאצים‪.‬‬
‫העיתון יצא לאור כמעט מדי שבוע‪ ,‬עד‬
‫לראשית חודש אוקטובר ‪ .1943‬בסוף אותו‬
‫החודש נסעו שימק וגוסטה לקרקוב‪ ,‬וכך‬
‫ניצלו מפשיטת הגרמנים על הבונקרים‪.‬‬
‫אולם בעקבות הלשנה נתפס שימק בידי‬
‫הגסטאפו‪ ,‬וככל הנראה הוא מסר מידע‬
‫אודות מיקומה של גוסטה‪ .‬השניים קבעו‬
‫ביניהם כי אם חלילה ייתפס אחד מהם בידי‬
‫הגסטאפו‪ ,‬השני יסגיר עצמו‪ ,‬כפי שנהגה‬
‫גוסטה כשנה קודם לכן‪ .‬הייתה זו הפעם‬
‫השלישית שנאסרו בני הזוג‪ ,‬אולם הפעם לא‬
‫הצליחו להיחלץ מהמוות שנגזר עליהם‪.‬‬
‫הטקסטים שהותירו מאחוריהם בני הזוג‬
‫דרגנר‪ ,‬גוסטה ביומנה של יוסטינה ושימק‬
‫בביטאון החלוץ הלוחם‪ ,‬מהווים מקור היסו‬
‫טורי אותנטי מרתק‪ ,‬וחשיבותם רבה מאין‬
‫כמותה‪ .‬כתביהם בעלי ערך זכרוני קהילתי‬
‫נדיר‪ ,‬אשר לא יסולא מפז‪ .‬גוסטה ושמעון‬
‫תיעדו את עצמם ואת חבריהם‪ ,‬ביטאו‬
‫את אמונתם האידיאולוגית ופעולותיהם‪,‬‬
‫פירטו את קורות החלוץ הלוחם והנציחו‬
‫את הציבור היהודי בגטו קרקוב‪ .‬אין ספק‬
‫כי שימק וגוסטה דרנגר פעלו למען הכלל‬
‫בחייהם‪ ,‬אך גם הותירו אחריהם את כתביהם‪,‬‬
‫למען הדורות הבאים‪ ,‬והצילו את המחתרת‬
‫היהודית בקרקוב מן השכחה‪.‬‬
‫* הכותבת היא היסטוריונית‪ ,‬מרכזת קורסים‬
‫מקוונים למורים בבית הספר הבינלאומי‬
‫להוראת השואה ביד ושם‬
‫המשך בעמ' ‪31 32‬‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫לא רק גטו ורשה‬
‫גטו קרקוב – המרד הנשכח‬
‫בדצמבר ‪ 1942‬התארגנה בקרקוב מחתרת‪ ,‬שהוקמה על ידי קבוצת צעירים חדורי רוח ציונית לפעולה‬
‫נועזת‪ .‬מעטים בארץ יודעים על המחתרת האידיאולוגית שהחליפה את החלום לעלות ארצה לבנות‬
‫ולהיבנות בה כדי להילחם על כבוד האדם‪ .‬עדות ממקור ראשון‬
‫׀ יהודה (פולדק) מימון ׀‬
‫שנת ‪ 1942‬עמדה בסימן השמדת יהודי‬
‫אירופה הכבושה על ידי אויב אכזרי וברברי‬
‫ חסר כל מצפון אנושי‪ ,‬צמא דם‪ ,‬ובמיוחד‬‫דם יהודי‪ .‬משלוחי יהודים למוות מלווים‬
‫בהשפלה‪ .‬האוכלוסייה המקומית ‪ -‬בחלקה‬
‫עוזרת ברצון בציד היהודים‪ ,‬היתר שותקים‪.‬‬
‫האפשרויות להימלט מהגורל המר כמעט‬
‫שלא היו קיימות‪ .‬העולם שותק‪ ,‬דם יהודי‬
‫הפקר‪ .‬למי אכפת?‬
‫ובאותה שנה‪ ,‬שבה נסגרו כל האפשרויות‬
‫להצלה‪ ,‬קמה מחתרת בעיר קרקוב‪ .‬חניכי כל‬
‫תנועות הנוער הציוניות התארגנו תחת גג אחד‬
‫– "החלוץ הלוחם"‪ .‬בראשה עמדו שלושה‬
‫מפקדים צעירים‪ ,‬כריזמטיים ‪ :‬דולק ליב�ס‬
‫קינד‪ ,‬שמשון דרנגר ולבן ליבוביץ' אברהם‪.‬‬
‫בדף שפורסם ביום השנה לייסוד המחתרת‪,‬‬
‫ב‪ ,20.8.1943-‬כתב דרנגר קול קורא שהגדיר‬
‫את מטרת המחתרת‪" :‬תמיד שאפנו לחיי‬
‫חירות‪ ,‬אבל אם נגזר עלינו למות‪ ,‬רצינו ליפול‬
‫כלוחמים‪ ,‬כדי שיהיה מותנו גאה ומכובד‪ .‬לא‬
‫יצאנו לנצח בנשק – לא לנו הניצחון‪ .‬יצאנו‬
‫להגן על הרוח‪ ,‬ואת רוחנו לא קטל האויב‪.‬‬
‫השגנו את מטרתנו‪ .‬אחזנו בנשק‪ .‬אנו הרמנו‬
‫את נס ההתנגדות‪ .‬הפריצה שלנו היא זעקת‬
‫מרד גדולה ששום כוח לא יחריש אותה‪.‬‬
‫יכולים הם לתפוס אותנו ולהרוג עד אחרון‬
‫בנו‪ .‬אך לא יחרישו את הזעקה שתוסיף‬
‫להישמע ותגיע מעבר לקבורתנו"‪.‬‬
‫מהכנות לפעולה‬
‫אחרי התארגנות ביצענו מספר פעולות‬
‫קטנות‪ .‬הבעיה העיקרית הייתה להשיג‬
‫נשק‪ .‬שנת ‪ 1942‬הייתה שנת משלוחי המוות‬
‫של יהודי קרקוב‪ .‬כ‪ 13,000-‬יהודים‪ ,‬מתוך‬
‫כ‪ 20,000-‬תושבי הגטו‪ ,‬נשלחו למחנה‬
‫ההשמדה בלז'ץ‪ .‬ידענו כי הזמן פועל נגדנו‪.‬‬
‫כולם היו נגדנו‪ .‬גם הציונים הוותיקים דרשו‬
‫שקט‪ .‬הם לא האמינו כי האומה הגרמנית‬
‫"התרבותית" הפכה לחיה טורפת צמאת‬
‫דם וסדיסטית‪ .‬היה עלינו לפעול כל עוד‬
‫אנו עדיין יחד‪ .‬האויב הברברי היה בשיאו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫רשת של שינאה‬
‫הותקף בבקבוקי מולטוב בעת שקצינים ופקידות בכירה חגגו בו‪ .‬בית הקפה ציגנריה‬
‫"עלינו לרשום שלוש שורות בהיסטוריה‬
‫היהודית"‪ ,‬אמר לנו ליבסקינד בדירת המסתור‬
‫שברחוב יוזפינסקה ‪ 13‬בגטו‪ ,‬בה התגוררנו‬
‫רוב אנשי המחתרת‪ .‬לא הסכמנו למות בלי‬
‫התנגדות‪ .‬נוער יהודי אחז בנשק גם ברגעים‬
‫הקשים ביותר בהיסטוריה היהודית‪ .‬להציל‬
‫את כבודו של העם האובד‪.‬‬
‫הבנו שעל מנת לפעול עלינו לצאת מהגטו‪,‬‬
‫לפני שיאסרו אותנו‪ .‬ואז הוחלט על פעולה‬
‫ראוותנית ונועזת בלב עיר הבירה קרקוב‪.‬‬
‫המועד שנבחר היה ליל ה‪ 22-‬בדצמבר‬
‫‪ ,1942‬יומיים לפני חג המולד‪ .‬ידענו כי צמרת‬
‫השלטון הנאצי תחגוג בעיר‪.‬‬
‫הפעולה כללה‪ :‬זריקת בקבוקי מולוטוב‬
‫מתוצרת ביתית לתוך בית הקפה ציגנריה‬
‫שבמרכז העיר (קצינים בכירים ופקידות‬
‫בכירה של הגסטאפו חגגה שם)‪ ,‬העלאה‬
‫באש של סדנת רכב של מכוניות גרמו‬
‫ניות‪ ,‬חבלה בסירות של ה‪-‬אס‪.‬אס על נהר‬
‫הוויסלה‪ ,‬הפצת כרוזים בחוצות העיר הקוו‬
‫ראים לאוכלוסיה הפולנית למרי ולהתקוו‬
‫ממות‪ ,‬הנפת דגלי לאום פולניים על גשרי‬
‫הוויסלה ובניינים ציבוריים והתנקשות‬
‫בקצינים גרמניים ואנשי גסטאפו מזדמנים‬
‫ברחוב‪ ,‬תוך שאנו מרבים בביטויי בהלה‬
‫ומבוכה שיסייעו לנו בפעולות ההתנקשות‪.‬‬
‫זו הייתה אמורה להיות "מתנת החג" של‬
‫הארגון הלוחם היהודי – לאויבו‪ .‬הפעולה‬
‫עשתה רושם כביר‪ .‬פעם ראשונה לאחר‬
‫שלוש שנות הכיבוש הנאצי העזו להתנקש‬
‫בגרמנים בלב הגנרלגוברנמן בקרקוב‪.‬‬
‫הפעולה כולה בוצעה על טהרת לוחמים‬
‫יהודים מבודדים‪ ,‬ללא כל עזרה מהעורף‪.‬‬
‫האווירה ששררה בחלוץ הלוחם הייתה דומה‬
‫מאוד לאווירה שאפיינה את הפלמ"ח בזמנו‪.‬‬
‫בקומונה ברחוב יוזפינסקה ‪ 13‬בגטו שררה‬
‫רוח ארץ‪-‬ישראלית‪ .‬שירים עבריים‪ ,‬ויכוחים‬
‫וחום אנושי של "יחד"‪ .‬למרות הסכנה‪,‬‬
‫שמרנו על הקן החם‪ ,‬הנותן כוח להתגבר על‬
‫הסכנות‪ ,‬מוכנים לכל פעולה‪.‬‬
‫גוסטה דוידזון דרנגר‪ ,‬ביושבה בתא המוות‬
‫בבית סוהר הלצלוב בקרקוב בתחילת ‪,1943‬‬
‫רשמה על גבי נייר טואלט מעין יומן‪" :‬מבין‬
‫חומות הכלא‪ ,‬שממנו בוודאי לא נצא בעודנו‬
‫בחיים‪ ,‬הננו שולחים לכם ברכה זו‪ ,‬ברכתם‬
‫האחרונה של לוחמים צעירים‪ ,‬בנופלנו למען‬
‫המטרה הנעלה והקדושה לנו‪ .‬משאלת לבנו‬
‫היא – כי יישמר זכרנו בעתיד‪ .‬מי ייתן והזיו‬
‫כרונות המועטים הללו‪ ,‬הרשומים על גבי‬
‫דפים פזורים‪ ,‬יעלו לפניכם תמונה נאמנה‬
‫של המרד האחרון העז ביותר בחיינו"‪ .‬היא‬
‫חתמה בשמן של כל התנועות החלוציות‬
‫שפעלו בקרקוב תחת גג אחד‪" :‬החלוץ"‪.‬‬
‫לדאבוני‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬למרות צוואתם של‬
‫הלוחמים האמיצים שמסרו נפשם בפעולות‬
‫המחתרת‪ ,‬החלוץ הלוחם לא קיבל מקום‬
‫ראוי בהיסטוריה של העם היהודי‪ .‬פעולתו‬
‫בקרקוב ב‪ 1942-‬לא הייתה אפיזודה‪ .‬זאת‬
‫הייתה גבורה עילאית של צעירים וצעירות‬
‫יהודים‪ ,‬שבדמם שמרו על כבוד האדם‪.‬‬
‫אנטישמיות והכחשת השואה מציפות את אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות‪ .‬הגולש התמים יגלה‬
‫באתר נוצרי‪-‬אנטישמי כי השימוש בגז בזמן השואה הינו תרמית‪ ,‬בטקסט הנושא את השם ‪Holohoax‬‬
‫(תרמית השואה)‪ .‬אתר אחר‪ ,‬טוען בתוקף כי אירוע הטרור של ה‪ 11-‬בספטמבר הינו "מזימה ציונית"‪,‬‬
‫ואף מביא נימוקים מלומדים מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬הברית החדשה והתנ"ך‪ .‬ממדי התופעה‬
‫מדאיגים‪ ,‬ולא ברור איך ואם ניתן לעשות משהו על מנת להתמודד איתה‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫בחודש אוקטובר השנה פתחה המשטרה‬
‫המקומית בלייפציג בחקירתם של ‪ 29‬נערים‬
‫בני ‪ 15‬בחשד שניהלו קבוצת וואטסאפ‪ ‬ניאו‪-‬‬
‫נאצית‪ ,‬בה הוחלפו בדיחות אנטישמיות‬
‫וקריאות הלל להיטלר‪ ,‬כמו גם תמונות בהן‬
‫נראים הנערים מצדיעים במועל יד‪ .‬אחת‬
‫הבדיחות המזעזעות שהופיעו בתכתובות‬
‫הייתה‪" :‬למה היטלר התאבד? היהודים‬
‫שלחו לו חשבון גז‪ .‬למרות שבגילאים‬
‫האמורים כבר לומדים בגרמניה על מלחמת‬
‫העולם השנייה ועל השואה‪ ,‬ולמרות העונש‬
‫הכבד שעלול להיות מושת על אדם העושה‬
‫שימוש בסמלים‪ ,‬הצדעות או ביטויים‬
‫נאציים‪ ,‬הקימו צעירים אלה את הקבוצה‬
‫הווירטואלית המחליאה והמדאיגה הזאת‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬הם אינם לבד‪ .‬לדברי אלי‬
‫הכהן‪ ,‬המנהל המקצועי של מכון אורנג' לחקר‬
‫האינטרנט באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬האינו‬
‫טרנט יוצר תופעה של העצמת נושא האנו‬
‫טישמיות והגזענות לאורך השנים‪ .‬החברות‬
‫הגדולות שבליבת האינטרנט‪ ,‬מאפשרות‬
‫לפעילות הגזענית והאנטישמית להתקיים‬
‫ מה שמעורר תהיות רבות‪" .‬מאז הקמתו‬‫של האתר האנטישמי הראשון ב‪ ,1995-‬ניתן‬
‫להצביע על מגמה ברורה של התפתחות‬
‫וגדילה של האנטישמיות המקוונת בפרט‬
‫ושל גזענות בכלל"‪ ,‬אומר הכהן‪ ,‬ומוסיף כי‬
‫"אם בעבר חיפוש של מושגים אנטישמיים‬
‫מובהקים היה מציג עשרות אלפי תוצאות‬
‫בלבד‪ ,‬כיום מדובר במיליוני תוצאות‪ .‬גם‬
‫ברשתות החברתיות קיימת התופעה במלוא‬
‫חומרתה‪ .‬דפי שיטנה‪' ,‬ציוצי' שיטנה ותמונות‬
‫ארסיות‪ ,‬שכאילו לקוחות מתוך ה'שטירמר'‬
‫הידוע לשימצה"‪.‬‬
‫הכהן‪ ,‬אשר עוקב אחר נושא האנטישמיות‬
‫המקוונת זה ‪ 19‬שנים‪ ,‬מסביר כי "מדובר‬
‫בפעילות ענפה‪ ,‬במגוון שפות ובמדינות‬
‫רבות בכל רחבי תבל‪ .‬מנועי חיפוש הם‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬זירה המשמשת כר פעולה נרחב לגוו‬
‫המשך בעמ' ‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫רמים אנטישמיים‪ .‬חיפוש פשוט של המילה‬
‫‪ Jew‬בגוגל יציג בעמוד הראשון תוצאות‬
‫כמו האתר האנטישמי ‪ ."Jew watch‬עוד‬
‫הוא מספר‪ ,‬כי "המכון לבחינה מחדש של‬
‫ההיסטוריה" הוא אתר אינטרנט שמתהדר‬
‫בכסות אקדמית‪ ,‬אך‪ ,‬למעשה‪ ,‬עוסק אך ורק‬
‫בפרסומים אנטישמיים ובהכחשת שואה‪.‬‬
‫מכון זה שולח מסר חד וברור ברשת‪ :‬בואו‬
‫ננהל ויכוח לגיטימי האם הייתה בכלל שואה‬
‫באמצע המאה שעברה או לא‪" .‬הדאגה‬
‫הגדולה ביותר שלי הינה הפן החינוכי והעוו‬
‫בדתי"‪ ,‬מציין הכהן‪ ,‬ומוסיף כי "העובדה‬
‫שסטודנטים‪ ,‬בני נוער וילדים נחשפים‬
‫לחומרי שיטנה והסתה‪ ,‬סילוף עובדות‪,‬‬
‫וניסיונות שכנוע רוויי ארס‪ ,‬היא מדאיגה‬
‫ומקוממת‪ .‬אין יכולת התמודדות ראויה‬
‫וחזקה של ההורים ומוסדות החינוך ברחבי‬
‫תבל להתמודד עם התופעה‪".‬‬
‫הכהן‪" :‬אם בעבר חיפוש של‬
‫מושגים אנטישמיים מובהקים היה‬
‫מציג עשרות אלפי תוצאות בלבד‪,‬‬
‫כיום מדובר במיליוני תוצאות‪.‬‬
‫גם ברשתות החברתיות קיימת‬
‫התופעה במלוא חומרתה‪ .‬דפי‬
‫שיטנה‪' ,‬ציוצי' שיטנה ותמונות‬
‫ארסיות‪ ,‬שכאילו לקוחות מתוך‬
‫ה'שטירמר' הידוע לשימצה"‬
‫אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני‬
‫אלה המנסים להילחם באנטישמיות ברשת‬
‫היא הצורך ביצירת חוקים וכללי אכיפה‬
‫ברורים שימנעו את הפצתה‪ .‬הדבר מתקיים‬
‫בחלק מהמדינות במסגרת חקיקה שנעשתה‬
‫במהלך השנים‪ ,‬ובמקרים אחרים – הוא‬
‫תלוי במדיניות שמיישמות חברות כמו גוגל‪,‬‬
‫טוויטר ופייסבוק‪ .‬לדברי הכהן‪" :‬באירופה‬
‫מתקיים פיקוח הדוק יותר על פעילות שכזו‪,‬‬
‫בעוד שבארה"ב קיימים הסדרים מקלים יותר‬
‫בכל הנוגע לחופש הביטוי‪ ,‬ולכן אתרי שיטנה‬
‫רבים פועלים מתוך גבולותיה‪ .‬לדעתי‪ ,‬אחת‬
‫הבעיות העיקריות הינה אי כינונה של אמנה‬
‫בינלאומית מהותית ומשמעותית בנושא‬
‫גזענות‪ ,‬הסתה ואנטישמיות ברשת"‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מנהלי הרשתות מתחמקים‬
‫מאחריות‬
‫דוח של המכון האוסטרלי למניעת שינאה‬
‫מקוונת‪ ,‬שפורסם באפריל ‪ ,2013‬מלמד כי‬
‫הרשתות החברתיות ‪ -‬טוויטר‪ ,‬אינסטגרם‪,‬‬
‫ובעיקר פייסבוק ‪ -‬הפכו ל"גן עדן" עבור‬
‫מפיצי מסרים של שינאה וגזענות בכלל‪,‬‬
‫ואנטישמיות בפרט‪ .‬על פי הדוח‪ ,‬פייסבוק‬
‫נמנעת מלהסיר ברוב המקרים סטטוסים‬
‫פוגעניים המתבססים על תעמולה נאצית‬
‫וניאו‪-‬נאצית ועל פרסומים אנטישמיים כמו‬
‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬הדוח מביא‬
‫‪ 477‬דוגמאות של סטטוסים פוגעניים שה�ת‬
‫פרסמו ומתפרסמים בפייסבוק וממחישים‬
‫ביטויים של שינאה וגזענות‪ .‬מנהל המכון‪,‬‬
‫ד"ר אנדרה אובולר‪ ,‬המשמש גם כיו"ר עמית‬
‫בקבוצת העבודה לאנטישמיות מקוונת‬
‫של הפורום העולמי למאבק באנטישמיות‪,‬‬
‫‪ ,)Online Hate) OHP Prevention‬כתב‬
‫בדוח כי הודעות על פרסומי השינאה מועו‬
‫ברות מבעוד מועד להנהלת פייסבוק‪ ,‬אך זו‬
‫נמנעת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬באופן מכוון מלהסיר אותם‪,‬‬
‫מלבד מקרים בודדים‪ .‬‬
‫לדברי אובולר‪ ,‬לפייסבוק נמסר מראש על‬
‫כל המקרים המצוינים בדוח‪ ,‬כמו למשל‪,‬‬
‫תמונה של מייסד פייסבוק עצמו‪ ,‬מארק‬
‫האנונימיות באינטרנט היא מפלטו של הרשע‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫צוקרברג‪ ,‬שהוא עצמו יהודי‪ ,‬עם הכיתוב‪:‬‬
‫"מישהו צריך להוריד לו את הראש"‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬פועלת ללא הפרעה בפייסבוק קבוצה‬
‫שעניינה הוא הפרסום האנטישמי המכונה‬
‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬כדי שלגוו‬
‫לשים לא יהיה ספק‪ ,‬נכתב בדברי ההסבר‬
‫לקבוצה כי מדובר ב"תוכנית היהודית‬
‫לכבוש את העולם"‪ .‬הקבוצה הוקמה על ידי‬
‫אנטישמי רוסי‪ ,‬והיא מתוחזקת על ידי פעיל‬
‫ערבי ששמו אחמד מטוואלי‪ .‬‬
‫אובולר‪ ,‬המרבה להתראיין באמצעי התקו‬
‫שורת בעולם‪ ,‬מסביר כי "הבעיה הראו‬
‫שונה שעמה אנו מתמודדים היא בעיה‬
‫אידיאולוגית‪ .‬האינטרנט גדל מתוך סביבה‬
‫נטולת חוקים‪ .‬מסורת זו של 'אקספציונליזם‬
‫באינטרנט' מוסיפה להתקיים‪ ,‬גם אם היא‬
‫לעיתים עומדת בפני עוד ועוד אתגרים‪.‬‬
‫התנגשות בין תרבויות קיימת בין האמריו‬
‫קנים‪ ,‬אשר מפעילים מספר רב של ספקי‬
‫שירותים גלובליים‪ ,‬לבין שאר העולם‪ .‬האמו‬
‫ריקנים רוצים חופש מוחלט בביצוע פעוו‬
‫לותיהם‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬העמדה המשותפת‬
‫מחוץ לגבולות אמריקה היא כי נאומי שינאה‬
‫מאוד לא רצויים‪ .‬בקרב הציבור באזור זה‬
‫קיימת ציפייה מוצדקת כי המדינה תנקוט‬
‫צעדים על מנת למנוע נאומי שינאה ואולי‬
‫אף להפוך אותם לעבירות פליליות‪ .‬כל זאת‬
‫לאור העובדה כי נאומי שינאה שיחקו תפקיד‬
‫משמעותי בשואה אשר איפשר את קיומה"‪.‬‬
‫דוגמאות רבות מאתר פייסבוק כוללות‬
‫אנטישמיות בצורות שונות ומגוונות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫קידום הפרוטוקולים של זקני ציון‪ ,‬דמוניו‬
‫זציה קלאסית של יהודים‪ ,‬השוואת מדינת‬
‫ישראל לגרמניה הנאצית‪ ,‬כמו גם תיאוריות‬
‫קונספירציה שונות‪ .‬לדברי אובולר‪ ,‬מדובר‬
‫בפגם בשיטותיה של רשת פייסבוק כאשר‬
‫תלונות הנוגעות לתוכן מעין זה נענות‬
‫בדחייה לעיתים קרובות‪ .‬נתונים שהתו‬
‫קבלו על ידי סטודנטים ישראלים הפועלים‬
‫נגד אנטישמיות מקוונת מראים כי בעיה זו‬
‫מתרחשת בשיעור של למעלה ‪-‬מ‪ 85%-‬מה�ת‬
‫לונות הלגיטימיות‪ .‬מאחר שברשת פייסבוק‬
‫לא קיימת מערכת בקרת איכות‪ ,‬קשה אף‬
‫יותר להסיר את התוכן לאחר פרסומו‪.‬‬
‫את הקושי במלחמה נגד תופעת האנטישו‬
‫מיות והכחשת השואה באינטרנט וברשתות‬
‫החברתיות מסביר אובולר בכך ש"אצל חלק‬
‫מספקי השירות‪ ,‬ניתן לעיתים לקבל את‬
‫הרושם שהאנשים האחראים על הטיפול‬
‫בתלונות מבקשים להימנע מלדון בזה‪ .‬בחלק‬
‫מן החברות‪ ,‬קשה למצוא אדם ספציפי שעימו‬
‫ניתן יהיה לדון בבעיות חמורות ומתמשכות‬
‫הנוגעות לאנטישמיות‪ .‬בדרך כלל מתקבלת‬
‫תגובה כללית בחתימתו של 'צוות החברה'‬
‫או של אדם בדוי"‪ .‬אך לדבריו‪ ,‬קיימת בעיה‬
‫משמעותית נוספת‪ ,‬והיא חוסר ההבנה של‬
‫החברות בנוגע לאופייה של האנטישמיות‪.‬‬
‫הצורה הזו של שינאה‪ ,‬אשר הינה הצורה‬
‫העתיקה ביותר שהייתה קיימת במהלך אלף‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬נחקרה לעומק‪ .‬במרבית‬
‫צורותיה‪ ,‬יכולים המדענים והמומחים‬
‫לזהותה בקלות ובעקביות‪ .‬ספקי השירות‪,‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מבקשים ליצור הגדרות והבנה‬
‫משלהם למילה אנטישמיות‪ .‬אין ספק כי‬
‫הם חסרים את המומחיות‪ ,‬את הכישורים או‬
‫אף את הרצון הנדרשים לעשות זאת כראוי‪.‬‬
‫בעיה זו הובילה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬למצב שבו סירבה‬
‫פייסבוק במשך שנים להכיר באופי האנו‬
‫טישמי של הכחשת השואה‪ ,‬אשר הינה אחת‬
‫מצורות האנטישמיות הקיצוניות ביותר‪.‬‬
‫האקרים המעוניינים לקדם אידיאולוגיה‬
‫אנטישמית מבצעים קידום וטיוב של‬
‫תוצאות החיפוש (‪ )SEO‬על מנת לקדם‬
‫תכנים גזעניים ואנטי‪-‬ישראלים‪ .‬הפעילות‬
‫משחק מילים מזעזע שהופץ ברשת‬
‫ שזכתה לכינוי "‪ - "Black Seo‬משתמשת‬‫בשיטות שנעות בין מפוקפקות ללא חוקיות‪,‬‬
‫על מנת להביא את הגולש המחפש מידע‬
‫אודות זיכרון השואה לאתרים שעוסקים‬
‫בהכחשתה‪ .‬למרות ניסיונות של גוגל‬
‫להתמודד עם התופעה על ידי שינוי‬
‫ושיפור אלגוריתמי החיפוש שלה‪ ,‬היא לא‬
‫נחלה הצלחה מרובה‪ ,‬והמאבק ממשיך‬
‫להתקיים במרץ‪ .‬גוגל אף פרסמה מעין‪ ‬דף‬
‫התנצלות‪ ,‬אשר מנסה להסביר את הסיבה‬
‫למתן תוצאות חיפוש מפוקפקות למילה‬
‫‪ ,Jew‬בו היא טענה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שבניגוד‬
‫למונח ‪ ,Jewish‬המילה ‪ Jew‬מצוינת לרוב‬
‫בהקשרים אנטישמיים שליליים‪.‬‬
‫מפעילי הרשתות מתעלמים מהחוק‬
‫פייסבוק היא הרשת החברתית המקוונת‬
‫הגדולה בעולם‪ ,‬והיא זמינה ביותר מ‪70-‬‬
‫שפות‪ .‬נכון לאוגוסט ‪ 2013‬יש בפייסבוק‬
‫‪ 1.15‬מיליארד משתמשים‪ 699 ,‬מיליון‬
‫משתמשים פעילים‪ 50 ,‬מיליון דפי פייסבוק‪,‬‬
‫‪ 150‬מיליון חיבורים חברתיים‪ 141.5 ,‬חברים‬
‫בממוצע לכל משתמש ו‪ 4.5-‬מיליארד‬
‫סימוני "אהבתי" (‪ )Like‬בממוצע ליום‪ ,‬אך‬
‫לשימוש הציבורי הנרחב בפייסבוק יש גם‬
‫צד שלילי‪ .‬ככל שהפכה לפופולרית יותר‪,‬‬
‫כך הפכה פייסבוק למקור להפצת גזענות‬
‫ועידוד פשעי שינאה‪.‬‬
‫יאיר פרבי‪ ,‬סטודנט לתואר שני‬
‫באוניברסיטת ת"א‪ ,‬בחר להעלות לרשת‬
‫עבודה שכתב תחת הכותרת "אנטישמיות‬
‫וקבוצות שינאה בפייסבוק"‪ ,‬במסגרת‬
‫הקורס "אנטישמיות במערב אירופה וארצות‬
‫האיסלם"‪ ,‬שהועבר על ידי פרופסור רוברט‬
‫ויסטריך‪ .‬בהקדמה למאמרו הוא כותב כך‪:‬‬
‫"בחרתי לכתוב עבודה זו (ולפרסמה ברשת)‪,‬‬
‫מכיוון שהתופעה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי‬
‫באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט‪,‬‬
‫אין לה מספיק מקורות כתובים בעברית‪.‬‬
‫אומנם ישנם אתרים אחדים המדווחים על‬
‫מקרים של גילויי אנטישמיות בעולם‪ ,‬אך‬
‫כאשר מדובר‪ ,‬נקודתית‪ ,‬באירועים המופיעים‬
‫באינטרנט וברשתות החברתיות שבו‪ ,‬קיים‬
‫אתר אחד המדווח על מקרים אלה והוא‬
‫אתר ‪( JCPA‬המרכז הירושלמי לענייני ציבור‬
‫ומדינה)‪ .‬לדעתי‪ ,‬למרות העבודה הרבה‬
‫והמבורכת של המרכז‪ ,‬זה מעט מדי כדי‬
‫להגיע לתודעת הציבור הרחבה"‪.‬‬
‫לטענת פרבי‪ ,‬התירוץ היחיד שיכול להצדיק‬
‫את ההחלטה של פייסבוק לא להסיר דפים‬
‫בהם מועלים תכנים המכחישים את השואה‬
‫הוא אי ידיעה כי הכחשת שואה היא מעשה‬
‫פוגעני‪ ,‬אלים ואנטישמי‪" .‬על מנת שהדבר‬
‫ישתנה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬יש צורך להביא לכך‬
‫שהגוף המנטר ומסנן מידע לא ראוי בפייסבוק‬
‫יכיר בהגדרת אנטישמיות כפי שניסח אותה‬
‫המשך בעמ' ‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫'הפורום האירופאי לאנטישמיות'‪ .‬בהגדרת‬
‫הפורום נכתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי קיים איסור‬
‫להכחשת העובדה‪ ,‬ההיקף‪ ,‬המנגנון (כלומר‬
‫תאי הגזים) או רצח העם היהודי בידי‬
‫הנאצים‪ ,‬תומכיהם ועוזריהם בזמן מלחמת‬
‫העולם השנייה (השואה)"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬אם הכחשת שואה היא עבירה‬
‫ב‪ 13-‬מדינות ברחבי אירופה וא�מ‬‫ריקה הצפונית‪ ,‬מדוע אין זה טוב מספיק‬
‫לפייסבוק? אם חברות כמו פייסבוק נמנעות‬
‫מלעשות פעולות מנע על תכנים לא ראויים‪,‬‬
‫ייתכן שיש צורך לווסת תכנים באינטרנט‬
‫ממש כפי שמווסתים סרטים‪ ,‬משחקי מחשב‬
‫וטלוויזיה‪ .‬כך תהיה התערבות ממשלתית‬
‫בתכני אינטרנט‪ .‬על החברות הפרטיות‬
‫לעשות מאמץ כדי להילחם בבריונות רשת‪,‬‬
‫שינאה וגזענות‪ .‬התפשטות של רעיונות‬
‫גזעניים ושינאה באינטרנט בכלל וברשתות‬
‫חברתיות בפרט אינה דבר של מה בכך ויש‬
‫להילחם בתופעה בכל האמצעים‪ ,‬על מנת‬
‫שהיא תיעלם"‪.‬‬
‫בין הדוגמאות שמביא פרבי במאמרו‪ ,‬הוא‬
‫מציין כי בשנת ‪ 2008‬הוסרו שבעה עמודים‬
‫של קבוצות איטלקיות ניאו‪-‬נאציות שקראו‬
‫לפגיעה במיעוטים איטלקיים‪ .‬בשנים ‪2010-‬‬
‫‪ 2011‬נפתחה קבוצה שקראה לאינתיפאדה‬
‫שלישית בישראל‪ ,‬וכן קבוצות ניאו‪-‬נאציות‪,‬‬
‫קבוצות מכחישי שואה וקבוצות שקוראות‬
‫לדה‪-‬לגיטימציה ולהשמדה של ישראל‬
‫ואף משוות את ישראל לגרמניה הנאצית‪.‬‬
‫עוד הוא מזכיר‪ ,‬כי בשנת ‪ 2012‬חלה‬
‫עלייה חדה בציוצים אנטישמיים ברשת‬
‫טוויטר בצרפת‪ ,‬ובתגובה לכך ארגון "אני‬
‫מאשים" (‪ )J'accuse‬וארגון הסטודנטים‬
‫היהודי ‪ UEJF‬דרשו כי הרשת תחשוף את‬
‫זהות המשתמשים ששלחו את הציוצים‬
‫האנטישמיים ‪ -‬אולם טוויטר סירבה‪ ,‬למרות‬
‫שבצרפת יש איסור על ביטויי אנטישמיות‬
‫וגזענות על פי חוק‪ .‬להצדקת הסירוב טענו‬
‫בטוויטר‪ ,‬כי לשלטונות צרפת אין סמכות‬
‫משפטית לדרוש מחברה זרה פרטים על‬
‫לקוחותיה‪ .‬למרות התנגדותה‪ ,‬נאלצה טוויטר‬
‫למסור לשלטונות צרפת מידע שיכול לסייע‬
‫לזהות את האחראים לשורה של טוויטים‬
‫(ציוצים) אנטישמיים וגזעניים‪ .‬בית משפט‬
‫בפריז הורה בינואר ‪ 2013‬לטוויטר למסור‬
‫מידע שיוכל לסייע לזהות משתמשים שכתבו‬
‫‪36‬‬
‫במאמרים ופוסטים רבים שנכתבו בעקבות‬
‫זאת האשימו הכותבים את פייסבוק בכך‬
‫שהיא מסייעת בהפצת שינאה וגזענות‪.‬‬
‫הסירוב להסיר את התוכן בא בעקבות‬
‫ויכוח אם הכחשת שואה היא תוכן אלים או‬
‫פוגעני‪ ,‬וזאת מכיוון שבמדיניות השימוש של‬
‫פייסבוק מוצהר כי 'משתמש לא יפרסם תוכן‬
‫פוגעני'"‪.‬‬
‫פייסבוק מתעלמת לעיתים קרובות מהדרישה להסרת תכנים אנטישמיים‬
‫את ההודעות הפוגעניות‪ ,‬שהחלו להופיע‬
‫ברשת ב‪ 10-‬באוקטובר תחת התגית "יהודי‬
‫טוב" (‪ .)Un Bon Juif‬החברה אף הסכימה‬
‫לשתף פעולה עם איגוד הסטודנטים ‪,UEJF‬‬
‫שתבע לקבל את המידע‪ ,‬בקידום דרכים‬
‫נוספות למלחמה בגזענות‪ .‬בתמורה‪ ,‬משך‬
‫האיגוד את התביעה נגד טוויטר בגובה ‪50‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬תנאי השימוש של טוויטר‬
‫דורשים ממשתמשים לעמוד בדרישות‬
‫החוק המקומי‪ ,‬והחברה נאלצה להיענות‬
‫לחוק הנהוג ברבות ממדינות אירופה מספר‬
‫פעמים‪ ,‬בין היתר ‪ -‬כאשר חסמה חשבון‬
‫ניאו‪-‬נאצי בגרמניה‪ ,‬האוסרת על הצגת‬
‫סמלים וסיסמאות הקשורים למשטר הנאצי‪,‬‬
‫כמו צלב קרס או הביטוי "הייל היטלר"‪.‬‬
‫מסתתרים אחרי פלפול‬
‫משפטני‬
‫פרבי מציין בעבודתו‪ ,‬כי "במקרים רבים‬
‫בהם פורסמו ומפורסמים דברי שיטנה ניטש‬
‫ויכוח האם הדברים שנכתבים מהווים איום‪,‬‬
‫פגיעה או אפליה כנגד קבוצה או פרטים‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים הסירה פייסבוק את‬
‫התכנים‪ ,‬ובחלק מהמקרים סירבה להסיר‪,‬‬
‫בטענה שאינם עוברים על תנאי השימוש‬
‫של החברה וכי הם מוגדרים כרטוריקה‬
‫ולגיטימיים במסגרת חופש הביטוי‪ .‬בנוו‬
‫במבר ‪ 2008‬פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס‬
‫כתבה תחת הכותרת‪' :‬פייסבוק הסירה דפי‬
‫קבוצה איטלקית ניאו‪-‬נאצית לאחר מחאה'‪.‬‬
‫הדפים הוסרו לאחר שפוליטיקאים אירוו‬
‫פאים האשימו את פייסבוק בכך שהיא‬
‫משמשת כבמה לגזענות‪ .‬מרטין שולץ‪ ,‬מנהיג‬
‫הסוציאליסטים בפרלמנט האירופאי‪ ,‬אמר‬
‫כי הקיום של קבוצות מעין אלה הוא דבר‬
‫דוחה‪ .‬פייסבוק טענה כי הסירה שבעה מדפי‬
‫הקבוצה‪ ,‬מאחר שהפרו את תנאי המדיניות‬
‫שלה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬טענו דוברי החברה כי‬
‫למרות שהיא תומכת בחופש הביטוי‪ ,‬היא‬
‫תסיר דפי קבוצה הקוראים לאלימות או‬
‫איומים‪ .‬עוד טענו כי יש להם צוות עובדים‬
‫אשר עובר על כל הדברים המועלים ומסנן‬
‫אותם"‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לדברי פרבי‪ ,‬חודשיים לאחר מכן‬
‫הבהיר דובר החברה בארי שניט כי הנהלת‬
‫פייסבוק אינה יכולה לנטר את כל החומר‬
‫המועלה לרשת החברתית‪ ,‬וכי היא סומכת‬
‫על שיקול דעתם של הגולשים לסמן לחברה‬
‫קבוצות או דפים שהם פוגעניים‪" .‬המינוח‬
‫הנכון הוא‪ :‬לנופף בדגל"‪ ,‬הוא מסביר‪ ,‬ומוסיף‬
‫כי "מקרה זה הוא כנראה המקרה הראשון‬
‫בו הסירה פייסבוק דפי קבוצה גזענית‬
‫לאחר מחאה ציבורית‪ .‬אולם לא תמיד עזרו‬
‫המחאות הציבוריות להסרת דפים הקוראים‬
‫להסתה או לאלימות"‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬על מנת שלא תאלץ להתמודד‬
‫עם בעיות מסוג זה בעתיד‪ ,‬שינתה פייסבוק‬
‫את מדיניות הפרטיות והשימוש מספר‬
‫פעמים והפכה מדיניות זו למעורפלת‬
‫ונתונה לפרשנויות רבות‪ ,‬טוען פרבי‪ ,‬ומוסיף‬
‫כי "עדות לכך היא המחאה התקשורתית‬
‫הציבורית שעוררו קבוצות של מכחישי‬
‫שואה בשנת ‪ .2009‬בתחילת אותה שנה‬
‫התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית‬
‫רחבת היקף בעקבות סירובה של פייסבוק‬
‫להסיר דפים של קבוצות מכחישי שואה‪.‬‬
‫פרבי‪" :‬לעיתים קרובות נשמעת‬
‫הטענה‪ ,‬גם מפי משפטנים‪ ,‬כי כל עוד‬
‫הקבוצות לא הפרו את תנאי השימוש‬
‫של פייסבוק‪ ,‬אין החברה רשאית ו‪/‬או‬
‫צריכה להסיר את הדברים שהועלו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אם אין הדברים נוגדים חוקי‬
‫מדינה כלשהי‪ ,‬הנהלת האתר אינה‬
‫ששה להוריד או לצנזר קבוצות אלה‬
‫רק משום שהדעות שהן מפיצות‬
‫משלהבות את הקוראים"‬
‫פרבי כותב עוד‪ ,‬כי "לעיתים קרובות‬
‫נשמעת הטענה‪ ,‬גם מפי משפטנים‪ ,‬כי כל‬
‫עוד הקבוצות לא הפרו את תנאי השימוש‬
‫של פייסבוק‪ ,‬אין החברה רשאית ו‪/‬או צריכה‬
‫להסיר את הדברים שהועלו‪ ,‬קשים ומשו‬
‫להבים ככל שיהיו‪ .‬למעשה‪ ,‬אם אין הדברים‬
‫נוגדים חוקי מדינה כלשהי או אינם מפירים‬
‫את תנאי השימוש של האתר‪ ,‬הנהלת האתר‬
‫אינה ששה להוריד או לצנזר קבוצות אלה רק‬
‫משום שהדעות שהן מפיצות משלהבות את‬
‫הקוראים‪ .‬עניין החוקיות ברשת האינטרנט‬
‫הוא סבוך‪ .‬לכל אתר יש כתובת שהגולשים‬
‫יכולים להגיע אליה דרך הדפדפן‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫השרת שהכתובת מקושרת אליו והחומר‬
‫המועלה ונשמר יכולים להיות פיזית בכל‬
‫מקום בעולם‪ .‬לכן תלוי באיזו מדינה נמצא‬
‫השרת‪ ,‬על מנת לבחון אם החומר המועלה‬
‫לאתר עובר על חוקי אותה מדינה"‪.‬‬
‫יש גם הצלחות‬
‫כיום ישנם מספר גופים הפועלים כנגד‬
‫אנטישמיות מקוונת‪ ,‬כאשר הבולטים‬
‫והיעילים שבהם‪ ,‬לדברי פרבי‪ ,‬הם‪OHP :‬‬
‫האוסטרלי‪ ,‬שכבר הוזכר לעיל‪ ,‬והשני הוא‬
‫קבוצת הפייסבוק "כוח ההגנה היהודי‬
‫באינטרנט" ‪ .JIDF -‬פרבי מציין בעבודתו‬
‫כי ל‪ OHP-‬יש תכנת ניטור תכנים שיתופית‬
‫מקוונת בשם "לחימה נגד שינאה"‬
‫(‪ ,)Fight Against Hate‬אשר הופעלה‬
‫במסגרת פרויקט "קהילה נוגעת באינטרנט"‬
‫(‪)Community Internet Engagement‬‬
‫של הפדרציה הציונית האוסטרלית וזכתה‬
‫לתהודה ולהצלחה רבה באוסטרליה וניו‬
‫זילנד‪.‬‬
‫ארגון ‪ JIDF‬נוסד בשנת ‪ 2000‬סביב אירועי‬
‫האינתיפאדה השנייה‪ .‬מאז היו חמש נקודות‬
‫מפנה עיקריות‪ :‬תחילת האינתיפאדה‬
‫השנייה בסוף שנת ‪ ,2000‬פיגוע התאומים‬
‫ב‪ ,9.11.2001-‬פינוי גוש קטיף בקיץ ‪,2005‬‬
‫מלחמת לבנון השנייה בקיץ ‪ 2006‬והרצח‬
‫במרכז הרב בירושלים בשנת ‪ ,2008‬שהביא‬
‫להקמה רשמית של הארגון‪.‬‬
‫לדברי פרבי‪" ,‬מאז הארגון שם לעצמו‬
‫כמטרה ‪ -‬להילחם באנטישמיות ופעולות‬
‫טרור באינטרנט‪ ,‬לתאם בין פעילים נגד‬
‫אנטישמיות ברחבי העולם ולעורר אהדת‬
‫ישראל בעולם דרך האינטרנט‪ .‬הארגון‬
‫רואה עצמו כמייצג את הדור החדש של‬
‫המנהיגים היהודיים‪ ,‬המנהל מאבק נגד‬
‫אנטישמיות בכלים החדשניים ביותר‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,2009‬במסגרת קונגרס 'האיחוד העולמי של‬
‫סטודנטים יהודיים'‪ ,‬המייצג מעל למיליון‬
‫וחצי סטודנטים יהודים ברחבי העולם‪ ,‬הציג‬
‫הארגון‪ ,‬לצד דובר צה"ל‪ ,‬מטרות נוספות‪,‬‬
‫כגון‪ :‬העברת דיווחים באמצעות כלי מדיה‬
‫שונים‪ ,‬חיפוש‪ ,‬חשיפה ודיווח של תכנים‬
‫מקוונים הנוגדים את תנאי השימוש של‬
‫אתרים שונים והעלאת קמפיינים תקשורתיים‬
‫וציבוריים מקוונים כנגד בריונות רשת אנטיו‬
‫שמית‪ ,‬במטרה להסיר את התכנים הללו"‪.‬‬
‫הארגון קיבל את ההכרה הראשונה שלו‬
‫ביולי ‪ ,2008‬לאחר שקבוצת הפייסבוק‬
‫‪Israel Is not a country, delist It from‬‬
‫‪ ,Facebook as a countryy‬עלתה לכ�ו‬
‫תרות וגררה דיון ציבורי נרחב‪ .‬אולם הסערה‬
‫העיתונאית האמיתית החלה‪ ,‬לדברי פרבי‪,‬‬
‫לאחר שארגון ‪ JIDF‬פרץ לדף הפייסבוק‬
‫של הקבוצה ב‪ 27-‬ביולי של אותה שנה‪,‬‬
‫ולקח את השליטה בקבוצה‪" .‬מהרגע בו‬
‫נפרצה הקבוצה‪ ,‬עמלו בארגון סביב השעון‬
‫כדי לרוקן אותה מחברים‪ ,‬למחוק את קיר‬
‫הקבוצה ולנטרל את כל אמצעי התקשורת‬
‫שלה כלפי חוץ‪ .‬יש לציין כי ברגע שקבוצה‬
‫אינה מכילה חברים‪ ,‬ניתן למחוק אותה‬
‫בקלות מהפייסבוק"‪.‬‬
‫למרות שהארגון פרץ לדף הקבוצה‬
‫והשתלט עליו‪ ,‬לא היה בפעולה זו משהו‬
‫לא חוקי או מעבר על תנאי השימוש של‬
‫פייסבוק‪ ,‬מסביר פרבי‪ ,‬אולם בעקבות‬
‫פעולה זו קמו שתי קבוצות נגד ‪.JIDF‬‬
‫לדבריו‪" ,‬ב‪ 1-‬באוגוסט הוחזרה השליטה‬
‫לקבוצה‪ ,‬והתיאור האנטישמי הבעייתי של‬
‫הקבוצה חזר‪ .‬למרות שהשליטה הוחזרה‬
‫לקבוצת השינאה‪ JIDF ,‬הצליחה לסלק‬
‫כמעט ‪ 60%‬מחברי הקבוצה‪ ,‬הנזק היה גדול‪,‬‬
‫ולמעשה ‪ -‬הקבוצה לא התאוששה מאז‪.‬‬
‫כל התוכן הפוגעני הוסר ולא הוחזר‪ ,‬ונכון‬
‫להיום חברים בקבוצה רק שבעה חברים‪.‬‬
‫הפעולה של ‪ ,JIDF‬שנויה במחלוקת ככל‬
‫שתהיה‪ ,‬הייתה אפקטיבית ומוחצת‪ .‬הארגון‬
‫נקט פעולות רבות‪ ,‬שכללו חשיפת אנטישו‬
‫מיות וטרור מקוונים לעשרות עיתונים בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬ובכך עורר דיון ציבורי וחשף את‬
‫הנושא לדעת הקהל העולמית"‪.‬‬
‫אחת הפעולות המרכזיות של ארגון ‪,JIDF‬‬
‫כך הוא כותב‪ ,‬היא הפעולה כנגד קבוצות‬
‫מכחישי שואה בפייסבוק‪ .‬לדבריו‪" ,‬הארגון‬
‫חשף עשרות קבוצות של מכחישי שואה‬
‫ואלפי אנשים המקדמים את הנושא‪ ,‬הן‬
‫בפייסבוק והן ביוטיוב‪ .‬הארגון גם הצליח‬
‫לגרום לפייסבוק לשנות את תנאי השימוש‬
‫וגם להביא לכך שתוכן הכחשת שואה לא‬
‫ייחשף באותן מדינות בהן זה לא חוקי‪ .‬אחת‬
‫מפעולות המנע העיקריות הייתה הקמת‬
‫קבוצת הפייסבוק 'מאוחדים כנגד הכחשת‬
‫שואה'‪ ,‬קבוצה המונה מעל ל‪ 85,000-‬חברים‬
‫אשר רובם מתנדבים פעילים‪ ,‬הסורקים‬
‫את הרשת החברתית והאינטרנט במטרה‬
‫למצוא ולחשוף תכנים אנטישמיים המכו‬
‫חישים שואה"‪ .‬לסיכום‪ ,‬אומר פרבי‪ ,‬ארגון‬
‫‪ JIDF‬יכול להתגאות בהישגיו ‪" -‬הוא גרם‬
‫לכך שחברות מסחריות שהפרסום שלהן‬
‫הופיע על גבי דפים של קבוצות אנטישמיות‬
‫ומכחישי שואה הפסיקו לפרסם בפייסבוק‪,‬‬
‫הביא להורדת אלפי ערוצים של משתמשים‬
‫אנטישמיים וקבוצות טרור והביא להסרה‬
‫מפייסבוק של משתמשים אנטישמיים‬
‫ומאות קבוצות אנטישמיות וטרור‪ ,‬קבוצות‬
‫שמנו מאות אלפי חברים"‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫תקשורת יהודית ואנטישמית‪:‬‬
‫המאבק שאינו נגמר‬
‫אתר "הגליל" הוא פורטל אינטרנטי יהודי‪-‬גרמני אנטי‪-‬אנטישמי שנולד ב‪ 1995-‬כמענה להתפשטות‬
‫האנטישמיות באינטרנט‪ .‬במאמר זה‪ ,‬שופך תומס פון דר אוסטן זאקן מעט אור על התופעה‬
‫מוזגים רעל לאינטרנט‪ .‬חלק ממודעה שפורסמה כדי להילחם בתופעה‬
‫תמונת מסך של אתר אנטישמי‬
‫תאודור ו‪ .‬אדורנו כינה את האנטישמיות‪:‬‬
‫"תקשורת המונים שמחזקת ומתמרנת קונו‬
‫פליקטים‪ ,‬נטיות וריגושים לא מודעים של‬
‫היצר במקום להעלות אותם למודעות ולברר‬
‫אותם"‪ .‬תעמולה אנטישמית‪ ,‬שהיא בסך הכל‬
‫חזרה מונוטונית על אותן מילים ותנועות‪,‬‬
‫תהיה חסרת השפעה ללא התיווך התקשורתי‪.‬‬
‫מה שסופק פעם על ידי תיאטרון‪ ,‬רומנים‬
‫וספרי עיון‪ ,‬שהציעו את "האמת הערומה"‪,‬‬
‫אפשר למצוא היום בתעמולה באירועים המוו‬
‫ניים‪ ,‬כרוזים וגלויות ‪ -‬הפצה של תעמולה‬
‫אנטישמית באמצעות סטריאוטיפים כגון‪:‬‬
‫היהודי עם האף הארוך‪ ,‬הבנקאי‪ ,‬הקפיטליסט‬
‫או הבולשביק וכדומה‪ .‬כך נהגו גם המפלגות‬
‫האנטישמיות של שלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬כך נראה‪" ,‬משחקת"‬
‫‪38‬‬
‫רשת האינטרנט לידיה של התעמולה האנו‬
‫טישמית‪ .‬לכן ניאו‪-‬נאצים וקבוצות אנטיו‬
‫שמיות אחרות משתמשים ברשת בצורה‬
‫נרחבת‪ ,‬והיא הפכה לאמצעי המרכזי ביותר‬
‫להפצת תעמולה אנטישמית‪ .‬באינטרנט‬
‫ה"שידור" הוא רק אחת מאפשרויות ההתו‬
‫קשרות‪ .‬בעוד שברדיו‪ ,‬למשל‪ ,‬הקריין צריך‬
‫בדרך כלל ליצור דיאלוג מדומיין בינו לבין‬
‫שומעיו‪ ,‬באינטרנט קיים מבנה דיאלוגי‪.‬‬
‫אפשר לענות על שיחות באופן מיידי‪ ,‬אפשר‬
‫להתווכח על טקסטים ולשלוח אימיילים‬
‫עתירי איומים ומילות גנאי בצורה אנונימית‪.‬‬
‫אפשר גם ליצור את ה"המון" הווירטואלי‬
‫בקלות דרך השתתפות בפורומים וקבוצות‬
‫צ'אט‪ .‬שלא כמו ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬ניתן‬
‫לחוש את הנוכחות של שותפים לדעה בלי‬
‫שיצטרכו להתאסף באופן ממשי‪ .‬בזכות‬
‫כל זה‪ ,‬האינטרנט שימושי יותר להסתה‬
‫אנטישמית מאשר אמצעי תקשורת המונים‬
‫אחרים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬הוא זול‪,‬‬
‫זמין‪ ,‬ידידותי למשתמש ומאפשר תיאום‬
‫סימולטני עולמי‪ .‬הצורך באירועים המוניים‪,‬‬
‫שהוא חלק אינטגראלי מהאנטישמיות‪ ,‬יכול‬
‫להיענות בכל שעה‪ ,‬בכל יום‪ ,‬ובמחיר זול‪.‬‬
‫האינטרנט הוא גם אמצעי תקשורת וגם‬
‫חלל ציבורי במובן הרחב ביותר‪ .‬הוא עונה‬
‫על הצורך של האנטישמים בהסתה ובאישור‬
‫הניתן על ידי אחרים‪ ,‬הנוכחים כהמון חסר‬
‫שם של משתמשים‪ ,‬כשאין צורך לדמיין‬
‫אותם כקוראים‪ .‬המקום הווירטואלי הזה‬
‫מאפשר לכל אחד להביע את דעתו "ללא‬
‫רסן" ‪ -‬דבר שניתן היה עד עכשיו לעשות רק‬
‫בתקופה הראשונה לייסוד "הגליל" לא‬
‫במעגל הפנימי או ליד השולחן הקבוע בפאב‪.‬‬
‫האינטרנט‪ ,‬בתכונותיו כמשדר וכמפיץ דעות עמדה ההתמודדות עם האנטישמיות במקום‬
‫מאפשר לאנטישמיות להתקיים כאמצעי ראשון בסדר העדיפויות שלו‪ .‬שכן אז‪ ,‬בדור‬
‫תקשורת המוני יותר מכל כלי תקשורת השלישי לאחר מפלת הנציונל‪-‬סוציאליזם‪,‬‬
‫אחר‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬מעורר פחות תשומת לב נתפסה האנטישמיות כטעונה פחות מבחינה‬
‫רגשית‪ ,‬וזאת על אף הוויכוח עם פרופ' דניאל‬
‫מן העיתונות והטלוויזיה‪.‬‬
‫גולדהאגן‪ ,‬בעקבות הופעת ספרו "תליינים‬
‫"בעוד שברדיו‪ ,‬למשל‪ ,‬הקריין צריך‬
‫מרצון בשירות היטלר" והפולמוס סביב אתר‬
‫הזיכרון לשואה שהוקם בברלין‪.‬‬
‫בדרך כלל ליצור דיאלוג מדומיין בינו‬
‫‪ ‬במבט לאחור‪ ,‬אומר גל‪ ,‬איש לא תיאר‬
‫לבין שומעיו‪ ,‬באינטרנט קיים מבנה‬
‫לעצמו שתוך שנים מעטות תחזור האנטיו‬
‫דיאלוגי‪ .‬אפשר לענות על שיחות באופן שמיות ותהיה כה מקובלת ומובנת מאליה‬
‫עד שפוליטיקאים חשובים‪ ,‬כמו יורגן מלמן‬
‫מיידי‪ ,‬אפשר להתווכח על טקסטים‬
‫מהליברלים‪ ,‬קורט בידנקופף מהנוצרים‬
‫ולשלוח אימיילים עתירי איומים ומילות הדמוקרטים‪ ,‬וכן מושל הסן‪ ,‬רולנד קוך‪ ,‬יוכלו‬
‫גנאי בצורה אנונימית‪ ...‬בזכות כל‬
‫לבטא בגלוי דעות אנטישמיות מבלי לשלם‬
‫על כך מחיר פוליטי ובלי לעורר התקוממות‬
‫זה‪ ,‬האינטרנט שימושי יותר להסתה‬
‫ציבורית נגדם‪ .‬להיפך‪ ,‬ההתקפות האנטישו‬
‫אנטישמית מאשר אמצעי תקשורת‬
‫מיות של מלמן נגד ישראל‪ ,‬האמפתיה שלו‬
‫המונים אחרים"‬
‫למתאבדים הפלסטינים וההשלכה שהוא‬
‫עושה באומרו שאריאל שרון ומישל פרידמן‬
‫הפצת שקר‪ ,‬שינאה ואלימות‬
‫אחראים להתגברות האנטישמיות‪ ,‬זכו‬
‫שלא כמו באמריקה‪ ,‬שם זוהתה הסכנה לתמיכה רחבה‪ .‬מי שנכנס באותה תקופה‬
‫בשלב מוקדם‪ ,‬בגרמניה לא נעשה דבר לאתרי האינטרנט של המפלגה הליברלית‬
‫למונעה‪ ,‬והגופים הממלכתיים רק הצהירו מצא מאות הערות אנטישמיות מפורשות‪,‬‬
‫הצהרות‪ ,‬שאליהן‪ ,‬כמו בדרך כלל‪ ,‬לא נלוו החל מהתבטאויות על "הקשר היהודי‬
‫מעשים‪ .‬כך יכלו האנטישמים להתפשט העולמי" ועד להשוואות השגורות בין אריאל‬
‫באינטרנט זמן רב ללא הפרעה ו"לכבוש" את שרון ואדולף היטלר‪.‬‬
‫הנושאים "יהדות" ו"ישראל"‪ :‬מי שחיפש‪,‬‬
‫עוד בשנת ‪ ,1996‬מושגים כמו תלמוד‪ ,‬שבת‪ ,‬מקום נוח לשכתוב ההיסטוריה‬
‫‪ ‬אנטישמיות גלויה כל כך וחסרת בושה‬
‫כשר ועוד‪ ,‬הובל‪ ,‬על פי דברי דוד גל‪ ,‬מייסד‬
‫אתר "הגליל"‪ ,‬על ידי מנועי החיפוש כמעט הבאה ממרכז החברה ולא משוליה לא‬
‫אך ורק לאתרים נאציים‪ .‬כך גם לגבי מילות הייתה אפשרית באמצע שנות ‪-‬ה‪ ,90-‬כש�ב‬
‫גרמניה עוד הורגש "הצורך בנורמליזציה של‬
‫חיפוש כמו אושוויץ או היטלר‪.‬‬
‫ההיסטוריה הגרמנית‪ ,‬ובזהות קולקטיבית"‪.‬‬
‫כדי ליצור אותן‪ ,‬נזקקו לרה‪-‬הביליטיזציה‪,‬‬
‫לסידור העובדות מחדש ולהתכחשות למה‬
‫שהיה‪ .‬אך גם אז היו אנטישמים מוצהרים‬
‫רבים שלחמו נגד פרויקט "הגליל"‪ .‬כפי‬
‫שמעיד גל‪" :‬אנחנו עלינו עליהם רק מפני‬
‫שהם עלו עלינו"‪ .‬ברגע שהאתר החל‬
‫לפעול‪ ,‬התחילו להישמע עלבונות ומילות‬
‫גנאי‪ ,‬ובמערכת נתקבלו אימיילים מלאי‬
‫גידופים‪" .‬לא רק הסתה אנטישמית ברמה‬
‫הנמוכה ביותר‪ ,‬אלא סתם לכלוך"‪ ,‬כדברי‬
‫גל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניסו האקרים לשתק את האתר‪.‬‬
‫בעקבות התגובות האלה היה צורך להרחיב‬
‫את הרעיון המקורי וליצור פורטל אינטרנט‬
‫להחלפת דעות בין יהודים במישור נוסף‪:‬‬
‫מאבק פעיל נגד אנטישמים ונאצים‪ .‬במאבק‬
‫פעיל יעיל‬
‫"הגליל" פיתח מערך יוצא דופן‬
‫בעולם כולו‪ .‬במערך הזה ניתן להודיע‬
‫על תכנים האסורים לשידור על פי‬
‫החוק‪ ,‬למשל‪ ,‬הסתה או הכחשת‬
‫השואה‪ ,‬ולהגיש נגדם תלונות‪.‬‬
‫לצורך זה‪" ,‬הגליל" משתף פעולה‬
‫עם קבוצה של עורכי דין מתנדבים‪,‬‬
‫הבודקים את טיב התלונות ובעת‬
‫הצורך מגישים תלונה לפרקליטות‬
‫המדינה‪ .‬אף שבגרמניה החוקים‬
‫בנושאים אלה חמורים יחסית‪ ,‬אין‬
‫הפרקליטות מגלה תקיפות מיוחדת‬
‫במאבק בהסתה ובגזענות‪ .‬למערכת‬
‫"הגליל" מגיעות בכל חודש כמאו‬
‫תיים הודעות מסוג זה‪ .‬יותר ממחצית‬
‫המקרים המגיעים לבתי המשפט‬
‫מבוססים על תשתית ההודעות של‬
‫"הגליל"‪.‬‬
‫מן המספרים האלה אפשר ללמוד‬
‫עד כמה מתמסרת היחידה המיועדת‬
‫לכך במשטרה ובפרקליטות המדינה‪,‬‬
‫ועד כמה היא מנסה למצוא בעצמה‬
‫אתרים מסוג זה‪.‬‬
‫המאמר המלא התפרסם ב"קשר" ‪-‬‬
‫המכון לחקר העיתונות והתקשורת‬
‫היהודית ע"ש אנדראה וצ'רלס ברונפמן‬
‫המשך בעמ' ‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫לזכרם‬
‫אנטישמיות באינטרנט‬
‫על כל אתר נאצי‪ ,‬וזאת כדי למנוע מתלו‬
‫מידים וסטודנטים החוקרים נושאים יהודיים‬
‫כלשהם לקבל מידע מאתרים אנטישמים‪.‬‬
‫שהרי לא רק בגרמניה יש עניין רב בנושאים‬
‫האלה‪ ,‬וגולשים נכנסים לאתרים כאלה‬
‫בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫"האינטרנט‪ ,‬יותר מכלי תקשורת‬
‫אחר‪ ,‬יכול לפעול נגד התפתחות‬
‫סטריאוטיפים‪ ,‬מפני שאינו צריך להציב‬
‫סטריאוטיפ חיובי מול סטריאוטיפ‬
‫שלילי‪ .‬הוא אינו צריך להיכנס‬
‫בכל פעם למערכת התעמולה‬
‫האנטישמית‪ ,‬ויכול להשקיע את כוחו‬
‫בחשיפה חסרת רחמים"‬
‫קריקטורה אנטישמית באחד מאתרי השינאה‬
‫הזה המאמץ הוא לא להיקלע לוויכוחים‬
‫אינסופיים בתוך המבנים שיצרו האנטיו‬
‫שמים ‪ -‬על מנת לא לקבל מראש את כללי‬
‫המשחק‪ ,‬אלא להתמקד בשליטה על מנועי‬
‫החיפוש באינטרנט‪.‬‬
‫"במאבק הזה המאמץ הוא לא‬
‫להיקלע לוויכוחים אינסופיים בתוך‬
‫המבנים שיצרו האנטישמים ‪ -‬על‬
‫מנת לא לקבל מראש את כללי‬
‫המשחק‪ ,‬אלא להתמקד בשליטה על‬
‫מנועי החיפוש באינטרנט"‬
‫אנטישמים‪ ,‬ניאו‪-‬נאצים וגזענים מנסים‬
‫להגיש את האידיאולוגיה שלהם למשתמש‬
‫באינטרנט בצורה מובנת‪ ,‬באמצעות‬
‫מילות מפתח‪ .‬כל המושגים הקשורים‬
‫ליהדות "ממלאים תפקיד מרכזי בתעמולה‬
‫‪40‬‬
‫הנציונאל‪-‬סוציאליסטית‪ .‬היינו הך אם‬
‫מדובר ב"עודף של זרים בגרמניה"‪ ,‬ב"חברה‬
‫ב"שד של הגלובליזציה"‪,‬‬
‫רב‪-‬תרבותית" או ֵ‬
‫על פי התיאוריה הנציונאל‪-‬סוציאליסטית‪,‬‬
‫מאחורי הכל עומדים תמיד האסטרטגיה‬
‫של "היהדות העולמית"‪" ,‬החוף המזרחי‬
‫של אמריקה" ו"הקשר היהודי הבינלאומי"‪.‬‬
‫בכל העולם האנטישמיות היא המכנה‬
‫המשותף הנמוך ביותר של הימין הקיצוני‪.‬‬
‫מילים כמו‪ :‬יהדות‪ ,‬שבת‪ ,‬ישראל וציון‬
‫הן מילות מפתח מרכזיות בהפצת שקר‪,‬‬
‫שינאה ואלימות‪.‬‬
‫‪ ‬פעילי "הגליל" יודעים שאין בכוחם‬
‫להגיע לאנטישמים או לאנשי ימין קיצונים‬
‫מוצהרים‪ ,‬שאל תמונת עולמם הסגורה לא‬
‫ניתן לחדור באמצעות מידע והסברה‪ .‬אך‬
‫"הגליל" מייעד את עצמו דווקא לגולשים‬
‫נייטרליים‪ ,‬והוא מנסה למנוע מהם גלישה‬
‫מקרית לאתרים אנטישמיים‪ .‬המטרה המוו‬
‫צהרת היא להקים מאה אתרים של "הגליל"‬
‫ואכן המטרה החשובה הזאת הושגה‪ .‬מי‬
‫שמכניס היום למנוע חיפוש בשפה הגרמנית‬
‫מילות חיפוש מסוג זה‪ ,‬מגיע קרוב לוודאי‬
‫ללינק של "הגליל" או לפורטלים אחרים‬
‫שלוחמים באנטישמיות‪ ,‬אם בדרך של‬
‫הצגת ויכוחים על אורחות החיים היהודיים‪,‬‬
‫ואם על ידי הפניית תשומת הלב לביטויים‬
‫אנטישמיים‪ .‬המאבק באתרים האנטישמיים‬
‫בנושא השליטה במנועי החיפוש התגלה‬
‫כיעיל יותר מן הניסיונות להביא לסגירתם‪.‬‬
‫אבל גם האפשרות הזאת קיימת‪ ,‬והיא‬
‫מהווה אסטרטגיה פוליטית נוספת שבה‬
‫משתמש "הגליל"‪.‬‬
‫האינטרנט הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬קרקע פורייה‬
‫לתעמולה אנטישמית ובמה לארגונים‬
‫ימניים קיצוניים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא גם כלי נוח‬
‫להתגוננות והסברה יהודית‪ .‬האינטרנט‪,‬‬
‫יותר מכלי תקשורת אחר‪ ,‬יכול לפעול נגד‬
‫התפתחות סטריאוטיפים‪ ,‬מפני שאינו צריך‬
‫להציב סטריאוטיפ חיובי מול סטריאוטיפ‬
‫שלילי‪ .‬הוא אינו צריך להיכנס בכל פעם‬
‫למערכת התעמולה האנטישמית‪ ,‬ויכול‬
‫להשקיע את כוחו בחשיפה חסרת רחמים‪.‬‬
‫על השאלה האם האסטרטגיה הזאת תוכיח‬
‫את עצמה בטווח הארוך כיעילה יותר מפעיו‬
‫לותן של האגודות להגנה מפני אנטישמיות‬
‫בשנות ה‪ ,20-‬עוד אי אפשר‪ ,‬למרבה הצער‪,‬‬
‫לענות היום‪.‬‬
‫נתן קליינברגר – ממחנות ההשמדה‪,‬‬
‫דרך הפלמ"ח לבית המשפט המחוזי‬
‫נתן קליינברגר‪ ,‬נשיא בית המשפט המחוזי‬
‫בחיפה בדימוס‪ ,‬נפטר ב‪ 21-‬בספטמבר‬
‫והותיר אחריו את אשתו הלה‪ ,‬ילדיהם‪ ,‬עורכי‬
‫הדין רמי בן‪-‬נתן ומרים קליינברגר‪-‬אתר‪,‬‬
‫וחמישה נכדים‪.‬‬
‫קליינברגר‪ ,‬יליד ‪ ,1928‬נולד כנתנאל סנדק‬
‫קליינברגר בעיירה וויליצ'קה ליד קרקוב‬
‫בפולין‪ .‬לאחר שאיבד כילד את כל משפחתו‬
‫בשואה‪ ,‬שרד את מחנות פלאשוב‪ ,‬בוכנו‬
‫וואלד ומאוטהאוזן‪ .‬בתחילת נובמבר ‪1945‬‬
‫עלה לארץ‪ ,‬והופנה לקיבוץ גבעת השלושה‪,‬‬
‫שם הכיר את הלה‪ ,‬ניצולת שואה אף היא‪,‬‬
‫אשתו לעתיד‪ .‬השניים התגייסו לפלמ"ח‪.‬‬
‫הפעולה האחרונה בה השתתף היתה שחרור‬
‫קיבוץ רמת רחל‪ .‬בפעולה זו איבד את עינו‬
‫השמאלית ואת שתי ידיו‪.‬‬
‫קליינברגר נלחם להמשיך את חייו ככל‬
‫האדם‪ ,‬את לימודי המשפטים באוניברסיטה‬
‫העברית סיים בהצטיינות ב‪ 1958-‬ומיד‬
‫פתח בקריירה משפטית ציבורית‪ .‬תחילה‬
‫כיהן בפרקליטות המחוזית בחיפה‪ ,‬ב‪1976-‬‬
‫מונה כשופט בבית המשפט המחוזי בנצרת‪,‬‬
‫ב‪ 1980-‬עבר לכהן בבית המשפט המחוזי‬
‫בחיפה‪ ,‬וב‪ 1997-‬מונה לנשיאו‪.‬‬
‫בהספד שנשא בנו רמי אמר‪ ,‬בין היתר כי‬
‫"האיש הזה לא הפסיק‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬להאמין‬
‫כי יצר האדם טוב מנעוריו; כי יש לדאוג‬
‫לחלש‪ ,‬לפליט ולנרדף‪ .‬הוא ידע כי שלילת‬
‫חירותו של אדם היא עונש נורא וידע כי‬
‫נכות מתמשכת היא קשה מנשוא‪ .‬חברות‬
‫הביטוח לא אהבו אותו משום שנהג לפסוק‬
‫כנגדן בנדיבות‪ ,‬וכאשר נאלץ לשלוח אנשים‬
‫אל מאחורי סורג ובריח‪ ,‬ראה לנגד עיניו את‬
‫תנאי הכליאה הקשים”‪.‬‬
‫רלף גולדמן – מעזרה לניצולים במחנות העקורים‬
‫להנהגת הגו'ינט‬
‫רלף גולדמן מנכ"ל הג'וינט לשעבר‪ ,‬הלך‬
‫לעולמו ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 2014‬כהוא בן‬
‫‪ .100‬הותיר אחריו שתי בנות‪ ,‬שישה נכדים‬
‫ותשעה נינים‪ .‬אשתו הלן נפטרה ב‪2005-‬‬
‫ובנו‪ ,‬דוד בן‪-‬רפאל‪ ,‬איש משרד החוץ‪ ,‬נהרג‬
‫בפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס אירס‬
‫ב‪.1992-‬‬
‫הוא נולד ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1914‬בלחוביץ'‪,‬‬
‫בתחום המושב היהודי של האימפריה‬
‫הרוסית‪ .‬בהיותו בן ‪ 11‬היגר עם משפחתו‬
‫לארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ 1937‬שהה בארץ‬
‫שנה וזמן קצר לאחר שחזר לארצות הברית‬
‫פרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬לפני שגויס‬
‫היה פעיל בגיוס כוח אדם לליווי אוניות‬
‫המעפילים לישראל‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1942‬התגייס לצבא האמריקני‪ ,‬ונלחם‬
‫בצרפת ובגרמניה‪ ,‬ולאחר מכן עבד במחנות‬
‫העקורים‪ .‬במהלך תקופה זו התחזקה‬
‫הכרתו בחשיבות הקמתו של בית יהודי‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫תרומתו למדינה החלה עוד טרם הקמתה‪,‬‬
‫כאשר עסק יחד עם טדי קולק‪ ,‬בסיוע‬
‫לפעילות הרכש של "ההגנה" בארצות‬
‫הברית‪ .‬אחרי ההצבעה בעצרת האו"ם על‬
‫חלוקת ארץ ישראל סייע גולדמן בהקמת‬
‫תחנת רדיו סודית‪ ,‬ממנה שידר דוד בן‪-‬גוריון‬
‫את ההודעה על החלטת האו"ם‪ .‬קשריו עם‬
‫בן‪-‬גוריון נמשכו תקופה ארוכה‪ ,‬ובשנים‬
‫‪ 1957–1953‬היה לעוזרו ולנציגו בארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫את פעילותו בג'וינט החל בשנת ‪,1969‬‬
‫בשנת ‪ 1976‬היה שותף מרכזי בהקמת‬
‫ג'וינט ישראל ובין השנים ‪ 1976‬ל‪1988-‬‬
‫כיהן כמנכ"ל הג'וינט העולמי‪ .‬במסגרת‬
‫תפקידו זה הניח את היסודות להצלתם של‬
‫יהודי אתיופיה‪ ,‬ובהשפעתו תמך הג'וינט‬
‫באופן פעיל בשנות ה‪ 70-‬המאוחרות‬
‫ביהודי ברית המועצות‪ ,‬שהיגרו למערב‪ .‬אם‬
‫עצירת ההגירה ב‪ 1979-‬סיפק הג'וינט עזרה‬
‫ליהודים שנשארו מאחורי מסך הברזל וסבלו‬
‫ממצוקה כלכלית קשה‪.‬‬
‫גולדמן היה בין מקימי "הקרן לירושלים"‪,‬‬
‫החברה למתנ"סים וקרן החינוך הישראלית‪.‬‬
‫הוא נמנה עם מייסדי מרכז טאוב לחקר‬
‫המדיניות החברתית בישראל ומכון ברוקו‬
‫דייל למחקר חברתי יישומי שהוקם על ידי‬
‫הג'וינט‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬
‫מתי ברחה האם‪,‬‬
‫מתי נולדה התובעת‬
‫ב‪ 8.9.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב לגבי מי שנולדה ‪ 307‬ימים‬
‫לאחר שהעיר שבה התגוררה אמה נכבשה על‬
‫ידי הנאצים‪ .‬פסק הדין ניתן בנוגע לתביעתה‬
‫לקבלת קצבה ממשרד האוצר‪ ,‬לפי חוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים הרלבנטי רק למי שעלה‬
‫לישראל עד ה‪( 1.10.1953-‬ו"ע ‪61253-03-14‬‬
‫נגרי נגד הרשות)‪.‬‬
‫משרד האוצר דחה את תביעתה‪ ,‬מכיוון‬
‫שתקופת ההיריון המקסימלית לגבי אותו‬
‫החוק הינה ‪ 300‬ימים‪ .‬אולם בית המשפט‬
‫קיבל לבסוף את ערעורה וקבע כי‪" :‬נכון‬
‫שהעוררת נולדה בחלוף ‪ 307‬ימים מיום‬
‫כיבוש לבוב ע"י גרמניה‪ ,‬אולם אין להסיק‬
‫מכך כי נהרתה לאחר בריחת האם‪ .‬שורת‬
‫ההיגיון מחייבת כי כניסת הכוחות הגרמניים‬
‫לעיר לא מנעה בריחה ממנה‪ .‬כידוע‪ ,‬כל‬
‫השתלטות על עיר היא תהליך הנמשך זמן‬
‫מה ועד להתבססות הכובש שוררים כאוס‬
‫ואי בהירות בקרב האוכלוסייה‪ .‬סביר להניח‬
‫כי לקח לאם מספר ימים לקבל החלטה לגבי‬
‫צעדיה ולבחון דרכים להימלטות‪ ,‬ועל כן‬
‫אין לשלול טענת העוררת כי נהרתה מספר‬
‫ימים לאחר הכיבוש ולפני שאמה מצאה‬
‫דרך לברוח מלבוב‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬אנו‬
‫מקבלים את הערר"‪.‬‬
‫כליאה במחנה‬
‫פליטים בשוויץ‬
‫בתקופת המלחמה‬
‫ב‪ 12.8.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב לגבי מי שהיה עובר בבטן‬
‫אמו כאשר שהתה במחנה פליטים בשוויץ‪,‬‬
‫והוא נולד כשנתיים לאחר בריחת אמו‬
‫לשוויץ מהכיבוש הנאצי (ו"ע ‪62851-01-14‬‬
‫יגר נגד הרשות)‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את ערעורו‪ ,‬ופסק כי‬
‫למרות התנאים הקשים שהיו באותם‬
‫‪42‬‬
‫המחנות‪ ,‬לא נשקפה להם סכנת חיים‪ ,‬לא‬
‫הייתה סכנה אובייקטיבית באותה התקופה‬
‫בכיבוש שוויץ על ידי גרמניה הנאצית וגם לא‬
‫הוכחה השפעה נאצית על שוויץ; וקבע גם כי‪:‬‬
‫"הדעה הרווחת היא כי שוויץ לא עשתה ככל‬
‫יכולתה כדי להציל את הפליטים היהודים‪,‬‬
‫וברבות הימים ממשלתה התנצלה על כך‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מכך שאלפים רבים‬
‫של פליטים זכו למקלט‪ ,‬בין אם בתמיכת‬
‫השלטונות ובין אם ביוזמתם של אזרחים‬
‫פרטיים‪ .‬תהיה הביקורת על התנהלותה של‬
‫ממשלת שוויץ חמורה ככל שתהיה‪ ,‬ההנחה‬
‫היא כי פעלה מתוך התחשבות באינטרסים‬
‫שלה (כגון עסקי הבנקאות‪ ,‬מסחר ותעשייה)‪,‬‬
‫אותם שירתה הניטרליות של שוויץ‪ ,‬ולא על‬
‫פי הנחיות ממשלת גרמניה הנאצית"‪.‬‬
‫בריחה מהונגריה‬
‫בשנת ‪1939‬‬
‫ב‪ 11.9.2014-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב לגבי מי שטען שמשפחתו‬
‫ברחה מהונגריה מאימת הגרמנים בשנת ‪1939‬‬
‫(ו"ע ‪ 35546-05-14‬שלומוביץ נגד הרשות)‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את ערעורו‪ ,‬בנימוק‬
‫שבמקרה זה לא היו נסיבות אובייקטיביות‬
‫או סובייקטיביות להוכחת "הלכת הפחד"‬
‫מפני אלימות נאצית בהונגריה עוד בשנת‬
‫‪ ,1939‬וקבע כי‪" :‬אין ספק שעליית הנאצים‬
‫לשלטון‪ ,‬התחזקותם והפצת האידיאולוגיה‬
‫הנאצית‪ ,‬גרמו לרבים מיהודי אירופה לחשוש‬
‫מפני הבאות‪ ,‬וחלקם החליטו לנטוש את‬
‫אדמת אירופה‪ ,‬אולם אין די בכך על פי החוק‬
‫והפסיקה להקנות להם הכרה כנרדפים"‪.‬‬
‫הבחנה מותרת בקיבוץ‬
‫בין פיצויים בגין השואה‬
‫לבין הכנסה מעבודה‬
‫ב‪ 1.8.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫המחוזי בנצרת‪ ,‬שעסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטענה כי‬
‫ההבחנה שבין הכנסה מעבודה שיש להעבירה‬
‫לקיבוץ‪ ,‬לבין פיצויים לניצולי שואה שנותרים‬
‫בידי חברי אותו קיבוץ‪ ,‬איננה חוקית ופוגעת‬
‫בעקרון השוויון (ע"א ‪ 48983-01-14‬חייט נ'‬
‫קיבוץ תל יוסף)‪.‬‬
‫בית המשפט דחה ערעור של חברת תל‬
‫יוסף‪ ,‬בת ‪ ,99‬שחויבה לשלם לקיבוצה‬
‫‪ 225‬אלף ש"ח בעד שירותים שקיבלה‬
‫ממנו ופסק כי "תחושת הצדק‪ ,‬שקשה‬
‫לנמקה במילים‪ ,‬מוליכה אותי למסקנה‬
‫לפיה תקבול שמקבל ניצול שואה איננו‬
‫כתקבול מקרן פנסיה שמקבל מי שהגיע‬
‫לגיל פרישה מעבודתו‪ ,‬והוא הדין ביחס‬
‫למשפחה שכולה ולאדם נכה‪ .‬בחירה זו‪,‬‬
‫אותה עשתה האסיפה הכללית של הקיבוץ‪,‬‬
‫היא בחירה סבירה‪ ,‬המשקפת תפיסה ערכית‬
‫לגיטימית‪ ,‬ואין כל הצדקה להתערבותו של‬
‫בית המשפט בה"‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות‬
‫מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים‬
‫בישראל ואין בה כדי להוות ייעוץ ו‪/‬‬
‫או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף‬
‫להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬‬
‫או הימנעות מהם‪ .‬המידע הנ"ל יכול‬
‫להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של‬
‫כל מקרה שלא נכללו בסקירה‪ ,‬או עקב‬
‫ערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים‬
‫להתקבל לאחר מכן‪.‬‬
‫המידע להלן איננו כולל את מלוא‬
‫היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות‬
‫האישיות השונות שהיו רלבנטיות‬
‫לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא‬
‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של‬
‫קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי‬
‫או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה‬
‫כלשהי בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר‬
‫אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא‬
‫וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה‬
‫באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬
‫עולם ללא יהודים ׀ אלון קונפינו ׀ אנגלית ׀ אוניברסיטת ייל‬
‫"משימת הגאולה" של הנאצים מתוארת בספרו החדש של החוקר אלון קונפינו‪ ,‬בו הוא טוען שרעיון "הפיתרון‬
‫הסופי" היה קשור בחברה הגרמנית למשאלה של תחייה לאומית ויצירת ציוויליזציה חדשה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולתרבות‬
‫ההמשכיות‪ ,‬ששורשה אצלם בעבר‪ ,‬מצד שני‪ .‬המחקר הוקדש לתקופת ההגעה לשלטון של הנאצים ב‪1933-‬‬
‫ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה ב‪ .1939-‬קונפינו הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע‬
‫ובאוניברסיטת וירג'יניה‪.‬‬
‫עדים דוממים ׀ סיפורם של חפצים מאוספי יד ושם ׀ חביבה פלד‪-‬כרמלי ׀ יד ושם ׀ ‪₪ 148‬‬
‫מרבית ניצולי השואה לא היו מודעים במשך שנים רבות לערכו הלאומי של החפץ המצוי ברשותם‪ :‬מסרק‪ ,‬גזיר‬
‫נייר‪ ,‬בובה‪ ,‬רישום או ערכת תפירה‪ .‬לדידם היו חפצים אלה חלק מדרכם האישית לשימור זיכרונם של בני משפחה‬
‫שנרצחו ושל קהילה שחרבה‪ .‬צוות מחלקת החפצים של המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם יצא לא אחת אל‬
‫בתיהם של ניצולים‪ ,‬אל קרובי משפחתם של הקורבנות ואף אל אתרי רצח וגטאות באירופה‪ ,‬במטרה לחפש פריטים‬
‫אותנטיים שהם בבחינת מצבה לנספים‪ .‬החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות‪ ,‬אך מבעדם‬
‫משתקפות תמונות חיים של בעליהם‪ .‬בשל הנסיבות המיוחדות של השואה‪ ,‬משמעותם של החפצים הללו מועצמת‬
‫מעבר לערכם האישי וההיסטורי‪ ,‬שכן הם בבחינת עדים לדורות הבאים‪ ,‬המספרים בדממה על פיסות חיים שנקטעו‬
‫ועל רסיסי זיכרונות המבקשים להישמר‪ ,‬וככאלה יש בהם כדי להאיר פינות אנושיות ייחודיות‪ ,‬לתעדן ולהנציחן‪.‬‬
‫שדות של בדידות ׀ אבדן ואימהות בפולין הכבושה ׀ הלה מיכלסקה (סלוצקי) ׀ יד ושם ׀ ‪₪ 68‬‬
‫רק משפחה יהודייה אחת גרה בכפר הפולני גּורקי ‪ -‬משפחתה של הלה‪ .‬ימי השלווה תמו באחת עם פלישת הגרמנים‬
‫מֹוניק מיכלסקי‪ ,‬לשטח שבשליטת ברית‪-‬המועצות‪ .‬השלטונות‬
‫ֶ‬
‫לפולין‪ ,‬והלה החליטה לברוח עם בעלה לעתיד‪,‬‬
‫ומֹוניק שרדו את הרציחות‬
‫ֶ‬
‫הסובייטיים שלחו אותם לסלונים‪ ,‬ושם תפסה אותם הפלישה הגרמנית ב‪ .1941-‬הלה‬
‫הראשונות של היהודים בעיר‪ ,‬ובאוגוסט נולדה בתם הבכורה דנושה‪ .‬בעזרת תעודות מזויפות עברה המשפחה‬
‫לוורשה‪ ,‬והלה אף נכנסה כמה פעמים לגטו‪ .‬ידיד פולני‪ ,‬שלא ידע דבר על יהדותם‪ ,‬סייע להם למצוא מקום מגורים‬
‫מֹוניק נרתם עם שכניו לפעילות המחתרתית של ארמיה קריובה ונרצח בשל כך‪ .‬כעבור חודש ילדה‬
‫ֶ‬
‫בכפר קוּסמין‪.‬‬
‫הלה את בתם מיצ'ה‪ .‬הלה המשיכה להתגורר בכפר בזהות בדויה‪ ,‬עבדה בשדות והתמודדה לבדה עם האימה‪.‬‬
‫לאחר השחרור ניסתה הלה לשקם את חייה ואת חיי בנותיה‪ ,‬אבל בשל המצוקה הקשה שהיו שרויות בה נאלצה‬
‫למסור אותן לבית ילדים של הקואורדינציה‪ .‬כעבור זמן הצליחה למצוא עבודה בתור מטפלת באחד מבתי הילדים‪,‬‬
‫והאם ובנותיה שבו והתאחדו‪ .‬במרס ‪ 1948‬עלו לארץ‪ ,‬וכאן הקימה הלה משפחה חדשה לה ולבנותיה‪.‬‬
‫מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? ׀ מבט חדש על עונג‪-‬שבת ‪ -‬הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה ׀‬
‫שמואל ד' קאסוב ׀ יד ושם‪ ,‬בשיתוף הוצאת כנרת זמורה ביתן ׀ ‪₪ 84‬‬
‫זמן קצר לאחר הקמת גטו ורשה‪ ,‬הקים ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום את הארכיון המחתרתי עונג‪-‬שבת‪ ,‬שחבריו‬
‫תיעדו בשיטתיות את החיים תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬במחקר קפדני ומרתק‪ ,‬המבוסס בין השאר על מטמוני הארכיון‬
‫שהתגלו לאחר המלחמה‪ ,‬מביא קאסוב את סיפור חייהם של רינגלבלום ושל הבולטים באנשי עונג‪-‬שבת‪ ,‬ובתוך‬
‫כך מספר את סיפורו של גטו ורשה ומקים לתחייה את פולין היהודית של ערב המלחמה ואת חיי הרוח והחברה‬
‫העשירים שלה‪.‬‬
‫גיהינום ושמו יאסנובץ ן ארווין מילר ן יד ושם ן ‪₪ 68‬‬
‫ארווין מילר נולד בווינקובצי שביוגוסלביה‪ .‬בשנת ‪ 1941‬גורש עם הוריו‪ ,‬אחיו ואחותו למחנה יאסנובץ‪ ,‬ושהה שם‬
‫במשך ארבע שנים‪ .‬אלה היו שנים של רעב מתמיד‪ ,‬עבודת פרך מתישה‪ ,‬השפלה‪ ,‬התעללות קשה ושלל עינויים‬
‫שונים ומשונים‪ .‬באפריל ‪ 1945‬הוא הצליח לברוח מהמחנה עם קבוצת אסירים‪ ,‬והיה היחיד ממשפחתו ששרד את‬
‫השואה‪ .‬בתום המלחמה חזר לווינקובצי והקים משפחה‪ ,‬ובשנת ‪ 1951‬עלה עם משפחתו לישראל‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רחוב לוינסקי ‪68‬‬
‫ת"א ‪6685512‬‬
‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬
‫משה מצא ‪ -‬סגן‬
‫‪nitsoleyavan@gmail.com‬‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק ‪5154621‬‬
‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו”ר‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬
‫ירושלים ‪9171102‬‬
‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‪ ‬‬
‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬
‫‪hechaloffice@bezeqint.net‬‬
‫רחוב ארנון ‪12‬‬
‫ת"א ‪6345514‬‬
‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪bukovina@elibuko.co.il‬‬
‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫ציפי קרליץ – סגן‬
‫‪wolyn@wolyn.org.il‬‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬
‫‪09-7469606 ‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 715 .‬‬
‫רעננה ‪4310602‬‬
‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪bestuuraj1@ajalah.com‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706 ‬‬
‫‪03-5408662‬‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪1615102‬‬
‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬
‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪mickey@kantorland.com‬‬
‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476 ‬‬
‫‪03-6951310 ‬‬
‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬
‫ת"א ‪6123402‬‬
‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬
‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬
‫‪valk@012.net.il‬‬
‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪03-6964812 ‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫שד’ דוד המלך ‪ 1‬‬
‫ת"א ‪6495301‬‬
‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬
‫‪litjews@bezeqint.net‬‬
‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621 ‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‪ ,‬‬
‫רחוב כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪5358314‬‬
‫איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬
‫(צנטרה)‬
‫‪02-6233225 ‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫רחוב המלך ג’ורג’ ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬
‫ירושלים ‪9107302‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר ‪ ‬‬
‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬
‫‪synagog@netvision.net.il‬‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק כצנלסון‬
‫‪ 04-9958020‬‬
‫‪ 04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‬
‫‪25220‬‬
‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫ד"ר ענת ליבנה ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪ttalias@gfn.org.il‬‬
‫איחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-6810113‬‬
‫‪03-6833738‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫רחוב הנשיא ‪26‬‬
‫קריית אונו ‪5557026‬‬
‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬
‫‪oleibulgaria2@gmail.com‬‬
‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫‪02-6523863‬‬
‫אלה ‪ -‬מרכז לסיוע נפשי חברתי‬
‫ליוצאי הולנד וקרוביהם‬
‫‪03-6910921 ‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬‬
‫ת”א ‪6744365‬‬
‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫‪elah@elah.org.il‬‬
‫רחוב הברון הירש ‪7‬‬
‫קריית משה‬
‫ירושלים ‪961487‬‬
‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫משה טסטה – סגן‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי מורשת‬
‫השואה והגבורה‬
‫‪ 02-6443822‬‬
‫‪ 077-5313493‬‬
‫‪02-6443822‬‬
‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬
‫ירושלים‪9103401‬‬
‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬
‫‪dorot_hemshech@walla.co.il‬‬
‫‪ssorek@zahav.net.il‬‬
‫ארגון‪ ‬נפגעי הנאצים‬
‫‪03-6134971‬‬
‫‪03-6134969‬‬
‫רחוב ז’בוטינסקי ‪138‬‬
‫ר"ג ‪5260208‬‬
‫צחי מלמד‬
‫‪tsahi@inpo.org.il‬‬
‫הארגון הארצי של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ירושלים)‬
‫‪ 02-6255131‬‬
‫‪ 02-5660340‬‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רחוב ש"ץ ‪5‬‬
‫ירושלים ‪9426705‬‬
‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪wieselmordechai@walla.com‬‬
‫רחוב הדדי ‪4‬‬
‫אור יהודה ‪6020272‬‬
‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪luv@bezeqint.net‬‬
‫‪kahaolon@bezeqint.net ‬‬
‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬
‫‪msafed1@safed.org.il‬‬
‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪44‬‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫‪ 03-5270231‬‬
‫‪ 03-5279568‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת"א ‪6721707‬‬
‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬
‫‪partizani@bezeqint.net‬‬
‫הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬
‫לוב‬
‫‪03-5336268 ‬‬
‫‪03-5333456 ‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪20288‬‬
‫ת"א ‪6120201‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫הארגון של אסירי הנאצים לשעבר‬
‫(ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬
‫ראשל"צ ‪7518301‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪20288‬‬
‫ת"א ‪6120201‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬
‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815 ‬‬
‫רחוב לוי יצחק ‪6‬‬
‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬
‫ת"א ‪6116302‬‬
‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬
‫‪cp@bezeqint.net‬‬
‫חנה אברוצקי – יו"ר‬
‫‪avruzkyn@walla.com‬‬
‫העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬
‫לנדסברג ‪ -‬קאופרינג דאכאו‬
‫‪ 09-9584037‬‬
‫‪054-4683331‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הזורע ‪77‬‬
‫כפר שמריהו ‪4691000‬‬
‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫אבא נאור‪ -‬סגן‬
‫‪uchanoch@zahav.net.il‬‬
‫הפדרציה העולמית של הקהילות‬
‫הספרדיות‬
‫‪02-6523971 ‬‬
‫‪02-6523971 ‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫ירושלים ‪9634812‬‬
‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬
‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬
‫‪ 03-6968294‬‬
‫רחוב תובל ‪5‬‬
‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫ת"א ‪6107121‬‬
‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪info@k-shoa.org‬‬
‫‪03-5162172 ‬‬
‫רחוב ביאליק ‪45‬‬
‫ר"ג ‪5246108‬‬
‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬
‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬
‫‪cjews@zahav.net.il‬‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪ 03-6916115‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫רחוב תובל ‪5‬‬
‫ת"א ‪6107212‬‬
‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬
‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪olehungaria@gmail.com‬‬
‫‪050-7284032‬‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת‪.‬ד‪57106 .‬‬
‫ת"א ‪6157002‬‬
‫מירי דרמן ‪ -‬יו"ר‬
‫מרים אביעזר – סגן‬
‫‪hitahdut@gmail.com‬‬
‫‪03-5273564 ‬‬
‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪ 03-5614411‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187 ‬‬
‫ארגון יוצאי ורשה‬
‫‪ 09-7673297‬‬
‫‪09-7673297 ‬‬
‫רח"הרצל ‪44‬‬
‫כפר סבא ‪444454‬‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי וילקי‬
‫‪050-5231091 ‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫רחוב תל אביב ‪23‬‬
‫נס ציונה ‪7408523‬‬
‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪av-al@zahav.net.il‬‬
‫ארגון יוצאי לודז’‬
‫‪03-5241833 ‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫רחוב קפלן ‪17‬‬
‫ת"א ‪6773418‬‬
‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‬
‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬
‫‪lodz_isr@zahav.net.il‬‬
‫ארגון עולמי של יוצאי זגלמביה‬
‫‪054-6820828‬‬
‫‪03-6429533‬‬
‫רחוב פרישמן ‪23‬‬
‫ת"א ‪6356109‬‬
‫מנחם ליאור – יו"ר‬
‫‪lior888@012.net.il‬‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬
‫ת”א ‪6117102‬‬
‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪lili@lyhaber.com‬‬
‫ארגון לעובדי כפייה תחת שלטון‬
‫הנאצים‬
‫‪03-6390070 ‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫רחוב המסגר ‪55‬‬
‫ת"א ‪3721707‬‬
‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל – סגן‬
‫‪ioktn@013.net‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533 ‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רחוב ביאליק ‪125‬‬
‫ר"ג ‪5252317‬‬
‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬
‫‪yakil@bezeqint.net‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-5172792 ‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬
‫‪03-5466502 ‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫רחוב אלכסנדר ינאי ‪3‬‬
‫ת"א‪6238203 ‬‬
‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה אברמוביץ – סגן‬
‫‪olerom11@bezeqint.net‬‬
‫חזית הכבוד‬
‫‪ 054-5260036‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫‪02-6254649‬‬
‫רחוב עולי הגרדום ‪221/4‬‬
‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫ירושלים ‪9112101‬‬
‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬
‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬
‫‪avrom31@012.net.il‬‬
‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫ניר גלים‬
‫‪7924500‬‬
‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬
‫אריאל בריח ‪ -‬סגן‬
‫‪ariel@beit-haedut.org.il‬‬
‫ילדות אבודה‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5494759‬‬
‫מוריה ‪36‬‬
‫רמת השרון ‪4722852‬‬
‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪blumi@inter.net.il‬‬
‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬
‫עמק רפאים ‪43‬‬
‫ירושלים ‪9100701‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪aloumim@gmail.com‬‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬
‫יהדות רודוס ‪ -‬דור ההמשך‬
‫‪02-6417589 ‬‬
‫‪02-6417589‬‬
‫רחוב משה קול ‪20‬‬
‫ירושלים ‪9371526‬‬
‫מריו סוריאנו ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫עזרא טל – סגן‬
‫‪leomar@netvision.net.il‬‬
‫‪ ‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 51246‬‬
‫ת"א ‪6527622‬‬
‫מרים גרייבר‪ -‬יו"ר‬
‫‪yeshcons@smile.net.il‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪02-6223022‬‬
‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬
‫ירושלים ‪9102802‬‬
‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫מירי אופן – סגן‬
‫‪obi@obi-il.org‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים ממחנות‬
‫ריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן‬
‫בישראל‬
‫‪09-9541141‬‬
‫‪072-2766208‬‬
‫רחוב החלוץ ‪28‬‬
‫הרצליה ‪4679530‬‬
‫מנחם טאוב‪ -‬יו"ר‬
‫אמי ארבל – סגן‬
‫‪emmie@netvision.net.il‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל‬
‫‪04-8705367 ‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬
‫קריית מוצקין ‪2610801‬‬
‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫דויד טורבקין – סגן‬
‫‪ gitako@walla.com ‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431 ‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫רחוב העלייה ‪ 46‬א’‬
‫ת"א ‪6606226‬‬
‫ברוניה רפינסקי ‪ -‬יו”ר‬
‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת יהדות‬
‫טוניסיה‬
‫‪09-8622808 ‬‬
‫‪09-86222808‬‬
‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪1738 .‬‬
‫נתניה ‪4211602‬‬
‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬
‫אנדריי הטל – סגן‬
‫‪merkazamit@netvision.net.il‬‬
‫‪ 02-6250634‬‬
‫‪ 03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫רחוב הלל ‪23‬‬
‫ירושלים ‪9458123‬‬
‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬
‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪amcha@amcha.org‬‬
‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד’ יהודית ‪10‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬‬
‫ת"א ‪6157102‬‬
‫חנוך וייסברג ‪ -‬יו”ר‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיין‬
‫‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪3893500‬‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪03-6421662 ‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫רחוב הקוממיות ‪38‬‬
‫ת"א ‪6901107‬‬
‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬
‫‪yonalax@gmail.com‬‬
‫התאחדות עולי רומניה חיפה‬
‫‪04-8640502‬‬
‫‪04-8645084‬‬
‫רחוב נורדאו ‪10‬‬
‫ת‪.‬ד‪4721 .‬‬
‫חיפה ‪3104701‬‬
‫ארנה קרצר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪vekretzer@gmail.com‬‬
‫עמותת יוצאי הונגריה המורחבת‬
‫ירושלים‬
‫‪02-6237544‬‬
‫‪02-6235064‬‬
‫רחוב המלך ג'ורג ‪16‬‬
‫ירושלים ‪9422915‬‬
‫אסתר מירון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪ester7@netvision.net.il‬‬
‫ארגון ניצולי טרנסניסטריה‬
‫‪03-6131383‬‬
‫‪03-6131383‬‬
‫רחוב הלפיד ‪3‬‬
‫רמת גן ‪5257303‬‬
‫שפי מאיר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪dmaian@walla.co.il‬‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫עמך‬
‫‪46‬‬
‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪ nfo@bterezin.org.il‬‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬
‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬
‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬
‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬
‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬
‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬
‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬
‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬
‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬
‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬
‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬
‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬
‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬
‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬
‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬